מסכת זכויות

Transcription

מסכת זכויות
‫מסכת זכויות‬
‫הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל‬
‫מוקד תנועת "הכל חינוך"‬
‫למניעת אפליה במערכת‬
‫החינוך‬
‫בשיתוף הקליניקה למשפט‬
‫ומדיניות חינוך‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אב תשע"א ‪ -‬אוגוסט ‪2011‬‬
‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית‬
‫ולקיבוץ גלויות‪ ...‬תהא מושתתה על יסודות‬
‫החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של‬
‫נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי‬
‫ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪,‬‬
‫גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪,‬‬
‫חינוך ותרבות;‬
‫(מגילת העצמאות)‬
‫הקמתה של מדינת ישראל מבטאת‬
‫שאיפה ליצירתה של חברת מופת‪,‬‬
‫שוויונית‪ ,‬המקבלת כל אדם לחיקה‬
‫ומעניקה לו הזדמנות הולמת‪ ,‬נגישה‬
‫ושוויונית לפתח חיים של כבוד ומשמעות‪.‬‬
‫חזונה של מדינת ישראל הושתת על‬
‫חזון הנביאים שראו באורח חיים מוסרי‪,‬‬
‫שוויוני וצודק את התנאי היסודי לקיומה‬
‫של החברה היהודית‪ .‬הקריאה‪" :‬צדק‬
‫צדק תרדוף" היא הבסיס המוסרי‬
‫שנועד לבשר בשורה גדולה‪ :‬הקמת‬
‫מדינה שהיא אור גדול באורח חייה‬
‫ובהתייחסותה לכל אזרחיה‪.‬‬
‫מערכת החינוך היא הבסיס ליצירת‬
‫חברה מתוקנת‪" :‬החינוך מהווה חוליה‬
‫מקשרת בין מגזרי החברה השונים‬
‫והמגוונים ואמצעי גישור חיוני לבניית‬
‫מירקם חברתי הרמוני‪ .‬החינוך הוא‬
‫אמצעי חשוב לקידום ערכים דמוקרטיים‬
‫חופשיים‪ .‬הוא תנאי חיוני למימוש העצמי‬
‫של הפרט‪ ,‬ולקיום חיי חברה תקינים"‬
‫(הנשיא בדימ‪ .‬אהרון ברק)‪.‬‬
‫אמונתנו בייעוד ובחזון של מדינת ישראל‬
‫מחייבת אותנו להלחם בגילויים של‬
‫עוולה‪ ,‬היעדר שוויון והדרה‪.‬‬
‫חזונה של מדינה יהודית הנשענת על‬
‫המקורות התשתיתיים של מסורת הדורות‬
‫מחייב שוויון וצדק‪" :‬כי אם שמור תשמרון‬
‫את כל המצוה הזאת" (דברים י"א‪ ,‬כ"ב)‪.‬‬
‫שמא תאמר ישנו [=ילמדו] בני הזקנים‪,‬‬
‫ישנו בני הגדולים‪ ,‬ישנו בני הנביאים‬
‫[=ורק הם]? תלמוד לומר 'כי אם שמור‬
‫תשמרון'‪ ,‬מגיד שהכל שווים בתורה‪ ,‬וכן‬
‫הוא אומר (דברים ל"ג‪ ,‬ד') 'תורה צוה לנו‬
‫משה מורשה קהלת יעקב'‪ ,‬כהנים‪ ,‬לוויים‬
‫וישראלים אין כתוב כאן‪ ,‬אלא 'קהלת‬
‫יעקב'" (ספרי‪ ,‬דברים)‪.‬‬
‫תנועת הכול חינוך בסיוע ארגוני זכויות‬
‫אדם מרכזיים מבקשת להעמיד את‬
‫ביטול האפליה והעמקת השוויון בראש‪.‬‬
‫אנו רואים במעשה זה שליחות גדולה‬
‫שנועדה להחזיר למדינת ישראל את‬
‫תעודת הזהות הבסיסית שלה‪.‬‬
‫אנא פנו אלינו בכל מקרה של אפליה‬
‫ואנו נעשה כל שביכולתנו לתקון‬
‫המעוות‪.‬‬
‫האפליה אינה רק פגיעה בכם אלא‬
‫בכולנו‪.‬‬
‫הרב שי פירון‬
‫מנכ"ל‬
‫החוק ‪ 1‬אוסר אפליית תלמידים במערכת החינוך‬
‫בישראל‪ .‬לכן‪ ,‬כל מקרה של אפליה מהווה הפרה‬
‫בוטה של החוק ומחייב תיקון מיידי של העוולה‪.‬‬
‫‪ .1‬איסור אפליה ‪ -‬הגדרות‬
‫על מה אסור להפלות תלמידים?‬
‫אסור להפלות תלמיד בגלל מוצא עדתי‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬דת‪ ,‬או‬
‫קבוצה דתית‪ .‬אסור להפלות תלמיד בגלל מין או נטייה מינית‪ .‬אסור‬
‫להפלות תלמיד בגלל השקפה או השתייכות פוליטית‪ ,‬שלו או של‬
‫הוריו‪ .‬אסור להפלות תלמיד בגלל מצבה הכלכלי של משפחתו‪.‬‬
‫במה אסור להפלות תלמידים?‬
‫אסור להפלות ברישום לבית הספר‪ ,‬בקבלה לבית הספר או בהרחקה‬
‫מבית הספר‪.‬‬
‫אסור להפלות בקביעת מסלולי לימוד נפרדים באותו בית ספר‪ ,‬או‬
‫בשיבוץ לכיתות נפרדות בבית הספר‪.‬‬
‫אסור להפלות באכיפת כללי המשמעת של בית הספר‪.‬‬
‫מותר לבית הספר ללמד במגמות שונות תוך שהוא מחוייב לאפשר לכל‬
‫תלמיד לנסות ללמוד במסלול הלימודים שבחר‪.‬‬
‫את מי ניתן לתבוע על אפליה?‬
‫מורים‪ ,‬מנהל בית הספר‪ ,‬עובדי מחלקת החינוך של הרשות המקומית‪,‬‬
‫עובדי רשת חינוך (אם ביה"ס מופעל על ידי רשת)‪ ,‬עובדי משרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫האיסור להפלות חל באופן מלא ומוחלט על כל בתי‬
‫הספר בישראל‪ ,‬בכל המגזרים‪ ,‬בכל שלבי הגיל‪ ,‬בחינוך‬
‫מיוחד ורגיל גם יחד‪.‬‬
‫‪ .2‬איסור אפליה ‪ -‬הלכה למעשה‬
‫מה אפשר לעשות אם מישהו נוהג כלפי בצורה מפלה?‬
‫‪Á Á‬להגיש תלונה במשטרה נגד האדם או הגוף הפועל בצורה מפלה‬
‫(אפליה הנה עבירה פלילית שעונשה יכול להגיע לשנת מאסר או‬
‫לקנס כספי גבוה)‪.‬‬
‫‪Á Á‬לתבוע בבית המשפט פיצוי מן המפלה (ניתן לתבוע ‪₪ 50,000‬‬
‫אף אם האפליה לא גרמה לנזק!)‬
‫‪1‬הנוסח המלא של החוק‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ :‬‬
‫‪"ChukimVeamanot/Chukim‬‬
‫אפליה בחינוך נאסרה גם בחוק איסור אפליה במוצרים‪ ,‬במתן שירותים ובכניסה למקומות בידור‬
‫ציבוריים‪ ,‬תשס"א ‪ .2000 -‬לנוסח המלא של החוק‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/:‬‬
‫‪"A4587F25-5F3F-4FBA-8A90-818960801A9E.htm‬‬
‫‪ Á Á‬לפנות לרשות המקומית ולמשרד החינוך ולדרוש את התערבותם‪.‬‬
‫למשרד החינוך יש הסמכות להורות לכל בית ספר בישראל לחדול‬
‫מאפליה‪ .‬במידה והאפליה נמשכת‪ ,‬רשאי משרד החינוך לנקוט‬
‫צעדים כנגד המפלה ואף לסגור את בית הספר בו מתקיימת‬
‫האפליה‪.‬‬
‫‪Á Á‬לפנות לייעוץ וסיוע משפטי באמצעות אחד מן הארגונים‬
‫החתומים על מסמך זה‪.‬‬
‫‪ .3‬לא כל מיון הוא אפליה‬
‫האם יש מקרים שבהם ההפרדה מותרת?‬
‫כן ‪ -‬קיום כיתות נפרדות לבנות ובנים בחינוך הדתי אינו נחשב‬
‫לאפליה‪ .‬במקרה כזה רשאים ההורים או התלמיד עצמו‪ ,‬אם אינם‬
‫חפצים בהפרדה‪ ,‬לבקש מהרשות המקומית לאפשר להם להירשם‬
‫לבית ספר אחר בו אין מתקיימת הפרדה כזו‪.‬‬
‫כן ‪ -‬קיום כיתות נפרדות לחינוך מיוחד אינו נחשב לאפליה‪ .‬במידה‬
‫וההורים או התלמיד עצמו מעוניינים בשילוב תלמיד בעל צרכים‬
‫מיוחדים בכיתה רגילה‪ ,‬עליהם לפנות לרשות המקומית ולבקש לקיים‬
‫ועדת שילוב מכוח פרק ד‪ 1‬לחוק חינוך מיוחד‪ ,‬תשמ"ח ‪.1988 -‬‬
‫האם מותר למיין תלמידים לצורך קבלה לבית ספר‬
‫ייחודי או למגמה ייחודית?‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים‪:‬‬
‫לבית ספר ממלכתי רגיל אסור למיין תלמידים על פי שום קריטריון‬
‫לצורך קבלה לבית הספר‪ .‬בית הספר מחויב לקבל אליו את כלל‬
‫התלמידים המתגוררים באזור הרישום שלו‪ ,‬כפי שקבעה הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לבית ספר ממלכתי ייחודי במעמד "על אזורי" מותר למיין‬
‫תלמידים אך ורק על פי הכישורים הרלוונטיים לתחום בו הם מציעים‬
‫תכנית ייחודית (כגון ספורט‪ ,‬אמנות‪ ,‬מדעים וכו')‪.‬‬
‫על בתי ספר אלו חל במלואו האיסור להפלות תלמידים בהתאם‬
‫לכללים המפורטים למעלה‪ .‬מעמד "על אזורי" ניתן לבית ספר באישור‬
‫משרד החינוך והרשות המקומית גם יחד‪ ,‬וללא אישור זה אסור לבית‬
‫הספר לבצע מיונים כלל‪.‬‬
‫לבית ספר ממלכתי דתי מותר להציב כתנאי לרישום הקפדה על‬
‫אורח החיים הדתי של התלמיד בהתאם לכללי משרד החינוך‪ .‬גם על‬
‫בתי ספר אלו חל במלואו האיסור להפלות תלמידים בהתאם לכללים‬
‫המפורטים למעלה‪.‬‬
‫במידה ובבית הספר מונהגת תכנית תורנית נוספת במימון ההורים‪,‬‬
‫ואין להורים היכולת הכלכלית לשלם עבורה או שאינם מעוניינים‬
‫בה‪ ,‬רשאים ההורה והתלמיד להירשם לאותו בית ספר לכיתה בה אין‬
‫מונהגת התכנית התורנית‪ ,‬ובכל מקרה אין לסרב לרשום תלמיד מפאת‬
‫היעדר יכולת כלכלית לשלם על תכנית תורנית נוספת (חוזר מנכ"ל‬
‫משרד החינוך תש"ע ‪3 /‬א)‪.‬‬
‫‪ 1‬כגון בי"ס אזורי למוזיקה‪ ,‬למדעים או לאומנויות‪.‬‬
‫לבית ספר "פרטי" ייחודי‪ ,‬ואף לבית ספר כנסייתי‪ ,‬מותר למיין‬
‫תלמידים על פי הישגים לימודיים ומותר לו לגבות שכר לימוד‪ ,‬אולם‬
‫אסור לו להפלות תלמידים בהתאם לכל הכללים המפורטים למעלה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬גם לבית ספר פרטי אסור למיין תלמידים על פי מוצאם‪ ,‬דתם‪,‬‬
‫השתייכותם הפוליטית‪ ,‬מעמדם החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬מינם או העדפתם‬
‫המינית‪.‬‬
‫‪ .4‬מיון בבתי ספר תיכוניים‬
‫על בתי הספר התיכוניים חלים כל הכללים שפורטו לעיל‪.‬‬
‫אולם בבתי הספר התיכוניים מותרים המיונים על פי הישגים לימודיים‪,‬‬
‫בתנאי שלכל תלמיד ימצא שיבוץ לבית ספר באזור הרישום שלו‪ .‬כל‬
‫מיון אחר הוא אפליה אסורה‪.‬‬
‫בתי ספר תיכוניים בעלי תכנית לימודים ייחודית במעמד על אזורי‬
‫רשאים למיין גם על פי הכישורים הרלוונטיים לתחום הייחוד החינוכי‪.‬‬
‫‪ .5‬מיון בבתי ספר חרדיים‬
‫בתי ספר השייכים לרשתות החינוך החרדיות "מרכז החינוך‬
‫העצמאי" או "מעיין החינוך התורני" (וכל בית ספר חרדי אחר‬
‫שהוא "מוכר שאינו רשמי")‪ ,‬הכפופים לחוק לימוד חובה‪ ,‬אינם יכולים‬
‫למיין תלמידים בכיתות א' ‪ -‬י' על פי הישגים לימודיים‪.‬‬
‫מותר להם לסרב לקבל את מי שאינו עומד בתקנון המחייב לגבי‬
‫אורח החיים הדתי של התלמיד בבית הספר‪ .‬התקנון חייב להיות סביר‬
‫בדרישותיו‪ .‬בכל מקרה אסור להם להפלות תלמידים בהתאם לכל‬
‫הכללים המפורטים מעלה‪.‬‬
‫לבתי ספר חרדיים אסור למיין תלמידים על פי מוצאם (עדה וקבוצה‬
‫דתית)‪ ,‬השתייכותם הפוליטית או מעמדם החברתי–כלכלי‪.‬‬
‫אם בבית הספר לומדים תלמידים המשתייכים לקבוצות דתיות שונות‪,‬‬
‫או מבקשים להירשם אליו תלמידים חדשים שהם מקבוצות דתיות‬
‫שונות‪ ,‬רשאי בית הספר להפריד ביניהם רק לצורך לימודים הקשורים‬
‫בהבדלים הדתיים ביניהם‪.‬‬
‫בכיתות יא' ומעלה‪ ,‬מותרים בבתי ספר אלו מיונים על בסיס‬
‫הישגים לימודיים‪ ,‬כמו בתיכונים הממלכתיים‪ ,‬אולם האפליה אסורה‪.‬‬
‫מוסדות "פטור" (תלמודי תורה ‪ /‬חדרים‪ ,‬ישיבות קטנות) אינם‬
‫כפופים לחוק לימוד חובה ולכן אינם מחויבים לקבל כל תלמיד‪ ,‬אבל‬
‫גם עליהם חל איסור אפליה‪ .‬הם לא יכולים לסרב לקבל תלמיד מחמת‬
‫מוצאו‪ ,‬השתייכותם הפוליטית של הוריו או שלו‪ ,‬מצבו הכלכלי‪.‬‬
‫המוקד למניעת אפליה פועל בשיתוף‬
‫פרויקט "משפט וחינוך" של תכנית "המשפט בשירות הקהילה" מלווה עורכי דין‬
‫וארגונים חברתיים העוסקים בנושאי חינוך‪ .‬הפרויקט שואף לרתום ידע אקדמי לטובת‬
‫קידום זכויות ושוויון בחינוך‪ ,‬ומציע סיוע‪ ,‬יעוץ והשתלמויות בתחום משפט החינוך‬
‫לארגוני זכויות אדם‪ ,‬לגופים ציבוריים ולרשויות שלטוניות‪.‬‬
‫כתובת דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫טבקה ("עושה צדק" באמהרית) מעניקה‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬חינם אין כסף‪ ,‬סיוע משפטי‬
‫לעולי אתיופיה‪ .‬הסיוע כולל הכוון‪ ,‬ייעוץ וייצוג משפטי בנושאים בעלי אופי ציבורי‬
‫ועקרוני וסיוע משפטי פרטני בתחומי החינוך‪ ,‬התעסוקה והדיור‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועלת‬
‫העמותה להקניית ידע לעולים בכל הנוגע לזכויות וחובות אזרחיות‪ ,‬והקניית כלים‬
‫למימוש הזכויות בכוחות עצמם‪.‬‬
‫כתובת האתר‪www.tebeka.org.il :‬‬
‫הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך הינה אחת מהקליניקות הפועלות למען שינוי חברתי‬
‫בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה‪ .‬הקליניקה פועלת בתחום מדיניות החינוך‬
‫והמשפט בסוגיות שונות כגון אפליה בחינוך‪ ,‬הפרטה‪ ,‬תקצוב‪ ,‬שוויון‪ ,‬יוקר החינוך ועוד‪,‬‬
‫באמצעות ניסוח הצעות חוק‪ ,‬הגשת עתירות וכלים משפטיים נוספים‪.‬‬
‫ניתן לפנות אל הקליניקה באמצעות הדואר האלקטרוני כל השנה בכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מנהלת הקליניקות היא עו"ד רונית הרמתי‪-‬אלפרן‪ .‬בראש הקליניקה למשפט ומדיניות‬
‫חינוך עומד עו"ד הרן רייכמן‪.‬‬
‫משרד עורכי דין ברנע ושות' עוסק בכל תחומי המשפט המסחרי‪ ,‬תוך שילוב של‬
‫ניסיון והיכרות עם מגוון רחב של תחומים עסקיים‪ .‬למשרד מוניטין וניסיון מיוחדים בכל‬
‫הקשור לליווי עסקאות בינלאומיות‪ ,‬הן בייצוג גורמים זרים הפועלים בישראל והן בייצוג‬
‫חברות ישראליות הפועלות בחו"ל‪.‬‬
‫עורכי דין כתובת האתר‪www.barlaw.co.il :‬‬
‫עמותת "נוער כהלכה" פועלת לקידום זכויות יסוד במגזר החרדי‪ ,‬ומסייעת‬
‫לבני ובנות נוער חרדיים המופלים לרעה בשל מוצאם בקבלה לבתי הספר היסודיים‬
‫ולסמינרים‪ .‬באתר העמותה ניתן למצוא את מידע אודות נהלי הרישום הרשמיים של‬
‫משרד החינוך המחייבים בתי ספר חרדיים‪.‬‬
‫כתובת האתר‪www.frenkim.co.il :‬‬
‫"ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך‬
‫כבתחילה‪ ,‬אחרי כן יקרא לך‪ :‬עיר הצדק‪,‬‬
‫קריה נאמנה‪ .‬ציון במשפט תפדה‪ ,‬ושביה‬
‫בצדקה‪".‬‬
‫(ישעיה פרק א')‬
‫מוקד הכל חינוך יהיה פתוח‬
‫בין התאריכים ‪ 22.08.11‬ל‪15.09.11‬‬
‫בין השעות‪10:00-21:00 :‬‬
‫בטלפון‪1-800-071-020 :‬‬
‫בשיתוף‬
‫הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫כתיבה‬
‫יעל כפרי‪ ,‬תכנית "המשפט בשירות הקהילה"‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקה ועריכה‬
‫הרב שי פירון‪ ,‬מנכ"ל ה"כל חינוך"‪ ,‬עו"ד נילי אבינון סמנכ"לית "הכל חינוך"‪,‬‬
‫נדב זילברשטיין‪ ,‬מנהל תפעול "הכל חינוך"‬
‫עיצוב‬
‫סטודיו רמי וג'קי בע"מ‬
‫*העלון כתוב בלשון זכר אבל מיועד לזכר ונקבה כאחד‬
‫תודות‬
‫כוחו של מוקד האפליה נובע גם משיתוף פעולה עם ארגונים ואנשים רבים שהסכימו לתרום מזמנם לטובת מניעת‬
‫אפליה במערכת החינוך בישראל‪:‬‬
‫יואב ללום‪ ,‬עמותת "נוער כהלכה"‪ ,‬עו"ד יסמין קשת ועו"ד יעל מקליס‪ ,‬טבקה; עו"ד תמי הראל בן‪-‬שחר;‬
‫משרד עורכי הדין ברנע ושות'‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫"הכל חינוך"‬
‫הוקמה בשנת ‪ 2008‬ע"י קבוצת פעילי חינוך מרכזיים כשבמרכז סדר יומה השאיפה לגיבוש מדיניות חינוך שתחזיר‬
‫את מערכת החינוך של ישראל למקומה הראוי‪ ,‬תאפשר חינוך נגיש הולם ואיכותי לכל תלמיד ותצמצם פערים‬
‫ואי שוויון‪.‬‬
‫יו"ר ‪ -‬חתן פרס ישראל מר דב לאוטמן‬
‫יוצא לאור על ידי תנועת הכל חינוך‬
‫טל ‪ ,03-9191808‬פקס ‪ ,03-9191807‬כתובת רח' שוהם ‪ 11‬פתח תקווה ‪49517‬‬
‫בקרו באתר התנועה‪www.hakoled.org.il :‬‬