תורת הקבוצות — תרגיל בית 10

‫תורת הקבוצות — תרגיל בית ‪10‬‬
‫חיים שרגא רוזנר‬
‫כ"ח בסיון תשע"ד‬
‫תקציר‬
‫טופולוגיה קבוצתית של הישר הממשי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טופולוגיה קבוצתית של הישר הממשי‬
‫הגדרה ‪ 1.1‬קטע פתוח ב־‪ R‬הוא קבוצה }‪ ,(a, b) := {x ∈ R: a < x < b‬עבור ‪.a, b ∈ R‬‬
‫קבוצה פתוחה ב־‪ R‬היא איחוד של קבוצת קטעים פתוחים‪.‬‬
‫קבוצה סגורה ב־‪ R‬היא משלים של קבוצה פתוחה‪.‬‬
‫נקודה מבודדת ‪ x‬בקבוצת ממשיים ‪ A‬היא איבר ‪ x ∈ A‬כך שקיימים ‪ a, b ∈ R‬כך‬
‫ש־}‪.A ∩ (a, b) = {x‬‬
‫נקודת הצטברות או נקודת גבול של קבוצת ממשיים ‪ A‬היא נקודה ‪ x ∈ R‬כך שקיימת‬
‫סדרה של איברים של }‪ A \ {x‬המתכנסת ל־‪.x‬‬
‫המושג סדרה מתכנסת מוגדר כמו בקורס חשבון אינפיניטסמלי‪ 1 .‬ניתן לראות שכל קטע‬
‫פתוח הוא מעוצמת הרצף‪ ,‬ולפיכך גם כל קבוצה פתוחה לא ריקה היא מעוצמת הרצף‪.‬‬
‫תרגיל האם הקבוצה הריקה עומדת בהגדרה של קטע פתוח? של קבוצה פתוחה?‬
‫תרגיל ‪ x‬היא נקודת גבול של ‪ x ⇐⇒ X‬אינה מבודדת ב־}‪.X ∪ {x‬‬
‫תרגיל ‪ X‬סגורה ⇒⇐ כל נקודות הגבול של ‪ X‬שייכות אליה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 1.2‬קבוצה ‪ X ⊆ R‬היא פרפקטית אם היא לא ריקה‪ ,‬סגורה‪ ,‬וללא נקודות מבודדות‪.‬‬
‫בעזרת מושגים אלו אנו מגדירים את הנגזרת של קבוצה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 1.3‬תהי ‪ X ⊆ R‬קבוצה‪ .‬הנגזרת של ‪ X‬היא קבוצת נקודות הגבול של ‪ .X‬סימון‪:‬‬
‫}‪X‬‬
‫‪is a limit point of‬‬
‫‪X 0 = {x ∈ R: x‬‬
‫שימו לב! אין הכרח שמתקיים ‪.X 0 ⊆ X‬‬
‫‪ 1‬למי שבמקרה שכח‪ ,‬ולא רוצה לחזור עכשיו לתחילת הסמסטר הראשון בתואר‪:‬‬
‫)‪∀ε ∈ R, ε > 0, ∃N ∈ N, ∀n ∈ N, n > N (|an − l| < ε‬‬
‫לחלופין‪ ,‬זו הזדמנות לראות מחדש את כל הסימנים האלה‪ ,‬ולהיווכח כי הם קוהרנטיים עם הגישה המוצגת בקורס‬
‫זה‪ .‬אנו תמיד שמחים לגלות שתורת הקבוצות מגדירה את המתמטיקה המוכרת לנו‪ ,‬ולא גורמת לנו להוכיח מחדש‬
‫את כל טענותינו בשלוש שנות תואר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תרגיל תהי ‪ .X ⊆ R‬אזי ‪ X 0‬סגורה‪.‬‬
‫מסקנה ‪ X 1.4‬סגורה‪ ,‬א‪.‬ם‪.‬ם‪.X 0 ⊆ X .‬‬
‫הוכחה‪ :‬לפי התרגיל הקודם‪ ,‬אם ‪ X‬סגורה אז היא מכילה את כל נקודות הגבול שלה‪.‬‬
‫תרגיל נניח כי ‪ X‬סגורה‪ .‬אזי קיימת ‪ X ⊆ Y ⊆ R‬כך ש־‪.Y 0 = X‬‬
‫תרגיל ‪ X ⇐⇒ ∅ 6= X = X 0‬פרפקטית‪.‬‬
‫הוכחה‪ .(⇐=) :‬לפי המסקנה‪ X ,‬סגורה‪ .‬נותר לבדוק אם יש לה נקודות מבודדות‪ .‬אם יש‬
‫לה נקודות מבודדות‪ ,‬אז הן אינן נקודות גבול‪ ,‬ולכן אינן שייכות ל־ ‪ .X = X 0‬סתירה‪.‬‬
‫)⇒=(‪ .‬ברור‪.‬‬
‫תרגיל עבור כל אחת מהקבוצות הבאות‪ ,‬חשבו את כל הנגזרות שלהן הראשונה‪ ,‬השנייה‪,‬‬
‫השלישית והרביעית שלהן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫)ז( ∗‪: n, m ∈ N‬‬
‫)ה( ‪.Q‬‬
‫)א( ∅‪) .‬ג( ]‪.[a, b‬‬
‫‪. n+m‬‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫∗‬
‫∗‬
‫)ב( ‪) .R‬ד( )‪) .(a, b‬ו( ‪) . n : n ∈ N‬ח( ‪. n + m + k : n, m, k ∈ N‬‬
‫הדרכה כאשר מגיעים לקבוצה המקיימת ‪ X 0 = X‬אין צורך להמשיך ולחשב‪.‬‬
‫תרגיל הוכיחו‪/‬הפריכו את הטענות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬יהיו ‪ .X1 , . . . , Xk ⊆ R‬הוכיחו כי‬
‫) ‪(Xi0‬‬
‫‪n‬‬
‫[‬
‫‪!0‬‬
‫=‬
‫‪i=1‬‬
‫‪Xi‬‬
‫‪n‬‬
‫[‬
‫‪i=1‬‬
‫‪ .2‬יהיו ‪ .X1 , . . . ⊆ R‬הפריכו‪ ,‬על ידי דוגמא נגדית את הטענה‬
‫‪!0‬‬
‫[‬
‫[‬
‫= ‪Xi‬‬
‫) ‪(Xi0‬‬
‫‪i∈N‬‬
‫‪i∈N‬‬
‫משפט ‪ 1.5‬אם ‪ X‬פרפקטית‪ ,‬אז עוצמת ‪ X‬היא ‪.2ℵ0‬‬
‫הוכחה‪ :‬בונים בתוך ‪ X‬קבוצה איזומורפית לקבוצת קנטור‪ .‬נבחר שתי נקודות ‪,x0 , x1 ∈ X‬‬
‫ונכסה אותן על ידי שני קטעים זרים ‪ .I0 , I1‬מכיוון שהנקודות הן נקודות גבול‪ ,‬אז החיתוך‬
‫‪ Ii ∩ X‬אינסופי‪ .‬נגדיר ברקורסיה‪ ,‬לכל ‪ {ki : i < n} ∈ 2<ω‬קטעים ונקודות כדלהלן‪:‬‬
‫לכל ‪ ,n‬נניח כי כבר הוגדרו קטעים זרים ‪ Ik0 k1 ...kn−1‬לכל ‪ ki‬מאורך ‪ ,n − 1‬כך שלכל‬
‫קטע כזה‪ ,‬חיתוכו עם ‪ X‬אינסופי‪ .‬אז נבחר בכל חיתוך כזה שתי נקודות ‪xk0 k1 ...kn−1 0‬‬
‫ו־ ‪ ,xk0 k1 ...kn−1 1‬וניקח סביבן קטעים זרים ‪ Ik0 k1 ...kn−1 0‬ו־ ‪ ,Ik0 k1 ...kn−1 1‬הכל בתוך הקטע‬
‫‪ .Ik0 k1 ...kn−1‬נבחר את הקטעים האלו להיות מאורך קטן מ־‪ .1/n‬חיתוכם של קטעים אלו‬
‫עם ‪ X‬הוא אינסופי‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן להמשיך את הרקורסיה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תהי סדרה מאורך ‪ .{ki : i ∈ ω} ∈ 2ω ,ω‬נביט בחיתוך‬
‫\‬
‫‪Ik0 k1 ...kn‬‬
‫‪n∈ω‬‬
‫חיתוך זה הוא חיתוך של שרשרת קטעים שקוטרם שואף לאפס‪ ,‬ולכן קוטרו שווה אפס )הלמה‬
‫של קנטור(‪ ,‬דהיינו בחיתוך זה יש נקודה אחת ויחידה‪ .‬נקודה זו שייכת ל־‪ ,X‬כי היא נקודת‬
‫גבול של הסדרה ‪ .xk0 k1 ...kn‬בגלל שכל הקטעים זרים בזוגות‪ ,‬ברור שהתאמה זו היא חח"ע‪.‬‬
‫אם כן‬
‫‪F : 2ω‬‬
‫‪→ X‬‬
‫\‬
‫= )} ‪F ({ki‬‬
‫‪Ik0 k1 ...kn‬‬
‫‪n∈ω‬‬
‫היא התאמה חח"ע‪ ,‬ומצאנו כי ‪ ,|X| = 2ℵ0‬כמבוקש‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 1.6‬קבוצה היא דיסקרטית אם כל נקודותיה מבודדות‪ .‬לשון אחר‪.X ∩ X 0 = ∅ :‬‬
‫קל לראות כי לכל ‪ X \ X 0 ,X ⊆ R‬היא דיסקרטית‪.‬‬
‫משפט ‪ 1.7‬כל קבוצת ממשיים דיסקרטית היא בת־מניה‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬תהי ‪ X‬קבוצה דיסקרטית‪ .‬נראה התאמה בין ‪ X‬לבין תת־קבוצה של הרציונליים‪.‬‬
‫יהי ‪ x ∈ X‬נתון‪ .‬לכן ‪ x‬מבודדת בקבוצה ‪ .X ∪ {x} = X‬אם כן‪ ,‬קיימים ‪ax , bx ∈ R‬‬
‫כך שמתקיים }‪.(ax , bx ) ∩ X = {x‬‬
‫תרגיל הראו כי קיימים ) ‪ (ax , bx‬כך שהקטעים האלו יהיו זרים בזוגות‪.‬‬
‫מצאנו אם כן כי ניתן לכסות את ‪ X‬על ידי אוסף קטעים פתוחים זרים‪ .‬בכל קטע שכזה‬
‫יש איבר רציונלי )כי הרציונליים צפופים בממשיים(‪ .‬נבחר אחד כזה‪ ,‬ונסמנו ) ‪.qx ∈ (ax , bx‬‬
‫גם התאמה זו היא חח"ע‪ ,‬כי הקטעים זרים‪.‬‬
‫בסך הכל מצאנו שניתן להתאים באופן חח"ע לכל ‪ x ∈ X‬איבר רציונלי ‪ ,qx ∈ Q‬ולכן‬
‫יש לנו שיכון ‪ ,X ,→ Q‬ולפיכך ‪.|X| ≤ |Q| = ℵ0‬‬
‫דרך אחרת‪ :‬במקום להסתבך עם זרות בזוגות‪ ,‬נבחר לכל ‪ x‬את הקטע ) ‪ (ax , bx‬שיקיים‬
‫את הגדרת נקודה מבודדת‪ .‬לכל קטע כזה‪ ,‬נבחר רציונלי ‪ .qx ∈ (x, bx ) ∩ Q‬קבוצה זו איננה‬
‫ריקה‪ ,‬כי הרציונליים צפופים בממשיים‪ ,‬והקטעים האלו זרים בזוגות‪ .‬לכן גם ‪ qx‬שונים זה‬
‫מזה‪.‬‬
‫כעת נביא שני תרגילים‪.‬‬
‫תרגיל יהי ‪ β‬סודר‪ ,‬ותהי }‪ {rα ∈ R: α < β‬סדרה עולה של מספרים ממשיים‪ .‬הוכיחו כי‬
‫סדרה זו היא בת־מניה‪.‬‬
‫הערה ‪ 1.8‬שימו לב לכך שהוכחה זו יפה גם עבור סדרה יורדת‪.‬‬
‫תרגיל אנו מגדירים צביעה בשני צבעים של קבוצה ‪ X‬כפונקציה }‪ ,f : X → {0, 1‬על בסיס‬
‫הזיהוי של שני המספרים עם שני הצבעים‪ .‬לצורך העניין‪ ,‬נשווה בין ‪ 0‬לבין אדום ובין‬
‫‪ 1‬לבין כחול‪ 2 .‬תת־קבוצה ‪ M ⊆ X‬היא מונוכרומטית אם הצבע של כל איבריה הוא‬
‫‪ 2‬ניתן כמובן גם להכליל את המושג צביעה ב־‪ n‬צבעים‪ ,‬ואף ליותר צבעים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אותו הצבע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נסמן‪ ,‬עבור ‪ .[X] = {{x, y} : x, y ∈ X, x 6= y} ,X ⊆ R‬הוכיחו כי קיימת צביעה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫של ]‪ [R‬בשני צבעים‪ ,‬כך שלכל ‪ X ⊆ R‬שאינה בת מניה‪ [X] ,‬אינה מונוכרומטית‪.‬‬
‫הדרכה )‪ (Sierpi«ski‬נסדר את ‪ R‬על ידי }‪ .R = {rα : α < c‬לכל שני סודרים‬
‫‪ α < β‬אנו נצבע את האיבר } ‪ {rα , rβ‬בצבע ‪ 0‬אם ‪ ,rα < rβ‬ובצבע ‪ 1‬אם‬
‫‪ . rα > rβ‬כעת‪ ,‬היעזרו בתרגיל הקודם‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 1.9‬הנגזרת ה־‪ (α ≥ 1) α‬של קבוצת ממשיים ‪ X‬מוגדרת ברוקורסיה‪:‬‬
‫• ‪.X (1) = X 0‬‬
‫‪0‬‬
‫• )‪ X (β+1) = X (β‬לכל ‪.β ≥ 1‬‬
‫‪T‬‬
‫• )‪ X (α) = β<α X (β‬עבור ‪ α‬גבולי‪.‬‬
‫מסקנה ‪ 1.10‬לכל ‪ X (α) ,α ≥ 1‬סגורה‪ .‬לכל ‪ 1 ≤ α ≤ β‬מתקיים )‪.X (α) ⊇ X (β‬‬
‫למה ‪ 1.11‬תהי ‪ X ⊆ R‬קבוצה סגורה‪ .‬אזי קיים סודר ‪ ρ < ℵ1‬כך ש־ )‪X (ρ) = X (ρ+1‬‬
‫)ולכן הנגזרת מתייצבת שם(‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נסמן‪ ,‬לצרכינו הפנימיים‪ 3 .X (0) = X ,‬נניח בשלילה כי אין ‪ ρ‬כזה‪ .‬אזי לכל‬
‫‪ α < ℵ1‬מתקיים )‪ .X (α) 6= X (α+1‬יחד עם המסקנה הקודמת‪ ,‬מתקבל )‪.X (α) ⊃ X (α+1‬‬
‫אם כן‪ ,‬הקבוצה )‪ X (α) \ X (α+1‬איננה ריקה‪ .‬נבחר שרירותית‪ ,‬לכל ‪ ,α < ℵ1‬איבר ‪xα‬‬
‫מקבוצה זו‪ .‬כעת‪ ,R \ X (α+1) 3 xα ,‬שזו קבוצה פתוחה‪ ,‬ולכן קיימים ‪ aα , bα‬כך ש־‬
‫)‪ .xα ∈ (aα , bα ) ⊆ R \ X (α+1‬נבחר את ‪ aα , bα‬האלו להיות רציונליים‪ ,‬ונסמן את הקטע‬
‫) ‪ .Iα = (aα , bα‬מתקיים אפוא ‪ .xα ∈ X (α) ∩ Iα‬מנגד‪ .Iα ∩ x(α+1) = ∅ ,‬יהי ‪ β‬סודר‬
‫‪ ,α < β < ℵ1‬אזי לפי המסקנה )‪ ,X (α+1) ⊇ X (β‬ולכן לכל ‪ β‬כזה מתקיים‬
‫)‪Iα ∩ X (β) ⊆ Iα ∩ X (α+1) = ∅ 6= Iα ∩ X (α‬‬
‫המסקנה היא שלכל ‪ ,Iα 6= Iβ ,α < β < ℵ1‬ולכן ההתאמה ‪ α 7→ Iα‬היא חח"ע מ־ ‪.α < ℵ1‬‬
‫אבל התמונה היא איזומורפית ל־‪ ,Q × Q‬ומתקבל |‪ .|ℵ1 | ≤ |Q × Q‬סתירה‪.‬‬
‫משפט ‪) 1.12‬קנטור־בנדיקסון(‪ .‬לכל קבוצה ‪ X‬סגורה שאיננה בת־מניה יש פירוק לאיחוד‬
‫הזר ‪ P ∪ D‬עבור ‪ P‬פרפקטית ו־‪ D‬בת־מניה‪.‬‬
‫סודר ‪ ρ < ℵ1‬כך ש־ )‪.X (ρ) = X (ρ+1‬‬
‫הוכחה‪ :‬לפי הלמה‪ ,‬קיים ‬
‫‬
‫)‪ .min α < ℵ1 : X (α) = X (α+1‬נביט כעת בקבוצה‬
‫)‪X (α) \ X (α+1‬‬
‫[‬
‫נסמן אפוא = ‪ρ‬‬
‫= ‪D:‬‬
‫‪α<ρ‬‬
‫כל איבר באיחוד זה הוא דיסקרטי‪ ,‬ולכן בן־מניה‪ .‬האיחוד רץ על סודר בן־מניה‪ ,‬ולכן ‪D‬‬
‫בת־מניה‪.‬‬
‫‪ 3‬ודאו כי מסקנה‬
‫‪1.10‬‬
‫נכונה גם עבור ‪ ,α = 0‬כאשר ‪ X‬סגורה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נביט כעת בקבוצה )‪ .P = X (ρ‬מתקיים ‪ ,P = X \ D‬ומכיוון ש־|‪|D| = ℵ0 < |X‬‬
‫מתקיים‬
‫‪|P | = |X \ D| = |X| > 0‬‬
‫אם כן‪ P ,‬לא ריקה‪ .‬בבירור‪ P = P 0 ,‬מצאנו אם כן כי ‪ P‬פרפקטית‪.‬‬
‫מסקנה ‪ 1.13‬כל קבוצה פתוחה לא ריקה היא מעוצמת הרצף )כי היא מכילה קטע פתוח(‪ .‬כל‬
‫קבוצה סגורה היא בת־מניה או מעוצמת הרצף )כי היא מכילה קבוצה פרפקטית(‪ .‬לסיכום‪,‬‬
‫קבוצות פתוחות או סגורות אינן יכולות להפריך את השערת הרצף‪.‬‬
‫‪5‬‬