גליון מ ס` 88 - הפקולטה לרפואת שיניים

Transcription

גליון מ ס` 88 - הפקולטה לרפואת שיניים
‫כתב עת של בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים‬
‫של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫גיליון מס' ‪ ,88‬שנה ‪ ,41‬קיץ ‪2012‬‬
‫פסל "עץ השלום"‬
‫בפילדלפיה‬
‫חגיגות השישים‬
‫אריךשל הפקולטה‪1 ,‬‬
‫הבא‪ 10-1...‬יולי ‪2013‬‬
‫שריינו את הת‬
‫ביומנכם ‪ -‬פרטים בגיליון‬
‫גיליון ‪88‬‬
‫קורא יקר‪,‬‬
‫היומן של עיתוננו גדוש חדשות רבות‪ :‬נסיעות של הדיקן בשליחות בית ספרנו‪ ,‬ידיעות על‬
‫פרס נשיא האוניברסיטה שהוענק לפרופ' אהרון פלמון‪ ,‬ביקורם של ארבעה פרופסורים‬
‫מאוניברסיטת מוסקבה‪ ,‬פתיחת קורס התמחות בינלאומי באורתודונטיה‪ ,‬חילופי גברי‬
‫בתפקיד המקשרים בין הנהלת הדסה לבין בית ספרנו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בחדשות אלפא אומגה מסופר על הפעילות בשלושת הסניפים של אלפא אומגה בישראל‪.‬‬
‫בירושלים נערך מפגש מרתק בין הסטודנטים למומחים שונים ברפואת שיניים‪ .‬אנשי‬
‫סניף חיפה ארגנו טיול מיוחד של יום שלם בנצרת‪ ,‬וסניף תל‪-‬אביב ערך טקס מיוחד ביום‬
‫השואה בליווי הרצאת אורח‪.‬‬
‫בגיליון הנוכחי נחנוך מדור חדש ובו חמישה רופאי שיניים מספרים את סיפורם האישי‬
‫ל"למה בעצם בחרתי במקצוע רפואת שיניים"‪.‬‬
‫ועוד מדור חדש בגיליון הזה בשם "שיניים וסטטיסטיקה" שבו יוצג מידע במספרים על‬
‫נושאים מעולם רפואת השיניים‪ .‬הכתבה הפותחת מוקדשת למספרם של כלל רופאי‬
‫השיניים בישראל‪.‬‬
‫מודעה‬
‫במדור "לזכרו" פרופ' יאיר שרב מספר על ד"ר אריק צוקרט ז"ל שהלך לעולמו בחודש‬
‫דצמבר ‪.2011‬‬
‫כמו כן המדורים הקבועים והאהובים שלנו כגון דברי חכמים‪ ,‬יתד‪ ,‬ובינינו‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫פרופ' נח שטרן‪ ,‬עורך‬
‫"מה נשמע" כתב העת של‬
‫הפקולטה לרפואת שיניים ובוגריה‪.‬‬
‫שנה ‪ 41‬גיליון ‪,88‬‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫המייסד (‪ )1971‬והעורך הראשון‪:‬‬
‫נח שטרן‬
‫תמונת השער‪:‬‬
‫הפרופסורים וולטר כהן ואדם‬
‫שטבהולץ משני צדי "עץ השלום"‬
‫שנחנך לאחרונה בבית הספר‬
‫לרפואת שיניים של אוניברסיטת‬
‫‪ TEMPLE‬בפילדלפיה‬
‫עורך‪:‬‬
‫פרופ' נח שטרן ‪052-641-4770‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יו"ר ארגון הבוגרים‪:‬‬
‫ד"ר דורון אפרמיאן ‪050-857-3945‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מקדמות פרסום‪:‬‬
‫ד"ר אורית הרמתי וגב' איריס צדיק‬
‫עריכה לשונית‪:‬‬
‫אודי לוינגר‬
‫הפקה ודפוס‪:‬‬
‫דפוס איילון‪ ,‬ירושלים‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫"מעוצב" ליאת חברוני‬
‫כתובת המערכת‪:‬‬
‫"מה נשמע"‪ ,‬בית הספר לרפואת‬
‫שיניים‪ ,‬הקמפוס הרפואי ה‪.‬מ‪.‬‬
‫הדסה‪ ,‬ת"ד ‪ 12272‬ירושלים ‪91120‬‬
‫אתר הפקולטה‪:‬‬
‫‪http://dental.huji.ac.il‬‬
‫אתר ארגון הבוגרים ‪ -‬מהנוסח‬
‫העברי של אתר הפקולטה קיימת‬
‫גישה ישירה‬
‫תמונות השער‪ :‬המארחים של הכינוס המזרח תיכוני השני‪.‬‬
‫מימין‪ :‬הפרופסורים פרדה טאשר מאוניברסיטת אנקרה‪ ,‬מוסה בז'אלי מאוניברסיטת אל‪-‬קודס ואדם שטבהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫יומן ‪5‬‬
‫חדשות אלפא אומגה ‪10‬‬
‫ביקור בסיאטל ‪12‬‬
‫פנאי ‪15‬‬
‫דור דור יביע אומר ‪18‬‬
‫לזכרו – א‪.‬לוינר ‪20‬‬
‫בינינו – מכתב לבוגרים ‪23‬‬
‫יומן‬
‫חדשות‬
‫הפקולטה‬
‫"עץ‪-‬השלום"‬
‫השלישי‬
‫באוניברסיטת‬
‫‪TEMPLE‬‬
‫מודעה‬
‫ב‪ 4-‬במאי ‪ 2012‬הוסר הלוט מעל פסל‬
‫"עץ השלום" בכניסה לבית הספר‬
‫לרפואת שיניים באוניברסיטת ‪TEMPLE‬‬
‫שבפילדלפיה‪.‬‬
‫"עץ השלום" – "‪ "TREE OF PEACE‬הוא‬
‫פסל מרשים העשוי מברונזה ומסמל את‬
‫שיתוף הפעולה בחינוך ובמחקר במקצוע‬
‫רפואת השיניים במטרה לקדם את ההבנה‪,‬‬
‫את הידידות ואת השלום בין אנשים ועמים‬
‫שונים המצויים בקונפליקט‪ .‬הצעד הראשון‬
‫לשיתוף פעולה שכזה בתחום רפואת‬
‫שיניים הונח עם ייסודו של המרכז המזרח‬
‫תיכוני לחינוך דנטלי על שמו של ד‪ .‬וולטר‬
‫כהן‪ .‬הפעילות במרכז הביאה בהמשך‬
‫לשיתוף פעולה פורה בין הפקולטה‬
‫לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית‬
‫והדסה לבין בית הספר לרפואת שיניים‬
‫באוניברסיטת אל‪-‬קודס‪ .‬בהתבסס על‬
‫שיתוף הפעולה הזה‪ ,‬הוקם לפני כשנה‬
‫ה‪Alliance for Oral Health Across,-‬‬
‫‪ Borders‬ארגון המאגד בתוכו ‪ 25‬בתי‬
‫ספר לרפואת שיניים מרחבי העולם וכ‪40-‬‬
‫המכובדים על רקע של "עץ השלום" באוניברסיטת ‪.TEMPLE‬‬
‫משמאל פרופ' ריצ'רד אנגלרט‪ ,‬רקטור אוניברסיטת טמפל‪ ,‬פרופ' אדם שטבהולץ‪ ,‬הגב' חדוה שר‪ ,‬האמנית מעצבת הפסל‪,‬‬
‫פרופ' איסמעיל אמין‪ ,‬הדיקן ד"ר אלן פינקלשטיין ורעייתו‪ ,‬ופרופ' מוסה בזאלי‬
‫חברות דנטליות בינלאומיות מובילות‬
‫בתחום‪ ,‬שחתמו על אמנה לשיתוף פעולה‬
‫בתחומי ההוראה והמחקר הדנטלי תוך כדי‬
‫גישור על פני פערים פוליטיים ולאומיים‪.‬‬
‫פסל "עץ השלום" הראשון נחנך בדצמבר‬
‫‪ 2007‬ברחבת הכניסה לפקולטה לרפואת‬
‫שיניים בירושלים בעת חגיגות ‪100‬‬
‫שנה לייסודה של אחוות אלפא אומגה‬
‫הבינלאומית‪ .‬באותו מועד התקיימה גם‬
‫חנוכת שתי הקומות החדשות בבניין‬
‫הפקולטה על שם בלה והרי וקסנר‪.‬‬
‫בחודש מאי בשנה שעברה הוסר הלוט‬
‫מפסל "עץ השלום" השני בעולם‪ ,‬והראשון‬
‫על אדמת אמריקה‪ .‬הפסל הוצב בבית‬
‫הספר לרפואת שיניים במדינת אריזונה‬
‫שבארה"ב‪.‬‬
‫הפסל השלישי‪ ,‬שכאמור הוקם בפילדלפיה‪,‬‬
‫נתרם על ידי ד"ר אלן פינקלשטיין‪ ,‬ידיד‬
‫קרוב של הפקולטה לרפואת שיניים‬
‫בירושלים וחבר בכיר בארגון אלפא אומגה‬
‫הבינלאומי לכבוד ילדיו ונכדיו‪ .‬ד"ר אלן‬
‫פינקלשטיין הוא בוגר בית הספר לרפואת‬
‫שיניים באוניברסיטת ‪ ,TEMPLE‬והוא גם‬
‫השיג את המימון להקמת הפסל הראשון‬
‫בפקולטה בירושלים לזכר הוריו‪.‬‬
‫טקס הסרת הלוט בפילדלפיה היה‬
‫מרשים מאוד‪ .‬נשאו דברים‪ :‬רקטור‬
‫אוניברסיטת ‪ TEMPLE‬כמו גם דיקן בית‬
‫הספר לרפואת שיניים‪ ,‬פרופ' איסמעיל‬
‫אמיד; דיקן הפקולטה בירושלים פרופ'‬
‫אדם שטבהולץ; סגן נשיא אוניברסיטת‬
‫אל‪-‬קודס והדיקן לשעבר של בית הספר‬
‫לרפואת שיניים‪ ,‬פרופ' מוסה בג'לי;‬
‫ומעצבת הפסל‪ ,‬האמנית חדוה שר‪ ,‬שנולדה‬
‫בישראל ויוצרת בצרפת ולאחרונה גם זכתה‬
‫בתואר "אמנית השלום של אונסק"ו"‪.‬‬
‫פסל "עץ השלום" מכיל שלושה מוטיבים‬
‫מרכזיים‪ :‬בצד שמאל האות ש'‪ ,‬האות‬
‫הראשונה במילה שלום ובמילה סאלם‬
‫(שלום בערבית)‪ ,‬בצד ימין‪ ,‬כנפי היונה‬
‫פרושות במעופה להביא לעולם את בשורת‬
‫השלום‪ ,‬ובגזע העץ המילה "חי" כמוטיב‬
‫של חיים משותפים יחדיו בצל השלום‪.‬‬
‫פרס מילקן‬
‫לפרופ' א‪ .‬פלמון‬
‫פרופ' אהרון פלמון מקבל את הפרס מידי פרופ' מנחם בן ששון‪ ,‬נשיא האוניברסיטה‬
‫ופרופ' שרה סטרומזה רקטור האוניברסיטה ופרופ' אדם שטבהולץ דיקן הפקולטה‬
‫פרופ' אהרון פלמון זכה בפרס על שם מיכאל מילקן ליוזמות מיוחדות‬
‫ארוכות טווח בתחום ההוראה‪ .‬פרס מילקן למצוינות בהוראה ניתן בשתי‬
‫קטגוריות באוניברסיטה העברית‪ :‬מורים מצטיינים לאורך שנים‪ ,‬ומורים‬
‫שתרמו תרומה משמעותית לקידום ההוראה באוניברסיטה‪ .‬הפרס לפרופ'‬
‫פלמון ניתן כהערכה ליוזמה לעדכון תכניות הלימודים ויצירת מערך‬
‫הסילבוסים בפקולטה לרפואת שיניים‪ .‬טקס מתן הפרס התקיים השנה‬
‫בחודש מרץ בנוכחות נשיא ורקטור האוניברסיטה ודיקן הפקולטה פרופ'‬
‫אדם שטבהולץ‪.‬‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)5‬‬
‫השני מימין ‪ -‬פרופ' סולומון רבינוביץ‪ ,‬השלישי מימין – פרופ' אלכסאנדר מאלי‪,‬‬
‫השישי מימין ‪ -‬פרופ' אלכסנדר מיטרוני‪ ,‬התשיעי מימין – פרופ' אלכסיי דרובושוב‬
‫בחודש מרץ ביקרה בבית ספרנו משלחת של ארבעה פרופסורים‬
‫מובילים מהאוניברסיטה הממלכתית לרפואה ולרפואת שיניים‬
‫במוסקבה‪ .‬ראשי המשלחת היו פרופ' סולומון רבינוביץ'‪ ,‬סגן‬
‫הרקטור של האוניברסיטה ומנהל המחלקה להרדמה ורפואת‬
‫שיניים כללית‪ ,‬פרופ' אלכסנדר מיטרונין‪ ,‬דיקן הפקולטה לרפואת‬
‫שיניים ומנהל המחלקה לאנדודונטיה‪ ,‬פרופסור אלכסנדר‬
‫דרובישב‪ ,‬מנהל המחלקה לכירורגיה לפה ולסת ומקסילופצילית‪,‬‬
‫ופרופ' אלכסנדר מאליביי‪ ,‬מנהל המחלקה לרפואת שיניים‬
‫אורתופדית (שיקום הפה)‪.‬‬
‫משלחת של‬
‫פרופסורים‬
‫מאוניברסיטת‬
‫מוסקבה ביקרה‬
‫בבית ספרנו‬
‫המארח‪ ,‬פרופ' שטבהולץ‪ ,‬כינס לכבוד האורחים את כל מנהלי‬
‫המחלקות בבית ספרנו‪ ,‬והם הציגו לאורחים את פעילות‬
‫מחלקותיהם באמצעות מצגות‪ .‬האורחים שאלו הרבה שאלות והיו‬
‫עסוקים ברישום הפרטים‪ .‬השיח עם האורחים התאפשר הודות‬
‫לעזרתם הרבה של דוברי הרוסית הרבים בבית ספרנו‪ .‬לאורחים‬
‫נערכו סיורים בארץ באמצעות מורי דרך מקצועיים‪ ,‬וכמה ממורי‬
‫בית הספר אירחו את האורחים מרוסיה במסעדות שונות בעיר‪.‬‬
‫הדיקן קיבל מכתב תודה מהאורחים שבו הם מודים על האירוח‬
‫החם והלבבי ומביעים הערכה לפעילותנו ורצון להמשך שיתוף‬
‫פעולה בכל המישורים‪.‬‬
‫תכנית התמחות‬
‫בינלאומית‬
‫במחלקה‬
‫לאורתודונטיה‬
‫פרופ' סטלה צ'אושו‬
‫וד"ר מירי הישראלי‪-‬שליש‬
‫ב‪ 1-‬במרץ ‪ 2012‬נפתחה במחלקה לאורתודונטיה תכנית התמחות‬
‫בינלאומית‪ ,‬ראשונה מסוגה בבית הספר‪ .‬במהלך השנה הקודמת‬
‫עברה התוכנית עבודת הכנה מאומצת של תכנון ובניה שלאחריה‬
‫פורסמה בחשיפה עולמית‪ .‬עשרות פניות של רופאי שיניים‬
‫המעוניינים בהתמחות הגיעו למחלקה‪ .‬תהליך הבחירה היה מורכב‬
‫ותחרותי ובסיומו התקבלו לתכנית ‪ 7‬מתמחים ישראליים ו‪5-‬‬
‫מתמחים זרים (מיוון‪ ,‬בולגריה‪ ,‬פולין ורומניה)‪ .‬בטקס הפתיחה‬
‫ברכו את המתמחים ד"ר בירנבאום‪ ,‬המשנה למנכ"ל הדסה‪ ,‬פרופ'‬
‫אדם שטבהולץ‪ ,‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופ' סטלה צ'אושו‪ ,‬מנהלת‬
‫המחלקה‪,‬‬
‫(‪)6‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫פרופ' שטייגמן נולדה וגדלה בלבוב (למברג) – אז‬
‫פולין‪ .‬את מלחמת העולם השנייה היא עברה ברוסיה‬
‫ולאחריה עלתה לארץ‪ .‬עלייתה הייתה כרוכה בשהות‬
‫במחנה מעבר בקפריסין‪ .‬לאחר סיום לימודי התיכון‬
‫בארץ והשירות הצבאי‪ ,‬נרשמה פרופ' שטייגמן ללימודי‬
‫רפואת השיניים במחזור הראשון של בית הספר וסיימה‬
‫את לימודיה בשנת ‪ .1959‬עם סיום לימודיה התחילה‬
‫לעבוד במחלקה לאורתודונטיה והתמחתה במסגרת‬
‫‪ in-service training‬שהיה מקובל בימים ההם‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬נסעה לשבתון לאוניברסיטת פנסילבניה‪,‬‬
‫שם הקדישה את זמנה למחקר בסיסי במעבדתו של‬
‫פרופ' זאב דוידוביץ‪ .‬עם חזרתה לארץ החלה לשתף‬
‫פעולה עם פרופ' יעל מיכאלי‪ ,‬כאשר נושא מחקרה‬
‫העיקרי היה שינויי רקמה בעקבות הפעלת כוחות‬
‫אורתודונטיים‪ .‬בתחום הזה רכשה פרופ' שטייגמן‬
‫השנייה מימין יושבת פרופ' שולה שטייגמן‪,‬‬
‫לידה בתה ובנה‪ .‬השאר הם חברי המחלקה מוניטין בינלאומי‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1997-1984‬כיהנה כמנהלת המחלקה‬
‫לאורתודונטיה‪ .‬בתקופה זו היא חילקה תפקידים‬
‫מוגדרים לאנשי המחלקה‪ ,‬הנהיגה את הדרישה לביצוע עבודת‬
‫מוסמך במסגרת ההתמחות באורתודונטיה‪ ,‬מיסדה יחד עם‬
‫פרופ' זילברמן את תכנית ההתמחות באורתודונטיה למתכונתה‬
‫הנוכחית‪ .‬סגנון ההוראה שלה התאפיין בהרצאות מובנות‪,‬‬
‫מעניינות ודידקטיות‪ .‬החומר הקליני שלה משמש עד היום להוראת‬
‫בחודש אפריל חגגה המחלקה לאורתודונטיה את הגיעה לגבורות‬
‫סטודנטים ומתמחים‪ .‬במשך שנות עבודתה הרבות במוסד הייתה‬
‫של פרופ' שטייגמן‪ ,‬מנהלת המחלקה לאורתודונטיה בעבר‪.‬‬
‫חברה וכיהנה כיו"ר של ועדות מרכזיות בפקולטה‪.‬‬
‫לחגיגה הגיעו פרופ' שטייגמן ומשפחתה‪ ,‬צוות המחלקה וכל‬
‫עם בני‪ ,‬בעלה ז"ל‪ ,‬הרבתה לטייל ברחבי העולם‪ .‬לפרופ' שטייגמן‬
‫המתמחים‪ .‬מצגת על חייה שהוצגה בפני המשתתפים עוררה‬
‫יש שני ילדים ושלושה נכדים‪.‬‬
‫התרגשות רבה‪ .‬המפגש הסתיים בארוחת צהריים מחלקתית‬
‫כולנו מאחלים לפרופ' שטייגמן בריאות ונחת‪ ,‬ועד מאה כעשרים‬
‫(תרומת חברת אורטוסטט)‪.‬‬
‫פרופ' שולה‬
‫שטייגמן בת ‪80‬‬
‫מקשר חדש בין הנהלת הדסה‬
‫לבין בית הספר לרפו"ש‬
‫היושבים סביב השולחן הם המתמחים‪.‬‬
‫העומדים הם צוות המורים והסייעות של המחלקה ואנשי בית הספר‬
‫התוכנית כוללת מעבר להוראה בשפה האנגלית בהרצאות‬
‫ובסמינרים‪ ,‬התאמת מערכת התיעוד הממוחשבת לשפה האנגלית‪,‬‬
‫הכשרת המרפאה הקלינית לקליטת כמות שיא של מתמחים‪ .‬תהליך‬
‫ההכנה לא היה יוצא לפועל ללא הירתמותם של כל חברי המחלקה‪.‬‬
‫התכנית החדשה הינה פורצת דרך ומוסיפה יוקרה ומוניטין‬
‫לפקולטה‪ .‬כמו כל תכנית התמחות‪ ,‬מטרתה העיקרית היא לחנך‬
‫מתמחים לרמה קלינית‪ ,‬מחקרית ואתית גבוהה ביותר‪ ,‬כראוי לדור‬
‫המומחים העתידי‪.‬‬
‫ד"ר מירי הישראלי‪-‬שליש‪ ,‬תהיה מנהלת תכנית ההתמחות החדשה‪.‬‬
‫בשלוש השנים האחרונות היה ד"ר יאיר בירנבאום‪ ,‬המשנה למנכ"ל הדסה‪,‬‬
‫המקשר בין ההנהלה לבין בית הספר לרפואת שיניים‪ ,‬ואין ספק שבתקופתו‬
‫השתפרו היחסים בינינו לבין הדסה בצורה משמעותית‪.‬‬
‫ד"ר בירנבאום הוא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם בעל השכלה תורנית רחבה‪,‬‬
‫ובחוכמתו כי רבה היא‪ ,‬הצליח לפלס דרך נכונה להתנהלות בית‬
‫ספרנו בין המחלקות השונות בהנהלת הדסה‪ .‬הוא ידע תמיד למצוא‬
‫את השביל הנכון וניווט את פעילותנו בדרכי פשרה‪ .‬ד"ר בירנבאום‬
‫יוצא לשנת שבתון ונפרדנו ממנו לשלום במסגרת ישיבת מנהלי‬
‫מחלקות‪ .‬בהזדמנות זאת הוצג לפנינו האיש שהוסמך מטעם הדסה‬
‫להיות המקשר החדש ‪ -‬ד"ר גבריאל פולק‪ ,‬שהצטרף לאחרונה‬
‫להנהלת הדסה אחרי שירות ממושך בחיל הרפואה בצה"ל בדרגת‬
‫אלוף משנה‪ .‬אנחנו מאחלים לו בהצלחה בתפקידו החדש‪.‬‬
‫העליונה‪ :‬ד"ר‬
‫יאיר בירנבאום‬
‫מקבל מידי פרופ'‬
‫שטבהולץ ספר‬
‫מהודר כמזכרת‪.‬‬
‫התחתונה‪ :‬מימין‪:‬‬
‫ד"ר גבריאל‬
‫פולק וד"ר יאיר‬
‫בירנבאום‬
‫מה‬
‫תשע"ב ‪ -‬נקיץש מ‪2012‬ע (‪)7‬‬
‫נוף טיפוסי של המדינה‬
‫ד"ר יורם זילברמן ז"ל‬
‫(‪)2012 − 1954‬‬
‫פרופ' א‪ .‬שטבהולץ‬
‫מברך את הנוכחים‬
‫המסע לקזחסטן‬
‫אפריל ‪2012‬‬
‫פרופ' שוקי מושונוב‬
‫האוניברסיטה הרפואית בעיר אלמטי‬
‫שבקזחסטן פנתה לבית ספרנו וביקשה‬
‫לקיים איתנו קשרי מדע‪ .‬הוסכם שמשלחת‬
‫מישראל שתכלול את הדיקן ושלושה‬
‫קלינאים (שאחד מהם דובר את השפה‬
‫המקומית) יצאו לקזחסטן‪.‬‬
‫דיקן הפקולטה במדינה המארחת קיבל‬
‫את המשלחת שלנו בשדה התעופה של‬
‫אלמטי ברוב הדר כשמצלמות הטלוויזיה‬
‫הממלכתית של קזחסטן מתעדות את קבלת‬
‫הפנים‪ .‬כבר ביום הראשון לביקור התקיים‬
‫דיון עם נציגי הפקולטה ובסופו נחתם הסכם‬
‫שיתוף פעולה בין פרופ' אקנוב‪ ,‬הרקטור‬
‫של האוניברסיטה הרפואית של קזחסטן‪,‬‬
‫לבין פרופ' אדם שטבהולץ‪ ,‬דיקן הפקולטה‬
‫לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית‬
‫והדסה בירושלים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נערך סיור‬
‫בפקולטה המקומית ונתגלה לנו מוסד‬
‫רפואי מתקדם עם כל הציוד העכשווי‬
‫הדרוש לקיום לימודים ברמה הגבוהה‬
‫ביותר‪ .‬למחרת הוזמנו לאולם ההרצאות‬
‫של הפקולטה‪ ,‬ועל פי התכנית שהתוו‬
‫עבורנו התבקשנו להרצות על נושאים‬
‫עיקריים שנראו לנו מתאימים לפורום‬
‫הזה‪ .‬פרופ' שטבהולץ הציג בפניהם את‬
‫הפקולטה בירושלים ואת פעילותה‪ ,‬פרופ'‬
‫איילה שטבהולץ הרצתה על חשיבות‬
‫הארכת הכותרת‪ ,‬ועבדכם הנאמן דיבר על‬
‫חשיבות הקשר בין מחלות אנדודונטליות‬
‫ופריודונטיות‪ .‬ההרצאות ניתנו בעברית‬
‫ותורגמו סימולטנית על ידי איש המשלחת‬
‫ד"ר איליה ברטינובסקי‪ ,‬שהוא גם בוגר של‬
‫הפקולטה המקומית‪ .‬התגובות שקיבלו‬
‫הישראלים היו מרשימות והמפגש הוסיף‬
‫נדבך נוסף לרצון לשיתוף פעולה עתידי‪.‬‬
‫כיאה לאורחים מכובדים יצאנו לסיור‬
‫בעיר אלמטי שהייתה בעבר עיר הבירה‬
‫של קזחסטן‪ ,‬וכיום היא המרכז העסקי‬
‫של המדינה‪ .‬העיר משלבת מזרח ומערב‪,‬‬
‫ועקבות המשטר הקומוניסטי עדיין‬
‫מורגשים באמצעות בניינים אדירי‬
‫ממדים של מוסדות השלטון‪ ,‬מונומנטים‬
‫קומוניסטיים כגון פסלים של לנין וסמלי‬
‫הפטיש והמגל‪ ,‬וכן אנדרטאות החייל‬
‫האלמוני לציון הניצחון על גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מצטיינת קזחסטן בנופי טבע‬
‫מרהיבים‪ .‬ההרים הגבוהים סביב העיר‬
‫והיערות הרבים הופכים את המקום לפנינה‬
‫תיירותית‪ ,‬אם כי לא נראה שתיירים רבים‬
‫מגיעים לשם‪.‬‬
‫הוזמנו גם לארוחת ערב מסורתית שלכבודה‬
‫נשחט כבש וראשו ניתן על מגש לאורח‬
‫המכובד ביותר‪ ,‬הלא הוא דיקן הפקולטה‪,‬‬
‫פרופ' שטבהולץ‪ .‬על פי המסורת המקומית‪,‬‬
‫האורח המכובד צריך להגיש נתחי בשר‬
‫למסובים לפי סדר חשיבותם‪ .‬הדיקן‬
‫שלנו מיד הצהיר בדיפלומטיות רבה שכל‬
‫המסובים כולם‪ ,‬אנחנו ואנשי הסגל הבכיר‬
‫של הפקולטה המקומית‪ ,‬מכובדים בעיניו‬
‫במידה שווה‪ ,‬וכך המתח התפוגג במהרה‬
‫והתענגנו על מטעמי המקום‪.‬‬
‫לאחר שלושה ימי ביקור אינטנסיביים שבנו‬
‫הביתה עייפים‪ ,‬שבעים ומרוצים‪.‬‬
‫החלפת יחידות דנטליות‬
‫במחלקה לרפואת הפה‬
‫המחלקה לרפואת הפה זכתה להצטייד השנה ב‪ 6-‬יחידות דנטליות חדשות‪,‬‬
‫משוכללות ופונקציונליות‪ .‬היחידות החדשות הן תוצרת חברת ‪ ADEC‬והן‬
‫מחליפות את היחידות הקודמות של אותה חברה ששירתו נאמנה את המחלקה‬
‫במשך ‪ 25‬השנה האחרונות‪ .‬מבצע רכישת הציוד נעשה בעזרת משרד הדיקן‬
‫והנהלת הדסה ובהשתתפות המחלקה‪ .‬מבצע הרכישה עדיין בעיצומו משום‬
‫שעוד לא נרכשו כיסאות עבור הרופאים והסייעות‪( .‬פרופ' אליעזר קופמן)‬
‫טקס לרגל חידוש היחידות הדנטליות‬
‫(‪)8‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫פרופ' דן גזית‬
‫בחזית ‪-‬‬
‫בניין בית‬
‫ספר לרפו"ש‬
‫בינואר ‪ 2012‬הלך לעולמו ד"ר יורם זילברמן לאחר מאבק ממושך‬
‫במחלה קשה‪ .‬את יורם פגשתי לראשונה בשנת ‪ 1993‬לאחר‬
‫ששבתי מפוסט דוקטורט בארה"ב והתחלתי בהקמת מעבדת‬
‫מחקר בפקולטה‪ .‬הימים היו ימי העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר‬
‫ומדענים‪−‬עולים רבים ביקשו להתקבל לשורות האקדמיה‪ .‬יורם‪,‬‬
‫שעלה ממוסקבה והשתקע עם משפחתו בירושלים‪ ,‬היה בעל תואר‬
‫כפול ‪ DMD‬ו‪ ,PhD-‬ולכן פנה באופן טבעי לפקולטה שלנו‬
‫בתקווה להשתלב במחקר הקשור לרפואת הפה והשניים‪ .‬במכון‬
‫המחקר עסק יורם במחקר שבדק השפעות פיזיקליות שונות על‬
‫תאים ורקמות‪ .‬באותה תקופה פיתחה המעבדה שלי את התחום‬
‫החדשני של תאי גזע בהנדסת רקמות השלד‪ ,‬ולכן החיבור ביננו‬
‫היה מיידי‪ .‬במהלך ‪ 19‬השנים שחלפו מאז היה יורם נדבך חשוב‬
‫ביותר במעבדתי‪ .‬בתחום המחקרי היה ליורם כישרון מופלא בכל‬
‫פגישת היובל‬
‫של מחזור ד'‬
‫‪2012-1962‬‬
‫בתחילת מאי התקימה פגישת היובל של מחזור ד' שסיים את‬
‫לימודיו באוקטובר ‪.1962‬‬
‫הפגישה התקיימה יחד עם בוגרי לימודי רפואה של אותה‬
‫שנה במתחם "ישראל יפה" שבגני יהושוע על גדות הירקון‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬את המפגש הכינו שולה ויובל יסעור בהשראתו‬
‫של בוגר המחזור יוסי לוי‪ ,‬ונציג רופאי השיניים בוועדה‬
‫המארגנת היה נח שטרן‪.‬‬
‫בסך הכול הגיעו למפגש כ‪ 100-‬משתתפים‪ .‬נוסף על מפגש‬
‫הבוגרים שהיה המטרה העיקרית של הערב‪ ,‬הייתה גם ארוחת‬
‫ערב מצוינת‪ ,‬תכניות אור‪-‬קוליות של הרפואנים‪ ,‬ותכנית‬
‫נפרדת של רופאי השיניים‪ .‬במצגת של רופאי השיניים‬
‫התקיימו ראיונות עם כמה מהבוגרים שסיפרו מחוויותיהם‬
‫בלימודים ואחרי הלימודים‪ .‬מבין ‪ 22‬בוגרי המחזור של‬
‫רפואת שיניים הגיעו למפגש ‪ 18‬בוגרים עם בני‪/‬בנות זוגם‪.‬‬
‫לפני הכול הוקרנו תמונותיהם של ‪ 16‬בוגרי רפואה שהלכו‬
‫לעולמם‪ .‬המפגש כולו היה חוויה מבורכת שבהכנתה עסקו‬
‫המארגנים כתשעה חודשים‪ .‬מרוב התרגשות לא צולמה‬
‫אפילו תמונה אחת למזכרת‪.‬‬
‫הקשור לכירורגיה זעירה ולהפעלת מערכות דימות מתקדמות‪.‬‬
‫הוא היה שותף לעשרות מאמרים שפרסמנו‪ ,‬שחלקם אף הוצגו‬
‫בכנסים המובילים בעולם בתחום הרפואה המשחזרת‪ .‬בעקבות‬
‫תפקידיו במעבדה רקם יורם מערכת יחסים אישית ומדעית הדוקה‬
‫עם מדענים בארץ ובחו"ל ועם בעלי תפקידים שונים במינהל‬
‫האוניברסיטה ובחברות לציוד מעבדתי‪ .‬על כל האנשים האלה‬
‫השאיר יורם רושם בל יישכח בהתנהלותו המכבדת והסובלנית‬
‫מחד‪ ,‬והענינית והמקצועית מאידך‪ .‬בכינוס שערכנו לפני כמה‬
‫שבועות לזכרו של יורם בפקולטה‪ ,‬בנוכחות בני משפחתו‪ ,‬הדיקן‪,‬‬
‫אנשי סגל וסטודנטים‪ ,‬הצגנו קטעי וידיאו ששלחו פרופסורים‬
‫מאוניברסיטאות בשוויץ ובארה"ב‪ ,‬ובהם סיפרו על יורם והביעו‬
‫צער ותנחומים על לכתו בטרם עת של עמית וחבר יקר‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫תיקון טעות‬
‫מצערת‬
‫בגיליון הקודם‪ ,‬גיליון ‪ 87‬של "מה נשמע"‪,‬‬
‫נשמטו פרטים חשובים על ייסודה של העמותה‬
‫"משלש" בכתבה על זכייתה של הגברת מלכה‬
‫בריק בתואר יקירת ירושלים‪ ,‬על היותה מנהלת‬
‫העמותה "משלש" ב‪ 18-‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1976‬כיהן פרופ' אריה שטייר‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫גם כנשיא אחוות אלפא אומגה בירושלים‪ .‬פרופ'‬
‫שטייר והגברת פאני אליעש הקימו את העמותה‬
‫"משלש"‪ .‬מאז ועד היום מכהן פרופ' שטייר כיו"ר‬
‫העמותה‪ .‬אנו מתנצלים על הטעות המצערת שבה‬
‫הושמטו הפרטים החשובים הנ"ל מהכתבה‪.‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫(‪)9‬‬
‫שיניים‬
‫וסטטיסטיקה‬
‫נורית יפה‬
‫בגיליון הזה נחנוך מדור חדש ‪" -‬שיניים וסטטיסטיקה"‪ .‬המדור‬
‫יציג מידע ממקורות שונים‪ ,‬בעיקרם רישומי משרד הבריאות‪,‬‬
‫סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקובצי השוואות‬
‫בינלאומיות על נושאים מעולם רפואת השיניים‪ .‬הכתבה הפותחת‬
‫מוקדשת למספרם של כלל רופאי השיניים בישראל‪ ,‬ובמדורים‬
‫הבאים נתמקד ברופאי השיניים העוסקים במקצוע‪ ,‬במומחים‪,‬‬
‫בשכיחות הביקורים אצל רופא השיניים ועוד‪ .‬נשמח להערות‬
‫ולשאלות‪.‬‬
‫מצבת רופאי השיניים‪2010 ,‬‬
‫לוח א‪ .‬מספר רופאי השיניים ומספר נפשות באוכלוסייה לרופא‬
‫שיניים אחד‪2010-1970 ,‬‬
‫שנה‬
‫מספר רופאי השיניים‬
‫‪1970‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,340‬‬
‫‪2,976‬‬
‫‪5,763‬‬
‫‪8,366‬‬
‫‪10,041‬‬
‫מספר נפשות באוכלוסייה‬
‫לרופא שיניים אחד‬
‫‪2,249‬‬
‫‪1,318‬‬
‫‪837‬‬
‫‪769‬‬
‫‪767‬‬
‫• בסוף שנת ‪ 2010‬היו בישראל ‪ 10,041‬רופאי שיניים – ‪20%‬‬
‫יותר מאשר בסוף שנת ‪ .2000‬בתקופה זו גדלה אוכלוסיית‬
‫ישראל בשיעור דומה (מ‪ 6.369-‬מיליון ל‪ 7.695-‬מיליון)‪.‬‬
‫(‪)10‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫• בסוף ‪ 2010‬היו ‪ 767‬נפשות לרופא שיניים אחד‪ ,‬יחס דומה‬
‫לזה שהיה בסוף שנת ‪ .2000‬עד שנת ‪ 2000‬ירד בהתמדה‬
‫מספר הנפשות לרופא שיניים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גדל מספר הנפשות‬
‫לרופאי השיניים שגילם עד ‪ 65‬מ‪ 892-‬בשנת ‪ 2000‬ל‪937-‬‬
‫בשנת ‪.2010‬‬
‫לוח ב‪ .‬הרכב הגילים של אוכלוסיית רופאי השיניים (שגילם‬
‫ידוע)‪2010 ,2000 ,‬‬
‫סה"כ‬
‫מספרים מוחלטים‬
‫‪8,194‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪9,869‬‬
‫‪2010‬‬
‫אחוזים‬
‫‪100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2010‬‬
‫עד ‪44‬‬
‫‪64-45‬‬
‫‪65+‬‬
‫‪4,246‬‬
‫‪3,607‬‬
‫‪2,891‬‬
‫‪4,604‬‬
‫‪1,057‬‬
‫‪1,658‬‬
‫‪52‬‬
‫‪37‬‬
‫‪35‬‬
‫‪46‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫• ‪ 46%‬מכלל רופאי השיניים היו בסוף ‪ 2010‬היו בני ‪,64-45‬‬
‫‪ 37%‬היו צעירים מגיל ‪ 45‬ו‪ 17%-‬היו מבוגרים מגיל ‪.64‬‬
‫• בין השנים ‪ 2000‬ל‪ 2010-‬הזדקנה אוכלוסיית רופאי השיניים‪.‬‬
‫מספרם המוחלט של רופאים צעירים מגיל ‪ 45‬ירד מ‪4,246-‬‬
‫ל‪ 3,607-‬וחלקם בכלל רופאי השיניים ירד מ‪ 52%-‬ל‪.37%-‬‬
‫מודעה‬
‫סילונית‬
‫חדשות‬
‫אלפא אומגה‬
‫חלק מהמשתתפים מקבל הסברים על מסלול הטיול‬
‫אלפא אומגה‬
‫בצפון מטייל בנצרת‬
‫ביום שישי ה‪ 11-‬במאי נפגשנו אחים‬
‫מסניף חיפה וכמה אחים מסניף‬
‫תל‪-‬אביב לטיול משותף בעיר נצרת‪.‬‬
‫המדריכה שלנו הייתה צעירה נהדרת‬
‫תושבת המקום שמוסמכת להדרכת‬
‫טיולים‪ .‬שפת האם שלה היא ערבית‬
‫אך העברית השגורה בפיה רהוטה‪,‬‬
‫מופלאה ועשירה בתיאורים‪.‬‬
‫התחלנו בסיור רגלי בכיכר העיר‬
‫הידועה בשם "שטח המריבה" על‬
‫שום הקונפליקט שנוצר שם בין‬
‫המוסלמים לבין הנוצרים המקומיים‪.‬‬
‫המשכנו לביקור בכנסיית הבשורה‬
‫של הקתולים (כנסייה אחרת מכנסיית‬
‫הבשורה היוונית‪-‬אורתודוקסית)‪.‬‬
‫אחר כך עלינו לאזור השוק והעיר‬
‫העתיקה וראינו מלאכות עתיקות‬
‫כגון סנדלר ומשחיז סכינים‪ ,‬קניתי‬
‫סכין אצל המשחיז והיא הסכין הכי‬
‫טובה במטבח שלנו‪ .‬כמו כן ביקרנו‬
‫במסגד הלבן ‪ -‬המסגד הראשון‬
‫של נצרת‪ .‬הוסבר לנו על הדלת‬
‫שאפיינה את הבית הערבי המסורתי‬
‫של התקופה העותומנית‪ .‬ביקרנו‬
‫גם באחד מהארמונות של נצרת‪,‬‬
‫כלומר באחד מבתי האמידים של‬
‫נצרת של סוף המאה ה‪ ,19-‬בית עם‬
‫תקרה מצוירת שהשתמרה עד היום‬
‫הזה‪ .‬המשכנו לכיוון המעיין וביקרנו‬
‫במערות תת‪-‬קרקעיות שנתגלו‬
‫לאחרונה‪ ,‬מערות שייתכן שמריה‪,‬‬
‫אמו של ישו‪ ,‬עברה בהן בדרך מהבית‬
‫שלה למעיין על מנת להביא מים‪.‬‬
‫אחר כך ביקרנו בכנסיית הבשורה‬
‫של היוונים‪-‬אורתודוקסים והוסבר‬
‫לנו על המסורת השייכת לכל כנסייה‬
‫ואיך אפשר לזהות לאיזה זרם שייכת‬
‫הכנסייה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הסיור היה מהנה‪ ,‬המדריכה‬
‫הייתה מופלאה ומאלפת בהסברים‪.‬‬
‫כולם הביעו את שביעות רצונם‬
‫מהסיור ונהנו מאוד‪.‬‬
‫ד"ר לינדה גרינול מלונדון מרצה לסטודנטים‬
‫מימין‪ :‬רותם רוזנבלט וויקה יפה‪ ,‬נציגי הכיתה‪ ,‬ד"ר לינדה גרינול וד"ר אלון לבני חבר הוועד‬
‫של אלפא אומגה בירושלים‬
‫(‪)12‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫בתאריך ‪ 17.4‬אירח סניף אלפא סיגמה‪ ,‬סניף הסטודנטים של אלפא‬
‫אומגה ירושלים‪ ,‬את ד"ר לינדה גרינוול מלונדון‪ ,‬להרצאה מרתקת על‬
‫אסתטיקה והלבנת שיניים‪ .‬הסטודנטים שנכחו בהרצאה קיבלו שיעור‬
‫מרתק בנושא אטרקטיבי זה (שאינו בא לביטוי רב במהלך הלימודים‬
‫הסדירים שלהם)‪ ,‬ובליווי מקרים מעניינים מנסיונה העשיר של ד"ר‬
‫גרינוול‪ .‬ניתן היה להתרשם כי יש לא מעט שיקולים שצריך להפעיל‬
‫במהלך פרוצדורות הלבנת שיניים‪ ,‬ויש הרבה מה ללמוד‪.‬‬
‫ד"ר גרינוול הינה מומחית לשיקום הפה‪ ,‬המתמחה בעיקר בנושא‬
‫הלבנת שיניים‪ .‬היא פרסמה בנושא זה כבר שני ספרים ומאמרים‬
‫רבים‪ .‬לפני כשנה היא נבחרה להיות נשיאת סניף לונדון של אלפא‬
‫אומגה ותתחיל את תפקידה זה ביולי השנה‪ .‬כמו כן היא הקימה‬
‫קרן צדקה לתמיכה בפרויקטים דנטליים קהילתיים‪ ,‬ולכן גם שילבה‬
‫בביקורה כאן השתתפות ותצפית בשני פרויקטים המתבצעים ע"י‬
‫סטודנטים בשנים ה' – ו'‪ ,‬בהדרכתו של ד"ר אלון לבני (בבית אבות‪,‬‬
‫ובמרכז קליטה לעולים מאתיופיה)‪.‬‬
‫יום השואה‬
‫המרצה נח שטרן עם נכדו והמנהל המוסיקלי גיא גרולמן‬
‫בסניף אלפא אומגה‬
‫בתל‪-‬אביב‬
‫ביום השואה האחרון יזם סניף אלפא אומגה בתל‪-‬אביב טקס זיכרון‬
‫לשואה ולגבורה‪ .‬הערב נפתח עם הקראת תפילות "יזכור" ו"אל מלא‬
‫רחמים" ודברי פתיחה של נשיא הסניף‪ ,‬האח שחר בלחש‪ .‬בהמשך‬
‫הערב הקרין האח נח שטרן מצגת שבאמצעותה שיתף את הקהל‬
‫בסיפורו האישי מימי השואה‪ .‬את המצגת ליווה פסקול מוזיקלי מיוחד‬
‫שנוהל על ידי גיא גרולמן‪ ,‬נכדו של המרצה‪.‬‬
‫מפגש מומחים‬
‫סטייל אלפא סיגמא‬
‫רותם רוזנבלט‬
‫וויקטוריה יאפה‬
‫בתאריך ה‪ ,26.03.2012-‬בשעת ערב‬
‫מוקדמת‪ ,‬נערך בהדסה עין כרם‪ ,‬אירוע‬
‫ייחודי וראשון מסוגו‪.‬‬
‫מי שלא היה שם ‪ -‬כדאי שימשיך לקרוא‪,‬‬
‫ומי שהיה שם ‪ -‬אנו מקוות שהכתבה תעורר‬
‫בו זיכרונות נעימים‪.‬‬
‫מטרת הערב הייתה לתת לסטודנטים‬
‫לרפואת שיניים הצצה לחיים האמיתיים‬
‫שמחוץ לכותלי הפקולטה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬נפגשו להם מומחים מעולים ממגוון‬
‫ההתמחויות ברפואת שיניים וסטודנטים‬
‫נלהבים משנים ה' ו‪-‬ו'‪.‬‬
‫אף אחד מאיתנו לא ידע בדיוק למה‬
‫לצפות‪ ,‬ואולי בכך היה טמון חלק מקסמו‬
‫של הערב‪.‬‬
‫התחלנו בהרצאה מרתקת (וטעימה) על‬
‫יין מפי היינן הראשי של יקב עגור‪ .‬לאחר‬
‫שהשכלנו בתחום ונהנינו מהיין (כמו‬
‫שנאמר "יין ישמח לבב אנוש")‪ ,‬פנינו‬
‫לאטרקציה המרכזית של הערב ‪ -‬היכרות‬
‫בין הסטודנטים לבין המומחים‪ .‬התחלקנו‬
‫לקבוצות כך שכל רופא "קיבל" כחמישה‬
‫סטודנטים‪ .‬כל קבוצה הייתה אמורה‬
‫לעשות היכרות מסודרת מצד המומחה‬
‫ומצד הסטודנטים‪ ,‬אך מרגע שכולם‬
‫התיישבו החלה השיחה לזרום והחדר‬
‫המה זמזום נעים של שיחה קולחת ופרצי‬
‫צחוק מפתיעים‪ .‬ההיכרות נעשתה לשם‬
‫הצגה של כל מומחה מפי אחד הסטודנטים‬
‫בקבוצה והצגת כל הסטודנטים על ידי‬
‫הרופא (אין מה לעשות‪ ,‬תמיד למומחים יש‬
‫יותר אחריות)‪ .‬המטרה הייתה שבסוף כולם‬
‫יכירו את כולם‪ .‬אף על פי שהוקצב זמן‬
‫מוגבל לכל היכרות‪ ,‬את השיחה היה קשה‬
‫להפסיק‪ ,‬עובדה שגם הפסקת חשמל בלתי‬
‫צפויה לא הצליחה לעצור אותה‪ .‬לאחר‬
‫אווירה רומנטית של כמה דקות עברנו‬
‫לאולם האגודה‪ ,‬התיישבנו בנוחות והשיחה‬
‫המשיכה אף ביתר שאת‪.‬‬
‫שאלנו שאלות‪ ,‬קיבלנו תשובות‪ ,‬עצות‬
‫וטיפים מטובי הרופאים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪.‬‬
‫שמענו מה יש למקצוע להציע‪ ,‬ואולי אף‬
‫יותר חשוב מכך ‪ -‬מה אנחנו יכולים להציע‬
‫למקצוע ולמטופלים שלנו‪ .‬הקו הכללי היה‬
‫ברור‪ :‬שאיפה למצוינות ולטיפול הטוב‬
‫ביותר שאנו יכולים להעניק‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬באזור השעה עשר וחצי נאלצנו‬
‫לקטוע את נהר השאלות והתשובות כדי‬
‫להימנע מפתיחת מאהל רופאי שיניים‬
‫באגודה‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬ניגשו אלינו סטודנטים רבים עם‬
‫שבחים ("הייתה שבירת קרח מצוינת")‪,‬‬
‫עצות ורעיונות לשנה הבאה ("ערב מעולה‪.‬‬
‫החיסרון היחיד ‪ -‬מעט מדי זמן לדבר עם‬
‫המומחים")‪ .‬לסיכום אפשר לומר שבהחלט‬
‫נשאר טעם לעוד (ולא רק לעוד ליין)‪.‬‬
‫בשם הסטודנטים של אלפא סיגמא אנחנו‬
‫רוצות להודות לכל הרופאים* שהקדישו‬
‫לנו מזמנם ומניסיונם הרב‪.‬‬
‫אנו מקוות שזוהי תחילתה של מסורת‬
‫נפלאה‪.‬‬
‫* רשימת הרופאים שנכחו באירוע‪ :‬פרופ' אדריאן בקר (אורתודונטיה)‪ ,‬פרופ' דוד כוכבי (פריודונטיה)‪ ,‬פרופ' יהושוע שפירא (אורתודונטיה)‪ ,‬ד"ר רוברט שרטר (שיקום הפה)‪,‬‬
‫ד"ר איתן מורה (אנדודונטיה)‪ ,‬ד"ר ריזאן נשאף (כירורגיה פה ולסת)‪ ,‬ד"ר איליה ברטונובסקי (אנדודונטיה)‪ ,‬ד"ר חי עזר (פריודונטיה)‪ ,‬ד"ר מישל פרץ דוידי (‪ ,)AGPP‬ד"ר‬
‫נועם בירמן (פדודונטיה)‪ ,‬פרופ' נח שטרן (שיקום הפה)‪ ,‬ד"ר אלון לבני (קהילתית)‪ ,‬ד"ר קלינגר אביגדור (פריודונטיה)‪.‬‬
‫חסר לי הרופא האנגלי החביב‪....‬‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)13‬‬
‫מדוע ואיך‬
‫נהייתי רופא‬
‫שיניים??‬
‫בין רפואת‬
‫שיניים לפילולוגיה‬
‫פרופ' אדית קיי‬
‫מודעה‬
‫לקראת סוף הלימודים עם הפרופ' לשיקום‪ ,‬אני עומדת מימינו‬
‫יום הפרומוציה עם הדיקן שהיה גם רקטור‪ ,‬אני עומדת משמאלו‬
‫באמצע חודש מאי ‪ 1943‬סיימתי את מבחני הבגרות‬
‫ומיד אחר כך החלו להוציא את יהודי הבירה הבולגרית‬
‫סופיה לאזורי הפרובינציה במטרה לשלוח אותם למחנות‬
‫ההשמדה‪ .‬שנה וחצי שהינו בדפורמציה (גירוש)‪ ,‬ואיש‬
‫לא חשב על העתיד אלא רק קיווינו לשרוד‪ .‬הודות לעם‬
‫הבולגרי ולכנסייה המקומית כוונות ההשמדה של הגרמנים‬
‫לא הגיעו לידי מימוש‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גרמניה התחילה לסגת‬
‫בחזית המזרחית (סטלינגרד)‪ ,‬והצבא הסובייטי הדף את‬
‫גרמניה‪ .‬בספטמבר ‪ 1944‬ירד הצבא הסובייטי דרומה דרך‬
‫מזרח רומניה ונכנס לבולגריה‪ ,‬שם הצטרפו אליו הפרטיזנים‬
‫הבולגרים וגירשו את הכוחות הגרמנים מהמדינה‪ .‬בתקופה‬
‫זו הסתיימו גם החוקים נגד היהודים‪.‬‬
‫כאשר סוף סוף השתחררנו שאל אותי אבי אם אני רוצה‬
‫להמשיך ללמוד‪ .‬אני חשבתי על פילולוגיה אנגלית (סיימתי‬
‫את הבגרות בקולג' האמריקני) אך אבי הציע רפואה‪ .‬אמרתי‬
‫לו שלא אוכל לראות מטופלים מתים לי בידיים‪ .‬ואז אבי‬
‫אמר לי ‪ -‬יש לך ידיים טובות‪ ,‬תחשבי על רפואת שיניים‪.‬‬
‫זה היה נראה לי סביר ונרשמתי גם לרפואת שיניים וגם‬
‫לפילולוגיה אנגלית כי חשבתי שבמשך שנת הלימודים‬
‫הראשונה יהיה לי קל יותר לבחור בין השניים‪ .‬וכך למדתי‬
‫בשנה הראשונה בשתי הפקולטות ועמדתי בבחינות‬
‫בשתיהן‪ ,‬אך גם הבנתי שלא אוכל להמשיך כך‪ .‬בינתיים‬
‫שמתי לב שהתחום הביולוגי הקשור לרפואת שיניים מעניין‬
‫אותי מאוד והחלטתי להמשיך בו‪ .‬כך בחרתי ברפואת‬
‫שיניים ולא המשכתי בתחום ההומאני של פילולוגיה‬
‫אנגלית‪.‬‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)15‬‬
‫"כי יש לי ידיים טובות"‬
‫ד"ר אלון לבני‬
‫בחירת המקצוע‬
‫יהונתן מן‬
‫הצנחן סגן יונתן מן‬
‫(‪)16‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫שנות ה‪ .50-‬אבי עסוק בניהול הדסה‪ ,‬אמי עסוקה‬
‫ירוח ובכתיבת ספרים על ישראל‪ .‬את אחותי ואחי‬
‫בא‬
‫לים‪ ,‬בתחילת חיי אינני מעניין‪ ,‬אך אחותי הקטנה‬
‫הגדו‬
‫הצעירה ממני בשנה היא חברתי הקרובה ביותר‪.‬‬
‫בשקט בשקט‪ ,‬נכנסים שנינו למיטות עם ערימת‬
‫בלילה‪,‬‬
‫קים‪ ,‬חגיגות טרום שינה‪ .‬התוצאות לא מאחרות‬
‫ממת‬
‫עששת ובעקבותיה טיפולים אין ספור – רופאת‬
‫להגיע –‬
‫ד"ר קליין הופכת ל"מטפלת" אישית‪ .‬אך באלו‬
‫הילדים‬
‫די‪ ,‬חוסר שן לטרלית וגם פרופ' קיי הופכת להיות‬
‫לא‬
‫פלת – ‪ 5‬שנים תמימות‪ ,‬טיפול שחייב להפסיק עם‬
‫מט‬
‫גיוסי‪.‬‬
‫הבתי דרכן במקצוע שהפך לחלום חיי‪ .‬אבי עליו‬
‫התא‬
‫לום‪ ,‬שהיה רופא פנימאי‪ ,‬חשב שזו טעות‪ ,‬ובעיקר‬
‫הש‬
‫שבזמנים ההם רופאי השיניים לא נחשדו בהיותם‬
‫כ‬
‫"כשרים" והשוק הלא מדווח פרח‪ .‬כל המשפחה‬
‫אים‪ ,‬כולל שתי אחיותיי ואחי‪ ,‬והנה אני הכבשה‬
‫רופ‬
‫ורה‪ .‬הוריי לא אהבו את רעיון רפואת השיניים‪,‬‬
‫השח‬
‫טרף לחבורה הזו? אך אני בשלי‪ .‬נרשמתי לרפואת‬
‫להצ‬
‫בעדיפות ראשונה‪ ,‬ומקצועות אחרים במקום שני‬
‫שיניים‬
‫ושלישי‪.‬‬
‫בוש מדי קצין בצנחנים (לעשות רושם) עם כנפיים‬
‫ל‬
‫רוק‪ ,‬מגיע לוועדת הקבלה שבה יושבים כל מייסדי‬
‫ורקע י‬
‫ספר‪ ,‬נדמה היה לי כי הריאיון עבר טוב‪ ,‬ולאחר‬
‫בית ה‬
‫סינון (שהיה פחות קשה מזה של היום) מתקבל‪.‬‬
‫חותיי עם פרופ' קיי מתברר כי אבי ע"ה קרא לה‬
‫בשי‬
‫וטען ש"בגללה" אני ברפואת שיניים‪ .‬היא טענה‪,‬‬
‫לשיחה‬
‫פי דבריה‪ ,‬שאמרה לאבי "אל תדאג‪ ,‬הוא יצליח‬
‫כך על‬
‫מאוד וגם יהיה הפרופסור הראשון מבין כל ילדיך"‪,‬‬
‫ודאי תוכל לספר פרופ' קיי‪ .‬מתברר שטעות לא‬
‫על כך‬
‫ייתה ואף הוריי השתכנעו שהייתה זו בחירה נכונה‪,‬‬
‫ה‬
‫השכנוע לקח זמן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כיום אני בטוח כי‬
‫אך‬
‫לטה הייתה נכונה ואם הייתי צריך לחזור על מחזור‬
‫ההח‬
‫חיי‪ ,‬הייתי חוזר על אותה דרך – שילוב האקדמיה‬
‫והמרפאה‪ ,‬מרענן‪ ,‬מקסים‪ ,‬מאתגר ומיוחד‪.‬‬
‫"הגעתי לרפואת שיניים כי רציתי מקצוע שמשלב עזרה לאנשים‬
‫ולעשות משהו עם הידיים‪ .‬כן – דווקא יש לי ידיים טובות‪ .‬אני עושה‬
‫קצת נגרות‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬סורגת קצת‪ "...‬כמה פעמים כבר שמעתי‬
‫(כמו רבים מעמיתיי) משפטים אלו ודומים להם בוועדות קבלה?‬
‫אז איך אני הגעתי לזה?‬
‫הסיבה העיקרית היא מצבן של השיניים שלי שאיך לומר‪ ...‬מצבן לא‬
‫היה הכי טוב שיכול להיות‪ .‬כשהייתי בכיתה ז' הגיע לקיבוץ רופא‬
‫חדש‪ ,‬ד"ר פ'‪ ,‬ודי מהר הוא התחיל להתבלט בכישוריו "המיוחדים"‪.‬‬
‫הוא היה מפחיד מאוד הן במראהו והן בהתנהגותו‪ .‬איני יכול להעיד‬
‫על איכויות הטיפול שלו‪ ,‬אך הוא הטיל את מוראו על אנשים רבים‬
‫בקיבוץ‪ ,‬ואפילו הצליח לחטוף מכות מאחד החברים שרדף אחריו‬
‫וחבט בו עם סנדל‪ ...‬בשלב מסוים‪ ,‬מרוב פחד ממנו‪ ,‬פשוט קמתי‬
‫מהכיסא באמצע טיפול וברחתי מהמרפאה בלי להקשיב לתחינותיה‬
‫של הסייעת הוותיקה‪ .‬במשך ‪ 5-4‬השנים הבאות פשוט סירבתי לחזור‬
‫למרפאה‪ ,‬וכידוע זהו בדיוק הגיל שבו העששת חוגגת‪.‬‬
‫ואז הגיע לקיבוץ רופא חדש ‪ -‬במיוחד לילדים‪ .‬אחת מהמשימות‬
‫שקיבל הייתה לטפל בילד בעייתי בן ‪ ,17‬והוא הצליח לא רק לבצע את‬
‫הטיפולים החיוניים‪ ,‬אלא גם להקסים אותי בגישתו הטיפולית ולמשוך‬
‫אותי לתחום הזה‪.‬‬
‫בהמשך נזקקתי לטיפולים רבים גם במהלך שירותי הצבאי‪ ,‬פגשתי‬
‫רופאים נוספים‪ ,‬התעניינתי עוד יותר‪ ,‬ואט אט הלך והתגבש אצלי‬
‫תכנון ללכת ללמוד רפואת שיניים‪ .‬העובדה ששניים ממדריכי הטיסה‬
‫שלי עמדו להשתחרר ולהתחיל ללמוד רפואת שיניים‪ ,‬חיזקה את‬
‫המחשבה שזה לא נורא כל כך להתחיל ללמוד מסלול כה ארוך‪ ,‬אחרי‬
‫מסלול צבאי שגם הוא לא קצר‪.‬‬
‫וכך – לקראת שחרורי משירות קבע בגיל ‪ ,29‬מצאתי עצמי עונה את‬
‫אותם משפטים שגורים בפני הוועדה‪ ,‬שכנראה השתכנעה והחליטה‬
‫לתת לי את ההזדמנות שעליה אני לא מצטער אף לא לרגע אחד‪.‬‬
‫שתי אנקדוטות קטנות לסיום‪ :‬האחת – אף על פי שאני "חייב" לו את‬
‫ראשית ההתעניינות במקצוע – משום מה מעולם לא טרחתי לנסות‬
‫לאתר את אותו רופא שיניים שהדביק אותי ב"חיידק" רפואת השיניים‪.‬‬
‫אולי עכשיו בעקבות הכתבה הזאת אנסה לחפשו‪...‬‬
‫והשנייה – במהלך שירותי הצבאי בסדיר ובמילואים נכללות גם‬
‫בדיקות שיניים‪ .‬והנה‪ ,‬יום אחד אני נכנס לבדיקה ואת מי אני רואה‬
‫בחלוק הרופא? את ד"ר פ' "המפחיד"‪ ,‬עדיין עם אותו מבטא רומני‬
‫כבד ושן מזהב‪ ...‬כמובן שהוא לא זכר אותי ולא טרחתי להזכיר לו‪,‬‬
‫אך ציינתי כי אני זוכר אותו מהקיבוץ‪ ,‬והוא חייך ומסר ד"ש ללובה‬
‫הסייעת‪...‬‬
‫בתום טיסת הסולו – שטיפה מסורתית‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)17‬‬
‫ההתפייסות‬
‫פרופ' נח שטרן‬
‫הרצון שליווה אותי‬
‫כל הילדות‬
‫שרון‬
‫ד"ר ענת בולר‪-‬‬
‫הרבה אצל רופאת השיניים שלי‪ ,‬ד"ר עליזה רז‪.‬‬
‫בתור ילדה ביליתי‬
‫פאה נהדרת‪ ,‬ואני חושבת שכבר בפגישה הראשונה‬
‫היא הייתה רו‬
‫לדה בת חמש מול רופאה מחייכת ויפה‪ ,‬החלטתי‪.‬‬
‫שלנו‪ ,‬כשאני י‬
‫זה מה שאני רוצה להיות‪ .‬הייתי מגיעה לטיפולי‬
‫רופאת שיניים‪.‬‬
‫כדי הטיפול גם שיעורי מיקרוביולוגיה‪ ,‬אנטומיה‬
‫שיניים‪ ,‬ומקבלת תוך‬
‫ווים במחברות וברישומים‪ .‬עד היום שמורות אצלי‬
‫ופיזיולוגיה מל‬
‫ליזה עם סיכומי פרופ' גינזבורג‪ ...‬וכך‪ ,‬כשאני כבר‬
‫מחברותיה של ע‬
‫את המכשירים‪ ,‬את יומן הרופא‪ ,‬ואפילו מבינה‬
‫מכירה את הטיפולים‪,‬‬
‫יעת‪ ,‬הגעתי ליום שבו באמת צריך לבחור‪ .‬נרשמים‬
‫קצת ביחסי רופא‪-‬סי‬
‫ואז מתחילים לחשוב‪ ...‬האומנם? האומנם יש ילד‬
‫לאוניברסיטה‪.‬‬
‫רופא שיניים? האם זה לא מוזר? ואולי‪ ,‬אולי הרצון‬
‫שרוצה להיות‬
‫הרופאה? אולי אני רוצה להיות כמותה? חכמה‪,‬‬
‫העז נבע מהרושם של‬
‫חה? אך אולי המקצוע לא נועד עבורי??? לבטים‪,‬‬
‫יפה‪ ,‬נחמדה ומצלי‬
‫הפער בין הרצון שליווה אותי כל הילדות לבין‬
‫מחשבות‪ ,‬בעיקר על‬
‫שאתה רוצה להיות רופא שיניים‪ ,‬והמבט מולך‬
‫הרגע בו אתה מספר‬
‫שואל‪" :‬למה???"‬
‫מוסבר‪ ,‬הטמון באנשים כשהם חושבים על רופא‬
‫הפחד‪ ,‬שלא תמיד‬
‫לא יעזור‪ ...‬האם אני באמת רוצה להיות רופאת‬
‫השיניים‪ ...‬הוא שם‪,‬‬
‫שיניים???‬
‫אחרי צבא וטיול‪ ,‬מחליטה שאולי צריך להחליט‬
‫ואז‪ ,‬ילדה בת ‪,20‬‬
‫דרכה בפקולטה לחקלאות ברחובות – היעד –‬
‫אחרת‪ ...‬ומתחילה את‬
‫וטרינריה‪.‬‬
‫לבעלי חיים‪ .‬לימודים קשים‪ .‬אסור לקבל ציונים‬
‫שנה ראשונה בחוג‬
‫בורת צעירים שאפתניים‪ .‬ואני‪ ,‬שאפתנית לא פחות‪,‬‬
‫נמוכים מ‪ .90-‬ח‬
‫עובר ברור לי יותר‪ ,‬לא רוצה עוד קורס ב"מערכת‬
‫אבל כל יום ש‬
‫וגם לא קורס ב"אנטומולוגיה למתקדמים"‪ .‬אני‬
‫הרבייה של העופות"‪,‬‬
‫ריכה להיות‪ .‬אני יודעת‪ .‬אני רוצה להיות רופאת‬
‫לא במקום שבו אני צ‬
‫שהו אז הדרך ברורה לי‪ .‬אספתי חפציי‪ ,‬נפרדתי‬
‫שיניים‪ .‬ואם אני רוצה מ‬
‫מלא חיים (ובעלי חיים)‪ ,‬והגעתי הביתה‪ .‬רפואת‬
‫לשלום ממקום ירוק ו‬
‫שיניים‪...‬‬
‫אני נמצאת‪ ,‬אני יודעת שהלכתי בדרך הנכונה‪ .‬זה‬
‫גם היום‪ ,‬במקום שבו‬
‫המקצוע שלי!!!‬
‫ועל הדרך שעברתי מאז ועד היום‪ ,‬בפעם אחרת‪...‬‬
‫(‪)18‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫השני מימין בשורה ראשונה‪ :‬הד"ר הטרי נח שטרן בטקס קבלת תעודות גמר‬
‫אבי‪ ,‬שהיה רופא שיניים‪ ,‬החליט בשביל שני אחיו שגם הם‬
‫יהיו רופאי שיניים‪ ,‬וכך הוא החליט גם בשבילי‪ .‬מעולם לא‬
‫התקיימו שיחות אצלנו בבית על הנושא הזה‪ ,‬זה פשוט היה‬
‫ברור מאליו‪ .‬בשנה הרביעית ללימודיי כבר עמדה מרפאת‬
‫שיניים מוכנה ומצוידת בשבילי ברחוב דיזנגוף בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬עד שאסיים את חוק לימודיי‪ ,‬הלך אבי פעם בשבוע‬
‫לטפל בה במתרפאים שלו‪.‬‬
‫כשסיימתי את לימודיי באוקטובר ‪ 1962‬הגעתי לשלב‬
‫ההחלטות‪ .‬החלטתי שלא אלך לעבוד במרפאה שהכין לי אבי‬
‫ובחרתי להצטרף למחלקה לשיקום הפה בבית הספר לרפואת‬
‫שיניים‪ .‬ומה אחר כך? נראה כבר‪ .‬אבי הזדעזע לשמוע שאני‬
‫מוכן לעבוד "בשביל ‪ 400‬לירות לחודש" במקום להרוויח‬
‫הרבה כסף במרפאה משלי בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫ההחלטה הזאת לא הייתה קלה‪ ,‬ועל הרקע הזה נוצר נתק‬
‫ביני לבין הוריי‪ .‬אני אמנם התקשרתי אליהם בהמלצת רעייתי‬
‫בכל ערב שבת ואיחלתי להם שבת שלום‪ ,‬אבל זה היה הקשר‬
‫היחידי בינינו בימים ההם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1964‬עבר בית הספר לרפואת שיניים מהבניין‬
‫המיתולוגי בבית הבריאות שטראוס בטבורה של ירושלים‬
‫לבניין החדש בעין כרם‪ .‬בכל שבוע העבירו מחלקה אחרת‬
‫ואני מצאתי את עצמי מחוסר עבודה‪ .‬ביקשתי מד"ר בדרי עזז‪,‬‬
‫שהמחלקה הכירורגית הייתה אחרונה לעבור לעין כרם‪ ,‬לנצל‬
‫את היעדר המעש במחלקת האם שלי ולאפשר לי להשתלם‬
‫בעזרתו בכירורגיה‪ .‬בתקופה ההיא שברתי הרבה שיניים בזמן‬
‫עקירתן‪ ,‬וד"ר בדרי השלים את הוצאת השן השבורה באמצעות‬
‫עקירה כירורגית‪ .‬עם הזמן למדתי לעקור שיניים ולתפור ועוד‬
‫כל מיני תהליכים כירורגיים קלים‪.‬‬
‫יום אחד כשהתכוננתי לניתוח שבו הייתי אמור לעקור מספר‬
‫שיניים‪ ,‬פנתה אליי האחות הראשית ואמרה שמישהו ממתין‬
‫לי לפני דלת המרפאה‪ .‬יצאתי לפרוזדור ולהפתעתי המתין‬
‫שם אבי‪ .‬חזרתי למרפאה‪ ,‬לקחתי חלוק לבן מהקולב‪ ,‬הנחתי‬
‫אותו על כתפיו של אבי והכנסתי אותו למרפאה הכירורגית‪.‬‬
‫הצגתי אותו לפני המנהל פרופ' לוין אפשטיין ולפני ד"ר בדרי‪,‬‬
‫וכיוונתי אותו לעמוד ליד הכיסא שבו הייתי אמור לבצע את‬
‫הטיפול של העקירות‪ .‬למזלי‪ ,‬העקירות הכירורגיות הצליחו‬
‫לי‪ ,‬וכך גם התפירה של הרקמה הרכה‪ .‬לא הרמתי את עיניי‬
‫לכיוון אבא‪ ,‬אבל נדמה לי שהוא בלע את דמעותיו מרוב נחת‪.‬‬
‫כשיצאנו מהמרפאה יחד הוא אמר לי‪" :‬אתה צדקת‪ ,‬במרפאה‬
‫בתל‪-‬אביב לא היית לומד את הדברים האלו‪"...‬‬
‫זאת הייתה ההתפייסות בינינו‪.‬‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)19‬‬
‫לזכרו‬
‫ד"ר אריק צוקרט‬
‫ז"ל‬
‫)‪(16.1.1947 - 6.12.2011‬‬
‫פרופ' יאיר שרב‬
‫אריק צוקרט נפטר לאחר מאבק מעורר התפעלות והערצה במחלת‬
‫הסרטן‪ .‬מצער מאוד שלא יוכל להגשים את חלום הפרישה המפואר‬
‫שלו‪ ,‬להפליג ביאכטה על פני ימים רבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו לו חיים‬
‫עשירים‪ ,‬מלאים‪ ,‬מאתגרים‪ ,‬מרגשים ומלאי עניין‪.‬‬
‫היכרותנו הראשונה מקרוב הייתה במחצית שנות השבעים כאשר‬
‫החל‪ ,‬בהדרכתי‪ ,‬את עבודת הדוקטור שלו ברפואת שיניים בנושא‬
‫"השפעת לימפוציטים מרוגשים על הסבילות האימונית‪ ,‬אשר‬
‫מושרית לאחר השתלת אלוגרפט של נבט השן"‪ .‬העבודה הזאת‬
‫זיכתה אותו בשנת ‪ 1975‬בפרס עבודת הגמר לתואר ד"ר לרפואת‬
‫שיניים‪ ,‬באותה שנה אף זכה להיות התלמיד המצטיין של המחזור‪.‬‬
‫כבר אז עמדתי על אישיותו המיוחדת של אריק‪ ,‬אינטליגנטי מאוד‪,‬‬
‫יצירתי‪ ,‬סקרן ללא גבול‪ ,‬דעתן ווכחן‪ ,‬אך תמיד מוכן להקשיב‪,‬‬
‫ללמוד וגם להשתכנע‪ .‬ומעל לכל ניחן ביושר אישי ומקצועי‬
‫ועמידה על עקרונות ההגינות והצדק‪.‬‬
‫(‪)20‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫הדרך מכאן להשתלבותו במחלקתנו כמתמחה ברפואת הפה הייתה‬
‫טבעית‪ ,‬ושמחתי מאוד על החלטתו להמשיך איתנו‪ .‬הוא גם היה‬
‫המתמחה הראשון שעבר מסלול התמחות מלא ומסודר ברפואת‬
‫הפה‪ ,‬וכבר לא השתייך ל"דור המדבר"‪ .‬במקביל‪ ,‬הקשר בינינו עבר‬
‫מהר מאוד מקשר של מורה‪-‬תלמיד ומנהל‪-‬מתמחה‪ ,‬למישור של‬
‫ידידות קרובה‪.‬‬
‫את מקוריותו וסירובו ללכת בדרכים סלולות ולהכיר "באמיתות"‬
‫מקובלות ביטא אריק בין השאר במאמר שפרסם בשנת ‪1984‬‬
‫בעיתון היוקרתי לנסט‪" :‬מניעה של דלקת פנים הלב בעת טיפול‬
‫דנטלי‪ ,‬לא רק על ידי אנטיביוטיקה"‪ .‬את דעתו גיבש לאחר שניהל‬
‫במשך כעשור במחלקתנו‪ ,‬יחד עם אפרים לוינר ז"ל‪ ,‬את המרפאה‬
‫המיוחדת לטיפול דנטלי בחולים קרדיו‪-‬ווסקולריים‪ .‬כך שדעתו‬
‫התבססה על שילוב של עשייה בשטח ולימוד עיוני וביקורתי של‬
‫הנושא‪ .‬שנים ספורות מאוחר יותר הפכה דעתו זו לגישה הכללית‪,‬‬
‫שאומצה על ידי האגודה האמריקנית לכלי דם ולב והאגודה‬
‫הדנטלית האמריקנית‪.‬‬
‫עם סיום התמחותו‪ ,‬נשלח בשנת ‪ 1980‬לאוניברסיטת פנסילבניה‬
‫להשתלם בתחום של מערכות מידע‪ ,‬ובתום השנה הזאת היה מיועד‬
‫לחזור למחלקה ולרכז את התחום של אבחון‪ ,‬מיון והקצאת חולים‬
‫לצורכי הוראה‪ ,‬הכשרת מתמחים ושירות‪ .‬באותה שנה ביקרתי‬
‫אותו בפילדלפיה והוא ביקש להישאר שנה נוספת כדי להשלים את‬
‫לימודי התואר במינהל עסקים בתכנית היוקרתית של וורטון‪ .‬הייתי‬
‫חצוי בדעתי כשאני משמש בשני כובעים‪ ,‬גם של דיקן וגם של‬
‫מנהל מחלקה‪ .‬מצד אחד היה לי ברור שהמסלול הזה יוליך אותו‬
‫אל מחוץ למחלקה‪ ,‬אך ראיתי גם את התועלת בכך שההשתלמות‬
‫הנוספת תתרום לתפקודו בפקולטה ולמערכת הבריאות הכללית‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מה שבאמת הכריע את הכף היה השיקול של מה יתרמו‬
‫הלימודים הללו להתפתחותו האישית של אריק‪ .‬היה לי ברור‬
‫שלימודי מינהל בתחום קבלת החלטות במערכת הרפואית יהיו‬
‫בעלי תרומה מכרעת להתפתחותו של אריק ולכן אישרתי את‬
‫לימודיו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כמה שנים מאוחר יותר כיהן אריק כדיקן משנה של‬
‫הפקולטה במשך ‪ 3‬שנים‪ ,‬שלאחריהן התמנה כמנהל הדסית‬
‫ומשם המשיך לתפקידו האחרון כמנהל האגף למחקר ופיתוח‬
‫של הסתדרות מדיצינית הדסה‪ .‬אך באלה לא התמצו כל כישוריו‪,‬‬
‫במקביל שימש מתאם התכנון האסטרטגי של המרכז הרפואי של‬
‫הדסה בשנים ‪ 2003-2001‬ומאז היה מתאם ומלווה של פרויקט‬
‫הקמת מגדל האשפוז החדש של הדסה ועוד הספיק לחנוך את‬
‫פתיחתו‪.‬‬
‫אך יותר מכל‪ ,‬מעבר לתדמית הקשוחה מעט‪ ,‬הדעתנית‬
‫והמתווכחת‪ ,‬הייתה לאריק רכות ונדיבות שנגלתה לאלה שהיו‬
‫קרובים אליו‪ .‬אני זוכר עד היום את מה שכתב עם לכתו של‬
‫חברנו אפרים לוינר‪ ,‬שנסתלק מאיתנו בשנת ‪ .2001‬כתיבה רגישה‬
‫וכואבת שגילתה עד כמה רגיש ונבון היה אריק‪ .‬זכור לי גם שסיפר‬
‫לי בעיניים נוצצות איך בילה שלושה חודשים באוניברסיטת‬
‫קולומביה בניו‪-‬יורק עם בתו‪ .‬כדי לאפשר לה להשלים את‬
‫התמחותה‪ ,‬מילא בשמחה‪ ,‬כסבא גאה‪ ,‬תפקיד של בייביסיטר מדי‬
‫יום‪ .‬אכן דמות מורכבת ומרתקת‪.‬‬
‫אריק תמיד יחסר לכולנו‪ ,‬משפחתו וידידיו כאחד‪.‬‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)21‬‬
‫יתד‬
‫פינת‬
‫ייעוץ ותכנון דנטלי‬
‫על "קניה" ו"מכירה"‬
‫בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"מה נשמע" נעשה שימוש במילים‬
‫הזולות ״מכרנו״ ו״קנינו״ בהקשר של רופאי שיניים‪.‬‬
‫לאן הגענו שכך עושים מהמקצוע האקדמי שלנו?‬
‫האם אנחנו מוכרים בצורה לא אתית? האם המילה "מכירה"‬
‫פוגעת במקצוע?‬
‫לא פעם נשאלת השאלה האם אנחנו‪ ,‬רופאי השיניים‪ ,‬מוכרים‬
‫משהו ומה אנחנו מוכרים‪ .‬האם אנחנו מוכרים את עצמנו? את‬
‫השירותים שלנו? את המוצרים שלנו? אם כן‪ ,‬האם זה אתי?‬
‫השאלה פשוטה אך התשובה מורכבת‪.‬‬
‫ההגדרה המקובלת של מכירה אתית היא זיהוי מצב שבו המרפאה‬
‫יכולה לספק שירותים שמתאימים לדרישות ולרצונות המטופל‪.‬‬
‫כלומר המוקד הוא על המטופל ולא על המרפאה‪ .‬כאשר המוקד‬
‫הוא צורכי המרפאה ולא צורכי המטופל מדובר במכירה לא אתית‪.‬‬
‫מכירה לא אתית מתבצעת‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר מציעים למטופל טיפולי‬
‫יתר‪ .‬עם זאת‪ ,‬צריך לזכור שהגבול בין מכירה אתית למכירה לא‬
‫אתית הוא דק מאוד‪.‬‬
‫כרופאי שיניים אנחנו יודעים מה נכון מבחינה קלינית למטופלים‬
‫שלנו ואנחנו אלה שמציעים להם טיפול מסוים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המטופלים יכולים לבחור להתעלם מההמלצות שלנו‪.‬‬
‫האם השימוש במילים "מכירה" ו"קנייה" מעידות על זילות‬
‫המקצוע? להערכתי לא‪ .‬חוק הפרסום אושר לפני שנים ברפואת‬
‫שיניים‪ ,‬ואם אנחנו מאמצים מושגים מתחום הכלכלה והשיווק‬
‫ברור שאחרי פרסום באה מכירה‪ .‬אנחנו חיים בתקופה מעניינת‬
‫שבה האתיקה המקצועית מקבלת פירושים שונים על ידי חברות‬
‫שונות‪ .‬אין מתנות חינם‪ .‬מעטים הם המאושרים שיכולים לחיות‪,‬‬
‫לעסוק במקצוע ולא להתייחס לדרך השגת הכסף‪.‬‬
‫אנחנו מנהלים עסק‪ .‬קונים חומרים‪ ,‬קונים שירותים‪ ,‬שוכרים‬
‫מעצבי תדמית לניירת ומעצבים למרפאה‪ .‬קונים ציוד משוכלל‬
‫ואיכותי‪ ,‬וכפי שאמר פעם ידידי מרוויון סטארק ״‪Someone has‬‬
‫‪."to pay the bills‬‬
‫למדנו להתייחס למתרפאים כלקוחות‪ ,‬חבל‪ ,‬אבל זאת המציאות‪.‬‬
‫כל אחד חייב לשמור על כללי המקצוע ולא להציע דברים‬
‫מיותרים‪ ,‬אך חייבים להבין שמכירה היא בהגדרה להחליף שירות‬
‫או מוצר בכסף‪ .‬כל אחד ברפואת שיניים עושה זאת ואפילו‬
‫באקדמיה‪.‬‬
‫מדוע אנשים לא אוהבים ההגדרה של מכירה? להערכתי בגלל‬
‫התדמית שיש לרבים כאילו אם מישהו מוכר לנו מוצר זה לא אתי‬
‫ומיותר‪ .‬האם זה המצב ברפואת שיניים שבה המתרפא מגיע לקבל‬
‫טיפול ופתרון לבעיות שהן גם רפואיות וגם קוסמטיות? האם זה‬
‫מיותר? האם אין זה תפקידנו להציג לו את הבעיות? האם זאת‬
‫בעיה להתפרנס מהמקצוע שבו השקענו שנים רבות וכסף רב?‬
‫מכירה וקנייה הן חלק מהעולם שבו אנו חיים ולכן חייבים להודות‬
‫שלמרות האי נעימות והתגובה הכועסת של חבר למקצוע‪ ,‬נמשיך‬
‫ללמד את הרופאים נושאים של ניהול ושיווק נכון‪ ,‬כי רק כך‬
‫נוכל להבטיח גם טיפול נכון וגם יכולת להתפרנס‪ .‬אסר שהמילה‬
‫"מכירה" תהיה טאבו‪.‬‬
‫הרב מרדכי דימנטמן‬
‫בעל תואר ‪ ,MA‬מנהל המכון להכשרת מורים בישיבת "כרם ביבנה"‪ .‬מכשיר רבנים ומורים‬
‫ב"בית מדרש לחינוך והוראה" במבשרת ציון‬
‫דברי‬
‫חכמים‬
‫"אם אין אני לי‪,‬‬
‫מי לי; וכשאני‬
‫לעצמי‪ ,‬מה אני!"‬
‫(‪)22‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬
‫אלו דברי הלל במסכת אבות פרק א משנה יד‪ ,‬ולכאורה דבריו סותרים זה את זה!‬
‫עוד יש להבין‪ ,‬וכי אם איני דואג לעצמי אין מי שדואג לי?‪ -‬היכן ההורים והמשפחה‬
‫המסורה‪ ,‬היכן המחנכים והחברים הנאמנים?‬
‫בא הלל ומלמדנו שלמרות כל הסובבים העוטפים אותי באהבה ובדאגה‪ ,‬עדיין אם‬
‫ברצוני שכל זאת יהיה "לי" ובשבילי עליי לעבוד בעצמי בהעצמת האני הפנימי שלי‪.‬‬
‫כל ההשפעות והזירוזים מהסובבים הם חיצוניים‪ ,‬וכדי לרוכשם לקנייני הפרטי שלי‪ ,‬רק‬
‫אני בעצמי יכול להחדירם ולהפנימם בי כי "אם אין אני לי‪ ,‬מי לי!"‬
‫ומעתה‪" ,‬וכשאני לעצמי‪ ,‬מה אני!" ללא המעטפת התומכת והמטפחת שממנה אוכל‬
‫לינוק ולהתפתח‪ ,‬כיצד אוכל לבדי להעשיר ולבנות את עולמי ואת אישיותי העצמית?‬
‫האדם הינו "מחצה‪-‬מחצה"‪ :‬חציו ‪ -‬מה שקיבל מאחרים‪ ,‬וחציו ‪ -‬מה שקנה בזכות עמלו‬
‫פנימה‪.‬‬
‫בינינו‬
‫זה קורה‬
‫רק פעם‬
‫בחיים‪...‬‬
‫נח שטרן‬
‫יום השואה היום‪ .‬כבר העברתי השבוע‬
‫שלוש שיחות לתלמידים בשלושה בתי‬
‫ספר שונים בירושלים‪ .‬היום באמצע נסיעה‬
‫בעיר עצרתי ועמדתי דום בעת הצפירה‬
‫במשך שתי דקות ליד הדלת הפתוחה של‬
‫מכוניתי‪ .‬הערב אני צפוי לתת את השיחה‬
‫הרביעית שלי השבוע לפני ציבור רופאי‬
‫שיניים בתל‪-‬אביב‪ .‬ונפשי לא נרגעת‪.‬‬
‫בשעות הצהריים מצאתי את עצמי מטייל‬
‫במתחם "יד ושם" בירושלים‪ .‬כבר הייתי‬
‫בטקס הנחת זרים של מוסדות שונים‬
‫הקשורים בצורה זו או אחרת לשואה‪,‬‬
‫גם נכנסתי לאוהל "יזכור" ושמעתי את‬
‫הקראת שמות הנספים על ידי קרוביהם‪.‬‬
‫הנפש שלי סוערת‪ .‬בסוף הלכתי ל"מוזיאון‬
‫החפצים"‪ ,‬לשם תרמתי לפני מספר שנים‬
‫עם אחותי את דמויות השח‪-‬מט שאבא‬
‫גילף במחבוא שלנו בכפר קטן בין היערות‬
‫בסלובקיה בשנת ‪ .1944‬כאן ב"מוזיאון‬
‫החפצים" מוצגות דמויות השח בקובייה‬
‫שקופה מפרספקט ולידה מודבקות תמונות‬
‫של הוריי ושלי יחד עם אחי דוד הי"ד‪ ,‬כמו‬
‫גם תמונת המצילה שלנו עם סיכום קצר‬
‫של סיפור הצלתנו בכפר ההוא פוברזניק‬
‫בסלובקיה‪.‬‬
‫באולם "מוזיאון החפצים" היה רעש‪ .‬ביום‬
‫השואה מבקרים כאן הרבה כיתות מבתי‬
‫ספר שונים‪ ,‬והם באים לכאן מכל הארץ‪.‬‬
‫כמובן שהלכתי לכיוון קופסת הפרספקט‬
‫שלנו‪ .‬לפתע גיליתי שקבוצת ילדים יושבת‬
‫על הרצפה ממול לקובייה השקופה‬
‫והמורה מספרת להם את פרטי הסיפור של‬
‫משפחתי‪ .‬רעד עבר בגופי כששמעתי את‬
‫המורה מזכירה את שם אבי – יקותיאל‪ ,‬את‬
‫שם אחי ‪ -‬דוד‪ ,‬שנשלח להונגריה לסבא‬
‫וסבתא‪ ,‬ואת שמי – נח‪ ,‬שהוריי לקחו‬
‫אותי איתם למחבוא‪ .‬המורה מסבירה שאת‬
‫דמויות השח גילף יקותיאל מעצים שמצא‬
‫בחצר מחבואם באמצעות אולר כיס‪ .‬בכל‬
‫פעם שהמורה מזכירה במהלך הסיפור את‬
‫השמות יקותיאל ונח עוברת בי צמרמורת‪.‬‬
‫המורה הזאת עשתה שיעורי בית‪ .‬היא‬
‫טרחה ללמוד היטב את הסיפור שלנו כדי‬
‫להעבירו לתלמידיה‪ .‬אני עומד נשען על‬
‫הקיר ומקשיב ובתוך מעיי סערה‪ .‬והנה היא‬
‫גמרה את הסיפור ומתכוננת לעבור למוצג‬
‫אחר במוזיאון‪ .‬ולפתע שמעתי את קולי‬
‫מימין‪ :‬נח (אלפרד‪-‬פרדי) בגיל ‪ 6‬ואחיו דוד (ריכרד‪-‬ריכי) בגיל ‪9‬‬
‫יוצא מגרוני‪" .‬רגע‪ ,‬ילדים אל תלכו‪ .‬נח ‪ -‬זה‬
‫אני‪ .‬הילד כאן בתמונה – נח‪ ,‬זה אני‪ .‬חכו‬
‫רגע"‪.‬‬
‫"רעד עובר בגופי"‪ ,‬אומרת המורה‪ .‬והמורה‬
‫השנייה אומרת – "אני לא מאמינה"‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬גם אני מתרגש ורועד בכל גופי‪.‬‬
‫באמת‪ ,‬תאמינו לי‪ ,‬אני נח‪ .‬ילדים‪ ,‬דעו לכם‬
‫שהמורה שלכם סיפרה סיפור אמיתי‪ ,‬אני‬
‫רק אשלים כמה פרטים נוספים‪"...‬‬
‫כך עמדתי שם ליד קופסת הפרספקט לפני‬
‫הילדים ששמעו את סיפורי קודם מהמורה‬
‫ואחר כך ממני‪ ,‬ואני שמחתי לספר‪.‬‬
‫השיחה הזאת הייתה שונה מכל השיחות‬
‫שאני מספר לקהלים שלי באולמות כמעט‬
‫סטריליים‪.‬‬
‫כשהתפזרנו‪ ,‬נחה רוחי והשלווה חזרה‬
‫אליי‪.‬‬
‫יום השואה תשע"ב‬
‫נח שטרן‪[email protected] :‬‬
‫רחל (רוזינה) שטרן לבית גוטמן‬
‫יקותיאל זיסא (זיגמונד) שטרן‬
‫תשע"במ‪-‬ה נקיץש מ‪2012‬ע (‪)23‬‬
‫מודעה‬
‫(‪)24‬‬
‫מה נשמע‬
‫תשע"ב ‪ -‬קיץ ‪2012‬‬