2010 ממצאי מחקר : שירות אזרחי לערבים בישראל

‫שירות אזרחי לערבים בישראל‪ :‬ממצאי מחקר ‪2010‬‬
‫סמי סמוחה וזהר לכטמן‬
‫המרכז היהודי‪-‬ערבי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪1‬‬
‫שירות אזרחי לערבים בישראל‪ :‬ממצאי מחקר ‪2010‬‬
‫בדוח זה מובאים ממצאים מעבודת המחקר שבוצעה בשנת ‪ 2010‬במסגרת פרוייקט שירות אזרחי‬
‫לערבים שהחל בשנת ‪ .2007‬הדיווח המלא של ממצאי המחקר משנת ‪) 2007‬סמוחה ‪ (2008‬וממצאי המחקר משנת‬
‫‪) 2009‬סמוחה ולכטמן ‪ (2010‬התמקד בסקרי דעת הקהל הערבית על השירות האזרחי‪ .‬בדוחות אלו פורטו‬
‫העמדות של מגוון רחב של קבוצות אוכלוסיה ערבית‪ :‬מתנדבים‪ ,‬בוגרים‪ ,‬צעירים לא‪-‬מתנדבים‪ ,‬ציבור רחב ואנשי‬
‫ציבור‪.‬‬
‫בדוח הנוכחי ייסקרו ההתפתחויות שחלו ב‪ ,2010-‬השירות האזרחי לערבים יושווה עם השירות של‬
‫קבוצות אחרות בארץ ובעולם‪ ,‬ייערך מעקב אחר דפוסי הפעולה של גיוס המתנדבים ומניעיהם‪ ,‬יידון בהרחבה הפן‬
‫המגדרי של השירות ויוצגו חלופות לשירות האזרחי במתכונתו הקיימת‪ .‬הממצאים מתבססים על תצפיות‬
‫שנערכו בשטח‪ ,‬שיחות עם מתנדבים וראיונות עם רכזים ואנשי מפתח בתחום‪.‬‬
‫ההתפתחויות ב‪2010-‬‬
‫מאז שנערך סקר השירות האזרחי ‪ 2009‬חלו מספר התפתחויות במערכת השירות האזרחי בכלל ובמגזר‬
‫הערבי בפרט‪ 1.‬ב‪ 2010-‬מונה לתפקיד ראש המינהלת מר שר‪-‬שלום ג'רבי‪ ,‬שכיהן קודם לכן כמנכ"ל משרד המדע‬
‫והטכנולוגיה וכמזכ"ל המפד"ל‪ .‬על פי נתונים רשמיים )מנהלת השירות האזרחי‪-‬לאומי ‪ (2010‬עלה מספר‬
‫המתנדבים ב‪ 2010-‬ל‪ 1459-‬לעומת ‪ 1256‬בשנת ‪ 2009‬כשבנות נותרו רוב מכריע )‪ (90%‬בקרב המתנדבים‪ .‬בראש‬
‫מקומות ההתנדבות היו מערכת החינוך )‪ (61%‬ולאחריה הבריאות )‪ .(24%‬מספר התקנים שהוקצו למגזר הערבי‬
‫עלה בצורה ניכרת ועל פי נתוני המינהלת נוספו ‪ 836‬תקנים חדשים מאז יוני ‪ .2010‬תוספת התקנים נעשתה בעיקר‬
‫דרך משרדי הממשלה השונים‪ ,‬שכמחציתם )‪ (53.7%‬הוקצו לפרויקטים של המשרד לבטחון פנים )משטרה( כמו‬
‫הרשות למלחמה בסמים‪" ,‬עיר ללא אלימות" ו"מצילה"‪ .‬ברם‪ ,‬רוב התקנים הנוספים של המשרד לבטחון פנים‬
‫לא אוישו בגלל הרתיעה של המגזר הערבי ממשרד זה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬החלה המינהלת בפרסומת לשירות האזרחי לערבים‪ .‬היא פתחה אתר אינטרנט מצומצם‬
‫בעברית ובעמודי פייסבוק בערבית לתמיכה במתנדבי השירות האזרחי הערבים‪ .‬אזכורים להתנדבות צעירים‬
‫"טופטפו" לאמצעי התקשורת בעברית‪ ,‬בכתבות טלויזיה ובעיתונות הכתובה והאלקטרונית‪ .‬כמו כן נעשה שימוש‬
‫בזמרירים ברדיו לעידוד התנדבות צעירים ערבים לשירות‪.‬‬
‫ועדת המעקב העליונה של המגזר הערבי המשיכה בהתנגדותה הנחרצת לשירות האזרחי במתכונתו‬
‫הנוכחית‪ .‬קמפיין ההתנגדות נמשך באמצעות פעילים בשטח‪ .‬עמותת "בלדנא" המשיכה בפעילות נגד השירות‬
‫האזרחי‪ 2.‬סרט תדמית של העמותה הקדיש זמן להתנגדות לשירות האזרחי והעמותה אף ניהלה תחרות נושאת‬
‫‪ 1‬ראו סקירת רקע על השירות האזרחי בישראל‪ :‬מנהלת השירות האזרחי‪-‬לאומי ‪.2009‬‬
‫‪.http://momken.org/baladna 2‬‬
‫‪1‬‬
‫פרסים כספיים להכנת כרזות נגדו‪ .‬עיקר הפעילות נגד השירות האזרחי נעשתה בבתי‪-‬ספר ובחוגי בית‪ .‬עו"ד אימן‬
‫עודה‪ ,‬מזכ"ל חד"ש וראש הועדה להתנגדות לשירות האזרחי לערבים‪ ,‬ביקר בעשרות בתי‪-‬ספר תיכוניים במהלך‬
‫השנה‪ ,‬שוחח עם התלמידים והרצה נגד השירות האזרחי‪ .‬הוא גם הופיע בהרבה חוגי בית לשם כך‪.‬‬
‫בקרב פעילי החברה האזרחית הערבית התקיימה פעילות לקידום נושא התנדבות בכלל והתנדבות‬
‫צעירים בפרט‪ .‬יוזמות שונות נדונות‪ ,‬אך אין עדיין חלופה מעשית בהיקף דומה לשירות האזרחי‪ .‬פרויקט בהיקף‬
‫מצומצם פועל במסגרת "אוהל המתנדבים" )יוזמה של ארגון אג'יק שהוא חלק מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום‬
‫ופיתוח(‪.3.‬בין הפרוייקטים הרבים שמקיים אוהל המתנדבים יש גם שתי קבוצות מתנדבים של כ‪ 18-‬צעירות‬
‫וצעירים כל אחת‪ ,‬הפועלים בשתי עיירות בדוויות בנגב‪ ,‬מתנדבים בבית‪-‬ספר ומפעילים תוכניות חינוכיות אחר‬
‫הצהריים‪ .‬הפעילות נעשית כל השנה‪ ,‬יומיום‪ ,‬כאשר יום בשבוע מוקדש לליווי והדרכה של הקבוצה‪ .‬ארגון אג'יק‪,‬‬
‫יחד עם "אלעאמר"‪" ,‬אזרחים בונים קהילה" ו"אלטפולי"‪ ,‬הקימו את פורום חראכנא‪ ,‬לקידום התנדבות בזמן‬
‫מלא במגזר הערבי‪ 4.‬הארגון מלווה את הצעירים הערבים במהלך שנת התנדבות במוסדות חינוך ורווחה בקהילה‪.‬‬
‫הליווי כולל הדרכה מקצועית ופעילויות לעידוד התפתחות אישית וקולקטיבית‪ .‬אולם תוכנית זו מתממשת באופן‬
‫חלקי בלבד ואינה תחליף של ממש לשירות האזרחי‪.‬‬
‫הסקר החברתי )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪ (2009‬מראה שהתנדבות צעירים על כל צורותיה‬
‫שכיחה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים‪ .‬בשנת ‪ 2009‬עמד שיעור ההתנדבות של בני ‪ 24-20‬בארגונים על‬
‫‪ 13.9%‬בקרב היהודים לעומת רק ‪ 6.9%‬בקרב הערבים‪ .‬הפער הזה של ‪ 2‬ל‪ 1-‬התקיים גם בקרב שני המינים‬
‫)‪ 14.0%‬לעומת ‪ 6.7%‬בקרב גברים ו‪ 13.8%-‬לעומת ‪ 7.1%‬בקרב נשים(‪ .‬מעניין כי שיעור המתנדבים באופן פרטי‬
‫)לא כולל מתן תרומות‪ ,‬עזרה למשפחה ולחברים( ולא באופן מאורגן הוא דומה בקרב צעירים יהודים וערבים בני‬
‫‪ 8.3%) 24-20‬לעומת ‪ (8.6%‬אך שונה לגמרי בקרב צעירות ‪ 8.8%) 24-20‬לעומת רק ‪.(1.1%‬‬
‫פערים אלה בשיעורי ההתנדבות לטובת הצעירים והצעירות היהודיים אינם נובעים מתרבות של אי‪-‬‬
‫התנדבות ומאי‪-‬אכפתיות‪ .‬סקר השירות האזרחי משנת ‪ 2009‬הראה ששיעור הציבור הערבי שתומך בהתנדבות‬
‫צעירים למען החברה ושיעור הצעירים שמוכנים אישית להתנדב עמד על למעלה מ‪ .90%-‬שיעורי ההתנדבות‬
‫הנמוכים יותר של צעירים ערבים בהשוואה לצעירים יהודים נובעים מגורמים מעמדיים ומבניים‪ ,‬ולא תרבותיים‪.‬‬
‫הצעירים הערבים שייכים למעמדות חברתיים‪-‬כלכליים נמוכים יותר מאשר הצעירים היהודים ולכן הם יכולים‬
‫פחות להרשות לעצמם להתנדב‪ .‬התנדבות של צעירות ערביות באופן פרטי )לא בארגונים( חסומה בגלל פיקוח‬
‫המשפחה והקהילה על התנהגות נשים‪ .‬וחשוב מכל – יש מיעוט מסגרות להתנדבות במגזר הערבי‪ ,‬כך שיש מעט‬
‫הזדמנויות ממוסדות להתנדבות‪.‬‬
‫‪.http://www.nisped.org.il/info/hebrew/new/hebrew-ajeec-ohel.htm 3‬‬
‫‪.www.hirakuna.org 4‬‬
‫‪2‬‬
‫השירות האזרחי בעולם‬
‫שירות אזרחי לצעירים הוא מסגרת התנדבות ייחודית‪ .‬זוהי מסגרת רחבת היקף הן במספר המתנדבים‬
‫והן ברמת המחוייבות הנדרשת‪ .‬ההתנדבות נעשית בתעסוקה מלאה ובפעילות יומיומית במשך מספר חודשים‬
‫לפחות ועבורה ניתנות הטבות שונות‪ .‬התוכניות כוללות מספר רב של צעירים ומספר רב של שירותים חברתיים‬
‫וארגונים‪ .‬ייחודו של השירות האזרחי בולט גם במקומה של המדינה כסוכן מרכזי המסדיר‪ ,‬מממן ונהנה מפירות‬
‫ההתנדבות‪ .‬פעילות המתנדבים משלימה את מערך הרווחה של המדינה דרך סוכנויות ממלכתיות או באמצעות‬
‫ארגוני החברה האזרחית‪.‬‬
‫השירות האזרחי משקף מחוייבות לאומית‪-‬אזרחית ווולונטריזם )‪ .(Wikipedia 2011‬הוא משמש חלופה‬
‫לשירות חובה לצבא וכלי לפיתוח הפריפריה במדינות מתפתחות‪ .‬שם נדרשים צעירים למלא חובת שירות של‬
‫מספר חודשים ויותר בפיתוח תשתיות פיזיות או בהגשת שירותי רווחה‪ .‬וולונטריזם גם הוא עיקרון מנחה של‬
‫שירות אזרחי‪ .‬עציוני רואה בשירות אזרחי וולונטרי אמצעי לשילוב צעירים בקהילה ופיתוח מודעות חברתית‬
‫וערכים דמוקרטיים )‪ .(Etzioni 2006‬וולונטריזם הוא חלק מן התפיסה הרחבה יותר של מעורבות חברתית או‬
‫‪ civic engagement‬המגבירים את הדמוקרטיזציה‪ .‬מעורבות חברתית בארגונים רצוניים נתפסת כתורמת להון‬
‫החברתי של המתנדב‪ ,‬אמון במוסדות‪ ,‬נורמות של שיתוף פעולה ואחריות חברתית‪ ,‬וכל אלה מחזקים את‬
‫הקהילה ואת החברה האזרחית )‪ .(Burns, Schlozman, and Verba 2001; Putnam 2000‬לפי גישה זו השירות‬
‫האזרחי הוא מנגנון בו המדינה "מייצרת אזרחים" על‪-‬ידי חיברות למעורבות חברתית ובו זמנית מרחיבה את‬
‫מערך הרווחה שלה )‪ .(McAdam and Brandt 2009‬בעוד שארגוני החברה האזרחית נוצרים "מלמטה" על‪-‬ידי‬
‫הקהילה‪ ,‬המדינה פועלת "מלמעלה" כסוכן ליצירת חברה אזרחית באמצעות השירות האזרחי‪ .‬ייחודו של‬
‫השירות האזרחי אם כן אינו בעצם קיומו כמסגרת רחבה אלא כביטוי למעורבותה של המדינה כשחקן ראשי‬
‫המסדיר את הפעילות ואף יוזם אותה‪.‬‬
‫שירות אזרחי כאלטרנטיבה לחובת שירות צבאי משקף את עקרון התרומה למדינה כמרכיב מרכזי‬
‫במחויבות האזרחית‪ ,‬שבראשה הגנת המולדת‪ .‬שירות כזה נהוג במדינות מערב אירופה לגברים מתנגד' מצפון‬
‫כחלופה לחובת שירות צבאי‪ .‬המדינה מכירה בזכות אזרחיה להימנע משירות צבאי אך תובעת מהם תרומה‬
‫חלופית בתחומי רווחה‪ .‬השירות האזרחי בגרמניה הוא בין הידועים ביותר‪ ,‬אך הוא נהוג גם בקפריסין‪ ,‬בשוויץ‪,‬‬
‫בפינלנד‪ ,‬בפיליפינים‪ ,‬באוסטריה‪ ,‬בנורווגיה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בספרד ובאיטליה‪ .‬שירות אזרחי זה אינו וולונטרי אלא‬
‫מיועד המתנגדים מטעמי מצפון לשירות צבאי‪ .‬בגרמניה ניתנה לפציפיסטים אופציה לעשות שירות אזרחי במקום‬
‫צבאי בשנות החמישים‪ .‬בראשיתו ניתן השירות האזרחי בהיקף מצומצם בהליך בירוקרטי מורכב הכולל הוכחת‬
‫התנגדות מצפונית‪ .‬בעשורים האחרונים פושט ההליך וצעיר שבחר בשירות אזרחי לא נדרש יותר להוכיח כי הוא‬
‫מתנגד מצפון‪ .‬מקרב גברים חייבי גיוס בגרמניה בשנת ‪ 38% ,2000‬שרתו בשירות אזרחי‪ 30% ,‬בצבא ו‪ 32%-‬השיגו‬
‫‪3‬‬
‫פטור )‪ .(Eberly and Gal 2006‬השירות האזרחי ארוך יותר מהשירות הצבאי‪ .‬עם השנים הוא הפך למרכיב חיוני‬
‫ומרכזי במערך הרווחה הגרמני ובמדינות אירופיות אחרות‪ .‬ביטול חובת הגיוס במדינות השונות כמו צרפת‪,‬‬
‫איטליה וגרמניה מעמיד את מערך הרווחה בפני אובדן כוח אדם משמעותי ובחלקן פותחו תוכניות שירות אזרחי‬
‫חלופיות ורצוניות‪ ,‬ללא קשר עם חובת שירות צבאי‪ ,‬לצעירים וצעירות כאחד ) ‪Davis-Smith 2004; Eberly and‬‬
‫‪.(Gal 2006‬‬
‫קיימות גם תוכניות שירות אזרחי שעיקרן תרומה למדינה ושאינן קשורות כלל עם שירות צבאי‪,‬‬
‫המשלבות הכשרה ושירות לקהילה )‪ .(Wikipedia 2011) (service learning‬המתנדב‪ ,‬בין אם הוא סטודנט או‬
‫לא‪ ,‬משתלב במערך הרווחה והחינוך של הקהילה‪ .‬השירות נעשה לרוב לשם מילוי דרישה להשלמת תואר אקדמי‬
‫או לקבלת עבודה )בעיקר עבור סטודנטים בתחום החינוך(‪ .‬המטרה היא להקנות למתנדב "למידה חווייתית" דרך‬
‫השירות לקהילה‪ .‬תוכניות מסוג זה במגוון צורות מתקיימות בהודו‪ ,‬בגאנה‪ ,‬בקוסטה ריקה ובמקסיקו‪ .‬שם‬
‫שירות כזה הוא חובה לכל סטודנט )‪ .(Eberly and Gal 2006; Nieves 2004‬יוזמות מקומיות ומצומצמות יותר‪,‬‬
‫בשילוב האוניברסיטאות והמדינה קיימות במדינות נוספות בדרום אמריקה כמו ברזיל וארגנטינה‪ .‬בנפאל‬
‫התקיימה במשך שנים רבות תוכנית דומה כשירות חובה‪ .‬תוכניות הכשרה‪-‬שירות מסוג זה‪ ,‬במיוחד אלה‬
‫המוטלות כחובה‪ ,‬משקפות בראש ובראשונה את ציפיית המדינה לתרומה מצד האזרחים‪ ,‬במיוחד מצד‬
‫המתנדבים לשירותי החינוך והרווחה והעובדים בהם‬
‫‪5‬‬
‫בין תוכניות השירות האזרחי שנועדו לשלב צעירים בחברה הרחבה ובמיוחד לפתח קאדר של צעירים‬
‫מעורבים חברתית‪ ,‬ניתן למנות תוכניות תעסוקה ושירות ותוכניות התנדבות רחבות היקף כמו ‪.Americorps‬‬
‫תוכניות תעסוקה ושירות הן פרויקטים לעידוד תעסוקה בקרב צעירים בכלל ואוכלוסיות מצוקה בפרט כמו אלו‬
‫הנהוגות בברזיל‪ ,‬בגמביה ובזמביה‪ .‬ראוי לציין את תוכנית ‪ Katimvak‬הקנדית שפותחה בשנות השבעים לשם‬
‫אינטגרציה בין דוברי צרפתית ואנגלית בקוויבק ולשם עצירת מגמת הבדלנות בקרב דוברי הצרפתית שם ) ‪Perry‬‬
‫‪ .(2004‬התוכנית איבדה מימון ממשלתי בסוף שנות השמונים אך הוחזרה באמצע שנות התשעים‪.‬‬
‫התוכניות שעיקרן חינוך למעורבות חברתית כוללות את התוכניות בארצות הברית‪,Americorps :‬‬
‫‪ ,Teach for America‬ו‪ .Peace Corps-‬שורשי השירות האזרחי האמריקני הם ב‪ ,CCC-‬תוכניות תעסוקה רחבת‬
‫היקף עבור גברים צעירים שיזם רוזוולט‪ ,‬כחלק מההתמודדות עם המשבר הכלכלי‪ ,‬שעיקרה עבודות תשתית‬
‫ואשר נוהלה על‪-‬ידי הצבא‪ .‬תוכנית ‪ Peace Corps‬מקורה ברעיון ה ‪ Great Society‬ו"המלחמה נגד העוני" של‬
‫ממשל ג'ונסון‪ ,‬ואילו ‪ Americorps‬מזוהה עם ממשל קלינטון ומקורה בשתי תוכניות )‪ VISTA‬ו‪ (NCCC-‬ששולבו‬
‫יחד בחקיקה פדרלית ב‪ .1993-‬התוכנית‪ ,‬המופעלת ברמה פדרלית וברמת המדינות‪ ,‬משלבת ארגוני חברה‬
‫‪ 5‬ראו ביקורת קשה נגד התוכניות מסוג זה בגלל היותן בלתי מתיישבות עם חינוך ליברלי‪.Egger 2008 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫אזרחית‪ .‬היא מיועדת לכלל אוכלוסיית בני ‪ 24-18‬ועיקרה מעורבות חברתית על‪-‬ידי מתן שירותי חינוך בהתנדבות‬
‫מלאה )‪.(Perry 2004‬‬
‫ייחודו של השירות האזרחי לערבים בישראל‬
‫השירות האזרחי ברחבי העולם נועד לשלוש מטרות‪ :‬הרחבת שירותי הרווחה באמצעות שילובם של‬
‫צעירים ככוח אדם זול; הגשמת ערכים של התנדבות‪ ,‬ערבות הדדית ואזרחות פעילה; ופיתוח אישי של המתנדבים‬
‫)הגשמה עצמית‪ ,‬עצמאות‪ ,‬כישורי מנהיגות(‪ .‬יש גם שוני רב בין מסגרות ההתנדבות‪ :‬שירות התנדבותי לעומת‬
‫שירות חובה‪ ,‬משך השירות‪ ,‬טווח התחומים‪ ,‬והרכב המשרתים )מבחינת מגדר וקבוצת האוכלוסיה(‪ .‬לאור‬
‫המיגוון הרב בתוכניות השירות האזרחי בעולם‪ ,‬עולה השאלה האם השירות האזרחי בישראל הוא ייחודי או‬
‫וריאציה של מה שרווח במקומות אחרים‪.‬‬
‫השירות האזרחי בישראל הוא ייחודי הן במטרותיו והן במסגרותיו‪ .‬ייחודו מתבטא בהרכב הנוכחי של‬
‫קבוצות המתנדבים‪ :‬בנות דתיות‪-‬לאומיות‪ ,‬גברים חרדים ובנים ובנות ערבים‪ 6.‬השירות האזרחי של קבוצות‬
‫אוכלוסיה אלה ממלא לא רק את שלוש המטרות האוניברסליות הנזכרות לעיל )כוח אדם זול למתן שירותי‬
‫קהילה‪ ,‬מימוש ערכי אזרחות וסולידריות חברתית‪ ,‬ופיתוח עצמי של המתנדבים( אלא גם מטרות נוספות שהן‬
‫ייחודיות לישראל‪ :‬השגת מעמד של משוחרר צבא )‪ (veteran‬בלי לשרת בצבא‪ ,‬שילוב בשוק העבודה והוכחת‬
‫נאמנות‪ .‬גם מסגרת השירות בישראל היא ייחודית‪ :‬השירות הוא התנדבותי לחלוטין אך בא במקום חובת שירות‬
‫צבאי‪ ,‬תלוי מגדר‪ ,‬ומיועד להסדרת היחסים בין קהילת המיעוט לבין המדינה וקבוצת הרוב‪.‬‬
‫בישראל מהווה השירות האזרחי חלופה מרצון למי שפטור מחובת שירות צבאי‪ .‬אין הוא תחליף לחובת‬
‫שירות צבאי כמו באירופה אלא פעילות התנדבותית למי שפטור מחובת גיוס‪ .‬למעשה‪ ,‬החייבים בשירות צבאי‬
‫שלא קבלו פטור אינם רשאים להצטרף לשורותיו‪ .‬תקופת המינימום למתנדבים )שנה אחת( קצרה מזו של שירות‬
‫צבאי )שנה ועשרה חודשים לבנות ושלוש שנים לבנים(‪ .‬מאידך‪ ,‬המתנדבים נהנים מהמעמד ומההטבות המוענקים‬
‫למסיימי שירות צבאי‪ .‬למרות ששירות צבאי או אזרחי אינו מהווה לפי החוק תנאי לקבלת זכויות אזרחיות‬
‫במדינה‪ ,‬בפועל רווחת אפליה בשוק העבודה ובמוסדות אחרים לטובת המשרתים‪ .‬על כן פתיחת השירות האזרחי‬
‫לכל מי שפטור משירות צבאי היא למעשה הזדמנות לרכישת מעמד מועדף )או מעמד המונע קיפוח( למי שפטור או‬
‫לא נקרא לשירות צבאי‪.‬‬
‫הפטור משירות צבאי והזכאות לשירות אזרחי המקנה מעמד של משוחרר צבא תלויים במגדר ובקהילה‪.‬‬
‫עד ‪ 2007‬השירות האזרחי הוגבל בפועל לבנות דתיות‪-‬לאומיות בלבד‪ .‬הן פטורות מגיוס מטעמי מסורת דתית‬
‫וצניעות‪ ,‬סיבות לפטור שהוכרו בחוק הגיוס עוד בשנות החמישים‪ .‬ברם‪ ,‬הקהילה הדתית‪-‬לאומית הדורשת‬
‫‪ 6‬ב‪ 2010-‬שרתו ‪ 14,171‬מתנדבים בשירות אזרחי‪-‬לאומי‪ (79%) 11,160 :‬בנות דתיות‪-‬לאומיות‪ (11%) 1,552 ,‬בנים חרדים‪ ,‬ו‪(10%) 1,459-‬‬
‫ערבים )‪ 90%‬מהם בנות(‪ .‬מכלל המתנדבים ‪ (16%) 2,294‬בנים )שרובם הגדול הם חרדים(‪ 300 ,‬בעלי צרכים מיוחדים ו‪ 400-‬בני נוער‬
‫בסיכון‪ .‬ראו‪ :‬מנהלת השירות האזרחי‪-‬לאומי ‪.2010‬‬
‫‪5‬‬
‫והמקבלת את הפטור לבנותיה חשה שעליה למלא בהתנדבות שירות למדינה ולתת בכך ביטוי לרגשי הזדהותה עם‬
‫המדינה שאליה היא מייחסת משמעות דתית מיוחדת )ישראל כמדינה יהודית היא התחלת הגאולה(‪ .‬כיום‬
‫השירות האזרחי הוא חלק אינטגרלי במסלול ההתבגרות של צעירות דתיות )‪.(Rapoport, Garb and Penso 1995‬‬
‫הסדר זה‪ ,‬יחד עם ישיבות הסדר לבנים‪ ,‬מאפשר למיעוט האורתודוכסי‪-‬ציוני לשמור על אורח חייו‪ ,‬למלא את‬
‫חלקו בשירות למדינה ולמנוע טענות כלפיו מצד המדינה וקבוצת הרוב‪.‬‬
‫המצב של המיעוט החרדי הוא שונה‪ .‬הסדרים בין המדינה לקהילה זו פוטרים הן את הבנות והן את‬
‫הבנים מגיוס‪.‬המיעוט החרדי בישראל‪ ,‬בניגוד לקהילות החרדיות בפזורה‪ ,‬הקים חברת לומדים שבה משתלבים‬
‫גברים חרדים עד גיל ‪ .45‬גיוס לצבא או התנדבות לשירות לאומי נחשבים לביטול לימוד תורה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫הקהילה החרדית שוללת שירות למדינה כחובה או כהתנדבות של צעירות וצעירים חרדים מטעמי אורח חיים‪.‬‬
‫בעיני החרדים למדינה אין משמעות יהודית‪-‬דתית ולכן אינם חשים מחוייבים בשירות אליה‪ .‬הבנות החרדיות‬
‫פטורות מגיוס ולא מתגייסות מטעמי אורח חיים כמו הבנות הדתיות‪-‬לאומיות‪ .‬שירות לאומי עלול להוציא את‬
‫הבנות החרדיות מהגטו החרדי ונתפס כמזיק להן ולקהילה‪ .‬אך בניגוד לבנות הדתית‪-‬לאומיות‪ ,‬אין הבנות‬
‫החרדיות מתנדבות לשירות לאומי ואין ציפיה מצד המדינה והרוב היהודי הלא חרדי כי יתנדבו לשירות לאומי‪.‬‬
‫בעוד שהמדינה והרוב היהודי הלא‪-‬חרדי מקבלים את הפטור מגיוס ואי‪-‬התנדבות לשירות לאומי של בנות‬
‫חרדיות‪ ,‬אין הם מוכנים להחיל הסדר זה גם על בנים חרדים‪ .‬המדינה והציבור היהודי הלא‪-‬חרדי שוללים זכות‬
‫זו מצעירים חרדים אך מקבלים זאת בהבנה לגבי צעירות חרדיות‪ .‬פטור הבנים החרדים מגיוס יוצר "אי‪-‬שוויון‬
‫בנטל"‪ ,‬כלומר‪ ,‬החרדים לא נותנים את חלקם בהגנה על המדינה אם אינם עושים שירות חובה ושירות מילואים‪.‬‬
‫התנגדות הציבור הלא‪-‬חרדי נובעת גם משום שהגברים החרדים שלא מתגייסים ולא‪-‬מתנדבים אינם משתייכים‬
‫לשוק העבודה‪ ,‬מקיימים משפחות מרובות ילדים וזוכים לתמיכות גדולות מטעם המדינה‪ .‬גיוס חרדים ליחידות‬
‫נפרדות בצבא ופתיחת השירות האזרחי לבנים חרדים הם נסיונות פשרה להסדרת המחלוקת על מעמד הקהילה‬
‫החרדית בישראל‪ .‬המדינה רואה בגידול במספר הגברים החרדים המתנדבים לשירות לאומי לא רק מילוי חובה‬
‫לאומית ונשיאה בנטל אלא גם העלאת סיכוייהם להשתלבות בשוק העבודה ולהיחלצות מעוני בהמשך‪.‬‬
‫המיעוט הערבי חושף פנים אחרות של השירות האזרחי ומבליט עוד יותר את ייחודה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫האזרחים הערבים פטורים מחובת גיוס לצבא בגלל יחסי האיבה ששוררים בין ישראל לעם הפלסטיני שהם חלק‬
‫בלתי‪-‬נפרד ממנו הפטור ניתן לערבים באופן רשמי מסיבות הומניטריות כדי לא להעמידם בדילמה בין נאמנות‬
‫למדינה לנאמנות לבני עמם‪ ,‬אך חשד המדינה שחלק מהם עלולים להכריע לטובת הלאום הוא הגורם הקובע‪.‬‬
‫הפטור מתקבל בהבנה ובהסכמה בין המדינה‪ ,‬היהודים והערבים‪ .‬ברם‪ ,‬הפטור יוצר מחלוקת לגבי שירות חלופי‬
‫למדינה‪ .‬המדינה והיהודים מצפים שהצעירים והצעירות הערבים יתנדבו לשירות אזרחי שמטרותיו המיוחדות‬
‫במינן‪ ,‬בנוסף לפונקציות האוניברסליות שלו‪ ,‬הן שילוב תרבותי‪-‬חברתי )"ישראליזציה"(‪ ,‬הוכחת נאמנות למדינה‬
‫והגברת ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה‪ .‬בעיני המדינה והיהודים ישראליזציה תמתן את מגמת‬
‫‪6‬‬
‫ההקצנה של הדור הצעיר הערבי והוכחת נאמנות תקטין את הסכנה של סיוע לאויב והתקוממות עממית‪ .‬המדינה‬
‫מצפה ששירות אזרחי של בנות ערביות יגדיל את שילובן בשוק העבודה ויקטין את הילודה‪ .‬הציבור הערבי תומך‬
‫בשירות אזרחי כדי לזכות במעמד ובהטבות המוענקים למשוחררי צבא‪ ,‬תמיכה הנובעת הן משיקולים תועלתניים‬
‫והן מרצון לשפר את היחסים עם המדינה והיהודים‪ .‬המנהיגות הערבית מתנגדת לשירות אזרחי בגלל דחיית‬
‫התביעה לעשיית שירות למדינה כל עוד נמשכות האפליה וההדרה של הערבים‪ ,‬החשש מפני ישראליזציה והעדר‬
‫שליטה בפרוייקט‪ .‬בניגוד לרבנים החרדים המתנגדים לשירות למדינה של חרדים בגלל פגיעה באורח החיים של‬
‫הקהילה החרדית‪ ,‬המנהיגים הערבים אינם מעלים כנימוק להתנגדותם פגיעה אפשרית של השירות האזרחי‬
‫באורח החיים של הקהילה הערבית‪ .‬זאת משום שבניגוד למיעוט החרדי )לרבות המיעוט הדתי‪-‬לאומי(‪ ,‬המיעוט‬
‫הערבי אינו מוגדר כדתי ועל כן אינו שולל באופן אידיאולוגי שינוי באורח החיים ואינו מתנגד למודרניזציה‬
‫מקיפה‪.‬‬
‫הייחוד של ישראל מתבטא היטב בייחוד של השירות האזרחי‪ 7.‬השירות האזרחי בישראל משמש‬
‫אסטרטגיה של המדינה לטפל בבעיות שמעוררים קבוצות מיעוטים השונות באורח החיים ובלאום מקבוצת הרוב‪.‬‬
‫האסטרטגיה הזאת פועלת באופן חלקי ושונה‪ :‬לגבי המיעוט הדתי‪-‬לאומי היא מופעלת על בנות בלבד ופועלת‬
‫יפה‪ ,‬לגבי המיעוט החרדי היא מופעלת על בנים בלבד ומעוררת מחלוקת‪ ,‬ואילו לגבי המיעוט הערבי היא מופעלת‬
‫על שני המינים אך פועלת במידה מסוימת לגבי בנות בלבד‪ ,‬זוכה לתמיכה של הציבור הערבי אך נתקלת‬
‫בהתנגדות עזה של ההנהגה הערבית‪ .‬משמעות ההתנדבות לשירות אזרחי עבור המיעוט הדתי‪-‬לאומי היא ביטוי‬
‫לפטריוטיזם‪ ,‬לגבי המיעוט החרדי חשש מפגיעה באורח החיים‪ ,‬ולגבי המיעוט הערבי רצון להשגת מעמד של‬
‫משוחרר צבא‪ .‬בעיני המדינה שירות אזרחי של בנות דתיות‪-‬לאומיות הוא סיוע במתן שירותי רווחה‪ ,‬שירות‬
‫אזרחי של בנים חרדים הוא שוויון בנשיאה בעול הביטחון הלאומי ועלייה בהשתתפות בשוק העבודה‪ ,‬ושירות‬
‫אזרחי של צעירות ערביות הוא חיזוק הדו‪-‬קיום‪ ,‬הוכחת נאמנות למדינה ועלייה בהשתתפות בשוק העבודה‪.‬‬
‫דפוסי הפעולה של השירות האזרחי לערבים‬
‫פעילות השירות האזרחי מוסדרת על ידי מינהלת השירות האזרחי‪-‬לאומי ומנוהלת על ידי ארגוני החברה‬
‫האזרחית‪" .‬הגופים המוכרים" הם העמותות העוסקות בגיוס‪ ,‬השמה וליווי של מתנדבים‪ ,‬ואילו "הגופים‬
‫המפעילים" הם הארגונים בהם עובדים מתנדבי השירות )גופי רווחה כמו בתי‪-‬ספר ובתי‪-‬חולים‪ ,‬ארגונים‬
‫המפעילים פרויקטים‪ ,‬וארגונים המלווים והמכשירים את המתנדבים מטעם ה"גופים המוכרים"(‪ .‬רוב התקנים‬
‫למתנדבים מוקצים על‪-‬ידי המדינה אך בחלקם ניתנים על‪-‬ידי הגופים המוכרים או המפעילים‪ .‬תחום החינוך על‬
‫היבטיו השונים הוא התחום המרכזי בו עוסקות המתנדבות הערביות בדומה למתנדבות הדתיות‪-‬לאומיות‪.‬‬
‫התנדבות בבתי‪-‬הספר היא המרכיב העיקרי בתחום החינוך‪ ,‬שם מוסדרת ההתנדבות‪ ,‬מתואמת וממומנת באופן‬
‫‪ 7‬לניתוח היבטים מרכזיים בייחודה של ישראל כחברה וכמדינה‪ ,‬ראו‪ :‬סמוחה ‪.2009‬‬
‫‪7‬‬
‫משולב‪ ,‬כולל מימון חלקי מטעם הרשות המקומית‪ .‬פרויקטים מסוימים‪ ,‬כמו הוראת מחשב‪ ,‬בטיחות בדרכים‬
‫והדרכה מטעם משרד המשפטים‪ ,‬מתקיימים במידה מצומצמת בלבד‪ .‬היוזמה לפרויקטים שונים עשויה להגיע‬
‫מהגופים המוכרים‪ ,‬הגופים המפעילים‪ ,‬עמותות והמדינה )כמו בפרויקט עיר ללא אלימות(‪ ,‬אך לרוב באמצעות‬
‫שיתוף פעולה בין מספר גורמים‪.‬‬
‫יש ארגונים המשמשים כקבלני משנה לליווי מתנדבי השירות האזרחי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תנועת הנוער העובד‬
‫והלומד ו"מרכז מעשה"‪ ,‬עוסקים בהשמה ובליווי המתנדבים עבור חלק מהעמותות‪ .‬מרכז מעשה אף אחראי על‬
‫תוכניות הכשרה וסדנאות למתנדבי השירות האזרחי עבור הגופים המוכרים ומבצע ליווי והשמה של המתנדבים‬
‫בעמותת האגודה להתנדבות )שהיא גוף מוכר(‪ .‬תנועת הנוער העובד והלומד מהווה לא רק גוף המנהל פעילות‬
‫בתחום זה אלא גם מאגר של מתנדבים פוטנציאליים מקרב חניכיה‪ .‬היא מציעה לחניכיה מסלול התבגרות של‬
‫שנת י"ג – שנת שירות התנדבותית – ובמקביל גם שנת שירות אזרחי‪.‬‬
‫רכזים מטעם הגופים המוכרים‪ ,‬הגופים המפעילים‪ ,‬או שילוב ביניהם‪ ,‬מבצעים את הגיוס‪ ,‬את ההשמה‬
‫ואת הליווי‪ .‬יש רכזי אזורים בגופים המוכרים ורכזים פנימיים בגופים מפעילים )בבית‪-‬החולים רמב"ם‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫יש רכזת שעיסוקה הוא טיפול ותיאום פעילותם של מתנדבי השירות האזרחי(‪ .‬רכזי אזורים של מרכז מעשה‪,‬‬
‫הנוער העובד והלומד ועמותות אחרות מפעילים מתנדבים בגופים אחרים בנוסף למתנדבים השייכים אליהם‪.‬‬
‫הן המאמץ להרחיב את ההתנגדות לשירות האזרחי והן הגיוס לשירות מבוססים בעיקר על עבודה‬
‫בשטח‪ .‬עד עתה לא מגובה הגיוס לשירות האזרחי בקמפיין ציבורי‪ .‬השינויים האחרונים כללו אומנם ג'ינגל ברדיו‬
‫וישנה תוכנית להפעלת אתר אינטרנט בערבית אך הדבר עדיין לא התבצע‪ .‬העדר של קמפיין ציבורי ומסגרת‬
‫מרכזית לגיוס משמעותו שאפילו הפצת מידע על עצם השירות האזרחי מוטלת על כתפי הרכזים בשטח‪ .‬זוהי‬
‫עבודת שטח‪ ,‬בדרך כלל פנים‪-‬אל‪-‬פנים‪ ,‬מול ראשי מועצות מקומיות‪ ,‬מנהלי בתי‪-‬ספר‪ ,‬ארגונים שונים‪ ,‬נערות‪,‬‬
‫נערים ובני משפחותיהם‪ .‬הרבה מהמידע המגיע לציבור הרחב‪ ,‬כולל עצם קיומו של השירות‪ ,‬מקורו במפגשים‬
‫אלה‪ .‬גם המתנדבות מספרות כי למדו על השירות דרך הרצאה בבית‪-‬הספר‪ ,‬ממכרים‪ ,‬מחברים ומבני משפחה‬
‫שנחשפו למידע בדרך זו‪ .‬כך למעשה השירות תלוי ביוזמה ובפעילות של הרכזים בשטח‪.‬‬
‫רכזים שונים מתארים הישענות על פניות מצד צעירים‪ ,‬הורים ומנהלים‪ ,‬ועל פחות יוזמה מצידם‪ .‬מידע‬
‫עובר מפה לאוזן והפצתו נעשית על ידי מתנדבים‪ ,‬מנהלים וראשי רשויות מקומיות‪ .‬אחת הפעילות בתחום מכנה‬
‫פעילות זו "כניסה בחריצים"‪ .‬במקום שעולה עניין תישלח רכזת כדי לשכנע את המתעניינים – אם בקרב מנהלי‬
‫בתי‪-‬ספר‪ ,‬ראשי מועצות מקומיות‪ ,‬או מתנדבים פוטנציאליים‪ .‬מתנדבות או הוריהן פונים מיוזמתם לעמותות‬
‫ולרכזים בעקבות מידע שהגיע דרך הרשת החברתית שלהם‪ .‬בנות המביעות עניין עשויות להיות מוזמנות ליום‬
‫כנס או ליום הכוונה‪ ,‬אך במקרים מסוימים יגיעו רכזי השטח לביתן‪.‬‬
‫פעילות גיוס אקטיבית מתקיימת באמצעות פנייה למנהלי בתי‪-‬ספר ולראשי רשויות מקומיות‪ .‬אלה‬
‫מהווים יעד של העמותות השונות לשם השגת תקנים למתנדבים‪ ,‬גיוסם והשמתם‪ .‬מתן הרצאה של נציג עמותה‬
‫‪8‬‬
‫היא דרך מרכזית לגיוס‪ .‬לפעמים מקיים בית‪-‬הספר שני מפגשים‪ ,‬אחד עם נציג העמותה ואחד עם נציג המתנגדים‬
‫לשירות האזרחי‪.‬‬
‫נציגי הגוף המוכר יעדיפו לפעול במקומות בהם הם כבר פועלים משום שהם כבר מוכרים בשטח‪ .‬פנייה‬
‫אקטיבית תהייה במקומות בהם יש הערכה שתיתכן תמיכה בהתנדבות לשירות אזרחי‪ ,‬המבוססת על קשרים‬
‫קיימים של הארגון‪ ,‬או על מאגרי מתנדבים פוטנציאליים קיימים כמו חניכי תנועת הנוער העובד והלומד‪ .‬גם‬
‫הרשת החברתית האישית של הרכזים משמשת לגיוס של שכנים‪ ,‬מכרים‪ ,‬בני משפחה וחברים‪ .‬נראה אם כן‪ ,‬כי‬
‫עיקר הגיוס נעשה בקרב אוכלוסיות "ידועות מראש"‪ ,‬מוסדות או יחידים הקשורים כבר עם המערכת בצורה זו‬
‫או אחרת‪ .‬נראה כי דרך גיוס זו מייצרת קבוצה הומוגנית יחסית של מתנדבות מבחינת הרקע החברתי והעמדות‬
‫שלהן‪.‬‬
‫העדרו של קמפיין ציבורי עלה שוב ושוב בשיחות עם פעילי השירות האזרחי‪ .‬עול הגיוס וההתמודדות עם‬
‫התנגדות נופלים על כתפי אנשי השטח‪ .‬היות וחסרים נהלים לפעילות ומיון של מתנדבים‪ ,‬אין אחידות בדפוסי‬
‫הגיוס‪ .‬ישנם רכזים המעוניינים בהסדרת הכניסה לבתי‪-‬הספר‪ .‬במקרים רבים הם נדרשים לא רק להתמודד עם‬
‫התנגדויות אלא גם להפיץ מידע בסיסי ביותר על השירות האזרחי‪ .‬בהעדר כל מערך מרכזי‪ ,‬הרי שאין גם סטנדרט‬
‫קבוע לשיווק השירות‪ ,‬כך שגורל הפרויקט תלוי ביוזמה‪ ,‬בכישורים ובאישיות של הגופים המוכרים‪.‬‬
‫קיום מגעים לשם התנדבות עשוי להיווצר על‪-‬ידי נציגי הגופים המוכרים הרושמים את המעוניינים‬
‫ופונים אליהם בהמשך ועל‪-‬ידי צעירות ששמעו על השירות בבית‪-‬הספר‪ ,‬ממכרים ומהורים‪ .‬המתעניינים מוזמנים‬
‫ליום כנס או למפגש מרוכז המאורגן על ידי העמותה בה מוצגות האפשרויות השונות‪ ,‬או ישירות למפגש אישי‪.‬‬
‫המיון נעשה על ידי רכזי הארגון המטפל – הגוף המוכר או הגוף המפעיל‪ ,‬על בסיס הרקע של המתנדבת‪,‬‬
‫העדפותיה וההתרשמות ממנה‪ .‬שלב זה מתקיים כחודשיים‪-‬שלושה לפני התחלת שנת השירות בספטמבר‪.‬‬
‫לפעמים הדבר נעשה מאוחר יותר אם נפתחים תקנים חדשים‪ .‬למועמדות נמסרת הודעה על ההחלטה זמן קצר‬
‫לפני מועד תחילת ההתנדבות‪.‬‬
‫לאורך השנה מלווה המתנדבת על‪-‬ידי רכזי האזור‪ ,‬על‪-‬ידי רכזי פעילות מטעם הארגונים השונים‬
‫ובמקומות ותיקים גם על‪-‬ידי רכזי מתנדבים בגוף המפעיל )כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בית‪-‬החולים רמב"ם בחיפה מחזיק גם‬
‫רכזת מתנדבי שירות אזרחי מטעמו(‪ .‬מדיניות השירות האזרחי מחייבת ליווי של כל מתנדב באופן קבוע‪ ,‬פיקוח‬
‫על פעילותו ותמיכה בו במהלך השנה וכן ביצוע של פעילויות תרבותיות והכשרה שונות‪ .‬כפי שנמצא בסקר‬
‫המתנדבים ב‪ ,2009-‬תדירות הפעילויות התרבותיות והחברתיות תלויה במידה רבה בתחום ובמקום ההתנדבות‪.‬‬
‫יש הבדלים ניכרים בין העמותות ומקומות ההתנדבות בתדירות זו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫חוויית ההתנדבות‬
‫כפי שעולה מסקר השירות האזרחי ‪ ,2009‬המתנדבות מביעות שביעות רצון גבוהה מן השירות ותופסות‬
‫אותו כמנוף לפיתוח אישי‪ .‬בשיחות עם רכזים ומתנדבות‪ ,‬השירות האזרחי מוצג כמנוע של העצמה אישית‪ .‬הוא‬
‫מחיש את תהליך ההתבגרות המציב אתגרים למתנדבות‪ .‬התמודדות מוצלחת עם קשיי השירות מסבה הנאה‬
‫למתנדבות ומעניקה להן מעמד חדש בקהילה‪ .‬דרך השירות הן זוכות בהיכרויות חדשות‪ ,‬בהערכה מהקהילה‬
‫ובתחושת מעורבות בסביבה‪ .‬על כך אומרת הדיה‪" :‬אני ממליצה שכל בת תיכנס לפחות לשנה‪ .‬את נחשפת‪.‬‬
‫האישיות שלך מתפתחת‪ .‬קודם כל את נחשפת לאנשים מכל העדות – נוצרים‪ ,‬יהודים‪ ,‬ערבים לא בדווים‪ .‬היה‬
‫כיף‪ .‬תרגישי את עצמך כמו מורה‪ .‬זה נותן לך אישיות‪ .‬האישיות מתפתחת‪ .‬את לומדת מה זה להיות מורה‪ ,‬אם‬
‫את בכיוון של חינוך‪ .‬אני לא רוצה להיות מורה‪ ,‬אבל זה מאוד יפה‪ .‬בנות בגיל התבגרות צריכות מישהי שיוצרת‬
‫קשר עין‪ .‬אז הייתי עושה את זה"‪ .‬הנערות מתארות היכרות עם דמויות חדשות בסביבתן‪ .‬הן חשות מועשרות על‪-‬‬
‫ידי המפגשים החברתיים והאירועים התרבותיים שעברו במסגרת השירות‪.‬‬
‫חלק מהתהליך הזה הוא חווית ההתמודדות עם כללים‪ ,‬דרישות‪ ,‬ציפיות ומגבלות‪ .‬זו הפעם הראשונה‬
‫שהנערות הן אחראיות ישירות לתוצאות פעילותן‪ ,‬ללא גיבוי מיידי מההורים והמורים‪ .‬הן צריכות לעמוד בלוח‬
‫זמנים‪ ,‬בקריטריונים מקצועיים ובדיווח לממונים ולמלווים‪ .‬הרכזים מתייחסים לכך בצורות שונות – הערכה‬
‫לתהליך ההתפתחות שעוברות הנערות ולהבעת סיפוק ממימוש יכולותיהן ומהצלחתן‪ .‬רכזים אחרים מדגישים‬
‫את הצורך בפיקוח ובליווי מתמיד של המתנדבות כדי להכניס אותן לתלם האחריות והמחויבות לתפקידן‪.‬‬
‫הנערות מעידות שהתקשו בהתחלה אך הדברים הסתדרו עם הזמן‪.‬‬
‫קושי עשוי לנבוע מהעדר תיאום ציפיות בין הגופים המפעילים‪ .‬לא תמיד ישנה התאמה בין השירות‬
‫האזרחי לבין האוכלוסיה המיועדת )למשל‪ ,‬מתנדבת אחת נדרשה לעניין את הבאים לסניף קופת‪-‬חולים בבדיקות‬
‫לחץ דם‪ ,‬אך נתקלה בהתנגדות עוינת(‪ .‬חסרה לעיתים התאמה בין התפקיד לבין ציפיות מנהלי בתי‪-‬הספר‪ .‬כך‬
‫לדוגמה‪ ,‬מנהל או מורה דרש ממתנדבות השירות האזרחי עבודה בתחום שאינו במסגרת תפקידן‪ .‬ייתכן שהדבר‬
‫נבע מהעובדה שהשירות האזרחי הוא פרוייקט חדש במגזר הערבי שטרם התמסדו נורמות לגביו‪.‬‬
‫קושי נוסף הוא ההתמודדות עם מתנגדי השירות האזרחי‪ .‬המתנדבות צריכות להתמודד עם בני משפחה‬
‫מורחבת המתנגדים לשירות )לעיתים אפילו עם אם שאינה תומכת ברעיון ההתנדבות(‪ ,‬מורים‪ ,‬אנשי מקצוע‬
‫במקום ההתנדבות‪ ,‬מקבלי השירות‪ ,‬צוות ההכשרה‪ ,‬וגם מנהיגים ערבים המטיפים נגד‪ .‬אמנם ההתנגדות לשירות‬
‫האזרחי אינה נושא מרכזי שמעלים הרכזים והמתנדבות בשיחות על חוויותיהם‪ ,‬אך היא חלק ממגוון‬
‫ההתמודדויות בשנת ההתנדבות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫השירות האזרחי כדרך להשתלבות במדינה‬
‫חוויית השירות האזרחי כוללת מרכיב מעשי של השתלבות בחיי החברה הישראלית הרחבה הן באמצעות‬
‫חשיפה לשפה העברית וליהודים והן כדרך להשוואת תנאים עם היהודים‪ .‬מנאל‪ ,‬למשל‪ ,‬הסבירה את יתרון‬
‫ההשתלבות בשירות אזרחי ביצירת מפגש עם חולים ורופאים יהודיים בקופת‪-‬חולים‪ ,‬שם התנדבה‪ .‬אף על פי‬
‫שרוב המתנדבות אינן נפגשות עם יהודים יומיום במהלך השירות‪ ,‬הרי שגם המפגשים המתקיימים במהלך‬
‫סדנאות משותפות‪ ,‬ימי תרבות משותפים ובארועים מרכזיים משותפים אחרים‪ ,‬הם משמעותיים עבורן‪ .‬החשיפה‬
‫מקנה היכרות עם התרבות הדומיננטית )לשם "הצטרפות אליכם"‪ ,‬כדברי אחת המתנדבות(‪ ,‬השתלבות עתידית‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬קבלה למוסדות להשכלה גבוהה ולכניסה למסלולי קריירה פרופסיונליים מבוקשים‪ .‬שיפור‬
‫השליטה בשפה העברית הוא האתגר החשוב ביותר‪ .‬שיחות עם יהודים במהלך השירות הן אמצעי מוערך‪ .‬לדברי‬
‫אחת הרכזות‪ ,‬שיפור השפה העברית תוך מילוי התפקיד ודרך קורסי לימוד עברית הוא אחד התחומים החשובים‬
‫שבהם מתעניינות המתנדבות‪.‬‬
‫השירות האזרחי הוא החלטה מודעת לשפר עמדה מול החברה היהודית והממסד הישראלי‪ .‬דואא' תכננה‬
‫לעשות הפסקה בין בית‪-‬הספר התיכון לאוניברסיטה‪" :‬בהתחלה חשבתי מה אעשה אחרי י"ב‪ ,‬לחפש עבודה? אז‬
‫חשבתי שקודם ]אעבוד[‪ ...‬אבל אז גם הבנתי שבלי שירות ]אזרחי[ לא יהיו לי זכויות כמו כל הצעירים שיש להם"‪.‬‬
‫בסקר השירות האזרחי ‪ 2009‬נמצא כי היעד "לתרום לקידום השוויון בין יהודים וערבים" היה בין היעדים שזכו‬
‫לשיעורי ההסכמה הגבוהים יותר‪ .‬יש להבין יעד זה לאו דווקא כשאיפה אידיאולוגית לשוויון אלא להשוואת‬
‫תנאים בין המתנדבות לבין הצעירים היהודים שעושים שירות צבאי או אזרחי‪ .‬הדרך לעשות זאת היא באמצעות‬
‫עמידה בתנאי הקבלה שמעמידים המדינה והציבור היהודי – תרומה למדינה‪ .‬המתנדבת מרים מתייחסת לשירות‬
‫האזרחי כסוג של "הגנה"‪ .‬הוא מבטיח הגנה נגד אפליה והדרה‪ .‬המחויבות והתרומה הן קודם כל לקהילה‬
‫הערבית המקומית‪ ,‬ולא למדינה‪ .‬תרומה למדינה‪ ,‬שגם היא נכללה ברשימת המניעים להתנדבות בסקר השירות‬
‫האזרחי ‪ 2009‬אם כי בשיעורי הסכמה נמוכים יותר‪ ,‬אינה פטריוטיות אלא דרך להשגת שייכות‪ .‬דלאל מסבירה‬
‫ש"אם אני לא מחוייבת לצבא‪ ,‬אני לא חלק מהמדינה"‪ .‬שירות אזרחי הוא תחליף לשירות צבאי שמקנה תחושת‬
‫שייכות למדינה‪.‬‬
‫הפן המגדרי‬
‫השירות האזרחי במגזר הערבי מיועד לבני שני המינים אך בפועל הוא נשי‪ .‬בנות בוחרות בשירות האזרחי‬
‫בשל מיעוט אפשרויות תעסוקה לנשים בקרבת יישוב מגוריהן‪ .‬סקר השירות האזרחי ‪ 2009‬הראה כי על אף עובדה‬
‫זו‪ ,‬אין לשירות האזרחי דימוי נשי בקרב הצעירים והציבור הרחב שתופסים אותו אפילו כמתאים קצת יותר‬
‫לבנים‪ .‬גם אין הבדל מובהק בין צעירות וצעירים ערביים בהבעת נכונות להתנדב לשירות אזרחי‪ .‬בעיני הציבור‬
‫המבוגר יותר‪ ,‬גם זה התומך בשירות‪ ,‬אין הוא נתפס כשירות המיועד לבנות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אפילו המתנדבות עצמן‬
‫‪11‬‬
‫רואות אותו כמתאים לשני המינים למרות שהן יודעות היטב שיש מעט בנים שמתנדבים‪ .‬הגורמים להפיכת‬
‫השירות האזרחי לגומחה נשית הם היצע שטחי ההתנדבות – חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה המאויישים לרוב על‪-‬ידי‬
‫נשים – וההטייה המוחלטת של הגופים המפעילים לגיוס בנות לשירות‪.‬‬
‫אולם בנוסף לאילוצים אלה נראה שהשירות האזרחי עשוי למלא תפקיד יותר חשוב בחיי צעירות ערביות‬
‫מאשר בחיי צעירים ערביים‪ .‬עבור צעירות ערביות הוא מהווה מרחב של זמן אישי‪ ,‬אוטונומי‪ ,‬בתוך מסלול חיים‬
‫מוכתב ומוגבל‪ .‬נשים ערביות בכלל ונשים ערביות צעירות בפרט‪ ,‬הן אחת הקבוצות הסובלות ממידת השוליות‬
‫הגדולה ביותר בחברה הישראלית‪ 8.‬השתתפותן בשוק העבודה והשכלתן נמוכות בהשוואה לנשים יהודיות‪ .‬נשים‬
‫ערביות‪ ,‬וכל שכן צעירות‪ ,‬מודרות מהזירה הציבורית והפוליטית הערבית‪ .‬אכן‪ ,‬השירות האזרחי מושך צעירות‬
‫ערביות כי הוא משמש כעיסוק לנשים צעירות אשר אינן יכולות למצוא תעסוקה בקרבת מקום המגורים‬
‫ומתיישבת עם ההגבלות המסורתיות המוטלות עליהן‪ .‬המסגרת המשפחתית הפטריארכלית הממשיכה להתקיים‬
‫במגזר הערבי משמשת כמנגנון פיקוח רב עוצמה על נשים ועל צעירות במיוחד‪ .‬בניגוד לבנות גילן היהודיות‬
‫)חילוניות ואף דתיות‪-‬לאומיות(‪ ,‬הן לא נהנות מחופש ועצמאות‪ .‬הגברים במשפחה עודם בעלי סמכות כלפיהן‪.‬‬
‫הקודים של כבוד המשפחה והחשש לשם הטוב משמשים כמנגנון פיקוח על נשים צעירות בחיי היומיום )עזאיזה‪,‬‬
‫אבו‪-‬בקר‪ ,‬הרץ‪-‬לזרוביץ וגאנם ‪.(Sa’ar 2004 ;2009‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬תהליכי המודרניזציה מעלים את סוגיית השוויון בין המינים לקידמת הבמה ובמיוחד את‬
‫שאלת ההשכלה והתעסוקה של הנשים הערביות‪ .‬העלייה המהירה בהשכלת הנשים הביאה לכך שרמת השכלתן‬
‫היום גבוהה יותר מזו של הגברים הערבים‪ .‬שינוי זה עשוי להוביל לתמורה במסלול החיים של נערות ערביות‪.‬‬
‫המסלול המסורתי של נישואין מייד לאחר סיום התיכון אינו רלוונטי עבור חלק מהן ולימודים הפכו למרכיב‬
‫משמעותי יותר במסלול החיים ההולך ומתגבש‪ .‬פיתוח עצמי ומימוש עצמי נעשו לחלק מהשיח בקרב הציבור וכך‬
‫גם השאיפה לעצמאות רבה יותר‪ ,‬במיוחד בהשוואה לצעירות יהודיות המשמשות עבורן כקבוצת התייחסות‪.‬‬
‫מנגנונים ממוסדים משתנים בקצב איטי הרבה יותר‪ ,‬כך ששמירת המסורת מוסיפה להגביל את הצעירות‬
‫הערביות לתעסוקה מקומית ולפיקוח מצד המשפחה והקהילה‪ .‬גם האפשרות להשתלב בלימודים במוסדות‬
‫להשכלה גבוהה מוגבלת בשל אי‪-‬עמידה בתנאי הקבלה והעדר אמצעים כלכליים מספיקים‪.‬‬
‫אחת ההשלכות של מצב זה היא היווצרות של חלל זמן בין בית‪-‬הספר התיכון לשלב הבא בחיים‪ .‬עם‬
‫סיום התיכון נמצאות הנערות במעין המתנה בין מסגרת אחת לאחרת‪ ,‬ואף בהתלבטות לגבי הצעדים הבאים‬
‫בחייהן‪ .‬לאחר שנים במסגרת מסודרת הן צריכות לקבל החלטות לגבי עתידן המיידי והרחוק יותר‪ .‬בהעדר‬
‫חלופות של ממש ולאור כבלי המסורת‪ ,‬הן נמצאות בדילמה לגבי המשך דרכן‪.‬‬
‫‪ 8‬למרות שוליותן‪ ,‬אין הצעירות הערביות שייכות לקטגוריה של "נוער במצוקה" המצוי באוכלוסיה היהודית והשירות האזרחי איננו‬
‫נחשב כאחת המסגרות לשיקומן )בנבנישתי‪ ,‬לוי ורפאלי ‪.(2011‬‬
‫‪12‬‬
‫העלייה בחשיבות ההשכלה הגבוהה לנשים הופכת את הלימודים לאתגר למסיימות תיכון‪ .‬עבור בנות‬
‫רבות העתיד המיידי נתפס במונחים של בחירת תחום הלימודים והמוסד להשכלה גבוהה‪ .‬אצל המתעתדות‬
‫ללמוד והסטודנטיות בוגרות השירות האזרחי‪ ,‬לימודים הם צעד לקראת כניסה לעולם העבודה והשאיפות הן‬
‫גבוהות ביותר‪ .‬קרין רוצה להיות שף קונדיטור‪ ,‬מירה רוצה להיות חוקרת נוער‪ ,‬דואא' רוצה להיות מתרגמת‬
‫סימולטנית לאנגלית‪ ,‬עאליה רוצה להיות עורכת דין‪ ,‬וסאמיה מעונינת בעבודה בתחום התרפיה בבית‪-‬חולים‪.‬‬
‫חשובה להן היציאה אל מחוץ למסגרת המשפחתית הקרובה והקהילה‪ .‬הלימודים בשביל סאמיה הם "תקופה‬
‫להכיר אנשים חדשים‪ ,‬להכיר את העולם" והעובדה כי היא לומדת בקרבת מקום מגוריה קצת מאכזבת כי היא‬
‫מעדיפה להמשיך את לימודיה בתל אביב‪.‬‬
‫השאיפה ללימודים היא אחד הגורמים המייצרים חלל זמן‪ .‬מעבר להחלטה על מסלול לימודים מועדף‪,‬‬
‫המשך הלימודים תלוי בציוני בגרות מספיקים והצלחה במבחן הפסיכומטרי‪ .‬נערות רבות מסיימות תיכון ללא‬
‫תעודת בגרות או ציונים שיאפשרו להן להתקדם בלימודיהן‪ .‬המשך הלימודים והבחירה במקום הלימודים‬
‫תלויים גם בהסכמה ובתמיכה כלכלית של המשפחה‪ .‬לעיתים על הנערה לחכות לא רק עד שתתקבל ללימודים‬
‫אלא גם עד שאחות או אח בוגרים יסיימו את לימודיהם לפני שההורים ירצו או יוכלו לתמוך בהמשך לימודיה‪.‬‬
‫נערות רבות צריכות לשפר את ציוני הבגרות עוד לפני שהחלו בהכנות למבחן הפסיכומטרי‪ ,‬וכך הופכת ההרשמה‬
‫ללימודים לפרויקט בפני עצמו‪ .‬לא מעט מהבנות נרתעות מלהיכנס שוב למסלול שכזה מייד לאחר סיום התיכון‬
‫ודוחות אותו‪ .‬גם אלה שאינן דוחות את הלימודים צריכות לקחת בחשבון תקופה בלתי רציפה הכוללת קורסים‬
‫קצרים לשיפור הבגרות או למבחן הפסיכומטרי‪.‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציין כי יתכן כי שלב הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה הוא לא רק אמצעי לקידום‬
‫אלא גם אמצעי לדחיית הנישואין שנתפסים כמבוי סתום‪ .‬על השאלה על תוכניות לאירוסין או לנישואין ענתה‬
‫נטלי‪" :‬אחרי שנלמד‪ .‬מה קרה? עוד שנה או שנתיים‪-‬שלוש‪ .‬החיים לא בורחים‪ .‬אחרי שמתחתנים לא לומדים‪.‬‬
‫אתה נתקע בבית‪ ,‬בבישולים"‪ .‬הדיה חשה גאווה על היותה מאורסת אך אינה רוצה להתחתן לפני שתסיים את‬
‫לימודיה האקדמיים‪ .‬מרים כלל אינה מעוניינת להתארס וחושבת שיש לה זמן עד לחתונה‪" :‬אני חופשייה עכשיו‪.‬‬
‫אני עושה מה שאני רוצה‪ .‬זה לא אותו דבר כמו שיהיה לך מישהו"‪ .‬היא מדגישה שגם חברותיה "לא רוצות‬
‫להתחתן עכשיו‪ ,‬רוצות לימודים וזהו"‪ .‬גם מירה מאורסת ואף בעלת מקצוע בתחום החינוך‪ ,‬אך היא התחייבה‬
‫לשנת התנדבות שנייה בשירות אזרחי ודחתה את הנישואין למועד לא ידוע‪ .‬כמו לימודים גבוהים‪ ,‬גם השירות‬
‫האזרחי מאפשר זמן להתפתחות אישית ולעצמאות‪.‬‬
‫חלל הזמן הוא גם תוצר של עבודה עראית בשכר‪ .‬עבודה בשכר היא במידה רבה זמנית בשל אופי‬
‫התעסוקה המוצעת והשלב בחיים‪ .‬היצע העיסוקים לבוגרי תיכון חסרי הכשרה מקצועית‪ ,‬יהודים או ערבים‪,‬‬
‫מורכב מעיסוקים זמניים‪ ,‬ללא ביטחון תעסוקתי וקידום‪ .‬זה נכון עוד יותר לגבי נערות ערביות המתגוררות‬
‫באזורי הפריפריה‪ .‬העיסוקים המוצעים להן הם ארעיים ולא מתגמלים‪ .‬העבודות המועדפות על הבנות הן מכירה‬
‫‪13‬‬
‫בקניונים ובחנויות‪ ,‬אך אלה מעטות במגזר הערבי‪ ,‬ואלה שמוצעות במגזר היהודי מרוחקות ממקום המגורים או‬
‫שאינן ניתנות להשגה לבנות ששליטתן בעברית מוגבלת‪ .‬עבודה במפעל זמינה יותר אך לא מושכת‪ .‬שמרטפות‬
‫ועבודה בחקלאות לא מקובלות על דעת המתנדבות והוריהן‪ .‬כך‪ ,‬נערה ערביה לאחר סיום התיכון עשויה לעבור‬
‫מעבודה לעבודה‪ ,‬ממפעל למפעל‪ ,‬או מחנות לחנות‪.‬‬
‫בין המתנדבות יש שראו במורטוריום שמעניק השירות האזרחי הזדמנות לעשות הפסקה בתוך מסלול‬
‫חיים מובנה מראש על מנת להחליט בעצמן על עתידן‪ .‬סאמיה‪ ,‬סטודנטית בסוף השנה הראשונה ללימודיה‪,‬‬
‫אומרת‪" :‬אצלנו לא הולכים לצבא‪ .‬אצלכם ]צעיר הולך לצבא[ עד עשרים ואחת‪ .‬אז הוא גדל‪ ,‬יודע מה הוא רוצה‪.‬‬
‫אצלנו הוא מסיים ]תיכון[ ולא יודע כלום‪ .‬לומד משהו ועובר למשהו אחר‪ .‬לא יודע‪ .‬אז אני לקחתי שנתיים כדי‬
‫לחשוב‪ ,‬לא ידעתי מה ללמוד ומה לעשות"‪ .‬מרים פעילה בנוער העובד והלומד‪ .‬זוהי תנועה שמספקת מסלול לפרק‬
‫הזמן שלאחר התיכון באמצעות שנת י"ג ואפשרות לשירות אזרחי לאחר מכן‪ .‬דואא' והדיה תיכננו מראש את פרק‬
‫הזמן הזה‪ .‬מתנדבות אחרות היו מתוכננות פחות ונקלעו במידה רבה למעין ואקום אותו מילאו במעבר מעבודה‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫אחת הטענות נגד השירות האזרחי שהוא לא יותר מאשר תעסוקה בשכר נמוך לנשים שאין להן‬
‫הזדמנויות תעסוקה מתאימות בסביבתן הקרובה‪ .‬אכן‪ ,‬עבור נערות שאין באפשרותן ללמוד או להשיג עבודה‬
‫מתאימה‪ ,‬לתשלום החודשי שניתן למתנדבות יש משמעות כלכלית רבה‪ .‬הוא מעניק עצמאות אישית‪ ,‬ולו בדמות‬
‫חשבון בנק על שם המתנדבת‪ ,‬יכולת למשוך כסף מכספומט‪ ,‬והתנהלות ישירה מול הבנק‪ .‬אחת הביקורות נגד‬
‫השירות האזרחי היא כי התשלום זעום ומתחת לשכר מינימום‪ .‬אכן‪ ,‬שכר זה מספיק לדמי כיס‪ ,‬לפעילויות פנאי‬
‫ולחיסכון של מעט כסף למימון תוכניות בעתיד‪ .‬בודאי שאין הוא מספיק לפרנסת משפחה‪ ,‬אך הוא לא נועד לכך‪.‬‬
‫הבנות מתארות את החיפוש אחר עיסוק הולם במהלך ההפסקה המתוכננת כחיפוש אחר "משהו‬
‫מעניין"‪ ,‬או "משהו שונה"‪ .‬עבודות בשכר‪ ,‬גם אילו היו "רווחיות" יותר‪ ,‬נזנחו כלא מעניינות‪ .‬השירות האזרחי‬
‫מקנה הזדמנות להוסיף למסלול החיים גם "משהו שהוא יותר מעבודה" או "משהו חדש שאני רוצה לנסות"‪.‬‬
‫מהסקר עולה כי בני המשפחה הקרובה תמכו בהחלטת הצעירות להתנדב‪ .‬מהשיחות עם מתנדבות‬
‫ורכזים עולה שאבות דוחפים את בנותיהם להתנדב‪ .‬בלא מעט מקרים ההורה עומד מאחורי ההצעה להתנדב‪.‬‬
‫הורים רבים גם מלווים את בנותיהם למפגשי גיוס ומיון‪ .‬הנערות לא רק מתגוררות בבית המשפחה‪ ,‬אלא גם‬
‫בהיותן צעירות רווקות הן סרות למרות אב המשפחה‪ .‬ההורים‪ ,‬ובמיוחד האב‪ ,‬הם אלה שבכוחם לאפשר או‬
‫למנוע מבתם מורטוריום בין התיכון לשלבים הבאים בחיים‪ .‬ההורים והבנות רואים בשירות האזרחי אמצעי‬
‫להשתלבות ולהתקדמות בחברה היהודית השלטת‪ .‬מהשיחות עם המתנדבות עולה כי חלק מההורים מזדהים עם‬
‫הממסד היהודי ומעורבים בו כעובדי מדינה או כאנשי עסקים‪ .‬רבים גם הדגישו את חשיבות השירות לשיפור‬
‫ידיעת השפה העברית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מהסקר גם עולה שהציבור הערבי הרחב אינו רואה את השירות האזרחי כמתאים יותר לבנות מאשר‬
‫לבנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יתכן שבקרב קבוצת ההורים שמעוניינים שילדיהם יתנדבו לשירות האזרחי יש העדפה לשירות‬
‫בנות‪ .‬כך למשל‪ ,‬הבנים עשויים להישלח לעבודה או ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה במגזר היהודי הרחק‬
‫מהבית‪ ,‬בעוד שהבנות יתנדבו לשירות אזרחי בקהילה או ילמדו במכללות קרובות למקום המגורים‪.‬‬
‫ההורים הם חלק מהמערכת הסובבת את המתנדבות‪ ,‬הכוללת את העמותות‪ ,‬את הרכזים ואת הגופים‬
‫המפעילים‪ .‬מהשיחות עם הרכזים עולה כי דרך הגיוס מבוססת על יוזמות וקשרים אישיים של הרכזים עצמם‪.‬‬
‫הרכזים נוטים לזהות את הבנות כפוטנציאל להתנדבות‪ .‬עמותות הפועלות במגזר היהודי לגיוס בנות‪ ,‬עושות כך‬
‫גם במגזר הערבי‪ .‬מנהלים עשויים להעדיף צעירות על צעירים להתנדבות בבית‪-‬הספר‪ .‬מעמד הנשים הוא סוגיה‬
‫מרכזית בדיון במצבה של החברה הערבית בישראל ובתהליך הדמוקרטיזציה שלה‪ .‬התנדבות לשירות האזרחי‬
‫היא אכן צעד בכיוון זה‪.‬‬
‫חלופות לשירות האזרחי‬
‫המודל הקיים של שירות אזרחי מושתת על הדגם של שירות ממלכתי עם זיקה חזקה למערכת הביטחון‪.‬‬
‫השירות הוא מטעם המדינה‪ ,‬התנדבותי‪ ,‬מיועד לגברים ולנשים ונמשך שנה אחת )עם אפשרות הארכה לשנה‬
‫נוספת(‪ .‬רעיון השירות האזרחי נוצר כחלופה לשירות צבאי‪ .‬הזכאות להתנדבות לשירות האזרחי מותנית בפטור‬
‫מהצבא )או באי‪-‬קריאה לגיוס( ובאי‪-‬שירות בצבא )כלומר‪ ,‬מי ששירת בצבא אינו זכאי להתנדב לשירות אזרחי(‪.‬‬
‫מסיים השירות האזרחי מקבל מעמד של משוחרר צבא‪ .‬ההטבות הניתנות למסיים השירות האזרחי הן אותן‬
‫ההטבות המוענקות למשוחרר צבא‪ .‬הן גם ניתנות מהקרן לחיילים משוחררים של משרד הביטחון‪ ,‬שהוא גם הגוף‬
‫שמעניק את תעודת הסיום‪ .‬השירות האזרחי ממומן‪ ,‬מנוהל ונשלט על‪-‬ידי המדינה באמצעות מינהלת השירות‬
‫האזרחי‪-‬לאומי‪ ,‬כך שלמגזר הערבי אין תפקיד בהפעלתו )חוץ מאחת מהעמותות הערביות העוסקת בגיוס‬
‫מתנדבים(‪.‬‬
‫דגם זה של שירות אזרחי‪ ,‬המקובל על המגזר היהודי‪ ,‬מעורר התנגדות מצד ההנהגה של המגזר הערבי‪.‬‬
‫המנהיגות הערבית שוללת את הקונצפציה של שירות למדינה‪ .‬היא סבורה שהאזרחים הערבים אינם צריכים‬
‫לעשות שום שירות למדינה‪ ,‬גם לא שירות בהתנדבות‪ .‬היות והמדינה אינה מעניקה להם אזרחות שווה ומכלילה‪,‬‬
‫אין לה זכות לצפות מהם לתת לה שירות כלשהו‪ .‬זכויותיהם האזרחיות אינן מותנות בחובת שירות או בשירות‬
‫בהתנדבות‪ .‬אין הם חייבים בהוכחת נאמנות למדינה‪ ,‬כך ששירות אזרחי אינו דרוש‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההנהגה הערבית‬
‫מביעה חשש מפני הפיכת השירות האזרחי בהתנדבות לחובה‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬ההתנגדות מתמקדת בזיקת השירות האזרחי למערכת הביטחון‪ .‬הערבים תופסים את מערכת‬
‫הביטחון כגוף תוקפני ודכאני כלפי בני עמם וכל פעולה למענו נחשבת בעיניהם כאי‪-‬נאמנות לעמם‪ .‬בכל המלחמות‬
‫הם תמכו בצד הערבי בליבם‪ ,‬בעמדותיהם ובהתבטאויותיהם‪ ,‬אם כי לא נקטו פעולה כלשהי נגד המדינה‪ .‬אפילו‬
‫‪15‬‬
‫במלחמת לבנון השנייה רובם תמכו בחיזבאללה‪ ,‬שבעיניהם הוא ארגון התנגדות )לא טרור(‪ ,‬שהוכיח כושר עמידה‬
‫נגד ישראל והיכה בה‪ ,‬גם אם פגע בלית ברירה בערביי הצפון‪.‬‬
‫כדי להתמודד עם ההתנגדויות הללו לשירות האזרחי לערבים במתכונתו הקיימת‪ ,‬הועלו רעיונות שונים‬
‫להסדרתו מחדש‪ .‬יוזמה אחת נדונה במשרד לענייני מיעוטים בראשות השר פרופ' אבישי ברוורמן‪ .‬המודל שהוצע‬
‫הוא הוצאת השירות האזרחי לערבים ממינהלת השירות האזרחי‪-‬לאומי והעברתו המלאה למשרד הרווחה‪ .‬בכך‬
‫יושגו מספר מטרות‪ :‬ניתוק ממערכת הביטחון‪ ,‬שימת דגש על הכשרת המתנדבים )הכשרה מקצועית ושיפור‬
‫השפה העברית(‪ ,‬וטיפול ייחודי ונפרד במתנדבים הערבים תוך התאמת השירות לצרכיהם‪ .‬משרד הרווחה ישתמש‬
‫בועדות הרווחה וועדות החינוך של השלטון המקומי הערבי לניהול בפועל של פרוייקט השירות האזרחי ויפקח‬
‫עליהן‪ .‬זהו למעשה שדרוג המודל הקיים‪ .‬היוזמה הזאת נתקלה בהתנגדות עזה של מינהלת השירות האזרחי‪-‬‬
‫לאומי ונעלמה עם פרישת ברוורמן מהקואליציה ומתפקידו כשר‪.‬‬
‫לעומת שני המודלים הממלכתיים הללו‪ ,‬פותחו שלושה מודלים אוטונומיים המבוססים על העיקרון של‬
‫העברת ניהול השירות האזרחי מהמדינה למגזר הערבי עצמו‪ .‬צורה אחת של ניהול עצמי מבוצעת היום על‪-‬ידי‬
‫ארגונים בחברה האזרחית הערבית‪ .‬כאמור‪ ,‬פרויקט שנת התנדבות לצעירים קיים במסגרת "אוהל המתנדבים"‬
‫של ארגון אג'יק‪ ,‬הפועל בחסות מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח ומונה כמה עשרות צעירים‪ 9.‬בשנים‬
‫‪ 2008-2005‬הפעיל הג'וינט "שנת התנדבות בקהילה" של מספר קבוצות המונות עשרות מתנדבים‪ ,‬רובם המכריע‬
‫הן צעירות‪ ,‬מהמגזר הערבי‪ 10.‬מרכז מעשה המשמש למעשה כמפעיל עבור השירות האזרחי‪-‬לאומי מפעיל בנוסף‬
‫גם קבוצת מתנדבים שאינם מזוהים עם השירות האזרחי‪-‬לאומי‪ 11.‬אימוץ מודל זה פירושו העברת תקני השירות‬
‫האזרחי לעמותות ערביות שינהלו אותו‪ ,‬יקבעו היכן יהיו מקומות ההתנדבות ומי יהיו המתנדבים‪ ,‬אך המימון‬
‫והפיקוח יישארו בידי המדינה‪.‬‬
‫ועדת המעקב העליונה‪ ,‬שבה פועל הועד נגד השירות האזרחי‪ ,‬גיבשה מודל אוטונומי אחר‪ .‬היא חשה לא‬
‫בנוח לגבי פסילתה את השירות האזרחי בגלל התגובה החריפה של המדינה והרוב היהודי‪ ,‬התמיכה של הציבור‬
‫הערבי בשירות האזרחי והצורך של המגזר הערבי במשאבים ובשירותים הניתנים לו על‪-‬ידי המתנדבים‪ .‬ראשי‬
‫השלטון המקומי הערבי ערכו דיונים בנושא והכינו תוכנית חלופית‪ .‬הם בחרו בשם "התנדבות לקהילה"‪ .‬השם‬
‫הזה מדגיש כי הפעילות היא התנדבות ולא שירות למדינה וכי ההתנדבות היא לקהילה הערבית ולא למוסדות‬
‫יהודיים‪ .‬ברם‪ ,‬המדינה תמשיך לממן את תקני ההתנדבות ולהעניק הטבות שונות למתנדבים )מענקים כספיים‬
‫והכשרה בתקופת ההתנדבות(‪ .‬ההטבות הללו לא יהיו צמודות אלא שוות ערך להטבות הניתנות למשוחררי צבא‪.‬‬
‫על פי המודל הזה‪ ,‬המדינה תאציל את סמכויות הניהול ל"רשות התנדבות לקהילה"‪ ,‬שתהיה בשליטת ועד ראשי‬
‫הרשויות המקומיות הערביות‪ .‬המודל המוצע הוא חלק מהממשל העצמי שהערבים בישראל שואפים לקבל‬
‫‪.http://www.nisped.org.il/info/hebrew/new/hebrew-ajeec-ohel.htm 9‬‬
‫‪.http://www2.jdc.org.il/category/volunteering-in-the-community 10‬‬
‫‪.www.maase.org.il 11‬‬
‫‪16‬‬
‫מהמדינה שכוללת גם אוטונומיה חינוכית‪ ,‬דתית ותרבותית‪ .‬רשות ההתנדבות לקהילה תקבע לאלו יישובים‬
‫ומוסדות יוקצו התקנים‪ ,‬מדיניות הגיוס‪ ,‬תוכנית ההכשרה של המתנדבים‪ ,‬והערכים והזהויות הלאומיות שיינטעו‬
‫בהם‪.‬‬
‫בתוכנית של מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬שהופצה ביוני ‪ ,2011‬לרפורמה ביחסי יהודים וערבים בישראל‪,‬‬
‫מוצע מודל הקרוב למודל האוטונומי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות‪ .‬התוכנית מכירה בערבים כמיעוט‬
‫לאומי‪ ,‬הזכאי‪ ,‬בין השאר‪" ,‬לניהול אוטונומי של מערכת החינוך הערבית"‪ .‬היא מבוססת על העיקרון של "שוויון‬
‫חובות של המיעוט הערבי" ובהתאם לכך היא קוראת ל"כינון מחדש של מסגרת שירות אזרחי לערבים בשיתוף‬
‫עם נציגי הציבור הערבי"‪ .‬התוכנית תיושם בדרך הבאה‪:‬‬
‫מערך השירות האזרחי ייבנה מחדש בהידברות בין הממשלה לבין נציגי המיעוט הערבי‬
‫כשירות התנדבותי שמי שיסיימו ייהנה מזכויות של חיילים משוחררים‪ ,‬בהתאמה לתקופת‬
‫שירותו‪ .‬אזרחים ערבים המעוניינים להתנדב לשירות צבאי‪ ,‬יוכלו לעשות זאת במסגרת‬
‫מדיניות ומבחנים של צה"ל‪ .‬התקדמות משמעותית בנושא השירות האזרחי תתרום רבות‬
‫להאצת השוויון המהותי של האזרחים הערבים‪ .‬לאחר תיאום מערך השירות האזרחי עם‬
‫ההנהגה הערבית‪ ,‬וניהולו על‪-‬ידי גופים ציבוריים ערביים‪ ,‬תפעל הנהגה זו לעידוד ההצטרפות‬
‫לשירות האזרחי מתוך שאיפה להופכו בעתיד לשירות‪-‬חובה כחלק ממימוש עקרון שוויון‬
‫החובות של כלל מרכיבי החברה בישראל‪.‬‬
‫יש להניח שהמודל האוטונומי על שלוש צורותיו יידחה על‪-‬ידי המדינה כפי שאוטונומיה תרבותית נדחית‬
‫)סמוחה ‪ .(1999‬הנימוקים נגד אוטונומיה תרבותית תופסים גם לגבי אוטונומיה בשירות האזרחי‪ .‬אוטונומיה‬
‫מעודדת בדלנות וניכור בין יהודים וערבים במקום להגביר שילוב וקרבה ביניהם‪ .‬תוספת הכוח שהיא תיתן‬
‫לערבים עלולה להיות מנוצלת לרעה‪ :‬לטיפוח הזיקה לפלסטינים במקום למדינה‪ ,‬ולשימוש באמות מידה‬
‫חמולתיים‪ ,‬עדתיים ומפלגתיים בהקצאת תקנים ובגיוס מתנדבים במקום בהקפדה על שיקולים מקצועיים‪.‬‬
‫שירות אזרחי אוטונומי עלול להוות כר נרחב לפטרונז' ולשחיתות פוליטית‪.‬‬
‫סיכום‬
‫המיזם הממלכתי של השירות האזרחי במגזר הערבי שהחל ב‪ 2007-‬נמצא בתהליך התבססות בראשית‬
‫העשור השני של שנות האלפיים‪ .‬מספר המתנדבים עלה מ‪ 1,256-‬בשנת ‪ 2009‬ל‪ 1,459-‬בשנת ‪ .2010‬הגידול הושג‬
‫למרות שאחרי הבחירות לכנסת ב‪ 2009-‬עברה מינהלת השירות האזרחי‪-‬לאומי לשליטת המפד"ל ולמרות שנמשך‬
‫מסע ההתנגדות של המנהיגות הערבית‪ ,‬שינויים שעוררו חשש שהפרוייקט ידרדר או אפילו יקרוס‪ .‬אמנם המדינה‬
‫לא יצאה במסע הסברה לעידוד ההצטרפות‪ ,‬אך היא שלבה בפרסומיה ובכנסיה הציבוריים את התנדבות הערבים‬
‫עם ההתנדבות של קבוצות אוכלוסיה יהודיות‪ .‬משרד האוצר נאות להעלות באופן משמעותי את מספר התקנים‬
‫למגזר הערבי כי הוא רואה בהתנדבות הבנות אמצעי להגדלת השתתפות נשים ערביות בשוק העבודה‪.‬‬
‫השוואה בין ישראל למדינות אחרות מראה שהשירות האזרחי בישראל הוא ייחודי והמדינה משתמשת‬
‫בו בצורה דיפרנציאלית לשם שילוב מיעוטים תרבותיים ולאומיים בחברה הישראלית‪ .‬רק בישראל התנדבות‬
‫‪17‬‬
‫לשירות האזרחי מותנית בפטור משירות צבאי ופתוחה רק למי שלא שירת בצבא‪ .‬התנדבות לשירות לאומי‬
‫מאפשרת לבנות מקרב המיעוט הדתי‪-‬לאומי לשמור על אורח חייהן הדתי ולהפגין פטריוטיות בלי להתגייס לצבא‬
‫היא מאפשרת לגברים חרדים לקיים אורח חיים חרדי ולמלא חובה למדינה ללא שירות בצה"ל‪ .‬היא מאפשרת‬
‫לבנים ולבנות מקרב המיעוט הערבי לעשות שירות אזרחי ולהוכיח נאמנות למדינה ללא גיוס לצבא המתנדבים‬
‫מכל קבוצות המיעוט הללו זוכים במעמד ובהטבות המוענקים למשוחררי צבא הנהנים מסטטוס מוערך בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫מעל ל‪ 90%-‬מהמתנדבים הערבים הם בנות למרות שהשירות האזרחי פתוח גם לבנים‪ .‬הפמיניזציה של‬
‫ההתנדבות במגזר הערבי מוסברת על‪-‬ידי הצביון הנשי של תחומי ההתנדבות )שירותי רווחה בעיקר(‪ ,‬דפוסי הגיוס‬
‫של העמותות המפעילות את המתנדבים )הטיה ברורה לטובת בנות(‪ ,‬מיעוט של עבודות בקרבת מקום המגורים‬
‫הפתוחות למסיימות בית‪-‬ספר תיכון ערביות ומצב החיים של צעירות ערביות )הפיקוח של המשפחה והקהילה‬
‫המוטל עליהן(‪ .‬שנה של שירות אזרחי מעניקה לצעירה הערבייה מורטוריום לפני לימודים גבוהים‪ ,‬עבודה‬
‫ונישואין‪ .‬השירות נותן לא רק מעמד של משוחרר צבא אלא גם גמול כספי צנוע אך משמעותי ופרק זמן‬
‫להתפתחות אישית ולהגשמה עצמית‪ .‬ההזדקקות לשירות אזרחי של צעירים ערבים‪ ,‬שיכולים למצוא עבודה‬
‫מכניסה גם הרחק מהבית ומשוחררים יותר מכבלי המסורת‪ ,‬קטנה יותר‪.‬‬
‫שיחות עם רכזים‪ ,‬צעירות ומתנדבות מגלות את חשיבות השירות האזרחי בעיני צעירות ערביות‪ .‬שנת‬
‫שירות נותנת להן עצמאות וערך עצמי‪ .‬עבורן זוהי הזדמנות ראשונה לצאת מהבית ולמלא תפקיד חברתי שדרכו‬
‫הן תורמות לקהילה ומתחברות למדינה‪ .‬הן זוכות לתמיכת בני המשפחה‪ ,‬אינן סובלות מעוינות הקהילה וחשות‬
‫גאווה בפעילותן‪ .‬הן מחשיבות מאוד את המפגש עם יהודים ואת השיפור בידיעת השפה העברית שמעניק להן‬
‫השירות האזרחי גם כאשר הוא נעשה בתחומי יישוב המגורים‪.‬‬
‫המתכונת הנוכחית של השירות האזרחי לערבים מושתתת על רעיון הוכחת נאמנות למדינה על‪-‬ידי‬
‫שירות אזרחי במקום שירות צבאי‪ ,‬על קשר הדוק בין השירות האזרחי למערכת הביטחון ועל הדרה של‬
‫המנהיגות הערבית מהפרוייקט‪ .‬אלה הן הסיבות העיקריות להתנגדות הקשה לשירות האזרחי מצד ההנהגה‬
‫הערבית שהמשכה באותה עוצמה יכולה לבלום בשנים הקרובות את המשך הגידול במספר המתנדבים הערבים‪.‬‬
‫אי לכך גורמים שונים בקרב היהודים והערבים מחפשים חלופות לשירות האזרחי הקיים‪ .‬סוג אחד של חלופה‬
‫הוא אזרוחו המלא של השירות על‪-‬ידי ניתוקו ממערכת הביטחון‪ .‬חלופה כזו גובשה על‪-‬ידי המשרד לענייני‬
‫מיעוטים שהציע להעביר את השירות האזרחי לערבים למשרד הרווחה ולהפעילו על‪-‬ידי ועדות הרווחה והחינוך‬
‫ברשויות המקומיות הערביות החלופות הרדיקליות מעבירות את השירות האזרחי לשליטה ולניהול של המגזר‬
‫הערבי עצמו ועושות אותו לחלק מהאוטונומיה התרבותית שהערבים רוצים לקבל מהמדינה‪ .‬הן כוללות העברת‬
‫השירות האזרחי לעמותות במגזר השלישי הערבי ולועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות‪ .‬גם לפי מודל זה‬
‫המדינה תמשיך לממן את הפרוייקט והמתנדבים ימשיכו לקבל את ההטבות המוענקות למשוחררי צבא‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫הסיכויים שהמדינה תאמץ את רעיון האוטונומיה הערבית בכלל ואת החלתו על השירות האזרחי בפרט הם‬
‫זעומים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מקורות‬
‫ הערכת השירות הלאומי לצעירים בסיכון מזווית הראייה של‬.2011 .‫ דרורית לוי ותהילה רפאלי‬,‫ רמי‬,‫בנבנישתי‬
.‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫ בית הספר לעבודה סוציאלית‬:‫ רמת גן‬.‫ דוח מחקר‬.‫הצעירים‬
.1423 ‫ פרסום מספר‬.2009 ‫ סקר חברתי‬.2011 .‫לשכה מרכזית לסטטיסטיקה‬
http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=6&CYear=2009&CMonth=1
.‫ מסמך רקע על השירות האזרחי והלאומי בארץ ובעולם‬.2009 .‫לאומי‬-‫מנהלת השירות האזרחי‬
http://www.most.gov.il/Departments/NCS/Reka/default.htm
.(‫ דצמבר )מצגת‬,‫ ישיבת ממשלה טבת ה'תשע"א‬.‫לאומי‬-‫ השירות האזרחי‬.2010 .‫לאומי‬-‫מנהלת השירות האזרחי‬
.‫ המרכז לחקר החברה הערבית בישראל‬:‫ אוטונומיה לערבים בישראל? בית ברל‬.1999 .‫ סמי‬,‫סמוחה‬
‫ ממצאי סקר עמדות הציבור והמנהיגים הערביים בסתיו‬:‫ שירות אזרחי לערבים בישראל‬.2008 .‫ סמי‬,‫סמוחה‬
.‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ערבי והמוקד לאחריות חברתית‬-‫ המרכז היהודי‬:‫ חיפה‬.2007
http://soc.haifa.ac.il/~s.smooha/uploads/editor_uploads/files/CivicServiceforArabs2007.pdf
‫ ככל החברות או מקרה יוצא דופן? )הרצאת נשיא האגודה הסוציולוגית‬:‫ "החברה הישראלית‬.2009 .‫ סמי‬,‫סמוחה‬
.302-297 :2 ,11 ‫ סוציולוגיה ישראלית‬."(2009 ‫הישראלית בשנת‬
,‫ערבי‬-‫ המרכז היהודי‬:‫ חיפה‬.2009 ‫ ממצאי מחקר‬:‫ שירות אזרחי לערבים‬.2010 .‫ סמי וזהר לכטמן‬,‫סמוחה‬
.‫אוניברסיטת חיפה‬
http://soc.haifa.ac.il/~s.smooha/uploads/editor_uploads/files/CivicServiceForArabs2009.pdf
‫ תמונת מצב‬:‫ נשים ערביות בישראל‬.2009 .‫לזרוביץ ואסעד גאנם‬-‫ רחל הרץ‬,‫בקר‬-‫ ח'אולה אבו‬,‫ פייסל‬,‫עזאיזה‬
.‫ רמות‬:‫ תל אביב‬.‫ומבט לעתיד‬
Burns, Nancy, Kay Lehman-Schlozman, and Sidney Verba. 2001. The Private Roots of Public
Action: Gender, Equality, and Political Participation. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Davis Smith, Justin. 2004. “Civic Service in Western Europe.” Nonprofit and Voluntary Sector
Quarterly 33: 64S-72S.
Eberly, Donald J. and Reuven Gal. 2006. Service without Guns. www.lulu.com
Egger, John. 2008. “No Service to Learning: ‘Service-Learning’ Reappraised'". Academic
Questions 21: 183-194.
Etzioni, Amitai. 2006. "Civic Service Analysis Has Come of Age". Pp. ix-xiii in Civic Service
Worldwide: Impacts and Inquiry, edited by Amanda M. McBride and Michael Sherraden. Armonk,
NY: M.E. Sharpe.
McAdam, Douglas and Cynthia Brandt. 2009. “Assessing the Effects of Voluntary Youth Service:
The Case of Teach for America”. Social Forces 88, 2: 945-970.
20
Nieves Tapia, Maria. 2004. “Civic Service in South America.” Nonprofit and Voluntary Sector
Quarterly 33: 148S-166S.
Perry, James L. 2004. “Civic Service in North America”. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly
33: 167S-183S.
Putnam, Robert D. 2000. Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community. New
York: Simon and Schuster.
Rapoport, Tamar, Yoni Garb and Anat Penso. 1995. “Religious Socialization and Female
Subjectivity: Religious-Zionist Adolescent Girls in Israel”. Sociology of Education. 68, 1: 48-61.
Sa’ar, Amalia. 2004. “Many Ways of Becoming a Woman: The Case of Unmarried IsraeliPalestinian ‘Girls’”. Ethnology 43, 1: 1-18.
Wikipedia. 2011. "Service-Learning". Retrieved on July 22. http://en.wikipedia.org/wiki/Servicelearning.
21