קלף מנצח)ת( - מגזין שפיץ Spitz Magazine

Comments

Transcription

קלף מנצח)ת( - מגזין שפיץ Spitz Magazine
‫אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ | 2013‬כסלו תשע"ד | גיליון ‪7‬‬
‫קלף מנצח(ת)‬
‫איך הפכה אנגלה מרקל מאדם לתופעה‪ ,‬למה הבחירות האלה‬
‫לא היו משעממות כמו שנדמה לכם‪ ,‬ומה צפוי להשתנות‬
‫בקדנציה השלישית של המנהיגה הבלתי מעורערת של אירופה‬
‫תוכן העניינים‬
‫שפיץ‬
‫אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ | 2013‬כסלו תשע"ד | גיליון ‪7‬‬
‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬
‫אז לאיזו גישה אתם משתייכים? האם צרכתם‬
‫בשקיקה את הררי המילים והתמונות שנכתבו‬
‫ושודרו על ישראלים בברלין בתקופה האחרונה‪,‬‬
‫או שהתעלמתם במופגן ותהיתם איך כל זה קשור‬
‫אליכם? התעצבנתם והגבתם ‪ -‬בלב‪ ,‬בפייסבוק‬
‫או בראיון בלעדי‪ ,‬או שמשכתם בכתפכם ונשפתם‬
‫בביטול?‬
‫או שאולי‪ ,‬כמוני‪ ,‬התחלתם מעמדת סקרנות‬
‫מסוימת ובהפתעה מכך שנושא די שולי ואזוטרי‬
‫ביומיום הפך לסופה תקשורתית‪ ,‬אבל אחרי זמן‬
‫קצר למדי‪ ,‬כשהבנתם שאתם קוראים שוב ושוב‬
‫את אותן קלישאות צפויות ומשעממות‪ ,‬את אותו‬
‫סיפור בגרסאות לכאורה שונות‪ ,‬את אותה דיכוטומיה‬
‫בנאלית של "בעד" או "נגד" ‪ -‬איבדתם עניין‪ ,‬פשוט‬
‫נמאס ודי?‬
‫אולי הבנתם גם אתם פתאום‪ ,‬שבעצם הדיון הזה‬
‫לא באמת קשור אלינו‪ .‬ברלין היא ה‪ ,ZOO-‬ואנחנו‬
‫הכלוב האטרקטיבי של השימפנזים‪ .‬התיירים שבאים‬
‫להשקיף עלינו מתחלקים‪ ,‬מבחינה תקשורתית‪,‬‬
‫לשתי קבוצות‪ :‬אלה שהיו מתים להיות שימפנזים‪,‬‬
‫כי החיים של שימפנזים הרי כל כך פשוטים ונחמדים‪,‬‬
‫כל היום הם רק משחקים ואוכלים בננות!; ואלה‬
‫שאמנם נהנים להתבונן קצת בתעלולים‪ ,‬בעיקר של‬
‫הקטנים החמודים‪ ,‬שכל הזמן קופצים‪ ,‬מציקים לזקן‬
‫השבט ונהנים ממצלמות התיירים‪ ,‬אבל עוד יותר‬
‫הם נהנים מכך שהמבט על השימפנזים מזכיר להם‬
‫כמה טוב שהם לא‪ ,‬וכמה הם אוהבים את עצמם‬
‫בדיוק כמו שהם‪.‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬מבחינת התקשורת ‪ -‬הישראלית‪ ,‬אבל‬
‫גם המקומית והבינלאומית ‪" -‬ישראלים בברלין" זה‬
‫סמל‪ ,‬אייקון שמעוצב בהתאם למטרה והצורך של‬
‫האייטם‪ ,‬ולא קהילה של אנשים עם התלבטויות‪,‬‬
‫מורכבויות‪ ,‬ניואנסים‪ ,‬וכל הפרטים המיותרים האלה‬
‫שהופכים את החיים של כל אחד ואחת ‪ -‬בברלין‪ ,‬בתל‬
‫אביב‪ ,‬או בכל מקום אחר ‪ -‬לפאזל מרובה חלקים‪.‬‬
‫כל זה מובן לגמרי‪ ,‬ובסדר‪ ,‬ואולי אפילו נחוץ ‪ -‬סמלים‬
‫ואייקונים הם חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי‪ .‬אבל‬
‫אותנו‪ ,‬שלא מסתכלים על הדימוי מבחוץ אלא חיים‬
‫בתוך הקרביים המפותלים שלו‪ ,‬זה לא חייב לעניין‪.‬‬
‫וכל ההקדמה הזאת כדי להסביר למה‪ ,‬בניגוד‬
‫לאינסטינקטים העיתונאיים‪-‬חדשותיים שלי‪ ,‬הגיליון‬
‫שלפניכם כמעט ולא עוסק במהומה שהתפתחה‪.‬‬
‫למעט השיחה בין יונתן להאנו‪ ,‬שעלולה היתה‬
‫להפוך לאסקפיסטית עד בלתי‪-‬רלוונטית אלמלא‬
‫עסקה גם בכך‪ ,‬הגיליון מנסה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬להתמקד‬
‫דווקא ברזולוציות ובזוויות שפחות מגיעים אליהן‬
‫בתקשורת המרכזית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עידו פורת ואנוכי נפגשנו עם העורך‬
‫הפוליטי של הטאגסשפיגל כדי להביא בפניכם ניתוח‬
‫וסיכום של הבחירות והשלכותיהן; אילן גורן כותב‬
‫באופן סוחף ומשעשע על השתלשלות העניינים‬
‫שהובילה ליציאת ספרו הראשון‪ ,‬בגרמנית‪ ,‬ממש‬
‫בימים אלה; תומר דותן מביא ראיון מרתק עם‬
‫המתרגם גדי גולדברג‪ ,‬שמבהיר בין השאר שוב‬
‫עד כמה שפה היא משמעותית ומהותית להבנה‬
‫וללמידה של תרבות; דניאלה הורבין מספקת הצצה‬
‫לסצנת המוזיקה האלקטרונית בעיר‪ ,‬שעשויה לעניין‬
‫גם את מי שלא יודעים להבדיל בין דיפ‪-‬האוס לטכנו;‬
‫יוצר הבמה ניר דה וולף‪ ,‬שהשיק מופע חדש במקביל‬
‫בת"א ובברלין‪ ,‬מתראיין ליואב ספיר במדור "ארזת‬
‫לבד?"; ואנחנו גם פוזלים טיפה מזרחה הפעם‪,‬‬
‫עם שתי כתבות מפולין‪ .‬יש כמובן גם את מדור‬
‫הקולנוע‪ ,‬המלצות שוטטות‪ ,‬קולטורה ואירועים‪,‬‬
‫עמוד מנוקד לילדים ועוד‪.‬‬
‫לפני סיום חשוב לי לשתף אתכם בכך שמבחינה‬
‫כלכלית המגזין הוא עדיין אתגר לא פשוט‪ .‬הקהילה‬
‫העסקית הישראלית בברלין עדיין אינה גדולה‬
‫מספיק (כמו בלונדון למשל)‪ ,‬כדי שיהיו מספיק‬
‫מודעות; וכמו שכתבתי לכם בעבר‪ ,‬מערך הפצה‬
‫בתשלום יהפוך את כל העניין ליקר ומסובך מדי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם אתם רואים חשיבות בהמשך המגזין‪ ,‬נשמח‬
‫אם תשלמו עבורו כפי רצונכם ויכולתכם (פרטים‬
‫נוספים באתר שלנו או במייל)‪.‬‬
‫תודה מראש וקריאה מהנה!‬
‫‪10‬‬
‫‪26‬‬
‫‪21‬‬
‫‪-DU 04‬שיח‬
‫קצת קשה לברוח מקלישאות כשהן ניטחות מכל עבר‬
‫‪ 06‬פעם שלישית אנגלה‬
‫מה שאתם צריכים לדעת על הבחירות והקואליציה שבדרך‬
‫טל אלון ועידו פורת‬
‫‪ 09‬מעוררת השראה‬
‫נחשו איזו עיר נבחרה כלוקיישן המושלם לעיסוק בחדשנות‬
‫רוני שני‬
‫‪ 10‬שליחנו למאוור פארק‬
‫כבר לא המותק של ערוץ ‪ ,10‬אבל מוציא ספר בגרמנית!‬
‫אילן גורן‬
‫‪ 12‬מתווך תרבות‬
‫ראיון עם המתרגם גדי גולדברג‬
‫תומר דותן‬
‫עורכת | ‪Redakteurin‬‬
‫טל אלון | ‪Tal Alon‬‬
‫עיצוב | ‪Design‬‬
‫מיכל בלום | ‪Michal Blum‬‬
‫איור השער | ‪Titelbild‬‬
‫מעין ענוים | ‪Maayan Anavim‬‬
‫הגהה | ‪Schlussredaktion‬‬
‫אריאל מואטי | ‪Ariel Moatti‬‬
‫פרסום | ‪Anzeige‬‬
‫רוני רוזנמן | ‪Roni Rossenman‬‬
‫יח"צ | ‪PR‬‬
‫‪Philipp Horrichs‬‬
‫אחד חזר נלהב מקרקוב; השנייה התמקמה בפוזנן‬
‫אלעד יעקובוביץ'‪ ,‬לירון מילשטיין‬
‫האנו‪-‬האוונשטיין פופל ויונתן ויצמן‬
‫טל אלון‬
‫מו”ל | ‪Herausgeber‬‬
‫‪Tal Alon, Spitz Magazin‬‬
‫‪Liegnitzer Str. 19 10999 Berlin‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.spitzmag.com‬‬
‫‪030 20896796‬‬
‫‪ 18‬ספיישל פולין‬
‫דפוס | ‪Druck‬‬
‫‪Digital Media‬‬
‫‪Produktion, Berlin‬‬
‫‪Prinzessinnen‬‬‫‪straße 26‬‬
‫‪10969 Berlin‬‬
‫* לקבלת המגזין עד הבית (בברלין) שלחו את פרטיכם ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 14‬בחורים אנלוגיים‬
‫סצנת הלילה מעיניהם של הדיג'ייז דורון אייזנברג וניר איבניצקי‬
‫דניאלה הורבין‬
‫‪ 16‬ארזת לבד?‬
‫ניר דה וולף‪ 10 ,‬שנים בברלין‪ ,‬עונה על השאלון‬
‫יואב ספיר‬
‫‪21‬‬
‫‪Zwei Leben‬‬
‫הנציג הגרמני לאוסקר‬
‫אפרת יהל‬
‫‪ 22‬הפינצטה | שוטטות‬
‫דברים טובים שאולי עוד לא עשיתם בעיר‬
‫מיקי ריס‬
‫‪ 25‬הפינצטה | קולטורה‬
‫המלצות תרבותיות בלא יותר מ‪ 10-‬אירו‬
‫סיון בן ישי‬
‫‪ 26‬הפינצטה | ישראלים ושות'‬
‫לראשונה בברלין‪ :‬שבוע השפה העברית‬
‫‪ 29‬שפיצפלאץ‬
‫מדור ילדים סתוי‬
‫רויטל סקלי‬
‫‪ 30‬החרשן‬
‫תחנות חייה הברלינאיות של נלי זקס‬
‫יואב ספיר‬
‫‪-DU‬שיח‬
‫יונתן ויצמן והאנו האוונשטיין‪-‬פופל צילומים‪ :‬יהודה סוויד‬
‫האנו מופתע מכך שב‪ 2013-‬פוליטיקאים‬
‫ישראלים עוד משתמשים בשואה בהקשר‬
‫להגירה מישראל‪ .‬יונתן מנסה להסביר‪ ,‬אבל‬
‫די מהר השיחה גולשת למזג האוויר‪ .‬ישראלי‬
‫וגרמני בורחים מקלישאה ‪ -‬אבל הפעם‬
‫היא משיגה אותם בכל זאת (טור מס' ‪)3‬‬
‫יונתן‪ :‬הייתי באנגליה למשך שבוע‪ .‬אתה יודע מה‬
‫הדבר הראשון ששמתי לב אליו כשחזרתי?‬
‫הטינופת‪ .‬הרחובות כאן ממש מלוכלכים‪.‬‬
‫האנו‪ :‬ביקרת באוקספורד‪ ,‬לא? זו לא‬
‫חוכמה להשוות בין אוקספורד לנויקלן‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬נכון‪ ,‬אבל נויקלן מטונפת אפילו ביחס‬
‫לערים מטונפות אחרות‪ .‬וזה גרם לי להבין‬
‫שזה רק עניין של זמן עד שדוהה הברק של‬
‫כל מקום שבו אני חי‪ ,‬והפגמים נראים לעין‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אני הייתי ברגנסבורג‪ ,‬אצל אמא שלי‪ .‬שם‬
‫נקי להדהים‪ ,‬אבל אמא שלי בכל זאת רוצה לעבור לברלין‬
‫כשהיא תצא לפנסיה‪ .‬משעמם לה‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬היא תגור איתך?‬
‫האנו‪ :‬לא‪ .‬כלומר‪ ,‬אני אוהב אותה‪ ,‬אבל אני מקווה שלא‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬לטובתך או לטובתה?‬
‫האנו‪ :‬בכדי שאמשיך לאהוב אותה‪ .‬אבל מי יודע אם היא באמת‬
‫תעבור‪ .‬הדברים משתנים מהר‪ .‬אולי עד שהיא תעבור גם כאן‬
‫כבר לא יהיה מעניין‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬כל עוד אנשים חושבים שמעניין כאן‪ ,‬אנשים מהגרים לכאן‪,‬‬
‫וכל עוד אנשים מהגרים לכאן‪ ,‬ממשיך להיות מעניין כאן‪ .‬שמעת‬
‫על המהומה בישראל בנוגע להגירה לברלין?‬
‫האנו‪ :‬שמעתי ששר האוצר שלכם התבטא בנושא‪ ,‬ואפילו הזכיר‬
‫את השואה‪ .‬מוזר‪ ,‬לא?‬
‫יונתן‪ :‬לא הייתי מצפה ממנו לפחות מזה‪ .‬זה נושא חם כרגע‬
‫בתקשורת הישראלית‪ .‬עכשיו זה ברלין‪ ,‬בשבוע הבא ידברו על‬
‫משהו אחר‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אתה בטוח? זה לא משום שמדובר דווקא על הגירה‬
‫לגרמניה?‬
‫יונתן‪ :‬לדעתי לא‪ .‬תסתכל בכתבות ‪ -‬יש בהן‬
‫מעט תוכן והרבה ראיונות עם "ישראלי‬
‫ממוצע בברלין" שמדבר על מחירי הבירה‬
‫ועל מזג האוויר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כלום‪.‬‬
‫אבל אל תקרא את הטוקבקים‪ ,‬לא‬
‫אם אתה רוצה לשמור על גישה חיובית‬
‫כלפי החיים‪.‬‬
‫האנו‪ :‬השיח על הגירה בישראל תמיד היה‬
‫טעון‪ ,‬אבל לא חשבתי שב‪ 2013-‬פוליטיקאים‬
‫‪04‬‬
‫עוד יזכירו את השואה בהקשר להגירה‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬כמובן שיזכירו‪ .‬זה עדיין התעלול הרטורי החביב עליהם‪.‬‬
‫תעלול רטורי מעצבן‪.‬‬
‫האנו‪ :‬מעצבן? דווקא נדמה היה לי שלרוב הישראלים שחיים כאן‬
‫הדברים שהוא אמר לא מפריעים‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬למה אתה חושב כך? אף אחד לא רוצה להיקרא בוגד‪ ,‬גם‬
‫לא במרומז‪.‬‬
‫האנו‪ :‬חשבתי שזה משום שהישראלים כאן מרגישים שזה כבר‬
‫לא משנה מה שר האוצר בישראל יאמר לגביהם‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬מחד‪ ,‬אתה צודק‪ .‬מה אכפת לנו מדבריו של מגיש חדשות‬
‫לשעבר עם נטייה לפופוליזם זול? מאידך‪ ,‬יש הרבה אנשים‬
‫שמקשיבים לו ומסכימים עם המשתמע מדבריו‪.‬‬
‫האנו‪ :‬מה משתמע מדבריו?‬
‫יונתן‪ :‬שישראלי שלא גר בישראל אינו ישראלי‪,‬‬
‫או שהוא פחות ישראלי‪.‬‬
‫האנו‪ :‬וזה לא נכון? מבחינה מעשית‬
‫לפחות‪ ,‬אתה משתתף פחות בחיים‬
‫הישראליים‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬זה שאיני מצביע בבחירות‬
‫בישראל משום שאני כאן‪ ,‬לא עושה‬
‫אותי פחות ישראלי‪ .‬אני רוצה להיות‬
‫ישראלי לגמרי‪ ,‬אבל לא לגור בישראל‪,‬‬
‫לפחות לא כרגע‪ .‬אני לא בטוח שזה‬
‫אפשרי‪ ,‬אבל אני מסרב לקבל את תכתיביהם‬
‫של אחרים שמנסים לומר לי מה הזהות שלי‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אישית‪ ,‬אני רואה את ההגדרה הלאומית כדבר שולי בקביעת‬
‫הזהות שלי‪ .‬הגרמניות שלי לא נובעת רק מהאזרחות שלי‪ ,‬אלא‬
‫מהקשר שלי לתרבות ולמקום שממנו באתי‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬כמובן! הדבר נכון גם לגביי‪ ,‬זו בדיוק הנקודה‪.‬‬
‫האנו‪ :‬וכשמתרחקים מהמקום שממנו באת‪ ,‬קל יותר להתעלם או‬
‫לשכוח את מקורותיך‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אבל הם לא מפסיקים להיות חלק ממך‪ .‬ולכן אני תמיד אהיה‬
‫ישראלי‪ ,‬ואתה תמיד גרמני‪.‬‬
‫האנו‪ :‬זו דווקא התפישה הישנה‪ ,‬שלפיה אתה גרמני בכל אשר‬
‫תפנה‪ .‬השאלה החשובה באמת בגרמניה‪ ,‬בייחוד בעידן שאחרי‬
‫הנאציזם‪ ,‬היא "מהו גרמני"‪ .‬ברלין במיוחד מאתגרת את התשובות‬
‫הישנות והלא רלוונטיות‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אני מאמין שגם לפיד חושב שהעובדה שאני חי בברלין לא‬
‫הופכת אותי לפחות ישראלי‪ .‬אם הייתי זוכה בפרס נובל הוא‬
‫בוודאי היה מתעקש על כך שאני ישראלי‪ .‬אני חושב שהוא‬
‫כתב את שכתב משום שכעת‪ ,‬לאחר שנבחר‪ ,‬הוא מנסה‬
‫לפנות לציבור שנוטה יותר ימינה בפוליטיקה הישראלית‪.‬‬
‫האנו‪ :‬מוזר‪ .‬הרושם שלי דווקא היה שהנטייה הפוליטית הכללית‬
‫ימינה בישראל היא זו שמביאה ישראלים רבים להגר לחו"ל‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אבל בשונה מהחוק בגרמניה‪ ,‬ישראלים בחו"ל לא יכולים‬
‫להצביע‪ ,‬ולכן ללפיד לא אכפת מהם‪ .‬אכפת לו איך הם נראים‬
‫בעיני ישראלים בישראל‪.‬‬
‫האנו‪ :‬הרבה חברים ישראלים שלי עוזבים את ישראל‪ ,‬וזה עצוב‬
‫בעיניי‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אל תדאג‪ .‬הרבה אנשים ממילא מתחפפים אחרי שדמי‬
‫האבטלה נגמרים‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אני דווקא חושב שזה קשור יותר לקושי להשתלב פה בחברה‪.‬‬
‫גרמניה מתקשה בקבלת אורחים‪ .‬אבל אתה הצלחת להישאר‬
‫עד עכשיו‪ .‬אתה מתכוון להישאר לתמיד?‬
‫יונתן‪ :‬אני פה בינתיים‪ ,‬אבל יכול להיות שהחורף‬
‫הקרוב ישבור אותי‪ .‬ולגבי ההשתלבות‪,‬‬
‫אני מסכים‪ .‬למי שאין עבודה מסוימת‪,‬‬
‫או מטרה מסוימת כמו מערכת‬
‫יחסים או התפתחות אמנותית‪,‬‬
‫החזרה לישראל תמיד מפתה‪.‬‬
‫וגם האוכל יותר טוב בישראל‪.‬‬
‫האנו‪ :‬והקור‪ .‬כלומר‪ ,‬היעדר הקור‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אני בטוח שהרבה חוזרים‬
‫בגלל מזג האוויר‪ ,‬ולא אתפלא‬
‫אם פוליטיקאי ישראלי יזקוף‬
‫מתישהו לזכותו את האקלים החם‬
‫במזרח התיכון‪ .‬אבל לי אישית לא מפריע הקור‪,‬‬
‫כמו שמפריעה לי האפלה‪.‬‬
‫האנו‪ :‬לא רק לך‪ .‬כולם משתגעים כשהימים נעשים קצרים כל כך‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬כפתרון קניתי שעון מעורר שיש בו אור שמדמה זריחה טבעית‪.‬‬
‫האנו‪ :‬וזה עובד? אתה מתעורר במצב רוח טוב יותר?‬
‫יונתן‪ :‬זה מעיר אותי‪ ,‬אבל זה לא משפר את מצב הרוח שלי‪ .‬או‬
‫שמצב הרוח שלי טוב מלכתחילה‪ ,‬או שאני לא אוהב זריחות‪ .‬איך‬
‫אתה מתמודד עם השינוי במזג האוויר?‬
‫האנו‪ :‬אני מאוד אוהב את העונה הזו ‪ -‬השינוי בצבע העלים‪,‬‬
‫הריח באוויר‪ ,‬זה נהדר‪ .‬יש גם פחות סיבות לצאת מהבית‪,‬‬
‫והמשמעות היא שאני מספיק לעבוד יותר‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬גם יותר יקר לצאת‪ ,‬משום שאי אפשר לרכוב על אופניים‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אתה לא רוכב בחורף?!‬
‫יונתן‪ :‬כמובן שלא‪ .‬אתה רוכב בחורף‪ ,‬בגשם ובשלג?‬
‫האנו‪ :‬אני רוכב עד הפעם הראשונה שאני מחליק ונופל‪ ,‬ואז‬
‫אני עובר לתחבורה ציבורית‪ .‬למרות שאני חושב לקנות לי‬
‫אופני הרים שישמשו אותי בחורף‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬רעיון מצוין‪ ,‬תוכל להשתמש בהם במעלה ההרים‬
‫הנפלאים של ברלין‪ .‬למה לך אופני הרים?!‬
‫האנו‪ :‬האופניים הרגילים שלי לא מתאימים‬
‫לחורף‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אה‪ ,‬ראיתי את האופניים שלך‪ .‬הם לא‬
‫מתאימים לאף עונה‪.‬‬
‫האנו‪ :‬למה‪ ,‬בגלל הגלגלים הצרים והיעדר‬
‫ההילוכים?‬
‫יונתן‪ :‬כן‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אבל הם מאוד מהירים‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אני מעדיף לאחר ולא לרכוב על אופניים שנראים‬
‫כל‪-‬כך לא נוחים‪.‬‬
‫האנו‪ :‬אז חוץ מהשעון שמדמה זריחה‪ ,‬איך אתה עוד מתכונן לחורף?‬
‫יונתן‪ :‬אני לובש תחתונים ארוכים מתחת למכנסיים‪ .‬ואני חושב‬
‫מחשבות חמות‪.‬‬
‫האנו‪ :‬תחתונים ארוכים? ברצינות? איפה קונים כאלה דברים?‬
‫יונתן‪ :‬להבדיל ממך‪ ,‬אני אוהב כשלא קר לי‪.‬‬
‫האנו‪ :‬לא קר לי‪ .‬חושלתי בילדותי‪ .‬כל עוד יש לי כובע וכפפות אני‬
‫בסדר‪ .‬אז אתה נשאר בבית וכותב יותר בחורף?‬
‫יונתן‪ :‬אני לא יעיל במידה שווה בין כל עונות השנה‪ .‬אני תמיד‬
‫מוצא משהו להסיח עמו את דעתי‪ .‬לרוב זה האינטרנט‪ ,‬ההמצאה‬
‫המרושעת מכל‪.‬‬
‫האנו‪ :‬ניסית להתנתק בזמן שאתה עובד?‬
‫יונתן‪ :‬כמובן‪ .‬אבל אז מצאתי שאין לי אפשרות לבדוק את המייל‬
‫שלי באופן כפייתי‪ .‬ומה אם מישהו יכתוב לי מייל חשוב בזמן שאני‬
‫לא מחובר? או אם "הארץ" יעדכנו את האתר שלהם ואני לא אדע‬
‫על כך ממש ברגע שזה קורה? אני יודע שהתשובה היא "כלום"‪,‬‬
‫אבל זה לא באמת עוזר‪.‬‬
‫האנו‪ :‬עוד יתרון בהתנתקות הוא שה‪ NSA-‬לא יוכלו לעקוב אחריך‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אני מעדיף שהם יעקבו‪ .‬לפחות כך מישהו מתעניין בחיי‪.‬‬
‫כלומר חוץ מאמא שלי‪.‬‬
‫האנו‪ :‬לי חשוב שיותר אנשים יתעניינו בנושא מדיניות ההגירה‪.‬‬
‫משהו חייב להשתנות‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬יותר מדי ישראלים בברלין?‬
‫האנו‪ :‬יונתן‪ ,‬תהיה רציני‪ ,‬אני מתכוון למדיניות ההגירה האירופית‪,‬‬
‫ובייחוד ביחס למהגרים מאפריקה שמנסים להגיע לאירופה‬
‫דרך הים‪ .‬אנחנו מוכרחים לחשוב על דרך למנוע‬
‫אסונות נוספים כמו אלה שהתרחשו רק החודש‬
‫מול חופי איטליה‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אני מסכים שזה באמת חשוב הרבה‬
‫יותר מהקשקושים של שר האוצר הישראלי‪.‬‬
‫ואני מסכים שחייבים למנוע אסונות נוספים‬
‫כאלו‪ .‬אבל איך?‬
‫האנו‪ :‬זו שאלה מצוינת‪ .‬אני לא בטוח‪ ,‬אבל‬
‫בתור התחלה‪ ,‬מוכרח להתקיים שיח ממשי בעניין‪.‬‬
‫יונתן‪ :‬אז בפעם הבאה?‬
‫‪05‬‬
‫אותן לעצמה‪ .‬זה מה שהיא עשתה למשל‬
‫לירוקים עם סוגיית הכורים הגרעיניים‪ .‬הירוקים‬
‫חשבו שאחרי האסון בפוקושימה הם יקטפו את‬
‫הפירות הפוליטיים‪ ,‬אחרי שנים שבהן שאלות‬
‫האנרגיה היו כרטיס הביקור שלהם‪ .‬אבל מרקל‬
‫ניכסה לעצמה את הנושא של סגירת הכורים‬
‫הגרעיניים‪ ,‬והשאירה אותם נטולי אג'נדה‪ ,‬בלי‬
‫הדגל המרכזי שלהם‪ .‬הם ניסו לאמץ נושאים‬
‫חדשים‪ ,‬כמו העלאת מיסים‪ ,‬אבל הבוחרים לא‬
‫קנו את זה‪ .‬דבר דומה מתרחש עכשיו עם שכר‬
‫המינימום‪ .‬בעבר שכר מינימום היה טאבו‬
‫ב‪ ,CDU-‬אבל כעת מרקל הכירה בחשיבות‬
‫העניין‪ ,‬ויש סיכויים גבוהים שתמיכה בנושא‬
‫תהיה חלק מהשותפות הקואליציונית המסתמנת‬
‫עם הסוציאל‪-‬דמוקרטים‪ .‬החוכמה היא‪ ,‬שהיא‬
‫מצליחה גם להעביר הכל בתוך המפלגה שלה‪,‬‬
‫כלומר בקרב השמרנים האמיתיים‪ .‬ובאמת‪ ,‬מי‬
‫יעז לעמוד מולה אחרי הניצחון המזהיר שברור‬
‫שכולו נזקף לזכותה? מי יתנגד כשהיא תאמר‬
‫שכדאי לחוקק חוק שכר מינימום? אין אף אחד‬
‫כזה‪ .‬למעשה‪ ,‬זה אחד האתגרים המרכזיים של‬
‫ה‪ CDU-‬לשנים הקרובות‪ ,‬כי בסביבה של מרקל‬
‫לא נשאר אף מועמד או מועמדת שיכולים לרשת‬
‫את מקומה בבוא העת‪ .‬אף לא אחד"‪.‬‬
‫מרקליזם‬
‫זכייתה הסוחפת של אנגלה מרקל בקדנציה שלישית‪ ,‬הפכה אותה‬
‫רשמית לתופעה פוליטית ייחודית‪ .‬בשיחה עם כריסטיאן בוהמה‪ ,‬העורך‬
‫הפוליטי של הטאגסשפיגל‪ ,‬ניסינו להבין מהם סודות ה"מרקליזמוס"‪,‬‬
‫מה אפשר ללמוד מניתוח תוצאות הבחירות ‪ -‬ומה צריך להדאיג את‬
‫שותפיה העתידיים של הקנצלרית ‪ I‬עידו פורת וטל אלון‬
‫כ‬
‫מעט חודש אחרי הבחירות‪ ,‬השיחות על‬
‫הקמת הקואליציה החדשה של גרמניה‬
‫מתנהלות להן די בעצלתיים‪ ,‬בלי הדלפות‬
‫מניפולטיביות ובלי תרגילים מלוכלכים‪ .‬אחרי‬
‫הכל‪ ,‬לכולם ברור מי המנצחת הגדולה של‬
‫הבחירות האלה‪ ,‬וברור גם שהיא תנהל את‬
‫העניינים בדיוק כמו שהיא רוצה‪ ,‬כפי שעשתה‬
‫בשמונה השנים האחרונות‪.‬‬
‫בסך הכל בת ‪ ,59‬ואנגלה מרקל כבר בפתחה של‬
‫הקדנציה השלישית שלה כקנצלרית גרמניה‪,‬‬
‫אחרי שזכתה ברוב מרשים ביותר (‪)41.5%‬‬
‫בבחירות ב‪ 22-‬בספטמבר‪ .‬ההצבעה אמנם היתה‬
‫מפלגתית‪ ,‬אך לאיש אין ספק שמיליוני הגרמנים‬
‫שבחרו ב‪ CDU-‬בחרו למעשה במרקל‪.‬‬
‫שמה מוזכר כעת בנשימה אחת עם שני‬
‫‪06‬‬
‫פוליטיקאים גרמנים מיתולוגיים‪ ,‬שכיהנו תקופות‬
‫ממושכות כקנצלרים מטעם ה‪ :CDU-‬קונרד‬
‫אדנאואר‪ ,‬שהנהיג את גרמניה במשך ‪ 14‬שנה‪,‬‬
‫מ‪ 1949-‬ועד ‪ ;1963‬והלמוט קוהל‪ ,‬שכיהן כקנצלר‬
‫במשך ‪ 16‬שנה‪ ,‬הכהונה הארוכה ביותר של קנצלר‬
‫אי פעם‪ ,‬בין ‪ 1982‬ל‪ .1998-‬אולם מרקל מתייחדת‬
‫מהשניים האלה לא רק משום שהיא אישה ‪-‬‬
‫הקנצלרית הראשונה בתולדות גרמניה; ולא רק‬
‫משום שגדלה במזרח גרמניה; ולא רק משום‬
‫שנולדה אחרי תום מלחמת העולם השנייה; אלא‬
‫גם משום שהצליחה לברוא סוגה מנהיגותית‬
‫פוליטית חדשה וייחודית כל כך‪ ,‬עד שזכתה‬
‫למושג שיוטבע על שמה‪ :‬מרקליזם‬
‫(‪ Merkelismus‬בגרמנית)‪.‬‬
‫מהו מתכון ההצלחה של האישה החזקה באירופה?‬
‫האם זוהי פרגמטיות נבונה ורגישה לרחשי הציבור‪,‬‬
‫זגזוג רעיוני נטול חזון שכל מטרתו שימור הכוח‬
‫הפוליטי‪ ,‬או אולי שילוב של השניים? כדי לנסות‬
‫ולרדת לפשרו של של "עידן המרקליזם" והשלכותיו‬
‫הנלוות על הפוליטיקה הגרמנית‪ ,‬נפגשנו לשיחה‬
‫בשש עיניים עם העיתונאי המוערך כריסטיאן‬
‫בוהמה (‪ ,)Böhme‬כיום עורך פוליטי בטאגסשפיגל‪,‬‬
‫ועד ‪ 2010‬העורך הראשי של היודישה אלגמיינה‪.‬‬
‫אז מה הסוד שלה?‬
‫"אמנם היה די ברור שמרקל תנצח שוב‪ ,‬אבל לא‬
‫הערכנו כמה עוצמתי יהיה הניצחון‪ ,‬כמה אמון‬
‫יש לגרמנים בהנהגה שלה‪ .‬רוב אזרחי גרמניה‬
‫לא מרגישים כמעט את המשבר הכלכלי הקשה‬
‫באירופה‪ ,‬והם זוקפים זאת במידה רבה לעבודה‬
‫הטובה של מרקל‪ .‬היא פתוחה‪ ,‬יודעת להתגמש‪,‬‬
‫להיות פרקטית ופרגמטית‪ .‬היא איננה שמרנית‬
‫אמיתית‪ ,‬אפשר אפילו לומר שהיא סוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטית במהותה‪ .‬הרבה אנשים סבורים‬
‫שהיתה יכולה להיות באותה מידה מנהיגת‬
‫ה‪ .SPD-‬היא יודעת לזהות מה חשוב לאנשים‪,‬‬
‫יש לה סנסורים מאוד חדים‪ .‬ואחרי שהיא מזהה‬
‫את הסוגיות החשובות‪ ,‬היא גם מצליחה לנכס‬
‫אחד הדברים המפתיעים לכאורה כשמנתחים‬
‫את תוצאות הבחירות הוא העובדה שמרקל‬
‫זכתה לרוב של ‪ 30%‬גם בקרב מצביעי הפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬כלומר בקרב קבוצת הצעירים‬
‫שבדרך כלל אינה נוטה להצבעה שמרנית‪.‬‬
‫"בהתחלה גם אני הופתעתי מכך‪ ,‬אבל כשחושבים‬
‫על העניין לעומק זה פחות מפתיע‪ .‬קודם כל‪,‬‬
‫החיים של הצעירים בגרמניה יפים‪ :‬יש להם‬
‫עבודה‪ ,‬יש להם אפשרויות ללמוד‪ ,‬והם שמים‬
‫לב שמצבם טוב בהרבה בהשוואה לבני גילם‬
‫במדינות אירופיות אחרות‪ ,‬שם שיעורי האבטלה‬
‫מגיעים לעשרות אחוזים‪ .‬דבר שני‪ ,‬הם גדלו עם‬
‫מרקל‪ :‬בני ה‪ 18-‬היו בני ‪ 10‬כשהיא נבחרה‬
‫לראשונה‪ ,‬בני ה‪ 20-‬היו בני ‪ .12‬בשבילם היא‬
‫המוכר והידוע‪ ,‬הם הכירו אותה כילדים‪ ,‬והתבגרו‬
‫תוך כדי שנות שלטונה‪ .‬זה דומה למה שהלמוט‬
‫קוהל היה עבור הדור שלי‪ .‬במשך ‪ 16‬שנה הכרתי‬
‫רק אותו‪ .‬הדור החדש הוא דור מרקל"‪.‬‬
‫ההצבעה עבורה בקרב נשים היתה גבוהה‬
‫ב‪ 5%-‬לעומת ההצבעה עבורה בקרב גברים‬
‫( ‪ 44%‬לעומת ‪ - )39%‬האם אתה סבור‬
‫שהנושא המגדרי מהווה גורם משמעותי‬
‫בהתייחסות אליה?‬
‫"אשתי לא הצביעה לה‪ ,‬אבל היא אמרה לי שהיא‬
‫יכולה להבין למה נשים מצביעות לה‪ .‬היא‬
‫הצליחה כל כך בעולם הפוליטיקה הגרמני‪ ,‬שהוא‬
‫מאוד גברי ושמרני בעיקרו‪ .‬נשים מזדהות איתה‬
‫ושמחות בהצלחתה"‪.‬‬
‫האם העובדה שהבחירות נתפסו‬
‫כ"משעממות" פעלה גם היא לטובת מרקל?‬
‫"זה נכון שלא היו מחלוקות חריפות או עימותים‬
‫משמעותיים בבחירות האלה‪ .‬הנושא הכי שנוי‬
‫במחלוקת בין המפלגות היה בנושא העלאת‬
‫המיסים‪ ,‬וזה נושא שקצת משעמם את האנשים‪,‬‬
‫או ליתר דיוק מאוד משעמם את המדיה‪ .‬אבל‬
‫תוצאות הבחירות ב‪%-‬‬
‫שיעור ההשתפות‪71.5% :‬‬
‫פיראטים *‪ AfD‬ירוקים לינקה *‪CDU SPD* FDP‬‬
‫‪41.5 25.7 4.8 8.6 8.4‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫*סוציאל דמוקרטים * ליברלים * אלטרנטיבה לגרמניה‬
‫חלוקת המושבים בפרלמנט‬
‫ירוקים‬
‫‪63‬‬
‫לינקה‬
‫‪64‬‬
‫‪ 631‬מושבים‬
‫‪CDU‬‬
‫‪311‬‬
‫‪SPD‬‬
‫‪193‬‬
‫פילוג ההצבעה בקרב מצביעים בפעם הראשונה ב‪%-‬‬
‫‪30‬‬
‫‪CDU‬‬
‫‪24‬‬
‫‪SPD‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Grüne‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Linkspartei‬‬
‫‪4‬‬
‫‪FDP‬‬
‫פילוג ההצבעה נשים‪/‬גברים ב‪%-‬‬
‫גברים ‪39‬‬
‫נשים ‪44‬‬
‫‪CDU‬‬
‫גברים ‪27‬‬
‫נשים ‪25‬‬
‫‪SPD‬‬
‫גברים ‪9‬‬
‫נשים ‪8‬‬
‫לינקה‬
‫גברים ‪7‬‬
‫נשים ‪9‬‬
‫ירוקים‬
‫גברים ‪5‬‬
‫נשים ‪4‬‬
‫‪FDP‬‬
‫מקור‪wahl.tagesschau.de :‬‬
‫עובדה ששיעור ההצבעה בכל זאת היה גבוה‬
‫(‪.")71.5%‬‬
‫ההימור של הסוציאל‪-‬דמוקרטים‬
‫בשל ההישג המרשים של מרקל בקלפי‪ ,‬שמתורגם‬
‫למעשה לכמעט ממחצית המושבים בפרלמנט‬
‫(ל‪ CDU-‬חסרו רק חמישה מושבים כדי להשיג‬
‫רוב מוחלט)‪ ,‬היא יכולה עקרונית לבחור אם להקים‬
‫קואליציה רחבה עם הסוציאל‪-‬דמוקרטים‪ ,‬או‬
‫קואליציה צרה יותר עם הירוקים‪ .‬אבל סקרים‬
‫שנערכו בקרב הציבור הגרמני מראים כי רוב גדול‬
‫של האזרחים מעוניין בקואליציה רחבה‪ ,‬ונראה‬
‫כי גם כאן מרקל קשובה לרחשי העם‪ .‬כרגע המשא‬
‫ומתן הקואליציוני העיקרי מתקיים מול הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטים‪ ,‬מה עוד שחבירה אליהם כאמור כלל‬
‫אינה נוגדת את תפישותיה‪ ,‬ואפילו לא דורשת‬
‫ממנה פשרות אידיאולוגיות גדולות‪.‬‬
‫מי שדווקא אולי כן צריכים לחשוש מהחיבור‬
‫הפוליטי הזה הם דווקא הסוציאל‪-‬דמוקרטים‬
‫עצמם‪ ,‬שכבר יצאו חבולים מקואליציה רחבה כזו‬
‫בקדנציה הראשונה של מרקל (‪.)2005-2009‬‬
‫בסיום שנות השלטון המשותפות הם מצאו עצמם‬
‫עם תוצאת הבחירות הגרועה ביותר של המפלגה‬
‫בכל הזמנים‪ 23% :‬בלבד‪ .‬אם שוב יילכו לשותפות‬
‫עם מרקל‪ ,‬והיא שוב תצליח לנכס לעצמה את כל‬
‫ההישגים ו"להדביק" לשותפיה‪-‬יריביה את כל‬
‫ההחלטות הפחות מוצלחות‪ ,‬הסוציאל‪-‬דמוקרטים‬
‫עוד עלולים לשלם על כך ביוקר‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם מרקל אכן תסכים להסדיר‬
‫בקדנציה הזו בחוק את נושא שכר המינימום‪,‬‬
‫כפי שמסתמן מהדיווחים על המשא ומתן‬
‫הקואליציוני‪ ,‬הדבר בהחלט עשוי להירשם על‬
‫שמה ולהיזקף לזכותה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בוהמה‬
‫סבור שמרקל עשויה אפילו להסכים לפשרה‬
‫בנושא מתן אפשרות לשמור על אזרחות כפולה‬
‫במקרה של התאזרחות (כיום החוק הגרמני‬
‫מחייב את מי שמתאזרח לוותר על האזרחות‬
‫הקודמת שלו)‪" .‬המפלגה של מרקל מאוד‬
‫שמרנית בנושא הזה‪ ,‬אבל ייתכן בהחלט שמרקל‬
‫תהיה קשובה לדעת הקהל גם בעניין הזה"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪ .‬אם שתי הסוגיות הללו ‪ -‬שכר המינימום‬
‫וכפל אזרחויות ‪ -‬יזכו למענה במשמרת של‬
‫מרקל‪ ,‬בכלל לא ברור מה מה יהיה כרטיס הביקור‬
‫של הסוציאל‪-‬דמוקרטים בבחירות הבאות‪.‬‬
‫במסגרת המשא ומתן הקואליציוני‪ ,‬ידרשו ככל‬
‫הנראה ה‪ SPD-‬את תיק החוץ‪ ,‬אחת המשרות‬
‫בעלות הניראות הפוליטית הגבוהה ביותר‬
‫במערכת הפוליטית הגרמנית‪ ,‬ולהערכת בוהמה‬
‫יש סיכויים גבוהים שהם אף יקבלו אותו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לדבריו מדובר בעצם רק במחווה סמלית‪ ,‬שכן‬
‫"כשנדרשות החלטות חשובות ומשמעותיות‬
‫בנושאי חוץ ‪ -‬יש רק אישה אחת שמקבלת אותן"‪.‬‬
‫בוהמה משוכנע שללא תלות בזהותו של שר החוץ‬
‫הבא של גרמניה‪ ,‬מדיניות החוץ אינה צפויה‬
‫להשתנות‪ ,‬ודאי שלא בתחום יחסי ישראל‪-‬גרמניה‪,‬‬
‫שהקנצלרית מייחסת להם לדבריו חשיבות רבה‪.‬‬
‫נושא אחד שבו בוהמה מעריך שהמו"מ הקואליציוני‬
‫כן יהיה מורכב‪ ,‬הוא נושא ה‪Betreuungsgeld-‬‬
‫(דמי טיפול בתרגום חופשי)‪ ,‬שיותר משהוא‬
‫משמעותי מבחינה תקציבית או מבחינת ההשלכה‬
‫שלו על אוכלוסיות רחבות בגרמניה‪ ,‬הוא הפך‬
‫למחלוקת סמלית במערכת הפוליטית‪ .‬מדובר‬
‫בחוק שהועבר בשלהי הקואליציה האחרונה‪,‬‬
‫המאפשר להורים לפעוטות שאינם שולחים את‬
‫ילדיהם לגן לקבל תחת זאת תשלום חודשי‬
‫מהמדינה‪ .‬הסוציאל‪-‬דמוקרטים מתנגדים נחרצות‬
‫לחוק בטענה שהוא יגרום לנשים רבות להישאר‬
‫בבית במקום להשתלב במעגל העבודה‪ ,‬וכי הוא‬
‫עלול גם לעודד משפחות מרקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫נמוך לוותר על חינוך הילדים בגיל הרך לטובת‬
‫הכנסה נוספת‪ .‬בוהמה מעריך בזהירות שמרקל‬
‫עשויה לוותר גם בסוגיה זאת‪.‬‬
‫בשורה התחתונה‪ ,‬למרות הסיכון וההימור הפוליטי‬
‫מצדם של הסוציאל‪-‬דמוקרטים‪ ,‬בוהמה צופה‬
‫שהם יצטרפו בסופו של דבר לקואליציה‪" .‬כולם‬
‫אוהבים את הכוח‪ ,‬הג'ובים והחליפות"‪ ,‬הוא אומר‬
‫בחיוך‪ .‬הוא גם סבור שקואליציה גדולה היא באמת‬
‫הזדמנות טובה להעביר בפרלמנט רפורמות‬
‫שגרמניה זקוקה להן‪ ,‬כמו למשל רפורמה בתחום‬
‫הטיפול הסיעודי‪ ,‬שנדרשת כדי להתמודד עם‬
‫העלייה המתמדת בשיעור הקשישים בחברה‬
‫‪07‬‬
‫עפים על ברלין‬
‫הגרמנית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מציין גם כי המשמעות‬
‫של קואליציה רחבה היא‪ ,‬שלמעשה לא תהיה‬
‫כמעט אופוזיציה בבונדסטאג (רק‬
‫‪ 127‬חברי פרלמנט מתוך ‪631‬‬
‫מושבים)‪ ,‬מה שנתפס בעיניו כחיסרון‬
‫משמעותי מבחינת ההליך הדמוקרטי‪" .‬קשה‬
‫המפסידים‬
‫לומר אם המפלה של‬
‫הליברלים זמנית‪ ,‬או שתפקידם‬
‫ההיסטורי הסתיים‪ .‬הם צריכים‬
‫לעשות חשיבה מחודשת‬
‫גם רעיונית וגם מפלגתית‪.‬‬
‫היחיד שעשוי לשקם אותם‬
‫הוא כריסטיאן לינדנר הצעיר"‬
‫מי שכבר למדו על בשרם איזו יכולת‬
‫יש למרקל לשאוב אליה את כל‬
‫העוצמה הפוליטית‪ ,‬לא רק מיריביה‬
‫אלא גם משותפיה‪ ,‬הם חברי‬
‫המפלגה הליברלית ( ‪,)FDP‬‬
‫שלראשונה מאז סוף מלחמת‬
‫העולם השנייה לא עברו בבחירות‬
‫האחרונות את אחוז החסימה (שעומד בגרמניה‬
‫על ‪ )5%‬ומצאו עצמם עם ‪ 4.8%‬מהקולות ‪ -‬ומחוץ‬
‫למשחק הפוליטי‪ .‬לדברי בוהמה‪ ,‬זו היתה‬
‫ההפתעה הגדולה השנייה של הבחירות‬
‫האחרונות‪ .‬ב‪ 2009-‬זכו הליברלים ב‪14.6%-‬‬
‫מהקולות‪ ,‬אולם מנהיגיה הצליחו להזדכות על‬
‫כל הקרדיט שקיבלו מהציבור בתוך ארבע שנים‬
‫בלבד‪ .‬שילוב של כישלונות אישיים והיעדר‬
‫אידיאולוגיה רלבנטית הובילו אותם לתבוסה‬
‫הצורבת בתולדות המפלגה‪ .‬לדברי בוהמה‪ ,‬קשה‬
‫לומר אם זו מפלה זמנית או סוף תפקידה‬
‫ההיסטורי של המפלגה‪" .‬הם צריכים לעשות‬
‫חשיבה מחודשת גם מבחינה רעיונית ‪ -‬מה הם‬
‫בעצם מציעים‪ ,‬וגם מבחינת התשתית‬
‫המפלגתית‪ .‬ברגע שהם לא נכנסו לפרלמנט אין‬
‫להם משרדים ואין להם תקציבים‪ ,‬כך שלא ברור‬
‫סביב מה תמשיך המפלגה להתקיים‪ .‬הם תמיד‬
‫היו בבעיה כלכלית‪ ,‬ועכשיו זה יחמיר‪ .‬השיקום‬
‫שלהם אפשרי‪ ,‬אבל דורש עבודה מאוד רצינית‬
‫וארוכת טווח"‪ .‬בוהמה נוקב בשמו של כריסטיאן‬
‫לינדנר הצעיר (‪ )34‬כאדם היחיד כרגע בסביבת‬
‫ה‪ FDP-‬שיש לו סיכוי לשקם את המפלגה‪ ,‬או‬
‫ליתר דיוק לבנות אותה מחדש‪ .‬לדבריו‪ ,‬לינדנר‬
‫חזר למפלגה משום שזיהה את הוואקום‬
‫המנהיגותי שעשוי להיווצר בה‪ ,‬ואת ההזדמנות‬
‫הפוליטית הייחודית‪ .‬בהערת שוליים‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫בוהמה אומר לנו שמרקל בוודאי לא מאוד עצובה‬
‫מכישלון הליברלים‪ .‬הם עשו לה הרבה בעיות‬
‫בקואליציה האחרונה‪.‬‬
‫גם הירוקים‪ ,‬שזכו ב‪ 8.4%-‬מהקולות‪ ,‬מתייחסים‬
‫לתוצאות הבחירות כאל אכזבה ענקית‪ .‬הם אמנם‬
‫ספגו ירידה של ‪" 2.3%‬בלבד" לעומת הבחירות‬
‫הקודמות‪ ,‬אבל ביחס לציפיות שהיו להם להגדיל‬
‫את כוחם ולהפוך למפלגה השלישית בגודלה‬
‫בפרלמנט‪ ,‬מדובר מבחינתם בכישלון צורב‪" .‬אחרי‬
‫האסון הגרעיני בפוקושימה הם חשבו שיהיו להם‬
‫‪ 15‬עד ‪ 16‬אחוז"‪ ,‬מסביר לנו בוהמה‪" .‬למרות שלא‬
‫מדובר בכישלון קולוסלי כמו זה של הליברלים‪,‬‬
‫התגובה במפלגה היתה כמו לאסון פוליטי‪,‬‬
‫והאכזבה כל כך גדולה עד שהיה ברור שהמנהיגים‬
‫חייבים ללכת‪ .‬זה גם עניין דורי ‪ -‬מנהיגי המפלגה‬
‫הם בשנות השישים לחייהם והיה ברור שאם הם‬
‫לא יצליחו בסיבוב הזה‪ ,‬זו תהיה מערכת הבחירות‬
‫האחרונה שלהם"‪ .‬בוהמה סבור עם זאת‪ ,‬שהתגובה‬
‫של הירוקים לתוצאות הבחירות מעט מוגזמת‪:‬‬
‫"הם נכנסו קצת למנגנון השמדה עצמית‪ ,‬למרות‬
‫שבאופן אובייקטיבי התוצאה שלהם לא היתה‬
‫‪08‬‬
‫כנס ‪ FLY Berlin‬מזמין צעירים יהודים וישראלים לנסות ולהבין ביחד‬
‫מהם החומרים שמהם בנויות חדשנות ויצירתיות‪ ,‬ואיך אפשר שיהיה‬
‫יותר מהן בכל תחומי החיים | רוני שני‬
‫ב‬
‫"המצביעים הצעירים התבגרו עם מרקל ברקע‪ .‬בשבילם היא מה שקוהל היה עבור הדור שלי"‪ .‬כריסטיאן בוהמה‬
‫עד כדי כך גרועה"‪ .‬לשאלתנו אם לקיחת האחריות‬
‫האישית מתבקשת ומובנת מאליה בתרבות‬
‫הפוליטית הגרמנית‪ ,‬השיב בוהמה בשלילה‪" .‬זו‬
‫ממש הפתעה כמה שהם החמירו עם עצמם‪ ,‬דווקא‬
‫יותר טיפוסי לפוליטיקאים גרמנים להידבק‬
‫לכיסאות שלהם"‪ .‬מכל מקום הוא מעריך שהקדנציה‬
‫הקרובה תהיה קריטית למפלגה‪ .‬אחרי מה שקרה‬
‫לליברלים‪ ,‬אף אחד כבר לא בטוח שגם הירוקים‬
‫לא ימצאו את עצמם בחוץ בעוד ארבע שנים‪.‬‬
‫מערב מול מזרח‬
‫מפלגת השמאל‪ ,‬הלינקה‪ ,‬איבדה ‪ 3.3%‬מכוחה‪,‬‬
‫אך לאור דחיקת הליברלים והתוצאה המאכזבת‬
‫של הירוקים‪ ,‬הפכה עם ‪ 8.6‬האחוזים שלה‬
‫למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט‪ .‬בימים‬
‫שאחרי הבחירות כיכבו באינטרנט מפות‬
‫שהמחישו בצבעים בולטים את דפוסי ההצבעה‬
‫השונים באופן מובהק במערב ובמזרח גרמניה‪,‬‬
‫עם יתרון בולט ללינקה במזרח‪ .‬שאלנו את בוהמה‬
‫אם גרמניה עדיין חצויה מבחינה פוליטית‪ ,‬או‬
‫ליתר דיוק האם מערב מול מזרח מהווה עדיין‬
‫את השסע המרכזי בחברה הגרמנית‪ .‬בוהמה‬
‫סבור שמדובר אך ורק בשאריות של העבר‪,‬‬
‫בדפוסים ישנים שעתידים להשתנות‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫רוב תומכי הלינקה הולכים ומזקנים‪ ,‬ולא נראה‬
‫שלמפלגת השמאל יש עתודות משמעותיות‬
‫בקרב מצביעי העתיד‪" .‬הצעירים לא מכירים את‬
‫החומה‪ ,‬מבחינתם יש גרמניה אחת‪ .‬ככל שחלקו‬
‫של הדור החדש יגדל בתוך מסת המצביעים‪ ,‬כך‬
‫המגמה תלך ותקטן‪ .‬זה ייקח הרבה זמן‪ ,‬אבל זה‬
‫ייעלם‪ .‬בעוד עשרים שנה‪ ,‬כשהדור יתחלף לגמרי‪,‬‬
‫הנושא של מזרח ומערב לא ישחק שום תפקיד"‪.‬‬
‫כמעט אלטרנטיבה‬
‫מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (‪ )AFD‬החדשה היא‬
‫דוגמא נוספת לכך שהצלחה וכישלון פוליטיים‬
‫הם בעיקר עניין יחסי‪ .‬המפלגה‪ ,‬שהקמפיין שלה‬
‫התבסס ברובו על פרישה מגוש האירו‪ ,‬קיבלה‬
‫רק כ‪ 26-‬אלף קולות פחות מהליברלים‪ ,‬והיתה‬
‫רחוקה שלוש עשיריות האחוז מלהיות הפתעת‬
‫הבחירות הללו‪ .‬בוהמה מציין שהופתע באופן‬
‫אישי מההצלחה היחסית שלהם‪" :‬אני מאמין שזה‬
‫קשור בכך שהם התמקדו באירו‪ .‬הרבה גרמנים‬
‫לא רוצים יותר לשלם עבור יוון‪ ,‬ספרד ושאר‬
‫מדינות אירופה שנמצאות במצב כלכלי קשה‪ .‬הם‬
‫אומרים לעצמם‪' :‬אני לא אממן יותר את היוונים‬
‫העצלנים'‪ ,‬ולכן הרבה מהם הזדהו עם המפלגה‬
‫הזאת‪ .‬השאלה היא אם לא מדובר במפלגה‬
‫שלמעשה בנויה על הצבעת מחאה‪ ,‬ותיעלם עם‬
‫הזמן"‪ .‬הוא מעריך שייתכן כי ‪ AFD‬ינחלו הצלחה‬
‫מסוימת גם בבחירות לפרלמנט האירופי שיתקיימו‬
‫במאי ‪ ,2014‬אבל לדבריו השאלה אם ישרדו‬
‫כמפלגה לאורך זמן נותרת פתוחה בינתיים‪.‬‬
‫"המפלגות הימניות לא רלבנטיות"‬
‫המפלגה הימנית הלאומנית ‪ ,NPD‬שנסיונות עבר‬
‫להוציאה מחוץ לחוק נכשלו בבית המשפט העליון‪,‬‬
‫זכתה לכ‪ 561-‬אלף קולות‪ ,‬שהם ‪ 1.28‬אחוזים בלבד‪,‬‬
‫כלומר הרחק מאוד מאחוז החסימה‪ .‬מבלי לזלזל‬
‫בכך שיותר מחצי מיליון בני אדם הלכו לקלפי כדי‬
‫להביע תמיכה ברעיונות ניאו‪-‬נאצים‪ ,‬בוהמה טוען‬
‫כי הבחירות האלה המחישו כי "המפלגות הימניות‬
‫בגרמניה לא רלבנטיות והן אינן מהוות סכנה‬
‫פרלמנטרית‪ .‬הסכנה מכיוון הימין הקיצוני היא‬
‫דווקא באפיקים קהילתיים‪ ,‬באופן שבו הם חודרים‬
‫ומרעילים קהילות במזרח גרמניה‪ .‬הפעילות שלהם‬
‫מתחת לרדאר הרבה יותר מסוכנת מהפעילות‬
‫הפוליטית‪-‬פרלמנטרית שלהם"‪.‬‬
‫קבורת הפיראטים‬
‫מדהים באיזו מהירות הפכו הפיראטים מ"הדבר‬
‫הבא" למפלגה שאפילו העלאת שאלה לגביה‬
‫נתפשת כמעט כבזבוז זמן וזוכה בתגובה לחיוך‬
‫משועמם משהו‪ .‬הפיראטים אמנם קיבלו כמעט‬
‫מיליון קולות‪ ,‬אבל בקנה המידה הגרמני (‪2.19‬‬
‫אחוז) וביחס לציפיות העצומות שהיו סביבם‪ ,‬דומה‬
‫הד'בר בעיני בוהמה למוות פוליטי‪" .‬חשבתי שהם‬
‫היו מאוד מעניינים בהתחלה‪ ,‬וסברתי שהם יהיו‬
‫גורם משמעותי ומרענן בפוליטיקה הגרמנית"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪" .‬אבל אפילו את פרשיית ה‪ ,NSA-‬שהיתה‬
‫הרמה להנחתה והזדמנות מדהימה בשבילם למינוף‬
‫הנושאים הכי מרכזיים שלהם‪ ,‬הם פספסו לחלוטין‪.‬‬
‫אף אחד לא לקח אותם ברצינות בגלל כל הריבים‬
‫הפנימיים שלהם‪ ,‬הם למעשה השמידו את עצמם"‪.‬‬
‫‪ 25-23‬באוקטובר מתקיים בברלין ‪FLY‬‬‫‪ , Berlin‬כנס בנושא חדשנות ויזמות‪.‬‬
‫בראש היוזמה עומדת תמר שחורי‬
‫(‪ )32‬התל‪-‬אביבית‪ ,‬סגנית נשיא בקונגרס‬
‫היהודי העולמי ומנכ"לית ארגון ‪.Leadel‬‬
‫הארגון‪ ,‬שהוקם על ידי איל ההון היהודי‪-‬‬
‫רוסי ולדימיר קנטור בתמיכת הקרן היהודית‬
‫האירופית והקונגרס היהודי האירופי‪ ,‬שם לו‬
‫למטרה לחבר צעירים יהודים לעולם היהודי‪.‬‬
‫"ניסינו לחשוב על דרכים להגיע לצעירים יהודים‪,‬‬
‫כאלה שאינם מזוהים עם העולם היהודי או‬
‫פעילים בו"‪ ,‬מספרת שחורי‪" .‬זה אתגר לא‬
‫פשוט‪ ,‬משום שרבות מנקודות החיבור שלנו‬
‫לעם היהודי‪ ,‬למורשת ולהיסטוריה שלנו‪ ,‬היו‬
‫שליליות‪ .‬התעסקנו במה שעשו לנו ובאיך פגעו‬
‫בנו כדרך לשימור הזהות הקולקטיבית שלנו‪,‬‬
‫ואני חושבת שאפשר וצריך ליצור נקודות חיבור‬
‫חדשות‪ ,‬חיוביות יותר"‪.‬‬
‫במסגרת החיפוש אחר נקודות חיבור חדשות‬
‫כאלה‪ ,‬החליט הארגון לפנות לצעירים דרך עיסוק‬
‫בתכנים מקצועיים שיהיו רלוונטיים לחייהם‬
‫האישיים‪" .‬מטרת הכנס היא לנסות ולפצח‬
‫את קוד החדשנות‪ ,‬להבין מה הופך את ישראל‬
‫ל‪ ,Start-up Nation-‬לדון בערכי היצירתיות‬
‫ובמושג החדשנות מכמה זוויות ובכל תחומי‬
‫החיים ‪ -‬טכנולוגית‪ ,‬חברתית‪ ,‬במגזר הציבורי‪,‬‬
‫באמנות‪ ,‬במוזיקה וכן הלאה‪ .‬במקביל לכנס גם‬
‫תתקיים שדרת סטרטאפים שבה יציגו יזמים‬
‫ישראלים ומקומיים את המיזמים שלהם"‪.‬‬
‫המקומי הלא‪-‬יהודי ממוקדות בהסברה‪ ,‬קירוב‬
‫לבבות וכן הלאה ‪ -‬אלה מטרות מאוד חשובות‪,‬‬
‫רק שהן לא בתחומי הפעילות שלנו"‪.‬‬
‫האירוע יתקיים בשלושה מוקדים בברלין ‪-‬‬
‫המוזיאון היהודי‪ ,‬מלון ‪ Scandic‬ומרכז הכנסים‬
‫‪ ,Kalkscheune‬ויכלול כעשרים דוברים ישראלים‪,‬‬
‫בהם השגריר ואיש העסקים דן גילרמן‪ ,‬המוזיקאי‬
‫עברי לידר‪ ,‬העיתונאי גיא רולניק‪ ,‬המפיקה‬
‫ההוליוודית אורלי אדלסון‪ ,‬מנכ"ל ארנסט אנג‬
‫יאנג ישראל יורם טיץ‪ ,‬פרופ' איזי בורוביץ ועוד‬
‫יזמים‪ ,‬פעילים חברתיים ואנשי עסקים‪.‬‬
‫במגזר הציבורי וכדומה עוד ארוכה"‪.‬‬
‫שחורי‪ ,‬בעלת תואר ראשון בלימודי מדינת ישראל‬
‫ופוליטיקה וממשל‪ ,‬תואר ראשון במשפטים‬
‫ותואר שני בלימודי משפט‪ ,‬היא פעילה חברתית‪,‬‬
‫שבהיותה סטודנטית פעלה לקידום מעמד האישה‬
‫והיתה ממובילי המחאה נגד הפרטת משאבי‬
‫הטבע הציבוריים‪ .‬היא אף כיהנה כיו"ר אגודת‬
‫הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב‪ ,‬כיו"ר‬
‫ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים‪,‬‬
‫ועמדה בראש תחום האקדמיה והסטודנטים‬
‫הבינלאומי במינהלת עיר עולם התל‪-‬אביבית‪.‬‬
‫"אני פעילה ומעורבת בעולם היהודי פחות או‬
‫יותר מגיל ‪ .15‬נבחרתי אז למשלחת לארה"ב‬
‫מטעם ארגון 'נוער לנוער'‪ .‬השתתפנו במחנה קיץ‬
‫ואני זוכרת שציפינו להיות המוקד של המחנה‪,‬‬
‫'הנוער הנבחר' שהגיע מישראל‪ ,‬מרכז העולם‬
‫היהודי‪ .‬הופתענו לגלות שאין זה כך‪ .‬גילינו עולם‬
‫תרבותי וחברתי שלם‪ ,‬שמתנהל יפה מאוד גם‬
‫בלעדינו הישראלים‪ .‬מאז‪ ,‬העולם היהודי מהווה‬
‫סוג של משפחה עבורי‪ ,‬יוצר תחושה של שייכות‪,‬‬
‫חלק ממשהו גדול יותר"‪.‬‬
‫המעורבות החברתית שלה לא שמורה רק לחו"ל‪,‬‬
‫והיא מתמודדת בבחירות המונציפליות שייערכו‬
‫בתל אביב ב‪ 22-‬באוקטובר‪ ,‬יום לפני הכנס בברלין‪,‬‬
‫כמספר ‪ 2‬ברשימת מפלגת העבודה‪" .‬תל‪-‬אביב‬
‫היא עיר מדהימה‪ ,‬שנהיית יותר ויותר בינלאומית‪,‬‬
‫אבל יקר כאן"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬אני חושבת שאחת‬
‫הסיבות המרכזיות לעבור לברלין‪ ,‬מעבר לחוויה‬
‫של לחיות בחו"ל לתקופה והתחושה של בית‬
‫שיש בברלין‪ ,‬היא שהרבה יותר זול בה‪ .‬זו אחת‬
‫הסיבות שבחרתי להתמודד למועצת העיר‪ ,‬כי‬
‫אני מאמינה שיש אפשרות להשפיע ולקדם שינוי‬
‫באופן שייקל על החיים בעיר ובארץ"‪.‬‬
‫בהקשר לסדרת הכתבות של ערוץ ‪ 10‬ולסערה‬
‫הציבורית שחוללו דבריו של שר האוצר יאיר לפיד‬
‫נגד ישראלים שבוחרים לחיות בברלין‪ ,‬היא נשמעת‬
‫אמביוולנטית‪" :‬מטריד אותי שמדינת ישראל היא‬
‫עדיין לא מדינה שטובה לאזרחיה‪ .‬קשה לחיות‬
‫בישראל ואני לא חושבת שניתן להקל ראש‬
‫בשיקולים כלכליים בבחירה היכן לגור"‪ ,‬אומרת‬
‫שחורי‪" ,‬אבל אני לא יכולה לומר שלא עצוב לי‬
‫שאנשים עוזבים את הארץ‪ .‬ישראל היא הבית‬
‫שלנו‪ .‬עלינו לפעול ולשפר אותה למעננו ולמען‬
‫ילדינו‪ ,‬ואני מאמינה שיש מה לעשות‪ .‬אין לנו‬
‫את הפריבילגיה לוותר על ההזדמנות להשפיע"‪.‬‬
‫אתר הכנס‪:‬‬
‫תמר שחורי‪" .‬נקודות חיבור חיוביות"‬
‫הכתבה היא חלק משותפות בין שפיץ לכנס‬
‫מה החוט המקשר בין הדוברים בכנס‪,‬‬
‫למשל עברי לידר וענת גולד או ג'ף פולבר‬
‫ויורם טיץ?‬
‫"היה לנו חשוב להביא דוברות ודוברים שעוסקים‬
‫או שמבטאים בעצמם ובפועלם חדשנות‪,‬‬
‫ושמייצגים קשת רחבה של תחומים ועולמות‬
‫ מוזיקה‪ ,‬אמנות‪ ,‬תרבות‪ ,‬חברה‪ ,‬תקשורת‪,‬‬‫טכנולוגיה‪ ,‬עסקים וכו'‪ .‬כך אנו גם פונים לקהלים‬
‫רחבים יותר‪ ,‬אך גם מבטאים טוב יותר את‬
‫המשמעות של יצירתיות וחדשנות בימינו ‪-‬‬
‫הן יכולות וצריכות לגעת בכלל תחומי החיים‪.‬‬
‫ישראל אמנם מתקדמת בכל הקשור ליוזמות‬
‫טכנולוגיות מוצלחות‪ ,‬אך הדרך לחדשנות‬
‫ולפריצות דרך גם במערכת הבריאות‪ ,‬החינוך‪,‬‬
‫למה החלטתם לערוך את הכנס בברלין?‬
‫"הכנס פונה לצעירים יהודים וישראלים בגרמניה‬
‫ובאירופה‪ ,‬וברלין היא הבחירה המושלמת לכנס‬
‫בנושא חדשנות והשראה‪ :‬זו עיר בינלאומית‪,‬‬
‫דינמית‪ ,‬עיר השואפת להיות ‪,Start-up City‬‬
‫שמעודדת יזמויות וסטרטאפים‪ ,‬עם סצינת‬
‫אמנות פורחת"‪.‬‬
‫מדוע הכנס פונה רק לישראלים ויהודים‬
‫ולא לגרמנים?‬
‫"המטרה של ‪ Leadel‬היא לחבר צעירים יהודים‬
‫לעולם היהודי‪ ,‬כאשר האתגר הוא להגיע לקהלים‬
‫חדשים‪ .‬מבחינתי‪ ,‬ישראלים נכנסים תחת ההגדרה‬
‫של קהלים חדשים‪ .‬אם ישראלים מעורבים בעולם‬
‫היהודי זה בדרך כלל בליווי משלחת של 'תגלית'‬
‫בארץ או בנסיעה למחנה קיץ של הסוכנות‬
‫בארה"ב כשליחים‪ .‬אנחנו לא פעילים בעולם‬
‫היהודי כקהילה בפני עצמה‪ ,‬וחשוב לי לשנות‬
‫את זה‪ .‬לעניין הגרמנים‪ ,‬אנחנו שמחים לארח את‬
‫כל מי שמביע עניין‪ .‬לרוב פעילויות שפונות לקהל‬
‫‪flyberlinconference2013.evolero.com‬‬
‫‪facebook.com/FLYBerlinConference2013‬‬
‫‪09‬‬
‫צילום‪Christoff Michaelis :‬‬
‫והמותק הזה הוא אני‬
‫אילן גורן הגיע לברלין כשליח חדשות ‪ ,10‬ומתוך כוונה לצעוד בעקבות הזכרונות שנטעה בו אמו‪ ,‬שדיברה‬
‫על גרמניה כמקום המושלם‪ .‬אבל אז נכנסו לתמונה אנרכיסטים ערומים‪ ,‬ארגז מסמכים אבודים ‪ -‬ותפנית‬
‫חדה בעלילה בחדר מלון בלוקסמבורג‪ .‬עכשיו יוצא מזה ספר‪" :‬וו ביסט דו‪ ,‬מותק? ישראלי בברלין״ | אילן גורן‬
‫ז‬
‫ה התחיל במחסור בהנעלה וביגוד מתאימים‬
‫לחורף‪ .‬וגם בעירום ממש‪ ,‬נטול כפפות‪,‬‬
‫גרביים‪ ,‬מעיל‪ ,‬אפילו תחתונים או חזייה‪.‬‬
‫היה כל כך קר ועבר כל כך הרבה זמן‪ ,‬שכבר‬
‫קשה לזכור מה קדם למה‪ .‬אבל נדמה לי שקודם‬
‫היו הרבנים שהחליקו על הקרח בווילמרסדורף‬
‫בחליפות פוליאסטר ונעלי לכה‪ ,‬ורק אחר כך‬
‫הגיעו האנרכיסטים שרקדו בעירום בדירה‬
‫הקפואה בפרידריכסהיין‪ .‬מה שבטוח הוא שהיה‬
‫קר‪ ,‬ומוזר‪ ,‬ומצחיק‪ .‬ובסוף יצא מזה ספר‪ :‬״וו‬
‫ביסט דו‪ ,‬מותק? ישראלי בברלין״‪.‬‬
‫המותק הזה הוא אני‪ .‬לא בחרתי בו‪ .‬הוא נקבע‬
‫עבורי על ידי המפיקות והתחקירניות של דסק‬
‫החדשות בערוץ ‪ ,10‬שם עבדתי אז כ״שליחנו‬
‫לאירופה״‪ .‬או במילים אחרות‪ ,‬הכתב בברלין‪,‬‬
‫זה שמדווח ממאוור פארק על ההתרחשויות‬
‫בבונדסטאג‪ ,‬שעומד בטריינינג אדום ובלייזר‬
‫שחור (בשאיפה שרק אותו יראו על המסך‬
‫בישראל) ומדבר בטון רציני אל מצלמה זעירה‬
‫שמאחוריה לעולם לא יעמוד צלם‪ .‬שיקולי‬
‫תקציב‪.‬‬
‫כמעט בכל בוקר הייתי מקבל טלפון מחדשות‬
‫‪10‬‬
‫‪ 10‬שנפתח בברכה‪ ,‬או יותר נכון בקללה‪ :‬מותק‪.‬‬
‫מותק היה קריאת ההשכמה שלי‪ ,‬ההוראה לצאת‬
‫לשטח‪ ,‬פקודת הנוע‪-‬נוע‪-‬סוף‪ .‬״מותק‪ ,‬אני צריכה‬
‫שתטוס לפולין‪ ,‬עצרו סוכן מוסד שהתחזה לנכד‬
‫של ניצולי שואה״; ״מותק‪ ,‬תגיע לנורווגיה‪,‬‬
‫אובמה מקבל פרס נובל״; ״מותק‪ ,‬צריך שתצלם‬
‫דיווח עם אוהדים גרמנים חוגגים ניצחון בכדורגל‪.‬‬
‫ושישפכו עליך שמפניה בשידור!״‪ .‬הקול בטלפון‬
‫תמיד היה מצווה‪ ,‬לעולם שידר דחיפות‪ .‬לרוב‬
‫הייתי עונה במעין המהום לא מחייב‪ ,‬כדי שלא‬
‫יחשבו שהסכמתי או התנגדתי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מותק‬
‫הפך למשהו דמוי רינגטון בלעדי‪ ,‬שנכפה עליך‬
‫כשחתמת בחופזה על חבילת ההטבות המכונה‬
‫״כתבנו באירופה״ בלי לשים לב להתחייבויות‬
‫שבתחתית הטופס‪ .‬ובכל פעם ששמעתי ״מותק״‬
‫ננבח אליי בעליצות דרך הטלפון‪ ,‬ידעתי‪ :‬הלך‬
‫היום‪ ,‬שלא לומר השבוע‪.‬‬
‫דצמבר ‪ ,2009‬חודשיים אחרי שהגעתי לברלין‪,‬‬
‫היה חודש עמוס מתיקות‪ :‬כתבות על סיילים‬
‫באירופה ודילים לחופשות סקי‪ ,‬דיווחים על‬
‫מגעים בין ישראל לגרמניה לרכישת עוד‬
‫צוללות שיכולות ‪ -‬רק על פי גורמים זרים ‪-‬‬
‫לשגר מספיק טילים גרעיניים כדי למחוק חצי‬
‫מזרח תיכון‪ ,‬אבל לא את כל רגשות האשמה‬
‫והמחויבות של מרקל ושות׳‪ .‬ובנר ראשון של‬
‫חנוכה‪ ,‬בחמש אחר הצהריים‪ ,‬שלוש שעות לפני‬
‫תחילת המהדורה המרכזית‪ ,‬נחת עלי מותק‬
‫מאתגר למדי‪ :‬למצוא רב שידליק חנוכייה וישיר‬
‫מעוז צור‪" ,‬אבל שלא ידבר יותר מדי על נושאים‬
‫כבדים"‪ .‬בהתחשב בכך שהמצלמה הפצפונת שלי‬
‫נפחה את נשמתה באותו יום‪ ,‬ושלוח הזמנים היה‬
‫מופרך‪ ,‬ידעתי שרק מחוללי נסים יוכלו לספק את‬
‫הסחורה‪ .‬התקשרתי לרב המקושר בעיר‪ ,‬ותוך‬
‫שעה הכל היה מתוקתק‪ :‬מנורת ענק עשוית‬
‫קרח ניצבה בטבורו של איצטדיון ההחלקרח‬
‫שליד הוהנצולרן‪-‬דאם; מרמקולים גדולים‬
‫נשפכו שירי חנוכה עליצים‪ ,‬חוגגים את ניצחון‬
‫אבותינו על הגויים היוונים‪-‬הסורים ותבוסת‬
‫ההיפסטרים היהודים המתייוונים; על המסלול‬
‫התרוצצו ילדים שמכנסיהם זוגגו בריבה ובבוץ‪,‬‬
‫מדלגים ורצים על הקרח בנעליהם הקטנות‬
‫המבהיקות‪ ,‬למחאת הסדרנים; ובמרכז‪ ,‬ראש‬
‫עיריית וילמרסדורף‪ ,‬עומד מתוח‪ ,‬כפות רגליו‬
‫ספונות במחליקיים מעור לבן‪.‬‬
‫אחרי תפילה והדלקת הנר הראשון בתוך פחית‬
‫נפט ‪ -‬שבאורח נס לא המיסה את חנוכיית הקרח‬
‫ הגיע זמן המעוז צור‪ .‬הרב הושיט יד לראש‬‫העיר המבועת‪ ,‬״זינג מיט אונס‪ ,‬וויר זינגן אלה‬
‫צוזמן״‪ .‬הפוליטיקאי המקומי הימהם כמיטב‬
‫יכולתו‪ ,‬עוקב בהצלחה אחרי הלחן (הגרמני‬
‫במקור) ואפילו מצטרף בשירה ב"לעת תכין‬
‫מטבח מצר המנבח״‪.‬‬
‫משונה‪ ,‬חשבתי בזמן שתיעדתי הכל במצלמה‬
‫שהרב שאל מאחד האורחים‪ ,‬סוכן נדל"ן‬
‫מהרצליה‪ ,‬הגרמני יודע לזמזם דווקא את המילים‬
‫שמייחלות לטבח בשונאי ישראל‪ ,‬כלבים מנבחים‬
‫שכמותם‪ .‬״מוזר״‪ ,‬אמר הנדל"ניסט שעמד לידי‪,‬‬
‫״כל היהודים פה בנעלי לכה שחורות וכל הגויים‬
‫במחליקיים״‪ .‬הוא היה דמות מוכרת בעיר‪,‬‬
‫מומחה‪ ,‬לטענתו‪ ,‬בדירות אלטבאו‪ ,‬שירת היינה‬
‫וברלינאיות צעירות‪ .‬הוא הסתכל עלי וצחק‪:‬‬
‫״ורק אנחנו‪ ,‬הישראלים‪ ,‬בסניקרס‪ .‬אין גבול‬
‫לחוסר הטעם״‪.‬‬
‫״צודק‪ ,‬באמת מביש״‪ ,‬עניתי‪ ,‬ורצתי הביתה‬
‫לשלוח את החומר‪.‬‬
‫בלילה קיבלתי טלפון מעורך בכיר בדסק‪ .‬״מותק‪,‬‬
‫עבודה יפה עם הרבי והגרמני הלחוץ״‪ ,‬הוא אמר‪,‬‬
‫״אבל מה אתה‪ ,‬צלם חתונות? בחצי מהחומר‬
‫רואים כפות רגליים ונעליים‪ .‬בפעם הבאה פחות‬
‫הנעלה ויותר פרצופים‪ .‬תן לראות קצת אנשים‬
‫ולא רק את העטיפה שלהם״‪.‬‬
‫ביקשת‪-‬קיבלת‪ ,‬אמרתי לעצמי אחרי יומיים‪.‬‬
‫שוב עם המצלמה של הנדל"ניסט‪ ,‬שוב במינוס‬
‫עשר מעלות‪ ,‬שוב במהלך ריטואל שערבב‬
‫בידור ופוליטיקה‪ ,‬ביזנס אנד פלז׳ר‪ .‬אלא‬
‫שהפעם רוב הנוכחים היו ערומים‪ .‬הם רקדו‬
‫לצלילי טכנו‪ ,‬צעירות וצעירים‪ ,‬חזה נשי חשוף‬
‫ואיברים משוחררים‪ ,‬ועל פניהם מסיכות צהובות‬
‫וורודות של חתולים‪ ,‬כדי שמי שיצפה בכתבה לא‬
‫יזהה אותם‪ .‬מחתרת העירום של ברלין‪ ,‬גרילת‬
‫האנרכיסטים‪-‬ההדוניסטים מפרידריכסהיין‪.‬‬
‫״אנחנו שמאלנים שעושים כיף״‪ ,‬הסביר מנהיג‬
‫החבורה‪ ,‬שנשא את הפסבדונים הגנרי לותר‬
‫בליסט‪ ,‬״נמאס לנו שמחאה מזוהה עם משהו‬
‫נודניקי ומשעמם״‪.‬‬
‫הוא התקשר אלי כמה שעות מוקדם יותר ולא‬
‫קרא לי מותק‪ .‬בטון מתכתי ומצווה הודיע‪ :‬״וי‬
‫אר דנסינג נייקד אונד יו מאסט קם קוויקלי״‪.‬‬
‫האנגלית שלו נשמעה כמו פרודיה על פרודיה‬
‫על גרמנים‪.‬‬
‫״מה?״ עניתי בעברית‪.‬‬
‫״קאם קוויקלי טו פרידריכסהיין אור וי ויל דנס‬
‫ויטאווט יו״‪.‬‬
‫ברור שבאתי‪ .‬כבר חודשים שאני מתחנן‬
‫אליהם‪ ,‬באמצעות אימיילים מוצפנים ושרתים‬
‫מאובטחים‪ ,‬שייתנו לי להצטרף לפעילות שלהם‪.‬‬
‫הם סיירת של לוחמי אנטי ג׳נטריפיקציה‪,‬‬
‫צעירים שהחליטו להיאבק בעלייה המטורפת‬
‫של שכר הדירה‪ .‬האנרכיסטים‪-‬ההדוניסטים‬
‫מתחזים לבורגנים שמעוניינים לשכור דירות‬
‫יקרות‪ ,‬מצטרפים לסיורים של סוכני נדל"ן‪ ,‬ואז‬
‫מתפשטים‪ ,‬רוקדים בעירום ומפוצצים עסקאות‪.‬‬
‫״חזירים קפיטליסטים שונאים שמחה‪ ,‬לכלוך‪,‬‬
‫רעש‪ .‬אז אנחנו מספקים להם בדיוק את זה‪,‬‬
‫ובכמויות״‪ ,‬אמרה אחת מהם בזמן שהתפשטה‬
‫בחדר המדרגות‪.‬‬
‫עטיפת הספר‪ .‬הורהר בעברית‪ ,‬הוקלד באנגלית‬
‫ויוצא לאור בגרמנית‬
‫״לא קר לכם?״ תהיתי‪ ,‬מעלה באוב את אבותיי‬
‫הפולנים‪ .‬אמא תמיד אמרה לי שהם היו‬
‫ברלינאים‪ ,‬הסבא רבא ומשפחתו‪ ,‬אבל חיטוט‬
‫ביומן ומכתבים שהתגלו לאחרונה הבהיר‬
‫שהשורשים נטועים דווקא במזרח אירופה‪.‬‬
‫״אל תהיה כבד״‪ ,‬היא צחקה ודילגה בעור ברווז‬
‫ומסיכת חתול אל תוך הדירה‪ ,‬והתחילה לקפץ‬
‫על הפרקט המשויף‪ ,‬״קדימה‪ ,‬תתפשט‪ ,‬תהיה‬
‫קצת סקסי!״‬
‫נשארתי לבוש‪ .‬רק צילמתי וצילמתי‪ ,‬עד שסוכן‬
‫הנדל״ן התחיל לשאוג וברקע נשמעו צפירות של‬
‫סירנה משטרתית‪ .‬מה פתאום שאתפשט? באתי‬
‫לברלין כדי לצעוד בעקבות הזכרונות שנטעה‬
‫בי אמי‪ ,‬שדיברה על גרמניה כמקום המושלם‪,‬‬
‫הנקי‪ ,‬המאורגן‪ ,‬הנכון‪ .‬ברלין היתה המון דברים‪,‬‬
‫אבל לא סקסית‪ .‬וגם ברלין של האנרכיסטים‬
‫המרקדים‪ ,‬התבררה כמקום ערום אבל לא מיני‪.‬‬
‫חלקי גוף דילגו ורטטו באוויר הקר‪ ,‬והוא נשאר‬
‫קר גם כשהגופות שנראו מבעד לעדשה קיבלו‬
‫גוון סגלגל בוהק וכולם רצו במורד המדרגות‬
‫והחוצה‪ ,‬לקור‪.‬‬
‫ברחוב‪ ,‬בחוץ‪ ,‬זלגו דמעות‪ .‬״אתה בוכה מתסכול?״‬
‫שאלה החתולה בזמן שהסירה את המסיכה‬
‫ולבשה את הקפוצ׳ון והשרוואל של אמריקן‬
‫אפרל‪ ,‬והכל תוך כדי בריחה מהחוק‪ .‬״זה מהקור״‪,‬‬
‫גמגמתי בגרמנית של מתחילים‪ ,‬מקסימום ‪,A2‬‬
‫״העיניים צורבות לי״‪.‬‬
‫אבל עוד משהו צרב‪ ,‬ועליו לא דיברתי‪ .‬אולי‬
‫הרעיון של לבוא לפה כדי לעצור ולהיזכר באמא‬
‫מתה ולהזניק קריירה מקרטעת‪ ,‬אולי כל זה‬
‫חסר טעם והיגיון?‬
‫״ממש לא רעיון מופרך״‪ ,‬אמר לי אחד החברים‬
‫שישבו ליד שולחן ארוחת חג המולד כמה‬
‫שבועות אחר כך‪ ,‬״זה פרדוקס מעניין‪ ,‬וגם מצחיק‪.‬‬
‫לפחות בעיני גרמנים״‪ ,‬הוא נגס בגבינת הרקלט‬
‫המותכת‪ ,‬״תכתוב‪ ,‬תכתוב הכל‪ ,‬איך הרבי וראש‬
‫העיר שרו על הקרח‪ ,‬ואיך האנרכיסטים נתנו‬
‫בטכנו בלי בגדים‪ ,‬ועל היומן הזה שמצאת ששינה‬
‫כל מה שחשבת על אמא שלך והמשפחה שלה‪.‬‬
‫עוד ייצא לך מזה ספר‪ .‬שלח לי כמה עמודים‬
‫ברגע שיש לך‪ ,‬אני אחבר אותך לסוכנת ספרותית‬
‫שאני מכיר״‪.‬‬
‫התחלתי לכתוב‪ ,‬יושב במטבח בדירה‬
‫בפרנצלאוור ברג‪ ,‬ליד שולחן הפורמייקה המזרח‪-‬‬
‫גרמני שנרכש ב‪ 15-‬אירו (במאוור פארק הפחות‬
‫אותנטיש‪ ,‬זה של אחרי פלישת התיירים‪ ,‬יש‬
‫להודות)‪ .‬את הטקסט הייתי מהרהר בעברית‪,‬‬
‫מקליד באנגלית וכעת הוא יודפס ויתפרסם‬
‫בגרמנית‪.‬‬
‫לא היתה לי ברירה‪ ,‬אלא לעבוד בתוך‬
‫משולש השפות שצלעותיו לא שוות‪ .‬הבחירה‬
‫המשונה הזאת‪ ,‬אולי חסרת התקדים עבור‬
‫כותב ששפת אמו היא עברית‪ ,‬למרות שאמו‬
‫העריצה גרמנית‪ ,‬היתה תוצאה של ‪ -‬שוב – נס‪.‬‬
‫הנס החל בקטסטרופה‪ .‬ביום קיץ לפני שנתיים‪,‬‬
‫כמה חודשים אחרי אותה ארוחת ערב שבה‬
‫הובטח לי שעוד ייצא ממני ספר‪ ,‬ישבתי‬
‫בתחתונים על מיטה רכה מדי בחדר מלון‬
‫בלוקסמבורג‪ ,‬ברברת הסי‪-‬אן‪-‬אן מזמזמת ברקע‪.‬‬
‫ואז הגיע טלפון מעורך בכיר בחדשות ‪" .10‬מה‬
‫נשמע אילן?" הוא שאל בלבביות‪ ,‬ומיד חשדתי‬
‫בו‪ .‬איפה המותק?‬
‫"אה‪...‬בסדר‪ ,‬מחכה לראיון הבלעדי שערוץ ‪ 2‬לא‬
‫רצו"‪ ,‬לא התאפקתי‪ .‬אבל מהשתיקה המתוחה‬
‫בצד השני היה ברור שעדיף שאפנה קצת מקום‬
‫בשיחה‪.‬‬
‫"שמע‪ ,‬תקופה קשה‪ ,‬קיצוצים וכל זה‪ ,‬אתה‬
‫יודע‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לנו ברירה‪ ,‬אתה מבין‪ ,‬אלא‬
‫לקצץ במשרת הכתב באירופה‪ .‬אבל בוא נדבר‬
‫בשקט כשיהיה לך זמן"‪ ,‬הוא מיהר להוסיף ופלט‬
‫אוויר‪" ,‬פשוט רציתי לעדכן אותך"‪.‬‬
‫הסתכלתי בנייד‪.16:03 .‬‬
‫זו השעה שבה‪ ,‬במילים פשוטות‪ ,‬פוטרתי‬
‫מעבודתי‪ .‬זיעה קרה‪ ,‬שופעת‪ ,‬הדביקה את‬
‫ישבני המבוהל למזרון‪.‬‬
‫ואז הנייד שוב תבע תשומת לב‪.‬‬
‫זו היתה הסוכנת הספרותית שהמכר מארוחת‬
‫הערב בברלין חיבר אותי אליה‪.‬‬
‫"היי אילן"‪ ,‬עלצה באנגלית‪ .‬ממנה לא ציפיתי‬
‫למותק‪" .‬חדשות מעולות!"‬
‫"היי!" קילפתי את עצמי מהמיטה ונעמדתי מול‬
‫המראה‪ ,‬ממולל שיערות חזה בציפייה לתפנית‬
‫הבאה בעלילה‪ .‬הצצתי שוב בנייד‪.16:07 .‬‬
‫"שמע‪ ,‬יש הוצאה לאור בגרמניה שרוצה להוציא‬
‫את הספר שלך‪ .‬החוזה מולי‪ ,‬כשאתה חוזר לברלין‬
‫נחתום‪ .‬מזל טוב‪ ,‬יש לך ספר!"‬
‫מעבר חד כזה מצרה גדולה לגאולה‪ ,‬ועוד בחסות‬
‫הגויים‪ ,‬לא דמיינתי‪ .‬ואכן‪ ,‬יוצא ספר‪ .‬בגרמנית‪.‬‬
‫מצחיק או מעניין‪ ,‬את זה אני לא יכול לומר‪ .‬אמי‬
‫בוודאי היתה חורצת דעה‪ ,‬פוסקת בחומרה‬
‫שאפשר היה לעשות משהו יותר רציני‪ ,‬יותר‬
‫עמוק‪ ,‬יותר גרמני‪ .‬אבל היא כבר לא כאן‪ ,‬וגם‬
‫בעצם לא ממש היתה גרמנייה‪ .‬ניתן לקוראים‬
‫בשפה שהעריצה לעשות את מלאכת הביקורת‬
‫במקומה‪.‬‬
‫הספר יוצא לאור בהוצאת ‪GRAF/ULLSTEIN‬‬
‫‪facebook.com/Wo.bist.du.Motek‬‬
‫‪11‬‬
‫משימתו של‬
‫"לכתוב משהו מושלם‬
‫זה לא אנושי"‪ ,‬גדי גולדברג‬
‫צילום‪ :‬יהודה סוויד‬
‫המתרגם‬
‫מהם הקריטריונים שלך לבחירת טקסט‬
‫לתרגום? אתה הרי לא מתרגם מסמכים או‬
‫תעודות‪ ,‬אלא פרוזה ופילוסופיה‪ ,‬ואני מניח‬
‫שגם שם לא תתרגם הכול‪.‬‬
‫"יש לי שני קריטריונים‪ .‬הראשון‪ ,‬אם הטקסט‬
‫מדבר אליי‪ .‬אם הוא לא נוגע לי‪ ,‬התרגום לא ייצא‬
‫מעניין‪ .‬עבודתי כמתרגם היא כתיבת הטקסט‬
‫מחדש בשפה שלי‪ .‬כדי שהטקסט יעבור‪ ,‬אני צריך‬
‫שהחשיבות שלו תעמוד לנגד עיניי‪ .‬הקריטריון‬
‫השני לתרגום הוא האתגר‪ .‬אם יש בשפה משהו‬
‫שיכול להיות תרגיל מעניין‪ ,‬משהו לשוני שעוד‬
‫לא עשיתי‪ .‬בכל שפה יש המון שפות שמתחבאות‬
‫בתוכה‪ .‬שפה משפטית למשל‪ ,‬שעלולה להיראות‬
‫לא מובנת כלל גם לדוברי גרמנית שוטפת"‪.‬‬
‫מה אפשר ללמוד מהאופן השונה שבו דוברי גרמנית ודוברי‬
‫עברית מרכיבים משפט? מהם הקריטריונים הכי חשובים לתרגום‬
‫מוצלח? והאם חלק מתפקיד המתרגם הוא לעדן גזענות‬
‫וסקסיזם? שיחה עם המתרגם גדי גולדברג ‪ I‬תומר דותן‬
‫ב‬
‫מאמרו של ולטר בנימין מ‪,1923-‬‬
‫"משימתו של המתרגם"‪ ,‬הוא כותב‬
‫במילים דרמטיות למדי‪ ,‬כי תפקידו של‬
‫הנ"ל הוא "להביאנו אל מחוז הבטחה קדמונית‬
‫שעוד לא בא בו אדם‪ ,‬מחוז של התפייסות‬
‫הלשונות והתממשותן המלאה" (תרגום‪ :‬נילי‬
‫מירסקי‪ ,‬הוצאת רסלינג‪ .)2002 ,‬משימת תרגום‬
‫מושלמת‪ ,‬לדעת בנימין‪ ,‬אינה מנוגדת לטבע‬
‫האדם‪ ,‬ההיסטוריה והחברה האנושית‪ ,‬אלא‬
‫מתעלה מעליהם‪ .‬בבוקר ברלינאי סתווי‪ ,‬על כוס‬
‫קפה ועוגיות בביתו‪ ,‬ישבתי לשוחח עם המתרגם‬
‫גדי גולדברג על "משימתו של המתרגם" בכלל‪,‬‬
‫ועל משימת הגישור ו"התפייסות הלשונות" שבין‬
‫גרמנית ועברית בפרט‪.‬‬
‫גדי‪ ,‬בן ‪ ,41‬מתגורר בגרמניה יותר מ‪ 12-‬שנים‪ ,‬מתוכן‬
‫כתשע בברלין‪ .‬הוא הגיע לכאן במסגרת חילופי‬
‫סטודנטים ("אם כי היו אלה ימי האינתיפאדה‬
‫השנייה והפיגועים הגדולים‪ ,‬ואף סטודנט גרמני‬
‫לא 'התחלף' איתי ונסע לישראל")‪ ,‬במהלך לימודי‬
‫פילוסופיה וספרות באוניברסיטת תל אביב‪" .‬באתי‬
‫כדי להתעמק בלימודי הפילוסופיה הגרמנית‪,‬‬
‫אבל קודם כל הייתי צריך ללמוד גרמנית‪ ,‬ואת‬
‫זה עשיתי במשך שנתיים בקורסים אינטנסיביים‬
‫באוניברסיטאות של היידלברג‪ ,‬קונסטנץ‪ ,‬פרייבורג‬
‫ומינכן‪ .‬במינכן התאהבתי בבחורה איטלקייה‬
‫והחלטתי להישאר איתה שם ‪ -‬למרות שאת העיר‬
‫עצמה שנאתי‪ ,‬ומייד כשנפרדנו עברתי לברלין"‪.‬‬
‫לתחום התרגום הגיע במקרה‪" .‬נתקלתי‬
‫בספר בגרמנית שהיה כתוב במקצב מעורר‬
‫התפעלות ('יונים בדשא' מאת וולפגנג קפן)‪,‬‬
‫ותהיתי אם ניתן לכתוב עברית במקצב דומה"‪,‬‬
‫הוא מספר‪" .‬תרגמתי עשרה עמודים‪ ,‬ושלחתי‬
‫אותם להוצאות שונות‪ .‬התגובות היו טובות‪,‬‬
‫הוצאת כרמל קנתה את התרגום הראשון שלי‬
‫ ובקשות לתרגום מגרמנית התחילו להגיע"‪.‬‬‫באותה תקופה הכיר מישהי שעבדה בתחום‬
‫התרגום‪" ,‬והיא לימדה אותי את מה שאפשר‬
‫ללמד‪ .‬מה שלומדים כשנכנסים לעולם התרגום‪,‬‬
‫הם למעשה יסודות וטכניקות של תרגום‬
‫מאנגלית‪ .‬את חלקי הפאזל הנוגעים לגרמנית‬
‫נאלצתי להשלים בכוחות עצמי"‪ .‬בהתחלה תרגם‬
‫בעיקר פרוזה‪ ,‬אבל מכיוון שלמד לימודי תואר‬
‫שני בפילוסופיה באותה תקופה‪ ,‬עבודות התרגום‬
‫גלשו עד מהרה גם לתחום הפילוסופיה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אתה מתעסק למחייתך בפער שבין גרמנית‬
‫לעברית‪ .‬תוכל לעמוד על הדמיון והשוני‬
‫בין השתיים?‬
‫אתה יכול לתת דוגמא לספר שתרגמת‬
‫שהיה בו אתגר מסוג כזה?‬
‫"הדמיון קיים בעיקר בעברית הישראלית‪,‬‬
‫השאובה בחלקה מן היידיש‪ ,‬ובה הגרמנית נוכחת‬
‫כ'יסוד נעלם' מאחורי הרבה ביטויים יומיומיים‬
‫שאנחנו משתמשים בהם‪ .‬למשל‪' ,‬אם כבר‪ ,‬אז‬
‫כבר'‪ ,‬שהוא תרגום מילולי של ‪wenn schon,‬‬
‫‪ .denn schon‬תחום נוסף של דמיון הוא במונחי‬
‫פילוסופיה ומדעי הרוח‪ ,‬שם הניחו גרמנים רבים‬
‫את היסודות‪ .‬למשל‪ ,‬הביטוי 'רוח הזמן' הוא‬
‫התרגום המילולי של מונח ה‪ ,Zeitgeist-‬שטבע‬
‫הרדר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעברית לדורותיה אין הרבה‬
‫דמיון‪ .‬למעשה יש בעיקר שוני ‪ -‬בעיקר במבנה‬
‫המשפט‪ .‬אפשר אפילו לומר שדרך אופן הרכבת‬
‫המשפט ניתן ממש לזהות הבדלים מהותיים בין‬
‫החשיבה של דובר הגרמנית ודובר העברית"‪.‬‬
‫אלו הבדלים למשל?‬
‫"נדמה לי שמכיוון שבגרמנית הפועל בא בסוף‬
‫בדרך כלל‪ ,‬ובכלל המשפטים יותר ארוכים ושזורים‬
‫זה בזה‪ ,‬החשיבה של הגרמנים רחבה ומקיפה‬
‫יותר‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בזכות הנטייה הדקדוקית‬
‫של היידוע‪ ,‬הם לא מחויבים לסדר כלשהו של‬
‫עניינים במשפט ‪ -‬בעצם בגרמנית רק הפועל‬
‫קבוע במקומו‪ ,‬וכל השאר יכול להשתנות‪ .‬הם‬
‫חופשיים הרבה יותר לקישורים מעניינים‪ .‬אני‬
‫יודע שזה נוגד את המחשבה הכללית על השפה‬
‫הגרמנית‪ ,‬שנחשבת בעיני רוב האנשים לשפה‬
‫נוקשה ומאורגנת מאוד‪ .‬אבל אני חושב שבדיוק‬
‫ההיפך הוא הנכון‪ .‬כל מי שלמד שפה לטינית‬
‫(צרפתית‪ ,‬איטלקית‪ ,‬ספרדית) יודע ששם סדר‬
‫המילים במשפט נוקשה יותר‪ .‬הגרמנית מאפשרת‬
‫חופש משחק גדול מאוד ומאפשרת הרבה יותר‬
‫הדגשה של דברים מסוימים במשפט‪ .‬היא הרבה‬
‫יותר סוגסטיבית‪ .‬דוברי עברית‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫חושבים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬ביחידות קטנות יותר‪ .‬החשיבה‬
‫שלהם קצרה יותר‪ ,‬אבל בזכות זה גם ההבנה‬
‫שלהם מהירה יותר‪ .‬הם לא צריכים לחכות לסוף‬
‫המשפט כדי להבין מה הדובר מבקש לומר ויכולים‬
‫לנהל דו‪-‬שיח אנרגטי הרבה יותר‪ ,‬שפחות מושפע‬
‫מסוגסטיה‪ .‬אין גם סכנה בעברית לומר משפטים‬
‫ארוכים ומתפלפלים שבסופו של דבר אולי לא‬
‫אומרים כלום‪ ,‬אלא צריך לדבר ישר ולעניין"‪.‬‬
‫מצבי חיים שלעולם לא נחווה‪ .‬אנו מעצבים‬
‫את עולמנו על פי מנעד החוויות שאנו עוברים‪,‬‬
‫וקריאת ספרות מגדילה משמעותית את אותו‬
‫מנעד‪ .‬כאן בעצם ההשפעה של הספרות"‪.‬‬
‫את כוונת הכותב בצורה הטובה ביותר‪ ,‬גם אם‬
‫הכוונה אינה לרוחי‪ .‬לפעמים אני נתקל למשל‬
‫במעידות ספרותיות של ממש‪ ,‬לא רק רעיונות‬
‫שאיני מסכים איתם‪ ,‬וגם המעידות הספרותיות‬
‫נשארות כמו שהן‪ .‬לכתוב משהו מושלם זה לא‬
‫אנושי‪ ,‬באיזשהו מקום‪ .‬אני מנסה להעביר גם‬
‫את האנושיות שבדבר"‪.‬‬
‫עם מי אתה מתייעץ בדרך כלל‪ ,‬כשאתה‬
‫נתקל בבעיה תרגומית?‬
‫"היועצת הראשונה היא אשתי‪ .‬לפעמים‪ ,‬אם זה‬
‫אפשרי‪ ,‬אני מתייעץ גם עם הסופרים עצמם‪.‬‬
‫בענייני עברית אני מתייעץ בדרך כלל עם העורכים‬
‫שלי‪ ,‬או עם ידידים שאני מעריך את דעתם"‪.‬‬
‫האם יש מתרגם גרמנית‪-‬עברית שחביב‬
‫עליך במיוחד?‬
‫"אני אוהב מאוד את תרגומיה של אילנה‬
‫המרמן‪ ,‬היא מעין אורים ותומים בשבילי‪.‬‬
‫אני מעריך מאוד את התרגומים של נילי‬
‫מירסקי לספרות הגרמנית של המאה ה‪.19-‬‬
‫מהמתרגמים 'הצעירים' יותר מגרמנית אני‬
‫מכיוון שבגרמנית הפועל בא בסוף בדרך כלל‪ ,‬והמשפטים יותר‬
‫ארוכים ושזורים זה בזה‪ ,‬החשיבה של הגרמנים רחבה ומקיפה‬
‫יותר‪ .‬דוברי עברית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חושבים ביחידות קטנות יותר‪,‬‬
‫אבל בזכות זה גם ההבנה שלהם מהירה יותר‪ .‬הם לא צריכים‬
‫לחכות לסוף המשפט כדי להבין מה הדובר מבקש לומר"‬
‫"'תאונה עם אקסולוטול' מאת הלנה הגמן‪ ,‬שיצא‬
‫ב‪ 2010-‬בגרמניה‪ ,‬כשהסופרת בת ‪ 17‬בלבד‪.‬‬
‫בספר מסופרות חוויות סמים וסקס של נערה‬
‫ברלינאית מתבגרת‪ .‬השפה מעניינת ועכשווית‪,‬‬
‫ובניגוד להרבה ספרים מסוג זה‪ ,‬גם א‪-‬פוליטית‪.‬‬
‫הסופרת לוקחת את שפת הרחוב והופכת אותה‬
‫למשהו ספרותי‪ .‬האתגר לעשות זאת בעברית‬
‫רחוק מהאתגר של לתרגם פילוסופיה גרמנית‬
‫לעברית למשל‪ .‬מעניין אותי למצוא בתוך‬
‫העברית את אזורי השפה השונים הללו"‪.‬‬
‫כמי שמגשר בין השפות ומחבר קוראי עברית‬
‫לספרות גרמנית‪ ,‬איך התגובות של קהלים‬
‫כל כך שונים לאותו הספר?‬
‫"קריאת הספרות בישראל היא מנקודת מבט‬
‫ציונית עכשווית‪ .‬ההתעסקות בעולם ספרות‬
‫העיון הישראלית היא הרבה פעמים אם משהו‬
‫'טוב לנו' או 'רע לנו'‪ ,‬הישראלים‪ .‬הציונות‬
‫בישראל נכנסת לתחומי הרוח והאמנות‪ ,‬ומנסה‬
‫להבין הכול מתוך תפישת העולם שלה"‪.‬‬
‫יש לך דוגמא?‬
‫"למשל הסופר היהודי‪-‬אוסטרי (שחי עד גיל‬
‫שלוש בישראל) דורון רבינוביץ'‪ .‬רציתי לתרגם‬
‫רומן שלו שבו הדמות הראשית היא ישראלי‬
‫שחי בווינה לצורך אקדמי‪ ,‬ואחר כך חוזר לישראל‬
‫וחווה הרפתקאות‪ ,‬כנראה בעלות נופך ביקורתי‪.‬‬
‫ההוצאות בישראל דחו את הספר על הסף בטענה‬
‫שהישראלים לא אוהבים לקרוא על עצמם‬
‫מבחוץ‪ .‬לא רוצים שיבוא איזה אוסטרי ויספר‬
‫להם על עצמם"‪.‬‬
‫יצא לך לסרב לתרגם טקסט מטעמים‬
‫רעיוניים?‬
‫"כן‪ .‬למשל לספר של פילוסוף צבאי‪ ,‬המדבר על‬
‫תורת לחימה נכונה‪ ,‬או לספר פילוסופיה שמצאתי‬
‫לאומני מדי‪ .‬יצא גם שסירבתי לתרגם לא על רקע‬
‫אידיאולוגי‪ ,‬אלא על רקע ספרותי ‪ -‬ספרי פרוזה‬
‫שפשוט נראו לי לא מספיק מעניינים"‪.‬‬
‫אתה מתעסק הרבה בחומרים על‬
‫ה"קונפליקט הגרמני‪-‬יהודי"? איך אתה‬
‫מתמודד איתם?‬
‫"כן‪ ,‬זה נפוץ‪ .‬בין השאר אני מתרגם קבוע לכתב‬
‫העת של יד‪-‬ושם‪ ,‬ודרך כך עוסק הרבה בשואה‬
‫ובמלחמת העולם השנייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההתעסקות‬
‫היא פחות מנקודת המבט של היום‪ .‬ערכתי את‬
‫"האחים הימלר"‪ ,‬שם התעסקתי בנושא באופן‬
‫משמעותי‪ .‬באיזשהו מקום‪ ,‬הטקסטים שאני‬
‫מתרגם מעצבים את תפישת עולמי‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫אין אמצעי יותר עוצמתי מספר כדי לאפשר‬
‫לפעמים בטקסטים פילוסופיים גרמניים‪ ,‬גם‬
‫כאלה שנחשבים יפים ובסיסיים ביותר‬
‫בעולם הפילוסופיה‪ ,‬יש נגיעות של גזענות‬
‫וסקסיזם‪ ,‬שהיו חלק מרוח הזמן כשנכתבו‪.‬‬
‫האם אתה מעדן טקסט כשאתה נתקל‬
‫במשהו כזה?‬
‫"לא מעדן‪ .‬יחסי אהבה‪-‬שנאה אל הטקסט הם‬
‫חלק נכבד מעבודתי‪ ,‬לא רק בקטעים שאינם‬
‫מוסריים‪ .‬המתרגם הוא הצינור שדרכו מדברים‬
‫אותם כותבים אל הציבור דובר העברית‪.‬‬
‫בחירת המילים שלי מתבצעת לפי מה שיעביר‬
‫אוהב מאוד את תרגומיהם של חנן אלשטיין‬
‫ושל טלי קונס"‪.‬‬
‫בוא נדבר מעט על הספר האחרון שתרגמת‬
‫ "גרמנים נגד גרמנים" מאת משה צימרמן‬‫(שיצא לאור לאחרונה בהוצאת עם עובד)‪.‬‬
‫זו היתה הפעם הראשונה שתרגמת ספר של‬
‫מישהו ששפת האם שלו היא עברית‪ .‬האם‬
‫תהליך העבודה היה שונה?‬
‫"נדרשה זהירות רבה‪ .‬משה צימרמן עבר על‬
‫התרגום לפני הפרסום‪ ,‬וגם שינה והוסיף‬
‫דברים שהתוספו למחקר בארבע השנים מאז‬
‫שהספר יצא לאור בגרמנית‪ .‬הרגשתי מעט כבול‪.‬‬
‫הספר מצוין ומרתק‪ ,‬אבל לא הרגשתי חופשי‬
‫בתרגום‪ .‬אולי זה הכול היה בראש שלי‪ ,‬כי הוא‬
‫בכל אופן לא אמר שום דבר בנושא‪ .‬זו הפעם‬
‫הראשונה שיכולתי לחשוב כיצד הסופר היה‬
‫אומר את הדברים בעברית‪ .‬בדרך כלל המחשבה‬
‫הזו מגוחכת‪ .‬יש זרם כזה בתרגום‪ ,‬אך אני לא‬
‫משתייך אליו"‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬יש לך המלצות קריאה לישראלים‬
‫שחיים בגרמניה?‬
‫"הייתי ממליץ לקרוא ספרות גרמנית כדי‬
‫להתקרב לתרבות‪ .‬מתורגמת או לא מתורגמת‪,‬‬
‫זה כבר כל אחד לפי יכולותיו‪ .‬רומן פותח יריעה‬
‫מאוד רחבה‪ ,‬סיפור חיים‪ .‬החשיפה לספרות‬
‫הגרמנית יכולה להפחית את הדעות הקדומות‬
‫שיש לפעמים‪ .‬לא שהן תמיד לא נכונות‪ ,‬אבל יש‬
‫גם הרבה מעבר להן"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫"אנחנו לא עושים קופי‪-‬פייסט‬
‫של דגימות‪ ,‬שזו נטייה מאוד‬
‫פופולרית בין חברות הלייבל‬
‫הדיגיטליות העכשוויות"‪ .‬ניר‬
‫איבניצקי (מימין) ודורון אייזנברג‬
‫צילומים‪ :‬דניאלה הורבין‬
‫ויניל מאז ולתמיד‬
‫בזמן שרוב תעשיית המוזיקה האלקטרונית נוצרת ומנוגנת באמצעים‬
‫דיגיטליים‪ ,‬הדיג'ייז ניר איבניצקי ודורון אייזנברג ("לגוטק") מתעקשים‬
‫לייצר‪ ,‬למכור ולנגן תקליטים ‪ I‬דניאלה הורבין‬
‫כ‬
‫מו הרבה סיפורים ברלינאיים‪ ,‬גם‬
‫הסיפור הזה מתחיל בתל אביב‪ .‬ליתר‬
‫דיוק בנמל תל אביב‪ .‬ניר איבניצקי (‪)31‬‬
‫ודורון אייזנברג (‪ )34‬נפגשו בבית הספר "מיוזיק"‬
‫(שבינתיים עבר למיקום אחר)‪ ,‬שם למדו שניהם‬
‫הפקה מוזיקלית‪ .‬זה היה כבר ב‪ ,1998-‬ונדרשו‬
‫עוד שמונה שנים עד שדרכם הצטלבה שוב‪,‬‬
‫כשניר חיפש שותפים לקבוצה של יוצרים ודיג'ייז‬
‫שירימו את רף אירועי המוזיקה בארץ‪ ,‬לא מעט‬
‫בהשפעת תרבות התקלוט הגרמנית‪.‬‬
‫ב‪ 2007-‬הקימו השניים את "לגוטק"‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה להפיק אירועי תרבות המתמקדים‬
‫במוזיקה אלקטרונית רקידה‪ ,‬ומשלבים וידאו‬
‫ארט‪ ,‬מיצגים ועוד‪ .‬במשך ארבע שנים הם ארגנו‬
‫מסיבות במקומות שונים בארץ ‪ -‬במועדונים‪ ,‬על‬
‫גגות תל אביב‪ ,‬וגם במקומות פחות שגרתיים‪.‬‬
‫אבל אז הגיעה תחושת המיצוי‪ ,‬ואיתה גם‬
‫‪14‬‬
‫ההחלטה לעבור‪ ,‬איך לא‪ ,‬לברלין‪.‬‬
‫"הבנו שאם אנחנו רוצים להתפתח אז צריך‬
‫להתקרב למרכז הצלחת"‪ ,‬הגדיר זאת ניר בפשטות‬
‫בשיחה משולשת במאוור פארק‪ ,‬כשהשמש עוד‬
‫זרחה‪" .‬קל יותר להיות כאן דיג'יי‪ ,‬גם כי יש כאן‬
‫סצנה יותר פעילה וגם כי יש יותר מועדונים‬
‫ביחס למקומות אחרים בעולם‪ ,‬או לפחות ביחס‬
‫לארץ‪ .‬זה אפילו מתחיל מהיחס של נהגי מוניות‪,‬‬
‫שיודעים איפה ממוקם כמעט כל מועדון בעיר‬
‫ומזהים שאתה דיג'יי כבר לפי תיק התקליטים"‪.‬‬
‫לפעמים נדמה שיש כאן יותר דיג'ייז ומארגני‬
‫מסיבות מאשר בליינים‪ .‬איך מתבלטים בשוק‬
‫צפוף כזה?‬
‫"הקונספט שלנו מוטבע בשם שלנו‪ ,‬לגוטק‪:‬‬
‫לגו מבנייה‪ ,‬טק זה מטכנו‪ ,‬כלומר אנחנו בונים‬
‫אירועים של מוזיקה אלקטרונית רקידה משולבים‬
‫באמנות"‪ ,‬מסביר דורון‪" .‬כמעט בכל אירוע שלנו יש‬
‫טוויסט אמנותי‪ .‬לאחרונה אנחנו משלבים בעיקר‬
‫'מפינג' (הקרנות וידאו ארט על חפצים שונים)‪.‬‬
‫דבר נוסף שמייחד אותנו הוא שאנחנו במקביל גם‬
‫לייבל (שמחתים מוזיקאים ומדפיס תקליטי ויניל)‪,‬‬
‫גם חנות תקליטים‪ ,‬גם גוף להפקת אירועים וגם‬
‫סוכנות אמנים‪ .‬בעבר לא היו גופים כוללים כאלה‬
‫בברלין‪ ,‬ובארץ אין כאלה עד היום"‪.‬‬
‫למה להתפרש לכל הכיוונים?‬
‫דורון‪" :‬את הלייבל הקמנו ב‪ ,2010-‬אחרי‬
‫שהבנו שאם אנחנו דיג'ייז ומפיקים‪ ,‬אז למה‬
‫שלא נוציא לאור וננגן גם את המוזיקה שלנו‪.‬‬
‫בהתחלה הדפסנו כמה תקליטים בלי עטיפות‬
‫ועיצוב‪ ,‬רק כדי לראות איך השוק מגיב‪ ,‬ואז‬
‫ראינו כי טוב‪ .‬הלייבל שלנו פתוח לכל מה שנע‬
‫בין דיפ‪-‬האוס (מוזיקה אלקטרונית רקידה‬
‫ויותר רכה שמקורה בארה"ב) לטכנו (מוזיקה‬
‫אלקטרונית רקידה ויותר קשה שמקורה‬
‫בארה"ב ובגרמניה)‪ .‬אנחנו לא מחפשים צליל‬
‫מסוים אחיד‪ ,‬אלא מעדיפים לעבוד עם יוצרים‬
‫מתחומים שונים‪ .‬מה שחשוב לנו במיוחד זה‬
‫להדפיס מוזיקה שיוצרה ממכונות (מקלדות‪,‬‬
‫סינתיסייזרים ומכונות תופים)‪ ,‬או במילים‬
‫אחרות אנחנו לייבל אנלוגי שרוב הקטעים‬
‫שהוא מייצג הם יצירה מקורית ולא קופי‪-‬‬
‫פייסט של דגימות מוזיקליות מוכנות מראש‪,‬‬
‫שזו נטייה מאוד פופולרית בין חברות הלייבל‬
‫הדיגיטליות העכשוויות"‪.‬‬
‫והחנות? תקליטים?! יש צורך בדבר כזה היום?‬
‫ניר‪" :‬החנות היא שלב מאוד חשוב בהתפתחות‬
‫שלנו‪ .‬אנחנו נמצאים עכשיו במרתון של חיפוש‬
‫מקום מתאים ומאמינים שחנות תקליטים כמו‬
‫שאנחנו רוצים לפתוח עוד לא קיימת בשוק‪ .‬זו‬
‫תהיה חנות של הלייבל שלנו‪ ,‬עם מבחר מאוד‬
‫ממוקד של תקליטים‪ ,‬יוצרים ולייבלים אחרים‪.‬‬
‫סידור התקליטים יהיה קצת שונה‪ ,‬כך שניתן‬
‫יהיה לקבל עזרה בהרכבת סטים של מיקסים‪,‬‬
‫עם התמקדות בז'אנרים ותת‪-‬ז'אנרים בכיוון‬
‫המוזיקלי שבו אנחנו מתעניינים‪ .‬אנחנו רוצים‬
‫שהחנות תהיה גם בית קפה ומקום מפגש‬
‫ליוצרים‪ ,‬עם ימי עיון וסדנאות אמן‪ ,‬מקום שבו‬
‫אמנים יוכלו ליצור קשרים ולהחליף מידע"‪.‬‬
‫רוב תעשיית המוזיקה נעה לעבר דיגיטליות‬
‫והתפתחות טכנולוגית‪ ,‬וכמעט כל הדיג'ייז‬
‫עברו לנגן עם קונטרולרים וקבצים‪ .‬למה‬
‫הוויניל כל כך חשוב בעיניכם?‬
‫ניר‪" :‬אנחנו מתקלטים כבר יותר מ‪ 15-‬שנה אך ורק‬
‫עם תקליטים‪ .‬התקליט מבחינתנו זה הפורמט הכי‬
‫בסיסי‪ ,‬הכי הכרחי והכי נכון לעבודה של תקליטן‪.‬‬
‫לפי דעתנו דיג'יי הוא קודם כל אספן תקליטים‪.‬‬
‫אנחנו מנסים לא לעבוד עם אמנים שלא מנגנים‬
‫תקליטים או עושים מוזיקה באופן אנלוגי מלא‪.‬‬
‫הדגש על הגישה המסורתית בלי שימוש בפורמט‬
‫‪ mp3‬פרוץ הוא בעצם הסיבה שאנחנו מיוחדים‬
‫ושונים כאן‪ .‬כדי לחיות בביצת האמנות הברלינאית‬
‫הכל כך גדולה צריך להיות קצת אחר‪ ,‬ואנחנו רואים‬
‫את השוני הזה כמקורי‪ .‬בעוד שכולם מתפתחים‬
‫לכיוון הדיגיטלי‪ ,‬אנחנו נשארים נאמנים למקורות‪:‬‬
‫דיג'ייז שמנגנים עם תקליטים‪ ,‬כמו מאז ומתמיד"‪.‬‬
‫דורון‪" :‬זה מגיע מתוך אהבה לסאונד 'שמן'‪ ,‬באסים‬
‫רכים וכוח‪ .‬אנשים לא מבינים שבתת‪-‬מודע סאונד‬
‫של תקליטים מחבק חזק יותר ובועט חזק יותר‪.‬‬
‫אני גם חושב שדיג'יי צריך לעבוד עם הידיים כמו‬
‫פועל‪ .‬הוא צריך לבחור את התקליטים‪ ,‬להרים‬
‫את תיק התקליטים‪ ,‬לזוז ולהתנהל‪ ,‬ויחד עם‬
‫זאת הוא צריך להיות רגוע‪ .‬הדיג'יי הוא בעצם‬
‫הפסיכולוג של הקהל‪ ,‬ואם הקהל רואה שהוא‬
‫נותן הכל ונמצא בסינכרוניזציה איתו‪ ,‬בשפת‬
‫הגוף ובמבט‪ ,‬אז הקהל גם יזרום איתו"‪.‬‬
‫אז איזו מוזיקה תנגנו ב"חדר הטיפולים"‬
‫שלכם? שניכם מנגנים דיפ‪-‬האוס וטכנו‪ ,‬אבל‬
‫יש הבדלים מאוד משמעותיים בגוונים של‬
‫המוזיקה‪.‬‬
‫דורון‪" :‬הסגנון שלי מתבסס אמנם בעיקר על טכנו‬
‫ודיפ‪-‬האוס‪ ,‬אבל עם ניסיון של ‪ 15‬שנה‪ ,‬אני יודע‬
‫להתאים את עצמי מבחינה מוזיקלית לאופי המקום‬
‫וכמובן לשעת התקלוט שלי במהלך מסיבה"‪.‬‬
‫ניר‪" :‬אני מושפע ממקורות העיר דטרויט‪ ,‬עם‬
‫השפעות של ג'ז‪-‬גרוב‪ ,‬ובכלל מעדיף סאונד שהוא‬
‫אל‪-‬זמני‪ ,‬טיימלס‪ ,‬כלומר הסאונד שלי לא מושפע‬
‫מאופנות אלא משורשים מוזיקליים"‪.‬‬
‫הרבה אנשים אוהבים לומר שמבחינת‬
‫האווירה והפתיחות חיי הלילה בברלין ובתל‬
‫אביב די דומים‪ .‬אבל ההבדל הראשון שאני‬
‫שמתי לב אליו הוא שקהל הבליינים כאן‬
‫הרבה יותר נעים‪ .‬אם מישהו צריך לחלוף‬
‫על פניך כשאתה רוקד הוא לא ידחוף לך‬
‫מרפק בצלעות כמו בליינים במועדונים‬
‫בארץ‪ ,‬אלא יניח יד בעדינות על הכתף‪ .‬מה‬
‫גם שהמועדון לא מלא עד מחנק‪ ,‬ויש לכל‬
‫אחד מקום לרקוד‪ .‬איך נראים הדברים‬
‫מעמדת הדיג'יי?‬
‫ניר‪" :‬קודם כל הקהל כאן יותר חם‪ ,‬פתוח וסובלני‬
‫לקבל את האחר והשונה במוזיקה‪ .‬חוץ מזה‬
‫הסלקציה במועדונים בברלין היא אמנם מאוד‬
‫חריפה ולא יכניסו כל אחד‪ ,‬אך יש לכך גם צד חיובי‪,‬‬
‫למשל שלא חייבים להכניס מישהו שיכור מת‪ ,‬שגם‬
‫יביא את כל החברים שלו כדי להקים מהומה ובלגן‬
‫ולהציק לבליינים אחרים‪ .‬זה פשוט לא קורה"‪.‬‬
‫דורון‪" :‬גם מבחינת האווירה והשעות‬
‫שמסיבות כאן מתחילות ונגמרות אין בכלל‬
‫מה להשוות לתל אביב‪ .‬ברלין זוכה למדליית‬
‫זהב כעיר שהמסיבות בה הן הכי ארוכות‪.‬‬
‫הסופ"ש מתחיל בחמישי בלילה ונגמר בשני‬
‫בבוקר‪ ,‬לפעמים גם בשלישי‪ .‬מספר שעות‬
‫התקלוט של דיג'יי כאן בסופ"ש אחד שווה‬
‫ערך לפעמים לחודש של תקלוט בארץ‪ .‬הסטים‬
‫ארוכים‪ ,‬הקהל נשאר ותומך‪ ,‬כל אלה מאפיינים‬
‫ייחודיים לברלין"‪.‬‬
‫לאור ההתעסקות האובססיבית בישראל‬
‫במחירים הזולים בברלין‪ ,‬כבר מרגיש קצת מגוחך‬
‫לציין זאת‪ ,‬אבל השניים מזכירים כמובן גם את‬
‫מחירי הכניסה הנמוכים למועדונים ("אפשר‬
‫להיכנס למסיבה איכותית בסביבות החמישה‬
‫אירו‪ ,‬שזה בדיחה‪ ,‬בערך שליש מהמחירים‬
‫בארץ")‪ ,‬שלא לדבר על מחירי המשקאות בבר‪.‬‬
‫נראה שאתם מעדיפים לנגן במקומות קצת‬
‫פחות מסחריים‪ ,‬שמגיעים אליהם יותר‬
‫"מקומיים" ופחות תיירים‪ .‬איפה ניגנתם‬
‫בברלין ולאן אתם ממליצים ללכת כדי לשמוע‬
‫מוזיקת דאנס איכותית ו"מחתרתית" יותר?‬
‫דורון‪" :‬בברלין אנחנו מנגנים לרוב במקומות‬
‫שאנחנו אוהבים גם לבלות בהם‪ .‬למשל‬
‫‪About Blank, Sisyphos, Loftus Hall,‬‬
‫‪ .Katerholzig, Tresor, Golden Gate‬אבל‬
‫אנחנו לא מנגנים רק בברלין‪ ,‬יש לנו הופעות בכל‬
‫גרמניה ולפעמים גם מחוץ לגרמניה"‪.‬‬
‫מה מניע אתכם?‬
‫ניר‪" :‬אהבה למוזיקה‪ ,‬שמחה‪ ,‬יצירתיות‪,‬‬
‫התפתחות‪ ,‬שינוי‪ ,‬ובעיקר הרצון לעשות טוב‬
‫לאנשים שמחפשים את הפינה החמה הזו‬
‫שרובה מתרכזת בסוף השבוע"‪.‬‬
‫דורון‪" :‬קודם כל אהבה למוזיקה‪ .‬לאורך‬
‫כל שנות הניסיון שלי בהפקת מסיבות לא‬
‫התפשרתי על המוזיקה‪ ,‬גם כשנפלתי לפעמים‬
‫כלכלית ולא היה קל להתאושש‪ .‬חוץ מזה‬
‫אני משתעמם מהר ולכן אני מחפש כל הזמן‬
‫גירויים ורוצה להתקדם ברמת ההפקות‬
‫וברמת התקלוט‪ .‬צריך להגיע כדי להבין למה‬
‫אני מתכוון"‪.‬‬
‫מתי אפשר?‬
‫"ב‪ 8-‬בנובמבר אנחנו חוגגים שש שנים ללגוטק‬
‫ב‪( About Blank-‬פרידריכסהיין)"‪.‬‬
‫‪legotek-records.com‬‬
‫‪15‬‬
‫ארזת לבד?‬
‫יואב ספיר‬
‫פרדוקס הגעגוע‬
‫מה הביא אותך לברלין בהתחלה?‬
‫אינטואיציה‪ .‬התחברתי לפיזיות ולאנרגיה של‬
‫המקום‪ .‬בפעם הראשונה ביקרתי פה ב‪,1995-‬‬
‫באופן מקרי לחלוטין‪ .‬פגשתי מישהי בתל אביב‬
‫שסיפרה לי שיש להקה בברלין שמחפשת‬
‫רקדנים‪ .‬זו היתה הפעם הראשונה שלי בחו״ל‪,‬‬
‫כמו אהבה ראשונה שאף פעם לא שוכחים‪ .‬היתה‬
‫לי הרגשה של חופש‪ ,‬לא פחדתי שמשהו יתפוצץ‪.‬‬
‫וזה נתן לי טעם של עוד‪ .‬אבל זה היה עוד לפני‬
‫הצבא‪ .‬אחרי הצבא עזבתי לאמסטרדם‪ ,‬וב‪2003-‬‬
‫הגעתי שוב לברלין‪.‬‬
‫אמסטרדם? זה קצת כמו לבגוד באהבה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫רציתי לטעום טעמים אחרים כדי לדעת מה אני‬
‫באמת אוהב‪ .‬ובאמת טוב לי פה‪ ,‬אבל אני לא‬
‫חושב להשתקע כאן לכל החיים‪ .‬אחרי עשר שנים‬
‫אתה כבר מכיר ומתרגל‪ .‬לא מיציתי‪ ,‬אבל כבר‬
‫הגעתי למקום שהוא בעייתי‪ .‬קצב ההתפתחות‬
‫כאן איטי‪ ,‬אין הרבה אפשרויות כאמן‪ .‬זה היה‬
‫ג'ונגל ונשאר ג'ונגל‪ ,‬אלא שעכשיו יש הרבה יותר‬
‫קופים שמתחרים על אותה כמות בננות‪ .‬אני‬
‫ממשיך להתפתח‪ ,‬עובר לאולמות נחשבים יותר‪,‬‬
‫אבל כבר רואה את האופק‪.‬‬
‫אז אתה חושב לעזוב?‬
‫כבר כמה שנים שאני ממש מתגעגע הביתה‪,‬‬
‫לתל אביב‪ .‬אבל זה פרדוקס‪ :‬לפעמים אתה‬
‫צריך לדבר על הבית‪ ,‬לחשוב הרבה על החזרה‬
‫הביתה‪ ,‬כדי שתוכל להמשיך לחיות בחוץ‪ .‬כשאני‬
‫מנסה לדמיין את החיים שיהיו לי בתל אביב‪,‬‬
‫זה מחזק אותי להישאר פה‪.‬‬
‫זה באמת פרדוקס‪ .‬איך אתה מסביר את‬
‫זה?‬
‫תמיד חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר‪.‬‬
‫ששם‪ ,‬במקום האחר‪ ,‬יהיה טוב יותר‪ .‬אבל זה‬
‫חלק מהגעגוע‪ .‬ברגע שנגמר הגעגוע‪ ,‬זה כבר‬
‫לא טוב‪ ,‬לא בריא‪ .‬ולהתגעגע אפשר רק מפה‪.‬‬
‫הגעגועים מחזיקים אותך בחו״ל בכלל‪ ,‬או‬
‫דווקא כאן‪ ,‬בברלין?‬
‫כאן בברלין‪ .‬אם כבר בחוץ‪ ,‬אז פה‪ .‬אני לא מתאר‬
‫לעצמי שאחיה במקום אחר‪ .‬יש מקומות שמצאו‬
‫חן בעיניי כמו סאו פאולו בברזיל‪ ,‬אבל לא אעבור‬
‫לשם‪ ,‬כי זה נורא רחוק מתל אביב‪.‬‬
‫באיזו תכיפות אתה מבקר בארץ?‬
‫לפחות שלוש פעמים בשנה‪ .‬תמיד ביקורים‬
‫ארוכים‪ ,‬אני לא מסוגל לבוא לביקור קצר‪ .‬וגם‬
‫כשאני בברלין אני רואה כל יום חדשות ערוץ ‪.2‬‬
‫רגל פה רגל שם?‬
‫לא‪ ,‬אני עם שתי הרגליים בברלין‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫החברים הכי טובים שלי בתל אביב‪ .‬אמנם יש‬
‫גם חברים בברלין אבל הקירבה הכי גדולה זה רק‬
‫בארץ‪ .‬בעצם‪ ,‬הסיבה שאני פה היא כלכלית‪ :‬אני‬
‫יכול לכלכל את עצמי כאן‪ ,‬יכול לחיות מהאמנות‬
‫שלי‪ ,‬מכבדים אותי ואת היצירה שלי‪ .‬יש לי כאן‬
‫בסיס קיומי‪.‬‬
‫כלומר ברלין כבר הפכה לבית?‬
‫לא‪ .‬אני לא קורא לזה בית‪ .‬גם לא אחרי עשר‬
‫שנים‪ .‬כי זה לא בית‪ .‬בית מבחינתי זה מקום‬
‫שאתה מתגעגע אליו‪.‬‬
‫אז בית חייב להיות תמיד מקום אחר‪ ,‬כי‬
‫אם תחזור לתל אביב‪ ,‬איך תתגעגע לתל‬
‫אביב?‬
‫יש אנשים שחיים במקום ומאוהבים בו‪ .‬אבל‬
‫אני לא מאוהב בברלין‪ .‬אני מאוד אוהב את תל‬
‫אביב‪ .‬הבעיה היא שמבחינה פרקטית זה נראה‬
‫לי בלתי אפשרי לממש את האהבה הזו‪ .‬לשכור‬
‫שם דירה‪ ,‬לחיות באותו חופש ושלווה שמלווים‬
‫אותי כאן‪ .‬אמנם גם פה אין מספיק פרנסה‪,‬‬
‫אבל עדיין אני יכול לחיות כאן סביר מאוד רק‬
‫מהאמנות שלי‪ ,‬בלי למלצר במקביל‪ ,‬וזה בניגוד‬
‫להרבה מאוד אמנים בתל אביב‪.‬‬
‫בוא נדבר על היצירה שלך‪.‬‬
‫אני יוצר במה‪ .‬זה גם כוריאוגרף אבל לא רק‪.‬‬
‫אני יוצר הופעות שיש בהן שילובים‪ ,‬כשהבסיס‬
‫הוא תנועה וריקוד‪ ,‬אבל זה לא העיקר‪ .‬זה היה‬
‫החזון שלי מההתחלה‪ ,‬עוד לפני שבאתי‪ ,‬אבל‬
‫רק כאן זה התממש‪ ,‬השתכלל והשתפר‪ ,‬בזכות‬
‫התמיכה שקיבלתי‪.‬‬
‫למה זה לא התממש בארץ?‬
‫הבנתי מהר מאוד שבישראל זה אמנם אפשרי‬
‫ יש לי קולגות שמצליחים בארץ ‪ -‬אבל‬‫האינטואיציה שלי אמרה לי שהיצירה בארץ‬
‫מאוד מגבילה‪ .‬בתל אביב החזון שלי לא יכול‬
‫היה להתממש‪ .‬זה היה לפני ‪ 15‬שנה‪ ,‬אמנם‬
‫בינתיים זה השתפר‪ ,‬אבל לא בהרבה‪ .‬מחול‬
‫בארץ היה מונופול‪ ,‬היתה רק אפשרות אחת‪,‬‬
‫ממש אחת‪ ,‬במרכז סוזן דלל‪ .‬שם העליתי את‬
‫המופע הראשון שלי‪ .‬אבל היה לי ברור שאני‬
‫לא רוצה להיות מוגבל‪ ,‬להיות תלוי במונופול‪.‬‬
‫לא רציתי אפילו לנסות את זה‪ .‬רציתי גם לקבל‬
‫השראה ממקומות אחרים‪ ,‬סגנונות אחרים‪.‬‬
‫בישראל הדבר הכי שולט היה להקת בת שבע‪,‬‬
‫עד היום למעשה‪ .‬יש לי המון הערכה אליהם‪,‬‬
‫אבל זה פשוט לא הכיוון שלי‪.‬‬
‫איך אתה מגדיר את עצמך‪ ,‬לאור התמיכה‬
‫הזרה?‬
‫אני יוצר ישראלי‪ .‬נקודה‪ .‬ישראלי שחי בברלין‪.‬‬
‫אני לא יכול להגדיר את עצמי כיוצר גרמני‪.‬‬
‫"לפעמים אתה צריך‬
‫לחשוב הרבה על‬
‫החזרה הביתה‪ ,‬כדי‬
‫שתוכל להמשיך לחיות‬
‫בחוץ"‪ .‬ניר דה וולף‬
‫צילום‪ :‬יואב ספיר‬
‫כשאתה מופיע בארצות אחרות‪ ,‬לא‬
‫גרמניה או ישראל‪ ,‬איך אתה משווק את‬
‫עצמך?‬
‫דרך מכוני גתה ברחבי העולם‪.‬‬
‫אז מי שמייצג אותך זה מוסד גרמני‬
‫למעשה‪.‬‬
‫זה משחק פינג‪-‬פונג‪ .‬אני מייצג אותם כישראלי‬
‫מברלין והם נותנים לי את האפשרות לעשות‬
‫זאת‪ .‬עכשיו‪ ,‬למשל‪ ,‬ייצגתי את גרמניה בתל‬
‫אביב (במסגרת "ימי ברלין")‪ .‬אבל אני עושה‬
‫זאת כישראלי‪ ,‬יצירה ישראלית מגרמניה‪ .‬יש בזה‬
‫משהו מאוד ברלינאי‪ ,‬מאוד יפה‪ .‬מי היה חושב‬
‫על דבר כזה לפני עשרים שנה? יש בזה משהו‬
‫לא נתפס‪ ,‬אולי גם מעוות‪.‬‬
‫אולי צריך לומר שזו למעשה יצירה‬
‫גרמנית‪ ,‬שהרי המימון והשיווק הם‬
‫גרמניים?‬
‫עצם העובדה שאני ישראלי הופכת את היצירה‬
‫לישראלית בבסיסה‪ .‬מעבר לזה גם ההומור‬
‫והאנרגיה הם משהו מאוד ישראלי בעבודה‬
‫שלי‪ .‬גם הישירות של התקשורת ‪ -‬לא לדבר‬
‫גבוה‪ ,‬לעשות אמנות לעם‪ .‬אני מאוד גאה בזה‪ .‬זו‬
‫למעשה המשימה שהצבתי לעצמי‪ :‬לדבר לאדם‬
‫הפשוט‪ ,‬לגרום לו ליהנות ולצחוק‪ ,‬ולחשוב על‬
‫מה הוא צחק כשהוא יוצא מהתיאטרון‪ .‬זו לא‬
‫משימה קלה‪.‬‬
‫יש איזה מסר משותף לכל המופעים?‬
‫זה קצת כמו כתיבת ספרים‪ .‬אמנם יש לך את‬
‫השפה שלך‪ ,‬ויש משהו משותף לכל הספרים‪,‬‬
‫אבל כל ספר עומד בפני עצמו‪ .‬מה שמשותף‬
‫לכל המופעים שלי הן הדמויות‪ :‬תמיד אנשים‬
‫חולמים‪ ,‬אנשים עם שריטות אמוציונליות‪ ,‬עם‬
‫געגועים‪ ,‬נפילות ואופטימיות‪ .‬זה קו שחוזר בכל‬
‫הדמויות ובכל העבודות‪.‬‬
‫איפה אתה גר בברלין?‬
‫בפרנצלאוור ברג‪ ,‬כבר תשע שנים‪ .‬בהתחלה גרתי‬
‫בקרויצברג‪ .‬מאוד נהניתי שם‪ ,‬אבל זה היה מזמן‪.‬‬
‫וגרתי גם בגיהנום‪ ,‬זה היה בפרידריכסהיין‪ .‬אחרי‬
‫חצי שנה ברחתי‪ .‬לפרנצלברג הגעתי במקרה‬
‫ואחר כך פשוט התרגלתי‪.‬‬
‫היית עובר לשכונה אחרת?‬
‫זה מבוסס על יחסי גומלין‪ .‬הם רוצים להראות‬
‫שיש פה יצירה פורה ותוססת‪ ,‬גם ואולי דווקא אם‬
‫זו יצירה לא‪-‬גרמנית‪ .‬ואני מקבל את האפשרות‬
‫להציג את היצירה הזו‪.‬‬
‫הם אומרים בעצמם‪ ,‬נאמר בברזיל‪ ,‬שמדובר‬
‫ביצירה לא‪-‬גרמנית?‬
‫לא‪ .‬גם אם הייתי מיליונר‪ ,‬פשוט הייתי קונה בית‬
‫בפרנצלברג‪ .‬ואם הייתי חייב לעבור‪ ,‬אז הייתי‬
‫חוזר לקרויצברג‪ .‬או לגרונוולד‪ .‬זה איזור מדהים‪,‬‬
‫אבל חייבים רכב‪.‬‬
‫כשתחזור לארץ‪ ,‬מה תרצה לקחת איתך‬
‫מברלין?‬
‫האמת היא שזה לא כזה מסובך‪ .‬בתוכנייה תמיד‬
‫רשום ניר דה‪-‬וולף‪ ,‬כוריאוגרף ישראלי שחי‬
‫בברלין‪ .‬לפעמים זה הרבה יותר מסובך במוח‬
‫שלנו מאשר במוח שלהם‪ .‬הרי זה מה שהם רוצים‪,‬‬
‫להראות שזו עיר בינלאומית‪ ,‬שיש ישראלים‬
‫בברלין‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬בסופו של דבר הכי חשוב‬
‫זה מה קורה על הבמה‪ ,‬האיכות של המופע‪ ,‬ולא‬
‫הזהות או הרקע‪.‬‬
‫איך ומתי הקמת את הלהקה שלך?‬
‫עקרונית ב‪ ,2004-‬אבל התמיכה הרשמית‬
‫הגיעה רק ב‪ .2008-‬לשם "טוטל ברוטל" הגעתי‬
‫מתוך הקשבה‪ .‬שמתי לב שכולם כאן אומרים‬
‫טוטל‪ ,‬וחשבתי שהמילה הזאת מאוד משתלבת‬
‫בצורת העבודה והחיים שלי‪ ,‬עד הסוף לגמרי‪.‬‬
‫ואז חיברתי את טוטל לברוטל‪ .‬הרגשתי שזה‬
‫שם נכון מבחינה שיווקית‪ ,‬קליט‪ ,‬וגם מתאים‬
‫לסוג העבודה שלי‪ .‬וזה באמת נתפס‪ .‬כל מי‬
‫ששומע את השם‪ ,‬עולה לו חיוך על הפנים‪.‬‬
‫למעשה הקמתי את הלהקה עבור קהלים שלא‬
‫ממש מתחברים למחול‪ .‬זו המומחיות שלי‪ ,‬לדבר‬
‫לאנשים שלא יכולים או לא צריכים להבין‪ ,‬אלא‬
‫להרגיש‪ .‬יש הרבה בידור במופעים‪ ,‬הרבה הומור‪,‬‬
‫דמויות רגילות שאפשר לפגוש בכל מקום‪ ,‬קשת‬
‫של טיפוסים כדי שיהיה מבחר‪ ,‬שכל אחד יוכל‬
‫להתחבר למישהו‪ ,‬כמו באח הגדול‪ .‬חשובה לי‬
‫תקשורת ישירה וקולחת‪ ,‬שפה יומיומית‪ .‬זה‬
‫בעצם כמו סרט קולנוע שנעשה חי‪ ,‬עם הבמה‪,‬‬
‫עם מחול וזיעה וכל זה‪.‬‬
‫יש משהו שהיית מגדיר כישראלי ביצירה‬
‫שלך?‬
‫שם‪ :‬ניר דה וולף‬
‫גיל‪38 :‬‬
‫במקור‪ :‬מפתח תקווה‬
‫בברלין‪ :‬יוצר במה‬
‫ותק‪ 10 :‬שנים‬
‫אני תמיד מאחר לפגישות‪ ,‬אז אני לא יכול‬
‫לומר שהייתי לוקח את הדייקנות‪ ...‬אבל אני‬
‫מאוד מדויק בעבודה וזה משהו שחסר בארץ‪.‬‬
‫לפעמים אני יותר מדויק מגרמנים‪ ,‬בכל הרבדים‬
‫של העבודה‪ .‬אז הייתי לוקח את הדיוק‪ ,‬לא את‬
‫הדייקנות‪ .‬אולי גם את תרבות הדיבור‪ .‬ואת‬
‫העמידה המסודרת בתור‪ .‬אם היינו יכולים להביא‬
‫את זה לישראל‪ ,‬היתה לנו ארץ למופת‪.‬‬
‫מה חסר לך פה מישראל?‬
‫הספונטניות‪ .‬דאגה לזולת‪ ,‬אכפתיות‪ .‬כל אחד חי‬
‫פה בתוך הבועה שלו‪ .‬הייתי מביא לפה גם את‬
‫התאווה לאוכל‪ .‬ישראלים רוצים אוכל טעים‪ ,‬זה‬
‫קשור לא רק לאוכל עצמו‪ ,‬אלא גם להיסטוריה‪.‬‬
‫גרמנים יגידו גם על סלט מגעיל שהוא בסדר‪.‬‬
‫הנימוס הזה מטריף אותי‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬מסר לאומה?‬
‫תביאו לפה ‪ ,AM:PM‬והרבה אהבה‪.‬‬
‫‪www.totalbrutal.net‬‬
‫‪17‬‬
‫משהו חדש מתרקם כאן‪,‬‬
‫הפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב‪.‬‬
‫צילומים‪Pawel Mazur :‬‬
‫מפולין‬
‫אותו לבר‪ ,‬מעשה שגרר ביקורת ציבורית לא‬
‫קטנה (מגזין פורבס ישראל פרסם לאחרונה‬
‫תחקיר המייחס לפעילים בקהילה היהודית‬
‫בפולין גזירת קופונים של מיליונים במסגרת‬
‫השבת נכסי הקהילות היהודיות)‪.‬‬
‫נכנסתי למקום בשישי בערב‪ ,‬עם שקיעת החמה‪.‬‬
‫על הקירות נותרו ציורים של נופי ארץ ישראל‪,‬‬
‫פסוקים תנ"כיים ששרדו בחלקם‪ ,‬וגומה שבה‬
‫מוקם בעבר ארון הקודש‪ .‬על במה קטנה מול‬
‫ארון הקודש הנפקד‪ ,‬מנגנים שניים‪ ,‬גבר ואישה‪,‬‬
‫מוזיקת כלייזמר קצבית‪ .‬המקום ריק מאנשים‪,‬‬
‫ואני והברמן המשועמם מביטים בהם ומקשיבים‬
‫לנגינתם‪ .‬בהתחלה חשבתי שאלה רק חזרות‬
‫למופע שיתקיים מאוחר יותר‪ ,‬אך הברמן‬
‫התעקש שזה הקונצרט המתוכנן‪ .‬הזמנתי לי‬
‫אפוא משקה בבר‪ ,‬והתיישבתי לשמוע את‬
‫הנגינה‪ ,‬שהפכה בינתיים נוגה‪ ,‬בערב שבת בבר‪-‬‬
‫כנסת שברחוב הרב מייזל‪ .‬שעה שלמה הם ניגנו‪,‬‬
‫ואפילו שמחו משהו למחיאות הכפיים הסוערות‪,‬‬
‫גם אם באו ממאזין נלהב אחד‪ .‬הסתבר‬
‫שהקונצרט לא היה חלק מהפסטיבל‪ ,‬ואולי בעל‬
‫המקום הרגיש צורך להתחבר לעבר היהודי של‬
‫הבר שלו‪.‬‬
‫ימי הפסטיבל עמוסים בהרצאות‪ ,‬סדנאות‬
‫וסיורים הנערכים במהלך היום‪ .‬בפינת הרחובות‬
‫יוספה ויעקבה נמצא ה"חדר"‪ ,‬מרכז תרבות‬
‫קטן עם בית קפה‪ ,‬המרכז במהלך הפסטיבל‬
‫מפגשים עם אמנים וסופרים‪ .‬המקום הזכיר לי‬
‫במשהו את "תמול‪-‬שלשום" המיתולוגי‬
‫בירושלים‪ ,‬אולי משום הספרים הרבים שהיו‬
‫על הקיר‪ ,‬ואולי משום המראות הגליציאנים של‬
‫עגנון שעלו בדמיוני‪.‬‬
‫מדי ערב נערך קונצרט חגיגי ב"טמפל סינגוג"‪,‬‬
‫ששופץ להפליא והאקוסטיקה בו איכותית‪ .‬הקהל‬
‫הבינלאומי מגיב בהתלהבות למוזיקאים הרבים‬
‫המנגנים בלהט על במת התפילה במעין חוויה‬
‫דתית‪-‬חילונית חדשה‪ .‬לאחר הקונצרט המרכזי‪,‬‬
‫מתקבצים הנגנים והצעירים הרבים בבר‬
‫"אלכימיה" בכיכר השוק‪ ,‬שבו מתקיימים ג'ם‪-‬‬
‫סשנים אל תוך הלילה‪.‬‬
‫מפתיע לראות את כמות הפולנים הצעירים‬
‫שמגיעים לקחת חלק בפסטיבל‪ .‬לחלק מהם‬
‫שורשים יהודיים שנחשפו לאחרונה‪ ,‬והם מחפשים‬
‫אחר תוכן ומשמעות לידיעה שסבם או סבתם‬
‫היו יהודים‪ .‬גם הצוות המסור שאחראי על ניהול‬
‫האירועים בפסטיבל מורכב בעיקר מסטודנטים‬
‫צעירים המתנדבים לקחת חלק ולסייע בפרויקט‪,‬‬
‫ומתקבל הרושם שבניגוד לגיל הממוצע המבוגר‬
‫יחסית באירועים דומים בגרמניה‪ ,‬בקרקוב די קּול‬
‫להיות קשור לתרבות יהודית‪.‬‬
‫פולין שרדה את המשבר הכלכלי באירופה טוב‬
‫יחסית למדינות אחרות ביבשת‪ ,‬והדור הצעיר‬
‫נטול הזכרונות מהתקופה הקומוניסטית מרגיש‬
‫חלק מהמערב‪ .‬רבים חיו כמה שנים במדינות‬
‫איחוד אחרות‪ ,‬בעיקר באנגליה‪ ,‬שאפשרה כבר‬
‫ב‪ 2004-‬לאזרחי מדינות האיחוד החדשות ממזרח‬
‫אירופה ליהנות מחופש התנועה של אמנת שנגן‪.‬‬
‫פולנים רבים שהיגרו אז‪ ,‬חוזרים עתה לפולין‬
‫כשהם נושאים עמם מטען תרבותי חדש‪ ,‬ואינם‬
‫חוששים לחקור את העבר הקולקטיבי והאישי‬
‫של מולדתם‪ .‬היהודים היו בשר מבשרה של‬
‫ארצם‪ ,‬והחוויה היהודית המתחדשת היא גם‬
‫חוויית תרבות פולנית‪.‬‬
‫זה לא שהעבר היהודי אינו נוכח עדיין כענן אפור‬
‫כבד‪ .‬אך גם משהו טוב קורה‪ .‬הקהל הנלהב‬
‫והאנרגיות העוצמתיות בהופעות המרכזיות כל‬
‫ערב ב"טמפל סינגוג" גורמים לתחושה שמשהו‬
‫חדש מתרקם כאן‪ ,‬משהו שמכיל בתוכו את‬
‫העבר‪ ,‬בדיאלוג עם ההווה ובמבט מבויש‬
‫ואופטימי גם אל העתיד‪.‬‬
‫‪Eroticism‬‬
‫‪in Jewish‬‬
‫‪Literature‬‬
‫‪October 1973‬‬
‫‪Israel faced‬‬
‫‪Extinction‬‬
‫‪Opinion‬‬
‫‪Netanyahu‬‬
‫‪with Barghouti‬‬
‫‪Interview‬‬
‫‪with Chancellor‬‬
‫‪Merkel‬‬
‫‪Sex‬‬
‫‪War‬‬
‫‪Peace‬‬
‫‪Power‬‬
‫ככל שמתרבים הקיטורים (או גילויי השמחה ‪ -‬תלוי את מי שואלים) על ברלין המשתנה בקצב מואץ‪,‬‬
‫כך גוברים גם הלחשושים והשמועות על האלטרנטיבות ממזרח‪ .‬אלעד יעקובוביץ' נסע באוטובוס‬
‫לפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב‪ ,‬וחזר די נלהב | אלעד יעקובוביץ'‬
‫פ‬
‫ולין ארץ ירוקה‪ ,‬לפחות באמצע הקיץ‪,‬‬
‫בכביש המשובש החוצה את השדות‬
‫המזהיבים‪ ,‬קילומטרים בודדים מהיכן‬
‫שהיתה פעם נקודת הגבול עם גרמניה‪ .‬הנוף‬
‫המרגיע עוזר במעט להקהות את טלטולי הדרך‪.‬‬
‫קו האוטובוסים החדש שמפעילה הרכבת‬
‫הגרמנית בין ברלין לקרקוב חוצה ארצות‬
‫ועולמות‪ ,‬ואולי גם זמנים‪ ,‬ובאירופה נטולת‬
‫הגבולות הנסיעה מזרחה מברלין בואכה ורוצלב‬
‫וקטוביץ' נדמית טבעית כמעט כמו הנסיעה‬
‫מברלין לקופנהגן או לאמסטרדם‪ .‬אך כמו שכתב‬
‫פעם יהודה עמיחי על השלט בירידה לים המלח‬
‫המורה על פני הים‪ ,‬שגם אם אינך רואה אותם‪,‬‬
‫אתה עדיין יכול לדמיין אותם‪ ,‬כך גם בדרך‬
‫לקרקוב‪ ,‬אתה רואה שלטים ומדמיין‪.‬‬
‫הפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב מתקיים כבר‬
‫‪18‬‬
‫כשני עשורים וחצי‪ .‬תחילתו עוד ב‪ ,1988-‬בשלהי‬
‫השלטון הקומוניסטי‪ ,‬אז התקיים אחת לשנתיים‪.‬‬
‫מ‪ 1994-‬הפך לאירוע שנתי‪ ,‬שמושך אליו מדי‬
‫קיץ אמנים ומבקרים ממדינות רבות‪ .‬במשך‬
‫כעשרה ימים הופך רובע קז'ימייז'‪ ,‬שהיה הרובע‬
‫היהודי עד מלחמת העולם השנייה‪ ,‬למרכז תוסס‬
‫של תרבות יהודית‪ .‬ותיקי הפסטיבל עוד זוכרים‬
‫את הבתים המטים לנפול בכיכר השוק‪ ,‬את‬
‫ההזנחה והאפרוריות שאפיינו חלק זה של העיר‬
‫מאז "היעלמותם" של דייריו המקוריים ועד‬
‫לפריחתו המחודשת כעבור כחצי מאה‪ .‬אבל‬
‫בעשור האחרון שופצו רחובות הרובע הצרים‬
‫והם נושאים היום שלטים בעברית וביידיש‪ .‬מול‬
‫אלפי התיירים הפוקדים את הברים והמסעדות‬
‫סביב כיכר השוק הישנה‪ ,‬נדמה לרגע למבקר‬
‫הברלינאי שאולי הוא בקרויצברג‪ .‬לישראלי‬
‫שילדותו עברה עליו בשנות השמונים של המאה‬
‫הקודמת ודרומה‪ ,‬המסעדות עם מפות השולחן‬
‫הפרחוניות והאוכל המזרח‪-‬אירופי המוגש על‬
‫ידי מלצר לבוש חולצה לבנה עם פפיון שחור‪,‬‬
‫עשויות להזכיר שגם תל אביב היתה פעם קצת‬
‫קרקוב או לודג' קטנה מתחת לשמש הים‪-‬‬
‫תיכונית הקופחת‪.‬‬
‫חלק מבתי הכנסת שנותרו שלמים מאז‪,‬‬
‫משמשים לאירוח קונצרטים בזמן הפסטיבל;‬
‫אחרים שופצו מחדש כאולמות תפילה‪ ,‬אך הם‬
‫עומדים ריקים‪ ,‬ממתינים למתפללים שישובו‬
‫אל ספסלי העץ וארון הקודש‪ .‬אחד מבתי‬
‫הכנסת המעניינים ברובע הוא זה שברחוב‬
‫מייזלה‪ ,‬או הרב מייזל‪ ,‬כפי שנקרא בעבר‪ .‬בניגוד‬
‫לבתי תפילה אחרים ששופצו‪ ,‬זה הושכר על‪-‬ידי‬
‫הקהילה היהודית לאיש עסקים מקומי‪ ,‬שהפך‬
‫בה‪w‬‬
‫סב‬
‫‪Politics, Economy, Arts & Culture, Religion‬‬
‫‪be‬‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫‪sc w‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Su Now‬‬
‫‪Four times a year, in English, international‬‬
‫‪The hassle-free way to keep up-to-date with life and Jews in the heart of Europe‬‬
‫‪Germany €12 a year, Abroad €14 a year, PDF-E-Paper €10 a year‬‬
‫‪[email protected] // SVoice from Germany GmbH - Postfach 311310 - 10643 Berlin‬‬
‫‪www.jewish-voice-from-germany.de‬‬
‫ד"ש‬
‫מפולין‬
‫קולנוע גרמני‬
‫אפרת יהל‬
‫"אמרתי ישראלית‪ ,‬והמורה‬
‫הפולנייה תיקנה אותי ואמרה‬
‫יהודייה"‪ .‬עפרה ריזנפלד‬
‫אחרי ההתפרקות‬
‫נסיון העבר מלמד כי לסרטי דרמה תקופתיים המגיעים מגרמניה סיכוי טוב יותר לזכות בתשומת לב‬
‫בתחרות האוסקר‪ .‬הסרט ‪ ,Zwei Leben‬שנבחר לייצג את המדינה השנה‪ ,‬ממשיך את המסורת‬
‫עפרה ריזנפלד‪ ,‬שחיה בחמש השנים האחרונות בפוזנן שבפולין‪ ,‬מעידה‬
‫על עצמה שזהותה מגובשת‪ .‬ואף על פי כן היא ממשיכה לחקור את‬
‫נושא הזהות באמצעות סרט תיעודי שבוחן את דמות היהודי בפולין‬
‫של ימינו ‪ I‬לירון מילשטיין‬
‫עפרה ריזנפלד חלמה תמיד לצאת לנדודים‪.‬‬
‫"לפני כשמונה שנים הגעתי למצב שבו הייתי‬
‫חופשייה מהתחייבויות והחלטתי להתחיל‬
‫לממש את החלום‪ .‬בשביל הפרנסה עשיתי קורס‬
‫הוראת עברית לזרים באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ותוך כדי כך התעורר בי הרצון לחיות תקופה‬
‫כלשהי בפולין‪ .‬התחלתי לחפש עבודה כמורה‬
‫לעברית שם‪ ,‬אבל קיבלתי הצעה מצרפת‪.‬‬
‫לימדתי שנתיים באוניברסיטה בננסי שבמזרח‬
‫צרפת‪ ,‬ואז‪ ,‬לפני כחמש שנים‪ ,‬הגיעה הצעה‬
‫מהאוניברסיטה בפוזנן‪ .‬לא היססתי"‪.‬‬
‫הנסיעה הראשונה שלה לפולין היתה ב‪,2000-‬‬
‫לפני ביקורו בישראל של האפיפיור קרול וויטילה‪.‬‬
‫היא נשלחה אז על ידי עיתון "הארץ" לכתוב על‬
‫חברותם של אמה והאפיפיור בנעוריהם‪" .‬כנראה‬
‫בזמן הביקור הזה נבטה המשיכה שלי לפולין‪.‬‬
‫לפני כן זה לא עניין אותי‪ ,‬ובמחנות הריכוז לא‬
‫ביקרתי עד היום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הייתי בשנה‬
‫האחרונה בין היוזמים לשיקום בית קברות יהודי‬
‫שנחרב בעיר ורונקי‪ ,‬ואני מאוד מתעניינת בעבר‬
‫היהודי בפוזנן‪ .‬גם כאן היתה פעילות נרחבת של‬
‫הנאצים‪ ,‬כך שלא צריך להרחיק‪ .‬בצד הפולני אני‬
‫מוצאת מצד אחד כנסיות שמציגות את היהודי‬
‫כמפלצת‪ ,‬לצד אנשים החשים משיכה חזקה‬
‫לתרבות היהודית שנמחקה‪ ,‬בהם סטודנטים‬
‫שלי בחוג לעברית באוניברסיטת פוזנן‪ ,‬שבה‬
‫אני היהודייה היחידה"‪.‬‬
‫על זהותה היא מעידה כי היא "מגובשת מזמן‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫אישה‪ ,‬ישראלית‪ ,‬יהודייה"‪ .‬לדבריה‪ ,‬השהות‬
‫בפולין לא שינתה את תחושותיה בנושא‪.‬‬
‫"כשניסיתי ללמוד פולנית בקורס למורים זרים‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬התבקשתי להגיד (בפולנית)‬
‫מה הלאומיות שלי‪ .‬אמרתי‪ :‬ישראלית‪ .‬המורה‬
‫תיקנה אותי ואמרה‪ :‬יהודייה‪ .‬אמרתי‪ :‬כן‪ ,‬אני‬
‫יהודייה מישראל‪ ,‬אבל לא כל הישראלים‬
‫הם יהודים‪ ,‬יש גם ערבים‪ .‬המורה התעקשה‬
‫שההגדרה שלי היא יהודייה‪ .‬בשיעור שלאחר‬
‫מכן היא כנראה קיבלה הסברים והתרצתה"‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬נושא הזהות מרתק ומושך אותה‪.‬‬
‫"בשנתיים האחרונות אני עובדת על סרט תיעודי‪,‬‬
‫שבערך מחצית ממנו כבר צולמה‪ ,‬ושמו 'מה‬
‫זה ז'יד'‪ .‬הסרט בוחן את דמות היהודי בפולין‬
‫של ימינו דרך אנשים שהכרתי ונוצר בינינו קשר‬
‫קרוב‪ :‬דורותאה ובוגוש‪ ,‬זוג נגני רחוב כליזמרים;‬
‫צ'סלב פרדלה‪ ,‬סופר נפלא בן ‪ 81‬שעדיין לא‬
‫פרסם את כתביו‪ ,‬ויהודי יחיד במשפחתו ובעירו;‬
‫מרתה דרז'ינסקה‪ ,‬פסיכולוגית צעירה‪ ,‬שהסוד‬
‫הגדול במשפחתה היה יהדותו של אביה המנוח‪,‬‬
‫ואחרים‪ .‬אני מצטרפת לדמויות אלה בחיפושיהן‬
‫ובחיפושיי שלי אחר גורלו של סבי‪ ,‬אברהם אדולף‬
‫ריזנפלד‪ ,‬יהודי גרמני ציוני‪ ,‬רוקח ודמות כריזמטית‬
‫בעירו גולוב‪-‬דובז'ין‪ ,‬שנרצח יחד עם פולנים ביער‬
‫בפולין וקבור כנראה בבית קברות קתולי"‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬בפוזנן עצמה אין ממש קהילה‬
‫ישראלית‪" :‬יש כמה ישראלים ‪ -‬שלושה‪-‬ארבעה‬
‫למיטב ידיעתי‪ ,‬שנשואים לפולניות‪ ,‬וחוץ מהם‬
‫כמה סטודנטים ישראלים‪ ,‬בעיקר בבית הספר‬
‫לרפואה‪ .‬אני מכירה אחת מהם‪ .‬עם הישראלים‬
‫המהגרים אין לי קשר ממשי‪ .‬פגשתי שלושה‬
‫מהם‪ .‬שניים מהם ברוגז עם הקהילה היהודית"‪.‬‬
‫הקהילה היהודית מונה כמה עשרות‪" ,‬ואני‬
‫יודעת על כמה יהודים שאינם מקיימים קשר‬
‫עם הקהילה או שניתקו את הקשר"‪ .‬אין רב‬
‫בפוזנן‪" ,‬אבל בחגים וגם מדי כמה שבתות‬
‫נערכת ארוחת צהריים בבית הקהילה‪ .‬יש אדם‬
‫אחד בלבד שיודע לקרוא בעברית‪ ,‬אותו צ'סלב‬
‫פרדלה מהסרט שלי‪ ,‬שהוא גם זקן הקהילה וסגן‬
‫הנשיאה‪ .‬נשיאת הקהילה היא אליציה קובוס‬
‫(בת לאם קתולית)‪ ,‬שעל פיה יישק דבר‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫בית הכנסת הגדול ‪ -‬מהגדולים שהיו באירופה‬
‫ שהוסב על ידי הנאצים לבריכת שחייה ושרד‬‫בשלמותו‪ ,‬הושב לפני כמה שנים לידי הקהילה‪,‬‬
‫ועדיין הופעלה בו בריכת השחייה העירונית‪.‬‬
‫לפני כשנתיים הבריכה פונתה‪ .‬הרעיון היה‬
‫להפוך את הבניין למרכז תרבות יהודית‪ ,‬אבל‬
‫לבסוף הוא הוחכר ליזמים‪ ,‬שעומדים להפוך‬
‫אותו למלון‪ .‬יש על המהלך הזה ביקורת קשה‪,‬‬
‫גם בעיתונות‪ ,‬אבל הממסד‪ ,‬גם היהודי‪ ,‬כנראה‬
‫אישר‪ .‬זאת אחת הסיבות שניתקתי את הקשר‬
‫עם הקהילה היהודית בפוזנן"‪.‬‬
‫סדרת הראיונות עם ישראלים‬
‫בתפוצות היא פרויקט משותף‬
‫של שפיץ עם ‪JCCenters.org‬‬
‫‪2013 Copyright © JDC Europe‬‬
‫צילום‪Tom Trambow :‬‬
‫אישה‪,‬‬
‫ישראלית‪,‬‬
‫יהודייה‬
‫בחודש שעבר התכנסה האקדמיה הגרמנית‬
‫לקולנוע לבחור את הסרט שיתמודד מטעמה‬
‫בקטגוריית הסרט הזר באוסקר‪ .‬גם השנה נבחר‬
‫סרט דרמה תקופתי‪ ,‬כנראה לאור נסיון העבר‬
‫שהראה כי סרטים העוסקים בעברה של גרמניה‬
‫זוכים לתשומת לב רבה יותר מדרמות עכשוויות‬
‫מסוגננות‪ .‬הסרט ‪ Zwei Leben‬גבר אם כן על‬
‫הפייבוריט !‪ ,Oh Boy‬שעליו כתבנו בגיליון‬
‫הקודם‪ ,Zwei Leben .‬בבימויו של גיאורג מאאס‪,‬‬
‫מבוסס על רומן של האנלורה היפה (‪,)Hippe‬‬
‫‪( Eiszeiten‬ימים של קרח)‪.‬‬
‫הסרט עוסק בפרשייה אפלה מתקופת הנאצים‪,‬‬
‫אשר נוצלה מאוחר יותר באופן ציני על ידי‬
‫השטאזי במזרח גרמניה‪ :‬פרויקט הלבנסבורן‬
‫הנורבגי‪ .‬לאחר השתלטות הנאצים על נורבגיה‬
‫בראשית שנות הארבעים‪" ,‬שודכו" חיילים גרמנים‬
‫עם נשים נורבגיות למטרות "השבחת הגזע"‪.‬‬
‫כ‪ 250-‬מהילדים שנולדו כתוצאה מכך נלקחו‬
‫לאימוץ בגרמניה‪ ,‬ורק כ‪ 80-‬מתוכם הוחזרו‬
‫לנורבגיה לאחר המלחמה‪ .‬בנורבגיה זכו ילדי‬
‫הפרויקט ליחס משפיל‪ ,‬ואמהותיהם הוקעו‬
‫כ"זונות גרמניות"‪ .‬על חלק מהילדים שנותרו‬
‫בבתי יתומים במזרח גרמניה פרש השטאזי את‬
‫חסותו‪ ,‬ועשה בהם שימוש במנגנוני הריגול שלו‪.‬‬
‫הסרט פותח בתיאור מפורט למדי של חייה של‬
‫קתרינה‪ ,‬החיה עם משפחתה חיים פסטורליים‬
‫בנוף הפיורדים עוצר הנשימה של נורבגיה‪ .‬בעלה‬
‫קצין בצי‪ ,‬ולבתם הסטודנטית יש תינוקת‪ .‬אמה‬
‫המבוגרת של קתרינה עוברת להתגורר עימם‬
‫ומסייעת בטיפול בתינוקת‪ .‬השלווה מופרת‬
‫כאשר עו"ד צעיר (קן דוקן) מופיע במקום‬
‫עבודתה של קתרינה ומבקש ממנה להצטרף‬
‫כאחת מילדי פרויקט הלבנסבורן לתביעה‬
‫ייצוגית נגד הממשלה‪ .‬השנה היא ‪ ,1990‬ונפילת‬
‫החומה מאפשרת לראשונה גישה למסמכים‬
‫שיוכלו לסייע בגיבוש התביעה‪ .‬קתרינה‬
‫מסרבת לשתף פעולה‪ ,‬מסיבות שנחשפות‬
‫בפנינו בהדרגה‪ ,‬בד בבד עם חשיפת זהותה‬
‫האמיתית‪ .‬העבר‪ ,‬שאותו ניסתה להשאיר מאחור‪,‬‬
‫מסרב להניח לה‪ ,‬וחיים שלמים שנבנו על שקרים‬
‫והונאה עומדים להתפרק‪.‬‬
‫את קתרינה מגלמת יוליאנה קוהלר (זכרונות‬
‫מאפריקה‪ ,‬איימי ויגואר) במשחק עצור ומדויק‪,‬‬
‫המחווה דווקא על פאניקה הולכת וגוברת‪ .‬למרות‬
‫שהסיפור מסופר מנקודת מבטה‪ ,‬ההזדהות‬
‫עימה לא מובנת מאליה‪ ,‬משום שמהלך הסרט‬
‫מגלה שיותר משהיא קורבן‪ ,‬היא משתייכת‬
‫לצד "הרעים"‪ .‬זו בחירה מעניינת‪ ,‬שמשאירה‬
‫את הצופה עם שאלות מסוג אחר לגמרי‪.‬‬
‫דמותה של קתרינה מעוצבת היטב כדמות‬
‫ההזדהות עימה לא מובנת מאליה‪ .‬יוליאנה קוהלר בתפקיד הדמות הראשית קתרינה‬
‫הראשית‪ ,‬אולם באה על חשבון דמויות המשנה‪,‬‬
‫שנותרות שבלוניות ופחות מעניינות‪ .‬ליב אולמן‪,‬‬
‫הכוכבת הקבועה של אינגמר ברגמן‪ ,‬מגלמת‬
‫את אמה של קתרינה בהופעה אקספרסיבית‬
‫מרשימה‪ .‬פניה המאובנים ביגון הנורא נחרתים‬
‫בזיכרון‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שנכון היה להקדיש בסרט‬
‫יותר מקום להבנת הדמות שלה‪ .‬גם דמויותיהם‬
‫של אנשי השטאזי סטריאוטיפיות ולא משדרות‬
‫את המורכבות המצופה בנקודה ההיסטורית‬
‫הרגישה הזו‪.‬‬
‫על עבודת הצילום המרשימה היתה אמונה יודית‬
‫קאופמן (‪ 4‬דקות)‪ ,‬שקיבלה גם קרדיטים על בימוי‬
‫ועיבוד התסריט‪ .‬נופיה החורפיים של נורבגיה‬
‫משולבים בדרמטיות בעלילה‪ ,‬וניכר שהושקעה‬
‫עבודת שחזור לא פשוטה על מנת לשוות שוב‬
‫לברלין את המראה המוזנח של ‪( 1990‬אף שמספר‬
‫ביקורות כאן כבר מיהרו להצביע על חוסר דיוק‬
‫היסטורי בפרטים מסוימים)‪.‬‬
‫‪ Zwei Leben‬נע על התפר שבין דרמה‬
‫משפחתית לסרט ריגול‪ ,‬ומתמודד עם מערכות‬
‫שהתפרקו בעקבות תמורות היסטוריות‪ ,‬במקרה‬
‫זה המשטרים הנאצי והמזרח‪-‬גרמני‪ .‬שניהם‬
‫הותירו לאחר קריסתם פרגמנטים של מנגנונים‬
‫אימתניים שנפוצו לכל עבר‪ .‬מה קורה לאחר‬
‫ההתפרקות לנשים ולגברים שנוצרו בדמותה של‬
‫המערכת? שהיו בשר מבשרה מכורח או מרצון?‬
‫האם ראויים הם בכלל להזדמנות לברוא את‬
‫עצמם מחדש ולהשתלב בחברה? אלה שאלות‬
‫שהחברה הגרמנית עסוקה בהן מאז תום מלחמת‬
‫העולם השנייה‪.‬‬
‫מבנה הסרט אינו אחיד‪ .‬חלקו הראשון מוקדש‬
‫ברובו לתיאור חייה של קתרינה‪ ,‬והניסיון להעביר‬
‫בהדרגה ובאופן פרטני את המורכבות מייצר גודש‬
‫ולא תמיד נוחל הצלחה‪ .‬בארה"ב התלוננו שמי‬
‫שלא בקיא בהיסטוריה האזורית ימצא עצמו מעט‬
‫מבולבל‪ .‬האפיזודות מן העבר הצצות כפלשבקים‬
‫מצולמות באיכות עשירה ומגורענת‪ ,‬ותכיפותן‬
‫הגוברת בחלקו השני של הסרט מייצרת מתח‬
‫של ממש‪ ,‬וממחישה היטב את הצפתו של העבר‬
‫המאיים להטביע את ההווה‪ .‬לעיתים נדמה‬
‫שהסיפור נתפר באופן מאולץ מדי‪ ,‬מה שפוגע‬
‫באמינותו‪ .‬גם הנטייה לבטא במפורש תחושות‬
‫במקום להשתמש באמצעים קולנועיים משאירה‬
‫רושם שנעשו קיצורי דרך על מנת לקדם את‬
‫העלילה על חשבון התעמקות ברובד הרגשי של‬
‫האירועים‪ .‬הסיום הפתאומי‪ ,‬אם כי לא בלתי צפוי‪,‬‬
‫משאיר את הצופה מעט בלתי מסופק‪ .‬נדמה‬
‫שהסרט עוצר איפה שהסיפור מתחיל באמת‬
‫להיות מעניין‪ :‬מה עושים עם מה שנשאר אחרי‬
‫שהכל התפרק?‬
‫‪21‬‬
‫הפינצטה שוטטות‬
‫מיקי ריס‬
‫צילומים‪ :‬מיקי ריס‬
‫סיורים מודרכים בטמפלהוף‬
‫אקספרסיוניזם גרמני עם בונוס‬
‫למרות שעברו חמש שנים מאז סגירתו הרשמית‪ ,‬הזמן בטמפלהוף‬
‫כאילו עמד מלכת‪ .‬סיורי הליכה שנערכים במקום בתדירות יומית‬
‫(סיורים באנגלית במהלך סוף השבוע בלבד) בקבוצות שגודלן נע‬
‫בין ‪ 15‬ל‪ 35-‬משתתפים‪ ,‬יאפשרו לכם לראות ולחוות הרבה יותר‬
‫מאשר ניתן בשיטוט עצמאי‪ :‬מתקני הספורט והפנאי המרובים שהקימו‬
‫האמריקנים במקום בזמן ששימש כבסיס צבאי‪ ,‬שרשרת של בונקרים‬
‫שרופים שהכילו צילומי אוויר אסטרטגיים לנאצים‪ ,‬שהרוסים פוצצו‬
‫בשוגג במהלך המלחמה‪ ,‬הטרמינל הריק שמסוע המזוודות בו עדיין‬
‫נראה כממתין לפעולה ועוד‪ .‬באתר מפורטים כמה סוגים של סיורים‬
‫בדגשים שונים (למשל סיור מיוחד לצלמים)‪ ,‬חלקם מתקיימים גם‬
‫לאורך כל החורף‪ .‬למרות שנקודת ההתחלה של הסיורים די פשוטה‬
‫למציאה‪ ,‬קחו בחשבון שמתחילים על הדקה‪ ,‬ומי שיגיע באיחור‬
‫ייאלץ לשחק מחבואים מתסכלים עם שאר חברי הקבוצה‪ ,‬שנעים‬
‫בין מנהרות לבונקרים במרחבים הבלתי נתפסים של המקום‪.‬‬
‫מוזיאון ‪ Brücke‬הססגוני והמעמיק מוקדש לאקספרסיוניזם‬
‫גרמני ומציג תערוכות מתחלפות בנושא‪ .‬בכל יום ראשון‬
‫ב‪ 11:30-‬נערכים סיורים מודרכים בשטחו הכלולים במחיר‬
‫הכניסה‪ ,‬ובכל יום ראשון הראשון של החודש ב‪15:00-‬‬
‫מתקיימים סיורים מיוחדים לילדים‪ .‬המוזיאון נמצא באיזור‬
‫יפהפה במערב ברלין‪ ,‬ומומלץ לסור ממנו לרחוב ‪Pückler‬‬
‫הסמוך‪ ,‬שבכיוון מערב הופך לשביל רחב וציורי הטובל בירוק‪.‬‬
‫המתמידים ללכת בו ימצאו עצמם לאחר כרבע שעה‬
‫ב‪ ,Jagdschloss Grunewald-‬הארמון הפרוסי העתיק‬
‫ביותר בברלין‪ ,‬ששופץ במשך שנים ונפתח לבסוף מחדש‬
‫לציבור באוקטובר ‪ .2011‬בארמון מוצגת דרך קבע תערוכה‬
‫של אמנות מהמאות ה‪ 15-‬עד ה‪ ,18-‬וניתן ללמוד בו גם על‬
‫היסטוריית הציד של המקום‪bruecke-museum.de .‬‬
‫‪tempelhoferfreiheit.de/besuchen/fuehrungen/‬‬
‫‪gebaeudefuehrungen/tickets‬‬
‫סטנד אפ באנגלית‬
‫דרך הכפרים‬
‫ימים מהאגדות‬
‫אפשר לדחות את הטיול הזה לאביב‪ ,‬אבל חבל‪ :‬כדאי‬
‫לנצל את הצבעוניות הסתווית כדי לטייל לפחות בחלק‬
‫מ”דרך הכפרים” היפה‪ ,‬המשתרעת לאורך ‪ 31‬ק”מ‬
‫ונחשבת לאחד ממסלולי ההליכה הפופולריים בצפון‬
‫ברלין‪ .‬הדרך מתחילה במזרח באיזור ‪,Ahrensfelde‬‬
‫וסופה במערב בגשר האדום והציורי בנמל שבקצה‬
‫ה‪ .Tegeler See-‬הדרך פשוטה ומשולטת‪ ,‬וההולכים‬
‫בה יעברו דרך ‪( Karower Teiche ,Lübars‬שם כדאי‬
‫לרכוב על סוסים) ויער טגל‪ .‬ניתן ורצוי ללכת את מלוא‬
‫המסלול במשך יום או יומיים רצופים‪.‬‬
‫מ‪ 7-‬ועד ‪ 24‬בנובמבר יתקיימו בברלין ה‪ ,Märchentage-‬שיוקדשו השנה‬
‫בעיקר לסיפורים ולאגדות ממדינות דוברות צרפתית‪ .‬מדובר בחגיגה‬
‫לילדים ולמבוגרים שמתקיימת באווירה קרנבלית באתרים שונים בברלין‬
‫וכוללת הקראות‪ ,‬אירועים מיוחדים ותערוכות רבות בנושא אגדות‪ ,‬כמו‬
‫למשל תערוכה בנושא מאתיים שנות כיפה אדומה שתוצג בספרייה‬
‫העירונית החל מ‪ 8-‬בנובמבר‪maerchenland-ev.de/berliner_ .‬‬
‫‪maerchentage/vorschau_maerchentage.html‬‬
‫פעם בשבוע‪ ,‬בשבת ברבע לחצות‪ ,‬מארח המועדון הוותיק ערב‬
‫סטנד אפ על טהרת האנגלית בלבד‪ .‬לא מדובר בבמה פתוחה‪,‬‬
‫אלא במופע מלא שנערך במרתף או על הבמה הגדולה בחלל‬
‫העליון של המועדון (תלוי בכמות הקהל)‪ ,‬ומארח אמני סטנד אפ‬
‫שונים במסגרת הסדרה ‪ .Midnight Fun‬הקומיקאים הם לרוב “אקס‬
‫פטריוטים” שחלקים מהמופע שלהם מתרכזים בחיים בברלין כזרים‪,‬‬
‫כך שמהגרים עשויים בהחלט להזדהות עם ההומור‪ .‬בשאר הימים‬
‫הרפרטואר הקומי העיקרי של המועדון הוא כמובן בגרמנית‪ ,‬ומחירי‬
‫הכניסה לכל המופעים הוגנים ביותר‪.‬‬
‫‪comedyclub.de/berlin/english-shows/midnightfun.php‬‬
‫‪barnim-wanderwege.de/doerferweg_barnimer.htm‬‬
‫הגנים הבוטניים של פנקו‬
‫מוזיאון הפליטים‬
‫המוזיאון המרתק הזה ממוקם בלב מרכז פליטים‪ ,‬ששימש בשנים‬
‫‪ 1990-1953‬את מי שהצליחו לעבור ממזרח גרמניה למערבה‪.‬‬
‫מדהים לגלות שהמרכז הצנוע עסק בקליטתם ובהכוונתם של‬
‫כשליש מתוך כארבעה מיליון בני אדם (!) שהיגרו ממזרח למערב‬
‫בתקופה זו‪ ,‬חלקם נשארו בו שבועות ולעיתים אף חודשים‪.‬‬
‫המוזיאון מתעד מוצגים וסיפורים אישיים מגוונים‪ ,‬המסייעים להבין‬
‫את הסיבות‪ ,‬התהליכים וההשלכות של הגירה זו‪ .‬הכניסה למקום‬
‫חופשית‪ ,‬וקיימים בו הסברים חלקיים באנגלית‪ ,‬כמו גם מדריך‬
‫קולי‪ .‬מומלץ להשאיר זמן לחלק האחרון במוזיאון‪ ,‬העוסק באמנות‬
‫מתקופת ה‪ ,DDR-‬לרבות קטעים מסרטים רבים‪ .‬אגב‪ ,‬כיום‬
‫מתאכסנים במרכז כ‪ 600-‬בני אדם המבקשים מקלט בגרמניה‬
‫מסיבות שונות‪notaufnahmelager-berlin.de .‬‬
‫‪2‬‬
‫כבודם של הגנים הבוטניים בדלהם במקומו מונח‪,‬‬
‫אך אין בכך כדי להפחית מערכם של הגנים בפנקו‪,‬‬
‫המהווים קונטרה מזרחית לבני דודם המערביים‪ .‬מה‬
‫שיצא לדרך בתור גינת בית ספר לימודית בתחילת‬
‫המאה העשרים‪ ,‬התפתח לגנים המשתרעים על פני‬
‫‪ 340‬דונם ומכילים כרי דשא נרחבים‪ ,‬גינה קהילתית‬
‫ומיני צמחים רבים‪ .‬אטרקציה נוספת במקום היא הקיר‬
‫הגאולוגי המכיל יותר מ‪ 120-‬סוגי סלעים‪ .‬בית הקפה‬
‫הממוקם בתוך מבנה החממות פועל רק בסופ”ש‪,‬‬
‫כך שלביקור ביום חול מומלץ לבוא עם פיקניק קטן‬
‫מהבית‪ .‬אם עוד לא התעייפתם‪ ,‬גרם המדרגות‬
‫ביציאה הצפונית מהגנים יוביל אתכם לפאתי שמורת‬
‫הטבע ‪ ,Barnin‬שבה אפשר לערוך טיול נוסף‪ .‬הכניסה‬
‫לגנים עולה אירו אחד‪ ,‬שאותו תתבקשו לשלם‬
‫במכונה האוטומטית בכניסה‪.‬‬
‫‪berlins-gruene-seiten.de/Gaerten-und-Parks/‬‬
‫‪Botanischer-Volkspark-Pankow‬‬
‫‪23‬‬
‫הלוח‬
‫כאן יכולה להיות המודעה שלכם!‬
‫שפיץ מודפס ב‪ 2000-‬עותקים‪ ,‬מופץ‬
‫לדוברי עברית ברחבי העיר‪ ,‬מחולק‬
‫באירועים ובמפגשים של ישראלים וזמין‬
‫גם ברשת‪ .‬לפרטים נוספים ולהזמנת‬
‫מודעות‪[email protected] :‬‬
‫רויטל סקלי‪ M.A ,‬בתרפיה‬
‫בהבעה ויצירה‬
‫טיפול רגשי בעברית לילדים ובני נוער‬
‫באמצעות תיאטרון ואמנות‪.‬‬
‫הפרויקט הינו חלק מחודש אמנות המיצג‬
‫בברלין‪ .‬ניתן לקחת חלק בשני אופנים‪:‬‬
‫לקביעת פגישת היכרות‪:‬‬
‫טרנס‪-‬לאומיות ואמנות מיצג‪ :‬מיצג‪/‬‬
‫פרפורמנס בנושא ויתור על אזרחות או ריבוי‬
‫אזרחויות‪ .‬על המופע לעסוק באופן שבו‬
‫החיים בין מדינות ותרבויות שונות משפיעים‬
‫על האמנ‪/‬ית ו‪/‬או על יצירתו‪/‬ה‪ .‬המופעים‬
‫יועלו באמצעי הפקה מינימליים אך בתשלום‪.‬‬
‫‪0151-58886780‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לימודי תטה הילינג® בברלין‬
‫טכניקה לשינוי ולתיכנות מחדש של‬
‫תת המודע‪ ,‬מאפשרת שינוי המציאות‬
‫היומיומית ונותנת כלים עוצמתיים‬
‫לעבודה עם עצמך ועם אחרים‪ .‬קורס‬
‫מתחילים יתקיים בסוף ינואר‪ ,‬וקורס‬
‫מתקדמים בתחילת פברואר‪ ,‬באנגלית‬
‫עם אופציה לתרגום ותרגול בעברית‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬אייל דינר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪0176-39348918‬‬
‫קול קורא לישראלים‪ :‬פרויקט על ריבוי‬
‫זהויות ושפות (‪Transnationality and‬‬
‫‪)Translinguality‬‬
‫מורה לפסנתר‪ ,‬אלתור ותיאוריה‬
‫מורה מאוד מנוסה לפסנתר ‪-‬‬
‫ממתחילים למתקדמים מאוד‪ ,‬בעל‬
‫ניסיון רב עם ילדים ומבוגרים כאחד‪.‬‬
‫מלמד גם אלתור‪ ,‬פיתוח שמיעה‬
‫ותאוריה לכל הכלים‪.‬‬
‫אייל לובט ‪0176-84588394‬‬
‫‪www.eyallovett.com‬‬
‫טרנסלאומיות וכתיבה‪ :‬סופרים‪ ,‬משוררים‪,‬‬
‫חוקרים וכותבי מגירה שרוצים לצאת‬
‫ממנה מוזמנים לשלוח טקסטים בכל סוגה‬
‫שעוסקים במערכת הגומלין בין זהות‬
‫לאזרחות‪ ,‬וההשפעה שיש לחיים בין מדינות‬
‫ותרבויות שונות על נושאי הכתיבה וסגנונה‪.‬‬
‫ניתן להציע גם הרצאות בנושאים הקשורים‬
‫לטרנס‪-‬לאומיות וכתיבה‪ .‬קורות חיים והצעה‬
‫(עד עמוד אחד) יש לשלוח עד ‪ 15‬בנובמבר‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪[email protected] :‬‬
‫סיון בן ישי‬
‫הפינצטה קולטורה‬
‫‪Theaterdiscounter‬‬
‫התיאטרון שבו תעלה‬
‫בדצמבר ההפקה החדשה‬
‫שלנו‪Save Your" ,‬‬
‫‪ ,"Love‬שעוסקת בזוגיות‬
‫בעידן הניאו‪-‬קפיטליסטי‪.‬‬
‫ה‪Theaterdiscounter-‬‬
‫הוא תיאטרון שפועל כבר‬
‫עשור‪ ,‬כאלטרנטיבה ל‪HAU-‬‬
‫ול‪ ,Sophiensäle-‬ונותן‬
‫במה לקבוצות צעירות‬
‫שהעבודה שלהן ניסיונית‬
‫ברמה של שפה ואסתטיקת‬
‫תיאטרון‪ .‬המקום מנוהל על‬
‫ידי קולקטיב וההצגה שלנו‬
‫תעלה בו לראשונה בין ‪4‬‬
‫ל‪ 6-‬בדצמבר‪.‬‬
‫‪Devil's Kitchen & Bar‬‬
‫בר‪-‬מסעדה בבעלותו של‬
‫ישראלי חביב בשם שלומי‬
‫פוטשבך‪ .‬התוודעתי למקום לפני‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ואני חושב שבתוך‬
‫שלל המקומות בברלין הוא יוצא‬
‫דופן‪ ,‬בדרכו‪ .‬יש בו איזו אווירה‬
‫של שחרור שהיא ייחודית בעיניי‪,‬‬
‫בוהמה של פעם שמביאה משהו‬
‫מאוד שמח‪ ,‬מאוד פרוע ומאוד‬
‫מתקשר‪ .‬בר שבאים אליו כדי‬
‫לפגוש אנשים ולדבר איתם‪.‬‬
‫האוכל הוא מין פיוז'ן של אוכל‬
‫ישראלי ולא ישראלי‪ ,‬הוא טעים‬
‫לי ובכלל בכלל לא יקר‪.‬‬
‫‪Klosterstraße 44, 10179‬‬
‫‪theaterdiscounter.de‬‬
‫‪devils-kitchen.com‬‬
‫‪Graefestraße 11, 10967‬‬
‫אריאל ניל לוי‬
‫‪Kumpelnest 3000‬‬
‫‪www.kumpelnest3000.com‬‬
‫‪Lützowstraße 23, 10785‬‬
‫צילומים‪ :‬אולף קונמן‬
‫מקום הבילוי הכי הזוי בברלין‪,‬‬
‫שמפגיש עובדות מין עייפות‬
‫שבאות לדרינק אחרי העבודה‬
‫ומלחים צעירים שהתאוריה‬
‫הקווירית אינה זרה להם‪ .‬יש‬
‫משהו בקהל המגוון‪ ,‬במוזיקה‬
‫ובאווירה של המקום הזה‬
‫שתמיד גורמים לי להרגיש‬
‫כאילו חזרתי לשנות התשעים‬
‫האהובות עלי עד מאוד‪.‬‬
‫בן ‪ ,36‬מרמת גן‪ .‬שחקן‪ ,‬דרמטורג ויוצר תיאטרון‪ .‬הגיע‬
‫לגרמניה ב‪ 2000-‬כדי ללמוד רפואה בטיבינגן‪ ,‬אך ב‪2003-‬‬
‫עבר ללימודי תיאטרון בבון‪ .‬כבר במהלך הלימודים החל‬
‫לעבוד כפרפורמר וכעוזר במאי (‪Schauspielhaus Wien‬‬
‫‪ ,Ballhaus Naunynstraße ,Volksbühne‬ועוד)‪ .‬ב‪2008-‬‬
‫הכיר את הילה גולן‪ ,‬בת זוגו ושותפתו ליצירה‪ ,‬ואת ניבה‬
‫דלומי‪ ,‬שותפתם ליצירה‪ ,‬וכיום שלושתם חיים בברלין‪ .‬בין‬
‫יצירותיהם‪" :‬דקת דומייה" (‪" ,)Schweigeminute‬גוגל‬
‫טרנסלייט" ו"פוליו" (זוכת ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו)‪.‬‬
‫אייקידו אצל המאסטר עומר לוסקי‬
‫כל השנים רציתי לתרגל אייקידו‪,‬‬
‫אבל זה לא התאים לי לכיס‪ ,‬ולמען‬
‫האמת גם תמיד הרגיש מעט בלתי‬
‫אפשרי‪ .‬אצל עומר יש תחושה‬
‫שאם תגיע ‪ -‬זה אפשרי‪ .‬הוא‬
‫מקדיש את כל כולו לדוג'ו (מקום‬
‫האימונים)‪ ,‬כשהחשוב מבחינתו הוא‬
‫שאנשים יגיעו‪ ,‬יתמידו ויתאמנו‪ .‬מה‬
‫שאני אוהב במקום‪ ,‬זה שאני תמיד‬
‫הולך אליו ברצון ואף פעם לא צריך‬
‫להכריח את עצמי‪.‬‬
‫‪aikidowind.wordpress.com‬‬
‫‪Skalitzer Straße 33, 10999‬‬
‫‪Hobrechtstraße 31, 12047‬‬
‫‪Torstrasse 62 Mitte‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫הפינצטה ישראלים ושות‘‬
‫שבוע השפה העברית בברלין‬
‫יוזמה ישראלית‪ :‬חלל חדש לאמנות עכשווית‬
‫‪ Circle1‬היא יוזמה ישראלית חדשה‪ ,‬שהוקמה על ידי העורכת שירה סברדלוב‪ ,‬האוצרת דורית לויטה‪-‬הרטן והאמנים אלונה‬
‫הרפז ואהרון עוזרי‪ ,‬במטרה לשלב אמנות ישראלית עכשווית בסצנה האמנותית של ברלין‪" ,‬וליצור במה דינמית לדיאלוג‬
‫רב‪-‬תרבותי ובין‪-‬תחומי‪ ,‬שמפגישה בין אנשים מתרבויות שונות"‪.‬‬
‫התערוכה הראשונה של הפרויקט תיפתח ב‪ 23-‬בנובמבר ב‪ ,19:00-‬ותארח עשרה אמנים ישראלים המגיעים ממגוון סגנונות‬
‫ומדיות‪ :‬יואב אפרתי‪ ,‬מיכל הלפמן‪ ,‬אלונה הרפז‪ ,‬יאן טיכי‪ ,‬אלון לוין‪ ,‬אהרון עוזרי‪ ,‬אלדר פרבר‪ ,‬זויה צ'רקסקי‪ ,‬אולף קונמן וגיל שחר‪.‬‬
‫האמנים המשתתפים בתערוכת הפתיחה מוגדרים על ידי היזמים של ‪ Circle1‬כ"חברי המעגל הראשון‪ ,‬מעין ליבה של מעגל‬
‫רחב בהרבה שיוצג בתערוכות הבאות של הפרויקט"‪ .‬החלל המרווח של ‪ Circle1‬בקרויצברג עתיד לשמש לא רק לקיום‬
‫תערוכות של אמנים ישראלים לצד אמנים בינלאומיים אחרים‪ ,‬אלא גם לאירועי תרבות שונים‪ ,‬בהם הרצאות‪ ,‬הקרנות‪,‬‬
‫שיחות אמן ועוד‪ .‬הפרויקט הוקם כארגון ללא מטרות רווח שכל הכנסותיו מוקצות לקיומו ולניהולו השוטף‪.‬‬
‫‪Circle1 – Platform for Art & Culture, Mittenwalder Straße 47 10961, www.circle1.org‬‬
‫שיתוף פעולה ייחודי בין יוזמות ישראליות ויהודיות שונות‬
‫בברלין יתקיים לראשונה במהלך חג החנוכה הקרוב‪ ,‬תחת‬
‫הכותרת "שבוע השפה העברית בברלין"‪.‬‬
‫לפני כשנה נשלח רותם מלאך (‪ )31‬לעירנו מטעם המחלקה‬
‫לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית והתנועה‬
‫הרפורמית‪ ,‬במטרה לפעול לחיזוק ולהעמקת הקשר‬
‫בין "הדור הצעיר" (גילאי ‪ )45-20‬לבין מדינת ישראל‪,‬‬
‫באמצעות קיום שיח עדכני בשאלות של זהות והיחס‬
‫לישראל‪ .‬במסגרת פעילותו‪ ,‬רותם מעודד שיתופי פעולה בין‬
‫ארגונים שונים הפועלים בברלין‪ ,‬וכבר יזם אירועים‪ ,‬פעילויות‬
‫מגוונות וסמינרים‪ .‬כעת חברו באמצעותו מגוון ארגונים‬
‫הפועלים בקרב האוכלוסייה הישראלית והיהודית בברלין‬
‫(בהם קומזיץ‪ ,‬הספרייה העברית בברלין‪ ,‬המקום‪,MNK ,‬‬
‫בית הלל‪ ,‬גייגר קולג׳‪ ,‬מועדון‪ ,‬תמר‪ ,‬יונג אונד יודיש ועוד)‪,‬‬
‫לסדרת אירועים שאולי עוד תהפוך למסורת‪ .‬האירועים‬
‫מסובסדים והעלויות סמליות ככל האפשר‪.‬‬
‫להלן פרטים על האירועים המרכזיים המתוכננים‪ .‬התוכנית‬
‫עדיין נמצאת בעבודה‪ ,‬ומומלץ להתעדכן בשינויים ובתוספות‬
‫בעמוד הבית של שפיץ ובלוח האירועים‪:‬‬
‫‪Spitzmag.com/events‬‬
‫ראשון‪ 1 ,‬בדצמבר מסיבת חנוכה עברית‬
‫למשפחות‪11:00 ,‬‬
‫עמותת "קומזיץ ‪ -‬המשפחה הישראלית בברלין" תציין‬
‫את שבוע השפה העברית במסיבת חנוכה למשפחות‪.‬‬
‫בתוכנית‪ :‬הצגה לילדים‪ ,‬שירי וסיפורי חנוכה‪ ,‬תחנות‬
‫יצירה לגילאים שונים‪ ,‬וכמובן כיבוד והדלקת נרות‪.‬‬
‫המסיבה תתקיים בשנברג‪ ,‬הרשמה מראש חובה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מחיר כניסה‪ 7 :‬אירו לילד‪ 5 ,‬אירו לילד שני (הורים בחינם)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שבת‪ 7 ,‬בדצמבר הספרייה העברית בברלין מארחת‪:‬‬
‫למה לא באת לפני המלחמה (בעברית)‬
‫חלק א'‪ :19:00 ,‬הצגת יחיד על פי ספרה של ליזי דורון (בעברית)‬
‫חלק ב'‪ :20:00 ,‬שיחה עם הסופרת ליזי דורון והשחקנית פביאנה מיוחס (בעברית)‬
‫הערב ייפתח בהצגת היחיד של השחקנית פביאנה מיוחס‪ ,‬שאותה עיבדה על פי‬
‫ספרה עטור הפרסים והשבחים של ליזי דורון‪" ,‬למה לא באת לפני המלחמה" (משך‬
‫ההצגה‪ 40-45 :‬דקות)‪ .‬הספר וההצגה עוסקים ביחסים המורכבים שבין אליזבת (ליזי)‪,‬‬
‫לאמה הלנה‪ ,‬ניצולת שואה‪ .‬לאחר ההצגה נקיים מפגש עם השתיים‪ .‬ליזי דורון היא‬
‫אחת הסופרות הישראליות המצליחות ביותר בגרמניה‪ .‬חמשת ספריה תורגמו (בין‬
‫השאר) לגרמנית והפכו לרבי‪-‬מכר‪ ,‬ספרה השישי ייצא לאור בגרמנית במרץ ‪.2014‬‬
‫מחיר כניסה‪ 6/4 :‬אירו‪.‬‬
‫ראשון‪ 8 ,‬בדצמבר הספרייה העברית בברלין מארחת‪:‬‬
‫למה לא באת לפני המלחמה (באנגלית)‬
‫חלק א'‪ :19:00 ,‬הצגת יחיד על פי ספרה של ליזי דורון (באנגלית)‬
‫חלק ב'‪ :20:00 ,‬שיחה עם הסופרת ליזי דורון והשחקנית פביאנה מיוחס (באנגלית)‪.‬‬
‫הערב יתקיים במתכונת זהה לערב הקודם‪ ,‬רק באנגלית (ראו פרטים לעיל)‪.‬‬
‫מחיר כניסה‪ 6/4 :‬אירו‪.‬‬
‫עבודה של זויה צ'רקסקי‬
‫שבת‪ 30 ,‬בנובמבר מסיבת פתיחה והשקה לשבוע‬
‫השפה העברית‬
‫חלק א'‪ :20:00 ,‬אהבה‪ ,‬משפחה והבלגן הרגיל בקולנוע‬
‫ישראלי ‪ -‬סדנה מבדרת על קולנוע ישראלי‬
‫עם פרופ' פרנק שטרן מאוניברסיטת וינה‪ .‬בסדנה יוקרנו‬
‫קטעים מסרטים ישראלים בעברית עם כתוביות לאנגלית‪,‬‬
‫וכן קטע מהסרט ‪( The Hebrew Hammer‬מסר מפרופ'‬
‫שטרן‪" :‬השתתפות בעברית‪ ,‬רוסית‪ ,‬אנגלית וגרמנית‬
‫תתקבל בברכה")‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :22:00 ,‬מסיבת ריקודים עברית עם דיג'יי‬
‫‪Blastik Haifa‬‬
‫הדלקת נרות‪ ,‬בופה ישראלי‪ ,‬סופגניות ואלכוהול מוזל‪.‬‬
‫מחיר כניסה (משולב לשני האירועים)‪ 8 :‬אירו בהרשמה‬
‫מראש‪ 10 ,‬אירו במקום‪.‬‬
‫‪Sophienclub, Sophienstraße 6, 10178‬‬
‫חמישי‪ 5 ,‬בדצמבר ערב עברי(ת) בתיאטרון ‪ACUD‬‬
‫חלק א'‪ :18:30 ,‬החפץ הזה הוא אני ‪ -‬בין היחיד לקבוצה‪ ,‬סדנת "בית העם"‬
‫על סוגיות זהות בהשראת חנוך פיבן‪ .‬מנחה‪ :‬איה נח‪ ,‬מייסדת ״המקום ‪ -‬מרחב‬
‫לתרבות יהודית חילונית"‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :20:15 ,‬ערב שירה ישראלית ‪ -‬הקראת שירה ישראלית ושירה עברית‬
‫בציבור בשותפות עם ‪( MNK‬מורן‪ ,‬נירית וקארין ‪ -‬מפגשי צעירים ישראלים בברלין)‬
‫ובהנחיית שלומי וגנר‪.‬‬
‫מחיר כניסה (משולב לשני האירועים)‪ 5/3 :‬אירו (כולל כיבוד קל)‪.‬‬
‫‪ACUD, Veteranenstraße 21, 10119‬‬
‫ללא חומות ‪ -‬אמנות במרחב הציבורי‬
‫‪ No walls‬הוא פרויקט של האמנית שרון פז‪ ,‬שיוצב החל מסוף אוקטובר‬
‫למשך שלושה חודשים בתחנת ה‪ .U-Bahn Bernauer Straße-‬תחנה‬
‫זו היא כיום בין השאר נקודת התחלה עבור תיירים רבים המגיעים למרחב‬
‫הזיכרון ברחוב ברנאוור‪ ,‬המתעד באופנים שונים את החומה שניצבה‬
‫לאורכו עד ‪ .1989‬הפרויקט כולל שש כרזות המתייחסות להיסטוריה של‬
‫ברלין כעיר מחולקת ‪ -‬בכל אחת מהן משולבים צילום של הרחוב היום‪,‬‬
‫ללא החומה‪ ,‬עם צללים שנלקחו מתמונות ישנות של אנשים שצולמו ליד‬
‫החומה‪ .‬הצללים מן העבר מתמזגים אל תוך המציאות העכשווית‪ .‬החומה‬
‫אינה קיימת‪ ,‬אך היא עדיין צרובה בתודעה‪ .‬פתוח לקהל ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫‪sharonpaz.com/index.php?/2009/2013-no-walls/‬‬
‫‪27‬‬
‫מודעה‬
‫חנוכה שמח!‬
‫שפיצפלאץ‬
‫רויטל סקלי‬
‫ניקוד‪ :‬אריאל מואטי‬
‫יַ ְל ֵדי ֶּב ְר ִלין ַהּיְ ָק ִרים‪,‬‬
‫צֹוב ַעת‬
‫ָּכאן ֶא ְצ ֵלנּו ְּב ֶּב ְר ִלין ַה ְּס ָתו ְּכ ָבר ְּב ִעּצּומֹו‪ַ ,‬ה ַּׁש ֶּל ֶכת ַ‬
‫יח ְמיֻ ָחד‬
‫ֶאת ָה ִעיר ִּב ְצ ָב ִעים ֶׁשל ָּכתֹם וְ ָאדֹם וְ ָצהֹב‪ ,‬יֵ ׁש ֵר ַ‬
‫ּומ ְת ִחיל ִל ְהיֹות ַק ְר ְר ְר‪ְּ ...‬בּגֶ ְר ַמנְ יָ ה ַה ְּס ָתו ְמאֹד ֻמ ְרּגָ ׁש‪,‬‬
‫ָּב ֲאוִ יר‪ַ ,‬‬
‫יֹוד ִעים ֶׁש ְּס ָתו‪,‬‬
‫ֲא ָבל ְּביִ ְׂש ָר ֵאל ֹלא ָּת ִמיד זֶ ה ָּכְך‪ִ .‬ל ְפ ָע ִמים ְ‬
‫יעים ְּכ ֵדי ְל ַב ֵּׂשר‬
‫יא ִלי וְ ָה ִח ָּלזֹון ַמּגִ ִ‬
‫ַרק ִמּׁשּום ֶׁש ֶה ָח ָצב‪ַ ,‬הּנַ ֲח ִל ֵ‬
‫יע‪ .‬נָ ֳע ִמי‬
‫יׁשים ֶׁשהּוא ִהּגִ ַ‬
‫אּולי ֹלא ָהיּו ַמ ְרּגִ ִ‬
‫ַאח ֶרת ַ‬
‫ַעל ּבֹואֹו‪ֶ .‬‬
‫ַאחת ַה ִּפזְ מֹונָ ִאיֹות ָה ִע ְב ִרּיֹות ָה ֲאהּובֹות ָע ַלי‪ָּ ,‬כ ְת ָבה‬
‫ֶׁש ֶמר‪ַ ,‬‬
‫ַעל זֶ ה ִׁשיר יָ ֶפה‪ֶׁ ,‬ש ָּב ַח ְר ִּתי ְל ַׁש ֵּתף ֶא ְת ֶכם‪:‬‬
‫ִׁשיר ְס ָתו‬
‫זָ קּוף וְ ָל ָבן‬
‫ָּפ ַרח ֶה ָח ָצב‬
‫ָּפ ַצח ֶה ָענָ ן‬
‫ְּבזֶ ֶמר ִט ְפ ֵטף‬
‫נָ ַׁשם ִח ָּלזֹון‬
‫יח ַהּגֶ ֶׁשם‬
‫ֶאת ֵר ַ‬
‫ִמ ֵהר וְ יָ ָצא‬
‫ַל ֶּד ֶׁשא‬
‫ֶאת ָּכל ַה ְּפ ָר ִחים‬
‫ֵה ֵבאנּו ַל ַּגן‬
‫רּוח ַה ְּס ָתו‬
‫ְּב ַ‬
‫נָ ַדד ֶה ָענָ ן‬
‫וְ ַרק ִח ָּלזֹון‬
‫יח ַהּגֶ ֶׁשם‬
‫וְ ֵר ַ‬
‫נֹותרּו ָּכל ַהּיֹום‬
‫ְ‬
‫ַּב ֶּד ֶׁשא‬
‫ִצּיּור ֶׁשל ַּכ ְר ֶמל א ִֹורי‪ַּ ,‬בת ‪ֶׁ ,7.5‬שּל ֶֹומ ֶדת ְּב ִכ ָּתה ב'‬
‫ּול ַׂש ֵחק ִעם ֲח ֵברֹות‬
‫ְוא ֶֹוה ֶבת ִל ְקרֹא ְ‬
‫ַאח ֵרי ֶׁש ְּת ַסּיְ מּו ֵל ָהנֹות ֵמ ָה ַעּמּוד ֶׁש ֵה ַכּנּו ָל ֶכם ַה ַּפ ַעם‪,‬‬
‫ָאז ֲ‬
‫ֵצאּו ֵל ָהנֹות ִמ ַּמ ְראֹות ַה ְּס ָתו ַהּיָ ִפים‪ ,‬וְ ‪ ...‬נִ ָּפגֵ ׁש ׁשּוב ַּבח ֶֹרף!‬
‫חנוכה הוא חג האור‪/‬ים‪ ,‬שמונה ימים שבהם‬
‫חוגגים את ניצחון האור על החושך‪ ,‬הטוהר על‬
‫הטומאה‪ ,‬הרוחניות על החומרניות‪ .‬במרכז החג‬
‫עומדת כידוע הדלקת החנוכייה‪ ,‬אבל מדוע בעצם‬
‫הפכו הנרות לסמל המרכזי של חנוכה? המסורת‬
‫הבסיסית היא‪ ,‬שמדליקים שמונה נרות לזכר נס‬
‫פך השמן‪ ,‬שאמור היה להספיק ליום אחד בלבד‬
‫והספיק לשמונה ימים‪ .‬לצד הסבר זה‪ ,‬קיים גם הסבר רוחני‪ :‬בניגוד‬
‫לחומר פיזי‪ ,‬שנוכחותו קטנה כשמשתמשים בו (ככל שניסע רחוק‬
‫יותר ברכב‪ ,‬מיכל הדלק יילך ויתרוקן)‪ ,‬נוכחותם של נרות דווקא‬
‫מתפשטת וגדלה‪ .‬כשאנו משתמשים בנר אחד כדי להדליק נר אחר‪,‬‬
‫הנר הראשון נשאר זוהר כפי שהיה‪ ,‬אורו לא נפגם כתוצאה מכך‬
‫שחלק את אורו עם נר אחר‪ .‬לכן‪ ,‬הנרות מסמלים נכסים רוחניים‬
‫ שגם הם רק גדלים כשמשתמשים בהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬כאשר אנו‬‫חולקים עם מישהו את הידע שיש לנו‪ ,‬גם אנחנו נעשים חכמים יותר‬
‫תוך כדי תהליך ההוראה‪ .‬כאשר אנו חולקים את אהבתנו (למשל עם‬
‫הולדת ילד נוסף) ‪ -‬אנחנו מסוגלים לאהוב יותר‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫כאשר אנחנו נותנים שי רוחני למישהו‪ ,‬שני הצדדים יוצאים מורווחים‪.‬‬
‫בערב הראשון של חנוכה מדליקים נר אחד‪ ,‬בערב השני ‪ -‬שני נרות‪,‬‬
‫וכך הלאה ‪ -‬בכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד‬
‫אשר מגיעים ליום השביעי‪ ,‬שבו מדליקים שבעה נרות כנגד שבעת‬
‫הנרות של מנורת בית‪-‬המקדש‪ .‬אולם מדוע למחרת מדליקים נר‬
‫נוסף‪ ,‬הנר השמיני? הנר השמיני ממחיש את הצורך להגביר אור‬
‫כנגד התעצמות החושך‪ .‬בנקודה סמלית זו מסתיימים ימי החנוכה‪,‬‬
‫כשהם מותירים אחריהם מעין צו תמידי‪ :‬לעולם לא לדרוך במקום‪,‬‬
‫לא להסתפק בקיים‪ ,‬אלא תמיד להוסיף באור‪.‬‬
‫איך מדליקים את נרות החנוכה? יש להניח את הנרות בגובה‬
‫זהה‪ ,‬בעוד ה"שמש" ‪ -‬הנר שבו משתמשים להדלקת שאר הנרות‬
‫ יובדל מהם‪ .‬בערב הראשון מניחים נר אחד בצד ימין ומדליקים‬‫אותו‪ .‬בערב השני מוסיפים עוד נר לשמאל הנר הראשון‪ ,‬אבל‬
‫מתחילים להדליק מהנר ה"חדש"‪ ,‬כלומר משמאל לימין‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬
‫לפני הדלקת הנרות מברכים‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך‬
‫העולם‪ ,‬אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה‪ .‬ברוך‬
‫אתה אדוני אלוהינו מלך העולם‪ ,‬שעשה ניסים לאבותינו‪ ,‬בימים‬
‫ההם בזמן הזה"‪.‬‬
‫בנר הראשון (או בפעם הראשונה שבה מדליקים‬
‫את החנוכייה במשך החג)‪ ,‬מוסיפים ומברכים‪:‬‬
‫"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם‪ ,‬שהחיינו‬
‫וקיימנו והגיענו לזמן הזה"‪.‬‬
‫לאחר הדלקת הנרות אומרים‪" :‬הנרות הללו‬
‫אנו מדליקין על התשועות‪ ,‬ועל הניסים‪ ,‬ועל‬
‫הנפלאות‪ ,‬שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן‬
‫הזה‪ ,‬על‪-‬ידי כהניך הקדושים‪ .‬וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו‬
‫קודש הם‪ ,‬ואין לנו רשות להשתמש בהם‪ ,‬אלא לראותם בלבד‪,‬‬
‫כדי להודות ולהלל לשמך הגדול‪ ,‬על ניסיך ועל נפלאותיך ועל‬
‫ישועותיך"‪.‬‬
‫מבחר מאירועי החג‬
‫ˆ רביעי‪ 27 ,‬בנובמבר‪18:30 ,‬‬
‫ההדלקה המסורתית של החנוכייה בכיכר פריז‪/‬שער ברנדנבורג‪.‬‬
‫בתוכנית‪ :‬הדלקת נר‪ ,‬מוזיקה וסופגניות‪ .‬כניסה חופשית‬
‫ˆ מוצ"ש‪ 30 ,‬בנובמבר‪20:00 ,‬‬
‫הדלקת נר באלכסנדרפלאץ‪ .‬בתוכנית‪ :‬הדלקת נר‪ ,‬סופגניות‬
‫ושירי חנוכה‪ .‬כניסה חופשית‬
‫ˆ ראשון‪ 1 ,‬בדצמבר‪21:00-18:30 ,‬‬
‫מסיבת חנוכה באיצטדיון ההחלקה על הקרח בווילמרסדורף‬
‫(‪)Fritz-Wildung-Straße 9, 14199 Berlin‬‬
‫המקום נשכר במיוחד לצורך האירוע‪ ,‬ותוצב בו חנוכייה מקרח‬
‫מחיר כניסה‪ 4 :‬אירו (לא כולל נעלי החלקה‪ ,‬שניתן לשכור במקום)‬
‫לרשימת האירועים המלאה‪www.chabadberlin.de :‬‬
‫פעילויות קבועות בבית חב"ד לישראלים‬
‫‪Karl-Liebknecht-Straße 34, Berlin‬‬
‫בכל ערב שישי ב‪( 18:30-‬בחורף)‪ :‬קבלת שבת וסעודת שבת‬
‫בשבת‪ :‬ב‪ 9:45-‬שיעור חסידות‪ ,‬ב‪ 10:30-‬שחרית‪,‬‬
‫ב‪ 13:00-‬סעודת שבת‪ .‬לפרטים נוספים‪[email protected] :‬‬
‫פעילויות קבועות בבית חב"ד במערב‬
‫‪Münstersche Straße 6, 10709 Berlin‬‬
‫בכל ערב שישי בזמן הדלקת הנר מתקיימת קבלת שבת וסעודת‬
‫שבת‪ .‬בשבת‪ :‬ב‪ 10:00-‬שחרית‪ ,‬ב‪ 13:00-‬סעודת שבת‬
‫לפרטים נוספים‪[email protected] :‬‬
‫ֶׁש ָּל ֶכם‪,‬‬
‫רויטל סקלי‬
‫קּומזִ יץ ‪ַ -‬ה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלית ְּב ֶּב ְר ִלין‬
‫ְמנַ ֶה ֶלת ֲע ֻמ ַּתת ְ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ַּת ְׁש ֵּבץ ְס ָתו‬
‫ִּפ ְתרּו ֶאת ַה ַה ְג ָּדרֹות ו ְַגּלּו ַּבּטּור ַה ֻּמ ְד ָּגׁש ֵאיזֹו ִצּפֹור ַמ ִּג ָיעה ַּב ְּס ָתו‬
‫ידים ּגְ ָׁש ִמים‬
‫מֹור ִ‬
‫‪ֲ 1‬אנַ ְחנּו ִ‬
‫‪ַ 2‬ה ֶּצ ַמח ֶׁש ְּמ ַב ֵּׂשר ֵאת ּבֹא ַה ְּס ָתו ְּביִ ְׂש ָר ֵאל‬
‫יעה ַּב ְּס ָתו‬
‫ּמֹופ ָ‬
‫‪ַ 3‬חּיָ ה ְק ַטּנָ ה ִעם קֹונְ ִכּיָ ה ֶׁש ִ‬
‫קֹור ִאים ַלּגֶ ֶׁשם ָה ִראׁשֹון‬
‫‪ָּ 4‬כְך ְ‬
‫‪ִ 5‬מ ְס ָּפר ָהעֹונֹות ְּב ָׁשנָ ה ְׁש ֵל ָמה‬
‫עֹומ ִדים ַּב‪...‬‬
‫‪ַּ 6‬ב ְּס ָתו ָה ֵע ִצים ְ‬
‫נֹוׁש ִרים‬
‫‪ִ 7‬מן ֶה ָע ִצים ָאנּו ְ‬
‫יתם נָ כֹון? ַה ִּפ ְתרֹון מ ִֹופ ַיע ָּב ֲא ָתר ֶׁש ָּלנּו‪:‬‬
‫ר ִֹוצים ִל ְבּדֹק ִאם ֲענִ ֶ‬
‫‪spitzmag.com/spitzplatz-pitron‬‬
‫ַה ׁ ַּש ְל ָקט‬
‫ַאח ֵרי ַהּכֹל "הּוא ָהיָ ה ַהׁ ַּש ְל ָקט‬
‫"הׁ ַּש ְל ָקט ִה ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא"‪ .‬טֹוב‪ֲ ,‬‬
‫ַ‬
‫"ּכי ָהיָ ה‬
‫אֹותּה ֶא ֶרץ"‪ְ .‬מ ֻס ָּפר ֶׁשהּוא ָהיָ ה ָׂש ֵמ ַח ִ‬
‫יֹותר ְּב ָ‬
‫ַה ָּׂש ֵמ ַח ְּב ֵ‬
‫אֹותּה ֶא ֶרץ"‪ֲ .‬א ָבל‬
‫לֹו ָע ֶלה ֶא ָחד‪ֶׁ ,‬ש ָהיָ ה ַרק ֶׁשּלֹו‪ָּ ,‬ב ֵעץ ַהּיָ ִחיד ְּב ָ‬
‫יֹותר ַּבׁ ַּש ְל ָקט ַהּזֶ ה הּוא‪ֶׁ ,‬ש ַּל ְמרֹות ֶׁש ֶה ָע ֶלה ֶׁשּלֹו‬
‫ַה ָּד ָבר ַה ַּמ ְד ִהים ְּב ֵ‬
‫ַאּתם ֹלא‬
‫ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה ָּכל ַהּזְ ַמן‪ ,‬הּוא ‪ַ -‬הׁ ַּש ְל ָקט ‪ַ -‬מ ְרּגִ יׁש ָּת ִמיד נִ ְפ ָלא‪ .‬וְ ֶ‬
‫ַמ ֲא ִמינִ ים ַּכ ָּמה ָק ֶׁשה זֶ ה ְל ַה ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא ָּכל ַהּזְ ַמן‪ִּ ,‬ב ְמיֻ ָחד ְּכ ֶׁש ְּד ָב ִרים‬
‫אּולי ְּכ ָבר ַׂש ְמ ֶּתם ֵלב ֶׁשּזֶ ה ֹלא‬
‫יב ֶכם ִמ ְׁש ַּתּנִ ים ְלֹלא ֶה ֶרף‪ .‬אֹו ֶׁש ַ‬
‫ְס ִב ְ‬
‫ּומ ְב ִריק‪ַ ,‬מ ָּמׁש‬
‫ָּפׁשּוט? ִאם‪ְ ,‬ל ָמ ָׁשל‪ָ ,‬היָ ה ָל ֶכם ָע ֶלה ֶא ָחד וְ יָ ִחיד‪ ,‬יָ רֹק ַ‬
‫יטים ַּד ְרּכֹו‬
‫ּומ ִּב ִ‬
‫ּומנַ ִּקים אֹותֹו‪ַ ,‬‬
‫יתם ְמ ַט ְּפ ִלים ּבֹו‪ְ ,‬‬
‫ְּכמֹו ַלׁ ַּש ְל ָקט‪ .‬וֶ ֱהיִ ֶ‬
‫עֹור ִקים ֶׁשל ֶה ָע ֶלה‪,‬‬
‫יחים ִל ְראֹות ֶאת ֻּדגְ ַמת ָה ָ‬
‫ּומ ְצ ִל ִ‬
‫ֶאל ַה ֶּׁש ֶמׁש‪ַ ,‬‬
‫יתם ְמגַ ִּלים ֶׁש ַעל ֶה ָע ֶלה ַהּיָ רֹק‪,‬‬
‫ַמ ָּמׁש ְּכמֹו ַהׁ ַּש ְל ָקט‪ .‬וְ יֹום ֶא ָחד ֱהיִ ֶ‬
‫יׁשים?‬
‫יתם ַמ ְרּגִ ִ‬
‫ַה ַּמ ְב ִריק וְ ַהּנָ ִקי ֶׁש ָּל ֶכם יֵ ׁש נְ ֻק ָּדה ְצ ֻה ָּבה! ֵאיְך ֱהיִ ֶ‬
‫לֹוׁשה יָ ִמים‬
‫"ַאח ֵרי ְׁש ָ‬
‫"ל ָמ ֳח ָרת ַהּנְ ֻק ָּדה ַה ְּצ ֻה ָּבה ּגָ ְד ָלה"‪ ,‬וְ ֲ‬
‫נִ ְפ ָלא? ִּכי ְ‬
‫יׁשים ַע ְכ ָׁשו? ָאההה‪,‬‬
‫ַאּתם ַמ ְרּגִ ִ‬
‫ֵח ִצי ֵמ ֶה ָע ֶלה ְּכ ָבר ָהיָ ה ָצהֹב"‪ֵ .‬איְך ֶ‬
‫יטים‬
‫ָאר ִכים‪ ,‬וַ ֲאנַ ְחנּו ַמ ִּב ִ‬
‫ַע ְכ ָׁשו‪ְּ .‬כ ֶׁש ַהּיָ ִמים ִמ ְת ַק ְּצ ִרים וְ ַה ְּבגָ ִדים ִמ ְת ְ‬
‫יֹוד ִעים ֶׁשּזֶ ה ַרק ִענְ יָ ן ֶׁשל זְ ַמן ַעד ֶׁשּנִ ָׁש ֵאר‬
‫ְּב ַח ְׁש ָדנּות ַאל ָה ֵע ִצים וְ ְ‬
‫ָארץ ַה ָּק ָרה ַהּזֹאת ְּב ִלי ֶׁש ֶמץ ֶצ ַבע חּוץ ֵמָאפֹר‪ָ ,‬ל ָבן וְ חּום‪...‬‬
‫ָּכאן ָּב ֶ‬
‫יׁשים ַע ְכ ָׁשו?! ִּכי ַרק ֶׁש ֵּת ְדעּו ָל ֶכם‪ֶ ׁ ,‬ש ַהׁ ַּש ְל ָקט ְל ָמ ָׁשל‬
‫ַאּתם ַמ ְרּגִ ִ‬
‫ֵאיְך ֶ‬
‫ָאמ ְר ִּתי ָל ֶכם ֶׁשֹּלא ְמ ַׁשּנֶ ה ַּכ ָּמה ֶה ָע ֶלה ֶׁשּלֹו‬
‫ָהיָ ה ַמ ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא‪ְּ .‬כ ָבר ַ‬
‫יֹורם‬
‫ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה וַ ֲא ִפּלּו נֶ ֱע ָלם (!)‪ַ ,‬הׁ ַּש ְל ָקט ֲע ַדיִ ן ַמ ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא‪ֲ .‬א ִפּלּו ָ‬
‫יֹוד ַע ֵאיְך‬
‫ָאמר ַּפ ַעם ֶׁשהּוא ֹלא ֵ‬
‫ר‪-‬ה ָדנִ י‪ֶׁ ,‬ש ָּכ ַתב ֵאת ַה ֵּס ֶפר ַהּזֶ ה‪ַ ,‬‬
‫ֵע ֶב ַ‬
‫יֹוד ַעת‪ ,‬וְ ָל ֵכן‪ִ ,‬אם‬
‫ַהׁ ַּש ְל ָקט ָּת ִמיד ַמ ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא‪ּ .‬גַ ם ֲאנִ י ֹלא ַמ ָּמׁש ַ‬
‫ּול ַה ְס ִּביר!‬
‫יֹוד ַע‪ֲ ,‬אנִ י ְמ ַב ֶּק ֶׁשת ְמאֹד ִל ְכּתֹוב ְל ֻכ ָּלנּו ַמ ֵהר ְ‬
‫יׁשהּו ִמ ֶּכם ֵ‬
‫ִמ ֶ‬
‫יֹוד ַעת הּוא‪ֶׁ ,‬ש ַּדוְ ָקא ַּב ֲא ָרצֹות ָקרֹות‪ַ ,‬ה ְּס ָתו הּוא עֹונָ ה‬
‫ַמה ֶּׁש ֲאנִ י ֵּכן ַ‬
‫ּנֹותר ָל ֶכם וְ ִלי ַל ֲעׂשֹות‪ ,‬הּוא ָּפׁשּוט‬
‫יֹופיָ ּה‪ָּ .‬כְך ֶׁש ָּכל ֶׁש ָ‬
‫יבה ְּב ְ‬
‫ַמ ְר ִה ָ‬
‫ֵל ָהנֹות ֵמ ַה ְּס ָתו‪ַ .‬ע ְכ ָׁשו‪..‬‬
‫יִ ְפ ַעת מאור‪-‬טנושף‬
‫ַה ׁ ַּש ְל ָקט‬
‫ר‪-‬ה ָדנִ י‬
‫יֹורם ֵע ֶב ַ‬
‫ֵמ ֵאת ָ‬
‫גֹולֹומב‬
‫ְ‬
‫ּיּורים‪ :‬נַ ֲע ָמה‬
‫ִא ִ‬
‫ּפֹוע ִלים‪1988 ,‬‬
‫הֹוצַאת ִס ְפ ִרּיָ ת ֲ‬
‫ָ‬
‫ּמּודים‪ְ ,‬מנֻ ָּקד‬
‫‪ַ 32‬ע ִ‬
‫‪29‬‬
‫החרשן‬
‫תוכן שיווקי‬
‫יואב ספיר‬
‫בעקבות נלי זקס‬
‫היא הצליחה לעזוב את גרמניה עם אמה ב‪ ,1940-‬ועד מותה חיה בשטוקהולם‪ ,‬שם גם זכתה בפרס נובל‬
‫לספרות ב‪ .1966-‬אבל ברלין היתה ביתה של נלי זקס (זק"ש) במשך כמעט חמישה עשורים‬
‫כולם רוצים‬
‫דירה בברלין‬
‫צילום‪OTFW :‬‬
‫במקביל לתערוכה ״הגיוון שנהרס״‪ ,‬המציפה את‬
‫רחובות עירנו‪ ,‬ולכבוד העונה שבה מוכרזים זוכי‬
‫פרס נובל‪ ,‬נקדיש את הטור הפעם לאושיה‬
‫ספרותית מכובדת‪ ,‬נלי זקס (ולמעשה זק״ש‬
‫מלשון זרע קדושים)‪ .‬זקס התפרסמה בעיקר‬
‫ככלת פרס נובל לספרות‪ ,‬ביחד עם ש״י עגנון‪,‬‬
‫ב‪ .1966-‬את הפרס קיבלה בזכות עבודותיה‪,‬‬
‫בעיקר השירים‪ ,‬על ״גורל ישראל״ ‪ -‬העם‪ ,‬לא‬
‫המדינה‪.‬‬
‫היא באה לעולם ב‪ ,1891-‬בשיאם של הקיסרות‬
‫הגרמנית האחרונה ושל חלומות ההתגרמנּות‬
‫בקרב יהודי אותה קיסרות‪ .‬בית הולדתה ניצב‬
‫ב‪ Maaßenstraße 12-‬שבפרבר היוקרתי‬
‫שנברג‪ ,‬שאז טרם סופח לברלין‪ .‬על קיר הבית‬
‫ניצב כיום לוח זיכרון‪.‬‬
‫על חייה הפרטיים לא ידוע הרבה‪ ,‬כיוון שמילדות‬
‫נהגה להסתגר‪ ,‬וגם בבגרותה העדיפה את חברת‬
‫הספרים‪ ,‬המכתבים והכתיבה על פני פרסום‬
‫ומעמד‪ .‬משפחתה היתה אמידה‪ ,‬והחזיקה בתים‬
‫בברלין שאת דירותיהם השכירה‪ .‬לאחד מבתים‬
‫אלה‪ ,‬ברחוב ‪ ,Siegmunds Hof 16‬עברה עם‬
‫אמה ב‪ 1911-‬לאחר מות אביה‪.‬‬
‫אותה ״חצר זיגמונד״‪ ,‬היתה בימים ההם מרכז‬
‫של תרבות יהודית תוססת‪ ,‬כיוון שבה התבסס‬
‫המרכז המערבי של הקהילה החרדית דאז ״עדת‬
‫ישראל״‪ .‬זו היתה קהילה עצמאית שפרשה‬
‫מהקהילה המרכזית בעקבות חדירת היהדות‬
‫הרפורמית בשנות השישים של המאה ה‪.19-‬‬
‫ברחוב הקטן ״זיגמונדס הוף״ החזיקה הקהילה‬
‫מוסדות חשובים‪ ,‬ובהם בתי ספר לבנים ולבנות‪.‬‬
‫באותם ימים הקיפה הקהילה אלפי משפחות‬
‫פעילות‪ ,‬אך הנאצים חיסלו את פעילותה לחלוטין‪.‬‬
‫המבקר במקום היום לא ימצא את ביתה השני‬
‫של נלי זקס‪ ,‬כיוון שהשכונה המקורית אינה‬
‫קיימת כלל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לראות שם שתי‬
‫‪30‬‬
‫שכונות שהיו “רחוקות” ו”לא שוות” הופכות למרכזים שוקקים ומבוקשים‪ ,‬ועל כל דירה שמוצעת להשכרה‬
‫מתחרים כמה עשרות אנשים‪ .‬מה קורה לשוק הנדל”ן בברלין ולמה זה ממש לא עומד להשתנות‬
‫אנדרטת החדר הנטוש במיטה‪ .‬צילום‪ :‬מיקי ריס‪ .‬מימין‪ ,‬פארק נלי זקס בשנברג‬
‫אנדרטאות לזכר קהילת עדת ישראל‪ .‬שתיהן‬
‫הוקמו ביוזמת מריו אופנברג‪ ,‬דמות רבת פעלים‬
‫אך שנויה במחלוקת‪ ,‬שראוי להקדיש לה טקסט‬
‫נפרד‪ .‬אופנברג אחראי כיום על קהילת עדת‬
‫ישראל שחידש בכוחות עצמו‪ ,‬ושמתיימרת להיות‬
‫ממשיכת דרכה של הקהילה המקורית‪.‬‬
‫ב‪ ,1930-‬והיא כבר בת ‪ ,39‬עדיין גרה זקס עם‬
‫אמה‪ .‬הן עברו למבנה אחר בבעלות המשפחה‪,‬‬
‫ברחוב ‪ ,Lessingstraße 37‬שאינו קיים היום‬
‫יותר‪ .‬את הלוח לזכרה תמצאו בחצר בית ספר‬
‫בכתובת ‪ .Lessingstraße 33‬אחד משכניה‬
‫בכתובת זו היה בחור בשם פאול הופמן‪ ,‬שעתיד‬
‫לשרת את ארצו כקצין אס אס במחנה ההשמדה‬
‫מיידנק‪ .‬נלי זקס לא תאלץ לחזות במראות מעין‬
‫אלה‪ ,‬שכן ב‪ 1940-‬קיבלה בזכות קשריה כיוצרת‬
‫ויזה מיוחדת לשבדיה‪ ,‬עבורה ועבור אמה‪ .‬באותם‬
‫ימים ניתן היה לעזוב את גרמניה בהינתן ויזה‬
‫מתאימה‪ .‬רק בשנה שלאחר מכן נתקבלה‬
‫ההחלטה על הפתרון הסופי ועל היהודים הוטל‬
‫איסור מוחלט להגר מגרמניה‪.‬‬
‫את ההכרה הגדולה קיבלה רק מאוחר יותר‪ .‬בזמן‬
‫המלחמה ובעקבותיה פיתחה סגנון כתיבה אישי‬
‫ונוקב‪ ,‬שהקנה לה בהדרגה פרסום והקל על‬
‫מצבה הכלכלי שממנו סבלה בשבדיה‪ 21 .‬שנה‬
‫אחרי המלחמה‪ ,‬והיא בת ‪ ,75‬קיבלה את פרס‬
‫נובל לספרות ממלך שבדיה‪ .‬ארבע שנים מאוחר‬
‫יותר נפטרה בשטוקהולם ונקברה בבית הקברות‬
‫היהודי שם‪.‬‬
‫מלבד לוחות הזיכרון שהוזכרו לעיל‪ ,‬קיימים בברלין‬
‫גם גן על שמה (בשנברג‪ ,‬לא רחוק מבית הולדתה)‬
‫וגימנסיה (ברובע קפניק)‪ .‬ראוי במיוחד להזכיר‬
‫את היצירה ״החדר הנטוש״ (‪Der verlassene‬‬
‫‪ )Raum‬בכיכר קופן (‪ )Koppenplatz‬ברובע‬
‫מיטה‪ ,‬העושה שימוש באחד משיריה המפורסמים‬
‫ביותר‪ :‬״הו הארובות״‪ ,‬מתוך קובץ שיריה ״במעונות‬
‫המוות״ (‪.)1947‬‬
‫שלושת הבתים האחרונים של השיר מוטבעים‬
‫מסביב לאנדרטה‪ ,‬שבעיר הזו‪ ,‬העמוסה באתרי‬
‫זיכרון‪ ,‬מרגשת בפשטותה‪ .‬הרי הם בתרגום אישי‪:‬‬
‫הו מעונות המוות‬
‫המעוצבים כהזמנה‬
‫לבעל הבית שלמעשה היה אורח‬
‫הו אצבעות‬
‫הנוגעות במפתן הבית‬
‫כסכין בין חיים למוות‬
‫הו ארובות‬
‫הו אצבעות‬
‫וגוף ישראל בעשן השמימה‪.‬‬
‫שמתם לב שיותר ויותר ישראלים שחיים בברלין‬
‫מחפשים דירה לקנייה? זה לא ממש מפתיע‪.‬‬
‫מי שחי בעיר לא יכול שלא לראות ממש לנגד‬
‫עיניו כיצד היא מתפתחת‪ ,‬ואיך שכונות שהיו‬
‫“רחוקות” ו”לא שוות” הופכות למרכזים שוקקים‬
‫ומבוקשים‪.‬‬
‫מחירי הנדל”ן ברחבי העיר עלו רק ב‪ 2012-‬בכ‪-‬‬
‫‪ ,10%‬אבל גם לאחר העלייה המתמדת במחירי‬
‫הנכסים בברלין בשנים האחרונות‪ ,‬המחירים בתוך‬
‫העיר עדיין נמוכים בצורה חסרת פרופורציה‬
‫ביחס לערים מרכזיות אחרות באירופה (וגם ביחס‬
‫לתל אביב כמובן)‪ .‬קחו את פריז‪ ,‬למשל‪ :‬המחירים‬
‫של ברלין כיום משקפים את המחירים של בירת‬
‫צרפת בשנות השמונים‪ .‬כיום‪ ,‬באזורים טובים של‬
‫פריז‪ ,‬המחירים נעים בין ‪ 17,000‬ל‪ 25,000-‬אירו‬
‫למטר‪ ,‬ובאזורים בינוניים בין ‪ 8,000‬ל‪10,000-‬‬
‫אירו למטר‪.‬‬
‫המצב של ברלין‪ ,‬שבו ניתן למצוא דירות באזורים‬
‫מעולים ב‪ 2,500-3,000-‬אירו למטר לא יימשך‬
‫שנים ארוכות‪ .‬הפערים בינה לבין ערים מובילות‬
‫אחרות יילכו ויצטמצמו‪ .‬חלפו הימים שבהם אלפי‬
‫דירות עמדו ריקות בעיר‪ ,‬והשוק היה שוק של‬
‫קונים ושל שוכרים‪ .‬נתונים עכשוויים מראים‬
‫שכיום פחות מ‪ 2%-‬מהדירות בברלין פנויות‪ ,‬ויש‬
‫אפילו מחסור של כ‪ 100,000-‬דירות‪ .‬הצפי הוא‬
‫שתוך כעשור ייווצר מחסור של כ‪ 225,000-‬דירות‪.‬‬
‫זה גם ההסבר לכך ששכר הדירה עולה בהתמדה‪,‬‬
‫ושעל כל דירה טובה שמוצעת להשכרה מתחרים‬
‫כמה עשרות אנשים‪ .‬האמת היא‪ ,‬שעם הריביות‬
‫הנמוכות של היום‪ ,‬למי שחי בברלין יותר משתלם‬
‫לקנות דירה מאשר לשכור אחת‪ .‬יתרון נוסף הוא‬
‫שבגרמניה ‪ -‬בניגוד לישראל ‪ -‬תשלומי משכנתא‬
‫מוכרים כהוצאה לצורכי מס‪.‬‬
‫אז איפה הקאץ’‪ ,‬אתם שואלים? האתגר כיום‬
‫בשוק הנדל”ן האטרקטיבי של ברלין‪ ,‬הוא‬
‫התחרות הקשה על כל נכס והמורכבות של‬
‫חלק מהעסקאות‪ .‬מציאת השקעה נכונה דורשת‬
‫ניסיון ומיומנות‪ .‬לראות דירה יפה זה ממש לא‬
‫מספיק ‪ -‬צריך לבדוק מה נעשה מתחת לבניין‪,‬‬
‫מעל לבניין‪ ,‬בפרוטוקול ועד הבית (שלא יצוצו‬
‫לפתע תשלומים שלא היה ידוע עליהם‪ ,‬החלטה‬
‫על התקנת מעלית שהקונה מחויב לה מבלי‬
‫שאפילו ידע וכו’)‪ .‬כל עסקת נדל”ן בגרמניה‬
‫חייבת להיערך בפני נוטריון‪ ,‬אולם חשוב להבין‬
‫שהנוטריון אינו אמור לשמור על האינטרסים‬
‫שלכם‪ ,‬אלא רק לבצע את מה שהוסדר בהסכם‬
‫המכר‪ .‬הנחה שגויה בתחילת העסקה‪ ,‬או אי‬
‫הבנה בגלל קשיי שפה‪ ,‬עלולה להוביל למפח‬
‫נפש לאחר קבלת החזקה בנכס‪.‬‬
‫זאת הסיבה שבגללה גם ישראלים שחיים‬
‫בברלין‪ ,‬ואפילו דוברי גרמנית‪ ,‬עדיין מהססים‬
‫לעתים אם לקפוץ למים‪ .‬למי יש כוח להתמודד‬
‫עם החיפוש‪ ,‬הניירת‪ ,‬הסיכונים והבירוקרטיה?‬
‫בדיוק בנקודה הזאת אנחנו נכנסים לתמונה‪.‬‬
‫המקצוענים שמאחורי ‪ Berlin Estate‬מתמחים‬
‫כבר כמעט כעשור בזיהוי‪ ,‬ברכישה ובהשבחה‬
‫של נכסים איכותיים במיקומים נחשקים בברלין‪.‬‬
‫מלבד הניסיון הרב וההצלחות שמאחוריה‪,‬‬
‫החברה מציעה לרוכשים ליווי צמוד ומקיף‬
‫בהליך הרכישה מתחילתו ועד סופו‪ :‬תמיכה‬
‫וטיפול בכל פרטי העסקה על ידי משרד עו”ד‬
‫ישראלי‪ ,‬תרגום כל המסמכים הרלבנטיים‬
‫לעברית‪ ,‬הסברים בהירים ומקיפים הכוללים‬
‫תרגום ל”ישראלית” של הבירוקרטיה הגרמנית‬
‫הסבוכה‪ ,‬שירות במשרדי החברה בברלין‬
‫ובישראל ועוד‪ .‬לצידה של ‪,Berlin Estate‬‬
‫פועלת חברת ‪ ,Berlin Aspire‬המנהלת את‬
‫הנכסים שנרכשו ודואגת שהרוכשים יזכו‬
‫לתשואות גבוהות ויציבות‪ .‬מלבד ניהולו השוטף‬
‫של הנכס‪ Berlin Aspire ,‬דואגת גם להשבחתו‪,‬‬
‫לשיפוצו במידת הצורך‪ ,‬לשדרוגו ולהתאמתו‬
‫לשוק‪ .‬מימד נוסף בפעילות של ‪Berlin Aspire‬‬
‫הוא מתן סיוע בקבלת מימון בנקאי‪ ,‬גם כאשר‬
‫לא ניתן להציג הכנסות קבועות בגרמניה‪.‬‬
‫יחד‪ Berlin Aspire ,‬ו‪ ,Berlin Estate-‬שכבר‬
‫פעלו בהצלחה במשותף בתשעה פרויקטים‬
‫בברלין‪ ,‬מהוות את מערכת התמיכה המושלמת‬
‫לרכישת דירה בברלין‪.‬‬
‫למידע נוסף וליצירת קשר‪ ,‬היכנסו לאתר שלנו‪Berlinestate.com :‬‬