על קשיים בימי יונתן ושמעון

Transcription

על קשיים בימי יונתן ושמעון
‫סרגל זמנים לתקופה החשמונאית‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪ 166‬לפנה"ס‬
‫‪ 164‬לפנה"ס‬
‫לפנה""ס‬
‫‪ 160‬לפנה‬
‫‪160‬‬
‫ס‬
‫לפנה""סס‬
‫‪152‬לפנה‬
‫‪152‬‬
‫מרד‬
‫החשמונאים‬
‫בהנהגת‬
‫מתיתיהו‬
‫המרד‬
‫המרד‬
‫בהנהגת‬
‫בהנהגת‬
‫יהודה‬
‫יהודה‬
‫המכבי‬
‫המכבי‬
‫טיהור המקדש‬
‫וביטול‬
‫גזרות‬
‫אנטיוכוס‬
‫יהודה‬
‫מותיונתן‬
‫צבאי‬
‫יונתן‬
‫מנהיג‬
‫מנהיג‬
‫לאחר‬
‫יהודה‬
‫במקומו‬
‫מות‬
‫מתמנה"י‬
‫מתמנהע‬
‫מתמנה‬
‫יונתן‬
‫יונתן‬
‫יונתן‬
‫הסלווקי‬
‫הסלווקי‬
‫המלךהסלווקי‬
‫המלך‬
‫עע"י"יהמלך‬
‫גדול‬
‫לכהןגדול‬
‫לכהן‬
‫למושל‬
‫ומתמנהלמושל‬
‫ומתמנה‬
‫‪))150‬‬
‫יהודה((‪150‬‬
‫יהודה‬
‫‪ 76‬לפנה"ס‬
‫‪ 142‬לפנה"ס‬
‫‪ 134‬לפנה"ס‬
‫‪ 104‬לפנה"ס‬
‫‪ 103‬לפנה"ס‬
‫שמעון‬
‫מתמנה ע"י‬
‫אספת העם‬
‫לכהן גדול‬
‫מושל‪-‬נשיא‬
‫וראש הצבא‬
‫הורקנוס‬
‫יוחנן הורקנוס‬
‫יוחנן‬
‫יורש מאביו‬
‫את תפקידי‬
‫כהן גדול‬
‫מושל‪-‬נשיא‬
‫וראש הצבא‬
‫יהודה‬
‫יהודה‬
‫אריסטובולוס‬
‫אריסטובולוס‬
‫ממנה עצמו‬
‫ממנה עצמו‬
‫למלך‬
‫למלך‬
‫יהודה‬
‫יהודה‬
‫שלומציון‬
‫שלומציון‬
‫אלכסנדר ינאי‬
‫אלכסנדר ינאי‬
‫המלכה‬
‫מלך‬
‫מלך‬
‫בניה‪ :‬הורקנוס‬
‫וכהן גדול‬
‫וכהן גדול‬
‫כהן גדול‬
‫ואריסטובולוס‬
‫מפקד הצבא‬
‫‪ 67‬לפנה"ס‬
‫מאבק ירושה בין‬
‫אריסטובולוס‬
‫והורקנוס‬
‫שמסתיים עם‬
‫כיבוש יהודה‬
‫ע"י רומא (‪)63‬‬
‫הכרת שליטי בית חשמונאי‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪160 - 166‬‬
‫‪160 - 166‬‬
‫‪142 - 160‬‬
‫‪142 - 160‬‬
‫‪134 - 142‬‬
‫‪134 - 142‬‬
‫‪104 - 134‬‬
‫‪104 - 134‬‬
‫‪103 - 104‬‬
‫‪103 - 104‬‬
‫‪76 - 103‬‬
‫‪76 - 103‬‬
‫‪63 - 67‬‬
‫‪63 - 67‬‬
‫‪67 - 76‬‬
‫‪67 - 76‬‬
‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יונתן חידש את הברית עם רומא שרצתה להחליש את הסלווקים‪.‬‬
‫יונתן ניצל את אי היציבות ומאבקי הירושה בממלכה הסלווקית בין‬
‫דימיטריוס הראשון ואלכסנדר בלס לקידום האינטרסים של יהודה‬
‫ולהרחבת השטח של המדינה החשמונאית‪.‬‬
‫שניהם ראו ביונתן בעל ברית שעשוי לסייע להם להשיג את השלטון ‪.‬‬
‫יונתן תמך בבלס ולאור זאת אלכסנדר בלס מינה את יונתן לכהן גדול‬
‫וראש העם היהודי לראשונה מתמנה כהן גדול מבית חשמונאי‪.‬‬
‫לאחר רציחתו של אלכסנדר בלס תמך יונתן בדימיטריוס השני ‪ ,‬יונתן‬
‫גם שלח כח צבאי לסייע לדימיטריוס לדכא מרד כנגדו ‪ .‬לאור זאת‬
‫הכיר דימיטריוס בגבולות אותם כבש יונתן והעניק לו גם את התואר‬
‫מושל יהודה ‪ .‬הוא גם נתן פטור ממיסים לירושלים שהפכה לעיר‬
‫מקלט וקדושה‪.‬‬
‫כשדימיטריוס סירב להוציא את הכח הסלווקי מהחקרא בירושלים‬
‫העביר יונתן את תמיכתו לטריפון ממתנגדיו של דימיטריוס‪ ,‬אולם‬
‫טריפון טמן ליונתן מלכודת ‪,‬הזמין אותו לעכו ושם חיסל אותו‪.‬‬
‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫• שמעון – שמעון חידש את הברית בין יהודה ורומא ואף יצר‬
‫ברית עם ספרטה ובכך חיזק את מעמדה העצמאי של יהודה‪.‬‬
‫לאחר אשרור הברית שלח הסנאט הרומאי איגרת לתלמי מלך‬
‫מצריים ובה דרישה לשמור על עצמאותה של יהודה ולהימנע‬
‫מפעולות הפוגעות בריבונותה או מתן מחסה לעבריינים נמלטים‪.‬‬
‫• שמעון סילק את הסלווקים מהחקרא והשיג עצמאות מדינית‪.‬‬
‫לאור מאבקי הכח בחצר הסלווקית הצליח לקבל פטור ממסים‪.‬‬
‫• שמעון נרצח אחרי תככים פנימיים ע"י חתנו תלמי בן חבוב‬
‫שכנראה ניסה לתפוס את השלטון ביהודה תחת עידודו וחסותו‬
‫של המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי‪.‬‬
‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫• יוחנן הורקנוס – חידש את הברית עם רומא וספרטה וקיים‬
‫קשרים עם אתונה ובית תלמי במצרים‪.‬‬
‫• בהמשך הברית הצבאית‪ -‬מדינית עם רומא‪ ,‬ובחיזוק הקשרים‬
‫עם הממלכה התלמית הראה יוחנן כושר תמרון פוליטי במטרה‬
‫ליצור משקל נגד פוליטי באזור נגד סכנות ההשתלטות של‬
‫הממלכה הסלווקית על ארץ ישראל ומנגד והשתתף במסע‬
‫מלחמה של אנטיוכוס הסלווקי נגד הפרתים‪.‬‬
‫"‪...‬והורקנוס פתח את קבר דוד (המלך) שעלה בעושרו על המלכים‬
‫מקדם‪ ,‬והוציא ממנו שלושת אלפים כיכר כסף ששימשו לו קרן ‪ ,‬והיה‬
‫‪ .‬ראשון היהודים שהחל לקיים צבא שכירים ‪ .‬והוא כרת ברית ידידות עם‬
‫אנטיוכוס‪ ,‬והכניסו אל עיר וסיפק לצבאו הכל בשפע ובנדיבות‪ .‬וכשערך‬
‫• אנטיוכוס את מסע המלחמה שלו נגד הפרתים הלך הורקנוס איתו"‬
‫יוסף בן מתתיהו ‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,1983 ,‬ספר שלושה‪-‬עשר‪ ,‬פרק ח'‪,‬‬
‫שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו‬
‫• יהודה ‪ -‬היה מנהיג צבאי‪,‬לא מנהיג דתי‪ -‬לא כהן גדול‪.‬‬
‫• יונתן ‪ -‬מנהיג בחסות השלטון הסלווקי ‪,‬מונה ע"י‬
‫המלך הסלווקי אלכסנדר בלס לכהן גדול ‪-‬מנהיג דתי‬
‫וזכה למעמד רע המלך (‪152‬לפנה"ס)‪ ,‬ולמושל יהודה‬
‫(‪ 150‬לפסה"ן) מנהיג מדיני‪.‬‬
‫" (יז) המלך אלכסנדרוס ליונתן אחיו שלום‪( .‬יח) הנה שמעתי את שמעך‬
‫כי איש חיל אתה‪ ,‬וכי יקרת להיות מאנשי בריתי‪(( .‬יט) לכן הנני נותן אותך‬
‫כוהן הגדול לעמך ואוהב המלך יקרא לך‪( .‬כ) ועתה קח נא מידי את נזר‬
‫הזהב‪ ,‬ואת בגד הארגמן אשר שלחתי לך‪ ,‬ותהי נא ידך אתי לדרוש את‬
‫טובתי‪( .‬כא) וילבש יונתן את בגדי הכהונה בחודש השביעי בחג הסוכות‪,‬‬
‫בשנת ששים ומאה‪ ,‬ויאסוף חיל וכלי מלחמה‪" .‬‬
‫מקבים א' פרק י' ‪ ,‬יז' – כ"א‬
‫שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו‬
‫• שמעון – מונה ע"י אספת העם לכהן גדול‪ ,‬מושל‪-‬נשיא‬
‫וראש הצבא ‪.‬אספת העם נתנה בסיס חוקי לשלטון‬
‫בית חשמונאי וגם קבעה שהתפקיד יעבור בירושה‬
‫לבניו [עד שיגיע נביא אמת ]‪ -‬אבל ללא סמכויות‬
‫שיפוט וחקיקה‪.‬‬
‫"היהודים והכוהנים נאותו להיות להם שמעון לנשיא ולכוהן גדול לעולם‬
‫עד אשר יקום נביא אמת‪ .‬ולהיות להם לשר צבא ולדאוג למקדש‬
‫ולהעמיד בידו מלאכתו ועל הארץ ועל הנשק ועל המבצרים וכי ידאג‬
‫למקדש וכולם ישמעו בקולו וכי ילבש ארגמן וזהב ישא‪ .‬ולא יוכל איש‬
‫מהעם והכוהנים לבטל דבר מאלה‬
‫ולדבר נגד דבריו ולאסוף אסיפה בארץ בלעדיו‪"..‬‬
‫מכבים א' י"ג‬
‫התרחבות טריטוריאלית של המדינה החשמונאית‬
‫• יהודה המקבי ‪ -‬הדיפת הצבא הסלווקי בסדרת קרבות‪,‬‬
‫השתלטות על הדרך לירושלים וסביבתה וסיוע לישובים יהודיים‬
‫ואוכלוסיה יהודית שהיו תחת שליטה הלניסטית‪.‬‬
‫• יונתן ‪ -‬כיבוש דרום השומרון‪ ,‬לוד‪ ,‬עופריים‪,‬רמתיים‬
‫• שמעון‪ -‬כיבוש יפו‪ ,‬גזר – יצירת רצף טריטוריאלי מיפו לירושלים‬
‫‪ ,‬כיבוש מצודת החקרא וסילוק הסלווקים מירושלים‪.‬‬
‫"(לד) ויען שמעון ויאמר הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא‪,‬‬
‫ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה‪( .‬לה) כי אויבינו שדדו נחלתנו‬
‫ויאחזו בה באון ובעוול‪ ,‬ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת‬
‫אבותינו וישבנו בה‪( .‬לו) ועל אודות יפו וגזר אשר לכדנו‪ ,‬ידוע תדע‬
‫כי הערים האלה הרעו לנו ולארצנו במאוד מאוד‪" .‬‬
‫מקבים א' פרק ט"ו‬
‫התרחבות טריטוריאלית של המדינה החשמונאית‬
‫• יוחנן הורקנוס ‪ -‬כיבוש אדום‪ ,‬מידבא בעבר הירדן‪ ,‬שכם‪,‬‬
‫שומרון‪ ,‬בית שאן ועמק יזרעאל ‪.‬‬
‫• אריסטובולוס ‪ -‬כיבוש הגליל‬
‫• אלכסנדר ינאי‪ -‬כיבוש את אזור החוף (להוציא את אשקלון‬
‫ועכו)‪ ,‬צפון עמק הירדן ‪ ,‬מואב‪ ,‬הגלעד‪ ,‬הבשן והגולן‪.‬‬
‫" אז עלה שוב אלכסנדרוס על עיר דיאון ותפסה‪ ,‬ואחר יצא למלחמה על‬
‫גרש‪ ,‬שם היו המשובחים בנכסי זינון‪ ,‬והקיף את המקום שלוש חומות ולכד‬
‫את העיר בלי קרב ‪ ,‬משם יצא על גולן ועל סלבקיה‪ ...‬ואת המבצר גמלא‪...‬‬
‫ומשמלאה השנה השלישית למסע המלחמה שלו חזר אל ארצו ‪.‬‬
‫והיהודים קיבלו אותו בנפש חפצה בגלל הצלחתו‪"...‬‬
‫יוסף בן מתיתיהו ‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬ספר ‪ 13‬פרק ט"ו‬
‫הקושי הדמוגרפי והמדיניות כלפי הנוכרים‬
‫• ההתרחבות הטריטוריאלית של מדינת החשמונאים גרמה לכך‬
‫שמספר הנוכרים שתחת שלטונה גדל ‪ .‬החשמונאים ששאפו‬
‫להפוך למדינה בעלת צביון אתני יהודי ניהלו מלחמה על‬
‫אופיה היהודי של המדינה‪.‬‬
‫• על מנת להבטיח את הזהות הלאומית והדתית היהודית נקטו‬
‫החשמונאים בדרך של לחימה ביישובי הנוכרים ובגירושם‬
‫ובהמשך נקטו במדיניות גיור‪.‬‬
‫• שמעון החל בגירוש נוכרים והושבת יהודים במקומם (שמעון‬
‫מושיב בגזר יהודים במקום האוכלוסייה הנוכרית)‬
‫"ויֵעָ תר להם שמעון ולא נלחם עמם‪ .‬ויגרש אותם מן העיר‪,‬‬
‫ויטהר את הבתים אשר היו בהם פסילים‪ ,‬וכך בא אליה בזִ מרה ובברכה‪.‬‬
‫ויגרש ממנה כל טומאה‪ ,‬ויושב בה אנשים‪,‬‬
‫העושים את התורה‪ ,‬ויבצר אותה ויבן לו בה בית ‪".‬‬
‫ספר מקבים א‪ ,‬תשס"ד ‪ ,2004‬פרק י ‪ ,‬ג" פס' ‪48-43‬‬
‫הקושי הדמוגרפי והמדיניות כלפי הנוכרים‬
‫• בתקופת יוחנן הורקנוס מתווספת לגירוש מדיניות חדשה של‬
‫גיור הנוכרים הקרובים בשפתם במוצאם ליהודים גיור האדומים‬
‫בכפיה המסרבים להתגייר גורשו (אדוריים ומרשה)‬
‫דֹוריִים ואת ָמ ֵר ָשה‪ ,‬ערי אֱ דֹום‪ ,‬והכריע את‬
‫"הורקנוס כבש גם את אֲ ַ‬
‫כל האֱ דֹומים‪ ,‬והרשה להם להישאר בארץ אם יִימֹולו ויֵיאֹותו לקיים‬
‫את חוקי היהודים‪ .‬והללו קיבלו על עצמם מאהבת ארץ אבותם‬
‫גם את המילה וגם להשוֹות את שאר הליכות‪-‬חייהם‬
‫לאלו של היהודים‪ .‬ומאותו זמן ואילך היו הללו יהודים‪".‬‬
‫יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים‪ ,‬ספר שלושה‪-‬עשר‪ ,‬פרק ה'‬
‫היחס להלניזם (השפעת ההלניזם)‬
‫• מרד החשמונאים החל כמאבק בהתייוונות ובהלניזם ‪.‬‬
‫מאבק חסר פשרות‪ ,‬ניתוץ מזבחות והרס מקדשים‬
‫הלניסטיים אולם עם השנים אימצו המנהיגים‬
‫החשמונאים כמה מאפיינים של התרבות ההלניסטית‪:‬‬
‫אימוץ שמות הלניסטים‪ ,‬אימוץ מנהגים הלניסטיים‬
‫כמו קביעה של ימי ציון ניצחונות צבאיים כימי חג‪,‬‬
‫הנהגת חצר מלוכה בסגנון הלניסטי‪ ,‬ריכוז סמכויות‬
‫חקיקה ומשפט כמו המלכים ההלניסטים ‪ ,‬שיתוף‬
‫נשים בשלטון‬
‫ביטויים ליחס החשמונאים להלניזם‬
‫•יהודה קבע את הניצחון על הסלווקים וטיהור המקדש כיום חג –‬
‫החנוכה ואת יום הניצחון על המצביא הסלווקי ניקנור ‪,‬י"ג באדר ‪,‬כ"יום‬
‫ניקנור" – מנהג הלניסטי‪.‬‬
‫•שמעון – קביעת יום כיבוש החקרא כיום חג‪.‬‬
‫•יוחנן הורקנוס – אימוץ שם הלניסטי ‪ ,‬העסיק צבא שכירים ‪.‬‬
‫•יהודה אריסטובולוס – אימוץ שם הלניסטי‪ ,‬העסיק צבא שכירים‪,‬‬
‫מינה עצמו למלך בעל סמכויות בלתי מוגבלות וניהל חצר מלכות‬
‫הלניסטית – נוהג הלניסטי‪.‬‬
‫•אלכסנדר ינאי – אימוץ שם הלניסטי‪ ,‬החזיק בסמכויות בלתי‬
‫מוגבלות ‪ ,‬ניהל חצר מלכות הלניסטית והוריש את השלטון לאשתו‬
‫שלומציון – נוהג הלניסטי‬
‫•שלומציון אלכסנדרה – אימוץ שם הלניסטי‪ ,‬אישה בתפקיד מלכה‪,‬‬
‫החזיקה צבא שכירים‬
‫שאלות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצג את הדילמות והאתגרים שעמדו בפני החשמונאים בתחום הפוליטי ‪-‬‬
‫מדיני ‪.‬‬
‫הצג את השינויים שחלו במעמדם וסמכותם של מנהיגי בית חשמונאי ‪.‬‬
‫הסבר את יחסם ודרכי פעולתם של מנהיגי החשמונאים לאוכלוסיה הנוכרית‬
‫בא"י‪.‬‬
‫הסבר כיצד באה לידי ביטוי השפעת התרבות ההלניסטית בתקופת‬
‫שלטונם של החשמונאים‪.‬‬
‫הצג את ההתרחבות הטריטוריאלית שחלה בתקופה החשמונאית‪.‬‬
‫הצג את השינויים העיקריים שחוללו השליטים החשמונאים בתחומים‬
‫הבאים‪ :‬התפשטות טריטוריאלית (השוואה בין גבולות יהודה מימי יהודה‬
‫המקבי לבין גבולותיה של המדינה החשמונאית עד ימי אלכסנדר ינאי )‪,‬‬
‫בתחום הדמוגרפי‪ ,‬במעמד המנהיג וביחס להלניזם ‪-‬כל זאת תוך התייחסות‬
‫למרחב המדיני בו פעלו השליטים החשמונאים ‪.‬‬