עת_לאהוב_ועת_לעבוד_ועת_לתכנן_חברה_מאוזנת

‫"עת לאהוב ועת לעבוד ועת לתכנן חברה מאוזנת"‪-‬‬
‫גישה סינרגטית לייעוץ והדרכה בהתפתחות קריירה‬
‫פרופ' גלי צינמון‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪2015‬‬
‫על מה אדבר היום‪:‬‬
‫‪‬על מה צעירים חושבים ובמה הם עסוקים?‬
‫‪‬מה התיאוריות והמחקר אומרים על צעירים‬
‫‪‬כיצד ניתן להדריך צעירים באופן מותאם ומעצים‬
‫מהו שלב הבגרות הצעירה ?‬
‫‪‬תקופת החיים שבין סוף שנות העשרה לסוף שנות העשרים‪.‬‬
‫‪‬שלב חיים רגיש עבור צעירים רבים במדינות מערביות מתועשות‪.‬‬
‫‪‬שלב בו מתקבלות החלטות חשובות בתחומי חיים מרכזיים‬
‫(למשל‪ ,‬זוגיות‪ ,‬השכלה‪ ,‬תעסוקה) המעצבות את תבנית חייהם‬
‫של הצעירים ואת פניה של החברה (‪.)Arnett, 2004‬‬
‫‪‬גם בשלב זה ניתן לזהות הבדלים מגדריים בקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫תהליכי חקירה‪ -‬המנגנון המרכזי לעיצוב זהות וקבלת‬
‫החלטות‬
‫‪‬התנהגות של פתרון בעיות שמטרתה להפיק מידע על‬
‫העצמי ועל הסביבה‪ ,‬על מנת לקבל החלטות באשר‬
‫לבחירות חיים (‪.)Grotevant, 1987‬‬
‫‪‬תהליך בו הפרט לומד על עצמו ועל סביבתו על ידי בחינת‬
‫עמדותיו‪ ,‬מאפייניו האישיים‪ ,‬תחומי העניין והאידיאולוגיה‬
‫שלו בתחומים שונים (‪.)Flum & Blustein, 2000‬‬
‫אתגרים תיאורטיים ויישומיים‬
‫‪‬רוב המחקר מתמקד בחקירת התחום התעסוקתי‬
‫‪‬רוב המחקר מתמקד ב"לבנים" בני מעמד הביניים‬
‫‪‬לא ברורים ההקשרים הסביבתיים והאישיים המקדמים או‬
‫בולמים אותה‪.‬‬
‫‪‬רוב תכניות ההדרכה הממשלתיות ואף השירותים הפרטיים‬
‫הקיימים עבור צעירים מתמקדים בתחום התעסוקתי‬
‫צינמון‪ ,‬ריץ וגרוס (‪ )2014‬במימון קרן גנדיר‬
‫‪‬למפות את תחומי החקירה המעסיקים צעירים ישראלים‬
‫בקבוצות החברתיות השונות‪.‬‬
‫‪‬לתאר את מאפייניה של החקירה בתחומים השונים‪.‬‬
‫‪‬לזהות קשרים אפשריים בין התחומים השונים ובין‬
‫ההקשר הסביבתי‪-‬תרבותי לאופייה של החקירה‪.‬‬
‫מערך מחקר משולב‬
‫‪‬ראיונות חצי מובנים עם ‪ 36‬צעירים‪ 20 :‬צעירים יהודים‬
‫(מתוכם ‪ 6‬גברים)‪ ,‬ו‪ 16 -‬צעירים ערבים (מתוכם ‪4‬‬
‫גברים)‪.‬‬
‫‪‬בנייה ותיקוף שאלון חקירה על בסיס הראיונות‪.‬‬
‫‪‬העברת השאלונים ל‪ 529-‬צעירים בטווח הגילאים של‬
‫‪.)M=24.7; SD=2.97( 19-30‬‬
‫‪‬כשליש (‪ )28.7 %‬מהמשתתפים גברים וכ‪ 70%-‬ישראלים‬
‫יהודים‬
‫‪ ‬ממוצע תחומי החקירה בקרב כלל משתתפי המחקר‬
‫‪5‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.49‬‬
‫‪4.51‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪3.46‬‬
‫‪3.59‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.76‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.67‬‬
‫‪2.46‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫דת‬
‫פוליטיקה‬
‫פנאי‬
‫לימודים‬
‫זוגיות‬
‫כלכלי‬
‫משפחת מוצא‬
‫שילוב‬
‫עבודה‬
‫תחומי חקירה‬
‫‪‬התחומים המעסיקים ביותר צעירים הם תחום העבודה‪,‬‬
‫השילוב בין תפקידים‪ ,‬יחסים עם משפחת המוצא והתחום‬
‫הכלכלי‪.‬‬
‫‪‬תחומי הפוליטיקה והדת נמצאים בתחתית סולם‬
‫החקירה של צעירים ישראלים‪.‬‬
‫‪‬תחומי העבודה‪ ,‬המשפחה (הנוכחית והעתידית) והאופן‬
‫בו ישלבו בין כל תפקידי החיים הופיעו בכל הראיונות‬
‫ומהווים את מוקדי החקירה העיקריים בבגרות הצעירה‪.‬‬
‫‪‬נמצאו קשרים מובהקים בין חקירת תחום השילוב בין‬
‫התפקידים לבין חקירת העבודה‪ ,‬חקירת התחום הכלכלי‪,‬‬
‫וקשר עם משפחת המוצא‪.‬‬
‫‪‬חקירת העבודה‪ ,‬נמצאה קשורה עם חקירת התחום‬
‫הכלכלי הלימודים והפנאי‪.‬‬
‫‪ ‬גם בראיונות ההתייחסות לתחומי חיים אלה היא‬
‫משולבת‪ ,‬והצעירים קושרים בין החלטותיהם המקצועיות‬
‫למשפחתיות ועסוקים בהשפעות הדדיות בין ההחלטות‬
‫השונות‪.‬‬
‫הבדלים דתיים בתחומי חקירה‬
‫‪‬צעירים ישראלים ערבים חוקרים יותר‬
‫מחבריהם היהודים את התחום הלימודי‪ ,‬את‬
‫התחום הדתי ואת תחום הפנאי‪.‬‬
‫‪‬צעירים ישראלים יהודים חוקרים את תחום‬
‫הזוגיות יותר מאשר חבריהם הערבים‪.‬‬
‫‪ ‬ממוצעי חקירת לימודים‪ ,‬דת‪ ,‬זוגיות ופנאי בקרב‬
‫צעירים יהודים וערבים‬
‫‪4.5‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.73‬‬
‫‪3.69‬‬
‫‪3.27‬‬
‫‪3.39‬‬
‫‪3.31‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.64‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.28‬‬
‫יהודים‬
‫ערבים‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫פנאי‬
‫זוגיות‬
‫דת‬
‫לימודים‬
‫עם מי מתייעצים לקראת קבלת ההחלטה?‬
‫‪‬בעיקר עם עצמם‪.‬‬
‫‪‬המשתתפים הערבים תיארו את בני משפחתם ומבוגרים‬
‫משמעותיים נוספים כמו מוריהם‪ ,‬כמקור עיקרי להתייעצות‬
‫וחקירה של עתידם‪.‬‬
‫‪‬המשתתפים היהודים רק לעיתים רחוקות את הוריהם כמקור‬
‫משמעותי להתייעצות ולחקירה והרבו להיעזר בחבריהם‪.‬‬
‫‪ ‬הבדלים מגדריים בחקירת השילוב בין תפקידים‬
‫ובחקירת משפחת המוצא‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.58‬‬
‫‪4.57‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.19‬‬
‫בנות‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫בנים‬
‫‪3.98‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫משפחת מוצא‬
‫שילוב בין תפקידים‬
‫סוגיית השילוב בין תפקידי עבודה ומשפחה‬
‫‪ ‬מעסיקה יותר צעירות מצעירים‪ .‬הבדלים אלה ניכרים כבר מגיל ההתבגרות‬
‫(‪.)Cinamon & Rich, 2014‬‬
‫‪ ‬בנים צעירים מדווחים על מסוגלות גבוהה משל חברותיהם הצעירות להתמודד‬
‫עם קונפליקטים עתידיים בין עבודה למשפחה ומצפים גם לרמות נמוכות יותר‬
‫של קונפליקט בין התפקידים (‪.)Cinamon, 2010‬‬
‫‪ ‬צעירות מצפות גם לרמות גבוהות יותר של העשרה בין תפקידי עבודה ומשפחה‬
‫מבנים בגילן (‪.)Cinamon, 2014‬‬
‫‪ ‬יותר בנות מבנים מצפות לחלוקת תפקידים שוויונית בתפקידי הבית העתידיים‪.‬‬
‫התיאוריות – מה הן אומרות‬
‫‪ ‬רובן מתמקדות בתחום התעסוקתי‬
‫‪ ‬מיקוד במודלים של קבלת החלטות ובבחרה "נכונה" של מקצוע‬
‫‪ ‬קיימות תיאוריות המתייחסות למקומן של יחסים בהתפתחות‬
‫מקצועית‪ ,‬לתפקידו של ההקשר הסביבתי ולאופן בו הפרט מבין את‬
‫הסביבה (‪ ,)SCCT‬ולאופיו המתמשך של המושג קריירה‬
‫‪ ‬יש קולות הקוראים לאחריותם של אנשי המקצוע לצדק חברתי‬
‫ולהשמעת קולם של המוחלשים‬
‫השתמעויות לנותני שירותי ייעוץ לצעירים‬
‫‪ ‬תלות וקשרי גומלין בין תחומי החקירה השונים‪ -‬החשיבות בייעוץ והדרכה‬
‫אינטגרטיביים המתייחסים לתמונת העתיד כוללת על פני הדרכה הממוקדת‬
‫בכל פעם בתחום אחד‪.‬‬
‫‪ ‬מרכזיותה של סוגיית השילוב בין התפקידים בתהליכי חקירה של צעירים –‬
‫החשיבות בחיזוק המסוגלות העצמית לשלב ועידוד התפיסה‪" -‬אפשר הכל"!‬
‫‪ ‬צעירים חוקרים יותר את התחומים בהם הם עוסקים ‪-‬החשיבות בעידוד‬
‫צעירים להתנסות במגוון של עבודות ותחומי לימוד בטרם יקבלו החלטות‪.‬‬
‫‪ ‬תחומי הפוליטיקה והדת הם התחומים שצעירים ישראלים אינם מרבים‬
‫להרהר ולעסוק בהם‪ -‬לנוכח הפוטנציאל של אזרחות פעילה לתהליכי‬
‫התפתחות קריירה יש לשקול לשלב נושאים אלה בתהליכי הייעוץ‪.‬‬
‫‪ ‬רגישות מגדרית ותרבותית‪.‬‬
‫מודל סינרגטי לייעוץ והדרכת צעירים‬
‫משפחה‬
‫עבודה‬
‫פנאי‬
‫קהילה‬
‫(צינמון‪)2014 ,‬‬
‫מטרות הליווי וההדרכה לפי המודל הסינרגטי‬
‫‪ ‬פיתוח גישה רחבה לחקירה ותכנון עתיד‬
‫‪ ‬פיתוח גישה מדעית לעתיד‪ -‬ספקנות ופרואקטיביות‬
‫‪ ‬היכרות עם נטיות‪ ,‬ערכים‪ ,‬העדפות והישגים בארבעת תחןמי הליבה‬
‫‪ ‬לימוד הסביבה בתחומים אלה‬
‫‪ ‬תרגול מיומנויות של חקירה‪ ,‬איסוף מידע‪ ,‬התייחסות ביקורתית‬
‫ופרואקטיביות‬
‫‪ ‬לימוד ותרגול של סוגיית השילוב בין תפקידים‬
‫‪‬תודה על ההקשבה!‬
‫‪‬את המצגת וחומרים נוספים ניתן להוריד‬
‫מאתר המעבדה להתפתחות קריירה של‬
‫פרופ' צינמון‬