- היפותזת הלקות האפקטיבית ומודל ה DIR ®

‫היפותזת הלקות האפקטיבית ומודל ה‪DIR ® -‬‬
‫ד"ר עליזה ויג – פסיכולוגית‬
‫מודל ה ®‪ DIR‬פותח על‪-‬ידי י ד"ר סטאנלי גרינשפאן וד"ר שרינה וידר ומהווה מסגרת התערבות‬
‫כוללנית ואינטגרטיבית לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכלל וילדים על הקשת האוטיסטית‬
‫בפרט‪ .‬המודל מהווה בסיס לבניית תוכניות טיפוליות אשר מאפשרות לילדים לטפס בסולם‬
‫ההתפתחותי ולהתייחס לאחרים בצורה חמה ואינטימית‪ ,‬לתקשר עימם בצורה משמעותית באמצעות‬
‫מחוות ומילים‪ ,‬ועם חלקם אף להגיע לרמות חשיבה גבוהות הכוללות יכולות הפשטה ואמפטיה‪.‬‬
‫בהרצאה נתמקד במושגי היסוד של מודל ה ®‪ ,DIR‬כולל הפרופיל הסנסו‪-‬מוטורי של הילד‪ ,‬שלבי‬
‫ההתפתחות הרגשיים תפקודיים‪ ,‬והשימוש ב‪ - affect -‬ריגוש ורגש‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדון בהיפותזת הלקות‬
‫האפקטיבית עליה מבוסס המודל‪ ,‬אשר מדגישה את הקשר בין אפקט ויכולות עיבוד שונות‪ .‬נראה כיצד‬
‫לקות אפקטיבית‪ ,‬או במילים אחרות‪ ,‬כיצד קושי לחבר אפקט לתנועה ותחושה‪ ,‬יוצרת קשיים‬
‫משמעותיים ונרחבים כמו אלו הקיימים אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי‪ .‬בהרצאה יודגמו‬
‫התערבויות המתייחסות אל המרכיבים המתוארים במודל‪ ,‬ונדון כיצד ההבנה של מרכיבים אלו‬
‫והתערבויות מותאמות‪ ,‬משפיעות על יכולתו של הילד להתקדם בסולם ההתפתחותי‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫‪ FLOOR - TIME‬מה זה ואיך עושים את זה?‬
‫יעל ברוק ביניא – מרפאה בעיסוק‬
‫"‪ "Floor-Time‬או בעברית "זמן רצפה" או "זמן יחד" הינו מרכיב הליבה של מודל ה‪ –- DIR®-‬זוהי טכניקה‬
‫טיפולית המדגישה את חשיבות האינטראקציה ההדדית‪ ,‬ההנאה‪ ,‬המעורבות )‪ ,(engagement‬האינטימיות‪,‬‬
‫היוזמה‪ ,‬פתרון הבעיות וההנעה כמרכיבים בסיסיים וחשובים להתפתחות של ילדים בכלל וילדים עם צרכים‬
‫מיוחדים בפרט‪ .‬בשעת "‪ "Floor-Time‬המטרה היא השגה של אלה דרך הליכה אחרי יוזמות הילד ותחומי‬
‫העניין שלו‪ .‬כוונתנו ליצור הנאה משותפת ולעודד יוזמה‪ ,‬מוטיבציה ופתרון בעיות‪ .‬זוהי דרך שיטתית לעבוד‬
‫עם‬
‫הילד‬
‫ולסייע‬
‫לו‬
‫לטפס‬
‫את‬
‫סולם‬
‫השלבים‬
‫ההתפתחותי‬
‫ע"פ‬
‫מודל‬
‫ה‪-‬‬
‫®‪.DIR‬‬
‫טכניקת ה‪ "Floor-Time" -‬משמשת תהליך טיפולי ופילוסופיית חיים‪ ,‬שאותה ניתן ליישם בכל מקום או‬
‫מסגרת בה הילד נמצא – בבית‪ ,‬בגן‪ ,‬בבית ספר ובטיפול‪ .‬במהלך ההרצאה נתמקד בהסתכלות על טכניקת‬
‫ה‪ ,"Floor-Time" -‬נשאל מה מבדיל בינה לבין טיפולים התפתחותיים ורגשיים אחרים?? נתמקד בעקרונות‬
‫ובמושגים בסיסיים שיש לזכור בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬בשעת משחק ובכלל‪ .‬יוצגו מושגים כמו "אפקט" )‪,(affect‬‬
‫"הנאה משותפת"‪" ,‬קשב משותף"‪" ,‬קו‪-‬רגולציה"‪" ,‬יוזמה" ועוד‪ .‬נראה יחדיו כיצד הפיכת מקורות העניין של‬
‫הילד )יהיו אשר יהיו( למוקדים של הנאה משותפת‪ ,‬לאופציה לאינטראקציה‪" ,‬לפינג‪-‬פונג" תקשורתי מאוזן‬
‫בעל פרטנרים שווים ונהנים‪ ,‬לרצף מתמשך ושוטף ) "‪ ,("continuous flow‬מאפשרת התרחשותם של‬
‫דברים נפלאים כמו יוזמה‪ ,‬רעיונות ולמידה שהם הבסיס להמשך ההתפתחות‪.‬‬
‫תקשורת‪ ,‬שפה‪ ,‬קוגניציה‪ ,‬יכולות רגשיות ויכולות חברתיות – מתפתחות הן מתוך מערכות יחסים‬
‫אינטראקטיביות ואפקטיביות והן באמצעות היכולת לחבר בין התחושות שלי לרגשות שלי‪ .‬שני אלה יחדיו‬
‫מאפשרים לילד להיות קשוב‪ ,‬ליזום‪ ,‬להציע רעיונות‪ ,‬לפתור בעיות וליהנות‪ ,‬ליהנות‪ ,‬ליהנות‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫המשפחה במרכז ‪ -‬עבודה עם משפחות ויחסים בתוך המשפחה כמפתח‬
‫להתפתחות בטיפול על פי מודל ה‪DIR®-‬‬
‫דר' שרינה וידר‬
‫טיפול על פי מודל ה‪ DIR® -‬שם את מערכות היחסים של ילד בעל צרכים מיוחדים עם הוריו ובהמשך‪,‬‬
‫עם מטפלים נוספים – במרכז‪.‬‬
‫ההנחה היא שההתפתחות‪ ,‬על תחומיה השונים‪ ,‬מתרחשת בתוך הקשר של קשר ושל אינטראקציה‬
‫משמעותית עבור הילד‪ .‬הקשר המשמעותי ביותר עבור כל ילד ‪ -‬הוא הקשר עם הוריו‪.‬‬
‫בטיפול על פי המודל‪ ,‬המטפל מכוון ומדריך את ההורה במהלך משחק‪/‬אינטראקציה עם הילד במטרה‬
‫לסייע בקידום האינטראקציה דהיינו‪ ,‬לסייע לילד ולהורה לטפס בשלבים ההתפתחותיים‪ ,‬לתמוך בקשר‬
‫ההולך ומתפתח בין השניים ולאפשר חוויה חיובית ומהנה של יחד‪.‬‬
‫ההרצאה תדון בהתנסות ובחוויה ההורית של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬בתפקידו של‬
‫המטפל בליווי ההורה בתהליך ההתפתחות של הילד ושל הקשר וכן באסטרטגיות הטיפוליות השונות‬
‫בהן משתמש המטפל בהדרכת ההורים בזמן טיפול או בנפרד בהתחשב בפרופילים השונים של‬
‫ההורים‪ ,‬הילדים והמטפלים‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫מהקליניקה אל המציאות הביתית –‬
‫תאור מקרה‪ Floor Time :‬עם האח בבית‬
‫רותי ויצמן – קלינאית תקשורת‬
‫לאחר תהליך טיפולי משמעותי של כמעט ארבע שנים בהם י' והוריו טיפסו בסולם השלבים‬
‫ההתפתחותיים‪-‬רגשיים‪ ,‬ההורים תארו קושי משמעותי ביחסים וביכולות המשחק של י' עם אחיו הצעיר‬
‫ממנו בשלוש שנים‪.‬‬
‫היחסים בין האחים השתנו לאורך השנים כתוצאה מהתפתחותם וגדילתם‪ .‬בקליניקה‪ ,‬י' הפגין יכולות‬
‫טובות ומתפתחות במשחקו המשותף‪ ,‬שבאו לידי ביטוי עם ההורים ו‪/‬או עם קלינאית התקשורת‪.‬‬
‫במהלך השנים‪ ,‬ביסס את השלבים ההתפתחותיים‪ -‬רגשיים הראשונים‪ ,‬הביע רעיונות רגשיים במשחקו‬
‫ולפעמים אף הצליח לחבר את רעיונותיו ברצף והגיון‪ .‬אולם בבית‪ ,‬י' העדיף לשחק לבד‪ ,‬למרות‬
‫ניסיונותיו של אחיו להזמינו מדי פעם למשחק משותף‪ .‬עיקר האינטראקציה ביניהם היתה שלילית‪.‬‬
‫ההורים נראו מתוסכלים מאוד ותארו כי גם האחים מתקשים להתמודד עם המצב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הוחלט לשנות את המסגרת הטיפולית‪ :‬לשנות את המיקום ‪ -‬מהקליניקה אל חדר המשחקים‬
‫שבבית ולשנות את השותף למשחק ‪ -‬ממשחק עם ההורה ו‪/‬או המטפלת לכזה עם האח‪.‬‬
‫ההרצאה תתמקד בתיאור התהליך שעברו י'‪ ,‬האח‪ ,‬ההורים והמטפלת במהלך ארבעה חודשים‪,‬‬
‫בעבודה בחדר המשחקים שבבית ומפגשי ההדרכה להורים‪.‬‬
‫שינוי מאפייני המסגרת הטיפולית מהווה פעמים רבות אתגר עבור הילדים המטופלים והמטפלים ודורש‬
‫התאמה מחודשת של הדרכת ההורים‪.‬‬
‫בטיפול בקליניקה עם ההורה ו‪/‬או הקלינאית נמצאה ההתייחסות לפרופיל התחושתי ולצרכיו הטיפוליים‬
‫של י' פשוטה יחסית ואפשרה לו לטפס בסולם השלבים ההתפתחותיים‪-‬רגשיים‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬בחדר‬
‫המשחקים בבית עם האח‪ ,‬העניין היה מורכב יותר בגלל הפרופילים התחושתיים השונים של השניים‬
‫ויכולותיהם השונות‪ .‬י' התקשה לממש את יכולותיו בחדר המשחקים עם האח‪ .‬לכן‪ ,‬התחדש הצורך‬
‫בביסוסם של השלבים ההתפתחותיים‪-‬רגשיים הראשונים‪ ,‬כדי שהאחים יוכלו לטפס יחדיו בסולם‬
‫השלבים‪.‬‬
‫בהרצאה אתאר את התהליך שעברנו‪ ,‬י' ואחיו‪ ,‬ההורים ואני תוך התייחסות לכל אחד ממרכיבי מודל‬
‫ה‪ DIR -‬כפי שבאו לידי ביטוי בתהליך‪ ,‬בליווי קטעי וידאו מתוך המפגשים בחדר המשחקים של י'‬
‫והאח‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫פעילות חצי מובנית –‬
‫‪Semi structured, problem solving activities‬‬
‫איך מנצלים אינטראקציות מובנות יומיומיות לטיפוס בסולם התפתחותי‬
‫דר' שרינה וידר‬
‫חשיבות גדולה ביותר יש לפעילויות ולהתנסויות יומיומיות ביכולת שלנו ללמוד מיומנויות שונות כמו‬
‫שפה‪ ,‬יכולות מוטוריות וקוגניטיביות‪ ,‬יכולות חברתיות ורצפים שונים‪ ,‬שמכילים בתוכם את כל אלו‬
‫וליכולתנו לפעול בסביבה‪ .‬ההתמודדות עם אתגרי היום יום השונים הם בסיס ללמידה מתמדת והם‬
‫המאפשרים לתינוק ולילד הגדל להבין את העולם ולהתפתח‪.‬‬
‫בתוך מודל ה‪ DIR® -‬קיים מרכיב הלמידה הדינאמית‪ ,‬המוגדר כ"פעילות חצי מובנית"‪ .‬במרכיב זה של‬
‫המודל‪ ,‬קיימות מטרות טיפוליות בתחומים שונים )קוגניטיבי‪ ,‬רגשי‪ ,‬מוטורי‪ ,‬שפתי‪ ,‬סנסורי‪ ,‬חברתי‬
‫ועוד( המיושמות במהלך סדר היום הטיפולי הן במסגרת החינוכית בה הילד נמצא והן בבית‪ ,‬בתוך‬
‫הקשר אינטראקטיבי ומשמעותי עבור הילד‪ .‬תפקיד המטפל והמחנך‪ ,‬ליצור את ההזדמנויות‬
‫המשמעותיות לצורך למידה ולצורך רכישת מטרות ספציפיות בתחומי ההתפתחות השונים‪ ,‬לייצר ולנצל‬
‫סיטואציות בהן ישנה הזדמנות לפתרון בעיות ולהתמודדות עם האתגרים היומיומיים וכל זאת‪ ,‬בהתאם‬
‫לשלב‬
‫ההתפתחותי‬
‫בו‬
‫הילד‬
‫מצוי‬
‫ולפרופיל‬
‫האינדיבידואלי‬
‫שלו‪.‬‬
‫בהרצאה יודגמו אותן סיטואציות יומיומיות בהן ניתן ללמד ולבסס יכולות שונות‪ ,‬באמצעות מה‬
‫שמשמעותי עבור הילד ורצוי על ידו כאשר הוא נמצא באינטראקציה עם ההורה‪ ,‬המטפל‪ ,‬המחנך או‬
‫בני גילו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יידונו חשיבות הבנת הפרופיל האינדיבידואלי של הילד וגיוס העניין והרגש שלו‬
‫)‪ (Affect‬בתוך תוכן של התנסויות אינטראקטיביות ודינאמיות כגורמים משמעותיים ביותר המעודדים‬
‫למידה‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬יכולת לרצף וחשיבה‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫"ארץ יצורי הפרא"‬
‫ענת אופנהיים ויעל ברוק ביניא ‪ -‬מרפאות בעיסוק‬
‫"וכשבא אל ארץ יצורי הפרא הם שאגו את השאגות הנוראות שלהם וחרקו בשיניהם הנוראות שלהם‬
‫וגלגלו את עיניהם הנוראות ושלפו את ציפורניהם הנוראות"‬
‫)מתוך "ארץ יצורי הפרא"‪ ,‬מוריס סנדק(‬
‫כמה מפחיד היה למקס‪ ,‬הילד בסיפור "ארץ יצורי הפרא"‪ ,‬כשבא אל ארץ יצורי הפרא‪ .‬הוא ראה‪ ,‬שמע‪,‬‬
‫הריח והרגיש שהוא בין מפלצות‪ .‬חוויותיו‪-‬חרדותיו מתוארות באמצעות מערכות החוש השונות‪ ,‬כיוון‬
‫שהן אלו הקולטת את המידע‪ ,‬מעבדות אותו ומתרגמות אותו לכדי החוויה הסימבולית והרגשית‬
‫המתוארת בסיפור‪.‬‬
‫האינטראקציות שלנו עם העולם‪ ,‬כמו גם יכולותינו הקוגניטיביות והרגשיות‪ ,‬מתבססות ומתפתחות דרך‬
‫יחסי הגומלין המתמשכים שלנו עם האינפורמציה המגיעה אלינו דרך החושים‪.‬‬
‫היכולת לעיבוד חושי הינה היכולת הבסיסית הראשונית איתה אנו מגיעים אל העולם‪ .‬אנו מקבלים‬
‫גירויים חושיים‪ ,‬מעבדים אותם ומגיבים אליהם כבר במהלך ההתפתחות בבטן אמנו ומרגע הגחתנו אל‬
‫אוויר העולם‪.‬‬
‫מודל ה‪ DIR®-‬רואה את הפרופיל האינדיווידואלי )‪ (I‬כאחד מאבני היסוד החשובות בבסיס‬
‫התפתחות‪ .‬היכולת ליצור אינטגרציה בין מה שאדם חש )ברמה החושית תנועתית( למה שהוא חווה‬
‫ברמה המנטאלית‪ ,‬היא העומדת בבסיס הגישה‪ .‬השילוב בין הפרופיל החושי של הילד‪ ,‬הפרופיל החושי‬
‫של ההורה ומערכת היחסים ביניהם‪ ,‬משפיעים על ההתפתחות ועל התפקוד של שניהם גם יחד‪ .‬הבנת‬
‫הפרופיל הייחודי של הילד‪ ,‬מודעות לפרופיל של ההורה ובעיקר הבנה של ההשפעות ההדדיות‬
‫הקיימות ביניהם‪ ,‬מאפשרת הכוונה והתאמה של סגנון ההתייחסות והעבודה עם הילד )עוצמה‪ ,‬קצב‪,‬‬
‫תדירות‪ ,‬רצף‪ ,(...‬אשר תומכת במערך היחסים ומסייעת לו להיות פנוי לאינטראקציה וללמידה‪.‬‬
‫בדף הבא(‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫)המשך‬
‫וויסות חושי‪ ,‬קשב ועניין בעולם הינם השלב ההתפתחותי הראשון עליו מדבר מודל ה‪ .DIR®-‬קיומם‬
‫של אלה הוא הבסיס והוא מאפשר טיפוס בסולם השלבים ההתפתחותיים‪ .‬עיבוד חושי הינו מונח‬
‫המתייחס לדרך בה מערכת העצבים מקבלת מסרים חושיים והופכת אותם לתגובה‪ .‬כולנו מקבלים‬
‫הודעות חושיות כל הזמן; אנו קולטים גירויים מסביבתנו החיצונית )העולם( והפנימית )גופנו(‪ ,‬מפרשים‬
‫ומארגנים אותם במטרה להפיק תגובה מסתגלת ומותאמת‪ .‬ליקוי ביכולת לעיבוד סנסורי יכול לשבש‬
‫את הבסיס לאינטראקציה מוצלחת עם העולם )האנושי והגשמי(‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה יוצגו ההגדרות ל‪ (Regulatory Sensory Processing Disorders) RSPD-‬כפי‬
‫שהן מופיעות ב‪ ,(Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood) DMIC-‬תוך התייחסות‬
‫לשלוש קטגוריות – קשיים בויסות חושי‪ ,‬קשיים בהבחנה חושית‪ ,‬קשיים חושיים שבבסיסם קשיים‬
‫מוטוריים‪ .‬יוצגו סרטי וידאו של ילדים עם פרופילים שונים‪ ,‬וידובר על כיצד התאמה לפרופיל החושי של‬
‫הילדים יכולה לסייע להם להיות מווסתים‪ ,‬להתגבר על קשיים וחרדות‪ ,‬וכפי שקרה למקס בסיפור ‪....‬‬
‫"יצורי הפרא שאגו את השאגות הנוראות שלהם וחרקו בשיניהם הנוראות שלהם וגלגלו את עיניהם‬
‫הנוראות ושלפו את ציפורניהם הנוראות‪ ,‬אבל מקס עלה על סירת המפרש הפרטית שלו ונפנף להם‬
‫לשלום"‪.‬‬
‫הפרעה בעיבוד וויסות חושי על פי – ‪DMIC‬‬
‫)‪(Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood‬‬
‫)‪SENSORY PROCESSING DISORDER (SPD‬‬
‫‪Sensory Discrimination‬‬
‫)‪Disorder (SDD‬‬
‫‪Sensory-Based Motor‬‬
‫)‪Disorder (SBMD‬‬
‫‪Sensory Modulation‬‬
‫)‪Disorder (SMD‬‬
‫‪Visual‬‬
‫‪Auditory‬‬
‫‪Tactile‬‬
‫‪Taste/Smell‬‬
‫‪Position/Movmt‬‬
‫‪Postural Disorders‬‬
‫‪Dyspraxia‬‬
‫‪SS‬‬
‫‪SUR‬‬
‫‪SOR‬‬
‫‪SOR = Sensory Over-Responsivity‬‬
‫‪SUR= Sensory Under-Responsivity‬‬
‫‪SS= Sensory Seeking / Craving‬‬
‫)‪(Miller, Anzalone, Cermak, Lane, Koomar, Osten, 2005‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫"אדבר איתך אחרי שאגלה אותך ונהנה קצת ביחד"‬
‫תקשורת כבסיס לרכישת שפה‬
‫על התפתחות השפה והדבור אצל ילדים עם לקות בספקטרום התקשורתי‬
‫אתי שני ‪ -‬קלינאית תקשורת התפתחותית‬
‫קושי בהתפתחות הדבור והשפה הוא אחד הסממנים הראשונים שמעלה חשד לקושי בתקשורת‪.‬‬
‫בשטח יש בילבול בין המושגים‪ :‬דבור‪ ,‬שפה ותקשורת‪ .‬בלבול שגורם למיקוד מוטעה בטיפול‪ .‬בהרצאה‬
‫אנסה לברר את המושגים‪ ,‬לארגן סדר קדימיות בטיפול‪ .‬נדבר על הרקע בפרופיל של הילד שחוסם‬
‫את התפתחות השפה והדבור‪ .‬נעבור על שלבי ההתפתחות התפקודית ריגשית במקביל להתפתחות‬
‫השפתית‪ .‬בכל אחד משלבי ההתפתחות נתבונן במאפיינים הבאים ‪:modalities‬‬
‫•‬
‫‪ - shared attention‬תשומת לב משותפת‬
‫•‬
‫‪ –affective engagement‬חיבור רגשי‬
‫•‬
‫‪ – reciprocity‬דו‪ -‬כיווניות‬
‫•‬
‫‪ –shared intention‬כוונה משותפת‬
‫•‬
‫‪ - shared forms and meanings‬משמעות משותפת היכולת להגיב ולבטא מחוות ‪ ,‬ביטויים‬
‫רגשיים ומילים‬
‫•‬
‫‪ - sensory processing and audition‬עיבוד חושי והקשבה‬
‫•‬
‫‪ – motor planning including oral motor functioning‬יכולת של ארגון‪ ,‬תכנון וביצוע מוטורי‬
‫כולל תפקודי פה‬
‫מתוך ספר האבחונים ‪ ICDL-DMIC‬על הפרעות שפתיות‪.‬‬
‫ההרצאה תלווה בקיטעי הדגמה בווידאו מתוך תאור מקרה של ילד שבטיפול‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫שפה לראות בה‬
‫מהו עיבוד חזותי‪ -‬מרחבי וכיצד הוא תורם להבנת העולם סביבנו‬
‫הדס בר‪-‬זאב וחן כרמי‪-‬לדיז'ינסקי ‪ -‬מרפאות בעיסוק‬
‫כפי שאנו שומעים‪ ,‬מפרשים ומבינים את מה שאנחנו שומעים ויש לנו שפה לדבר בה‪ ,‬כך אנו רואים‬
‫ומפרשים את מה שאנו רואים – יש לנו שפה לראות בה‪ .‬שפה זו עוזרת לנו להתארגן בעולם‪ ,‬להבין‬
‫את עצמנו‪ ,‬לפתח מודעות לגוף שלנו וליחס בין הגוף שלנו לאחרים ולמעשה‪ ,‬להבין יחסים‪.‬‬
‫במודל ה‪ DIR -‬ההתייחסות למנגנון העיבוד החזותי מרחבי היא חלק מהבנת הפרופיל האינדיבידואלי‬
‫דהיינו‪ ,‬איפיונים של מערכות התחושה‪ ,‬תהליכי עיבוד ‪ ,‬יכולות שפתיות ‪ ,‬דפוסי קשר ואפיונים רגשיים‪.‬‬
‫עיבוד חזותי מרחבי‪ ,‬בשונה מהראיה‪ ,‬אינו מיומנות שנולדים איתה‪ ,‬אלא מפתחים אותה ככל שהחושים‬
‫שלנו מבשילים ומשתלבים זה בזה‪ .‬ככל שאנו גדלים‪ ,‬מתנסים וצוברים חוויות‪ ,‬אנו לומדים להבין את‬
‫מה שאנו רואים‪.‬‬
‫מערכות התחושה השונות עובדות בתיאום עם מערכת הראיה והעיבוד החזותי על מנת להנחות את‬
‫התנועה והפעולה שלנו‪.‬‬
‫המערכת האודיטורית –‬
‫נותנת אינדיקציה למיקום המרחבי של הגירוי ביחס אלי‪ .‬ע"י הפניית המבט למקור הקול ובהמשך‬
‫חיבור המשמעות הסמנטית‪/‬רגשית של הארוע שהתרחש החוויה נתפסת ונרשמת כחוויה שלמה‬
‫ומשמעותית‪ .‬היבט נוסף של החיבור בין המערכת הויזואלית למערכת האודיטורית מתקיים‪,‬‬
‫כשהשימוש הסמנטי נתמך בויזואליזציה פנימית המשמעותית לאדם ספציפי‪.‬‬
‫המערכת הטקטילית ‪-‬‬
‫מאפשרת חיבור ראשוני לעולם‪ ,‬הפיזי והאנושי‪ ,‬באמצעות המגע‪ .‬החוויה האינטגרטיבית של מגע‬
‫וראות מתרחשת בתחילה באופן מקרי‪ .‬על מנת לראות היטב יש צורך באינספור חוויות של מגע‪.‬‬
‫מערכות התחושה העמוקה והתנועה )פרופריוצפטיבי‪-‬וסטיבולרי( ‪-‬‬
‫פועלות בתוך ומתוך גופנו באופן בלתי נפרד ואף תלוי בסביבה הפיזית והאנושית‪ .‬מערכות אלה‬
‫נותנות לנו אינדיקציה על גופנו ועל מיקומו בחלל‪ .‬הן פועלות בתיאום עם מערכות החוש האחרות‪.‬‬
‫באופן שמאפשר ומעודד את התפתחותה והבשלתה של סכמת הגוף‪ .‬סכמת גוף תקינה הינה‬
‫קריטית לבניית תחושת עצמי בטוחה והכרחית להתפתחות יכולות תכנון‪ ,‬רצף והתארגנות‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫ניתן לחלק את העיבוד הוויזואלי‪-‬מרחבי לשש יכולות בסיסיות‪ .‬יכולות אלה מתפתחות בו‪-‬זמנית ולא‬
‫באופן הירארכי‪ .‬הן מאפשרות בניה של תהליכים מורכבים יותר של התפתחות כמו פתרון בעיות‪ ,‬תכנון‬
‫וארגון במרחב ובזמן‪ ,‬יכולות אקדמיות‪ ,‬הסקת מסקנות ועוד‪.‬‬
‫תחושת גוף והמודעות לגוף‬
‫•‬
‫מיקום הגוף במרחב‬
‫•‬
‫יחסים בין הגוף שלי לאוביקטים במרחב‪ ,‬ביני לבין אנשים אחרים‬
‫•‬
‫יכולת שימור המרחב‬
‫•‬
‫חשיבה ויזואלית לוגית‬
‫•‬
‫חשיבה ייצוגית‪.‬‬
‫בהרצאה נעסוק במנגנון העיבוד החזותי‪-‬מרחבי ונבין כיצד הוא פועל‪ ,‬באילו מערכות חוש הוא קשור‬
‫וכיצד הוא תורם לתפקודנו ביום‪-‬יום‪ .‬כמו כן‪ ,‬נצפה במספר קטעי וידאו שיעזרו לנו להמחיש את‬
‫מורכבותו של מנגנון זה וכיצד אנו יכולים לעזור לילד עם ליקוי בתהליכי העיבוד החזותי –מרחבי‪ ,‬להבין‬
‫יותר טוב את העולם שסביבו ולפעול בצורה יעילה יותר בסביבת חייו‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬
‫אבודים בחלל‬
‫ד'ר שרינה וידר‬
‫היכולת החזותית מרחבית הינה יכולת אשר מסייעת לנו לשלב בין המרחב שבו אנחנו חיים ופועלים‪,‬‬
‫והדרך בה אנו חשים ומתמודדים בתוכו‪ .‬במידה ויכולת זו לקויה‪ ,‬פעמים רבות נמצא את עצמנו‬
‫"אבודים בחלל"‪ .‬היכולת לעיבוד החזותי‪ -‬מרחבי הינה מיומנות מתפתחת‪ ,‬המושתתת על האפשרות‬
‫לעשות אינטגרציה של אינפורמציה המגיעה מכל מערכות החוש ולתאם בין המערכות באופן שיאפשר‬
‫עשייה‪ .‬היא תומכת ומאפשרת לנו להתארגן במרחב‪ ,‬ללמוד יחסים לפתור בעיות ובהמשך גם להגיע‬
‫ליכולות של חשיבה אבסטרקטית ויכולת סימבולית‪ .‬למעשה‪ ,‬מידע ויזואלי "אומר" למוח איך לחשוב‬
‫ולתקשר‪ ,‬ולגוף – איך לזוז ‪ -‬על מנת להשיג את מטרתו‪.‬‬
‫בעבודה חזותית מרחבית על פי מודל ה‪ DIR®-‬יושם דגש על התנסויות חזותיות מרחביות רבות בכדי‬
‫לסייע לילד להבין את המרחב בו הוא חי ואת סביבתו ‪ .‬יכולת זו נרכשת דרך אינטראקציות אפקטיביות‬
‫סביב החוויות החזותיות מרחביות אותן הוא חווה והמשמעותיות לו‪ .‬בעקבות עבודה חזותית מרחבית‬
‫בסביבה אפקטיבית‪ ,‬תומכת ואינטראקטיבית הילד לומד לחבר בין מה שהוא רואה למה שהוא מרגיש ‪.‬‬
‫הוא מתחיל להשתמש בעיניים כדי להבין מה הוא ראה‪ ,‬לצפות את הבאות ולתכנן את השלב הבא‪.‬‬
‫בהרצאה ננסה להבין‪ ,‬כיצד התגבשה ההבנה לגבי חשיבות העיבוד החזותי‪-‬מרחבי בהתפתחות‬
‫ובתפקוד היומיומי שלנו זאת‪ ,‬תוך סקירה היסטורית מהתיאוריה של התפתחות החשיבה של פיאז'ה‪,‬‬
‫דרך כתביהם של הארי וואקס והנס פירת' ועד למודל ה‪ ;DIR®.-‬נראה מה הייתה ההתפתחות‬
‫הקונספטואלית בתחום ומה תרומתו של מודל ה‪ DIR®-‬להבנת תהליכים אלו‪ ,‬הן מבחינה‬
‫קונספטואלית והן ברמת הטיפול‪ ,‬באמצעות השימוש באפקט ליצירת חוויות משמעותיות‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬
‫נבין גם מהו ה – " ‪ " dual coding of experience‬ולמה התפתחות אמוציונאלית וקוגניטיבית‬
‫סימולטנית היא המפתח להבנה כיצד הרגשות מארגנים את היכולות האינטלקטואליות‪ .‬בהרצאה‬
‫נדגים כיצד משפיעה התפתחות ויזו‪-‬מרחבית‪-‬קוגניטיבית לקויה‪ ,‬לא מספקת ולא רציפה‪ ,‬על היומיום‬
‫שלנו‪ .‬נסביר מה חלקה בתופעות כמו צורך בחזרתיות‪ ,‬תחושת החרדה‪ ,‬פחד משינוי‪ ,‬קושי לתקשר‬
‫בסיטואציות חברתיות‪ ,‬קושי בהתארגנות לפעולה ‪ ,‬קושי בתנועה מווסתת‪ , ,‬קושי ברכישת מפה‬
‫מנטאלית של הגוף ובשיווי‪-‬משקל‪ ,‬קושי ברכישת שפה‪ ,‬קושי לפתח חשיבה סימבולית ומופשטת‬
‫ועוד‪ ...‬בשאלות אלה ועוד רבות אחרות נעסוק בהרצאה‪.‬‬
‫באמצאות קטעי וידאו נדון במספר אסטרטגיות יעילות והכרחיות לטיפול ולעידוד התפתחות היכולת‬
‫לעיבוד חזותי‪-‬מרחבי‪ ,‬ונחשוב מה עלינו לחפש בבואנו לאבחן קושי בעיבוד חזותי‪-‬מרחבי ‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫רח' הצבי ‪ ,9‬תל‪-‬אביב ‪ • 67197‬טלפון‪ • 03-5730130 :‬פקס‪[email protected] • 03-5739642 :‬‬
‫‪www.childrenatrisk.org.il‬‬