עקבתא דמשיחא 307

Transcription

עקבתא דמשיחא 307
‫כישאני רואה דף גמרא אני נמס!‬
‫על חאבי דה הגדילה בהסתלקות הגה"צ יבי נת ן צבי פינקל ‪t‬צ"ל ‪ -‬ראש ‪}I‬ו\ ‪I‬בת מיו!‬
‫אחד מגדולי וצדיקי דהרר המיוחדים בדורנן היה ראש ישיבת מי‪,‬ך הוא מטר את חלבו י דמי למען‬
‫התירה והבורא‪ ,‬אני נעלה על הכבת כמה גרגירים מאישיותן הגדרלה‪.‬‬
‫כמן שאתה ‪I‬אר‪:‬נ‪ .‬כסף‪ ,‬ככה אני א‪ I‬הב ללמיד ותיה‬
‫טיפר בגיר גדרל מחירל‪" :‬היה אצל‪ ,‬פעם יר' נתן צבי'‪ ,‬הוא ישב בטלון וכיבדנו אוחו לשתוח‪.‬‬
‫חמש פעמים ניסה יר' נתן צביי לקרב את הכוס לפיו לשתות ולא עלה בידו‪) .‬מרוב ייסוריו‬
‫הקשים( כשראיחי זאת נאנחתי‪ ,‬יר' נתן צבי' שאל מדוע אני נאנח‪ ,‬לא הסחרתי את מחשבתי‪:‬‬
‫איך לא איאנח כשאני רואה את ראש הישיבה במצב כל כך קשה? אמר לי רי נתן צבי‪ :‬יאחה‬
‫ר‬
‫יודע למה אני חולה? כדי שיהיה לי ניטיון‬
‫בלימו‪.‬ד אני כל ןכ אוהב ללמוד חורה‪ ,‬עד שאין‬
‫לי נייסון‪ .‬משמים רצו שאצטךר להתבגר על עצמי‬
‫כיד שהלימוד יהיה ל'שמהי‪ ,‬ולכן החלו אותי ‪".‬‬
‫והוטיף‪ :‬ת"עד‪ ,‬כמה שאתה אוהב כטף‪ ,‬ככה אני‬
‫אוהב‬
‫ללמוד‪ .‬כשאני רואה דף גמרא ‪-‬‬
‫כילני חייביס משירה וכעילה‬
‫אני נמס!"‬
‫תפארתה של טבריה‪ - I‬הגה"ק ובי מסעוד מלול זצייל אשר נסתלק מעמבו!‬
‫גדול בתו ר ח אכחד נוגדןלי דור הקידם‬
‫מנופה של עייהיק טבריא נטתלק אחד ומיוחד מגאוני וצידקי דוו חקודם הנאון הקדוש‬
‫רבי מטעוד מלול זצ"ל‪ ,‬נדול היה בתורת הנגלה וחנטתר ובאהבת חחורה שהיתה בו‬
‫היה שוקד עליה יומם ולילה מימי ילדותו ועד ימיו האחרונים‪ .‬ולא בחינם העיד עליו‬
‫החברואת מרן הנייהק הבבא סאלי ז"צל באומרו‪ :‬כי רבי מטעוד נדול בתורה כאחד‬
‫מגדויל רור הקודם‪ ,‬וחנם שיויעדם מגדולחו אין זה כי אם טפח ממה שיועד באמת‪.‬‬
‫תפילזתיו כיקעות רקיעים‬
‫עוד בהייתו נער בניל שש עשרה בלב‪,‬ד מינחו הבבא סאלי להיות החזן הקב וע בביןו‬
‫מדרשו במרוקו שכן תפילח ו הי חה כמונה מרגליוח ובהשתפכות לבורא‪ ,‬הבבא סאלי‬
‫היח אומר‪ :‬כי תפילותיו של רבי מטעוד בוקעות רקיעים‪ ,‬ילא הסכים כי אחר יחליפו‪.‬‬
‫מואתוה אני לשמוע את תפיליתיר‬
‫נם בעח שהחגורר באודרק נהג הבבא טאלי לבוא להאתרח במשכנו בטבריא כשלושח‬
‫שבועוח בכל שנה‪.‬‬
‫ופעם‬
‫שאלו הבבא סאלי‪ ,‬מדוע‬
‫חנני מגיע לטבריא בכל שנה ?‬
‫וחשיבו רבי‬
‫מסעו‪,‬ד‬
‫שמא‬
‫ראש הישיבה היה מספר מפי הג‪"h‬צ רי אלי'ה‬
‫בגלל קברי הצדיקים‪ ,‬או אולי‬
‫והויסף רי א>ליה ג"ם ברוחניות יש מושג של‬
‫מחלות ושל חיידקיםי‪ '.‬ומכאן הסביר רבי נתן‬
‫לכאן היות ואני מחאווה‬
‫ומשחוקק מאד לשמוע את‬
‫חפילותין וקריאןת בתורה ‪...‬‬
‫לפיאן ז"צל אודות בית החולים שכל באי שערו‬
‫נחלו‪ ,‬ובדקו וחקרז עד שמצאו שחייקדים‬
‫שררצים שם בכל מקום עד שאף בקירות נדבקו‪.‬‬
‫צבי‪,‬‬
‫כי‬
‫צרין‬
‫להובדל משכנים‬
‫לא‬
‫ראויים‬
‫ומחברים לא ראויים‪" .‬זי לא מידת חסידות‪ .‬כולנו‬
‫חייבים שמירה מע ולהי‪ '.‬ועצתו חדה ותקוקה‪:‬‬
‫לנוח מעט‪ ,‬אן הבבא סאלי‬
‫חשיבו‪ :‬לא ולא‪ .‬הנני מגיע‬
‫הבא נסגתר ונבקע רקיעיס‬
‫אף באוחה תקופח בה ארעה‬
‫הפרשייה‬
‫המפורטמח‬
‫של‬
‫"מה העצהו תפילה! ןכ מתקרבים לבורא עולם! וכמובן תורה! מי שרוצה להינצל מ"המחלות"‬
‫וה"ח יידקיס" ‪ -‬שישקיע עצמו כל כולו בתורה‪ .‬עול תורה‪ .‬וטהר לבנו לעבןד באמתי‪'.‬‬
‫חטיפת המטיס בי שהו יהודים רבים ובתוכם הנייהצ רבי יצחק הוטנר ז"צל בעל יחפחד‬
‫רבו נתן צבי פתח לרווחה את שערי הישיבה הגדולה בעולם לכל מי שרק חשקה נפשו בתורה‪.‬‬
‫ללא הגבלה‪ .‬ליטאום חיסידם ספרדים‪ .‬ולא רק לכל מי שרוצה ללמו‪,‬ד אלא גם לכל מי שרצה‬
‫אינני מויס עיבי לצדדים‬
‫וק מתאו ללמדו לועש‪:‬ת רצןי רב‪.‬ייא‬
‫ללמד‪ .‬כל מי שרצח לפתוח יחבורהי ללימוד עניין כלשהו ‪ -‬פתח ‪ .‬אתה רוצח להרביץ תורה?‬
‫בבקשה‪ .‬אתה רוצה ללמוד מסכת מטוימת? עניין מט ו יםו לשמוע שיעיר ממגיד שיעיר מסויםו‬
‫בבקשה‪" .‬זח היה חידוש בכל עולם הישיבו‪.‬ת אין הבגלה‪ .‬באים‪ ,‬יושביס ילומדיס‪ .‬לא אומרים‬
‫ןל מה אי אין ללמוד‪ .‬רק תשב ותלמד‪ .‬תקיים את רצון '‪.‬ה לכל השאר הראש ישיבה דואג‪.‬‬
‫ונהג באי להק!ביד על כלל‪ ,‬השילןח נויין בצניעזת רגב‪.‬דיס‬
‫אדח מחשובי משפחת פינקל יספר שהוא הקימ יחד עמו את הישיבה הקטנה של מיר לפני‬
‫כעשוי‪ .‬י' נתן צבי ניגש אליו ביום מן הימים ובווב ענוותנות ביקש ממנו ישעניק לו איזו‬
‫הנהגה טובה שעל ידה הצליח בעבודת '‪.‬ה ‪ ..‬בן המשפחה הצעיר ממנו בהרבה הופתע מן הבקשה‬
‫ו ב יקש מרבי נתן צבי שאדרבה יעניק ה ו א לו איז ו הנהגח טובה שעל ודה יצליח בעבודת '‪.‬ה שח‬
‫לי י ‪ I‬נתן צבי‪" :‬נוחג אני לחקפיד על כללי השולחן ערון בצניעות פשיטת חבגדים ולבישתם‪.‬‬
‫כמו כן כל פעם שאני מתעורר בלילה אני מודח לה' שהחזיר בי את בשמתי"! אלו דברים קטנים‬
‫לאכורה‪ ,‬אבל חן הן חנהגוחיו שחביאוהו לייד כל אוחם דברים גדול‪,‬ם כהרבצת תורה לאלפים‪.‬‬
‫היה לי איזה הרגש לדע כבד'ד לדקתו לי זתא ונו השונים‪...‬‬
‫סיפר אחד מבוגרי הישיבה‪" :‬קרה פעם‪ ,‬שנכנסו מהנהלת הישיבה לדווח שצררי דע טוף השבוע‬
‫סכום כטף נדול )כמה מאוח אלפי דולר( באופן דחוף ביותר‪" .‬אני אראה מה אפשי לעשות‪:‬‬
‫הגיב הראש ישיב ה ‪ .‬כשיצאו‪ ,‬נזכר ר' נתן צבי ביחויד עשיר שפעם נפגש איתו‪ ,‬שהבטיח לו‬
‫תרומה לישיבה‪ .‬ה ו א צלצל אליו מיד‪ ,‬ותיאר לי אח חמצב‪ .‬היה ודי ששמע את חדברים‪ ,‬הבטיח‬
‫לחרום את כל הסכום הנצרד לישיבה עוד חשבוע‪ .‬וי נתן צבי התקשר מיד להנהלח ואמר‪" :‬ברון‬
‫ה‪ :‬חעניין טודר‪" '.‬אחיד יומיים‪ ,‬מתקשרום‬
‫ממשרדו של אוחו עשיר לחבהיר‪ ,‬שלא החכוון‬
‫שיתן את חכל מי‪,‬ד א‪.‬לא רק שיחחיל לשלם‬
‫טכום ראשוני עזו השבוע‪.‬‬
‫כשרבי נתן צבי‬
‫טגר את הטלפון‪ ,‬אמר למקורבו‪ :‬ילמה זה‬
‫קרה ו הרי כשידברתי איתו חיה לו בר ו י מה‬
‫הכוונה‪ .‬אני אגיד לן פשט בזח‪ .‬כשהחקשוחי‬
‫להנהלה‬
‫אחוי‬
‫שדיברתי‬
‫איחו‪,‬‬
‫והודעתי‪:‬‬
‫העניין סודר‪ ,‬יהה >ל איזח הרנש של בכוד‪.‬‬
‫חרנש ‪ -‬יהצלחתי! משמים לקחו לי את זה‪.‬‬
‫ברנע שזה לא היה טהור לנמרי ‪-‬‬
‫לקחו לי‪.‬‬
‫ברנע שזח נהיה שלי‪ ,‬הפסדתי אח‬
‫‪....‬‬
‫חיספור הזה ללמד על חכלל יצא‪ ,‬כמה טהור‬
‫היה‪ ,‬נקי כפיים ובר לבב‪ ,‬חכל להרבות כב ו ד שמים בעולמו של מלן מלכי המלכים‪.‬‬
‫זה‪"... '.‬‬
‫יגוט שבאעסי למחלל שכת?‬
‫את חמיו ראש היישבה הנייהצ הבלחי נשכח רבי בייניש פינקל ז"צל אחב לאין שיעו‪ ; i‬והיה‬
‫מדבר ממנו בהתפעלות גדולה‪ ,‬יספר פעם כי יבאחת השבתות צדעתי עם חמי‪ ,‬ועברנו ב‪j‬כרבת‬
‫יהייד אשר חילל שבת רח"ל‪ .‬ברכחי אח היהויד במאור פנים )חשבחי שמא בןכ יחעורר ויבין‬
‫אח מחאתי ‪ ( ...‬מששמע חמי את ברכתי‪ ,‬אמר רק‪" :‬ניין'! )לא!("ומןכ הייתי צרין לחבין‪ ,‬שיגוט‬
‫שאבעסי למחלל שבת‪ ,‬יותר משהוא מכיל ימחאה' יש בו מעין יהסכמה'‪ ,‬שנוט שבעאס חל גם‬
‫ע ם טיגריה בפה‪ .‬וכמובן בראוח מחלל שבח צרין לרעו ר ‪ :‬שבח היום להי! אלו חן רק מעט מזעיר‬
‫מנדולתו של ראש ישיבח מיר אשר נטחלק מחלל עולמנו‪ ,‬וחבל על דאבידן‪ .‬זי ‪'V‬יא‪,‬‬
‫יצחקי באוחן שעוח חרדה סחרג הבבא סאלי בביח רבי מסעוד ובקשו‪ :‬הבה נטתנר‬
‫אני ואתה בדחר‪ ,‬כיד שהחפילה ש>ל ושלן תבקע רקיעים‪ .‬ואכן התבטלה הגזירה‪.‬‬
‫קרושה מופלנת היתה בו ועיניו תידר לנוכח חביטו‪ .‬בנו רבי מאיר מלול שלירכא מספר‬
‫כי לא אח ת הי ה נ וסע בוכבו לכולל והנה ר ו אח ה וא את אביו עובר במעב ר חציח‪ ,‬מיד‬
‫הייתי צופר לו רבות לשאול בשלומן‪ ,‬אן הוא לא היה מרים עיניו‪ ,‬וכאשר שאלתיו‬
‫פעם‪ ,‬אבא האם אינן שם לב שאני קורא ןל ברחוב? והוא משיב בפשטות‪ :‬כאשר אני‬
‫הולן ברחוב אינני מרים עיני לצוךךם ומחוץ לארבע אמות מפני קדושת העינייס‪.‬‬
‫קי'‪)U‬ן מופלג‬
‫ואכן קדישתו הותה חפלא ופלא‪ ,‬ולמשל רק נטילת יידו ארכה לו זמן רב בכוונות‬
‫וכמות טים אשו שפ‪.‬ן ובעח שהוחו במקוה היה מארין זמן רב בטבילות כאשר הינו‬
‫נוחנ בצניעוח מופלנת מאד‪ ,‬ו חפלא היה שאף בפטירתו טפרו אל ו שערכו את חטהרח‪,‬‬
‫כי בעת שבאו להכניסו לבןר הטבילה הבגיה יד שמאל ולאחריח יד ימין והניחה על‬
‫שמאל‪ ,‬וזאח מפני קדושחו הנוראה‪ .‬ומי יכול לתאר אח החיוח שהיה לו בעת אשר‬
‫טבל‪ ,‬ואף בגיל בגורות חיה נכנט לבוי מקוה האויי וטיבל במרץ כחיל נאמן לבוראו‪.‬‬
‫בעשרה בטוביס שהעדונת הצילו את העיי‬
‫בשנת ת"שפ ארעה ריעדת אדמה קשה בעייוה "אנידר שבמרוקן‪ .‬ובידוק כמה ימים‬
‫קודם דאג רבי מסעוד לאונן אח העשרח בטלנים ביעירה "ארפוד )הבטלוס ממלאכתס‬
‫ועוטקיס בתורה( אשר רובם נפטרו‪ ,‬וחוא דאג להביא בטלנים חדשים ולארגן להם‬
‫תשלום חודשי‪ .‬ו כן היה מחזיק מק ו ם זח לזמן רב‪ .‬ואמר לו אז רבי מאיר אבוחצירח‬
‫זיצ'ל‪ :‬דע לן כי בפעולה חזאח שעשית הצלת אח העיר "ארפורי מרעידת אדמה‪.‬‬
‫עטדת התעילה‬
‫כפי שהוזרכ היה בעל חפילה גדזל‪ .‬ועבודת‬
‫התפלה שלן היחה מיוחדת ומופלאה‪ ,‬חפילת‬
‫שחריח בבית מדרשו עיכה כל בוקר קווב‬
‫לשעחיים‪ ,‬ו ה יה מתפלל בכזו מתיקות כמונה‬
‫מרגליות ממש‪ ,‬וכן בכל מצוה היה מחיה עצמו‬
‫כאדם המונח כעת ממון וב‪.‬‬
‫וזה היה‬
‫עיקר‬
‫חיוחו ושמחתו ‪,‬ולפני כעשר שנים עח אשר‬
‫נפל ומני אז הוצרן לעזרה‪ ,‬היה זה לאחר‬
‫שמצאוהו בטוכחי‪ ,‬כשהיה שובכ על הרצפה‬
‫לאחר שנפל ולול‪,‬ו ומיניו בידן‪ .‬ירק הקימוהו‬
‫מנפילחו ביקש לקחתו לביח המדרש להתפלל‪.‬‬
‫תגזיי אימו ‪,‬יקם לן‬
‫כל לילח היה משכים קוס ואומך תיקון חצות גבכיות‬
‫מכן עוטק גתורה עד‬
‫ואיו‬
‫זה פלא כי בכח תירתו וקדושתו רב'ס הס חמטפריס שראי אצלו ישועות ומופתיס לשא כדרך‬
‫חטג ‪ ,V‬כמו למשל אותו יןוייד אשר גא לגקש את גרכתי כי יזכה להיפקד בזש"ק‪) ,‬א'לו רבי מטעוד‬
‫מישבו כי זוךתג כגר נפקדה‪ ,‬הלא שהיא חותגו לא ידעו מןכ גררי הענין וראן שאכן כדבריו‪ .‬אי‬
‫אותי יהויד שאר ט'פר כ' גיקש להטיעי למקוס מטו'ס‪ ,‬ויסכל הדקל היח רי‪ P‬כליל‪ ,‬ךא רגי מעסדו‬
‫ביקש לגטעו ראל 'חשוש לגי הלדק‪ ,‬וןכ נטעו זסן רב ללא קלד‪ ,‬עווד כהנה והכנה‪ ,‬תבל חבל כי‬
‫אגדני ןה"‪ ,‬קדיש זהי אשר היה ממגינה יטו)דה לש ע)ר הקישד טכר)א‪ ,‬זי")וא‪).‬ןשר כד לנניי‬
‫ולגכידו הגאונים שלירכא אשר שחו לגו אוחתיו(‪.‬‬
‫השמ רת הקצרןת והגו כרשים חצרים הינם עצת כ עם הרשע ופריצןת‬
‫נוראה‪ ,‬נשן‪.,‬תישראל‪ :‬חוסן על כלל ישראל וכערו את הנגע מוכחנה ישראלו‬
‫כוירןשלים של כועלה! ‪ -‬הגה"צ המןפלא רבי דב מאיר אייזנשטיין‬
‫מרכיןי תייה‬
‫בשנת תרפ"‪,‬ב ביום ה' טבת‪ ,‬בהיכבטו בבריחו של אא"עה‬
‫כזה ליהמול ב'יד רבה של ירושלים‪ ,‬מרז הגריח זוננפלד‬
‫ז"צל‪ ,‬אשר טרח וכיתת רגל‪,‬ו מביתו שבעיר העתיקה‬
‫למקום הברית בשכ' "בית ישרא'ל‪ '.‬בילדותו למד בתיית‬
‫הוותיק של ירושל‪,‬ם‪ ,‬ת"ת ·עץ ‪",‬ם»ח שם הצטיין‬
‫בשקדנותו ובהל‪,‬כותיו הנע'מות עם הבריות 'במשך תקופה‬
‫הרביץ‬
‫חורה‬
‫בישיבת‬
‫"שערי‬
‫הוחבוח‪.‬‬
‫פעמים שהיה יוצא ביום שישי‬
‫בבוקר‬
‫מביתו‪,‬‬
‫מטתרג בביהמ"ד‪ ,‬ולומד עד שעה קלה קודם כניטת השב‪.‬ת‬
‫רלא מחזיק טיניאת לנ‪tl‬יכני‪:‬ר‬
‫כמה ראייים להיאמר עליי דבו חידל‪" :‬שייף עייל שייף‬
‫ונפיק‪ ,‬נויס באוויתא תידרא ולא מחזיק טיבותא לנפשי'ה‪',‬‬
‫כדמותם האופיינית של נקיי הדעת שביוושלים של מעלה‪.‬‬
‫כבו בהיותו אברך צעיר היסמך להוראה ע"י דודו האגון רבי‬
‫אברהס דוד וחנטל ז"צל‪ ,‬רבה של שכונת‬
‫"שערי חטר‪ .‬ילא יערי על ןכ כלל אף בני‬
‫משפחתו‪ ,‬ורק לאחר פטירתו נמצא 'כתב‬
‫ציור‬
‫בירישילם לבני דעות המזרח‪ ,‬בצויאת עם‬
‫הנאון רכי אליעזר יהרד וולדנברג ז"צל כעל‬
‫הטמיכ'ה' בין‬
‫הציץ אליעזר‪ .‬כמו כן‪ ,‬עטק באותו הזמן‬
‫ככתיבת בירורי נוטחאות המשנה על‬
‫כתביו‪.‬‬
‫רועת עינייס ייועי»‬
‫מטכתות ביצה וראש' השנה במטנרת מכון‬
‫כשהיה הולך ברחוב היו עיניו מושפלות‬
‫יבהניס וכמני עצת ותויכנייה‬
‫לאחר למעלה מעשרים שנה ששימש כחבר‬
‫מערכת "איצר הפיטקימ‪ :‬נקרא ע"י ראשי‬
‫ארע פעם‪ ,‬כשהןל לרופא פרטי והאחות‬
‫שם לא היתה לבישה כראיי‪ ,‬ידבר על ןכ‬
‫עמ הריפא בכאב עצים‪ ,‬ואף כשאמר לי‬
‫לארץ לבל יראה מראות שאינם ראויים‪.‬‬
‫יהרי פישל‪'.‬‬
‫הר ו פא שאינ י וכ י ל להעיר לה שמא תיפנע‬
‫לא וויתר יהיכיח איתה בדרכי נעמ‪.‬‬
‫אל גתישי לי ימל'ק‬
‫התלמודית"‬
‫"האינצקלופדיה‬
‫המער כת‬
‫להשתתף במלאכת הכתיבה‪ .‬כאן התייחד‬
‫בכיחי העצים ללבן ילהקיף טוגיות שלמות‬
‫באחרית עת טבל ממכאוביי‪ .‬התנלה‬
‫במליא ייפיי יהדרי‪ ,‬פעם באחח השבתות‬
‫מכל צ>ןךהן יצייד צ>ןךהן· ואף חברי‬
‫המערתכ שביניהם נמני נדילי תירה‬
‫מפורטמים‪ ,‬בהני ממבי עצה יתישיח ונ‪V‬זרו ובות בבקיאותו‬
‫וידיעותיו נוחני הש"ט ו הפוסקים‪.‬‬
‫בתקיפה הזי‪ V ,‬ת חנישו מעט טלק לצד חדנים‪ ,‬ביקש מבתי‬
‫שהאכילה איתי לנל תתו ל ו טלק‪ ,‬חשבה הבת לתימה‬
‫שהטלק חריף מדי לטעמו‪ ,‬אי טתס איבו מתבב זאת‪ ,‬אולס‬
‫מסגתר נזכרין מועח עד ועעה ')ב!ל כבימת היכננת‬
‫לימיד התווה הקדושה היה תמצית חייי מיים עמדי על‬
‫ערתו יעד יומו האחרוו‪ ,‬יניתן להאריך בזה כהנה יכהנה‪.‬‬
‫מיד הבהיר לה שבאיתו שבוע התפרסמה נעיתון מוערה‬
‫מטעם גיף כשרוחי לפיה הטלק בתקיפה זו עלול להיית גנוע‬
‫ניהכ"נ "זכרון מש'ה' והינח בתורה‪ ,‬ואף היה משינ להרבה‬
‫ששאלוחו שאלות בלימוד ומעניק להם מאוצרות ידיעותי ו‬
‫"בבית אבות" תשוש יחלוש‪ ,‬מניתק מהחנרה הונילה שלו‬
‫ומהווי העולס‪ .‬קולט בקריאה הקראית בעיתוו דייקא את‬
‫שעות רבות מיד יומ היה יישב בטפטלים האחוריים של‬
‫בחולעים ויש לבידקו היטב‪ .‬ייהי הדבר לפלא שאף בהיותו‬
‫מה שחשוב לו באמת‪ ,‬וזוכן זאת בזמן הנכוו והמתא'ס‪,‬‬
‫בשעה שאחר'ם טב'בו כלל לא היו מיערים לכך‪.‬‬
‫דא הי‪:‬ו סעידתא דדיד מלאכ משיחא‬
‫כשה'ה אצלנו בנו במו"צש‪ ,‬ובהוראת הרופאים היה אטיר‬
‫לו לאכול דןר הפה וניזון דרך אינפוזיה וזונדה‪ ,‬התחנן‬
‫שיתנו לו משהו ל"מלווח מלכ'ה' ‪" -‬אפיי ביטקויט אחד‪,‬‬
‫קצת חמיו‪ .‬הנן התלבט אם להיענות לבקשתו או להקפ‪,‬ד‬
‫על ההוראה הןפוא'ת‪ ,‬לבטוף נתו לו לפיו שתי כפיות תה‪.‬‬
‫מיד התנער וקרא בקול ·דא היא טעודתא דרוד מלכה‬
‫משיח"א‪ .‬יספיר מפל‪,‬א זה התקשר ביעג' הצאצאים לטיפור‬
‫שטיפר פעם על ימי בחריתו כשכינת "כית ישרא'ל' כשה‪V‬וני‬
‫והר ‪V‬ב היו כה גד ול‪,‬ם‪ ,‬במוצאי אחת השבתות רצה לאכ ו ל‬
‫"מלווה מלכ'ה' ולא ה'ה לו מח לאכול‪ ,‬חיפש ככל הבית עד‬
‫שמצא טוכויה אחת‪ ,‬רעמה ק"ס את "מלווה‬
‫מלכ"ת ‪...‬‬
‫רא‪-‬ם המיקש פיצז רכב•‪..‬‬
‫יספור מדה'ס טיפו בנו‪ :‬כשנפתתו שערי הכותל המערבי‬
‫בשנת חש'כיז‪ ,‬הלכו רבים להתפלל שם‪ .‬אגי ‪ -‬טיפר הבן‬
‫ה"תי ‪,‬לד והלכ ת' עם אבי‪ .‬בדןך ה יה שב‪,‬ל צר שפונה‬
‫‪-‬‬
‫ממוקשים שדרכו הלכו כולם‪ .‬לפתע נעצרה תנועת האנשים‬
‫עקב מוקש שנמצא על הדריי וכולם חיכו שיבואו לפוצצו‬
‫ולפנותו‪ .‬ההמתנה ל‪j‬וחה זמ‪ I‬רב והשמש נטחה לשקוע‪" .‬עכ‬
‫נעמדו דבים להתפלל מנחה‪ .‬נם אבי מו>ך ז"צל נעמד בצד‬
‫השביל ושקע בתפלתן‪ .‬אדהכי והכי בשמע קול נפץ אדיר‬
‫ועצום שזעזע את ליבות כ ו לם‪ ,‬המוקש פוצץ ות נ ועת‬
‫האנשים המשיכה במהלכה‪ .‬אבי עוד ה'ה באמצע תפילחו‪,‬‬
‫ומשטיים שאל אותי‪": :‬נו מה עם המוקשן פוצץ כברדי כל‬
‫כך היה שקוע כתפילתו עד שלא שמע כלל את קול הבפץ‬
‫והתכונה שמטביב‪) .‬ישו כח לאחד מגג' המשפחה אשר סייע‬
‫במדגי(‪.‬‬
‫רץ כצבי לעבודת בוראו! ‪ -‬הגה ‪ II‬צ רבי אברהם יפת זצ ‪ II‬ל ‪ -‬מחכמז וצדיקי תל ‪ -‬אביב של פעם!‬
‫יתת כוק'ע דקיעיס כועידתו לה'‬
‫לק כנשר ייז ככצי‬
‫וי אברהם יפת ז"צל היה זריז לעבידת בוראי‪ ,‬תמיד היח רץ‬
‫למצוית‪ ,‬אם למלאכת השחיטה יאם למול ילדי ישראל‪ ,‬וכן‬
‫לפד‪,‬ון נפש לחיליס‪ ,‬כל עיטוקו היה נמצוות ומעשים‬
‫מלבד גדילתי בחורה יעבידת התפילה המופלאה שלי‪ ,‬היה‬
‫לו דיך בוטפת להביע את כיטיפיו לבוואו‪ ,‬יהיא השייה‬
‫והפיוטים‪ .‬עוד נהיותי בתימן היח ידוע כמשורר יחינו כמה‬
‫טובים‪ .‬לא היח לו פנאי לבטלה‪ ,‬והיה משכים ללימוד‬
‫ספרי שירה שנעלמו בתימן‪ .‬בפיוטיו הביע‬
‫ומכאוביו הרבים‪ ,‬כשהיו מוידעים לו על כרית או שעליו‬
‫לבוא לשחוט‪ ,‬היה >אכלי קם לתחיה‪ ,‬מדהק החנירה לש'כןו‬
‫נגלות‪ ,‬על בית המקדש שחרב‪ ,‬והיה בוקע‬
‫רק'עוט בשירתו מעומק הלב מתןו אהכה‬
‫החורה ולמעישם טובום ילזיכוי הרבים‪ .‬למרית ייטוריי‬
‫הכאבים‪ ,‬ורץ בכל‪,‬לות לעשות רצון אביו שבשמים‪.‬‬
‫אח צער השכינה‪ ,‬ועל טבלם של ישראל‬
‫ונענועים‬
‫לאביו‬
‫שבשמים‪,‬‬
‫באומרו‬
‫כי‬
‫"שירח" בגימטריה "תפילח" ‪.‬‬
‫מי יתן ל·‪ -‬בוער להאכיל את בני ביתי‬
‫על צעי תשכינה‬
‫למרות שהיח אומן במלאכת השחיטה והמ'לה לא רצה‬
‫להנית מהם‪ ,‬ולא קיכל שכר על המצווה שעש~‪ ,‬ואף על דרכו בקושד היתה לקום בחצות כל לילה‪,‬‬
‫שחיטח בהמות גטות‪ ,‬שיש בזה טירחה מרובה‪ .‬וביום‬
‫פטירתו ראינו אשה שנאה לביתו ומיררה בבכי‪ :‬ר' יפת‪ ,‬מי‬
‫יתן לי בשר להאכיל את כני ביתי‪ .‬יהתברר שאת הבשר‬
‫שקיבל אחרי שחיטה‪ ,‬היה מחלק לקשיי יום ולנזקקים‪.‬‬
‫צדיק גיזר זהקכ"ת מקייס‪.‬‬
‫עשוות יספור'ם יודיעם על נפלאותיו‪ ,‬והיה מחולל נייסם‬
‫בעזרתו ית‪ :‬עד שהריפאים היו מרכינים ראשם בבושה‬
‫ולהיות שיאג ומיצר על חורבן בית המקשד‬
‫והיה אומר תיקון חצות מתןו יללוח‪ ,‬ומתוד‬
‫נחל דמעה שוטף‪ .‬מעולם לא תופף על תוף‬
‫אלא על פח‪ ,‬ככתוב על עוכים נתוכה תל‪,‬נו‬
‫כנורותינו‪ ,‬והיה מצטער על החורבו ונלות‬
‫השכי ג ה רוב ימיו‪.‬‬
‫קדישיס התיי‬
‫מפניו‪ .‬אחד מתם היה בפציע מלחמה מת"א‪ ,‬אשר הרופא>ם‬
‫לא נתנו לו שום טיכיי לח'ות‪ .‬וטיפר אותו אדס שרי יפת‬
‫עניין הטהרה והקדושה תפס מקום מרכזי‬
‫בח"ו‪ .‬מייד יום ביומו‪ ,‬קיץ וחורף לא 'שבותו‪ ,‬חיה רגיל‬
‫יותר מאב ואם‪ ,‬היה עושה למעני טיגופים ותעניות‬
‫ופידונות‪ ,‬עד שהקימו ממות לחיים‪ .‬ועוד הווה עובדא‪,‬‬
‫בתימק בן משפחתנו שהיה קשה נשימה כמןש קרוב‬
‫לחדוש וחבידקות לא העלו דכר‪ .‬הגיע המצב שהתינוק‬
‫כמעט ונחנק‪ ,‬רצה אמו לסבא‪ ,‬ר' יפת‪ ,‬כדת מה לעשות‬
‫וכוונרת‪ ,‬בהם היח בקי‪ .‬גם מיסנופים לא מנע את עצמו‪ V ,‬ל‬
‫אף חולשתו וכאביו‪ ,‬והיה נוהנ להתענות שני וחמישי וכן‬
‫הרב;ך בתעניות ידבור‪ ,‬וכל זאת מבליע ששום אדם יער על‬
‫ןכ‪ ,‬וק"ם את הנאמו‪ ,‬ל‪ v‬ולם יהא אדם ירא שמים בטתר‪.‬‬
‫יקיאת לשבת עונג‬
‫היח מגיע אל‪,‬ו כל א ו תה תקופה לכית החולים‪ ,‬והיה לו‬
‫לטבול במקו ה טהרה‪ ,‬ומרבה בטבילות‪ ,‬מרוב טבילות‬
‫לרפ ואתו‪ .‬הטבא נטל את התינוק והטתגר עמו בחדר לדק ו ת‬
‫שכת במחיצת הטכא רי יפת זצ"ל‪ ,‬היה מעין עולם הבא‪.‬‬
‫וכהנה יספורים לרוב‪.‬‬
‫שוטף את הבית ומכבדו לקראת שבת מלכתא‪ .‬בקרבתו היה‬
‫טפורות‪ .‬אחר‪' ,‬צא ובידן התינוק בר'א לתלוטיו‪ .‬ועוד כהנה‬
‫היה טורח בגופו ובממונו לכבוד חשבת‪ ,‬רץ לקניות‪ ,‬ואף‬
‫ישראל קדושיס! חסזי הי יוה טהרה גדולה ירזה לעולם כשניס האחרונות‬
‫והמיני נשיס זינחית כל מיני לבושי פריצות כפאית נכייות ומלבושיס קצריס‬
‫וצריס‪ ,‬והולכות במטפחת צנועה‪ ,‬ושמלות ארוכות ורחכות‪ ,‬אמנס ישנן נשיס‬
‫יבות המיגישות כפנימיות ליכן תא האמת והטוהי‪m ,‬פצות מאוד ללתכ‬
‫במטפחת וכגדיס דבחיס וארוכיס‪ .‬ךא עידן אין להס את האומץ‪ ,‬לכך אבנו‬
‫לעורר כי כל אחת אשד חפצה לשמח את אכינו שבשמיס ולחזק את יסוד עס‬
‫ישראל‪ ,‬הרי שת ר אה לתת עיזוד ואומץ לבנות ישראל הכשרות הנמצאות‬
‫כסביבתה כגוזל השכי הצפון להס לנצה‪ ,‬ודעתס וכקשתס של גזוליס‬
‫וצדיקיס שהכל יעשה בדרכי ניעס בלכה ומתוך אהבת ישראל‪ .‬והגס כי מנגד‬
‫הבעל דכר מנסה באופניס שוניס ומשתיס להחליש ול‪p‬דר יהות ייוד!) שכל בת‬
‫ישראל המכערת את הפאה והלבושים קהצדיס והצרים ככר גורמת מכת מהץ‬
‫לסט"א זוהו הדבר החשוב ביותר כשמםי‪ ,‬ולכ‪ ,‬תזענה בנות ישראל הכשרית‬
‫עליכן נפלה חובת השעה‪ .‬ואלו המחמירות י מהזיות ללכת בתוספת צניעו‬
‫כמו לבישת ישאלי כישוב הזעת וכהסכמת הבעל אשריהן ואשוי חל‬
‫בשירה משמחת!‬
‫יצא לאור וכחדש באותיות חדות ווכאירית עיביס הספר החשוב‬
‫שרבים צוכאים לך ‪ II‬קרנןת צדיק‪ II‬בעניו שוכירת ותיקין היסוד‬
‫ל;יןוכקובל האלוקיי רבי אליחו מני זצוק"ל‪ ,‬בתוספת תולזותיו‬
‫כאויכה‪ ,‬לפרטים טלי ‪,05041 81583‬‬
‫נית ן להשי‪.‬ג די סק י ם נפלא יס בנישא קדושה יעיד עניינז ם נפלאים‬
‫י מ ר תק י ס בע בודת הבווא ‪ ,‬עם~ י הזיה'ק מם י תלוכיד בעל ה'מתו‬
‫מדב ש' זציק' ל הר ב י צחק כ הן ש ליט"א‬
‫‪0544 769506‬‬
‫ביתן למשש חבוש את קדושת השבת והמועידם‪ ,‬ויהינו‬
‫מצפים ומחכים לבא השבת והחג וקשה היה לנו הפרידה‬
‫ממנו בימים מווממים אלי‪,‬‬
‫ת‪'W‬אירי לכם את הבועמיס‪...‬‬
‫לא אחת נעת שהיה מגיע לנריתות‬
‫לא יד שלא לקח מעות אלא היה‬
‫שטרות כטף בתןו כד‬
‫מינח‬
‫הבשמים‪ ,‬והיה אומר להם תשאירו‬
‫לכם הבשמים זה ברכה‪ ,‬וןכ נתן‬
‫להם נחכמה כטף )גאופן שראה כי חם‬
‫בזקקים(‪ .‬ואכז רי יפת זצ"ל‪ ,‬שכל 'מיו‬
‫היו קושד לעבודת הי ולזיכוי הרבים‪,‬‬
‫אף פטירתו היתה מתוך ןכ· ולמגינת‬
‫לב הש'ב את נשמחו שעית טפורוח‬
‫לאחר שטוום אח מלאכת הקידש‬
‫ברית מילה‪ ,‬כדונמת אל‪,‬הו הנביא‬
‫שעלה בטע ר ה‬
‫הברי ת‬
‫מלאך‬
‫השמימה‪.‬‬
‫עיבי חי אל צדיקיס‬
‫ר' יפת היה גמהב על חכמי ומקובל>‬
‫תל ‪-‬אביב של אז‪ ,‬ופעם בעת שהצידק חנטתר רי חיים‬
‫תודרוט נכנט לבי ת ו 'שר התבונז בו רי אברהם יפת ואמר‬
‫למרות שלא הכי ר ו מעולם‪ :‬עליו נ אמר את דברי הנמרא‬
‫חניא ר' שמעוז אומר מיימי לא ראיתי צבי ק"ץ וארי טכל‬
‫ושועל חנווני והם מתפרנט'ם שלא בצער והם לא רבנאו‬
‫אלא לשמשני‪ .‬ואני נבראתי לשמש את קוני‪ .‬וןכ "מז‬
‫שרואה הוא את דוחקו של הרב תודרוס ז"צל‪ .‬מרן ראש‬
‫ה)כקובלים הרב שועבי זצ"ל היה שולח לו מייד חודש‬
‫מ‪V‬טפה עם טכום כטף )שכן היה כוהג לשלןת םעטפןת מידי‬
‫חןדש לרבים מן הצידקים חנסתרים( זי"עא‪) .‬תעיגדןת מאת נכדן‬
‫מח>םכ ישיבת נהר לשים לש‪",‬טא(‬
‫חנוו לנער על פ'י ררכז ‪ -‬כועט שכיכיס גחינלכם הטהור של ילדו ישראל‬
‫מקדה ישראל !'ה‬
‫מאת כייק חגח"ק מלעלוב וצ"ל )אשר נסתלק 'ע‪J‬כמבי לפני כשבתיי(ם‬
‫עיבדא מענ)נת שח הנו") מיגובי שליט"א ממקןרביי של הגה"‪ p‬ר' אלעזר‬
‫אבוחצ)רא זצ"ל‪ :‬באחד הימים המתנת) בכיד להוכנס לחדרן של‬
‫האדמו"ר ר' אלעזר זצ"ל‪ ,‬בתוך כן נינש אלי בתור ישיבה יקו אשר עמד‬
‫"לא כוחבוךניס לשבט זהה'י‬
‫המשב"ק רי ‪ b‬רדכי ג‪ .‬שלי\כ"א מציין כמה הוראןת בחינןך הילדים אשר שמע מפ"ק‬
‫של כ"ק הנה"ק הרבי מלעליב זצ'יל‪ :‬הדבר הראשין איתן הזהיר תמיד רבנן שעם‬
‫‪,‬לדים יש ללכת אך ןרק ב'יטיב ונחת"‪ ,‬יהפטיר שהיום אנשיס לא ייעזים מזה‪ ,‬יפעם‬
‫בתור לפני ישיחח עימי על מה הגיע הנה‪ ,‬הלה סיפר כי בכל ביקר ה)ני‬
‫משכים קים כשעה לפני התפילה בישיבה‪ ,‬אילם שתי אפשרייות עימדות‬
‫כשמאן דהיא אמר לו שהרי כתיב "חוסך‬
‫לפניו‪ ,‬אי לשבת ללמוד גמרא קןדם התפ)לה אי ללכת בזמן זה לטביל‬
‫במקיה‪ ,‬ובכן מפסיד הוא את לימוד הגמרא באותה שעה‪) .‬המקוה היה‬
‫קצת מריחק מהישיבה( הלה שאלנ) מה נראה ל) כי רי אלעזו ישיב ליי‬
‫שבטי שונא בנו" אוגר לו מיד רבני "לא‬
‫מתכוונים לשבט הזה" ובל"ק ‪ :‬ינישט דעם‬
‫שטעק‪ 1‬מ»נט מען' ןלא יסף·‬
‫השבת)ו‪ ,‬כי בוודאי נראה לו שהרב‬
‫"חגע בפנשיך‪ ,‬חיאך חייני נראיס אס על כל דבר הין‬
‫יאמר כי לימוד תורה עדיף‪ ,‬שכן אין‬
‫למעלה מעסק התורה‪ .‬אני היה‬
‫חשוב לי לשמוע מה דעת הרב‬
‫טביס כעי שדרת הדיך"‬
‫יכששמע פעם רבנו על אחד שהכה את בנו‪,‬‬
‫היה מוטרד מזה ארוכות וחיפש עצות בנפשו‬
‫בנ)דון‪,‬‬
‫איך להעיר לאיתי אבא שלא טוב הדבר‪.‬‬
‫מחדרו‬
‫ושמעתי מידיד נפשי הרה"ח נתן שמעון קאפ‬
‫הי"ו‪ ,‬שפעם רצי לסלק ילד מאיזה חיידר‬
‫שאביו התלינן על שהמלמד הכהו כי נתפס‬
‫באיזה דבר‪ ,‬יהניע הדבר לרבנו זיע"א ושלח‬
‫לקריא לאותו מלמד אשר הצטדק לפניו כי‬
‫כתוב שעל כזה דבו צריך להכןת ברצועה של‬
‫ענל‪ ,‬נענה לי רבנו בענוית חן‪" :‬הנע בנפשי‪,‬ך‬
‫היאך היינו נראים אס על כל דבר עבירה היו‬
‫מכים אותני כפי ששירת הדין נותנת"‪ .‬וממשיר ו' מרדכי ששמע פעם מכ"ק מרן‬
‫אדמו"ר שליט"א שבדורנו נם עם אבא נעלה וילדים מבינים" צויכים סייעתא‬
‫דשמווא מרובה בחיניך הילדים‪.‬‬
‫לפתוח מיד כלימיר חגמרא הקרישח‬
‫מהמצטיינים מאשר ילד צעיר בכיתה גבוהה ושם יהיה מהבנזנים‪ .‬עיד היראה מרבני‬
‫בלימןד החימש שיהא לפי הסדר הלימוד שהיה נהינ בת"ת בירישלים כפי שהינהג‬
‫ע"י נדילי ישראל שם מקדמת דנא‪ ,‬ללמוד את החימש לפי הסדר כדי שיספיקו‬
‫הילדים ללמיד את כל הפרשיות ולא רק את תחילתם‪ .‬נם הירה רבני לפתות מיד‬
‫בלימוד הנמרא הקדישה‪ ,‬יפעמים שהיה מעדיף שיתחילי בלימוד הנמרא הקדושה‬
‫עיד לפני לימיד המשנוות‪ ,‬נם התבטא פעמ בשיטות החדוים המובים בהספק לימיד‬
‫המקרא שאין לי התננדות לשיטתם אבל כשיניע הזמן בניל ‪ 7-8‬שיוכלו ללמוד נמרא‪,‬‬
‫לא להתמהמה בכהוא זה אלא מיד להתחיל בלימוד הגמרא‪.‬‬
‫והגנלית לנו ‪,‬לבנינו‬
‫פעם אחת נחן רבנו א'זה כ'תה בתלמוד תווה שט"מו פרק המפק'‪,‬ד ושאל את גולם את אותה‬
‫שאלה אלא שבניטוח שונה מעט והאזין לתשובתו של כל אחד ואחד‪ .‬לאחו מכן כשבקשו ממנו‬
‫לדבר כמה דנרי התחזקות‪ ,‬אמו להם לילידם שיקפידו ויזהרו מאוד במצוות כיבוד אב ואם‪.‬‬
‫ולפעמים כשראה רבנו ממרפטת ביתו ילידם שישבו או שטיפסו על שולחו מיד ביקש להורידם‬
‫מהשולחו‪ .‬הדבר שממנן אחז רבנו שהןא הכי מועיל לחינןן הילדים הוא הדוגמא האישית של‬
‫ההורים והמחנכים‪ ,‬והיה שגןר בפיו לומר הנטתרות לה' אלוקינו ‪ -‬שתמיד צר'ך לקיים מצןות‬
‫הי בבחינת והנטתרות‪ ,‬אבל כשזה נןגע לחינךו הילידם שילמדו ויראו הדרן אשר יעשון אזי‬
‫"והנגלות לנו ולבנינו"‬
‫חובה לעשותם בגלןי‪) .‬מתוך חוברת "אוהל מועד" דחטייד לעלוב(‪.‬‬
‫ברצוני להודות מכל לב‪ ,‬על העלןן הנפלא המחזק ברכיים‬
‫כושלות‪ ,‬והמציל רבים בחטיד הי מרדת שחת בניטיינות‬
‫הדןר הנעשים קשים יותר מיום ליןם‪ ,‬ברצוני להודיע על‬
‫לימןד חפץ חיים שנוסד לפני תקופה מטוימת‪ ,‬שבו‬
‫הלןמדים לומדים שני הלכות חפץ חיים כל יום לעצמם‬
‫ןפעם בשבוע מקבלים מבחן שעושים אותו לבד עם טפרים‬
‫פתוחים‪ ,‬ןמייד שבוע מתק'ימות שני הגרלןת על סכומי כסף‬
‫בי‪ J‬הלומדים‪ ,‬לפרטים ניתו לפנות לטלי ‪054-8473131‬‬
‫בתיהד רנה מראש‪ ,‬ואגןן"יעשה שלום"‪,‬‬
‫לכנדו עקכתא דוכשיחא ‪ -‬השלום והברכה‪ .‬ברצוני לטפר לכם‬
‫עובדא‬
‫שארע‬
‫עם‬
‫אישה‬
‫ממשפחתי‬
‫אשר‬
‫פוקדת‬
‫רבות‬
‫בתפילה את קברי הצידקימ בפרט אצל התנא רבנו שמעין‬
‫בר יןחאי ורבי אלעזר‪ .‬באחד הימים בשבוע האחרוו גיסתה‬
‫ביקשה ממנה שתשמןר על ננה הקטן‪ ,‬ןכהרגלה קראה‬
‫תהיילם בבית ה'ל‪.‬ד לאחר שנרדם הילד באמצע קריאת‬
‫התהילים נרדמה ורואה איזה זקן בחלןם ואומר‪ :‬ביתי‪,‬‬
‫התהילים שאת קוואת היום זה לא כמן כל יןם‪ ,‬התהילימ‬
‫האלן לא עולים ! והיא שןאלת מדוע ‪ 1‬מפני שאת קוראת‬
‫לפני עבודה זוה‪ ,‬יש כאן את הפאה של גיסת‪,‬ך ואת קוראת‬
‫מ ו ל ע"ז! שאלה אןתו מי אתה? אמר לה אנו זה שאת רגילה‬
‫לבוא אליו רבות‪ ,‬ונתן לה סימן שרק היא יודעת והבינה‬
‫שזה התנא רשב"י‪ ,‬וס"ם ואמר‪ :‬אמרי לגיסתך שהתורה‬
‫שבעלה לומד איננה עולה בגלל שאשתו ליבשת פאה‬
‫ומכשילה את הרבים‪ ,‬יהיא נבהלה ןמיד נעלם‪,‬‬
‫שוכעתי וכוכנה יאשית‪.‬‬
‫זה הטיפןר‬
‫ככנוד רב ‪.‬ז‪) ',‬הטלפןו שמור כמערכת(‪,‬‬
‫לכבוז עלון עקבתא דוכשיחא שלים‬
‫רב!‬
‫אשמח מאוד אם‬
‫תפרטמו את מתכבי‪ ,‬ראשית כל נודה לכם על העלון החשןב‬
‫יהיקר רצינו להעיך ילהאיר את עיני הקוראים בנושא חשוב‬
‫מאוד שלא שמים אל‪,‬ן לב‬
‫‪-‬‬
‫וזהו שאיסןר חמור לאיש‬
‫לעביר בין שתי נשים יאישה שתעבור בין שני גברים‪ ,‬שזהן‬
‫גןרם למוות במצב מסוים אם לא נזהרים בכד ‪ -‬כר כתןב‬
‫בזןהר ןזהן שמענו מהגאן! הרב בו ציו! מוצפי שליט"א‬
‫שהזהיר על כר בשיעורין‪ ,‬אף אברכים ונשים חרידות לא‬
‫מודעות לחומרת האיטור וכן רציני להזכיר דנו נןטף‬
‫שישנה בעו'תיר גם בהעברת חפצים מידי אישה לאיש ןצריך‬
‫להיזהר לבל יגען זה בזה‪ ,‬אם אפשר למשל בחנות להניח‬
‫על השןלחו וכדומה וידוע שזה אחד מהדברים שגרמו‬
‫לעשות חטא העגל שהעבירו מיד ליד את התכשיטים‬
‫יהזהב‪ .‬ןזה זרז את מעשה העגל לכן הקפידו ולכו כדאי‬
‫לה'זהר אם אפשר שיהיה תזניד כסף פרןט לאישה בכיס‬
‫ולהעביר לנהג מןנית או למוכר‪ ,‬יתמיד להתפלל שה' יעזור‬
‫לנו בבושא הצניעןת כי ללא תפילה אי אפשר להינצל‪.‬‬
‫הרג‬
‫התשיבה אשר ק)בל‪ .‬משיצא הלה‬
‫ס)פר ל) כ) הרב הש)בי על אתר‪:‬‬
‫בוידאי שטבילה במקווה עד)פה !‬
‫התפלאתי מאוד‪ .‬יבעת שהנ)ע תורי‬
‫להיננס לקודש פנ)מה‪ ,‬שאלתי בין‬
‫ה)תר את מורנו ובי אלעזר על דבר‬
‫זה‪ ,‬מדוע באמת עדיפה כל ןכ‬
‫הטבילה בביקר‪ .‬יאמר לי אז כ‪ fl‬ק‬
‫האדמו"ו רבי אלעזר‪ :‬עיד בהייתו‬
‫=‬
‫ילד קטן במריקי ניגשה אלי באחד‬
‫ה)מום‬
‫הסבתא‬
‫ע"ה יאמרה‬
‫לי‪:‬‬
‫•‪11;1‬‬
‫האלןקים הבבא סאלי זצ"ל{ אשר וצא בחצות הלילה עדיו לא הניע‪ ,‬רוץ‬
‫לבית הכנסת ותראה מה קןרה עמן‪ ,‬רצתי לבות הכנסת אולם הסבא לא‬
‫נמצא‪ ,‬שאלתי את המתפלל)ם יאמרן ל) כ) הסבא לא הניע ה)ום לבית‬
‫הכנסת כלל‪ ,‬רצתי מהר לכיוון הנהו שם נהנ הסבא לטבול בחצית הלילה‬
‫ולאחר מכן לעסוק בתורה עד התפ)לה‪ ,‬לתדהמת) ראות) את סבא שוכב‬
‫מותש )כמעט כמו מעולף( על שפת הנהר‪ .‬כמיבן שמיד עזותי לו‪ ,‬אך לא‬
‫התאפקתי ושאלתיו‪ :‬סבאי מה קרה? או אז סיפר ל) כו בחצות הל)לה עת‬
‫הגיע לנהר לטגול‪ ,‬כמעט נסחף לעימק הנהר אשר היה קפיא ילאחר‬
‫התאמצות רבה ניצל‪ ,‬אך נפל תשיש על שפת הנהר עד לרגע זה‪ ,‬שאלתיי‬
‫בפליאה‪ :‬סבא‪ ,‬וכי היה זה שווה‪ ,‬למסור את הנפש על הטבילה יבכן‬
‫הפסדת את כל הלימיד במשן הלילה‪ ,‬ואף את התפילה בנץ החמה‪.‬‬
‫הש)בני סבא תשיבה אשר נחרטה אצלי עמוק‪ :‬עידף לי למות אחרי‬
‫מקווה‪ ,‬מאשר ללמוד ולהתפלל ללא מקיוה‪).‬ןברור שאי! הכוןנה לעשות‬
‫מטירות לטבילה במקום סכנה ‪ -‬וזה היה שין רק לקדןש עליון כמוהו‪ .‬ןאיז צןוך‬
‫לומו שהעיקר בחיים זה עסק התווה ואין למעלה הימנה‪ .‬רק יןבז המטר מז‬
‫העןבדא הנ"ל בגודל החשיבןת של טבילה במקוןה שבכך נטהר האדם ויכול לעטוק‬
‫בתןרה בחשיבות יתירה(‪.‬‬
‫­מכבתים ‪/‬גת‪/‬ב‪/‬ת‪-‬‬
‫לכבוד העלון החשוב ייעקבתא דמשיח'א' שלום רב! קודם כל‬
‫יאמר לי‬
‫מהי‬
‫אלעזר‪ ,‬כבר עבר !מן מה מתפילת שחןית בנץ החמה והסבא )איש‬
‫עןד דבר הורה רבנו‪ ,‬שלפעמים עדיף לשלב ילד נדיל בכיתה נמוכה כיד ששם יהיה‬
‫‪-‬‬
‫ובקשתיו‬
‫של‬
‫כ)‬
‫בעת‬
‫שיצא‬
‫לכבוד העלון היקר עקבתא דוכשיחא אבקש לפרטם זאת בעלןן‬
‫בט"ד‪ .‬אני ביקשתי שברגע שאוושע אני אתרום ‪ 180‬ש"ח‬
‫לעלון והוטפתי צדקה על צדקה ותרמתי עוד ‪ 20‬ש"ח זה‬
‫‪ 200‬ש"ח מצורף ‪ .‬אני מבקשת לפרסם בעלו! הקדןש שאני‬
‫מחכה כל חודש בכיליןן עיניים לעלןן הקדוש שמחזק‬
‫ןמשמח ואין מילים להודות לכם על העלןו הקדוש ןאני‬
‫אומרת שמי שרןצה ישועות שיתרום לעלון ובטייעתא‬
‫דשמיא יראה ישןעות ואנו ב"ה ראיתי ישועות והי יעזור‬
‫שיהיה גאןלה כללית ופרטית לכל עם ישראל ןיבוא משיח‬
‫ר‪.‬ד‪.‬א‪ .‬כפר טבא‪.‬‬
‫צדקנו במהרה ויבנה בית מקדשנו‪.‬‬
‫לכבזו העלון החשוב עקבתא דמשיחא שלןם רב! באחד‬
‫העלונים הובא במדור "תגובות ומכתבים" מכתב של מישהי‬
‫שזןעקת על מצב הבגדים בחנןיות ובאזורים החרדיים‪,‬‬
‫ומצפ;ן שיעשו הכשר כמן שעשו בב"ב‪ .‬רציתי להגיד וליידע‬
‫את הקוראים ואת כןתבת המכתב הנ"ל שכתושבת בני ברק‬
‫אני ועןד נשים וגם נערות מיצ'רות על המצב הזה שיש‬
‫"הכשר" על החנויןת בגדים בעירנן‪ .‬העניין הוא שהעסקנים‬
‫מפרטמים בשם הרבנים הגאונים שליט"א המעודידם‬
‫להיכבט לקנות רק שם‪ ,‬כי קבלן ע"ע את התקנות‪ ,‬ומי‬
‫שמכיר את המציאןת יודע שהיא עגימה למוד‪ ,‬ובמקןם‬
‫לחזק נשים ובערןת רק ידרדרה יותר את המצב בקרבז‬
‫ונתנה הכשר )כמיגן שלא באשמת היגנ'ם דריו וכפי ישגואר( על‬
‫בגדי פויצןת ןשחץ שאפי לגויה לא מתאימים‪ ,‬כך יגולה‬
‫להימכר‬
‫חצאית‬
‫מעל‬
‫לברך‬
‫כביכול‪,‬‬
‫בהכשר‬
‫חצאיות‬
‫ןשמלות שחץ עמ חגןרןת מעל הבגד המושכוח תשומת לב‬
‫ןחצאיןת בגיזרה ישרה‪ ,‬חליקי טריקו ןכו'‪ ,‬כר שאי! לאף‬
‫אחד צלפןת שגם בעירם ינהיגו הכשר ןזהו חילול שם שמים‬
‫נןראי‪ ,‬כשפנינו להכשר קיבלנן תשובה שההכשר הוא באופ!‬
‫כללי על אןפי החנית‪ ,‬ושיש מןכרת ולא מוכר‪ ,‬ןעל כל אחת‬
‫לבדוק בעצמה‪ ,‬ונשים תמימית לא מבינןת זאת מעצמם‬
‫וסומכןת על ההכשר‪ .‬לכ‪ J‬הפיתרן! היחידי שאנן מוצאות‬
‫לנכוז הוא לתפור לבד‪ ,‬אפשר ללמוד תפירה )השקב>ה שאח"כ‬
‫מחזייה אח עצמה בריחב'ות ובגשמיית{‪ .‬ולס'ום‪ ,‬רציתי להןסיף‬
‫סיפור קט! שלפני עשרות שנים כשפתחו את החנןת בגדים‬
‫הראשןנה לנשים קם אחד מהגדןלים וזעק שצריכ)ם לעשית‬
‫קריעח ןכו‪ '.‬אנשים שאלו מה הבעיה בחנות‪ ,‬יש שם בגדים‬
‫צבועים למהדריו‪) ,‬ואכן כר ה'ה אז(‪ ,‬אד הןא עמד על דעתו‬
‫ואמר שאם לא ישמעו לו ‪ -‬עוד )ראו כמה שצדק‪ ,‬ולצערנו‬
‫אנו רראים זאת בימינן‪) ...‬וכשאין בר'רה לפתות לגדוק גחנוח‬
‫גשבע כ>ינייס שהגגדים אינס ציים וקצי'ם‬
‫‪-‬‬
‫הערח המערכת(‬
‫וכ‪J‬‬
‫מרנא הרב זוננפלד זצוק"ל אמר שעצם זה שאת בגיד‬
‫הנשים והבנןת לא תיפרות אמהות וסבתות צדקניות ‪ -‬הרי‬
‫היא רעה חולה‪ .‬מצ"ב תרומה ל»לובכם ‪.‬יישר כוחכס‪ .‬ר‪ ,‬מב"ב‪.‬‬
‫לככוד וכערכת עקכתא דוכשיחא לפניכם טיפור על זיכןי הרבים‬
‫שהתרחש לאחרונה‪ .‬כשבוע לפני יום מסוים מתקשר לאחד‬
‫הדרשנים בב)" אדם מהיער יבנה ןמבקש מהדרשן שיבוא‬
‫לדבר ביום פלןני‪ ,‬הדרשו אמר לו שכבר הכל תפוס‪ ,‬אז אמר‬
‫לו אותן אדם אני לא רןצה ביום אני רןצה שתבןא לדבר‬
‫בילל היןם אחרי כל החגיגןת )של יהידים יקיים שאיגם יוד»ים‬
‫אשר צריך להצטער שקם שלטון המורד בהי ובחורחו ובחמימוחם‬
‫חוגגים הם גאןחו 'ום( בשעה ‪ 2:00‬בלילה תבןא לדבר‪ ,‬הדרש!‬
‫שאל אותו ומי יבוא בשעה כזאת מאןחרת‪ ,‬ענה לו אותן‬
‫אדם אל תדאג‪ ,‬ןאכ‪ J‬כשהגיע בליה אותן דרש! ראה אןלם‬
‫מלה מפה לפה‪ ,‬זיכוי הרבים שעוד לא היה כדוגמתו בשעה‬
‫‪ 2:00‬בלילה‪ ,‬אחך' הדרשה ניגש לדרשן האדם שאירג‪ J‬את‬
‫הכנס וסיפר מדוע עשה את הכנס‪ ,‬שבועיים לפני כן שכח‬
‫הוא במןנית תיק שבתוכו ‪ 700,000‬ש"ח מזומן‪ ,‬שבוע שלם‬
‫רצתי ןח)פשתי תליתי מודעות איפה שרק אפשר אך לא‬
‫מצאתי‪ ,‬הבנתי שכנראה הנהג גנב את זה לעצמן‪ ,‬בצר לי‬
‫פניתי לרב אחד שאמר לי אנ' יכול לתת לך עצה תעשה‬
‫משהן לזיכוי הרבים אולי בזכות זה תמצא‪ ,‬ואכ! מיד‬
‫התקשרתי אליך ובקשתי שתבוא לדרוש לזכות שאמצא את‬
‫האבידה‪ ,‬וכעת אני מצפה לישועה‪ .‬ןכן הדדש! נפרד מאןתו‬
‫אדם בשעה ‪ 3:30‬לפבות ביקר‪ .‬בשעה ‪: OO‬ד בבוקר מצלצל‬
‫הטלפו! של אותו דרש‪ J‬יעל הקו אןתו אדם שהזמ' ‪ j‬אןתו‬
‫לדרוש‪ ,‬הלה מספר שלפני כמה דקות דפק אצלי הנהג‬
‫מונית שאצלו איבד את הכטף ןהחזיר לו את כל הכטף עד‬
‫הפרוטה‬
‫האחרןנה‪,‬‬
‫כששאל‬
‫אןתו‬
‫מה‬
‫קרה‬
‫שפתאום‬
‫החלטת להחזיר את הכסף עכשין‪ ,‬השיב לו שאתמיל בלילה‬
‫נטע עם איזה יהודי חרדי במונית לירושלים וכל הדרך הוא‬
‫דיבר איתו על גזל ועןנשו הקשה יהחמור של הגזלן‪ ,‬ןהגזל‬
‫שעשית) לא בתנ! לי מנוח ןהחלטתי מיד על הבוקו להתזיר‬
‫לך את הכסף‪.‬‬
‫ראו וכה גזול זכןת של זיכוי הרינם‪ .‬ב‪.‬צ‪ ,‬כ"ב‪.‬‬
‫לידיעת הקוראיסן הזמנו שןב את הלןח היןמי ללימוד‬
‫בספה"ק פלא יועץ לשנה החדשה תשע"ב‪ ,‬ידןע שרבנו‬
‫הגה"ק ר' אליעזר פאפו זצ"ל הבטיח ישועות ללןמידם‬
‫בטפרן ןכתב "ואם אזכה לחזות בנועם הי ולבקר בהיכלו‬
‫ממי שאקבל ממנו טןבה אשתדל לשלם במטיבא ולבקש‬
‫רחמים עליו"‪ ,‬מר! ראש הישיבה ר ‪' f‬הודה צדקה זצ"ל העיד‬
‫על טפר "פלא יועץ" אשרי הקונה ארתן וקןרא בן מכניס‬
‫לאדם יראת שמים טהורה‪ ,‬דבריו החוצבים להבןת האש‬
‫היוצאים מלב טהןר וקדיש חודרים אל לבבות הקורא"‪.‬‬
‫ואכן העידן הורים ומחנכים רבים שהלימוד בספר בקביעות‬
‫כןבש הלבבות לחיזןק ביר"ש‪ .‬שהלתג ‪m‬להחי}ס 'לט ‪OS‬ך‪4‬ך ‪ f‬ך·‪• 05Z‬‬
‫­יןורכ ונדיי‪ r‬וה‪ """I‬ל‪m‬מס סי‪n‬ק ~‬
‫ת‪m‬פיזל לחר הלאינד תכ‬
‫אם יש בעןלם נזה צזיק‪ ,‬וני חיזןש היא שהשמש עזייך מאידה? !‬
‫­גרגיךיס על אחד משיפרז יירושליס לש מעלה הגה"צ רכי יצחק נתן קןפרשטיקזצ"ל ‪- I‬‬
‫מניפה של ‪,‬רי שלימ נעקר אחד ימי וחד מנדולי ישרידי דור העבר‪ ,‬יהו‪r‬ז נדול יעובד הי‬
‫מיפלא‪ - ,‬הנת"צ רבי חיימ אירי פריינד של‪,‬ט"א חבר הבד"צ יראש ישיבת רמ"א מיפר כי‬
‫פעמ ראה בכותל המערבי את הרב קופךשטוק מדבר עמ מרן הנאון רי שלמה זלמן אוירבך‬
‫זצ"ל‪ ,‬לאחר שבפרדו אמר הוגש"ז לרבי חיים אורי; וכי חידוש בעינינו שהעילם עדיין עומד?‬
‫שהשמש »‪r‬זין מאירה? אם יש בעולמ כזה ר' יצחק נתן קלפרשטוק‪ ,‬כבר אין זה חידוש כלל!‬
‫תורה מתיך הדתק במשך קריב לתשעים שכה‬
‫הוא למד חורה מתיי הדחק בא ופן כ ‪ I‬ה שכמעט לא‬
‫שומעימ בדור שלנו‪ ,‬הוא ממש השחיר את עצמו‬
‫מרעב על דברי תורה‪ ,‬והפלא הנדול שמצבו הדחוק‬
‫ורעבובו לא הפריע במאימה את הישיב הדעת הנצרך‬
‫ללימוד ואת שמחת חחיימ שלו‪ ,‬העניות המרידה‬
‫ששרתה בבלתו לא נלתנת לתלאור‪ ,‬הוא נידל בבית‬
‫\‪ I‬חד קטן עשרה ללדלמ ולא שהלה להם לחם רצ אלא‬
‫שלא הכח כלים ממש‪ ,‬הכסף היחיד שהגיע הבלתה‬
‫היתה המילגה שקיבל מלשיבת טשעבין ומעץ חיימ‬
‫יחו לא מי‪r‬ז‪ ,‬זונתו הרבנית הצדקנית לא עבדה ולא‬
‫הכנלסה הכנסה נוספת‪ ,‬לחדיו המ נילדן את‬
‫המשפחה הגדולה בלי שימ תנאימ‪ ,‬בלי גשמיות‬
‫בכלל‪ ,‬הדרך בא האכילי בכל זאת את בנל המשפחה‬
‫היתה‬
‫כשזוגתו‬
‫הצדקניח‬
‫היתה‬
‫יוצאח‬
‫מידי‬
‫יומ‬
‫לשיק מחנה יהודה עמ סליס גדולים ואוספת את‬
‫השוורלמ הרקובים שזרקו הסוחרימ ולא היו ראיוומ‬
‫למכלרה‪ ,‬מן הפירית והירקות היתה מקפלת את‬
‫החלקלמ הרקובימ יעמ השאר היו מאכיל‪ 1‬מ את המשפחה הנדילה‪,‬‬
‫ועני תפוחים רקיבים היי כוחייתי עד ישעת הצהריים‬
‫הצילני לבל אאבד עןלמי בעביו שטיתשל וגע! ‪ -‬הגה"ק דבי צייו ברכה זצ"ל!‬
‫שלא תעמוד פה האישה ‪....‬‬
‫שח תלמידו המובהק הגאו ן רי אהרון ביטון שליט"א; ליל שבת אחד עת הלכנו עמ‬
‫רבני הגאון הקד יש רבי ציון ברכה זצי'ל בשי רה ברחיבה של עיר‪ ,‬עמדתי אני בטוף‬
‫השיירה‪ ,‬לפחע ניגשה אליי אישה אחת‪ ,‬ושאלת ה בפיה; כיצד מניעימ לרחיב פליני]‬
‫אני שלא ירעתי היכן נמצא רחוב זה‪ ,‬רצתי במהירית לתחילת הש ייוה‪ ,‬וביידעי כי‬
‫רב ני בקיא גכל טמטא במבואות השכונה‪ ,‬שאלתיי על כ‪.‬ן לפליאתי השיב לי רבנו‬
‫בתקיפית; הירך לרחוב זה היא כך יכ‪,‬ן אמנמ ה רעים רב נו קילי יאמר; שתלך‬
‫האישה מהר ילא תעמור‬
‫פה!‪.. ,‬‬
‫חמהתי פעמיימ‪ ,‬מסיים רבי אהרון וא ומר ; ראשית‪,‬‬
‫מנין לרבני שהוותה זי אישה‪ ,‬הרי היא עמד בראש השיירה האריכה יפניו לא היי‬
‫לאחוריו‬
‫כלל‪...‬‬
‫ישנית‪ ,‬צא ו יראי כמה רב ני שמר על נדרי הקדישה ו הטהרה ‪,‬‬
‫הכלב המס וכן מת ‪...‬‬
‫טיפר הנאון ר>'ב בניהי שמואל שליט א;‬
‫לעת זקנתי של ר' ציון כאשר היה צריך שמרו נפשכס‬
‫"‬
‫לנפוש מעט ולנוח‪ ,‬היה הולך יעישה כקדןשת ולא‬
‫תאבזו‬
‫כיינית יייח ו‪r‬זם גנן מטיימ כלוווות‬
‫עולמכם‬
‫תלמי‪r‬זו‪ ,‬והנה פעמ אחת שכג שם‬
‫רב) ציון‪ ,‬יעצמ את עיניו‪ ,‬יהיה מייחד‬
‫ייחודים כדרכי בקןדש‪ ,‬אכשר תלמידיו רג‪.‬ח"ק חבלתי‬
‫מסביבו‪ ,‬והנה‪ ,‬עבר לפתע במקים איש‬
‫עם איזה כלב מסוכן הנקרא "אמטטף"‬
‫האיש הזה‬
‫בראותו שיש‬
‫נשכח‬
‫צדיק יטוד‬
‫עילס‬
‫כאן קביצה‬
‫של אנשים דתיים‪ ,‬שיחרר את הכלב‬
‫ינת ן לו‬
‫ללכת‬
‫חופשי‬
‫בעצמו ללא‬
‫שמירה‪ ,‬הכלב הזה התקרב למקומי של‬
‫רבנו‪ ,‬ותלמידיו החלו ר ועדים מפח‪,‬ד‬
‫רכי‬
‫ציין ברכח‬
‫זצ"ל‬
‫מה יהיה? הרי זה כלב מסוכן‪ ,‬לא היה‬
‫להמ בדירה‪ ,‬המ נעמדו אחרי ר' ציון‪ ,‬י בטח י בזכותי של הרב כי המ ינצלו‪ ,‬כאשר‬
‫יתקרב הכלב יו ת ר‪ ,‬פחח לפחע רי ציין את עיניו הקד ושית‪ ,‬לא עברו שניות טפורות‬
‫הוא מצלדו היה הולך לישיבה בכל לומ ועוסק בתור ה בשמחה ובבטח ון תמיד בא ות ה שעה‬
‫יבאותן זמן‪ ,‬שקוע היה בתורה מבלי שידע מה יאכל הי ומ אמ בכלל יהיה ל ו אוכל הלימ‪,‬‬
‫חתנו נאון ר' אהרןן פישר שליט"א סיפר; הוא היה מגיע לישיבת טשעבין ובאמתחתי שני‬
‫תפוחימ רקובימ ממה שאספה אשתי הצדקנית במחנה יהודה‪ ,‬היה לו סכין מייחד שהיה‬
‫כזה אדמ קדוש היה ר' ציון ‪,‬‬
‫מקלף את החלקימ שאינמ ראויימ לאכילה יאת השאר היה איכל ומזה היה מתקיימ במשך‬
‫הטדר הראשון שלמד בטשעבין‪ ,‬ייש להדגיש שבטבעו חוא הי ח איטסניט מופלג‪ ,‬איש נקי‬
‫מי יכיל לתאר את זעקותיו ינניחי תיו על קדושת היטו‪,‬ד עד כי היח מזהיר את‬
‫בתכלית הנקלות שלא טבל חוטר ניקיין‪ ,‬אבל הוא מטר ללימיד התירה נם את הטבעימ שלי‪,‬‬
‫את הכל הוא הקדיש לתורה ‪,‬‬
‫סןג \‪ '1‬לעשיית הסד יסיג נ‪ °‬לעצמן‪ ..,‬וגי שמע כזתא!‬
‫חתנו הגאון ר' עקיבא משה שיינברנר שליט"א טיפר; את הפירו ת והיר קות הרקובימ שאטפה‬
‫אשתו הצדקנית בשוק מחנה י הודה היא גם לא היה לוקח לעצמי‪ ,‬אחר שאטפי את הפיריח‬
‫והירקןת היה מתחיל שלב של טיג א' וטינ '‪.‬ב את הפירות יהירקית שלא היי רקיב_ים עד כדו‬
‫כ‪,‬ן הוא היה איסף בארגזימ מיוחדימ וניתן אותמ לעניימ! !! לא יאומן כי יטופר‪ ,‬אבל כך זה‬
‫היה‪ ,‬ה יה יהידי שהיה נר ברתיב מיוחט ליד יהןראדנער הייזערי קראו לי ר' אירי אבריסשער‬
‫שהיה מחלק איכל לנזקקימ ילחיל‪,‬ם שאין להמ מה לאכיל‪ ,‬אליי היא היה מעביר את‬
‫הפירות יהירקות מן הטוג הטיב יו תר‪ ,‬ואת הרקובימ ממש היה משאיר לעצמו‪ ,‬מדדנות כאלו‬
‫יהכלב פרפר ומת במקים‪ ,‬מיד בא בעל הכלב והח ל לזעוק‪ ,‬הרגתם את הכלב שלי‪.. ,‬‬
‫שמרו נפשכם בקדושה‬
‫הנערימ ואף קטנימ להישמר תמיד מן היצר הצורר‪ ,‬הפלא היה כי על אף שאין רבימ‬
‫המזהירימ על כך מפורשות‪) ,‬מפני טעמים שונים( אמנם הוא ראה בעינו עין הבדילח‬
‫כי בדוו תשוך זה אמ לא תזעק מפורשית‪) ,‬אם כי הכל כמובן בחכמה ותבונה(‬
‫התוצאות המ הרות אסון‪ ,‬כפי שריאים בחוש בעוונ ותי ני הרבימ‪ ,‬לא אחת הי ה‬
‫מחבטא בלשיני בקול בוער לכל נער אי יה ידי המתקרב לדרך ;'ה י'‪r‬זך יהיי ת‪r‬זר‬
‫למעלה' ידבריו אשר יצאו מפח קדיש ילב טהור‪ ,‬נכנסו ללבבות‪ ,‬וכך זכה להעמיד‬
‫תלמיידמ רבימ )ואף המיני יהודימ אשד שמעי את דברי ו חחיצבימ להבות נהפכו‬
‫לבריה חדשה בזכיתי( השומרים עצממ בקדושה‪ ,‬עד אשר נטבע בדמם כי ע‪r‬זף‬
‫להישרף על קידוש הי ולא לפגים חלילה‪) ,‬ומפני טעמים שונים וכב וד אליקים הסתר‬
‫דבד לא נוכל להאריך בכך יתר על המ ידה(‪,‬‬
‫אני מכפך על פגמי הדוו‪..,‬‬
‫בצדקה וחסד כמעט ולא שמענו‪,‬‬
‫תפילות מקובלת בשמום‬
‫כאשר טבל רי ציון בשבע עשרה שנוחיו האח רונית יט ירימ נוראימ מהקטטר אשר‬
‫עוד בהי ןתו אברך ציער היה מרן הנרי" ‪ I‬מבריסק ‪ I‬צ"ל שילח אליי חולים שיתפלל עלוהם‬
‫באומרו שתפילתי מקובלת בשמימ ‪ ,‬היה לו קגיעויית לומר את כל טפר התהילים ברציפות‬
‫חיה לו‪ ,‬נאוח לאחר הפצריח רב ות לערוך ניתוח כ‪r‬ז שבכך יפחחו לו מכאיביי‬
‫מגלי לדבר באמצע במשך שלוש שעות בבכיות נוראית‪ ,‬בכל יום שיש> היה נוסע ליקבר רחלי‬
‫והיה אומר את כל טפן התהילימ בוציפית‪ ,‬בערב ראש חידש היה נוטע למערת המכפלה‬
‫ומטיימ את כל התהילים ברציפוח‪ ,‬וביומ ט"ו לחודש היה לי גם קביעות לומד את כל טפך‬
‫התהילימ‪ ,‬בשבת מברכים היה אימר שלוש פעמים את כל טפן התהלל‪,‬ם‪ ,‬פעם אחת בליל‬
‫שבת‪ ,‬ופעמ שניה לפנית ב וקו לפנל תפילת ותיקין‪ ,‬הוא היה משאיר לעמפאלע מיותד בבית‬
‫עביר זה‪ ,‬ילאחו התפילה היה ממשיך באמירת ספר התהילימ פעמ ניטפח ‪,‬‬
‫יןועבים ומתעללים על צרות יועראל ‪ -‬הוא ביווית זו וחייא כזזןית אתרת‪..,‬‬
‫הנאין ר' עקיבא משה שיינברגר שליט"א טיפר; לפעמים היו מגיעים אליו צדות שהיו‬
‫שוברות את ליבו ואז היה מתישב יחד עם הרבנית הצדקנית‪ ,‬זה בזוית זו וזו בזייית אחןת‪,‬‬
‫ומתפלל‪,‬מ יחדיו על הצוה ואומרים תהילימ גמןש שעה ארכוה‪ ,‬זה היה מפליא ממש‪.‬‬
‫הסימא החל וראלת בענוי‬
‫הרבים‪ ,‬אמנם בדרכי לבית החולימ פנה למשמשו ר' יחיאל ואמ ר; יחוזרים לישיבה‬
‫ילא עושים את הנית יח‪.. '.‬‬
‫הלה שמע וכן תמה‪ ,‬רבנו‪ ,‬הרי כבודי טובל ייטורי תופח?‬
‫)שכן רק לשמוע את זעקיתיו בעת שהלך לעשית צרכיי‪ ,‬בפרט בעת החלפת הציניר‬
‫היה הלב נמס‪ ,‬שכן היו אלו ייטורימ נוראים שלא כדרך אנוש( אולם ר י צ) ין השיבו‬
‫דבר מבהיל; ייטורים אלו מכפרים על פנמי חוס וד שבדור! ימי יכול לומר דברים‬
‫כאלו‪ .. ,‬אכן‪ ,‬נאה לי יוא וי לו לדבבו לימר דברימ אלו‪ ,‬ווככאן נתחזק למטור נפשני‬
‫לחתרחק וככל חטא יפגס כבורח וכן חכבש ן‪ ,‬וחגם כי זורני השתכלל בוככשיריס שוניס‬
‫ומשוניס כאינטרנט וכדי'‪ ,‬כל אחד הוכתרחק מזנריס הללי ושווכר עיניי וכי‪ ',‬הרי ‪!'.‬רח וכציל‬
‫נפשו וכרדת שחת‪ ,‬ובעת שתגיע חשעה בו יצטרך לעלןת לב"ד של וכעלה יקייס בי "עז יהדר‬
‫לבישה ותשחק ל‪,‬וס אחרון" שזכח לכבוש יצרן ולעשית רצןן בוראן יוכי ישער אז גידל וכעלתי‪,‬‬
‫פעמ בא אליי בחיר שהיח סומא ובא לבקש ישיעה‪ ,‬יאז הציעה לו הרבנית הצדקניח שיטע‬
‫לרפ ןאת‬
‫למירון ולא יצא ממערת רשב"י במשך שלושה ימימ‪ ,‬כך עשה אותי בחור והוא יצא משם‬
‫'ה~ברר‬
‫כשהוא ןיאה בעיניי‪ ,‬איתו בחור התחתן ויש לי ילידם יהיה מגיע לבקרו לאחר שנושע‪ ,‬חבל‪,‬‬
‫חבל‪ ,‬כי נטתלק מעמנו אותו צ‪r‬זק‪ ,‬אשר עונג רב היה לראותו‪ ,‬ולהרניש במוחש כיצד היי החשןבי‪ I‬ח ‪II‬ס‬
‫נרא‪,‬ם אותם דמויות הוד בידושלימ של פעמ ‪ .‬זי"עא ‪) .‬מתון גליןן "דורידוי(‬
‫חשגחח פוטית!‬
‫‪-‬‬
‫תו מעטפה זרל יהרזי הראשרן שיבקש ממך צזקה‪.. ,‬‬
‫מנחם כך דגיינה‬
‫מלכה‪,‬‬
‫שח גפנינו הר"ר שמואל שמואלי הי"ו; מיד' שנה‬
‫נהגתי לנטיע עם הגה"צ די בנומין זאב חשין זצ"ל‬
‫געת הילילת משה רבנו ע"ה לאתרא קדישא מדון‪,‬‬
‫שמ היינו לומ‪r‬זם טדר ל‪,‬מוד ביחד במשר כל הלילה‪,‬‬
‫שנה אחת עת נטענו למדון נטע עמנו ידי‪r‬ז רי אברהם‬
‫רז זצ"ל‪ ,‬אולם הלה שהיה דחוק מאוד בפדנטתי‬
‫באיתה עח‪ ,‬אמר ל‪ ,‬קידמ הלימוד כי רואה הוא‬
‫במוון קבוצית רבות של יהיידם ושוקל גדעתו לקבץ‬
‫ממון במשך הלילה‪ ,‬אמרתי לו‪ ,‬חיתכו להפסיד לימיד‬
‫בלילה קדוש זה אשר לשמ כך גאנו הנה במיוחדן‬
‫הבה נתייעץ על כך עם הרב חשין זצ"ל‪ ,‬משטפונו‬
‫לרב חשין את העניין‪ ,‬חכך הרב בדעתו מה לענות‪,‬‬
‫ולבטוף פנה אליו ואמר; הגה‬
‫נברכהו שבזכות שישב‬
‫עמנו וילמד כל הלולה כל מה שצרוך מעות יגיע אליו ללא שיצטרך להטתובב ןלקבץ‪ ,‬ןכך ישגנו‬
‫ולמדנו כל הלילה ‪ ,‬בבוקר לאחר התפילה בעודנו עומ‪r‬זם בחצר הציון ראיתי איזה יהודי הנראה‬
‫מכובר המגיע לכייון הציון‪ ,‬אמדתי לירי‪r‬ז די אברהם רז ז"ל‪ ,‬שמא תנטה לטפר לו על מצגך הדחוק‪,‬‬
‫די אגוהם ניגש אליו יגעיר הלה משתטח על הציון טיפר לי די אגוהמ על מצגו‪ ,‬הלה הוציא מיר‬
‫מעטפה עבה עם תבילה גדולה של שטרות כטף ימטד בידו‪ ,‬אחד היהודימ במקום אשר הבחין בכך‪,‬‬
‫ניגש אף הוא לאותו יהורי ושח לו על מצבו‪ ,‬הלה לא נתן לא מאומה‪ ,‬אילמ טיפר לרב חשין‬
‫ולנוכחימ כדלהלן; אינני עשיר גדול‪ .. ,‬ומה שראיתם כי נתתי ליהן‪r‬ז הקודם מעטפה נדילה‪ ,‬היה זה‬
‫מפני שהלילה הגוע אלי אבי ז"ל בחלום )אשד נפטר לפני זמן לא רב( ואמר לי‪ ,‬כי שמך מעטפה עם‬
‫שטרות בה כטף רב לצדקה‪ ,‬ומבקש ממני לנטוע מיןחד כעת למרון‪ ,‬באומרו לי כי היהודי הראשון‬
‫אשר יבקש ממני צדקה אתן לו את המעטפה הזו‪ ,‬אני הגעתי הנה במהירית ןהיהו‪r‬ז הנזכר הוא‬
‫הראשון אשר ביקש ממני‪ ,‬ילכן נתתי לו‪ .. ,‬הרב חשין זצ"ל התפעל וטימן למבקש השני כי ינית ‪,.,‬ול‬
‫שכן דואה הינך את ההשגחה המופלאה אשר היתה פה‪.. ,‬‬
‫)החפץ לסייע כזי שנוכל להמשיך‪ .‬כתובת הגלי ון‪ :‬ת‪.‬ז ‪ 57194‬ירושלים (‬
‫ה‪b‬םו שנחט ף יקוב המונים לאבינו שבשמ ים הידפס שונ‬
‫ניתך להשיג את הספי צדיקיס נסתירם בזיך האחוי ך חבי )גס ח"א(‬
‫מי בוק טל' ‪05276 53662‬‬
‫בלרת רעת ‪I1‬יל ‪0,131 ; 1539‬‬
‫ואיקפם דהויום טוי ‪~.. O:;~S~153OS‬‬
‫סירכה ‪O~; 148913‬‬
‫אעלי אר‪I‬ונ עהין‬
‫ט'ל‪; 1‬ו~‪0S44 ~S36054S80‬‬
‫אודשד ‪0&$061>47‬‬
‫מוייעץ י"ית ‪0; 17630591‬‬
‫חדוה ‪006‬כ‪0348 46‬‬
‫~לו‪03 6519131 II‬‬