עלון להורדה שלום לעם

‫ת מהשטח‬
‫תמונו‬
‫תמונות‬
‫נוער ישראל‬
‫מפעילות ש‬
‫לום לעם ל‬
‫מתחברים לתורה ויהדות‬
‫‪696‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫שלום ל‬
‫ישראל‬
‫לנוער‬
‫שביל להאיר את הנשמה‬
‫ב‬
‫המצלמה שלנו יצאה לסיור בסניפי "שלום לעם" במצפה מנות ובמושב יערה‪.‬‬
‫היה מרתק!‬
‫מדרשיית 'שלום לעם' במצפה מנות | פועלת בימי ג' בין השעות ‪20:00 - 21:30‬‬
‫בבית הכנסת של הישוב‬
‫בואו להצטרף לפעילות המדרשייה! לפרטים‪054-4324518 :‬‬
‫מדרשיית 'שלום לעם' במושב יערה | פועלת בימי ב' בין השעות ‪19:00 20:150-‬‬
‫בבית הכנסת של הישוב‬
‫בואו להצטרף לפעילות המדרשייה! לפרטים‪054-4324518 :‬‬
‫גיליון זה יו"ל ע"י‬
‫ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל‪:‬‬
‫מרכז "שלום לעם"‬
‫מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית‬
‫ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב‬
‫לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות *‬
‫הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים‪ ,‬סמינרים וימי עיון * סיוע‬
‫לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל'‬
‫מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט‬
‫שע"י עמותת גבריאל שר‬
‫ישראל (ע"ר ‪)58-037849-5‬‬
‫רחוב בני ברית ‪ 18‬ירושלים‬
‫טל‪02-5022881 .‬‬
‫פקס‪02-5022771 .‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫‪www.shalomlaam.co.il‬‬
‫‪www.shalomlaam.co.il‬‬
‫בית הכנסת (א')‬
‫במדור יש לי מושג‬
‫פרשת בראשית כ"ז תשרי תשע"ו ‪ 10‬באוקטובר ‪2015‬‬
‫שבת פרשת בראשית‪ ,‬כ"ז בתשרי תשע"ו‪,‬‬
‫‪ 10/10/15‬רבי יצחק הזקן‬
‫ביום זה חל יום פטירתו של אחד מגדולי‬
‫בעלי 'התוספות' שעל התלמוד הבבלי‪,‬‬
‫רבנו יצחק הזקן‪ ,‬שהיה נינו של רש"י‬
‫ואחיינם של שלושת האחים מראשוני‬
‫בעלי התוספות‪ ,‬רבנו תם‪ ,‬הרשב"ם‬
‫והריב"ם‪ .‬הר"י מכונה 'בעל התוספות'‪,‬‬
‫בהיותו אחד מחשובי המפרשים של‬
‫התוספות‪ ,‬שהם פירושים‪ ,‬קושיות‬
‫ותירוצים על התלמוד הבבלי‪ .‬את‬
‫התוספות שחיבר לומדים עד היום רבבות‬
‫בחורי ישיבות ותלמידי חכמים בעולם‬
‫היהודי כולו‪ ,‬וחידושיו הפכו להיות חלק‬
‫בלתי נפרד מלימוד הגמרא עד היום‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬כ"ט בתשרי תשע"ו‪12/10/15 ,‬‬
‫שמעון הצדיק‬
‫בתאריך זה חל יום פטירתו של שמעון‬
‫הצדיק‪ ,‬שהיה משיירי הכנסת הגדולה ומראשוני התנאים ואבות התורה שבעל‬
‫פה‪ .‬שמעון הצדיק היה מתלמידיו של עזרא הסופר והיה כהן גדול במשך‬
‫ארבעים שנה בתחילת בית המקדש השני‪ .‬ימיו היו ימים טובים לעם ישראל‬
‫ולאחר פטירתו חלו שינויים שלא לטובה בבית המקדש‪ .‬בארבעים שנות‬
‫כהונתו היה הגורל של ה' בהגרלה על שני השעירים ביום הכיפורים עולה בימין‬
‫ולשון של זהורית הייתה מלבינה כרמז לכך שנמחלו עוונותיהם של ישראל‪.‬‬
‫הנר המערבי של המנורה היה דולק‪ ,‬ואש של המערכה הייתה מתגברת מאליה‬
‫עד שלא היה צורך להוסיף עצים‪ .‬שרתה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם‬
‫הפנים וכל כהן שהיה מקבל חתיכה בגודל כזית היה שבע כאילו אכל הרבה‪,‬‬
‫ובימיו לא היה השעיר המשתלח לעזאזל מגיע למחצית ההר עד שהתפרק‬
‫לחתיכות‪ ,‬כרמז שנמחלו עוונותיהם ישראל‪ .‬שמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר‬
‫מוקדון‪ ,‬שכבש את ארץ ישראל מידי הפרסים ואלכסנדר השתחווה לו באומרו‬
‫שדמות דיוקנו של שמעון הצדיק מלווה אותו בכל מלחמותיו‪ .‬קברו של שמעון‬
‫הצדיק מצוי בפאתי השכונה שנקראת על שמו בצפונה של העיר העתיקה‪.‬‬
‫כיום פוקדים רבים את המקום ומתפללים בו להיוושע בזכות התנא הקדוש‪.‬‬
‫מסע אל‬
‫העבר‬
‫יום שלישי‪ ,‬ל' בתשרי תשע"ו‪ 13/10/15 ,‬ראש חודש‬
‫ל' בתשרי‪ ,‬הוא היום הראשון של ראש חודש מר ‪ -‬חשוון מתוך שני ימי ראש‬
‫חודש‪ .‬ראש חודש נחשב כיום חג באופן מסוים עוד מזמן התנ"ך‪ ,‬ובזמן בית‬
‫המקדש היו מקריבים בו קרבנות מיוחדים של מוסף על המזבח‪ .‬בזמן בית‬
‫המקדש ואף כמה מאות שנים לאחר מכן‪ ,‬היו חכמי ישראל קובעים את קידוש‬
‫החודש על פי עדי ראייה שצפו בזמן מולד הירח‪ ,‬אולם עקב הקושי להמשיך‬
‫בנוהג זה תחת השלטון הרומאי‪ ,‬קבע הלל השני בשנת ג' אלפים קי"ט‪ ,‬את‬
‫הלוח העברי‪ ,‬שיסודותיו נקבעו עד סוף כל הדורות ועל פי לוח זה אנו קובעים‬
‫את מהלך השנה ואת סדר החגים והמועדים‪ .‬בראש חודש מוסיפים 'יעלה‬
‫ויבוא' בתפילה ובברכת המזון‪ ,‬קוראים בתורה ומתפללים תפילת מוסף‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬א' בחשוון תשע"ו‪ 14/10/15 ,‬חודש מר ‪ -‬חשוון‬
‫* החודש השני במניין חודשי השנה לבריאת העולם‪ ,‬והחודש השמיני בתורה‬
‫למניין החודשים ליציאת מצרים הוא חודש חשוון‪.‬‬
‫* החודש נקרא בספרי הנביאים בשם "ירח בול"‪ .‬יש אומרים שהוא מלשון‬
‫יבול‪ ,‬או מלשון נבל שעלי האילן נובלים‪.‬‬
‫* אחרים מסבירים את השם בול מלשון מבול‪ ,‬כי בחודש זה התחיל המבול‬
‫לרדת על הארץ‪.‬‬
‫* חז"ל דרשו את שם החודש מלשון "מר" שמשמעותו טיפות מים‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב‪" :‬הן גוים כמר מדלי"‪ ,‬והוא על שם טיפות הגשם שיורדות בחודש זה‪.‬‬
‫* יש שמצאו רמז בשם החודש מלשון מרירות‪ ,‬כי בחודש זה אין חגים או‬
‫אירועים שמחים אחרים‪ ,‬ואף אירעו בו כמה מאורעות מצערים‪.‬‬
‫* השם מר ‪ -‬חשוון כמו כל החודשים‪ ,‬מוצאו מבבל ומשמעות השם באשורית‬
‫הוא‪" :‬ארוחשמני" "או וורח‪-‬שמן"‪ ,‬שמשמעותו החודש השמיני‪ .‬ייתכן והשם‬
‫מר ‪ -‬חשוון מורכב משתי מלים‪ :‬מרחש‪ ,‬ון‪ .‬מרחש ‪ -‬רחש‪ ,‬מבוע מים‪ .‬ון ‪ -‬מים‪,‬‬
‫מפני התגברות המעיינות‪.‬‬
‫"מ ַרח ְׁשוָ ן"‪ .‬בפי כולם נקרא החודש‬
‫* בעדות תימן עד היום נקרא החודש כך‪ְ :‬‬
‫בשמו המקוצר והלא נכון "חשון"‪.‬‬
‫* בספרי החסידות מוסבר שם החודש מר חשוון מלשון מרחשין השפתיים‪,‬‬
‫וממשיכים את התפילות שהתפללנו בחודש תשרי‪.‬‬
‫* חודש מר ‪ -‬חשוון לעתים הוא חודש חסר בן עשרים ותשעה ימים‪ ,‬ולעתים‬
‫הוא מלא בן שלושים יום‪.‬‬
‫* בז' במר ‪ -‬חשון‪ ,‬מתחילים לשאול על הגשמים בתפילת שמונה עשרה 'ותן‬
‫טל ומטר'‪.‬‬
‫מבחן הרגשות‬
‫מבאט‬
‫ל‬
‫החיים‬
‫הרגע הזה היה אחד מהגדולים ביותר‬
‫בחייו של עורך הדין סטיוארט וולדמן‪.‬‬
‫לאחר שנים של עבודה כשכיר‪,‬‬
‫והתמחות במשך שנים – הוא פתח‬
‫את משרדו כעצמאי‪ ,‬משרד עורכי דין‬
‫'וולדמן ושו"ת' במרכז מנהטן‪.‬‬
‫סטיוארט נולד אי שם בעיירה נידחת‬
‫בצפון ארצות הברית‪ ,‬אך תמיד חלם‬
‫להגיע אל 'העיר הגדולה' שם יוכל‬
‫להשפיע בעבודתו על הרבה אנשים‪,‬‬
‫לקחת חלק בעסקאות גדולות‪ ,‬בשונה‬
‫ממה שעשה עד היום בעיירה הקטנה‬
‫שגדלו‬
‫שבה התגורר‪ .‬בשונה משותפיו‬
‫דוד קליינר‬
‫בליבה הסואן של העיר ואפילו לא שמו‬
‫לב למתרחש בה‪ ,‬סטיוארט היה עירני לכל תופעה שהייתה חדשה עבורו‪,‬‬
‫כמו עשרות אלפי האנשים שזרמו בכל ערב מן המשרדים כשעניבה על‬
‫צווארם ובידם תיקי ג'ימס בונד היישר אל הרכבת התחתית שתוביל‬
‫אותם הביתה‪ .‬אבל מה שהכי הפתיע אותו במנהטן היה המוני ההומלסים‬
‫שהיו פזורים בכל רחבי העיר‪ .‬אצלו בעיירה לא היה כלל מושג של אדם‬
‫חסר בית‪ ,‬ואם מישהו היה שרוי במצוקה‪ ,‬תמיד היה מי שידאג לו מקרב‬
‫התושבים‪ .‬אבל כאן בלב מנהטן‪ ,‬עם כל נהרות האדם הללו שנשפכו מן‬
‫המשרדים‪ ,‬אפילו אדם אחד לא טרח לזרוק מבט על האומללים ששכבו‬
‫בפינות הרחוב וציפו לנדבות‪.‬‬
‫הוא החל לשאול את חבריו האם יש גורם רשמי המטפל בחסרי הבית‬
‫הללו‪ ,‬אבל הם ענו לו שאין שום גוף העוזר להם‪ ,‬חוץ מאנשים פרטיים‬
‫שמדי פעם מגישים להם דבר מה לאכול‪ .‬סטיוארט הצטמרר מחוסר‬
‫הרגישות שאליה התרגלו אנשי העיר‪ ,‬שגדלו עם המציאות הזאת מלידה‪,‬‬
‫והחליט לעשות מעשה‪ :‬הוא תלה שלט בכניסה לבניין המשרדים שלו‬
‫ובעוד כמה בנייני משרדים‪ ,‬ובו הוא כתב‪" :‬אנשים יקרים‪ ,‬האם ידעתם‬
‫שישנם אלפי חסרי בית המסתובבים ללא עזרה ברחובות מנהטן? אנו‬
‫יוצאים ביזמה לעזור להם‪ ,‬על ידי הקמת מקום ייחודי שבו יינתן להם‬
‫לאכול ומקום ללון‪ .‬אנא עזרו לנו בתרומה חד פעמית של ‪ 5‬דולר‪ .‬בברכה‪-‬‬
‫עורך דין סטיוארט וולדמן"‪.‬‬
‫בתחתית המודעה הוא השאיר את הטלפון שלו ואת כתובת משרדו‪,‬‬
‫להעברת התרומות‪ .‬הוא המתין שבוע‪ ,‬אבל בסופו ספר בסך הכול שתי‬
‫מעטפות עם ‪ 5$‬שהגיעו אל תיבת הדואר שלו‪ .‬סטיוארט כמעט והתייאש‬
‫"לאנשים כאן אין שום רגשות וסנטימנטים לדבר‪ ,‬חוץ מאשר לכסף"‪ ,‬חשב‬
‫לעצמו‪ ,‬וכמוצא אחרון החליט לגשת לכמה מלקוחותיו על מנת לנסות‬
‫ולהתרים אותם באופן עצמאי‪ .‬הראשון אליו נכנס היה ג'ימי לורן בעל‬
‫משרד פרסום ענק המגלגל מיליוני דולרים‪.‬‬
‫סטיוארט החל לספר לו על יוזמתו לעזור לאלפי ההומלסים של ניו יורק‪,‬‬
‫ועל חוסר הצלחתו בגיוס הכספים‪ .‬ג'ימי התבונן בו והחל לצחוק‪ .‬לאחר‬
‫מכן הוא התכופף ושלף ממגרתו את העיתון של אותו היום‪" :‬ידידי תתבונן‬
‫רגע בכתבה שבעמוד ‪ ,13‬הנה תמונה של אלפי פליטים סודנים שברחו‬
‫ממדינתם‪ ,‬והם נמצאים כרגע חסרי כול במחנה פליטים שהוקם אי שם‬
‫באפריקה‪ ,‬אולי אתה רוצה לשלוח אליהם ‪ 5$‬על מנת להקל במעט על‬
‫מצוקתם?"‬
‫סטיוארט גרד‬
‫בראשו במבוכה‬
‫וענה‪" :‬וכי מה‬
‫יעזרו חמשת‬
‫הדולרים שלי‬
‫למצוקה של‬
‫כל כך הרבה‬
‫אנשים?" ג'ימי‬
‫צחק לתגובתו‪,‬‬
‫אליו‬
‫ופנה‬
‫בשנית‪" :‬כעת‬
‫את‬
‫תראה‬
‫המודעה שהפקנו‬
‫עבור השגת תרומות לאגודה העוזרת לפליטים סורים‪"...‬‬
‫הוא הוציא פוסטר גדול עליו מופיעה תמונה של ילד בן ‪ 3‬היושב עם בגדים‬
‫בלויים על מדרכה‪ ,‬ומתחת מופיע הכיתוב‪" :‬החיים שלו יכולים להשתנות‬
‫לטובה‪ .‬על ידי תרומתכם נוכל לדאוג שהוא יקבל מזון‪ ,‬עזרה רפואית‪,‬‬
‫מקום לישון בו‪ ,‬ובנוסף גם חינוך והשכלה"‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬אתה מוכן לתרום עבור הילד הזה?" שאל ג'ימי‪ ,‬והמשיך‪" :‬תבין‬
‫סטיוארט‪ ,‬בני אדם חושבים שהם עובדים עם השכל‪ ,‬אבל האמת היא‬
‫שהם עובדים רק עם הרגש‪ .‬אין שום הבדל בין המקרים‪ ,‬אלא שאף אחד‬
‫לא חושב שתרומה של ‪ $ 5‬לעשרות אלפי פליטים סודנים תוכל לעזור‬
‫במשהו‪ ,‬אבל ברגע שמדובר על עזרה מוחשית למישהו ספציפי‪ ,‬בליווי‬
‫תמונתו‪ ,‬כאן נכנס הרגש לפעולה והאדם מרגיש שהוא לא יכול לעמוד‬
‫מנגד‪ ,‬גם כשהוא יודע שבסופו של דבר העזרה צריכה להגיע לאלפי‬
‫אנשים‪ .‬אני מקווה שנתתי לך רעיון איך להכין את המודעה הבאה‪ .‬ואגב‪,‬‬
‫הנה לך ‪ 100$‬הראשונים‪"...‬‬
‫סטיוארט הושיט לו את הכסף בחזרה ואמר‪" :‬הנה לך כסף עבור המודעה‪,‬‬
‫אני בטוח שאתה תכין אותה כמו שרק אותה יודע‪ .‬בוא נתחיל לעבוד ואולי‬
‫נצליח לשנות את חייהם של ההומלסים האומללים הללו‪"...‬‬
‫ג'ימי דחה את הכסף "מחר בצהריים תקבל את הסקיצה הראשונית של‬
‫הפוסטר" אמר בחיוך‪" .‬המאה דולר שלי‪ ,‬ספק אם יעזרו להומלס אחד‪ .‬אני‬
‫סומך עליך שתוביל את המהפכה הזאת‪ ,‬ותצליח לעזור לחסרי הבית‪"...‬‬
‫לחץ את ידו בחום‪ ,‬ויצא מהחדר‪.‬‬
‫למחרת בשעות אחר הצהריים‪ ,‬כמעט כל כניסות המשרדים שבאזור היו‬
‫מכוסות בפוסטרים צבעוניים עם קריאה לעזרה עבור חסרי הבית‪ .‬בתוך‬
‫ארבעה ימים‪ ,‬נאספו חמישים אלף דולר וסטיוארט יכול היה להתחיל‬
‫לפתוח כבר למחרת‪ ,‬מקום שבו הוא מעניק ארוחות חמות לחסרי הבית‪...‬‬
‫***‬
‫האדם מובל על ידי רגשות המחליטים עבורו מה לעשות‪ ,‬לכן התורה‬
‫ציוותה על מצוות הצדקה שאותה יש לתת לכל נצרך ללא התחשבות‬
‫במניעים רגשיים‪ .‬באותה מידה יש גם מצווה לסייע פיזית לכל אדם הנתון‬
‫במצוקה‪ ,‬וגם אם מדובר באדם ששנוא עליך‪ ,‬אתה צריך לעזור לו אפילו‬
‫שזה נוגד את הרגש שלך‪.‬‬
‫אם אתה רוצה‬
‫להתרחק מחטא‪,‬‬
‫צא וחשוב‬
‫ועיין בסופו‪.‬‬
‫(אבות דרבי נתן)‬
‫המחשבה על התוצאה‬
‫הסופית יכולה למנוע אותנו‬
‫ממעשים רעים‬
‫בית כנסת (א')‬
‫יש לי‬
‫בימים הקדושים שעברו עלינו‪ ,‬שהינו‬
‫שעות רבות בבית הכנסת‪ .‬ישנם אנשים‬
‫שבמשך השנה כמעט שאינם מגיעים‬
‫לבית הכנסת‪ ,‬אבל מקפידים לעשות‬
‫זאת בימים הנוראים‪ .‬זו ההזדמנות‬
‫לכתוב על המקום הזה‪ ,‬שהוא המוסד‬
‫המרכזי בכל קהילה יהודית‪.‬‬
‫הציבור הוא העיקר‬
‫אמנם רבים אינם מודעים לכך‪ ,‬אך‬
‫עבודת ה' החשובה ביותר איננה זו‬
‫שהאדם עושה באופן אישי‪ ,‬אלא זו‬
‫יוסף רזניק‬
‫הנעשית על ידי הציבור בכללותו‪ .‬בימי‬
‫קדם עניין זה התבטא בעיקר בעבודת‬
‫בית המקדש‪ ,‬שנעשתה בשם העם כולו‪ .‬כיום‪ ,‬שבית המקדש חרב‪,‬‬
‫השריד היחיד שנשאר לנו מעבודת הציבור הוא התפילה בבית הכנסת‪.‬‬
‫משום כך בית הכנסת נקרא גם "מקדש מעט"‪ .‬ובגלל קדושת המקום‪ ,‬גם‬
‫מי שמסיבה מסוימת מתפלל ביחידות‪ ,‬עדיף שיעשה זאת בבית הכנסת‬
‫ולא בבית‪.‬‬
‫מי צריך לבנות בית כנסת?‬
‫על פי ההלכה‪ ,‬בכל מקום שיש בו עשרה יהודים צריך לדאוג למקום‬
‫תפילה ציבורי‪ ,‬שנקרא "בית כנסת" מלשון כינוס והתאספות‪ .‬חובה זו‬
‫מוטלת על כל חברי הקהילה‪ ,‬ובקהילות רבות גבו מסים מיוחדים לצורך‬
‫כך‪ .‬במקרים אחרים היו אלה תורמים שמימנו את הבנייה ואת החזקת‬
‫המקום‪.‬‬
‫במשך ההיסטוריה היהודית פעלו בכל העולם רבבות רבות של בתי‬
‫מושג‬
‫כנסת ‪ -‬מחדרים קטנים ופשוטים עד מבנים גדולים ומפוארים ביותר‪.‬‬
‫בארץ ישראל בלבד התגלו יותר ממאה בתי כנסת עתיקים‪ ,‬חלקם עוד‬
‫מתקופת בית שני‪ .‬בחלק מבתי הכנסת הללו נמצאו פסיפסים יפים‬
‫וקישוטי אבן‪ ,‬וכן כתובות אבן המנציחות את האנשים שתרמו לבניין‪ .‬כך‬
‫למשל נכתב בבית הכנסת בישוב ברעם‪ ,‬לפני כ‪ 1800-‬שנה‪" :‬יוסה הלוי‬
‫בן לוי עשה המשקוף הזה‪ ,‬תבוא ברכה במעשיו שלום"‪.‬‬
‫כיצד יש להתנהג בבית כנסת?‬
‫בית כנסת הוא מקום קדוש‪ ,‬ולכן יש לנהוג בו בכבוד ואין לעסוק בו בענייני‬
‫חול אלא רק בענייני מצווה‪ .‬אין להיכנס לבית כנסת כמחסה מגשם או‬
‫משמש או כקיצור דרך בלבד‪ .‬אסור לשוחח בבית הכנסת שיחות חולין‬
‫(אפילו שלא בזמן התפילה)‪ ,‬ואין לאכול ולשתות בו אלא בסעודת מצווה‪,‬‬
‫או כדי למנוע ביטול תורה‪ .‬חכמי הדורות האחרונים שיבחו את בני עדות‬
‫המזרח‪ ,‬על שהם נזהרים במיוחד בקדושת בית הכנסת‪.‬‬
‫מה ההבדל בין "בית כנסת" ל"בית מדרש"?‬
‫בית כנסת מיועד לתפילה‪ ,‬ואילו בית מדרש מיועד ללימוד תורה‪ .‬קדושתו‬
‫של בית מדרש גדולה מזו של בית כנסת‪ ,‬ולכן מותר להפוך בית כנסת‬
‫לבית מדרש אך לא להיפך‪ .‬אמנם בימינו‪ ,‬רוב בתי הכנסת ובתי המדרש‬
‫מיועדים גם לתפילה וגם ללימוד‪ ,‬ולכן דינם שווה‪.‬‬
‫מי יכול להיות שליח ציבור (חזן) לתפילה?‬
‫שליח הציבור הוא כשמו ‪ -‬ה"נציג" של הקהל לפני הקב"ה‪ ,‬ולכן עליו‬
‫להיות ראוי לכך‪ .‬כאשר מדובר בתפילה אקראית‪ ,‬כל אדם שומר מצוות‬
‫יכול להיות שליח ציבור‪ .‬אולם בקהילות שבהן ממנים שליח ציבור קבוע‬
‫לכל התפילות‪ ,‬יש להקפיד שיהיה זה אדם בוגר (ולא נער)‪ ,‬ירא שמים‪,‬‬
‫עניו ומקובל על הציבור‪ ,‬וכמובן עליו לדעת להתפלל בצורה מדויקת‬
‫ויפה‪ .‬בתפילות הימים הנוראים ישנה אחריות מיוחדת‪ ,‬ולכן יש לחפש‬
‫שליח ציבור גדול בתורה ובמעשים טובים עד כמה שאפשר‪ .‬אמנם בכל‬
‫מקרה אין להיכנס למחלוקת או מריבה ח"ו בגלל עניין זה‪.‬‬
‫תוספת מיותרת‬
‫סיפור‬
‫לשבת‬
‫השעה הייתה שעת לילה מאוחרת‪,‬‬
‫המחנה הענק היה שקט לחלוטין ורק‬
‫קולות הצרצרים הפרו את הדממה‪.‬‬
‫החיילים בביתן השמירה עוד הספיקו‬
‫להתלונן בין פיהוק למשנהו על כך‬
‫שאין סיבה להשאיר אותם ערים‬
‫בשקט שסביבם‪ .‬לפתע זה קרה‪:‬‬
‫פיצוץ עז הרעיד את המחנה ולא הותיר‬
‫מקום לספיקות ‪ -‬מחסן התחמושת‬
‫הענק החל לבעור והפך תוך מספר‬
‫דקות למדורה ענקית שנראתה היטב‬
‫בכל האזור‪ .‬ואם זה לא הספיק‪ ,‬מדי‬
‫מספר דקות נשמעו פיצוצים נוספים‬
‫שאחריהם עלו הלהבות אל על עד‬
‫מיכאל ראם‬
‫שהגיעו לגבהים עצומים‪.‬‬
‫ברחבי המחנה נשמעה אזעקה עולה‬
‫ויורדת וכוחות הכיבוי וההצלה החלו לזרום למקום במהירות‪ ,‬מנסים‬
‫להציל את מה שמסביב למחסן התחמושת‪ .‬שעות ארוכות הלהבות‬
‫המשיכו לבעור וכוחות הכיבוי הרבים נלחמו כאריות כדי שהאש לא‬
‫תתפשט לכל מרחב המחנה‪ .‬רק כשהבוקר התחיל להאיר הצליחו‬
‫כוחות הכיבוי להשיג שליטה על האש‪ ,‬והתוודעו לממדי ההרס‪ :‬ממחסן‬
‫התחמושת הענק לא נותר זכר ורק בנס לא היו פגיעות בנפש‪.‬‬
‫כבר באותו יום התכנסו אנשי הקצונה הבכירה בצבא האוקראיני והוקמה‬
‫ועדת הוועדה החלה לחקור את נסיבות המקרה ולמנות את הלקחים‬
‫שניתן להפיק לעתיד כדי שלא ישנו מקרים דומים בקרב כוחות הצבא‬
‫האוקראיני‪.‬‬
‫בראשות הוועדה הועמד תת אלוף אלכסיי זובורוב‪ .‬אלכסיי היה מפקד‬
‫קשוח ובקרב פקודיו ידעו כולם שאם הוא חותר אל מטרה מסוימת‬
‫מעטים הסיכויים שהוא לא יגיע אליה‪ .‬הוא היה נחוש מאוד ודווקא בגלל‬
‫תכונות אלו הוחלט להטיל עליו את המשימה הכבדה‪.‬‬
‫כבר למחרת פשטו על המחנה חוקרי שריפות ותאונות‪ ,‬שניסו לדלות כל‬
‫בדל מידע שיוביל אותם אל המחדל שהוביל לשריפת הענק‪ .‬במקביל‬
‫לכך נבדקו היטב כל נוהלי האבטחה‪ ,‬ונבדק האם מולאו הוראות כוחות‬
‫ההצלה‪ .‬החוקרים לא ויתרו והפכו כל אבן בדרך לפתרון התעלומה‪.‬‬
‫הימים עברו ועדיין לא נראה באופן פתרון לחידת השריפה הגדולה‪.‬‬
‫תא"ל אלכסיי לא ויתר והורה לשלוח מאות חיילים שיסרקו כל פינה בין‬
‫ההריסות‪ .‬עשרות המשאיות שפינו את הפסולת נעצרו ביציאה ותכולתן‬
‫נבדקה ע"י החיילים‪.‬‬
‫לאחר מספר ימים של מאמץ נתגלה קצה חוט או ליתר דיוק קצה של‬
‫סיגריה – בדל סיגריה נמצא בין הררי הפיח והאפר‪ .‬זה היה ברור שנעשה‬
‫כאן מעשה בניגוד להנחיות הבטיחות‪ .‬העישון בקרבת מחסן התחמושת‬
‫היה אסור בתכלית‪ ,‬ובשלטים הרבים המזהירים על כך צוין שהדבר יכול‬
‫לגרום למעצר ארוך נגד המעשן המפר את הכללים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אם חשבו חברי הוועדה שפתרון התעלומה נמצא כבר ממש‬
‫מעבר לדלת מהר מאוד הם התבדו‪ ,‬לא היה להם מושג כיצד החיילים‬
‫האחראים על שמירת המתקן הפרו את ההוראות ברגל גסה‪ .‬זו הייתה‬
‫שעת צהריים‪ ,‬ותא"ל אלכסיי ישב במשרדו מדוכדך‪ .‬בעוד יומיים הוא‬
‫צריך להגיש את מסקנות הוועדה שבראשה הוא עומד ועדיין אין לו מה‬
‫לומר לממונים שמעליו‪ .‬לפתע הוא קם ממקומו שבחדר הממוזג והחליט‬
‫לצאת החוצה כדי לבדוק בעצמו‪ .‬אולי‪ ,‬אולי יצליח לגלות בחושיו החדים‬
‫משהו שאחרים לא השכילו לקלוט‪.‬‬
‫הוא הסתובב בין הררי הברזל והפיח וניסה לדלות מהם מידע‪ .‬לפתע‬
‫צדה עינו שלט פח גדול שהיה מוטל עקום‪ ,‬משהו בכיתוב שעל השלט‬
‫היה נראה לו מוזר אבל הוא לא ידע להסביר מה בדיוק‪ .‬לקחו לו מספר‬
‫שניות לקלוט מה קורה כאן ולפתע כל התמונה הייתה ברורה לחלוטין‪.‬‬
‫*‬
‫שלוש שנים קודם לכן‪:‬‬
‫דימיטרי ישב בביתן השמירה שבכניסה למחסן התחמושת‪ .‬זו הייתה‬
‫שעת ערב שקטה והחיילים סעדו באותה שעה את ארוחת הערב‪ ,‬המקום‬
‫היה שקט מאוד לאחר ההמולה הרבה והתנועה התזזיתית שאפיינה את‬
‫מחנה הענק‪.‬‬
‫דימיטרי ישב בביתן השמירה ונמנם‪ ,‬אבל אזניו היו כרויות לכל רחש‪.‬‬
‫בשעות כאלו הוא אהב להתרפק על סיפורים מהעבר‪ .‬באותו יום הוא‬
‫נזכר בסיפור הטראגי של סבו שאותו לא זכה להכיר שנהרג מפיצוץ‬
‫במכל הגז שמתחת לבניין מגוריו‪ ,‬לאחר שאחד השכנים עישן בקרבת‬
‫המכל הדליק והבניין כולו עלה באש‪.‬‬
‫דימיטרי הביט מסביבו בשלטים המזהירים מפני סכנת העישון בקרבת‬
‫מחסן התחמושת הענק‪ .‬על השלט נכתב‪" :‬אסור לעשן במרחק ‪75‬‬
‫מטרים מהמתקן"‪.‬‬
‫לפתע החליט דימיטרי שהדבר אינו מוצא חן בעיניו‪ 75" :‬מטר זה ממש‬
‫לא מספיק לסכנה כל כך גדולה"‪ ,‬חשב לעצמו‪ .‬אבל הוא לא הסתפק‬
‫במחשבות‪ .‬כבר למחרת בעיצומה של משמרת הלילה הוא הסתובב‬
‫עם שפופרת צבע קטנה ובמקצועיות הוסיף את הספרה אפס לשלטי‬
‫האזהרה‪.‬‬
‫ימים וחודשים חלפו‪ ,‬חיילים חדשים הגיעו למחנה וכשהגיעו התחילו‬
‫לגחך על האזהרה המחמירה כל כך‪" .‬טוב שלא כתבו שצריך להרחיק עד‬
‫קייב כדי להדליק סיגריה"‪ ,‬אמר אחד החיילים‪ .‬ועם הזמן נפרצה חומת‬
‫האזהרה והחיילים החלו לעשן בקרבת מחסן התחמושת‪.‬‬
‫תת אלוף אלכסיי הביט בשלט שבידיו וגרד את האפס הנוסף‪ .‬רק עינו‬
‫החדה הצליחה לקלוט את השינוי שנעשה בשלט‪ ,‬רק אז הוא הבין שמי‬
‫שניסה להוסיף על האזהרות החמורות גרם לבסוף לשרפה הענקית של‬
‫מחסן התחמושת‪...‬‬
‫***‬
‫בפרשת השבוע מסופר על חטאו של אדם הראשון‪ .‬למרות ציווי הקב"ה‬
‫שלא לאכול מעץ הדעת נכנעו האדם ואשתו לפיתוייו של הנחש ואכלו‬
‫ממנו‪ .‬מה שגרם לחטא הנורא היה‬
‫התוספת של האישה לציוויו המקורי‬
‫של הקב"ה‪ .‬על אף שהציווי היה‬
‫שלא לאכול מהעץ החליטה האישה‬
‫על דעתה להוסיף על האיסור גם‬
‫את הנגיעה בעץ הדעת‪ ,‬מה שהוביל‬
‫בסופו של דבר לכך ששניהם עברו‬
‫על איסור האכילה וגורשו מגן עדן‬
‫ואת אותו חטא אנו נושאים על גבנו‬
‫מאז ועד ימינו ממש‪ ,‬בגלל תוספת‬
‫אחת מיותרת‪.‬‬
‫השומר שלא שמר‬
‫בפרשת השבוע כתוב‪" :‬וַ ַּיִּקח ה'‬
‫ן‪-‬ע ֶדן‪ְ ,‬ל ָע ְב ָדּה‬
‫ת‪-‬ה ָא ָדם; וַ ּיַּנִ ֵחהּו ְבגַ ֵ‬
‫ֶא ָ‬
‫ְּול ָׁש ְמ ָרּה" (בראשית ב'‪ ,‬ט"ו)‬
‫אדם הראשון נצטווה בשני דברים‪:‬‬
‫א') לעבוד ולשמור על גן העדן‪.‬‬
‫ב') שלא לאכול מעץ הדעת‪ .‬אדם‬
‫הראשון עמד בציווי הראשון‪ ,‬אבל‬
‫עבר על הציווי השני שלא לאכול‬
‫מעץ הדעת‪.‬‬
‫חטאו של אדם הראשון שלא עמד‬
‫בציווי השני‪ ,‬הוביל אותנו לשאלה‬
‫מעניינת‬
‫אריה‪ ,‬קבלן מפורסם לעבודות‬
‫סלילה ופיתוח‪ ,‬זכה במכרז גדול‬
‫מטעם משרד התחבורה לסלילת‬
‫אחד הכבישים המהירים‪ .‬כיוון‬
‫שהעבודה נעשתה במקומות‬
‫שוממים‪ ,‬וכלי העבודה נאלצו‬
‫להישאר במקום עבור הפועלים‪,‬‬
‫הביא אריה את יורי – שנודע‬
‫כשומר גברתן ואמיץ לשמור על‬
‫הטרקטורים והכלים ההנדסיים‬
‫שבמקום‪ .‬בסוף החודש‪ ,‬החליט יורי‬
‫'להבריז' מהשמירה לכבוד מסיבת‬
‫יום ההולדת של הבת שלו‪ .‬למזלו‬
‫הרע‪ ,‬נגנב אחד הטרקטורים מאתר‬
‫הסלילה בדיוק בזמן שבו הלך‬
‫הביתה‪ .‬אריה פנה ליורי ואמר‪" :‬איך‬
‫בית‬
‫המדרש‬
‫שאלה מס' ‪363‬‬
‫הכנסו לאתר‬
‫‪shalomlaam.co.il‬‬
‫למדור השאלה השבועית‬
‫כתבו את תשובתכם‬
‫והשתתפו‬
‫בהגרלה הגדולה ‪-‬‬
‫‪ 2‬זוכים בתווי קנייה‬
‫בסך ‪ 300‬ש"ח‬
‫(ההשתתפות בהגרלה מגיל‬
‫‪ 14‬ומעלה)‪.‬‬
‫אתה עוזב את הטרקטור והולך הביתה?! לא מגיע לך בכלל משכורת‬
‫על העבודה‪"...‬‬
‫ואילו יורי טוען‪" :‬על הנזקים של הגנבה נדון בנפרד‪ .‬אבל מה זה‬
‫קשור למשכורת? שמרתי לך חודש שלם בכל לילה‪ ,‬חוץ משעתיים‬
‫שבהן הלכתי הביתה‪ ,‬ומגיע לי כסף על השמירה!"‬
‫מה אתם אומרים? מגיע ליורי כסף על העבודה?‬
‫מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט‪ :‬שולחן ערוך‬
‫'חושן משפט' סימן ש"א סעיף א' וב'פתחי תשובה' סעיף קטן ב'‪.‬‬
‫סימן ש"ה וב'קצות החושן' סעיף קטן ב'‪.‬‬
‫תשובה לשאלה "לעמוד בניסיון" (שאלה מס' ‪)361‬‬
‫תקציר השאלה השבועית‪ :‬מתי היה בשבוע ניסיון אצל מיסטר‬
‫יעקובי ומצא במשרדו סכום של אלף דולר‪ .‬הסכום הושאר על ידי‬
‫מיסטר יעקובי כדי לנסות את מתי‪ ,‬אבל מתי לקח אותו לעצמו‪ .‬מתי‬
‫לא המשיך את העבודה אצל מיסטר יעקובי שכעת תובע ממנו את‬
‫הכסף בחזרה‪ .‬אבל מתי טוען ‪ -‬הכסף הוא מציאה ואני לא צריך‬
‫להחזיר אותו‪ .‬מה הדין?‬
‫תשובה בקצרה‪ :‬אם מתי יודע בוודאות שהכסף הונח כדי לנסות‬
‫אותו‪ ,‬מתי חייב להחזיר אותו למיסטר יעקובי‪ ,‬אבל אם זה נמצא‬
‫במקום שמוגדר כ'רשות הרבים' מתי פטור מלהשיב את הכסף‪.‬‬
‫תשובה בהרחבה‪ :‬לפני שנתחיל לדון האם מתי חייב להשיב את‬
‫הכסף‪ ,‬עלינו לדעת האם היה מותר למר יעקובי לנסות אותו ולהניח‬
‫לו כסף בצורה שהוא יכול לקחת את הכסף‪.‬‬
‫האם מותר לעשות פיתיון במקרה ויש חשש שהוא ייפול בפח?‬
‫כתבו הפוסקים (שו"ת 'תורה לשמה') שאם יש חשש שהוא לא‬
‫יעמוד בניסיון‪ ,‬אסור להכניס אותו לניסיון מחשש של 'לפני עוור‬
‫לא תיתן מכשול' דין זה נלמד מהתלמוד (מסכת 'מועד קטן י"ז)‬
‫ששפחתו של רבי (רבי יהודה הנשיא‪ ,‬מחבר המשנה) הבחינה באדם‬
‫שמכה את בנו הגדול‪ ,‬ושמה אותו בנידוי מכיוון שהבן יחזיר לאביו‬
‫ויעבור על מצוות כיבוד אב‪ ,‬אבל במקרה שלנו שאין ממש איסור‬
‫בפועל‪ ,‬שהרי הכסף היה מונח במקום שמותר לקחת אותו ממנו וכל‬
‫הבעיה עם מתי היא רק 'התנהגות בלתי הולמת' כלפי בעל הבית‪,‬‬
‫מיסטר יעקובי לא עבר על איסור 'לפני עוור לא תיתן מכשול' על‬
‫שהניח למתי את הכסף‪.‬‬
‫אדם שמניח חפץ ברשות הרבים יכול לטעון שזה שלו?‬
‫למעשה עלינו לדעת האם הוא התייאש מהחפץ או לא‪ ,‬ולפי כללי‬
‫ההלכה אם אין בו סימן הרי שהוא התייאש‪ ,‬גם אם הוא יטען שלא‬
‫התייאש‪ .‬אבל אם הביא עדים והוכיח שלא התייאש‪ ,‬הדבר תלוי האם‬
‫יש לו שליטה על מה שהניח או לא‪ ,‬אם הוא שם את החפץ באמצע‬
‫הרחוב וודאי שאנשים שעוברים יכולים לקחת את החפץ‪ ,‬הדבר‬
‫מוגדר 'כזוטו של ים' (מקום שבלתי ניתן לשמור על החפץ שלא‬
‫ייאבד) שגם אם יעמוד עד מחר ויצעק לפני כולם‪ ,‬שלא התייאש‪.‬‬
‫איננו מתחשבים בדבריו והמציאה הפקר ושייכת למוצא החפץ‪.‬‬
‫אבל אם הבעלים נמצא בסמוך ויש לו את אפשרות למנוע את‬
‫לקיחת הכסף‪ ,‬זה לא נחשב כהפקר‪ .‬ואסור לקחת את הכסף כיוון‬
‫שהבעלים גילה בדעתו שאינו מפקיר את הכסף‪ .‬אבל אם זה מונח‬
‫במקום שבו רוב האנשים אינם מחזירים את האבדות‪ ,‬ישנה מחלוקת‬
‫הפוסקים האם זה נחשב כייאוש מוחלט‪ ,‬או שעדיין יכול לטעון‬
‫הבעלים שאינו מתייאש וסומך על כך שאדם הגון ימצא את הכסף‬
‫ויחזיר אותו לבעליו‪.‬‬
‫בסיפור שלנו‬
‫בסיפור שלנו סביר להניח שמיסטר יעקובי העמיד מישהו ליד‬
‫הכסף‪ ,‬שהרי הוא רק רצה לנסות את העובד‪ ,‬אבל הוא לא רצה‬
‫שסתם אדם שעובר שם ייקח את הכסף‪ ,‬והרי רצה לדעת האם‬
‫באמת הכסף נלקח על ידי מתי‪ ,‬ואם אדם אחר היה לוקח את הכסף‪,‬‬
‫הוא היה מונע זאת ממנו‪ ,‬ואם באמת כך התנהלו הדברים מתי חייב‬
‫להחזיר את הכסף למיסטר יעקובי‪ .‬בנוסף חשוב לציין‪ ,‬שבכל מקום‬
‫שנמצאת אבדה למרות שלפי כללי ההלכה הדבר מוגדר כ'ייאוש‬
‫בעלים' ישנה מצווה להתנהג לפנים משורת הדין ולהשיב את הכסף‬
‫לבעליו‪( .‬שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רנ"ט סעיף ה')‪.‬‬