חשיבות עניית תשעים אמנים בכל יום

Comments

Transcription

חשיבות עניית תשעים אמנים בכל יום
‫עלון שבועי מבית "בני אמונים"‬
‫פרשת נח‬
‫בנﬨיבות אמוניﬦ‬
‫אמן ותפילה בפרשה‬
‫חשיבות עניית תשעים אמנים בכל יום‬
‫צדקה תרומם גוי‬
‫בדברי הקדמונים מבואר שאין אדם נקרא‬
‫'צדיק' אלא אם מקפיד לענות צ' אמנים‬
‫בכל יום‪ ,‬לפי זה נראה שאף נח שנקרא‬
‫'איש צדיק' בודאי קיים תקנה זו‪.‬‬
‫רמז לכך נוכל ללמוד מלשון הכתוב‬
‫בפרשתינו ) בראשית ח טז(‪ " :‬צא מן התיבה"‬
‫ המילה 'צא' היא בגימטרייה אמן‪ ,‬ובנוסף‬‫אם נצרף את האות א' במילה 'צא' למילה‬
‫שאחריה 'מן'‪ ,‬נקבל את הצירוף 'צ' אמן'‪.‬‬
‫לפי זה נוכל לפרש את כוונת הכתוב כך‪:‬‬
‫"ויאמר אלוקים לנח" צא ‪ -‬הקפד על עניית‬
‫אמן‪ ,‬וכיצד תעשה זאת כראוי? ע"י עניית‬
‫צ' א‪-‬מן בכל יום‪.‬‬
‫קודם תפילת שמונה עשרה‬
‫יש אומרים שראוי לענות את תשעים אמנים אלו עוד‬
‫קודם תפילת שמונה עשרה‪ ,‬וראייתם מכך שב'זוהר‬
‫חדש' )תיקונים כרך ב פד א( מובא שמי שלא השלים את‬
‫חובת עניית תשעים אמנים‪ ,‬צריך לכוון בחמש עשרה‬
‫הווי"ן של 'אמת ויציב ונכון וקיים' וכו' העולים יחדיו‬
‫לגימטרייה צ'‪ .‬מדברים אלו של הזוהר נראה אכן שיש‬
‫להשלים אמנים אלו קודם תפילת י"ח‪ ,‬שאם לא כן‪,‬‬
‫מדוע ישלימן בתפילת 'אמת ויציב' הנאמרת קודם‬
‫תפילת י"ח ? )הגהות 'בני אבא' על ספר 'פתורא דאבא' בשם‬
‫בעל 'עטרת צבי מזידיטשוב(‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬תקנת עניית תשעים אמנים ביום קדומה‬
‫היא‪ ,‬ויסודותיה נטועים כבר בדברי ה'זוהר הקדוש'‬
‫)תיקוני זוהר תקונא תמני סרי דף לג א( שם דיברו חז"ל‬
‫אודות הסנגוריה המיוחדת שמלמדים מלאכי‬
‫הרחמים על ישראל בעת שקמים המקטרגים עליהם‪,‬‬
‫וכך אומרים המלאכים לפני ה'‪ :‬רבון העולמים‪ ,‬הרי‬
‫הם אלו הקושרים תפילין על זרועם ועל ראשם‪ ,‬והם‬
‫המביאים לך בכל יום את מתנת הצדק"ה‪ ,‬הנעשית‬
‫על ידי שמקפידים על עניית צ' אמנים‪ ,‬ד' קדושות‪,‬‬
‫ק' ברכות ולימוד בה' חומשי התורה‪ .‬ובאומרם זאת‬
‫מיד מקבלים המלאכים מישראל את אותו הדורון‬
‫השלמת תשעים אמנים‬
‫ומגישים אותו למלכו של עולם‪ ,‬והוא מקבלו וממלא‬
‫מי שאינו יכול מסיבה כלשהי לענות תשעים אמנים‪,‬‬
‫את שאלתם‪.‬‬
‫יוכל לכוין בחמשה עשר הווין שבראש המילים "ויציב‬
‫דברי ישראל ]מודז'יץ[ פרשת נח‬
‫זי"ע[‬
‫ממונקאטש‬
‫]להרה"ק‬
‫רואי'‬
‫לחי‬
‫בספר 'באר‬
‫ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים‬
‫אמנים‬
‫תשעים‬
‫שעניית‬
‫ביאר‪,‬‬
‫)שם(‬
‫הקדוש‬
‫על הזוהר‬
‫ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה"‪ ,‬העולים‬
‫ושאר דברים שבקדושה כונו בזוהר הקדוש בשם "צדקה"‪ ,‬לפי שעל האדם יחדיו למניין תשעים ]ויחד עם האות א' שבמילה 'אמת' הקודמת להם עולים‬
‫לעשות את כל אלו הדברים‪ ,‬לא לשם קבלת פרס‪ ,‬כי אם כדרך צדקה לעניים‪ ,‬לגימטרייה צ"א‪ ,‬כגימטרייה של אמן[ )זוהר חדש תיקונים ח"ב דף פג ב(‪.‬‬
‫באופן שיהא ניכר שכל חפצו הוא רק לעשות נחת רוח ליוצרו‪ ,‬ובגין זאת מלמדים‬
‫תקנה נוספת להשלמת האמנים הובאה ב'בן איש חי' בשם ספר 'כתר מלכות'‬
‫עליו זכות שאף הקב"ה יקבל תפילתו בימינו הנקראת ימין צדק‪.‬‬
‫בכתיבת יד‪ :‬מנהג יפה שיאמר האדם בכל יום את הפסוק )תהלים פט נב(‪" :‬ברוך ה'‬
‫והגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל אמר פעם בהתעוררות לשומעי לקחו‪ :‬דעו לכם‪ ,‬לעולם אמן ואמן" ארבעים וחמש פעמים‪ ,‬וזה הפסוק יועיל לו במקום תשעים‬
‫כי אם חסר לאדם אחת מן המכסות שקבעו חכמינו לאמירת דברים שבקדושה ‪ -‬אמנים שחייב אדם לומר בכל יום‪ ,‬בעת שהוא אנוס ואינו יכול לענות‪ ,‬כגון שהוא‬
‫צ' אמנים‪ ,‬ד' קדושות‪ ,‬י' קדישים‪ ,‬ק' ברכות‪ ,‬הוא כבר לא צדיק! אין זה ענין של יושב בבית לבדו ואין הולך לבית הכנסת מחמת אונס‪ .‬ונראה לי דמנהג יפה הוא‬
‫עוד אמן או פחות אמן‪ ,‬אלא של כל בנין ה'צדיק' ‪ -‬אם חסר לנו אמן אחד‪ ,‬כל זה‪.‬‬
‫הבנין של הצדיק חסר! וכפי שאדם שחסרה לו אצבע אחת‪ ,‬הוא לא אדם פחות‬
‫אצבע ‪ -‬אלא כל שלימות האדם נחסרה בו! אף כאן יש לפנינו אדם 'בעל מום' ומוסיף ה'בן איש חי'‪ :‬וכן אני נהגתי לומר פסוק זה כמספר הנזכר בכל יום‪ ,‬אחר‬
‫פרשה של ברכת כהנים שאנחנו אומרים אחר ברכות השחר בכל יום‪ .‬ועשיתי כן‬
‫)'נפש שמשון' על סידור התפילה עמ' קלח(‪.‬‬
‫כדי שלא תשכח אמירתם ממני‪ ,‬מאחר שעשיתי לה זמן קבוע )'בן איש חי' שנה‬
‫א פרשת וישב אות טו(‪.‬‬
‫עניית אמן אחר ברכות השחר‬
‫תלמידו הגדול של האר"י‪ ,‬רבינו חיים ויטאל מביא שרבו ז"ל היה ויש שלמדו מדברי הפוסקים שבשעת הדחק ניתן להשלים את מנין‬
‫תשעים האמנים על ידי כוונת ראשי התיבות באמירת תפילת 'אין‬
‫"בני אמונים" ת‪.‬ד‪ 102 .‬בני ברק | פקס‪ | 08-9746102 .‬מייל‪gmail.com .‬כ@‪ | 9139191‬ניתן לקבל עלון זה במייל מידי שבוע‬
‫וכאשﬧ תקום מן ﬣספר תחפש באשר ﬥמדת אם יש בו דבר שתוﬤל לקיימו‬
‫בכל התורה כולה לא נמצא אדם המכונה בלשון 'צדיק'‪ ,‬מלבד איש אחד בלבד‪,‬‬
‫הלא הוא נח‪ ,‬עליו מעידה התורה )ו ט(‪" :‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ ,‬ואף‬
‫הקב"ה בכבודו אמר לו‪" :‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" )ז א(‪.‬‬
‫פירושים שונים מצאנו בדברי חז"ל ובספרי רבותינו המפרשים אודות הסיבה‬
‫שבגינה כונה נח בכינוי ייחודי זה‪ .‬ביריעה זו נתמקד בפירוש מעניין‪ ,‬אותו כותב‬
‫בדרך דרש האדמו"ר בעל 'דברי ישראל' ממודז'יץ זצ"ל‪ ,‬הפותח את דבריו בדברי‬
‫הקדמונים )רבנו בחיי‪ ,‬כד הקמח ערך ברכה; ספר הגן ‪ -‬דרך משה ליום י"א; מהרח"ו בהקדמה‬
‫ל'עץ חיים'( שאין אדם נקרא 'צדיק' אלא אם כן קיים בכל יום את הנרמז באותיות‬
‫'צדי"ק'‪ :‬עניית צ' אמנים‪ ,‬ד' קדושות וי' קדישים‪ ,‬ואמירת ק' ברכות‪ ,‬שכל אלו‬
‫הם עיקרי ויסודות האמונה‪.‬‬
‫אם הקב"ה בכבודו ובעצמו מכנה את נח 'צדיק'‪ ,‬ממשיך ה'דברי ישראל'‪,‬‬
‫הרי שבודאי הקפיד על ארבעת הדברים הנרמזים במילה צדיק‪ ,‬אלו שלדברי‬
‫הראשונים אין אדם נקרא צדיק בהיעדרם‪.‬‬
‫רמז לדבר נוכל ללמוד מלשון הכתוב שנאמר בו בנח )בראשית ח טז(‪" :‬צא מן‬
‫התיבה"‪ :‬המילה 'צא' היא בגימטרייה אמן‪ ,‬ובנוסף אם נצרף את האות א' במילה‬
‫'צא' למילה שאחריה 'מן'‪ ,‬נקבל את הצירוף 'צ אמן'‪ .‬לפי זה נוכל לפרש את כוונת‬
‫הכתוב כך‪" :‬ויאמר אלוקים לנח" צא ‪ -‬הקפד על עניית‬
‫אמן‪ ,‬וכיצד תעשה זאת כראוי? ע"י עניית צ' א‪-‬מן בכל‬
‫נח הקפיד על עניית אמן‬
‫יום‪.‬‬
‫)אגרת הרמב"ן(‬
‫ﬥא המדרש עיקﬧ אלא ﬣמעשה‬
‫)אבות א יז(‬
‫נאה ﬢורש ונאﬣ מקייﬦ‬
‫)חגיגה יד ב(‬
‫איש צדיק‬
‫מקפיד לשמוע ברכות השחר מפי כמה וכמה אנשים בכל בוקר‪ ,‬והיה מפסיק‬
‫אפילו באמצע פסוקי דזמרה כדי לענות אחריהן‪ ,‬וכל זאת עשה כדי לקיים את‬
‫תקנת עניית צ' אמנים )ראה 'פתורא דאבא' ענין ברכות השחר ה(‪.‬‬
‫אף הפוסקים )ראה משנה ברורה ו יג( הביאו את דין אמירת צ' אמנים ביום כמקור‬
‫למנהג אמירת ברכות השחר בחברותא בבית הכנסת‪ ,‬שעל ידי מנהג זה יכול‬
‫אדם בנקל להשלים אמנים אלו‪ .‬ודברים מפורשים בעניין זה כתב ב'שולחן ערוך‬
‫הרב' )או"ח ו ט(‪" :‬יש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וענו אחריו אמן‪ ,‬חוזר‬
‫אחד מהעונים אמן ומברך גם כן את כל ברכות השחר ועונין אחריו אמן‪ ,‬וכסדר‬
‫הזה עושין כל אותן שענו אמן תחלה‪ ,‬ועושין כן כדי לענות תשעים אמנים בכל‬
‫יום"‪.‬‬
‫הנהגה זו מקבלת משנה תוקף לאור דברי הרמ"ע מפאנו )שו"ת סימן קט( שלמניין‬
‫תשעים האמנים נוכל למנות רק כאלו שנענו אחר ברכות‪ ,‬ולא אחר קדישים‪,‬‬
‫'הרחמן' וכיוצא בזה‪.‬‬
‫כעין דבריו כתב גם רבנו משה זכות בפירושו על הזוהר )פר' וילך רפה ב (‪:‬‬
‫הקדושות והקדישים כולם באים ממילא לכל אדם המתפלל בבית הכנסת‪ .‬אך‬
‫לקיום תשעים האמנים צריך הוא להשתדל להוסיף ולשמוע ברכות מאחרים‪,‬‬
‫כמו שאנו נוהגים‪ ,‬והוא גם מנהג ותיקין שבארץ ישראל‪ .‬לכן דייק הכתוב ואמר‪:‬‬
‫)ישעיה כו ב( "גוי צדיק שומר אמנים" ולא 'שומר קדושות'‪ ,‬כיון שדווקא באמנים‬
‫צריך להיות שומר וממתין כדי לזכות לצבור תשעים‬
‫אמנים ביום אחד‪.‬‬
‫כאלוקינו מי כאלוקינו‪ ,‬נודה לאלוקינו'‪ ,‬המצטרפים יחד למילה‬
‫אמן )נוטרי אמן ח"ב עמוד קנח(‪.‬‬
‫אמירת צ' אמנים מגינה ומצילה‬
‫יצחק ‪ -‬אלף המגן' עמ' נ(‬
‫ואמר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א אב"ד רמת אלחנן‪ :‬כידוע‪ ,‬מאה‬
‫ברכות נתקנו כדי להציל מן הקללות הכתובות בתוכחה‪ .‬אם כן‪ ,‬אפשר גם‬
‫להוסיף ולומר שאמירת תשעים אמנים נועדה כדי להציל מתשעים מומי הגוף‬
‫הפוסלים בכהנים אשר מנאם הרמב"ם )הל' ביאת מקדש ח א(‪ .‬ויש שמצאו לכך‬
‫מעשה אמוניﬦ‬
‫זוכה לחיי העולם הבא‬
‫כתבו חכמי אמת שלעתיד לבוא יישאל כל אדם אם היה צדיק‪ ,‬והיינו אם קיים‬
‫בכל יום את אותיות צדי"ק‪ ,‬שביניהן נמנית אמירת צ' אמנים ביום )'ספר הגן ‪ -‬דרך‬
‫משה' ליום יא(‬
‫וכך מביא בספר 'ואמרו אמן' )ח"ב אות כח( בשם ספר קדמון‪" :‬על כן ישתדל אדם‬
‫להתפלל בבית הכנסת דווקא עם הציבור‪ ,‬ועל ידי כך יהיה מובטח גם כן שיענה‬
‫התשעים אמנים‪ ,‬ויקויים בו "צדיק באמונתו יחיה" כפשוטו ‪ -‬שבזכות הצ'‬
‫אמנים יזכה לחיים טובים וארוכים בזה ובבא‪ ,‬ולישב למעלה במדור הצדיקים‬
‫אשר אף במיתתן הם קרויים חיים‪ ,‬ויחיה חיים נצחיים"‪.‬‬
‫ובשם הרה"ק רבי נטע משינאווע מובא שאמר‪ ,‬כי העונה אמן מחבר את שני‬
‫השמות יחד ]=היינו שם הוי"ה ואדנות‪ ,‬שצירופם יחד הוא בגימטרייה 'אמן'[‬
‫ומבקש שיאמן ה' את הבטחתו לקבץ גלויותנו‪ ,‬ומתוך שהוא מגלה את אמונתו‬
‫בכל מצוות ה' ומוסיף אור לנשמתו משני השמות המרומזים בתיבת אמן‪ ,‬יזכה‬
‫גם לענות אמן בעולם הבא‪ .‬על כן צריך ליזהר במצוה זו מאד מאד‪ ,‬כי שכר‬
‫המקפיד על עניית תשעים אמנים גדול הרבה מאד בעולם הזה ובעולם הבא‪:‬‬
‫בעולם הזה ‪ -‬שמשלימין לו שניו‪ ,‬ובעולם הבא ‪ -‬שזוכה להבין תורה שבכתב‬
‫ובעל פה )הנהגות צדיקים ח"א עמוד רעא(‪.‬‬
‫לא נוכל לסיים את מאמרנו טרם נביא את דבריו המעוררים של הצדיק רבי‬
‫אליהו מני זצ"ל אב"ד חברון‪" :‬אל תהי ענית אמן קלה בעיניכם‪ ,‬כי אין האדם‬
‫נקרא צדיק אלא אם כן ענה בכל יום תשעים אמנים‪ .‬אם כן‪ ,‬מי הוא זה שיראה‬
‫כל אלה ולא תסמר שערות גופו‪ ,‬וכארי יעמוד על משמרתו משמרת הקדש שלא‬
‫יאבד חלילה אפילו אמן אחד )'שיח יצחק' עמ' רעט(‪.‬‬
‫סיפור שבועי על אמן ותפילה‬
‫"ח"י ח"י יודך‪"...‬‬
‫מה טובו ‡הליך יע˜ב…‬
‫בילדותי‪ ,‬סיפרה האשה‪,‬‬
‫ביקרתי בבית סבתי שהייתה‬
‫אשה שומרת מצוות‪ ,‬והנה‬
‫צדו עיני פתק ישן ובלה‬
‫מזוקן המונח על מדף‬
‫הספרים‪ .‬במשובת ילדות‬
‫נטלתי את הפתק וקראתי‬
‫את תוכנו שהסתכם בשני‬
‫משפטים‪" :‬לנכדיי ולילדיי‬
‫היקרים‪ ,‬דעו לכם כי אם‬
‫רצונכם להינצל מכל צרה‬
‫וצוקה עליכם להשתדל‬
‫לומר בכל יום את ברכות‬
‫השחר‪ ,‬ולהקפיד שיהיה מי‬
‫שיאמר אחריהן אמן"‪.‬‬
‫פתק זה היה בעצם הסוד‬
‫הפרטי של משפחתנו‪ .‬כל בני‬
‫משפחתי שניצולו‪ ,‬סיימה‬
‫הילדה לשעבר את סיפורה‪,‬‬
‫היו מאלו שקיבלו על עצמם‬
‫לקיים את דברי הסבתא‪.‬‬
‫הם לא היו שומרי מצוות‬
‫כלל אך זכות אמירת ברכות‬
‫נוהג היה להתפלל בכל שבת את תפילת השחרית בבית כנסת‬
‫אחר‪ ,‬בעיר סערט בה כיהן כרב‪ .‬פעם כאשר נכנס לאחד מבתי‬
‫הכנסת הבחין שאוחזים כבר אחר ברכות השחר‪ ,‬ומיד קם ויצא‬
‫מן המקום‪ .‬כאשר הגבאים רצו אחריו וביקשוהו לחזור‪ ,‬בהטעימם‬
‫שמאחר שכבר נכנס לשם אין ראוי שייצא‪ ,‬עמד על שלו ולא אבה‬
‫לשוב‪,‬עשיו נכנס אחר הברכות‪ ...‬הוא הסביר‪" ,‬ואני מזרע יעקב"‪.‬‬
‫)נועם הברכה עמ' פד(‬
‫נקפיד גם אנו‬
‫להקדים‬
‫לבוא ולברך‬
‫ברכות השחר‬
‫בחברותא‬
‫באהלי יעקב‪.‬‬
‫‪ shay‬עיצובים‬
‫המעשה שלפנינו סופר מכלי ראשון על ידי הגאון‬
‫רבי זושא הורוויץ שליט"א רב קהילות החסידים‬
‫באלעד‪ ,‬בכנס שהתקיים לרכזי בני אמונים בהיכלי‬
‫הישיבות הק' בחודש מנחם אב תשע''ד‪:‬‬
‫מצבה העגום של העיירה אודותיה נסוב סיפורנו‪,‬‬
‫לא היה שונה בהרבה ממצבן של עיירות רבות‬
‫בסביבתה‪ .‬בתקופה שקדמה לשואה הנוראה‬
‫שהכחידה את יהדות אירופה פשה נגע החילוניות‬
‫בארצות אירופה והפיל חללים הרבה בקרב שלומי‬
‫אמוני ישראל‪ .‬רבים היו המקרים בהם דרו בבית‬
‫אחד הורים וזקנים בעלי אמונה תמימה‪ ,‬בצוותא‬
‫חדא עם בניהם ונכדיהם שסרו מן הדרך‪ ,‬כאשר‬
‫עיניהם רואות וכלות‪.‬‬
‫בעת שהחלה חמת המציק להציף את יבשת‬
‫אירופה בדם‪ ,‬הלך ההבדל והיטשטש‪ ,‬כאשר כל‬
‫יהודי באשר הוא הפך באבחת רגע למטרה נוחה‬
‫לרדיפה‪ ,‬לעינויים ולהרג‪ .‬מיליוני יהודים החלו‬
‫לנדוד ממקומם אל הלא נודע‪ ,‬כאשר רובם הגדול‬
‫נרצח באכזריות בידי הצורר ושלוחיו‪ ,‬רבים מאותם‬
‫יהודים טועים שבו לאמונתם באותם ימים קשים‪,‬‬
‫וכאשר השיבו נפשם לבורא הייתה היא כבר מזוככת‬
‫וטהורה מייסורי גוף ונפש‪.‬‬
‫כעבור חמש שנים מאז החלה המלחמה‪ ,‬שוב לא‬
‫ניתן היה להכיר את מה שפעם היה מרכז היהדות‬
‫העולמי‪ .‬מתוך מאות קהילות מפוארות נותרו אך‬
‫מתי מעט‪ ,‬אחד מעיר ושניים ממשפחה‪ .‬הנשארים‬
‫ניסו לאסוף את שבריהם ולבנות את חייהם מחדש‬
‫על אדמת אבותיהם‪ ,‬אולם עד מהרה התברר כי‬
‫הארץ הספוגה בדם יהודי אינה חפצה בהם יותר‪,‬‬
‫סדרת פוגרומים אכזרית בהם נרצחו מאות יהודים‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬הבהירה לנותרים ‪ -‬אין לכם מה‬
‫לחפש כאן יותר! תוך שנים מועטות נעזבה הארץ‬
‫מרוב בניה‪ ,‬מהם עשו דרכם לארצות הגולה ומהם‬
‫מסרו נפשם במטרה להשתקע בארץ הקודש‪.‬‬
‫גם בעיירה אודותיה נסוב סיפורנו היכה‬
‫המשחית ללא רחם‪ ,‬ומתוך מאות‬
‫יהודיה נותרו אך מעטים‪ ,‬שלושים‬
‫וששה יהודים‪ ,‬כולם בני משפחה אחת‪.‬‬
‫המעשה היכה גלים והיה לפלא‪ .‬רבים ביקשו להבין‬
‫במה זכתה אותה משפחה‪ ,‬אולם התעלומה נותרה‬
‫ללא מענה‪.‬‬
‫רק לאחר שנים נודע פתרון התעלומה‪ .‬אחת‬
‫מניצולות העיירה אשר הייתה ילדה קטנה בתקופת‬
‫השואה‪ ,‬גדלה לאחר‬
‫המלחמה בקיבוץ חילוני‬
‫בס"ד‬
‫מובהק‪ ,‬אך בהגיע עת‬
‫נישואיה ביקשה שרב בן‬
‫תורה יהיה נוכח במעמד‬
‫החופה‪ .‬באותו מעמד היא‬
‫על הרה"ק בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ זי"ע‬
‫סיפרה לנוכחים את סוד‬
‫שביום ראשון הקרוב יחול יום ההילולא שלו‪ ,‬מסופר‪:‬‬
‫הצלת בני משפחתה‪:‬‬
‫השחר ועניית אמן אחריהן עמדו להם ברבות המים‬
‫להינצל‪ ,‬ממש כפי שהבטיחה הסבתא הצדקת‪.‬‬
‫והראיה‪ ,‬הוסיפה‪ :‬שלושים ושש הוא מניינם של ח"י‬
‫ברכות השחר ושל ח"י האמנים שאחריהן‪.‬‬
‫יהודי יקר! כשאﬨה מברך ברכות השחﬧ דאג שמישהו יענה ﬡמן אחר ברכותיך‪.‬‬
‫ב'זוהר' )זוהר חדש שם פג א( מובא שבזכות הקפדה על קיום תקנת 'צדק"ה'‪,‬‬
‫הקב"ה מרחם על בריותיו ומגן על ישראל מכל צרה וצוקה‪ ,‬כלשון הכתוב )משלי‬
‫יד לד(‪" :‬צדקה תרומם גוי"‪ ,‬ועוד נאמר )ישעיה נט יז(‪" :‬וילבש צדקה כשריון"‪.‬‬
‫מעשה נורא מביא החיד"א בספרו 'מדבר קדמות' )מערכה א אות לג(‪ ,‬בשם ספר‬
‫'תולדות אדם' לרבנו יואל בעל שם‪ ,‬אודות אשה אחת מכת המזיקים הנקראת‬
‫ברוש"א אשר נשלחה על ידי חברותיה לקחת את נפשו של תינוק קטן‪ ,‬בנה של‬
‫אשה פלונית‪ ,‬בעת שהיא הייתה ישנה על מיטתה‪.‬‬
‫אולם למרבה הפלא השיבה המזיקה שהיא אינה יכולה לפגוע בילד‪ ,‬ונימוקה‬
‫היה משום שאמו ענתה באותו יום תשעים אמנים‪ .‬הסיפור נודע ברבים‪ ,‬משום‬
‫שבינתיים התעוררה האשה משנתה והספיקה לשמוע את הדין ודברים שבין‬
‫הברוש"א לשולחיה‪.‬‬
‫וכבר היו שהמליצו על כך את לשון הכתוב )צא ז( "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך"‪,‬‬
‫כלומר בזכות צ'ד'ך ‪ -‬הצ' והד' שלך‪ ,‬שאתה אומר צ' אמנים וד' קדושות‪ ,‬יפלו‬
‫מצדך אלף מזיקין ורבבה מימינך )'עוללות יהודה' תהלים שם(‪.‬‬
‫עוד יש שהביאו על כך את הכתוב "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת" )במדבר ז‬
‫יא( ‪' -‬זהב מלאה' בגימטריא תשעים‪ ,‬ומכאן שאם יענה אדם תשעים אמנים בכל‬
‫יום‪ ,‬תגן עליו זכות זו כקטורת שכוחה עצום להציל מכל צרה ופגע )ראה 'תולדות‬
‫סמך מכך שהמילה 'המום' הינה בגימטריא 'אמן' ‪) 91 -‬קובץ שו"ת‬
‫המודפס בסוף ספר עלינו לשבח ח"ג תשובה ע"ח ; מאורות הדף היומי בכורות‬
‫מג א(‪.‬‬