חרדי ציוני יקה/מאת ד"ר מוטי (מרדכי) פרידמן

Transcription

חרדי ציוני יקה/מאת ד"ר מוטי (מרדכי) פרידמן
‫ר ך ארץ‬
‫ר ה עם ד‬
‫תו‬
‫חרדי ציוני יקה‬
‫מאת ד”ר מוטי (מרדכי) פרידמן‬
‫יותר ממאה שנה לפני העלייה החמישית‪ ,‬בשנת ‪ ,1830‬הגיע לארץ ישראל העולה הראשון מגרמניה‪ ,‬משה‬
‫זאקס‪ ,‬בחור ישיבה בעל חזון ובעל תכניות לחיי הגשמה מעשית בארץ ישראל‪ .‬לפני חובבי ציון ולפני הציונות‬
‫המדינית‪ ,‬הוא חלם על חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל בה ילמדו תלמידי חכמים תורה ושאר תושביה‬
‫יחיו חיים פרודוקטיביים‪ .‬זאקס לחם נגד פשיטת היד המובנית ב’חלוקה’ ‪ -‬כספי תמיכתן של קהילות בחו”ל‬
‫בישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬הוא פעל גם למען שילוב לימודי קודש עם השכלה כללית וקרא להושיט ידיים‬
‫אל כלי העבודה החקלאית והתעשייתית ולא להסתפק בהושטת יד לצדקה ובצפייה פסיבית לבוא המשיח‪.‬‬
‫מוטי פרידמן מביא את סיפורו הנשכח של האורתודוכסי הנאור‪ ,‬הציוני הקדם ציוני‪ ,‬החולם המעשי‪,‬‬
‫המגשים והקורא להגשים‪ ,‬העולה הראשון מגרמניה‪ .‬על חלק מעלילותיו תקראו כאן ועל השאר בספר‬
‫שפרידמן כותב בימים אלה‪.‬‬
‫ראש הישיבה ומייסדה ר’ משה סופר שעל שם‬
‫ההיסטוריוגראפיה הציונית שוכחת לעתים‬
‫חיבוריו התורניים כונה “החת”ם סופר”‪.‬‬
‫את מה שקדם לה עצמה ואת חלקם של אנשי‬
‫נראה כי על אף ששהייתו אצל‬
‫הישוב הישן בחיים היהודיים שהיו כאן‬
‫החת”ם סופר הייתה קצרה מאשר‬
‫לפניה‪ ,‬לפני חובבי ציון ולפני היווסד‬
‫בשאר הישיבות‪ ,‬השפעתו על זאקס‬
‫הציונות המדינית‪ .‬אחד מהנשכחים‬
‫הייתה גדולה‪ ,‬כך ניתן להבין כמה‬
‫הוא משה זאקס‪ .‬שלוש המלים‬
‫מהמגמות אותן ניסה זאקס לקדם‬
‫שבכותרת‪ ,‬במעין אנכרוניזם‬
‫בשנים הבאות‪ ,‬כמו רצונו לקדם‬
‫מכוון‪ ,‬מתארות במלים של היום‬
‫בירושלים שילוב של לימודים‬
‫את האיש ופעלו‪-‬אז‪ :‬חרדי‪,‬‬
‫כללים עם לימודים תורניים‪,‬‬
‫ציוני‪ ,‬יקה‪.‬‬
‫לתופעת‬
‫התנגדותו‬
‫את‬
‫זאקס נחשב לראשון העולים‬
‫ה‘חלוקה’ והרצון לעודד‬
‫מגרמניה‪ ,‬הוא עלה בשנת‬
‫פרודוקטיביזציה בישוב‪ ,‬כחלק‬
‫‪ ,1830‬העולה השני היה‪ ,‬יוסף‬
‫מגאולת העם היהודי בארצו‪.‬‬
‫שוורץ‪ ,‬שעלה בשנת ‪1833‬‬
‫לאחר התיישבותו של‬
‫והשלישי היה אליעזר ברגמן‬
‫זאקס בירושלים אנו מתחילים‬
‫שעלה בשנת ‪ 1835‬ובשנת ‪1837‬‬
‫לקבל עדויות עקיפות על‬
‫היה בין מייסדי כולל הו”ד‬
‫חייו באמצעות פנקסי הפקידים‬
‫(הולנד ודויטשלנד)‪.‬‬
‫והאמרכלים ‪ -‬הפקוא”ם‪ .‬הארגון‬
‫משה זאקס נולד ב‪1800-‬‬
‫הוקם בשנת ‪ 1809‬ביזמת נכבדים‬
‫בעיירה (‪ )Dreissigacker‬שבדוכסות‬
‫יהודים הולנדיים ובראשם ר’ צבי‬
‫סאכסן מייניגן (‪)Sachsen-Meiningen‬‬
‫הירש לעהרן‪ ,‬במטרה לרכז את‬
‫שבמחוז טורינגיה‪ ,)Thüringen( ,‬שם‬
‫גביית כספי התמיכה ביהודי ארץ‪-‬‬
‫ראשית חינוכו הדתי‪ .‬הוא למד שלוש‬
‫ישראל במערב אירופה‪ .‬להערן היה בנקאי‬
‫שנים בישיבה הגבוהה בפירט (פיורדה)‪,‬‬
‫עשיר ושמרן קיצוני‪ ,‬שראה מטרה לעצמו‬
‫שהייתה אז הישיבה המפורסמת ביותר‬
‫לעודד את לימוד התורה בארץ ישראל כאמצעי‬
‫בגרמניה‪ .‬חברו לספסל הלימודים היה הרב‬
‫להחשת הגאולה ורדף קשות את אלו שניסו‬
‫אברהם רייס שלימים ישמש כרב האורתודוקסי‬
‫משה זאקס‬
‫לעודד את הפרודקטיביזציה‪ ,‬שלדעתו משבשת‬
‫הראשון בארצות הברית‪ .‬מפירט עבר לפראג‬
‫את תהליכי הגאולה‪.‬‬
‫שם למד אצל ר’ נחום טריביטש‪ ,‬רבה של מורביה‪ .‬המשך‬
‫משעה שהתיישב זאקס בירושלים הוא היה זכאי לכאורה‬
‫הדרך התורנית היה בפוזנאן‪ ,‬בישיבתו של ר’ עקיבא איגר‪,‬‬
‫לקבלת קיצבה מכספי החלוקה אולם הקריטריונים הקיימים לא‬
‫ואחר כך שלוש שנים בניקולשבורג אצל ר’ מרדכי בנט‪ .‬עוד‬
‫אפשרו זאת‪ ,‬שכן בהיותו העולה הראשון מגרמניה לא נמנה עם‬
‫שנה למד זקס בעיר פקש שבהונגריה‪ ,‬אצל הרב יחזקאל בנט‬
‫שום כולל‪ ,‬והכוללים הקיימים לא ששו לדלל את עוגת החלוקה‬
‫ואז החליט לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה‪ .‬בדרכו לארץ‬
‫על ידי מצטרפים חדשים שלא מארצות המוצא שלהם‪.‬‬
‫ישראל עשה זאקס זמן מה בפרשבורג והתבשם מתורתו של‬
‫עמ׳ ‬
‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 269‬כסלו תשע"ה ❏ נובמבר ‪2014‬‬
‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 269‬כסלו תשע"ה ❏ נובמבר ‪2014‬‬
‫עמ׳ ‬
‫«‬
‫ודברי הכסילים יכו שרש פרה ראש ולענה”‪.‬‬
‫ממכתביו של לעהרן אנו מוצאים שהוא‬
‫בשנת ‪ 1835‬יצא זאקס למסעו הראשון‬
‫משתדל עבור זאקס בקרב רבותיו משכבר‬
‫לאירופה הסיבה הפורמלית לנסיעתו הייתה‬
‫ורבנים חשובים באירופה‪ .‬בין השאר מוזכרת‬
‫לחפש את חותנו שהיה במסע שדרו”ת‬
‫בהם חתונתו של זאקס ב‪ 1832-‬לרחל‪ ,‬בתו‬
‫(שליח דרבנן) אבל נראה שהיו לו מטרות‬
‫של צדוק הלוי קרויז אחד מעשירי ירושלים‪.‬‬
‫נוספות‪ .‬במכתב שכתב מטריאסט לפקוא”ם‬
‫אבל האידליה בין זאקס לפקוא”ם הייתה‬
‫באמסטרדאם תאר את מטרת נסיעתו גיוס‬
‫קצרה‪ ,‬זאקס לא תמך ב‘חלוקה’ כדרך חיים‬
‫כספים לייסד ישיבה אך בפועל עסק זאקס‬
‫מחד גיסא והייתה לו ביקורת על הקריטריונים‬
‫בקידום נושא הפרודוקטיבזציה בארץ ישראל‪.‬‬
‫לחלוקת הכספים מאידך גיסא‪.‬‬
‫זאקס הגיע לטוניס ובעיר סוסא פגש‬
‫זמן לא רב לאחר הגעתו לירושלים החל‬
‫באדריכל הגנים ומחבר ספרי המסעות הנסיך‬
‫זאקס לכתוב לרבנים באירופה דברי ביקורת‬
‫פיקלאר פון מוסקאו‪ ,‬ששהה שם באותו זמן‬
‫על שיטת החלוקה‪ .‬בפנקסי האמרכלים‬
‫ומתאר את פגישתו עם זאקס‪:‬‬
‫והפקידים מוזכרים דברי הביקורת של זאקס‬
‫משך שהותי בסוס‪ ,‬שארכה מספר ימים‪,‬‬
‫ולצידם מובע חששו של לעהרן שדבריו‬
‫בא לבקרני בוקר אחד רב ותלמודיסט‪ ,‬כמו‬
‫יפגעו בגיוס תרומות‪ .‬מלבד ביקורתו על‬
‫המצבה של הרב משה זאקס‬
‫שאני מכנה אותו‪ ,‬גרמני מירושלים‪ .‬הוא‬
‫התלות בחסדי יהודי התפוצות‪ ,‬כפרנסה‬
‫היה אחד האנשים היפים ביותר שניתן לתאר‪ ,‬לבושו נקי‬
‫שאינה ראויה‪ ,‬לא נראו לו הקריטריונים לחלוקה‪ ,‬שכן הכספים‬
‫יותר מבני דמותו‪ ,‬בגלימה סגולה‪ ,‬עם זקן חום יפה‪ ,‬ותלתלים‬
‫לא בהכרח הוענקו לאלה שבאמת היו זקוקים להם‪ .‬ואם כבר‬
‫ארוכים שנפלו מתוך הטורבן שלו על פניו הבהירים´‪.‬‬
‫תרומות‪ ,‬זאקס סבר כי אין זה נכון שהתרומות המגיעות מהולנד‬
‫פיקלר‪-‬מוסקאו צייד את זאקס במכתב המלצה לברון‬
‫וגרמניה יחולקו בשוויוניות בין העולים מכל המדינות בשעה‬
‫רוטשילד הוינאי‪ ,‬בו הוא מביע את תקוותו כי כאשר יגיע‬
‫שעולי גרמניה והולנד אינם מקבלים חלקם בשווה מהתרומות‬
‫לירושלים ימצא את בית הספר בנוי ומגשים את התקוות שתלו‬
‫המגיעות ממזרח אירופה‪ .‬יש להגדיל‪ ,‬טען זאקס‪ ,‬את חלקם של‬
‫בו‪ .‬מכתב ההמלצה של פיקלר‪-‬מוסקאו נמצא ברומן של לודוויג‬
‫העולים מהולנד וגרמניה מהתרומות המגיעות מארצות מוצאם‪.‬‬
‫בכשטיין ‪ Ein dunkles Loos‬וזה לשונו‪:‬‬
‫על כוונותיו של זאקס אנו למדים ממכתבו של נשיא הפקידים‬
‫“סוסה‪ ,‬ה‪ 10-‬ביולי ‪1835‬‬
‫והאמרכלים צבי הירש להערן‪ ,‬אל הרבנים הספרדים בירושלים‪:‬‬
‫מעלת כבודו הברון!‬
‫“קובל הוא שהיהודים באה”ק [בארץ הקודש] ת”ו [תיבנה‬
‫אני כותב מאלג’יר למעלת כבודו עבור אדם בן עמך‪ ,‬אני‬
‫ותיכונן] הם בטלנים‪ ,‬אינם לומדים ואינם סוחרים‪ ,‬כי אם הלוך‬
‫נוטל את הרשות‪ ,‬להמליץ לך על הרב והתלמודיסט מירושלים‪,‬‬
‫ילכו כעצלים בשווקים וברחובות‪ .‬וצווח הוא ככרוכיא שאינם‬
‫מוריץ ז‪ .‬הוא אוהב אדם ואינו מבקש כסף‪ ,‬אלא את תמיכת‬
‫לומדים שמה לשונות העמים‪ ,‬אשר אם יקבל איש מכתב בלשון‬
‫משפחתכם רבת ההשפעה‪ ,‬כדי לייסד בירושלים בית ספר‬
‫איטליאני או צרפתי ההכרח יגונה לטרוח ד’ או ה’ ימים עד אשר‬
‫לילדים יהודים מוזנחים וגם למבוגרים ‪ -‬מטרה נעלה שאיתה‬
‫ימצא איש אשר יפרש לו המכתב‪ .‬ומוסיף ואומר שגם הלמדנים‬
‫אתה בודאי מזדהה‪ ,‬בוודאי גם תכבד את הלהט האדיר שהרב‬
‫אינם כמעט מהגדולים‪ ,‬אחרי אשר גם לו חלק ד’ בבינה לדעת‬
‫משקיע בה‪ ,‬את הנחישות‪ ,‬המאמצים והקרבנות שהם נחלתו‪.‬‬
‫מה יקרא למדנות‪ ,‬וסופר ומונה שם כל הגאונים אשר יצק מים‬
‫אני מבקש אותך‪ ,‬מעלת כבודו שתעניין גם את דודך בלונדון‬
‫על ידם‪ ,‬ועל כולם הוא מתלונן על הלומדים מאנשי פולין‪ .‬גם‬
‫שהוא ידיד יקר ונדבן גדול לתכניות מעין אלו‪ .‬העבר לו את‬
‫הוא מתאונן על רוע סדר החלוקה‪ ,‬שאנשי הו”ד אינם מקבלים כי‬
‫מכתבי זה עם המלצותיי החמות‪ ,‬כמו כן גם לאביך היקר שכולי‬
‫אם עשרים למאה מההכנסה ממדינת אשכנז‪ ,‬והכוללים האחרים‬
‫תקוה ששלומו טוב יותר מאשר בפעם האחרונה עת שהיתי‬
‫אינם נותנים להם מאומה מההכנסה ממדינותיהם‪ ,‬ולכן זאת העצה‬
‫בפרנקפורט‪ .‬אנא קבל את הערצתי המובטחת‪ ,‬ולכבוד לי לציין‬
‫היעוצה מאתו לעשות קומיטטי במדינת אשכנז עצמה‪ ,‬אשר‬
‫אותך‪ ,‬מעלת כבודו‪,‬‬
‫ישגיחו בפרטות על אנשי הו”ד [הולנד ודויטשלנד]‪ .‬הן אמת‬
‫הנני עבדך הנאמן‬
‫שהקומיטטי באמשטרדם משתדלים בכל כוחם‪ ,‬אכן הכנסתם היא‬
‫בעקבות המפגש עם פיקלאר מוסקאו נוצר היפוך מעניין‪:‬‬
‫באה בידי זרים‪ ,‬וכעשיר וכעני מקבלים החלוקה‪ ,‬עד אשר כמה‬
‫בקרב היהודים זאקס זכה לפרסום והכרה בגלל מפגשו עם‬
‫למדים גדולים הולכים קרועי בגדים ויחפים‪ ,‬וקצינים אדירים‬
‫נסיך גוי ובקרב השלטונות האירופאיים זאקס זכה לדריסת רגל‬
‫האוכלים מעדנים מקבלים החלוקה”‪.‬‬
‫בשל התהילה לה זכה בתור יהודי מהישוב‪ .‬כך בזכות מכתב‬
‫בהמשך המכתב נרמז כי כדאי מאוד לאנשי ארץ ישראל‬
‫המלצה מהנסיך הגרמני זכה זאקס לפגוש את הרוטשילד הווינאי‪.‬‬
‫למנוע הפצת דיבה שכזאת על החלוקה‪:‬‬
‫הוא קיבל מהברון שלמה רוטשילד‪ ,‬יחד עם כמה מעשירי‬
‫“ועתה ידעו רופמכ”ת [רום פאר מעלת כבוד תורתם] נ”י‬
‫וינה‪ ,‬התחייבות לממן יוזמה שלפיה הקיסרות האוסטרית תתן‬
‫[נרם יאיר] נאמנה‪ ,‬אשר אם לא יציגו גבול בכח התורה המסור‬
‫חסות להתיישבות חקלאית של יהודים בארץ ישראל‪ ,‬הצעה‬
‫בידם‪ ,‬שלא יוציא כל כסיל את רוחו בדפים הנז’[כרים]‪ ,‬עד‬
‫המשתלבת היטב בניסיון של המעצמה האוסטרית להשיג דריסת‬
‫מהרה יפסקו צינורות השפע‪ ,‬וההכנסה כעשן תכלה ואין‪ .‬כי אם‬
‫רגל והשפעה בפלסטינה תחת השלטון העות’מאני‪ .‬בעקבות כך‬
‫זבובי מות יבאישו את ריח הארץ‪ ,‬והרבנים אשר שרביט התורה‬
‫הגיש זאקס באפריל ‪ 1836‬באמצעות הארכידוכס יוהאן‪ ,‬תזכיר‬
‫בידם הם מחשים‪ ,‬יאמרו השומעים גם יד הראשים במעל הוה‪,‬‬
‫ר ך ארץ‬
‫ר ה עם ד‬
‫תו‬
‫בו הציע להיטיב את המצב הכלכלי‬
‫והתרבותי בארץ ישראל על ידי‬
‫התיישבות חקלאית‪ .‬יש גירסאות‬
‫לפיהן התקיימה פגישה בינו לביו‬
‫שר החוץ האוסטרי הנסיך מטרניך‪,‬‬
‫שבהמשכה נפגש זאקס עם הקיסר‬
‫פרדיננד‪ .‬ממשלת אוסטריה פנתה‬
‫אל הציר האוסטרי בקושטא‪,‬‬
‫הברון שטירמר‪ ,‬בבקשה שיבדוק‬
‫את היתכנות המיזם‪ ,‬שטירמר‬
‫הטיל זאת על הקונסול פיציוטו‬
‫אשר דיווח לשלטונות בוינה ב‪22-‬‬
‫לחודש כי הפקודה בוצעה‪ ,‬תשובת‬
‫הציר בקושטא לשלטונות בוינה לא‬
‫נמצאת בארכיון‪ ,‬אולם כידוע בסופו‬
‫של דבר לא יצא דבר מהיזמה‪ .‬את‬
‫השנתיים הבאות עשה זאקס במסע‬
‫שכנוע ברחבי אירופה במטרה לקדם‬
‫את רעיון ההתישבות החקלאית‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫הפקידים והאמרכלים זעמו על‬
‫שליחותו‪ ,‬מטעם עצמו‪ ,‬של זאקס‪:‬‬
‫שהרי כאמור לעיל‪ ,‬לדידם‪ ,‬ישוב‬
‫ארץ הקודש היא לשם עבודת‬
‫האלוהים בלבד ומטרתה צפייה‬
‫לגאולה‪ .‬כל סטייה מכך היא הפרעה‬
‫לתהליך הגאולה ולביאת המשיח‪ .‬אבל דווקא התנגדותם של‬
‫לעהרן והאמרכלים קידמה את פרסומו של זקס שכן משכה את‬
‫תשומת הלב של הקהל האירופי – יהודים וגויים כאחד‪.‬‬
‫זאקס המשיך במסעותיו באירופה והתכון להגיע ללונדון כדי‬
‫לרתום את רוטשילד הלונדוני ומונטפיורי לרעיונותיו‪ .‬לעהרן‬
‫חשש מכך ובסוף ‪ 1836‬הזהיר את הרב הראשי של לונדון‪,‬‬
‫סולומון הירשל‪:‬‬
‫“אני סבור שלא מן הנמנע הוא‪ ,‬שהוא שם (זאקס בלונדון)‬
‫יתחבר עם ארחי פרחי‪ .‬שיגיע לגיהינום‪ ,‬אבל אל לנו לתת לו‬
‫לחזור לארצנו הקדושה”‬
‫הסכסוך עם לעהרן היה כה חמור עד כי עיתונים בגרמניה‬
‫דווחו על כך שזאקס נעצר בעוון שוטטות וגורש מכמה מקומות‬
‫(בין השאר מפרנקפורט קובורג ומקאסל) ‪ -‬ועלה החשד שידו‬
‫של להערן הייתה בדבר‪.‬‬
‫ב‪ 1838-‬אחרי שביקר בפרנקפורט שעל המיין ‪ -‬ובשטוטגרט‪,‬‬
‫הגיע למינכן שם למד במשך סמסטר הקיץ באינטנסיביות רבה‪.‬‬
‫אנו מוצאים בארכיון האוניברסיטאי‪ ,‬כי נרשם ב‪ 9-‬במאי ‪1838‬‬
‫כ“משה זאקס מירושלים”‪ ,‬ה‪Neues Tagblatt fuer München-‬‬
‫הקדיש לר’ “משה זאקס מירושלים” מאמר גדול‪:‬‬
‫הוא הגיע לכאן במרץ השנה‪ ,‬והקדיש את עצמו‪ ,‬מבוקר עד‬
‫לילה‪ ,‬בחריצות מתמדת ובנחישות עצומה לרכוש ידע מעמיק‬
‫בתורת הרפואה‪ ,‬מיילדות‪ ,‬אסטרונומיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬רוקחות‪,‬‬
‫מדעי הטבע‪ ,‬בוטניקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מתמטיקה ובמקצועות נוספים‬
‫אחרים‪ ,‬הזרקת זריקות‪ ,‬שירה ובעיקר כלכלה‪ .‬הוא הפך לאהוב‬
‫הגיבורים שלנו באוניברסיטת לודוויג‪-‬מקסימיליאן!‬
‫עמ׳ ‪10‬‬
‫בוא איתי קורא נכבד ועקוב אחרי‪.‬‬
‫אני לא מוביל אותו לבניין הגדול של בית הספר לרפואה בפריס‪,‬‬
‫שם תמצא מרכבה מפוארת‪ ,‬כושי‪ ,‬ותלבושת מזרחית עטויה כולה‬
‫זהב‪ .‬לא‪ ,‬אתה נודד איתי ללובנגרובה מספר ‪ ,22‬לבניין האחורי‪,‬‬
‫שם בקומת המרתף אנחנו מוצאים חדרון קטן שבקושי יש בו מקום‬
‫לשים ‪ 2‬כסאות‪ .‬שם תראה דמות רזה עם פנים חיוורים וזקן חום‪ ,‬אבל‬
‫עם עיניים טובות מבע‪ ,‬מלאות ביטחון באלוהים‪ ,‬פרוסות שם מפות‬
‫השמים שמראות את האינסופיות של העולמות‪ .‬הרב היפה מוחא‬
‫את כפיו בשמחה כלפי השמים ומביט לשם בתודה ילדותית‪ ,‬ומודה‬
‫על כל החסד שנעשה עמו‪ .‬עוד בו ביום הוא מתחיל את מסעו חזרה‬
‫לירושלים‪ .‬כמו שבעבר משה הביט קדימה שיכור משמחה למרחק‬
‫של מאות בשנים כאשר נשא את לוחות הברית ובשורת האל האחד‪,‬‬
‫כך הוא צופה בביטחון ובשמחה לעבר העתיד‪ ,‬רואה בעיני רוחו את‬
‫בית הספר שלו שהוא דוגמה לחריצות ועשייה לבני כל הדתות בארץ‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫עם חזרתו ארצה קיוה זקס כי יעלה בידו לגייס בארץ‬
‫ישראל קבוצה שתסכים לעסוק בחקלאות מתוך תקוה שהצלחתה‬
‫תהווה תקדים‪ .‬אבל כפי שדיווח כתב ה‘מגיד’ “לא מצא‬
‫בירושלים אפילו איש אחד שיחפץ לעבוד עבודת השדה”‪.‬‬
‫אין פלא שלא מצא איש שיסכים להצטרף אליו ליוזמה‪ ,‬שכן‬
‫פרנסי החלוקה והחליטו כי‪:‬‬
‫כל איש ואישה שדעתו לעסוק בעבודת אדמת ארץ הקדושה‬
‫לא יקבל מעכשיו שום תמיכה‪ ,‬ולא ישלמו לו אפילו פרוטה‬
‫אחת חלק מהנדבות‪ .‬אפילו בטרם שיעסוק בעבודתו‪.‬‬
‫את העשור אחרי שובו ארצה הקדיש זאקס ללימוד התורה‪,‬‬
‫אבל חיידק הפרודוקטיביזציה לא הירפה ממנו ובשנת ‪1851‬‬
‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 269‬כסלו תשע"ה ❏ נובמבר ‪2014‬‬
‫«‬
‫מצא אפיק חדש בעזרתו קיווה לקדם את רעיונותיו‪ :‬העיתון‪.‬‬
‫זאקס מיצב את עצמו בעמדה נדירה של השפעה ושל מהימנות‪:‬‬
‫בקרב הישוב הוא היה האירופאי שמקדם מודרניזציה‪ ,‬ובין‬
‫יהודי אירופה הוא היה בן הישוב שרואה את הדברים נכוחה‬
‫ומדווח מהשטח‪ .‬בפרק זה בחייו הצליח זאקס להפוך אט אט‬
‫ממושא של כתבות עיתון ליוצר שלהן‪ .‬כמו לא מעט ממנהיגי‬
‫הציונות המדינית שאחריו‪ ,‬היה זאקס לעיתונאי‪.‬‬
‫זאקס שימש ככתב בעיתונים יהודיים ברחבי העולם ביניהם‬
‫‘אלגמיינע צייטונג דאס יודענטומס’‪ ,‬וה“איזראלית” בגרמניה‪,‬‬
‫ה‪ ”Jewish Chronicle“-‬באנגליה‪ ,‬ה‪Archives Israelites-‬‬
‫בצרפת וה‪ The Occident :‬בארצות הברית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1854‬ייסד בשיתוף פעולה עם בועז ישראל לשעבר‬
‫הקונסול האמריקני בירושלים‪ ,‬ורדר קרסון (לפני שהתגייר)‬
‫ואחרים את “החברה הקדושה תפארת ישראל להרים קרן עבודת‬
‫הקרקעות”‪ ,‬שמטרתה הייתה להקים מושבות חקלאיות בארץ‬
‫ישראל‪ .‬עורכי עיתונים חשובים באירופה ואמריקה‪ ,‬אורתודוכסים‬
‫ורפורמים כאחד פירסמו את דבר הקמת החברה אבל יד הפקידים‬
‫והאמרכלים הייתה חזקה יותר והחברה החדשה פסקה להתקיים‪.‬‬
‫בשנות החמישים גברה מצוקת הדיור בירושלים באותו‬
‫זמן התברכה העיר בעולים יהודים רבים שנזקקו לקורת גג‬
‫אולם באותו זמן התגברה גם תנועת צליינים לירושלים ובעלי‬
‫הבתים הערבים העדיפו להשכיר את בתיהם לצליינים לתקופות‬
‫קצרות‪ ,‬בשכר גבוה מתשלום שכר הדירה השנתי של היהודים‬
‫ומצוקת הדיור ליהודי ירושלים הייתה ללא נשוא‪ .‬זאקס ביחד‬
‫עם מנהיגי כולל הו”ד ייזמו את הקמת “בתי מחסה”‪.‬‬
‫אליעזר ליפמן‪ ,‬עורך ‘המגיד’‪ ,‬תאר בשער הגליון ממרץ‬
‫‪ ,1859‬את פתיחת פרויקט ‘בתי מחסה’‪:‬‬
‫והנה זה ימים לא כבירים כאשר ראו אנשי הכולל הו”ד שצר‬
‫להם המקום לגור בירושלים וכמעט לא ימצאו עוד מקום ללון‪,‬‬
‫ושכר הבתים הלוך ילך וגדול עד כי גדל מאוד מאוד‪ ,‬ותגדל‬
‫שוועת אחיהם האומללים אשר אין ידם משגת לזה‪ ,‬והגיעה עד‬
‫נפשם צרת נפש הנדכאים המתגוללים במערות עפר‪ ,‬החובקים‬
‫אשפתות והחונים תחת רקיע השמים יומם וליל‪ ,‬המה‪ ,‬נשיהם‬
‫וטפם משפחות‪-‬משפחות יחדיו‪ .‬ויקומו אנשים גדולים ונכבדים‬
‫מהם [=הכוונה לאנשי כולל הו”ד] ויאמרו איש אל אחיו‪ :‬הבה‬
‫נתחכמה להביא תשועה ומרפא לאחינו בטרם תגדל המכשלה‪.‬‬
‫הן מרבים אחינו בח”ל לשלוח נדבת רוחם איש איש כמתנת‬
‫ידו‪ -‬הלא ימצאו נדיבי לב ביניהם אשר ירחמו גם עלינו ולא‬
‫יגרעו מחוקם ליתר אחינו ויקנו אחוזת שדה כר נרחב לבנות‬
‫בתים לעניים ולהכנסת אורחים וכבר החלו אשר יזמו לעשות‬
‫וחפץ ה’ בידם”‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1860‬יצא זאקס לשליחות ברחבי אירופה ובמשך קרוב‬
‫לחמש שנים דאג להקים בקהילות אירופה ועדים שהתחייבו‬
‫לתמיכה שוטפת בהקמת “בתי מחסה”‪.‬‬
‫רשימותיו של זאקס מן המסע הזה‪ ,‬המצויות בעיתונים שלהם‬
‫דיווח ובפנקס מסעותיו‪ ,‬שופכות אור על דמותו ועל הקהילות‬
‫שבהן ביקר‪ ,‬במזרח ומערב אירופה‪ .‬הוא מתאר בהרחבה את‬
‫עולם התורה שפגש‪ :‬בתי מדרש ובתי ספר לנערים‪ ,‬והוא מהלל‬
‫במיוחד מוסדות חינוך המשלבים לימודי קודש ולימודי חול‪.‬‬
‫מסעו של זאקס משרטט עבורנו תמונה של אירופה שהשתנתה‬
‫במידה רבה בעשרים השנים שחלפו מאז היה שם במסעו‬
‫הראשון; תהליכי המודרניזציה והעיור הואצו באופן ניכר ונתנו‬
‫אותותיהם גם בעולם היהודי‪.‬‬
‫במחצית השניה של שנות ה‪ 70-‬אנו מוצאים את זאקס שוב‬
‫בירושלים‪ ,‬עדיין עיתונאי‪ ,‬סופר במונחים של אותם ימים‪:‬‬
‫הוא מדווח על התפתחויות בארץ‪ :‬על מגפת טיפוס ועל מכת‬
‫הרעב‪ .‬הוא מספר על כמה מהאירועים הדרמטיים‪ ,‬שלהם היה‬
‫עד‪-‬משתתף‪ .‬הוא סיקר בין היתר את ביקורם של מונטיפיורי‪,‬‬
‫ושל מנהל כי”ח (כל ישראל חברים) ‪ -‬כן דיווח בהרחבה‬
‫ובהתרגשות על פעלו של קרל נטר ועל מאמציו לייסד בית‬
‫ספר לעבודת כפיים‪ .‬והביע תקווה שיוזמת קרל נטר וחברת‬
‫“כל ישראל חברים” תביא ישועה בענין זה לעניי ירושלים‬
‫וארץ ישראל כולה‪.‬‬
‫ב‪ 5-‬ליולי ‪ 1870‬נפטר משה זאקס בירושלים‪.‬‬
‫ד”ר מוטי (מרדכי) פרידמן משמש מנהל אקדמי בארכיון הציוני המרכזי‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לשופט כריסטוף גן ומשפחתו‪ ,‬מן העיר מיינינגן‪,‬‬
‫על תרומתו החשובה לחקר קורותיו של משה זאקס‪.‬‬
‫המעוניינים לסייע לד”ר פרידמן במחקרו על משה זאקס‪,‬‬
‫בקריאה ותרגום טקסטים מגרמנית (מהאינטרנט וגם בכתב גותי)‬
‫יתקבלו בברכה‪ .‬נא לפנות לפי הכתובת ‪[email protected]‬‬
‫טעינו? נתקן‬
‫◆ ריקרדו לסטרל העיר בצדק שהשגריר הראשון של גרמניה‬
‫היה רולף פאולס‪.‬‬
‫◆ מירה זכאי סיפרה שאת ‘פזמון ליקינתון’ הלחינה רות גווילי‪.‬‬
‫◆ לזאב אשכולות תודה על ההערות‪.‬‬
‫ותודה לכל הקוראים שקוראים‪.‬‬
‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 269‬כסלו תשע"ה ❏ נובמבר ‪2014‬‬
‫עמ׳ ‪11‬‬

Similar documents