הסכיזופרניה הדיגיטלית של ברלין האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין סוג של

Comments

Transcription

הסכיזופרניה הדיגיטלית של ברלין האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין סוג של
‫ברלין‪ ,‬מאי‪-‬יוני ‪ | 2015‬סיוון תשע״ה | גיליון ‪17‬‬
‫הסכיזופרניה‬
‫הדיגיטלית‬
‫של ברלין‬
‫האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין‬
‫סוג של מותרות תצליח להיות‬
‫שדרת הסיליקון של אירופה?‬
‫תוכן העניינים‬
‫שפיץ‬
‫ברלין‪ ,‬מאי‪-‬יוני ‪ | 2015‬סיוון תשע"ה | גיליון ‪17‬‬
‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬
‫אני מתפתה לכתוב לכם על משהו שאינני אמורה‬
‫לעסוק בו על‪-‬פי הקונבנציה המקובלת‪ .‬אני מתפתה‬
‫לכתוב לכם על עייפות‪ ,‬שחיקה ושאלות לגבי העתיד‪.‬‬
‫המסע עם שפיץ הוא הזדמנות יוצאת דופן שנפלה‬
‫בחלקי‪ .‬זכיתי לעסוק בנושאים ייחודיים‪ ,‬מעניינים‬
‫ורלבנטיים‪ ,‬להכיר המון אנשים נפלאים‪ ,‬לחבר ולהפגיש‪,‬‬
‫להתוודע וליידע‪ ‬.‬אחרי שנים שבהן עסקתי בתוכן‬
‫בעיקר מול מסך המחשב‪ ,‬הקמת המגזין הפגישה‬
‫אותי עם כל ההיבטים האחרים של יצירת פרויקט‬
‫בכלל ועיתון בפרט ‪ -‬ההפקה‪ ,‬עבודת השטח‪ ,‬ההפצה‪,‬‬
‫השיווק‪ ,‬הניהול‪ ,‬וחשוב מכל ‪ -‬אתם ואתן‪ ,‬הקוראים‬
‫והקוראות‪.‬‬
‫אני מקווה ורוצה להאמין שהמגזין תרם ותורם משהו‬
‫קטן גם לכל אחת ואחד מכם‪ ,‬באופן אישי ואולי גם‬
‫כחלק ממה שניתן לקרוא לו בזהירות קהילת דוברי‬
‫העברית המתהווה בברלין (היא עדיין בהתהוות‪ ,‬כפי‬
‫שהוגדרה בגיליון הראשון של שפיץ‪ ,‬על אף ואולי אפילו‬
‫במובנים מסוימים בגלל חשיפת היתר שזכתה לה)‪.‬‬
‫ישנם הרבה מאוד אנשים שבזכותם שפיץ יכול‬
‫להתקיים ואני אסירת תודה להם‪ ‎‬.‬לשמחתי הרבה‪,‬‬
‫נוצר למגזין דימוי מאוד מקצועי‪ ,‬אבל האמת היא‬
‫שמדובר בראש ובראשונה בפרויקט חברתי‪-‬קהילתי‪,‬‬
‫שרוב העוסקים בו תורמים מזמנם ומכישרונותיהם‬
‫בהתנדבות‪ .‬למרות שיפור שחל בהיקף הפרסום‪,‬‬
‫בזכותה של אשת השיווק שלנו רוני רוזנמן ובזכות‬
‫המוניטין המצטבר של העיתון‪ ,‬לא יהיה מוגזם לומר‬
‫שמבחינה כלכלית עדיין מדובר בעסק מקרטע למדי‪.‬‬
‫ומכיוון שיש גבול לכמות העבודה שאפשר לצפות לה‬
‫ממי שעושים את מלאכתם ללא שכר‪ ,‬יוצא שלמרות‬
‫העזרה הנדיבה שאני זוכה לה‪ ,‬רוב מוחלט של העומס‬
‫ המנטלי והפרקטי ‪ -‬מונח על כתפיי‪.‬‬‫בפעם הראשונה שהתראיינתי אודות שפיץ‪ ,‬ליודישה‬
‫אלגמיינה‪ ,‬הכותרת שנבחרה היתה ‪"Die Leute‬‬
‫"‪"( genießen ihr Leben‬האנשים נהנים מהחיים")‪,‬‬
‫וזאת משום שציינתי שאחד הדברים שהכי מוצאים חן‬
‫בעיניי בברלין הוא האיזון שיש כאן בין חיים לעבודה‪.‬‬
‫למרבה האירוניה‪ ,‬בשלוש שנים (כמעט) שחלפו מאז‪,‬‬
‫הכותרת הזאת התרחקה מאוד מלהלום את חיי‬
‫האישיים (תשאלו את הילדים שלי…)‪.‬‬
‫כשמקימים סטארטאפ‪ ,‬כמו שאומרת אחת המרואיינות‬
‫בכתבה המרכזית של הגיליון שלפניכם‪ ,‬צריך לעבוד בלי‬
‫הפסקה לפחות בשנה‪-‬שנתיים הראשונות‪ .‬כנראה שגם‬
‫מעבר לכך‪ .‬אלא ששפיץ הוא אולי סוג של סטארטאפ‬
‫במובן הקהילתי‪ ,‬אבל ממש לא במובן העסקי‪ .‬בכל זאת‪,‬‬
‫מדובר במגזין מודפס ב‪ ...2015-‬יכול להיות שמישהו‬
‫אחר‪ ,‬שהיה לוקח את העיתון לכיוונים יותר תיירותיים‬
‫ומסחריים‪ ,‬היה מצליח גם להפוך אותו לעסק רווחי‪.‬‬
‫אבל לצערי לי באופן אישי אין תשוקה מספקת‬
‫בכיוונים האלה‪ .‬גם המודל של תרומות קוראים לא‬
‫ממש הוכיח את עצמו (למרות כמה תומכים נאמנים‪,‬‬
‫שגם להם תודתי שלוחה)‪ ,‬ובכל מקרה אני חשה שהוא‬
‫מתאים יותר לתקופת הקמה מאשר למגזין בן שלוש‪.‬‬
‫המודעות מכסות את ההוצאות ההכרחיות‪ ,‬וגם נשאר‬
‫משהו‪ ,‬אבל המשהו הזה אינו פרופורציונלי בשום צורה‬
‫לכמות העבודה שנדרשת ממני באופן אישי‪ ,‬ומצד שני‬
‫גם אינו מספיק כדי שאוכל לשכור עזרה משמעותית‬
‫בתשלום‪.‬‬
‫זה לא מכתב פרידה‪ .‬המהדורה המודפסת של שפיץ‬
‫תמשיך לצאת עד סוף ‪ - 2015‬אנחנו בכל זאת‬
‫בגרמניה‪ ,‬ויש תוכנית שנתית… בזמן שנותר עד אז אני‬
‫מניחה שדברים יתבהרו‪ .‬ייתכן שנמשיך רק באונליין‬
‫(תרחיש מועדף מבחינת הוצאות וסטרס‪ ,‬אבל בעייתי‬
‫מאוד מבחינת הכנסות מפרסום); ייתכן שאעביר את‬
‫המושכות למישהם אחרים‪ ,‬במודל כזה או אחר; וייתכנו‬
‫כמובן תרחישים נוספים‪ .‬אחת הסיבות שאני מעלה את‬
‫הדברים על הכתב ונחשפת בפניכם היא כדי שהתהליך‬
‫לא יהיה רק בתוך הראש שלי ובשיחות עם אנשים‬
‫קרובים‪ ,‬אלא יתחיל גם להניע גלגלים בעולם הממשי‪.‬‬
‫אם יש לכם מחשבות ו‪/‬או רעיונות (מלבד קמפיין מימון‬
‫המונים ‪ -‬אני מאוד מאמינה בכלי הזה אבל לא מרגישה‬
‫שהוא מתאים כאן)‪ ,‬אשמח אם תכתבו לי (המייל מופיע‬
‫בתחתית העמוד)‪.‬‬
‫קריאה מהנה ואלס גוטה! ‬
‫טל אלון‬
‫‪22‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 04‬אלטנוילנד‬
‫בירת הסטארטאפ של אירופה? בואו נדבר על זה רגע‬
‫הדר בדט‪ ,‬תומר דותן‪ ,‬טל אלון‬
‫‪ 10‬מדריך ליזם הברלינאי‬
‫כתובות רלבנטיות בדרככם להיות הדבר הבא‬
‫הדר בדט‬
‫‪ 12‬ארזת לבד?‬
‫ענת זיו‪ 35 ,‬שנים בברלין‪ ,‬עונה על השאלון‬
‫נועה גולן‬
‫ברלין‪ ,‬מאי‪-‬יוני ‪ | 2015‬סיוון תשע״ה | גיליון ‪17‬‬
‫הסכיזופרניה‬
‫הדיגיטלית‬
‫של ברלין‬
‫האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין‬
‫סוג של מותרות תצליח להיות‬
‫שדרת הסיליקון של אירופה?‬
‫עורכת | ‪Redakteurin‬‬
‫טל אלון | ‪Tal Alon‬‬
‫עיצוב | ‪Design‬‬
‫אסתי אימברמן | ‪Esti Imberman‬‬
‫צילום השער | ‪Titelbild‬‬
‫כפיר חרבי | ‪Kfir Harbi‬‬
‫הגהה | ‪Schlussredaktion‬‬
‫אריאל מואטי | ‪Ariel Moatti‬‬
‫פרסום | ‪Anzeige‬‬
‫רוני רוזנמן | ‪Roni Rossenman‬‬
‫מו”ל | ‪Herausgeberin‬‬
‫‪Tal Alon, Spitz Magazin‬‬
‫‪Liegnitzer Str. 19, 10999 Berlin‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.spitzmag.de‬‬
‫‪030 20896796‬‬
‫דפוס | ‪Druck‬‬
‫‪Digital Media‬‬
‫‪Produktion, Berlin‬‬
‫‪Prinzessinnen‬‬‫‪straße 26‬‬
‫‪10969 Berlin‬‬
‫להזמנת מודעות‪ | [email protected] :‬לקבלת המגזין עד הבית (בברלין)‪[email protected] :‬‬
‫‪ 14‬סופו של דור הפרקטיקום?‬
‫כל מה שצריך לדעת על חוק שכר המינימום החדש‬
‫מיכל הניג‪-‬ליטני‬
‫‪ 15‬אפס סובלנות בגורליצר‬
‫האם המדיניות החדשה בפארק תשיג את מטרתה?‬
‫תומר דותן‬
‫‪ 16‬הפינצטה | ישראלים ושות'‬
‫אירועים ופרגונים‬
‫‪ 18‬הפינצטה | שוטטות‬
‫דברים טובים לעשות בעיר‬
‫תמר גבלינגר‬
‫‪ 21‬שפיצפלאץ‬
‫עמוד מנוקד לילדים‬
‫רויטל סקלי‬
‫‪ 22‬קולנוע גרמני‬
‫סערת הורמונים וקריסת מסגרות אחרי נפילת החומה‬
‫אפרת יהל‬
‫‪ 23‬רגע של גרמנית‬
‫מתי נהוג להראות למישהו מה זו מגרפה‬
‫גדי גולדברג‬
‫ברלין‬
‫והאינטרנט‪:‬‬
‫שונאים‪ ,‬סיפור אהבה‬
‫אנשים נוח להיפגש בו‪ .‬יש כאן משהו שגורם‬
‫לאנשים מתרבויות שונות להרגיש בנוח‪ .‬זה‬
‫לא טריויאלי‪ .‬זה קרה אולי רק בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫השילוב של תרבויות רבות שיוצרות איכויות‬
‫של אחד ועוד אחד שווה שלוש יכול להביא‬
‫דה פקטו‪ ,‬ברמה האנושית‪ ,‬לכך שדברים‬
‫מוצלחים יקרו פה‪ .‬זה לא קשור לתוכניות‬
‫הפיתוח של הממשלה ולכך שלוקח חודש‬
‫להתחבר לאינטרנט‪ .‬ברלין היא מעין ֶמכה‬
‫לאמנים‪ ,‬מתכנתים ומעצבים"‪.‬‬
‫עם כל ההערכה שלו לשוק המקומי‪ ,‬לרוזן‬
‫גם די ברור מדוע הכוחות החדשניים צריכים‬
‫להגיע מבחוץ‪" :‬יש כאן עומק טכנולוגי‬
‫באוניברסיטאות‪ .‬יש‪ ,‬למשל‪ ,‬תוכנית‬
‫עיצוב מדהימה ב‪ ,UDK-‬הייתי מקים שני‬
‫סטארטאפים לפחות מהרעיונות שיש שם‪.‬‬
‫אבל הגרמנים צפים בעולם האקדמיה הנוח‬
‫במשך שנים‪ .‬יש שם דוקטורנט סופר‪-‬מוכשר‬
‫שבעמק הסיליקון או בישראל כבר מזמן היה‬
‫מייסד סטארטאפ‪ ,‬וכאן הוא יושב כבר כמה‬
‫שנים באקדמיה‪ ,‬עם המשכורת שלו‪ ,‬שבברלין‬
‫קל להסתדר איתה‪ ...‬אין כאן את ה‪'Killer-‬‬
‫'‪ .Instinct‬אבל לאט לאט נוצרת פה אוכלוסייה‬
‫חדשה‪ ,‬ויכול להיות שעוד עשר‪-‬עשרים שנה‬
‫באמת יהיה כאן כמו בניו‪-‬יורק"‪.‬‬
‫בברלין הלואו‪-‬טקית‪ ,‬רשתות חברתיות הן האויב‪ Wi-Fi ,‬נועד לספריות ציבוריות ונייר הוא עדיין המלך‪ .‬בברלין‬
‫ההיי‪-‬טקית‪ ,‬כישרונות מכל העולם מנסים להמציא את הדבר הבא‪ ,‬סטארטאפים צצים כפטריות אחרי הגשם ואפילו‬
‫הכסף הגדול מתחיל להגיע‪ .‬האם אחת מהן תתברר כבּועה‪ ,‬או ששתיהן יכולות לשגשג במקביל ‬?‬
‫הדר בדט‪ ,‬תומר דותן וטל אלון‬
‫א‬
‫נחנו כבר בפרק השמיני בעונה‬
‫השלישית של בית הקלפים‪ .‬פרנק‬
‫מסתובב למצלמה‪ ,‬ומוכן לשתף‬
‫אותנו במחשבה דרמטית‪ ,‬כשהוא נעצר‬
‫פתאום‪ .‬אנחנו מסתכלים רגע זה בזה‪ ,‬ושוב‬
‫במסך ‪ -‬מעגל של נקודות אפורות עוקבות‬
‫חגות סביב עצמן‪ ,‬מרתיחות את הדם‪.‬‬
‫תנסה לכבות ולהדליק את הראוטר‪ .‬זה לא‬
‫זה‪ .‬בסלולרי קולטים? גם לא‪ .‬מיותר לציין‬
‫שחבילת הדאטה החודשית‪ ,‬הקטנה והיקרה‪,‬‬
‫נגמרה כבר מזמן‪ .‬מה קורה כאן? הרי רק‬
‫אתמול קראנו (שוב) בעיתון (המודפס‪ ,‬בבית‬
‫הקפה) שברלין היא בירת הסטארטאפים‬
‫של אירופה‪ .‬ובתמונות שליוו את הכתבה‬
‫הכל נראה כמו אפליקציה מעוצבת‬
‫ומלוטשת‪.‬‬
‫כמו בהרבה שדות אחרים בברלין‪ ,‬גם‬
‫בכל הקשור לטכנולוגיה ‪ -‬העבר‪ ,‬ההווה‬
‫והעתיד מנהלים בה משא ומתן תמידי‪.‬‬
‫לעתים מצליחים לחיות זה לצד זה‪ ,‬לעתים‬
‫נלחמים על מקומם‪ .‬על כן‪ ,‬הסיפור של‬
‫יחסי ברלין והאינטרנט הוא במובנים רבים‬
‫תמצית האתגר הברלינאי העכשווי‪ :‬האם‬
‫העיר יכולה לשמור על יתרונותיה הידועים‬
‫(שקשורים‪ ,‬לפחות בחלקם‪ ,‬דווקא לעולם‬
‫מיושן ולואו‪-‬טקי‪ ,‬אולי אפילו אנטי‪-‬טקי)‬
‫תוך כדי המסע למימוש הפוטנציאל שלה?‬
‫האם היא יכולה לקיים את ההבטחה‬
‫הגלומה בה בשנים האחרונות מבלי‬
‫לוותר על מה שהפך אותה מלכתחילה‬
‫לכה מבטיחה?‬
‫את מקורות היחס החשדני הבסיסי של‬
‫הרבה ברלינאים כלפי טכנולוגיה אפשר‬
‫להבין די בקלות‪ .‬שתי דיקטטורות עברו על‬
‫המדינה הזאת רק במאה האחרונה‪ ,‬מימין‬
‫ומשמאל‪ ,‬שתי משטרות חשאיות‪ ,‬עשרות‬
‫שנים של פרנויה וחוסר יכולת להבדיל בין‬
‫חבר לאויב‪ ,‬בין משת"פ של המשטר לבין‬
‫אפילו בן‪-‬זוג לפעמים‪ .‬מי שנכוו ברותחין‬
‫נזהרים עכשיו שבעתיים בפושרין‪ ,‬ועל הרקע‬
‫הזה מתבהרות תופעות כמו רתיעה כללית‬
‫‪04‬‬
‫מרשתות חברתיות שאוגרות עלינו מידע‬
‫(ואם כבר מצטרפים אליהן‪ ,‬אז כמובן לא בשם‬
‫האמיתי)‪ ,‬העדפה של שירותי דואר אלקטרוני‬
‫שמבטיחים פרטיות (בניגוד לג'ימייל)‪ ,‬או‬
‫הפרשה הידועה שאילצה את גוגל להסכים‬
‫לטשטש את בתיהם של גרמנים שירצו בכך‬
‫בגוגל סטריט‪-‬וויו‪.‬‬
‫בקרב קבוצות מסוימות‪ ,‬האנטי‪-‬טקיזם הוא‬
‫ממש אידיאולוגי‪ .‬ב‪ 2009 -‬ניסו לפתוח מזללת‬
‫"סאבווי" בקרויצברג‪ .‬תוך ימים היא הותקפה‬
‫על ידי אקטיביסטים נגד ג'נטריפיקציה‪,‬‬
‫שסקלו אותה באבנים ובבקבוקי צבע‪ .‬אמנם‬
‫מקבלי ההחלטות בברלין ובגרמניה רחוקים‬
‫שנות אור מהעמדה האנטי‪-‬אמריקאית‬
‫ואנטי‪-‬קפיטליסטית של הסקוואטרים‬
‫בריגרשטראסה‪ ,‬אבל נוכחותם של האחרונים‬
‫בהחלט מורגשת במרחב הציבורי‪ .‬תופעות‬
‫המוגדרות כפועל יוצא של תרבות הצריכה‬
‫והקפיטליזם ‪ -‬ועולם הסטארטאפים בתוכן‬
‫ מסומנות כמעט אוטומטית כטמאות בקרב‬‫קהלים מסוימים‪ .‬כשאלה מסתכלים על סצנת‬
‫הסטארטאפים הברלינאית שזכתה לכינוי‬
‫‪"( Silicon Allee‬שדרת הסיליקון"‪ ,‬כמקבילה‬
‫לעמק הסיליקון)‪ ,‬הם לא רואים חדשנות‬
‫ופוטנציאל צמיחה‪ .‬הם רואים דירות שעמדו‬
‫ריקות או נמכרו בגרושים אחרי נפילת החומה‬
‫והפכו לפיסות נדל"ן יקרות; הם מתקשים‬
‫לקבל את העובדה שהתרגשות מהפכנית‬
‫התחלפה בבתי קפה עמוסים בלפטופים של‬
‫אפל ובדוברי אנגלית‪.‬‬
‫חצי שעה ‪ Wi-Fi‬חינם!‬
‫ויחד עם זאת‪ ,‬משקעי העבר הברורים לא‬
‫יכולים לשמש הסבר בלעדי לכך שגרמניה‬
‫דורגה במקום העשירי והלא‪-‬מחמיא‬
‫במחקר שבחן את מידת הדיגיטליזציה של‬
‫‪ 28‬מדינות האיחוד האירופי (דנמרק דורגה‬
‫במקום הראשון ורומניה באחרון)‪ .‬המחקר‬
‫של האיחוד האירופי בחן חמישה מדדים‪:‬‬
‫חיבור לאינטרנט‪ ,‬כישורים דיגיטליים אישיים‪,‬‬
‫שימוש באינטרנט למטרות שונות‪ ,‬שילוב‬
‫טכנולוגיה דיגיטלית ביומיום ושירותים‬
‫דיגיטליים ציבוריים‪ ,‬ועל אף שהגרמנים אכן‬
‫רשמו שיעורים נמוכים בהרבה מהממוצע‬
‫האירופי בכל הקשור לשימוש ברשתות‬
‫חברתיות (‪ 49%‬לעומת ‪ - )58%‬הם כנראה לא‬
‫היו מתברגים למקום העשירי בדירוג הכללי‬
‫אם זו היתה חולשתם הדיגיטלית היחידה‪.‬‬
‫כבר שנים שעיריית חיפה מספקת אינטרנט‬
‫אלחוטי על חוף הים בחינם‪ ,‬ובברלין עדיין‬
‫אין ‪ Wi-Fi‬חינמי אפילו באלכסנדרפלאץ‬
‫(שלא לדבר על חופי האגמים)‪ .‬על פי מפה‬
‫באתר הרשמי של העירייה‪ ,‬רוב מוחלט‬
‫של נקודות האינטרנט האלחוטי החופשי‬
‫בפרידריכסהיין‪-‬קרויצברג‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצאות‬
‫בספריות עירוניות‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬אם אנחנו‬
‫כבר מספקים לכם אינטרנט בחינם ‪ -‬כדאי‬
‫שתעשו עם זה משהו מועיל‪ .‬תלמדו‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫באותו אתר מתפרסמת גם הודעה חגיגית על‬
‫כך שמעתה )!‪ (ab sofort‬תינתן חצי שעה (!)‬
‫‪ Wi-Fi‬חינם למי שיגיע למשרד הכלכלה‪,‬‬
‫הטכנולוגיה והמחקר של ברלין בשנברג‪...‬‬
‫גם במרחב הפרטי המצב לא מזהיר‪ .‬כמעט‬
‫כל מי שהזמין חיבור ביתי לאינטרנט מאחת‬
‫החברות (ולא מאוד משנה מאיזו)‪ ,‬יכול לספר‬
‫על פגישות עם טכנאים שבוטלו שוב ושוב‪,‬‬
‫ועל המתנה שמתארכת לעתים אפילו עד‬
‫שלושה חודשים‪ .‬ומה עם הסלולר? אנחנו‬
‫רגילים לפזמון החוזר על כמה הכל יותר זול‬
‫בברלין לעומת ישראל‪ ,‬אבל בתחום הזה‬
‫התמונה לחלוטין הפוכה‪ :‬במחיר שבו אפשר‬
‫לרכוש חבילת גלישה של ‪ 20‬ג'יגה (!) ושיחות‬
‫ללא הגבלה בישראל ובחו"ל (‪ 99‬שקלים)‪,‬‬
‫תוכלו לקבל בברלין חבילה (נוסטלגית?)‬
‫של ‪ 500‬מגה מצ'וקמקים לגלישה‪ ,‬שיחות‬
‫ללא הגבלה ברשת שלכם בלבד ו‪ 100-‬דקות‬
‫ברשתות אחרות‪ .‬החבילה הכי קרובה לחבילה‬
‫הישראלית שתוארה לעיל‪ ,‬שכוללת ‪ 10‬ג'יגה‬
‫גלישה (לעומת ‪ 20‬בחבילה הישראלית) עולה‬
‫ב‪ O2-‬לא פחות מ‪ 72-‬אירו בחודש (יותר‬
‫מפי שלושה מהמחיר הישראלי)‪ ,‬וגם זה רק‬
‫בשנה הראשונה מתוך השנתיים שעליהן יש‬
‫להתחייב (שכמובן יוארכו אוטומטית אם לא‬
‫“בהתחלה חברים ישראלים הגיעו אליי למרפאה‬
‫כחולים‪ ,‬ועכשיו יש לי חברים שהם חולים וחולים שהם‬
‫ועתיד‪.‬‬
‫מתמיד בין עבר‪ ,‬הווה‬
‫רופא‪-‬חולה"‬
‫מו"מ של‬
‫חברים‪ ...‬אני לא משחק את הדיסטנס‬
‫בניין הסטארטאפים ‪Factory‬‬
‫לצד אתר ההנצחה לחומת ברלין‬
‫צילום‪ :‬כפיר חרבי‬
‫תעשו ‪ Kündigung‬לפחות שלושה חודשים בדרך כלל‪ ,‬מינוס הרשמיות‪ .‬זה קשור כמובן‬
‫גם לתרבות נימוסים שאין לה בהכרח קשר‬
‫מראש‪ ,‬אבל זה כבר סיפור אחר)‪.‬‬
‫לטכנולוגיה‪ ,‬אבל אולי יש בכך גם איזושהי‬
‫הקריאה הדיגיטלית אמנם מתחילה לחלחל‬
‫עדּות לדבקּות בכללי עולם האופליין הטוב‬
‫וניתן לראות יותר ויותר אנשים עם קוראים‬
‫והישן‪.‬‬
‫דיגיטליים ברכבת ‪ -‬הסביבה הנאמנה ביותר‬
‫הנכס המרכזי ‪-‬‬
‫למדידת סטטיסטיקת קריאה ‪ -‬אבל גרמנים‬
‫רבים עדיין מסרבים להכניס את רוצח הנייר כישרונות מכל העולם‬
‫הזה הביתה‪ .‬יש שיאמרו שגם הרגלי כתיבת ובכל זאת‪ ,‬במקביל לאתריה הלואו‪-‬טקיים‬
‫האימיילים המקומיים מעידים משהו על קצב של המציאות הברלינאית‪ ,‬העיר מסומנת‬
‫ההפנמה של העידן החדש‪ :‬אישור על קבלת שוב ושוב בשנים האחרונות כמיועדת לכתר‬
‫עבודה ממרצה באוניברסיטה יכלול פתיחה "בירת הסטארטאפים של אירופה"‪ .‬לגיל‬
‫רשמית‪ ,‬ניסוח של שלושה משפטים לפחות‪ ,‬רוזן‪ ,‬סמנכ"ל ניו‪-‬מדיה בדויטשה טלקום‪,‬‬
‫וסיום רשמי‪ .‬וזה לא רק בגלל יחסי סטודנט‪ -‬אין ספק מהו היתרון המשמעותי המרכזי‬
‫מרצה ‪ -‬גם בין חברים המיילים נראים ככה שלה‪" :‬ברלין הפכה למקום שלהרבה מאוד‬
‫רוזן‪ ,‬הישראלי ולמעשה הזר היחידי בשדרת‬
‫הניהול הבכירה של התאגיד הגרמני אדיר‬
‫הממדים (שפועל גם ב‪ 12-‬מדינות נוספות‬
‫באירופה)‪" ,‬יּובא" לכאן לפני כשלוש שנים כדי‬
‫לחזק את תהליכי החדשנות והדיגיטליזציה‬
‫בחברה‪ .‬הוא מוביל כמה פרויקטים במקביל‪,‬‬
‫אך את עיקר מרצו משקיע בימים אלה בשירות‬
‫תקשורת חדש שאמור לטלטל את התפישה‬
‫שלפיה טלפון‪ ,‬כרטיס סים ומספר קשורים‬
‫קשר בל‪-‬יינתק ‪ -‬ולהפוך את "הטלפון" שלנו‬
‫למוצר דיגיטלי ונגיש מכל מכשיר‪ .‬השירות‬
‫העתידי עדיין תחת מעטה סודיות מסוים‪ ,‬אך‬
‫רוזן מבטיח "מהפכה אמיתית"‪ .‬אנחנו פוגשים‬
‫אותו בבניין לבנים ענק ב‪Winterfeldtstraße-‬‬
‫בשנברג‪ ,‬שבאופן סמלי למדי נפתח ב‪1929-‬‬
‫כמרכזיית הטלפונים והמברקים הגדולה‬
‫באירופה‪ .‬היום הוא משמש בית לפרויקטים‬
‫בתחום החדשנות של טלקום (במסגרת‬
‫חטיבת ‪ ,)T-labs‬ובהם גם החממה ותוכנית‬
‫ההאצה ‪( hub:raum‬ראו בהמשך)‪.‬‬
‫"באופן כללי‪ ,‬הגרמנים מאוד טובים בשני‬
‫דברים"‪ ,‬אומר רוזן‪" .‬הם אלופי התכנון לטווח‬
‫ארוך‪ ,‬מתודולוגיה‪ ,‬איך עושים דברים‪ ,‬כולל‬
‫מחקרי שוק מאוד מעמיקים‪ .‬יש לנו אלף איש‬
‫שאנחנו בקשר קבוע איתם כדי להתייעץ לגבי‬
‫מוצרים ופיצ'רים‪ .‬עבדתי עם המון חברות‬
‫בעולם ‪ -‬בסינגפור‪ ,‬בארה"ב ובאירופה ‪ -‬ולא‬
‫פגשתי אנשים שמתייחסים כל כך ברצינות‬
‫למחקר שוק‪ .‬לפעמים הם יותר מדי נותנים‬
‫לזה להוביל אותם‪ .‬והדבר השני הוא עיצוב‬
‫ אין כאן דברים מוטרפים‪ ,‬אבל הם טובים‪,‬‬‫אפקטיביים‪ .‬לפעמים אולי קצת משעממים‪.‬‬
‫איכות העבודה פה מאוד טובה‪ .‬היא פחות‬
‫אינטואיטיבית ובאה עם הרבה מאוד גיבוי‪.‬‬
‫לפעמים זה מאוד מעייף‪ ,‬מדברים‬
‫‪05‬‬
‫על כל דבר שעות וקבלת ההחלטות יותר‬
‫קשה‪ .‬זה ארגון מאוד מסודר עם תוכניות‬
‫לטווח ארוך‪ ,‬מאוד מקשים על פרויקטים‬
‫קטנים לעשות דברים בצורה אינטואיטיבית‪.‬‬
‫גם אם אני כסמנכ"ל חושב שטוב לעשות‬
‫משהו‪ ,‬זה צריך להתיישר עם כל התוכניות‬
‫ארוכות הטווח והטבלאות האינסופיות‪ .‬אני‬
‫לא יודע אם זה שונה מלעבוד במיקרוסופט‪,‬‬
‫כלומר אם זה עניין של חברה עם רבע מיליון‬
‫עובדים‪ ,‬או שזו המנטליות הגרמנית‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬עבדתי ב‪ AT&T-‬שהיא לא פחות גדולה‪,‬‬
‫וקבלת ההחלטות שם הרבה יותר פשוטה‪.‬‬
‫יש כאן ניסיון להיפתח‪ ,‬אבל הגרמנים מאוד‬
‫מסורתיים"‪.‬‬
‫בוצעו שתי ההנפקות הגדולות הראשונות‬
‫של חברות ברלינאיות‪ Zalando ,‬ו‪Rocket-‬‬
‫‪ ,Internet‬שתיהן בבעלות שלושת האחים‬
‫סאמוור (‪ ,)Samwer‬ה‪-‬יזמים הגרמניים‬
‫בתחום האינטרנט‪ ,‬שזוכים גם לביקורת על‬
‫כך שהאסטרטגיה העיקרית שלהם היא יצירת‬
‫שיבוטים של סטארטאפים מצליחים בתחילת‬
‫דרכם‪ ,‬על מנת להירכש על ידם בהמשך‪.‬‬
‫מדליין גאמר פון מול‪,‬‬
‫מנכ"לית ‪betahaus‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬ראוי לציין שלכבוד רוזן ישיבות‬
‫ההנהלה מתקיימות באנגלית ("לצערי בגלל‬
‫זה אני לא דובר גרמנית")‪ ,‬ומכיוון שמשפחתו‬
‫ממשיכה לגור בתל‪-‬מונד והוא טס הביתה‬
‫כל סוף שבוע ("מבחינתי אין מקום יותר‬
‫טוב מישראל ולכן אני עושה את הטרטור‬
‫המטורף הזה")‪ ,‬בישיבות שמתקיימות‬
‫בהיעדרו משתתתפת "‪ "Lola‬במקומו‪ .‬מדובר‬
‫ברובוטית מאולתרת‪ :‬אייפד שמשמש לשיחת‬
‫וידאו מותקן על מעין מיני‪-‬סגווי שעליו שולט‬
‫רוזן בשלט רחוק מביתו בישראל‪ ,‬כך שהוא‬
‫יכול לנוע במשרדים ולהפנות את מבטו לפי‬
‫הצורך‪ .‬הגמישויות הקטנות האלה מעידות‬
‫אולי בכל זאת על שינויים שמחלחלים אפילו‬
‫לתאגיד התקשורת הגדול בגרמניה‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫“יש הייפ עצום‪ ,‬זה ‪ super-geil‬להיות סטארטאפיסט‪ .‬המון‬
‫צעירים חסרי ניסיון‪ ,‬עם תשוקה והתלהבות‪ ,‬מגייסים קצת‬
‫כסף ומקימים חברות כמו ‪-my‬מוזלי או ‪-my‬תחתונים‪ .‬אבל‬
‫זה כל כך רחוק ממה שמשקיעים רוצים לראות"‬
‫זמן בלי מכירות‪ Waze .‬הישראלית צמחה בלי‬
‫להתעניין בכלל במכירות‪ .‬פה אין דבר כזה‪.‬‬
‫אם לא ייכנס כסף‪ ,‬מהר מאוד הם יקבלו על‬
‫הראש מהמשקיעים שלהם"‪.‬‬
‫ערן דודזון‪,‬‬
‫עשור בעולם‬
‫ההשקעות הברלינאי‬
‫הקשר בין הייפ למציאות‬
‫ההייפ הטכנולוגי סביב ברלין תפס תאוצה‬
‫כבר ב‪ ,2009-‬כאשר קרן הון הסיכון סקויה‪,‬‬
‫שבפורטפוליו שלה רשומות השקעות‬
‫בחברות כמו פייסבוק‪ ,‬אפל וגוגל‪ ,‬בחרה‬
‫בסטארטאפ הברלינאי ‪6Wunderkinder‬‬
‫(שפיתח אפליקציה לניהול משימות) כיעד‬
‫השקעה ראשון באירופה‪ .‬לאחר מכן הגיעו‬
‫השקעות ב‪( Wooga-‬גיימינג) וב ‪-Soundcloud‬‬
‫(שיתוף מוזיקה)‪ ,‬הוקם בברלין הסניף‬
‫האירופי של ‪( Research Gate‬פלטפורמה‬
‫של מיקרוסופט שמיועדת למדענים ולאנשי‬
‫אקדמיה) ‪ -‬ומכאן ואילך הבאזז הלך וצבר‬
‫תאוצה‪ .‬פיטר ת'יל )‪ ,(Peter Thiel‬יזם‪-‬על‬
‫אמריקאי (ממוצא גרמני) ואחד ממייסדי‬
‫פייפאל‪ ,‬תרם גם הוא לקלחת כשאמר כי‬
‫"לברלין יש את הפוטנציאל הרב ביותר מכל‬
‫הערים האירופיות"‪ .‬ואכן‪ ,‬מאז ועד היום‬
‫הנתונים רק הלכו והשתפרו‪ .‬על פי דו"ח‬
‫מאוקטובר ‪ 2013‬של חברת הייעוץ מקינזי‪,‬‬
‫ב‪ 2012-‬הושקעו בסטארטאפים ברלינאיים‬
‫‪ 133‬מיליון אירו ‪ -‬יותר מבכל שאר ערי‬
‫גרמניה גם יחד‪ .‬מחברי הדו"ח העריכו כי עד‬
‫שנת ‪ 2020‬עשויים הסטארטאפים בברלין‬
‫לייצר כ‪ 100,000 -‬משרות חדשות ‪ -‬לא עניין‬
‫של מה בכך בעיר שבה שיעור האבטלה נכון‬
‫למרץ ‪ 2015‬עומד על ‪.11.2%‬‬
‫‪ 2014‬כבר היוותה שנת שיא עבור מיזמי‬
‫ההיי‪-‬טק הברלינאיים‪ ,‬שגייסו יחד סכום‬
‫כולל של ‪ 1.1‬מיליארד דולר ‪ -‬גידול של‬
‫כ‪ 140%-‬בהשוואה ל‪ .2013-‬בשנה זו אף‬
‫לברלין לפני כעשור לבקשת המיליארדר‬
‫הגרמני ומייסד ענקית התוכנה הבינלאומית‬
‫‪ ,SAP‬האסו פלטנר‪ .‬דודזון הקים כאן עבורו‬
‫את קרן ההון‪-‬סיכון הראשונה בברלין‪ ,‬ואחרי‬
‫שהשלים גיוסים לשלוש קרנות‪ ,‬הוא מקים‬
‫כיום קרן משלו בתחום ה‪Venture Landing-‬‬
‫(מודל שרלבנטי לחברות בינוניות וגדולות‬
‫שמחפשות הלוואות להמשך צמיחה ללא‬
‫דילול מניות ליזמים)‪" .‬יש אולי שש חברות‬
‫שגייסו עשרות ומאות מיליונים והגיעו לשווי‬
‫פרטי (לפני אקזיט) של יותר ממיליארד אירו‪.‬‬
‫יש עוד כתריסר חברות‪ ,‬לא עשרות כמו בארץ‪,‬‬
‫הקיימים‪ ,‬קשה מאוד לשכנע משקיע חדש‬
‫להצטרף‪ .‬בסופו של דבר הצלחה בעולם‬
‫הסטארטאפ לא נמדדת בלגייס כסף ‪ -‬היא‬
‫נמדדת בלהחזיר כסף למשקיעים‪ .‬חברות‬
‫כאן גם לא יכולות להחזיק מעמד יותר מדי‬
‫רפאלה ריין‪,‬‬
‫מייסדת ‪CareerFoundry‬‬
‫צילום‪Semra Sevine :‬‬
‫ברבע הראשון של ‪ 2015‬כבר גייסה הסצנה‬
‫המקומית ‪ 500‬מיליון אירו נוספים‪ ,‬והיא‬
‫כוללת כיום כמעט ‪ 800‬חברות רשומות‪,‬‬
‫עשרות מרחבי עבודה משותפים ‪(co-working‬‬
‫‪ ,)spaces‬אקסלרטורים (תוכניות האצה)‪,‬‬
‫אינקובטורים (חממות טכנולוגיה)‪ ,‬רשת ענפה‬
‫של אירועי נטוורקינג וחדשנות בינלאומיים‬
‫ויוזמות שונות ומגוונות הנולדות על בסיס‬
‫יומיומי כמעט‪.‬‬
‫אז אם הכל כל כך ורוד‪ ,‬מדוע עדיין מדברים על‬
‫ברלין במונחים של פוטנציאל ולא כעל עמק‬
‫הסיליקון האירופי דה פקטו? "כשנכנסים‬
‫לעובי הקורה רואים שיש הרבה יותר דיבורים‬
‫מאשר מעשים"‪ ,‬אומר ערן דודזון‪ ,‬שנדד‬
‫שהגיעו לשווי פרטי של בין ‪ 50‬ל‪ 100-‬מיליון‪.‬‬
‫החברות האלה הן כמו קטר שמושך את‬
‫עדר הסטארטאפיסטים שאין להם מושג‬
‫מה הם עושים‪ ,‬ולפחות תשעים אחוז מהם‬
‫ייכשלו‪ .‬יש הייפ עצום‪ ,‬זה ‪ super-geil‬להיות‬
‫סטארטאפיסט‪ .‬המון אנשים צעירים חסרי‬
‫ניסיון‪ ,‬עם תשוקה והתלהבות‪ ,‬מגייסים‬
‫קצת כסף‪ ,‬חצי מיליון פה‪ ,‬חצי מיליון שם‪,‬‬
‫מקימים כל מיני חברות שבעיניהם הן‬
‫מדהימות ‪-my -‬מוזלי‪-my ,‬שוקולד‪-my ,‬‬
‫נעליים‪-my ,‬תחתונים וכל השטויות האלה‪.‬‬
‫אבל זה כל כך רחוק ממה שמשקיעים רוצים‬
‫לראות ‪ -‬מבחינת פוטנציאל אקזיט‪ ,‬מבחינת‬
‫מקוריות‪ .‬אין פה הרבה מקוריות‪ .‬הרוב זה‬
‫חברות מסחר אלקטרוני‪ .‬הם יודעים להרים‬
‫אופרציה‪ ,‬לעשות משלוחים ‪ -‬פרחים אונליין‪,‬‬
‫אוכל לחתולים ‪ -‬דברים כאלה‪ .‬החברות‬
‫האלה יכולות להצליח במידה כלשהי עבור‬
‫היזמים‪ ,‬אבל אף משקיע בר דעת שאני‬
‫מכיר מהקרנות הגדולות לא ישקיע בהן‪ .‬הן‬
‫מצליחות לעבור את מחסום הגיוס הראשוני‬
‫עם שלושת ה‪'f-‬ים (‪)family, friends, fools‬‬
‫או דרך אנג'לים (משקיעים פרטיים) וקרנות‬
‫ממשלתיות‪ .‬גם הגופים הממשלתיים כאן‬
‫לא ממש מבינים מה הם עושים ונותנים‬
‫כסף כמעט אוטומטית לדברים שאסור לתת‬
‫להם כסף‪ ,‬לחברות קיקיוניות‪ .‬אבל אחרי‬
‫הגיוס הראשון צריך להתחיל להתפתח‪,‬‬
‫ואם אין משקיע תומך מתוך המשקיעים‬
‫ויותר חברות שפועלות באינדונזיה‪ ,‬מלזיה‪,‬‬
‫ברזיל‪ ,‬ארגנטינה ומזרח‪-‬אירופה‪ ,‬שהניהול‬
‫שלהן נעשה מברלין"‪ .‬ואפרופו ‪Delivery Hero‬‬
‫ זו גם החברה שאחראית במידה רבה לנתון‬‫ההשקעות הפנומנלי של ברלין ב‪ ,2014-‬שכן‬
‫לדברי דודזון‪ ,‬רוב החברות המצליחות‬
‫בברלין הן כאלה שמייצאות את החוזקות‬
‫הגרמניות למקומות אחרים בעולם‪" :‬הם‬
‫יודעים לנהל מערכות גדולות עם הרבה‬
‫פרטים קטנים‪ .‬תוכנית עבודה מסודרת‪,‬‬
‫עבודה בקבוצות גדולות‪ ,‬בחלל גדול‪ ,‬בלי‬
‫לריב‪ ,‬בשקט וביעילות‪,Delivery Hero .‬‬
‫שהשקענו בהקמה שלה‪ ,‬זו דוגמא טובה‬
‫לאיך לקחו תחום נדוש ומשעמם‪ ,‬משלוחי‬
‫מזון באינטרנט‪ ,‬ובזכות יכולת ביצוע מעולה‬
‫יצרו חברה בשווי מיליארד וחצי אירו‪ .‬ואין‬
‫להם אפילו וספה אחת‪ .‬אפשר לראות יותר‬
‫היא לבדה גייסה כ‪ 523-‬מיליון אירו‪ ,‬כמעט‬
‫מחצית מסכום הגיוס השנתי הכולל‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬דודזון סבור כאמור שהדימוי שנוצר‬
‫לברלין בהקשר לסצנת הסטארטאפים רחוק‬
‫מהמציאות‪" :‬עוד אין כאן את שוק האקזיט‬
‫התוסס שיש בישראל ובארה"ב‪ ,‬כי הרוכשים‬
‫עדיין לא מאמינים בחברות הגרמניות‪.‬‬
‫חברות כמו פייסבוק‪ ,‬גוגל‪ ,‬אפל‪ ,‬סיסקו‪,‬‬
‫מיקרוסופט‪ - SAP, IBM ,‬שוק הרוכשים הוא‬
‫שוק קטן מאוד‪ ,‬אולי כמה עשרות בודדות‬
‫של חברות בעולם שעוסקות בתעשייה‬
‫הזאת ‪ -‬עדיין לא מכניסות את היד לכיס‬
‫כדי לקנות כאן חברות‪ .‬המעט שכן רכשו‬
‫עשו את זה בסכומים נמוכים‪ ,‬וחלקן נכשלו‪.‬‬
‫בישראל יש בכל רגע נתון יותר ממיליארד‬
‫אירו שמחפשים השקעות חדשות בעולם‬
‫הסטארטאפים‪ .‬בגרמניה יש אולי מאה מיליון‬
‫של כסף פנוי אמיתי‪ .‬יש פה בועה קטנה‪,‬‬
‫שהתקשורת מנפחת הרבה יותר ממה שצריך‪,‬‬
‫הרבה מעבר למימדים האמיתיים שלה‪ .‬היא‬
‫לא תתפוצץ‪ ,‬כי הגרמנים מאוד זהירים אז הם‬
‫גם משקיעים מעט וגם מצמיחים את החברות‬
‫שלהם עקב בצד אגודל‪ .‬אמנם בלי הרבה‬
‫חדשנות‪ ,‬אבל גם במסחר אלקטרוני בסופו‬
‫של דבר יש הרבה מאוד חוכמה וטכנולוגיה‬
‫של התאמה אישית‪ .‬צריך גם לזכור שליזמים‬
‫המקומיים‪ ,‬להבדיל מהישראלים‪ ,‬יש שוק של‬
‫יותר מתשעים מיליון דוברי גרמנית באירופה‪,‬‬
‫כך שאפשר להרוויח יפה גם לפני שמתרחבים‬
‫לחו"ל"‪ .‬לפער בין הדימוי ההיי‪-‬טקי למצב‬
‫הטכנולוגיה הכללי בברלין דודזון דווקא לא‬
‫מייחס חשיבות רבה‪" :‬תעשיית ההיי‪-‬טק היא‬
‫תמיד שמורת טבע נפרדת מהמדינה‪ .‬יש את‬
‫בועת ההיי‪-‬טק שצומחת ופורחת‪ ,‬יש בה‬
‫המון כסף והכל קורה נורא מהר ‪ -‬ויש את‬
‫המיליונים האחרים שחיים במאה הקודמת"‪.‬‬
‫ישי זומר‪ ,‬שחי בברלין מזה כשלוש שנים וחצי‪,‬‬
‫נמצא אמנם בצד של היזמים‪ ,‬אבל שותף‬
‫לסקפטיּות של דודזון‪ .‬כשרק הגיע לעיר‪ ,‬עבד‬
‫תחילה כפרילנסר עם כמה סטארטאפים‪ ,‬אבל‬
‫די מהר החליט להקים מיזם משלו ‪ -‬תוכנה‬
‫לניהול פרויקטים גדולים ומורכבים‪ ,‬שעושה‬
‫בצורה אוטומטית הרבה מהעבודה של מנהלי‬
‫הפרויקטים‪" .‬בתחושה האישית שלי ברלין‬
‫היא עדיין 'מעצמת סטארטאפ' מאוד מאוד‬
‫מאוד קטנה‪ .‬למעשה‪ ,‬הרבה יותר ִּביצה‬
‫מאשר ַמעצמה‪ .‬נכון‪ ,‬כל בן אדם שני אומר‬
‫שיש לו סטארטאפ‪ ,‬אבל ברוב המקרים‬
‫"משהו כאן גורם לאנשים מתרבויות שונות להרגיש‬
‫בנוח‪ ,‬וזה לא טריויאלי‪ .‬זה קרה אולי רק בניו‪-‬יורק"‪.‬‬
‫גיל רוזן‪ ,‬סמנכ"ל ניו‪-‬מדיה בדויטשה טלקום‬
‫צילום‪ :‬כפיר חרבי‬
‫‪07‬‬
‫זה הוא ושני חברים שחולמים לעשות משהו‪.‬‬
‫בסופו של דבר כל הסטארטאפים מדברים‬
‫עם אותן קרנות ואותם ארגונים‪ ,‬ומקבלים‬
‫פלוס‪-‬מינוס את אותן התשובות‪ .‬אפילו‬
‫גופי השקעה רציניים הרבה פעמים יותר‬
‫'לומדים את השוק' מאשר רוצים באמת‬
‫להשקיע‪ .‬בתחושה שלי זה הרבה עניין של‬
‫מזל‪ .‬ראיתי צוותים שבאמת לא מגיע להם‬
‫מקבלים מימון‪ ,‬וצוותים עם הרעיון הכי‬
‫מוצלח והכי הרבה פוטנציאל למי שמבין‬
‫בתחום מקבלים תשובות שליליות‪ .‬לצערי‬
‫גם הקרנות הפרטיות וגם האנשים שיושבים‬
‫על הכסף הציבורי חושבים במושגים של כמה‬
‫שנים אחורה‪ ,‬או יותר גרוע‪ ,‬פשוט הולכים‬
‫אחרי העדר‪ ,‬כי זה הכי בטוח‪ ,‬ולמה להסתכן‬
‫שיפטרו אותם? בקיצור‪ ,‬חסר כאן בדיוק את‬
‫סוג המשקיעים שיש בארץ ובארה"ב ‪ -‬כאלה‬
‫שמאמינים בפוטנציאל של אנשים נטו ואולי‬
‫גם ברעיון טוב‪ .‬ברלין אולי תהפוך למעצמת‬
‫סטארטאפ‪ ,‬כי יש בה כישרון‪ ,‬סביבה פוליטית‬
‫יציבה‪ ,‬הוצאות מחיה הגיוניות‪ ,‬מולטי‪-‬קולטי‬
‫והרבה תשומת לב מכל העולם‪ ,‬אבל צריך עוד‬
‫הרבה אקזיטים כאן לפני שזה יקרה"‪.‬‬
‫חמדת שגיא‪ ,‬הנספחת המסחרית של ישראל‬
‫בגרמניה‪ ,‬שותפה גם היא להערכות הזהירות‪:‬‬
‫"ברלין רחוקה מלהיות ניו‪-‬יורק‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫לא יכולים להתעלם ממנה‪ .‬יש כאן אווירת‬
‫יצירה מדהימה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בכל‬
‫התחומים ומתחילה יותר ויותר לחלחל להיי‪-‬‬
‫טק ולתחומי החדשנות‪ .‬בהחלט יש תחושה‬
‫של משהו חדש‪ ,‬קורים פה דברים‪ ,‬אבל צריך‬
‫לבחון לאורך זמן אם זו באמת בועה או משהו‬
‫ממשי‪ .‬זו סצנה מאוד צעירה‪ ,‬ממש בחיתולים‪.‬‬
‫אני חושבת שיש תנאים טובים אבל חסרה‬
‫יותר תרבות השקעות‪ .‬צריך פחות תוכניות‬
‫האצה וחממות‪ ,‬ויותר קרנות הון סיכון"‪.‬‬
‫הבינו בזמן את‬
‫המחדל והפוטנציאל‬
‫יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם רבים שלא שותפים לסקפטיּות‬
‫ומאמינים שלא רק שברלין בדרך להיות בירת‬
‫הסטארטאפים של אירופה‪ ,‬אלא שהיא כבר‬
‫כמעט שם‪ .‬אחת מהם היא מדליין גאמר‬
‫פון מול )‪,(Madeleine Gummer von Mohl‬‬
‫מנכ"לית ואחת ממייסדות חלל העבודה‬
‫המשותף המוכר ‪ betahaus‬בקרויצברג‪,‬‬
‫שמארגן גם אירועים ומפגשי נטוורקינג‬
‫מסוגים שונים‪ .‬פון מול למדה בכלל היסטוריה‬
‫וספרות‪ ,‬ועבדה בבונדסטאג לפני שהקימה‬
‫ב‪ 2009-‬ביחד עם חברים את המיזם שתומך‬
‫ביזמים‪" .‬זו עיר שתמיד פתוחה לרעיון חדש‪,‬‬
‫ומצד שני יש כאן משהו סלחני‪ .‬כשרעיון עסקי‬
‫לא עובד‪ ,‬זה לא משנה‪ ,‬כי הסטארטאפ הבא‬
‫כבר באופק‪ .‬המטרה שלנו היא לעזור להפוך‬
‫את ברלין לעמק הסיליקון של אירופה‪ .‬אני‬
‫יודעת שזאת מטרה מאוד שאפתנית‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו כבר לגמרי בדרך לשם‪ .‬זה כל כך מעורר‬
‫השראה לראות מה התפתח כאן בחמש‬
‫השנים האחרונות‪ .‬עכשיו המשקיעים רק‬
‫צריכים להיות מעט יותר פתוחים ללקיחת‬
‫סיכונים‪ .‬סטארטאפים חדשים מוקמים כל‬
‫שבוע‪ ,‬והדבר הנהדר הוא שברלין עדיין‬
‫נשארת פרועה‪ ,‬רועשת‪ ,‬מלוכלכת ומזמינה"‪.‬‬
‫גם רפאלה ריין )‪ (Raffaela Rein‬שייכת‬
‫לחזית האופטימית‪ .‬כשהגיעה לברלין לפני‬
‫כשנתיים עבדה בחממה הטכנולוגית של‬
‫אקסל שפרינגר‪ ,‬ושם נולד הרעיון לסטארטאפ‬
‫שהקימה‪" :‬היינו צריכים לגייס ‪ 150‬מפתחים‬
‫שיוכלו להניע את המהפך הדיגיטלי של‬
‫החברה‪ ,‬אבל איך מוצאים ‪ 150‬מפתחים‬
‫בין לילה? זה בלתי אפשרי"‪ .‬זה הרגע שבו‬
‫עלה הרעיון ל‪ ,CareerFoundry-‬פלטפורמה‬
‫להכשרת מפתחים אונליין‪ ,‬גם למי שאין‬
‫להם שום רקע קודם וגם למפתחים מנוסים‬
‫שמעוניינים להתרחב לתחומים חדשים‪.‬‬
‫למרות האמונה הגדולה שלה בברלין‪,‬‬
‫היא מודה שהדרך עוד ארוכה‪" :‬חזרתי לא‬
‫מזמן מעמק הסיליקון ‪ -‬יש שם גישה לכל‬
‫כך הרבה מנטורים ויזמים מדהימים‪ ,‬אנשי‬
‫שיווק‪ ,‬מפתחים ‪ -‬אנשים שכבר הלכו בדרך‬
‫הזאת בעבר‪ .‬בברלין יש עדיין מעט ידע וניסיון‬
‫(‪ )know-how‬ללמוד ממנו‪ ,‬אז יזמים צריכים‬
‫לפעול בשיטת ניסוי וטעייה עד שהם מוצאים‬
‫את הדרך‪ .‬אבל באירופה ‪ -‬אין ספק שברלין‬
‫זה המקום הכי טוב להתחיל בו חברה"‪ .‬לפני‬
‫שהגיעה לברלין ריין עבדה כבר בלא מעט‬
‫ערים בעולם‪ ,‬כך שהיא האדם המתאים לשאול‬
‫אם לקצב האיטי יחסית של ברלין ולתרבות‬
‫(המבורכת!) של הפרדה בין עבודה לפנאי‬
‫יש השפעה על הפרודוקטיביות של עולם‬
‫ההיי‪-‬טק המקומי‪" .‬עבדתי בלונדון‪ ,‬בבייג'ינג‪,‬‬
‫ם‬
‫נציגי תרבות‪-‬הנגד בעולם הטכנולוגי‪ :‬ברלין כבירת ההאקרי ‬‬
‫נקודת המפגש המעניינת ביותר בין תרבות‪-‬הנגד של ברלין לעולם‬
‫ההיי‪-‬טק שלה היא ללא ספק קהילת ההאקרים‪ ,‬ההאקטיביסטים‬
‫(האקרים‪+‬אקטיביסטים) ואנשי הקוד הפתוח הפועלת בעיר‪.‬‬
‫כבר בספטמבר ‪ ,1981‬כלומר הרבה לפני נפילת החומה‪ ,‬נוסד בברלין‬
‫ארגון ה‪ ,Chaos Computer Club-‬המוכר יותר בשם ‪ CCC‬ומהווה‬
‫כיום את ארגון ההאקרים הגדול והמשפיע באירופה‪ .‬מטרת הארגון‬
‫היא לספק מידע בתחומי המעקב‪ ,‬חופש המידע‪ ,‬ההאקטיביזם ואבטחת‬
‫המידע‪ ,‬ולשמש רשת תומכת להאקרים ולהאקטיביסטים ברחבי היבשת‬
‫וגם מחוץ לה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬במקביל למירוץ אחר התואר "בירת הסטארטאפים‬
‫של אירופה"‪ ,‬נדמה שברלין כבר הפכה ל"בירת ההאקרים של אירופה"‪.‬‬
‫מי שתרם להתחזקות המגמה הזו במידה רבה הוא אדוארד סנודן‪ ,‬איש‬
‫סוכנות הביטחון האמריקאית ‪ NSA‬שחשף בקיץ ‪ 2013‬את תוכנית‬
‫המעקב ‪ ,Prism‬אשר ריגלה בין השאר גם אחרי תושבי גרמניה‪ ,‬ואף‬
‫צותתה לשיחות טלפון של פוליטיקאים גרמנים בכירים ובהם הקנצלרית‬
‫אנגלה מרקל‪ .‬סנודן הפך לדמות נערצת בברלין‪ ,‬וכהוקרה על מעשיו‬
‫אף הוענק לו פרס על שם קרל פון אוסייצקי (‪,Carl von Ossietzky‬‬
‫עיתונאי ופציפיסט גרמני זוכה פרס נובל לשלום ב‪ )1935-‬על פועלו‬
‫למען זכויות אדם‪.‬‬
‫סנודן אף בחר בבמאית האמריקאית תושבת ברלין ‪Laura Poitras‬‬
‫לתעד בסרט דוקומנטרי את הימים הדרמטיים שבמהלכם חשף את‬
‫הידוע לו בפניה ובפני שני עיתונאים בחדר מלון בהונג קונג‪ .‬הסרט עוצר‬
‫הנשימה‪ ,Citizenfour ,‬זכה בטקס האוסקר האחרון בפרס הסרט‬
‫הדוקומנטרי הטוב ביותר‪.‬‬
‫ב‪ 2013-‬קיבלה סצנת ההאקרים בברלין גם חיזוק בדמותו של ג'ייקוב‬
‫אפלבאום האמריקאי‪ ,‬אחד הדוברים המוכרים ביותר נגד ההשלכות‬
‫של האופן שבו מעוצב ופועל העולם הדיגיטלי על זכויות הפרט ואובדן‬
‫הפרטיות‪ .‬אפלבאום‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬האקר וחוקר אבטחת מחשבים‪ ,‬שהיה‬
‫מעורב בין השאר בתכנון תוכנת הגלישה האנונימית ‪Tor Project‬‬
‫ובפרשת ויקיליקס‪ ,‬הפך ליעד מועדף של סוכנויות המודיעין האמריקאיות‪.‬‬
‫בעקבות הטרדות חוזרות ונשנות שלו ושל הקרובים לו החליט לצאת‬
‫לגלּות מרצון בברלין‪ .‬בראיון ל‪( Exberliner-‬מגזין באנגלית היוצא לאור‬
‫בברלין) שפורסם באוקטובר ‪ ,2014‬אמר כי הוא "מרגיש יותר בטוח‬
‫כמהגר במזרח ברלין מאשר חש אי פעם כאזרח בארה"ב" (הגיליון‬
‫כולו עוסק ב"מרד הדיגיטלי של ברלין" ומומלץ כחומר קריאה נוסף‬
‫למעוניינים‪ .‬ניתן למצוא את התכנים שלו ברשת תחת מילות החיפוש‬
‫‪ .)Exberliner issue 130‬בכתבה אחרת באותו גיליון חושף עובד‬
‫בתעשיית הסטארטאפ הברלינאית (שמתראיין תחת שם בדוי) כיצד‬
‫למרות חוקי הפרטיות המחמירים לכאורה בגרמניה‪ ,‬מצליחות חברות‬
‫רבות לנצל פרצות שונות כדי לאסוף כל מידע אפשרי על הגולשים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬חלק מהסטרטאפים הברלינאיים מנסים לתרגם את החשש ממעקב‬
‫אינסופי של "האח הגדול" גם להצלחה עסקית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ZenMate ,‬‬
‫מציעה שירות ‪ VPN‬לגלישה אנונימית ומאובטחת (גייסה ‪ 3.2‬מיליון‬
‫דולר באוקטובר האחרון); ‪ Blippex‬הוא מנוע חיפוש ברלינאי שססמתו‬
‫היא "‪ ;"by the people, for the people‬ו‪ Arriver-‬היא אפליקציית‬
‫ניווט חברתית שמתחייבת לא לאגור מידע על משתמשיה‪ .‬השאלה‬
‫הגדולה היא האם חברות מסוג זה יצליחו לפתח מודלים עסקיים מצליחים‬
‫שמתיישבים עם העקרונות של אפלבאום ועמיתיו‪.‬‬
‫פועלות בעיר‪ ,‬מייצרות מחזור עסקי משותף‬
‫של כ‪ 11-‬מיליארד אירו בשנה ומספקות‬
‫כבר היום מקומות עבודה לכ‪ 75-‬אלף איש‪.‬‬
‫טוביס מזכירה שנכון ל‪ 2014-‬העיר האירופית‬
‫היחידה שעדיין חזקה יותר מברלין בתחום‬
‫גיוס הון‪-‬סיכון היא לונדון‪ .‬הבוסית שלה‪,‬‬
‫שרת הכלכלה‪ ,‬הטכנולוגיה והמחקר של‬
‫ברלין‪ ,‬קורנליה איצר (‪,)Cornelia Yzer, CDU‬‬
‫מוסיפה בראיון קצר לשפיץ כי התעשייה‬
‫הדיגיטלית אחראית כבר כיום לאחד מכל‬
‫שמונה מקומות עבודה בברלין‪ .‬איצר מאמינה‬
‫שברלין יכולה לעבור גם את לונדון‪ ,‬אבל‬
‫"בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים לשנות את‬
‫חוקי המיסוי כדי ליצור תנאים טובים יותר‬
‫להשקעות הון סיכון‪ ,‬ואני אכן מתכוונת לקדם‬
‫יוזמת חקיקה בנושא"‪.‬‬
‫הסנטורית מתייחסת לנושא כאוב נוסף‬
‫שלא עלה עד כה ברשימת האתגרים של‬
‫ברלין‪ :‬הבירוקרטיה האינסופית‪ .‬יזמים‬
‫ברלינאים רבים חייבים להעסיק עורך דין‬
‫במשרה מלאה רק על מנת לטפל בהררי‬
‫הניירת המצטברים על שולחנם מדי יום‪.‬‬
‫גם סטארטאפים קטנטנים עם שני עובדים‬
‫נאלצים פעמים רבות להתמודד עם אותן‬
‫דרישות בירוקרטיות שניצבות בפני חברות‬
‫גדולות‪" .‬אני חייבת להודות שאכן יש עדיין‬
‫יותר מדי מכשולים בירוקרטיים"‪ ,‬אומרת‬
‫איצר‪" .‬אבל בכל מה שקשור למשרד שלי‬
‫אני גאה לומר שהקמנו ‪`Einheitlicher‬‬
‫´‪ ,Ansprechpartner‬כתובת אחת מאוד יעילה‬
‫שנועדה לסייע ליזמים ‪ 24/7‬להתמודד עם‬
‫הבירוקרטיה הברלינאית"‪ !?24/7 .‬הפעם‬
‫באמת התרשמנו‪.‬‬
‫נכון ל‪ 2014-‬העיר האירופית היחידה‬
‫שעדיין חזקה יותר מברלין בתחום גיוס‬
‫הון‪-‬סיכון היא לונדון‬
‫צילום‪ :‬כפיר חרבי‬
‫בסידני‪ ,‬בטאיפיי ובמינכן‪ ,‬כך שיצא לי לעבוד‬
‫בכמה מהערים היותר תחרותיות ולחוצות‪,‬‬
‫במיוחד לונדון ובייג'ינג‪ .‬ברלין הרבה יותר‬
‫רגועה בהשוואה אליהן‪ ,‬ועם זאת היא יותר‬
‫קשה ממינכן או מסידני‪ ,‬שבהן זה לא יוצא‬
‫דופן לעזוב את המשרד בשתיים בצהריים‬
‫ביום שישי‪ .‬אז זה תלוי לאיזה עיר משווים‪...‬‬
‫בכל אופן בשנה‪-‬שנתיים הראשונות של‬
‫סטארטאפ צריך לעבוד בלי הפסקה‪ .‬אחר‬
‫כך זה יכול להשתפר‪ .‬אבל נדמה לי שתשע‬
‫עד חמש זה בכל מקרה מעט מדי לסטארטאפ‪.‬‬
‫אם מישהו מחפש משהו כזה עדיף לו לעבוד‬
‫בחברה ממוסדת )‪."(corporate‬‬
‫גם אסף מוזס‪ ,‬אולי היזם הישראלי שהכי‬
‫מזוהה עם הסצנה הברלינאית‪ ,‬לא שותף‬
‫לספקנּות באשר למעמדה ההיי‪-‬טקי של‬
‫ברלין‪ .‬הוא הגיע לכאן לפני ‪ 11‬שנים‪ .‬בתחילת‬
‫הדרך עבד בשגרירות‪ ,‬לאחר מכן למד כלכלה‬
‫באוניברסיטת הומבולדט‪ ,‬וב‪ 2010-‬הקים‬
‫את הסטארטאפ ‪ ,Upcload‬שהיום‪ ,‬אחרי שני‬
‫סיבובי השקעה וכמה מהפכים אופייניים‬
‫לסטארטאפים‪ ,‬נקרא ‪ .Fit Analytics‬זוהי‬
‫***‬
‫פלטפורמה שמסייעת לחנויות בגדים‬
‫אונליין להתאים ללקוח את המידה הנכונה‬
‫ובכך להקטין את נפח ההחזרות וההחלפות‬
‫(שמייצרות עלויות גדולות לחברות)‪ .‬למוזס‬
‫אין צל של ספק שברלין בדרכה להיות בירת‬
‫הסטארטאפים של אירופה‪" :‬ברלין הבינה‬
‫את המחדל והפוטנציאל בזמן‪ ,‬ועושה את‬
‫כל המאמצים האפשריים כדי להוביל את‬
‫אירופה‪ .‬המשאבים מתרכזים בעיקר בכוח‬
‫אדם איכותי ‪ -‬אשרת עבודה לעובדים‬
‫בתעשייה ניתנת בצורה יותר קלה מאשר‬
‫רישום בעירייה‪ .‬לגבי כסף ‪ -‬מכיוון שלא‬
‫קיימים מספיק משקיעים מנוסים בעיר‪,‬‬
‫העירייה והמדינה פיתחו הקלות מס ועידוד‬
‫מסיביים ליזמים"‪.‬‬
‫לדברי קתרין טוביס )‪,(Katrin Tobies‬‬
‫האחראית על תחום הכלכלה הדיגיטלית‬
‫במיזם ‪"( Projekt Zukunft‬פרויקט עתיד")‬
‫של משרד הכלכלה‪ ,‬הטכנולוגיה והמחקר‬
‫של ברלין‪ ,‬המאמצים האלה כבר נושאים‬
‫פרי‪ :‬כ‪ 7000-‬חברות בתחומי טכנולוגיות‬
‫מידע‪ ,‬טלקומוניקציה ותעשיות דיגיטליות‬
‫ובינתיים‪ ,‬בזמן שתעשיית הסטארטאפים‬
‫הברלינאית מפלסת את דרכה בתוך ולצד‬
‫התרבות ועולם העסקים הגרמני ‪ -‬חנויות‬
‫תקליטי ויניל‪ ,‬דוכני צילום שחור‪-‬לבן‬
‫ושוקי פשפשים ממשיכים לככב במרחב‬
‫הפלורליסטי והמכיל של העיר‪ .‬התחושה‬
‫שבברלין יש מקום להכל ולכולם תקפה‬
‫גם ביחסים שבין לואו‪-‬טק והיי‪-‬טק‪ .‬ייתכן‬
‫שברטרוספקטיבה נגלה שהיתה זו שדרת‬
‫הסיליקון שעודדה את ברלין להרשות‬
‫לעצמה להיפרד מכמה סדרי עולם ישנים‪,‬‬
‫וייתכן גם שלא‪ .‬במסורת הברלינאית‪ ,‬מותר‬
‫ואולי אף רצוי גם להטיל ספק בחלק מהנחות‬
‫היסוד שעומדות מאחורי הגדרות ההצלחה‬
‫של תעשיית הסטארטאפים‪ .‬האם חברות‬
‫גלובליות בשווי מיליארדים בהכרח טובות‬
‫יותר לכלכלה מחברות מקומיות בגודל‬
‫בינוני? האם ה‪ "Killer Instinct"-‬שהוזכר‬
‫כיסוד חסר בסצנה המקומית הוא אכן משהו‬
‫שברלין רוצה וצריכה לשאוף אליו? אם לא‬
‫ניתן לסיים בתחזית נחרצת‪ ,‬אולי עדיף‬
‫להישאר עם סימני השאלה‪.‬‬
‫‪09‬‬
‫על קו הזינוק‬
‫מערכת התמיכה בסטארטאפים צעירים וותיקים בברלין משתכללת ומסתעפת בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬באופן שכמעט בלתי אפשרי לערוך רשימה שתכלול את אינספור האפשרויות‬
‫העומדות בפני יזמים בעיר ‪ -‬גופים מייעצים‪ ,‬תומכים ומממנים‪ ,‬חללי עבודה משותפים‪ ,‬חממות‬
‫טכנולוגיה (אינקובטורים)‪ ,‬תוכניות האצה (אקסלרטורים)‪ ,‬אירועי נטוורקינג ועוד‪ .‬בכל זאת‪ ,‬להלן‬
‫רשימה (חלקית!) שאפשר להתחיל ממנה‪ ,‬ודרכה להגיע לעוד קישורים וקשרים‪ .‬בהצלחה!‬
‫‪Zentrales Innovationsprogramm‬‬
‫‪Mittelstand - ZIM‬‬
‫ייעוץ‪ ,‬סיוע ומימון ממסדי‬
‫‪Berlin Partner‬‬
‫סוכנות הפיתוח הכלכלית של ברלין מהווה כתובת‬
‫רשמית ומשמעותית ליזמים שכבר הקימו או רוצים‬
‫להקים בעיר עסק כלשהו בעיר בכלל ומיזם טכנולוגי‬
‫בפרט‪ .‬ב‪ Berlin Partner-‬מספקים ייעוץ וסיוע‬
‫הן בשלב קבלת ההחלטות והן בשלבי ההקמה‬
‫הקונקרטיים‪ .‬העזרה כוללת מגוון תחומים ‪ -‬החל‬
‫מהוצאת ויזה מתאימה ועד חיבור למשקיעים וגופים‬
‫רלבנטיים אחרים‪.‬‬
‫‪berlin-partner.de‬‬
‫‪förderbar‬‬
‫ייעוץ ליזמים ולחברות סטארטאפ בכדי להבין‬
‫לאלו גורמי מימון כדאי לפנות‪ ,‬על מנת לבחור את‬
‫התוכניות והגופים הרלבנטיים ביותר‪ .‬עשוי לחסוך‬
‫עבודה מיותרת בהגשת בקשות מימון מהכתובות‬
‫הלא מתאימות‪.‬‬
‫‪foerderbar.de‬‬
‫‪Exist‬‬
‫תוכנית המסייעת לסטודנטים‪ ,‬אקדמאים צעירים‬
‫ומדענים הרוצים לממש רעיון ולהפכו לתוכנית‬
‫עסקית‪ .‬בכדי לקבל סיוע‪ ,‬הפרויקט צריך להיות בעל‬
‫אופי חדשני ומבוסס על טכנולוגיה‪ .‬העזרה ליזמים‬
‫מתבצעת באמצעות מלגות סיוע‪ ,‬המשתנות‬
‫בהתאם לרמת ההשכלה של היזם או החוקר‪,‬‬
‫החל מ‪ 1000-‬אירו בחודש ליזמים‪-‬סטודנטים ועד‬
‫‪ 3000‬אירו בחודש ליזמים‪-‬פוסט‪-‬דוקטורנטים‪ .‬כמו‬
‫כן ניתן לקבל סיוע טכני או מדעי בגובה של ‪2000‬‬
‫אירו בחודש והוצאות תפעול עד עשרת אלפים‬
‫אירו ליזם (תקרה של ‪ 30‬אלף אירו לצוות)‪ .‬זמן‬
‫הסיוע המקסימלי עומד על שנה‪.‬‬
‫‪exist.de‬‬
‫‪ESF‬‬
‫מענקים מהמדינה לצוותים בתחילת הדרך שעונים‬
‫על קריטריונים מאד מסוימים (נדרש שת"פ עם‬
‫אוניברסיטה)‪.‬‬
‫‪ec.europa.eu/esf/home.jsp‬‬
‫‪Innovation Assistant‬‬
‫תוכנית ממשלתית שתומכת במחקר ופיתוח‬
‫חדשניים ומממנת עד ‪ 50%‬משכר המפתחים‪.‬‬
‫‪ptj.de/innovation-assistant‬‬
‫תוכנית מימון שמתאימה פחות לשלבים המאוד‬
‫מוקדמים‪ ,‬אבל רלבנטית למי שעבר בהצלחה את‬
‫שלב ההקמה‪.‬‬
‫‪www.zim-bmwi.de‬‬
‫‪EuropeanPioneers‬‬
‫תוכנית בת שמונה חודשים של האיחוד האירופי‪,‬‬
‫שמתקיימת בברלין‪ .‬מעניקה ‪ 50‬עד ‪ 250‬אלף‬
‫אירו לסטארטאפים‪ ,‬מבלי לקחת אחוזים בחברה‬
‫(‪ .)equity‬מבטיחים לטפל בכל עבודת הניירת‬
‫ולהשאיר ליזמים זמן להתמקד בפיתוח העסק‪.‬‬
‫התוכנית כוללת גם פיתוח יכולות עסקיות‪ ,‬אימון‬
‫ומנטורינג‪ .‬שימו לב‪ :‬עד ‪ 22‬ביוני ניתן להגיש‬
‫מועמדות למחזור הבא‪.‬‬
‫‪europeanpioneers.eu‬‬
‫‪SME - Horizon 2020‬‬
‫לתוכנית הגדולה ביותר של האיחוד האירופי‬
‫למחקר ולחדשנות (‪ )Horizon 2020‬יש גם ענף‬
‫המיועד לעסקים קטנים ובינוניים (‪SME - Small‬‬
‫‪ ,)and Medium-sized Enterprises‬המעניק‬
‫תמיכה מסוגים שונים ‪ -‬החל מבדיקת היתכנות‬
‫ופוטנציאל מסחרי לרעיון‪ ,‬דרך תקציב לפיתוח‬
‫מוצר‪/‬שירות‪/‬תהליך מוגמר (סדרי גודל של חצי‬
‫מיליון עד ‪ 2.5‬מיליון אירו) ועד סיוע בכניסה לשוק‬
‫האירופי (ללא מענק)‪ .‬התוכנית כוללת גם ליווי‬
‫והדרכה‪.‬‬
‫‪http://goo.gl/Yprz0T‬‬
‫חממות טכנולוגיות‪ ,‬תוכניות‬
‫האצה וחללי עבודה משותפים‬
‫‪TU Berlin, Centre for‬‬
‫‪Entrepreneurship‬‬
‫חממה של האוניברסיטה הטכנית של ברלין‪.‬‬
‫מיועדת בעיקר לבעלי רעיונות וצוותים קטנים‬
‫שרוצים להתחיל את דרכם ולקבל תמיכה בצורת‬
‫ידע‪ ,‬קשרים עם מנטורים‪ ,‬משרד בחינם לכמה‬
‫חודשים ואפשרות להגשת מועמדות לתוכניות‬
‫ממשלתיות שונות‪.‬‬
‫‪entrepreneurship.tu-berlin.de‬‬
‫‪Axel Springer Plug and‬‬
‫‪Play Accelerator‬‬
‫תוכנית ההאצה של קבוצת אקסל שפרינגר‬
‫פועלת מאז ‪ .2013‬בכל שנה מתקיימים שלושה‬
‫מחזורים של התוכנית‪ ,‬כל אחד נמשך כשלושה‬
‫חודשים ומשתתפות בו עד עשר חברות‪ .‬מספר לא‬
‫מבוטל של סטארטאפים ישראליים כבר השתתפו‬
‫באקסלרטור‪ ,‬שמציע ליזמים חלל עבודה בברלין‪,‬‬
‫סדנאות‪ ,‬נטוורקינג‪ ,‬מענק של ‪ 25‬אלף אירו‪ ,‬שורת‬
‫אירועים ולא פחות חשוב מכל אלה ‪ -‬קשר הדוק‬
‫לעמק הסיליקון דרך השותפות עם ‪Plug and‬‬
‫‪ Play‬הקליפורנית‪ .‬התוכנית מסתיימת ביום מצגות‬
‫שבמהלכו הסטארטאפיסטים עושים "‪"pitching‬‬
‫בפני קהל משקיעים וקרנות הון סיכון‪.‬‬
‫‪axelspringerplugandplay.com‬‬
‫‪hub:raum‬‬
‫החממה ותוכנית ההאצה של דויטשה טלקום‪,‬‬
‫שפתחה שלוחה גם בתל אביב (ראו מסגרת)‪,‬‬
‫מציעה סביבת עבודה ותמיכה לסטארטאפים‬
‫בשלבים שונים ומעמידה לרשות המשתתפים את‬
‫מערכת הקשרים פותחת הדלתות של דויטשה‬
‫טלקום‪" .‬אנחנו נותנים לכם להתמקד בתחומים‬
‫שבהם אתם מצטיינים‪ ,‬ותומכים בכם בתחומים‬
‫שבהם אתם זקוקים לעזרה"‪ ,‬נכתב באתר החממה‪.‬‬
‫‪hubraum.com‬‬
‫‪Factory Berlin‬‬
‫הפקטורי (שמופיע גם על שער הגיליון) משלב‬
‫בין חללי עבודה משותפים (שמאכלסים כמה‬
‫מהסטארטאפים המצליחים והידועים של ברלין)‪,‬‬
‫תוכנית האצה שמספקת סיוע משפטי‪ ,‬עזרה‬
‫במימון‪ ,‬עיצוב‪ ,‬מיתוג ועוד‪ ,‬ותוכנית אירוח (מגורים)‬
‫ליזמים ולחברי צוותים‪.‬‬
‫‪factoryberlin.com‬‬
‫‪Microsoft Ventures Accelerator‬‬
‫תוכנית האצה של ארבעה חודשים שפועלת‬
‫בברלין מאז סתיו ‪ .2013‬בימים אלה מתקיים‬
‫הסיבוב השלישי של התוכנית‪ .‬עדיין לא פורסם‬
‫מועד ההגשה לסיבוב הרביעי‪.‬‬
‫‪microsoftventures.com/locations/berlin‬‬
‫‪Startupbootcamp Berlin‬‬
‫תוכנית האצה אירופית הפועלת גם היא בברלין‪.‬‬
‫כל מחזור אורך כשלושה חודשים ומשתתפים‬
‫בו כעשר חברות סטארטאפ‪ .‬התוכנית פועלת‬
‫ב‪ ,Rainmaking Loft-‬עוד ‪ hub‬שכדאי להכיר‪.‬‬
‫‪startupbootcamp.org‬‬
‫‪rainmakingloft.com‬‬
‫‪Berlin Startup Academy, BSA‬‬
‫תוכנית האצה עצמאית‪ ,‬שמפגישה מייסדי חברות‬
‫סטארטאפ עם מנכ"לים מנוסים ומשקיעים במהלך‬
‫קורס של שלושה חודשים שמתקיים בימי שישי‬
‫ושבת‪.‬‬
‫‪berlinstartupacademy.com‬‬
‫‪betahaus‬‬
‫מלבד חללי עבודה משרדיים מציע המקום גם מגוון‬
‫אירועים ליזמים‪ ,‬לרבות אירועי ‪ betapitch‬שבהם‬
‫סטארטאפיסטים יכולים להציג את מרכולתם בפני‬
‫משקיעים פוטנציאליים‪ ,‬למצוא שותפים ועוד‪ .‬אגב‪,‬‬
‫מלבד הסניף המוכר בקרויצברג יש ל‪betahaus-‬‬
‫גם מרכזים נוספים בהמבורג‪ ,‬ברצלונה וסופיה‪.‬‬
‫‪betahaus.com‬‬
‫גופי השקעה פרטיים‬
‫‪High-Tech Gründerfonds‬‬
‫קרן הון סיכון המעניקה הון ראשוני (‪)seed money‬‬
‫לסטארטאפים בתחילת דרכם‪ ,‬לרבות סיוע בפיתוח‬
‫המודל העסקי‪ ,‬חיבור לרשת יזמים ומנטורים ותמיכה‬
‫בסיבובי השקעה מתקדמים יותר‪.‬‬
‫‪high-tech-gruenderfonds.de‬‬
‫)‪Investitionsbank Berlin (IBB‬‬
‫תוכנית המימון ‪ Pro FIT‬של בנק ההשקעות של‬
‫ברלין רלבנטית ליוזמות שונות בתחום החדשנות‬
‫ החל מהלוואות קטנות והון ראשוני ועד השקעות‬‫הון סיכון בסיבובים מתקדמים‪.‬‬
‫‪ibb.de/gruenden/Pro-FIT.aspx‬‬
‫‪Business Angels Club Berlin‬‬‫‪Brandenburg‬‬
‫"יזמים גרמנים וישראלים ‪ -‬שילוב מנצח"‬
‫"יזמים ישראלים וגרמנים משלימים זה את זה‪ ,‬וביחד יכולים להיות שילוב מנצח"‪ ,‬אומרת‬
‫ניצן כהן‪-‬ארזי‪ ,‬מנהלת הסניף הישראלי של ‪ ,hub:raum‬החממה הטכנולוגית של דויטשה‬
‫טלקום‪ .‬הסניף הנוסף היחידי של החממה מחוץ לברלין פועל בקרקוב שבפולין‪.‬‬
‫החממה הברלינאית החלה את הפעילות בשוק הישראלי לפני קצת יותר משנה‪ .‬המודל‬
‫הראשוני היה תוכנית לפיתוח עסקי (‪ ,)Fit4Europe‬שמציעה הכנה לקראת כניסה לשוק‬
‫האירופי‪ ,‬מענק של עד ‪ 20‬אלף אירו לכל חבר צוות בעת התמקמות הסטארטאפ בברלין‪,‬‬
‫חיבור לרשת הקשרים של דויטשה טלקום‪ ,‬ייעוץ וליווי ממנטורים של החממה‪ ,‬חלל עבודה‬
‫בברלין ועוד‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר כמה חודשי פעילות והמסקנות שהגיעו בעקבותיהם‪ ,‬מחפשת‬
‫כהן‪-‬ארזי גם הזדמנויות השקעה מעניינות בחברות סטארטאפ שזקוקות להון ראשוני‬
‫(‪ ,)seed money‬בהיקף של עד ‪ 300‬אלף אירו‪.‬‬
‫"אני רואה את התפקיד ואת הפלטפורמה כגשר בין ישראל לגרמניה"‪ ,‬אומרת כהן‪-‬ארזי‪.‬‬
‫"סטארטאפים ישראליים לא ממש חושבים על אירופה כיעד‪ ,‬למרות שכדאי להם‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות החשיבה האוטומטית היא על ארה"ב"‪.‬‬
‫כהן‪-‬ארזי מזהה כמה הבדלים ניכרים בין הסצנה הישראלית והברלינאית‪" :‬בישראל יש‬
‫רקע הרבה יותר חזק של טכנולוגיות מהצבא‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬אלגוריתמיקה‪ ,‬טכנולוגיות‬
‫ענן וכו'‪ ,‬וגם האופי של הסטארטאפיסטים קצת אחר‪ .‬ליזמים הישראלים אין יום ואין לילה‪.‬‬
‫בברלין מקפידים לקחת את החופש כשצריך‪ ,‬שזה לא בהכרח דבר רע‪ .‬אני חושבת‬
‫שגם היעדים קצת אחרים ‪ -‬סטארטאפים ישראלים תמיד רוצים חברה של מיליארד‬
‫דולר‪ ,‬משהו שיהיה הכי גדול‪ ,‬ה‪ Wix-‬או ה‪ Waze-‬הבא‪ ,‬הכל או כלום‪ .‬היזמים שפגשתי‬
‫בגרמניה הרבה יותר מכּוונים לעסק בר‪-‬קימא‪ ,‬שיהיו הכנסות וצ'ק שמנמן בסוף החודש‪ .‬הם‬
‫מעוניינים להחזיק את העסק הרבה זמן ולא בהכרח מחפשים את הדרך המהירה לאקזיט"‪.‬‬
‫כהן‪-‬ארזי מאמינה שהדרך לשילוב אופטימלי בין הקצב והגישה הגרמניים והישראליים‬
‫עוברת דרך תיאום ציפיות‪" :‬אני לא סתם מחברת בין גרמניה וישראל‪ ,‬אני מהווה סוג של‬
‫סכר בין בין החלק הכי דינמי ומהיר של ישראל‪ ,‬עולם הסטארטאפים‪ ,‬לבין החלק הכי איטי‬
‫של גרמניה‪ ,‬עולם התאגידים‪ .‬מאוד חשוב לעשות איזושהי הכנה ולהבין לאן מגיעים‪ .‬טיפה‬
‫סבלנות‪ ,‬לתת לאנשים לסיים את המשפט‪ ...‬להבין שדברים לוקחים זמן‪ ,‬אבל כשהם‬
‫קורים‪ ,‬הם קורים בגדול וזה מאוד שווה"‪.‬‬
‫מועדון המשקיעים הפרטיים (אנג'לים) של ברלין‪-‬‬
‫ברנדנבורג‪.‬‬
‫‪bacb.de‬‬
‫קרנות הון סיכון נוספות‪:‬‬
‫‪Earlybird, Hasso Plattner Ventures,‬‬
‫‪Mangrove Capital, Atlantic Ventures,‬‬
‫‪Schober Ventures, BDMI - Bertelsmann‬‬
‫‪Digital Media Investments, Point Nine‬‬
‫‪Capital, Partech Ve nture.‬‬
‫‪1965 - 2015‬‬
‫‪ 50‬שנה‬
‫ליחסי הדיפלומטיי‬
‫ישראל‪-‬גרמניה‬
‫‪50 Jahre‬‬
‫‪Diplomatische Beziehungen‬‬
‫‪Deutschland-Israel‬‬
‫נטוורקינג‪ ,‬אירועים וארגונים שכדאי להכיר‬
‫‪ -Berlin Web Week‬מאוחר מדי לשנת ‪ 4( 2015‬עד ‪ 10‬במאי)‪ ,‬אבל שווה לזכור לשנה הבאה‪.‬‬
‫‪ - Startup Safari Berlin‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ - The Long Night of Berlin's Startups‬אחד מארועי הסטארטאפ הגדולים באירופה‪ ,‬יתקיים בפעם הבאה ב‪ 5-‬בספטמבר‪.‬‬
‫‪ - Berlin Startup Jobs‬קבוצת פייסבוק גדולה ופעילה‪.‬‬
‫‪ - meetup.com‬האתר מציג אירועים רלבנטיים לפי המיקום שלכם‪ ,‬רבים מהם קשורים לסצנת הטק‪.‬‬
‫‪ - Bitkom‬האגודה הפדרלית למידע‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬טלקומוניקציה וניו‪-‬מדיה‪.‬‬
‫‪ - SIBB‬האגודה לטכנולוגיות מידע ותקשורת (‪ )ICT‬ועסקים דיגיטליים של ברלין‪.‬‬
‫‪ - EIT ICT Labs‬ארגון אירופי לחדשנות וחינוך בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת‪.‬‬
‫ארזת לבד?‬
‫נועה גולן ‪ I‬צילום‪ :‬כפיר חרבי‬
‫הרשיתי לעצמי‬
‫להיות בהרבה צבעים‬
‫אולי נתחיל מאיזה רצף כרונולוגי‪.‬‬
‫אבא עזב את גרמניה ב‪ ,1939-‬כשהיה בן‬
‫‪ ,19‬ולכן מעולם לא למד מקצוע‪ .‬אני נולדתי‬
‫ב‪ 1953-‬בחיפה‪ ,‬וכשהייתי בת ‪ 6‬עברנו‬
‫ל‪ Krefeld-‬בגרמניה כדי שאבא ילמד מקצוע‪.‬‬
‫אחרי הלימודים של אבא‪ ,‬אמא למדה‪ ,‬ואחותי‬
‫הגדולה גם‪ ,‬וכולנו חזרנו ארצה ב‪.1968-‬‬
‫הייתי בת ‪ .14‬היום אני יודעת שגילאים ‪6‬‬
‫ו‪ 14-‬הם הזמנים הכי גרועים להעביר ילד‬
‫ממקום למקום‪ .‬כשחזרנו הייתי תלושה‬
‫לגמרי‪ .‬כאילו קטעו אותי‪ ,‬ושוב הייתי צריכה‬
‫להתאקלם בסביבה חדשה‪ .‬דיברנו עברית‬
‫בבית‪ ,‬אבל מכיוון שלמדתי עד אז בגרמניה‪,‬‬
‫לא ממש ידעתי לקרוא ולכתוב‪ .‬בתיכון בחיפה‬
‫לא מצאתי את מקומי‪ ,‬ועברתי שוב‪ ,‬הפעם‬
‫לבית ספר עם מגמת גרפיקה‪ .‬בגרפיקה‬
‫הצטיינתי‪ ,‬אבל מעבר לזה לא למדתי בבית‬
‫הספר כמעט שום דבר‪ .‬ב‪ 1970-‬עזבתי את‬
‫חיפה ועברתי לתל‪-‬אביב‪ .‬חייתי חיי הוללות‪,‬‬
‫עבדתי אצל גרפיקאים ואמנים‪ ,‬ובין היתר גם‬
‫עברתי תאונת אופנוע קשה עם חבר‪ .‬ב‪,1971-‬‬
‫כשהגיע הזמן להתגייס‪ ,‬לא רציתי‪ .‬ביקשתי‬
‫לדבר עם פסיכולוג ואמרתי לו שבלי סמים‬
‫אני לא אוכל לעמוד בזה‪ .‬נתנו לי את החותמת‬
‫"בלתי כשירה לשירות צבאי"‪ ,‬ושוחררתי‪.‬‬
‫אחרי כמה זמן‪ ,‬כשבאתי להוציא רשיון נהיגה‪,‬‬
‫ביקשו ממני להראות תעודת שחרור ואמרו‬
‫לי‪ ,‬שאם אני לא כשירה לשירות צבאי אז אני‬
‫גם לא כשירה להוציא רשיון נהיגה‪ .‬גם לא‬
‫יכולתי ללמוד או להתקבל לעבודה‪ ,‬כי הכל‬
‫היה אפשרי רק "אחרי שירות צבאי"‪.‬‬
‫ב‪ 1972-‬עזבתי את הארץ עם מזוודה ותיק‬
‫עבודות גרפיקה‪ ,‬ועברתי לגור אצל חבר‬
‫בשווייץ כדי להמשיך שם בלימודים‪ .‬אחרי‬
‫חודשיים הוא רצה להתחתן איתי‪ ,‬אז לקחתי‬
‫את המזוודה ואת תיק העבודות וחזרתי‬
‫ל‪ ,Krefeld-‬שכבר הכרתי מילדּותי‪ .‬התחלתי‬
‫ללמוד גרפיקה‪ ,‬אבל כשנתנו לנו תרגיל ליצור‬
‫פרסומות למוצרים שונים ואמרו "את לא‬
‫צריכה לנסות את המוצר‪ ,‬פשוט תכתבי שזה‬
‫הכי טוב שיש"‪ ,‬הבנתי שגרפיקה זה בעצם‬
‫פרסום‪ ,‬ושכל הזמן משקרים לכולם‪ .‬לא רציתי‬
‫להשתתף בעבודות כאלה‪ ,‬ועברתי למגמה‬
‫לצילום אמנותי‪ .‬בזה הצלחתי‪ ,‬היו לי תערוכות‪,‬‬
‫והמשפחה שלי בארץ אמרה לי‪" :‬נו יופי‪,‬‬
‫עכשיו תחזרי"‪ .‬אבל לא רציתי לחזור‪ .‬רציתי‬
‫ללמוד הלאה‪ ,‬וב‪ 1977-‬התקבלתי ללימודי‬
‫פסיכולוגיה ב‪ .Bochum-‬סיימתי ב‪1983-‬‬
‫בברלין‪ ,‬וילדתי את לינא‪ ,‬הבת הנהדרת שלי‪,‬‬
‫ב‪ .1985-‬ו‪ - voilà-‬הנני כאן‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫היית בהריון‪ ,‬פסיכולוגית בתחילת דרכה‪,‬‬
‫ישראלית‪-‬יהודייה‪ ,‬לבד בברלין‪ .‬איך כל‬
‫זה הסתדר?‬
‫היה לי ברור שאת ההיריון אני רוצה‪ ,‬למרות‬
‫שהוא היה לגמרי לא מתוכנן‪ .‬זה הרגיש לי‬
‫נכון‪ ,‬ואמרתי לעצמי‪" :‬עכשיו אני מוכנה לילד"‪.‬‬
‫ַלאבא היו עניינים אחרים והיה לי מובן מאליו‬
‫שזו ההחלטה שלי ושאני אחראית לבד לילדה‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬אני חושבת שזו החלטה של הנשים‪ .‬לא‬
‫חשבתי בכלל ש"קשה לי"‪ .‬נכון‪ ,‬שלוש שנים‬
‫לא ממש ישנתי‪ ,‬אבל איכשהו זה הסתדר‪.‬‬
‫לא כעסתי או התחרטתי‪ ,‬ידעתי שזו הדרך‬
‫וככה אני רוצה ללכת בה‪ .‬מבחינת קריירה גם‬
‫הייתי אקטיבית ומבסוטית‪ ,‬כתבתי קונספט‬
‫וניהלתי משא ומתן עם הסנאט‪ ,‬כדי לפתוח‬
‫מעון לחולים מנטליים שעוזר להם ומלמד‬
‫אותם לתפקד באופן עצמאי בחיי היומיום‪.‬‬
‫אחר כך עבדתי בקרויצברג עם חולי סרטן‪,‬‬
‫רובם מבוגרים מאוד‪ .‬אני זוכרת אישה שהיתה‬
‫מאוד חולה ועצובה‪ ,‬וניסיתי לדבר איתה על‬
‫משהו משמח בשבילה‪ .‬שאלתי אותה "איך‬
‫הכרת את בעלך?"‪ ,‬והיא אמרה בערגה "אה‪,‬‬
‫הוא היה חייל אמיץ‪ ."...‬קיבלתי צמרמורת‬
‫וידעתי שלא אוכל לעבוד עם החברה הגרמנית‬
‫בגילאים האלה‪ .‬באותו זמן הציעו לי להיות‬
‫הפסיכולוגית של הקהילה היהודית בברלין‪.‬‬
‫הקמתי שם אגף טיפולי ונפגשתי הרבה עם‬
‫ניצולי שואה‪ .‬כעבור חמש שנים הסתבכתי‬
‫עם ראשי הקהילה וזה כבר לא הסתדר לי‪ ,‬אז‬
‫עזבתי את המשרה‪ .‬התחלתי פה‪ ,‬בקליניקה‬
‫שלי‪ ,‬לפני‪ ...‬עשרים שנה‪ .‬וואו‪ ,‬כמה זמן‪...‬‬
‫את מרגישה את הגיל גם מנטלית?‬
‫אני יותר רגועה‪ .‬פעם הייתי הרבה יותר‬
‫תוקפנית‪ .‬אם מישהו אמר משהו שנשמע לי‬
‫לא נכון‪ ,‬תיכף ומיד קפצתי והתווכחתי‪ .‬אבל‬
‫פתאום היתה לי ילדה‪ ,‬שהיו לה כמובן רצונות‬
‫אחרים‪ ,‬שהכתיבו לי איך אני חייבת לחיות‪,‬‬
‫מה לעשות‪ ,‬מתי לישון‪ ,‬מתי לאכול… הבנתי‬
‫שיש משהו אחר במרכז חיי‪ ,‬יותר חשוב‪.‬‬
‫תפשתי שהחיים משתנים‪ .‬עד אז עשיתי מה‬
‫שאני רוצה‪ ,‬ופתאום ‪ -‬את קשורה‪ .‬ואת רוצה‬
‫את הקשר הזה‪ .‬זה היה לי טוב‪ .‬היא גדלה‬
‫ונהייתה בחורה עצמאית‪ ,‬שיודעת מה ואיך‬
‫היא רוצה לחיות‪ .‬עכשיו היא בהריון ויותר‬
‫משאני מתרגשת להיות סבתא‪ ,‬מרגש אותי‬
‫שהיא תהיה אמא‪.‬‬
‫ילדּות מבולבלת‪ ,‬תלישּות‪ ,‬סרבנות‪ ,‬הגירה‪,‬‬
‫אמנות‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬קריירה‪ ,‬חד‪-‬הוריות‪,‬‬
‫יהודייה‪-‬שמאלנית‪ ,‬ישראלית‪-‬גרמנייה‪...‬‬
‫שם‪ :‬ענת זיו‬
‫גיל‪61 :‬‬
‫במקור‪ :‬חיפה‬
‫ותק‪ 43 :‬שנים בגרמניה ‬
‫(‪ 35‬בברלין)‬
‫בברלין‪ :‬פסיכולוגית‬
‫איך התגבשה הזהות שלך דרך כל אלה?‬
‫זה לא רק איך אני רואה את עצמי‪ ,‬אלא גם איך‬
‫אחרים רואים אותי‪ .‬שאלו אותי הרבה פעמים‬
‫אם אני מרגישה גרמנייה או ישראלית‪ ,‬ואני‬
‫לא יכולה להגיד‪ .‬אין שחור ולבן‪ ,‬יש בנו המון‬
‫צבעים ולאורך השנים הרשיתי לעצמי להיות‬
‫בהרבה צבעים‪.‬‬
‫היה לזה מחיר?‬
‫לא יודעת אם מחיר זו המילה הנכונה‪ ,‬אבל‬
‫אולי בזוגיות‪ .‬אבא שלי אמר לי פעם שחשוב‬
‫לו שאחיה עם ישראלי‪" ,‬או לפחות יהודי"‪.‬‬
‫לא קיבלתי את זה‪ ,‬והוא לא הזכיר את זה‬
‫יותר‪ ,‬אבל זה מאוד פגע בו‪ ,‬שלא קיבלתי את‬
‫הצעתו‪ .‬את זה אני יודעת היום‪ .‬כשהיה לי בן‪-‬‬
‫זוג גרמני‪ ,‬אבא שלי קיבל וכיבד אותו‪ .‬אבא שלו‬
‫היה חייל בוורמאכט והוא גדל להיות ההיפך‬
‫הגמור מהאידיאולוגיה של אביו‪ .‬כשאבא שלי‬
‫חלה‪ ,‬ובגלל שידעתי שהיה לו מאוד חשוב‬
‫שאני אתחתן וש"מישהו ידאג לבת שלו"‪,‬‬
‫החלטתי בגיל ‪" 40‬יאללה‪ ,‬אני אלך על זה כל‬
‫עוד אבא שלי בחיים"‪ ,‬והתחתנו‪ .‬אבי שמח‪,‬‬
‫ובאמת נפטר שלושה חודשים אחרי החתונה‪.‬‬
‫כשאביו של בן‪-‬זוגי גם חלה‪ ,‬אמרתי לעצמי‬
‫"יש לי עוד כמה שאלות לאבא הזה"‪ .‬ניגשתי‬
‫אליו ושאלתי אותו מה הוא ידע "אז"‪ .‬הוא לא‬
‫ענה‪ .‬אמרתי לו שאני לא שופטת אותו‪ ,‬שאלתי‬
‫מכל הכיוונים ‪ -‬ואני יודעת לשאול ‪ -‬אבל הוא‬
‫תמיד עקף והתחמק מלענות‪ .‬נפגעתי מאוד‪,‬‬
‫ולא רציתי יותר שום קשר איתו‪ .‬המשפחה‬
‫שלו גרה בזמן המלחמה ליד ברגן‪-‬בלזן‪ .‬לא‬
‫ידעת? אל תספר לי סיפורים‪ .‬אתה יכול להגיד‬
‫שעשית שגיאה‪ ,‬אבל קח אחריות! והוא לא‬
‫לקח‪ ,‬וזה פגע בי עוד יותר‪ .‬זה הטריף אותי‪.‬‬
‫כנראה שעשיתי עוול לבן‪-‬זוגי‪ .‬הוא אהב‬
‫אותי מאוד וגם אני אהבתי‪ ,‬אבל פשוט לא‬
‫יכולתי לחיות עם מישהו שנשם את האווירה‬
‫הנאצית‪.‬‬
‫הגשמת את הבקשה של אבא שלך‪.‬‬
‫אולי‪ .‬לא יכולתי להתמסר אליו רגשית‪,‬‬
‫המכשול הזה היה גדול מדי‪ .‬אם את מדברת‬
‫על זהות‪ ,‬אז אני קשורה חזק במשולש הזה‬
‫של יהודייה‪-‬גרמנייה‪-‬מישראל‪ ,‬וכשיש לך את‬
‫ישראל‪ ,‬יש לך גם את פלסטין‪ .‬עשיתי על‬
‫זה את עבודת הגמר שלי בפסיכולוגיה‪ ,‬וגם‬
‫השתתפתי בסרט דוקומנטרי שמּכר גרמני‬
‫שלי עשה בנושא‪ .‬לסרט קראו ‪"Schatten der‬‬
‫"‪( Zukunft‬צללים של העתיד)‪ ,‬וחוץ מהבמאי‬
‫וממני השתתף בו גם פואד‪ ,‬פלסטיני ממינכן‪.‬‬
‫נסענו יחד לישראל‪ ,‬התבוננו ודיברנו עם‬
‫"היום אני יודעת שגם גיל ‪ 6‬וגם גיל ‪14‬‬
‫הם הזמנים הכי גרועים להעביר ילד‬
‫ממקום למקום"‪ ,‬ענת זיו‬
‫אנשים‪ ,‬כולל עם אבי בחיפה ואמא של פואד‬
‫בקלנדיה‪ .‬נושא ההשתייכות מעסיק אותי‬
‫מאוד ולפעמים קשה לי עם השאלה לאן אני‬
‫שייכת‪ .‬ישראלית‪-‬יהודייה‪-‬אירופאית‪ .‬עם זה‬
‫אני יכולה לחיות‪.‬‬
‫קשה לך עם הזהות הישראלית שלך?‬
‫לא‪ .‬קשה לי עם הממשלה שיושבת ומחליטה‬
‫מה קורה‪ ,‬ועם מה שהם עושים מהישראליּות‪.‬‬
‫גם אם הרעיון שתהיה מדינה ליהודים הוא טוב‬
‫בעיניי‪ ,‬חייבים למצוא פתרון ולהקים מדינה‬
‫עצמאית לפלסטינים‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬ישראל שאת מזדהה איתה בעצם‬
‫אף פעם לא היתה קיימת; היא קיימת רק‬
‫בלב ובראש שלך‪.‬‬
‫נכון‪ .‬לצערי היא כנראה אוטופיה‪.‬‬
‫עכשיו כשיש פה הרבה ישראלים‪ ,‬איך את‬
‫מרגישה עם זה?‬
‫אני מבינה אותם‪ .‬אני שמחה שיש לי מטופלים‬
‫ישראלים ואני גם מעשירה איתם את העברית‬
‫שלי‪ .‬אבל אני גם דואגת‪ .‬כי אם כל האנשים‬
‫הטובים יעזבו את הארץ‪ ,‬לא תהיה לנו ישראל‬
‫בעוד חמישים שנה‪.‬‬
‫איפה את גרה? בשרלוטנבורג‪.‬‬
‫אם היתה לך מכונת זמן והיית יכולה לנסוע‬
‫לשבוע כמתבוננת‪ ,‬היית נוסעת לעתיד או‬
‫לעבר? ‪ 50‬שנה קדימה‪.‬‬
‫עם מי היית יושבת לשיחה איכותית?‬
‫אובמה‪.‬‬
‫התבקשת לשיר בראיון עבודה‪ .‬מה‬
‫תשירי? ‪.Give Peace a Chance‬‬
‫‪ Sie‬או ‪ ?Du‬ה‪ Sie-‬מאוד עוזר לי בטיפולים‪.‬‬
‫בעברית זה ישר "ענת" ו"את"‪ ,‬אין‬
‫את הדיסטנס המקצועי‪ .‬מחוץ לטיפול‪,‬‬
‫אני הולכת לפי ההרגשה‪ ,‬אין לי בעיה‬
‫להשתמש ב‪.Du-‬‬
‫איזה נוף היית רוצה מהמרפסת?‬
‫ים‪ .‬אוקיינוס‪ ,‬רחוק ורחב‪.‬‬
‫ארוחה אחת כל החיים‪ ,‬מה תאכלי? אורז‬
‫עם ירקות‪.‬‬
‫איזה כוח‪-‬על היית רוצה שיהיה לך? יש לי‬
‫פחד גבהים‪ ,‬אבל הייתי רוצה לעוף‪.‬‬
‫איזה חלק ביממה את הכי אוהבת? ארבע‪-‬‬
‫חמש בבוקר‪ .‬אבל רק אם אני לא חייבת‬
‫לקום‪.‬‬
‫איזה תבלין את? ג'ינג'ר‪.‬‬
‫מה עושה לך לחלוחית בעיניים? להיפגש‬
‫אחרי זמן מה‪...‬‬
‫בתור איזו דמות משמעותית היית רוצה‬
‫להיוולד? ז'אן דארק‪.‬‬
‫אם לא היית בן אנוש‪ ,‬מה היית רוצה‬
‫להיות? ציפור קטנה‪ ,‬שחיה ועפה לה‪.‬‬
‫מה מילת השאלה האהובה עלייך? איך‪.‬‬
‫עמוק בפנים את בעצם‪ ?...‬מלאת חיים‪.‬‬
‫ממה אכפת לך? שכל אחד יהיה במודעות‬
‫למה שהוא עוסק בו‪.‬‬
‫מילה אהובה בעברית? שלווה‪ .‬אין אותה‬
‫בגרמנית‪.‬‬
‫מסר לאומה? אל תוותרי (קעקוע שיש‬
‫לבת שלי על היד)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ח‬
‫האם חוק שכר המינימום החדש יביא סוף ל"דור הפרקטיקום"? איך הוא ישפיע על עובדי‬
‫המיני‪-‬ג'וב? ומה ההשלכות שסטודנטים צריכים לשים לב אליהן? מיכל הניג‪-‬ליטני עם התשובות‬
‫וק שכר המינימום הגרמני החדש‪,‬‬
‫שנכנס לתוקף בתחילת השנה‪ ,‬נחשב‬
‫מהפכני למדי‪ ,‬שכן עד כה לא היה‬
‫נהוג בגרמניה שכר מינימום אחיד‪ .‬החוק קובע‬
‫כי כל עובד זכאי לשכר מינימום של ‪ 8.5‬אירו‬
‫לשעה‪ ,‬ולא ניתן לוותר על זכות זו‪.‬‬
‫החוק חל על רוב מגזרי התעסוקה‪ ,‬למעט‬
‫בני נוער מתחת לגיל ‪ 18‬שלא סיימו מסלול‬
‫הכשרה מקצועית‪ ,‬מתמחים בפרקטיקום‬
‫חובה (ראו בהמשך) ומתנדבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימים‬
‫מספר מגזרי תעסוקה המאורגנים באיגודי‬
‫עובדים‪ ,‬שעליהם יחול החוק רק בהדרגה; וכמו‬
‫כן‪ ,‬מי שהיו נתמכי ג'ובסנטר במשך זמן רב‬
‫יכולים לעבוד מתחת לשכר המינימום למשך‬
‫שישה חודשים‪ ,‬כדי להקל על חזרתם למעגל‬
‫העבודה (סעיף זה יוערך מחדש ב‪.)2016-‬‬
‫החוק לא תקף לפרילנסרים‪ ,‬ויחד עם זאת‬
‫העסקת עובדים כפרילנסרים במשרה מלאה‬
‫על מנת לחסוך בעלויות אינה חוקית וטומנת‬
‫בחובה השלכות חמורות למעסיקים‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי למרות שמועות שלפיהן‬
‫הוענק זמן התארגנות למעסיקים‪ ,‬כל עסק‬
‫שאינו מאורגן באיגודי עובדים מאוד ספציפיים‬
‫המפורטים בחוק‪ ,‬מחויב בתשלום שכר מינימום‬
‫לעובדים החל מ‪ 1-‬בינואר ‪.2015‬‬
‫סופו של דור הפרקטיקום?‬
‫עשר שנים לאחר שנטבע ב‪ DIE ZEIT-‬המונח‬
‫"דור הפרקטיקום" (‪,)Generation Praktikum‬‬
‫שהמשיג לראשונה את התופעה שבמסגרתה‬
‫נאלצים צעירים רבים בגרמניה להמשיך‬
‫ולעשות "התמחויות" ללא תשלום גם לאחר‬
‫סיום לימודיהם‪ ,‬אחת ממטרות החוק החדש‬
‫היא למגר תופעה זו‪.‬‬
‫החוק קובע כי רק פרקטיקום חובה כחלק‬
‫מתוכנית לימודים (הן באוניברסיטה והן‬
‫בהכשרה מקצועית ‪ -‬להלן אאוסבילדונג)‬
‫ופרקטיקום כחלק מהסבה מקצועית לנתמכי‬
‫סעד יהיה פטור משכר מינימום‪ .‬פרקטיקום‬
‫שהוא חלק מאוריינטציה לפני קבלה ללימודים‬
‫‪14‬‬
‫באוניברסיטה או לאאוסבילדונג‪ ,‬ופרקטיקום‬
‫שאינו חובה אך נעשה כחלק מתוכנית‬
‫לימודים‪/‬אאוסבילדונג ‪ -‬יהיה פטור משכר‬
‫מינימום למשך שלושה חודשים בלבד‪ .‬כל‬
‫פרקטיקום שאינו שייך לקטגוריות הנ"ל חייב‬
‫בשכר מינימום‪.‬‬
‫מיני‪-‬ג'וב ומידי‪-‬ג'וב‬
‫מיני‪-‬ג'וב הוא עבודה שהשכר עליה עומד‬
‫על ‪ 450‬אירו לחודש ללא תנאים סוציאליים‪.‬‬
‫עד כה לא היתה מגבלה למספר השעות של‬
‫מיני‪-‬ג'וב‪ ,‬אך מכיוון שעל פי החוק החדש‬
‫גם מיני‪-‬ג'וב חייב בשכר מינימום שעתי‪,‬‬
‫המשמעות היא שהוא מוגבל כעת ל‪52.9-‬‬
‫שעות חודשיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המועסקים במיני‪-‬‬
‫ג'וב חייבים עתה בביטוח סוציאלי (אובדן‬
‫כושר עבודה ואבטלה)‪ ,‬אלא אם כן בחרו‬
‫רשמית בכתב לוותר על כך (ובכל מקרה לא‬
‫ניתן לוותר על חובת ביטוח פנסיוני)‪.‬‬
‫התחזית היא כי בעקבות החוק יהיה מעבר‬
‫משמעותי של עובדים ממיני‪-‬ג'וב למידי‪-‬ג'וב‪,‬‬
‫שהוא הכינוי לעבודה שהשכר עליה נע בין‬
‫‪ 450.01‬אירו ל‪ 850-‬אירו בחודש‪ .‬העובדים‬
‫במידי‪-‬ג'וב מחויבים בביטוח סוציאלי מופחת‬
‫בגובה ‪ 15%‬משכרם‪ ,‬כאשר חלק מן הסכום‬
‫משולם על ידי המעביד (ומשום כך העובד‬
‫גם זכאי לביטוח בריאות ציבורי)‪ .‬התקנות‬
‫החדשות לא תקפות על אנשים בתהליך‬
‫הכשרה מקצועית‪.‬‬
‫סטודנטים‬
‫לפי החוק הגרמני סטודנט הוא אדם שעיקר‬
‫עיסוקו הוא לימודים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬עבודה בקרב‬
‫סטודנטים מוגבלת ל‪ 20-‬שעות שבועיות‪.‬‬
‫אם אדם עובד יותר ממכסה זו‪ ,‬החוק מסיק‬
‫שעיקר עיסוקו אינו לימודים‪ ,‬והוא מחויב‬
‫בביטוח סוציאלי ככל עובד רגיל במשק‪.‬‬
‫החוק החדש מחייב את המעסיק ברישום‬
‫שעות העבודה של עובדיו‪ ,‬כך שאם בעבר‬
‫סטודנטים יכלו לעבוד במיני‪-‬ג'וב במסגרת‬
‫של יותר מעשרים שעות בשבוע ללא‬
‫השלכות משום ששעות עבודתם לא היו‬
‫רשומות‪ ,‬מעכשיו המצב אמור להשתנות‪.‬‬
‫בחישוב השעות לא נכלל פרקטיקום שנעשה‬
‫כחלק ממסלול הלימודים או עבודה בזמני‬
‫חופשות ו‪/‬או בסופי שבוע‪ .‬ועם זאת‪ ,‬חשוב‬
‫לשים לב שסטודנטים בעלי ויזת סטודנט או‬
‫ויזת הכנה ללימודים לא יכולים לעבור את‬
‫מגבלת השעות הקבועה בויזה‪ ,‬העומדת על‬
‫‪ 120‬יום או ‪ 240‬חצאי ימים בשנה החל מהשנה‬
‫הקלנדרית השנייה מיום החלת הויזה‪.‬‬
‫שעות נוספות ועבודה בלילות‬
‫בחוק הגרמני לא קיימת חובת תשלום על‬
‫זמני הפסקות‪ ,‬על שעות נוספות ועל עבודה‬
‫בחגים ובימי ראשון‪ ,‬ולכן במקרים רלבנטיים‬
‫יש לוודא שתנאים אלה מופיעים במפורש‬
‫בחוזה‪ .‬לעומת זאת קיימת התייחסות‬
‫מיוחדת לתוספת על עבודה בלילות (או‬
‫לחילופין תגמול בימי חופש) במקרה של‬
‫עובדים שחייבים לעבוד בלילה מתוקף‬
‫תפקידם או עושים משמרות לילה לפחות‬
‫‪ 48‬ימים בשנה קלנדרית‪.‬‬
‫איור‪ :‬אביטל יומדין‬
‫דעו את זכויותיכם‬
‫מה יעלה בגורלו של ‪Görli‬‬
‫בעוד שברוב חלקי ברלין מותר‬
‫להסתובב עם עד ‪ 15‬גרם סמים‬
‫קלים לשימוש עצמי‪ ,‬בגורליצר‬
‫פארק מיושמת מאז תחילת‬
‫אפריל מדיניות "אפס סובלנות"‬
‫אפילו לג'וינט בודד‪ .‬איך הפך‬
‫הפארק לזירת מאבק פוליטי‬
‫והאם הסוחרים באמת יעזבו?‬
‫תומר דותן‬
‫‪ Görlitzer Park‬שבקרויצברג הוא אחד‬
‫הפארקים הידועים בברלין על אף שהוא‬
‫רחוק מאוד מלהיות אחד הנאים‪ ,‬הגדולים או‬
‫המטופחים שבהם‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות‬
‫לפרסומו הרב של הפארק קשורה כמובן‬
‫להפיכתו לשוק הסמים הבלתי רשמי של‬
‫ברלין‪ ,‬המקום שבו ניתן "להתארגן" בכל‬
‫שעה ביממה‪ .‬המאפיין הזה אחראי גם לכך‬
‫שהפארק עלה לכותרות לאחרונה והפך‬
‫לזירת מאבק פוליטי סוער‪.‬‬
‫לאחד משיאיו הגיע המאבק הזה ב‪ 31-‬במרץ‪,‬‬
‫עת נכנסה לתוקף תקנת "אפס סובלנות"‬
‫("‪ )"Null Toleranz‬לסמים בפארק‪ ,‬וזאת‬
‫בניגוד למדיניות הכללית בשאר חלקי העיר‪,‬‬
‫שבהם נשיאה של סמים קלים בכמות של‬
‫עד ‪ 15‬גרם נחשבת ל"שימוש אישי" ומוגנת‬
‫בחוק (למעט בסביבת בתי ספר‪ ,‬גנים‬
‫ותחנות רכבת)‪ .‬משמעות התקנה החדשה‬
‫היא‪ ,‬שבפארק חל איסור מוחלט על עישון‬
‫סמים‪ ,‬ואסורה גם נשיאה אפילו של כמות‬
‫מזערית‪ .‬מאחורי התקנה עומדת סיעת‬
‫‪( CDU‬השמרנים) ששותפה בקואליציה עם‬
‫ה‪( SPD -‬הסוציאל‪-‬דמוקרטים)‪ ,‬ובאופן יותר‬
‫ספציפי פרנק הנקל‪ ,‬שר הפנים של ברלין‪,‬‬
‫ותומאס היילמאן‪ ,‬שר המשפטים‪.‬‬
‫התקנה החדשה‪ ,‬שמעוררת מחלוקת ודיון‬
‫ציבורי‪ ,‬לא הופיעה סתם כך‪ .‬היא באה כתגובה‬
‫למדיניותה של ראשת עיריית פרידריכסהיין‪-‬‬
‫קרויצברג מטעם הירוקים‪ ,‬מוניקה הרמן‪.‬‬
‫הרמן‪ ,‬שניסתה למצוא פתרון להשלכות‬
‫הבעייתיות של סחר הסמים בפארק‪ ,‬החליטה‬
‫לפעול לפתיחת ה"קופי שופ" החוקי הראשון‬
‫של ברלין‪ ,‬ממש כמו באמסטרדם‪ .‬אלא שעם‬
‫כל הכבוד להרמן‪ ,‬היא אינה יכולה לשנות על‬
‫דעת עצמה את מדיניות הסמים של גרמניה‪.‬‬
‫וזה בדיוק המסר שרצו להעביר הנקל‪ ,‬היילמן‬
‫וחבריהם ‪ -‬הן להרמן‪ ,‬והן לבוחרים השמרנים‬
‫של ה‪.CDU-‬‬
‫בין המתנגדים למדיניות אפס הסובלנות‬
‫החדשה ניתן למנות את התאחדות עורכי‬
‫הדין של ברלין‪ ,‬האיגוד המקצועי של‬
‫המשטרה (שסבור שהשוטרים נחוצים יותר‬
‫במקומות אחרים) וכן השופט בדימוס וולפגנג‬
‫נסקוביץ'‪ ,‬שכיהן בבית המשפט לענייני חוקה‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬החלטת הסנאט הברלינאי מנוגדת‬
‫להחלטת בית המשפט החוקתי משנת ‪1994‬‬
‫שזכתה לכינוי "הזכות להרעלה" (‪"Recht auf‬‬
‫"‪ )Rausch‬ומאפשרת שימוש עצמי‪.‬‬
‫במרכז הסיפור הזה עומדים כמובן הסוחרים‪,‬‬
‫רובם פליטים מאפריקה ללא אישורי עבודה‬
‫וזכויות‪ .‬בשיחה עם מ'‪ ,‬בן ‪ 34‬שעובד בפארק‬
‫למחייתו (לא בגיזום ובהשקיה)‪ ,‬עולות כמה‬
‫נקודות חשובות‪ ,‬שמציגות את הדברים‬
‫מנקודת מבטם‪ .‬מ'‪ ,‬שסירב לומר מאיזו‬
‫מדינה הוא כדי שלא תיווצר סטיגמה על‬
‫מדינה ספציפית באפריקה‪ ,‬הגיע לברלין לפני‬
‫שלוש שנים וחצי‪ .‬הוא מגלגל ג'וינט רגע אחרי‬
‫שעובר הפטרול המשטרתי‪ ,‬שלדבריו מסייר‬
‫כעת בפארק ‪ 6-10‬פעמים ביום‪ ,‬לא כולל‬
‫שוטרים סמויים שמסתובבים גם הם במקום‪.‬‬
‫נפח המכירות ירד לדבריו ב‪ 85-‬אחוז‪ .‬לא‬
‫משום שהסוחרים הפסיקו לבוא‪ ,‬אלא משום‬
‫שהמדיניות החדשה מרחיקה את הלקוחות‪,‬‬
‫אכיפה‬
‫הפרת החוק על ידי המעסיק עלולה לגרור‬
‫קנס של עד ‪ 500‬אלף אירו‪ ,‬וזאת בנוסף‬
‫לתשלום שכר העבודה‪ ,‬המיסים והתנאים‬
‫הסוציאליים שנמנעו מהעובד‪ .‬אם מעסיק‬
‫מסרב לשלם שכר מינימום ניתן לפנות‬
‫למחלקת ‪,Finanzkontrolle Schwarzarbeit‬‬
‫שאחראית על אכיפת חוק שכר המינימום‪.‬‬
‫גוף זה אמור להקצות ‪ 1600‬עובדים חדשים‬
‫לנושא‪ ,‬שאליהם ניתן לפנות בימים ב'‪-‬ה'‬
‫בשעות ‪ 20:00-08:00‬באמצעות הקו החם‬
‫לנושא שכר מינימום‪.030/60280028 :‬‬
‫מיכלי ‪ -‬מייעצת ומלווה בבירוקרטיה הגרמנית‬
‫‪www.michaliberlin.com‬‬
‫פגיעה ב"זכות להרעלה"? פטרול משטרתי בגורליצר‬
‫שמסתכנים בקנס של ‪ 500‬אירו ואפילו במעצר‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬ביום טוב הצליח להרוויח שישים‪-‬‬
‫שבעים אירו‪ .‬עכשיו‪ ,‬לפעמים חמישה אירו‬
‫בלבד‪ .‬לדבריו‪ ,‬לסוחרים בפארק אין "בוסים"‬
‫גדולים מעליהם‪ ,‬וכל אחד דואג לעצמו‪ .‬חלק‬
‫מהם פשוט זזים לרחובות סמוכים (שהרי חוק‬
‫שימור סוחרי הסמים קובע שהם לא נעלמים‬
‫אלא רק הולכים למקום אחר)‪ ,‬ובהיעדר‬
‫אפשרות להתפרנס באופן חוקי‪ ,‬אחרים אף‬
‫פונים לתחומי פשע אחרים‪ .‬מ' מתלונן על‬
‫כך שמסביב לפארק גם "גרמנים" מוֹכרים‬
‫סמים‪ ,‬אבל להם יש דירות שמאפשרות‬
‫למכור באופן יותר מוצנע ודיסקרטי‪ ,‬ואילו‬
‫לסוחרי הפארק אין מקום אחר‪" .‬לכן מציקים‬
‫רק לנו"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬לטענה שגם לסוחרים‬
‫בפארק לא הציקו עד שהתחילו להתרחש‬
‫במקום תקריות אלימות בתדירות גבוהה הוא‬
‫מגיב בגינוי האלימות‪ ,‬אבל מסביר שהיעדר‬
‫התקווה של רבים מהסוחרים בצירוף רעב‬
‫ושעות ממושכות בפארק גורמים לפעמים‬
‫לחלקם לאבד את העשתונות‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬
‫הוא מדגיש‪ ,‬האלימות היא בין הסוחרים בלבד‬
‫ולא כלפי המבקרים בפארק‪.‬‬
‫חלק מתושבי השכונה דווקא כן מתלוננים‬
‫על הצקות מצד הסוחרים‪ ,‬אווירה אגרסיבית‬
‫וחשש לשלוח ילדים לפארק (במקרה אחד ילד‬
‫מצא סכין ששימשה בתקרית בין הסוחרים‬
‫והושלכה לשיחים)‪ .‬אולם נראה שרוב השכנים‪,‬‬
‫שנמנים על השמאל הליברלי‪ ,‬דווקא משוועים‬
‫למצוא פתרון משולב לסיטואציה הלא‬
‫פשוטה‪ :‬הם רואים את הניסיון להפסיק‬
‫את סחר הסמים בפארק כחסר תוחלת‪,‬‬
‫ומציעים להתמקד בהסכמות על קוד‬
‫התנהגות ‪ -‬מצד אחד‪ ,‬הסוחרים יתחייבו‬
‫לא להטריד לקוחות פוטנציאליים ובמיוחד‬
‫ילדים ובני נוער‪ ,‬יימנעו מהערות סקסיסטיות‬
‫כלפי נשים וכו'; ומצד שני‪ ,‬העירייה תקצה‬
‫עובדים קבועים לפארק שיהיו אחראים על‬
‫הניקיון והסדר במקום‪ .‬רבים מהשכנים אף‬
‫מתנערים מהניחוח הגזעני שנלווה לדיון‪:‬‬
‫"לא כל הסוחרים בפארק שחורים ולא כל‬
‫השחורים בפארק סוחרים"‪ ,‬נכתב באתר של‬
‫"‪."Anwohnerinitiative Görlitzer Park‬‬
‫אז מה יהיה? הירוקים טוענים שהמדיניות‬
‫החדשה מגוחכת ‪ -‬המשטרה מבזבזת שש‬
‫שעות עבודה על כל גרם מריחואנה‪ ,‬וממילא‬
‫ההשלכות הקרימינליות של הסחר ייפתרו‬
‫רק באמצעות לגליזציה של סמים קלים‪.‬‬
‫אנשי ה‪ CDU-‬משיבים מצדם כי מדובר‬
‫במשימה שדורשת משאבים רבים ותשתלם‬
‫בטווח הארוך‪ .‬ב‪ SPD-‬דווקא עושים קולות‬
‫של תמיכה בלגליזציה‪ ,‬אבל רק ימים יגידו‪.‬‬
‫ובינתיים? בינתיים מומלץ לקחת את‬
‫השאכטה שלכם למקום אחר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הפינצטה | ישראלים ושות‘‬
‫תערוכות‬
‫קולנוע‬
‫כמה עדויות לחייו הקצרים ומותו‬
‫של ‪ Alter J‬בג'רולין‬
‫פסטיבל הסרטים היהודי ה‪ 21-‬של ברלין יתקיים השנה בין ‪ 10‬ל‪20-‬‬
‫במאי ויכלול כרגיל גם כמה סרטים ישראליים‪:‬‬
‫האמן גיא ברילר‪ ,‬המתגורר עם משפחתו בברלין מזה כשנתיים‪ ,‬יוצר את "ג'רולין"‬
‫(‪ - Jerulin‬ג'רוזלם ‪ +‬ברלין) ‪ -‬פרויקט אמנות אוטופי המבוסס על מעין שגרירות‬
‫ירושלמית הפועלת בברלין‪ ,‬ומחברת בין שתי הערים על בסיס היותן ערי גבול‪.‬‬
‫"ג'רולין מציעה תוכנית שהות אמן (רזידנסי) בברלין‪ ,‬סיורי מסורת מודרכים המציגים‬
‫את שתי הערים כאקס־טריטוריה תרבותית ורוחנית‪ ,‬ו'משרד נייד לאמנות' המוביל‬
‫יוצרים לפעולות אמנותיות במרחבים הציבוריים של העיר" (מתוך טקסט של יונתן‬
‫אמיר)‪ .‬לאחרונה הציג ברילר בבית הגפן בחיפה תערוכה בשם "ירושלים יקירתי"‪,‬‬
‫שכללה בין השאר גם סדרת עבודות העוסקת בירושלים ובברלין‪ ,‬דרך עיניה של‬
‫הדמות הבדויה ‪" .Alter J‬כמה עדויות לחייו הקצרים ומותו של ‪ Alter J‬בג'רולין"‬
‫מוצגות עתה גם ב‪( Heinrich-Böll-Stiftung-‬רק עד ‪ 8‬במאי‪ ,‬ב'‪-‬ו' בין ‪08:00‬‬
‫ל‪ ,)20:00-‬אולם הפרויקט עדיין בהתהוות וניתן לעקוב אחריו באתר‪jerulin.com :‬‬
‫› ›את לי לילה עטור השבחים של אסף קורמן ולירון בן שלוש (אורי‬
‫קליין מ"הארץ" הגדיר את הסרט כ"מופת של תבונה‪ ,‬הגינות‪,‬‬
‫בגרות ומשמעת יצירתית") יוקרן ב‪ 13-‬במאי ב‪ 20:00-‬וב‪16-‬‬
‫במאי ב‪( 15:30-‬עברית עם כתוביות באנגלית)‪.‬‬
‫› ›אפס ביחסי אנוש סרטה העלילתי הארוך הראשון של טליה‬
‫לביא‪ ,‬שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה בניו יורק‬
‫ונצפה בבתי הקולנוע בישראל על ידי יותר מחצי מיליון איש‪ ,‬יוקרן‬
‫ב‪ 19-‬במאי ב‪ 18:00-‬וב‪ 20-‬במאי ב‪ .20:00-‬הסרט‪ ,‬בכיכובן של‬
‫דאנה איבגי (שמככבת גם ב"את לי לילה")‪ ,‬נלי תגר ושני קליין‪,‬‬
‫עוסק במערכות היחסים בין חיילות שלישּות בבסיס שיזפון בנגב‬
‫(עברית עם כתוביות באנגלית)‪.‬‬
‫דירה יפה במרכז קרויצברג ‪61‬‬
‫‪- Consultancy for investors‬‬
‫‪- Feasibility studies and research for potential projects‬‬
‫‪- Architectural design‬‬
‫‪- Visualization and renderings‬‬
‫‪- Project and site management‬‬
‫‪Mittenwalder Straße‬‬
‫ליחיד או לזוג‪ :‬ריהוט נאה ומבט על הפלאץ‪ .‬השכרה ל‪ 2-6-‬חודשים‪.‬‬
‫כמו כן דירות נופש לזמן קצר יותר‪.‬‬
‫‪Services in English, Hebrew and German‬‬
‫‪10557 BERLIN‬‬
‫‪ALT-MOABIT 126‬‬
‫‪+49 171 785 9147‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משרד עו"ד סיבר ‪ -‬ענייני אזרחות‪ ,‬הגירה וזכויות סוציאליות‬
‫משרדנו ישמח להעניק לכם ייעוץ משפטי וייצוג‪ .‬אנו מתמחים‬
‫בתביעות הקשורות להתאזרחות‪ ,‬אשרות שהייה ועבודה‪ ,‬הכרה‬
‫בתעודות ועוד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫לתמונות היכנסו ל‪:‬‬
‫‪www.ferien-apartment-berlin.de‬‬
‫‪Tel: 0172-89-29-257‬‬
‫למתקשרים מגרמניה‪030-269-31403 :‬‬
‫למתקשרים מישראל‪076-543-0042 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫למידע נוסף אנא בקרו באתרנו‪www.siewer.net :‬‬
‫› ›זרע קודש סרטו הדוקומנטרי של אורי גרודר‪ ,‬העוסק באחד‬
‫הנושאים המודחקים והמוצנעים ביותר בעולם החרדי ‪ -‬האיסור על‬
‫אוננות‪ ,‬יוקרן ב‪ 19-‬במאי ב‪( 22:00-‬עברית עם כתוביות באנגלית)‪.‬‬
‫› ›מקום בגן עדן של יוסי מדמוני יוקרן ב‪ 18-‬במאי ב‪( 22:00-‬עברית‬
‫עם כתוביות באנגלית)‪.‬‬
‫למיקומי ההקרנות ותוכנית הפסטיבל המלאה‪www.jffb.de :‬‬
‫בנוי על חול‬
‫לתוכנית האירועים במסגרת התערוכה‪plateaugallery.tumblr.com‬‎ :‬‬
‫‪Greenhouse Berlin‬‬
‫‪Gottlieb-Dunkel Str. 43/44, 12099 Berlin‬‬
‫(קומה ‪)8‬‬
‫› ›סוכריות של יוסף פיצ'חדזה‪ ,‬המתאר מלחמה עקובה מדם בין‬
‫שני טייקוני ממתקים‪ ,‬האחד ישראלי יהודי (שמואל וילוז'ני) והשני‬
‫פלסטיני (מכרם חורי)‪ ,‬יוקרן ב‪ 16-‬במאי ב‪( 18:00-‬עברית‪ ,‬צרפתית‬
‫וגרמנית עם כתוביות באנגלית)‪.‬‬
‫› ›תרשום אני ערבי סרטה הדוקומנטרי של אבתיסאם מראענה‪-‬‬
‫מנוחין על המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש‪ ,‬יוקרן ב‪15-‬‬
‫במאי ב‪( 20:00-‬ערבית ועברית עם כתוביות באנגלית)‪.‬‬
‫‪Heinrich-Böll-Stiftung‬‬
‫‪Schumannstr. 8, 10117 Berlin‬‬
‫‪"( auf Sand gebaut‬בנוי על חול")‪ ,‬מטבע לשון המתאר‬
‫בגרמנית מצב לא יציב‪ ,‬חסר בסיס‪ ,‬רעוע ובר‪-‬חלוף‪ ,‬הוא שמה‬
‫של התערוכה החדשה של אמנית המיצב אביטל יומדין שתוצג‬
‫בין ‪ 1‬ל‪ 7-‬ביוני ב‪( Plateau Gallery -‬פתיחה וקונצרט ב‪ 2-‬ביוני‬
‫ב‪ ,)19:00-‬גלריית ‪ pop-up‬ללא מטרת רווח המופעלת על ידי‬
‫אמנים ומציעה מרחב אלטרנטיבי לאמנות‪ ,‬תרבות ותוכן בברלין‪.‬‬
‫יומדין (שאיוריה הופיעו על שני שערים של שפיץ וכן בהזדמנויות‬
‫נוספות)‪ ,‬בוחנת בתערוכה כיצד זהות ורב‪-‬תרבותיות מתגבשות‬
‫בתהליכי שינוי בכלל ובהגירה בפרט‪" .‬הנרטיב המקשר בין העבודות‬
‫השונות הוא אותה תחושת ארעיות‪ ,‬אשר דרכה נבחנים מצבי‬
‫ביניים שונים המאגדים בתוכם את כרונולוגיית ההגירה של האמנית‬
‫לברלין"‪ .‬במהלך התערוכה יתקיים מופע של אמנית המיקס‪-‬‬
‫מדיה והפרפורמנס רועי וינשטיין (שאף אצרה את התערוכה)‪,‬‬
‫ויוצג שיתוף פעולה עם אמנית הסאונד פדריקה רוסלה ואמנית‬
‫הווידאו מארי קלינקה‪.‬‬
‫סרטים ישראליים בפסטיבל הסרטים היהודי‬
‫אפס ביחסי אנוש‬
‫הופעות‬
‫‪ - Simulakra‬הרכב ישראלי‪-‬טורקי‪-‬גרמני‬
‫ההרכב ‪ Simulakra‬נוסד לפני כשנתיים בירושלים על‪-‬ידי אבנר‬
‫כהן (שירה ובס) ומיכאל גלוקסמן (שירה וגיטרה)‪ .‬בברלין הצטרפו‬
‫איתי רזניק (כלי הקשה)‪( Volkan Aydin ,‬נגן סאז טורקי) ו‪Lens Sog-‬‬
‫(נגן אקורדיון מבוואריה)‪ ,‬כך שהתוצאה בעלת גוונים רבים‪" :‬המוזיקה שלנו‬
‫מבוססת על רוק וג׳אז‪ ,‬אך שואבת השראה ממגוון סגנונות ים‪-‬תיכוניים‪,‬‬
‫בלקן ומוזיקה לטינית"‪ ,‬אומר גלוקסמן‪ ,‬ומוסיף‪" :‬כישראלים שחיים בברלין‪,‬‬
‫חשוב לנו להבליט את אפשרויות היצירה המשותפת שמגיעה מתוך קבלה‬
‫ולמידה מתרבות האחר"‪.‬‬
‫הופעות קרובות‪:‬‬
‫‪ 22‬במאי ב‪Kallasch & - Moabiter Barprojekt-‬‬
‫‪Unionstraße 2, 10551 Berlin‬‬
‫‪ 23‬במאי ב‪Hard Rock 2-‬‬
‫‪Rigaer Straße 25, 10247 Berlin‬‬
‫‪facebook.com/simulakraband‬‬
‫‪ NIYAR‬בפסטיבל ‪EXPAT EXPO‬‬
‫"‪ ,"NIYAR - a paper tale‬מופע תיאטרון בובות וחפצים עשוי‬
‫כולו נייר מאת מעין יונגמן‪ ,‬יפתח את פסטיבל ‪EXPAT EXPO‬‬
‫שייערך ב‪ English Theatre Berlin-‬בין ‪ 1‬ל‪ 7-‬ביוני (ביום האחרון‬
‫של הפסטיבל יתקיים גם ‪ ,Expat Markt‬שיכלול הופעות ודוכנים‬
‫מסוגים שונים)‪.‬‬
‫‪ 1‬ביוני ב‪20:00-‬‬
‫‪ENGLISH THEATRE BERLIN‬‬
‫‪Fidicinstraße 40, 10965 Berlin‬‬
‫‪niyarshow.wordpress.com‬‬
‫‪www.etberlin.de/producing-series/expat-expo‬‬
‫‪17‬‬
‫הפינצטה | שוטטות‬
‫תמר גבלינגר‬
‫… אירועי חודש הגאווה‬
‫יוני נחשב לחודש הגאווה הבינלאומי מאז הפכו "מהומות סטונוול"‬
‫(‪ )Stonewall riots‬שהתרחשו ב‪ 28-‬ביוני ‪ 1969‬במנהטן לסמל המאבק‬
‫נגד אלימות והומופוביה‪ .‬ההתקוממות החלה אז בעקבות פשיטה של‬
‫שוטרים על בר גייז בשם ‪ Stonewall Inn‬ברחוב כריסטופר בגריניץ'‬
‫וילג'‪ ,‬ובעוד המהומות נקראות על שם אותו בר‪ ,‬מצעד הגאווה של ברלין‬
‫נקרא על שם הרחוב שבו פעל‪( "Christopher Street Day" :‬או בראשי‬
‫תיבות ‪ .)CSD‬כיום‪ ,‬אגב‪ ,‬צועדים במצעד גם שוטרים מהארגון הגאה של‬
‫משטרת ברלין‪.‬‬
‫המצעד המרכזי יחל ביום שבת ‪ 27‬ביוני ב‪ ,12:30-‬ויעבור דרך קודאם‪,‬‬
‫פוטסדמר פלאץ ואתרים מרכזיים נוספים‪ .‬צפויים מאות אלפי משתתפים‬
‫וצופים‪ .‬בסופ"ש שלפני כן‪ ,‬ב‪ 20-‬וב‪ 21-‬ביוני‪ ,‬תתקיים מסיבת רחוב‬
‫(‪ )Lesbisch-schwules Stadtfest‬בכיכר נולנדורף‪.‬‬
‫אבל יש גם כאלה שמותחים ביקורת על אירועי הענק שבהם‬
‫משתתפים נציגים של גופים ממסדיים‪ ,‬תאגידים ומפלגות פוליטיות‪,‬‬
‫וטוענים ל‪ ,"Pinkwashing"-‬ניצול ציני של המאבק הלהטב"קי (לסביות‪,‬‬
‫הומוסקסואלים‪ ,‬טרנסקסואלים‪ ,‬ביסקסואלים וקווירים; השם הרשמי של‬
‫הפסטיבל מציין גם אינטרסקסואלים) ושל אווירת הקרנבל להסחת דעת‬
‫הקהל ממדיניות כללית של מדינות‪ ,‬תאגידים וגופים המזלזלים בזכויות‬
‫אדם‪ ,‬מגלים יחס מחפיר לעובדים ו‪/‬או מפגינים חוסר‪-‬מעש למען המופלים‬
‫והנרדפים‪ .‬לכן‪ ,‬לצד "המצעד הגדול" מתקיים גם מצעד בקרויצברג שנושא‬
‫אופי יותר פוליטי ופחות מיינסטרימי‪.‬‬
‫מלבד המצעדים‪ ,‬ההפגנות ומסיבות הרחוב‪ ,‬יתקיימו גם משחקי ספורט גאים‬
‫("‪ )"Gaymes‬בשבת‪ 6 ,‬ביוני‪ ,‬ב‪ .Jahn-Sportspark-‬הכניסה למשחקים‬
‫חופשית ולצדם יהיו גם מופעי מוזיקה‪ ,‬דוכני אוכל ועוד‪.‬‬
‫… הנאֹות נסתרות בנויקלן‬
‫אם חושבים על "שכונה ירוקה" בברלין‪ ,‬עשויים לחשוב על טרפטו‪-‬קפניק‬
‫(שכ‪ 70%-‬משטחה מכוסה יערות או אגמים)‪ ,‬אולי על גרונוולד או על‬
‫צלנדורף ‪ -‬בוודאי לא על נויקלן‪ .‬אבל בין רחובותיו הציוריים של הכפר‬
‫הבוהמי ריקסדורף שבנויקלן (שעל תולדותיו אפשר לקרוא בגיליון מס'‬
‫‪ ,)4‬מסתתר מפלט ירוק בדמותו של גן קומניוס (‪,)Comeniusgarten‬‬
‫על שמו של הפילוסוף והתיאולוג הצ׳כי‪-‬פרוטסטנטי יוהאן עמוס קומניוס‬
‫בן המאה ה־‪ .17‬כדי להיכנס לגן צריך ללחוץ על כפתור בשער‬
‫גינה שנראית פרטית למראה‪ ,‬ב‪ ,Richardstraße 35-‬ואז לפתוח‬
‫את השער מצידו השני‪.‬‬
‫הגן כולל פינות שקטות להירגעות‪ ,‬עצי פרי ואזורים שונים שאמורים לייצג‬
‫פרקים מחייו של קומניוס ומהפילוסופיה החינוכית שהגה‪.‬‬
‫אם השלווה בגן תגרום לבטנכם לקרקר‪ ,‬או שאתם סתם זקוקים למנת‬
‫קפאין‪ ,‬אין צורך לוותר על הירוק בעיניים‪ .‬ב‪ Richardstraße 100-‬תמצאו‬
‫את בית הקפה‪/‬מסעדה ‪ ,Botanico‬המתפאר בגינה אחורית רחבת ידיים‬
‫שבה גם מגדלים השותפים חלק גדול מהמוצרים שמוגשים בתפריט‪ .‬גם‬
‫מאכלים שלא מבוססים על פירות ועשבי הגן מוכנים בהקפדה על חומרי‬
‫גלם איכותיים וטריים‪ .‬בימי ראשון ב‪ 15:00-‬ניתן לקבל גם סיור מודרך של‬
‫אחד השותפים בגינה (בגרמנית או באנגלית בסיסית)‪.‬‬
‫… גן עדן מצויר‬
‫צילום‪ :‬נבות מילר‬
‫‪Berlin is flat‬‬
‫דירות נופש בברלין‬
‫‪+49 (0) 176 710 98480‬‬
‫‪www.BerlinIsFlat.com‬‬
‫לחובבי ספרות גרפית וקומיקס‪ ,‬ז'אנר שבהחלט לא מיועד‬
‫רק לילדים‪ ,‬יש לא מעט כתובות מספקות בברלין‪ ,‬בהן כמה‬
‫חנויות שמוקדשות רק לקומיקס ולספרות גרפית‪ ,‬בגרמנית‬
‫וגם בשפות נוספות (למשל ‪ Grober Unfug‬בשתי כתובות‪,‬‬
‫‪ Torstraße 75‬במיטה; ‪ Zossener Straße 33‬בקרויצברג‬
‫‪ ,)61‬וכן מדפים מכובדים המוקצים לתחום בחנויות גדולות כמו‬
‫‪ Dussmann‬ואחרות‪.‬‬
‫גם בספריות העירוניות חלקו של הקומיקס לא נפקד‪ ,‬אם כי‬
‫ברובן ההיצע יותר מצומצם ומתמקד בעיקר בקומיקס פופולרי‬
‫ובסדרות לילדים‪ .‬אבל יש גם ספרייה אחת ‪ -‬יחידה במינה‬
‫בכל גרמניה ‪ -‬שמתמחה רק בקומיקס‪ .‬ב‪Comicbibliothek-‬‬
‫‪ Renate‬תוכלו למצוא (תמורת דמי מנוי סמליים למדי)‬
‫‪ 15,000‬חוברות קומיקס וספרות על קומיקס‪ .‬לצד שירותי‬
‫הספרייה‪ ,‬מתקיים ב"רנאטה" גם מפגש קבוע (‪)Stammtisch‬‬
‫של משוגעים לדבר ומוצעים קורסי קומיקס לנוער ולמבוגרים‪.‬‬
‫המקום מופעל על ידי מתנדבים ללא כוונת רווח‪ ,‬וכל ההכנסות‬
‫מוקדשות לטיפוח הספרייה ולאחזקתה‪.‬‬
‫כתובת‪Tucholskystraße 32, 10117 Berlin :‬‬
‫שעות פתיחה‪ :‬ב'‪-‬ד' מ‪ 14:00-‬עד ‪ ;20:00‬ו' מ‪ 14:00-‬עד‬
‫‪ ;19:00‬שבת מ‪ 13:00-‬עד ‪( 18:00‬בחמישי ובראשון סגור)‪.‬‬
‫ואם כבר קומיקס‪ ,‬ב‪ 9-‬במאי יתקיים בברלין "יום הקומיקס‬
‫בחינם"‪ .‬חנויות קומיקס ברחבי ברלין יחלקו חוברות בחינם‬
‫(כמובן בכמות מוגבלת)‪ ,‬יתקיימו מפגשי חתימה עם אמני‬
‫קומיקס וספרות גרפית‪ ,‬סדנאות ועוד‪.‬‬
‫… צ'קליסט אביב‪-‬קיץ‬
‫אספרגוס‬
‫בפסטיבל ב‪ 9-‬וב‪ 10-‬במאי ב‪ John-F.-Kennedy-Platz-‬ליד בית עיריית שנברג‪ ,‬או בפסטיבל האספרגוס של ‪Beelitz‬‬
‫(המקור של מרבית האספרגוס הברלינאי)‪ ,‬ב‪ 5-‬עד ‪ 7‬ביוני‪.‬‬
‫מסיבות בחוץ‬
‫מכל הסוגים והגדלים ובכל מיני לוקיישנים‪:‬‬
‫‪facebook.com/openairsberlin‬‬
‫קולנוע תחת כיפת השמיים‬
‫גם כאן מרבית הסרטים‪ ,‬כנהוג בגרמניה‪ ,‬מדובבים‪ .‬אם אתם לא מסוגלים לסבול את זה‪ ,‬בדקו את ‪Freiluftkino Kreuzberg‬‬
‫ב‪ ,Mariannenplatz-‬שיציג סרטים בשפת המקור עם תרגום (‪ .)OMU‬אם דווקא אין לכם בעיה עם דיבוב‪ ,‬אולי תרצו לבדוק‬
‫את האפשרות של צפייה בסרטים תוך כדי ישיבה בג'קוזי‪ ,‬ולא אצלכם בבית‪:‬‬
‫‪whirlpoolcinema.com/termine-filme/berlin‬‬
‫אגמים‪ ,‬כמובן (ואם השתגעתם לגמרי ואתם מתגעגעים לחורף ולפוך ‪ -‬במרחק שעה וחצי נסיעה מברלין תוכלו למצוא אולם‬
‫סקי מלאכותי‪)alpincenter.com/hamburg-wittenburg :‬‬
‫‪gratiscomictag.de‬‬
‫… חברת הטיולים של תמר ונדב גבלינגר מציעה טיולי הליכה מודרכים בברלין בכל ימות השנה ‪berlinhebrew.com‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫שפיצפלאץ‬
‫‪ -‬מודעה ‪-‬‬
‫חג ביכורים שמח!‬
‫חג שבועות הוא השני מבין שלושת הרגלים‪ ,‬החל‬
‫יום לאחר סיום ספירת העומר‪ .‬בלוח העברי הוא נחוג‬
‫באופן קבוע ב‪-‬ו' בסיוון‪ .‬החג נמשך יום אחד בישראל‬
‫ושני ימים מחוץ לה‪ ,‬ומוכר בכמה שמות‪ ,‬שכל אחד‬
‫מהם מעיד על משמעות אחרת שלו‪ :‬חג הקציר‪ ,‬כי‬
‫בימים אלה מתחיל קציר החיטה; חג הביכורים‪ ,‬כי בחג‬
‫זה החלו להביא לבית‪-‬המקדש את היבול הראשון‬
‫של שבעת המינים‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪,‬‬
‫זית ותמר; חג מתן תורה‪ ,‬כי לפי המסורת ביום זה‬
‫ניתנה התורה לעם ישראל; וחג השבועות‪ ,‬כי נספרו‬
‫ארבעים ותשעה ימים‪ ,‬שהם שבעה שבועות‪ ,‬משעת‬
‫יציאת מצרים עד שניתנה התורה‪.‬‬
‫בליל החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה במה‬
‫שקרוי תיקון ליל שבועות‪ .‬על פי המסורת‪ ,‬בני ישראל‬
‫האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה‪ ,‬ומשה‬
‫היה צריך לעבור ולהעירם‪ .‬כתיקון התקבל המנהג‬
‫ללמוד כל הלילה ולהיות ערים ומוכנים בבוקר‪.‬‬
‫ליל שבועות‬
‫במוצ"ש‪ 23 ,‬במאי‪ ,‬נתכנס ב‪ 22:15-‬לתפילת ערבית‬
‫ולסעודת חג‪ .‬לאחר מכן נקיים לימוד משותף וסדנאות‬
‫בנושאים שונים ביהדות‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬
‫מסיבת שבועות‬
‫ביום ראשון‪ 24 ,‬במאי‪ ,‬תפילת שחרית וקריאת עשרת‬
‫הדיברות ב‪ 10:30-‬ולאחר מכן קידוש וסעודה חלבית‪.‬‬
‫תוכנית ומסיבת גלידות מיוחדת לילדים‪ .‬הכניסה‬
‫חופשית‪.‬‬
‫אירועים קבועים‬
‫בימי שישי‪ :‬קבלת שבת ב‪19:30-‬‬
‫בשבתות‪ :‬שחרית ב‪ ,10:00-‬סעודה קלה ב‪12:00-‬‬
‫סעודות שבת בחינם לתושבי ברלין‬
‫לפרטים נוספים‪chabadberlin.de :‬‬
‫עֹורר ַל ַחּיִ ים‬
‫יֹוצאת וְ ַה ֶּט ַבע ִמ ְת ֵ‬
‫ַע ְכ ָׁשו‪ְּ ,‬כ ֶׁש ַה ֶּׁש ֶמׁש ֵ‬
‫חֹוׁש ֶבת ַעל ַה ָּד ָבר ֲה ִכי ָחׁשּוב ַל ַחּיִ ים‬
‫יחה‪ֲ ,‬אנִ י ֶ‬
‫וְ ַל ְּפ ִר ָ‬
‫ׁשֹומ ִרים ָע ָליו ֶׁשֹּלא‬
‫ְ‬
‫ֶׁש ָּלנּו ‪ַ -‬הּגּוף ֶׁש ָּלנּו‪ֵ .‬איְך ֲאנַ ְחנּו‬
‫ּוב ִריָאה?‬
‫צּורה ַּת ִּקינָ ה ְ‬
‫יִ ְת ַק ְל ֵקל וְ יַ ְמ ִׁשיְך ְל ַת ְפ ֵקד ְּב ָ‬
‫יֹוד ִעים‪ָ ,‬חׁשּוב ְמאֹד ּגַ ם ִל ְׁשּתֹות‬
‫ַאּתם ֶּב ַטח ְ‬
‫ְּכמֹו ֶׁש ֶ‬
‫ַמ ְס ִּפיק ַמיִ ם וְ ֶל ֱאכֹל ָמזֹון ָּב ִריא‪ַ .‬ה ְר ֵּבה ֵּפרֹות‬
‫ירקֹות ‪ָ -‬רצּוי ְל ָפחֹות ַּב ֲח ִמ ָּׁשה ְצ ָב ִעים ְּב ָכל‬
‫וִ ָ‬
‫יֹום‪ .‬וְ ִאם ֶא ְפ ָׁשר ֶל ֱאכֹל ַרק ְמ ַעט ַמ ְמ ָּת ִקים וְ ַכ ָּמה‬
‫(א ִפּלּו ֶׁשּזֶ ה ְמאֹד ָט ִעים)‪ ,‬זֶ ה‬
‫ֶׁש ָּפחֹות א ֶֹכל ְמ ֻטּגָ ן ֲ‬
‫יַ ֲעזֹר ּגַ ם ִל ְׁשמֹר ַעל ַהּגּוף ָחזָ ק‪.‬‬
‫צילום‪Jan van der Crabben :‬‬
‫בית חב"ד במערב‬
‫ָׁשלֹום יְ ָל ִדים יְ ָק ִרים‪,‬‬
‫ּיֹותר ַּבחּוץ ‪ַּ -‬ב ֶּׁש ֶמׁש‬
‫ק ֶֹדם ָּכל ‪ -‬נִ ְמ ָצ ִאים ַּכ ָּמה ֶׁש ֵ‬
‫רּוח טֹוב‪.‬‬
‫עֹוׂשה ַמ ַּצב ַ‬
‫תּוח‪ .‬זֶ ה ַמ ְמ ִריץ וְ ֶ‬
‫ּוב ֲאוִ יר ַה ָּפ ַ‬
‫ָ‬
‫וְ ִאם ְּכ ָבר ַּבחּוץ‪ָ ,‬אז ְּכ ָד ִאי ָלזּוז ַה ְר ֵּבה וְ ַל ֲעׂשֹות‬
‫אֹופּנַ יִ ם‪ִ ,‬ל ְׂשחֹות‪,‬‬
‫ּדּורגֶ ל‪ִ ,‬ל ְר ַּכב ַעל ַ‬
‫ּפֹורט‪ְ .‬ל ַׂש ֵחק ַּכ ֶ‬
‫ְס ְ‬
‫ִל ְרקֹד‪ָ ,‬לרּוץ‪...‬‬
‫אתם מוזמנים לאירועים השונים בבתי חב"ד בברלין‪:‬‬
‫‪Münstersche Straße 6, 10709 Berlin‬‬
‫רויטל סקלי‬
‫ניקוד‪ :‬אריאל מואטי‬
‫בית חב"ד לישראלים באלכסנדרפלאץ‬
‫‪Karl-Liebknecht-Straße 34, 10178, Berlin‬‬
‫תפילת וסעודת חג‪ ,‬לימוד ליל שבועות‬
‫במוצ"ש‪ 23 ,‬במאי‪ ,‬נתכנס ב‪ 22:15-‬לתפילת ולסעודת חג‪ .‬מחיר‬
‫הארוחה‪ 15 :‬אירו (להרשמה‪ .)[email protected] :‬לאחר‬
‫הארוחה נקיים לימוד משותף‪.‬‬
‫קידוש וסעודה חלבית‬
‫ביום ראשון‪ 24 ,‬במאי‪ ,‬תפילת שחרית וקריאת עשרת הדיברות‬
‫ב‪ .10:30-‬ב‪ 13:00-‬נערוך קידוש וסעודה חלבית‪ .‬בסיום יחולקו‬
‫גלידות לילדים‪ .‬הכניסה חופשית‪ .‬ב‪ 22:15-‬תפילת ערבית‪.‬‬
‫ביום שני‪ 25 ,‬במאי‪ ,‬תפילת שחרית ב‪.10:30-‬‬
‫אירועים קבועים‬
‫בימי שישי‪ :‬קבלת שבת וסעודת שבת ב‪19:30-‬‬
‫בשבתות‪ :‬שחרית ב‪ ,10:30-‬סעודה קלה ב‪13:00-‬‬
‫סעודות שבת בחינם לתושבי ברלין‬
‫שיעור גמרא‪ :‬בכל יום שני ב‪18:45-‬‬
‫שיעור פרשת השבוע‪ :‬בכל יום חמישי ב‪18:45-‬‬
‫אּולי ֲה ִכי ָחׁשּוב ‪ְ -‬ל ַחּיֵ ְך וְ ִל ְצחֹק‬
‫וְ עֹוד ָּד ָבר ‪ַ -‬‬
‫יסים ַלּגּוף‬
‫ּיֹותר! ַה ִחּיּוְך וְ ַה ְּצחֹוק ַמ ְכנִ ִ‬
‫ַּכ ָּמה ֶׁש ֵ‬
‫אֹותנּו ּומֹונַ ַעת ַמ ֲחלֹות‪.‬‬
‫ֶׁש ָּלנּו ִׂש ְמ ָחה ֶׁש ַּמ ְב ִריָאה ָ‬
‫ּמּובן ֶׁש ָחׁשּוב ּגַ ם ִליׁשֹן ַמ ְס ִּפיק ָׁשעֹות ַּב ַּליְ ָלה‪ִּ ,‬כי‬
‫וְ ַכ ָ‬
‫ּומ ְת ַחּזְ ִקים‪.‬‬
‫ְּכ ֶׁשּיְ ֵׁשנִ ים טֹוב ‪ּ -‬גְ ֵד ִלים ִ‬
‫אֹוהב ְל ַׂש ֵחק ַׁש ְח ָמט‪ִ ,‬ל ְבנֹות ְּב ֶלגֹו‪,‬‬
‫ִצּיּור ֶׁשל ֵא ִלּיָ ה‪ֵּ ,‬בן ‪ֶׁ ,6.5‬ש ֵ‬
‫ּדּורגֶ ל ִעם ֲח ֵב ִרים וְ ִל ְקרֹא ִס ְפ ֵרי ַמ ָּדע ִּב ְדיֹונִ י‬
‫ְל ַׂש ֵחק ַּכ ֶ‬
‫יאים‬
‫ַאח ֵרי ֶׁש ִּד ַּב ְרנּו ַעל ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ַה ְּב ִר ִ‬
‫ֲא ָבל ֲ‬
‫יהם ִמ ְּמ ֻבּגָ ִרים ֲא ֵח ִרים‪,‬‬
‫ֶׁש ֶּב ַטח ְּכ ָבר ְׁש ַמ ְע ֶּתם ֲע ֵל ֶ‬
‫ֲאנִ י ַחּיֶ ֶבת ּגַ ם ְלגַ ּלֹות ָל ֶכם סֹוד ָק ָטן‪ִ :‬ל ְפ ָע ִמים ָּבא‬
‫'מה‬
‫ּופׁשּוט ִל ְרּבֹץ יֹום ָׁש ֵלם ַּב ִּפיגָ ָ‬
‫ִלי ִל ְׁשּכ ַֹח ַהּכֹל ָ‬
‫קֹורן וַ ֲהמֹון‬
‫ּפֹוּפ ְ‬
‫יסית‪ְ ,‬‬
‫יצה ֲע ִס ִ‬
‫מּול ַה ָּמ ָסְך‪ִ ,‬עם ִּפ ָ‬
‫ַמ ְמ ָּת ִקים ‪ -‬וְ ַל ֲעׂשֹות ְּכלּום‪ֶ .‬א ְצ ֵלנּו ַּב ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֲה ִכי‬
‫יפים וְ ַל ִּׁשיר‬
‫רּוחת ֶע ֶרב ֶׁש ֻּכ ָּלּה ֲח ִט ִ‬
‫אֹוה ִבים ְל ָה ִכין ֲא ַ‬
‫ֲ‬
‫קֹולי קֹולֹות‪ ...‬נַ ּסּו ֶאת זֶ ה ‪ִ -‬מ ֵּדי ַּפ ַעם ּגַ ם‬
‫יֹוקי ְּב ֵ‬
‫ַק ְר ִ‬
‫זֶ ה ָּב ִריא!‬
‫ּפֹורט‬
‫ִּת ְפז ֶֹרת ְס ְ‬
‫אֹותיֹות‬
‫ִמ ְצאּו ֶאת ַה ִּמ ִּלים ַה ִּמ ְס ַת ְּתרֹות ֵּבין ָה ִ‬
‫ְּב ָכל ַה ִּכּוּונִ ים (ּגַ ם ַּב ֲא ַל ְכסֹון)‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ק‬
‫ג‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫ד‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ק‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ג‬
‫צ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ילים ָּבאֹות ת'?‬
‫לֹוׁשה ֵּפרֹות ֶׁש ַּמ ְת ִח ִ‬
‫✴ ✴ ְׁש ָ‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ו‬
‫י‬
‫ַאר ָּב ָעה יְ ָרקֹות ֶׁש ִּצ ְב ָעם ָסגֹל?‬
‫✴ ✴ ְ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ד‬
‫מ‬
‫✴ ✴ ֲע ָד ִׁשים ֵהן ִק ְטנִ ּיֹות ֶׁשּגְ ֵדלֹות ִּב ְצ ָב ִעים ׁשֹונִ ים‪.‬‬
‫לֹוׁשה ְצ ָב ִעים‬
‫ַצּיְ נּו ְל ָפחֹות ְׁש ָ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ֶׁש ָּל ֶכם‪,‬‬
‫יטל ֶס ֶק ִלי‬
‫ְרוִ ַ‬
‫קּומזִ יץ ‪ַ -‬ה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלית‬
‫ְמנַ ֶה ֶלת ֲע ֻמ ַּתת ְ‬
‫ְּב ֶּב ְר ִלין‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ִחידֹות ֲא ִכילֹות‬
‫רֹוקֹולי ֲאנַ ְחנּו ְּב ֶע ֶצם‬
‫ִ‬
‫אֹוכ ִלים ְּב‬
‫✴ ✴ ְּכ ֶׁש ֲאנַ ְחנּו ְ‬
‫אֹוכ ִלים… ׁש ֶֹרׁש ‪ /‬זֶ ַרע ‪ֶּ /‬פ ַרח‬
‫ְ‬
‫ְׁש ִחיּיָ ה‬
‫ָמחֹול‬
‫אֹופּנַ יִ ים יֹוגָ ה‬
‫ַ‬
‫ימה‬
‫ַאּמנּויֹות ְל ִח ָ‬
‫ָ‬
‫ּבֹורד‬
‫ייט ְ‬
‫ְס ֶק ְ‬
‫ַה ְח ָל ָקה ַעל ַה ֶּק ַרח‬
‫יצה ְּב ֶח ֶבל‬
‫ְק ִפ ָ‬
‫ּדּורגֶ ל‬
‫ַּכ ֶ‬
‫ּדּור ַסל‬
‫ַּכ ְ‬
‫לפרטים נוספים‪[email protected] 017684304709 :‬‬
‫‪21‬‬
‫רגע של גרמנית‬
‫קולנוע גרמני‬
‫גדי גולדברג‬
‫אפרת יהל‬
‫חלום בלהות בלייפציג‬
‫הסרט ‪ Als wir träumten‬של אנדראס דרזן עוקב אחר חבורת בני נוער המנסה לשרוד בוואקום האלים‬
‫של אחרי נפילת החומה‪ ,‬אבל נדמה שהוא יותר אלגוריה מאשר זיכרון מוחשי‬
‫צי יובל חלף מאז נפילת החומה‬
‫ואיחוד שתי הגרמניות‪ ,‬והעיסוק‬
‫הציבורי והתרבותי בנושא לא שכך‪.‬‬
‫להיפך‪ ,‬דומה שהזמן והמרחק מאפשרים‬
‫לגעת ולטפל גם בהיבטים כאובים ולא‬
‫נעימים של תהליך האיחוד‪ ,‬ולא רק באופוריה‬
‫ששררה במהלכו‪ .‬תחושת ה"אנחנו" פינתה‬
‫את מקומה להכרה בהבדלים התרבותיים‬
‫והחברתיים בין שתי האוכלוסיות‪ ,‬וזו באה‬
‫לידי ביטוי גם בקולנוע ובטלוויזיה המקומיים‪.‬‬
‫אחד מיוצרי הקולנוע הבולטים והפוריים‬
‫שמתמקדים בעיקר במרחב המזרח‪-‬גרמני‬
‫לשעבר הוא אנדראס דרזן (‪ ,)Dresen‬שסרטו‬
‫החדש ‪"( Als wir träumten‬כשחלמנו") הוקרן‬
‫במסגרת התחרות הרשמית בברלינלה‬
‫האחרון‪ .‬דרזן‪ ,‬יליד גרה שבתורינגיה‪ ,‬עוד‬
‫הספיק להתמחות ואף לביים קצת במסגרת‬
‫רשות הסרטים המזרח גרמנית ‪DEFA‬‬
‫לפני התפרקותה‪ .‬את נפילת החומה הוא‬
‫חווה מהצד המזרחי שלה כצעיר בן ‪.26‬‬
‫הסרט ‪ Als wir träumten‬מתרחש בלייפציג‬
‫בשנים הראשונות לאחר נפילת החומה‪,‬‬
‫ומשלב פלאשבקים משנות בית הספר‬
‫המוקדמות של גיבוריו‪ .‬במבנה תסריטי מעגלי‪,‬‬
‫המתחיל מהסוף וחוזר לבקש הסברים בעבר‪,‬‬
‫עוקב הסרט אחר חבורת בני נוער המנסה‬
‫לשרוד בוואקום האלים שהותירה אחריה‬
‫קריסת המשטר המזרח­‪-‬גרמני‪ .‬הסרט מבוסס‬
‫על רומן בשם זהה של ‪,Clemens Meyer‬‬
‫ועּובד לתסריט על ידי ‪Wolfgang Kohlhaase‬‬
‫(‪ ,)Solo Sunny, 1979‬מוותיקי ומחשובי‬
‫הקולנוענים שפעלו במזרח‪­-‬גרמניה לשעבר‪.‬‬
‫כברוב סרטיו הקודמים‪ ,‬ליהק דרזן גם כאן‬
‫שחקנים לא מוכרים‪ ,‬הקרובים יותר לדמויות‬
‫ריאליסטיות מאשר לכוכבי קולנוע ‪ -‬במקרה‬
‫הזה צעירים מתבגרים‪ ,‬שפצעי הבגרות שלהם‬
‫מוצגים לראווה בקלוז אפים לא שגרתיים‪.‬‬
‫מצפייה בחמישה מסרטיו של דרזן‪ ,‬נראה‬
‫שזהו סרטו האקספרימנטלי והקונספטואלי‬
‫ביותר עד כה‪ .‬סגנון היצירה שלו מתאפיין‬
‫בדרך כלל בריאליזם כמעט דוקומנטרי‪ .‬הוא‬
‫מצטיין בלכידה של סיטואציות יומיומיות‬
‫וקטנות ומסוגל להביע באמצעותן מערכות‬
‫שלמות של סנטימנטים ורגשות‪ .‬החביב מבין‬
‫סרטיו‪( Halbe Treppe ,‬חצי מדרגה) מ‪,2002­-‬‬
‫נכלל בתוכנית הקולנועית של מכון גתה‬
‫לציון ‪ 50‬שנה ליחסי ישרא ל­‪-‬גרמניה‬
‫(ראו בגיליון ‪ .)15‬שם הוא עוקב אחר עליות‬
‫ומורדות בחברותם של שני זוגות ממעמד‬
‫הפועלים (‪ )Arbeiterklasse‬בפרנקפורט אודר‪,‬‬
‫שאחד מהם מנהל אימביס (דוכן אוכל) קטן‬
‫‪22‬‬
‫צילום‪Peter Hartwig :‬‬
‫ח‬
‫אני כבר אראה לו מה זו מגרפה‬
‫ששמו כשם הסרט‪ .‬דרזן מטפל בדמויותיו‬
‫בחמלה גדולה‪ ,‬אך אינו מנסה לייפות אותן‬
‫או את חייהן‪ ,‬והימנעותו מדרמטיזציה‬
‫מיותרת או מאמירות בומבסטיות מייצרת‬
‫אמינּות חריגה ומשכנעת‪ .‬תפיסת העולם‬
‫הסוציאליסטית שלו ניכרת היטב בהתמקדותו‬
‫בחייהם של בני המעמדות הנמוכים‪ ,‬בשרטוט‬
‫המרחבים שבהם הם נעים והחסמים שעימם‬
‫הם מתמודדים‪.‬‬
‫ב‪ Als wir träumten­-‬חורג דרזן מתחומי‬
‫הריאליזם החמּור שלו ומנסה לשקף מציאות‬
‫מתעתעת‪ ,‬שבה הורמונים משתוללים של‬
‫גיל ההתבגרות בשילוב עם קריסת כל‬
‫המסגרות מֹונעים כל נקודת אחיזה‪ .‬ברוח‬
‫התקופה‪ ,‬מנסה החבורה להקים מועדון טכנו‬
‫אנדרגראונד ומוצאת עצמה מתעמתת עם‬
‫כנופייה ניאו‪­-‬נאצית שחומדת אותו לעצמה‪.‬‬
‫הסרט רווי באלימות חסרת פשר‪ ,‬ונדליזם‪,‬‬
‫אלכוהול‪ ,‬מרדפים ומכות רצח‪ ,‬ובעיקר הוויה‬
‫תלושה במרחב שאין ממנו מוצא ‪ -‬לא בהווה‬
‫ולא בעתיד הנראה לעין‪ .‬הרחובות השוממים‬
‫והנטושים של לייפציג מצולמים בקדרות‪,‬‬
‫והטיפוסים הרנדומליים שנקרים בדרכם של‬
‫הגיבורים רק מעצימים את הסוריאליזם‪.‬‬
‫כניגוד להווה הפרוע‪ ,‬מבליחות מדי פעם‬
‫סצנות מילדותם של הגיבורים ‪ -‬בעיקר מבית‬
‫הספר ומהחינוך ַלדֹוגמה הסוציאליסטית‪ .‬גם‬
‫סצנות אלה נדמות יותר כאלגוריה מאשר‬
‫זיכרון מוחשי‪ ,‬בעיקר משום שהדיאלוגים‬
‫המתנהלים בין הילדים הרכים הם דיאלוגים‬
‫של אנשים מבוגרים‪ .‬דרזן מוותר בסרט על‬
‫ייצוג אותנטי קפדני‪ ,‬והדמויות אינן מדברות‬
‫את הדיאלקט המקומי‪ .‬גם עיצוב הסרט‬
‫כהכלאה של דרמת התבגרות עם אקשן‬
‫כנופיות‪ ,‬והצבתו ברחובות הרפאים של‬
‫מזרח‪­-‬גרמניה‪ ,‬מצביעים על ניסיון לתאר‬
‫חוויה אוניברסלית‪ ,‬יותר מאשר מקומית‪.‬‬
‫הניסיון הזה קורס במידה מסוימת תחת‬
‫העומס ומבנה התסריט המורכב מדי‪.‬‬
‫הסצנות אינן ממצות את עצמן‪ ,‬מה שמאלץ‬
‫את השחקנים להתאמץ יותר מדי כדי‬
‫להצליח לדחוס בהן את הדרמה הדרושה‪.‬‬
‫בחלקו השני של הסרט יש ניסיון לעקוב אחר‬
‫התפוררות החבורה וגורל חבריה‪ ,‬אולם גם‬
‫הניסיון הזה לא ממוצה בצורה מספקת‪.‬‬
‫הדמות הנשית המרכזית‪ ,‬נערה המכונה‬
‫‪ ,Sternchen‬משמשת בעיקר כפנטזיה‬
‫בלתי מושגת לצעירים המתבגרים ונותרת‬
‫אניגמטית ולא מפותחת‪ .‬גם שאר הדמויות‬
‫הנשיות משובצות בעיקר כאמצעי הנגדה‬
‫והפוגה במסע ההרס העצמי האלים והתזזיתי‬
‫של הדמויות הגבריות‪.‬‬
‫שוחחתי עם מכרים ילידי מזרח‪­-‬גרמניה‬
‫על החוויות שלהם מהתקופה והתקשיתי‬
‫לקשור אותן לאלימות הנוראה וחסרת‬
‫הפשר המוצגת בסרט‪ .‬הם מאשרים עם זאת‪,‬‬
‫שלפחות השנה הראשונה שלאחר נפילת‬
‫החומה התאפיינה בטירוף מערכות גמור‪ ,‬שכן‬
‫בן­‪-‬רגע נמוגה הסמכות המוחלטת ומטילת‬
‫האימה של שוטרי המשטר‪ ,‬ולקח לפחות‬
‫שנה עד שהמדינה המאוחדת התעשתה‬
‫והצליחה להשליט מחדש סדר אזרחי‪ .‬רבים‬
‫חוו את המעבר הקיצוני הזה כבלתי נסבל‪,‬‬
‫ואת הוואקום ניצלו התארגנויות עצמאיות‬
‫של "סצנות"­ הימין והשמאל הקיצוניים לצד‬
‫סצנות טכנו‪ ,‬מטאל וכו'‪Als wir träumten .‬‬
‫מצליח אמנם לבטא את אובדן הכיוון הזה‪,‬‬
‫אולם סובל מבעיות מבניות רבות מדי מכדי‬
‫להפוך ליצירה משמעותית על התקופה‬
‫הסוערת הזו‪.‬‬
‫גם בגרמנית צריך לפעמים לומר למישהו מה אנחנו חושבים עליו‬
‫ולהסביר לו את הדברים כהווייתם‪ .‬למשל‪ ,‬בנסיבות שבהן אנחנו‬
‫רוצים להביע בפני מישהו בדיוק מה דעתנו‪ ,‬להבהיר את עמדתנו‬
‫בבהירות ובנחרצות; או אם אנחנו רוצים להראות למישהו‬
‫איך עושים משהו כמו שצריך‪ ,‬כי אין לו מושג; או שאולי אנחנו‬
‫מעוניינים להבהיר לו את העליונות שלנו עליו ‪ -‬בידע‪,‬‬
‫בעוצמה‪ ,‬במעמד‪.‬‬
‫שם למעלה מי כאן הבוס)‪ .‬אפשר להשתמש בביטוי הזה בדרך‬
‫של איום‪Wenn du mir das Geld nicht zurückzahlst, :‬‬
‫‪( werde ich dir mal zeigen, was eine Harke ist‬אם‬
‫לא תחזיר לי את הכסף‪ ,‬אני כבר אראה לך מה זה)‪ .‬ואפשר‬
‫להשתמש בו גם כדי לתאר מישהו שמתנהג כאילו העולם שייך‬
‫לו‪( er will allen zeigen, was eine Harke ist :‬הוא רוצה‬
‫להוכיח לכולם מי כאן הבוס)‪.‬‬
‫בכל המקרים האלה נוח להשתמש‬
‫בביטוי הציורי ‪jemandem‬‬
‫‪zeigen, was eine Harke ist.‬‬
‫מילולית‪ ,‬המשפט הוא פשוט‪:‬‬
‫להראות למישהו מה זו מגרפה‪.‬‬
‫כביטוי אפשר להשתמש בו בכל‬
‫אחת מהסיטואציות שלעיל‪ ,‬והפירוש‬
‫הוא להראות למישהו מהן העובדות‪,‬‬
‫מי הבוס‪ ,‬היכן הדברים עומדים ואולי גם‬
‫מאיפה משתין הדג‪.‬‬
‫מה הקשר בין מגרפה לעובדות כהווייתן? ומה מקורו של ביטוי‬
‫נאה זה? כמו בהרבה מקרים‪ ,‬המקור לא הוברר לחלוטין‪ ,‬אבל‬
‫מה שברור הוא‪ ,‬שהביטוי קיים כבר מהמאה ה‪ ,16-‬שכן‬
‫הוא מופיע בספר ְמשלים גרמני משנת ‪ .1540‬המשל‬
‫מספר על ״הבן הסורר״ ומתבסס על תופעה‬
‫שהיתה מוכרת עוד מהמאה ה‪ 13-‬בגרמניה‪ ,‬של‬
‫התפוררות המבנה המעמדי הימי‪-‬ביניימי‪ .‬מסופר‬
‫על בן למשפחת איכרים שמחליט לעזוב את‬
‫בית הוריו ואת חיי האיכרים ולצאת לחיות‬
‫בעיר הגדולה או בארץ אחרת‪ ,‬אולי להפוך‬
‫לכומר או לאביר או ללמוד לימודים אקדמיים‬
‫ על כל פנים לנטוש את מעגל האיכרים‬‫ולפתוח בחיים חדשים‪ .‬כשהוא חוזר אחרי‬
‫שנים רבות לבית אביו‪ ,‬הוא מתנהג כאילו‬
‫כלי העבודה של האיכר אינם מוכרים לו יותר‪.‬‬
‫הוא לא יודע איך להשתמש בהם ואפילו לא‬
‫זוכר איך מכנים אותם‪ .‬עד לרגע שבו הוא‬
‫דורך על שיני המגרפה והידית מכה בראשו‬
‫בעוצמה‪ .‬הוא צועק "מגרפה ארורה"‪ ,‬חוזר‬
‫לקרקע המציאות ומבין מאיפה הוא בא‪.‬‬
‫אז אם אתם מכירים איזה חכמולוג שיודע‬
‫הכול‪ ,‬ואולי גם מתרברב בידע שלו בזחיחות‬
‫דעת‪ ,‬תוכלו לומר עליו‪dem zeige ich ,‬‬
‫‪( schon, was eine Harke ist‬אני כבר‬
‫אראה לו היכן הדברים עומדים)‪ .‬או אם אנשי‬
‫השררה חושבים שהם יכולים לעשות מה‬
‫שהם רוצים ולהתנהג כאילו המדינה שלהם‪,‬‬
‫אפשר להזמין אנשים להפגנה בטענה ש‪wir :‬‬
‫‪müssen denen da oben zeigen, was‬‬
‫‪( eine Harke ist‬אנחנו צריכים להראות לאלה‬
‫איור‪ :‬עתליה לאופר‬
‫השקעת נדל“ן איכותית ובטוחה בברלין‬
‫ישירות מהיזם‬
‫למה ‪?Inspiration Group‬‬
‫החברה הגדולה ביותר להשקעות נדל"ן בברלין‬
‫שקט נפשי וביטחון כלכלי לאורך כל חיי ההשקעה‬
‫מכירה וניהול של מעל ל‪ 800 -‬דירות ברחבי העיר‬
‫שירות לקוחות בעברית ‪ -‬משרדים בברלין ובת“א‬
‫‪Mehringdamm 33, 10961 Berlin‬‬
‫‪Tel: +49 30 698 19 3980 | 072-2419880/1 | Fax: +49 30 698 19 39811‬‬
‫‪www.inspirationgroup.biz | [email protected]‬‬
‫‪23‬‬
‫להיכנס לדירה‬
‫ומיד להרגיש בבית‬
‫אצלנו תמצאו מגוון דירות בכל רחבי גרמניה שיתאימו‬
‫בדיוק בשבילכם‪ .‬לתיאום פגישה עם סוכן חייגו‪:‬‬
‫‪030 6098 15211‬‬
‫כל הדירות שמוצעות להשכרה מופיעות גם באתר שלנו‬
‫בואו לראות ולהתרשם!‬
‫‪grandcityproperty.de‬‬
‫השער שלכם‬
‫לקהילה הישראלית בברלין‬
‫שפיץ‬
‫‪Dein Tor zur israelischen‬‬
‫‪Gemeinschaft in Berlin‬‬
‫מודעות‪Anzeige: [email protected]‬ :‬‬

Similar documents