האפקט של מספר מטלות בלתי פתירות וחשיבותן לחוסר ישע נלמד בקרב

‫האפקט של מספר מטלות בלתי פתירות וחשיבות‬
‫לחוסר ישע נלמד בקרב תלמידי‬
‫כותייבה אגבאריה‬
‫תופעת חוסר ישע נלמד נחקרה באופ שיטתי על ידי )‪Seligman&Maier(1967‬‬
‫ו )‪ .Overmaier&Seligman(1967‬התופעה מתייחסת לליקויי מוטיבציוני‪,‬‬
‫קוגניטיביי ואמוצינאלי המתפתחי כתוצאה מחשיפת אורגניז לסדרה של‬
‫אירועי בלתי תלויי בהתנהגותו‪ ,‬ולא ניתני לשליטתו‪ .‬בניסויי הראשוניי‬
‫השימוש היה בכלבי שחלק מה נחש לשוק חשמלי בלתי נשלט )הכלב לא‬
‫יכול להפסיקו(‪ ,‬וקבוצה אחרת נחשפה לשוק חשמלי נשלט)נית להפסיק אותו‬
‫על ידי הזזת הראש בכיוו מסוי(וקבוצת ביקורת שלא נחשפה כליל לשוק‪.‬‬
‫הממצאי הצביעו‪ ,‬שכלבי שנחשפו לשוק חשמלי בלתי נשלט‪ ,‬גילו התנהגות‬
‫פסיבית‪ ,‬חוסר יוזמה‪ ,‬חרדה‪ ,‬כעס וירידה בביצוע עשרי וארבע שעות לאחר‬
‫החשיפה‪,‬וזה אחרי שהועברו לכלוב אחר שבו היה לה שליטה בהפסקת השוק‪.‬‬
‫הכלבי בקבוצת חוסר השליטה ישבו בפסיביות ללא שו יוזמה או ניסיו לקו‬
‫ולעבור לצד השני ואז לברוח מהשוק‪.‬‬
‫תופעת חוסר ישע נלמד ג מוכרת אצל בני אד‪ ,‬א‪ #‬הגירויי האברסיבי‬
‫אינ שוקי חשמליי אלא צלילי )נשלטי\בלתי נשלטי( או מטלות‬
‫מוטוריות\ קוגניטיביות )ניתנות\ לא ניתנות לפתירה( כגו למידת הבחנה של‬
‫‪, Levine‬בעיות ‪,Raven‬סידור תמונות לסיפור‪ ,‬ותרגילי מתמטיי ‪Morse‬‬
‫)‪(Lubow, Caspy & Schnur,1982; Hiroto&Seligman,1975; &Seligman,1976‬‬
‫‪Klein,Fencil-‬‬
‫ע"פ‪ (1971) Seligman et. al .‬מאחר וקבוצת השליטה וקבוצת חוסר‬
‫השליטה קיבלו אותו מספר ופיזור של שוקי‪ ,‬האבחנה בי חיזוק נית לשליטה‬
‫לבי כזה שאינו נית לשליטה היא מרכזית להבנת התופעה של חוסר ישע נלמד‪.‬‬
‫ההשערה היא שהחיזוק נית לשליטה כאשר האורגניז יכול להשפיע על‬
‫הסתברות הופעת החיזוק על ידי ביצוע או אי ביצוע של תגובה‪ .‬זהו מצב בו‬
‫הסיכוי להופעת חיזוק לאחר תגובה שונה מהסיכוי להופעת חיזוק לאחר‬
‫היעדרות אותה תגובה‪ .‬כלומר‪ ,‬זהו מצב בו קיי פער בי שתי הסתברויות אלה‪,‬‬
‫פער המצביע על קשר בי תגובות האורגניז לבי הופעת חיזוק‪ .‬לעומת זאת‬
‫חיזוק אשר אינו נית לשליטה מוגדר כחיזוק שבו התגובה או אי התגובה אינ‬
‫
‪327،٨،‬‬
‫משני את הסתברות הופעתו‪ .‬כאשר שתי ההסתברויות הנ"ל זהות‪ ,‬האורגניז‬
‫לומד שהוא מקבל את אותה מידה של חיזוק בי א הוא מגיב ובי א לאו‪.‬‬
‫‪ (1971) Seligman et. al.‬טועני כאשר האורגניז נחש לחיזוק בלתי נשלט‪,‬‬
‫תחילה הוא מנסה לשלוט עליו‪ ,‬הוא עשוי לבצע פעולות מסוימות בכדי לנסות‬
‫ולשנות את ההסתברות שהחיזוק יופיע לאחר תגובותיו‪ .‬כשהוא מתנסה‬
‫בכישלונות חוזרי ונשני‪ ,‬האורגניז מסוגל ללמוד שההסתברות נשארת זהה‬
‫בי א יגיב ובי לאו‪ .‬האורגניז לומד שנוכחות החיזוק אינה ניתנת לשליטה על‬
‫ידיו‪ .‬כאשר הוא עומד מול מצב נשלט חדש‪ ,‬האורגניז מכליל מהאימו הקוד‬
‫על אי השליטה לגבי המצב החדש‪ .‬הוא מצפה שהחיזוק העתידי ג הוא יהיה‬
‫בלתי נית לשליטה‪.‬‬
‫ההשערה המרכזית מאחורי התופעה היא‪ ,‬שהכללת ציפיות זו לגבי חוסר שליטה‬
‫עומדת מאחורי ההפרעות אות נתאר בהמש‪ ,#‬והתהלי‪ #‬בנוי משלושה‬
‫מרכיבי‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬תפיסת חוסר שליטה לגבי מצב מסוי מורידה את המוטיבציה‬
‫להתחיל בתגובות יזומות להשגת מטרות וחיזוקי‪ .‬כאשר האורגניז תופס‬
‫שהחיזוקי אינ ניתני לשליטה פחות מוכ להשקיע מאמ* בביצוע התגובות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬תפיסת חוסר השליטה במצב הנתו יוצרת סט קוגניטיבי שלילי המפריע‬
‫ללמידה חדשה של קשר בי תגובה כלשהי לחיזוק כלשהו‪ .‬לאורגניז המצפה‬
‫לחוסר שליטה יהיה קשה יותר ללמוד במצב חדש שאכ תגובותיו יכולות‬
‫להשפיע על הופעת החיזוק‪.‬‬
‫לבסו‪ ,‬ציפיות לחוסר שליטה אחראיות להפרעות הרגשיות‪ .‬אורגניז המצפה‬
‫לחוסר שליטה על הופעת חיזוק נמצא במתח וחרדה גבוהי ודכאו‪ ,‬כיוו שהוא‬
‫לא יודע כיצד להימנע מאירועי בלתי נשלטי‪ .‬כמו כ אי לו אפשרות לנבא‬
‫מתי אירוע כזה יופיע ומתי יפסיק‪ .‬נית א כ לסכ את המודל המקורי של‬
‫סליגמ ואחרי כדלהל‪:‬‬
‫א‪.‬חשיפת האורגניז למצב של חוסר תלות בי תגובותיו לבי תוצאותיה‪,‬‬
‫מביאה האורגניז לנסות לשנות את סיכוי הופעת החיזוק על ידי תגובותיו‪.‬‬
‫ב‪.‬לאחר ניסיונות כושלי‪ ,‬הוא לומד שהחיזוק הינו בלתי נשלט‪.‬‬
‫ג‪.‬האורגניז יוצר ציפיות של חוסר שליטה לגבי העתיד‪.‬‬
‫ד‪.‬האורגניז מכליל ציפייה לחוסר שליטה למצב החדש אליו נחש עתה‪.‬‬
‫
‪328،٨،‬‬
‫זו‬
‫תגרו‬
‫להפרעות‬
‫מוטיבציוניות‪,‬‬
‫קוגניטיביות‬
‫ה‪.‬הכללת ציפייה‬
‫ואמוציונאליות‪.‬‬
‫נית ובכ לסכ את ההפרעות לשלושה תחומי עיקריי‪:‬‬
‫הפרעות מוטיבציוניות‪ :‬לאחר חשיפה למצב של חוסר שליטה‪ ,‬המוטיבציה של‬
‫האורגניז להגיב לנוכח מאורעות נוספי שהוא תופס כאברסיביי עבורו‬
‫יורדת או נעלמת‪.‬‬
‫הפרעות קוגניטיביות‪ :‬מתבטאות ביצירת סט קוגניטיבי שלילי היוצר ציפיות‬
‫שהחיזוקי אינ קשורי לתגובות וציפיות בדבר חוסר יעילות של פעולות‬
‫לשינוי המצב)‪.(Seligman,1975‬‬
‫הפרעות אמוציונאליות‪ :‬באות לידי ביטוי בהתרגשות יתר‪ ,‬תגובות חרדה פחד‪,‬‬
‫מתח‪ ,‬דיכאו ועלייה ברמת העוררות האמוצינאלית הכללית‪.‬‬
‫ע"פ ‪ (1975) Seligman‬החשיפה לאירוע טראומטי גורמת לעוררות אמוצינאלית‬
‫גבוהה‪ ,‬שנית להגדיר אותה כתגובת פחד‪ .‬המצב הזה נמש‪ #‬עד שאחד משני‬
‫דברי קורה‪ :‬א הנבדק לומד שהוא יכול לשלוט בטראומה‪ ,‬הפחד פוחת‬
‫ואפילו נעל; ואז הנבדק לומד בסו שהוא לא יכול לשלוט בטראומה‪ ,‬הפחד‬
‫פוחת והוא יכול להתחל לדיכאו‪.‬‬
‫לפי סליגמ הגור המכריע בהופעת הסימפטומי של חוסר ישע נלמד הוא‬
‫חוסר התלות בי התגובות שהאורגניז מבצע לבי תוצאותיה בפועל‪.‬‬
‫הוצעו כל מיני משתני שוני כגורמי מתווכי בי החשיפה לסיטואציה בלתי‬
‫נשלטת לבי התפתחות סימפטומי של חוסר ישע נלמד‪.‬‬
‫לפי ‪(1975)Sarason‬ו ‪ (1971)Wine‬החרדה היא הגור המתוו‪ #‬היכול להסביר‬
‫את ההפרעות של חשיפה לאי תלות בי תגובות לתוצאות‪ .‬ה טענו שהחרדה‬
‫הנה רגש המתעורר במצב שבו הניסניות של האורגניז להשיג מטרה מסוימת‬
‫נחסמות ונכשלות עקב מכשולי שוני שהפרט לא יכול להתגבר עליה‪ .‬במצב‬
‫זה הנבדק מגלה שתגובותיו אינ מתאימות למצב ואינ יעילות להשגת המטרות‪.‬‬
‫תחושה זו של חוסר יעילות מעוררת חרדה אשר מלווה בסימפטומי סומטיי‬
‫וקוגניטיביי‪ ,‬אשר פוגעי ברמת הביצוע במטלות השונות‪ .‬ההשפעה השלילית‬
‫של החרדה על הביצוע נובעת‪ ,‬לפי סרסו ווויי‪ ,‬במיוחד מהביטוי הקוגניטיבי של‬
‫החרדה שהוא הפניית קשב לעצמי במקו למשימה‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאשר אד חש‬
‫חרדה גבוהה‪ ,‬הוא שוקע בעצמו ובמחשבותיו‪ ,‬וחש מודעות עצמית גבוהה‪,‬‬
‫
‪329،٨،‬‬
‫ספיקות ותחושה של ירידה בערכו העצמי‪ ,‬אשר מפריעות לו להתמקד במציאת‬
‫דרכי לפתרו הבעיה‪.‬‬
‫מודל אחר שתומ‪ #‬בתיאוריה של סרסו על הפניית הקשב‪ ,‬הוא המודל של קול‪,‬‬
‫)‪ .(Kuhl, 1981‬לפי מודל זה מבחי ‪ Kuhl‬בי שני סגנונות קוגניטיביי‬
‫המסבירי את השוני במיקוד הקשב של הנבדק‪ .‬סגנו ‪ Action‬בו הנבדק‬
‫מתמקד במטלה ומנסה למצוא דרכי לפתרו הבעיה וסגנו ‪ State‬בו הנבדק‪,‬‬
‫כתוצאה מכישלונותיו‪ ,‬מתמקד בעצמו ומפתח הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫לפי ‪ ,Kuhl‬לאחר התנסות מועטה בחוסר שליטה יגלה הנבדק מיקוד קשב מוגבר‬
‫כדי להתגבר על הכישלו ולשפר את ביצועו‪ .‬אול לאחר התנסות בכישלונות‬
‫רבי‪ ,‬יתרחש מעבר מסגנו ‪ Action‬לסגנו ‪ State‬שבו האד מרוכז בעצמו ומלא‬
‫דאגות ביחס למצבו האישי‪ .‬במצב זה הוא אינו קשוב לסביבה ולדרישותיה‪ ,‬הוא‬
‫אינו מבחי שבמצב החדש השתנו התנאי והוא יכול לשלוט בתוצאות‪ ,‬וככה‬
‫ביצועו במטלה החדשה יפגע‪ .‬לפי מודל זה‪ ,‬המעבר מסגנו ‪ Action‬לסגנו ‪State‬‬
‫והפניית הקשב לעצמי שנובעת מכ‪ #‬היא האחראית להשפעות השליליות של‬
‫חשיפה לאי תלות בי תגובה לתוצאה על הביצוע במטלת המבח‪.‬‬
‫תיאוריה אחרת שהדגישה את הפ הקוגניטיבי ציינה שהאפקטי של חוסר‬
‫שליטה נקבעי בעיקר ע"י השאלה למה האנשי חושבי שה איבדו שליטה‬
‫או לאיזה גור ייחסו חוסר השליטה שלה במצב ה הציגו שלושה ממדי‬
‫שעל פיה הייחוס מתבצע‪ ).‬ייחוס פנימי לעומת ייחוס חיצוני(‪) ,‬ייחוס יציב‬
‫לעומת ייחוס לא יציב(‪) ,‬ייחוס ספציפי לעומת ייחוס גלובלי(‪ .‬ייחוס פנימי‪,‬יציב‬
‫וגלובלי לחוסר שליטה מביא לאפקטי ארוכי טווח של חוסר ישע שכוללי‬
‫ירידה בביצוע‪ ,‬דיכאו‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‪ .‬לעומת זאת אנשי שמשתמשי‬
‫בייחוס חיצוני‪,‬לא יציב וספציפי לחוסר השליטה מגלי סימפטומי פחות‬
‫מוכללי ופחות יציבי וה סבורי לא לחוות שינויי משמעותיי במצב‬
‫הרוח‪(Abramson et. al. 1978).‬‬
‫‪ (1983) Taylor‬הציגה תיאוריה של אדפטציה קוגניטיבית לאירועי מאיימי‪.‬‬
‫היא טענה כאשר נתקל הפרט ע מצב בלתי נשלט כמו אבחו של סרט‪,‬מתרחש‬
‫תהלי‪ #‬של אדפטציה שמורכב משלוש שלבי‪ .‬בשלב הראשו הפרט מנסה לחפש‬
‫משמעות לחוויה ומנסה ייחוסי סיבתיי למה האירוע התרחש‪ .‬בשלב שני‪,‬‬
‫
‪330،٨،‬‬
‫הפרט מנסה להשיג תחושה של ‪ Mastery‬על האירוע או על אספקטי אחרי של‬
‫החיי‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬הפרט עושה מאמצי כדי להעלות הערכתו העצמית‬
‫ודבר מביא אותו להשוואות חברתיות ע אנשי אחרי שמתמודדי ע‬
‫משברי דומי‪,‬ומשווה מי מתמודד טוב יותר‪ ,‬ולמי יש בעיות רציניות יותר‪.‬‬
‫טילור טענה שהרבה מהניסיונות לחפש שליטה‪ ,‬יעילות ומשמעות מבוססי על‬
‫אילוזיות א‪ #‬אילוזיות אלה מספקות תפקוד נורמלי והסתגלות בריאה ‪.‬‬
‫במקרה שהאילוזיות מתפוגגות‪ ,‬הסרט אכ קיי‪ ,‬ישנ אופציות אלטרנטיביות‬
‫שנית לבחור בה‪ .‬הטענה ע"פ התיאוריה הזו שבסיטואציות ריאליות בני אד‬
‫ה יותר אדפטיביי ומתעסקי במגוו של אסטרטגיות התמודדות‬
‫קוגניטיביות לפני שה נהיי חסרי ישע)‪(Taylor et. al.1984‬‬
‫המחקר הנוכחי יבדוק ולראשונה השפעת חשיבות המשימה ומספר מטלות בלתי‬
‫פתירות שהנבדקי אמורי לבצע על הופעת סימפטומי של חוסר ישע נלמד‪.‬‬
‫)‪ Dorshav&Mikulincer (1990‬מצאו שישנה השפעה למספר מטלות בלתי‬
‫פתירות על הייחוס הסיבתי להצלחה ולכישלו וג על הביצוע בעשר מטלות‬
‫ממטלות ‪ .Raven‬התברר שככל שמספר הבעיות הבלתי פתירות גדול יותר ככל‬
‫שהביצוע ירד יותר וככל שהייחוס נהיה יותר פנימי לכישלו‪.‬‬
‫המגבלה במחקר של דורשב ומיקולינסיר שלא היה פער גדול במספר המטלות‬
‫מאחר והשתמש במטלה אחת ‪ ,‬שתי מטלות ‪ ,‬שלוש מטלות וארבע מטלות בלתי‬
‫פתירות ומספר קט כזה של בעיות עלול להיות חסר השפעה על הביצוע ועל‬
‫הייחוס שהנבדקי אמורי לבצע לאחר מכ‪.‬‬
‫ההשערה של המחקר הנוכחי מבוססת ככל שהמשימה חשובה יותר עבור‬
‫הנבדקי ומספר הבעיות שבמשימה גדול יותר ככל שחלה ירידה בביצוע ועלייה‬
‫ברמת החרדה לאחר מכ‪ .‬וזה מאחר שכישלו בפתרו מספר גדול של בעיות‬
‫המוגדרות כבעלות חשיבות רבה עבור הנבדק‪ ,‬גור לו להרגיש חרד ולהטיל ספק‬
‫בהערכתו העצמית ולהתמקד יותר בעצמו ‪ ,‬בהתא להשערה של סאראסו ווי‬
‫וההשערה של קול‪ .‬לכ מצופה שתחול ירידה משמעותית בביצוע ועלייה ברמות‬
‫החרדה אצל הנבדקות ‪.‬‬
‫חשיבות המחקר‪:‬‬
‫חשיבות המחקר הנוכחי נובעת מתרומתו להבנת משתני נוספי מעורבי‬
‫בהתרחשות תופעת חוסר ישע נלמד אצל בני אד‪ ,‬כמו כ נוחות יישו‬
‫
‪331،٨،‬‬
‫תוצאותיו והשלכותיה על מגוו רב של בעיות שמטרידות מערכת החינו‪ #‬ואת‬
‫ההורי בבית‪.‬‬
‫המחקר יתייחס להשפעה של מספר הכישלונות על מצב הרוח ועל המוטיבציה‬
‫של התלמיד לביצוע מטלות שונות‪ .‬התייחסות זו יכולה להסביר הרבה בעיות‬
‫אשר קיימות אצל תלמידי חלשי בכיתה שבגלל רצ הכישלונות שעוברי‬
‫בבית ספר הופ‪ #‬אות לילדי פסיביי וחסרי אוני וע בעיות התנהגות‬
‫שונות‪.‬‬
‫בנוס לכ‪ #‬המחקר מתייחס לאפקט של הכישלו במטלה חשובה על התחומי‬
‫המוטיבציוני והאמוציונאלי וההשלכות המשתמעות מכ‪.#‬‬
‫השיטה‪:‬‬
‫נבדקי‪ :‬במחקר זה השתתפו ‪ 72‬סטודנטיות שנה ראשונה במכללה מהתמחויות‬
‫שונות‪,‬בטווח גילאי מ‪,19,26‬ההשתפות בהתנדבות‪ 72 .‬הסטודנטיות חולקו‬
‫באופ רנדומלי לשש קבוצות‪ ,‬כאשר היו ‪ 12‬בנות בכל קבוצה‪.‬‬
‫כלי‪:‬‬
‫במחקר זה נעשה שימוש בכלי הבאי‪:‬‬
‫מבח של בעיות מתמטיות בלתי פתירות‪ :‬המבח מורכב מבעיות מתמטיות‬
‫בלתי פתירות‪ .‬המבח נבנה על ידי החוקר‪ .‬ישנ שלושה מבחני של בעיות‬
‫מתמטיות‪ .‬כאשר הכיל הראשו חמש בעיות‪ ,‬השני הכיל חמש עשרה בעיות‬
‫והשלישי הכיל עשרי וחמש בעיות‪(Agbaria,2000).‬‬
‫מבח אנגרמות מילוליות‪ :‬המבח מורכב מעשרי מילי שמורכבות משש‬
‫אותיות בכל מילה‪ ,‬הסדר של האותיות הוא אקראי והנבדקי אמורי בזמ‬
‫מוקצב לסדר את האותיות ע"פ חוקי מסוימי‪ ,‬המבח נבנה על ידי החוקר‬
‫והוא מבוסס על מחקרי קודמי בנושא )‪( seligman&Hiroto,1975‬‬
‫שאלו לחרדה מצבית‪ :‬השאלו מורכב מעשרי פריטי שבודקי חרדה‬
‫מצבית‪ ,‬על הנבדקות לענות לפי סול מ‪ .1,5‬כאשר ‪ 1‬מתנגד מאוד ו‪ 5‬מסכי‬
‫מאוד‪.‬השאלו מבוסס על השאלו של )‪ , (spielberger et al,1982‬קרונבא‪ #‬אלפא‬
‫‪.0.85‬‬
‫
‪332،٨،‬‬
‫הלי‪:‬‬
‫מער‪ #‬הניסויי הוא מער‪ #‬פקטוריאלי של ‪ 3X2‬כאשר יש שתי רמות לחשיבות‬
‫המשימה ושלוש רמות למספר המטלות‪.‬‬
‫הנבדקות חולקו באופ רנדומלי לאחת משש הקבוצות‪ .‬לשלוש הקבוצות ע‬
‫המשימה החשובה נאמר שהמשימה הזו הוכנה בתיאו ע הנהלת המכללה וע‬
‫מכו לאבחו וייעו* פסיכולוגי “אנונימי” ומטרת המטלה היא לבחור התלמידות‬
‫בעלות אינטליגנציה ויצירתיות גבוהה ‪,‬והתלמידות שמצליחות לקבל ציוני‬
‫טובי במבח זה‪ ,‬מועמדות לקבל מלגות שכר לימוד במש‪ #‬הלימודי‪ ,‬ע‬
‫עבודה על תוכנות במכללה שהמכו הזה מפתח יחד ע המכללה‪ ,‬וע עבודה‬
‫בהדרכת תלמידי‪ .‬לשלוש הקבוצות ע המטלה הלא חשובה‪ ,‬נאמר שהמטלה‬
‫היא לצור‪ #‬מחקר שהמכללה מפתחת‪ .‬המשימה נמשכה עשר דקות לקבוצה ע‬
‫חמש המטלות‪ 30,‬דקות לקבוצת החמש עשר דקות ו‪ 50‬דקות לקבוצת העשרי‬
‫וחמש מטלות‪.‬‬
‫לאחר שהקבוצות סיימו המטלה הראשונה חולק לכל הקבוצות אנגרמות של‬
‫עשרי מילי לא מסודרות‪ ,‬הנבדקות אמורות לסדר אות במש‪ #‬עשר דקות‬
‫ע"פ כללי שהנסיי קבע ומופיעי על הד ‪ .‬לאחר מכ חולק שאלו החרדה‬
‫המצבית לכל הקבוצות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫כדי לענות על השאלה הא ישנו אפקט למספר המטלות וחשיבות המשימה על‬
‫רמת החרדה ‪,‬נער‪ #‬ניתוח שונות דו גורמי אשר הצביע על אפקט מובהק למספר‬
‫המטלות על רמת החרדה)‬
‫‪ ( F=24, P<.05‬ועל אפקט מובהק סטטיסטית‬
‫לחשיבות המשימה ) ‪F=59.89, P<.05‬‬
‫( ‪.‬א‪ #‬לא נמצא אפקט מובהק‬
‫לאינטראקציה בי חשיבות המשימה ומספר המטלות‪( F= .072, P> .05 ).‬‬
‫
‪333،٨،‬‬
‫ניתוח שונות דו גורמי להשפעת מספר המטלות וחשיבות המשימה על רמת‬
‫החרדה‬
‫מקור השונות‬
‫סה"כ‬
‫הריבועי‬
‫דרגות‬
‫חופש‬
‫ממוצע‬
‫הריבועי‬
‫‪f‬‬
‫מובהקות‬
‫חשיבות המשימה‬
‫‪6050‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6050‬‬
‫‪59.89‬‬
‫‪0.000‬‬
‫מספר המטלות‬
‫‪4856.25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2428.12‬‬
‫‪24‬‬
‫‪0.000‬‬
‫אטינטראקציה‬
‫‪14.583‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7.29‬‬
‫‪0.072‬‬
‫‪0.930‬‬
‫מס‬
‫וחשיבות‬
‫המשימה‬
‫מטלות‬
‫טעות‬
‫‪6666.66‬‬
‫‪66‬‬
‫כללי‬
‫‪17587.5‬‬
‫‪71‬‬
‫‪101‬‬
‫במטרה לענות על השאלה הא ישנו אפקט של מספר המטלות וחשיבות‬
‫המשימה על רמת הביצוע נער‪ #‬ניתוח שונות דו גורמי ע התחשבות ב ‪pretest‬‬
‫)‪.(Ancova‬‬
‫הממצאי הצביעו על אפקט מובהק של חשיבות המשימה על הביצוע‬
‫)‬
‫‪ (F=5.41, P<.05‬א‪ #‬לא היה אפקט משמעותי למספר המטלות על‬
‫הביצוע)‪ (F=2.18, P>.05‬ולא על האינטראקציה בי מספר המטלות והביצוע‬
‫)‪(F=.448, P>.05‬‬
‫
‪334،٨،‬‬
‫ניתוח שונות דו גורמי להשפעת מספר המטלות וחשיבות המשימה על הביצוע‬
‫מקור השונות‬
‫סה"כ‬
‫דרגות‬
‫ממוצע‬
‫הריבועי‬
‫חופש‬
‫הריבועי‬
‫‪F‬‬
‫מובהקות‬
‫חשיבות‬
‫המשימה‬
‫‪209.56‬‬
‫‪1‬‬
‫‪209.56‬‬
‫‪5.41‬‬
‫‪.023‬‬
‫מס המטלות‬
‫‪168.62‬‬
‫‪2‬‬
‫‪84.31‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪.121‬‬
‫‪Pretest‬‬
‫‪2073.89‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2073.89‬‬
‫‪53.62‬‬
‫‪.000‬‬
‫אינטראקציה‬
‫‪34.64‬‬
‫‪2‬‬
‫‪17.32‬‬
‫‪0.448‬‬
‫‪.641‬‬
‫מס המטלות‬
‫וחשיבות‬
‫המשימה‬
‫טעות‬
‫‪2513.60‬‬
‫‪65‬‬
‫כללי‬
‫‪4994.44‬‬
‫‪71‬‬
‫‪38.67‬‬
‫דיו‪:‬‬
‫הממצאי סביב החרדה תואמי המודל של סרסו )‪(sarason, 1975‬אשר טוע‬
‫שתחול עלייה ברמת החרדה כתוצאה מחשיפה לסיטואציה בלתי נשלטת‪ .‬בנוס‬
‫לכ‪ #‬הממצאי סביב השפעת מספר המטלות על הביצוע לא תאמו את הממצאי‬
‫של דורשב ומיקולינסיר)‪ (Dorshav & Mikulincer,1990‬אשר טענו שישנו אפקט‬
‫למספר המטלות על הביצוע‪.‬‬
‫הממצאי בעניי ההשפעה החזקה של חשיבות המשימה על הביצוע והחרדה‬
‫תואמי המודל של קול )‪(Khul,1981‬ושל סרסו אשר טועני שככל שהמטלה‬
‫שבה נכשלי קשורה לער‪ #‬העצמי ככל שההשפעות השליליות שלה יהיו חזקות‬
‫יותר‪ .‬אפשר להסיק מכ‪ #‬שלא כל כשלו מוביל לחוסר ישע ולא רק המספר של‬
‫הכישלונות זה שקובע אלא החשיבות של הכישלו בעיני הנכשל‪.‬‬
‫ממצא זה מחדד נקודה קריטית בהתייחסות לתלמידי אשר צברו כמה‬
‫כישלונות בלימודי‪ .‬רווחת הדעה שהתלמיד אחר כמה כישלונות הופ‪ #‬להיות‬
‫חסר אוני ואז אי לו מוטיבציה להמשי‪ #‬ללמוד ולהתכונ ואז אי טע‬
‫
‪335،٨،‬‬
‫להשקיע איתו‪ .‬הממצאי של המחקר הנוכחי מצביעי אחרת ‪ ,‬שהתלמיד יכול‬
‫לצבור הרבה כישלונות בלי שזה יוביל אותו למצב של חוסר אוני‪ ,‬ומגיע למצב‬
‫כזה רק א הכישלו נחשב לחשוב לו וקשור לערכו העצמי‪ .‬נית להסיק מכ‪#‬‬
‫שעושי טעות א ממהרי לשי תוויות של חוסר ישע ושל חוסר מוטיבציה‬
‫אצל התלמיד כבר אחרי כמה כישלונות‪ ,‬כי התלמיד יכול לעבור את זה ע‬
‫עידוד והדגשת הצלחתו בתחומי אחרי )קשרי חברתיי שוני‪ ,‬משחקי‬
‫וכו‪ (..‬עצ הדגשת הצלחתו בפעילויות אחרות משפר את המסוגלות העצמית שלו‬
‫ונות את הרצו שהמצב שלו בשליטה ונות לו הרבה חוס נפשי מכישלונות‬
‫עתידיי‪.‬‬
‫רמת החרדה )הצד האמוציונאלי( הייתה פגיעה יותר למניפולציה המחקרית‬
‫מאשר הביצוע)הצד הקוגניטיבי והמוטיבציוני( וזה מהווה אנדיקטור לתחילת‬
‫התפתחות סימפטומי של חוסר ישע‪ ,‬אפילו א זה לא בא לידי ביטוי בירידה‬
‫בביצוע‪ .‬ממצא זה מדגיש חשיבות מת דגש על העול האמוציונלי של התלמיד‬
‫הנכשל ולא להסתפק בזה שמסתכלי על הביצוע שלו ‪ ,‬כי הצד האמוציונלי יכול‬
‫להיות מנבא לתחילת התפתחות של חוסר ישע שבא לידי ביטוי בשלב מאוחר‬
‫יותר בירידה בביצוע‪.‬‬
‫סיכו ומסקנות‬
‫נית ובכ לדבר על אפקט משמעותי לכישלו במטלה משמעותית ג על הצד‬
‫ביצועי וג על הצד האמוציונאלי‪ ,‬ממצא זה מעלה חשיבות מת תמיכה‬
‫לתלמידי אחרי כשלו במשימות חשובות להערכת העצמית‪ ,‬כמו כ הודגש‬
‫חשיבות הכישלו במספר מטלות על הצד האמוציונאלי‪ .‬ישנו צור‪ #‬במחקרי‬
‫עתידיי שיתייחסו למשתני שוני שיכולי להקל השפעת הכישלו במטלות‬
‫שונות או לסייע בהתמודדות טובה ע כשלו‪.‬‬
‫
‪336،٨،‬‬
References
Abramson, L.Y., Seligman, M.E.P., & Teasdale, J. (1978). Learned
helplessness in humans: Critique and reformulation. Journal of
abnormal psychology,86,49-74.
Dorshav, N., & Mikulincer, M. (1990). Learned helplessness, causal
Attribution, and response to frustration. Journal of general
Psychology, 117(1), 47-58.
Hiroto, D.S., & Seligman, M.E.P. (1975). Generality of helplessness in
Man. Jurnal of personality and social psychology, 31,311-327.
Khul, Y. (1981). Motivational and functional helplessness: The
Moderating
Effect of state versus action orientation. Journal of personality and
Social psychology, 32,311-328.
Klein, D.C., Fencil-Morce, E., & Seligman, M.E.P. (1976). Learned
Helplessness, depression and the attribution of failure. Journal of
Personality and social psychology, 33,508-516.
In learned helplessness. Journal of psychology, 104,255-258.
Lubow, R.S., Caspy, T., &Schnur, P. (1982). Latent inhibition and
Learned helplessness in children: Similarities and differences.
Journal of Experimental child psychology, 34,231-256.
Sarason, I.E. (1975). Test-anxiety, attention, and the general problems
Of Anxiety. In.C.D.Spielberger & I.E.Sarason (Eds), Stress and
Anxiety. Washington: Hemisphere.
Seligman, M.E.P. (1975). Helplessness: On depression, development,
And Death. San Francisco: W.H. Freeman Company.
Seligman, M.E.P., & Maier, S.F. (1967). Failure to escape from traumatic
Shock. Journal of experimental psychology, 74, 1-9.
337،٨،
Seligman, M.E.P., Overmaier, J.B. (1967). Effects of inescapable shock
Upon subsequent escape and avoidance behavior. Journal of
Comparative and physiological psychology, 63,23-30.
Seligman, M.E.P. & Hiroto, E.S. (1975). Generality of helplessness in man.
Jounal of personality and social psychology, 31,311-327.
Spielberger, C.D., Gorsuch, R.L & lushene, R.E. (1982). Manual for the
state trait anxiety inventory. Polo A lot: consulting psychologist
press.
Taylor, S. (1983). Adjustment to threatening events: A theory of
Cognitive adaptation. Am. psychology.38, 1161-1173.
Taylor, S.E., Lichtman, R.R., &Wood, J.V. (1984). Attributions, beliefs
About Control, and adjustment to breast cancer. Journal of
Personality social Psychology, 46,489-502.
Wine, J. (1971). Test anxiety and direction of attention. Psychological
Bulletin,67,92-104.
338،٨،