תמונת מצב המדינה 2015

Transcription

תמונת מצב המדינה 2015
‫תמונת מצב המדינה‬
‫תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל‬
‫‪2015‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫ירושלים‪ ,‬מאי ‪2015‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת‪ ,‬המשלבת בין הממדים‬
‫החברתיים והכלכליים של המדיניות הציבורית‪ .‬הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין‪-‬תחומיים‪ ,‬הכוללים חוקרים‬
‫בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות‪ ,‬עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים‬
‫החברתיים‪-‬כלכליים המרכזיים העומדים על סדר היום במדינה‪ .‬המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והצעות‬
‫למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות באמצעות כתבות בתקשורת‪ ,‬תכנית פרסומים פעילה‪ ,‬כנסים ופעילויות‬
‫אחרות בישראל ובחו"ל‪.‬‬
‫פרסום זה‪ ,‬ככל פרסומי המרכז‪ ,‬הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד‪ .‬אין בו כדי לחייב את המרכז‪ ,‬את חבר‬
‫הנאמנים שלו‪ ,‬את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו‪.‬‬
‫כתובת המרכז‪:‬‬
‫רח' האר"י ‪ ,15‬ירושלים‬
‫טלפון‪02-567-1818 :‬‬
‫פקס‪02-567-1919 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪www.taubcenter.org.il :‬‬
‫עריכה ועימוד‪ :‬ענבל גפני‬
‫נדפס בדפוס "פרינטיב"‪ ,‬ירושלים‬
‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה‬
‫‪vii‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫‪1‬‬
‫ההכנסות של משק הבית הממוצע במרבית רמות ההכנסה נמוכות יותר מההוצאות‬
‫‪2‬‬
‫ההוצאות גבוהות יותר מההכנסות בממוצע בכל המגזרים‪ ,‬אולם הפער בולט במיוחד בקרב חרדים‬
‫‪3‬‬
‫משקי בית חרדיים נעזרים בקצבאות ותמיכות יותר מאשר מגזרים אחרים‬
‫‪4‬‬
‫חרדים נעזרים בהלוואות משכנתה גבוהות מבעבר כדי לרכוש דירות‬
‫‪5‬‬
‫מחירי המזון בישראל עלו ברמה ניכרת ביחס למדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪6‬‬
‫שיעור הייבוא של מוצרי מזון נמוך מאוד‬
‫‪7‬‬
‫בקבוצות המזון הנצרכות ביותר‪ ,‬שיעורי הייבוא נמוכים יחסית‬
‫‪8‬‬
‫דיור‬
‫‪9‬‬
‫מחירי הדיור עלו בחדות בתוך שנים ספורות‬
‫‪10‬‬
‫יותר אנשים רוכשים דירות להשקעה‪ ,‬בעיקר בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר‬
‫‪11‬‬
‫החמישון העליון משקיע בנדל"ן יותר מכל החמישונים האחרים גם יחד‬
‫‪12‬‬
‫תהליך הבנייה בישראל אורך בממוצע ‪ 13‬שנים‪ ,‬בעיקר בשל ביורוקרטיה מסורבלת‬
‫‪13‬‬
‫צפיפות המחיה בישראל היא מהגבוהות בעולם המפותח‬
‫‪14‬‬
‫משקי הבית הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר מקדישים חלק גדול יותר מהכנסתם לתשלומי שכירות‬
‫‪15‬‬
‫הסיוע הממשלתי לנזקקים במימון שכר הדירה ירד ב‪ 15-‬נקודות אחוז בתוך שבע שנים‬
‫‪16‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪iii‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫‪17‬‬
‫אי השוויון בין משקי הבית בישראל הוא מהגבוהים ב‪OECD-‬‬
‫‪18‬‬
‫שיעור העניים ירד מעט בשנים האחרונות‪ ,‬אך נותר בין הגבוהים בעולם המפותח‬
‫‪19‬‬
‫מרבית ההכנסה משכר דירה מגיעה למעמדות החזקים‬
‫‪20‬‬
‫ההוצאה החודשית על מזון משתנה מאוד בין רמות ההכנסה השונות‬
‫‪21‬‬
‫שני העשירונים התחתונים מוציאים על מזון פחות מהסכום המוגדר כהוצאה נורמטיבית‬
‫‪22‬‬
‫העשירונים התחתונים נאלצים לצרוך פחות חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬ירקות ופירות מהרצוי‬
‫‪23‬‬
‫שוק העבודה‬
‫‪25‬‬
‫פערי השכר בישראל הם בין הגבוהים בעולם המערבי‬
‫‪26‬‬
‫חל צמצום בפערי השכר עקב עלייה יחסית בשכרם של בעלי שכר נמוך‬
‫‪27‬‬
‫מספר שעות העבודה של אקדמאים צעירים עלה ביחס לבעלי השכלה תיכונית‬
‫‪28‬‬
‫התשואה להשכלה גבוהה נמצאת במגמת עלייה‬
‫‪29‬‬
‫חלה ירידה ב תשואה להשכלה גבוהה בקרב מועסקים במשלחי יד בשכר גבוה‬
‫‪30‬‬
‫שינויים בביקוש ובהיצע של עובדים מביאים לשינויים בתעסוקה ובשכר‬
‫‪31‬‬
‫כלכלה שחורה‬
‫‪33‬‬
‫היקף הכלכלה השחורה בישראל גבוה ביחס למדינות המתקדמות‬
‫‪34‬‬
‫נטל המס על עסקים קטנים בישראל גבוה ביחס למדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪35‬‬
‫הזמן הנדרש לשם דיווח מס בישראל ארוך יחסית למדינות אחרות‬
‫‪36‬‬
‫הטבות המס מוטות בקיצוניות לטובת החברות הגדולות‬
‫‪37‬‬
‫החלת חובת דיווח כללית עשויה לצמצם את העלמת המסים‬
‫‪38‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪iv‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2014‬‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫‪39‬‬
‫גובה קצבת הזקנה עלה במונחים ריאליים‪ ,‬אולם ירד ביחס לתמ"ג לנפש‬
‫‪40‬‬
‫תקציב השירות לזקן מנוצל באופן חלקי ביותר‬
‫‪41‬‬
‫מצב העניים החמיר‪ ,‬אולם משקי בית הכוללים מבוגרים ניזוקו פחות מהצעירים‬
‫‪42‬‬
‫לפנסיה יש השפעה חיובית על הפחתת העוני בקרב מבוגרים‬
‫‪43‬‬
‫מגורים עם בני משפחה צעירים יותר מפחיתים את העוני בקרב מבוגרים‬
‫‪44‬‬
‫חינוך‬
‫‪45‬‬
‫חלקו של תקציב החינוך בכלל תקציב הממשלה עלה באופן ניכר‬
‫‪46‬‬
‫ההוצאה לתלמיד נותרה נמוכה ביחס למדינות המפותחות‬
‫‪47‬‬
‫נבלם הגידול בחלקם של התלמידים החרדים והערבים בקרב תלמידי הגן‬
‫‪48‬‬
‫העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות נמשכת‬
‫‪49‬‬
‫שיעור התלמידים המצטיינים עלה ושיעור החלשים ירד‪ ,‬בניגוד למגמות ב‪OECD-‬‬
‫‪50‬‬
‫הצפיפות בכיתות ירדה במקצת‪ ,‬אולם נותרה בין הגבוהות במדינות המפותחות‬
‫‪51‬‬
‫שיעור הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה ירד עם השנים‬
‫‪52‬‬
‫להיקף לימודי המתמטיקה יש השפעה על שכר העבודה‬
‫‪53‬‬
‫בריאות‬
‫‪55‬‬
‫המימון הציבורי לשירותי רפואה ביחס לתמ"ג בישראל נמוך משמעותית ביחס למערב‬
‫‪56‬‬
‫אוכלוסיית הרופאים הולכת ומזדקנת‬
‫‪57‬‬
‫ההוצאה הפרטית על בריאות גדלה מהר יותר מההוצאה הציבורית‬
‫‪58‬‬
‫הן ההוצאה מהכיס והן ההוצאות במימון ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל גבוהים ביחס ל‪OECD-‬‬
‫‪59‬‬
‫ההקצאה של ועדת סל הבריאות מתמקדת בטיפולים להארכת חיים‪ ,‬ולאו דווקא לשיפור איכותם‬
‫‪60‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪v‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה‬
‫שנת ‪ 2015‬החלה בסימן הבחירות המוקדמות‪ .‬כמו במערכת הבחירות הקודמות‪ ,‬גם הפעם‬
‫ענייני כלכלה וחברה תפסו מקום מרכזי במצעי המפלגות השונות – ממחירי הדיור והמזון‬
‫עד מצבן הכלכלי של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫"תמונת מצב המדינה" לשנה זו מציג תמונה מקיפה של הנושאים המטרידים את הציבור‬
‫הישראלי‪ ,‬ומציע נקודת מבט מקצועית‪ ,‬אובייקטיבית ורב תחומית‪ .‬הקוראים יוכלו למצוא‬
‫בחוברת סקירה ממוקדת אך מעמיקה של סוגיות מוכרות‪ ,‬כמו אי השוויון בין קבוצות‬
‫האוכלוסייה השונות‪ ,‬לצד חשיפה של נושאים מוכרים פחות‪ ,‬כמו מצב הקשישים והשפעתה‬
‫של הכלכלה השחורה על המשק‪.‬‬
‫התרשימים והמידע בחוברת מציגים בתמצות את פרסומי מרכז טאוב‪ .‬המחקרים המלאים‬
‫זמינים לקריאה ולהורדה באתר האינטרנט החדש שלנו‪ .www.taubcenter.org.il :‬אתם‬
‫מוזמנים לבקר באתר ובעמוד הפייסבוק שלנו‪ ,‬ולהיחשף לעוד מידע מבוסס ומהימן על‬
‫סוגיות שונות בנושאי חברה וכלכלה בישראל‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫‪vii‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫קשיים כלכליים ברמה כזו או אחרת הם מנת חלקם של רבים מהישראלים‪ ,‬וקשה למצוא‬
‫נושא המעורר דיונים ערים יותר בתקשורת ובשיח הציבורי‪ .‬הנתונים העולים ממחקרי‬
‫מרכז טאוב מראים כי לתחושות הרווחות בציבור יש על מה להסתמך‪ ,‬מפני שחלק ניכר‬
‫ממשקי הבית בישראל – ממגזרים שונים וברמות הכנסה מגוונות – אכן מתקשים לכסות‬
‫את הוצאותיהם‪ .‬בפרט בולטים הפערים במשקי בית חרדיים‪ ,‬שהוצאותיהם החודשיות‬
‫גבוהות בממוצע ב ‪ 25-‬אחוז מהכנסותיהם המדווחות‪ .‬עם הגורמים הבולטים ליוקר המחיה‬
‫נמנים העלייה במחירי המזון ומחירי הנדל"ן (ראו פרק נפרד בנושא)‪.‬‬
‫ההכנסות של משק הבית‬
‫הממוצע במרבית רמות‬
‫ההכנסה נמוכות יותר‬
‫מההוצאות‬
‫הוצאותיו של משק הבית הממוצע בכל אחת‬
‫מקבוצות ההכנסה‪ ,‬למעט החמישון העליון‪ ,‬היו‬
‫גבוהות יותר מהכנסותיו – כלומר חלק גדול‬
‫ממשקי הבית חיים כיום בגירעון שוטף‪,‬‬
‫ונאלצים לנגוס בחסכונות או להיעזר במשפחה‪.‬‬
‫הכנסות והוצ ות‬
‫ממוצע‬
‫העב ות מ ק‬
‫בת ח ם‬
‫ת ומ מ כנתה‬
‫והפ ות פנס ה‬
‫ו מ‬
‫הו עצמ‬
‫קנ ת כב‬
‫מס ם‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪1,081‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫‪,‬ב ק ם‬
‫–‬
‫פע ב הכנסות הוצ ות‬
‫מ בבנק בסו החו‬
‫חמ ו תחתו‬
‫חמ ו‬
‫חמ ו‬
‫חמ ו ע ו חמ ו‬
‫פ ו ק נות‬
‫ה ת מות‬
‫‪,‬‬
‫‪3,166‬‬
‫‪- ,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- ,‬‬
‫‪- ,‬‬
‫הכנסות ו פות ב ו ו‬
‫‪5,511‬‬
‫‪,‬‬
‫‪8,232‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1,056 2,031‬‬
‫‪34,048‬‬
‫הגורם העיקרי לפער בין ההוצאות להכנסות‬
‫הוא ההון העצמי שעל משקי הבית לגייס בעת‬
‫נטילת משכנתה‪ .‬כלומר‪ ,‬במחירים הנוכחיים‬
‫משקי הבית בארבעת החמישונים התחתונים‬
‫אינם מסוגלים לרכוש דירה על בסיס‬
‫הכנסותיהם ללא גירעון בתקציבם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין‬
‫להסיק מכך ש‪ 80-‬אחוז ממשקי הבית נמצאים‬
‫במינוס – חלקם נעזרים כאמור בחסכונות‬
‫ההורים‪ ,‬חלקם פשוט אינם רוכשים דירה‬
‫וממשיכים לגור בשכירות‪ ,‬ואחרים ירשו או‬
‫רכשו דירות לפני העלייה החדה במחירים‪.‬‬
‫מ ק ב ת פ חמ ונ הכנסה‬
‫‪3,052‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2,921‬‬
‫צ כה‬
‫‪18,539‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1,426‬‬
‫‪1,832‬‬
‫‪1,501‬‬
‫‪,‬‬
‫‪768‬‬
‫‪15,923‬‬
‫‪12,045‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪,‬‬
‫‪13,049‬‬
‫‪9,999‬‬
‫‪8,848 8,432‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6,957‬‬
‫‪5,314‬‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫חמ ו ע ו‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫חמ ו תחתו‬
‫חמ ונ הכנסה‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫‪2‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫ההוצאות גבוהות יותר‬
‫מההכנסות בממוצע בכל‬
‫המגזרים‪ ,‬אולם הפער בולט‬
‫במיוחד בקרב חרדים‬
‫ההכנסות של משק הבית הממוצע נמוכות‬
‫יותר מסך ההוצאות בכל המגזרים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בעוד שבקרב יהודים לא ‪-‬חרדים עומד הפער על‬
‫‪ 864‬שקלים בלבד‪ ,‬בקרב החרדים מגיע הפער‬
‫ל ‪ 3,209-‬שקלים בחודש – סכום שגובהו‬
‫כשליש מההכנסות המדווחות של משק הבית‬
‫החרדי‪ .‬זהו פער גבוה גם בהשוואה למשקי‬
‫בית מוסלמיים‪ ,‬שאצלם עומד הפער בין‬
‫ההוצאות להכנסות על ‪ 1,919‬שקלים‪.‬‬
‫היקף נרחב של עבודה בשחור עשוי להסביר‬
‫חלק מהפער בין ההוצאות להכנסות‬
‫המדווחות‪ ,‬אולם אין בכך כדי להסביר את‬
‫כולו; כאמור‪ ,‬הפער מעיד גם על חוסר היכולת‬
‫של משקי בית ממוצעים‪ ,‬ובפרט חרדיים‪,‬‬
‫לעמוד בהוצאה של ההון העצמי הנחוץ לקניית‬
‫דירה בלי להיכנס למינוס‪.‬‬
‫הכנסות והוצ ות‬
‫ממוצע‬
‫העב ות מ ק‬
‫בת ח ם‬
‫ת ומ מ כנתה‬
‫והפ ות פנס ה‬
‫ו מ‬
‫הו עצמ‬
‫קנ ת כב‬
‫ה‬
‫–‬
‫מס ם‬
‫‪,‬ב ק ם‬
‫‪,‬‬
‫‪471‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫הו ם‬
‫פ ו ק נות‬
‫ה ת מות‬
‫‪948 1,804‬‬
‫‪2,784‬‬
‫בבנק בסו החו‬
‫ח‬‫‪-‬‬
‫ם נוצ ם‬
‫‪-‬‬
‫‪393‬‬
‫‪3,156‬‬
‫‪,‬‬
‫‪430‬‬
‫‪,‬‬
‫‪271‬‬
‫‪479‬‬
‫‪939‬‬
‫‪1,056‬‬
‫‪1,221‬‬
‫‪1,694‬‬
‫‪1,358‬‬
‫‪17,447‬‬
‫‪12,293‬‬
‫‪11,043‬‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הו ם‬
‫ו ם‬
‫‪- ,‬‬
‫ם‬
‫‪- ,‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪216‬‬
‫‪929‬‬
‫‪10,‬‬
‫‪438‬‬
‫‪-‬ח‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫‪287262‬‬
‫‪713‬‬
‫‪1,897‬‬
‫‪9,‬‬
‫‪771‬‬
‫צ כה‬
‫פע ב הכנסות הוצ ות‬
‫מוס מ ם‬
‫‪- ,‬‬
‫הכנסות ו פות ב ו ו‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫מ ק בת פ מ‬
‫‪10,355‬‬
‫‪284‬‬
‫‪9,‬‬
‫‪282 1,087‬‬
‫‪9,498‬‬
‫‪9,251‬‬
‫‪9,312‬‬
‫‪9,590‬‬
‫‪8,930‬‬
‫‪9,350‬‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫הוצ ות הכנסות‬
‫נוצ ם‬
‫ו ם‬
‫ח‬
‫ם‬
‫מוס מ ם‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪3‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫משקי בית חרדיים נעזרים‬
‫בקצבאות ותמיכות יותר‬
‫מאשר מגזרים אחרים‬
‫היקף הקצבאות והתמיכות שמקבלים משקי‬
‫בית חרדיים ממקורות ציבוריים ופרטיים גבוה‬
‫בכ‪ 1,300-‬שקלים מההיקף במגזרים אחרים‪.‬‬
‫היקף התמיכות שמקבלים החרדים מהמוסד‬
‫לביטוח לאומי הוא הנמוך מכל המגזרים‪ ,‬מכיוון‬
‫שמדובר באוכלוסייה צעירה יותר ולכן אחוז‬
‫מקבלי קצבאות הזקנה בקרבם נמוך יותר‪.‬‬
‫חלק ניכר מהפער בין חרדים ללא‪-‬חרדים נובע‬
‫מתמיכות ממקורות פרטיים‪ .‬משקי בית חרדיים‬
‫מקבלים בממוצע ‪ 535‬שקלים ממשקי בית‬
‫אחרים (בארץ ובחו"ל)‪ ,‬ו ‪ 1,331-‬שקלים‬
‫ממוסדות בארץ שאינם המוסד לביטוח לאומי‬
‫(משרד הרווחה‪ ,‬כוללים המספקים מלגות‬
‫חודשיות לאברכים ועוד)‪ .‬מרבית תקציביהם של‬
‫הכוללים מגיעים ממקורות פרטיים‪.‬‬
‫קצב ות ותמ כות חו‬
‫ות מ ק ב ת‬
‫פ קבוצת וכ וס ה ומקו תמ כה‪ ,‬ב ק ם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תמ כות ו פות‬
‫מפ ם בחו‬
‫‪154‬‬
‫תמ כות ו פות‬
‫ממ ק ב ת ב‬
‫‪381‬‬
‫קצב ות ממוס ות‬
‫ח םב‬
‫‪1,331‬‬
‫‪141‬‬
‫‪,‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1,795‬‬
‫קצב ות מהמוס‬
‫ב וח ומ‬
‫‪99‬‬
‫‪95‬‬
‫‪,‬‬
‫‪46‬‬
‫‪210‬‬
‫‪205‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫‪1,772‬‬
‫‪1,504‬‬
‫‪1,390‬‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫מוס מ ם‬
‫נוצ ם‬
‫הו ם‬
‫‪-‬ח‬
‫‪1,506‬‬
‫ם‬
‫ו ם‬
‫* הכנסה מפרטים בארץ; דמי מזונות; הכנסה שוטפת אחרת‪.‬‬
‫** משרד הביטחון‪ ,‬משרד הקליטה‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬הסוכנות היהודית‪,‬‬
‫ישיבות וכדומה; מלגות לימודים המתקבלות באופן שוטף‪.‬‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫יוקר המחיה‬
‫‪4‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫חרדים נעזרים בהלוואות משכנתה‬
‫גבוהות מבעבר כדי לרכוש דירות‬
‫נו ם בת‬
‫ומ מ כנתה ובמח‬
‫במונח ם‬
‫ות נ כ ו‬
‫ם‪ ,‬פ קבוצת וכ וס ה‪,‬‬
‫–‬
‫‪72%‬‬
‫שיעור רוכשי הדירות בקרב החרדים גבוה יחסית‪ ,‬אם בשל‬
‫הנוהג לרכוש דירות לילדים לפני נישואיהם ואם בשל‬
‫שכיחות גבוהה יותר של השקעות בנדל"ן בהשוואה‬
‫למגזרים אחרים‪ .‬אלא שעם הזמן יכולתם לממן את רכישת‬
‫הדירות מצטמצמת‪ :‬גובה המשכנתה החודשית הממוצעת‬
‫בקרב חרדים עלה בעשור האחרון בכ‪ 900-‬שקלים (עלייה‬
‫של ‪ 72‬אחוז)‪ ,‬אף על פי שמחירי הדירות שרכשו עלו ב‪6-‬‬
‫אחוזים בלבד‪ ,‬בזכות מעבר של משפחות חרדיות רבות‬
‫לערים ביהודה ושומרון‪ ,‬שם הדיור זול יחסית‪ .‬עליית סכום‬
‫המשכנתה מעידה על הידלדלות משאבים משמעותית‬
‫במגזר החרדי‪.‬‬
‫נו‬
‫נו‬
‫ות נ כ ו‬
‫במח‬
‫בת ומ מ כנתה חו‬
‫‪31%‬‬
‫ם‬
‫‪34%‬‬
‫‪6%‬‬
‫את החסר משלימים חלק מהחרדים בעזרה מגמ"חים‪,‬‬
‫המעניקים הלוואות ללא ריבית וכך מסייעים להם לגייס‬
‫את ההון העצמי הדרוש לנטילת משכנתה‪.‬‬
‫ח‬
‫ם‬
‫הו ם‬
‫‪-‬ח‬
‫ם‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪5‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫מחירי המזון בישראל‬
‫עלו ברמה ניכרת ביחס‬
‫למדינות ה‪OECD-‬‬
‫המ ו ב‬
‫הפע ם ב מח‬
‫וב‪, OECD-‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪40%‬‬
‫לעליית מחירי המזון יש חלק ניכר‬
‫ביוקר המחיה בישראל‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 2005‬ו‪ 2011-‬עלו מחירי המזון באופן‬
‫משמעותי‪ ,‬ומרבית קבוצות המזון‬
‫נעשו יקרות יותר מאשר במדינות‬
‫המשתייכות ל‪ .OECD-‬כך למשל‬
‫מוצרי החלב בישראל היו יקרים ב‪6-‬‬
‫אחוזים בלבד ב‪ ,2005-‬אך ב‪2011-‬‬
‫הגיעו לרמת מחירים הגבוהה ב‪51-‬‬
‫אחוז מהממוצע ב‪ .OECD-‬באותן‬
‫שנים הלחם‪ ,‬הדגנים ומוצרי הבצק‪,‬‬
‫שהיו זולים יותר ב‪ 19-‬אחוז מאשר‬
‫ב‪ ,OECD-‬התייקרו לרמה הגבוהה‬
‫מה‪ OECD-‬ב‪ 26-‬אחוז‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪-3%‬‬
‫‪-8%‬‬
‫‪-8%‬‬
‫‪-15%‬‬
‫‪-19%‬‬
‫‪-16%‬‬
‫‪-30%‬‬
‫‪-40%‬‬
‫מ ק ות‬
‫ק ם‬
‫ח ב‬
‫ומוצ ו‪,‬‬
‫בצם‬
‫מנ ם‬
‫צמח ם‬
‫מ ק ות‬
‫כוהו ם‬
‫מוצ‬
‫מו‬
‫ונ ם‬
‫חם‪ ,‬נ ם‬
‫ומוצ בצק‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ועופות‬
‫קות‬
‫ופ ות‬
‫* המחירים הממוצעים במדינות ה‪.OECD-‬‬
‫** מוצרי מזון שונים – אבקות להכנת מזון‪ ,‬ארוחות מוכנות (קפואות או יבשות)‪ ,‬גרנולה‪,‬‬
‫מוצרי עזר לאפייה‪ ,‬מזון לתינוקות‪ ,‬משלוחים ואוכל טרי מוכן‪ ,‬מסטיקים‪ ,‬מעדני חלב‬
‫או סויה‪ ,‬קטניות יבשות‪ ,‬קפה ותה‪ ,‬רטבים‪ ,‬תבלינים‪ ,‬תחליפי בשר וגבינות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪OECD :‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫‪6‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫שיעור הייבוא של מוצרי‬
‫מזון נמוך מאוד‬
‫עו ה בו מכ‬
‫–‬
‫הצ כה‪,‬‬
‫‪90%‬‬
‫צו‬
‫תעשיית המזון הישראלית ריכוזית למדי‪,‬‬
‫ומספר קטן של חברות מקומיות גדולות‬
‫מספקות את מרבית המזון הנמכר בארץ‪.‬‬
‫בראשית שנות התשעים יושמה במשק‬
‫הישראלי תכנית חשיפה הדרגתית‬
‫לייבוא‪ .‬התכנית הובילה לעלייה‬
‫משמעותית בהיקפי הייבוא של מוצרים‬
‫שונים כגון הנעלה‪ ,‬הלבשה וריהוט‪ ,‬אולם‬
‫שיעור הייבוא של מוצרי המזון נותר‬
‫נמוך מאוד‪ ,‬ועומד היום על ‪ 16‬אחוז‬
‫בלבד מסך ההוצאה הפרטית על מזון‪.‬‬
‫מ קבת‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫הנע ה‪ ,‬ה ב ה וחפצ ם‬
‫ם‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫הו‬
‫‪30%‬‬
‫החסמים לייבוא מזון ושיעורי הייבוא‬
‫הנמוכים מותירים את החברות‬
‫המקומיות כמעט ללא תחרות מחו"ל‪,‬‬
‫ומאפשרים להן לגבות מחירים גבוהים‬
‫על מוצרי מזון רבים‪.‬‬
‫‪20%‬‬
‫מו‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1995‬‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪7‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫בקבוצות המזון הנצרכות‬
‫ביותר‪ ,‬שיעורי הייבוא‬
‫נמוכים יחסית‬
‫עיקר ההוצאה הפרטית על מזון בישראל נעשית‬
‫בקטגוריות מוצרי קמח ודגנים‪ ,‬בשר ומוצריו‪,‬‬
‫פירות טריים‪ ,‬חלב ומוצריו‪ ,‬ומשקאות קלים‪.‬‬
‫שיעורי הייבוא של מוצרים אלו נמוכים מאוד‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קטגוריות המזון ששיעורי הייבוא‬
‫שלהן גבוהים יותר‪ ,‬למשל סוכר ומוצריו ודגים‪,‬‬
‫מהוות רק נתח קטן מסך ההוצאה הפרטית על‬
‫מזון‪ .‬שיעורי היבוא הנמוכים בקטגוריות‬
‫ההוצאה העיקריות מותירות את רמת התחרות‬
‫בתעשיית המזון המקומית נמוכה‪ ,‬ובכך‬
‫תורמים ליוקר המזון בישראל‪.‬‬
‫עו ה בו בכ קבוצת מ ו‬
‫הקבוצות בסך ההוצ ה ע מ ו ‪,‬‬
‫וח ק‬
‫חו מסך‬
‫ההוצ ה ע מ ו‬
‫‪20%‬‬
‫חו בוה מסך‬
‫ההוצ ה ע מ ו ‪,‬‬
‫בו נמוכ ם‬
‫עו‬
‫מוצ קמח‬
‫ו נם‬
‫ב‬
‫ומוצ ו‬
‫‪15%‬‬
‫פ ות‬
‫ם‬
‫ח ב‬
‫ומוצ ו‬
‫מ ק ות‬
‫ק ם‬
‫חו נמוך מסך ההוצ ה‬
‫בו‬
‫ע מ ו ‪ ,‬עו‬
‫בוה ם ות‬
‫פ ות ו קות‬
‫מעוב ם‬
‫מ ק ות‬
‫סוכ‬
‫ומוצ ו ח פ ם‬
‫ם‬
‫‪10%‬‬
‫קות‬
‫ם‬
‫‪5%‬‬
‫מנ מ כ‬
‫בצם‬
‫תה‪ ,‬קפה‬
‫וקק ו‬
‫‪70%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫עו ה בו מכ‬
‫‪30%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ההוצ ה ע קבוצת המ ו‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫יוקר המחיה‬
‫‪8‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫דיור‬
‫מחירי הדיור הם שחקן מפתח בקביעת יוקר המחיה‪ ,‬מפני שחלק נכבד מהוצאות משק‬
‫הבית מוקדש להוצאות על שכר דירה או על משכנתה‪ .‬מחקר עומק שנערך במרכז טאוב‬
‫העלה כמה גורמים לעלייה התלולה שחלה במחירי הדיור בשנים האחרונות‪ ,‬וביניהם היצע‬
‫בנייה מצומצם הנובע מריכוזיות יתר וביורוקרטיה מסורבלת ומנופחת בתהליכי התכנון‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬הריבית הנמוכה והמס הנמוך המוטל על הכנסה משכר דירה הביאו לביקוש יתר‬
‫לדירות להשקעה‪ ,‬והמחירים הגואים דוחקים מהשוק את רגליהם של צעירים המבקשים‬
‫לרכוש דירה‪.‬‬
‫נו ם במדד מח‬
‫מחירי הדיור עלו בחדות‬
‫בתוך שנים ספורות‬
‫מחירי הדירות בארץ היו בקיפאון‪ ,‬ואף‬
‫בירידה ריאלית (ביחס למדד המחירים‬
‫לצרכן)‪ ,‬במשך רוב שנות האלפיים‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2007‬חל שינוי מגמה‪,‬‬
‫והחל מ‪ 2008-‬אפשר לראות עלייה‬
‫מהירה במחירי הדירות‪.‬‬
‫מחירי השכירות עלו גם הם בתקופה זו‪,‬‬
‫אם כי בקצב אטי יותר‪.‬‬
‫ם בתחום הד ו ‪4 ,‬‬
‫מדד נו‬
‫מח‬
‫–‬
‫*‬
‫=‬
‫הד ות‬
‫ח תד ה‬
‫ח בונות‬
‫מח‬
‫ות‬
‫ה‬
‫מדד המח‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫ם‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫* הנתונים עבור חודש ינואר בכל אחת מהשנים המצוינות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫דיור‬
‫‪10‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫יותר אנשים רוכשים‬
‫דירות להשקעה‪ ,‬בעיקר‬
‫בקרב בעלי ההכנסה‬
‫הגבוהה ביותר‬
‫עו בע ות ע‬
‫פ‬
‫מ‬
‫הב ת*‪,‬‬
‫–‬
‫‪25%‬‬
‫חמ ו ע ו‬
‫הסיבה לעלייה במחירי הדירות היא‬
‫בראש ובראשונה הירידה בריבית‪,‬‬
‫הנובעת מהמיתון העולמי‪ .‬הירידה‬
‫הביאה לכך שכסף רב הוסט מהשקעה‬
‫בפיננסים לנכסי נדל"ן‪ ,‬וגם המיסוי‬
‫המקל על הכנסות משכירות (ביחס‬
‫למס על השקעות הון) תרם לכך‪.‬‬
‫בין ‪ 2006‬ל‪ 2012-‬גדל מספרם של‬
‫הישראלים המחזיקים בשתי דירות‬
‫ומעלה‪ ,‬כלומר המשקיעים בנדל"ן‪ ,‬פי‬
‫ארבעה‪ :‬מ‪ 2.1-‬ל‪ 8.1-‬אחוז‪ .‬העלייה‬
‫התרחשה בכל קבוצות ההכנסה‪ ,‬אולם‬
‫העשירים הם הנותנים את הטון‪:‬‬
‫שיעור המשקיעים בנדל"ן בחמישון‬
‫העליון עלה מ‪ 6-‬אחוזים ב‪ 2006-‬ל‪22-‬‬
‫אחוזים ב‪ ,2012-‬כפול מאשר בקבוצת‬
‫ההכנסה הבאה‪.‬‬
‫בו ות ה נסה‬
‫ת ד ות ומע ה‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫חמ ו ‪4‬‬
‫‪10%‬‬
‫סה‬
‫‪5%‬‬
‫חמ ו‬
‫חמ ו‬
‫חמ ו תחתו‬
‫‪2012‬‬
‫הגידול בביקוש לדירות לא נענה‬
‫בגידול מקביל בהיצע‪ ,‬ולכן מחירי‬
‫הדירות זינקו‪.‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009 2010‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005 2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪0%‬‬
‫* עבור משקי בית שהעומד בראשם הוא בן ‪ 25‬ומעלה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪11‬‬
‫דיור‬
‫החמישון העליון‬
‫משקיע בנדל"ן יותר‬
‫מכל החמישונים‬
‫האחרים גם יחד‬
‫החמישון העליון אחראי ל‪ 53.5-‬אחוז‬
‫מסך ההשקעות בנדל"ן‪ .‬השקעתו‬
‫עומדת על כ ‪ 6,000-‬שקלים בממוצע‬
‫בחודש – סכום גבוה יותר מהוצאתם‬
‫הממוצעת של ארבעת החמישונים‬
‫הנותרים גם יחד‪ .‬מתוך סכום זה‬
‫כ‪ 4,500-‬שקלים מושקעים בקניית‬
‫דירה למגורים‪ ,‬כ‪ 500-‬שקלים בשיפוץ‬
‫דירה קיימת‪ ,‬וכ ‪ 1,000-‬שקלים‬
‫מושקעים בקניית דירה להשקעה (יותר‬
‫ממה שמוציאים ארבעת החמישונים‬
‫הנותרים גם יחד)‪.‬‬
‫השקעתו של החמישון העליון בנדל"ן‬
‫גבוהה פי שלושה מזו של החמישון‬
‫הרביעי‪ ,‬המשקיע בנדל"ן כ ‪2,000-‬‬
‫שקלים בחודש‪.‬‬
‫עה חוד ת ממו עת בנד‬
‫ה‬
‫פ חמ ונ ה נסה וסע פ ה‬
‫ב נה ה ח ונה*‬
‫עה‪ ,‬ב‬
‫ם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫עות בד ה‬
‫נ הנ ו‬
‫מו‬
‫נ ה‬
‫מת‬
‫ד ה ח ת‬
‫המ פחה‬
‫ד תמ ו ם‬
‫‪522‬‬
‫‪996‬‬
‫‪4,490‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪337‬‬
‫חמ ו ע ו‬
‫‪379‬‬
‫‪280‬‬
‫‪212‬‬
‫‪1,298‬‬
‫‪1,173‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫חמ ונ ה נסה‬
‫‪286‬‬
‫‪220‬‬
‫‪458‬‬
‫‪146‬‬
‫‪346‬‬
‫‪2‬‬
‫חמ ו תחתו‬
‫* הממוצעים כוללים גם את משקי הבית שלא השקיעו בנדל"ן ב‪.2011-‬‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫דיור‬
‫‪12‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫מ ך תה ך הבנ ה ד ו ב‬
‫תהליך הבנייה בישראל אורך‬
‫בממוצע ‪ 13‬שנים‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫ביורוקרטיה מסורבלת‬
‫בם‬
‫‪ ,‬פ‬
‫נם‬
‫‪14‬‬
‫אחת הסיבות לגידול האטי בהיצע הדירות היא תהליך‬
‫הבנייה הארוך‪ .‬השלמת תהליך הבנייה בישראל אורכת ‪13‬‬
‫שנים‪ ,‬ומתוכן ‪ 11‬שנים מוקדשות להליכים ביורוקרטיים‬
‫שונים ורק שנתיים לבנייה עצמה‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬ברוב‬
‫מדינות האיחוד האירופי ניתן להשיג אישור בנייה תוך ‪8–12‬‬
‫שבועות‪ ,‬כלומר התהליך בישראל ארוך פי ‪ 50‬מאשר ברוב‬
‫המדינות באירופה‪ .‬מחקרים מראים כי היכולת של היצע‬
‫הדירות לגדול במקביל לעלייה בביקוש מפחיתה את הסיכוי‬
‫להתפתחות בועת נדל"ן‪.‬‬
‫מ ך בנ ה‬
‫מת ה ת בנ ה*‬
‫וו **‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫ה נת ת נ ת פ תוח‬
‫‪6‬‬
‫ו הוועדה‬
‫המחו ת‬
‫בד ת ה ת נות‬
‫וה נת הת נ ת‬
‫ה ה וועדה‬
‫המחו ת‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫* אישור מהוועדות המקומיות‪.‬‬
‫** פרסום מכרז והחלטה על הזוכה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬בנק ישראל (‪)2012‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪13‬‬
‫דיור‬
‫צפיפות המחיה בישראל היא‬
‫מהגבוהות בעולם המפותח‬
‫צפיפות המחיה בישראל‪ ,‬הנמדדת במספר החדרים‬
‫לאדם‪ ,‬גבוהה בהרבה ביחס למדינות בעלות צפיפות‬
‫אוכלוסין גבוהה יותר (קוריאה והולנד) או דומה‬
‫(בלגיה ויפן)‪.‬‬
‫דם‪,‬‬
‫מספ חד ם ממו ע‬
‫*‬
‫נדה‬
‫וס‬
‫נ ו נד‬
‫הב‬
‫ב ה‬
‫נד‬
‫נו וו ה‬
‫הו נד‬
‫ו סמבו‬
‫פ נ נד‬
‫דנמ‬
‫פ‬
‫הממ ה המ וחדת‬
‫פת‬
‫ספ ד‬
‫מנ ה‬
‫וו‬
‫ווד ה‬
‫וס ה‬
‫ממו ע ‪OECD‬‬
‫פו ו‬
‫ס נד‬
‫ס ונ ה‬
‫ו ה‬
‫ב‬
‫ס ובנ ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ס וב ה‬
‫וו‬
‫‪2.6‬‬
‫ה‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫פו‬
‫הונ ה‬
‫מ ס ו‬
‫ו ה‬
‫וס ה‬
‫* במדינות שלא היו עבורן נתונים ל‪ 2011-‬נבדקו הנתונים העדכניים ביותר שהיו בנמצא‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪OECD (2013) :‬‬
‫דיור‬
‫‪14‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫משקי הבית הצעירים‬
‫ביותר והמבוגרים ביותר‬
‫מקדישים חלק גדול‬
‫יותר מהכנסתם‬
‫לתשלומי שכירות‬
‫מאז ‪ 2008‬חלה עלייה תלולה בשיעור‬
‫דמי השכירות מתוך ההכנסה‪ ,‬המעידה‬
‫על הכבדת הנטל הכלכלי על משקי‬
‫הבית‪ .‬הפגיעה הגדולה ביותר היא‬
‫במשקי הבית הצעירים ביותר‬
‫והמבוגרים ביותר השוכרים דירה‪,‬‬
‫שאיבדו כ‪ 5-‬אחוזים מהכנסתם הפנויה‬
‫בין ‪ 2008‬ל ‪.2011-‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬עד ‪ 2011‬שב נתח תשלומי‬
‫השכירות מהכנסת משקי הבית לרמה‬
‫הדומה לזו שנמדדה ב ‪ .2003-‬עם זאת‪,‬‬
‫מדד זה אינו משקף את הפשרות‬
‫שנאלצו לעשות משקי הבית השוכרים‬
‫בעניין גודל הדירות‪ ,‬מיקומן ואיכותן‬
‫עקב עליית מחירי השכירות‪.‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫עו דמ ה‬
‫עו הת‬
‫ות מתוך הה נסה‬
‫ום הח ונ מתוך הה נסה ה ספ ת נ ו ב‬
‫במ‬
‫בת‬
‫ו‬
‫ם‬
‫‪29%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪65+‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪23%‬‬
‫סה‬
‫‪21%‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2010 2011‬‬
‫‪2005 2006 2007 2008 2009‬‬
‫‪2003 2004‬‬
‫‪15%‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫‪15‬‬
‫דיור‬
‫הסיוע הממשלתי‬
‫לנזקקים במימון שכר‬
‫הדירה ירד ב‪ 15-‬נקודות‬
‫אחוז בתוך שבע שנים‬
‫ובה הס וע הממו ע ב‬
‫ד ה‬
‫חו מ‬
‫הד ה הממו ע‪,‬‬
‫–‬
‫‪4‬‬
‫אחת התוצאות של העלייה התלולה‬
‫במחירי הדיור היא שגובה הסיוע‬
‫לנזקקים בשכר דירה נשחק מאוד‪ .‬אף‬
‫על פי שהסכום המוחלט שמעניקה‬
‫הממשלה לזכאים לסיוע בשכר דירה‬
‫עלה במקצת (כ ‪ 0.3-‬אחוזים בממוצע‬
‫לשנה‪ ,‬במונחים ריאליים)‪ ,‬העלייה‬
‫התלולה בשכר הדירה הביאה לכך‬
‫ששיעור סכום הסיוע מתוך הסכום‬
‫לתשלום צנח מ‪ 40-‬אחוז משכר הדירה‬
‫הממוצע ב ‪ 2005-‬ל‪ 25-‬אחוז משכר‬
‫הדירה הממוצע ב‪.2012-‬‬
‫מקור‪ :‬שגית אזארי‪-‬ויזל וחיה שטייר‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬אגף האכלוס במשרד הבינוי והשיכון‬
‫דיור‬
‫‪16‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫שינויים בשוק העבודה‪ ,‬לצד התפתחויות דמוגרפיות ושינויי מדיניות בתחום הקצבאות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬הביאו לעלייה בשיעורי העוני ואי השוויון בין משקי הבית בישראל לאורך‬
‫זמן‪ .‬אף על פי שבשנים האחרונות חלה התמתנות ואף ירידה קלה במדדים אלו‪ ,‬הן העוני‬
‫והן אי השוויון בין רמות ההכנסה השונות במדינה הם מהגבוהים בעולם המפותח‪ .‬הפערים‬
‫בין המעמדות מתבטאים גם בתחומים כמו שיעורי הבעלות על דירות ודפוסי צריכת המזון‪.‬‬
‫וו ון בהכנסות פנו ות‬
‫אי השוויון בין משקי‬
‫הבית בישראל הוא‬
‫מהגבוהים ב‪OECD-‬‬
‫אי השוויון בהכנסות פנויות (כלומר‬
‫לאחר שמביאים בחשבון תשלומי‬
‫מסים‪ ,‬קצבאות והטבות שמקבלים‬
‫משקי הבית) אמנם הצטמצם מעט‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אולם נותר בין‬
‫הגבוהים במדינות המפותחות‪.‬‬
‫סיבות אפשריות לכך הן ההבדלים‬
‫הדמוגרפיים בין ישראל למדינות‬
‫האחרות‪ ,‬פערי השכר הגבוהים בשוק‬
‫העבודה‪ ,‬ויעילותה הפחותה של רשת‬
‫הביטחון הכלכלית בצמצום הפערים‬
‫ביחס למדינות אחרות‪.‬‬
‫(‬
‫מדד הג' נ *‪,‬‬
‫– ‪8‬‬
‫) עומת‬
‫– ‪8‬‬
‫מד נות ‪( OECD‬‬
‫)**‬
‫מ ס ו‬
‫ות הב ת‬
‫ספ ד‬
‫ה‬
‫וס‬
‫נדה‬
‫פו ן‬
‫נד‬
‫ג מנ ה‬
‫ס ובנ ה‬
‫הו נד‬
‫'כ ה‬
‫ס נד‬
‫נו ווג ה‬
‫הממ כה המ ו דת‬
‫ה‬
‫וון‬
‫ס ונ ה‬
‫פת‬
‫הונג ה‬
‫‪8‬‬
‫פ נ נד‬
‫ס וב ה‬
‫דנמ‬
‫‪8‬‬
‫* מחושב לפי שיטת המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫** לא כולל מדינות שאין עבורן נתונים לשנת ‪ .2010‬אין נתונים עבור ישראל לשנת ‪.1994‬‬
‫מקור‪ :‬חיים בלייך‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪( Luxembourg Income Study :‬עבור ‪ )OECD‬והלמ"ס (עבור ישראל)‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫‪18‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫שיעור העניים ירד מעט‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אך‬
‫נותר בין הגבוהים‬
‫בעולם המפותח‬
‫כחמישית ממשקי הבית של אזרחי‬
‫ישראל נמצאים מתחת לקו העוני‪,‬‬
‫לאחר שמובאת בחשבון השפעתן של‬
‫מערכות הרווחה והמיסוי‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות חלה ההתמתנות בעלייה של‬
‫שיעורי העוני ואף ירידה קלה ביחס‬
‫לשנות השיא‪ ,‬אולם מצבה של המדינה‬
‫נותר נחות למדינות אחרות ב‪.OECD-‬‬
‫וז מ‬
‫– ‪8‬‬
‫(‬
‫הב ת מת ת‬
‫) עומת‬
‫ו העונ *‬
‫מד נות ‪( OECD‬‬
‫– ‪8‬‬
‫)**‬
‫מ ס ו‬
‫‪8‬‬
‫ות הב ת‬
‫ספ ד‬
‫נדה‬
‫וון‬
‫ה‬
‫וס‬
‫הממ כה‬
‫המ ו דת‬
‫ג מנ ה‬
‫נו ווג ה‬
‫ס וב ה‬
‫ס נד‬
‫דנמ‬
‫'כ ה‬
‫ה‬
‫פת‬
‫נד‬
‫פ נ נד‬
‫פו ן‬
‫ס ונ ה‬
‫ס ובנ ה‬
‫הונג ה‬
‫הו נד‬
‫‪8‬‬
‫* מחושב לפי שיטת המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫** לא כולל מדינות שאין עבורן נתונים לשנת ‪ .2010‬אין נתונים עבור ישראל לשנת ‪.1994‬‬
‫מקור‪ :‬חיים בלייך‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪( Luxembourg Income Study :‬עבור ‪ )OECD‬והלמ"ס (עבור ישראל)‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪19‬‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫הכנסות וד ות מ כ ד ה מ‬
‫מרבית ההכנסה משכר דירה‬
‫מגיעה למעמדות החזקים‬
‫פ‬
‫מ ונ הכנסה‪ ,‬ב‬
‫בת‬
‫ם‪,‬‬
‫‪1,508‬‬
‫אי השוויון בין משקי הבית מתבטא גם‬
‫בתחום הנדל"ן‪ .‬החמישון העליון נהנה משני‬
‫שלישים מסך ההכנסות משכר דירה של כלל‬
‫משקי הבית‪ .‬הכנסתו הממוצעת של משק בית‬
‫בחמישון זה משכר דירה עומדת על כ‪1,500-‬‬
‫שקלים בחודש (כפול מסך ההכנסות משכר‬
‫דירה בקרב ארבעת החמישונים הנותרים)‪.‬‬
‫היות שבקרב החמישונים התחתונים שיעור‬
‫השוכרים גבוה יותר‪ ,‬יש בכך כדי להחריף את‬
‫הפערים בין קבוצות ההכנסה – דמי השכירות‬
‫עוברים מהמעמדות הנמוכים לבעלי הנכסים‪.‬‬
‫‪422‬‬
‫‪190‬‬
‫‪133‬‬
‫‪45‬‬
‫מ ון ע ון‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מ ון ת תון‬
‫מקור‪ :‬איתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫‪20‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫ההוצאה החודשית על מזון‬
‫משתנה מאוד בין רמות‬
‫ההכנסה השונות‬
‫גם בתחום ההוצאה על מזון ניכרים הבדלים‬
‫בין משקי בית ברמות הכנסה שונות‪.‬‬
‫ההוצאה על ירקות ופירות‪ ,‬ביצים ומוצרי‬
‫חלב‪ ,‬לחם‪ ,‬דגנים ומוצרי בצק בחמישון‬
‫העליון גבוהה יחסית לחמישון התחתון –‬
‫פערי הוצאה של ‪ 113‬אחוז‪ 113 ,‬אחוז ו‪73-‬‬
‫אחוז‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באופן לא מפתיע‬
‫בחמישון העליון נוטים להוציא סכומים‬
‫גדולים יחסית על ארוחות מחוץ לבית‪ ,‬בעוד‬
‫שבקרב החמישונים התחתונים (‪ )1–3‬הוצאה‬
‫זו קטנה יחסית‪.‬‬
‫הו‬
‫ות מזון וד ות נפ‬
‫פ‬
‫ם‪,‬‬
‫מ ונ הכנסה‪ ,‬ב‬
‫‪,‬‬
‫מזון ונ ם‬
‫מו‬
‫ות כוהו ם*‬
‫מ‬
‫מנ ם מ ם ומו הם**‬
‫ם‬
‫ות‬
‫מ‬
‫סוכ ומו ו‬
‫דג ם‬
‫‪97‬‬
‫‪34‬‬
‫‪37‬‬
‫‪41‬‬
‫‪8 8‬‬
‫ו ות מ ו‬
‫‪63‬‬
‫בת‬
‫‪304‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫ם‪ ,‬דגנ ם ומו‬
‫ב ומו‬
‫ב‬
‫‪138‬‬
‫ו‪ ,‬ב ם‬
‫‪160‬‬
‫‪30‬‬
‫‪153‬‬
‫‪117‬‬
‫‪123‬‬
‫ב‬
‫ועופות‬
‫‪143‬‬
‫ות ופ ות‬
‫‪213‬‬
‫‪28‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪104‬‬
‫‪99‬‬
‫‪106‬‬
‫‪132‬‬
‫מ ון ע ון‬
‫‪53‬‬
‫‪51‬‬
‫‪29‬‬
‫‪27‬‬
‫‪25‬‬
‫‪62‬‬
‫‪97‬‬
‫‪96‬‬
‫‪23‬‬
‫‪18‬‬
‫‪46‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪110‬‬
‫‪111‬‬
‫‪160‬‬
‫‪137‬‬
‫‪123‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ונ הכנסה‬
‫‪36‬‬
‫‪19‬‬
‫‪2‬‬
‫‪95‬‬
‫‪100‬‬
‫מ ון ת תון‬
‫* ההוצאה על משקאות אלכוהוליים (בשקלים)‪ :‬חמישון עליון (‪ ;)32‬חמישון ‪ ;)18( 4‬חמישון ‪;)13( 3‬‬
‫חמישון ‪ ;)9( 2‬חמישון תחתון (‪)9‬‬
‫** ההוצאה על שמנים צמחיים ומוצריהם (בשקלים)‪ :‬חמישון עליון (‪ ;)19‬חמישון ‪ ;)17( 4‬חמישון ‪;)18( 3‬‬
‫חמישון ‪ ;)18( 2‬חמישון תחתון (‪)14‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪21‬‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫הו‬
‫שני העשירונים התחתונים‬
‫מוציאים על מזון פחות‬
‫מהסכום המוגדר כהוצאה‬
‫נורמטיבית‬
‫ההוצאה החודשית הממוצעת למזון לנפש‬
‫יציבה למדי בעשירונים ‪ 3–5‬ועומדת על כ ‪660-‬‬
‫שקלים‪ .‬יציבות זו מעידה על כך שבראייתם‬
‫הסובייקטיבית של משקי הבית‪ ,‬זוהי רמת‬
‫ההוצאה הנורמטיבית על מזון – כלומר רמת‬
‫הוצאה גבוהה יותר מעידה על צריכת מוצרי‬
‫מזון המוגדרים מותרות‪ ,‬ורמת הוצאה נמוכה‬
‫יותר מעידה על צריכת חסר‪ ,‬הבאה לידי‬
‫ביטוי בכמות או באיכות נמוכה יותר‬
‫בהשוואה לרמה הרצויה‪ .‬ההוצאה של‬
‫העשירון השני על מזון נמוכה ב‪ 99-‬שקלים‬
‫לחודש מההוצאה הנורמטיבית‪ ,‬ואילו‬
‫העשירון התחתון מוציא על מזון סכום הנמוך‬
‫ב‪ 192-‬שקלים לנפש מההוצאה הנורמטיבית‪.‬‬
‫ה וד ת ממו עת נפ ע סך מו‬
‫פ ע‬
‫ונ הכנסה‪ ,‬ב‬
‫המזון‬
‫ם‪,‬‬
‫‪1,427‬‬
‫וו המוגד כ כת ס‬
‫וו המוגד כהו ה נו מ ב ת*‬
‫וו המוגד כמות ות‬
‫‪1,011‬‬
‫‪920‬‬
‫‪829‬‬
‫‪758‬‬
‫‪688‬‬
‫‪658‬‬
‫‪639‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪563‬‬
‫‪470‬‬
‫ע‬
‫ון ע ון‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫ונ הכנסה‬
‫‪ 2‬ע‬
‫ון ת תון‬
‫* טווחי ההוצאה הנורמטיבית בקבוצות המזון השונות משתנים בהתאם למידת הוויתור על צריכה‬
‫הכרחית‪ ,‬המגולמת בגובה ההוצאה של משקי הבית (בעשירונים השונים) על כל קבוצת מזון‪ .‬ככל‬
‫שקבוצת מזון מסוימת נתפשת כהכרחית יותר בעיני משקי הבית‪ ,‬טווח ההוצאה הנורמטיבית יתחיל‬
‫בעשירון נמוך יותר‪.‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫‪22‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫הו‬
‫העשירונים התחתונים‬
‫נאלצים לצרוך פחות‬
‫חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬ירקות‬
‫ופירות מהרצוי‬
‫פ ע‬
‫‪184‬‬
‫ם‪,‬‬
‫וו המוגד כ כת ס‬
‫וו המוגד כהו ה נו מ ב ת*‬
‫וו המוגד כמות ות‬
‫‪136‬‬
‫בשני העשירונים התחתונים‪ ,‬המצויים‬
‫מתחת לקו העוני‪ ,‬יש ויתור משמעותי‬
‫יחסית בתחום ההוצאה על מוצרי חלב‬
‫וביצים‪ :‬ההוצאה הממוצעת לנפש של‬
‫משקי בית בעשירון השני על מוצרי מזון‬
‫בקטגוריה זו נמוכה ב‪ 22-‬שקלים‬
‫מההוצאה הנורמטיבית (ויתור של ‪22‬‬
‫אחוז)‪ ,‬והוצאתו של העשירון התחתון‬
‫נמוכה ב‪ 29-‬שקלים (ויתור של ‪ 29‬אחוז)‪.‬‬
‫ויתור משמעותי עוד יותר ניכר בקטגוריה‬
‫פירות וירקות (שאינה מוצגת בתרשים)‪,‬‬
‫שם חסרו לעשירון השני ‪ 25‬שקלים לנפש‬
‫(‪ 18‬אחוז) כדי להשתוות להוצאה‬
‫הנורמטיבית‪ ,‬ולעשירון התחתון – ‪48‬‬
‫שקלים (שהם ‪ 35‬אחוז מההוצאה‬
‫הנורמטיבית)‪.‬‬
‫ה וד ת ממו עת נפ ע‬
‫ונ הכנסה‪ ,‬ב‬
‫ב ומו‬
‫‪127‬‬
‫ו וב ם‬
‫‪120‬‬
‫‪111‬‬
‫‪102‬‬
‫‪101‬‬
‫‪91‬‬
‫‪79‬‬
‫ע‬
‫ון ע ון‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫ונ הכנסה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 2‬ע‬
‫ון ת תון‬
‫* טווחי ההוצאה הנורמטיבית בקבוצות המזון השונות משתנים בהתאם למידת הוויתור על צריכה‬
‫הכרחית‪ ,‬המגולמת בגובה ההוצאה של משקי הבית (בעשירונים השונים) על כל קבוצת מזון‪ .‬ככל‬
‫שקבוצת מזון מסוימת נתפשת כהכרחית יותר בעיני משקי הבית‪ ,‬טווח ההוצאה הנורמטיבית יתחיל‬
‫בעשירון נמוך יותר‪.‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪23‬‬
‫אי שוויון ועוני‬
‫שוק העבודה‬
‫אי השוויון ניכר גם בשכר העבודה בישראל‪ .‬אף שפערי השכר בארץ מצויים במגמת ירידה‬
‫מתמשכת‪ ,‬הם עדיין גבוהים כמעט מבכל מדינה אחרת ב‪ .OECD-‬עיקר הפער הוא בין‬
‫עובדים בשכר בינוני לעובדים באחוזוני השכר העליונים‪ ,‬בעוד ששכרם של עובדים בעלי‬
‫הכנסה נמוכה דווקא עלה בשיעור גבוה יחסית לשכר החציוני‪ ,‬ככל הנראה בשל העלאת‬
‫שכר המינימום‪.‬‬
‫התפתחויות אחרות בשוק העבודה נוגעות לקשר בין השכלה לתעסוקה‪ .‬לאורך השנים גדלו‬
‫שיעורי העובדים המשכילים בישראל‪ ,‬וכך גם ערכה של ההשכלה בשוק העבודה באופן‬
‫כולל‪ .‬עם זאת‪ ,‬המגמות בתשואה להשכלה היו מעורבות – עלייה בקרב העובדים‬
‫ב מקצועות המאופיינים בשכר נמוך‪ ,‬ולעומת זאת ירידה בקרב המועסקים במקצועות‬
‫שהשכר בהם גבוה‪.‬‬
‫פערי השכר בישראל הם‬
‫בין הגבוהים בעולם‬
‫המערבי‬
‫בשנת ‪ 2011‬השכר החודשי ברוטו לשכיר‬
‫במשרה מלאה הנמצא באחוזון ה‪ 90-‬של‬
‫התפלגות השכר היה גבוה כמעט פי‬
‫חמישה מהשכר של עובד הנמצא‬
‫באחוזון ה ‪ .10-‬מבין מדינות מפותחות‬
‫אחרות שנבדקו רק בארצות הברית‬
‫היחס היה גדול יותר‪ ,‬והיחס הממוצע‬
‫במדינות סקנדינביה היה כמחצית‬
‫מהיחס בישראל‪.‬‬
‫חס ה כ ב ן ה חוזון ה‪-‬‬
‫כ חוד‬
‫המ‬
‫ה‪,‬‬
‫–‬
‫ו הב‬
‫ו‬
‫ה‬
‫הו‬
‫ה‬
‫דה‬
‫הממ כה‬
‫המ וחד‬
‫כה‬
‫מ ה‬
‫וסט ה‬
‫ן‬
‫וז ד‬
‫דמ‬
‫ד‬
‫ו וו ה‬
‫ווד ה‬
‫ככלל‪ ,‬פערי השכר נמצאים במגמת ירידה‬
‫לאורך השנים – מיחס של פי שישה בין‬
‫אחוזון ‪ 90‬לאחוזון ‪ 10‬בשנת ‪ 1997‬לפחות‬
‫מפי חמישה ב‪ .2011-‬אולם בחינת‬
‫המגמות בחלוקה לאחוזוני שכר מראה‬
‫כי הירידה מתבטאת רק בחלק התחתון‬
‫של התפלגות השכר – כלומר הצטמצם‬
‫הפער בין העובדים המשתכרים סכום‬
‫נמוך יחסית לעובדים בעלי השכר‬
‫הבינוני‪ ,‬ואילו פערי השכר בין בעלי‬
‫השכר הבינוני (אחוזון ‪ )50‬לעובדים בעלי‬
‫שכר גבוה (אחוזון ‪ )90‬היו – ונשארו –‬
‫גבוהים יותר מאשר בכל מדינה מערבית אחרת‪.‬‬
‫שוק העבודה‬
‫ב וטו‬
‫כ ם במ‬
‫וה חוזון ה‪-‬‬
‫ב‪OECD-‬‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי וקיריל שרברמן‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הכנסות של הלמ"ס‪OECD ,‬‬
‫‪26‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫ו ממו ע‬
‫חל צמצום בפערי‬
‫השכר עקב עלייה‬
‫יחסית בשכרם של‬
‫בעלי שכר נמוך‬
‫הב כ ה‬
‫עה חס‬
‫חוזו ה כ ‪ ,‬כ ם ב‬
‫ביחס להכנסה החציונית‪ ,‬שכרם של‬
‫העובדים גדל במידה רבה יותר בין‬
‫‪ 1997‬ל‪ 2011-‬ככל שהשכר שלהם‬
‫היה נמוך יותר‪ .‬השכר של העובדים‬
‫בעשירון העליון של התפלגות השכר‬
‫גדל בדומה לשכר החציוני‪ ,‬ואילו‬
‫שכר העובדים בעשירונים ‪ 6–8‬לא‬
‫הדביק את הגידול בשכר החציוני‪.‬‬
‫כתוצאה מכך גדל פער השכר בין‬
‫העובדים בשכר בינוני‪-‬גבוה ובין‬
‫בעלי השכר הגבוה‪ ,‬והצטמצם הפער‬
‫בינם ובין בעלי השכר הנמוך‪.‬‬
‫בחינת המגמות בשכר לפי תת‪-‬‬
‫תקופות מעלה כי חלק הארי של‬
‫צמצום פערי השכר בישראל התרחש‬
‫בתקופת השפל הכלכלי של ‪–2003‬‬
‫‪ ,2001‬שבה שכרם של בעלי השכר‬
‫הגבוה ירד יחסית לשכר החציוני‪,‬‬
‫נוסף לצמצום הפער בין השכר‬
‫הנמוך לשכר החציוני‪.‬‬
‫כ הח ו ‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫‪-0.2%‬‬
‫‪-0.4%‬‬
‫חוזון ה כ‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי וקיריל שרברמן‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הכנסות של הלמ"ס‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪27‬‬
‫שוק העבודה‬
‫מספר שעות העבודה‬
‫של אקדמאים צעירים‬
‫עלה ביחס לבעלי‬
‫השכלה תיכונית‬
‫בין ‪ 1997‬לאמצע העשור הראשון של‬
‫שנות האלפיים חל גידול משמעותי‬
‫במספר שעות העבודה הכולל של‬
‫עובדים בעלי ‪ 16‬שנות לימוד לפחות‬
‫יחסית לבעלי לא יותר מ‪ 12-‬שנות‬
‫לימוד‪ .‬העלייה התרחשה בעיקר‬
‫בקרב עובדים צעירים (בעלי ‪0–10‬‬
‫שנות ניסיון)‪ ,‬והייתה חדה יותר‬
‫בקרב נשים‪.‬‬
‫העלייה היחסית בשעות העבודה של‬
‫בעלי ההשכלה האקדמית נבעה בראש‬
‫ובראשונה מהגידול היחסי במספרם‬
‫מתוך כלל העובדים לאורך השנים‪,‬‬
‫אך גם מהעובדה ששיעור התעסוקה‬
‫של בעלי תואר אקדמי גבוה‬
‫משמעותית משל אנשים ללא תואר‪.‬‬
‫ההבד ם ב עו העבודה ב ן בע‬
‫‪+‬‬
‫–‬
‫ם בע ו‬
‫ב ם בע‬
‫ם בע ו‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫‪+‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫מוד בע‬
‫ו‬
‫מ‪-‬‬
‫ו‬
‫מוד*‬
‫–‬
‫ס ון‬
‫ס ון‬
‫ס ון‬
‫‪-40%‬‬
‫ב ם בע‬
‫‪+‬‬
‫ו‬
‫ס ון‬
‫‪-80%‬‬
‫* המספרים על הציר האנכי מראים בכמה אחוזים גדול מספר שעות העבודה של בעלי ‪ +16‬שנות לימוד‬
‫מזה של בעלי ‪ 0-12‬שנות לימוד‪.‬‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי וקיריל שרברמן‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫שוק העבודה‬
‫‪28‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫מ מו ב‬
‫התשואה להשכלה‬
‫גבוהה נמצאת‬
‫במגמת עלייה‬
‫יחס השכר בין בעלי השכלה גבוהה‬
‫לבוגרי תיכון עלה באופן מתון בין‬
‫השנים ‪ .1997–2011‬ההסבר לכך‬
‫הוא שבמקביל לגידול בהיצע‬
‫העבודה של המשכילים חל גידול‪,‬‬
‫ואפילו רב יותר‪ ,‬בביקוש לעובדים‬
‫משכילים‪ ,‬לכן פער השכר לטובתם‬
‫לא הצטמצם ואפילו התרחב‪.‬‬
‫ע ה כ‬
‫ו ה ה כ ה בוהה‪,‬‬
‫עה ב ן כ ם בע‬
‫‪+‬‬
‫ו‬
‫מוד‬
‫מד‬
‫כ ם בע‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫מוד‬
‫ב ם‬
‫כ ה כ‬
‫פער השכר בקרב גברים גבוה יותר‬
‫ועלה במידה משמעותית יותר‬
‫מאשר בקרב נשים‪ .‬סיבה אפשרית‬
‫לכך היא הגידול הרב יותר בהיצע‬
‫הנשים המשכילות‪ .‬סיבה אפשרית‬
‫אחרת היא שהביקוש לעובדים‬
‫משכילים גדל יותר במקצועות‬
‫הנחשבים ל"גבריים"‪.‬‬
‫ם‬
‫ם‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי וקיריל שרברמן‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הכנסות של הלמ"ס‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪29‬‬
‫שוק העבודה‬
‫חלה ירידה בתשואה להשכלה‬
‫גבוהה בקרב מועסקים‬
‫במשלחי יד בשכר גבוה‬
‫ו םב כ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ח ד המ ו‬
‫ע עבודה ב ן‬
‫ח דו‬
‫םב כ‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫מוד‪ ,‬במח ם בוע ם‬
‫בוה*‬
‫ח ד המ ו‬
‫מ‬
‫מו **‬
‫םב כ‬
‫‪+6%‬‬
‫השכר של עובדים בעלי ‪ 16‬שנות לימוד לפחות‬
‫המועסקים במשלחי יד המאופיינים בשכר גבוה ירד‬
‫בין ‪ 1997‬ל‪ ,2011-‬ולעומת זאת השכר של עובדים‬
‫באותה רמת השכלה המועסקים במשלחי יד בשכר‬
‫נמוך עלה‪.‬‬
‫‪+4%‬‬
‫‪+1%‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬ככלל התשואה להשכלה גבוהה בקרב‬
‫המועסקים גדלה במשך התקופה‪ ,‬היות שחל גידול‬
‫בשיעור המשכילים המועסקים במשלחי יד‬
‫המאופיינים בשכר גבוה – בעיקר מנהלים‪ ,‬בעלי‬
‫מקצועות חופשיים וטכניים ועובדי פקידות‪.‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪-9%‬‬
‫ו‬
‫מוד ומע ה‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫מוד‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫מוד‬
‫* מנהלים‪ ,‬בעלי משלח יד אקדמי‪ ,‬בעלי מקצועות חופשיים וטכניים‪ ,‬עובדי פקידות‪.‬‬
‫** עובדים מיומנים‪ ,‬סוכנים‪ ,‬עובדי מכירות ועובדי שירותים‪ ,‬עובדים בלתי מקצועיים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי וקיריל שרברמן‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הכנסות של הלמ"ס‬
‫שוק העבודה‬
‫‪30‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫שינויים בביקוש ובהיצע של‬
‫עובדים מביאים לשינויים‬
‫בתעסוקה ובשכר‬
‫בין השנים ‪ 1997‬ל ‪ 2011-‬גדל הנתח של כמה‬
‫משלחי יד בשוק העבודה‪ :‬מנהלים‪ ,‬בעלי‬
‫משלח יד אקדמי‪ ,‬בעלי מקצועות חופשיים‬
‫וטכניים וכן סוכנים‪ ,‬עובדי מכירות ועובדי‬
‫שירותים‪ .‬במקביל השכר של סוכנים ועובדים‬
‫בתחום המכירות והשירותים עלה‪ ,‬מה שמעיד‬
‫שהגידול בביקוש לעובדים אלו גבוה יותר‬
‫מהגידול בהיצע‪ .‬לעומת זאת שכרם של בעלי‬
‫משלח יד אקדמי ירד‪ ,‬מה שמעיד שהגידול‬
‫בהיצע שלהם גבוה מהגידול בביקוש‪.‬‬
‫הנתח של העובדים המיומנים ושל עובדי‬
‫הפקידות קטן לאורך התקופה‪ .‬במקביל עלה‬
‫שכרם של העובדים המיומנים‪ ,‬מה שמעיד על‬
‫ירידה בהיצע של עובדים מיומנים יחסית‬
‫לביקוש‪ ,‬והשכר של עובדי הפקידות ירד‪,‬‬
‫משמע חלה ירידה בביקוש לעובדים אלו‬
‫יחסית להיצע‪.‬‬
‫ו ם בח‬
‫כ מ ח ד בס‬
‫ע עבודה ב ן‬
‫כ םב‬
‫הע ה בב ו‬
‫עבודה דו ה‬
‫מהע ה בה ע‬
‫ו ם‬
‫בח ה חס‬
‫עו‬
‫מ ו כ‬
‫העבודה‬
‫עו העבודה וב כ ה‬
‫‬‫–‬
‫ו ם ב כ העבודה ה‬
‫ה דה בה ע‬
‫העבודה דו ה‬
‫מה דה בב ו‬
‫סוכ ם‪ ,‬עובד מכ ו‬
‫ו ם‬
‫ועובד‬
‫כ ב ו מו‬
‫עובד ם מ ומ ם ב ו ‪,‬‬
‫ו ו ח ם‬
‫ב ה‪ ,‬ח‬
‫כ ב ו מו‬
‫בע מ ועו‬
‫ם וטכ ם‬
‫חו‬
‫כ ב ו בוה‬
‫מ‬
‫מה ם‬
‫כ בוה‬
‫עובד ם ב‬
‫וע ם כ‬
‫מו‬
‫‪-2%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‪-6%‬‬
‫‪-8%‬‬
‫‪-2%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫הע ה בה ע‬
‫העבודה דו ה‬
‫מהע ה בב ו‬
‫בע מ ח ד‬
‫כ בוה‬
‫דמ‬
‫‪-6%‬‬
‫דו‬
‫עובד‬
‫כ ב ו‬
‫ה דה בב ו‬
‫עבודה דו ה‬
‫מה דה בה ע‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי וקיריל שרברמן‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי הכנסות של הלמ"ס‬
‫ככלל חלה עלייה בשכר במשלחי יד שהשכר‬
‫בהם בינוני‪-‬נמוך – כמו עובדי מכירות‬
‫ושירותים – וירידה בשכר במשלחי יד בעלי‬
‫שכר גבוה‪ ,‬כמו בעלי משלח יד אקדמי‪ ,‬או‬
‫בינוני‪ ,‬כמו עובדי פקידות‪ .‬עקב כך הצטמצמו פערי השכר בין כלל העובדים השכירים במשק‪.‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪31‬‬
‫שוק העבודה‬
‫כלכלה שחורה‬
‫כשמדברים על מקורות אפשריים להגדלת התקציב הממשלתי‪ ,‬חשוב לקחת בחשבון גם את‬
‫הכלכלה השחורה‪ .‬היקפו של ההון השחור בישראל גבוה ביחס למדינות מפותחות אחרות‪,‬‬
‫ובעזרת צמצום ממדי התופעה – אם באמצעות הקלת העול הכספי והביורוקרטי הכרוך‬
‫בתשלום מסים ואם באמצעות השפעה על הנורמות החברתיות – תוכל המדינה להגדיל את‬
‫ההוצאה הציבורית ולהקטין את נטל המסים‪.‬‬
‫כ כ ה חו ה ב‬
‫היקף הכלכלה השחורה‬
‫בישראל גבוה ביחס‬
‫למדינות המתקדמות‬
‫וב‪OECD-‬‬
‫כ חוז מהתמ"ג‪,‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫‪8.4%‬‬
‫‪9.4%‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫‪10.3%‬‬
‫‪12.0%‬‬
‫‪12.2%‬‬
‫‪13.0%‬‬
‫‪13.5%‬‬
‫‪14.7%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪15.3%‬‬
‫‪15.3%‬‬
‫‪15.4%‬‬
‫‪16.8%‬‬
‫‪16.9%‬‬
‫‪17.0%‬‬
‫‪17.0%‬‬
‫‪17.9%‬‬
‫‪18.0%‬‬
‫‪18.5%‬‬
‫שיעור הכלכלה השחורה בישראל מוערך‬
‫בכ‪ 20-‬אחוז מתוך התוצר המקומי הגולמי‪,‬‬
‫שהם כ‪ 200-‬מיליארד שקלים‪ .‬לו ניתן היה‬
‫להוריד שיעור זה לכ ‪ 10-‬אחוזים‪ ,‬כמו הרמה‬
‫במדינות מתקדמות כדוגמת ארצות הברית‪,‬‬
‫יפן והממלכה המאוחדת‪ ,‬התוצר היה גבוה‬
‫בכ‪ 100-‬מיליארד שקלים‪ ,‬והכנסות המדינה‬
‫ממסים היו גדלות בכ‪ 40-‬מיליארד שקלים –‬
‫השקולים לתקציב החינוך‪.‬‬
‫‪20.7%‬‬
‫‪21.3%‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪23.0%‬‬
‫‪23.7%‬‬
‫‪24.7%‬‬
‫‪25.6%‬‬
‫‪26.0%‬‬
‫‪26.5%‬‬
‫‪26.8%‬‬
‫‪28.8%‬‬
‫‪29.1%‬‬
‫‪29.5%‬‬
‫וו‬
‫ה"ב‬
‫ו מבו ג‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‪-‬ז‬
‫הממ כה המ וח ת‬
‫הו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ג מ ה‬
‫ה‬
‫וב ה‬
‫מ‬
‫כה‬
‫וו ה‬
‫ו ווג ה‬
‫ה‬
‫ב גה‬
‫ו וג‬
‫הו ג ה‬
‫וב ה‬
‫ו ה‬
‫ו‬
‫וו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו ה‬
‫ו ה‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪Buehn, Andreas, and Friedrich Schneider (2012), Shadow Economies Around the World: :‬‬
‫‪Novel Insights, Accepted Knowledge, and New Estimates‬‬
‫כלכלה שחורה‬
‫‪34‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫נטל המס על עסקים‬
‫קטנים בישראל גבוה ביחס‬
‫למדינות ה‪OECD-‬‬
‫עו מ כו‬
‫ב‬
‫) ובמ‬
‫(‪4‬‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ות ה‪( OECD-‬‬
‫)‪ ,‬כ חוז מכ‬
‫ההכ ה‬
‫מ‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫גורם מרכזי לכלכלה השחורה הוא המס‬
‫המוטל על עצמאים ועסקים קטנים‪ ,‬שלהם‬
‫יכולת גבוהה להעלים הכנסות‪ .‬חלק‬
‫ממדינות ה‪ OECD-‬מעניקות הקלות מס‬
‫לעסקים קטנים‪ .‬בישראל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נטל‬
‫המס הכולל (המורכב ממע"מ‪ ,‬מס חברות‬
‫ומס דיבידנד לבעלי עניין) עומד על כ ‪58-‬‬
‫אחוז – רמה גבוהה ביחס לעולם‪.‬‬
‫ם‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ו וג‬
‫ת‬
‫ו ווג ה‬
‫וו ה‬
‫ג מ ה‬
‫‪44‬‬
‫ב גה‬
‫הממ כה המ וח ת‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‬
‫מע"מ מ‬
‫מ חב ות‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫הו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪4‬‬
‫ו‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‬
‫‪OECD‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‬
‫ו מבו ג‬
‫וב ה‬
‫ה"ב ‪,‬‬
‫ו‬
‫וו‬
‫ום ו ה‬
‫ו ה‬
‫כה‬
‫הו ג ה‬
‫וב ה‬
‫וז‬
‫וו‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו ה‬
‫‪4‬‬
‫* החישוב כולל מיסוי מועדף לעסקים קטנים‪.‬‬
‫** ממוצע של כל המדינות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪OECD :‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪35‬‬
‫כלכלה שחורה‬
‫ה‬
‫הזמן הנדרש לשם דיווח‬
‫מס בישראל ארוך יחסית‬
‫למדינות אחרות‬
‫ב הזמ ה‬
‫ו‬
‫הכ כ ה ה חו ה‬
‫ווח מ וגו‬
‫חוז הכ כ ה ה חו ה‬
‫)‬
‫מהתמ"ג (‬
‫מ‬
‫היבט נוסף של נטל המס הוא העלות‬
‫הביורוקרטית של הדיווח‪ .‬משקלה של‬
‫עלות זו ביחס לסך הרווחים גבוה במיוחד‬
‫עבור עסקים קטנים ועצמאים‪ .‬בישראל‬
‫דיווח מס לוקח בממוצע ‪ 235‬שעות בשנה‪,‬‬
‫קרוב לשעה ליום עבודה‪ .‬זוהי עלות‬
‫גבוהה עבור אותם עסקים קטנים‪ ,‬והיא‬
‫עלולה לדחוף אותם להעלים הכנסות‪.‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הו ג ה‬
‫ו‬
‫וב ה‬
‫ו ה‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪30‬‬
‫ה‬
‫‪25‬‬
‫וג‬
‫ב גה‬
‫ה‬
‫כה‬
‫‪20‬‬
‫וו ה‬
‫וב ה‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ג מ ה‬
‫וז‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪15‬‬
‫ה‬
‫הו‬
‫הממ כה‬
‫המ וח ת‬
‫ה"ב‬
‫מבו ג‬
‫ו‬
‫‪10‬‬
‫וו‬
‫‪5‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪350‬‬
‫ה עות ה‬
‫מ‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫הכ ת‬
‫‪150‬‬
‫ווח מ (‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫)‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הבנק העולמי; )‪Buehn and Schneider (2012‬‬
‫כלכלה שחורה‬
‫‪36‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫מ חב ות‬
‫הטבות המס מוטות‬
‫בקיצוניות לטובת‬
‫החברות הגדולות‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ו הכ ה‬
‫החב ות‪,‬‬
‫‪24.0%‬‬
‫הנורמה החברתית בישראל גורסת כי‬
‫העלמת הכנסות של עסקים קטנים היא‬
‫לגיטימית‪ ,‬מכיוון שהעסקים הגדולים‬
‫זוכים להקלות במס ומשלמים פחות‪.‬‬
‫ייתכן שיש לכך קשר להטיה של חוק‬
‫עידוד השקעות הון לטובת עסקים‬
‫גדולים‪ ,‬שיכולים לשלם שיעור מס המגיע‬
‫לעתים לכחמישית מהשיעור הרגיל‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬כמו בכל מדינות ה‪,OECD-‬‬
‫עסקים קטנים הם מעסיקים גדולים –‬
‫‪ 55‬אחוז מהמועסקים במשק עובדים‬
‫בעסקים קטנים ובינוניים (עד כ ‪100-‬‬
‫עובדים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬יכולתם של העסקים‬
‫הגדולים להתמקח על תנאי המס ישירות‬
‫עם גופי הממשלה מקנה להם יתרון‬
‫משמעותי על העסקים הקטנים‪ ,‬שבנפרד‬
‫אין להם כוח מיקוח משמעותי‪.‬‬
‫ב חב ות במעמ מוע ף‬
‫‪17.6%‬‬
‫‪16.8%‬‬
‫‪15.3%‬‬
‫‪12.0%12.2%12.3%12.4%‬‬
‫‪11.2% 11.0%‬‬
‫‪5.7%‬‬
‫מ ו ע ו‬
‫‪6.8%‬‬
‫ע‬
‫ע ו‬
‫ו‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫ע‬
‫ו הכ ה‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫חב ות במעמ מוע ף‬
‫‪2‬‬
‫ע ו‬
‫תחתו‬
‫ה‬
‫חב ה‬
‫במעמ מוע ף‬
‫* לפי חוק עידוד השקעות הון‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬בן נאים‪ ,‬גלית ותמיר גדליה (‪ ,)2013‬דוח מינהל הכנסות המדינה ‪ ,2012–2011‬פרק‬
‫ט'‪ :‬חוק עידוד השקעות הון – ממצאים אמפיריים על החברות המוטבות בשנים ‪2011-2003‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪37‬‬
‫כלכלה שחורה‬
‫החלת חובת דיווח כללית עשויה‬
‫לצמצם את העלמת המסים‬
‫מדינות ה‪ OECD-‬המיישמות חובת דיווח כללית‪,‬‬
‫כלומר כל אזרחיהן מחויבים בדיווחי מס‪ ,‬נהנות‬
‫משיעור כלכלה שחורה נמוך יותר ואף מעלות גבייה‬
‫נמוכה יותר (כשיעור מתקבולי המס)‪ .‬גם בישראל‬
‫הומלץ להנהיג חובת דיווח כללית בכמה ועדות‪ :‬בן ‪-‬‬
‫שחר (‪ ,)1975‬ששינסקי (‪ ,)1988‬בן‪-‬בסט (‪,)2000‬‬
‫וארבלי (‪ ,)2013‬אך ההמלצות לא יושמו‪.‬‬
‫הכ כ ה ה חו ה כ חוז מהתמ"ג וע ות גב ת המ ם כ חוז מ ך‬
‫ההכ ה ממ ם‪ ,‬ממו ע במ ות ה‪OECD-‬‬
‫‪21.2%‬‬
‫‪16.5%‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ות‬
‫ות‬
‫בה חובת ווח כ‬
‫בה חובת ווח כ‬
‫ת‬
‫ת‬
‫הכלים הטכנולוגיים הזמינים כיום מאפשרים‬
‫להחיל חובת דיווח כללית בעלות נמוכה‪ ,‬הן עבור‬
‫המדינה והן עבור האזרחים‪.‬‬
‫‪1.29% 0.87%‬‬
‫כ כ ה חו ה (‬
‫)‬
‫)‬
‫ע ות גב ה (‬
‫מקור‪ :‬נעם גרובר‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הבנק העולמי; )‪Buehn and Schneider (2012‬‬
‫כלכלה שחורה‬
‫‪38‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫אוכלוסיית הפרטים בגיל הפרישה היא מהפגיעות ביותר בחברה‪ ,‬בהיותה תלויה במידה‬
‫רבה בקצבאות ובסבסוד ממשלתי עם יציאתה ממעגל העבודה‪ .‬בתחומים מסוימים חל‬
‫שיפור במצבה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל לאורך השנים – למשל עלייה בשיעור‬
‫הזכאים לפנסיה ובגובה קצבת הזקנה ביחס לשכר הממוצע במשק‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור‬
‫הקשישים העניים עדיין גבוה‪ ,‬בעיקר בקרב משקי בית שאין להם הכנסה מפנסיה‪.‬‬
‫גובה קצבת הזקנה עלה‬
‫במונחים ריאליים‪ ,‬אולם‬
‫ירד ביחס לתמ"ג לנפש‬
‫גובה קצבת הזקנה כ חוז מהתמ"ג נפ ‪,‬‬
‫גובה קצבת הזקנה נותר יציב למדי מאז ‪1995‬‬
‫(במונחים ריאליים)‪ ,‬ובשנים האחרונות אף‬
‫עלה מעט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשמודדים את‬
‫הקצבה הממוצעת כאחוז מהתוצר לנפש‪,‬‬
‫ניכרת מגמה הפוכה משנת ‪ 2002‬ואילך –‬
‫גובה הקצבה ירד מ‪ 27.1-‬אחוז מהתוצר לנפש‬
‫לכ‪ 24-‬אחוז ב‪.2012-‬‬
‫–‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫בהנחה שהתוצר לנפש הוא מדד לרמת‬
‫החיים‪ ,‬ניתן לומר שקצבת הזקנה אינה‬
‫מצליחה להדביק את רמת החיים הממוצעת‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬ומבחינה זו מצבם של‬
‫הקשישים הורע מאז ‪.2002‬‬
‫מקור‪ :‬שגית אזארי‪-‬ויזל וחיה שטייר‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬למ"ס‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫‪40‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫תקציב השירות לזקן‬
‫מנוצל באופן חלקי ביותר‬
‫יחידת השירות לזקן מיועדת למתן‬
‫שירותים אישיים וחברתיים לקשישים‬
‫בקהילה ובמעונות‪ .‬בין ‪ 2005‬ל‪2012-‬‬
‫תוקצבה היחידה בכ‪ 450–500-‬מיליון‬
‫שקלים (בתקציב המקורי ובתקציב על‬
‫שינוייו‪ ,‬כלומר לאחר הכנסת שינויים‬
‫ותוספות)‪ ,‬אולם באופן עקבי יש פער של‬
‫עשרות אחוזים בין התקציב המיועד‬
‫ליחידה ובין התקציב המושקע בפועל –‬
‫כלומר‪ ,‬השירותים שהאוכלוסייה‬
‫המבוגרת עשויה הייתה לקבל לא הגיעו‬
‫למיצוי מלא‪.‬‬
‫שיעור הניצול של התקציב נותר נמוך‬
‫לאורך שנים רבות‪ ,‬אם כי עם השנים חל‬
‫בו שיפור מסוים‪.‬‬
‫תקצ ב ה‬
‫ות זקן במ‬
‫במ ונ‬
‫ק ם‬
‫ד ה ווחה‪,‬‬
‫–‪5‬‬
‫‪ ,‬פ סוג התקצ ב‬
‫‪55‬‬
‫‪5‬‬
‫תקצ ב‬
‫נו ו‬
‫‪5‬‬
‫תקצ ב מקו‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫ב צו התקצ ב‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור‪ :‬שגית אזארי‪-‬ויזל וחיה שטייר‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬אגף התקציבים במשרד האוצר‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪41‬‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫ומק ה ונ‬
‫מצב העניים החמיר‪ ,‬אולם‬
‫משקי בית הכוללים מבוגרים‬
‫ניזוקו פחות מהצעירים‬
‫אחד המדדים לבחינת מצבם של העניים הוא‬
‫עומק העוני – המרחק בין הכנסת משקי הבית‬
‫העניים לקו העוני‪ .‬ככל שהמרחק גדול יותר‪ ,‬כך‬
‫העוני חמור יותר‪ .‬בקרב משפחות הכוללות‬
‫מבוגרים עומק העוני נמוך יותר מזה של‬
‫משפחות שאין בהם מבוגרים – כנראה בזכות‬
‫הקצבאות הממשלתיות ובשל העובדה שמשק‬
‫הבית הממוצע של האוכלוסייה המבוגרת כולל‬
‫פחות נפשות‪.‬‬
‫ההפ ב ן הכנסת מ ק הב ת ה נ ם קו ה ונ כ חוז מקו ה ונ ‪,‬‬
‫*‬
‫–‬
‫מתוקנן מספ הנפ ות‪ ,‬פ ה כב מ ק הב ת‪,‬‬
‫מ ק בת‬
‫פ‬
‫ם בג הפ‬
‫מ ק ב ת ח ם בהם פ‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫ם בג הפ‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫גם כשמדובר במגמות לאורך זמן מצבם של‬
‫העניים במשקי בית ללא מבוגרים הורע באופן‬
‫ניכר יותר מאשר מצב העוני בקרב משקי בית‬
‫הכוללים מבוגרים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫* הנתונים לשנים ‪ 2000–2001‬אינם כוללים את תושבי מזרח ירושלים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬חיה שטייר וחיים בלייך‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫‪42‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫לפנסיה יש השפעה‬
‫חיובית על הפחתת העוני‬
‫בקרב מבוגרים‬
‫ו ה נ ם בק ב פ‬
‫מתוך כ‬
‫הפ‬
‫ם בג הפ‬
‫ם בג הפ‬
‫ה הח ם במ ק ב ת‬
‫ה הח ם במ ק ב ת‬
‫הכנסה מפנס ה‬
‫פנס ות‪,‬‬
‫*‬
‫–‬
‫‪5‬‬
‫בם‬
‫‪5‬‬
‫תשלומי הפנסיה התעסוקתית מיטיבים‬
‫מאוד את מצבם הכלכלי של משקי‬
‫הבית הכוללים פרטים בגיל פרישה‪.‬‬
‫בקרב הזכאים להכנסה מפנסיה שיעורי‬
‫העוני נמוכים מאוד באופן עקבי‪ ,‬ונעים‬
‫סביב ‪ 1–2‬אחוזים בלבד‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במשקי בית הכוללים פרטים בגיל‬
‫פרישה שאינם מקבלים הכנסה מפנסיה‬
‫שיעורי העוני גבוהים בהרבה – בסביבות‬
‫‪ 35‬אחוז בקרב כלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪55‬‬
‫ות ק ם‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫ה וכ וס ה‬
‫‪5‬‬
‫ו ם מב ה"מ‬
‫‪5‬‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫* הנתונים לשנים ‪ 2000–2001‬אינם כוללים את תושבי מזרח ירושלים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬חיה שטייר וחיים בלייך‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪43‬‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫מגורים עם בני משפחה‬
‫צעירים יותר מפחיתים‬
‫את העוני בקרב מבוגרים‬
‫חוז מ ק הב ת מתחת קו ה ונ‬
‫נתונ הכנסה פנו ה‪ ,‬פ סוג מ ק הב ת‪ ,‬ממוצ‬
‫נם‬
‫ות ק ם‬
‫ו ם מב ה"מ‬
‫אחת הדרכים להתמודדות עם קשיים‬
‫כלכליים‪ ,‬פיזיים וחברתיים שהם מנת‬
‫חלקם של קשישים היא מגורים‬
‫משותפים עם קרובי משפחה בגיל‬
‫העבודה‪ .‬נכון לשנים האחרונות‪ ,‬כ‪20-‬‬
‫אחוז ממשקי הבית בראשות פרטים בגיל‬
‫העבודה כוללים גם פרטים בגיל הפרישה‪.‬‬
‫משקי הבית המשותפים מאופיינים‬
‫בשיעורים נמוכים יותר של עוני‪.‬‬
‫–‬
‫ב‬
‫בם‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫פ‬
‫ם בג הפ‬
‫ה‬
‫כו פ ם בג הפ ה‬
‫מ ק הב ת*‬
‫נם ומד ם ב‬
‫ות פ בג‬
‫ב‬
‫הפ ה**‬
‫* ראש משק הבית אינו בגיל הפרישה ואינו בן‪/‬בת זוג של פרט בגיל הפרישה‪.‬‬
‫** ראש משק הבית בגיל הפרישה‪ ,‬או מוגדר‪/‬ת כבן‪/‬בת הזוג של פרט בגיל הפרישה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬חיה שטייר וחיים בלייך‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‬
‫‪44‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫חינוך‬
‫במערכת החינוך בישראל חלו כמה התפתחויות חיוביות בשנים האחרונות‪ ,‬ובראשן הגידול‬
‫בתקציב משרד החינוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתחומים רבים יש עוד מקום רב לשיפור – למרות הגידול‬
‫בתקציבי החינוך הם עדיין נמוכים ביחס למדינות מפותחות אחרות‪ ,‬וצפיפות התלמידים‬
‫בכיתות היא מהגבוהות במערב‪.‬‬
‫אחת המגמות המסתמנות במערכת היא ירידה בשיעור התלמידים הניגשים לבגרות‬
‫מורחבת (ברמת ‪ 5‬יחידות) במתמטיקה‪ .‬עובדה זו מדאיגה במיוחד לאור מחקר של מרכז‬
‫טאוב המראה כי להיקף הבחינה במתמטיקה יש השפעה על ההישגים בשוק העבודה‪.‬‬
‫תקצ ב מ‬
‫חלקו של תקציב החינוך‬
‫בכלל תקציב הממשלה עלה‬
‫באופן ניכר‬
‫ד הח נוך* כ חוז מסך תקצ ב הממ‬
‫ה‪4 ,‬‬
‫–‬
‫בשנים האחרונות חל גידול ניכר בחלקו של‬
‫תקציב משרד החינוך מתוך כלל תקציב‬
‫המדינה‪ .‬הסיבה העיקרית לכך הם הסכמי‬
‫העבודה החדשים עם המורים‪ ,‬ששינו מן‬
‫היסוד את תנאי העבודה והעלו את השכר‪.‬‬
‫הסכמים אלו מאפשרים למשרד החינוך‬
‫לבצע מהלכים חשובים‪ ,‬כמו העלאת מספר‬
‫שעות ההוראה הניתנות לתלמידים וצמצום‬
‫מספר התלמידים בכיתות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫* נתוני התקציב המקורי‪ ,‬ללא שינויים וללא נתוני ביצוע‬
‫מקור‪ :‬יוליה קוגן ונחום בלס‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬משרד האוצר‬
‫חינוך‬
‫‪46‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫הוצ ה ח נוך ת מ ד‪ ,‬מספ ת מ ד ם והוצ ה ח נוך*‪,‬‬
‫ההוצאה לתלמיד‬
‫נותרה נמוכה ביחס‬
‫למדינות המפותחות‬
‫למרות העלייה הריאלית בתקציב‬
‫משרד החינוך‪ ,‬הגידול לא הספיק כדי‬
‫להדביק את הפערים בין ההוצאה‬
‫לתלמיד בישראל להוצאה בשאר‬
‫מדינות ה‪( OECD-‬אף שההוצאה‬
‫הכללית על חינוך בישראל גדלה מהר‬
‫יותר)‪ .‬ההסבר לכך הוא שבישראל‬
‫מספר התלמידים ב‪ 2010-‬גדל ביחס‬
‫לשנת ‪ ,1995‬ואילו ב‪ OECD-‬הוא ירד‪.‬‬
‫בשל כך‪ ,‬הפער בין ההוצאה לתלמיד‬
‫בישראל להוצאה הממוצעת ב‪OECD-‬‬
‫הלך וגדל (אם כי התקציב בישראל גדל‬
‫משמעותית בשנים ‪,2014–2013‬‬
‫שנתוניהן טרם התפרסמו‪ ,‬וייתכן‬
‫שבשנים הקרובות התמונה תשתנה‬
‫במידת מה)‪.‬‬
‫הפערים בולטים במיוחד בשלבי החינוך‬
‫שעד ‪ 2010‬לא נכללו בהסכמי השכר‬
‫החדשים‪ ,‬או במסגרת יישום המלצות‬
‫ועדת טרכטנברג‪.‬‬
‫מדד‪:‬‬
‫–‬
‫=‬
‫ממוצ ‪OECD‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫הוצ ה ח נוך ת מ ד‬
‫מספ ת מ ד ם‬
‫הוצ ה ח נוך‬
‫* לא כולל חינוך גבוה‬
‫מקור‪ :‬יוליה קוגן ונחום בלס‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪OECD :‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪47‬‬
‫חינוך‬
‫נבלם הגידול בחלקם של‬
‫התלמידים החרדים והערבים‬
‫בקרב תלמידי הגן‬
‫התפ גות ת מ ד הגן פ מגז ‪,‬‬
‫ד וז‬
‫בדו‬
‫‪4‬‬
‫‪44‬‬
‫ב‬
‫בין ‪ 2000‬ל‪ 2010-‬גדל חלקם של התלמידים‬
‫החרדים והערבים בקרב תלמידי הגנים‪ ,‬ואילו‬
‫חלקו של החינוך הממלכתי‪-‬יהודי הצטמצם‪ .‬מאז‬
‫‪ 2010‬חל שינוי במגמות אלו‪ .‬הגידול של‬
‫התלמידים הערבים נבלם לחלוטין וקצב הגידול‬
‫של התלמידים החרדים הואט במידה ניכרת‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 2013‬ניכר לראשונה שינוי נוסף‪ :‬חלקו של החינוך‬
‫החרדי הצטמצם במקצת (מ‪ 25-‬לכ ‪ 23-‬אחוז בתוך‬
‫שנה)‪ ,‬ואילו חלקו של החינוך הממלכתי היהודי‬
‫עלה מ‪ 37.7-‬ל‪ 40-‬אחוז‪.‬‬
‫יש לכך משמעות רבה למערכת החינוך‪ ,‬היות‬
‫שהאוכלוסיות החרדית והערבית נחשבות‬
‫לחלשות בכל הנוגע להישגים לימודיים וזקוקות‬
‫למשאבים ייחודיים‪.‬‬
‫חינוך‬
‫‪44‬‬
‫–‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ח ד‬
‫ממ כת‬
‫דת‬
‫‪4‬‬
‫ממ כת‬
‫הוד‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מקור‪ :‬נחום בלס וחיים בלייך‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫‪48‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫התפ גות כבת הג‬
‫העלייה בשיעורי הזכאות‬
‫לבגרות נמשכת‬
‫שיעור הזכאים לבגרות עלה באופן ניכר‬
‫בשנים האחרונות‪ :‬מ‪ 46.3-‬אחוז בשנת‬
‫הלימודים תשע"ז (השנה שהתסיימה‬
‫ב‪ )2007-‬ל‪ 49.8-‬אחוז בתשע"ב‬
‫(שהתסיימה ב ‪ .)2012-‬בשנת תשע"ג‬
‫(שאינה מופיעה בתרשים) טיפס שיעור‬
‫הזכאים ל ‪ 53.4-‬אחוז מקבוצת הגיל –‬
‫השיעור הגבוה ביותר מאז קום המדינה‪.‬‬
‫כ תה "ב‬
‫ו‪-‬‬
‫פ קבוצת וכ וס ה ונתונ בג ות‪,‬‬
‫מספ‬
‫בנ‬
‫הצ ה נכ מצ ן ת מספ בנ ה‪-‬‬
‫קבוצת וכ וס ה‬
‫בכ‬
‫‪12.2%‬‬
‫בנ‬
‫ה חוז ם מצ נ ם ת הח וקה הפנ מ ת‬
‫פ נתונ הבג ות בכ קבוצת וכ וס ה‬
‫ה‪-‬‬
‫‪12.2%‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪21.2%‬‬
‫‪28.8%‬‬
‫‪50,000‬‬
‫נ ג ו בג ות‬
‫נכ ו בבג ות‬
‫זכ ם בג ות‬
‫השיפור בשיעורי הזכאות לבגרות מתרכז‬
‫בקרב דוברי עברית שאינם חרדים ובקרב‬
‫דוברי ערבית‪ ,‬ואילו בשיעורי הזכאות‬
‫בקרב חרדים כמעט לא היה שינוי בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪66.6%‬‬
‫‪24.6%‬‬
‫‪59.1%‬‬
‫‪25.8%‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪32.9%‬‬
‫‪38.6%‬‬
‫‪78.2%‬‬
‫‪13.6% 8.2%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪78.5%‬‬
‫‪8.8% 12.7%‬‬
‫‪2007‬‬
‫ב ת‬
‫דוב‬
‫ח דם‬
‫‪42.4%‬‬
‫‪35.5%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2007‬‬
‫דוב‬
‫ב ת*‬
‫‪2012‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪0‬‬
‫ב ת‬
‫דוב‬
‫‪-‬ח ד ם‬
‫* לא כולל מזרח ירושלים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪49‬‬
‫חינוך‬
‫שיעור התלמידים המצטיינים‬
‫עלה ושיעור החלשים ירד‪ ,‬בניגוד‬
‫למגמות ב‪OECD-‬‬
‫ו הת מ ד ם המצט נ ם והח‬
‫כ חוז מכ‬
‫הנבחנ ם‪,‬‬
‫חוז הת מ ד ם הח‬
‫ם במבחנ ‪PISA‬‬
‫ומת ממוצ ה‪ 2006 ,OECD-‬ו‪-‬‬
‫ם‬
‫מבחני ‪ PISA‬הבין‪-‬לאומיים בוחנים את הישגי‬
‫התלמידים במדינות שונות מדי כמה שנים‪ .‬בין ‪ 2006‬ל ‪-‬‬
‫‪ 2012‬עלו מעט שיעורי התלמידים שהצטיינו במבחן‬
‫בישראל‪ ,‬ואילו שיעורי התלמידים החלשים (שציונם‬
‫נכלל בשתי הרמות הנמוכות ביותר) הצטמצמו בכמעט‬
‫‪ 7‬נקודות אחוז‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במדינות ה‪ OECD-‬חלה‬
‫ירידה קלה בשיעור המצטיינים‪ ,‬ושיעורי התלמידים‬
‫החלשים ירדו בכ‪ 2-‬נקודות אחוז בלבד‪ .‬אך למרות‬
‫השיפור‪ ,‬שיעור התלמידים החלשים בישראל עדיין‬
‫גבוה ביחס לממוצע ה‪.OECD-‬‬
‫חוז הת מ ד ם המצט נ ם‬
‫‪4‬‬
‫‪OECD‬‬
‫‪OECD‬‬
‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪PISA :‬‬
‫חינוך‬
‫‪50‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫הצפיפות בכיתות ירדה‬
‫במקצת‪ ,‬אולם נותרה בין‬
‫הגבוהות במדינות המפותחות‬
‫הצפיפות בכיתות בישראל נחשבת לגבוהה‬
‫במיוחד‪ ,‬ואף הובילה למאבק ציבורי להקטנת‬
‫גודל הכיתות בשנה החולפת‪ .‬משרד החינוך‪,‬‬
‫שהתחייב בהסכמי השכר עם המורים לפעול‬
‫להקטנת מספר התלמידים בכיתה‪ ,‬הצליח‬
‫להוריד במקצת את מספר התלמידים – מספר‬
‫הכיתות אכן גדל לעומת ‪ 2008‬וביחס לגידול‬
‫במספר התלמידים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכיתות בישראל‬
‫עדיין צפופות ביותר ביחס לממוצע במדינות‬
‫אחרות‪ 28 :‬תלמידים בכיתה בתיכון לעומת‬
‫ממוצע של ‪ 21‬ב‪.OECD-‬‬
‫נו במספ הכ תות והת מ ד ם‬
‫ו‬
‫פ‬
‫חט בה‬
‫ונה‬
‫מספ‬
‫מספ‬
‫כ תות ת מ ד ם‬
‫ומת‬
‫מת ח נוך‪,‬‬
‫חט בת ב נ ם‬
‫ממוצ‬
‫ת מדם‬
‫בכ תה‬
‫מספ‬
‫מספ‬
‫כ תות ת מ ד ם‬
‫סוד‬
‫מספ‬
‫מספ‬
‫כ תות ת מ ד ם‬
‫ממוצ‬
‫ת מדם‬
‫בכ תה‬
‫‪-‬‬
‫ממוצ‬
‫ת מדם‬
‫בכ תה‬
‫‪-4‬‬
‫‪-‬‬
‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪51‬‬
‫חינוך‬
‫שיעור הנבחנים ברמה מוגברת‬
‫במתמטיקה ירד עם השנים‬
‫התפ גות הנבחנ ם במתמט קה פ ח דות מוד‬
‫כ חוז מכ‬
‫בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בשיעור‬
‫הנבחנים ב‪ 5-‬יחידות מתמטיקה – מכ‪ 20-‬אחוזים‬
‫באמצע העשור הקודם לכ‪ 13-‬אחוז בלבד ב‪.2011-‬‬
‫הדבר מוסבר בחלקו בעליית שיעור התלמידים‬
‫החרדים והתלמידים הערבים (בעיקר בדואים‬
‫ותלמידי מזרח ירושלים)‪ ,‬הניגשים לבגרות בעיקר‬
‫ברמות הנמוכות יותר‪ .‬גורמים אפשריים נוספים לכך‬
‫הם הרצון להשיג ציון גבוה יותר ברמת בחינה נמוכה‬
‫יותר מצד התלמידים‪ ,‬או העדפה של בתי הספר‪,‬‬
‫החוששים לפגוע בממוצע הזכאים לבגרות אם יגישו‬
‫ל ‪ 5-‬יחידות תלמידים חלשים יותר‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫הנבחנ ם‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫נבחנ ם ב‪-‬‬
‫ח דות‬
‫נבחנ ם ב‪ 4-‬ח דות‬
‫נבחנ ם ב‪-‬‬
‫ח דות‬
‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫נתונים‪ :‬דוח מבקר המדינה ‪2014‬‬
‫חינוך‬
‫‪52‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫גובה ה כ פ ה קף מוד המתמט קה‬
‫והצ ון בבח נת הבג ות‪,‬‬
‫להיקף לימודי המתמטיקה יש‬
‫השפעה על שכר העבודה‬
‫שכרם הממוצע של הנבחנים ב‪ 5-‬יחידות מתמטיקה‬
‫גבוה משמעותית משכרם של הנבחנים ברמה נמוכה‬
‫יותר‪ ,‬גם בפיקוח על ציוני הבגרות‪ .‬חלק מההבדלים‬
‫נובע מתחום הלימוד האקדמי או ממשלח היד –‬
‫בוגרי ‪ 5‬יחידות במתמטיקה נוטים ללמוד בחוגים‬
‫המובילים לענפי עיסוק הנחשבים יוקרתיים יותר‪,‬‬
‫כמו מדעי המחשב והנדסה‪ .‬עם זאת‪ ,‬להיקף‬
‫הלימודים יש השפעה ישירה על השכר גם בנטרול‬
‫משתנים רלוונטיים אחרים – לרבות מאפיינים‬
‫סוציו‪-‬אקונומיים וציוני בגרות במקצועות אחרים‪,‬‬
‫שעשויים להעיד על משתנים בלתי נצפים כמו‬
‫כישורים קוגניטיביים ויכולת למידה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ד ‪60‬‬
‫‪61-70‬‬
‫‪71-80‬‬
‫‪81-90‬‬
‫‪91-100‬‬
‫‪6,427‬‬
‫‪6,394‬‬
‫‪7,002‬‬
‫‪6,820‬‬
‫‪7,192‬‬
‫‪7,596‬‬
‫‪7,766‬‬
‫‪7,877‬‬
‫‪8,726‬‬
‫‪9,528‬‬
‫‪9,041‬‬
‫‪10,038‬‬
‫‪11,281‬‬
‫‪11,001‬‬
‫‪14,979‬‬
‫ד ‪60‬‬
‫‪61-70‬‬
‫‪71-80‬‬
‫‪81-90‬‬
‫‪91-100‬‬
‫‪6,407‬‬
‫‪6,244‬‬
‫‪6,873‬‬
‫‪6,772‬‬
‫‪7,169‬‬
‫‪7,115‬‬
‫‪7,333‬‬
‫‪7,821‬‬
‫‪8,501‬‬
‫‪9,421‬‬
‫‪9,326‬‬
‫‪9,527‬‬
‫‪11,534‬‬
‫‪10,759‬‬
‫‪14,252‬‬
‫ד ‪60‬‬
‫‪61-70‬‬
‫‪71-80‬‬
‫‪81-90‬‬
‫‪91-100‬‬
‫‪39‬‬
‫‪37‬‬
‫‪42‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪40‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪51‬‬
‫‪56‬‬
‫‪54‬‬
‫‪51‬‬
‫‪63‬‬
‫‪62‬‬
‫‪78‬‬
‫מקור‪ :‬איל קמחי ואריק הורוביץ‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪53‬‬
‫חינוך‬
‫בריאות‬
‫מערכת הבריאות נמצאת במשבר חריף לפי כל אמת מידה‪ .‬סך ההוצאה הציבורית על‬
‫בריאות בישראל נמוכה ביחס למדינות אחרות המעניקות לתושביהן ביטוח רפואי‬
‫אוניברסלי‪ .‬גם ההוצאה הפרטית מגיעה ברובה מכיסם של המטופלים – ולא מחברות‬
‫הביטוח‪ ,‬כמו במדינות אחרות‪ .‬נוסף על מחסור יחסי במיטות אשפוז כלליות‪ ,‬כוח האדם‬
‫במערכת מצטמצם ומזדקן‪ .‬בחלק ממקצועות הרפואה ובסיעוד ניכרים כבר כיום סימני‬
‫מחסור ועומס‪ ,‬ומקצועות אחרים צפויים להגיע למחסור בתוך שנים ספורות‪.‬‬
‫מחקר חדשני של מרכז טאוב מפנה זרקור גם לשיטת ההקצאה של ועדת הסל‪ ,‬הקובעת‬
‫אילו טכנולוגיות חדשות ייכנסו לסל הבריאות‪ .‬כיום הוועדה מוטה מאוד לכיוון הארכת‬
‫חיים‪ ,‬והמחקר מראה כי יש מצבים רפואיים אחרים שאינם גורמים לתמותה אך פוגעים‬
‫באיכות חייהם של ישראלים רבים‪ ,‬ויש לשקול להביא אותם בחשבון בתקצוב ועדת הסל‪.‬‬
‫הוצאה ציבורית על שירותי רפואה‬
‫המימון הציבורי‬
‫לשירותי רפואה‬
‫ביחס לתמ"ג בישראל‬
‫נמוך משמעותית‬
‫ביחס למערב‬
‫כאחוז מהתמ"ג‪1995–2012 ,‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫חלקו של המימון הציבורי לשירותי‬
‫רפואה כאחוז מהתמ"ג בישראל‬
‫הולך ופוחת לאורך השנים‪ ,‬והוא‬
‫הולך ומתרחק מהיחס בארצות‬
‫הברית ובממוצע ה ‪ ,OECD-‬גם‬
‫לאחר כשמביאים בחשבון את‬
‫הרכבי הגילים השונים במדינות‬
‫אלו‪ .‬פירוש הדבר הוא שביחס‬
‫למשאביה‪ ,‬ישראל מקדישה חלק‬
‫נמוך ביותר מהתוצר שלה למימון‬
‫ציבורי של מערכת הבריאות ביחס‬
‫למדינות ה ‪( OECD-‬בממוצע)‬
‫ולארצות הברית‪.‬‬
‫ארה"ב‬
‫‪6%‬‬
‫**‪OECD‬‬
‫ישראל‬
‫‪2012‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪4%‬‬
‫* ההוצאה לנפש מתוקננת (לפי נוסחת הקפיטציה הישנה) כאחוז מהתמ"ג לנפש רגילה‪.‬‬
‫** ממוצע ‪ 23‬מדינות ‪( OECD‬ללא ארה"ב)‪.‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪OECD ,‬‬
‫בריאות‬
‫‪56‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫רופאים מוסמכים לאלף נפש‪1980–2012 ,‬‬
‫אוכלוסיית הרופאים‬
‫הולכת ומזדקנת‬
‫לפי קבוצת גיל‬
‫‪1.15‬‬
‫בשלושת העשורים האחרונים חלה‬
‫ירידה של ‪ 60‬אחוז בשיעורם של‬
‫רופאים צעירים (בני ‪ 35‬ומטה)‬
‫באוכלוסייה‪ 0.96 :‬רופאים צעירים‬
‫לאלף נפש ב‪ 1980-‬לעומת ‪0.39‬‬
‫כיום‪ .‬במקביל חלה עלייה של ‪95‬‬
‫אחוז בשיעורם של רופאים‬
‫מבוגרים (בני ‪ 65‬ומעלה)‬
‫באוכלוסייה‪ :‬מ‪ 0.58-‬רופאים לאלף‬
‫נפש ב‪ 1980-‬ל‪ 1.13-‬ב‪.2012-‬‬
‫‪0.95‬‬
‫בני ‪ 5‬ומעלה‬
‫‪0.75‬‬
‫משמעות הנתונים היא שדור‬
‫העולים‪ ,‬שהיה חלק הארי במצבת‬
‫הרופאים בישראל בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬מתקרב לגיל פרישה‪,‬‬
‫אך במקומו לא נכנסו למערכת די‬
‫רופאים צעירים‪.‬‬
‫‪0.55‬‬
‫בני ‪ 5‬ומ ה‬
‫‪0.35‬‬
‫‪1980 1982 1984 1986 1988 1990 1992 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪OECD ,‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪57‬‬
‫בריאות‬
‫ההוצאה הפרטית על‬
‫בריאות גדלה מהר יותר‬
‫מההוצאה הציבורית‬
‫ההוצאה הציבורית על בריאות לנפש‬
‫בישראל גדלה במצטבר ב‪ 20.8-‬אחוז‬
‫בלבד בין השנים ‪ :1995–2011‬מסכום‬
‫של ‪ 3,902‬ל ‪ 4,715-‬שקלים (במחירי‬
‫‪ – )2005‬קצב גידול של כ‪ 1.2-‬אחוזים‬
‫בשנה‪ .‬לעומת זאת ההוצאה הפרטית‬
‫לנפש גדלה בשנים אלו ב‪ 69.5-‬אחוז‪:‬‬
‫מ‪ 1,735-‬ל‪ 2,940-‬שקלים – קצב גידול‬
‫ממוצע של כ ‪ 3.4-‬אחוזים בשנה‪.‬‬
‫הוצאה לנפש על בריאות – ציבורית מול פר ית‬
‫בשקלים של ‪1995–2011 ,2005‬‬
‫‪4,500‬‬
‫‪, 15‬‬
‫הוצאה ציבורית‬
‫‪,902‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪2,9 0‬‬
‫הוצאה פר ית‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1995‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫בריאות‬
‫‪58‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫רכיבי ההוצאה הפר ית על בריאות*‬
‫הן ההוצאה מהכיס והן‬
‫ההוצאות במימון ביטוחי‬
‫הבריאות הפרטיים בישראל‬
‫גבוהים ביחס ל‪OECD-‬‬
‫כאחוז מהתמ"ג לנפש‪2011 ,‬‬
‫הוצאות ישירות מהכיס של משקי בית‬
‫בי וח פר י‬
‫אחר***‬
‫כלל ההוצאה על בריאות במימון פרטי בישראל‬
‫עומדת על ‪ 3‬אחוזים מהתמ"ג‪ .‬ההוצאה הממומנת‬
‫על ידי ביטוחים פרטיים עומדת על ‪ 0.82‬אחוז‬
‫מהתמ"ג‪ ,‬בהשוואה ל ‪ 0.45-‬אחוזי תוצר בלבד ב‪-‬‬
‫‪ OECD‬ול ‪ 5.24-‬אחוזים בארצות הברית‪ .‬שיעור‬
‫ההוצאות הישירות מהכיס בישראל גבוה בהרבה‬
‫וניצב על ‪ 2.05‬אחוז מהתוצר‪ ,‬בעוד שב‪OECD -‬‬
‫עומדת ההוצאה מהכיס על ‪ 1.47‬אחוז‪ ,‬ובארצות‬
‫הברית – על כ ‪ 1.80-‬אחוז‪.‬‬
‫המשמעות היא שבהשוואה ל‪ ,OECD-‬נתח גדול‬
‫יותר מהוצאות הבריאות בישראל ממומן‬
‫באמצעות ביטוחים פרטיים‪ ,‬אך גם באמצעות‬
‫הוצאות ישירות מהכיס – דבר המעלה ספק לגבי‬
‫מידת היעילות של ביטוחי הבריאות בצמצום‬
‫ההוצאות מהכיס‪.‬‬
‫‪5.24%‬‬
‫‪2.05%‬‬
‫‪1.80%‬‬
‫‪1.47%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫‪0.82%‬‬
‫‪0.19%‬‬
‫‪0.13%‬‬
‫ישראל‬
‫‪0.45%‬‬
‫‪**OECD‬‬
‫ארצות הברית‬
‫* ההוצאה לנפש מתוקננת (לפי נוסחת הקפיטציה הישנה) כאחוז מהתמ"ג לנפש רגילה‪.‬‬
‫** ממוצע ‪ 20‬מדינות ‪( OECD‬לא כולל ארה"ב)‬
‫*** אחר – ארגונים ללא מטרות רווח המשרתים משקי בית (לא כולל קופות חולים);‬
‫תאגידים (שאינם מספקים ביטוחי בריאות)‪.‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪OECD ,‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫‪59‬‬
‫בריאות‬
‫התפלגות ההקצאה של ועדת סל הבריאות‬
‫ההקצאה של ועדת סל‬
‫הבריאות מתמקדת‬
‫בטיפולים להארכת‬
‫חיים‪ ,‬ולאו דווקא‬
‫לשיפור איכותם‬
‫רוב מדדי הבריאות הנהוגים‬
‫בישראל מסתמכים על תוחלת חיים‪,‬‬
‫אולם חלק מהמדינות המפותחות‬
‫האחרות נעזרות גם במדד ‪– DALYs‬‬
‫שנות חיים מתוקננות לאי‪-‬תפקוד‪.‬‬
‫במדד זה נבחנים לא רק אורך‬
‫החיים אלא גם איכותם‪ ,‬וכל פגיעה‬
‫בתפקוד או מוות בטרם עת נלקחים‬
‫בחשבון‪.‬‬
‫בישראל התקציב המיועד לוועדת סל‬
‫הבריאות – הממונה על תקצוב‬
‫טכנולוגיות חדשות – מוטה מאוד‬
‫לכיוון הארכת חיים‪ ,‬על חשבון‬
‫הגורמים לנטל תחלואה‪ .‬כך למשל‬
‫הפרעות אורתופדיות‪ ,‬המטרידות‬
‫חלק גדול מהאוכלוסייה‪ ,‬כמעט אינן‬
‫מתוקצבות במסגרת ועדת הסל‪.‬‬
‫בהשוואה להתפלגות התמותה ונ ל התחלואה*‪ ,‬עבור גורמים נבחרים**‪2010 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪28‬‬
‫השיעור של כל גורם כחלק מכלל‬
‫תקציב ועדת סל הבריאות‬
‫התמותה‬
‫נ ל התחלואה‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫הפרעות מחלות‬
‫אורתופדיות עור‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫רפואת‬
‫עיניים‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫סוכרת מחלות‬
‫במערכת‬
‫העיכול‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מחלות‬
‫רפואת מחלות‬
‫הש נוירולוגיות נפש‬
‫‪1‬‬
‫מחלות‬
‫ריאות‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫רפואת‬
‫נשים‬
‫‪1 1‬‬
‫מחלות‬
‫בדרכי‬
‫השת‬
‫מחלות מחלות‬
‫לב וכלי ממאירות‬
‫דם‬
‫* נטל התחלואה נמדד במדד שנות חיים מתוקננות לאי תפקוד (‪ ,)DALYs‬המביא בחשבון תמותה ואובדן תפקוד‪.‬‬
‫** הגורמים המופיעים בתרשים הם אלו המקבלים את ההקצאה הגבוהה ביותר בתקציב ועדת סל הבריאות; חלק‬
‫מהבעיות הרפואיות המתוקצבות בוועדה אינן מוצגות בתרשים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬דב צ'רניחובסקי וליאורה בוורס‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪Institute of Health Metrics and Evaluation, Global Burden of Disease collaboration :‬‬
‫בריאות‬
‫‪60‬‬
‫תמונת מצב המדינה ‪2015‬‬
‫חבר נאמנים‬
‫יושב ראש‪ :‬גרג רוסהנדלר‬
‫הלן אבלס‪ ,‬ג'ים אנגל‪ ,‬מירי אייזן‪ ,‬פני בלומנשטיין‪ ,‬סטיוארט בראון‪ ,‬אלן גיל‪ ,‬ג'ו ן דויסון‪ ,‬אלן מ' הלר‪ ,‬קארן וולף‪-‬וכסלר‪,‬‬
‫סטיבן ליברמן‪ ,‬מייקל סאקסון‪ ,‬מייקל שטיינהרדט‬
‫מועצה בין‪-‬לאומית מייעצת‬
‫דיוויד אוטור (‪ ,)MIT‬סטוארט אייזנשטט (קובינגטון וברלינג)‪ ,‬האן אנצינגר (אוניברסיטת אֵ רסמוס)‪ ,‬הנרי ארון (ברוקינגס)‪,‬‬
‫מריו י' בלכר (הבנק למשכנתאות‪ ,‬ארגנטינה)‪ ,‬אדם גמראן (אוניברסיטת ויסקונסין)‪ ,‬פיטר הלר (אוניברסיטת ג'ונס‬
‫הופקינס)‪ ,‬אריק הניושק (אוניברסיטת סטנפורד) ‪ ,‬ג'יימס ג' הקמן (אוניברסיטת שיקגו)‪ ,‬ברטון א' וייסברוד (אוניברסיטת‬
‫נורת'ווסטרן)‪ ,‬דניאל כהנמן (אוניברסיטת פרינסטון)‪ ,‬רוברט ליטן (ברוקינגס)‪ ,‬אהרון צ'חנובר (הטכניון)‪ ,‬ג'נט רותנברג‪-‬פאק‬
‫(אוניברסיטת פנסילבניה)‬
‫סגל המרכז‬
‫מנהל בפועל‪ :‬צבי פיין‬
‫סמנכ"ל תפעול וכספים‪ :‬סוזאן פת בנבנישתי‬
‫חדוה אלמכיאס (עוזרת אדמיניסטרטיבית)‪ ,‬קסנש אמבאו (אם בית)‪ ,‬ליאורה בוורס (מנהלת תחום מדיניות)‪ ,‬חיים בלייך‬
‫(חוקר)‪ ,‬גל בן דור (מנהלת שיווק ותקשורת)‪ ,‬נחום בלס (חוקר בכיר)‪ ,‬דודו ברזני (אחראי תחזוקה ושליחויות)‪ ,‬גלעד ברנד‬
‫(חוקר)‪ ,‬לורה ברס (רכזת פרסומים ומשימות)‪ ,‬נופר גואטה (מתמחה)‪ ,‬ענבל גפני (עורכת פרסומים)‪ ,‬מאיה דולגין (רכזת‬
‫שותפויות אסטרטגיות)‪ ,‬ליאור חן (מתמחה)‪ ,‬טובה כהן (מתמחה)‪ ,‬שביט מדהלה (חוקרת)‪ ,‬ליאור מורג (רכז פעילות און ‪-‬‬
‫ליין)‪ ,‬הדס פוקס (חוקרת)‪ ,‬דב צ'רניחובסקי (חוקר בכיר וראש תכנית מדיניות הבריאות)‪ ,‬איתן רגב (חוקר)‪ ,‬מיכל רובין‬
‫(מנהלת שותפויות אסטרטגיות)‪ ,‬טליה רוז (רכזת כספים)‪ ,‬צליל רנסיה (מתמחה)‪ ,‬יוסי שביט (ראש תכנית מדיניות החינוך)‪,‬‬
‫קיריל שרברמן (חוקר)‬
‫מנהלים לשעבר‪ :‬ישראל כ"ץ ז"ל‪ ,‬יעקב קופ‪ ,‬דן בן‪-‬דוד‬
‫חברי תכניות המדיניות‬
‫תכנית מדיניות הכלכלה‬
‫שוקי אורן‪ ,‬ירום אריאב‪ ,‬דוד ברודט‪ ,‬עדי ברנדר‪ ,‬ראובן גרונאו‪ ,‬בן‪-‬ציון זילברפרב‪ ,‬ג'ק חביב‪ ,‬שלמה יצחקי‪ ,‬דורון כהן‪ ,‬מישל‬
‫סטרבצ'ינסקי‪ ,‬שמואל סלבין‪ ,‬אביה ספיבק‪ ,‬דן פלד‪ ,‬אסף רזין‪ ,‬חיים שני‪ ,‬איתן ששינסקי‬
‫תכנית מדיניות שוק העבודה‬
‫חגי אטקס‪ ,‬דניאל גוטליב‪ ,‬אריק גולד‪ ,‬אביעד טור ‪-‬סיני‪ ,‬יעקב לופו‪ ,‬גיא מונדלק‪ ,‬מיקי מלול‪ ,‬דליה נרקיס‪ ,‬עופר סטי‪ ,‬אריה סיון‪,‬‬
‫משה סמיונוב‪ ,‬ניצה קסיר‪ ,‬טלי רגב‪ ,‬דמיטרי רומנוב‪ ,‬סיגל שלח‪ ,‬יוסי תמיר‬
‫תכנית מדיניות החינוך‬
‫יוסי שביט (יו"ר)‪ ,‬אסמעיל אבו‪-‬סעד‪ ,‬ח'אלד אבו‪-‬עסבה‪ ,‬חיים אדלר‪ ,‬אלי איזנברג‪ ,‬חנה איילון‪ ,‬כרמל בלנק‪ ,‬נחום בלס‪ ,‬גילה‬
‫בן ‪-‬הר‪ ,‬שלמה בק‪ ,‬יאיר ברזון‪ ,‬יוסי גידיניאן‪ ,‬יגאל דוכן‪ ,‬אינאס דיב‪ ,‬יובל וורגן‪ ,‬נועם זוסמן‪ ,‬מירי ימיני‪ ,‬צבי ינאי‪ ,‬זמירה מברך‪,‬‬
‫יעל נבון‪ ,‬דוד מעגן‪ ,‬ריטה סבר‪ ,‬רמי סולימני‪ ,‬שלומית עמיחי‪ ,‬דליה פדילה‪ ,‬יריב פניגר‪ ,‬יצחק פרידמן‪ ,‬מאיר קראוס‪ ,‬שמשון‬
‫שושני‪ ,‬סידני שטראוס‪ ,‬יהודית שלוי‬
‫תכנית מדיניות הרווחה החברתית‬
‫אורי אבירם‪ ,‬שירלי אברמי‪ ,‬לאה אחדות‪ ,‬מימי אייזנשטדט‪ ,‬דורית אלטשולר‪ ,‬מיכל אלמוג‪-‬בר‪ ,‬יגאל בן‪-‬שלום‪ ,‬רוני בר ‪-‬צורי‪,‬‬
‫בוני גולדברג‪ ,‬ג'וני גל‪ ,‬ישראל דורון‪ ,‬עידית וייס‪-‬גל‪ ,‬אורי ינאי‪ ,‬מאיר יעיש‪ ,‬חנה כץ‪ ,‬יואב לביא‪ ,‬ליהיא להט‪ ,‬עליזה לוין‪ ,‬מנחם‬
‫מוניקנדם‪ ,‬אברהים מחג'נה‪ ,‬מיקי מלול‪ ,‬רוני סטריאר‪ ,‬ברוך עובדיה‪ ,‬אמיר פז‪-‬פוקס‪ ,‬מיכאל שלו‪ ,‬סיגל שלח‪ ,‬יוסי תמיר‬
‫תכנית מדיניות הבריאות‬
‫דב צ'רניחובסקי (יו"ר)‪ ,‬אורי אבירם‪ ,‬אלכסנדר (אליק) אבירם‪ ,‬מאיר אורן‪ ,‬אשר אלחיאני‪ ,‬ליאון אפשטיין‪ ,‬בשארה באשארת‪,‬‬
‫רן בליצר‪ ,‬רועי בן משה‪ ,‬שי בריל‪ ,‬עדי ברנדר‪ ,‬שלמה ברנון‪ ,‬נחלה בשארה‪ ,‬איריס גינזבורג‪ ,‬רוני גמזו‪ ,‬חיים דורון‪ ,‬יונתן הלוי‪ ,‬ערן‬
‫הלפרן‪ ,‬יונה וייסבוך‪ ,‬דוד חיניץ‪ ,‬איתן חי ‪-‬עם‪ ,‬אורית יעקבסון‪ ,‬אבי ישראלי‪ ,‬יעקב מנצ'ל‪ ,‬ברוך עובדיה‪ ,‬גדעון עשת‪ ,‬ערן פוליצר‪,‬‬
‫זאב פלדמן‪ ,‬רחל קיי‪ ,‬אביגדור קפלן‪ ,‬חיים ראובני‪ ,‬יוחנן שטסמן‪ ,‬עמיר שמואלי‬