מועצה מקומית אזור

‫מועצה מקומית‬
‫א ז ו ר‬
‫דין וחשבון המבקר‬
‫לשנת ‪2 0 1 3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫מבקר המועצה‬
‫ד ו ח ש נ ת י ‪14‬‬
‫לשנת ‪2013‬‬
‫בצירוף הערות ראש המועצה‬
‫‪2‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫מבוא‬
‫‪4‬‬
‫פעילות הרשות ומצבה הכספי‬
‫‪5‬‬
‫תחזוקת מתקני חצר בגני הילדים‬
‫‪17‬‬
‫חוזי המועצה‬
‫‪25‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ב ו א‬
‫======‬
‫דין וחשבון זה מסכם את פעולות מבקר הרשות לשנת ‪. 2013‬‬
‫כמבקר‪ ,‬אני מחויב לבדוק את פעולות הרשות במבט כולל ומקיף‪ .‬לכן‪ ,‬נושאי הביקורת נכללו‬
‫בתוכנית העבודה השנתית כמכלול מייצג לפעילותה של הרשות תוך התייחסות ליעילותה של‬
‫המערכת הן מבחינה תפעולית והן מהבחינה הניהולית‪ .‬בנוסף להם‪ ,‬נערכה ביקורת במספר‬
‫נושאים לפי בקשתו המפורשת של ראש הרשות‪.‬‬
‫תפקידה של הביקורת היא להדגיש את אותם הנושאים הטעונים שיפור והתייעלות‪ .‬יחד עם‬
‫זאת ע"מ לשקף נכונה את היקף וטיב פעולותיה של הרשות‪ ,‬קיימת גם התייחסות לאותן פעולות‬
‫ברוכות העשייה והיצירה‪ .‬הביקורת משתדלת לסייע למחלקות הרשות בהטמעת שינוי ההליכים‬
‫ודפוסי עבודה לפי הצורך תוך שימת דגש על התייעלות וחיסכון וזאת תוך כדי עבודת הביקורת‪.‬‬
‫חשוב לציין כי חלק מהליקויים תוקנו כבר במהלך הביקורת ועוד בטרם סיום עבודת הביקורת‪.‬‬
‫טיוטת הסיכום והממצאים ‪ ,‬בכל אחד מהנושאים שנבדקו‪ ,‬הובאו באופן שוטף לקבלת‬
‫התייחסות המבוקרים‪ .‬התייחסות המבוקרים נבחנה ונשקלה לאור ממצאי הביקורת טרם גיבוש‬
‫המסקנות וההמלצות בנושא המבוקר‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שבהם עוסק הדוח השנתי‬
‫‪ .1‬תחזוקת מתקני החצר בגני הילדים‬
‫‪ .2‬חוזי המועצה‬
‫ברצוני להודות למנהלי המחלקות והיחידות המבוקרות‪ ,‬על שיתוף הפעולה המועיל ועל היחס‬
‫החם כלפי הביקורת תוך הבנה כנה לנחיצותה של הביקורת ותרומתה לשיפור המערכת‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן יש לציין את הסיוע המקצועי המעולה ושיתוף הפעולה המלא לו זכיתי ממנכ"ל הרשות ‪.‬‬
‫זהו גם המקום להודות לראש הרשות על הסיוע והגיבוי המלא שהעניק לעבודת הביקורת‪.‬‬
‫איזי בנוזיו ‪ -‬רו"ח‬
‫מבקר‬
‫המועצה‬
‫‪4‬‬
‫פעילות הרשות ומצבה הכספי‬
‫עמוד‬
‫מבוא‬
‫‪6‬‬
‫התפתחות הרשות ופעילות המועצה‬
‫‪8‬‬
‫מצבה הכספי של הרשות‬
‫‪9‬‬
‫תקציב הרשות‬
‫‪13‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוא‬
‫הביקורת‪ ,‬כפעולת הערכה‪ ,‬אינה יכולה לראות את פעולות המועצה המבוקרת שלא במסגרת‬
‫הקונצפט הכללי של התפתחות הישוב‪ ,‬של מגמות המדיניות ושל היקף פעילותה הכללי של‬
‫המועצה‪.‬‬
‫הפעילות המנהלתית‪ ,‬הפיננסית והתפעולית של המועצה היא פועל יוצא של המדיניות הכללית‬
‫של המועצה אשר מושפעת מהתפתחות הישוב מחד גיסא ומשפיעה עליה במידה רבה מאידך‬
‫גיסא‪.‬‬
‫המטרה העיקרית של רשות מקומית היא לספק שירותים לציבור שבתחום שיפוטה‪ ,‬במסגרת‬
‫סמכויותיה ובהתאם לאמצעים הכספיים העומדים לרשותה‪.‬‬
‫אין הרשות המקומית יכולה לבצע את כל הפעולות‪ ,‬אשר היא מוסמכת לבצען‪ ,‬לשם השגת‬
‫המטרות במסגרת אמצעיה הכספיים אלא אם כן אמצעים אלה יועדו מראש‪ ,‬למטרות האמורות‬
‫בתקציב‪ ,‬כפי שאושר ע"י מועצת הרשות המקומית ומשרד הפנים‪.‬‬
‫תקציב הרשות הוא ביטוי כספי‪/‬מספרי למדיניות ולתכנון פעולות הרשות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 27‬לצו המועצות המקומיות קובע כי לכל רשות מקומית יהיה תקציב שנתי‪ .‬התקציב צריך‬
‫להיקבע ע"י מועצת הרשות המקומית‪ ,‬עד תחילת שנת התקציב והוא טעון אישור המנהל הכללי‬
‫של משרד הפנים או של הממונה על המחוז‪.‬‬
‫התקציב מהווה אפוא מסגרת לכלל הפעילות הכספית‪/‬משקית של המועצה‪ ,‬משקף את תוכנית‬
‫עבודתה השנתית ומהווה בסיס לביצועה‪ .‬כל ההתחייבויות של הרשות חייבות להיות במסגרת‬
‫התקציב המאושר לאותה שנה‪.‬‬
‫כדי שהתקציב ימלא את ייעודו עליו להיות בנוי על העקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬אחידות‬
‫פעולות בעלות אופי זהה יש לתת להם מינוח אחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬פירוט נאות‬
‫על התקציב להיות מספיק מפורט ומאידך לא לכלול פירוט יתר‬
‫המקשה על ריכוז הסעיפים ועל קבלת תמונה ברורה של היקף‬
‫הפעילות‪.‬‬
‫‪ .3‬שנתיות‬
‫מאחר והמסגרת התקציבית (תקציב רגיל) מתייחסת לשנת תקציב‬
‫מסוימת‪ ,‬יש לייחס את הפעילות של השנה האמורה לתקציב של‬
‫אותה שנה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .4‬בסיס לחשבונאות התקציב חייב להיות בנוי באופן‪ ,‬שיאפשר ניהול חשבונות‬
‫במקביל לסעיפי התקציב המאושרים ויאפשר הכנת דוחות‬
‫שישקפו את הביצוע בהשוואה לתכנון‪ ,‬דהיינו‪ -‬דיווח נאות‬
‫על השימוש בכספים שנתקבלו וכיצד הם הוצאו‪ ,‬השוואה‬
‫לתקציב המאושר‪.‬‬
‫ההוראות בחוקים ובתקנות של הרשויות המקומיות וההוראות של רואה החשבון לעיריות‪,‬‬
‫קובעות את העקרונות החשבונאיים ‪ ,‬שלפיהם ינוהלו החשבונות ויוגשו הדוחות התקופתיים‬
‫הדרושים‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 12‬של תקנות רשויות מקומיות (הנהלת חשבונות) התשמ"ח – ‪ 1988‬נקבע‪" :‬לא יאוחר‬
‫מ‪ 31 -‬במאי של כל שנת כספים‪ ,‬יכין הגזבר דין וחשבון שנתי בעד שנת הכספים הקודמת‪,‬‬
‫במתכונת ועל‪-‬גבי טפסים שקבע רואה חשבון לעיריות לדין וחשבון השנתי‪".‬‬
‫סעיף ‪( 112‬ב) לצו המועצות המקומיות (תיקון‪ :‬תשל"ט) ‪:‬‬
‫"(א‪ ).‬ראש המועצה ימסור למועצה אחת לשלושה חודשים דין וחשבון על מצבה הכספי‬
‫של המועצה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה‪.‬‬
‫(ב‪).‬‬
‫ראש המועצה יגיש למועצה אחת לשלושה חודשים דין וחשבון בכתב על פעולות‬
‫המועצה‪.‬‬
‫(ג‪ ).‬המועצה תקיים דיון‪ ,‬במועד שנקבע לכך‪ ,‬בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א')‬
‫ו‪( -‬ב') "‬
‫כדי לתת לקורא הדוחות פרספקטיבה רחבה יותר‪ ,‬על המסגרת שבה פועלים הגופים‬
‫המבוקרים‪ ,‬נסקרים בפרק זה שלושת מרכיביה העיקריים של מסגרת זו‪:‬‬
‫התפתחות הישוב והיקף פעילות המועצה‪.‬‬
‫מצבה הכספי של המועצה‬
‫תקציב המועצה‬
‫‪7‬‬
‫‪ .1‬התפתחות הישוב והיקף פעילות המועצה‬
‫מספר התושבים לפי נתוני משרד הפנים לחודש ‪ 10/2013‬היה ‪ 12,504‬איש – ( ב – ‪10/2012‬‬
‫‪ ) 12,164‬גידול של ‪ 2.8%‬לעומת סוף שנת ‪.2012‬‬
‫בתחומי המועצה כ‪ 3,986 -‬יחידות המשלמות ארנונה מתוכם ‪ 3,618‬בתי אב המשלמים ארנונה‬
‫למגורים‪ .‬תחום שיפוטה של המועצה משתרעת על פני כ‪ 2,700 -‬דונם‪.‬‬
‫בתחומי הרשות פועלות חט"ב אחת ובו ‪ 271‬תלמידים ‪ 3,‬בתי"ס יסודיים ובהם ‪ 775‬תלמידים‬
‫ו‪ 16 -‬גני ילדים ומעון נעמ"ת לילדים בגילאי חינוך חובה וטרום‪-‬חובה ובהם ‪ 521‬ילדים‪ .‬כמו כן‬
‫לומדים ‪ 754‬תלמידים במוסדות שמחוץ לישוב‬
‫מחלקת הרווחה מטפלת ב‪ 1,344 -‬משפחות ובשנת ‪ 2013‬טופלו ‪ 724‬פניות ובהם קשישים‬
‫(‪ ,)371‬בעיות חומריות (‪ ,)24‬חולי (‪ ,)42‬משפחות חד הוריות (‪ ,)24‬נערות במצוקה (‪ ,)46‬סמים‪,‬‬
‫אלכוהול ועבריינות (‪ ,)17‬אלימות נגד נשים (‪ ,)16‬עליה (‪ ,)4‬אוטיזם (‪ )15‬ובעיות משפחתיות‬
‫(‪ ,)121‬בעיות אישיות (‪ )10‬ופיגור שכלי (‪.)34‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .2‬מצבה הכספי של הרשות‬
‫הדוחות הכספיים הרבעוניים הוכנו על‪-‬ידי הגזברות ונדונו במליאת המועצה‪.‬‬
‫הגרעון המצטבר‬
‫הגירעון המצטבר של המועצה המקומית אזור לסוף שנת ‪ 2013‬היה ‪ 2,741‬אלפי ש"ח ‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 2,745‬אלפי ש"ח בסוף ‪. 2012‬‬
‫הרשות סיימה את שנת ‪ 2013‬בעודף תקציבי של ‪ 4‬אלש"ח לעומת עודף של ‪ 167‬אלש"ח בשנת‬
‫‪. 2012‬‬
‫התפתחות הגרעון של הרשות‬
‫גרעון באלפי ש"ח‬
‫שנת תקציב‬
‫‪2,912‬‬
‫מצטבר עד ‪31/12/11‬‬
‫‪167‬‬
‫עודף בשנת ‪2012‬‬
‫‪2,745‬‬
‫גרעון מצטבר ‪31/12/12‬‬
‫‪4‬‬
‫עודף בשנת ‪2013‬‬
‫‪2,741‬‬
‫גירעון מצטבר עד ‪31/12/13‬‬
‫====‬
‫מתוך נתוני מחלקת הגביה מתברר כי חלה ירידה בשיעור הגביה של חובות התושבים מחיובים‬
‫שנתיים שוטפים מ‪ 96.8% -‬בשנת ‪ 2012‬לכדי ‪ 94.81 %‬בשנת ‪ 2013‬ושעור החייבים בגין חיובים‬
‫שנתיים שוטפים עומד בסוף ‪ 2013‬על ‪ 37.71 %‬לעומת ‪ 33.84%‬לסוף שנת ‪.2012‬‬
‫כמו כן חלה עליה בשיעור החייבים מכלל החיובים שעמד בסוף שנת ‪ 2013‬על ‪ 26.71%‬לעומת‬
‫‪ 20.42%‬בסוף שנת ‪ .2012‬השינויים הבולטים בגביית חובות התושבים המרכיבים את הגביה‬
‫הכללית הם‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫שעורי גבית חובות התושבים‬
‫מחיובים‬
‫שוטפים‬
‫מסך‬
‫כל‬
‫החובות‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫חיובים שנתיים‬
‫‪94.81%‬‬
‫‪95.63%‬‬
‫‪71.54%‬‬
‫‪73.86%‬‬
‫חיובים חד פעמיים‬
‫‪100.00%‬‬
‫‪100.00%‬‬
‫‪98.91%‬‬
‫‪98.72%‬‬
‫ס ה" כ כללי‬
‫‪93.27%‬‬
‫‪96.84%‬‬
‫‪78.30%‬‬
‫‪80.61%‬‬
‫סך כל החובות כלפי המועצה עלו בסך של ‪ 2,043‬אלש"ח המהווים גידול של ‪. 15.94%‬‬
‫החובות בגין חיובים שנתיים של התושבים אשר מסתכמים בסך של ‪ 14,856‬אלש"ח(‪12,813‬‬
‫אלש"ח ב‪ ) 2012 -‬מהווים ‪ 98.76%‬מכלל החובות ( ‪ 98.56%‬בשנת ‪.) 2012‬‬
‫שעור הגבייה של חובות ישנים מהווה אינדיקציה לשימוש באמצעי האכיפה שנוקטת הרשות‬
‫כלפי חייבי המסים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬חלה ירידה בגביית חובות בגין שנים קודמות והגביה זו הסתכמה‬
‫בסך של ‪ 2,144‬אלש"ח מחובות הארנונה בגין שנים קודמות (‪ )16.73%‬לעומת גביה של ‪2,552‬‬
‫אלש"ח בשנת ‪ 2012‬שהוו ‪ 22.87%‬מסך החובות לתחילת שנה זו‪ .‬ירידה בשיעור גביית החובות‬
‫הישנים מהווה אינדיקציה ל "רחמנותה" של צעדי האכיפה שננקטו אך יחד עם זאת יש לציין שיש‬
‫לנקוט באמצעי האכיפה בסמוך למועד היווצרותם וזאת על מנת למנוע טפיחת החובות אשר יקשו‬
‫על החזרם מצד החייבים מחד ועלול לאלץ את הרשות לנקוט בהליכים למחיקתם‪.‬‬
‫דוח מערכת הגביה מראה כי חלה ירידה במתן הנחות ופטורים – מ‪ 4,390 -‬אלש"ח ב ‪ 2012‬לכדי‬
‫‪ 4,112‬אלש"ח בשנת ‪ . 2013‬הירידה במתן ההנחות עשויה להצביע על קיטון במבקשי הנחה‬
‫העומדים בתבחינים או לחילופין באי‪-‬מתן הנחות בגין חובות שנים קודמות‪.‬‬
‫למרות שחיובי תושבים בגין צריכת מים ואגרת ביוב עברה לתאגיד המים המשותף עם עירית‬
‫חולון‪ -‬עדיין קיימים חובות בסך ‪ 420‬אלש"ח לסוף שנת ‪ 2013‬לעומת ‪ 372‬אלש"ח לסוף שנת ‪.2012‬‬
‫היעדר יכולתה של הרשות לנקוט באמצעי של ניתוק הספקת המים תרמה לשיעור ביטול החובות‬
‫בגין צריכת המים ואגרת הביוב‪.‬‬
‫בחיובים החד פעמיים ניכר שיפור שמתבטא בגביית מלוא החיובים זו השנה השלישית ברציפות‪.‬‬
‫יחד עם זאת עדיין נותרו חובות בסך של ‪ 187‬אלש"ח אשר סיכויי גבייתם מוטלים בספק‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מסקנת ממצאים אלו היא אחת‪ :‬כל עוד הרשות מנצלת את אפשרויות האכיפה העומדות‬
‫לרשותה – נכונות התושבים לשלם את חובם לרשות עולה‪.‬‬
‫אשר על כן הביקורת ממליצה לנקוט בכל אמצעי האכיפה האפשריים על מנת לגבות חובות‬
‫התושבים כלפיה ולשפר באופן משמעותי ביותר את מצבה הכספי של הרשות מחד ואת מוסר‬
‫התשלומים של תושבי הרשות מאידך‪.‬‬
‫סיכויי הרשות לשאת את עצמה מבחינה כלכלית נבחנים‪ -‬בין היתר‪ ,‬ביכולתה ליצור לעצמה‬
‫מקורות הכנסה עצמיים ומבוססים‪ ,‬שיניבו הכנסות גבוהות וידרשו שירותים מעטים‪ .‬חלקו של‬
‫הכנסות הרשות ממקורות עצמיים נותן אינדיקציה על היכולת העתידית של הרשות לקיים את‬
‫שירותיה לתושבים ועל מידת תלותה במקורות חיצוניים‪.‬‬
‫ההלוואות שנתקבלו במהלך השנה ובשנים קודמות נרשמות כהכנסות בתקציב הבלתי רגיל עם‬
‫קבלתן בפועל‪ .‬לעומת זה‪ ,‬פירעון המלוות (קרן‪ ,‬ריבית‪ ,‬והפרשי הצמדה) ‪ ,‬גם אם לא שולמו‬
‫בפועל‪ ,‬אך מועד פרעונן הגיע נזקפות כהוצאה בתקציב הרגיל‪ .‬עפ"י נתוני הגזברות‪ ,‬ביחס למלוות‪,‬‬
‫שעור פירעון המלוות בשנת ‪ 3.09% 2013‬מהתקציב (‪ 2.98%‬מהביצוע) לעומת ‪ 3.80%‬מהתקציב (‬
‫‪ 3.54%‬מהביצוע ) בשנת ‪.2012‬‬
‫נכסי הרשות‪ ,‬כגון ‪ :‬מגרשים‪ ,‬בנינים‪ ,‬כבישים וכד' אינם מופיעים בדוחותיה הכספיים של‬
‫הרשות כרכוש קבוע ולא נזקף בגינם פחת‪ .‬הנכסים נרשמים כהוצאה בשנה בה הושקעו הכספים‬
‫והם משפיעים ישירות על גירעון הרשות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מ א ז ן‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫רכוש‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫שוטף‬
‫קופה ובנקים‬
‫‪542‬‬
‫‪2,196‬‬
‫‪1,060‬‬
‫הכנסות מתוקצבות שטרם נגבו‬
‫‪1,314‬‬
‫‪1,895‬‬
‫‪2,040‬‬
‫תשלומים לא מתוקצבים‬
‫‪49‬‬
‫‪66‬‬
‫‪285‬‬
‫‪1,905‬‬
‫‪4,157‬‬
‫‪3,385‬‬
‫‪528‬‬
‫‪83‬‬
‫‪3,338‬‬
‫‪7,641‬‬
‫‪7,641‬‬
‫‪7,768‬‬
‫השקעות מיועדות לפתוח‬
‫השקעות במימון קרנות‬
‫גרעונות בתקציב הרגיל‬
‫גרעון לתחילת השנה‬
‫‪2,955‬‬
‫‪2912‬‬
‫‪2,745‬‬
‫גירעון בשנת הדוח‬
‫(‪)43‬‬
‫(‪)167‬‬
‫(‪)4‬‬
‫‪2,912‬‬
‫‪2,745‬‬
‫‪2,741‬‬
‫‪1,920‬‬
‫‪551‬‬
‫‪14,906‬‬
‫‪15,191‬‬
‫גרעונות זמניים בתב"רים – נטו‬
‫סה"כ‬
‫‪--‬‬‫‪17,232‬‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫משיכות יתר בבנקים‬
‫‪850‬‬
‫הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו‬
‫‪5,772‬‬
‫‪6,953‬‬
‫תקבולים לא מתוקצבים‬
‫‪115‬‬
‫‪500‬‬
‫‪125‬‬
‫‪6,737‬‬
‫‪7,453‬‬
‫‪6,126‬‬
‫‪528‬‬
‫‪83‬‬
‫‪1,838‬‬
‫קרן לעבודות פיתוח‬
‫עודפים זמניים בתב"רים‪-‬נטו‬
‫קרנות‬
‫סה"כ‬
‫חייבים בגין מסים‬
‫עומס פירעון מלוות‬
‫‪---‬‬
‫‪--‬‬‫‪6,001‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪7,641‬‬
‫‪7,655‬‬
‫‪7,768‬‬
‫‪14,906‬‬
‫‪15,191‬‬
‫‪17,232‬‬
‫‪11,345‬‬
‫‪13,000‬‬
‫‪15,043‬‬
‫‪22,800‬‬
‫‪21,183‬‬
‫‪21,081‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .1‬תקציב הרשות‬
‫‪.‬‬
‫תקציב המועצה המקורי לשנת ‪ 2012‬בסך של ‪ 60,977‬אלש"ח נדון ואושר במועצת הרשות ביום‬
‫‪ 13/12/2011‬וקיבל את אישור משרד הפנים ביום ‪. 26/3/2013‬‬
‫‪.1‬‬
‫התקציב הרגיל ( באלפי ש"ח )‬
‫‪2011‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪13/11‬‬
‫‪13/12‬‬
‫הכנסות עצמיות‬
‫ארנונה‬
‫‪38,500‬‬
‫‪40,550‬‬
‫‪41,500‬‬
‫‪7.79+‬‬
‫‪+2.34‬‬
‫מים וביוב‬
‫‪50‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪40.0+‬‬
‫‪0.00‬‬
‫יתר עצמיות‬
‫‪6,521‬‬
‫‪7,664‬‬
‫‪8,517‬‬
‫‪30.61+‬‬
‫‪+11.13‬‬
‫‪45,071‬‬
‫‪48,284‬‬
‫‪50,087‬‬
‫‪11.13+‬‬
‫‪+3.73‬‬
‫הכנסות ממשלה‬
‫חינוך ותרבות‬
‫‪6,743‬‬
‫‪7,804‬‬
‫‪8,360‬‬
‫‪23.98+‬‬
‫‪+7.12‬‬
‫רווחה‬
‫‪4,831‬‬
‫‪4,839‬‬
‫‪5,368‬‬
‫‪11.12+‬‬
‫‪+10.93‬‬
‫משרדי ממשלה אחרים‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100.00-‬‬
‫‪0.00‬‬
‫מענק משרד הפנים‬
‫‪110‬‬
‫‪50‬‬
‫‪75‬‬
‫‪31.82-‬‬
‫‪+50.00‬‬
‫‪11,699‬‬
‫‪12,693‬‬
‫‪13,803‬‬
‫‪17.98+‬‬
‫‪+8.75‬‬
‫‪56,770‬‬
‫‪60,977‬‬
‫‪63,890‬‬
‫‪12.54+‬‬
‫‪+4.78‬‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫הוצאות‬
‫משכורות‬
‫‪21,970‬‬
‫‪22,776‬‬
‫‪23,916‬‬
‫‪8.86+‬‬
‫‪+5.00‬‬
‫כלליות‬
‫‪4,481‬‬
‫‪4,474‬‬
‫‪4,054‬‬
‫‪9.53-‬‬
‫‪-9.39‬‬
‫מימון‬
‫‪470‬‬
‫‪490‬‬
‫‪550‬‬
‫‪17.02+‬‬
‫‪+12.24‬‬
‫פעולות‬
‫‪15,644‬‬
‫‪17,203‬‬
‫‪17,314‬‬
‫‪10.68+‬‬
‫‪+0.64‬‬
‫השתתפויות‬
‫‪11,689‬‬
‫‪13,284‬‬
‫‪15,668‬‬
‫‪34.04+‬‬
‫‪+17.95‬‬
‫חד‪-‬פעמיות‬
‫‪80‬‬
‫‪30‬‬
‫‪15‬‬
‫‪81.25-‬‬
‫‪-50.00‬‬
‫פרעון מלוות‬
‫‪2,436‬‬
‫‪2,720‬‬
‫‪2,373‬‬
‫‪2.58-‬‬
‫‪-12.76‬‬
‫סה"כ הוצאות‬
‫‪56,770‬‬
‫‪60,977‬‬
‫‪63,890‬‬
‫‪12.54+‬‬
‫‪+4.78‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .2‬נתוני ביצוע התקציב (באלפי ש"ח)‬
‫‪2011‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪13/11‬‬
‫‪13/12‬‬
‫הכנסות עצמיות‬
‫ארנונה‬
‫‪38,943‬‬
‫‪39,754‬‬
‫‪41,313‬‬
‫‪6.09+‬‬
‫‪+3.92‬‬
‫מים וביוב‬
‫‪88‬‬
‫‪545‬‬
‫‪23‬‬
‫‪73.86-‬‬
‫‪-95.78‬‬
‫יתר עצמיות‬
‫‪6,894‬‬
‫‪8,021‬‬
‫‪14,992‬‬
‫‪117.46+‬‬
‫‪+86.91‬‬
‫‪45,925‬‬
‫‪48,320‬‬
‫‪56,328‬‬
‫‪22.65+‬‬
‫‪+16.57‬‬
‫הכנסות ממשלה‬
‫חינוך ותרבות‬
‫‪7,869‬‬
‫‪9,197‬‬
‫‪9,448‬‬
‫‪20.07+‬‬
‫‪+2.73‬‬
‫רווחה‬
‫‪4,997‬‬
‫‪5,128‬‬
‫‪4,926‬‬
‫‪1.42-‬‬
‫‪-3.94‬‬
‫מענק משרד הפנים‬
‫‪324‬‬
‫‪36‬‬
‫‪72‬‬
‫‪77.78-‬‬
‫‪+100.00‬‬
‫‪13,190‬‬
‫‪14,361‬‬
‫‪14,446‬‬
‫‪9.52+‬‬
‫‪+0.59‬‬
‫‪59,115‬‬
‫‪62,681‬‬
‫‪70,774‬‬
‫‪19.72+‬‬
‫‪+12.91‬‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫הוצאות‬
‫משכורות‬
‫‪22,068‬‬
‫‪23,321‬‬
‫‪24,432‬‬
‫‪10.71+‬‬
‫‪+4.76‬‬
‫כלליות‬
‫‪5,673‬‬
‫‪4,639‬‬
‫‪4,613‬‬
‫‪18.69-‬‬
‫‪-0.56‬‬
‫מימון‬
‫‪480‬‬
‫‪582‬‬
‫‪600‬‬
‫‪25.00+‬‬
‫‪+3.09‬‬
‫פעולות‬
‫‪15,425‬‬
‫‪17,047‬‬
‫‪19,396‬‬
‫‪25.74+‬‬
‫‪+13.78‬‬
‫השתתפויות‬
‫‪12,534‬‬
‫‪14,221‬‬
‫‪15,555‬‬
‫‪24.10+‬‬
‫‪+9.38‬‬
‫חד‪-‬פעמיות‬
‫‪66‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪87.88-‬‬
‫‪0.00‬‬
‫פרעון מלוות‬
‫‪2,826‬‬
‫‪2,696‬‬
‫‪2,533‬‬
‫‪10.37-‬‬
‫‪-6.05‬‬
‫סה"כ הוצאות‬
‫‪59,072‬‬
‫‪62,514‬‬
‫‪70,770‬‬
‫‪19.80+‬‬
‫‪+13.21‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .3‬נתוני ביצוע לעומת תקציב‬
‫א‪ .‬מתוך הנתונים המופיעים בסעיף ‪ 1‬ו‪ 2 -‬לעיל ‪ -‬להלן שיעורי ביצוע פעולות הרשות‬
‫כ‪ % -‬מהתקציב המאושר‪:‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫הכנסות עצמיות‬
‫ארנונה‬
‫‪101.15‬‬
‫‪98.04‬‬
‫‪99.55‬‬
‫מים וביוב‬
‫‪176.00‬‬
‫‪778.57‬‬
‫‪32.86‬‬
‫יתר עצמיות‬
‫‪105.72‬‬
‫‪104.66‬‬
‫‪176.02‬‬
‫‪101.89‬‬
‫‪100.07‬‬
‫‪112.46‬‬
‫הכנסות ממשלה‬
‫חינוך ותרבות‬
‫‪116.70‬‬
‫‪117.85‬‬
‫‪113.01‬‬
‫רווחה‬
‫‪103.44‬‬
‫‪105.97‬‬
‫‪91.77‬‬
‫מענק משרד הפנים‬
‫‪294.55‬‬
‫‪72.00‬‬
‫‪96.00‬‬
‫‪112.74‬‬
‫‪113.14‬‬
‫‪104.66‬‬
‫‪104.13‬‬
‫‪102.79‬‬
‫‪110.77‬‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫הוצאות‬
‫משכורות‬
‫‪100.45‬‬
‫‪102.39‬‬
‫‪102.16‬‬
‫כלליות‬
‫‪126.60‬‬
‫‪103.69‬‬
‫‪113.79‬‬
‫מימון‬
‫‪102.13‬‬
‫‪118.78‬‬
‫‪109.09‬‬
‫פעולות‬
‫‪98.60‬‬
‫‪99.09‬‬
‫‪112.03‬‬
‫השתתפויות‬
‫‪107.23‬‬
‫‪107.05‬‬
‫‪99.28‬‬
‫חד‪-‬פעמיות‬
‫‪82.50‬‬
‫‪26.67‬‬
‫‪53.33‬‬
‫פירעון מלוות‬
‫‪116.01‬‬
‫‪99.12‬‬
‫‪106.74‬‬
‫סה"כ הוצאות‬
‫‪104.05‬‬
‫‪102.52‬‬
‫‪110.77‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהנתונים המופיעים בסעיף א' לעיל נראה בבירור כי ‪:‬‬
‫‪ .1‬שיעור ביצוע גביית הארנונה עלה בשיעור מזערי ‪ - 1.5%‬מ‪ 98.04 -‬מהתכנון‬
‫המקורי לשנת ‪ 2012‬לכדי ‪ 99.55%‬בשנת ‪ .2013‬העליה בשיעור ביצוע הגביה לעומת‬
‫התכנון המקורי אינה מכסה את הפער בירידה בשיעור הגביה מהחיובים השוטפים‬
‫(מ‪ 96.84% -‬בשנת ‪ 2012‬ל‪ 96.37% -‬בשנת ‪ ) 2013‬והתוצאה מתבטאת בגידול שחל‬
‫ביתרת החייבים מ‪ 13,000 -‬אלש"ח בשנת ‪ 2012‬לכדי ‪ 15,043‬אלש"ח בשנת ‪.2013‬‬
‫הגידול ביתרת החייבים אינה מאותת על נחישות הגזברות בנקיטת ההליכים‬
‫המתחייבים לגביית חובות הארנונה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניכרת עליה בהקצבות ממשלתיות בפועל בתחומי החינוך והתרבות לעומת קצוץ‬
‫מסויים בתחומי הרווחה‪ :‬מ‪ 113.14% -‬בשנת ‪ 2012‬ל‪ 104.66% -‬בשנת ‪ . 2013‬יש‬
‫להניח כי חלק מהגידול נובע מגידול באוכלוסיית התושבים וחלקו מהפעלת‬
‫תוכניות ייחודיות שלא הופעלו בשנים קודמות ועקב כך זכו לתקציבים נוספים‪.‬‬
‫‪ .3‬ההוצאות בגין שכר בשנת ‪ 2013‬עלו ב‪ 2.16% -‬על התכנון המקורי לעומת ‪2.39%‬‬
‫בשנת ‪.2012‬‬
‫‪ .4‬ההוצאות בגין פעולות הרשות תאמו את התכנון המקורי בסטייה של ‪12%‬‬
‫לעומת תאימות כמעט מלאה בשנת ‪. 2012‬‬
‫‪ .5‬השתתפות הרשות בגופים נתמכים מראה על תאימות מלאה בשנת ‪ 2013‬לעומת‬
‫ביצוע יתר של ‪ 7.05%‬בשנת ‪.2012‬‬
‫‪16‬‬
‫מתקני חצר בגני הילדים‬
‫כללי‬
‫‪.1‬‬
‫במסגרת תוכנית העבודה השנתית נערכה ביקורת בנושא מתקני החצר בגני הילדים‬
‫בשנה"ל תשע"ג‪ .‬במסגרת שנה"ל האמורה פעלו באזור ‪ 16‬גני ילדים עירוניים בהם למדו‬
‫‪ 521‬ילדים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הפעילות בחצר היא חלק מתוכנית הלימודים בגן הילדים ומהווה חוויה מהנה ומאתגרת‬
‫לילדים‪ .‬החצר משמשת לפעילויות שקשה לקיימן בין כותלי הגן עקב מגבלות מרחב‪,‬‬
‫גודל ותהודה‪ .‬בחצר מתקיימות פעילויות דומות לאלו הנערכות במרחב הגן‪ ,‬כמו משחק‬
‫סוציו‪-‬דרמטי‪ ,‬בנייה ויצירה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בעת הפעילות בחצר‪ ,‬הילדים מפתחים תחושת שליטה במרחב‪ ,‬מגלים את גבולות‬
‫היכולת הגופנית שלהם‪ ,‬מאמנים את יכולתם המוטורית‪ ,‬מטפחים את תחושת‬
‫העצמאות‪ ,‬לומדים לפעול כחברים בקבוצה‪ ,‬עוקבים אחר החי והצומח וחשים את‬
‫השינויים המתרחשים בטבע ובסביבה הקרובה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בחצר הגן יש בדרך כלל מתקנים שונים‪ ,‬קבועים וניידים‪ ,‬שטחי פעילות‪ ,‬גינה לימודית‬
‫ולעתים גם פינת חי‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪4.1‬‬
‫מתקנים קבועים‪ :‬ארגז חול‪ ,‬סככות‪ ,‬מכשירים לפעילות גופנית (מתח‪ ,‬סולמות‪,‬‬
‫בתי משחק‪)..‬‬
‫‪4.2‬‬
‫מתקנים ניידים‪ :‬מתקנים ואביזרים ניידים כגון אוהלים‪ ,‬כלי משחק לחול ולמים‬
‫המוחזרים לאחסון וכיו"ב‪.‬‬
‫‪4.3‬‬
‫גינה לימודית‪ :‬חלק מהחצר המיועד לגידול צמחי מאכל ולעיסוק בפעילות‬
‫חקלאית‪ ,‬בגידול ירקות ועוד‪.‬‬
‫‪4.4‬‬
‫פינת חי‪:‬פינה נוחה ונגישה בחצר הגן ובה בעלי חיים כגון דגים‪ ,‬אוגרים‪ ,‬ארנבות‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪.5‬‬
‫מקום אחסון‪ :‬מחסן בחצר הגן לאחסון ציוד ומתקנים ניידים‬
‫משרד החינוך הטיל את מלוא האחריות לגבי בטיחות‪ ,‬תקינות ותחזוקה ראויה של‬
‫מתקני החצר בגני הילדים על הרשות המקומית‪ .‬באחריות הרשות המקומית לרכוש‬
‫מתקני משחק מבעלי תו תקן בלבד וכן להתקינם‪ ,‬כולל כיסוי השטח ע"י בעלי תו תקן‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.6‬‬
‫בפני הרשות המקומית עומדות שתי אפשרויות‪ :‬לתחזק את מתקני המשחק בעצה (לקבל‬
‫היתר תו תקן ממכון התקנים) או לחילופין להתקשר עם חברה לאחזקת מתקני משחק‬
‫בעלת היתר לתו תקן ולתחזוקה ממכון התקנים‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הצבתם‪ ,‬התקנתם וכן תחזוקתם השוטפת של מתקני המשחק בגני הילדים המצויים‬
‫בתחום שטח שיפוטה של אזור היא באחריות מחלקת החינוך והממונה על הבטיחות של‬
‫המועצה כאשר המטלות הנדרשות‪ -‬ביקורים וטיפולים שוטפים‪ -‬מתבצעים באמצעות‬
‫חברה חיצונית שהיא בעלת תו תקן ממכון התקנים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מכון התקנים הוא הגוף המקצועי אשר אחראי על מתן אישורי העמידה בתקן‪ ,‬בנוסף‬
‫לסמכותו להכשיר ולהסמיך גופים אחרים לערוך את הבדיקות התקופתיות הנדרשות‬
‫לעמידה בהוראות התקן‪ ,‬דהיינו‪ :‬קבלת היתר לתו תקן לתחזוקת מתקני משחק‪.‬‬
‫הוראות התקן והדרישות הכלליות למתקני משחק‬
‫‪.9‬‬
‫משרד החינוך הטיל את מלוא האחריות לבטיחות‪ ,‬תקינות ותחזוקה ראויה של המתקנים‬
‫בגני הילדים על הרשות המקומית‪ .‬כמו כן מציין חוזר מנכ"ל משרד החינוך כי אם יתגלו‬
‫ליקויי בטיחות‪ ,‬על הרשות המקומית מוטלת החובה לתקנם‪ .‬מודגש כי הרשות המקומית‬
‫אחראית לתקינות המבנים‪ ,‬המתקנים והחצרות הכלולים בשטח הגן ובדרכי הגישה אליו‬
‫ועליה להפעיל את השירותים השונים כדי לתקן או להסיר מפגעים העלולים לגרום‬
‫לתאונות‪.‬‬
‫‪ .10‬מתקני המשחק בגני הילדים מחויבים לעמוד בת"י ‪ ,1498‬דרישה המעוגנת בחוזר מנכ"ל‬
‫משרד החינוך‪ .‬יש לתעד את פעילות הבטיחות עפ"י דרישות התקן ולהתקין נוהלים‬
‫לביצוע בדיקות התחזוקה הנדרשות בתקן‪ .‬להלן הוראות מחוזר מנכ"ל משרד החינוך‬
‫בנושא תקן מתקני המשחק והדרישות הכלליות לגביהם‪:‬‬
‫"‪11.2.1‬‬
‫מתקני החצר המותקנים בגני הילדים יהיו בהתאם לדרישות התקן ‪" ,1498‬מתקני‬
‫משחק לילדים"‪ ,‬שפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי על כל חלקיו (כללי‪,‬‬
‫תוכן המתקנים‪ ,‬התקנת המתקנים‪ ,‬בדיקות תחזוקה ודרישות מיוחדות למינים‬
‫שונים של מתקנים)‪ .‬אין להכניס לגן הילדים מתקני חצר מכל סוג שלא‬
‫בהתאם לאמור לעיל‪ .‬כמו כן לא יותקנו בגני הילדים מתקנים שגובהם עולה‬
‫על ‪ 2.5‬מ'‪ .‬אחזקת המתקנים ואבטחת אמינותם יהיו בהתאם להוראות‬
‫שפורסמו על ידי היצרנים ולהנחיות המפורטות בתקן ‪ 1498‬ובפיקוח מחלקת‬
‫ההנדסה של הרשות המקומית‪ .‬אין להוסיף התקנים למתקני המשחקים שאינם‬
‫חלק אינטגראלי ראשוני מהם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪11.2.2‬‬
‫רשויות מקומיות ובעלויות הרוכשות ומתקינות מתקני חצר בגני הילדים‬
‫תקפדנה שהציוד הנרכש ישא תו תקן‪.‬‬
‫‪11.2.3‬‬
‫הצבתם ומיקומם של המתקנים חייבים להיות בהתחשב באזורי המשחק‬
‫השונים ובאופי הפעילות ובהתאם לדרישות המתקן כפי שמפורט בתקן‬
‫הישראלי הנוגע בדבר‪.‬‬
‫‪11.2.4‬‬
‫מתקני שעשועים (מתקנים מתנפחים‪ ,‬גלגל מסתובב וכד') שאינם מוגדרים‬
‫כמתקני משחקים שחלות עליהם דרישות התקן ‪ 1498‬חייבים לעמוד בדרישות‬
‫‪ 1604‬על חלקיו ובהנחיות משרד החינוך בנוהל מתקנים מתנפחים‪.‬‬
‫‪11.2.5‬‬
‫מתחת למתקני חצר שקיימת אפשרות נפילה מהם‪ ,‬כגון מגלשה‪ ,‬נדנדות וכד'‪,‬‬
‫יש לפזר חול טבעי נקי שאינו מכיל חומר גרוס מלאכותי בעומק של ‪ 30‬ס"מ‬
‫לפחות‪ ,‬או להתקין משטח בולם נפילה אחר המאושר על ידי מכון התקנים‪.‬‬
‫המרחק בין מתקן משחקים הדורש בלימה למשטח הקשיח יהיה לפחות ‪ 2‬מ'‪.‬‬
‫‪11.2.6‬‬
‫מתקני חצר יותקנו באופן שלא יאפשר להמשיך ולטפס מהם על עצים‪ ,‬אח‬
‫חלקי בניין‪ ,‬אל גדרות ואל מתקנים אחרים‪.‬‬
‫‪11.2.7‬‬
‫בפירוט המתקנים השונים המובאים בהמשך ניתנו עיקרי הדרישות‬
‫הבטיחותיות החשובות לידיעתה ולטיפולה של מנהלת הגן‪.‬‬
‫‪11.3‬‬
‫הדרישות הכלליות לגבי מתקני משחק‪.‬‬
‫‪11.3.1‬‬
‫שטחי המשחק של המתקנים השונים לא יחפפו זה את זה‪.‬‬
‫‪11.3.2‬‬
‫השטח שמתחת למתקנים שקיימת אפשרות נפילה מהם ירופד בחול טבעי‬
‫בעומק של ‪ 30‬ס"מ לפחות או בחומר אחר בעל כושר בלימה תואם‪.‬‬
‫‪11.3.3‬‬
‫במתקני המשחק שיותקנו בגני הילדים לא תהינה פינות חדות ונקודות הילכדות‬
‫של הראש שקוטרן בין ‪ 89‬ל‪ 230 -‬ס"מ‪ ,‬ולא תהינה נקודות היצבטות או‬
‫היחתכות‪ ,‬לפי דרישות התקן הישראלי המעודכן למתקני משחקים ‪.1498‬‬
‫‪11.3.4‬‬
‫בסיסי העיגון של המתקנים השונים לא יבלטו מעל פני הקרקע‪.‬‬
‫‪11.3.5‬‬
‫תקינות המתקנים ושלמותם תיבדקנה באופן חזותי מידי יום על ידי מנהלת הגן‪.‬‬
‫פעם בשבוע תבדוק מנהלת הגן את יציבות המתקנים (נקודות שחיקה כגון‬
‫חיבורים‪ ,‬אמצעי תליה וכד')‪ .‬מתקן פגום‪ ,‬העלול לסכן את המשתמשים בו‪ ,‬יוצא‬
‫משימוש עד לתיקונו‪.‬‬
‫‪11.3.6‬‬
‫בדיקות מחייבות של מתקני משחקים‪ :‬תקן מתקני המשחקים ‪( 1498‬המעודכן‬
‫והתקף ממארס ‪ )2006‬מחייב שלוש בדיקות תקופתיות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקה חודשית‪ :‬בדיקה זו מתבצעת על ידי הרשות המקומית והבעלות‪.‬‬
‫מבצע אותה איש תחזוקה העובר על המתקנים ובודק את שלמות החלקים‪,‬‬
‫את טיב החיבורים והשרשראות של הנדנדות‪ ,‬את החיבורים לקרקע ואת‬
‫המצעים מתחת למתקנים וסביבם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקה שנתית‪ :‬פעם בשנה מתבצעת בדיקה של כלל המתקנים על ידי מהנדס‬
‫או הנדסאי או טכנאי שהוכשרו ואושרו על ידי מכון התקנים הישראלי‬
‫לבדוק מתקני משחקים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ג‪ .‬בדיקה תלת‪-‬שנתית‪ :‬פעם בשלוש שנים מבוצעת בדיקה של מעבדה מוסמכת‬
‫לבדיקת מתקני משחקים של מכון התקנים הישראלי או מעבדה שאושרה‬
‫לבדוק מתקני משחקים מטעם מכון התקנים‪.‬‬
‫‪11.3.7‬‬
‫לאחר שנבדקו המתקנים ואותרו הליקויים‪ ,‬תדאגנה הרשות המקומית והבעלות‬
‫לתיקון ליקויים אלו‪ .‬מנהלת הגן תוודא‪ ,‬כי פעולות התחזוקה והתיקון‬
‫מתקיימות ומתבצעות‪ .‬מתקנים שלא תוקנו יורחקו מיידית משטח הגן‪" .‬‬
‫ממצאי הביקורת‬
‫ביקורות חודשיות‬
‫‪ .11‬המועצה מעסיקה ממונה בטיחות מוסדות חינוך‪ ,‬בעל הכשרה מתאימה‪ ,‬המפקח על‬
‫בטיחות מתקני החצר של מוסדות החינוך בכלל ושל גני הילדים בפרט על מנת לוודא‬
‫תקינותם ובטיחות השימוש בהם‪.‬‬
‫‪ .12‬בתחילת שנת הלימודים‪ ,‬הממונה על הבטיחות מפיק דוח בטיחות כללי לגבי מוסדות‬
‫החינוך ובו ליקויים שיש לתקן הן במתקני החצר והן במבני מוסדות החינוך וזאת‬
‫בהתאם לשינויים ועדכונים בהנחיות ותקני הבטיחות המחייבים‪.‬‬
‫‪ .13‬דוחות הביקורת החודשיים מוגשים למנהל מחלקת החינוך‪ ,‬לגננות הגנים ולאחראי על‬
‫תחזוקת גני הילדים‪ .‬דוחות הביקורת הנ"ל כוללים התייחסות לביצוע תיקון הליקויים‬
‫שהתגלו ‪.‬‬
‫‪ .14‬מסקירת דוחות הביקורת החודשיים עולה כי ‪:‬‬
‫‪14.1‬‬
‫קיימת שונות ניכרת בין הגנים ביחס למתקני החצר המוצבים בהם‪ :‬לצד גנים‬
‫שבהם קיים "עושר ומגוון" של מתקני חצר קיימים גנים בהם מתקני החצר הם‬
‫בסיסיים ביותר‪.‬‬
‫‪14.2‬‬
‫קיימת שונות מהותית גם באמצעי הכיסוי של שטחי החצר‪ 7 :‬גנים בדשא‬
‫סינטטי‪ 6 ,‬גנים במשטחי גומי ו‪ 3 -‬גנים בחול‪.‬‬
‫‪14.3‬‬
‫הביקורת החודשים אינה מתייחסת לכלל המתקנים המוצבים בגנים אלא רק‬
‫למתקנים שתקינותם נבדקה‪.‬‬
‫‪14.4‬‬
‫קיימים מתקנים שתדירות בדיקתם אינה חודשית סדירה‪.‬‬
‫‪14.5‬‬
‫הליקוי הנפוץ ביותר המופיע בדוחות הביקורת החודשיים הוא ניקיון חצר הגן‪.‬‬
‫הליקוי הזה משותף ל‪ 8 -‬גנים באופן רציף בחודשים ‪ .2-6/2013‬התרשמות‬
‫הביקורת היא כי ניקיון חצרות הגנים סובל מהתייחסות של הזנחה רצופה שאינו‬
‫ראוי למוסד ציבורי בכלל ומוסד חינוכי בפרט‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14.6‬‬
‫לא קיים תאום בין מחלקת האחזקה לממונה על הבטיחות באשר למועדי תיקון‬
‫הליקויים שנמצאו במתקני החצר‪ .‬עקב כך נעדרת נוכחותו החיונית של הממונה‬
‫על הבטיחות בעת תיקון הליקויים וזאת על מנת לוודא כי התיקון מבוצע כראוי‬
‫ושהמתקן ‪ ,‬לאחר תיקונו‪ ,‬בטוח לשימוש הילדים‪.‬‬
‫‪14.7‬‬
‫הערת בטיחות חשובה מתחילת שנה"ל תשע"ג של ציפוי עמודי סככות הצל‬
‫בחומר גמיש‪ -‬לא טופל עד סוף שנה"ל‪.‬‬
‫‪14.8‬‬
‫דוחות הביקורת אינם מפרטים את כלל המתקנים המוצבים בכל גן וגן‪.‬‬
‫ביקורת שנתית‬
‫‪ .15‬לצורך עריכת ביקורת שנתית לגבי בטיחות מתקני החצר של מוסדות החינוך ‪ ,‬המועצה‬
‫התקשרה עם חברת איזוטופ‪.‬‬
‫‪ .16‬הסכם ההתקשרות נחתם לפי הצעת מחיר מיום ‪.10/3/2013‬‬
‫‪ .17‬הביקורת השנתית נערכה בתאריך ‪ 30/7/2013‬לקראת שנה"ל תשע"ד‪.‬‬
‫‪ .18‬על פי דוחות הביקורת הנ"ל‪ ,‬מתקני המשחקים של כל הגנים תואמים את דרישות התקן‬
‫הישראלי ‪.1498‬‬
‫בדיקות מכון התקנים‬
‫‪ .19‬על פי ההנחיות‪ ,‬על מכון התקנים לערוך ביקורת בתדירות של אחת ל‪ 3 -‬שנים ובשנה‬
‫המבוקרת (שנה"ל תשע"ג ) נערכו ביקורות בטיחות על ידי מכון התקנים ב‪ ?? -‬גנים‪:‬‬
‫‪ .20‬לדברי ממונה הבטיחות על מוסדות החינוך‪ -‬מכון התקנים לא ביצע כל ביקורת בשנה זו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫סיכום והמלצות הביקורת‬
‫‪ .21‬הביקורת ממליצה על הצורך בסטנדרטיזאציה בקביעת סוגי המתקנים שיוצבו בגני‬
‫הילדים תוך אחידות מגוון המתקנים וזאת למניעת השונות בין הגנים ולצורך הענקת‬
‫המיומנויות שהמתקנים השונים אמורים להעניק לילדי הגנים‪.‬‬
‫‪ .22‬הביקורת ממליצה לכלול בדוחות הביקורת החודשיים את מגוון המתקנים הקיימים בכל‬
‫גן תוך ציון מידת בטיחותם ופירוט הליקויים שנמצאו תוך ציון הדרך לתיקון הליקויים‪.‬‬
‫הביקורת מציינת כי הדוחות החודשיים תוקנו בהתאם להמלצה זו על ידי הממונה על‬
‫בטיחות מוסדות החינוך‪.‬‬
‫‪ .23‬הביקורת בדעה כי יש לקבוע אמצעי אחיד לכיסוי שטחי החצר (דשא סינטטי‪ ,‬אריחי‬
‫גומי)‪.‬‬
‫‪ .24‬הביקורת ממליצה להקפיד הקפדה יתירה ורצופה על ניקיון חצרות הגנים‪ -‬כראוי למוסד‬
‫ציבורי בכלל ומוסד חינוכי בפרט ‪.‬‬
‫‪ .25‬הביקורת ממליצה להורות למחלקת האחזקה לתאם מועדי תיקון הליקויים עם הממונה‬
‫על הבטיחות ולא לבצע כל תיקון ללא נוכחותו של הממונה על הבטיחות‪.‬‬
‫‪ .26‬לחילופין ‪ -‬הביקורת ממליצה לשקול העברת ביצוע תיקון הליקויים במתקני החצר‬
‫לחברת אחזקה חיצונית‪ .‬נקיטת חלופה זו תעביר את האחריות לביצוע התיקונים‬
‫הדרושים מהמועצה לגורם חיצוני על כל המשתמע מכך מהבחינה הנזיקית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫נספח ‪ – 1‬הדרישות העיקריות לגבי מתקני משחק שונים‬
‫‪ 11.4.1‬סככת בובות‬
‫א‪ .‬אין להציב סככת בובות סמוך לעצים‪ ,‬למדרגות וכד' מחשש שהילדים יטפסו עליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גג הסככה יהיה עשוי עץ או חומר בלתי שביר אחר ועמיד לשנים רבות‪.‬‬
‫‪ 11.4.2‬סככת צל‬
‫א‪ .‬גובהה של סככת הצל יהיה ‪ 2.5‬מ'‪ .‬הסככה תהיה יציבה‪ ,‬ובסיסי העיגון לא יבלטו מעל‬
‫פני הקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬שטחו של השטח המוצל בחצר גן הילדים יהיה בין ‪ 15%‬ל‪ 30% -‬לפחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין להתקין סככה בסמוך לעצים‪ ,‬לגדרות ולמתקנים שונים כדי למנוע טיפוס ילדים‬
‫עליה‪ ,‬אף שיש לעודד נטיעת עצי צל בחצר הגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לדאוג להתקנת מקומות ישיבה מתחת לאזורים מוצלים‪.‬‬
‫‪ 11.4.3‬ארגז חול‬
‫א‪ .‬הבעלות תדאג שארגז החול ימולא כדי שני שלישים מבית קיבולו‪ .‬סוג המילוי יהיה‬
‫חול נקי‪ .‬יש לנקות את החול פעמיים בשנה לפחות‪ .‬רצוי להתקין סככת צל מעל‬
‫ארגז החול‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתחילתו של כל יום לימודים יש לגרף את החול שבארגז על ידי מבוגר ולאחסן את‬
‫המגרפה במקום בטוח ויש לסלק מארגז החול את הלכלוך ואת החפצים הזרים‪ .‬יש‬
‫להקפיד במיוחד על סילוק חפצים חדים‪ .‬בסיום יום הפעילות יש לכסות את ארגז‬
‫החול בכיסוי מאוורר‪ .‬אם אין משתמשים בארגז החול במהלך היום‪ ,‬יש להקפיד‬
‫לכסותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלוי ארגז החול יהיו בגובה של ‪ 20‬ס"מ מפני הקרקע לכל היותר‪ ,‬בעל פינות מעוגלות‪,‬‬
‫ורצוי מחומר גמיש וקל‪ ,‬כגון גומי‪.‬‬
‫ד‪ .‬ארגזי חול הם מוקד משיכה לחיות משוטטות כגון חתולים וזוחלים העושים את‬
‫צרכיהם בחול ולכן הם עלולים להיות מקור למפגעים בריאותיים ולמחלות‪ .‬אם‬
‫מזהים בארגז החול פרעושים וצרכים של בעלי חיים‪ ,‬יש לזמן תברואן‪/‬וטרינר‬
‫מהרשות המקומית לניקוי החול ולטיפול בו‪ .‬במידת הצורך על הרשות‪/‬הבעלות‬
‫להחליף את החול לחול נקי וחדש‪.‬‬
‫‪ 11.4.4‬נדנדה "עלה ורד"‬
‫א‪ .‬יש להתקין בנדנדה אמצעי אחיזה למתנדנד‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להתקין אמצעי בלימה כדי למנוע היתקלות בקרקע (אמצעי בלימה‪ :‬חול בעומק ‪30‬‬
‫ס"מ‪ ,‬צמיגים או משטח בלימה אחר המאושר ע"י מכון התקנים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬מספר הילדים המתנדנדים בנדנדה יהיה כמספר המושבים שלה‪ .‬לא יורשו להתנדנד על‬
‫מושב יותר משני ילדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגובה המירבי של משטחי הישיבה יותאם לגיל המשתמש בו ולא יעלה על מטר אחד‪.‬‬
‫ה‪.‬בעת השימוש בנדנדה יש להרחיק ממנה ילדים שאינם מתנדנדים למרחק של ‪ 1.5‬מ'‬
‫לפחות‪.‬‬
‫‪ 11.4.5‬נדנדה תלויה‬
‫א‪ .‬הנדנדה תמוקם באזור ובאופן שתנועתה לא תפריע לפעולות משחק אחרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגובה המזערי של משטחי הישיבה מעל פני הקרקע יהיה ‪ 45‬ס"מ והגובה המירבי יהיה‬
‫‪ 63‬ס"מ‪.‬‬
‫ג‪ .‬החבלים‪/‬השרשראות יהיו בתוך צינור פלסטי שקוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬השימוש בנדנדה תלויה מחייב השגחה צמודה של מבוגר‪.‬‬
‫ה‪ .‬כאשר מורידים את מושב הנדנדה מהחבלים‪/‬השרשראות‪ ,‬יש ללפף אותם על משקוף‬
‫הנדנדה או לקשור אותם אל אחד העמודים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪11.4.6‬‬
‫קרוסלה‪-‬סחרחרת‬
‫אין להשתמש בגן הילדים בקרוסלה‪-‬סחרחרת הבנוי ממוטות שבקצותיהם מושבים‪ ,‬ואם‬
‫מתקן כזה נמצא בגן‪ ,‬יש להרחיקו‪ .‬עם זאת אפשר להשתמש בקרוסלה בעלת מעקה‬
‫הסוגר עליה מכל עבריה והמוגבלת במהירותה‪ .‬יש להקפיד שהרווח בין קרקעית הקרוסלה‬
‫ובין הקרקע לא יהיה יותר מ‪ 10 -‬ס"מ‪ ,‬כדי למנוע זחילת ילדים מתחת לקרוסלה‪.‬‬
‫‪ 11.4.7‬מגלשה‬
‫א‪ .‬מומלץ שגבוהה המירבי של המגלשה יהיה ‪ 2.5‬מ'‪.‬‬
‫ב‪ .‬למרגלות מישור ההחלקה ייכרה בור שמידותיו המזעריות תהינה ‪1.2‬מ' ‪ 2 X‬מ' ועומקו‬
‫‪ 30‬ס"מ‪ .‬הבור ימולא חול נקי עד שפתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לגרף את החול פעם ביום‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפני משטח החול של המגלשה לא יותקן כל מתקן משחק אחר‪ ,‬והגלישה לא תסתיים‬
‫בארגז החול הכללי‪.‬‬
‫ה‪.‬משטח הגלישה של המגלשה יהיה ללא פגימה‪ .‬חלקה התחתון של המגלשה יהיה מוגבה‬
‫מעל פני הקרקע ב‪ 22-42 -‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ 11.4.8‬סולמות טיפוס‬
‫א‪ .‬רצוי שרוחב סולמות הטיפוס לא יעלה על ‪ 110‬ס"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬סולמות לא יותקנו סמוך למשטחים מרוצפים או מתחת לעצים שאפשר לטפס עליהם‬
‫מהסולמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬סולמות קשת לא יהיו בעלי מאחז יש בחלקם העליון‪ .‬השלבים התחתונים של‬
‫הסולמות יתחילו מגובה של ‪ 1.20‬מ' לפחות‪ .‬הסולמות תשמש להיתלות בידיים בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬את המשטח שמתחת לסולמות הטיפוס חובה לרפד בחול בעומק ‪ 30‬ס"מ לפחות‪ .‬רוחב‬
‫משטח החול יהיה ‪ 1.5‬מ' מכל צד‪.‬‬
‫‪ 11.4.9‬מתקן חבית‬
‫א‪ .‬סולם טיפוס הכולל חבית ייבנה באופן שמשני קצות החבית יהיו השלבים במרחק ‪10‬‬
‫ס"מ בלבד משפת החבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬החבית תהיה שלמה‪ ,‬בלי בליטות וחורים ובלי חלודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין להשתמש בחצאי חביות‪.‬‬
‫‪ 11.4.10‬חצר גרוטאות בגן הילדים‬
‫א‪ .‬חצר עשירה כוללת פרטי בניה‪ ,‬אביזרים וכלים המאפשרים פעילות רב‪-‬גונית ומזמנים‬
‫אפשרויות למשחק‪ ,‬ליצירה וללמידה‪ .‬חפצים ואביזרים אלו נרכשו בחלקם כחדשים‬
‫למטרות משחק‪ ,‬ובחלקם הם גרוטאות שהובאו על ידי הצוות החינוכי וההורים‬
‫למטרות פיתוח הדמיון וכושר ההמצאה שדל הילדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגרוטאות משמשות חוליה מקשרת בין עולם הילדים לעולם המבוגרים‪ ,‬ומאפשרות‬
‫פעילות עם עצמם‪ ,‬עם כלים ועם מכשירים ממשיים‪ ,‬כמו חביות‪ ,‬בולי עץ‪ ,‬צמיגים‪,‬‬
‫ארגזים‪ ,‬מכשירי חשמל‪ ,‬חלקי מכונות ועוד‪.‬‬
‫ג ‪ .‬שילוב גרוטאות בחצר הגן‬
‫מרחב החצר‪.‬‬
‫‪ .1‬הגרוטאות תשמשנה להבניית המשחק על פי בחירת הילדים בכל‬
‫‪ .2‬סידור הגרוטאות בחצר לא ימנע מהילדים לנוע בחצר‪ ,‬אלא יצור הזדמנויות‬
‫ואתגרים להתנסות בתנועה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כללי הזהירות והבטיחות באחזקת גרוטאות בחצר הגן‬
‫‪ .1‬לפני תחילת הפעילות יש לקבוע יחד עם הילדים את כללי ההתנהגות והשימוש‬
‫בגרוטאות‪.‬‬
‫‪ .2‬לפני פתיחת הגן במסגרת סריקת הבוקר תינתן תשומת לב מיוחדת לבדיקת‬
‫שלמותם ותקינותם של חפצים וגרוטאות הנמצאים בשימוש בחצר‪ ,‬וכן לחפצים‬
‫חשודים‪.‬‬
‫‪ .3‬גרוטאה המסכנת את הילדים ואינה ראויה לשימוש יש להוציא מהחצר ולפנותה‬
‫מהר ככל האפשר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫חוזי המועצה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪ 1.1‬חוזה מהווה ביטוי מישפטי להסכמה הנובעת ממפגש הרצונות בין שני צדדים כשירים‪.‬‬
‫התקשרות בחוזה היא פעילות יום יומית גם במסגרת פעילויות הרשות המקומית‬
‫המסדירה את פעולותיה על פי סמכויותיה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬קיימים סוגים שונים של חוזים ובהם‪ :‬חוזה קבלנות‪ ,‬חוזה שכירות‪ ,‬חוזה ביטוח‪ ,‬חוזה‬
‫העסקה ועוד‪..‬‬
‫‪ 1.3‬סעיף ‪ 192‬לצו המועצות המקומיות קובע כי‪:‬‬
‫"לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין‪ ,‬להזמנת טובין או לביצוע‬
‫עבודה‪ ,‬אלא על פי התוספת הרביעית‪".‬‬
‫‪ 1.4‬התוספת הרביעית מסדירה הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות‪.‬‬
‫‪ 1.5‬ס' ‪ 3‬לתוספת הרביעית קובע סוגי התקשרויות שהרשות רשאית להתקשר בחוזה וללא‬
‫מכרז‪.‬‬
‫‪ 1.6‬בין סוגי ההתקשרויות הנ"ל ניתן למנות בין היתר‪:‬‬
‫א‪ .‬חוזים להעברת טובין או לביצוע עבודות שערכו אינו עולה על ‪;₪ 15,000‬‬
‫ב‪ .‬חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה עם הספק היחיד בארץ;‬
‫ג‪ .‬חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה מתקשרת בו‬
‫להצלת נפש או רכוש;‬
‫ד‪ .‬חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים או יחסי אמון‬
‫מיוחדים;‬
‫‪ 1.7‬ס' ‪( 8‬ב) לתוספת הרביעית מחייב את המועצה לנהל רשימה של ספקים וקבלנים‪ ,‬אשר‬
‫רשאים להשתתף במכרזי זוטא‪ ,‬ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים‬
‫והקבלנים האמורים‪ .‬הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור‪ .‬כל ספק או קבלן רשאי לבקש‬
‫לצרפו לרשימה האמורה וועדת המכרזים מחוייבת לדון בבקשתו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 1.8‬ס' ‪( 8‬ד) לתוספת מאפשר לרשות מקומית להימנע מפרסום מכרז פומבי באותם מקרים‬
‫שהיקפי ההתקשרות מסתכמים בסכומים נמוכים יחסית‪( .‬הנתונים הם הרלוונטיים לגבי‬
‫המועצה המקומית קירית עקרון)‬
‫א‪ .‬לגבי התקשרות ‪ ₪ 15,000-37,500‬נדרשת פניה ל‪ 4 -‬ספקים‪/‬קבלנים;‬
‫ב‪ .‬לגבי התקשרות ‪ ₪ 37,500-75,000‬נדרשת פניה ל‪ 6 -‬ספקים‪/‬קבלנים‪.‬‬
‫‪ 1.9‬הביקורת ביקשה לבחון את אופן ניהול ומעקב אחר חוזי ההתקשרות המחייבים את‬
‫המועצה‪.‬‬
‫‪ 1.10‬לשם ביצוע הביקורת‪ ,‬התקיימו מפגשים עם גזבר המועצה ומנהלת החשבונות‪.‬‬
‫‪ .2‬המצב הרצוי‬
‫‪ 2.1‬הביקורת גורסת כי קיומו של אורגן מרכזי אחד ברשות האחראי לטיפול בחוזי‬
‫ההתקשרות של המועצה הינו מרכיב חיוני‪ .‬באחריותו של האורגן לדאוג לרישום‬
‫החוזים‪ ,‬ולמעקב אחריהם יש כמובן משמעויות חוקיות וכספיות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬המצב הרצוי מחייב ניהול פנקס חוזים ובו רישום כרונולוגי של כל החוזים‬
‫וההתקשרויות בהם נוצרה התחייבות כספית של המועצה כלפי גורמי חוץ‪.‬‬
‫‪ 2.3‬מן הראוי כי חוזי ההתקשרות המקוריים יישמרו בגזברות המועצה ורק עותקים ממנו‬
‫יועברו ליחידות המועצה האחרות אשר באחריותן ליישם את חוזי ההתקשרות‪.‬‬
‫‪ 2.4‬קיום מעקב שוטף אחר מועדי תפוגת החוזים ואתראה מוקדמת בטווח של חודשיים‬
‫בטרם פקיעת חוזה ההתקשרות רק תייעל את המערכת החוזית ותמנע מצב של המשך‬
‫קיום ההתקשרות עם הספק למרות פקיעת חוזה ההתקשרות איתו‪.‬‬
‫‪ .3‬המצב בפועל‬
‫‪ 3.1‬הביקורת ביקשה וקיבלה את רשימת הספקים‪/‬נותני שירותים להם כרטיסים בהנהלת‬
‫החשבונות של המועצה (ספר ‪.) 6‬‬
‫‪ 3.2‬מריכוז הנתונים עולה כי בשנת ‪ 2013‬המועצה ביצעה עיסקאות בהיקף של ‪65,162‬‬
‫אלש"ח עם ‪ 640‬ספקים ומוסדות אשר יתרת ההתחייבויות בגינן ליום ‪ 31/12/2013‬היתה‬
‫בסך של ‪ 5,051‬אלש"ח (‪.)7.75%‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 3.3‬התפלגות ההתקשרויות מוצגת להלן‪:‬‬
‫יתרות‬
‫‪%‬‬
‫עיסקאות‬
‫‪%‬‬
‫משרדי ממשלה‬
‫‪-306,098‬‬
‫‪-6.06‬‬
‫‪6,496,347‬‬
‫‪9.97‬‬
‫ספקים ונותני שירותים‬
‫‪3,880,319‬‬
‫‪76082‬‬
‫‪48,776,581‬‬
‫‪74.85‬‬
‫משכ"ל‬
‫‪1,099,548‬‬
‫‪21.77‬‬
‫‪3,979,140‬‬
‫‪6.11‬‬
‫עמותות‪,‬עיריות בתי"ס‬
‫‪377,196‬‬
‫‪7.47‬‬
‫‪5,910,811‬‬
‫‪9.07‬‬
‫סה"כ‬
‫‪5,050,965‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪65,162,879‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪ 3.4‬הביקורת ביקשה לבחון את אופן ניהול חוזי ההתקשרות של ‪ 54‬ספקים ונותני שירותים‬
‫אשר מחזור עיסקאותיהם עם המועצה עלו על ‪.₪ 75,000‬‬
‫‪ 3.5‬יתרותיהם של הספקים שחוזיהם נבדקו מסתכמים בסך של ‪ 1,636‬אלש"ח (‪ 32.39%‬מסך‬
‫יתרת ההתחייבויות) אשר נגזרות מהיקף עיסקאות בסך של ‪ 12,336‬אלש"ח (‪18.93%‬‬
‫מכלל העיסקאות)‪.‬‬
‫‪ 3.6‬חוזי ההתקשרות שהמועצה חתומה עליהם מצויים בתיקי הספקים ונותני השירותים‬
‫ומפוזרים בין המחלקות השונות של המועצה בהתאם למהות ההתקשרות והמחלקה‬
‫נשוא ההתקשרות– דבר המהווה מכשלה במציאת החוזים בעת הצורך והמעקב אחריהם‪.‬‬
‫‪ 3.7‬הביקורת מצאה כי לא מתנהל ספר חוזים ובו רשימת חוזים שהמועצה חתומה עליהם‪.‬‬
‫‪ 3.8‬מסקירת ‪ 54‬ההתחייבויות החוזיות של המועצה שנבדקו במסגרת הביקורת עולה כי‬
‫המועצה מחתימה את ספקיה על גבי שני סוגי מסמכים‪:‬‬
‫א‪ .‬הסכם התקשרות לביצוע עבודה‬
‫ב‪ .‬חוזה התקשרות‬
‫‪ 3.9‬הסכם ההתקשרות לביצוע עבודה‬
‫‪3.9.1‬‬
‫הסכם זה הינו מסמך בן דף אחד בודד ומוסח באופן כללי ביותר שאינו מפרט את‬
‫מהות ההתקשרות והתמורה בגין השירותים‪/‬הטובין שבמהות ההתקשרות‪.‬‬
‫‪3.9.2‬‬
‫מהמבוא להסכם בנוסחו הנהוג במועצה‪ " :‬המועצה מעוניינת לבצע עבודה באמצעות‬
‫המבצע כפי שהוסבר למבצע ב‪ :‬בקשה להצעת מחיר שהוגשה לו ואשר בה יפורטו‬
‫ככל שניתן דרישות המועצה לגבי ביצוע העבודה ובסיור בשטח המיועד לביצוע‬
‫העבודה"‬
‫"המבצע מתחייב לבצע את העבודה בהתאם לסיכום עם נציג המועצה‪"..‬‬
‫‪27‬‬
‫‪3.9.3‬‬
‫מהאמור לעיל אין כל אפשרות להסיק את מהות ההתקשרות‪.‬‬
‫‪3.9.4‬‬
‫להסכם ההתקשרות לא צורפו הצעות המחיר שהגיש הספק‪/‬נותן השירותים‪.‬‬
‫‪3.9.5‬‬
‫להסכם ההתקשרות לא‬
‫צורף תיעוד הסיכום של נציג המועצה עם הספק‪/‬נותן‬
‫השירותים‪.‬‬
‫‪3.9.6‬‬
‫בביקורת נמצא כי ‪ 23‬ספקים (‪ )42.59%‬חתומים על הסכם התקשרות עמום זה‪ .‬יתרות‬
‫ספקים‪/‬נותני שירותים אלה מסתכמים בסך של ‪ ₪ 241,400‬והיקף התקשרויותיהם‬
‫עם המועצה בסך של ‪.₪ 2,341,273‬‬
‫‪3.9.7‬‬
‫מהמצוין בהסכם ההתקשרות לגבי התמורה לספק‪/‬נותן השירותים‪" :‬המועצה‬
‫מתחייבת לשלם את תמורת ביצוע העבודה בהתאם לתנאיי התשלום שסוכמו עם‬
‫המבצע בהזמנת עבודה החתומה על ידי המועצה‪ ,‬באמצעות נציגה‪...‬ולאחר אישור‬
‫מזמין העבודה על כי בוצעה כנדרש‪".‬‬
‫‪3.9.8‬‬
‫הסכמי ההתקשרות לא מציינים סיכום על תמורה לתשלום ותנאיי התשלום‪.‬‬
‫‪ 3.10‬חוזה התקשרות‬
‫‪ 3.10.1‬חוזה ההתקשרות הסטנדרטית שהמועצה חתומה עליהם יחד עם הספק‪/‬נותן‬
‫השירותים כולל ‪ 5‬דפים ומפורט יותר מהסכם ההתקשרות‪.‬‬
‫‪ 3.10.2‬גם חוזה ההתקשרות‪ ,‬כ"אחיו התאום" אינו מפרט את מהות ההתקשרות והתמורה‬
‫שהמועצה מחוייבת בה‪.‬‬
‫‪ 3.10.3‬מהמבוא להסכם‪ " :‬הואיל והמעצה נדרשת מפעם לפעם לאנשים בעלי יכולת מתן‬
‫שירות בתחומים שונים על פי צרכי המועצה; והואיל ונותן השירות מצהיר כי הינו‬
‫בעל הכישורים הניסיון והידע המתאימים לשם מתן השירות‪"..‬‬
‫‪ 3.10.4‬המועצה חתמה והחתימה ‪ 4‬ספקים‪/‬נותני שירותים על חוזי התקשרות מסוג זה‪.‬‬
‫יתרות ספקים‪/‬נותני שירותים אלה ליום ‪ 31/12/2013‬הסתכמו בסך של ‪₪ 30,988‬‬
‫והיקף התקשרויותיהם עם המועצה בשנת ‪.₪ 305,681 – 2013‬‬
‫‪3.11‬‬
‫הביקורת לא קיבלה חוזה ההתקשרות עם ספק‪/‬נותן שירותים אחד‪.‬‬
‫‪3.12‬‬
‫התקשרויות עם ‪ 29‬ספקים‪/‬נותני שירותים אינם מפרטים את היקף ההתקשרות‪.‬‬
‫‪3.13‬‬
‫התקשרויות עם ‪ 28‬ספקים‪/‬נותני שירותים אינם מפרטים את מהות ההתקשרות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .4‬המלצות הביקורת‬
‫‪ 4.1‬הביקורת ממליצה על סריקת כל חוזי המועצה ושמירתם בקובץ " חוזי המועצה" על מנת‬
‫להקל על החיפוש והנגישות בעת הצורך‪.‬‬
‫‪ 4.2‬הביקורת ממליצה כי חוזי המועצה המקוריים ירוכזו בגזברות המועצה ורק עותקים‬
‫סרוקים ממנו יועברו למחלקות הרלוונטיות שאופי ההתקשרות נמצאת בתחום‬
‫סמכויותיה‪.‬‬
‫‪ 4.3‬הביקורת ממליצה כי המועצה‪ ,‬בשיתוף עם היועץ המישפטי של המועצה‪ ,‬תכין‬
‫הסכם‪/‬חוזה התקשרות של המועצה עם ספקים‪/‬נותני שירותים אשר יכלול פירוט מהות‬
‫ההתקשרות‪ ,‬פירוט התמורה ותנאיי התשלום‪.‬‬
‫‪ 4.4‬כמו כן הביקורת ממליצה כי כל סיכומי "נציג המועצה" עם הקבלן‪/‬נותן השירותים‬
‫ייסרקו ויהוו חלק מחוזה‪/‬הסכם ההתקשרות‪.‬‬
‫‪29‬‬