תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה הזיקנה בגיל ועיוורים

‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫המחלקה לבריאות הציבור‬
‫התוכנית ללימודי הזיקנה‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה‬
‫ועיוורים בגיל הזיקנה‬
‫עבודת תיזה בתוכנית המוסמך בלימודי הזיקנה‬
‫מאת‪:‬‬
‫לירן רפאלי‬
‫ת‪.‬ז‪031768666 .‬‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר יעקב בכנר‬
‫תאריך‪ :‬ט' טבת‪ ,‬תשע"ה‬
‫‪31.12.2014‬‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה‬
‫ועיוורים בגיל הזיקנה‬
‫עבודת תיזה בתוכנית המוסמך בלימודי הזיקנה‬
‫מאת‪:‬‬
‫לירן רפאלי‬
‫ת‪.‬ז‪031768666 .‬‬
‫חתימת המנחה‪ :‬ד"ר יעקב בכנר ____________________‬
‫תאריך‪ :‬ט' טבת‪ ,‬תשע"ה‬
‫‪31.12.2014‬‬
‫מחקר זה נתמך על ידי מענק ממאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה‬
‫והתפתחות אדם וחברה‪ ,‬ומאשל ‪ -‬האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען‬
‫הזקן בישראל‬
‫תודות‬
‫בראשית תודותיי‪ ,‬ברצוני להודות למנחה העבודה‪ ,‬ד"ר יעקב בכנר על עזרתו והדרכתו המסורות‬
‫לאורך כל שלבי העבודה‪ .‬תמיכתו למן גיבוש רעיון המחקר ובהמשך לאורך תקופת כתיבת‬
‫העבודה‪ ,‬תבונתו‪ ,‬עצותיו וניסיונו העשיר בתחום התוו את דרכי וגישתי המחקריות‪.‬‬
‫למר רון סואן‪ ,‬מרכז תחום התרבות והפעילות החברתית במרכז הרב שירותים לעיוורים (מרש"ל)‬
‫בת"א ‪ -‬תודה על הלב והגישה המפרגנים והתומכים לאורך שלב ביצוע הראיונות ועל העזרה‬
‫המתמשכת באיתור הנבדקים למחקר ולגברת קרן כהן‪ ,‬מנהלת מרש"ל ת"א ואנשי המקצוע‬
‫שלצידה על פתיחותם ולבביותם בנוגע לכל צורך שהתעורר בשלב הראיונות ‪ -‬היוויתם עבורי מרכז‬
‫ביתי בתחילת הדרך‪.‬‬
‫לצוותים המקצועיים של המרש"ל בנהריה‪ ,‬בהנהלת גברת יסמין בורנשטיין‪ ,‬של האגודה למען‬
‫העיוור בחיפה‪ ,‬בהנהלת גברת מיכל דדון ושל האגודה למען העיוור בבאר שבע‪ ,‬בראשותו של מר‬
‫חנן שחם ז"ל ‪ -‬תודה על שיתוף הפעולה והעזרה הגדולה במהלך ביצוע הראיונות‪.‬‬
‫לצוות המקצועי של המרכז לעיוור בישראל‪ ,‬בהנהלתו של מר גיא שמחי ‪ -‬תודה על האפשרות‬
‫להיעזר באמצעים ובמידע שלרשותכם בנוגע לאוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫לפני סיום‪ ,‬אך ראשונים במעלה‪ ,‬תודה גדולה לכן‪/‬ם‪ :‬משתתפות ומשתתפי המחקר ‪ -‬נשים וגברים‬
‫הלוקים קשות בראייתם בתקופת הזיקנה ‪ -‬על שפתחתם בפני את צפונות ליבכם ואיפשרתם לי‪,‬‬
‫ולו לרגעים ספורים‪ ,‬חשיפה ייחודית לעולמכם ולמציאות חייכם‪.‬‬
‫תודות אחרונות‪:‬‬
‫תודה לך רעייתי ענת‪ ,‬על הסבלנות‪ ,‬ההבנה‪ ,‬התמיכה והאהבה הגדולה לאורך הדרך המתמשכת‬
‫ולאורכן של שעות המחקר‪ ,‬הראיונות והכתיבה הרבות‪.‬‬
‫ותודה גדולה לכם הוריי‪ :‬מירי וארנון ‪ -‬על החינוך העמוק לרגישות לאחר ולעזרה לכל אדם‬
‫הזקוק לכך ובפרט לאוכלוסיות החלשות יותר בחברתנו ובראשן האוכלוסייה המבוגרת‪ .‬לולא‬
‫החינוך והדוגמה האישית המשמעותיים שהענקתם לנו לאורכה של הדרך‪ ,‬יתכן כי לא הייתי זוכה‬
‫לעסוק בתחום כה מעניין‪ ,‬מאתגר ומלא בצבעים אנושיים ורגשיים כעולם הזיקנה‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫נושא‬
‫עמוד‬
‫תקציר‬
‫פתח דבר‬
‫הקדמה‬
‫פרק א' – רקע תיאורטי‬
‫לקות ראיה ועיוורון בגיל המבוגר‬
‫תחושת הרווחה בתקופת הזיקנה‬
‫קשרים בין משתני ארבעת ממדי מודל המחקר לבין תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים בתקופת הזיקנה‬
‫‪1-2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪6-19‬‬
‫‪6-10‬‬
‫‪10-12‬‬
‫‪12-20‬‬
‫הממד התפקודי‪-‬פיזי ותחושות רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫הממד החברתי ותחושות רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫הממד הפסיכולוגי ותחושת רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫‪12-13‬‬
‫‪14-16‬‬
‫‪16-18‬‬
‫הממד הסביבתי ותחושות רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫מטרת המחקר‬
‫דגם תיאורטי של מודל המחקר‬
‫השערות המחקר‬
‫פרק ב' – שיטות וכלי מחקר‬
‫תיאור המדגם‬
‫תהליך המחקר‬
‫‪19-20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21-23‬‬
‫‪24-32‬‬
‫‪24-25‬‬
‫‪26‬‬
‫כלים‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫פרק ג' – תוצאות המחקר‬
‫בדיקת ההשערות לגבי הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים למשתנה התלוי‬
‫בדיקת ההשערות לגבי הקשרים בין המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים והערכה‬
‫עצמית של מצב הבריאות לבין רמת הרווחה ואיכות החיים‬
‫בחינת ההבדלים בתחושות הרווחה ואיכות החיים ‪ -‬משתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים‬
‫קטגוריאליים‬
‫בדיקת ההשערות לגבי הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין עצמם‬
‫רגרסיה לינארית ‪ -‬בחינת תרומתם הייחודית של משתני המחקר להסבר‬
‫תחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫‪26-31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33-41‬‬
‫‪33-35‬‬
‫‪35-36‬‬
‫פרק ד' – דיון ומסקנות‬
‫מקורות ספרות‬
‫נספחים‬
‫תקציר באנגלית‬
‫‪36-39‬‬
‫‪39-41‬‬
‫‪41-42‬‬
‫‪43-54‬‬
‫‪55-66‬‬
‫‪67-83‬‬
‫‪I-V‬‬
‫רשימת טבלאות‬
‫מספר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫נושא‬
‫עמוד‬
‫תיאור אוכלוסיית המדגם על פי משתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬הערכה עצמית‬
‫של מצב הבריאות וסיבת העיוורון‬
‫מספר פריטים‪ ,‬טווח‪ ,‬ממוצע‪ ,‬סטיית תקן ואלפא קרונבך של מדדי המחקר‬
‫קשרים בין עצמאות תפקודית‪ ,‬תמיכה ומעורבות חברתיות לבין תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫קשרים בין שליטה‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬אופטימיות וסביבה ביתית פיזית לבין‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫קשרים בין הערכה עצמית של מצב הבריאות ושל המצב הכלכלי לבין תחושות‬
‫‪35‬‬
‫רווחה ואיכות חיים‬
‫קשרים בין משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים נוספים לבין תחושות רווחה ואיכות‬
‫‪36‬‬
‫חיים‬
‫תיאור והשוואה בין נשים לבין גברים בתחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫תיאור והשוואה בין אנשים נשואים לבין שאינם נשואים בתחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‬
‫תיאור והשוואה בין אנשים חילוניים לבין מסורתיים‪/‬דתיים בתחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‬
‫השוואה של תחושות הרווחה ואיכות החיים בין אנשים עיוורים הלוקים‬
‫בעיוורון מלא לבין אנשים עיוורים בעלי שרידי ראיה‬
‫ניתוח שונות חד כיווני למשתנה ארץ המוצא‬
‫קשרים בין עצמאות תפקודית לבין שליטה‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬אופטימיות‪,‬‬
‫מספר מחלות וגיל‬
‫קשרים בין שלושת משתני הממד הפסיכולוגי‬
‫מטריצת קשרים בין משתני המודל הבלתי תלויים – טבלה מסכמת‬
‫משתני המודל והמשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים המסבירים את תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים ‪ -‬אנשים עיוורים בגיל הזיקנה ‪ -‬ניתוח רגרסיה לינארית‬
‫‪24-25‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫תקציר‬
‫תהליכים כלל עולמיים של עלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה‪ ,‬בעיקר כתוצאה‬
‫מהתפתחות טכנולוגית ורפואית מואצת בחצי המאה שעברה‪ ,‬יוצרים מציאות בה אנשים רבים‬
‫יותר בגילאי הזיקנה מתמודדים עם מוגבלויות גופניות כרוניות מגוונות‪ .‬אחת הלקויות השכיחות‬
‫ביותר בתקופת הזיקנה ‪ -‬לקות ראיה חמורה ו‪/‬או עיוורון ‪ -‬נוצרת כתוצאה מפגיעה משמעותית‬
‫ביכולת הראיה‪.‬‬
‫חרף העובדה כי פגיעה זו נעשית שכיחה יותר עם העלייה בגיל‪ ,‬מעטים המחקרים העוסקים‬
‫בעיוורון בקרב בני האוכלוסייה הזקנה‪ .‬מעטים עוד יותר המחקרים העוסקים בתחום הרווחה‬
‫ואיכות החיים ‪ -‬תחום דומיננטי ביותר בהוויית חייו של האדם ‪ -‬בקרב אנשים המתמודדים עם‬
‫לקות ראיה ועיוורון בעת זיקנתם‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי נבנה מודל אינטגרטיבי ייחודי להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים‬
‫לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה המתגוררים בקהילה‪ .‬במודל נבחנים הקשרים בין משתנים‬
‫מארבעה ממדים‪ :‬תפקודי‪/‬פיזי‪ ,‬חברתי‪ ,‬פסיכולוגי וסביבתי ‪ -‬לבין תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‪ .‬מטרת המחקר העיקרית לבחון את התרומה‬
‫היחסית של משתני המחקר להסבר רווחתם ואיכות חייהם של אנשים זקנים לקויי ראייה‬
‫המתגוררים בקהילה‪.‬‬
‫שיטה‬
‫המדגם מנה כ‪ 121 -‬אנשים לקויי ראיה ועיוורים (בעלי תעודת עיוור‪/‬לקוי ראיה) בגילאי הזיקנה‬
‫(‪ )60+‬משלושת המחוזות הארציים‪ :‬דרום‪ ,‬מרכז וצפון‪ .‬נערכו ראיונות אישיים פנים אל פנים‬
‫במרכזים החברתיים או בבתיהם של משתתפי המחקר‪.‬‬
‫כלי המחקר הכיל שאלות סגורות והורכב ממספר תתי שאלונים לבחינת משתני המחקר‪ .‬המשתנה‬
‫התלוי בחן את רמת תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬המשתנים הבלתי תלויים כללו שתי קבוצות‬
‫משתנים‪ :‬קבוצת משתני ארבעת ממדי המודל‪ :‬פיזי‪/‬תפקודי (משתנה העצמאות התפקודית)‪,‬‬
‫חברתי (משתני התמיכה והמעורבות החברתיות)‪ ,‬פסיכולוגי (משתני תחושות השליטה‪ ,‬המשמעות‬
‫בחיים והאופטימיות) וסביבתי (משתנה הסביבה הביתית הפיזית) וקבוצת המשתנים הסוציו‪-‬‬
‫דמוגרפים (מין‪ ,‬גיל‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬הערכה עצמית של מצב הבריאות‪,‬‬
‫מספר מחלות‪ ,‬רמת דתיות ומשך העיוורון)‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫חמישה משתנים נמצאו מסבירים את תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי ראיה‬
‫ועיוורים בגיל הזיקנה‪ ,‬על פי סדר תרומתם‪ :‬הערכה עצמית של מצב הבריאות‪ ,‬תחושת המשמעות‬
‫בחיים‪ ,‬עצמאות תפקודית בפעולות היום‪-‬יום‪ ,‬תחושת השליטה במתרחש בסביבה וגיל הנבדק‪ .‬כן‬
‫נמצא כי נבדקים נשואים חוו רמות גבוהות יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים בהשוואה‬
‫‪1‬‬
‫לנבדקים שאינם חיים במסגרת משפחתית זו‪ .‬בשונה מהמצופה‪ ,‬תמיכה חברתית נמצאה משנית‬
‫בחשיבותה להסבר רווחתם ואיכות חייהם של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‪.‬‬
‫ניתן לסכם‪ ,‬כי משתנים תפיסתיים‪-‬אישיים במהותם נמצאו כמשמעותיים ביותר להסבר רמות‬
‫הרווחה ואיכות החיים במחקר זה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫יכולתם של משתנים תפיסתיים‪-‬אישיים ‪ -‬הערכה עצמית של מצב הבריאות‪ ,‬תחושות של משמעות‬
‫ושליטה בחיים וכן של משתנים כדוגמת רמת העצמאות התפקודית וגיל הנבדק ‪ -‬להסביר אחוז‬
‫גבוה מתחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה מצביעה על‬
‫חשיבותם ומרכזיותם לאיכות חייהם של אנשים זקנים לקויי ראייה‪.‬‬
‫משמעותם של ממצאים אלה הינה כי משתנים במערך האישיותי‪-‬פסיכולוגי של האדם‪ ,‬המשפיעים‬
‫על הערכותיו ותחושותיו ‪ -‬מדדים סובייקטיביים (יותר ממשתנים אובייקטיביים כדוגמת מצב‬
‫כלכלי ורמת השכלה) הינם המשמעותיים ביותר להסבר תחושות של רווחה ואיכות חיים בקרב‬
‫אנשים החווים לקות ראיה חמורה או עיוורון מלא בתקופת הזיקנה‪.‬‬
‫על אנשי המקצוע בתחום השיקום של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה וכן על עובדי‬
‫מערכות הרווחה והבריאות לתת דגש על תפיסתם העצמית של אנשים זקנים אלה את מצב‬
‫בריאותם‪ ,‬תחושותיהם בנוגע לרמות המשמעות והשליטה בחייהם וכן מידת עצמאותם‬
‫התפקודית בפעולות היום‪-‬יום וגילם המתקדם‪ ,‬בבואם להעריך את יכולתם של אנשים אלה‬
‫להתמודד ולהסתגל עם מציאות חיים של עיוורון חלקי‪/‬מלא בתקופת הזיקנה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רצוי לפתח תכניות ואסטרטגיות התערבות המיועדות לפלח אוכלוסייה זה במטרה לחזק‬
‫את תחושותיהם לגבי המשמעות והשליטה בחייהם‪ .‬צפוי שאלו יתרמו להעלאת תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים שלהם‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשוב כי ברמה הציבורית יפותחו תכניות הסברה לקהל הרחב שתתמקדנה במאפייני‬
‫מציאות החיים של אוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים בישראל ובצרכים הייחודיים‬
‫היום‪-‬יומיים של אנשים אלה‪.‬‬
‫מילות מפתח‬
‫אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‪ ,‬תחושת רווחה‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬ממדי חיים‪ ,‬תפקודי‪-‬פיזי‪,‬‬
‫חברתי‪ ,‬פסיכולוגי‪ ,‬סביבתי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פתח דבר‬
‫פגישתי המשמעותית הראשונה עם עולמם של אנשים לקויי ראיה ועיוורים התרחשה דרך שני‬
‫מסלולים אישיים שונים‪ :‬האחד‪ ,‬בעזרתו של רון סואן ‪ -‬מרכז תחום פעילויות החברה והתרבות‬
‫במרכז הרב שירותים לעיוורים (מרש"ל) בעיר תל אביב‪-‬יפו‪ .‬השני‪ ,‬דרך עיניו של עמוס בן אליעזר‪,‬‬
‫אדם בגיל ‪ 73‬אשר פעיל מזה שנים באגודה למען העיוור בחיפה ולוקה בעיוורון מלא‪ .‬בעקבות‬
‫הכרויות אלה הגעתי לאנשים יקרים נוספים והתוודעתי למרכז לעיוור בישראל – ארגון הגג‬
‫הארצי של אוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים בישראל‪ ,‬אשר במסגרתו זכיתי להכיר‬
‫אנשים יקרים נוספים כדוגמת הגברת עליזה זילברברג ‪ -‬פעילה בגיל הזיקנה‪ ,‬נמרצת וטובת לב‬
‫הלוקה בעיוורון מלא והמעוררת השראה באופן הפעלתני והרב תחומי בו בחרה לחיות את חייה‬
‫תוך מאבק מתמיד על זכויותיהם של האנשים העיוורים בישראל; הגברת שושנה שמואלי ‪ -‬לוחמת‬
‫וותיקה נוספת למען זכויותיה של האוכלוסייה העיוורת בישראל ובעלת תעודת עיוור‪/‬לקוי ראיה‪,‬‬
‫שתרמה בהערותיה המאירות לניסוחו הסופי של השאלון; מר גיא שמחי ‪ -‬מנכ"ל המרכז לעיוור‬
‫בישראל ואדם הלוקה בעיוורון מלא‪ ,‬שנרתם לעזרת המחקר; גברת רותי פריד ‪ -‬אישה לקוית‬
‫ראיה המארגנת במקום מגוריה פעילויות חברתיות לאוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים‪ ,‬שעזרה‬
‫רבות באיתור נחקרים נוספים בשלב האחרון של הראיונות ; ד"ר אתי נצר ‪ -‬מנהלת המכון‬
‫לשיקום ראיה ירודה במגדל אור‪ ,‬שתרמה בתובנותיה ובניסיונה העשיר בתחום וכמובן ובעיקר‬
‫דרך המפגשים האנושיים הייחודיים והבלתי אמצעיים עם הנשים והגברים הלוקים באופן חמור‬
‫בראייתם מקרב האוכלוסייה הזקנה‪.‬‬
‫ככל שהתמשכה דרך המחקר והעמיקה אל תוך עולם העיוורון‪ ,‬נוכחתי לגלות עד כמה מגוונות‬
‫ומלאות השראה דרכי התמודדותם בחברה הישראלית של אנשים לקויי ראיה ועיוורים עם אבדן‬
‫יכולת הראיה בעת זיקנתם‪ .‬בנוסף ולאור חשיפתי לסיפורי החיים ולמאבקים העיקשים‬
‫והמתמשכים למען זכויותיה של אוכלוסייה לקוית ראיה זו‪ ,‬נוכחתי להבין כי לנו ‪ -‬כחברה אנושית‬
‫ נכונה עוד דרך לעבור בטרם נזכה להיות ראויים להיחשב לחברה המאפשרת חיים של רווחה‬‫ושוויון אפשרויות לכלל האנשים שתחת אחריותה‪.‬‬
‫בזכות עולם חדש זה שנפרש בפניי‪ ,‬זכיתי להיחשף לכוחה הנשגב של רוח האדם ‪ -‬עוצמה פנימית‬
‫ולעיתים נסתרת‪ ,‬הפורחת וגדלה בכל סיפור חיים של התמודדות עם לקות ראיה ועיוורון בזיקנה‪.‬‬
‫"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד‪ .‬כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין"‬
‫(אנטואן דה סנט‪-‬אכזופרי‪ .‬מתוך "הנסיך הקטן" ‪ ,‬עמוד ‪ .71‬תרגום אריה לרנר‪ ,‬הוצאת‬
‫עם עובד ‪)1971 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫פגיעה חמורה ביכולת הראיה ועד כדיי עיוורון‪ ,‬מהווה אחת מהלקויות החושיות השכיחות ביותר‬
‫בחברה המזדקנת במערב‪ .‬ע"פ דו"ח של האגודה למען העיוור בארצות הברית משנת ‪ ,2012‬עד שנת‬
‫‪ 2030‬יוכפל מספרם של האנשים במדינות העולם המערבי הסובלים מירידה ביכולת ראייתם‪,‬‬
‫ביחס למספרם במחציתה של המאה הקודמת (‪.)American Foundation for the Blind, 2012‬‬
‫שכיחותה של לקות חושית זו עולה עם העלייה בגיל‪ .‬בישראל‪ ,‬כשני שלישים מהאנשים המוגדרים‬
‫עיוורים‪/‬לקויי ראיה על פי חוק הינם בגילאי הזיקנה (‪ .)65+‬מגוון המחלות הגורמות ללקות‬
‫חמורה בראיה‪ ,‬חוצה גבולות גיאוגרפיים‪ ,‬אתניים‪ ,‬מגדריים‪ ,‬מעמדיים וסוציו‪-‬דמוגרפיים‬
‫)‪Williams et al, 1998 ; Bazargan et al, 2001 ; Ramrattan et al, 2001; Verdugo et al,‬‬
‫‪ (2005 ; Zhang et al, 2009‬ולכן מחייב התמודדות כלל עולמית עם הבעיה‪.‬‬
‫עד תום האלף השני‪ ,‬התמקד המחקר העולמי בתחום לקות הראיה והעיוורון באוכלוסיות‬
‫הצעירות יותר בחברה‪ :‬אוכלוסיית הילדים והבוגרים (‪ )Mangione et al, 2001‬וגם בימינו‪,‬‬
‫מעטים המחקרים העוסקים בלקות חושית משמעותית זו בהקשר לרווחתן ואיכות חייהן של‬
‫אוכלוסיות מבוגרות וזקנות‪.‬‬
‫בתקופת הזיקנה‪ ,‬כחלק מתהליך טבעי של ירידה כללית ביכולות ובתפקודים פיזיולוגיים (כרמלי‬
‫ורזניק‪ ; 2003 ,‬ליבוביץ וחיים מזרחי‪ ,)2013 ,‬מתרחשת פגיעה באיכות התפקודים החושיים‪ ,‬בדגש‬
‫על יכולות הראיה והשמיעה‪ .‬פגיעה זו הינה פרמננטית‪ ,‬לעיתים פרוגרסיבית ואינה ניתנת לריפוי‬
‫(אלגום‪ .)2003 ,‬בזכות קיומן של טכנולוגיות חדשניות לפיצוי ראייתי‪ ,‬ניתן להקל על ההתמודדות‬
‫עם מחלות עיניים מסוימות‪ ,‬אך עזרים אלה נגישים בדרך כלל למתי מעט (העמותה לחקר בריאות‬
‫העין ומניעת עיוורון בישראל‪ .)2014 ,‬בעקבות תהליך עולמי מתמשך של הזדקנות האוכלוסייה‪,‬‬
‫נוצרת מציאות בה אנשים רבים יותר חווים פגיעה ביכולת ראייתם ובנוסף מתמודדים במשך זמן‬
‫רב יותר עם מציאות מורכבת זו של לקות ראיה ועיוורון בעת זיקנתם‪.‬‬
‫אבדן של יכולת ראיה תקינה‪ ,‬יוצר מציאות מורכבת עימה נאלץ האדם המתעוור להתמודד‬
‫בסביבת חייו המשתנה בהתמדה‪ .‬בתקופת הזיקנה‪ ,‬תמורות בצרכים היום‪-‬יומיים במכלול ממדי‬
‫החיים של אנשים החווים התעוורות או שהתעוורו זה מכבר מחייבות‪ ,‬במרבית המקרים‪,‬‬
‫היערכות אישית‪ ,‬משפחתית וסביבתית שאופן התאמתה להתמודדות עם המציאות המשתנה‪ ,‬נגזר‬
‫רבות מרמת המשאבים האישיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הכלכליים והסביבתיים העומדים לרשותם של‬
‫אנשים אלה‪.‬‬
‫למציאות מורכבת זו של חיים עם עיוורון בתקופת החיים המאוחרת‪ ,‬מתווסף קושי תרבותי‪-‬‬
‫חברתי המתבטא במחסור של מידע ומודעות בקרב הציבור הרחב בנוגע למאפיינים ולצרכים‬
‫הייחודיים בחיי היום‪-‬יום של אנשים זקנים הלוקים קשות בראייתם‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬הסמלתה‬
‫‪4‬‬
‫הכללית השלילית של תכונת העיוורון בשפה ובתרבות האנושית והישראלית‪ ,‬מוסיפה קושי‬
‫להתמודדותה של אוכלוסייה זו הסובלת ממוגבלות משמעותית כעיוורון‪.‬‬
‫לתחושותיו החיוביות של האדם בנוגע לרווחה ולאיכות החיים שהוא חווה‪ ,‬נודעת משמעות רבה‬
‫בכל הנוגע ליכולתו לתפקד היטב בסביבתו‪ ,‬תוך מעורבות פעילה בחברה בה הוא חי‪ .‬בתקופת‬
‫הזיקנה‪ ,‬אף עולה חשיבותן של רמות הערכה גבוהות של רווחה ואיכות חיים אישיות בכל הקשור‬
‫להגנה מפני תחלואה‪ ,‬להתמודדות קונסטרוקטיבית יותר במצבי מחלה כרוניים ולהאצת‬
‫תהליכים שיקומיים (‪.)Ryff et al, 2004‬‬
‫סקירת ספרות שנערכה בנוגע לתחום לקות ראיה חמורה ועיוורון‪ ,‬תוך התמקדות בלקות זו בקרב‬
‫בני האוכלוסייה הזקנה – קבוצת גיל בה קיימת השכיחות הגבוהה ביותר של לקות זו (גבוהה פי‬
‫שניים ואף למעלה מכך בהשוואה לאוכלוסיות צעירות יותר)‪ ,‬מעלה כי קיים חוסר בולט‬
‫במחקרים בנושא בקרב אוכלוסייה זקנה זו‪ .‬עוד נמצא כי כמעט שאין מחקרים אינטגרטיביים‬
‫(מחבר עבודה זו לא מצא מחקר בנושא שנעשה בישראל) המתמקדים בקשרים שבין מרכיבי חיים‬
‫שונים לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים של האדם הזקן המתמודד עם מוגבלות קשה ביכולת‬
‫הראיה‪.‬‬
‫עבודה זו עוסקת באנשים בגיל הזיקנה‪ ,‬החווים לקות חמורה בראייתם ‪ -‬רמת חומרה המוגדרת‬
‫כעיוורון‪/‬לקות ראיה על פי הקריטריונים הקבועים בחוק בישראל‪ .‬מטרת העבודה לבחון מודל‬
‫אינטגרטיבי ייחודי להסבר תחושותיה של אוכלוסייה זו בנוגע לרמות הרווחה ואיכות החיים‬
‫שהינה חווה‪ .‬ייחודיות עבודה זו הינה בחקר אוכלוסייה שנחקרה מעט ברמה העולמית‬
‫)‪ (Mangione et al, 2001‬והמקומית (למיטב ידיעתו של המחבר) תוך התמקדות במרכיבי‬
‫רווחתה ואיכות חייה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫א‪ .‬רקע תיאורטי‬
‫‪ .1‬לקות ראיה ועיוורון בגיל המבוגר‬
‫ראיה הינה המכלול התפקודי‪-‬חושי של בעלי החיים המבצע את פענוח המידע החזותי הנקלט מן‬
‫החוץ ‪ -‬מערכת המספקת את המידע הנרחב והמפורט ביותר אודות סביבת חיינו (האנציקלופדיה‬
‫העברית‪ ,‬תשל"ח)‪ .‬עיוורון )‪ (Blindness‬הינו היעדר יכולת ראיה או אבדן תפיסת גירוי ראייתי‪,‬‬
‫המתבטא בהיעדר יכולת תחושתית להבחנה בגירוי של אור ובדימויים חזותיים (לראות – העמותה‬
‫לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל‪ .)2009 ,‬באופן מעשי‪ ,‬לכשני שליש מהאנשים‬
‫המוגדרים עיוורים‪/‬לקויי ראיה על פי חוק ישנם שרידי ראיה כלשהם (לוי‪-‬קדמן‪ ; 2000 ,‬משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ .)2014 ,‬בהמשך לכך מציין דשן (‪ )1996‬כי גם מבחינה‬
‫אופתלמולוגית כוללת הגדרת עיוורון‪/‬לקות ראיה סוגים רבים של ראיה מוגבלת‪ .‬עיוורון מלא הינו‬
‫השלב הסופי של מחלות ולקויות עיניים שונות‪ .‬פגיעה בחוש הראיה הינה מבעיותיה השכיחות של‬
‫האוכלוסייה העולמית המזדקנת‪ ,‬בעיה ששכיחותה ממשיכה לעלות עם העלייה בגיל )‪Caroline,‬‬
‫‪ )1998 ; Ramrattan et al, 2001‬ואשר צפויה להכפיל את שכיחותה בקרב אוכלוסייה זו בארצות‬
‫המפותחות במערב עד שנת ‪ ,2030‬בהשוואה לשכיחות הבעיה במחצית המאה הקודמת )‪American‬‬
‫‪.)Foundation for the Blind, 2012‬‬
‫הירידה הטבעית המתרחשת בתקופת הזיקנה באיכות תפקוד חוש הראיה ‪ -‬הן כתוצאה מאבדן‬
‫אלסטיות שרירי העין וצמצום כושרו של האישון לשינוי גודלו (הסיבה המרכזית להגעתה של‬
‫כמות קטנה יותר של אור אל איבר הרשתית וקולטניו העצביים)‪ ,‬הן עקב פגיעה בשקיפות‬
‫ובאלסטיות של עדשת העין (הביטוי הנפוץ לתהליך זה הינו ירוד – קטרקט) והן כתוצאה מירידה‬
‫כללית ברגישות הראיה‪ ,‬המתבטאת בהתארכות משמעותית של משך זמן ההסתגלות של העין‬
‫לתנאי חשיכה ובשינויים תפקודיים נוספים ‪ -‬מביאה לפגיעה פרמננטית ואף פרוגרסיבית במקרים‬
‫מסוימים ביכולת הראיה‪ .‬תהליכים ביולוגיים אנושיים אוניברסליים של ירידה ביכולת הראיה‬
‫חווים גם אנשים הממשיכים ליהנות מראיה תקינה בעת זיקנתם (אלגום‪.)2003 ,‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬חשוב לציין כי בעקבות הפגיעה החמורה ביכולת הראיה‪ ,‬מתקיים בדרך כלל תהליך‬
‫פיזיולוגי של פיצוי‪ ,‬המביא לחידודן של יכולות חושיות אחרות כדוגמת יכולות השמיעה‪ ,‬הריח‪,‬‬
‫והמישוש (שניידר‪ ,)2003 ,‬אך עוצמתו של פיצוי חושי זה נחלשת עם הירידה הטבעית הכללית‬
‫בתפקודים החושיים של האדם בתקופת הזיקנה (אלגום‪.)2003 ,‬‬
‫העידן החדש של ימינו‪ ,‬המתאפיין בקדמה טכנולוגית ורפואית מתמדת ואף מואצת בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬מניב חידושים ופיתוחים בתחום השיקום הראייתי כדוגמת התקנים לבישים‬
‫(משקפיים אלקטרוניים‪ ,‬מצלמת עזר חכמה וכדומה)‪ ,‬איברים מלאכותיים (שתל טלסקופי זעיר‪,‬‬
‫רשתית מלאכותית סולארית ועוד) ואף טיפולים התערבותיים לשחזור איברים ויכולות במערכת‬
‫הראיה של העין האנושית (החדרת חלבון רגיש לאור והזרקת נוזלים תרופתיים לעין החולה) ושל‬
‫איבר העין בבעלי חיים כדוגמת עכברי מעבדה (תרפיה גנטית לשימור יכולת הראיה בקרב עכברים‬
‫בעלי גן הגורם למחלת הרטיניטיס פיגמנטוזה ‪ RP -‬בבני האדם)‬
‫‪6‬‬
‫)לראות ‪ -‬העמותה לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל‪Foundation Fighting ; 2014 ,‬‬
‫‪ .(Blindness, 2013‬עם זאת‪ ,‬מרביתם של פיתוחים אלה מצויים עדיין בשלבי מחקר ופיתוח וגם‬
‫אלה מבניהם אשר מאושרים לשימוש בקרב הציבור הרחב נגישים למתי מעט בלבד‪ ,‬בעיקר מפאת‬
‫עלויות רכישה גבוהות‪.‬‬
‫לקות ראייה חמורה ועיוורון מלא בגיל המבוגר – אבדן חלקי‪/‬מלא של יכולת הראיה כחלק‬
‫מהתמודדות עם מערך שלם של אבדנים בגיל הזיקנה‪ ,‬פוגעים משמעותית ברמת התפקוד של‬
‫האדם הזקן בפעולות היום‪-‬יום ויוצרים ‪,‬במקרים רבים‪ ,‬מצוקה נפשית (‪,(Williams et al, 1998‬‬
‫מאיימים על עצם עצמאותו של האדם הזקן המתעוור המתגורר בקהילה )‪Ramrattan et al,‬‬
‫‪, (2001‬מגבילים את מידת המעורבות בחברה‪ ,‬מהווים גורם סיכון לבעיות רפואיות נוספות‬
‫)‪ )Crews & Campbell, 2001‬ואף מקצרים את תוחלת חייו (שטסמן‪Klein et al, ;2002 ,‬‬
‫‪ .)1995‬אבדן זה‪ ,‬המביא לצמצום דרמטי של יכולת השליטה בסביבת החיים‪ ,‬מלווה במקרים‬
‫רבים גם באבדנים אישיותיים כגון פגיעה בדימויו העצמי של המתעוור‪" :‬אדם נכה" (הגדרה‬
‫כללית של אוכלוסייה בעלת מוגבלות כ‪" -‬נכה" מביאה לטשטוש ההיבט המגדרי ולהחלשת‬
‫הייחודיות של הפרט "הנכה" כאינדיבידואל הזכאי לשוויון זכויות מלא בחברה הכללית)‪ ,‬בעל‬
‫מום (בנוסף לפגיעה השכיחה בדימוי העצמי כתוצאה משינוי במראה החיצוני בתהליך ההזדקנות)‬
‫ובתחושת שלמותו כאדם‪ ,‬איבוד מקום העבודה‪ ,‬איום על ההערכה העצמית של מצב הבריאות ‪-‬‬
‫משתנה הידוע כמנבא מובהק חזק לשרידות ולתמותה )& ‪Carmel et al, 2007 ; Idler‬‬
‫‪ ,)Benyamini, 1997‬איבוד הביטחון ביתר החושים ובעצם זהותו כיצור חושי‪ ,‬ירידה משמעותית‬
‫ביכולת התקשורת הסביבתית‪ ,‬אובדן 'ביטחון האור' וסמליותו החיובית‪ ,‬פגיעה ביכולת התנועה‬
‫החופשית במרחב הביתי והסביבתי (קושי להבחנה בשינויים ובמכשולים סביבתיים חדשים בזמן‬
‫אמת) ובתקשורת הכתב והבעל פה (תנועות הידיים המלוות) ופגיעה ביכולת ההתעדכנות (גם‬
‫כתוצאה מנגישות מוגבלת למידע עבור אדם עיוור בחברה הכללית) ובאפשרות לניצול שעות הפנאי‬
‫(יש לציין בהקשר לכך את ההתקדמות המואצת בשני העשורים האחרונים של עולם המחשוב‬
‫ואביזריו האישיים ‪ -‬קידמה טכנולוגית המכוונת בדרך כלל לאדם בעל תפקודים חושיים תקינים ‪-‬‬
‫מציאות המעמיקה אף יותר את הפער ביכולת לרכישת מידע ולניצול שעות הפנאי בין האוכלוסייה‬
‫הכללית החווה ראיה תקינה לבין אוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים)‪ .‬בנושא זה‪ ,‬יש לציין כי‬
‫מעבר לקשיי ההתמודדות המשותפים לכלל האנשים לקויי הראיה והעיוורים שפורטו לעיל‪ ,‬גורמי‬
‫עיוורון שונים מציבים אתגרי התמודדות ייחודיים וספציפיים כדוגמת קושי בזיהוי דמויות‪,‬‬
‫מקומות ואביזרים מוכרים בקרב אנשים הלוקים בניוון מקולרי גילי )‪ ,(AMD‬הפוגע ביכולת‬
‫המיקוד וחדות הראיה במרכז השדה; לעומת קושי לראיה בשעות החשיכה ולמציאת חפצים‬
‫במרחב בקרב אנשים הלוקים ברטיניטיס פיגמנטוזה )‪ - (RP‬מחלה הגורמת לצמצום גובר והולך‬
‫("ראיית צינור"‪"/‬תעלת ראיה") של זווית הראיה האפשרית במרחב (לראות ‪ -‬העמותה לחקר‬
‫בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל‪ ; 2014 ,‬נספח מספר ‪ .)2‬בהקשר לקשיים והמגבלות שפורטו‬
‫לעיל בנוגע ליכולת לרכישת מידע ולניצול שעות הפנאי‪ ,‬חשוב לציין את הספרייה המרכזית‬
‫לעיוורים‪ ,‬כבדי ראיה ומוגבלים בנתניה אשר קיימת למעלה משישים שנה ובה ספרים מוקלטים‬
‫ובפורמט ברייל ממגוון הז'אנרים‪ ,‬ספרי לימוד ועיון‪ ,‬עיתונים‪ ,‬מגזינים ואף סרטי קולנוע מונגשים‪,‬‬
‫המגיעים ישירות לביתם של המנויים – מקור מידע עדכני בתחומי העיון‪ ,‬התרבות והאקטואליה‬
‫‪7‬‬
‫התורם רבות ליכולת ההתעדכנות של אנשים לקויי ראיה ועיוורים ומרחיב משמעותית את‬
‫אפשרויותיה של אוכלוסייה זו לניצול שעות הפנאי (הספרייה המרכזית לעיוורים‪ ,‬כבדי ראיה‬
‫ומוגבלים‪ ,)2014 ,‬כפי שציינו בפני אנשים עיוורים רבים מקרב משתתפי המחקר (ראה נספח מספר‬
‫‪ .)2‬תחום משמעותי נוסף בשגרת יומו של האדם הזקן כדוגמת קשריו ויחסיו החברתיים‪ ,‬נפגע אף‬
‫הוא כתוצאה מהירידה הדרמטית ביכולות הקליטה והעיבוד הויזואליות )‪Carrol, 1961 ; Ainlay‬‬
‫שטסמן‪ .(, 1989 ; 2002 ,‬הירידה השכיחה בגילאים אלה גם ברמות של תפקודים קוגניטיביים‬
‫ופיזיים מסוימים‪ ,‬מלווה במקרים רבים בנסיגה ביכולת התעסוקתית‪ .‬חשוב לציין בנושא זה את‬
‫ממצאיו של דו"ח אונו משנת ‪ ,2010‬מהם עולה כי בישראל‪ ,‬אוכלוסיית האנשים החווים מוגבלות‬
‫בחייהם ‪ -‬אנשים עם לקות פיזית‪ ,‬נפשית או שכלית הגורמת למגבלה מהותית בתפקוד בתחום‬
‫אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים ‪ -‬סובלת מההדרה הקשה ביותר בשוק העבודה‪ :‬מעל ל‪-‬‬
‫‪ 50%‬אבטלה ומהמצב הכלכלי החמור ביותר במדינות המערב (הקריה האקדמית אונו‪.)2010 ,‬‬
‫ירידה תפקודית שכיחה זו בתקופת הזיקנה‪ ,‬מלווה לעיתים גם בהידלדלות הרשתות החברתיות‬
‫אותן יצרו המזדקנים לאורח שנות חייהם ובאבדנים הולכים ומתרבים של יקיריהם וחבריהם‬
‫(ליטווין‪ - )2003 ,‬היחלשותם של גורמי חוזק משמעותיים להתמודדות האדם עם המצוקות בחייו ‪-‬‬
‫גורם נוסף הפוגע בתחושות רווחתו ואיכות חייו‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬מגמות דמוגרפיות בעולם המערבי‬
‫כדוגמת העלייה המתמשכת בתוחלת החיים‪ ,‬במקביל לירידה בפריון (ברודסקי ודייויס‪,)2003 ,‬‬
‫מביאות לצמצום במספר המטפלים הפוטנציאלים ובכוח התמיכה הבלתי פורמאלי בקרב המעגל‬
‫החברתי הקרוב קרי‪ ,‬משפחתו של האדם הזקן (חביב ושנור‪ .)2003 ,‬בהקשר לכך‪ ,‬ניתן לשער כי‬
‫העלייה במרכזיותו של האינדיבידואליזם בעולם המערבי‪ ,‬המתבטאת בנטייה גוברת של הפרט‬
‫להתמקדות בצרכיו ורצונותיו האישיים‪ ,‬תורמת גם כן לצמצום זה בדרך של ירידה בכמות הזמן‬
‫המוקדש לאדם הזקן מצידם של האנשים הקרובים לו ביותר במעגל החברתי כדוגמת בני משפחתו‬
‫ו‪/‬או חבריו הקרובים‪.‬‬
‫ברמה בין‪-‬אישית זו‪ ,‬חווה האדם המתעוור גם קושי משמעותי למציאת בן‪/‬ת זוג ובנוסף מתמודד‬
‫עם המגבלה ועם תחושת אי הנוחות הנהוגות בחברתנו לשימוש בחוש המישוש (חוש מרכזי‬
‫ומשמעותי ביותר להתמודדותו של האדם העיוור עם מטלותיו היום‪-‬יומיות) בעת האינטראקציה‬
‫החברתית‪ :‬הן בקרב אוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים והן בינם לבין אנשים בעלי‬
‫ראיה תקינה ("האוכלוסייה הרואה") (דשן‪.)1996 ,‬‬
‫אדם זקן הלוקה בראייתו‪ ,‬אף מתמודד עם קושי גובר במגע עם הרשויות ונזקק לעיתים לעזרה‬
‫צמודה בכל הקשור לפעולות המחייבות ראיה תקינה כדוגמת מילוי וחתימה על טפסים‪ ,‬בחירת‬
‫מוצרים ושירותים ועוד – מציאות המאלצת מתן אמון באחרים מצידו‪ ,‬גם כאשר אין בידו את‬
‫הזמן או הרצון לעשות כן (ראה נספח מספר ‪.)2‬‬
‫להתמודדות נרחבת ומתמשכת זו במספר מישורי חיים של האדם הלוקה בראייתו ו‪/‬או המתעוור‬
‫באופן מלא‪ ,‬מתווספים על פי דשן (‪ )1996‬קשיים יומיומיים גם בפן החברתי‪-‬תרבותי כדוגמת‬
‫הסמלתו השלילית‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬של האדם העיוור בחברה הישראלית ותשומת הלב ומידת‬
‫הבולטות הגבוהות יותר בדמיון העממי המערבי של מגבלת העיוורון (גם כתוצאה מהנראות‬
‫הברורה של אמצעי עזר כדוגמת מקל ההליכה הייעודי לאדם העיוור או כלב הנחיה)‪ ,‬בהשוואה‬
‫לנכויות ולמחלות אחרות‪ .‬ניתן לשער‪ ,‬כי הסמלה שלילית זו מייצרת בקרב האוכלוסייה הכללית‬
‫‪8‬‬
‫יחס שונה ולעיתים אף מפלה כלפי אוכלוסייה זו מפאת תכונת העיוורון שבה לוקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיומה‬
‫של אפליה על בסיס גיל )‪ (Ageism‬בחברתנו‪ ,‬המתבטאת בתפיסות סטריאוטיפיות (שליליות בדרך‬
‫כלל) ובדעות קדומות כלפי אנשים זקנים על בסיס גילם הכרונולוגי או על בסיס תפיסתם כזקנים‬
‫)‪ ,(Butler, 1995 ; Iversen et al, 2009‬יוצרת מציאות בה מתמודדת אוכלוסיית האנשים לקויי‬
‫הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה עם אפליה כפולה בו זמנית ‪ -‬הן אפליה כתוצאה מלקות ראייתה‬
‫והן אפליה כתוצאה מגילה המתקדם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מחקרים בארץ ובעולם‪ ,‬המצביעים על קיומה של‬
‫הטיה עקב גיל )‪ (age bias‬בטיפול‪ ,‬המתבטאת במתן טיפול רפואי אחר או לוקה בחסר ובהענקת‬
‫יחס שונה לאדם חולה בגיל הזיקנה‪ ,‬בהשוואה ליחס המוענק לחולה צעיר שסובל מבעיה זהה‬
‫ומתסמינים דומים (ברזילי‪ )Butler, 1969 ; Grant, 1996 ; 2007 ,‬עשויים להעיד על קושי נוסף‬
‫להתמודדות עבור אדם זקן הלוקה בראייתו‪ ,‬בהשוואה לאדם בגילאים צעירים יותר הסובל‬
‫מאותה הלקות (רובד אפליה שלישי)‪.‬‬
‫אפשר‪ ,‬כי מכלול זה של קשיי התמודדות בעולמם של האנשים לקויי הראיה והעיוורים בפרט ושל‬
‫אוכלוסיית האנשים הסובלים מנכות ו‪/‬או ממוגבלות בכלל‪ ,‬נובע במידה לא מבוטלת מעצם‬
‫העובדה שהחברה בה אנו חיים נשלטת ומנוהלת ברובה על ידי אנשים 'בריאים'‪.‬‬
‫נוכח מציאות חיים זו‪ ,‬נמנות האוכלוסייה הזקנה בכלל ואוכלוסיית הזקנים לקויי הראיה‬
‫והעיוורים בפרט‪ ,‬על קבוצות האוכלוסייה החלשות יותר והזקוקות לתמיכה ועזרה חברתית‬
‫ולעיתים אף כלכלית רבה ‪ -‬עובדה המוסיפה קושי להתמודדותו של האדם הזקן לקוי הראיה עם‬
‫מוגבלויותיו היומיומיות‪.‬‬
‫לאור כל המפורט לעיל‪ ,‬סביר להניח כי אדם לקוי ראיה ו‪/‬או עיוור בגיל הזיקנה יזדקק לתמיכה‬
‫ועזרה רבות יותר בהשוואה לאדם הסובל מלקות זו ונמנה על קבוצת אוכלוסייה צעירה יותר ‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬אחוז גבוה בקרב אוכלוסיית הזקנים (גילאי ‪ )65+‬סובלים מירידה ביכולת ראייתם‪.‬‬
‫בדומה למצב במדינות העולם המערבי‪ ,‬אוכלוסייה זקנה זו צפויה להכפיל את שיעורה עד שנת‬
‫‪ 2030‬ביחס לשיעורה במחצית המאה הקודמת ‪ -‬צפי הגידול הרב ביותר ביחס לשאר קבוצות הגיל‬
‫באוכלוסייה הכללית (משרד הרווחה והשירותים הקהילתיים‪.)2007 ,‬‬
‫הסיבות העיקריות ללקות חמורה‪/‬אובדן של יכולת הראיה בקרב אנשים זקנים בישראל בעשור‬
‫הקודם הינן‪ :‬גילאי ‪ .1 - 81+‬ניוון מקולה תלוי גיל )‪ .2 (AMD‬גלאוקומה )‪;(Glaucoma‬‬
‫גילאי ‪ – 60-80‬סוכרת )‪( (Diabetes‬גלייטמן‪.)2010 ,‬‬
‫על פי ד"ר אילנה גלייטמן‪ ,‬מנהלת השירות לעיוור במשרד הרווחה‪ ,‬בתחילת שנת ‪ 2013‬היו‬
‫רשומים בישראל כ‪ 25,00 -‬אנשים כבדי ראיה‪/‬עיוורים ע"פ חוק‪ ,‬כאשר כשני שלישים מתוכם (כ‪-‬‬
‫‪ 16,750‬אנשים לערך) נמנו על אוכלוסיית הזקנים בגילאי ‪ 67% – 65+‬מכלל אוכלוסיית העיוורים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בתחילת העשור הקודם רק כ‪ 14.3% -‬מתקציב משרד הרווחה המיועד לשיקום העיוורים‬
‫בישראל באותן שנים הוקצו לאוכלוסיית הזקנים העיוורים‪( .‬קורסיה‪.)2002 ,‬‬
‫הערכות משנת ‪ 2007‬מצביעות על כ‪ 25,000 -‬אנשים נוספים (מרביתם בגילאי הזיקנה) הסובלים‬
‫מלקות חמורה בראייתם ו‪/‬או עיוורים החיים בישראל שאינם מוגדרים ככאלה (משרד הרווחה‬
‫‪9‬‬
‫והשירותים הקהילתיים‪ .)2007 ,‬לדבריהם של עמוס ‪ -‬אדם בן ‪ 73‬מחיפה הסובל מעיוורון מלא‬
‫ואשר התעוור לפני כ‪ 15 -‬שנה ומאז ועד היום פעיל בוועדות השונות של האגודה למען העיוור;‬
‫ומשה – בעל משרה במרכז לעיוור בישראל ואדם עיוור גם כן‪ ,‬הערכות אלה הינן מציאותיות היות‬
‫ואנשים רבים המתעוורים בתקופת הזיקנה‪ ,‬מעדיפים להסתגר ולהתכנס בדלת אמותיהם או‬
‫שאינם מודעים לזכויותיהם כתוצאה מלקות ראייתם ‪ -‬מציאות שבגינה הם אינם פונים לתהליך‬
‫של קבלת תעודת עיוור‪/‬לקוי ראיה על פי חוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימים אנשים רבים בגילאי הזיקנה‬
‫המצויים במצב סיעודי מורכב והזכאים לתעודת עיוור‪/‬לקוי ראיה‪ ,‬אך היות ועיוורונם מהווה‬
‫בעיה אחת מיני רבות עימן עליהם להתמודד‪ ,‬הם אינם מוגדרים כעיוורים‪/‬לקויי ראיה על פי‬
‫חוק‪/‬תעודה (ראה נספח מספר ‪.)2‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אנשים זקנים שהתעוורו לאחר גיל הפרישה (בישראל‪ ,‬נקבע גיל זה על ‪ 67‬שנה לגברים‬
‫ו‪ 62 -‬שנה לנשים) ‪ -‬אוכלוסייה בעלת צורך גדול במיוחד לסיוע‪ ,‬זכאותם להטבות רבות שמקבלת‬
‫אוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים נשללת‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬אף אם מצבם תואם את‬
‫התנאים לקבלת סיוע (משרד הרווחה והשירותים הקהילתיים‪ .)2007 ,‬בהקשר לכך‪ ,‬ראוי לציין כי‬
‫בשנה האחרונה חלה בישראל התקדמות בנושא הזכויות ואנשים נוספים מקרב אוכלוסיית לקויי‬
‫הראיה והעיוורים צפויים להיות זכאים‪ ,‬משנת ‪ ,2015‬לקצבת שר"מ (שירותים מיוחדים) חודשית‬
‫(המרכז לעיוור בישראל‪.)2014 ,‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬מתווספים כ‪ 1,500 -‬אנשים לערך מדי שנה למעגל הזכאים לתעודת עיוור‪/‬לקוי‬
‫ראיה בישראל (משרד הרווחה והשירותים הקהילתיים‪.)2009 ,‬‬
‫‪ .2‬תחושת הרווחה בתקופת הזיקנה‬
‫תחום המחקר אודות היבטיה הפסיכולוגיים החיוביים של תחושת הרווחה‪ ,‬התפתח בקצב איטי‬
‫יותר בהשוואה למידע הנרחב הקיים בנוגע לאי‪-‬תפקודו הפסיכולוגי של האדם‪ .‬בעבר‪ ,‬הוכר האדם‬
‫כבריא בנפשו על בסיס היעדרם של תסמיני חולי כדוגמת חרדה ודיכאון )‪.(Ryff, 1995‬‬
‫בשלושת העשורים האחרונים החלה להתפתח ולהתבסס גישת הבריאות החיובית )‪Positive‬‬
‫‪ (Health‬שבבסיסה ניצבת ההנחה כי תחושת רווחה‪ ,‬על מאפייניה‪ ,‬תורמת לתפקוד אפקטיבי של‬
‫מערכות ביולוגיות רבות‪ .‬בעשותה כן‪ ,‬עשויה הוויה חיובית זו להגן על האדם מפני תחלואה‬
‫ובהינתן מצב מחלתי‪ ,‬עשויה לקדם ואף להאיץ את תהליכי השיקום )‪.(Ryff et al, 2004‬‬
‫תחושת רווחה (‪ (Subjective Well-Being‬הינה מושג המתאר את הערכותיו ותחושותיו האישיות‬
‫של הפרט בנוגע לחייו ‪ -‬תחושות הבאות לידי ביטוי בפן ההכרתי‪-‬שכלי (קוגניטיבי‪-‬מנטאלי) בו‬
‫שופטים האנשים את חייהם באופן כללי ובפן הרגשי (אפקטיבי) בו הם מוסרים על ההתבלטות‬
‫היחסית של רגשות חיוביים לעומת רגשות שליליים בהווה או בעבר הקרוב )‪Okun & Stock,‬‬
‫‪ .)1987 ; Diener et al, 1999‬מדובר בהערכות שאנשים עושים לגבי איכות ניסיונותיהם‬
‫והווייתם בהיבטי חיים בסיסיים כדוגמת נישואים‪ ,‬עבודה‪ ,‬משכורת‪ ,‬דיור ופעילויות פנאי‬
‫(שמוטקין‪ .(Diener, 1994 ; Diener & Diener, 2002 ; 2003 ,‬מושג רב תחומי זה מכיל טווח‬
‫רחב של משתנים כדוגמת שביעות רצון מהחיים )‪ , (life satisfaction‬מצבי רוח ורגשות‬
‫חיוביים )‪ ,(positive affects‬אושר )‪ ,(happiness‬גדילה והתפתחות אישית )‪,)personal growth‬‬
‫‪10‬‬
‫הגשמה עצמית )‪ ,(self fulfillment‬קשרים חברתיים מספקים )‪(satisfying social relationships‬‬
‫ואוטונומיה )‪Neugarten et al, 1961; Diener, 1984 ; Ryff, 1989 ; Ryff &) (autonomy‬‬
‫‪ .(Singer, 1996 ; Kunzmann et al, 2000‬יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי הערכתו של הפרט את רמת‬
‫הרווחה בחייו בהווה מבוססת גם על האיכות הכוללת של ההתנסויות אשר חווה במהלך החיים‬
‫)‪.(Lawton, 1983‬‬
‫תחושת רווחה‪ ,‬המבטאת היבטים פסיכולוגים בנפש האדם‪ ,‬נחשבת כמרכיב משמעותי ביותר‬
‫לאיכות חיים טובה )& ‪Lawton, 1991; Sarvimaki & Stenbock-Hult, 2000 ; Diener‬‬
‫‪' .( Diener, 2002‬איכות חיים' (‪ )Quality of Life‬מוגדרת על פי ארגון הבריאות העולמי‬
‫)‪ (WHO‬כתפיסות של האדם לגבי עמדותיו בחיים במסגרת התרבות ומערכת הערכים שבה חי‪,‬‬
‫תוך התייחסות למטרות‪ ,‬לציפיות ולסטנדרטים שלו במסגרת זו )‪The WHOQOL Group,‬‬
‫‪ .(1995‬בדומה לתחושת רווחה‪ ,‬מושג זה הינו דו‪-‬ממדי (שכלי‪-‬הכרתי ורגשי)‪ ,‬רב תחומי ומשלב‬
‫מאפייני חיים כדוגמת בריאות פיזיולוגית‪ ,‬מצב פסיכולוגי‪ ,‬מידת עצמאות‪ ,‬קשרים חברתיים‬
‫וסביבה )‪.(The WHOQOL Group, 1998b‬‬
‫שביעות רצונו של האדם בנוגע לכל אחד ממאפייני חיים אלה נמצאה בקשר חזק לתחושת רווחתו‬
‫הפסיכולוגית הכללית )‪.(Andrews & Withey, 1976 ; Keyes et al, 2002‬‬
‫לכן‪ ,‬סביר כי משתני חיים אישיים (רמות של אושר‪ ,‬משמעות‪ ,‬שביעות רצון מהחיים‪ ,‬אופטימיות‬
‫ושליטה)‪ ,‬בריאותיים‪-‬פיזיים (מידת העצמאות בתפקודי היום‪-‬יום‪ ,‬מצב הבריאות הכללי)‬
‫וחברתיים (רמות התמיכה והמעורבות החברתית) ישפיעו על תחושות רווחתו ואיכות חייו של‬
‫האדם הזקן גם יחד‪.‬‬
‫למן העשורים האחרונים של המאה הקודמת‪ ,‬מתאפיינת האוכלוסייה המזדקנת בשיעורים‬
‫גבוהים של תחלואה כרונית ו‪/‬או תחלואה הנעדרת אפשרויות ריפוי‪ ,‬עובדה שהביאה חוקרים‬
‫רבים להתמקדות בחשיבותן של תחושות הרווחה ואיכות החיים כמדד משמעותי בקביעת מצב‬
‫בריאותו של הפרט המזדקן (‪.)Bowling et al, 2002‬‬
‫לשינויים ההתפתחותיים בתקופת הזיקנה השפעה רבה על רווחתו ואיכות חייו של האדם‬
‫)‪ .)Katz & Lowenstein, 2010‬רמה גבוהה של תחושת רווחה הינה מרכיב הכרחי להזדקנות‬
‫מוצלחת )‪ )successful aging‬על פי בלטס ובלטס (‪ )1990‬שכן לדידם‪ ,‬להזדקן בצורה טובה‬
‫('‪ ,('well‬באופן כללי‪ ,‬משמעו להיות מאושר ושבע רצון מאשר מתרחש בחייך )‪Baltes & Baltes,‬‬
‫‪ .)1990‬תחושות של אושר ושביעות רצון מהחיים יוצרות הוויה פסיכולוגית חיובית משמעותית‪,‬‬
‫שעצם השגתה עשוי להוות אתגר עבור האדם הזקן לאור הסיכונים ההולכים ומתרבים בתקופת‬
‫הזיקנה לאבדנים אישיים ‪ -‬הן בממדי החיים הבריאותי והפסיכולוגי והן בממד החברתי‬
‫)‪.(Pinquart & Sorensen, 2000‬‬
‫אוכלוסיית האנשים הזקנים (‪ )65+‬הינה קבוצה בעלת מאפיינים פיזיולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬
‫וחברתיים ייחודיים ‪ -‬עובדה המצריכה התייחסות ספציפית למכלול מרכיבי החיים העשויים‬
‫‪11‬‬
‫להשפיע על רווחתו ואיכות חייו של המזדקן‪ .‬בשל כך מציעות סטיוארט וקינג (‪ )1994‬חלוקה‬
‫לתחומי חיים עיקריים כדוגמת גורמים קליניים‪ ,‬מאפייני הטיפול הבריאותי‪ ,‬סביבה חברתית‪,‬‬
‫סביבה פיזית‪/‬קהילתית‪ ,‬סגנון חיים‪ ,‬מאפיינים אישיותיים וגורמים סוציו‪-‬אקונומים ודמוגרפים ‪-‬‬
‫חלוקה אשר עשויה לסייע בהגדרתן ובמדידתן של תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב האוכלוסייה‬
‫הזקנה‪ .‬מחקר עדכני אשר בדק את הממדים המרכיבים את איכות חייהם של בני הגיל המבוגר‬
‫בעשרים וארבע מדינות מעלה שישה ממדים מרכזיים‪ :‬בריאות ותפקוד‪ ,‬קשרים בין‪-‬אישיים‬
‫(משפחה‪ ,‬חברה וסביבה)‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים‪ ,‬תעסוקה ופעילות פנאי‪ ,‬התייחסות החברה לאדם‬
‫הזקן וסיפוק מהישגי העבר וההווה והציפיות לעתיד (בן יעקב ועמיתיו‪.)2009 ,‬‬
‫רווחתם ואיכות חייהם של אנשים עיוורים ו‪/‬או הלוקים בראייתם בקרב האוכלוסייה הזקנה זוכה‬
‫לתשומת לב גוברת והולכת לאור העלייה בתוחלת החיים ועימה הצמיחה בשיעורם של האנשים‬
‫הזקנים הסובלים מירידה משמעותית ביכולת ראייתם‪ .‬תחושות רווחתו ואיכות חייו של האדם‬
‫הזקן הלוקה בראייתו‪ ,‬כפי שהוא מעריך אותן‪ ,‬ידועות זה מכבר כגורם חשוב להערכת יעילותם של‬
‫ניתוחים ו‪/‬או תכניות התערבות לשיפור ולשיקום יכולות ראיה שנפגעו )‪.(Bernth-Petersen, 1982‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מחקרים שנעשו בעשור האחרון מצביעים על קשר בין ירידה ביכולת הראיה לבין‬
‫תחושות של רווחה ואיכות חיים ירודות יותר בגיל הזיקנה (; ‪Bazargan et al, 2001‬‬
‫‪ .)Mangione et al, 2001 ; Zhang et al, 2009‬מגמות אלה אף הביאו לפיתוחם של כלים‬
‫ייעודיים למדידת איכות חייהם של אנשים זקנים הסובלים ממחלות עיניים כרוניות הפוגעות‬
‫משמעותית ביכולת ראייתם (‪.)Kymes & Lee, 2007; Mangione et al, 2001‬‬
‫כמצוין לעיל‪ ,‬לאורך שנות המחקר נבדקה השפעתם של משתנים רבים על רווחתה ואיכות חייה‬
‫של האוכלוסייה הזקנה בכללותה‪ .‬לאחר סקירת ספרות‪ ,‬נעשתה בעבודה זו חלוקה לארבעה ממדי‬
‫חיים עיקריים‪ :‬תפקודי‪-‬פיזי‪ ,‬חברתי‪ ,‬פסיכולוגי וסביבתי‪ ,‬כאשר בכל ממד נבחרו המשתנים אשר‬
‫נמצאו כמשמעותיים ביותר לרווחתו ואיכות חייו של האדם הזקן‪.‬‬
‫‪ .3‬קשרים בין משתני ארבעת ממדי המודל במחקר לבין תחושות רווחה ואיכות‬
‫חיים בתקופת הזיקנה‬
‫‪ 3.1‬הממד התפקודי‪-‬פיזי ותחושות רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫מצבו הבריאותי של האדם הזקן מהווה בסיס לבנייתם של חייו העתידיים בעת פרישתו ולכן‪,‬‬
‫היעדר של מרכיב בריאותי כלשהו עשויי לגרום לליקוי בתפקודו וכתוצאה מכך לעלייה במידת‬
‫המוגבלות בעצמאותו התפקודית‪ ,‬לפגיעה במעמדו ולהשפעה שלילית על מטרתו בחיים וסיפוקו‬
‫מהם (רוזין‪ .)2003 ,‬על פי רוזין‪ ,‬אחת ההגדרות המקובלות למושג 'בריאות' הינה יכולתו של האדם‬
‫לתפקד בחברה המתאימה לו ‪ -‬דהיינו נכונות ויכולת עשייה כמרכיבים אופרטיביים של החיים‪.‬‬
‫הגדרה מקובלת נוספת לבריאות הינה מצב של רווחה גופנית‪ ,‬נפשית וחברתית ולא רק היעדר של‬
‫חולי או תשישות )‪.(The World Health Organization, 1948 ; Breslow, 1972‬‬
‫‪12‬‬
‫בהמשך לכך‪' ,‬בריאות חיובית' בזקנה על פי ריף וזינגר מבוססת על קשרי גומלין בין מרכיבים‬
‫פיזיים ופסיכולוגיים‪-‬חברתיים התורמים למעורבות האדם בחיים (‪.)Ryff & Singer, 1998‬‬
‫מחקרים רבים מצביעים על קיומו של קשר חזק בין מידת בריאותו ועצמאותו התפקודית הפיזית‬
‫של האדם הזקן לבין תחושותיו בנוגע לרווחתו ולאיכות חייו‪.‬‬
‫עצמאותם התפקודית של אנשים זקנים המתאוששים מאירוע מוחי‪ ,‬בדגש על פעילויותיהם‬
‫בשעות הפנאי‪ ,‬נמצאה קשורה לתחושת רווחתם ובפרט לשביעות רצונם הכללית )‪Sveen et al,‬‬
‫‪ .(2004‬בדומה לכך‪ ,‬יכולתם התפקודית של מבוגרים ומבוגרות (‪ )65+‬במרכזים שיקומיים שסבלו‬
‫ממוגבלויות פיזיות חמורות נמצאה כמנבא החזק ביותר לרמת איכות חייהם ( ‪Osberg et al,‬‬
‫‪ .)1986‬בהמשך לכך‪ ,‬מחקרים מהעשור האחרון מציינים כי רמות גבוהות של תחושת רווחה‬
‫ואיכות חיים נמצאו בקרב אנשים זקנים שהעריכו באופן חיובי את מצב בריאותם ועצמאותם‬
‫התפקודית בפעולות היום‪-‬יום (קימה משכיבה‪ ,‬פשיטה ולבישת בגדים‪ ,‬אכילה‪ ,‬ניידות‪ ,‬רחצה‬
‫ושליטה בסוגרים ‪( (ADL -‬מילוא ויקוביץ‪.)Hilleras et al, 2001 ; Bowling et al, 2002 ; ,‬‬
‫‪ .)2011‬זאת ועוד‪ ,‬בריאות תפקודית פיזית ומנטאלית ירודה בקרב אנשים זקנים בקהילה‬
‫(מוגבלות בתפקודי ‪ ADL‬ו‪ - IADL) ) IADL -‬יכולות המאפשרות לאדם להתנהל באופן עצמאי‬
‫בקהילה כגון ניהול כספים‪ ,‬תכנון סדר יום והתנהלות על פיו‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות ואמצעים לצורך‬
‫תקשורת עם הסביבה ועוד) בגילאי ‪ 70-103‬במחקר אורך של ‪ 4‬שנים נמצאה בקשר שלילי עם‬
‫תחושות ומצבי רוח חיוביים )‪ - )Positive affect‬מרכיב חיוני לתחושת רווחה טובה )‪Kunzmann‬‬
‫‪ .)et al, 2000‬בנוסף‪ ,‬מחקר שנערך בעשרים וארבע מדינות מצא שממד הבריאות והתפקוד‬
‫העצמאי משמעותי ביותר לאיכות חייהם של בני הגיל המבוגר (‪( )60+‬בן יעקב ועמיתיו‪.)2009 ,‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מחקר שנערך בקרב אוכלוסייה זקנה הסובלת מעיוורון‪ ,‬מצא קשר בין איבוד יכולת‬
‫הראיה לבין ירידה בתפקודי היום‪-‬יום ועליה בסיכון לנפילות )‪.(Ramrattan et al, 2001‬‬
‫ניתן אם כן לומר‪ ,‬כי מצב בריאותו ומידת עצמאותו התפקודית הפיזית של האדם הזקן מהווים‬
‫גורמים מרכזיים בהשפעתם על יכולתו להתמודד עם השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים‬
‫ולהסתגל למציאות החיים המשתנה בתקופת הזיקנה ‪ -‬תקופה המתאפיינת בירידה טבעית‬
‫בכשירותו הפיזית של האדם (ליבוביץ וחיים מזרחי‪ .)2013 ,‬בקרב אדם זקן הסובל מלקות ראיה‬
‫חמורה ו‪/‬או מעיוורון מלא‪ ,‬מצב הבריאות והתפקוד חשובים עוד יותר‪ ,‬שכן יכולותיו לתקשר עם‬
‫סביבתו ולהתנהל בה בבטחה נפגעות בעקבות לקות חמורה זו והוא נדרש לכוחות פיזיים ונפשיים‬
‫רבים בכדי לפתח ולסגל יכולות פיצוי ודרכי התקשרות מגוונות להתמודדות עם אתגרי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬מידת עצמאותו התפקודית )‪ )Functional Independence‬בפעולות היום‪-‬יום של‬
‫האדם הזקן הלוקה באופן חמור בראייתו‪ ,‬כמושפעת ממצב בריאותו הפיזית‪ ,‬הינה המשתנה‬
‫המייצג את הממד התפקודי‪-‬פיזי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 3.2‬הממד החברתי ותחושות רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫בני אדם‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬מושפעים מסביבתם הבין‪-‬אישית וממנה הם שואבים משוב‪ ,‬תמיכה והכוונה‪.‬‬
‫מערכת יחסי הגומלין המתנהלת בסביבה בין אישית זו ‪' -‬הרשת החברתית'‪ ,‬הינה משמעותית‬
‫במיוחד בעת הזיקנה‪ ,‬תקופה בה מתעצם הצורך בתמיכה בד בבד עם התמעטותם של מקורות‬
‫התמיכה הנגישים לאדם הזקן (ליטווין‪.)2003 ,‬‬
‫קיימות הגדרות רבות לתמיכה חברתית ויש בנמצא כלים רבים למדידתה‪ .‬מרבית ההגדרות‬
‫מתייחסות לאספקטים שונים של יחסים בינאישיים )‪ (Interpersonal Relationships‬אשר מגנים‬
‫על האדם כנגד השפעותיו השליליות של הלחץ )‪.)Sandler, 1980 ; Cohen & Wills, 1985‬‬
‫תמיכה חברתית )‪ (Social support‬ברמה הכללית מוגדרת כאספקה של מקורות (רגשיים‪,‬‬
‫אינפורמטיביים או חומריים) על ידי אחרים לפרט החווה קשיים בחייו (‪Borgatta & Borgatta,‬‬
‫‪ .)1992‬המונח 'תמיכה חברתית' מוגדר גם בעזרת בסיסי ידע שונים‪ .‬בענף האפידמיולוגיה מיוצגת‬
‫התמיכה החברתית על‪-‬ידי המשאבים האישיים הדרושים להתמודדות עם הגורמים החיצוניים‬
‫המאיימים על שלמות המערכת הביולוגית ותפקודה התקין (ליטווין‪ .)2003 ,‬מנקודת המבט‬
‫הפסיכולוגית‪ ,‬על פי ליטווין‪ ,‬מהווה התמיכה החברתית גורם ממנף לעיצוב האני ולחיזוק תפקודו‬
‫הבין‪-‬אישי של האדם‪ .‬היעדר תמיכה עשוי‪ ,‬אפוא‪ ,‬להקשות על תפקודו הסדיר של האדם ואף לסכן‬
‫את בריאותו הנפשית‪.‬‬
‫הגישה הסוציולוגית‪ ,‬בשונה משתי קודמותיה‪ ,‬מגדירה תמיכה חברתית כמשאב של מערכת חליפין‬
‫אנושית אשר באמצעותו מוחלפות סחורות בין‪-‬אישיות ו‪/‬או חומריות‪ .‬מכאן‪ ,‬שעלייה במספר‬
‫המשאבים בהם יכול האדם לסחור עשויה לחזקו (‪.(Auslander & Litwin, 1988‬‬
‫נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של תמיכה חברתית )‪:)Borgatta & Borgatta, 1992‬‬
‫‪ .1‬תמיכה רגשית )‪ - (Emotional support‬הענקתה של סימפטיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬דאגה או מתן אמון מצד‬
‫חבר הנמנה על הרשת החברתית של מקבל התמיכה ; ‪ .2‬תמיכה אינסטרומנטלית‬
‫)‪ - (Instrumental support‬סיוע מעשי קונקרטי הניתן ישירות לפרט והדרוש לביצוע משימות‬
‫ניהול חיי היום‪-‬יום; ‪ .3‬תמיכה אינפורמטיבית )‪ - (Informational support‬מתן מידע בנוגע למצב‬
‫שעשוי לעזור למקבל המידע במציאת פתרון לסיטואציה הבעייתית‪.‬‬
‫בהקשר לכך מציין גורי (גורי ‪ ,1985‬אצל לוקסמבורג‪ )1987 ,‬כי התמיכה הרגשית‪ ,‬המאשרת לפרט‬
‫כי רגשותיו האישיים מובנים על ידי אחרים ונחשבים לנורמאליים במצב בו הוא נתון‪ ,‬מהווה את‬
‫סוג התמיכה החשוב ביותר במצבים בהם נתון הפרט במצוקה נפשית‪.‬‬
‫התמיכה החברתית‪ ,‬על סוגיה‪ ,‬מועברת באמצעות הרשת החברתית המשקפת את מערכת‬
‫הקשרים המשמעותיים שמנהלים אנשים באשר הם (‪.(House & Kahn, 1985‬‬
‫הבחנה מתחייבת נוספת הינה בין רשתות תמיכה חברתיות פורמאליות לבין רשתות בלתי‬
‫פורמאליות של תמיכה חברתית‪ .‬הרשתות הפורמאליות מורכבות ממקורות סיוע של שירותים‬
‫(עובדים סוציאליים‪ ,‬צוות סיעודי‪ ,‬מטפלות בית) הנקנים ישירות על ידי הגורם הנתמך או על‪-‬ידי‬
‫הממונים על טיפולו‪ .‬לעומתן מתבססות רשתות התמיכה הבלתי פורמאליות על קשרי דם ו‪/‬או‬
‫ידידות ללא קיומם של קשרי גומלין על בסיס כספי מיידי (ליטווין‪.)2003 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫חשוב לציין כי תמיכה חברתית מתבטאת הן בהענקתה לאחר והן בקבלתה של תמיכה ממנו‪.‬‬
‫בהקשר זה מוסיף ליטווין כי נדמה שאנשים זקנים אינם רוצים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לקבל תמיכה חברתית‬
‫ללא האפשרות להחזיר תמיכה לחברי הרשת שלהם וכי היכולת לנהל יחסי גומלין הדדיים בתוך‬
‫הסביבה הבין‪-‬אישית תורמת‪ ,‬אפוא‪ ,‬לרווחתם האישית (‪ .)Litwin, 1998‬תובנה זו נצפתה גם‬
‫במחקרם של ‪ Kim‬ועמיתיו )‪ (2000‬בו נמצא קשר חיובי בין מידת התמיכה חברתית (הן התמיכה‬
‫לה זכו האנשים הזקנים והן התמיכה שהעניקו לבני משפחתם) לבין איכות חייהם‪.‬‬
‫מחקרים רבים דיווחו על השפעה חיובית של תמיכה חברתית‪ ,‬על סוגיה‪ ,‬לתחושת הרווחה‪ ,‬על‬
‫מרכיביה‪ ,‬בקרב האוכלוסייה הזקנה )& ‪Diener, 1984; Diener et al, 1999; Pinquart‬‬
‫‪ .(Sorensen, 2000; Thomas, 2010‬הענקתה של תמיכה חברתית בלתי פורמאלית נמצאה כגורם‬
‫מחזק של תחושות שליטה (‪ )Krause et al, 1992‬וכגורם ממתן של רמות מתח נפשי‪ ,‬דיכאון ולחץ‬
‫דם בקרב אנשים זקנים (‪ .)Piferi & Lawler, 2006‬בהמשך לכך‪ ,‬קבלתה של תמיכה חברתית‪ ,‬הן‬
‫כפי שנתפסה על ידי מקבלה והן כפי שניתנה לו בפועל‪ ,‬נמצאה כגורם ממתן של השפעת הלחץ‬
‫הנפשי על תחושות דיכאון וכגורם מפחית של תחושות מצוקה לאורך זמן בקרב אנשים זקנים‬
‫שזכו לטיפול ודאגה מצד חבריהם )‪ .(George, 2006‬עם זאת‪ ,‬השפעת קבלתה של תמיכה חברתית‬
‫על רווחתה ואיכות חייה של האוכלוסייה הזקנה אינה חד‪-‬כיוונית וחיובית בהכרח‪ ,‬כפי שמראים‬
‫‪ Silverstein‬ועמיתיה (‪ )1996‬במחקרם בו רמות גבוהות של קבלת תמיכה חברתית‬
‫(אינסטרומנטלית‪ ,‬רגשית‪ ,‬אינפורמטיבית וכלכלית) השפיעו באופן שלילי על רווחתה של‬
‫האוכלוסייה הזקנה‪ .‬בהמשך לכך מציינת ‪ Thomas‬במחקרה (‪ )2010‬כי רווחתה של האוכלוסייה‬
‫הזקנה השתפרה משמעותית בעקבות הענקתה של תמיכה חברתית מצדם לילדיהם וחבריהם‪,‬‬
‫לעומת השפעה מתונה יותר על רווחתם בעקבות קבלתה של תמיכה חברתית‪.‬‬
‫ממד חשוב נוסף ברווחתה ובאיכות חייה של האוכלוסייה הזקנה‪ ,‬בדגש על אנשים זקנים‬
‫המתגוררים בדיור עצמאי‪ ,‬הינו מידת מעורבותם החברתית בקהילה בה הם חיים‪ .‬מעורבות‬
‫חברתית )‪ (Social Involvement‬מוגדרת במילון כ"לקיחת חלק פעיל בנעשה בסביבה החברתית"‬
‫(אבן שושן המלא‪ .)2003 ,‬במאמר חלוץ בנושא‪ ,‬מאפיין ‪ )1956( Good‬שני סוגים של מעורבויות‬
‫חברתיות‪ :‬מעורבויות המסייעות במציאת חברים חדשים וברירתם וכאלה שאינן מסייעות בהכרח‬
‫בכיוון זה כגון מפגשים בבית הכנסת‪ ,‬קבוצות תמיכה וכדומה (‪ , Good, 1956‬אצל לוקסמבורג‪,‬‬
‫‪ .)1987‬מידת מעורבותו האקטיבית של האדם בחיים נוטה לעיתים להצטמצם משמעותית עם‬
‫תהליך הזדקנותו‪ .‬אנשים המורגלים לנטילת חלק במגוון רחב של פעילויות חברתיות בקהילתם‪,‬‬
‫עשויים להסתגל לשגרת פעילות חברתית המוגבלת יותר לסביבת ביתם כתוצאה מחולי‪ ,‬חולשה‬
‫ו‪/‬או סידורי הסעה שאינם מתאימים )‪ .)David et al, 1981‬צמצום זה בכמותה ובתכיפותה של‬
‫המעורבות החברתית והקשרים הבין‪-‬אישיים נמצא כבעל השפעה שלילית על מצב בריאותו‬
‫ורווחתו של האדם )‪ .(Baumeister & Leary, 1995‬לכן‪ ,‬יעד מרכזי בקרב שירותי הרווחה‬
‫הקהילתיים לאנשים עם מוגבלויות הינו שילובם בקהילותיהם על ידי סיוע בידם לפתח רשתות‬
‫תמיכה טבעיות ולמלא תפקיד נורמאלי בחברתם לצד חברי קהילה שאינם מוגבלים‬
‫(‪.(Fellin, 1993‬‬
‫‪15‬‬
‫מעורבות פעילה זו בחיי הסביבה החברתיים נחשבת לאחד משלושת התנאים להזדקנות מוצלחת‬
‫על פי רוזין (רוזין‪ - )2003 ,‬מחקרים שנעשו בשני העשורים האחרונים אכן מדווחים על קשר חיובי‬
‫בין מידת מעורבותם והשתלבותם החברתית )‪ (Social Integration‬של אנשים זקנים לבין‬
‫רווחתם ואיכות חייהם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מעורבות חברתית‪ ,‬היוותה גורם מנבא לרמה גבוהה יותר של‬
‫שביעות רצון מהחיים בקרב תושבים מבוגרים )‪ (Aubrey & Myner, 1996‬ולרווחה נפשית‬
‫כללית טובה יותר גם בקרב אוכלוסייה זקנה בחברה הקיבוצית בישראל ששרדה את השואה‬
‫(מילוא ויקוביץ‪ .)2011 ,‬השפעה חיובית דומה נמצאה גם במחקר השוואתי עולמי שמצא קשר בין‬
‫מעורבות עירונית לתחושת רווחה ברמות גבוהות יותר בקרב אנשים זקנים )& ‪Helliwell‬‬
‫‪.)Putnam, 2004‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קשרים חברתיים כדוגמת ביקורים‪/‬מפגשים עם חברים נמצאו אף הם כבעלי קשר חיובי‬
‫לאיכות חייהם של מזדקנים )‪ )De Belvis et al, 2008‬וכמפחיתים תחושות של בדידות‪ ,‬בד בבד‬
‫עם שיפור מצב רוחם (‪.)Lee & Ishii-Kuntz, 1987‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הממד החברתי במודל הנוכחי כולל שני משתנים מרכזיים שנמצאו קשורים לרווחתה‬
‫ולאיכות חייה של האוכלוסייה הזקנה‪ :‬א‪ .‬תמיכה חברתית )‪ (Social support‬על שלושת ממדיה‬
‫(רגשית‪ ,‬אינפורמטיבית ואינסטרומנטלית) ועל שני סוגיה (זו המתקבלת על ידי האדם הזקן וזו‬
‫המוענקת על ידו) ב‪ .‬מעורבות חברתית (‪ , (Social Involvement‬בדגש על מידת המעורבות של‬
‫הזקן בחיים החברתיים (כמות הפעילויות והקשרים החברתיים) ופחות בנוגע לאופייה במונחים‬
‫של טיב‪ ,‬עומק ומשמעות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הממד הפסיכולוגי ותחושת רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫העיסוק בהיבטים הפסיכולוגיים של ההזדקנות מתקיים אמנם לאורך ההיסטוריה האנושית‪ ,‬אך‬
‫הפסיכולוגיה של ההזדקנות והזיקנה כדיסציפלינה מדעית החלה להתגבש רק בשנות החמישים‬
‫של המאה הקודמת (‪.)Birren & Schroots, 2001‬‬
‫התיאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בצדדים השונים של ההזדקנות האנושית נבדלות האחת‬
‫מרעותה מבחינת הסוג וההיקף של התופעות אותן הן מנסות להסביר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להבחין‬
‫במספר עקרונות יסוד של תהליכי ההזדקנות (‪ )Baltes, 1991‬כדוגמת הטרוגניות בין‪-‬אישית רבה‬
‫במהלך ההזדקנות; הבחנה בין הזדקנות פתולוגית‪ ,‬נורמאלית ומוצלחת; מידה רבה של יכולת‬
‫התפתחותית רזרבית; ירידה משמעותית ברמות הביצוע של התפקודים הקוגניטיביים; מאזן‬
‫חיובי פחות בין הישגים לאבדנים ועצמי )‪ (Self‬הממשיך להוות מערכת מוצקה להתמודדות‬
‫ושמירה על שלמות אישיותית‪ .‬מאפיינים אלה מדגישים את השונות הביולוגית והפסיכולוגית‬
‫בקרב אנשים בתקופת הזיקנה ואת המאזן הדינמי‪ ,‬גם בתקופה זו‪ ,‬בין ירידה תפקודית לבין‬
‫המשך גדילה )‪ .(Growth‬בהמשך לכך מציין שמוטקין (‪ )2003‬כי אפיונה של ההזדקנות כתהליך‬
‫התפתחותי בו משלימה תקופת הזיקנה מסלול חיים שלם הינו יעד מרכזי בקרב העוסקים בתחום‬
‫זה‪ .‬שולץ והקהאוזן (‪ )1996‬מנסחים מודל להזדקנות מוצלחת המבוסס על שליטה )‪(Mastery‬‬
‫כנושא מרכזי בהתפתחות לאורך טווח החיים כולו‪ ,‬תוך הסתמכות על עקרונותיו של באלטס‪ .‬על‬
‫פי תפיסתם‪ ,‬בבני האדם קיימת מוטיבציה בסיסית לשליטה בסביבת חייהם היות וכך מתאפשרת‬
‫‪16‬‬
‫להם סמיכות בין התנהגותם ובין ההתרחשויות הנובעות ממנה‪ .‬המושג 'שליטה' מתייחס למידה‬
‫בה תופס האדם את השינויים בחייו כנתונים תחת שליטתו )‪.(Gurin et al, 1978‬‬
‫חשוב לציין כי נהוג להבחין בין שליטה ראשונית‪ :‬תחושה של שליטה המושגת על ידי השפעת‬
‫האדם על הסביבה החיצונית לו בכדי להתאימה לצרכיו ולרצונותיו‪ ,‬לבין שליטה שניונית‪,‬‬
‫המתבטאת בתהליכי שינוי פנימיים באדם עצמו‪ ,‬בעדיפויותיו‪ ,‬במטרותיו ובתפיסותיו העצמיות‬
‫בכדי לצמצם הפסדים‪ ,‬לשמר ולהרחיב את תפיסת השליטה במציאות חייו )& ‪Schultz‬‬
‫‪.)Heckhausen, 1995‬‬
‫אנשים נוטים לחוש מאושרים ושבעי רצון כאשר הם מאמינים כי בידיהם השליטה בביצוע‬
‫משימותיהם ובהשגת מטרותיהם היום‪-‬יומיות )‪.(Lang & Heckhausen, 2001‬‬
‫שליטה מהווה בנוסף מרכיב משמעותי ביותר ביכולת ההסתגלות והעמידות הפסיכולוגית של‬
‫האדם חרף המאזן‪ ,‬הנוטה בדרך כלל להשתנות לרעה‪ ,‬בין הישגים לאבדנים בתקופת הזיקנה‬
‫)‪ .(Baltes et al, 1999‬רמת השליטה נמצאה גם כמשתנה מנבא לתחושות טובות של רווחה‬
‫ואיכות חיים בקרב האוכלוסייה הזקנה‪ ,‬הן בקרב אנשים הסובלים ממחלה קשה במוסדות‬
‫סיעודיים (‪ )Koplas et al, 1999‬והן בקרב אנשים זקנים המתגוררים בדיור עצמאי או בקהילה‬
‫תומכת הסובלים מתחלואה כרונית (‪ .)Kempen et al, 1997‬לבסוף‪ ,‬תחושות גבוהות של שביעות‬
‫רצון ורגשות חיוביים נמצאו בקרב אנשים זקנים שדיווחו על רמות גובהות של שליטה נתפסת‬
‫)‪.(Lang & Heckhausen, 2001( )Perceived control‬‬
‫משמעות ותכלית בחיים (‪ )Meaning and purpose in life‬מהוות מרכיב חשוב נוסף לרווחתו‬
‫ולאיכות חייו של האדם הזקן‪ .‬החיפוש אחר משמעות )'‪ ('will to meaning‬על פי ויקטור פראנקל‬
‫הינו מניע אנושי משמעותי (פראנקל‪ .)1982 ,‬בספרו "האדם מחפש משמעות" כותב פראנקל כי‬
‫"השאיפה למצוא משמעות לחיים היא כוח המניע הראשוני של האדם" וכי "החיים‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬פירושם לקיחת אחריות למציאת התשובה הנכונה לבעיותיהם ולמלא את המטלות שהם‬
‫מציבים בהתמדה לכל פרט ופרט" (עמ' ‪ .)98‬פראנקל מוסיף כי משמעות בחיים נוצרת רק על ידי‬
‫גילוי אישי של הפרט (פראנקל‪ , )1970 ,‬אבחנה חשובה המרמזת כי הינה תלוית גיל‪.‬‬
‫המושג 'משמעות' מבטא מתן פשר‪ ,‬סדר ותחושת עקיבות לקיומו של הפרט ואילו 'תכלית' מבטאת‬
‫כוונה‪ ,‬פעולה‪/‬תפקיד שיש להגשימם או מטרות להשגה )‪.(Reker et al, 1987‬‬
‫‪ Reker‬ועמיתיו )‪ (1987‬מוסיפים כי חוסר משמעותיות (‪ )Meaninglessness‬אובחן בעידן‬
‫המודרני כמצב של אי‪-‬נוחות כללית ואף של חולי‪ ,‬שבמידה ואינו מטופל עשויי להתבטא‬
‫בסימפטומים של חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חוסר תקווה ואף בתחלואה פיזית‪ .‬מחקרים בנושא מעלים כי‬
‫משמעות בחיים מהווה גורם מנבא חזק לרווחה פיזיולוגית ופסיכולוגית בקרב אנשים קשישים‬
‫(‪ (Reker et al, 1987‬וכמשתנה התורם לאיכות חיים ולתחושת רווחה כללית בקרב בני ‪60+‬‬
‫(‪ .)Ardelt, 2003; Zika & Chamberlain, 1992‬במחקר עדכני אף נמצא קשר שלילי בין תחושה‬
‫חזקה של משמעות בחיים לבין שיעורי תמותה נמוכים יותר בקרב האוכלוסייה הזקנה )‪Krause,‬‬
‫‪.(2009‬‬
‫מעבר לפוטנציאל למציאת משמעות בחיים‪ ,‬אנשים נבדלים האחד מהשני בגישתם לעולם‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫ישנם הנוטים להיות חיוביים יותר בהשקפתם לעומת אחרים שמתאפיינים באוריינטאציה‬
‫שלילית‪ .‬שייר וקארוור )‪ (Scheier & Carver, 1985‬גורסים כי מאפיינים אישיותיים כגון‬
‫אופטימיות )‪ (optimism‬ותקווה )‪ (hope‬עשויים לרמוז על אלה שידווחו על חוויית היבטים‬
‫חיוביים‪ ,‬גם כתגובה למשברי חיים או לאירועים קשים‪.‬‬
‫אופטימיות נחשבת כתכונה אישיותית כללית בעלת תרומה משמעותית לרווחה הנפשית‪.‬‬
‫קיימות מספר הגדרות לאופטימיות כאשר הנפוצה ביותר מודדת את רמת האופטימיות של האדם‬
‫במונחים של מידת הסבירות שציפיות נעימות אכן יתרחשו )‪.(Scheier & Carver, 1985‬‬
‫האדם האופטימי נוטה לקוות כי הדברים יתנהלו בדרך הנכונה והוא לרוב מאמין כי באופן כללי‬
‫חוויותיו בעתיד תהינה חיוביות יותר מאשר שליליות ‪ -‬ציפייה כללית ויציבה על פני זמן והקשר‬
‫הנוטה להשתמר גם ברגעי קושי‪ .‬האדם הפסימי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מצפה כי הדברים לא יפעלו על פי‬
‫ציפיותיו וחוזה תוצאות שליליות )‪.(Scheier & Carver, 1985 ; Scheier & Carver, 1992‬‬
‫ציפיותיו של האדם לגבי מידת הצלחתו להשיג את מטרתו המבוקשת על פי שייר וקארוור‪ ,‬הן‬
‫שתגרומנה לו להמשיך או להפסיק את מאמציו בהשגת יעדו‪.‬‬
‫מחקרים רבים בחנו את הקשר בין אופטימיות תכונתית לבין הסתגלותם של אנשים למצבי דחק‬
‫ולרווחה נפשית‪ .‬במחקר אורך שעקב אחר קבוצת חולים לאחר ניתוח מעקפים בשתי נקודות זמן‪:‬‬
‫כשישה חודשים וכחמש שנים לאחר הניתוח‪ ,‬דיווחו האופטימיים על איכות חיים גבוהה יותר‬
‫המלווה בתחושות של חופש מלחצים וטרדות ושל סיפוק רב יותר מהחיים‪ ,‬בהשוואה לחולים‬
‫הפסימיים )‪ .(Scheier & Carver, 1992‬בהמשך לכך‪ ,‬מחקרים בקרב האוכלוסייה הזקנה מצאו‬
‫את האופטימיות התכונתית )‪ (Dispositional Optimism‬כמנבא לרווחתו ולאיכות חייו של‬
‫האדם הזקן‪ ,‬עובדה שהתבטאה בתפקוד קוגניטיבי ורגשי טוב יותר‪ ,‬בתחושות של כאב ועייפות‬
‫ברמות נמוכות יותר וברווחה כללית ושביעות רצון מהחיים ברמות גבוהות יותר בקרב בעלי‬
‫ראיית העולם האופטימית‪ ,‬לעומת בעלי אוריינטציית החיים השלילית הפסימית )‪Allison et al,‬‬
‫‪.)2004 ; Smith et al, 2004 ; Heo & Lee, 2010‬‬
‫קארוור ושייר מסכמים כי הנטיה לאופטימיות משפיעה על אסטרטגיות ההתמודדות של האדם‬
‫ותורמת להסתגלות טובה יותר למצבי דחק )‪ .(Carver & Scheier, 2001‬לדבריהם‪ ,‬סגנון‬
‫התמודדותם האקטיבי יותר של האופטימיים מאפשר להם התמודדות יעילה יותר עם אירועי‬
‫דחק יום‪-‬יומיים לעומת הפסימיים‪ ,‬המצפים לתוצאות שליליות‪.‬‬
‫ההסתגלות לתהליכי ההזדקנות ו‪/‬או להתמודדות עם חולי‪ ,‬דחק ומצוקה נפשית‪ ,‬תובעת משאבי‬
‫התמודדות רבים‪ .‬כאשר האדם הזקן חסר משאבים אלה‪ ,‬עשויים להתגלות סינדרומים קליניים‬
‫אופייניים כגון אפתיה‪ ,‬חרדה‪ ,‬תגובות דפרסיביות או סומטיזציה ‪ -‬אמצעי התגוננות המהווים את‬
‫אפשרויות התגובה היחידות עבורו‪ .‬מאידך‪ ,‬במידה והאדם הזקן לומד לפצות את עצמו על אבדניו‬
‫ומגבלותיו תוך שימוש אופטימאלי ביכולות העומדות לרשותו‪ ,‬אזי יש באמתחתו משאב אישיותי‬
‫בעל חשיבות עליונה בהתמודדות עם זקנה וחולי (לומרנץ‪.)2003 ,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תחושת שליטה‪ ,‬משמעות בחיים ואופטימיות הינם משאבים העשויים לקדם התמודדות‬
‫קונסטרוקטיבית עם מצוקות פיזיות ונפשיות ובכך לתרום לרווחתו ולאיכות חייו של האדם הזקן‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המימד הפסיכולוגי במודל המחקר הנוכחי כולל את שלושת משתנים מרכזיים אלה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 3.4‬הממד הסביבתי ותחושת רווחה ואיכות חיים בגיל הזיקנה‬
‫השפעתה של הסביבה על האדם ועל איכות חייו נבחנה במחקרים מוקדמים על בסיס ההנחה כי‬
‫היחיד מתנסה באיכות חיים אופטימאלית כשצרכיו נמצאים באיזון עם אפיוני הסביבה‬
‫(לבנשטיין‪ .)2003 ,‬התיאוריה של כהנא )‪ )Kahana, 1975‬המתבססת על הלימה בין צורכי הפרט‬
‫ודרישות הסביבה ומשאביה מהווה מחקר חלוץ בנושא זה בקרב האוכלוסייה הזקנה‪ .‬על פי‬
‫תיאוריה זו‪ ,‬חסר במשאבי סביבה העונים על צורכי הפרט ישפיע באופן שלילי על רווחתו ואיכות‬
‫חייו לעומת עודף במשאבים ‪ -‬לו עשויה להיות השפעה חיובית במידה והפרט יודע כיצד לנצלם‪.‬‬
‫בהקשר זה מוסיף ‪ (1983) Lawton‬כי השפעתם החיובית‪/‬שלילית של מאפייני הסביבה‬
‫האובייקטיבית ואיכותה על חייו של האדם הזקן מהווים את אחד מארבעת ממדי החיים‬
‫הקובעים את רמות הרווחה והחיים הטובים )'‪ ('The good life‬להם הוא זוכה‪.‬‬
‫הסביבה הביתית הפיזית (‪ (Physical Home environment‬בה אנו חיים ידועה כמשתנה חשוב‬
‫לרווחתנו ולאיכות חיינו (‪.(WHOQOL Group, 1998b‬‬
‫סביבת ביתו של האדם הזקן אחראית במידה לא מבוטלת לנכות ולתמותה בקרב אוכלוסייה זו‬
‫היות ואדם זה‪ ,‬שהתרגל לשגרת ביתו במשך השנים‪ ,‬אינו תמיד מודע לבעייתיות בסביבתו העשויה‬
‫להתבטא בעיצוב ביתי ובמתקנים העשויים להקשות עליו מפאת מוגבלויות שהתפתחו בתהליך‬
‫ההזדקנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬תדיר כי בית מגוריו וסביבתו של הזקן אינם משתנים חרף התמורות בצרכיו‬
‫האישיים‪ ,‬עובדה העשויה להוות מכשול וסכנה בעבורו ‪ -‬קשיי התמודדות משמעותיים נוספים‬
‫בפעולותיו היום‪-‬יומיות (רוזין‪ .)2003 ,‬קשיים אלה סביר כי יתעצמו עבור אדם זקן שאינו‬
‫רואה‪/‬מוגבל ביכולת ראייתו ‪ -‬מציאות המדגישה את תפקידה החשוב של הסביבה הביתית‬
‫הפיזית לרווחתם ולאיכות חייהם של הזקנים הלוקים באופן חמור בראייתם‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בקרב האוכלוסייה המבוגרת עולה חשיבותה של סביבה ביתית זו היות ואנשים זקנים‬
‫רבים מבלים את חלקו הגדול של יומם בגבולות בתיהם (‪ (Kellaher, 1986‬וחלקם אף תלויים‬
‫במאפייניה הפיזיים לפיצוי על ירידה ביכולת ניידותם ו‪/‬או ביכולותיהם החושיות והקוגניטיביות‬
‫(‪ .(Brawley, 2001‬בהמשך לכך מציין הוגלנד כי הצרכים הפיזיים והתפקודיים הינם הצרכים‬
‫הראשונים להם יש להעניק מענה הולם לאוכלוסייה הזקנה בבית מגוריה )‪.(Hoglund, 1985‬‬
‫במחקר מהעשור האחרון‪ ,‬בו נטלו חלק אנשים זקנים בגילאי ‪ 77+‬המתגוררים בקהילה או‬
‫במוסדות טיפוליים‪ ,‬נמצא קשר חיובי בין מאפייניה של הסביבה הפיזית במגורים אלה והמענים‬
‫שמעניקה סביבה זו לצרכיהם הפיזיים‪ ,‬התפקודיים והמנטאליים לבין איכות החיים כפי שדווחה‬
‫על ידי אוכלוסייה זקנה זו (‪.)Parker et al, 2004‬‬
‫ניתן להניח כי בקרב אוכלוסיית הזקנים הלוקה בראייתה ו‪/‬או הסובלת מעיוורון קיימת חשיבות‬
‫רבה להתאמתם של מאפיינים אלה לצרכיה הייחודיים‪ ,‬היות ובעוד שראייה תקינה מאפשרת‬
‫ניידות ליעדים מוכרים ללא מאמץ‪ ,‬אדם בעל לקות משמעותית בראיה נאלץ להפעיל חושים‬
‫אחרים ו"לטפל" במספר ערוצי מידע בו‪-‬זמנית בעת הליכתו (זילברמן‪ .)2002 ,‬לכן‪ ,‬אחד האתגרים‬
‫המשמעותיים ביותר בעבור האדם העיוור ואף בעבור אדם החווה ירידה דרמטית ביכולת ראייתו‬
‫הינו קושי גובר לנוע בסביבה שאינה מוכרת ואף בזו המוכרת לו זה מכבר (אור‪.)2002 ,‬‬
‫אי לכך‪ ,‬סביבת מגורים נאותה‪ ,‬דהיינו סביבה המותאמת גם לאנשים השונים מהכלל (אנשים‬
‫לקויי ראיה ועיוורים במקרה זה) מבחינת צרכיהם ויכולתם לפעול באופן עצמאי‪ ,‬הינה תנאי‬
‫‪19‬‬
‫הכרחי המאפשר לבני אדם אלה‪ ,‬בכל הגילאים ובעיקר בגיל השלישי‪ ,‬לנוע‪ ,‬להשתתף בחיי החברה‬
‫ולנהל אורח חיים תקין (נוישטט‪-‬נוי‪.)2002 ,‬‬
‫לפיכך יכלול המימד הסביבתי במודל הנוכחי משתנה מרכזי שנמצא כבעל קשר לרווחתה ולאיכות‬
‫חייה של האוכלוסייה הזקנה‪ :‬סביבה ביתית פיזית (‪.)Physical home Environment‬‬
‫לאור כל אשר נכתב לעיל לגבי מציאות חייה של אוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה‬
‫ אנשים הנאלצים להתמודד ולהסתגל למוגבלות אובייקטיבית של היעדר‪/‬פגיעה קשה של‬‫התפקוד הראייתי (יכולת בה עושה האדם שימוש יום‪-‬יומי אינטנסיבי במכלול תפקידיו ותפקודיו‬
‫בחברה בה חי) ‪ -‬ניתן לשער כי ימצאו קשרים מובהקים בין משתני המחקר לבין תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים של אוכלוסייה זו באופן שייצור תמונה ייחודית של עולם העיוורון בתקופת‬
‫הזיקנה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫בעבודה זו נבנה מודל ייחודי רב‪-‬ממדי הבוחן את הקשרים בין משתנים מארבעה ממדים‪:‬‬
‫תפקודי‪/‬פיזי‪ ,‬חברתי‪ ,‬פסיכולוגי וסביבתי ‪ -‬לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי‬
‫ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה (ראה מודל המחקר)‪.‬‬
‫מטרת המחקר לבדוק את המודל המוצע‪ ,‬כלומר לבחון את התרומה היחסית הייחודית של משתני‬
‫המחקר הבלתי תלויים להסבר רווחתם ואיכות חייהם של אנשים זקנים המתגוררים בקהילה‪,‬‬
‫החווים לקות ראיה חמורה עד כדי עיוורון‪.‬‬
‫מטרה נוספת‪ :‬בחינת הקשרים בין משתני המחקר‪ :‬הן בין המשתנים הבלתי תלויים ‪ -‬המשתנים‬
‫המרכיבים את ארבעת ממדי המחקר במודל ומשתני המחקר הסוציו‪-‬דמוגרפיים ‪ -‬לבין המשתנה‬
‫התלוי והן בין המשתנים הבלתי תלויים לבין עצמם‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מודל המחקר‬
‫ממד‬
‫תפקודי‪-‬פיזי‬
‫תמיכה חברתית‬
‫ממד‬
‫חברתי‬
‫תחושות‬
‫הרווחה‬
‫ואיכות החיים‬
‫של האדם‬
‫העיוור בגיל‬
‫הזיקנה‬
‫עצמאות תפקודית‬
‫מעורבות חברתית‬
‫שליטה‬
‫ממד‬
‫פסיכולוגי‬
‫משמעות בחיים‬
‫אופטימיות‬
‫ממד‬
‫סביבתי‬
‫סביבה ביתית פיזית‬
‫(* החיצים במודל אינם משקפים בהכרח קשר סיבתי בין המשתנים)‬
‫השערות המחקר‬
‫השערות מרכזיות‬
‫קשרים בין המשתנים הבלתי תלויים של ארבעת הממדים לבין תחושות רווחה ואיכות החיים‬
‫ממד תפקודי‪-‬פיזי‬
‫‪ .1‬ימצא קשר שלילי ומשמעותי סטטיסטית בין העצמאות התפקודית לבין תחושות רווחתם‬
‫ואיכות חייהם של אנשים זקנים לקויי ראיה ועיוורים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שמידת העצמאות התפקודית‬
‫של הזקן העיוור בפעולות היום‪-‬יום תמצא ברמת מוגבלות גבוהה יותר‪ ,‬כך הוא ידווח על תחושת‬
‫רווחה ואיכות חיים ברמות נמוכות יותר ולהיפך‪.‬‬
‫מימד חברתי‬
‫‪ .2‬ימצא קשר חיובי ומשמעותי סטטיסטית בין מידת התמיכה החברתית לבין תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שתמצא רמת תמיכה חברתית גבוהה יותר בקרב אנשים זקנים‬
‫עיוורים‪ ,‬כך הם ידווחו על רמות גבוהות יותר של תחושת רווחה ואיכות חיים ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .3‬ימצא קשר חיובי ומשמעותי סטטיסטית בין מידת מעורבותם החברתית של אנשים זקנים‬
‫עיוורים לבין תחושות רווחתם ואיכות חייהם‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שאנשים זקנים עיוורים אלה ידווחו על‬
‫רמת מעורבות חברתית גבוהה יותר‪ ,‬כך תחושת רווחתם ואיכות חייהם תמצאנה גבוהות יותר‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ממד פסיכולוגי‬
‫‪ .4‬ימצא קשר חיובי ומשמעותי סטטיסטית בין רמת השליטה לבין תחושות רווחתם ואיכות‬
‫חייהם של אנשים זקנים עיוורים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שרמת השליטה הנתפסת של האדם הזקן לקוי‬
‫הראיה בחייו תהיה גבוהה יותר‪ ,‬כך תחושת רווחתו ואיכות חייו תמצאנה גבוהה יותר ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .5‬ימצא קשר חיובי ומשמעותי סטטיסטית בין מידת המשמעות בחיים לבין תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שתמצאנה רמות גבוהות יותר של משמעות ותכלית בחייהם של‬
‫אנשים זקנים עיוורים‪ ,‬כך תחושת רווחתם ואיכות חייהם תמצאנה גבוהות יותר ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .6‬ימצא קשר חיובי ומשמעותי סטטיסטית בין רמת האופטימיות לרמתן של תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שמידת האופטימיות של האדם הזקן העיוור תמצא גבוהה יותר‪ ,‬כך‬
‫הוא ידווח על תחושות רווחה ואיכות חיים טובות יותר ולהיפך‪.‬‬
‫מימד סביבתי‬
‫‪ .7‬ימצא קשר חיובי ומשמעותי סטטיסטית בין מאפייני הסביבה הביתית הפיזית לבין תחושות‬
‫רווחתם ואיכות חייהם של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שתמצא מידת‬
‫התאמה גבוהה יותר בין סביבתם הביתית של אנשים זקנים עיוורים אלה לבין צרכיהם‬
‫הייחודיים‪ ,‬כך תחושות רווחתם ואיכות חייהם תהינה טובות יותר ולהיפך‪.‬‬
‫קשרים בין המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפיים לבין תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫‪ .8‬ימצא קשר משמעותי סטטיסטית וחיובי בין רמת ההערכה הסובייקטיבית של הנבדק את מצב‬
‫בריאותו לבין תחושותיו בנוגע לרמת רווחתו ואיכות חייו‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהאדם העיוור בגיל‬
‫הזיקנה יעריך את מצב בריאותו כטוב יותר‪ ,‬כך הוא יחווה רמות גבוהות יותר של תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .9‬ימצא קשר משמעותי סטטיסטית וחיובי בין מצבו הכלכלי של הנבדק ובין רמות תחושות‬
‫הרווחה ואיכות החיים שהוא חווה‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהאדם הזקן העיוור ידווח על מצב כלכלי טוב‬
‫יותר‪ ,‬כך הוא יחווה רמה גבוהה יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים ולהיפך‪.‬‬
‫השערות משניות‬
‫ימצאו קשרים משמעותיים מבחינה סטטיסטית בין משתני המחקר הבלתי תלויים ‪ -‬הן המשתנים‬
‫המרכיבים כל אחד מארבעת הממדים השונים והן המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬לבין עצמם‪:‬‬
‫‪ .10‬ימצאו קשרים שליליים בין רמת המוגבלות של עצמאותו התפקודית של האדם הזקן העיוור‬
‫ובין תחושת השליטה שלו בחייו‪ ,‬הערכתו את מצב בריאותו ומידת מעורבותו החברתית כלומר‪,‬‬
‫ככל שתמצא רמה גבוהה יותר של מוגבלות תפקודית בפעולות היום‪-‬יום‪ ,‬כך ידווח הנבדק על‬
‫רמות נמוכות יותר של תחושת שליטה בנעשה בחייו‪ ,‬של הערכת מצב בריאותו ושל מעורבותו‬
‫החברתית בסביבת חייו‪.‬‬
‫‪ .11‬ימצא קשר חיובי בין רמת המוגבלות של עצמאותו התפקודית של האדם העיוור בגיל הזיקנה‬
‫ובין מספר המחלות אשר מהן סובל‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שמשתתף המחקר יסבול ממספר מחלות גבוה‬
‫יותר‪ ,‬כך הוא ידווח על רמת מוגבלות גבוהה יותר בפעולות היום‪-‬יום ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .12‬ימצא קשר חיובי בין גילו הקלנדרי של האדם הזקן העיוור לבין רמת המוגבלות של עצמאותו‬
‫התפקודית‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שמשתתף המחקר יהיה צעיר יותר בשנים‪ ,‬כך הוא יחווה רמת מוגבלות‬
‫נמוכה יותר בפעולות היום‪-‬יום ולהיפך‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 13‬ימצאו קשרים חיוביים בין שלושת המשתנים המרכיבים את ממד החיים הפסיכולוגי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ככל שהאדם הזקן העיוור יחווה רמה גבוהה יותר של תחושת שליטה בחייו‪ ,‬כך תימצאנה רמות‬
‫האופטימיות והמשמעות בחיים עליהן ידווח כגבוהות יותר ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .14‬ימצא קשר חיובי בין מידת התאמתה של הסביבה הביתית הפיזית לצרכיו של האדם הזקן‬
‫הלוקה בראייתו לבין תחושת שליטתו בחייו‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שתמצא רמת הלימה גבוהה יותר בין‬
‫מאפייניה הפיזיים של סביבת ביתו של משתתף המחקר לבין צרכיו היום‪-‬יומיים במקום מגוריו‪,‬‬
‫כך הוא ידווח על רמה גבוהה יותר של תחושת שליטה בנעשה בחייו ולהיפך‪.‬‬
‫‪ #‬ניסוח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ‪ -‬הכתוב מתייחס לנשים ולגברים כאחד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ב‪ .‬שיטות וכלי מחקר‬
‫‪ .1‬תיאור המדגם‬
‫המדגם מונה כ‪ 121 -‬אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‪ .‬המשתתפים נכללו במדגם אם‬
‫עמדו בקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬רמה תקינה של תפקוד קוגניטיבי‪ .‬רמה זו נבדקה באמצעות כלי האבחון המקובל בקרב‬
‫האוכלוסייה הזקנה‪ ,MMSE )Mini Mental State Examination) :‬למעט שלוש השאלות‬
‫האחרונות במדד הדורשות יכולת ראיה תקינה (‪ 3‬נקודות מסה"כ ‪ 30‬אפשריות)‪ .‬משתתפים שצברו‬
‫כ‪ 23 -‬נקודות או יותר עד לשלב זה נמצאו כמתאימים למחקר מבחינת תפקודם הקוגניטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬בעלי תעודת עיוור‪/‬לקוי ראיה ע"פ חוק בישראל‪:‬‬
‫אדם עיוור‪/‬לקוי ראיה הינו אדם הלוקה באחד מהמצבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬העדר גמור של ראיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חדות ראיה שאינה עולה על ‪ 3/60‬מטר בעין הטובה או בעזרת משקפיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬צמצום שדה הראיה עד כדי כך ששדה הראיה המרבי ‪ -‬אינו עולה על ‪ 20‬מעלות‪.‬‬
‫‪ #‬כל האמור לעיל מתייחס לליקוי בשתי העיניים בלבד‬
‫(משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.)2012 ,‬‬
‫‪ .3‬גילאי ‪60+‬‬
‫‪ .4‬יכולת הבנה של השאלון בעברית‪.‬‬
‫‪ .5‬אבחון העיוורון כשנה או יותר בטרם ההשתתפות במחקר‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מתארת את אוכלוסיית המדגם על פי משתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬הערכה עצמית‬
‫של מצב הבריאות וגורם העיוורון‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪:1‬תיאור אוכלוסיית המדגם על פי משתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬הערכה עצמית של‬
‫מצב הבריאות וגורם העיוורון‬
‫משתנה‬
‫מין‬
‫גיל (שנים)‬
‫ארץ לידה‬
‫(‪N )%‬‬
‫נשים‬
‫(‪65 )53.7‬‬
‫גברים‬
‫(‪56 )46.3‬‬
‫טווח‪61-95 :‬‬
‫ממוצע ‪77 -‬‬
‫(סטיית תקן ‪)7.60 -‬‬
‫ישראל‬
‫(‪43 )35.5‬‬
‫אסיה‪-‬אפריקה‬
‫אירופה אמריקה‬
‫‪24‬‬
‫(‪)28‬‬
‫‪34‬‬
‫(‪44 )36.5‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫נשואות‪/‬ים‬
‫(‪)57‬‬
‫‪69‬‬
‫אינן‪/‬ם נשואות‪/‬ים‬
‫(‪)43‬‬
‫‪52‬‬
‫ללא ילדים‬
‫(‪)7.5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1-2‬‬
‫(‪)47‬‬
‫‪57‬‬
‫‪3+‬‬
‫(‪55 )45.5‬‬
‫יסודית‪-‬תיכונית‬
‫(‪84 )69.5‬‬
‫מספר ילדים‬
‫(ממוצע – ‪)2.56‬‬
‫רמת השכלה‬
‫אקדמאית‬
‫(‪37 )30.5‬‬
‫מצב כלכלי‬
‫טווח‪1-6 :‬‬
‫ממוצע ‪3.78 -‬‬
‫(סטיית תקן – ‪)0.92‬‬
‫הערכה עצמית של מצב הבריאות‬
‫טווח‪1-6 :‬‬
‫ממוצע ‪3.64 -‬‬
‫(סטיית תקן ‪)0.85 -‬‬
‫חילונית‬
‫(‪72 )59.5‬‬
‫רמת דתיות‬
‫הגורם לעיוורון‬
‫מסורתית‪-‬דתית‬
‫(‪49 )40.5‬‬
‫‪ – AMD‬ניוון מקולרי גילי‬
‫(‪43 )35.5‬‬
‫‪ – RP‬רטיניטיס פיגמנטוזה‬
‫‪16‬‬
‫‪ - Glaucoma‬גלאוקומה‬
‫‪ - Diabetes‬סוכרת‬
‫‪ – Other‬גורמים אחרים‬
‫אנשים הלוקים בעיוורון מלא‬
‫(‪)13‬‬
‫(‪15 )12.5‬‬
‫(‪)11‬‬
‫‪13‬‬
‫(‪)29‬‬
‫‪34‬‬
‫(‪)8‬‬
‫‪10‬‬
‫מהטבלה עולה כי שיעור הנשים במחקר גבוהה משיעור הגברים (בדומה לשיעורים באוכלוסייה‬
‫הכללית הזקנה)‪ ,‬גילו הממוצע של משתתף המחקר הינו ‪ 77‬שנים‪ ,‬ילידי ישראל וילידי ארצות‬
‫אירופה‪-‬אמריקה מהווים רוב בקרב אוכלוסיית המחקר‪ ,‬מרבית משתתפי המחקר הינם נשואים‪,‬‬
‫חילוניים ובעלי שני ילדים או יותר‪ ,‬מיעוטם בעלי השכלה אקדמאית‪ ,‬מצבם הכלכלי והבריאותי‬
‫(על פי הערכותיהם העצמיות) הינו ברמה ממוצעת בינונית ומיעוט קטן הינם אנשים הסובלים‬
‫מעיוורון מלא‪ .‬לבסוף‪ ,‬הגורם המוביל ללקות ראיה חמורה ולעיוורון הינה המחלה הניוונית‬
‫תלויית הגיל של המקולה )‪ - AMD‬ניוון מקולרי גילי( ‪ -‬האיבר בעין האחראי על יכולת המיקוד‬
‫והראיה במרכז השדה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .2‬תהליך המחקר‬
‫יצירת הקשר עם משתתפי המחקר נעשתה באמצעות שתי דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬הגעה למרש"ל או למרכז עירוני של האגודה למען העיוור ופניה לאנשים העומדים‬
‫בקריטריונים להכללה במדגם‪ .‬הפניה נעשתה בליווי איש מקצוע העובד במקום‪.‬‬
‫ב‪ .‬פניה טלפונית אקראית לאנשים בגילאים ‪ 60+‬המחזיקים בתעודת עיוור‪/‬לקוי ראיה והרשומים‬
‫במאגר הנתונים הארצי של המרכז לעיוור בישראל‪.‬‬
‫שיטת פעולה משולבת זו הניבה מדגם הטרוגני במישור הגיאוגרפי קרי‪ ,‬רואיינו משתתפים‬
‫משלושת המחוזות הארציים‪ :‬דרום‪ ,‬מרכז וצפון‪.‬‬
‫המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב וכן על ידי כל אחד ממנהלות‬
‫ומנהלי המרכזים (מרש"ל) ברחבי הארץ שבהם התבצעו ראיונות המחקר‪ .‬אישור לשימוש בנתונים‬
‫מתוך המאגר הארצי של אוכלוסיית האנשים העיוורים בישראל התקבל מטעם מנכ"ל המרכז‬
‫לעיוור בישראל‪.‬‬
‫טרם תחילת המחקר בוצעה העברה מקדימה (‪ )Pre-Test‬של שאלון ראשוני לעשרה משתתפים‬
‫ובעקבותיה עוצב שאלון המחקר הסופי‪ .‬בהמשך ולאחר השגת כלל האישורים הדרושים לביצוע‬
‫המחקר‪ ,‬נוצר קשר עם מספר מנהלות ומנהלים של מרכזים רב שירותיים ייעודיים לאוכלוסייה‬
‫העיוורת (מרש"ל‪ ,‬אגודה לעיוור) ובתיאום עימם התבצעה הגעה ראשונית של כותב המחקר‪ ,‬הוצגו‬
‫המחקר ומטרותיו ונעשתה פנייה כללית לבאי המרכז לצורך בקשה להשתתפות מצד אלה העונים‬
‫על הקריטריונים להכללה במדגם‪.‬‬
‫בהמשך נקבעו זמנים ומועדים לעריכת הראיונות האישיים‪ ,‬אשר בוצעו בחדרים פנויים בשטח‬
‫המרכז‪ .‬בשלב השני של ביצוע ראיונות המחקר‪ ,‬במקביל להמשך ביצוע ראיונות במרכזים‪,‬‬
‫התקבלה הסכמה לשימוש בנתונים מתוך המאגר הארצי של המרכז לעיוור בישראל ובוצעה פניה‬
‫טלפונית לאנשים לקויי ראיה ועיוורים ברחבי הארץ העונים על הקריטריונים להכללה במדגם‪.‬‬
‫במהלך השיחה הטלפונית הוסברה מטרת המחקר והובעה בקשה ליטול בו חלק‪ .‬במידה‬
‫והתקבלה הסכמה‪ ,‬תואם מועד למפגש בלתי אמצעי וביצוע ראיון במקום בו בחר משתתף המחקר‬
‫לנוחיותו‪ .‬ראיונות אלה בוצעו‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬בבתיהם של משתתפי המחקר‪.‬‬
‫בתחילת הראיון הוסבר למשתתף כי אין חובה ליטול חלק במחקר וכי הוא רשאי להפסיק את‬
‫הראיון בכל עת ומכל סיבה שהיא‪ .‬משך הראיונות נע בין ‪ 60-120‬דקות‪.‬‬
‫כלל ראיונות המחקר בוצעו על ידיי מראיין מנוסה יחיד מתחום מדעי החברה (כותב המחקר)‪.‬‬
‫‪ .3‬כלים‬
‫שאלון המחקר‬
‫שאלון המחקר הכיל שאלות סגורות רב בררתיות והורכב ממספר תתי שאלונים לבדיקת משתני‬
‫המחקר (ראה נספח מספר ‪.)1‬‬
‫משתנה תלוי ‪ -‬תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫משתנה זה בחן את תחושות הרווחה ואיכות החיים של האדם העיוור בגיל הזיקנה‪ .‬מדד זה נבנה‬
‫באמצעות אינדקס המורכב משילוב של שני המדדים הבאים‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫‪WHO (Five) Well-Being Index‬‬
‫מדד זה‪ ,‬אשר פותח על ידי ארגון הבריאות העולמי )‪(WHO – World Health Organization‬‬
‫ותוקף בקרב האוכלוסייה הזקנה על ידי ‪ Bonsignore‬ועמיתיו )‪ , (2001‬מעריך את תחושת‬
‫הרווחה של הנבדק‪ .‬המדד מונה חמישה היגדים חיוביים בשלושה תחומים בנוגע לתחושותיו של‬
‫הנבדק בשבועיים האחרונים‪ :‬מצב הרוח (לדוגמא‪" :‬הרגשתי עליז וברוח טובה" – היגד ‪ 1‬בנספח‬
‫מספר ‪ ;)1‬רמת החיוניות ("הרגשתי פעיל ומלא חיים" – היגד ‪ 3‬בנספח מספר ‪ )1‬ומידת‬
‫ההתעניינות בדברים בחיי היום‪-‬יום ("חיי היום יום שלי היו מלאים בדברים שמעניינים אותי" –‬
‫היגד ‪ 5‬בנספח מספר ‪ .)1‬אפשרויות התשובה נעות על פני סולם ליקרט בן שש רמות החל ב‪– 0 -‬‬
‫"כלל לא" ועד‪" – 5 -‬כל הזמן"‪ .‬המדד תורגם לעברית‪ ,‬נבדק במחקרים רבים בישראל ונמצא תקף‬
‫ומהימן‪ .‬בכנר ואילון מדווחים על מהימנות פנימית גבוהה של ‪Bachner & Ayalon,) α = 0.86‬‬
‫‪.(2010‬‬
‫מדד כללי לאיכות חיים‬
‫מדד זה אשר תוקף בארץ במחקרים רבים‪ ,‬מעריך את איכות החיים הכללית של הנבדק על ידי‬
‫שתי שאלות‪" :‬כיצד אתה מדרג את איכות חייך" ו‪" -‬בהשוואה לאנשים אחרים בני גילך עם בעיית‬
‫ראיה זהה לשלך‪ ,‬כיצד אתה מדרג את איכות חייך"‪ .‬אפשרויות התשובה נעות על פני סולם ליקרט‬
‫בן שש רמות החל ב‪" 1 -‬רע מאוד" ועד ‪" 6 -‬מצוין"‪ .‬כדי להתאים את סולם התשובות של מדד זה‬
‫למדד הרווחה )‪ ,(WHO‬שונה הסולם מ ‪ 1-6‬ל‪.0-5 -‬‬
‫קשר חיובי חזק ומשמעותי סטטיסטית )‪ )r = 0.56 , p<0.01‬נמצא במחקר זה בין מדד תחושת‬
‫הרווחה )‪ WHO (Five‬לבין מדד איכות חיים זה (ממצא המחזק את הרציונל שבכינוסם למדד‬
‫משולב אחד)‪.‬‬
‫הציון באינדקס המדד המשולב התקבל על ידי מיצוע של כל שבעת פריטיו‪ ,‬כך שציון גבוה יותר‬
‫הצביע על רמה גבוהה יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים‪ .‬ממוצע המדד ‪( 3.02‬הטווח ‪ )0-5‬עם‬
‫סטיית תקן של ‪ . 0.99‬המהימנות הפנימית של המדד נמצאה גבוהה )‪.(α = 0.84‬‬
‫במחקר זה הוחלט להשתמש במדד כללי של איכות חיים ולא במדד המורכב מתחומים שונים‬
‫(כדוגמת ‪ SF36‬או ‪ )WHOQOL-BREF‬בכדי להימנע מטאוטולוגיה‪ ,‬שכן התחומים השונים של‬
‫המדדים המולטיפקטוריאלים בשאלונים אלה זהים לאלו הנבדקים בעבודת מחקר זו‪.‬‬
‫ראוי לציין שמחקרים מדווחים על קיומו של קשר חיובי חזק בין מדד כללי לאיכות חיים (הנמדד‬
‫בפריט אחד) לבין התחומים השונים של איכות חיים הנמדדים במספר פריטים ( ‪Ready & Ott,‬‬
‫‪.(2003; Yohannes et al, 2011‬‬
‫משתנים בלתי תלויים‬
‫שאלון פרטים אישיים – שאלון המכיל שאלות הנוגעות למאפיינים הסוציו דמוגרפיים של‬
‫הנחקרים‪ .‬המשתנים שנבדקו הינם מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬מספר ילדים‪ ,‬מצב‬
‫‪27‬‬
‫תעסוקתי‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬סידור המגורים‪ ,‬סיבת העיוורון‪/‬לקות הראיה‪ ,‬שימוש‪/‬אי שימוש בכתב‬
‫ברייל (קריאה‪/‬כתיבה)‪ ,‬קבלה‪/‬אי קבלה של הכשרה ייעודית בעת קבלת תעודת כבד ראיה‪/‬עיוור‪,‬‬
‫רמת דתיות‪ ,‬האם הנבדק עיוור מלידה ואם לא ‪ -‬מהו משך הזמן מאז אובחן העיוורון (ראה‬
‫שאלות ‪ 119-122 ,111-115‬בנספח מספר ‪.)1‬‬
‫המין סומן על ידי המראיין‪=1 :‬נקבה ‪=2‬זכר‪ .‬הגיל חושב על ידי הפחתת שנת הלידה של הנבדק‬
‫הזקן העיוור מהשנה בה בוצע הראיון (‪ .)2013‬מצבו המשפחתי של הנבדק נמדד על ידי השאלה‬
‫"מצב משפחתי?" עם ארבע אפשרויות תשובה‪=1 :‬רווק ‪=2‬נשוי ‪=3‬גרוש ‪=4‬אלמן‪ .‬מצבו‬
‫המשפחתי של הנבדק קודד מחדש באופן הבא ‪=1‬רווק‪ ,‬גרוש‪ ,‬אלמן ‪=2‬נשוי‪.‬‬
‫תפיסת הערכת מצב הבריאות הכללית נמדדה על פי שתי שאלות‪ :‬א‪" .‬באופן כללי‪ ,‬מה מצב‬
‫בריאותך?" ב‪" .‬בהשוואה לאנשים אחרים לקויי ראיה בני גילך‪ ,‬מה מצב בריאותך?"‪ .‬סקלת‬
‫התשובות נעה בין ‪" -1‬גרוע מאוד" ל ‪" -6‬מצוין" (בכנר‪( )2005 ,‬ראה שאלות ‪ 117-118‬בנספח‬
‫מספר‪ .)1‬המתאם בין שתי השאלות נמצא גבוה )‪.)r = 0.74 , p<0.01‬‬
‫המצב הכלכלי נמדד על פי שאלה אחת‪" :‬איך היית מגדיר את מצבך הכלכלי?"‬
‫סקלת התשובות נעה בין ‪" -1‬גרוע מאוד" ל ‪" -6‬מצוין" (בכנר‪( )2005 ,‬ראה שאלה ‪ 116‬בנספח‬
‫מספר ‪.)1‬‬
‫כמו כן נשאל הנבדק בנוגע למספר המחלות הכרוניות מהן הוא סובל‪" :‬הקף‪/‬הקיפי בעיגול את‬
‫הספרות המציינות מחלות מהן את‪/‬ה סובל‪/‬ת‪ = 1 :‬שטף דם מוחי ‪" = 2‬מחלות לב וכלי דם"‬
‫‪" = 3‬גידול ממאיר" ‪" = 8‬מחלת נפש" ‪" = 10‬מחלות אחרות" וכדומה (ראה שאלה ‪ 123‬בנספח‬
‫מספר ‪.)1‬‬
‫המשתנים הבלתי תלויים במודל כוללים ארבע קבוצות משתנים על פי חלוקה לממדי חיים‪:‬‬
‫ממד תפקודי‪-‬פיזי‬
‫עצמאות תפקודית )‪ – )Functional Independence‬נמדדה על פי המדד של כהן וכרמל (‪)2003‬‬
‫ממחקרן בקרב האוכלוסייה הזקנה בישראל‪ .‬המדד מכיל ‪ 8‬שאלות ובוחן את מידת עצמאותו‬
‫התפקודית של האדם הזקן העיוור על ידי הערכתו הסובייקטיבית את מוגבלויותיו התפקודיות‬
‫בשמונה פעולות יום‪-‬יומיות כגון עליה‪/‬ירידה במדרגות‪ ,‬אכילה והתלבשות‪ ,‬קריאה והאזנה לרדיו‪.‬‬
‫לגבי שמונה פעולות יום‪-‬יומיות אלו נשאלת השאלה "באיזה מידה מצב בריאותך מגביל אותך‬
‫בפעולות הבאות?" כאשר אפשרויות התשובה מדורגות על סולם ליקרט בן חמש רמות החל ב ‪'1' -‬‬
‫המציין היעדר מוגבלות בביצוע הפעולה ועד '‪ '5‬המציין אי יכולת לבצעה (ראה שאלות ‪ 8-15‬בנספח‬
‫מספר ‪ .)1‬כלומר‪ ,‬ככל שהציון בממוצע פריטי המדד גבוה יותר‪ ,‬כך עצמאותו התפקודית היום‪-‬‬
‫יומית של הנבדק לקויה יותר‪ .‬בשאלות מספר ‪( 8‬עלייה‪/‬ירידה במדרגות) ו‪( 15 -‬צפייה בטלביזיה‪,‬‬
‫קריאה‪ ,‬האזנה לרדיו‪ ,‬שימוש במחשב) במדד זה‪ ,‬נעשה מיצוע של רמות הביצוע השונות הנבדקות‪.‬‬
‫ממוצע המדד ‪( 2.41‬הטווח ‪ )1-5‬עם סטיית תקן ‪ . 0.95‬המהימנות הפנימית של המדד נמצאה‬
‫גבוהה (‪. )α = 0.91‬‬
‫‪28‬‬
‫ממד חברתי‬
‫תמיכה חברתית )‪ (Social support‬נמדדה באמצעות המדד של ‪ Kim‬ועמיתיה (‪ ,)2000‬המכיל‬
‫ארבעה היגדים בנוגע לשני סוגי תמיכה עליהם נדרש הנבדק להשיב‪ :‬רגשית ואינסטרומנטלית‪.‬‬
‫מהימנותו של המדד במחקרים קודמים נמצאה גבוהה )‪.(Kim et al, 2000) (α = 0.89-0.92‬‬
‫במחקר זה הוסף למדד היגד חמישי במישור התמיכה האינפורמטיבית‪.‬‬
‫המדד בוחן את מידת התמיכה החברתית הדו‪-‬כיוונית בחייו של האדם הזקן לקוי הראיה קרי‪ ,‬הן‬
‫על פי תכיפות קבלתה מבני הזוג‪ ,‬מהילדים‪ ,‬מהחברים או מסוכנים קהילתיים (עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬אחים‪/‬אחיות) והן על פי תכיפות הענקתה לכל אחד ואחת מהם מצדו של האדם הזקן‪.‬‬
‫תמיכה רגשית נמדדת באמצעות שני היגדים‪":‬שיחה בנוגע לדאגות הקשורות לבעיות אישיות" ו‪-‬‬
‫"עידוד כאשר חש מדוכדך"‪ .‬תמיכה אינסטרומנטלית נמדדת באמצעות ההיגדים‪":‬עזרה‬
‫במטלות" ו‪" -‬טיפול בעת מחלה"‪ .‬תמיכה אינפורמטיבית נמדדת באמצעות ההיגד "סיפוק מידע‬
‫בנוגע למחלה ו‪/‬או לאפשרויות הטיפול"‪ .‬מידת הענקתה של התמיכה החברתית מצד הזקן‪/‬ה‬
‫נמדדת בשאלות‪":‬באיזו תכיפות את‪/‬ה מעניק‪/‬ה עזרה לבן זוגך‪ ,‬לילדיך‪ ,‬לחבריך או לסוכנים‬
‫הקהילתיים המעורבים בחייך בהתאמה?" (ראה שאלות ‪ 18-43‬בנספח מספר ‪ .)1‬הנבדק מתבקש‬
‫לדרג את ההיגדים על פני סולם בעל שלוש רמות כאשר ‪" = 0‬אף פעם"‪" = 1 ,‬מדיי פעם" ו‪= 2 -‬‬
‫"לעיתים תכופות"‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהציון בממוצע פריטי המדד גבוה יותר‪ ,‬כך סוג התמיכה‬
‫החברתית הנמדד גבוה יותר‪ .‬מידת קבלתה של תמיכה חברתית מצד בן‪/‬ת הזוג ומצדם של הילדים‬
‫והחברים נמדדה באותו האופן‪ .‬ממוצע המדד ‪( 0.84‬הטווח ‪ )0-2‬עם סטיית תקן של ‪ . 0.39‬המדד‬
‫תורגם לעברית על פי הפרוצדורה המקובלת לתרגום שאלונים‪ .‬המהימנות הפנימית של המדד‬
‫נמצאה גבוהה )‪.(α = 0.88‬‬
‫מעורבות חברתית (‪ (Social Involvement‬נמדדה באמצעות המדד של קרביץ המהווה תת סולם‬
‫מסולם הסטאטוס והצרכים השיקומיים במחקרו )‪ .(Kravetz, 1973‬שאלון זה תורגם לעברית‬
‫והועבר לאוכלוסיות שונות (באום ועמיתיו‪ ;1981 ,‬ארזי‪ .)1976 ,‬באום ועמיתיו מדווחים על‬
‫מהימנות פנימית טובה של ‪.α = 0.76‬‬
‫המדד מורכב מ‪ 10 -‬שאלות כגון "באיזו תדירות אתה נפגש עם חברים" כאשר אפשרויות התשובה‬
‫נעות על גבי סולם ליקרט בן ‪ 5‬רמות מ‪" = 1 -‬לעיתים קרובות מאוד" ועד ‪" = 5‬לעיתים רחוקות‬
‫מאוד" ושאלות כגון "לפניך רשימה של עשרה ארגונים חברתיים שונים אליהם ניתן להשתייך‪.‬‬
‫אנא ציין בכמה ארגונים אתה משתתף באופן פעיל" כאשר אפשרויות התשובה נעות מ‪" = 1 -‬אף‬
‫אחד" ועד ‪ 7" = 5‬או יותר" (ראה שאלות ‪ 46-48‬ו‪ 51-57 -‬בנספח מספר ‪ .)1‬בטרם ביצוע הניתוח‬
‫הסטטיסטי בוצע היפוך סולם עבור שאלות ‪ .46,51-53,56,57‬ככל שהציון בממוצע פריטי המדד‬
‫גבוה יותר‪ ,‬כך רמת מעורבותו החברתית של הנבדק בסביבת חייו גבוהה יותר‪ .‬ממוצע המדד ‪2.69‬‬
‫(הטווח ‪ )1-5‬עם סטיית תקן של ‪ . 0.58‬המהימנות הפנימית של המדד נמצאה טובה )‪.(α = 0.75‬‬
‫ממד פסיכולוגי‬
‫שליטה )‪ (Mastery‬נמדדה באמצעות המדד של ‪ )1978( Pearlin & Schooler‬הבוחן את רמת‬
‫השליטה הנתפסת של הנבדק בחייו‪ .‬המדד תורגם לעברית ונעשה בו שימוש במחקרים רבים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫קריד‪-‬קוסובסקי (‪ )1997‬ולוי‪-‬קדמן (‪ )2000‬מדווחות על עקביות פנימית טובה‬
‫(‪ )α = 0.79, α = 0.77‬בהתאמה‪ ,‬ובכנר (‪ )2005‬מדווח על מהימנות פנימית של ‪.α = 0.78‬‬
‫המדד מכיל שבעה היגדים כגון "יש לי מעט שליטה על הדברים שקורים לי"; "אין באמת דרך בה‬
‫אני יכול לפתור את הבעיות שמפריעות לי" כאשר סולם התשובות לכל ההיגדים נע בין חמש‬
‫דרגות מ ‪" = 1‬כלל לא מסכים" ועד ‪" = 5‬מסכים בהחלט" (ראה שאלות ‪ 58-64‬בנספח מספר ‪.)1‬‬
‫לפני ביצוע הניתוחים הסטטיסטיים בוצע היפוך סולם עבור היגדים ‪ .63,64‬ככל שציון ממוצע‬
‫פריטי המדד גבוה יותר‪ ,‬כך רמת השליטה הנתפסת גבוהה יותר‪ .‬ממוצע המדד ‪( 3.10‬הטווח ‪)1-5‬‬
‫עם סטיית תקן של ‪ . 0.50‬המהימנות הפנימית של המדד נמצאה טובה )‪.(α = 0.74‬‬
‫משמעות ותכלית בחיים (‪ )Meaning and purpose in life‬נמדדה באמצעות המדד של‬
‫‪ )1964( Crumbaugh & Maholick‬המעריך את המידה בה הפרט חווה תחושות של משמעות‬
‫ותכלית בחייו‪ .‬המדד תורגם לעברית ונעשה בו שימוש בישראל (פלוריאן‪ ;1987 ,‬ויינרוב‪.)2006 ,‬‬
‫פלוריאן מדווח על עקיבות פנימית גבוהה של ‪ .α = 0.92‬המדד מכיל ‪ 20‬היגדים על פני סולם‬
‫תשובות של שבע רמות‪ ,‬לדוגמה‪" :‬אני בדרך כלל‪" = 1 "..‬משועמם"‪" = 7 ...‬שופע חיים ונלהב";‬
‫"כדי להשיג את מטרות החיים‪ ,‬אני‪" = 1 "....‬התקדמתי להתגשמות מלאה"‪" = 7 ...‬לא‬
‫התקדמתי ולא השגתי אותן" (ראה שאלות ‪ 65-84‬בנספח מספר ‪ .)1‬לפני ביצוע הניתוח הסטטיסטי‬
‫בוצע היפוך סולם להיגדים ‪ .68,73,77,81‬ככל שממוצע פריטי המדד גבוה יותר‪ ,‬כך חווה הנבדק‬
‫רמה גבוהה יותר של תחושת משמעות ותכלית בחייו‪ .‬ממוצע המדד ‪( 4.52‬הטווח ‪ )1-7‬עם סטיית‬
‫תקן ‪ . 0.52‬מהימנותו הפנימית של המדד נמצאה גבוהה )‪.(α = 0.85‬‬
‫אופטימיות )‪ (Optimism‬נמדדה בעזרת מדד האופטימיות )‪ (Life Orientation Test‬של‬
‫‪ .(1985) Scheier & Carver‬המדד תורגם לעברית על ידי דרורי ופלוריאן (‪ )1990‬המדווחים על‬
‫עקביות פנימית בינונית של ‪ .α = 0.70‬בכנר (‪ )2005‬ווינרוב (‪ )2006‬מדווחים על מהימנות פנימית‬
‫טובה של ‪ α = 0.78‬ו‪ α = 0.72 -‬בהתאמה‪ .‬המדד אומד את רמת האופטימיות של האדם‪,‬‬
‫המוגדרת במונחים של מידת הסבירות שציפיות נעימות אכן תתרחשנה‪.‬‬
‫במדד ‪ 12‬היגדים‪ 4 :‬המנוסחים כחיוביים לדוגמה "בתקופה של חוסר ודאות אני בדרך כלל מצפה‬
‫לטוב ביותר"‪ 4 ,‬המנוסחים כשליליים כגון "כמעט שאינני מצפה שדברים יסתדרו לטובתי" ו‪4 -‬‬
‫המשמשים כמסיחים‪ .‬המשיב מתבקש לציין את מידת הסכמתו עם כל היגד על פני סולם ליקרט‬
‫בן ‪ 5‬דרגות הנע בין ‪" = 1‬כלל לא מסכים" ל‪" = 5 -‬מסכים בהחלט" (ראה שאלות ‪ .)85-96‬בטרם‬
‫שלב הניתוח הסטטיסטי בוצע היפוך סולם עבור היגדים ‪ .87,92,93,96‬ככל שממוצע פריטי המדד‬
‫גבוה יותר‪ ,‬כך רמת האופטימיות של הנבדק גבוהה יותר‪ .‬ממוצע המדד ‪( 3.23‬הטווח ‪ )1-5‬עם‬
‫סטיית תקן של ‪ . 0.36‬המהימנות הפנימית של המדד נמצאה טובה )‪.(α = 0.74‬‬
‫ממד סביבתי‬
‫סביבה ביתית פיזית (‪ (Physical Home environment‬נמדדה באמצעות המדד של ‪Parker‬‬
‫ועמיתיו (‪ - )2004‬מדד ‪ )Sheffield Care Environment Assessment Matrix) SCEAM‬בו‬
‫‪30‬‬
‫נעשה שימוש בקרב זקנים המתגוררים בקהילה ובמוסדות טיפוליים במסגרת מחקר שבחן את‬
‫הקשר בין מאפייני המגורים ואיכות חייה של אוכלוסייה זקנה זו (‪.)Parker et al, 2004‬‬
‫‪ Parker‬ועמיתיו מדווחים על מהימנות פנימית טובה של ‪.α = 0.74‬‬
‫המדד תורגם לעברית על פי ההליך המקובל לתרגום שאלונים‪ .‬מדד זה מורכב מ‪ 11 -‬מאפיינים‬
‫בארבעה תחומים עיקריים‪ .1 :‬צרכים אוניברסאליים למגוריה של האוכלוסייה הזקנה‪ ,‬כגון‬
‫פרטיות‪ ,‬יכולת לעיצוב אישי של הסביבה הביתית‪ ,‬בחירה‪ ,‬שליטה וקשר עם הקהילה ‪ .2‬צרכים‬
‫פיזיים‪/‬מבניים‪ ,‬כגון בטיחות ובריאות‪ ,‬תמיכה למוגבלויות פיזיות ונוחות ‪ .3‬צרכים קוגניטיביים‪,‬‬
‫כדוגמת תמיכה למוגבלויות הכרתיות‪ ,‬מודעות לעולם שבחוץ וסביבה מקומית אותנטית‬
‫‪ .4‬צרכים של המטפל‪/‬ת‪ ,‬כגון אמצעים המאפשרים שהייה‪/‬לינה של המטפל‪/‬ת בביתו של האדם‬
‫ההזקן וטיפול בו‪ .‬עבור כל מאפיין נדרש הנבדק לקבוע ניקוד הנע בין ‪" - 0‬אינו קיים במקום‬
‫מגוריי"; ‪" -1‬קיים באופן חלקי" או ‪" -2‬קיים באופן מלא"‪ .‬ככל שסכום פריטי המדד גבוה יותר‪,‬‬
‫כך מידת התאמתה של הסביבה הביתית הפיזית לצרכיו של האדם הזקן גבוהה יותר‪ .‬ממוצע‬
‫המדד ‪( 19.42‬הטווח ‪ )0-22‬עם סטיית תקן של ‪ . 2.25‬מהימנות המדד נמצאה סבירה )‪.(α = 0.68‬‬
‫שאלון המחקר המלא נבחן במחקר מקדים )‪ .(Pre-Test‬במסגרת זו הועבר השאלון לעשרה‬
‫משתתפים לקבלת משוב‪ ,‬שבעקבותיו עוצב שאלון המחקר הסופי‪ .‬בעקבות המשוב הוספנו לשאלון‬
‫שמונה שאלות נוספות (ראה שאלות ‪.)108-110 ,49-50 ,44-45 ,16‬‬
‫בטבלה מספר ‪ 2‬מתוארים מספר פריטים‪ ,‬טווח‪ ,‬ממוצע‪ ,‬סטיית תקן ואלפא קרונבך של מדדי‬
‫המחקר‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2‬מספר פריטים‪ ,‬טווח‪ ,‬ממוצע‪ ,‬סטיית תקן ואלפא קרונבך של מדדי המחקר‬
‫מספר פריטים‬
‫משתנה‬
‫‪7‬‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫‪8‬‬
‫עצמאות תפקודית‬
‫‪24‬‬
‫תמיכה חברתית‬
‫‪10‬‬
‫מעורבות חברתית‬
‫‪7‬‬
‫שליטה‬
‫‪20‬‬
‫משמעות ותכלית בחיים‬
‫‪12‬‬
‫אופטימיות‬
‫‪11‬‬
‫סביבה ביתית פיזית‬
‫בכל המדדים הטווח נע מנמוך לגבוה‬
‫טווח‬
‫‪0-5‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪0-2‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪1-7‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪0-22‬‬
‫ממוצע‬
‫‪3.02‬‬
‫‪2.41‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪2.69‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪4.52‬‬
‫‪3.23‬‬
‫‪19.42‬‬
‫סטיית תקן‬
‫‪0.99‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.52‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪2.25‬‬
‫אלפא‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.88‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.68‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬ממוצעי המדדים שהתקבלו נעים בין רמה טובה מאוד (גבוהה) של‬
‫התאמת הסביבה הביתית הפיזית‪ ,‬דרך רמות טובות‪-‬בינוניות של מידות המשמעות בחיים‪,‬‬
‫השליטה‪ ,‬האופטימיות ושל תחושות רווחה ואיכות חיים ועד לרמות טובות פחות (נמוכות יחסית)‬
‫של תמיכה ומעורבות חברתיות ועצמאות תפקודית‪ .‬לבסוף‪ ,‬רמות המהימנות הפנימית של‬
‫המדדים הינן טובות‪-‬גבוהות (למעט מדד הסביבה הביתית הפיזית)‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .4‬ניתוח הנתונים‬
‫קשרים בין המשתנים הבלתי תלויים למשתנה התלוי‪ ,‬קשרים תוך‪-‬משתניים של המשתנה התלוי‬
‫וקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין עצמם‪ ,‬נבחנו באמצעות מדדי הקשר פירסון‪ ,‬ספירמן‬
‫וכי בריבוע‪ ,‬בהתאם למבנה סולמות המדידה של המשתנים‪ .‬לבדיקת הבדלי הממוצעים בתחושות‬
‫הרווחה ואיכות החיים על פי מין‪ ,‬מצב משפחתי ורמת דתיות נעשה שימוש במבחן ‪t-test‬‬
‫למדגמים בלתי תלויים‪ .‬לבדיקת הבדלי הממוצעים בתחושות הרווחה ואיכות החיים על פי ארץ‬
‫מוצא נעשה שימוש במבחן ‪ ANOVA‬לניתוח שונות חד כיווני ולבדיקת ההבדלים על פי רמת‬
‫העיוורון נעשה שימוש במבחן ‪ .Mann Whitney‬תרומתם הייחודית של המשתנים הבלתי תלויים‬
‫להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ ,‬נבדקה באמצעות רגרסיה ליניארית מרובה‪ .‬למשוואת‬
‫הרגרסיה הוכנסו רק המשתנים שנמצאו מובהקים בניתוח החד‪-‬משתני וכן המשתנים הסוציו‪-‬‬
‫דמוגרפיים שנמצאו משמעותיים סטטיסטית‪ .‬רמת העקיבות הפנימית של מדדי המחקר נבחנה‬
‫באמצעות אלפא של קרונבך‪ .‬כלל הניתוחים הסטטיסטיים התבצעו באמצעות תוכנת ‪SPSS‬‬
‫גירסה ‪ .20‬רמת המובהקות בכל המבחנים נקבעה על ‪.p<0.05‬‬
‫‪32‬‬
‫ג‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫‪ .1‬בדיקת ההשערות לגבי הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים למשתנה התלוי‬
‫ממד פיזי‪/‬תפקודי‬
‫על פי השערה מספר ‪ 1‬צפוי כי ימצא קשר שלילי בין מידת המוגבלות של הנבדקים בפעולות היום‪-‬‬
‫יום (רמת עצמאותם התפקודית) לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים שהם חווים‪.‬‬
‫ממד חברתי‬
‫על פי השערה מספר ‪ 2‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין רמת התמיכה החברתית בחייהם של‬
‫הנבדקים לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים שהם חווים‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 3‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין מידת המעורבות החברתית של הנבדקים לבין‬
‫תחושות רווחתם ואיכות חייהם‪.‬‬
‫קשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנה התלוי נבדקו באמצעות מתאם פירסון‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ 3‬מתארת תוצאות קשרים אלה‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :3‬קשרים בין עצמאות תפקודית ותמיכה ומעורבות חברתיות לבין תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫עצמאות תפקודית ‪#‬‬
‫** ‪-0.62‬‬
‫תמיכה חברתית כללית‬
‫** ‪0.31‬‬
‫** ‪0.33‬‬
‫** ‪0.24‬‬
‫מעורבות חברתית‬
‫** ‪0.28‬‬
‫הענקת תמיכה חברתית‬
‫קבלת תמיכה חברתית‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫‪ #‬לציין כי משתנה העצמאות התפקודית נמדד על פי מידת המוגבלות של הנבדק‬
‫בפעולות היום‪-‬יום כלומר‪ ,‬ציון גבוה מצביע על מוגבלות גבוהה קרי‪ ,‬רמה נמוכה‬
‫של עצמאות תפקודית‪.‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי נמצא קשר שלילי‪ ,‬חזק ומשמעותי מבחינה סטטיסטית בין העצמאות‬
‫התפקודית לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ככל שמידת מוגבלותו בפעולות‬
‫היום‪-‬יום של האדם הזקן לקוי הראיה‪/‬העיוור גבוהה יותר‪ ,‬כך הוא חווה רמות נמוכות יותר של‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים ולהיפך‪.‬‬
‫עוד עולה כי נמצאו קשרים חיוביים‪ ,‬בינוניים ומשמעותיים סטטיסטית בין רמת התמיכה‬
‫החברתית לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שאדם זקן לקוי ראיה חווה בחייו‬
‫רמה גבוהה יותר של תמיכה חברתית‪ ,‬כך הוא מעריך את רווחתו ואיכות חייו ברמות גבוהות יותר‬
‫ולהיפך‪ .‬מהשוואת חוזק הקשרים בין הענקת תמיכה לבין קבלתה עולה כי הענקת תמיכה‬
‫‪33‬‬
‫חברתית קשורה חזק יותר וחיובית לתחושות רווחה ואיכות חיים לעומת קבלתה של תמיכה מסוג‬
‫זה‪ .‬כלומר‪ ,‬הענקת תמיכה חברתית מצדו של אדם עיוור בגיל הזיקנה לאחרים משמעותיים בחייו‬
‫(בת‪/‬ן זוג‪/‬ילדים‪/‬חברים) קשורה חזק יותר לתחושות של רווחה ואיכות חיים‪ ,‬לעומת קבלתה של‬
‫תמיכה חברתית מצדם של אחרים משמעותיים אלה בסביבת חייו הקרובה‪.‬‬
‫בנוסף עולה כי נמצא קשר בינוני בעוצמתו ומשמעותי מבחינה סטטיסטית בין מעורבות חברתית‬
‫לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שאדם זקן לקוי ראיה‪/‬עיוור חווה רמה גבוהה‬
‫יותר של מעורבות חברתית בסביבת חייו‪ ,‬כך הוא דיווח על תחושות טובות יותר (רמות גבוהות‬
‫יותר) של רווחה ואיכות חיים ולהיפך‪ .‬ההשערות אוששו במלואן‪.‬‬
‫ממד פסיכולוגי‬
‫על פי השערה מספר ‪ 4‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין רמת השליטה שחש הנבדק בחייו לבין‬
‫תחושות הרווחה ואיכות החיים שהוא חווה‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 5‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין מידת המשמעות בחיים של הנבדק לבין‬
‫תחושות רווחתו ואיכות חייו‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 6‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין מידת האופטימיות של הנבדק לבין תחושות‬
‫הרווחה ואיכות החיים שהוא חווה‪.‬‬
‫ממד סביבתי‬
‫על פי השערה מספר ‪ 7‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין מאפייני הסביבה הביתית הפיזית של בית‬
‫מגוריו של הנבדק לבין תחושות רווחתו ואיכות חייו‪.‬‬
‫קשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנה התלוי נבדקו באמצעות מתאם פירסון‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ 4‬מתארת תוצאות קשרים אלה‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :4‬קשרים בין שליטה‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬אופטימיות וסביבה ביתית פיזית‬
‫לבין תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫שליטה‬
‫** ‪0.40‬‬
‫משמעות בחיים‬
‫** ‪0.56‬‬
‫אופטימיות‬
‫* ‪0.21‬‬
‫סביבה ביתית פיזית‬
‫** ‪0.37‬‬
‫* ‪p<0.05‬‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי נמצא קשר חיובי‪ ,‬חזק ומשמעותי מבחינה סטטיסטית בין רמות השליטה‪,‬‬
‫המשמעות בחיים והאופטימיות לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהנבדק חש‬
‫שליטה‪ ,‬משמעות בחיים ואופטימיות (שלושה משתני אישיות) ברמות גבוהות יותר‪ ,‬כך הוא חווה‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים ברמות גבוהות יותר ולהיפך‪ .‬בפירוט‪ ,‬ניתן לראות כי רמה חזקה‬
‫(גבוהה) של משמעות בחייו של האדם הזקן לקוי הראיה‪/‬העיוור קשורה בקשר החיובי החזק‬
‫‪34‬‬
‫ביותר לתחושותיו בנוגע לרווחתו ולאיכות חייו‪ ,‬בדומה לרמת השליטה שהינו חווה במתרחש‬
‫בחייו ‪ -‬הקשורה גם כן בחוזקה למשתנה תלוי זה‪ .‬בשונה משני משתנים בלתי תלויים אלה‪ ,‬רמת‬
‫האופטימיות בחייו בהווה של האדם הזקן העיוור‪ ,‬נמצאה קשורה חיובית‪ ,‬אך בעוצמה נמוכה‬
‫יותר לתחושות הרווחה ואיכות החיים שהוא חווה‪.‬‬
‫עוד עולה כי נמצא קשר חיובי‪ ,‬משמעותי סטטיסטית ובעוצמה חזקה בין הסביבה הביתית הפיזית‬
‫לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ככל שעלתה מידת התאמתם של המאפיינים הפיזיים בסביבה הביתית של הנבדק לצרכיו‪,‬‬
‫כך הוא דיווח על רמה גבוהה יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים ולהיפך‪ .‬ההשערות אוששו‬
‫במלואן‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקת ההשערות לגבי הקשרים בין המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים והערכה עצמית של‬
‫מצב הבריאות לבין רמת הרווחה ואיכות החיים‬
‫על פי השערה מספר ‪ 8‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין רמת הערכה הסובייקטיבית של הנבדק את‬
‫מצב בריאותו לבין תחושותיו בנוגע לרמת רווחתו ואיכות חייו‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 9‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין מצבו הכלכלי של הנבדק ובין רמת תחושות‬
‫הרווחה ואיכות החיים שהוא חווה‪.‬‬
‫קשרים בין המשתנים נבדקו באמצעות מתאם פירסון‪ .‬טבלה מספר ‪ 5‬מתארת תוצאות קשרים‬
‫אלה‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :5‬קשרים בין הערכה עצמית של מצב הבריאות ושל המצב הכלכלי לבין‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫הערכה עצמית של מצב הבריאות‬
‫** ‪0.64‬‬
‫מצב כלכלי‬
‫** ‪0.42‬‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי נמצא קשר חיובי‪ ,‬חזק ביותר ומשמעותי סטטיסטית בין הערכה עצמית של‬
‫מצב הבריאות לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שאדם זקן עיוור העריך את מצב‬
‫בריאותו הכללית כטוב יותר‪ ,‬כך הוא חווה תחושות טובות יותר (רמה גבוהה יותר) של רווחה‬
‫ואיכות חיים ולהיפך‪.‬‬
‫כן נמצא קשר חיובי‪ ,‬חזק ומשמעותי סטטיסטית בין רמת הערכת המצב הכלכלי לבין תחושות‬
‫הרווחה ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהנבדק העריך את מצבו הכלכלי כטוב יותר‪ ,‬כך הוא חווה‬
‫רמה גבוהה יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים ולהיפך‪ .‬ההשערות אוששו במלואן‪.‬‬
‫קשרים נוספים בין משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים מוצגים‬
‫בטבלה מספר ‪.6‬‬
‫‪35‬‬
‫טבלה מספר ‪ :6‬קשרים בין משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים נוספים לבין תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫משתנה‬
‫גיל‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫‪1‬‬
‫מספר מחלות‬
‫** ‪-0.25‬‬
‫‪1‬‬
‫וותק בארץ בשנים‬
‫מספר ילדים‬
‫‪1‬‬
‫רמת השכלה‬
‫‪2‬‬
‫משך עיוורון בשנים‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫** ‪-0.45‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪ 1‬מבחן פירסון‬
‫‪ 2‬מבחן ספירמן‬
‫מעיון בטבלה עולה כי נמצאו קשרים שלילים ומשמעותיים מבחינה סטטיסטית בין גיל (קשר‬
‫בעוצמה בינונית) ומספר מחלות (קשר חזק) לבין תחושות רווחה ואיכות החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שהאדם לקוי הראיה צעיר יותר וסובל ממספר קטן יותר של מחלות‪ ,‬כך תחושות רווחתו ואיכות‬
‫חייו הינן ברמות גבוהות יותר ולהיפך‪ .‬לא נמצאו קשרים משמעותיים סטטיסטית בין שנות‬
‫הוותק בארץ‪ ,‬מספר הילדים‪ ,‬רמת ההשכלה ומשך העיוורון בשנים לבין תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים של נבדקי המחקר‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת ההבדלים בתחושות הרווחה ואיכות החיים ‪ -‬משתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים‬
‫קטגוריאליים‬
‫חמישה משתנים קטגוריאליים‪ :‬מין‪ ,‬רמת דתיות‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬ארץ מוצא ועיוורון מלא‪/‬חלקי‬
‫נבחנו בהקשר להבדלים בתחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬הבדלים בנוגע למשתני המין‪ ,‬המצב‬
‫המשפחתי ורמת הדתיות נבדקו באמצעות מבחן ‪ t‬למדגמים בלתי תלויים‪ .‬הבדלים בנוגע‬
‫למשתנה ארץ המוצא נבדקו באמצעות ניתוח שונות חד כיווני )‪ .(ONE WAY ANOVA‬הבדל‬
‫בנוגע למשתנה רמת העיוורון נבדק באמצעות מבחן א‪-‬פרמטרי )‪.(Mann-Whitney‬‬
‫טבלאות ‪ 7-11‬מציגות את ניתוחי ההשוואות בין הקבוצות השונות‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :7‬תיאור והשוואה בין נשים לבין גברים בתחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫‪N = 65‬‬
‫‪N = 56‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫ממוצע‬
‫‪2.94‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪36‬‬
‫סטיית תקן‬
‫‪0.96‬‬
‫‪t‬‬
‫רמת מובהקות‬
‫‪-0.94‬‬
‫‪NS‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי גברים מקרב אוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה חוו‬
‫רמות ממוצעות גבוהות יותר (טובות יותר) של תחושות רווחה ואיכות חיים בהשוואה לנשים‬
‫מקרב אוכלוסיית מחקר זו‪ ,‬אך הבדל זה אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :8‬תיאור והשוואה בין אנשים נשואים לבין שאינם נשואים בתחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‬
‫משתנה‬
‫ממוצע‬
‫תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫‪3.18‬‬
‫נשואים‬
‫אינם נשואים‬
‫‪N = 69‬‬
‫‪N = 52‬‬
‫סטיית תקן‬
‫‪0.95‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫‪t‬‬
‫רמת מובהקות‬
‫‪1.02‬‬
‫‪-2.11‬‬
‫‪P < 0.05‬‬
‫‪2.80‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי אנשים נשואים מקרב אוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה‪ ,‬חוו‬
‫רמות ממוצעות גבוהות יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים בהשוואה לאנשים שאינם נשואים‬
‫מקרב אוכלוסיית מחקר זו‪ .‬הבדל זה הינו מובהק ומשמעותי מבחינה סטטיסטית‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :9‬תיאור והשוואה בין אנשים חילוניים לבין מסורתיים‪/‬דתיים בתחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‬
‫חילוניים‬
‫מסורתיים‪/‬דתיים‬
‫‪N = 65‬‬
‫‪N = 56‬‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫‪t‬‬
‫רמת מובהקות‬
‫‪3.08‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪2.92‬‬
‫‪1.06‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪NS‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי אנשים חילוניים מקרב אוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה‪,‬‬
‫חוו רמות ממוצעות גבוהות יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים בהשוואה לאנשים מסורתיים‬
‫ודתיים מקרב אוכלוסיית מחקר זו‪ ,‬אך הבדל זה אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫טבלה מספר ‪ :10‬השוואה של תחושות הרווחה ואיכות החיים בין אנשים עיוורים הלוקים‬
‫בעיוורון מלא לבין אנשים עיוורים בעלי שרידי ראיה‬
‫‪Mann-Whitney‬‬
‫‪N‬‬
‫‪Mean‬‬
‫‪Rank‬‬
‫‪Sum of‬‬
‫‪Rank‬‬
‫‪1‬‬
‫‪108‬‬
‫‪59.73‬‬
‫‪6450.50‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪71.58‬‬
‫‪930.50‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪121‬‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫‪Mann-Whitney U‬‬
‫‪564.500‬‬
‫‪Wilcoxon W‬‬
‫‪6450.500‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪-1.152‬‬
‫)‪Asymp. Sig. (2 tailed‬‬
‫‪0.249‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי לא נמצא הבדל מובהק ברמות הממוצעות של תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים בין אנשים זקנים הלוקים בעיוורון מלא לבין אנשים זקנים הלוקים קשות בראייתם‪ ,‬אך‬
‫משמרים שרידי ראיה כלשהם‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :11‬ניתוח שונות חד כיווני למשתנה ארץ המוצא‬
‫‪ANOVA‬‬
‫‪df‬‬
‫‪Mean‬‬
‫‪Square‬‬
‫‪Between Groups‬‬
‫‪0.828‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.414‬‬
‫‪Within Groups‬‬
‫‪118.287‬‬
‫‪118‬‬
‫‪1.002‬‬
‫‪119.115‬‬
‫‪120‬‬
‫משתנה‬
‫תחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‬
‫‪Sum of‬‬
‫‪Squares‬‬
‫‪F‬‬
‫‪0.413‬‬
‫‪Sig.‬‬
‫‪0.663‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪ #‬שלוש קבוצות ארץ מוצא‪ = 1 :‬ישראל ; ‪ = 2‬אסיה‪/‬אפריקה ; ‪ = 3‬אירופה‪/‬אמריקה‬
‫מעיון בטבלה עולה כי לא נמצא הבדל מובהק ברמות הממוצעות של תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים בין אנשים משלושת קבוצות ארצות המוצא בקרב האוכלוסייה הזקנה הלוקה בראייתה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מעיון בטבלאות ‪ 7-11‬ניתן ללמוד כי השוואה אחת מתוך חמש מצביעה על הבדל‬
‫משמעותי סטטיסטי‪ :‬קבוצת נבדקי הנחקר הנשואים דיווחה על רמה ממוצעת גבוהה יותר באופן‬
‫‪38‬‬
‫מובהק של תחושות רווחה ואיכות חיים‪ ,‬בהשוואה לנבדקי הנחקר שאינם נשואים (רווקות‪/‬ים‪,‬‬
‫גרושות‪/‬ים‪ ,‬אלמנות‪/‬ים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי שתי הקבוצות דיווחו על רמות ממוצעות‬
‫בינוניות‪-‬טובות של תחושות אלה‪.‬‬
‫עוד ניתן ללמוד כי רמה ממוצעת גבוהה יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים נמצאה בקרב‬
‫נבדקים גברים בהשוואה לנבדקות ובקרב נבדקות‪/‬ים חילוניות‪/‬ם לעומת נבדקות‪/‬ים‬
‫מסורתיות‪/‬ים‪/‬דתיות‪/‬ים‪ ,‬אך שני הבדלים אלה אינם משמעותיים מבחינה סטטיסטית‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ניתן לראות כי משתנה מידת העיוורון (חלקי‪/‬מלא) ומשתנה ארץ המוצא (ישראל‪/‬אסיה‪-‬‬
‫אפריקה‪/‬אירופה‪-‬אמריקה) לא נמצאו מובהקים בהסבר ההבדלים בתחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים בקרב משתתפי המחקר‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בתחושות אלה ‪ -‬הן בין שתי קבוצות‬
‫רמות העיוורון (אנשים עיוורים לחלוטין‪/‬בעלי שרידי ראיה) והן בין שלוש קבוצות ארצות המוצא‪.‬‬
‫‪ .4‬בדיקת ההשערות לגבי הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין עצמם‬
‫על פי השערה מספר ‪ 10‬צפוי כי ימצאו קשרים חיוביים בין מידת עצמאותו התפקודית של האדם‬
‫הזקן העיוור בפעולות היום‪-‬יום לבין תחושת השליטה שלו‪ ,‬הערכתו את מצב בריאותו ומידת‬
‫מעורבותו החברתית‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 11‬צפוי כי ימצא קשר שלילי בין רמת עצמאותו התפקודית של האדם העיוור‬
‫בגיל הזיקנה ובין מספר המחלות אשר מהן סובל‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שמשתתף המחקר יסבול ממספר‬
‫מחלות גבוה יותר (מציאות העשויה להצביע על רמה נמוכה יותר של מצב הבריאות‬
‫האובייקטיבית)‪ ,‬כך תמצא רמת עצמאותו התפקודית כנמוכה יותר‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 12‬צפוי כי ימצא קשר שלילי בין גילו הקלנדרי (שנות חיים) של הנבדק לבין‬
‫רמת עצמאותו התפקודית‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שמשתתף המחקר יהיה צעיר יותר בשנים‪ ,‬כך הוא יחווה‬
‫רמה גבוהה יותר של עצמאות תפקודית בפעולות היום‪-‬יום‪.‬‬
‫קשרים בין המשתנים נבדקו באמצעות מתאם פירסון‪ .‬טבלה מספר ‪ 12‬מתארת תוצאות קשרים‬
‫אלה‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :12‬קשרים בין עצמאות תפקודית לבין שליטה‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬אופטימיות‪,‬‬
‫מספר מחלות וגיל‬
‫משתנה‬
‫שליטה‬
‫הערכת מצב בריאות‬
‫מעורבות חברתית‬
‫מספר מחלות‬
‫גיל‬
‫עצמאות תפקודית ‪#‬‬
‫** ‪-0.25‬‬
‫** ‪-0.57‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫** ‪0.55‬‬
‫‪0.15‬‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫‪ #‬לציין כי משתנה העצמאות התפקודית נמדד על פי מידת המוגבלות של הנבדק בפעולות היום‪-‬‬
‫יום כלומר‪ ,‬ציון גבוה מצביע על מוגבלות גבוהה קרי‪ ,‬רמה נמוכה של עצמאות תפקודית‪.‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי נמצאו קשרים שליליים‪ ,‬בינוניים‪-‬חזקים ומשמעותיים מבחינה סטטיסטית‬
‫בין עצמאות תפקודית לבין הערכה עצמית של מצב הבריאות (קשר חזק) ולבין שליטה (קשר‬
‫בינוני)‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שירדה רמת עצמאותו התפקודית של האדם הזקן העיוור בפעולות היום‪-‬יום‬
‫‪39‬‬
‫(עליה במידת המוגבלות לביצוע פעולות אלה על פי מדד זה)‪ ,‬כך הוא חווה רמות נמוכות יותר‪ :‬הן‬
‫של אופן הערכתו את מצב בריאותו הכללית והן של תחושת שליטה בנעשה בחייו‪ .‬כן עולה כי‬
‫נמצא קשר חיובי חזק ומשמעותי מבחינה סטטיסטית בין עצמאות תפקודית לבין מספר המחלות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ככל שסבל הנבדק ממספר רב יותר של מחלות‪ ,‬כך הוא דיווח על מידה נמוכה יותר של‬
‫עצמאות תפקודית (רמת מוגבלות גבוהה יותר בפעולות היום‪-‬יום) ולהיפך‪ .‬לא נמצאו קשרים בין‬
‫עצמאות תפקודית לבין משתני המעורבות החברתית והגיל‪ .‬ההשערות אוששו בחלקן‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 13‬צפוי כי ימצאו קשרים חיוביים בין שלושת המשתנים המרכיבים את ממד‬
‫החיים הפסיכולוגי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ככל שהנבדק יחווה רמה גבוהה יותר של תחושת שליטה בחייו‪ ,‬כך‬
‫תימצאנה רמות האופטימיות והמשמעות בחיים עליהן ידווח כגבוהות יותר‪.‬‬
‫קשרים בין המשתנים נבדקו באמצעות מתאם פירסון‪ .‬טבלה מספר ‪ 13‬מתארת תוצאות קשרים‬
‫אלה‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :13‬קשרים בין שלושת משתני הממד הפסיכולוגי‬
‫משתנה‬
‫משמעות בחיים‬
‫שליטה‬
‫** ‪0.33‬‬
‫משמעות בחיים‬
‫‪-‬‬
‫* ‪p<0.05‬‬
‫אופטימיות‬
‫‪-0.004‬‬
‫** ‪0.39‬‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי נמצאו קשרים חיוביים‪ ,‬בעוצמות בינוניות‪-‬חזקות ומשמעותיים מבחינה‬
‫סטטיסטית בין שליטה לבין משמעות בחיים ובין משמעות בחיים לבין אופטימיות‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שהאדם הזקן העיוור חש רמה גבוהה יותר של שליטה בחייו‪ ,‬כך עלתה מידת המשמעות בחייו‬
‫ולהיפך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שדיווח נבדק מחקר זה על תחושה חזקה יותר (רמה גבוהה יותר) של‬
‫משמעות בחייו‪ ,‬כך הוא חווה רמה גבוהה יותר של אופטימיות ולהיפך‪ .‬לא נמצא קשר בין שליטה‬
‫לבין אופטימיות‪ .‬ההשערה אוששה ברובה‪.‬‬
‫על פי השערה מספר ‪ 14‬צפוי כי ימצא קשר חיובי בין הסביבה הביתית הפיזית לבין תחושת‬
‫השליטה‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שתמצא רמת הלימה גבוהה יותר בין מאפייניה הפיזיים של סביבת ביתו של‬
‫האדם הזקן העיוור לבין צרכיו היום‪-‬יומיים במקום מגוריו‪ ,‬כך הוא ידווח על רמה גבוהה יותר של‬
‫תחושת שליטה בנעשה בחייו‪.‬‬
‫הקשרים בין המשתנים נבדקו באמצעות מתאם פירסון‪ .‬בדיקה זו העלתה קשר חיובי‪ ,‬בינוני‬
‫ומשמעותי מבחינה סטטיסטית ) ‪ (r = 0.25 , p<0.01‬בין סביבה ביתית פיזית לבין שליטה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ככל שעלתה מידת התאמתם של מאפייני הסביבה הביתית הפיזית לצרכיו של האדם הזקן‬
‫לקוי הראיה במקום מגוריו‪ ,‬כך הוא חווה רמה גבוהה יותר של תחושת שליטה באשר למתרחש‬
‫בחייו ולהיפך‪ .‬ההשערה אוששה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מטריצת קשרים בין כל משתני המודל הבלתי תלויים מוצגת בטבלה מספר ‪.14‬‬
‫טבלה מספר ‪ :14‬מטריצת קשרים בין משתני המודל הבלתי תלויים – טבלה מסכמת‬
‫משתנה‬
‫עצמאות תפקודית ‪#‬‬
‫עצמאות‬
‫תפקודית‬
‫‪-‬‬
‫תמיכה‬
‫חברתית‬
‫** ‪-0.29‬‬
‫מעורבות‬
‫חברתית‬
‫‪0.12‬‬
‫** ‪-0.25‬‬
‫תמיכה חברתית‬
‫** ‪-0.29‬‬
‫‪-‬‬
‫** ‪0.37‬‬
‫‪0.13‬‬
‫** ‪0.25‬‬
‫מעורבות חברתית‬
‫‪0.12‬‬
‫** ‪0.37‬‬
‫‪-‬‬
‫* ‪0.22‬‬
‫* ‪0.22‬‬
‫‪0.04‬‬
‫שליטה‬
‫** ‪-0.25‬‬
‫‪0.13‬‬
‫* ‪0.22‬‬
‫‪-‬‬
‫** ‪0.33‬‬
‫‪-0.004‬‬
‫משמעות בחיים‬
‫** ‪-0.34‬‬
‫** ‪0.25‬‬
‫* ‪0.22‬‬
‫** ‪0.33‬‬
‫‪-‬‬
‫** ‪0.39‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪-0.004‬‬
‫** ‪0.39‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.15‬‬
‫** ‪-0.27‬‬
‫** ‪0.38‬‬
‫‪0.13‬‬
‫** ‪0.25‬‬
‫** ‪0.34‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪-‬‬
‫אופטימיות‬
‫סביבה ביתית פיזית‬
‫* ‪p<0.05‬‬
‫שליטה‬
‫אופטימיות‬
‫משמעות‬
‫בחיים‬
‫** ‪-0.34‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫** ‪0.38‬‬
‫‪0.13‬‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫‪ #‬לציין כי משתנה העצמאות התפקודית נמדד על פי מידת המוגבלות של הנבדק כלומר‪ ,‬ציון גבוה‬
‫מצביע על מוגבלות גבוהה קרי‪ ,‬רמה נמוכה של עצמאות תפקודית‪.‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי עוצמת הקשרים המשמעותיים סטטיסטית בין משתני המודל הבלתי‬
‫תלויים לבין עצמם נעה בטווח של ‪ . 0.22 < r < 0.39‬מכאן‪ ,‬שאינה מתקיימת מולטיקוליניאריות‬
‫בין המשתנים הבלתי תלויים במודל המחקר‪ .‬כלומר‪ ,‬לא קיימים שני משתנים או יותר אשר‬
‫מודדים אותו עולם תוכן‪.‬‬
‫‪ .5‬רגרסיה לינארית ‪ -‬בחינת תרומתם הייחודית של משתני המחקר להסבר‬
‫תחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫בכדי לבדוק את הקשרים הייחודיים של משתני המחקר הבלתי תלויים במודל ושל המשתנים‬
‫הסוציו‪-‬דמוגרפים להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים של משתתפי המחקר‪ ,‬בוצע ניתוח‬
‫רגרסיה לינארית מרובה‪ .‬למשוואת הרגרסיה הוכנסו המשתנים אשר נמצאו מובהקים בניתוח‬
‫החד משתני‪ .‬משתנה מספר המחלות‪ ,‬שנמצא בקשר משמעותי סטטיסטית לתחושות רווחה‬
‫ואיכות חיים‪ ,‬לא הוכנס לניתוח סופי זה מפאת הקשר החזק ביותר שנמצא בינו לבין משתנה‬
‫הערכת מצב הבריאות (‪ .)r = -0.62 , p<0.01‬טבלה מספר ‪ 15‬מתארת תוצאת ניתוח זה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫סביבה‬
‫ביתית פיזית‬
‫** ‪-0.27‬‬
‫** ‪0.25‬‬
‫** ‪0.34‬‬
‫טבלה מספר ‪ :15‬משתני המודל והמשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים המסבירים את תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים ‪ -‬אנשים עיוורים בגיל הזיקנה ‪ -‬ניתוח רגרסיה לינארית‬
‫משתנים בלתי‬
‫תלויים‬
‫‪B‬‬
‫‪Std. Error‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫עצמאות תפקודית ‪#‬‬
‫‪-0.24‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-0.23‬‬
‫** ‪-3.14‬‬
‫תמיכה חברתית‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.88‬‬
‫שליטה‬
‫‪0.31‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫* ‪2.51‬‬
‫אופטימיות‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.67‬‬
‫משמעות בחיים‬
‫‪0.46‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.24‬‬
‫** ‪3.40‬‬
‫סביבה ביתית פיזית‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.80‬‬
‫הערכה עצמית של מצב הבריאות‬
‫‪0.34‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.29‬‬
‫** ‪3.90‬‬
‫גיל‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫* ‪-2.20‬‬
‫מצב כלכלי‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪1.87‬‬
‫* ‪p<0.05‬‬
‫** ‪p<0.01‬‬
‫‪R2 = 0.658‬‬
‫‪ #‬לציין כי משתנה העצמאות התפקודית נמדד על פי מידת המוגבלות של הנבדק כלומר‪ ,‬ציון גבוה‬
‫מצביע על מוגבלות גבוהה קרי‪ ,‬רמה נמוכה של עצמאות תפקודית‪.‬‬
‫מעיון בטבלה עולה כי משתני המודל והמשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים מסבירים אחוז גבוה מהשונות‬
‫)‪ (65.8%‬של תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים עיוורים בגיל הזיקנה‪ .‬כן עולה כי חמישה‬
‫משתנים נמצאו משמעותיים מבחינה סטטיסטית בהסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים על פי‬
‫סדר תרומתם‪ :‬הערכה עצמית של מצב הבריאות‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬עצמאות תפקודית‪ ,‬שליטה‬
‫וגיל‪ .‬כלומר‪ ,‬הערכה טובה (רמה גבוהה) של מצב הבריאות ותחושות חזקות של משמעות בחיים‪,‬‬
‫כמו גם תחושת שליטה חזקה של האדם העיוור והיותו צעיר יותר‪ ,‬מנבאות תחושות טובות (רמה‬
‫גבוהה) של רווחה ואיכות חיים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬רמה גבוהה של מוגבלות בפעולות היום‪-‬יום בקרב האדם העיוור בתקופת הזיקנה‬
‫מנבאת רמה נמוכה של תחושות רווחה ואיכות חיים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫ד‪ .‬דיון‬
‫לקות ראיה חמורה עד כדי עיוורון‪ ,‬מציבה בפני האדם אתגר מורכב להתמודדות במכלול ממדי‬
‫החיים‪ .‬העלייה המתמשכת בתוחלת החיים‪ ,‬בדגש על מדינות העולם המפותחות‪ ,‬מרחיבה מדי‬
‫שנה את מעגל האנשים המוגדרים לקויי ראיה‪/‬עיוורים בגילאי הזיקנה ובנוסף מעלה את משך‬
‫הזמן להתמודדותם של אנשים אלה עם עיוורונם‪ .‬עם ההתקדמות בגיל ובמיוחד בתקופת חייו‬
‫המאוחרת של האדם‪ ,‬מתרחשת נסיגה טבעית ביכולות החושיות‪ ,‬כאשר הדומיננטית מבניהן הינה‬
‫יכולת הראיה‪ .‬פגיעה משמעותית בחוש הראיה מכתיבה שינויים מרחיקי לכת בעולמו ובסביבת‬
‫חייו של אדם זקן החווה לקות חמורה בראייתו בחברה שהתנהלותה הכללית מוכתבת על ידי‬
‫אנשים החווים ראיה תקינה‪ .‬תקופת הזיקנה‪ ,‬בשונה מגיל הנעורים והבגרות‪ ,‬מתאפיינת בשינוי‬
‫חיובי פחות של המאזן בין הישגים לאבדנים במישורי חייו של האדם ולכן עשויה להוות גורם‬
‫קושי משמעותי נוסף בחייו של אדם המאבד את יכולת ראייתו‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬נשאלת השאלה האם ניתן להמשיך ולחיות ברווחה ובאיכות חיים טובות לצד העיוורון‬
‫בתקופת הזיקנה ומהם גורמי החוסן והחולשה הקשורים לשונות בתחושותיהם של אנשים אלה‬
‫בנוגע לרווחתם ולאיכות חייהם‪.‬‬
‫לבחינת שאלות אלה נדרשת מסגרת התייחסות ייחודית לניתוח המרכיבים שיש באפשרותם‬
‫להסביר את תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל השלישי‪.‬‬
‫חרף העלייה במודעות לאוכלוסיות המוחלשות ו‪/‬או הסובלות ממוגבלות בעולם המערבי ‪ -‬אנשים‬
‫שבעיותיהם וזכויותיהם אינן נמצאות בדרך כלל במרכז השיח הציבורי ו‪/‬או בראש סדר‬
‫העדיפויות של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות ‪ -‬מעטים המחקרים המבקשים להבין ולהעמיק‬
‫בנוגע לזיהוי המשתנים המאפשרים לאנשים לקויי ראיה ועיוורים ליהנות מרווחה ואיכות חיים‬
‫טובות‪ ,‬המלוות בתחושה מתמשכת של שביעות רצון מאשר מתרחש בחייהם‪ .‬מעטים אף יותר‬
‫המחקרים המתמקדים באוכלוסיה הזקנה הסובלת מעיוורון‪ ,‬למרות שידוע ששכיחותה של לקות‬
‫ראיה חמורה עד כדי עיוורון עולה עם הגיל‪.‬‬
‫במחקר זה נבנה מודל רב ממדי ייחודי להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי‬
‫ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‪ .‬מטרתו המרכזית של המחקר היתה לאתר את המרכיבים‬
‫המשמעותיים המסבירים תחושות של רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים אלה‪.‬‬
‫מטרה נוספת היתה לבחון את הקשרים בין המשתנים המרכיבים את ארבעת ממדי המחקר‬
‫במודל לבין המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים ובין משתני ארבעת ממדים אלו לבין עצמם‪.‬‬
‫הדיון נבנה בהתאם למטרות אלה‪.‬‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה‬
‫‪ .1‬תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫רמתן הממוצעת של תחושות הרווחה ואיכות החיים ‪ -‬המשתנה התלוי ‪ -‬במחקר הנוכחי הינה‬
‫‪( 3.02‬טווח ‪ ,)0-5‬דהיינו רמה ממוצעת בינונית‪-‬טובה יחסית לסולם המדידה‪.‬‬
‫רמה ממוצעת בינונית‪-‬טובה זו של תחושות רווחה ואיכות חיים מעודדת‪ ,‬שכן ניתן לחשוב כי בשל‬
‫התמודדותם היום‪-‬יומית המתמשכת של אנשים זקנים לקויי ראיה עם קשיים הנובעים ממציאות‬
‫‪43‬‬
‫חייהם המורכבת‪ ,‬תמצאנה רמות נמוכות יחסית של תחושות רווחה ואיכות חיים בקרבם‪ ,‬בדומה‬
‫לממצאים שדווחו לגבי אוכלוסיות בגיל השלישי הסובלות מתחלואה כרונית )‪Williams et al,‬‬
‫בן יעקב ואמיר‪.(1998 ; 2001 ,‬‬
‫‪ .2‬קשרים בין משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים והערכה עצמית של מצב הבריאות לבין תחושות‬
‫הרווחה ואיכות החיים‬
‫בדומה להשערות במודל המחקר‪ ,‬הנחתי כי משתני המחקר הסוציו‪-‬דמוגרפים וההערכה העצמית‬
‫של מצב הבריאות ימצאו בקשרים חיוביים לתחושות הרווחה ואיכות החיים‪ .‬גם בנוגע למשתנים‬
‫אלה אוששו השערות המחקר במלואן‪ :‬הערכותיו של האדם הזקן הלוקה בראייתו בנוגע למצב‬
‫בריאותו ולמצבו הכלכלי נמצאו בקשרים חיוביים חזקים לתחושות רווחתו ואיכות חייו‪ .‬הערכה‬
‫עצמית זו של האדם הזקן העיוור את מצב בריאותו נמצאה בקשר החזק ביותר מבין כלל‬
‫המשתנים הבלתי תלויים במחקר לתחושותיו בנוגע לרמות רווחתו ואיכות חייו‪ .‬קשרים נוספים‬
‫משמעותיים לתחושות הרווחה ואיכות החיים‪ ,‬אך בכיוון שלילי‪ ,‬נמצאו עם משתנה מספר‬
‫המחלות מהן סובל הנחקר (קשר בעוצמה חזקה) ועם משתנה הגיל (קשר בעוצמה בינונית)‪.‬‬
‫‪ .3‬הבדלים בתחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫חמישה משתנים איכותיים נבדקו בנוגע להבדלים בתחושות רווחה ואיכות חיים בקרב משתתפי‬
‫המחקר‪ :‬מין‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬רמת דתיות ורמת לקות ראיה‪.‬‬
‫השוואה אחת מתוך חמש הניבה הבדל מובהק ברמות הממוצעות של תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים‪ :‬אנשים נשואים חוו רמות גבוהות יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים‪ ,‬בהשוואה‬
‫לאנשים שאינם נשואים‪ .‬ממצא זה דומה לממצאים בספרות הגרונטולוגית המצביעים על‬
‫חשיבותה המרכזית של מערכת היחסים הזוגית עבור בני האוכלוסייה הזקנה )‪Carstensen et al,‬‬
‫)בר‪-‬טור‪ (1995 ; 2005 ,‬ועל כך כי קשר חיובי הדוק עם אדם אחד לפחות מהווה את אחד‬
‫מהקריטריונים ל'בריאות חיובית' בתקופת הזיקנה )‪ .)Ryff & Singer, 1998‬בקרב אדם החווה‬
‫לקות ראיה חמורה במקביל להידלדלותם של משאבים גופניים‪ ,‬תפקודיים ולעיתים אף חברתיים‬
‫להתמודדות עם השינויים בזיקנתו‪ ,‬גוברת התלות בעזרה חיצונית הניתנת על ידי בן זוג משמעותי‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי מציאות חיים זו מעלה אף יותר את חשיבותו של קשר זוגי יציב ותומך לשימור תחושות‬
‫חיוביות של רווחה ואיכות חיים בקרב אוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים בתקופת הזיקנה‪.‬‬
‫קשרים ברמה החד‪-‬משתנית‬
‫קשרים בין משתני ארבעת ממדי החיים במודל לבין תחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫בהתבסס על הממצאים בספרות הגרונטולוגית‪ ,‬השערת המחקר הכללית הניחה כי ימצאו קשרים‬
‫בין ארבעת ממדי החיים במודל לבין רווחתם ואיכות חייהם של אנשים עיוורים בגיל הזיקנה‪.‬‬
‫בפירוט‪ ,‬שוער כי כלל משתני המחקר הבלתי תלויים (המשתנים המרכיבים כל אחד מארבעת‬
‫ממדי החיים במודל) ימצאו בקשרים חיוביים ומשמעותיים סטטיסטית עם המשתנה התלוי ‪-‬‬
‫תחושות הרווחה ואיכות החיים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מאששות באופן מלא השערות אלה‪ :‬שבעת המשתנים הב"ת ‪ -‬עצמאות‬
‫תפקודית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬מעורבות חברתית‪ ,‬שליטה‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬אופטימיות וסביבה‬
‫‪44‬‬
‫ביתית פיזית נמצאו קשורים משמעותית ובכיוון חיובי לתחושותיהם והערכותיהם של אנשים‬
‫עיוורים בגיל הזיקנה את רמת רווחתם ואיכות חייהם‪ .‬העובדה שמשתני העצמאות התפקודית‪,‬‬
‫המשמעות בחיים והשליטה נמצאו בקשרים החזקים ביותר למשתנה התלוי‪ ,‬מצביעה על היותם‬
‫של ממדי החיים התפקודי‪-‬פיזי והפסיכולוגי קשורים חזק יותר לתחושות הרווחה ואיכות החיים‪,‬‬
‫בהשוואה לקשרים של תחושות אלה עם ממדי החיים החברתי והסביבתי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ראוי לציין את הקשר החיובי החזק יותר שנמצא בין מדד הענקת תמיכה חברתית מצידו‬
‫של האדם הזקן הלוקה בראייתו לאחרים משמעותיים בסביבתו (בהשוואה לעוצמת הקשר של‬
‫מדד קבלת תמיכה חברתית מאחרים)‪ ,‬לבין תחושותיו בנוגע לרמות רווחתו ואיכות חייו‪ .‬חרף‬
‫הירידה המתועדת המוזכרת במספר מחקרים במרכזיות חשיבותה של התמיכה החברתית‬
‫להתמודדותו של האדם עם אבדנים ומשברים בתקופת הזיקנה (בדומה לממצאי המחקר הנוכחי‬
‫בדבר חשיבותו המשנית של ממד החיים החברתי להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים)‪ ,‬יתכן‬
‫כי משאב תמיכתי אנושי מרכזי זה‪ ,‬ממשיך להוות עוגן לתמיכה ואולי אף לשימור וחיזוק תחושות‬
‫של ערך עצמי ויכולת תרומה חברתית עבור אוכלוסייה זקנה זו ); ‪Pinquart & Sorensen, 2000‬‬
‫‪ ; Thomas, 2010‬ליטווין‪.(2003 ,‬‬
‫משתני המחקר המסבירים את תחושות הרווחה ואיכות החיים‬
‫בניתוח הרגרסיה המסכם‪ ,‬אותרו חמישה משתנים המסבירים תחושות רווחה ואיכות חיים‪.‬‬
‫למשוואת הרגרסיה הוכנסו משתנים מארבעת הממדים הנבחנים‪ :‬תפקודי‪-‬פיזי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫פסיכולוגי וסביבתי וכן המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפיים שנמצאו בקשר מובהק עם תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים‪ .‬חמשת המשתנים שנמצאו מובהקים על פי סדר תרומתם לשונות המוסברת של‬
‫תחושות רווחה ואיכות חיים הם‪ :‬הערכה עצמית של מצב הבריאות‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬עצמאות‬
‫תפקודית‪ ,‬שליטה וגיל‪.‬‬
‫משתנים אלה מסבירים יחדיו כ‪ 65.8% -‬מהשונות בתחושות הרווחה ואיכות החיים של‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ .‬משמעותו של נתון זה הינה כי כאשר עומד לפנינו אדם זקן לקוי ראיה שאנו‬
‫יודעים את ערכיהם של חמשת המשתנים שפורטו לעיל ‪ -‬נוכל לדעת כ‪ 2/3( 65.8% -‬בקירוב)‬
‫מתחושות רווחתו ואיכות חייו ‪ -‬מידע משמעותי וחיוני בעת ביצוע הערכה ראשונית למצבו הכללי‬
‫של האדם הזקן‪.‬‬
‫‪ .1‬הערכתם של משתתפי המחקר את מצב בריאותם הכללית‪ ,‬נמצאה כמשתנה החזק ביותר‬
‫להסבר רמות הרווחה ואיכות החיים שהם חווים בחייהם (קשר חיובי ‪ -‬ככל שהאדם הזקן לקוי‬
‫הראיה העריך את בריאותו הכללית כטובה יותר‪ ,‬כך הוא העריך את רווחתו ואיכות חייו ברמה‬
‫גבוהה יותר ולהיפך)‪ .‬ממצא זה דומה לממצאי מחקרים בעבר בקרב האוכלוסייה הזקנה‬
‫המדווחים שהערכה עצמית של מצב הבריאות הינה מנבא חזק הן לשרידות‪ ,‬לתמותה ולתוצאות‬
‫בריאות עתידיות בקרב נשים וגברים כאחד )‪Idler & Benyamini, 1997; Carmel et al, 2007‬‬
‫‪ (Schnitker & Bacak, 2014‬והן לתחושות חיוביות של חיוניות ורווחה בתקופה מאוחרת של‬
‫מעגל החיים )‪.(Burns et al, 2014‬‬
‫הערכה עצמית של מצב הבריאות נחשבת כמדד תמציתי המשקף נאמנה את מצב הבריאות הכללי‬
‫של האדם )‪ (Kaplan & Baron-Epel, 2002‬ומהווה מעין הצהרה מסכמת בנוגע לדרכים בהם‬
‫‪45‬‬
‫אספקטים שונים של בריאות ‪ -‬סובייקטיביים ואובייקטיביים‪ ,‬משתלבים במערך התפיסתי‬
‫העצמי של הפרט )‪.(Tissue, 1972‬‬
‫העובדה כי משתנה זה נמצא כראשון במעלה להסבר רווחתם ואיכות חייהם של אנשים עיוורים‬
‫בתקופת הזיקנה‪ ,‬מעידה על מרכזיותה של תפיסת מצב הבריאות בקרב האוכלוסייה העיוורת‬
‫הזקנה בעת הערכתה את איכותה הכללית של הוויית חייה בהווה‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬כי דומיננטיות זו של רמת הבריאות העצמית בקרב אוכלוסייה זו‪ ,‬נובעת מהיותה של‬
‫החברה העולמית בכלל ושל החברה בעולם המפותח בפרט‪ ,‬חברה הנשלטת ומנוהלת על ידי‬
‫אוכלוסייה 'בריאה' )דשן‪ - )1996 ,‬אוכלוסייה שאינה לוקה במוגבלות פיזית משמעותית כדוגמת‬
‫עיוורון‪ ,‬חירשות וכיוצא בזה ולכן נחשבת כבריאה על פי מדדים אובייקטיבים בעולם מושגי‬
‫מוגבל‪ .‬אדם בחברתנו המתמודד עם לקות משמעותית כדוגמת עיוורון‪ ,‬חווה מציאות הפוגעת‬
‫ביכולת לתפקד באופן מלא (רוזין‪ )2003 ,‬כפי שמצופה מהאדם בחברה הכללית בה מרבית‬
‫האנשים חווים ראיה תקינה‪ .‬לכן‪ ,‬אדם זקן הסובל מעיוורון ובנוסף חווה עליה במרכזיות‬
‫חשיבותה של בריאותו הכללית לאור ההחלשות הטבעית של יכולותיו הגופניות (כרמלי ורזניק‪,‬‬
‫‪ ,)2003‬עשוי להעניק משנה חשיבות למימד הבריאותי בבואו להעריך את האיכות הכללית של חייו‬
‫ורווחתם כאן ועכשיו‪.‬‬
‫‪ .2‬תחושה של משמעות ותכלית בחיים נמצאה כמשתנה השני בחשיבותו להסבר תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים של אנשים בגיל הזיקנה הלוקים בראייתם עד כדי עיוורון (נמצא קשר חיובי ‪ -‬ככל‬
‫שמידת המשמעות בחייו של האדם הזקן העיוור גבוהה יותר‪ ,‬כך הוא העריך את רמת רווחתו‬
‫ואיכות חייו כגבוהה יותר ולהיפך)‪ .‬ממצא זה מצביע על החשיבות העליונה של תחושה יציבה של‬
‫פשר ומשמעות בחייו של האדם הזקן העיוור ליכולתו לשמר תחושות טובות של רווחה ואיכות‬
‫חיים‪ .‬ממצא זה עומד בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים המציינים את המשמעות בחיים‬
‫כמנבא חזק לרווחה פיזיולוגית ופסיכולוגית וכגורם התורם לאיכות חיים בקרב אנשים זקנים‬
‫(‪.(Reker et al, 1987 ; Zika & Chamberlain, 1992 ; Ardelt, 2003‬‬
‫בתקופת הזיקנה‪ ,‬קיימת עלייה במספרם של אירועי חיים בעלי פוטנציאל ליצירתם של דחק‬
‫)‪ (Stress‬ועקה )‪ (Distress‬כחלק מהשינויים המתחוללים במישורים האישי‪ ,‬הבין‪-‬אישי‪,‬‬
‫המשפחתי‪ ,‬הביולוגי‪ ,‬הבריאותי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הסביבתי‪ ,‬התעסוקתי‪-‬הכלכלי ובתחומים הפסיכולוגי‬
‫והתפקודי (לומרנץ‪ .)2003 ,‬אדם זקן הלוקה בראייתו וחווה שינויים רב‪-‬תחומיים אלה‪ ,‬מתמודד‬
‫במקביל עם החלשות דרמטית של משאב גופני מרכזי כיכולת הראיה ‪ -‬אבדן לו עשויות להיות‬
‫השלכות שליליות על האינטראקציה הבין‪-‬אישית‪ ,‬על הדימוי והביטחון העצמיים‬
‫)‪ (Carroll, 1961 ; Ainley, 1989 ; Whitbourne, 1998‬ועל מידת עצמאותו של הזקן המתעוור‬
‫המתגורר בקהילה )‪ .(Ramrattan et al, 2001‬במציאות חיים מורכבת זו‪ ,‬נראה כי קיומן של‬
‫משמעות חזקה (סדר ותחושת עקיבות קיומית) ותכלית ראויה (מטרה‪/‬כוונה‪/‬תפקיד‪/‬ייעוד‬
‫להגשמה או להשגה) )‪ (Reker et al, 1987‬בהוויית חייו‪ ,‬מהוות עוגן אישיותי‪-‬נפשי מוצק‬
‫להתמודדות‪ ,‬לשימור ואף לחיזוק תחושות חיוביות של רווחה ואיכות חיים‪ ,‬חרף תהליך טבעי של‬
‫צמצום במשאבים הביולוגיים‪ ,‬התפקודיים (כרמלי ורזניק‪ ;2003 ,‬ליבוביץ וחיים מזרחי‪)2013 ,‬‬
‫ולעיתים אף החברתיים העומדים לרשות האדם בתקופה המאוחרת של מעגל חייו‪ .‬יתכן‪ ,‬כי‬
‫היכולת לשמר הוויה חיובית זו ביחס לחיים בכללותם‪ ,‬מתאפשרת עבור אנשים זקנים החווים‬
‫‪46‬‬
‫עיוורון באמצעות השגתה של משמעות ברובד הנעלה ביותר‪ :‬הסתגלותו של האדם לגורל שאינו‬
‫ניתן לשינוי (פראנקל‪ .)2010 ,‬גישה זו של האדם כלפי המגבלות בחייו והתנהגותו בתגובה לצמצום‬
‫באפשרויות ואף בערכים יצירתיים וחווייתיים (למשל כתוצאה מאבדן יכולת הראיה) פותחת‬
‫בפניו‪ ,‬על פי פראנקל‪ ,‬עולם ערכי חדש שבו הוא עשוי להגשים עצמו בדרך של השגת משמעות‬
‫ערכית ייחודית מסוג זה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬לאור ההנחה כי משמעות בחיים נוצרת על ידי גילוי אישי של הפרט (פראנקל‪)1970 ,‬‬
‫ולכן מתקיימת ואף מתעצבת גם בהקשר גילי‪ ,‬יתכן כי דווקא גילם המבוגר של אנשים לקויי ראיה‬
‫ועיוורים בתקופת הזיקנה‪ ,‬מאפשר השגתה של משמעות עמוקה יותר על רקע שנות חיים רבות של‬
‫ניסיונות וחוויות התמודדות‪ ,‬בהשוואה לאנשים צעירים יותר בקרב האוכלוסייה העיוורת‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬יתכן כי היבטיה הפילוסופיים של המשמעות הקיומית בתקופת חיינו המאוחרת‪,‬‬
‫המאפשרים יציאה ממרחב המציאות הגשמית היום‪-‬יומית בדרך של "התעלות עצמית"‬
‫)‪ (self-transcendence‬בה מתפשטת תחושת העצמי )‪ (Self‬אל מעבר לגבולות החיים האישיים‬
‫ומתחברת לפרספקטיבה אנושית רחבה על גורל האדם )‪ ,(Erikson, 1982‬תורמים את חלקם‬
‫לגיבושה של גישה חיובית בהווה לחיים בכללותם בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בתקופת‬
‫הזיקנה אשר חווים רמה טובה (גבוהה) של רווחה ואיכות חיים‪.‬‬
‫‪ .3‬מידת עצמאותו התפקודית הפיזית בפעולות היום‪-‬יום של האדם הזקן לקוי הראיה‪ ,‬נמצאה‬
‫כמשתנה השלישי בחשיבותו להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים (קשר שלילי ‪ -‬ככל שעלתה‬
‫מידת המוגבלות התפקודית בפעולות היום‪-‬יום של האדם הזקן הלוקה בראייתו‪ ,‬כך הוא העריך‬
‫את רווחתו ואיכות חייו ברמה נמוכה יותר ולהיפך)‪ .‬בכל גיל ובמיוחד בתקופת הזיקנה‪ ,‬למידת‬
‫העצמאות התפקודית השפעה מרכזית על דרך התמודדותו ויכולת הסתגלותו של האדם למציאות‬
‫החיים המשתנה‪ .‬בהמשך לקשר שנמצא בעבר בין לקות ראיה חמורה עד כדיי עיוורון בגיל הזיקנה‬
‫לבין ירידה בתפקודי היום‪-‬יום ועליה בסיכון לנפילות )‪ ,(Ramrattan et al, 2001‬מרכזיותה של‬
‫מידת המוגבלות בעצמאותו התפקודית של האדם הזקן העיוור להסבר רווחתו ואיכות חייו‪ ,‬אפשר‬
‫כי ממחישה את חשיבות האוטונומיה בכלל ואת זו הקשורה לממד התפקודי‪-‬פיזי בפרט בכל הנוגע‬
‫לשימור וקידום שביעות הרצון ממציאות החיים בהווה בקרב אדם זקן שחווה תהליך של‬
‫התעוורות או שהתעוור זה מכבר‪.‬‬
‫ממצא זה דומה לממצאי מחקרים בעבר בנוגע להיות משתנה העצמאות התפקודית מנבא חזק‬
‫לרווחתה ולאיכות חייה של האוכלוסייה הזקנה‪ :‬הן בקרב אנשים הסובלים ממוגבלות פיזית‬
‫חמורה כגון נכות גופנית קשה והן בקרב אלה החווים מצב תפקודי כללי תקין )‪Osberg et al,‬‬
‫מילוא ויקוביץ‪1986 ; Hilleras et al, 2001 ; Bowling et al, 2002 ; Sveen et al, 2004 ; ,‬‬
‫‪ .(2011‬נראה‪ ,‬כי הפגיעה המיידית והמקיפה ביכולת לתקשר עם הסביבה האנושית והפיזית‪,‬‬
‫מאלצת אוכלוסייה לקוית ראיה זו להתבסס על עצמאותה התפקודית כיכולת פיצוי מרכזית‬
‫למיתון פגיעה זו וכמשאב הסתגלותי רם במעלה להתמודדות עם אתגרי היום‪-‬יום במציאות חיים‬
‫מורכבת‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬יתכן כי ירידה במידת העצמאות התפקודית הפיזית ‪ -‬ולו המתונה ביותר‪ ,‬עשויה להיות‬
‫קריטית ואולי אף למנוע מאדם עם לקות ראיה חמורה לשמר את רמות הרווחה ואיכות החיים‬
‫שהוא חווה בזיקנתו‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ .4‬תחושת שליטה ‪ -‬הרגשה כי ההתרחשויות והשינויים המתרחשים בחיים נתונים תחת שליטתו‬
‫של האדם )‪ ,(Gurin et al, 1978‬נמצאה גם כן כמשמעותית בחשיבותה ‪ -‬רביעית בסדר התרומה ‪-‬‬
‫להסבר רמות רווחתם ואיכות חייהם של אנשים עיוורים בגיל הזיקנה (קשר חיובי ‪ -‬ככל שעלתה‬
‫רמת השליטה הנתפסת בחייו של האדם הזקן לקוי הראיה‪ ,‬כך הוא חווה רמה גבוהה יותר של‬
‫רווחה ואיכות חיים ולהיפך)‪.‬‬
‫מחקרים בספרות הגרונטולוגית‪ ,‬מציינים אף הם את היותה של תחושה כללית של שליטה‬
‫במתרחש בסביבה מנבא חזק לאיכות החיים ולתחושת רווחה כללית בקרב אנשים זקנים‬
‫המתגוררים בקהילה או במוסדות טיפוליים )‪Kempen et al, 1997 ; Koplas et al, 1999‬‬
‫‪ .(Lang & Heckhausen, 2001‬תחושת שליטה אף נחשבת למנגנון היעיל ביותר להתמודד עם‬
‫מצבי לחץ בחיים )‪.(Cohen & Edwards, 1989‬‬
‫יתכן‪ ,‬כי המוטיבציה האנושית הבסיסית לשליטה בסביבת החיים במטרה להשיג סמיכות מיטבית‬
‫בין ההתנהגות לבין ההתרחשויות הנובעות ממנה )‪ (Schultz & Heckhausen, 1996‬מתחדדת‬
‫בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בתקופת הזיקנה לאור ערעורו מן היסוד של המשאב האישי‬
‫המרכזי עבורם לקליטת מידע סביבתי חיוני ‪ -‬חוש הראיה‪ ,‬מצב שעשוי לגרום לתחושה של אבדן‬
‫שליטה המהווה גורם לחץ משמעותי‪.‬‬
‫לאור תרומתה המשמעותית של תחושת השליטה לרווחתו ולאיכות חייו של האדם הזקן לקוי‬
‫הראיה במחקר זה‪ ,‬נראה כי אדם ‪ -‬כיצור בעל יכולת הסתגלות ‪ -‬החווה עיוורון בתקופת הזיקנה‬
‫ונחוש לשמר את הערכתו החיובית בנוגע להוויית חייו בהווה (הוויה חיובית המתבטאת ברמה‬
‫גבוהה של תחושות רווחה ואיכות חיים)‪ ,‬נדרש למציאת דרכים לחיזוק שליטתו בנעשה בחייו‪.‬‬
‫דרך אפשרית להשגת תחושת שליטה‪ ,‬חרף הירידה ביכולת האדם להשפיע על הסביבה החיצונית‬
‫לו והקושי הגובר לרתום את מאפייניה האנושיים והפיזיים לצרכיו‪ ,‬הינה ביצוע שינויים פנימיים‬
‫באדם עצמו ‪ -‬סגנון שליטה שניוני הנעשה דומיננטי יותר בתקופת הזיקנה )& ‪Schultz‬‬
‫‪ .(Heckhausen, 1995‬אפשר‪ ,‬כי אחד התנאים להשגתה של הוויית חיים כללית חיובית‬
‫ומשמעותית בזיקנה המלווה בלקות ראיה חמורה‪ ,‬הינה יכולת לעריכת שינויים פנימיים באדם‬
‫ובאופן הגדרתו את מושג השליטה במטרה לשמר הרגשה של שליטה בנעשה בחייו הנוכחיים‪ ,‬חרף‬
‫תהליך ההזדקנות הגופנית לצד אובדן יכולת הראיה‪ .‬סברה זו מתחזקת לאור הממצא בנוגע‬
‫לחשיבותה של תחושת שליטה להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים של אוכלוסייה זו במחקר‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫הסבר אפשרי נוסף הינו כי משתתפי המחקר החווים תחושה חיובית של שליטה בחייהם‪ ,‬השיגו‬
‫הרגשה זו גם בעקבות השוואת מצבם כלפי מטה )‪ (downward comparison‬ל 'קבוצת שווים'‬
‫אפשרית כגון אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה המוכרים להם מסביבת חייהם וחווים‬
‫תלות רבה יותר ביום‪-‬יום ולכן אולי נתפסים בעיניהם כבעלי רמה נמוכה יותר של שליטה בחייהם‪.‬‬
‫דרך פסיכו‪-‬חברתית זו של השוואת הפרט לאחרים דומים לו בסביבתו כאשר הינו חש אי בהירות‬
‫בנוגע ליכולותיו ולדעותיו )‪ ,(Festinger, 1954‬בדגש על מצבים המאיימים לפגוע בהערכתו‬
‫העצמית )‪ (Wills, 1987‬כדוגמת מחלה כרונית אקוטית )‪ (Wood et al, 1985‬שבגינה ישאף‬
‫לשפר הערכה זו‪ ,‬ידועה זה מכבר כמנגנון אפקטיבי עבור האדם‪ .‬יתכן‪ ,‬כי השוואה זו לאחרים‬
‫(במידה ונעשתה) המצויים במצב רעוע יותר לתפיסתם של משתתפי המחקר (בשונה מהשוואה‬
‫‪48‬‬
‫כלפי מעלה ‪ - upward comparison -‬לאחרים המצויים במצב טוב יותר‪ :‬לדוגמא אנשים עם‬
‫ראיה תקינה באוכלוסייה הזקנה)‪ ,‬תורמת להערכתם העצמית ומחזקת את התחושה כי יש‬
‫בידיהם שליטה בחייהם‪ ,‬חרף המוגבלות החמורה בראייתם‪.‬‬
‫נראה אם כן‪ ,‬כי אנשים זקנים לקויי ראיה‪ ,‬המצליחים לשמר תחושה טובה של שליטה בסביבת‬
‫חייהם בדרכים אלה ובדרכים נוספות‪ ,‬מחזקים משמעותית את יכולתם להעריך באופן חיובי את‬
‫איכות חייהם ורווחתם בהווה‪.‬‬
‫‪ .5‬גיל האדם הינו המשתנה האחרון ‪ -‬חמישי בסדר התרומה ‪ -‬להסבר תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזיקנה במחקר זה (קשר שלילי ‪ -‬ככל שעלה גילו של‬
‫האדם הזקן לקוי הראיה‪ ,‬כך הוא חווה רמה נמוכה יותר של רווחה ואיכות חיים ולהיפך)‪.‬‬
‫הממצאים בספרות הגרונטולוגית בנושא אינם אחידים‪ :‬קיימים מחקרים המציינים כי תחושות‬
‫של רווחה פסיכולוגית ושביעות רצון מהחיים אינן נחלשות עם תהליך ההזדקנות )‪Diener & Suh‬‬
‫)‪ ,(, 1997 ; Shmotkin, 1998‬לעומת מחקרים המצביעים על ירידה בתחושות וברגשות חיוביים‬
‫עם העלייה בגיל בתקופת הזיקנה )‪ .(Kunzmann et al, 2000‬במחקר הנוכחי נטו אנשים לחוש‬
‫תחושות טובות פחות של רווחה ואיכות חיים ככל שנמצאו בגיל מאוחר יותר בתקופת זיקנתם‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬כי גם בקרב בני האוכלוסייה הזקנה‪ ,‬המצליחים בדרך כלל לשמור על שלמות אישיותית‬
‫כמנגנון המרכזי המאפשר המשך תפקוד פסיכולוגי יעיל גם לנוכח תנאי קיום קשים )‪Baltes,‬‬
‫‪ ,(1991‬פגיעה קשה ביכולת הראיה לצד אבדנים טבעיים כדוגמת ירידה ביכולות גופניות בתהליך‬
‫הזדקנותם אינה מאפשרת בעבור מרביתם שמירה על רמות הרווחה ואיכות החיים שחוו בטרם‬
‫הפגיעה ביכולת ראייתם או כאשר התמודדו עם לקות ראייתם בעת היותם צעירים יותר‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי אבדן משמעותי זה של יכולת הראיה‪ ,‬כחלק מתהליך אנושי של עלייה באבדנים בממדי‬
‫חיים שונים עם העלייה בגילו של האדם‪ ,‬גורם לפגיעה ברווחתו ובאיכות חייו‪.‬‬
‫ארבעה מתוך חמשת המשתנים שפורטו לעיל שנמצאו מובהקים להסבר תחושות הרווחה ואיכות‬
‫החיים‪ ,‬משתייכים לממד הפסיכולוגי (משמעות ושליטה בחיים) ולממד התפקודי‪-‬פיזי (עצמאות‬
‫תפקודית פיזית בפעולות היום‪-‬יום והערכה עצמית של מצב הבריאות)‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬מעניינת העובדה כי הממד החברתי ‪ -‬בדגש על משתנה התמיכה החברתית‪ ,‬איננו נכלל‬
‫במשתנים המסבירים את תחושות הרווחה ואיכות החיים של משתתפי המחקר‪ ,‬חרף התלות‬
‫הגוברת של אדם זקן המאבד את יכולת ראייתו בסביבת חייו האנושית‪ .‬ממצאי מחקר זה‬
‫מצביעים על מרכזיות תרומתם של משתנים תפיסתיים‪-‬אישיים כדוגמת הערכה עצמית חיובית‬
‫של מצב הבריאות ותחושות חזקות של משמעות ושליטה בחיים‪ ,‬בהשוואה לחשיבותו המשנית של‬
‫משתנה התמיכה החברתית‪ ,‬להסבר תחושות טובות של רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים זקנים‬
‫המתמודדים עם אבדנים משמעותיים בחייהם כדוגמת פגיעה דרמטית ביכולת ראייתם‪.‬‬
‫בהסתייגות הנדרשת מפאת יכולת הייצוג המוגבלת של מחקר זה‪ ,‬אפשר לציין כי ממצאים אלה‬
‫דומים למחקרים בעבר המציינים את המשאבים התוך‪-‬נפשיים העומדים לרשות האדם כבעלי‬
‫ההשפעה הרבה ביותר‪ ,‬אף יותר מזו של רמת התמיכה החברתית בחייו‪ ,‬על יכולתו להתמודד‬
‫‪49‬‬
‫ולהסתגל באופן חיובי למציאות של אבדן משמעותי כגון מוות של בן הזוג בתקופת הזיקנה‬
‫)מליקסון וויצטום‪.(Lund et al, 1993 ; 2003 ,‬‬
‫ממצא זה‪ ,‬יתכן כי מתקיים גם כתוצאה ממגמות גוברות של אינדיבידואליזם‪ ,‬המתבטא‬
‫בהתרכזות גוברת באדם עצמו ובצרכיו האישיים‪ .‬השיפורים והחידושים התמידיים באפשרויות‬
‫ההתקשרות החברתיות ורכישת המידע בעולם המחשוב והאינטרנט בעידן הפוסט מודרני הנוכחי‪,‬‬
‫תורמים גם כן‪ ,‬ניתן לשער‪ ,‬לירידה במרכזיותה של התמיכה החברתית הבלתי אמצעית ולעלייה‬
‫בשימוש בדרכי התקשרות והתחברות חברתיות מקוונות‪.‬‬
‫ממצא מעניין נוסף שנמצא במחקר זה הוא שמצבו הכלכלי ורמת השכלתו של האדם לקוי הראיה‬
‫בגיל הזיקנה אינם משמעותיים להסבר רווחתו ואיכות חייו‪ .‬נתון זה מעודד היות ומדובר בשני‬
‫משתני יחוס שקשה לשנות את רמותיהם בטווח הזמן הקצר ואשר יכולת ההתערבות לגביהם‬
‫מוגבלת‪ .‬נראה כי גם בעולם המערבי של ימינו‪ ,‬עולם בו החומר והנראות תופסים מקום הולך‬
‫וגובר במערך הכולל של הגדרת מיקומו של הפרט בסולם המעמדי החברתי‪ ,‬יש בכוחם של‬
‫מרכיבים אישיים נפשיים‪-‬רוחניים לאפשר לאדם לחוות רווחה ואיכות חיים ברמות נאותות‪.‬‬
‫ניתן לסכם כי מרבית המשתנים המסבירים את תחושות הרווחה ואיכות החיים במחקר זה (שני‬
‫המשתנים הראשונים בתרומתם ושלושה מתוך סך כל חמשת המשתנים) הינם תפיסתיים‬
‫במהותם‪ :‬הערכה עצמית של מצב הבריאות‪ ,‬משמעות בחיים ותחושת שליטה ‪ -‬משתנים‬
‫המשתייכים לממדי החיים התפקודי‪-‬פיזי והפסיכולוגי‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי ממצא זה מבטא את שאיפתו‬
‫הכללית של הפרט לשמירה על אוטונומיה ועל תחושה של שליטה במתרחש לאורך מעגל חייו‬
‫ובפרט כאשר הינו חש איום על צורך יסודי זה לעצמאות‪ .‬דרך מקובלת לשימור תחושה כללית של‬
‫שליטה בחיים‪ ,‬חרף ירידה משמעותית ביכולות גופניות בתקופת הזיקנה או חרף מוגבלות אקוטית‬
‫כלקות חושית חמורה (עיוורון‪ ,‬חירשות וכדומה) הינה באמצעות ביצוע שינויים פנימיים‬
‫בתפיסותיו ובהשקפת עולמו של הפרט‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪.‬‬
‫חשיבותם של משתנים תפיסתיים אלה במחקר הנוכחי‪ ,‬מתקשרת גם לאחד מעקרונות היסוד של‬
‫תהליכי ההזדקנות על פי באלטס )‪ :(Baltes, 91‬שמירה על שלמות אישיותית בתקופת הזיקנה‬
‫בעזרת עצמי )‪ (Self‬מערכתי יציב‪ .‬יתכן כי בדרך זו מצליחים אנשים זקנים לקויי ראיה ועיוורים‬
‫החווים רמות חיוביות של תחושות רווחה ואיכות חיים‪ ,‬לשמר רמות גבוהות של הערכה עצמית‪,‬‬
‫תחושת שליטה ואף בריאות נפשית‪ ,‬חרף השינוי לרעה במאזן בין הישגים לאבדנים בשלב חייהם‬
‫המאוחר (שמוטקין‪.)2003 ,‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬יתכן כי מידת חוסנם האישי )‪ (Personal resilience‬של משתתפי המחקר‪ :‬יכולתם‬
‫להתאושש מחוויות רגשיות שליליות וטראומתיות‪ ,‬באמצעות הסתגלות גמישה לדרישות‬
‫המשתנות של חוויות דחק )‪Block & Block, 1980 ; American Psychological Association,‬‬
‫‪ - (2002‬משתנה שנמצא במספר מחקרים השוואתיים כבעל רמה ממוצעת גבוהה יותר בקרב‬
‫אנשים הסובלים ממוגבלות‪/‬מחלה סופנית באוכלוסייה הזקנה‪ ,‬לעומת אוכלוסיות חולות צעירות‬
‫יותר (בזיליאנסקי ועמיתיה‪ - (Lundman et al, 2007 ; Portzky et al, 2010 ;2013 ,‬מהווה גורם‬
‫מתווך ביכולתם של אנשים בגיל הזיקנה להתמודד באופן קונסטרוקטיבי עם מוגבלות קשה‬
‫ביכולת ראייתם בדרך של השגת תחושות חיוביות חזקות של הערכה עצמית של מצב הבריאות‬
‫‪50‬‬
‫ושל שליטה ומשמעות בחייהם‪ .‬הוויה תפיסתית חיובית זו‪ ,‬סביר כי מתאפשרת רבות הודות לדרך‬
‫התמודדותם האקומודוטיבית )‪,(Brandstadter & Renner, 1990) (accommodative‬‬
‫המתבטאת בעריכתם של שינויים פנימיים בנוגע למטרות‪ ,‬עדיפויות ותפיסות עצמיות כך שיתאימו‬
‫למגבלות היכולת והתפקוד שהם חווים בסביבתם‪ .‬דרך התמודדות סתגלנית זו מתאפשרת‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬כאשר יש בידיו של האדם מנגנוני הגנה בשלים המאפשרים לו לשפר מצבים נתונים בחייו‬
‫היום‪-‬יומיים‪ ,‬במקום להעצים בעיות מעבר למה שהן במציאות הקיימת (וויילנט‪ .)2002 ,‬יתכן כי‬
‫מנגנונים אלה עשויים למנוע מאנשים עם מוגבלות אובייקטיבית כדוגמת לקות ראיה חמורה‪,‬‬
‫לחוש מוגבלים מבחינה אישית (סובייקטיבית)‪ .‬כל זאת מומלץ לבחון במחקרי המשך‪.‬‬
‫קשרים בין משתני המחקר הבלתי תלויים לבין עצמם‬
‫כפי שפורט בפרק הממצאים‪ ,‬קשרים רבים נמצאו בין כלל המשתנים הבלתי תלויים במחקר‪.‬‬
‫בחלק זה אדון בקצרה בקשרים משמעותיים נבחרים שנמצאו‪ ,‬בדגש על קשרים עם משתנים‬
‫סוציו‪-‬דמוגרפיים‪.‬‬
‫מידת המוגבלות בעצמאותו התפקודית של האדם הזקן הלוקה בראייתו‪ ,‬נמצאה בקשרים‬
‫שליליים עם הערכה עצמית של מצב הבריאות )‪ ,(r = -0.57‬מצב כלכלי )‪ ,(r = -0.40‬משמעות‬
‫בחיים )‪ ,(r = -0.34‬תמיכה חברתית )‪ ,(r = -0.29‬סביבה ביתית פיזית )‪ (r = -0.27‬ושליטה‬
‫)‪ .(r = -0.25‬העובדה כי ככל שעולה רמת המוגבלות בתפקוד היום‪-‬יומי של אנשים עיוורים בגיל‬
‫הזיקנה‪ ,‬כך הם חווים רמה נמוכה יותר של תמיכה חברתית ולהיפך (ממצא הגיוני בחלקו‪ ,‬שכן‬
‫ככל שעולה מידת המוגבלות הפיזית‪ ,‬כך מצטמצמות האפשרויות לאינטראקציה חברתית מחוץ‬
‫לבית)‪ ,‬עשויה להצביע על מציאות בעייתית של משאבי תמיכה חברתיים בלתי מספקים (בדגש על‬
‫סוג התמיכה האינסטרומנטלי)‪ ,‬דווקא עבור אותם אנשים זקנים לקויי ראיה שתלותם בעזרה‬
‫אנושית פיזית גבוהה יותר‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬גם העובדה כי ככל שמצבם הכלכלי של משתתפי המחקר‬
‫גרוע יותר‪ ,‬כך הם חווים רמת מוגבלות תפקודית יום‪-‬יומית גבוהה יותר ולהיפך‪ ,‬יתכן כי מרמזת‬
‫על היעדרם של משאבים כלכליים מספיקים לפיצוי (לרכישת אמצעי עזר חומריים או ליווי‬
‫ותמיכה אנושיים) על תלותם הגוברת‪ .‬יש לשים לב לממצאים אלה ולטפל בכך‪.‬‬
‫הערכה עצמית של מצב הבריאות נמצאה בקשרים חיוביים עם משמעות בחיים )‪ ,(r = 0.34‬מצב‬
‫כלכלי )‪ ,(r = 0.32‬רמת אופטימיות )‪ ,(r = 0.26‬תחושת שליטה )‪ (r = 0.24‬ובקשר שלילי עם גיל‬
‫הנחקר )‪ .(r = -0.23‬ניתן לראות כי שלושת המשתנים המרכיבים את הממד הפסיכולוגי במודל‬
‫המחקר נמצאו קשורים למשתנה ההערכה העצמית של מצב הבריאות‪ ,‬נתון המחזק את ההשערה‬
‫כי לגורמים אישיותיים תפקיד מרכזי בהערכת האדם את מצב בריאותו ‪ -‬מרכזי לא פחות‬
‫ממרכיבי בריאות רפואיים אובייקטיביים כגון מספר המחלות מהן הוא סובל‪.‬‬
‫מצבה הכלכלי של אוכלוסיית המחקר נמצא בקשרים חיוביים גם עם מידת התאמתה של הסביבה‬
‫הביתית הפיזית )‪ ,(r = 0.31‬משמעות בחיים )‪ ,(r = 0.27‬תמיכה חברתית )‪ (r = 0.26‬ומצב‬
‫משפחתי )‪ .(r = 0.22‬נתונים אלה עשויים להצביע על חשיבותו של הגורם החומרי בהוויה של‬
‫מוגבלות בתקופת הזיקנה בכל הנוגע ליכולת האדם לעצב את סביבתו הביתית על פי צרכיו‪ ,‬בנוגע‬
‫לכוחה של זוגיות בהקשר ליציבות כלכלית ובנוגע למקומו של המצב הכלכלי גם במישורים‬
‫‪51‬‬
‫רוחניים עליונים‪.‬‬
‫דרושים מחקרים נוספים לבחינת כלל הקשרים ומשמעויותיהם שפורטו בחלק זה‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‬
‫למחקר זה מספר מגבלות אפשריות שיש להתייחס עליהן בעת הערכת המחקר ויכולת ההכללה של‬
‫ממצאיו‪.‬‬
‫מספר נבדקים‪ :‬מחקר זה כלל ‪ 121‬נבדקים‪ .‬אף שמדובר במדגם גדול יחסית של משתתפים‪ ,‬עדיין‬
‫מדובר במדגם קטן יחסית‪ ,‬בייחוד לאור העובדה שנבדק מספר משתנים גדול‪ .‬הסכנה במדגם קטן‬
‫הינה הטרוגניות רבה של התשובות והשפעה גדולה באופן יחסי של כל נבדק בעת שקלול‬
‫התוצאות‪ ,‬מצב שעלול ליצור הטיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬למרות שהמדגם כלל נבדקים מכל אזורי הארץ‬
‫וממקומות יישוב שונים (ערים גדולות‪/‬קטנות‪/‬יישובים) והן העובדה כי מחצית מהנחקרים נבחרו‬
‫באופן רנדומלי מתוך מאגר הנתונים הארצי‪ ,‬עדיין מדובר במדגם שאינו מייצג‪.‬‬
‫מחקר חתך‪ :‬מחקר חתך )‪ (Cross Sectional‬בוחן מציאות בנקודת זמן מסוימת ולא ניתן להסיק‬
‫ממנו סיבתיות‪ ,‬אלא להצביע על קשרים בין משתני המחקר בלבד‪.‬‬
‫רציה חברתית‪ :‬שאלון המחקר מורכב ממשתנים בנושאים טעונים‪/‬רגישים מבחינה חברתית‬
‫ורגשית כגון מערכת היחסים של הורים מזדקנים עם ילדיהם או עם בני‪/‬ות זוגם בתקופת הזיקנה‪,‬‬
‫קיומם‪/‬היעדרם של משמעות טעם ורצון לחיות ועוד‪ .‬במצב זה‪ ,‬יתכן כי מפאת רציה חברתית‬
‫התקבלו מהנחקרים תשובות ביחס למשתנים שונים‪ ,‬אשר נטו לכיוונים המצופים על פי הנורמות‬
‫החברתיות המקובלות‪ .‬ייתכן כי רצייה חברתית זו אף התעצמה בשל הראיונות האישיים שנערכו‬
‫עם משתתפי המחקר‪.‬‬
‫חרף הסתייגויות אלה‪ ,‬יש לזכור כי מדובר באוכלוסייה שטרם נחקרה דיה ‪ -‬אנשים לקויי ראיה‬
‫ועיוורים בגיל הזיקנה ‪ -‬בהקשר למרכיבי החיים המסבירים את תחושות רווחתם ואיכות חייהם‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬יש לראות במחקר זה בסיס לנקודת מוצא למחקרים בעתיד‪.‬‬
‫מסקנות וסיכום תרומת המחקר‬
‫המחקר הנוכחי מוסיף נדבך לידע הקיים בספרות הגרונטולוגית המחקרית בנוגע להסבר רווחתם‬
‫ואיכות חייהם של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל השלישי‪.‬‬
‫ייחודיותו ותרומתו העיקרית של המחקר היא בחקירת אוכלוסייה שנחקרה באופן מועט ביותר‬
‫ויתכן כי בפעם הראשונה בארץ בהקשר לתחושות של רווחה ואיכות חיים ‪ -‬אנשים בגילאי הזיקנה‬
‫המתמודדים עם לקות ראיה חמורה עד כדי עיוורון המתגוררים בקהילה‪.‬‬
‫אוכלוסייה זו‪ ,‬שבני קבוצת גילה מהווים את חלקה הארי ‪ - 67% -‬של אוכלוסיית האנשים‬
‫העיוורים בישראל ואף במרבית מדינות העולם‪ ,‬חווה מציאות חיים של התמודדות מורכבת עם‬
‫אבדנים הולכים ומתרבים במספר מישורי חיים‪ .‬יכולתם של משתנים תפיסתיים‪-‬אישיים של‬
‫האדם העיוור בגיל הזיקנה כדוגמת הערכותיו את מצב בריאותו ואת שליטתו בחייו וכן של מידות‬
‫‪52‬‬
‫המשמעות בחיים‪ ,‬העצמאות התפקודית וגילו להסביר אחוז ניכר (‪ )65.8%‬של תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים ‪ -‬מדגישה את החשיבות להמשך מחקרה של אוכלוסייה זו ולזיהוי המשתנים‬
‫המסבירים והמשפיעים על תחושות מרכזיות אלה בהווייתו של האדם הזקן הלוקה בראייתו‪.‬‬
‫המשמעות הנובעת מדומיננטיות מאפיינים תפיסתיים‪-‬אישיים להסבר תחושות אלה הינה כי‬
‫דווקא משתנים סובייקטיביים בנפשו וברוחו פנימה של אדם זקן החווה לקות חושית חמורה‬
‫כדוגמת עיוורון (יותר ממשתנים אובייקטיביים כגון מצבו הכלכלי ורמת השכלתו) ‪ -‬חשובים יותר‬
‫בהכתבת הווייתו ותחושתו הכללית בנוגע לחייו‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשים דגש על התמקדות והעמקה של‬
‫ההבנה בנוגע למשתנים המשפיעים על חוסנו של המערך האישיותי‪/‬נפשי בקרב אנשים החווים‬
‫לקות חושית קשה בתקופת הזיקנה כדוגמת עיוורון‪.‬‬
‫באשר להבדלים בתחושות הרווחה ואיכות החיים‪ ,‬מסתבר שמוסד הנישואין‪ ,‬חרף הירידה‬
‫המתמשכת בקרנו בעולם המערבי‪ ,‬מהווה גורם מרכזי להסבר תחושות כלליות טובות יותר של‬
‫רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים בגיל הזיקנה הסובלים ממוגבלות קשה כעיוורון והמשמרים את‬
‫נישואיהם‪ ,‬בהשוואה לרמות תחושות אלה בקרב האוכלוסייה הזקנה של לקויי הראיה והעיוורים‬
‫שאינם חיים במסגרת משפחתית זו‪.‬‬
‫השלכות תיאורטיות ויישומיות‬
‫ברמה התיאורטית‪ ,‬יכולתם של משתנים בממד התפקודי‪-‬פיזי כדוגמת הערכה עצמית של מצב‬
‫הבריאות ומידת העצמאות בפעולות היום‪-‬יום‪ ,‬משתנים בממד הפסיכולוגי כדוגמת משמעות‬
‫בחיים ותחושת שליטה במתרחש וכן של משתנה הגיל ‪ -‬בקרב האדם הזקן הלוקה קשות בראייתו‬
‫ להסביר את תחושותיו בנוגע לרווחתו ואיכות חייו‪ ,‬תורמת להבנה טובה יותר של המשתנים‬‫הקשורים לתחושות אלה‪ .‬כדאי להמשיך ולחקור קבוצת משתנים זו שנמצאה כחשובה ביותר‬
‫להסבר רווחתה ואיכות חייה של אוכלוסיית המחקר‪ ,‬בדגש על ההערכה העצמית של מצב‬
‫הבריאות‪ ,‬שתרומתה להסבר הינה החזקה ביותר‪.‬‬
‫רצוי להרחיב את יריעת המחקר של משתנים תפיסתיים‪-‬אישיים אלה ומשתנים נוספים בהקשר‬
‫לתחושות של רווחה ואיכות חיים גם בקרב אוכלוסיות זקנות הסובלות מלקויות קשות אחרות‬
‫כגון חירשות‪ ,‬אילמות וכדומה‪ .‬יש להתמקד בהערכה העצמית של מצב הבריאות‪ ,‬בתחושה‬
‫העמוקה של משמעות בחיים וברמת העצמאות התפקודית בפעולות היום‪-‬יום בחייו של האדם‬
‫הזקן הלוקה בראייתו‪ ,‬שכן אלה הינם המשתנים המשמעותיים ביותר להסבר רמת הרווחה‬
‫ואיכות החיים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬דרושים מחקרים עתידיים להבנה ולזיהוי המשתנים המשפיעים על‬
‫ההערכה העצמית של מצב הבריאות ‪ -‬הגורם הראשון במעלה להסבר תחושות מהותיות אלה של‬
‫רווחה ואיכות חיים בזיקנה עם מוגבלות חושית קשה כעיוורון‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מחקר נוסף נדרש בנוגע להבנת המבנה הפנימי של המשתנה התלוי ‪ -‬תחושות הרווחה‬
‫ואיכות החיים ‪ -‬בכל הקשור למשקלם של מרכיבים קוגניטיביים כגון שביעות רצון מהחיים‬
‫בהשוואה למשקלם של מרכיבים אפקטיביים כדוגמת התבלטותם היחסית של רגשות חיוביים‬
‫לעומת רגשות שליליים במערך השלם של תחושות אלה‪.‬‬
‫ברמה הפרקטית‪ ,‬הבנה וזיהוי טובים יותר של המשתנים המסבירים תחושות רווחה ואיכות חיים‬
‫בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגילאי הזיקנה‪ ,‬יאפשרו את איתורם של אלה המצויים בסיכון‬
‫גבוה יותר לחוות תחושות שליליות בנוגע לרווחתם ולאיכות חייהם‪ .‬על אנשי המקצוע בתחום‬
‫‪53‬‬
‫הטיפול והשיקום הראייתי ועובדי מערכות הרווחה והבריאות לשים דגש על הערכתם העצמית של‬
‫מצבם הבריאותי ועל רמות המשמעות והשליטה הנתפסת בחייהם של אנשים באוכלוסייה הזקנה‬
‫הלוקים קשות בראייתם‪ ,‬כמו גם על מידת עצמאותם התפקודית בפעולות היום‪-‬יום ועל גילם‬
‫המתקדם‪ ,‬בבואם להעריך‪ :‬הן את יכולתם להתמודד‪ ,‬להסתגל ולהשתקם והן את מידת פגיעותם‬
‫הנפשית והפיזית לאור מציאות חיים של עיוורון חלקי‪/‬מלא בתקופת הזיקנה‪ .‬כן‪ ,‬יש לפתח תכניות‬
‫ואסטרטגיות התערבות המיועדות לאוכלוסייה זו במטרה לחזק בקרבם את תחושת המשמעות‬
‫והשליטה ‪ -‬משתנים פסיכולוגיים שעשויים להעלות את סיכוייהם לחוות רמות טובות של רווחה‪,‬‬
‫שביעות רצון ואושר בחייהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מומלץ כי אנשי המקצוע הבאים במגע תכוף עם אוכלוסייה‬
‫עיוורת זו‪ ,‬ינסו לאתר את אלה מתוכה הנעדרים אפשרויות להענקת תמיכה ועזרה חברתיות‬
‫מצידם לאחרים בסביבתם‪ ,‬במטרה למצוא עבורם מסגרות חברתיות שתאפשרנה פעילות‬
‫משמעותית ומחזקת זו בעבורם‪ .‬מעבר לכך ובעקבות ממצאים מחקריים המצביעים על קיומה של‬
‫הטיה עקב גיל )‪ (age bias‬בטיפול ‪ -‬בעולם ובישראל ‪ -‬על אנשי מקצוע אלה לבחון עצמם תדיר‬
‫בנוגע ליחס המוענק מצידם לאוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה‪ :‬האם יחסם זה‬
‫הינו זהה ואיננו מפלה לרעה? (בדגש על תחום השיקום הראייתי) ‪ -‬בהשוואה ליחסם לאוכלוסיות‬
‫לקויות ראיה צעירות יותר‪ .‬כמו כן ולאור המחסור במידע ובמודעות בקרב הקהל הרחב לעולמם‬
‫ולאורחות חייהם הנורמטיביים (במקרים רבים) של אנשים הלוקים קשות בראייתם (כפי‬
‫שהסתבר לי במהלך הראיונות והשיחות הפתוחות עם משתתפי המחקר ועם אנשי המקצוע‬
‫בתחום העיוורון ושיקום הראיה)‪ ,‬חשוב כי ברמה הציבורית יפותחו תכניות הסברה לקהל הרחב‬
‫שתתמקדנה במאפייני מציאות החיים של אוכלוסיית האנשים לקויי הראיה והעיוורים בישראל‬
‫ובצרכים הייחודיים היום‪-‬יומיים של אנשים אלה‪ ,‬בדגש על נקודות המפגש החברתיות‬
‫והתרבותיות עם האוכלוסייה הכללית ביום‪-‬יום ועם נותני השירותים החווים ראיה התקינה‪.‬‬
‫הוויה ציבורית של רגישות לאחר ורצון אמיתי וכנה‪ ,‬המגובה בפעולות אקטיביות וחינוכיות‬
‫מתמשכות בשטח‪ ,‬לשילובן המלא של אוכלוסיות המתמודדות עם מוגבלות ‪ -‬בכל גיל ובמיוחד‬
‫בתקופת הזיקנה ‪ -‬כדוגמת אוכלוסיית לקויי הראיה והעיוורים‪ ,‬מהווה לעניות דעתי צו מוסרי בכל‬
‫חברה המבקשת לקיים חיים ערכיים ולשמר את חוסנה ואת המשמעות העמוקה לצדקת קיומה ‪-‬‬
‫משמעות המאירה את דרכה‪.‬‬
‫"שהרי הגבר הצעיר נאה הוא‪ ,‬אך הזקן נפלא מעין כמותו‪ ...‬ובעיניו של הצעיר‬
‫רואים אנו אש‪ ,‬ואילו בעיני הזקן רואים אנו אור"‪.‬‬
‫(ויקטור הוגו‪ .‬מתוך וויאלנט‪ ,‬ג‪ .‬א‪ ,.‬ליהנות מהזיקנה – אבני‪-‬דרך לחיים מאושרים יותר‪ ,‬ע' ‪,153‬‬
‫תרגום יעל זיסקינד קלר‪ ,‬הוצאת מטר‪.)2002 ,‬‬
‫‪54‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אור‪ ,‬א‪ .)2002( .‬ליקויי ראייה והשלכותיהם על אורח החיים של האדם המבוגר‪ ,‬קשר החושים‬
‫כשל החושים‪ ,‬הוצאת אשל‪.115-122 ,‬‬
‫אלגום‪ ,‬ד‪ .)2003( .‬ההזדקנות של החושים והשלכותיה התפקודיות‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות‬
‫וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.385-408 ,‬‬
‫ארזי‪ ,‬ש‪ .)1976( .‬מבנה תופעת איבר הפנטום והשלכותיה להסתגלות של קטוע גפיים‪ .‬בתוך‬
‫לוקסמבורג‪ ,‬א‪ .)1987( .‬אחרי הגירושין‪ :‬הקשר בין מעורבות חברתית ורמת הסתגלותן של אמהות‬
‫חד‪-‬הוריות‪ .‬עבודת מ"א‪ ,‬בי"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫באום‪ ,‬נ‪ ,.‬כץ‪ ,‬ש‪ ,.‬קרביץ‪ ,‬ש‪ .)1981( .‬הקשר בין גיל‪ ,‬פעילות חברתית‪ ,‬פעילות משמעותית ושביעות‬
‫רצון מהחיים‪ .‬בתוך לוקסמבורג‪ ,‬א‪ .)1987( .‬אחרי הגירושין‪ :‬הקשר בין מעורבות חברתית ורמת‬
‫הסתגלותן של אמהות חד‪-‬הוריות‪ .‬עבודת מ"א‪ ,‬בי"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫בזיליאנסקי‪ ,‬ס‪ ,.‬כהן‪ ,‬מ‪ ,.‬בני‪ ,‬א‪ .)2013( .‬תסמינים פוסט‪-‬טראומטיים ומצוקה נפשית בקרב זקנים‬
‫החולים בסרטן המעי הגס‪ :‬התפקיד המתווך של חוסן אישי‪ .‬גרונטולוגיה וגריאטריה מ(‪.65-80 ,)4‬‬
‫בכנר‪ ,‬י‪ .)2005( .‬מודל להסבר תוצאות טיפול אצל מטפלים בלתי פורמאליים של חולי סרטן זקנים‬
‫שנפטרו בשתי מסגרות טיפול שונות של שירותים רפואיים‪ .‬עבודת דוקטורט‪ ,‬המחלקה‬
‫לסוציולוגיה של הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫בן יעקב‪ ,‬י‪ ,.‬אמיר‪ ,‬מ‪ .)2001( .‬איכות חיים סובייקטיבית‪ :‬המשגה ומדידה על‪-‬פי ארגון הבריאות‬
‫העולמי‪ .‬גרונטולוגיה‪ ,‬האגודה הישראלית לגרונטולוגיה‪ ,‬כח(‪.185-169 ,)3-4‬‬
‫בן יעקב‪.‬י‪ ,‬נרקיס‪-‬גז‪.‬ט‪ ,‬אמיר‪.‬מ‪ ,‬לב‪-‬ויזל‪ .‬ר (‪ .)2009‬מדידת איכות החיים בקרב אוכלוסיית בני‬
‫הגיל המבוגר בישראל‪ :‬קבוצות מיקוד‪ .‬גרונטולוגיה‪ ,‬האגודה הישראלית לגרונטולוגיה‪ ,‬לו(‪,)1‬‬
‫‪.44-31‬‬
‫ברודסקי‪ ,‬ג'‪ ,.‬דייויס‪ ,‬מ‪ .)2003( .‬דמוגרפיה ואפידמיולוגיה של ההזדקנות ואוכלוסיית הזקנים‪.‬‬
‫הזדקנות וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.287-344 ,‬‬
‫בר‪-‬טור‪ ,‬ל‪ .)2005( .‬האתגר שבהזדקנות‪ :‬בריאות נפשית‪ ,‬הערכה וטיפול‪ .‬הוצאת אשל‪.‬‬
‫בר‪-‬קמה‪ ,‬ד‪ .)1992( .‬מידת ההתאמה של אורח חיים וסביבה פיזית בקיבוץ להזדקנות בקהילה‪.‬‬
‫עבודה לקבלת תואר מוסמך‪ ,‬טכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪.‬‬
‫גורי‪ ,‬ש‪ .)1985( .‬השפעת תמיכה חברתית על הסיכון להיפגעות בתגובות קרב‪ .‬בתוך לוקסנבורג‪ ,‬א‪.‬‬
‫(‪ .)1987‬אחרי הגירושין‪ :‬הקשר בין מעורבות חברתית ורמת הסתגלות של אמהות חד‪-‬הוריות‪.‬‬
‫עבודת מ"א‪ ,‬בי"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫גלייטמן‪ ,‬א‪ .)2010(.‬הגורמים העיקריים לעיוורון בישראל‪ .‬משרד הרווחה והשירותים הקהילתיים‪,‬‬
‫מנהל השירות לעיוור – אגף השיקום‪.‬‬
‫דרורי‪ ,‬י‪ ,.‬ופלוריאן‪ ,‬ו‪ .)1990( .‬שאלון הבריאות הנפשית )‪ - (MHI‬תכונות פסיכומטריות ונתונים‬
‫נורמטיביים באוכלוסייה הישראלית ‪ .‬פסיכולוגיה‪.26-35 ,‬‬
‫דשן‪ ,‬ש‪ .)1996( .‬במקל מתקפל‪ :‬אנתרופולוגיה של נכות‪ .‬שוקן ‪ -‬ירושלים ותל אביב‪.‬‬
‫האנציקלופדיה העברית‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬ספרית פועלים‪.‬‬
‫המרכז לעיוור בישראל (‪ .)2014‬מידע מתוך אתר המרכז‪:‬‬
‫‪http://www.ibcu.org.il/ArticlePage.aspx?AID=482‬‬
‫‪55‬‬
‫הספרייה המרכזית לעיוורים‪ ,‬כבדי ראיה ומוגבלים (‪ .)2014‬מידע מתוך אתר הספרייה‪:‬‬
‫‪http://www.clfb.org.il‬‬
‫הקריה האקדמית אונו‪ .)2010( .‬דו"ח אונו ‪ .2010‬מתוך האתר של הקריה האקדמית אונו‪:‬‬
‫‪http://web2.ono.ac.il/pdf_2/ono%20report_full.pdf‬‬
‫ויילנט‪ ,‬ג‪ .‬א‪ .)2002( .‬ליהנות מהזיקנה – אבני‪-‬דרך לחיים מאושרים יותר‪ .‬תרגום מאנגלית‪ :‬יעל‬
‫זיסקינד קלר‪ ,‬הוצאת מטר‪.‬‬
‫ויינרוב‪ ,‬ב‪ .)2006( .‬הקשר בין אופטימיות וערך עצמי מקצועי למשמעות בחיים וצמיחה אישית‬
‫לאור המפגש היום‪-‬יומי עם מוות בעבודת צוות רפואי רב‪-‬מקצועי‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך‪ ,‬בי"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫זילברמן‪ ,‬נ‪ .)2002( .‬היבטים פסיכולוגיים ותהליכי שיקום לזקנים לקויי ראיה‪ .‬קשר החושים כשל‬
‫החושים‪ ,‬הוצאת אשל‪.127-134 ,‬‬
‫חביב‪ ,‬ג'‪ ,.‬שנור‪ ,‬י‪ .)2003( .‬השלכות כלכליות של ההזדקנות על החברה‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪,‬‬
‫הזדקנות וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.717-743 ,‬‬
‫כהן‪ ,‬נ‪ ,.‬כרמל‪ ,‬ש‪ .)2003( .‬חרדת מוות של זקנים בישראל‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזיקנה‬
‫בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.531-554 ,‬‬
‫כרמלי‪ ,‬א‪ ,.‬רזניק‪ ,‬א‪ .)2003( .‬הזדקנות שריר השלד‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזיקנה‬
‫בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.227-236 ,‬‬
‫לבנשטיין‪ ,‬א‪ .)2003( .‬מושגים ותיאוריות חברתיות של זיקנה‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות‬
‫וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.617-628 ,‬‬
‫לוי‪-‬קדמן‪ ,‬ש‪ .(2000) .‬דפוסי התקשורת ‪,‬תחושת שליטה ותחושת בדידות בקרב בעלי ליקוי ראיה‪.‬‬
‫עבודת לשם קבלת תואר מוסמך ‪.‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫לומרנץ‪ ,‬י‪ .)2003( .‬בריאות נפשית וטיפול נפשי בתקופת הזיקנה‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות‬
‫וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.467-529 ,‬‬
‫לוקסמבורג‪ ,‬א‪ .)1987( .‬אחרי הגירושין‪ :‬הקשר בין מעורבות חברתית ורמת הסתגלותן של אמהות‬
‫חד‪-‬הוריות‪ .‬עבודת מ"א‪ ,‬בי"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫ליבוביץ‪ ,‬א‪ ,.‬חיים מזרחי‪ ,‬א‪ .)2013( .‬הקשר בין סרקופניה‪ ,‬השמנה ועמידות לאינסולין‪ :‬ידע‬
‫מצטבר‪ .‬גרונטולוגיה וגריאטריה מ(‪.9-12 ,)4‬‬
‫ליטווין‪ ,‬ה‪ .)2003( .‬הזקן והחברה בישראל‪ :‬מערכות תמיכה חברתיות‪ .‬בתוך א‪ ,‬רוזין (עורך)‪,‬‬
‫הזדקנות וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.641-660 ,‬‬
‫לראות ‪ -‬העמותה לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל (‪ .)2009‬עיוורון וראיה ירודה‪.‬‬
‫מידע מתוך אתר העמותה‪:‬‬
‫‪http://www.eyes.org.il/Lirot/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=84&FID=4‬‬
‫‪50&PID=1432‬‬
‫לראות ‪ -‬העמותה לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל (‪ .)2014‬מידע מתוך אתר העמותה‪:‬‬
‫‪http://www.eyes.org.il/Lirot/index.asp?DBID=1&LNGID=2‬‬
‫מילוא‪ ,‬ע‪ ,.‬יקוביץ‪ ,‬א‪ .) 2011( .‬קיבוצים לפי הדגם המסורתי והדגם המופרט‪ :‬השפעתם על תמיכה‬
‫חברתית‪ ,‬על ביטחון לגבי העתיד ועל רווחה נפשית של חברים ניצולי שואה‪ .‬גרונטולוגיה‪ ,‬האגודה‬
‫הישראלית לגרונטולוגיה‪ ,‬לח(‪.29-51 ,)1‬‬
‫מליקסון‪ ,‬ר‪ ,.‬ויצטום‪ ,‬א‪ .)2003( .‬מוות‪ ,‬אבל ואלמנות‪ :‬לחיות עם אבדנים בגיל הזיקנה‪ .‬בתוך א‪,‬‬
‫רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזיקנה בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.555-571 ,‬‬
‫‪56‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים הקהילתיים (‪ .)2007‬עיוורים בישראל‪ :‬זכויות‪ ,‬סיוע ושירותים‪.‬‬
‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‪ .‬מידע מתוך האתר הממשלתי של משרד הרווחה‪:‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/Populations/Disabilities/Blindness/Documents‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪ .)2007‬עיוורים ולקויי ראיה – נתונים סטטיסטים‪.‬‬
‫מידע מתוך האתר הממשלתי של משרד הרווחה‪:‬‬
‫_‪http://www.molsa.gov.il/Populations/Disabilities/Blindness/StatisticData/Pages/TM_05_04‬‬
‫‪09.aspx‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪ .)2009‬זכאות לתעודת עיוור‪/‬לקוי ראייה ‪ -‬דו"ח מסכם‬
‫לשנת ‪ .2009‬השירות לעיוור‪ .‬מידע מתוך האתר הממשלתי של משרד הרווחה‪:‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/Populations/Disabilities/Blindness/Researches/Pages/MT_05-04‬‬‫‪08.aspx#elderly‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים הקהילתיים (‪ .)2014‬עיוורים ולקויי ראיה‪ .‬מידע מתוך האתר‬
‫הממשלתי של משרד הרווחה‪:‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/Populations/Disabilities/Blindness/Pages/Blined_Open.aspx‬‬
‫נויישטט‪-‬נוי‪ ,‬נ‪ .)2002( .‬נגישות וטכנולוגיה ללקויי ראיה ועיוורים‪ .‬קשר החושים כשל החושים‪,‬‬
‫הוצאת אשל‪.135-145 ,‬‬
‫פלוריאן‪ ,‬ו‪ .)1987( .‬משמעות ומטרה בחיים אצל הורים ששכלו את בנם בעת שירותו הצבאי‪.‬‬
‫בתוך ויינרוב‪ ,‬ב‪ .)2006( .‬הקשר בין אופטימיות וערך עצמי מקצועי למשמעות בחיים וצמיחה‬
‫אישית לאור המפגש היום‪-‬יומי עם מוות בעבודת צוות רפואי רב‪-‬מקצועי‪ .‬עבודה לשם קבלת‬
‫תואר מוסמך‪ ,‬בי"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫פראנקל‪ ,‬ו‪ .)1970( .‬האדם מחפש משמעות‪ .‬תל אביב‪ :‬דביר‪.‬‬
‫פראנקל‪ ,‬ו‪ .)1982( .‬הזעקה הלא‪-‬נשמעת למשמעות‪ .‬תל אביב‪ :‬דביר‪.‬‬
‫פראנקל‪ ,‬ו‪ .)2010( .‬הרופא והנפש‪ .‬כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר‪.‬‬
‫קורסיה‪ ,‬י‪ .)2002( .‬מדיניות שיקום של זקנים עיוורים בישראל‪ .‬קשר החושים כשל החושים‪,‬‬
‫הוצאת אשל‪.105-113 ,‬‬
‫קריד‪-‬קוסובסקי‪ ,‬ס‪ .(1997) .‬כעס מופנם וחווית חוסר שליטה אצל נערות עם אנורקסיה נוורוזה‪.‬‬
‫עבודה לשם קבלת תואר מוסמך ‪ .‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫רוזין‪ ,‬א‪ .)2003( .‬חיים בריאים בעת זיקנה‪ ,‬הזדקנות וזיקנה בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪,‬‬
‫‪.779-820‬‬
‫שניידר‪ ,‬מ‪ .)2003( .‬החיים כתנועה – דרכי מעיוורון לשיטת הריפוי העצמי‪ .‬הוצאת פראג‪.‬‬
‫שטסמן‪ ,‬י‪ .)2002( .‬ירידה בראיה ובשמיעה והשלכותיהן על התפקוד – מחקר על בני ‪ 70‬בירושלים‪.‬‬
‫קשר החושים כשל החושים‪ ,‬הוצאת אשל‪.35-46 ,‬‬
‫שמוטקין‪ ,‬ד‪ .)2003( .‬תיאוריות פסיכולוגיות של הזדקנות‪ .‬בתוך א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזיקנה‬
‫בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬אשל‪.345-383 ,‬‬
‫‪Ainlay, S.C. (1989). Day Brought Back My Night: aging and new vision loss. London:‬‬
‫‪Routledge. 166 pp.‬‬
‫‪57‬‬
Allison, P.G.; Guichard, C.; Gilain, L. (2004). A prospective investigation of
dispositional optimism as a predictor of health-related quality of life in head and neck
cancer patients. Springer Netherlands, Quality of Life Research. 9(8), 951-960.
American Psychological Association (2002). The road to resilience.
http://www.apa.org/helpcenter/road-resilience.aspx
American Foundation for the Blind (2012).
http://www.afb.org/section.aspx?SectionID=15&DocumentID=4423
Andrews, F.M.; Withey, S.B. (1976). Social indicators of well-being: American
perceptions of life quality. New York: Plenum Press.
Ardelt, M. (2003). Effects of Religion and Purpose in Life on Elders' Subjective WellBeing and Attitudes Toward Death. Journal of Religious Gerontology, 14(4), 55-77.
Aubrey, T.; Myner, J. (1996). Community integration and quality of life:
a comparison of persons with psychiatric disabilities in housing programs and
community residents who are neighbors. Canadian journal of community and mental
health. 15(1), 5-20.
Auslander, G.K., & Litwin, H. (1988). The parameters of network intervention: A
social work application. Social Service Review, 61, 306-318.
Bachner, Y. G., & Ayalon, L. (2010). Initial examination of the psychometric
properties of the short Hebrew version of the Zarit Burden Interview. Aging and
Mental Health, 14(6), 725-730.
Baltes, P. B., & Baltes, M. M.(1990). Successful Aging: Perspectives from the
Behavioral Sciences. Cambridge: Cambridge University Press.
Baltes, P. B. (1991). The many faces of human aging. Towerd a psychological culture
of old age. Psychological Medicine, 21, 837-854.
Baltes, P. B., Staudinger, U. M., & Lindenberger, U. (1999). Lifespan
psychology: Theory and application to intellectual functioning. Annual Review of
Psychology, 50, 471-507.
Baumeister, R. F, & Leary, M. R. (1995). The need to belong: Desire for interpersonal
attachments as a fundamental human motivation. Psychological Bulletin, 117(3), 497529.
Bazargan, M., Baker, R. S., Bazargan, S. H. (2001). Sensory Impairments and
Subjective Well-Being Among Aged African American Persons. The Journals of
Gerontology, Series B, 56(5), 268-278.
Bernth-Petersen, P (1982). Outcome of cataract surgery. I. A prospective,
observational study. Acta Ophthalmologica, 60(2), 235-42.
58
Birren, J, E., & Schroots, J, F. (2001). The History of Geropsychology. In J.E.Birren
& K.W. Schaie (Eds.), Handbook of the psychology of aging (pp. 3-28). California:
Academic Press.
Block, J. H., & Block, J. (1980). The role of ego-control and ego-resilience in the
organization of behavior . In W. A. Collins (Ed.), The Minnesota symposia on child
psychology (pp. 39-101). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Bonsignore, M., Barkow, K., Jessen, F., Heun, R. (2001).Validity of the five-item
WHO Well-Being Index (WHO-5) in an elderly population. European Archives of
Psychiatry and Clinical Neuroscience, 251(2), 27-31.
Borgatta, E. F., & Borgatta, M. L. (1992). Social Support. Encyclopedia of Sociology,
4, 1976-1978.
Bowling, A., Banister, D., Sutton, S., Evans, O. & Windsor, J. (2002).
A multidimensional model of the quality of life in older age. Aging & Mental Health,
6, 355–371.
Brandtstadter, J., Renner, G. (1990). Tenacious goal pursuit and flexible goal
adjustment: Explication and age-related analysis of assimilative and accommodative
strategies of coping. Psychology and Aging, 5, 58-67.
Brawley, E. C. 2001. Environmental design for Alzheimer’s disease : a quality of life
issue. Aging and Mental Health, 5 (supplement 1), 79–83.
Breslow, L. (1972). A Quantitative Approach to the World Health Organization
Definition of Health: Physical, Mental and Social Well-Being. International Journal of
Epidemiology, 1, 347-355.
Burns, R. A., Sargent-Cox, K., Mitchell, P. & Anstey, K. J. (2014). An examination
of the effects of intra and inter-individual changes in well-being and mental health on
self-related health in a population study of middle and older-aged adults. Social
Psychiatry and Psychiatric Epidemiology.
Butler, R. N. (1969). Ageism: Another form of Bigorty. The Gerontologist, 9, 243246.
Butler, R. N. (1995). Ageism. In G Maddox (Ed.), Encyclopedia of aging (pp. 38-39).
New York: Springer.
Carmel, S., Baron-Epel, O., Shemy, G. (2007). The will-to-live and survival at old
age: gender differences. Social Science & Medicine, 65(3), 518-23.
Caroline, C. W. (1998), Age-Specific Prevalence and Causes of Blindness and Visual
116, 653-658.Impairment in an Older Population. Archieves of Ophthalmology.
Carroll, J. T.(1961). Blindness: What It Is, What It Does, and How to Live With It.
Boston: Little Brown & Co, 382.
59
Carstensen, L. L., Gottman, J. M., & Levenson, R. W. (1995). Emotional behavior in
long-term marriage. Psychology and Aging, 10, 140-149.
Carver, C. S., & Scheier, M. F. (2001). Optimism, pessimism, and self-regulation.
In E. Chang (Ed.), Optimism and pessimism: Implications for theory, research, and
practice (pp. 31-51). Washington, DC: American Psychological Association.
Cohen, S., & Edwards, J. R. (1989). Personality characteristics as moderators of the
relationship between stress and disorder. In Neufeld, Richard W. J. (Ed). Advances in
the investigation of psychological stress. 235-283.
Cohen, S., & Wills, T.A. (1985). Stress, social support and the buffering hypothesis.
Psychological Bulletin, 98, 310-357.
Crews, J. E., & Campbell, V. A. (2001). Health Conditions, Activity Limitations, and
Participation Restrictions Among Older People with Visual Impairments. Journal of
Visual Impairment & Blindness, 95(8), 453-467.
Crumbaugh, J. C., & Maholick, L. T. (1964). An experimental study in existentialism:
The Psychometric approach to concept of noogenic neurosis. Jurnal of clinical
Psychology, 20, 200-207.
David, T. J., Moos, R. H., Kahn, J. R. (1981) Community integration among elderly
residents of sheltered care settings. American Journal of Community Psychology,
Springer, 9(5), 513-526.
De Belvis, A.G., Avolio, M., Spagnolo, A., Damiani, G., Sicuro, L., Cicchetti, A.,
Ricciardi, W., Rosano, A. (2008). Factors associated with health-related quality of
life: The role of social relationships among the elderly in an Italian region. Public
Health. 122(8), 784-793.
Diener, E. (1984). Subjective well-being. Psychological Bulletin, 95, 542-575.
Diener, E. (1994). Assessing subjective well-being: Progress and opportunities.
Social Indicators Research, 31(2), 103-157.
Diener, E., & Suh, M. E. (1997). Subjective well-being and age: An international
analysis. Annual Review of Gerontology and Geriatrics, 17, 302-324.
Diener, E.; Suh, E. M.; Lucas, R. E.; and Smith, H. L. (1999). Subjective Well-being:
Three Decades of Progress. Psychological Bulletin, 125(2), 276–302.
Diener, E. D, & Diener, R. B. (2002). Findings on subjective well-being And their
implications for empowerment. University of Illinois and the Gallup Organization.
Erikson, E. H. (1982). The life cycle completed: A review. New York: Norton.
Fellin, P. (1993). Reformulation of the Context of Community based Care. Journal of
Sociology and Social Welfare, 20, 57-67.
60
Festinger, L. (1954). A theory of social comparison processes. Human
Relations, 7,117-140.
Foundation Fighting Blindness (2013).
http://www.blindness.org/index.php?option=com_content&view=article&id=3716:rpgene-therapy-improves-vision-after-significant-retinadegeneration&catid=65:retinitis-pigmentosa&Itemid=121
Folstein, M.F., Folstein, S.E., & McHugh, P. (1975). Mini-Mental state: A practical
Method for grading the cognitive state of patients for the clinician. Journal of
psychiatric research, 12, 189-198.
George, L. K. (2006). Perceived quality of life. In R. H. Binstock & L. K. George
(Eds.), Handbook of aging and the social sciences (6th ed., pp. 320-336). San Diego,
CA: Academic Press.
Good, W. (1956). After Divorce. In A, Luxenburg, After Divorce: the relation
between Social Involvement and adaptation of single-parent weman. Master work,
Bar Ilan University.
Gurin, P., Gurin, G., & Morrison, B. M. (1978). Personal and ideological aspects of
internal and external control. Social Psychology, 41, 275-296.
Helliwell, J.F., & Putnam, R.D. (2004). The social context of well-being. Phil. Trans.
R. Soc. Lond. B. 359, 1435–1446.
Heo, J., & Lee, Y. (2010). Serious Leisure, Health Perception, Dispositional
Optimism, and Life Satisfaction Among Senior Games Participants. Educational
Gerontology, 36, 112-126.
Hilleras, P.K., Jorm, A.F., Herlitz, A., & Winblad, B. (2001). Life satisfaction among
the very old: A survey of a cognitively intact sample aged 90 years or above.
International Journal of Aging & Human Development, 52, 71–90.
Hoglund, D.J. (1985). Housing for the Elderly: Privacy and Independence in
Environments for the Aging. In Carmon. N. (2010). Old-Age Home in Jerusalem:
Post Occupancy Evaluation. Aging in Israel: research, policy and practice. Schnitzer
studies in Israeli society, 13, 335-350.
House, J., & Kahn, R. (1985). Measures and concepts of social support. In S. Cohen
& S.L. Syme (Eds.), Social support and health. New York: Academic Press.
Idler, E. L., & Benyamini, Y. (1997). Self-Rated Health and Mortality: A Review of
Twenty-Seven Community Studies. Journal of Health and Social Behavior, 38(1),
21-37.
Iversen, T. N., Larsen, L., Solem, P. E. (2009). A conceptual analysis of ageism.
Nordic Psychology, 61(3), 4-22.
Kahana, E. F. A. (1975). A congruence model of person-environment interaction. In
M.P. Lawton (Ed.) Theory development in environments and aging. New York:
Wiley.
61
Kaplana, G., & Baron-Epel, O. (2002). What lies behind the subjective evaluation of
health status?. Social Science & Medicine.
Katz, R., & Lowenstein, A. (2010). Elders' Quality of Life and Intergenerational
Relations: A cross-National Comparison. In S. Carmel (Ed.) Aging in Israel:
research, policy and practice. Schnitzer studies in Israeli society, 13, 213-238.
Kellaher, L. A. (1986). Determinants of quality of life in residential settings for old
people. In Judge, K. and Sinclair, I. (eds), Residential Care for Elderly People. Her
Majesty’s Stationery Office, London, 127–37.
Kempen, G. I. J. M., Jelicic, M., Ormel, J. (1997). Personality. Chronic Medical
Morbidity and Health-Related Quality of Life Among Older Persons. Health
Psychology, 16(6), 539-546.
Keyes, C. L. M., Shmotkin, D., Ryff, C. D. (2002). Optimizing Well-Being: The
Empirical Encounter of Two Traditions. Journal of Personality and Social
Psychology, 82(6), 1007–1022.
Klein, R., Klein, B.E.K., Moss, S.E. (1995). Age-related eye disease and survival. The
Beaver Dam Eye Study. Arch Opthalmol., 113, 333-339.
Kim, H.K., Hisata, M., Kai, L., Lee, S.K.(2000). Social support exchange and quality
of life among the Korean elderly. Journal of cross-cultural gerontology. 15(4),
331-347.
Koplas, P. A., Gans, H. B., Wisely, M. P., Kucibhatla, M., Custon, T. M., Gold, D. T.,
Taylor, C. T., Schenkman, M. (1999). Quality of Life and Parkinson's Disease. The
Journal of Gerontology,Oxford Jurnals, 54(4), 197-202.
Krause, N., Regula Herzog, A., Baker, E. (1992). Providing Support to Others and
Well-Being in Later Life. The Journal of Gerontology, 47(5), 300-311.
Krause, N. (2009). Meaning in Life and Mortality. The Journal of Gerontology,
Oxford Jurnals, 64(4), 517-527.
Kravetz, S. (1973). Rehabilitation, Need and Status: Substance, Structure and Process.
Unpublished Doctorate Dissertation, University of Wisconsin.
Kunzman, U., Little, T. D., Smith, J. (2000). Is Age-Related Stability of Subjective
Well-Being a Paradox? Cross-Sectional and Longitudinal Evidence from the Berlin
Aging Study. Psychology and Aging, 15(3), 511-526.
Kymes, S. M., & Lee, B. S. (2007). Preference-Based Quality of Life Measures in
People with Visual Impairment. Optometry and vision science, American Academy of
Optometry, 84, 809-816.
Lang, F.R., & Heckhausen, J. (2001). Perceived Control Over Development and
Subjective Weil-Being: Differential Benefits Across Adulthood. Journal of
Personality and Social Psychology, 81(3), 509-523.
62
Lawton, M. (1983). Environment and Other Determinants of Well-Being in Older
People. The Gerontologist, 23(4), 349-357.
Lawton, M. (1991). A multidimensional view of quality of life in frail elders. In The
Concept And Measurement of Quality of Life in the Frail Elderly (Birren, J., Lubben,
J., Rowe, J. & Detchman, D. eds), Academic Press, San Diego, 3-27.
Lee, G. R. & Ishii-Kuntz, M. (1987). Social Interaction, Loneliness, and Emotional
Well-Being among the Elderly. Research on Aging, 9(4), 459-482.
Litwin, H. (1998). The provision of informal support by elderly people residing in
assisted-living facilities. The Gerontologist, 38, 239-246.
Lund, D. A., Caserta, M. S., Dimond, M. F. (1993). The course of spousal
bereavement in later life. Handbook of bereavement: Theory, research, and
intervention, 240-254.
Lundman, B., Strandberg, G., Eisemann, M., Gustafson, Y. & Brulin, C. (2007).
Psychometric properties of the Swedish version of the Resilience Scale. Scandinavian
Journal of Caring Sciences, 21, 229-237.
Mangione,C.M., Lee,P.P., Gutierrez,P.R., Spritzer,P., Berry,S.,Hays, R.D. ( 2001).
Development of the 25-Item National Eye Institute Visual Function Questionnaire,
Arch Ophthalmology, 119, 1050-1058.
Neugarten, B. L., Havighurst, R. J., Tobin, S. S. (1961). The measurment of life
satisfaction. Journals of Gerontology, 16, 134-143.
Okun, M. A., & Stock, W. A. (1987). Correlates and Components of Subjective Wellbeing Among the Elderly. Journal of Applied Gerontology, 6(1), 95-112.
Osberg, S.G., Mcginnis, G.E., Dejong, G., Seward, M.L. (1986). Life Satisfaction and
Quality of Life Among Disabled Elderly Adults. Journal of Gerontology, 42(2),
228-230.
Parker, C.; Barnes, S.; Mckee, K.; Morgan, K.; Torrington, J.; Tregenza, P. (2004).
Quality of life and building design in residential and nursing homes for older people.
Aging & Society. Cambridge University Press, 24, 941-962.
Pearlin, L.I., & Schooler, C. (1978). The structure of coping. Journal of Health and
Social Behavior, 19, 2-21.
Piferi, R. L., & Lawler, K. A. (2006). Social support and ambulatory blood pressure:
An examination of both receiving and giving. International Journal of
Psychophysiology, 62, 328–336.
Pinquart, M., & Sorensen, S. (2000). Influences of Socioeconomic Status, Social
Network, and Competence on Subjective Well-Being in Later Life: A Meta-Analysis.
Psychology and Aging, 15(2), 187-224.
63
Portzky, M., Wagnild, G., de Bacquer, D., & Audenhaert, K. (2010). Psychometric
evaluation of the Dutch Residence Rs-ml on 3265 healthy participants: A
confirmation of the association between age and Resilience found with the Swedish
version. Scandinavian Journal of Caring Sciences, 24 (Supple. 1), 86-92.
Ramrattan, R.S., Wolfs, R.C.W., Panda-Jonas, S., Jonas, G.B., Baker, D., Pols, H.A.,
Hofman, A., De Jong, P.T.V.M. (2001). Prevalence and Causes of Visual Field Loss
in the Elderly and Associations With Impairment in Daily Functioning – The
Rotterdam Study. Archives of Ophthalmology, 119, 1778-1794.
Ready, R.E., & Ott, B.R. (2003). Quality of life measures for dementia. Health and
Quality of Life Outcomes, 1, 11-22.
Reker, G.T.; Peacock, E.J.; Wong, P.T.P. (1987). Meaning and Purpose in Life and
Well-being: a Life-span Perspective. Journal of Gerontology. Oxford Journals,
42(1), 44-49.
Ryff, C. D. (1989). Happiness Is Everything, or Is It? Explorations on the Meaning of
Psychological Well-Being. Journal of Personality and Social Psychology, 57(6),
1069-1081.
Ryff, C. D. (1995). Psychological Well-Being in Adult Life. Current Directions in
Psychological Science , 4 , 99-104.
Ryff, C.D., & Singer, B. (1996). Psychological well-being: Meaning, measurement
and implications for psychotherapy research. Psychotherapy and Psychosomatics, 65,
14-23.
Ryff, C. D., & Singer, B. (1998). The contours of positive health. Psychology
Inquiry, 9, 1-28.
Ryff, C.D., Singer, B. H., Love, G. D. (2004). Positive health: connecting well–being
with biology. Philosophical Transactions of The Royal Society, B(359), 1383-1394.
Sandler, I. N. (1980). Social support resources, stress and maladjustment of poor
children. American Journal of Community Psychology, 10, 65-80.
Sarvimaki, A., & Stenbok-Halt, B. (2000). Quality of life in old age described as a
sense of well-being, meaning and value. Journal of Advanced Nursing, 32(4), 10251033.
Scheier, M.F., & Carver, C.S. (1985). Optimism, coping, and health: Assessment and
implications of generalized outcome expectancies. Health Psychology, 4(3), 219-247.
Scheier, M.F., & Carver, C.S. (1992). Effects of optimism on psychological and
physical well-being: Theoretical overview and empirical update. Cognitive Therapy
and Research, 16(2), 201-228.
64
Schnittker, J. & Bacak, V. (2014). The increasing predictive validity of self-rated
health. PLOS One, 9(1): e84933.
Schultz, R., & Heckhausen, J. (1995). A life-span Theory of Control. Psychological
Review, 102(2) , 284-304.
Schultz, R., & Heckhausen, J. (1996). A life-span model of successful aging.
American Psychologist, 51, 702-714.
Shmotkin, D. (1998). Declarative and differential aspects of subjective well-being and
implications for mental health in later life. In J. Lomranz (Ed.), Handbook of aging
and mental health: An integrative approach, New York: Plenum, 15-43.
Silverstein, M., Chen, X., & Heller, K. (1996). Too much of a good thing?
Intergenerational social support and the psychological well-being of older adults.
Journal of Marriage and the Family, 58, 970–982.
Smith, A., Young, A., & Lee, C. (2004). Optimism, Health-related Hardiness and
Well-Being among Older Australian Women. Journal of Health Psychology, 9,
741-752.
Stewart, L.A & King, C.A. (1994). Conceptualizing and Measuring Quality of Life in
Older Populations. Aging and quality of life. Springer series on life styles and issues
in aging. (pp. 27-54). New York, NY, US: Springer Publishing Co. xvii, 371.
Sveen, U., Thommessen, B., Bautz-Holter, E., Wyller, T. B., Laake, K. (2004). Wellbeing and instrumental activities of daily living after stroke. Clinical Rehabilitation,
18(3), 267-274.
The World Health Organization. (1948). Definition of Health. no. 2, p. 100.
(International Health Conference, New York, 19-22 June, 1946)
The WHOQOL Group. (1995). The World Health Organization Quality of Life
Assessment (WHOQOL): Position paper from the World Health Organization.
Social Science and Medicine, 41, 1403-1409.
The WHOQOL Group (1998b). Development of the World Health Organization
WHOQOL-BREF quality of life assessment. Psychologocal Medicine, 28, 551-558.
Tissue, T. (1972). Another look at self-rated health among the elderly. Journal of
Gerontology, 27, 91–94.
Thomas, P.A. (2010). Is it better to give or to receive? Social support and the wellbeing of older adults. Journals of gerontology. Series B, Psychological sciences and
social sciences. 65B(3), 351-357.
Verdugo, M. A., Prieto, G., Caballo, C., and Peláez, A. (2005). Factorial Structure of
the Quality of Life Questionnaire in a Spanish Sample of Visually Disabled Adult.
European Journal of Psychological Assessment, 21(1), 44–55.
65
Whitbourne, S. (1998). Physical changes in the aging individual: Clinical
implications. In I. Nordhus, G. Vandenbos, S. Berg & P. Fromholt, Clinical
Geropsychology, Washington, DC: American Psychological Association, 79-108.
Williams, R.A., Brody, B.L., Thomas, R.G., Kaplan, R.M., & Brown, S.I. (1998).
The Psychosocial Impact of Macular Degeneration. Archives of Ophthalmology,116,
514-520.
Wills, T. A. (1987). Downward comparison as a coping mechanism. In C. R. Snyder
& C. Ford (Eds.), Coping with negative life events: Clinical and social-psychological
perspectives, San Diego, CA: Academic Press, 243-268.
Wood, J. V., Taylor, S. E., Lichtman, R. R. (1985). Social comparison in adjustment
to breast cancer. Journal of Personality and Social Psychology, 49(5), 1169-1183.
Yohannes, A.M., Dodd, M., Morris, J., & Webb, K. (2011). Reliability and validity of
a single item measure of quality of life scale for adult patients with cystic fibrosis.
Health and quality of life outcomes, 9, 105-112.
Zhang, X.L., Du, S.L., Ge, J., Chen, W.R., Fan, Q., Peng, S.X., Yu, M.B., Liu, X.
(2009). Quality of life in patients with primary congenital glaucoma following
antiglaucoma surgical management. Chinese journal of ophthalmology. 45(6),
514-521.
Zika, S., & Chamberlain, K. (1992). On the relation between meaning in life and
psychological well-being. British Journal of Psychology, 83, 133-145.
66
‫נספח ‪ - 1‬שאלון המחקר‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫המחלקה לבריאות הציבור‬
‫החוג לגרונטולוגיה‬
‫שם המרואיין‪/‬ת‪__________________ :‬‬
‫שם המראיין‪/‬ת‪______________________ :‬‬
‫תאריך מילוי השאלון‪____________ :‬‬
‫כתובת המרואיין‪/‬ת‪ :‬עיר ________ רחוב ומס' בית‪ ____________ :‬טלפון‪___________ :‬‬
‫אנו פונים לנשים וגברים כאחד – נעריך מאוד את השתתפותך במחקר‬
‫מחקר זה בוחן תפיסות ותחושות של אנשים לקויי ראיה‪/‬עיוורים בקרב האוכלוסייה הזקנה‪.‬‬
‫בעמודים הבאים תישאל‪/‬י שאלות בנוגע לרווחתך ולאיכות חייך‪ ,‬שאלות בנוגע למאפיינים‬
‫באישיותך וכן שאלות של מידע כללי (למשל מצב בריאות ורמת השכלה)‪.‬‬
‫לא נחשוף שאלונים פרטניים‪ ,‬אלא רק ניתוחי מידע כללים המשלבים נתונים אנונימיים‪.‬‬
‫התגובות לשאלונים אלה תהיינה זמינות לעיניהם של פרופ' שרה כרמל‪ ,‬ד"ר יעקב בכנר‪ ,‬לירן‬
‫רפאלי ועוזרי המחקר בלבד‪ .‬תגובות אלה תישמרנה במחשב ממוגן המצויד בסיסמה‪ .‬השלמת‬
‫שאלון זה משמעותה הסכמה להשתתף במחקר‪.‬‬
‫ההשתתפות במחקר הינה על בסיס התנדבותי‪ .‬אינך נדרש‪/‬ת לענות על שאלות הגורמות לך‬
‫לאי‪-‬נוחות ואת‪/‬ה חופשי‪/‬ה להפסיק השתתפותך בכל עת‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר יעקב בכנר‬
‫פרופ' שרה כרמל‬
‫לירן רפאלי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪67‬‬
‫שאלון המחקר‬
‫תחושת רווחה‬
‫ציין‪/‬י בבקשה כיצד הרגשת בשבועיים האחרונים בנוגע לחמשת המשפטים הבאים‪ .‬שים‪/‬י לב‬
‫שמספר גבוה יותר מציין תחושת רווחה גבוהה יותר‪.‬‬
‫כל הזמן‬
‫יותר מחצי‬
‫מהזמן‬
‫חלק‬
‫מהזמן‬
‫פחות מחצי חלק קטן‬
‫מהזמן‬
‫מהזמן‬
‫כלל‬
‫לא‬
‫‪ .1‬הרגשתי עליז‪/‬ה וברוח טובה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .2‬הרגשתי רגוע‪/‬ה ונינוח‪/‬ה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .3‬הרגשתי פעיל‪/‬ה ומלא‪/‬ת חיים ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .4‬התעוררתי רענן‪/‬ה ונינוח‪/‬ה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .5‬חיי היום יום שלי היו מלאים‬
‫בדברים שמעניינים אותי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫איכות חיים‬
‫מצוין‬
‫‪6‬‬
‫‪ .6‬כיצד את‪/‬ה מדרג‪/‬ת את איכות חייך?‬
‫רע מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .7‬בהשוואה לאנשים אחרים בני גילך עם בעיית ראייה זהה לשלך‪ ,‬כיצד את‪/‬ה מדרג‪/‬ת את איכות‬
‫רע מאוד‬
‫מצוין‬
‫חייך?‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫עצמאות תפקודית‬
‫באיזו מידה מצב בריאותך מגביל אותך בפעולות הבאות ‪:‬‬
‫לא יכול‪/‬ה לעשות‬
‫כלל לא מגביל‬
‫‪ .8‬עלייה‪/‬ירידה במדרגות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .9‬סחיבת מצרכים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .10‬כפיפה‪ ,‬נשיאה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .11‬הליכה למרחק ‪ 100‬מטרים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .12‬עבודה במשק הבית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .13‬אכילה‪ ,‬התלבשות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .14‬רחיצה או שימוש בשירותי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .15‬צפייה בטלוויזיה‪ ,‬קריאה‪,‬‬
‫האזנה לרדיו‪ ,‬שימוש במחשב‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪68‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .16‬נסיעה בתחבורה ציבורית‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫ללא קושי‬
‫‪ .17‬האם ביכולתך להתנייד מחוץ לביתך?(יום‪/‬לילה) ‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫אין ביכולתי‬
‫לעשות זאת‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫תמיכה חברתית‬
‫בשאלון שלפניך נמדדת רמת התמיכה החברתית הן על פי תכיפות הענקתה לאחר והן על פי‬
‫תכיפות קבלתה ממנו‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של השאלון‪ ,‬הנך מתבקש‪/‬ת לציין את מידת התכיפות של הענקת תמיכה חברתית‬
‫מצדך לבן‪/‬בת זוגך‪ ,‬ילדיך וחבריך‪.‬‬
‫הענקת תמיכה חברתית‬
‫הקף‪/‬הקיפי בעיגול את הסיפרה המציינת את מידת התכיפות בה את‪/‬ה מעניק‪/‬ה תמיכה חברתית‪.‬‬
‫בת‪/‬בן זוג‬
‫אף פעם‬
‫מדיי פעם‬
‫לעיתים קרובות‬
‫‪ .18‬שיחה בנוגע לבעיות אישיות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .19‬עידוד כאשר מדוכא‪/‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .20‬עזרה במטלות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .21‬דאגה וטיפול כאשר חולה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ילדים‬
‫לעיתים קרובות‬
‫אף פעם‬
‫מדיי פעם‬
‫‪ .22‬שיחה בנוגע לבעיות אישיות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .23‬עידוד כאשר מדוכא‪/‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .24‬עזרה במטלות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .25‬דאגה וטיפול כאשר חולה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫חברים‬
‫אף פעם‬
‫מדיי פעם‬
‫לעיתים קרובות‬
‫‪ .26‬שיחה בנוגע לבעיות אישיות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .27‬עידוד כאשר מדוכא‪/‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .28‬עזרה במטלות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .29‬דאגה וטיפול כאשר חולה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .30‬סיפוק מידע בנוגע לאפשרויות‬
‫טיפול לבן‪/‬ת הזוג‪/‬לילדים‪/‬לחברים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪69‬‬
‫בחלקו השני של השאלון‪ ,‬הנך מתבקש‪/‬ת לציין את מידת התכיפות של קבלת תמיכה חברתית‬
‫מבן‪/‬בת זוגך‪ ,‬ילדיך וחבריך‪.‬‬
‫קבלת תמיכה חברתית‬
‫הקף‪/‬הקיפי בעיגול את הסיפרה המציינת את מידת התכיפות בה את‪/‬ה מקבל‪/‬ת תמיכה חברתית‪.‬‬
‫בת‪/‬בן זוג‬
‫אף פעם‬
‫מדיי פעם‬
‫‪ .31‬שיחה בנוגע לבעיות אישיות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .32‬עידוד כאשר מדוכא‪/‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .33‬עזרה במטלות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .34‬דאגה וטיפול כאשר חולה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ילדים‬
‫אף פעם‬
‫מדיי פעם‬
‫לעיתים קרובות‬
‫‪ .35‬שיחה בנוגע לבעיות אישיות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .36‬עידוד כאשר מדוכא‪/‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .37‬עזרה במטלות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .38‬דאגה וטיפול כאשר חולה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫חברים‬
‫אף פעם‬
‫מדיי פעם‬
‫לעיתים קרובות‬
‫לעיתים קרובות‬
‫‪ .39‬שיחה בנוגע לבעיות אישיות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .40‬עידוד כאשר מדוכא‪/‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .41‬עזרה במטלות‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .42‬דאגה וטיפול כאשר חולה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .43‬סיפוק מידע בנוגע לאפשרויות‬
‫טיפול מצד בן‪/‬ת הזוג‪/‬ילדים‪/‬חברים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .44‬אינטימיות בזוגיות‬
‫‪ .45‬קשר עם הנכדים‬
‫אינה קיימת‬
‫קיימת במידה‬
‫בינונית‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫אינו קיים‬
‫מדיי פעם‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪70‬‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫‪2‬‬
‫לעיתים קרובות‬
‫‪2‬‬
‫מעורבות חברתית‬
‫נא סמן‪/‬י בעיגול את התשובה המתאימה לך ביותר‪.‬‬
‫‪ .46‬באיזו תדירות את‪/‬ה נפגש‪/‬ת עם חברים?‬
‫‪ .1‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫‪ .2‬לעיתים קרובות‬
‫‪ .3‬לפעמים‬
‫‪ .4‬לעיתים רחוקות‬
‫‪ .5‬לעיתים רחוקות מאוד‬
‫‪ .47‬האם בעיותיך הנוכחיות מקשות עלייך להתיידד עם אנשים?‬
‫‪ .1‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫‪ .2‬לעיתים קרובות‬
‫‪ .3‬לפעמים‬
‫‪ .4‬לעיתים רחוקות‬
‫‪ .5‬לעיתים רחוקות מאוד‬
‫‪ .48‬לפנייך רשימה של עשרה מועדונים וארגונים שונים שניתן להשתייך אליהם ‪:‬‬
‫‪ .1‬וועדות (באזור מגורייך או במקומות אחרים) ‪ .2‬קבוצות מתנדבים‬
‫‪ .3‬מועדונים חברתיים ו‪/‬או מרכזים קהילתיים ‪ .4‬קבוצות משחקים‬
‫‪ .5‬ארגונים אזרחיים ‪ /‬פעילות ציבורית ‪ .6‬קבוצות ספורט ‪ /‬החברה להגנת הטבע וכדומה‬
‫‪ .7‬קבוצות פעילות מפלגתית ‪ .8‬התארגנות של עיוורים ‪ /‬מועדונים להיכרויות פנויים‪/‬יות‬
‫‪ .9‬ארגונים רוחניים ‪ /‬דתיים ‪ /‬מיסטיים (מדיטציה‪ ,‬חזרה בתשובה‪ ,‬כתות מיסטיות)‬
‫‪ .10‬מוסדות לימוד והשתלמויות (אוניברסיטה‪ ,‬מכללה‪ ,‬בתי‪-‬ספר והשתלמויות למבוגרים)‬
‫בכמה מהארגונים הנ"ל את‪/‬ה משתתף‪/‬ת באופן פעיל?‬
‫‪ .1‬אף אחד‬
‫‪1-2 .2‬‬
‫‪3-4 .3‬‬
‫‪5-6 .4‬‬
‫‪ 7 .5‬או יותר‬
‫‪ .49‬בכמה מועדונים‪ ,‬ארגונים או פעילויות חברתיות את‪/‬ה מעוניין‪/‬ת להשתתף ואינך יכול?‬
‫‪ .1‬אף אחד‬
‫‪1-2 .2‬‬
‫‪3-4 .3‬‬
‫‪5-6 .4‬‬
‫‪ 7 .5‬או יותר‬
‫‪71‬‬
‫‪ .50‬מהן הסיבות לאי יכולתך זו?‬
‫‪ .1‬קושי פיזי‬
‫‪ .2‬מגבלות המונעות נסיעה בתחבורה ציבורית‬
‫‪ .3‬בעיות כספיות (לנסיעה במונית‪/‬תחבורה ציבורית‪ ,‬עלות הקורסים)‬
‫‪ .4‬קושי בניידות ללא מלווה‬
‫‪ .51‬עם כמה חברים קשרת קשרי ידידות בשנה האחרונה?‬
‫‪ .1‬עם רבים מאוד‬
‫‪ .2‬עם רבים‬
‫‪ .3‬עם אחדים‬
‫‪ .4‬עם מעטים‬
‫‪ .5‬אף לא עם אחד‬
‫‪ .52‬כמה אנשים לערך הכרת בשנה האחרונה‪ ,‬שלא במקום העבודה (במידה ועובד‪/‬ת)?‬
‫‪ .1‬רבים מאוד‬
‫‪ .2‬רבים‬
‫‪ .3‬אחדים‬
‫‪ .4‬מעטים‬
‫‪ .5‬אף לא אחד‬
‫‪ .53‬עם כמה חברים לערך את‪/‬ה שומר‪/‬ת על קשר?‬
‫‪ .1‬רבים מאוד‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רבים‬
‫אחדים‬
‫מעטים‬
‫אף לא אחד‬
‫‪ .54‬לפנייך רשימה של פעילויות שאת‪/‬ה עשויי‪/‬ה להשתתף בהם יחד עם אחרים בסביבתך ‪:‬‬
‫‪ .1‬פעילויות ספורטיביות – התעמלות‪ ,‬משחקים שונים‬
‫‪ .2‬פעילויות חוץ – טיולים‪ ,‬ים‪-‬בריכה וכדומה‬
‫‪ .3‬פעילויות חדר – ריקודים‪ ,‬משחקי חברה‪ ,‬חוגים שונים‬
‫‪ .4‬פעילויות חברתיות אחרות‬
‫בכמה מבין פעילויות אלה את‪/‬ה משתתף‪/‬ת?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫אף לא אחת‬
‫אחת‬
‫שתיים‬
‫שלוש‬
‫ארבע ויותר‬
‫‪72‬‬
‫‪ .55‬כמה שעות בשבוע‪ ,‬לערך‪ ,‬את‪/‬ה מבלה בפעילויות חברתיות?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שעה אחת או פחות‬
‫‪ 2-7‬שעות‬
‫‪ 8-13‬שעות‬
‫‪ 14-19‬שעות‬
‫‪ 20‬שעות ויותר‬
‫‪ .56‬באיזו מידה את‪/‬ה מאושר‪/‬ת מחיי החברה שלך?‬
‫‪ .1‬מאושר‪/‬ת מאוד‬
‫‪ .2‬מאושר‪/‬ת‬
‫‪ .3‬מאושר‪/‬ת במידה בינונית‬
‫‪ .4‬אינני מאושר‪/‬ת‬
‫‪ .5‬מאוד לא מאושר‪/‬ת‬
‫‪ .57‬האם את‪/‬ה מתעניין‪/‬ת בדברים חדשים?‬
‫‪ .1‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫‪ .2‬לעיתים קרובות‬
‫‪ .3‬לפעמים‬
‫‪ .4‬לעיתים רחוקות‬
‫‪ .5‬לעיתים רחוקות מאוד‬
‫שליטה‬
‫המשפטים הבאים מתייחסים לרגשות ולמאפיינים שלך‪ .‬אנא סמן‪/‬י את מידת ההסכמה שלך‬
‫עימם ‪:‬‬
‫בכלל לא‬
‫מסכים‬
‫מסכים‬
‫בהחלט‬
‫‪1‬‬
‫‪ .58‬יש לי מעט שליטה על הדברים שקורים לי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫מסכים‬
‫בהחלט‬
‫‪5‬‬
‫בכלל לא‬
‫מסכים‬
‫‪ .59‬אין באמת דרך בה אני יכול‪/‬ה לפתור כמה‬
‫מהבעיות שמפריעות לי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .60‬אני יכול‪/‬ה לשנות רק במידה מעטה הרבה‬
‫דברים שחשובים לי בחיים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .61‬לעיתים קרובות אני מרגיש‪/‬ה חסר‪/‬ת אונים‬
‫מכדי להתמודד עם הבעיות שלי בחיים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .62‬לעיתים קרובות אני מרגיש‪/‬ה נדחף‪/‬ת על ידי‬
‫אחרים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .63‬העתיד ומה שיקרה לי בו תלוי בעיקר בי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .64‬אני יכול‪/‬ה לעשות כמעט כל מה שאני‬
‫מחליט‪/‬ה לעשות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫משמעות ותכלית בחיים‬
‫בכל אחד מהמשפטים הבאים הקף‪/‬הקיפי בעיגול את הסיפרה הנראית לך כמתארת בצורה‬
‫הטובה ביותר את השקפתך או הרגשתך‪.‬‬
‫‪ #‬נסה‪/‬נסי לנקוט מעט ככל האפשר בעמדה ניטראלית‪.‬‬
‫משועמם‪/‬ת‬
‫‪ .65‬אני בדרך כלל‪...‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תמיד שגרתיים‬
‫ולא מעוררים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .66‬החיים לגבי נראים‬
‫‪3‬‬
‫‪ .67‬בחיים‬
‫‪1‬‬
‫לגמרי לא ראויים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .70‬אם אמות היום‪,‬‬
‫ארגיש כי חיי היו‬
‫שואל‪/‬ת לפעמים‬
‫למה אני קיים‪/‬ת‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .71‬כאשר אני חושב‪/‬ת‬
‫על חיי‪ ,‬אני‬
‫לגמרי חסר משמעות‬
‫וללא תכלית‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .72‬קיומי האישי הוא‬
‫‪ .73‬כל יום הוא‬
‫‪ .74‬אילו יכולתי‬
‫לבחור‪ ,‬הייתי‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫אין לי כל‬
‫מטרות או תכליות‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫התקדמתי‬
‫להתגשמות מלאה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .68‬כדי להשיג את‬
‫מטרות החיים‪,‬‬
‫אני‬
‫ריקים‪ ,‬והם מלאים‬
‫רק מפח נפש‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .69‬חיי‬
‫‪5‬‬
‫תמיד מעוררים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫תמיד חדש עבורי‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מעדיף‪/‬ה לא‬
‫להיוולד כלל‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪2‬‬
‫שופע‪/‬ת חיים‪,‬‬
‫נלהב‪/‬ת וחי‪/‬ה‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪74‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫יש לי מטרות ותכליות‬
‫ברורות מאוד‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫לא התקדמתי ולא‬
‫השגתי אותן‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫עוברים עלי דברים‬
‫רבים ומלהיבים‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫כדאיים מאוד‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫תמיד מוצא‪/‬ת סיבה‬
‫טובה לקיומי כאן‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫מאוד תכליתי‬
‫ובעל משמעות‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫תמיד אותו דבר‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫רוצה לחזור על החיים‬
‫עוד פעמים רבות‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫אבזבז לגמרי‬
‫את שארית חיי‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .75‬אחרי שאפרוש‬
‫מעבודתי‪/‬עיסוקי‬
‫הנוכחי‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫לגמרי מבלבל‬
‫אותי‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .76‬כאשר אני מביט‪/‬ה‬
‫על העולם ביחס‬
‫לחיי‪ ,‬העולם‬
‫‪ .77‬אני‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫אדם מאוד לא אחראי‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מחוץ לידי‪ ,‬הם נשלטים‬
‫ע"י גורמים חיצוניים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שאין לי שום שליחות‬
‫או מטרה בחיים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫לגמרי חופשי לבחור‬
‫בכל הנוגע לחייו‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫מוכן‪/‬ה ולא מפחד‪/‬ת‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫ניטראלי‬
‫אף פעם לא הקדשתי‬
‫לכך מחשבה שנייה‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫כאפסית למעשה‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪3‬‬
‫ניסיון משעמם וכואב‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .83‬ההתמודדות עם‬
‫המטלות (החובות‪,‬‬
‫המשימות) היומיומיות‬
‫שלי היא‬
‫‪ .84‬גיליתי‬
‫ניטראלי‬
‫‪4‬‬
‫מתאים באופן‬
‫משמעותי לחיי‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫ניטראלי‬
‫לא מוכן‪/‬ה ומפחד‪/‬ת‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .79‬ביחס למוות‪,‬‬
‫אני‬
‫חשבתי על כך‬
‫באופן רציני כדרך‬
‫מוצא‬
‫‪2‬‬
‫‪ .80‬ביחס להתאבדות אני ‪1‬‬
‫‪ .82‬חיי הם‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫לגמרי מוגבל‪/‬ת ע"י‬
‫מגבלות למיניהן‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .78‬בנוגע לחופש‬
‫הבחירה של האדם‪,‬‬
‫אני מאמין‪/‬ה שהאדם‬
‫‪5‬‬
‫ניטראלי‬
‫אדם מאוד אחראי‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫כגבוהה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .81‬אני מעריך‪/‬ה את‬
‫יכולתי למצוא משמעות‪,‬‬
‫מטרה או שליחות בחיי‬
‫‪4‬‬
‫אבצע אחדים מאותם דברים‬
‫שתמיד רציתי לעשות‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫ניטראלי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪75‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫בידי ואני שולט‪/‬ת‬
‫בהם‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫מקור להנאה וסיפוק‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫שיש לי מטרות ברורות‬
‫ותכלית חיים מספקת‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫אופטימיות‬
‫ציין‪/‬י באיזו מידה את‪/‬ה מסכים‪/‬ה עם כל אחד מהמשפטים הבאים ‪:‬‬
‫מסכים‪/‬ה‬
‫מסכים‪/‬ה‬
‫בהחלט‬
‫בכלל לא לא מסכים‪/‬ה ניטראלי‬
‫מסכים‪/‬ה‬
‫‪ .85‬בתקופות של חוסר וודאות‪ ,‬אני‬
‫בדרך כלל מצפה לטוב ביותר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .86‬קל לי להיות נינוח‪/‬ה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .87‬אם יש אפשרות שמשהו "לא ילך‬
‫לי"‪ ,‬זה באמת מה שיקרה לי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .88‬אני תמיד רואה את הצד הטוב‬
‫של הדברים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .89‬אני תמיד אופטימי‪/‬ת ביחס לעתידי ‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .90‬אני נהנה‪/‬ת מאוד מחבריי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .91‬חשוב לי להיות תמיד עסוק‪/‬ה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .92‬כמעט שאיני מצפה שדברים‬
‫יסתדרו לטובתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .93‬דברים אף פעם לא מסתדרים‬
‫בצורה שאני רוצה בה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .94‬אינני נפגע‪/‬ת בקלות רבה מדי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .95‬אני מאמין‪/‬ה ברעיון שבכל דבר‬
‫רע יש גם נקודות אור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .96‬כמעט שאיני בונה על כך שיקרו‬
‫לי דברים טובים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫סביבה ביתית‪/‬פיזית‬
‫השאלון שלפניך מכיל מאפייני דיור שהוכרו כמשמעותיים בחשיבותם עבור הדייר בביתו‪ .‬עבור כל‬
‫מימד‪ -‬הקף‪/‬י בעיגול את הסיפרה המציינת את המצב בבית מגוריך‪.‬‬
‫צרכים כלליים‬
‫פרטיות ‪ -‬לדוגמא‪ :‬היעדר מעבר של אנשים‪/‬מבקרים בסמוך לחדר השינה‪ ,‬דלתות חדרי מקלחת‬
‫ושירותים שאינן בקשר עין עם המסדרון הציבורי בבניין‪ ,‬אפשרות נעילה של דלת חדר השינה‬
‫מפנים החדר‪.‬‬
‫‪ .97‬פרטיות‬
‫אינה קיימת‬
‫קיימת חלקית‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪76‬‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫‪2‬‬
‫התאמה אישית ‪ -‬לדוגמא‪ :‬מדפים לחפצים אישיים בסלון‪/‬חדר עבודה‪ ,‬מספר לחצני מצוקה בחדר‬
‫השינה המקנים אפשרויות שונות לסידור החדר‪ ,‬חלל נרחב המאפשר גישה אישית לחדר השינה‪.‬‬
‫אינה קיימת‬
‫קיימת חלקית‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .98‬התאמה אישית‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫‪2‬‬
‫בחירה ושליטה ‪ -‬לדוגמא‪ :‬גישה חופשית לחצר‪/‬למתחם החיצוני‪ ,‬הפרדה בין חדרי המקלחת‬
‫והשירותים (במידה וגר בבית אבות‪/‬דיור משותף)‪ ,‬אפשרות לקביעת טמפרטורת הבית‪.‬‬
‫אינה קיימת‬
‫‪ .99‬בחירה ושליטה‬
‫קיימת חלקית‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫קהילה‪/‬חברה – לדוגמא‪ :‬תחבורה ציבורית בקרבת מקום‪ ,‬מערכת שירותים מקומיים‪/‬עירוניים‬
‫במרחק של עד ‪ 400‬מטר מהבית‪ ,‬לובי‪/‬סלון לאירוח משפחה‪/‬חברים‪ ,‬מטבחון‪.‬‬
‫אינו קיים‬
‫קיים בחלקו‬
‫קיים באופן מלא‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .100‬קהילה‪/‬חברה‬
‫צרכים פיזיים‬
‫בטיחות ובריאות – לדוגמא‪ :‬חצר ומתחם חיצוני עם אמצעי הגנה מפני סקרנים‪/‬משוטטים‪ ,‬היעדר‬
‫צינורות וגופי חימום חשופים למגע במקלחת‪/‬בשירותים‪.‬‬
‫אינו קיים‬
‫‪ .101‬בטיחות ובריאות‬
‫קיים בחלקו‬
‫‪0‬‬
‫קיים באופן מלא‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫תמיכה בליקוי‪/‬רפיון פיזי – לדוגמא‪ :‬נגישות מלאה (ללא מדרגות) של כלל השטחים במתחם‬
‫הבית החיצוני‪ ,‬מרחק של עד ‪ 15‬מטר בין הסלון לחדר השינה (מסוע מקשר במידת הצורך)‪,‬‬
‫מקלחת המותאמת לבעלי כסא גלגלים‪ ,‬עזרים ביתיים ייעודיים לעיוורים‪.‬‬
‫אינה קיימת‬
‫‪ .102‬תמיכה בליקוי‪/‬‬
‫רפיון פיזי‬
‫קיימת בחלקה‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫נוחות – לדוגמא‪ :‬אמצעי טמפרטורת חדר‪ ,‬תנאי תאורה ואיכות אוויר לשביעות רצונו‪/‬ה של‬
‫הדייר‪/‬ת‪.‬‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫קיימת בחלקה‬
‫אינה קיימת‬
‫‪ .103‬נוחות‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫צרכים קוגניטיביים‬
‫תמיכה ברפיון קוגניטיבי ‪ -‬לדוגמא‪ :‬דלת חדר השינה‪ ,‬מדרגות וחלונות מזוהים על ידיי סימנים‬
‫ברורים‪ ,‬נגישות חדר השירותים מכיוון חדר השינה‪.‬‬
‫‪ .104‬תמיכה ברפיון קוגניטיבי‬
‫אינה קיימת‬
‫קיימת בחלקה‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪77‬‬
‫מודעות לעולם שבחוץ ‪ -‬לדוגמא‪ :‬כניסה מכורה לבית המאפשרת ישיבה בה‪ ,‬חלונות בפנים‬
‫הבית‪/‬חצרות פנימיות המאפשרות קשר עם החוץ‪ ,‬אפשרות לטמפרטורה שונה בין חדרי‪/‬אזורי‬
‫הבית‪.‬‬
‫לא מתקיימת מתקיימת בחלקה מתקיימת באופן מלא‬
‫‪0‬‬
‫‪ .105‬מודעות לעולם שבחוץ‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אותנטיות וטבעיות ‪ -‬לדוגמא‪ :‬היעדר הפרעה של אמצעי בטיחות‪/‬אבטחה‪ ,‬מגוון של חומרים‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫קיימת באופן מלא‬
‫קיימת בחלקה‬
‫אינה קיימת‬
‫‪0‬‬
‫‪ .106‬אותנטיות וטבעיות‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫צורכי הצוות‪/‬המטפל‬
‫אמצעים לצוות‪/‬למטפל ‪ -‬לדוגמא‪ :‬חדר הלבשה נפרד‪ ,‬איזור עישון חופשי המאפשר אכילה‪/‬שתייה‬
‫בנפרד מהדייר‪ ,‬חדר משותף עם כסאות נוחים‪.‬‬
‫אינם קיימים‬
‫‪ .107‬אמצעים לצוות‬
‫‪0‬‬
‫קיימים באופן מלא‬
‫קיימים חלקית‬
‫‪1‬‬
‫‪ .108‬האם את‪/‬ה מעוניין‪/‬ת לעבור לדיור מוגן?‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬לא‬
‫‪ .1‬כן‬
‫‪ .109‬אם כן‪ ,‬מה מונע זאת ממך? ‪ .1‬אי רצון לוותר על ביתי הפרטי ‪ .2‬חוסר התאמה למגבלות‬
‫הראייה‬
‫‪ .3‬שיקול כספי ‪ .4‬חשש מסטיגמה ‪ .5‬איום על תחושת העצמאות‬
‫‪ .110‬האם את‪/‬ה מעוניין‪/‬ת להשתלב בקהילה תומכת ולהמשיך לגור בביתך?‬
‫‪ .1‬אינני מודע‪/‬ת לקיום שירות מסוג זה ‪ .2‬יש בביתי כפתור מצוקה וזה מספק אותי‬
‫‪ .3‬אשמח להשתלב בקהילה תומכת בקרבה למקום מגוריי ‪ .4‬אני חבר‪/‬ה בקהילה תומכת‬
‫‪ .5‬אינני מעוניין‪/‬ת בכך‬
‫פרטים אישיים‬
‫‪ .111‬תאריך לידה‪ _______ :‬מין ‪ .1 :‬נקבה ‪ .2‬זכר ארץ לידה ‪ _______ :‬שנת עלייה ‪_____:‬‬
‫‪ .112‬מצב משפחתי ‪ .1 :‬רווק ‪ .2‬נשוי ‪ .3‬גרוש ‪ .4‬אלמן מספר ילדים ‪____ :‬‬
‫סידור המגורים ‪____________________________ :‬‬
‫דת ‪ .1 :‬יהודי ‪ .2‬מוסלמי ‪ .3‬נוצרי‬
‫‪ .113‬רמת דתיות ‪ .1 :‬חילוני ‪ .2‬מסורתי ‪ .3‬דתי ‪ .4‬חרדי‬
‫‪ .4‬אחר‬
‫‪ .114‬השכלה‪ .1 :‬יסודית ‪ .2‬תיכונית חלקית ‪ .3‬תיכונית מלאה ‪ .4‬על‪-‬תיכונית ‪ .5‬אקדמית חלקית‬
‫‪ .6‬אקדמית מלאה(בעל‪/‬ת תואר אקדמי) ‪ .7‬אקדמית גבוהה(בעל‪/‬ת תואר ד"ר‪/‬פרופ')‬
‫‪ .115‬מצב תעסוקתי ‪ .1 :‬לא עובד‪/‬ת ‪ .2‬עובד‪/‬ת במשרה חלקית ‪ .3‬עובד‪/‬ת במשרה מלאה‬
‫מצוין‬
‫‪ .116‬מצב כלכלי ‪ :‬כיצד היית מגדיר‪/‬ה את מצבך הכלכלי ? ‪6‬‬
‫גרוע מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫מצוין‬
‫‪6‬‬
‫‪ .117‬באופן כללי‪ ,‬מה מצב בריאותך ?‬
‫‪78‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫גרוע מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מצוין‬
‫‪ .118‬בהשוואה לאנשים אחרים לקויי ראיה‪ ,‬בני גילך‪,‬‬
‫מה מצב בריאותך?‬
‫‪6‬‬
‫גרוע מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .119‬שימוש בכתב ברייל ‪ .1 :‬כן ‪ .2‬לא ; יישום ‪ .1 :‬קריאה ‪ .2‬כתיבה‬
‫‪ .120‬קבלת הדרכה ייעודית להתנהלות ביום‪-‬יום ‪ .1 :‬כן ‪ .2‬לא‬
‫‪ .121‬משך העיוורון‪/‬לקות הראיה‪ .1 :‬עיוור מלידה ‪ .2‬יותר מ‪ 10 -‬שנים ‪ 6-10 .3‬שנים‬
‫‪ 1-5 .4‬שנים‬
‫‪ .122‬סיבת העיוורון‪/‬לקות הראיה‪_____________________________________ :‬‬
‫‪ .123‬תחלואה כרונית ‪ :‬הקף‪/‬הקיפי בעיגול את הספרות המציינות מחלות מהן את‪/‬ה סובל‪/‬ת‪:‬‬
‫‪ .1‬שטף דם מוחי ‪ .2‬מחלות לב וכלי דם ‪ .3‬גידול ממאיר ‪ .4‬מחלה נוירולוגית ‪ .5‬מחלת נשימה‬
‫‪ .6‬בעיות בעיכול ‪ .7‬בעיות בשתן ‪ .8‬מחלת נפש ‪ .9‬בעיות שלד‪-‬שריר ‪ .10‬מחלות אחרות‬
‫אנו מודים לך מאוד על זמנך ונכונותך לתרום למחקר זה‬
‫‪79‬‬
‫נספח ‪ – 2‬תובנות של משתתפות ומשתתפי המחקר וכן של אנשי המקצוע בתחום‬
‫העיוורון והשיקום הראייתי‬
‫הארות והערות של האנשים לקוי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה שנטלו חלק במחקר‬
‫‪" #‬קיים חוסר מודעות בקרב ציבור האנשים הרואים בנוגע לדרכי הפניה והתגובה‬
‫המועדפות מצדם של האנשים הלוקים בראייתם בעת המפגש בין שתי האוכלוסיות הללו‪.‬‬
‫אנשים רואים אינם יודעים בדרך כלל כיצד להתייחס לאנשים עיוורים – הדבר בולט בקרב‬
‫נותני שירותים רואים‪ ,‬כאשר פונה אליהם אדם עיוור"‬
‫‪" #‬יש חוסר מודעות לחשיבות שילוב אמיתי ופעיל של אנשים לקויי ראיה ועיוורים במהלך‬
‫אירועים של אנשים רואים"‬
‫‪" #‬אדם רואה המלווה אותי פיזית‪ ,‬אינו תמיד מקפיד ללוות אותי גם במישור החברתי‬
‫וההסברתי (תיאור והסברה של המתרחש באירוע)‪"...‬‬
‫‪" #‬אני לומד שהיחס של הרואים הוא רחוק מאוד מהיחס הראוי בגלל אי הידיעה – ראוי לחשוף‬
‫יותר את עולמנו לשאר האוכלוסייה‪ .‬אני רוצה שהסביבה תהיה פתוחה וקשובה יותר"‬
‫‪" #‬מדוע לא מחילים את כלל זכויותיהם של אנשים הסובלים מנכות פיזית על אנשים עיוורים?"‬
‫‪" #‬לא מנסים מספיק לעזור לזקנים לקויי ראיה לשמר‪/‬לשפר‪/‬לשקם את מצבם"‬
‫‪" #‬אינני מרגיש רגשי נחיתות‪ ,‬אך אני מרגיש את הזולת כאשר הוא חש לא בנוח ליצור עימי קשר"‬
‫‪" #‬אנשים נרתעים מאוד מאנשים שאינם רואים"‬
‫‪" #‬בכספומט‪ ,‬אנשים מפחדים כשאני מבקש עזרה"‬
‫‪" #‬אנשים לא אוהבים אנשים שאינם כמותם"‬
‫‪" #‬מגבלת הראיה גורמת לעיתים לדיסטנס מצידו של האדם העיוור כלפי זולתו‪"...‬‬
‫‪" #‬כשאני יוצאת עם בן זוגי אני מחפשת תמיד שולחן לשניים כי אני נעזרת בידיי בעת האכילה‬
‫וזה לא נעים לעשות זאת כאשר יושבים איתנו אנשים נוספים"‬
‫‪" #‬אינני הולך למסעדות כי אני חייב להתכופף קרוב מאוד לצלחת‪...‬וגם היות שאני מתבייש ללכת‬
‫עם מקל ייעודי"‬
‫‪" #‬ליצור קשר יומיומי‪...‬זה קשה מפאת חוסר הראיה‪...‬כיצד אגש אל האנשים?"‬
‫‪" #‬המרחק ביני לבין אדם רואה הוא עצום!"‬
‫‪" #‬מאוד לא נעים להכיר אנשים ולאחר כמה דקות לא לזהותם בשנית"‬
‫‪" #‬אני מדברת עם אדם‪ ,‬אך אינני יכולה ליצור עימו קשר עין‪"...‬‬
‫‪" #‬איך צעירים עיוורים יכירו ויתחתנו?"‬
‫‪" #‬אני מכירה זוגות של עיוורים צעירים שאינם מתחתנים בפועל כדיי לא להפסיד את הזכויות‬
‫המלאות של כל בן זוג"‬
‫‪" #‬יש קושי במגע עם הרשויות‪ :‬נדרשת עזרה בקריאה ובמילוי טפסים‪ ,‬צריך שיהיה אמון באדם‬
‫המקריא את החוזה‪....‬מביא לפגיעה משמעותית באיכות חיי כתוצאה מחרדות ופחדים האם‬
‫עשיתי‪/‬החלטתי נכון?‪...‬מתפשרת כי צריכה לחתום‪...‬לפעמים זה מרגיש משפיל"‬
‫‪80‬‬
‫‪" #‬במקרים רבים אני מוותרת על הליכה לרופאים כי אין אדם שמופקד על עזרה לעיוורים בגופי‬
‫השירות הציבוריים"‬
‫‪" #‬רופאי העיניים חייבים להקפיד ליידע בנוגע לכלל האפשרויות הטיפוליות והשיקומיות‬
‫העומדות בפניו של האדם המתעוור"‬
‫‪" #‬העובדה שאינני נוהג מקשה עליי ביותר!"‬
‫‪" #‬אני מאבד את עצמאותי כתוצאה מאבדן יכולת הנהיגה"‬
‫‪" #‬הניידות היא עקב האכילס שלנו"‬
‫‪" #‬מעברים בין חושך לאור מקשים עליי"‬
‫‪" #‬אנשים לא תמיד מבחינים באדם לקוי ראיה שעומד בתחנת האוטובוס (אנשים לקויי ראיה‬
‫רבים שאינם לוקים בעיוורון מלא‪ ,‬מצליחים להסתדר מחוץ לביתם ללא עזרים כדוגמת מקל‬
‫ייעודי או כלב נחייה) וכך אדם עיוור זה עשוי לעמוד שם זמן רב בעוד שהאוטובוסים שהוא‬
‫צריך חולפים על פניו ללא עצירה‪...‬גם קרה לי לא אחת שפניתי לאישה בבקשה לעזרה בנושא‬
‫והיא חשבה שאני מעוניין להתחיל עימה ‪ -‬מה שהבנתי רק בדיעבד‪"...‬‬
‫‪" #‬לעיתים אני פונה לאדם‪ ,‬אך הוא אינו עונה לי כי הוא עם אזניות‪"...‬‬
‫‪" #‬תחום ההדרכה השיקומית מוזנח ביותר"‬
‫‪" #‬הספרייה המרכזית לאוכלוסיית העיוורים בנתניה מהווה הצלה בשבילנו"‬
‫‪" #‬מקומות חדשים מהווים אתגר בעייתי‪...‬כדאי שהעיריות יצבעו מדרגות ועמודים בצבע זוהר"‬
‫‪" #‬יצאה לי הנשמה עד שקיבלתי עזרה מביטוח לאומי"‬
‫‪" #‬לראות דברים‪...‬לקרוא מכתבים‪...‬קשה"‬
‫‪" #‬עלי להתלבש לפי הנחייתם וטעמם של אחרים" (אדם הלוקה בעיוורון מלא ונשוי לאישה‬
‫הלוקה אף היא בעיוורון מלא)‪.‬‬
‫‪" #‬הבאתי עוזרת שתחליף את תפקידי בתחום האסתטי בבית"‬
‫‪" #‬קשה לקנות‪...‬לא רואה‪...‬קונה ואח"כ מגלה שרקוב‪ .‬גם לא יכול לקרוא את החשבונית"‬
‫‪" #‬מה מציעים לי בשוק הירקות? מה מציעים לי לקנות בחנויות?‪...‬אינני רואה ולכן אינני יודע"‬
‫‪" #‬בשביל האדם הלוקה בראייתו ובייחוד בעבור הלוקה בעיוורון מלא ‪" -‬לראות"‬
‫משמעו להרגיש"‪.‬‬
‫‪" #‬לא תמיד מוכנים לפתוח עבורי אריזה של מוצר חדש כדיי שאוכל למששו בטרם ההחלטה‬
‫לקנותו"‬
‫‪" #‬החיים מורכבים בעיקר מדברים קטנים ולכן כל קושי (לדוגמה ‪ -‬הפעלת כספומט) מעיב על‬
‫ההנאה מהם"‬
‫‪" #‬יש לי מזל שאינני עיוור מלידה‪ ,‬כי כך אני יכול לדמיין תמונה‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪"...‬‬
‫‪" #‬נסיעות נראות לי ארוכות יותר מאשר לבן אדם רגיל"‬
‫‪" #‬בביתי אני חש כאדם רואה"‬
‫‪" #‬כאן – בביתי‪ ,‬אני מרגישה מלכה"‬
‫‪81‬‬
‫‪" #‬בעקבות הנכות יש לאנשים נטיה להסתגר"‬
‫‪ #‬אישה הלוקה בעיוורון מלא‪" :‬הכלב עוזר מאוד להתמודד עם הבדידות – יש מי‬
‫שמקשיב‪ ,‬שומע ואף מרגיש"‪.‬‬
‫‪ #‬אדם הלוקה בעיוורון מלא‪" :‬תלותי בכלב הנחיה מפחיתה משמעותית את השימוש‬
‫שאני עושה בחוש המישוש בכדי להכיר את הסביבה הפיזית של חיי – בדגש על‬
‫העולם שמחוץ לבית מגוריי‪ .‬מציאות זו מפחיתה את המודעות של האדם העיוור‬
‫הן לעצמים ומבנים קיימים בסביבת חייו הפיזית והן לשינויים עיתיים בסביבה‬
‫"מוכרת" זו"‪.‬‬
‫‪" #‬גם במישור השפה העברית המילה עיוורון מופיעה בדרך כלל בקונוטציה שלילית‪:‬‬
‫הפוליטיקאים עיוורים לאשר מתרחש בשטח"‬
‫‪" #‬תראה‪ ,‬השפה המדוברת עושה שימוש רב במילה זו‪ ,‬אך ללא רגישות לאוכלוסיית לקויי הראיה‬
‫והעיוורים"‬
‫‪" #‬הפחד לצאת לרחוב‪...‬פעמיים קרה שאופנועים העיפו אותי כאשר חציתי כביש באור ירוק"‬
‫‪" #‬הבעיות החושיות בגילי מקשות על ההתיידדות עם אנשים חדשים"‪.‬‬
‫‪" #‬אינני מעיזה לגשת לפעילויות חברתיות מחוץ לביתי"‬
‫‪" #‬אני לא רואה – אז למה לי ללכת לפעילויות חברתיות"‬
‫‪" #‬סוכרת פוגעת בתחושה העצבית של כריות אצבעות הידיים – ירידה תפקודית המקשה על‬
‫לימודו וישומו של כתב הברייל"‪.‬‬
‫‪" #‬מה עושים עם דבר שלא משמיע קול בעת נפילתו?‪...‬עגבניות שרי‪...‬איך אמצא את שנפל‪...‬‬
‫אין בינתיים מה לעשות"‬
‫‪" #‬מה שהיה חשוב פעם – חשוב פחות כעת‪ .‬הדברים השתנו והותאמו למצב נכותי"‪.‬‬
‫‪" #‬בגילי ובמצבי הראייתי‪ ,‬השיגרה היא דבר טוב היות שזה עוזר לי לזכור היכן הדברים"‬
‫‪" #‬אני צריך להתאים עצמי אליה‪...‬הייתי מצפה שתתאים עצמה קצת אליי" (אדם הלוקה‬
‫בעיוורון מלא ונשוי לאישה בעלת ראיה תקינה)‬
‫‪" #‬בעלי שאיתי עוזר לי מאוד להתמודד עם לקות ראיתי"‬
‫‪ #‬האינטימיות בזוגיות חסרה לי מאוד"‬
‫‪" #‬האדם ניתן להשפעה‪...‬אני אוהב את החיים – בכל צורה!"‬
‫‪" #‬יש פלוס במצבי‪...‬בגלל שאינני רואה קמטים אני נראית צעירה יותר במראה‪ .‬גם חושבת‬
‫לעיתים שאנשים החולפים על פניי הינם צעירים מכפי גילם‪"...‬‬
‫‪" #‬אנו‪ ,‬הלוקים בניוון מקולרי גילי )‪ ,(AMD‬איננו נראים כמו אנשים עיוורים – מציאות המוסיפה‬
‫קושי להתמודדות"‬
‫‪" #‬כשאתה מתעסק בנכותך ‪ -‬יקשה עליך להתפתח"‬
‫‪" #‬הירידה העקבית בראייתי משפיעה על מצב רוחי – אני מקבלת זאת בצורה קשה"‬
‫‪" #‬ההתמודדות עם לקות הראיה מפחידה מאוד‪...‬אני מסתגל להחמרה ביכולת הראיה בכל פעם‬
‫מחדש"‬
‫‪82‬‬
‫‪" #‬יש ימים טובים יותר וטובים פחות מבחינת יכולת הראיה‪ ,‬הקריאה וכו'"‬
‫‪" #‬ההתדרדרות האיטית של הראיה מקילה עליי את ההתמודדות‪...‬בסופו של דבר זה תלוי‬
‫סובייקטיבית באדם וביכולת התמודדותו"‬
‫‪" #‬כשאתעוור לחלוטין אהיה חרדה פחות לראייתי‪"...‬‬
‫‪" #‬בשלושים שנה‪ ,‬עשיתי ממגבלת ראייתי מקצוע" (תומכת סוציאלית עבור אנשים עיוורים)‬
‫‪" #‬את שארית חיי אבזבז‪ ,‬כי אין לי אפשרות לעשות את מה שאני רוצה‪/‬ארצה לעשות"‬
‫‪" #‬בגלל עיוורוני קשה לי למצוא משמעות בחיי"‬
‫‪" #‬אין לי ציפיות גדולות כרגע מהחיים – ‪ 70%‬ירד בגלל העיוורון"‬
‫‪" #‬גם המוות הוא דבר אופטימי"‬
‫‪" #‬אני תמיד מרגישה בחושך"‬
‫‪" #‬מצטערת שלא הספקתי כי נעצרתי באמצע החיים בגלל העיוורון"‬
‫‪" #‬המוח יכול לפצות על העיוורון‪ ,‬במידה שהאדם חש כי ישנה עדיין יכולת להשלים זאת ‪ -‬ישנם‬
‫סיכויים לפיצוי של המוח!"‬
‫‪" #‬הימים‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬חוזרים על עצמם‪ ,‬אך לעיתים הפתרונות משתנים"‬
‫‪" #‬אין עיוורון עיניים – יש עיוורון לב"‬
‫הארותיה של מנהלת מרש"ל ת"א‪:‬‬
‫‪ .1‬המצב המיטבי‪ :‬האדם המתעוור מגיע לטיפול רגשי ובהמשך משתלבת הדרכתו השיקומית‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקום אנשים עיוורים הינו תהליך מתמשך (מינימום של ‪ 1-2‬שנים של הדרכה שיקומית)‬
‫‪ .3‬אנשים שהתעוורו בין רגע משתקמים מהר יותר בד"כ ("אתה חייב ללמוד‬
‫להסתדר באופן מיידי") מאלה שהתעוורו בתהליך מתמשך של ירידה בראיה –‬
‫"מנסים לשמר כל שביב ראיה שנותר" ‪ -‬דבר המקשה על סיגול היכולות החיוניות‬
‫בעת עיוורון‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלה מעניינת‪ :‬למי קל יותר להשתקם – לאדם עיוור משכיל או לאדם עיוור ששנות‬
‫השכלתו ספורות?‬
‫הארותיו של אחראי תחום התנדבות במרכז לעיוור בישראל (לוקה בעיוורון כמעט מלא)‪:‬‬
‫‪ #‬האנשים לקויי הראיה והעיוורים בגיל הזיקנה המגיעים למרש"לים ולמועדונים מהווים חלק‬
‫קטן ביותר (‪ )5-10%‬מבין כלל הזקנים הלוקים בראייתם ו‪/‬או הסובלים מעיוורון מלא (בעלי‬
‫תעודת עיוור ושאינם בעלי תעודה זו הזכאים לה בגין עיוורונם)‪.‬‬
‫‪ #‬אנשים רבים הנחשבים כסיעודיים‪ ,‬סובלים מעיוורון‪ ,‬אך לא מוגדרים ככאלה היות ועיוורונם‬
‫מהווה בעיה אחת מיני רבות וקשות עימם נאלצים אנשים אלה להתמודד‪.‬‬
‫‪ #‬מספר האנשים העיוורים בקרב האוכלוסייה הזקנה הינו כפול ממספרם של נושאי תעודת‬
‫העיוור על פי חוק‪.‬‬
‫‪ #‬אנשים עיוורים בקרב האוכלוסייה הערבית מהווים אוכלוסייה צרכנית של שירותים וזכויות –‬
‫משמעותית יותר מדומיהם באוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫‪ #‬התעוורותה של אישה‪ ,‬פוגעת קשה יותר בשגרת חיי המשפחה בהשוואה למצב בו אב‬
‫המשפחה‪/‬בן הזוג לוקה בעיוורון‪.‬‬
‫‪83‬‬
This work is supported by a grant from Myers-JDC-Brookdale Institute of
Gerontology and Human Development, and ESHEL - the Association for the
planning and development of services for the Aged in Israel
II
Professionals in the field of rehabilitation, as well as welfare and health system
employees, should be awere to the elderly blind self-perception of their health status,
their meaning and control over their lives, their degree of functional independence in daily
activities and their age, when evaluating these persons’ ability to cope and adapt to the
reality of a life with partial/full blindness in old age.
In addition, it is desirable to develop programs and intervention strategies designed for this
section of the population, in order to strengthen their feelings about the meaning and
control over their lives. It is expected that these feelings will contribute to raise their
subjective well-being and quality of life.
Finally, information programs for the general population should be developed at the public
level, focusing on the specific characteristics of the visually impaired and blind elderly
people and their unique daily needs.
Key words
Blind and visually impaired, elderly, Subjective well-being, quality of life, life
dimensions, functional-physical, social, psychological, environmental.
V
Associations between variables were examined with Pearson's or Spearman's correlation
coefficients according to scale structures. Differences among mean values of continuous
variables were tested using t-test and ANOVA. The relative contribution of the different
variables to the explanation of well-being and quality of life was examined by a
multivariate regression analysis. The data were analyzed with the statistical software SPSS,
PC version 20.0. Significance level was set at p < 0.05.
Findings
Five variables emerged as significant predictors of the participant's subjective well-being
and quality of life in order of their contribution: self-rated health, sense of meaning in life,
functional Independence in daily activities, sense of control over the environment, and the
age of the participant. The model explained high percentage (65.8%) of the variance of
well-being and quality of life.
It was also found that married participants had higher levels of Subjective well-being and
quality of life compared to those who did not live in this family framework. Contrast to
our expectations, social support was found to be of secondary importance in explaining
well-being and quality of life.
This findings suggest that the psychological-perceptual variables are the most significant
in determining levels of well-being and quality of life among elderly visually impaired and
blind people.
Conclusions
The psychological-perceptual variables’ (self-rated health, sense of meaning and control
over one’s life, and the level of functional independence and the age of the participant)
ability to explain the subjective well-being and quality of life of the visually impaired and
blind elderly, points to their centrality and importance in determining this population
quality of life.
These findings suggest that subjective variables of the individual's personalpsychological system (such as sense of meaning and control over life) affect his wellbeing and quality of life more than objective variables such as economic situation or level
of education.
IV
Abstract
Increased life expectancy and the ageing of the population, mainly due to accelerated
technological and medical developments in the last half century, have created a situation
where more elderly people are challenged by a variety of chronic and physical disabilities.
One of the most common disabilities in old age is severe vision impairment and/or
blindness, occurring as a result of significant damage to visual ability.
Despite the fact that vision impairment becomes more common with age, there are a
paucity of studies that focus on blindness among the elderly population. Of these, only
few studies are carried out with regard to well-being and quality of life.
In the present study, a unique, integrated model was built to explain the Subjective wellbeing and quality of life of community dwelling elderly people that are visually impaired
and blind. The model examines the associations between variables of four dimensions functional-physical, social, psychological and environmental - and the Subjective wellbeing and quality of life of elderly people with severe vision impairment / or blindness.
The main objective of this study is to assess the relative contribution of the variables in
explaining the well-being and quality of life of these people.
Method
One hundred twenty one visually impaired and blind people, aged 60 and over, from the
South, the center and the north of Israel, participated in the study. Personal face-to-face
interviews were conducted in social centers or in the participants' homes.
The research tools consisted of closed multiple-choice questions. The dependent variable
was the level of Subjective well-being and quality of life. The independent variables
included two sets of variables: a group of variables examining the model’s four dimensions
(functional-physical, social, psychological and environmental); and a group of sociodemographic variables (gender, age, country of origin, marital status, economic status, selfrated health, number of diseases, religious level and duration of blindness). The statistical
analysis included descriptive statistics (means, standard deviations, percentage, and range).
III
Ben-Gurion University of the Negev
Faculty of Health Sciences
Department of Public Health
M.A. Program in Gerontology
Subjective Well-Being and Quality of Life among
Visually Impaired and Blind Elderly People
Thesis for Master degree in Gerontology
By
Liran Rafaely
ID No. 031768666
This work was carried out under the supervision of Dr. Yaacov Bachner
31.12.2014
I