מחלת פרקינסון

Transcription

מחלת פרקינסון
‫מחלת פרקינסון‬
‫‪Parkinson’s Disease‬‬
‫הכינה‪ :‬רותם בלטר‬
‫קורס 'המוח המופלא'‬
‫מעלות ‪2011‬‬
‫מוח של חולה פרקינסון‬
‫אדם חולה‬
‫פרקינסון‬
‫אדם רגיל‬
‫הנוזל השחור‬
‫יציבה אופיינית לחולי פרקינסון‬
‫מהי מחלת פרקינסון?‬
‫מחלת פרקינסון או בעברית‪ -‬רטטת היא מחלה‬
‫ניוונית של מערכת העצבים‪ ,‬המתקדמת באיטיות‬
‫ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות‪,‬‬
‫המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין‪.‬‬
‫הסיבה למחסור בדופמין אינה ידועה‪ ,‬אך ידוע‬
‫שהיא כרוכה במוות של קבוצת תאי החומר‬
‫השחור‪ .‬המחלה נקראת על שמו של הרופא‬
‫האנגלי ג'יימס פרקינסון שגילה אותה‪.‬‬
‫גילויה‬
‫המחלה התגלתה ותועדה לראשונה ע"י הרופא‬
‫ג'יימס פרקינסון בשנת ‪.1817‬‬
‫גורמים‬
‫לא ברור מה גורם למחלת פרקינסון‪ ,‬וידוע שישנם גורמים גנטיים‬
‫שמשפיעים על התפתחות המחלה‪ .‬בקרב מיעוט מהחולים מעורבת‬
‫הרעלה של מתכות כמו מנגן‪ .‬גורם למחלת פרקינסון יכול להיות ליקוי‬
‫במנגנון הדטוקסיפיקציה של הכבד (מנגנון סילוק רעלים) ‪-‬חשיפה‬
‫של אנשים עם יכולת דטוקסיפיקציה ירודה לתרכובות המכילות גופרית‪,‬‬
‫תגרום להם להיות בסיכון גבוה יותר לנוירוטוקסינים שהם רעל שהורס את‬
‫תאי המוח ותאי מערכת העצבים‪ .‬חשיפה לאורך זמן של אנשים אלה‬
‫לנוירוטוקסינים‪ ,‬יכולה לגרום לנזק של מערכת העצבים‪ ,‬שבסופו של דבר‬
‫יתבטא כמחלה קלינית‪.‬‬
‫הנוירוטוקסינים יכולים לגרום לחוסר בנוירוטרנסמיטור‪ -‬דופמין הקשור‬
‫בתנועתיות ובשרירים‪ ,‬תופעה זו יכולה לגרום לפרקינסון‪ .‬החוסר נובע‬
‫מכך שבחומר השחור נהרסים הנוירונים הדופמינרגים המפרישים דופמין‬
‫והתוצאה היא חוסר בדופמין‪ ,‬המוביל לקושי בשליטה על השרירים‪.‬‬
‫גם הסם ‪ APTP‬שהוא נוירוטוקסין יכול לגרום לתופעות דמויות פרקינסון‬
‫מכיוון שהוא הורס את הנוירונים בחומר השחור‪.‬‬
‫גורמי סיכון‬
‫לאנשים בני מעל ל‪ 40‬הסיכון למחלה גבוה והסיכון‬
‫עולה עם הגיל‪.‬‬
‫לאנשים שיש להם עבר משפחתי של פרקינסון יש‬
‫גם סיכון גבוה לחלות‪.‬‬
‫סימפטומים‬
‫הסימפטומים הם‪:‬‬
‫• ב– ‪ 50-80%‬מהמקרים המחלה מתחילה ברעד של אחת מכפות הידיים‪.‬‬
‫• רעד מקסימלי במנוחה שפוחת בתנועה‪ ,‬כאשר בשינה אינו קיים‪.‬‬
‫• הרעד מוגבר על ידי מתח נפשי או עייפות‪.‬‬
‫האיברים המושפעים ביותר מהרעד בדרך כלל יהיו כפות הידיים‪ ,‬הזרועות והרגליים‪ .‬גם הלסתות‪ ,‬הלשון‪,‬‬
‫•‬
‫המצח והעפעפיים יכולים להיות מושפעים‪.‬‬
‫לחולים רבים במקום רעד יש נוקשות שרירית‪ ,‬שמתקדמת וגורמת לירידה בתנועתיות‪ ,‬שעלולים לכלול כאבי‬
‫•‬
‫שרירים‪ ,‬עייפות ונטייה ליפול קדימה‪.‬‬
‫• דיבור חלש‪ ,‬מונוטוני ומגמגם‪.‬‬
‫• ירידה במוטוריות ופגיעה בשליטה של שרירים דיסטליים המתבטאת בכתב זעיר‪ ,‬ועליה בקושי בביצוע‬
‫פעילויות של חיי יומיום‪.‬‬
‫‪ 50%‬סובלים מדמנציה‪ -‬שינויים באישיות או התנהגות‪ ,‬פגיעה ביכולת השכלית‪ ,‬דמנציה יכולה להוביל‬
‫•‬
‫לדיכאון וחרדה המביאים למחשבות התאבדות‪ ,‬הכחשה‪ ,‬היפוכונדריה ולבסוף הדמנציה יכולה לגרום לפגיעה‬
‫בדיבור‪ ,‬הבנה‪ ,‬תנועה‪ ,‬זיכרון לטווח קצר‪ ,‬יכולת זיהוי‪ ,‬זמן תגובה‪ ,‬אישיות ותפקוד‪.‬‬
‫סימנים של פגיעה בפעילות המערכת האוטונומית‪ ,‬שמתבטאים בסבוריאה‪ -‬דלקת עור כרונית הנגרמת על‬
‫•‬
‫ידי פעילות יתר של בלוטות החלב שבדרמיס‪.‬‬
‫• עצירות והיסוס בהטלת שתן‪.‬‬
‫• נפגעת היכולת לבצע תנועות מהירות עוקבות‪.‬‬
‫• ישנן רמות נמוכות של גלוטטיון‪ -‬נוגד חמצון‪.‬‬
‫• ישנן רמות גבוהות של ברזל‪.‬‬
‫סוגים‬
‫מחלת פרקינסון ראשונית‪ -‬מתחילה אחרי גיל ‪40‬‬
‫ושכיחותה עולה עם הגיל‪ .‬מתבטאת בחוסר של‬
‫המוליך העצבי דופמין באזורים הפגועים‪.‬‬
‫מחלת פרקינסון שניונית‪ -‬מתבטאת באובדן או‬
‫הפרעה בפעולת הדופמין בגרעיני הבסיס (בזליים)‬
‫עקב מחלות ניווניות נוירופתיות אחרות‪ ,‬סמים או‬
‫טוקסינים אקסוגניים‪ .‬הסיבה השכיחה ביותר‬
‫לפרקינסון שניוני היא סמים אנטי פסיכוטיים‬
‫החוסמים את הרצפטורים לדופמין‪.‬‬
‫טיפול‬
‫חלק מהתרופות מתבססות על כך שהן מחדירות לגוף את הדופמין באופן מלאכותי‪ ,‬והן יכולות להקל‬
‫על המחלה‪ .‬חסרונן הוא בתופעות לוואי שונות‪ ,‬כמו בחילה (בעיקר בתחילת הנטילה)‪ ,‬תנועות בלתי‬
‫רצוניות‪ ,‬בלבול או הזיות עקב מינון יתר‪.‬‬
‫סוג אחר של תרופות מעכבות את התפתחות המחלה‪ ,‬אם הן נלקחות בתחילת התפתחותה‪.‬‬
‫סוג נוסף הוא תרופות ממריצות את הנוירונים לשחרר דופמין‪ ,‬אך הן עלולות לגרום לבלבול‪ .‬ישנן‬
‫תרופות נוספות שמחליפות את הדופמין ומשחררות חומר הפועל באופן הדומה לו‪.‬‬
‫הקושי הגדול בטיפול על ידי תרופות הוא במציאת האיזון‪ .‬לחולה פרקינסון שאינו נוטל מספיק‬
‫תרופות יהיה קשה לנוע‪ ,‬אך במקרה של מינון גדול מדי‪ ,‬הוא יסבול מתנועות לא רצויות‪ .‬בנוסף‪ ,‬זמן‬
‫התגובה של הגוף לתרופות איננו קבוע‪ ,‬דבר שמקשה על קביעת מינון התרופות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ככל‬
‫שהמחלה מתקדמת יותר‪ ,‬התרופות מועילות פחות ופחות‪.‬‬
‫קיים טיפול ניתוחי באמצעות גירוי חשמלי של הגרעין הסובטלמי (ריכוז תאים הקשורים למערכת‬
‫היציבה והתנועה האוטומטית הנפגעות במחלה זו‪ ,‬הנמצא במעמקי המוח‪ ,).‬טיפול זה נחשב להליך‬
‫עם סיכויי הצלחה טובים‪ ,‬אם כי יש לו חסרונות‪ :‬הוא מתאים רק לכ‪ 10%-‬מהחולים ואינו מרפא את‬
‫המחלה אלא רק משפר את יכולת התנועה‪ .‬הניתוח מבוצע גם בישראל‪.‬‬
‫לאחרונה הוכח במחקר בינלאומי רחב היקף כי התרופה "אזילקט"‪ ,‬תרופת מקור ישראלית המטפלת‬
‫בתסמיני מחלת הפרקינסון‪ ,‬היא התרופה הראשונה והיחידה בעולם המצליחה גם להאט אצל חולי‬
‫פרקינסון את קצב הידרדרות המחלה ולעכב את התפתחותה‪.‬‬