תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל

Comments

Transcription

תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל
‫מדינת ישראל‬
‫הודעה לתקשורת‬
‫אתר‪www.cbs.gov.il :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫פקס‪02-6521340 :‬‬
‫_______________________________________________________________________________________________________________________‬
‫ירושלים‪ ,‬י"ב בניסן תשע"ה‬
‫‪ 1‬באפריל‪2015 ,‬‬
‫‪087/2015‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל‪2013-2010 :‬‬
‫‪Israel's Biotechnology Industry: 2010-2013‬‬
‫ביוטכנולוגיה היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזמים חיים (כמו גם בחלקי אורגניזמים‪ ,‬מוצרי אורגניזמים‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מודלים וכו') על מנת לפתח‪ ,‬לייצר ו‪/‬או לשנות חומרים חיים וחומרים שאינם חיים‪ ,‬לצורך ייצור של ידע‪ ,‬סחורות או שירותים‪.‬‬
‫‪ ‬הנתונים מצביעים על עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל‪ ,‬אך חלקה בפעילות‬
‫הכלכלית במשק הישראלי עדיין שולית‪.‬‬
‫‪ ‬בין השנים ‪ 2013-2010‬פעלו בישראל ‪ 276‬חברות ביוטכנולוגיה‪ 259 ,‬מהן נותרו פעילות בשנת ‪.2013‬‬
‫הביוטכנולוגיה הנה "טכנולוגיה מפציעה" (‪ )Emerging technology‬המתאפיינת במספר רב של חברות‬
‫קטנות‪ ,‬לאורך כל השנים כ ‪ 75%-‬מהחברות העסיקו פחות מ‪ 20-‬משרות שכיר בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מאפיין נוסף של טכנולוגיה מפציעה הוא שיעורי צמיחה משמעותיים‪ ,‬מספר משרות השכיר בחברות אלו גדל‬
‫ב‪ ,17%-‬מ ‪ 5,381-‬משרות שכיר בשנת ‪ 2010‬ל‪ 6,293-‬משרות שכיר בשנת ‪ .2013‬לשם השוואה‪ ,‬בתקופה זו‬
‫מספר משרות השכיר במגזר העסקי כולו צמח ב ‪.10%-‬‬
‫‪ ‬פדיון חברות הביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬עמד על ‪ 2.9‬מיליארד ש"ח‪ ,‬גידול של כ‪ 10%-‬לעומת שנת ‪.2010‬‬
‫לאורך השנים ‪ 2013-2010‬היווה היצוא כ‪ 80%-‬מפדיון החברות‪.‬‬
‫‪ ‬חברות רב לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית‬
‫לתהליכי הייצור שלהן‪ .‬כ ‪ 6%-‬ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬היו במרכזי מו"פ בהם‬
‫שלמו את השכר הגבוה ביותר (‪ 240‬אלף ‪ ₪‬למשרת שכיר)‪.‬‬
‫‪ ‬עיקר פעילות הביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת ב'בריאות האדם והחי'‪ .‬כ‪ 72%-‬ממשרות השכיר ו‪80%-‬‬
‫מהפדיון מרוכזים בחברות שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ל'בריאות האדם והחי'‪.‬‬
‫‪ ‬השכר השנתי למשרת שכיר במרכזי מו"פ גבוה ב‪ 35%-‬מזה שבחברות ישראליות ועומד על ‪ 240‬אלפי ש"ח‪.‬‬
‫‪ ‬לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה העניק בשנת ‪ 2013‬מענקי מו"פ בסך ‪ 101‬מיליוני ש"ח לחברות‬
‫הביוטכנולוגיה‪ 74% .‬מתוך מענקים אלו ניתנו לחברות קטנות (עד ‪ 50‬משרות שכיר)‪.‬‬
‫‪ 43% ‬מחברות הביוטכנולוגיה פועלות במחוז מרכז (ללא מחוז תל אביב)‪ .‬מיקומן של ‪ 46%‬מהחברות נמצא‬
‫בערים‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬נס ציונה ורחובות‪.‬‬
‫‪ ‬כ‪ 1.5%-‬מסך הפטנטים הביוטכנולוגיים העולמי נרשמו על ידי גורמים מישראל‪ .‬נתון זה ממוקם את ישראל‬
‫במקום ה‪ 14-‬מבין מדינות ה‪ , OECD-‬בדומה למדינות כגון דנמרק‪ ,‬אוסטרליה וספרד‪.‬‬
‫לוחות‬
‫‪A Framework for Biotechnology Statistics – OECD 1‬‬
‫כתבו אביתר קירשברג וניסן יהודה‪ ,‬אגף עסקים‪-‬כלכלה‬
‫לקבלת הסברים ניתן לפנות אל יחידת הדוברות בטל' ‪02-6527845‬‬
‫בהודעה זו מובאים נתונים על חברות ביוטכנולוגיה במגזר העסקי בשנים ‪.2013-2010‬‬
‫ביוטכנולוגיה היא שם כולל לטכנולוגיה המנצלת תהליכים ביולוגיים לצורך ייצור מוצרים שונים בתחומי התעשייה‪ ,‬החקלאות‬
‫והרפואה‪ .‬פריצות הדרך המשמעותיות והתקדמות המדע בעשורים האחרונים מבטיחים תקופה חדשה בביוטכנולוגיה בתחומים‬
‫רבים ומגווני ם כגן תעשיות המזון‪ ,‬רפואה מוכוונת אישית‪ ,‬טיפול בפסולת ועוד המהווים פוטנציאל צמיחה משמעותי למשק‪.‬‬
‫אוכלוסיית חברות הביוטכנולוגיה המוצגת כאן מורכבת מחברות אשר פעילותן מתאימה להגדרת ה‪ OECD-‬בלבד‪ .‬מקורות‬
‫המידע לפעילות החברות מושתתים בעיקרם על סקר ביוטכנולוגיה ‪ ,2010‬מרשם העסקים בלמ"ס‪ ,‬נתוני ‪IVC Research‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ Center‬ועל מקורות וסקרים שונים בלמ"ס ובאינטרנט‪.‬‬
‫לאוכלוסייה זו צורפו נתונים שונים ממקורות מנהליים המדווחים לביטוח לאומי ולשלטונות מע"מ‪ ,‬נתונים כגון‪ :‬פדיון‪ ,‬שכר ברוטו‪,‬‬
‫משרות שכיר‪ ,‬אזור גאוגרפי ועוד‪.‬‬
‫פעילות ביוטכנולוגי ה בישראל‬
‫הנתונים מצביעים על עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל אך חלקה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי‬
‫עדיין שולית‪.‬‬
‫פדיון (חייב במע"מ)‬
‫סך הפדיון של חברות הביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬עמד על ‪ 2.9‬מיליארד ש"ח‪ ,‬גידול של כ‪ 10%-‬לעומת שנת ‪ .2010‬סך הפדיון‬
‫הגבוה ביותר נרשם בשנת ‪ 2012‬כ‪ 6%-‬יותר משנת ‪ .2013‬לאורך השנים ‪ 2013-2010‬כ‪ 80%-‬מפדיון החברות מקורו ביצוא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בשנת ‪ ,2013‬חברות שבהן ‪ 150‬משרות שכיר ומעלה ייצאו בשיעור גבוה יותר (‪ 88%‬מהפדיון)‪ .‬גם שאר החברות ייצאו‬
‫בשיעור גבוה (‪ )72%‬ביחס לחברות דומות במשק‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ IVC Research Center‬הנו מרכז מחקר שעוקב אחר תעשיית ההייטק בישראל ומנתח אותה‪.‬‬
‫‪ 3‬כאומדן ליצוא השתמשנו בפדיון פטור ממע"מ (ראו הגדרות והסברים) ‪.‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪2‬‬
‫כ‪ 80%-‬מהפדיון התרכז בחברות גדולות (‪ 50‬משרות שכיר ומעלה)‪ .‬ואולם בין השנים ‪ 2013-2010‬השתנה חלקן היחסי של‬
‫קבוצות הגודל השונות בעיקר כתוצאה מהתפתחותן של חברות וממעבר בין קבוצות הגודל‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪2‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הפדיון למשרת שכיר עמד על ‪ 458‬אלפי ש"ח‪ .‬בלוח א מופיעים נתוני פדיון למשרת שכיר לפי קבוצות גודל‬
‫(משרות שכיר)‪ .‬ניתן לראות כי הפדיון למשרת שכיר גדל ככל שהחברה גדלה אם כי לא בקו ישר‪.‬‬
‫לוח א ‪ -‬פדיון למשרת שכיר לפי קבוצת גודל‬
‫אלפי ש"ח‬
‫קבוצת גודל‬
‫(משרות שכיר)‬
‫סך הכל‬
‫‪458‬‬
‫‪19-1‬‬
‫‪49-20‬‬
‫‪249-50‬‬
‫‪+251‬‬
‫‪238‬‬
‫‪303‬‬
‫‪601‬‬
‫‪516‬‬
‫‪2013‬‬
‫ממוצע רב‪-‬שנתי‬
‫)‪(2013-2010‬‬
‫‪473‬‬
‫‪285‬‬
‫‪245‬‬
‫‪647‬‬
‫‪534‬‬
‫משרות שכיר‬
‫בשנת ‪ 2013‬פעלו במשק ‪ 259‬חברות בתחום הביוטכנולוגיה‪ ,‬ובהן ‪ 6.3‬אלפי משרות שכיר (לפי נתוני ביטוח לאומי)‪ .‬זוהי עלייה‬
‫של ‪ 17%‬לעומת ‪ 2010‬שבה היו ‪ 5.4‬אלף משרות שכיר‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪3‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪3‬‬
‫עיקר החברות בתעשיית הביוטכנולוגיה הן חברות קטנות‪ ,‬לאורך השנים כ‪ 77%-‬מהחברות העסיקו פחות מ‪ 20-‬משרות שכיר‬
‫בחברה (לוח ‪ .)1‬אולם חלקן של חברות הביוטכנולוגיה הקטנות בתעסוקה גבוה בהשוואה לענפי התעשייה‪ .‬לדוגמה חברות‬
‫ביוטכנולוגיה שבהן עד ‪ 100‬משרות שכיר היוו בשנת ‪ 2013‬כ‪ 50%-‬מסך התעסוקה בחברות מסוג זה‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬בענפי‬
‫התעשייה‪ ,‬הכרייה והחציבה (סיווג ‪.)2011‬‬
‫לנתוני תרשים ‪4‬‬
‫הוצאות שכר ושכר למשרת שכיר‬
‫בין הש נים ‪ 2013-2010‬גדלו סך הוצאות השכר ב ‪ 27%-‬מ ‪ 980.4-‬מיליוני ש"ח ב ‪ 2010-‬ל ‪ 1,250.0-‬מיליוני ש"ח ב ‪2013-‬‬
‫(תרשים ‪ .)5‬השכר בחברות הביוטכנולוגיה הגדולות (‪ 150‬משרות שכיר ומעלה) גדל בין השנים ‪ 2013-2012‬ב‪, 52%-‬‬
‫לעומת ‪ 13%‬בלבד בחברות שבהן פחות מ ‪ 150-‬משרות שכיר‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪5‬‬
‫עליית השכר בשיעור הגבוה מהעלייה במספר משרות השכיר הובילה לעלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר‪ .‬בתרשים ‪6‬‬
‫ניתן לראות עלייה מתונה בשכר למשרת שכיר (‪ )10%‬בין השנים ‪ ,2013-2010‬בניכויי מדד המחירים לצרכן עלה השכר‬
‫הראלי ב‪ 3%-‬בלבד בתקופה זו‪.‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪4‬‬
‫לנתוני תרשים ‪6‬‬
‫בעלות ( ישראלית וזרה) ומרכזי מו"פ של חברות רב ‪-‬לאומיות‬
‫חברות ומשקיעים זרים מזהים פוטנציאל במשק הישראלי בדגש על חברות עתירות טכנולוגיה‪ .‬גופים זרים אלו מקימים ו\או‬
‫רוכשים חברות בישראל הכוללות גם מרכזי מו"פ של חברות בין‪-‬לאומיות המתמקדים בפעילות מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬פעלו ‪ 39‬חברות בבעלות זרה מתוכן ‪ 13‬מרכזי מו"פ (לוח ב)‪ .‬בחברות אלו מרוכזות כ‪ 44%-‬ממשרות השכיר וכ‪59%-‬‬
‫מהפדיון‪ .‬השכר למשרת שכיר בחברות זרות גבוה ב‪ 26%-‬מזה שבחברות ישראליות‪.‬‬
‫חברות רב לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית לתהליכי הייצור‬
‫שלהן‪ .‬כ‪ 6%-‬ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬היו במרכזי מו"פ בהם שלמו את השכר הגבוה ביותר (‪240‬‬
‫אלף ‪ ₪‬למשרת שכיר)‪ .‬נוכחותן של חברות רב לאומיות בתעשייה‪ ,‬בדגש על מרכזי מו"פ מעיד כי התעשייה הישראלית מרכזת‬
‫ידע ויכולות המאפשרים לה להתפתח ולעמוד בתחרות הבינלאומית‪.‬‬
‫לוח ב ‪ -‬נתונים נבחרים לשנת ‪ ,2013‬לפי סוג בעלות‬
‫בעלות‬
‫סך הכל‬
‫ישראלית‬
‫זרה‬
‫מזה‪ :‬מרכזי מו"פ‬
‫מספר‬
‫חברות‬
‫‪259‬‬
‫‪220‬‬
‫‪39‬‬
‫‪13‬‬
‫פדיון‬
‫מענק מהמדען‬
‫הראשי‬
‫שכר למשרת שכיר‬
‫משרות שכיר‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪199‬‬
‫‪178‬‬
‫‪224‬‬
‫‪240‬‬
‫מספרים מוחלטים‬
‫‪6,293‬‬
‫‪3,496‬‬
‫‪2,796‬‬
‫‪353‬‬
‫מיליוני ש"ח‬
‫‪101‬‬
‫‪2,884‬‬
‫‪61‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1,695‬‬
‫‪19‬‬
‫‪111‬‬
‫יישומי הביוטכנולוגיה‬
‫יישום ביוטכנולוגי הוא השימוש עבורו מיועדים הטכנולוגיה והמוצרים שאותם פיתחו או ייצרו החברות‪ .‬עיקר הפעילות של‬
‫חברות ביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת 'בבריאות האדם והחי'‪ ,‬כ‪ 72%-‬ממשרות השכיר ו‪ 80%-‬מהפדיון מרוכזים בחברות‬
‫שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ליישום 'בבריאות האדם והחי'‪ 4 .‬כ ‪ 18%-‬ממשרות השכיר מרוכזים בביוטכנולוגיה החקלאית‬
‫והשאר ביישומים אחרים‪ .‬באופן דומה מתחלקים משרות השכיר והפדיון (לוח ג)‪.‬‬
‫‪ 4‬איחוד שלושה יישומים‪' :‬בריאות האדם ‪ -‬מולקולות גדולות'‪' ,‬בריאות האדם ‪ -‬ריפויים אחרים' ובריאות וטרינרית‪ .‬להגדרות ראה הגדרות‬
‫והסברים‪.‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪5‬‬
‫לוח ג ‪ -‬נתונים נבחרים לשנת ‪ ,2013‬לפי יישום‬
‫יישום‬
‫סך הכל‬
‫בריאות אדם וחי‬
‫ביוטכנולוגיה חקלאית‬
‫איכות הסביבה‬
‫אחר‬
‫מספר‬
‫חברות‬
‫פדיון‬
‫‪259‬‬
‫‪210‬‬
‫‪28‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2,884‬‬
‫‪2,333‬‬
‫‪196‬‬
‫‪35‬‬
‫‪320‬‬
‫מענק מהמדען‬
‫הראשי‬
‫שכר למשרת‬
‫שכיר‬
‫משרות שכיר‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪199‬‬
‫‪207‬‬
‫‪179‬‬
‫‪139‬‬
‫‪214‬‬
‫מספרים מוחלטים‬
‫‪6,293‬‬
‫‪4,558‬‬
‫‪1,151‬‬
‫‪296‬‬
‫‪288‬‬
‫מיליוני ש"ח‬
‫‪101‬‬
‫‪96‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫השכר למשרת שכיר אינו אחיד בין התחומים‪ ,‬הוא משתנה גם בין סוגי הבעלות השונים‪ ,‬כפי שניתן לראות בלוח ב‪ .‬לוח ד‬
‫מתאר את השכר למשרת שכיר והפדיון למשרת שכיר לפי יישום ובעלות‪ .‬השכר הגבוה ביותר למשרת שכיר נרשם במרכזי‬
‫מו"פ העוסקים במו"פ ביוטכנולוגי 'בבריאות האדם והחי' (‪ 240‬אלפי ש"ח)‪ .‬הפדיון הגבוה ביותר למשרת שכיר נרשם דווקא‬
‫בחברות בבעלות ישראלית אשר פעילותן מיועדת ליישום 'אחר' (‪ 1,112‬אלפי ש"ח)‪.‬‬
‫לוח ד ‪ -‬פדיון ושכר למשרת שכיר לפי יישום ביוטכנולוגי ובעלות‪2013 ,‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫יישום ביוטכנולוגי‬
‫סך הכל‬
‫בעלות‬
‫ישראלית‬
‫זרה‬
‫מרכזי מו"פ‬
‫ביוטכנולוגיה‬
‫חקלאית‬
‫בריאות אדם וחי‬
‫אחר‬
‫איכות הסביבה‬
‫פדיון‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫שכר‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫פדיון‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫שכר‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫פדיון‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫שכר‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫פדיון‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫שכר‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫פדיון‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫שכר‬
‫למשרת‬
‫שכיר‬
‫‪340‬‬
‫‪648‬‬
‫‪314‬‬
‫‪178‬‬
‫‪222‬‬
‫‪240‬‬
‫‪309‬‬
‫‪807‬‬
‫‪314‬‬
‫‪182‬‬
‫‪231‬‬
‫‪240‬‬
‫‪195‬‬
‫‪147‬‬
‫‪-‬‬
‫‪163‬‬
‫‪194‬‬
‫‪-‬‬
‫‪117‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪139‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪1,112‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪214‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫עיקר הגידול בפעילות הביוטכנולוגיה היה ב'בריאות האדם והחי'‪ .‬בין השנים ‪ 2013-2010‬גדל הפדיון ביישום זה ב‪- 20%-‬‬
‫תרומה של ‪ 150%‬לגידול בכלל הפדיון‪ ,‬ואילו בשאר היישומים חלה ירידה בפדיון (תרשים ‪.)7‬‬
‫בניגוד לפדיון‪ ,‬סך משרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה גדלו בכל אחת מהשנים הרלוונטיות‪ .‬גם במקרה זה עיקר המשרות‬
‫התווספו ליישום 'בריאות האדם והחי' (‪ 71%‬מסך הגידול הכולל במשרות)‪ 23% ,‬מגידול זה התווספו 'לביוטכנולוגיה חקלאית'‬
‫(ראה לוחות ‪.)4-1‬‬
‫לנתוני תרשים ‪7‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪6‬‬
‫מימון ציבורי לפעילות מו"פ ביוטכנולוגי (מענקי המדען הראשי במשרד הכלכלה)‬
‫המדען הראשי במשרד הכלכלה הוא הזרוע הביצועית העיקרית של הממשלה בכל הנוגע למימון ישיר של מו"פ מסחרי‬
‫בחברות עסקיות‪ .‬הנתונים המתקבלים מהמדען הראשי מאפשרים לקבל תמונה של המענקים שחולקו בתקופה זו לחברות‬
‫ביוטכנולוגיה לביצוע מו"פ מסחרי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬חלה ירידה במענקי המו"פ שקיבלו חברות ביוטכנולוגיה‪ ,‬והן קיבלו מענקים בשווי ‪ 101‬מיליון ש"ח‪ .‬בתרשים ‪8‬‬
‫ניתן לראות כיצד התחלקו מענקים אלו לפי גודל חברה‪ ,‬מיקום גאוגרפי ויישום ביוטכנולוגי‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪8‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪7‬‬
‫דמוגרפיה של חברות ביוטכנולוגיה‬
‫פתיחות וסגירות של עסקים‬
‫בלוח ה ניתן לראות את מספר החברות לפי שנת הפתיחה ושרידותן משנת ‪ 2010‬ועד לשנת ‪ .2013‬עבור חברות שנפתחו לפני‬
‫שנת ‪ 2010‬קיימי ם נתונים רק על חברות שפעלו בשנת ‪ .2010‬אין מידע על חברות שפעלו ונסגרו לפני ‪ .2010‬במהלך השנים‬
‫‪ 2013-2010‬נפתחו ‪ 48‬חברות ביוטכנולוגיה חדשות ונסגרו כ‪.17-‬‬
‫לוח ה‪ -.‬חברות לפי שנת פתיחה ושנת פעילות‪2013-2010 ,‬‬
‫מספר החברות‬
‫שנת פעילות‬
‫סך הכל‬
‫שנת פתיחה‬
‫עד ‪2000‬‬
‫‪2005-2001‬‬
‫‪2009-2006‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪252‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪265‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪258‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪259‬‬
‫‪87‬‬
‫‪65‬‬
‫‪76‬‬
‫‪24‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪87‬‬
‫‪65‬‬
‫‪76‬‬
‫‪24‬‬
‫‪13‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪86‬‬
‫‪59‬‬
‫‪76‬‬
‫‪22‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪85‬‬
‫‪58‬‬
‫‪74‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫חלוקה גאוגרפית‬
‫בלוח ו ניתן לראות ש ‪ 43%-‬מהחברות פועלות במחוז מרכז וכ ‪ 15%-‬פועלות במחוז ירושלים‪ .‬במחוזות‪ :‬מרכז‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‬
‫וירושלים יותר מ‪ 80%-‬מיישומיהן הביוטכנולוגיים של החברות הם בריאות אדם וחי‪ .‬מיקומן של ‪ 46%‬מהחברות נמצא בערים‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬נס ציונה ורחובות‪.‬‬
‫לוח ו‪ - .‬חברות לפי יישום ומחוז‪2013 ,‬‬
‫צפון‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫תל אביב‬
‫דרום‬
‫יישום ביוטכנולוגי‬
‫ירושלים‬
‫סך הכל‬
‫‪38‬‬
‫‪33‬‬
‫‪20‬‬
‫‪112‬‬
‫‪39‬‬
‫‪17‬‬
‫בריאות אדם וחי‬
‫ביוטכנולוגיה חקלאית‬
‫איכות הסביבה ואחר‬
‫‪33‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪93‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪32‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫פעילות ביוטכנולוגיה לפי ענף כלכלי‬
‫בתרשים ‪ 9‬ניתן לראות כי בשנת ‪ 82% ,2013‬מהחברות התרכזו בענף המחקר והפיתוח במדעי הטבע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪19%‬‬
‫בלבד מהפדיון מקורו בענף זה ו‪ 77%-‬מקורו בענף התרופות‪ .‬על פי רוב חברות בענף מחקר ופיתוח עוסקות במחקר שטרם‬
‫הבשיל‪ ,‬ולכן הפדיון בחברות אלו נמוך‪ .‬לעומתן החברות הגדולות מתרכזות בענף התרופות‪ .‬רוב משרות השכיר בחברות‬
‫הביוטכנולוגיה התחלקו בין ענף מחקר ופיתוח (‪ )42%‬וענף התרופות (‪.)42%‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪8‬‬
‫לנתוני תרשים ‪9‬‬
‫השוואה בי ן ‪-‬לאומית‬
‫נתוני ההשוואה הבין‪-‬לאומית מבוססים על אינדיקטורים עיקריים לביוטכנולוגיה של ארגון ה‪ 5.OECD-‬האינדיקטורים המעודכנים‬
‫אחת לשנה על ידי המדינות החברות‪ ,‬מופקים בעיקר באמצעות סקרי ביוטכנולוגיה‪ .‬תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל עומדת‬
‫במרכז מדינות ה‪ OECD-‬ובשורה אחת עם מדינות דומות כגון אירלנד‪ ,‬דנמרק‪ ,‬בלגיה ופינלנד‪.‬‬
‫בתרשים ‪ 10‬מצוין מספר החברות בכל מדינה בשנת ‪( 2012‬או השנה האחרונה הרלוונטית) ושיעור החברות שייעודן הוא‬
‫ביוטכנולוגיה ‪ .)dedicated biotechnology firm( 6‬במדינת ישראל נמצא השיעור הגבוה ביותר של חברות ביוטכנולוגיה‬
‫ייעודיות‪ ,‬כתוצאה מריבוי חברות הזנק קטנות‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫הנתונים האחרונים עבור ישראל הם לשנת ‪.2010‬‬
‫חברות שיותר מ ‪ 75%-‬מהוצאות המו"פ שלהן מיועדות למו"פ ביוטכנולוגי‪.‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪9‬‬
‫מדד השוואתי נוסף הוא חלקן של המדינות בפטנטים שנרשמו תחת האמנה הבין‪-‬לאומית )‪.(Patent Cooperation Treaty‬‬
‫הפטנטים הנרשמים על ידי גורמים במדינת ישראל מהווים ‪ 1.5%‬מסך הפטנטים שנרשמים בעולם בתחום הביוטכנולוגיה‪.‬‬
‫שיעור זה מעמיד את מדינת ישראל בקו אחד עם מדינות כגון דנמרק‪ ,‬בלגיה ושבדיה‪.‬‬
‫לנתוני תרשים ‪11‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪10‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫בסקרי ביוטכנולוגיה (‪ )2010 ,2002‬ניתן היה להפיק ולעבד נתונים רבים‪ .‬השאלון כלל מגוון נושאים כגון‪ :‬תחומי פעילות‬
‫ביוטכנולוגית‪ ,‬חסמים לפעילות‪ ,‬הוצאות מו"פ והמקורות למימונם‪ ,‬פטנטים‪ ,‬מבנה התעסוקה ועוד‪ .‬בפרסום זה המידע מוגבל‬
‫מאחר ומקורו בנתונים מנהליים בהם קיים פירוט חלקי בלבד‪ .‬לכן נדרש היה לסווג ולאפיין את החברות על סמך נתונים‬
‫ממקורות שונים‪.‬‬
‫בשלב הראשון גובשה אוכלוסייה בת ‪ 276‬חברות שפעלו לאורך השנים ‪ 2013-2010‬והתאימו להגדרת ארגון ה‪OECD7-‬‬
‫(באוכלוסייה ז ו ישנן חברות שפעלו לאורך כל השנים או חלקן)‪ .‬על סמך תיאור החברות ופעילותה ממקורות השונים נבחנה‬
‫התאמתן לאוכלוסייה‪.‬‬
‫להלן חלוקת המקורות מהן נבנתה האוכלוסייה‪:‬‬
‫‪ 218 .1‬חברות הופיעו בסקר ביוטכנולוגיה ‪ 2010‬בו נתונים על כל המאפיינים הרלוונטיים‪ .‬קבוצה זו מהווה את החלק‬
‫הארי של החברות בפרסום זה‪.‬‬
‫‪ 58 .2‬חברות ממקורות שונים וביניהם‪ :‬נתוני ‪ , IVC‬מרשם העסקים‪ ,‬המדען הראשי במשרד הכלכלה ומרחבי הרשת‪.‬‬
‫בשלב השני לאחר שנבחרו החברות ונאסף המידע הרלוונטי נקבעו לגבי כל חברה שלושה סיווגים שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬היישום הביוטכנולוגי העיקרי שבו פועלת החברה‪.‬‬
‫‪ .2‬התחום הביוטכנולוגי העיקרי שבו פועלת החברה‪.‬‬
‫‪ .3‬האם עיקר פעילותה של החברה הוא מו"פ‪ .‬כלומר מעל ‪ 75%‬מהוצאות המו"פ שלה הוא לטובת מו"פ ביוטכנולוגי‪.‬‬
‫החברות סווגו לשבעה תחומי ביוטכנולוגיה ‪ ,‬כפי שסווגו בסקר ביוטכנולוגיה ‪ ,2010‬וכללו‪ ,DNA\RNA :‬מולקולות וחלבונים‪,‬‬
‫הנדסת תאים ותרביות רקמה‪ ,‬טכניקות של תהליך ביוטכנולוגי‪ ,‬ביואינפורמטיקה‪ ,‬גנים ווקטורים של ‪ ,RNA‬ננו‪-‬ביוטכנולוגיה‬
‫(להגדרות ראה שאלון בפרסום ‪.)8 1537‬‬
‫מספר היישומים הביוטכנולוגיים המוצגים בפרסום זה ירד מתשעה יישומים שהופיעו בסקר לארבעה יישומים‪:‬‬
‫שני יישומי בריאות האדם ובריא ות וטרינרית אוחדו‪ ,‬שני יישומי הביוטכנולוגיה החקלאית אוחדו לאחד‪ .‬שאר היישומים נותרו‬
‫ללא שינוי (להגדרות ראה שאלון)‪.‬‬
‫חברות שעיקר פעילותן הוא ביוטכנולוגיה הן חברות ששיעור הוצאות המו"פ שלהן עבור ביוטכנולוגיה הוא מעל ‪ 75%‬מסך‬
‫הוצאות המו"פ שלהן‪ .‬בסקר ביוטכנולוגיה ‪ 2010‬ניתן היה לקבל מספרים מדויקים לגבי הוצאות המו"פ אך בפרסום זה לא פנינו‬
‫לחברות במסגרת סקר ולכן נקבע עבור כל חברה על פי המידע מהמקורות הנ"ל וסיווגן הכלכלי בלמ"ס‪.‬‬
‫בנתונים נמצא פער בין מספר חברות הביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2010‬על פי הסקר (‪ )233‬לבין מספר החברות שנמצאו בפרסום זה‬
‫(‪ ) 251‬זאת כתוצאה מכך שמסגרת סקר ביוטכנולוגיה גם היא נבררה מתוך עשרות אלפי החברות הפועלות במשק הישראלי‬
‫כיוון שאין מידע מקדים סדור על אוכלוסייה זו‪ .‬מכיוון שכך חברות קטנות מאוד שלא היה מידע לגביהן בשנת ‪ 2011‬לא נכללו‬
‫בסקר ואילו בשנת ‪ 2014‬לאחר שפ עלו מספר שנים ניתן היה לזהותן ולכלול אותן באוכלוסייה‪ .‬יש לציין כי מדובר בחברות‬
‫קטנות מאד (מספר משרות שכיר חד ספרתי – ראה לוח ט)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ביוטכנולוגיה היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזמים חיים (כמו גם בחלקי אורגניזמים‪ ,‬מוצרי אורגניזמים‪ ,‬מודלים וכו') על מנת לפתח‪ ,‬לייצר ו‪/‬או לשנות חומרים‬
‫חיים וחומרים שאינם חיים‪ ,‬לצורך ייצור של ידע‪ ,‬סחורות או שירותים (הגדרת ארגון ה‪.)OECD-‬‬
‫‪8‬‬
‫למ"ס‪ ,‬סקר חברות ביוטכנולוגיה בישראל ‪ ,2010‬פרסום מס' ‪ , 1537‬ירושלים‪ ,‬תשע"ד ‪. 2014‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪11‬‬
‫לוח ט‪ - .‬חברות שהשתתפו בסקר ביוטכנולוגיה ‪2010‬‬
‫לפי קבוצת גודל‪2013-2010 ,‬‬
‫שנה‬
‫‪2010‬‬
‫האם השתתפו בסקר‬
‫ביוטכנולוגיה ‪?2010‬‬
‫קבוצת גודל‬
‫לא‬
‫כן‬
‫סך הכל‬
‫‪34‬‬
‫‪218‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪28‬‬
‫‪91‬‬
‫‪6-10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪36‬‬
‫‪11-15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16-19‬‬
‫‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20-49‬‬
‫‪2‬‬
‫‪33‬‬
‫‪50-149‬‬
‫‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪150-249‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪251+‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סביר להניח שגם במקרה של חברות שפעלו בשנת ‪ 2013‬ישנן חברות קטנות שאינן נכללו בבסיס הפרסום ויתגלו בעתיד‪.‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪12‬‬
‫מונחים‪ ,‬הגדרות והסברים‬
‫עסקים פעי לים‬
‫יחידת עסק הוגדרה כפעילה בשנת הפעילות הקלנדרית אם נרשמה עבורה פעילות חיובית בחודש אחד לפחות באותה שנה‪.‬‬
‫פעילות חיובית יכולה להירשם בפדיון חיובי או בתשומות חיוביות או משרות שכיר‪.‬‬
‫משרות שכיר‬
‫מספר משרות השכיר של עובדים (קבועים וארעיים) כולל את כמות משרות העובדים שעבדו באותה שנה קלנדרית לפחות יום‬
‫אחד (או נעדרו זמנית בתשלום עקב מחלה‪ ,‬חופשה‪ ,‬מילואים וכו')‪ ,‬המופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או מוסדות‪.‬‬
‫אם אדם עובד כשכיר בכמה מקומות עבודה‪ ,‬יהיה מספר משרות השכיר שלו כמספר מקומות העבודה שבהם הוא עובד‪.‬‬
‫פדיון‬
‫מקור נתוני הפדיון בפרסום זה הוא שלטונות מע"מ והוא כולל שלושה סוגים אפשריים של פדיון‪:‬‬
‫פדיון חייב במע"מ ‪ -‬פדיון הנובע ממכירת מוצרים וממתן שירותים בארץ (למעט פדיון בשיעור מס ‪ ,)0%‬וכן ממכירת נכסים‬
‫קבועים של החברה‪ .‬הפדיון כולל את כל המסים העקיפים החלים על המוצרים והשירותים‪ ,‬אך אינו כולל את המע"מ עצמו‪.‬‬
‫פדיון בשיעור מע"מ אפס ‪ -‬פדיון הנובע בעיקר מיצוא סחורות ושירותים‪ ,‬ממכירת פירות וירקות טריים‪ ,‬וממתן שירותים‬
‫לתיירים מחו"ל (שהוא למעשה יצוא שירותים)‪ ,‬שיעור המס עליו הוא אפס‪.‬‬
‫פדיון הפטור ממע"מ ‪ -‬פדיון הנובע מעסקאות שלגביהן אין העוסק זכאי להחזר מע"מ על התשומות; למשל מכירת יהלומים‬
‫בתוך ענף המסחר‪ ,‬השכרת נכס למגורים‪ ,‬מכירת טובין ומתן שירותים לצריכה באילת (פרט למכירת כלי רכב ומוצרים בני‬
‫קיימה)‪.‬‬
‫שכר שנתי ממוצע למשרת שכיר‬
‫כל התשלומים ברוטו ששולמו לכל משרות השכיר בשנת הפעילות‪ ,‬כולל שכר יסוד‪ ,‬תוספות יוקר‪ ,‬תוספות ותק‪ ,‬הפרשים בעבור‬
‫תקופות קודמות‪ ,‬מקדמות‪ ,‬תשלומים עבור שעות נוספות‪ ,‬פרמיות‪ ,‬תגמולים‪ ,‬מענקים ותוספות למיניהם (שוטפים או חד ‪-‬‬
‫פעמיים‪ ,‬כגון כוננויות‪ ,‬תורנויות‪ ,‬משכורת "חודש ‪ ,"13‬קצובת נסיעה‪ ,‬קצובת הבראה‪ ,‬גמול השכלה‪ ,‬גמול השתלמות ותשלומים‬
‫עבור אחזקת רכב)‪ .‬השכר ברוטו אינו כולל הוצאות עבודה נוספות וסכומים שהמעסיק משלם לקרנות (כגון קרנות פנסיה או‬
‫ביטוח עבור שכירים)‪ ,‬למס מעסיקים וכד'‪ .‬השכר ברוטו לשנה מחולק בממוצע השנתי של משרות השכיר לכל מעסיק‪.‬‬
‫פתיחות וסגירות של עסקים‬
‫פתיחת עסק מוגדר ת בשנת הפעילות בה חל תאריך הרישום של פתיחת העסק במע"מ‪ .‬באופן דומה‪ ,‬סגירת עסק מוגדרת‬
‫בשנת הפעילות בה חל תאריך הרישום של סיום פעילות העסק במע"מ כלומר אין לחברה המשך דווח על פעילות (שכר‪ ,‬פדיון‪,‬‬
‫משרות ועוד)‪.‬‬
‫טכנולוגיה מפציעה ( ‪)Emerging technology‬‬
‫טכנולוגיה מפציעה במהותה היא טכנולוגיה חדשה שיישומיה טרם הבשילו במלואם והשימוש בהם אינו נפוץ או שטרם מיצו את‬
‫הפוטנציאל הגלום בה‪ .‬אולם במקרים ספציפיים כאשר טכנולוגיה נפוצה מתפתחת באופן מהיר מאוד ניתן להגדיר את יישומיה‬
‫החדשים כטכנולוגיה מפציעה‪ .‬לעיתים מוגדרת טכנולוגיה מפציעה באמצעות המטרה שהיא מיועדת להשיג (למשל החיפוש‬
‫אחר מקורות אנרגיה נקייה חדשים) ולאו דווקא המאפיינים של תחום מדעי‪/‬טכנולוגי מסוים‪.‬‬
‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬
‫‪13‬‬
‫ענף כלכלי‬
.92011 ‫ הענפים הכלכליים המוצגים בפרסום הם על פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה‬.‫הפעילות העיקרית המבוצעת בעסק‬
‫בעלות זרה‬
.‫ מהון המניות שלה‬50% ‫ בשיעור העולה על‬,)‫חברה ישראלית המוחזקת ע"י תושב חו"ל (חברות או אנשים פרטיים‬
‫יישומי ביוטכנולוגיה‬
‫יישום ביוטכנולוגי‬
Description
Human health – large molecule
therapeutics and monoclonal antibodies
produced using rDNA technology.
Human health – other therapeutics,
artificial substrates, diagnostics and drug
delivery technology etc.
‫בריאות האדם והחי‬
Veterinary health – all health
applications for animals.
GM agricultural biotechnology – new
varieties of genetically modified (GM)
plants, animals and micro-organisms for
use in agriculture, aquaculture, and
silviculture.
Non-GM agricultural biotechnology –
New varieties of non-GM plants, animals,
and micro-organisms for use in
agriculture, aquaculture, silviculture, bio
pest control and diagnostics developed
using biotechnology techniques (DNA
markers, tissue culture, etc.)
‫ביוטכנולוגיה חקלאית‬
Environment – diagnostics, soil
bioremediation, treatment of water, air,
and industrial effluents using microorganisms, clean production processes.
‫איכות הסביבה‬
Natural resource extraction –
applications for mining, petroleum/energy
extraction, etc.
Industrial processing – bioreactors to
produce new products (chemicals, food,
ethanol, plastics, etc.), biotechnologies to
transform inputs (bioleaching, biopulping,
etc.)
‫אחר‬
Non-specific applications – research
tools etc.
.‫ המחבר‬:‫ ירושלים‬.80 '‫ פרסום טכני מס‬.2011 ‫ הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה‬.)2011( ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
14
9
01/04/2015 2013-2010 ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל‬