קובי אזולאי - מדידה והערכה במשטרת ישראל

‫מדידה והערכה במשטרת ישראל‬
‫דרכי המדידה המשטרתיות מאמצע שנות ה ‪ 09-‬ועד היום‬
‫קובי אזולאי‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר פנחס יחזקאלי‬
‫דצמבר ‪4902‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמודים‬
‫מבוא ‪..................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫תחילת שנות התשעים – ניתוח נתונים סטטיסטיים‪......................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ – 0001-0001‬יעדים ומדדים – שיטור לפי יעדים‪........................‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 0000-4996‬קומפסטט‪..........................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכנת מנה"ל ‪....................................................4996-4990‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ – 4909-4900‬מערכת מצפ"ן‪.................................................‬‬
‫‪09‬‬
‫‪ – 4904‬מערכת מפנה ‪ -‬מערכת פיקוד וניהול‪............................‬‬
‫‪04‬‬
‫סיכום ומסקנות ‪....................................................................‬‬
‫‪02‬‬
‫מקורות מידע‪.......................................................................‬‬
‫‪01‬‬
‫מבוא‬
‫בעשרים שנים האחרונות גובר השימוש בכלי הערכה ומדידה בארגונים ובחברות‬
‫ובכלל זה במשטרה‪ .‬מטרת העבודה לסקור את השינויים הללו‪ ,‬מאז ועד היום;‬
‫לבחון את שיטות המדידה השונות שהוכנסו למשטרה‪ ,‬המאפיינים שלהן‪ ,‬ובאיזו‬
‫מידה השיטות היו אפקטיביות‪ .‬כמו כן ‪ ,‬ברצוני להבין מה גרם להחלפת שיטות‬
‫המדידה וההערכה ומהי משמעות שינויים אלה‪.‬‬
‫השימוש בכלי הערכה ומדידה מטרתו לאפשר לחברות להתמודד בתנאי השוק‬
‫החופשי התחרותיים‪ .‬חברות הרוצות להצליח בתחרות אל מול חברות אחרות‬
‫חייבות לבדוק את עצמן באופן שוטף‪ .‬בדיקה זו נעשית באמצעות הצבת יעדים‬
‫הניתנים לכימות ומדידה ובחינה של עמידה או אי עמידה ביעדים הללו‪.‬‬
‫החברות בוחנות את עצמן בתחומים שונים ומכמתות את הנתונים למדדים‬
‫מדויקים המאפשרים הצבת מטרות‪ ,‬תיאום ציפיות וקביעת מדיניות ודרכי פעולה‪.‬‬
‫המדידה נעשית באופן עקבי ויכולה להתייחס לתחומים שונים כגון‪ :‬זמן הפעילות‪,‬‬
‫איכות הפעילות‪ ,‬יעילות‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬עלות‪ ,‬תכנון אל מול ביצוע ושביעות רצון‪.‬‬
‫המדידה יכולה לכלול גם השוואות והשפעות הדדיות בין משתנים‪ ,‬כגון‪ :‬השפעה‬
‫של מועד המדידה‪ ,‬השפעת פעילות מקבילה ‪ ,‬השפעת שינויים שהוכנסו בארגון‬
‫וכד'‪...‬‬
‫המדידה והערכה בארגונים יכולה לשקף התייחסות לטווח קצר או טווח ארוך של‬
‫זמן‪.‬‬
‫תהליכי מדידה והערכה יעילים בארגונים וחברות הם תהליכי בהם המדידה‬
‫מכוונת לשיפור היעדים שהוגדרו לפעילות‪ .‬מדידת יתר שאינה משרתת את‬
‫היעדים תיצור עומס על המערכת ותהיה מיותרת‪ .‬מדידה יעילה תבחן מספר‬
‫מדדים המתייחסים לאותו היעד ותיצור שקלול של התוצאות‪ ,‬תוך ראייה רחבה‬
‫של גורמים והשפעות‪.‬‬
‫השינויים המהירים החלים בעולם הגלובלי מחייבים ארגונים וחברות לגמישות‬
‫בקביעת יעדים מצד אחד‪ ,‬ולגמישות בקביעת דרכי הערכה וקביעת מדדים ‪ ,‬מצד‬
‫שני‪.‬‬
‫הדיוק בתהליכי הערכה ומדידה משמעותי מאוד‪ ,‬היות והתוצאות קובעות את‬
‫דרכי הפעולה של הארגון‪ .‬שימוש בנתונים לא מהימנים‪ ,‬נתונים חלקיים או פירוש‬
‫לא נכון של הנתונים עלול לפגוע בתוצאות המדידה ולגרום לארגון לקבל החלטות‬
‫על דרכי פעולה שגויות‪.‬‬
‫שיטות המדידה במשטרת ישראל משנות התשעים ועד היום‬
‫תחילת שנות ה ‪ :09-‬ניתוח נתונים סטטיסטיים‬
‫עד אמצע שנות התשעים השתמשה משטרת ישראל בניתוח נתונים סטטיסטיים‬
‫ממערכות משטרתיות‪ .‬ניתוח הנתונים נעשה באופן לא ממוחשב‪ ,‬המשטרה‬
‫התבססה על נתונים ממערכות חקירה והתבססה על הנתונים המוזנים במערכת‬
‫כגון‪ :‬כמות תיקי החקירה לפי סוגי עבירות‪ ,‬כמות עצורים‪ ,‬כמות חשודים‪ ,‬אחוז‬
‫הגילוי בתיקים וכדומה‪ .‬הבדיקות היו על פי חתך של אזורים וחתך של מין וגיל‪.‬‬
‫המדדים נבחנו בהשוואה לנתוני החודש בשנה הקודמת‪ ,‬וכן נבחנו נתונים‬
‫מצטברים מתחילת השנה בהשוואה לשנה קודמת‪ .‬כימות העבירות שם דגש על‬
‫סוגי עבירות הפע"ר‪ ,‬עבירות הרכוש‪ ,‬עבירות סמים ועבירות מסוג שוד‪ .‬שיטה זו‬
‫שמה דגש על הנושא הכמותי – כמות העבירות‪ ,‬כמות המעצרים‪ ,‬כמות התיקים‬
‫הגלויים וכד'‪..‬‬
‫שיטה זו לא נתנה למפקדים תמונת מצב מהימנה על מנת לקבל החלטות‪ .‬השיטה‬
‫לא אפשרה לבחון את מידת האפקטיביות של הטיפול בעבירות‪ ,‬היות והתמקדה‬
‫רק בהיבט הכמותי ולא בהיבט האיכותי‪ .‬כמו כן‪ ,‬השיטה הייתה מוגבלת‬
‫באפשרות ליצור חתכים והשוואות‪ ,‬כך שניתוח הנתונים לא היה מספיק מעמיק‬
‫ולא נתן תמונת מצב נכונה למפקדים‪.‬‬
‫‪ :0001-0001‬יעדים ומדדים (שיטור לפי יעדים)‬
‫בין השנים ‪ 0001-0001‬הוחלט במשטרת ישראל על אסטרטגיה של עבודה‬
‫בשיטת "יעדים ומדדים" ככלי ניהול שמקנה את היכולת לבצע בקרת איכות ולשפר‬
‫את היעד המרכזי של מתן שירות טוב יותר לאזרחים‪.‬‬
‫מטרת המעבר לשימוש בשיטת "יעדים ומדדים" הייתה יצירת מערכת שתאפשר‬
‫ניהול איכותי יותר אשר מדגיש את הצורך בקביעת יעדים ומטרות כבסיס אשר‬
‫מקדם ומוביל לשיטור איכותי ויעיל למען הציבור‪.‬‬
‫בשיטת יעדים ומדדים הייתה התייחסות דיפרנציאלית לרמת התחנה‪ .‬כל תחנה‬
‫קבעה יעדים בהתאם לצרכים שעלו מהשטח‪ .‬בתהליך קבלת ההחלטות ניתן דגש‬
‫לדיווחי שוטרים מהשטח ולצרכים שעלו מהציבור‪.‬‬
‫כל תחנה קבעה דרכי התמודדות עם הפשיעה מתוך תפיסה ריאלית ועל בסיס‬
‫ניתוח של אילוצים מול צרכים‪ .‬שיטה זו אפשרה לתחנות לבחור באופן מודע את‬
‫התחומים בהם תתמקד פעילותם‪ ,‬ואפשרה להן לתכנן פעילות יעילה ואפקטיבית‬
‫הכוללת את כל משרדי התחנה וכלל הגורמים בקהילה לצורך מקסום היכולות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הקצינים המובילים בכל תחנה קבעו יעדים על בסיס ניתוח נתונים כמו‬
‫תלונות אזרחים‪ ,‬סקרים‪ ,‬נתונים סטטיסטיים‪ ,‬בקרות‪ ,‬וכן על בסיס ניתוח נתונים‬
‫מגורמים חיצוניים כמו בכירים ברשות המקומית‪ ,‬ארגונים בקהילה‪ ,‬תקשורת‬
‫מקומית וסקרים שנערכו בקרב האוכלוסייה המקומית‪ .‬היעדים שנבחרו תאמו את‬
‫היעדים הראשיים שהציב המפכ"ל למשטרה‪ .‬הקצינים המובילים בתחנות בחנו‬
‫את נקודות החוזק והחולשה בכל תחום‪ ,‬על בסיס הנתונים שעמדו לרשותם‪.‬‬
‫מתוך הניתוח קבעו את היעדים‪ ,‬וקבעו מדדים לעמידה ביעדים‪.‬‬
‫לאחר קביעת היעדים נערכה עבודת תכנון לאמצעים להשגתם‪ .‬בתכנון זה נלקחו‬
‫בחשבון כל היכולות הקהילתיות והמשטרתיות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה בין הצוותים‬
‫והמשרדים השונים בתחנה‪ .‬שיתוף הקהילה אפשר פעילות יזומה למניעת פשיעה‬
‫הכוללת‪ ,‬תכנון ושילוב מתנדבים‪ ,‬שילוב תקשורת מקומית‪ ,‬ושימוש בטכנולוגיות‬
‫כמו התקנת מצלמות במקומות המועדים לפשיעה ‪.‬‬
‫השילוב של גורמי קהילה ושוטרים בתכנון הפעילות יצר מחויבות ועורר את‬
‫המוטיבציה והמחויבות בקרב כל הנוגעים בדבר להשגת היעדים‪.‬‬
‫במהלך הפעילות‪ ,‬המרחב היה מסייע באמצעות עריכת משוב ביניים ואיתור‬
‫הצרכים העולים מהשטח‪ ,‬במקרים שקיים קושי בהשגת היעדים‪.‬‬
‫העבודה על פי שיטת יעדים ומדדים קידמה את התייעלות עבודת המשטרה‪.‬‬
‫שיטת יעדים ומדדים יצרה מנגנון ופלטפורמה אשר אפשרה וקידמה ביצוע‬
‫הערכות מצב מסודרות מבוססות נתונים‪ ,‬דבר שאפשר את ניהול הטיפול‬
‫בפשיעה בגישה מערכתית‪ ,‬ומתן שירות טוב יותר לאזרחים‪.‬‬
‫שיטת יעדים ומדדים נתנה ביטוי לחיזוק כוחם של השוטרים הקהילתיים בשילוב‬
‫הציבור ומוסדות הקהילה בלחימה בפשיעה‪ ,‬לצד המשטרה‪.‬‬
‫העבודה המתוכננת אפשרה שילוב ומקסום היכולות האזרחיות והמשטרתיות‪ ,‬וכן‬
‫הובילה לקביעת סדרי עדיפויות ותכנון עבודה ויצירת איזונים בהתאם לצרכים‬
‫ולאילוצים‪ ,‬ובהתאם למשאבים הנתונים‪.‬‬
‫המשטרה עברה לעבודה מתוכננת על פי יעדים ומדדים‪ .‬היעדים נגזרו מתוך צרכי‬
‫השטח ובהלימה ליעדים הראשיים של המשטרה שהוביל המפכ"ל‪ .‬לכל יעד‬
‫נקבעו מדדים מתאימים‪ ,‬הניתנים לכימות‪ ,‬אשר ניתבו את העשייה לרמה‬
‫אופרטיבית ומעשית‪ .‬מעקב שוטף אחר עמידה במדדים אפשרה למפקדים‬
‫לעקוב אחר הביצוע ומידת ההתקדמות‪.‬‬
‫‪ :0000-4996‬קומפסטט‬
‫בין השנים ‪ 0000-4996‬הוכנסה לשימוש במשטרה שיטת מדידה חדשה‬
‫שנקראה קומפסטט‪ .‬השיטה הייתה מבוססת על חלק קטן משיטת ניהול שהייתה‬
‫נהוגה במשטרת ניו‪-‬יורק‪ .‬במערכת הניהול קומפסטט הוכנסה לשימוש מערכת‬
‫ממוחשבת לאיסוף מידע וניתוח המידע‪.‬‬
‫מערכת המידע קומפסטט באה לנתח מידע סטטיסטי‪ ,‬המחולק ל ‪ 06‬פרקים‪,‬‬
‫בניתוח מספרי וגרפי על פי תחומי העיסוק המשטרתיים‪ .‬כן היה למערכת את‬
‫היכולת לבצע מיפוי גיאוגרפי בהם‪ ,‬לזהות מוקדי פעילות‪ ,‬מידע על פשיעה‬
‫ותאונות דרכים‪ ,‬ניתוח של אזורים סטטיסטיים על פי פילוח עבירות‪ ,‬מידע פרטני‪,‬‬
‫וכן מיפוי של הישובים מעל ‪ 4,999‬איש וניתוח העבירות שלהם‪.‬‬
‫מערכת המידע קומפסטט ביצעה השוואות בשלוש רמות‪ :‬השוואת חודש נוכחי‬
‫מול חודש מקביל אשתקד‪ ,‬וחודש נוכחי מול ממוצע של ‪ 3‬חודשים אחרונים‪.‬‬
‫מערכת זו הותקנה ושודרגה במהלך השנים‪ ,‬על מנת לענות על צרכי המפקדים‬
‫ועל מנת לתת למפקדים תמונת מצב מהימנה ככל האפשר של נתוני הפשיעה‪.‬‬
‫אלו היוו בסיס לקביעת יעדים בעלי אופי כמותי‪.‬‬
‫תוכנת מנה"ל‪4996-4990 :‬‬
‫תוכנת מנה"ל (מדידה‪ ,‬ניהול והערכה למפקד) שהוכנסה לשימוש במשטרה‬
‫בשנת ‪ .4996‬התוכנה נועדה להוות כלי ניהול יעיל ואפקטיבי בידי המפקדים‬
‫למיקוד העבודה ולביצוע הערכה ארגונית אוביקטיבית‪.‬‬
‫תוכנת המנה"ל בחנה באופן אינטראקטיבי את תפוקת המפקדים ביחס ליעדים‬
‫שקיבלו בתחילת השנה‪ ,‬יעדים שנקבעו ברמה הארצית – יעדים זהים לכל‬
‫התחנות למעט מחוז ש"י‪ ,‬מרחב דוד ונתב"ג‪.‬‬
‫תוכנת המנה"ל הגדירה בפני כל מפקד יעדים ברורים כמותיים‪ ,‬בחנה את‬
‫התפוקה ביעדים אלה‪ ,‬והעמידה יעדים שהוגדרו בזמן מוגדר‪ ,‬דבר שאפשר ביצוע‬
‫הערכה אובייקטיבית‪ .‬מפקדים שלא עמדו ביעדים שהוצבו להם נקראו לדיון‪,‬‬
‫ונדרשו להסביר את התוצאות‪.‬‬
‫היעדים שהוגדרו היו זהים לכל התחנות‪ ,‬ללא יכולת לבטא דיפרנציאליות‪ .‬תוכנת‬
‫המנה"ל לא אפשרה השוואה בין תחנות‪ .‬הציון נבחן רק ביחס לשינוי באותה‬
‫תחנה‪.‬‬
‫שיטה זו של הערכה ומדידה‪ ,‬למרות כוונותיה הטובות‪ ,‬זכתה לביקורת "מבחינת‬
‫המפקדים‪ .‬העבירות שהוגדרו בתוכנה קיבלו עדיפות ברורה‪ ,‬וכך החלו השוטרים‬
‫לעבוד על פי יעדיה‪ ,‬גם על חשבון צרכי הרחוב והתושבים‪ .‬לקראת סוף השנה‬
‫התמקדו שוטרי התחנות בעיקר בעבירות שבהן חסרו למפקדים "תוצאות"‪ .‬יותר‬
‫מכך ‪ ,‬גם במקרים שבהם עמדו המפקדים במטרות היה לכך מחיר‪ :‬כדי להימנע‬
‫מרף גבוה יותר בשנה הבאה‪ ,‬כאשר מפקדים הגיעו לתוצאה הרצויה באחד‬
‫היעדים‪ ,‬הם הפסיקו את פעילותם בעבירות מסוג זה‪.‬‬
‫כפי שהגדיר זאת אחד הקצינים‪ ,‬שצוטט בעיתון הארץ‪" :‬תוכנת מנה"ל הורידה‬
‫כמעט את כולם מהפסים‪ .‬כמעט בכל תחנה יש התעסקות בנתונים‪ ,‬בניסיון לפצח‬
‫את השיטה שתיתן להם ניקוד גבוה יותר‪ .‬ברגע שהמפכ"ל הפך את התוכנה‬
‫הזאת לפקטור מרכזי בהערכת תפקודם של שוטרים‪ ,‬כל המערכת נמצאת‬
‫בסחרור‪ ,‬שבינו לבין תפקידי ויעדי המשטרה אין שום קשר‪.".‬‬
‫דוגמה למצב בעייתי זה ניתן לראות בהדחת מפקד תחנת משטרה בקרית מלאכי‬
‫וקצין נוסף‪ ,‬לאחר שהואשמו ב"שיפוץ" נתוני הפשיעה בעיר כדי להציג הצלחות‬
‫בתוכנת מנה"ל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬פוגלמן שי‪",‬מי מנהל את משטרת ישראל? תכירו את המנה"ל ‪ ,‬תחקיר" ‪ ,‬הארץ ‪.0.1.4909 ,‬‬
‫‪ :4909-4900‬מערכת מצפ"ן‬
‫מערכת מצפ"ן היא מערכת המהווה הרחבה של המערכת הקודמת תוכנת‬
‫המנה"ל‪.‬‬
‫מדד מצפ"ן הוא מדד הבוחן את דרגת צפיפות פשיעה לכל אלף נפש – מדד‬
‫צפיפות פשיעה נקודתי‪ .‬מדד זה הוא מדד מהימן‪ ,‬שכן הוא מבטל את ההטיה‬
‫הנגזרת מתוך פערים בגודל האוכלוסייה‪ .‬מאפיין זה הופך את מדד המצפ"ן –‬
‫שיעור הפשיעה לכל ‪ 0,999‬נפש‪ ,‬למדד המאפשר השוואה בין תחנות‪ ,‬בהן גודל‬
‫האוכלוסייה שונה‪ ,‬השוואה רב שנתית (כאשר גודל האוכלוסייה משתנה)‬
‫והשוואה לנתונים ממדינות אחרות‪ ,‬כמו מדינות ה‪.OECD -‬‬
‫מדד המצפ"ן המתייחס לשיעור הפשיעה‪ ,‬משקף את "נקודת החיכוך" הגדולה‬
‫ביותר מול האזרח‪ ,‬שכן‪ ,‬הורדת שיעור הפשיעה משפר את תחושת הביטחון‬
‫האישי‪.‬‬
‫מדד המצפ"ן התייחס באופן דיפרנציאלי לרמת התחנות‪ .‬המדד משתנה ודינאמי‬
‫באופן המשקף את מידת היעילות והאפקטיביות של עבודת התחנות‪ ,‬מתוך הבנה‬
‫ששיפור ועמידה ביעדים ברמת התחנות יביא לשיפור בהשגת היעדים ברמה‬
‫הארצית‪.‬‬
‫קביעת יעדים במערכת המצפ"ן נגזרה לעיתים מתוך הצרכים המקומיים‪ ,‬אך לרוב‬
‫שיקפה את יעדי משטרת ישראל‪.‬‬
‫מערכת מצפ"ן היוותה כלי לקביעת יעדים ו‪/‬או לקביעת דירוג היעדים לפי‬
‫חשיבותם‪ ,‬וכן שימשה ככלי הערכה לרמת הביצוע והיעילות של התחנות‪.‬‬
‫מדד המצפ"ן‪ ,‬על אף שהיה יותר מהימן ואפשר השוואה בין תחנות‪ ,‬התמקד‬
‫במדידת רמת הפשיעה ביחס למספר התושבים‪ ,‬ללא יכולת להתחשב במאפיינים‬
‫ייחודיים של האוכלוסייה‪ ,‬ללא התחשבות ברמת הדיווח המאפיינת את‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬וללא התייחסות להיקף המשאבים העומדים לרשות התחנה‪.‬‬
‫נתונים אלה אינם משתקפים במדד המצפ"ן ועלולים היו לפגוע בניתוח התוצאות‪.‬‬
‫‪" :4904‬מפנה" – "מערכת פיקוד וניהול"‬
‫בשנת ‪ 4904‬הוכנסה לשימוש במשטרה מערכת מדידה ממוחשבת חדשה –‬
‫מערכת מפנה‪ .‬המערכת מאפשרת מדידה של תחנות המשטרה ויחידות‬
‫המשטרה לפי יעדי המשטרה‪ .‬תחומי המדידה הראשיים המופיעים במערכת‬
‫מפנה נקבעו על בסיס המטרה הראשית שהציב מפכ"ל המשטרה הנכנס‪ ,‬והיא‬
‫העלאת אמון הציבור במשטרה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הכרה כי אמון הציבור במשטרה‬
‫ובמוסדות אכיפת החוק הוא תנאי הכרחי בשמירת הדמוקרטיה בישראל‪.‬‬
‫במערכת מפנה צומצם מספר המדדים הנבדקים‪ .‬המערכת מתמקדת בשלושה‬
‫ענפי מדידה מרכזיים‪:‬‬
‫‪ ‬חיזוק ההרתעה ע"י הגברת היעילות בלחימה בפשיעה ובתאונות הדרכים‪.‬‬
‫‪ ‬העלאת רמת השירות לאזרח‪.‬‬
‫‪ ‬העצמת השוטרים והגברת הזדהותם עם המשטרה ‪.‬‬
‫מערכת המפנה אשר שמה דגש על העלאת אמון הציבור במשטרה נותנת משקל‬
‫גבוה של כ‪ 29% -‬לתחום ההרתעה ולתחום מתן שירות חוץ ‪ ,‬ונותנת משקל נמוך‬
‫יותר של כ‪ 49% -‬לענף המדידה של שירות הפנים‪.‬‬
‫הנתונים במערכת מפנה מתעדכנים בתדירות גבוהה‪ .‬חלקם מתעדכנים ברמה‬
‫היומיומית‪ .‬במערכת מפנה‪ ,‬בדומה לשתי המערכות הקודמות – מערכת המנה"ל‬
‫ומערכת מצפן‪ ,‬ניתן ציון לתפוקה ולרמת הפעילות של יחידות המשטרה ביחס‬
‫ליעדים שהוצבו להם בתחומים שונים‪.‬‬
‫מערכת מפנה אמורה לספק למפקדים כלים ניהוליים‪ ,‬על מנת שיוכלו לוודא‬
‫ולפעול לקידום המימוש של יעדי המשטרה‪.‬‬
‫מערכת מפנה מתבססת על נתונים רבים‪ ,‬ומשתנים מגוונים בדירוג המדדים‪ .‬היא‬
‫מבצעת עיבודים סטטיסטיים שונים המאפשרים קבלת מדדים מדויקים יותר‬
‫ומהימנים יותר‪.‬‬
‫בתחום ההרתעה קיימת התייחסות לאחוז כתבי האישום מכלל התיקים‪ ,‬מעצרי‬
‫תום הליכים ‪ ,‬מדד הגילויים ‪ ,‬כתבי אישום בעבירות המשפיעות מסך העבירות‬
‫המשפיעות‪ ,‬תאונות דרכים חמורות ואכיפה של עבירות בריונות‪.‬‬
‫בתחום שירות הפנים הייתה התייחסות לתחום התפטרויות‪ ,‬היעדרות בגין‬
‫מחלה‪ ,‬מימוש ימי ח"ש‪ ,‬פגרות חוב‪ ,‬שביעות רצון של השוטרים וכושר‪.‬‬
‫בתחום שירות החוץ נבחנים מדדים של סקר השירות (מש"ל וניידות)‪ ,‬תלונות‬
‫הציבור‪ ,‬משמעת – שימוש בכוח‪ ,‬אי הגעת ניידת‪ ,‬איחורים לאירועי תגובה‬
‫ומיל"ה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫מזה כעשרים שנה משטרת ישראל עושה שימוש בכלי מדידה והערכה לצורך‬
‫התייעלות ושיפור תהליכי העבודה‪ .‬כלי ההערכה שימשו במהלך השנים הן‬
‫לקביעת יעדים והן למדידה והערכת ההישגים‪.‬‬
‫במהלך השנים ניתן לראות כי כלי הערכה התחלפו בתדירות גבוהה בניסיון לשפר‬
‫את שיטות המדידה‪ .‬ניתן לראות כי שיטות המדידה שהיו בעבר שיטות מדידה‬
‫לא ממוחשבות‪ ,‬המבוססות על נתונים פנים משטרתיים‪ ,‬הפכו לשיטות מדידה‬
‫ממוחשבות הקולטות ומעבדות נתונים סטטיסטיים באופן אוטומטי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן לראות כי במהלך השנים‪ ,‬בסיס הנתונים עליו נשענת המשטרה‬
‫ליצירת הערכה וקביעת היעדים התרחב‪ .‬בשנות התשעים‪ ,‬בסיס הנתונים היה‬
‫מוגבל בהיקפו ונשען בעיקר על מקורות פנים משטרתיים‪ .‬בשנים ‪,0001-0001‬‬
‫בשיטת יעדים ומדדים‪ ,‬התרחב בסיס הנתונים והמשטרה הסתמכה גם על נתונים‬
‫שהגיעו מהקהילה ליצירת הערכה ומדידה וקביעת יעדים‪ .‬משנת ‪ ,0000‬עם‬
‫הכנסת מערכות ממוחשבות כמו קומפסטט ‪ ,‬תוכנת מנה"ל‪ ,‬מצפ"ן ומערכת‬
‫מפנה‪ ,‬המסוגלות לבצע ניתוחים ועיבודים סטטיסטיים על נתונים‪ ,‬הורחב בסיס‬
‫הנתונים במידה משמעותית‪ ,‬והמדידה התבססה על מגוון גדול של נתונים‪.‬‬
‫התקדמות נוספת בדרכי המדידה וההערכה ניתן לראות באיכות המדדים‬
‫הנבחנים‪ .‬אם בעבר השתמשו בנתונים מוחלטים‪ ,‬כיום נעשה שימוש גם בנתונים‬
‫יחסיים הניתנים להשוואה כמו השימוש במצפ"ן – הבוחן את שיעור הפשיעה לכל‬
‫‪ 0,999‬נפש‪ ,‬נתון המאפשר השוואה אל מול תחנות אחרות בארץ ובחו"ל‪,‬‬
‫ומאפשר השוואה ביחס לנתונים משנים קודמות‪.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬אם בעבר‪ ,‬בתחילת שנות התשעים‪ ,‬השוואת הנתונים הייתה מוגבלת‬
‫לנתוני החודש בשנה קודמת‪ ,‬הרי שכיום קיימת התייחסות לנתונים בראייה תלת‬
‫שנתית‪ ,‬המאפשרת התייחסות לנתונים לטווח יותר ארוך של שנים‪.‬‬
‫שיפור נוסף שניתן לראות בשנים האחרונות בדרכי ההערכה והמדידה הוא‬
‫בעדכון היומיומי הדינאמי הקיים בחלק מהנתונים‪.‬‬
‫אין ספק כי ההתבססות על מדדים ונתונים כבסיס לקביעת יעדים ומטרות וכבסיס‬
‫לניהול משאבים וקביעת סדרי עדיפויות בעבודה הוביל‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לשיפור‬
‫האפקטיביות והיעילות בעבודת המשטרה‪ .‬מערכות המדידה הקנו למפקדים כלי‬
‫לראיית על רחבה על תופעות פשיעה ומוקדי הפשיעה ואפשרו להם לקבל‬
‫החלטות באופן מושכל‪ ,‬מבוסס נתונים‪ ,‬ולא מתוך התבססות על תחושות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מערכות המדידה סיפקו למפקדים הבכירים נתונים לצורך הערכה ובחינה של‬
‫תפקוד התחנות והמפקדים הכפופים להם‪ ,‬אל מול עמידה ביעדים והשגת‬
‫המטרות‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬הלחץ המוטל על המפקדים לעמוד ביעדים הרבים‪ ,‬והערכה המתמדת של‬
‫המפקדים על פי העמידה ביעדים הכמותיים‪ ,‬פגעה לעיתים בתהליך קבלת‬
‫ההחלטות‪ .‬המדידה הפכה במקרים רבים לחזות הכל‪ ,‬למטרה במקום לאמצעי‪,‬‬
‫ותהליך זה גרם לעיתים לקביעת יעדים שיהיו ברי הישג‪ ,‬במקום קביעת יעדים‬
‫בהתאם לצרכי השטח‪ .‬כן גרמה השיטה לעיתים להשקעת משאבים בתחומים‬
‫שיביאו להשגת היעדים שנקבעו מראש‪ ,‬במקום להתמקד בתחומים הנדרשים על‬
‫פי התנאים הדינאמיים בשטח‪ ,‬ולפי צרכי הציבור המשתנים‪.‬‬
‫צמרת המשטרה צריכה לתת למפקדים את התחושה כי כלי ההערכה הם אמצעי‬
‫ונועדו לשרת אותם במתן תמונת מצב‪ ,‬על פיה נקבעות תוכניות העבודה ונגזרים‬
‫יעדים ומטרות‪.‬‬
‫חשוב שכלי זה לא ישמש ככלי בלעדי בהערכת המפקדים בשטח‪ .‬כלי הערכה‬
‫ומדידה צריכים להוביל לשיח עקבי פתוח לגבי הנתונים‪ ,‬שיח נקי מביקורת וללא‬
‫לחץ‪ .‬שיח מקדם מבוסס נתונים‪ ,‬המתמקד בצרכים ובדרכים יצירתיות להשגת‬
‫היעדים יכול לקדם את עבודת המפקדים בשטח ויאפשר להם להיות אוטונומיים‪,‬‬
‫יצירתיים ו"לחשוב מחוץ לקופסה" ביחס להתמודדות עם הפשיעה ולמתן שירות‬
‫לציבור‪.‬‬
‫על אף השיפור הנצפה בהפחתת הפשיעה בעקבות השימוש בכלי הערכה‪ ,‬לא‬
‫נראה כי קיים שיפור משמעותי באמון הציבור במשטרה ובחיזוק תחושת הביטחון‪.‬‬
‫נראה כי לא די בהפחתת הפשיעה ובשיפור השירות לציבור על מנת לשפר את‬
‫עמדות הציבור כלפי המשטרה‪ ,‬שכן‪ ,‬עמדות אלה נובעות מתחושת ההתרסה‬
‫הקיימת בציבור הישראלי כלפי מוסדות הציבור בכלל‪ ,‬וכלפי המשטרה ומוסדות‬
‫אכיפת החוק בפרט‪ .2‬לשינוי גישה זו של התרסה ולחיזוק האמון‪ ,‬יש לפעול‬
‫בדרכים יצירתיות נוסף על החתירה להפחתת הפשיעה‪.‬‬
‫עבודה משותפת עם הציבור ושיתוף הקהילה בהגדרת הצרכים והיעדים ובלחימה‬
‫משותפת בפשיעה‪ ,‬עשויים לתרום לשינוי משמעותי יותר בעמדות הציבור כלפי‬
‫המשטרה‪ ,‬ולהביא לחיזוק האמון במשטרה ולחיזוק תחושת הביטחון ‪.‬‬
‫‪ 2‬זרחין תומר‪" ,‬אמון הציבור במשטרה ‪ -‬מהנמוכים במערב"‪ ,‬הארץ‪.0.00.4900 ,‬‬
‫מקורות מידע‬
‫זרחין תומר‪" ,‬אמון הציבור במשטרה ‪ -‬מהנמוכים במערב"‪ ,‬הארץ‪.0.00.4900 ,‬‬
‫פוגלמן שי‪",‬מי מנהל את משטרת ישראל? תכירו את המנה"ל ‪ ,‬תחקיר" ‪ ,‬הארץ‬
‫‪.0.1.4909 ,‬‬
‫ניצב משנה ד"ר רגב בשורה ‪ ,‬נגר גיא "סרגל המדידה"‪ ,‬בטחון הפנים ‪ ,‬גליון ‪4‬‬
‫‪ ,‬נובמבר ‪ , 4904‬ע"מ ‪.29-20‬‬
‫ניצב דני חן ‪ ,‬ראש אגף תכנון ‪" ,‬מפנה ‪ -‬מערכת מדידה חדשה למשטרת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫"מצפ"ן מדד צפיפות פשיעה נקודתי" ‪ ,‬הצגה לספ"כ ארצי ‪ ,‬מחקר וסטטיסטיקה‪,‬‬
‫דצמבר ‪.4990‬‬
‫היחידה לשיטור קהילתי ‪" ,‬יעדים ומדדים ביחידות משטרת ישראל ‪ :‬כנס‬
‫מפקדים בנושא "העבודה לפי יעדים ומדדים ‪ ," 0.6.0001‬ספטמבר ‪.0001‬‬
‫מדדי מנה"ל ‪ ,‬מחקר אסטרטגי וסטטיסטיקה‪ ,‬דצמבר ‪.4995‬‬
‫"מערכת מנה"ל מדידה‪ ,‬ניהול ‪ ,‬הערכה למפקד‪ ,‬הצגה לרפרנט משרד האוצר"‪,‬‬
‫אגף תכנון‪ ,‬מחלקת אסטרטגיה מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬דצמבר ‪4991‬‬