ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו

‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫ויתן עוז למלכו‬
‫וירם קרן משיחו‬
‫קובץ מיוחד בקשר עם וא"ו תשרי‬
‫יום הסתלקות הרבנית חנה ע"ה ‪ -‬אם המלכות‬
‫גיליון ג‬
‫שנה עשירית‬
‫יוצא לאור על‪-‬ידי‬
‫ועד "חיילי בית דוד"‬
‫‪ 770‬איסטערן ּפ ַארקוויי‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושתיים לבריאה‬
‫הי' תהא שנת עוז בכל ‪ -‬שנת "ביאת משיחא"‬
‫שנת הק"י להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫עד כמה צמאים אנו עד כדי כך – שלא מרגישים בדבר‬
‫]ויתירה מזו‪ [:‬זה גופא שנדמה לאדם שאין לו צרכים‪ - ,‬היות שנמצא‬
‫במדינת חסד‪ ,‬וביכלתו לעסוק שם ב"משאו ומתנו באמונה" מתוך מנוחת‬
‫הנפש ומנוחת הגוף‪ ,‬ובמילא גם הקב"ה נותן לו פרנסה‪ ,‬עד באופן – כאמור‬
‫לעיל – של "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"‪ ,‬לאלה הזוכים לכך;‬
‫והיות ש"ועמך כולם צדיקים" – הרי הכל זוכים לזה‪ ,‬כי מיד בר"ה "נחתמין‬
‫לאלתר בספרן של צדיקים גמורים"‪ .‬ולכן נדמה לו‪ ,‬שאין לו הצטרכויות ‪ -‬הרי‬
‫זה גופא מורה עד כמה צמאים אנו עד כדי כך – שלא מרגישים בדבר; היינו‬
‫שהצמא הביאו למעמד ומצב כזה‪ ,‬שלא מרגישים כלל את הרעב והצמאון‪,‬‬
‫היינו הרעב והצמאון האמיתי – צמאון ליהדות‪.‬‬
‫ואע"פ שבעזר השם ישנם מוסדות‪ ,‬ויש לכ"א לעצמו ענינים של שיעורי‬
‫תורה והידור בקיום המצוות וכו' – הרי אין זה מגיע לגילוי אלקות‪ ,‬ואין זה‬
‫מגיע להבנה בתורה והידור בקיום מצוותי'‪ ,‬באופן שזה יהי' "כמצות רצונך"‪,‬‬
‫כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי – בערך מה שהי' בזמן שביהמ"ק הי' קיים‪.‬‬
‫)משיחת וא"ו תשרי תשמ"ה(‬
‫יו"ל ע"י "ועד חיילי בית דוד" ‪ 770 -‬בית משיח‬
‫לתגובות והערות‪[email protected] :‬‬
‫ב"ה‬
‫אל אחינו התמימים ואנ"ש יחיו‪,‬‬
‫שלום וברכה‬
‫לקראת וא"ו תשרי‪ ,‬יום הסתלקותה של אם כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח שליט"א‪ ,‬הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה‪ ,‬הננו‬
‫מוציאים לאור קובץ "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו"‪ ,‬ובו‪:‬‬
‫א‪ .‬יומנים מיוחדים ממאורעות וא"ו תשרי ה'תשכ"ה‪ ,‬כפי‬
‫שנכתבו בשעתם ע"י תמימים‪) .‬יומן מר' מ"מ וואלף‪ ,‬וגם יומנים‬
‫קצרים מאחרים( ‪ -‬באדיבות מכון 'יומנים מבית חיינו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיחת ו' תשרי ה'תשמ"ה )כקביעות שנה זו(‪ ,‬בה מאריך‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א אודות אמו ‪ -‬כמה עזרה‬
‫לפליטים הרבים שהגיעו‪ ,‬כיצד זה נשאר בזכרונו עד היום הזה‬
‫וההוראה אלינו‪ ,‬כיום‪ - .‬תרגום חופשי מסרט ההקלטה‪ ,‬תודתנו‬
‫נתונה למערכת "השיחה היומית"‪.‬‬
‫ג‪ .‬קטע משיחת ו' תשרי תש"נ‪ ,‬בה מספר אד"ש כמה סיפורים‬
‫על מסירות הנפש של הרבנית חנה ובעלה הגה"ח המקובל ר' לוי‬
‫יצחק זצ"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬יומני ו' תשרי במחיצת כ"ק אד"ש מה"מ מהשנים תשנ"ג‪-‬ד‪.‬‬
‫הוספה‪ :‬א( צילום מכתב שכתב הרה"ח ר' בערל יוניק אודות‬
‫יום הולדתה של הרבנית‪ .‬ב( צילום מתהלים של הרבנית חנה‪,‬‬
‫שאביו של כ"ק אד"ש‪ ,‬ר' לוי'ק‪ ,‬השתמש בו במאסר‪ ,‬כולל פיענוח‬
‫של סיפורו של ספר התהלים כפי שכתבה עליו הרבנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בציפיה ובביטחון גמור אשר תיכף ומי"ד ממ"ש נחזה ונראה‬
‫בהתגלות הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א "מלך ביופיו"‬
‫לעיני כל חי‪ ,‬ונזכה לשמוע תורה חדשה מפיו‪ ,‬ויכריזו כולם יחדיו‪,‬‬
‫בקול גדול ובהתבטלות מוחלטת‪:‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫אש"ל ‪ -‬הכנסת אורחים‬
‫מחלקת הוצאה‪-‬לאור‬
‫ועד חיילי בית דוד‬
‫‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫ימות המשיח‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב ‪ -‬שנת "ביאת משיחא"‬
‫שנת הק"י להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫ד"ר זעליגזאן שאל את הרבי כיצד קראו לאמא של הרבנית‪.‬‬
‫הרבי השיב לו והד"ר הכריז‪" :‬חנה בת רחל לרפואה שלמה"‬
‫ואז ידע כל הקהל‬
‫שצריך לעורר רחמים‬
‫הרבי הביא משל‪ ,‬ותוך כדי הצעת הדברים‬
‫התחיל בבכיות נוראות והשעין ראשו על ידו‪,‬‬
‫איום ונורא המחזה‪ .‬הרבי לא יכל לדבר‪ .‬מרוב‬
‫בכי נחנק מהדמעות ששטפו אותו‪ .‬לפתע‬
‫העביר בתנועה מהירה את כף ידו מעל מצחו‬
‫וחזר למצב הרגיל עד שלא הורגש כל רושם‪.‬‬
‫• יומנים מיוחדים ממאורעות ו' תשרי תשכ"ה‬
‫| יום שבת קודש‪ ,‬ו' תשרי תשכ"ה‬
‫‪ 10:00‬בבוקר‪ .‬הרבי נכנס לתפילה כרגיל‪ .‬לאחר שהחלה התפילה היה נראה שהרבי ממתין‬
‫למשהו או למישהו כי הביט מספר פעמים הצידה‪ .‬הדבר חזר על עצמו ארבע פעמים‪ .‬הריל"ג‬
‫ניגש אל הרבי‪ ,‬והרבי אמר לו משהו‪ .‬כנראה ששלח אותו למסור מסר מסוים‪ .‬כך נראה ממבט‬
‫ראשון‪ .‬הוא ניגש לרב חדקוב וממנו חזר לרבי ומוסר משהו‪ .‬אני‪ ,‬כמו – כך להשערתי – רוב‬
‫הקהל ואולי כולו )מלבד אחדים‪-‬בודדים ממש ממקורבי בית‪-‬רבי( אינני יודע מאומה‪ .‬בכל אופן‪,‬‬
‫המתח היה רב ומורגש בחלל האוויר‪.‬‬
‫כששליח‪-‬הציבור מגיע "להאדרת והאמונה" – כך גם במוסף ב"הוא אלוקינו" – מסמן הרבי‬
‫בידיו הק' לשיר‪.‬‬
‫דריכות מסויימת מורגש בחלל האויר‪ .‬ישנן לחישות שמשהו אינו כשורה אבל הדבר בגדר‬
‫תעלומה‪ .‬גם על התוועדות לא הודיעו בסיום התפילה אם תתקיים אם לאו‪ ,‬אך בשעה הרגילה‬
‫– ‪ – 1:30‬הרבי מגיע ומתיישב במקומו‪ .‬מבחינים כי דקות ספורות מחליף הרבי דברים עם הד"ר‬
‫זעליגסאהן "רופא החצר"‪ .‬אחר‪-‬כך הרבי מתחיל לשוחח בשפע של נושאים כדרכו בקודש ואף‬
‫משמיע מאמר של דא"ח ]המשך למאמר שנאמר ביום שני של ראש‪-‬השנה "זה היום תחילת‬
‫מעשיך"[ שנפתח במילות הפרק ה"מאה ועשרים" בתהילים "שיר המעלות ממעמקים"‪.‬‬
‫במהלך ההתוועדות סיפר הרבי בשם אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ששמע מאביו אדמו"ר מוהר"ש‬
‫כי אדמו"ר מוהר"ש אמר שצריכים לחזור על מאמר חסידות שישים פעמים )או שישים ואחת(‪,‬‬
‫וכשנשאל למהות ההבדל בין הפעם החמישים ותשע לפעם השישים‪ ,‬השיב כי הדבר הוא בדומה‬
‫‪ | 4‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫להבדל בין הפעם הראשונה לפעם השישים‪ ,‬ולפי גרסא אחרת אמר כי ע"י הפעם השישים‬
‫המאמר נעשה "עצמי"‪.‬‬
‫הרבי ביאר כי תורה היא עניין עצמי למעלה מזמן ומקום‪ ,‬ולכן‪ ,‬אף שלמדה ברגע אחד קודם‬
‫ונתעצם עם התורה‪ ,‬כבר אין לכך שייכות עם הרגע הזה‪ ,‬שהוא למעלה מהזמן‪ ,‬וזהו "וילך" –‬
‫הליכה שמצביעה על בלי גבול‪ ,‬שעל ידה הוא לוקח את הבלי גבול של עצמיות התורה‪.‬‬
‫שיחה עמוקה אחרת השמיע הרבי על הקשר בין פרשת וילך לעשרת ימי תשובה ]בשיחה‬
‫זו‪ ,‬היו‪ ,‬כפי שאפרט אחר‪-‬כך "רמזים" למה שיתרחש ביום זה‪ ,‬אבל כמובן שבתחילה לא תפסנו‬
‫שום דבר[‪.‬‬
‫על הפסוק "וילך משה" הביא הרבי את תרגום יונתן – "לבית אולפנא"‪ ,‬שמשמעותו כי‬
‫משה רבנו למרות גדלותו וידיעותיו כי רבו – הרי בשעה שהלך ללמד יהודים תורה והוראה עיין‬
‫בתורה ובאופן של "וילך"‪.‬‬
‫בקשר לזה סיפר הרבי את הדברים הבאים‪:‬‬
‫"סיפר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר כי אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה עמו פעם באיזה מקום שלא‬
‫הכירו אותם‪ ,‬ומכל מקום "מצד ציור פניו החיצוני"‪ ,‬כלומר הדרת פניו וחזותו‪ ,‬הכירו בו ברבי נ"ע‬
‫וכיבדוהו ב"מפטיר"‪ .‬ביקש הרבי להמתין קמעה ויצא לחדר שני לעבור מקודם על הפטרה‪ ,‬ורק‬
‫לאחר מכן נכנס ועלה למפטיר‪...‬‬
‫והרי הדבר הוא פלא‪ :‬ילד מגיל בר‪-‬מצווה מעביר‪-‬סדרה מדי שבוע‪ ,‬וכנהוג אצל חסידים‬
‫העברת הדבר היא בתוך החומש בטעמים ולא במגילה‪ .‬נוסף לכך הרבי נ"ע היה עולה למפטיר‬
‫בכל שבת‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬הנהגת הנשיאים היא שבלילה מעבירים הסדרה עם ההפטרה‪ ,‬ואם כן הרי‬
‫עבר על ההפטרה בלילה לפני כן‪ ,‬נוסף לזה היה הרבי נ"ע רחוק ממציאות השכחה‪ .‬ובכלל‪ ,‬מה‬
‫יש כאן לעבור‪ ,‬הרי אמר את ההפטרה מתוך החומש? ועם כל זאת גרם ל"טירחא דציבורא" ויצא‬
‫לחדר אד לעבור על ההפטרה‪ ,‬אין זאת אלא שטעם חשוב היה לו בכך!"‬
‫הרבי שליט"א דייק גם ממה שעבר לחדר אחר‪ ,‬והוא בדוגמת "וילך" משה‪ ,‬שהוא ענין של‬
‫עכבה‪ .‬ומכאן הוראה לכל אחד ואחד‪ :‬בשעה שבאה אליו שאלה הנה לפני שפוסק עליו לעיין‬
‫בשלחן ערוך‪ ,‬ולא לסמוך על הזכרון ממה שלמד מקודם‪ ,‬וכן קודם כל יום טוב‪ ,‬יש לעבור על כל‬
‫הדינים השייכים אליו‪ .‬הלכות ראש‪-‬השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום הכיפורים וסוכות וכדומה‪,‬‬
‫ולא לסמוך על כך שלמד את ההלכות וזוכר‪...‬‬
‫באחת ההפסקות שבין השיחות התברר מה קורה‪ .‬זה היה כאשר ראינו את ד"ר זעליגזאן‬
‫מדבר עם הרבי והתברר שממשיכים לדווח לרבי על מצב בריאותה של אמו‪ .‬ד"ר זעליגזאן שאל‬
‫את הרבי כיצד קראו לאמא של הרבנית‪ .‬הרבי השיב לו והד"ר הכריז‪" :‬חנה בת רחל לרפואה‬
‫שלמה" ואז ידע כל הקהל שצריך לעורר רחמים‪.‬‬
‫]וכאן אני מוסיף פרטים עליהם נודע לי רק אחר כך‪ ,‬רובם מפי השמועה אך ממקורות די‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪5‬‬
‫מוסמכים‪ :‬למרות שלאחרונה לא הייתה כל‪-‬‬
‫כך בקו הבריאות )מדי יום היה מבקר אצלה‬
‫רופא שלוש פעמים( הלכה ביום ראשון של‬
‫ראש‪-‬השנה להשתתף בתפילות ולשמוע את‬
‫התקיעות כשהן יוצאים מפי בנה הרבי‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬ביום שני של ראש‪-‬השנה כבר‬
‫לא הרגישה טוב‪ .‬למחרת כבר התבטאה‬
‫באוזני אחד מבאי ביתה‪ ,‬הר"ל בערל יוניק‪:‬‬
‫"יודעת אני‪ ,‬הליכתי אתמול לבית הכנסת‬
‫הזיקה לי‪ ,‬אך מאושרת הנני מזה! התקיעות‬
‫היו כה נפלאות! השי"ת יעניק לו )לכ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א( כוח ועוז‪ .‬אינכם יודעים‬
‫להעריך את אשר זכיתם לו‪ ,‬אינני אומרת‬
‫את הדברים כאם‪ ,‬אלא משום שכך הם פני‬
‫הדברים והאמת"‪ ,‬סיימה בהתלהבות‪...‬‬
‫מעניין‪ :‬ביום השבת פרצה שריפה קלה‬
‫בעזרת נשים וכסאה של הרבנית נשרף כליל!‬
‫בליל שבת קודש ביקר )לפי בקשת הרבי(‬
‫ר' בערל יוניק בביתה‪ ,‬והיא‪ ,‬יחסית‪ ,‬חשה‬
‫בטוב‪ .‬אולם לפנות בוקר ב‪ 4:30-‬מצאה אותה‬
‫האשה המטפלת שוכבת על הרצפה‪ ,‬היא‬
‫מיהרה ל‪ 770-‬ומצאה את אחד ה'מתמידים'‬
‫וזה הלך להודיע בבית הרבי‪ .‬הדלת נפתחה‬
‫רק כשד"ר זעליגזאן הוזעק ודפק‪ .‬הרב‪ ,‬מיהר‬
‫לביתה ושהה שם עד כמעט ‪.10:00‬‬
‫כשר' בערל נכנס שאלה‪" :‬מי זה?"‬
‫אך כשהשיב לא קלטה את התשובה‪ ,‬היה‬
‫ניכר שאינה מכירתו כלל‪ .‬לאחר מכן הייתה‬
‫התאוששות קצרה‪ ,‬היא ביקשה ממנו שיכין‬
‫לה משהו לטעימה‪ .‬ר' בערל חוזר ומדווח‬
‫לרבי‪ .‬הרבי מבקש שידאגו שתשהינה‬
‫במחיצתה שתי נשים מבאות‪-‬ביתה )גב' לאה‬
‫כהן וגב' שורפין(‪ ,‬הלה דואג לסידור העניין‬
‫וחוזר‪ .‬הרבי מבקש לבקר שוב אחר התפילה‬
‫וכן לדאוג שד"ר זעליגזאן יבקר‪ .‬הדיווחים‬
‫‪ | 6‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫אפילו משה רבינו הלך‬
‫ללמוד במקום אחר‪...‬‬
‫בשעה ‪ 6‬האשה שנמצאת אצל אמו‬
‫של הרבי‪ ,‬ראתה שהרבנית מונחת על‬
‫הארץ ומיד היא הלכה ל ‪ 770‬וביקשה‬
‫שילכו לספר לרבי‪ ,‬ואז קראו את הרבי‬
‫וביקש )חסר כמה מילים( שבזמן הקריאה‬
‫אז דיברה‪ .‬אומרים שיש לה שטף דם‬
‫במוח‪ .‬הרבי הי' אצלה עד בערך ‪ 10‬ואח"כ‬
‫בא להתפלל‪ ,‬ודוב יוניק נשאר אצלה‪.‬‬
‫אחרי התפלה בשעה ‪ ,1:30‬נכנס הרבי‬
‫להתוועדות‪ ,‬הרבי לא אמר מאמר ודיבר‬
‫בענין מה הפירוש וילך משה‪ .‬לאיפה הוא‬
‫הלך‪ ,‬מאיפה הוא הי'‪ ,‬ותרגום אומר לבית‬
‫אולפתא‪ ,‬לכאורה מה צריך משה לילך‬
‫לבית אולפתא? הוא ידע את התורה הוא‬
‫אמר את זה‪ ,‬אלא עם צריכים לפסוק דין‬
‫צריכים ללכת להסתכל בשולחן ערוך‪.‬‬
‫]מכאן ועד סוף שמח"ת מרשימה‬
‫נפרדת‪ :‬בשבת שרו האדרת והאמונה‪.‬‬
‫בשבת בבוקר ‪-‬כך מספרים‪ -‬בשעה ‪6‬‬
‫אז האשה שנמצאת אצל אמו של הרבי‪,‬‬
‫הרבנית‪ ,‬ראתה שהרבנית מונחת על‬
‫הארץ‪ .‬אז מיד היא הלכה ל‪ 770‬וביקשו‬
‫שילכו לספר לרבי‪ .‬אז קראו הרבי‪ .‬בקריאת‬
‫התורה היא עוד דיברה‪ .‬איך שמספרים‬
‫שהי' לה שטף דם בראש ‪-‬מוח‪ .-‬הרבי הי'‬
‫אצלה עד בערך שעה ‪ 10:00‬ואח"כ בא‬
‫להתפלל‪ ,‬ודוב יוניק נשאר אצלה‪ .‬אחרי‬
‫התפלה בשעה ‪ 1:30‬בא הרבי להתוועד‪.‬‬
‫הרבי לא אמר מאמר אחר כמה שיחות‪,‬‬
‫ודיבר בין השיחות בענין וילך משה מהו‬
‫הפירוש איפה הלך ואיפה הוא הי' מקודם‪,‬‬
‫מקודם הוא דיבר עם ישראל ואח"כ דיבר‬
‫מלמדים‪ ,‬לעת עתה‪ ,‬על שיפור לטובה ‪ -‬עד‬
‫כאן הוספה[‪.‬‬
‫הרבי ממשיך להתוועד ובשיחה העמוקה‬
‫שהזכרתי קודם‪ ,‬מדבר על תורת הבעש"ט‬
‫לפסוק "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום‬
‫ההוא"‪ ,‬ש"הסתר אסתיר" פירושו הסתר‬
‫כפול‪ ,‬שההסתר עצמו מוסתר‪ .‬הרבי הביא‬
‫משל‪ ,‬ותוך כדי הצעת הדברים התחיל‬
‫בבכיות נוראות והשעין ראשו על ידו‪ ,‬איום‬
‫ונורא המחזה‪ .‬הרבי לא יכל לדבר‪ .‬מרוב בכי‬
‫נחנק מהדמעות ששטפו אותו‪ .‬לפתע העביר‬
‫בתנועה מהירה את כף ידו מעל מצחו וחזר‬
‫למצב הרגיל עד שלא הורגש כל רושם‪.‬‬
‫תוך הדברים הגיע לביאור דברים בנוגע‬
‫לכך שהגוי אינו מסוגל כיום להסתיר על‬
‫מצוות הקב"ה ‪ -‬ושוב פורץ בבכי נורא‪.‬‬
‫נשען על כיסאו‪ ,‬נאנח אנחות קורעות לב‪,‬‬
‫נושם בחזקה ושוב בוכה‪ .‬המאמץ להפסיק‬
‫ניכר מאוד‪ ,‬אך הבכיות ממשיכות שוב ושוב‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬מעביר כף ידו ביעף מעל מצחו והמצב‬
‫חזר לקדמותו‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה בשעה ‪ .4‬ר'‬
‫בערל יוניק רץ מיד לאחר ההתוועדות לבית‬
‫הרבנית‪ .‬הוא הבחין כי הרבנית נושמת‬
‫בכבדות עד מאוד‪ .‬מיד ניגש והתקרב‪ .‬היא‬
‫תופסת בזרועו ואומרת "עזור לי"‪ .‬הוא רצתה‬
‫להמשיך לדבר אך כבר לא הייתה מסוגלת‪.‬‬
‫הוא רץ מיד לבית‪-‬המדרש‪ ,‬זירז את ד"ר‬
‫זעליגזאן שאחז באמצע התפלה‪ ,‬שמצבה‬
‫מחמיר‪ ,‬ד"ר זעליגזאן רץ מיד‪.‬‬
‫לקראת סוף מנחה הזעיק ר' בערל את‬
‫הרבי לביתה )מסר לו כי אמו ביקשה לו‬
‫שיבוא(‪ .‬אגב‪ :‬הן כשהרבי יצא מההתוועדות‬
‫לחדרו והן כשיצא אחר כך מחדרו לבית‬
‫עוד עם ישראל! אז תירץ הרבי‪ ,‬שתרגום‬
‫יונתן אומר על וילך משה שהלך לבית‬
‫אולפנא‪ ,‬הוא הלך ללמוד‪ .‬שאל הרבי מפני‬
‫מה הי' צריך ללכת ממקום שהי' למקום‬
‫אחר הי' יכול לעמוד על מקומו וללמוד?‬
‫אלא אפילו משה שהוא נתן את התורה‪,‬‬
‫אז לפני שדיבר עם ישראל הלך ללמוד‬
‫ולא התבייש‪ .‬איי ער האט דאך די רגע‬
‫געלערנט דעם סעיף איז וואס דארף ער‬
‫נאך אמאל איבערלערנען? זאגט מען ניין‬
‫אז אפילו משה רבינו איז אויך געגאנגען‬
‫לערנען אין אנדער פלאץ ]=הוא הרגע‬
‫למד סעיף זה‪ ,‬אז למה הוא צריך ללמוד‬
‫אותו עוד פעם? אומרים לא! שאפי' משה‬
‫רבינו הלך ג"כ ללמוד במקום אחר[‪ .‬אז‬
‫דיבר שכל הרבנים לפני שהולכים לפסוק‬
‫שיסתכלו בשו"ע איי ביטול תורה פון די‬
‫צייט וואס ער גייט אין ביהמ"ד וכו'‪ ,‬והרבי‬
‫דיבר ארבעה שיחות‪.‬‬
‫בין השיחות דיבר שהגוי עבד לישראל‬
‫שהכל נברא בשביל ישראל‪ ,‬וכשהרבי‬
‫דיבר מילים אלו בכה‪ .‬אחרי התוועדות‬
‫קם הרבי והתפלל מנחה‪ .‬אחרי מנחה יצא‬
‫והלך לאמו‪ .‬בשעה ‪ 5‬בא אמבולנס והרבי‪,‬‬
‫ד"ר זעליגסון‪ ,‬ואשתו של ר' יואל כהן‬
‫נסעו באמבולנס בשבת‪ .‬ולקחו את אמו‬
‫הרבנית להאספיטאל‪ ,‬ובזמן שהוציא את‬
‫אמו אז הרבי בכה‪ ,‬גם שם בבית חולים‬
‫בכה‪ ,‬אבל מיד כשנפטרה הפסיק לבכות‬
‫והסתכל בחלון‪.‬‬
‫כשהגיעה הידיעה שהרבי נסע‬
‫באמבולנס עם אמו היו באמצע חזרה‪,‬‬
‫ומיד התחילו להגיד תהלים‪ .‬ר' יעקבסאן‬
‫ומאיר פרידמאן ועוד הלכו לבית הרפואה‪.‬‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪7‬‬
‫אמו עודר את השירה בידו הק'‪ .‬הרבי נכנס‬
‫לשניות ספורות לחדרו‪ ,‬שם הותיר את שתי‬
‫המטפחות שבכיסיו ומיד יצא ממהר לביתו‪.‬‬
‫המהירות הייתה כה רבה שאת המעיל העליון‬
‫לבש בעברו בפרוזדור לעיני המצטופפים‪,‬‬
‫ובידו עדיין מעודד את השירה‪ .‬כשהגיע‬
‫לביתה מצא שהיא במצב קשה‪ ,‬מתפתלת‬
‫בייסורים ונושמת בקושי רב‪ .‬הוא קרב אל‬
‫מיטתה ומשעין ידה ברוך על ברכיו‪ .‬מצווה‬
‫להנ"ל שיזעיק עוד ב' רופאים‪.‬‬
‫בינתיים התפתלה בחוזקה מצד לצד עד‬
‫כי הוכרח‪ ,‬בעזרת הנ"ל‪ ,‬להחזיק בה כדי שלא‬
‫תיפול‪ .‬במשך זמן זה הגיעה הרבנית חיה‪-‬‬
‫מושקא למקום‪.‬‬
‫תחילה התנגד הרבי שייקחו את אמו‬
‫לבית‪-‬הרפואה‪ ,‬אך כיוון שב' הרופאים )בנוסף‬
‫לד"ר זעליגזאן( המליצו בחיוב )כי המכשירים‬
‫והתרופות החיוניים לא היו בהישג‪-‬יד(‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"מאחר ששלושה רופאים בדעה זו‪ ,‬אני מבטל‬
‫דעתי מפני דעתם"‪.‬‬
‫מיד העבירו אותה באמבולנס לבית‪-‬‬
‫הרפואה כשהרבי בתוכו יושב לצידה ]כן‬
‫נסעו הרופא וגב' כהן[‪ .‬פני הרבי היו רציניות‬
‫ביותר‪.‬‬
‫הדבר נודע בבית‪-‬הכנסת של כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א והציבור התארגן ופתחו‬
‫בתפילות ובתחנונים ואמירת פרקי תהילים‪.‬‬
‫חלק מהקהל מיהר ברגל לבית‪-‬הרפואה‬
‫וגררו אתם "גוי של שבת" שנשא אוכל לרבי‪.‬‬
‫בבית‪-‬הרפואה החלו בטיפול נמרץ‪ ,‬אך‬
‫יצאו והודיעו לרבי כי כבר מאוחר‪ ...‬הרבי‬
‫גילה ידע רב ברפואה ולחץ עליהם לנסות‬
‫זריקה מסוימת ודרכי טיפול אלה ואלה‪.‬‬
‫‪ | 8‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫אח"כ בשעה ‪ 7‬בא ר"ז דוכמאן ורחמ"א‬
‫חדקוב וסיפרו שנפטרה‪ .‬ומספרים ששם‬
‫בבית הרפואה שאל הרבי אם יכול לאכול‬
‫מפני שהוא אונן אז הוא ביקש רב שיגיד‬
‫לו‪ .‬אז כולם אמרו שמותר לו לאכול‪ ,‬אבל‬
‫רצה מי שיש לו סמיכה שיבוא להגיד לו‪.‬‬
‫אז ניגש ר' אשר ששונקין ואמר לו שאין‬
‫אבילות בשבת‪ ,‬אז הרבי שאל אותו אבל‬
‫אני שואל אנינות בשבת? אז ענה ר'‬
‫אשר שהוא לא יודע‪ ,‬והרבי התחמק מכל‬
‫הרבנים‪ .‬מיד שהיא נפטרה אז אמר הרבי‬
‫שכל הכהנים ילכו‪ .‬וגם הבחורים אין להם‬
‫מה לעשות כאן‪ .‬והרבי שאלם אם יכול‬
‫להתפלל מעריב? אז הם ענו שלא‪ ,‬אבל א'‬
‫ענה שכן‪ ,‬והתפלל ואמר קדיש אחר עלינו‪.‬‬
‫ וגם ביקש לשו"ע אדה"ז אבל לא הי'‪- .‬‬‫שם האט זיך אויסגעוויזן מה שהרבי אמר‬
‫שלא לעשות בלי להסתכל בשו"ע‪.‬‬
‫בלילה הביאו את הנפטרת בביתה‪.‬‬
‫הרבי אמר שישיגו את דוב יוניק שישגיח‬
‫על הבחורים שלא יקחו משם שום דבר‪.‬‬
‫ואמרו כל הלילה תהלים‪ .‬הרבי הלך‬
‫הביתה‪ .‬בבוקר בשעה ‪ 9:30‬נכנס הרבי‬
‫לזאל ואמר כל הקדישים שבתפלה ולא‬
‫התפלל‪ .‬ואח"כ נסע לבית אמו‪ ,‬ובשעה‬
‫‪ 11‬יצאה הלוי' והיו הרבה אנשים והי'‬
‫מהמזכירות‪ .‬כ ‪ 12‬אוטובוסים נסעו לאוהל‬
‫והרבה פריוואטע מכוניות‪ .‬באוהל‪ ,‬צעק‬
‫הרבי שיעשו סדר כאן כבוד הנפטר ושכל‬
‫הבחורים ילכו מכאן‪ .‬הרבי בכה הרבה‬
‫בהקדיש של סתימת הגולל‪ ,‬ואח"כ נסע‬
‫הרבי לביתו של אמו‪ .‬ושם התפללו מנחה‪.‬‬
‫הרבי אמר שבכל תפלה שיכנסו לו בחורים‬
‫ואברכים‪ .‬ועשו הגרלה מי שיכנס בכל יום‪.‬‬
‫ואורחים יכולים להכנס בלי הגרלה‪.‬‬
‫כשהתברר לרופאים עם מי יש להם עסק‪,‬‬
‫צייתו מיד לכל הוראה‪ ...‬שוב יצאו ואמרו‬
‫לרבי כי לא הועילו דרכים אלה‪ ,‬ושוב הרבי‬
‫ממשיך ומציע שיטות נוספות‪ ,‬וכך עד הרגע‬
‫האחרון‪.‬‬
‫השעה שהשיבה נשמתה‪ ,‬במעמד בנה‬
‫הגדול ‪ -‬הייתה בסביבות שש‪.‬‬
‫הרבי נעמד ליד החלון‪ ,‬נושא עיניו‬
‫השמיימה דומם‪ .‬לרגעים פורץ בכי עז‬
‫ולרגעים נשאר בדומייה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו נכחו במקום מספר אברכים‬
‫שנזכרו כי הרבי לא אכל עדיין סעודת שבת‬
‫קודש והם הציעו לרבי לאכול‪ ,‬אך הרבי סירב‬
‫וביקש שרב יפסוק‪ .‬ריל"ג ניגש ואמר שהוא‬
‫רב והרבי צריך לאכול‪ ,‬אך עדיין סירב‪ ,‬ושאל‬
‫אם אפשר למצוא שולחן‪-‬ערוך אדמו"ר הזקן‪,‬‬
‫אך לא מצאו‪.‬‬
‫אחר‪-‬כך שאל הרבי‪ :‬האם אין כאן מישהו‬
‫מהחברה‪-‬קדישא? היכן הרב ג'ייקובסון?‬
‫אחר‪-‬כך פה בתרעומת לנדחפים בחדר שלא‬
‫ידחפו וציווה כי "כל מי שלא טבל במקווה‬
‫שלא יכנס לחדר!"‪" .‬בכלל"‪ ,‬הוסיף "הבחורים‬
‫מיותרים כאן לחלוטין!"‪.‬‬
‫גם לבעלי‪-‬בתים שנדחפו אמר "ס'איז ניט‬
‫קיין פארבריינגען‪ ,‬וואס שטופט מען זיך?!"‬
‫]=הרי אין זו התוועדות‪ ,‬למה נדחפים?![‪.‬‬
‫בינתיים הגיעו הרבנים‪ ,‬הרב אליהו‬
‫סימפסאהן והרב ישראל ג'ייקובסון מהחברה‬
‫קדישא‪ ,‬וציוו לפנות את החדר ונשארו‬
‫רק כמה מזקני הרבנים והחסידים החברים‬
‫ב'חברא קדישא'‪ .‬הרבי אמר שהפטור של‬
‫אבל מקריאת‪-‬שמע ותפילה זהו מצד שהוא‬
‫טרוד‪ ,‬אך כיוון שהוא מוסר את האחריות‬
‫בדלת הי' שומר הר' דוד ראסקין ובכל‬
‫תפלה ותפלה קראו בפתק מי יכנס‪ .‬אחרי‬
‫כל תפלה נכנסו הרבה בחורים לנחם את‬
‫הרבי‪ .‬הרבי ישב על הארץ וקרע קריעה‪.‬‬
‫בבוקר בא הרבי מסקולין‪ ,‬בערב‬
‫בא הרי"ד סולובייציק‪ ,‬אז הי' שם גם‬
‫פיקראסקי‪ ,‬קליין‪ ,‬ועוד‪ .‬סולוביצ'יק‬
‫והרבנים דיברו עם הרבי כחצי שעה בענין‬
‫אבילות‪ .‬הרבי שאל לסולבייצ'יק שכתוב‬
‫שצריכים להתאבל וכן שצריכים להיות‬
‫ביו"ט בשמחה‪ ,‬גם שיעשה עניני אנינות‬
‫בצינעה‪ .‬והרי זה בסתירה‪ ,‬כי אם הוא‬
‫שמח איך יכול להיות באנינות ופלפלו‬
‫בזה‪ ,‬וגם פיקארסקי התערב‪ .‬מנחה בערך‬
‫התפללו ‪ .2:45‬ומעריב ‪.7:45‬‬
‫היום חיכו ממעריב עד שעה ‪ 11‬על‬
‫הסאטמרער‪ ,‬והגיע בשעה ‪ 11‬והיו הרבה‬
‫אנשים שעמדו בדלת להכנס להרבי בזמן‬
‫שהגיע‪ .‬הי' דוחק גדול וכל האנשים התחילו‬
‫לעשות מקום בשביל הסאטמער ועלה‬
‫בקושי‪ .‬ובזמן שנכנס נכנסו בחורים ומיד‬
‫אחרי ‪ 5‬דקות הגיע הסקולענער עוד פעם‪.‬‬
‫והתחילו לעשות בשבילו מקום אבל לא‬
‫יכלו וכמעט שרמסו עד שהתחילו לזרוק‬
‫הכובעים מהראשים‪ .‬אז נתנו לו מקום‪.‬‬
‫ואחרי כמה דקות הגיע המונקאטשער‬
‫והתחילו עוה"פ לדחוף‪ .‬אבל מספרים‬
‫שבזמן שהרבי דיבר‪ ,‬אז הסטמר לא הי'‬
‫שם כבר והסטמר ענה משהו אחר מה‬
‫שהרבי דיבר‪ .‬והי' לסקולענער דיבורים‬
‫כעשר דקות‪ .‬וכן להמונקאטשער דיבר‬
‫הרבי הרבה זמן וקירב אותו הרבה‪ .‬בכלל‬
‫המונקאטשער הוא צעיר‪.‬‬
‫)יומן הרה"ת ר' יוסף ישראל סוסובר(‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪9‬‬
‫לחברה קדישא אזי הוא כבר אינו טרוד וחייב בכל זה‪ ,‬וכן היה והתפללו מעריב בחדר הסמוך‬
‫)הרבי ביקש סידור‪ ,‬כנראה לא לשנות מדרכו בקודש‪ ,‬אך כיוון שכולם היו "שבת'יים" לא נמצא(‪.‬‬
‫הרבי אמר קדיש אחר "עלינו" ושוב עמד הרבי דומם ליד החלון‪ ,‬נשען על אצילי ידיו הק' עד‬
‫השעה ‪ ,10:00‬עד שהוצאה גופתה הק'‪.‬‬
‫הרב יוסף הלוי ווינבערג שמשמיע שיעור‪-‬רדיו בספר התניא מדי מוצאי‪-‬שבת וכן מוסר‬
‫נקודות משיחות הרבי בהתוועדות של שבת‪ ,‬שאל את הרבי האם להודיע מעל גלי האתר על‬
‫הפטירה והרבי ענה בחיוב‪.‬‬
‫הקהל כולו ואני הקטן ביניהם נסענו מבית הרפואה ונדחפנו להיכנס לבית אמו‪ .‬הרבי שכבר‬
‫שהה שם עשה תנועת יד כאומר "לשם מה הדחיפות?"‬
‫הרבי שהה בבית אמו משך זמן‪ ,‬אחר כך לפני שעזב את המקום שאל‪" :‬מי יהיה כאן האחראי‬
‫שלא יסחבו מכאן שום דבר?" ובערל יוניק קיבל על עצמו אחריות‪ .‬הרבי הלך לביתו‪.‬‬
‫| יום ראשון‪ ,‬ז' תשרי תשכ"ה‬
‫בשעה ‪ 8:00‬הגיע הרבי מביתו‪ .‬מיד התפרסם ב‪ 770‬שההלוויה תצא בשעה ‪ .11:00‬בשעה‬
‫‪ 9:15‬יצא הרבי מחדרו לבית הכנסת לומר את הקדישים‪ .‬כאשר הרבי התחיל באמירת הקדיש‬
‫הראשון‪ ,‬התחיל לבכות‪ ,‬עצר קצת והמשיך‪ .‬כך היה גם בשני ה"קדישים" הנוספים בכי עצור‪.‬‬
‫בשעה ‪ 11:05‬יצא הרבי מ‪ 770-‬כשחבילת ספרים בידו‪ ,‬נכנס למכונית ומשם נסע במהירות‬
‫לבית אמו‪ .‬הרבי נכנס פנימה ויצא אחר המיטה‪.‬‬
‫לפתע הבחין הרבי שר' יוסף גולדשטיין מנציח את ההלוויה במסרטה והקפיד על כך מאוד‪,‬‬
‫וכמה שניות הביט על מעשיו ]התרעומת באה לידי ביטוי בתנועות בידיו הק' כשכופף את ידו‬
‫של גולדשטיין עם המצלמה עד הרצפה ‪ -‬דבר נדיר[‪ .‬אחר המשיך לעקוב כשהוא מלווה במבטו‬
‫הק' עד שהוכנס הארון למכונית החברה קדישא‪.‬‬
‫באותו רגע שאל היכן מחצלת הפלסטיק )הכוונה כנראה לזו שניתז עליה דם כשפרץ השטף‬
‫דם( וכן פיסת עץ מסויימת‪ ,‬הסובבים הודיעו כי הכל מסודר והבחינו שמרוצה מכך‪.‬‬
‫מבית הרבנית ב‪ 1418-‬רח' פרזידנט צעדו ל‪ 770‬דרך רח' קינגסטון‪ .‬אחר כך נסעו לבית‪-‬‬
‫העלמין‪ .‬הרבי ביקש כמה פעמים שהבחורים לא יעמדו שם )"מה עושים כאן הבחורים?"(‪.‬‬
‫כן ביקש שהנשים לא תלכנה אחרי המיטה‪ .‬רצוי שלא ילוו בכלל אבל דבר זה קשה לביצוע‪...‬‬
‫כשהחלו בקבורה שאל הרבי בתמיהה‪ :‬היכן הפלסטיק )הנ"ל(? אך הדבר נעלם משום מה‪ .‬לרבי‬
‫כאב הדבר מאוד‪ .‬כל אחד התבקש לחפש במקומו‪ ,‬אך לשווא‪ .‬הרבי מתבטא‪" :‬הניחו לי‪ .‬מדוע‬
‫נדחפים? רואה אני שאיאלץ בעצמי לעשות סדר"‪.‬‬
‫לאחד הנוכחים פנה ואמר‪" :‬אין כל מצווה להידחף"‪ .‬אחר כך פנה פתאום לעבר המכונית‬
‫מתוך חשש שאולי השאירוהו שם‪ .‬אך הדוחק והעומס והקברים הפזורים לא אפשרו מעבר קל‬
‫‪ | 10‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫ומהיר‪ ,‬לכן נמנע מכך‪ .‬הרבי החל לצעוד לעבר‬
‫הרכב ותוך כדי הליכה דחף אנשים‪ .‬בסופו‬
‫של דבר נמצאה האבידה‪.‬‬
‫אחר כיסוי הקבר אמר הרבי‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬פרקי תהילים מסוימים‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן קדיש‪ .‬אז החל לבכות זמן ממושך ללא‬
‫הפסק וכמעט שלא יכול לגמור‪ .‬הקהל כולו‪,‬‬
‫עליו נמנו אלפים ורבבות ובלטו אדמו"רים‪,‬‬
‫רבנים וראשי ישיבות מכל חוגי הציבור‪ ,‬היה‬
‫באבל כבד‪ ,‬וזמן רב ארך עד שהרבי סיים את‬
‫הקדיש‪.‬‬
‫כנהוג התייצבו בשורה‪ .‬הרבי חלץ נעליו‬
‫ושוב ביקש שהבחורים לא יעמדו בשורה‪.‬‬
‫הסתכל לצדדים‪ ,‬העיף מבט על הקבר הטרי‬
‫והתחיל לצעוד‪ .‬כשעבר סמוך לאוהל כ"ק‬
‫אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נכנס לדקתיים‪ ,‬יצא‬
‫ונכנס למכוניתו שהסיעה אותו לבית אמו‬
‫ז"ל‪ ,‬ברחוב פרזידנט‪.‬‬
‫שמעתי ממקורות שעד עתה היו די‬
‫מוסמכים‪ ,‬שבמשך הלילה שבין הפטירה‬
‫והקבורה הרבי מסר הוראות שונות בקשר‬
‫לעניינים של "פיקוח נפש" הן בגשמיות והן‬
‫בעניינים רוחניים כמו שיגור שליח מיוחד‬
‫למקום סודי בו שוהים חיילים יהודים‪ .‬הרבי‬
‫אף ענה בקשר לשאלה האם לערוך השנה‬
‫"כינוס תורה" ‪ -‬בחיוב‪.‬‬
‫במשך ימי ה"שבעה" נערכו הגרלות‬
‫להתפלל במניין של הרבי‪ .‬הרבי ביקש‬
‫שייכנסו ‪ -‬הכוונה כנראה לאנ"ש ‪ -‬אחר‬
‫תפילת מנחה‪ .‬כולם נכנסו בשורה‪ ,‬הרבי יושב‬
‫על ארגז קטן‪ ,‬הבחורים עוברים ושותקים‬
‫והרבי מביט בסימן פליאה כתמה מה הם‬
‫עושים פה‪.‬‬
‫בכל יום היה מבקר אצלה והיה‬
‫מבקש ממנה שתצווה לו משהו‬
‫כדי שיוכל לקיים כיבוד אם‬
‫ב״ה‪ .‬אור לח׳ תשרי תשכ״ה‬
‫לאמא ולמשפחה‬
‫שלום רב וברכה!‬
‫תקותי חזקה שהנכם מרגישים ב"ה‬
‫בסדר‪.‬‬
‫הגם שעל כל מכתבי עדיין לא קבלתי‬
‫רק תשובה אחת‪ ,‬בכל זאת מכיון שיש לי‬
‫מה לכתוב‪ ,‬אוותר לכם על אי היענותכם‪.‬‬
‫בטח שמעתם על פטירתה של‬
‫הצדקנית אם הרבי‪ .‬הדבר השרה כאן אבל‬
‫גדול מכיון שכל הסדרים וכל האסיפות‬
‫וכדומה בוטלו‪ .‬אולם מכיון שיום הכיפורים‬
‫מבטל את השבעה וחול המועד סוכות את‬
‫השלושים‪ .‬הרי שיש נחמה פורתא‪.‬‬
‫והרי לכם תיאור מקוצר על מה‬
‫שהתרחש פה‪ .‬בשבת קודש לפני התפילה‬
‫הלך הרבי שליט״א לבקר את אמו אחרי‬
‫ששמע שהיא קיבלה שטף דם במוח‪.‬‬
‫כמובן ששלחו לקרוא לכמה רופאים‪,‬‬
‫אולם הרבי בא להתפלל כרגיל‪ ,‬ובאמצע‬
‫התפילה שלח כמה שליחים לשמוע‬
‫מה נשמע שם‪ .‬אחרי התפלה היתה‬
‫התוועדות כבבל שבת תשובה‪ ,‬אולם כאן‬
‫הרגישו מאוד את העדר השמחה שהיתה‬
‫בהתוועדויות הקודמות‪.‬‬
‫וראה זה פלא הרבי דיבר ממה שמוזכר‬
‫בפרשת השבוע‪ ,‬מה שאמר משה רבינו‬
‫עליו השלום 'בן מאה ועשרים שנה אנכי‬
‫כשהגישו )מיד לאחר הפטירה( את‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪11‬‬
‫רשימת חלוקת המשניות של אלה שהתחייבו‬
‫לסיימם עד יום‪-‬הכיפורים שאל הרבי‬
‫שליט"א‪" :‬עד איזה יום כיפור?‪ ...‬וענה‬
‫הרב חדקוב כי עד יום כיפורים זה‪ .‬אמר‬
‫הרבי )שליט"א‪" :‬א קורת רוח‪ ,‬קורת רוח‬
‫מרובה"‪ ,‬וחזר ואמר "זייער א גרוייסן קורת‬
‫רוח!" )והביט ברשימה( "אין ספק שימלאו‬
‫הבטחתם"‪.‬‬
‫| יום שני‪ ,‬ח' תשרי תשכ"ה‬
‫התפילה החלה בשעה ‪) 10:00‬הבחנתי‬
‫שלא סיים את הכריכות על כף היד בקשר;‬
‫אלא מסתפק בהעברה תחת הרצועות‬
‫הכרוכות(‪ .‬ב"שיר המעלות ממעמקים" וכן‬
‫בחזרת הש"ץ היו בכיות‪ .‬אחר חזרת הש"ץ‬
‫קינח הדמעות ואמר חצי קדיש‪.‬‬
‫]בין הדברים שהבחנתי היום‪ :‬קטעים‬
‫בארמית כמו "לשם יחוד" וכן הקטע בארמית‬
‫ב"ישתבח" ועוד אומר בלחש[‪.‬‬
‫אמר כי אף שאין אומרים תחנון אצל‬
‫האבל‪ ,‬יש לומר "אבינו מלכנו"‪ ,‬ושאל האם‬
‫לומר קדיש אחרי "אבינו מלכנו"‪.‬‬
‫היום׳‪ ,‬והרבי התחיל לבכות בצורה איומה‬
‫ולא יכל להמשיך לדבר‪ .‬התחיל כמה מלים‬
‫ונעצר מהדמעות והבבי‪ .‬ובך היה כמה‬
‫פעמים‪.‬‬
‫הקהל לא הבין מה הם הבכיות‬
‫האלו‪ ,‬מכיון שלא ידעו על המתרחש‪.‬‬
‫אחר הצהריים‪ .‬בערך בשעה ‪ ,5:00‬לקחו‬
‫אותה לביה״ח ]=לבית החולים[ בפקודת‬
‫שלשה רופאים ופרופסור אחד‪ .‬הרבי גם‬
‫הלך לביה״ח‪ .‬וכעבור שעתיים נפחה את‬
‫נשמתה הטהורה‪ .‬מעניין לציין שכל זמן‬
‫שהיא היתה עדיין בחיים‪ ,‬בבה הרבי הרבה‬
‫מאד‪ ,‬ומיד שהיא נפטרה לא היה ניכר על‬
‫פניו שום עצבות‪ .‬מכיון שהשבת עדיין לא‬
‫יצאה‪ .‬מיד עם צאת השבת‪ ,‬התחיל הרבי‬
‫לבבות עד שכל הנמצאים בכו אתו‪.‬‬
‫במוצאי שבת קודש העבירו אותה‬
‫לביתה‪ ,‬ובמשך כל הלילה אמרו מנין‬
‫אנשים תהלים‪ .‬לבחורים לא נתנו להכנס‬
‫עד ‪ 2:30‬אחר חצות הלילה‪ ,‬ומאז התחלפו‬
‫המשמרות מניינים מניינים עד שעת‬
‫ההלויה‪.‬‬
‫ביום שני עלה לתורה ר' זעליג כצמאן‬
‫שנולדה לו בת ושאל האם לקרוא את הבת‬
‫ע"ש האם ז"ל‪ .‬הרבי ענה בחיוב ובירך אותה‬
‫באריכות ימים‪ .‬גם שלח אח"כ ‪ $63‬כמספר‬
‫חנה‪...‬‬
‫ההלויה יצאה ביום א' בשעה ‪11:00‬‬
‫לפני הצהריים‪ .‬לא היו שום הספדים כנהוג‬
‫אצל החסידים‪ .‬עברו דרך בנין הישיבה‬
‫ואחר כך המשיכו בנסיעה לביה"ק הנמצא‬
‫במרחק ‪ 45‬דקות נסיעה‪ .‬השתתפו בלויה‬
‫)מה שאני ראיתי( ‪ 20‬אוטובוסים מלאים‬
‫אנשים‪ ,‬וכ‪ 1,000-‬מכוניות פרטיות של‬
‫רבנים‪ .‬וראשי ישיבות וסתם אנשים‬
‫חשובים‪ :‬אנ״ש‪ .‬ועמך מכל קצווי ארה״ב‪.‬‬
‫במשך כל היום ביקרו אדמו"רים וגדולי‬
‫התורה לניחום אבלים‪.‬‬
‫פרטים על קבורה וכו' אינני יכול‬
‫למסור לכם‪ .‬מביון שלא נתנו לבחורים‬
‫הרבי עצמו עלה לשלישי‪ ,‬כפי שסיפר יום‬
‫קודם לכן‪ ,‬שאף שאין האבל עולה לתורה‪ ,‬אך‬
‫אדמו"ר הריי"צ בימי אבלו עלה בלי שיקראו‬
‫לו‪ ,‬ולכן גם הוא נהג כך כי מעשה רב עדיפא‪.‬‬
‫‪ | 12‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫זכיתי להיכנס למעריב‪ .‬ב"ברכו את‬
‫ה' המבורך" המילה "ברכו" בכפיפה‪ ,‬ו"ה'‬
‫המבורך" בזקיפה‪ .‬בלילה ביקרה לשעה קלה‬
‫הרבנית חיה מושקא שתליט"א בבית הרבנית‬
‫חנה‪ ,‬והקהל לא נכנס באותה שעה‪.‬‬
‫להלן תוכן הדברים מה שדיבר כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א עם גדולי התורה שבאו‬
‫לנחמו על פטירת אמו‪:‬‬
‫את האדמו"ר מסאטמער שאל מה עם‬
‫מקווה לפני מנחה של ערב יום‪-‬כיפור? וענה‬
‫הסאטמער שבוודאי הולכים‪ .‬ואמר הרבי הרי‬
‫בשולחן ערוך כתוב להפך )היה ניכר שהרבי‬
‫מחפש היתר(‪ ,‬ואח"כ אמר שהפעם היחידה‬
‫שרואים שערב חג דוחה זה ערב יוכ"פ‪ ,‬דבכל‬
‫דוכתא אמרינן שהחג עצמו דוחה‪ ,‬והוא‬
‫משום שלערב יוכ"פ יש דין יו"ט‪ .‬וראיה מהא‬
‫שאומרים על חטא וכו'‪ .‬ואמר הסאטמער‬
‫שלפי זה צריך לומר שלמנחה אין דין אבילות‬
‫כלל‪ ,‬שהרי בבוקר א"א תחנון ובמנחה‬
‫אומרים‪ ,‬ש"מ דהוי לשעת מנחה דין חדש‪.‬‬
‫כשהגיע האדמו"ר מסקולען הוא נכנס‬
‫כמה רגעים לפני צאת האדמו"ר מסאטמער‪,‬‬
‫והרבי שאל אותו מה עם טבילה בערב יוכ"פ‬
‫כנ"ל‪ ,‬ואח"כ שתק האדמו"ר מסקולען משך‬
‫זמן והרבי ניסה לפתוח פיו באופנים שונים‬
‫דהרי במקום מעשה שאני‪ ,‬ולאפרושי‬
‫מאיסורא שאני‪ ,‬ואין לך אפרושי מאיסורי‬
‫גדול יותר מביטול תורה‪ ...‬ואמר שבאמת‬
‫הרי איסור לימוד התורה אינו אלא על האבל‬
‫ולא על המנחמים‪.‬‬
‫עם הרב סולובייצ'יק מבוסטון דיבר הרבי‬
‫שלדעתו האנינות מסתיימת בקבורה‪ ,‬ואמר‬
‫הנ"ל שלדעתו האנינות מסתעפת באבילות‪.‬‬
‫ואמר לו הרבי שהרי משנה מפורשת שזקני‬
‫בי"ד וכו' אין מתאבלים עליהם דאנינות בלב‪,‬‬
‫לגשת‪ .‬את הקדיש שלאחרי סתימת‬
‫הגולל אמר הרבי בקול חנוק מדמעות‪ .‬כל‬
‫מלה נחלקה לכמה חלקים מרוב בכי עד‬
‫שכל הקהל שעמד מסביב התפרץ בבכי‪.‬‬
‫הרבי יושב שבעה בביתה‪ ,‬לתפילות‬
‫התקיימה הגרלה מכללות אנ״ש לאלו‬
‫שיוכלו להכנס להתפלל אצל הרבי בימי‬
‫השבעה‪ .‬לכל תפלה יכולים להבנס ‪11‬‬
‫בחורים ו‪ 11-‬אברכים‪ .‬אני יכול להכנס‬
‫כמה פעמים מכיון שאני אורח שחוזר מיד‬
‫אחרי החגים‪.‬‬
‫את הכיבוד‪-‬אם שהרבי קיים‪ ,‬ממש‬
‫להפליא‪ .‬בכל יום היה מבקר אצלה והיה‬
‫מבקש ממנה שתצווה לו משהו בכדי‬
‫שיוכל לקיים כיבוד אם‪ .‬כשהיה בא אצלה‬
‫היה צריך לעמוד‪ ,‬מכיון שהיא לא רצתה‬
‫להתיישב מגדולתו‪ ,‬וכמובן שהרבי גם לא‬
‫התיישב‪ .‬בכל שבת קודש אחרי התפלה‬
‫היה מלווה אותה עד ביתה‪ ,‬והיה מספר לה‬
‫סיפורים‪ :‬היא היתה מאוד נהנית מזה‪.‬‬
‫כשהיא היתה בעזרת נשים של בית‬
‫הכנסת של כ״ק אדמו״ר שליט״א‪ .‬היה‬
‫הרבי מתאפק מבלי לבבות שלא לגרום‬
‫לה עגמת נפש‪ ,‬ועוד הרבה דברים שלגבי‬
‫גדולתו של הרבי זה ממש יוצא מגדר‬
‫הרגיל‪.‬‬
‫ויהי רצון שלא נדע יותר מצער‬
‫ובמהרה ינחם המקום אותנו ע״י ביאת‬
‫משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫בברכת גמר חתימה טובה‪.‬‬
‫מאיר‬
‫)מכתב ר' מאיר פרידמן(‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪13‬‬
‫הרי דהוו ב' דברים נפרדים‪ .‬עוד דיבר בעניין אנינות ברגל שאיך פסק הרמב"ם שיש אנינות‬
‫ברגל והרי "ושמחת בחגיך" כתיב ואיך אפ"ל עניין השמחה‪ ,‬ואמר הנ"ל "א שטארקע קשיא"‪,‬‬
‫והמשיך הרבי שיו"ט חלוק מכל השנה‪ ,‬שבחול האנינות היא בגלוי ובעיקר והשמחה בטפל‪,‬‬
‫וברגל האנינות להפך‪ ,‬האנינות בלב והשמחה בהעלם‪ ,‬והסביר עפ"י אגרת התשובה "חדווה‬
‫תקיעא" וכו'‪.‬‬
‫לרב קריגער‪ ,‬ראב"ד ניו יורק אמר הרבי שההבדל בין התשובה שלנו לתשובת נינוה‪ ,‬שבנינוה‬
‫היו גויים‪ .‬והם הרי תלויים במקום וזמן ולכן תשובתם היא רק מכאן ולהבא‪ ,‬אבל ישראל בתשובה‬
‫מתחברים עם הקב"ה שלמעלה מזמן ומקום ולכן מתוקן גם העבר‪ .‬ולכן הפליג הרמב"ם בשבח‬
‫הבעלי‪-‬תשובה שהוא יותר מקודם החטא‪.‬‬
‫כשנכנס האדמו"ר מנובומינסק ישב ושתק כדין אדם חשוב שהאבל מתחיל לנחם‪ ,‬ואמר‬
‫הרבי אינני יודע עם האבל צריך לפתוח כל עת בדיבור‪ .‬כן דיבר על עניין הקבלה שמותר לאבל‬
‫ללמוד בה‪ ,‬ואמר "סייג לחכמה שתיקה"‪ .‬חכמה הוא עניין הדיבור‪ ,‬אבא יסד ברתא‪ ,‬ושתיקה הוא‬
‫סייג ‪ -‬גבוה מחכמה‪ ,‬דשתיקה הו"ע הכתר‪ ,‬שזהו עניין רזי תורה שאין מוסרים רזי תורה אלא‬
‫למי שליבו דואג בקרבו‪.‬‬
‫לרב הולאנדער אמר שבוודאי אין אבילות ביום הכיפורים‪ ,‬שמלבד זאת שאין לעניין זה‬
‫ברגל‪ ,‬הנה ביום הכיפורים יש הרי מצוות התשובה וצריך לקיים המצוות בשמחה )או שאמר‪ :‬הרי‬
‫אבילות עניינה תשובה‪ ,‬וצריך לקיימה בשמחה(‪.‬‬
‫כשהגיע הרב מ"ל רבינוביץ ממונקאטש שאל הרבי את ר"ל גרונר אם זהו הנכד של ה"מנחת‬
‫אלעזר"‪ .‬אח"כ שאל הרב רבינוביץ אם זהו שאמר קודם לאדמו"ר מסאטמער הוא ממעלת‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬והרבי דייק שזהו ממעלת יום הכיפורים‪ .‬אח"כ שאל הרבי אם יש עוד חלקים‬
‫מה"מנחת אלעזר" שלא נדפסו‪ ,‬כי אלו שנדפסו ראה כבר‪ ,‬ואמר שטוב שידפיסו אותו שנית‪,‬‬
‫שהיה צריך לשאול את הספר מאחר וזה שימש לו‪ ,‬והרי זה בבחינת "דבר בעתו מה טוב"‪.‬‬
‫הליטווישע שוקלים וטרים אבל אינם מגיעים למסקנה ובמנחת אלעזר כתוב הכל‪ .‬סיפר שפעם‬
‫ראה אצל הרבי הריי"צ שכתב מכתב עם חמש או שש שורות של תארים‪ ,‬ושאל אותו למי זה‬
‫מופנה‪ ,‬וענה הרבי הר""צ שמופנה למנחת אלעזר‪) .‬בזיכרון אחדים שאמר‪ :‬כמדומה שישנה‬
‫תשובה אחת במנח"א בעניין טבילה באבל בעיוכ"פ )הכוונה למנח"א כת"י?((‬
‫עם האדמו"ר מסטריז'וב דיבר בעניין טבילה‪ ,‬ואדמו"ר הזקן כתב שצריך סמוך לחשכה‪,‬‬
‫ובפשטות אפשר הפשט בסמוך לחשכה‪ ,‬סמוך למנחה‪ ,‬שהרי הרב אינו מקצר‪ ,‬ואמר הרבי והרי‬
‫גם מדייק הוא‪.‬‬
‫כשנכנס הרב הוטנער ראש ישיבת "רבי חיים ברלין" שאל הרבי דבר מה‪ ,‬כמדומני בעניין‬
‫מה שאומרים "ואמרו אמן" בקדיש‪ ,‬ומרוב פחד ואימה אמר הנ"ל "אין אומר ואין דברים" ויצא‬
‫כשפניו אל הרבי‪ ,‬כי פני קדשו היו אז נוראים‪.‬‬
‫)יומן הרה"ת ר' מ"מ וואלף(‬
‫‪ | 14‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫ה‬
‫ע"ה‬
‫ת חנה ע‬
‫הרבנית‬
‫יום ההולדת של הרבנ‬
‫ום‬
‫לפנינו צילום ממענה כ"ק אד"ש מה"מ להרה"ח דובער יוניק‪ ,‬על שאלותיו‪ :‬א( מתי יום‬
‫ההולדת של אמו הרבנית הצדקנית חנה ע"ה‪ .‬על פי הידוע הוא ביום כ"ח טבת‪ ,‬אך באחד‬
‫הספרים נדפס שיום ההולדת הוא ביום כ"ה תשרי! ב( מי היה המסדר קידושין בחתונת הוריו‬
‫של הרבי?‬
‫על זה שכתב "ממה שיש מודפס" שיום ההולדת‬
‫הוא בכ"ה תשרי‪ ,‬מתח הרבי קו מתחת למילים אלו‪,‬‬
‫וכתב‪" :‬איפוא?"‪.‬‬
‫המזכיר כתב‪ :‬בספר 'אם בישראל'‪ ,‬שנדפס‬
‫בארה"ק‪ .‬ובהמשך לזה כתב הרבי‪" :‬למצוא הס']פר["‪.‬‬
‫ואחר כך כתב )כנראה על שני השאלות(‪" :‬לא‬
‫שמעתי בכ"ז מאומה"‪.‬‬
‫*( להעיר‪ ,‬שכ״ח טבת הוא יום‬
‫הולדת של אמי מורתי ע״ה‪ ,‬ששמה‬
‫חנה‪ ,‬ע"ש כו' ועד ע״ש אמו של‬
‫שמואל‪ ,‬שסיום וחותם תפלתה "ויתן‬
‫עוז למלכו וירם קרן משיחו" )ש״א ב‪,‬‬
‫יו״ד(‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬שהנדפס בספר 'אם בישראל' הוא טעות‪ ,‬ויום הולדתה הוא בכ"ח טבת‪ ,‬כפי‬
‫שכבר פורסמו אגרות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע אלי'‪ ,‬וראה גם בספר השיחות ה'תשנ"ב‬
‫ח"ב ע' ‪ 265‬בשולי הגליון להערה ‪) 75‬ראה מסגרת(‪.‬‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪15‬‬
‫שעסקי לא היו בבית‬
‫ַ‬
‫ועד כדי כך‪ ,‬שאע"פ‬
‫כי אם ב"חדר" וכיו"ב – אעפ"כ בלט ענין זה כ"כ‪,‬‬
‫עד שזה נחקק בי‬
‫לכל משך ימי החיים‬
‫אבל מ"מ צריך לידע מה איבד )ר"ל(! הוא‬
‫איבד גילוי אלקות שהי' נגלה לעיני בשר‬
‫בזמן שביהמ"ק הי' קיים‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שראו‬
‫האלקות בעיני בשר‪" ,‬עשרה נסים נעשו‬
‫לאבותינו בביהמ"ק"‪] ,‬כולל גם )חלק מהם‬
‫שאירעו( בירושלים כולה[‪ .‬וכל זה ראו בעיני‬
‫בשר! • זכרונות הנשיא מאמו‬
‫בין הזכרונות‪] ,‬אשר כאמור לעיל‪ ,‬מכל ענין צריכים ללמוד ענין בנוגע למעשה[‪ ,‬נמצא גם‬
‫]דבר שאירע[ בתחילת המלחמה ]העולמית[ הראשונה‪,‬‬
‫ היינו אז במדינת רוסי'‪ – .‬בכלל הייתי עסוק ב"חדר"‪ ,‬ולא ידעתי מהנעשה בבית‪ ,‬לא הייתי‬‫רקאכט( בזה כ"כ ולא ביררתי ע"ז וכו'‪,‬‬
‫)פא ָ‬
‫מונח ַ‬
‫אך היו ענינים יוצאים מן הכלל שהייתי חייב לשים לב אליהם ]וביניהם הי' המאורע דלהלן‪[:‬‬
‫אז‪ ,‬בתחילת המלחמה הראשונה‪ ,‬היתה גזירת המלכות‪ ,‬שבמדינות של רוסי' הנמצאות ליד‬
‫הגבול עם המדינות שבהם לחמה אז רוסי' – אי‪-‬אפשר לסמוך על היהודים‪ ,‬ולכן יש לדאוג‪,‬‬
‫שיסעו אל תוך עומקה של רוסי'‪ ,‬רחוק מהגבולים‪.‬‬
‫והנה בגבול שכנו גם מדינות פולין וליטא וכו'‪ ,‬שבהם הי' מספר גדול ]של יהודים[ והם‬
‫נסעו למקומות שבהם הי' ישוב יהודי גדול‪ ,‬וביניהם גם העיר שבה התגוררנו‪ .‬הגיע אז מחנה‬
‫גדול והיו נקראים בשם "בזשניצעס" ]=פליטים[ – מה שנקרא כעת ]באנגלית[ "רעפיודזשיס"‬
‫– מאלה שהוגלו וגלו עפ"י גזירת המלכות – ממדינות פולין וליטא וכו'‪ ,‬שהיו קרובים לגבול‪.‬‬
‫היות שהגיעה אז כמות גדולה בבת‪-‬אחת‪ ,‬והם היו גדולים גם באיכות – ראשים‪ ,‬רבנים‪,‬‬
‫מלמדים‪ ,‬שוחטים‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬ראשי‪-‬קהילה וכו'‪ ,‬הי' צורך גדול לדאוג לסדר אותם בהקדם הכי‬
‫אפשרי‪ ,‬ובתכלית השלימות האפשרית‪.‬‬
‫ולפי ערך מספר היהודים שבעירנו היתה זו עבודה גדולה‪ ,‬משא כבד‪] ,‬לדאוג ל[מספר‬
‫הגולים שהגיעו לשם‪.‬‬
‫‪ | 16‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫לכן מיד הקימו "וועדים" שונים‪ ,‬כדי לארגן את העזרה בכל המצטרך להם‪ ,‬ובראש הוועדים‬
‫ה"יארצייט" שלה‪.‬‬
‫אז עמדה אימי‪ ,‬שביום זה הוא ָ‬
‫ואז ראו דבר פלא‪ ,‬שאני מעולם לא ראיתי שיהי' ]כ"כ[ ענין של התעסקות במרץ הכי גדול‪,‬‬
‫שעסקי לא היו בבית‪ ,‬כי אם ב"חדר" וכיו"ב – אעפ"כ‬
‫והן ביום והן בלילה‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬שאע"פ‬
‫ַ‬
‫בלט ענין זה כ"כ‪ ,‬עד שזה נחקק בי לכל משך ימי החיים‪.‬‬
‫והנה כאשר מגיע יום שבו "כל עבודתו אשר עבד בה" נזכרים כל פעם מחדש‪ ,‬מידי שנה‬
‫ושנה‪ ,‬ובכל שנה ובשנה באופן דמוסיף והולך‪ ,‬כבכל עניני טוב וקדושה – הרי אז גם זכרון זה נזכר‬
‫ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬
‫אך מיד מתעוררת השאלה האמורה‪ :‬מה למדים מזה בנוגע‬
‫למעשה בפועל?‬
‫הרי הקב"ה הצליח שאנו נמצאים במדינת מלכות של חסד‪,‬‬
‫ובמילא המצב הוא – לפי ערך – איש תחת גפנו ואיש תחת‬
‫תאנתו ככל השייך בזמן הגלות‪ ,‬ובנוסף לזה יש כמה וכמה‬
‫ארגונים העוסקים באופן מסודר בנוגע למתן עזר לנצרכים‪,‬‬
‫ובמיוחד בין בנ"י‪.‬‬
‫אך אח"כ קולטים‪ ,‬שההוראה היא ברורה ביותר‪:‬‬
‫הרי אין זה מגיע‬
‫לגילוי אלקות‪ ,‬ואין‬
‫זה מגיע להבנה‬
‫בתורה והידור בקיום‬
‫באופן‬
‫מצוותי'‪,‬‬
‫שזה יהי' "כמצות‬
‫רצונך"‪ ,‬כפי שמאריך‬
‫אדמו"ר האמצעי –‬
‫בערך מה שהי' בזמן‬
‫שביהמ"ק הי' קיים‪.‬‬
‫אשר כל אחד מבנ"י וכאו"א מאיתנו‪ ,‬בתוך כלל ישראל‪,‬‬
‫הוא בבחי' "גלינו מארצינו" – היינו‪ ,‬שהננו כולנו במצב שאפשר‬
‫לקרוא לזה או בשם "רעפיודזשי" או "בעזשניעץ"‪ ,‬אבל בלה"ק ה"ז נקרא "גלינו מארצנו"‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬אפילו היהודים הנמצאים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הרי חסרים שם כמה ענינים‪ ,‬מצוות התלויות‬
‫בארץ‪ ,‬שמשחרב ביהמ"ק נמצאים במצב של "גלינו"‪ ,‬ואין את כל הענינים האלה‪ ,‬ועאכו"כ בנוגע‬
‫לביהמ"ק ועבודת הקרבנות שבו וכל הענינים הקשורים בזה‪.‬‬
‫]ויתירה מזו‪ [:‬זה גופא שנדמה לאדם שאין לו צרכים‪,‬‬
‫ היות שנמצא במדינת חסד‪ ,‬וביכלתו לעסוק שם ב"משאו ומתנו באמונה" מתוך מנוחת‬‫הנפש ומנוחת הגוף‪ ,‬ובמילא גם הקב"ה נותן לו פרנסה‪ ,‬עד באופן – כאמור לעיל – של "מידו‬
‫המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"‪ ,‬לאלה הזוכים לכך; והיות ש"ועמך כולם צדיקים" – הרי‬
‫הכל זוכים לזה‪ ,‬כי מיד בר"ה "נחתמין לאלתר בספרן של צדיקים גמורים"‪ .‬ולכן נדמה לו‪ ,‬שאין‬
‫לו הצטרכויות ‪-‬‬
‫הרי זה גופא מורה עד כמה צמאים אנו עד כדי כך – שלא מרגישים בדבר; היינו שהצמא‬
‫הביאו למעמד ומצב כזה‪ ,‬שלא מרגישים כלל את הרעב והצמאון‪ ,‬היינו הרעב והצמאון האמיתי‬
‫– צמאון ליהדות‪.‬‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪17‬‬
‫ואע"פ שבעזר השם ישנם מוסדות‪ ,‬ויש לכ"א לעצמו ענינים של שיעורי תורה והידור בקיום‬
‫המצוות וכו' –‬
‫הרי אין זה מגיע לגילוי אלקות‪ ,‬ואין זה מגיע להבנה בתורה והידור בקיום מצוותי'‪ ,‬באופן‬
‫שזה יהי' "כמצות רצונך"‪ ,‬כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי – בערך מה שהי' בזמן שביהמ"ק הי'‬
‫קיים‪.‬‬
‫]אלא מאי[ היות שהתרגלו לחושך הגלות – נדמה לו‪ ,‬דכאשר הוא לומד תורה ביגיעה שלו‬
‫ומקיים מצוות בהידור שלו – הרי זו תכלית השלימות שבכחו להשיג!‬
‫אומרת לו איפוא תורת אמת‪ :‬דע לך‪ ,‬שנשמתך היא "חלק אלוקה ממעל ממש"‪ ,‬עם כל‬
‫הפירושים שב"ממש"‪ ,‬וכאשר אתה לומד תורה צריך להיות "הלא כה דברי כאש"‪ ,‬באופן שזה‬
‫יהי' נגלה לעיני בשר‪ .‬וכאשר הנך מקיים מצוה כדבעי – הרי אתה אמנם מקיימה "כמצות רצונך"‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬שחושך הגלות פעל בלבולים‪" ,‬החושך יכסה ארץ"‪ ,‬ולכן חסר בשלימות הדצח"ם‬
‫באופן שאינו תלוי ברצון האדם – ובמילא באמת אינו יכול לעשות יותר מזה‪,‬‬
‫אבל מ"מ צריך לידע מה איבד )ר"ל(! הוא איבד גילוי אלקות שהי' נגלה לעיני בשר בזמן‬
‫שביהמ"ק הי' קיים‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שראו האלקות בעיני בשר‪" ,‬עשרה נסים נעשו לאבותינו‬
‫בביהמ"ק"‪] ,‬כולל גם )חלק מהם שאירעו( בירושלים כולה[‪ .‬וכל זה ראו בעיני בשר!‬
‫ולכן אף שכאשר יוצא לרחוב הריהו רואה ניסי השם וחסדי השם‪ ,‬ורואה כיצד הקב"ה הוא‬
‫"הזן ‪ . .‬בטובו בחן בחסד וברחמים"‪ .‬שדבר זה אומרים אנו בברכת המזון ע"פ התורה‪ ,‬ביום חול‪,‬‬
‫בסעודה של חול‪,‬‬
‫אעפ"כ‪ ,‬בשעת מעשה עליו לזכור כיצד הוא )או אבי זקנו( עמד בזמן שביהמ"ק הי' קיים‪.‬‬
‫ואז כאשר יאמר "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" – הריהו אומר הדברים בכל ה"שטורעם"‪,‬‬
‫להיותו מרגיש מה שהי' אז‪ ,‬או ששמע עד"ז‪ ,‬או עכ"פ יש לו ידיעה בזה בשכלו‪ ,‬ידיעה אמיתית‪,‬‬
‫או – "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך"‪ ,‬היינו ששמע עד"ז מאדם אחר המלומד יותר ממנו‪,‬‬
‫אבל הוא שמע זאת באופן שהדברים חדרו בקרבו –‬
‫ואז הוא צועק בקשה זו – למרות היותה תפילה בלחש – לא מפני שכן קבעו אנשי כנסת‬
‫הגדולה בתפלת שמו"ע‪ ,‬אלא מפני שחש את הצורך בזה‪ ,‬כי זה חסר לו!‬
‫ומה חסר לו? – שיהי' "מהרה תצמיח"‪ .‬כי כאשר תגיע הגאולה האמיתית והשלימה רגע‬
‫א' קודם – הרי היא תקדים ברגע א' את קיום הכתוב "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי‬
‫פי הוי' דיבר"‪.‬‬
‫)משיחת וא"ו תשרי תשמ"ה ‪ -‬תרגום חופשי מסרט ההקלטה ע"י "השיחה היומית" ‪-‬‬
‫להבנת השיחה כראוי‪ ,‬יש לעיין בשיחה בשלימותה כפי שנערכה ונדפסה ב"התוועדויות" ה'תשמ"ה עמ' ‪ 138‬ואילך(‬
‫‪ | 18‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫אמי מורתי הרבנית ע״ה‪ ,‬זכתה בדבר נפלא שלמעשי׳‬
‫ועבודתי׳ יש תוצאות ביחס לכל העולם כולו —‬
‫שהודות לה לומדים בנ"י בכל‬
‫תפוצות הגולה דברי חסידות‬
‫וכידוע עד כמה השתדלה והתאמצה כדי‬
‫שיהיו לו דיו ונייר כו'‪ ,‬ונוסף ע״ז‪ ,‬ועיקר‬
‫ שסייעה בכך שיהי׳ לו את המצב־רוח‬‫המתאים‪ ,‬ללא כל טרדות ובלבולים כדי‬
‫שיוכל לפעול ולחדש חידושי תורה כפי‬
‫שחידש בפועל • זכותה של אם המלך‬
‫ב‪ .‬והנה‪ ,‬בעלת היארצייט דיום זה‪.‬‬
‫אמי מורתי הרבנית ע״ה‪ ,‬זכתה בדבר נפלא‬
‫שלמעשי׳ ועבודתי׳ יש תוצאות ביחס לכל‬
‫העולם כולו — שהודות לה לומדים בנ״י בכל‬
‫תפוצות הגולה עד היום הזה דברי חסידות‪,‬‬
‫פנימיות התורה‪ ,‬שבהם )ובקשר להם(‬
‫מתבארים גם ענינים דנגלה דתורה‪ .‬דהיינו‬
‫החידושי תורה של אאמו״ר שבאו לידי גילוי‬
‫ב״דיו על הנייר"‪ ,‬בזכות בעלת היארצייט‪.‬‬
‫וכידוע עד כמה השתדלה והתאמצה‬
‫כדי שיהיו לו דיו ונייר כו'‪ ,‬ונוסף ע״ז‪,‬‬
‫ועיקר ‪ -‬שסייעה בכך שיהי׳ לו את המצב־‬
‫רוח המתאים‪ ,‬ללא כל טרדות ובלבולים‬
‫כדי שיוכל לפעול ולחדש חידושי תורה‬
‫כפי שחידש בפועל‪ .‬ע״י כך שכאשר נשלח‬
‫לגלות‪ .‬עזבה גם היא את הדירה שבה גרה‬
‫כמה עשרות שנים והלכה אחריו בגולה כדי‬
‫להיות בעזרתו במקום הגלות ולסייע לו‬
‫להמשיך בעבודתו למרות הגלות הקשה‬
‫לפינה נדחת וברוסי׳ בימים ההם )וכידוע לכל‬
‫אלו שהיו שם עד כמה הי׳ המקום מושלל‬
‫מיהודים בכלל‪ .‬ועאכו״כ מיהדות ועאכו״כ‬
‫מלימוד התורה‪ .‬ויתירה מזו ‪ -‬אפילו לא ירעו‬
‫מהו יהודי ובודאי לא הי׳ שם מושג מעניני‬
‫יהדות(‪ .‬מתוך מחסור בכל הצרכים והעדר‬
‫הכסף לקניית כל דבר נוסף‪ .‬כך שלא הי׳ להם‬
‫דיו ולא נייר‪ .‬ובעלת היאצ״ט היתה צריכה‬
‫לטרוח בעצמה ללקט עשבים לעשות מהם‬
‫דיו ולקבץ פיסות נייר וכיו״ב‪ ,‬ובקושי השיגה‬
‫מעט דפים שעליהם נכתבו החידושי תורה‬
‫של אאמו״ר‪ .‬ועד"ז ‪ -‬בשוליים של גליוגות‬
‫הספרים שהיו תחת ידו ומזה נדפסו הספרים‬
‫״לקוטי לוי יצחק״ ו"תורת לוי יצחק״ על‬
‫תורה נביאים וכתובים ועל מאמרי רז״ל וכו'‪.‬‬
‫ג‪ .‬ויש להוסיף‪ .‬שלבעלת היאצ״ט‬
‫יש חלק גם בעבודת הכלל של אאמו"ר‬
‫בתקופת הרבנות שלפני המאסר והגלות‪.‬‬
‫שגם אז ניהלה עסקנות ציבורית בתור רבנית‪.‬‬
‫ובהרחבה )בנוסף לחייה הפרטיים(‪:‬‬
‫העיר יקטרינוסלב )דניפראפעטראווסק(‬
‫נחשבה‪ .‬מכמה בחינות‪ .‬לעיר הבירה של כל‬
‫מחוז אוקריינא )כפי שנקרא חלק זה דדרום‬
‫רוסי׳(‪ .‬ובעיקר ‪ -‬העיר הראשית בכל הנוגע‬
‫לעניני יהדות‪ .‬וכידוע שבאותם הימים סבלו‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪19‬‬
‫קשה ביותר מרדיפות הממשלה והי׳ צריך שהעמיד הרב שניאורסאהן יאמר שקמח‬
‫לנסוע לעיר הבירה של המדינה ההיא כו' מסוים איננו כשר — לא ישתמשו בו‪ .‬אע"פ‬
‫להשתדל לבטל את הגזירות או עכ"פ למעט שאפשר לטעון שע"י איבוד כמות גדולה‬
‫אותן כו׳‪ ,‬והממשלה דרשה מהרבנים שלא של קמח‪ ,‬הרב שניאורסאהן גורם נזק לא רק‬
‫להתערב‪ .‬ולא עוד‪ .‬אלא שהרבנים עצמם ביקטרינוסלב ובמחוז אוקריאנא‪ ,‬אלא מכיון‬
‫יפרסמו מכתב שהם מסכימים לעובדה שמדובר במקור אספקת קמח לכל המדינה‪.‬‬
‫שהממשלה איננה רודפת את הדת )כמדובר הרי כתוצאה מאיבוד חטים ששייכים‬
‫כמ"פ(‪ :‬ואזי יצא אאמו״ר וגילה את דעתו דלא לממשלה‪ .‬כך שלא ימכרו באותו מחיר של‬
‫זו בלבד שלא יחתום על מכתב זה )כמו מספר החטים הראויים לפסח ‪ -‬נגרם נזק כלכלי לכל‬
‫רבנים שמפני היסורים‪ .‬האיומים וההפחדות המדינה!‬
‫וכו' נאלצו לחתום(‪ ,‬אלא עוד ישתדל לפרסם‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬אאמו״ר לא נבהל כלל )כאמור(‬
‫שאיננו חותם‪ .‬באמרו‪ .‬שהכל יודעים את אלא פירסם מראש שאיננו פוחד לנסוע‬
‫המצב כפי שהוא באמת אלא שמפחדים למוסקבה ולפנות בדרישה כו'‪ .‬ודוקא בגלל‬
‫לומר זאת בפומבי‪ ,‬וכעת‬
‫מלכתחילה‬
‫הפירסום‬
‫— כשיתפרסם שאיננו‬
‫הוכרח קאלינין לקבל אותו‬
‫ולתת את הרשיון המבוקש‬
‫חותם‪ ,‬ומסתמא יהיו כאלו ואזי יצא אאמו״ר‬
‫שיצטרפו אליו‪ .‬יעורר הדבר וגילה את דעתו דלא בצירוף פקודה שהגיעה‬
‫ליקטרינוסלב ובה נאמר‬
‫רעש ומהומה וכו׳ וממילא זו בלבד שלא יחתום‬
‫שאף אחד איננו רשאי‬
‫תאלץ הממשלה לקבל את על מכתב זה אלא‬
‫דרישות הרבנים‪.‬‬
‫עוד ישתדל לפרסם למנות את המשגיחים‬
‫חותם‪ .‬ולומר להם דיעה מה‬
‫וכך הוה‪ .‬הממשלה שאיננו‬
‫לעשות והם אינם חייבים‬
‫אמנם נענתה לכמה דרישות‬
‫למסור דו״ח על הנהגתם‬
‫החל מהדרישה לאפיית‬
‫מצה‪ .‬״מיכלא דמהימנותא"‪ .‬שבאותה שעה לאף אחד ‪ -‬מלבד הרב שניאורסאהן‪ .‬ואם‬
‫הופנתה בקשה למוסקבה לקבל רשיון לטחון הרב שניאורסאהן יקבע שקמח מסוים שנטחן‬
‫חטים בצורה שהקמח יהי׳ כשר לפסח )לפי מחטים שהגיעו למקום פלוני ביום פלוני‪,‬‬
‫המצב בעת ההיא(‪ .‬וכיון שבאזור העיר איננו כשר להשתמש בו למצות לפסח ‪ -‬יש‬
‫יקטרינוסלב )דניפראפעטראווסק( צמחו לשמוע להוראתו )ולשלוח קמח זה בחזרה או‬
‫חטים ושעורים וכיו״ב‪ .‬היו שם התחנות למכרו בזול וכיו״ב(‪.‬‬
‫הגדולות לטחינת קמח וממילא הי' הדבר‬
‫וכל זה הי׳ אפשרי בזכות העובדה‬
‫שייך לאאמו״ר שלא פחד ולא נבהל אלא שבסביבתו הקרובה‪ .‬כביתו‪ ,‬הי׳ מצב־רוח‬
‫נסע בעצמו למוסקבה ונפגש עם קאלינין שהתאים לזה‪ ,‬היינו שאמי הרבנית לא רק‬
‫עצמו ‪ -‬ראש הממשלה הקומוניסטית בעת שלא פחדה בעצמה באופן שבגלל זה גם‬
‫ההיא ‪ -‬והצליח לפעול שקאלינין יתן רשיון הוא עלול הי׳ לחשוש וכו׳‪ ,‬אלא אדרבה —‬
‫וצו לכל פקידי הממשלה ביקטרינוסלב שלא נתנה לו תוספת עידוד והתחזקות כרוחו‬
‫יתערבו בסדרי טחינת הקמח‪ .‬ואם המשגיח שלא להתחשב כלל בכל הסכנות‪ ,‬בה בשעה‬
‫‪ | 20‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫שלפי המצב במדינה ההיא בימים ההם‪.‬‬
‫וכשם שהשתדלה למען כתיבת חדו״ת‬
‫הרי בגלל זה יכלו להאשים לא רק את הרב אלו‪ .‬כך השתדלה והתאמצה בנוגע לשמירת‬
‫בעצמו אלא גם את כל בני ביתו‪ .‬החל מאשתו הכתבים אחרי שנסעה מאלמא־אטא ובאה‬
‫הגרה בביתו ומסייעת לו‪ .‬שהם ״קאנטער־ למוסקבה וכו'‪.‬‬
‫)אנטי־מהפכניים(‪.‬‬
‫רעוואלוציונער׳ס״‬
‫אבל היא לא יכלה לקחת אותם כשיצאה‬
‫)כנ״ל(‬
‫המדינה‬
‫לכלכלת‬
‫נזק‬
‫וברצונם לגרום‬
‫מחוץ למדינה‪ .‬כיון שנסעה כתור אזרחית‬
‫ואמנם‪ .‬בין הפקידים היו כאלו שהשמיעו פולין וכל הנסיעה היתה קשה כו'‪.‬‬
‫איומים‪ .‬ועד כדי כך שהיו ידידים שחששו‬
‫וחבל מאד על שאר הכת״י שלע״ע לא‬
‫מקיום האיומים‪ .‬ובאו בלילה בשקט להודיע הגיעו לידינו‪ .‬שהרי היו עוד ריבוי כתבים‬
‫ע״ז לרב )למרות שגם זה גופא הי׳ ״חטא״( )מלבד הספרים שאמי בעצמה הסתכנה‬
‫שהודות לקשריהם עם ה״צ׳קא״ נודע להם והביאה למוסקבה ומשם נשלחו לכאן במשך‬
‫מזה והיו מדווחים בתוספת הסבר מדוע הם הזמן ע״י השגרירות וכיו״ב( ואמנם‪ .‬היו‬
‫מוסרים את הדיווח ומדוע‬
‫דפים רבים בכת״י שהיו‬
‫לפעמים אינם מוסרים וכו'‪.‬‬
‫בידיו של בן ״תמים״‬
‫כפי מצב הדברים בעת ההיא "ואם הרב שניאורסאהן‬
‫שאף הוא עצמו למד‬
‫)ולהוסיף‪ ,‬שהם היו קשורים יקבע שקמח מסוים‬
‫ב"תומכי־תמימים״ משך‬
‫מחטים‬
‫עם מי שתמכו ביבסקצי׳‪ .‬כי שנטחן‬
‫זמן‪ .‬אבל לא נשמרו בידו‬
‫ליבסקצי׳ עצמה לא הי׳ כח שהגיעו למקום פלוני‬
‫מפני סכנת נפשות שמא‬
‫איננו‬
‫פלוני‪,‬‬
‫והם היו צריכים אל הגויים ביום‬
‫הכת״י ימצאו בידו והוא‬
‫כשר להשתמש בו‬
‫הקומוניסטים(‪.‬‬
‫יהי׳ מוכרח לספר שאלו‬
‫ד‪ .‬ונחזור לעניננו — למצות לפסח ‪ -‬יש‬
‫הם חידושי חורה של רב‬
‫להוראתו"‬
‫חלקה של בעלת היארצייט לשמוע‬
‫שהי׳ מורד במלוכה ונשלח‬
‫במשך כל ימי חייה בעבודת‬
‫בגלות‪ .‬ואעפ״כ גם בהיותו‬
‫אאמו״ר‪ .‬גם כאשר היו‬
‫בגולה כתב חדו״ת‪ .‬ויתברר שכעת‪ .‬ברצונו‬
‫יהודים‬
‫אודות‬
‫כלל‬
‫בגולה במקום שלא ידעו‬
‫של זה שהכת״י בידו‪ .‬״להבריח" את הכתבים‬
‫ויהדות ובמצב קשה בגשמיות‪ .‬כאשר לא הי׳ מחוץ למדינה — ועי״ז יהי׳ בסכנה גדולה!‬
‫כסף לקנות שום ״מותרות״‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬לא הי׳ ומפני הסכנה הוא אמנם פחד לקחת אתו את‬
‫שם דיו ולא נייר‪ .‬והיא עצמה הלכה ואספה הכתבים ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלם‬
‫עשבים ועשתה מהם דיו והלכה וחפשה של עשרות ואולי מאות גלימות החדו״ת של‬
‫פיסות נייר קטנות כו'‪ .‬וכפי שסיפרה לאח״ז אאמו״ר הנמצאים אי שם ברוסי׳‪.‬‬
‫ היו פעולות אלו קשורות במסירות נפש‪.‬‬‫ויהי רצון שבמשך הזמן יקויים היעוד‬
‫]אמנם‪ .‬כיון שהנייר כמעט לא הי׳ בנמצא "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ‬
‫ כתב אאמו״ר חדו"ת בשוליים של גליונות מצרים״‪ .‬ועאכו״כ חידושי תורה‪ .‬ובפרט ‪-‬‬‫הספרים שהיו תח״י‪ .‬ומזה נדפסו אח״כ חדו״ת שנכתבו ״מן המיצר״‪ .‬מיצר אמיתי‬
‫ספרי "לקוטי לוי יצחק״ הן על תנ״ך והן על גדול ביותר בגשמיות‪ .‬ונוסף ע״ז )כמדובר‬
‫מאחז״ל )כנ״ל([‪.‬‬
‫כמ״פ( ‪ -‬חדו״ת שיש בהם הן נגלה והן‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪21‬‬
‫פנימיות התורה‪ .‬ובזה גופא ‪ -‬פנימיות התורה‬
‫ועוד ענין בשם ״חנה״ — שהוא גם‬
‫באופן המוכן ל״יפוצו מעינותיך חוצה׳׳‪ .‬כפי )כמבואר בספרים( ראשי תיבות של ג׳ מצוות‬
‫שרואים בחידושים שנדפסו ממה שנרשם אלו ששייכות במיוחד לנשים‪:‬‬
‫בגליונות הספרים שהגיעו לידינו‪ .‬ומזה‬
‫ח — ״חלה״ — ע"פ לשון הכתוב‪,‬‬
‫אפשר לשער אודות הנמצא בשאר הכת"י ״ראשית עריסותיכם חלה״ — כולל כשרות‬
‫שעדיין לא באו לידינו‪.‬‬
‫האכילה ושתי׳ בכלל‪ .‬ה ‪ -‬הדלקת הנר‬
‫ומכיון שבדברי תורה ישנה גם המעלה שמביאה לשלום‪-‬בית בכל הבית כולו‬
‫ד״המקיים את התורה מעוני״ בגשמיות‪) .‬ופועלת מערב שבת לערב שבת‪ .‬כמדובר‬
‫ו״מן המיצר קראתי י‪-‬ה״ בגשמיות ‪ -‬ששייך כמ״פ( והנו״ן שבאמצע ‪ -‬טהרת המשפחה‪.‬‬
‫במיוחד לפנימיות התורה )משא"כ אותיות‬
‫ואע״פ שאלו הן מצוות שהאנשים‬
‫״ו‪-‬ה׳׳ שקשורות בנגלה‬
‫והנשים חייבים בהם‬
‫דתורה( — בודאי סוף־סוף‬
‫כשוה‪ ,‬הרי מנהג ישראל‬
‫יתגלו שאר הכתבים ונזכה ועצם‬
‫ההחלטה הוא‪ .‬כפי שרואים במוחש‪.‬‬
‫לריבוי נוסף של ענינים ע״ד לימוד ענינים‬
‫שקיום מצוות אלו בפועל‬
‫דפנימיות התורה‪.‬‬
‫חדשים אלו ממהרת ״המעשה הוא העיקר״ הוא‬
‫ועצם ההחלטה ע״ד את בוא הזמן שיוכלו ע״י הנשים‪ .‬החל מטהרת‬
‫לימוד ענינים חדשים אלו לחפש אחר הכתבים המשפחה שתלוי׳ לגמרי‬
‫ממהרת את בוא הזמן גם במדינה ההיא במצב הדמים של האשה‬
‫אותם‪.‬‬
‫שיוכלו לחפש אחר הכתבים ולמצוא‬
‫והבעל יכול רק לפסוק‬
‫שאלה אם יש צורך וכיו״ב‪,‬‬
‫גם במדינה ההיא ולמצוא‬
‫אותם‪.‬‬
‫ועד״ז ביחס ל״ראשית‬
‫ועוד והוא העיקר — קירוב וזירוז עריסותיכם חלה״ ‪ -‬ניהול מטבח כשר וכן‬
‫זמן החידושים בפנימיות התורה שלאחרי הדלקת הנר המביאה לשלום בית — שהרי‬
‫הגאולה האמיתית והשלימה‪ .‬ואז‪ .‬עאכו״כ האשה היא עקרת הבית‪.‬‬
‫ובכל אופן — בעמדנו ביום היארצייט‬
‫שנזכה לגילוי חידושים אלו שכבר נכתבו אלא‬
‫שנמצאים במקום לא ידוע אבל בודאי שהם צ״ל אצל כאו״א‪ ,‬אנשים נשים וטף — תוספת‬
‫זירוז בכל אחת מג׳ מצוות אלו שתוכנן‬
‫קיימים‪.‬‬
‫ה‪ .‬ויש להוסיף בשייכותה של בעלת הפנימי נוגע לכל חיי האדם בכלל‪ ,‬וחייו של‬
‫היארצייט לגילוי כתבים דפנימיות התורה — יהודי בפרט‪:‬‬
‫כללות הקשר כין הגוף והנשמה נפעל ע״י‬
‫ע״פ הידוע‪ ,‬ד״שמא קא גרים״‪:‬‬
‫השם ״חנה״ קשור בהפטרת יום ראשון אכילה ושתי׳ )״חלה״( ונוסף ללחם לאכול‬
‫של ראש השנה שסיומה הוא — ״וירם קרן צריך האדם בית לדור בו‪ .‬וכדי שהבית יהי׳‬
‫משיחו"‪ .‬ונוסף ע״ז — נבואת חנה שבהפטרה ראוי לדירה צ״ל בו הדלקת הנר שפועלת‬
‫זו מדברת אודות שמואל הנביא שממנו ״שלום בית״‪ .‬ושלימות הבית היא — בנים‬
‫התחלת הנבואה בישראל והוא משח את דוד ובנות עוסקים בתורה ובמצוות‪.‬‬
‫מלכא משיחא למלך‪.‬‬
‫)משיחת וא"ו תשרי ה'תש"נ(‬
‫‪ | 22‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫הוספה‪:‬‬
‫כת"י הרבנית חנה על תהלים‬
‫של בעלה ר' לוי יצחק זצ"ל‬
‫צילום מספר התהלים של הרה"ק ר' לוי'ק‪,‬‬
‫בתחילתו כתבה הרבנית תיאור מרגש על‬
‫המאסר וסיפורו של הספר ופיענוח הכת"י‪:‬‬
‫פיענוח הכת"י‪ :‬זה התהלים שייך לבעלי ז"ל ששלחתי לו על פי בקשתו למקום גלותו אז‬
‫בכפר "טשילי" במדינת קאזאחסטאן‪.‬‬
‫לו היו פה ולשון להדפים האלו הי' להם לספר הרבה הרבה‪ .‬כל דף ודף נטבע תמיד בדמעות‬
‫והי' לח מהם‪ .‬מיום שנאסר בתפיסה בחדש מארט ‪ 1939‬נשתנו כחותיו הגשמיים לרע מיום ליום‪.‬‬
‫רוחו הי' חזק‪ .‬קשה מאד הי' לשמוע הבכיות היוצאים מקרב לב‪-‬עמוק ושברון‪-‬לב שסבל יותר‬
‫על העדר החיים הרוחניים מהסבלות פשוט מרעב ממש בלי לחם ועוד תנאי החיים האיומים‪...‬‬
‫הספר הזה הי' אצלו עד יום מותו‪ .‬בכ' אב ‪ 1944‬באלמא אטא עיר הבירה של המדינה האמורה‬
‫למעלה‪ .‬על‪-‬פי רב השתדלות של ידידים נאמנים‪ ,‬שעבודתם בענין זה היתה במסירת‪-‬נפש‬
‫וסכנת‪-‬נפשות גדולה עלתה בידם שיתנו רשיון לבעלי לוי‪-‬יצחק ז"ל להעתיק מקומו מהכפר‬
‫להעיר הגדולה וזה הי' יותר טוב בכל הפרטים בגשמיות ורוחניות והעיקר כי ישוב יהודי הי' שם‪.‬‬
‫יזכר ה' להאנשים האלה את מעשיהם הטובים וישמרם מכל רע אמן‪.‬‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪23‬‬
‫יומני ו' תשרי במחיצת אד"ש‬
‫מהשנים‪ :‬תשנ"ג‪ ,‬תשנ"ד‪.‬‬
‫תשנ"ג‬
‫יום שבת קודש פרשת וילך וא"ו תשרי‪ ,‬יאר‪-‬צייט אם המלכות ‪ -‬הרבנית חנה ע"ה‬
‫נודע‪ ,‬שהבוקר אכל הרבי שוב‪ .‬כאן המקום לציין‪ ,‬שהרופאים רואים את כל המקרים שארעו‬
‫מאז ראש השנה ‪ -‬שהרבי החל ליטול ידים ולאכול ‪ -‬כהתקדמות רבה‪ ,‬ולפי המצופה‪ ,‬בקרוב‬
‫יראו זאת גם בשאר המישורים‪ ,‬כבפיזיותרפי' של היד והרגל‪ ,‬ענין הדיבור וכו'‪.‬‬
‫עוד בשעות הבוקר המוקדמות החלו המונים לנהור ל‪ ,770-‬זאת לאחר שנודע שרבים‬
‫הסיכויים שנזכה היום להשתתפותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בתפלת שחרית‪ .‬כל אחד חיפש‬
‫לעצמו מקום‪ ,‬משם יוכל לראות יותר טוב‪ .‬אם כי כאן המקום לציין‪ ,‬שהפעם לא זקוקים לשום‬
‫באקסים‪ ,‬מכיון שהרבי נמצא בגובה רב ואפשר לראותו כמעט מכל חור )כמובן באם אין איזה‬
‫מישהו שמסתיר(‪ ,‬בפרט הודות לאותם בחורים שהשכילו ועבדו במשך כמה שעות לטובת כל‬
‫הציבור‪ ,‬והשאירו רק כמה שולחנות ‪ -‬כדי שהכל לא יהיה 'מכבסה' אחת גדולה‪.‬‬
‫כבר בתחילת התפלה החל הקהל לעשות עושה שלום לכל הצדדים והדחיפות היו אין לשער‪.‬‬
‫עדיין לא הי' ברור האם הרבי יצא‪ .‬אך עכ"ז‪ ,‬רבים מתושבי השכונה באו מוקדם ותפסו מקומות‪.‬‬
‫השלוחים מהאיזור ‪ -‬כששמעו ממקורות מוסמכים אודות השמועות המוצקות שבע"ה יזכו‬
‫שהרבי יצא היום שוב ‪ -‬הגיעו רגלי ממקומות שליחותם‪.‬‬
‫בשעה ‪ 11:00‬לערך )בתחילת חזרת הש"צ( נשמע שא שא שא ונודע שהרבי נכנס לחדר‬
‫המיוחד‪ .‬מיד נפתח התריס של החלון האמצעי עד לשליש העליון ‪ -‬כדי שהרבי יוכל לראות את‬
‫הקהל הקדוש‪ .‬הס הושלך בקהל‪.‬‬
‫הבעל‪-‬קורא הי' הרה"ח ר' מרדכי שי' שוסטרמען ‪ -‬הבעל‪-‬קורא הוותיק בבית‪-‬מדרשו‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שמאז ז"ך אד"ר נהג לקרוא ב'הול' הסמוך לחדרו של כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪ ,‬ומאז ראש השנה ‪ -‬שזכינו שהרבי החל להשתתף בתפילות עם הקהל הקדוש בבית‬
‫המדרש למטה ‪ -‬החל לקרוא למטה‪.‬‬
‫עם סיום ההפטרה החל הקהל )המלומד ממה שהי' הסדר בראש השנה ‪ -‬שהרבי יצא מיד‬
‫לאחר התקיעות ‪ -‬לפני תפילת מוסף( לנגן את ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם‬
‫ועד" )לא לפני שהכריזו זאת ג"פ(‪ .‬לאחמ"כ אף ניגנו "עד מתי‪ ,‬דו ווי הב תו ווייט‪ .‬ווי וואנט‬
‫משיח נאו‪ ,‬ווי דאנט וואנט תו ווייט‪ ,".‬אבל מלמעלה לא ראו כל סימן‪ .‬הקהל הבין שהרבי‬
‫יישאר עד לסיום התפלה וע"כ החזן התחיל לומר את הקדיש של מוסף‪ .‬לאחר תפילת הלחש‬
‫נסגר התריס‪ ,‬והקהל הבין שהרבי יוצא‪ .‬אז התחילו לנגן את "אורך ימים" )בלחנו של ר' שלום‬
‫שי' ברוכשטט‪ ,‬שהתקבל על ידי ציבור אנ"ש עוד בי"א ניסן‪ ,‬ועד עתה לא זכינו עדיין לנגנו‬
‫בהתוועדות‪ ,‬או בשעה שכ"ק אד"ש נמצא‪ ,‬כך שיעודד בשעת הניגון(‪ ,‬ולאחר רגעים ספורים‬
‫ראו תזוזות בתריס החלון השלישי‪ .‬הקהל הבין שהמעמד של ראש השנה ‪ -‬בו ראו את הרבי‬
‫‪ | 24‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫פנים בפנים לפ"ע ‪ -‬חוזר על עצמו‪ ,‬והתחילו לנגן בעוז‪ .‬מיד לאחר מכן נפתח התריס לגמרי‬
‫וכולם ראו את הרבי שליט"א )מבעד לחלון לא בהיר לגמרי(‪ .‬פניו הק' היו רציניות ומאירות‪.‬‬
‫הרבי ישב שעון לגמרי על הכסא )שלא כראש השנה בו התקרב לחלון ואף התרומם מעט(‪.‬‬
‫תחלה הסתכל לשמאלו והניד את ראשו כאות עידוד‪ ,‬ואח"כ הביט כמ"פ לימינו‪ .‬כשהקהל ראה‬
‫שהרבי מעודד את השירה‪ ,‬הרי שהשירה גברה‪ ,‬ואף הרקיעה שחקים‪ .‬מעמד זה נמשך קרוב‬
‫לדקה‪ .‬לאחמ"כ משפנה הרבי שליט"א מעט לשמאלו )שם עמד הריל"ג(‪ ,‬הבינו שהרבי רוצה‬
‫לסיים‪ .‬וכששאלוהו על כך‪ ,‬הנהן בראשו הק' לחיוב‪ ,‬ואז הורידו את התריס‪ .‬באותם רגעי פרידה‬
‫)הזמניים( הזיל הקהל דמעה )ואף נשמעו פה ושם בכיות( והגביר את שירתו‪.‬‬
‫לאחר מכן נודע מה הי' בעת סגירת התריס האמצעי‪ .‬הרבי סגר את הסידור והרימו )ע"מ‬
‫לתיתו להמזכיר הריל"ג(‪ .‬המזכיר לא היסס‪ ,‬ושאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א‪" :‬אפשר דער רבי‬
‫וויל פאר דעם‪ ,‬גייען צום פענצטער )השלישי‪ ,‬הבהיר יותר(‪ ,‬אז דער עולם זאל קאנען זאגן גוט‬
‫שבת דעם רבין שליט"א"‪ ,‬והרבי הניד בראשו הק' לחיוב‪ ,‬ואז הזיזו את הכסא לחלון השלישי‪,‬‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫הכל ראו את השינוי לטובה שחל מאז ראש השנה‪ ,‬ואימתו את מה ששמעו מהמזכירים ‪-‬‬
‫בשם הרופאים‪ .‬כאן המקום לציין‪ ,‬שהפעם ראו את הרבי כל מי שרק רצה )שלא כראש השנה בו‬
‫אנשים טיפסו על שולחנות והסתירו לרוב הקהל(‪.‬‬
‫עם יציאתו של הרבי החל הקהל לרקוד על מקומו במשך זמן ארוך‪ ,‬והי' בהתפעלות מיוחדת‬
‫מהפעם השני' בשנה זו בה זכינו לראות את הרבי‪ ,‬ובפרט את השיפור שחל במצב בריאותו‬
‫)שלכך כבר לא זקוקים לאמונה בלבד(‪ .‬אם כי ברור שזה עדיין רחוק מהמצב של ימים כתיקונם‪.‬‬
‫עם סיום התפלה למדו ברבים כמה פרקי משניות כנ"ל אתמול‪.‬‬
‫לאחמ"כ התקיימה ב‪ 770-‬התוועדות גדולה ומיוחדת‪ ,‬ראש המתוועדים הי' הרה"ח ר' דוד‬
‫שי' רסקין ‪ -‬מנהל רוחני דישיבת תומכי תמימים המרכזית ‪ -‬שאף הביא משקה שהרבי הוציא‬
‫עבור התוועדות זו‪ .‬ההתוועדות נמשכה שעות ארוכות ונושא ההתוועדות הי' בנוגע לזכות‬
‫שזכינו ‪ -‬לאחר ציפי' של חדשים ארוכים ‪ -‬לראות את הרבי )למרות שאיננו מסתפקים בשום‬
‫אופן בראי' זו ורצוננו הוא ש"מלך ביפיו תחזינה עינינו" ללא שום פשרות‪ ,‬ואדרבא ביתר שאת‬
‫וביתר עז(‪ ,‬ואשר כל הענין שראינו את הרבי צריך להוסיף חיות ומרץ‪ ,‬ותובע מאתנו להוסיף חיל‬
‫בכל הפעולות ובלימוד המאמרים והשיחות דכ"ק אד"ש וכו' וכו'‪.‬‬
‫ר' דוד אף עורר ע"כ שכל אחד צריך לדעת שכשהוא נכנס לבית רבינו שבבבל עליו לזכור‬
‫"וואו ער שטייט און פאר וועמן ער שטייט" )איפה הוא עומד ולפני מי הוא עומד‪ ,‬כהכרזה‬
‫הידועה של הגבאים מידי ראש השנה ומידי שמחת תורה‪ ,‬בנוכחות כ"ק אד"ש לפני התקיעות(‪,‬‬
‫בשנה זו אמנם לא זכינו להכרזה זו‪ ,‬אך חייבים לזכור שזהו המקום ההכי מקודש היום בעולם‪.‬‬
‫לקראת שעות בין הערביים )לאחר תפילת מנחה( התקיים כמידי שבת סדר ניגונים‪ ,‬והפעם‪,‬‬
‫כשכל החלק המרכזי והמערבי‪-‬מזרחי של בית הכנסת פנוי מספסלים‪ .‬רק במרכז עמד שולחן‬
‫אחד ארוך עם ספסלים משני הצדדים‪ ,‬ומסביב לשולחן זה עמדו מאות איש וניגנו את הניגונים‪.‬‬
‫לאחמ"כ חזר הרה"ח ר' ישראל שי' לוין )מכפ"ח( מאמר דא"ח בע"פ‪.‬‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪25‬‬
‫בזאל למעלה התקיים ‪ -‬כמידי שבת ‪ -‬כינוס מיוחד לילדי צבאות‪-‬השם‪ ,‬בארגונו ובהדרכתו‬
‫של הרב קאצין‪ .‬בכינוס מקיימים את כל ג' הענינים דתורה תפלה וצדקה ‪ -‬באופן המותר בשבת‪,‬‬
‫ומנגנים ניגונים ‪ -‬שכמה מהם מרגשים את לב השומעים‪ ,‬ובפרט כשנשמעים מפי הבל שאין בו‬
‫חטא‪ ,‬ילדים תמימים‪ ,‬המבקשים כאותו הילד הצועק אבא אבא "ווי וואנט משיח נאו‪ ,‬ווי וואנט‬
‫דער רבי נאו"‪.‬‬
‫מוצש"ק‬
‫כשעה לאחר צאת השבת התאסף קהל גדול בחצר בית רבינו )לאחר ששמעו אודות חלוקת‬
‫הלקח הערב(‪ .‬ואכן נודע‪ ,‬שהמזכירים הכניסו לג"ע העליון את כל קופסאות הלעקח )כ‪10-‬‬
‫במספר( והריל"ג הגישם לכ"ק אד"ש‪ .‬הרבי חכה עד שיפתחו וירימו את הכיסוי הפנימי )באופן‬
‫שיראה את הלעקח עצמו( של כל הקופסאות‪ ,‬ואז הניד בראשו הק' לחיוב‪ .‬בקופסא הראשונה‬
‫גם נגע הרבי והזיז אותה‪ .‬אחת הקופסאות שהגישו לרבי היתה מכוסה עדיין עם הכיסוי הפנימי‬
‫והרבי הגיב בתמיה‪ ,‬ואז הרימה המזכיר והרבי אישר‪ .‬המזכיר מיד הוציאם‪ ,‬וחברי הכולל ‪-‬‬
‫לבושים בסירטוק ובבגדי שבת ‪ -‬עמדו בחצר הסוכה וחילקו לקהל ההמונים חתיכות לעקח תוך‬
‫כדי ברכה )לאחר התבוננות על מקום מי עומדים‪ ,‬ובשם מי מחלקים( א זיסע יאר‪ ,‬און דער רבי‬
‫זאל זיין געזונט )שנה מתוקה ושהרבי יהיה בריא(‪.‬‬
‫גם הנשים לא קופחו ונשות ועד המסדר )הנוהגות לדאוג ל'סדר' בכל החלוקות של הדולרים‬
‫וכו' ‪ -‬בנוכחות כ"ק אד"ש( עמדו בפתח עזרת הנשים‪ ,‬וחילקו לכל מאן דבעי חתיכת לעקח‬
‫מכ"ק אד"ש‪.‬‬
‫מאוחר יותר התקיים בזאל למעלה סיום רמב"ם‪ .‬הזאל למטה הי' סגור‪.‬‬
‫תשנ"ד‬
‫יום שלישי ו' תשרי ‪ -‬יאצ"ט אם המלך‬
‫בשעה ‪ 11:30‬החל יום העיון לאנ"ש והתמימים ב‪ ,770-‬כאשר הרב יוסף שי' סגל ממגדל‬
‫העמק למד בעיון שיחת כ"ק אד"ש מה"מ בענין וכתתו חרבותם לאתים )ש"פ משפטים תשנ"ב(‪,‬‬
‫אודות כך ש"העולם כבר מוכן"‪ .‬מאות בחורים ישבו בצידו הדרומי‪-‬מזרחי של ‪ 770‬על הבימה‬
‫המיוחדת‪ ,‬עד לשעה ‪.1:30‬‬
‫בשעה ‪ 4:30‬החלה תוכנית אחה"צ ‪ -‬לימוד בעיון עם החוזר הראשי‪ ,‬הרב יואל שי' כהן‪,‬‬
‫ב'קונטרס בית רבנו שבבבל'‪ .‬באמצע הלימוד הגיעה הבשורה המשמחת אודות תפילת מנחה‪.‬‬
‫השעה היתה ‪ 5:15‬ותוך שניות התמלא ‪ 770‬בקהל גדול‪ ,‬שכלל גם שלוחים שהגיעו לוואו תשרי‪,‬‬
‫אלא שכניסת כ"ק אד"ש מה"מ התמהמהה‪.‬‬
‫וב'גו'איש סנטר' התקיים הכינוס של חברי 'הקרן לפיתוח מחנה ישראל'‪ ,‬שם דיברו כמה‬
‫וכמה מחברי הקרן‪ ,‬כולל גם יו"ר הקרן מר דוד צ'ייס‪ ,‬שדיבר אודות כך שלמרות המיתון עליו‬
‫מדברים ללא הרף‪" ,‬הנה ראו כמה מוסדות בנתה ליובאוויטש בשנה האחרונה"‪.‬‬
‫כמה וכמה גבירים ספרו חוויות אישיות מפגישות עם הרבי‪ ,‬כאשר הרבי הזכיר להם ביחידות‬
‫‪ | 26‬ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‬
‫דברים שאירעו לפני למעלה מ‪ 30-‬שנה‪.‬‬
‫איש 'מחנה ישראל'‪ ,‬הרב משה שי' קוטלרסקי‪ ,‬העלה קווים לזכרו של החסיד הנלהב בעל‬
‫צדקה וחסד‪ ,‬הרה"ח ר' דניאל ע"ה נמדר‪ ,‬והרב י‪ .‬שי' ק‪ .‬העלה אף הוא קוים לזכרו של מנהל‬
‫מחנ"י וכו'‪ ,‬הרב חיים מרדכי אייזיק ע"ה חודקוב‪.‬‬
‫כאשר נודע על תפילת המנחה התאספו כל חברי הקרן בליווי מלויהם השלוחים להזאל‬
‫למע' שב‪ ,770-‬שם עמדו בהיכון לקראת הכניסה לכ"ק אד"ש מה"מ‪.‬‬
‫לבינתיים נודע כי הפיזיורתפיסט טוני נכנס לכ"ק אד"ש מה"מ‪.‬‬
‫בשעה ‪ 6:05‬נודע אשר עתה עוברים חברי הקרן ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ‪ .‬כ"א הניח הפ"נ על‬
‫השולחן‪ ,‬ואת חלקם הזיז כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק'‪ ,‬בדומה לערב ראש השנה‪ .‬על השולחן‬
‫היתה מונחת קופסא של 'לקח' וכ"א לקח חתיכה‪ .‬כ"ק אד"ש מה"מ הביט על כאו"א והניד‬
‫בראשו הק'‪ .‬לא' העוברים שלא ידע מה צריך לעשות‪ ,‬סימן כ"ק אד"ש מה"מ בידו לקחת 'לקח'‪.‬‬
‫לאחר סימן בעיניו הק' לקחת לקח‪ .‬כשעבר הרב שמואל דוד שי' רייטשיק חייך כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ לעברו חיוך רחב‪ .‬הרב לייבל שי' זייאנץ מסר לכ"ק אד"ש מה"מ ‪ 54‬תניא'ס שהודפסו‬
‫ברחבי רוסי'‪ .‬לאחר שעברו משך למע' מ‪ 15-‬דקות‪ ,‬נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה‪.‬‬
‫השעה היתה ‪ ,6:24‬והקהל‪ ,‬שהמתין למע' משעה‪ ,‬ניגן בעוז 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח‬
‫לעולם ועד'‪ .‬בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת‪ .‬באותה עת אחז הש"צ הרב‬
‫יהושע שי' קארף באמצע קדיש בתרא‪ ,‬ולאחמ"כ החל הקהל לנגן 'יחי'‪ .‬כ"ק אד"ש מה"מ ישב‬
‫מורכן מעט לצידו הימני‪ .‬כעבור משך זמן עצם עיניו הק'‪ ,‬וכעבור כחצי דקה התיישר והחל‬
‫לעודד השירה בתנועות חזקות בראשו הק'‪ ,‬ושוב עצם עיניו למשך זמן והמשיך לעודד השירה‪.‬‬
‫כעבור כ‪ 4-‬וחצי דקות סימן לסגירת הוילון‪ .‬השעה היתה ‪.6:50‬‬
‫בשעות הערב התקיים ב‪ 770-‬המשך יום העיון‪ .‬המנחה הי' הרב לוי יצחק שי' גורדון )לונדון‬
‫אנגלי'(‪ ,‬ובין הנואמים‪ :‬הרב שניאור זלמן שי' גורארי'‪ ,‬הרב שלמה שי' מאיעסקי‪ ,‬הרב יצחק שי'‬
‫גאנזבורג )שדיבר ועורר ע"ד הצורך באמונה בביאת המשיח‪ ,‬שלא תהא כדברים בעלמא( והרב‬
‫אלי' חיים שי' רויטבלאט‪.‬‬
‫עם סיום החלק הרשמי התיישב הקהל להתוועדות חסידית‪ .‬בין המתוועדים ישבו כמה‬
‫מחברי הקרן לפיתוח מחנה ישראל הגרים בלוס אנג'לס‪ ,‬כר' עמי שי' פייקובסקי‪ ,‬רמי שי' דואק‪,‬‬
‫אורי שי' אורילביץ‪ ,‬הרב אמיתי שי' ימיני‪ ,‬ולצידם הרב יצחק שי' גאנזבורג‪ ,‬הרב שלום דובער‬
‫שי' ליפסקער‪ ,‬הרב שמואל הלוי שי' הבר ועוד‪ .‬עשרות רבות של תמימים עמדו בצד ושתו בצמא‬
‫את דבריהם‪ .‬בהתוועדות עוררו רבות אודות האמונה הנדרשת במשיח‪ ,‬ומופתים מכ"ק אד"ש‬
‫מה"מ‪ ,‬טריים ושאינם טריים‪ ,‬התגלגלו לרוב על השולחן וההתעוררות היתה רבה‪ .‬לאחמ"כ‬
‫התיישבו כמה מהשלוחים להתוועדות‪ ,‬אף הם עם התמימים‪.‬‬
‫לתפילת ערבית לא זכינו‪.‬‬
‫הד"ר מור והד"ר טישהאלץ הגיעו הערב לאסיפת רופאים מיוחדת שהתקיימה בחצר‪ .‬לא‬
‫היתה להם שעת הכושר להיכנס לכ"ק אד"ש מה"מ‪.‬‬
‫גיליון ג‪ ,‬וא"ו תשרי ה'תשע"ב | ‪27‬‬
‫ויהי רצון שבמשך הזמן יקויים‬
‫היעוד "ובאו האובדים בארץ‬
‫אשור והנדחים בארץ מצרים״‪.‬‬
‫ועאכו״כ חידושי תורה‪ .‬ובפרט‬
‫ חדו״ת שנכתבו ״מן המיצר״‪.‬‬‫מיצר אמיתי גדול ביותר‬
‫בגשמיות‪ .‬ונוסף ע״ז )כמדובר‬
‫כמ״פ( ‪ -‬חדו״ת שיש בהם הן‬
‫נגלה והן פנימיות התורה‪ .‬ובזה‬
‫גופא ‪ -‬פנימיות התורה באופן‬
‫המוכן ל״יפוצו מעינותיך‬
‫חוצה׳׳‪.‬‬
‫משיחת וא"ו תשרי תש"נ‬
‫לזכות‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫מלך המשיח‬
‫מהרה יגלה ויגאלנו אכי"ר‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו‬
‫מלך המשיח לעולם ועד‬
‫יו"ל ע"י‬
‫"ועד חיילי בית דוד"‬
‫‪ 770‬בית משיח‬