ה - KSYM

Comments

Transcription

ה - KSYM
‫בס"ד‬
‫סדר ברכת האילנות‬
‫יש אומרים פרקי תהילים אלו לפני הברכה‪:‬‬
‫א ִמזְמוֹר‪ ,‬לְ דָ וִ ד‪ :‬הָ בוּ לַיהוָה‪ ,‬בְּ נֵי אֵ לִ ים; הָ בוּ לַיהוָה‪ ,‬כָּבוֹד ָועֹז‪.‬‬
‫ב הָ בוּ לַיהוָה‪ ,‬כְּ בוֹד ְשׁמוֹ; הִ ְשׁתַּ חֲווּ לַיהוָה‪ ,‬בְּ הַ דְ ַרת‪-‬קֹ דֶ שׁ‪.‬‬
‫ג קוֹל ְיהוָה‪ ,‬ﬠַל‪-‬הַ מָּ יִם‪ :‬אֵ ל‪-‬הַ כָּבוֹד הִ ְרﬠִ ים; ְיהוָה‪ ,‬ﬠַל‪-‬מַ יִ ם ַר ִבּים‪.‬‬
‫ד קוֹל‪ְ -‬יהוָה בַּ כֹּ חַ ; קוֹל ְיהוָה‪ֶ ,‬בּהָ דָ ר‪.‬‬
‫ה קוֹל ְיהוָה‪ ,‬שֹׁ בֵ ר א ֲָרזִים; וַיְ שַׁ בֵּ ר ְיהוָה‪ ,‬אֶ ת‪-‬אַ ְרזֵי הַ לְּ בָ נוֹן‪.‬‬
‫ו ַויּ ְַרקִ ידֵ ם כְּ מוֹ‪ֵ -‬ﬠגֶל; לְ בָ נוֹן וְ ִשׂ ְריֹ ן‪ ,‬כְּ מוֹ בֶ ן‪ְ -‬ראֵ ִמים‪.‬‬
‫ז קוֹל‪ְ -‬יהוָה חֹ צֵ ב; ַלהֲבוֹת אֵ שׁ‪.‬‬
‫ח קוֹל ְיהוָה‪ ,‬יָחִ יל ִמדְ בָּ ר; יָחִ יל ְיהוָה‪ִ ,‬מדְ בַּ ר קָ דֵ שׁ‪.‬‬
‫ט קוֹל ְיהוָה‪ְ ,‬יחוֹלֵל אַ יָּלוֹת‪ַ --‬ו ֶיּ ֱחשֹׂף ְיﬠָרוֹת‪:‬וּבְ הֵ יכָלוֹ‪ --‬כֻּלּוֹ‪ ,‬אֹ מֵ ר כָּבוֹד‪.‬‬
‫י ְיהוָה‪ ,‬לַמַּ בּוּל יָשָׁ ב; ַויֵּשֶׁ ב ְיהוָה‪ ,‬מֶ לֶ� לְ עוֹלָם‪.‬‬
‫יא ְיהוָה‪--‬עֹ ז‪ ,‬לְ ﬠַמּוֹ יִתֵּ ן; ְיהוָה‪ְ ,‬יבָ ֵר� אֶ ת‪-‬ﬠַמּוֹ בַ שָּׁ לוֹם‪.‬‬
‫א ִשׁיר‪ ,‬הַ מַּ ﬠֲלוֹת‪ :‬בְּ שׁוּב ְיהוָה‪ ,‬אֶ ת‪ִ -‬שׁיבַ ת צִ יּוֹן‪--‬‬
‫ב אָ ז יִמָּ לֵא ְשׂחוֹק‪ ,‬פִּ ינוּ‪ --‬וּלְ שׁוֹנֵנוּ ִרנָּה‪:‬‬
‫ֹאמרוּ בַ גּוֹ ִים‪ --‬הִ גְ דִּ יל ְיהוָה‪ַ ,‬לﬠֲשׂוֹת ﬠִ ם‪-‬אֵ לֶּה‪.‬‬
‫אָ ז‪ ,‬י ְ‬
‫ג הִ גְ דִּ יל ְיהוָה‪ַ ,‬לﬠֲשׂוֹת ﬠִ מָּ נוּ‪ --‬הָ יִינוּ ְשׂמֵ חִ ים‪.‬‬
‫ד שׁוּבָ ה ְיהוָה‪ ,‬אֶ ת‪-‬שבותנו ) ְשׁבִ יתֵ נוּ(‪ --‬כַּאֲ פִ יקִ ים בַּ ֶנּגֶב‪.‬‬
‫ה הַ זֹּ ְרﬠִ ים בְּ דִ ְמ ָﬠה‪ --‬בְּ ִרנָּה ִיקְ צֹ רוּ‪.‬‬
‫ו הָ לוֹ� ֵילֵ�‪ ,‬וּבָ כֹה‪ --‬נֹ שֵׂ א מֶ שֶׁ �‪-‬הַ זּ ַָרע‪:‬בּ ֹא‪ָ -‬יב ֹא בְ ִרנָּה‪ --‬נֹ שֵׂ א‪ֲ ,‬אלֻמֹּ תָ יו‪.‬‬
‫הָ יִינוּ‪ ,‬כְּ חֹ לְ ִמים‪.‬‬
‫רוֹמים‪.‬‬
‫א הַ לְ לוּ‪-‬יָהּ‪:‬הַ ְללוּ אֶ ת‪ְ -‬יהוָה‪ִ ,‬מן‪-‬הַ שָּׁ מַ יִם; הַ ְללוּהוּ‪ ,‬בַּ ְמּ ִ‬
‫ב הַ לְ לוּהוּ כָל‪-‬מַ לְ אָ כָיו; הַ לְ לוּהוּ‪ ,‬כָּל‪-‬צְ בָ אָ ו‪.‬‬
‫ג הַ לְ לוּהוּ‪ ,‬שֶׁ מֶ שׁ וְ י ֵָרחַ ; הַ לְ לוּהוּ‪ ,‬כָּל‪-‬כּוֹכְ בֵ י אוֹר‪.‬‬
‫ד הַ לְ לוּהוּ‪ְ ,‬שׁמֵ י הַ שָּׁ מָ יִם; וְ הַ מַּ יִם‪ ,‬אֲ שֶׁ ר מֵ ַﬠל הַ שָּׁ מָ יִם‪.‬‬
‫ה ְיהַ לְ לוּ‪ ,‬אֶ ת‪-‬שֵׁ ם ְיהוָה‪ :‬כִּ י הוּא צִ וָּה וְ ִנבְ ָראוּ‪.‬‬
‫ו ַו ַיּﬠ ֲִמידֵ ם ָל ַﬠד לְ עוֹלָם; חָ ק‪-‬נָתַ ן‪ ,‬וְ ל ֹא ַיﬠֲבוֹר‪.‬‬
‫ז הַ לְ לוּ אֶ ת‪ְ -‬יהוָה‪ִ ,‬מן‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ --‬תַּ נִּינִים‪ ,‬וְ ָכל‪ְ -‬תּהֹ מוֹת‪.‬‬
‫ח אֵ שׁ וּבָ ָרד‪ ,‬שֶׁ לֶג וְ קִ יטוֹר; רוּחַ סְ ﬠ ָָרה‪ ,‬עֹ שָׂ ה דְ בָ רוֹ‪.‬‬
‫ט הֶ הָ ִרים וְ כָל‪-‬גְּ בָ עוֹת; ﬠֵץ פְּ ִרי‪ ,‬וְ כָל‪-‬א ֲָרזִים‪.‬‬
‫י הַ חַ יָּה וְ כָל‪-‬בְּ הֵ מָ ה; ֶרמֶ שׂ‪ ,‬וְ צִ פּוֹר ָכּנָף‪.‬‬
‫יא מַ לְ כֵי‪-‬אֶ ֶרץ‪ ,‬וְ כָל‪-‬לְ א ִֻמּים; שָׂ ִרים‪ ,‬וְ כָל‪-‬שֹׁ פְ טֵ י אָ ֶרץ‪.‬‬
‫חוּרים וְ גַם‪-‬בְּ תוּלוֹת; זְקֵ נִים‪ ,‬ﬠִ ם‪ְ -‬נﬠ ִָרים‪.‬‬
‫יב בַּ ִ‬
‫יג ְיהַ לְ לוּ‪ ,‬אֶ ת‪-‬שֵׁ ם ְיהוָה‪ --‬כִּ י‪ִ -‬נ ְשׂגָּב ְשׁמוֹ לְ בַ דּוֹ‪:‬‬
‫הוֹדוֹ‪ ,‬ﬠַל‪-‬אֶ ֶרץ וְ שָׁ מָ יִם‪.‬‬
‫יד ַויּ ֶָרם קֶ ֶרן לְ ﬠַמּוֹ‪ְ ,‬תּהִ לָּה לְ כָל‪-‬חֲסִ ידָ יו‪--‬לִ בְ נֵי ִי ְשׂ ָראֵ ל‪ ,‬ﬠַם קְ רֹ בוֹ‪:‬הַ לְ לוּ‪-‬יָהּ‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫בֵּ ית ְיהוָה ֵנלֵ�‪.‬‬
‫ִשׁיר הַ מַּ ﬠֲלוֹת‪ ,‬לְ דָ וִ ד‪:‬שָׂ מַ חְ ִתּי‪ ,‬בְּ אֹ ְמ ִרים לִ י‪--‬‬
‫עֹ ְמדוֹת‪ ,‬הָ יוּ ַרגְ לֵינוּ‪ --‬בִּ ְשׁﬠ ַָר ִי�‪ ,‬יְרוּשָׁ ָל ִם‪.‬‬
‫יְרוּשָׁ ַל ִם הַ בְּ נוּיָה‪ --‬כְּ ﬠִ יר‪ ,‬שֶׁ חֻבְּ ָרה‪-‬לָּהּ יַחְ דָּ ו‪.‬‬
‫שֶׁ שָּׁ ם ָﬠלוּ ְשׁבָ טִ ים‪ִ ,‬שׁבְ טֵ י‪-‬יָהּ‪ֵ --‬ﬠדוּת לְ ִי ְשׂ ָראֵ ל‪ :‬לְ הֹ דוֹת‪ ,‬לְ שֵׁ ם ְיהוָה‪.‬‬
‫כִּ י שָׁ מָּ ה‪ ,‬י ְָשׁבוּ כִ סְ אוֹת לְ ִמ ְשׁ ָפּט‪ :‬כִּ סְ אוֹת‪ ,‬לְ בֵ ית דָּ וִ ד‪.‬‬
‫שַׁ אֲ לוּ‪ְ ,‬שׁלוֹם יְרוּשָׁ ָל ִם; ִי ְשׁלָיוּ‪ ,‬אֹ הֲבָ ִי�‪.‬‬
‫ְיהִ י‪-‬שָׁ לוֹם בְּ חֵ ילֵ�; שַׁ לְ וָה‪ ,‬בְּ אַ ְר ְמנוֹתָ ִי�‪.‬‬
‫לְ מַ ַﬠן‪ ,‬אַ חַ י וְ ֵר ָﬠי‪ֲ --‬אדַ בְּ ָרה‪-‬נָּא שָׁ לוֹם בָּ �‪.‬‬
‫לְ מַ ַﬠן‪ ,‬בֵּ ית‪ְ -‬יהוָה אֱ�הֵ ינוּ‪ֲ --‬אבַ קְ שָׁ ה טוֹב לָ�‪.‬‬
‫ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו‪ ,‬שבזכות הברכה הזאת אשר נברך‪ ,‬יקֻ ים בנו‬
‫מאמר‪ :‬ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ונקבל שפע עושר הברכות‪ ,‬ככתוב‪ :‬ויתן‬
‫לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ‪ ,‬ורֹ ב דגן ותירש‪ .‬יעבדוך עמים וישתחוו לך‬
‫לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך‪ ,‬ארריך ארור ומברכיך ברוך‪ :‬יהיו לרצון‬
‫אמרי פי והגיון לבי לפניך‪ .‬ה' צורי וגואלי‪ :‬ויהי נעם ה' אלהינו עלינו‪ .‬ומעשה ידינו כוננה‬
‫עלינו‪ .‬ומעשה ידינו כוננהו‪:‬‬
‫בָּ רוּ� אַ תָּ ה‪ ,‬ה' אֱ�קֵ ינוּ מֶ לֶ� הָ עוֹלָם שֶׁ לּ ֹא ִחסַּ ר ְבּעוֹלָמוֹ דָּ בָ ר וּבָ ָרא בוֹ‬
‫ְבּ ִריּוֹת טוֹבוֹת וְ ִאילָנוֹת טוֹבוֹת לְ הַ נּוֹת בָּ הֶ ם ְבּנֵי אָ דָ ם‬
‫יש מוסיפים אחר הברכה‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו‪ ,‬שתעלינו בשמחה לארצנו‪ ,‬ותטענו בגבולנו‪,‬‬
‫ושם נקיים מצות תרומות ומעשרות וכל מצות התלויות בארץ אשר הנחלת לאבותינו‪ ,‬היא‬
‫ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר‪ ,‬ארץ חיטה‬
‫ושעורה וגפן ותאנה ורימון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש‪ ,‬כאשר צויתנו בתורתך על ידי משה‬
‫עבדך‪:‬‬
‫אנא ה'‪ ,‬למען שמך הגדול‪ ,‬הגדל חסדך עמנו‪ ,‬וקיים לנו את הדבר אשר הבטחתנו ע"י‬
‫משה עבדך‪ ,‬ונתתי גשמיכם בעתם‪ ,‬ונתנה הארץ יבולה‪ ,‬ועץ השדה יתן פריו‪ :‬והשיג לכם‬
‫דיש את בציר‪ ,‬ובציר ישיג את זרע‪ ,‬ואכלתם לחמכם לשבע‪ ,‬וישבתם לבטח בארצכם‪:‬‬
‫וקיים בנו את הדבר אשר הבטחתנו ע"י ישעיה נביאך )ד'(‪ :‬ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי‬
‫ולכבוד‪ ,‬ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל‪ :‬ונאמר) ס"ה(‪ :‬ובנו בתים ויָשָ בו‪,‬‬
‫ונטעו כרמים ואכלו פרים‪ :‬וקיים בנו אשר הבטחתנו על ידי עמוס נביאך )ט'(‪ :‬הנה ימים‬
‫באים‪ ,‬נאם ה'‪ ,‬ונגש חורש בקוצר‪ ,‬ודורך ענבים במושך הזרע‪ ,‬והטיפו ההרים עסיס‪ ,‬וכל‬
‫הגבעות תתמוגגנה‪ :‬ושבתי את שבות עמי ישראל‪ .‬ובנו ערים נשמות ויָשָ בו‪ ,‬ונטעו כרמים‬
‫ושתו את יינם‪ ,‬ועשו גנות ואכלו את פריהם‪ :‬וקיים בנו אשר הבטחתנו ע"י יחזקאל נביאך‬
‫)ל"ו(‪ :‬והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה‪ ,‬למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים‪:‬‬
‫ונאמר‪ :‬ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה‪ ,‬כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו‪,‬‬
‫לחדשיו יבכר‪ ,‬כי מימיו מן המקדש המה יוצאים‪ ,‬והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה‪:‬‬
‫בס"ד‬
‫סדר ברכת האילנות‬
‫יש אומרים פרקי תהילים אלו לפני הברכה‪:‬‬
‫א ִמזְמוֹר‪ ,‬לְ דָ וִ ד‪ :‬הָ בוּ לַיהוָה‪ ,‬בְּ נֵי אֵ לִ ים; הָ בוּ לַיהוָה‪ ,‬כָּבוֹד ָועֹז‪.‬‬
‫ב הָ בוּ לַיהוָה‪ ,‬כְּ בוֹד ְשׁמוֹ; הִ ְשׁתַּ חֲווּ לַיהוָה‪ ,‬בְּ הַ דְ ַרת‪-‬קֹ דֶ שׁ‪.‬‬
‫ג קוֹל ְיהוָה‪ ,‬ﬠַל‪-‬הַ מָּ יִם‪ :‬אֵ ל‪-‬הַ כָּבוֹד הִ ְרﬠִ ים; ְיהוָה‪ ,‬ﬠַל‪-‬מַ יִ ם ַר ִבּים‪.‬‬
‫ד קוֹל‪ְ -‬יהוָה בַּ כֹּ חַ ; קוֹל ְיהוָה‪ֶ ,‬בּהָ דָ ר‪.‬‬
‫ה קוֹל ְיהוָה‪ ,‬שֹׁ בֵ ר א ֲָרזִים; וַיְ שַׁ בֵּ ר ְיהוָה‪ ,‬אֶ ת‪-‬אַ ְרזֵי הַ לְּ בָ נוֹן‪.‬‬
‫ו ַויּ ְַרקִ ידֵ ם כְּ מוֹ‪ֵ -‬ﬠגֶל; לְ בָ נוֹן וְ ִשׂ ְריֹ ן‪ ,‬כְּ מוֹ בֶ ן‪ְ -‬ראֵ ִמים‪.‬‬
‫ז קוֹל‪ְ -‬יהוָה חֹ צֵ ב; ַלהֲבוֹת אֵ שׁ‪.‬‬
‫ח קוֹל ְיהוָה‪ ,‬יָחִ יל ִמדְ בָּ ר; יָחִ יל ְיהוָה‪ִ ,‬מדְ בַּ ר קָ דֵ שׁ‪.‬‬
‫ט קוֹל ְיהוָה‪ְ ,‬יחוֹלֵל אַ יָּלוֹת‪ַ --‬ו ֶיּ ֱחשֹׂף ְיﬠָרוֹת‪:‬וּבְ הֵ יכָלוֹ‪ --‬כֻּלּוֹ‪ ,‬אֹ מֵ ר כָּבוֹד‪.‬‬
‫י ְיהוָה‪ ,‬לַמַּ בּוּל יָשָׁ ב; ַויֵּשֶׁ ב ְיהוָה‪ ,‬מֶ לֶ� לְ עוֹלָם‪.‬‬
‫יא ְיהוָה‪--‬עֹ ז‪ ,‬לְ ﬠַמּוֹ יִתֵּ ן; ְיהוָה‪ְ ,‬יבָ ֵר� אֶ ת‪-‬ﬠַמּוֹ בַ שָּׁ לוֹם‪.‬‬
‫א ִשׁיר‪ ,‬הַ מַּ ﬠֲלוֹת‪ :‬בְּ שׁוּב ְיהוָה‪ ,‬אֶ ת‪ִ -‬שׁיבַ ת צִ יּוֹן‪--‬‬
‫ב אָ ז יִמָּ לֵא ְשׂחוֹק‪ ,‬פִּ ינוּ‪ --‬וּלְ שׁוֹנֵנוּ ִרנָּה‪:‬‬
‫ֹאמרוּ בַ גּוֹ ִים‪ --‬הִ גְ דִּ יל ְיהוָה‪ַ ,‬לﬠֲשׂוֹת ﬠִ ם‪-‬אֵ לֶּה‪.‬‬
‫אָ ז‪ ,‬י ְ‬
‫ג הִ גְ דִּ יל ְיהוָה‪ַ ,‬לﬠֲשׂוֹת ﬠִ מָּ נוּ‪ --‬הָ יִינוּ ְשׂמֵ חִ ים‪.‬‬
‫ד שׁוּבָ ה ְיהוָה‪ ,‬אֶ ת‪-‬שבותנו ) ְשׁבִ יתֵ נוּ(‪ --‬כַּאֲ פִ יקִ ים בַּ ֶנּגֶב‪.‬‬
‫ה הַ זֹּ ְרﬠִ ים בְּ דִ ְמ ָﬠה‪ --‬בְּ ִרנָּה ִיקְ צֹ רוּ‪.‬‬
‫ו הָ לוֹ� ֵילֵ�‪ ,‬וּבָ כֹה‪ --‬נֹ שֵׂ א מֶ שֶׁ �‪-‬הַ זּ ַָרע‪:‬בּ ֹא‪ָ -‬יב ֹא בְ ִרנָּה‪ --‬נֹ שֵׂ א‪ֲ ,‬אלֻמֹּ תָ יו‪.‬‬
‫הָ יִינוּ‪ ,‬כְּ חֹ לְ ִמים‪.‬‬
‫רוֹמים‪.‬‬
‫א הַ לְ לוּ‪-‬יָהּ‪:‬הַ ְללוּ אֶ ת‪ְ -‬יהוָה‪ִ ,‬מן‪-‬הַ שָּׁ מַ יִם; הַ ְללוּהוּ‪ ,‬בַּ ְמּ ִ‬
‫ב הַ לְ לוּהוּ כָל‪-‬מַ לְ אָ כָיו; הַ לְ לוּהוּ‪ ,‬כָּל‪-‬צְ בָ אָ ו‪.‬‬
‫ג הַ לְ לוּהוּ‪ ,‬שֶׁ מֶ שׁ וְ י ֵָרחַ ; הַ לְ לוּהוּ‪ ,‬כָּל‪-‬כּוֹכְ בֵ י אוֹר‪.‬‬
‫ד הַ לְ לוּהוּ‪ְ ,‬שׁמֵ י הַ שָּׁ מָ יִם; וְ הַ מַּ יִם‪ ,‬אֲ שֶׁ ר מֵ ַﬠל הַ שָּׁ מָ יִם‪.‬‬
‫ה ְיהַ לְ לוּ‪ ,‬אֶ ת‪-‬שֵׁ ם ְיהוָה‪ :‬כִּ י הוּא צִ וָּה וְ ִנבְ ָראוּ‪.‬‬
‫ו ַו ַיּﬠ ֲִמידֵ ם ָל ַﬠד לְ עוֹלָם; חָ ק‪-‬נָתַ ן‪ ,‬וְ ל ֹא ַיﬠֲבוֹר‪.‬‬
‫ז הַ לְ לוּ אֶ ת‪ְ -‬יהוָה‪ִ ,‬מן‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ --‬תַּ נִּינִים‪ ,‬וְ ָכל‪ְ -‬תּהֹ מוֹת‪.‬‬
‫ח אֵ שׁ וּבָ ָרד‪ ,‬שֶׁ לֶג וְ קִ יטוֹר; רוּחַ סְ ﬠ ָָרה‪ ,‬עֹ שָׂ ה דְ בָ רוֹ‪.‬‬
‫ט הֶ הָ ִרים וְ כָל‪-‬גְּ בָ עוֹת; ﬠֵץ פְּ ִרי‪ ,‬וְ כָל‪-‬א ֲָרזִים‪.‬‬
‫י הַ חַ יָּה וְ כָל‪-‬בְּ הֵ מָ ה; ֶרמֶ שׂ‪ ,‬וְ צִ פּוֹר ָכּנָף‪.‬‬
‫יא מַ לְ כֵי‪-‬אֶ ֶרץ‪ ,‬וְ כָל‪-‬לְ א ִֻמּים; שָׂ ִרים‪ ,‬וְ כָל‪-‬שֹׁ פְ טֵ י אָ ֶרץ‪.‬‬
‫חוּרים וְ גַם‪-‬בְּ תוּלוֹת; זְקֵ נִים‪ ,‬ﬠִ ם‪ְ -‬נﬠ ִָרים‪.‬‬
‫יב בַּ ִ‬
‫יג ְיהַ לְ לוּ‪ ,‬אֶ ת‪-‬שֵׁ ם ְיהוָה‪ --‬כִּ י‪ִ -‬נ ְשׂגָּב ְשׁמוֹ לְ בַ דּוֹ‪:‬‬
‫הוֹדוֹ‪ ,‬ﬠַל‪-‬אֶ ֶרץ וְ שָׁ מָ יִם‪.‬‬
‫יד ַויּ ֶָרם קֶ ֶרן לְ ﬠַמּוֹ‪ְ ,‬תּהִ לָּה לְ כָל‪-‬חֲסִ ידָ יו‪--‬לִ בְ נֵי ִי ְשׂ ָראֵ ל‪ ,‬ﬠַם קְ רֹ בוֹ‪:‬הַ לְ לוּ‪-‬יָהּ‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫בֵּ ית ְיהוָה ֵנלֵ�‪.‬‬
‫ִשׁיר הַ מַּ ﬠֲלוֹת‪ ,‬לְ דָ וִ ד‪:‬שָׂ מַ חְ ִתּי‪ ,‬בְּ אֹ ְמ ִרים לִ י‪--‬‬
‫עֹ ְמדוֹת‪ ,‬הָ יוּ ַרגְ לֵינוּ‪ --‬בִּ ְשׁﬠ ַָר ִי�‪ ,‬יְרוּשָׁ ָל ִם‪.‬‬
‫יְרוּשָׁ ַל ִם הַ בְּ נוּיָה‪ --‬כְּ ﬠִ יר‪ ,‬שֶׁ חֻבְּ ָרה‪-‬לָּהּ יַחְ דָּ ו‪.‬‬
‫שֶׁ שָּׁ ם ָﬠלוּ ְשׁבָ טִ ים‪ִ ,‬שׁבְ טֵ י‪-‬יָהּ‪ֵ --‬ﬠדוּת לְ ִי ְשׂ ָראֵ ל‪ :‬לְ הֹ דוֹת‪ ,‬לְ שֵׁ ם ְיהוָה‪.‬‬
‫כִּ י שָׁ מָּ ה‪ ,‬י ְָשׁבוּ כִ סְ אוֹת לְ ִמ ְשׁ ָפּט‪ :‬כִּ סְ אוֹת‪ ,‬לְ בֵ ית דָּ וִ ד‪.‬‬
‫שַׁ אֲ לוּ‪ְ ,‬שׁלוֹם יְרוּשָׁ ָל ִם; ִי ְשׁלָיוּ‪ ,‬אֹ הֲבָ ִי�‪.‬‬
‫ְיהִ י‪-‬שָׁ לוֹם בְּ חֵ ילֵ�; שַׁ לְ וָה‪ ,‬בְּ אַ ְר ְמנוֹתָ ִי�‪.‬‬
‫לְ מַ ַﬠן‪ ,‬אַ חַ י וְ ֵר ָﬠי‪ֲ --‬אדַ בְּ ָרה‪-‬נָּא שָׁ לוֹם בָּ �‪.‬‬
‫לְ מַ ַﬠן‪ ,‬בֵּ ית‪ְ -‬יהוָה אֱ�הֵ ינוּ‪ֲ --‬אבַ קְ שָׁ ה טוֹב לָ�‪.‬‬
‫ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו‪ ,‬שבזכות הברכה הזאת אשר נברך‪ ,‬יקֻ ים בנו‬
‫מאמר‪ :‬ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ונקבל שפע עושר הברכות‪ ,‬ככתוב‪ :‬ויתן‬
‫לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ‪ ,‬ורֹ ב דגן ותירש‪ .‬יעבדוך עמים וישתחוו לך‬
‫לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך‪ ,‬ארריך ארור ומברכיך ברוך‪ :‬יהיו לרצון‬
‫אמרי פי והגיון לבי לפניך‪ .‬ה' צורי וגואלי‪ :‬ויהי נעם ה' אלהינו עלינו‪ .‬ומעשה ידינו כוננה‬
‫עלינו‪ .‬ומעשה ידינו כוננהו‪:‬‬
‫בָּ רוּ� אַ תָּ ה‪ ,‬ה' אֱ�קֵ ינוּ מֶ לֶ� הָ עוֹלָם שֶׁ לּ ֹא ִחסַּ ר ְבּעוֹלָמוֹ דָּ בָ ר וּבָ ָרא בוֹ‬
‫ְבּ ִריּוֹת טוֹבוֹת וְ ִאילָנוֹת טוֹבוֹת לְ הַ נּוֹת בָּ הֶ ם ְבּנֵי אָ דָ ם‬
‫יש מוסיפים אחר הברכה‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו‪ ,‬שתעלינו בשמחה לארצנו‪ ,‬ותטענו בגבולנו‪,‬‬
‫ושם נקיים מצות תרומות ומעשרות וכל מצות התלויות בארץ אשר הנחלת לאבותינו‪ ,‬היא‬
‫ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר‪ ,‬ארץ חיטה‬
‫ושעורה וגפן ותאנה ורימון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש‪ ,‬כאשר צויתנו בתורתך על ידי משה‬
‫עבדך‪:‬‬
‫אנא ה'‪ ,‬למען שמך הגדול‪ ,‬הגדל חסדך עמנו‪ ,‬וקיים לנו את הדבר אשר הבטחתנו ע"י‬
‫משה עבדך‪ ,‬ונתתי גשמיכם בעתם‪ ,‬ונתנה הארץ יבולה‪ ,‬ועץ השדה יתן פריו‪ :‬והשיג לכם‬
‫דיש את בציר‪ ,‬ובציר ישיג את זרע‪ ,‬ואכלתם לחמכם לשבע‪ ,‬וישבתם לבטח בארצכם‪:‬‬
‫וקיים בנו את הדבר אשר הבטחתנו ע"י ישעיה נביאך )ד'(‪ :‬ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי‬
‫ולכבוד‪ ,‬ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל‪ :‬ונאמר) ס"ה(‪ :‬ובנו בתים ויָשָ בו‪,‬‬
‫ונטעו כרמים ואכלו פרים‪ :‬וקיים בנו אשר הבטחתנו על ידי עמוס נביאך )ט'(‪ :‬הנה ימים‬
‫באים‪ ,‬נאם ה'‪ ,‬ונגש חורש בקוצר‪ ,‬ודורך ענבים במושך הזרע‪ ,‬והטיפו ההרים עסיס‪ ,‬וכל‬
‫הגבעות תתמוגגנה‪ :‬ושבתי את שבות עמי ישראל‪ .‬ובנו ערים נשמות ויָשָ בו‪ ,‬ונטעו כרמים‬
‫ושתו את יינם‪ ,‬ועשו גנות ואכלו את פריהם‪ :‬וקיים בנו אשר הבטחתנו ע"י יחזקאל נביאך‬
‫)ל"ו(‪ :‬והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה‪ ,‬למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים‪:‬‬
‫ונאמר‪ :‬ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה‪ ,‬כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו‪,‬‬
‫לחדשיו יבכר‪ ,‬כי מימיו מן המקדש המה יוצאים‪ ,‬והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה‪:‬‬
‫בס"ד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מכירת חמץ‬
‫יש מצווה מהתורה לכל אחד להשבית את החמץ שברשותו עד חצות היום של י"ד‬
‫בניסן‪.‬‬
‫בעבר המנהג היה שכל אחד מתכנן את ביתו באופן כזה‪ ,‬שעד פסח הוא מסיים את‬
‫מאכלי החמץ‪ ,‬ורק מעט חמץ היה משאיר כדי לקיים מצוות ביעור חמץ‪.‬‬
‫היו מקרים שבהם נשאר לאנשים הרבה חמץ‪ ,‬ובעיקר זה קרה לסוחרי מזון‪ ,‬ובמקרה‬
‫כזה משום הפסד מרובה‪ ,‬התירו חכמים למכור את החמץ לגוי באופן כזה‪ ,‬שאף אם‬
‫הגוי לא רוצה באמת לקנות את החמץ‪ ,‬מותר ליהודי לומר לגוי‪ :‬קנה ממני את החמץ‬
‫ואני אקנה אותו ממך בחזרה לאחר פסח )תוספתא פסחים ב‪,‬ז(‪.‬‬
‫הנושא של מכירת חמץ נתון במחלוקת בין גדולי ישראל‪:‬‬
‫רוב גדולי ישראל התירו מכירת חמץ‪ ,‬בתנאי שהיא נעשית כדין על ידי רב שבקי‬
‫בהלכות )ויודע להקפיד שתהיה זו מכירה גמורה שנעשית בקניין גמור על פי ההלכה‬
‫ועל פי חוקי המדינה(‪.‬‬
‫לעומת זאת יש מגדולי ישראל שהתנגדו למכירת חמץ ) בטענה שיש כאן הערמה‪,‬‬
‫שהרי ברור שאחר הפסח החמץ יחזור לידי היהודי‪ .‬ועוד טענו שאין זו מכירה טובה‬
‫שהרי הגוי בשעת הקנייה לא משלם את כל שווי החמץ(‪.‬‬
‫מכיוון שרוב גדולי ישראל התירו מכירת חמץ‪ ,‬והיא נעשית בצורה מסודרת על ידי‬
‫הרבנות‪ ,‬לכן מעיקר הדין מותר לכל אחד למכור את חמצו‪ ,‬ואפילו מעט חמץ‪ .‬אולם‬
‫ברור הדבר שמי שיש לו מעט חמץ ואין זה הפסד מרובה בשבילו‪ ,‬עדיף שיבער את‬
‫החמץ ולא יסמוך על המכירה‪.‬‬
‫לכן למעשה הדבר הטוב ביותר לעשות הוא‪:‬‬
‫* אם אין הפסד מרובה‪ :‬לבער חמץ גמור או ליתנו לארגון חסד )יש ארגוני חסד‬
‫שאוספים מוצרי חמץ לפני פסח‪ ,‬ומוכרים אותם לגוי בפסח‪ ,‬ולאחר פסח נותנים‬
‫אותם לעניים(‬
‫* אם יש הפסד מרובה‪ :‬למכור גם חמץ גמור‪.‬‬
‫* בכל מקרה )גם למי שמבער חמץ גמור( מומלץ לעשות מכירת חמץ‪ ,‬מפני שיש‬
‫מוצרי מזון ותרופות טעימות שיש בהם ספק תערובת חמץ‪.‬‬
‫‪Selling Your Chametz‬‬
‫‪There is a mitzvah from the torah for each individual to destroy any chametz‬‬
‫‪in his/her possession by chatzot on the 14th of Nissan.‬‬
‫•‬
‫‪In the past, the custom was that everyone would organize his/her home in such‬‬
‫‪a way that by pessach, he or she would finish eating all of the chametz and‬‬
‫‪only a little bit would remain in order to fulfill the mitzvah of bi’ur chametz.‬‬
‫•‬
‫‪There were instances in which a lot of chametz remained. Usually this‬‬
‫‪happened to those who deal commercially with food. In this instance where‬‬
‫‪there is a “significant financial loss”, the chachamim allowed one to sell‬‬
‫‪chametz to a non-Jew in such a way that even if the non-Jew didn’t really want‬‬
‫‪to buy the chametz, the Jew could tell the non-Jew: “Buy from me the chametz‬‬
‫)‪and I will repurchase it from you after pessach.” (Tosefta Pesachim, 2,7‬‬
‫•‬
•
The issues of selling one’s chametz is a machloket between many of the
gedolim:
o Most of the gedolim allowed selling the chametz on the condition that
it was done in accordance with halacha by a Rabbi who is well-versed
in the halachot. (and who also knows to make sure that the sale is done
by a kinyan gamur according to both halacha and the laws of the
Country.)
o However, many gedolim opposed this and claimed that we are really
dealing with a “trick”, as it is clear that once pesach is over, the
chametz will return to the Jew. Also, they claimed that the non-Jew at
the time of the sale is not paying the real value for the chametz that he
is purchasing.
•
Since most of the gedolim allow the sale of chametz, and it is done in an
organized fashion by the Rabbanut, according to the halacha, it is permissible
for each individual to sell his/her chametz. However, it should be clear that
whoever is in possession of a little bit of chametz and it is not a “significant
financial loss”, it is better to burn the chametz and not rely on the sale.
•
Therefore, practically, the best option is to:
o If there is no “significant financial loss”, burn one’s chametz, or you
can give it to a tzedaka organization (there are organizations that
collect chametz products before Pesach, sell them to a goy, and then
after give the products to the poor.
o If there is significant financial loss, one can sell even chametz gamur
o In any event, even one who burns chametz gamur, it is advisable to sell
one’s chametz, as there are many food products and tasty medicines
that contain a safek mixture of chametz.
‫בס"ד‬
‫הכשרת המטבח לפסח‬
‫כללי ההכשרה‬
‫הגעלה )מטרתה להוציא את החמץ הבלוע בכלי( –‬
‫‪ .1‬ניקוי הכלי היטב‪.‬‬
‫‪ .2‬המתנה ‪ 24‬שעות מהזמן שבלע חמץ )במקומות ציבוריים שיש חשש שאנשים לא‬
‫המתינו ‪ 24‬שעות‪ ,‬מוסיפים חומר פוגם במים הרותחים‪ ,‬אך בבית אין להוסיף(‬
‫‪ .3‬הטבלה לכמה שניות בכלי עם מים רותחים‪ .‬ניתן להגעיל בכל כלי שאינו בן יומו‪ .‬אך‬
‫אם הכלי הוא כלי חמץ נוהגים להגעיל את הכלי עצמו לפני שמגעילים בתוכו‪.‬‬
‫יש דרך נוספת להגעיל‪ :‬למלא את הכלי במים עד סופו‪ ,‬וכשהמים רותחים‪ ,‬להכניס‬
‫משהו חם לתוך הכלי כדי שהמים הרותחים שבכלי יגלשו החוצה על דפנות הכלי‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתן להגעיל חצי כלי ולאחר מכן את חציו השני‪.‬‬
‫‪ .5‬לכתחילה יש לטבול את הכלי לאחר ההגעלה במים קרים‪.‬‬
‫‪ .6‬כלי גדול יגעילנו על ידי שירתיח בו מים‪ ,‬ויכניס לתוכם דבר רותח שיגרום למים‬
‫לגלוש‪.‬‬
‫ליבון )מטרתו לשרוף את החמץ הבלוע בכלי( –‬
‫ליבון קל – חימום הכלי באש עד שאם יניחו קש בצידו השני‪ ,‬הקש ייחרך‪.‬‬
‫ליבון חמור – חימום הכלי באש עד שיוצאים ממנו ניצוצות או שצבעו הופך לאדום לוהט‪.‬‬
‫פירוט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיש – ניקוי‪ ,‬שפיכת מים רותחים או כיסוי‪ ,‬והמחמירים – עושים שניהם‪.‬‬
‫כיור )כולל המסננת( – ניקוי‪ ,‬שפיכת מים רותחים‪ ,‬והמחמירים גם מניחים קערה‪.‬‬
‫גז – חצובה ‪ :‬ניקוי‪ ,‬לצפות בנייר כסף או ליבון קל‪) .‬בדיעבד גם אם לא נעשה מה‬
‫שאמור לעיל‪ ,‬האוכל כשר(‬
‫מבערים‪ :‬להדליק חצי שעה‪.‬‬
‫המשטח התחתון‪ :‬ניקוי )אין אוכלים כל השנה מאכל חם שנופל שם(‪.‬‬
‫תנור – ניקוי עם חומר מיוחד‪ ,‬הבערה למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר‪.‬‬
‫אם יש תוכנית "ניקוי עצמי" זה הטוב ביותר‪ .‬יש מחמירים לא להכשיר‪.‬‬
‫תבניות– אין להכשיר ‪.‬‬
‫רשת התנור – כמו התנור‪ ,‬ואין להניח עליה אוכל בצורה ישירה‪ ,‬ויש מחמירים‬
‫לכסותה בנייר כסף עבה‪.‬‬
‫גריל‪ -‬אם לא השתמשו בחמץ‪ :‬ניקוי והפעלה למשך חצי שעה על חום גבוה‪.‬‬
‫אם השתמשו בחמץ‪ :‬ניקוי עם חומר מיוחד וליבון חמור‪ ,‬ולהחליף רשת או‬
‫לכסות אותה עם נייר אלומיניום עבה‪ .‬יש מחמירים לא להכשיר‪.‬‬
‫פלטה של שבת – ניקוי‪ ,‬חימום למשך שעתיים‪ ,‬כיסוי בנייר כסף‪.‬‬
‫מיקרוגל – ניקוי‪ ,‬הגעלת הוצאת הצלחת או כיסויה‪ ,‬להמתין ‪ 24‬שעות‪ ,‬אידוי כוס‬
‫מים‪ .‬אם יש צלחת מסתובבת יש להוצאה או להגעילה‪ .‬יש מחמירים לכסות את‬
‫המאכלים‪ .‬יש מחמירים לא להכשיר‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מדיח כלים – גוף המדיח‪ :‬ניקוי‪ ,‬המתנה ‪ 24‬שעות‪ ,‬הפעלה על התוכנית הארוכה‬
‫והחמה ביותר‪.‬‬
‫המגשים‪ :‬הגעלה או לכל הפחות עירוי מים רותחים‪ .‬אם זה לא אפשרי‬
‫מכשירים את המגשים חד עם גוף המדיח בתוכנית החמה והארוכה ביותר‪.‬‬
‫שלחן אוכל – ניקוי‪ ,‬ופריסת מפה‪.‬‬
‫מפות –כיבוס‬
‫מקרר – ניקוי )במקום שקשה לנקות‪ -‬שופכים חומר פוגם(‬
‫ארונות מטבח ‪ -‬ניקוי )במקום שקשה לנקות‪ -‬שופכים חומר פוגם(‬
‫מתקן ליבוש כלים ‪ -‬ניקוי‬
‫ברז ‪ -‬ניקוי‬
‫סירים – הגעלה )יש לפרק את הידיות ולהגעילם‪ ,‬ולכל הפחות לנקות את החיבורים‬
‫היטב עם חומר פוגם(‬
‫סיר פלא – אין להכשיר‬
‫מחבתות‪ -‬ליבון קל )ספרדים‪:‬הגעלה(‬
‫מחבת טפלון‪ :‬אין להכשיר‬
‫סכו"ם ומצקת ‪ -‬הגעלה‬
‫מיקסר‪ ,‬בלנדר‪ -‬אם לא השתמשו בו בחמץ‪ :‬ניקוי‬
‫אם השתמשו בו בחמץ קר‪ :‬ניקוי‬
‫אם השתמשו בחמץ חם‪ :‬ניקוי והגעלה‬
‫אם השתמשו במיקסר בחמץ‪,‬הניקוי מורכב ולכן עדיף ליחד מיקסר לפסח‪.‬‬
‫גביע כסף –ניקוי‪ ,‬יש מחמירים‪ :‬הגעלה‬
‫מסחטת מיץ ‪-‬ניקוי‬
‫בקבוק של תינוק – ניקוי‪ .‬אם היה בו חמץ חם‪ :‬הגעלה‬
‫כיסא תינוק – ניקוי‪ .‬אם הונח חמץ חם על המגש‪ :‬הגעלה‬
‫מטאטא‪ ,‬יעה‪ ,‬פח אשפה ‪ -‬ניקוי‬
‫מיחם מים – ניקוי והרתחת מים‪ .‬אם נגע בחמץ‪ :‬הגעלה )כולל המכסה‪ .‬יש להוריד‬
‫את האבנית לפני ההגעלה(‬
‫טוסטר –אין להכשיר‬
‫כלים ללישת בצק – אין להכשיר )ספרדים‪:‬הגעלה(‬
‫שיניים תותבות –ניקוי‪ ,‬יש מחמירים‪ -‬הגעלה‪.‬‬
‫כלי חרס‪ ,‬פורצלן‪ ,‬חרסינה‪ ,‬חימר וקרמיקה – אין להכשיר )יש מקילים להכשיר‬
‫פורצלין בהגעלה(‬
‫כלי זכוכית‪ ,‬דורלקס ופיירקס ‪ -‬אין להכשיר‪ ,‬ויש מקילים –הגעלה או הגעלה שלש‬
‫פעמים )חלק מהספרדים כשהכלים חלקים‪ :‬ניקוי(‬
‫כלי אמייל – הגעלה או הגעלה שלש פעמים‪ .‬יש מחמירים לא להכשיר‬
‫כלי פלסטיק – הגעלה‪ .‬יש מחמירים לא להכשיר‬
‫קערות וכלים שהשתמשו בהם בחמץ קר )אפילו חרס וכדומה( –‬
‫אם זה קר לא חריף ששהה פחות מ‪ 24-‬שעות‪ :‬שטיפה‬
‫אם זה קר ששהה בכלי ‪ 24‬שעות או חריף ששהה ‪ 18‬דקות‪ :‬הגעלה )אם זה‬
‫מהחומרים שניתן להגעיל( או השריה שלושה ימים במים והחלפת המים כל יום‪.‬‬
Kashering the Kitchen for Pesach
Principles of kashering
Hag’ala (the objective is to remove chametz absorbed in the vessel)
1. Clean the item well.
2. Wait 24 hours from the time it absorbed chametz (in public places where there is concern
that people have not waited 24 hours, a spoiling agent is added to the boiling water, but
this should not be relied upon at home).
3. Immerse for several seconds in a vessel filled with boiling water. Hag’ala can be done in
any vessel that has not been used in 24 hours, but if the vessel itself is chametzdik, the
common practice is for it to undergo hag’ala before hag’ala can be done inside it.
There is another way to do hag’ala: fill a vessel with water all the way to the top. When
the water reaches a boil, put something hot into the vessel so that the boiling water spills
over onto the sides of the vessel.
4. One can perform hag’ala on half of a vessel and then later on the other half.
5. Ideally, after hag’ala the vessel should be immersed in cold water.
6. Hag’ala on a large vessel is accomplished by boiling water in it and then putting
something boiling into it to cause the water to spill over.
Libun (the objective is to incinerate the chametz absorbed in the vessel)
Libun kal –
heat the vessel by fire until the point that if a piece of straw were to touch the
other side of the vessel, it would be singed.
Libun chamur – heat the vessel by fire until the point that it sparks or becomes red hot.
Breakdown
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
Countertops – clean; pour boiling water or cover; those who are machmir do both.
Sink (including filter) – clean; pour boiling water; those who are machmir use a sink
insert.
Gas range –
o Grates: clean; coat with foil or do libun kal (if neither was done, the food is
nevertheless kosher post facto).
o Burners: light for half an hour.
o Lower surface: clean (all year hot food that falls there is not eaten).
Oven – clean with special oven cleaner; light for half an hour on the highest temperature.
Self-cleaning ovens are better. Some are machmir not to kasher ovens.
Baking pans – do not kasher.
Oven grates – like the oven; do not place food directly onto them; some are machmir to
coat with thick tin foil.
Grill –
o If not used for chametz: clean and run for half an hour on the highest setting.
o If used for chametz: clean with special cleaning agent and perform libun
chamur, and change the racks or cover with thick tin foil. Some are machmir
not to kasher.
Warming tray (plata) – clean; run for 2 hours; cover in foil.
Microwave – clean; remove or do hag’ala on the plate or its cover; wait 24 hours; boil a
cup of water in the microwave until it steams; if there is a rotating plate, remove it or do
hag’ala on it. Some are machmir to cover all foods. Some are even machmir not to
kasher microwaves.
Dishwasher –
o The body of the dishwasher: clean; wait 24 hours; run on longest and hottest
setting.
o Trays: hag’ala or, at the very least, pour boiling water over them. If this is
impossible, they can be koshered like the body of the dishwasher on the
longest, hottest setting.
Dining table – clean; cover with tablecloth.
Tablecloths – laundry.
Refrigerator – clean (places that can’t be cleaned, pour a spoiling agent).
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
Kitchen cabinets – clean (places that can’t be cleaned, pour a spoiling agent).
Dishrack – clean.
Faucet – clean.
Pots – hag’ala (remove handles and perform hag’ala on them, or at least clean the
seams well with a spoiling agent).
Wonder pot (sir pele) – do not kasher.
Frying pan – libun kal (Sefardim: hag’ala). Teflon skillet – do not kasher.
Silverware, ladles – hag’ala
Mixer, blender –
o If not used for chametz: clean.
o If used for cold chametz: clean.
o If used for hot chametz: clean and hag’ala.
o Cleaning a mixer that was used for chametz is complicated, so it is better to
have a special mixer for Pesach.
Silver goblet – clean; some are machmir to do hag’ala.
Juicer – clean.
Baby bottle – clean; if used for hot chametz – hag’ala.
High chair – clean; if hot chametz was placed on the tray – hag’ala.
Broom, dustpan, garbage can – clean.
Urn – clean and boil water in it; if it touched chametz – hag’ala (including the lid; remove
the chalky build-up before hag’ala).
Toaster – do not kasher.
Bread kneader (e.g., Kitchen-Aid) – do not kasher (Sefradim: hag’ala).
Dentures – clean; some are machmir to do hag’ala (remove first).
China, porcelain, ceramic, clay, earthenware – do not kasher (some are lenient and
allow the kashering of porcelain with hag’ala).
Glass, duralex, pyrex – do not kasher; some are lenient – hag’ala or hag’ala three times
(for some Sefradim, if the items are smooth – clean).
Enamel – hag’ala or hag’ala three times; some are machmir not to kasher.
Plastic – hag’ala; some are machmir not to kasher.
Silverware and tableware used for cold chametz (even earthenware etc.) –
o If the chametz was cold, not pungent, and was not in the vessel for 24 hours
straight: rinse.
o If the chametz was cold but was in the vessel for 24 hours straight, OR was
sharp and was in the vessel for 18 minutes: hag’ala (if it is made of a material
that hag’ala works on) or soak in water for 3 days, replacing the water each
day.
‫בס"ד‬
‫בדיקת חמץ למי שלא יהיה בביתו בפסח‬
.‫ ללא ברכה‬,‫ בודקים בלילה לפני שעוזבים‬,‫אם עוזבים את הבית לפני ליל י"ד‬
‫ ואז‬,‫ ניתן למכור את כל הבית לפני ליל י"ד‬,‫אם עוזבים את הבית לפני ליל יד‬
‫ כדי שלא לבטל‬,‫ אמנם לא ראוי לעשות כן‬,‫הבית נפטר מחובת הבדיקה‬
‫ ולכן מן הראוי‬,‫מצוות חכמים של בדיקה ומצוות דאורייתא של השבתה‬
‫ ואותו לבדוק ללא ברכה ולקיים‬,‫להשאיר לפחות חדר אחד שלא יימכר‬
.‫המצווה‬
‫ לדעת חלק מהפוסקים לא נפטר הבית‬,‫אם מוכרים את הבית לאחר ליל י"ד‬
‫ ולכן יש לרכז את כל החמץ במקומות מסוימים שאותם אין‬,‫מחובת הבדיקה‬
‫ בשעת הדחק ניתן‬.‫צורך לבדוק ואילו את כל שאר חלקי הבית יש לבדוק‬
.‫לסמוך על המקלים שאף במקרה זה אין צריך בדיקה כלל‬
: ‫דין המתאכסן במלון‬
‫ יש לעשות בדיקת חמץ בברכה‬,‫ אם נמצאים במלון בליל י"ד‬o
.‫כיוון שזה נחשב כשוכר בית‬
– ‫ ולא התבצעה בדיקה‬,‫ גם אם מגיעים למלון לאחר ליל י"ד‬o
.‫יש לעשות בדיקת חמץ בברכה‬
•
•
•
•
Bedikat Chametz to one who will not be at home on Pesach
•
If one leaves the house before the night of the 14th of Nissan, one should
perform bedikat chametz the night before you leave without a bracha.
•
If one leaves the house before the night of the 14th of Nissan, one can sell the
entire house before the night of the 14th, and then the house is exempted from
the obligation of bedikat chametz. However, this is not advisable so as not to
cancel a rabbinic mitzvah of bedikah and a mitzvah from the torah of
destroying one’s chametz, and therefore one should leave at least one room not
sold and that room one should search without a bracha thereby fulfilling the
mitzvah.
•
If one is selling the house after the night of the 14th, according to some
authorities, the house is not exempt from bedikah and therefore one should
concentrate all the chametz in specific places that will not require bediakh, but
the rest of the house, one should perform bedikah. In extreme circumstances,
one can rely on the authorities who are more lenient in this case, and not
perform bedikah at all.
One who will be in a hotel
•
If one is in a hotel already on the night of the 14th, bedikat chametz should be
performed with a bracha as this is similar to renting a home.
•
Even if one arrives at the hotel after the night of the 14th, and no bedikah had
been performed as of yet, one should perform bedikah with a bracha.
‫בס"ד‬
‫הלכות לפסח שחל בשבת ולשבת שאחר הפסח‬
‫פסח שחל בשבת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במוצאי שבת הגדול יש מנהגים שונים האם אומרים "ויהי נועם"‪ .‬ובלוח ארץ ישראל‬
‫כתב שאין אומרים‪.‬‬
‫יש להכין את מי המלח לפני שבת‪.‬‬
‫אם לא הכינו לפני שבת‪ ,‬ניתן להכין בשבת כמות קטנה של מי מלח באופן ששמים‬
‫את המלח בתחילה ומוסיפים עליו מים‪ ,‬או שבמקום מי אפשר לטבול בחומץ‪.‬‬
‫יש להכין את החרוסת לפני שבת‪.‬‬
‫אם לא הכינו לפני שבת‪ ,‬ניתן להכין את החרוסת בשבת באופן הבא‪ :‬חותכים את‬
‫הפירות לחתיכות קצת גדולות‪ ,‬ומוסיפים אותם לתוך היין‪ ,‬ומערבבים על ידי נענוע‬
‫)ויש מתירים בכף(‪ .‬עדיף שהבלילה תהיה רכה ולא עבה‪.‬‬
‫יש לצלות את הזרוע לפני שבת‪.‬‬
‫אם לא צלו לפני שבת‪ ,‬לא צולים בשבת אלא מניחים זרוע מבושלת‪.‬‬
‫גם לנוהגים בדרך כלל להדליק נרות יום טוב בלילה‪ ,‬יש לזכור הפעם להדליק את‬
‫הנרות בזמן הדלקת נרות‪.‬‬
‫בהדלקת נרות מברכים "להדליק נר של שבת ויום טוב" ו"שהחיינו"‪.‬‬
‫מתחילים קבלת שבת ב"מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך"‪ .‬אין אומרים "במה‬
‫מדליקין"‪.‬‬
‫מתפללים ערבית של יום טוב ומזכירים שבת‪ ,‬ואחר שמונה עשרה אומרים "ויכולו"‪,‬‬
‫ואין אומרים "מגן אבות"‪ .‬ולאחר מכן אומרים הלל שלם בברכה‪.‬‬
‫לפני הקידוש יש מנהגים שונים האם אומרים "שלום עליכם"‪ .‬ובלוח ארץ ישראל כתב‬
‫להגיד‪ .‬כמו כן נוהגים לברך את הילדים‪.‬‬
‫אומרים קידוש של יום טוב ומזגירים שבת‪ ,‬ומברכים "שהחיינו"‪.‬‬
‫בברכת המזון אומרים "רצה" ו"יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫מתפללים תפילת שחרית של יום טוב ומזכירים שבת‪ .‬אומרים הלל שלם וקוראים‬
‫שיר השירים‪ .‬בהוצאת ספר תורה אין אומרים י"ג מידות וריבונו של עולם‪ .‬קוראים‬
‫בשני ספרי תורה את הקריאה של פסח‪ .‬אומרים יקום פורקן ואין אומרים " י‪-‬ה אלי"‪.‬‬
‫אומרים תפילת טל לפני מוסף‪ ,‬מתפללים תפילת מוסף של יום טוב ומזכירים שבת‪.‬‬
‫בקדושה של מוסף אומרים "אדיר אדירנו"‪ .‬אם יש כוהנים אומרים "ותערב"‪ .‬שיר של‬
‫יום "מזמור שיר ליום השבת"‪.‬‬
‫אומרים קידוש עם הפסוקים של שבת ויום טו‪.‬‬
‫בברכת המזון אומרים "רצה" ו"יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫אוכלים סעודה שלישית‪ .‬בברכת המזון אומרים "רצה" ו"יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫מתפללים מנחה של יום טוב ומזכירים שבת‪ .‬קוראים בתורה כבכול שבת‪.‬‬
‫בתפילת ערבית של מוצאי שבת מתחילים לספור את העומר‪ .‬אין אומרים "ויהי‬
‫נועם"‪.‬‬
‫הבדלה של מוצאי שבת‪.‬‬
‫שבת שאחר הפסח‬
‫•‬
‫יש לעשות עירוב תבשילין לפני שביעי של פסח )הלכות עירוב תבשילין בקובץ נפרד(‪.‬‬
‫ ומברכים‬,‫ מדליקים נרות שבת בזמן כניסת שבת‬,‫ שביעי של פסח‬,‫ביום שישי‬
."‫"להדליק נר של שבת‬
‫ אין אומרים "במה‬."‫מתחילים קבלת שבת ב"מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך‬
."‫מדליקין‬
.(‫מותר לאכול קטניות בשבת שאחר הפסח )ויש מחמירים בזה‬
‫יש מחלוקת האם מותר לבשל בשביעי של פסח קטניות )וכן מצה שרויה למחמירים‬
‫ ובלוח ארץ ישראל‬.‫ או שיש לבשל זאת בחול המועד‬,‫בכך בכל הפסח( עבור שבת‬
.‫ אם יש אורחים ספרדים לכל הדעות מותר‬.‫כתב שמותר‬
.‫ עדיף לייחד להם כלים נפרדים‬,‫כאשר מבשלים קטניות בפסח‬
‫ ובלוח ארץ ישראל‬.‫יש מחלוקת האם מותר לאכול בשבת חמץ שהיה במכירת חמץ‬
.‫כתב שאין לאכול‬
.(‫ מותר לאכול את החמץ )ויש מחמירים אף בזה‬,‫אם גוי מביא לנו בשבת חמץ שלו‬
‫ ובלוח ארץ‬.‫יש מנהגים שונים האם אומרים "אב הרחמים" והזכרת נשמות בשבת‬
.‫ישראל כתב שאין אומרים‬
.‫ ומתחילים לומר פרקי אבות‬."‫במנחה אין אומרים "צדקתך‬
•
•
•
•
•
•
•
When Pesach Falls out on Shabbat, and the Shabbat after
Pesach
Pesach that Falls out on Shabbat
•
•
•
•
•
•
•
On Motza’ei Shabbat after Shabbat Ha-gadol, there are different
customs about whether or not to recite “Va-yehi No’am”. The
Lu’ach Eretz Yisrael says not to say it.
Prepare the saltwater before Shabbat.
If it was not prepared before Shabbat, a small quantity of
saltwater may be prepared on Shabbat by fists placing the salt
and then adding the water to it. Alternatively, one can dip in
vinegar instead of saltwater.
The charoset should be prepared before Shabbat.
If it was not prepared before Shabbat, the charoset may be
prepared on Shabbat as follows: cut the fruit into slightly larger
chunks, add them to the wine, mix by shaking (some permit
mixing with a spoon). It is better if the batter is thin, not thick.
The shank bone should be roasted before Shabbat.
If it was not roasted before Shabbat, one may not roast on
Shabbat, and a cooked shank bone should be placed on the
Seder plate instead.
Those who customarily light Yom Tov candles after nightfall
must remember to light them at candle-lighting time.
When lighting, recite the berakhot of “…le-hadlik ner shel
Shabbat ve-Yom Tov” and “She-hecheyanu”.
Begin Kabbalat Shabbat with “Mizmor Shir Le-yom Ha-Shabbat”
and “Hashem Malakh”. “Ba-meh Madlikin” is not recited.
The Ma’ariv of Yom Tov is recited, including the special
insertions for Shabbat. After Shemoneh Esrei, recite “Vayekhulu” but do not recite “Magen Avot”. Afterward, a full Halel is
recited with a berakha.
•
•
•
•
•
•
•
•
Before Kiddush, there are different customs about whether or
not to sing “Shalom Aleikhem”. The Lu’ach Eretz Yisrael says to
say it. Similarly its is customary to bentch the children.
The Kiddush of Yom Tov is recited, including the special
insertions for Shabbat, and followed by She-hecheyanu.
In bentching, add both Retzeh and Ya’aleh Ve-yavo.
The Shacharit of Yom Tov is recited, including the special
insertions for Shabbat. The full Halel is recited. Shir Ha-shirim is
read. When the Torah scrolls are brought out, we do not recite
the 13 Attributes (“Hashem, Hashem”) or “Ribono Shel Olam”.
Two Torah scrolls are brought out, and the reading is that of
Pesach. Yekum Purkan is recited, but not Kah Keli. Tefilat Tal is
recited before Musaf. The Musaf of Yom Tov is recited, including
the special insertions for Shabbat. During Kedusha, we recite
“Adir Adireinu”. If there are Kohanim present, “Ve-te’erav” is
recited. The Shir shel Yom is that of Shabbat (“Mismor Shir Leyom Ha-Shabbat”).
Kiddush is preceded by the special verses for Shabbat as well
as Yom Tov.
In bentching, add both Retzeh and Ya’aleh Ve-yavo.
A se’udah shelishit is eaten. In bentching, add both Retzeh and
Ya’aleh Ve-yavo.
The Mincha of Yom Tov is recited, including the special
insertions for Shabbat. The Torah is read, like on every
Shabbat.
At Ma’ariv after Shabbat, be begin counting the Omer and do
not say “Va-yehi No’am”
Havdala is as on a regular Motza’ei Shabbat.
The Shabbat after Pesach
•
•
•
•
•
•
Make an eruv tavshilin before the seventh day of Pesach (the
laws of eruv tavshlin will appear in a separate file).
On Friday, the seventh day of Pesach, the Shabbat candles are
lit at the time that Shabbat enters, and the berakha “le-hadlik ner
she Shabbat” is recited.
Begin Kabbalat Shabbat with “Mizmor Shir Le-yom Ha-Shabbat”
and “Hashem Malakh”. “Ba-meh Madlikin” is not recited.
It is permissible to eat kitniyot on Shabbat after Pesach (though
some are machmir).
There is a dispute as to whether one may cook kitniyot on the
seventh day of Pesach (similarly, gebrokts for those who are
machmir about it during the rest of Pesach) for Shabbat, or
whether it should be cooked on Chol Ha-mo’ed. The Lu’ach
Eretz Yisrael permits it. If one is having Sephardi guests, it is
permissible according to all opinions.
When cooking kitniyot on Pesach, it is preferable to designate
special utensils for it.
•
•
•
There is a dispute as to whether it is permissible to eat on
Shabbat chametz that had been sold. The Lu’ach Eretz Yisrael
says not to eat it.
If a non-Jew brings some of his own chametz to a Jew on
Shabbat, it is permissible to eat it (though some are machmir
about this as well).
There are various customs about reciting Av Ha-rachamim and
Yizkor on Shabbat. The Lu’ach Eretz Yisrael says not to say
them.
Do not say Tzidkatcha at Mincha. Begin studying Pirkei Avot.
‫בס"ד‬
‫מצוות הלילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הלכות ליל הסדר‬
‫מצוות עשה מהתורה לספר ביציאת מצרים בליל טו בניסן‪ ,‬שנאמר‪" :‬והגדת לבנך‬
‫ביום ההוא לאמר‪ ,‬בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" )שמות יג‪ ,‬ח(‪" ,‬זכור את‬
‫היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים‪ ,‬כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"‪.‬‬
‫מצווה לספר ביציאת מצרים בדרך של שאלה ותשובה‪ ,‬שנאמר‪" :‬כי ישאלך בנך‬
‫לאמר‪...‬ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים‪) "...‬דברים ו‪ ,‬כב‪-‬כג(‪" ,‬והיה כי‬
‫יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם‪ ,‬ואמרתם זבח פסח הוא לה'‪) "...‬שמות‬
‫יב‪ ,‬כו(‪" ,‬והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת‪ ,‬ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה'‬
‫ממצרים" )שמות יג‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫מצוות עשה מהתורה לאכול כזית מצה בליל טו בניסן‪ ,‬שנאמר‪" :‬בערב תאכלו מצות"‬
‫)שמות יב‪ ,‬יז(‪.‬‬
‫מצוות עשה מהתורה לאכול כזית מרור‪,‬כאשר יש קרבן פסח‪ ,‬שנאמר‪" :‬על מצות‬
‫ומרורים יאכלוהו" )במדבר ט‪ ,‬יא(‪ .‬כיום שאין קרבן פסח‪ ,‬מצוות אכילת מרור היא‬
‫מדרבנן‪.‬‬
‫סדר ה"סדר"‬
‫•‬
‫•‬
‫ההכנות לליל הסדר‪:‬‬
‫* סידור השולחן בכלים נאים ביותר ובצורה שנוחה להסב‪.‬‬
‫* סידור הקערה‪ :‬שלש מצות‪ ,‬מרור‪ ,‬שני תבשילים זכר לקרבן פסח וקרבן‬
‫חגיגה‪ ,‬כרפס‪ ,‬חרוסת‪ .‬בנוסף מכינים מי מלח לטיבול‪.‬‬
‫* נהגו לקחת לשני תבשילין זרוע וביצה‪ .‬זרוע‪ -‬זכר לקורבן פסח שנאמר‪" :‬זרוע‬
‫נטויה"‪ ,‬וביצה‪ -‬זכר לקרבן חגיגה כי ביצה בארמית ביעא כלומר בעי )=רצה(‬
‫הקב"ה לגאול אותנו‪ ,‬ועוד שבביצה זה מאכל אבלות זכר לאבלות על בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫* נהגו לצלות את הזרוע והביצה‪.‬‬
‫* נהגו להכין את החרוסת עבה זכר לטיט‪ .‬ונהגו לשים בחרוסת תפוחים ופרות‬
‫נוספים שעם ישראל נמשל אליהם‪ .‬ונהגו לשים בחרוסת תבלין כגון קינמון‬
‫וזנגויל‪.‬‬
‫זכר לתבן‪ .‬ונהגו לתת בחרוסת יין אדום זכר לדם‪.‬‬
‫ארבע כוסות‪:‬‬
‫* בסיום הקידוש‪ ,‬בסיום המגיד‪ ,‬בסיום ברכת המזון‪ ,‬בסיום ההלל‪.‬‬
‫* כנגד ארבע לשונות של גאולה‪ ,‬כנגד ארבע מלכויות ששעבדו את ישראל‪-‬‬
‫בבל פרס יון ורומא‪ ,‬כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות‬
‫את רשעי אומות העולם‪ ,‬כנגד ארבע כוסות של נחמה שעתיד הקב"ה‬
‫להשקות את ישראל‪.‬‬
‫* אפשר לשתות מיץ ענבים‪ ,‬עדיף לשתות יין‪ .‬עדיף יין אדום‪.‬‬
‫* הכוס צריכה להכיל רביעית )‪ 86‬מיליליטר ויש מחמירים ‪(150‬‬
‫* הכוס צריכה להיות שלמה‪ ,‬מלאה‪ ,‬נקייה‪ -‬שטופה מבפנים ומבחוץ‪.‬‬
‫* צריך לשתות שיעור רוב רביעית וכמלוא לוגמיו‪ .‬עדיף לשתות את כל הכוס‪.‬‬
‫* את השיעור יש לשתות ברציפות ולא יותר משיעור אכילת פרס )לכל היותר‬
‫‪ 9‬דקות(‪.‬‬
‫* לפי מנהג האשכנזים מברכים "בורא פרי הגפן" לפני כל אחת מהכוסות‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסבה‪:‬‬
‫* כך היתה דרך החירות בעבר‪.‬‬
‫* יש להסב לשמאל‪.‬‬
‫* יש מחלוקת האם נשים חייבות להסב‪.‬‬
‫* יש להסב באכילת המצה הראשונה‪ ,‬כורך‪ ,‬אפיקומן‪ ,‬ארבע כוסות‪.‬‬
‫קדש‪:‬‬
‫* יש לעשות את הקידוש לאחר צאת הכוכבים‪.‬‬
‫* כל אחד מהמסובים צריך לשתות כוס ראשונה‪.‬‬
‫ורחץ‪-‬כרפס‪:‬‬
‫* כדי שהילדים ישאלו מדוע נוטלים ידיים ואוכלים ירק טבול לפני הסעודה‪,‬‬
‫וכדי לפתוח את הסעודה בירק ולעורר את התיאבון‪.‬‬
‫* נוטלים ידיים בלי ברכה‪ ,‬כדין דבר שטיבולו במשקה‪ ,‬טובלים את הכרפס‬
‫במי מלח‪ ,‬ומברכים בורא פרי האדמה ואוכלים פחות מכזית‪.‬‬
‫* נוהגים לקחת לכרפס תפוח אדמה‪ ,‬ויש לוקחים סלרי או פטרוזיליה‪.‬‬
‫* במילה כרפס יש רמז‪ :‬ס' פרך‪ 60 -‬ריבוא מבני ישראל עבדו בפרך‪.‬‬
‫יחץ‪:‬‬
‫* חוצים את המצה האמצעית‪ .‬את החלק הגדול מייעדים לאפיקומן‪ ,‬ואת החלק‬
‫השני משאירים בין שתי המצות השלמות‪ .‬בכך מקיימים את זה שהמצה‬
‫נקראת "לחם עוני"‪ -‬ועני דרכו בפרוסה‪.‬‬
‫* את החלק של האפיקומן נוהגים לעטוף‪ ,‬זכר למה שנאמר‪" :‬משארותם‬
‫צרורות בשמלותם"‪ ,‬ושומרים אותו לאכילת אפיקומן‪.‬‬
‫מגיד‪:‬‬
‫* מסירים את המפית מהמצות‪ ,‬מגביהים את הקערה‪ ,‬או לפחות את המצות‪,‬‬
‫ואומרים "הא לחמא עניא"‪.‬‬
‫* מסירים את הקערה‪ ,‬מוזגים כוס שנייה‪ ,‬והילדים שואלים "מה נשתנה"‪.‬‬
‫* מחזירים את הקערה‪ ,‬ומתחילים לענות לילדים בסיפור יציאת מצרים‪.‬‬
‫מכוונים לקיים את מצוות התורה לספר את סיפור יציאת מצרים‪.‬‬
‫* במשך זמן אמירת ההגדה‪ ,‬צריכה המצה להיות מגולה‪ ,‬שנאמר‪" :‬לחם עוני"‪-‬‬
‫לחם שעונים עליו דברים הרבה‪ ,‬ונאמר "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי‬
‫ממצרים"‪ -‬בעבור זה‪ -‬היינו בשעה שמצה ומרור מונחים על השולחן‪.‬‬
‫אלא שבשעה שמגביהים את כוס היין )"והיא שעמדה" "לפיכך אנחנו חייבים‬
‫להודות" ברכת הגאולה שלפני כוס שנייה( מכסים את המצה שלא תתבייש‪.‬‬
‫* דרך הסיפור היא "מתחיל בגנות ומסיים בשבח"‪ -‬מתחילים בגנות הגוף‪-‬‬
‫"עבדים היינו" ובגנות הרוח‪" -‬מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו"‪,‬‬
‫ומסיימים בשבח הגאולה והאמונה‪.‬‬
‫* כדי להקל עלינו את סיפור יציאת מצרים תקנו חכמינו לומר את נוסח ההגדה‪,‬‬
‫כאשר רובו מבוסס על הדרשות של פסוקי מקרא ביכורים‪.‬‬
‫* יש לקרוא את ההגדה בפה‪ .‬אפשר להקשיב למי שאומר בפה‪.‬‬
‫* מי שלא יכול לומר את כל ההגדה‪ ,‬יעסוק לפחות במשמעות של פסח מצה‬
‫ומרור‪.‬‬
‫* כשאומרים "מצה זו שאנו אוכלים" מגביהים המצה‪ .‬כשאומרים "מרור זה‬
‫שאנו אוכלים"‪ -‬מגביהים את המרור‪ .‬אין להגביה את הזרוע כשאומרים‬
‫"פסח )זה( שהיו אבותינו אוכלים"‪.‬‬
‫* נוהגים להטיף מהיין באצבע או לשפוך מעט‪ ,‬כשאומרים "דם ואש ותמרות‬
‫עשן"‪ ,‬דצך עדש באחב‪ ,‬עשר המכות‪.‬‬
‫* כאשר בית המקדש היה קיים היה הלל נאמר בשעת הקרבת קרבן פסח‪.‬‬
‫כיום חצי ההלל נאמר לפני האוכל‪ ,‬וחציו לאחר האוכל‪.‬‬
‫* בסוף המגיד שותים כוס שנייה בהסבה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רחצה‪-‬מוציא‪-‬מצה‪:‬‬
‫* אין לדבר בעניינים שלא קשורים לקיום המצווה‪ ,‬עד לאחר הכורך‪.‬‬
‫* יש לאכול את המצה לפני חצות‪.‬‬
‫* נוטלים ידיים בברכה לפני אכילת המצה‪.‬‬
‫* מברכים "המוציא" על שתי המצות השלמות והאמצעית החצויה‪.‬‬
‫* מניחים את המצה התחתונה ומברכים "על אכילת מצה" על המצה העליונה‬
‫והאמצעית החצויה‪.‬‬
‫* לוקחים כזית העליונה וכזית מהאמצעית ואוכלים ברציפות ולא יותר משיעור‬
‫אכילת פרס‪ .‬את המצות אוכלים בהסבה‪ ,‬ומכוונים לקיים את מצוות התורה‬
‫לאכול מצות זכר למצות שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים לחרות‪.‬‬
‫* מי שקשה לו לאכול שני כזיתים‪ ,‬יאכל כזית אחד‪.‬‬
‫* שיעור כזית הוא גודל ‪ 1/3‬או ‪ 2/3‬מצת מכונה‪.‬‬
‫* כאשר יש הרבה אנשים בסדר‪ ,‬אפשר לתת שלש מצות לכל ראש משפחה‬
‫או לכל אחד מהמסובים‪.‬‬
‫מרור‪:‬‬
‫* לוקחים כזית מרור‪ ,‬טובלים בחרוסת מעט זמן‪ ,‬מנערים את החרוסת‪,‬‬
‫מברכים "על אכילת מרור"‪ ,‬ואוכלים בלי הסבה‪.‬‬
‫* המנהג לקחת למרור חסה‪ .‬ויש נוהגים לערב מעט חזרת‪.‬‬
‫* יש לאכול את המרור לפני חצות‪.‬‬
‫כורך‪:‬‬
‫* כורכים כזית מרור בתוך כזית מצה‪ ,‬טובלים בחרוסת ואומרים "זכר למקדש‬
‫כהלל" ואוכלים בהסבה‪.‬‬
‫שלחן עורך‪:‬‬
‫* אין לאכול בשר צלי בליל הסדר‪.‬‬
‫* נהגו לאכול ביצים‪.‬‬
‫* יש לאכול סעודה נאה במיוחד‪ .‬מותר לשתות יין בסעודה‪.‬‬
‫צפון‪:‬‬
‫* אכילת האפיקומן היא זכר לקרבן פסח שהיה נאכל על השובע‪,‬‬
‫יש מהראשונים שסברו שבאכילת האפיקומן מקיימים את מצוות אכילת מצה‪.‬‬
‫* יש לאכול כזית מצה ברציפות ואל יותר משיעור אכילת פרס‪ ,‬בהסבה‪.‬‬
‫יש נוהגים לאכול שני כזיתים‪.‬‬
‫* עדיף לאכול את האפיקומן לפני חצות‪.‬‬
‫ברך‪:‬‬
‫* ברכת המזון ובסיומה כוס שלישית בהסבה‪.‬‬
‫הלל‪ -‬נרצה‪:‬‬
‫* מוזגים כוס רביעית כדי לומר עליו את ההלל‪.‬‬
‫* נהגו למזוג כוס חמישית‪ ,‬כוס של אליהו‪.‬‬
‫* לפני ההלל אומרים "שפוך חמתך"‪ .‬נוהגים לפתוח את הדלת‪.‬‬
‫* מסיימים את ההלל‪ ,‬ואומרים הלל הגדול‪ -‬פרק קלו בתהילים‪ ,‬ומסיימים‬
‫בברכת "ישתבח" ויש מסיימים בברכת "יהללוך"‪.‬‬
‫* שותים כוס רביעית‪ ,‬מברכים ברכה אחרונה‪ ,‬אומרים "חסל סידור פסח‬
‫כהלכתו" וממשיכים בפיוטים‪.‬‬
‫בס"ד‬
The Seder Night
The Mitzvot of the Night
•
•
•
•
There is a mitzva from the Torah to tell the story of the Exodus from Egypt
on the night of the 15th of Nisan, as the Torah writes (Shemot 13:8): “and
you shall tell your child on that day: ‘It is because of this that the Lord did
for me when I went free from Egypt’”; (Shemot 13:3) “Remember this day
on which you went free from Egypt, the house of bondage, how the Lord
freed us from Egypt with a mighty hand…”
The mitzva is to tell the story of the Exodus in question-and-answer
format, as the Torah writes (Devarim 6:20-21): “When your son asks you…
tell your son, ‘We were slaves to Pharaoh in Egypt…’”; (Shemot 12:26-27)
“And when your children ask you, ‘What do you mean by this rite?’ you
shall say, ‘It is a Pesach sacrifice to the Lord…”; (Shemot 13:14) “When in
the future your child asks you, ‘What is this?’ you shall say to him, ‘with the
might of His hand the Lord rescued us from Egypt.’”
There is a mitzva from the Torah to eat an olive worth (kezayit) of matza
on the night of the 15th of Nisan, as the Torah writes (Shemot 12:17): “…
you shall eat matzot in the evening.”
There is a mitzva from the Torah to eat an olive worth (kezayit) of marror
along with the Pesach sacrifice, as the Torah writes (Bamidbar 6:11):
“They shall eat it with matzot and merorim (plural of maror).” Now that
there is no Pesach sacrifice, the mitzva to eat maror is rabbinic (derabanan).
The Order of the Seder
•
Preparing for the Seder night:
o Set the table with the best tableware and in a manner that
facilitates reclining.
o Arrange the Seder plate: three matzot, maror, two cooked foods
symbolizing the Pesach sacrifice and the pilgrimage (chagiga)
sacrifice, karpas, and charoset. Additionally, saltwater is
prepared for dipping.
o It is customary to use an egg and a shank bone as the two
cooked foods. The shank bone symbolizes the Pesach sacrifice
and God’s “outstretched arm”. The egg symbolizes the
pilgrimage sacrifice because an egg is a bei’a in Aramaic, as if
to ask God: “desire (ba’ei – in Hebrew: retzeh) to redeem us.”
Furthermore, an egg is a food customarily associated with
mourning, symbolizing our mourning of the loss of the Temple.
o The shank bone and egg are customarily roasted.
o The charoset is customarily made thick, to remind us of the
mortar used to make bricks in Egypt. It is also customary to put
apples and other fruits to which the people of Israel are
compared in the charoset, spices like cinnamon and ginger to
•
•
•
•
•
symbolize the straw that was collected to make bricks, and red
wine, which recalls blood.
The four cups of wine:
o Drunk at Kiddush, at the end of Magid, after bentching, and at
the end of Halel.
o Correspond two the four terms of redemption; the four empires
that dominated Israel – Babylon, Persia, Greece, and Rome; the
four measures of retribution that God will ultimately visit upon
the wicked of the world; and the four measures of comfort that
God will ultimately grant to Israel.
o Grape juice is acceptable. Wine is preferable, and red wine is
even better.
o The cup must contain a revi’it (86 mL [3 ounces], and some are
machmir and say 150 mL [5 oz.]).
o The cup must be whole, full, and clean – rinsed both inside and
outside.
o One must drink most of a revi’it, approximately a mouthful. It is
preferable to drink the entire cup.
o This measure must be drunk consecutively, no more than a k’dei
akhilat pras [at most 9 minutes].
o The Ashkenazic practice is to recite a separate berakha on each
cup of wine.
Reclining:
o In the past, this was the manner of free men.
o Recline to the left.
o There is a dispute about whether women must recline.
o Recline while eating the first piece of matza, korekh, the
afikoman, and the four cups of wine.
Kadesh:
o Make Kiddush after nightfall.
o All in attendance must drink the first cup of wine.
U-rechatz-Karpas:
o So that the children ask why we wash out hands and eat a
dipped vegetable before the meal, and as an appetizer.
o Wash hands without a berakha, like for anything dipped in a
liquid. Dip the karpas in saltwater, recite the berakha of “borei
peri ha-adama”, and eat less than a kezayit.
o It is customary to use a potato for karpas, and some use celery
or parsley.
o The word karpas alludes to the 60 myriad (the numerical value
of samekh is 60) Israelites that did hard labor (parekh – ‫ס' פרך‬
is ‫ כרפס‬spelled backwards).
Yachatz:
o Break the middle matza. The larger portion is designated as the
afikoman and the other portion remains between the two whole
matzot. With this we fulfill the matza being “lechem oni” – the
poor man’s bread – since a pauper eats broken loaves.
o The part designated as the afikoman is customarily wrapped, a
reminder of what the Torah states: “mi-she’arotam [Rashi – their
leftover matza] wrapped in their cloaks” (Shemot 12:34).
•
•
Magid:
o The cover is removed from the matzot, the Seder plate i(or at
least the matzot) is lifted, and “ha lachma anya” is recited.
o The Seder plate is removed, the second cup is poured, and the
children ask the Ma Nishtana.
o The Seder plate is replaced, and the children are answered with
the story of the Exodus from Egypt. Have in mind to fulfill the
Torah’s mitzva of telling the story of the Exodus from Egypt.
o During the recitation of the haggadah, the matza must be
uncovered, since Chazal interpret “lechem oni” (in Pesachim
115) to mean “bread over which many things are answered
(onin).” The Toah also states “It is because of this that the Lord
did for me when I went free from Egypt” – “because of this”
(ba’avur zeh) implies demonstrating with an object – when the
matza and maror are on the table. However, at the times that
the wine cups are lifted (at “ve-hi she-amda”, “lefikakh anachnu
chayavim”, and the berakhot at the end of Magid) the matza is
covered so that it is not embarrassed.
o The way of storytelling is to start with the disgraceful and end
with the praiseworthy. We start with physical disgrace – “we
were slaves” – and spiritual disgrace – “our ancestors were
originally idolaters” – and conclude with the praiseworthiness of
redemption and true faith.
o To make telling the story easier for us, Chazal instituted the text
of the haggadah, which is primarily based on midrashim on the
verses recited when bringing the first fruits to the Temple
(Devarim 26:5-8).
o The haggadah should be recited verbally. One may listen to
someone else reciting it verbally.
o One who cannot recite the entire haggadah should at least
discuss the meaning of the Pesach sacrifice, matza, and maror.
o When reciting the passage “Matza zu she-anu okhlim”, lift the
matza. When reciting the passage “Maror zu she-anu okhlim”,
lift the maror. Do not lift the shank bone when reciting “Pesach
(zeh) she-hayu avoteinu okhlim.”
o When reciting “dam va-esh ve-timrot ashan”, the ten plagues,
and the acronym of the plagues (detzakh…), it is customary to
spill out a bit of wine or drip it out with a finger.
o When the Temple stood, Halel was recited during the offering of
the Pesach sacrifice. Nowadays, part of Halel is recited before
the meal, and part afterward.
o The second cup of wine is drunk while reclining at the end of
Magid.
Rachtza-Motzi-Matza:
o Do not talk about matters unrelated to the mitzva until after
Korekh.
o The matza should be eaten before halakhic midnight.
o Wash hands with a berakha before eating the matza.
o The berakha of “ha-motzi lechem” is recited over the two whole
matzot and the broken third one.
o The bottom matza is put aside, and the berakha of “al akhilat
matza” is recited over the upper and broken middle matzot.
o An olive-worth of the upper and an olive-worth of the middle
matzot are taken and eaten consecutively, within a k’dei akhilat
pras. The matza is eaten while reclining. Have in mind to fulfill
the Torah’s mitzva of eating matza to commemorate the matza
that our ancestors ate when they went free from Egypt.
o One for whom it is difficult to eat two olives worth should eat one
olive-worth.
o An olive-worth corresponds to 1/3 or 2/3 of a machine matza.
o If there are many people at the Seder, three matzot may be
given to the head of each family, or to each person.
•
•
•
•
•
•
Maror:
o Take an olive-worth of maror, dip it in charoset quickly, shake off
the charoset, recite the berakha of “al akhilat maror”, and eat it
without reclining.
o It is customary to use lettuce for maror. Some have the custom
of adding in some horseradish.
o The maror should be eaten before halakhic midnight.
Korekh:
o Take an olive-worth of maror wrapped in an olive-worth of
matza, dip it in charoset, recite “zekher le-mikdash ke-Hillel”,
and eat it while reclining.
Shulchan Orekh:
o Roasted meat should not be eat at the Seder.
o It is customary to eat eggs.
o The meal should be particularly nice. One may drink wine at the
meal.
Tzafun:
o Eating the afikoman commemorates the eating of the Pesach
sacrifice, which was eaten at the end of a hearty meal. Some
Rishonim maintained that eating the afikoman was the fulfillment
of the mitzva of eating matza.
o An olive-worth is eaten consecutively, within a k’dei akhilat pras,
and while reclining.
o Some have the custom of eating two olives worth.
o Preferably, the afikoman should be eaten before halakhic
midnight.
Barekh:
o Bentching, followed by the third cup – drunk while reclining.
Halel-Nirtza:
o The fourth cup is filled, so as to recite Halel over it.
o It is customary to fill a fifth cup – Eliyahu’s cup.
o Before Halel, the passage “Shefokh Chamatekha” is recited. It is
customary to open the door.
o Halel is completed, an then the Halel Ha-gadol – Tehillim ch.
136 – is recited. In conclusion, the berakha of “Yishtabakh”
(according to some – “Yehalelukha”) is recited.
o The fourth cup is drunk, a berakha acharona is recited, followed
by “Chasal Sidur Pesach”. Continue with the liturgical poems.
‫בס"ד‬
‫מיהו עבד ומיהו בן חורין?‬
‫?‪Who is the Slave and Who is the Free Person‬‬
‫לקראת חג הפסח "זמן חירותנו" ננסה לעסוק בשאלות‪:‬‬
‫מיהו עבד ומיהו בן חורין אמיתי? מה הופך אדם לבן חורין – לאדם חופשי?‬
‫כדאי להציג את השאלות האלו בשולחן השבת כשאלות פתיחה לדף הלימוד‪ ,‬ולשמוע‬
‫דעות שונות‪.‬‬
‫‪As we approach Pesach, “the time of our freedom” we will attempt to‬‬
‫‪deal with the following questions:‬‬
‫‪What is the definition of a slave and what is the definition of a truly free‬‬
‫‪person? What transforms someone into a free person? It is worthwhile‬‬
‫‪to ask these questions at the Shabbat table as opening questions for the‬‬
‫‪study sheet and to entertain different opinions.‬‬
‫עתה נעבור ללימוד עצמו‪:‬‬
‫‪Now let us begin the actual learning:‬‬
‫הרבה פעמים אנו נוטים לחשוב שאדם חופשי הוא אדם העושה ככול העולה על רוחו‬
‫מבלי שיגידו לו מה לעשות‪.‬‬
‫אך אם נחשוב על הדברים בצורה עמוקה יותר נגלה שבהרבה מאוד מקרים הבחירות של‬
‫האדם מושפעות מסיבות לא אמיתיות‪ ,‬ובעצם הבחירה שלו היא לא בחירה ממקום‬
‫אמיתי‪ ,‬אלא בחירה של עבד‪:‬‬
‫נביא לכך כמה דוגמאות‪:‬‬
‫• אדם שבוחר לעשן או לאכול אוכל מסוים למרות שיודע שזה מזיק לבריאות הרי‬
‫הוא עבד לתאווה שלו‪.‬‬
‫• אדם שקונה מכונית יקרה רק כדי לעשות רושם על שכניו‪ ,‬הרי הוא עבד לחברה‪.‬‬
‫• אדם המתלבש בצורה מסוימת רק בגלל שכך החליטו כמה מעצבים בפריז‪,...‬‬
‫למרות שהבגד אינו ראוי בעיניו‪ ,‬הרי הוא עבד לאופנה‪.‬‬
‫• אדם ההולך למסיבה שאינה ראויה בעיניו‪ ,‬רק בגלל שלחצו עליו לבוא הרי הוא‬
‫עבד לרצונם של אחרים‪.‬‬
‫• אדם שמאמין באמת מסוימת‪ ,‬אך מוותר עליה כי רוב האנשים חושבים אחרת‪,‬‬
‫הרי הוא עבד ללחץ חברתי‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו‪ ,‬אמנם כלפי חוץ האדם נראה כבן חורין וחופשי לבחור‪ ,‬אך האמת היא‬
‫שהוא כבול לדברים שונים ששולטים עליו וקובעים לו מה לבחור‪.‬‬
‫‪Many times we tend to think that a free person is a person who does‬‬
‫‪whatever he wants without anyone telling him what to do.‬‬
However, if we think about things in a deeper way we will discover that
in many cases a person’s decisions are influenced by falsities and
essentially his choices are not being made out of a sense of truth but
rather are the choices of a slave.
Here are some examples:
•
•
•
•
•
A person who chooses to smoke or to eat a certain food despite
the fact that he knows that it is harmful to his health – he is a
servant to his desires.
A person who buys an expensive car just to impress his
neighbors – he is a servant of societal expectations.
A person who dresses a certain way just because a few fashion
designers in Paris decided that this is a way a person should
dress- he is a slave to fashion.
A person who goes to a party that is inappropriate in his eyes
only because of peer pressure – he is a servant of the will of
others.
A person who believes in a certain truth but dispenses with it
because most people think otherwise – he is a slave to social
pressure.
In all of these cases, although outwardly the person appears to be
free and free to choose, he is really chained to influences that rule
over him and decide for him what to choose.
‫רבי יהודה הלוי )שחיבר את ספר הכוזרי( בשירו "עבדי הזמן" סיכם זאת במשפט אחד‬
:‫קצר וחכם‬
‫ ﬠַ ְב ֵדי ﬠֲ בָ ִדים ֵהם‬,‫ﬠַ ְב ֵדי הזְ ָמן‬
Rabbi Yehuda HaLevi (The author of the Kuzari) in his poem
The Servants of Time summarized this in one short and wise
phrase:
The servants of time are servants of servants
,"‫ "עבדי הזמן‬- ‫ האנשים שנכנעים ומשועבדים להנאות ורצונות זמניים‬:‫כלומר‬
,‫ תאווה‬,‫ מוסכמות חברתיות‬,‫הרי הם בעצם עבדים לדברים שהם עצמם זמניים )אופנה‬
."‫יצרים( וחולפים ולכן בעצם "עבדי עבדים הם‬
In other words: People who are are submissive and enslaved to
temporal pleasures and desires – “Servants of the time” are
essentially servants to things that are themselves temporary and
fleeting (fashion,Social acceptance, passions, urges).
?‫אם כן מיהו הבן חורין האמיתי‬
If so – who is the person who is truly free?
:‫ממשיך רבי יהודה הלוי את שירו ואומר‬
Rabbi Yehuda HaLevi continues:
‫עבד ה' הוּא ְלבַ דו ָח ְפ ִשׁי‬
The servant of God – he alone is free.
.‫ האדם שעובד את ה' הוא בן חורין אמיתי‬:‫כלומר‬
In other words: One who serves God- he is the truly free person
:‫אך השאלה שעולה מיד היא‬
‫איך אפשר לומר שעבד ה' הוא חופשי? הרי אם קוראים לו "עבד" הרי זו הוכחה שהוא‬
!‫לא חופשי‬
‫ הרי התורה מלאה במצוות עשה שחייבים לעשות ובמצוות לא תעשה שאסור‬:‫ויתרה מכך‬
‫ אז איך ייתכן לומר ש"עבד ה' הוא‬,‫ וחז"ל אף הוסיפו מצוות ואיסורים נוספים‬,‫לנו לעשות‬
?"‫לבדו חופשי‬
But, the question that immediately arises is:
How is it possible to say that a servant of God is free? If he is called
a “servant” isn’t that proof that he is not free!! Moreover, the Torah
is filled with positive commandments that one is required to do and
negative commandments that we are restricted from doing and the
Sages added even more commandments and restrictions, so how is
it possible to say “the servant of God-he alone is free”?
‫נקדים ונאמר שדברי רבי יהודה הלוי מבוססים על דברי המשנה במסכת אבות פרק‬
:‫שישי משנה ב‬
,‫אמר רבי יהושע בן לוי‬
:‫בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת‬
,‫ שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף‬.‫אוי להם לבריות מעלבונה של תורה‬
.‫שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם‬
."‫ "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת‬:‫ואומר‬
.‫ שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה‬,"‫אל תקרא "חרות" אלא "חירות‬
‫ "וממתנה נחליאל ומנחליאל‬:‫ נאמר‬,‫וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה‬
."‫במות‬
Let us begin by saying that these words of Rabbi Yehudah HaLevi are
based on the words in the Mishnah in Pirke Avot 6:2:
Said Rabbi Joshua the son of Levi: Every day, an echo resounds from
Mount Horeb (Sinai) proclaiming and saying: "Woe is to the creatures
who insult the Torah." For one who does not occupy himself in Torah is
considered an outcast, as is stated (Proverbs 11:22), "A golden nosering in the snout of a swine, a beautiful woman bereft of reason." And it
says (Exodus 32:16): "And the tablets are the work of G-d, and the
writing is God's writing, engraved on the tablets"; read not "engraved"
(charut) but "liberty" (chairut)---for there is no free individual, except for
he who occupies himself with the study of Torah. And whoever occupies
himself with the study of Torah is elevated, as is stated (Number 21:19),
"And from the gift to Nahaliel, and from Nahaliel to The Heights."
:‫את כל השאלות ששאלנו על רבי יהודה הלוי נפנה כעת למשנה ונשאל‬
?‫איך אפשר לומר שהתורה היא "חירות" והרי בכל רגע ורגע מחיינו אנו מחויבים אליה‬
All of the questions that we asked on Rabbi Yehuda HaLevi we will now
refer to the Mishna: How is it possible to say that the Torah is
“freedom” when every moment of our lives we are obligated to it?
:‫כדי להבין את עומק העניין נעיין בדבריו של הרב קוק בהקדמתו להגדה של פסח‬
‫ מה שבמקרה זה משועבד לאחר‬,‫ההבדל שבין העבד לבן חורין אינו רק הבדל מעמדי‬
‫ בן חורין‬,‫ ולהיפך‬,‫ אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו מלא חירות‬,‫וזה בלתי משועבד‬
‫ החירות הצביונית היא אותה רוח נישאה שהאדם וכן העם בכלל‬.‫שרוחו רוח של עבד‬
,‫ מה שאין כן בבעל רוח של עבדות‬,‫מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו‬
‫ כי אם במה שהוא‬,‫שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית‬
‫ בין שהיא רשמית בין שהיא‬,‫טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא‬
.‫ במה שהאחר מוצא שהיא יפה וטוב‬,‫מוסרית‬
The difference between the slave and the free person is not only one of
status, that by chance one is subservient to someone else. We can find
an intelligent slave whose spirit is free, and, the opposite, a free person
whose spirit is enslaved. True freedom is the elated spirit that causes a
person and the entire people to be true to their independent inner self,
to the soul’s character of the Divine image that is in them. Unlike the
person with an enslaved spirit for whom the content of his life and his
feelings will never illuminate the essence of his soul, rather only that
which is good and acceptable to the other who has control over him
whether an official slavery or a moral one.
- ‫הרב קוק מלמדנו שהגדרתה של חירות היא תכונה פנימית של נאמנות שלנו לעצמנו‬
‫ לכן‬,‫ וכיוון שיהודי נולד עם נשמה אלוקית המתאימה לתורה ולמצוות‬.‫למה שאנו באמת‬
.‫היכולת שלנו להיות עבדי ה' היא הנותנת לנו את החירות האמיתית והמושלמת‬
‫ לחץ חברתי ושאר‬,‫ יצרים‬,‫ככול שנהיה יותר עבדים לה' כך נשתחרר מהעבדות לתאוות‬
.‫דברים הגורמים לנו לאבד את עצמיותנו‬
Rav Kook is teaching us that the definition of freedom is the degree to
which we are faithful to our authentic selves. Since every Jew is born
with a divine soul that is particularly suited for Torah and Mitzvot our
capacity to serve God is what grants us true freedom. The degree to
which we become servants of God is the degree to which we free
ourselves from enslavement to passions, impulses, peer pressure and
everything else that causes us to forget our true essence.
‫ככול שנהיה יותר קשובים לפנימיותנו כך נרצה לקבל עלינו באהבה ובשמחה את עול‬
!‫המצוות ולהיות עבדי ה' כי נחוש שעבדות זו היא היא חירותנו‬
The more that we are in touch with our inner selves the more we will want
to accept upon ourselves with love and joy the yoke of the
commandments and being the servants of Hashem. We will conclude that
this very servitude is in fact our freedom.
‫בכל שנה ושנה כאשר חוזרת ומגיעה אלינו ההארה המיוחדת של "זמן חירותנו" שבו‬
‫ יש לנו את היכולת להשתחרר מכל השיעבודים שלנו ולהיות עבדי‬,‫יצאנו מעבדות לחירות‬
!!!‫ הלוואי ונזכה לכך‬.‫ה' ובני חורין‬
Each and every year when the special illumination of “the time of our
freedom” arrives again we have the potential to free ourselves from all
of our enslavements and be the servants of Hashem and free people.
Would that we were only able to merit doing so!
!!!‫שבת שלום וחג פסח כשר ושמח‬
Shabbat Shalom and Chag Kasher Ve-Sameach!
‫שלמה סובול‬
‫רב הקהילה‬
Rabbi Shlomo Sobol
‫בס"ד‬
‫רחיצה בשבת‬
‫• מים שחוממו מערב שבת – מותר לרחוץ בהם פנים ידיים ורגליים אך אסור לרחוץ‬
‫בהם את כל הגוף‪.‬‬
‫• מים שחוממו בשבת באיסור – אסור להשתמש בהם כלל‪.‬‬
‫• מים שחוממו על ידי דוד שמש –‬
‫יש אומרים‪ :‬מותר לרחוץ פנים ידיים ורגליים אך אסור לרחוץ את כל הגוף‪.‬‬
‫יש אומרים‪ :‬מותר לרחוץ את כל הגוף‪.‬‬
‫ולכן מי שמצטער מהחום יכול לסמוך על המקילים ולרחוץ את כל הגוף‪.‬‬
‫אם אפשר עדיף להשתמש במים פושרים‪.‬‬
‫רחיצה ביום טוב‬
‫• מותר לחמם מים ביום טוב כדי לרחוץ פנים ידיים ורגליים‪ ,‬אך לא כדי לרחוץ את כל‬
‫הגוף‪.‬‬
‫• מים שחוממו מערב יום טוב ‪-‬‬
‫לפי השולחן ערוך‪ :‬מותר לרחוץ בהם את כל הגוף‪.‬‬
‫לפי הרמ"א ‪:‬מותר לרחוץ בהם פנים ידיים ורגליים‪ ,‬אך לא את כל הגוף‪.‬‬
‫• בימינו שרגילים להתרחץ כל יום‪ ,‬גם לדעת הרמ"א ניתן להקל ולרחוץ את כל הגוף‪:‬‬
‫א׳‪ .‬במים שחוממו בדוד שמש‪.‬‬
‫ב׳‪ .‬בשעת הצורך אף במים שחוממו ביום טוב‪.‬‬
‫אם אפשר עדיף להשתמש במים פושרים‪.‬‬
‫הערות כלליות לגבי רחיצה בשבת ויום טוב‪:‬‬
‫א׳‪.‬‬
‫ב׳‪.‬‬
‫ג׳‪.‬‬
‫ד׳‪.‬‬
‫יש להשתמש בסבון נוזלי ושמפו‪ ,‬ולא בסבון מוצק‪.‬‬
‫אין להשתמש בספוג‪.‬‬
‫יש לחפוף את הראש בעדינות ולא בחוזקה‪.‬‬
‫יש לנגב בעדינות ולא בחוזקה‪.‬‬
‫‪Bathing on Shabbat‬‬
‫‪Water that was heated before Shabbat - it is permissible to wash the‬‬
‫‪face, hands and feet but it is prohibited to bathe the entire body.‬‬
‫•‬
‫‪Water that was heated on Shabbat in a prohibited fashion - it is‬‬
‫‪forbidden to use them at all.‬‬
‫•‬
‫‪Water heated by solar heater -‬‬
‫•‬
‫‪There are those who say that it is permissible to wash the face, hands‬‬
‫‪and feet but it is prohibited to wash the entire body.‬‬
‫‪There are those who say it is permissible to wash the entire body‬‬
‫‪Therefore one who suffers from the heat can rely on the lenient opinion‬‬
‫‪and wash the entire body.‬‬
‫‪If possible it is preferable to use lukewarm water.‬‬
Bathing on Yom Tov
•
It is permissible to heat water o Yom Tov to wash the face, hands and
feet but not to wash the entire body.
•
Water that has heated before Yom Tov According to the Shulchan Aruch, it is permissible to use such water to
wash the entire body.
According to the Rama, it is permissible to use such water to wash the
face, hands and feet but not the entire body.
•
Nowadays where we are used to bathing every day, even according to
the Rama one may be lenient and wash the entire body with water
heated by a solar heater or if necessary even with water heated on
Yom Tov.
If possible it is preferable to use lukewarm water.
General Comments for Bathing on Shabbat and Yom Tov
•
One should use liquid soap and shampoo and not solid soap.
•
One may not use a sponge.
•
One should was his or her hair gently and not forcefully.
•
One should dry themselves gently and not forcefully.