³î×ñí ö−ë - ó−þ®−ôí í¼¾³î ëêë

Transcription

³î×ñí ö−ë - ó−þ®−ôí í¼¾³î ëêë
‫הופק לזיכוי הרבים ע"י‬
‫ב"ה‬
‫עידן המועדים‬
‫‪( î " ¼¾³ ) ëêë í¼¾³î ó−þ®−ôí -ö−ë ³î×ñí‬‬
‫¼‪ðî¼î ñ"®ï ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ‬‬
‫‪(02‬‬‫‪02-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬
‫]השנה‪ ,‬י"ז בתמוז וט' באב חלים בשבת והצום נדחה ליום א' כאשתקד‪ ,‬ובעשור זה יחול כן גם בשנים תשע"ח‪ ,‬תשע"ט[‪.‬‬
‫ צום י " ז תמוז‬
‫)דחוי(‬
‫‬
‫‪ .ê‬חמשה דברי אירעו לאבותינו בי"ז בתמוז‪ :‬נשתברו הלוחות‪,‬‬
‫בוטל התמיד ]בבית ראשו[‪ ,‬הובקעה העיר ]בבית שני‪ ,‬שנת ‪ 3828‬לבריאת‬
‫העול[‪ ,‬שר! אפוסטמוס את התורה והעמיד צל בהיכל )תענית כו‪.(.‬‬
‫ומצות עשה מדברי נביאי להתענות ביו זה )זכריה ח‪ ,‬יט(‪.‬‬
‫והשנה‪ ,‬בהיות ויו י"ז בתמוז חל בשבת‪ ,‬נדחית התענית ליו‬
‫ראשו י"ח בתמוז‪ ,‬לפי שאי מתעני בשבת )שו"ע תקנ‪ ,‬ג(‪ .‬וכל אד‪,‬‬
‫איש או אשה‪ ,‬שהגיעו לגיל מצוות‪ ,‬חייבי להתענות‪ ,‬בי א‬
‫הצו חל בזמנו‪ ,‬או נדחה למחרתו כבשנה זו‪] .‬וא! הנוהגי אבילות‬
‫בשבת בדברי שבצינעא בט' באב שנדחה )כדלהל בסעי יז(‪ ,‬מותרי בכל בשבת‬
‫זו )אשל אברה מבוטשאטש ש( וכ מותר לבר‪" %‬שהחיינו" )קלד*(([‪.‬‬
‫‪ .ë‬תנאי קודם התענית ‪ -‬תחילת התענית בעלות השחר‬
‫‪ .(4:20‬ומכל מקו‪ ,‬א הל‪ %‬לישו בליל י"ח בתמוז שינת קבע‪ ,‬וק‬
‫משינתו קוד עלות השחר‪ ,‬אסור לו לאכול ולשתות‪ .‬אבל א‬
‫קוד שהל‪ %‬לישו עשה תנאי שבדעתו לאכול ולשתות קוד עלות‬
‫השחר‪ ,‬רשאי לאכול ולשתות )והאשכנזי מקילי לשתות א! בלא תנאי‪ ,‬אבל‬
‫)שעה‬
‫לכתחילה יעשו תנאי )שו"ע ורמ"א תקסד‪ ,‬א ומ"ב ש(‪ * .‬וא! לבני ספרד‪ ,‬א שכח להתנות‪ ,‬ואחר‬
‫שיש הרגיש צמאו‪ ,‬השותה יש לו על מה שיסמו‪ ,%‬בפרט א רגיל לשתות לצמאו בכל לילה‬
‫)יא((‪ .‬וסיו התענית בצאת*הכוכבי )שעה ‪ ,8:07‬כ*‪ 20‬דקות לאחר‬
‫השקיעה(‪] .‬א שכח ואכל ביו התענית‪ ,‬אינו יכול לפטור עצמו‪ ,‬אלא חייב‬
‫להפסיק מיד את אכילתו ולצו )שו"ע תקסח‪ ,‬א; מ"ב תקמט‪ ,‬ג([‪.‬‬
‫‪ .è‬הפטורים מהתענית ‪ -‬חולה א! שאי בו סכנה‪ ,‬וכ זק‬
‫מופלג שהוא תשוש כח‪ ,‬פטורי מתענית זו ואינ רשאי‬
‫להחמיר על עצמ )כה נט וסה(‪ .‬וכמוב שילדי קטני שלא הגיעו‬
‫לגיל מצוות‪ ,‬פטורי מהתענית )אפילו תענית שעות(‪ ,‬ומכל מקו יש‬
‫למנוע מה לאכול ממתקי ושאר תפנוקי )סו( ]וקט שנעשה בר*‬
‫מצוה ביו י"ח תמוז‪ ,‬טוב שיתענה‪ ,‬אלא א כ הוא חלוש )עי' סח([‪ - .‬וחת‬
‫וכלה בתו‪ %‬שבעת ימי המשתה‪ ,‬בתענית דחויה מתעני עד חצות‬
‫היו בלבד ואינ רשאי לצו יותר )יחו"ד ג‪ ,‬לז; מו(‪ .‬וא ארעה‬
‫ברית מילה ביו זה‪ ,‬דינה כדלהל בסעי! לא‪.‬‬
‫‪ .ð‬מעוברות ומניקות ‪ -‬אשה בהריו‪ ,‬עד סו! החודש השלישי‪,‬‬
‫חייבת להתענות )עי' שו"ע תקנד‪ ,‬ה ותקנ‪ ,‬א ומ"ב ש‪ ,‬ג(‪ ,‬ומכל מקו א‬
‫ההריו אינו תקי או שסובלת מהקאות‪ ,‬מיחושי או חולשה רבה‪,‬‬
‫הרי היא פטורה‪ .‬ומתחילת החודש הרביעי ואיל‪ ,%‬בכל אופ היא‬
‫פטורה )מ"ב ש; נט(‪ - .‬יולדת )או אפילו אשה שעברה הפלה לאחר ‪ 40‬יו‬
‫מהריונה )ש(( פטורה מלהתענות תו‪ %‬שלושי יו מהלידה )ע"פ שו"ע‬
‫ש‪ ,‬ו; קכ(‪ - .‬ואשה שמניקה בפועל )אפילו מעט )אור לציו ג‪ ,‬רלט((‪ ,‬פטורה‬
‫מהתענית‪ .‬וא פסקה מלהניק )אפילו תו‪ %‬כ"ד חודש מהלידה( ומרגישה‬
‫שהיא מסוגלת להתענות‪ ,‬תתענה )א! השנה שהצו דחוי )שו"ת מעי אומר‬
‫ג‪ ,‬קלד(‪ .‬וא באמצע התענית מרגישה חולשה וצער‪ ,‬תאכל(‪ ,‬א‪ %‬א מרגישה‬
‫חולשה יתירה‪ ,‬הרי היא פטורה מהתענית )נז וסב(‪.‬‬
‫ מנהגי בין‪ -‬המיצרים ‬
‫‪ .í‬הימי שבי צו שבעה עשר בתמוז לבי צו תשעה באב‪,‬‬
‫נקראי ימי "בי*המיצרי"‪ ,‬שבימי אלו נכנסו האויבי‬
‫לירושלי ופרעו פרעות בישראל‪ ,‬עד יו תשעה באב שבו החריבו‬
‫את בית המקדש‪ .‬ולכ בימי אלו אנו נוהגי במנהגי אבילות‬
‫______________‬
‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה‪ ,‬ד' תעניות‪.‬‬
‫שו"ע=שולח ערו‪ .%‬מ"ב=משנה ברורה‪ .‬כה"ח=כ החיי‪ .‬אורל"צ=אור לציו‪.‬‬
‫שוני לציו הצער על חורב בית המקדש‪ ,‬ונושאי עימנו את‬
‫האמונה הלוהטת בגאולה שתבוא במהרה‪ .‬נאמר בנביא‪ְ /ִ " :‬מח‪,‬‬
‫ר‪7,‬לַיִ וְ גִ יל‪ ,‬בָ ‪ָ4 5‬ל אֹהֲ בֶ יהָ ‪/ִ ,‬י‪ִ ,/‬א ָ‪ 58‬מָ ‪/‬וֹ‪ָ4 /‬ל‬
‫אֶ ת יְ ָ‬
‫הַ ִ‪ְ :‬תאַ ְ‪9‬לִ י עָ לֶיהָ "‪ ,‬ודרשו חז"ל )תענית ל‪ :(:‬כל המתאבל על ירושלי‬
‫* זוכה ורואה בשמחתה‪ ,‬ושאינו מתאבל על ירושלי * אינו רואה‬
‫בשמחתה‪ .‬ולכ יש לכל אחד להיזהר בהלכות אלו בימי בי*המיצרי‪.‬‬
‫‪ .î‬ברכת שהחיינו ‪ -‬טוב ליזהר שלא לבר‪ %‬ברכת שהחיינו על‬
‫פרי חדש או על בגד חדש בימי אלו )שו"ע תקנא‪ ,‬יז(‪ ,‬שהיא‪ %‬יאמר‬
‫"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ הזה"‪ ,‬וה ימי צרה ופורענות לע‬
‫ישראל )עי' מ"ב ש‪ ,‬צח(‪ ,‬וממילא לא יאכל הפרי החדש ולא ילבש‬
‫הבגד החדש )ש‪ ,‬צט(‪ .‬ובגדי שאינ חשובי כל כ‪ %‬שאי מברכי‬
‫עליה שהחיינו‪ ,‬כגו גרביי ונעליי חדשות וכיוצא בה‪ ,‬בודאי‬
‫מותר לקנות וללובש עד ראש חודש אב )ש‪ ,‬מה(‪.‬‬
‫אבל בשבתות מותר מ הדי לבר‪ %‬שהחיינו )מ"ב ש‪ ,‬צח; קכט( )ג בי"ז‬
‫בתמוז שחל השנה בשבת )קלד(‪ ,‬ומראש חודש אב נכו להחמיר שלא ללבוש בגד‬
‫חדש א! בשבת )עי' רמ"א ש‪ ,‬ו; מ"ב‪ ,‬מה; קלד((‪ .‬וילדי קטני מותרי‬
‫לבר‪ %‬שהחיינו )אפילו שיש לה הבנה בענייני הימי האלה( )קלז(‪ ,‬והוא‬
‫הדי אשה מעוברת שרואה פרי חדש ומתאווה לו‪ ,‬או אד שיש לו‬
‫קצת חולי )קלח(‪ .‬וכ אבי הב מבר‪ %‬שהחיינו על המילה או על‬
‫פדיו הב )שו"ע ש; קלה(‪.‬‬
‫‪ .ï‬ריקודים ‪ -‬אסור לרקוד בימי בי*המיצרי אפילו ללא כלי‬
‫נגינה )וריקודי מעורבי אסורי כל השנה( )מ"ב תקנא‪ ,‬טז; קמט(‪.‬‬
‫‪ .ì‬שירים ‪ -‬יש להימנע מלשמוע שירי קודש המלווי בכלי נגינה‬
‫אפילו דר‪ %‬הטייפ או הרדיו‪ ,‬ומיהו בשמחת מצוה הדבר מותר )כגו שמחת‬
‫חת וכלה‪ ,‬מילה‪ ,‬פדיו הב‪ ,‬בר מצוה בזמנה‪ ,‬סיו מסכת )קנא(‪ .‬א‪ %‬לא בסעודת אירוסי‬
‫וחנוכת בית(‪ .‬ושירה בפה בלבד‪ ,‬מותרת )קנא(‪.‬‬
‫¬‪ .‬תיקון חצות ‪ -‬מנהג טוב וכשר מאוד לכל בעל נפש‪ ,‬לשבת‬
‫באבילות בכל ימי בי המיצרי אחר חצות היו‬
‫ולבכות בכיה ממש על חורב בית המקדש‪ ,‬ודבר זה עושה תועלת‬
‫גדולה בנפש האד )לשו האר"י בשער הכוונות דפ"ט רע"ג(‪ .‬והיינו באמירת‬
‫"תיקו רחל" שיש בו פסוקי של בכי וצער על חורב בית המקדש‬
‫)קכח(‪.‬‬
‫וזאת מלבד מה שיש נוהגי לומר תיקו חצות בכל ימות השנה‬
‫בחצות לילה‪ ,‬ותבוא עליה ברכה )קכח(‪ ,‬וכ ראוי לנהוג א!‬
‫לתלמידי חכמי )הליכות עול א‪ ,‬מח(‪ ,‬וכל שכ בלילות של בי‬
‫המיצרי שצרי‪ %‬להוסי! בבכיה )שער הכוונות ש(‪ .‬וא! הנשי שייכות‬
‫באמירת תיקו חצות )הליכו"ע ש(‪.‬‬
‫)שעה ‪(12:46‬‬
‫ ראש חודש אב ‬
‫‪ .−‬משא ומתן של שמחה ‪ -‬משנכנס אב ממעטי בשמחה‬
‫)תענית כט‪ ;:‬שו"ע תקנא‪ ,‬א(‪ ,‬ולכ מראש חודש ועד התענית ממעטי‬
‫במשא ומת של שמחה )שו"ע תקנא‪ ,‬ג ב"י ומ"ב יא(‪ ,‬כגו להימנע מלקנות‬
‫כלי או תכשיטי מכס! וזהב או קניית צרכי חופה )מ"ב ש; קסז(‪.‬‬
‫אבל מותר לקנות רהיטי חדשי הנחוצי לו‪ ,‬וכל שכ שמותר‬
‫לקנות ספרי קודש )קסח(‪ .‬ומותר לקנות מכונית חדשה‪ ,‬א יש לו‬
‫צור‪ %‬בה לפרנסתו‪ ,‬אבל בלאו הכי אסור )ובכל הנ"ל‪ ,‬א יש חשש‬
‫שיתייקרו לאחר מכ‪ ,‬מותר לקנות‪ ,‬מפני שהוא דבר האבד( )קסז(‪.‬‬
‫והוא הדי שאי לבנות בניה שהיא להרווחה ולנוי )מ"ב יב(‪ ,‬אבל א‬
‫מרחיב את דירתו לצור‪ %‬משפחתו הברוכת ילדי‪ ,‬מותר )קסז(‪ .‬כמו‬
‫ב‬
‫כ יש להימנע מלסייד ולצייר את ביתו בימי אלו‬
‫בניית וסיוד בית*כנסת‪ ,‬מותרי( )מ"ב ש; קסז(‪ .‬ומותר להיכנס לדירה‬
‫חדשה בימי אלו לצור‪ %‬מגורי הכרחיי )ויעשה חנוכת בית בלימוד‬
‫תורה בלבד ע חלוקת מגדנות(‪.‬‬
‫)שו"ע ש( )אבל‬
‫‪ .ê−‬נישואין‪/‬אירוסין ‪ -‬אי נושאי נשי ואי עושי סעודת‬
‫אירוסי )שו"ע תקנא‪ ,‬ב( אפילו ללא ריקודי‪ .‬אבל מותר לעשות‬
‫"תנאי"‪ ,‬ומה שמחלקי מיני מרקחת באותה שעה אינו נקרא‬
‫סעודה )מ"ב טז(‪] .‬והאשכנזי נוהגי להחמיר שלא לערו‪ %‬נישואי בכל ימי בי‬
‫המיצרי )רמ"א ש(‪ ,‬ומכל מקו רשאי להשתת! בשמחת ספרדי )קנג(‪.‬‬
‫ובסעודת אירוסי מחמירי רק מראש חודש )מ"ב יט([‪.‬‬
‫‪ .ë−‬אכילת בשר ‪ -‬אי אוכלי בשר מראש חודש אב ועד‬
‫התענית )שו"ע תקנא‪ ,‬ט כדעה ב'(‪ .‬ומנהג ירושלי להימנע מאכילת בשר‬
‫רק מיו שאחר ראש חודש אב )קסט( ]ומנהג האשכנזי שאי אוכלי‬
‫בשר ג בראש חודש )מ"ב נח([‪ .‬האיסור חל ג בבשר עו!‪ ,‬ונוהגי‬
‫להחמיר א! בתבשיל שנתבשל בו בשר )מ"ב סג; קעב(‪ .‬אבל מותר‬
‫לטעו בערב שבת תבשילי של בשר שמבשלי לכבוד שבת‪ ,‬כדי‬
‫לבדוק את טעמ )קעה(‪.‬‬
‫ולילדי קטני מותר לתת לאכול בשר אפילו כשהגיעו לגיל‬
‫חינו‪ ,%‬ורק א הגיעו הבת לגיל אחת עשרה והב לגיל שתי‬
‫עשרה‪ ,‬טוב להחמיר שלא יאכלו בשר בימי אלו )קצ‪ .‬ועי' מ"ב ע(‪.‬‬
‫ויולדת )תו‪ %‬שלושי יו( וחולה שאי בו סכנה )אפילו א נתרפא א‪%‬‬
‫נשאר חלש( או מינקת שהדבר מפריע לתזונת התינוק * מותרי‬
‫לאכול בשר )עי' מ"ב סא וסד; קצג(‪.‬‬
‫וכל זה בימות החול‪ ,‬אבל בשבת אי רשאי להחמיר‬
‫)מ"ב נט ושו"ע‬
‫תקנב‪ ,‬י(‪ ,‬וכ בסעודת מצוה כגו ברית מילה )אפילו א נדחתה מחמת‬
‫חולי‪ * .‬אבל לא "ברית יצחק" )עי' מ"ב תקנא‪ ,‬סב; קנד(( או סעודת בר*מצוה‬
‫בזמנה‪ ,‬רשאי כל הקרואי לסעודה לאכול ש בשר‪ .‬וכ בסעודת‬
‫סיו מסכת )רמ"א ש‪ ,‬י; קצו&ר(‪.‬‬
‫‪ .è−‬שתיית יין ‪ -‬יש שלא נהגו איסור בשתיית יי בתשעת הימי‬
‫)עי' קעו(‪ ,‬ויש שנוהגי איסור מראש חודש ומתירי רק יי של‬
‫הבדלה וברכת המזו שה מצוה )שו"ע תקנא‪ ,‬י ומ"ב סז( ]והיינו כשרגילי‬
‫ברוב ימי השנה לבר‪ %‬ברכת המזו על כוס )קעו(‪ * .‬והאשכנזי מחמירי מראש‬
‫חודש שלא לשתות יי בברהמ"ז ביו חול וכ בהבדלה‪ ,‬אלא נותני לשתותו לקט‬
‫שהגיע לגיל חינו‪ .%‬וא אי תינוק‪ ,‬מותר לגדול לשתות מיי ההבדלה‪ ,‬אבל בברהמ"ז‬
‫יבר‪ %‬ללא כוס‪ .‬ובסעודת מצוה מותר )רמ"א ש ומ"ב(‪ .‬ושתיית ֵ‪7‬כָר מותרת א! בימות‬
‫החול )רמ"א יא([‪.‬‬
‫‪ .ð−‬תפירת בגדים ‪ -‬יש להחמיר שלא לתפור בגדי חדשי‬
‫מראש חודש )שו"ע תקנא‪ ,‬ז(‪ ,‬וכ אסור לרקו ולסרוג‪ ,‬אבל מותר‬
‫לתפור כפתור שנפל מהבגד )רז(‪ ,‬או לתפור בגד שנקרע או נפר‬
‫)בא"ח דברי‪ ,‬י(‪ .‬ויש להחמיר שלא לקנות בגדי או נעליי חדשי‬
‫אפילו על מנת ללובש לאחר הצו )רמ"א ש ומ"ב מט; רח(‪ .‬אבל מותר‬
‫לצחצח הנעליי )רי(‪.‬‬
‫¬‪ .î‬שבוע שחל בו ט' באב ‪ -‬השנה שחל תשעה באב בשבת‬
‫ונדחה ליו ראשו‪ ,‬לא חלי כל הדיני של "שבוע שחל בו‬
‫תשעה באב" שבשאר השני )שו"ע תקנא‪ ,‬ד כדעת הסת; רכג(‪ ,‬ולכ מותר‬
‫לספרדי בשבוע זה להסתפר‪ ,‬להתגלח‪ ,‬לכבס ולרחו> במי חמי‬
‫)ונכו להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח בערב שבת של ט' באב‪ ,‬כדי שיכנס‬
‫לתענית שהוא מנוול )רכד((‪] .‬אבל האשכנזי מחמירי בתספורת החל מי"ז בתמוז‬
‫)רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ - .‬ונוהגי שלא לכבס החל מראש חודש אב וא! לא ללבוש בגד‬
‫מכובס )רמ"א ש‪ ,‬ג וד(‪ - .‬וכ מחמירי שלא לרחו> כל הגו! אפילו בצונ החל‬
‫מראש חודש אלא רק פניו ידיו ורגליו )אבל בראש חודש עצמו שחל השנה ביו‬
‫שישי‪ ,‬מותר לרחו> כל גופו בחמי למי שרוח> תמיד בערב שבת לכבוד שבת‬
‫)מ"ב ש‪,‬‬
‫פט(‪ - .‬ובשאר ערבי שבתות‪ ,‬מלבד פניו ידיו ורגליו בצונ‪ ,‬מקילי לכבוד שבת ג‬
‫לרחו> הראש‪ ,‬ויש שמקילי לרחו> הנ"ל בחמי כולל הראש למי שרגיל בכ‪ ,%‬מבלי‬
‫סבו )רמ"א ש‪ ,‬טז ובמ"ב ש(‪ .‬וכ מותרי לגזוז צפורני )מ"ב כ((‪ .‬אבל במקומות החמי‪,‬‬
‫מותר א! לה לרחו> כל גופ בצונ להעביר הזיעה )רמג ורמה(‪ - .‬וכ לעני‬
‫לבישת בגדי חדשי מחמירי מראש חודש )רמ"א ש‪ ,‬ו ועי' מ"ב‪ ,‬מז(‪ .‬ואינ‬
‫לובשי בגדי שבת אפילו בשבת ומחליפי רק בגדי הזיעה‪ ,‬גופיה גרביי וכדומה‬
‫)רמ"א תקנא‪ ,‬א ומ"ב ו' ומד(‪ ,‬א לא שהבגדי אינ מיוחדי רק לשבת אלא ג‬
‫לחול המועד‪ ,‬פורי וחתונות )נט"ג לג‪ ,‬א([‪.‬‬
‫ יום שבת ‪ -‬ט ' אב ‬
‫¬‪ .ï‬דיחוי הצום‪/‬תפילה‪/‬קידוש ‪ -‬השנה‪ ,‬בהיות ויו ט' באב‬
‫חל בשבת‪ ,‬נדחית התענית ליו ראשו י' באב‪ ,‬לפי שאי מתעני‬
‫בשבת )שו"ע תקנ‪ ,‬ג(‪ .‬לכבוד שבת לובשי בגדי שבת כרגיל‪ ,‬ג בשנה‬
‫זו )עי' מ"ב תקנא‪ ,‬ו( ]והאשכנזי נוהגי כנ"ל בסעי! הקוד[‪ .‬סדר התפילות‬
‫בשבת הוא כרגיל בשאר שבתות השנה‪ ,‬ובסדר הקידוש אומרי‬
‫"שלו עליכ"‪ ,‬ושרי זמירות שבת‪.‬‬
‫‪ .ï−‬עינויים בשבת ‪ -‬כשחל תשעה באב בשבת מותרי בכל‬
‫העינויי )שו"ע תקנד‪ ,‬יט(‪ .‬והנמנע מאכילת בשר משו אבילות‪ ,‬עבירה‬
‫היא בידו )מ"ב תקנב‪ ,‬כג(‪ .‬וכ מותר ללמוד תורה )עי' רמ"א תקנג‪ ,‬ב ומ"ב ט&י;‬
‫רמח( ולטייל בשוק במש‪ %‬כל היו )אורל"צ כט‪ ,‬יח; ועי' שלג הערה ד(‪.‬‬
‫]והאשכנזי נוהגי לאסור תשמיש כדי דברי שבצינעא )רמ"א תקנד‪ ,‬יט(‪,‬‬
‫ומתירי במקו מצוה )מ"ב ש‪ ,‬מ‪ .‬ועי' ג כה"ח פט( וכ מותרי בדיני הרחקות‪.‬‬
‫ולמנהג יש שכתבו לאסור ג רחיצת ידי במי חמי )עי' מ"ב תקנד‪ ,‬לט‪ .‬ובכה"ח‬
‫ש‪ ,‬פו הביא מנה"ש להתיר(‪ ,‬ויש שכתב שאי לטייל בשבת זו במש‪ %‬כל היו‪ ,‬א!‬
‫שהתענית דחויה למחר )שע"ת ס"ס תקנג מברכ"י‪ .‬והמ"ב לא הביאו([‪.‬‬
‫‪ .ì−‬מנחה מוקדמת‪"/‬צידקתך" ‪ -‬בשבת אחר*הצהרי יש‬
‫לקיי תפילת מנחה בשעה מוקדמת‪ ,‬על מנת שתהא שהות‬
‫לציבור לסעוד בנחת סעודה שלישית )שהיא הסעודה מפסקת(‪,‬‬
‫ולסיימה קוד שקיעת החמה‪ .‬ואי אומרי "צידקת‪ "%‬במנחה )שו"ע‬
‫תקנט‪ ,‬א(‪ ,‬לפי שתשעה באב נקרא "מועד" )מ"ב ש‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ .¬−‬סעודה שלישית ‪ -‬בסעודה מפסקת לא קיימות ההגבלות‬
‫ששייכות בשאר שני‪ ,‬ולכ יושבי כרגיל על כסאות ואי חולצי‬
‫הנעלי‪ ,‬ויושב יחד ע בני ביתו‪ ,‬וא היו ש שלושה חייבי‬
‫בזימו )מ"ב תקנב‪ ,‬כג(‪ .‬ואוכל בשר ושותה יי בסעודה המפסקת‬
‫ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו )שו"ע ש‪ ,‬י(‪,‬‬
‫א! שאינו רגיל כ בשאר שבתות השנה ומרבה באכילתו מפני‬
‫התענית )א‪ %‬לא יאמר שאוכל כדי שיהיה לו כח לצו )עי' מ"ב רצ‪ ,‬ד; אשרי האיש‬
‫ע‪ ,‬ו((‪ .‬ומותר לשיר שירי שבת ולומר דברי תורה בסעודה‪ .‬וינהג‬
‫כמנהגו בכל שבת )עי' מ"ב כג; ברכ"י תקנג‪ ,‬ד; אורל"צ כח‪ ,‬ד(‪.‬‬
‫×‪ .‬כדורים להקלת הצום ‪ -‬מותר ליטול כדורי המיועדי‬
‫להקלת הצו )שו"ת יביע אומר ט‪ ,‬נד( ומ הדי יש להתיר לבולע א!‬
‫בשבת )עי' לוית ח אות פט; ספר אורח כהלכה א‪ ,‬תקלד( אבל לא יאמר שעושה‬
‫כ להקלת הצו‪.‬‬
‫×‪ .ê‬סיום הסעודה‪/‬תחילת האבילות ‪ -‬צריכי להפסיק לאכול‬
‫ולשתות כמה דקות קוד שקיעת החמה )שעה ‪) (7:27‬רמ"א תקנב‪ ,‬י( וכ‬
‫אסורי ברחיצה וסיכה )כיו שבשקיעה נכנסי לספק לילה של הצו(‪.‬‬
‫ואול אי לחלו> את נעלי העור‪ ,‬להחלי! בגדי שבת בבגדי חול‬
‫ולשבת על האר> מיד בזמ השקיעה )כי אי לנהוג מעשה אבילות לפני‬
‫צאת השבת(‪ ,‬אלא כעבור ‪ 20‬דקות מהשקיעה )שעה ‪ .7:46‬וכ ינהגו א!‬
‫הנוהגי להחמיר במוצ"ש כדעת רבינו ת )הליכות שלמה‪ ,‬תמג(( יאמרו "ברו‪%‬‬
‫המבדיל בי קודש לחול" )רמ"א תקנג‪ ,‬ב( ואז יחלצו הנעלי ויחליפו‬
‫את בגדי*השבת לבגדי*חול )שהכינ ולבש מבעוד מועד לאחר הכיבוס‪ .‬וא‬
‫שכח להכי‪ ,‬ילבש בגדי שלבש מלפני שבת או שישאר ע בגדי שבת )אורל"צ כז‪ ,‬א((‪.‬‬
‫כמו כ מזמ השקיעה יש לעסוק בתורה בדברי הרעי‪ ,‬כגו‬
‫בהלכות הנצרכות לתענית‪ .‬ויש לקבוע את תפילת ערבית במוצאי‬
‫שבת כרבע שעה ויותר מצאת*השבת‪ ,‬כדי שתהא שהות לציבור‬
‫להתכונ כראוי ולהגיע בזמ מבלי לפגוע בקדושת השבת )עי' שלה(‪.‬‬
‫]והזקוק ליסוע ברכב לבית*הכנסת‪ ,‬יכול לעשות כ אחר אמירת "המבדיל בי‬
‫קודש לחול"‪ ,‬אפילו קוד ערבית )שו"ע רצט‪ ,‬י([‪.‬‬
‫×‪ .ë‬איסור הכנה ‪ -‬יש ליזהר שלא להכי מאומה מיו השבת‬
‫ליו חול‪ ,‬ולכ אי לסדר את בית*הכנסת בשבת על מנת להכינו‬
‫לתפילות בהסרת ספסלי‪ ,‬פריסת מחצלאות וכרי‪ ,‬הסרת‬
‫הפרוכת‪ ,‬סידור ספרי הקינות וכדומה )שלג(‪ .‬ונכו שהגבאי יכינו‬
‫כבר מערב שבת את הדרוש למוצאי שבת )קינות‪ ,‬כרי וכדומה(‪.‬‬
‫×‪ .è‬הבדלה ‪ -‬בהיות ומיד ע צאת שבת חל הצו‪ ,‬אי אפשר‬
‫לעשות הבדלה על הכוס‪ ,‬ויש לנהוג כדלהל‪:‬‬
‫‪ (1‬אנשים בריאים ‪ -‬אנשי בריאי שצמי‪ ,‬אי מבדילי על‬
‫הכוס‪ ,‬ואי מברכי על הבשמי )שו"ע תקנו( לפי שיש בה תענוג‬
‫להשיב את הנפש‪ ,‬אלא אומרי בתפילת ערבית "אתה חוננתנו"‬
‫)וא שכח אינו חוזר( )מ"ב ש‪ ,‬ב(‪ ,‬ולאחר תפילת ערבית בבית*הכנסת‬
‫ג‬
‫קוד קריאת מגילת איכה‪ ,‬מבר‪ %‬החז ברכת "בורא מאורי האש"‬
‫ומכוי להוציא את הקהל ידי חובת‬
‫)ב"י ס"ס תקנו; מ"ב ש‪ ,‬א; שמא‪ ,‬שנג(‬
‫)ולא יבר‪ %‬כל אחד לעצמו )שו"ע רחצ‪ ,‬יד(‪ .‬ויעמוד בצורה שיראו כול באופ שאילו‬
‫לא היו אורות‪ ,‬נית להכיר לאור הנרות בי מטבע של מדינה זו למטבע מדינה‬
‫אחרת )ש‪ ,‬ד(‪ .‬ואד שלא שמע הברכה‪ ,‬יבר‪ %‬בעצמו ברכת "בורא מאורי האש"‬
‫א! לאחר התפילה‪ ,‬כיו שהחיוב לבר‪ %‬עדיי רוב> עליו )מ"ב‪ ,‬א(‪ .‬והוא הדי לנשי‬
‫שצריכות לבר‪) %‬שמג(‪ .‬ואשה שאינה מתפללת ערבית‪ ,‬או אד ששכח לומר‬
‫בתפילה "אתה חוננתנו"‪ ,‬יאמרו לפני הדלקת הנר‪" :‬ברו‪ %‬המבדיל בי קודש לחול"‬
‫)מ"ב‪ ,‬ב; בא"ח ש"ש ויצא‪ ,‬ג; חזו"ע שבת ב‪ ,‬שפג((‪ .‬וסדר ההבדלה במוצאי הצו‪,‬‬
‫יתבאר להל בסעי! נא‪.‬‬
‫‪ (2‬חולים ‪ -‬אד חולה שצרי‪ %‬לאכול או לשתות במהל‪ %‬הצו‪,‬‬
‫עושה הבדלה על הכוס מיד במוצאי שבת‬
‫)נט ד"ה ונראה; שנ ד"ה ג(‪ ,‬ומבר‪ %‬ברכות‪" :‬בורא פרי הגפ"‪" ,‬בורא‬
‫מאורי האש" וברכת "המבדיל בי קודש לחול" )ואי מבר‪ %‬על הבשמי‪.‬‬
‫)ולא קוד אכילתו למחרת(‬
‫* וכמו כ לא יאמר את פסוקי השמחה שנהוג לומר בהבדלה‪ ,‬אלא יתחיל מיד‬
‫בברכות(‪ ,‬וישתה מלוא לוגמיו מ היי )ואינו צרי‪ %‬להבדיל על שאר‬
‫משקי‪ ,‬כיו שאינו מכוי בשתיית היי לתענוג אלא לקיו מצות הבדלה )שמח(‪,‬‬
‫וכ אי צרי‪ %‬להחמיר לתת לילד קט שישתה את היי )שמט ד"ה והנה((‪ .‬ואי‬
‫שו חילוק בזה בי איש לאשה‬
‫)חזו"ע שבת ב‪ ,‬תח(‪ * .‬ונשי אשכנזיות תע ֶ‪/‬נה שאלת חכ בעניני ההבדלה[‪.‬‬
‫)שנב ד"ה היולדת( ]ומותרות ג לשתות מהיי‬
‫והמבדיל יכול לכוי להוציא אחרי ידי חובת הבדלה‪ ,‬ולא יצטרכו‬
‫לעשות הבדלה במוצאי הצו‪ ,‬וא! מומל> לנהוג כ כדי שלא ידחו‬
‫ההבדלה לליל שני )כה"ח תקנו‪ ,‬ט; שמח(‪] .‬ואי החולי אוכלי סעודה רביעית‬
‫במוצאי שבת )שו"ת מעיי אומר ג‪ ,‬קפו([‪.‬‬
‫* ספק צם‪/‬שותה מים בלבד ‪ -‬חולה שמתחיל את הצו‪,‬‬
‫ובהתא להרגשתו במהל‪ %‬הצו ֵידע א יכול לצו או לא‪ ,‬לא‬
‫יבדיל במוצאי שבת‪ ,‬אלא א יצטר‪ %‬לאכול או לשתות‪ ,‬יבדיל‬
‫קוד לכ )וכשמבדיל ביו א'‪ ,‬לא יבר‪ %‬על הנר‪ ,‬א! א לא שמע הברכה אמש(‪.‬‬
‫ וחולה כליות שזקוק רק לשתות מי ולא לאכול ]או חולה ששותה‬‫כדור ע קצת מי[‪ ,‬שותה המי ללא הבדלה )כיו שמותר לשתות מי‬
‫קוד הבדלה )שו"ע רצט‪ ,‬א(( )אורל"צ כט‪ ,‬סו הערה ו; שבט הלוי ח‪ ,‬ס"ס קכט(‪.‬‬
‫‪ (3‬קטנים ‪ -‬קטני שהגיעו לגיל חינו‪ ,%‬א! ה צריכי לעשות‬
‫הבדלה בזמנה במוצאי שבת קוד אכילת משו מצות חינו‪%‬‬
‫א רגילי לאכול במוצ"ש או רק למחרת‪ ,‬וכדי חולה הנ"ל( )שנב(‪.‬‬
‫)בי‬
‫×‪ .ð‬תפילת ערבית ‪ -‬אי אומרי במוצאי שבת את המזמורי‬
‫שנהוג לאומר בכל מוצאי שבת קוד תפילת ערבית‬
‫מ"ב רצג‪ ,‬א( ובסיו הקינות אי אומרי "שובה ה' עד מתי"‪ ,‬אלא‬
‫מתחילי ב"ואתה קדוש" )שו"ע ש; שמג(‪.‬‬
‫)רמ"א תקנט‪ ,‬ב;‬
‫ יום א ' ‪ -‬צום י ' באב ‬
‫חכמינו זכרונ לברכה גזרו שינהגו חמישה עינויי ביו הצו‪:‬‬
‫אכילה ושתיה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬נעילת הסנדל‪ ,‬סיכה‪ ,‬תשמיש המיטה )שו"ע‬
‫תקנ‪ ,‬ב ותקנד‪ ,‬א(‪ ,‬ואיסורי נוספי‪ .‬ודברי אלו אסורי מתחילת‬
‫התענית )עיי לעיל בסעי! כא( ועד סופה למחרת בצאת*הכוכבי )שעה‬
‫‪ ,(7:46‬ואי להקל בה )שו"ע תקנ‪ ,‬ב ותקנג‪ ,‬ב; מ"ב תקנד‪ ,‬א ותקנה‪ ,‬ג; שג(‪ .‬וכל‬
‫אד‪ ,‬בי איש או אשה‪ ,‬שהגיעו לגיל מצוות‪ ,‬מוזהרי בכל האמור‬
‫לעיל )דש(‪ ,‬בי א הצו חל בזמנו‪ ,‬או נדחה למחרתו כבשנה זו‪.‬‬
‫×‪ .í‬אכילה ושתיה ‪ -‬הכל חייבי להתענות ואסור לפרו> גדר‬
‫)שו"ע תקמט‪ ,‬א ותקנ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫×‪ .î‬מעוברות ומניקות ‪ -‬השנה‪ ,‬נשי מעוברות ומניקות‬
‫פטורות מלהתענות כדי‬
‫ומרגישה שהיא מסוגלת‬
‫שלוש תעניות )ס(‪ .‬ואשה שפסקה מלהניק‪,‬‬
‫להתענות‪ ,‬תתענה‪) .‬ועיי בעוד פרטי שכתבנו‬
‫לעיל בסעי! ד'(‪.‬‬
‫×‪ .ï‬יולדת ‪ -‬יולדת תו‪ %‬שלושי ללידתה‪ ,‬פטורה מהתענית‬
‫תקנד‪ ,‬ו( ]וג ליולדת אשכנזיה יש להקל בזה )רפז([‪ ,‬ואפילו א מרגישה טוב‬
‫]ואינה מניקה[ )מ"ב ט(‪ .‬והוא הדי לאשה שעברה הפלה )והיא תו‪ %‬ל' יו(‬
‫)שו"ע‬
‫)רפח( ]וא חל יו השלושי ואחד ללידתה ביו ראשו‪ ,‬צריכה להתענות )סח([‪.‬‬
‫×‪ .ì‬חולה‪/‬קטנים ‪ -‬חולה שהוא חלוש וחש בגופו‪ ,‬א! על פי‬
‫שאי בו סכנה‪ ,‬פטור מלהתענות‪ ,‬לפי שבמקו חולי לא גזרו‬
‫חכמי )מ"ב ש‪ ,‬יא; רפ( ]אבל כמוב שחייבי בשאר עינויי[‪ .‬וכ ילדי‬
‫שלא הגיעו לגיל מצוות‪ ,‬פטורי מ התענית‪ ,‬ואי לה לצו‪,‬‬
‫אפילו שנה קוד גיל מצוות )באה"ל ר"ס תקנ(‪.‬‬
‫׬‪ .‬קטן שהגדיל ‪ -‬קט שנעשה בר*מצוה ביו י' באב‪ ,‬טוב‬
‫שיתענה )א! שבט' באב שבו נקבעה התענית בשאר שני‪ ,‬היה עדיי קט‬
‫הפטור מהתענית(‪ .‬אבל א הוא חלש וקשה עליו לצו‪ ,‬רשאי שלא‬
‫להתענות יו של אלא רק תענית שעות כפי שיוכל )סח(‪ .‬וא‬
‫נעשה גדול בט' באב‪ ,‬בודאי שחייב להתענות למחרת‪ ,‬א! שהצו‬
‫דחוי‪ .‬והוא הדי בכל זה לקטנה שנעשתה בת*מצוה‪.‬‬
‫‪ .ñ‬דרך האכילה ‪ -‬חולה‪ ,‬יולדת‪ ,‬מעוברות ומניקות שמותר לה‬
‫לאכול בצו‪ ,‬אינ צריכי לאכול לשיעורי )רפח(‪ ,‬ומותרי לאכול‬
‫מיד בבוקר כהרגל )רפז( והוא הדי א הוצרכו לכ‪ %‬בלילה‪ ,‬אבל‬
‫יזהרו שלא לאכול לש תענוג )שו"ע תקנד‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫אבל א אינו חולה אלא שהרופאי יעצוהו שלא יצו פ יבוא‬
‫לידי חולי‪ ,‬לא יאכל כרגיל אלא לשיעורי‪ .‬וכ חולה שצרי‪ %‬לבלוע‬
‫כדורי לרפואתו‪ ,‬ואינו יכול לבולע ללא מי‪ ,‬ישתה פחות פחות‬
‫מכשיעור )עי' באה"ל ש על ס"ו; רעט( )והאוכלי פת‪ ,‬לא יאמרו "נח" בברכת‬
‫המזו )רפח‪ .‬ועי' רמ"א ס"ס תקנז ומ"ב ה((‪.‬‬
‫‪ .êñ‬ברית מילה ‪ -‬ברית מילה שחלה ביו ראשו‬
‫דחויה )שו"ת מעיי אומר ג‪ ,‬קנג; ספר ט' באב שחל בשבת ח‪ ,‬יג((‪ ,‬בעלי הברית‬
‫שה‪ :‬אבי הב‪ ,‬הא‪ ,‬הסנדק והמוהל‪ ,‬מתפללי מנחה גדולה‬
‫)שעה ‪ ,(1:19‬מתרחצי )שע"ת תקנט‪ ,‬טו בסופו(‪ ,‬וקוד המילה יעשה‬
‫המוהל הבדלה )והמנהג שמוציא את הציבור ידי חובת )אורל"צ כט‪ ,‬ט(‪ .‬אבל‬
‫אי להבדיל ולבר‪ %‬ברכת המילה על כוס אחד )שנא((‪ ,‬ולאחר הברית מותרי‬
‫בעלי הברית לאכול ואינ משלימי התענית )אפילו אינ אוכלי‬
‫)אפילו א היא‬
‫מחמת השמחה )חיי אד קלב‪ ,‬כט(‪ .‬ולובשי בגדי שבת ומותרי ג בנעילת הסנדל‬
‫ובלימוד תורה כרגיל )ט' באב שחל בשבת ח‪ ,‬כ וכד((‪ ,‬לפי שיו*טוב שלה הוא‬
‫)ואינ רשאי להתענות )שצו((‪ ,‬אבל לא יעשו סעודה גדולה כפי שהיו‬
‫עושי בשאר ימי‪ .‬ושאר הקרואי לברית‪ ,‬מתעני כרגיל‪,‬‬
‫ובמוצאי הצו עושי סעודה גדולה )שו"ע תקנט‪ ,‬ט ומ"ב ושעה"צ ש(‪.‬‬
‫ומותר בצו ג לזמר השירי המיוחדי לברית‪ ,‬כנהוג )ש ח‪ ,‬כז(‪.‬‬
‫‪ .ëñ‬רחיצה ‪ -‬הרחיצה אסורה בצו‪ ,‬בי במי חמי או צונני‪,‬‬
‫ואפילו להושיט אצבעו למי אסור )שו"ע תקנד‪ ,‬ז(‪ .‬ובנטילת ידי של‬
‫שחרית צרי‪ %‬ליזהר ליטול רק עד סו! קשרי אצבעותיו ולא את כל‬
‫ידו )שו"ע ש‪ ,‬י( )ומברכי "על נטילת ידי" )שו"ע תריג‪ ,‬ב; שסא((‪ .‬ולא ישטו!‬
‫פיו )שו"ע תקסז‪ ,‬ג( )א לא במקו צער גדול‪ ,‬וירכי ראשו למטה שלא יבואו‬
‫המי לגרונו )מ"ב ש‪ ,‬יא((‪ .‬וכ ינהג בנטילה לאחר שיוצא מבית הכסא‬
‫)רמ"א תקנד‪ ,‬ט ושו"ע תריג‪ ,‬ג(‪ ,‬או א נגע בגופו במקומות המכוסי )מ"ב‬
‫תריג‪ ,‬ו( או במנעליו )מל"ח יח‪ ,‬סס"ג; בא"ח דברי‪ ,‬כא; ויל‪ ,%‬יז(‪ ,‬או לפני‬
‫התפילה )חזו"ע ימי נוראי‪ ,‬שיא(‪.‬‬
‫‪ .èñ‬רחיצה שאינה לתענוג ‪ -‬א ידיו התלכלכו‪ ,‬מותר לו‬
‫לרחו> להעביר הלכלו‪ ,%‬ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצור‪ %‬להעביר‬
‫הלכלו‪) %‬שו"ע תקנד‪ ,‬ט(‪ ,‬כיו שאינה רחיצה של תענוג )מ"ב יט(‪ ,‬ומותר‬
‫ג להשתמש בסבו )נט"ג ע‪ ,‬א(‪ .‬וא היה לכלו‪ %‬על גבי עיניו ודרכו‬
‫לרוחצ במי‪ ,‬רוח> ומעבירו ואינו חושש )שו"ע ש‪ ,‬יא(‪ .‬וכ אשה‬
‫המבשלת‪ ,‬מותר לה לרחו> המאכלי‪ ,‬א! שממילא רוחצת את‬
‫ידיה )מ"ב יט(‪.‬‬
‫‪ .ðñ‬חולה‪/‬כהן ‪ -‬חולה שאוכל פת ביו הצו‪ ,‬נוטל ידיו כדרכו‬
‫עד סו! הפרק‪ ,‬כיו שהיא רחיצה של מצוה‬
‫אחרוני )נט"ג סו‪ ,‬י([‪ ,‬וכ הדי בכה העולה לנשיאת כפיי )רמ"א תריג‪ ,‬ג‬
‫ובמ"ב; רצ(‪.‬‬
‫)רצב( ]ונוטל ג מי‬
‫‪ .íñ‬נעילת הסנדל ‪ -‬אסור לנעול נעליי או סנדלי של עור‬
‫)שו"ע ש‪ ,‬טז(‪ ,‬אפילו שנועל הנעליי על גרביי )רצה(‪ .‬אבל נעליי‬
‫מגומי‪ ,‬בד ושאר מיני מותרות )שו"ע ש(‪ ,‬אפילו א ה נוחות יותר‬
‫מנעלי עור ורגילי ללובש במש‪ %‬השנה ]כדוגמת נעלי "קרוקס"[‪ ,‬כיו‬
‫שגזירת חכמי היתה רק על נעלי עור )רצט(‪ - .‬וילדי קטני שלא‬
‫הגיעו לגיל מצוות מותרי בנעילת הסנדל‪ ,‬ומכל מקו טוב‬
‫לחנכ שינעלו נעליי שאינ מעור )שא( ]בפרט בימינו שיש נעליי נוחות[‪.‬‬
‫‪ .îñ‬סיכה ‪ -‬אסור לסו‪ %‬גופו בשמ לתענוג )שו"ע תקנד‪ ,‬טו( אפילו‬
‫במקצת )מ"ב כט(‪ .‬וכ למרוח קר לש תענוג )אורל"צ‪ ,‬רסו(‪ .‬אבל מותר‬
‫להתיז ספריי על הגו! להעביר הריח )רצה(‪.‬‬
‫‪ .ïñ‬ישיבה על הארץ ‪ -‬יושבי על האר>‪ ,‬ה בבית*הכנסת וה‬
‫בבית‪ ,‬עד חצות היו‬
‫הלכה&קיצוש"ע‪ ,‬תיג(‪ .‬ומותר להניח תחתיו כר קט‪ ,‬ומי שקשה לו יכול‬
‫)‪) (12:42‬עי'‪ :‬שו"ע ורמ"א תקנט‪ ,‬ג; מ"ב י; אורל"צ ג‪ ,‬רסח; דרכי‬
‫ד‬
‫לשבת על ספסל נמו‪) %‬מ"ב יא(‪ .‬וימעט האד מכבודו ומהנאתו בכל‬
‫מה שאפשר )רמ"א ס"ס תקנה(‪] .‬והנוסעי ברכב‪ ,‬יושבי בו כדרכ[‪.‬‬
‫ציבור אומר "נח" במנחה‪ ,‬ו"עננו" בשחרית ומנחה‬
‫ג([‪.‬‬
‫‪ .ìñ‬לימוד תורה ‪ -‬אסור לקרות בתנ"‪ ,%‬ולשנות במשנה ובמדרש‬
‫ובגמרא בהלכות ובאגדות‪ ,‬מפני שהלימוד משמח את ליבו של‬
‫‪:ְ /‬חֵ י לֵב" )שו"ע‬
‫האד‪ ,‬שנאמר )תהילי יט‪ ,‬ט(‪,@Aִ " :‬דֵ י ה' יְ ָ‪ִ 7‬רי ְמ ַ‬
‫תקנד‪ ,‬א(‪ ,‬וא! הנשי אסורות בלימוד )שטו(‪ .‬וכל סוגי הלימוד בכלל‬
‫האיסור ]תהילי )וא אינו בקי בלימוד אחר‪ ,‬יכול לקרוא תהילי כדי שלא יתבטל‪,‬‬
‫‪ .íô‬קינות ומגילת איכה ‪ -‬אומרי הקינות וקוראי את מגילת‬
‫איכה‪ ,‬בליל הצו וביומו )עי' שו"ע תקנט ב וז ורמ"א ד(‪ ,‬אפילו כשהוא‬
‫ביחיד )מ"ב ה(‪ .‬ובשעת הקינות אסור לדבר ולצאת לחו>‪ ,‬כדי שלא‬
‫יפסיק ליבו מ האבילות )שו"ע ש‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫והוא הדי שמותר לקורא דר‪ %‬בקשה ותפילה )עי' מ"ב ז; שיא((‪ ,‬חק לישראל‪ ,‬מעמדות‬
‫)מ"ב ש(‪ ,‬י"ח פרקי משנה )שט(‪ ,‬פרקי שירה‪ ,‬קבלה )שי([‪ .‬וכל מה שנוהגי‬
‫לומר בסדר התפילה‪ ,‬מותר לאומרו כרגיל‬
‫ושעג(‪.‬‬
‫)עי' שו"ע ש‪ ,‬ד; ועי' שיא‬
‫אבל מותר ללמוד בדברי הרעי ]כגו בספר איוב ובפירושו‪ ,‬ובדברי‬
‫הרעי שבספר ירמיה )ומדלגי פסוקי הנחמה שבו(‪ ,‬מדרש איכה ופירושו )וידלג‬
‫מה שאינו שיי‪ %‬לחורב )שי((‪ ,‬ומועד קט פרק אלו מגלחי )שו"ע ש‪ ,‬א&ב(‪ ,‬אגדת‬
‫החורב במסכת גיטי פרק הני‪ָB‬קי ]ד! נה‪ ,[.‬ובסנהדרי פרק חֵ לֶק ]ד! צו‪ ,‬צז ושבת‬
‫קיט‪ ,[:‬וספר יוסיפו )מ"ב ג(‪ ,‬הלכות ט' באב ואבילות )נט"ג עה‪ ,‬ו(‪ .‬וילמד פשוט‬
‫של דברי ולא דר‪ %‬פלפול )מ"ב ד(‪ ,‬וא נתחדש לו בה חידוש‪ ,‬מותר לכותבו‬
‫)שיא ושכז([‪ .‬וכ ספרי מוסר שמעוררי את האד לשוב בתשובה‬
‫ולהיטיב אורחותיו‪ ,‬מותר ללמוד בה )וא מסתעפי מעני לעני‬
‫בביאורי פסוקי המביאי לידי שמחה‪ ,‬יש לדלג( )שטז(‪ .‬ומ הדי מותר‬
‫לקרוא עיתו ולשמוע רדיו )הכשרי לקריאה ולשמיעה(‪ ,‬והמחמיר‬
‫תבוא עליו ברכה )שטו(‪.‬‬
‫‪ .¬ñ‬עשיית מלאכה ‪ -‬מנהג ישראל שלא לעשות מלאכה ביו‬
‫הצו‬
‫)שיט((‪ ,‬והעושה מלאכה אינו רואה סימ ברכה מאותה מלאכה )ש‪,‬‬
‫כד(‪ .‬ונוהגי להכי את צרכי הסעודה של מוצאי הצו רק לאחר‬
‫חצות היו )שעה ‪) (12:42‬שו"ע תקנט‪ ,‬י(‪ ,‬כדי שיהא יושב ושומ‬
‫באבילות של ירושלי להתעסק ולהתאונ בנהי וקינות ולא‬
‫בדברי אחרי המשמחי ומסיחי מ האבילות )באה"ל ש(‪ .‬ולכ‪,‬‬
‫ג את כלי הסעודה שנותרו משבת‪ ,‬מותר להדיח רק לאחר חצות‬
‫א יש בה צור‪ %‬לסעודת מוצאי הצו‪ ,‬אלא א כ נוד! מה‬
‫ריח או שיש צור‪ %‬להשתמש בה כעת לאכילת הילדי וכדומה‪,‬‬
‫שאז מותר להדיח א! במוצאי שבת )אורל"צ כט‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫)באה"ל תקנד‪ ,‬כב ד"ה במקו; שיט( )וע"י גוי מותר )שו"ע ש(‪ ,‬וכ בליל הצו‬
‫‪ .ô‬שאילת שלום ‪ -‬אי שואלי שלו )שו"ע תקנד‪ ,‬כ(‪ ,‬וטוב א!‬
‫שלא לומר "שבוע‪/‬לילה‪/‬בוקר טוב" )מ"ב מא; של(‪ .‬וימעט‬
‫אד קלה‪ ,‬יז(‪ .‬ואנשי שאינ יודעי ואומרי שלו‪ ,‬משיבי לה‬
‫שלו בשפה רפה ובכובד ראש )שו"ע ש(‪ .‬אבל מותר לשאול את‬
‫חבירו אי‪ %‬הוא מרגיש מהתענית )של( וכ לברכו )נט"ג עו‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫בדיבורו )חיי‬
‫‪ .êô‬עישון‪/‬בשמים ‪ -‬מי שרגיל מאוד בעישו סיגריות‪ ,‬ויש לו‬
‫צער גדול א אינו מעש‪ ,‬יש להתיר לו לעש בצינעא )לב(‪ .‬ואי‬
‫לבר‪ %‬על מיני בשמי )שו"ע תקנט‪ ,‬ז ויו"ד רסה‪ ,‬ד; שמ(‪.‬‬
‫‪ .ëô‬טיול‪/‬אחיזת תינוק ‪ -‬לא יטייל בשוק בצו‬
‫ולא יקח תינוק בחיקו‪ ,‬כדי שלא יבוא לידי שחוק‪ ,‬אבל מותר‬
‫לקחת תינוק על מנת להרגיעו )חזו"ע‪ ,‬שלג(‪ ,‬וא! לשיר לו )נט"ג עט‪ ,‬טז(‪.‬‬
‫)שו"ע תקנד‪ ,‬כא(‬
‫‪ .èô‬שינה ‪ -‬יש לאד להצטער בעני משכבו בלילה‪ ,‬שא רגיל‬
‫לשכב על שני כרי‪ ,‬ישכב על כר אחד )רמ"א תקנה‪ ,‬ב(‪ .‬ויש שנהגו‬
‫לישו על האר> ולהניח אב תחת מראשותיה )שו"ע ורמ"א ש(‪ .‬מיהו‪,‬‬
‫אד חלוש או זק ומעוברות ומניקות אינ בכלל זה )עיי‪ :‬רמ"א ש‬
‫ומ"ב ז; שס(‪ ,‬וכ א אינו מצליח להירד מחמת כ‪) %‬אורל"צ ג‪ ,‬רסח(‪.‬‬
‫ מנהגי הצום ‬
‫‪" .ðô‬נחם"‪"/‬עננו" בתפילה ‪ -‬חז"ל תיקנו לומר מעי המאורע‬
‫בצו‪ ,‬ולכ בכל שלושת התפילות צרי‪ %‬לומר "נח" בסיו ברכת‬
‫"תשכו בתו‪ %‬ירושלי" )שו"ע תקנז ומ"ב א( )אחרי "במהרה בימינו"‪ .‬והשליח‬
‫ציבור אומר "נח" בחזרת התפילה בשחרית ובמנחה )שנז((‪ ,‬וחותמי "מנח‬
‫ציו בבני ירושלי" )שפ(‪] .‬וא שכח לאומרו בבונה ירושלי‪ ,‬יאמרנו‬
‫ב"רצה" במקו שאומרי "יעלה ויבוא" בראש חודש‪ ,‬ואינו חות ברו‪ %‬וכו'‪ .‬וא‬
‫לא נזכר‪ ,‬יאמרנו בסיו התפילה ב"אלוקי נצור" )מ"ב ב; שעה([‪ .‬כמו כ בכל‬
‫התפילות אומרי "עננו" בשומע תפילה )שו"ע ש(‪ .‬וא לא אמר‬
‫"נח" ו"עננו"‪ ,‬אינו חוזר ומתפלל )והשליח ציבור אומר "עננו" ברכה בפני‬
‫עצמה בי "גואל" ל"רופא"( )ש ותקסה‪ ,‬ב(‪] .‬ומי שאינו מתענה‪ ,‬אומר "נח" כיו‬
‫שהוא מעי המאורע )אורל"צ ג‪ ,‬רסב(‪ ,‬אבל לא "עננו" כיו שאינו צ )עי' שו"ע ש‪,‬‬
‫ג(‪ .‬ולמנהג האשכנזי היחיד אומר "נח" ו"עננו" רק בתפילת מנחה‪ ,‬והשליח‬
‫)רמ"א ש ותקסה‪ ,‬ג ומ"ב תקנז‪,‬‬
‫‪ .îô‬ברכת "שעשה לי כל צרכי" ‪ -‬מברכי ברכות השחר‪,‬‬
‫ודעת רוב הפוסקי שיש לבר‪ %‬ג ברכת "שעשה לי כל צרכי"‬
‫תקנד‪ ,‬לא; שסא; חזו"ע‪ ,‬ימי נוראי‪ ,‬שכ(‪.‬‬
‫)מ"ב‬
‫‪ .ïô‬טלית ותפילין ‪ -‬המנהג כיו ברוב בתי*הכנסת שמתעטפי‬
‫בטלית ומניחי תפילי בשחרית כמו בכל יו )שסו(‪ .‬ולא ישנה‬
‫האד ממנהג הציבור משו "לא תתגודדו" )שע(‪] .‬ומנהג האשכנזי‬
‫להניח טלית ותפילי בברכה רק במנחה )שו"ע תקנה‪ ,‬א(‪ .‬והמניחי תפילי של "רבינו‬
‫ת"‪ ,‬יש לה להניח )מ"ב תקנה‪ ,‬ד; שעא([‪.‬‬
‫‪ .ìô‬תיקון חצות ‪ -‬בליל הצו אומרי תיקו רחל בלבד‬
‫ס"ס תקנב; בא"ח דברי‪ ,‬כה; רנב(‪ ,‬ללא וידוי )שו"ע תקנט‪ ,‬ד(‪ .‬אבל ביו אי‬
‫אומרי תיקו רחל‪ ,‬כיו שכבר אמרו קינות ומגילת איכה‪ .‬ועוד‪,‬‬
‫שאחר חצות אנו בטוחי בחסדי ה' להתנח )בא"ח ש; קכט(‪.‬‬
‫)שע"ת‬
‫ מוצאי הצום ‪ -‬י " א אב ‬
‫‪ .¬ô‬ערבית‪/‬הכרזת הבדלה ‪ -‬במוצאי הצו מתפללי ערבית‬
‫כרגיל כבכל יו‪ ,‬ואי אומרי בתפילה "אתה חוננתנו"‬
‫לאומרו במוצ"ש( )מ"ב תקנו‪ ,‬ג(‪ ,‬וראוי להכריז לציבור בבית*הכנסת שלא‬
‫ישכחו לעשות הבדלה )עי' שלז(‪.‬‬
‫)א! א שכח‬
‫‪ .ò‬ברכת הלבנה ‪ -‬המנהג פשוט לבר‪ %‬ברכת הלבנה במוצאי‬
‫הצו )תי‪ .‬ועי' רמ"א תכו‪ ,‬ב ותקנא‪ ,‬ח ומ"ב תכו‪ ,‬יא( ]והאשכנזי מצריכי שיטע‬
‫משהו ויבר‪ %‬ע נעליי )מ"ב ש(‪ ,‬א‪ %‬לא ימנע בשל כ‪ %‬מלברכה בציבור )שעה"צ‬
‫ש‪ ,‬ט([‪ .‬וצרי‪ %‬להיזהר לברכה בשמחה )בא"ח דברי‪ ,‬כח(‪.‬‬
‫‪ .êò‬סדר ההבדלה ‪ -‬מבדילי על הכוס ומברכי ברכת "בורא‬
‫פרי הגפ" וברכת "המבדיל בי קודש לחול" )ללא נר ובשמי‬
‫)שו"ע‬
‫תקנו(‪ ,‬לפי שכבר בירכנו על הנר )וא! א לא ביר‪ %‬אמש‪ ,‬לא יבר‪ %‬כעת‬
‫ש‪ ,‬ג((‪ ,‬ובאשר לבשמי כבר חלפה הלכה לה הנשמה היתירה במוצ"ש‬
‫ד((‪ .‬ואי אומרי פסוקי השמחה שנהוג לאומר בהבדלה‪ ,‬אלא‬
‫)מ"ב‬
‫)מ"ב‬
‫יתחילו מיד בברכות )שלח(‪.‬‬
‫‪ .ëò‬היתר העינויים ‪ -‬לאחר התענית מותר מיד להסתפר ולכבס‬
‫)שו"ע תקנא‪ ,‬ד(‪ ,‬להתרח> )תטו( ולשמוע כלי נגינה‪ .‬והשנה שהצו דחוי‪,‬‬
‫מותר א! לאכול בשר‪ ,‬לשתות יי‪ ,‬ולבר‪ %‬ברכת "שהחיינו" )כי בשאר‬
‫שני נמנעי מכ‪ %‬בהיות ובית המקדש היה נשר! עד שקיעת החמה ביו‬
‫העשירי‪ ,‬ואילו כעת הוא יו י"א באב )תטו(‪ .‬וא! למנהג האשכנזי יש להתיר בכל‬
‫זה )מ"ב תקנח‪ ,‬ד ושעה"צ ד(‪ ,‬אבל אוסרי אכילת בשר ושתיית יי במוצאי התענית‬
‫מפני אבילות של יו‪ ,‬ומותרי רק ביו י"א אב )רמ"א ש(‪ ,‬וכ טוב שלא ישמשו‬
‫אלא במקו מצוה )מ"ב ש‪ ,‬ב((‪ - .‬ויהי רצו שנזכה בקרוב לגאולה‬
‫שלימה ולבני בית המקדש‪ .‬אמ‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫קורא יקר! עקב ריבוי הוצאות העלו‪ ,‬פוני אנו אלי בבקשה להרי‬
‫תרומה‪ ,‬על מנת שנוכל להמשי ולזכות את הרבי‪ .‬טל'‪• 025324067 :‬‬
‫נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון באתר‬
‫"מאור לפסגה" ‪www.maorlapisga.org‬‬
‫העלון מוקדש לרפואת יעל בת קוצ'יק רבקה‪ ,‬יצחק גגו בן זינה‪ ,‬זכריה בן שושנה‬
‫ניזה‪ ,‬אביגיל רבקה בת שרה‪ ,‬דיקלה חנה בת אורנה‪ ,‬אלון בן אביגיל רבקה‪ ,‬שמעון‬
‫בן גרציה‪ ,‬מרינה בת דינה‪ ,‬יהודית בת חנה‪ ,‬מאיה בת מרים‪ ,‬מסעודה מזל בת‬
‫קלימה‪ ,‬מרים רוחמה בת מסעודה מזל‪ .‬שושנה בת מלכה‪ ,‬מרים חיה בת מסעודה‪,‬‬
‫נח בן חוה‪ ,‬גרציה בת חנה‪ ,‬אברהם בן חנה‪ ,‬דניאל בן הדסה שיפרה‪ ,‬ישועה בן רחל‪,‬‬
‫אילה בת רות‪ ,‬אורי שרגא בן פנינה‪ ,‬אלישבע בת ליאת לאה‪ .‬להצלחת שלמה עמאר‬
‫בן סולטנה‪ ,‬משפחת צמח‪ .‬זיווג הגון לאורטל בת תמר‪ ,‬יעקב בן מרינה‪ ,‬אפרת בת‬
‫זילפה‪ ,‬רונית בת רבקה‪ .‬ולעילוי נשמת רבי יעקב חי בן בניה‪ ,‬יצחק בכור בן סרח‪,‬‬
‫יהושע בן חנה‪ ,‬מניה בת מרים‪ ,‬יוסף בן רחל‪ ,‬אליהו בן סולטנה‪ ,‬רחל בת נירה‪,‬‬
‫רבקה בת מרים‪ ,‬נפתלי בן שמעה‪ ,‬משה שמואל בן אסתר‪ ,‬גבריאל בן חנה‪ .‬רבקה‬
‫חיה בת איז'ה‪ ,‬מרים חיטיבאשווילי‪ ,‬חביבה בת ניזמה‪ ,‬משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן‬
‫סוליקה‪ ,‬ר' שמעון בן איז'ה‪ ,‬סעדה בת רחל‪ ,‬דוד בן אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד‬
‫בן אונישה‪ ,‬ששון בן שרה‪ ,‬אביה יהושע בן רונית‪ ,‬חיים חי מנחם בן בלנש‪ ,‬יהודה בן‬
‫שרה‪ ,‬דוד בן דורית‪ ,‬אוריה בן כוכב‪ ,‬יצחק בן רחנה‪ ,‬משה חי בן רינת‪ ,‬רב חיים בן‬
‫סעדה‪ ,‬שמואל נורברט בן אליס מומה‪ ,‬מרדכי בן סולטנה‪ ,‬ג'ריה בת עסילה‪ ,‬משה בן‬
‫סעדה‪ ,‬יצחק חיים בן מרסדס‪ ,‬מסעוד בן חנה‪ ,‬טובה בת יפה‪ ,‬לאה בת רבקה‪.‬‬