ùøä àåøï, æìîï ùðéàåø 26

‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בית‪-‬הספר לעבודה סוציאלית‬
‫הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‬
‫לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‬
‫מאת‬
‫אורית נוטמן‪-‬שורץ‬
‫בהנחיית‬
‫פרופ' אדוארד פרגר ז"ל‬
‫פרופ' שמעון שפירו‬
‫הוגש לסנט של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫תשרי‪ ,‬תשס"ב‬
‫עבודה זו נעשתה בהדרכתם של‬
‫פרופ' אדוארד פרגר ז"ל‬
‫פרופ' שמעון שפירו‬
‫בית‪-‬הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫"‪dedd ,exar z` xikn epi`y mr‬‬
‫‪"ltxra hel ecizre lc ely‬‬
‫יגאל אלון‬
‫עבודה זו מוקדשת לזכרו של אבי‪ ,‬אברהם נוטמן ז"ל‪ ,‬שנטע בי את הידיעה כי‬
‫ניתן להגשים חלומות‪.‬‬
‫ולזכרו של פרופ' אדוארד פרגר ז"ל‪ ,‬מנחה העבודה‪ ,‬שעודד את סקרנותי‬
‫לחקור ולדעת במרחבים לא מוגדרים אך מאתגרים‪.‬‬
‫יהי זכרם ברוך‪.‬‬
‫תודה מיוחדת מוקדשת לפרופ' שמעון שפירו‪ ,‬על שנאות להתגייס לעזרתי ולסייע לי לסיים את‬
‫עבודת המחקר במקצועיות‪ ,‬במסירות ובהשקעה ללא לאות‪ .‬על היותו מורה דרך מקצועי ומלווה‬
‫נאמן של התפתחותי המקצועית‪ ,‬ובעיקר על שאפשר לי לחוות אנושיות מהי‪.‬‬
‫תודה למר דב הר אבן על שהיה עימי לאורך כל הדרך ובעיקר בימי סגריר‪ .‬על התמיכה‪ ,‬על‬
‫המקצועיות‪ ,‬העזרה‪ ,‬חדות הראיה ועל תחושת הביחד‪.‬‬
‫לפרופ' בטי ברגמן‪ ,‬לקרן ע"ש פרופ' שמעון ברגמן ז"ל‪ ,‬לקרן שוודיה ולקרן קמ"ה על הסיוע במענקי‬
‫המחקר לקדום ההוראה והמחקר בתחום הגרנטולוגיה‪.‬‬
‫תודה מיוחדת מוקדשת לנבדקי המחקר על ששיתפו אותי בסיפורי ותסריטי חייהם‪ ,‬גילו מעורבות‪,‬‬
‫מסירות ורגישות רבה‪ ,‬ועל כך שניאותו לפתוח בפני את ביתם ולחזור ולהתראיין בתום שנת הפרישה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫לעובדים הסוציאליים ולאנשי משאבי אנוש על הסיוע באיתור הנבדקים‪.‬‬
‫לחברותי הטובות ובעיקר למשפחתי היקרה על שהלכו איתי את זה המסע ועבודת מחקר זו הפכה‬
‫להיות גם חלק מ"סיפור החיים" שלהם‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫רשימת לוחות‬
‫רשימת תרשימים‬
‫רשימת נספחים‬
‫תקציר‬
‫א‬
‫מבוא‬
‫‪1‬‬
‫סקירה תיאורטית‬
‫‪5‬‬
‫הפרישה מהעבודה כתקופת מעבר בחיי הפרט‬
‫‪5‬‬
‫הסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫‪8‬‬
‫הגורמים המשפיעים על ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫‪9‬‬
‫תהליך ההסתגלות התוך אישי‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪19‬‬
‫יצירת תחושת המשכיות פנימית וחיצונית‬
‫הערכת החיים‬
‫מבנה חיים חדש‬
‫מדידת הסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫מושגי המחקר‪" :‬סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‬
‫מבנה מרחב החיים – משתנה על‬
‫‪19‬‬
‫סיפור חיים‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫סיפור החיים כמנבא הסתגלות‬
‫תסריט חיים‬
‫תסריט החיים כמנבא הסתגלות‬
‫הקשר בין סיפור החיים ותסריט החיים כמנבא הסתגלות‬
‫מטרות המחקר‬
‫שאלות המחקר‬
‫השערות המחקר‬
‫שיטת המחקר‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫כלי המחקר‬
‫הגישה המתודולוגית של המחקר‬
‫הליך המחקר‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪38‬‬
‫‪42‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫ממצאים‬
‫‪44‬‬
‫א‪ .‬תיאור מקרה‬
‫‪45‬‬
‫ב‪ .‬תיאור "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים"‬
‫‪61‬‬
‫אשכול המשפחה‬
‫‪67‬‬
‫אשכול העצמי‬
‫‪90‬‬
‫‪101‬‬
‫‪123‬‬
‫‪138‬‬
‫אשכול ארועי חיים‬
‫אשכול העבודה‬
‫אשכול הפרישה‬
‫אשכול הגישור בין התקופות‬
‫‪149‬‬
‫‪157‬‬
‫אשכול ההתייחסות החברתית‬
‫‪161‬‬
‫‪165‬‬
‫‪171‬‬
‫‪178‬‬
‫‪183‬‬
‫אשכול הבריאות‬
‫אשכול הפנאי‬
‫אשכול יחסים בינאישיים‬
‫אשכול הזקנה‬
‫ג‪ .‬הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫תרומת "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" להסבר ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫הקשר בין הלימה ריגשית ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות‬
‫‪183‬‬
‫‪189‬‬
‫‪199‬‬
‫‪205‬‬
‫דיון‬
‫א‪ .‬מאפייני "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" ערב הפרישה מהעבודה‬
‫‪206‬‬
‫ב‪ .‬הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין ההסתגלות‬
‫‪232‬‬
‫לפרישה מהעבודה‬
‫סיכום‪ ,‬השלכות והמלצות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪251‬‬
‫‪261‬‬
‫נספח‬
‫‪Abstract‬‬
‫‪i‬‬
‫רשימת לוחות‬
‫עמוד‬
‫לוח ‪:1‬‬
‫התפלגות המאפיינים הדמוגרפיים של נבדקי המחקר‬
‫‪31‬‬
‫לוח ‪:2‬‬
‫התפלגות האשכולות‬
‫‪41‬‬
‫לוח ‪:3‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר על‪-‬פי האשכולות ב"סיפורי החיים" והאשכולות‬
‫‪64‬‬
‫ב"תסריטי החיים"‬
‫לוח ‪:4‬‬
‫ההבדלים בין התכנים ב"סיפורי החיים" לבין התכנים ב"תסריטי החיים"‬
‫‪65‬‬
‫לוח ‪:5‬‬
‫ממוצעים וסטיות תקן של מדדי ההסתגלות לפני ואחרי הפרישה מהעבודה‬
‫‪184‬‬
‫לוח ‪:6‬‬
‫מתאמי פירסון בין מידת השינוי בפעילות‪ ,‬אופנות הפעילות ושביעות הרצון לבין‬
‫‪188‬‬
‫מדדי ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫לוח ‪:7‬‬
‫מתאמי פירסון בין האשכולות ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" לבין‬
‫‪189‬‬
‫תחושות הרווחה והמצוקה אחרי הפרישה מהעבודה‬
‫לוח ‪:8‬‬
‫מקדמי הרגרסיה מרובה בצעדים להסבר השונות של מדדי ההסתגלות על‪-‬פי‬
‫‪192‬‬
‫אשכולות "סיפור החיים" ואשכולות "תסריט החיים"‬
‫לוח ‪:9‬‬
‫מתאמי פירסון בין האשכולות ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" לבין מדדי‬
‫‪193‬‬
‫הפעילות‬
‫לוח ‪ :10‬מקדמי רגרסיה מרובה בצעדים להסבר השונות של מדדי הפעילות על‪-‬פי אשכולות‬
‫‪195‬‬
‫"תסריט החיים"‬
‫לוח ‪ :11‬ממוצעים וסטיות תקן של שלושת מדדי ההסתגלות שנבדקו לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה בקרב שתי קבוצות ההלימה הרגשית‬
‫‪200‬‬
‫רשימת תרשימים‬
‫עמוד‬
‫תרשים ‪:1‬‬
‫תרשים ‪:2‬‬
‫מבנה שאלון הבריאות הנפשית‬
‫התפלגות נבדקי המחקר על‪-‬פי שכיחות איזכור אשכולות התוכן ב"סיפורי‬
‫‪35‬‬
‫‪62‬‬
‫החיים" וב"תסריטי החיים"‬
‫תרשים ‪:3‬‬
‫תרשים ‪:4‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול המשפחה ב"סיפורי‬
‫החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העצמי ב"סיפורי‬
‫‪68‬‬
‫‪91‬‬
‫החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תרשים ‪:5‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ארועי החיים ב"סיפורי‬
‫החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫‪102‬‬
‫תרשים ‪:6‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העבודה ב"סיפורי‬
‫החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫‪123‬‬
‫תרשים ‪:7‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול תפיסת הפרישה‬
‫ב"סיפורי החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול סגנון ההתמודדות עם‬
‫הפרישה ב"סיפורי החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול הגישור בין התקופות‬
‫ב"סיפורי החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול הבריאות ב"סיפורי‬
‫החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ההתייחסות החברתית‬
‫ב"סיפורי החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול היחסים הבינאישיים‬
‫ב"סיפורי החיים" בהשוואה "לתסריטי החיים"‬
‫שכיחות הפעילויות בתוך הבית לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫שכיחות הפעילויות מחוץ לבית לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫התפלגות נבדקי המחקר על‪-‬פי היעדים ב"תסריטי החיים" ויישום הפעילות‬
‫בתוך הבית לאחר הפרישה‬
‫התפלגות נבדקי המחקר על‪-‬פי היעדים ב"תסריטי החיים" ויישום הפעילות‬
‫מחוץ לבית לאחר הפרישה‬
‫ממוצעי תחושת המצוקה לפני ואחרי הפרישה מהעבודה על‪-‬פי ההלימה‬
‫הרגשית‬
‫ממוצעי תחושת המצוקה לפני ואחרי הפרישה מהעבודה על‪-‬פי קבוצות ההלימה‬
‫הרגשית‬
‫‪138‬‬
‫תרשים ‪:8‬‬
‫תרשים ‪:9‬‬
‫תרשים ‪:10‬‬
‫תרשים ‪:11‬‬
‫תרשים ‪:12‬‬
‫תרשים ‪:13‬‬
‫תרשים ‪:14‬‬
‫תרשים ‪:15‬‬
‫תרשים ‪:16‬‬
‫תרשים ‪:17‬‬
‫תרשים ‪:18‬‬
‫‪140‬‬
‫‪149‬‬
‫‪157‬‬
‫‪161‬‬
‫‪171‬‬
‫‪185‬‬
‫‪186‬‬
‫‪196‬‬
‫‪197‬‬
‫‪201‬‬
‫‪203‬‬
‫רשימת נספחים‬
‫נספח ‪ :1‬כלי המחקר‬
‫א‬
‫תקציר‬
‫מחקר זה‪ ,‬הדן בנושא ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ ,‬מתבסס על תיאוריות התפתחותיות‬
‫קלאסיות ובמיוחד על תיאוריות התפתחות מרחב‪-‬החיים )‪.(Lifespan development‬‬
‫תיאוריות אלו מגדירות את הפרישה מהעבודה כתקופת 'מעבר חיים' הכוללת את הרווחים‬
‫וההפסדים הנילווים לתהליך השינוי הדורש מהאדם התאמה והסתגלות לתקופת החיים‬
‫החדשה )‪ .(Baltes, 1987‬וכן על מודל ההסתגלות למעברי חיים בבגרות של ‪Whitbourne‬‬
‫)‪ (1985‬המזהה כי ערב ארוע חיים צפוי‪ ,‬הפרט מבצע תהליכי הערכת החיים הבאים לידי‬
‫ביטוי בשני מימדים גלויים‪" :‬סיפור חיים" שהינו התפיסה הסובייקטיבית של העבר‬
‫ובאמצעות יצירת "תסריט חיים" שהינו התפיסה הסובייקטיבית של העתיד‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬למחקר זה היו שלוש מטרות מרכזיות‪ :‬האחת‪ ,‬גילוי והבנת התהליכים התוך‬
‫אישיים "סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‪ .‬המטרה השניה היתה בדיקת הקשר שבין "סיפור‬
‫החיים" לבין "תסריט החיים"‪ .‬המטרה השלישית היתה לבדוק האם באמצעות "סיפור‬
‫החיים" ו"תסריט החיים" ניתן להסביר את ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬ההשערה היתה כי‬
‫המשכיות ורציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" עשויה להסביר את ההסתגלות‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 56‬גברים עובדים הנמצאים ערב הפרישה בזמן מהעבודה )גילאי ‪64-65‬‬
‫שנים( במקומות עבודה שונים במרכז הארץ‪ .‬אוכלוסיית המחקר כללה מנהלים ועובדים‬
‫מן השורה ממפעלי תעשיה ומשירותים‪.‬‬
‫המחקר הינו מחקר אורך והנבדקים ראוינו בשני שלבים‪ :‬כחצי שנה לפני מועד הפרישה‬
‫מהעבודה ולאחר שנה ממועד הפרישה בפועל‪ .‬ראיונות נארטיביים לאיסוף "סיפורי‬
‫ותסריטי החיים" בוצעו כולם על‪-‬ידי החוקרת‪ ,‬והנבדקים השיבו על סדרת שאלונים‬
‫לאיסוף נתונים סוציודמוגרפיים‪ ,‬לבדיקת תפיסת מצב הבריאות הפיזית והנפשית‬
‫ולבדיקת העיסוקים בתוך הבית ומחוצה לו‪ .‬השאלונים כולם שימשו בעבר במחקרים‬
‫קודמים אודות אוכלוסיית גברים פורשים או מזדקנים בישראל )שגיא‪;1989 ,‬‬
‫‪.(Antonovsky, 1987 Cibulsky, 1981‬‬
‫ב‬
‫המחקר משלב שיטות חקירה איכותיות וכמותיות‪ .‬החלק האיכותי איפשר חשיפת‬
‫התהליך התוך אישי הנילווה לפרישה מהעבודה‪ ,‬מתן ביטוי לקולו של כל נחקר‪ ,‬חשיפת‬
‫הפנומנולוגיה של תופעת הפרישה מהעבודה ודרך ההתמודדות עמה‪ .‬החלק הכמותי סייע‬
‫להבנת תרומתו של תהליך זה להסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי במרבית המקרים היתה זמינות של "סיפורי חיים" ושל "תסריטי‬
‫חיים" )אודות התקופה שלאחר הפרישה מהעבודה(‪ ,‬ובכך יש אשוש לקיומו של תהליך‬
‫טבעי בדמות "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" המאפיין את תהליכי ההסתגלות של האדם‬
‫הבוגר כפי שהוצע על‪-‬ידי ‪ .(1985) Whitbourne‬מניתוח "סיפורי ותסריטי החיים" עולה כי‬
‫הפרישה מהעבודה שוזרת בתוכה הסתכלות והערכת מבנה החיים בכלל כפי שבא לידי‬
‫ביטוי ב"סיפור החיים"‪ ,‬ובה בעת הסתכלות על העתיד כפי שמתבטאת ב"תסריטי‬
‫החיים"‪.‬‬
‫פרטי תוכן "סיפורי ותסריטי החיים" מוינו לאשכולות )קטגוריות( תוכן והבולטים ביותר‬
‫ב"סיפור החיים" וב"תסריטי החיים" הינם אשכול העבודה‪ ,‬אשכול ארועי חיים‪ ,‬אשכול‬
‫המשפחה ואשכול העצמי‪.‬‬
‫אשכול העבודה‪ ,‬כפי שמשתקף בראיונות‪ ,‬מכיל בחובו קשת של תפיסות ורגשות‪ .‬החל‬
‫מתפיסות של כורח והכרח וכלה בתפיסות של הנאה‪ .‬הקול הדומיננטי מלמד כי העבודה‬
‫שמשה אצל רבים מן הנבדקים בעיקר מקור פרנסה וקיום והדיבור על העבודה היה מלווה‬
‫ברגשות קשים‪ .‬התמונה ב"תסריט החיים" מאוזנת יותר‪ .‬ב"תסריט החיים" הנבדקים‬
‫יותר פשרניים‪ ,‬סובלניים לקבל סתירות ואי הלימה ביחס לנושא התעסוקה בעבר ובעתיד‪.‬‬
‫יש בכך עדות אמפירית נוספת לטענה שמופיעה בספרות אודות תהליכים אלו המאפיינים‬
‫בגרות והזדקנות )‪.(Jung, 1969‬‬
‫אשכול ארועי החיים כולל בתוכו ארועים מהעבר וכאלו העתידים להתרחש‪ .‬הארועים‬
‫שהוגדרו וסומנו על‪-‬ידי הנבדקים כקריטיים היו השואה‪ ,‬העליה לארץ ומלחמות ישראל‪.‬‬
‫ארועים אלו מהווים את התשתית לשלושה מוטיבים מרכזיים המשקפים מוטיבים‬
‫דוריים‪ ,‬הסטוריים וגילאיים הבאים לידי ביטוי ב"סיפורי ובתסריטי החיים"‪ :‬אתוס‬
‫הצבר‪ ,‬אתוס הלוחם ואתוס העולה‪.‬‬
‫ג‬
‫אזכורי ארועי החיים הוו מצע לבנית "תסריט הפרישה" ולהתמודדות עם העתיד הלא‬
‫ברור‪ .‬בצורה הגלוייה הפרישה מהעבודה נתפסת כארוע חיים קל יותר בהשוואה לארועי‬
‫העבר‪ .‬למרות שבאופן הפרשני הסמוי‪ ,‬עקב הרגשות השליליים הקשים‪ ,‬והתכנים שאפיינו‬
‫את "סיפורי ותסריטי החיים" ניתן ליחס לפרישה תפיסות של ארוע חיים קשה‪.‬‬
‫ביחס לאשכול המשפחה‪ ,‬כל הנבדקים הביעו צורך לראות את משפחתם כסביבה תומכת‬
‫ומכילה‪ ,‬אצל מקצתם המצב לא נתפס ככזה‪ .‬קיימת עקביות בראיית המשפחה כגורם‬
‫משמעותי‪ ,‬מעצב ומשפיע על כל מרחב החיים‪ .‬אך בדמות המשמעותית קיים שינוי‪:‬‬
‫ב"סיפורי החיים" קיימת התייחסות רבה יותר להורים ולילדים ואילו ב"תסריט החיים"‬
‫יש התייחסות משמעותיות יותר לבת הזוג ולנכדים‪.‬‬
‫בנוסף‪" ,‬סיפורי החיים" מתאפינים ביצירת "עצמי" אינדיוידואלי ובהבלטת השונות‬
‫והייחודיות‪ .‬תהליכי ההערכה נעשים בעיקר בין האדם לבין עצמו‪ ,‬כלומר בין חלומותיו‪,‬‬
‫שאיפותיו‪ ,‬משאלותיו ופחות בהשוואה לנורמות חברתיות‪ ,‬גילאיות ודוריות‪ .‬ואילו "העצמי"‬
‫כפי שמשתקף ב"תסריטי החיים" מעוצב יותר במונחים חברתיים‪ ,‬בעיקר על מנת לקבל‬
‫חיזוק להתמודדות עם הפרישה מהעבודה‪" .‬תסריט החיים" מאפשר עיצוב מחדש ותיקון של‬
‫עצמי‪ ,‬והוא מבטא מאבק בין הצורך באינדיוידואלית ובין המשאלה להיות חלק‬
‫מקולקטיב‪ ,‬משאלה המבטאת רצון של חלק מן הנבדקים להשאר צעירים ולהלחם בזקנה‪.‬‬
‫חשיפת המשמעות שהפרט מייחס לפרישה מהעבודה מראה כי הפנומנולוגיה של הפרישה‬
‫מהעבודה מורכבת ממספר תפיסות עיקריות‪ ,‬שלעיתים קרובות השתקפו בה בעת באותו‬
‫הראיון‪ .‬החויה המרכזית והאסוציאציות השכיחות הינן אלו הקושרות את הפרישה‬
‫למשבר וכוללות בתוכן הזכרות בארועי חיים קודמים משבריים כמו‪ :‬עליה לארץ‪ ,‬מלחמה‪,‬‬
‫שואה‪ ,‬ארועי מוות; ברגשות שליליים‪ ,‬בהתנהגות של בכי וביטויי עצב‪ .‬במקרים קיצוניים‬
‫יותר נעשתה אנלוגיה לתהליכי אבל ואובדן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפרישה מהעבודה נתפסת כחלק‬
‫מתהליכי הבגרות וההזדקנות‪ ,‬ורק במעוט מן המקרים נראתה כהזדמנות לתיקון החיים‪.‬‬
‫הפרשנות העיקרית העולה מדברי הנבדקים לפרישה מהעבודה הינה ראייתה כתקופת‬
‫'מעבר חיים'‪" .‬סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" חושפים את המשא ומתן הפנימי אותו‬
‫עושים הנבדקים בינם לבין עצמם בכדי לאתר את שחוו בחייהם ובהתאם לכך לעצב את‬
‫המשך דרכם‪ .‬התהליך מתאפיין ברב המקרים ממעבר מתפיסות של משבר לתפיסות של‬
‫ד‬
‫התמודדות והסתגלות‪ .‬חיזוק לכך התקבל גם בניתוחי שאלוני המצוקה והרווחה שהצביעו‬
‫על התיחסות שלילית ערב הארוע ואלו שיפור בהתיחסות לאחר התרחשותו‪.‬‬
‫לסיכום‪" ,‬סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" מבטאים סתירות בחיים‪ ,‬דיאלקטיקה פנימית‬
‫תוך אישית‪ ,‬עמימות ומורכבות‪ ,‬ניעות בין זקנה לצעירות‪ ,‬בין זהות עצמית המבוססת על‬
‫תהליכי פנימתיות לבין זהות עצמית המתבססת על תהליכי השוואה חברתית‪ .‬קולות שונים‬
‫באים לידי ביטוי אצל אותו הנבדק ביחס להמשכיות ולהשתנות וכן שונות בינאישית גבוהה‪.‬‬
‫תמונה זו מהווה עדות לתיאורית הא‪-‬אינטגרציה )‪ (Lomerantz, 1998‬המאפיינת את תהליכי‬
‫ההזדקנות וכך גם את תהליך המשא ומתן הפנימי המאפיין את תקופת המעבר לפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫הנבדקים מנהלים דיאלוג בין תפיסות חברתיות של פרישה מעבודה לבין תפיסתם‬
‫העצמית המוזנת ממקורות חברתיים ואישיים‪ .‬למרות העובדה שהנבדקים הועסקו‬
‫במסגרות עבודה מאורגנות בהן יציאתם לפרישה היתה מוגדרת‪ ,‬ומרביתם אף עברו‬
‫סדנאת הכנה לפרישה‪ ,‬רבים דיווחו על כך כי הם הופתעו לנוכח הפרישה מהעבודה‪,‬‬
‫מרביתם חשו כי הפרישה הגיעה טרם זמנה וכי הם מסוגלים להמשיך ולתרום לעולם‬
‫העבודה ולעצמם כעובדים‪.‬‬
‫הנבדקים מאמינים שהחברה הרחבה רואה בפרישה מהעבודה תהליך של ניתוק‪ ,‬אבל‬
‫מרביתם עסוקים ביצירת המשכיות ובעיקר ביצירת איזון בין מעורבות ופעילות לבין‬
‫הפחתת הפעילות והמעורבות‪ ,‬בדאגה לעצמי וביצירת מרחב המקנה תחושה של חופש‪ .‬כדי‬
‫להתמודד עם שאלת אי הודאות הנלוויות לפרישה מהעבודה הנבדקים מחפשים את‬
‫הדומה או השונה ואף המדרבן בהשוואה לאחרים‪ .‬תפיסת הפרישה מתבססת על תהליכים‬
‫פנימיים אוניברסליים שבמרכזם עומדת חויה של אי בטחון‪ ,‬חשש וחרדה‪ .‬המגמות‬
‫והתפיסות החברתיות לא מסייעות לפורשים להתמודד עם רגשות אלו‪ ,‬והפתרון השכיח‬
‫הוא ניסיון לשחזר דפוסי התמודדות קודמים‪ .‬ההתמודדות עם הפרישה משלבת תהליכי‬
‫השוואה חברתית והתאמתם לתהליכים ההתפתחותיים ולקולות הפנימיים‪ .‬בצורה זו‬
‫הנבדקים מנסים להתחבר וליצור נקודות השקה בין העולם שלהם לבין הדור הצעיר‪ ,‬בין‬
‫דפוסי ונורמות העבר לבין צרכי ההתמודדות עם ההווה והעתיד‪.‬‬
‫ה‬
‫הממצאים מראים כי קיים קשר בין התכנים והרגשות המרכיבים את "סיפורי החיים"‬
‫לבין התכנים והרגשות המרכיבים את "תסריטי החיים" של הנבדקים‪ .‬בכך יש חיזוק‬
‫לתיאורית ההמשכיות של ‪ .(1976) Atchley‬ממצאי המחקר מבליטים את חשיבות האשכולות‬
‫הדומיננטים‪ :‬אשכולות העבודה‪ ,‬ארועי חיים‪ ,‬המשפחה‪ ,‬העצמי‪ ,‬וכך גם של אשכולות‬
‫הפרישה והגישור בין התקופות‪ ,‬ביצירת תחושת ההמשכיות והרציפות בין שלבי החיים‪,‬‬
‫בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" וכן‪ ,‬ביצירת הידיעה אודות המשכיות הקיום‬
‫הבינדורית‪.‬‬
‫בנוסף‪" ,‬סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" של הפורשים מתאפיינים הן באלמנטים של‬
‫סוף הבגרות המאוחרת והן מאפיינים של תחילת הזקנה המוקדמת‪ ,‬הם אינם חד‬
‫משמעיים ומשקפים בעת ובעונה אחת סיפורים המאפיינים צעירים וזקנים‪ .‬הקביעות‬
‫בתכנים לאורך כל מעגל החיים וההדגשים המבטאים את המשמעות המיוחסת והמשתנה‬
‫מצביעים על כי תכני "סיפורי החיים" של הנבדקים מאפיינים יותר אוכלוסייה בוגרת‪,‬‬
‫ואילו תכני "תסריטי החיים" אופיניים יותר לאוכלוסיה מזדקנת‪ .‬באופן ישיר וגלוי מרבית‬
‫הנבדקים תפסו עצמם צעירים מכפי גילם‪ .‬אבחנה זו מהווה אינדיקציה לתהליך המעבר‬
‫המתאפיין בפיצול‪ ,‬בדיאלקטיקה ועדין ברצון לעשות "סדר בעולם"‪.‬‬
‫בתום שנת הפרישה הראשונה קיימת הסתגלות טובה הבאה לידי ביטוי בעליה בתחושת‬
‫הרווחה וירידה בתחושת המצוקה בהשוואה לתקופה ערב הפרישה‪ .‬מרבית הנבדקים‬
‫דווחו בראיון שנערך עמם שנה לאחר הפרישה מהעבודה כי "השד אינו נורא כל כך" וכי‬
‫החיים לאחר הפרישה מהעבודה נראים הרבה יותר טובים מכפי שהעתיד נראה לפני‬
‫הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ל"סיפורי חיים" ול"תסריטי חיים" המשקפים את המשימות ההתפתחותיות קשר עם‬
‫ההסתגלות‪ .‬לאשכולות הפרישה‪ ,‬הפנאי‪ ,‬הבריאות‪ ,‬המשפחה והעבודה המופיעים‬
‫ב"תסריט החיים" תרומה להסבר השונות בהסתגלות‪ .‬במיוחד מסייע להסבר‬
‫ההסתגלות אשכול 'הגישור בין התקופות' המסמל את המשימה ההתפתחותית המרכזית‪.‬‬
‫מידת עיסוק הנבדק והשקעת האנרגיה האישית בסוגיה זו באה בהלימה עם ההסתגלות‪.‬‬
‫היבט נוסף‪ ,‬הינו היכולת לשלב התמודדות רגשית והתמודדות קוגניטיבית מסוג של פתרון‬
‫בעיות‪ .‬אלו באים לידי ביטוי בקשר הקיים בין האשכולות ב"סיפור החיים" ו"תסריט‬
‫ו‬
‫החיים" לבין אופנות הפעילות‪ ,‬מידת השינוי בה ושביעות הרצון לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫אמנם לא נמצא קשר בין סוג הפעילות לבין ישומה לאחר הפרישה אך נמצאה תרומה‬
‫תווכית ל"תסריט החיים" כגורם מסייע בהסתגלות בגיל הבוגר‪ .‬ממצאים אלו זורים אור‬
‫על חשיבות יצירת העתיד והמשך "חלום החיים" כפי שמתארים זאת ‪(1980) Levinson‬‬
‫‪.(1978) Gould‬‬
‫בניגוד לכל אלו‪ ,‬נבדקים אשר המשיכו לעסוק בנושאים האופיניים לתקופת הבגרות כמו‬
‫עבודה וקריירה ולתקופת הזקנה כמו בעיות בריאות הסתגלותם פחות טובה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫"בגיל ‪ 65‬מצאתי את עצמי מחוץ למסלול העבודה בגלל חובה חברתית‪ .‬מבחינתי‬
‫פרישה פירושה לקחת מהאדם את המסגרת שבה הוא מצא את עצמו ואת זהותו את‬
‫עבודתו ואת תגמולו החברתי הכלכלי את דימויו ואת תחושת הערך העצמי שלו"‪.‬‬
‫)ציטוט מתוך הראיון עם יקי(‪.‬‬
‫"פרישה מהעבודה בשבילי פירושה טווח חיים גדול של זמן חופשי‪ .‬סוף סוף אני יכול‬
‫לעשות למען עצמי‪ ,‬מה שאני רוצה"‪.‬‬
‫)ציטוט מתוך הראיון עם דוד(‪.‬‬
‫אלה הן שתי תפיסות שונות‪ ,‬כפי שתוארו בראיונות שנערכו עם עובדים ערב פרישתם‬
‫מהעבודה‪ .‬נשאלת השאלה מה גורם לשונות במשמעות האישית שנותן עובד ערב פרישתו‬
‫מהעבודה? מה מהות ההבדל בין שתי תפיסות אלו וכיצד נסבירו?‬
‫הספרות המחקרית המסורתית העוסקת בהשפעת הפרישה על גברים רואה בפרישה מהעבודה‬
‫משבר‪ .‬על‪-‬פי גישה זו מקובל לראות בפורש כמי שסיים את שליחותו החברתית‪ ,‬זקן ולא יעיל‪,‬‬
‫ולראות את אירוע הפרישה מהעבודה‪ ,‬כאירוע לחץ המביא בעקבותיו לתגובות אופייניות‬
‫ללחץ כמו מחלה פיזית או מנטלית‪ .‬תפיסה זו הבליטה את תחושות חוסר שביעות הרצון‬
‫בקרב הפורשים )‪.(Matilla, Joukaamaa & Solokangas,1989 ;Braithwaite & Gibson, 1987‬‬
‫תפיסת הפרישה מהעבודה כאירוע משברי אינה ההסבר היחיד להבנת משמעות התופעה‪ .‬עם‬
‫התקדמות המחקר והניסיון להבין את הגורמים המסייעים להתמודדות ולהסתגלות לפרישה‪,‬‬
‫התפתח זרם שראה בפרישה אירוע נורמטיבי התפתחותי‪ ,‬הדומה לאירועים נורמטיביים‬
‫אחרים בחיי האדם ולכן‪ ,‬למעשה‪ ,‬לא מצריך התייחסות ייחודית ) ;‪Mathews & Brown, 1987‬‬
‫‪.(Mattila et al., 1989, 1990‬‬
‫במקביל‪ ,‬במטרה לנסות ולמצוא את גורמי איכות החיים‪ ,‬התפתחה הגישה הסלוטוגנית‪-‬‬
‫המיטבית שעיקרה איתור יכולות ומשאבים בקרב האנשים המצליחים להתמודד עם הפרישה‬
‫מהעבודה )‪ .(Antonovsky, 1984a, 1987; Bar-Tur, 1991‬המודל הסלוטוגני גורס כי יש אנשים‬
‫המפיקים תועלת מאירוע לחץ ו‪/‬או משבר בחיים‪ ,‬כך שהאירוע מהווה זרז לגדילה והתפתחות‬
‫‪2‬‬
‫)‪ .(Antonovsky, 1984a, 1984b, 1987‬הממצאים בשני זרמים אלו‪ ,‬הנורמטיבי והסלוטוגני‪ ,‬זרו‬
‫אור על משתנים סוציו דמוגרפיים‪ ,‬סביבתיים ואישיים המשפיעים על תוצאת ההסתגלות‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו ממחקרים אלו מצביעים על שונות בתגובות הנלוות לפרישה‪ ,‬אך עדיין‬
‫חסר הסבר מקיף על הגורמים המסבירים שונות זו והן על הגורמים המביאים לאיכות חיים‬
‫בעקבות הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫הפנומנולוגיה של הפרישה‪ ,‬עסקה רבות בהבנת עולם העבודה ובמשמעות הפסיכולוגית הנלוות‬
‫להיות האדם עובד )פרויד‪ ;(1978 ,‬באיתור הפתולוגיה ובגורמי ההסתגלות ובשאלת איכות‬
‫החיים לאחר הפרישה מהעבודה ובעקבותיה לזקנה; בהשפעות של שוק העבודה על גיל‬
‫הפרישה ועל העמדות של הפורשים; בהתמודדות עם הזמן הפנוי עקב הפרישה מהעבודה;‬
‫ולאחרונה גם בהבנת התהליכים האישיים התפתחותיים לאורך מרחב החיים )ראה סקירה‬
‫מקיפה אצל ‪.(Schroots, 1996‬‬
‫מאידך‪ ,‬ספרות זו חסרה התיחסות מספקת למספר נושאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫המחקר אינו חושף את המנגנונים שבאמצעותם משלב הפרט את הפרישה מהעבודה‬
‫למהלך חייו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חסרה במחקר התמודדות עם הפנומנולוגיה של הפרישה והבנה כיצד הפורשים עצמם‬
‫מבינים ומפרשים את חווית הפרישה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫המחקר נעדר דיון שיטתי בהשלכות שבין המשמעות האישית של החוויה לבין ההקשר‬
‫התרבותי חברתי של הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫חסרה במחקר התמודדות עם שאלת הקשר שבין תהליך שילוב הפרישה למהלך החיים‬
‫לבין שאלת איכות החיים לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בכדי לבדוק שאלות אלו‪ ,‬מחקר זה מתבסס על תיאוריות ההולמות את הגישות במחקר‬
‫התפתחות האדם לאורך מרחב חייו ובמחקר הגרנטולוגי )‪,(Birren, Ruth & Schoorts, 1996‬‬
‫ובמרכזן תיאוריות הפסיכולוגיה ההתפתחותית ) ‪Erikson, 1963; Erikson, Erikson & Kiunick,‬‬
‫‪ ,(1986; Levinson, 1980; Levinson, Darrow & Kline, 1978‬תיאוריות הרואות בפרישה מהעבודה‬
‫תקופת מעבר )‪ (Life Transition‬בחייו של האדם; ועל תיאוריות התפתחות מרחב החיים ) ‪Life‬‬
‫‪ ,(Baltes & Baltes, 1990) (Span Development‬הנגזרות מהגישה ההתפתחותית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תיאוריות אלו מתארות את תהליך התפתחות החיים‪ ,‬כתהליך בו האדם כולל ומתאים את‬
‫"מבנה חייו" )‪ (Life construction‬באמצעות "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" למציאות‬
‫המשתנה )‪" .(Whitbourne, 1985‬סיפור החיים" הינו התפיסה הסוביקטיבית של האדם את‬
‫מהלך חייו‪ ,‬את עברו‪ ,‬ו"תסריט החיים" הינו התפיסה הסוביקטיבית של העתיד ) ‪Whitbourne,‬‬
‫‪.(1985‬‬
‫תיאוריות התפתחות מרחב החיים שמות דגש על תהליכים פנימיים תוך אישיים האופייניים‬
‫ל'תקופות מעבר' )‪ ,(Haight & Webster, 1995‬תהליכים המשפיעים על ההסתגלות ומטרתם‬
‫ליצור תחושת המשכיות באמצעות הערכת החיים ויצירת מבנה חיים חדש התואם את‬
‫השינויים הפנימיים והחיצוניים החלים עם ההתבגרות והזקנה )‪Heyink, 1993; Lavoie, 1994‬‬
‫(‪ .‬גישה זו מבליטה את מרכזיות העצמי ושופכת אור על השונות בתגובות ההתמודדות‬
‫וההסתגלות האישית )‪.(Butler , 1980; Merriam , 1993; Ryff , 1991; Whitbourne, 1985‬‬
‫במטרה לחשוף את התהליך התוך אישי ולבדוק את המשמעות שמקבלת חוית הפרישה לאור‬
‫מהלך החיים ולאור תמונת העתיד‪ ,‬מחקר זה בודק את "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים"‬
‫של גברים הנמצאים ערב פרישתם מהעבודה‪" .‬סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪ ,‬כנגזרת של‬
‫התיאוריה ההתפתחותית של מרחב החיים‪ ,‬מהווים עדות לתהליכים התוך אישיים אותם‬
‫עובר האדם ונמצאו כמשקפים תהליכי בניה קוגניטיבית חדשה ואת תפיסת העתיד של האדם‬
‫בעקבות ארועי חיים ומצבי חיים ) ;‪Heyink, 1993; Lavoie, 1994; Whitbourne, 1985‬‬
‫‪.(Whitbourne & Powers, 1994‬‬
‫במחקר נעשה שימוש כפול ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים"‪ .‬אחת‪ ,‬כאמור כנגזרת‬
‫מהתיאוריה ההתפתחותית של מרחב החיים; והשניה‪" ,‬סיפור החיים" ו"תסריט החיים" היוו‬
‫כלים מתודולוגיים המקובלים במחקר בתחום מדעי החברה )ראיון נארטיבי( כפי שיפורט‬
‫בפרק המתודולוגי‪.‬‬
‫מטרת המחקר הינה לאפשר גילוי וחשיפת "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" ולבדוק את‬
‫תרומתם להסבר ההסתגלות למעבר לפרישה מהעבודה באמצעות מחקר אורך רב מתודי‬
‫ובמתודולוגית מחקר המשלבת חקירה איכותנית וכמותית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לתרומה המתודולוגית עקב היות המחקר מחקר אורך רב מתודי‪ ,‬חשיבותו של המחקר‬
‫נובעת גם מן העובדה כי ככל הידוע טרם נחקרה בארץ אוכלוסייה נורמטיבית בשיטת חקירה‬
‫זו‪ :‬חשיפת "סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪.‬‬
‫למחקר זה תרומה ייחודית למקצוע העבודה הסוציאלית באיתור ואבחון אוכלוסייה בסיכון‬
‫במעבר לפרישה מהעבודה‪ ,‬ולפיתוח התערבות בתקופת המעבר לפרישה מהעבודה‬
‫ולהתמודדות עם התחלת ההזדקנות‪.‬‬
‫בהתאם לכך המחקר המוצע מתמודד עם השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מהי המשמעות האישית אותה מיחס הפרט לפרישה מהעבודה בהקשר למהלך חייו?‬
‫‪.2‬‬
‫כיצד משלב היחיד את חווית הפרישה במבנה חייו הרגיל?‬
‫‪.3‬‬
‫מה טיב יחסי הגומלין שבין אופי התיחסותו לאירועים בעבר לבין המשמעות האישית‬
‫המיוחסת לפרישה מהעבודה?‬
‫‪.4‬‬
‫מהו טיב יחסי הגומלין שבין המשמעות האישית לבין המשמעות החברתית שמעניק‬
‫הפורש לפרישה מהעבודה ?‬
‫‪.5‬‬
‫האם וכיצד אופן שילוב הפרישה במבנה החיים משפיע על איכות החיים לאחר הפרישה?‬
‫‪5‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫הפרישה מהעבודה כתקופת מעבר בחיי הפרט‬
‫הבסיס להגדרת הפרישה מהעבודה כתקופת מעבר בחיי הפרט )‪ (Life transition‬הינן תיאוריות‬
‫פסיכולוגיות התפתחותיות ) ;‪Erikson, 1950, 1963; Erikson et al., 1986; Levinson, 1980‬‬
‫)‪ (Levinson et al., 1978‬ותיאוריית התפתחות מרחב החיים ) ‪Baltes, 1987; Baltes & Baltes,‬‬
‫‪ .(1990; Colarusso & Nemiroff, 1988‬גישות תיאורטיות אלו מכירות בהתפתחות‬
‫ובהמשכיות לאורך כל מעגל החיים‪ .‬הטענה התיאורטית המרכזית היא כי תהליך התפתחות‬
‫האדם הבוגר הינו תהליך דינמי התלוי בפעילות הגומלין שבין האדם לבין הסביבה‪ .‬התפתחות‬
‫זו מאופיינת בשינויים פנימיים והתנהגותיים‪ ,‬המושפעים מעברו של האדם‪ ,‬משינויים פיזיים‬
‫וממידת הכרתו וקבלתו את סופיות זמן החיים והכורח של המוות‪ .‬ההתפתחות כוללת בתוכה‬
‫רווחים והפסדים הן בשל עזיבת השלב הקודם במעגל החיים ועקב כך אובדן חוויות‬
‫והתנסויות מהעבר וההווה; והן בשל הכניסה לשלב החדש ) ‪Atchely, 1975; Datan,‬‬
‫‪ .(Antonovsky & Maoz, 1981‬תהליך הערכה פנימי זה המתרחש בתקופת המעבר משפיע על‬
‫ייצוג החוויה של האירוע ועל ההתמודדות עמו‪.‬‬
‫בהתאם לכך פרישה מהעבודה עונה על הקריטריונים המגדירים תקופת מעבר חיים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תקופת מעבר חיים הינה תקופה המגשרת בין שתי תקופות חיים שונות ויציבות יחסית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מעבר חיים הינו צפוי ונורמטיבי‪ ,‬ולכן האדם נערך ומתכונן אליו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תקופת המעבר כוללת הערכה ובדיקה של מכלול החיים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫תקופת מעבר חיים מכילה שינויים בתחומי חיים רבים‪.‬‬
‫ראיה התפתחותית זו מקובלת היום בקרב החוקרים את נושא הפרישה ) & ‪Antonovsky‬‬
‫)‪(Sagy, 1990; Hooker, 1991; Phillipson, 1989; Theriault, 1994; Vinick & Ekerdt, 1991‬‬
‫ובמחקר הגרנטולוגי )‪ .(Birren et al., 1996‬גישה זו שוזרת בתוכה התייחסויות לחויות ולהשפעות‬
‫השליליות והחיוביות של הפרישה מהעבודה על תחומי חיים שונים‪ .‬השפעות אלה הוגדרו ותוארו‬
‫על‪-‬ידי הגישה הפתוגנית‪-‬משברית )יעקובסון‪ ;1973 ,‬לאור‪ ;1985 ,‬צוקרמן‪-‬בראלי‪ ,‬מרקוס‬
‫‪6‬‬
‫וגנדרוס‪,(Atchley, 1975; Mattila et al., 1989; Norris, 1993; Wanne & Groves, 1995 ;1977 ,‬‬
‫והן על ‪-‬ידי הגישה הסלוטוגנית בחקר הפרישה מהעבודה ) ;‪Antonovsky, 1984a, 1987‬‬
‫‪Bar-Tur, 1991; Haug, Belgrave & Jones, 1992; Joukamma, Saavijari & Salokangas, 1993‬‬
‫(‪ .‬יתרונה של הגישה ההתפתחותית בכך שהיא נותנת מקום לשונות בתגובות הפורשים‬
‫לפרישה ומאפשרת התייחסות לתהליכים הפנימיים האופיניים לגיל זה‪ .‬יש בראיה זו הסבר‬
‫לחוסר האחידות בממצאי המחקרים אודות השפעות הפרישה מהעבודה על הפרט‪.‬‬
‫בכדי להבין את מהות המעבר נפרט אודות שלב החיים ממנו נפרד הפורש‪ ,‬תקופת הבגרות‬
‫המאוחרת ועל תקופת הזקנה המוקדמת אליה הוא עובר‪.‬‬
‫תקופת הבגרות ‪ -‬תקופת הבגרות מוגדרת בין הגילאים ‪ 40-60‬שנים )‪ .(Baltes, 1987‬תקופה‬
‫המושפעת בצורה משולבת מתהליכים נורמטיביים תלויי גיל‪ ,‬מההקשר הדורי אליו שייך‬
‫האדם ומתהליכים אישיים‪-‬פנימיים אדיוסינקרטיים‪ .‬קבוצת גיל זו אחראית על הדור‬
‫המבוגר‪-‬הזקנים ועל הדור הצעיר במישורי חיים שונים )‪ .(Baltes & Baltes, 1990‬תקופה זו‬
‫מאופיינת בהתמקדות הפרט באחרים ובחברה‪ ,‬כלומר בהשקעה בעולם החיצון )‪.(Jung, 1969‬‬
‫התמקדות זו‪ ,‬מאפשרת יצרנות והגעה לשיאים במימד האישי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬תעסוקתי וחברתי‪.‬‬
‫ממחקרים עולה כי העצמי‪ ,‬בשלב חיים זה‪ ,‬מוגדר במונחים מקצועיים‪ ,‬השגיים‪ ,‬והמימוש‬
‫העצמי הינו בעיקרו תעסוקתי‪-‬כלכלי )‪.(Levinson et al., 1978; Markus, 1986‬‬
‫תקופת הזקנה ‪ -‬הינה התקופה האחרונה במעגל החיים ומצויינת מגיל ‪ 60‬שנים ואילך‪ .‬כיום‬
‫נחלקת תקופת הזקנה לשלוש תקופות משנה‪ .‬לאור העובדה כי המחקר שלפנינו דן בתקופת‬
‫המעבר לזקנה נתייחס לתקופת הזקנה המוקדמת‪ .‬מקובל לראות את תקופת הזקנה‪ ,‬כולל‬
‫הזקנה המוקדמת‪ ,‬כתקופה המאופינת בירידה‪ ,‬באובדן ובהתנתקות ) ‪Cumming & Henry,‬‬
‫‪ .(1961; Pollack, 1984‬לעומת זאת‪ ,‬התפיסה ההתפתחותית של מרחב החיים רואה בזקנה‬
‫תקופה של המשך ההתפתחות‪ ,‬הזדמנות וגדילה ) ;‪Antonovsky, 1984a, 1984b; Baltes, 1987‬‬
‫‪.(Colarusso & Nemiroff, 1981; Cox, 1984; Nemiroff & Colarusso, 1990; Parker, 1982‬‬
‫תיאוריה זו מבליטה את עובדת היות תקופת הזקנה מאופינת בחיזוק תהליכי הפנימתיות‬
‫)‪ (Interiority‬הבאים לידי ביטוי בהערכה‪ ,‬בחשבון נפש ובהערכת מסלול החיים‪ ,‬על מנת מחד‬
‫להתמודד עם סופיות החיים ומאידך‪ ,‬להמשיך ולחוש בתחושת המשכיות בדימוי העצמי‪,‬‬
‫ובתחושת הזהות העצמית‪-‬פנימית ) ;‪Baltes & Baltes, 1990; Colarusso & Nemiroff, 1981‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.(Gould, 1978; Kastenbaum, 1982; Neugarten, 1968; Parker; 1995; Whitbourne, 1985‬‬
‫מסקירה זו עולה כי המעבר לפרישה מהעבודה מפגיש שתי תקופות חיים השונות זו מזו‬
‫בצורה משמעותית הן במוקד ובציר המרכזי המעסיק את האדם והקובע את זהותו והן באופן‬
‫התמודדותו של האדם עם משימות החיים‪ .‬שונות זו מחייבת את האדם להשתמש ואף לפתח‬
‫מנגנוני הסתגלות‪ .‬הספרות ממקדת את ההבדל במעבר החיים בין בגרות להזדקנות‪ ,‬כמעבר בו‬
‫חלים שינויים בתפיסות העצמי‪ .‬השינוי בא לידי ביטוי במעבר מתפיסות המתבססות על העולם‬
‫החיצוני‪ ,‬כמו קרירה ועבודה‪ ,‬לתפיסות פנימיות )‪ .(Neogarten, 1968‬בקרב אוכלוסיית גברים‪ ,‬המעבר‬
‫בין הבגרות להזדקנות בא לידי ביטוי בעיקר בקטיעה של הציר המרכזי הקובע את הזהות‪ ,‬באמצעות‬
‫סיום הקרירה‪ ,‬הפסקת עבודה ויציאה לפרישה )‪ .(Levinson et al., 1978‬בהתאם לתיאוריית‬
‫התפתחות מרחב החיים )‪ ,(Baltes & Baltes, 1990; Colarusso & Nemiroff, 1981‬הגשר נוצר‬
‫באמצעות התהליכים התוך אישיים העוברים על האדם ומסייעים לו ליצור תחושת המשכיות‬
‫ואינטגרציה בין עברו‪ ,‬ההווה בו חי ועתידו וזאת לאחר שקבל את עובדת סופיות החיים ) ‪Ryff,‬‬
‫‪ .(1991‬אי יכולתו להתמודד עם הרגשותיו ועם שאלות הקיום המהותיות המטרידות בשלב‬
‫חיים זה כמו משמעות החיים והמוות‪ ,‬מיצוי והגשמה עצמית עלולים להביאו לסיים את מאזן‬
‫המעבר בחווית פיספוס ואכזבה ולפתח חוסר הסתגלות לתקופת הפרישה והזקנה‪ .‬מכאן עולה‬
‫חשיבותה של תקופת המעבר‪ .‬מעבר "נכון" מסייע להסתגלות‪ .‬בהתאם לכך ידון הפרק הבא‬
‫בשאלת ההסתגלות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫הסתגלות על‪-‬פי תיאוריות התפתחות בגיל המבוגר ) ;‪Buhler, 1935; Buhler & Massarik, 1968‬‬
‫‪ ,(Erikson, 1950, 1963; Erikson et al., 1986; Jung, 1969‬הינה יכולת האדם לתאם בין‬
‫אישיותו‪ ,‬צרכיו‪ ,‬ציפיותיו ודרישות הסביבה )‪ .(Lawton, 1980‬הסתגלות מוצלחת הינה יכולת‬
‫היחיד לשמור על תחושה של המשכיות ולגבש מבנה חיים חדש לקראת מטרות עתידיות‪.‬‬
‫הכוונה ליכולת הפרט להגיע לשיווי משקל פסיכולוגי על‪-‬ידי קישור מוצלח בין חויות העבר‪,‬‬
‫נסיבות ההווה ומטרות העתיד ) ;‪Datan, Rodeheaver & Hughes, 1987; Kaufman, 1986‬‬
‫‪ ,(Lazarus & DeLongis, 1983; Levinson, 1980‬תוך כדי בחירה ושימוש בהתנהגויות‬
‫האפקטיביות ביותר )‪ ,(Baltes, 1987, Baltes & Baltes, 1990‬בד בבד עם תהליך הפרכת‬
‫אשליות והתאמה למציאות )‪ .(Gould, 1978‬תיאוריות התפתחותיות אלו רואות את תקופת‬
‫המעבר לפרישה כתקופה קריטית ורווית מתחים‪ ,‬מאחר ומנגנוני ההסתגלות שפיתח הפרט‬
‫כדי להתמודד עם עולם העבודה‪ ,‬עלולים להיתפס על ידו כאינם מתאימים למשימות חייו‬
‫שלאחר העבודה‪ ,‬ולהביא לערעור רגשי ותפקודי; לחוסר הסתגלות חברתית‪ ,‬משפחתית‬
‫ואישית‪ .‬הפער בין הציפיות לחיים אחרי הפרישה לעיתים גדול מדי‪ ,‬מכאיב ובעיתי‬
‫)‪.(Chiriboga & Culter, 1980‬‬
‫לפיכך‪ ,‬חוסר הסתגלות למעבר לפרישה מוגדר כחוסר היכולת לפתור בצורה חיובית את‬
‫הקונפליקט ההתפתחותי‪ (1963) Erikson .‬ו‪ (1986) Erikson et al. -‬טוענים כי פתרון שלילי של‬
‫הקונפליקט גורם לתחושה של בזבוז‪ ,‬פחד קיצוני מהמוות‪ ,‬סבל‪ ,‬דכאון ויאוש‪ .‬מצב זה מוגדר‬
‫כקפאון ‪ ,Stagnation -‬וגורם לחוסר יכולת לראות ולפתח פרספקטיבת חיים עתידית‪.‬‬
‫לפיכך ניתן לומר כי תיאוריות אלו מגדירות את ההסתגלות הן כתהליך שמטרתו לשמור‬
‫ולחזק את תחושת הזהות העצמית על‪-‬ידי הערכה מתמשכת של נסיונות החיים והן כתוצר‬
‫כלומר בוחנים את מידת תפקודו והרגשתו של הפרט בתום תקופת המעבר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הגורמים המשפיעים על ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫הספרות המחקרית עסוקה בשאלת הגורמים והמשאבים המשפיעים על ההסתגלות לפרישה‬
‫בצורה רחבה ומקיפה‪.‬‬
‫מרבית המחקרים מסווגים את המשאבים לפי סוג מקור המשאב ‪ -‬הפרט והסביבה )בן סירא‪,‬‬
‫‪ .(1996‬הספרות מטפלת בששה מערכי משתנים המסבירים את עצמת השפעת הפרישה על‬
‫היחיד‪ ,‬משתנים שיפורטו להלן‪:‬‬
‫מצב חברתי‪-‬כלכלי )‪ – (Socio Economic Status‬השכלה‪ ,‬מוצא‪ ,‬עיסוק‪ ,‬הכנסה‪ .‬הסתגלות‬
‫"טובה יותר" לתקופה אחרי הפרישה קשורה למצב סוציואקונומי גבוה ) ;‪Menachery, 1986‬‬
‫‪ .(Wanne & Grove, 1995‬ברבים מן המחקרים‪ ,‬נמצא כי שכר נמוך משפיע לרעה על הסתגלות‬
‫לפרישה ) & ‪Brithwaite & Gibson, 1987; Matilla et al., 1990; Phillipson, 1989; Richardson‬‬
‫‪ .(Kilty, 1991‬יתר על כן‪ ,‬קיימת עדות כי מצב כלכלי ירוד לפני הפרישה יכול לגרום לתגובות‬
‫דכאון אחרי הפרישה )‪ .(Walker, 1981‬בן סירא )‪ (1996‬מגדיר את משאב ההשכלה ככזה‬
‫המסייע להתמודדות עם דרישות ומצבי חיים‪ .‬במחקרים אודות גורמי ההסתגלות לפרישה‬
‫נמצא כי בעלי השכלה גבוהה דווחו על שביעות רצון גבוהה יותר המהווה מדד להסתגלות‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה ) ‪Haug et al., 1992; Pinto & Prakash, 1989; Szinovacz & Washo,‬‬
‫‪.(1992‬‬
‫הבריאות הפיסית והמנטלית – משאב הנחשב מרכזי וחשוב במיוחד לאור הגיל הכרונולוגי‬
‫במעבר לפרישה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬מקובל להתייחס למצב הסוביקטיבי של הבריאות כמנבא‬
‫טוב יותר של הסתגלות בחיים ובכלל זה במעבר לפרישה מאשר מצב הבריאות האוביקטיבי‬
‫)‪ .(Antonovsky, 1987‬מחקרים מראים כי מצב הבריאות הנתפסת של האדם משמעותי יותר‬
‫מאשר מצבו האוביקטיבי לגבי השפעות של דכאון או עמדות חיוביות כלפי החיים ) & ‪Clark‬‬
‫‪ .(Watson, 1988‬ברבים מן המחקרים נמצא כי בריאות לקויה משפיעה לרעה על הסתגלות‬
‫לפרישה ) & ‪Brithwaite & Gibson, 1987; Matilla et al., 1990; Phillipson, 1989; Richardson‬‬
‫‪ .(Kilty, 1991‬נמצא כי בעלי מצב בריאות תקין הסתגלו טוב יותר לתקופת הפרישה‬
‫)‪.(Szinovacz & Washo, 1992‬‬
‫‪10‬‬
‫משאבים סביבתיים – סוג משאבים זה נחלק למשאבים שמהווים תמיכה ראשונית‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫בן זוג וחברים‪ .‬ומשאבים שהינם תמיכה משנית‪ ,‬כמו סיוע משרות חיצוני לדוגמא‪ :‬מקום‬
‫העבודה‪ .‬למשאב התמיכה הראשונית והחברתית חשיבות מרובה לאור הפסקת העבודה‬
‫המכונה בלשון פורשים רבים "החזרה הביתה"‪ ,‬וכן לאור העובדה כי בשלב חיים זה‪ ,‬עקב‬
‫עליה בפטירת בני זוג וחברים קרובים‪ ,‬מצטמצם מספר הגורמים התומכים הטבעיים‪.‬‬
‫במחקרים נמצא כי ליחידה המשפחתית תפקיד חשוב בהסתגלות לפרישה )קוליק‪1992 ,‬א‪,‬‬
‫‪1992‬ב; שגיא‪ .(1989 ,‬נמצא כי בעיות בחיי הנישואין מנבאות הסתגלות לא יעילה לפרישה‬
‫)‪ .(Matilla et al., 1989, 1990‬במחקר אודות קיום "איש סוד" )שובל‪ ,‬פלישמן ושמואלי‪(1984 ,‬‬
‫נמצא כי המצאותו של קשר בינאישי קרוב ומשמעותי נמצא כמסייע להסתגלות לפרישה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נמצא כי אלמנות משפיעה על ההסתגלות לפרישה וכי לגברים אלמנים יש קשיי הסתגלות‬
‫יותר מאשר לנשים אלמנות )‪.(Hartwigsen, 1986‬‬
‫מספר מחקרים עוסקים בשאלת תרומת הרשת החברתית ונמצא כי רשת חברתית תומכת‬
‫הינה משאב מסייע להסתגלות טובה לפרישה )‪.(Cohen & Wills, 1985‬‬
‫משאבים תפיסתיים – בגישה המסורתית מקובל היה להתייחס לתפיסה ולעמדות לפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬במחקרים נבדקו עמדות פורשים ביחס לעבודתם‪ ,‬וביחס לפרישתם‪ .‬נמצא כי עמדה‬
‫שלילית הינה גורם שלילי בהסתגלות )‪ ,(Brithwaite & Gibson, 1987‬בניגוד לשביעות רצון‬
‫כללית מהחיים עד כה שהינה מנבאה הסתגלות חיובית גם בפרישה )‪.(Harper, 1993‬‬
‫תיאוריית התפתחות מרחב החיים מתייחסת לתפיסה המתמקדת ביכולת של הפרט לראות‬
‫ולחוות את החיים כרציפים ונמשכים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראיית הפרישה כארוע הניתן לשלבו במהלך חיי‬
‫הפרט מסייעת להסתגלות )‪ .(Erikson, 1963; Erikson et al., 1986; Kaufman, 1986‬נמצא כי‬
‫פורשים היכולים להמשיך ולחוש מטרה וכיוון בחייהם ולקבוע משימות חיים עתידיות‪,‬‬
‫מדווחים על הסתגלות חיובית לפרישה ) ‪Payne, Robbins & Dougherly,1991; Robbins, Lee‬‬
‫‪ .(& Van, 1994‬מאידך‪ ,‬חוסר יציבות במטרות החיים מנבאה קשיי הסתגלות ) ‪Robbins,‬‬
‫‪.(Payne & Chartrand, 1990; Smith & Robbins, 1988‬‬
‫‪11‬‬
‫משאבים אישיים ותוך אישיים – קיימת אי בהירות מושגית לגבי המשתנים האישיים והתוך‬
‫אישיים‪ .‬כך למשל מוגדרים לעיתים קוהרנטיות‪ ,‬גמישות ויציבות כמשאבים אישיים או תוך‬
‫אישיים‪ .‬בהתאם לתיאוריית התפתחות מרחב החיים‪ ,‬המהווה את הבסיס התיאורטי למחקר‬
‫זה‪ ,‬נציג את שתי מערכות משאבים אלו בנפרד‪.‬‬
‫משאבים אישיים – מקובל לראותם כתכונות אישיות המשמשות משאבים בולמי לחץ‬
‫ומשפיעות על יכולת הפרט להתמודד עם החשיפה לארוע או מצב לוחץ‪ .‬במשאבים אלו נמנים‬
‫בין היתר תחושת הקוהרנטיות‪ ,‬יעילות עצמית‪ ,‬אוטונומיה ותחושת המשכיות שנמצאו‬
‫כמשאבים המסייעים להסתגלות בכלל ולהסתגלות לפרישה מהעבודה בפרט )שגיא‪;1989 ,‬‬
‫& ‪Carter & Cook, 1995; Haug et al.,1992; Voges & Pongratz, 1988; Wise, Hartman‬‬
‫‪ ,(Fisher, 1992‬וכן מיקוד שליטה )‪ ,(Locus of control‬משאב שלגבי תרומתו להסתגלות‬
‫חלוקות הדעות‪ .‬מקצת הממצאים מספקים ביסוס לתיאוריה ההתפתחותית הארקסוניאנית‬
‫לפיה מיקוד שליטה פנימי מסייע להסתגלות חיובית )‪Powers, Wisocki & Whitbourne, 1992‬‬
‫(‪ ,‬ואחרים מראים כי מיקוד שליטה חיצוני מקל על ההסתגלות בשלב חיים זה ) ‪Whitbourne‬‬
‫‪ .(& Powers, 1994‬הירידה בתחושת השליטה העצמית והעליה בתחושת התלות הנילווית‬
‫להזדקנות מושפעת מן הסטריאוטיפים השליליים אודות הזקנה הנפוצים בחברה ומשפיעים‬
‫על תחושת הקשישים )‪.(Carmel, Cwikel & Galinsky, 1992‬‬
‫משאבים תוך אישיים – תיאוריית התפתחות מרחב החיים‪ ,‬המהווה כאמור‪ ,‬את הבסיס‬
‫התיאורטי למחקר זה‪ ,‬גורסת כי התהליך התוך אישי הינו תהליך באמצעותו האדם מנסה‬
‫לשזור לתוך מבנה חייו ארועי חיים ומעברי חיים הפוקדים אותו‪ .‬שילוב זה מחייב תהליכי‬
‫פירוש ותרגום ארועי החיים התואמים את ההקשר האישי‪ ,‬החברתי והסביבתי‪ .‬תהליך‬
‫ההסתגלות כרוך בהצלחה להמשיך ולחוש תחושת המשכיות‪ ,‬למרות ביצוע שינוי הנדרש עקב‬
‫נסיבות חיצוניות ופנימיות‪ ,‬ולהמשיך ולחיות את ההווה )‪.(Whitbourne, 1985‬‬
‫מיעוט מחקרים עסק בשאלת התהליכים התוך אישיים הנלווים למעברי חיים בכלל ולפרישה‬
‫בפרט ולמשקלם בהסתגלות לפרישה )‪ .(Bar-Tur, 1991; Hooker, 1991‬במחקרים אודות‬
‫מעברי חיים נמצא כי בניה מחדש תוך אישית והערכות מחדש של ה"אני" מסייעים להסתגלות‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫אך לא ניתן הסבר ופרוש למשמעות האופרטיבית של המושגים והתהליכים התוך אישיים‬
‫)‪.(Lavoie, 1994‬‬
‫במחקרה של ‪ ,(1991) Bar-Tur‬אודות גורמי ההסתגלות לפרישה ולזקנה‪ ,‬נמצא כי תהליכי‬
‫הספרציה אינדיודואציה‪ ,‬שהינם תהליכים תוך אישיים‪ ,‬שפקדו את הפרט עד למעבר לפרישה‬
‫ואלו המתרחשים בגיל זה מסייעים לו בהסתגלות‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬כי ככל שהאדם עובר בהצלחה‬
‫את תהליכי הנפרדות עצמאות לאורך כל מעברי החיים‪ ,‬כלומר מצליח לפתח זהות אישית‬
‫עצמאית ומובחנת‪ ,‬כך גם בפרישה יצליח לראות את הרווחים הנילווים לפרישה ולהסתגל טוב‬
‫יותר לתקופה זו‪.‬‬
‫מסקירת הספרות שנערכה לא נמצאו עדויות נוספות להשפעת תהליכים תוך‪-‬אישיים על‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬חסר זה בולט במיוחד‪ ,‬לאור העובדה כי תיאוריית התפתחות‬
‫מרחב החיים מצביעה על חשיבות תהליך זה כמסייע בהסתגלות למעברי חיים‪ ,‬וכן לאור‬
‫העובדה כי משתנים אלו טרם הוגדרו באופן אופרטיבי‪ ,‬ולא נחקרה השפעתם במעבר לפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬לכן המחקר הנוכחי מתמקד בחשיפת וניתוח התהליך התוך אישי באמצעות איסוף‬
‫"סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫בהתאם לכך נתאר להלן את תהליך ההסתגלות התוך אישי‪.‬‬
‫תהליך ההסתגלות התוך אישי‬
‫תיאוריות התפתחות מרחב החיים גורסות כי התהליך התוך אישי אותו עובר הפרט בתקופת‬
‫מעבר חיים מהווה תנאי להסתגלות טובה ) ‪Baltes, 1987; Baltes & Baltes, 1990; Kaufman,‬‬
‫‪ .(1986; Whitbourne, 1985‬לפיכך‪ ,‬במחקר הנוכחי‪ ,‬לצורך הבנת תהליך ההסתגלות לתקופת‬
‫הפרישה‪ ,‬נעשה שימוש בתהליך התוך אישי‪ .‬תהליך ההסתגלות כולל בתוכו שלושה שלבים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫יצירת תחושת המשכיות פנימית וחיצונית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הערכת מסלול החיים כולו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בניית מבנה חיים חדש‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫יצירת תחושת המשכיות פנימית וחיצונית‬
‫המשכיות הינה אסטרטגיה להסתגלות לתהליכי הזדקנות נורמליים ) ‪Atchely, 1989; Datan et‬‬
‫‪ (1968) Neugarten .(al., 1987; Robbins et al., 1994‬טוענת כי הרציפות בהזדקנות מתאפשרת‬
‫בעיקר באמצעות תהליך תוך אישי פנימי ‪ -‬הפנימתיות )‪ ,(Interiority‬תהליך בו האדם עסוק‬
‫בעצמו ומתרחק מסביבתו‪ .‬זאת‪ ,‬לאור העובדה כי במישורי החיים החיצוניים חלים שינויים‬
‫משמעותיים כמו‪ :‬עזיבת העבודה‪ ,‬יציאת הילדים מהבית‪ ,‬פטירת חברים וקרובים‪ ,‬אלמנות‬
‫ושינויים בריאותיים‪.‬‬
‫לתחושת ההמשכיות שני מימדים‪ :‬פנימי וחיצוני‪ .‬ההמשכיות הפנימית כוללת את הצורך של‬
‫הפרט להחזיק מבנה חיים קבוע של העצמי ושל הזהות העצמית‪ .‬העיקביות חשובה בכדי‬
‫לשמר תחושה של הסטוריה ועבר אישיים‪ ,‬לקבלם ולהשלים עם החותם האישי הנשאר‬
‫לדורות הבאים המהווה סימן להמשכיותו של האדם גם לאחר סיום חייו ) ‪Erikson et al.,‬‬
‫‪.(1986; Viney, 1993‬‬
‫המשכיות חיצונית מתייחסת לצורך בתמיכה חברתית והבנה‪ ,‬למודעות האחרים להסטוריה‬
‫ולזהות הייחודית של הפרט‪ ,‬להמשכיות בתפקידים משפחתיים‪ ,‬חברתיים ובסביבה הפיזית‪.‬‬
‫תחושת ההמשכיות הפנימית והחיצונית גם יחד מגבירה את הנוחות והמוכרות ומפחיתה את‬
‫חוסר הוודאות הנלווים לתקופת מעבר חיים בכלל ולמעבר לפרישה מהעבודה בפרט‪ .‬אי לכך‪,‬‬
‫הדבר מהווה תנאי להגיע לאינטגרציה המוגדרת על‪-‬ידי ‪ (1963) Erikson‬ו‪Erikson et al. -‬‬
‫)‪ (1986‬כמטלה ההסתגלותית של התקופה )‪.(Parker, 1995‬‬
‫בספרות‪ ,‬חלוקות הדעות בדבר הדרך בה האדם מצליח להגיע להכרה בתחושת ההמשכיות‪ .‬יש‬
‫המצביעים על תהליכי היזכרות )‪ (Haight, 1991; Merriam, 1993‬ותהליכי סקירת החיים‬
‫)‪ .(Butler, 1963, 1974, 1980-1‬מאידך‪ ,‬יש הטוענים כי ההמשכיות נוצרת על‪-‬ידי יצירת‬
‫"סיפור חיים" לארועי העבר‪ ,‬תהליך שבמרכזו פרוש ההסטוריה האישית והתאמתה כך‬
‫שתהווה חיזוק והמשכיות לזהות הפרט )ליבליך‪ ,‬זילבר ותובל‪-‬משיח‪Rosenthal, 1993; ;1995 ,‬‬
‫‪.(Ryff, 1991; Whitbourne, 1985‬‬
‫ההכרה בקשר הקיים בין תקופות מוקדמות ומאוחרות במעגל החיים אוששה במחקרים‬
‫שממצאיהם מראים כי הסתגלות בגיל המבוגר מוסברת כהמשך להסתגלות הפרט בשנים‬
‫הקודמות לגיל המבוגר )‪ .(Joukamma et al., 1993; Kasire, Peters & Babchuk, 1982‬יתר על‬
‫‪14‬‬
‫כן‪ ,‬מספר מחקרים מראים כי תחושת ההמשכיות בחיים מהווה מפתח לתחושת רווחה‬
‫בזקנה )‪ .(Brim & Kagan, 1980; Cohler, 1982; Ryff, 1984‬ממצאים אלו מבליטים את‬
‫העובדה כי הסתגלות לפרישה ולזקנה הינה תהליך דינמי המבוסס על תשתית חיים קודמת‪.‬‬
‫תשתית זו מיוצגת במאפייני העולם הפנימי של המזדקן‪ ,‬הכוללת גם את קשריו עם המערכת‬
‫הסובבת אותו )‪ .(Atchley, 1976‬התהליך המאפשר לאדם לגשר בין עברו להווה ולעתידו‬
‫הצפוי הינו תהליך הדורש מודעות והערכה סוביקטיבית של מכלול החיים ומכונה תהליך‬
‫"הערכת החיים"‪ .‬תהליך זה מהווה את השלב השני תהליך ההסתגלות לפרישה‪.‬‬
‫הערכת החיים‬
‫הערכת החיים הינו תהליך שבו האדם בודק ומעריך את המשמעות של מסלול ומהלך חייו‪.‬‬
‫בספרות‪ ,‬מאוזכרות מספר דרכים להערכת החיים‪ .‬במחקר אודות אוכלוסיית גברים בוגרים‬
‫)‪ ,(Levinson et al., 1978‬נמצא כי הערכת החיים נעשית על‪-‬פי הדימוי האידיאלי אודות העצמי‬
‫אותו שואף הפרט להשיג‪ .‬לאדם יש "חלום" הממשיג ומתאר את שאיפתו ההתפתחותית‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר מראים כי ה"חלום" מעוצב בעיקר בביטויים הקשורים לעולם העבודה והגבר הנחקר‬
‫מודד את הצלחותיו וכשלונותיו לפי מידת קרבתו או רחוקו מהשגת "חלומו"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬קיימים ממצאים המראים כי הערכת החיים נעשית על‪-‬פי עברו של הפרט‪ .‬במחקר‬
‫אודות אוכלוסיה בוגרת בגיל ‪ 60‬שנים‪ ,‬נמצא כי התפתחות המבוגר מושפעת מעברו‪ .‬באמצעות‬
‫הערכת העבר ובדיקתו נערך המבוגר להתמודדות עם עתידו‪ .‬מדובר בתהליך פנימי‬
‫שבאמצעותו מוותר הפרט המבוגר על הנחות מוטעות ולומד להסתכל על העולם בצורה‬
‫ריאליסטית יותר‪ ,‬תהליך המכונה "הפרכת אשליות" )‪ .(Gould, 1978‬כלומר‪ ,‬הפרט מתאים‬
‫עצמו לשינויים הפנימיים והחיצוניים החלים בו ובסביבתו‪ .‬גישה נוספת הינה הגישה‬
‫האינטגרטיבית הטוענת כי הערכת החיים מבוססת הן על העבר והן על הצפיה לעתיד‪ .‬עדות‬
‫לכך מוצאים במחקרו של ‪ (1994) Guttman‬אודות אוכלוסיה מבוגרת‪ .‬ממצאיו מראים כי‬
‫מרבית המבוגרים מסתגלים לשינויים‪ .‬הסתגלות זו היא תוצאה של המשמעות הסוביקטיבית‬
‫הכוללת אותה מייחס הפרט לחייו‪ .‬משמעות זו מושפעת מציפיות‪ ,‬אמונות ופנטזיות ובצורך‬
‫לשמור על המיתוסים אודות העצמי לאורך מרחב החיים‪ .‬עיבוד העבר וקבלתו מאפשר לאדם‬
‫להתכונן לקראת עתידו באמצעות יצירת המשכיות‪ ,‬תהליך המתואר לעיל‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫תהליך הערכת החיים הינו תנאי ליכולת האדם להתכונן לקראת הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫התכוננות זו באה לידי ביטוי בהשלמה עם חשיבות יצירת מבנה חיים חדש‪ ,‬שהינו ביטוי‬
‫‪15‬‬
‫סוביקטיבי‪-‬פרשני של הפרט למסלול החיים בנקודת זמן בהווה‪ .‬יצירת מבנה חיים חדש הינו‬
‫השלב השלישי בתהליך ההסתגלות‪.‬‬
‫מבנה חיים חדש‬
‫התיאוריות ההתפתחותית והתהליכית של מרחב החיים גורסות כי על מנת להסתגל לשינויים‬
‫בגיל המבוגר בכלל ולפרישה מהעבודה בפרט על האדם להתאים את מבנה חייו כך שיהלום‬
‫את המציאות הפנימית והחיצונית המשתנה ) ;‪Baltes & Baltes, 1990; Kastenbaum, 1982‬‬
‫‪ .(Whitbourne, 1985‬הכוונה לתבנית המסייעת לאדם להבין את עברו‪ ,‬ההווה בו חי ולהתכונן‬
‫לקראת עתידו )‪ (1986) Kaufman .(Viney, 1993‬טוענת כי תהליך הבנת החיים מסייע לפרט‬
‫לחבר ולשמור על משמעות אירועים חשובים מעברו ועל תמות תרבותיות‪-‬חברתיות‬
‫המאפשרות לו להבין ולחוות את ההווה‪ .‬לדבריה‪ ,‬מבנה מרחב החיים הוא התמונה הפרשנית‬
‫הכוללת‪ ,‬שהפרט נותן להשפעות של שינוי והמשכיות בתהליך ההזדקנות אותו הוא עובר‪.‬‬
‫‪ (1980 ,1978) Levinson‬טוען כי השינוי במבנה החיים בא בעקבות הצורך למצוא שיווי משקל‬
‫חדש במידת המעורבות של האדם בחברה ובעצמי‪ .‬התמקדות בעצמי והכרה בכוחות‬
‫הפנימיים‪ ,‬על פני התמקדות חיצונית בתגמולים שהחברה מספקת‪ ,‬יאפשר לבגרות המאוחרת‬
‫להיות תקופה עשירה ומלאה כקודמותיה‪ .‬פתרון זה תואם את מגמת הפנימתיות השכיחה‬
‫בגיל זה )‪ ,(Neugarten, 1977‬מהווה תנאי הכרחי ליצירת תחושת גדילה והתפתחות ולראיית‬
‫רווחים בפרישה מהעבודה )‪ .(Bar-Tur, 1991‬פיתוח מבנה חיים יעיל המאפשר הסתגלות הינו‬
‫תהליך דינמי של שקילת הרווחים וההפסדים כתוצאה מהפרישה מהעבודה‪ .‬תהליך המורכב‬
‫על‪-‬פי ‪ (1990) Baltes and Baltes‬מבחירה ב"מה מתאים לי"‪ ,‬באופטימיזציה ‪ -‬בידיעה מה‬
‫אפשרי לממש ולבצע בצורה הטובה ביותר‪ .‬ידיעה זו תאפשר פיצוי על אותן שטחות שעקב‬
‫נורמות גילאיות‪ ,‬דרישות חברתיות‪ ,‬כמו פרישה מהעבודה‪ ,‬והתהליכים התוך אישיים לא ניתן‬
‫באמצעותם להמשיך ולספק את צרכי האדם ויש צורך למצוא להם חלופה‪ .‬זהו תהליך שקלול‬
‫רגשי וקוגניטיבי המסייע לפרט לממש את מיטבו ולוותר על מה שאינו מתאים המכונה‬
‫‪.(Baltes, 1997) Selective, Optimization and Compensation‬‬
‫תפקיד יצירת מבנה החיים החדש הוא לאזן בין תחושת ההמשכיות והצורך בשינוי‪ .‬בהתאם‬
‫לכך מבנה חיים חדש המאפשר לאדם לחוש בהמשכיות ומבוסס על הערכת החיים האישית‬
‫מהווה סימן להגעתו של האדם לתקופת החיים היציבה הבאה ולהסתגלותו לפרישה מהעבודה‬
‫‪16‬‬
‫)‪.(Baltes, 1987; Baltes & Baltes, 1990; Gould, 1978; Kaufman, 1986‬‬
‫מן האמור לעיל‪ ,‬בולטת העובדה כי פרישה מהעבודה מציבה בפני הפורש אתגר הסתגלותי‪.‬‬
‫הספרות התיאורטית מבהירה כי משמעות האתגר ההסתגלותי התפתחותי הינה להצליח‬
‫וליצור תחושת המשכיות פנימית וחיצונית‪ ,‬להעריך את מסלול החיים עד כה ולבנות מבנה‬
‫חיים חדש התואם את העתיד הצפוי‪ .‬תהליך התפתחותי זה‪ ,‬כמשאב תוך אישי והשפעתו על‬
‫ההסתגלות טרם נחקר דיו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המחקר הנוכחי מתבסס על גישה התפתחותית‪-‬תהליכית של מרחב החיים המבליטה‬
‫כי התהליך הנמצא במוקד המעבר לפרישה הינו תהליך תוך אישי‪-‬פנימי‪ .‬גישה זו מייחסת‬
‫חשיבות לתפיסה הסוביקטיבית של הפרט את חייו‪ ,‬לפרשנותו את ארועי וחויות חייו‬
‫ולנושאים המשמעותיים עבורו; ולתמות המרכזיות בחייו והשפעתם על ההסתגלות‪ .‬שאלת‬
‫מדידת ההסתגלות נשארה פתוחה‪ .‬בהתאם לכך בפרק הבא נתייחס לשאלה כיצד נמדדת‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה?‬
‫מדידת הסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫נקודת המוצא המקובלת בספרות למדידת ההסתגלות לפרישה מהעבודה הינה במונחים של‬
‫הסתגלות למערכת חברתית קימת ולנורמות שהחברה קבעה‪ .‬בהתאם לכך רבים המחקרים‬
‫המראים כי הסתגלותו של הפורש מוערכת על‪-‬ידי בריאותו הגופנית והנפשית )שגיא‪;1989 ,‬‬
‫‪ .(Antonovsky, 1987; Ryff & Singer, 1996‬על‪-‬פי דפוסי ההתנהגות החברתית בעיקר‬
‫במשפחה )קוליק‪1992 ,‬א( ובקרירת הפנאי )‪ .(Maddox, 1968; Neugarten, 1968‬המימדים‬
‫השכיחים הינם‪ :‬שביעות רצון ) ‪Hayas & Anderson, 1993; Mattila et al., 1990; Robbins et‬‬
‫‪ ,(al.,1994; Vinick & Ekerdt, 1991‬הנמדדת פעמים באמצעות תחושת חרדה )‪Theriault, 1994‬‬
‫;‪ ,(Payne, Robbins & Dougherty, 1991‬אושר ומוראל )‪ ;(Richardson & Kilty, 1991‬תחושת‬
‫רווחה )‪ ;(Richardson & Kilty, 1991) (Well Being‬מצב בריאות ) ‪Braithwaite & Gibson,‬‬
‫& ‪1987; Joukamaa et al., 1993; Mattila et al.,1989; Phillipson, 1989; Swan, Dame‬‬
‫‪ ,(Carmelli,1991‬הנמדד פעמים על‪-‬ידי תפיסת המצב )‪ (Antonovsky, 1987‬ובאמצעות מדדי‬
‫דכאון )‪ .(Swan et al., 1991;Walker, 1981‬תפיסת המצב ועמדות ביחס לפרישה )שגיא‪;1989 ,‬‬
‫‪ ;(Matthews & Brown 1987‬כמו כן‪ ,‬באמצעות פעילות חברתית )‪;Vinick & Ekerdt, 1991‬‬
‫‪ (Szinovacz & Washo, 1992‬ותעסוקה ופעילות פנאי ) ‪Mattila et al., 1990; Robbins et al.,‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.(1994; Vinick & Ekerdt, 1991‬‬
‫תיאוריית התפתחות מרחב החיים מגדירה כאמור את ההסתגלות כתהליך בו היחיד מצליח‬
‫לשמור על תחושה של המשכיות ולגבש מבנה חיים חדש לקראת מטרות עתידיות‪ .‬גישה זו‬
‫שמה דגש על ראיתו והרגשתו של האדם את מצבו‪ ,‬ומגדירה את ההסתגלות על‪-‬פי הערכתו‬
‫האישית‪-‬סוביקטיבית )‪ .(Kaufman, 1986; Ryff & Singer, 1996‬אחד המדדים המקובלים‬
‫לסוג זה של הסתגלות הפרט הינו תחושת הרווחה‪ .‬תחושת רווחה מוגדרת על‪-‬ידי ‪ Ryff‬ו‪-‬‬
‫‪ (1996) Singer‬כ"ראיה עצמית חיובית‪ ,‬שליטה‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬יחסים בינאישיים חיוביים‪,‬‬
‫תחושה של מטרה בחיים ורגשות של המשכיות וגדילה"‪ .‬לדבריהם‪ ,‬תחושת רווחה הינו מדד‬
‫התואם את הגישה ההתפתחותית התהליכית של האדם הבוגר ומהווה מדד מקובל להסתגלות‬
‫במיוחד בגיל הבגרות והזקנה‪ ,‬וככזה המצביע על ביטוי רגשי של הסתגלות טובה )פלוריאן‬
‫ודרורי‪Andrews, Robinson, Shaver & Wrightsman, 1991; Costa & McCrae, 1984; ;1990 ,‬‬
‫‪.(Ryff & Singer, 1996; Schlosser,1990‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬בעבודה זו הקריטריונים ששמשו לבדיקת ההסתגלות תואמים את התפיסה‬
‫התיאורטית האמורה‪ .‬ההסתגלות נמדדה באמצעות הפרשנות האישית שהפרט נותן למצב‪,‬‬
‫ובעזרת כלי מדידה השמים אף הם דגש על התפיסה הסוביקטיבית של ההסתגלות‪ :‬תחושות‬
‫רווחה ומצוקה והערכת מצב הבריאות של הנחקרים )‪ .(Antonovsky, 1984b‬בנוסף‪ ,‬נבדקה‬
‫פעילות הפנאי לאחר הפרישה המהווה מדד לשביעות רצון ומדד חברתי מקובל להתמודדות‬
‫עם הפרישה מהעבודה‪ .‬בעזרת מכלול מדדים אלו נבדקה השפעת התהליך התוך אישי על‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬המחקרים שנעשו עד כה הגדירו מספר אשכולות מרכזיים של גורמים המנבאים את‬
‫הסתגלותו של האדם לתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬נבדקו בהרחבה המשאבים‬
‫הסוציואקונומיים‪ ,‬התפיסה הסוביקטיבית של הבריאות‪ ,‬משאבים סביבתיים ‪ -‬בעיקר‬
‫תמיכת בני זוג וחברים‪ ,‬ואשכול המשאבים האישיותיים והתפיסתיים‪ .‬ממצאי המחקרים‬
‫מראים כי משאבים שונים משפיעים על יכולת ההסתגלות‪ .‬השונות נעוצה בחלקה בהבדלים‬
‫בין הגישות הפתוגנית )חיפוש אחר גורמי המשבר( והסולוטוגנית )חיפוש אחר מקורות‬
‫הצמיחה( העומדים בבסיס המחקרים השונים‪ ,‬ומהעדר מחקר המתבסס על תיאוריית‬
‫התפתחות מרחב החיים ועל התפיסה הסוביקטיבית פרשנית של הפורשים עצמם בתקופת‬
‫‪18‬‬
‫המעבר לפרישה מהעבודה‪ .‬יתר על כן‪ (1996) Schroots ,‬טוען כי המחקרים שנערכו עד היום‪,‬‬
‫שבמרביתם היו כמותיים‪ ,‬לא ספקו הסבר תיאורטי ממצה לתהליכי התפתחות החיים בבגרות‬
‫המאוחרת ובהזדקנות‪ ,‬ובעיקר למהותם ולתפקידם של התהליכים התוך אישיים שתוארו‬
‫כמרכזיים בשלב זה במעגל החיים ובדיקת הסברם את ההסתגלות למעברי חיים‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬במחקר הנוכחי נבדקו השאלות אודות מהות והשפעת התהליך התוך אישי‬
‫העובר על הפרט בסמוך לפרישתו מהעבודה על ההסתגלות לתקופה שלאחר הפרישה‬
‫מהעבודה? בנוסף‪ ,‬נבדקה תרומתו של התהליך הפנימי‪-‬הסוביקטיבי להסבר השונות‬
‫בהסתגלות‪.‬‬
‫בכדי לבדוק שאלות אלו נבהיר תחילה את מושגי המחקר‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מושגי המחקר‪" :‬סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‬
‫המודל התוך‪-‬אישי שיהווה את המסגרת במחקר הנוכחי הינו ה‪Life span construction -‬‬
‫‪" model‬מודל מבנה מרחב החיים" שהינו בעל שני מימדים גלויים "סיפור החיים" ו"תסריט‬
‫החיים" כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫"מבנה מרחב החיים" ‪ -‬משתנה על‬
‫"מבנה מרחב החיים" הינו מודל פנומנולוגי‪ .‬המודל מתאר מכניזם הקושר את התפתחות‬
‫הזהות בבגרות עם תהליכי התמודדות עם ארועי חיים‪ .‬על‪-‬פי מודל זה האדם מגבש את‬
‫עצמיותו בתקופת הבגרות בהתאם לתפיסתו‪ ,‬להתמודדותו ולהסתגלותו עם הסטורית חייו‪,‬‬
‫ארועי החיים היחודיים שפקדו את מסלול חייו וחויותו ההתנסותית‪ .‬כלומר‪" ,‬מבנה מרחב‬
‫החיים" בא לתאר את התפיסה היחודית של הפרט ואת יחוס המשמעות האישית שלו למסלול‬
‫חייו בהשוואה לנורמות הגילאיות‪ ,‬לציפיות החברתיות ול"חלומו האישי"‪" .‬מבנה מרחב‬
‫החיים" הינו תרגום תוכן הזהות של המבוגר‪ ,‬בהתאם לגיל‪ ,‬לארועים ולתמות מרכזיות‬
‫בחיים‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬זוהי תגובה רגשית במובן שהפרט מעריך את הארועים כך שהם מובילים‬
‫אותו לתחושה חיובית או שלילית‪" .‬מבנה מרחב החיים" הינו התחושה המאוחרת והמאוחדת‬
‫של ארועי העבר‪ ,‬ההווה והעתיד הקשורים באמצעות העובדה שהם קרו או יקרו לפרט‪ .‬זהו‬
‫תהליך קוגניטיבי במובן של ארגון החוויות למכלול שלם אחד ) ;‪Cantor & Mischel, 1977‬‬
‫‪.(Whitbourne, 1985‬‬
‫‪ (1977) Markus‬הגדיר את "מבנה מרחב החיים" כ"סכמה של העצמי"‪ .‬לדבריהם‪" ,‬מבנה‬
‫מרחב החיים" הוא יישות נפרדת מסוגים אחרים של אינפורמציה על האני‪ ,‬מאחר והוא יחודי‬
‫לתחושת הזמן ולמרחב החיים הקיימת מהעבר‪ ,‬ונחווית באופן מתמשך על‪-‬ידי הפרט‪.‬‬
‫מבנה מרחב החיים הוא למעשה הבנות הפרט לגבי המובן מאליו בחייו עד כה‪ ,‬היציב והידוע‬
‫של העולם הפנימי ושל הסביבה החיצונית‪ ,‬הוא מאפשר מחד תחושה של קביעות ויציבות ומאידך‬
‫התארגנות והתמודדות עם הסביבה בה האדם חי‪ .‬בנקודה בה על האדם להתמודד ולחוות‬
‫אירוע חיים הוא מפעיל תהליכי הערכה‪ ,‬באמצעותם הוא בודק האם הארוע נשזר במבנה החיים‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬האם הארוע תואם את הציפיות‪ ,‬האמונות‪ ,‬הכלים‪ ,‬המיתוסים‪ ,‬נורמות ההתנהגות‬
‫‪20‬‬
‫הידועים ומוכרים לפרט או שעליו לעבור תהליכי התאמה ושינוי כדי לשזור את הארוע החדש‬
‫לתוך מבנה חייו‪ .‬תהליך זה דורש פעמים שינוי והתאמה של מבנה החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬תרגום‬
‫ופרשנות חדשים של העבר )‪.(Viney, 1993‬‬
‫פיתוח יחודי לתפיסה זו נעשה על‪-‬ידי ‪ (1985) Whitbourne‬הטוענת כי בנוסף להתיחסות הפרט‬
‫לעברו עובר האדם תהליך דומה גם ביחס לעתידו‪ .‬לטענתה‪ ,‬הנחת היסוד של המודל היא כי‬
‫מבוגרים מתכננים את המשך חייהם על‪-‬פי סט של הנחות‪ ,‬צפיות ורעיונות איך חייהם יכולים‬
‫להיות‪ .‬תמונת המשך החיים מושפעת מתמות החיים של הפרט ומגילו ) & ‪Whitbourne‬‬
‫‪ .(Powers, 1994‬לדוגמא‪ ,‬אדם שיבנה את מסלול חייו ואת זהותו העצמית במונחים‬
‫משפחתיים‪ :‬אב‪-‬אם‪ ,‬בת‪-‬בן זוג‪ ,‬עובדת עבודתו תהיה מוצנעת ביחס לתפקידו המשפחתי‪ .‬ככל‬
‫שתמונת העתיד תואמת את הארוע הצפוי והשינויים הולמים את מבנה החיים המוחזק‪ ,‬כך‬
‫צפוי תהליך הסתגלות אפקטיבי יותר‪ .‬בכך ניתן לראות את "מבנה החיים" כמנגנון הסתגלותי‬
‫מאחר ובהווצרותו הוא מאפשר הסתגלות לארועי חיים‪ ,‬מתווך בין לחץ ומצבי אי ודאות‪,‬‬
‫יוצר תפיסה קוגניטיבית המשכית למרחב החיים‪ ,‬וקובע את איכות החיים הסוביקטיבית‪.‬‬
‫למעשה ניתן להגדיר את מודל ההסתגלות המתואר לעיל כתהליך הסתגלות‪ ,‬הנמצא שכיח‬
‫באוכלוסיות מבוגרות וכאמור תואם תהליכים אוניברסליים נורמטיביים בגיל זה ) & ‪Haight‬‬
‫‪ .(Webster, 1995; Viney,1993‬שתי צורות גלויות מרכיבות את "מבנה החיים"‪" .‬סיפור חיים"‬
‫ "‪ "Life Story‬ו"תסריט החיים" ‪ ."Life Scenario" -‬בספרות מקובל לכלול את שניהם במונח‬‫"סיפור החיים"‪ .‬אך בהתאם למודל של ‪ (1985) Whitbourne‬המתאים במיוחד להתמודדות עם‬
‫שינויים ומעברים‪ ,‬טיפולוגיה זו ומשמעותה‪ ,‬מתאימים יותר לחקר התהליך ומורכבותו שהינם‬
‫מטרות המחקר המוצע‪.‬‬
‫"סיפור חיים"‬
‫"סיפור חיים" ‪ "Life Story" -‬הוא כאמור צורה גלויה של "מבנה מרחב החיים"‪.‬‬
‫‪“Life story incorporates past events into an organized sequence giving them a personal‬‬
‫‪meaning and a sense of continuity” (Whitbourne, 1985; p. 595).‬‬
‫"סיפור החיים" מייצג את מבנה החיים הכללי של המספר‪ ,‬את העצמי )‪ (Self‬של האדם ואת‬
‫האינטראקציה שבין הפרט לסביבה )ליבליך ואחרים‪Corradi, 1991; Linde, 1993; ;1995 ,‬‬
‫‪ .(Ruth & Kenyon, 1996; Viney, 1993‬הבחירה במונח "סיפור" באה להעביר את המסר‬
‫‪21‬‬
‫שמדובר בסיפור המעוצב בסגנון מיוחד‪ ,‬באיכות מחודשת‪ ,‬שהאדם עצמו מספר לעצמו‬
‫ולאחרים‪ ,‬ויכול להשתנות‪" .‬סיפור החיים" הוא המשמעות העכשוית שמעניק האדם‬
‫להתנסויותיו ולסדר הופעתן ב"סיפור" בנקודת הזמן העכשוית )מור ובר‪-‬און‪ .(1996 ,‬לפיכך‪,‬‬
‫האוטוביוגרפיה של האדם ממשיכה להבנות ולהיות מומשגת מחדש לאורך כל החיים‪ .‬תפקיד‬
‫ההמשגה מחדש הינו שימור הזהות והעלאת ערך הפרט בעיני עצמו‪ .‬מדובר בתהליך הכולל‬
‫תגובות שבמרכזן העדפת העצמי )תגובות אסימילטיביות( או תגובות שבמרכזן התאמת הפרט‬
‫לסביבה )תגובות אקומודטיביות(; כל זאת בכדי לחזק את תחושת הזהות ואת מבנה החיים )‬
‫‪ .(Carlson, 1981; Greenwald, 1980‬מחקרים מראים כי "סיפור חיים" הינו תהליך טבעי‬
‫שאדם עושה עם עצמו והוא ניתן לחשיפה )‪.(Haight & Webster, 1995‬‬
‫בנוסף לתפקיד התווכי של ה"סיפור" בין האדם לבין עצמו )‪(Kaufman, 1986; Ryff, 1984‬‬
‫ל"סיפור החיים" תפקיד תיווכי בין היחיד לחברה‪" .‬סיפור החיים" משקף הקשר תרבותי‪-‬‬
‫היסטורי‪-‬חברתי שממנו הוא מושפע ובה בעת משפיע "הסיפור" על ההבניה התרבותית‪-‬‬
‫חברתית של תופעות אלה )‪.(Kaufman, 1986‬‬
‫"סיפור החיים" אצל אוכלוסיות בוגרות ארוך ומפורט בשל הסטורית חיים ארוכה יחסית‪.‬‬
‫במרכזו‪ ,‬המשמעות והפרוש האישי שהפרט נותן ל"מבנה חייו" ולזהותו‪.‬‬
‫מן האמור לעיל‪ ,‬עולה כי באמצעות "סיפור החיים" ניתן לחשוף את הפרשנות והמשמעות‪,‬‬
‫שהפרט נותן לחייו ולארועים שונים שהתקימו במהלכם; לפענח את המנגנונים האישיותיים‬
‫ואת התהליכים ההתפתחותיים של הפרט‪ ,‬את המשמעות התרבותית הניתנת לארועים ולחוויות‬
‫ואת ההבדלים בין המשמעות האישית והחברתית של תופעה נחקרת – פרישה מהעבודה‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬נשאלת השאלה כיצד התכנים והרגשות הבאים לידי ביטוי ב"סיפור החיים"‬
‫מסבירים את דפוס הסתגלות הפרט בכלל ואת צורת הסתגלותו לפרישה מהעבודה בפרט?‬
‫‪22‬‬
‫"סיפור החיים" כמנבא הסתגלות‬
‫"סיפור החיים" מוגדר כמשתנה המנבא הסתגלות הן בגישות פסיכולוגיות )בילו‪;1986 ,‬‬
‫‪ (Denzin , 1989; Runyan, 1984‬והן בגישות פנומנולוגיות ) ‪ (1982) Cohler .(Kaufman, 1986‬גורס‬
‫כי הסתגלות משמעותה שהאדם תופס את חייו כסיפור עקבי ומתמשך המחבר בין עבר הווה‬
‫ועתיד‪.‬‬
‫"סיפור החיים" כמנבא הסתגלות אושש במספר מחקרים‪ (1989) Ryff .‬טוענת כי באמצעות‬
‫"סיפור החיים" נחשף דפוס ההסתגלות של הפרט‪ .‬במחקרה על דפוסי הסתגלות בגיל המבוגר‬
‫נמצא כי דפוס ההסתגלות הבא לידי ביטוי בהתנהגות האדם ופעילותו הינם פועל יוצא של‬
‫המשמעות שהפרט מייחס לעולם ולמבנה החיים שלו‪ .‬נמצא כי באמצעות "סיפור החיים" ניתן‬
‫להעריך את תחושת ההמשכיות ואת ההשתנות‪ ,‬שהינם מרכיבי ההסתגלות בגיל המבוגר‬
‫)‪.(Cohler, 1991; Kaplan, 1991; Viney, 1993‬‬
‫במחקר אודות הסתגלות אוכלוסיה בוגרת בגילאים ‪ 60-20‬שנים‪ ,‬לאשפוז במסגרת בית חולים‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬נמצא כי ניתן היה לאפיין באמצעות "סיפור החיים" את סגנון ההסתגלות של‬
‫הנחקרים ‪ -‬אסימילציה או אקומודציה )‪ .(Whitbourne & Sherry, 1991‬במחקר אחר‪ ,‬שבדק‬
‫הסתגלות לזקנה בקרב נשים קשישות הנמצאות במעון קהילתי‪ ,‬נמצא כי נשים שהסתגלו טוב‬
‫הינן בעלות "סיפור חיים" המוגדר במונחים משפחתיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הנשים הגדירו עצמן‬
‫במונחים של המשפחה שלהם והגדירו עצמן "אשתו של"‪ ,‬וסיפרו על אמהותן‪ .‬כן תיארו מיקוד‬
‫שליטה חיצוני‪ ,‬לדוגמא אמונה במזל ובגורל‪ ,‬והן היו בעלות אורינטציה לעתיד‪ .‬בסיפורן‪,‬‬
‫הופיעה דאגה לדורות הבאים‪ ,‬המכוונת אף היא לתפקידי המשפחה‪ ,‬ופחות התייחסות לתכנון‬
‫פעילות פנאי )‪ .(Whitbourne & Powers, 1994‬מחקרים אלו מאששים את ההנחה כי "סיפור‬
‫החיים" מסייע להסתגלות‪ ,‬מאפשר חשיפת סגנון ההסתגלות של הנחקרים ואת הערכתם‬
‫האישית את תוצאת ההסתגלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מראים הממצאים כי לגיל הנחקרים יש השפעה על‬
‫"סיפור החיים"‪ ,‬הדבר בא לידי ביטוי בתמות המרכזיות שהופיעו ב"סיפורי החיים" של הנחקרים‪.‬‬
‫ממצא זה אושש במחקר אודות נשים הנמצאות בתקופת אמצע החיים‪ .‬במחקר נמצא כי ב"סיפורי‬
‫החיים" שלהן היו תמות מרכזיות משותפות‪ ,‬הקשורות לתקופת גיל זו‪ ,‬כמו הקונפליקט בין‬
‫פיתוח קריירה לגידול ילדים )‪ .(Helson, 1992‬יתר על כן‪ ,‬נמצא כי הדרך שבה האני‬
‫‪23‬‬
‫מיוצג ב"סיפור החיים" משקפת את התמודדות הפרט עם מצוקה ומהווה מדד לתחושת רווחה‬
‫)‪) ;(Luborsky, 1993‬מחקרים נוספים המאששים תיזה זו ראה ‪Birren, Kenyon, Ruth & Schoots,‬‬
‫‪.(1996‬‬
‫ב"סיפור החיים" אצל אנשים בגיל המבוגר מקובל להתייחס למספר שטחות‪ :‬משפחה‪ ,‬כולל‬
‫התיחסות לנושאים כמו‪ :‬נישואין‪ ,‬לידת הילדים‪ ,‬נכדים‪ ,‬אלמנות‪ ,‬עבודה בעבר ובהווה‬
‫ופעילות פנאי‪ ,‬בריאות פיסית ומנטלית‪ ,‬תנאי מגורים )לדוגמא‪ ,‬בבית או במוסד(‪ ,‬יחסים‬
‫חברתיים ודת )קומוניקציה אישית ‪.(Whitbourne & Powers, 1994; Whitbourne, 1996‬‬
‫‪ (1976) Watson‬גוזר קווים מנחים לניתוח "סיפורי חיים" הכוללים את העקרונות‬
‫הקוגניטיביים המתייחסים זה לזה בסיפור; מידת ההלימה והשונות בניהם; תפיסת המספר‬
‫עצמו האם היא גלויה או סמויה; חוסר עקביות‪ ,‬קונפליקטים וחוסר התאמה; החלטות‬
‫מרכזיות שנעשו במהלך החיים; מידת האחידות בסיפור ובצורתו והמשמעות המיוחסת‬
‫לחיים ועקב כך את דפוס ההסתגלות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לומר כי "סיפור החיים" חושף את תפיסת‬
‫ההסתגלות הסוביקטיבית של הפרט לאורך מרחב החיים‪ .‬לניתוח "סיפור החיים" יכולת לנבא‬
‫את ההסתגלות הצפויה למעבר החיים הבא‪ .‬בפרוט ניתן לאמר כי תוכן‪ ,‬צורה וניתוח "סיפור‬
‫החיים" ינבאו את ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫"מבנה מרחב החיים" מתייחס גם לתפיסת האדם תקופות עתידיות לאורך קו החיים‬
‫)‪ .(Kastenbaum, 1982‬לאור זאת נפרט את משמעות "תסריט החיים"‪.‬‬
‫"תסריט חיים"‬
‫"תסריט חיים" ‪ “Life Scenario“ -‬הוא תרגום של "מבנה החיים" לתוכניות ספציפיות לגבי‬
‫העתיד בתחומים שהוגדרו כחשובים‪.‬‬
‫‪“‘Life scenario’ consists of expectations about the future” (Whitbourne, 1985; p. 595).‬‬
‫השימוש במונח "תסריט" נגזר מההנחה שיש תסריט מאורגן שנמשך על פני העתיד ויש בו‬
‫כבסיפור התחלה‪ ,‬שיא‪ ,‬ירידה ופתרון )‪ .(Abelson & Schanack, 1977‬ה"תסריט" כולל מטרה‬
‫שהפרט שואף להגיע אליה ולהגשימה‪ ,‬לאחר מכן ישנה ירידה מנקודת השיא בפעילות הרגשית‬
‫והפיזית לקראת תקופת יציבות המהווה פתרון ושזירת ה"תסריט" במכלול החיים‬
‫‪24‬‬
‫של הפרט‪ .‬ל"תסריט" או כפי שפעמים נוטים לכנותו‪ ,‬ל"חלום החיים" על‪-‬פי התיאוריות‬
‫ההתפתחותיות יש מרכיב הנעתי והינו תהליך המסייע להתפתחות לאורך מעגל החיים ) ‪Fisher‬‬
‫‪ .(& Specht, 1999; Levinson et al., 1978‬ה"תסריט" הינו תכנון הפרט את אירועי העתיד‪.‬‬
‫התכנון מבוסס על נורמות אישיות וחברתיות‪ ,‬בהתחשב בגיל ומין‪ ,‬כפי שהן משתקפות‬
‫בתחושת הזהות האישית )‪" .(Whitbourne & Weinstock, 1981‬תסריט החיים" כולל את מה‬
‫שהפרט חושב כרלוונטי לאור ההווה )מור ובר‪-‬און‪ .(1996 ,‬ה"תסריט"‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינו תמונת‬
‫האדם לגבי עתידו‪ ,‬ו"תסריט הפרישה" מהווה את תפיסתו הסוביקטיבית של האדם את‬
‫אירוע הפרישה ואת חייו לאחר מכן‪ .‬הפרט בודק את מימוש ה"תסריט" לאחר שינוי מתוכנן‬
‫או כתוצאה מארועים בלתי צפויים‪ .‬אי לכך‪ ,‬ניתן להסיק כי לפני הפרישה מהעבודה המהווה‬
‫ארוע צפוי יש לאדם "תסריט חיים" וניתן יהיה לבדוק את מימושו בתקופה שלאחר הפרישה‬
‫מהעבודה )‪ .(Green, 1986; Ryff, 1986, Viney, 1993‬לאור זאת‪ ,‬נשאלת השאלה האם‬
‫"תסריט חיים" משפיע בצורה כלשהי על ההסתגלות למעברי חיים בכלל ולפרישה מהעבודה‬
‫בפרט? וכיצד התכנים והרגשות הבאים לידי ביטוי ב"תסריט החיים" מסבירים את דפוס‬
‫הסתגלות הפרט בכלל ואת צורת הסתגלותו לפרישה מהעבודה בפרט?‬
‫"תסריט החיים" כמנבא הסתגלות‬
‫"תסריט החיים"‪ ,‬כאמור‪ ,‬מפרט את תכניות ותחזיות הפרט לגבי העתיד הצפוי‪ .‬פירוט זה‬
‫מבוסס על תפיסתו הסוביקטיבית של הפרט את עברו‪ ,‬את חייו בהווה ואת הצפוי לו בעתיד‪.‬‬
‫המימד הסוביקטיבי ככלל נמצא כתואם את ההסתגלות בגיל המבוגר ) ‪Green, 1986; Ryff,‬‬
‫‪ .(1986‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי היכולת להתייחס לעתיד הצפוי לאחר הפרישה הינה בעלת תפקיד‬
‫הסתגלותי )‪.(Rubbins et al., 1994‬‬
‫תפקיד "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לחבר בין עברו של המספר ההווה ועתידו‪ .‬החיבור‬
‫נותן לרצף הזה משמעות והוא בעל תפקיד הסתגלותי )‪ .(Corradi, 1991‬יתר על כן‪,‬‬
‫בפסיכותרפיה מוגדרת בריאות נפשית כיכולת האדם לראות את חייו כסיפור עקבי ומתמשך‬
‫המחבר בין עבר‪ ,‬הווה ועתיד )‪.(Cohler, 1982‬‬
‫מכאן‪ ,‬ניתן לטעון כי עצם קיומו של "תסריט חיים" מהווה סימן ליכולת ההסתגלות של‬
‫האדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתוח יצוג הפרישה ב"תסריט החיים" הינו כלי יעיל לחקר המנגנון התוך אישי‬
‫הפוקד את האדם עם המעבר לפרישה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מהווה "תסריט החיים" כלי לחשיפת‬
‫‪25‬‬
‫המשמעות שהפרישה מהעבודה מקבלת בתוך עולמו של היחיד‪ .‬לפיכך‪ ,‬במחקר הנוכחי נבדקה‬
‫השאלה האם הפרישה מהעבודה דורשת מהאדם שינוי מהותי של מבנה חייו או שהפרישה‬
‫מהעבודה נשזרת בקלות לתוך עולמו?‬
‫סוג של ישום "תסריט הפרישה" ניתן לראות ביכולת הפרט לקבוע לעצמו מטרה וכיוון לחיים‬
‫אחרי הפרישה‪ .‬במחקר על אוכלוסיית פורשים מוקדם בגילאים ‪ 64-52‬שנים נמצא כי פורשים‬
‫שהיו בעלי מטרה וכיוון כלפי העתיד היו נתונים פחות לתגובות לחץ וחרדה והסתגלו טוב יותר‬
‫לפרישה )‪ .(Payne et al., 1991‬במחקר נוסף אודות מטרות בחיים נבדקה אוכלוסיית פורשים‬
‫מרצון בגילאי ‪ 66-52‬שנים נמצא קשר בין עובדת היות מטרות החיים מטרות משמעותיות‬
‫והמשכיות‪ ,‬משימה המהווה את אחד ממימדי ההסתגלות למעבר לפרישה‪ ,‬לבין תחושת הסתגלות‬
‫חיובית‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי מטרות חיים שיש בהן המשכיות והמעידות על הקשר בין העבר‪ ,‬ההווה‬
‫והעתיד‪ ,‬מאפשרות לאדם לשמור על שיווי משקל פסיכולוגי‪ ,‬ועל תחושת משמעות מעבר לזמן‬
‫העכשוי‪ .‬עקב כך‪ ,‬מטרות חיים המעידות על המשכיות מסייעות להסתגלות לפרישה ) ‪Robbins‬‬
‫‪.(et al., 1994‬‬
‫‪ (1996) McAdams‬טוען כי מבוגרים מעונינים לכתוב סוף טוב לסיפור חייהם והוא מכנה זאת‬
‫"‪ ."Generativity Script‬לדבריו‪ ,‬בכדי להסתגל טוב לבגרות ולהזדקנות על סוף הסיפור‬
‫)התסריט( להמשיך את המיתוס האישי‪ ,‬להתחבר להתחלת ואמצע הסיפור וזאת במטרה‬
‫ליצור אחידות‪ ,‬מטרה וכוון‪ .‬בנוסף על התסריט ליצור התחלות חדשות‪ .‬שילוב זה הוא תנאי‬
‫לתחושת המשך גדילה והתפתחות ולהסתגלות‪.‬‬
‫ההתמקדות בעתיד בקרב אוכלוסיה מזדקנת וקשישה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בתאור מפורט של‬
‫שטחי חיים בתקופה עתידית‪ ,‬נמצאה ביחס הפוך לדאגה לבריאות‪ ,‬המהווה מימד להסתגלות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מזדקנים המסוגלים לחשוב אודות העתיד ואף לתכננו‪ ,‬מדווחים על פחות מוטרדות‬
‫בריאותית )‪ .(Powers et al., 1992‬מרבית מחקרי האורך שנערכו על מנת לנבא את ההסתגלות‬
‫לפרישה מהעבודה עסקו במימד האינסטרומנטילי ובעיקר בתכנון הפרישה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במחקר‬
‫שבדק אוכלוסית פורשים נמצא כי תכנון הפרישה מגביר את מיקוד השליטה העצמית ואת‬
‫תחושת היעילות בפרישה והינו משתנה מתווך בהסתגלות לפרישה )‪.(Carter & Cook, 1995‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממצאי מחקרים אלו מחזקים את התפקיד ההסתגלותי בתקופה של מעבר חיים שיש‬
‫‪26‬‬
‫ל"תסריט חיים" שהינו "הפרק האחרון" ב"סיפור החיים"‪" .‬תסריט החיים" מאפשר יצירת‬
‫תחושת המשכיות‪ ,‬הערכת החיים וההתארגנות לעתיד באמצעות יצירת מבנה חיים חדש‪ .‬ככל‬
‫שמופיעים בו תכנים המצביעים על יציבות במטרות חיים‪ ,‬בהיותן מטרות חיים אלו מטרות‬
‫משמעותיות ונכללים בו תכנים אודות העתיד‪ ,‬כך צפויה הסתגלות עתידית חיובית יותר‪.‬‬
‫עד כה דנו בתפקיד ההסתגלותי של "סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪ .‬לכל אחד מהם יש‬
‫תפקיד בתהליך ההסתגלות למעברי חיים ואי לכך גם בתקופת הפרישה מהעבודה‪ .‬הספרות‬
‫המחקרית מצביעה על חשיבות החיבור וההמשכיות בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד בהקשר של‬
‫הסתגלות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נשאלת השאלה אודות הקשר בין התפיסה הסוביקטיבית של העבר‬
‫כפי שבאה לידי ביטוי ב"סיפור החיים" לתפיסה הסוביקטיבית של העתיד כפי שעולה‬
‫מ"תסריט החיים" ומהי השפעתו של קשר זה על ההסתגלות לפרישה מהעבודה?‬
‫הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" כמנבא הסתגלות‬
‫"סיפור החיים" ו"תסריט החיים" הינם כאמור המרכיבים של "מבנה מרחב החיים"‬
‫)‪ .(Whitbourne, 1985‬הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" הולם את תפיסת הפרישה‬
‫וחקירתה כחלק מהתפתחות מרחב החיים במיוחד בגיל המבוגר‪ .‬תיאוריה זו מתייחסת אל‬
‫תקופת הזקנה כאל חלק המשכי ורצוף של מהלך החיים כולו )‪ (Baltes, 1987‬ורואה בכל‬
‫ההתנסויות וחוויות העבר כחלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות בהווה )‪ .(Atchley, 1989‬זו‬
‫תפיסה חדשה יחסית הרואה כי הסתגלות מוצלחת לזקנה הינה תוצר של תהליכי הערכה‬
‫והגדרה מחדש הכוללים את עברו של הפרט‪ ,‬חייו בהווה ושקלול רווחים ואובדנים מהעבר‪,‬‬
‫ההווה והעתיד הצפוי )‪ .(Kastenbaum, 1982; Ryff, 1989‬תהליכי הערכה אילו מאפשרים‬
‫לפרט ליצור תמונה אינטגרטיבית בין העבר‪ ,‬ההוה והעתיד‪ .‬מצב זה מהווה תנאי להסתגלות‬
‫מוצלחת למעברי חיים בבגרות ובהזדקנות )אייל‪Whitbourne, Zuschlay, Eliot & ;1998 ,‬‬
‫‪ .(Waterman, 1992‬לפיכך‪ ,‬שערנו כי ככל שיהיה קשר בין "סיפור החיים" ל"תסריט החיים"‬
‫כך ההסתגלות למעבר לפרישה תהיה טובה יותר‪ .‬הקשר המתואר בספרות המחקרית מתייחס‬
‫לשלושה סוגי קשרים שונים‪ :‬קשר תימטי‪-‬נושאי‪ ,‬קשר מבני‪-‬סיפורי וקשר פרשני )ליבליך‬
‫ואחרים‪ .(Schuz & Lackmann, 1974; Watson, 1976 ;1995 ,‬לפיכך‪ ,‬המחקר הנוכחי בודק‬
‫באמצעות "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" האם הפרישה מהעבודה מוצגת כחלק מהביוגרפיה‬
‫הטיפוסית של האדם‪ ,‬מה הקשר בין הפרישה מהעבודה לארועים אחרים הנתפסים חלק‬
‫‪27‬‬
‫מהביוגרפיה האישית; מהן העמדות האישיות ומהן העמדות הפנומנולוגיות; האם הפרישה‬
‫מהעבודה היא חלק מהמובן מאליו החברתי או שהיא נתפסת כחוויה השוברת עמדות טבעיות‬
‫ומיתוסים‪.‬‬
‫חוקרים העוסקים בקשר בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" התמקדו בעיקר בקשר‬
‫התימטי‪-‬נושאי הקיים בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪ .‬מחקרים אלה מצביעים על‬
‫השפעת קשר זה על ההסתגלות‪ .‬במחקר שנערך עם קבוצת נשים נבדקה השפעת "תסריט‬
‫החיים" על "סיפור החיים" נמצא כי בנית "תסריט החיים" מגבירה את המודעות אודות‬
‫"סיפור החיים" ומשמעותו‪ ,‬מחזקת את תחושת ההמשכיות )‪ (Wrye, 1994‬ואת תחושת‬
‫הקוהרנטיות )‪.(Linde, 1993‬‬
‫בספרות‪ ,‬לא נמצא הסבר מפורש על התהליך התוך אישי ועל מרכיביו אך קימות עדויות‬
‫המצביעות על קשר המשכי בין העבר להווה ולעתיד‪ .‬הקשר בין עברו של האדם לסגנון חייו‬
‫תואר בהרחבה בתיאוריות ההתפתחותיות המובאות לעיל‪ ,‬ובתיאוריות פסיכואנליטיות וקיבל‬
‫ביסוס אמפירי במספר מחקרים המתארים השפעות ארוכות טווח של חויות וזכרונות ילדות‬
‫על החיים המאוחרים )‪.(Acklin, Bibb, Boyer & Jain, 1991; Gampel, 1988‬‬
‫מעט מהספרות התיאורטית )‪ (Whitbourne, 1985‬והמחקרית עוסקת בהשפעת הקשר בין‬
‫"סיפור החיים" ו"תסריט החיים" על ההסתגלות ) ‪Luborsky, 1993; Ryff, 1991; Whitbourne‬‬
‫‪ .(& Powers, 1994‬אלו טוענים כי קשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" מסייע‬
‫להסתגלות בגיל המבוגר‪ .‬קשר זה בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" נבדק בקרב נשים‬
‫קשישות במעון קהילתי‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי קשר זה ניבא את הסתגלות הנחקרות‬
‫לזקנה )‪ .(Whitbourne & Powers, 1994‬הממצאים מראים כי המשכיות בתמות המרכזיות‬
‫ובתכנים שהופיעו ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" הינם משמעותיים לקביעת‬
‫תחושת ההסתגלות הסוביקטיבית‪ .‬ממצאים אלו תוקפו בשאלונים אודות איכות חיים‬
‫)‪ (Bradburn Affect Scale‬ובשאלון מיקוד שליטה ) ‪Nowicki Strickland Life Span Locus of‬‬
‫‪ ,(Control scale‬והראו כי קיימת המשכיות בסגנון ההתמודדות וההסתגלות של האדם לאירועי‬
‫חיים לאורך מרחב החיים‪ .‬תרומתו העיקרית של מחקר זה בביסוס והמשגת התהליך‬
‫ההסתגלותי למעבר בגיל הבגרות המאוחרת לעומת מעברים בגיל צעיר‪ .‬אולם‪ ,‬החסר הינו‬
‫מתודולוגי‪ .‬בדווח המחקר עולה כי חלק מן הנשים הקשישות התקשה להשתמש בכלי המחקר‬
‫‪28‬‬
‫)ציור חיים ‪ -‬כלי השלכתי( והעדיף לספר ולפרט את חויותיו בצורה מילולית‪ .‬קושי זה דווח גם‬
‫במחקר של ‪ (1982) Uchida‬בו המדגם כלל שמונה קשישים בריאים ושמונה קשישים‬
‫המאובחנים כדכאוניים בגילאי ‪ 99-71‬שנים בלבד‪ ,‬כך שגם הכללת ממצאיו מוגבלת‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התיאוריות המובאות לעיל והממצאים האמפיריים מצביעים על ההשפעה הקיימת‬
‫בין תהליכים תוך אישיים פנימיים לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬בהתאם לתיאוריות‬
‫התפתחות מרחב החיים התהליכים התוך אישיים הינם הציר המרכזי של היות התקופה‬
‫תקופת מעבר חיים‪ .‬כלומר‪ ,‬תקופה בה האדם עובר תהליך פנימי המאפשר בדיקה והערכת‬
‫עברו‪ ,‬חייו בהווה ומסקנותיו לגבי עתידו‪ .‬תהליך זה מתחיל בשלב אמצע החיים ומתעצם‬
‫לקראת ותוך כדי תקופת הפרישה מהעבודה‪ .‬בשל היותו תהליך פנימי‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫השונות הבינאישית התואמת שלב חיים זה‪.‬‬
‫המודל התהליכי התוך אישי המתואר‪ ,‬מצמיח מערכת מושגים חדשה ‪" -‬סיפור חיים" ו"תסריט‬
‫חיים" המאפיינים תקופת מעבר‪ .‬חשיבות חקירתם והעמקת הידע אודות מידת ניבויים את‬
‫ההסתגלות של אוכלוסייה בוגרת עולה לאור סקירת הספרות המצביעה כי גישה זו טרם שמשה‬
‫לחקר ההסתגלות לתקופות מעבר חיים בכלל ולפרישה מהעבודה בפרט וטרם נבדקה לגבי‬
‫אוכלוסיית גברים עובדים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הראיה התוך אישית והשינויים הפוקדים את האדם בגיל זה‬
‫מצביעים על חשיבות מדידה סוביקטיבית של השינויים וההתנסות בפרישה‪ .‬מן הספרות עולה כי‬
‫ההערכה הסוביקטיבית כוללת את התפיסה האישית אודות הסטורית חייו של האדם‪ ,‬חייו בהווה‬
‫ולאור זאת‪ ,‬יצוג השינוי שהפרישה מהווה עבורו‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי משתמש בטרימינולוגיה של ‪ (1994 ,1985) Whitbourne‬אודות התהליך התוך אישי‬
‫ "סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪ ,‬שניבדקו כאמור במעבר לפרישה מהעבודה ועל אוכלוסיית‬‫פורשים‪ .‬מודל זה וההדגשים התוך אישיים מהווים בסיס להשערה כי לקשר בין "סיפור החיים"‬
‫ו"תסריט החיים" יש השפעה על ההסתגלות לפרישה‪ .‬בהתאם לכך נשאלת השאלה מה תרומתם‬
‫היחודית של התהליכים התוך אישיים בהסברת השונות בהסתגלות לפרישה מהעבודה?‬
‫בכדי להגיע להבנה מעמיקה‪ ,‬אמינה ותקפה ולהגדרה אופרטיבית של המשתנים כולל המחקר‬
‫הנוכחי גילוי של התהליכים התוך אישיים "סיפור חיים" ו"תסריטי חיים" באמצעות שמוש בכלי‬
‫מחקר איכותניים המתאימים לחקירה אקספלורטיבית‪ ,‬וכן נבדקה השפעתו של הקשר שבין‬
‫"סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה באמצעות חקירה‬
‫כמותית‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫למחקר שלוש מטרות מרכזיות‪ .‬האחת‪ ,‬גילוי והבנת התהליכים התוך אישיים באמצעות "סיפורי‬
‫החיים" ו"תסריטי חיים"‪ .‬המטרה השניה הינה בדיקת קשרים בין "סיפורי החיים"‬
‫ו"תסריטי החיים" ערב הפרישה מהעבודה‪ .‬היבט שלפי סקירת הספרות לוקה בחסר בחקר‬
‫תקופות מעבר חיים בכלל ופרישה מהעבודה בפרט‪ .‬והמטרה השלישית הינה נסיון לבנות‬
‫מערך ניבויי הכולל בתוכו את התהליכים התוך אישיים – "סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‬
‫כמנבאי ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬בדיקה זו תאפשר מחד לזרות אור על המשתנים התוך‬
‫אישיים ובמקביל להעמיד במבחן מחקרים קיימים אודות השפעת משתנים נוספים על‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה בפרט ולמעברי חיים בכלל‪.‬‬
‫מטרות אלו מהוות בסיס לשאלות ולהשערות מחקר כדלקמן‪ .‬שאלות המחקר נוסחו במקרים‬
‫בהם על‪-‬פי הרקע התיאורטי לא ניתן לקבוע את כיוונן‪ ,‬הן נחקרו ברובן בשיטות איכותניות;‬
‫ההשערות נוסחו לגבי אותם קשרים הנתמכים על‪-‬ידי הרקע התיאורטי המצביע על כיוון‬
‫הקשר‪ ,‬שנחקרו בשיטות כמותיות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫מהי המשמעות האישית אותה מייחס הפורש לפרישה מהעבודה בהקשר למהלך חייו?‬
‫‪.2‬‬
‫כיצד משלב הפורש את חווית הפרישה במבנה חייו הרגיל?‬
‫‪.3‬‬
‫מה טיב יחסי הגומלין שבין אופי התייחסות הפרט לארועי חיים בעבר לבין המשמעות‬
‫האישית המיוחסת לפרישה מהעבודה‪ .‬ואלו קשרים קיימים בין "סיפורי חיים"‬
‫ל"תסריטי חיים" בקרב העומדים לקראת פרישה מעבודה?‬
‫‪.4‬‬
‫מה טיב יחסי הגומלין שבין המשמעות האישית לבין המשמעות החברתית שמעניק‬
‫הפורש לפרישה מהעבודה?‬
‫‪.5‬‬
‫מהי תרומתם של התהליכים התוך אישיים "סיפור חיים" ו"תסריט החיים" שיבדקו‬
‫לפני הפרישה מהעבודה לניבוי ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה?‬
‫השערות המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫יימצא קשר בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" במובן התכני והרגשי של הסיפור‪.‬‬
‫א‪ .‬התכנים ב"סיפור החיים" יהיו דומים לתכנים ב"תסריט החיים"‬
‫ב‪ .‬תמצא המשכיות רגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יימצא קשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" והקשר בניהם לבין מדדי‬
‫ההסתגלות לפרישה מעבודה‪.‬‬
‫א‪ .‬ככל שקיימים יותר מרכיבים דומים בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" כך‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שתמצא המשכיות ורציפות רגשית בין "סיפור החיים" ל"תסריט החיים" כך‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ככל שיופיעו יותר ביטויים הקשורים לעולם העבודה ב"סיפור החיים" וב"תסריט‬
‫החיים" ההסתגלות לפרישה מהעבודה תהיה פחות טובה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ככל ש"תסריט החיים" יכלול בתוכו יותר יעדים ומטרות לעתיד כך ההסתגלות‬
‫לפרישה מהעבודה תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫במחקר זה נטלו חלק ‪ 56‬עובדים גברים הנמצאים בשנת עבודתם האחרונה לפני הגיעם לגיל‬
‫פרישה הכתוב בחוק )‪ 65‬שנים(‪ .‬כפי שניתן לראות בלוח ‪ 1‬הנבדקים כולם ילידי ‪,1934-1932‬‬
‫טווח הגילאים ‪ 65-64‬שנים )‪ .(M=64.89, SD=.59‬התפלגות המאפיינים הדמוגרפיים מוצגת‬
‫בלוח ‪.1‬‬
‫לוח ‪1‬‬
‫התפלגות המאפיינים הדמוגרפיים של נבדקי המחקר‬
‫ארץ מוצא‬
‫שנת עליה‬
‫השכלה‬
‫מגזר‬
‫תפקיד‬
‫מצב משפחתי‬
‫מספר ילדים‬
‫הערכה העצמית של‬
‫מצב בריאות‬
‫רמת דתיות‬
‫ישראל‬
‫אירופה ואמריקה‬
‫אפריקה ואסיה‬
‫עד ‪1947‬‬
‫‪1966-1948‬‬
‫‪ 1967‬ואילך‬
‫יסודית‬
‫תיכונית )חלקית ומלאה(‬
‫לימודים גבוהים‬
‫שירותים‬
‫יצור‬
‫מנהל‬
‫עובד‬
‫נשוי‬
‫אלמן‬
‫גרוש‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3-2‬‬
‫‪ 4‬ויותר‬
‫בריא‬
‫לא בריא‬
‫דתי‬
‫מסורתי‬
‫חילוני‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪3‬‬
‫‪25‬‬
‫‪18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪44‬‬
‫‪6‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪22‬‬
‫‪34‬‬
‫‪52‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪31‬‬
‫‪23‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬
‫‪18‬‬
‫‪33‬‬
‫‪5‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪42.8‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪78.6‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪93.0‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪41.3‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪58.9‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪32‬‬
‫מלוח ‪ 1‬ניתן לראות כי ‪ 18.0%‬מהנבדקים הינם ילידי ישראל‪ 42.8% ,‬מהנבדקים מוצאם‬
‫מארצות אפריקה ואסיה ו‪ 39.2% -‬מהנבדקים מוצאם מארצות אירופה ואמריקה‪ .‬מרבית‬
‫הנבדקים )‪ (55.3%‬עלו לארץ אחרי קום המדינה ועד למלחמת ששת הימים‪ 39.4% .‬מהנבדקים‬
‫עלו לארץ בשנות השבעים ואילך ורק ‪ 5.3%‬מהנבדקים עלו לארץ לפני קום המדינה‪ .‬בהתייחס‬
‫להשכלה ולימודים ניתן לראות כי ‪ 21.4%‬מהנבדקים הינם בעלי השכלה בסיסית‪ ,‬ול‪78.6% -‬‬
‫מהנבדקים השכלה תיכונית ומעלה )‪ 23.2%‬בעלי השכלה תיכונית חלקית‪ 33.9% ,‬בעלי‬
‫השכלה תיכונית מלאה ו‪ 10.7% -‬בעלי השכלה גבוהה )עם וללא תואר אקדמי(‪ .‬באשר למצב‬
‫הבריאות‪ ,‬הדיווח התייחס לדיווח עצמי של הנבדקים על מצב בריאותם‪ 51.8% ,‬מהנבדקים‬
‫דיווחו על מחלה כלשהי מקלה ועד לחמורה‪/‬כרונית ו‪/‬או דורשת טיפול ו‪ 48.2% -‬מהנבדקים‬
‫הצהירו כי הינם בריאים לחלוטין‪.‬‬
‫למרות שלמרבית הנבדקים יש בעיה בריאותית כלשהי‪ ,‬לה נדרש ברוב המקרים טיפול‪/‬פיקוח‬
‫רפואי‪ ,‬הנבדקים עצמם מעריכים כי מצב בריאותם הוא כמעט טוב מאוד ואף למעלה מכך‪.‬‬
‫בהתייחס למצבם המשפחתי‪ 93.0% ,‬מהנבדקים נשואים‪ ,‬שני נבדקים בלבד הינם אלמנים‬
‫ושניים )‪ (3.5%‬מהנבדקים גרושים‪ .‬למעט אחד‪ ,‬כל הנבדקים הינם בעלי ילדים‪ .‬מספר הילדים‬
‫נע בין אחד לתשעה ילדים‪ .‬מהתפלגות הנתונים ניתן לראות כי ל‪ 1.7% -‬מהנבדקים ילד אחד‪,‬‬
‫ל‪ 55.3% -‬מהנבדקים ‪ 2-3‬ילדים ו‪ 41.3% -‬מהנבדקים הינם הורים לארבעה ילדים ויותר =‪(M‬‬
‫)‪ .3.49, SD=1.61‬לכל הנבדקים‪ ,‬למעט אחד‪ ,‬יש נכדים )‪ .(M= 4.25, SD=4.01‬בחייהם של‬
‫‪ 84.6%‬מהנבדקים לא חל כל שינוי במצבם המשפחתי בעשר השנים האחרונות‪ ,‬נבדק אחד‬
‫התחתן‪ ,‬נבדק אחד התגרש ושניים מהנבדקים התאלמנו‪ .‬בהתייחס לאמונתם הדתית‪32.1% ,‬‬
‫מהנבדקים הגדירו עצמם כדתיים‪ 58.9% ,‬מהנבדקים הינם שומרי מסורת ו‪ 8.9% -‬מהנבדקים‬
‫מגדירים עצמם כחילוניים לגמרי‪ .‬מצבם התעסוקתי של הנבדקים‪ :‬במחקר‪ ,‬כאמור‪ ,‬השתתפו‬
‫‪ 56‬נבדקים משנים‪-‬עשר מקומות עבודה שונים‪ 39.2% .‬מהנבדקים מנהלים ומנהלים בדרג‬
‫ביניים ו‪ 60.8% -‬עובדים מן השורה‪.‬‬
‫המרואיינים הועסקו ב‪ 12 -‬מקומות עבודה שונים‪ ,‬חציים מוגדרים כמקומות עבודה‬
‫תעשיתיים כמו מפעל וחציים כשירותים כמו בנקים‪ .‬יש לציין כי ‪ 65.4%‬מהנבדקים עברו סדנת‬
‫הכנה לפרישה במסגרת מקום עבודתם לפני מועד הראיון‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫כלי המחקר‬
‫במחקר נעשה שימוש בחמישה כלי מחקר )ראה נספח ‪:(1‬‬
‫‪.1‬‬
‫שאלון פרטים אישיים אודות הנבדק‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תפיסת מצב בריאות )סולם בריאות רב‪-‬ממדי – ‪ Multidimensional Health Scale‬של‬
‫‪ ,(Antonovsky, 1979‬ומדד הערכת הבריאות )דרורי‪ ,‬פלוריאן וקרביץ‪.(1991 ,‬‬
‫‪.3‬‬
‫תחושות רווחה ומצוקה )שאלון הבריאות הנפשית – ‪MHI = Mental Health Inventory‬‬
‫של ‪.(Veit & Ware, 1983‬‬
‫‪.4‬‬
‫פעילות לאחר הפרישה נבדקה באמצעות שני שאלונים‪ :‬שאלון פעילות בתוך הבית של‬
‫‪ (1981) Cibulski‬ושאלון פעילות מחוץ לבית של ‪.(1981) Cibulski‬‬
‫‪.5‬‬
‫ראיון חצי מובנה‪.‬‬
‫להלן תיאור השאלונים השונים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלון פרטים אישיים‪ :‬השאלון כולל שאלות סגורות לשם קבלת מידע על פרטים אישיים‬
‫דמוגרפיים אודות הנבדק הכוללים‪ :‬גיל‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬שנת עליה‪ ,‬השכלה‪ ,‬מקצוע‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫מקורות הכנסה‪ ,‬סטטוס משפחתי‪ ,‬מספר הילדים‪ ,‬אמונה דתית‪ ,‬זמן לפני הפרישה‪ .‬השאלון‬
‫מהווה בסיס לנתונים הדמוגרפים גם במחקרי פרישה אחרים )שגיא‪.(1989 ,‬‬
‫בשלב הראשון של המחקר השתמשנו בשאלון של שגיא כפי שהוא‪ .‬בשלב השני של המחקר‬
‫הוסיפה עורכת המחקר הנוכחי שלוש שאלות המתייחסות למצבו הסוציודמוגרפי העכשווי של‬
‫הנבדק‪.‬‬
‫‪ .2‬תפיסת מצב בריאות – מצב הבריאות נבדק באמצעות שני תתי שאלונים‪ – 1 .‬סולם בריאות‬
‫רב‪-‬מימדי – )‪ – (Multidimensional Health Scale‬סולם בן חמישה פריטים בו הנבדק מתבקש‬
‫לדווח על מצב הבריאות העכשווי שלו‪ .‬הסולם שימש במספר מחקרים בארץ כולל מחקר‬
‫אודות אוכלוסיית פורשים ונמצא ככלי שימושי )שגיא‪ .(Antonovsky, 1985 ;1989 ,‬השאלון‬
‫כולל חמש שאלות אודות מצב הבריאות העכשווי‪.‬‬
‫בשאלון מופיעה שאלה כמו‪ :‬באיזו מידה אתה מרגיש מוגבל‪ ,‬בגלל מצב בריאותך‪ ,‬בדברים‬
‫שלדעתך מתאים לך לעשות? לנבדק ניתנו ארבע תשובות אפשריות‪ .1 :‬אין כל הגבלה; ‪ .2‬אתה‬
‫מוגבל במידה מסוימת; ‪ .3‬מוגבל במידה ניכרת; ‪ .4‬מוגבל במידה חמורה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בהתייחס לחמשת הפריטים שהוזכרו במחקר של שגיא )‪ (1989‬שנעשה בקרב אוכלוסיית‬
‫פורשים ישראלים נתקבלה עקביות פנימית גבוהה ‪ .α=.85‬במחקר הנוכחי נמצאה עקביות‬
‫פנימית גבוהה ‪.α=.79‬‬
‫‪ – 2‬מדד מצב הבריאות באוכלוסיה הכללית )דרורי‪ ,‬פלוריאן וקרביץ‪ – (1991 ,‬מדד זה מורכב‬
‫משאלה אחת המיועדת לדרג את הערכת הנבדק את מצב בריאותו הנוכחי על סולם בן חמש‬
‫דרגות‪ :‬מ‪“ - 1 -‬גרוע מאוד" ועד ‪" - 5‬מצוין"‪ .‬זהו מדד מקובל‪ ,‬פשוט אך תקף של מצב‬
‫הבריאות באוכלוסיה הכללית‪ .‬נמצאו מתאמים מובהקים בין מדד סובייקטיבי זה לבין מדדי‬
‫בריאות אוביקטיביים כגון‪ :‬דירוג מצב הבריאות על‪-‬ידי רופאים‪ ,‬שימוש בשירותי בריאות‪,‬‬
‫קיום מחלות כרוניות‪ ,‬ומידת ההגבלות התפקודיות‪ .‬יכולת הניבוי של מדד זה לגבי מצב הבריאות‬
‫לאורך זמן היתה טובה יותר מזו של הערכה האבחנתית הרפואית ) & ‪Kaplan, De-Nour‬‬
‫‪ .(Camacho, 1983; Maddox and Douglas, 1973; Ware, Davies & Donald, 1978‬בארץ‪ ,‬נעשה‬
‫שימוש במדד זה במחקרם של דרורי‪ ,‬פלוריאן וקרביץ )‪ (1991‬על מדגם מייצג של אוכלוסיה‬
‫יהודית בוגרת )‪ (N=609‬בטווח גילאים של ‪ 69-20‬שנים‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי‪ ,‬במטרה לבדוק האם ניתן לבנות גורם משותף של בריאות מעבר לששת‬
‫הפריטים‪ ,‬נעשה ניתוח גורמים מסוג ‪ .principal components‬בניתוח זה נתקבל גורם אחד שה‪-‬‬
‫‪ Eigenvalue‬שלו גדול מ‪ .1 -‬גורם זה מסביר ‪ 49.4%‬מהשונות‪ .‬עיון בטעינויות )‪ (Factor loadings‬של‬
‫הפריטים השונים‪ ,‬גילה שבכל הפריטים הטעינות גבוהה מ‪ .65 -‬חוץ מאשר פריט הכאב שטעינותו‬
‫היתה ‪ .37‬בלבד‪ ,‬על כן נעשתה הפרדה בין פריט זה ליתר הפריטים‪ .‬בניתוח גורמים מחודש נמצא‬
‫גורם אחד המסביר ‪ 57.3%‬מהשונות כאשר טווח הטעינויות הוא ‪ .83.-67‬משאלון זה הופק מדד‬
‫אחד הכולל את חמשת הפריטים שנותרו; וזאת על‪-‬פי חישוב ממוצע הערכות של הפריטים‬
‫השונים‪.‬‬
‫יש לציין שבניתוח עיקביות פנימית על‪-‬פי אלפא של ‪ Cronbach‬נמצאה עיקביות טובה ‪.α=.71‬‬
‫‪ .3‬תחושות הרווחה והמצוקה ‪ -‬לצורך מדידת הסתגלות נעשה שימוש בשאלון הבריאות‬
‫הנפשית ‪ (Veit & Ware, 1983) MHI = Mental Health Inventory‬המהווה מדד לתחושות‬
‫רווחה והמצוקה הסובייקטיביות )‪.(SWB‬‬
‫שאלון הבריאות הנפשית הוא שאלון דיווח עצמי הכולל ‪ 38‬פריטים‪ ,‬המתייחסים לתחושת‬
‫‪35‬‬
‫הרווחה והמצוקה הנפשית שהיו לאדם במהלך החודש האחרון‪ .‬התשובות ניתנות על סולם‬
‫ליקרט בן חמש או שש דרגות‪ .‬טווח הציונים הוא מ‪ 38 -‬עד ‪ .226‬ככל שעולה הציון כך טובה‬
‫יותר תחושת הבריאות הנפשית‪ .‬השאלון פותח על‪-‬ידי ‪ (1983) Veit and Ware‬ונבדק על חמישה‬
‫מדגמים שונים ברחבי ארצות הברית‪ ,‬סה'כ ‪ 5089‬נבדקים‪ .‬בניתוח גורמים של תוצאות אלה‬
‫נמצא כי השאלון כולל למעשה מודל היררכי של גורמים בשלוש רמות )‪(Veit & Ware, 1983‬‬
‫כפי שמוצג בתרשים ‪.1‬‬
‫חרדה‬
‫דכאון‬
‫מצוקה נפשית‬
‫אובדן שליטה רגשית‬
‫בריאות נפשית‬
‫רגש חיובי שלילי‬
‫רווחה נפשית‬
‫קשרים רגשיים‬
‫תרשים ‪ :1‬מבנה שאלון הבריאות הנפשית‬
‫‪36‬‬
‫כפי שנראה מהתרשים‪ ,‬ברמה הנמוכה שלו נתקבלו שלושה גורמים‪ :‬חרדה‪ ,‬דכאון ואובדן‬
‫שליטה המהווים את גורם המצוקה הנפשית‪ ,‬ושני גורמים‪ :‬רגש חיובי כללי וקשרים רגשיים‬
‫המהווים את גורם הרווחה הנפשית‪ .‬ברמת העל נמצא ציון מסכם יחיד המהווה את המדד‬
‫הכללי של הבריאות הנפשית‪ .‬במחקר של פלוריאן ודרורי )‪ ,(1990‬נמצא כי ההסבר הטוב ביותר‬
‫לתחושות הרווחה הינו באמצעות שני הגורמים‪ :‬מצוקה ורווחה‪ .‬ועל כן במחקר הנוכחי נעשה‬
‫שימוש בשני מדדים אלו‪.‬‬
‫תוקף ומהימנות הסולם‪ :‬ה‪ – Concurrent Validity -‬התוקף הבד‪-‬בבדי של שאלון הבריאות‬
‫הנפשית עולה ממחקרם של ‪ (1990) Okan, Melichar and Hill‬ובו נמצא מתאם שלילי מובהק‬
‫בין קשרים חברתיים חיוביים ומצוקה נפשית‪ ,‬ומתאם חיובי מובהק בין ארועי חיים שליליים‪,‬‬
‫קשרים חברתיים שליליים ותחושת מצוקה נפשית‪ .‬התוקף של השאלון נבדק במחקרם של‬
‫פלוריאן ודרורי )‪ (1990‬ובו נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין תת הסולמות של חרדה‬
‫ודכאון מתוך שאלון התסמינים של ‪ ,(1983 ,1977) Derogatis‬לבין המצוקה הנפשית ומתאם‬
‫שלילי מובהק עם מדדי הרווחה הנפשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הושוו ציוני ‪ MHI‬של המדגם הקהילתי‬
‫הנורמטיבי למדגם של חולים פסיכיאטריים ונמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות‪ ,‬דבר‬
‫המלמד על יכולתו של הכלי לאבחן בין קבוצות אוכלוסיה שונות‪ .‬בחמשת המדגמים השונים‬
‫שנבדקו בעבודתם המקורית של ‪ (1983) Veit and Ware‬נמצאה עקביות פנימית של השאלון‬
‫בציוני אלפא של ‪ Cronbach‬שנעו מ‪ α=.83 -‬ל‪ .α=.92 -‬ציון אלפא של ‪ Cronbach‬של מדד‬
‫הרווחה הנפשית שנתקבל היה ‪ α=.92‬של מצוקה נפשית ‪ α=.94‬ומדד הבריאות הנפשית ‪.α=.96‬‬
‫במדגם הישראלי שנבדק על‪-‬ידי פלוריאן ודרורי )‪ ,(1990‬נתקבלו ציוני אלפא של ‪ Cronbach‬של‬
‫רווחה נפשית ‪ ,α=.91‬מצוקה נפשית ‪ α=.95‬ומדד הבריאות הנפשית ‪ .α=.96‬תכונותיו‬
‫הפסיכומטריות של השאלון מוצגים בהרחבה בעבודתם של פלוריאן ודרורי )‪ .(1990‬מהמחקר‬
‫הופקו שלושה מדדים‪ :‬שני מדדים לרווחה ולמצוקה ומדד אחד כללי‪ .‬כל המדדים מחושבים על‪-‬פי‬
‫סכום הערכות בפריטים המשתיכים לכל מדד‪ .‬כך שטווח הציון האפשרי של המדד הכללי נע בין ‪38‬‬
‫‪ ;226-‬טווח ציוני המצוקה נע בין ‪ ;144-24‬וטווח ציוני הרווחה נע בין ‪.84-14‬‬
‫‪37‬‬
‫במחקר הנוכחי נבדקה העקביות הפנימית באמצעות ניתוח אלפא של ‪ .Cronbach‬נמצא כי העקביות‬
‫הפנימית של ציון מדד המצוקה הינו ‪ ;α=.95‬העקביות הפנימית של ציון מדד הרווחה הינו ‪.α=.94‬‬
‫‪ .4‬שאלון עיסוקים לאחר הפרישה – במחקר הנוכחי השתמשנו בשאלון העיסוקים של ‪) Cibulski‬‬
‫‪ ,(1981‬כדי לבדוק את מרכיב העיסוקים לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬השאלון תורגם על‪-‬ידי‬
‫היחידה לבגרות וזקנה באוניברסיטת תל אביב )‪ ,(1984‬והינו בעל שני חלקים‪ .‬החלק הראשון‬
‫מתייחס לפעילויות הנעשות בתוך הבית‪ ,‬לשביעות הרצון ולשינוי שחל בפעילויות והחלק השני‬
‫מתייחס לפעילויות הנעשות מחוץ לבית‪ ,‬לשביעות הרצון‪ ,‬לשינוי שחל בפעילויות ולתפיסת הגיל‪.‬‬
‫א‪ .‬פעילות בתוך הבית – הנבדק התבקש לציין בסקלה בת ארבע דרגות את שכיחות הפעילות‬
‫שלו במהלך השבוע האחרון באשר ל‪ 12 -‬פעולות הנעשות בביתו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬האזנה לרדיו‪,‬‬
‫קריאת עיתון או ספר‪ ,‬שיחות טלפון‪ .‬ניתן מקום להוסיף פעילות אחרת שהנבדק מבצע אף שלא‬
‫הוזכרה‪ .‬הדירוג בסקלה נע מ"בכלל לא" עד "באופן קבוע"‪ .‬הציון הכללי הוא מספר הפעילויות‬
‫שנעשו‪ .‬ככל שהציון יותר גבוה יש יותר פעילות בתוך הבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות מחוץ לבית – הנבדק התבקש לציין בסקלה בת ארבע דרגות את שכיחות הפעילות‬
‫שלו במהלך החודש האחרון באשר ל‪ 11 -‬פעולות הנעשות מחוץ לביתו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬חברות‬
‫בארגון‪ ,‬הליכה לקונצרט‪ ,‬סרט או הצגה‪ ,‬פגישות עם חברים‪ .‬ניתן מקום להוסיף פעילות אחרת‬
‫שהנבדק מבצע אף שלא הוזכרה‪ .‬הדירוג בסקלה נע מ"בכלל לא משתתף" עד "משתתף באופן‬
‫קבוע"‪ .‬הציון הכללי‪ ,‬גם בחלק זה‪ ,‬הוא מספר הפעילויות שנעשו‪ .‬ככל שהציון גבוה יותר‬
‫הנבדק מבצע פעילויות רבות יותר מחוץ לבית‪ .‬לגבי כל סוג פעילות נתבקשו הנבדקים להעריך את‬
‫מידת שביעות הרצון ורמת השינוי בפעילות‪.‬‬
‫שביעות הרצון – הערכת הנבדק את שביעות רצונו מהפעילויות בתוך הבית ומחוצה לו‪ .‬הנבדק‬
‫התבקש להעריך את שביעות רצונו מהפעילויות על פני טווח ‪ ,4-1‬כאשר ‪" - 1‬בדרך כלל מרוצה"‬
‫ועד ‪" - 4‬בדרך כלל לא מרוצה"‪ .‬נבנו שני מדדים של שביעות רצון על‪-‬פי חישוב ממוצע הערכות‪.‬‬
‫בכל אחד מן המדדים ככל שהציון גבוה יותר שביעות הרצון גבוהה יותר‪.‬‬
‫רמת השינוי – כמו כן‪ ,‬התבקש הנבדק להעריך את מידת השינוי שחל בפעילויות השונות‬
‫בהשוואה לתקופה שלפני פרישתו‪ .‬הערכה זו נעשתה על פני טווח ‪ ,5-1‬כאשר ‪" - 1‬עושה הרבה‬
‫יותר פעילות" ועד ‪" - 5‬עושה הרבה פחות פעילות"‪.‬‬
‫נבנו שני מדדים של רמת השינוי בפעילות על‪-‬פי חישוב ממוצע הערכות‪ .‬בכל אחד מן המדדים‬
‫ככל שהציון גבוה יותר רמת השינוי בפעילות גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .5‬ראיון חצי מובנה – במחקר הנוכחי נעשה שימוש בטכניקת ראיון נארטיבית לפריסת "סיפור‬
‫החיים" ו"תסריט החיים" על‪-‬פי שיטת המחקר הנארטיבי הפסיכולוגי ) ‪Denzin & Lincoln,‬‬
‫‪ .(1994; Riesman, 1993‬החוקרת בנתה ראיון הכולל תדריך )ראה נספח ‪ (1‬כפי שנעשה במקרים‬
‫דומים )ראה ‪ (Kaufman, 1986‬שכלל שאלות פתוחות‪ ,‬כמו‪" :‬ספר על חייך כמי שעומד לכתוב‬
‫עליהם ספר"‪ ,‬ו"ציין את שלבי החיים ומאפייניהם"‪ ,‬ולאחר שהמרואיין סיים את "סיפורו"‬
‫הוא נשאל שאלות חצי מובנות המתייחסות לתמות שלא הוזכרו בנושאים כמו‪ :‬משפחה‪,‬‬
‫חברים‪ ,‬עבודה‪ .‬כן נשאל המרואין שאלות המתייחסות לעבר‪ ,‬להווה ולעתיד‪ ,‬כמו‪" :‬האם היה‬
‫משהו בעברך שהיתה לו ויש לו משמעות או חשיבות על חייך עד היום"? "האם יש משהו בהווה‬
‫לו אתה מייחס משמעות‪ ,‬השפעה על קיומך"? "האם אתה צופה כי משהו ישפיע על חייך‬
‫בעתיד"?‬
‫הגישה המתודולוגית של המחקר‬
‫המחקר הנוכחי משלב שתי מתודולוגיות מחקר – איכותית וכמותית‪ .‬שילוב מתודולוגיות‬
‫מחקריות מומלץ בכדי להגיע להבנה מעמיקה של התופעה הנבדקת; להבין טוב יותר את תשובות‬
‫הנבדקים; להבין את מהות הקשר בין המשתנים; ובכדי לחזק את התוקף הפנימי והחיצוני של‬
‫המחקר )צבר‪-‬בן יהושע‪Galton & Delamont, 1984; Goetz & Le Compte, 1984 Ryff, ;1995 ,‬‬
‫‪.(1986; Scriven, 1972‬‬
‫שילוב מתודולוגי נחשב היום במדעי החברה למתודולוגית המחקר המועדפת ) & ‪Caracelli‬‬
‫‪.(Grene, 1993; Tashakkori & Teddlie, 1998; Waysman & Savaya, 1997; Wenger, 1999‬‬
‫במחקרים העוסקים בניתוח "סיפורי חיים" וזיכרונות חיים )‪(Life review and reminiscing‬‬
‫נעשה שימוש בשתי מתודולוגיות המחקר האיכותית והכמותית )סקירת מחקרים ראה‬
‫‪ .(Haight & Webster, 1995‬יתר על כן‪ ,‬במספר מחקרים הדנים בהתפתחות מרחב החיים‪,‬‬
‫תיאוריה עליה מתבסס המחקר המוצע‪ ,‬שולבו שתי מתודולוגיות המחקר‪ .‬באותם המחקרים‬
‫גדול מספר הנבדקים מן המקובל במחקרים איכותניים ) ;‪De Vries, Blando & Walker, 1995‬‬
‫)‪.(Stones, Rattenbury & Kuzma, 1995‬‬
‫מספר גורמים תומכים בשימוש בגישה איכותנית של ניתוח סיפורי חיים במחקר הנוכחי‪ :‬גישה‬
‫מתודולוגית זו הולמת את הבסיס התיאורטי של העבודה המראה כי תהליכי "סיפור" הינם‬
‫‪39‬‬
‫תהליכים טבעיים בשלב החיים בו נמצאים הנחקרים )‪ .(Butler, 1974; Hagberg, 1995‬כמו כן‪,‬‬
‫גישה זו יעילה במיוחד לחקר עולמו הפנימי של הפרט‪ ,‬מאפשרת לנבדק לפרוס את חייו כמכלול‬
‫שלם על כל רבדיו ובכך נחשפה תפיסה כוללת‪ ,‬רב מימדית ומורכבת של השפעת הפרישה על‬
‫מהלך החיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן ללמוד באופן ישיר על הדימויים‪ ,‬התפיסות והסמלים הקימים סביב‬
‫הפרישה מהעבודה והשפעותיה וכן על החויה האוטנטית באמצעות טון דיבור‪ ,‬התרגשויות‪,‬‬
‫שתיקות ושפת גוף המתרחשים במפגש הבינאישי בין החוקר לנבדק )בילו‪Corradi, ;1986 ,‬‬
‫‪ .(1991; Crapanzano, 1984; Denzin, 1989; Kohli, 1986; Runyan, 1984‬לפיכך‪ ,‬במחקר‬
‫הנוכחי הבדיקה האיכותית הינה המרכזית עקב הרצון לחקור "סיפורי חיים" ו"תסריטי חיים"‪,‬‬
‫חומרים המצריכים מלכתחילה ניתוח תוכן‪ ,‬נותנים ביטוי לשונות בין הנבדקים‪ .‬ניתוח‬
‫המאפשר להגיע להבנה מעמיקה של תהליכים פנימיים אלו‪ .‬תיאוריית התפתחות מרחב החיים‬
‫תהווה מסגרת לבדיקה שתיערך באמצעות ראיונות נארטיביים עם הנבדקים‪ .‬על בסיס הפרשנות‬
‫של הסיפורים וניתוחם תובן תופעת הפרישה והדרך בה הפרט משלב את הפרישה מהעבודה‬
‫למרחב חייו‪ .‬בילו )‪ ,1986‬עמוד ‪ (350‬גורס כי מטרת חקירה שכזו הינה "להקנות משמעות לטקסט‬
‫לא נהיר באמצעות מערכת פשרים סבירה ובעלת עקביות פנימית"‪ .‬ממצאים אלו‪ ,‬נאספו בשנת‬
‫העבודה האחרונה של הנבדקים‪ ,‬והוו בסיס לבדיקת ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫השימוש גם בשיטת מחקר כמותית נבע מתוך הרצון לבדוק ניבוי‪ ,‬קרי לענות על השאלה האם‬
‫מתוך "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" ניתן להסביר את ההסתגלות? לפיכך‪ ,‬יש להשתמש‬
‫בכלים כמותיים‪ .‬לכן‪ ,‬החלק שנבדק לפני הפרישה מהעבודה הינו בעיקר איכותי והחלק שנעשה‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה הינו חלק כמותי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬במחקר הנוכחי נעשה שילוב של חקירה איכותנית וכמותית‪ .‬השימוש בשתי‬
‫מתודולוגיות המחקר הינו מומלץ במיוחד באותם המחקרים שבהם נושא החקירה אינו בהיר‬
‫דיו והחקירה האיכותנית תתרום להבנת תהליך שטרם נחקר‪ ,‬כמו במחקר המוצע‪ ,‬והחקירה‬
‫הכמותית תסייע לחיזוק ולהכללת הממצאים ולקבלת תמונה שלמה יותר‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫ניתוח תוכן‬
‫הראיונות נותחו על‪-‬פי הקווים המנחים של ניתוח תוכן ) ‪Patton, 1990; Unrau & Coleman,‬‬
‫‪ (1997‬הכולל שלושה שלבים עיקריים‪ :‬הבנה כוללנית של הטקסט‪ ,‬חלוקת הטקסט ליחידות‬
‫בעלות משמעות )‪ (meaning units‬ולאחר מכן קיבוץ התמות ל‪ 11 -‬אשכולות תוכן מרכזיים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫השלב האחרון בניתוח התמתי כולל זיהוי יחסי הגומלין בין התמות השונות‪.‬‬
‫בשלב הראשון נקרא כל הטקסט קריאה רציפה על מנת לאפשר לקולם של הנבדקים להישמע )‬
‫‪ .(Corradi, 1991‬השלב הבא בניתוח הנתונים כלל זיהוי של יחידות משמעות‪ .‬יחידות אלו קובצו‬
‫וצומצמו בתהליך ארוך של בחינה ובחינה מחודשת של הטקסטים‪ ,‬על‪-‬ידי החוקרת ועל‪-‬ידי שופטת‬
‫נוספת‪ ,‬עד לקבלת ‪ 11‬אשכולות תוכן מרכזיים‪ .‬רעיון השימוש בקטגוריות על‪-‬פי נושא נעשה על‪-‬פי‬
‫גישתה של ‪ .(1986) Kaufman‬השלב השלישי ממוקד בארגון הנושאים המרכזיים בסיפור ובתסריט‬
‫תוך בחינת יחסי הגומלין בין "ספור החיים" לבין "תסריט החיים"‪ .‬ייחודו של המחקר הנוכחי הוא‬
‫בבחינת הרציפות=המשכיות )קוהרנטיות( בין "הסיפור" לבין "התסריט" לעומת מחקרים אחרים‬
‫הבוחנים בדרך כלל סיפורי חיים בלבד‪ ,‬ואת הקוהרנטיות בתוך היספור לבין עצמו‪.‬‬
‫נערך רישום בנפרד של התמות הנושאיות המופיעות בכל ראיון על‪-‬ידי החוקרת ועל‪-‬ידי שופטת‬
‫נוספת‪ ,‬עובדת סוציאלית תעסוקתית בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית‪ .‬במהלך רישום התמות‬
‫נשמרו הגבולות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" כפי שהוגדרו בראיונות‪ .‬בתום רשימת‬
‫התמות המופיעות בכל ראיון וראיון היתה הסכמה של למעלה מ‪ 90% -‬מהתמות‪ .‬לגבי התמות‬
‫ב"סיפור החיים" היתה הסכמה כמעט מלאה ולגבי "תסריט החיים" פחות‪ .‬לאחר דיון בין החוקרת‬
‫לבין השופטת הוחלט כי אי ההסכמות תבואנה לידי ביטוי בתוספת תמות ולא בהפחתה או בחילוקי‬
‫דעות‪.‬‬
‫ב"סיפורי החיים" של הנבדקים הופיעו ‪ 48‬תמות שונות‪ .‬מידת הופעתן של תמות אלו נבדקה‬
‫ב"תסריט החיים" ונמצא כי ב"תסריט החיים" קיימות ‪ 25‬תמות נוספות‪ .‬מתוך ‪ 48‬התמות‬
‫שהופיעו ב"סיפורי החיים"‪ ,‬תמה אחת בלבד לא הופיעה ב"תסריטי החיים"‪ .‬בהמשך‪ ,‬באמצעות‬
‫שופט נוסף נעשה סווג של התמות על‪-‬פי תכניהן לקבוצות נושאיות‪-‬קטגוריות‪ .‬במהלך סיווג‬
‫התמות לקטגוריות‪ ,‬שמעתה ואילך יקראו אשכולות‪ ,‬נעשתה חזרה לראיונות על מנת לצמצם את‬
‫מקרי הכפל לדוגמא‪ :‬בראיון שבוצע‪ ,‬נבדק אשר סיפר על משפחתו‪ ,‬אך למעשה תיאר את הוריו‪,‬‬
‫בניתוח המסכם סומנה תמת ההורים ולא תמת המשפחה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬התקבלו שלוש תמות בתוך‬
‫אשכול המשפחה העוסקות בנושא המשפחה‪ :‬משפחה כללי‪ ,‬משפחת המוצא והמשפחה העכשוית‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ 73 ,‬התמות שהופיעו צומצמו ל‪ 63 -‬תמות‪ .‬התמות שהופיעו ב"סיפורי החיים"‬
‫וב"תסריטי החיים" קובצו בהתאם לתוכן ולהקשר שהנבדקים ייחסו לנושא‪ ,‬ל‪ 11 -‬אשכולות על‪-‬‬
‫ידי החוקרת ושופט נוסף‪ .‬האשכולות מוצגים בלוח ‪ .2‬לאחר יצירת הלוח נמנו לכל נבדק‪ ,‬מספר‬
‫הפעמים שאוזכרה כל תמה במהלך הראיון‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לוח ‪2‬‬
‫התפלגות האשכולות‬
‫אשכול‬
‫משפחה‬
‫ארועי חיים‬
‫אני עצמי‬
‫עבודה‬
‫תפיסת‬
‫הפרישה‬
‫תמות‬
‫אם‬
‫נכדים‬
‫אב‬
‫קרובים‬
‫משפחה‬
‫בת זוג‬
‫הערכת המשפחה‬
‫הורים‬
‫ילדים‬
‫צבא‬
‫פרידה‬
‫שמחות והצלחות‬
‫שואה‬
‫מלחמה‬
‫טראומה‪ ,‬מוות‬
‫עליה‬
‫תנועת נוער‬
‫בעיות משבר וחריגות‬
‫מעברה‬
‫קיבוץ‬
‫תפניות ושינויים בחיים‬
‫בניית הארץ‬
‫לבד‬
‫אני חלק‬
‫מקולקטיב‬
‫זהות אתנית‬
‫זכרונות‬
‫עזרה‬
‫ילדות‬
‫געגועים‬
‫מיפוי כוחות‬
‫לימודים‬
‫הסתגלות‬
‫הערכת העצמי‬
‫יהדות‪ ,‬אמונה‬
‫מצב כלכלי‬
‫עבודה‬
‫הערכת העבודה‬
‫יחסי גומלין בין עבודה‬
‫לבין משפחה‬
‫סיום חיובי של‬
‫העבודה‬
‫התייחסות כוללת‬
‫לפרישה‬
‫פנטזיה‬
‫סוף החיים‪ ,‬אין מוצא‬
‫מעבר התפתחותי‬
‫המשכיות‬
‫תקווה‬
‫חלומות ומשאלות‬
‫אי ודאות‬
‫תכנון הפרישה‬
‫זקנה‬
‫זקנה‬
‫בריאות‬
‫חולי‬
‫בריאות‬
‫העברה בין‪-‬דורית‬
‫השוואה בין אז להיום‬
‫חזרה לעבר‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫חברים‬
‫פילוסופיה וערכים‬
‫פוליטיקה‬
‫איזכור אנשים בעלי‬
‫תפקיד ואישי ציבור‬
‫הערכת החיים‬
‫גישור בין‬
‫התקופות‬
‫יחסים‬
‫בינאישיים‬
‫התייחסות‬
‫חברתית‬
‫פנאי‬
‫פנאי‪ ,‬בילויים וחופש‬
‫התייחסות לעתיד‬
‫‪42‬‬
‫ניתוח ריגשי‬
‫בשאלות המחקר הופיעה שאלה הדנה בשאלת ההמשכיות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים"‪ .‬טיבו של מחקר איכותי שהינו חושף את המשמעות וההגדרות של השאלה הנחקרת‬
‫תוך כדי איסוף החומר וניתוח הממצאים‪ .‬צורת הניתוח הופכת למעשה להגדרה האופרטיבית‬
‫של המשתנה‪ .‬במחקר הנוכחי ההמשכיות נבחנה בשתי צורות‪ :‬מבחינת התוכן ומבחינה רגשית‪.‬‬
‫ההמשכיות התכנית נבדקה כפועל יוצא של ההתאמה בין התכנים של "סיפורי החיים" ושל‬
‫"תסריטי החיים" ואילו לרגשות שהופיעו בראיונות השופטים התייחסו בנפרד‪ .‬הרגשות‬
‫המובעים ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" הוערכו על‪-‬ידי שתי שופטות באמצעות איתור‬
‫היגדי הרגשות בראיונות כלומר באמצעות התייחסות רגשית מילולית מפורשת של הנחקר וכן‬
‫בתגובות הרגשיות שלו כמו בכי וצחוק שנילוו לתיאורים בראיונות‪ .‬השופטות העריכו האם‬
‫קיימת הלימה מבחינת הרגשות ב"סיפור החיים" לבין הרגשות ב"תסריט החיים"‪ .‬תחילה‪,‬‬
‫מופו שני סוגי רגשות‪ :‬שליליים וחיוביים ובהמשך חולקו נבדקי המחקר לשתי קבוצות על‪-‬פי‬
‫מידת ההלימה הריגשית‪ :‬הלימה רגשית‪ ,‬כלומר‪" ,‬סיפור החיים" ו"תסריט החיים" שלהם‬
‫מתאפיינים באותם הרגשות בין אם שליליים ובין אם חיוביים ואחרים המתאפיינים באי‬
‫הלימה ריגשית‪.‬‬
‫הליך המחקר‬
‫החוקרת פנתה ל‪ 25 -‬מקומות עבודה במרכז הארץ השייכים למגזר השירותים ולמגזר היצרני‪.‬‬
‫‪ 14‬מקומות עבודה נענו בחיוב‪ ,‬שבעה ענו בשלילה‪ ,‬כאשר הנימוק העיקרי היה החשש מהשפעה‬
‫שלילית של המחקר בתקופה של צמצומים ופיטורין‪ .‬ארבעה מקומות עבודה לא השיבו לפניה‪ .‬מכל‬
‫אחד ממקומות העבודה רואינו מרבית העובדים שעמדו לפני פרישה )כ‪ .(86% -‬הסיבות לסירוב היו‬
‫חשש מפני חשיפה )שני נבדקים(‪ ,‬סכסוך עם המעסיק )שני נבדקים(‪ ,‬מצב נפשי קשה )נבדק אחד(‪,‬‬
‫מחלה פתאומית )נבדק אחד( וללא סיבה מוצהרת )שלושה נבדקים(‪ .‬במחקר נעשה ניסיון לדגום‬
‫עובדים משתי רמות – מנהלים ועובדים מן השורה‪ .‬רואיינו ‪ 28‬עובדים במקומות עבודה‬
‫שירותיים ומספר שווה של עובדים מהמגזר היצרני‪ .‬העובדים שרואינו היו משתי רמות התפקיד‬
‫– שליש מנהלים וכשני שליש עובדים "רגילים"‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫איתור הנבדקים נעשה בשיתוף עם עובדי הרווחה שמרביתם עובדים סוציאליים‪ .‬המדגם לא‬
‫כלל נבדקים אשר ידוע כי סובלים מבעיה נפשית מוגדרת‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל הנבדקים שהוזמנו‬
‫לראיונות נמצאים ערב פרישה מטעמי גיל )‪ 65‬שנים(‪ ,‬דומים במשתני גיל ומין )רק גברים(‬
‫ושונים במשתני סטטוס‪ ,‬מצב בריאות‪ ,‬כולם הוגדרו על‪-‬ידי המעסיק כבריאים )פורשים מטעמי‬
‫גיל( ומצב משפחתי‪ .‬מאפיינים דמוגרפים אלו נבדקו באמצעות שאלון פרטים אישיים‪.‬‬
‫הראיונות כולם נערכו על‪-‬ידי החוקרת‪ ,‬שנעזרה בדף תדריך כדי להבטיח דמיון בין הראיונות‬
‫)ראה נספח ‪ .(1‬הליך זה מסייע להפחתת השונות העשויה להיגרם עקב האינטראקציה‬
‫הבינאישית ובנוסף‪ ,‬השימוש בתדריך בא להבטיח שהתחומים החשובים למחקר אכן יקבלו‬
‫ביטוי במהלך הראיון עם הנבדקים‪.‬‬
‫עובדת האינטראקציה הבינאישית נלקחה בחשבון בניתוח ובפרשנות וכך גם אישיות המספר‪,‬‬
‫ההקשר החברתי והסטורי של הראיון‪.‬‬
‫הנבדקים מילאו הצהרה על הסכמה להשתתף במחקר וכן ויתרו על אנונימיות הראיונות‬
‫והשאלונים לצורך איתורם בשלב ב'‪ .‬הנבדקים קיבלו דף הסבר אודות המחקר והובטחה להם‬
‫סודיות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כל הנבדקים שהביעו הסכמה להשתתף במחקר‪ ,‬רואינו ראיונות נארטיביים‬
‫לאיסוף "סיפורי חיים" ו"תסריטי חיים"‪ .‬לנבדקים‪ ,‬הוסבר כי מטרת המחקר הינה לחקור את‬
‫נושא "מעברי חיים בכלל וכך גם את המעבר לפניו הם עומדים‪ :‬הפרישה מהעבודה"‪.‬‬
‫כל הראיונות‪ ,‬הוקלטו )למעט שלושה( ושוכתבו‪ .‬הראיונות נערכו במקום העבודה של הנבדק‬
‫)למעט שניים(‪ ,‬על חשבון שעות העבודה וארכו בין שעה לשלוש שעות‪ .‬בתום הראיון מילאו‬
‫הנבדקים את השאלונים‪ ,‬כאשר החוקרת הקריאה את השאלות למרואיין והוא באמצעות‬
‫טופס נוסף שעמד לרשותו בחר את התשובה הרצויה‪.‬‬
‫שיטה זו נבחרה הן בשל עייפות המרואיין שנבעה מההשתתפות במפגש בינאישי‪-‬רגשי ארוך‪,‬‬
‫והן בכדי למנוע בעיות של קריאה והבנת השפה‪ .‬בשלב השני‪ ,‬כשנה לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫)טווח המקובל בספרות ראה ‪(Gall, Evans & Howard, 1997; Richardson & Kilty, 1991‬‬
‫אותרו ‪ 52‬נבדקי המחקר והועברו להם השאלונים הבאים‪ :‬שאלון פרטים אישיים‪ ,‬שאלון‬
‫הרווחה הנפשית‪ ,‬שאלון מצב בריאות ושאלון עסוקים לאחר הפרישה מהעבודה במטרה לבדוק‬
‫את תפיסתם והרגשתם אודות הסתגלותם בפועל לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫ממצאים‬
‫בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר בשלושה פרקים‪.‬‬
‫בפרק הראשון יוצג תיאור מקרה של אחד הנבדקים‪ .‬תיאור המקרה כולל הצגת "סיפור‬
‫חיים" ו"תסריט חיים" שנאספו ערב הפרישה מהעבודה ואפילוג המתאר את הנבדק לאחר‬
‫פרישתו מהעבודה‪.‬‬
‫בפרק השני‪ ,‬לאחר הדגמה של "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" כרונולוגי‪ ,‬יוצגו הממצאים‬
‫הקשורים לשאלות ולהשערות המחקר שעניינן המרכזי הוא תיאור מבנה החיים של הפרט‬
‫ושילוב "הפרישה מהעבודה" בתוכו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוצגו הממצאים המתייחסים לטיב הקשרים בין‬
‫"סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" של כלל הנבדקים )שאלות מחקר ‪ 3-1‬והשערת מחקר‬
‫‪ .(1‬קשרים אלו יתוארו באמצעות ניתוח משולב‪ :‬איכותי וכמותי‪ .‬הניתוח האיכותי כולל‬
‫סיפור ותסריט מקובץ של קבוצת הנבדקים המאורגן על‪-‬פי האשכולות‪ .‬בניתוח האיכותי‬
‫יתוארו התכנים והרגשות המרכזיים המשתקפים ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" של‬
‫כלל הנבדקים‪ ,‬ומידת הרציפות והקשרים ביניהם יבדקו גם באמצעות הניתוח הכמותי‪.‬‬
‫בפרק השלישי נציג את הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות‪.‬‬
‫תחילה יוצגו ממצאי מדדי ההסתגלות לפני הפרישה מהעבודה ולאחריה‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬הפרק‬
‫יתמקד בשאלות והשערות המחקר המתייחסות לתרומת התהליכים "סיפור החיים"‬
‫ו"תסריט חיים" להסבר ההסתגלות לפרישה מהעבודה )שאלת מחקר ‪ 5‬והשערת המחקר ‪2‬‬
‫על כל סעיפיה(‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫א‪ .‬תיאור מקרה‬
‫סיפור החיים‬
‫סיפור החיים של זאב בנוי פרקים פרקים כפי שזאב מגדיר זאת‪" :‬אם מישהו כותב על עצמו‬
‫ספר הוא מתחיל מהילדות"‪ .‬הסיפור מוצג כאן בהתאם לסדר הופעתו בראיון‪.‬‬
‫פרק א' ‪ -‬הילדות‬
‫הילדות של זאב עברה עליו במושבה קטנה בה התגורר עד לגיוסו לצבא ואף תקופה קצרה‬
‫לאחר שחרורו‪ .‬המושבה‪ ,‬על‪-‬פי תיאורו‪ ,‬היתה מוקפת פרדסים‪ ,‬החצרות של הבתים היו‬
‫חצרות של חקלאים‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן היה למצוא בהם כלי עבודה‪ ,‬מחרשות‪ ,‬מחסנים ואפילו‬
‫לולים קטנים‪ ,‬אווזים‪ ,‬תרנגולות ועוד‪ .‬גם אלו שלא היו בדיוק "איכרים" עסקו בעבודת‬
‫האדמה‪ .‬כילדים‪ ,‬החיים במושבה התאפיינו בהרבה חופש‪ .‬תיאורו הפסטורלי והחיובי של‬
‫הילדות התבטא בדבריו‪" :‬כילדים הסתובבנו הרבה בחולות בין הפרדסים יחפים ומלאי‬
‫שמחת חיים‪ .‬למרבית התושבים לא היה הרבה כסף אבל כילדים לא חווינו את המחסור‪.‬‬
‫החברות‪ ,‬המשחקים‪ ,‬העבודה בחקלאות כל אלו היוו בסיס ליחסים חברתיים הנמשכים עד‬
‫היום‪ .‬עד היום יש לי הרבה חברים מאותה התקופה‪ .‬יותר מכך בשבילי זו היתה ילדות‬
‫נהדרת ואני שמח להיזכר בה‪ ,‬ולא רק אני‪ .‬היום דווקא נעים להיזכר אנחנו הילדים‬
‫מהמושבה נפגשים מפעם לפעם ומדברים על איך היו החיים כילדים"‪.‬‬
‫פרק ב' ‪ -‬השרות הצבאי‬
‫השרות הצבאי של זאב היה רובו ככולו ביחידה קרבית ונמשך שנתיים וחצי‪ .‬זאב מתקשה‬
‫לספר על השרות הצבאי‪ .‬תיאור חייו הצבאיים מאופיין בדיבור איטי ובהרבה הפסקות בין‬
‫משפט למשפט‪ .‬בדיבורו החסכני על הצבא מבליט זאב את העובדה כי שרת ביחידה צבאית‬
‫מיוחדת "שרתתי ביחידה קרבית בגולני‪ "...‬ומרמז על העובדה שהיו קשיים בשרות "תקופת‬
‫הצבא היתה יחסית‪ ...‬למרות‪ ...‬היתה תקופה די טובה‪ ,‬למרות הקשיים של אותה תקופה"‪.‬‬
‫במרומז זאב מתייחס לעובדה כי בשרותו הצבאי נלחם‪ ,‬נתקל בארועים קשים שאפיינו את‬
‫המאבק במסתננים ובאי השקט בגבולות המדינה‪" .‬את יודעת‪ ...‬בין השנים ‪ 1954-1951‬לא‬
‫היה שקט‪ ,‬היו הרבה פיגועים ופעולות תגמול‪ ,‬לא כולם חזרו‪."...‬‬
‫‪46‬‬
‫לדבריו‪ ,‬במהלך השירות הצבאי חל שינוי באישיותו‪ .‬הוא משתחרר בוגר‪ ,‬בעל מוכנות לחיים‬
‫עצמאיים כלכליים ואישיים "הלכתי לצבא וכבר לא חזרתי יותר למושבה‪ ,‬הייתי אדם‬
‫אחר"‪.‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬הבגרות‬
‫הפרק הבא מוקדש לפיתוח חייו הבוגרים המאופיינים בתיאור חיי הנישואין‪ ,‬הורות‪ ,‬זוגיות‬
‫ועבודה‪.‬‬
‫מיד לאחר השרות הצבאי‪ ,‬בגיל ‪ 21‬נישא זאב לבחירת ליבו ועבר להתגורר באחת הערים‬
‫הסמוכות למושבה החקלאית בה גדל‪ .‬לדבריו‪ ,‬באותה התקופה המעבר לעיר הגדולה נחשב‬
‫לעליה בסטטוס החברתי‪ .‬בשלב חיים זה‪ ,‬שם זאב דגש על הזוגיות "נישאתי‪ ,‬נישאנו )מתקן‬
‫את עצמו( כשהיינו יחסית צעירים"‪ .‬זאב מעדיף לתאר תיאור לקוני פרק חיים זה‪ .‬אך‬
‫התיאור מתאפיין בדגש על הזוגיות בצורות שונות‪ .‬למשל תיאוריו בפרק זה מיוחסים לו‬
‫ולאשתו‪ ,‬ודיבורו מאופיין בצורת הפועל רבים "אנחנו" ובהבלטת קולו כשמופיעים הטיה‬
‫וביטויים אלו‪" :‬לנו"‪" ,‬עשינו"‪.‬‬
‫סמוך לנישואיו‪ ,‬בגיל צעיר יחסית‪ ,‬בגיל ‪ ,22‬נולדה בתו הבכורה ותקופה קצרה אחר כך‬
‫נוספה עוד בת למשפחה‪" .‬אני חושב הייתי כבר אבא ונולדו לנו שתי בנות"‪ .‬מיד עם שחרורו‬
‫מצה"ל‪ ,‬על מנת לפרנס את משפחתו‪ ,‬החל זאב לעבוד במשרד הבטחון לתקופה של חמש‬
‫שנים ואחר כך עבר יחד עם אשתו לעבוד במקום העבודה הנוכחי‪ ,‬בו ממשיך לעבוד עד היום‪.‬‬
‫אחד מהסבריו לדיבור הלקוני והחסכני בפרטים על שלב החיים המתואר לעיל הינה‬
‫הטראומה שזאב עבר בעקבות פטירת אשתו בגיל צעיר‪ .‬מות אשתו מהווה עבורו כהגדרתו‬
‫"טראומה"‪ .‬לדבריו‪ ,‬טראומה זו הינה הארוע המשמעותי ביותר שפקד אותו בחייו‪ ,‬ואף עיצב‬
‫אותם‪ .‬לזאב קשה מאוד לדבר על מות אשתו הראשונה‪ .‬בשלב זה הראיון נעשה קשה‪ ,‬רגשי‬
‫מאוד‪ ,‬עם הרבה דמעות והפסקות בדיבור‪" .‬לפני שבע שנים כבר נפטרה אשתי הראשונה‬
‫מדום לב‪ ,‬היא היתה חולה הרבה שנים‪ ...‬חולת כליות‪ ...‬אשתי היתה מושתלת כליה עד לפני‬
‫שבע שנים )בוכה(‪ ,‬היתה מושתלת )הפסקה ארוכה(‪ ,‬לפני חמש שנים נישאתי בשנית )נאנח(‬
‫וזהו"‪.‬‬
‫בעבור זאב תקופת המחלה של אשתו מהווה את התקופה הקשה בחייו‪ .‬מות אשתו מהווה‬
‫את הארוע המשמעותי הגדול בחייו‪ .‬יתר הארועים "קורים לכולם‪ ,‬הם לא מיוחדים"‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫סיפור המחלה והמוות של האשה אף הם בנויים בצורה כרונולוגית‪ .‬תחילה‪ ,‬תיאור המחלה‬
‫וההתמודדות איתה ובהמשך תיאור פטירתה הפתאומית והחיים כאלמן בלעדיה‪.‬‬
‫"תקופת המחלה של אשתי… תקופה קשה‪ ,‬מאד היה מאד כואב… מאד… זה היה… צריך‬
‫היה להשקיע בזה המון כוחות נפשיים‪) ,‬מתקשה לדבר( השאירה הרבה )הפסקה ארוכה("‪.‬‬
‫בשלב זה בראיון זאב התכנס בתוך עצמו‪ ,‬דיבורו התאפיין בלחש‪ ,‬בהפסקות רבות ובהתרגשות‪.‬‬
‫ועוד‪" :‬כל השאר כמו עבודה איכשהו זרם אבל פה בבית חיינו כמה שנים מאד קשות‪ .‬לא‬
‫מאד קשות… האמת היא‪ ...‬שלפני ההשתלה היה קצת יותר קשה‪ .‬במשך ההשתלה‪ ,‬החיים‬
‫היו באמת הרבה יותר טובים‪ ,‬והסוף היה די צפוי אבל‪ ...‬למרות שלא ייחסו את זה )את‬
‫מותה( אפילו למחלה )הפסקה ארוכה(‪ .‬אולי כן"‪.‬‬
‫לאחר הפסקה בראיון זאב מספר את היום האחרון בחייה של אשתו‪ .‬תיאורו נשמע אוטנטי‪,‬‬
‫כאילו הארוע מתרחש עכשיו‪" .‬ישבנו אחד מול השני בארוחת ערב ותוך כדי הארוחה יש לנו‬
‫חברה שהיא רופאה‪ ,‬צילצלה אליה‪ ,‬סתם לדבר ותוך כדי דיבור היא אמרה 'אני מרגישה‬
‫נורא לא טוב' ובזה נגמר הסיפור‪) .‬שקט( ממש… ישבנו אחד מול השני בשולחן…‪ .‬ופתאום‬
‫תוך כדי הדיבור נפלה לה השפופרת מהיד ואני שומע מהצד השני צעקות של 'מה קרה'‬
‫)נרגש‪ ,‬דמעות בעיניים(‪ ,‬לקח בדיוק… זה קשה לתאר באיזו מהירות יכול אדם לגמור את‬
‫החיים ושום דבר לא עזר‪ .‬בשניה‪ .‬זה היה באמת‪ ...‬השאיר הרבה‪."...‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אומר זאב בכאב "היו לי חיים יחודיים‪ ,‬לא כולם מאבדים אשה בגיל צעיר‬
‫יחסית‪."...‬‬
‫זאב כאמור‪ ,‬יושב באי נחת על הכסא‪ ,‬מנסה לדאוג לי כמראיינת ושואל "קשה לך?" נראה כי‬
‫כדי להקל על המצב הוא עובר לדבר על נכדיו ועל מה שנשאר לו מאשתו הראשונה "יש לנו‪,‬‬
‫יש לי‪ ,‬חמישה נכדים"‪ .‬הפעם הוא מתחיל בלשון רבים‪ :‬לנו ועובר לשימוש בגוף ראשון יחיד‪.‬‬
‫אחרי הפסקה נוספת בראיון ושתיית מים ממשיך זאב לספר על התקופה אחרי הטראומה‪.‬‬
‫"אחרי? אחרי שזה קרה? מה אני אגיד לך? אז כבר היינו נשואים כמעט ‪ 40‬שנה‪ ,‬מ‪ 1954 -‬עד‬
‫‪ 37 ...1991‬שנים‪ ...‬ופתאום‪ ,‬בלי הכנה מוקדמת כמעט‪ ,‬החיים נגמרים‪ ,‬זה שוק!"‪ .‬זאב משפשף‬
‫את כפות ידיו וממשיך לתאר את משמעות השינוי שחל בעקבות מות אשתו‪" .‬אני אספר לך‬
‫משהו מעניין ש‪ ...‬עד אז הייתי איכשהו‪ ...‬אף פעם לא הייתי דתי למרות שהבית היה‬
‫‪48‬‬
‫מסורתי‪ ,‬אפילו קצת יותר מזה‪ .‬הייתי הולך בחגים לבית כנסת ומאותו יום שזה קרה אני לא‬
‫הולך לבית כנסת‪ ,‬לא בחגים‪ ,‬לא ביום זכרון‪ ,‬לא של ההורים שלי‪ ,‬לא שום דבר‪ ,‬זה ניתק‬
‫אותי לגמרי מהסיפור הזה שנקרא דת‪ ...‬מאז ניתוק מוחלט" )זז על הכסא‪ ,‬וחוכך את ידיו(‪.‬‬
‫מות אשתו מהווה שבר באמונתו באלוהים וגורם לו לתחושות אי צדק ולכעס גדולים‬
‫הבולטים עד היום באמצעות קולו הרועם‪ .‬זאב אומר על כך "זה אחד הדברים שיותר הרגיז‬
‫אותי‪ ...‬אני לא זוכר אם זה לי אמרו ‪ -‬תמיד הרבנים אומרים שלוקחים רק את הטובים‪,‬‬
‫הרעים נשארים וזה הרגיז עוד יותר‪ ,‬מה זה נקרא? את הטובים צריך להשאיר‪ ...‬זהו‪ ,‬מאז‬
‫באמת ניתוק מוחלט‪ ,‬לא מעניין אותי‪ ." ...‬תחושת הכעס על האובדן הבלתי מוצדק הלכה‬
‫והומעמה עם הזמן "עם השנים זה נשכח" והחליפה את מקומה‪ ,‬כדבריו‪ ,‬לצורך ללמוד‬
‫להתמודד עם המשמעות של להיות לבד‪ .‬ככל שתחושות הקושי וההפסד הלכה והתעצמה‬
‫זאב הגיע למסקנה כי עליו להינשא בשנית‪ .‬כפי שהוא אומר‪" :‬נישאתי מחדש‪ ,‬הלבד היה‬
‫מאד מאד קשה‪ ...‬אחרי כל כך הרבה שנים של חיים עם בת זוג זה קשה‪ ...‬שנתיים אחרי‬
‫הפטירה של אשתי הראשונה‪ ,‬נישאתי"‪.‬‬
‫יש לציין כי זו הפעם הראשונה במהלך הראיון שזאב העלה חיוך על שפתיו‪.‬‬
‫הפרק הבא בראיון הוקדש לנישואין בשנית והיחסים עם הילדים‪ .‬זאב מקטלג את נישואיו‬
‫השניים כארוע השני במשמעותו בחייו‪ .‬הוא אומר‪)" :‬חושב( טוב‪ ,‬הארוע השני המשמעותי‬
‫מבחינתי זה הנישואין בשנית )מחייך("‪.‬‬
‫זאב משתף בתהליכי החלטה להינשא בשנית‪ .‬מחד‪ ,‬הוא טוען כי תחושת הבדידות העיקה‬
‫עליו מאוד ומאידך היה עליו להמשיך ולדאוג לשתי בנותיו‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוא מתאר את השלבים‬
‫אותם עבר עד לנישואין עצמם‪ .‬בתחילה סבר כי יתקשה לשתף בכך את בנותיו ושמר על‬
‫דיסקרטיות ביחסים‪ ,‬אחר כך ערך הכרות בין בנותיו לבין חברתו‪ ,‬בהמשך הם עברו לגור‬
‫ביחד ורק לבסוף‪ ,‬כשהכל עבר בהצלחה החליט על נישואיו‪" .‬קודם כל‪ ...‬היתה לי בעיה‪ ,‬יש‬
‫לי שתי בנות‪ ,‬זה בעיה פתאום לבוא אליהן ולהגיד שהכרתי מישהי ושאנחנו יוצאים ועוד‬
‫לפני שנישאנו‪ ,‬היא עברה לגור איתי בבית‪ ."...‬זאב מתאר את התהליך אותו עבר מדאגה‬
‫לעצמו לדאגה לבנותיו‪.‬‬
‫הצורך שלו להבין אותן ולהתחשב ברגשותיהן ולקבל את העובדה כי הן לא ישמחו כי אביהן‬
‫בוחר בחיים חדשים‪ .‬הקונפליקט הזה לדבריו לא היה לו ולהן קל‪" .‬טוב אני הבנתי אותן‪,‬‬
‫להן היתה הטראומה של מות האם‪ ,‬אני חושב שהיה להן יותר קשה מאשר לי‪ ,‬מפני ש‪ ...‬לא‬
‫‪49‬‬
‫יודע אם יותר קשה מאשר לי‪ ,‬אבל בכל אופן הם היו צעירות וצריכות אמא וזה היה חסר‬
‫להן והן לא ידעו איך לקבל אשה אחרת‪ ,‬איך להתנהג אליה‪ ,‬איך להתייחס‪ ,‬איך היא תתנהג‬
‫איתם"‪ .‬זאב פורס את הלבטים שליוו את בנותיו באותה התקופה‪ .‬לדבריו‪ ,‬קשריו הטובים‬
‫עימן סייעו לו להבין אותן ולחוש כי מתוך הכאב והצרכים שלהן הן מתקשות להקל על‬
‫החלטתו להינשא בשנית‪ .‬לאורך כל תקופת "התנגדותן וקשייהן" הקפיד זאב להיות עם‬
‫בנותיו בקשר ולבסוף להערכתו הם עברו את המכשול בהצלחה וכיום הם‪ ,‬הוא‪ ,‬בנותיו‬
‫ואשתו החדשה‪ ,‬נמצאים בקשרים בינאישיים טובים מאוד‪" .‬אבל אני חושב שעם כל‬
‫הרגשות‪ ,‬הקשיים והבכי שליווה את התקופה עברנו את זה בסדר‪ ,‬אחרי לא הרבה זמן הם‬
‫קיבלו אותה‪ ...‬הנכדים בטח‪ . ...‬היא )אשתי החדשה( מאד הראתה חיבה לילדים‪ ,‬היא‬
‫קירבה אותם ויכול להיות שדרכם זה עזר לקבל אותה כאם חורגת‪ ,‬לא בדיוק אם חורגת‬
‫אבל כאשתו של האבא"‪ .‬דיבורו של זאב נעשה רציף יותר‪ ,‬נינוח וקולו סביר‪ .‬וכמעין‬
‫מטוטלת‪ ,‬אחרי שדיבר על היציבות המשפחתית שנוצרה בעקבות נישואיו בשנית‪ ,‬מתחיל‬
‫זאב לדבר על עצמו ועל הקשיים שליוו אותו במהלך זה‪ .‬הוא מגדיר את הפרק הנוכחי‬
‫"הנישואין ואני"‪.‬‬
‫זאב‪ ,‬בד בבד‪ ,‬עם תיאורו לבטים רבים שליוו את החלטתו להינשא בשנית‪ .‬החל מהצורך‬
‫להתרגל לבת זוג חדשה לאחר תקופת נישואין ממושכת וכלה בהתייחסויות החברתיות‬
‫להתנהגותו זו‪" .‬תראי‪ ,‬משהו היה בכל זאת לא פשוט‪ ...‬בכל זאת אחרי כל כך הרבה שנים‬
‫של נישואין‪ ...‬לא חשבתי אף פעם שאני בוגד‪ ,‬יש כאלה שאני שומע כל מיני אנשים שאומרים‬
‫שזה‬
‫בגידה באשה שפתאום אחרי תקופה יחסית קצרה הולכים למצוא אשה אחרת‪ ."...‬זאב‬
‫מתאר חוויה רגשית קשה הכרוכה בהתמודדות עם המשמעות הרגשית והחברתית של‬
‫ההחלטה‪ .‬לא רק הבנות והחברים הוקיעו את המעשה גם לזאב עצמו היו שאלות רבות לגבי‬
‫מהות יחסיו עם אשתו הראשונה ועם המשמעות של המעשה; לפעמים חש כי עודנה בחיים‬
‫וצעדו זה יפגע בה‪.‬‬
‫תיאורו את חייו החדשים שזור תיאור של געגועים לאשתו הראשונה והתמודדות עם‬
‫אובדנה‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫"אני לא אשכח‪ ...‬היה מקרה של מישהו‪ ...‬כאן מהסביבה‪ ,‬שאשתו נפטרה וחודש אחרי זה‬
‫הוא‪ ,‬אני לא יודע אם היא )האשה השניה( היתה מקודם או לא‪ ,‬הוא הכניס אותה הביתה‬
‫ויש כל מיני רכלנים שסיפרו כי הוא בגד באשתו כל השנים"‪ .‬דיבורו של זאב על היחסים עם‬
‫בת זוג חדשה מתאפיין בגוף שלישי יחיד )הוא‪ ,‬היא( ובהירות המשפטים יורדת‪ .‬באמצעות‬
‫שימוש באחר‪ ,‬חברו‪ ,‬הוא מצליח לתאר את חוסר ההבנה של הסביבה ואת מקור הרכילות‪,‬‬
‫שפקדה גם אותו לאחר מות אשתו ויחסיו עם בת הזוג החדשה‪ ,‬והגבירה את תחושת‬
‫בדידותו‪ .‬הוא ממשיך לתאר את תלאות חברו בכעס רב ובקול גבוה‪" :‬אחרי שאני התאלמנתי‬
‫הבנתי אותו במאת האחוזים ואף אחד עד שלא התנסה שלא יעיז להעביר ביקורת שרוצים‬
‫בחזרה לחיות במסגרת משפחתית‪ ...‬באותה תקופה כל הרכלנים האלה אמרו איזה מין‬
‫טיפוס הוא‪ ...‬אני חושב שאין לזה שום קשר ליחסים שבין האשה שנפטרה ואשה חדשה‬
‫שנכנסת‪ .‬היהדות נדמה לי מחייבת להינשא חודש אחרי‪ ,‬לא מחייבת‪."...‬‬
‫אחרי שדיבר בלהט על 'התפרקותו מיהדותו' )עזיבתו את היהדות( ועל כעסו על אלוהים‪,‬‬
‫מגייס עכשיו זאב לעזרתו את הדת כדי לעמוד מול אי האהדה של הסביבה למהלך נישואיו‪.‬‬
‫"אני לא יודע מה זה פותר אבל אני חושב שהם צודקים )הכוונה לדת היהודית( במאת‬
‫האחוזים מפני ש‪ ...‬הם מעודדים‪ ,‬חודש אחרי זה להתאבל ואחרי זה למצא אשה‪ .‬ואני חושב‬
‫שלא צריך להיות לזה שום קשר ליחסים שהיו עם האשה‪ ."...‬באמצעות תיאור בדידותו‬
‫מבליט זאב את המשמעות הקיומית של חייו כאלמן‪ .‬צורת התמודדותו עם האלמנות‬
‫מתאפיינת בתחושת מצוקה ובהיעדר אפשרות לחלק את חויות היום‪-‬יום עם אחר משמעותי‪.‬‬
‫מתיאוריו עולה קשר חזק ומשמעותי בינו לבין אשתו הראשונה קשר המלווה אותו גם בדברו‬
‫על נישואיו השניים וגם בדברו על העבודה‪ .‬האלמנות נתנה לו להבין כי האחרים אינם‬
‫משמעותיים מספיק עבורו ואף לא מהווים לתפיסתו רשת תמיכה מספקת‪ .‬יתכן בשל‬
‫ההתנגדות שגילו להתנהגותו‪.‬‬
‫זאב מתאר איך הרגיש מחד צורך לשתף‪ ,‬צורך שכאמור לא סופק ומאידך הוא אומר כי הוא‬
‫מרגיש כי למעשה אשתו הראשונה עדיין בחיים‪ .‬דיבורו על כך נשמע כאילו מתרחש עכשיו‪,‬‬
‫נדמה כמו לא נישא בשנית‪ .‬בתיאור על הכמיהה לאשתו הראשונה הוא מזכיר אותה בשמה‬
‫הפרטי‪ ,‬מספר היכן עבדה ומבליט בכך את תחושות החסר והאובדן הנמשכות כל העת‪.‬‬
‫"תראי‪ ,‬עד שמישהו לא מתנסה בלהיות לבד הוא לא יודע מה זה‪ ...‬לבוא הביתה ולהיות לבד‬
‫וכל מה שעברת במשך היום‪ ...‬אין למי לספר מה קרה‪ ..‬לא להזמין חברים לא שום דבר‪...‬‬
‫‪51‬‬
‫לקח לי די הרבה זמן להרגיש ולהבין כי חוויות בעבודה שקרו במהלך היום‪ ...‬שאמרתי‬
‫לעצמי אני אבוא הביתה ואני אספר ואני בא הביתה ואין למי לספר‪ ."...‬זאב מתקשה לתת‬
‫מקום לתחושתו זו שאשתו איננה בין החיים ובמקביל אינו מצליח להתעלם מהרגשתו זו‪.‬‬
‫"זה מעניין‪ ,‬אפילו עד היום‪ ,‬זה כבר שבע שנים אחרי‪ ,‬יש לי איזו חוויה‪ ...‬דרך אגב גם היא‬
‫עבדה כאן‪ ,‬וכל מה שאני שומע ואני יודע שבזמנו היא היתה קשורה‪ ...‬אז אני אומר‪ :‬הו‬
‫)בהתפעלות( אני אבוא הביתה ואספר‪ ...‬ופתאום אני תופס את עצמי שלשושנה )האשה‬
‫הראשונה( אין לי כבר מה לספר‪ ...‬היא לא‪ ...‬בכלל‪ ...‬אין לה שום קשר לזה‪ ..‬זה אחד‬
‫הדברים שנשארים כל החיים אחרי זה‪) ...‬נאנח( לא"‪.‬‬
‫אחרי התיאור הרגשי בו מדבר זאב על המשמעות של אשתו הראשונה בעבורו ועל הקושי שלו‬
‫לומר כי היא נפטרה מרגיש זאב כי בזאת תם סיפור חייו‪ .‬אובדן האשה ממלא אותו ולמרות‬
‫שפתח זוגיות חדשה מרגיש עדיין את המשמעות והחשיבות של שלב החיים הקודם‪ .‬הדבר‬
‫בולט בראיון בעובדה כי למרות שעבר לדבר על התקופה שלאחר נישואיו מחדש‪ ,‬חזר זאב‬
‫בשנית לדבר על געגועיו ובדידותו לאור התאלמנותו‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬כי קו הסיפור ב"סיפור‬
‫החיים" הינו היחסים המשמעותיים עם בת הזוג‪.‬‬
‫ביוזמתי‪ ,‬זאב עובר לדבר על העבודה בחייו‪ .‬בראיון עם זאב העבודה מהווה רקע בתוך שטף‬
‫הדבור על המשפחה‪ .‬זאב מתאר בעיקר את האוירה בין החברים לעבודה‪ ,‬את הערכת‬
‫הממונים עליו‪ ,‬אך לא מספר כלל על עיסוקו‪" .‬תראי‪ ,‬אני אהבתי אותה‪ ,‬עד היום‪ ,‬אני אוהב‬
‫את העבודה‪ ,‬אני הולך כל בוקר בשמחה לעבודה‪ ,‬מה שאני עושה מוצא חן בעיניי‪ ,‬במחלקה‬
‫שאני עובד ההערכה כלפיי טובה‪ ,‬הקשר עם האנשים שאני עובד מצויין‪ ,‬כך שאין לי סיבה‬
‫להגיד נמאס לי אני יותר לא רוצה לבוא לכאן‪ ,‬אחרי כל כך הרבה שנים שאני עובד עם‬
‫אנשים‪." ...‬‬
‫הדיבור על העבודה מחבר אותו למשמעות של העבודה בחייו ויותר מכך לאופן בו הוא מסיים‬
‫את חיי העבודה "בלי תביעות" מוטיב המסייע ליציאה טובה לפרישה‪" .‬אף פעם לא היו‬
‫לי סכסוכים עם אנשים‪ ,‬אף פעם לא היה לי בעיה עם בוס שלחץ למה אתה לא עושה‪ ...‬אם‬
‫הייתי אומר מחר‪ ...‬אז מחר‪ ...‬קיבלו את זה בהבנה ואף פעם לא עשו בעיות"‪.‬‬
‫אך יותר מכך‪ ,‬הדיבור על העבודה מחבר את זאב לפרישתו הקרבה‪ ,‬נושא עליו מעדיף לא‬
‫לדבר‪ .‬באופן עקיף ושנוי במחלוקת מעלה זאב את השאלה האם העבודה מתגמלת אותו או‬
‫קשה לו? והאם הגיע הזמן לפרוש? "כך שלהגיד שזה קשה‪ ...‬לפעמים אני אומר‪ :‬אה‪ ,‬יופי‪,‬‬
‫‪52‬‬
‫נצא לפנסיה‪ ,‬מספיק‪ .‬לפעמים‪ ,‬סה"כ מה היה לי רע? תמיד כשהיו שואלים אותי‪ :‬מה‪ ,‬אתה‬
‫לא רוצה כבר לצאת? אמרתי‪ :‬יגיע היום‪ ,‬אני אלך‪ .‬לבוא‪ ,‬לבקר‪ ,‬לצאת לפנסיה מוקדמת‪ ,‬או‬
‫לחפש משהו אחר בחיים לפני הפרישה‪ ...‬אף פעם לא משך אותי"‪ .‬עבודה‪ ,‬על‪-‬פי תפיסתו‪ ,‬זה‬
‫משהו טבעי‪ ,‬המתגמד לעומת הארועים המשמעותיים שעבר בחייו‪ ,‬ולכן הוא לא מוצא לנכון‬
‫לשזור אותה באופן מפורט בתיאור "סיפור חייו"‪" .‬אני לא יודע אם העבודה זה העיקר‬
‫בחיים‪ ,‬מבחינתי זה כל כך ברור שלא צריך להזכיר את זה‪ ...‬אלא אם באמת למישהו‬
‫בעבודה יש לו בעיות‪ .‬אבל אם העבודה היא חלק מהיום‪-‬יום אז זה משהו טבעי‪ ...‬זה עבודה‬
‫ולא ארוע מיוחד בחיים‪ .‬כך זה ניראה לי‪ ,‬אני לא יודע‪."...‬‬
‫מכאן‪ ,‬ניתן להבין כי לזאב היו חיי עבודה שגרתיים והוא לא ראה בעבודה את מרכז חייו‪.‬‬
‫כדי להסביר את גישתו הייחודית חוזר זאב לספר על החיים עם אשתו הראשונה בתקופת‬
‫מחלתה‪ .‬התיאור מבליט את העובדה כי מרכז הכובד היה ההתמודדות עם המחלה ולא‬
‫פיתוח קריירה וחיי העבודה‪ .‬העבודה בעבורם‪ ,‬בעבורו ובעבור אשתו הראשונה‪ ,‬היתה אמצעי‬
‫למחיה ולקיום שגרת חיים תקינה עד כמה שהדבר התאפשר בהתאם לטיפולים‪ ,‬לנסיעות לבתי‬
‫חולים‪.‬‬
‫"המחלה והחיים בצילה זה היה משהו שאני חושב שמישהו אחר לא היה עובר על זה ככה‬
‫סתם לסדר היום‪ .‬זה בכל אופן‪ ...‬מכיוון שהמחלה שלה נמשכה יחסית די הרבה שנים‪ ,‬לא כל‬
‫החיים‪ ,‬אבל חלק גדול מהחיים שלנו הסתובבו סביב זה‪ ,‬בנסיעות לבתי חולים‪ ,‬זה מילא‬
‫חלק‪ ,‬זה היה חלק מהחיים ופתאום הדבר הזה נגמר‪ ...‬זה היה שינוי דרסטי‪ .‬אני חושב שזה‬
‫שונה אם מישהו מאבד בן משפחה בתאונת דרכים‪ ,‬זו גם טראומה אבל אני חושב שאנחנו‪...‬‬
‫תראי‪ ,‬היום אני משתדל‪ ,‬משתדל לא ללכת לבקר אנשים בבתי חולים‪ .‬הספיק לי בתי חולים‬
‫עם כל הסיפור הזה‪ .‬אני חושב שנעשיתי קצת אדיש למוות של אחרים‪ .‬קצת אדיש"‪ .‬אדישות‬
‫זו מקרינה גם על שטחים נוספים בחיים כמו על המשמעות של העבודה בחייו‪.‬‬
‫זאב מסכם פרק זה בראיון במשפט "זה חלק מתולדות חיי‪ ,‬אולי לא הכל‪ ,‬אולי לא מפורט‬
‫מספיק אבל זה העיקר"‪ .‬במשפט זה מסביר זאב כי בעבורו הציר המרכזי של "סיפור החיים"‬
‫שלו הינו המשפחה‪ .‬ציר זה מתחדד לאור החיים לצד אשתו החולה וההתמודדות עם‬
‫אובדנה‪ .‬ארוע זה צובע את כל מרחב חייו הבוגרים ובא לידי ביטוי הן בתוכן עליו מדבר והן‬
‫בצורת הסיפור המשתנה מתיאור כרונולוגי לתיאור המתמקד בארוע קריטי‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫תסריט החיים‬
‫"תסריט החיים" של זאב הינו סיפור קטוע בהשוואה ל"סיפור החיים"‪ .‬ניכר כי הוא לא‬
‫עסוק באופן גלוי ומוצהר בפרישתו מהעבודה ובחיים שלאחר הפרישה‪" .‬האמת היא שאני‬
‫כמעט ולא חושב על הפרישה"‪ .‬גם ביחס לפרישה מהעבודה‪ ,‬כמו ביחס לנישואיו השניים‪,‬‬
‫החברים והסביבה הם אלו שמאיצים את המחשבות שלו ביחס לנושא "מפעם לפעם החברים‬
‫שלי שואלים אותי‪ :‬מתי אתה פורש? ואני אומר‪ :‬עוד חצי שנה אבל חוץ מזה להגיד לך שאני‬
‫מדמיין לי את היום של הפרישה ‪ -‬עוד לא"‪.‬‬
‫זאב טוען כי קשה לו לדמיין מה צפוי לו בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה‪" .‬אני יודע שזה‬
‫יגיע יום אחד אבל לא יודע מה יהיה באותו יום" והוא נעזר בחברים ובאנשים אחרים כדי‬
‫לנסות ולתאר את הצפוי לו בעתיד‪" .‬פגשנו ביום שישי זוג שהאשה פרשה יומיים לפני זה‪,‬‬
‫והיא סיפרה את החוויה של הבוקר של אחרי‪ ...‬היא אמנם פרשה קצת לפני הזמן בפרישה‬
‫מוקדמת‪ ,‬אבל היא החליטה שהיא פורשת‪ .‬כשעבדה‪ ,‬נסעה כל בוקר לעבודה‪ ,‬בשבע ורבע‪,‬‬
‫היא היתה אחות אחראית על טיפות חלב‪ ,‬קמה בבוקר והתחילה‪ ...‬ביום אחרי שפרשה‬
‫שכחה‪) ...‬שהיא כבר לא עובדת( בעלה אמר לה‪ :‬גמרנו‪ ...‬לאן את ממהרת‪ ...‬לא צריך לקום‬
‫ישר לעבודה וביום השני היה בדיוק אותו הדבר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬עם כל הזה‪ ...‬לכוח ההתמדה יש‬
‫חלק גדול בזה‪ ...‬מה יהיה?" התיאור של האשה הפורשת הממשיכה להתנהג כאילו דבר לא‬
‫השתנה דומה לתיאור ההתמודדות של זאב עם אובדן אשתו הראשונה‪ .‬זאב באמצעות‬
‫דוגמא זו מתאר את העובדה כי הוא חושש שימשיך להתנהג כאילו הוא עובד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫השימוש בדוגמא הינו ביטוי לדבריו כי לו עצמו לא ברור כיצד לנהוג ויותר מכך כיצד הוא‬
‫יגיב לפרישה "האמת אני עוד לא חשבתי"‪.‬‬
‫הדיבור על הפרישה מהעבודה נראה לזאב לא משמעותי במיוחד לאור הארוע המשמעותי‬
‫שעבר בחייו‪ :‬מות אשתו הראשונה‪" ,‬האמת היא שמאז שזה קרה ועד היום‪ ,‬חוץ מזה‬
‫שנישאתי שנית לא היה שום ארוע שהוא משמעותי"‪ .‬זאב מעדיף לחזור ולדבר על עברו‪ .‬הוא‬
‫מתאר בפרוטרוט את התחלת חיי נישואיו עם אשתו הראשונה "לפני זה )מות האשה( החיים‬
‫לא היו חלקים‪ ,‬כשאני התחתנתי היינו שנינו צעירים‪ ,‬כסף לא היה לא מהצד הזה ולא מהצד‬
‫השני‪ ,‬גרנו בדירה שכורה‪ ,‬שבע שנים‪ ,‬נולדו לנו שתי ילדות וכשעברנו לדירה משלנו‪ ,‬ההתחלה‬
‫היתה לא כל‪-‬כך קלה‪ .‬את )פונה אלי( היית עדיין צעירה‪ ,‬לא הכרת את הקשיים של אז שלא‬
‫היה פריז'ידר )מקרר( ולא היה גז‪ .‬אנחנו התחתנו בתקופה הזו‪ .‬להרבה זוגות בזמננו היה‬
‫‪54‬‬
‫אותו הדבר )מצב כלכלי(‪ .‬לאשתי‪ ,‬היו לה הורים‪ ,‬אבל היית צריכה להאבק בכוחות‬
‫עצמך‪ ."...‬תיאור החיים הקשים וההתמודדות בעבר מהווה מעין גשר להתחלת תיאור‬
‫ההתמודדות הצפוי בעתיד‪ .‬זאב מתקשה לתאר את העתיד והוא חוזר על תהיה זו מספר‬
‫פעמים ומרגיע את עצמו באמונה כי יהיה טוב "מה יהיה? אני מקוה שיהיה טוב"‪ .‬משפט‬
‫החוזר פעמים רבות‪.‬‬
‫הפרישה מהעבודה מתוארת כאמור באמצעות מישהו ומשהו אחר‪ :‬החברים והעבודה "קשה‬
‫לי לדמיין‪ .‬אני מאד מאד מקוה שיהיה טוב‪ .‬שלא יהיה יותר גרוע ממצב החברים שלנו‬
‫שחיים‪ ,‬ושיהיה לנו זמן לכל מיני דברים שבגלל שצריך למחרת בבוקר ללכת לעבודה לא‬
‫עושים אותם‪ ...‬תראי‪ ,‬אנחנו‪ ...‬זה מעניין‪ ...‬בין החברים שלנו אנחנו הזוג היחידי שעדיין‬
‫עובד‪ .‬יש לנו קצת בעיה‪ .‬אנחנו הולכים מוקדם הביתה לישון‪ .‬אני‪ ,‬לא איכפת לי‪ ,‬אבל אשתי‬
‫אומרת בשעה ‪' ,23:30-23:00‬יש למחרת בבוקר עבודה‪ ,‬ב‪ 06:30 -‬אני צריכה לקום לעבודה'‪.‬‬
‫תמיד יוצא שאנחנו הולכים ראשונים הביתה"‪.‬‬
‫הפרישה מאופיינת בבילוי ובחופש בצד אי הוודאות "לא יודע‪ ,‬אני מקוה שיהיה לנו קצת‬
‫יותר זמן אפילו לבלוי עם חברים‪ ...‬שזו תהיה הבעיה‪ .‬ושנוכל לנסוע בארץ ולחו"ל מתי שבא‬
‫לנו ולא מתי שהעבודה מכתיבה‪ ."...‬בהמשך מתחיל זאב לדבר בהיסוס ועם הרבה הפסקות‬
‫על הפחדים והחששות הנילווים לפרישה "פחדים? )שקט(… לבטים? אולי?"‪ .‬זאב מנענע את‬
‫ראשו לשלילה‪ .‬דיבורו מאופיין בהרבה סימני שאלה‪ ,‬משפטיו ב"תסריט החיים" בנויים‬
‫משני חלקים‪ :‬חלק התומך בפרישה‪ ,‬חיובי ובחלק מתנגד‪ .‬ובניסיון לחפש אחר מודל לחיקוי‬
‫"לא‪ .‬מה זה כמוהו? כמוהו זה כמו מה שאני רואה‪ ...‬אולי הוא לא מרוצה ממה שיש לו‪ ,‬אני לא‬
‫יודע‪...‬‬
‫יש כאלו האומרים איזה יופי זה להיות פנסיונר‪ ,‬אבל אני בטוח שיש כמה בקרים שלא‬
‫יודעים איך להעביר את הזמן‪ ,‬אז מצטערים שאין איזה תעסוקה כך שלקחת מודל‪ ...‬זה טוב‬
‫וזה רע‪ .‬אני מקווה שאמצא את הדרך איך ליהנות ממה שנשאר‪) ...‬חושב("‪.‬‬
‫בהמשך השיחה על הצפוי בעתיד‪ ,‬מביע זאב חשש אף לבריאותו הנפשית‪ .‬הוא מבטא את‬
‫החשש כי המעבר לפרישה לא יהיה קל וידרש ממנו שינוי והסתגלות לעולם בלי עבודה אחרי‬
‫שבמשך שלושים שנים התרגל לעבוד באותה המסגרת ובאותה העבודה‪" .‬אני חושב שיהיה‬
‫טוב‪ .‬אחרי כל כך הרבה שנים‪ ,‬באמת ש‪ ...‬אני חושב‪ ...‬אני לא יודע מה יקרה כשאני אפרוש‬
‫ויעברו חודש חודשיים ואולי אני אצא מדעתי‪ ...‬אני לא יודע‪ ...‬אבל סה"כ אני חושב שצריך‬
‫‪55‬‬
‫להגיע איזה שהוא שלב בחיים שצריך להגיד זהו‪ ."..‬זאב מבליט את העובדה כי למעשה לא‬
‫עומדת בפניו ברירה‪ .‬לפרישה חיבים לצאת‪ .‬כך הוא מרגיע את הקול המתלבט העומד בניגוד‬
‫לקול הנחוש שלווה את ההחלטה להינשא בשנית‪ .‬תוך כדי דיבורו על הפרישה מהעבודה ועל‬
‫התארגנותו לקראתה‪ ,‬מעריך זאב את סגנון התמודדותו עם מעברים ושינויים בחיים‪" :‬אני‬
‫לא מאלה שאורז את המזוודה שבוע קודם"‪ .‬בהמשך הוא מחשב מתי למעשה מועד פרישתו‬
‫מהעבודה והוא חש כי עליו להתחיל ולהתארגן "זה יהיה קרוב‪ ...‬הפרישה ב‪ ...31.9.98 -‬זה‬
‫הולך ומתקרב"‪ .‬ככל שהפרישה מהעבודה מתקרבת‪ ,‬כך תיאורה הופך להיות בגוף שלישי‬
‫והפרישה מכונה "זה"‪ .‬להפתעתו גם כיום‪ ,‬למרות נישואיו בשנית‪ ,‬חש בודד ונדמה לו כי אין‬
‫לו עם מי לדבר ביחס לפרישה‪ .‬הוא מאמין כי בדיבור משותף עם בת הזוג יש להגיע לגיבוש‬
‫התוכניות לעתיד אך בד בבד מציג גם את הרגשתו כי הוא תלוי בה‪ .‬מחד‪ ,‬קיים רצון‬
‫לעצמאות ושאיש לא יכפה עליו את עתידו ומאידך‪ ,‬קיימת תחושת תלות ואף רצון שבת הזוג‬
‫תעזור לו בתכנון העתיד‪.‬‬
‫"גם בינינו‪ ,‬אשתי ואני לא דנו בפרוטרוט מה אנחנו הולכים לעשות‪ ...‬אנחנו יודעים שאנחנו‬
‫הולכים לעשות משהו אבל תכנית מפורטת בדיוק מה נעשה עוד אין‪ .‬בשביל זה אני לא יודע‬
‫אם זה טוב או לא טוב אבל זה מה יש‪ ."...‬זאב מרגיש כי כדי להתארגן עם הפרישה‬
‫מהעבודה נדרשת לו תוכנית מפורטת‪ .‬השיחה בשלב זה הופכת למקוטעת עוד יותר ונדרשים‬
‫הכוונה ועידוד כדי להמשיך בשיחה‪ .‬שאלות מכוונות ומעודדות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬החוקרת חוזרת על‬
‫סוף משפטו הקודם‪" :‬אתה אומר‪ :‬תהיה תכנית מפורטת‪."...‬‬
‫זאב‪" :‬לא‪ ...‬מפורטת‪ ...‬אני בטוח שלא נשב ונגיד יום ראשון יהיה כך ויום שני‪ ...‬הדברים‪...‬‬
‫נעשה מה שבא לנו‪ ...‬אני מקוה"‪ .‬זאב אומר כי הידיעה כי הוא זקוק למסגרת קצת מרתיעה‬
‫אותו והוא היה מעדיף "לעשות מה שבא לנו ולא מה שתכננו‪ ...‬לא‪ ...‬הכוונה היא‪ ,‬אולי כן‬
‫נשב ונתכנן אבל ניראה לי ש‪ ...‬אני לא יודע"‪ .‬זאב מרגיש כי אין מי שיבנה בעבורו תכנית ואף‬
‫מטיל ספק ברצונו לקחת תוכנית של מישהו אחר‪" .‬אם מישהו היה נותן לי תכנית‪ ,‬הייתי‬
‫אומר‪ :‬זה מוצא חן בעיני‪ ...‬לא חושב‪ .‬אולי אישית לא‪ .‬מכיוון שאנחנו זוג אז אולי לבן הזוג‬
‫יש תכנית או הצעות או זה‪ ...‬אז אני יכול לקבל או לא לקבל‪ ...‬אבל‪ ...‬אם זה יעזור לי לדעת‬
‫אולי‪ ...‬אבל שמישהו אחר יתכנן לי‪ ...‬לא חושב"‪ .‬הניעות והאמביולציה הבולטים בדבריו‬
‫הינם בתחום האינסטרומנטלי "תהיה או לא תהיה תוכנית" וגם בתחום הרגש "לא יודע אם‬
‫טוב לי או לא" או לדוגמא "מה ששאלתי אם זה טוב או לא טוב? אם יש לי או אין לי תכנית‬
‫‪56‬‬
‫לפני פרישה‪ ...‬אני לא לגמרי מודאג שאין לי תוכניות‪ ,‬תראי זה בא מתוך זה שברור לי‬
‫שמשהו צריך לעשות‪ ,‬אבל היום אני לא יודע אם אני רוצה מחויבות? כלומר‪ ,‬אם אני היום‬
‫אחליט שאני הולך ל‪ ...‬כאילו‪ ...‬שזה יחייב אותי ואני לא בטוח שאני מוכן ורוצה את זה"‪.‬‬
‫ובהמשך הוא מוסיף‪" ,‬מחויבות יש לי כל החיים‪ ,‬אולי צריך קצת לצאת מהמחויבות הזו‪ .‬כל‬
‫הזמן אמרו לנו שהעבודה זו מסגרת‪ ,‬אז אולי צריך קצת לצאת מהמסגרת שמחליטה‬
‫בשבילך‪ ...‬צריך קצת להשתחרר מהנושא הזה‪ ...‬שחרור? אני לא יודע‪ .‬אבל זה יהיה‪ ...‬אולי‬
‫גם קצת שחרור"‪ .‬אחרי דין ודברים ממושך עם עצמו מה היא בדיוק אותה הפרישה‬
‫מהעבודה מגיע זאב למסקנה כי רק עליו להחליט על גורלו ועתידו "מה יהיה? יהיה מה שאני‬
‫אחליט‪ ...‬ולא שמישהו אחר יחליט בשבילי‪ ...‬אני צריך להחליט מה אני עושה ומתי"‪.‬‬
‫תוך כדי מאבק עם עצמו‪ ,‬זאב מדבר עם הרבה הפסקות בדיבור ומשחק עם הידיים‪ .‬הוא‬
‫מעלה באופן חוזר ונשנה את ההתלבטות בין מחויבות וצורך במסגרת מול רצון להשתחרר‬
‫ממסגרת ומחויבות‪ .‬לא ברור לו עדיין מה טוב בשבילו ולמה הוא מסוגל‪ .‬הוא מתקשה‬
‫להיעזר בחבריו ובאשתו והוא מחפש אחר הדרך היעילה להשתחרר מהמחויבות ולצאת‬
‫מהמסגרת שמחליטה עבורך‪.‬‬
‫ככל שהוא דן יותר בנושא הפרישה מהעבודה‪ ,‬כך ברור לו שעליו להשתחרר‪ .‬הוא מסכם את‬
‫"מסעו" זה באמרו‪" :‬פרישה אני חושב שזה שחרור‪ ...‬בעצם אני לא יודע אולי קצת‪ ...‬וזה‬
‫יהיה )השחרור( שאני אחליט ולא מישהו אחר יחליט בשבילי מה אני עושה ומתי"‪ .‬משפט זה‬
‫נאמר בקול רם ובדיבור רהוט וחד‪.‬‬
‫זאב מגדיר את עצמו כאדם אופטימי ומאמין כי יהיה בסדר‪ .‬גם אם לא תהיה לו עשייה‬
‫ממשית הוא בטוח כי בסופו של דבר‪ ,‬הוא לא ישתגע‪" :‬גם אם לא יתחשק לי לקום בבוקר כי‬
‫אין לי מה לעשות במשך היום"‪ .‬לקראת סוף הראיון הוא מספר כי הציעו לו להמשיך לעבוד‬
‫לאחר הפרישה‪ .‬הוא מבחינתו מהסס‪ .‬הוא מסכים לעבוד‪ ,‬אבל אינו מוכן לקבל על עצמו את‬
‫עול המסגרת והמחויבות‪" .‬הציעו לי לעבוד ואני מוכן אחרי הפרישה‪ ,‬אני מוכן באופן לא‬
‫קבוע להמשיך לעבוד‪ .‬אין לזה קשר לא לתוספת למשכורת‪ ,‬אולי כחלק מעיסוק‪ ,‬תעסוקה‪.‬‬
‫אני מקוה שזה יקרה‪ .‬לא‪ ,‬זה לא מפלט מפני הפרישה‪ ,‬יש כאלה שממשיכים לבוא לכאן כל‬
‫יום‪ ,‬זה אני לא רוצה‪ .‬אני כן מעוניין לשמור על קשר עם אנשים שהכרתי‪ ."...‬זאב מודע לכך‪,‬‬
‫שגם אם ימשיך לעבוד לא בהכרח ייפגש עם חבריו לעבודה בעבודה‪ .‬הוא אומר "התחלופה‬
‫היא גדולה‪ ...‬עשרות של אנשים באו והלכו"‪ .‬הוא מודע לצורך שלו לשמור קצת על העבודה‬
‫‪57‬‬
‫גם בתקופת הפרישה‪ .‬חשוב לו להגדיל את רמת הוודאות בעתיד‪ ,‬מאחר וגם כך לדבריו‬
‫צפויים הרבה דברים לא ידועים‪" .‬אולי גם לשמור על זה )על העבודה( קצת‪' ...‬אחרי‬
‫הפרישה' או משהו כזה‪ ...‬תראי העתיד קשה לבוא ולומר‪ ,‬לא יודע למה אני מוטרד אולי‬
‫ממה שיהיה"‪ .‬הראיון מסתיים בהרבה סימני שאלה‪ .‬באמירות לא ברורות לגבי העתיד‬
‫שבמרכזן אי בהירות לגבי מה יהיה ואיך יהיה הן במימד המשימתי והן במימד הרגשי‪ .‬ככל‬
‫ש"תסריט החיים" מתקדם‪ ,‬זאב מדבר על עצמו‪ ,‬על רגשותיו ומוטרדותו ולא על אנשים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אפילוג‬
‫הראיון אחרי הפרישה מהעבודה התקיים במקום עבודתו של זאב‪ .‬זאב המשיך לעבוד באותו‬
‫מקום עבודה‪ ,‬באותו התפקיד ובאותה המחלקה בהיקף מצומצם‪ .‬הראיון התקיים ‪13‬‬
‫חודשים לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬מיד עם תום העבודה‪ .‬ראיון האפילוג התאפיין בסיפור‬
‫רציף‪ ,‬דיבור קולח ללא היסוסים והפסקות‪ .‬זאב חייך הרבה וניכר כי היה לו מצב רוח‬
‫מרומם‪.‬‬
‫בסוף הראיון הגיעה אשתו והם צעדו יחד לארוחת צהרים במסעדה הקרובה‪.‬‬
‫האפילוג מתחיל בתיאור חווית ההצלחה שזאב מרגיש ביחס להתמודדות עם הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬באפילוג מדגיש זאב כי ערב הפרישה מהעבודה הוא חשב כי הפרישה הינה "סוף‬
‫העולם"‪ ,‬הוא התקשה לדמיין כיצד יראו חייו לאחר העבודה‪ .‬המציאות הפתיעה אותו‪.‬‬
‫"בימים הראשונים חשבתי שהעולם הולך להתהפך‪ ,‬שאין חיים בלי עבודה‪ .‬ולא ידעתי איך‬
‫אסתדר‪ ,‬אך מסתבר שזה )הפרישה( כיף לא רגיל‪ .‬די מהר למדתי שאפשר לחיות טוב עם‬
‫זה‪ ...‬למדתי את זה מהיום יום‪ ...‬יש מה לעשות‪ ...‬זה לא רק לשבת בבית‪ ."...‬זאב בתיאורו‬
‫לא מזכיר את המושג פרישה מעבודה במפורש אלא מדבר על "זה"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כשהוא‬
‫מתייחס לתהליך הסתגלותו לפרישה‪ ,‬הוא מדבר במשפטים קצרים וקצובים ועם הפסקות‬
‫ביניהם‪ .‬נדמה כאילו מנסה על‪-‬ידי כך להעביר את המסר שהסתגלותו לקחה זמן ולא קרתה‬
‫בין יום‪ .‬גם בהתייחסות להתמודדות עם הפרישה‪ ,‬משווה זאב את עצמו עם אחרים‬
‫בסביבתו‪ .‬הוא אומר כי "אנחנו )זאב ואשתו( אומרים אין לנו זמן אנחנו בפנסיה‪ ,‬אך יש‬
‫כאלה שלא עושים שום דבר והם מתוסכלים מזה"‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫תחושתו כי הוא עסוק ומאושר היו עיקרי הדברים אותם חשוב היה לו להבליט‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא‬
‫מרגיש מצוין וכי התגבר על החשש שליווה אותו בראיון הקודם ובתקופה הראשונה שלאחר‬
‫הפרישה‪.‬‬
‫זאב בוחר להסביר את מקורות שביעות הרצון שלו‪ .‬מבחינתו הסיבה העיקרית הינה המשך‬
‫העבודה‪ .‬בניגוד לראיון הקודם העבודה מקבלת באפילוג מקום מרכזי‪ .‬לדעת זאב‪ ,‬הדבר‬
‫נובע ממספר גורמים‪ :‬האחד‪ ,‬החשש שלו מהואקום שאמור היה להיווצר בעקבות הפרישה‬
‫מהעבודה‪ ,‬אך יותר מכך העובדה כי מקום העבודה פנה אליו וביקש ממנו להמשיך )חשוב‬
‫לציין כי מקום העבודה לא פנה לכל הפורשים באותה התקופה‪ ,‬ויותר מכך עבר תהליך של‬
‫פרישה מוקדמת(‪.‬‬
‫זאב בלשונו מתאר זאת כך‪" :‬מקום העבודה פנה אלי‪ .‬לא ביקשתי‪ .‬התנאי לעבודה היה הדדי‬
‫גם אני וגם הם )המעסיק( רצינו עבודה הדורשת מעט שעות ומעט ימים‪ .‬מצד המעסיק‪,‬‬
‫השיקול היה תקציבי ומצידי אני‪ ,‬חשוב היה לי שלא ייפגעו זכויותי כפנסיונר‪ .‬יש לו חוזה בו‬
‫כתוב כי אפשר להגדיל את מספר השעות והוא אמור להתחדש מדי שנה‪ .‬התחלתי לעבוד‬
‫שלושה חודשים אחרי הפרישה‪ ...‬אחרי הפנסיה"‪ .‬זאב מבליט את העובדה כי מקום העבודה‬
‫פנה אליו ומהלך ההשתלבות בעבודה נעשה בשליטתו‪.‬‬
‫גם ביחס לחזרה לעבודה מתאר זאב תהליך‪ ,‬שוב התיאור בנוי מהרבה הפסקות‪ ,‬ויש תחושה של‬
‫התפתחות "למעשה לא עבדתי חצי שנה‪ ...‬לא יודע איך הייתי מרגיש אם לא הייתי עובד‪ ...‬אני‬
‫חושב שזה טוב שעובדים‪ ...‬אני נפגש עם אנשים"‪ .‬אך מעבר להבלטת התהליך הכולל של יציאה‬
‫לפרישה וחזרה לעבודה זאב מבליט מאוד את העובדה כי פנו אליו והוא לא משתייך לאלו‬
‫שמתחננים או סתם באים מתוך שעמום לעבודה‪" .‬בשבילי‪ ,‬החשוב שזו היתה דרישה שלהם ולא‬
‫אני הוא זה שהלכתי לבקש עבודה‪ .‬אולי מפני שמעריכים אותי אולי נותנים לי כבוד )מחייך("‪.‬‬
‫מספר פעמים חוזר זאב ומבליט את העובדה‪ ,‬כי חשובה לו מאוד הפנייה אליו והכבוד שרוחשים‬
‫לו‪ .‬חזרתו לעבודה מוציאה אותו מכלל קבוצת הפנסיונרים "אני לא כמו כולם" הוא דואג‬
‫להבליט הן ביחס לפעילות הרבה שמקום עבודתו מציע לפנסיונרים "היום יש פעילות פנסיונרים‬
‫ענפה במקום העבודה‪ ,‬אבל לא חסר לי" ואפילו בציון העובדה כי לאור התהליך שעבר הוא כבר‬
‫לא מפחד או חושש להשאר חסר תעסוקה "לפעמים טוב לשבת בבית ולא לעשות כלום"‪.‬‬
‫אחרי שהתגבר על מחסום התעסוקה מתפנה זאב להרהר בסוגית הזיקנה‪ .‬זאב מתחיל את‬
‫התייחסותו להזדקנות באמצעות הוריה של אשתו בהם הוא נאלץ לטפל ובאמצעותם הוא ער‬
‫‪59‬‬
‫להשפעות תהליכי ההזדקנות‪" .‬לאשתי יש הורים‪ .‬יש לנו הרבה תעסוקה איתם"‪ .‬בתחילה‪,‬‬
‫הוא עסוק במחיר שהוא משלם על הטיפול בהורים הקשישים "אולי בגלל זה אנחנו פחות‬
‫יוצאים"‪ ,‬ובהמשך מתייחס לירידה שלו בתיפקוד וממפה את בעיות הזכרון‪ ,‬השינוי‬
‫באישיות‪ ,‬שינוי סדרי העדיפויות והחרדות מפני הזיקנה האישית שלו‪" .‬הזכרון שלי זה לא‬
‫מה שהיה פעם‪ ...‬היה לי אופי שונה‪ ...‬וכיום אני מוטרד מהכסף"‪ .‬הדיבור על העתיד גורם לו‬
‫לחוש אי נוחות והוא מעדיף לחזור ולדבר על נושאים גשמיים כמו כסף‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬וטיולים‬
‫לחוץ לארץ‪ .‬בחיוך הוא אומר "הנושאים המטרידים אותי הם הכסף‪ ...‬ההוצאות הגדולות זה‬
‫הטיולים לחו"ל"‪ .‬וכן מוסיף ואומר "הפנסיה שלי היא ‪ 60%‬מההכנסה שהיתה לי כשעבדתי‪,‬‬
‫אבל מסתדרים‪ ...‬לא מפחד מבחינה כלכלית מעתיד‪ ,"...‬ובלשון רבים הוא אומר "כולם‬
‫יוצאים מסודרים"‪ .‬כדי לקבל לגיטימציה לדיבור על הכסף ולא לדון בבעיות אחרות זאב אומר‬
‫ומציין כי הוא "כמו כולם"‪" ,‬מעניין אף אחד לא אמר שהוא מפחד שאין לו מה לעשות"‪.‬‬
‫לקראת סוף הראיון עקב ההקשר הכלכלי וגובה הפנסיה החודשית‪ ,‬מתחיל זאב לספר שוב‬
‫את סיפור חייו "בחמש השנים הראשונות לעבודתי עבדתי במקום אחר‪ ,‬אני מתכוון בין‬
‫השנים ‪ .1959-1954‬חלק מהעובדים נשארו וחלק עברנו לפה‪ ...‬אפשר להתחיל מחדש‪ "...‬ובכך‬
‫נותן ביטוי לתחושתו כי החיים מהווים מקשה אחת ויש בהם המשכיות‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬אנו מסיימים את הראיון ולזאב חשוב להבליט את העובדה ולסכם את סדרת‬
‫הראיונות‪ ,‬בכך שמבחינה רגשית הוא מרגיש טוב‪ ,‬הוא מרגיש נחוץ ונדרש‪ ,‬יחסיו עם זוגתו‬
‫טובים וחלק משאיפותיו לפרישה מתגשמות "אני מרגיש מצוין‪ ,‬העובדה שזקוקים לי חשובה‬
‫בעיני‪ .‬אני מרבה לבלות עם אשתי‪ .‬יש קצת פחות התלהבות )מחייך( אך עדיין החיים אחרי‬
‫נראים יפים‪ ...‬חשוב שיש לי מסגרת‪ ,‬עבודה חלקית"‪ .‬ולבסוף מרשה זאב לעצמו לומר כי הוא‬
‫כבר זקן‪" :‬תראי אני כבר זקן לעבודה מלאה"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי הקו הסיפור המרכזי המאפיין את "סיפור החיים" של זאב היה‬
‫הזוגיות והמשפחה והתמקד בהתמודדותו עם הארוע הטראומטי שפקד אותו ‪ -‬מות אשתו‪.‬‬
‫"סיפור החיים" התאפיין ברגשות שליליים וכואבים לצד התגברות על הקשיים הרגשיים‬
‫והמשימות ההתפתחותיות שבמרכזן להיות בעל‪ ,‬אב ומפרנס‪" .‬תסריט חייו" של זאב‬
‫התאפיין אמנם בדיבור קטוע ומהוסס המלווה בהגדים רבים עם הפועל חשב והמוקד בו היה‬
‫העצמי אך בדומה ל"סיפור החיים" התאפיין גם "תסריט החיים" באופנות ההתמודדות‬
‫בעבר ובעתיד‪" .‬תסריט החיים" כולל תחושות אי ודאות וקיימת בו אינטגרציה בין העבר‬
‫‪60‬‬
‫לעתיד‪ ,‬במימד התוכן הבא לידי ביטוי בהמשך הדגש על הזוגיות‪ ,‬בדגש על אופנות‬
‫ההתמודדות‪ ,‬בהעדר דיבור על העבודה ובהפחתת ערך משמעות הפרישה מהעבודה בהשוואה‬
‫לארועי חיים קודמים הקשורים למוות ואובדן‪ .‬לעומתו האפילוג‪ ,‬שוב התאפיין בדיבור קולח‬
‫ורציף וצירו המרכזי היה העבודה והתעסוקה שלאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬לקראת סוף‬
‫האפילוג חזר זאב להתמקד בעצמי ועבר לדבר על זקנתו‪ .‬הרגש הנילווה לאפילוג היה אופטימי‬
‫בתחילתו ועצוב יותר לקראת סופו‪ .‬ניתן אם כן לומר‪ ,‬כי בתוכן וברגש האפילוג מורכב הן‬
‫ממאפייני "סיפור החיים" והן את מאפייני "תסריט החיים"‪ .‬האפילוג נותן למעשה ביטוי‬
‫להמשכיות הקימת לאורך כל מעגל החיים ומהווה ביטוי חיצוני ל'מבנה מרחב החיים' החדש‬
‫שעיצב זאב לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬מבנה זה דומה למבנה חייו כפי שנצפה מ"סיפור‬
‫החיים" ומ"תסריט החיים" ערב הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ב‪ .‬תיאור "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים"‬
‫חלק זה של הממצאים מציג את ניתוחי התוכן של "סיפורי ותסריטי החיים" של כלל נבדקי‬
‫המחקר‪ .‬תחילה‪ ,‬יתוארו תכני "סיפורי ותסריטי החיים" של כלל הנבדקים ותבדק שאלת‬
‫הרציפות בקשר שבין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים" על‪-‬פי כל אשכול ואשכול‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫תוכן "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" נבדק על‪-‬פי ‪ 11‬אשכולות תוכן כדלקמן‪ :‬משפחה‪,‬‬
‫ארועי חיים‪ ,‬עצמי‪ ,‬יחסים בינאישיים‪ ,‬בריאות‪ ,‬התייחסות חברתית‪ ,‬גישור בין התקופות‪,‬‬
‫פנאי‪ ,‬זקנה‪ ,‬עבודה ופרישה )פירוט האשכולות מופיע בהמשך הפרק(‪.‬‬
‫בתרשים ‪) 2‬בעמוד הבא( מוצגת שכיחות נבדקי המחקר שאיזכרו לפחות פעם אחת את תכני‬
‫האשכולות השונים ב"סיפורי החיים" ואת תכני האשכולות ב"תסריטי החיים"‪ .‬בתרשים‬
‫מוצגים האשכולות השונים לפי סדר יורד של שכיחותם ב"סיפורי החיים"‪ .‬ניתן לראות כי‬
‫תוכן "סיפורי החיים" מאופיין בסדר יורד על‪-‬ידי אשכולות עבודה‪ ,‬ארועי חיים‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫עצמי‪ ,‬בריאות‪ ,‬התייחסות חברתית‪ ,‬יחסים בינאישיים‪ ,‬גישור בין התקופות‪ ,‬זקנה‪ ,‬פנאי‬
‫ופרישה‪ .‬כלומר‪ ,‬מרבית הנבדקים איזכרו ב"סיפורי החיים" שלהם התייחסויות לעבודה‬
‫ולמשמעותה‪ ,‬לארועי החיים שאיפיינו את מסלול חייהם והטביעו עליהם חותם‪ ,‬למשפחה‬
‫הגרעינית והמורחבת של הנבדק ולעצמי שהם מיצגים‪ .‬ואילו תוכן "תסריטי החיים" מאופיין‬
‫בסדר הבא‪ :‬משפחה‪ ,‬עצמי‪ ,‬גישור בין התקופות‪ ,‬פרישה‪ ,‬ארועי חיים ועבודה‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫התייחסות חברתית‪ ,‬פנאי‪ ,‬יחסים בינאישיים ולבסוף זקנה‪ .‬כלומר‪" ,‬תסריטי החיים"‬
‫התמקדו בעיקר בהתייחסות למשפחה‪ ,‬לפורש עצמו וליצירת רצף תכני ואחר בין העבר לבין‬
‫ההווה והעתיד של הנבדק עצמו וסביבתו‪.‬‬
62
‫‪63‬‬
‫ניתן לראות מתרשים ‪ 2‬כי קיימים נושאים בהם שכיחות הנבדקים שאיזכרו נושאים אלו‬
‫דומה בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים"‪ .‬באשכולות המשפחה והעצמי נמצאה‬
‫שכיחות זהה באיזכורי אשכולות אלו ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים"‪ .‬רק שכיחות‬
‫איזכורם של אשכולות העבודה וארועי החיים ב"סיפורי החיים" גדולה בהשוואה לשכיחות‬
‫איזכורם ב"תסריטי החיים"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לגבי יתר האשכולות נמצא כי שכיחות איזכורם‬
‫ב"תסריטי החיים" גדולה בהשוואה לשכיחות איזכורם ב"סיפורי החיים"‪ .‬ביחוד בולט‬
‫הדבר באשכולות הפרישה והגישור בין התקופות‪ .‬בהתייחס לאשכולות אלו נמצא כי שכיחות‬
‫נבדקי המחקר שאיזכרו את אשכולות הפרישה והגישור ב"תסריטי החיים" גדולה באופן‬
‫משמעותי משכיחות נבדקי המחקר שאיזכרו אשכולות אלו ב"סיפורי החיים"‪ .‬כלומר‪ ,‬ערב‬
‫הפרישה מהעבודה יותר אנשים עסוקים בתכנים הקשורים לפרישה מהעבודה וליצירת‬
‫תחושת המשכיות‪ .‬מגמה דומה נמצאה גם ביחס לאשכולות הבריאות‪ ,‬ההתייחסות‬
‫החברתית הפנאי והיחסים הבינאישיים אלא שהפעם הפער בשכיחות הנבדקים בין "סיפורי‬
‫החיים" לבין "תסריטי החיים" קטן יותר‪ .‬באשר לאשכול הזקנה נמצאה שכיחות כמעט זהה‬
‫אך נמוכה בין הנבדקים שאיזכרו את האשכול ב"תסריטי החיים" לבין שכיחות הנבדקים‬
‫שאיזכרו את אשכול הזקנה ב"סיפורי החיים"‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות מהתרשים קיימים הבדלים בין מספר הנבדקים שאזכרו את מרבית‬
‫אשכולות התוכן ב"סיפור החיים" לבין מספר הנבדקים שאזכרו אותם אשכולות תוכן‬
‫ב"תסריט החיים" מלבד אשכולות המשפחה והעצמי‪ .‬ואכן בניתוחי ‪) χ²‬ראה לוח ‪ 3‬להלן(‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בכל אלה כפי שניתן לראות באשכולות עבודה‪ ,‬ארועי חיים‪ ,‬פנאי‪,‬‬
‫פרישה‪ ,‬גישור בין התקופות והתייחסות חברתית‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫לוח ‪3‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר על‪-‬פי האשכולות ב"סיפורי החיים" והאשכולות ב"תסריטי החיים"‬
‫אשכול‬
‫סיפורי חיים‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪χ²‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫משפחה‬
‫ארועי חיים‬
‫‪51‬‬
‫‪53‬‬
‫‪91.1‬‬
‫‪94.6‬‬
‫‪51‬‬
‫‪43‬‬
‫‪91.1‬‬
‫‪76.8‬‬
‫עצמי‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫‪50‬‬
‫‪18‬‬
‫‪89.3‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪50‬‬
‫‪22‬‬
‫‪89.3‬‬
‫‪39.3‬‬
‫בריאות‬
‫התייחסות חברתית‬
‫גישור בין התקופות‬
‫פנאי‬
‫‪27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪36‬‬
‫‪33‬‬
‫‪44‬‬
‫‪31‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪58.9‬‬
‫‪78.6‬‬
‫‪55.4‬‬
‫‪5.79‬‬
‫*‪5.91‬‬
‫***‪76.58‬‬
‫***‪38.29‬‬
‫זקנה‬
‫עבודה‬
‫‪13‬‬
‫‪54‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪96.4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪43‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪76.8‬‬
‫‪.40‬‬
‫***‪62.74‬‬
‫פרישה‬
‫‪10‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪43‬‬
‫‪78.6‬‬
‫***‪136.45‬‬
‫‪.00‬‬
‫***‪35.22‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫עד כה התייחסנו לשאלה האם האשכול הוזכר בכללו או לא‪ .‬כפי שמוסבר בפרק 'שיטת‬
‫המחקר' כל אשכול הורכב ממספר תמות נושאיות‪ .‬בהתאם לכך בשלב זה נמנו התמות‬
‫שהוזכרו על‪-‬ידי הנבדק בכל אחד מן האשכולות‪.‬‬
‫במטרה לבדוק את ההבדלים בין מספר התמות בכל אשכול של "סיפור החיים" בהשוואה‬
‫למספר התמות המקבילות ב"תסריט החיים" נעשה ניתוח לא פרמטרי למדידות תלויות‬
‫מסוג ‪ ,Wilcoxon‬וזאת עקב סטיות התקן הגדולות יחסית באשכולות השונים‪.‬‬
‫לוח ‪ 4‬מציג את ממצאי הניתוחים הללו וכן בכל אשכול את שכיחות הנבדקים שאיזכרו יותר‬
‫תמות ב"סיפורי החיים"; את שכיחות הנבדקים שאיזכרו יותר תמות ב"תסריטי החיים"‬
‫ואת שכיחות הנבדקים שאיזכרו מספר שווה של תמות ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי‬
‫החיים"‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫לוח ‪4‬‬
‫ההבדלים בין התכנים ב"סיפורי החיים" לבין התכנים ב"תסריטי החיים"‬
‫תסריט >‬
‫תסריט <‬
‫סיפור =‬
‫סיפור‬
‫סיפור‬
‫תסריט‬
‫ארועי חיים‬
‫משפחה‬
‫‪43‬‬
‫‪30‬‬
‫‪7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫עבודה‬
‫העצמי‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪23‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫*‪2.02‬‬
‫‪1.12‬‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫פנאי‬
‫בריאות‬
‫התייחסות חברתית‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15‬‬
‫‪27‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪31‬‬
‫‪21‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1.76‬‬
‫**‪2.80‬‬
‫‪1.66‬‬
‫**‪2.53‬‬
‫זקנה‬
‫פרישה‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪35‬‬
‫‪38‬‬
‫‪18‬‬
‫*‪2.48‬‬
‫***‪4.72‬‬
‫גישור בין התקופות‬
‫‪2‬‬
‫‪37‬‬
‫‪17‬‬
‫***‪5.09‬‬
‫אשכול‬
‫)‪Wilcoxon (Z‬‬
‫***‪5.26‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫על‪-‬פי לוח ‪ 4‬ניתן לראות כי נמצאו הבדלים מובהקים בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" למעט באשכולות משפחה‪ ,‬העצמי‪ ,‬יחסים בינאישיים ובריאות‪ .‬מהלוח ניתן לראות‪,‬‬
‫שלגבי אשכולות ארועי חיים ועבודה מספר התמות שהוזכרו ב"סיפור החיים" גדול מאלו‬
‫שהוזכרו ב"תסריט החיים"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באשכולות פנאי‪ ,‬התיחסות חברתית‪ ,‬זקנה‪ ,‬גישור‬
‫בין התקופות ופרישה מספר התמות שהוזכרו ב"תסריט החיים" גדול ממספר התמות‬
‫שהוזכרו ב"סיפור החיים"‪ .‬כך שבקרב מרבית הנבדקים "סיפור חייהם" מאופיין‬
‫באשכולות‪ :‬ארועי חיים‪ ,‬משפחה‪ ,‬עבודה ועצמי ואילו התוכן הדומיננטי ב"תסריטי החיים"‬
‫התמקד אצל רוב הנבדקים באשכולות פרישה‪ ,‬פנאי וגישור בין התקופות‪ .‬חשוב לציין כי‬
‫בקרב חלק מהנבדקים קיימת התייחסות שווה במספר התמות המופיעות באשכול ב"סיפור‬
‫החיים" וכך גם ב"תסריט החיים" במיוחד בנושאי זקנה‪ ,‬בריאות‪ ,‬יחסים בינאישיים‬
‫והתייחסות חברתית‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫בפרקים הבאים תוצג שכיחות הנבדקים שאיזכרו תמות שונות בכל אחד מהאשכולות וזאת‬
‫בכדי לנסות ולאתר את התמות בעלות ההשפעה הרבה בכל אשכול‪ .‬בנוסף‪ ,‬לצורך העמקה‬
‫והבנה של מרכיבי ומאפייני תהליך ההסתגלות התוך אישי ערב הפרישה מהעבודה‪ ,‬הבא‬
‫לידי ביטוי בתכני "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" של הנבדקים‪ ,‬נערך ניתוח איכותני של‬
‫התמות הדומיננטיות והמאפיינות כל אשכול ואשכול‪ .‬האשכולות יוצגו בהתאם לשכיחות‬
‫האיזכור כפי שמוצג בתרשים ‪ .2‬תחילה‪ ,‬יוצגו האשכולות בהם שכיחות האיזכור ב"סיפור‬
‫החיים" וב"תסריט החיים" זהה‪ :‬אשכול המשפחה ואשכול העצמי; בהמשך‪ ,‬יוצגו‬
‫האשכולות בהם שכיחות האיזכור גבוהה ב"סיפורי החיים"‪ :‬אשכול ארועי חיים ואשכול‬
‫העבודה; לאחר מכן‪ ,‬יוצגו האשכולות בהם שכיחות האיזכור גבוהה ב"תסריטי החיים"‪:‬‬
‫אשכול הפרישה ואשכול הגישור בין התקופות ולבסוף‪ ,‬יוצגו האשכולות הנותרים על‪-‬פי‬
‫שכיחות איזכור יורדת‪ :‬אשכול הבריאות‪ ,‬אשכול ההתייחסות החברתית‪ ,‬אשכול הפנאי‪,‬‬
‫אשכול יחסים בינאישיים ואשכול הזקנה‪ .‬אשכול בעל שכיחות גבוהה מייצג יותר נבדקים‬
‫ואילו אשכול בעל שכיחות נמוכה מאפיין פחות נבדקים‪ .‬לפיכך‪ ,‬תוכן והיקף תיאור‬
‫האשכולות הינם פועל יוצא של שונות דברי הנבדקים בכל נושא ונושא‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫אשכול המשפחה‬
‫ניתוח התוכן של "סיפורי החיים" ושל "תסריטי החיים" במחקר מראה כי אשכול המשפחה‬
‫מהווה מרכיב חשוב ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" של הנבדקים‪ 91.1% .‬מנבדקי‬
‫המחקר מאזכרים את אשכול המשפחה הן ב"סיפור החיים" והן ב"תסריט החיים"‪ .‬את‬
‫אשכול המשפחה הרכיבו תשע תמות נושאיות כדלקמן‪ :‬משפחה כללי‪ ,‬ילדים‪ ,‬בת זוג‪ ,‬הורים‪,‬‬
‫אב‪ ,‬אם‪ ,‬נכדים‪ ,‬קרובים והערכת המשפחה‪ .‬תרשים ‪ 3‬מציג את התפלגות נבדקי המחקר‬
‫בתמות המרכיבות את אשכול המשפחה ב"סיפור החיים" בהשוואה ל"תסריט החיים" )ראה‬
‫עמוד הבא(‪.‬‬
‫מעיון בתרשים ‪ 3‬העוסק בתמות המרכיבות את אשכול המשפחה נראה כי התמות‬
‫הדומיננטיות באשכול זה ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" דומות‪ .‬בשני המקרים בולט‬
‫איזכור המשפחה באופן כללי‪ ,‬איזכורי הילדים ובת הזוג‪ .‬האיזכורים נמצאים יותר ב"סיפור‬
‫החיים" ופחות ב"תסריט החיים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות ש"סיפורי החיים" ערב הפרישה‬
‫מאופיינים על‪-‬ידי התייחסות להורי הנבדקים ולילדיהם ואילו "תסריטי החיים" מאופיינים‬
‫על‪-‬ידי התייחסות רבה יותר באופן יחסי לבת הזוג ולנכדים‪ .‬ואכן‪ ,‬במבחן ה‪Sign-Test -‬‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין ההתפלגות ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" בהתייחס‬
‫לתמות ההורים )‪ (p=.00‬והאב )‪ .(p=.05‬מממצאים אלה ניתן להסיק כי ההבדל בתמות אלה‬
‫)ההורים והאב(‪ ,‬הינו בעל התרומה הגדולה ביותר להבדל בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" באשכול כולו‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬יוצגו להלן‪ ,‬ביתר פירוט‪ ,‬תמות ההורים והילדים‪,‬‬
‫שכאמור‪ ,‬מאפיינות את "סיפורי החיים" וכן נציג את תמות בת הזוג והנכדים האופייניות‬
‫יותר ל"תסריטי החיים"‪.‬‬
68
‫‪69‬‬
‫תפקידי הורים‬
‫הסיפור על ההורים מופיע ב"סיפורי החיים" בהקשרים שונים‪ .‬החל מתיאור הילדות‬
‫המוקדמת בא לידי ביטוי התפקיד ההורי המסורתי ככזה המספק צרכים בסיסיים‪ ,‬מחנך‪,‬‬
‫מעצב דרך‪ .‬תיאורים על זקנתם של ההורים המאפשרים לנבדק לראות בהורה מודל לחיקוי‬
‫או אנטי מודל באשר להתמודדות עם הפרישה מהעבודה ועם הזקנה )כפי שהדבר בא לידי‬
‫ביטוי בעיקר ב"תסריטי החיים"(‪.‬‬
‫א‪ .‬ההורים כמשמעותיים בחייו של הפרט‪ .‬האופן השכיח ביותר להופעת ההורים הינו‬
‫בהקשר של תיאורי הילדות תקופה בה מתוארים ההורים ברוב המקרים כדואגים ומהווים‬
‫דמות מחזיקה‪ ,‬מכילה ומעצבת‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬מוצאים בראיון של אמוץ המתאר את הוריו‬
‫שעלו כציונים לארץ אך עדיין התנהגו כיהודים חרדים וחוו את השונות בינם לבין התרבות‬
‫המקומית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ההורים דאגו כי בתור ילד ישתלב במסגרת המקובלת בארץ באותה‬
‫התקופה‪ .‬בתחילה הוא מתאר את שילובו בתנועת הנוער‪.‬‬
‫"וההורים שלי שהיו חלוצים שבאו ממזרח אירופה לא אהבו את הרעיון שאנחנו‬
‫מסתובבים ללא מעשה‪ .‬אבי היה איש ספר‪ ,‬הוא בא מבית דתי אמנם‪ ,‬היה תלמיד‬
‫ישיבה‪ ,‬כשראה שאנחנו מסתובבים שם ליד מגרש הכדורגל רוב הזמן הפנוי אז הוא‬
‫פנה לאחיו הצעיר‪ ...‬והוא דאג שיקחו אותנו לקן השומר הצעיר בפ"ת"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתאר אמוץ את תמיכת ועזרת הוריו בהתגייסותו לצבא‪ .‬אמוץ שהיה צעיר‪ ,‬רזה‬
‫וצנום רצה בכל מאודו להשתלב ביחידת עילית‪ ,‬להתגייס לצנחנים וליטול חלק פעיל‬
‫במלחמה‪ .‬את המאבק להתגייס לצבא בהתאם לצפיותיו כצבר הוא עשה בסיוע הוריו‬
‫ובמיוחד אמו‪.‬‬
‫"הייתי קטן ורזה ובכל זאת‪ ,‬וגם עם בעיה ביד ימין שאם היו מאתרים אותה יכול‬
‫להיות שלא היו רוצים לגייס אותי והסתרתי את זה ואני ואמא שלי כל כך פחדנו‬
‫שלא ירצו אותי והתגייסתי ועברתי את הצבא ויכולנו להרשות לעצמנו )שלא‬
‫אתגייס( בגלל חוסר משקל"‪.‬‬
‫ההורה‪ ,‬בדוגמא זו‪ ,‬מתואר באופן חיובי‪ ,‬כדמות מסייעת ותומכת להתמודד בהצלחה עם‬
‫הציוויים החברתיים‪ .‬בצעירות להשתלב בתנועת הנוער ולהיות "כמו כולם" ובבגרות‬
‫להתגייס לצבא וליטול חלק פעיל במאמץ הבטחוני‪ ,‬שני אתוסים שליוו את צעירי הארץ באותה‬
‫התקופה‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫לתיאורי התפקיד התמיכתי של ההורים קימת התייחסות דיפרנציאלית לתפקידי המין‪.‬‬
‫האב אשר על החינוך והאם לה מיוחס תפקיד רגשי )'פחדנו'( עם דגש על תחושת השותפות‬
‫מול הנפרדות המתוארת ביחס לאב‪.‬‬
‫התייחסות כוללנית להשפעת הבית וההורים מוצאים ב"סיפור החיים" של רמי המספר‬
‫בחשיבות רבה על הערכים הקשורים באהבת האדם והסביבה שספג בבית הוריו‪:‬‬
‫"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו‪ .‬בבית קבלתי ערכים כמו אהבת האדם‪,‬‬
‫הסביבה והטבע‪ ,‬התחשבות בזולת ומעבר לכך חשיבות המשפחה‪ .‬דבר ראשון הייתי‬
‫מדרג את הבית‪ :‬את הערכים שקבלתי בבית ההורים; את חשיבות המשפחה ועל כך‬
‫שבעיצובם הערכי עיצבו את חיי"‪.‬‬
‫ההורה כמכין לחיים ומתווה את הרצוי לילדיו מופיע גם בראיונות בהם לא הצליח הנבדק‬
‫למלא אחר משאלת ההורים‪ .‬שמחון שעלה לארץ בשנות ה‪ 50 -‬ממרוקו‪ ,‬מספר כי עוד‬
‫בילדותו‪ ,‬ובמיוחד בסמוך לעליה לארץ‪ ,‬אביו ניסה לדרבן אותו לרכוש מקצוע ולרכוש‬
‫השכלה‪ .‬לצערו‪ ,‬לא הלך בדרך זו ונשאר פועל פשוט עד לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫"גדלנו רק על עבודה‪ ,‬לא על לימודים‪ .‬זו הצרה‪ .‬בשביל זה אני מתבייש לדבר‪ ,‬לא‬
‫למדתי‪ .‬מסכן ז"ל אבא שלי אמר לי‪ :‬לך תלמד‪ ,‬במרוקו‪ ,‬תלמד לקרוא‪ ,‬תלמד זה‬
‫טוב‪] .‬אבא[ לקח אותי ללימודים ואני הייתי בורח‪ .‬יום אחד אמר לי‪ :‬תגדל‪ ,‬תתחתן‪,‬‬
‫יהיו לך ילדים והנה עובדה‪ .‬אני מדבר איתך ואני מתבייש"‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬פעמים נתפסים ההורים כגורמים מעכבים ומצמצמים לאורך כל מעגל החיים‪.‬‬
‫מוטיב זה מופיע במספר מועט של ראיונות המתייחס לאותה תקופת ילדות ובגרות בקשר עם‬
‫ההורים‪ ,‬מתאר את ההורים באור שלילי‪ .‬יש המייחסים להורים משמעות מעכבת ומצמצמת‬
‫אפשרויות‪ ,‬אך גם בהיותם כאלו יש להורים השפעה מעצבת על התפתחות החיים‪ .‬כדוגמא‪,‬‬
‫ניתן לראות אצל לביא שחלום חייו היה ללמוד תיאטרון ובשל אילוצים כלכליים של הוריו‪,‬‬
‫והן בשל חוסר תמיכתם בו בכיוון זה "הם רצו שאהיה חקלאי" לא הצליח לעמוד בבחירה זו‬
‫והוא נכנע ללחצי הוריו‪ .‬עד היום מרגיש לביא כי הוא נמצא במקום הלא נכון ובמקצוע הלא‬
‫מתאים‪.‬‬
‫"מאד רציתי להיות שחקן תאטרון מכל מיני סיבות לא כל כך הלך‪ :‬גם מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬גם ההורים התנגדו ולא היתה לי שום תמיכה ]מהם[ ולכן אחרי נסיונות של‬
‫שלוש שנים עזבתי את זה… "‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫לביא מודע למחיר שהוא שילם וממשיך לשלם עד היום וכדי להתמודד עם מצוקתו הוא‬
‫מנסה להכליל את תחושת תסכולו וליצור פתרון חברתי כוללני לנושא ההורות‪.‬‬
‫" אני כהורה‪ ,‬כבר לא יכול לתקן טעויות שההורים שלי עשו אבל מהיבט חברתי כללי‬
‫יותר אני יכול לומר כי היום הייתי מחייב כל זוג שהולך להתחתן לעבור קורס לגידול‬
‫ילדים כי כל מקצוע אנחנו הולכים ללמוד חוץ מהמקצוע החשוב ביותר‪ .‬אז לפעמים‬
‫אני שואל את עצמי איזה זכות יש להורים‪ ,‬שמראש אתה רואה מה יצא מהחינוך‬
‫שלהם‪ .‬לפעמים אני מסוגל לשאול איזה זכות יש להם להביא ילדים לעולם? )שקט‬
‫ארוך("‪.‬‬
‫דבריו של לביא מדגימים את החשיבות של קיום דמות מכילה ותומכת לאורך כל מעגל‬
‫החיים‪ .‬במידה וההורים לא מצליחים למלא אחר צורך זה הוא מוחלף באדם אחר‪ .‬כך לביא‬
‫המעביר את התפקיד לאשתו ורואה בה את הדמות המשמעותית‪.‬‬
‫"אמא שלי עוד חיה‪ .‬אולי זה עניין של קשר עם האמא‪ [ ] .‬הקשר שלי עם אשתי יותר‬
‫חשוב לי מהקשר שלי עם אמא שלי‪ .‬אין קשר עם האמא משהו מיוחד‪ [ ] .‬יכולים לעבור‬
‫שבועות ואני בכלל לא זוכר שיש לי אמא‪ .‬מידי פעם אני הולך לבקר אותה‪ ..‬לפחות את זה‬
‫אבי עשה טוב‪ ..‬שהשאיר לה פנסיה‪ ..‬ואני לא צריך לדאוג‪] .‬שקט – הפסקה["‪.‬‬
‫לעומת ראיית ההורים כדומיננטים וכמשפיעים עולה ב"סיפורי החיים" מוטיב של חילוף‬
‫תפקידים בין ההורים לילדים‪ .‬חילוף תפקידים זה בולט במיוחד בשל שני ארועי חיים‪:‬‬
‫)‪ (1‬העליה ארצה‪ .‬זוית נוספת בה מתייחסים הנבדקים להוריהם קשורה לפער שנוצר בין‬
‫הילדים לבין ההורים עקב העליה לארץ ולחילוף התפקידים שחל עקב כך‪ .‬הנבדקים‬
‫מתארים כי כילדים הם הצליחו להתערות ולהתארגן בארץ במהרה ואילו הוריהם נשארו‬
‫ברוב המקרים בעמדה של תלות וחוסר אונים‪' .‬הילד הדואג להוריו' והרחמים המופיעים ברבות‬
‫השנים במיוחד‬
‫לאור ההצלחה המלווה את הנבדקים העולים עד היום‪ .‬מוריס מתאר את משפחתו לאחר‬
‫העליה לארץ‪ .‬גיל ההורים‪ ,‬המגורים במעברה ותחושת הזרות העלו את הצורך שלו לדאוג‬
‫לפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫"דאגתי להורים שלי שהיו במעברה‪ ,‬ועזרתי להם בפרנסה כלכלית‪ ..‬התחלתי לעבוד‬
‫במשרד הדואר ואחרי כן עזבתי את הדואר וכדי להצליח לפרנס את כולם עברתי‬
‫לעבוד בבנק ב‪."1963 -‬‬
‫‪72‬‬
‫התמיכה בהורים‪ ,‬אם בסמוך לעליה לארץ ואם בעקבות קשיים ומחלות‪ ,‬שאיפיינו את‬
‫חייהם‪ ,‬מתוארים בדבריהם של נבדקים נוספים ומפורטים ב"אשכול ארועי חיים"‪.‬‬
‫)‪ (2‬הזדקנותם של ההורים‪ .‬הקושי בחילוף התפקידים בין ההורים לילדים מתעצם לאור‬
‫עובדת זקנתם של ההורים‪ .‬תלותם וסבלם מכביד מאוד על הנבדקים ונקשר ברוב המקרים‬
‫לאיזכור מותם‪ .‬שמר מדבר על זקנתם של ההורים ומתייחס למחיר של העזרה בתוך המשפחה‪.‬‬
‫"אמא שלי לא היתה בסדר‪ .‬היו לה פחדים‪ .‬אנחנו הילדים עשינו משמרות שינה כדי‬
‫שלא תהיה בלילה לבד‪ .‬בשנה האחרונה ‪) '96‬מהרהר( ‪..‬הייתי שם‪ .‬הכנתי לה אוכל‪.‬‬
‫הזמנתי אותה לאכול‪ ,‬הושבתי אותה על הכסא … היא לא ידעה מה קורה איתה‪.‬‬
‫ידעתי שקיבלה התקף‪ .‬קראתי למטפלת ולמגן דוד‪ .‬לקחו אותה לבי"ח"‪) .‬בוכה(‬
‫ב‪ .‬ההורים כאוביקט המשכי לאורך כל מעגל החיים‪ .‬זוית נוספת להופעת ההורים הינה‬
‫ההתמודדות עם משמעות העדרם וחסרונם והיותם מושא געגועים‪ .‬מות ההורים מהווה‬
‫ארוע משמעותי בחיי הנבדקים בין אם עבר זמן רב מאז מותם‪ ,‬בין אם המוות היה בגיל צעיר‬
‫או בגיל מבוגר‪ ,‬באם נפטרו בנסיבות מחלה‪ ,‬תאונה או בנסיבות חיים אחרות‪ .‬מוריס המונה‬
‫את הארועים המשמעותיים בחייו מדבר בכאב על מות ההורים והצורך להתמודד לבד עם‬
‫משימות החיים‪.‬‬
‫"הייתי בגיל שבע‪ ,‬אבא שלי נפטר ממחלת לחץ דם‪ .‬ההורים שלי בקושי התפרנסו‬
‫מבחינה כלכלית עד שגדלתי בגיל ‪ 20‬עליתי ארצה‪ .‬אחרי סיום בי"ס‪ .‬בגרות‪ .‬לפני‬
‫שיגייסו אותי לצבא העירקי והדבר הזה סבלתי ממנו קשה‪ .‬סבלתי מחוסר‬
‫אבא‪]..‬הפסקה["‪" .‬בשנת ‪ 1984‬נפטרה אמא שלי‪ .‬השפיע עלי הרבה‪ .‬לאט לאט‬
‫התגברתי על זה‪ .‬במשך הזמן…‪ .‬כשהייתי ילד עשתה כל המאמצים שלא יחסר לנו‬
‫משהו‪ .‬היא לבד עם האחרים עזרו לנו בקיום‪ … .‬וכשעלינו ארצה לא‪ ,‬לא גרה לידי‪.‬‬
‫בתקופת המעברות‪ .‬אמא היתה במעברה ואני הייתי בצבא בתקופה ההיא‪] .‬הפסקה[‬
‫הייתי קשור אליה והיא חסרה לי‪ .‬זה דרך החיים שההורים מסתלקים‪ .‬זה קשה"‪.‬‬
‫הגעגוע להורים והבלטת מותם הינו מוטיב שחוזר ברבים מן הראיונות‪ .‬התיאור אודות מות‬
‫ההורים מלווה בהתרגשות‪ ,‬בבכי ובדיווח על געגוע‪ ,‬תחושה של חוסר‪ .‬מות ההורים במיוחד‬
‫בנסיבות קשות משאיר את הנבדק בחווית חיים לא פתורה‪ .‬למשל‪ ,‬דני‪ ,‬שאמו התאבדה ערב‬
‫שחרורו‪ ,‬נמנע מלדבר על כך וחי עם סוד זה למעלה מ‪ 40 -‬שנים‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫"קרה לי אסון‪ .‬חודש לפני שהשתחררתי מהצבא אמי נפטרה‪ .‬ונשארתי עם אבא‬
‫שלי" " תשמעי‪ ..‬זו פעם ראשונה בחיים שלי שאני מדבר על זה עם בן אדם זר‪ .‬פעם‬
‫ראשונה בחיים שלי‪ ", " ..‬אמרתי לך שאמא שלי נפטרה חודש לפני השחרור היא‬
‫למעשה התאבדה וזה פשוט?!‪ "..‬לעולם לא סיפרתי לאף אחד‪ .‬זה היה מקרה מאד‬
‫טראומטי בשבילי" ‪.‬‬
‫גם יעקב מדבר על מות אביו כטראומה המלווה אותו כל החיים‪ .‬ב‪ 25 -‬השנים האחרונות‪,‬‬
‫ולמרות שפקדו אותו ארועי חיים קשים הוא מייחס למות אביו‪ ,‬לקשר שהיה לו איתו‬
‫משמעות רבה והוא מדבר בהרחבה על אובדנו וחסרונו‪:‬‬
‫"אבא שלי‪ ..‬אני זוכר אותו‪) .‬דמעות בעיניים( אני לא צריך ללכת לבית הקברות…‪;".‬‬
‫"המוות של אבא שלי הוא הארוע המאוד בולט של חיי"‪.‬‬
‫רבים מן הנבדקים איבדו את יקיריהם בשואה‪ .‬מסיפורים אלו בולט כי חלק מההורים‬
‫הקריבו את חייהם למען הצלת ילדיהם והילדים – הנבדקים – מצליחים כיום לשחזר את‬
‫רגעי הפרידה מההורים ואף ליחס להורים השפעה על תפקוד נוכחי ולהרגיש בחסרונם על‬
‫רקע ההזדקנות והיציאה לגמלאות‪ .‬ההתמודדות עם האובדן והחסר המאפיינים את‬
‫הנבדקים ניצולי השואה מתוארים ב'אשכול ארועי החיים'‪.‬‬
‫ההתמודדות עם האובדנים אינה מותירה רק "חור שחור" אלא נלווית אליה יצירת תחושת‬
‫המשכיות בין דור ההורים‪ ,‬לדור הנבדקים ולילדיהם‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬מוצאים אצל רבים מן‬
‫הנבדקים העסוקים ביצירת העברה בינדורית לפחות בין שלושת הדורות שהם עצמם מהווים‬
‫את החוליה המקשרת בניהם‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬מוצאים בדבריו של ראובן המקנה חשיבות רבה‬
‫למשפחתו‪ ,‬לאופן חינוכו וידיעתו כי כך גדל וחינך את ילדיו ולמשאלתו שערכים אלו יועברו‬
‫גם לדורות הבאים במשפחתו‪.‬‬
‫"אנחנו חונכנו שמשפחה זו מסגרת‪ .‬אני אחד מתוך ארבעה ילדים‪ .‬לי יש ארבעה‬
‫ילדים אני הייתי קשור מאד להורי והם הילדים שלי קשורים מאוד אלינו אלי ואל‬
‫אשתי‪ .‬אני מקווה שכך גם הילדים שלהם יחשבו שמשפחה זו מסגרת אני מקוה"‪.‬‬
‫גם יצחק מתאר את עצמו כהורה כחיקוי למודל ההורי‪ ,‬שקיבל בבית הוריו ואף הוא מתאר‬
‫את תהליכי העברה המשפחתיים בשרשרת הדורות‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫"אני משתדל לישם את מה שהורי לימדו אותי" "אמא שלי היתה אומרת הבנים‬
‫יעשו מה שאתה עושה" "ואני אומר ההורים שלי עזרו לי ואני עוזר לילדים שלי"‪.‬‬
‫סיפור מיוחד במינו הוא סיפורו של חיים‪ ,‬שנוסע למרוקו בכדי להעלות את דודתו הזקנה‬
‫מאוד לארץ כמצוות אימו‪ .‬חיים בנסיעתו למרוקו‪ ,‬ממלא אחר תפקיד משפחתי הן לצורך‬
‫איחוד המשפחה והן לצורך החייאת הזכרון מהחיים במרוקו שהולכים ומתרחקים‪.‬‬
‫"דור בדור נוגע‪ ,‬ההורים ואני שרשרת אחת גדולה‪ ,‬עשיתי מסע ארוך וקשה‪ ,‬ומפחיד‬
‫מבחינה בטחונית למרוקו כדי לעשות‪ ,‬להביא לאיחוד המשפחה‪ .‬בשבילי זה היה כמו‬
‫לעבור מהתהום לחיים‪ .‬אמא שלי אמרה לי‪ :‬לאחותי במרוקו אין ילדים… אתה‬
‫תביא אותה ארצה‪ ..‬נסעתי ‪ ..‬הכנתי את "הזקנה" )את הדודה שלי( לנסיעה‪ .‬היה לא‬
‫פשוט‪ .‬אחרי שהגעתי ארצה בשלום רכשתי ספר תורה‪ ,‬את יודעת שזה עולה המון‬
‫כסף‪ ,‬הבאתי ספר תורה ורשמתי אותו על שם הדודה שלי‪ ,‬על שם אמא שלי ועל‬
‫שמי‪ .‬אני מאמין שזה הגורל שלי"‪.‬‬
‫חיים‪ ,‬בנסיעתו‪ ,‬ממלא אחר מצוות אימו ואמונתו‪ ,‬רואה עצמו "שליח"‪ ,‬חלק ממהלך‬
‫היסטורי דורי‪ ,‬משפחתי ומשמעותי מאוד בחייו‪.‬‬
‫כאמור‪" ,‬סיפורי החיים" מתאפיינים בהענקת משמעות רגשית ביקר להורים‪ .‬משמעות‬
‫רגשית זו ממשיכה גם ב"תסריטי החיים" בהם בולט תפקיד ההורים לאור הפרישה‬
‫מהעבודה וההזדקנות‪.‬‬
‫א‪ .‬ההורים כמשאב רגשי להתמודדות עם הפרישה מהעבודה וההזדקנות – ההורים‬
‫המזדקנים מהווים מודל לחיקוי עליו מסתכלים הנבדקים ודרכו מקנים משמעות לפרישה‬
‫מהעבודה ולזקנה‪ .‬יקי‪ ,‬מנחם ומנשה מדברים על הוריהם הקשישים‪ ,‬מתארים כיצד הם‬
‫התמודדו עם הפרישה ומנסים ליצור לעצמם "תסריט חיים" טוב יותר לגבי הפרישה‪ ,‬ללמוד‬
‫מן הטעיות והמסקנות‪ .‬כפי שמתבטא במשפט הבא‪:‬‬
‫"אני לא אשב בבית כמו אבא שלי‪ .‬הוא התנוון לא היה לו טוב עם זה"‪.‬‬
‫ההורים מהווים דמות משמעותית מסייעת כדי להתמודד עם המעבר לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫דוגמא יחודית לכך‪ ,‬מוצאים בראיון של מנשה המתאר בבכי את געגועיו לבית הוריו ומתאר‬
‫בהרחבה את חסרונו של אביו‪ ,‬כדמות שתסייע לו להתגבר על המצוקה אותו חווה סמוך‬
‫לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫" אילו אבא שלי היה חי כיום הייתי מתיעץ איתו‪ ..‬הוא חסר לי חסרה לי דמות כמו‬
‫אבא שיודעת עוזרת ‪ ...‬אילו הוא היה חי הייתי פונה אליו הוא היה עוזר לי"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרישה מהעבודה מהווה הזדמנות לתיקון היחסים עם ההורים ‪ -‬עם הבגרות‬
‫וההזדקנות קיים אצל חלק מהנבדקים ניסיון לתקן בחיים את החוב להורים‪ .‬לוי חוזר עם‬
‫הפרישה לגור עם ילדיו בחו"ל‪ .‬לוי‪ ,‬שעם בגרותו ובמיוחד לאחר התקף הלב שעבר‪ ,‬הרגיש‬
‫בבדידותו‪ ,‬מחליט לרדת מהארץ ולגור על יד ילדיו ובכך לתקן את העובדה כי הוא כצעיר עזב‬
‫את בית הוריו‪ ,‬ועלה לארץ והשאיר את הוריו בזקנתם ובמותם לבד‪.‬‬
‫"יש דברים שהשאירו צלקות ממש עמוקות"‪ :‬המוות של האבא‪ ,‬העליה לישראל‪,‬‬
‫ניתוח הלב והעזיבה של הילדים" היום אני נוסע להיות עם ילדי לא כמו שאני‬
‫שעזבתי את אבא שלי והוא הזדקן לבד"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההורים מוצגים ב"סיפורי החיים" של הנבדקים בקשת רחבה של תפקידים‬
‫ובתחנות שונות במעגל החיים‪ .‬בילדות‪ ,‬בתפקיד של הורים מכילים‪ ,‬תומכים‪ ,‬מגינים‬
‫ומצילים; בבגרות הצעירה‪ ,‬ההורים משמשים כמורי דרך‪ .‬באמצע החיים‪ ,‬ההתייחסות‬
‫להורים כפי שמופיעה ב"סיפורי החיים" מועטה‪,‬‬
‫ובמעבר לפרישה שוב עולה תפקיד‬
‫ההורים‪ ,‬ויותר מכך הקשר איתם‪ .‬קיימת הערכה למה שעשו ההורים‪ ,‬נתנו ולא נתנו‪ ,‬כיצד‬
‫קרה מותם ואיך נראתה זקנתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ב"תסריטי החיים" ההורים משמשים מודל לחיקוי‬
‫או לאנטי חיקוי בפרישה מהעבודה ובזקנה‪ .‬מרבית הסיפורים הינם רגשיים מאוד‪ ,‬מלווים‬
‫בגעגוע ובתיאור נרחב על מות ההורים ובהעדר התיחסות צפויה למשפחה העכשוית‪ .‬הנטייה‬
‫להעלאת תכנים אילו עשויים להסביר את תפיסת הפרישה מהעבודה כאובדן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ההתייחסות להורים חוצה את "סיפורי החיים" וממשיכה ב"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫ילדים‬
‫הנושא השני הדומיננטי ב"סיפורי החיים" באשכול המשפחה הינו התייחסותם של הנבדקים‬
‫לילדיהם‪ .‬המשמעויות השונות אותה מקנים הנבדקים לילדיהם נפרסים לאורך כל מעגל‬
‫החיים החל מלידת הילדים ועד להתבגרות ההורים ואף תחזית לגבי היחסים הבינאישיים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫א‪ .‬הילדים כמסמלים מעבר מחיי זוגיות לחיי משפחה ולתפקיד הורה‪ .‬המופע המרכזי של‬
‫הילדים ב"סיפורי החיים" מופיע בתיאור הפרטים על הנבדק כאדם ומשפחתו‪.‬‬
‫"שמי שלמה אני נשוי ויש לי שלושה ילדים שנים נשואים ושלושה נכדים"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש המתייחסים להולדת הילדים כאל אחד הארועים המשמעותיים בחייהם‪ ,‬ארוע‬
‫המהווה מסמן למעבר לחיי משפחה‪ ,‬לשינוי באורחות החיים ומוגדר כארוע מרגש‪ .‬דוגמא‬
‫לכך ניתן לראות בדברי מנשה המתאר את הרגשות שנילוו להולדת בנו הבכור‪.‬‬
‫"בשנת ‪ 1962‬התחתנתי ובסוף אותה השנה נולד לי הבן הבכור‪ .‬זה כמובן גם כן ריגוש‬
‫עצום השתדלנו לתת את המיטב לילדים‪ .‬זה‪ ,‬הולדת הבן הבכור‪ ,‬התחושות שנילוו‬
‫ללידה‪ ,‬המאורעות שאפשר לומר שעברתי אותן‪ ,‬גרמו להתרגשות ושינו את החיים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הילדים כמשאב‪ .‬הילדים ב"סיפורי החיים" של הנבדקים מוצגים לעיתים כמקור הילדים‬
‫לסיפוק והנאה‪ .‬יש נבדקים המייחסים לילדיהם מקור של גאווה וסיפוק וכמשאב לכוח נפשי‬
‫עבורם‪ .‬הן בתיאור כוללני כפי שעולה מדברי מנשה‪:‬‬
‫"חיי משפחה שלי היו מצויינים עד היום‪ .‬הלוואי וימשיכו ככה ויש לי נחת מהילדים"‪.‬‬
‫והן בפירוט עקב מעשה מסוים כפי שעולה מסיפורו של ראובן‪ ,‬שהינו ניצול שואה ובתו‬
‫תיעדה את קורות המשפחה בתקופת המלחמה וזכתה להערכה רבה על כך‪.‬‬
‫"הבת שלי כתבה את‪ ...‬את הסיפור הזה במילים שלה והמורה ביקשה את‪ ...‬המורה‬
‫אמרה שזה סיפור יפה והיא אמרה למורה שזה לא סיפור‪ ,‬זו אמת‪ .‬ולכן ביקשה‬
‫לשמור את הדף למזכרת"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הילדים של הנבדקים מוצגים לעיתים ב"סיפורי החיים" כמקור לקשיים‬
‫ולהתמודדויות בחיים‪ .‬בעיקר בקרב אלו שילדיהם חלו‪ ,‬נפצעו או נפלו במלחמות ישראל‪ ,‬ועד‬
‫לקשיים על רקע בעיות בחינוך‪ ,‬ובהתנהגות‪ .‬דוגמא לבעיות על רקע סוציאלי ניתן לראות‬
‫בדבריו של יהושע‪ ,‬המתאר כי לאור האבטלה של בנו הוא מרגיש חובה בפרנסתו למרות שגם‬
‫משאבים הכלכליים דלים מאוד‪.‬‬
‫"הילדים‪ ...‬מסכנים גם הם‪ ...‬הילד הקטן התחתן‪ .‬היה עובד‪ .‬באותו יום זרקו אותו‬
‫מהעבודה‪ .‬יושב בבית‪ .‬והוא בא אוכל אצלי בבית‪ .‬הוא ואשתו‪ .‬מה אני אעשה‪ ...‬גם‬
‫אני לא מרויח טוב‪ ..‬נזרוק אותם? אני לא יכול לזרוק אותם"‪.‬‬
‫קושי נוסף נובע ממחלות וארועים בריאותיים שפקדו את ילדי הנבדקים‪ .‬מנחם מספר על‬
‫פציעתו של בנו במלחמת לבנון‪ ,‬ועל החשש שליווה אותו לאורך כל הנסיעה לבית החולים‬
‫לאחר שנודע דבר הפציעה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫"הבן הצעיר‪ ,‬ב ‪ ?'95) '94‬מתלבט( נפצע בלבנון‪ ,‬הוא נכה צה"ל‪ ,‬הוא איבד עין‪ ,‬יש לו‬
‫עוד רסיסים בגוף‪ ..‬זה בעצם הארוע הטראומטי היחידי שהיה‪ .. .‬הוא היה צריך לבוא‬
‫ליום ההולדת שלו‪ ,‬זה היה בחודש דצמבר‪ ,‬הוא צלצל מרמב"ם ואמר שהוא פצוע‪.‬‬
‫וכשנסענו בדרך לבית החולים הודיעו ברדיו על פצוע קשה ובצבא פצוע קשה זה כמו‪..‬‬
‫‪ 99%‬זה‪ ..‬בסוף כשראיתי אותו אז הבנתי שזה לא נורא כל כך‪ ..‬מבחינה חיצונית זה‬
‫היה קצת מפחיד‪ ,‬הוא קיבל את ההדף בפנים‪ ,‬העיניים היו נפוחות ‪..‬והפנים‬
‫שחורים‪...‬ב עין אחד הוא התעוור‪ .‬הסתדר‪ .‬הוא לא הסתדר‪ .‬הוא השלים עם זה‪ .‬הוא‬
‫לא קיטר גם על זה‪ .‬לא נכנס לדכאון‪ .‬עודד את אלה שהיו איתו" )שקט ארוך(‪.‬‬
‫ג‪ .‬הילדים כממשיכי דרך וכמגשרים בין העבר‪ ,‬ההוה והעתיד‪ .‬מוטיב ההמשכיות בא לידי‬
‫ביטוי באופן בו מתארים הנבדקים את ילדיהם‪ ,‬מעשיהם ויותר מכך את המשמעות אותה‬
‫הם מקנים למעשים אלו‪ .‬נושא ההמשכיות בא לידי ביטוי בתחומים כמו‪ :‬השכלה‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬דת ומסורת‪ .‬אצל ראובן ניתן לראות את שמחתו לאור העובדה כי בניו ממשיכים‬
‫בדרכו התעסוקתית והמסורתית‪.‬‬
‫"היום הבן הגדול שלי הוא בצבא קבע וכמובן שזה בהמלצה שלי‪ .‬לאחר כל כך הרבה‬
‫שנים שהייתי בצבא קבע נתתי לו דוגמא‪ .‬הבנות לא שרתו בצה"ל בהיותן דתיות והבן‬
‫הצעיר משרת בשרות חובה והוא חתום מראש לצבא קבע‪ .‬הבנים אצלנו משרתים‬
‫)חיוך("‪.‬‬
‫התייחסות לילדים כמגשרים בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד באה לידי ביטוי בשלושה תחומים‬
‫מרכזיים‪ :‬תחום המשפחה‪ ,‬תחום ההשכלה ותחום התעסוקה )ראה בפרוט 'אשכול הגישור‬
‫בין התקופות'(‪ .‬באשר למשפחה מושם דגש על דפוסים‪ ,‬מנהגים‪ ,‬נורמות התנהגות אותם‬
‫מזהה הנבדק ככאלו שאיפיינו את הוריו‪ ,‬אותו ואת ילדיו ויותר מכך הוא מקווה כי ילדיו‬
‫יהיו דומים לו‪ .‬העברה בינדורית זו משתקפת כאמור לעיל‪ ,‬בהתייחסות למשפחה ולהורים‬
‫כאוביקט המשכי לאורך על מעגל החיים‪.‬‬
‫בשונה מתחום המשפחה‪ ,‬לגבי תחומי ההשכלה והתעסוקה‪ ,‬פעמים הצורך הוא בדילוג על‬
‫דור הנבדקים‬
‫כדור ביניים ותקווה‬
‫כי הילדים ימשיכו‬
‫את המסורת‬
‫המשפחתית‬
‫ההשכלתית או התעסוקתית‪ ,‬שנקטעה בדרך כלל עקב גורמים חיצוניים כמו מלחמות והעליה‬
‫לארץ )הדבר בולט במיוחד לאור העובדה כי האב עובד כפועל יצור(‪ .‬אומר יצחק‪:‬‬
‫"אבא שלי לפני המלחמה היה רופא‪ ..‬ההמשך ידוע‪ .‬היום הבן שלי לומד רפואה ואני‬
‫מרוצה‪ .‬הוא ממשיך את המסורת המשפחתית של לימודים ומקצוע יוקרתי"‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫דרך נוספת‪ ,‬הינה תפיסת הילדים כמשלימים "את מה שאני לא הספקתי" ומגשימים את‬
‫משאלות ההורים‪ .‬אצל חלק מהנבדקים קיימת משאלה כי ילדיהם יצליחו לעשות‪ ,‬להשיג‬
‫את מה שהם פיספסו לאור ארועי חייהם היחודיים אם בעקבות נסיבות דוריות "בדור שלנו אי‬
‫אפשר היה" ואם עקב נסיבות אישיות ואילוצים כלכליים‪ ,‬בריאותיים ואחרים‪ .‬יקי מרגיש‬
‫בחסך השכלתי ושמח כי ילדיו הצליחו ללמוד מקצוע במוסד מוכר ובזמן המצופה מהם‬
‫חברתית וזאת בניגוד אליו‪:‬‬
‫"כשאני מסתכל על הילדים שלי הם גמרו בצורה מסודרת ועכשיו הם עובדים במקצועות‬
‫שלהם‪ .‬זה תמיד היה חסר לי‪ .‬הרגשתי בחסר של לימודים לשבת בבית ספר‪ ..‬אני למדתי‬
‫את זה בקורסים‪ ..‬קורסי ערב קורסי בוקר‪ ..‬לא למדתי בצורה סדירה"‪.‬‬
‫ד‪ .‬הילדים כחלק מהערכת החיים‪ .‬לתקופות מעברי חיים נילווה‪ ,‬כאמור‪ ,‬תהליך של הערכה‪.‬‬
‫זו באה לידי ביטוי בראיונות עם הנבדקים כחלק מתהליכי הערכה ומהתחומים הנכללים‬
‫בהם אנו עדים להתייחסות הנבדק לילדיו‪ .‬כאמור‪ ,‬רוב הנבדקים מתייחסים לילדיהם‬
‫בסיפוק‪ ,‬כמקור לגאווה והצלחה אם להתגבר על אימי השואה ורצון הנאצים להכחיד את‬
‫המשפחה ואם על הישגים בתחומי ההשכלה "הבן שלי רופא ומשכיל"‪ ,‬בתחומי המצב הכלכלי‬
‫"הוא נשוי‪ ,‬גר בבית משלו" או התעסוקה "עובד בחברה יוקרתית‪ ,‬מרויח טוב"‪ .‬וכאמור יש כאלו‬
‫שלאור מצב ילדיהם חוים כשלון בחינוך‪ ,‬במתן האפשרויות‪ ,‬בפרנסת המשפחה‪" .‬נסיתי ולא‬
‫הצלחתי‪ ,‬מה יכולתי לעשות גם לי לא היה"‪ .‬דוגמא נוספת לתהליכי הערכת החיים ניתן לראות‬
‫בדבריו של מנשה‪ ,‬הקושר את תחושותיו לגבי חייו עם חוות דעתו על ילדיו‪:‬‬
‫"עם הילדים שלי באמת השתדלתי לתת להם את החינוך הטוב ביותר במסגרת מה‬
‫שהם קיבלו‪ .‬לא הכרחתי אותם לשום דבר‪ ..‬עם הבן הגדול יש לי נחת‪ .‬למד התקדם‪.‬‬
‫הבן השני בחור מצוין רק מבחינת לימודים קצת איכזב ולכן הוא גם סובל בחיים אין‬
‫לו מקצוע כמו שצריך‪ .‬גמר תיכון ועם זה נגמר‪ ..‬הבת גם כן בסדר"‪.‬‬
‫בניגוד ל"סיפורי החיים" בהם הילדים מהווים בעיקר רקע לתיאור הנבדק את עצמו‬
‫ב"תסריטי החיים" מהווים הילדים "בן לוויה" לתיאורי הפרישה מהעבודה וההזדקנות‪.‬‬
‫א‪ .‬הילדים כמקור לתמיכה רגשית בפרישה מהעבודה ובזקנה‪ .‬מדברי הנבדקים עולה כי‬
‫לילדים יש תפקיד רגשי במעבר לפרישה מעבודה 'כמחזיקים את הדאגה'‪ .‬התייחסותם של‬
‫מרבית הנבדקים לפרישה מהעבודה כארוע משברי‪ ,‬מלחיץ‪ ,‬הגורר בעקבותיו אי ודאות‬
‫‪79‬‬
‫מעצימה את הצורך שלהם להתמודד עם שאלת הדאגה‪ .‬חלקם משליך ומייחס זאת לאחרים‬
‫משמעותיים במשפחתם‪ ,‬כולל ילדיהם‪ .‬לדוגמא אומר יצחק‪:‬‬
‫"הילדים מודאגים יותר ממני‪ .‬אני עובד ‪ 60‬שנה מספיק לי‪ .‬הגיע הזמן לנוח‪ .‬ככה‬
‫אני אומר כדי להרגיע אותם‪ .‬הם מודאגים"‪.‬‬
‫זוית נוספת הינה ראיית הילדים כתומכים וכשותפים בתהליכי קבלת ההחלטות הנילווים‬
‫לפרישה מהעבודה‪ .‬ינאי מספר כי רק עם בני משפחתו הוא מרגיש מספיק בטוח‪ ,‬בכדי‬
‫להתלבט איתם אודות חייו ועתידו‪:‬‬
‫"אני לא מסתכל על מישהו שאני אהיה כמוהו‪ ,‬כי אי אפשר להיות כמו מישהו אחר‪.‬‬
‫במחשבות שלי חוץ מהמשפחה הקרובה‪ ,‬אשתי‪ ,‬ילדים או חברים אז אני לא‪ ..‬הולך‬
‫לספר חוץ ממך את הסיפור הזה‪ ..‬אני לא הולך לספר"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מדברי הנבדקים עולה כי הילדים נתפסים כמספקי בטחון ש"לא ינטשוני לעת זקנה"‪.‬‬
‫"הידיעה" כי "אני מזדקן" והתפיסה כי "אני פורש שווה אני מזדקן‪ ,‬שווה אני חולה‪ ,‬שווה אני תלוי"‬
‫מפגישה את הנבדקים עם השאלה האם ילדיהם יטפלו בהם‪ ,‬יסייעו להם כשיצטרכו‪ .‬חלק‬
‫מהנבדקים מסתייעים בעברם‪ ,‬אם לאור יחסיהם עם הוריהם בעקבות העליה ארצה וחילופי‬
‫התפקיד שהם עברו ביחס להוריהם‪ ,‬ואם בעקבות נסיונם בטיפול והתייחסות להוריהם‬
‫הקשישים‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬מוצאים בראיון עם מנשה המספר על המפגש שלו עם אביו לאחר‬
‫שאביו פוטר מעבודתו‪:‬‬
‫"אבא‪ :‬למה אתה בוכה?' אמר לי‪ :‬אבא נועד לתת לילדים לא לקחת‪ .‬כשאבא נותן‬
‫לילדים האבא צוחק והבן צוחק‪ .‬כשהבן נותן לאבא אז שניהם בוכים‪ .‬ואז הוא אמר‪:‬‬
‫יופי אני לוקח את זה אני זקוק לזה ואני מקווה להחזיר לך‪ ..‬זו היתה זו באמת פעם‬
‫ראשונה שאני ראיתי את אבא מוריד דמעות בחיים‪) .‬שקט( זה רושם עז"‪.‬‬
‫באמצעות סיפור זה מדבר מנשה על החשש שלו מפני ירידתו הבריאותית‪ ,‬זקנתו ותלותו בילדיו‪.‬‬
‫"יכול להיות שבגלל שאני יוצא לפנסיה ואני נזכר בדברים האלה‪ ,‬שלא יצטרכו‬
‫הילדים שלי לעזור לי ואני מקווה שלא אגיע לזה‪ .‬כי באמת האימרה של אבא כל כך‬
‫נכונה‪ ,‬שאבא צריך לתת לילדים ולא לקחת מהם‪ .‬מהיום קדימה? באמת יש לי בעיה‪.‬‬
‫היום אני מתבגר‪ .‬אני רואה את הדעיכה של היכולת הפיזית והבריאותית וזה קצת‬
‫מפחיד אותי‪ .‬אני מקוה לא ליפול למעמסה על המשפחה ועל הילדים"‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫ב‪ .‬הילדים כמשאב אינסטרומנטלי להתמודדות עם הפרישה מהעבודה‪ .‬זוית נוספת להיות‬
‫הילדים גורם מסייע בתהליך המעבר לפרישה מהעבודה הינה ראיתם כמשאב פונקציונלי‪.‬‬
‫מדברי הנבדקים עולה כי לילדים יש תפקיד במילוי שעות הפנאי‪ .‬כלומר‪ ,‬הילדים ומשפחתם‬
‫יהוו מרחב תעסוקה החל מ"אני אעבוד עם בני" ועד ל"אני אעזור לילדי‪ ,‬אסע אליהם"‪ .‬ראובן מפרט‬
‫את סדר יומו הכולל סיוע למשפחתו ורואה בכך דרך התמודדות עם הפרישה‪:‬‬
‫" המשפחה תגדל ויצטרכו תגבור‪ .‬לדוגמא‪ ,‬היום הגעתי לעבודה באיחור כיוון שהבת‬
‫היתה צריכה להתיצב בבית משפט היא עו"ד והחתן חולה אז נאלצתי לטפל גם‬
‫בחתן‪ ,‬להביא אותו לבדיקות ואת הנכד להביא לגן‪ .‬אפילו היום אני‪ ,‬אם יש צורך‬
‫לעזור למשפחה זה החלק החשוב ביותר"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההתיחסות לילידם קיימת לאורך כל מעגל החיים ומופיעה גם ב"סיפורי החיים"‬
‫וגם ב"תסריטי החיים"‪ .‬הילדים מוצגים ב"סיפורי החיים" של הנבדקים כנותני משמעות‬
‫ומשמשים כרקע לתיאור ולתפיסת העצמי‪ .‬ואילו ב"תסריטי החיים" הילדים מהווים גורם‬
‫מסייע במעבר לפרישה מהעבודה ולהזדקנות ומקבלים מקום יותר דומיננטי בהתיחסות‬
‫הנבדק אליהם‪.‬‬
‫בת הזוג‬
‫המשמעויות השונות אותה מקנים הנבדקים לבת הזוג נעות על קשת רחבה הן מבחינת מגוון‬
‫ההתייחסויות והן לאורך החיים ולאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬את יחסם של הנבדקים לבנות‬
‫הזוג ניתן גם לאפיין באמצעות צורת הביטוי והופעתן בראיון‪.‬‬
‫האשה כאנטי תיזה‪ ,‬כגורם להשוואה ולנקודת יחוס – ”‪ .“Me and not me‬אצל רבים מן‬
‫הנבדקים‪ ,‬בת הזוג מהווה את האחר המשמעותי בין אם חיובי ובין אם באופן שלילי‪ .‬בועז‬
‫מתאר את אשתו כתמונת ראי לתיאורו העצמי‪:‬‬
‫"אשתי בניגוד אלי לא עובדת ‪ ,‬נמצאת בבית‪ ,‬לא רוצה לבלות"‪.‬‬
‫או מנחם האומר כי בניגוד אליו אשתו מקיימת מצוות‪:‬‬
‫" אני חילוני אבל אשתי דתיה"‪.‬‬
‫האשה המהווה חלק מהרקע של ה"סיפור"‪ .‬בחלק מן הראיונות האשה לא הוזכרה באופן‬
‫ישיר אבל היתה ברקע‪ .‬כלומר‪ ,‬היתה התייחסות לעובדה הנישואין‪ ,‬לעובדה שבת הזוג הינה אם‬
‫הילדים אבל לא הוזכר במפורש לא שמה‪ ,‬לא עיסוקה‪ ,‬לא מערכת היחסים הבינאישית וכו'‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫האשה המתוארת בראיון באופן עקיף‪ .‬זוית נוספת לקושי של הנבדקים לדבר על בנות זוגן‬
‫ולראות בהן שותף הינה תיאורם אותה בגוף שלישי‪ .‬דיבורם התאפיין בריחוק‪ ,‬התיאורים‬
‫היו בגוף שלישי ויוחסו להם תכנים שליליים‪ .‬היו נבדקים שהתעלמו מקיומה של בת הזוג‪.‬‬
‫דוגמא קיצונית בולטת אצל לביא המשיב לאחר שאני מפנה את תשומת ליבו לעובדת‬
‫התעלמותו מאשתו לאורך כל הראיון‪:‬‬
‫"מה יש להזכיר אותה?"‬
‫כך גם נחום המדבר על אשתו בגוף שלישי ובאופן מנוכר אומר‪:‬‬
‫"אני אסדר לה )הכוונה לאשתו( לנסוע איתי לחו"ל"‪.‬‬
‫הקול האחר "האישה כשותף" ‪ -‬אופן הדיבור על האשה מאופיין בדיבור אמפטי‪ ,‬חם‪,‬‬
‫מעריך‪ ,‬ריבוי השימוש במלה "אשתי" והתוכן המיוחס לאשה הינו חיובי‪.‬‬
‫כאמור תפיסת בת הזוג באה לידי ביטוי גם בתכנים הראיונות‪ .‬להלן יוצגו המשמעיות‬
‫השונות המיוחסות לבת הזוג‪:‬‬
‫א‪ .‬בת הזוג כמסמלת מעבר מחיי רווקות ומתחושה של חופש למעבר לעול המשפחה ולחיים‬
‫מסודרים‪ .‬התייחסות שכיחה לאיזכור בת הזוג בראיון היתה בציון ארוע הנישואין‪ .‬בדרך‬
‫כלל איזכור זה היה מלווה בהתייחסות הנבדק למשמעות המיוחסת לשינוי ולמעבר‬
‫ההתפתחותי במעגל החיים "לעבור החיי רווקות לנישואין זה כבר משהו אחר" ועד להתייחסות לבת‬
‫הזוג שעימה‬
‫בחרתי להנשא "מזל שהתחתנתי עם אשתי" תוך מיפוי וציון תכונותיה היחודיות של בת הזוג‬
‫"אשת חיל" ולעיתים רחוקות יותר הפגנת הרגשות כלפיה "מזל שיש לי אותה"‪.‬‬
‫ההתייחסות הראשונה למעברי החיים ולמעגל חיי המשפחה פעמים הוותה מקור‬
‫להתייחסות גם לפרישה מהעבודה "כמו נישואין‪ ,‬הולדת ילדים כך גם הפרישה הינה מעבר חיים‬
‫התפתחותי"‪.‬‬
‫ב‪ .‬בת הזוג כמשאב רגשי‪ .‬אצל כ‪ 30% -‬מהנבדקים בת הזוג משמשת שותף בחיים‪ .‬הדבר בא‬
‫לידי ביטוי ביחוס אליה כמקור לשיתוף בחוויות‪ ,‬לשיתוף ברגשות‪ ,‬בהתלבטויות הקשורות‬
‫לעולם העבודה‪ ,‬לחיי המשפחה‪ ,‬לחברים ולהחלטות שונות לאורך מעגל החיים‪ .‬משה מגדיר‬
‫את אשתו כ"שותף" ומפרט את תחומי השותפות‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫"הכל עשינו יחד כולל גם את ההחלטות לגבי השליחות גידול הילדים ואפילו‬
‫המעבר למושב"‪.‬‬
‫כך גם דני‪ ,‬יעקב ומנשה סיפרו את סיפורם בראיון בלשון רבים "אנחנו‪ ,‬כלומר אני ואשתי"‬
‫ופעמים אחרות "אנחנו כלומר‪ ,‬אשתי ואני"‪.‬‬
‫מרחיב על כך ראובן המתאר את יחסיו עם אשתו הטובים כאילו הם עדיין בירח הדבש‪:‬‬
‫"היא )אשתי( השותף שלי‪ .‬את הדברים האלה למדתי מאבי‪ .‬הוא אמר‪" :‬השותף‬
‫שלי זו אשתי"‪ .‬ואני בכלל לא מתבייש בזה כל דבר אנחנו מתיעצים ביחד‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬
‫אמרתי לך אנחנו ‪ 31‬שנים אנחנו לא גומרים את ירח הדבש ‪ 31‬שנה ואנחנו עדיין‬
‫בירח דבש"‪.‬‬
‫גם מנשה רואה באשתו שותף מלא ומציין בעיקר את יכולתם לדון ולהידבר על המחלוקות‬
‫שביניהם‪:‬‬
‫"כשהתחתנתי ידעתי שאשתי חייבת להיות שותפה לחיים ולא משהו אחר‪ .‬לכן מה‬
‫שדרשתי מעצמי‪ ,‬מה שדרשתי מאשתי‪ ,‬דרשתי קודם מעצמי‪ .‬אם זה נאמנות‪ ,‬דאגה‪.‬‬
‫ו‪ ...‬אומר לך גם מה שאמרתי לאשתי כשהתחתנו‪ :‬אנחנו נריב בינינו על כל מיני‬
‫דברים אבל אחרי חצי שעה כל מי שיגיע למסקנה שהוא אשם שיבוא לבקש סליחה‬
‫וזה יהיה סוד חיי המשפחה עד היום"‪.‬‬
‫ובהמשך הוא מתאר את התכונות אשר הפכו את אשתו למשאב ולגורם מסייע עבורו‪:‬‬
‫"עם אשתי חייתי חיים אידאלים באמת‪ .‬יש לי אישה מפרגנת‪ ,‬מבינה וגם עם דרישות‬
‫צנועות‪ .‬פה ושם יודעת מה האפשרויות ולפי זה‪ ...‬ביני לבינה שוררת הרמוניה‬
‫מלאה"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בקרב חלק קטן יותר של הנבדקים בת הזוג מהווה גם שותף בחיי העתיד‪ ,‬בתכנון‬
‫ובחשיבה לגבי הפרישה‪ ,‬בדיבור ובהתייחסות להזדקנות והמשך החיים‪.‬‬
‫תפקיד נוסף אותו מייחסים הנבדקים לבת הזוג הינו תפקיד חברתי‪ .‬בת הזוג מהווה גם‬
‫משאב להפגת הבדידות‪ .‬חלקם של הנבדקים רואים בבת הזוג "שותף סוד" ומרשים לעצמם‬
‫לספר לאישה את הפוקד אותם הן במימד המשימתי והן במימד הרגשי‪ .‬הנבדקים רואים‬
‫בנשותיהם משאב ומרחב לניהול ולקיום שיחה משותפת‪ ,‬לבת זוג לבילוי משותף וכן‬
‫לתחושת הבטחון כי הם לא יהיו לבד‪ .‬משה מייחס לאשתו את תפקיד חיבורו למציאות‪,‬‬
‫ומציין את העובדה כי היא זו שמזכירה לו את מועד פרישתו מהעבודה‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫"אשתי אמרה לי שמועד הפרישה מתקרב‪ ,‬שאני לא יכול להמשיך ולהכחיש זאת‪,‬‬
‫שאני צריך להתחיל ולהתכונן"‪.‬‬
‫אלברט‪ ,‬המדבר בחום על אשתו‪ ,‬מצפה לאחר הפרישה מהעבודה להיות יחד עם אשתו‪,‬‬
‫אפילו בדברים "פרוזאים" כמו "לראות טלויזיה ביחד"‪:‬‬
‫"החלום שלי זה להיות עם אשתי צמוד‪ ,‬לשבת בבית ולהיות עם אשתי‪ ..‬ביחד‬
‫)מגביר את קולו( לראות טלויזיה"‪.‬‬
‫גם זאב מתאר את החשיבות וההרגשה הטובה לבוא הביתה‪ ,‬לספר ולשתף את אשתו‬
‫בחוויות מן העבודה‪:‬‬
‫" את יודעת מה זה לבוא הביתה‪ ,‬להתיישב על יד השולחן ולספר את מה שקורה‪ .‬אשתי‬
‫הכירה את כולם‪ ,‬גם היא עבדה כאן‪ .‬אפילו לא הייתי צריך לנקוב בשם‪ ,‬היא ידעה"‪.‬‬
‫זאב משווה את תחושת השותפות עם תחושת הבדידות‪ ,‬שפקדה אותו לאחר מות אשתו‬
‫הראשונה ובקול חנוק הוא מתאר כפי שניתן לראות בהרחבה בתיאור המקרה המובא לעיל‪,‬‬
‫את החוויה של "להיות לבד ובודד" שאינה מאפשרת להתחלק ולהיות ביחד בחויות היום‬
‫יום‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות תפקיד בת הזוג כשותף וכמשאב רגשי חיובי נמשכת לאורך מעגל החיים‬
‫ובאה לידי ביטוי ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים"‪.‬‬
‫בניגוד לתפקיד הרגשי החיובי חלק מן הנבדקים מיחסים לבת הזוג תפקיד רגשי שלילי‪ .‬בת‬
‫הזוג נתפסת כמעצור וכמכשול במהלך החיים‪ .‬מהלך החיים שנפרש בראיונות כלל בתוכו‬
‫ארועי חיים רבים בעלי קונוטציה שלילית‪ .‬רבים מן הנבדקים ראו בבת הזוג מכשול להגשמת‬
‫שאיפותיהם ומימוש חלומותיהם בחיים‪ .‬את תפקיד הפרכת האשליות אותו מציין ‪) Gould‬‬
‫‪ (1978‬היקנו לאשה‪ .‬רמי מאשים את אשתו בעובדה כי בשל התנגדותה הם הגיעו לארץ‬
‫מחוסרי כל‪:‬‬
‫"היו לנו כרטיסים לאוניה לארץ ההורים שלחו לנו וברגע האחרון היא מנעה זאת‪..‬‬
‫אח"כ פרצה המלחמה ובאנו לארץ מחוסרי כל"‪.‬‬
‫ואף כזו המהווה גורם לוויתורים ולהתחשבות‪ .‬חייו של האדם הבוגר הינם ברוב המקרים‬
‫במסגרת משפחתית‪ 93% .‬מהנבדקים הינם כאמור נשואים‪ .‬חלקם מתארים את חייהם‬
‫המשותפים עם בת הזוג כמרחב המחייבם לוותר ולהתחשב‪ .‬זאב מתייחס לעובדה כי את‬
‫תוכניותיו לגבי הפרישה עליו לתאם עם אשתו‪:‬‬
‫‪84‬‬
‫" אם מישהו היה נותן לי תוכנית לפרישה‪ ,‬הייתי אומר לו שאולי מבחינתי זה מוצא‬
‫חן בעיני אבל מכיוון שאנחנו זוג‪ ,‬אז אולי לבן הזוג שלי יש תוכניות אחרות… אני‬
‫צריך לבדוק"‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬איזכורים אלו לא באו במשמעות חיובית‪ ,‬אלא נלוותה להתחשבות ולוויתור‬
‫חוויה של פיספוס ולעיתים אף גרוע ‪ -‬האשה פעמים מסמלת את הכשלון ואת פספוס בחיים‪.‬‬
‫כאמור‪" ,‬סיפורי החיים" והמעבר לפרישה מהעבודה הינם מקור להערכת החיים בכלל‪.‬‬
‫הערכות אלו הביאו את חלק מן הנבדקים לתחושה שלילית לגבי חייהם‪ .‬עבור חלק‬
‫מהנבדקים בת הזוג סימלה הבנה זו‪ .‬לביא לדוגמא אומר‪:‬‬
‫"רציתי להשאר בעסק‪ ,‬אבל כלכלית זה לא הלך‪ ,‬היא לא שוכחת את זה ולא נותנת‬
‫לי לשכוח"‪.‬‬
‫אך קיימת גם התייחסות דיאלקטית רגשית לבת הזוג‪ .‬מחד בת הזוג מהווה גורם ממתן‬
‫במעבר לפרישה מהעבודה‪ ,‬ומאידך מהווה תזכורת שלילית הן של יחסי העבר והן של העתיד‬
‫הצפוי‪ .‬במסגרת התיחסות זו אנו עדים לתפקיד רגשי נוסף אותו מייחסים הנבדקים לבת‬
‫הזוג הינו "תפקיד אחזקת הדאגה"‪ .‬הפרישה מהעבודה נתפסת כאמור בקרב רוב הנבדקים‬
‫כגורם שלילי‪ ,‬מתפיסת הפרישה כמשבר ועד לתקופה של אי ודאות‪ .‬חלק מן הנבדקים‬
‫מדברים על הדאגה מהעתיד אך מיחסים אותה לבת הזוג‪ .‬יצחק מתאר את דאגת אשתו‬
‫מפרישתו הן משום שהיה רגיל ללכת לעבודה כל יום וראה בעבודה את כל עולמו‪:‬‬
‫"אשתי דואגת מה אני אעשה מה יקרה בפרישה"‪" .‬אשתי מודאגת מזה‪ .‬היא אומרת‬
‫לי אתה כל היום שקוע בעבודה‪ ..‬מה יהיה שכתפרוש? היא מודאגת מכך יותר ממני"‪.‬‬
‫והן בשל החשש וחוסר הידע לחיות חיים משותפים זה בצד זה‪ .‬הם מתעלים את הדאגה‬
‫הקשורה ביחסים עם בן הזוג‪ ,‬בעובדה כי הם אינם יודעים להיות ולחיות ביחד‪ .‬מאיר מתאר‬
‫את חששות שני בני הזוג מן המפגש המשותף למרות ההכנה בסדנת הפרישה‪:‬‬
‫" אשתי אומרת אתה תשב כאן בבית ותשגע לנו את המוח"… בסדנא דיברו על‬
‫היחסים עם האישה אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד… אני לא יודע איך נסתדר‬
‫ביחד‪ ..‬אני מפחד מזה"‪.‬‬
‫בנוסף ליחוס הרגשי יש נבדקים המייחסים לנשותיהם תפקיד פונקציונלי‪ .‬תפקיד זה מיוחס‬
‫לבת הזוג במיוחד ב"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫האשה כ"סדרנית" עבודה‪ .‬בקרב מספר נבדקים היחוס המוענק לבת הזוג הינו תפקיד של‬
‫"סדרן עבודה"‪ .‬אמוץ מתאר כי לאורך כל חייו המשותפים עם אשתו‪ ,‬היא זו שסייעה לו‬
‫להתארגן ולתפקד ולכן הוא צופה כי גם בעתיד היא תמשיך ותמלא את תפקידה זה‪.‬‬
‫"כמו בקיבוץ‪ ,‬אשתי היא סדרן העבודה שלי‪ .‬היא אומרת לי מה לעשות ויותר מכך‬
‫דואגת לכל צרכי‪ .‬אשתי כבר תגיד לי מה לעשות"‪.‬‬
‫יחוס זה שכיח יותר ב"תסריטי החיים" לגביהם יש יותר אי ודאות וחיפוש אחר דמות‬
‫דומיננטית‪/‬מחליטה‪ ,‬קובעת ומכוונת‪ ,‬המהווה תחליף לתפקיד ההורי‪ ,‬כפי שתואר על‪-‬ידי‬
‫הנבדקים ב"סיפורי החיים"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההתייחסות לבת הזוג ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" מאופיינת בעיקר‬
‫בהתייחסות דיכוטומית‪" ,‬אשה טובה" מול "אשה רעה"‪ .‬הקול הדומיננטי )כ‪70% -‬‬
‫מהנבדקים( מתאר את בת הזוג בגוף שלישי ובצורה עקיפה‪ ,‬פעמים היו נבדקים שהתעלמו‬
‫לחלוטין מבת הזוג וכפי שמתואר היו שהציגו את האשה יותר כמכשול מאשר כגורם מסייע‪.‬‬
‫מרבית נבדקי המחקר מייחסים לבת הזוג תפקיד רגשי בין אם חיובי ובין אם שלילי לאורך‬
‫כל מעגל החיים ואילו ב"תסריט החיים" מתווסף לכך גם תפקיד אינסטרומנטלי‪ .‬תכני‬
‫ההתייחסות לבת הזוג מבליטים את תפיסת הפרישה כמשבר וכתקופת לחץ‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫נכדים‬
‫המשמעויות השונות אותה מקנים הנבדקים לנכדיהם‪ ,‬מאפיינים יותר את ההווה והעתיד של‬
‫הנבדק‪ ,‬את "תסריטי החיים"‪ .‬בדרך כלל הדיבור על הנכדים היה נינוח‪ ,‬מלווה בחיוך‬
‫ומאופיין בהתייחסויות חיוביות‪ .‬להלן יוצגו המשמעיות השונות‪:‬‬
‫א‪ .‬הנכדים כמסמלי העתיד וההתפתחות וכמגשרים בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד‪ .‬כאמור‪ ,‬דרך‬
‫הטבע היא כי המשפחה ממשיכה להתרחב‪ .‬בשלב בו נמצאים הנבדקים במעגל החיים‪ ,‬כאשר‬
‫צמצום המשפחה הינו מחשבה ריאלית )עקב פטירת בן הזוג( בולט השימוש בנכדים כחוצים‬
‫את גבול ההווה לכיוון העתיד‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי גם באופן סימון גבולות המשפחה וכן‬
‫בראית הנכדים כממשיכים מעבר לזמן הנוכחי‪.‬‬
‫"אני נשוי יש לי שני ילדים ושלושה נכדים"‪.‬‬
‫גם אלו שטרם נולדו להם נכדים נטו לומר‪:‬‬
‫" אני נשוי יש לי שני ילדים ואני מקווה שיהיו לי נכדים"‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הנכדים הינה נגזרת דרכם נוטים רבים מן הנבדקים ליחס להם תפקיד ביצירת‬
‫תחושת ההמשכיות‪ .‬הדבר בולט במיוחד ב"תסריטי החיים"‪ .‬יצחק מדגים בדבריו את‬
‫העברה הבינדורית מהוריו אליו וממנו לילדיו ואף לנכדיו‪.‬‬
‫"אני משתדל ליישם את מה שהורי לימדו אותי‪ ..‬אבא שלי ואמא שלי אמרו לי‪..‬‬
‫למדתי את נסיון החיים מהם ואני משתדל להעניק לילדים‪ … .‬ואת רואה את זה גם‬
‫בנכדים‪ ,‬אצל הילדים שלי‪" .‬בנים יעשו מה שאתה עושה"‪ .‬מה שהילדים לומדים‬
‫בבית ככה הם עושים‪ .‬אני‪ ,‬בני ונכדי"‪.‬‬
‫ברק מעלה זוית אחרת של המשכיות‪ .‬זוית בה הוא מעביר את הזכרון האישי וההיסטורי שלו‬
‫במכוון לילדיו ונכדיו‪ .‬ברק‪ ,‬שהינו ניצול שואה לא מסוגל לחזור לאירופה ובמיוחד לא‬
‫לאזורים בהם היה במלחמה‪ .‬עם התבגרותו ומועד בר המצווה הקרב של נכדו‪ ,‬ברק מגייס‬
‫את כל המשפחה לטיול "שורשים"‪ .‬בעבור ברק זו שליחות בשרות הזכרון לעתיד‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫"פעם ראשונה יצאתי את הארץ אחרי ‪ 50‬שנים‪ .‬לנכד היה בר מצווה ונסענו כל‬
‫המשפחה‪ .‬הרגשתי זיפת‪ .‬כי זה לא מענין אותי‪ .‬עשיתי את זה בשבילו ובשביל‬
‫אשתי‪ ..‬הגעתי לפריס והראתי את המקום שבו גרתי לפני ‪ 50‬שנים‪ .‬המקום לא‬
‫השתנה‪ .‬אבל בשבילם זו היתה חוויה לראות מקום שסבא גר ולצלם‪ .‬אם אעשה עוד‬
‫נסיעה למקום אחד להראות להם מה שעברנו‪ ,‬איפה הייתי‪ .‬שידעו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנכדים כמשאב להתמודדות עם הפרישה‪ .‬אחד החששות של הנבדקים ערב פרישתם‬
‫מהעבודה הינה העיסוק ובילוי שעות פנאי לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬הנכדים‪ ,‬כפי שמשתקף‬
‫ב"תסריטי החיים" מהווים משאב למילוי עיסוקי פנאי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כשברק מתאר את העתיד‬
‫הוא מתכנן להקדיש זמן להיות עם משפחתו וכולל בתוכה גם את נכדיו‪:‬‬
‫"בפרישה אני רוצה להקדיש למשפחה‪ ,‬לנכדים להתנדבות‪".‬‬
‫או לדוגמא שמחה שברור לו כי בפרישה יהיה עסוק עם נכדיו‪:‬‬
‫"הילדים והנכדים שלי מעסיקים אותי היום שאני עסוק‪ ,‬עובד‪ ,‬אני ואשתי‬
‫מקדישים להם זמן אז בטח ובטח כשנהיה פנויים לגמרי אז יהיה לנו יותר זמן "‪.‬‬
‫מנחם מייחס לעיסוק בפרישה עם הנכדים גם תפקיד מפצה על "עוולות" העבר‪ .‬הוא מתאר‬
‫כי מאחר והתמסר מאוד לעבודה הוא חש כי הזניח את ילדיו‪ .‬היום מאחר ולא יכול לפצות‬
‫את ילדיו ישירות‪ ,‬הוא עושה זאת באמצעות יחסו לנכדיו‪.‬‬
‫"כעת אני משתדל לפצות את הנכדים‪ ,‬איך אומרים‪ ,‬במקום הילדים שלא הקדשתי‬
‫תשומת לב לילדים כשהיו קטנים‪ .‬תמיד חשבתי שהקריירה זה הדבר הראשון‬
‫במעלה‪ ...‬והיום כשיש לי זמן אני משתדל לעשות חיים אני לוקח את הנכדים מהגן‪,‬‬
‫מטייל איתם‪ .‬אני לא זוכר את עצמי לוקח עגלה ומטייל עם הילד שלי‪ .‬אולי בשבת‬
‫כן‪ ,‬באמצע השבוע אני לא זוכר שלקחתי אותם‪ ...‬לא זוכר יום שהלכתי או נשארתי‬
‫בגללם או אספת הורים או קופ"ח‪ .‬הקריירה היתה יותר חשובה"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנכדים מהווים מקור למשמעות בחיים‪ ,‬לסיפוק ולהנאה במיוחד בשלב חיים זה‪.‬‬
‫הדבר בא לידי ביטוי באופן הדיבור של הנבדקים על נכדיהם‪ .‬דבורם היה מלווה בחיוך‬
‫ותחושה של נינוחות‪ ,‬גאווה‪ ,‬וסיפוק‪ .‬עדות לכך‪ ,‬מוצאים בתיאור של עמרם‪ ,‬המתאר בשמחה‬
‫וכשחיוך על פניו‪ ,‬את "טקס" המפגש שלו עם נכדיו‪ .‬מנחם מדבר על משפחתו בהתלהבות‬
‫ומתאר את המשמעות החיובית הנכד היחיד שיש לו מקנה לו כאדם‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫"כבר שבוע לא ראיתי את הנכדים‪ ..‬אני הולך לראות אותם‪ ..‬וכשמגיע סבא הם‬
‫שואלים מה הבאת? " )מחייך(‪ ..." .‬יש לי נכד נהדר בן ‪ 4‬וחצי ואני‪ ...‬אני כבר לא‬
‫יודע מה לעשות עם עצמי הוא איננו כבר כמה חודשים לא ראיתי אותו‪ ..‬כל יום‬
‫שישי לקחתי אותו לטייל‪ .‬ההנאה הכי גדולה ‪..‬אני אוהב ילדים אין מה לדבר‪.‬‬
‫והילדים שלי יש לי קשר מצויין איתם‪ .‬הם אהבו אותי ואני אוהב אותם אבל נכד‪..‬‬
‫)מתרגש( זה משהו‪ ...‬מין משהו שאף פעם לא תארתי לעצמי‪ ...‬תמיד סיפרו לי שמעתי‬
‫מאנשים אחרים‪ ...‬אבל לא ידעתי‪ ...‬אני רוצה להגיד לך אני היום סובל יש לי סבל‬
‫שקשה לי להסביר אותו‪ ...‬נורא‪ ...‬כשהוא איננו כבר כמה חודשים לא ראיתי אותו‪.‬‬
‫יום שישי הייתי הולך איתו לגן חיות משחק איתו באקווריום משחק איתו רבע‬
‫שעה‪ ...‬הוא אהב לנסוע איתי לטייל איתי‪ ...‬פתאום זה חסר לי"‪.‬‬
‫זוית נוספת המקנה סיפוק לנבדקים ביחסים עם הנכדים ועם הילדים הינה היכולת לסייע‬
‫להם כלכלית‪ .‬שמחה מייחס את העובדה כי יצליח להמשיך לתמוך בנכדיו כלכלית‪ ,‬כעדות‬
‫לכך שהפרישה היא אינה מעבר קשה או לפחות לא "צניחה כזו"‪ .‬בדבריו‪ ,‬הוא מנסה לטשטש‬
‫את השינוי על‪-‬ידי המשך תמיכה כלכלית בילדיו‪.‬‬
‫"אני רוצה להגיד לך משהו‪ :‬יכול להיות‪ ,‬יכול להיות אם מישהו יחשוב שעד היום‬
‫הרויח משכורת והיה לו כסף כמו שאנחנו חיים בבית ‪ large‬ועוזרים לילדים‬
‫ולנכדים… מחר אני פורש לפנסיה אצלנו זה יהיה כך‪ .‬אנחנו נמשיך לתת לילדים‬
‫שלנו כסף‪ .‬אין לנו את המעבר הזה‪ ..‬אני אמשיך לסייע להם להיות איתם"‪.‬‬
‫ההתיחסות לנכדים כצפוי רבה יותר ב"תסריטי החיים" מאשר ב"סיפורי החיים"‪ .‬הניתוח‬
‫האיכותני מראה כי הנבדקים מיחסים לנכדים יחסים חיוביים יותר לעומת יחסיהם עם‬
‫משמעותיים אחרים‪ ,‬וכי יש ביחסים עמהם פיצוי על חסרי העבר ודאגות הווה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הנכדים מהווים חלק משמעותי בתהליך יצירת תחושת ההמשכיות ובהטבעת חותם לעתיד‬
‫המאפיין את הנבדקים ערב לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫סיכום אשכול המשפחה‪ :‬המשפחה כמכלול מהווה גורם משמעותי לאורך כל מעגל החיים ובכך‬
‫ניתן לראות רציפות והמשכיות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" באשכול זה‪ .‬הרציפות‬
‫וההמשכיות באים לידי ביטוי בתפקיד הרגשי והאינסטרומנטלי שהמשפחה על כל דורותיה‬
‫מהווה עבור הפרט‪ .‬כאשר ב"סיפורי החיים"‪ ,‬כלומר בהסתכלות הפרט על עברו‪ ,‬ישנה התיחסות‬
‫רחבה יותר להורים ולילדים ואילו בהסתכלות על העתיד‪ ,‬ב"תסריטי החיים"‪ ,‬ישנה התיחסות‬
‫רבה יותר לבת הזוג ולנכדים‪ .‬ניתוח זה מבליט את העובדה כי ערב הפרישה מהעבודה נבדקי‬
‫המחקר עוברים תהליך פנימי החושף את השינויים הנדרשים מהם לאור הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫שינויים אילו באים לידי ביטוי בדמות המשמעותית המלווה – מעבר מהורים ולילדים לבת‬
‫הזוג ולנכדים‪ ,‬ביצירת תחושת המשכיות פנימית ובין דורית‪ ,‬ובראיה אינטגרטיבית‪ ,‬כוללת‬
‫ומאוזנת של תפקידים ומשימות רגשיות ואינסטרומנטלים‪ ,‬לצד רגרסיה רגשית וראיה‬
‫דיכוטומית המאפיינת את רוב התיאורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממצאי המחקר מראים כי למרות הצפייה‪,‬‬
‫הבאה לידי ביטוי בדברי הנבדקים‪ ,‬כי בת הזוג תהווה גורם משמעותי וחיובי לאורך כל מעגל‬
‫החיים ההתיחסות השלילית אליה והעדרותה עשויים להצביע על כך כי ערב הפרישה מהעבודה‬
‫הפרט חש כי המעבר לפרישה מהעבודה הינו משמעותי‪ ,‬הוא מרגיש בודד‪ ,‬עצוב‪ ,‬מתגעגע וזקוק‬
‫לתמיכה וזו‪ ,‬גם אם מסופקת לו‪ ,‬אינה עונה על כל צרכיו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬התיאורים השליליים‬
‫וההקשרים לאובדן יתכן וקשורים לתפיסת הפרישה כתהליך הדומה לאובדן או למשבר‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫אשכול העצמי‬
‫אשכול העצמי מורכב מתתי נושאים המרכיבים את זהותו של הפרט‪ .‬כמו למשל זהות‬
‫אתנית‪ ,‬זהות דתית‪ .‬לפיכך‪ ,‬כפי שעולה מהתמות המרכיבות את אשכול העצמי ניתן לזהות‬
‫שני סוגים של מקורות להערכת העצמי‪ :‬מקור חיצוני סביבתי ומקור פנימי‪ .‬תרשים ‪ 4‬מציג‬
‫את התמות הנכללות באשכול העצמי‪ .‬תמות סביבתיות הן‪ :‬זהות אתנית‪ ,‬ילדות‪ ,‬לימודים‪,‬‬
‫בניית הארץ‪ ,‬מצב כלכלי ויהדות‪-‬אמונה‪ .‬התמות הפנימיות הן‪ :‬הערכת העצמי‪ ,‬מיפוי כוחות‪,‬‬
‫השוואה עם אחרים‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬זיכרונות וגעגועים‪ ,‬לבד‪ ,‬עזרה‪ .‬אשכול העצמי כפי שעולה‬
‫בניתוח האיכותי מורכב בעיקר מהתרחשויות שפקדו את הפרט לאורך כל מרחב החיים‪ ,‬מוזן‬
‫מתהליכים תוך אישיים ובמקביל מתהליכי השוואה עם הסביבה‪.‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העצמי ב"סיפור החיים" בהשוואה‬
‫ל"תסריט החיים" מוצגת בתרשים ‪ 4‬בעמוד הבא‪ .‬ואכן מתרשים זה נראה כי התמות‬
‫הדומיננטיות ב"סיפורי החיים" הינן לימודים‪ ,‬זהות אתנית הערכת העצמי ומצב כלכלי‬
‫ולעומתן התמות המאוזכרות ביותר ב"תסריטי החיים" הינן מצב כלכלי‪ ,‬יהדות ואמונה‪,‬‬
‫השוואה עם אחרים וזכרונות וגעגועים‪ .‬כלומר תפיסת העצמי כפי שבאה לידי ביטוי ב"סיפור‬
‫החיים" נעה סביב ארבעה מוקדים‪ :‬זהות כלכלית‪ ,‬השכלתית‪ ,‬זהות אתנית והערכה עצמית‬
‫פנימית ואילו ב"תסריטי החיים" העיסוק בעצמי נמוך יחסית ומתבסס על המצב הכלכלי‪ ,‬על‬
‫הזהות הדתית‪ ,‬הערכת העבר ועל תהליכי השוואה חברתית‪ .‬במבחן ה‪ Sign-Test -‬נמצאו‬
‫הבדלים מובהקים בין השכיחויות ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" בהתייחס לתמות‬
‫הבאות‪ :‬השוואה עם אחרים )‪ ,(p=.04‬ילדות‪ ,‬לימודים וזהות אתנית )‪.(p=.00‬‬
‫‪91‬‬
‫על‪-‬פי התרשים ניתן לראות כי ההבדלים בין "סיפורי החיים" ל"תסריטי החיים" באשכול‬
‫העצמי נובעים מאיזכורים הקשורים לשלב הראשון במעגל החיים והם כנראה גם משפיעים‬
‫על הערכה העצמית הכוללת‪ ,‬ומצביעים על חשיבות אותה מייחסים הנבדקים לילדות בעיצוב‬
‫העצמי‪ .‬האיזכורים נמצאים יותר ב"סיפור החיים" ופחות ב"תסריט החיים"‪.‬‬
‫לצורך הבנת ה"עצמיים" השונים כפי שבאים לידי ביטוי ערב הפרישה מהעבודה בחרנו‬
‫להציג את הניתוח איכותי לתמות הבאות‪ :‬הערכת העצמי והשוואה עם אחרים המשקפות‬
‫את כל המרכיבים האחרים של אשכול העצמי‪.‬‬
‫הערכת העצמי‬
‫ה'עצמי' כפי שמשתקף ב"סיפורי החיים" מתמקד בעיקר בזהות סוציו‪-‬דמוגרפית‪ :‬כלומר‬
‫מורכב מהזהות האתנית‪ ,‬ההשכלתית‪ ,‬מהמצב הכלכלי ומזהות דתית‪ .‬ואילו ה'עצמי' כפי‬
‫שבא לידי ביטוי ב"תסריטי החיים" דומה‪ ,‬מעוצב אף הוא ממצב כלכלי ומזהות דתית‪ .‬אך‬
‫בשונה מהעצמי ב"סיפור החיים"‪ ,‬ב"תסריט החיים" העצמי והערכתו מתבססים על זכרונות‬
‫העבר ותהליכי השוואה עם אחרים‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬כי העצמי ב"סיפור החיים" כוללת שאלות‬
‫זהות הקשורות בילדות‪ ,‬בהתבגרות‪ ,‬בחיים הבוגרים כעובד‪ ,‬כאיש משפחה וכהורה‪ .‬ואילו‬
‫ב"תסריטי החיים" מושם דגש לא על תהליכי הזהות הפנימיים אלא הזהות האישית ניזונה‬
‫מגורמים חיצוניים כלומר הפרט עורך השוואה ביחס לאחרים‪ .‬עולות שאלות כמו "מי אני‬
‫ולאן הגעתי ביחס לדומים לי‪ ,‬לקרובים אלי ואף לסביבה הרחוקה יותר"‪ .‬כלומר נעשה‬
‫דיאלוג בין הזהות האישית לזהות המצופה ולנורמות החברתיות התואמות לגיל ולמצב‬
‫לאורך כל המעגל החיים ובמיוחד בתקופה הנדונה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אני לעומת חבר לעבודה; אני‬
‫לעומת אנשים חשובים במערכת‪ ,‬במדינה‪.‬‬
‫תפיסת העצמי של הנבדקים מורכבת ממספר תחומים‪ :‬זהות אתנית‪ ,‬זהות תפקידית‪ ,‬תכונות‬
‫אישיות‪ ,‬מודעות רגשית והערכת תפקוד‪ /‬מיומנויות‪ /‬מסוגלות‪.‬‬
‫התחום השכיח ביותר בהערכת העצמי הינה ההתייחסות לארץ המוצא‪ ,‬לזהות אתנית‪ .‬רבים‬
‫מקרב הנבדקים מתייחסים למוצאם כחלק מדפוס ההתנהגות שלהם עם עצמם ועם אחרים‪.‬‬
‫ארץ המוצא‪ ,‬העדה וההתנהגות הדתית מעצבים וקובעים לדבריהם את אופיים‪ ,‬את מסלול‬
‫חייהם‪ ,‬את גורלם ואף את עתידם‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫יהושע בדבריו מתייחס לחיבור שבין העולם הישן לעולם החדש‪ ,‬ליכולתו להיות מחד יהודי‬
‫מסורתי ומאידך להתחבר לעולם המודרני ולעבוד במוסד מחקר בעובדה כי הוא עירקי‪,‬‬
‫מוצא הנחשב אינטליטנטי ומלומד‪.‬‬
‫" בעירק למדתי גם השכלה כללית ולא רק לימודי יהדות‪ .‬את יודעת יהדות עירק היא‬
‫יהדות חכמה‪ .‬כל הזמן הינו עסוקים בשמירת ההשכלה הכללית הפתיחות לעולם הגדול‬
‫לא רק לדת‪ ..‬אבל לא הזנחנו אותה‪ ...‬עד היום‪ ...‬אני דתי אבל עוסק במדע"‪.‬‬
‫או לחילופין‪ ,‬סיפורו של חיים המעוצב כולו סביב סיפור יהדות מרוקו‪ ,‬המתאר בפרוטרוט הן‬
‫את הסביבה בה גדל והן את סיפור העלתו לארץ את דודתו וכלה בהכנסת ספר התורה ואופן‬
‫ההנצחה האופייני לדבריו ליהדות זו‪ .‬לדוגמא קטע מהראיון עימו‪:‬‬
‫"סיפור החיים שלי זה בעצם סיפור הנסיעה למרוקו… בשבילי החזרה למרוקו‪,‬‬
‫לצבעים‪ ,‬לריחות‪ ,‬למקומות שגדלתי‪ ,,‬בשבילי החזרה לשורשים‪ ,‬להביא את הדודה ‪..‬‬
‫והמשפחה שלי זה חשוב‪ ..‬זה אני"‪.‬‬
‫כפי שעולה מתהליכי הערכה העצמית אותם מתארים הנבדקים בראיון‪ ,‬לארץ המוצא‬
‫ולמסורת העדתית יש משמעות בעיצוב תפיסת והערכת העצמי לאורך כל מעגל החיים וכך‬
‫גם ערב הפרישה מהעבודה‪ .‬לדוגמא אומר דני‪:‬‬
‫"הייתי מוותר על ההסטוריה הזו‪ ..‬העיקר להיות צבר‪ ,‬יליד הארץ"‬
‫וגם מאיר מתייחס לעובדה זו באומרו‪:‬‬
‫"אנחנו המרוקאים דפוקים‪ ..‬הביאו אותנו לכאן לשממה‪ ..‬לא הבנו כלום‪ ..‬עד היום"‬
‫אך הערכת העצמי מוזנת לא רק מהעבר הרחוק אלא גם מתהליכי התפתחות לארוך כל מעגל‬
‫החיים‪ .‬הנחקרים מייחסים לזהות התפקידית תפקיד חשוב בהערכת העצמי‪ .‬מגוון תפקידים‬
‫מרכיב את זהותם של הנבדקים‪ .‬זהותם כילדים‪ ,‬כנערים‪ ,‬כחיילים ולוחמים בצבא‪ ,‬כבני זוג‪,‬‬
‫כהורים וכעובדים‪ .‬ההבדלים בזהויות נובעים בין השאר מהדגש השונה שנותן כל נבדק‬
‫לתפקידיו השונים‪ .‬הניתוח האיכותי מצביע כי שני תפקידים מרכזיים מאפיינים את זהות‬
‫הנבדקים‪ :‬התפקיד המשפחתי ובמיוחד התפקיד ההורי והתפקיד התעסוקתי‪ .‬כדוגמת‬
‫"סיפור החיים" של יעקב המופיע בהרחבה בתיאור המקרה ומציג את המשפחה כמעצבת את‬
‫'קו הסיפור'‪ .‬לעומתו‪ ,‬שלמה שלמעשה מספר רק את "תסריט חייו" ומעצבו בהתאם‬
‫לתעסוקתו כמנהל בכיר ומפרט את כל סמלי הסטטוס הנילווים למשל הבלטת החדר‪,‬‬
‫‪93‬‬
‫הכנסת האורחים וכן הדגש על העובדה כי הוא במו ידיו הגיע לעמדה כה בכירה‪.‬‬
‫"תראי אני מנהל בכיר את רואה את החדר שלי‪ ,‬מכאן אני משקיף על כולם‪ ...‬את‬
‫רואה את הכבוד שנותנים לי‪ .. .‬זה אני‪ ,‬אני בניתי את עצמי במו ידי"‪.‬‬
‫גם משה מציין כי מעמדו בעבודה מכתיב את ההתיחסות אליו והדבר בא לידי ביטוי במקום‬
‫החדר שלו‪ ,‬בגודלו ובמיוחד לדבריו בעובדה ש‪:‬‬
‫"עוד מעט יקחו לי את החדר‪ ..‬יושיבו בו בחור צעיר ואני אצטרך להסתפק במועט"‪.‬‬
‫דבריו אלו נאמרים בכאב ומבטאים גם את ואת תחושתו העצמית‪.‬‬
‫זוית נוספת הבאה לידי ביטוי בתהליכי הערכה של הנבדקים את עצמם הינה עובדת‬
‫ההשכלה‪ .‬ציר זה מלווה את הנבדקים הן ב"סיפור החיים" והן ב"תסריט החיים"‪ .‬נושא‬
‫ההשכלה הינו חלק מתפיסת העצמי אך גם חלק מתפיסת המשפחה והקשר בין הדורות )ראה‬
‫אשכולות המשפחה והגישור(‪ .‬אומר צבי המשמש בתפקיד בכיר במקום עבודתו‪:‬‬
‫"תראי‪ ,‬אני הגעתי למה שהגעתי בעבודה‪ ,‬אבל אין לי השכלה הפורמלית‪ ..‬אבל כל‬
‫הילדים שלי לומדים וימשיכו ללמוד"‪.‬‬
‫גם ראובן מפחית במידת השגיו בעבודה לאור העובדה שאין לו השכלה‪ .‬בדבריו ב"תסריט‬
‫החיים" הוא מקשר בין עובדת היותו חסר השכלה פורמלית לתוכניותיו לאחר הפרישה והוא‬
‫רואה בעתיד הזדמנויות לתיקון החסר מהעבר‪:‬‬
‫"איך יכולנו ללמוד‪ ..‬גרשו אותנו‪ ..‬טוב‬
‫)משמיע אנחת רווחה( אחרי הפרישה אני אלמד מתימטיקה‪ ..‬זה היה חלום חיי"‪.‬‬
‫בנוסף למקורות החיצוניים‪ ,‬תלויי הסביבה והתפקיד‪ ,‬הערכה העצמית מוזנת גם מתהליכים‬
‫פנימיים‪ .‬השאלה "מי אני? מה אופיי ותכונותי?" באה לידי ביטוי בדברי הנבדקים‪ .‬אלו‬
‫מונים במהלך הראיון את תכונותיהם האישיות‪ .‬מעבר למסר המועבר כי הם מכירים את‬
‫עצמם ויודעים מה טוב בעבורם‪ ,‬קיימים תיאורים של התכונות והאופי האישיים‪ .‬שמחון‬
‫לדוגמא מתאר כיצד הוא מגיב בשעת לחץ‪ .‬הוא מתאר את התנהגותו ותכונותיו‪:‬‬
‫‪94‬‬
‫"אני נוטה להתפרץ‪ ...‬תראי הרבה דברים מעצבנים אותי‪ ,‬אז אני כועס‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אתמול אמר לי פה מישהו משהו מה זה רתחתי )מרים את קולו(‪ ,‬ממש כעסתי איך‬
‫הוא מעז‪ ...‬אחר כך נרגעתי לקחתי סיגריה יצאתי החוצה ונרגעתי‪"...‬‬
‫אהרן‪ ,‬כחלק מניתוח כשלונו בעסק המשותף וביחסים עם אחרים מגדיר את עצמו כך‪:‬‬
‫" אני אינדיוידואליסט עובד לבד ובעל נטיות של עצמאי"‪.‬‬
‫מרחב הזמן והראיון נותנים לנבדקים הזדמנות לערוך הערכה לפעילותם ולתחושותיהם‬
‫לאורך החיים‪ .‬כחלק מהמודעות "מי אני" עולה גם שאלת התפקוד והערכתו לאורך כל מעגל‬
‫החיים כפי שעולה ב"סיפור החיים" ובתקופת המעבר לפרישה מהעבודה בפרט‪ ,‬כפי שבא‬
‫לידי ביטוי ב"תסריט החיים"‪ .‬תהליך זה מורכב ממימד פונקציונלי ובא לידי ביטוי בהערכת‬
‫התפקוד ובמקביל נעשה גם תהליך ההערכה רגשי‪ .‬למרות העובדה שכחלק מהדגרת ופרוט‬
‫ופרוט העצמי ציינו הנבדקים רפרטואר של רגשות‪ :‬אהבה‪ ,‬שנאה‪ ,‬קנאה‪ ,‬כעס‪ ,‬אי שקט‪,‬‬
‫צער‪ ,‬כאב‪ ,‬געגועים‪ ,‬מרבית הרגשות שהופיעו בראיונות היו רגשות שליליים )ראה פרק ג'(‬
‫והמאזן המופיע ברוב הראיונות לא מוצג באור חיובי‪ .‬המשפטים השכיחים הינם אלו‬
‫המבטאים חרטה‪ ,‬כעס ואף רצון לשנות את דרך הפעולה והתגובה בה נקטו הנבדקים בעבר‪:‬‬
‫" יכולתי לנהוג אחרת‪ ...‬לו רק היה לי את השכל של היום"; או " תראי לא הבנתי‪.‬‬
‫הייתי לחוץ הייתי צריך לפרנס אשה ושתי בנות וזוג הורים קשישים‪ ...‬היום אני יודע‬
‫שלו הפעלתי יותר שקול דעת לא הייתי מייסר את עצמי‪ ..‬אולי הייתי צריך להיות‬
‫שקול יותר‪ ..‬מתון"‪.‬‬
‫הקול האחר הינם אותם הנבדקים המשתמשים גם ב"סיפור חייהם" בתהליכי השוואה עם‬
‫אחרים כחלק מהערכת העצמי ויש בכך מעין רציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" בדפוסי ההערכה‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בדבריו של רמי המסתייע באחרים הן‬
‫בדברו על התפתחותו ותפיסתו לאורך כל מעגל חייו והן בהתמודדותו עם הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫רמי רואה בתהליכי השוואה עם אחרים תהליכים אוניברסליים‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫תראי‪ ,‬אם נכנס לראש של אנשים אחרים‪ ,‬אצלי אני תמיד דיברתי‪ ..‬ההורים לא היו‬
‫קדושים‪ ..‬יש עדות שבהם ההורים קדושים‪ ..‬נגיד מילה רעה על הורים הם יכולים להרים‬
‫עליך סכין וזה לא בדיחה‪ ..‬בהרבה תרבויות‪ .‬אבל אני חושב שמגיל שהתחלתי לחשוב‪,‬‬
‫בערך מגיל ‪ ,25‬אפילו הגעתי לכמה דברים שעד היום אני אפילו בודק עד כמה הדברים‬
‫נכונים‪ .‬לגבי אישית ולגבי איך נבנה האדם והדברים לא השתנו‪ .‬עכשיו‪ ,‬לגבי איך אני‬
‫מסביר את זה לגבי אחרים‪ ,‬כל אדם מגיע לתקופה‪ ,‬בכלל‪ ,‬חשיבה על מה משפיע ואיך‬
‫משפיע על בן האדם בתחומים שונים אבל חלק מהאנשים מגיעים לזה בתחום שהילדים‬
‫מתחילים להתבגר‪ ,‬הילדים שלהם‪ ,‬ואז הם בעצם מתחילים לעשות השוואות‪ ,‬בגיל רך‬
‫לא כי אז הם לא זוכרים את עצמם‪ ,‬מדברים ומתחילים לראות‪ ,‬מתחילות המון שאלות‪..‬‬
‫זה אולי גורם אחד שמופיע בגיל ‪ 40 30‬של כאלה שנשואים ויש להם ילדים בגילאי ‪,13 ,12‬‬
‫‪ 15 ,14‬ואז הם מתחילים‪ ,‬אח"כ יש דבר שאנו מכירים מאנשים מבוגרים ‪,70 ,60 , 50‬‬
‫עושים לעצמם… ואולי מתוך זה שאנשים עושים את חשבון החיים‪ ,‬אנשים שמגיעים‬
‫לגיל הפרישה מהחיים‪ .‬זה ההערכה שלי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ערב הפרישה מהעבודה הפרט עובר תהליכי הערכה עצמית המתבססים על מקורות‬
‫פנימיים וחיצוניים‪ ,‬הערכות אלו מתבססות על הערכות אובייקטיביות ופרשניות‪-‬‬
‫סובייקטיביות‪ .‬תהליכי הערכה אלו הינם תהליך תוך אישי פנימי המתאפיין בדיאלוג שהפרט‬
‫עורך בינו לבין עצמו‪ .‬מהדווחים עולה כי תהליכי הערכה הינם דינמיים התפתחותיים‬
‫ונמשכים לאורך כל מרחב החיים‪ .‬ההערכה נעשית ביחס לחלומות‪ ,‬לתפיסה העצמית‬
‫ולרגשות של הפרט ופחות בהשוואה לנורמות סביבתיות ובולטת יותר ב"סיפורי החיים"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות שתהליכים אלו מאפשרים לראות בעתיד כפי שעולה מ"תסריט החיים"‬
‫הזדמנות לתיקון ולהשלמת חסרי העבר‪.‬‬
‫השוואה עם אחרים‬
‫התמה "השוואה עם אחרים" מופיעה יותר ב"תסריטי החיים" אך מוזכרת גם ב"סיפורי‬
‫החיים"‪ .‬הניתוח האיכותני מצביע על שני קולות העולים כתוצאה מתהליכי ההשוואה עם‬
‫אחרים‪ :‬הקול הדומה והקול השונה‪ .‬לשני קולות אלו מייחסים הנבדקים אותו תפקיד‬
‫מסייע להתמודדות עם הפרישה מהעבודה‪ ,‬אך סגנון ההתמודדות הינו שונה‪.‬‬
‫אחת הצורות בו מופיעה ההשוואה עם אחרים ב"תסריט החיים" מצביעה על הצורך‬
‫‪96‬‬
‫להשוואה חברתית‪ ,‬לפיתוח תחושה של "נורמליות" ולקבלת חיזוק מאחרים כדי להתמודד‬
‫עם השינוי‪ .‬השאיפה להיות כמו כולם בפרישה בולטת לדוגמא אצל מאיר האומר לעצמו כי‬
‫יציאתו לפנסיה אינה נובעת מכשלון אישי אלא שעליו לפרוש כחלק מתהליך קולקטיבי‬
‫חברתי )דיני עבודה( ושל הזדקנות אישית‪ .‬בדבריו‪ ,‬בולט תהליך שכנוע עצמי שיסייע לו‬
‫לסיים את העבודה ולצאת לפרישה‪.‬‬
‫את האמת אני לא חושב הרבה‪ .‬גיל כזה‪ .‬הגעתי לזמן שאני צריך להיות כמו כולם‪.‬‬
‫אקבל את הפנסיה ברוח טובה ‪ ..‬אולי אני מרגיש כעס כי הזדקנתי מהר‪ .‬נפרדתי‬
‫מהשטח‪ .‬דור הולך ודור בא‪ .‬נהיה פנויים לעזרה לילדים נתקדם‪ .‬נעביר את הזמן לא‬
‫אני הראשון אלפים פרשו לפני‪ ...‬אם אתעצבן אז זה על עצמי‪ .‬אם אהיה ברוח טובה‬
‫זה גם לי וגם לסביבה‪ .‬בוא נגיד האדם הגיע לזמן שלו‪ .‬הם לא יכולים לקבל אותי‬
‫עשיתי את שלי‪.‬‬
‫בניגוד לסגנון בו הפרט משווה עצמו עם אחרים ומבליט את הדמיון בינו לבין האחרים‪,‬‬
‫בדפוס זה מתרחש תהליך הפוך‪ ,‬בו הפרט מסמן את שונותו מן האחרים‪ .‬תהליך זה מתייחס הן‬
‫לאחרים המזוהים עם מקום העבודה כפי שרואים בדבריו של יעקב והן עם אחרים המזוהים עם‬
‫תקופת הפרישה כמו חברים‪ ,‬בני משפחה ופנסיונרים אחרים כפי שהדבר מומחש בדבריו של‬
‫נחום‪.‬‬
‫יעקב פורש בכעס ממקום עבודתו‪ .‬בדבריו‪ ,‬הוא מתאר את התנהגותם הבלתי ראויה של‬
‫ממוניו ועמיתיו‪ ,‬את חוסר מחויבותם לעבודה לעומתו‪ ,‬שאת כל חייו נתן למען המסגרת‬
‫התעסוקתית‪ .‬על רקע דברים אלו הוא מרגיש "נוח" יותר לצאת לפרישה‪:‬‬
‫‪97‬‬
‫"בגלל הכאב‪ .‬הביטי אני במקום הזה לא יצאתי לא לטיול אחד‪ ,‬לאף טיול‪ ,‬לאף מופע‬
‫לאף ארוע‪ ,‬לאף שום כלום‪ .‬בתי הגדולה כשעלתה לכיתה א' חילקו תיקים לילדי‬
‫כיתה א' ואשתי ובתי באו לאולימפיה )קולנוע( וראו את הדחיפות ואת המכות ואת‬
‫אי הסדר והן הגיעו הביתה ואמרו‪ :‬עם האנשים האלה אתה עובד? אמרתי‪ :‬כן מה‬
‫קרה? סיפרו לי את מה שהלך שם וזה הדבר הזה‪ ..‬חיזק אותי עוד יותר‪ ..‬היו פה צעדות‬
‫החבר'ה יצאו לצעדות לכל מיני טיולים‪ ..‬אתה שומע למחרת שבארוע הלכו מכות‬
‫שהזניחו אותם‪ ..‬שהלכו‪ ..‬כל מיני‪ ..‬אני הולך לטייל אני הולך לקבל מכות? אני הולך‬
‫לצעדה אני צריך להדחף? לפעמים אומרים לי שחל שיפור‪ .‬הלוואי! אני מאחל להם‬
‫שיחול שפור‪ ..‬אני רוצה אני גאה אני אשמח אבל‪ ..‬מנהל עבודה נסע לאילת לקחו לו את‬
‫מקום העבודה מישהו הביא את הבן דוד להיות מנהל עבודה‪ ..‬הביאו‪ ..‬אותו מנהל‬
‫העבודה שכב על הכביש ואמר‪ :‬מפה אני לא אזוז‪ ..‬אני רוצה את מקומי‪) "..‬שקט(‬
‫דוגמא נוספת הינה בדבריו של נחום‪ ,‬המפחית בערך האחרים בכדי לומר משהו טוב על עצמו‪.‬‬
‫בדוגמא זו נעשה שימוש בפורשים אחרים כדי לבדוק את התוכניות לתקופה שלאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫"אני משתדל גם לא להיות בן אדם קלאסי‪ .‬אני לא חייב שכולם יאהבו אותי‪ .‬אני‬
‫אומר לכל אחד מה אני חושב‪ .‬אפשר להגיד שהיושר ולהגיד את האמת בפנים אני‬
‫עושה את זה טוב מאד‪ .‬גם בעבודה וגם עם חברים וגם עם המשפחה‪ .‬אין לי ענין‬
‫להסתיר או לעשות פרצופים‪ .‬הענין הזה של הלא קלאסי‪ :‬אני רואה אנשים‬
‫שמתכננים לכמה חודשים קדימה הם למעשה נמצאים בעבודה זה לא אני‪ .‬אני לא‬
‫מתכנן ‪ ,‬אני אבל גם לא אלך לסופרמרקט או כמו אחרים סתם להיות שומר או כל‬
‫דבר אחר שלא מעניין אותי"‪.‬‬
‫השונות מן האחרים פעמים נותנת מוצגת באור חיובי ונותנת חיזוק לנבדק‪ .‬מנחם מהווה‬
‫דוגמא של אותם הנבדקים המקבלים חיזוק לאור תהליכי ההשוואה אותם הם עושים עם‬
‫"אחרים"‪ .‬תהליכים אלו מאפשרים לפתוח דף חדש‪ ,‬להתנתק מן המחויבות החברתית‬
‫והנורמות החברתיות ולפעול לאחר הפרישה מהעבודה בהתאם לרצונם ולחלום חייהם‪.‬‬
‫מנחם מנמק את החלטתו להתנתק מן המקובל בעובדה כי מצבו הכלכלי תקין וכן בעובדה כי‬
‫הוא מרגיש כי הוא מיצה את עצמו במקום עבודתו‪ ,‬פיתח קרירה טובה למדי‪ ,‬ואף חש כי‬
‫מאחר והחל את עבודתו בגיל מאוד צעיר "הגיע הזמן"‪ ,‬כדבריו לשנות‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫" אני מסתכל על אנשים שפורשים והולכים לעבוד במקום אחר אז אני אומר‪ :‬בשביל‬
‫מה פרשת פרישה מוקדמת? בשביל ללכת לעבוד במקום אחר? אני לא קולט אותם‪.‬‬
‫אם אתה בא ואומר אני הפסקתי לעבוד והולך לעסוק באמנות‪ ,‬אמנות‪ ,‬מוזיקה‪ ...‬כל‬
‫אחד לפי מה שהוא מחפש בפנימיות שלו אז אני במין שאדם גמר פרק א' גמר פרק‬
‫א'‪ ,‬יש לו תנאי קיום הוגנים ואני אומר הוגנים כי כל אחד יכול‪ ...‬עד אין סוף‪ ...‬כל‬
‫אחד עם השגעונות שלו אבל בשביל מה ללכת לעבוד במקום אחר‪ ...‬אז תשאר פה‪...‬‬
‫מה‪ ..‬אם אני אצא מפה‪ ...‬ותמיד חשבתי‪ ...‬לפני ‪ 5-10‬שנים‪ ,‬קח את הפצויים שלך‬
‫ותפרוש עכשיו ואני שואל לשם מה? מה נותן לי שאני עוזב מקום אחד והולך למקום‬
‫עבודה אחר? אני נשאר באותה מסגרת‪ ..‬כשאני עוד הפעם כל יום רץ לעבודה אז אני‬
‫רץ למקום עבודה חדש‪ .‬זה לא מה שצריך?!"‪.‬‬
‫אך קיימים גם נבדקים שאופן ההסתכלות על עצמם מוזן מתהליכי השוואה עם אחרים‪ .‬רמי‬
‫הינו דוגמא לאדם שלאורך כל הראיון עסוק בתהליכי הבלטת השונות האישית שלו‬
‫ביחס לאחרים וכך גם גם ביחס לתוכנית ההכנה לפרישה והתייחסותו לפרישה מהעבודה‬
‫בכלל‪ .‬רמי מציג את העובדה כי הן מבחינת הצורך והן מבחינת צורת ההתנהגות הוא לא‬
‫זקוק היה להכנה מן הסוג הזה‪ .‬הוא מעריך כי אנשים חוים את הפרישה מהעבודה כמשבר‬
‫וכטראומה מאחר ואין להם מה לעשות ביום שלמחרת‪ .‬אבל הוא אחר‪ .‬יש לו תוכניות לטווח‬
‫ארוך‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬לאורך כל חייו עיסוקו היה גם תחביבו‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫"אני אמרתי לעצמי‪ :‬אין לי זמן‪ ..‬אז אני אמרתי‪ :‬תשמע‪ ,‬היו ‪ 2-3‬פגישות טכניות‬
‫שנתנו כל מיני רצפטים לנושא של כספים‪ ..‬ואח"כ היה‪ ,‬אני כבר לא זוכר כי אני‬
‫חושב שלפניך הרגיזו אותי כי באו אנשים וקישקשו קשקושים‪ ..‬אני לא פתחתי את‬
‫הפה כי זה לא היתה ספירה שלי‪ ,‬לא צריך להגיד‪..‬‬
‫לכן אולי אני‪ ,‬המקרה שלי לא דוגמא לאנשים אחרים‪ ..‬את לא הזכרת את המילה‬
‫שכל כך מדברים בה‪ ..‬וגם בקורס הזה‪ ,‬במפגשים האלה‪ ,‬וגם אנשים ביטאו‪ ,‬חלק‬
‫מהאנשים ביטאו‪ ,‬שהם לא ביטאו את המילה 'משבר' אבל אתה ראית שזה משבר‪..‬‬
‫איך אמר שם אחד‪ :‬אני לא יודע אם הוא היה‪ ..‬הוא ביטא את זה בעיקר בפגישות‬
‫הראשונות‪ ,‬אח"כ ניסו ככה להרגיע אותו‪ ..‬הוא לא יודע מה הוא יעשה‪ ..‬בשביל מה‬
‫לקום בבוקר למחרת יום הפרישה‪ .‬הוא אב בית או משהו כזה באחד הבנינים שמעבר‬
‫לכביש‪ ..‬על כל פנים‪ ..‬אצלי אין את הדבר הזה‪ ,‬להפך‪ ,‬יש לי הרבה תכניות של מה‬
‫שהייתי רוצה לעשות אבל אני לא יודע אם אני אעשה אותם שנה הבאה‪ ,‬בתחום של‬
‫השלמה של דברים שהייתי רוצה לגמור‪ ..‬אם זה באמת היה כמו אצל רבים אחרים‪,‬‬
‫שאתה סגרת את הדלת‪ ,‬קטעת פרק חיים גם בתחום העיסוק אז זה בהחלט‬
‫טראומה‪ .‬אני לא מרגיש שום דבר"‪.‬‬
‫מוטיב אחר העולה מן הראיונות ומבליט את תפקיד ההשואה עם האחרים הינו בהקשר של‬
‫המאבק בתהליכי ההזדקנות‪ .‬חלק מן הנבדקים מייחסים לפרישה מהעבודה מסמן של זקנה‪.‬‬
‫מסמן זה מהווה עבור אחדים גורם מכביד והם מבהירים כי הם בניגוד לעמיתיהם לא חשים‬
‫זקנים כלל‪ .‬אחת הדוגמאות לכך הינה דבריו של משה המשתמש בכוחו הפיזי כדי להבליט את‬
‫העובדה כי הוא מרגיש צעיר ולכן גם משייך עצמו חברתית לאחרים הצעירים ממנו‪.‬‬
‫החבר'ה שלי הם כולם בגיל ‪ 40‬וכמה מקסימום בני ‪ ...50‬כשאנחנו יוצאים לטיולים‪..‬‬
‫אני לא יכול לצאת עם אדם בגיל ‪ 66‬שפה דוקר לו וכואב לו ויש לו אני לא יודע מה‪...‬‬
‫יש לי בעיה עם זה‪ .‬אני צריך אנשים צעירים כמו קטר שמושך‪" .‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ערב הפרישה מהעבודה הפרט עובר גם תהליכי הערכה עצמית המתבססים על השוואה‬
‫עם אחרים‪ .‬השוואה זו בולטת יותר ב"תסריטי החיים" ובאה למלא תפקיד של ממתן ומסייע‬
‫במעבר לפרישה מהעבודה‪ .‬הנבדקים מצביעים על כך כי תהליכי הזדהות עם האחרים מהווה‬
‫משאב לקבל את "רוע הגזרה"‪ ,‬את עובדת היציאה לפרישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תהליכים אלו מסייעים‬
‫לפרט לזהות את יחודיותו ובכך לשמש כגורם מדרבן ליציאה לפרישה‪ ,‬לפתיחת דף חדש‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה ולא בהכרח להיות מוזן מהסטריאוטיפים הקיימים אודות הפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫המאבק בין היות הנבדק דומה לאחרים או שונה מהם מהווה מרכיב דיאלקטי בהתייחסות‬
‫ל"פתרון הרצוי" ולדרך הנכונה להתמודדות עם המעבר לפרישה‪ .‬ואכן נשמעים בראיונות‬
‫קולות שמחד מצביעים מחד על דמיון ומאידך על שוני בין הנבדק לבין אחרים‪ ,‬וכן על הקשר‬
‫חיובי ושלילי לכל אחד מסוגי ההשוואות‪ .‬זוית נוספת הינה ההשוואה עם אחרים לצורך‬
‫ההתמודדות עם הזקנה‪ .‬להשוואה זו מיוחס תפקיד של שימור תחושת הצעירות ומהווה‬
‫"נשק" ל"מלחמה" בזקנה‪ .‬מה שמעלה את השאלה לגבי הזהות הכוללת של הנבדקים? האם‬
‫"סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" של הנבדקים הינם מאפינים אוכלוסייה צעירה או‬
‫מזדקנת?‬
‫‪101‬‬
‫אשכול ארועי החיים‬
‫ניתוח התוכן של "סיפורי החיים" ושל "תסריטי החיים" במחקר מראה כי אשכול ארועי‬
‫החיים מהווה מרכיב חשוב ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" של הנבדקים‪94.6% .‬‬
‫מנבדקי המחקר מאזכרים ארועי חיים ב"סיפור החיים" ו‪ 76.8% -‬מאזכרים את ארועי‬
‫חייהם ב"תסריט החיים"‪.‬‬
‫את אשכול ארועי החיים הרכיבו ‪ 13‬תמות נושאיות כדלקמן‪ :‬שואה‪ ,‬מלחמה‪ ,‬עליה לארץ‪,‬‬
‫מעברה‪ ,‬השתתפות בתנועת נוער‪ ,‬שרות בצבא‪ ,‬החיים בקיבוץ‪ ,‬פיטורין ופרישה מוקדמת‬
‫מעבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אשכול זה כולל תמות נושאיות שהוגדרו כארועים בעיתיים ומשברים‪,‬‬
‫ארועי טראומה ומוות‪ ,‬תפניות ושינויים ופרידה ולעומת זאת באשכול זה נכללו גם ארועים‬
‫שהוגדרו על‪-‬ידי הנבדק כ"שמחות והצלחות"‪.‬‬
‫תרשים ‪ 5‬מציג את התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ארועי החיים‬
‫ב"סיפור החיים" בהשוואה ל"תסריט החיים"‪.‬‬
‫מעיון בתרשים העוסק בתמות המרכיבות אשכול זה נמצאו הבדלים בין התמות‬
‫הדומיננטיות באשכול זה ב"סיפורי החיים" לעומת התמות הדומיננטיות באשכול זה‬
‫ב"תסריטי החיים"‪" .‬סיפורי החיים" ערב הפרישה מאופיינים על‪-‬ידי איזכור ארועי חיים‬
‫הקשורים לעליה לארץ‪ ,‬לשרות בצבא ולארועי טראומה ומוות‪ ,‬וכן ארועים המוגדרים‬
‫כארועים "בעיתיים‪-‬משבריים"‪ ,‬ואלו המוגדרים כארועים המהווים "תפנית ושינוי בחיים"‪.‬‬
‫לעומתם "תסריטי החיים" מאופיינים על‪-‬ידי איזכור ארועים המוגדרים כ"בעיות ומשבר"‪,‬‬
‫ארועי טראומה ומוות‪ ,‬ארועים שהנבדק מגדירם כתפניות ושינויים בחיים ובאופן יחסי‬
‫מוזכרים יותר ארועים המוגדרים כ"שמחות והצלחות"‪.‬‬
‫במבחן ה‪ Sign-Test -‬נמצאו הבדלים מובהקים בין ההתפלגות ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי‬
‫החיים" בהתייחס לתמות הבאות‪ :‬שואה )‪ ,(p=.04‬מעברה )‪ ,(p=.02‬עליה‪ ,‬צבא‪ ,‬מלחמה‪,‬‬
‫תנועת נוער וקיבוץ )‪ .(p=.00‬על‪-‬פי תרשים ‪ 5‬ניתן לראות שההבדל בין "סיפורי החיים"‬
‫ל"תסריטי החיים" באשכול ארועי החיים נובע מאיזכורים של ארועים שחוו הנבדקים‬
‫בעיקר בעברם טרם וסמוך לעליתם ארצה‪ .‬האיזכורים קשורים בעיקר לשואה‪ ,‬מעברה‪ ,‬עליה‬
‫ארצה‪ ,‬תנועת נוער ולמלחמות השונות ונמצאים יותר ב"סיפורי החיים" ופחות ב"תסריטי‬
‫החיים"‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫בהתאם לכך נציג את התמות הקשורות בעליה לארץ ובשרות הצבאי כמייצגות את "סיפורי‬
‫החיים" ובכדי להאיר את "תסריטי החיים" נבחרה התמה המוגדרת כ"בעיות ומשבר"‪.‬‬
‫עליה לארץ‬
‫סיפור העליה לארץ הווה מוטיב מרכזי אצל רבים מן הנבדקים העולים‪ .‬כאמור‪88% ,‬‬
‫מהנבדקים אינם ילידי הארץ‪ .‬שנות העליה של העולים במחקר נפרסים מלפני קום המדינה‬
‫ועד לשנות השבעים המאוחרות‪ .‬סיפור העליה הופיעה פעמים רבות בסדר ההיסטורי‪,‬‬
‫ההתפתחותי של חייו של אותו נבדק‪ ,‬כלומר בדרך כלל בתחילת הראיון‪ .‬דוגמא שכיחה לכך‬
‫מוצאים בדבריו של מוריס‪:‬‬
‫"מילדות‪) ...‬שקט( כשהייתי בבי"ס למדתי בתיכון גמרתי בגרות ואח"כ עליתי לארץ‬
‫בשנת ‪."1951‬‬
‫ניתוח תמת העליה מעלה שתי תפיסות מרכזיות‪ .‬ראיית העליה כמנוף חיובי להתפתחות‬
‫החיים לעומת הדגשי הקושי ותפיסת השינוי הנילווה לעליה לארץ כמשבר‪ .‬ניתוח נושא זה‬
‫מבהיר את הקונפליקט בין "אתוס הצבר" לבין "היהודי הגלותי"‪.‬‬
‫א‪ .‬העליה לארץ מהווה מעבר מזהות יהודית לזהות ציונית‪ .‬רבים מן הנבדקים קושרים בין‬
‫זהותם כיהודים מסורתיים לבין זהותם כציונים‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתיאורי‬
‫תקופת ילדותם מספרים על פעילותם המסורתית דתית עם הוריהם‪ ,‬וכשהם מתארים את‬
‫גיל ההתבגרות משולבים בסיפור התייחסויות ציוניות וכן התייחסות להקמת המדינה‬
‫ולמלחמת העצמאות‪ .‬מוריס‪ ,‬למרות שנולד בעירק מתאר ומכנה את מדינת ישראל "ארץ‬
‫מולדת"‪ .‬ארץ הנותנת בטחון ותחושת שייכות‪.‬‬
‫"איך עברתי את הימים הקשים בעירק? יצאתי בשלום התגברתי על כל הדברים ברוך‬
‫השם הגעתי לארץ ארץ המולדת‪) .‬שקט(‪ .‬היו ימים קשים‪ ...‬קשה להסביר את זה‪...‬‬
‫אין עזרה‪ .‬עליתי ארצה הרגשתי עולם אחר‪ ...‬יותר חופשי‪ ,‬יותר נח‪ ,‬מבוגר מספיק‬
‫כדי להתגייס לצבא‪ .‬היה לי סיפוק רב מזה‪ .‬אז החיים השתנו‪ ...‬לא מוקף בערבים‪...‬‬
‫פשוט עברתי מהגיהנום של העירקים אפשר להגיד )צוחק( לארץ ישראל מדינה שלי‬
‫יותר חופשי יותר נח‪ .‬עשיתי את כל מה שדרוש‪ .‬התחתנתי‪ .‬יש לי ילדים‪ .‬זה שינה את‬
‫החיים שלי"‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫גם יהושע מתאר את המפגש בינו כיהודי ציוני לבין האוכלוסיה הערבית בעירק‪ ,‬על רקע‬
‫מלחמת העצמאות‪ .‬לדבריו‪ ,‬החיים בגולה בתקופה זו לוו בפחד וחשש הן לעצמם והן לגורל‬
‫"העם היושב בציון"‪ .‬הוא מתאר את העליה לארץ כ"גאולה" וסיפורו שזור מוטיבים ציוניים‬
‫לצד יהודיים‪.‬‬
‫"נולדתי בתוך משפחה מהמעמד הכלכלי הבינוני‪ ,‬משפחה מאד חמה ותומכת‪.‬‬
‫)מחכה(‪ .‬למדתי בבי"ס ברמה הכי גבוהה שהיתה בעירק‪ ,‬באליאנס‪ ,‬בגימנסיה שמש‪.‬‬
‫עברתי ילדות מאד שמחה‪ .‬לקראת שנות ה‪ 1948 -‬כשהייתי כבר נער עברתי את‬
‫הפחדים והטראומות של מלחמת השחרור והשנאה שהרגשנו מהאוכלוסיה הערבית‪,‬‬
‫ומאד היה לנו )חושב( שער לישועה כשנפתחו השערים לא"י‪ .‬כי גם מבחינה דתית‬
‫צפינו לישועה‪ ,‬וכל הזמן חשבנו על עליה לא"י‪ .‬וכשאמרו לנו שצריכים להתכונן‬
‫ללמוד מקצוע שבא"י‪ ,‬לא ניתן לעבוד במסחר כמו אבא ולא בפקידות אלא צריך‬
‫מקצוע אני נרשמתי לקורס בהתכתבות מארה"ב ובחרתי בחשמל‪ .‬זה היווה ממש‬
‫נקודת מפנה בחיים שלי‪ ,‬שקבע את החיים שלי עד היום הזה"‪.‬‬
‫לעומת יהודי המזרח‪ ,‬בקרב העולים שבאו מארצות אירופה‪ ,‬ועליתם התרחשה בצמוד או‬
‫לאחר המלחמה‪ ,‬העליה לארץ נתפסת כמהלך השרדותי והמציל מפני זוועות השואה‪ .‬מנחם‬
‫מספר כי אביו שרת במלחמת העולם השניה בצבא הבריטי‪ ,‬כך נצלה המשפחה מאימי‬
‫הנאצים ולכן יכלה היתה משפחתו לעלות לארץ באופן לגלי בחסות הבריטים‪ .‬מנחם מספר‪:‬‬
‫" אבי היה בצבא הבריטי משנת ‪ 1939‬ובמשך כל המלחמה‪ .‬בזכות זה הגענו לארץ‪.‬‬
‫נולדתי בהונגריה‪ ,‬בבודפשט ועזבנו את הונגריה בגלל שהוא היה בצבא ב‪.1941 -‬‬
‫אחרונים שעזבו את הונגריה‪ .‬אחרינו בא המבול"‪.‬‬
‫ראובן מתאר את המפגש עם הארץ כאילו הגיע ל"גן העדן" בהשוואה לאימי השואה ולעובדת‬
‫הינצלו‪.‬‬
‫"אה‪ ...‬אז בשנות‪ ,‬בסוף שנות ה‪ 40 -‬היתה עליה גדולה לארץ‪ ,‬אחי ואחיותי עלו‬
‫לארץ בשנת ‪ '47‬דרך קפריסין‪ .‬אנחנו נרשמנו כדי לעלות לארץ לגלית‪ ,‬הורי ואני‪.‬‬
‫ובהמשך‪ ,‬כשחזרנו‪ ,‬כשהרוסים נכנסו לעיר הרגשנו ששוחררנו‪ ,‬אבל השחרור הנכון‬
‫היה כשחזרנו וההתרגשות היתה הגדולה ביותר כשעלינו ארצה‪ .‬בארץ‪ ,‬גרנו במעברה‬
‫שמונה שנים עם כל הקושי‪ .‬הרגשנו שזה טוב לנו כאילו נכנסנו לגן עדן‪ ,‬למרות כל‬
‫הקושי"‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫המפגש עם הארץ גורם לחלק מן הנבדקים לטשטש את זהותם הקודמת ולרצות ולהיות‬
‫כדברי אחד הנחקרים‪" :‬צבר ככל הצברים"‪ .‬הרצון להיטמע ולההפך לצבר ולישראלי מהר‬
‫ככל האפשר אם על‪-‬ידי הגיוס לצבא‪ ,‬השימוש והדיבור בשפה העברית ואפילו ל"התחתן עם‬
‫אשה מעדות המזרח" מוצג לדוגמא ב"סיפורו" של צבי‪:‬‬
‫"תראי‪ ,‬קודם כל הגעתי ארצה‪ ,‬לארץ חדשה‪ ,‬זה דבר ראשון‪ .‬להתנתק מכל התרבות‪,‬‬
‫המנהגים וכל הדברים האלה‪ ,‬זה משבר לא קטן‪) .‬מחייך(‪ .‬תראי‪ ,‬היה הווי אחר‪ ,‬בלוי‬
‫אחר‪ ,‬אנשים אחרים‪ ,‬מאכלים אחרים‪ ,‬אקלים אחר‪ .‬כן‪ .‬את קודם כל מגיעה למקום‬
‫שאת לא יודעת לאן את הולכת‪ .‬משבר נוסף שהתגייסתי לצבא בלי לדעת את השפה‪,‬‬
‫למרות שלמדתי מהר מאד אבל בלי לדעת את השפה ואני מתגייס בין הצברים וכל‬
‫הדברים האלה ורוצים להדמות לכולם‪ .‬ולהיות חלק מאיפה שאתה נמצא‪ ,‬למרות‬
‫שבתקופה הזו גם בצבא היו המון המון עולים חדשים‪ ,‬מכל מיני ארצות‪ .‬ואני‬
‫השתלבתי מאד מהר בצבא כי השתלטתי על השפה‪ ,‬הודות לזה שגם בבית אצלינו‬
‫למדנו עברית‪ ,‬לא יידיש‪ ,‬עברית! למחרת השחרור כבר עבדתי‪ ,‬התחתנתי )מחייך( ו‪...‬‬
‫התחתנתי עם‪ ...‬ז"א גם עולה חדשה‪ ,‬לא צעירה מעדות המזרח‪ ...‬מעדות המזרח"‪.‬‬
‫המעבר להיות "צבר"‪" ,‬ישראלי" בא כאמור לידי ביטוי גם עקב מהירות הגיוס לצבא‪ .‬בסמוך‬
‫לעליה לארץ רבים מן העולים מכל התפוצות הן מאירופה לאחר השואה‪ ,‬הן ממחנות המגורשים‬
‫בקפריסין והן מארצות ערב‪ ,‬גויסו לצבא והשתלבו במאמץ המלחמתי‪ .‬מספר מוריס‪:‬‬
‫"רק הגעתי לארץ מיד גייסו אותי אפילו לא ידעתי את השפה‪ .‬מיד כשעליתי‬
‫התגייסתי לצבא‪ ..‬שרתתי שלוש שנים וחצי‪ ..‬השתחררתי מצה"ל אמא עוד גרה‬
‫במעברה"‪.‬‬
‫לעומת הקול החיובי רבים מן הנחקרים מציגים את חוית העליה לארץ כמו גם את המפגש‬
‫עם הארץ ותושביה כתהליך המלווה בקשיים רבים‪ ,‬תהליך שנדרשה לו תקופת הסתגלות‪.‬‬
‫ב‪ .‬העליה לארץ מלווה בחיים במחנה מעבר‪ ,‬מעברה‪ ,‬או קליטה ישירה בקיבוץ‪ .‬רבים מן‬
‫העולים הופנו עם עליתם לארץ למסגרת קולטת‪ .‬מחנות המעבר‪ ,‬המעברה‪ ,‬ואפילו הקליטה‬
‫בקיבוץ‪ .‬מסגרות הקליטה מתוארות בדרך כלל לאור הקשיים שנילוו לעליה לארץ ולשינוי‬
‫שנאלצו העולים לעשות כדי להתערות בחברה הישראלית‪ .‬תיאורים נרחבים הכוללים פירוט‬
‫התנאים הפיזיים‪ ,‬המגורים בצפיפות‪ ,‬בבוץ וברטיבות מוצגים לדוגמא בדבריו של נחום‪:‬‬
‫‪105‬‬
‫"למרות שהתחלנו במעברה עם כל הקשיים ואוהל היום כולנו מסודרים מעבר‬
‫לממוצע המקובל אפילו בעולם… תנאים קשים זה הדוגמא היינו בצריף שוודי של‬
‫שני חדרים לא גדולים ו‪ 11 -‬נפשות בתוכו וכולנו היינו מרוצים וכולנו עבדנו ולמדנו‬
‫ותמיד היתה המיטה החמה "‪.‬‬
‫גם צבי מתייחס לעובדה כי למרות שנקלט בבית עולים כנער בודד היה צריך מיד לדאוג לעצמו‪.‬‬
‫"ההחלטה הרצינית הראשונה היתה בגיל ‪ 15‬כשעזבתי את בית הורי ברומניה ועליתי‬
‫ארצה‪..‬בלי לדעת שפה‪ ,‬בלי קרובי משפחה‪ .‬שום דבר‪ .‬וגם לא ידעתי לאן אני הולך‪.‬‬
‫הגעתי לישראל‪ .‬אבל מה זה‪ ,‬איך זה‪ ..‬והיה לי אומץ‪ .‬הגעתי לבית עולים ברעננה‬
‫ושם פגשתי קרוב משפחה ושאל אותי‪ ,‬לא אני שאלתי אותו‪ :‬מה אתה עושה פה והוא‬
‫ענה לי‪ :‬אני עובד בפרדס‪ .‬שאלתי אותו‪ :‬מה זה? ענה לי‪ :‬רוצה לעבוד בזה? כן‪ .‬למה‬
‫לא? אז תהיה פה למחרת בבוקר ב‪ .06:00 -‬אז באתי‪".‬‬
‫ג‪ .‬העליה מלווה בתחושת ניכור‪ ,‬זרות‪ ,‬נחיתות וויתור‪ .‬אצל מרבית העולים העליה לארץ לצד‬
‫מוטיבים ציוניים‪ ,‬יהודיים‪ ,‬מצילים קיים קול דומיננטי המציג את הקשיים שנילוו לעליה‪,‬‬
‫ועוד יותר מכך למפגש עם "בני הארץ הזאת"‪ .‬מספר מוריס על כי עלה לארץ לבד ועל כך‬
‫שההתמודדות עם העליה לארץ לוותה בהתמודדות רגשית קשה‪ .‬מוריס מדבר על תחושות‬
‫הבדידות‪ ,‬הזרות והעוני אותן חווה בניגוד לילידי הארץ ולאחרים איתם למד ונפגש‪.‬‬
‫"אני עליתי לבד ואח"כ הם באו‪ .‬כעבור שנה‪) .‬שקט( היה לי קשה בבי"ס עם הענין‪.‬‬
‫לחברים היה הכל ולי היה חסר ספרים מחברות‪ .‬המצב הזה הרגיז אותי‪ .‬לא היתה לי‬
‫יכולת להתגבר על דברים כאלה‪ .‬האח הגדול בקושי פירנס אותנו עד שבגרו גדלו‪ .‬בכל‬
‫זאת גמרתי תיכון )שקט("‪.‬‬
‫נחום מתאר את המעבר החד בין חיי השפע בעירק לבין חיי הדחק והעבודה הקשה בארץ‪,‬‬
‫מעבר ממילוי תפקיד מרכזי בקהילה להיות עובד פשוט‪ ,‬בדרגה נמוכה בארץ‪ ,‬מעבר מחיי‬
‫עושר לחיים בסטטוס חברתי נמוך‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫"אנחנו עברנו תקופה של קליטה בתנאים לא תנאים‪ ,‬עם כל זה היינו בחורים צעירים‬
‫שגם עבדו וגם למדו‪ ,‬היו גם חברים וחברות‪ ,‬בדרך המודרנית ביותר שלמדנו‪ ,‬כי אני‬
‫גדלתי בבית‪ ..‬אמי נולדה בלבנון למרות שהיא משפחה עירקית גם‪ .‬סבי היה רב‬
‫ומנהל בי"ס אליאנס בלבנון‪ .‬גדלנו על תרבות ה"עלית" של התרבות הארופאית‬
‫בבית‪ .‬אני לא מתבייש בזה‪ ...‬להפך‪ ...‬עבדנו קשה‪ 3-2 .‬סוגי עבודות‪ .‬עבדתי כמה‬
‫ימים בבניין‪ ,‬עבדתי בגן ירק‪ ,‬עבדתי בכל מיני‪ ,‬גם בבנק עשיתי משמרת שניה וגם‬
‫בשביל לעזור וגם בשביל להסתדר וחוץ מזה גם למדנו‪ .‬למדתי בתנאים קשים מאד‬
‫בתנאים קשים כולל בזמן צרה ומלחמות והכל"‪.‬‬
‫יהושע מתאר את השוק התרבותי שנגרם לו עם עליתו לאור השוני בהתנהגות ובסוג האנשים‬
‫אותם פגש לאחר עליתו ארצה‪ .‬הוא מתאר את השינוי בשפה‪ ,‬במנטליות ובתרבות‪ ,‬בצורת‬
‫הדיבור ובאורחות החיים‪ .‬לדבריו‪ ,‬השינוי הנילווה לעליתו לארץ מוגדר כאחד מהשינויים‬
‫הגדולים בחייו‪ .‬מבחינתו זו היתה "נפילה"‪.‬‬
‫"הצבא הפגיש אותי עם הרבה אנשים שלא הייתי רגיל אליהם‪ .‬לא בצורת הדיבור‬
‫ולא בצורת הידע ולא צורת החיים‪ .‬הייתי צריך להתרגל לכל סוגי האנשים שנפגשתי‬
‫איתם מכל הגלויות מכל העולמות החברתיות הידע שלי שוב פעם עמד לצידי‬
‫שיכולתי להשתלב גם בשפות וגם בהתנהגות שמתוך זה שהייתי קורא הרבה ספרות‬
‫אני ידעתי שיש אנשים בעולם שונים מהחברה שגדלתי בה‪ .‬מאד עזר לי לרפד את‬
‫הנפילה או הצניחה ?!"‪.‬‬
‫גם בקרב אלו שברחו או ניצלו מאימת המלחמה המפגש עם העליה לארץ ועם ארץ ישראל‬
‫מתואר ככזה המלווה מתח‪ ,‬השרדות ותחושת אין מוצא שלוו את החיים‪ .‬אפריים מספר על‬
‫הקשיים להתחיל מחדש ולהשתחרר מן המתח שלווה את החיים בתקופת השואה‪:‬‬
‫"ופה בארץ התחלנו את החיים שוב פעם מאפס ז"א שזה לפי התמונה שלי זה מתח‬
‫בכל השורה איך שאומרים‪ ...‬תמיד עבודה ולעשות ולעשות ואיך יהיה‪ ...‬כאילו תמיד‬
‫היינו באותה תמונה ולא היה הרבה לאן ההורים יכלו לעזור לנו כי גם להם לא היה‬
‫כלום"‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫אחד הקשיים המשמעותיים המתוארים ב"סיפורי החיים" הינו המחיר אותו שילמו הורי‬
‫הנבדקים עקב העליה לארץ‪ ,‬קושי שבא לידי ביטוי בחילוף תפקידים בין ההורים לילדים‬
‫לאור גיל ההורים‪ ,‬אי ידיעת השפה ומשבר הקליטה‪ .‬מוריס עלה לארץ כנער והוא מספר כי‬
‫לאחר עלותו עול פרנסת המשפחה היה מוטל עליו‪:‬‬
‫"דאגתי להורים שלי שהיו במעברה ועזרתי להם בפרנסה כלכלית‪) ..‬מחכה‪ .‬שקט("‪.‬‬
‫יהושע מתאר את חילוף התפקידים בינו לבין אביו‪ .‬לדבריו בחו"ל‪ ,‬בגלות האב היה הדמות‬
‫המשפחתית הדומיננטית ואילו עם העליה לארץ הוא כנער מתבגר "התבגר פתאום" והפך‬
‫למבוגר‪ ,‬מפרנס ואחראי על מהלך חיי המשפחה‪ .‬יהושע מתאר בכאב‪ ,‬כשהוא בוחר כל מלה‬
‫ומלה את הקשיים שנילוו לחלופת תפקידים זו הן מצד האב והן מבחינתו כנער המתבגר בשל‬
‫סיבות חיצוניות‪ ,‬בטרם עת‪.‬‬
‫"בחו"ל היה אבא הוא המפרנס‪ .‬ואני הייתי בדיוק בגיל שבו גמרתי את ביה"ס התכון‬
‫והייתי צריך להחליט אם ללכת ללימודים או למסחר המסורתי של המשפחה‪ ...‬באה‬
‫העליה ארצה‪ ...‬ו‪) ...‬משתהה( בארץ‪ ...‬כשהגענו אז מייד הבנו שלאבא אין יותר מה‬
‫לעשות בצד הכלכלי יותר ומייד תדמיתו התגמדה ואני הרגשתי שהנטל האחריות‬
‫הקיומי הכלכלי הוטלה עלי‪ .‬וגם על האחים שלי‪) .‬הפסקה ארוכה בדיבור‪ (.‬כן‪ ..‬כן‪..‬‬
‫והייתי צריך להסתגל שפתאום הפכתי להיות מילד לגבר חשוב שמסוגל לפרנס את‬
‫האבא שלו ומבחינת האחריות הכלכלית זה היה שנוי דרסטי"‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקול הקיצוני הינו קול הנבדקים הרואים בעליה לארץ מעבר ושינוי הגורמים למשבר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כל "סיפורי החיים" של העולים לארץ מזהים את העליה כנקודת התייחסות‪ ,‬מסמן‬
‫במרחב חייהם‪ .‬ראובן שהינו ניצול שואה קושר בין החיים בגטו לעליה לארץ‪ .‬את שניהם‬
‫מכנה משבר‪ ,‬ובנימה צינית אומר כי היה מעדיף לוותר על ההיסטוריה האישית שלו ולהוולד‬
‫הארץ ולהיות צבר‪ .‬ואף "לא לעבור את מסכת קשיי ההשרדות בשואה והקליטה בארץ"‪.‬‬
‫"זה התסבוכת של היהודים הגלותיים‪ ,‬שעברו את השואה‪ ,‬שזה משפיע על כל‬
‫החיים‪ .‬היו פעמיים תוך כדי הגטו ואח"כ לעלות לארץ‪ ,‬זה משברים לא קלים למרות‬
‫שעלינו לארץ וראינו את זה בצד החיובי‪ ,‬אך גם בצד החיובי יש משבר של הסתגלות‬
‫למקום חדש… זה בוודאי נותן לי כח אבל אני לא חושב‪ ...‬אני ברצון ברצון הייתי‬
‫מעדיף להיוולד בארץ ולהיות צבר כמו כל הצברים‪ .‬הייתי מוותר על כל ההסטוריה‬
‫הזו ברצון רב"‪.‬‬
‫מוריס ונחום מגדירים את העליה לארץ כ"מעבר" ורואים בתקופה זו "שינוי תקופת חיים"‪.‬‬
‫נחום בתיאורו את שלבי תהליכי הקליטה מדגים את כוונתו מהי תקופת מעבר‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫"עברנו את כל השלבים של קליטה שהיתה בשנות ה‪ 50 -‬בתנאים לא תנאים‬
‫והסתדרנו‪ ,‬מעורבות וחברים‪ ,‬גדלנו באווירה של ישראל‪ ..‬כולנו דיברנו עברית גם‬
‫בבית וגם אמא שהיתה חלשה בענין הזה למדה‪ .‬אבי היה בכיר גם בישראל‪ .‬עבד‬
‫כפקיד במס הכנסה‪ ,‬אנחנו לא קיטרנו גם במצבים הכי קשים שאפשר להעלות על הדעת‪.‬‬
‫לקחת משפחה ממעמד מעל לבינוני בהרבה ולהביא אותם בתנאים לא תנאים שאף‬
‫אחד לא יקטר אלא יראה בזה תקופת מעבר שצריך להתמודד איתה ולהתגבר"‪.‬‬
‫מאיר מתאר את רגשותיו לאחר העליה לארץ‪ .‬הוא חש מבולבל‪ ,‬מחפש דרך ובמשך תקופה‬
‫לא מצא את עצמו‪.‬‬
‫"הייתי עולה חדש‪ ...‬הייתי מבולבל‪ .‬לא ידעתי מי יעזור‪ .‬בהתחלה איזה שמונה שנים‬
‫לא עבדתי‪ .‬לא ידעתי איך להסתדר אבל בסוף הלכתי ללשכת עבודה התחלתי עם‬
‫יהלומים לאט לאט עד שלמדתי את המקצוע אבל למרות שלא הרווחתי ובסוף היה‬
‫משבר גדול ביהלומים והתחלתי לרדת בתוצרת והחלטתי קמתי יום אחד ואמרתי‬
‫אלך לעבד במה שיהיה וברוך השם הגעתי לעבוד במקום הזה"‪.‬‬
‫הקול האחר הינו הקול שרואה בדיעבד בעליה הזדמנות לצמיחה‪ .‬יהושע מרחיב ומתאר כי‬
‫העליה לארץ הצריכה שינוי בכל תחומי החיים‪ .‬הוא מתאר כי לקח לו זמן להתאים עצמו‬
‫למציאות החדשה אותה גילה בישראל‪.‬‬
‫"התקופה השניה הייתי אומר זה תקופת ההקלטות בא"י‪ .‬שהכל המסורת‬
‫והדפוסים המשפחתיים והחברתיים השתנו לפתע‪ .‬וזה לקח את הזמן שלו כולל‬
‫תקופת הצבא‪ .‬וזה למצא את המקום שלי בתוך החברה החדשה והחיים החדשים עם‬
‫כל האתגרים שניצבו בפני כאשר הכל היה תלוי בהחלטה שלי ובפעולה שלי )מדגיש(‬
‫והכל היה נתון בידי לשינוי לא לפי החברה המסורתית שחייתי בה לפני העליה‬
‫ארצה"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתוח תמת העליה מרמז על הקשר שעושים הנבדקים בין העליה לארץ לבין‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬תיאורי העליה לארץ סופרו על‪-‬ידי הנבדקים בעיתוי ההסטורי הנכון והוו‬
‫חלק מ"סיפור החיים" הכרונולוגי של הנבדקים‪ .‬לסיפורי העליה נלוו התייחסויות כמו‪:‬‬
‫המניעים לעליה‪ ,‬השינוי התרבותי‪ ,‬שאלות זהות אישית ומשפחתית כיהודי ו‪/‬או ציוני‪ ,‬מעבר‬
‫וחילוף תפקידים‪ ,‬קשיי קליטה‪ ,‬חוויות מהחיים במעברה‪/‬קיבוץ שנילוו לעליה‪ ,‬המחירים שגבה‬
‫‪109‬‬
‫השינוי‪ ,‬הכח וההישג שאיפשר השינוי‪ .‬העליה לעיתים נתפסת כמחסנת ומכשירה להתמודדות עם‬
‫משימות החיים‪ .‬אחרי שאדם עובר את מעברי חיים‪ ,‬מלחמות כמו שואה ועליה לארץ‪,‬‬
‫טוענים חלק מן הנבדקים‪ ,‬יחסו לחיים משתנה והאדם נהיה אופטימי יותר ומאמין ביכולתו‬
‫להתגבר על קשיים‪ .‬מעברי חיים אחרים נעשים פשוטים ולא מסובכים לאור ההתמודדות‬
‫וההשוואה עם עבר הכולל בתוכו עליה לארץ‪ .‬לעומת הופעת תמה זו ב"סיפור החיים"‪,‬‬
‫ב"תסריטי החיים" להופעת תמה זו היו מטרות נוספות‪" .‬תסריטי החיים" כללו שחזור‬
‫ארועי עבר‪ ,‬היתה להם פונקציה של זכרון‪ ,‬השוואה בין ארוע בעבר לארוע בהווה ובעתיד‪,‬‬
‫כחלק אינטגרלי של תהליכי הערכת החיים‪ .‬במסגרת זו התייחסו מספר נבדקים להשוואה‬
‫בין העליה לארץ לבין הפרישה מהעבודה ואילו אחרים דחו כל ניסיון לקשור בין הדברים‪.‬‬
‫מיטיב לתאר זאת אחד הנבדקים‪:‬‬
‫"אחרי שעוברים מעברה כל השאר בחיים זה קייטנה כולל גם הפרישה מהעבודה"‪.‬‬
‫"הפרישה לא בולטת על רקע ההשרדות בשואה העליה לארץ‪ ..‬אלה היו משברים אבל‬
‫הפרישה?! "‬
‫)כשהכוונה היא לומר כי הפרישה מהעבודה אינה משבר בהשוואה לארועי החיים הקודמים(‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בהקשר של הפרישה מהעבודה העליה לארץ מהווה גורם מתווך הן לתפיסת האדם‬
‫את הפרישה מהעבודה ואת את יכולתו לזהות את משאביו האישיים העומדים לו בכדי‬
‫להתמודד עם השינוי הנילווה לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫צבא ומלחמה‬
‫סיפורי הנבדקים מתארים ארועים הקשורים לשרות בצבא ולמלחמות ישראל מהקמת‬
‫המדינה ועד היום‪ .‬סיפור השרות הצבאי הופיע פעמים רבות בסדר ההיסטורי‪ ,‬ההתפתחותי‬
‫של חייו של אותו נבדק‪ ,‬בדרך כלל בתחילת הראיון‪ .‬דוגמא שכיחה לכך מוצאים בדבריו של‬
‫נחום‪:‬‬
‫"רק הגעתי לארץ מיד גייסו אותי אפילו לא ידעתי את השפה‪ .‬מיד כשעליתי‬
‫התגייסתי לצבא‪ ..‬שרתתי שלוש שנים וחצי‪ ..‬השתחררתי מצה"ל‪ ..‬אמא עוד גרה‬
‫במעברה"‪.‬‬
‫פעמים ההתיחסות לצבא מופיעה על רקע תקופת טרום המדינה כשהנבדקים היו עדין‬
‫צעירים בגיל ההתבגרות והביעו משאלה להשתתף במאמץ המלחמתי‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן‬
‫לראות בדבריו של אמוץ‪:‬‬
‫‪110‬‬
‫אני מדבר על תקופת המנדט הבריטי‪ ,‬להפגנות נגד המשטרה‪ ,‬להתחיילות להגנה‬
‫כילד צעיר בן ‪ ..14‬שמעתי שההגנה מחפשת נערים‪ .‬המגייס היה מישהו שלמד שתי‬
‫כיתות מעלי בבי"ס שבח בת"א והוא הזמין אותי‪ .‬באנו לבית ספר בלילה בחושך‬
‫ואחר כך הוזמנתי להשבע‪ .‬הגעתי לאחד הפרדסים הרחוקים של ת"א‪ ,‬נכנסתי לאחד‬
‫מבתי האריזה‪ ..‬ישבו שם אנשים בוגרים מההגנה‪ ,‬נשבעתי על התנ"ך והאקדח‪.‬‬
‫מסרו לי את האקדח ואמרו לי שאני צריך ללכת לבית שסמוך למשטרה הבריטית‬
‫ולמסור לאחד האנשים‪" ..‬‬
‫וביתר פרוט הוא מתאר את הפעילות שנעשתה במסגרת גדודי הנוער ובהגנה‪:‬‬
‫"יצאתי לדרך ולא עברתי שלושת רבעי פרדס מישהו התנפל עלי השכיב אותי‪ ,‬לקח לי‬
‫את האקדח‪ ,‬אמר לי לחזור ואז צורפתי להגנה‪ ..‬כולנו היינו נערים שהגיעו דרך תנועות‬
‫הנוער‪ .‬עשינו תצפיות והדבקנו כרוזים בלילות‪ ..‬המשטרה הבריטית עוברת ואנחנו‬
‫הרגשנו את עצמנו ממש לוחמים‪ .‬היינו בתצפית בזמן שהמצרים הפציצו את ת"א‪" ..‬‬
‫וגם בחוץ לארץ כפי שמתאר מנשה‪:‬‬
‫" נולדתי בעירק‪ ,‬בגיל הנעורים הצטרפתי לתנועת הנוער הציונית‪ .‬בתנועה‪ ,‬שם למדנו‬
‫עברית‪ ..‬יותר מאוחר‪ ,‬בגיל ‪ 17-16 ,17‬הצטרפתי לשורה‪ ,‬שזה היה פלג צבאי‪ .‬עברנו‬
‫כמה אימונים וב‪ 51 -‬עליתי ארצה‪ .‬הייתי כשנה בארץ‪ ,‬התגייסתי לצה"ל‪ ,‬הייתי‬
‫בגולני‪ ,‬המשכתי בשרות קבע ועד שנת ‪ 59‬הייתי בקבע ואז עברתי את מבצע קדש‬
‫בצבא הסדיר‪ ...‬עשיתי מילואים‪ ,‬השתתפתי בכל מלחמות ישראל"‪.‬‬
‫לעומת תמונות אלו סיפורי הצבא והמלחמה היוו 'ארוע חיים קריטי' כמו במקרה קיצוני של‬
‫מוות חברים ועד לנפילת בן באחת המלחמות‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בדבריו של שמחון‬
‫מספר בכאב על נפילת בנו במלחמות ישראל‪.‬‬
‫"הבן השני שלי נהרג במלחמת יום הכיפורים‪ .. .‬מאז אני כאן אבל )אני( לא חי‪ ..‬אני‬
‫הולך לעבודה‪ ..‬אבל אשתי לא יוצאת מהבית‪ 25 ..‬שנים עברו…"‬
‫ניתן לומר כי ניתוח תמת הצבא והמלחמה מעלה שתי תפיסות מרכזיות‪ .‬ראיית השרות‬
‫הצבאי כנקודת מפנה להתפתחות החיים‪ ,‬לעומת הדגש על הקושי והשבר שחל בחיים בכלל‬
‫‪111‬‬
‫ובתפיסות העולם בפרט כתוצאה בעיקר מאירועי מוות שנילוו לשרות הצבאי‪ .‬ארועים‬
‫שפקדו את הנבדק הן בשל המשימות הצבאיות והן עקב ארועי אובדן של בני משפחה‪ ,‬חברים‬
‫לוחמים של הנבדק ואף של אחרים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אחד הנושאים השכיחים בו מתאפיין הסיפור על השרות הצבאי הינו העובדה כי‬
‫השרות הצבאי מוגדר לא אחת על‪-‬ידי הנבדקים כמבחן כניסה להיותם חלק מהחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬מ"הצברים"‪ .‬מוטיב זה משתקף במיוחד אצל הנבדקים העולים ובא לידי ביטוי‬
‫בדבריו של צבי‪:‬‬
‫"את קודם כל מגיעה למקום שאת לא יודעת לאן את הולכת‪ .‬משבר נוסף‬
‫שהתגייסתי לצבא בלי לדעת את השפה למרות שלמדתי מהר מאד אבל בלי לדעת את‬
‫השפה ואני מתגייס בין הצברים וכל הדברים האלה ורוצים להדמות לכולם‪ .‬ולהיות‬
‫חלק מאיפה שאתה נמצא למרות שבתקופה הזו גם בצבא היו המון המון עולים‬
‫חדשים מכל מיני ארצות‪ .‬ואני השתלבתי מאד מהר בצבא כי השתלטתי על השפה‬
‫הודות לזה שגם בבית אצלינו למדנו עברית לא יידיש עברית! "‬
‫המפגש עם הארץ גורם לחלק מן הנבדקים לטשטש את זהותם הקודמת ואף יותר מכך‪,‬‬
‫לרצות ולהיות כדברי אחד הנחקרים‪" :‬צבר ככל הצברים"‪ .‬חלק מן הנבדקים מביעים רצון‬
‫להיטמע ולההפך לצבר ולישראלי מהר ככל האפשר והגיוס לצבא מאפשר זאת )כפי שמופיע‬
‫בתמת העליה(‪ .‬אומר יהושע‪:‬‬
‫"השנוי השני היה כאשר הרגשתי עם הרבה אנשים‪ ..‬בצבא‪ .‬הצבא הפגיש אותי עם‬
‫הרבה אנשים שלא הייתי רגיל אליהם‪ .‬לא בצורת הדיבור ולא בצורת הידע ולא צורת‬
‫החיים‪ .‬הייתי צריך להתרגל לכל סוגי האנשים שנפגשתי איתם מכל הגלויות‪ ,‬מכל‬
‫העולמות החברתיות‪ ,‬הידע שלי‪ ,‬שוב פעם עמד לצידי‪ ,‬שיכולתי להשתלב גם בשפות‪,‬‬
‫וגם בהתנהגות שמתוך זה שהייתי קורא הרבה ספרות אני ידעתי שיש אנשים בעולם‬
‫שונים מהחברה שגדלתי בה‪ .‬השרות הצבאי ולהיות כמו כולם מאד עזר לי לרפד את‬
‫הנפילה או הצניחה )עושה עם היד תנועה של שאלה("‬
‫נדבך נוסף של אתוס הצבר הינו הקישור שעושים חלק מן הנבדקים בין נושא השרות הצבאי‬
‫לתפיסת ההתיישבות ופיתוח הארץ‪ .‬חלק מן הנבדקים התגיסו במסגרת תנועות הנוער‬
‫לגרעינים התישבותיים‪ ,‬שרתו במסגרת הנח"ל )נוער חלוצי לוחם( והקימו ישובים בעיקר‬
‫באזורי הספר‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בדבריו של אמוץ‪:‬‬
‫‪112‬‬
‫"תקופת הצבא היתה מאד מאד משמעותית‪ ..‬לא היתה הליכה אינדיבידואלית אלא‬
‫הליכה של גרעין וזה תבע מאיתנו מעל ומעבר ממה שחייל בודד נותן כשהוא יחיד‬
‫אלא אם כן הוא חדור מוטיבציה מיוחדת במינה כמו סיירות‪ ..‬אבל זה גבה מאיתנו‬
‫היות ורצינו להיות הגרעין המצטיין‪ ..‬עמדנו בפני שתי קטגוריות של בקורת‪ :‬של‬
‫הצבא ושל הגרעין‪ .‬ואי אפשר היה לפשל‪ .‬היתה לנו טירונות ארוכה של שלושה‬
‫חודשים‪ ,‬מהם חודש וחצי בשדה‪ .‬תמיד היו תחרויות בין המחלקות‪ ,‬בין גרעיני‬
‫השומר הצעיר ומחנות העולים"‬
‫משה מחדד זאת באומרו כי‪:‬‬
‫"להתגייס פרושו ליישב את הארץ הזאת‪ .‬אני ורבים אחרים הלכנו לגרעין‪ ..‬הקמנו‬
‫קבוץ ובמסגרתו נלחמנו על גבולות הארץ"‬
‫השרות הצבאי מקושר אצל חלק מהנבדקים גם להקמת המדינה ולתקומתה‪ .‬מנשה מתאר‬
‫את התהליך הקושר את עובדת היותו צעיר יהודי בגלות במדינות ערב לצעיר הישראלי‬
‫הלוחם על שחרור מדינת ישראל מאויביה‪.‬‬
‫"אני זוכר כל ערב שבת אחרי ארוחת שבת תמיד ישב וסיפר לי כמה שהעם היהודי‬
‫זקוק למדינה כי עם בלי מדינה אין מי שיגן עליו )מתרגש( וזה‪ ..‬הוטמע בי‪ ,‬בתוך‬
‫נשמתי‪ .‬לכן כל העליה ארצה וההתגיסות לצה"ל היה המשך של טבעי ‪..‬העליה שלנו‬
‫היתה ממש מתוך ציונות ולא מתוך טרור או מכפיה או‪ ..‬מבחינה אישית וכלכלית‬
‫היה מצב מצויין אבל שוב‪ ,‬עם בלי מדינה לא שווה כלום‪ .‬וגם התקומת מדינת ישראל‬
‫גרמה לי מין תחושה שאני חייב להשתתף‪ ,‬חייב לקחת חלק עם יתר בני עמי‪,‬‬
‫בתקומת עמי וזה מאד ריגש אותי‪ .‬חיפשתי איפה לתרום ולעשות‪ .‬זה עד כאן לגבי‬
‫התחושות הלאומיות שלי"‪.‬‬
‫זוית נוספת הינה תיאורי הקרבות במלחמות השונות‪ .‬חלק מהנבדקים מתארים בפרוטרוט‬
‫את הקרב המשמעותי בו השתתפו‪ .‬לדוגמא מוריס המתאר את אחד הקרבות בהם השתתף‪,‬‬
‫קרב בו נפצע קל‪:‬‬
‫‪113‬‬
‫"במלחמת ההתשה נקראתי למילואים והיה מצב קשה בגבול מצרים ושלחו אותי‬
‫לגזרה המרכזית לתעלת המים בסואץ כקשר‪ .‬עבדתי על מכשיר קשר והיינו מקליטים‬
‫את התחנה של האויב‪ ,‬קולטים את השדור שלהם ומתרגמים לעברית והיינו מוסרים‬
‫למפקדה כתוצאה מזה קיבלו אינפורמציה מודיעינית מהאויב‪ .‬האויב גילה את‬
‫האנטנה ואחרי כמה דקות האויב הפגיז את העמדה שלנו במרגמות‪ .‬היתה הפגזה‬
‫חזקה מאד‪ .‬התחלתי לפחד ולצעוק באותו מקום‪ .‬פחדתי שהגג של הבונקר יפול עלי‪.‬‬
‫)צוחק( מתוך ההפגזה נכנסו רסיסים מחרירי הירי ונפגעתי בידיים ובגב‪ .‬יצרתי קשר‬
‫עם החילוץ וכעבור זמן קצר הגיע טנק חילוץ‪ ,‬חילץ אותי מהמקום‪ ,‬קיבלתי טיפול‬
‫ראשוני והעלו אותי על מסוק‪ ,‬ישר לבי"ח תה"ש‪.. .‬שכבתי שבועיים עד שהחלמתי‬
‫מהפגיעה"‪.‬‬
‫אחרים תיארו קרבות דומים בהקשר של המחיר‪ .‬תיאורי הצד הקשה של המלחמה והשרות‬
‫הצבאי והזכרונות המלווים חלק מהנבדקים מופיעים לצד תיאורי קרבות קשים ואף קרבות‬
‫"פנים אל פנים" למול האויב‪ .‬לדוגמא בדבריו של מנשה המתאר את משמעות החיובית של‬
‫מתן כוח הנובעת מהשתתפותו בקרב‪:‬‬
‫"חוויה שניה שהתגייסתי לצה"ל וזכור לי שב‪ 54 -‬הייתי בגולני וקרה פיגוע בכפר‬
‫שפריר‪ ,‬אם אני לא טועה‪ ,‬ליד צריפין‪ ,‬אז מחבלים זרקו רימון לבית כנסת ונהרגו‬
‫כמה ילדים‪ .‬כחייל גולני לקחו אותנו ועשינו סריקה מבית דגון לכיוון עזה על מנת‬
‫למצא את המחבלים‪ .‬וזה השאיר ממש רושם עז לתפוס אותם‪ .‬יותר מאוחר‬
‫השתתפתי במבצע קדש בחטיבת גולני וזו נקודה שניה שהשאירה רושם עז"‪.‬‬
‫ולעומתו אמוץ המספר על הקרב בו הרג חייל מצרי ועל הזכרון הקשה אותו נושא עימו עד‬
‫היום‪:‬‬
‫"אני אספר לך סיפור שגרם לי הרגשה קשה‪ .‬במלחמת ששת הימים התמקמנו בצומת‬
‫)הפסקה קצרה( אל עריש‪..‬רפיח ‪ ..‬אחרי הגל הראשון של השריון המצרי ‪ ,‬יצאנו‬
‫לסיור במתחמים של השריון המצרי‪ .‬המ"כ שלנו‪ ,‬היה בחור יוצא קבוץ ‪ ..‬פתאום‬
‫יצא חייל מצרי כשהוא סוחב רגל ומבקש מים והסמל הזה ירה בו צרור מהעוזי‬
‫ומוטט אותו‪..‬הוא פשוט חרחר שם‪ ..‬ואני גם כן‪ ,‬הוספתי גם כדור מהרובה אבל אחרי‬
‫שהוא כבר היה גמור לפי דעתי וזה אחד הדברים שכשאני נזכר בהם ממש צורב לי‪..‬‬
‫גורם לי הרגשה איומה‪ .‬אני שופט עצמי בחומרה רבה‪ ..‬מצמרר אותי לחשוב"‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫אך הצבא והשרות הצבאי מצטיירים גם כמרחב למימוש עצמי‪ ,‬כמקור לכוח ולגאווה‪ .‬צבי‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מייחס לצבא את הגורם שעיצב את אישיותו‪ .‬לדבריו בצבא למד לקבל החלטות‬
‫וברוח זו התנהלו חייו‪:‬‬
‫"בצבא בקורס קצינים לימדו אותנו‪ :‬החלטת לעשות משהו ‪ -‬תעשה ותהיה מוכן לתת‬
‫את הדין על כך‪ .‬קח אחריות! כך אני עושה כל הזמן‪ .‬עובדה שבגיל ‪ 18‬וחצי‬
‫התחתנתי‪ .‬וזו אחריות לא קטנה‪ .‬הצלחתי‪ ,‬פרנסתי‪ ,‬תמיד היה שפע בבית"‪.‬‬
‫נחום רואה בשרות הצבאי מקור לגאווה‪ .‬חשוב לו לספר כי הוא‪ ,‬אחיו ובניו שרתו ומשרתים‬
‫ביחידות קרביות ובמלחמות ישראל‪.‬‬
‫"כל הגברים במשפחה שרתו ביחידות קרביות בהתנדבות‪ ,‬כולל שרות מילואים עד‬
‫גיל מאוחר ומעבר )במלחמת יוה"כ שישה גברים היו במלחמה ושתי אחיות התנדבו‬
‫לצבא בשרותים שונים(‪". .‬‬
‫במקרים מיוחדים הנבדק מספר על הערכת הצבא את פעילותו‪ .‬דוגמא קיצונית לכך‪ ,‬הינה‬
‫מוריס שקבל הצטיינות עבור פועלו‪:‬‬
‫"השתתפתי גם בששת הימים וגם במלחמת סיני‪ ,‬במלחמת יום הכיפורים‪ .‬קיבלתי‬
‫צל"ש במלחמת ששת הימים על עבודת מודיעין‪) ..‬שקט("‬
‫רק בשלב יותר מתקדם בראיונות ופעמים רק ב"תסריט החיים" מדברים חלק מן הנבדקים‬
‫על "מחיר המלחמה" ועל אובדן חבריהם‪.‬‬
‫"והדבר הזה כל הזמן מצלצל בראש שלי‪ ..‬אני נזכר איך יצאתי מהגיהנום‪) .‬שקט( כל‬
‫הזמן זה הטריד אותי‪ ..‬מהפחד‪ ..‬מהפחד"‪.‬‬
‫מחיר השרות הצבאי וההשתתפות במלחמה מופיע בתחילה כמובלע וככל שהראיונות‬
‫התפתחו התיאורים מפורטים יותר‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בתשובתו של יקי לשאלתי‬
‫אודות נקודות מפנה בחייו‪:‬‬
‫‪115‬‬
‫"היתה רק נקודה אחת שעד היום אני חושב עליה‪ ..‬הייתי בצבא‪ ,‬בהדרכה בקורס‬
‫מכ"ים‪ ,‬שם פנו אלי כמה בחורים דתיים ‪ ,‬היה ראש חודש‪ ,‬בקשו ממני אותו בוקר‬
‫לא לרוץ כי התפילה ארוכה והם רצו להשאר להתפלל‪ .‬אחרי כמה שעות‪ ,‬ראיתי‬
‫שמישהו הלשין כמובן‪ ,‬בא אלי מפקד היחידה וכעס עלי מאד‪ ,‬ואמר לי שהוא מוריד‬
‫אותי בדרגה ושולח אותי ליחידה קרבית‪ .‬זה כאב לי מאד כי‪ ..‬והענין הזה עד היום‬
‫חורה לי‪ .. .‬כי ראיתי שהוא עשה לי עוול גדול בזה שאמר לי את הדברים האלה‪ .‬אני‬
‫מרגיש את הענין הזה עד היום )מראה על הבטן( )שקט ארוך(‬
‫‪ ..‬ראיתי שנעשה אי צדק‪ ,‬הייתי חסר אונים‪ ,‬הייתי נער‪ ,‬זו היתה ההרגשה שלי‪.‬‬
‫הרגשתי אי צדק‪ .‬השאיר טעם מר בפה"‪.‬‬
‫או בדבריו של נחום המתאר את מחיר החיים בצל המלחמה‪ .‬מחיר הכולל דאגה ותחושות‬
‫איום על קיום בני המשפחה‪:‬‬
‫"התקופה הכי קשה שהיתה לי ולאבי היתה לשלוח שישה ילדים למלחמה‪ .‬חמישה‬
‫מהם אחרי כמה ימים התקשרו‪ .‬האחרון‪ ,‬הקטן‪ ,‬לא התקשר אז פנו אלי לחפש אותו‪.‬‬
‫אני חיפשתי דרך דובר צה"ל פיקוד דרום‪ ..‬נתנו לי רכב ונהג והלכתי לבקר אותו‪.‬‬
‫"למה לא טילפנת?" והוא עבד על מרכזיה‪ .‬פחד לצלצל‪ .‬פחד לשמוע משהו‪ .‬הוא ידע‬
‫שכל האחים שלו בצבא‪ .‬כולנו ידענו‪ .‬ואנחנו לא שונים בסטטיסטיקה אם צריך‬
‫לקרות משהו‪ .‬תמיד אמרנו לאבא שלא ידאג‪ .‬חס וחלילה אם יקרה משהו יודיעו לו‪.‬‬
‫כל עוד לא מודיעים שישמח‪ .‬ככה זה"‬
‫נושא הצבא וההשתתפות במלחמה היו נושאים בהם נמצא הבדל משמעותי בין "סיפורי החיים"‬
‫לבין "תסריטי החיים"‪ .‬בהקשר זה ניתן לראות כיצד מתפתח ומשתנה מוטיב הגיבור‪ ,‬הלוחם‪,‬‬
‫החייל הפשוט והופך למוטיב נוסף הקשור למלחמות ישראל‪ ,‬להתייחסות מדינית )ראה אשכול‬
‫ההתיחסות החברתית( ולמעבר ל"שוחר שלום"‪ ,‬מוטיב המקבל התיחסות רבה יותר ב"תסריטי‬
‫החיים"‪ .‬ניתן לומר כי מדובר ב"לוחם מתפייס" שמופיע לעיתים בדמותו של "הלוחם העייף"‪.‬‬
‫הקול המרכזי של הנבדקים קשר את העתיד לכמיהה לשלום‪ .‬דוגמא לכך ניתן לראות בדבריו‬
‫של יוסף המתייחס למשאלת ליבו זו בדברו על עתידו ועל עתיד ילדיו ונכדיו‪:‬‬
‫‪116‬‬
‫"מקוים לשלום‪ .‬זה אני רואה רחוק אבל מקוים לשלום‪ .‬קצת ראש שקט שהילד שלי‬
‫יצא מהבית‪ ,‬כמו כל ילד שהולך לצבא‪ ,‬שחוזר בשלום‪ .‬עוד מעט‪ ,‬בקרוב‪ ,‬הנכדה‬
‫הגדולה הולכת לצבא‪ ,‬גם אני הייתי ‪ 6 - 5‬שנים בצבא‪ ,‬בהג"א‪ ,‬לא עשיתי שום דבר‬
‫אבל‪ ..‬הבן שלי הנדסה קרבית‪ ,‬אני מפחד מאד בגלל עבודה שלו אבל מה לעשות? זה‬
‫החיים‪ .‬בכל בית יש דבר כזה‪) .‬שקט( בוא נראה מה יהיה?!"‪.‬‬
‫ובהמשך‪:‬‬
‫"כשאני שומע חדשות אני מצטמרר כל יום חילים נהרגים ואני שואל עד מתי? מה‬
‫בשביל זה באנו לכאן ‪ ..‬עשינו את כל הדרך‪ ..‬אני מקווה לטוב"‪.‬‬
‫או ליזר המתבונן לקראת סוף הראיון על חייו ואומר‪:‬‬
‫" הייתי יותר חייל מאשר אזרח‪ .‬במיוחד בתקופת מלחמת לבנון בשנת ‪."1982‬‬
‫מעבר לשינוי שנצפה ברבים מן הראיונות בעמדה ביחס לשרות הצבאי ב"תסריטי החיים"‬
‫מופיעה השוואה שעורכים חלק מן הנבדקים בין השרות הצבאי וקורותיו לבין פרישתם‬
‫מהעבודה‪ .‬מוריס מדבר על הזכרונות שיש לו מהשרות הצבאי ועל הכוח שאלו מקנים לו‬
‫להתמודד עם החיים ועם הפרישה מהעבודה‪ .‬כשהוא מתייחס לפרישה מהעבודה‪ ,‬בדיבור‬
‫קטוע הוא מתאר את עובדת הינצלו מההפגזה כארוע הנותן לו כוח להמשך‪:‬‬
‫"זה דבר שנכנס בתוך הדם‪ ,‬אפשר להגיד‪ ,‬שכל פעם מזכיר אותי‪ ,‬איך ניצלתי‬
‫מההפגזה הזו‪ ..‬כנראה שהיה נס מהשמים‪ .‬הציל אותי‪ .‬הייתי בודד מפחד‪ .‬זכרונות‪.‬‬
‫זה נותן לי כח‪ .‬זה בוודאי נותן לי כח"‪.‬‬
‫לעומתו יקי‪ ,‬כשהוא מדבר על הפרישה מהעבודה‪ ,‬הוא נזכר שוב בארוע הטראומטי האישי‬
‫שעבר‪ ,‬אותו הוא מכנה "ארוע משפיל" ובעבורו הפרישה מהעבודה נתפסת קלה לעומת‬
‫החויה הצבאית‪.‬‬
‫"אני יוצא לפרישה בהרגשה טובה‪ .‬זו דרך החיים‪ .‬ללא שום דבר שמעיק עלי‪ .‬אני לא‬
‫רואה את זה כמישהו שחותכים לו עם גרזן‪ .‬אני את החוויה הזו עברתי כבר פעם‬
‫במסגרת הצבא"‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫לעומתם‪ ,‬מנשה מרגיש שיתרת החיים מתגמדים לעומת השרות הצבאי‪-‬השליחותי אותו‬
‫בצע‪:‬‬
‫"בין ‪ 30‬ל‪ ,60 -‬זה בעיקר אני עברתי ארועים בטחוניים‪ ,‬את כל מלחמות ישראל‪ ,‬ובין‬
‫המלחמות מלואים‪ .‬זכורה לי שנת ‪ 69‬כמעט ועשיתי עשרה חודשים מילואים בשנה‪.‬‬
‫היו מרדפים בבקעה וכל הדברים האלה וזה השאיר רושם עז‪ ,‬התרגשויות גדולות"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הצבא והמלחמה משתקפים ב"סיפורי החיים" של הנבדקים במספר מוטיבים‬
‫מרכזיים‪ .‬צבא הגנה לישראל שמש כור היתוך לעולים לארץ והווה מסמן הן של 'שכחת‬
‫הגלות' והן של סמן חברתי של להיות ישראלי‬
‫–‬
‫"צבר"‪ .‬המוטיב השני הינו מוטיב בנית‬
‫הארץ‪ .‬הנבדקים אחדו את בנית המדינה ואת הצורך בהגנתה‪ .‬השרות הצבאי אפשר מפגש‬
‫עם כוחות ויכולות פעמים בניגוד לחויות העליה לארץ ולתחושת הזרות‪ ,‬פעמים בשל סיבות‬
‫אישיות ופעמים בשל בעיות חברתיות וכך נתפס הצבא כמרחב לביטוי תפקיד הנבדק כלוחם‪,‬‬
‫גיבור וחזק‪ .‬מאידך‪ ,‬תפיסת השרות הצבאי והמלחמות ישראל מקושרים גם למחירים‬
‫האישיים והחברתיים‪ .‬בניגוד לתפיסת הצבא כמחשל מוצג השרות הצבאי כגורם לטראומות‬
‫בעיקר על רקע אובדן יקירים‪ ,‬על רקע של תחושות הפחד והמחיר של "החולשה"‪ ,‬של לא‬
‫להיות "גיבור וחזק" כמו כולם‪ .‬עם ההתבגרות כפי שעולה בעיקר ב"תסריטי החיים"‬
‫מתקיים דיאלוג בין הנבדק לבין עצמו לבין החברה אודות מחיר המלחמות‪ ,‬ההרג והאובדן‬
‫הנילווה לחיים בארץ‪ .‬מוטיב "הלוחם העייף"‪ ,‬הבוגר המזדקן שמבין את משמעות המלחמה‬
‫ואינו נענה לצו החברתי של להיות לוחם‪ ,‬גבור ואמיץ‪.‬‬
‫ארועי בעיות ומשבר ב"תסריטי החיים"‬
‫תמת "בעיות ומשבר" היתה התמה הדומיננטית ב"תסריטי החיים" של הנבדקים )‪(53.6%‬‬
‫ואחריה איזכורי ארועי טראומה ומוות )‪ (35.7%‬שפקדו את הנבדק )ראה תרשים ‪ .(4‬כך‬
‫שארועי החיים הקשים שפקדו את חייו של הפרט ואילו אותם הוא צופה יפקדו אותו בעתידו‬
‫מעצבים "תסריטי חיים" בעלי אופי משברי‪ ,‬פעמים טראומטי ושלילי כפי שיתבהר בהמשך‪.‬‬
‫צורת הטקסט השכיחה ביותר הינה איזכור ארועי חיים שפקדו את הנבדק כחלק מתהליכי‬
‫הזכרות‪ ,‬כלומר‪ ,‬קטע מלא של סיפור מהעבר שזור בתוך "סיפור החיים"‪ ,‬כהרפיה של מתח‬
‫‪118‬‬
‫בתיאור העתיד‪ ,‬כבריחה וכהמנעות‪ ,‬נראה כי קל‪/‬עדיף למספר להתייחס לעברו‪ .‬פעמים‬
‫המעבר אינו ברור‪ ,‬נראה כאסוציאציה במהלך השיחה‪ ,‬ללא סיבה נראית לעין או הסבר אישי‬
‫של הנבדק‪ .‬לדוגמא בראיון עם דני כשהוא מתייחס לעתידו‪ ,‬לתקופה שלאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪ ,‬הוא חוזר לספר על מות אמו בהרחבה‪ .‬להלן קטע קצר מדבריו‪:‬‬
‫"אחרי הפרישה מהעבודה‪ ..‬אני לא יודע‪ ..‬תראי‪ ..‬שעזבתי את הצבא‪ ..‬שאמא מתה‪..‬‬
‫התאבדה‪ ..‬לא היה לי קל‪ ..‬אמא היתה בלבוסטה‪ ..‬בשלה טוב‪"..‬‬
‫הצורה השניה הינה לצורך השוואה עם המצב הנוכחי‪.‬‬
‫"כפי ששרדתי את הפיטורין מהעבודה אשרוד גם את הפרישה" ולחילופין "אחרי‬
‫שבני נפצע הכל נראה לי קל"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימת אצל הנבדקים התייחסות לארועי חיים‪ ,‬בעיות ומשברים הצפויים להם כחלק‬
‫מתהליך התפתחות החיים וההזדקנות‪ .‬לדוגמא‪ :‬התמודדותם עם הפרישה מהעבודה‪,‬‬
‫התמודדותם עם ההזדקנות‪ ,‬עם בעיות בריאות )ראה אשכולות תואמים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬התייחסות‬
‫לארועים צפויים על רקע משפחתי ואישי לאור העבר לדוגמא התמודדות עם מחלה של בן‬
‫משפחה )ראה אשכול המשפחה‪ ,‬הבריאות והפרישה(‪.‬‬
‫א‪ .‬העתיד נתפס כתקופה מאיימת מלווה בתחושות של תלות‪ ,‬חוסר ודאות‪ ,‬חוסר‬
‫אונים וחרדה‪ .‬מאיר לדוגמא מדבר על חוסר הבטחון והחשש הנלווה לתקופה של אי‬
‫ודאות‪ .‬הוא מגייס לעזרתו פתגם המתאר באופן חד את הרגשתו זו‪:‬‬
‫‪119‬‬
‫"בן אדם עבר אין הווה כהרף עין עתיד עדיין דאגה מניין?"‬
‫פתגם המבליט את תחושתו כי אין זה משנה מה היה או יש בעברו‪ ,‬העיקר כיום הינו העתיד‬
‫ולגביו הוא חושש וחרד‪ .‬בנוסף‪ ,‬דאגתו וחששותיו באים לידי ביטוי גם באופן דיבורו; דיבורו‬
‫איטי‪ ,‬מהוסס וככל שתחושת הלחץ האישית שלו עולה מאיר עובר לדבר בגוף שלישי‬
‫ובפתגמים‪:‬‬
‫"אין לי שום תכניות‪ .‬מי יכול לדעת מה יהיה? היום אני בריא מחר כואב משהו כל‬
‫התכניות הלכו זה אצלי בהשקפה‪ .‬כל זמן שאדם צעיר ההווה קובע יותר‪ .‬מה שאני‬
‫יכול להגיד בעוד שנה שנתיים אני לא בטוח‪ .‬שמעתי הרבה אנשים סיפרו לי שמי‬
‫שיצא לפנסיה ולא עובד אוי אוי ואבוי‪ ...‬זה מפחיד זה נכון אבל בעזרת השם אני‬
‫אסתדר‪ .‬אחפש משהו‪ .‬בשביל זה אני בקשתי אם יש אפשרות לעבד‪ .‬הכל מעורפל‪...‬‬
‫לא יודע איך מקבל מה הוא צריך לקבל‪ ...‬מה כל הדברים האלה‪ ...‬כשאדם יודע‬
‫מההתחלה אז הוא יודע את התמונה והוא מבסוט‪ .‬אבל כשהוא לא יודע מה המצב‬
‫זה לא נותן לו מנוחה‪ .‬כשאדם יודע חודש מראש גם המבטחים לא אומרים כמה‬
‫תקבל וזה מצד אחד אני שמח שהגעתי לזמן הזה ויש לי משכורת אבל אני לא יודע‬
‫כמה יצא"‪.‬‬
‫ב‪ .‬משבר דורי‪ .‬סוגייה נוספת לה מייחסים הנבדקים קונוטציה של משבר מבוססת על פערי‬
‫הדורות‪" .‬תסריט החיים" מאפשר לאדם לפגוש את עתידו ולהתמודד עם השאלה "מה אני‬
‫משאיר אחרי"‪ .‬לסוגיה זו פעמים רבות נלווית הערכת היחסים והמעברים בין דור‬
‫ההורים לילדיהם‪ .‬במחקר הנוכחי יש התייחסות למפגש בין ארבעה דורות‪ :‬הנבדקים ביחס‬
‫להוריהם‪ ,‬הנבדקים ביחס לילדיהם וביחס לנכדיהם‪ .‬ההתייחסות ב"תסריט החיים"‬
‫לתופעת המפגש כמשבר מופיעה בעיקר ביחס לילדי הנבדקים‪.‬‬
‫נחום בדבריו מתאר את הקשר שבין הדורות לעומת הפער בניהם על רקע העליה לארץ‪.‬‬
‫"גדלנו בבית מסורתי‪ .‬שניים היינו קצת יותר מהממוצע בשמרנות של המשפחה‪ .‬אני‬
‫הייתי ממלא את השעון לפני כניסת השבת‪ ,‬אבל הוא לא היה שותה מהתה‪ ,‬שעשה אבא‬
‫בשבת כי הוא גם עבד בתור עובד מדינה‪ .‬הוא שתה מהתה שסבתא שילמה עבורו ביום‬
‫שישי‪ .‬השוק פעם ראשונה שראיתי את אחי בארץ היה כשהוא בא עם מדי קצין וסיגריה‪,‬‬
‫וזה היה בשבת‪ .‬מה קרה? אמר‪ :‬אין פה יהודים‪ .‬זה לא היהודים שאנחנו מכירים"‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫איזכור העבר במקרה זה באים בכדי מחד לא לשכוח את העבר ומאידך‪ ,‬בכדי להשאיר חותם‬
‫אחרי‪.‬‬
‫נחום מספר בכעס כי ילדיו אינם מעונינים להתחבר לעברו‪ ,‬לא לנסוע לראות את ביתו‪ ,‬לא‬
‫לבוא לתערוכה המציגה את שנות ה‪ 50 -‬בארץ‪ ,‬לא לשמוע סיפורים וכו' "כי הם עסוקים‬
‫בשלהם"‪ .‬את השוני הזה ניתן לראות בסיפורו של נחום שמחד מנסה להקנות לילדיו את‬
‫מורשת העבר ומאידך הם מתנהגים "ממש בצורה אחרת"‪.‬‬
‫זוית נוספת למשבר הדורי בא לידי ביטוי בתפיסת הנבדקים את ההווה והעתיד כתקופות‬
‫המאופיינות במשבר ערכי וחברתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬משבר חברתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבטאים הנבדקים כעס והתרסה על דפוסי ההתנהגות החברתיים‬
‫הנוכחיים ומשווים בין ההתנהגות והערכים העכשויים לבין העבר המשברי ובין העתיד‬
‫המתאפיין בהתנהגות וערכים אגוצנטרים‪ .‬ברק העובד בהתנדבות באחת משכונות המצוקה‬
‫בתל אביב מלין על המשבר הערכי תרבותי של החברה הישראלית כולה‪ ,‬קובל על אורחות‬
‫חייה ומשווה אותן לדפוסי ההתמודדות שלו כעולה בעבר‪:‬‬
‫"כל אחד רוצה היום וילה אנחנו אפילו שכון לא רצינו ידענו שהכל תלוי בנו"‪.‬‬
‫יעקב כדוגמא מתריע נגד אובדן הערכים העשויים‪:‬‬
‫"אנחנו באנו בלי כלום‪ ,‬הלכנו לצבא‪ ,‬התנדבנו היה אכפת לנו והיום כלום‪ ..‬מדינה‬
‫ריקה‪ ..‬אין ערכים הכל רק כסף"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לאתר שני סגנונות הופעת משברי החיים ב"תסריט החיים"‪ .‬האחד משבר‬
‫מהעבר כחוליה בפני עצמה והשני גיוס משבר מהעבר להבנת ההווה והעתיד‪.‬‬
‫‪ .1‬משבר מהעבר – אחד האופנים בהם כאמור מופיע משבר ב"תסריט החיים" הינו איזכור‬
‫של משבר מהעבר‪ .‬נחום נזכר בתקופת החיים בארץ במעברה ומתאר אותה שוב ב"תסריט‬
‫החיים"‪ .‬למעשה‪ ,‬זכרון זה מהווה מקדימון להערכתו ארועים עכשויים לדוגמא את יחסיו‬
‫עם ילדיו‪ ,‬וכן ארועים צפויים בעתיד לדוגמא השוואה בין ההתמודדות עם הפרישה מהעבודה‬
‫לבין ההתמודדות עם החיים במעברה‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫"במעברה התגברנו על כל הקשיים‪ ..‬לקחנו בחשבון תנאים‪ ..‬וגם בצבא לא התלוננו‬
‫לא מהגשם לא מהבוץ לא מהצפיפות ועשינו כולנו יחידות קרביות"‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הוא מתאר את יחסיו עם ילדיו על רקע מוצאו וחייו במעברה‪ .‬בדבריו מוצאים‬
‫דוגמא לסוג משבר נוסף המופיע ב"תסריטי החיים" המשבר הדורי‪.‬‬
‫‪ .2‬גיוס משבר מהעבר להבנת ההווה – דוגמא לשזירה מפורטת שכזו בין העבר להווה‪ ,‬אנו‬
‫מוצאים בדבריו של נחום‪ ,‬המסביר כי משבר קליטתו בארץ עיצב את התנהגותו‪ ,‬מחשבתו‪,‬‬
‫ערכיו וסגנון התמודדותו לאורך כל מהלך חייו‪:‬‬
‫"היום אני מרגיש מצויין‪ ,‬שועברנו את השלבים האלה הכל בשמחה כמו שאת‬
‫שומעת אם זה באוהל כשאני עבדתי בהתחלה בבנק אני עבדתי בבנק שהייתי צריך‬
‫לבוא מלובש מגוהץ הכל נעשה כמו שצריך‪ ...‬מגהץ מחממים על פתיליה‪ ...‬אף אחד‬
‫לא ראה בזה פחיתות כבוד‪ .‬ותמיד כשיצאנו מהקטע של החול‪ ,‬היה לנו‪ ,‬לאבי ז"ל‬
‫ולאחים שלי‪ ,‬היה לנו במה לנגב את הנעליים‪ ,‬בשביל לא ללכת עם נעל לא הכי והיינו‬
‫שמחים‪ .‬וכל שלב עלית רמת החיים קיבלנו אותו בשמחה‪ .‬עשינו מסיבות גם באוהל‬
‫גם בצריף…‪ .‬מדברים על קליטת עליה‪ .‬בהיותי מנהל בעליה הגדולה של הרוסים אני‬
‫לקחתי על עצמי בגלל שלר"ג הגיעו הרבה עולים לקחתי על עצמי עם העובדים‬
‫לעשות קליטה טובה יותר לעולים‪ .‬וכל הזמן אמרתי להם שכמו שאנחנו והילדים‬
‫שלנו היום חלק מהמדינה חלק מהמימסד חלק מהבנקאות חלק מהצבא הילדים‬
‫שלהם יהיו בדיוק אותו דבר‪ ..‬עשיתי גם כל מיני הרצאות ברוסית תאטרון בובות‪ .‬כל‬
‫מיני דברים כדי לקלוט אותם‪ .‬עד היום אני מבקש מכולם להיות סבלניים למרות‬
‫שלא תמיד הלקוח צודק העולה צריך לעזור לו"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תמת בעיות ומשבר מפגישה שני סוגים של ארועים‪ .‬ארועי עבר המוגדרים אצל‬
‫הנבדק כארועים משבריים התפתחותיים כמו‪ :‬עליה‪ ,‬וארועים עבר טראומטיים כמו מוות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ארועים עתידיים הנובעים מתהליכי התפתחות תוך אישיים )אידיוסנקרטיים(‬
‫כלומר‪ ,‬העתיד נתפס ככזה הטומן בחובו רגשות קשים; דוריים‪-‬משפחתיים והסטוריים‪-‬‬
‫חברתיים המיצגים חויה של "עולם הולך ונעלם"‪ .‬השימוש במושג "בעיות ומשבר" שופך אור‬
‫על תפיסת הנבדקים את ארועי העבר ויותר מכך את חויתם כלפי עתידם‪ .‬ניתן לומר כי‬
‫‪122‬‬
‫משברי העבר מופיעים ב"תסריט החיים" כביטוי לאופנות ההתמודדות של הנבדקים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬העבר בא למלא את החסר שחשים כלפי העתיד‪ ,‬העבר משמש לצרכי השוואה בין‬
‫העבר לעתיד ואף למתן כח והעצמה של הנבדק‪ .‬מחד המשבר מהעבר מהווה את ה"מקום‬
‫הבטוח" בו הנבדק התגבר על הקשיים והצליח להמשיך במרחב חייו ובה בעת חלופה לאי‬
‫הידיעה ולאי הבטחון שמלווים בדאגה‪ ,‬חרדה ומצוקה המתורגמת לתכנים קשים מהעבר‪.‬‬
‫הנטיה לחזור ולתאר את העבר‪ ,‬בין אם היא נעשית בצורה מודעת ובין אם לא‪ ,‬מחברת בין‬
‫העבר‪ ,‬להווה ולעתיד ויוצרת רציפות רגשית ותכנית )ראה אשכול גישור בין התקופות(‪,‬‬
‫ליצירת תחושת המשכיות ובמקביל מהווה מנוף להתמודדות עם העתיד ובמיוחד עם‬
‫הפרישה מהעבודה )ראה אשכול הפרישה(‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫אשכול העבודה‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העבודה ב"סיפור החיים" בהשוואה‬
‫ל"תסריט החיים" מוצגת בתרשים ‪ .6‬ארבע תמות מרכזיות מרכיבות את אשכול העבודה‪:‬‬
‫מרכזיות העבודה‪ ,‬הערכת העבודה‪ ,‬יחסי גומלין בין עבודה לבין משפחה וסיום חיובי של‬
‫העבודה‪.‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫‪100‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫דגש על‬
‫סיוםחיובי‬
‫של‬
‫העבודה‬
‫יחסי‬
‫גומלין בין‬
‫עבודה‬
‫לבין‬
‫הערכת‬
‫העבודה‬
‫מרכזיות‬
‫העבודה‬
‫תרשים ‪: 6‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העבודה‬
‫ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫מעיון בתרשים ‪ 6‬העוסק בתמות המרכיבות את אשכול העבודה‪ ,‬נראה כי נושא העבודה היווה‬
‫מוטיב ב"סיפור חייהם" של ‪ 96.4%‬מהנבדקים‪ ,‬לעומת ‪ 69.6%‬מהנבדקים שנושא העבודה‬
‫היווה מוטיב ב"תסריט חייהם"‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה מתרשים זה כי ‪ 50%‬מהנבדקים עסקו בנושא‬
‫הערכת חיי העבודה ב"סיפור החיים" ופחות נבדקים‪ 32.1% ,‬עסקו בנושא זה ב"תסריט החיים"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬במבחן ה‪ Sign-Test -‬נמצאו הבדלים מובהקים בין ההתפלגות ב"סיפורי החיים"‬
‫וב"תסריטי החיים" בהתייחס לתמות מרכזיות העבודה והערכת העבודה )‪.(p=.05‬‬
‫‪124‬‬
‫לגבי יחסי הגומלין בין עבודה לבין המשפחה מספר קטן וזהה של נבדקים )‪ (8.9%‬עסקו בנושא‬
‫זה הן ב"סיפור החיים" והן ב"תסריט החיים"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הנושא של סיום חיובי של חיי‬
‫העבודה הופיע ב"תסריטי החיים" בלבד‪.‬‬
‫כך שאיזכורי נושא העבודה והערכתה נמצאים יותר ב"סיפורי החיים" מאשר ב"תסריטי‬
‫החיים"‪ .‬נמצא כי האדם‪ ,‬כצפוי‪ ,‬עוסק בנושא העבודה בעיקר ב"סיפור החיים" ובאופן סיומו‬
‫את תפקידו כעובד ב"תסריט החיים"‪.‬‬
‫כדי לעמוד על תופעת העבודה ולראות כיצד הנושאים הקשורים לעבודה מופיעים ב"סיפורי‬
‫החיים" וב"תסריטי החיים" בחרנו להתייחס למרכזיות העבודה כפי שמופיעה ב"סיפורי‬
‫החיים" ולנושא דגש על סיום חיובי של העבודה‪ ,‬למרות שכיחותו הנמוכה‪ ,‬כפי שמשתקף‬
‫ב"תסריטי החיים"‪ .‬תמות אלו‪ ,‬שופכות אור על אופנות המעבר מחיי העבודה לתקופת‬
‫הפרישה‪.‬‬
‫מרכזיות העבודה‬
‫נושא העבודה הינו נושא שהיה צפוי כי יהווה את הציר המרכזי של "סיפורי החיים"‪.‬‬
‫העבודה כפי שבאה לידי ביטוי בראיונות השונים מבליטה את תפיסת העבודה של הנבדקים‬
‫ערב יציאתם לגמלאות‪ .‬לכאורה‪ ,‬צפוי היה כי נושא העבודה יהווה מרכיב מרכזי‬
‫ב"סיפורי החיים" של הנבדקים‪ .‬ההנחה התבססה על העובדה כי הראיונות התקיימו‬
‫במסגרת העבודה‪ ,‬בתווך של אנשי כוח אדם‪ ,‬ולאור ההנחה השכיחה גם בספרות שהזהות‬
‫התעסוקתית מהווה נדבך חשוב בתחושת הזהות העצמית של הפרט‪ .‬המשפט כדברי אחד‬
‫מהמרואיינים ”‪ “I am working means I am being‬הינו משפט שכיח בקרב עובדים הנמצאים‬
‫ערב הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫נושא העבודה כפי שמשתקף ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" של הנבדקים מורכב‬
‫משתי נקודות מבט מרכזיות‪ :‬אלו המייחסים לעבודה תפקיד אינטרינזי‪-‬פנימי‪-‬תוך אישי‬
‫ורואים בעבודה כמעצבת את העצמי ומסייעת להתפתחות‪ ,‬ואילו אחרים המייחסים לעבודה‬
‫תפקיד חיצוני‪-‬אקסטרינזי‪-‬משימתי וממקדים זאת בראית העבודה כמסגרת וכממלאת‬
‫צרכים פונקציונלים כמו פרנסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתיחסויות השונות מלוות גם בהענקת משמעות‬
‫רגשית לעבודה הנעה ממשמעות רגשית חיובית למשמעות שלילית‪ ,‬כלומר הנבדקים מיחסים‬
‫לעבודה משמעות של רווח אך גם של הפסד‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫להלן נציג את המשמעויות השונות המוקנות על‪-‬ידי נבדקי המחקר למרכזיות העבודה‪.‬‬
‫חלק מהנבדקים מייחסים למקום העבודה ולעובדת עבודתם משמעות של התפתחות אישית‪.‬‬
‫תיאור הקשר בין ההתפתחות האישית למקום העבודה ולטיבה מוצאים בהתייחסותו של‬
‫מנחם‪ .‬מנחם החל את עבודתו בגיל ‪ 13‬שנים‪ ,‬מאחר ונאלץ לפרנס את משפחתו‪ .‬למרות היותו‬
‫חסר השכלה הצליח מאוד להתקדם במערכת התעסוקתית ואף לרכוש השכלה‪ ,‬מקצוע‬
‫וסטטוס‪ .‬אי לכך הוא מיחס את השקפת עולמו האופטימית ליכולת האדם לשנות את חייו‬
‫בלא קשר למשפחתו‪ ,‬למוצאה ולמצבה הכלכלי‪.‬‬
‫"בהתחשב בגיל של גיל ‪ 13‬וחצי שנה זה המון זמן ואז התחלתי‪ ...‬אמרתי אולי אני‬
‫אצא לשוק העבודה בינתיים מה שהיה מקובל שנערים אחרי ביה"ס יוצאים לשוק‬
‫העבודה‪ .‬זה לא היה כל כך חריג כמו בימינו‪ .‬התחלתי פה שם לעבוד בכל מיני‬
‫נושאים ובין היתר התגלגלתי‪ ,‬פגשתי חבר שלמד איתי בבי"ס‪ ,‬ואומר לי‪ :‬בוא תעבוד‬
‫יחד איתי בתור נער בבנק ‪ .‬נכנסתי לבנק במסגרתו הרחבתי כבר תוך כדי עבודה את‬
‫ההשכלה‪ .‬השכלה תכונית‪ ,‬אח"כ אוניברסיטאית‪ ,‬לא תואר אקדמי‪ .‬סיימתי‪,‬‬
‫הרחבתי גם במסגרת של הבנק‪ ,‬דיפלומה לבנקאות‪ ,‬מינהל עסקים במסגרת המכללה‬
‫למינהל‪ ,‬תל"מ במסגרת אוניברסיטת ת"א‪ ,‬לה"ב אוני' ת"א … התפתחתי עם‬
‫הבנק‪ ..‬והביטוי הזה נכון כי הבנק שנכנסתי אליו בשנת ‪ 1947‬היה בנק קטן‪60 - 50 ,‬‬
‫עובדים‪ ..‬היום עומדים על סדר גודל של ‪ 5000‬עובדים אז זה באמת להתפתח עם‬
‫הבנק‪ ...‬והגעתי לתפקידי היום כמנהל אגף וזה בעצם‪ ...‬בקצרה הגלגול של‬
‫הדברים"‪.‬‬
‫העבודה אצל חלק מן הנבדקים מלאה תפקיד מרכזי בחיים הן מנטלי בתחושת המלאות‬
‫והמשמעות ואף גורמת לטשטוש בין הזהות כ"אני" לבין הזהות של העבודה ‪ ,‬והן פיזי‬
‫בהיקף השעות‪ .‬מוריס למשל בתיאוריו והגדרתו את עצמו הוא אומר "אני אוהב לעבוד"‬
‫ובדיבורו על העבודה הוא מדבר בלהט ובקול רם בהשוואה לנושאים אחרים‪ .‬בראיון עם‬
‫מנחם קיימת דוגמא להתייחסות קונקרטית והוא מתאר את השעות הרבות אותן משקיע‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫"העבודה מילאה הרבה מאד שעות אצלי‪ ...‬ביחוד בתחום של טיפול עד היום‬
‫היחידות שלי עובדות ‪ around the clock‬זה מערכות שעובדות ‪ 24‬שעות‪ .‬זה לא‬
‫מערכות שעושות שש שעות והולכות הביתה‪ .‬זה מערכות שצריך לטפל בהם ‪24‬‬
‫שעות‪ ...‬עד היום כשאני עומד ממש לפני פרישה אני משקיע די הרבה שעות וזה תחום‬
‫שדורש הרבה שעות עבודה והשקעה והיו תקופות שגם למדתי אז בוודאי שהייתי‬
‫צריך לחלק את זמני הרבה יותר בין הלימודים והעבודה"‪.‬‬
‫אצל משה ההתייחסות הינה רגשית והוא רואה בעבודתו את המקור לתחושת המלאות‬
‫והמשמעותיות בחיים‪:‬‬
‫"אלה שזכרו שעבודתם היתה ההובי‪ ,‬שהעבודה מילאה אותם ואת חייהם‪ .‬ברי מזל‪,‬‬
‫בגלל העבודה לא היה להם יום משעמם‪ .‬אני הולך לעבודה בשמחה‪ ,‬מביא את‬
‫העבודה הביתה‪ .‬אוהב את זה‪ ,‬אני ”‪ ."workaholic‬יש חיים מסביב‪ .‬הכל יחד זה‬
‫ה‪ .essence -‬העבודה זה מרכיב חשוב‪ .‬יש גם דברים נוספים‪ .‬יש חברה‪ ,‬יש חיים‬
‫סביב‪ ,‬מדינה‪ .‬העבודה היא מרכיב חשוב"‬
‫משה מצדיק בדבריו את החשיבות הפסיכולוגית אותה מקנה לעבודתו‪ .‬בדבריו הוא מפרט‬
‫את המשמעויות החיוביות הנותנת העבודה לאדם‪:‬‬
‫"העבודה שלנו האדם מקבל החזר במהירות רבה‪ .‬הערכה על הישגים על יכולת‬
‫אינטלקטואלית‪ .‬נותן הרבה כוח וסיפוק‪ .‬כל אדם רוצה שיעריכו‪ .‬זה מניע‪ .‬להתעשר‬
‫להצליח בעבודה ולזכות להערכה"‪.‬‬
‫בלהט ובעוצמה הוא מוסיף את המשפט הבא עד כי נוצר רושם כי חל טשטוש בינו לבין‬
‫עבודתו‪ .‬הוא חי את המחקר ומרגיש כי ה"עסק" ומקום העבודה שייכים לו‪.‬‬
‫" בתחום המחקר אנחנו עומדים בפני מסחור‪ .‬ארופאית וגם בארץ‪ .‬אם נצליח זה‬
‫יהיה דבר אדיר‪ .‬מהפכה בתחום‪ .‬אפילו אם אני הוזה וזה שטויות‪ ,‬זה ממשי‪ .‬זה‬
‫ממלא אותי"‪.‬‬
‫אחד ההסברים אותו נותנים הנבדקים למשמעות המרכזית אותה הם מקנים לעבודה נעוצה‬
‫בראיתם את העבודה כערך חברתי‪ .‬בדבריו של רמי המייחס להוריו את תפקיד הקניית ערכי‬
‫העבודה כפי שהוא בנוסף לתפיסת העבודה כצורך בסיסי בחיים מופיעה העבודה בחלק‬
‫מהראיונות כ"ערך"‪ .‬נושא זה כולל התייחסות לראיית העבודה כערך חברתי )ראה 'אשכול‬
‫התייחסות חברתית'(‪ ,‬סוגיות הקשורות למוסר עבודה כפי שעולה בדבריו של יוסף‪ ,‬לסוגיות‬
‫‪127‬‬
‫הקשורות להבדלים בתפיסת עולם העבודה בעבר לתפיסה היום )ראה 'אשכול המשפחה'(‪.‬‬
‫דוגמא לכך מוצאים מחזיק בהם היום ואת תפיסתו הכללית של העבודה כערך אישי וחברתי‪.‬‬
‫גדלתי בבית של אנשים עובדים וכמו פעם‪ ,‬כמעט בכל הבתים ידעו ערך של עבודה‪,‬‬
‫ידעו ערך של כסף‪ ,‬ידעו מוסר‪ ,‬ידעו חינוך ואהבת הזולת‪ .‬וברוח זו חונכתי ואני מודה‬
‫עד היום להורי שהביאוני לרגע הזה ומשנה ג' בערך באוניברסיטה התחלתי כבר‬
‫לעבוד באוניברסיטה מאז ועד היום‪ .‬שילבתי מחקר ולימודים"‪.‬‬
‫הסבר מעניין ולא שכיח לסיבת מרכזיות העבודה הינו הקשור בין העבודה לתחביב‪ .‬מנחם‬
‫לדוגמא מסב את מקצועו כמנפח זכוכית בבוקר לעבודה במעבדה ובערב לתחביב של אומנות‬
‫ורם אף מרחיק לכת בכך שאצלו קיימת חפיפה מוחלטת בין העבודה לתחביב והוא חווה את‬
‫עיסוקו ואת עבודתו כתחביב‪.‬‬
‫" העבודה היא רק כלי‪ .‬אני מדבר על פעילות יוצרת ואם הפעילות היוצרת היא‬
‫בתחום העבודה אז זה בעבודה ואם הפעילות היוצרת היא בתחומי שעות הפנאי‪,‬‬
‫מעבר לשעות הפרנסה עיסוק שהפעילות יוצרת‪ ..‬עכשיו‪ ,‬אני זכיתי בזה שהפעילות‬
‫היוצרת שלי היא במסגרת העבודה‪ .‬ולי יש מושג שאני אמכור לך‪ ..‬ואז המצאתי‬
‫מילה‪ ...‬כבר ‪ 30‬שנה‪ ...‬ואת המילה הזו אימצתי‪.‬‬
‫‪ Job + Hobby = Jobby‬ואני משתמש בה הרבה וזה המזל שלי‪ .‬וזהו‪ .‬זה בעצם‬
‫נותן לך תשובה על החלק של הפעילות היוצרת"‪ .‬ביתר פירוט טוען רמי כי אם‬
‫העבודה לא מלווה בהנאה אזי הנבדק לא מדבר עליה בסיפור החיים שלו"‪ .‬רמי‬
‫מסביר מדוע אנשים אחרים ממעטים לספר על עבודתם ולראותה כחלק מסיפור‬
‫חייהם‪ .‬לדבריו‪ ,‬אנשים לא מדברים על העבודה‪" :‬משום שאין להם ‪ .jobby‬פקט‬
‫בפועל‪ .‬משום שהעבודה שלהם אינה עולמם היוצר‪ ,‬היצרני‪ ,‬הרוחני‪ ,‬היצרני‪ ...‬אין לי‬
‫שום ספקות בזה‪ .‬זה אנשים שאומרים‪ :‬תודה לאל שגמרתי את יום העבודה ודפקתי‬
‫שעון‪ ...‬וודאי וודאי‪ ,‬איזו שאלה‪ .‬לי אין ספקות בזה"‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ראיית מקום העבודה כמרחב לצמיחה המאפשר הגשמת פוטנציאל וחלומות אינה חד‬
‫משמעית‪ .‬ערב הפרישה מהעבודה קיימים נבדקים המדווחים על תחושות אמביולנטיות ביחס‬
‫למקום העבודה ולמרכזיות העבודה בחייהם ואף קיימים נבדקים המבטאים קול קיצוני‬
‫הרואה בעבודה כרע הכרחי וכמקור לקשיים ולבעיות‪ .‬נבדקים אלו מייחסים לעבודה לא רק‬
‫אלמנט של משמעות והגשמה עצמית אלא העבודה‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬מהווה אלמנט בסיסי של‬
‫צורך קיומי )פסיכולוגי( לחיים‪ .‬דוגמא לאמביולנטיות מוצאים בדבריו של משה‪ .‬לאחר שפרט‬
‫את המשמעות החיובית אותה הוא מייחס לעבודה‪ ,‬מצליח משה להתייחס גם למשמעות‬
‫‪128‬‬
‫ולמורכבות של הטשטוש בין העצמי לביו העבודה‪ .‬לדבריו הוא מפחד לא לעבוד ולכן הוא‬
‫מבטא כעס על תהליכי הקדמה הטכנולוגיים ועל אילו שהמציאו את המכונה שבגללם הוא‬
‫ואחרים כמותו יאלצו להפסיק לעבוד‪.‬‬
‫"את ממציא המכונה צריך להרוג‪ .‬כי לאנשים לא תהיה עבודה‪ .‬אם לאנשים לא יהיה‬
‫מה לעשות הם ישתגעו‪ .‬למה בנו את הפירמידות את מגדל בבל ואת החומה הסינית?‬
‫אם לא תהיה עבודה אנשים ימרדו בשלטון יריבו‪ .‬ברגע שאדם מפסיק לחלום הופך‬
‫לגוש בשר‪ .‬לשימפנזה‪"...‬‬
‫ב"תסריט החיים" משה‪ ,‬וכך גם רבים מן הנבדקים‪ ,‬אינו יכול לתאר את חייו ללא עבודה‪.‬‬
‫תוך כדי העלאת המחשבה על העובדה כי אם "אין עבודה אין חיים" מרחיב את ראיתו החד‬
‫מימדיות ומצליח לתכנן עיסוק לתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫"להפסיק לעבוד זה סוף החיים‪ .‬לא לקרא‪ ,‬לא לכתוב‪ ,‬לא להתעניין‪ ..‬יש לי עוד‬
‫חלום להגיע לכתיבה‪ ,‬לפרישה‪ .‬אנשים שלא עובדים יכולים להמשיך לחיות מבחינה‬
‫פיזית אך הם חסרי עניין… בעוד שנה יתכן ואני אשתנה"‪.‬‬
‫כאנטי תיזה למשמעות המרכזית ופעמים רבות גם החיובית של העבודה בחיים יש מבין‬
‫הנבדקים כאלו שבעבורם העבודה היתה "סיוט"‪ ,‬כורח כלכלי‪ ,‬עבודה בלית ברירה‪.‬‬
‫תיאוריהם מלווים בהיגדים רגשיים קשים ואף בבכי הנובע מתסכול‪ .‬עיון מעמיק יותר‬
‫מצביע על דיפרנציאציה בקבוצה זו בין אלו המעדיפים להתעלם מן העבודה והמשפט השכיח‬
‫הינו‪:‬‬
‫"מדוע אני צריך לספר לך על העבודה? זה לא דבר חשוב"‬
‫לעומת ה"מתעלמים" יש רבים שסיפור עבודתם מתאפיין באיזכור המתחים‪ ,‬הקונפליקטים‪,‬‬
‫חוסר ההצלחה והכשלונות הנלווים‬
‫לשנות העבודה‪ .‬יש בדבריהם הרבה מרירות על‬
‫המערכת המעסיקה ועל העובדים האחרים והערכת העבודה מלווה ברגשות קשים‪ .‬מוריס‬
‫הינו דוגמא לאותם האנשים המתארים את העבודה כמאפשרת לשרוד ולהתקיים‪:‬‬
‫‪129‬‬
‫"אני עובד‪ .‬אני אגיד לך עבדתי קשה מאד פה לא קשה אלא מאד קשה כדי רק‬
‫להתקיים לא לעשות מזה הון רק להתקיים‪ ...‬אין לי בית לא קניתי בית לא קניתי‬
‫כלום כמעט ככה‪ ...‬רגיל‪ ...‬מה זאת אומרת‪ ...‬אין משהו גדול בבית‪ .‬עבדתי מאד קשה‪.‬‬
‫עכשיו כבר נמאס לי לא יכול יותר להמשיך ואני מחכה ליום הזה שנצא לפנסיה לא יודע‬
‫איך יהיה‪ .‬אני בטוח שלא כל כך כל כך אבל בוא נגיד‪ ...‬לא יודע העיקר לשבת לנוח‬
‫מהעבודה‪ .‬כי היה לי מאד קשה מאד מאד קשה עבדתי הרבה שעות נוספות‪ ...‬כדי‬
‫לפרנס את המשפחה לא יותר מזה‪ .‬כמו שאמרתי לך לא אוטו לא בית‪."...‬‬
‫מוריס‪ ,‬כאמור‪ ,‬מתאר עבודה פיזית קשה שלצידה יש כמיהה לצאת לחופש ואף לחכות‬
‫לפרישה מהעבודה‪ .‬תיאור דומה מוצאים אצל יוסף‪ ,‬שעבודתו התאפינה בעבודה פיזית‪,‬‬
‫"עבודה בלא תנאים" כהגדרתו‪:‬‬
‫"נכנסתי לעבודה ועברתי מ‪ ...‬עבדתי בשעות‪ ...‬השכר היה מאד נמוך‪ ,‬לא היה קל‪....‬‬
‫אז היינו עובדים גם ביום שישי‪ ...‬התיצבתי לעבודה ועבדתי משעה ‪ 5‬בבוקר עד ‪7‬‬
‫בערב‪ ,‬ללא שעות נוספות כי המישרה הזו לא היתה כוללת שעות נוספות ואני מתוך‬
‫עצמי הבנתי שאני לא יכול לבוא במקום הזה אם אני לא אעמיד את זה כמו שצריך‬
‫אז‪ ...‬לקחתי את זה בידיים וחודש ימים עבדתי עבודת פרך‪ .‬התוצאות לא איחרו‬
‫לבוא‪ .‬אז היו שקים של ‪ 50‬קילו‪ .‬מניילון‪ .‬וכל האלה הייתי מזמין מהמחסן‪15-10 ,‬‬
‫שקים והייתי מרים אותם לבד"; "זה היתה עבודה מאד קשה אבל הצלחתי‪ ...‬ואחרי‬
‫שגמרתי את זה הציוד היה לבן‪ ,‬נורמלי‪ ,‬עד עצם היום הזה‪ .‬תמיד היה לי ריב עם‬
‫אשתי‪ :‬כולם באים הביתה מוקדם‪ ,‬רק אתה בא בלילה‪ ...‬היה לי קשה להסביר לה‬
‫למה אני בא בלילה‪ .‬תמורה לא היה לי‪ .‬להגיד לה שאני לא יכול לעבד בתנאים שלי‪...‬‬
‫גם לא יכולתי להגיד לה…היה קצת קושי‪ .‬סבלתי מכל העסק הזה"‪.‬‬
‫הדיבור על העבודה לווה במקרים אלו בתגובה רגשית חזקה‪ .‬תיאור תחושות הסבל‪ ,‬התסכול‬
‫וההערכה כי למעשה לא התאפשרה הגשמה עצמית במהלך החיים‪ ,‬לוו בביטויי עצב ובכי‬
‫במהלך הראיון‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדקים אלו ממפים ומצינים את הדברים השליליים הנילווים‬
‫לתיאורי העבודה‪ .‬מוריס לדוגמא מתאר את העבודה כמהווה מקור למחלות‪ ,‬לעצבנות‬
‫ולאילוצים‪ .‬בדברו על העבודה הוא מתאר את המחיר ששלם בעקבות העבודה שביצע כל השנים‪:‬‬
‫‪130‬‬
‫"השארתי את כל הכוח‪ :‬אולי לרע זה שעבדתי פה‪ .‬אולי פה נתתי את כל הנשמה וכל‬
‫הכח שלי‪ .‬וכשאתה רואה את זה אולי כשהייתי עוד בהתחלה לא ראיתי את זה‪ ,‬אבל‬
‫כשאתה רואה את זה היום אתה רואה שלא עשית שום דבר‪ ...‬איפה כל הכח וכל ה‪...‬‬
‫והדאגה‪ ...‬ואתה דואג לזה‪ ...‬ואתה לא רוצה להפסיד ימים ואתה בא לעבוד‪ ...‬איפה‬
‫כל הדאגות איפה זה הלך ואז אתה רואה את זה ואומר‪ :‬אוי ואבוי מה עשיתי‬
‫לעצמי‪..‬היום כשאני מרגיש באמת שהעצמות לא כמו שהיו אז וגם הכח אז אני רואה‬
‫את זה מול עיני וקשה לי לראות‪ ...‬אני מסתכל על המפעל איך הרס לי את הכח ללא‬
‫כל‪ ...‬אולי חייתי לא מאשים אותם‪ .‬יש לך משכורת אתה לא יכול להתלונן אבל זה‬
‫לא חיים‪ .‬זה לא כך צריך להיות‪ .‬בוא נגיד שגם האישה לא עזרה לי בכלל‪ .‬אני לבד‬
‫תמיד עבדתי תמיד המפרנס היחיד וגדלתי את הילדים ברוך השם לא רע‪) ....‬לוחש(‬
‫לא רואה כלום טוב לא רואה שום דבר‪).‬צוחק במבוכה( אולי כשהייתי צעיר זה היה‬
‫טוב"‪.‬‬
‫זוית נוספת המופיעה בדבריו הינה הצגת העבודה כמקור לעצבנות וללחץ‪:‬‬
‫" אני אספר לך פעם‪ ,‬סיפור אחד קטן‪ ...‬כשהגענו לכאן‪ ,‬לפני ‪ 4-3‬חודשים‪ ,‬יש איזה‬
‫פועל‪ ,‬עובד איתנו במחסן‪ ,‬אז הוא הביא איזה‪ ,‬בוא נגיד‪ ,‬אני עובד עם כריות‪ ,‬הוא‬
‫שם אותם שם‪ ,‬שם אותם אז אני הלכתי אצלו ואמרתי לו‪ :‬למה לא הבאת לי מה‬
‫שאני צריך אז הוא התעצבן‪ ,‬הוא התעצבן‪ ...‬למה הוא התעצבן? כי הוא חשב שזה לא‬
‫שייך לי אלא למישהו אחר על יד‪ ...‬אז הוא התעצבן‪ ...‬אמר‪ :‬מה איכפת לך‪ ...‬אני גם‬
‫התעצבנתי‪ ,‬חזרתי בי מהעצבים‪ ,‬ואמרתי לו שזה שלי‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬בוא תעזב את זה‬
‫והוא הלך‪ .‬ואז הוא הרגיש שהוא עשה לי רע‪ .‬שהוא התעצבן עלי ואני לא עניתי לו‬
‫ואחרי איזה יום יומיים אני אומר לו שלום אבל זה דבר נדיר‪ .‬גם היום אני אומר‪:‬‬
‫איך עשיתי את זה? איך הגעתי לזה? כי אני אגיד לך את האמת‪ :‬אני לא אוהב‬
‫שמישהו יצעק עלי‪ ,‬במיוחד עכשיו‪ ,‬לא אוהב‪ ,‬גם אם הוא יותר גדול ממני‪ ,‬לא אוהב‬
‫שיצעקו עלי"‪.‬‬
‫תיאורים אלו לוו בתחושות של אכזבה וסכום חיי העבודה שלילי‪ .‬העבודה נתפסה כמרחב צר‬
‫הינה בדרך כלל לצרכי קיום ופרנסה ואין בה שלוב מספק של הנאה וסיפוק‪.‬‬
‫לעומת הקול האינטרנזי המייחס לעבודה משמעות פנימית‪-‬רגשית התפתחותית קימים‬
‫נבדקים המייחסים לעבודה תפקיד אינסטרומנטלי כלומר מקום העבודה כמספק פרנסה‬
‫המאפשרת קיום‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בדבריו של שלמה שהינו פועל במפעל יצור‪ .‬שלמה‬
‫‪131‬‬
‫עלה ארצה לארץ בשנות החמישים מצפון אפריקה‪ .‬בדבריו‪ ,‬בולטת העובדה כי העבודה‬
‫מהווה מקור פרנסה‪.‬‬
‫"הלכתי לעבוד בשביל להתפרנס‪ .‬פה בחור הזה אין הרבה ברירה זה מה שיש‪ .‬לא‬
‫למדתי‪ ,‬מייד היו לי ילדים‪ ,‬לא ידעתי טוב עברית‪ ...‬זה מה שיש‪.‬‬
‫תפיסה זו לוותה בדרך כלל בתיאור קשיי המעבר וההסתגלות אם בשל העליה לארץ )ראה‬
‫'אשכול ארועי חיים'(‪ ,‬אם בשל סיבות משפחתיות )ראה 'אשכול המשפחה'( ואם בשל‬
‫הפרישה מהעבודה הצובעת את תהליכי הערכת חיי העבודה באור שלילי )ראה 'אשכול‬
‫הפרישה' ופרק הדיון(‪ .‬לאור זאת‪ ,‬אחד הנושאים השכיחים בראיונות הינו תיאור קשיי‬
‫הקליטה‪ ,‬ההשתלבות וההשרדות בעבודה‪ .‬דוגמא לתיאור הקשיים שליוו את הנבדקים‬
‫בתהליכי השתלבותם בעבודה ונובע משלוב של גורמים המוזכרים לעיל ניתן לראות בדבריו‬
‫של יוסף‪ .‬יוסף עלה לארץ אחרי מלחמת השחרור‪ .‬הוא מתאר את המצב הקשה שאיפיין את‬
‫הכלכלה בארץ ישראל של אותם הזמנים‪ .‬עלייתו לארץ מאירופה לאחר השואה והמצב‬
‫הכלכלי בארץ‪ ,‬היווה את ההקשר לצורך להשתלב בעבודה מהר ככל האפשר ואת הקשיים‬
‫במציאת עבודה‪ .‬יוסף מספר על האווירה שאיפיינה את לשכת התעסוקה‪ ,‬ששקפה את‬
‫מצוקת התושבים בארץ ואיך בסופו של דבר בכוחות עצמו מצא עבודה והצליח להתפרנס‪.‬‬
‫"אני הגעתי בגיל ‪ 17‬וחצי ארצה‪ ,‬התנאים‪ ,‬אני לא צריך להסביר‪ ,‬מחוסר כל‪,‬‬
‫והצטרכתי מהיום ראשון לעבד ולפרנס‪ .‬הורי לא היו כל כך בריאים‪ ,‬הם היו בשנות‬
‫ה‪ ,50 -‬ארבעים וכמה‪ ,‬ואבי חלה‪ .‬והמצב היה מאד קשה בכל המובנים‪ ,‬גם בעבודה‪,‬‬
‫גם מזון‪ ,‬הלבשה פחות כי "אתא" היה הסגנון היחידי בארץ‪ .‬ובכן‪ ,‬אז‪ ,‬ב"ה‪ ,‬ידעתי‬
‫להסתדר‪ .‬בלשכה היה בלתי אפשרי לקבל עבודות‪ ,‬היה דחף ומכות וצעקות דבר שלא‬
‫רציתי להשתתף באווירה כזו והחלטתי שאני יותר ללשכה לא אתייצב‪ .‬למרות‬
‫שהייתי רשום בה‪ .‬ומצאתי עבודה ויש לי מוסר עבודה גבוה‪ ,‬פרוש הדבר שאם אני‬
‫לוקח משהו ביד אני משתדל לבצע על הצד הטוב ביותר‪ .‬כמה שניתן‪".‬‬
‫הקול האחר הינו קולם של הנבדקים המקנים משמעות שולית לעבודה‪ .‬בניגוד למקרים בהם‬
‫היתה הרחבה בתיאורי העבודה‪ ,‬השאלה "איפה העבודה?" לוותה אותי כחוקרת במספר‬
‫ראיונות בהם העבודה הופיעה באופן מצומצם למדי‪.‬‬
‫אחד ההסברים להעדרות ההתייחסות לעבודה ניתנת כאמור על‪-‬ידי יעקב המתאר יחסי‬
‫עבודה תקינים ולאור העובדה כי בחייו היו גם ארועים טראומטים הוא לא מוצא לנכון‬
‫לייחס לעבודה משמעות רחבה‪ .‬יעקב‪ ,‬כפי שמפורט בתיאור המקרה‪ ,‬התאלמן בגיל צעיר‬
‫ולכן לדבריו מייחס לעבודה משמעות משנית בהשוואה לדברים המשמעותיים בחייו‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫"איפה העבודה? את צודקת‪ .‬תראי אני אהבתי אותה עד היום אני אוהב את‬
‫העבודה‪..‬אני הולך כל בוקר בשימחה לעבודה‪ ,‬מה שאני עושה מוצא חן בעיני‪,‬‬
‫ההערכה כלפי במחלקה שאני עובד הקשר עם האנשים שאני עובד מצויינים כך שאין‬
‫לי סיבה להגיד נמאס לי ושאני יותר לא רוצה לבוא לכאן אחרי כל כך הרבה שנים‬
‫שאני עובד עם אנשים‪...‬אבל בהשוואה לחיים בכלל עבודה איכשהו זה זרם אבל פה‬
‫)בבית( חיינו כמה שנים מאד קשות"‪.‬‬
‫אך גם במקרים בהם לא היו קשיים בבית פעמים ניתן לומר כי נפקד מקומה של העבודה‬
‫ב"סיפור החיים"‪ .‬מנשה‪ ,‬שעבר כל חייו במוסד מחקר‪ ,‬מעדיף להתייחס לעבודה כשיגרה ולא‬
‫לייחס לתקופה זו משמעות מיוחדת‪.‬‬
‫"עבודה זה שגרה ללא שום דבר מיוחד‪ ...‬העבודה היא יום יום‪ ,‬היום דומה למחר‬
‫המחר למחרתיים‪ ,‬לא היו שנויים"‪.‬‬
‫ויש כאלו המעדיפים לא לדבר כלל על העבודה בכדי לא להזכר במחיר‪ ,‬בויתור שנאלצו‬
‫לעשות ביחס לבחירה המקצועית ולמקום עבודתם ובמקרים קיצוניים גם לחיים בכלל‪.‬‬
‫דוגמא לכך מבטא עמוס שכל חייו חלם לחיות בקבוץ ולבסוף גורש ונאלץ לעבוד בעבודה‬
‫טכנית שלא אהב‪ .‬מבחינתו המשך החיים‪ ,‬כל תקופת עבודתו עד לפרישה‪ ,‬הינה תקופת חיים‬
‫מבוזבזת "נסחבת"‪ .‬עמוס סרב להתייחס למקום עבודתו לאורך כל הראיון ולבסוף ספר‪:‬‬
‫עזיבת הקבוץ‪ ..‬והחברים‪ ..‬גדעה בי משהו בצורה חזקה‪ .‬וההמשך היה נסחב‪ ... ,‬לא‬
‫עשיתי לי חברים למרות שקל לי להתקשר לאנשים‪ .‬האנשים במקום עבודתי היו‬
‫זרים לי‪ ,‬באו מחינוך אחר‪ .‬זו לא התנשאות‪ ,‬זה לא אליטיזם‪ .‬איש איש פרחו‬
‫וקרציתו כל אחד וגורלו‪ ..‬לא נדבקתי לסביבה הסובבת‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתוח "סיפורי החיים" מצביע על כי יש נבדקים מיחסים לעבודה משמעות רגשית‬
‫פסיכולוגית כדוגמא‪ :‬משמעות של ענין בחיים‪ ,‬מרחב פוטנציאלי להגשמה עצמית‪ ,‬ויש כאלו‬
‫המקנים לעבודה משמעות פונקציונלית ובעיקר של פרנסה ושל פתרון בעיות הקשורות‬
‫להתמודדות‪ ,‬להשתלבות ולקליטה בארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הניתוח מראה כי קיימת חלוקה )‪(split‬‬
‫בהתייחסות לעבודה בין אלו הרואים בעבודה משמעות חיובית לבין אלו המייחסים לה‬
‫משמעות שלילית‪ .‬הדיון בין הרווח לבין ההפסד הנילווים לעבודה ואף הכחשת העבודה‬
‫והתעלמות ממנה מעלים את השאלה עד כמה הנושאים הקשורים לעבודה המשתקפים‬
‫בראיונות הינם פועל יוצא של חוית אובדן העבודה? האם שאלות אלו הינן חלק מתהליכי‬
‫פרידה וכדי להתכונן לפרישה מהעבודה? או מאפיני תהליכי הערכת החיים כחלק מתהליך‬
‫ההערכות לפרישה מהעבודה ולהזדקנות?‬
‫‪133‬‬
‫תשובה חלקית לכך ניתנת על‪-‬ידי הנבדקים בהתיחסותם ב"תסריטי החיים" להמשך‬
‫העבודה לאחר הפרישה ולסיום חיובי של העבודה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נתייחס לסוגיית המשכיות‬
‫ורציפות בעבודה בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים"‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי כ‪ 75% -‬מנבדקי המחקר ממשיכים לעסוק בסוגיית העבודה‬
‫ב"תסריטי החיים" שלהם‪ .‬הרציפות באשכול העבודה בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" מצביעה על קשר אותו מייחסים הנבדקים בין ה'עבודה' בעבר לבין העבודה בתקופת‬
‫ה'פרישה'‪ .‬הדיון על כך מתמקד בעיקר ב"תסריטי החיים"‪ ,‬בשלב בו הנבדקים התבקשו‬
‫לעצב את עתידם‪ .‬רבים מן הנבדקים מייחסים חשיבות להמשך היותם מועסקים לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬לחלקם אף ברור כי גם לאחר הפרישה מהעבודה הם ימשיכו לעבוד‪.‬‬
‫דוגמא לכך מוצאים בראיון עם יוסף‪:‬‬
‫"אני אקח חופש ארוך‪ .‬יש לי דברים שהזנחתי כל השנים דברים מאד חשובים לי‬
‫שזה עלה לי בגלל חוסר זמן ולברר הרבה הרבה דברים אישיים‪ .‬יש לי תכניות כדי‬
‫לנשום גם אוירה אחרת‪ .‬ואם אלוהים יתן לי עוד כוח אני עוד אמצא עבודה אבל לא‬
‫עבודה שאני עבדתי‪"...‬‬
‫מוטיב נוסף המחזק את הצורך להמשיך ולעבוד בא בהלימה עם המחשבה הרואה את‬
‫העבודה כמהות החיים או כדברי אחד הנבדקים "אין חיים בלי עבודה"‪ .‬אומר על כך מנשה‪:‬‬
‫"העבודה היא סם החיים אבל הגעתי לפרק שאני חייב לפרוש אז יש שינוי‪ .‬לגבי דבר‬
‫אחר שיכול לגרום לשנוי זה באמת הזמן הפנוי‪ .‬אני חייב למצא לעצמי איזו שהיא‬
‫מסגרת כדי לא להשתעמם ואני מקוה למצא את זה‪"...‬‬
‫יש המתלבטים ביחס להמשך העבודה לאחר הפרישה ומביעים חשש ופחד מפני התנוונות‬
‫הנובעת מאי עשיה ויצירה‪ .‬לדוגמא בדבריו של ראובן עולה החשש מפני התנוונות ולכן‬
‫לדבריו הוא מעונין להמשיך ולהיות עסוק‪ .‬לאחר הפרישה כפי שהוא מתאר ב"תסריט‬
‫החיים" הוא מתלבט בין עבודה‪ ,‬לימודים והתנדבות‪.‬‬
‫"והיום מה שמעסיק אותי איך אני אעסיק את עצמי אני יודע התעסוקה היא דבר‬
‫חשוב על מנת שלא ארגיש משועמם ולא אתנוון הן רוחנית והן פיזית‪ .‬אז נוסעים‬
‫קצת לחו"ל אבל זה לא‪ ..‬זה שבועיים שלושה בשנה והיתר מה עושים? אי אפשר‬
‫לשבת בבית ולא לעשות כלום‪ .‬אז אני מתענין כעת ללכת ללמוד להשלים מה שלא‬
‫עשיתי מחפש איזה מקומות להועיל אני מקווה שאני אצליח‪ .‬בינתיים אני עוד עובד"‪.‬‬
‫למרות האמונה בה מחזיקים חלק מהנבדקים כי העבודה היא זו הנותנת להם קיום פיזי‬
‫ונפשי עולים ספקות‪ ,‬חששות ותחושת חוסר ידע כיצד להמשיך ולנהל חיים מלאים ללא‬
‫‪134‬‬
‫עבודה‪ .‬משה מגייס לעזרתו את המקורות התנכיים ומסביר כי למעשה יש לעבור הכשרה‬
‫לתקופת הפרישה כדי להמשיך ולחוש התפתחות‪:‬‬
‫"אדם לעמל יולד"‪ .‬ומה קורה אז? האדם כשהוא פורש הוא באמת מרגיש שגמר את‬
‫תפקידו‪ .‬צריך ללמד אנשים לחיות בפנסיה‪ .‬שלא יראו אשמה וידעו לנצל את הזמן‪.‬‬
‫צריכים לדעת לבנות את עצמם‪ .‬צריכים ללמוד להרגיש התפתחות וצריך לתת‬
‫לאנשים חלומות ברגע רק אז אדם יהיה יצירתי וקונסטרוקטיבי "‪.‬‬
‫אך יש מבין הנחקרים המעלים בכלל את השאלה מדוע יש להמשיך ולעבוד לאחר הפרישה ?‬
‫שאלה זו‪ ,‬כאמור במידה וקיימת‪ ,‬מאפיינת את "תסריט החיים"‪.‬‬
‫הקול האחר הם אלו הטוענים כי אין מקום לעבודה בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה‪ ,‬וכי‬
‫יש לנתק ולחתוך בין עבודה לבין פרישה "אין מקום לעבודה בפרישה"‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות‬
‫בדבריו של מאיר המרגיש כי היציאה לפרישה בהשוואה לחיי העבודה היא כמו היציאה לאור‪:‬‬
‫"היציאה לאור" אנחנו יושבים בחדרים כל הזמן אז בגלל זה אני אומר זה ללכת באור‪,‬‬
‫באויר‪ ,‬שמש‪ ,‬לראות ירוק‪ ,‬וחום זה צבעים כל כך יפים…‪ .‬בפרישה אני קודם כל יוצא‬
‫איזו תקופה קצרה סתם לטייל להסתובב להנות מהשמש להנות מה‪ ...‬בטלה סתם בטלה‬
‫של חודש חודשיים ותוך כדי אני )א( בהחלט חושב על השכלה הרחבת ידע בתחום של‬
‫הסטוריה קצת יחסי אנוש וסוציולוגיה ומעבר לזה אני עוד לא יודע בדיוק‪ .‬באמת עוד לא‬
‫גיבשתי משהו מגובש שאעשה‪ .. .‬אני אגיע לגשר אני אעבור אותו‪..‬אני אעשה א' ב' או ג'‬
‫לפי מה שימצא חן בעיני באותו רגע כי אני חופשי לא תחת לחץ שאני צריך לדאוג מה‬
‫יהיה מחר אלא להפך‪ :‬איך אני אהנה מחר‪ .‬ולא לדאוג למחר"‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬כפי שכבר צויין‪ ,‬מביע פליאה על אותם האנשים הבוחרים להמשיך לעבוד עם‬
‫פרישתם ולא מרשים לעצמם לנוח ולפתח תחומי עניין חדשים בחייהם‪.‬‬
‫"אני מסתכל על אנשים שפורשים והולכים לעבוד במקום אחר אז אני אומר‪ :‬בשביל‬
‫מה פרשת פרישה מוקדמת? בשביל ללכת לעבוד במקום אחר? אני לא קולט אותם…‬
‫‪ ...‬כל אחד עם השיגעונות שלו אבל בשביל מה ללכת לעבוד במקום אחר‪ ...‬אז תשאר‬
‫פה‪ ....‬לא אחפש מקום אחר בשביל זה אני לא צריך לעזוב‪".‬‬
‫‪135‬‬
‫לאור האמור לעיל ניתן לראות כי סוגיית המשך העבודה לאחר הפרישה הינה פועל יוצא‬
‫מחד של תהליכי סיום ומאידך של החשש והסקרנות מפני התחלה חדשה‪ .‬כחלק מהסבר‬
‫תהליכי המעבר והפרישה ממעגל העבודה מיחסים הנבדקים דגש על "סיום חיובי של‬
‫העבודה" בהתאם לכך נציג להלן תמה זו‪.‬‬
‫סיום חיובי של העבודה‬
‫הניתוח האיכותי והכמותי מראים כי ‪ 12.5%‬של הנבדקים היה עסוק בחשיבות האפשרות‬
‫לסיים בצורה טובה את תקופת עבודתם‪ .‬הניתוח האיכותי מראה כי הסיבה הנפוצה היתה‬
‫מלווה בקשיי אימון ובתחושות של חשדנות כלפי המעסיק והעמיתים לעבודה‪ .‬הדוגמאות‬
‫לכך הינם אותם נבדקים המתארים תופעות של חשדנות‪ ,‬חוסר אימון‪ ,‬אלימות במקומות‬
‫העבודה‪ .‬אומר שמר‪:‬‬
‫"הכי חשוב שסיימתי בלי אף תלונה אחת"‪.‬‬
‫גם פליקס מדבר על אותו מוטיב של סיום תקופת העבודה ללא כל רישום פלילי‪ .‬פליקס‬
‫העובד במפעל יצור מציין זאת כשאיפה החשובה ביותר‪:‬‬
‫"אני עומד לצאת לפנסיה ואין נגדי אף תלונה‪ .‬לא פחתו לי תיק‪ .‬לא גנבתי ולא‬
‫הלשינו עלי"‪.‬‬
‫גם יעקב מציין‪:‬‬
‫" לא הלכתי מכות… לא הסתכסכתי עם אף אחד‪ ...‬התיק שלי נקי"‪.‬‬
‫בנוסף לצורך לסיים בצורה "נקייה" את תקופת העבודה יש נבדקים המצביעים על הקשר‬
‫שבין "סיום טוב" של מעגל העבודה לבין "פרישה טובה"‪ .‬גם מנשה לדוגמא דואג לציין את‬
‫העובדה כי לא הסתכסך עם חבריו לעבודה‪ ,‬לא היה נתון ללחץ מצד מעסיקו ולכן הוא לא מהר‬
‫לצאת לפנסיה מוקדמת והוא מקבל בהבנה ובמוכנות את היציאה בזמן‪.‬‬
‫"אף פעם לא היו לי סכסוכים עם אנשים‪ ,‬אף פעם לא היה לי בעיה עם בוס שלחץ למה‬
‫אתה לא עושה‪ ...‬אם הייתי אומר מחר אז מחר קיבלו את זה בהבנה ואף פעם לא עשו‬
‫בעיות‪ ...‬כך שלהגיד שזה קשה לא‪ ...‬לפעמים אני אומר‪ :‬אה‪ ,‬יופי‪ ,‬נצא לפנסיה‪ ,‬מספיק‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬סה"כ מה היה לי רע? תמיד כשהיו שואלים אותי‪ :‬מה‪ ,‬אתה לא רוצה כבר‬
‫לצאת? אמרתי‪ :‬יגיע היום‪ ,‬אני אלך‪ .‬לבוא‪ ,‬לבקר‪ ...‬לצאת לפנסיה מוקדמת‪ ,‬או לחפש‬
‫משהו אחר בחיים לפני הפרישה‪ ,‬אף פעם לא משך אותי"‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬יש מבין הנבדקים שסיום חיובי של העבודה קשור עם תהליכי ההערכה הנלווים‬
‫לפרישה מהעבודה‪ .‬הערכה שכזו מאפשרת להסתכל אל העבר ואל תקופת העבודה בסיפוק‬
‫ולהזכר ב"תמונות חיוביות"‪ .‬דוגמא לכך נראה בדבריו של יוסף‪ .‬יוסף ב"תסריט החיים"‬
‫חוזר ומתאר בהתרגשות רבה את תקופת עבודתו ובוחר לאזכר את הארועים שגרמו לו‬
‫לתחושת סיפוק והנאה‪.‬‬
‫"היה לי הנאה וספוק שהופיעו לבורנטיות מבתי חולים שהיה להם עבודות אצלינו‬
‫בלי שאני אעשה איזה הערה או מה‪ ..‬בלי שאזכיר דבר מה פנו אלי ואמרו‪ :‬אתה יודע‬
‫יוסי זה‪ ..‬הייתי בארץ בהרבה מקומות אבל פה הכי נעים לעבד )דמעות(‪ .‬וזה היה‬
‫הסיפוק שלי‪ .‬היה הסיפוק שלי שכולם מהאדמיניסטרציה הביאו נכדים זה היה שלב‬
‫שנתן לי את הסיפוק הזה‪ .‬כי בדרך כלל בעבודה לא מכירים בך שאתה תרמת והאמת‬
‫היא שאף אחד לא יגיד לא במחלקה שלי ולא באזור מי שמכיר אותי ויודע עלי לא‬
‫יכול להגיד משהו נגד הערכה הזו‪) .‬מתרגש בוכה("‬
‫ואילו אחרים מסבירים את החשיבות בסיום חיובי של העבודה ככזה המאפשר 'סגירת חלון‬
‫ופתיחת דלת'‪ .‬הניתוח האיכותי מראה כי לדברי הנבדקים סיום טוב של חיי העבודה חיוני‬
‫כדי לאפשר התחלה חדשה‪ ,‬סגירת פרק חשוב בחיים‪ ,‬ותהליכי פרידה‪ .‬דוגמא לכך מוצאים‬
‫בדבריו של ויקטור המסביר כי יציאה לגמלאות ללא רישום פלילי מאפשרת לו להיות פנוי‬
‫לעסוק בעתידו‪ .‬ויקטור אומר‪:‬‬
‫"תראי עצם העובדה שאני מסיים פה בלי רישום פלילי בלי שום תלונה מאפשר לי‬
‫לפרוש בשקט ולחשוב מה יהיה הלאה‪ ..‬אני יוצא בלב שקט"‪.‬‬
‫תהליך דומה נמצא גם בקרב אלו שבתהליכי הערכה מזהים גורמים שליליים ומצבים קשים‬
‫במהלך חיי עבודתם‪ .‬יעקב לדוגמא מפרט הרבה אירועים שגרמו לו אי נחת וחוסר‬
‫שביעות רצון "לא פעם הרגשתי מקופח"‪ .‬אך בסיכומו של דבר בוחר לראות את "חצי הכוס‬
‫המלאה" לדבריו‪ ,‬וב"תסריט החיים" מתייחס לעובדה כי הוא מצליח לסיים את עבודתו בלי‬
‫משקעים חברתיים‪.‬‬
‫"תראי למרות הכל אני מסיים טוב‪ ...‬חשוב לי לסיים טוב‪ .‬אני לא יכול כל הזמן‬
‫לזכור רק את הדברים הרעים‪ ...‬זה לא עושה לי טוב‪ .‬רק כך אני מאמין אפשר לפתוח‬
‫דף חדש‪ .‬יש לי הרבה תוכניות‪" ..‬‬
‫‪137‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תופעת העבודה כפי שמשתקפת בראיונות הינה תופעה המכילה בחובה קשת של‬
‫תפיסות ורגשות‪ .‬החל מתפיסות של כורח והכרח וכלה בתפיסות של הנאה‪ .‬הקול הדומיננטי‬
‫העולה מן הראיונות מלמד על כי העבודה שימשה בראש ובראשונה אצל רבים מן הנבדקים‬
‫מקור פרנסה וקיום ללא דרגות בחירה והחלטה על קריירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדיבור על העבודה היה‬
‫מלווה ברגשות קשים ובדרך כלל גם במילות תואר בעלות קונוטציה שלילית‪ .‬ניתן לומר כי‬
‫המילים 'קשה ועצוב ותחושת אין ברירה' היו דומיננטיות ולאור זאת בולטת החשיבות אותה‬
‫מיחסים מספר נבדקים לסיום חיובי של העבודה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עולה מדברי הנבדקים‬
‫העובדה כי העבודה שמשה עבורם מרחב למימוש יכולותיהם ואפשרה צמיחה והתפתחות‬
‫אישית‪ .‬הדואליות והמורכבות במשמעות הנלווית לעבודה המופיעות אצל אותו הנבדק הן‬
‫ב"סיפורי החיים" והן ב"תסריטי החיים" בהקשר של ערב הפרישה מהעבודה מעלה מספר‬
‫כווני מחשבה להסבר התופעה כך למשל אלמנטים של פרידה ואובדן‪ ,‬תהליכי הזדקנות‬
‫התפתחותיים המלווים בהערכת החיים שאינה תמיד חיובית‪ ,‬משבר עליה לא פתור ומשבר‬
‫התפתחותי הנובע מן הפרישה מהעבודה והחרדה מפני העתיד הלא ידוע‪ .‬על סוגיות אלו‬
‫נרחיב בהמשך‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫אשכול הפרישה‬
‫נושא הפרישה מהעבודה נבדק באמצעות שני נושאי על‪ :‬תפיסת הפרישה מהעבודה )תרשים‬
‫‪ (7‬וסגנון ההתמודדות עם הפרישה )תרשים ‪ .(8‬תחילה נבדקו ההתיחסות הכוללנית לפרישה‬
‫מהעבודה והמשמעויות השונות אותן מיחסים הנבדקים לפרישה מהעבודה‪ .‬מניתוח ראיונות‬
‫המחקר נמצאו ארבע תמות מרכזיות החושפות את המשמעויות השונות לפרישה מהעבודה‪:‬‬
‫הפרישה מהעבודה מהווה תקופה של 'אי ודאות בחיים'‪ ,‬הפרישה מהעבודה כ'תקווה לשינוי'‪,‬‬
‫הפרישה מהעבודה 'המשכיות לשלבי חיים קודמים' והפרישה מהעבודה הינה 'מעבר התפתחותי'‪.‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול תפיסת הפרישה ב"סיפור החיים"‬
‫בהשוואה ל"תסריט החיים" מוצגת בתרשים ‪.7‬‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫‪100‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫מעבר‬
‫התפתחותי‬
‫המשכיות‬
‫תקווה‬
‫לשינוי‬
‫אי ודאות‬
‫התיחסות‬
‫כוללנית‬
‫‪0‬‬
‫לנושא‬
‫הפרישה‬
‫תרשים ‪: 7‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול תפיסת‬
‫הפרישה ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫מעיון בתרשים ‪ 7‬העוסק בתמות המרכיבות את אשכול תפיסת הפרישה נראה כי איזכורי‬
‫אשכול הפרישה מהעבודה נמצאים יותר ב"תסריטי החיים" מאשר ב"סיפורי החיים"‪ .‬על‪-‬פי‬
‫התרשים ניתן לראות כי ב"סיפורי החיים" ההתיחסות לפרישה מהעבודה הינה מועטה ואם‬
‫‪139‬‬
‫קיימת הינה כוללנית בלבד ואילו ב"תסריטי החיים" הנבדקים מדברים על הפרישה מהעבודה‬
‫ומייחסים לה משמעויות שונות‪.‬‬
‫מהתרשים ניתן לראות כי ‪ 44.6%‬מהנבדקים רואים בפרישה מהעבודה שלב של 'אי ודאות‬
‫בחיים'‪ 28.6% ,‬מגדירים אותה ככזו המאפשרת 'תקווה לשינוי'‪ 26.8% ,‬מתארים את הפרישה‬
‫כ'המשכיות לשלבי חיים קודמים' ו‪ 5.4% -‬מייחסים לפרישה תפקיד של 'מעבר התפתחותי'‪.‬‬
‫במבחן ה‪ Sign-Test -‬נמצא הבדל מובהק בין ההתפלגות ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי‬
‫החיים" בהתייחס לתמת הפרישה מהעבודה בכלל )‪.(p=.00‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נבדקה התייחסות נבדקי המחקר לסגנון ההתמודדות שלהם עם הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫כפועל יוצא מהעובדה שלא הוזכרו משמעויות הפרישה מהעבודה ב"סיפור החיים"‪ ,‬כך גם‬
‫לא היה שום איזכור ב"סיפורי החיים" להתמודדות עמה‪.‬‬
‫הניתוח האיכותי של "תסריטי החיים" מצביע על שני סגנונות התמודדות של הנבדקים עם‬
‫הפרישה מהעבודה‪ :‬התמודדות ממוקדת בבעיה ובמרכזה פתרון בעיות והתמודדות ממוקדת‬
‫ברגש חיובית ושלילית‪ .‬כך שסגנון ההתמודדות הרגשי השלילי בו הפרישה מהעבודה‬
‫מוגדרת כ'סוף החיים' ולעומתו סגנון התמודדות רגשי חיובי בו הפרישה מהעבודה מוגדרת‬
‫כתקופת בה ניתן ל'ממש משאלות ופנטזיות'‪.‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול סגנון ההתמודדות הופיעה כאמור רק‬
‫ב"תסריטי החיים"‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתרשים ‪) 8‬בעמוד הבא( מוצג הפער בין שני סגנונות התמודדות‬
‫עיקריים‪.‬‬
‫מתרשים זה נראה כי סגנון ההתמודדות השכיח עם הפרישה מהעבודה‪ ,‬בתקופה שלפני‬
‫הפרישה עצמה הינו משימתי‪ .‬כשני שליש מהנבדקים )‪ (69.6%‬מתארים התמודדות ממוקדת‬
‫בבעיה עם הפרישה מהעבודה‪ .‬בנוסף‪ 37.5% ,‬מהנבדקים מתארים התמודדות הממוקדת‬
‫ברגש כאשר כרבע מכלל הנבדקים מייחסים לפרישה בצורה מילולית ישירה קונוטציה‬
‫רגשית שלילית של "סוף החיים" ואפילו של "מוות" )‪ ,(23.2%‬ורק מקצתם )‪(14.3%‬‬
‫מייחסים לתקופת הפרישה קונוטציה רגשית חיובית ורואים בפרישה תקופה בה ניתן ל'ממש‬
‫משאלות ופנטזיות'‪ .‬מנתונים אלו נראה כי ‪ 8.1%‬מהנבדקים מדווחים על יותר מסוג‬
‫התמודדות אחד‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫התמודדות ממוקדת‬
‫בפתרון הבעיה‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫התמודדות ממוקדת ברגש‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫משאלות‬
‫ופנטזיות‬
‫סוף החיים‬
‫תכנון הפרישה‬
‫התמודדות‬‫משימתית‬
‫תרשים ‪: 8‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול סגנון‬
‫ההתמודדות עם הפרישה ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫להלן נציג את דרכי ההתמודדות ואת תפיסות הפרישה כפי שבאו לידי ביטוי ב"תסריטי‬
‫החיים" של הנבדקים במשולב‪.‬‬
‫אופן ההתמודדות השכיח עם הפרישה מהעבודה היה משימתי‪ ,‬ומרבית הנבדקים קשרו את‬
‫הדיבור על הפרישה מהעבודה לדיבור על תכנון הפנאי‪ .‬לכך נלוותה התפיסה כי תכנון מוקדם‬
‫מהווה תנאי להתמודדות טובה עם הפרישה מהעבודה‪ .‬נושא תכנון הפרישה היווה מענה‬
‫להיסוס הבא לידי ביטוי בתמה הדומיננטית המצביעה על אי ודאות וכן במבנה ובצורת‬
‫הראיון שהתאפיין בשלב זה בהפסקות רבות בדיבור‪ ,‬בהפניית שאלות למראיינת ועוד‪.‬‬
‫רבים הנבדקים יחסו חשיבות לתכנון הפנאי לפני יציאתם לפרישה מהעבודה והם אף‬
‫מפרטים תחומי פנאי רבים בהם מעונינים לעסוק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חלק מן הנבדקים ביטאו צורך‬
‫במיקוד שליטה חיצוני וקיימת אצלם הציפיה כי "מישהו מהמדינה" יעזור להשתלב‬
‫במועדון‪ ,‬או במסגרת אחרת שמתאימה‪ .‬לדוגמא אומר ינאי‪:‬‬
‫‪141‬‬
‫אני לא יודע כיצד להסתדר בלי עבודה‪ .‬אני מפחד להיות ללא תעסוקה‪ .‬אני מצפה‬
‫שמישהו יעזור לי‪ ...‬בלשכה‪ ...‬לא יודע איפה‪ ...‬מי שמטפל בגמלאים‪ ...‬שיעזור לי‬
‫למצוא משהו לעשות"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬יש בין הנבדקים‪ ,‬בעלי מיקוד שליטה פנימי‪ ,‬שתוכנית הפרישה שלהם מאורגנת‬
‫ומסודרת‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אומר יעקב כי הוא בטוח שלאחר הפרישה מהעבודה הוא יהיה עסוק‪.‬‬
‫הוא מסלם את העדפותיו החל מעבודה וכלה בתחביבים‪.‬‬
‫"אני איש של עבודה" לא תהיה לי בעיה או שאעבוד או שאתנדב או שאמשיך ללכת‬
‫לברכיה כל יום אשחה ‪ 50‬בריכות ואחר כך אמצא משהו‪ ..‬אני יודע שלא אהיה חסר‬
‫תעסוקה‪ ..‬אני חרוץ‪ ..‬אני עסוק"‪.‬‬
‫ויש מבין הנבדקים הבטוחים שימשיכו לעבוד בעבודתם‪ ,‬או יעבדו במקום אחר וכאלו‬
‫המעונינים לפתח פנאי שאינו קשור לעבודתם )ראה 'אשכול הפנאי'‪ .‬פרוט תכני הפנאי כפי‬
‫שבאו לידי ביטוי ב"תסריטי החיים" ובשאלון העיסוקים מופיעים בפרק ג'(‪.‬‬
‫אך למרות שכיחות העיסוק בתכנון הפרישה הקול הדומיננטי שבלט ב"תסריטי החיים" של‬
‫הנבדקים היה התיחסות לפרישה כתקופה של אי ודאות‪ .‬היבט זה ניכר הן בעובדה כי‬
‫היוזמה ברב הראיונות לדבר על הפרישה היתה של החוקרת‪ ,‬הדיבור על הפרישה מהעבודה‬
‫התאפיין בהיסוס‪ ,‬בהפסקות רבות בדיבור‪ ,‬בשתיקות‪ ,‬במשפטי שאלה ובפניה לחוקרת למתן‬
‫תשובות ולבדיקת 'נורמטיביות' היגדי הנבדק‪ .‬רבים המשפטים המבטאים תחושה זו היו‬
‫שכיחים בראיונות‪ .‬כך לדוגמא‪:‬‬
‫"אני לא יודע מה אני אעשה‪ ..‬אני מתלבט‪ ..‬אגיע לגשר אחצה אותו או אף פעם לא‬
‫חשבתי על הפרישה"‬
‫דוגמא לאי ודאות ולחיפוש מענה נכון באמצעות החוקרת ניתן לראות בדבריו של יהושע האומר‪:‬‬
‫" תגידי לי את‪ ,‬אני פועל נכון?‪ ...‬זה שאני לא יודע מה יהיה זה בסדר? )שתיקה(‪.‬‬
‫אני סומך על עצמי‪ ...‬אבל להגיד בדיוק מה אעשה ‪ ...‬אני עוד לא יודע"‪.‬‬
‫אי הודאות ביחס לפרישה מהעבודה מעלה שלושה סוגים של פתרונות‪ :‬הדומיננטי ביותר‬
‫הינו הפתרון השלילי ובמרכזו תפיסת הפרישה מהעבודה כמשבר‪ ,‬השני חיובי ובמרכזו‬
‫תפיסת הפרישה כהזדמנות לשינוי ולתיקון העבר והשלישי הינו נסיון לצמצם את המשמעות‬
‫של הפרישה מהעבודה ולראות בה המשך טבעי לרציפות החיים‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫על‪-‬פי הניתוח הכמותי והאיכותי ניתן לראות כי הפרישה מהעבודה נתפסת על‪-‬ידי רוב‬
‫הנבדקים כאירוע משברי‪ .‬מנחם לדוגמא‪ ,‬בתיאורו את הפרישה הצפויה לו מהעבודה‪ ,‬מגדיר‬
‫אותה כמשבר ומספר את תחושותיו‪ .‬מנחם מדבר על תחושות של בלבול‪ ,‬ערעור הבטחון‬
‫הכלכלי‪ ,‬הטלת ספק בתוכניותיו התעסוקתיות לעתיד וחיפוש ללא הפסקה אחר מידע עדכני‪.‬‬
‫"ממבט ראשון ולהגיד לך את האמת היום חל אצלי בלבול בתקופה האחרונה‬
‫בחודשים האחרונים עקב החוק שממשיכים לשלם בטוח לאומי וביטוח בריאות ועד‬
‫כמה שבררתי דווקא מההרצאות ששמעתי במכון הענין הוא שלא רק שלא מקבלים‬
‫את המענק זיקנה אני צריך להמשיך לשלם בטוח לאומי אולי לא כרגיל אבל‪ ..‬ואני‬
‫צריך לעשות בדיקה מחדש אם בכלל כדאי לי להחזיק את העסק הזה שתכננתי אותו‬
‫במשך שנים לפנסיה את מבינה? זה משבר קטן שגורם לי עכשיו לבעיות"‪.‬‬
‫אחת הסיבות שהפרישה נתפסת כמשבר על‪-‬ידי הנבדקים מקורה ביחסים עם בת הזוג‪ .‬אחד‬
‫המשברים השכיחים ב"תסריטי החיים" הינו המשבר הקשור ביחסים עם הבת הזוג‪ .‬כפי‬
‫שמופיע בניתוח האיכותי של תמה זו הנבדקים חוששים כי לאחר הפרישה מהעבודה יתקשו‬
‫לפתח יחסים מאוזנים עם בת זוגם‪ .‬יש המבססים זאת על העבר‪:‬‬
‫" כל החיים היה בנינו מתח ואי הבנה ‪ ...‬אני צופה שיהיו קשיים"‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬כמו אהרן‪ ,‬טוענים כי המקור למשבר ביחסים עם בת הזוג‪ ,‬מקורו בחוסר ידע כיצד‬
‫לחיות יחדיו עם בת הזוג כל כך הרבה שעות‪.‬‬
‫" אף פעם לא היינו בבית ביחד אני לא יודע איך נסתדר‪ ...‬אני מפחד מזה‪ ...‬זה יהיה‬
‫משבר גדול"‪.‬‬
‫ויש מבין הנבדקים‪ ,‬כדוגמת שמחון‪ ,‬שנשותיהן סובלות מבעיות בריאות‪ .‬עקב הזקנה‬
‫והתקדמות המחלה צפויים התדרדרות במצב הבריאותי וקשיים בתפקוד‪.‬‬
‫"תראי אמרתי לך שאשתי חולה גם עכשיו יש לנו מטפלת בבית אני צופה קשיים‬
‫רבים"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬יוסף מתאר משבר אישי הצפוי לו לאחר הפרישה מהעבודה על רקע העדר משפחה‪,‬‬
‫בדידות גדולה ותחושת לבדיות‪:‬‬
‫" אין לי עם מי לדבר לוקחים לי את העבודה אז אני לבד‪ ..‬בודד‪ ..‬אין לי משפחה‬
‫ילדים‪ ..‬בעצם אין לי אף אחד"‪.‬‬
‫זוית נוספת לתפיסת הפרישה מהעבודה כמשבר הינה קישורה לתהליכי הזקנה וההזדקנות‬
‫ולירידה בבריאות‪ .‬חוסר התפקוד לאחר הפרישה מהעבודה‪ ,‬תחושת חוסר הערך בעקבות‬
‫‪143‬‬
‫הפרישה‪ ,‬התלות‪ ,‬באים לידי ביטוי ביחוס תחושת משבר לפרישה מהעבודה והתייחסות גם‬
‫לתהליכי ההזדקנות הצפויים‪ .‬מאיר בדבריו מתקשה לבטא במילים את התהליך אך‬
‫הפסקות הדיבור ומילותיו הספורות מבטאות את התהליך אותו רואה‪ :‬הפסקת עבודה‬
‫מובילה לתחושה של הפחתת ערך‪ ,‬לתהליך של הזדקנות ולבסוף לזקנה‪.‬‬
‫"כשאני פורש אני מרגיש מיותר‪ ..‬כי אני לא כמו שהייתי‪ ..‬אני מזדקן… זקן"‪.‬‬
‫מאיר בטוח שהעתיד צופן בחובו מחלות‪ .‬הוא אינו רגוע למרות שכיום הינו בריא ואף‬
‫מבחינה כלכלית הינו 'מסודר'‪.‬‬
‫"המשבר עוד צפוי‪ ...‬אני יוצא שמח שהגעתי בריא‪ .‬אבל אני רוצה לצאת בכבוד‪.‬‬
‫שאדע מה מגיע מה אקבל )הפסקה( אבל בעתיד יש מחלות! ויש הוצאות‪ .‬כשאני עובד‬
‫יש על מה לסמוך‪ .‬כשאני יוצא לפנסיה אני אחראי לעצמי‪ .‬צריך להמשיך לחיות ויש‬
‫לי ספק… ודאגות איך יהיה?"‪.‬‬
‫מנחם מנסה להסביר מדוע המשבר האמיתי הנלווה לפרישה מהעבודה הינו המשבר‬
‫הבריאותי‪ .‬כבר כיום הוא נזקק למשקפי ראיה ומבין כי עיניו נחלשות‪ .‬הדבר בולט במיוחד‬
‫לאור עיסוקו הדורש ראיה טובה ולאור משאלתו להמשיך לעסוק באמנות‪.‬‬
‫"אני לא מפחד אני הולך לקראת הענין הזה של הפנסיה בצורה רגועה‪ .‬זה לא זה‪ .‬אני רק‬
‫רוצה לבקש מהקב"ה שיתן לי בריאות‪ .‬זו המגבלה הראשונה שבן אדם בריא יכול לעשות‬
‫מה שהוא רוצה‪..‬אבל כשיש בעיות בריאות‪ ..‬אני כל פעם צוחק‪ ..‬עם המשקפיים אני כבר‬
‫לא רואה‪ .‬זה לא כל כך נח לעבוד‪ .‬היו לי עיניים טובות‪ .‬השקעתי אותם אבל היום אני כבר‬
‫לא רואה טוב‪ .‬בהחלט דברים דורשים דיוק וכל מיני דברים כאלה צריך עיניים טובות‪ .‬אז‬
‫זה מה שקצת מפחיד אותי בשטח הזה שיהיו לי מגבלות רפואיות ואני כבר לא אוכל לבצע‬
‫את מה שאני רוצה לעשות‪ .‬זה מה שמפחיד "‪.‬‬
‫סיבה נוספת לקשור הפרישה מהעבודה למשבר הינה העובדה כי רבים מן הנבדקים מאמינים‬
‫כי הפרישה מהעבודה מובילה משבר תעסוקתי כלכלי‪ .‬אצל רבים מהנבדקים ב"תסריטי‬
‫החיים" מופיעה דאגה למצב הכלכלי והתעסוקתי‪ .‬חלקם של הנבדקים באים ממצב כלכלי‬
‫נמוך ולמרות שלא קיימת ירידה בהכנסות לאור הפרישה מהעבודה עולה חשש רב וצפי‬
‫לקשיים כלכליים‪ .‬דוגמא לכך ניתן לראות בדבריו של פליקס‪:‬‬
‫"כשעבדתי הרווחתי ידעתי שאבקש הלוואה אעשה שעות נוספות‪ ...‬בזקנה ההוצאות‬
‫ילכו ויגדלו לא ? אני לא יודע איך נסדר‪ .‬זה המשבר!"‬
‫או בדבריו של משה‪:‬‬
‫‪144‬‬
‫" אני חייב לעבוד‪ ...‬כלכלית אין לי ברירה"‬
‫המשבר הנוסף המזוהה עם הפרישה מהעבודה הינו כאמור משבר התעסוקה‪ .‬התייחסות‬
‫להעדר התעסוקה מקבלת בראיונות בדרך כלל התייחסות שלילית מאוד ואף משברית‬
‫המאופיינת בחשש גדול משעמום‪ ,‬מחוסר מעש‪ ,‬מנוון‪ ,‬משגעון ואפילו איזכורים של מוות‪.‬‬
‫כפי שמבטא בצורה חד משמעית משה‪:‬‬
‫"אם אני לא אעבד אני לא קיים‪ ..‬אני חושב שזה כמו למות"‬
‫לקשור בין הפרישה מהעבודה וסיום אפשרות התעסוקה והעיסוק והעצמאות מתלווה‬
‫התפיסה כי הפרישה מהעבודה הינה 'סוף החיים'‪" .‬אי אפשר לחיות בלי עבודה" נמצא כביטוי‬
‫שכיח ברבים מן הראיונות‪ .‬הנבדקים מדווחים על כך כי התרגלו במשך שנים לזהות את‬
‫עצמם ואת חייהם עם העובדה כי הם עובדים )ראה 'אשכול העבודה'(‪ .‬מילים כמו דעיכה‪,‬‬
‫סוף החיים‪ ,‬מוות‪ ,‬תחושות צער ופרידה מלווים תיאורים אלה‪ .‬דוגמא לקשור בין פרישה‬
‫להזדקנות ולסופיות החיים ניתן לראות בדבריו של מנשה‪:‬‬
‫מהיום קדימה? באמת יש לי בעיה‪ .‬היום אני מתבגר‪ .‬אני רואה את הדעיכה של היכולת‬
‫הפיזית והבריאותית וזה קצת מפחיד אותי‪ .‬אני מקוה לא ליפול למעמסה על המשפחה‪.‬‬
‫שהחיים יסתיימו מהר‪) .‬מדבר בשקט( )הפסקה( וזהו‪ .‬אני משלים בכל מצב‪.‬‬
‫דוגמא נוספת המאפשרת את חשיפת ה"מסע" הפנימי המתרחש עקב הפרישה מהעבודה‪,‬‬
‫ומבטא את הקושי בפרידה והמחשבה כי אם לא תהיה עבודה לא יהיו חיים ניתן לראות‬
‫בדבריו של משה‪ .‬משה בתיאורו משתמש במילות התואר המצביעות על תחושה כי עם‬
‫הפרישה מגיע גם סוף העולם‪ .‬הדיבור על כך נעשה בקצב איטי‪ ,‬המתאפשר למשה לבחון את‬
‫הסוגיית הסופיות ולהקל עליה במעט‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫"הפרישה היא מוקדמת‪ .‬לא עולה בדעתי לפרוש מהעבודה המדעית‪ .‬אני לא רואה‬
‫עצמי עושה משהו אחר‪ .‬יתכן ואלמד תנ"ך‪ ,‬או ארכאולוגיה‪ .‬אני לא רואה את זה‬
‫כרגע‪ .‬כשאני אפסיק – אני אצעק… אני מעונין להמשיך ולעשות‪ .‬לא מפחד‬
‫מדעיכה‪ .‬אני יודע שזה‪ ...‬אם להיות כן‪ ,‬יש פה תערובת של צער ושמחה‪ .‬אני מפסיק‬
‫להיות משפיע בעיקר בגלל שהייתי בתפקיד מרכזי‪ .‬הייתי חבר בועדת מינויים‪,‬‬
‫בקביעת דרגה‪ ,‬קביעות‪ ,‬ואני מרגיש פתאום שאני נטול כנפיים)הפסקה ארוכה(‬
‫תקופה שלא תחזור יותר‪ .‬אני מתחיל להסתכל אחרת‪ .‬סגירה של חלון ואולי הרחבה‪.‬‬
‫שדוד מערכות‪ .‬יש עצב מסוים בכל ספק )הפסקה( אחרים ממלאים תפקידך‬
‫)הפסקה( נותן דפיקה קטנה בלבד )הפסקה( הראש מתפנה לדברים אחרים)הפסקה(‬
‫היכולת מוגבלת )הפסקה( שעות שכל מוגבלות )הפסקה( זה כבר נותן אפשרות‬
‫)הפסקה גדולה( זה ממלא אותי המון שמחה‪ ...‬לא רציתי לרפרף אלא לעסוק במהות‪.‬‬
‫אני חוזר לעצמי כמו בתחילת דרכי המדעית )ציניות(‪ ...‬יש פה גם עצב‪.‬‬
‫תפיסה ממותנת של המשבר‪ ,‬הקול האחר‪ ,‬ניתן לראות באמצעות מעוט הנבדקים הרואים‬
‫בפרישה מהעבודה תקופת מעבר התפתחותי‪ .‬תקופה שאמנם מהווה החלפת מסגרת אך‬
‫מהווה חלק אינטגרלי מהחיים‪ .‬המחשה לכך‪ ,‬ניתן לראות בדבריו של ראובן המשווה את‬
‫הפרישה מהעבודה למעברי חיים אחרים כמו‪ :‬כניסה לגן ולביה"ס‪ ,‬גיוס לצבא‪ ,‬חתונה‬
‫והולדת ילד‪.‬‬
‫לפי דעתי הפרישה לא צריכה להיות מכשול כי זה חלק מהחיים‪ .‬כמו שילד נכנס‬
‫לכיתה א' ונכנס לבית ספר ואח"כ יש צבא‪ .‬כל החלפת מסגרת צריכה לעבור חלק זה‬
‫חלק מהחיים כך גם חתונה הולדת ילד‪ ..‬פרישה זה חלק שוטף של חיים‪ .‬צריכים‬
‫לקבל את הדברים האלה בצורה חלקה‪ .‬יתכן וזה בגלל החינוך שקיבלתי בבית ידענו‬
‫לדבר מראש על מה מתכוננים איך יהיה מה עתיד להיות‪ .‬אם יש ארוע כמו בהתחלה‬
‫האדם לא יודע מה מחכה‪ .‬אבל ידענו שנעלה לארץ שאתחיל ללמוד אתיצב לצבא‬
‫ואתגיס היה לי ברור שאני צריך לעשות את זה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מיעוט הנבדקים רואים בפרישה מהעבודה המשך לשלבי חיים קודמים‪ .‬תפיסה זו‬
‫ושאלת המשכיות ורציפות הפרישה מהעבודה עם מרחב החיים מסייעת לנבדק לאתר את‬
‫מקורות ההתמודדות מהעבר ולהשתמש בהם גם בעתיד‪ .‬המשך לאופן ההתמודדות בין‬
‫מעברי חיים ותהליכי קבלת החלטות לאורך החיים לבין ההתמודדות וראית הפרישה‬
‫מהעבודה ניתן לראות בדבריו של צבי הרואה בפרישה המשך רציף למרחב חייו‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫"יש חיים אחרי הפרישה"‪ .‬זה השם לפרק ב'‪ .‬אני עוזב בהכרה מלאה‪ .‬ושלם עם זה‬
‫שאני פורש במיטבי‪ .‬יזכרו אותי כצבי שידע את העבודה‪ .‬זה נותן לא מעט סיפוק‪.‬‬
‫עבודה עם קהל… אשתמש בהחלטות גם בהמשך‪) .‬שקט( בצבא בקורס קצינים‬
‫לימדו אותנו‪ :‬החלטת לעשות משהו – תעשה ותהיה מוכן לתת את הדין על כך‪ .‬קח‬
‫אחריות‪ .‬כך אני עושה כל הזמן‪ .‬עובדה שבגיל ‪ 18‬וחצי התחתנתי‪ .‬וזו אחריות לא‬
‫קטנה‪ .‬הצלחתי‪ ,‬פרנסתי‪ ,‬תמיד היה שפע בבית‪ .‬כלפי חוץ היינו הזוג האידאלי‪ .‬אני‬
‫לא הסתבכתי עם החוק‪ .‬בחיים שלי לא עשיתי דבר כזה‪ .‬גם אותו חינכתי כך‪ .‬הגיע‬
‫למה שהגיע‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬משרה‪ ,‬בית‪ ,‬ילדים‪ ,‬אישה‪ .‬מה עוד אפשר לדרוש מהחיים?‬
‫ברצינות‪ ..‬אני שלם עם עצמי‪ ,‬עם כל ההחלטות שלקחתי‪ ,‬עשיתי כי רציתי ולא עשיתי‬
‫כשלא רציתי‪ .‬שלם עם כל ההחלטות שלי‪ .‬אין לי התלבטויות‪."...‬‬
‫מעטים הנבדקים הרואים את הפרישה כהמשכית לחיים "כאילו כלום לא קרה" ומתעלמים‬
‫ממנה‪ .‬דוגמא לסוג זה של התייחסות ניתן לראות בדבריו של מנחם‪ .‬מנחם עבר מספר‬
‫ארועים קשים בחייו ולכן מסרב לייחס משמעות כלשהי לפרישה מהעבודה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עבורו‬
‫הפרישה מהעבודה מהווה "פרור קטן" בלבד‪.‬‬
‫"אוקי‪ .‬עברתי חוויה‪ ...‬תשמעי זה אופי של בן אדם‪ ...‬האוסף הזה של‬
‫הארועים‪)..‬שואה‪ ,‬מחלת האשה‪ ,‬נישואין שניים ‪ ,‬פציעת ילד( לא משפיע עלי שום‬
‫דבר‪ .. .‬כשבא ארוע חדש שקוראים לו פרישה‪ ...‬זה מצטרף לארועים האלה‪ .‬זה‬
‫פרורון קטן או ארוע‪ ..‬או‪ ..‬תשמעי זה כאילו המשך של החיים"‪.‬‬
‫ואילו אחרים‪ ,‬התקרבות מועד הפרישה מהעבודה מעלה שאלות בדבר העתיד‪ ,‬שאלות בדבר‬
‫ההזדקנות וההתיחסות לנושא המוות‪ .‬בהקשר זה עולה הצורך להשאיר חותם אחרי העזיבה‬
‫את העבודה ואף לאחר עזיבת החיים‪ .‬משה לדוגמא מתכנן לכתוב ספר על עבודתו המדעית‬
‫כדי 'להשאיר חותם' לדבריו אחרי לכתו‪:‬‬
‫"הספר שאני אכתוב יהיה פרק ב'‪ .‬אני דוחה את כתיבתו כל הזמן‪ ...‬עכשיו יש לי‬
‫דברים יותר חשובים לעשות‪ ...‬בכתיבה יש איסוף וסידור המידע‪ ,‬בספר אתה מביע‬
‫חותמת‪ ,‬זה אתגר וחשיבות עצומה‪ .‬אני רואה חשיבות להטביע חותמת"‪.‬‬
‫יעקב מציין את החשיבות כי יזכרו אותו אחרי יציאתו לגמלאות במקום העבודה‪ .‬יעקב שכל‬
‫חייו הרגיש כי מקום העבודה היה לו חשוב יותר מאשר משפחתו מפחד כי לא יזכרו אותו‬
‫לאחר הפרישה‪:‬‬
‫‪147‬‬
‫"אחרי הפרישה מי יזכור אותי? זה לא רק שאני פורש‪ ...‬בעצם גם החברים הטובים‬
‫שלי פורשים‪ ...‬ההנהלה החדשה‪ ...‬העובדים הצעירים‪ ,‬אני לא מאמין שיהיה להם‬
‫אכפת‪ ...‬הם לא יזכרו מי בנה את המפעל )דמעות בעיניים("‪.‬‬
‫לעומת ראיה זו ישנם כאמור נבדקים בעלי התמודדות ממוקדת ברגש חיובית ובעלי תפיסת‬
‫עולם אופטימית‪ .‬אלו רואים בפרישה מהעבודה כשלב של תקווה‪ ,‬כהזדמנות שניה בחיים‬
‫והזדמנות למימוש החלום‪" .‬סיפור חייהם" של חלק מן הנבדקים התעצב לאור אירועי‬
‫ונסיבות חיים שלא תמיד הם שלטו בהם‪ .‬לדוגמא‪ :‬הצורך לעלות לארץ‪ ,‬לתמוך בהורים‪,‬‬
‫לפרנס משפחה‪ .‬חלקם הקפיאו את חלומם עד לשלב חיים זה‪ .‬דוגמא לכך ניתן לראות‬
‫בסיפורו של אמוץ שכל חייו חלם להיות בטבע‪ ,‬לחיות במרחבים והוא אינו מצליח להשתחרר‬
‫מחוויותו כי הוא הודח מהקבוץ כשהיה בן שלושים‪ .‬כל חייו בעיר המשיך לעבוד ולחלום על‬
‫מרחבי הכפר‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬כשהוא מדבר על הפרישה מהעבודה הוא מדבר על האופציה‬
‫לחזור ולממש את החלום‪:‬‬
‫אני אשחה כל יום‪ ,‬אני אעבור את החיים על הכיפק‪ ...‬אקח חוג בפקולטה‪ ...‬אולי‬
‫בפסיכולוגיה אולי ביהדות‪ ...‬בגאוגרפיה‪ ,‬אולי בדברים הקשורים לטבע‪ .‬אני בהחלט‬
‫אעשה לי לוח עיסוקים כלבבי‪ … .‬כמובן אצא כל יום אחה"צ לשדות‪ .‬כל כמה‬
‫שרגלי יקחו אותי‪ .‬כי שם אני חש מחובר לצומח‪ ,‬לעננים המשתנים‪ ...‬למזג האויר‪.‬‬
‫שם אני מרגיש את המקום שלי עלי אדמות שם אני מחובר‪ ,‬לצומח‪ ...‬שם המקום‬
‫שלי‪ .‬עד שאצטרף לכל החבר'ה‪ .‬אם זה ילך בקבוץ שהייתי מה טוב‪ .‬באזור הזה של‬
‫הקבוץ בדרום אני רואה את המולדת שלי‪ .‬למרות שהגעתי לשם מאוחר בגיל‪.‬‬
‫השתרשתי לשם עם כל מאוויי‪ .‬זה הדגש הכי גדול שלי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אשכול הפרישה מהעבודה משקף את תפיסות הנבדקים ואת דרכי התמודדותם‬
‫המודעת והגלויה עם הפרישה מהעבודה וזאת בנוסף למשתקף בכל יתר האשכולות שעל‪-‬פי‬
‫גישת המחקר נוכחי משקפים אף הם את התפיסות‪ ,‬האמונות‪ ,‬הפרשנויות והערכים‬
‫הקשורים לפרישה והמאפיינים את הנבדקים ערב הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫כפי שעולה ממצאי המחקר תפיסות הפרישה נעות מראית הפרישה מהעבודה כמשבר ועד‬
‫לתפיסתה כהזדמנות לשינוי ולמימוש חלומות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות קשת של דפוסי‬
‫התמודדות עם הפרישה מהעבודה החל מהתמודדות ממוקדת בבעיה ומשימתית וכלה‬
‫בהתמודדות ממוקדת ברגש שלילית וחיובית‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫הניתוח מראה כי בשלב הראשון‪ ,‬ב"סיפורי החיים" מרבית הנבדקים לא ראו את הפרישה‬
‫מהעבודה כחלק ממרחב חייהם‪ ,‬ראו בפרישה תקופה נפרדת‪ ,‬השייכת לעתיד ולכן מיוצגת‬
‫ב"תסריטי החיים"‪ ,‬ברוב המקרים הפרשנות שנתנה לפרישה מהעבודה הינה פרשנות של‬
‫תקופה הקוטעת את רציפות החיים‪ ,‬במקרים רבים מוגדרת כמשבר ובמקרים קיצוניים זיהו‬
‫את הפרישה מהעבודה עם סופיות החיים ועם מוות‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬הצליחו לראות בפרישה מהעבודה ולפרשה כתקופה המשכית למרחב החיים הקודם‬
‫בצורות שונות‪ .‬אם בצורה של הגדרת הפרישה מהעבודה כ'מעבר התפתחותי' השוזר בתוכו‬
‫ראיית רווחים והפסדים הנילווים לשינוי‪ ,‬אם תוך הזדקקות ושמוש בעבר המשברי כזכרון‬
‫ותיאור‪ ,‬ואף לצרכי הבנה והשוואה בין חוויות ההווה והעתיד לאירועי העבר‪ .‬תהליך המבטא‬
‫היבט נוסף של אופנות ההתמודדות עם הפרישה‪ ,‬כזו המייצגת השענות על דפוסי חיים‬
‫קודמים‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫רציפות והמשכיות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" של‬
‫הנבדקים‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬על‪-‬ידי ניסיון להתעלם לחלוטין מהעובדה כי חלים שינויים כתוצאה מהפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬מעטים הם הנבדקים שיחסו לפרישה מהעבודה רלוונטיות הנעתית‪ ,‬וראו בה‬
‫נקודת מפנה חיובית בהשוואה ל"סיפור החיים" שלהם‪.‬‬
‫באשר לסגנון ההתמודדות עם הפרישה מהעבודה ניתן להצביע על התייחסות דיכוטומית‬
‫הבאה לידי ביטוי במספר מימדים‪ :‬בסגנון האישיותי בעלי מיקוד שליטה פנימי מול נבדקים‬
‫בעלי מיקוד שליטה חיצוני‪ ,‬בנטייה להתמודדות משימתית הממוקדת בבעיה לעומת‬
‫התמודדות הממוקדת ברגש‪ ,‬בהתמודדות רגשית חיובית לעומת התמודדות רגשית שלילית‬
‫ובראיית הפרישה מהעבודה כרציפה והמשכית למרחב החיים לעומת הפרשנות הקוטעת‬
‫והמשברית‪ .‬דיכוטומיה זו אף היא מהווה מדד לתפיסה משברית של הפרישה מהעבודה‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬הממצאים מראים שמעטים הנבדקים שתפיסתם היתה משולבת‪ ,‬א‪-‬אינטגרטיבית‬
‫והם ראו בפרישה מהעבודה התנסות משולבת‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫אשכול הגישור בין התקופות‬
‫גישור בין התקופות מהווה ביטוי לקישור ולחיבור בין חיי הנבדק בעבר‪ ,‬בהווה ותיאורו את‬
‫עתידו‪ .‬הניתוח הכמותי והאיכותי במחקר הנוכחי מבליטים את העובדה כי "סיפורי החיים"‬
‫של הנבדקים נעים בין הזמנים ומכילים בתוכם בעיקר התייחסות לזמן עבר ופחות לזמן‬
‫עתיד‪ .‬ב"תסריטי החיים" המגמה הפוכה‪ .‬כאשר ב"תסריטי החיים" יש התייחסות גדולה‬
‫יותר לזמן עתיד מאשר ב"סיפורי החיים" אך בו זמנית קיימת גם התייחסות ניכרת לזמן‬
‫עבר‪ .‬אשכול הגישור בין התקופות התחלק לארבעה נושאים עיקריים‪ :‬חזרה לעבר‪,‬‬
‫התייחסות לעתיד‪ ,‬העברה בינדורית והשוואה בין העבר להווה‪ .‬התפלגות נבדקי המחקר‬
‫בתמות המרכיבות את אשכול הגישור בין התקופות ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי‬
‫החיים" מוצגת בתרשים ‪.9‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫‪100‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫השוואה‬
‫בין‬
‫העבר‬
‫להווה‬
‫העברה‬
‫בינדורית‬
‫התיחסות‬
‫לעתיד‬
‫חזרה‬
‫לעבר‬
‫תרשים ‪: 9‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול הגישור בין‬
‫התקופות ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫מעיון בתרשים נראה כי איזכורי אשכול הגישור נמצאים יותר ב"תסריטי החיים" מאשר‬
‫ב"סיפורי החיים"‪ .‬על‪-‬פי התרשים ניתן לראות כי רק ‪ 12.5%‬מהנבדקים התייחסו לעתיד‬
‫‪150‬‬
‫ולהעברה בין דורית ב"סיפורי החיים" לעומת ‪ 42.9%‬מהנבדקים שהזכירו את נושא ההתייחסות‬
‫לעתיד ב"תסריטי החיים"‪ ,‬ו‪ 25% -‬מנבדקים שהתייחסו לנושא העברה הבינדורית‬
‫ב"תסריטי החיים"‪ .‬ביחס לנושא החזרה לעבר‪ ,‬נושא זה הינו למעשה "סיפור החיים" ולמעט‬
‫נבדק אחד כל "ספורי החיים" של הנבדקים התאפיינו בחזרה לעבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נושא זה אוזכר‬
‫ב"תסריטי החיים" ובשכיחות גבוהה יחסית‪ 51.8% ,‬מהנבדקים עסקו בחזרה לעבר‬
‫ב"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫מספר הנבדקים שהתייחסו להשוואה בין העבר להווה ולעתיד גדול יותר ב"סיפורי החיים"‬
‫)‪ (10.7%‬מאשר ב"תסריטי החיים" )‪.(8.9%‬‬
‫במבחן הסימן )‪ (Sign-Test‬נמצאו הבדלים מובהקים בין השכיחות ב"סיפורי החיים"‬
‫וב"תסריטי החיים" באיזכורי התמות המתייחסות להעברה בינדורית‪ ,‬לחזרה לעבר ולעתיד‬
‫)‪ .(p=.00‬ממצאים אלו ניתן לומר כי האדם עוסק בגישור בין התקופות בעיקר ב"תסריטי‬
‫החיים"‪ .‬אופן הגישור הינו הן על‪-‬ידי דיבור בין‪-‬תקופתי הכולל התייחסות לעבר ולעתיד בו‪-‬‬
‫זמנית והן באמצעות העברה בין‪-‬דורית )האופיינית לגיל ומדווחת בספרות(‪.‬‬
‫כדי לעמוד על תופעת הגישור בין התקופות בחרנו להתייחס לנושא ההתייחסות לעתיד כפי‬
‫שמופיעה ב"סיפורי החיים" ולנושא החזרה לעבר כפי שמשתקף ב"תסריטי החיים"‪ ,‬מאחר‬
‫ויש בתמות אלו לשפוך אור על אופנות הגישור מעבר לנושאים ההתפתחותיים הנורמטיבים‬
‫כמו העברה בינדורית‪ ,‬והשוואה בין העבר‪ ,‬להווה ולעתיד )המשכיות(‪.‬‬
‫השאלה שעמדה בפנינו היתה כאמור שאלת ההמשכיות והרציפות במבנה מרחב החיים לאור‬
‫העובדה כי האדם עומד לקראת פרישה מהעבודה‪ .‬ביתר פרוט העלינו את השאלות איזה‬
‫נושאים‪ ,‬באיזה עיתוי ובאיזה אופן מתייחסים הנבדקים לעתיד במהלך "סיפור החיים"?‬
‫ומה תפקידו של המנגנון התוך אישי הבא לידי ביטוי ביצירת "סיפור החיים" ו"תסריט‬
‫החיים" ערב הפרישה מהעבודה לדעת הנבדקים? בכדי לענות על שאלות אלו בחנו את‬
‫התחומים בהם הנבדקים מזהים רציפות והמשכיות לעומת שינוי והתאמה הן ב"סיפורי‬
‫החיים" ביחס לעתיד והן ב"תסריטי החיים" בהתייחסות לעבר‪ .‬כדי להדגים את תחומי‬
‫ואופנות הגישור תתכנה חזרות בתכנים המופיעים באשכול זה לבין אשכולות התוכן‬
‫האחרים‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫התייחסות לעתיד‬
‫השאלה המרכזית בהתייחסות לעתיד מבטאת את הדילמה האם יעלה בידי הנבדק להמשיך‬
‫את תפקידיו השונים‪ .‬התחום המשמעותי העיקרי בו העתיד נשזר בעבר כלומר ב"סיפורי‬
‫החיים"‪ ,‬בהווה ובעתיד כלומר ב"תסריטי החיים" הינו תחום ההתייחסות למשפחה‪.‬‬
‫ההתייחסות למשפחה באה לידי ביטוי בדאגה לעתיד הילדים‪ ,‬התייחסות לנכדים‪ ,‬צורך‬
‫בטיפול בהורים מזדקנים‪ ,‬ריקנות לאור הקן המתרוקן ובמקרים קיצוניים אף בירידת‬
‫הילדים מהארץ‪ ,‬ובניגוד לכך‪ ,‬היתה גם התייחסות להצלחות ולהישגי הילדים‪ .‬נבדקים רבים‬
‫העלו ספקות לגבי המשכיות תפקידם "כאב דואג ומפרנס"‪.‬‬
‫מאיר לדוגמא ב"סיפור החיים" מתאר את בני משפחתו‪ ,‬מפרט את עיסוקיהם ומעלה חשש‬
‫לגבי יכולתו לעזור לילדיו בעתיד‪ ,‬לאור החשש שהם לא יצליחו לעמוד בעיקר בעול כלכלי‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬הוא מוסיף ואומר‪:‬‬
‫"את יודעת מה זה לגדל ‪ 8‬ילדים? ללוות אותם לצבא‪ ...‬והם צריכים עוד להתחתן‪...‬‬
‫איפה הממשלה? אני לא יודע איך אני אעזור להם ואיך הם יסתדרו?"‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בהתייחסו לעבר מרגיש כי היו לו כוחות ואמצעים לגדל את ילדיו‪,‬‬
‫ובהתייחסו לעתיד‪ ,‬מאחר ותופס את תפקידו זה כהמשכי ומגשר בין העבר לעתיד‪ ,‬הוא מביע‬
‫דאגה וחשש כי לא יוכל להמשיך ולמלאו‪ .‬בנוסף‪ ,‬המשפחה מהווה מרחב ליצירת רציפות‬
‫בינדורית באמצעות סגנונות שונים כמו‪ :‬חינוך‪ ,‬ריטואליים וטקסים משפחתיים ואף‬
‫תעסוקה‪/‬מקצוע משפחתי העובר "בירושה"‪.‬‬
‫יצחק‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מנסה ליצור המשכיות בין הוריו לבינו לבין ילדיו באמצעות יצירת מרחב‬
‫ותחושה של משפחה מורחבת מלוכדת‪ .‬במפורש הוא מדבר על כך כי הוא מנסה לחנך את‬
‫ילדיו בדרך שבה הוא התחנך וגדל ובנוסף‪ ,‬באופן ממשי משאיר דלת פתוחה לילדיו הנשואים‬
‫כדי שימשיכו להרגיש כי ביתו הוא ביתם‪.‬‬
‫"אני משתדל ליישם את מה שהורי נתנו לי ולהעניק את זה לילדי ואילו לנכדים‪...‬‬
‫לילדים שלי יש מפתח לדירה והם יכולים להכנס מתי שהם רוצים כמו פעם‪ .‬אמא‬
‫שלי הגדירה שהדלת תהיה פתוחה שאם מישהו ירצה הוא יכנס‪ ,‬ישב ויאכל"‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫יוסף‪ ,‬שהינו ניצול שואה‪ ,‬מספר כי ערב המלחמה‪ ,‬באירופה‪ ,‬אביו היה רופא ואילו הוא לאור‬
‫העובדה כי שרד לבד נאלץ עם הגיעו לארץ לעבוד בכל עבודה‪ .‬כיום‪ ,‬הוא מספר בגאווה כי גם‬
‫בנו הבכור לומד רפואה ובכך למרות ארועי החיים בנו בכורו ממשיך את המקצוע המשפחתי‪.‬‬
‫"אבא היה שם רופא‪ ..‬אני לא יכולתי ללמוד פה‪ .‬ספרתי לך איך עליתי‪ ..‬כלום לא היה‬
‫לי ולא היתה ברירה‪ ..‬עכשיו בני הבכור מסיים רפואה‪ ,‬ואני כל כך גאה‪ .‬הוא עשה את‬
‫מה שאני לא יכולתי‪ .‬הוא ממשיך את אבא‪ ,‬את המקצוע של אבא‪ ,‬של המשפחה"‪.‬‬
‫זוית נוספת להתייחסות לעתיד הינה באמצעות נושא העבודה הבא לידי ביטוי‪ ,‬בעיקר‪ ,‬מחד‬
‫במשאלה להמשיך ולעבוד ומאידך‪ ,‬בספק לגבי המשכיות התפקיד כעובד לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬דוגמא לרצון להמשיך ולעבוד מוצאים אצל צבי האומר‪:‬‬
‫" מקום העבודה שלי רוצה שאני אשאר ואמשיך לעבוד וגם אני לא רוצה להתנתק‪.‬‬
‫אני עוד במלוא כוחי ויש לי מה לתרום‪ .‬אז בנתיים אני אמשיך לעבוד בתפקידים‬
‫חדשים בתוקף המינוי החדש"‪.‬‬
‫הקול המתון יותר הם אותם הנבדקים המבטאים משאלה כי מקום העבודה בו בילו את מרבית‬
‫חייהם לא ימחק אותם‪ ,‬לא ישכח אותם והם ימשיכו להיות "חלק ממנו" גם לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬אריה מציין במפורש את החשיבות להמשיך לחוש שייכות לעבודה‪ ,‬גם לאחר שיפרוש‪,‬‬
‫על מנת להמשיך ולהרגיש "חי וקיים"‪ ,‬הוא מביע משאלה כי במקום עבודתו ימשיכו ויזכרו‬
‫אותו‪:‬‬
‫"להמשיך להיות חלק ממערכת העבודה למרות שאני כבר בפרישה‪ ..‬יש לי צורך‬
‫בהמשכיות מחד ובלהשאיר אחרי מאידך "לא להמחק!"‬
‫ביטוי נוסף לכך בא לידי ביטוי בדבריו של מאיר‪ ,‬שחש כי למרות שכל חיי העבודה היו לו‬
‫יחסים טובים הוא מעלה ספק אם יזכרו אותו ולכן "מבקש" זאת במפורש‪:‬‬
‫"הנוהג היום הוא לעשות ארוחה לכבוד הפרישה כדי שיזכרו אותי‪ .‬לא מספיק שהייתי‬
‫עובד טוב והיו לי יחסים טובים‪ ...‬אני רוצה שיזכרו אותי אחרי שלא אהיה פה"‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המשפחה והעבודה מהווים את שני התחומים המרכזיים באמצעותם האדם בונה‬
‫את ההמשכיות בין העבר לבין העתיד‪.‬‬
‫הקול האחר‪ ,‬יוצא הדופן‪ ,‬הינו הנבדק הבוחר להתייחס לעתיד כחלופה להתייחסותו לעבר‪.‬‬
‫הראיון עם שלמה מהווה דוגמא קיצונית לנסיון להתעלם מהעבר מ"סיפור החיים" ולעסוק‬
‫רק בעתיד "בתסריט החיים"‪ .‬שלמה מאחד בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" והוא‬
‫מתייחס לעתיד בלבד‪ .‬הראיון עמו מתחיל ברצונו לחפש עבודה‪ .‬שלמה מגיש לי נוסח‬
‫קצר וארוך של קורות חייו בכתב כדוגמא להתעסקותו העכשוית בחיפוש עבודה‪ ,‬מדבר‬
‫‪153‬‬
‫בפירוט על רצונו להמשיך לעבוד‪ ,‬על מקומות עבודה ועיסוקים אפשריים‪ ,‬פורש בפני תוכנית‬
‫שלמה של דרכים לחיפוש עבודה הכוללת ראיונות‪ ,‬מועדי פגישות‪ ,‬הפעלת רשת מכרים‪ .‬הן‬
‫בתחילת הראיון והן בשלב של שאלות ההשלמה עומד שלמה על חוסר רצונו והסכמתו לדבר‬
‫על עברו ולספר את סיפור חייו‪.‬‬
‫"תראי ‪ ,‬אני היום מחפש עבודה‪ ..‬העבר לא רלוונטי‪ .‬מה שחשוב זה העתיד‪ .‬מה אני‬
‫הולך לעשות עכשיו‪ ..‬אז הכנתי קורות חיים ואני מפיץ אותם לכל אחד‪ ..‬גם לך"‪.‬‬
‫החזרה לעבר‬
‫כאמור‪ ,‬נושא זה משמעותו הינה ב"תסריט החיים"‪ .‬פעמים ב"תסריטי החיים" נשזרו‬
‫אירועים וזיכרונות מהעבר של הנבדק ושל סביבתו הקרובה‪ .‬מהניתוח עולה כי ניתן לחלק‬
‫את מקורות שחזור העבר בדיבור על העתיד כדלקמן‪ :‬אזכורים מודעים ולא מודעים‪.‬‬
‫הניתוח האיכותי מראה כי "החזרה לעבר" באה למלא עבור הנבדקים מספר תפקידים‪:‬‬
‫החזרה לעבר מסייעת להבנת ההווה והעתיד‪ .‬כדי להשלים את התמונה הנוכחית וכדי‬
‫להבהירה‪ ,‬הנבדק "מגייס" תמונה מהעבר לצורכי השוואה בין העבר להווה ולעתיד‪ .‬ראובן‬
‫קושר בין העבר לבין העתיד בכדי להבין את תופעת הפרישה מהעבודה‪ .‬בדבריו‪ ,‬ניתן לראות‬
‫התלבטות וחיפוש אחר מודל עולם שיסייע לו להתמודד עם הפרישה מהעבודה‪ .‬הדברים‬
‫מדגימים את ההתלבטות האם הפרישה מהעבודה הינה ארוע התפתחותי כמו מעבר לבית הספר‬
‫או ארוע קטסטרופלי כמו השואה‪ .‬השוואה זו קשה לו מדי והוא בוחר לראות את הפרישה‬
‫כארוע התפתחותי‪ .‬כלומר‪ ,‬בעבור ראובן החזרה לעבר מסייעת לו בהתמודדות עם הפרישה‬
‫מהעבודה‪:‬‬
‫"בוודאי שזה מקל עלי‪ ,‬אבל אני לא חושב לפי דעתי הפרישה בניגוד לגטו‪ ,‬לעליה‬
‫ארצה לא צריכה להיות מכשול כי זה חלק מהחיים‪ .‬כמו שילד נכנס לכיתה א' ונכנס לבית‬
‫ספר ואח"כ יש צבא‪ .‬כל החלפת מסגרת צריכה לעבור חלק‪ ,‬זה חלק מהחיים‪ ...‬הגטו‬
‫והעליה בודאי נתנו כוח‪ .‬אני ברצון הייתי מעדיף להיוולד בארץ ולהיות צבר כמו כל‬
‫הצברים‪ .‬הייתי מוותר על כל ההסטוריה הזו ברצון רב‪ .‬כך גם חתונה‪ ,‬הולדת ילד‪ ..‬פרישה‬
‫זה חלק שוטף של חיים‪ .‬צריכים לקבל את הדברים האלה בצורה חלקה"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החזרה לעבר משמשת כתחליף להווה ולעתיד‪ .‬פעמים בצורה מודעת‪ ,‬גלויה‪ ,‬מעדיף‬
‫הנבדק במפורש לדבר על העבר וכך חוזר הנבדק לדבר על עברו‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫"תראי אני מעדיף לדבר על העבר"‪.‬‬
‫הסיבות לדיבור על העבר שניתנו על‪-‬ידי המרואיין נובעות הן מהנטייה לדבר על דברים‬
‫ודאיים‪ ,‬ברורים שכבר קרו וכן עקב הקושי לדמיין וליצור "תסריט חיים"‪:‬‬
‫"העבר ברור‪ ...‬העתיד לא‪ ...‬קשה לי לדמיין מה יהיה‪ .‬אני יודע מה היה אני חושב מה‬
‫אני רוצה"‪.‬‬
‫דרך נוספת הינה החזרה לעבר כאסוציאציה בעקבות ארועי ההווה והעתיד‪ .‬פעמים הנבדק קוטע‬
‫את הרצף הכרונולוגי של הסיפור ועובר לדבר על נושא העבר‪ .‬לדוגמא בראיון עם נחום‪ ,‬תוך כדי‬
‫מחשבותיו על התקופה לאחר הפרישה מהעבודה הוא נזכר בתקופה שחי במעברה ואומר‪:‬‬
‫"זה מזכיר לי את המעברה‪ ...‬גם שם היה קשה"‪.‬‬
‫דוגמא נוספת הינה תשובתו של מנשה לשאלתי "מה אתה חושב לגבי העתיד?" כתשובה עונה מנשה‪:‬‬
‫"תראי בבית אמא" וממשיך לספר באריכות על המנהגים‪ ,‬והיחסים שהיו לו בילדותו בבית הוריו‪.‬‬
‫דוגמא נוספת הינה התייחסותו של דני המדבר על חששותיו ודאגתו מפני העתיד בעיקר סביב‬
‫נושאים הקשורים למשפחתו‪ .‬בשיחה‪ ,‬בתום המיפוי על הקשיים הצפויים לו ב"תסריט חייו"‬
‫לתמוך‪ ,‬לפרנס‪ ,‬לסייע לילדיו ללמוד‪ ,‬להתקדם בעבודה דני חוזר ללא הפסקה בדיבורו ומספר‬
‫את סיפור מות אימו בטרם השתחרר מהצבא‪.‬‬
‫"אני אומר לך גם עכשיו מה שעולה לנגד את עיני זה ההתאבדות של אמא שלי‪ ..‬אני‬
‫לא יכול להשתחרר מזה‪ ..‬מעניין לא דברתי על זה עד היום‪) ..‬בוכה("‪.‬‬
‫דני קושר באופן אסוציאטיבי בין הקשיים אותם צופה לעתיד לבין הקשיים עימם התמודד‬
‫לאחר מות אימו‪.‬‬
‫זוית אחרת הינה שימוש בעבר וחזרה לעבר לצורך תיקונו‪ .‬יש נבדקים שיצירת "תסריט החיים"‬
‫לעתיד מעלה בהם מחשבות על החיים בכלל‪ ,‬כחלק מתהליך הערכת החיים‪ .‬הרי מסביר במפורש‬
‫את הסיבה לעובדה כי בדיבורו על ילדיו הוא נזכר בהוריו‪ .‬להרי היו קשיים להסתדר עם הוריו‪,‬‬
‫ובמיוחד עם אביו וכיום הוא חש כי אימו לא טיפלה בו כמו שצריך‪ .‬בדברו על העתיד הוא בוחן‬
‫את יחסיו עם ילדיו ואת הישגיהם לנוכח הציפיות והיחסים שהיו לו עם הוריו‪ .‬לגבי אביו‪:‬‬
‫"חבל שהוא לא ראה לאן הגיעו נכדיו‪ ,‬והכל בזכות העובדה שאני לא הסכמתי‬
‫להמשיך בעסק בארגנטינה ועליתי לארץ‪."...‬‬
‫וכלפי אימו מגלה כעס רב על שלא 'הרגישה אותו בילדותו' וכדי להוכיח אותה 'ולגמור‬
‫חשבון' הוא אומר‪:‬‬
‫‪155‬‬
‫"שאמא תראה איך בתי מטפלת בילדיה ולא נתונה רק בעצמה למרות שהיא עובדת"‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬לוי חוזר ליחסיו עם הוריו ומצטער על שעזב אותם לחיות לבד בזקנתם‪ .‬לאור זאת‬
‫וכדי לכפר‪ ,‬לדבריו‪ ,‬על יחסיו עם הוריו הוא בוחר לרדת מהארץ ולהצטרף לילדיו שלא יחיו‬
‫אף הם ברבות הימים עם רגשות אשם‪.‬‬
‫"אני לא הבנתי את הורי ואת העובדה שהם נהיים זקנים וחולים ועזבתי אותם‪..‬‬
‫כואב לי על כך‪ ..‬עכשיו החלטתי ללכת לגור על יד ילדי‪ .‬אולי יש בזה לכפר על‬
‫שנטשתי את הורי‪ ..‬אולי‪ ..‬אני לא חי טוב עם זה עד היום‪ ..‬עכשיו שאני פורש אוכל‬
‫לתקן זאת‪ ..‬אני אלך לגור עם ילדי שלא יעמדו בנסיון הזה‪ ..‬שלא ירגישו אשמים"‪.‬‬
‫בעבור מספר נבדקים 'החזרה לעבר' מהווה פלטפורמה המאפשרת קבלת כוח והעצמה אישית‬
‫לדבר על קשיים‪ ,‬על חששות‪ ,‬על העתיד הלא ודאי‪ .‬ראובן לדוגמא חוזר ונשען ב"תסריט חייו" על‬
‫קשריו עם אימו‪ ,‬דרכי חינוכה והשראתה כדי להתמודד עם הצפוי לו בעתיד‪ .‬הוא מסביר את‬
‫סגנון התמודדותו עם הפרישה באמצעות עברו‪ ,‬בחינוך אותו קיבל בבית ובנורמות ההתנהגות‬
‫אותן סיגל עוד בבית ההורים‪ .‬כמו ב"סיפור החיים" כך גם ב"תסריט החיים" נשען ראובן על אמו‬
‫כדמות המשמעותית המספקת את צרכי הבטחון‪ .‬ב"סיפור החיים" מספר ראובן כי בעומדו בתור‬
‫לקבל לחם במלחמת העולם השניה ידע כי אמו תעשה כל מאמץ להציל אותם מאימת המלחמה‪.‬‬
‫"אמא שלי היה לה קשר עם קוזקים‪ ..‬עם כל מיני אנשים שבסוף הצילו אותנו‪ .‬אני‬
‫ידעתי שהיא תעשה הכל‪ ..‬תמיד אמרה שימצא פתרון ‪..‬ושעד אז צריך לעשות מה‬
‫שאומרים‪ ..‬למשל לעמוד בתור‪ ..‬בגשם‪ ..‬ברוח‪." ..‬‬
‫וב"תסריט החיים" ראובן ממשיך ומייחס לאמו את מוכנותו מחד לתכנן את העתיד ומאידך‬
‫להתנהג על‪-‬פי הנורמות החברתיות המצופות‪:‬‬
‫" יתכן וזה בגלל החינוך שקיבלתי בבית ידענו לדבר מראש על מה מתכוננים איך‬
‫יהיה מה עתיד להיות‪ .‬אם יש ארוע כמו בהתחלה האדם לא יודע מה מחכה… אבל‬
‫ידענו שנעלה לארץ להתחיל ללמוד להתיצב לצבא ולהתגיס היה לי ברור שאני צריך‬
‫לעשות את זה‪ .‬הבן הבכור שלי התגייס ובאתי לאמי עליה השלום היתה בת ‪ 97‬אשה‬
‫לא צעירה וגם חינוך גלותי ושאלתי אותה על הגיוס‪" :‬הייתי מצטערת אם לא היו‬
‫מגייסים אותו"‪ .‬זה מה שמניע את החיים‪ .‬למרות שהיום יש אנשים אחרים"‪.‬‬
‫פעמים תכני העבר מקבלים משמעות אחרת בעתיד‪ .‬דוגמא לכך באה לידי ביטוי בהתייחסות‬
‫לסוגיית הבריאות ובעיקר לחולי‪ .‬לדוגמא ב"סיפור החיים" מאיר מספר על נפילתו‬
‫במפעל ופציעתו בברך‪ .‬מאיר מתמקד בכאב הנלווה למצבו‪ ,‬בקשיים התפקודיים אך מתייחס‬
‫גם לתוכניותיו לעתיד בקשר למצב בריאותו‪:‬‬
‫‪156‬‬
‫"תראי‪ ,‬יש לי כאבים בברך‪ .‬אני בקושי מחזיק מעמד יום עבודה שלם‪ ...‬אני אצטרך‬
‫למכור את הבית אני לא יכול להמשיך לעלות לקומה רביעית כל יום"‪.‬‬
‫ב"תסריט החיים" מאיר אמנם ממשיך לדבר על בעיותיו הבריאותיות‪ .‬הוא מדבר על הירידה‬
‫בראיה שפוקדת אותו לאחר שנים רבות של עבודה פיזית קשה‪ ,‬בסביבה עם ריחות קשים‬
‫ועם אבק רב ובמקביל הוא מדבר על העובדה כי לאחר הפרישה מהעבודה הוא מקווה שמצב‬
‫בריאותו ישתפר והוא לא יזדקק לטיפול רפואי חודרני‪:‬‬
‫"בפנסיה אני אטפל בזה‪ ...‬אני מקווה שלא אזדקק לניתוח"‪.‬‬
‫וזאת בנוסף לתוכניות לעבור לדירה נוחה יותר ומתאימה יותר לתפקודו ולמצבו הבריאותי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬החולי וההתמקדות בו מאפיינת את העבר‪ ,‬את "סיפור החיים" ואילו התקווה לשינוי‬
‫ולבריאות טובה מאפיינים את "תסריט החיים " של מאיר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מהותו של אשכול הגישור בין התקופות מעידה על רציפות והמשכיות לאורך כל‬
‫מעגל החיים‪ ,‬כלומר רציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪ .‬תחומי הגישור‬
‫המרכזיים הינם משפחה‪ ,‬עבודה ובריאות ואלו באים לדי ביטוי הן בחיפוש אחר הדומה והשונה‬
‫בין העבר לבין העתיד והן בכוון ההפוך בין העתיד לבין עבר‪ .‬תהליכים אלו מלווים באיתור‬
‫נקודות החיבור והקישור לצד תהליכי פרידה‪ ,‬סיום ותיקון המלווים בתחושות של התלבטות‪,‬‬
‫ספק ותקווה‪.‬‬
‫ניתן לומר כי ערב הפרישה מהעבודה הפרט עסוק בחיפוש אחר ארועים דומים ומודלים שונים‬
‫המסייעים לו ביצירת המשכיות בין העבר לעתיד‪ ,‬בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" באופן‬
‫גלוי ומודע ובאופן שאינו מודע‪ ,‬הן במימד התוכן והן במימד הרגשי תוך הבלטת חיפוש אחר סגנון‬
‫ההתמודדות שיסייע להתמודד עם הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫אשכול הבריאות‬
‫אשכול הבריאות מורכב משתי תמות נושאיות‪ :‬בריאות וחולי‪ .‬ניתוח "סיפורי החיים"‬
‫ו"תסריטי החיים" מבליט את העובדה‪ ,‬כי תמת החולי בלטה באופן משמעותי ב"סיפורי‬
‫החיים" לעומת ההתייחסות לתמת הבריאות שאיפיינה את "תסריטי החיים"‪ .‬מעיון‬
‫בתרשים ‪) 10‬להלן( העוסק בתמות המרכיבות את אשכול הבריאות‪ ,‬נראה כי העיסוק בתמת‬
‫הבריאות דומיננטי יותר ב"תסריטי החיים" של הנבדקים‪ ,‬הן בהשוואה לעיסוק בתמה זו‬
‫ב"סיפורי החיים" והן בהשוואה לעיסוק בתמת החולי ב"תסריטי החיים"‪ .‬במבחן ה‪Sign- -‬‬
‫‪ Test‬נמצא הבדל מובהק בין ההתפלגות ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" בהתייחס‬
‫לשתי התמות‪ .‬באשר לתמת החולי‪ ,‬שכיחותה בולטת במיוחד ב"סיפורי החיים" )‪.(p=.03‬‬
‫ואילו מגמת תמת הבריאות‪ ,‬הפוכה‪ .‬נמצא כי שכיחותה עולה באופן מובהק מאוד ב"תסריטי‬
‫החיים" )‪.(p=.00‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫בריאות‬
‫חולי‬
‫תרשים ‪ : 10‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את‬
‫אשכול הבריאות ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫‪158‬‬
‫הן ב"סיפור החיים" והן ב"תסריט החיים" מדברים הנבדקים על חולי ובריאות לסרוגין‪.‬‬
‫נטיית הנבדקים ב"סיפורי החיים" לדבר על החולי ועל בעיות הבריאות מתחלפת לנטייה‬
‫לדבר על הבריאות ב"תסריטי החיים"‪ .‬באמצעות הניתוח האיכותי נדגים את הניעות שבין‬
‫הדיבור על חולי לבין העיסוק בבריאות‪ .‬מוריס מספר כי בתקופת העבודה‪ ,‬כעשר שנים לפני‬
‫הפרישה מהעבודה‪ ,‬חלה‪ .‬מחלתו הסתבכה‪ ,‬ועקב כך נדרש לעבור תהליך שיקום ממושך‬
‫שבסופו חזר לעבודה עם מגבלות תנועתיות קלות‪ .‬כחלק מ"סיפור החיים" מוריס מספר על‬
‫מחלתו‪:‬‬
‫"בשנת ‪ 1988‬בחודש דצמבר ‪ 1988‬נתקפתי בוירוס שפעת‪ .‬במשך ‪ 4‬שנים שכבתי‬
‫בביה"ח עד שהשתקמתי‪ .‬שיקום מזערי‪ .‬עד היום אני סובל מזה‪ .‬כושר הנידות שלי‬
‫לקוי וכך גם העמידה‪ .‬אני חלש‪ ,‬אבל חזרתי לעבודה"‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כחלק מ"תסריט החיים" וגיבוש התוכניות לעתיד‪ ,‬חוזר מוריס ומתייחס למחלתו‪.‬‬
‫הפעם מתייחס באופן שונה לחזרתו לעבודה‪ .‬בגיבוש "תסריט החיים"‪ ,‬החזרה לעבודה‬
‫נתפסת כחלק מהתנהגות ומתחושה של בריאות‪.‬‬
‫" אם מצב הבריאות יאפשר לי אני אצא לעבודה‪ ...‬שיקמתי את עצמי‪ .‬ברגע שיצאתי‬
‫מבית החולים שיקמתי את עצמי‪ .‬הדבר הוסיף לי הרבה בריאות"‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬מוריס מתייחס לאותו ארוע בריאות באופן שונה ב"סיפור החיים" מאשר‬
‫ב"תסריט החיים"‪ .‬התיאור ב"סיפור החיים" מבליט את התחושה של הפגיעה ושל חוסר‬
‫האונים לעומת התיאור ב"תסריט החיים"‪ ,‬בו מוריס מבליט את הכוחות ואת תחושת‬
‫הבריאות‪ .‬דוגמא נוספת ניתן לראות בדבריו של ביטון‪ .‬בדוגמא זו‪ ,‬ביטון מספר ב"סיפור‬
‫החיים" על התמודדותו עם מחלת אשתו ואילו ב"תסריט החיים" הוא מדבר על כך‪ ,‬שהצליח‬
‫לסיים את תקופת העבודה ולצאת לפנסיה‪ ,‬כשהוא בריא ועל תקוותו לבריאות גם בעתיד‪.‬‬
‫"היתה פאשלה עם האשה‪ .‬מאז היא לא מתפקדת‪ .‬רוב היום היא מרותקת לבית‬
‫ותלויה בי‪ .‬אני מטפל בה עושה קניות"‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כשהוא מעצב את "תסריט החיים" אומר ביטון‪:‬‬
‫"פשוט מאד אני גם מאושר שאני גם יוצא בדיוק בזמן שלי ולא יצאתי לפני זה שאני‬
‫אצטער אח"כ‪ .‬אני מאושר‪ ,‬מבסוט שאני יוצא בריא ושלם‪ .‬באשר לעתיד‪ ,‬אני‬
‫אופטימי לא צופה במה שהולך לקרות‪ ...‬אני חי מיום ליום‪ ...‬ככה זה בן אדם‬
‫שמאמין לא צריך לחשוב הלאה‪ ...‬אין מה לחשוב רחוק‪ ...‬אני מקוה שאהיה בריא"‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫החולי והפגיעות ב"סיפורי החיים" באים לידי ביטוי גם בהקשר לתיאורי מוות של בני‬
‫משפחה‪ ,‬השרות הצבאי שלווה בפגיעה פיזית ואף אובדן של חברים‪ .‬דוגמא לכך הוא סיפורו‬
‫של מנחם המתאר ב"סיפור החיים" את פציעתו של בנו בלבנון‪:‬‬
‫"קבלנו טלפון שהבן נפצע בלבנון‪ .‬אף פעם לא נסעתי מהר כל כך והדרך נראתה‬
‫ארוכה כל כך… כשראיתי אותו הוא היה כולו שחור ונפוח‪ ,‬קשה‪." ..‬‬
‫ובהמשך מתייחס לכל ארועי החולי והמוות שפקדו את חייו‪:‬‬
‫"עברתי הרבה בחיים‪ ,‬שואה… אשתי הראשונה חלתה‪ ,‬הבן נפצע קשה "‪.‬‬
‫ולאורם בונה "תסריט חיים" שאינו כולל ארועים אלו רק את סגנון התמודדותו המאפשר לו‬
‫להתמודד עם הפרישה מהעבודה‪:‬‬
‫"הקושי נשאר מאחור ואני מסתכל קדימה "‪.‬‬
‫ההתייחסות לחולי ולירידה בתפקוד בעתיד מושלכת פעמים על אדם אחר‪ ,‬בדרך כלל על‬
‫אחד ההורים‪ .‬אחת הדוגמאות לכך‪ ,‬הינם דבריו של מנשה המשתמש באביו הזקן כמודל‬
‫לחיקוי‪ .‬מנשה מייחל לזקנה בריאה ומקווה לא להיות תלוי בילדיו‪.‬‬
‫"אבי חי עד גיל ‪ 84‬ואפשר לומר באמת שנפטר בזקנה טובה ובבריאות טובה והלוואי‬
‫ואני אגיע למצב שלו"‪.‬‬
‫מנשה מסביר שההסתכלות וההזכרות באביו הזקן אכן מבהירה לו את העתיד הצפוי‪,‬‬
‫מבליטה את הפחד מפני הירידה בבריאות‪ ,‬מפני הזקנה והתלות במיוחד בילדיו‪:‬‬
‫"יכול להיות שבגלל שאני יוצא לפנסיה ואני נזכר בדברים האלה‪ ,‬שלא יצטרכו‬
‫הילדים שלי לעזור לי ואני מקווה שלא אגיע לזה‪ .‬כי באמת האימרה של אבא כל כך‬
‫נכונה שאבא צריך לתת לילדים ולא לקחת מהם"‪.‬‬
‫אך‪ ,‬בדברו על העתיד‪ ,‬שוזר מנשה אמירות הקשורות גם לבריאות‪:‬‬
‫"זה באמת נעלם כי אני לא יודע מה העתיד טומן בחובו‪ .‬הכל תלוי במצב הבריאות‪.‬‬
‫אני מקוה שאצליח לשמור על מצב בריאות תקין פחות או יותר‪ ,‬ואם זה יהיה כך‬
‫אוכל לחיות‪ ,‬להיות פעיל ולא מוגבל‪ .‬כי היום במיוחד כשאני מדי פעם מסתכל‬
‫בטלויזיה ורואים מבוגרים שחיים רק גוף נושם אני לא רוצה להגיע לזה‪ .‬זה מה‬
‫שמפחיד אותי ועל זה אין שליטה"‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬בדבריו של מנשה מופיעה התקווה לבריאות ומאידך‪ ,‬מופיע הפחד מפני החולי‬
‫מוטיבים המאפיינים גם את אשכול הזקנה‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫לעומת הדגש על החולי ב"סיפורי החיים" ב"תסריטי החיים" ההתייחסות לתמת הבריאות‬
‫מופיעה כחלק ממשפט מגשר ומאפשר דיבור על העתיד‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקווה לבריאות בעתיד‪,‬‬
‫הינה משאלה שמופיעה בראיונות‪ ,‬גם באלו שתמת החולי נעדרת מ"סיפורי החיים" שלהם‪.‬‬
‫משפטים כמו "אני מקווה להיות בריא" ו"העיקר הבריאות" ו"אם תהיה לי בריאות אז אני בטוח‬
‫אעבוד" היו ביטויים שכיחים ב"תסריטי החיים" של הנבדקים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אשכול הבריאות מבטא למעשה בעיקר עיסוק בבעיות בריאות ב"סיפורי החיים"‬
‫לצד תקווה לבריאות והעדר חולי ב"תסריטי החיים"‪ .‬כ‪ 43% -‬מהנבדקים מדווחים על בעיות‬
‫בריאות ב"סיפורי החיים"‪ ,‬שלהם ושל אחרים משמעותיים בעיקר בתוך המשפחה‪ .‬פעמים‬
‫רבות החולה המזוהה הינו אחד הילדים או בת הזוג‪ .‬מה שמסביר את העדר הקשר בין‬
‫ממצאי שאלוני הערכת הבריאות לאשכול זה‪.‬‬
‫העיסוק במחלות פוחת‪ ,‬עם המעבר לתיאור העתיד‪ ,‬באופן משמעותי‪ .‬הנבדקים באופן ישיר‬
‫ומודע העדיפו להתייחס לבריאות ולתפקוד ואת בעיות הבריאות והמחלות ליחס לעבר‬
‫)ל"סיפור החיים"(‪ ,‬לצמצם את מידת ההתייחסות ואולי אף להכחיש את הפחד מפני העתיד‬
‫ולדבר ב"תסריט החיים" יותר על תקוות ומשאלות הלב‪ .‬דיכוטומיה זו בין חולי ובריאות‪,‬‬
‫בין העבר לעתיד באה בהלימה עם היות "תסריטי החיים" יותר אופטימיים‪ ,‬ועם הירידה‬
‫בתחושת המצוקה‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫אשכול ההתייחסות החברתית‬
‫אשכול ההתייחסות החברתית מורכב משלוש תמות מרכזיות שאיפיינו את תוכן "סיפורי‬
‫החיים" ו"תסריטי החיים" והן את צורת הביטוי והן‪ :‬הערכת החיים הכללית‪ ,‬התייחסות‬
‫פילוסופית וערכית‪ ,‬והתייחסות פוליטית של הנבדקים‪.‬‬
‫נושאים אלו משקפים דפוס דיבור אחר מאשר אוזכר באשכולות אחרים‪ .‬באשכול זה בדרך‬
‫כלל הדיבור התאפיין בלשון רבים‪ ,‬בהתייחסות כוללנית‪ ,‬בהיגדים אודות החברה‬
‫ובהתייחסות ערכית ופילוסופית‪ ,‬ומכאן יחודו‪.‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ההתייחסות החברתית ב"סיפור‬
‫החיים" בהשוואה ל"תסריט החיים" מוצגת בתרשים ‪.11‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫פוליטיקה‬
‫פילוסופיה ‪/‬ערכים‬
‫הערכת החיים‬
‫תרשים ‪: 11‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ההתייחסות‬
‫החברתית ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫מעיון בתרשים ‪ 11‬העוסק בתמות המרכיבות את אשכול ההתייחסות החברתית נראה כי‬
‫שכיחות הופעת אשכול זה הינה גבוהה יותר ב"תסריטי החיים" מאשר ב"סיפורי החיים"‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נראה כי התמה השכיחה ביותר הן ב"סיפור החיים" והן ב"תסריט החיים" הינה זו‬
‫המתייחסת להערכת החיים באופן כללי )התייחסות כללית כלפי החיים(‪ 37.5% .‬מהנבדקים‬
‫איזכרו תמה זו‪ .‬במבחן ה‪ Sign-Test -‬נמצא הבדל מובהק בין ההתפלגות ב"סיפורי החיים"‬
‫וב"תסריטי החיים" בהתייחס לתמת הפילוסופיה‪/‬ערכים בלבד )‪.(p=.00‬‬
‫הניתוח האיכותי מראה כי תמת פילוסופיית החיים הופיעה בראיונות בשני אופנים‪:‬‬
‫כ"אובייקט מעבר" לדיבור על חיי הנבדק עצמו‪ ,‬וכ"אלטרנטיבה המועדפת"‪ .‬לגבי תמה זו‬
‫כמעבר נראה כי באמצעות הדיבור הפילוסופי‪-‬ערכי חל תהליך של השוואה חברתית והנבדק‬
‫עובר לדבר על עצמו ביתר קלות‪ .‬דוגמא ניתן לראות בדבריו של אפרים‪ ,‬אודות קשריו עם‬
‫בנותיו והעתיד אותו הוא צופה לקשרים אלו‪ .‬אפרים טוען‪ ,‬כי הערכים החברתיים הנוכחיים‬
‫הפכו את הקשרים בין הילדים להוריהם‪ ,‬לקשרים אינסטרומנטליים וכל עוד להורה‬
‫משאבים כספיים‪ ,‬ילדיו יהיו עימו בקשר‪ .‬הנחת עולם זו מהווה את הרציונל לדבריו אודות‬
‫יחסיו הצפויים עם בנותיו‪.‬‬
‫"המחשבות בזמן הזה‪ ,‬כלומר כיום הכל שווה כסף‪ .‬הכל זה קפיטל‪ .‬כל הילדים של‬
‫היום חושבים שכל עוד אתה יכול לתת כסף‪ ,‬אתה בסדר‪ .‬אם אין לך כסף‪ ,‬אז אין על‬
‫מה לדבר‪ .‬הכסף זה מה שמדבר‪ .‬לכן אני לא מצפה שהילדות שלי יטפלו בי"‪.‬‬
‫דוגמא נוספת קשורה בהתמודדות עם הפרישה מהעבודה‪ .‬אפרים ממליץ על סדרה של‬
‫"הנחות עולם" – ‪ (Janoff-Bulman, 1989) World Assumptions‬המשקפות את המשמעות‬
‫של ארועים בעולם בעבורו כמו‪ :‬הסתכלות לעבר העתיד ‪ "Future Orientation" -‬כדרך‬
‫התמודדות עם הפרישה מהעבודה‪ .‬אפרים מציע כי על האדם לקבל את סופיות החיים‪ ,‬לפתח‬
‫ראיה אופטימית‪ ,‬להסתכל על העתיד ולחיות את ההווה‪:‬‬
‫"כל פנסיונר צריך לדעת שלכל דבר יש התחלה ויש איזה סוף‪ .‬אחרי גיל ‪ 65‬צריך‬
‫להסתכל קדימה ולא לקחת את זה קשה‪ ...‬לכן אני אומר אם אלוהים נחום לי‬
‫בריאות‪ ,‬אז אני צריך לנצל כל יום לטובה"‪.‬‬
‫דפוס הדיבור האחר‪ ,‬הינו למעשה "האלטרנטיבה המועדפת" של הנבדק לספר את "סיפור‬
‫החיים" ואת "תסריט החיים"‪ .‬נבדקים אלו העדיפו לדבר על החברה‪ ,‬הסביבה‪ ,‬על ערכים‬
‫ותפיסות עולם על פני דיבור על חייהם‪ ,‬רגשותיהם והתנהגותם‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬מוצאים בדבריו של‬
‫דוד האומר "העתיד האישי שלי זה משהו אחר" וללא הפסקה ממשיך לדבר על החברה‬
‫‪163‬‬
‫הישראלית והפחד שלו מפני התערערות מצב הבטחון ודוחה כל נסיון לדבר על עתידו האישי‪.‬‬
‫ביתר פירוט הוא אומר‪:‬‬
‫"אני לא יודע איך אני אראה איך העולם יראה איך החברה תראה‪ .‬איך הבעיות‬
‫שאנחנו נתמודד איתם‪ ...‬תראי‪ ,‬המדינה שלנו מתמודדת עם בעיה בטחונית שאין‬
‫באף מדינה‪ .‬הבעיות שיש לנו לא קיימות בעולם הגדול‪ .‬מה שכתוב בעיתונים שלנו‬
‫לא כתוב בעולם הגדול‪ .‬פה לאזרחים יש בעיה בטחונית מתמשכת‪ ...‬זה לא‪...‬‬
‫מילואים ועם זה גומרים‪ .‬פה זה בעיה לכל החיים‪ .‬אני יודע מה יהיה? תראי הרבה‬
‫שואלים אותי מה יהיה עם הערבים אמרתי‪ :‬יום אחד הם יגמרו איתנו‪ .‬זה יכול‬
‫להיות בעוד שנה בעוד מאה שנה או בעוד אלף שנה‪ .‬ברגע שהם יוכלו המדינה הזו‬
‫תחדל להתקיים‪ .‬אינני יודע מתי‪ .‬אני באתי מארצות ערב ואני מכיר את המנטליות‪.‬‬
‫זה יכול להיות עוד מאה שנה או עוד אלף שנה‪ .‬אינני יודע‪ .‬הבית השלישי לא יהיה‪.‬‬
‫אלא אם כן הם לא יהיו אני לא יודע"‪.‬‬
‫דפוס זה שכיח יותר ב"תסריטי החיים" ומאפיין את ההתייחסות לאור הפרישה הצפויה‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬כמו גם אחרים כמותו‪ ,‬מתקשה לדבר על עתידו‪ .‬הקושי‪ ,‬הכעס‪ ,‬תחושת חוסר האונים‬
‫ואובדן השליטה הנילווים לפרישה מהעבודה‪ ,‬מתורגמים לתסכול לנוכח חוקי הפנסיה‬
‫במדינת ישראל וחובה לצאת לגימלאות בגיל ‪ 65‬ולא בהתאם לרצונם של הנבדקים‪ ,‬תפקודם‬
‫ונסיבות החיים האישיות שלהם‪ .‬דוד ממשיך באותו קו של דיבור עקיף ומביע כעס על חברי‬
‫הכנסת שלא ממלאים את שליחותם‪.‬‬
‫"אני לא יכול להגיד לך מה יהיה בעתיד‪ .‬אני פסימיסט לגבי העתיד כי אני לא יודע‬
‫מה ילד יום‪ .‬כי אני רואה למשל ח"כ הוא לא הולך כדי להיות נציג העם‪ .‬הוא הולך‬
‫על הכסא‪ .‬הזכויות שיש לו זה מה יש לו‪ .‬אני לא מבין איך יכול להיות חוק כזה‬
‫במדינה‪ .‬אני לא מקבל אותו‪ .‬לדעתי‪ ,‬אדם צריך לפרוש כשהוא לא מסוגל לעבוד‪,‬‬
‫כשהוא לא יכול‪ ,‬כשהוא לא מסוגל יותר לתרום לחברה‪ .‬סה"כ עבודה ויצירה זה‬
‫תרומה לחברה אבל זה החיים במדינת ישראל חייבים לפרוש וזהו!"‪.‬‬
‫התסכול וחוסר הנחת גורמים לניעות בין הדיבור הכללי והאישי‪ ,‬שכאמור בולטים יותר‬
‫ב"תסריט החיים" וכוללים בתוכם התייחסות לנושאים כלליים כמו‪ :‬מצב המדינה‪ ,‬תפקודה‬
‫בעבר‪ ,‬למשל בנושא קליטת העליה ותפקודה כיום‪ ,‬יחסי הורים ילדים‪ ,‬התייחסות לזקנים‬
‫ולזקנה וכמובן לחוקי הפנסיה והתוכניות לפורשים‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬מוצאים בדבריו של ראובן‬
‫המבטא את ציפיותיו לכך שהחברה תדאג לו ומדבר על אכזבתו‪:‬‬
‫‪164‬‬
‫"חשבתי שפורשים מן העבודה אז החברה דואגת‪ .‬מה בנוגע לדאגה לזקנים למי‬
‫שתרם‪ ...‬השאירו אותי לבד"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נבדקי המחקר ערב הפרישה מהעבודה עסוקים בהערכת מבנה מרחב חייהם‪.‬‬
‫תהליכי הערכה אלו מאפינים יותר את "סיפורי החיים" של הנבדקים ובאים לידי ביטוי‬
‫בדבור ישיר על הנבדק עצמו ועל אחרים כפי שבא לידי ביטוי גם באשכולות האחרים‪ .‬יחודו‬
‫של אשכול ההסתכלות החברתית הינו בריבוי ביטויים והערכות העוסקות בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬במהות ובמשמעות החיים בכלל‪ ,‬בהסתכלות הסטורית‪ ,‬פילוסופית וערכית‪ .‬יש‬
‫הרואים בדפוס זה תוצר של "חכמת החיים" )‪ ,(Wisdom‬אך ניתן לראות בכך גם שימוש‬
‫במנגנון הגנה של הרחקה וכאנטי תזה לנרקסיזם המופיע ברבים מן הראיונות‪.‬‬
‫הניתוח מבליט את העובדה כי הנבדקים מייחסים לדורם יתרון על פני הדור הנוכחי מבחינה‬
‫ערכית ואידיאולוגית ואף עולה השאלה האם הנחות העולם משתנות עקב הפרישה‬
‫מהעבודה? ברוב המקרים‪ ,‬ממצאי המחקר מראים כי הנבדקים מבטאים משאלה כי על‪-‬פי‬
‫ערכיהם ותפיסתם האידיאולוגית החברה הישראלית‪ ,‬נבחריה וחבריה ימשיכו לדאוג להם‬
‫כפורשים וכמזדקנים‪ .‬דיאלוג בין דורי זה‪ ,‬משאלות אלו וההסתכלות החברתית בולטים‬
‫יותר ב"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫אשכול הפנאי‬
‫אשכול הפנאי היה מורכב מתימה אחת בלבד ולכן לא מוצג תרשים נפרד‪ .‬הניתוח הכוללני‬
‫של כל אשכולות המחקר )ראה תרשים ‪ (2‬מראה כי אשכול הפנאי דומיננטי ב"תסריטי‬
‫החיים" בהשוואה ל"סיפורי החיים"‪ .‬מתרשים זה ניתן לראות כי למעלה מ‪ 50% -‬מנבדקי‬
‫המחקר עסקו בנושאי פנאי ב"תסריטי החיים" שלהם‪ .‬לאור בולטות נושא הפנאי נפרט את‬
‫הנושאים המרכזיים המשתקפים מניתוח "תסריטי החיים"‪.‬‬
‫הדיבור על הפנאי התאפיין ברוב המקרים בדיבור הססני‪ ,‬במשפטים קטועים ובהפסקות‬
‫בדיבור‪ .‬תיאור הפנאי התאפיין בלשון רבים‪ ,‬כלומר הנבדק מתאר את עצמו בלווית אחרים‪,‬‬
‫דאג להתאמה בין הנורמה והציפיה החברתית לבין התנהגותו‪ .‬דוגמא לתיאור הפנאי בלשון‬
‫רבים ניתן לראות בדבריו של יעקב‪:‬‬
‫"אני מקווה שיהיה לנו )לי ולאשתי( קצת יותר זמן אפילו לבלוי עם חברים‪ ...‬שזו תהיה‬
‫הבעיה‪ .‬ושנוכל לנסוע בארץ ולחו"ל מתי שבא לנו ולא מתי שהעבודה מכתיבה‪."...‬‬
‫או בראיון עם יקי השם דגש על הפחדים המלווים את התקופה‪.‬‬
‫"פחדים? )שקט(… אומרים איזה יופי זה להיות פנסיונר אבל אני בטוח שיש כמה‬
‫בקרים שלא יודעים איך להעביר את הזמן אז מצטערים שאין איזה תעסוקה כך‬
‫שלקחת מודל‪ ...‬מקווה שאמצא את הדרך איך להנות ממה שנשאר"‪.‬‬
‫יקי מדבר על כי לבד מן המשאלה לחופש ולהסרת האחריות הנלווית לשחרור מן העבודה‪,‬‬
‫הרגשות הדומיננטים הנלווים לפרישה נובעים מחוסר הידע כיצד למלא את הפנאי מתחושות‬
‫של חשש‪ ,‬אי בטחון ופחד‪.‬‬
‫דרך ההתמודדות הדומיננטית עם סוגיית הפנאי לאור המעבר מעבודה לפרישה והחשש‬
‫הנילווה לכך‪ ,‬הינה הציפיה להמשיך ולעבוד באותו המקום ובאותה המסגרת‪ ,‬וכך למלא את‬
‫הפנאי‪ .‬ניתן לומר כי חלק מן הנבדקים התקשו לדבר על פנאי כפנאי והעדיפו לדבר על‬
‫עבודתם או על המשך עבודה לאחר הפרישה‪ .‬יקי לדוגמא מעוניין להמשיך ולעבוד במסגרת‬
‫מכון המחקר‪:‬‬
‫"אני עדיין מקווה שימשיכו להעסיק אותי … אני מחכה שיקראו לי"‪.‬‬
‫משה מהווה דוגמא לאלו הרואים צורך להמשיך ולעבוד גם כפנאי לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫בעבורו ובעבור דומים לו אין אופציה לא להמשיך ולעבוד לאחר הפרישה מהעבודה והוא‬
‫מתאר זאת כך‪:‬‬
‫"בשבילי אנשים שיצאו לפנסיה והפסיקו לעשות חדלו לחיות מתו‪ .‬בשבילי להפסיק‬
‫לעבוד במחקר ‪ -‬סוף החיים‪ .‬לא לקרוא‪ ,‬לא לכתוב‪ ,‬לא להתעניין‪ .‬יש לי עוד חלום להגיע‬
‫לכתיבה לפרישה‪ .‬אנשים כאלה יכולים להמשיך לחיות פיזית אך הם חסרי עניין"‪.‬‬
‫הקול האחר הינו קולם של הנבדקים הרואים את הפנאי כהזדמנות להפסיק לעבוד ולהתחיל‬
‫דברים חדשים ובעבורם הפנאי מהווה הזדמנות לשינוי‪ .‬מאיר לדוגמא חושב כי זמן הפרישה‬
‫הוא זמן לשינוי‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך להפסיק לעבוד והוא מבטא זאת בצורה חד משמעית‪.‬‬
‫"אני בשום אופן לא ממשיך לעבוד ובטח לא כאן"‪.‬‬
‫וביתר פירוט‪ ,‬מאיר מסתכל בתמיהה על אותם האנשים המעדיפים יציאה לפנסיה מוקדמת‬
‫לצרכי החלפת תעסוקה‪.‬‬
‫"אני מסתכל על אנשים שפורשים והולכים לעבוד במקום אחר אז אני אומר‪ :‬בשביל‬
‫מה פרשת פרישה מוקדמת? בשביל ללכת לעבוד במקום אחר? אני לא קולט אותם‪.‬‬
‫אני חושב שכשאדם מסיים את פרק א' ויש לו תנאי קיום הוא צריך לחשוב מה הוא‬
‫רוצה לעשות מעבר לעבודה‪ ...‬מיצית עצמך בפרק א'‪ .‬חפש לך פרק ב' בכיף‪ .‬צריך‬
‫להיות יותר לנפש ופחות לחומריות‪ .‬זה הראיה שלי לפרק ב'‪ .‬לא אחפש מקום אחר‬
‫בשביל זה אני לא צריך לעזוב"‪.‬‬
‫עד כה דנו בסוגיית הפנאי לעומת העבודה‪ .‬אך סוגיית הפנאי באה לידי ביטוי גם בפרוט‬
‫נושא הפנאי ומשמעותו‪ .‬בעבור חלק מן הנבדקים עובדת היותם עובדים שמרה על יכולתם‬
‫לחשוב‪ ,‬ליצור‪ ,‬ליזום ולתפקד בכל מישורי החיים )ראה 'אשכול העבודה'(‪ .‬במובן זה לפנאי‬
‫יש תפקיד דומה הוא משמר חיוניות‪ ,‬יכולת תפקודית‪ ,‬מקנה סטטוס וגורם לחוסר ניוון‬
‫ולהמשך ההתפתחות‪ .‬דברים ברוח זו ניתן לראות בראיון אצל משה שלא רואה עצמו מפסיק‬
‫לעבוד או אצל רמי כשמלכתחילה רואה בעבודה תחביב ומכנה אותה ’‪ .‘Jobby‬משפט‬
‫המדגים רוח זו מופיע גם בראיון עם מנשה האומר‪:‬‬
‫"והיום מה שמעסיק אותי איך אני אעסיק את עצמי אני יודע התעסוקה היא דבר‬
‫חשוב על מנת שלא ארגיש משועמם ולא אתנוון הן רוחנית והן פיזית‪ ...‬אי אפשר‬
‫לשבת בבית ולא לעושת כלום‪ .‬אז אני מתעניין כעת ללכת ללמוד להשלים מה שלא‬
‫עשיתי מחפש איזה מקומות להועיל אני מקווה שאני אצליח"‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫הקול השני הינם אלו הרואים בפנאי הזדמנות שניה‪ ,‬הזדמנות לתיקון החיים‪ .‬מוטיב זה‬
‫קושר בין עברו של הנבדק לעתידו ומאפשר לו לבדוק ולו במחשבה אפשרות ליישם חלום‬
‫ישן‪ ,‬חלום ילדות‪ .‬אמוץ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מביע משאלה לחיות במרחב וליהנות מהטבע הסובב את‬
‫איזור מגוריו‪ .‬בעבורו‪ ,‬משאלה זו הינה חזרה לדפוס חייו אותו עיצב בצעירותו כשבחר ללכת‬
‫להתישבות בקבוץ במסגרת שרותו בנח"ל‪ .‬חלום חיים זה ליווה אותו כל תקופת חייו הבוגרת‬
‫וכאילו הוקפא עד לשעת כושר‪ .‬עם התכוננותו לפרישה מהעבודה אמוץ מדבר על תוכניותיו‬
‫להגשים את חלומו זה‪.‬‬
‫"אצא כל יום אחר הצהרים לשדות‪ .‬כל כמה שרגלי יקחו אותי‪ .‬כי שם אני מחובר‬
‫לצומח לעננים המשתנים‪ .‬שם אני מרגיש את המקום שלי עלי אדמות‪ .‬שם אני‬
‫מחובר לצומח‪ ...‬שם המקום שלי‪" .‬‬
‫בניגוד אליו‪ ,‬לביא ב"תסריט החיים" מהווה דוגמא לאדם שאף הוא חוזר ומדמיין ערב‬
‫הפרישה חלום מתקופת הבגרות הצעירה אך גם היום עומדים לפניו אילוצים המונעים ממנו‬
‫לבצע וליישם את החלום‪ ,‬והמשאלה נשארת בגדר פנטזיה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לביא מרגיש כיום‬
‫שמימוש המשאלה התרחק עוד יותר‪ ,‬לאור העובדה כי גם כיום כשהוא פורש לגמלאות‬
‫אילוצים כלכליים יגרמו לו לנסות ולהמשיך לעבוד ולא לממש את החלום‪.‬‬
‫" הייתי עושה את הדברים בכיף‪ .‬אבל יש דאגות כלכליות‪ ...‬יש עוד הרבה דברים לעשות"‪.‬‬
‫בשתי הדוגמאות רואים כי לאורך מעגל החיים‪ ,‬האדם משמר את חלומו לעיסוק כלבבו‪ ,‬אך‬
‫בשל מחויבויות "ארציות" נמנע מלממשן‪ .‬הדוגמאות הנ"ל מבליטות את העובדה‪ ,‬כי לא‬
‫בעבור כולם תקופת הפרישה מגבירה את הסיכוי לממש משאלות אלו‪ ,‬וניתן לומר מחד כי‬
‫הרציפות וההמשכיות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" באה לידי ביטוי בשימור‬
‫החלום ומאידך במימושו‪.‬‬
‫תחושת המחנק הפיזי והנפשי והצורך למלא אחר תפקידים וציווים חברתיים משתקפת‬
‫ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" של הנבדקים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬בולטת העובדה כי אחד‬
‫מהתפקידים המזוהים עם הפנאי הינו תפקיד של הרחבת הגבולות האישיים והפיזיים‪ .‬הדבר‬
‫בא לידי ביטוי החל ממשאלות לנסוע לטיולים בחו"ל‪ ,‬החל ממשאלות לטייל בארץ וכלה‬
‫במשאלות להשתחררות‪ ,‬חופש‪ ,‬ללא הגבלות זמן‪' :‬אז נוסעים קצת לחו"ל'‪.‬‬
‫דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בדבריו של מאיר המעניק ל"סיפור חייו" כותרת בשם‪" :‬הדבקות‬
‫במשימה‪ "...‬ואילו את 'פרק ב' מכנה בשם "היציאה לאור"‪ .‬מאיר מסביר את דבריו כך‪:‬‬
‫‪168‬‬
‫בעבודה אנחנו יושבים בחדרים כל הזמן‪ ,‬אז בגלל זה אני אומר לפרוש זה ללכת‬
‫באור‪ ,‬באויר‪ ,‬שמש‪ ,‬לראות ירוק‪ ,‬וחום אלו צבעים כל כך יפים‪ ...‬אני חושב שאוכל‬
‫להתחיל לחפש לי הנאות‪ .‬אני לא גיבשתי מה בדיוק אבל אם אני עד היום הדברים‬
‫היחידים שיכולתי לעשות זה או ללכת‪ ,‬לנסוע פעם או פעמיים בשנה לחו"ל זה דברים‬
‫קטנים אז היום אני יכול להיות חופשי יותר‪ ...‬אז אם אני אפילו סתם רוצה לקחת‬
‫את הנכד וללכת איתו לשפת הים ולהיות איתו חצי יום בשפת הים‪ ...‬זה יום של‬
‫כיף‪ ...‬זו הנאה בהחלט‪ .‬זה ממלא את הפנימיות שלי וזה בכיף ואם זה יום אחר שאני‬
‫הולך ושומע הרצאה מעניינת‪ ...‬לא רוצה להתחייב‪ .‬אני רוצה קצת חופש כדי למצא‬
‫איפה שביל הזהב בנושא‪ .‬אני אומר‪ :‬הגעת לנקודה בחיים שבה אני יכול להיות‬
‫חופשי לקבל החלטות לבד לעצמי"‪.‬‬
‫לצד הכמיהה לחופש ולהשתחררות‪ ,‬את מרבית הנבדקים מלווים כאמור תחושות אי בטחון‪,‬‬
‫אי ודאות וחששות כיצד ובמה למלא את 'הפנאי'‪ .‬מספר נבדקים מלינים על כך‪ ,‬כי הם אינם‬
‫יודעים כיצד למלא אחר הפנאי 'מעולם לא למדתי מה לעשות עם זמן פנוי' אומר ינאי‪ .‬הנטייה‬
‫היתה למלא את הפנאי בתיאורים קונקרטיים כפי שהדבר עולה גם בניתוח המשווה בין‬
‫הפנאי ב"תסריטי החיים" ושאלון הפעילויות )ראה פרק ג'(‪ .‬משה מוסיף‪:‬‬
‫אדם לעמל יולד‪ .‬ומה קורה כשפורש? הוא באמת מרגיש שגמר את תפקידו‪ .‬צריך‬
‫ללמד אנשים לחיות בפנסיה‪ .‬שלא ירגישו אשמה וידעו לנצל את הזמן‪ .‬צריכים לדעת‬
‫לבנות את עצמם‪ .‬צריכים ללמוד להרגיש התפתחות וצריך שיהיו חלומות‪ .‬חלומות‬
‫יאפשרו ברגע זה לאדם להיות יצירתי וקונסטרוקטיבי‪.‬‬
‫ניתן לומר כי דרך ההתמודדות של נבדקי המחקר עם נושא הפנאי הנלווה לפרישה מהעבודה‬
‫התאפיינה בהתמודדות אינסטרומנטלית שכללה תיאור פעילויות וסוגי תעסוקה איתם ניתן‬
‫למלא את הפנאי‪ .‬הדגש ברוב המקרים היה על מילוי זמן פנוי ולא על חיפוש אחר משמעות‬
‫ועניין‪ .‬רבים מן הנבדקים מתארים תחומי עניין ספציפיים כמו לימודים והתנדבות בהם היו‬
‫מעוניינים לעסוק לאחר הפרישה לצד דאגות כלכליות‪:‬‬
‫‪169‬‬
‫בהחלט חושב על השכלה‪ ,‬הרחבת ידע בתחום של הסטוריה‪ ,‬קצת יחסי אנוש וסוציולוגיה‬
‫ומעבר לזה אני עוד לא יודע בדיוק‪ .‬באמת עוד לא גיבשתי משהו מגובש שאעשה‪ .‬אני‬
‫רוצה לבחון דברים בתחום ההתנדבות בתחום של ארגון מה אני יכול לתרום מוסדות‬
‫שאפשר להשתלב בהם‪ ...‬לא גיבשתי משהו מסודר שאני יכול לבוא ולומר אני יודע בדיוק‬
‫מה אני עושה מעבר לזה‪ ...‬חלק אחר שאני צריך לדאוג לו כללית זה לדאוג שהתחום‬
‫הכספי לשמור על המסגרת שאוכל להתקיים בכבוד ובטוב‪) "...‬הפסקה(‪.‬‬
‫האופן השכיח ביותר לעיסוק בפנאי הינו קישורו להתמודדות עם חופש ב"סיפור החיים"‬
‫לבין ההתמודדות עם הפנאי ב"תסריט החיים"‪ .‬דוגמא לכך ניתן לראות בדבריו של מאיר‪,‬‬
‫שבסיפור חייו מתאר כי יצא לעבודה מגיל ‪ 13‬והגיע לתפקיד בכיר‪ ,‬שמח לקראת יציאתו‬
‫לפרישה מהעבודה‪ .‬בתיאורו מדבר מאיר על כך כי כשיצא לחופש מהעבודה‪ ,‬דאג תמיד‬
‫לנסוע לטייל בחוץ לארץ עם אשתו‪ .‬בעבורו‪ ,‬טיולים אלו היו "יציאה אמיתית לחופש"‪.‬‬
‫בדברו על התקופה שלאחר הפרישה מהעבודה קושר מאיר את היציאה לחופש עם היציאה‬
‫לגמלאות‪ ,‬וכהמשך טבעי מציג גם הפעם את עדיפותו לצאת ולטייל בחו"ל יחד עם אשתו‬
‫אלא שהפעם יוכל לטייל למקומות רחוקים יותר‪ ,‬לתקופות זמן ארוכות ומשוחרר מן הדאגה‬
‫לחזור לעבודה‪.‬‬
‫כל השנים האלה עבדתי‪ ...‬היה לי סוג אחד של חופשות שאהבתי אותן זה לנסוע לטייל‬
‫בעולם‪ .‬זה תחום שאהבתי אותו מגיל צעיר מאד‪ .‬את הטיול הראשון שלי לחו"ל עשיתי‬
‫כשבארץ עוד לא ידעו מה זה לטייל בחו"ל‪ .‬אני נסעתי עם חבר בשנת ‪ 1954‬כשבארץ עוד‬
‫לא ידעו את המושג אני כבר נסעתי עם חבר‪ ....‬ואני עד היום נוסע‪ ..‬באמת זה הדבר‬
‫היחיד שהייתי עושה בחופשה‪ ...‬הייתי כל חופשה‪ ,‬כל שנה לוקח את אשתי והולכים‬
‫לטייל‪ ...‬בד"כ לא טיולים מאורגנים אלא הייתי יושב ועושה עבודת הכנה בבית עם מפות‬
‫מסלולים‪ ...‬הייתי לוקח את האישה ונוסעים לטייל‪ .‬די הרבה טיילנו בעולם ובפרישה אני‬
‫קודם כל יוצא איזו תקופה קצרה סתם לטייל‪ ,‬להסתובב‪ ,‬ליהנות מהשמש‪ ,‬ליהנות מה‪...‬‬
‫בטלה‪ ,‬סתם בטלה של חודש חודשיים"‪.‬‬
‫מעטים הנבדקים שכללו ב"תסריט החיים" התמודדות הממוקדת ברגש ובמשמעות הנלווית‬
‫לפנאי הנבחר כגון בדיקת עיסוקי הפנאי ביחס לעברם‪ ,‬לנטייתם העכשוית ולהתאמת העיסוק‬
‫למצבם הפיזי‪ ,‬הנפשי והמשפחתי‪.‬‬
‫רמי‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מאמין כי עיסוקו בעבודה מהווה למעשה גם "הדבר האהוב עליו ביותר"‪ .‬רמי‪,‬‬
‫כפי שכבר מוזכר גם מכנה את עבודתו ‪ .Jobby‬כלומר‪ ,‬שילוב בין עבודה להנאה‪ .‬מבחינתו גם‬
‫‪170‬‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה ימשיך לעסוק אם בשכר ואם לא באותו העיסוק‪ :‬עבודה בטבע עם‬
‫בעלי חיים‪ .‬דוגמא דומה ניתן למצוא אצל מנחם העוסק בניפוח זכוכית הן לצרכי פרנסה והן‬
‫כאמנות‪ .‬מעטים יותר הם אלו המעיזים ליצור תחום חדש בפנאי המתאים או לחלום‬
‫ילדותם או למשאלה חדשה הנובעת בין היתר מתהליכי הערכת החיים‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא בראיון עם יהושע המעוניין להתחיל לנגן על עוד‪ ,‬כלי שסבו ניגן בחו"ל‪ .‬לאחר‬
‫הפרישה הוא מתכנן לאסוף יצירות אתניות ולהתחיל בעיסוק במוסיקה שהינו עיסוק חדש‬
‫עבורו לחלוטין‪.‬‬
‫"עכשיו אני אתחיל להתעניין במוסיקה‪ .‬כמו סבי שהיה חזן ומזמר בחגיגות בקהילה‪.‬‬
‫אני אאסוף קלטות אתניות‪ ..‬מוסיקה שלנו של העיקרים ואני אתחיל לנגן על עוד‪..‬‬
‫מצחיק? משהו אחר ‪ ..‬חדש"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סוגית הפנאי הן כפי שבאה לידי ביטוי ב"תסריטי החיים" והן באופן יישומה לאחר‬
‫הפרישה נבדקה כחלק משאלת ההסתגלות באמצעות השאלון של ‪) .(1981) Cibulsky‬ראה‬
‫'כלי המחקר'(‪ .‬ממצאים אלו מוצגים בהמשך פרק זה )ראה פרק ג'(‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתוח תכני הפנאי מראה כי תכני הפנאי של נבדקי המחקר מאופיינים על‪-‬ידי שתי‬
‫תמות מרכזיות‪ :‬הפנאי כהמשך ובהשוואה לעבודה לעומת הפנאי כחופש‪ ,‬כהזדמנות לתיקון‬
‫וליצירה חדשה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הניתוח מראה כי הנבדקים ביטאו התייחסות דיכוטומית בין רצון‬
‫לשנות הכל לבין הציפיה להמשיך "אותו הדבר" כאילו כלום לא קרה‪ .‬תיאורי ההתמודדות‬
‫משקפים את קשיי הנבדקים להתמודד עם משמעות הפנאי הנילווית לפרישה מהעבודה‬
‫ויתכן עם משמעות הפרישה בכלל הכוללת בין היתר את עזיבת העבודה והתחלת הזדקנות‪.‬‬
‫קשיים אלו מתאפיינים את צורת ההתמודדות המועדפת של הנבדקים עם הפנאי‪ .‬הקול‬
‫הדומיננטי הינו אינסטרומנטלי הכולל תיאורי פנאי קונקרטיים והקול האחר‪ ,‬הינו‬
‫התמודדות רגשית עם סוגיית הפנאי‪ ,‬המהווה את קולו של המיעוט‪ ,‬המאפשר בדיקה‬
‫והתאמה בין האדם‪ ,‬נטיתו‪ ,‬מחשבותיו וחלומותיו לבין עיסוקו בהמשך חייו‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫אשכול יחסים בינאישיים‬
‫הנחת העבודה של המחקר הנוכחי היתה כי בעקבות הפרישה מהעבודה‪ ,‬הפרט יסיט את‬
‫שיווי המשקל מתחומי העבודה ויתן משמעות לתחומים הקשורים במשפחה‪ ,‬ביחסים‬
‫בינאישיים ובקשריו עם חברים‪.‬‬
‫התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול היחסים הבינאישיים ב"סיפורי‬
‫החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים" מוצגת בתרשים ‪.12‬‬
‫סיפורי חיים‬
‫שכיחות)‪(%‬‬
‫תסריטי חיים‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫חברים‬
‫איזכור חשובים‬
‫האדם כחלק‬
‫מקולקטיב‬
‫תרשים ‪: 12‬התפלגות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול היחסים‬
‫הבינאישיים ב"סיפורי החיים" בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫מתרשים זה נראה כי שכיחות הנבדקים המתייחסים לסוגית היחסים הבינאישיים נמוכה‬
‫יחסית‪ ,‬פחות מ‪ 50% -‬מהנבדקים מתייחסים לנושא זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה מהתרשים כי העיסוק‬
‫בסוגית היחסים עם אחרים שכיח יותר ב"תסריטי החיים" מאשר ב"סיפורי החיים"‪.‬‬
‫בכדי לעמוד על משמעות ההבדל נערך מבחן ה‪ Sign-Test -‬בו נמצא הבדל מובהק בין ההתפלגות‬
‫ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" בהתייחס לתמת החברים בלבד )‪ .(p=.04‬על‪-‬פי התרשים‬
‫ניתן לראות כי ב"תסריטי החיים" הנבדקים מייחסים משמעות לחברים בתקופת הפרישה יותר‬
‫‪172‬‬
‫מאשר בתקופת העבודה )ב"סיפור החיים"(‪ .‬יותר נבדקים מתייחסים לתמת היחסים‬
‫הבינאישיים )‪ (26.8%‬והחברים )‪ (23.2%‬ב"תסריטי החיים" מאשר ב"סיפורי החיים" )ביטוי‬
‫לשינוי שיווי המשקל בין עבודה לחברים(‪ .‬הניתוח לעיל מבהיר כי אכן מקומם של החברים עולה‬
‫עם הפרישה מהעבודה‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שכיחות האיזכור הנמוכה בחנו להציג גם את אשכול זה‪.‬‬
‫ניתן לאפיין את איזכורי החברים באמצעות שלושה צירים‪ :‬החברים ביחס לבת הזוג;‬
‫החברים כחלק מהנוסטלגיה של העבר והחברים כחלק מהקבוצה החברתית‪ .‬בכדי לעמוד על‬
‫טיבה של המגמה נתייחס לתמת האדם כחלק מקולקטיב ב"סיפורי החיים" ולתמת החברים‬
‫ב"תסריטי החיים"‪ ,‬המראים מעבר מתיאור ודיבור על "אני" לתיאור והתייחסות ל"אנחנו"‪.‬‬
‫האדם כחלק מקולקטיב‬
‫ב"סיפורי החיים" של הנבדקים ניתן לזהות דפוס בולט של תיאור הנבדק את עצמו‪ ,‬כחלק‬
‫מקולקטיב ומקבוצה גדולה יותר‪ .‬מוטיב זה מהווה רקע לסיפורו האישי של הנבדק‪ ,‬אם‬
‫להבהרת התיאור כפי שבא לידי ביטוי בדוגמא של משה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לצרכי השוואה חברתית‬
‫כחלק מתהליכי הערכה אישית כפי שעולה מהדוגמאות האחרות‪ .‬צורת ביטוי זו מופיעה‬
‫בנקודות זמן שונות במעגל החיים‪ ,‬החל מגיל צעיר ועד היום‪.‬‬
‫דוגמא לתיאור תקופת התבגרות הנבדק על רקע תיאורי חברת הנוער‪ ,‬חברים מתנועות הנוער‬
‫ומשכונת המגורים והקיבוץ‪ ,‬מוצאים בראיון עם משה‪ ,‬אשר מספר על עליתו לארץ לאחר‬
‫השואה‪ .‬משה עלה לארץ כילד במסגרת חברת הנוער‪ ,‬יחד איתם הופנה לקיבוץ קולט בארץ‪.‬‬
‫"כילד‪ ,‬לאחר המלחמה עליתי לארץ‪ .‬באתי לארץ עם חברת הנוער‪ ,‬נערים בני גילי‬
‫פחות או יותר‪ ,‬לא היו יחסים מיוחדים אבל היינו ביחד‪ ..‬יחד הופנינו לקיבוץ קולט‪,‬‬
‫שם התחלתי להתאקלם‪ .‬יותר נכון חשבתי כך"‪.‬‬
‫גם נחום כשהוא מתאר את תקופת התאקלמותו בארץ‪ ,‬בעודו מתגורר במעברה‪ ,‬הוא מתאר‬
‫עצמו כחלק מחבורת צעירים‪ ,‬שבאותה תקופה נשאה מחד בעול הפרנסה ומאידך הצליחה‬
‫למלא אחר צרכיהם החברתיים‪-‬התפתחותיים‪.‬‬
‫"אנחנו עברנו תקופה של קליטה בתנאים לא תנאים‪ .‬עם כל זה היינו בחורים צעירים‬
‫שגם עבדו וגם למדו‪ ,‬היו גם חברים וחברות‪ ,‬בדרך המודרנית ביותר שלמדנו‪ ...‬עבדנו‬
‫קשה‪ 3-2 .‬סוגי עבודות"‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫תיאור ה"אני" על רקע קבוצת הגיל והסביבה החברתית הקרובה מהווים מקור להערכה‬
‫ולהשוואה בין הנבדק לבין קבוצת הגיל‪ ,‬המאפיינת ומסמלת את הנורמה החברתית הרצויה‪.‬‬
‫דוגמא לכך ניתן לראות בדבריו של משה פ‪ .‬המתאר את העובדה כי מסלול חייו כלל‬
‫השתלבות בתנועת נוער‪ ,‬השתתפות במאמץ המלחמתי במסגרת מלחמת השחרור‪ ,‬ואת‬
‫ההליכה לקיבוץ כחלק מהצורך להתיישב בארץ ולחזק את המערך ההתיישבותי הלוחם‪.‬‬
‫תיאור זה חוזר במספר ראיונות‪.‬‬
‫"כמו כולם גם אני הייתי פעיל בתנועת הנוער‪ ,‬אחר כך בגדנ"ע ואחר כך הלכתי לצבא‬
‫לנח"ל ומשם לקיבוץ‪ .‬היתה לנו הרגשה שאנחנו שותפים לדבר גדול"‪.‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬אין דיבור אישי על משמעות היחסים‪ .‬היחסים הבינאישיים משמשים כרקע‬
‫לבדיקת פעילות הנבדק ובעיקר לצרכי השוואה לנורמה החברתית הרצויה באותה התקופה‪.‬‬
‫החברים ו"קבוצת ההשוואה" כפי שכינה אותם אחד מהנבדקים‪ ,‬לא מוגדרים כ"חברים"‬
‫במובן הרגשי של המלה אלא כאלו שעימם לנבדק יש או היו יחסים בשל היותם שייכים‬
‫לאותה מסגרת חברתית או תעסוקתית‪ .‬נחום‪ ,‬בתיאורו את יחסיו עם עמיתים לעבודה‪,‬‬
‫מתאר מערכת יחסים תועלתנית גם לנהנים‪ ,‬אך גם לו‪ .‬תיאורו‪ ,‬את האחרים בא בכדי‬
‫להבליט את מעמדו הרם במסגרת מקום העבודה‪.‬‬
‫"במסגרת העבודה היו לי הרבה קשרים‪ .‬הייתי בעמדה כזו שרצו לפנות אלי אבל גם‬
‫אני רציתי לעזור‪ ...‬חיזק את הסטטוס שלי"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אשכול היחסים הבינאישיים מהווה השלמה לאשכול העצמי‪ .‬כפי שעולה מניתוח‬
‫אשכול העצמי גם באשכול זה "סיפורי החיים" של הנבדקים מתאפינים בעיסוק בעצמי‪,‬‬
‫ההתיחסות לאחרים מהווה רקע לצרכי השוואה ולהרגעה מאשר לשם מילוי אחר פונקציות‬
‫חברתיות ורגשיות של יחסים בינאישיים‪ ,‬פונקציות אלו‪ ,‬כפי שיוצג להלן‪ ,‬באות לידי ביטוי‬
‫בעיקר בתיאורים ב"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫חברים‬
‫החברים המתוארים ב"סיפור החיים" וב"תסריטי החיים" ממוקמים בשלוש נקודות זמן‪:‬‬
‫החברים מהעבר ובעיקר מהעבודה‪ ,‬החברים בתקופת המעבר לפרישה מהעבודה והחברים‬
‫לחיים – לעתיד‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫ההתיחסות לחברים מהעבר דיאלקטית‪ .‬חלקם מוצגים באור חיובי וחלקם באור שלילי‪,‬‬
‫חלק מהנבדקים מייחסים לחבריהם תפקיד של ממלאים חסר ואחרים רואים בהם עול‪.‬‬
‫יעקב מתאר יחסים טובים עם שני חברים לעבודה‪ .‬בתיאור זה יעקב משווה עצמו עם השניים‬
‫ומעדיף לראות את כולם יחד‪ .‬ההתייחסות הקולקטיבית מתאפשרת רק בתיאור שלושתם‬
‫כעובדים ולא כפי שמופיע בהמשך כפורשים‪.‬‬
‫"בכלל אנחנו פה החבורה הזו‪ ,‬הם דוגמא נהדרת למקום עבודה מכל הבחינות‬
‫אנושית‪ -‬תרבותית‪-‬חינוכית הכל‪ ...‬חבל שאנחנו מעטים"‪.‬‬
‫יעקב מסביר את השימוש בחברים והדיבור עליהם ועל האדם עצמו‪ ,‬בשל העדר התמיכה‬
‫מבית וחוסר הבנה מצד אשתו‪ ,‬לרצונו הגדול להמשיך ולעבוד באותו המקום‪.‬‬
‫"אשתי לא מהווה משאב היא רוצה שאני אעזוב‪ ...‬אשתי רוצה שאני אעזוב‪"...‬‬
‫מאידך‪ ,‬זוית אחרת היא זו המציגה את המחיר של היחסים עם החברים‪ .‬הקול הקיצוני‬
‫מציג את החברים לעבודה ככאלו שגרמו לנזק רגשי‪ .‬בדרך כלל בתיאור זה יש טשטוש בין‬
‫חברים לבין עמיתים לעבודה‪ ,‬טשטוש העשוי להצביע גם על מקור האכזבה כפי שמתוארת‬
‫במספר ראיונות‪ .‬מספר מרואיינים חשים נבגדים על‪-‬ידי חבריהם לעבודה‪ .‬בתיאורי העבודה‬
‫מוזכרים לא אחת תחושות של פחד‪ ,‬חשש‪ ,‬זהירות מפני העובדה כי החברים יפגעו‬
‫בהתקדמות‪ ,‬בשם הטוב וכו'‪ .‬אומר שמר 'החברים בגדו בי' גם ויקטור אומר "ברוך השם יצאתי‬
‫טוב‪ ,‬אף אחד לא הלשין עלי"‪ .‬משה מרחיב ומדבר בכאב על החברים ש'עשו לי רע' ועם הפרישה‪,‬‬
‫אולי כדי להקל על התהליך‪ ,‬הוא מתאר תהליך של התפייסות‪ ,‬ויכולת לסלוח אותה מעוניין‬
‫להנחיל גם לילדיו‪.‬‬
‫" יש הרבה אנשים שעשו לי רע מאד והלשינו עלי והיום 'שלום שלום'‪ ..‬היו זמנים שלא‬
‫דיברנו‪ ,‬שלא יכולתי לראות אותם אבל אחרי זה‪ ..‬הייתי מספיק גבר והלכתי אליהם‪,‬‬
‫לחצתי את היד ואמרתי 'שלום סליחה מה שלומך?' זהו‪ .‬התחלנו לדבר‪ .‬אני הייתי היוזם‪.‬‬
‫אמרתי‪ :‬אין טעם‪ .‬כבר מדברים עם ערפאת‪ ,‬עם אסד אז מה? אז הוא עשה לי‪ ...‬הוא‬
‫רצה‪ ...‬היה לו אינטרסים אז זהו‪ .‬עכשיו אני מדבר עם כולם‪ ...‬אני לא רוצה לשנוא אף‬
‫אחד‪ .‬אין טעם לשנוא‪ .‬מה יצא לי מזה? זה יעשה לי טוב בלב? זהו‪ .‬ברחוב 'שלום שלום'‬
‫לא צריך לעשות הרבה אהבות אבל גם לא לשנוא כי השנאה לא מביאה לכלום‪ .‬לא כדאי‪.‬‬
‫אם הוא טיפש תהיה אתה יותר חכם‪ .‬יש יש צלקות ‪ .‬יש הרבה‪ .‬גב שלם"‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫קולות אלו גולשים מעבר "לסיפור החיים" ובאים לידי ביטוי גם ב"תסריטי החיים"‪ ,‬כלומר‬
‫יש להם הקרנה על תפיסת הנבדק את החברים במעבר לפרישה מהעבודה‪ .‬החברים לעבודה‬
‫מוצגים ככאלו המכבידים על הנבדק בתהליכי הפרישה וההסתגלות‪.‬‬
‫לאיזכור החברים בתקופת הפרישה מהעבודה קיימות שתי פונקציות עיקריות‪ :‬פונקציה‬
‫רגשית‪-‬התפתחותית ופונקציה משימתית‪ .‬יעקב חושש מאוד מפני הפרישה מהעבודה‬
‫וב"תסריט החיים" שלו ישנן חזרות רבות של תיאור חיי העבודה ושל רצונו להשאר‬
‫ולהמשיך לעבוד‪ .‬כחלק מההכנה לעתיד‪ ,‬אותה עושה באמצעות הראיון‪ ,‬הוא מספר על שני‬
‫חברים טובים המהווים בשבילו מודל לבחינת דפוסי התמודדותו‪ ,‬רגשותיו והתנהגותו‪ .‬יעקב‬
‫מביא שתי דוגמאות סותרות של שני אנשים אותם הוא מעריך‪ ,‬מכרים טובים שלו‪ ,‬שהצליחו‬
‫ל'הסתדר' עם הפרישה מהעבודה‪ .‬אחד פעיל בהתנדבות והשני עבר להתגורר בבית אבות‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬מסמל עבור יעקב את הפורש הצעיר והמתפקד והשני את הפורש שנהיה לזקן‪.‬‬
‫"יש לי חבר שיצא מפה מנהל עבודה חזק‪ ,‬צעיר‪ ,‬המתגורר גם הוא באותה העיר שאני‬
‫גר בה הבחור הזה יצא מפה‪ ,‬הוא היה פעיל אצלנו בבריכה‪ ,‬הוא היה מתנדב באחד‬
‫מבתי האבות בסביבה"‪.‬‬
‫"סיפר לי עוד חבר אחד שהוא היום עזב את ביתו והלך לגור בבית אבות הוא אדם‬
‫נפלא" )שקט ארוך(‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬קיימים נבדקים שבעבורם החברים מסמלים אנטי מודל להסתגלות לפרישה‬
‫מהעבודה‪ ,‬מהווים דוגמא לקושי בהתמודדות במיוחד בתקופת הפרישה וגם בעתיד הצפוי‪.‬‬
‫משה מתאר כי אחד מחבריו 'מכניס אותו לדכאון' והוא מרגיש כיום חסר כוחות ויכולת‬
‫לתמוך בו ואף מפחד מלהתקרב אליו כי 'גם אני אהיה בדכאון?!'‪:‬‬
‫"חיים החבר שלי פרש לפני איך הוא מדוכא כל הזמן אני גם לא רוצה לצלצל לו כי‬
‫הוא משגע לי את השכל‪ .‬אני גם כן מתחיל להיות מדוכא‪ .‬אני רק שומע את הצרות‬
‫שלו‪ ...‬ואין שום סיבה שהוא יהיה כי הוא אין לו ילדים‪ .‬הם עבדו אשתו עדיין עובדת‬
‫ב"ה מצב טוב אז מה אתה בוכה ומקטר? בשביל מה כל הדכאון הזה? אז אני לא‬
‫רוצה להתעסק איתו‪"..‬‬
‫לחברים ב"תסריטי החיים" בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה מייחסים הנבדקים תפקיד‬
‫חברתי המסייע לבילוי בשעות הפנאי‪ .‬משה לדוגמא מספר על תוכניותיו לפרישה בהם הוא‬
‫כולל את חבריו‪ .‬לדבריו‪ ,‬בתקופת הפרישה הוא מעוניין לבלות עם חברים צעירים‪:‬‬
‫‪176‬‬
‫"'לא זקנים בני ‪ 66‬שנים' אלא עם אנשים הנמצאים בכושר גופני טוב ומעוניינים‬
‫כמוני לטייל בחו"ל"‪.‬‬
‫נחום לדוגמא רואה עצמו גם לאחר הפרישה מהעבודה מוקף חברים 'כמו תמיד'‪.‬‬
‫" אחרי הפרישה או שאני עושה הפסקה וניקוי ראש לנסיעה ארוכה מהרגיל עם‬
‫אשתי ותמיד זה מלווה בחברים‪ .‬אנחנו בד"כ יוצאים או עם לפחות עוד זוג אחד‬
‫מהאחים או עם חברים"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החברים מהווים מקור לתמיכה במיוחד באותם המקרים בהם בת הזוג אינה נתפסת‬
‫ככזו‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ניתן לראות התייחסות רגשית באופן תיאור החברים בהשוואה לאיפיון‬
‫היחסים שתוארו עם אחרים ב"סיפורי החיים"‪.‬‬
‫" אשתי לא מהווה משאב היא רוצה שאני אעזוב‪ ..‬אשתי רוצה שאני אעזוב‪ ..‬ואני אני‬
‫והבחורים האלה‪) ..‬דמעות( הם החברים שלי‪ ,‬אנחנו ביחד"‪.‬‬
‫ויש המצליחים ליצור מרחב ומגוון של התיחסויות לחברים ולאחרים שאיפנינו את מרחב‬
‫חייהם‪ .‬רציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" באשכול היחסים הבינאישיים כפי‬
‫שבאה לידי ביטוי בראיונות‪ ,‬משלבת התייחסות לשני המימדים ל'אני כחלק מקולקטיב' כמו‬
‫גם ל'חברים' ניתן לראות לדוגמא בראיון עם נחום‪ .‬נחום מתייחס לסביבתו החברתית‬
‫הכוללת חברים‪' ,‬אנשים חשובים' כמו המנכ"ל‪ ,‬עמיתים בעבודה‪ ,‬לקוחות ובני המשפחה‬
‫המורחבת שלו לאורך כל הראיון‪ .‬כך למשל‪ ,‬כשהוא מתאר את תקופת התאקלמותו בארץ‪,‬‬
‫בעודו מתגורר במעברה‪ ,‬הוא מתאר עצמו כחלק מחבורת צעירים‪ ,‬שבאותה תקופה נשאה‬
‫מחד בעול הפרנסה ומאידך הצליחה למלא אחר צרכיהם החברתיים‪-‬התפתחותיים )ראה‬
‫אשכול ארועי חיים‪ ,‬תמת עליה לארץ(‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬בבגרותו הוא ממשיך לייחס לחברים אותו תפקיד‪ :‬השוואת התנהגותו עם הנורמה‬
‫החברתית הרצויה ובה בעת התייחסות לחברים כמשאב חברתי לבילוי‪ .‬כלומר‪ ,‬החברים‬
‫משמשים לא רק כרקע לבדיקת האני‪.‬‬
‫"אני בכוונה לא עושה הפרדות בין תקופה זו או אחרת‪ .‬בשביל לא להתנוון אם אין‬
‫לנו מה לעשות נגיד ב‪ ...‬רואים טלוויזיה בבית ורוצים כוס קפה עושים הפסקה‬
‫עושים קפה‪ ,‬אוכלים עוגה וחוזרים‪ .‬יוצאים פעם פעמיים בשבוע קובעים עם אנשים‬
‫רואים אנשים"‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫כך גם במסגרת העבודה‪ .‬נחום מציין את קשריו הטובים עם עמיתיו‪ ,‬קשרים הכוללים גם‬
‫פעילות חברתית מעבר לשעות העבודה‪.‬‬
‫"אני יכול להגיד על זה אם אומרים שכל הדרך גם בעבודה תמיד היו לי תלמידים‬
‫כאלה ואחרים‪ ,‬תמיד היו לי כאלה שלא מצטערים שעבדו איתי לרגע‪ .‬אני חבר לא‬
‫יכול להגיד במאה אחוז‪ ,‬אבל באחוזים גבוהים עם כל אלה שעבדתי איתם הייתי‬
‫בסדר‪ .‬אם הם לא היו בסדר אז אף מנהל ואף ממונה הוא לא טוב‪ .‬ויש לי הרבה‬
‫דוגמאות של פקידים בכירים‪ ,‬שעבדתי איתם ועד היום אנחנו בקשרים כולל‬
‫ביקורים בבית ועם הנשים"‪.‬‬
‫רבים המשפטים בראיון‪ ,‬הכורכים את העבודה‪ ,‬המשפחה והחברים יחדיו‪" .‬גם בעבודה וגם‬
‫עם חברים והמשפחה"‪ .‬את סוד הרציפות ואת העובדה כי חברים יכולים להיות 'חברים לכל‬
‫החיים' מסביר נחום בתכונותיו להיות 'חבר טוב' יכולתו להיות איש סוד לייעץ וללוות חבר‬
‫בשעת צרה‪.‬‬
‫"אני הייתי איש סוד עד היום של הרבה מאד אנשים גם חברים וגם משפחה במיוחד‬
‫בנושא הזה של שומרי סוד אני למדתי לא לשקר אבל לשמור על סודות של אחרים"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אשכול היחסים הבינאישיים מבהיר כי לחברים יש תפקידים שונים לאורך מרחב‬
‫חיים הפרט וכי ההתיחסות אליהם למרות הנטיה השלילית הינה רב מימדית‪ .‬פעמים‬
‫החברים משמשים כרקע וכנקודת התייחסות והשוואה ופעמים לצורך מילוי תפקיד בינאישי‬
‫חברתי‪ .‬בצורה הראשונה בולטת העובדה כי הפרט עסוק בעצמו‪ ,‬בבחינת רגשותיו‪ ,‬תפיסותיו‬
‫ומעשיו ואילו באופן השני לחברים יש תפקיד בינאישי חברתי‪ ,‬תפקיד זה בולט יותר‬
‫ב"תסריטי החיים"‪ ,‬בהתייחסות הנבדקים להתמודדותם עם הפרישה מהעבודה ועם עתידם‪.‬‬
‫הניתוח האיכותני מבהיר כי תהליכי ההערכה של הנבדק ביחס מצביעים על העובדה כי‬
‫החברים מהווים עבור הנבדק מרחב לבדיקה הן של העבר והן של העתיד‪ .‬התיאורים‬
‫הקשורים לחברים מכילים בתוכם התיחסות לפרידה מהעבודה ולמיפוי הרווחים וההפסדים‬
‫הצפויים לאור הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫אשכול הזקנה‬
‫אשכול הזקנה מורכב מתימה אחת בלבד ולכן לא מוצגת לגביו התימה הדומיננטית‬
‫בתרשים‪ .‬הניתוח הכוללני של אשכולות המחקר כפי שמוצג בתרשים ‪ 2‬לעיל מראה כי‬
‫אשכול הזקנה כי איזכורי הזקנה הינם מועטים באופן יחסי‪ .‬רק ‪ 15‬נבדקים )‪ (26.8%‬איזכרו‬
‫את נושא הזקנה ב"תסריט חייהם" ופחות נבדקים איזכרו נושא זה ב"סיפורי החיים" )‬
‫‪.(23.2%‬‬
‫כדי לעמוד על תופעת הזקנה ומשמעותה כפי שמשתקפת ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי‬
‫החיים" של הנבדקים בחרנו להתייחס לנושאים העולים מהראיונות ומשקפים את תפישת‬
‫הזקנה ערב הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫טווח הזמן הנכלל אצל מרבית הנבדקים ב"תסריטי חייהם" היה טווח זמן הסמוך למועד‬
‫פרישתם מהעבודה‪ ,‬כלומר כזה העונה להגדרה של תקופת מעבר )בין שנה לשלוש שנים‬
‫בממוצע(‪ ,‬לתפיסת הפרישה מהעבודה כמשבר ולקושי לדבר על העתיד‪ .‬העדר הדיבור על‬
‫אשכול הזקנה בא בהלימה עם "קו החיים" וטווח הזמן אליו התייחסו הנבדקים בעיצובם‬
‫את "תסריטי החיים" שלהם‪.‬‬
‫ניתן לומר כי הזקנה לא הוגדרה כחלק ממרחב החיים של הנבדקים‪ .‬למרבית הנבדקים‬
‫קשה היה לדמיין את עצמם בגיל זקנה‪ .‬חלקם העדיפו להעביר את האחריות ושאלו‪:‬‬
‫"תאמרי לי מה יהיה איתי אחרי הפרישה‪"...‬‬
‫ואחרים "העדיפו" להשתמש באדם אחר כמו שימוש באב‪ ,‬כפי שעולה ב"תסריט החיים" של‬
‫מנשה המופיע למעלה‪ ,‬שימוש בחבר או דוגמא מן המסורת‪ .‬כלומר צורת הדיבור על הזקנה‬
‫היתה ברובה עקיפה‪ .‬דוגמא למודל מסורתי‪ ,‬מוצאים בדבריו של יהושע המספר את סיפורו‬
‫של רבי עקיבא המהווה עבורו מסגרת באמצעותה הוא נותן לגיטימציה לאופן התמודדותו‬
‫עם הפרישה והזקנה‪:‬‬
‫"רבי עקיבא‪ ,‬את יודעת‪ ,‬חי ‪ 110‬שנים‪ .‬מספרים כשהוא הפליג לחו"ל היתה סערה חזקה‬
‫בים‪ .‬כשחזר שאלו אותו איך ניצלת? סיפר רבי עקיבא שרב החובל אמר להם לעלות על‬
‫הסיפון כדי שאם האניה תטבע משהו ינצל‪ .‬ואכן כל פעם כשבא גל הוריד רבי עקיבא את‬
‫הראש עד שהגל יעבור‪ .‬ככה אני עברתי את החיים ואעבור גם את הפרישה והזקנה"‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫דוגמא נוספת לחזון קצר ולקושי להתייחס לעתיד ולזקנה ניתן לראות בדבריו של יעקב‬
‫שאינו מצליח ליצור תמונת עתיד לא פרקטית ולא דמיונית אלא מעדיף לדבר על ההווה‪.‬‬
‫"האמת היא שאני כמעט ולא חושב על הפרישה‪ .‬מפעם לפעם שואלים אותי‪ :‬מתי‬
‫אתה פורש ואני אומר‪ :‬עוד חצי שנה אבל חוץ מזה להגיד לך שאני מדמיין לי את‬
‫היום של הפרישה עוד לא‪ .‬אני יודע שזה יגיע יום אחד אבל לא יודע מה יהיה באותו‬
‫יום… מה יהיה? האמת אני עוד לא חשבתי‪ ...‬קשה לי לדמיין"‪.‬‬
‫עולה אם כן השאלה האם העובדה שמרבית הנבדקים אינם מדברים על הזקנה משמעותה‬
‫שהם אינם כוללים את תקופת הזקנה במרחב חייהם? או מדחיקים את עובדת הזדקנותם או‬
‫למעשה מדברים על הזקנה וההזדקנות רק בצורה עקיפה?‬
‫ואכן‪ ,‬מעטים מן הנבדקים הצליחו לדמיין קו חיים ארוך יותר‪ .‬יהושע לדוגמא נמצא על‬
‫קצהו האחר של קו הזמן‪ .‬יהושע מדבר על "‪ 50‬שנות חיי הבאות‪ ."..‬לדבריו בשל הקדמה‬
‫הטכנולוגית תוחלת החיים תעלה ולכן הוא יוצר "תסריט חיים" ארוך טווח‪ .‬למרות‬
‫הימצאותו של "קו חיים" ארוך יותר‪ ,‬יהושע אינו מדבר על הזדקנות "רגילה" אלא מדבר על‬
‫הזדקנות המתאפיינת בחיים תפקודיים מלאים למשך תקופת חיים ארוכה‪ ,‬וכל זאת בשל‬
‫קידמה טכנולוגית ומחקרית ומתעלם מההשפעות האחרות של ההזדקנות‪.‬‬
‫"זה כמובן לפי המציאות של היום‪ ,‬יש בזה הרבה הגזמה‪ .‬אבל לפי ההתפתחות‬
‫המדעית שאני רואה מסביבי לא ירחק היום שיתחילו להחליף בתוך האדם‪ ,‬שיווצרו‬
‫בתוך האדם‪ ,‬לא על‪-‬ידי השתלה חיצונית אלא על‪-‬ידי התערבות בגנים‪ ...‬והיום אני‬
‫גם מעורב בחשמל‪ ,‬של מבנים לחיות טרנס גניות‪ ...‬וזה לא יקח שנים רבות וזה ייושם‬
‫על האדם‪ .‬וזה לא יהיה חלום גדול שאדם ישאף לחיות ‪ 115‬שנים‪."...‬‬
‫דיבור ישיר על הזקנה וההזדקנות ומשמעותם נמצא כאמור במספר מועט של ראיונות‪ .‬יש‬
‫נבדקים הקושרים בין הזקנה לבין חולי ומצב בריאות לבין זקנה )פירוט נוסף ראה 'אשכול‬
‫ארועי החיים' ו'אשכול הבריאות'(‪ .‬הקשר בין היות הנבדק צעיר להיותו בריא לבין היות‬
‫האדם חולה וזקן מופיע בדוגמאות רבות למשל אצל ראובן האומר‪:‬‬
‫"אם אהיה בריא אז אין מה לדאוג אני אחיה הרבה וטוב"‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫הקשר בין מצב הבריאות לזקנה מסתמך על נסיון חייהם האישי והן על התבוננותו בסביבה‪.‬‬
‫האופן השכיח לרציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" באשכול הזקנה בא לידי‬
‫ביטוי ברציפות הדיבור על נושא הזקנה באמצעות אשכול 'המשפחה'‪ .‬באשכול 'המשפחה'‬
‫הנבדקים מדברים על הן על הוריהם הזקנים והן על הזדקנותם הם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ההורים‬
‫המזדקנים מהווים מודל עליו מסתכלים הנבדקים ודרכו מקנים משמעות לפרישה מהעבודה‬
‫ולזקנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עולה החשש עם הזקנה מתלות בבת הזוג ובילדים‪ .‬מהניתוח ניתן לראות כי‬
‫ב"סיפור החיים" קיימת נטייה לדבר על הזדקנות ההורים ואילו ב"תסריט החיים" הנטייה לדבר‬
‫על הזדקנות הנבדק גם אם נעשה שימוש בהורים או בבן משפחה אחר כאוביקט מקשר‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫מנשה ב"סיפור החיים" מדבר בכאב על הזדקנות אביו‪ .‬הוא מתאר את תלות אביו בו‪ ,‬את הקושי‬
‫של האב להתמודד עם חוסר התעסוקה ואף עם הירידה בהכנסה‪ .‬ואילו ב"תסריט החיים" מדבר‬
‫מנשה על הזדקנותו הוא ועל החשש שלו להיות‪:‬‬
‫"זקן חולה ותלוי בילדיו"‪.‬‬
‫צורה נוספת באה לידי ביטוי בהתייחסות לסוגיות בריאות וחולי ב"סיפורי החיים" המתחלפת‬
‫בדיבור על הזקנה ב"תסריטי החיים" כפי שהדבר עולה לדוגמא בראיון עם מנחם )ראה 'אשכול‬
‫הבריאות'(‪ .‬מנחם‪ ,‬ב"סיפור החיים" מדבר על בעיות הבריאות מהן סובל ואילו ב"תסריט‬
‫החיים" מדבר על זקנתו ועל הירידה הצפויה בבריאות עקב כך‪:‬‬
‫"בנוסף למה שאני סובל כצעיר"‪.‬‬
‫יהושע בנוסף לכך‪ ,‬מחלק את הזקנה לשלוש תקופות‪ :‬עד גיל ‪ 75‬שנים‪ ,‬עד גיל ‪ 85‬שנים‬
‫והתקופה לאחר מכן וטוען לירידה בבריאות ככל שהאדם מתקדם בשנים ולמחיר הבריאותי‬
‫שגובה העבודה‪ .‬כך שלדבריו האדם המזדקן לא נכנס לתקופת הזקנה בריא‪ ,‬אלא בתקופת‬
‫הזקנה "משלם" מחיר על נזקים בריאותיים אותם צבר במהלך השנים‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫"לפי המציאות של היום‪ ,‬לפי השחיקה הגופנית מוטורית אני מקוה שאת ה‪ 10 -‬שנים‬
‫הבאות אני אשאר ברמה גופנית בריאותית סבירה וקבועה‪ .‬וכשאני חושב על עוד ‪10‬‬
‫שנים‪ ,‬לפי המציאות שאני רואה מסביבי אני גם מוכן שתהיינה ירידות ונסיגות‬
‫בבריאות וזה למעשה מה שמגביל את האדם כאשר מגיע לגילאים מעבר ל‪ 85 -‬שנה‪.‬‬
‫מתי מעט אני רואה שהם מעבר לגיל ‪ 85‬שנה נשארים בבריאות סבירה מבחינת‬
‫הפעילות המוטורית של הגוף וגם מבחינת הפעילות השכלית‪ .‬זו המציאות שאני‬
‫רואה היום‪ .‬אבל אם המדע ידע להתמודד עם דברים של חלקי חילוף‪ ,‬יכול להיות‬
‫שהמצב ישתנה לאופטימי יותר‪ .‬הגוף זה דבר מתכלה ואסור להעמיס על כל חלקיו‬
‫מעמסות שיכולים לקלקל וזה מרגישים לאחר שנעשים יותר מבוגרים‪ .‬ואני אומר‬
‫את זה כי כשהייתי צעיר הרמתי משקולות‪ ,‬עשיתי כל מיני עם הגוף שלי‪ ,‬דברים‬
‫שאחרי כן‪ ,‬רק לאחר ‪ 30‬שנה אני הרגשתי שלא התנהגתי נכון עם הגוף שלי וזה‬
‫התנקם בי… זה מדברים שעשיתי בלי חשבון‪ ...‬כמה הגוף שלי יכול לסבול‪ ...‬בזמנו‬
‫זה חלף‪ ,‬העמסתי אותו‪ ,‬שפשפתי אותו‪ ..‬אבל כשמזדקנים זה מתחשבן‪"..‬‬
‫דוגמא קיצונית להתיחסות למשמעות של ההזדקנות והקשרה לפרישה מהעבודה ניתן‬
‫לראות בדבריו של יוסף‪ .‬יוסף כשהוא מדבר ב"תסריט החיים" על הזקנה הוא מתייחס‬
‫להתדרדרות במצב הפיזי‪ ,‬לסוף החיים ולמוות‪" .‬תסריט חיים" שלו יוצא דופן במידת הקושי‬
‫הרגשי הנלווה אליו וכשהוא מתאר את "תסריט חייו" דמעות מילאו את עיניו והוא אומר‪:‬‬
‫"אני לא פוחד מהחיים‪ ,‬הכל יבוא יומו‪ ,‬השיער ינשור לי‪ ,‬השיניים יפלו והעיניים לא‬
‫יראו‪ .‬העיקר שיהיה לי נחת )בוכה( מהדור הבא"‪.‬‬
‫יוסף לאורך כל הראיון‪ ,‬ובמיוחד ב"תסריט החיים" מעביר את התחושה כי עם הפרישה‬
‫מהעבודה הוא למעשה סיים את תפקידו בחיים‪ .‬ואכן גם תוצאות שאלון תחושות הרווחה‬
‫והמצוקה מצביעים על היותו בעל תחושת מצוקה גבוהה ביותר ותחושת רווחה נמוכה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מתרשים ‪ 2‬בו מוצגים שכיחות איזכורי הנבדקים את תכני האשכולות השונים‪,‬‬
‫נראה כי מספר נמוך ודומה של נבדקים איזכרו את נושא הזקנה ב"סיפור החיים"‬
‫וב"תסריטי החיים"‪ .‬ממצא זה מראה כי מרבית הנבדקים היו עסוקים במצבם העכשוי ולכן‬
‫"תסריטי החיים" התאפינו בקו חיים קצר‪ .‬הניתוח האיכותי מראה על קיומם של מספר אופנות‬
‫התייחסות שונות לנושא הזקנה וההזדקנות‪ :‬התייחסות ישירה ועקיפה‪ .‬ההתייחסות‬
‫הדומיננטית הינה ההתייחסות העקיפה הבאה לידי ביטוי בהימנעות מלדבר על הזקנה‪,‬‬
‫ברציונליזציה ובהכחשה של הזקנה שבמרכזה הקדמה הטכנולוגית שתמנע את הזקנה‬
‫‪182‬‬
‫ובעיקר את השפעותיה השליליות ובשימוש באחר המאפשר לנבדק לדבר על עצמו ועל זקנתו‪.‬‬
‫מעטים הנבדקים המצליחים לדבר באופן ישיר על הזקנה וקושרים זאת בעיקר לסוגיית‬
‫הבריאות ובמקרים קיצוניים לסוף החיים ולמוות‪ .‬מדברי הנבדקים עולה כי הם עצמם לא‬
‫תופסים עצמם כזקנים ולכן מרבית ההתייחסות‪ ,‬אם כבר קיימות‪ ,‬מיוחסות לאחרים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬העדרות נושא הזקנה מהראיונות מחדדת את הסוגיה האם הפורשים תופסים את‬
‫הפרישה מהעבודה כמשבר‪ ,‬כסוף דרך או שאינם מסוגלים לראות עצמם כמזדקנים‬
‫ומאמינים כי הינם צעירים לנצח?‬
‫‪183‬‬
‫ג‪ .‬הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‬
‫לבין מדדי ההסתגלות‬
‫בפרק ב' תוארו "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" של הנבדקים ונבחנה מידת הרציפות‬
‫וההמשכיות ביניהם באמצעות ניתוח משולב‪ ,‬איכותי וכמותי‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר הנוכחי דן‬
‫בשאלת תרומתם של המשתנים "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" להסבר השונות בהסתגלות‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫במהלך פרק זה של הממצאים יוצגו תחילה ממצאי מדדי ההסתגלות‪ ,‬לאחר מכן תיאור‬
‫של אופנות הפעילות שלאחר הפרישה מהעבודה ולבסוף יובאו הקשרים שבין "סיפור‬
‫החיים" ו"תסריט החיים" לבין המדדים השונים של ההסתגלות‪.‬‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫ההסתגלות במחקר זה נבדקה בנקודות זמן שונות‪ :‬לפני הפרישה מהעבודה ולאחריה‪,‬‬
‫באמצעות מדדי הסתגלות זהים‪ :‬תחושת הרווחה‪ ,‬תחושת המצוקה והערכת הבריאות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאחר הפרישה מהעבודה נבדקה ההסתגלות גם באמצעות "אופנות הפעילות"‬
‫בתוך הבית ומחוצה לו )ראה 'כלי המחקר'(‪.‬‬
‫שינויים במדדי ההסתגלות בעקבות הפרישה מהעבודה‬
‫נבדק השינוי שחל במדדי ההסתגלות בפרק הזמן שחלף בין המדידה הראשונה )ארבעה עד‬
‫שישה חודשים לפני הפרישה מהעבודה( ובין המדידה השניה )‪ 16-11‬חודשים לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה(‪ .‬הממוצעים וסטיות התקן של מדדים אלה לפני ואחרי הפרישה‬
‫מהעבודה מוצגים בלוח ‪ .5‬בלוח גם מוצגים תוצאות ניתוחי השונות לבדיקת ההבדלים בין‬
‫המדידות לפני ואחרי הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫לוח ‪5‬‬
‫ממוצעים וסטיות תקן של מדדי ההסתגלות לפני ואחרי הפרישה מהעבודה‬
‫זמן‬
‫מדדים‬
‫אחרי‬
‫לפני‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫)‪F(1,48‬‬
‫תחושת רווחה‬
‫‪61.88‬‬
‫‪15.36‬‬
‫‪64.18‬‬
‫‪15.99‬‬
‫‪1.12‬‬
‫תחושת מצוקה‬
‫‪45.19‬‬
‫‪19.32‬‬
‫‪39.75‬‬
‫‪17.05‬‬
‫*‪4.24‬‬
‫הערכת הבריאות‬
‫‪50.23‬‬
‫‪7.24‬‬
‫‪49.92‬‬
‫‪8.47‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪*p<.05‬‬
‫כפי שניתן לראות מהממוצעים המוצגים בלוח ‪ 5‬קיימת עליה בתחושת הרווחה וירידה‬
‫בתחושת המצוקה בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה בהשוואה לתקופה ערב הפרישה‪.‬‬
‫בעוד שהערכת הבריאות נשארה ללא שינוי‪ .‬ברם‪ ,‬בניתוחי השונות לבדיקת ההבדלים בין‬
‫שתי הקבוצות נמצא הבדל מובהק רק בהתייחס לתחושת המצוקה‪.‬‬
‫אופנות הפעילות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫פעילות הפנאי לאחר הפרישה נחשבת לאחד ממדדי ההסתגלות החשובים בספרות‬
‫וכך גם במחקר הנוכחי‪ .‬פעילות הפנאי לאחר הפרישה נמדדה )‪(Carp, 1998‬בכלל‬
‫)‪ .(1981‬השאלון כולל ‪Cibulsky‬באמצעות שאלון עיסוקים לאחר הפרישה‪ ,‬שפותח על‪-‬ידי‬
‫רשימת פעילויות הנעשות בתוך הבית ומחוצה לו על‪-‬ידי הפורש‪ ,‬בגפו או בחברת אנשים‪.‬‬
‫להלן תיאור פעילויות הפנאי בתוך הבית )תרשים ‪ (13‬ומחוץ לבית )תרשים ‪ (14‬שנעשות על‪-‬‬
‫ידי קבוצת הפורשים שנבדקה במחקר הנוכחי‪.‬‬
185
186
‫‪187‬‬
‫מתרשימים ‪ 13‬ו‪ 14 -‬המציגים את שכיחות הנבדקים שמבצעים את הפעילויות השונות‬
‫בבית ומחוצה לו‪ ,‬ניתן לראות כי לאחר הפרישה מהעבודה הנבדקים מבצעים פעילות פנאי‬
‫הן בתוך הבית והן מחוצה לו‪ .‬הפעילויות המרכזיות המתקיימות בתוך הבית הינן‪ :‬צפייה‬
‫בטלויזיה‪ ,‬האזנה לרדיו‪ ,‬קריאה ופעילויות שונות שעיקרן פעילויות אד‪-‬הוק כמו תיקונים‬
‫ואחזקה‪ .‬הפעילויות המרכזיות המתקיימות מחוץ לבית הינן‪ :‬פגישות משפחתיות‬
‫וחברתיות‪ ,‬ארועים חברתיים והליכה לבית‪-‬כנסת‪ .‬פעילויות מרכזיות אלו הן בבית והן‬
‫מחוצה לו שכיחותן גבוהה והן מתבצעות על‪-‬ידי למעלה מ‪ 50% -‬מנבדקי המחקר‪.‬‬
‫נבדקי המחקר נתבקשו להעריך גלובלית את מידת השינוי בפעילות הבית ומחוצה לו מאז‬
‫הפרישה על סולם בן ‪ 5‬דרגות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ההערכה של השינוי הן לגבי הפעילות בתוך‬
‫והן לגבי ההערכה של השינוי לגבי פעילויות מחוץ לבית )‪(M=3.40, SD=.89‬הבית‬
‫למדגמים ‪ t-test‬גבוהה יחסית לסולם בן ‪ 5‬דרגות‪ .‬יש לציין כי במבחן ‪M=3.77,) (SD=.89‬‬
‫‪ .‬כפי שניתן )‪(t=3.11, df=43, p<.01‬תלויים נמצא הבדל מובהק בין שתי הערכות השינוי‬
‫לראות מהממוצעים‪ ,‬השינוי בפעילות מחוץ לבית מוערך כגבוה יותר‪.‬‬
‫נבדקי המחקר גם העריכו את שביעות הרצון מפעילויות הבית והחוץ שנעשות לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה על סולם בן ‪ 4‬דרגות‪ :‬מ‪ - 1 -‬לא מרוצה ועד ‪ -4‬מרוצה מאוד‪ .‬באופן‬
‫‪(M=3.45,‬כללי‪ ,‬הערכות אלו גבוהות יחסית לגבי שביעות הרצון מפעילות הבית‬
‫‪ .‬כפי שנראה מהממוצעים אין הבדל )‪ ,M=3.48, SD=.90‬ומפעילות מחוץ לבית ))‪SD=.84‬‬
‫בין ההערכות של שביעות הרצון‪.‬‬
‫הקשר בין מדדי ההסתגלות לבין אופנות הפעילות‬
‫במטרה לבדוק אם אופנות הפעילות )בתוך הבית ומחוצה לו( לאחר הפרישה קשורה למדדי‬
‫ההסתגלות האחרים לפרישה מהעבודה חושבו מתאמי פירסון‪ ,‬שבדקו את הקשר בין‬
‫אופנות הפעילות‪ ,‬מידת השינוי בפעילות ושביעות הרצון לבין מדדי ההסתגלות‪ .‬מתאמים‬
‫אלו מוצגים בלוח ‪.6‬‬
‫‪188‬‬
‫לוח ‪6‬‬
‫מתאמי פירסון בין מידת השינוי בפעילות‪ ,‬אופנות הפעילות ושביעות הרצון לבין מדדי‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫מדדי הפעילות אופנות‬
‫הפעילות‬
‫מחוץ‬
‫בתוך‬
‫מדדי ההסתגלות‬
‫מידת השינוי‬
‫בפעילות‬
‫מחוץ‬
‫בתוך‬
‫תחושת רווחה‬
‫תחושת מצוקה‬
‫*‪.23‬‬
‫‪19.-‬‬
‫***‪.52‬‬
‫**‪46.-‬‬
‫**‪.42‬‬
‫**‪47.-‬‬
‫הערכת בריאות‬
‫‪.11‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.20‬‬
‫שביעות‬
‫הרצון‬
‫בתוך‬
‫מחוץ‬
‫***‪.63‬‬
‫**‪.39‬‬
‫***‪73.-*** 51.-‬‬
‫‪.19‬‬
‫**‪.37‬‬
‫***‪.78‬‬
‫***‪75.-‬‬
‫**‪.38‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫מלוח ‪ 6‬עולה כי נמצאו מתאמים מובהקים בין אופנות הפעילות‪ ,‬מידת השינוי בפעילות‬
‫ושביעות הרצון מהפעילות שלאחר הפרישה לבין הרווחה והמצוקה בתקופה שלאחר‬
‫הפרישה מהעבודה‪ ,‬ובין שביעות רצון לבין הערכת הבריאות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ניתן גם לראות שקיים דמיון בין המתאמים לגבי פעילות הבית לבין אלה לגבי פעילות‬
‫החוץ‪ .‬המתאמים של תחושת הרווחה הינם חיוביים ואלו של תחושת המצוקה הם‬
‫שליליים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהפעילות ושביעות הרצון ממנה גבוהים יותר תחושת הרווחה רבה‬
‫יותר ותחושת המצוקה מעטה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל ששביעות הרצון מהפעילות רבה יותר‬
‫הבריאות מוערכת כגבוהה יותר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬במחקר הנוכחי נבדקה ההסתגלות לפרישה מהעבודה באמצעות תחושת הרווחה‪,‬‬
‫תחושת המצוקה והערכת הבריאות‪ ,‬בשתי נקודות זמן‪ :‬לפני הפרישה מהעבודה ולאחריה‪.‬‬
‫נראה כי קיימת עליה בתחושת הרווחה וירידה בתחושת המצוקה בתקופה שלאחר‬
‫הפרישה מהעבודה בהשוואה לתקופה ערב הפרישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדק הקשר בין אופנות‬
‫הפעילות‪ ,‬מידת השינוי בפעילות ושביעות הרצון לבין מדדי ההסתגלות‪ .‬נמצא כי ככל‬
‫שהפעילות ושביעות הרצון ממנה גבוהים יותר תחושת הרווחה רבה יותר ותחושת‬
‫המצוקה מעטה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל ששביעות הרצון מהפעילות רבה יותר הבריאות מוערכת‬
‫כגבוהה יותר‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫תרומת "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" להסבר ההסתגלות לפרישה‬
‫מהעבודה‬
‫שאלת המחקר החמישית והשערת המחקר השניה דנות בשאלת ניבויים של התהליכים התוך‬
‫אישיים‪" ,‬סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪ ,‬את ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬יוצגו תוצאות מתאמי פירסון בין שכיחות האיזכור של האשכולות ב"סיפור‬
‫החיים" וב"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות‪ ,‬ולאחר מכן יוצגו תוצאות ניתוחי‬
‫הרגרסיה לבדיקת הקשר בין מכלול האשכולות לבין מדדי ההסתגלות‪ .‬מתאמי פירסון בין‬
‫אשכולות "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין תחושות הרווחה ומצוקה מוצגים בלוח‬
‫‪.7‬‬
‫לוח ‪7‬‬
‫מתאמי פירסון בין האשכולות ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" לבין תחושות הרווחה‬
‫והמצוקה אחרי הפרישה‬
‫תחושת רווחה‬
‫אשכולות‬
‫סיפור חיים‬
‫משפחה‬
‫עצמי‬
‫עבודה‬
‫ארועי חיים‬
‫פנאי‬
‫בריאות‬
‫זקנה‬
‫פרישה‬
‫גישור בין התקופות‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫התייחסות חברתית‬
‫‪.09‬‬
‫*‪.23‬‬
‫**‪.35‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪08.‬‬‫‪05.‬‬‫‪.14‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪02.-‬‬
‫תחושת מצוקה‬
‫תסריט חיים סיפור חיים‬
‫‪.19‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.14‬‬
‫**‪31.-‬‬
‫‪.01‬‬
‫*‪.24‬‬
‫**‪.35‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪15.‬‬‫‪09.‬‬‫**‪24.-‬‬
‫‪13.‬‬‫‪.08‬‬
‫‪03.‬‬‫‪04.‬‬‫‪.00‬‬
‫‪08.‬‬‫‪16.‬‬‫‪.12‬‬
‫תסריט חיים‬
‫‪22.‬‬‫‪.01‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪02.‬‬‫**‪26.-‬‬
‫***‪.37‬‬
‫‪02.‬‬‫‪12.‬‬‫‪22.‬‬‫‪05.‬‬‫‪01.-‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫‪190‬‬
‫מלוח ‪ 7‬נראה כי לגבי "סיפור החיים" נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין איזכור‬
‫אשכולות העצמי והעבודה לבין תחושת הרווחה לאחר הפרישה מהעבודה‪ ,‬וכן נמצא‬
‫מתאם שלילי מובהק בין איזכור אשכול העבודה לבין תחושת המצוקה לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬ניתן אם כן לומר כי ככל שב"סיפור החיים" מודגשת יותר העבודה‪ ,‬תחושת‬
‫הרווחה לאחר הפרישה גבוהה יותר ותחושת המצוקה נמוכה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שב"סיפור‬
‫החיים" יש יותר איזכור של העצמי תחושת הרווחה לאחר הפרישה מהעבודה רבה יותר‪.‬‬
‫בהתייחס ל"תסריט החיים" נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין אשכול הפרישה‬
‫והגישור לבין תחושת הרווחה לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬ככל שמוזכרים יותר הפרישה‬
‫והגישור תחושת הרווחה לאחר הפרישה רבה יותר‪ .‬וכן נמצא שלאשכול הבריאות מתאם‬
‫שלילי עם תחושת הרווחה ומתאם חיובי עם תחושת המצוקה‪ ,‬כך שככל שמוזכרים יותר‬
‫נושאי ובעיות בריאות תחושת הרווחה נמוכה יותר ותחושת המצוקה גדולה יותר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ההסתגלות נמדדה גם באמצעות הערכת הבריאות‪ .‬נבדק המתאם בין "סיפור‬
‫החיים" ו"תסריט החיים" לבין הערכת הבריאות‪ ,‬ונמצא מתאם מובהק בין אשכול‬
‫‪ .‬וכן נמצא )‪(r=.23; p<.05‬ההתייחסות החברתית ב"סיפור החיים" לבין הערכת הבריאות‬
‫‪ .‬ככל )‪(r=-.21; p>.05‬מתאם קרוב למובהקות בין אשכול המשפחה לבין הערכת הבריאות‬
‫שב"סיפור החיים" ישנן יותר התייחסות חברתית ופחות התייחסות למשפחה הערכת‬
‫הבריאות לאחר הפרישה מהעבודה רבה יותר‪ .‬לא נמצא קשר בין אשכול הבריאות המעיד‬
‫בעיקר על עיסוק בבעיות בריאות של הנבדק ושל סביבתו לבין הערכת הבריאות שאפיינה‬
‫את הנבדקים עצמם‪.‬‬
‫=‪ (r‬בהתייחס ל" תסריט החיים" נמצאו מתאמים מובהקים בין אשכול המשפחה‬‫‪ ,‬לבין הערכת הבריאות‪ .‬ואילו לגבי אשכול העבודה )‪ ,(r=.30, p<.05‬ואשכול הגישור )‪.23, p<.05‬‬
‫נמצאו מתאמים קרובים למובהקות‪ ,(r=-.21, p<.10) .‬ואשכול הפנאי )‪(r=-.19, p<.10‬‬
‫נראה כי נבדקים שב"תסריט החיים" שלהם היה איזכור של משפחה‪ ,‬עבודה‪ ,‬פנאי הערכת‬
‫הבריאות נמוכה יותר‪ ,‬וככל שיש איזכור של גישור הערכת הבריאות טובה יותר‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫עד כה הממצאים התייחסו לקשר שבין כל אחד מהאשכולות לבין תחושות הרווחה‬
‫והמצוקה והערכת הבריאות‪ .‬נשאלת השאלה עד כמה האשכולות יחדיו מסבירים את‬
‫תחושות הרווחה והמצוקה והערכת הבריאות‪ .‬במטרה לבדוק שאלה זו נעשו ניתוחי‬
‫רגרסיה מרובה בצעדים‪.‬‬
‫לוח ‪) 8‬בעמוד הבא( מציג את תוצאות ניתוחי הרגרסיה להסבר השונות של תחושת הרווחה‪,‬‬
‫תחושת המצוקה והערכת הבריאות על‪-‬פי אשכולות "סיפור החיים" ואשכולות "תסריט‬
‫החיים"‪ .‬יש לציין כי ב"סיפור החיים" נמצאה תרומה מובהקת רק להסבר השונות של‬
‫תחושת הרווחה והערכת הבריאות אך לא של תחושת המצוקה‪ ,‬ואילו ב"תסריט החיים"‬
‫נמצאה תרומה מובהקת להסבר השונות של תחושת הרווחה‪ ,‬תחושת המצוקה והערכת‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות מהלוח הסבר השונות על‪-‬פי אשכולות "תסריט החיים" גבוה יותר מאשר‬
‫הסבר השונות על‪-‬פי אשכולות "סיפור החיים"‪ .‬באמצעות אשכולות "תסריט החיים" ניתן‬
‫להסביר ‪ 27%‬מהערכת הבריאות‪ 28% ,‬מתחושת המצוקה ו‪ 30% -‬מתחושת הרווחה‪ .‬בעוד‬
‫שעל‪-‬פי אשכולות "סיפור החיים" ניתן להסביר רק ‪ 15%‬מהערכת הבריאות ועוד פחות מכך‪,‬‬
‫רק ‪ 6%‬מתחושת הרווחה‪ .‬בהתייחס לאשכולות "סיפור החיים" הסבר השונות של תחושת‬
‫הרווחה מוסבר רק על‪-‬פי אשכול העצמי‪ ,‬כך שככל שהנבדק מזכיר יותר את העצמי‪ ,‬הוא‬
‫מדווח על תחושת רווחה גבוהה יותר‪ .‬בהתייחס להערכת הבריאות‪ ,‬ככל שהנבדק מזכיר יותר‬
‫התיחסות חברתית ופחות את המשפחה‪ ,‬הערכת הבריאות גבוהה יותר‪.‬‬
‫בהתייחס ל"תסריט החיים" לגבי כל שלושת מדדי ההסתגלות‪ ,‬נמצאה תרומה מובהקת של‬
‫הגישור בין התקופות‪ .‬כך שנבדקים אשר "תסריט החיים" שלהם כולל את הגישור בין‬
‫התקופות‪ ,‬מדווחים לאחר הפרישה מהעבודה על תחושת רווחה גבוהה יותר‪ ,‬הערכת בריאות‬
‫טובה יותר וכן על פחות תחושת מצוקה‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫לוח ‪8‬‬
‫מקדמי הרגרסיה מרובה בצעדים להסבר השונות של מדדי ההסתגלות על‪-‬פי אשכולות‬
‫"סיפור החיים" ואשכולות "תסריט החיים"‬
‫מנבאים‬
‫‪β‬‬
‫‪SE.B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪R²‬‬
‫"סיפור החיים"‬
‫*‪.06‬‬
‫תחושת רווחה‬
‫עצמי‬
‫*‪.24‬‬
‫‪11.41‬‬
‫‪6.76‬‬
‫*‪.15‬‬
‫הערכת הבריאות‬
‫משפחה‬
‫*‪23.-‬‬
‫‪6.20-‬‬
‫‪3.68‬‬
‫התיחסות חברתית‬
‫*‪.32‬‬
‫‪5.27‬‬
‫‪2.22‬‬
‫"תסריט החיים"‬
‫תחושת רווחה‬
‫גישור בין התקופות‬
‫פרישה‬
‫בעיות בריאות‬
‫תחושה מצוקה‬
‫גישור בין התקופות‬
‫פנאי‬
‫הערכת הבריאות‬
‫גישור בין התקופות‬
‫פנאי‬
‫משפחה‬
‫עבודה‬
‫***‪.30‬‬
‫*‪.34‬‬
‫*‪.23‬‬
‫*‪30.-‬‬
‫‪13.96‬‬
‫‪9.02‬‬
‫‪9.89-‬‬
‫‪5.21‬‬
‫‪5.01‬‬
‫‪4.18‬‬
‫***‪47.-‬‬
‫*‪32.-‬‬
‫‪20.42‬‬‫‪10.79-‬‬
‫‪5.48‬‬
‫‪4.25‬‬
‫*‪.34‬‬
‫*‪.31‬‬
‫*‪23.-‬‬
‫*‪26.-‬‬
‫‪7.19‬‬
‫‪5.18‬‬
‫‪6.83‬‬‫‪5.08-‬‬
‫‪2.83‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪3.99‬‬
‫‪2.60‬‬
‫***‪.28‬‬
‫**‪.27‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫להסבר השונות של תחושת המצוקה והערכת הבריאות נמצאה גם תרומה מובהקת של הפנאי‪.‬‬
‫‪ ,‬ניתן לומר שנבדקים אשר הזכירו יותר פעילויות פנאי ב"תסריט החיים" ‪β‬על‪-‬פי מקדמי ה‪-‬‬
‫מדווחים על תחושת מצוקה נמוכה יותר והערכת בריאות גבוהה יותר‪ .‬לגבי תחושת‬
‫הרווחה‪ ,‬נמצאה גם תרומה מובהקת של הפרישה והבריאות‪ .‬כאשר לגבי הפרישה מקדם‬
‫‪193‬‬
‫חיובי ולגבי הבריאות מקדם ה‪ -‬שלילי‪ .‬על‪-‬פי מקדמים אלה‪ ,‬נבדקים אשר מזכירים ‪β‬ה‪-‬‬
‫ב"תסריט החיים" יותר את אשכול הפרישה ופחות מזכירים את אשכול הבריאות‪ ,‬מדווחים‬
‫על תחושת רווחה גבוהה יותר לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬בהתייחס להערכת הבריאות‪ ,‬נמצאה‬
‫תרומה מובהקת של אשכולות המשפחה והעבודה‪ .‬נבדקים שב"תסריט החיים" שלהם‬
‫מופיעים יותר איזכורים של אשכולות אלה‪ ,‬מעריכים את הבריאות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫כפחות טובה‪.‬‬
‫הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין הפעילות לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫מדדי ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה כללו‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם התייחסות לפעילות שנעשתה‬
‫בתוך הבית ומחוצה לו לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬על מנת לבדוק את ההשערה הדנה בקשר‬
‫שבין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין מדדי הפעילות חושבו מתאמי פירסון‪.‬‬
‫המתאמים מוצגים בלוחות הבאים‪.‬‬
‫לוח ‪9‬‬
‫מתאמי פירסון בין האשכולות ב"סיפור החיים" וב"תסריטי החיים" לבין מדדי הפעילות‬
‫אשכולות‬
‫משפחה‬
‫עצמי‬
‫עבודה‬
‫ארועי חיים‬
‫פנאי‬
‫בריאות‬
‫זקנה‬
‫פרישה‬
‫גישור בין התקופות‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫התייחסות חברתית‬
‫תסריט חיים‬
‫סיפור חיים‬
‫פעילות‬
‫בתוך הבית‬
‫מחוץ לבית‬
‫בתוך הבית‬
‫מחוץ לבית‬
‫‪08.‬‬‫*‪.19‬‬
‫‪.07‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪.10‬‬
‫*‪23.-‬‬
‫‪06.‬‬‫‪09.‬‬‫‪.19‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.10‬‬
‫*‪.25‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪06.‬‬‫‪10.‬‬‫‪.07‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.00‬‬
‫*‪.21‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.03‬‬
‫*‪19.-‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.11‬‬
‫**‪40.-‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.15‬‬
‫***‪.52‬‬
‫‪01.‬‬‫*‪.30‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪07.‬‬‫‪14.‬‬‫‪.09‬‬
‫*‪.29‬‬
‫**‪34.-‬‬
‫‪17.‬‬‫‪.14‬‬
‫*‪.23‬‬
‫‪.13‬‬
‫*‪.18‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫‪194‬‬
‫מלוח ‪ 9‬עולה כי קיימים מתאמים מובהקים בין מספר אשכולות ב"סיפור החיים" לבין מדדי‬
‫הפעילות לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬נמצא כי מספר המתאמים בין האשכולות ב"תסריט‬
‫החיים" לפעילות בתוך הבית ומחוצה לה גדול ממספר המתאמים ב"סיפור החיים" לבין‬
‫הפעילות‪.‬‬
‫בהתייחס ל"סיפור החיים" נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין אשכול העצמי לבין‬
‫הפעילות בתוך הבית ומחוצה לה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא מתאם חיובי מובהק בין אשכול היחסים‬
‫הבינאישיים לבין הפעילות מחוץ לבית לאחר הפרישה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא מתאם שלילי‬
‫מובהק בין אשכול הבריאות לבין הפעילות בתוך הבית לאחר הפרישה‪.‬‬
‫ביחס ל"תסריטי החיים" נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין אשכולות הגישור‬
‫וההתיחסות החברתית לבין הפעילות בתוך הבית ומחוצה לו לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ככל שיש יותר איזכור של גישור והתיחסות חברתית הפעילות בתוך הבית ומחוץ לבית‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה רבה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא מתאם חיובי מובהק בין אשכול הפנאי‬
‫לבין הפעילות מחוץ לבית לאחר הפרישה‪ .‬לעומתם‪ ,‬נמצאו מתאמים שליליים מובהקים‬
‫בין אשכול הבריאות לבין הפעילות בתוך הבית ומחוצה לו ‪ ,‬וכן מתאם שלילי מובהק בין‬
‫אשכול העצמי לבין הפעילות בתוך הבית לאחר הפרישה‪ .‬כך ככך שיש פחות איזכורי‬
‫אשכולות אילו הפעילות בתוך הבית ומחוצה לו בהתאמה מועטה יותר‪.‬‬
‫בדומה לאשר נעשה בשלושת מדדי ההסתגלות )תחושת רווחה ומצוקה והערכת הבריאות(‪,‬‬
‫נעשו ניתוחי רגרסיה מרובה להסבר השונות של שני מדדי הפעילות‪ :‬הפעילות בתוך הבית‬
‫ומחוצה לו‪ .‬בניתוחי הרגרסיה לא נמצאה תרומה מובהקת של אשכולות "סיפור החיים"‬
‫להסבר השונות של הפעילות בתוך הבית‪ .‬נמצאה רק תרומה מובהקת של אשכול העצמי‬
‫‪ ,‬משתנה זה מסביר ‪ 6%‬מהשונות של הפעילות מחוץ לבית‪ .‬מאידך‪ ,‬כפי )‪(β=.25, p<.05‬‬
‫שנמצא לגבי מדדי ההסתגלות נמצאה תרומה מובהקת של אשכולות "תסריט החיים"‬
‫להסבר השונות של הפעילות בתוך הבית ומחוצה לו וזו מוצגת בלוח ‪.10‬‬
‫‪195‬‬
‫לוח ‪10‬‬
‫מקדמי רגרסיה מרובה בצעדים להסבר השונות של מדדי הפעילות על‪-‬פי אשכולות‬
‫"תסריט החיים"‬
‫מנבאים‬
‫‪β‬‬
‫‪B‬‬
‫‪SE.B‬‬
‫פעילות מחוץ לבית‬
‫**‪.27‬‬
‫עבודה‬
‫*‪23.-‬‬
‫‪1.01-‬‬
‫‪.59‬‬
‫פנאי‬
‫*‪.26‬‬
‫*‪34.-‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪1.34-‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.52‬‬
‫*‪.23‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪.49‬‬
‫**‪36.-‬‬
‫**‪.41‬‬
‫*‪.22‬‬
‫‪1.40‬‬‫‪2.01‬‬
‫‪.83‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪.46‬‬
‫בעיות בריאות‬
‫התיחסות חברתית‬
‫פעילות בתוך הבית‬
‫בריאות‬
‫גישור בין התקופות‬
‫התיחסות חברתית‬
‫‪R²‬‬
‫***‪.43‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫כפי שניתן לראות מהלוח באמצעות "תסריט החיים" ניתן להסביר ‪ 43%‬מהשונות של‬
‫פעילויות החוץ לאחר הפרישה מהעבודה ו‪ 27% -‬מהשונות של פעילויות הבית‪ .‬מהלוח ניתן‬
‫לראות שלהסבר השונות של הפעילות מחוץ לבית תורמים אשכולות הפנאי וההתיחסות‬
‫( חיובי וכן נמצאה גם תרומה מובהקת‬
‫‪β‬החברתית כאשר מקדם הרגרסיה שלהם )‬
‫שלהם שלילי‪ .‬ניתן אם כך לומר‪ ,‬שככל ‪β‬לאשכולות העבודה והבריאות שמקדם ה‪-‬‬
‫שב"תסריט החיים" מצויים יותר אשכולות הפנאי וההתיחסות החברתית ופחות‬
‫אשכולות העבודה והבריאות הפעילות מחוץ לבית רבה יותר‪ .‬לגבי הפעילות בתוך הבית‬
‫נמצאה תרומה מובהקת של אשכולות הבריאות‪ ,‬גישור בין התקופות והתיחסות חברתית‪.‬‬
‫של אשכול ‪ β‬של אשכולות הגישור וההתיחסות החברתית חיובי ומקדם ב‪β -‬מקדם ה‪-‬‬
‫הבריאות שלילי‪ .‬כך שככל שב"תסריט החיים" יש יותר איזכורים של גישור והתיחסות‬
‫חברתית ופחות איזכור אשכול הבריאות הפעילות בתוך הבית רבה יותר‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫השערה ‪ 2‬ד' גורסת כי ככל ש"תסריט החיים" יכלול בתוכו יותר כוונות לפעילות לאחר‬
‫הפרישה כך ההסתגלות לפרישה מהעבודה תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫הכוונות לפעילות ב"תסריט החיים" נבדקו ביחס לביצוע בפועל של הפעילות לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬נבדק הקשר שבין תכנון הפעילות הספציפית כפי שבא לידי‬
‫ביטוי ב"תסריט החיים" לבין ביצוע הפעילות בפועל לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫הפעילויות בתוך הבית שנבדקו היו‪ :‬התעמלות‪ ,‬האזנה לטלויזיה ורדיו‪ ,‬לימוד לבד‪,‬‬
‫עבודות שונות ותחביבים‪ .‬ואילו הפעילות מחוץ לבית שנבדקו היו‪ :‬עבודה‪ ,‬חברים‪,‬‬
‫בילויים‪ ,‬חוגים‪ ,‬פעילות ספורט‪ ,‬משפחה‪ ,‬הליכה לבית כנסת‪ ,‬קניות וסידורים וחברות‬
‫בארגון‪.‬‬
‫בתכנון הפרישה לבין אופנות –על מנת להשוות בין הפעילויות שהופיעו ב"תסריט החיים"‬
‫הפעילות שהתבצעה לאחר הפרישה מהעבודה‪ ,‬כפי שדווחה על‪-‬ידי הנבדקים בראיון‬
‫אוחדו הפעילויות לחמש פעילויות בתוך הבית –המעקב שנערך כשנה לאחר הפרישה‬
‫ולתשע פעילויות מחוץ לבית‪ .‬ההשוואה בין הפעילויות המוזכרות ב"תסריט החיים" לבין‬
‫הערכותיהם ברשימת הפעילות בתוך ומחוץ לבית מוצגת בתרשימים ‪.16-15‬‬
‫תסריטי החיים‬
‫יישום הפעילות‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫תחביבים‬
‫עבודות‬
‫שונות‬
‫‪0‬‬
‫לימוד לבד‬
‫טלויזיה‬
‫התעמלות‬
‫ורדיו‬
‫תרשים ‪: 15‬התפלגות נבדקי המחקר על ‪-‬פי היעדים ב"תסריטי החיים" ויישום‬
‫הפעילות בתוך הבית לאחר הפרישה‬
197
‫‪198‬‬
‫סדר הפעילות בתרשימים לעיל נעשה על‪-‬פי שכיחות הנבדקים שהזכירו פעילויות אלה‬
‫ב"תסריט החיים"‪ .‬בתרשים ‪ 15‬מופיעה בתחילה הפעילות שהוזכרה על‪-‬ידי כל נבדקי‬
‫המחקר‪ :‬פעילות התעמלות‪ ,‬וכך בסדר יורד‪ .‬מתרשימים אלו ניתן לראות כי קיים שוני בין‬
‫התכנון כפי שמופיע ב"תסריט החיים" לבין ביצוע הפעילות בפועל כפי שעולה מתשובות‬
‫הן ביחס לפעילות בתוך הבית והן מחוצה לו‪(Cibulski, 1981).‬הנבדקים לשאלוני המחקר‬
‫לצורך בדיקת הקשר בין תכנון הפעילות בתוך הבית ומחוצה לו כפי שבא לידי ביטוי‬
‫ו‪McNemar -‬ב"תסריט החיים" לבין ביצוע הפעילות לאחר הפרישה מהעבודה נערכו מבחני‬
‫‪) ,‬מבחן בנומי( המאפשרים בדיקת הבדלים בין משתנים דיכוטומיים‪Binomial .‬‬
‫ביחס לפעילות בתוך הבית )תרשימים ‪ (16-15‬בולטים במיוחד הפערים בפעילויות‬
‫התעמלות והתחביבים בהן הצפי לפעילות כפי שמופיע ב"תסריט החיים" גדול יותר מאשר‬
‫נמצא הבדל מובהק בין הפעילות המתוכננת כפי שבאה ‪Binomial‬היישום בפועל‪ .‬ואכן‪ ,‬במבחן‬
‫ותחביבים ))‪p<.001‬לידי ביטוי ב"תסריט החיים" לזו המבוצעת בפועל בפעילות התעמלות )‬
‫‪p<.01) .‬‬
‫באשר לפעילות מחוץ לבית ההבדלים בולטים במיוחד בתיאור ב"תסריט החיים" של‬
‫פעילות הקשורה בחברות בארגון‪ ,‬בקניות וסידורים ובספורט לעומת ביצוע פעילויות אלו‬
‫וכיוון הפוך באשר לקשר עם חברים‪ .‬במקרה האחרון היישום גדול באופן משמעותי מאשר‬
‫תכנון פעילות זו‪.‬‬
‫נמצא הבדל מובהק בין הפעילות המתוכננת כפי שבאה לידי ביטוי ‪Binomial‬ואכן‪ ,‬במבחן‬
‫‪ (p<.001) ,‬חברות בארגון )‪(p<.05‬ב"תסריט החיים" לזו המבוצעת בפועל בפעילות חוגים‬
‫‪ p<.001) .‬ופעילות העבודה ))‪ ,(p<.001‬חברים )‪(p<.001‬בילויים‬
‫)‪(p<.001‬בנוסף‪ ,‬נמצאו הבדלים מובהקים בפעילות מחוץ לבית הקשורה לבית כנסת‬
‫‪ .‬כפי שניתן לראות מהתרשים לגבי עבודה מספר )‪(p<.001‬ובפעילות הקשורה במשפחה‬
‫הנבדקים שמדווחים על פעילות זו קטן ממספר המתכננים פעילות זו‪ ,‬ולגבי יתר הפעילויות‬
‫שכיחות הביצוע בפועל גבוהה יותר מזו המתוכננת‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתוח הממצאים מראה כי קיים קשר בין מספר אשכולות ב"סיפור החיים"‬
‫ומספר גדול יותר של אשכולות ב"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות שנמדדו‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬קיים קשר בין אשכולות העצמי‪ ,‬עבודה‪ ,‬בריאות‪ ,‬גישור בין‬
‫התקופות‪ ,‬פרישה‪ ,‬התיחסות חברתית וזקנה לבין מדדי ההסתגלות לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיים קשר בין האשכולות ב"סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין אופנות‬
‫הפעילות לאחר הפרישה מהעבודה ובין אופנות הפעילות‪ ,‬מידת השינוי ושביעות הרצון‬
‫לבין ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬ככל שהשינוי בא לידי ביטוי בפעילות רבה יותר‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה יחסית לפעילות לפני הפרישה‪ ,‬תחושת הרווחה והערכת‬
‫הבריאות גבוהים יותר ואילו תחושת המצוקה נמוכה יותר‪.‬‬
‫באשר ל"תסריטי החיים" נמצא כי תכניהם הינם בעלי ערך משמעותי יותר בקשר עם‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה בהשוואה לתכני "סיפורי החיים"‪.‬‬
‫הקשר בין הלימה ריגשית ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות‬
‫ההלימה הריגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" הוערכה על‪-‬ידי שתי שופטות‬
‫באמצעות איתור היגדי הרגשות בראיונות כלומר באמצעות התייחסות רגשית מילולית‬
‫מפורשת של הנחקר וכן באיתור התגובות הרגשיות שלו כמו בכי וצחוק שנילוו לתיאורים‬
‫בראיונות‪ .‬בהמשך‪ ,‬השופטות העריכו האם קיימת הלימה מבחינת הרגשות ב"סיפור‬
‫החיים" לבין הרגשות ב"תסריט החיים"‪ .‬בכדי להיות עיקביים עם השערת המחקר‬
‫המתייחסת לקיומה של הלימה או אי הלימה רגשית‪ ,‬חולקו תחילה נבדקי המחקר לשתי‬
‫קבוצות על‪-‬פי מידת ההלימה הריגשית‪ :‬הלימה רגשית ואי הלימה ריגשית‪ .‬לגבי ‪28‬‬
‫נבדקים המהווים ‪ 50%‬מהנבדקים לא נמצאה הלימה ריגשית בין "סיפור החיים"‬
‫ו"תסריט החיים"‪ .‬לגבי ‪ 22‬מהנבדקים המהווים ‪ 39.3%‬מהנבדקים נמצאה הלימה‬
‫ריגשית‪ .‬כלומר‪" ,‬סיפור החיים" ו"תסריט החיים" שלהם מתאפיינים באותם הרגשות בין‬
‫אם שליליים ובין אם חיוביים )הערה‪ :‬לגבי שישה נבדקים קיימים נתונים חלקיים אודות‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה(‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫השערה מספר ‪ 2‬מתייחסת לקשר שבין ההלימה הריגשית שב"סיפור החיים" ו"תסריט‬
‫החיים" לבין מדדי ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בכדי לבדוק האם קיים קשר בין ההלימה הריגשית לבין מדדי ההסתגלות לפני הפרישה‬
‫‪ .‬בניתוחים אלו לא נמצאו הבדלים מובהקים על‪-‬פי ‪MANOVA‬ולאחריה‪ ,‬נערכו ניתוחי‬
‫‪F(3,48)=.92 ,p>.05 .‬ההלימה הרגשית בהתייחס למדידת ההסתגלות לפני הפרישה מהעבודה‪,‬‬
‫מאידך‪ ,‬בניתוח שנעשה לגבי מדידת ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה נמצא הבדל‬
‫‪ .‬הממוצעים וסטיות התקן וכן תוצאות ניתוח השונות לכל ‪F(3,46)=2.82, p<.05‬מובהק‪,‬‬
‫מדד מוצגים בלוח ‪.11‬‬
‫לוח ‪11‬‬
‫ממוצעים וסטיות תקן של שלושת מדדי ההסתגלות שנבדקו לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫בקרב שתי קבוצות ההלימה הרגשית‬
‫מדדי הסתגלות‬
‫הלימה רגשית‬
‫יש‬
‫תחושת רווחה‬
‫תחושת מצוקה‬
‫הערכת הבריאות‬
‫אין‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫)‪F(1,48‬‬
‫‪66.92‬‬
‫‪34.67‬‬
‫‪50.60‬‬
‫‪11.82‬‬
‫‪9.46‬‬
‫‪7.23‬‬
‫‪60.85‬‬
‫‪46.32‬‬
‫‪49.05‬‬
‫‪19.58‬‬
‫‪21.67‬‬
‫‪9.57‬‬
‫‪1.85‬‬
‫*‪6.53‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫כפי שנראה מהלוח נמצא הבדל מובהק רק בהתייחס לתחושת המצוקה‪ .‬מהממוצעים‬
‫נראה שבקרב הנבדקים בעלי הלימה רגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‬
‫תחושת המצוקה נמוכה יותר בהשוואה לנבדקים שאין הלימה רגשית בין "סיפור החיים"‬
‫לבין "תסריט החיים" שלהם‪.‬‬
‫זמן( עם מדידות חוזרות לגבי זמן נעשה בהתייחס × ‪) 2‬הלימה × ‪MANOVA 2‬ניתוח‬
‫‪201‬‬
‫להבדלים בין שתי קבוצות ההלימה בשינויים שחלו מהמדידה לפני הפרישה מהעבודה ועד‬
‫אכן נמצאה אינטראקציה ‪MANOVA‬למדידה לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬בניתוח ה‪-‬‬
‫‪ .‬בניתוחי השונות שנעשו לכל מדד בנפרד ‪ F(3,46)=3.46, p<.05‬זמן‪× ,‬מובהקת של הלימה‬
‫‪F(1,48)=7.28, p<.01 .‬נמצאה אינטראקציה מובהקת רק לגבי תחושת המצוקה‪,‬‬
‫אינטראקציה זו מוצגת בתרשים ‪.17‬‬
‫תחושת המצוקה‬
‫הלימה‬
‫‪60‬‬
‫אי הלימה‬
‫‪50‬‬
‫‪46.32‬‬
‫‪45.94‬‬
‫‪44.36‬‬
‫‪40‬‬
‫‪34.67‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫אחרי‬
‫לפני‬
‫תרשים ‪ : 17‬ממוצעי תחושת המצוקה לפני ואחרי הפרישה מהעבודה‬
‫על פי ההלימה הרגשית‬
‫על‪-‬פי תרשים ‪ 17‬ניתן לראות כי בקרב אלו שאין הלימה רגשית בין "סיפור החיים" שלהם‬
‫לבין "תסריט החיים"‪ ,‬השינוי קטן והוא לכיוון של עליה בתחושת המצוקה ואילו בקבוצה‬
‫שבה היתה הלימה רגשית בין "סיפור החיים" ל"תסריט החיים" חלה ירידה בתחושת‬
‫המצוקה לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חולקה קבוצת הנבדקים שהוגדרה כבעלי הלימה רגשית לפי סוג הרגשות לשתי‬
‫קבוצות‪ :‬קבוצה שבה היו רגשות חיוביים וקבוצה שבה דיווחו על רגשות שליליים‪ .‬לגבי ‪18‬‬
‫מהנבדקים )‪ (33%‬נמצאה הלימה ריגשית שלילית‪ .‬כלומר‪" ,‬סיפורי החיים" ו"תסריטי‬
‫‪202‬‬
‫החיים" שלהם התאפיינו ברגשות שליליים‪ ,‬ו‪ 12 -‬נבדקים )‪ (21.6%‬הוערכו כבעלי הלימה‬
‫ריגשית חיובית ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" שלהם‪.‬‬
‫בניתוחי שונות שנעשו להשוואה בין שתי קבוצות אלו לכל מדד בנפרד‪ ,‬נמצא הבדל‬
‫‪ .‬במשתנה זה ‪F(2,46)=3.26, p<.05‬לגבי תחושת המצוקה לפני הפרישה מהעבודה‪,‬‬
‫‪ ,‬וכן אלו בעלי הלימה רגשית )‪M=42.08, SD=16.76‬נראה שהנבדקים ללא הלימה רגשית )‬
‫‪ ,‬הינם בעלי תחושת מצוקה נמוכה יותר בהשוואה לנבדקים )‪(M=38.67, SD=11.94‬חיובית‬
‫‪ .‬ואכן בניתוח השוואה בזוגות על‪-‬פי )‪(M=50.65, SD=24.81‬בעלי הלימה רגשית שלילית‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת ההלימה הרגשית השלילית לבין שתי ‪Scheffe‬‬
‫הקבוצות הנותרות‪.‬‬
‫במטרה לבדוק האם קיימים הבדלים על‪-‬פי ההמשכיות הרגשית בשינויים שחלו במדדי‬
‫זמן( × ‪) 3‬הלימה ×ההסתגלות בין המדידה לפני הפרישה ולאחריה נעשו ניתוחי שונות ‪2‬‬
‫עם מדידות חוזרות לגבי הזמן‪ .‬בניתוחים אלה נמצאה אינטראקציה מובהקת של קבוצות‬
‫‪ .‬ממצאים אלו ‪ F(2,46)=3.26, p<.05‬זמן רק בהתייחס לתחושת המצוקה‪× ,‬הלימה‬
‫מוצגים בתרשים ‪) 18‬בעמוד הבא(‪.‬‬
‫על‪-‬פי התרשים נראה כי ההבדל בין הקבוצות במדידה לפני הפרישה מהעבודה שונה‬
‫מההבדל בניהם במדידה אחרי הפרישה מהעבודה‪ .‬כאמור‪ ,‬במדידה לפני נמצא שוני בין‬
‫הקבוצה שבה היתה הלימה שלילית לבין שתי הקבוצות האחרות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה‪ ,‬מצא הבדל מובהק בין שתי קבוצות ההלימה )החיובית והשלילית(‬
‫לבין הקבוצה שבה לא היתה הלימה רגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫הלימה‬
‫הלימה חיובית‬
‫אין הלימה‬
‫תחושת המצוקה‬
‫‪60‬‬
‫‪50.65‬‬
‫‪43.67‬‬
‫‪42.08‬‬
‫‪38.67‬‬
‫‪31.18‬‬
‫‪30.80‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫אחרי‬
‫לפני‬
‫‪18‬ממוצעי תחושת המצוקה לפני ואחרי הפרישה מהעבודה‬
‫תרשים ‪:‬‬
‫על פי קבוצות ההלימה הרגשית‬
‫נמצא רק הבדל זה מובהק‪ .‬מנקודת מבט אחרת‪Scheffe ,‬בניתוחי השוואה בזוגות על‪-‬פי‬
‫נראה כי בעוד שהקבוצה שבה לא היתה הלימה תחושת המצוקה נותרת כמעט ללא שינוי‪,‬‬
‫הרי שבשתי הקבוצות האחרות‪ ,‬חלה ירידה בתחושת המצוקה‪ .‬כאשר ירידה זו הינה‬
‫גדולה יותר בקרב הנבדקים שהרגשות שלהם היו שליליים לבין אלו שהרגשות שלהם היו‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לגבי ‪ 39.3%‬מהנבדקים נמצאה הלימה ריגשית ולגבי ‪ 50%‬מהנבדקים לא נמצאה‬
‫הלימה ריגשית בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪.‬‬
‫נמצא הבדל מובהק בין קבוצות ההלימה הרגשית בהתייחסות לתחושת המצוקה לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬בקרב הנבדקים בעלי הלימה רגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" תחושת המצוקה נמוכה יותר בהשוואה לנבדקים שאין הלימה רגשית בין "סיפור‬
‫החיים" לבין "תסריט החיים" שלהם‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬בקרב אלו שאין הלימה רגשית בין "סיפור החיים" שלהם לבין "תסריט‬
‫החיים"‪ ,‬השינוי בתחושת המצוקה קטן והוא לכיוון של עליה‪ ,‬ואילו בקבוצה שבה‬
‫‪204‬‬
‫היתה הלימה רגשית בין "סיפור החיים" ל"תסריט החיים" חלה ירידה בתחושת המצוקה‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה בהשוואה למדידה שנערכה לפני הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫השיפור הגדול ביותר בתחושת המצוקה היה בקבוצת ההלימה הרגשית השלילית ופחות‬
‫מזה בקבוצת ההלימה הרגשית החיובית‪ ,‬משום שתחושת המצוקה של קבוצה זו היתה‬
‫הנמוכה ביותר‪ .‬בקבוצת אי ההלימה השינוי היה זעיר וכיוונו הפוך‪.‬‬
‫ממצאים אלה תומכים בהשערת המחקר על‪-‬פיה ימצא קשר בין ההלימה הרגשית של‬
‫"סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין ההסתגלות‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫דיון‬
‫מחקר זה‪ ,‬הדן בנושא ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ ,‬מתבסס על תיאוריות התפתחותיות‬
‫קלאסיות‪ ,‬תיאוריות התפתחות מרחב‪-‬החיים )‪Baltes, 1990; ) ,(Lifespan development‬‬
‫‪ (Erikson, 1963; Jung, 1960; Levinson et al., 1978‬וכן על מודל ההסתגלות למעברי חיים‬
‫בבגרות של ‪ .(1985) Whitbourne‬מודל המזהה כי ערב ארוע חיים צפוי‪ ,‬הפרט מבצע תהליכי‬
‫הערכת החיים הבאים לידי ביטוי בשני מימדים גלויים‪" :‬סיפור חיים" שהינו התפיסה‬
‫הסובייקטיבית של העבר ובאמצעות יצירת "תסריט חיים" שהינו התפיסה הסובייקטיבית‬
‫של העתיד‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬למחקר הנוכחי היו שלוש מטרות מרכזיות‪ :‬האחת‪ ,‬גילוי והבנת‬
‫התהליכים התוך אישיים "סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‪ .‬המטרה השניה היתה בדיקת‬
‫הקשר שבין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪ .‬המטרה השלישית היתה לבדוק האם‬
‫באמצעות "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" ניתן להסביר את ההסתגלות לפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הדיון בתוצאות המחקר יתמקד בשני הנושאים המרכזיים של עבודה זו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מאפייני "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" של גברים ישראלים ערב הפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הקשר בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים" לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫א‪ .‬מאפייני "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" ערב הפרישה‬
‫מהעבודה‬
‫האשכולות )קטגוריות התוכן( הבולטים ביותר ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" הינם‬
‫אשכול העבודה‪ ,‬אשכול ארועי חיים‪ ,‬אשכול המשפחה ואשכול העצמי‪ .‬לפיכך‪ ,‬יוצגו מאפייני‬
‫"סיפורי ותסריטי החיים" בהתאם לאשכולות אלו‪.‬‬
‫העבודה לאורך כל מרחב החיים‬
‫השערת המחקר השניה מתייחסת להמשכיות נושא העבודה בין "סיפור החיים" לבין‬
‫"תסריט החיים"‪ .‬בהתאם לספרות גרסנו כי צפויה המשכיות בנושא העבודה וכי המשכיות‬
‫זו תפגע בהסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי שכיחות האיזכור של‬
‫נושא העבודה גבוהה הן ב"סיפורי החיים" והן ב"תסריטי החיים"‪ 96.4% .‬מהנבדקים‬
‫התייחסו לנושא זה ב"סיפור חייהם" ו‪ 76.8% -‬התייחסו לנושא ב"תסריט החיים"‪ .‬ממצא‬
‫זה דומה לממצאי מחקרם של ‪ ,(1992) Ruth and Oberg‬שחקרו אוכלוסיית גברים צעירה‬
‫יותר ומצאו כי "סיפורי החיים" שלהם היו ממוקדי עבודה‪ ,‬עוצבו בצורה לינארית ונראו‬
‫פעמים כמו 'קורות חיים'‪ .‬ממחקרם עולה כי תכני הסיפורים התמקדו בתפקידים שמילאו‬
‫הנבדקים בעבודה‪ ,‬נקודות המפנה בחייהם התיחסו לעבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היתה התייחסות גם‬
‫להשגים בעבודה וגם ליחסים הבינאישיים עם חברים לעבודה‪ ,‬ואילו נושאי המשפחה היו‬
‫בעדיפות שניה‪ .‬ואכן‪ ,‬גם במחקר הנוכחי‪ ,‬חלק מהראיונות היו ממוקדי עבודה וכלל לא היתה‬
‫בהם התיחסות לבת הזוג ולילדים‪ .‬ממצא המחזק את חשיבות תפיסת העבודה בחייו של‬
‫הפרט ובעיצוב אישיותו לאורך כל מרחב החיים‪.‬‬
‫נושא העבודה נמצא דומיננטי ומשפיע גם בקרב אוכלוסיה מזקדנת לאחר הפרישה מהעבודה‬
‫)‪ .(Ruth & Oberg, 1996‬הטענה המקובלת הינה כי המשכיות העיסוק בנושא העבודה מהווה‬
‫מקור לשביעות רצון בזקנה והגנה מפני חרדה ודכאון )‪ ,(Harper, 1993‬וכן כמנגנון הגנה מפני‬
‫העיסוק והמודעות אודות הזקנה המתקרבת )‪.(Saarenhiemo, 1989 In Ruth & Oberg, 1996‬‬
‫כך שניתן לומר כי המשכיות העיסוק בנושא העבודה משמרת את הנבדקים בשלב החיים‬
‫הבוגרים ומצמצת את המפגש עם היותם מזדקנים‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫תופעת העבודה‪ ,‬כפי שמשתקפת בראיונות‪ ,‬מכילה בחובה קשת של תפיסות ורגשות‪ .‬החל‬
‫מתפיסות של כורח וכלה בתפיסות של הנאה‪ .‬הקול הדומיננטי מלמד על כי העבודה שימשה‬
‫אצל רבים מן הנבדקים מקור לפרנסה ולקיום‪ ,‬ללא דרגות בחירה והחלטה על קריירה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הדיבור על העבודה היה מלווה ברגשות קשים ובדרך כלל גם במילות תואר בעלות‬
‫קונוטציה שלילית; המילים 'קשה‪ ,‬עצוב‪ ,‬אין ברירה' היו דומיננטיות‪.‬‬
‫תופעת הדווחים והרגשות השליליים הנילווים לתיאורי העבודה והניסיון התעסוקתי נמצאו‬
‫גם במחקרים נוספים המראים כי שביעות הרצון מהעבודה יורדת עם ההתקרבות לפרישה‬
‫)‪ .(Harper, 1993‬עובדים הנמצאים קרוב לפרישה מהעבודה נטו לראות את עבודתם‬
‫כמעמסה הגורמת למתח ועייפות )‪ ,(Ekerdickt & DeViney, 1993‬דווחו על חרדות גוברות‬
‫ועל כי היחס הכללי לעבודה נעשה שלילי )‪.(Atchley, 1989‬‬
‫אחד ההסברים לנטייה לראיה השלילית של העבודה בהקשר של הפרישה מהעבודה הינה‬
‫הטענה כי בסמוך למועד הפרישה הפרט מבצע תהליכי סקירה והערכת החיים‪ ,‬המלווים‬
‫בהכרה באובדנים שונים‪ ,‬וזאת בנוסף לעובדת אובדן העבודה ועיבוד המשמעות של‬
‫האובדנים הנילווים לשינוי זה כמו הסטטוס התעסוקתי )‪.(Francis, 1989‬‬
‫ניתן להסביר את הרגשות השליליים ואת חוסר שביעות הרצון מהעבודה גם באמצעות‬
‫תהליכיים התפתחותיים האופיניים לאורך כל מעגל החיים ולא רק לשלב ההזדקנות‪.‬‬
‫‪ (1987) Kerenberg‬טוען שהמבחן העיקרי ליכולת העמידה במשימות גיל הביניים‪ ,‬מתבטא‬
‫ביכולת האדם לקבל אובדן קשה וכשלון לצד תחושה של מקורות פנימיים מספיקים כדי‬
‫להמשיך לקבל את העצמי ולבטוח ביכולת לבנות מחדש חיים משמעותיים‪.‬‬
‫למרות העובדה כי תיאוריות התפתחות מרחב החיים משלבות בין התפיסה החיובית‪,‬‬
‫התייחסות לרווחים‪ ,‬לבין התפיסה השלילית‪ ,‬התייחסות לאובדנים‪ ,‬בהקשר של הפרישה‬
‫מהעבודה )‪ ,(Antonovsky et al., 1990; Antonovsy & Sagy, 1990‬במחקר הנוכחי עולה כי‬
‫ברבים מן המקרים "סיפור העבודה" התאפיין בהתייחסות לאובדנים ולחסרים הנלווים‬
‫לפרישה ולעזיבת העבודה‪ ,‬ופחות לרווחים העתידיים‪ .‬ממצאים דומים לאלו נמצאו בדווחים‬
‫הקלינים של בר‪-‬טור )‪ (1995‬ו‪ (1993) Viney -‬המראות כי בזמן הפרישה מהעבודה בחינה‬
‫מחודשת של החיים יכולה להחיות מחדש בעיות חבויות או נשכחות ולגרום לכאב‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫הסבר נוסף אפשרי לעובדה כי במחקר הנוכחי תהליכי הזדקנות התפתחותיים מלווים בהערכת‬
‫החיים שאינה תמיד חיובית‪ ,‬מאזכרת משברים התפתחותיים ואחרים לא פתורים ואף חרדה‬
‫מפני העתיד הלא ידוע יתכן ונובעת בשל איפיוני אוכלוסיית המחקר‪ .‬הנבדקים עברו במהלך‬
‫חייהם מעברים רבים כמו‪ :‬שואה‪ ,‬מלחמות‪ ,‬אובדן חברים‪ ,‬עליה לארץ‪ ,‬שהינם מעברי חיים‬
‫משמעותיים ולכן הערכת העבודה וכך גם תפיסת הפרישה מהעבודה מקבלות גוון שלילי‪.‬‬
‫לאור הראיה השלילית הדומיננטית של העבודה ב"סיפורי החיים" עולה השאלה איזה‬
‫משמעות מקבלת ההמשכיות של העבודה ב"תסריטי החיים"?‬
‫במרבית "תסריטי החיים" קיימת התייחסות לנושא העבודה‪ .‬בהשוואה בין "סיפורי החיים"‬
‫לבין "תסריטי החיים" ההתייחסות לעבודה ב"תסריטי החיים" הינה מאוזנת יותר‪ .‬המוטיב‬
‫המרכזי הינו הקול הטוען כי "אין חיים בלי עבודה"‪ .‬כלומר‪ ,‬ההתייחסות הינה יותר‬
‫לאלמנטים של "אובדן העבודה" )‪ .(Job Loss‬הקול המתון יותר מנסה למצוא פשרה הולמת‬
‫בין תעסוקה לבין התאמת העבודה והעיסוק לתהליכי ההזדקנות‪ ,‬לצרכים המשפחתיים‬
‫ולמציאות החברתית‪ .‬אך גם נבדקים אלו "מעדיפים" את המשך העבודה על פני העיסוק‬
‫בזקנה ובמשמעות הנלווית אליה‪ .‬הקול האחר הוא אותם נבדקים שאינם רואים צורך‬
‫בהמשכיות העבודה ובעיסוק בנושא לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ההתייחסות לעבודה ב"סיפורי החיים" וב"תסריט החיים" לוותה במיפוי חסרים ורווחים‪,‬‬
‫כצפוי בשלב חיים זה‪ .‬ב"תסריטי החיים" ההתיחסות לעבודה היתה משמעותית‪ ,‬התבססה על‬
‫תהליכי הערכת העבודה בעבר ושמה דגש על אופנות סיום העבודה ועל הפרידה‪ .‬ב"תסריט‬
‫החיים" הנבדקים יותר פשרניים‪ ,‬סובלניים לקבל סתירות ואי הלימה ביחס לנושא התעסוקה‬
‫בעבר ובעתיד‪ .‬יש בכך עדות אמפירית נוספת לטענה שמופיעה בספרות אודות תהליכים אלו‬
‫המאפיינים התבגרות והזדקנות )‪ .(Jung, 1971‬אחד ההסברים האפשריים לכך הינה העובדה‬
‫כי "סיפור החיים" אפשר עיבוד אובדן העבודה ולכן "תסריט החיים" מתאפיין בצורה מאוזנת‬
‫יותר‪ .‬ממצא זה תואם את תפיסתה של ‪ (1989) Francis‬הטוענת כי הדבור על העבודה‪ ,‬הכולל‬
‫עיבוד האובדנים לצד מיפוי הכוחות והמיומנויות מסייע להתפתחות ולראיית החיים כמכלול‬
‫וליצירת המשכיות‪ ,‬ולתפיסתו של ‪ (1989) Atchley‬אודות תפקיד החזרה לעבר ביצירת תחושת‬
‫ההמשכיות‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נושא העבודה הינו שכיח בקרב העומדים לפני הפרישה מהעבודה‪ ,‬ומתאפיין‬
‫בתכנים וברגשות שליליים האופיניים לאוכלוסיית גברים עובדים ערב הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי שיקפו מרבית "סיפורי החיים" התיחסות שלילית ואילו ב"תסריטי החיים"‬
‫נצפתה התייחסות מאוזנת יותר‪ .‬תהליך זה מבליט את העובדה כי ערב הפרישה מהעבודה‬
‫מרבית הנבדקים חווים את עזיבת העבודה כתהליך פרידה המלווה באובדנים אך גם בראיה‪,‬‬
‫לפחות חלקית‪ ,‬של רווחים‪ .‬מגמת ההמשכיות בעיסוק בנושא לצד ההשתנות הרגשית העולה‬
‫מההבדל בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים" מחזקת את התפיסה כי הפרישה‬
‫מהעבודה מהווה תקופת 'מעבר חיים' בין תקופת הבגרות לבין תקופת ההזדקנות‪.‬‬
‫ארועי החיים לאורך כל מרחב החיים‬
‫אשכול ארועי החיים מהווה מרכיב חשוב ב"סיפורי ותסריטי החיים" של הנבדקים‪94.6% .‬‬
‫מנבדקי המחקר מאזכרים ארועי החיים ב"סיפור החיים" ו‪ 76.8% -‬מאזכרים את ארועי‬
‫חייהם ב"תסריט החיים"‪ .‬אשכול זה כולל בתוכו ארועים מהעבר וכאלו העתידים להתרחש‪,‬‬
‫ארועים הנתפסים כארועי טראומה ומשבר‪ ,‬ואף כאלו המוגדרים כארועים התפתחותיים‪,‬‬
‫ארועים הקשורים לתהליכי התפתחות תוך אישיים‪-‬אידיוסנקרטיים‪ ,‬כאלו המוגדרים‬
‫כארועים משפחתיים ואף ארועים הסטוריים‪-‬דוריים וחברתיים‪.‬‬
‫הנבדקים דווחו על ארועי החיים כחלק מתהליכי סקירת והערכת החיים‪ ,‬הטבעיים לשלב‬
‫המעבר הנוכחי )‪ ,(Viney, 1993‬וזמינותם מהווה בסוס לתהליך התוך אישי המתאפיין גם‬
‫בהתיחסות לעבר )‪.(Whitbourne, 1985‬‬
‫"סיפורי החיים" ערב הפרישה מאופיינים על‪-‬ידי איזכור ארועי חיים הקשורים לעליה לארץ‪,‬‬
‫לשרות בצבא ולארועי טראומה ומוות‪ ,‬וכן ארועים המוגדרים על‪-‬ידי הנבדקים כארועים‬
‫"בעיתיים‪-‬משבריים"‪ ,‬ולאלו המוגדרים כארועים המהווים "תפנית ושינוי בחיים"‪ .‬הארועים‬
‫שהוגדרו וסומנו על‪-‬ידי הנבדקים כקריטיים היו השואה‪ ,‬העליה לארץ ומלחמות ישראל‪.‬‬
‫לעומתם "תסריטי החיים" מאופיינים על‪-‬ידי איזכור ארועים המוגדרים כ"בעיות ומשבר"‪,‬‬
‫ארועי טראומה ומוות‪ ,‬ארועים שהנבדק מגדירם כ"תפניות ושינויים בחיים" ובאופן יחסי‬
‫מוזכרים יותר ארועים המוגדרים כ"שמחות והצלחות"‪ .‬הקול הדומיננטי מבליט את‬
‫העובדה כי הפרישה מהעבודה נתפסת בצורה הגלויה כארוע חיים קל יותר מאשר ארועי‬
‫העבר‪ .‬למרות‬
‫‪210‬‬
‫שבאופן הפרשני הסמוי‪ ,‬עקב הרגשות השליליים הקשים‪ ,‬ניתן ליחס לפרישה תפיסות של‬
‫ארוע חיים קשה )ראה הפנומנולוגיה של הפרישה(‪.‬‬
‫הנבדקים השתמשו בארועי החיים מהעבר בכדי להתמודד עם הפרישה הצפויה בעיקר‬
‫באמצעות השוואה בין הארוע בעבר לארוע הצפוי העתידי – הפרישה מהעבודה‪ .‬אזכורי‬
‫ארועי החיים ב"תסריט החיים" הוו מצע לבנית "תסריט הפרישה" ולבחירת סגנון‬
‫ההתמודדות עם העתיד הלא ברור‪ .‬הנבדקים נעזרו בארועי החיים בכדי לבדוק את "תסריטי‬
‫החיים" ואת העתיד אותו הם צופים לעצמם‪.‬‬
‫הסבר לתהליך זה ניתן באמצעות פרדיגמת רצף החיים‪ ,‬המדגישה את חשיבותם של ארועי‬
‫חיים מוקדמים כמעצבים התנסויות חיים מאוחרות )‪.(Edler, George & Shanahan, 1996‬‬
‫ההסטוריה האישית‪ ,‬המורכבת ממערכת משאבים שנרכשת ומתפתחת‪ ,‬נשמרת ומעובדת‬
‫במהלך החיים )‪ (Hobfoll & Wells, 1998‬מערכת זו מעוצבת ממכלול החויות וההתנסויות‬
‫האישיות המשפחתיות והחברתיות‪ .‬הפרט תופס את עצמו וכך נתפס גם על‪-‬ידי הסביבה‬
‫כבעל דפוסי התנהגות נמשכים שאינם משתנים עם הזקנה‪ .‬היסטורית החיים הרצופה‬
‫בארועים צפויים ובלתי צפויים‪ ,‬מצבים אקוטיים וכרוניים‪ ,‬מעברים נורמטיביים והערכות‬
‫חיים כלליות‪ ,‬מסייעות לפרט להגדיר את משמעות הארוע בגיל המבוגר ולפתח משאבי‬
‫התמודדות )‪.(Ryff, Singer, Love & Essex, 1998‬‬
‫אך השאלה עד כמה ארועים לחצניים בעבר מחסנים מפני ארועים לחצניים בעתיד אינה‬
‫פתורה )‪ .(Solomon & Ginzburg, 1998‬בספרות קיימת טענה כי הפרישה מהעבודה עלולה‬
‫להחיות חדש ארועים טראומטים מהעבר ולעורר אסוציאציה שלילית ) & ‪Hermann‬‬
‫‪ .(Eryavec,1994‬במחקר שנערך בקרב אוכלוסיית ניצולי שואה נמצא כי הפרישה מהעבודה‬
‫מעוררת אסוציאציה של מוות בקרב פורשים שהינם ניצולי שואה בשל הקישור בין הפסקת‬
‫עבודה למוות כפי שהיה במחנות הריכוז )‪.(Solomon & Ginzburg,1998‬‬
‫המחקר הנוכחי התבסס על ההנחה כי סגנון ההתמודדות עם ארועי חיים בעבר יקרין על‬
‫אופן ההתמודדות עם ארוע הפרישה בעתיד ומכאן שיהיה קשר בין ארועי החיים ב"סיפור‬
‫החיים" לבין ארועי החיים בעתיד ב"תסריט החיים" בצורה של השוואה ויחוס‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר מראים כי קיים קשר בין ארוע הפרישה מהעבודה לזמינות "סיפורי החיים"‬
‫‪211‬‬
‫הכוללים פרוט רב והחייאת ארועי חיים קודמים‪ ,‬כלומר לראקטיבציה של חויות מהעבר‪.‬‬
‫על פי תיאוריות התפתחותיות כדי להזדקן "נכון" ולהגיע לשלמות על הפרט לקבל את עברו‪.‬‬
‫לאור ההסטוריה המאפיינת את נבדקי המחקר הנוכחי‪ ,‬הכוללת ארועים טראומטים כמו‬
‫שואה‪ ,‬מלחמות‪ ,‬ניתוק מהמשפחה עקב עליה ארצה‪ ,‬תלאות בעליה‪ ,‬היציאה לפרישה‬
‫מהעבודה מזכירה ומשחזרת ארועים‪ ,‬חלקים מהילדות והבגרות שהנבדקים נחשפו אליהם‬
‫בעבר‪ ,‬ושחלקם על פי אוטנטיות השחזור‪ ,‬נשארו לא מעובדים‪ .‬ממצא זה דומה לממצאי‬
‫עבודותיו של ‪ Sadavoy‬עם מזדקנים שעברו ארועים טראומטיים שונים בחייהם )‪ .(1997‬יתכן‬
‫כי זה אחד הגורמים הנוספים המסבירים את העובדה כי הפרשנות הניתנת לפרישה‬
‫מהעבודה כמשבר הינה הפרשנות הדומיננטית המאפיינת את "סיפורי החיים" ואת "תסריטי‬
‫החיים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬השימוש במושגים "בעיות ומשבר"‪ ,‬שהיה שכיח בדברי הנבדקים בטרם‬
‫נקבעה התמה‪ ,‬שופך אור גם על תפיסת הנבדקים את חוויתם כלפי העתיד‪ .‬משברי העבר‬
‫מופיעים ב"תסריטי החיים" כביטוי לחשש ולחרדה מפני העתיד הלא ידוע ואף כחיסון מפניו‬
‫)‪ .(stress induction‬העבר בא למלא את החסר שחשים הנבדקים כלפי העתיד‪ ,‬משמש לצרכי‬
‫השוואה בין העבר לבין העתיד‪ ,‬ואף לחלופה לאי ידיעה ולאי בטחון המלווים בדאגה‪ ,‬מצוקה‬
‫וחרדה הבאים לדי ביטוי בתכנים וברגשות קשים המשוחזרים מן העבר לעתיד‪ .‬אך שחזור‬
‫העבר משמש גם למתן כוח והעצמה‪ .‬המשבר מהעבר מהווה את "המקום הבטוח" בו הנבדק‬
‫התגבר על הקשיים והצליח להמשיך עם מרחב חייו‪ .‬באותם המקרים המסקנה המועדפת‬
‫על‪-‬ידי הנבדקים הינה כי הפרישה מהעבודה הינה ארוע חיים קל יותר‪ ,‬צפוי ושאינו מחייב‬
‫התיחסות יחודית ובמקרים קיצוניים אף מאפשר שינוי חיובי‪.‬‬
‫ניתן לשפוך אור על תהליך התוך אישי – "סיפור ותסריט חיים" גם באמצעות הסבר חברתי‬
‫דורי )‪ .(Baltes & Baltes,1990‬הסבר זה קשור לעובדה כי הנבדקים חוו ארועי חיים‬
‫משמעותיים כמו‪ :‬הקמת המדינה‪ ,‬מלחמת השחרור‪ ,‬ישוב ובנית הארץ‪ .‬ארועים אלו‬
‫מסייעים לנבדקים לפתח תפיסה של הפחתת ערך ההוה והעתיד‪ ,‬ומהווים מעטפת הגנתית‬
‫ורציונליזציה לתהליכי ההתנתקות )‪ (Hochschild, 1975) (disengagement‬אותם הם חווים‬
‫לאור הפרישה מהעבודה‪ .‬במימד הגלוי‪ ,‬תהליכי ההערכה החברתית מביאים לידיעה כי‬
‫העולם המוכר הולך ונעלם‪ ,‬ידיעה המביאה בעקבותיה תחושות של אובדן המזוהה עם‬
‫הפרישה וההזדקנות‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ארועי חיים מהווים חלק אינטגרלי וטבעי ב"סיפורי החיים"‪ ,‬אך הקישור שעושים‬
‫הנבדקים בין ארועי החיים לבין הפרישה מהעבודה הינו משמעותי‪ .‬ההזדקקות והשמוש הרב‬
‫של הנבדקים בעבר המשברי כזכרון‪ ,‬כתיאור‪ ,‬ואף לצרכי הבנה והשוואה בין חוויות ההווה‬
‫לארועי העבר מבטאים היבט של רציפות תכנית‪ ,‬צורנית ורגשית בין "סיפור החיים" לבין‬
‫"תסריט החיים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדברי הנבדקים עולה כי הפרישה מהעבודה מהווה מאיץ לתחושת‬
‫חרדה‪ ,‬למחשבות אודות מוות ולקונוטציה של משבר לא רק עקב העתיד הצפוי‪ ,‬אלא גם‬
‫בעקבות השינוי הנחווה בהווה‪ ,‬ובעיקר בעקבות ולאור העבר המורכב‪.‬‬
‫המשפחה לאורך כל מרחב החיים‬
‫קיימת עקביות בראית המשפחה כגורם משמעותי‪ ,‬מעצב ומשפיע על כל מרחב החיים וכי‬
‫המשפחה מהווה מרכיב דומיננטי של "סיפורי החיים" בקרב מרבית הנבדקים‪ .‬הנבדקים‬
‫הביעו משאלה לראות את משפחתם כסביבה תומכת ומכילה גם אם בפועל המצב לא נתפס‬
‫ככזה‪ .‬הצורך בתמיכת המשפחה ואף ביכולת להרגיש מוכל ומוחזק על ידה בתקופת הפרישה‬
‫נמצא בהלימה עם ממצאי מחקרים שונים )‪(Lowenthal et al., 1975; Szinovacz et al., 1992‬‬
‫ואף עם מצאי מחקריהן הן של שגיא )‪ ,(1989‬קוליק )‪ (1999‬ו‪ (1999) Kulik -‬שחקרו פורשים‬
‫ישראלים אודות קשריהם עם בת‪/‬בן הזוג‪ ,‬המראים כי למשפחה תפקיד מרכזי במעבר לפרישה‬
‫ובהסתגלות אליה‪ ,‬וכי ערב הפרישה קימת צפיה לתלות בהתמודדות של הגבר באשתו‪,‬‬
‫בעיקר בנושאי בריאות‪ ,‬ההולכת וגדלה לאחר הפרישה‪.‬‬
‫הספרות הדנה בפרישה ובהזדקנות טוענת כי ההדגשים הניתנים למשפחה וההתקרבות אליה‬
‫בשלב חיים זה הינם חלופה לתהליכי ההתנתקות מן העבודה‪ ,‬החברים והסביבה האופניים‬
‫לשלב חיים זה )‪ .(Hochschild, 1975‬מימד נוסף הינו תהליך השינוי התוך אישי העובר על‬
‫הגבר המתבגר הבא לידי ביטוי במעבר מתיפקוד אינסטרומנטלי לתיפקוד אקספרסיבי‬
‫)‪ .(Labouvie-Vief et al., 1989‬מגמות אלו עולות בקנה אחד עם מתן חשיבות למשפחה עם‬
‫ההזדקנות ויותר מכך לשכיחות הדבור על כך )קוליק‪1992 ,‬ב(‪ .‬בנוסף‪ ,‬על פי הפסיכולוגיה‬
‫ההתפתחותית‪ ,‬אחת התופעות האופייניות בתהליך ההזדקנות היא הנטייה להעלאת‬
‫זיכרונות )‪ .(Coleman, 1986‬תהליך ההזכרות בתקופות חיים קודמות מסייע לאדם המבוגר‬
‫לארגן מחדש את מאורעות העבר במבנה חיים חזק ומשמעותי יותר מאפשר ברור שאלות‬
‫וקונפליקטים בלתי פתורים והבנה מעמיקה יותר של מערך הקשרים עם האנשים‬
‫‪213‬‬
‫והמאורעות המשמעותיים בחיים‪ ,‬כשברוב המקרים הכוונה למשפחה‪ .‬האסוציאציה של‬
‫הזקנה וסופיות החיים מביאה לידיעה כי הזמן מוגבל וכי לא יעמדו בפניו הזדמנויות חדשות‬
‫)אייל‪.(1997 ,‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬כפי שגם עולה ממצאי המחקר‪ ,‬הפרט ערב הפרישה מהעבודה עסוק מאוד מחד‬
‫בעברו ובעיקר ביחסים עם הוריו ומאידך‪ ,‬לצורך התמודדות וקבלת העתיד הוא דן ביחסיו‬
‫עם אשתו‪ ,‬ילדיו ונכדיו‪.‬‬
‫ב"סיפורי החיים" וב"תסריטי החיים" הנבדקים עסוקים ביצירת דמות מלווה ודמות‬
‫ממשיכה‪ .‬ב"סיפורי החיים" קיימת התייחסות רבה להורי הנבדקים ולילדיהם ואילו‬
‫ב"תסריט החיים" יש התייחסות משמעותיות יותר לבת הזוג ולנכדים‪ .‬את המשמעות‬
‫המיוחסת למשפחה ובעיקר לייצוג ההורי ניתן להבין לאור תיאוריות התפתחותיות‪-‬‬
‫פסיכואנליטיות השמות דגש על פיתוח יחסי אובייקט לאורך כל מרחב החיים ) ‪Cohler,‬‬
‫‪ .(1998; Colarusso & Nemiroff, 1981; McCrae & Costa, 1990‬בתקופת הפרישה מהעבודה‬
‫מייחסים מרבית הנבדקים להוריהם דמות מפתח מרכזית‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי תומכים‬
‫בגישה כי קיימת השפעה ליחסים המוקדמים עם ההורים לאורך כל מעגל החיים‪ .‬ממצאים‬
‫אלו תואמים ממצאי מחקרים נוספים ותיאורים קליניים העוסקים בקשר שבין תהליכי‬
‫התפתחות פסיכולוגיים וחוויות ילדות והתבגרות מוקדמת לבין ההתמודדות עם החיים‬
‫הבוגרים )שטרנגר‪ (1999 ,‬וכן עם הפרישה מהעבודה וההזדקנות )אנטונובסקי ושגיא‪;1999 ,‬‬
‫‪.(Bar-Tur, 1991‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי לאורך כל מעגל החיים קיימת הזדקקות לדמות משמעותית‬
‫ברמה הרגשית פנימית וברמה הרגשית קונקרטית‪ ,‬כלומר חיפוש אחר 'אוביקט עוזר'‪.‬‬
‫במקביל להמשכיות בצורך בדמות משמעותיות‪ ,‬קיים כאמור שינוי לאורך מעגל החיים בין‬
‫הדמות המשמעותית המופיעה ב"סיפור החיים" לבין הדמות המשמעותית ב"תסריטי‬
‫החיים"‪ ,‬וכי "תסריטי החיים" מתאפיינים בהתייחסות לבת הזוג ולנכדים‪.‬‬
‫המשקל המיוחס לבת הזוג‪ ,‬כמוסבר לעיל‪ ,‬נובע מתחושות חוסר הכוח‪ ,‬חוסר האונים‪ ,‬תחושת‬
‫החרדה והתלות הנלוות להפסקת העבודה ולחשש מירידה בבריאות‪ .‬הסבר המקבל ביסוס גם‬
‫במחקר הנוכחי‪ .‬ואילו את המשמעות לדבור על הנכדים ניתן להבין לאור תיאורית ההמשכיות‬
‫השמה דגש על המשך קיומי‪ ,‬בינדורי )‪ (Erikson, 1968‬המקנה לאדם את החופש לקבל את‬
‫עובדת סופיות החיים ולהשתחרר מהפחד מן המוות )‪.(Ryff, 1984; Theriault, 1994‬‬
‫‪214‬‬
‫היבט נוסף לחשיבות המשפחה קשור בעובדת הנבדקים גברים ישראלים‪ .‬הטענה השכיחה‬
‫בספרות טוענת כי איפיונים דמוגרפים כמו המסורת היהודית ומוצא מזרחי‪ ,‬המאפיינים את‬
‫רוב אוכלוסיית המחקר הנוכחי‪ ,‬וכן ארועי הבטחון המאפיינים את החברה הישראלית כולה‬
‫מקנים למשפחה חשיבות גבוהה )פרס וכץ‪.(1990 ,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬באמצעות אשכול המשפחה ניתן לראות את תהליכי ההתאמה וההמשכיות הנעשים‬
‫על‪-‬ידי הנבדקים בכדי להסתגל לפרישה מהעבודה ולהזדקנות‪ .‬לאורך כל מעגל החיים קיימת‬
‫הזדקקות הנבדקים לדמות משמעותית – לאוביקט עוזר‪ .‬במקביל להמשכיות בצורך בדמות‬
‫משמעותיות‪ ,‬קיים שינוי לאורך מעגל החיים בדמות המשמעותית ב"סיפורי החיים" בהם‬
‫קיימת התייחסות רבה יותר להורים ולילדים לעומת הדמות המשמעותית ב"תסריט החיים"‬
‫בהם קיימת התייחסות רבה יותר לבת הזוג ולנכדים‪ .‬השינוי בין "סיפורי החיים" לבין‬
‫"תסריטי החיים" משקף תהליך של התאמה למצב החדש וכן לצורך ביצירת המשכיות גם‬
‫מעבר לקיום הממשי‪.‬‬
‫העצמי לאורך כל מרחב החיים‬
‫”‪ “Identity is itself life story‬טוען ‪ ,(1996) McAdams‬לפיכך תכני "סיפורי החיים"‬
‫ו"תסריטי החיים" משקפים את העצמיים השונים של הנבדקים‪ ,‬ואת תהליכי הזהות‬
‫ויצירתם לאורך כל מרחב החיים ) ;‪Kaufman, 1986; Linde, 1993; Mishler, 1986‬‬
‫‪.(Whitbourne, 1985; Whitbourne & Powers, 1994‬‬
‫העצמי )‪ (Self‬על פי תיאורית התפתחות מרחב החיים מעוצב מהלידה ועד למוות ובא לידי‬
‫ביטוי בשתי צורות גלויות‪ :‬בצורה של "סיפור חיים" ובצורה של "תסריט חיים"‪ .‬מרבית‬
‫המחקרים העוסקים בניתוח "סיפורי ותסריטי חיים" ובחקר ההתפתחות לאורך כל מרחב‬
‫החיים מתיחסים לשאלת ה'עצמי' ולשינויים הנילווים להזדקנות‪ .‬כך למשל טוען ‪) Gearing‬‬
‫‪ (1999‬כי זהותו של הפרט מושגת לאחר שהפרט מבנה לעצמו "סיפור חיים" בעל משמעות‪,‬‬
‫קוהרנטי‪ ,‬המתבסס על עובדות העבר וכולל רק אותם הארועים המעצבים את זהותו‬
‫)בכך שונה מ‪ .(Life History -‬גם ‪ (1990) Nemiroff and Colarusso‬טוענים להתפתחות‬
‫ולשינויים בעצמי לאורך מרחב החיים וגורסים כי ככל שמזדקנים העצמי נהיה מופרד‪,‬‬
‫מובחן ומושפע מארועי העבר‪ .‬בבגרות המאוחרת מתרחשת בדרך כלל התחזקות של תהליכי‬
‫‪215‬‬
‫הפנימתיות‪ ,‬אנו מתבוננים לתוך עצמינו‪ ,‬מקשיבים לעולם הפנימי‪ ,‬למחשבות‪ ,‬לרגשות‪,‬‬
‫ולזכרונות )אייל‪.(Neugarten, 1979 ;1997 ,‬‬
‫לעומתם‪ (1995) Hagberg ,‬טוען כי מה שמשפיע על העצמי הינם שלבי ההתפתחות בילדות‬
‫ובגיל ההתבגרות‪ .‬בגיל הזקנה תפיסת העצמי‪ ,‬כפי שהתעצבה בעבר וכפי שהפרט מצליח‬
‫להעריכה לאור זקנתו ולאור תהליכי ההתפתחות‪ ,‬משתקפת ב"סיפור החיים" ולכן "סיפור‬
‫החיים" בשלב חיים זה מעיד על הזהות עצמה‪ (1994) Whitbourne and Powers .‬טוענים כי‬
‫בשלב החיים הבוגרים תהליכי הזהות ומאפייני העצמי משקפים גם את תהליכי ההתמודדות‬
‫עם ארועי חיים לוחצים‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי אשכול העצמי מורכב מזהויות השונות של הפרט המאפייניות את כל המרחב‬
‫החיים מהילדות ועד לבגרות המאוחרת‪ .‬אשכול העצמי כולל זהות אתנית )ארץ מוצא(‪ ,‬זהות‬
‫אישית בתקופת הילדות‪ ,‬בתקופת התבגרות ובתקופת הבגרות‪ ,‬זהות תעסוקתית‪ ,‬משפחתית‪,‬‬
‫סוציואקונומית‪ ,‬דתית ואף מאפשר חשיפה של סגנונות התמודדות של הפרט בעבר ובהווה‪.‬‬
‫"סיפורי החיים" של הנבדקים במחקר הנוכחי מתאפינים בעיסוק בעצמי‪ ,‬ביצירת‬
‫אינדיוידואליות ובהבלטת השונות והייחודיות‪ .‬ב"סיפורי החיים" בולטת העובדה כי תהליכי‬
‫הערכת העצמי הינם דינמיים והתפתחותיים‪ ,‬הנעשים בעיקר בין האדם לבין עצמו‪ ,‬כלומר‬
‫בין חלומותיו‪ ,‬שאיפותיו‪ ,‬משאלותיו ופחות בהשוואה לנורמות חברתיות‪ ,‬גילאיות ודוריות‪.‬‬
‫כפועל יוצא מכך ל"תסריט החיים" מוקנית האפשרות לעיצוב מחדש ולתיקון של עצמי‪.‬‬
‫הנבדקים מקנים ל"תסריט החיים" תפקיד ממתן במעבר לפרישה ולכן לדבריהם הם נשענים‬
‫ב"תסריטי החיים" על אחרים בכדי לקבל חיזוק להתמודדות עם הפרישה מהעבודה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ב"תסריט החיים" נצפה מאבק בין הצורך באינדיוידואליות ובין המשאלה להיות חלק‬
‫מקולקטיב‪ ,‬משאלה המאפשרת לחלק מן הנבדקים להשאר צעירים ולהלחם בזקנה‪ .‬מוטיב‬
‫המאפיין ומיחד את הפרישה מהעבודה כתקופת מעבר חיים בין הבגרות להזדקנות‪.‬‬
‫בספרות קיימת מחלוקת בדבר המשמעות ה'עצמי' לאורך מעגל החיים‪ .‬יש הטוענים‬
‫שעצמיים המרוכזים באני אופיניים לגברים )‪ (Whitbourne & Powers, 1994‬ואילו אחרים‬
‫טוענים כי "סיפור החיים" היה אמור להיות מעוצב לאור קודים ונורמות חברתיות ולשקף‬
‫את החברה ופחות את ה"אני האינדיוידואלי" )‪ .(Gould, 1978; Levinson, 1978‬במחקר‬
‫הנוכחי נמצא כי ה'עצמי' כפי שמשתקף ב"תסריטי החיים" מעוצב יותר במונחים חברתיים‬
‫‪216‬‬
‫)ראה גם אשכול ההתיחסות החברתית(‪ ,‬ממצא שכאמור עומד בסתירה למרבית המחקרים‬
‫אודות אנשים בגיל המבוגר )‪.(Ruth & Oberg, 1996‬‬
‫את ממצאי המחקר הנוכחי ניתן להסביר באמצעות העובדה כי ערב הפרישה מהעבודה חוו‬
‫נבדקי המחקר את הפרישה מהעבודה כארוע לחץ וחיפשו עוגן חיצוני על מנת לסייע להם‬
‫בהתמודדות עם המעבר לפרישה‪ .‬עקב כך‪" ,‬תסריטי החיים" בעיקר נשענו על מוטיבים‬
‫חיצוניים‪ .‬הסבר נוסף קושר בין הפרישה מהעבודה לבין ההזדקנות‪" .‬סיפורי ותסריטי החיים"‬
‫התאפיינו בהעדר התייחסות לזקנה‪ .‬יתכן כי באופן לא מודע "תסריטי החיים" משקפים את‬
‫הקושי להתמודד ולקבל את העצמי כזקן על‪-‬ידי חזרה לעיצוב עצמי התואם לשלבי חיים‬
‫מוקדמים‪ .‬הסבר זה בא בהלימה עם ממצאי המחקר המצביעים על שכיחות אזכור נמוכה‬
‫למדי באשכול הזקנה ועל שכיחות איזכור גבוהה באופן יחסי של אשכול ההתיחסות‬
‫החברתית במיוחד ב"תסריטי החיים"‪ .‬זוית נוספת להבנת העדר מאפיינים של אוכלוסיה‬
‫מזדקנת הינו ההסבר הקושר בין הפרישה לתהליכי הכרה באובדנים הנילווים לפרישה‬
‫מהעבודה ולתהליכי ההזדקנות‪ .‬אלו גורמים למשאלה להחזיק בתחושת עצמי קבועה וזאת‬
‫נעשית באמצעות חזרה לעבר ובנסיון לבנות מחדש את מה שנהרס )‪ (Sadavoy, 1997‬ולכן‬
‫במחקר הנוכחי "סיפורי החיים" מתאפינים בעיסוק בעצמי ואילו "תסריטי החיים" מהווים‬
‫ניסיון לתיקון‪.‬‬
‫הסבר אחר נעוץ בשיטת המחקר שאפשרה באמצעות הראיון הנארטיבי לאדם לעבור תהליכי‬
‫הערכה עצמית‪ ,‬ולכן "סיפורי החיים" התאפינו‪ ,‬בניגוד למחקרים אחרים‪ ,‬בהזכרות‪,‬‬
‫בהקשבה לעצמי‪ ,‬ובאיתור היחודיות הנדרשת להתמודדות עם תהליכי ההזדקנות‪ .‬ואילו‬
‫"תסריטי החיים"‪ ,‬ששקפו את הערכות הפרט לעתיד‪ ,‬שקפו יותר את החרדה והקושי‬
‫להתמודד עם העתיד הלא ידוע ולכן התאפינו בעצמיים נורמטיבים חברתיים‪.‬‬
‫לסיכום‪" ,‬סיפורי החיים" של הנבדקים משקפים "עצמי אינדיוידואלי" ואילו "תסריטי‬
‫החיים‪ ,‬משקפים "עצמי חברתי"‪ .‬ממצא זה מבליט את העובדה כי ערב הפרישה מהעבודה‬
‫הנבדקים חווים פער בתפיסתם העצמית‪ ,‬ואת הפרישה מהעבודה כתקופה שיש להיערך‬
‫אליה ולהתאים את העצמי לשלב החיים החדש‪ .‬התאמה זו נעשית ברוב המקרים באמצעות‬
‫שימוש בדפוסי התמודדות קודמים‪ ,‬האופייניים לשלב החיים הקודם‪ ,‬לשלב החיים הבוגרים‬
‫‪217‬‬
‫וכך גם ביטויי העצמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬החזרה לעבר מהווה חלק מן ההערכות לקראת העתיד‪,‬‬
‫המלווה בחשש ובדאגה ובהזדקקות למלייה מגן הבא לידי ביטוי ב'עצמי חברתי'‪.‬‬
‫הפער הנחשף בעיצוב העצמי בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" מבהיר כי הפרישה‬
‫מהעבודה נתפסת כתקופת מעבר בין שתי תקופות חיים יציבות ושונות המחייבות את הפרט‬
‫לעבור תהליכי התאמה והסתגלות‪ .‬חווייתם של הנבדקים היא כי עליהם לגשר לדוגמא בין‬
‫היותם צעירים לזקנים‪ ,‬בין העבר לעתיד‪ ,‬בין 'עצמי אישי' ל'עצמי חברתי'‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יכולתם של הנבדקים להעלות בעת ובעונה אחת שני סוגי עצמי יש בה לשפוך‬
‫אור על יכולתם לא‪-‬אינטגרציה פנימית המאפיינת מזדקנים ואת יכולתם להרגיש בו זמנית‬
‫מימדים סותרים בקיומם האנושי‪ .‬דיאלקטיקה זו מתאפינת בתפיסות הנבדקים אודות‬
‫המעבר לפרישה מהעבודה ובשאלות העולות במימד הגלוי ובמימד הסמוי והלא מודע‬
‫כדוגמא האם הפורש הינו זקן או צעיר? אינדיוידואל או הינו יצור חברתי?‬
‫מוטיבים דוריים‪ ,‬היסטוריים וגילאיים ב"סיפורי ובתסריטי החיים"‬
‫דרך נוספת לאפיין את "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" הינה באמצעות התיאוריה‬
‫ההתפתחותית של ‪ (1993 ,1990) Baltes‬הטוען להמצאותם של שלושה גורמים המניעים את‬
‫ההתפתחות של האדם‪ :‬תהליכים דוריים היסטוריים‪ ,‬תהליכים נורמטיביים גילאיים‬
‫ותהליכים אידיוסינקרטיים‪ .‬המוטיבים השונים אינם מוציאים אחד את השני‪.‬‬
‫ניתוח ממצאי המחקר מראה כי "סיפורי ותסריטי החיים" חושפים את התרגום הישראלי‬
‫למגמות אלו‪.‬‬
‫‪218‬‬
‫מוטיביים דוריים ‪" -‬אתוס הצבר"‬
‫"סיפורי החיים" של הנבדקים מייצגים את סיפורי תקופת המדינה שבדרך‪ ,‬את תקופת‬
‫הקמתה‪ ,‬את ההשתלבות בתנועת הנוער‪ ,‬בגדנ"ע ומאוחר יותר בגיוס לצה"ל‪ ,‬את בנית הארץ‬
‫וכן את העשיה לאורך כל החיים‪ .‬תוכן הראיונות וצורת הדיבור המליצית אופניים לנבדקים‬
‫ילידי הארץ‪ .‬התוכן כולל תיאורים על החיים במושבות‪ ,‬על החיים הפסטורליים כילדים‪,‬‬
‫הכוללים אפשרות לצאת למרחבים‪ ,‬לשחק בין הפרדסים‪ ,‬על תנועת נוער שהיוותה מסגרת‬
‫חלופית לבית ההורים שזוהה עם העולם הישן ועם הגלות‪ .‬וכן על הצורך במילוי אתגרי‬
‫ההתפתחות המלווים את גיל ההתבגרות‪ ,‬גיל הנבדקים באותה התקופה‪ ,‬והתואמים לרוח‬
‫ולארועי התקופה )שגיא ואנטונובסקי‪ .(1999 ,‬מצע זה הווה את התשתית לאתוס הצבר‬
‫הכולל התעלמות מהעבר הגלותי‪ ,‬עבודה כפיים‪-‬יצרנית‪ ,‬התישבות והשתתפות במאמץ‬
‫המלחמתי‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬על בנית זהות חדשה המבוססת על אתוס הצבר‪ :‬ישראלי חזק‪,‬‬
‫לוחם‪ ,‬צעיר ועובד‪.‬‬
‫הסיפורים אודות תנועת הנוער מאפשרים לראות את השילוב בין שני מוטיבים אלו‪ :‬תהליכי‬
‫התבגרות והקונטקסט הישראלי‪ .‬לתנועת הנוער היה תפקיד חשוב בפיתוח הזהות האישית‬
‫והלאומית‪ .‬ערכים כמו מסירות‪ ,‬הקרבה‪ ,‬חינוך והתישבות מחד ומתן מקום לצעירים‬
‫ולשונות התרבותית‪ ,‬הערכית והתעסוקתית שלהם ביחס להוריהם השייכים לעולם הישן‬
‫שקפו את התמות המרכזיות בהן עסקו באותה העת‪ .‬נבדקים אלו מייחסים באופן יחודי‬
‫משמעות חזקה לתנועת הנוער בעיצוב חייהם ובהפיכתם לגורמים הדומיננטים במסגרת‬
‫משפחתם ומאוחר יותר במדינה בכלל‪ .‬ככל שהתקרבה מלחמת העצמאות מוטיב הצבר‬
‫הישראלי‪ ,‬הצעיר‪ ,‬המחוספס והלוחם התחזקה‪.‬‬
‫הנבדקים באמצעות "סיפורי החיים" מבליטים את המשמעות שהם ובני דורם יחסו‬
‫למיתוסים הלאומיים‪ .‬למיתוסים אלו תפקיד חשוב במיוחד לאור העובדה כי באותה העת‬
‫הנבדקים היו בגיל ההתבגרות ועסוקים בפיתוח הזהות האישית‪ .‬הטבעת הערכים שבמרכזם‬
‫עבודה‪ ,‬חיים קולקטיביים ואהבת הארץ‪ ,‬המלווים את הנבדקים לאורך כל חייהם‪ ,‬עומדים‬
‫בסתירה למצב עימו הם עומדים להתמודד – הפרישה מהעבודה‪ .‬הפרישה מהווה אנטי מודל‬
‫לעבודה‪ ,‬לערכים‪ ,‬ולתחושות החוזק והצעירות‪ .‬הנבדקים מרגישים לא מוכנים‪ ,‬נבגדים‬
‫ומתקשים לראות את חייהם ללא מימוש האידיאולוגיה התעסוקתית‪ ,‬שיתופית בטחונית‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫הדבר בא לידי ביטוי ב"תסריטי חייהם" קצרים‪ ,‬ללא התיחסות ישירה לזקנה ולחולי ועם‬
‫שחזור חזור ונשנה של העבר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ערב הפרישה חלק מן הנבדקים מתקשים לראות עצמם‬
‫כמזדקנים‪ ,‬מה שנמצא כמאפיין את "אתוס הצבר" ומבליט את העובדה כי "הצברים לא‬
‫מזדקנים" )ברזל‪-‬ספקטור‪.(2001 ,‬‬
‫פער זה גם בא לידי ביטוי בתקופת הפרישה מהעבודה גם לאור ההשוואה שעורכים הנבדקים‬
‫עם ההוה והעתיד‪ ,‬עם הדור הנוכחי ועם דור ההמשך‪ .‬המרואיינים חשים שונות ביחס לדור‬
‫העכשוי‪ ,‬אובדן דרך‪ .‬במסגרת הערכת החיים חלקם מדווחים כי בצעירותם הם היו שותפים‬
‫לארועים משמעותיים וכי עמדו לרשותם משאבים שכיום הם חסרים אותם‪ .‬הערכה זו‬
‫מביאה את חלקם לחוש סיפוק ואילו אחרים חשים כי כל מה שצפוי להם מתגמד לאור‬
‫העבר‪ .‬מרביתם מנסים להתפכח מחלום חייהם ולהסתגל למודל העולם שונה וחדש‪.‬‬
‫מוטיבים גילאיים‪" :‬אתוס הלוחם העייף"‬
‫הנארטיב החברתי ישראלי מוצג באמצעות מוטיב הלוחם‪ ,‬שמהווה נדבך של "אתוס הצבר"‪.‬‬
‫מוטיב זה נשען על חווית החיים הישראלית הקשורה לאירועי הבטחון של המדינה הינו‬
‫מוטיב אותו מוצאים ברבים מן הסיפורים ואף מאושש בספרות )ויצטום‪ ,‬מלקינסון ורובין‪,‬‬
‫‪" .(1993‬סיפורי ותסריטי החיים" משקפים את הפער בין הצעיר השולט בחייו ונלחם באויביו‬
‫מול המבוגר המבין את מחיר המלחמות ומוכן לשלום ולהתפייסות‪.‬‬
‫רובינשטיין )‪ (1977‬טוען כי הצבא הווה את זירת הפעולה בה יכלו ילידי הארץ והעולים‬
‫החדשים לממש את המהפכה הציונית‪" .‬בצבא יכול היה הצבר להיות גברי‪ ,‬נוקשה‪ ,‬פייטר‬
‫וקשוח"‪ .‬הצבא מיצה את תכונותיו הבסיסיות של הישראלי יליד הארץ‪ ,‬נתן להם ביטוי ואף‬
‫עודד אותן‪ .‬חשיבות הצבא והתמורות שעבר במשך ‪ 50‬שנות קיום המדינה משתקפות‬
‫ב"סיפורי החיים"‪ .‬חלק מן הנבדקים עבדו במרבית שנותיהם במסגרות בטחון שונות‬
‫)מפעלים בטחוניים‪ ,‬מוסדות מחקר(‪ .‬סיפורים אלו מתאפיינים בתיאורים מפורטים של‬
‫ההשתתפות במאמץ המלחמתי‪ .‬אך בעיון מעמיק עולה מתיאורים אלו גם התייחסות למחיר‬
‫המלחמה‪" .‬סיפורי החיים" מלווים בתיאור השתתפות לא הרואית בקרבות‪ ,‬בתיאור המלווה‬
‫ברגשות של עצב על אובדן חברים ועל שאלות לא פתורות שלהם כלוחמים שהיו שותפים לפגיעה‬
‫באחרים‪ .‬סיפור ההתפכחות והשינוי בתפיסתם את אתוס הלוחם בא במיוחד לידי ביטוי‬
‫‪220‬‬
‫ב"תסריטי החיים" ומהווים אינדיקציה לתהליכי ההזדקנות של הנבדקים ומשקפים‬
‫תהליכים חברתיים כמו המעבר לשלום‪.‬‬
‫בעוד שב"סיפורי החיים" לנבדקים חשוב להרגיש תחושת השתיכות לקולקטיב ‪"-‬הצברים"‪,‬‬
‫לאלו שלא מביעים חולשה או אכזבה; ב"תסריטי החיים" עם תיאור שלב החיים כבוגרים‬
‫ואף כמזדקנים‪ ,‬קיימת יותר לגיטימציה לראות גם צדדים שליליים במסגרת הבטחונית‪,‬‬
‫באידיאולוגיה ובמדינה‪ (1992) Hermans .‬טוען כי במהלך יצירת "סיפור החיים" הפרט מנסה‬
‫לתקן את "העוולות" שקרו בחייו‪ .‬מניתוח הסיפורים אנו רואים עדיין קושי בעשיית תיקון‬
‫זה‪ .‬הנבדקים מתקשים לבקר את הצבא‪ ,‬לערער על אתוס הלוחם‪ ,‬עליהם גדלו והתחנכו‬
‫במשך שנים‪ ,‬ולהפרד מהראיה הקולקטיבית כישראלי‪ ,‬כלוחם‪ ,‬כצבר‪ ,‬כשותף‪ .‬תהליך זה בא‬
‫בהלימה עם תהליכי ההזדקנות‪ .‬עם הבגרות יש נסיגה ממוטיב הגיבור והפרט עורך מעין‬
‫חשבון נפש המאיר את המחיר‪ ,‬מאזכר את הרווח ומתמודד עם ההפסד תהליך המתאפיין‬
‫בדיאלקטיקה בין טוב ורע‪ (1969) Jung .‬גורס כי החל מאמצע החיים ועד לזקנה מתרחש‬
‫תהליך שבו העצמי המבוסס על הילדות מתמיר )מתחלף( לעצמי המקבל עצמו‪ ,‬גם אם הוא‬
‫לא מושלם‪ .‬כפי שעולה מאשכול העצמי זהו עצמי הנשען על מעברי ומשברי אמצע החיים‪,‬‬
‫תהליכי פרידה מההורים‪ ,‬השלמה עם שינויים רגשיים‪ ,‬חרדת ופחד מוות‪ .‬העצמי מכוון‬
‫פנימה )‪ ,(inward‬ליחסי משפחה‪ ,‬לקרבה ולרעות‪ ,‬לקבלה ריאלית של היש והשגת תחושת‬
‫סיפוק נעשית באמצעים מנטליים‪ .‬תהליך תוך אישי זה‪ ,‬העולה במספר ראיונות‪ ,‬מלווה‬
‫בביטויים רגשיים רבים‪ ,‬מאפשר מקום לסדק ב"אתוס הלוחם"‪ .‬הצורך למלא אחר הציווי‬
‫החברתי המתחיל להסדק עם התבגרותו וההזדקנות מלווה בקושי ובתחושת אי נוחות‬
‫גדולה‪ .‬הנבדקים מדווחים על עייפות ממאבקים וממלחמות בכלל‪ ,‬מן המאבקים והקשיים‬
‫בעבודה‪ ,‬מן מאבק בין ה"אני" לדרישות החברה‪ ,‬ומקבל חיזוק מן התהליך להיות קשוב‬
‫לעצמי‪ .‬על רקע זה הפרישה מהעבודה נתפסת כתהליך טבעי‪-‬התפתחותי‪ ,‬התואם את הקצב‬
‫האישי והפנימי‪ ,‬פחות כואב מאשר תהליך הפרכת האשליות וההתאמה למציאות שדרשה‬
‫תקופת הבגרות )‪.(Gould, 1978‬‬
‫‪221‬‬
‫סיפורים חברתיים‪" :‬אתוס העולה"‬
‫מוטיב זה משתקף יותר בקרב הנבדקים שעלו לארץ בעיקר לאחר הקמתה‪ .‬נבדקים אלו עלו‬
‫לארץ בחלקם ללא הוריהם לאחר מלחמת העולם השניה או בלווית הוריהם שאיבדו את‬
‫מעמדם ההורי בעיקר בעקבות עם גלי העליה הגדולים בשנות ה‪ .50 -‬הראיונות היו רגשיים‬
‫יותר‪ ,‬כללו בכי‪ ,‬התרגשות והפסקות בראיון‪ ,‬בקשיי פרידה מראיון עצמו‪ ,‬תכני הראיון עסקו‬
‫בילדות ובהזדקנות והבליטו מוטיביים משפחתיים‪.‬‬
‫רבים הנבדקים שעסקו בסיפורי העליה לארץ כללו התייחסות לחילוף התפקידים בינם לבין‬
‫הוריהם שנלווה לכך‪ ,‬הסתכלות מחודשת על רצונם לטשטש ואף למחוק את העבר ובעקבות‬
‫הגיל והפרישה מהעבודה מבטאים געגועים לבית ההורים‪ .‬לאור היקף התופעה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫בקבוצת סיפורים אלו סיפורים דוריים חברתיים‪.‬‬
‫סיפורי הנבדקים העולים האירו את המשמעות להזדקקות לדמויות הוריות תומכות‬
‫ומסייעות כדי להתמודד עם המעבר לפרישה מהעבודה‪ (1995) Baltes .‬במחקריה על‬
‫אוכלוסיות מבוגרים מצאה עדות לצרכי תמיכה ותלות העולים עם העליה בגיל‪ .‬ערב הפרישה‬
‫מהעבודה נבדקים אלו מייחסים להוריהם את קביעת גורל חייהם‪ .‬החל מהקניית החינוך‬
‫בבית שכלל מוטיבים ציוניים‪ ,‬ההשתתפות במלחמה למען ארץ ישראל וכך גם העליה ארצה‪.‬‬
‫זכרונותיהם ותיאוריהם כוללים לדוגמא תמונה משפחתית של ארוחת ערב שבת ודרשתו‬
‫השבועית של אבא‪ ,‬הפרידה האחרונה מאמא בשואה המלווה תיאור מפורט של ההליכה‬
‫בשדה טרם הפרידה‪ ,‬שיחות "נפש" עם אמא לגבי ההחלטה לעלות לארץ‪ .‬תיאורים אלו לוו‬
‫באמירה לגבי הגעגועים וכן להתרגשות פעמים עד דמעות‪.‬‬
‫הנבדקים מתיחסים להורים‪ ,‬לנוכחותם ולחסרונם גם ערב הפרישה‪ .‬הן כמודל לאנטי חיקוי‬
‫והן למקור לסיפוק צרכי הכלה ותמיכה‪ .‬החזרה לדבר על ההורים‪ ,‬ששניהם אינם בין החיים‪,‬‬
‫סמוך למועד הפרישה מהעבודה‪ ,‬והדגש על יחוס משמעות של מנטור להורים הן כמורה דרך‬
‫והן כמקור לתמיכה רגשית באים על רקע תחושת בדידות גדולה וקושי להתמודד עם‬
‫הפרישה מהעבודה ועם ההנחה כי קשה לקבל עזרה מהאשה ומהילדים‪ .‬קוליק )‪1992‬א(‬
‫מצאה במחקרה כי צפויים שינויים במאזן הכוח הזוגי וכי ערב הפרישה מהעבודה צפוי‬
‫כי גברים ירגישו נחותים ביחס לנשותיהם‪ ,‬תחושה המעצימה את צרכי התלות‪ .‬במצבים‬
‫בהם בת הזוג אינה נתפסת כמסייעת קיימת נטיה לחזור ולהשען על דמויות משמעותיות‬
‫אחרות‪ ,‬נבדקי המחקר "העדיפו" להסתייע בדמויות ההורים או יותר במדויק על היצוג‬
‫‪222‬‬
‫הפנימי של דמויות אלו‪ (1995) Mirowsky .‬ו‪ (1992) Carmel -‬מצאו במחקריהן כי עם הגיל‬
‫תחושת השליטה יורדת וההתנהגות התלותית עולה‪ .‬במצב זה הפרט עסוק באופן טבעי‬
‫בניסיון לסיפוק צרכיו באמצעות דמויות משמעותיות בחייו‪.‬‬
‫חלק מזכרון הנבדקים כולל הערכה כי הוריהם לא הסתגלו טוב בעקבות העליה לארץ‪ ,‬שלמו‬
‫מחיר כבד על רצון ילדיהם לההיפך לצברים‪ ,‬ומאוחר יותר גם לא הסתגלו לפרישה‬
‫מהעבודה‪ ,‬ובד בבד כי הם כילדים לא תמיד עמדו לעזרת ההורים‪ .‬בדיקה זו מהווה מצע‬
‫לשתי תפיסות מרכזיות‪ :‬האחת קשורה ליחסי משפחה "אבא תמיד נשאר אבא ולא יכול‬
‫להפוך להיות תלוי בילדיו" והשניה קשורה בשלב החיים של הזקנה "להזדקן‪ ,‬עדיף למות‪.‬‬
‫אדם ללא עבודה אין לו מקום בעולם הזה"‪.‬‬
‫מצב זה מבליט מאוד את תחושות המצוקה בתקופת המעבר לפרישה‪ ,‬את הרגישות‬
‫והפגיעות הצפויה במעבר זה‪ .‬החיבור בין התפקיד ההורי ובין הפחד לפרוש ולהזדקן ותחושת‬
‫הבדידות מגבירים את כמיהת הנבדקים לנסות ולגייס את ההורים לעזרה‪ .‬הזכרונות‬
‫והגעגועים ל"בית אבא ואמא" מבליטים את מחיר ההשתנות וההזדקנות‪ ,‬ופעמים מביאים‬
‫למסקנה כי הפרישה מהעבודה משמעותה זקנה‪ ,‬תלות‪ ,‬אי תפקוד ו"פחד מן המוות"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לבליך ואחרים )‪ (1995‬טוענות כי "בסיפוריהם של אנשים החיים בתרבות מסוימת‬
‫ובתקופה נתונה יש לצפות לתכנים משותפים המשקפים את עולמם התרבותי‪ ,‬החברתי או‬
‫ההסטורי"‪ .‬זאת בנוסף לאיפיונים הנילווים להתפתחות לאורך כל מעגל החיים ואופיניים‬
‫לאוכלוסיה המזדקנת‪ .‬הביוגרפיה הדורית של קבוצת גיל זו משקפת את תקופת המדינה‬
‫שבדרך ואת ‪ 50‬שנות עצמאותה‪ .‬הביוגרפיה מאופינת בהתמודדות עם העליה ארצה אחרי‬
‫השואה או מארצות ערביות; מוטיבים הקשורים בקליטת עליה; השתתפות במלחמה; בנית‬
‫הארץ חברתית – תעסוקתית ופוליטית‪ .‬דור זה התחנך ברובו על תפיסה ציונית ואף ציונית‬
‫דתית‪ ,‬על הקרבה למען העם והמולדת ועל חווית תעסוקה לכל החיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הביוגרפיות‬
‫משקפות את השינוי החברתי שחל בעשור האחרון מחברה ערכית הדואגת לחבריה‬
‫ולזקניה לחברה השמה דגש על חומריות עכשויות וצעירות‪ .‬סיפורי אתוס הצבר המופיעים‬
‫כאן מאופינים במשמעות החיים במדינה שזה עתה נולדה‪ ,‬לוחמת על קיומה‪ ,‬ששמה לה‬
‫לנגד עיניה את תמת בנית חברה חדשה ואת תמת הבטחון‪ .‬מצע זה מבליט את הקושי של‬
‫הגברים החיים בחברה לוחמת לבטא תמות ומשמעויות חיים הקשורות להזדקנות והם‬
‫‪223‬‬
‫מעדיפים לבנות "תסריטי חיים צעירים" וחלקם מהווים נסיונות לשימור חווית ושחזור‬
‫חוויות חיים קודמות‪.‬‬
‫"אתוס הלוחם העייף" מהווה בעיקרו תמונת ראי של "אתוס הצבר"‪ ,‬אך משקף גם את‬
‫הפרט המזדקן העייף מן החיים‪ .‬אלו אותם נבדקים הקשובים לשינויים הנובעים מהגיל‬
‫וסיפוריהם מאופינים בחיפוש ובמציאת דרך‪ .‬אחרי שנים בהם עסקו הנבדקים בבנית הארץ‪,‬‬
‫במיסוד וישום דמות הצבר‪ ,‬עקב התפכחות וערעור על האתוסים והמיתוסים הם חשים‬
‫התפרקות ואף‬
‫נבגדים על‪-‬ידי החברה הקולקטיבית אידיאולוגית‪ .‬תהליך ההקשבה הפנימי האופיני לגיל‬
‫הנוכחי מביא את הנבדקים עם הפרישה לחוש שחרור‪ ,‬לבטא מימדים רגשיים כדוגמאת‬
‫כעסים ותסכולים ולמתן על‪-‬ידי כך תחושת על עוולות שנעשו לאורך החיים‪ .‬תיקון זה‬
‫מאפשר קבלה נוחה יותר של הפרישה מהעבודה‪ ,‬אירוע הפרישה מהעבודה מהווה הזדמנות‬
‫להערכה מחודשת‪ .‬בהתאם לשינויים הנלווים לגיל לצד בטויי הכעס מתרחשת‬
‫קבלת‪/‬התפיסות עם העבר ותפיסה חיובית של ההוה – הפרישה העבודה‪.‬‬
‫המוטיב השלישי ניזון בעיקר אף הוא מחויה דורית הקשורה לעליה לארץ ונותנת ביטוי‬
‫לקשיי הקליטה שנילוו לעליה ארצה‪ ,‬לשברו של החלום ולניפוץ האשליה שנילוו לעליה‬
‫הציונית בסמוך לקום המדינה‪ .‬הפרישה מהעבודה המסמלת את אובדן התפקיד ההורי‬
‫שלקחו על עצמם כצעירים בני דור זה‪ ,‬והבנתם כיום את המחיר ששלמו הוריהם עקב רצון‬
‫ילדיהם לההיפך "לצברים" ואף הצורך לפרנס ולדאוג להוריהם‪ ,‬מעלה זכרונות וגעגועים‬
‫לבית ההורים‪ .‬זכרונות אלו‪ ,‬והקבלה לתחושות ההורים מהווה תשתית לתפיסת פרישה‬
‫שלילית המקושרת לזקנה‪ ,‬לתחושות של פחד‪ ,‬אובדן והזדקקות לעזרה‪.‬‬
‫הפנומנולוגיה של הפרישה מהעבודה‬
‫"סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" מהווים ביטוי לתפיסות בהן מחזיק האדם ערב הארוע‬
‫הצפוי ולשינוי שעל האדם לבצע בכדי להתמודד בהצלחה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ניתוחם מאפשר‬
‫חשיפת המשמעות הרגשית‪ ,‬התפקידית והקוגניטיבית המיוחסת לפרישה מהעבודה על‪-‬ידי‬
‫הפרט‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫הפרישה מהעבודה מהווה משבר‬
‫הקול הדומיננטי העולה מניתוח "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" הינו הקול הרואה‬
‫בפרישה מהעבודה משבר‪ .‬כלומר‪ ,‬ערב הפרישה מהעבודה הפרט חווה כי עליו לבצע שינוי‬
‫משמעותי מהמוכר והידוע לו ולשנות את מבנה מרחב החיים המוחזק‪ .‬ביטויי תפיסת‬
‫המשבר באים לידי ביטוי בריבוי האסוציאציות הקשורות לארועים טראומטים ולמצבי‬
‫מעבר קשים אותם חוו הנבדקים‪ ,‬בריבוי ביטויים רגשיים שליליים והתנהגויות רגשיות‬
‫נילוות כמו בכי‪ ,‬דמעות בעיניים‪ ,‬ובקושי ליצור "תסריטי חיים" מפורטים לטווח ארוך‪.‬‬
‫לראיית הפרישה מהעבודה כמשבר עשויים להיות מספר מקורות‪ .‬הסבר האוניברסלי נעוץ‬
‫בעובדת תהליכי הפנימתיות )‪ (interiority‬האופיניים לגיל ) ;‪Cumming & Henry, 1965‬‬
‫‪ .(Neugarten, 1968; Silver, 1998‬לאור תהליכים אלו חל שינוי ביכולת ההדחקה של משברי‬
‫העבר שאפשרה תפקוד‪,‬‬
‫ושינוי תוך אישי זה המלווה בהצפה הרגשית‪ ,‬נותן לפרישה‬
‫מהעבודה משמעות של משבר ושל חוסר יכולת להמשיך ולתפקד‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאור ההסטוריה‬
‫המורכבת והקטועה של הנבדקים‪ ,‬המשלבים טראומות עבר‪ ,‬ובמרכזן מלחמה והגירה ואף‬
‫מתח בטחוני‪ ,‬חלקים מהילדות והבגרות נשארו לא מעובדים והיציאה לפרישה מהעבודה‬
‫מזכירה ארועים שנחשפו אליהם בעבר )‪.(Breznitz, 1983; Lomerantz, 1984; Sadavoy, 1997‬‬
‫הסבר אחר‪ ,‬נעוץ בעובדת היות הנבדקים ישראלים‪ .‬אתוס הצבר והאידיאולוגיה שלוו את דור‬
‫הנבדקים שבמרכזם ערכי עבודה ותחושת "צעירות לנצח"‪ ,‬לא רואה עצמו מזדקן ומרגיש כי ללא‬
‫עבודה אין לו חיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬חלק מן הנבדקים חווים את סיום תקופת העבודה כשבר ערכי‬
‫ואידיאולוגי עליו גדלו והתחנכו כציונים‪ ,‬כבוני הארץ וכמתיישבים בה‪ .‬אחד החיזוקים למגמה זו‬
‫הינה עובדת היות "תסריט החיים" עם קו חיים קצר‪ ,‬מעוט הדבור על הזקנה‪ ,‬במעבר לדבר על‬
‫בריאות בזקנה ולא על חולי‪ ,‬ובריבוי אסוציאציות הקשורות למלחמות ישראל ולפיתוח‬
‫ההתישבות‪.‬‬
‫תפיסת הפרישה מהעבודה כמשבר הינה כאמור בהלימה לתפיסה המסורתית וכן לממצאי‬
‫מחקרים המראים כי אנשים מזדקנים‪ ,‬החל מגיל ‪ 61‬שנים ואילך‪ ,‬עסוקים בהווה יותר מאשר‬
‫בעתיד‪ ,‬ומכך גוזרים את התייחסותם‪ ,‬וזאת בכדי להתמודד עם תחושות החרדה ואי הבהירות‬
‫של העתיד ועקב רה ארגון מחדש של הזמן האישי הנלווה למעבר לפרישה )‪.(Shmotkin, 1991‬‬
‫כלומר‪ ,‬ערב הפרישה מהעבודה הפרישה הצפויה נתפסת כארוע לא רציף ואף שובר את סדר‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪225‬‬
‫הפרישה כהזדמנות לתיקון‬
‫‪ (1963) Erikson‬גרס כי כתוצאה מתהליכי הערכת החיים האופניים לשלב חיים זה‪ ,‬הפרט‬
‫מגיע לתחושת שלמות או לייאוש‪ .‬תיאורטיקנים התפתחותיים אחרים ) ‪Baltes & Baltes,‬‬
‫‪ (1990; Ryff, 1984‬מזהים כי חלק מתהליכי הערכה מתאפינים בזיהוי הרווחים וההפסדים‬
‫הנילווים לפרישה ולזקנה מה שמאפשר לראות את הפרישה מהעבודה כהזדמנות לתיקון‬
‫עוולות העבר‪ ,‬וכהזדמנות לשינוי ולהתחלה חדשה )‪ .(Cohler, 1998; Viney, 1993‬חלק מן‬
‫הנבדקים מרגישים כי הפרישה מהעבודה מהווה עבורם הזדמנות לתקון‪ ,‬לפיצוי‪ ,‬לשינוי ואף‬
‫להתחלה חדשה‪ .‬נבדקים אלו חוו כי במהלך חייהם נאלצו להתפשר אם בשל נסיבות חיים‬
‫כמו מחלת בן משפחה‪ ,‬ואם בשל ארועי חיים כמו מלחמה ועליה לארץ ואם בשל סיבות‬
‫חברתיות כמו נורמות ההתנהגות בקבוץ‪.‬‬
‫‪ (1976) Atchley‬מייחס תפיסה חיובית זו לפרישה מהעבודה לשלב "ירח הדבש" האופיני‬
‫לתחילת תקופת הפרישה מהעבודה‪ ,‬תקופה בה הפורשים מתאפינים באנרגיה רבה‪ ,‬תחושת‬
‫בריאות טובה ושביעות רצון‪ .‬לעומתו‪ (1990 ,1987) Baltes ,‬אינו רואה בכך חלק מתהליך‬
‫התפתחותי הנילווה לפרישה אלא כאסטרטגיה קוגניטיבית התנהגותית ורגשית מועדפת‬
‫ומציג שלושה עקרונות אופרציונלים המבוססים על התפיסה הרואה בפרישה מהעבודה‬
‫הזדמנות‪ :‬עקרון הברירה‪ ,‬עקרון המירב ועקרון הפיצוי ) ‪Selection, Compensation and‬‬
‫‪ .(Optimization‬לדבריו‪ ,‬ישום עקרונות אלו מהווה אינדיקציה להסתגלות טובה וכי הפרט‬
‫המצליח לפצות עצמו‪ ,‬לנצל את כישוריו האופטימליים ולבחור במתאים לו הוא זה שיסתגל‬
‫בצורה הטובה ביותר לפרישה מהעבודה ולזקנה‪ (1991) Bar-Tur .‬טוענת כי תפיסת הרווח‬
‫הנלווית לפרישה מהעבודה מותנית ביכולת הפרט גם בשלב חיים של הבגרות והזקנה‪ ,‬לזהות‬
‫ולהתחבר אל העולם הפנימי שלו ועל‪-‬ידי כך לזכות בתחושת רווח וצמיחה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬במחקר הנוכחי מעטים הם הנבדקים שיחסו לפרישה מהעבודה משמעות חיובית‬
‫שכזו )כ‪ .(15% -‬יתכן כי חלק מהשונות בממצאים לעומת התיאוריה וממצאים של מחקרים‬
‫אחרים נעוצה בעובדה כי נבדקי המחקר הנוכחי נשאלו אודות תפיסת הפרישה ערב‬
‫הפרישה מהעבודה‪ ,‬כחצי שנה לפני‪ ,‬לעומת התיאוריה והמחקרים המובאים לעיל שהתבססו‬
‫על הערכות הנבדקים את הפרישה מהעבודה לאחר מימושה )‪.(Gall et al., 1997‬‬
‫‪226‬‬
‫הפרישה מהווה חלק מתהליכי ההזדקנות‬
‫היבט נוסף של תפיסת הפרישה מהעבודה הבאה לידי ביטוי בדברי הנבדקים הינה ראיית‬
‫הפרישה מהעבודה כחלק מתהליכי ההזדקנות‪ .‬מרבית הנבדקים העלו זכרונות מתקופות‬
‫החיים של הילדות וההתבגרות‪ .‬כלומר הסיפורים כללו לדוגמא‪ :‬התיחסות לעבר הרחוק‪,‬‬
‫לבית הוריהם‪ ,‬לתקופת הילדות‪ ,‬להשתתפות בתנועת הנוער‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא‬
‫באשכולות המשפחה‪ ,‬ארועי חיים והעצמי‪ .‬אפיון זה משקף תהליכי הזדקנות ואת הצורך‬
‫ליצור תחושת המשכיות על מנת להזדקן "נכון" )‪ .(Atchley, 1989‬כלומר‪ ,‬תוכן ה"סיפורים"‬
‫ואופן העלאתם מהווים אינדיקציה לעובדה כי הפרישה מהעבודה מקושרת אצל הפרט‬
‫להזדקנות‪ ,‬למרות העדר דיבור ישיר על הזקנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תכני "סיפורי החיים" ו"תסריטי‬
‫החיים" דומים במהותם לתכני סיפורים האופיינים לסיפורי אוכלוסיה מזדקנת‪ .‬ראית‬
‫הפרישה מהעבודה כחלק מתהליכי ההזדקנות הינה פועל יוצא לתחושות הדכדוך האופנית‬
‫ערב הפרישה מהעבודה )אייל‪ ,(Gall et al., 1997 ;1997 ,‬וכן נותנת ביטוי לשינויים התוך אישיים‬
‫הפוקדים את הפרט ומתאפיינים בפנימתיות‪-‬בתהליכי ‪Labouvie-Vief, De-Voe & ) Inward‬‬
‫‪ (Bulka, 1989‬ברחוק מהסביבה ומוגדרות באמצעות תיאורית ההתנתקות –‬
‫‪.(Havighurst et al. 1968) Disengagement Theory‬‬
‫הפרישה מהעבודה מהווה 'מעבר חיים'‬
‫ממצאי המחקר והפרשנות העיקרית העולה מניתוח "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים"‬
‫הינה ההתיחסות לפרישה מהעבודה כתקופת 'מעבר בחיים'‪ ,‬כלומר תקופה המפגישה בין‬
‫שתי תקופות חיים שונות ומתאפיינת בתהליכי הסתגלות הכוללים‪ :‬יצירת תחושת המשכיות‬
‫פנימית וחיצונית‪ ,‬הערכת החיים ובנית מבנה חיים חדש‪ .‬עדות ישירה לכך מוצאים בדבריהם‬
‫של מספר נבדקים המגדירים את הפרישה מהעבודה כ'תקופת מעבר'‪.‬‬
‫נבדקים אלו מתיחסים לשינוי שעליהם לבצע בין תקופת הבגרות לבין תקופת הפרישה‬
‫והזקנה‪ .‬התיחסות עקיפה יותר‪ ,‬שאף היא מקובלת בספרות כאינדיקציה לתקופת 'מעבר‬
‫חיים'‪ ,‬הינה התיחסות משולבת של הנבדקים אודות הרווחים וההפסדים הכרוכים‬
‫בפרישה ובהזדקנות‪ ,‬ממצא זה תואם לתיאוריה ולמחקרים של ‪.(1990 ,1995 ,1997) Baltes‬‬
‫מימד נוסף הינו החשיבות ביצירת המשכיות ורציפות במסלול החיים הבאה לידי ביטוי‬
‫בקשר שבין "סיפור החיים" לבין "תסריטי החיים" המצביע על המשכיות ורציפות שבין‬
‫‪227‬‬
‫העבר לבין הווה לבין העתיד‪ ,‬בין החיים ערב הפרישה מהעבודה ולאחריהם‪ .‬ביטוי לכך עולה‬
‫ממרבית האשכולות‪ .‬ההמשכיות באה לידי ביטוי גם בגיבוש תהליך ההתאמה למצב‬
‫המציאותי הנעשה על‪-‬ידי הנבדקים ערב הפרישה מהעבודה‪ ,‬ברמה הרגשית פנימית וברמה‬
‫קונקרטית‪" .‬סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" חושפים את המשא ומתן הפנימי אותו‬
‫עושים הנבדקים בינם לבין עצמם בכדי לאתר את שחוו בחייהם ובהתאם לכך לעצב את‬
‫המשך דרכם‪.‬‬
‫תפיסת המעבר באה לידי ביטוי גם בתגובות הרגשיות של הנבדקים שמשקפות תמונה דומה‬
‫לזו האופינית לתקופת מעבר‪ :‬התיחסות שלילית ערב הארוע ואילו שיפור בהתיחסות לאחר‬
‫התרחשותו‪ .‬במחקר הנוכחי חל שיפור בתחושת הרווחה של הנבדקים לאחר שנה ממועד‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חלה ירידה משמעותית בתחושת המצוקה לאחר שנת‬
‫הפרישה הראשונה בהשוואה למדידה שנערכה לפני הפרישה‪ .‬ממצא זה אף הוא בה בהלימה‬
‫עם מחקרים רבים אחרים המגדירים את הפרישה מהעבודה כתקופת מעבר ) ‪Gall et al.,‬‬
‫‪.(1997; Theriault, 1994‬‬
‫הפרישה מהווה תהליך של אבל‬
‫התהליך והרגשות אותם מתארים הנבדקים ביחס לפוקד אותם ערב הפרישה מהעבודה‬
‫מתאפיינת בתהליך הדומה להתמודדות עם אבל ואובדן‪ .‬חלק מן הנבדקים מתייחסים‬
‫לעובדת פתאומיות ארוע הפרישה מהעבודה )למרות שכל נבדקי המחקר הינם פורשים בזמן‬
‫על פי גיל(‪ ,‬מתארים חויה של קטיעה‪ ,‬מעלים אסוציאציות ותגובות רגשיות כדוגמת‪" :‬מוות‪,‬‬
‫אסון וסוף העולם"‪ .‬היגדים אלו באים בהלימה עם תפיסתו של ‪ (1963) Erikson‬הטוען כי‬
‫הערכת החיים בגיל זה עלולה להוביל לתחושה של יאוש וסטגנציה‪ .‬מניתוח "סיפורי‬
‫ותסריטי החיים" עולים רגשות ותחושות של אכזבה‪ ,‬יאוש‪ ,‬צער וכאב‪.‬‬
‫הספרות התיאורטית הדנה בתפיסות השונות אודות הפרישה מהעבודה מתייחסות רבות‬
‫סוגיית האובדנים הנלווים לתקופת הפרישה מהעבודה ומתמקדת בחקר ההשפעות של‬
‫אובדן בן זוג‪ ,‬אובדן חברים ולהבדיל מכך לאובדן העבודה )‪Thompson, Gallagher-‬‬
‫‪ .(Thompson,Futterman, Gilewski & Peterson, 1991‬לדברי החוקרים ארועי אובדן אלו‬
‫מביאים לתחושות קשות‪ ,‬לראקטיבציה של ארועי טראומה מהעבר‪ ,‬להעדר סיפוק‬
‫ולהתרחקות התואמת הן את תחושות האובדן והן את השינוי הפנימי המתאפיין בהסתגרות‬
‫‪228‬‬
‫ובבידוד חברתי הנילווה להזדקנות‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שכבר תואר "סיפורי החיים" של נבדקי‬
‫המחקר מתאפינים בארועי אובדן‪ ,‬מוות וניתוק בנוסף לעובדת הפסקת העבודה עקב‬
‫הפרישה ההולכת וקרבה‪ ,‬תמונה העשויה להסביר את הפרשנות של הפרישה מהעבודה‬
‫כתהליך של אובדן‪.‬‬
‫מימד נוסף המסביר את הקשר הנעשה בין פרישה מהעבודה לבין אובדן נמצא במחקריו של‬
‫‪ (1994) Theriault‬בהם נמצא כי העומדים לפני פרישה מדווחים על חרדה גבוהה ואף על‬
‫חרדה מפני המוות‪ .‬חרדות אלו מתאפינות בדוחים על דכדוך ודכאון שנמצאו גם במחקרי‬
‫פרישה אחרים )‪.(Gibson & Braithwaite, 1987‬‬
‫הפרישה כתהליך א‪-‬אינטגרטיבי‬
‫הפנומנולוגיה של הפרישה מהעבודה כפי שמשתקפת ממצאי המחקר‪ ,‬מתאפיינת בפריסה‬
‫רחבה של תפיסות והנחות עולם המבטאות שונות בינאישית גבוהה לצד קולות שונים הבאים‬
‫לידי ביטוי אצל אותו הנבדק‪ ,‬וכן במוטיבים של המשכיות ושל השתנות‪.‬‬
‫דיאלקטיקה והטרוגניות זו מוסברת על‪-‬ידי תיאורית ה"א‪-‬אינטגרציה" של ‪.(1998) Lomeranz‬‬
‫‪ Lomeranz‬טוען כי הפרט המזדקן מצליח עם בגרותו לחיות בשלום עם סתירות בחייו‪ ,‬עם‬
‫דיאלקטיקה פנימית תוך אישית‪ ,‬ביחס לתפיסתו העצמית ובקשר עם הסביבה‪ ,‬להתמודד עם‬
‫מצבי עמימות‪ ,‬עם מצבים מורכבים‪.‬‬
‫‪“This ability to feel integrity without necessary having integrated everything may be‬‬
‫‪called upon at different time s and in varying degrees especially in situations of conflict,‬‬
‫‪stress and old age.. Aintegration entails a possible sense of inconsistencies relativism,‬‬
‫‪asynchronization, discontinuity, paradox, ambivalence, ambiguity, absurdity, and‬‬
‫‪tolerance for contradictions” (p. 228).‬‬
‫תיאוריה זו עומדת בסתירה לתיאוריות התפתחותיות אחרות הרואות את תהליך‬
‫ההסתגלות לזקנה כתהליך התלוי במידת הקוהרנטיות ויכולתו של הפרט לפתור בצורה‬
‫מוצלחת את כל משברי החיים )‪ ;(Erikson, 1959; Gould, 1978; Levinson, 1978‬ואף אלו‬
‫הרואות בקיומן של סתירות ואי הלימות‪ ,‬מצבים פסיכופתולוגים המעידים על שמוש במנגנוני‬
‫הגנה כמו פצול )‪ (split‬וניתוק )‪ .(Van der Kolk & Van der Hart, 1991) (dissociation‬להתנהגויות‬
‫אלו מחיר נפשי והן עלולות להביא את הפרט לתחושה של התפרקות‪ ,‬לחווית לחץ‪ ,‬לצורך לשנות‬
‫‪229‬‬
‫את העמדה הבסיסית כלפני העולם‪ ,‬ואף יבואו לידי ביטוי בחלומות ובשינה לא איכותית ) ‪Gatz,‬‬
‫‪.(1998‬‬
‫תיאוריה זו עשויה להסביר את ממצאי המחקר הנוכחי המשקפים בו זמנית תפיסות שונות‬
‫ומנוגדות אודות הפרישה מהעבודה‪ ,‬ניגודים בתפיסת העצמי הבאים לידי בהמשכיות‬
‫ורציפות לצד גמישות והתאמה בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים"‪ .‬ובמקביל‪,‬‬
‫מבהירה את היכולת לשאת עמימות רגשית ואי ודאות‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בתכני "סיפורי‬
‫ותסריטי החיים" ובמיוחד באשכול הפרישה‪ ,‬מסבירה את ההלימה והרציפות במימד הרגשי‬
‫המבטאים את ההקשבה לקול הפנימי‪ ,‬וכמו כן מאפשרת הסבר לתמונה הדיאלקטית העולה‬
‫מניתוח "סיפורי ותסריטי החיים" כמו למשל את הניעות בין זקנה לצעירות‪ ,‬בין זהות‬
‫עצמית לתהליכי השוואה חברתית‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף‪ ,‬להסבר הגילאי ולאפיון תהליך ההזדקנות‬
‫ביכולת לשאת פיצול )‪ ,(Hazan, 1998‬ולאור העובדה כי נבדקי המחקר‪ ,‬כמו גם נבדקים‬
‫מזדקנים אחרים שייכים לדור שחווה ארועי חיים קיצוניים במיוחד )אייל‪ (1997 ,‬ולכן א‪-‬‬
‫אינטגרציה יכולה לשמש כאסטרטגית ההתמודדות המועדפת‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פריסת הפנומנולוגיה של הפרישה מהעבודה מאפשרת לראות כי התהליך התוך‬
‫אישי העובר על האדם ערב הפרישה מהעבודה נחווה כתהליך רגשי קשה ומוגדר ברב‬
‫המקרים על‪-‬ידי הנבדקים כמשבר‪ .‬אך היכולת להחזיק מספר תפיסות "פרישה" במקביל‬
‫אצל אותו אדם ואף יכולת ההסתגלות הטובה הינן פועל יוצא של תהליכי א‪-‬אינטגרציה‬
‫המשתקפים ב"סיפורי ותסריטי החיים"‪ .‬ניתן אם כן‪ ,‬לומר כי הפרישה מהעבודה הינה‬
‫תופעה מורכבת מתהליך תוך אישי הנראה כמשבר אך למעשה הינו יצוג של תהליכים תוך‬
‫אישיים א‪-‬אינטגרטיביים‪ .‬בכך המחקר הנוכחי מהווה חיזוק לתיאורית החדשות העוסקות‬
‫בחקר תהליכי ההזדקנות בכלל ובא‪-‬אינטגרציה בפרט‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫הפרישה מהעבודה‪ :‬תהליך פנימי תוך אישי או תהליך קולקטיבי‪-‬חברתי?‬
‫הפנומנולוגיה של הפרישה מהעבודה מעלה את השאלה מה משפיע על תפיסות הנבדקים את‬
‫הפרישה מהעבודה? האם תפיסת הפרישה הינה תוצאה של סוציאליזציה חברתית? של‬
‫מגמות חברתיות המחזקות נעורים וצעירות? או האם תפיסת הפרישה הינה תוצאה של‬
‫תהליכים תוך אישיים הקשורים לתהליכי בגרות וזקנה? הנבדקים מנהלים דיאלוג פנימי‬
‫ביחס לתפיסתם את הפרישה‪ ,‬והן מוזנות ממספר מקורות שונים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪.‬‬
‫הנבדקים למרות העובדה שהועסקו במסגרת מסודרת בה יציאתם לפרישה היתה מוגדרת על‬
‫פי החוק‪ ,‬ומרביתם עברו סדנאת הכנה לפרישה‪ ,‬דווחו על כך כי הם הופתעו לנוכח הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬מרביתם חשו כי הפרישה הגיעה טרם זמנה וכי הם מסוגלים להמשיך ולתרום‬
‫לעולם העבודה ולעצמם כעובדים‪ .‬ניתן לומר כי למרות הידיעה הקוגניטיבית אודות מועד‬
‫הפרישה מרבית הנבדקים דווחו על תחושה של חוסר הפנמה של עובדת הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫חלק מן הנבדקים מאמינים שהחברה הרחבה רואה בפרישה מהעבודה תהליך של ניתוק‪,‬‬
‫ובהתאם לנורמות החברתיות את הפורש מהעבודה כזקן ולא יעיל‪ ,‬תפיסה הנמצאת בהלימה‬
‫עם תיאורית ההתנתקות )‪ .(Havighurst et al., 1968) (disengagement‬בעוד הם עצמם דווחו‬
‫כי בחויותם הפנימית הם עסוקים ביצירת המשכיות )‪ (Atchley, 1989) (continuity‬ובעיקר‬
‫ביצירת איזון בין מעורבות ופעילות לבין הפחתת הפעילות והמעורבות‪ ,‬בין הדאגה לעצמי‬
‫ויצירת מרחב המקנה תחושה של חופש לבין המשך הרצייה החברתית‪ .‬התלבטות זו‬
‫משקפת על פי התיאוריה ההתפתחותית )‪(Costa & McCree, 1990; Levinson et al., 1978‬‬
‫את המעבר בין הבגרות לזקנה‪ ,‬מעבר בו בגיל הבוגר האדם מעונין למלא אחר משימות‬
‫חברתית ולכן המשימה ההתפתחותית העיקרית הינה יצירת קרירה‪ ,‬מול שלב ההזדקנות‬
‫שבו האדם נעשה קשוב יותר לעצמו ולצרכיו האישיים ופחות מרגיש מחויב למלא אחר‬
‫משימות חברתיות‪.‬‬
‫הדילמה האם התגובה לפרישה מקורה בתהליכים פנימיים או בהשתקפות של מגמות‬
‫חברתיות באה לידי ביטוי בתהליכי הערכה של הנבדקים אודות הפרישה מהעבודה הנעשים‬
‫בעיקר באמצעות השוואה לאחרים‪ ,‬בעיקר לבני משפחה ולחברים )לדוגמא‪ :‬אשכולות‬
‫‪231‬‬
‫העצמי והיחסים הביאישיים(‪ .‬הנבדקים עסוקים במציאת הדומה או השונה ואף המדרבן‪,‬‬
‫כדי להתמודד עם שאלת אי הודאות הנלוויות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ממצא זה הינו בניגוד לתיאוריות ומחקרים אחרים המבליטים את העובדה כי בשלב חיים‬
‫זה הפרט עסוק פחות בתהליכי השוואה חברתיים )‪ .(Neugarten, 1968‬אחד ההסברים לכך‬
‫הינו העובדה כי ערב הפרישה מהעבודה נבדקי המחקר חוו רמה גבוהה של אי ודאות‪ ,‬צורכי‬
‫התלות שלהם היו במגמת עליה‪ ,‬והנבדקים חוו כי הם אינם מסופקים‪ .‬תחושות החרדה‬
‫הביאו לרגרסיה המוצאת את ביטויה ב"תסריטי החיים" בריבוי בשימוש בהשוואה חברתית‬
‫וברציה חברתית‪ ,‬מנגנונים התואמים לשלב חיים קודם – מנגנונים "צעירים"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬השכיחות של אשכול ההתיחסות החברתית ב"תסריטי החיים"‪ ,‬מצביעה על העובדה‬
‫כי נבדקי המחקר באופן עקיף קושרים בין עובדת הפרישה מהעבודה לתהליכי ההזדקנות‪.‬‬
‫הנבדקים מודאגים מזקנתם ומן העובדה שלא יטופלו כראוי‪ .‬דאגה זו מקבלת ביטוי‬
‫באמצעות תהליכי הסתכלות חברתיים ובאמצעות השוואה בין דורית‪ .‬הסתכלות רחבה זו‬
‫מקובל ליחס לתהליכי החכמה )‪ (Wisdom‬המאפיינים אוכלוסיה מזדקנת והוא משקף את‬
‫תהליכי ההשתנות הנלווים לזקנה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תפיסת הפרישה מהעבודה מאופיינת גם בדיאלקטיקה שבין צעיר לבין זקן‬
‫המשתקפת בכל ממצאי המחקר‪ .‬התפיסה מוזנת בעיקרה מתהליכים פנימיים אוניברסליים‬
‫שבמרכזם עומדת חויה של אי בטחון‪ ,‬חשש וחרדה‪ .‬המגמות והתפיסות החברתיות לא‬
‫מסייעות לפורשים להתמודד עם רגשות אלו‪ .‬הפתרון השכיח של הנבדקים מתבסס על ניסיון‬
‫לשחזר דפוסי התמודדות קודמים הבאים לידי ביטוי בתהליכי השוואה חברתית לצד‬
‫התאמתם לתהליכים ההתפתחותיים ולקולות הפנימיים‪ .‬פתרון זה מבטא כמיהה‬
‫להמשכיות לצד צרכי ההשתנות ומאפשר בעת ובעונה אחת להתחבר וליצור נקודות השקה‬
‫בין העולם שלהם לבין הדור הצעיר‪ ,‬בין דפוסי ונורמות העבר לבין צרכי ההתמודדות עם‬
‫ההווה והעתיד‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫ב‪ .‬הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין ההסתגלות‬
‫לפרישה מהעבודה‬
‫ממצאי המחקר מראים כי ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה טובה יותר מאשר ערב הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬שאלות והשערות המחקר הנוכחי מתייחסות לקשר שבין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" ולמידת הסברו את ההסתגלות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נדון תחילה בסוגיית הקשר שבין "סיפור‬
‫החיים" לבין "תסריט החיים"‪ .‬בהמשך‪ ,‬נתייחס לסוגיית ההסתגלות לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה כפי שבאה לידי ביטוי במחקר הנוכחי‪ ,‬ולבסוף נדון בקשר שבין "סיפורי ותסריטי‬
‫החיים" ערב הפרישה מהעבודה לבין מדדי ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫הקשר בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‬
‫שערנו כי ערב הפרישה מהעבודה ימצא קשר תכני ורגשי בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי‬
‫החיים" של העומדים לקראת הפרישה מהעבודה‪ .‬השערה זו התבססה על תיאוריות התפתחות‬
‫מרחב החיים )‪(Baltes & Baltes, 1990; Erikson, 1982; Neugarten, 1968) (Life span development‬‬
‫הגורסת כי "אנו בונים את העתיד כתוצאה מהמשמעות שאנו נותנים לחויות העבר" ) ‪Viney,‬‬
‫‪ ,(1993‬ועל תפיסת הפרישה מהעבודה כתקופת 'מעבר החיים' )‪Theriault, ) (Life transition‬‬
‫‪ (1994‬הראשונה שבה לתהליכי הזכרות )‪ (Reminiscence‬יש תפקיד חשוב‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי ערב הפרישה מהעבודה קיים קשר בין התכנים והרגשות‬
‫המרכיבים את "סיפורי החיים" לבין התכנים והרגשות המרכיבים את "תסריטי החיים" של‬
‫הנבדקים‪ .‬הקשר בין אשכולות התוכן ב"סיפור החיים" לבין אשכולות התוכן ב"תסריטי‬
‫החיים" בא לידי ביטוי בשכיחות גבוהה של האשכולות עבודה‪ ,‬ארועי חיים‪ ,‬משפחה ועצמי‬
‫הן ב"סיפור החיים" והן ב"תסריט החיים"‪ .‬הניתוח האיכותי מראה כי ניתן להצביע על‬
‫רציפות בכל האשכולות ובה בעת על ניעות והדגשים שונים אותם מיחסים הנבדקים לאשכול‬
‫בעבר‪ ,‬ב"סיפור החיים" לעומת ההווה והעתיד ב"תסריט החיים"‪ .‬לפיכך‪ ,‬נתייחס תחילה‬
‫לדמיון שבין "סיפור החיים" לבין "תסריטי החיים" ואחר כך להסבר ההבדל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬קיים דמיון באשכולות התוכן הדומיננטים המאפיינים הן את "סיפורי החיים" והן‬
‫את "תסריטי החיים" של הנבדקים‪ .‬בולטים במיוחד אשכולות‪ :‬העצמי‪ ,‬משפחה‪ ,‬עבודה‬
‫וארועי חיים וניתן לומר כי ארבעה צירי תוכן אלו דומיננטיים במרחב חיי הפרט לאורך כל‬
‫‪233‬‬
‫מעגל החיים‪ .‬היבט נוסף של המשכיות נמצא במימד הרגשי של "סיפורי ותסריטי החיים"‪.‬‬
‫הממצאים מראים כי קיימת הלימה רגשית חיובית או שלילית בין "סיפורי החיים" לבין‬
‫"תסריטי החיים" של מרבית הנבדקים‪ .‬המימד הרגשי מתבסס על הפרשנות ועל חוית החיים‬
‫המהווה חלק מהזכרון של הנבדק‪ .‬השפעת העבר על ההוה והעתיד נפוצה בתיאוריות‬
‫הקלאסיות של ההתפתחות )‪ (Erikson, 1963‬וגם בקרב גישות פסיכואנלטיות המתיחסות‬
‫לדוגמא לתהליכי העברה ולשיחזור )‪.(Cohler, 1998) (reenactment‬‬
‫ממצאים אלו דומים לממצאי מחקריהם של ‪ (1990) Viney ,Benjamin and Perston‬שחקרו‬
‫אנשים זקנים בבית אבות ומצאו כי התכנים המרכזיים שאיפיינו את "סיפורי החיים" של‬
‫הנבדקים היו‪ :‬עצמי‪ ,‬אובדנים בינאישיים כלומר משפחה וחברים‪ ,‬בריאות ושינויים גופניים‬
‫ושינויים בתפקיד החברתי הקשורים לעבודה ולעיסוק‪.‬‬
‫במחקרים העוסקים בחקר "מרחב החיים" נמצאה תופעת ההמשכיות כאופיינית‬
‫לאוכלוסיה מזדקנת )‪ (Kastenbaum, 1982‬וכי לקוהרנטיות "סיפור החיים" יש חשיבות‬
‫ומשקל יתר עם העליה בגיל )‪ .(Cohler, 1998‬מחקרים אלו מראים כי אנשים באמצע החיים‬
‫נוטים להשתמש בחוויות העבר בכדי לפתור בעיות חיים עכשוויות ומזדקנים נוטים בעיקר‬
‫להפוך חוויות אלו למקורות לשביעות רצון‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לומר כי הקשר בין "סיפור החיים"‬
‫לבין "תסריט החיים" של הנבדקים הינו חלק טבעי של תהליכי ההזדקנות‪.‬‬
‫הסבר נוסף להמשכיות ולרציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" כחלק מתהליכי‬
‫ההזדקנות קשור בתחושת האובדן הנלווית אליהם‪(1997) Bar-Tur, Levy-Shiff and Burns .‬‬
‫טוענות כי כדי להתמודד עם האובדנים הנלווים להזדקנות האדם מנסה להשען על דימויו‬
‫העצמי ועל זכרונו את עברו‪ .‬האדם מנסה להתמודד עם אובדניו על‪-‬ידי ניסיון לבנות מחדש‬
‫את מה שאבד‪ .‬ניתן לחוש בהמשכיות אם לא באמצעות הפרט עצמו‪ ,‬אזי באמצעות הילדים‪,‬‬
‫הנכדים ובאמצעות תהליכי ההעברה בינדורית‪ .‬במקרים בהם ההסטוריה האישית וזכרונות‬
‫העבר רצופים ארועים טראומטים הפרט "מעדיף" לא להתחבר לעולמו הפנימי ופעמים הדבר‬
‫עלול לפגוע בהסתגלות‪ .‬היכולת לבנות עולם עשיר ומפצה תלויה ביכולת הפרט להתחבר‬
‫לעולמו הפנימי‪ ,‬לרגשותיו ולחויותיו ובכך מתאפשרת הסתגלות‪ .‬תיאורטיקנים‬
‫התפתחותיים מזהים תהליך זה של פנימתיות )‪ (Neugarten, 1968‬כתהליך טבעי לשלב חיים‬
‫זה‪ ,‬ומיטיב להגדיר זאת ‪:Jung‬‬
‫‪234‬‬
‫‪“Whereas the theme early development is socialization that of later development is‬‬
‫‪individuation” (p. 481).‬‬
‫את החשיבות אותה מייחסים הנבדקים ליצירת המשכיות לאורך כל מעגל החיים‪ ,‬כלומר‬
‫לקשר שבין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪ ,‬ניתן לראות באמצעות דומיננטיות‬
‫אשכול הפרישה ובמיוחד אשכול הגישור בין התקופות ב"תסריט החיים"‪ .‬אשכול הגישור בין‬
‫התקופות מייצג בהגדרתו את המשימה ההתפתחותי של יצירת "סיפור חיים" ו"תסריט‬
‫חיים" קוהרנטי שתפקידם לגשר בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד של הנבדקים‪ .‬כפי שמתואר לעיל‪,‬‬
‫הספרות מצביעה על כך כי זו המשימה ההתפתחותית הראשונה במעלה בשלב חיים זה‪,‬‬
‫במעבר מתקופת הבגרות המאוחרת לתקופת הזקנה המוקדמת וכי להמשכיות ולרציפות בין‬
‫התקופות יש תפקיד הסתגלותי מובהק )‪.(Linde, 1993; Mader, 1996‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי תחומי הגישור המרכזיים הינם המשפחה‪ ,‬עבודה‪ ,‬בריאות ואופן‬
‫הגישור בא לידי ביטוי בחיפוש אחר הדומה השונה והתואם אם בין העבר לעתיד ואם בין‬
‫העתיד הצפוי לחויות העבר‪ .‬ההמשכיות עשויה לבוא לידי ביטוי הן במימדים פנימיים‪,‬‬
‫כלומר במבנה הפנימי נפשי של הפרט כפי שבא לידי ביטוי באשכול העצמי‪ ,‬והן בממדים‬
‫חיצוניים כפי שבולט במיוחד באשכול העבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות הפרישה מהעבודה האדם‬
‫ממשיך בסגנון חיים קודם‪ ,‬דימויו העצמי נשאר קבוע וערכיו אינם משתנים‪.‬‬
‫ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם התרשמויות קליניות )‪ (Whitbourne, 1985, 1987‬ועם‬
‫ממצאי מחקרים הגורסים כי קיימת המשכיות ויציבות במבנה מרחב החיים גם לנוכח‬
‫ארועים התפתחותיים צפויים כמו פרישה מהעבודה‪ ,‬וגם לנוכח ארועים אחרים כולל‬
‫ארועים לחצניים‪ .‬מחקרים אלו גורסים כי התהליך ההתפתחותי התקין בשלב החיים הבוגר‬
‫הינו קשור בין העבר‪ ,‬להווה ולעתיד על‪-‬ידי שזירת הארוע החדש במבנה החיים הקיים תוך‬
‫הטמעתו ושלובו בו )אסימילציה(‪ .‬ממצא זה בא בהלימה עם תיאוריות ההמשכיות הגורסת‬
‫כי הזקנה הינה שלב בו ממשיך האדם במסגרת חייו הקודמת ) & ‪Atchley, 1982; Costa‬‬
‫‪.(McCrae, 1988‬‬
‫‪235‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממצאי המחקר הנוכחי‪ ,‬הן באמצעות הניתוח האיכותי והן באמצעות הניתוח הכמותי‪,‬‬
‫מצביעים על המשכיות של העבר לתוך ההווה והעתיד‪ ,‬ועל התיחסות לעתיד כחלק מהבניית‬
‫העבר‪ ,‬כלומר על קשר שבין "סיפור החיים" לבין "תסריטי החיים"‪ .‬תהליך זה כפי שנגלה בניתוח‬
‫"סיפורי ותסריטי החיים" חלקו גלוי ומודע וחלקו סמוי ואף לא מודע‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לאשש את‬
‫השערת המחקר הדנה בסוגיית ההמשכיות ולטעון כי קיימת המשכיות הבאה לידי ביטוי‬
‫ברציפות תכנית ובהלימה רגשית בין יחוס הפרט לעברו ובין היחוס לדברים המשמעותיים‬
‫בעתידו‪.‬‬
‫אך כפי שמצוין‪ ,‬קיים גם הבדל בין התכנים והרגשות ב"סיפורי החיים" לבין "תסריטי‬
‫החיים"‪ .‬עולה השאלה מהם מקור ההבדל? הממצאים מראים כי "סיפורי ותסריטי החיים"‬
‫משקפים את המשא ומתן שהפרט עורך בינו לבין עצמו לבין הסביבה כאשר הנושאים‬
‫המרכזיים המבחינים בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" מתייחסים לשאלות האם‬
‫אני צעיר או זקן? עצמאי או תלוי בזולת? קשוב לעצמי או חלק מקולקטיב? בעל סגנון רגשי‬
‫או משימתי? מרוצה מהחיים או רוצה לתקנם?‬
‫בנסיון להבין את ההבדל ניתן להתייחס לפנומנולוגיה של הפרישה‪ ,‬כפי שעולה ממצאי‬
‫המחקר הנוכחי‪ ,‬המגדירה בעיקר את הפרישה כ'מעבר חיים' ואת החויה המרכזית של‬
‫הנבדקים ככזו הדומה למשבר‪ .‬תפיסות אלה מסבירות את הצורך בתהליכי התאמה ובהסתגלות‬
‫אותו חשים הנבדקים שעליהם לבצע עם הפרישה מהעבודה‪ .‬מכאן ש"סיפור החיים"‬
‫ו"תסריט החיים" משקפים לצד הדומה‪ ,‬ההמשכי והרציף גם את תחומי השינוי‪.‬‬
‫לאור העובדה כי אין תמימות דעים לתשובה לשאלה מה משפיע על התפיסות של הנבדקים )‬
‫‪ (Kaufman, 1986; Ryff, 1984‬יש מקום לבחון האם מהות ההבדל בין "סיפורי החיים" לבין‬
‫"תסריטי החיים" נעוצה בשאלה האם ערב הפרישה מהעבודה הנבדקים דומים יותר לאוכלוסיה‬
‫בוגרת הנמצאת בשלב הבגרות המאוחרת או למזדקנים הנמצאים בשלב הזקנה המוקדמת?‬
‫אשכולות הבריאות‪ ,‬הזקנה והפרישה‪ ,‬מהווים ביטוי לקונפליקט בין היות האדם "מבוגר"‬
‫או "זקן"‪ .‬ניתוח "סיפורי החיים" מצביע לדוגמא על עיסוק בחולי ובמוות ואילו "תסריטי‬
‫החיים" מתאפיינים בעיסוק בבריאות ובצעירות‪ (1984) Ryff .‬טוענת כי אוכלוסיה צעירה‬
‫יותר‪ ,‬בשלב החיים הבוגרים עסוקה בשאלת סופיות החיים ובהזדקנות‪ ,‬ואילו אוכלוסיה‬
‫מזדקנת יותר‪ ,‬מקבלת את עובדת סופיות החיים ועסוקה יותר בהווה וביצירת המשכיות‪.‬‬
‫‪236‬‬
‫למרות העובדה כי תכני "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" משקפים את נקודת הזמן שבה‬
‫נמצא הנחקר‪ ,‬העיסוק בעצמי ובזהות‪ ,‬איזכור משאבים ודפוסי התמודדות ועיבוד נוסף של‬
‫ארועי החיים מהעבר נמצא בקרב אוכלוסיה צעירה ובוגרת )‪ (Mair, 1990; White, 1980‬אך‬
‫בולט יותר בקרב אוכלוסיה מזדקנת )‪ .(Hagberg, 1995‬ואכן "תסריטי החיים" במחקר‬
‫הנוכחי אופיינו ברוב המקרים בקו חיים קצר‪ ,‬מעטו לעסוק בזקנה‪ ,‬והתמקדו בשאלת‬
‫ההמשכיות כפי שעולה מניתוח אשכול הגישור בין התקופות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאה שכיחות גבוהה‬
‫בעיסוק בעצמי ובארועי החיים מהעבר גם ב"בתסריטי החיים"‪ .‬יש לסייג ממצא זה לאור‬
‫העובדה כי במחקר הנוכחי אשכול העצמי ב"תסריטי החיים" שקף תפיסה עצמית צעירה‬
‫בהשוואה לאחרים‪.‬‬
‫לסיכום‪" ,‬סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" ערב הפרישה מהעבודה מתאפיינים באלמנטים‬
‫של המשכיות אך גם של השתנות‪ ,‬הם אינם חד משמעיים ומשקפים בעת ובעונה אחת‬
‫סיפורים של צעירים בסוף הבגרות ושל מזדקנים בתחילת הזקנה המוקדמת‪ .‬יש בכך חיזוק‬
‫לטענה כי הפרישה מהעבודה הינה תקופה המגשרת בין שני שלבי חיים דומיננטיים כלומר‪,‬‬
‫מהווה תקופת 'מעבר חיים'‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למרות הקביעות בתכנים הדומיננטים לאורך כל מעגל החיים המצביעים על‬
‫המשכיות‪ ,‬הנבדקים נותנים הדגשים ופעמים משמעות שונה המצביעים על כי תכני "סיפורי‬
‫החיים" מאפיינים יותר אוכלוסיה בוגרת ואילו תכני "תסריטי החיים" אופייניים יותר‬
‫לאוכלוסיה מזדקנת‪ .‬אבחנה זו מהווה אינדיקציה לתהליך המעבר המתאפיין בפיצול‪,‬‬
‫בדיאלקטיקה ועדין ברצון לעשות "סדר בעולם"‪ ,‬המשקפים תפיסות עולם של אוכלוסיה‬
‫צעירה )‪.(Lomeranz, 1998‬‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה נבדקה במחקר הנוכחי באמצעות תחושת הרווחה‪ ,‬תחושת‬
‫המצוקה והערכת הבריאות‪ ,‬בשתי נקודות זמן‪ :‬לפני הפרישה מהעבודה ולאחריה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נבדק השינוי שחל במדדי ההסתגלות בפרק הזמן שחלף בין המדידה הראשונה )ארבעה עד‬
‫שישה חודשים לפני הפרישה מהעבודה( ובין המדידה השניה )‪ 16-11‬חודשים לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה(‪ .‬נמצאה עליה בתחושת הרווחה וירידה בתחושת המצוקה בתקופה שלאחר‬
‫הפרישה מהעבודה בהשוואה לתקופה ערב הפרישה‪ .‬בעוד שהערכת הבריאות נשארה ללא‬
‫שינוי‪ .‬ברם‪ ,‬בניתוחי השונות לבדיקת ההבדלים בין שתי התקופות נמצא הבדל מובהק רק‬
‫‪237‬‬
‫בהתייחס לתחושת המצוקה‪ .‬ממצא זה מעלה את השאלה האם הפרישה מהעבודה היא‬
‫משבר ולכן מדדי ההסתגלות מראים על תחושת מצוקה גבוהה יותר לפני הפרישה ועל‬
‫תחושת רווחה נמוכה יותר באופן יחסי? או שהשינוי במדדי ההסתגלות נובע מעובדת היות‬
‫הפרישה מהעבודה תקופת 'מעבר חיים' המגשרת בין תקופת הבגרות לתקופת ההזדקנות‬
‫ולכן ערב הפרישה מהעבודה מדדי ההסתגלות יראו על הסתגלות פחות טובה מאשר בתקופה‬
‫שלאחר הפרישה מהעבודה?‬
‫ערב הפרישה מהעבודה מרבית הנבדקים ייחסו לפרישה מהעבודה משמעות של משבר‪ .‬הדבר‬
‫בא לידי ביטוי בהגדים רגשיים שליליים‪ ,‬ביחוס לפרישה יותר משמעות של 'סוף החיים'‪,‬‬
‫'מוות' מאשר משמעות חיובית‪ ,‬וביצירת "תסריט חיים" ממוקד בהווה וקונקרטי‪ .‬הגדים‬
‫המשקפים תהליכי התפתחות אופיניים של אוכלוסיה בגיל הבגרות )‪ .(Ryff, 1984‬הנבדקים‬
‫התקשו ליצור "תסריט חיים" ארוך‪ ,‬מפורט ועם טווח חיים רחב ובדרך כלל יצרו את‬
‫"תסריט החיים" בעידוד וביוזמת החוקרת‪ ,‬מה שמאפיין אוכלוסיה הנמצאת במצב של‬
‫מצוקה )‪.(Andrews et al., 1991; Fisher, 1999‬‬
‫ממצאים אלה נמצאים בהלימה עם הגישות המסורתיות בחקר הפרישה מהעבודה‬
‫המצביעות על תפיסת הפרישה מהעבודה כארוע משברי )יעקובסון‪ ;1973 ,‬לאור‪;1985 ,‬‬
‫צוקרמן ואחרים‪Atchley, 1975; Mattila et al., 1989; Norris, 1993; Wanne & ;1977 ,‬‬
‫‪.(Grove, 1995‬‬
‫על פי גישה זו מקובל לראות בפורש כמי שסיים את שליחותו החברתית‪ ,‬זקן ולא יעיל‪,‬‬
‫ולראות את אירוע הפרישה מהעבודה כאירוע לחץ המביא בעקבותיו לתגובות אופייניות‬
‫ללחץ כמו מחלה פיזית או מנטלית‪ .‬תפיסה זו מבליטה את תחושות חוסר שביעות הרצון‬
‫בקרב הפורשים ) ‪(Braitewhaite & Gibson, 1987; Gall et al., 1997; Mattila et al., 1987,‬‬
‫‪.1989‬‬
‫אך השיפור בתחושת המצוקה שכלל את מרבית נבדקי המחקר וכן העדות האיכותנית‬
‫מחזקים את ההשערה כי הפרישה מהעבודה נתפסת כתקופת 'מעבר חיים'‪ ,‬תקופה בה‬
‫תחושת ההסתגלות לפני הארוע הצפוי – הפרישה מהעבודה נמוכה בהשוואה לתחושת‬
‫ההסתגלות לאחר הארוע‪ .‬ואכן‪ ,‬ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי מדדי ההסתגלות לפני‬
‫הפרישה מהעבודה מצביעים על מצוקה נפשית גבוהה יותר בהשוואה למדדי ההסתגלות‬
‫‪238‬‬
‫לאחר הפרישה‪ .‬ואכן‪ ,‬מרבית הנבדקים דווחו באפילוג‪ ,‬בראיון שנערך עמם שנה לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה‪ ,‬כי "השד אינו נורא כל כך" וכי החיים לאחר הפרישה מהעבודה נראים‬
‫הרבה יותר טובים מאשר לפני הפרישה מהעבודה‪ .‬למרות העובדה כי אין ביכולתנו להצביע‬
‫מה משפיע על הנתונים האם התפיסה הסוביקטיבית של הפרישה לפני הארוע או המצב‬
‫האוביקטיבי לאחר הפרישה? ראוי לציין כי ממצא זה תומך בראית הפרישה כ'מעבר חיים'‬
‫ובא בהלימה עם ממצאי מחקרים עדכניים‪ .‬כך למשל‪ ,‬במחקר של ‪ (1994) Theriault‬נמצא כי‬
‫מבחינה רגשית משתתפי המחקר דווחו על רמת חרדה גבוהה יותר לפני הפרישה מהעבודה‬
‫שהלכה והתחלפה בתחושה של תפקוד עצמי לאחר הפרישה )מדידה תשעה חודשים אחרי(‪.‬‬
‫ניתן אם כן לומר כי‪ ,‬הפרישה מהעבודה מהווה מאיץ לתחושת חרדה ולמחשבות אודות מוות‬
‫לפני הפרישה )שישה חודשים לפני( ותוך כדי התרחשותה‪ .‬גם במחקר אורך שנערך בקנדה‬
‫אודות גברים פורשים דווחו הפורשים על הטבה בבריאות הנפשית ועל פחות מצוקה לאחר‬
‫שנה ממועד פרישתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנבדקים דווחו על היותם מלאי אנרגיה‪ ,‬פעילים‪ ,‬עסוקים‬
‫בהכוונה עצמית וכאלו הנהנים מן החופש‪ .‬חלקם‪ ,‬בדומה לדווחים מהמחקר הנוכחי‪ ,‬אף‬
‫דווחו כי הם מופתעים מכך שהמציאות עולה על ציפיותיהם‪ .‬גם ממצאי מחקר זה תומכים‬
‫בראיה ההתפתחותית הגורסת כי המעבר לפרישה דורש פרידה משלב חיים קודם ומעבר‬
‫לשלב חיים חדש ולכן קיימת עליה בתחושת המצוקה לפני הפרישה מהעבודה וירידה‬
‫בתחושת המצוקה ועליה בתחושת הרווחה לאחר הפרישה )‪.(Gall et al., 1997‬‬
‫ראיה התפתחותית זו מקובלת בקרב החוקרים את נושא הפרישה ) ‪Antonovsky & Sagy,‬‬
‫‪ (1990; Hooker, 1991; Phillipson, 1989; Theriault, 1989; Vinick, 1991‬ובמחקר‬
‫הגרנטולוגי )‪ .(Birren et al., 1996‬ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי תחושת ההסתגלות‬
‫לאחר הפרישה היתה טובה יותר ללא קשר למדדים אוביקטיבים כמו בריאות והכנסה‪.‬‬
‫ממצאים אלו באים בהלימה עם ממצאיהם של מחקרים נוספים שבדקו הסתגלות בגיל‬
‫המבוגר ובקרב אוכלוסיות קשישות והצביעו על כי הקשר בין המצב הנתון לתחושת שביעות‬
‫רצון תלוי בתפיסה הסוביקטיבית ובהערכה של הארוע יותר מאשר המצב האוביקטיבי‪.‬‬
‫אלו תלויים בהרגלים קודמים‪ ,‬סגנון אישיות וברגשות הנילווים לתחושת שביעות הרצון‬
‫ולאיכות החיים )‪.(Carp, 1984; Rudinger & Thomae, 1990; Whitbourne, 1986‬‬
‫‪239‬‬
‫עולה השאלה האם אי הודאות לפני הפרישה מהעבודה ותגובת החרדה היא זו המשפיעה על‬
‫מדידת מדדי ההסתגלות לפני הפרישה ו‪/‬או המצב לאחר הפרישה הוא המשפיע על מדדי‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה?‬
‫לאור זאת‪ ,‬נבדק הקשר בין אופנות הפעילות‪ ,‬מידת השינוי בפעילות ושביעות הרצון לבין‬
‫מדדי ההסתגלות‪ .‬נמצא כי ככל שהפעילות ושביעות הרצון ממנה גבוהים יותר תחושת‬
‫הרווחה רבה יותר ותחושת המצוקה מעטה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל ששביעות הרצון מהפעילות‬
‫רבה יותר הבריאות מוערכת כגבוהה יותר‪ .‬ממצא זה נמצא ההלימה עם ממצאי מחקרים‬
‫המצביעים על העובדה כי הבריאות הנפשית של הפורשים טובה יותר הן בשל שחרור מן‬
‫העבודה והעיפות הנילווית אליה )‪ (Ekerdt & DeViney, 1993‬והן בשל שביעות הרצון מן‬
‫החופש ומן הפעילות החדשה )‪.(Gall et al., 1997; Kelley & Westcott, 1991‬‬
‫תרומת הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" להסבר ההסתגלות‬
‫השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר הנוכחי הינה שאלת הקשר בין התהליכים התוך‬
‫אישיים "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" לבין ההסתגלות‪.‬‬
‫הספרות הדנה בהתמודדות עם שינויים לאורך מעגל החיים ובמיוחד בגיל המבוגר מצביעה‬
‫על הצורך בהמשכיות ואינטגרציה בין העבר‪"-‬ספור החיים" לבין העתיד‪"-‬תסריט החיים"‬
‫כדי לחוש הסתגלות טובה‪ (1995) Fisher .‬מגדיר זאת כך‪:‬‬
‫‪“People who are aging successfully are still involved in addressing the current problems‬‬
‫‪of identity and development, and do so in light of anticipated future situation as‬‬
‫‪implicated on the basis of past experience. Put another way, successful agers continue to‬‬
‫‪grow and learn as they used the past experience to cope with the present and set goals‬‬
‫‪for future development (p. 240)”.‬‬
‫בדיווחים של עבודות קליניות שנעשו עם אוכלוסיה מזדקנת )‪(Bar-Tur & Levy-Shiff, 2000‬‬
‫ועם אוכלוסיית פורשים מהעבודה נמצא כי הפורשים שהגיבו בצורה חיובית לפרישה‬
‫מהעבודה הם אלו שהצליחו לקשור בין עברם לעתידם )‪.(Richter, 1986; Sherman, 1987‬‬
‫במחקר של ‪ (1994) Theriault‬נמצא קשר בין המצאות ארועים קשים בעברו של הנחקר לבין‬
‫הענקת קונוטציה של בעיה לארוע הפרישה מהעבודה‪ .‬במחקר הנוכחי דנו כאמור בשאלת‬
‫‪240‬‬
‫הסבר ההסתגלות לפרישה מהעבודה באמצעות "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" של הנבדקים‬
‫והקשר בניהם‪ .‬אך כפי שמוצג לעיל קשר זה הינו מורכב‪ .‬בהתאם לכך תוצג תחילה תרומת‬
‫כל מימד‪" :‬סיפור החיים" ו"תסריט החיים" להסבר ההסתגלות לפרישה מהעבודה בנפרד‪.‬‬
‫תרומת "סיפור החיים" לניבוי ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על כך כי תרומת "סיפור החיים" לניבוי ההסתגלות קטנה באופן‬
‫יחסי‪ .‬נמצא כי על פי אשכולות "סיפור החיים" ניתן להסביר רק ‪ 15%‬מהערכת הבריאות ועוד‬
‫פחות מכך‪ ,‬רק ‪ 6%‬מתחושת הרווחה‪ ,‬ו‪ 6% -‬משונות של הפעילות לאחר הפרישה מחוץ לבית‬
‫ואילו לפעילות בתוך הבית לא נמצאה תרומה מובהקת של האשכולות להסבר השונות‪.‬‬
‫האשכולות המשמעותיים הינם‪ :‬עצמי‪ ,‬התיחסות חברתית ויחסים בינאישיים ופחות‬
‫איזכורי המשפחה ובריאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לומר כי "סיפורי החיים" של הנבדקים המשלבים‬
‫בין עיסוק בעצמי לבין עיסוק בעולם הסובב אותם‪ ,‬בין התמודדות רגשית למשימתית‬
‫מסבירה את ההסתגלות‪ .‬מאידך‪ ,‬אין ביכולתנו להצביע מהמחקר הנוכחי על כוון הקשר‪ .‬האם‬
‫העובדה כי מצב הבריאות הטוב יחסי של הנבדקים מסייע להם להשאר עם מאפיינים של‬
‫אוכלוסיה צעירה‪ ,‬להרגיש לא תלויים‪ ,‬לדבר מעט באופן יחסי על המשפחה ולהציג תמונה חיים‬
‫צעירה? או שימוש במנגנוני הגנה כמו הרחקה כפי שעולה מאשכול ההתיחסות החברתית‪ ,‬מסייע‬
‫לנבדקים ליצור הפרדה בינם לבין הפרישה מהעבודה‪ ,‬בין העבר לבין העתיד?‬
‫בממצאים אלו יש בכדי להצביע על כי הנבדקים תופסים את הפרישה מהעבודה כארוע‬
‫השונה מרצף חייהם‪ .‬אך המצאותם של קשרים מובהקים בין אשכולות ב"סיפור החיים"‬
‫לבין מדדי ההסתגלות‪ ,‬מצביע על קשר בין העבר לבין העתיד ועל המשכיות‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫התרומה הנמוכה של "סיפורי החיים" בהסבר ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה יש בה‬
‫כדי להצביע על היכולת של הנבדקים לחוות תחושת הסתגלות טובה גם לנוכח חוית אי‬
‫רציפות ואי המשכיות‪.‬‬
‫ניתן אם כך לומר כי תחושת ההסתגלות לפרישה מהעבודה מבוססת על היכולת לחיות עם‬
‫פערים וסתירות בין תפיסת העבר לפני הפרישה מהעבודה כפי שעולה ב"סיפור החיים" לבין‬
‫תחושת ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬בכך ממצאי המחקר מהווים ביטוי אמפירי‬
‫לתיאורית הא‪-‬אינטגרציה‪.‬‬
‫‪241‬‬
‫תרומת "תסריטי החיים" לניבוי ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫"תסריט החיים" הינו היכולת לחזות ולדמיין את העתיד והוא מעיד על יכולת ליצירתיות‬
‫)‪ ,(Fisher, 1999‬יצירתיות זו מהווה תנאי להסתגלות טובה‪ (1997) Baltes .‬טוען כי‪:‬‬
‫‪“We need to keep in mind that the future is not something we simply enter; the future is‬‬
‫‪also something we help create" (p. 378).‬‬
‫לדבריו‪" ,‬תסריט חיים" המאפשר אופטימיזציה של היכולת‪ ,‬פיצוי על האובדנים הנובעים‬
‫מעזיבת העבודה ומתהליכי ההזדקנות ובחירת המתאים לאדם עצמו מהווים תנאי‬
‫להסתגלות טובה או כהגדרתו ל"זקנה מוצלחת"‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי הסבר השונות‬
‫על פי אשכולות "תסריט החיים" גבוה יותר מאשר הסבר השונות על פי אשכולות "סיפור‬
‫החיים"‪ .‬באמצעות אשכולות "תסריט החיים" ניתן להסביר ‪ 27%‬מהערכת הבריאות‪28% ,‬‬
‫מתחושת המצוקה‪ 30% ,‬מתחושת הרווחה‪ 43% ,‬מהשונות של פעילויות מחוץ לבית לאחר‬
‫הפרישה ו ‪ 27%‬מהשונות של הפעילויות בתוך הבית לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬לגבי כל מדדי‬
‫ההסתגלות‪ ,‬נמצאה תרומה מובהקת של אשכול הגישור בין התקופות‪ .‬כך שנבדקים אשר‬
‫"תסריט החיים" שלהם כולל את הגישור בין התקופות‪ ,‬מדווחים על תחושת רווחה גבוהה יותר‪,‬‬
‫הערכת בריאות טובה יותר פעילות בתוך ומחוץ לבית רבה יותר וכן על פחות תחושת מצוקה‪.‬‬
‫בממצא זה יש ביסוס לתיאוריות ההתפתחותיות הטוענות כי המשימה ההתפתחותית בשלב‬
‫מעבר זה הינה ליצור המשכיות וקשר בין העבר להווה ולעתיד‪ ,‬וכי בצוע משימה זו מסייע‬
‫להסתגלות מוצלחת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממצאי המחקר מראים כי לפנאי תרומה מובהקת להסבר השונות‬
‫של תחושת המצוקה והערכת הבריאות‪ .‬ניתן לומר שנבדקים אשר הזכירו יותר פעילויות פנאי‬
‫ב"תסריט החיים" מדווחים על תחושת מצוקה נמוכה יותר והערכת בריאות גבוהה יותר‪ .‬מגמה‬
‫זו נמצאת בהלימה עם יתר ממצאי המחקר המצביעים כי הן לתהליך רגשי תוך אישי והן לתהליך‬
‫התנהגותי אינסטרומנטלי יש תפקיד בהסתגלות‪ .‬ממצאים אלו שופכים אור על החשיבות‬
‫להערך ולהתכונן לפרישה מהעבודה גם ברמה אופרטיבית‪ .‬ממצא זה תואם את ממצאי מחקרם‬
‫של ‪ (1991) Payne et al.‬המצביעים כי מטרות חיים בעתיד מסייעות להסתגלות לפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫בהתייחס להערכת הבריאות‪ ,‬נמצאה תרומה מובהקת של אשכולות המשפחה והעבודה‪ .‬כך‬
‫שנבדקים שב"תסריט החיים" שלהם מופיעים יותר איזכורים של אשכולות אלה‪ ,‬מעריכים את‬
‫הבריאות לאחר הפרישה מהעבודה כפחות טובה‪ .‬ממצא זה מצביע שוב על העובדה כי הופעת‬
‫‪242‬‬
‫המשפחה מהווה אינדיקציה לתחושת חולי ותלות ואלו באים בצד דבור חוזר ונשנה על עבודה‪.‬‬
‫כפי ששערנו המשך העיסוק בסוגיות עבודה ב"תסריט החיים" מנבאות הסתגלות פחות טובה‬
‫לפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬העיסוק במשפחה ובעבודה יש בהם רמז לחוסר התנתקות מהעבר‪ ,‬להעדר התאמה‬
‫ושינוי הנדרשים מן המעבר לפרישה מהעבודה לצד העדר גישור בין העבר להווה ולעתיד‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬בהתייחס לפעילות לאחר הפרישה נמצא כי ככל שיש יותר איזכור של גישור והתיחסות‬
‫חברתית הפעילות התוך והחוץ ביתית לאחר הפרישה מהעבודה רבה יותר‪ .‬פעילות לאחר‬
‫הפרישה מתאפשרת לצד קיומן של סתירות פנימיות המאפשרות לאדם מחד להגביר את‬
‫מודעותו העצמית ואת תהליכי פנימיותו ובה בעת לעסוק בהכחשה והרחקה של השינוי הנובע מן‬
‫הפרישה מהעבודה‪ ,‬ובכך יש ביסוס נוסף לתיאורית הא‪-‬אינטגרציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שב"תסריט‬
‫החיים" מצויים יותר אשכולות הפנאי וההתיחסות החברתית ופחות אשכולות העבודה‬
‫והבריאות הפעילות מחוץ לבית רבה יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהפרט מצליח להשתחרר מן המשימות‬
‫ההתפתחותיות התואמות את גיל העבודה‪ ,‬מרגיש בריא הוא מצליח לפתח דמיון אודות הפנאי‬
‫העתידי‪ .‬תהליך זה בא במקביל לתהליכי הכחשה והרחקה מהעצמי ומן המשמעות של הפרישה‬
‫מהעבודה‪ ,‬מסייע לתחושת ההסתגלות לאחר הפרישה‪.‬‬
‫בהתייחס לפעילות בתוך הבית נמצא כי ככל שיש אזכור רב יותר של המשפחה ב"תסריט‬
‫החיים" ופחות של הבריאות הפעילות בתוך הבית גדולה יותר‪ .‬ממצא זה מצביע על המגמה‬
‫כי פעילות סוליטרית בתוך הבית מתקיימת בשל שלוב בין תפיסת הבריאות לבין היחסים‬
‫בתוך המשפחה‪ .‬הממצאים מראים כי נבדקים אשר תפיסת בריאותם פחות טובה נוטים‬
‫כנראה לאור מצבם להרגיש תלות רבה יותר בבני משפחותיהם‪ ,‬ולפתח תחומי פעילות‬
‫המסייעים להם לחוש הסתגלות טובה‪ .‬ממצאים אלו מהווים חיזוק לעובדה כי פרישה‬
‫מהעבודה הינה תהליך התפתחותי צפוי ואוכלוסיה בעלת פרופיל נורמטיבי מצליחה לנהל את‬
‫המעבר בצורה תקינה‪ ,‬לערוך תהליכי הערכה‪ ,‬בחירה וישום התואמים למצבה הנוכחי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫תוצאות מדדי ההסתגלות מצביעות על שיפור בתחושת הסתגלות בהשוואה למצב ערב‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬ממצא זה תואם את תיאורית ההסתגלות לזקנה מוצלחת של ‪Baltes‬‬
‫)‪ (1997‬המציע כי על האדם לעבור תהליכי אופטימיזציה‪ ,‬בחירה ופיצוי כדי לחוש רווחה‪.‬‬
‫‪243‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי "תסריט מלא" מצביע על הסתגלות טובה יותר גם‬
‫כאשר לא נמצא קשר בין תכנון הפעילות ב"תסריט החיים" לזה שהופיע בפועל בבדיקת הפעילות‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בדומה ל"סיפורי החיים" גם "תסריטי החיים" המשקפים את המשימות‬
‫ההתפתחותיות מצביעים על קשר עם ההסתגלות‪ .‬לפיכך‪ ,‬התעסקות הנבדק והשקעת‬
‫האנרגיה האישית בסוגית ה"גישור" באה בהלימה עם ההסתגלות‪ .‬בכך יש חיזוק למודל‬
‫ההסתגלות של ‪ (1985) Whitbourne‬העומד בבסיס מחקר זה ולתיאורית ההמשכיות של‬
‫‪ .(1989 ,1976) Atchley‬יתכן כי ההופעה המשמעותית של אשכול הגישור ב"תסריט החיים"‬
‫ואופן ראיון הנבדקים מיקם את נושא הגישור בין התקופות יותר ב"תסריטי החיים" מאשר‬
‫ב"סיפורי החיים"‪ ,‬ועל כן יכולת ניבוי "תסריט החיים" גדולה יותר‪ .‬היבט נוסף העולה‬
‫מניתוח הנתונים הינו היכולת לפעול במקביל בציר רגשי ובציר משימתי‪ .‬גם תהליכי‬
‫הסתגלות וגם תהליכי ההתפתחות דורשים מן הפרט התמודדות המשלבת רגש‪ ,‬קוגניציה‬
‫ופתרון בעיות )‪ .(Folkman & Lazarus, 1985‬חיזוק לכך נמצא בעובדה כי גם לאשכול‬
‫הפרישה המתמקד בתפיסה הרגשית והקוגניטיבית של הפרישה וגם לאשכול הפנאי‬
‫המתמקד במימד המשימתי יותר‪ ,‬יש משקל בניבוי ההסתגלות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העובדה שלא‬
‫נמצא קשר בין תכנון הפעילות לבין הביצוע בפועל מחזקים את התפקיד התווכי של "תסריט‬
‫החיים" כגורם מסייע בהסתגלות בגיל הבוגר וזאת בהתאם למודל ההסתגלות של האדם‬
‫הבוגר‪ ,‬לתיאוריות ההתפתחותיות )‪ ,(Whitbourne, 1985‬ולממצאי מחקרים הדנים‬
‫בהסתגלות לפרישה מהעבודה )‪ .(Andrews et al., 1991‬בניגוד לכל אלו‪ ,‬נבדקים אשר‬
‫המשיכו לעסוק בנושאים האופיניים לתקופת הבגרות )אשכול עבודה( ולתקופת הזקנה )גם‬
‫אשכול בעיות בריאות( הסתגלותם פחות טובה‪ .‬לגבי אלו שהמשיכו לעסוק בנושאים של‬
‫תקופת הבגרות יש בכך חיזוק לעובדה כי בכדי להסתגל טוב לפרישה יש לעבור תהליכי‬
‫התנתקות מן העבודה‪ .‬אין ביכולתינו ממחקר זה לענות אם בשל הקושי ליצור חזון או בשל‬
‫הקושי להפרד ולסיים את תקופת העבודה נבדקים אלו "נשארו" בשלב חיים קודם‪ .‬יתכן וכי‬
‫ראיה דיכוטומית של החיים צעיר או זקן אינה מאפשרת תנועה ומהווה אחד ההסברים‬
‫לממצא זה‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫תרומת הקשר בין התהליכים התוך אישיים "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" לבין‬
‫ההסתגלות‬
‫הקשר בין "סיפורי החיים" לבין "תסריטי החיים" נבדק במחקר הנוכחי בשני אופנים‪:‬‬
‫המימד התכני באמצעות אשכולות התוכן והמימד הרגשי באמצעות מדד ההלימה הרגשית‪.‬‬
‫לפיכך נתייחס לשני תחומים אלו בניסיון לענות על השערת המחקר המניחה כי קיים קשר‬
‫בין הרציפות של "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫הקשר בין המשכיות‪-‬הלימה רגשית בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫ממצאי המחקר מראים כי קשר רגשי בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" מסביר את‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬לגבי ‪ 39.3%‬מהנבדקים נמצאה הלימה ריגשית בין‬
‫"סיפור החיים" ו"תסריט החיים"‪ .‬נמצא הבדל מובהק בין אלו מבין הנבדקים בעלי ההלימה‬
‫הרגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" שלהם לעומת אלו חסרי ההלימה‬
‫הרגשית בין ה"סיפור" לבין ה"תסריט" לבין תחושת המצוקה לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬בקרב‬
‫הנבדקים בעלי הלימה רגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" תחושת המצוקה נמוכה‬
‫יותר בהשוואה לנבדקים שאין הלימה רגשית בין ה"סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" שלהם‪.‬‬
‫בקרב אלו שאין הלימה רגשית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" שלהם‪ ,‬השינוי‬
‫בתחושת המצוקה קטן והוא לכיוון של עליה‪ .‬כלומר‪ ,‬תחושת המצוקה שלהם לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה היתה גבוהה יותר בהשוואה לתחושת המצוקה ערב הפרישה מהעבודה‪ .‬ואילו‬
‫בקבוצה שבה היתה הלימה רגשית בין "סיפור החיים" ל"תסריט החיים" חלה ירידה‬
‫בתחושת המצוקה לאחר הפרישה מהעבודה בהשוואה למדידה שנערכה לפני הפרישה‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫הרגש הדומיננטי הנלווה למספר רב של ראיונות היה רגש שלילי ולמרות זאת‪ ,‬מדדי‬
‫ההסתגלות מצביעים על הסתגלות חיובית ועל תחושת רווחה טובה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬השיפור‬
‫הגדול ביותר בתחושת המצוקה היה בקבוצת ההלימה הרגשית השלילית‪ .‬כלומר‪ ,‬בקרב‬
‫אלו שרגשותיהם לפני הפרישה מהעבודה כפי שהוצגו ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים"‬
‫היו שליליים‪ ,‬ופחות מזה בקבוצת ההלימה הרגשית החיובית‪ .‬בקבוצת אי ההלימה השינוי‬
‫היה זעיר וכיוונו הפוך‪.‬‬
‫‪245‬‬
‫תיאורית ההמשכיות וממצאי מחקרים עם אוכלוסיות מבוגרים ומזדקנים מחזקים את‬
‫הטענה אודות הקשר שבין הלימה רגשית להסתגלות‪ ,‬ומראים כי קיימת הלימה רגשית לאורך‬
‫כל מעגל החיים וכי הדפוסים הרגשיים הנוצרים בילדות מסבירים את התגובות הנילוות‬
‫להתנסויות בגיל המבוגר כולל בקרב קשישים )‪ .(Mader, 1996; Ruth & Oberg, 1996‬הלימה‬
‫רגשית מאפשרת לאדם לקבל חיזוק כי תפיסות חייו עומדות לו גם בעבר זה ולכן תחושת‬
‫ההסתגלות שלו טובה יותר‪ .‬מאידך‪ ,‬חוסר הלימה מצריך את הפורש לעבור תהליכי התאמה‬
‫והטמעה רבים יותר המגבירים את תחושת המצוקה )‪ .(Viney, 1993‬לפיכך‪ ,‬עיקביות רגשית‬
‫מביאה לתחושת הסתגלות טובה יותר‪.‬‬
‫אך עדין נשאלת השאלה מה גרם במיוחד בקרב קבוצת ההלימה הרגשית השלילית לשיפור‬
‫המשמעותי בתחושת המצוקה לאחר הפרישה מהעבודה?‬
‫על פי ‪ (1982) Erikson‬ניתן לראות גם בקרב אלו שהינם בעלי הלימה רגשית שלילית‪ ,‬כאלו‬
‫המשלימים עם מצבם‪ ,‬אינם מייחלים לשינוי כל שהוא‪ ,‬משתחררים מהצורך להשוואה‬
‫חברתית‪ ,‬תהליך התואם את ההתפתחות הגילאית ולתהליכי ההתנתקות ולכן גם קבוצת‬
‫נבדקים זו מדווחת על שיפור בהסתגלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאור העובדה כי מקובל לראות בפרישה‬
‫מהעבודה מצב של אובדן‪ ,‬צפוי כי תחושת המצוקה לפני הפרישה תהיה גבוהה מאשר‬
‫תחושת המצוקה לאחר שנה‪ ,‬לאחר שהתרחש תהליך עיבוד ולמידת החיים עם האובדן‪.‬‬
‫בקבוצת ההלימה השלילית‪ ,‬ניתן לומר כי נבדקים אלו מאפשרים לעצמם לחוות את האובדן‬
‫הנילווה לפרישה מהעבודה‪ ,‬את תחושות האי ודאות וחוסר הבטחון‪ ,‬ולכן הם אלו שחשים‬
‫הקלה גדולה יותר בתחושת המצוקה לאחר שנה‪ .‬בספרות מקובל לראות אוכלוסיה כזו‪,‬‬
‫המאפשרת לעצמה לחוות אובדן‪ ,‬אוכלוסיה בעלת פוטנציאל להתפתחות ולחוש חוית רווח‬
‫ולפתח עמדות חיוביות כלפי עצמם והסביבה )‪. (Miller & Omarzu, 1998‬‬
‫ההתמקדות בתחושות השליליות ובאובדנים הנילווים לפרישה מהעבודה מחזקת את הטענה‬
‫כי ההסתגלות לפרישה מהעבודה נובעת מהיכולת לעבור תהליכי אבל התפתחותיים‪" .‬סיפורי‬
‫ותסריטי החיים" של הנבדקים חושפים שני מסלולים מקבילים באמצעותם מתמודדים‬
‫הנבדקים עם עברם )"סיפור החיים"( ועם עתידם )"תסריט החיים"( ערב הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫במסלול אחד האדם העסוק בפרישה וביצירת שיווי משקל חדש בינו לבין החברה החיצונית‬
‫ובה בעת‪ ,‬במסלול השני עסוק הפרט ביצירת שוויי משקל חדש בינו לבין העצמי – תחושתו‬
‫וזהותו‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי העיסוק האינטנסיבי של האדם בעצמו‪ ,‬בעברו‪ ,‬באחרים‬
‫‪246‬‬
‫המשמעותיים לו ובמיוחד במשפחתו מלווה בתיאור של תחושות חרדה‪ ,‬מצוקה‪ ,‬בדידות‬
‫וכאב לצד המשך תפקוד והתעניינות בעתיד הממוקד בעיסוקי פנאי ובפעילות קונקרטית‪ .‬רק‬
‫באותם המקרים בהם קיימת הערכת בריאות שלילית ועיסוק בבעיות בריאות ב"סיפור‬
‫ובתסריט החיים"‪ ,‬האדם עסוק יותר בהווה וביחסיו עם משפחתו העכשוית לה זקוק לצורך‬
‫סיפוק צרכי התלות הנובעים גם ממצבו הרפואי ולא רק מתהליכים התפתחותיים הנילווים‬
‫לזקנה )‪ .(Baltes, 1997‬ניתן לראות בתהליך הפרישה תהליך המקביל למודל הדו מסלולי‬
‫האופיני לתהליכי אבל )רובין‪ .(1995 ,‬אך בניגוד למצבי אובדן ושכול בו השכולים ממשיכים‬
‫לחוות מתח רגשי ודאגה לאחר שנים רבות‪ ,‬נצפה במחקר הנוכחי ובמחקרי פרישה אחרים‬
‫)‪ (Reitzes et al., 1996‬תהליך של "החלמה" הבא לידי ביטוי במימד הרגשי‪ ,‬צמצום בתחושת‬
‫המצוקה ועליה בתחושת הרווחה‪ ,‬ובמימד התפקודי‪ ,‬בישום פעילויות מחוץ לבית לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה הגדולה מזו המסופרת ב"תסריטי החיים" ערב הפרישה מעבודה‪.‬‬
‫ואילו הקבוצה האחרת‪ ,‬אלו המדווחים בדרך כלל על רגשות חיוביים יותר‪ ,‬גילו בדרך כלל‬
‫פחות מעורבות רגשית בראיון ובתכניו והעדיפו לנקוט באסטרטגיה של הרחקה‪ ,‬כזו המכונה‬
‫במחקר הנוכחי "התייחסות חברתית"‪.‬‬
‫הסבר אחר נעוץ בשיטת המחקר שאפשרה למשתתפים לעבד את המעבר לפרישה באמצעות‬
‫הבניית "סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‪ .‬האוכלוסיה שמצבה הרגשי היה שלילי הם אלו‬
‫שנזקקו לגורם מתווך‪ ,‬לאיש סוד‪ ,‬לעבד את מבנה חייהם‪ ,‬כך שניתן לראות בתהליך‬
‫הראיונות לאיסוף "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" תהליך טרפוטי‪ .‬בראיונות המעקב‬
‫שנערכו לאחר שנת הפרישה הראשונה עם הפורשים‪ ,‬הנבדקים ייחוסו משמעות טיפולית‬
‫מסייעת לראיונות המחקר‪ .‬ממצא התואם את הספרות התיאורטית והקלינית הרואות‬
‫ב"סיפור חיים" וב"תסריט חיים" תהליך התפתחותי המסייע לתהליכי ההזדקנות‬
‫וההסתגלות של האדם הבוגר )‪ (Whitbourne, 1985‬ובאסוף "סיפורי חיים" והעלאת זכרונות‬
‫תהליך טיפולי )‪.(Borden, 1992; Cohler, 1998‬‬
‫לסיכום‪ ,‬קיים קשר בין רציפות והלימה רגשית בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬הלימה רגשית שלילית או חיובית באה בהתאמה עם‬
‫ירידה משמעותית בתחושת מצוקה‪ ,‬ועליה בתחושת הרווחה‪ .‬הלימה רגשית מאפשרת לאדם‬
‫לקבל חיזוק כי תפיסות חייו תקפות גם במעבר חיים זה ולכן תחושת ההסתגלות שלו טובה‬
‫יותר‪ .‬במחקר הנוכחי הממצא המשמעותי הינו השיפור בתחושת ההסתגלות בקרב הנבדקים‬
‫‪247‬‬
‫בעלי ההלימה הרגשית השלילית בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" שלהם‪ .‬הדיון‬
‫מצביע על מספר הסברים תיאורטיים אפשריים החל מתיאורית ההתנתקות וכלה בתיאורית‬
‫ההמשכיות‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי ההיבט הרגשי של "סיפורי ותסריטי החיים" מקבל‬
‫חיזוק באמצעות אשכולות התוכן המראים כי לתחושות השליליות נלווה עיסוק במשפחה‬
‫ובעבודה ואילו לתחושות הרגשיות החיוביות נילווה עיסוק בגישור בין התקופות‪ ,‬בפנאי‬
‫בפרישה מהעבודה‪ .‬כלומר נבדקים בעלי הלימה רגשית חיובית הם אלו אשר מצליחים לבצע‬
‫את המשימות ההתפתחותיות המתמקדות ביצירת המשכיות בין העבר‪ ,‬ההווה לבין העתיד‬
‫ובנוסף‪ ,‬הם מצליחים ליצור את תמונת העתיד – "תסריט פרישה"‪ .‬התגובה הרגשית‬
‫החיובית לאחר הפרישה מהעבודה והשיפור בתחושת הרווחה עולים בקנה אחד עם‬
‫התיאוריה ההתפתחותית של ‪ (1989 ,1976) Atchley‬המזהה את השלב הראשון לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה כשלב של "ירח דבש"‪ .‬ואילו הנבדקים בעלי הלימה רגשית שלילית‬
‫עסוקים יותר בעבר ובהווה‪ ,‬מתקשים לנתק עצמם מהמשימות ההתפתחותיות של הבגרות‬
‫ועקב כך עוברים תהליכי אבל שבאמצעותם מצליחים לפתח תחושת הסתגלות טובה יותר‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬יתכן כי בעבור קבוצת נבדקים זו לראיונות המחקר היתה תרומה‬
‫בעיבוד האובדן‪.‬‬
‫מסקנה זו מעלה את השאלה אודות תפקיד המשימות התפתחותיות על פי גיל ב"סיפור‬
‫החיים" וב"תסריט החיים" לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪248‬‬
‫הקשר בין הלימה במשימות ההתפתחותיות ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" לבין‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה‬
‫שני אשכולות מרכזיים המשקפים את המשימות ההתפתחותיות בבגרות ובהזדקנות‬
‫ומופיעים ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" מובילים את הפרט לתחושת איכות חיים‬
‫טובה לאחר הפרישה מהעבודה‪ :‬אשכול העבודה ואשכול העצמי‪ .‬הממצאים מראים כי קיים‬
‫קשר בין הופעת אשכול העבודה ב"סיפור החיים" וב"תסריט החיים" לבין ההסתגלות‬
‫לפרישה מהעבודה כך שאיזכורה ב"סיפור החיים"‪ ,‬הולמת תחושת הסתגלות טובה לאחר‬
‫הפרישה ולעומת זאת‪ ,‬איזכור העבודה ב"תסריט החיים" הולמת הסתגלות פחות טובה‪.‬‬
‫נמצא כי ככל שב"סיפור החיים"‪ ,‬מודגש יותר נושא העבודה אזי תחושת הרווחה לאחר הפרישה‬
‫גבוהה יותר ותחושת המצוקה נמוכה יותר‪ .‬ממצא זה נמצא בהלימה עם תיאורית ההתפתחות‬
‫של ‪ (1980) Levinson‬הגורס כי המשימה ההתפתחותית בשלב החיים של האדם הבוגר הינה‬
‫פיתוח העצמי באמצעות המרחב התעסוקתי‪ .‬מימוש משימה התפתחותית זו‪ ,‬לצד המשמעות‬
‫המיוחסת על‪-‬ידי החברה למשימות אלו מסייעות להערכת חיים חיובית‪ ,‬לקבלת מבנה‬
‫החיים "כנכון"‪ .‬כלומר‪" ,‬סיפור החיים" של האדם ערב הפרישה מהעבודה משקף את המשימות‬
‫ההתפתחותיות והדינמיקה בין האדם לחברה בה הוא חי בהתאם לקבוצת הגיל של הבגרות‬
‫המאוחרת‪.‬‬
‫העיסוק בעבודה ב"סיפור החיים" מלווה בהסתגלות טובה לפרישה מהעבודה גם בקרב אלה‬
‫שחווית העבודה שלהם הינה שלילית‪ .‬ממצא דומה לממצאי מחקרם של ‪Quick and Moen‬‬
‫)‪ (1998‬המראים כי קיימת עליה בתחושת שביעות הרצון לאחר הפרישה מהעבודה בהשוואה‬
‫לתקופה שלפני הפרישה גם בקרב נבדקים שדווחו על אי שביעות רצון בעבודה‪ ,‬גם בקרב אלו‬
‫שחוו את העבודה כמקור שלילי של לחץ‪ ,‬מתח וקונפליקט ואף בקרב אילו שקשרו בין‬
‫הפרישה מהעבודה לבין אובדן המעורר רגשות חרדה‪ ,‬דכאון ושביעות רצון נמוכה‪.‬‬
‫יתר על כן גם אלו שחוו שביעות רצון בעבודה השתמשו במיומנויותיהם ומשאבים שונים‬
‫ליצירת שביעות רצון גם בתקופה שלאחר הפרישה‪ .‬לכן בקרב שתי אוכלוסיות אלו נמצא‬
‫שביעות רצון גדלה לאחר הפרישה מהעבודה בהשוואה לתקופה שלפני הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נבדקים אשר ממשיכים לעסוק בנושא העבודה ב"תסריט החיים" תוצאת‬
‫ההסתגלות שלהם פחות טובה‪ .‬המשך העיסוק בסוגיית העבודה מצמצם את היכולת‬
‫‪249‬‬
‫לפתח‪ ,‬לחשוב ולתכנן פעילות פנאי‪ ,‬מחזק את הזהות כעובד על פני הזהות כפורש‪ .‬מגמה זו‬
‫בולטת במיוחד לאור העובדה כי הנבדקים שב"תסריט חייהם" מופיעים האשכולות‪ :‬גישור‬
‫בין התקופות‪ ,‬פנאי ופרישה המשקפים את המשימות ההתפתחותיות הנגזרות מן שלב‬
‫החיים בו נמצאים הנבדקים ‪ -‬הפרישה מהעבודה ומתהליכי ההזדקנות‪ ,‬הסתגלותם טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫משימה התפתחותית נוספת המשפיעה על תחושת ההסתגלות מוסברת על‪-‬ידי התיאוריות‬
‫ההתפתחותיות המצביעות על קשר בין חוית הילדות והיחסים המוקדמים עם ההורים‬
‫ומשמעותיים אחרים לבין שימור חויות העצמי ויצירת תחושת שביעות רצון )‪.(Bowlby, 1986‬‬
‫במחקר הנוכחי‪ ,‬הנבדקים דווחו אודות משמעות הוריהם ויחסיהם עמם בילדות‪ ,‬לאורך כל‬
‫מעגל החיים ואף מזהים את השפעת היחסים והמשמעות ההורית על ההתמודדות עם‬
‫הפרישה מהעבודה )ראה גם 'אשכול המשפחה'(‪ .‬ממצא מקביל אושש במחקרו של ‪Hagberg‬‬
‫)‪ (1995‬אודות מזדקנים בו נמצא כי לתקופות החיים של הילדות וההתבגרות השפעה‬
‫משמעותית על ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לילדות ולהתבגרות יש השפעה על היכולת לאינדיוידואציה המשפיעה ומסייעת‬
‫להתמודדות עם הפרישה מהעבודה‪ .‬תהליכי האינדיוידואציה מהווים תנאי לפיתוח הזהות‬
‫בעתיד ולמצב הרגשי ואף נמצאו במחקר אודות פורשים כמשפיעים על יכולת ההסתגלות‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה )‪.(Bar-Tur, 1991‬‬
‫יצירת "סיפור חיים" הכולל הזכרות ביחסי משפחה מוקדמים מסייעת ליצירת עצמי‬
‫אינדיווידואלי המאפשר לפרט לפתח "תסריט חיים" התואם למשימה ההתפתחותית‬
‫העכשוית‪ ,‬ליצור רציפות והמשכיות בין העבר להווה ולעתיד באמצעות אשכול הגישור בין‬
‫התקופות ולהתמודד עם סוגיית הפרישה מהעבודה הן באמצעות אחרים )עצמי קולקטיבי(‪,‬‬
‫באמצעות עיבוד הפרישה )'אשכול הפרישה'( ובתכנונה האופרטיבי )'אשכול הפנאי'(‪.‬‬
‫ניתן לומר כי העבודה מהווה ביטוי חיצוני ואילו העצמי מהווה מוטיב פנימי לתהליך התוך‬
‫אישי המאפיין את המעבר לפרישה מהעבודה‪ .‬יש כאן חיזוק לעובדה כי במעבר לפרישה‬
‫מהעבודה האדם עסוק מחד לסיים ולהיפרד משליחותו החברתית כעובד‪ ,‬ולהיפרד משלב‬
‫משמעותי זה ובה בעת עסוק בחיזוק העצמי ובתהליכים פנימיים כדי להתכונן לשלב החיים‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ערב הפרישה מהעבודה הפרט מבנה ומפרש מחדש את מרחב חייו באמצעות יצירת‬
‫"סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‪ ,‬תהליך המשפיע על תחושת ההסתגלות‪.‬‬
‫ההסתגלות לפרישה מהעבודה מתאפיינת בעליה בתחושת הרווחה וירידה בתחושת המצוקה‬
‫בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה בהשוואה לתקופה ערב הפרישה‪ .‬הערכת הבריאות‬
‫נשארת ללא שינוי‪ .‬נמצא כי קיים קשר בין מספר אשכולות ב"סיפור החיים" ומספר גדול‬
‫יותר של אשכולות ב"תסריט החיים" לבין מדדי ההסתגלות שנמדדו לאחר הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬קיים קשר בין אשכולות העצמי‪ ,‬עבודה‪ ,‬בריאות‪ ,‬גישור בין התקופות‪ ,‬פרישה‪,‬‬
‫התיחסות חברתית וזקנה לבין מדדי ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיים קשר בין האשכולות ב"סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין אופנות הפעילות‬
‫לאחר הפרישה מהעבודה ושביעות הרצון ממנה לבין ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ככל שהשינוי בא לידי ביטוי בפעילות רבה יותר לאחר הפרישה מהעבודה יחסית לפעילות‬
‫לפני הפרישה‪ ,‬תחושת הרווחה והערכת הבריאות גבוהים יותר ואילו תחושת המצוקה נמוכה‬
‫יותר‪.‬‬
‫תכניהם של "תסריטי החיים" הינם בעלי ערך משמעותי יותר בקשר עם ההסתגלות לפרישה‬
‫מהעבודה בהשוואה לתכני "סיפורי החיים"‪" .‬תסריט החיים" הכולל יותר איזכורים של‬
‫אשכולות הפרישה והגישור בין התקופות בא בהלימה עם תחושת רווחה טובה יותר ואילו‬
‫ככל שיש יותר איזכורי אשכול הבריאות תחושת הרווחה יורדת וקיימת עליה בתחושת‬
‫המצוקה‪ .‬ככל שיש איזכור ב"תסריט חיים" של אשכול הגישור בין התקופות הערכת‬
‫הבריאות לאחר הפרישה טובה יותר ואילו "תסריט חיים" המורכב מאשכולות משפחה‪,‬‬
‫עבודה ופנאי הערכת הבריאות נמוכה‪.‬‬
‫ניתן אם כן לומר כי "תסריט חיים" היוצר את העתיד ובעיקר כולל עיבוד רגשי של המעבר‬
‫לפרישה ומחבר בין העבר ההוה והעתיד מנבא הסתגלות טובה‪ .‬בממצא זה יש חיזוק‬
‫לתיאורית ההמשכיות והבלטת העובדה כי העבר הסוביקטיבי‪"-‬סיפור החיים" משמש את‬
‫הפרט לקראת העתיד‪ ,‬בבנייתו ובעיצובו "תסריט חיים"‪ .‬כלומר‪ ,‬ההסתגלות לפרישה‬
‫מהעבודה קשורה לא רק ליכולת להעריך מחדש את העבר אלא להשתמש בהערכה זו ליצירת‬
‫"תסריט חיים" הכולל התחברות רגשית ופונקציונלית גם לעתיד‪ .‬מאידך‪ ,‬התעסקות בבעיות‬
‫בריאות‪ ,‬בסוגיות משפחה שמשקפות את העובדה כי המשפחה העכשוית אינה מהווה‬
‫גורם מסייע‪ ,‬ובדילמות בהקשר התעסוקתי‪-‬קונקרטי‪ ,‬מנבא הסתגלות שלילית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא‬
‫‪251‬‬
‫כי מדדי ההסתגלות לפרישה מהעבודה שהינם מדדי בריאות נפשית ופיזית קשורים‬
‫לתהליכים תוך אישיים כמו‪ :‬ליכולת הפרט "להיות בקשר עם עצמו"‪ ,‬לתהליכי פנימיות‪,‬‬
‫לעבור תהליכי אובדן‪ ,‬לעבור אינדיווידואציה לעומת תחושת תלות בסביבה‪ .‬ואילו מדדי‬
‫ההסתגלות שהינם מדדי פעילות קשורים לאשכולות יותר אינסטרומנטליים‪.‬‬
‫ניתן אם כך לומר כי ההסתגלות לפרישה תלויה בשני הצירים המלווים את האדם לאורך‬
‫מעגל חייו הציר הפנימי והציר החיצוני‪ .‬יכולות תוך אישיות מסייעות לתחושת רווחה‬
‫והערכת בריאות חיוביים ואילו הציר חיצוני – משימתי מנבא את הפעילות‪ ,‬שאף היא עשויה‬
‫לסייע ביצירת תחושת רווחה טובה לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫סיכום‪ ,‬השלכות והמלצות‬
‫למחקר זה היו שלוש מטרות מרכזיות‪ :‬האחת‪ ,‬גילוי והבנת התהליכים התוך אישיים‬
‫"סיפור חיים" ו"תסריט חיים"‪ .‬המטרה השניה היתה בדיקת הקשר שבין "סיפור החיים"‬
‫לבין "תסריט החיים"‪ .‬והמטרה השלישית היתה לבדוק האם באמצעות "סיפור החיים"‬
‫ו"תסריט החיים" ניתן להסביר את ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬ההשערה היתה כי‬
‫המשכיות ורציפות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים" עשויה להסביר את‬
‫ההסתגלות‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי במרבית המקרים היתה זמינות של "סיפורי חיים" ושל "תסריטי‬
‫חיים" אודות התקופה שלאחר הפרישה מהעבודה ובכך יש אשוש לקיומו של תהליך טבעי‬
‫בדמות "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" המאפיין את תהליכי ההסתגלות של האדם הבוגר‬
‫כפי שהוצע על‪-‬ידי ‪ .(1985) Whitbourne‬מניתוח "סיפורי ותסריטי החיים" עולה כי הפרישה‬
‫מהעבודה שוזרת בתוכה הסתכלות והערכת מבנה החיים בכלל כפי שבא לידי ביטוי ב"סיפור‬
‫החיים"‪ ,‬ובה בעת הסתכלות על העתיד כפי שמתבטאת ב"תסריטי החיים"‪.‬‬
‫ארבעה אשכולות מרכזיים מאפיינים את "סיפורי ותסריטי החיים" של הנבדקים ערב‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬האשכולות המרכזיים הם עבודה‪ ,‬משפחה‪ ,‬ארועי חיים ועצמי‪ .‬בנוסף‬
‫"תסריטי החיים" מתאפיינים גם באשכולות גישור בין התקופות והפרישה‪ .‬על פי‬
‫ההסברים שהובאו בדיון‪ ,‬ממצאים אלו תואמים את התיאוריות העוסקות בחקר התפתחות‬
‫לאורך כל מרחב החיים בכלל ובתקופות מעבר בפרט‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫חשיפת המשמעות שהפרט מייחס לפרישה מהעבודה מראה כי הפנומנולוגיה של הפרישה‬
‫מהעבודה מורכבת משש תפיסות עיקריות‪ ,‬שלעיתים קרובות השתקפו בה בעת אצל אותו‬
‫הנבדק‪ .‬החויה המרכזית והאסוציאציות השכיחות הינן אלו הקושרות את הפרישה למשבר‬
‫וכוללות בתוכן הזכרות בארועי חיים קודמים משבריים כמו‪ :‬עליה לארץ‪ ,‬מלחמה‪ ,‬שואה‪,‬‬
‫מוות‪ ,‬ברגשות שליליים‪ ,‬בהתנהגות של בכי וביטויי עצב‪ .‬במקרים קיצוניים יותר נעשתה‬
‫אנלוגיה לתהליכי אבל ואובדן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפרישה מהעבודה נתפסת כחלק מתהליכי התבגרות‬
‫והזדקנות‪ ,‬ורק במעוט מן המקרים נראתה כהזדמנות לתיקון החיים‪.‬‬
‫"סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" חושפים את המשא ומתן הפנימי אותו עושים הנבדקים‬
‫בינם לבין עצמם בכדי לאתר את שחוו בחייהם ובהתאם לכך לעצב את המשך דרכם‪ .‬בנוסף‬
‫ל"סיפור החיים" ול"תסריט החיים" התהליך הפנימי מושפע מההקשר הדורי והחברתי בו‬
‫חיים הנבדקים‪ .‬התהליך מתאפיין ברב המקרים באמביולנטיות‪ ,‬בסתירות פנימיות‬
‫ובדיאלקטיקה כשהנטיה כפי שנצפית ב"סיפורי ובתסריטי החיים" היא מעבר מתפיסות של‬
‫משבר לתפיסות של התמודדות והסתגלות‪ .‬חיזוק לכך התקבל גם בניתוחי שאלוני המצוקה‬
‫והרווחה שהצביעו על התיחסות שלילית ערב הארוע ואילו שיפור בהסתגלות בתום המעבר‬
‫לפרישה מהעבודה‪ .‬ממצאים אלו מהווים חיזוק נוסף להגדרת הפרישה כתקופת מעבר‬
‫ולתיאוריות החדשות בחקר הזקנה הטוענות לא‪-‬אינטגרציה המאפיינת את הגיל‬
‫)‪.(Lomerantz, 1998‬‬
‫המטרה השניה היתה כאמור בדיקת הקשר שבין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪.‬‬
‫נמצא כי קיימת רציפות והמשכיות הן בתוכן והן במימד הרגשי‪ .‬בכך יש חיזוק לתיאורית‬
‫ההמשכיות של ‪ ,(1989 ,1976) Atchley‬תיאוריה מרכזית בחקר הפרישה מהעבודה וההזדקנות‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מבליטים את חשיבות האשכולות הדומיננטים ארועי החיים‪ ,‬העבודה‪,‬‬
‫המשפחה‪ ,‬העצמי‪ ,‬הפרישה והגישור בין התקופות ביצירת תחושת ההמשכיות והרציפות בין‬
‫שלבי החיים‪ ,‬בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪ ,‬וכן‪ ,‬ליצירת הידיעה אודות‬
‫המשכיות הקיום הבינדורית‪ .‬ממצאים אלו תואמים את תיאוריות התפתחות מרחב החיים‬
‫הטוענות כי הפרט מבנה את עתידו לאור המשמעות המיוחסת לעברו וכן לתיאוריות‬
‫המייחסות משמעות ליצירת המשכיות כחלק מההתמודדות הרצויה עם מעברי חיים‬
‫)‪ .(Covey, 1981‬צורות ההמשכיות מצביעות על כך כי הפרט מתמודד עם השינויים‬
‫הסביבתיים בעיקר באמצעות יצירת המשכיות פנימית ורגשית )‪.(Mader, 1996; Parker, 1995‬‬
‫‪253‬‬
‫ניתוח צורת ההמשכיות הולמת מחקרים הדנים בתהליכי ההזדקנות ובכך יש בסוס לתפיסה‬
‫הרווחת כי הפרישה מהעבודה מהווה גם שער לזקנה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הממצאים מראים גם על השתנות בין "סיפור החיים" לבין "תסריט החיים"‪.‬‬
‫ב"תסריט החיים" הנבדקים יותר פשרניים‪ ,‬סובלניים לקבל סתירות ואי הלימות‪" .‬תסריט‬
‫החיים" מאפשר תיקון העבר ומבטא מאבק בין הצורך באינדיווידואליות ובשייכות לעולם‬
‫הצעירים המשתקף ב"סיפורי החיים" לבין הצורך להיות חלק מקולקטיב והכרה בעובדת‬
‫ההזדקנות הבולטים יותר ב"תסריט החיים"‪ .‬לאור זאת ניתן לומר כי הפרישה מהעבודה‬
‫הינה תופעה מורכבת בה הפרט מחד עסוק בפנימיותו‪ ,‬ביצירת זהות המשלבת בין העבר לבין‬
‫השינוי הצפוי בעתיד ובפיתוח יחסי גומלין אחרים עם הסביבה‪.‬‬
‫המטרה השלישית היתה לבדוק האם באמצעות "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" ניתן‬
‫להסביר את ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬ההשערה היתה כי המשכיות ורציפות בין "סיפור‬
‫החיים" לבין "תסריט החיים" עשויה להסביר את ההסתגלות‪.‬‬
‫בבחינת הקשר נמצא כי "סיפור החיים" ובמיוחד "תסריט החיים" מסבירים את‬
‫ההסתגלות‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי תרומה מיוחדת להסבר השונות בהסתגלות לאחר‬
‫הפרישה מהעבודה ניתן לראות באמצעות אשכולות גישור בין התקופות‪ ,‬פרישה‪ ,‬פנאי‪,‬‬
‫בריאות משפחה ועבודה המופיעים ב"תסריט החיים" ואילו יכולת ההסבר של אשכולות‬
‫"סיפור החיים" מועטה יותר‪ .‬הקשר שבין "תסריט החיים" לבין השינוי בתחושת ההסתגלות‬
‫בקרב נבדקי המחקר לאחר הפרישה מהעבודה זורה אור על חשיבות יצירת העתיד והמשך‬
‫חלום‪-‬חיים כפי שמתארים זאת ‪ (1980) Levinson‬ו‪ (1978) Gould -‬ביחס לתקופות חיים‬
‫מוקדמות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מצב הנבדקים לאחר הפרישה יתכן ומשפיע על מימדי ההסתגלות וכי הירידה‬
‫בתחושת המצוקה בקרב אלו בעלי ההלימה הרגשית נעוצה גם מהשינוי הנובע מן המעבר‬
‫לפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫‪254‬‬
‫תרומה מתודולוגית‬
‫בנוסף למסקנות המרכזיות הנובעות מממצאי המחקר‪ ,‬למחקר הנוכחי תרומה מתודולוגית‬
‫הבאה לידי ביטוי במספר תחומים‪ .‬מרבית המחקרים שעסקו עד כה בחקר הפרישה מהעבודה‬
‫הינם מחקרים חד מתודיים ובמרביתם הינם מחקרים שבהם השוו בין קבוצות גיל שונות ולא‬
‫בדקו אותם נבדקים לאורך זמן‪ .‬על כן‪ ,‬תרומתו הנוספת של המחקר בהיותו מחקר אורך רב‬
‫מתודי‪ .‬במחקר נעשה שילוב בין שיטות חקירה איכותיות וכמותיות‪ ,‬וכן נבדקו אותם נבדקים‬
‫לפני הפרישה מהעבודה ולאחר שנת הפרישה הראשונה‪ ,‬ובכך יש ביסוס ותוקף למרכיב ההסבר‬
‫של המחקר‪.‬‬
‫למחקרים אלו יש עדיפות במדעי החברה‪ ,‬במיוחד לאור השונות בין הדורות וכן לשונות‬
‫הבינאישית הגדלה עם הגיל‪ .‬בהתאם לכך החלק האיכותי אפשר חשיפה של התהליך התוך‬
‫אישי הנילווה לפרישה מהעבודה והחלק הכמותי סייע להכללת תרומתו של תהליך זה‬
‫להסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬שימוש בשתי מתודות המחקר ובמחקר אורך אמנם יקר‪,‬‬
‫ממושך ומצמצם את גודל המדגם ובכך גם יש לסייג את מידת ההכללה‪ .‬גודל המדגם‬
‫והעובדה כי המדגם לא היה מגדם הסתברותי לא אפשרו ניתוחים כמותיים מורכבים יותר‬
‫אלא כמקובל‪ ,‬נעשה שימוש במבחני מובהקות המתבססים על ההנחה כי מדובר במדגם‬
‫הסתברותי‪ .‬מבחני מובהקות אילו מהווים אינדיקציה לבחינת משמעות הקשר‪ ,‬והתוצאות‬
‫המובהקות במחקר זה המתבססות על מדגם קטן‪ ,‬מצביעות על המצאותו של קשר חזק‬
‫מאוד בין המשתנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬השימוש בשתי מתודות חקירה והמצאותם של ממצאים‬
‫המצביעים על כיוון דומה בשתיהן‪ ,‬מעלה את חוזק הממצאים‪.‬‬
‫יש לציין כי במחקר הנוכחי למרות היותו בחלקו העיקרי איכותי‪ ,‬מספר הנבדקים גדול‬
‫בהרבה ממחקרים דומים איכותיים )‪ .(Birren et al., 1996; Strauss & Corbin,1990‬הרחבת‬
‫המדגם נבעה מתוך הרצון לבדוק גם את הקשר בין "סיפור החיים" ו"תסריט החיים" לבין‬
‫ההסתגלות לאחר הפרישה מהעבודה‪ ,‬שלגביו נעשה שימוש בכלים כמותיים‪ ,‬הדורשים מספר‬
‫נבדקים רב יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬שילוב בין שיטות המחקר האיכותית והכמותית מאפשר תיאור‬
‫מחדש של הנושא באמצעות הניתוח האיכותי‪ ,‬יצירת סדר חדש והמשגה מחדש הנתמכת על‪-‬‬
‫ידי הניתוח הכמותי )גירץ‪.(Corradi, 1991 ;1990 ,‬‬
‫‪255‬‬
‫ממצאי המחקר מבליטים את העובדה כי "במבט על" ניתן להגדיר את התהליך הנלווה‬
‫לפרישה מהעבודה תהליך המאפיין תקופת 'מעבר חיים'‪ .‬ברב המקרים‪ ,‬הנבדק נע מתפיסת‬
‫משבר לתפיסה של התמודדות והסתגלות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מאחר ובמחקר ניתן ביטוי לקולו של‬
‫כל נחקר ונחקר התאפשרה חשיפת הפנומנולוגיה הרחבה של הפרישה מהעבודה ואף ניתן‬
‫ביטוי לקולות אחרים ולצורות התמודדות יחודיות ושונות‪.‬‬
‫בעוד שמרבית המחקרים בחנו משאבים חיצוניים ופנימיים המחקר הנוכחי אפיין את‬
‫התהליך הפנימי אותו עובר הפרט ערב הפרישה מהעבודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬תרומת המחקר הנוכחי‬
‫הינה גם בחשיפת‪ ,‬בהגדרה והבהרה של תהליך תוך אישיים התפתחותי להסבר יכולת‬
‫ההתמודדות של הפרט במצבי מעבר חיים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלוקת תכני "סיפורי החיים" ו"תסריטי החיים" לאשכולות על פי נושאים יש בה‬
‫בכדי להוות כלי לניתוח תוכן במחקרים ששיטת המחקר שלהם הינה שיטת ספורי חיים‬
‫ואוכלוסיית היעד שלהם גדולה באופן יחסי‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי שהינו כאמור מחקר אורך מערב שאלות של קוהורט‪ ,‬הדבר עשוי להיות‬
‫משמעותי במדינת ישראל בה רוב הקשישים‪/‬הפורשים שהשתתפו במחקר הנוכחי חוו‬
‫ארועים דרמטיים כמו שואה‪ ,‬הגירה המונית או מלחמות )‪ .(Lomeranz, 1984‬יתר על כן‬
‫הדבר עלול להוות מגבלה על הכללת הממצאים למקומות אחרים בעולם מוגבלת גם בשל‬
‫העובדה כי גורמים מיוחדים לארץ כמו המתח התמידי העשוי אף הוא להשפיע על התוצאות‬
‫ובמיוחד על התמות המאפיינות את האשכולות )‪.(Breznitz, 1983‬‬
‫מחקר זה בשל תכניו ואופן החקירה מעלה מספר סוגיות אתיות‪ .‬העובדה כי החוקרת הינה‬
‫איש מקצוע טיפולי בתחום העבודה הסוציאלית אפשר התמודדות מקצועית עם העובדה כי‬
‫מחקר זה העלה בקרב הנבדקים רגשות עזים של עבר מורכב ולא פשוט‪ ,‬ולעיתים גם חבר‬
‫להווה ולעתיד קשים‪ .‬יתרונותיו של החוקר המטפל הינה בעובדת היכולת להקשיב‪ ,‬להכיל‬
‫ולהיות עם הכאב שבא לידי ביטוי ברבים מן הראיונות‪ .‬היכולת לראיין ראיון נארטיבי פתוח‬
‫סייעה ליכולת הנבדקים לשתף בסיפור חייהם ולהרגיש נינוחים ופתוחים להמציא וליצור‬
‫את תסריט חייהם‪ .‬ביסוס לכך ניתן לראות בשיעור הנבדקים שנענו להשתתפות במחקר‪,‬‬
‫ברמת השיתוף‪ ,‬בנכונות שלהם להשתתף בראיון השני שנערך בבית המרואין‪ ,‬וכן בהיגדים של‬
‫הנבדקים אודות תרומת המפגש הן בראיון הראשון והן בראיון המעקב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש לשים‬
‫לב לעובדה כי המחקר נערך על‪-‬ידי אשה‪ ,‬הצעירה מן הנבדקים בשני עשורים והינה אשת‬
‫‪256‬‬
‫מקצוע‪ .‬יתכן שהיו פה תהליכי העברה שהשפיעו בצורה זו או אחרת על הממצאים אך‬
‫השפעתם לא נבדקה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי לאור טיבו של המחקר‪ ,‬הראיונות כולם התבצעו במקומות עבודה בהם‬
‫מועסק עובד סוציאלי תעסוקתי או מועסק איש משאבי אנוש אחראי על תחום הרווחה‪ .‬כל‬
‫המרואינים קבלו את מספר הטלפון של החוקרת במידה ויזדקקו לה‪ .‬שני נבדקים ניצלו‬
‫הזדמנות זו האחד כדי להוסיף על סיפור חייו והשני להתעניין בממצאי המחקר‪.‬‬
‫השלכות תיאורטיות והמלצות לעתיד‬
‫בתרומה התיאורטית של המחקר הודגשו התהליכים הכלליים המאפיינים את הפרט‬
‫בתקופת מעבר חיים – הפרישה מהעבודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬עולות מספר שאלות אודות התהליך‬
‫המאפיין אוכלוסיות אחרות בתקופות מעבר ומשברים התפתחותיים‪ ,‬וכן עולה הצורך לבדוק‬
‫האם מדובר בתופעה כללית האופיינית לארועי מעבר ומשבר? האם "תסריט החיים" ימלא‬
‫אותו תפקיד בהסבר ההסתגלות למצבים שונים? האם צפויים תכנים ורגשות דומים או‬
‫אחרים המסבירים את אופנות ההתמודדות?‬
‫לאור העובדה כי התיאוריה ההתפתחותית הגורסת כי זמינות "סיפורי ותסריטי החיים"‬
‫הינה תוצאה של גיל‪ ,‬מומלץ להרחיב את המחקר ולבדוק האם התהליך התוך אישי "סיפור‬
‫ותסריט חיים" מאפיין גם מעברי חיים אחרים‪ ,‬למעברי חיים נוספים התפתחותיים כמו‬
‫מעבר לבית הספר‪ ,‬וכן למעברים לא צפויים כמו גירושין‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ותפקיד התנסויות וחוויות מן העבר בהבנת ההוה‬
‫ובהתמודדות עם משימות החיים‪ ,‬ובמיוחד על חשיבות יצירת העתיד – "תסריט החיים"‬
‫בהסבר ההסתגלות וההתמודדות עם ארוע חיים צפוי‪ .‬זהו תחום חקירה חדש ויש מקום‬
‫להמשיך ולחקור את תפקיד ותרומת "תסריט החיים" בהסבר ההסתגלות‪.‬‬
‫חשיבות הבנת הקשר בין "תסריט החיים" לבין ההסתגלות מעניינת לאור הפער הקיים בין‬
‫תוכניות המופיעות ב"תסריט החיים" לבין הבצוע בפועל‪ .‬למרות העליה המשמעותית ברמת‬
‫הפעילות לאחר הפרישה מהעבודה עדיין ישנם תחומים רבים‪ ,‬המהווים חלק ממשאלתם של‬
‫הנבדקים כפי שהופיעה ב"תסריט החיים" שלא הגיע לידי מימוש לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫מעבר להמלצה לבדיקה גם בתקופות מעבר חיים אחרות מומלץ להרחיב את המחקר הנוכחי‬
‫גם לאוכלוסיות יעד נוספות‪ .‬המחקר הנוכחי עסק בחקר גברים בלבד לאור ההנחה כי‬
‫לאוכלוסיה זו צפויים קשיים יחודיים במעבר לפרישה מהעבודה‪ .‬מומלץ לערוך מחקר‬
‫‪257‬‬
‫מקביל עם אוכלוסיית נשים ולבדוק האם תהליכי הפרישה מהעבודה דומים או שונים‬
‫לגברים; והאם בהשוואה לעבר‪ ,‬חלו בהם שינויים לדוגמא לאור שינוי מעמד האשה העובדת‬
‫בחברה המערבית‪ .‬המחקר הנוכחי בחן אוכלוסיית גברים המעריכים את בריאותם כתקינה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬המחקר מהווה תשתית מחקרית גם לחקר אוכלוסיות יעד פורשות אחרות כמו‪:‬‬
‫כאילו שבריאותם לקויה הפורשים בזמן ולאילו הפורשים פרישה מוקדמת‪ ,‬ואף לחקירת‬
‫הבדלים בין קבוצות כדוגמאת ההבדלים בין מנהלים לבין עובדים‪ ,‬בין נשים לבין גברים‪ ,‬בין‬
‫עובדים המתגוררים במרכז הארץ לבין אלו הגרים בפריפריה‪ .‬לאור המשמעות הדורית חשוב‬
‫לחקור גם אוכלוסיות צעירות יותר‪ ,‬ואף כפי שנאמר‪ ,‬גם לגבי מעברי חיים נוספים בכדי‬
‫לבדוק את המשמעות הגילאית מול המשמעות הדורית‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מהווה בסיס ותשתית למחקרים נוספים בעתיד אודות חקר תהליכי‬
‫הזדקנות והטיפול במזדקנים‪ .‬לאור זאת מומלץ לבדוק ישומו של מודל המחקר וכלי המחקר‬
‫בטווח ארוך יותר‪ .‬לדוגמא לערוך מחקר מעקב ביחס לאוכלוסית היעד הנוכחית ולבדוק‬
‫השפעות ארוכות טווח של המודל "ספור חיים" ו"תסריט חיים" על ההסתגלות‪ ,‬השלכות על‬
‫ההזדקנות בטווח הארוך‪ ,‬להרחיבו למדגם גדול יותר ועל‪-‬ידי כך להגדיל את יכולת ההכללה של‬
‫המחקר‪.‬‬
‫השלכות ישומיות‬
‫בחברה הפוסטמודרנית מוקנית קונוטציה שלילית לפרישה מהעבודה ולהזדקנות הן בשוק‬
‫העבודה והן בשדה הקליני טיפולי‪ .‬הממצאים מראים כי ערב הפרישה מהעבודה הנבדקים‬
‫מדווחים על רמת מצוקה גבוהה יותר מאשר בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה‪ .‬תחושת‬
‫מצוקה זו נובעת לדבריהם מתפיסות פנימיות‪ ,‬מהתייחסות ועמדת המשפחה והחברה‬
‫לפרישה מהעבודה ולסיום חיי העבודה‪ .‬ממצא זה מבליט את חשיבות ההתערבות‬
‫הפסיכוסוציאלית ואת ההכנה ערב הפרישה מהעבודה לכלל אוכלוסיית הפורשים‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מחקר זה שופך אור על יכולתם של גברים מבוגרים לעבור עיבוד רגשי‪ ,‬לספר את‬
‫"סיפור החיים" שלהם וליצור את "תסריטי החיים" שלהם‪ ,‬כלומר לעבור תהליכי טיפול‬
‫ושינוי‪ ,‬הנובעים מיכולות פנימיות‪ ,‬ובניגוד לסטריאוטיפ השכיח‪ ,‬אלו עולות עם הגיל‪ .‬זמינות‬
‫"סיפורי ותסריטי החיים" מהווה עידוד לשימוש בשיטות אלו גם בהתערבויות עתידיות‪.‬‬
‫חשיפה זו זורה אור על חשיבות וסוג תהליכי ההתערבות המקצועיים ערב הפרישה‬
‫מהעבודה‪ .‬התערבות שמטרתה לחזק את האדם ולאפשר לו לנצל את משאביו הטבעיים‬
‫‪258‬‬
‫להתמודדות ולהסתגלות טובה יותר‪ .‬יש בכך בסוס לנחיצות סדנאות ההכנה לפרישה‬
‫מהעבודה השכיחות במקומות עבודה גדולים‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים כל כווני ההתערבות‬
‫הממולצת; כזו המאפשרת לפרט ליצור את "סיפור חייו" מחדש ולשזור לתוכו את העתיד‬
‫באמצעות יצירת "תסריט חיים" תואם‪ .‬כלומר‪ ,‬מטרת הטיפול הינו לסייע לפרט להבנות‪,‬‬
‫להמשיג‪ ,‬להבהיר את עברו ובהמשכו באופן רציף ומותאם ליצור‪ ,‬לבנות ולדמיין את העתיד‪.‬‬
‫תהליך זה על פי הספרות )‪ (Viney, 1993‬ועל פי ממצאי המחקר הנוכחי מאפיין את תהליכי‬
‫ההתפתחות הטבעיים בגיל זה‪ ,‬את התהליכים הנילווים לתקופות מעבר )‪(Theriault, 1994‬‬
‫ויש בכוחם לסייע באבחון רמת הנזקקות של הפרט ובאיתור אוכלוסיות בסיכון‪.‬‬
‫תפיסה זו של חשיפת "סיפור חיים" ו"תסריט חיים" מהווה את תיאורית ומודל ההתערבות‬
‫כאחד והולמת את המגמות החדשות בפסיכותרפיה לפיהן גישות אינטר‪-‬סובייקטיביות‬
‫והתערבויות נרטיביות מאפשרות לפרט לחיות טוב יותר עם עברו ולהתמודד עם עתידו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חשיבותו הינה בכך שהוא פותח פתח לעבודה פסיכותרפוטית גם עם אוכלוסיה מזדקנת‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות כי הטיפול המקצועי יתקיים לפני הפרישה מהעבודה‪,‬‬
‫יהיה גמיש לצרכי ודפוסי האדם‪ ,‬ויסייע בשלוש רמות מרכזיות – עיבוד העבר‪ ,‬התמודדות‬
‫עם ההוה ויצירת עתיד‪.‬‬
‫עיבוד העבר והבניתו מחדש הינו תחום הידוע בספרות הטיפולית ובפרקטיקה המסייעת‬
‫לאדם לבנות מחדש את "סיפור חייו" באמצעות שיטות התערבות שונות )כמו רה ביוגרפיה‪,‬‬
‫רוטנברג‪ .(1994 ,‬אך‪ ,‬תרומתו של מחקר זה הינה גם בהבהרתו את חשיבות עיבודם הרגשי‬
‫של ההוה והעתיד‪ ,‬באמצעות יצירת קישור והתאמה בין התקופות‪ .‬הממצאים הראו כי ערב‬
‫הפרישה מהעבודה הנבדקים התאיפיינו בתחושת בדידות‪ ,‬תלות לא מסופקת‪ ,‬תחושות אי ודאות‬
‫וחוסר אונים ונטייה לתפיסות שליליות‪ .‬לאור זאת חשובה התערבות מקצועית המסייעת‬
‫לעיבוד רגשי של ההוה וזאת גם במקרים בהם יש סביבה תומכת‪ .‬התערבות בעיתוי זה‬
‫ובשיטה זו‪ ,‬תקל על המעבר לפרישה מהעבודה ותסייע באיתור האוכלוסיה בסיכון שעל פי‬
‫המחקר הנוכחי הינה מזערית בקרב האוכלוסיה המוגדרת "כנורמטיבית"‪.‬‬
‫על פי דווחי הנבדקים בראיונות המעקב למחקר היה תפקיד טיפולי‪ .‬הדבר מעלה את החשיבות‬
‫לבדוק ולדון על משמעות ויעילות התערבות חד פעמית בהקשר של הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ההיבט השלישי והחשוב העולה ממצאי המחקר הינו היבט התערבותי חדש‪ .‬לראשונה‪ ,‬ניתנת‬
‫התייחסות טיפולית פסיכותרפויטית של העתיד על פני עיבוד העבר‪ .‬זהו תחום חדש שיש‬
‫‪259‬‬
‫לפתח את ההבנה התיאורטית ואת אסטרטגיות הפעולה שלו‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי‬
‫השימוש בדמיון ויצירת עתיד הינם תהליכים המאפשרים מעבר מתחושת חוסר שליטה‪,‬‬
‫מתחושה של סוף החיים‪ ,‬ממחשבות של מוות לתחושת שליטה במצב‪ ,‬להפיכת התהליך הנלווה‬
‫לפרישה מהעבודה לתהליך בר הבנה‪ ,‬בר שינוי לסיכוי ולגדילה וכפועל יוצא מכך‪ ,‬קבלת‬
‫העצמי‪ .‬ההכרות של הפרט עם הרפרטואר הרגשי והמשימתי שלו יש בהם כדי לאפשר‬
‫תהליכי הכלה‪ ,‬הבהרה והעצמה ועל‪-‬ידי כך לסייע בהתמודדותו עם הפרישה מהעבודה‬
‫ובהסתגלותו אליה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מומלץ לתת משמעות גדולה ליצירת "תסריט" חדש בטיפול‪,‬‬
‫כלומר לסייע לפרט ליצור "תסריט חיים" מסתגל‪ ,‬כזה הכולל בעיקר את אשכולות הגישור‬
‫בין התקופות‪ ,‬הפרישה והפנאי ופחות את אשכולות הבריאות‪ ,‬המשפחה והעבודה‪.‬‬
‫‪260‬‬
‫אחרית הדבר‬
‫התפיסה האריסטוריאלית מסייעת לנו להבין את הקשר הלינארי בין‬
‫תהליכים‪ ,‬כלומר את הקשר שנמצא בין "סיפור החיים" לבין "תסריט‬
‫החיים" לבין ההסתגלות לפרישה מהעבודה‪ .‬התפיסה הקאנטיאנית‬
‫מרמזת על היות התהליכים בעלי פרספקטיבה רורסבילית‪ ,‬על קיומה של‬
‫שניות‪ ,‬דואליות‪ ,‬א‪-‬אינטרגציה ועל שונות בין אישית גדולה הנותנת ביטוי‬
‫לקול היחודי של כל נבדק ונבדק‪ .‬תפיסה זו תואמת את שיטת המחקר‬
‫ואת המגמות הטיפוליות החדשות‪.‬‬
‫"‪itk ,dl ribnd lwynd z` ditxbeial zzl yi‬‬
‫‪miygxznd miiepiyd lr ezceara w'f heil` d`xdy‬‬
‫‪zexbad ,zexbazdd :mipeyd miigd ixayn jldna‬‬
‫‪) "dpwfde‬אנזייה מתוך שאבר‪.(2000 ,‬‬
‫‪261‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אייל‪ ,‬נ‪ .(1997) .‬החיים כנהר – מסע פסיכולוגי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת ידיעות אחרונות‬
‫וספרי חמד‪.‬‬
‫אייל‪ ,‬נ‪ .(1998) .‬אני מחוג שברח מהשעון – החויה האישית של הזמן בתקופת הזקנה‪.‬‬
‫גרנטולוגיה‪ ,‬כ"ה)‪.9-24 ,(4-3‬‬
‫בילו‪ ,‬י‪ .(1986) .‬היסטוריית חיים כטקסט‪ .‬מגמות‪ ,‬כ"ט)‪.371-349 ,(4‬‬
‫בן סירא‪ ,‬ז‪ " .(1996) .‬כשירות"‪ :‬חוליה בולמת דחק בזיקה שבין התמודדות‪ ,‬דחק‬
‫וחולי‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ט"ז)‪.304-283 ,(3‬‬
‫בר‪-‬טור‪ ,‬ל‪ .(1995) .‬נשיאת עדות ותיעוד השואה כמנגנון הסתגלות בבגרות ובזקנה‪.‬‬
‫שיחות‪ ,‬ט')‪.239-235 ,(3‬‬
‫גירץ‪ ,‬ק‪ .(1990) .‬פרשנויות של תרבויות‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת כתר‪.‬‬
‫דרורי‪ ,‬י‪ ,.‬פלוריאן‪ ,‬ו‪ ,.‬וקרביץ‪ ,‬ש‪ .(1991) .‬תחושת קוהרנטיות‪ :‬איפיונים סוציודמוגרפיים‬
‫ותפיסת בריאות נפשית‪-‬גופנית‪ .‬פסיכולוגיה‪ ,‬ב'‪.125-119 ,‬‬
‫ויצטום‪ ,‬א‪ ,.‬מלקינסון‪ ,‬ר‪ .‬ורובין‪ ,‬ש‪ .(1993) .‬שכול והנצחה‪ :‬הפנים הכפולות של‬
‫המיתוס הלאומי‪ .‬בתוך ר‪ .‬מלקינסון‪ ,‬א‪ .‬ויצטום וש‪ .‬רובין )עורכים(‪ ,‬אובדן ושכול בחברה‬
‫הישראלית )עמודים ‪ .(255-231‬ירושלים‪ :‬כנה‪ ,‬משרד הבטחון‪.‬‬
‫יעקובסון‪ ,‬ד‪ .(1973) .‬הפרישה מן העבודה‪ ,‬עיתוייה וההכנה לקראתה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬המכון‬
‫לפריון העבודה‪ ,‬סדרת הדרכה ביחסי עבודה‪.‬‬
‫לאור‪ ,‬א‪ .(1985) .‬היבטים כלכליים של ההזדקנות‪ .‬בתוך ש‪ .‬ברגמן וי‪ .‬מרגוליץ‬
‫)עורכים(‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל )עמודים ‪ .(233-216‬תל‪-‬אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫לומרנץ‪ ,‬י‪ .(1984) .‬היבטים פסיכולוגיים של הזדקנות וזקנה‪ .‬בתוך ש‪ .‬ברגמן וי‪.‬‬
‫מרגוליץ )עורכים(‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪ :‬פרקים נבחרים בגרנטולוגיה )עמודים ‪.(142-93‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫לומרנץ‪ ,‬י‪ .(2001) .‬התמודדות עם השפעות ארוכות טווח של השואה‪ :‬א‪-‬אינטגרציה‪-‬‬
‫המשגה ומחקר באישיותו של הניצול‪ .‬הרצאה בכנס הדו שנתי לגרנטולוגיה‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫ליבליך‪ ,‬ע‪ .(1986) .‬קבוץ מקום‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת שוקן‪.‬‬
‫ליבליך‪ ,‬ע‪ ,.‬זילבר‪ ,‬ת‪ ,.‬ותובל‪-‬משיח‪ ,‬ר‪ .(1995) .‬מחפשים ומוצאים‪ :‬הכללה והבחנה‬
‫בסיפורי חיים‪ .‬פסיכולוגיה‪ ,‬ה')‪.95-84 ,(1‬‬
‫מור‪ ,‬י‪ .‬ובר‪-‬און‪ ,‬ד‪ .(1996).‬על הצבריות לכאורה של בני ניצולי השואה‪ :‬ניתוח ביוגרפי‬
‫נארטיבי של ראיון אחד‪ .‬שיחות‪ ,‬י'א)‪.48-36 ,(1‬‬
‫ספקטור‪-‬מרזל‪ ,‬ג‪" .(2001) .‬צעיר‪ ,‬בריא ורענן"‪ :‬כאשר צבריות פוגשת זקנה‪ .‬הרצאה‬
‫בכנס הדו שנתי לגרנטולוגיה‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫פלוריאן‪ ,‬ו‪ ,.‬ודרורי‪ ,‬י‪ .(1990) .‬שאלון הבריאות הנפשית )‪ (MHI‬תכונות נורמטיביות‬
‫ונתונים נורמטיביים באוכלוסייה הישראלית‪ .‬פסיכולוגיה ב')‪.35-26 ,(1‬‬
‫פרויד‪ ,‬ז‪ .(1978) .‬כתבי זיגמונד פרויד‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫פרס‪ ,‬י‪ ,.‬וכץ‪ ,‬ר‪ .(1990) .‬משפחות בישראל‪ :‬שינוי והמשכיות‪ .‬בתוך ל‪ .‬שמגר‪-‬הנדלמן ור‪.‬‬
‫בר יוסף )עורכות(‪ ,‬משפחות בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬אקדמון‪.‬‬
‫צבר‪-‬בן יהושע‪ ,‬נ‪ .(1995) .‬המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫צוקרמן‪-‬בראל‪ ,‬ח‪ ,.‬מרקוס‪ ,‬ו‪ ,.‬וגנדרוס‪ ,‬ש‪ .(1977) .‬הפרישה מהעבודה כגורם הפוגע‬
‫בבריאות בקרב קשישים‪ .‬גרנטולוגיה‪.47-39 ,11 ,‬‬
‫‪263‬‬
‫קוליק‪ ,‬ל‪1992) .‬א(‪ .‬שינויים במאזן הכוח בין בני זוג לפני ואחרי הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬בית‪-‬הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫קוליק‪ ,‬ל‪1992) .‬ב(‪ .‬שינויים במאזן הכוח‪ ,‬במשאבים ובאורינטציות חיים לפני ואחרי‬
‫הפרישה מהעבודה‪ .‬גרנטולוגיה‪ ,‬כרך ‪.90-80 ,57-56‬‬
‫קוליק‪ ,‬ל‪ .(1999) .‬תפיסת מאזן הכוח הזוגי בקרב עובדים ופורשים‪ :‬ניתוח משווה‪.‬‬
‫חברה ורווחה‪ ,‬י"ט)‪.191-171 ,(2‬‬
‫רובין‪ ,‬ש‪ .(1995) .‬על החיים לאחר אובדן בנים במלחמות ישראל‪ :‬רקע ומחקר עם‬
‫המודל הדו מסלולי של השכול‪ .‬פסיכולוגיה ה')‪.83-70 ,(1‬‬
‫רובינשטיין‪ ,‬א‪ .(1977) .‬להיות עם חופשי‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת שוקן‪.‬‬
‫רוטנברג‪ ,‬מ‪ .(1994) .‬שבעים פנים לחיים‪ .‬תל אביב‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬
‫שאבר‪ ,‬ק‪ .(2000) .‬דידייה אנזיה‪ .‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים‪.‬‬
‫שגיא‪ ,‬ש‪ .(1989) .‬תחושת הקוהרנטיות והסתגלות ללחץ במערכת המשפחתית‪ :‬המעבר‬
‫של יציאה לגמלאות‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫שגיא‪ ,‬ש‪ ,.‬ואנטונובסקי‪ ,‬ה‪ .(1999) .‬חויות חיים התורמות להתפתחות תחושת‬
‫הקוהרנטיות‪ :‬שני סיפורי חיים של ניצולות שואה‪ .‬שיחות‪ ,‬י"ד)‪.56-51 ,(1‬‬
‫שובל‪ ,‬י‪ ,.‬פלישמן‪ ,‬ר‪ ,.‬ושמואלי‪ ,‬ע‪ .(1984) .‬תמיכה לא פורמלית בקשישים‪ ,‬רשתות‬
‫חברתיות בשכונה בירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט‪ ,‬מכון ברוקדיל לגרנטולוגיה והתפתחות האדם‬
‫והחברה בישראל‪.‬‬
‫שטרנגר‪ ,‬ק‪ .(1999) .‬אינדיוידואליות‪ :‬הפרויקט הבלתי אפשרי‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
264
Abelson, R. P., & Schanak, R. C. (1977). Scripts, plans, goals and understanding:
An inquiry into human knowledge structures. Lawrence Erlbaum Assoc.
Acklin, M. W., Bibb, J. L., Boyer, P., & Jain, V. (1991). Early memories as
expressions of relationship paradigms: A preliminary investigation. Journal of
Personality Assessment, Vol. 57(1), 177-192.
Andrews, F. M., Robinson, J. P., Shaver, P. R., & Wrightsman, L. S. (1991).
Measures of personality and social psychological attitudes. San Diego, California:
Academic Press.
Antonovsky, A. (1979). Health, stress and coping: New perspectives on mental and
physical well being. San Francisco: Jossey-Bass.
Antonovsky, A. (1984a). A Call for a new question - salutogenesis - and a
proposed answer - the sense of coherence. Journal of Preventive Psychiatry, 2, 1-13.
Antonovsky, A. (1984b). The sense of coherence as determinant of health.
Advances, 1, 37-50.
Antonovsky, A. (1985). Retirement, coping and health: A longitudinal study. Grant
Application to U.S. National Institute on Aging.
Antonovsky, A. (1987). Unraveling the mystery of health: How people manage
stress and stay well. San Francisco: Jossey-Bass.
Antonovsky, A., & Sagy, S. (1990). Confronting development tasks in the
retirement transition. The Gerontologist, Vol. 30(3), 362-368.
265
Antonovsky, A., Sagy, S., Adler, I., & Visel, R. (1990). Attitude toward retirement
in an Israeli cohort. International Journal Aging and Human Development, Vol.
31(1),57-77.
Atchley, R. C. (1975). Adjustment to loss of job at retirement. International
Journal of Aging and Human Development, 6, 17-27.
Atchley, R. C. (1976). The sociology of retirement. Cambridge, Mass: Schenkman.
Atchley, R. C. (1989). A continuity theory of normal aging. The Gerontologist,
Vol. 29(2), 183-190.
Baltes, M. M. (1995). Dependency in old age: Gains and losses. Current Directions
in Psychological Science, Vol. 4(1), 14-19.
Baltes, P. B. (1987). Theoretical proposition of life span developmental
psychology: On the dynamics between growth and decline. Development Psychology,
23, 611-626.
Baltes, P. B. (1993). The aging mind: Potential and limits. The Gerontologist, Vol.
33(5), 580-594.
Baltes, P. B., & Baltes, M. M. (1990) (Eds.). Successful aging: Perspectives from
the behavioral sciences. New-York: Cambridge University Press.
Baltes, P. B. (1997). On the incomplete architecture of human ontology: Selection,
Optimization and Compensation as foundation of development theory. American
Psychologist, Vol. 52(4), 366-380.
266
Bar-Tur, L. (1991). Separation individuation in aging and retirement. Doctoral
Dissertation, Psychology, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel.
Bar-Tur, L., & Levy-Shiff, R. (2000). Coping with losses and past trauma in old
age: The Separation-Individuation perspective. Journal of Personal and Interpersonal
Loss, 5, 263-281.
Bar-Tur, L., Levy-Shiff, R., & Burns, A. (1997) Past traumatic losses and their
impact on the well being of elderly men. Journal of Personal and Interpersonal Loss,
Vol. 2, 379-395.
Birren, J. E., Kenyon, G. M., Ruth, J. E., & Schroots, S. (Eds.). (1996). Aging and
biography, explorations in adult development. New-York: Springer Pub. Company, Inc.
Borden, W. (1992). Narrative perspectives in psychosocial intervention following
adverse life events. Social Work, Vol. 37, 135-141.
Bowlby, J. (1986). Attachment, life-span and old age. In J. Munnichs & B.
Miersen (Eds.), Attachment, life-span and old age (pp. 9-19). Penguin Books.
Braithwaite, V. A., & Gibson, D. N. (1987). Adjustment to retirement: What we
know and what we need to know. Aging and Society, Vol. 7, 1-18.
Breznitz, S. (Ed.).(1983). Stress in Israel. New-York: Van Nostrand Reinhold.
Brim, O. G., & Kagan, J. (Eds.). (1980). Constancy and change in human
development. Cambridge: Harvard University Press.
267
Buhler, C. (1935). The curve of life as studied in biographies. Journal of Applied
Psychology, 19, 405-409.
Buhler, C., & Massarik, F. (Eds.). (1968). The course of human life. New-York:
Springer.
Butler, R. N. (1963). The life review: An interpretation of reminiscence in the
aged. Psychiatry, 4, 1-18.
Butler, R. N. (1974) Successful aging and the role of the life review. Journal of
American Geriatric Sociology, 22, 529-535.
Butler, R. N. (1980-1). The life review: An unrecognized Bonanza. International
Journal of Aging and Human Development, 12, 35-38.
Butler, R., & Lewis, M. I. (1977). Aging and mental health. St. Louis: C.V. Mosby.
Cantor, N., & Mischel, W. (1977). Traits as prototypes: Effects on recognition
memory. Journal of Personality and Social Psychology, Vol. 35, 38-48.
Caracelli, V.J., & Greene, J.C. (1993). Data analysis strategies for mixed method
evaluation design, Educational Evaluation and Policy Analysis, 15(2), 195-207.
Carlson, R. (1981). Studies in script theory: I. Adult analogs of a childhood nuclear
scene. Journal of Personality and Social Psychology, Vol. 40, 501-510.
Carmel, S., Cwikel, S., & Galinsky, D. (1992). Changes in knowledge, attitudes
and work preferences following courses in gerontology among medical, nursing and
social work students. Educational Gerontology, 137(5), 535-544.
268
Carp, F. M. (1998). Short-Term and Long-Term prediction of adjustment to a new
environment. In M. P. Lawton & T. A. Salthouse (Eds.), Essential papers on the
psychology of aging (pp. 634-652). New-York University Press, New-York.
Carp, F. M., & Carp, A. (1984). A complementary/congruence model of well being
of mental health for the community elderly. In I. Altman, M. P. Lawton & J. F.
Wohlwill (Eds.), Human behavior and enviroment, 7: Elderly people and the
environment (pp. 279-336). New-York: Plenum Press.
Carter, M. A. T., & Cook, K. (1995). Adaptation to retirement: Role changes and
psychological resources. Special Issue: Career transition. Career Development
Quarterly, Vol. 44(1), 67-82.
Chiriboga, D. A., & Culter, L. (1980). Stress and Adaptation: Life span
perspectives. In L. W. Poon (Ed.), Aging in the 1980’s: Psychological issues (pp. 347362). Washington, DC: American Psychology Association.
Cibulsky, O. (1981). Social support networks of the elderly. Doctoral Dissertation,
School of Socail Work, Tel-Aviv University, Israel.
Clark, L. A., & Watson, D. (1988). Mood and mundane relation between daily life
events and self reported mood. Journal of Personality and Social Psychology, 54, 296308.
Cohen, S., & Wills, T. A. (1985). Stress, social support and the buffering
hypothesis. American Sociological Review, 43, 721-759.
Cohler, B. (1982). Personal narrative and life course. In P. Baltes & O. Brim
269
(Eds.), Life span and development and behavior (Vol. 4, pp. 205-241). New-York:
Academic Press.
Cohler, B. (1991). The life story and the study of resilience and response to
adversity. Journal of Narrative and Life History, Vol. 1, 169-200.
Cohler, B. (1998). Psychoanalysis, the life story, and aging: Creating new meaning
within narratives of lived experience. In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging and
mental health (pp. 255-280). New-York: Plenum Press.
Colarusso, C. A., & Nemiroff, R. A. (1981). Adult development: A new dimension
in psychodynamic theories. New-York: Plenum Press.
Coleman, P. G. (1986).Aging and reminiscence process: Social and clinical
implications. New-York: John Wiley and Sons.
Corradi, C. (1991). Text, context and individual meaning: Rethinking life stories in
hermeneutic framework. Discourse and Society, 2(1), 105-118.
Costa J. P., & McCrae, R. C. (1988). Personality in adulthood: A six years
longitudinal study of self report and spouse ratings on NEO Personality Inventory.
Journal of Personality and Social Psychology, 54, 853-863.
Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1984). Personality as lifelong determinant of wellbeing. In C. Z. Malatesta & C. E. Izard (Eds.), Emotion in adult development (pp. 141157). Beverly Hills, California: SAGE Publications Publication.
Covey, H. C. (1981). A reconceptualization of continuity theory: Some preliminary
thoughts. The Gerontologist, Vol. 21(6), 628-633.
Cox, H. (1984). Later Life. The realities of aging. New-Jersey: Prentice Hall.
270
Crapanzano, V. (1984). Life story. American Anthropologist, 86, 953-959.
Cumming, E., & Henry, W. E. (1961). Growing old. New-York: Basic Books.
Datan , H., Antonovsky, A., & Maoz, B. (1981). A time to reap: The middle age of
women in five Israeli subcultures. Baltimores, M.D.: John’s Hopkins University School
of Medicine.
Datan, N., Rodeheaver, D., & Hughes, F. (1987). Adult development and aging.
Annual Review of Psychology, 38, 153-180.
De Vries, B., & Blando, A. J., & Walker, L. J. (1995). An exploratory analysis of
the content and structure of the life review. In B. K. Haight & J. D. Webster (Eds.), The
art and science of reminiscing: Theory, research, methods and applications (pp. 123137). London: Taylor & Francis Ltd.
Denzin, N. K. (1989). Interpretive interactionism - Applied social research
methods series (Vol. 16). Newsbury Park, London: Sage Publications.
Denzin, N. K., & Lincoln, Y. S. (1994). Handbook of qualitative research.
Thousand Oaks, California: Sage Publications.
Derogatis, L. R. (1977). SCL-90-R: Administration scoring and procedure manual - I.
Baltimores, M.D.: John’s Hopkins University School of Medicine.
Derogatis, L. R. (1983). SCL-90-R: Administration scoring and procedure manual - II.
Baltimores, M.D.: John’s Hopkins University School of Medicine.
Edler, G. H., George, L. K. , & Shanahan, M. J. (1996). Psychosocial stress over
the life course. In H. B. Kaplan (Ed.), Psychosocial stress: Perspective on structure,
theory, life-course and methods, (pp. 247-292). San-Diego: Academic Press.
271
Ekerdt, D. J., & DeViney, S. (1993). Evidence for pre retirement process among
older male workers. Journal of Gerontology: Social Sciences, 48, s35-s43.
Erikson, E. H. (1950). Childhood and society. New-York: W.W. Norton.
Erikson, E. H. (1959). Identity and the life cycle. Psychological Issues, Vol. 1, 18-164.
Erikson, E. H. (1963). Childhood and society. New-York: W.W. Norton.
Erikson, E. H. (1982). The life cycle completed. New-York: W.W. Norton.
Erikson, E. H., Erikson, J. M., & Kiunick, H. Q. (1986). Vital involvement in old
age. New-York: W.W. Norton.
Fisher, B.J. (1995). Successful aging, life satisfaction and generatively in later life,
International Journal of Human Development, Vol. 41(3), 239-250.
Fisher, B.J., & Specht, D. K. (1999). Successful aging and creativity in late life,
Journal of Aging studies, 13(4), 457-472.
Folkman S., & Lazarus, R.S. (1985). If it changes it must be a process: Study of
emotion and coping during three stages of a college examination. Journal of Personality
and social Psychology, 48, 150-170.
Francis, D. (1989). Images from the occupational years: The reminiscences of
retirees and their implications for social work practice. In R. Disch (Ed.), Twenty-five
years of the life review: Theoretical and practical considerations (pp. 111-124). NewYork: Haworth Press.
Gall, T. L., Evans, D., R., & Howard, J. (1997). The retirement process: changes in
the well being of male retirees across time. Journal of Gerontology, 52B, 110-117.
272
Galton, M., & Delamont, S. (1984). Speaking with forked tongue? Two styles of
observations in the ORACLE project. In R. G. Burges (Ed.), Field methods in the study
of a education. Lewes, Falmer Press.
Gampel, Y. (1988). Facing war, murder, torture and death in latency.
Psychoanalytic Review, Vol. 75(4), 499-509.
Gatz, M. (1998). Toward a developmentally informed theory of mental disorder in
older adults. In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging and mental health (pp. 101-120).
New-York: Plenum Press.
Gearing, B. (1999). Narratives of identity among former professional footballs in
the United Kingdom. Journal of Aging Studies, Vol. 13(1), 43-58.
Glasser, B., & Strauss, A. L. (1967). The discovery of grounded theory: Strategies
for qualitative research. Chicago: Aldine Publication Company
Goetz, J. P., & Le Compte, M. D. (1984). Ethnography and qualitative design in
educational research. London, Academic Press.
Gould, R. (1978). Transformation: Growth and change in adult life. New-York:
Simon & Schuster.
Green, B. L. (1986). On the confounding of “Hassles” stress and outcome.
American Psychologist, Vol. 41, 714-715.
Greenwald, A. (1980). The totalitarian ego: Fabrication and revision of personal
history. The American Psychologist, Vol. 35, 603-618.
Guttman, D. (1994). Reclaimed powers: Men and women in later life. Evanston:
Northwesretn University Press.
273
Hagberg, B. (1995). The individual’s life history as a formative experience to age,
In B. K. Haight & J. D. Webster (Eds.), The art and science of reminiscing: Theory,
research, methods and applications (pp. 61-75). London: Taylor & Francis Ltd.
Haight, B. K. (1991). Reminiscing: The state of art as a basis for practice.
International Journal of Aging and Human Development, 33, 1-32.
Haight, B. K., & Webster, J. D. (1995). The art and science of reminiscing:
Theory, research, methods and applications. London: Taylor & Francis Ltd.
Harper, D. J. (1993). Remembered work importance, satisfaction, reminiscence and
adjustment in retirement: A case study. Counseling Psychology Quarterly, Vol. 6(2),
155-164
Hartwigsan, G. (1986). Older widows in the retirement community: The case of
the Sun City area in Arizona. Journal of Housing for the Elderly, Vol. 4(1), 37-51.
Haug, M. R., Belgrave, L. L., & Jones, S. (1992). Partners’ health and retirement
adaptation of women and their husbands. Journal of Women and Aging, Vol. 4(3), 5-29.
Havighurst, R. J., Neugarten, B. L., & Tobin, S. S. (1968). Disengagement and
patterns of aging. In B. Neugarten (Ed.), Middle age and aging (pp. 72-161). Chicago:
University of Chicago Press.
Hayas, C., & Anderson, D. (1993). Psycho-Social and economic adjustment of mid
life women after divorce: A national study. Journal of Women and Aging, 4(4), 8399.
Hazan, H. (1998). The double voice of the third age: Splitting the speaking self as
an adaptive strategy in later life. In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging and mental
274
health (pp. 183-196). New-York: Plenum Press.
Helson, R. (1992). Women's difficult times and the rewriting of the life story.
Psychology of Women Quarterly, Vol. 16, 331-347.
Henry, W. E. (1965). Engagement and disengagement: Toward a theory of adult
development. In R. Kastenbaum (Ed.), Contribution to the psychology of aging,(pp. 1935). New-York: Springer Publishing Company.
Hermann, M. D., & Eryavec, G. (1994). Delayed onset Post-Traumatic Stress
Disorder in world II veterans. Canadian Journal of Psychiatry, 39, 439-441.
Hermans, H. J. M. (1992). Telling and retelling one’s self-narrative: A contextual
approach to life span development. Human Development ,35, 361-375.
Heyink, J. W. (1993). Adaptation and well-being. Psychological - Reports, Vol. 73
(3, pt 2), 1331-1342.
Hobfoll, S. E., & Wells, J. D. (1998). Conservation of resources, stress and aging
In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging and mental health: An integrative approach
(pp. 121-134). New-York: Plenum Press.
Hochschild, A. R. (1975). Disengagement Theory: A critique and proposal.
American Sociological Review, 40, 553-569.
Hooker, K. (1991). Change and stability in self during the transition to retirement:
An Intraindividual study using P factor analysis, International Journal of Behavioral
Development, Vol. 14(2), 209-233.
Irwin, R. R. (1996). Narrative competence and constructive developmental theory:
A proposal for rewriting the bildungsroman in the postmodern world. Journal of Adult
275
Development, Vol. 3(2), 109-125.
Janoff- Bulman, R. (1989). Assumptive worlds and the stress of traumatic events:
Applications of the schema construct. Social Cognition, Special Issue: Social cognition
and Stress, 7, 113-136.
Joukamaa, M., Saavijarui, S., & Salokangas, R. K. (1993). The TURVA Project:
Retirement and adaptation in Old Age. Journal of Gerontology, 26(3),170-175.
Jung, C. G. (1969). Collected works. Translated by R.E.C. Hull. London: Touledge
and Kegan Paul.
Jung, C.G.(1971). The stage of life. In J. Combel (Ed.), The Portable Jung. NewYork: Viking (Originally published 1933).
Kaiser, N. A., Peters, G. R., & Babchuk, N. (1982). When priests retire. The
Gerontologist, Vol. 22(1), 89-94.
Kaplan De-Nour, A., & Camacho, T. (1983). Perceived health and mortality: A
nine year follow - up in the human population laboratory cohort. American Journal of
Epidemology, 117, 292-304.
Kaplan, B. (1991). Animadversions on adversity, ruminations on resilience: A
quasi-commentary on Bertram J. Cohler’s article “The life story and the study of resilience
and response to adversity”. Journal of Narrative and Life History, Vol. 1(2-3), 201-211.
Kastenbaum, R. (1982). Time course and time perspective in later life. In C.
Eisdorfer (Ed.), Annual review of gerontology and geriatrics (pp. 80-101). New-York:
Springer Publishing.
Kaufman, S. (1986). The ageless self: Sources of meaning in late life. University
276
of Wisconsin Press.
Kelley, J. R., & Westcott, G. (1991). Ordinary retirement: Commonalties and
continuity. International Journal of Aging and Human Development, 32, 81-98.
Kerenberg, O. (1987). Internal world and external reality. London: Aronson.
Kohli, M. (1986). Social organization and subjective construction of the life
course. In A. B. Sorensen, F. E. Weiner & L. R. Sherrod (Eds.), Human development
and the life course (pp. 271-292). Hillside, New-Jersey: Lawrence Erlbaum.
Kulik, L. (1999). Continuity and discontinuity in marital life after retirement: life
orientation, gender role, ideology, intimacy, and satisfaction. Families in Society, 80(3),
286- 294.
Labouvie-Vief, G., De-Voe, M., & Bulka, D. (1989). Speaking about feelings.
Psychology and Aging, 4(4), 425-437.
Lavoie, J. C. (1994). Identity in adolescence: Issues of theory; structure and
transition. Journal of Adolescence, Vol. 17(1), 17-28.
Lawton, M. P. (1980). Environment and aging. Belmont, CA: Wadsworth.
Lazarus, R. S., & De Longis, A. (1983). Psychological stress and coping in aging.
American Psychologist, Vol. 38, 245-254.
Levinson, D. J. (1980). Toward a conception of the adult life course. In N. J.
Smeler & G. D. Erickson (Eds.), Themes of work and love in adulthood (pp. 265-290).
Cambridge: Harvard University Press.
Levinson, D. J., Darrow, C., & Kline, E. (1978). The Seasons of a man’s life.
277
New-York: Knopf.
Linde, C. (1993). Life stories - The creation of coherence. New-York: Oxford
University Press, Inc.
Lomeranz, J.(1998). An image of aging and the concept of Aintegration: Coping
and mental health implications. In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging and mental
health (pp. 217-250). New-York: Plenum Press.
Luborsky, M. R. (1993). The romance with personal meaning in gerontology:
Cultural aspects of life themes. The Gerontologist, Vol. 33(4), 445-452.
Maddox, G. L. (1968). Retirement as a Social Event in the United States. In B.
L. Neugarten (Ed.), Middle age and aging (pp. 357-365). Chicago: University of
Chicago Press.
Maddox, G. L., & Douglas, E. B. (1973). Self assessment of health: A longitudinal
study of elderly subjects. Journal of Health and Social Behavior, 14, 87-93.
Mader, W. (1996). Emotionality and continuity in biographical contexts, In J. E.
Birren, G. M. Kenyon, J. E. Ruth & S. Schroots (Eds.), Aging and biography,
explorations in adult development (pp. 39-60). New-York: Springer Pub. Company, Inc.
Mair, J. M. M. (1990). Telling psychological tales. International Journal of
Personal construct Psychology, 3, 27-36.
Markus, H. (1977). Self-schemata processing information about the self. Journal of
Personality and Social Psychology, Vol. 35, 63 - 78.
Markus, H., & Nurius, P. (1986). Possible selves. American Psychologist, 41,
954-969.
278
Matthews, A. N., & Brown, K. H. (1987). Retirement as a critical life event: The
differential experiences of women and men. Research on Aging, Vol. 9(4), 548-571.
Mattila, V., Joukamaa, M., & Solokangas, R. (1987). Retirement, aging and
adaptation (The TRUVA Project): Theoretical frame of reference. European Journal of
Psychiatry, 1(4), 37-43.
Mattila, V., Joukamaa, M., & Solokangas, R. (1990). Retirement, aging, psychosocial
adaptation and mortality: Some findings of a follow up study. European Journal of
Psychiatry, 4(3), 147-158.
Mattila,V., Joukamaa, M., & Solokangas, R. (1989). Retirement, aging,
psychosocial adaptation and mental health: Finding of the TRUVA Project. ActaPsychiatrica Scandinavica, 80(4), 356-367.
McAdams, D. P. (1996). Narrating the self in adulthood. In J. E. Birren, G. M.
Kenyon, J. E. Ruth & S. Schroots (Eds.), Aging and biography, explorations in adult
development (pp. 131-148). New-York: Springer Pub. Company, Inc.
McCrae, R., & Costa, P. (1990). Personality in adulthood. New-York: The
Guilford Press.
Menachery, G. (1986). Adjustment and socio-economic status among the urban
retired. Indian Psychological Review, Vol. 30(5), 31-34.
Merriam, S. B. (1993). Butler’s Life Review: How Universal Is It? International
Journal of Aging and Human Development, 37, 163- 175.
Miller, E. D., & Omarzu, J. (1998). New directions in loss research. In J. H. Harvey
(Ed.), Perspectives on Loss: A source book (pp. 3-20). New-York: Brunner/Mazel.
279
Mirowsky, J. (1995). Age and the sense of control. Social-Psychology Quarterly,
Vol. 58(1), 31-43.
Mishler, E. G. (1986). Research interviewing: Context and narrative. Cambridge,
MA: Harvard University Press.
Neugarten, B. L. (1968). Middle age and aging: A reader in social psychology.
Chicago: University of Chicago Press.
Neugarten, B. L. (1977). Personality and Aging. In J. E. Birren & K. W. Schaie
(Eds.), Handbook of psychology of aging (pp. 616-649). New-York: Van Hostrand.
Neugarten. B. L. (1979). Time, age and the life cycle. The American Journal of
Psychiatry, 136, 887-894.
Norris, J. E. (1993). Why not to think of Carnegie Hall? Working and retiring
among older professionals. Canadian Journal on Aging, 12(2), 182-199.
Nunnally, J. C. (1994). Psychometric theory. New-York: McGraw-Hill.
Okan, M. A., Melichar, J. F., & Hill, M. D. (1990). Negative daily events, positive
and negative social ties and psychological distress among older adults. The Gerontologist,
30, 193-199.
Patton, M. Q. (1990). Qualitative evaluation and research methods. Newbury Park:
Sage.
Parker, R. G. (1995). Reminiscence: A continuity theory framework. The
Gerontologist, Vol. 35(4), 515-525.
Parker, S. (1982). Work and Retirement. Boston: George Allen.
280
Payne, C., Robbins, S., & Dougherty, L. (1991). Goal directness and older adult
adjustment. Journal of Counseling Psychology, Vol. 38, 301-307.
Phillipson, C. (1989). Towards a sociology of retirement. Reviewing Sociology
(New Series), 6(2), 3-10.
Pinto, A. S., & Prakash, I. J. (1989). Anticipated continuity in life style and attitude
towards retirement. Journal of Personality and Clinical Studies, Vol. 5(2), 121-124.
Pollack, O. (1984). Geriatric Stress. In S. B. Day (Eds.), Life stress (pp. 277-282).
New-York: Van Nostrand Reinhold Company.
Powers, C. B., Wisocki, P. A., & Whitbourne, S. K. (1992). Age differences and
correlates of worrying in young and elderly adults. The Gerontologist, Vol. 32, 82-88.
Quick, H. E. & Moen, P.(1998). Gender, employment, and retirement quality: A
life course approach to the differential experiences of men and women. Journal of
Occupational Health Psychology, Vol. 3(1), 44-64.
Reitzes, D. C., Mutran, E. J., & Frenadez, M. E. (1996). Does retirement hurt well
being? Factors influencing self esteem and depression among retirees and workers. The
Gerontologist, 36(5), 649- 656.
Richardson, V., & Kilty, K. M. (1991). Adjustment to retirement: Continuity vs.
discontinuity. International Journal of Aging and Human Development, Vol. 33(2), 151169.
Richter, R. L. (1986). Allowing ego integrity through life review. Journal of
Religion and Aging, 2, 1-11.
Riessman, C. K. (1993). Narrative analysis - Qualitative research methods. series
281
30. London, Newsbury Park: Sage Publications.
Robbins, S. B., Lee, R. M., & Wan, T. T. H. (1994). Goal continuity as mediator of
early retirement adjustment: Testing a multidimensional model. Journal of Counseling
Psychology, Vol. 41(1),18-26.
Robbins, S., Payne, C., & Chartrand, J. (1990). Goal instability and later life
adjustment. Psychology and Aging, Vol. 5, 477-480.
Rosenthal, G. (1993). Reconstruction of life stories: Principles of selection in
generating stories for narrative biographies interviews. In R. Josselson & A. Lieblich
(Eds.), The narrative study of lives (pp. 59-91). Newsbury Park, California: Sage
Publications.
Rudinger G., & Thomae, H. (1990).The Bonn longitudinal study of aging: Coping
life adjustment and life satisfaction, In P.B. Baltes, & M.M. Baltes, (Eds.). Successful
aging: Perspectives from the behavioral sciences (pp. 265-295). New-York: Cambridge
University Press.
Runyan, W. M. (1984). Life histories and psychobiography. New-York: Oxford
University Press.
Ruth, J. E., & Kenyon, G. (1996). Biography in adult development and aging. In J.
E. Birren & G. M. Kenyon (Eds.), Aging and biography: Explorations in adult
development (pp. 1-20). New-York, New-York, US: Springer Publisher.
Ruth, J. E., & Oberg, P. (1992). Expression of aggression in the life stories of aged
women. In K. Bjorkqvist & P. Niemela (Eds.), Of mice and women: Aspects of female
aggression (pp. 133-146). San Diago: Academic Press.
282
Ruth, J. E., & Oberg, P. (1996). Ways of life: Old age in a life history
perspective. In J. E. Birren, G. M. Kenyon J. E. Ruth & S. Schroots (Eds.), Aging and
biography, explorations in adult (pp. 167-186). New-York: Springer Pub. Company, Inc.
Ryff, C. D. (1984). Personality development from the inside: The subjective
experience of change in adulthood and aging. In P Baltes & O. Brim (Eds.), The life
span development and behavior (Vol. 6., pp. 243-279). New-York: Academic Press.
Ryff, C. D. (1986). The subjective construction of self and society: An agenda for
life span research. In V. W. Marshall (Ed.), Later Life, the social psychology of aging
(pp. 33-74). California: Sage Publications.
Ryff, C. D. (1989). Happiness is everything, or is it? Exploration on the meaning
of psychological well-being. Journal of Personality and Social Psychology, Vol. 57,
1069-1081.
Ryff, C. D. (1991). Possible selves in adulthood and old age: A tale of shifting
horizons. Psychology and Aging, Vol. 6(2), 286-295.
Ryff, C. D., & Singer, B. (1996). Psychological well being: Meaning, measurement and
implications for psychotherapy research. Psychotherapy and Psychomatics, 65, 14-23.
Ryff,C. D., Singer, B., Love, G. D., & Essex, M. L. (1998). Resilience in
adulthood and later life. In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging and mental health: An
integrative approach (pp. 121-134). New-York: Plenum Press.
Sadavoy, J. (1997). A review of the late life affects of prior psychosocial trauma.
American Journal of Geriatric Psychiatry, 5, 287-301.
283
Schlesinger, H. J. (1992). What does psychoanalysis have to contribute to the
understanding of character? Psychoanalytic Study of the Child, Vol. 47, 225-234.
Schlosser, B. (1990). The assessment of subjective well being and its relationship
to the stress process. Journal of Personality Assessment, 54, 128-140.
Schroots, J. J. F. (1996). Theoretical developments in the psychology of aging. The
Gerontologist, Vol. 36(6), 742-748.
Schuz, A., & Luckmann, T. (1974). The structure of the life world. London:
Heinemann.
Scriven, M. (1972). Objectivity and subjectivity in educational research, In L. G.
Thomas (Ed.), Philosophical redirection of educational research. Chicago, University of
Chicago Press.
Sherman, E. (1987). Reminiscence groups for community elderly. Gerontologist,
27, 569-572.
Shmotkin, D. (1991). The role of time orientation in life satisfaction across the
lifespan, Journal of Gerontology: Psychological Science, Vol. 46(5), 243-250.
Silver, C. B. (1998). Cross-cultural perspective on attitudes toward family
responsibility and well-being in later years. In J. Lomeranz (Ed.), Handbook of aging
and mental health (pp. 383-412). New-York: Plenum Press.
Smith, L., & Robbins, S. (1988). Validity of the goal instability scale (modified) as
a predictor of adjustment in retirement aged adults. Journal of Counseling Psychology,
Vol. 35, 325-329.
284
Solomon, Z., & Ginzburg, K. (1998). War trauma and the aged. In J. Lomeranz
(Ed). Handbook of aging and mental health (pp. 135-152). New-York: Plenum Press.
Stones, M. J., Rattenbury, C., & Kozma A. (1995). Group reminiscence:
Evaluating short and long term effects. In B. K. Haight & J. D. Webste (Eds.), The Art
and science of reminiscing: Theory, research, methods and applications (pp. 137-150).
London: Taylor & Francis Ltd
Strauss, A. L., & Corbin, J. M. (1990). Basics of Qualitative Research: Grounded
theory procedures and techniques. Newbury Park , California: SAGE Publications.
Swan, G. E, dame A., & Carmelli, D. (1991). Involuntary retirement, type A
behavior and current functioning in elderly men: 27 year follow up of the Western
Collaborative Group Study. Psychology and Aging, 6(3), 384-391.
Szinovacz, M., & Washo, C. (1992). Gender differences in exposure to life events
and adaptation to retirement. Journal of Gerontology, Vol. 47(4), 191-196.
Tashakkori, A., Teddlie, C. (1998). Mixed methodology, Combining qualitative
and Quantitative approaches, Applied Social Research Methods Series, 46, 1-58.
Theriault, J. (1994). Retirement as a psychosocial transition: Process of adaptation
to change. International Journal Aging and Human Development, Vol. 38(2), 153-170.
Thompson, L. W., Gallagher-Thompson, D., Futterman, A., Gilewski , M. J., &
Peterson, J. (1991). The effect of late spousal bereavement over a 30 month interval,
Psychology and Aging, 6(3), 434-441.
285
Uchida, N. (1982). How do young children produce stories? Japanese Journal of
Educational Psychology, Vol. 30(3), 211-222.
Unrau, Y., & Coleman, H. (1997). Qualitative data analysis. In M. Grinnell (Ed.),
Social work research and evaluation: Quantitative and qualitative approaches (p.512514). Itasca, IL: Peacock.
Van der Kolk, B., & Van der Hart, O. (1991). The intrusive past: Flexibility of
memory and the engraving of trauma. American Imago, 48(4), 425-454.
Veit, C. T., & Ware, J. E. (1983). The structure of psychological distress and well
being in general populations. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51, 730-742.
Viney, L. L. (1993). Life stories: Personal construct therapy with the elderly.
England: Wiley and Sons.
Viney, L. L., Benjamin, Y. N., & Perston, C. (1990). Personal construct therapy for
the elderly. Journal of Cognitive Psychotherapy, 4, 211-224.
Vinick, B. H., & Ekerdt, D. J. (1991). Retirement: What happens to husband - wife
relationships? Journal of Geriatric Psychiatry, Vol. 24(1), 23-40.
Voges, W., & Pongratz, H. (1988). Retirement and life style of older women.
Aging and Society, 8(1), 63-83.
Walker, A. (1981). Towards a political economy of old age. Aging and Society, 1(1),
73-94.
286
Wanne, R., & Groves, D. (1995). Life span approach to understandcoping styles of
the elderly. Education, 115(3), 448-455.
Ware, J. E., Davies, A., & Donald, C. (1978). Conceptualization and measurement
of health for adults in health insurance study (Vol. V). General Health perceptions.
Santa Monica, CA: Rand.
Wasman, M., & Savaya, R. (1997). Mixed method evaluation: A Case study,
Evaluation Practice, 18(3), 227- 237.
Watson, L. C. (1976). Understanding a life history as a subjective document.
Ethos, 4(1), 95-131.
Wenger, G. C. (1999). Advantages gained by combining qualitative and
quantitative data in a longitudinal study, Journal of Aging Studies, 13(4), 369-376.
Whitbourne, S. K. (1985). The psychological construction of the life span. In J. E.
Birren & K. W. Schaie (Eds.), Handbook of psychology of aging (pp. 594-618). Second
Edition. New-York: Van Nostrand Reinhold.
Whitbourne, S.K. (1986). Adult development (2nd ed.). New-York: Praeger.
Whitbourne, S. K. (1987). Personality development in adulthood and old age:
Relationship among life style, health and well being. In K. W. Schaie & C. Eisdorfer
(Eds.), Annual review of gerontology and geriatrics (pp. 189-216). New-York: Springer.
Whitbourne, S. K., & Powers, C. B. (1994). Older women's constructs of their
lives: A quantitative and qualitative exploration. International Journal Aging and
Human Development, Vol. 38(4), 293-306.
287
Whitbourne, S. K., & Sherry, M. (1991). Identity processes and perceptions of the
life span in chronic mental patients. International Journal of Aging and Human
Development, Vol. 33(1), 65-73.
Whitbourne, S. K., & Weinstock, C. S. (1981). Adult development: The
differentiation of experience. Contemporary Sociology, Vol. 10(2), 210-211.
Whitbourne, S. K., Zuschlay, M. K., Eliot, L. B., & Waterman, A. S. (1992).
Development in adulthood: A 22 year sequential study. Journal of Personality of Social
Psychology, 62, 260-271.
White, H. (1980). The value of narrativity in the representation of reality. Critical
Inquiry, 7, 5-28.
Wise, G. W., Hartman, D., & Fisher, B. J. (1992). Exploration of the
relationship between choral singing and successful aging. Psychology Reports, Vol.
70(2-3), 1175-1183.
Wrye, H. K. (1994). Narrative scripts: Composing a life with ambition and desire.
The American Journal of Psychoanalysis, Vol. 54(2), 127-141.
‫נספח ‪1‬‬
‫אגרת למשתתף‬
‫שלום לך‪,‬‬
‫אנו פונים אלייך בבקשה להשתתף במחקר הנערך בארץ אודות פרישה מהעבודה‪ .‬המחקר‬
‫הינו מחקר חלוץ בשל החשיבות אותה אנו מייחסים לתפיסתך האישית ולתפיסות הנחקרים‬
‫האחרים לשלב החיים בו אתם נמצאים ולפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫מאחר והינך עומד לקראת הפרישה מהעבודה אנו נשמח ללמוד מניסיונך ומראש מודים לך‬
‫על מוכנותך ליטול חלק במחקר זה‪.‬‬
‫המחקר הינו מחקר אורך ולכן נפגש בתקופה הקרובה‪ ,‬לפני פרישתך מהעבודה‪ ,‬לצורך ראיון‬
‫אישי ומילוי שאלונים; כן תיערך עמך פגישה נוספת כשנה לאחר מועד פרישתך מהעבודה‪.‬‬
‫אנו מודים מראש על היענותך ונשמח לקבוע ראיון בטלפון ‪.9361768-08‬‬
‫ניתן להשאיר הודעה ונחזור אליכם בהקדם‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ' אדוארד פרגר‬
‫אורית נוטמן‪-‬שורץ‬
‫מנחה המחקר‬
‫תלמידת מחקר‬
‫לקראת תואר דוקטור‬
‫הצהרת משתתף‬
‫אני ________________‬
‫ת‪.‬ז‪_________________ .‬‬
‫כתובת‪________________________________ :‬‬
‫טלפון‪_______________ :‬‬
‫נותן בזאת את הסכמתי להשתתף במחקר חברתי אודות פרישה מהעבודה שנערך על‪-‬ידי‬
‫אורית נוטמן‪-‬שורץ מבית‪-‬הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫הסכמתי זו מהווה גם הסכמה לשוב על‪-‬ידי החוקרים כשנה לאחר הפרישה מהעבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הריני מצרף הצהרה על ויתור סודיות‪.‬‬
‫ויתור סודיות למשתתף במחקר‬
‫אני ______________ ת‪.‬ז‪ ______________ .‬מסכים ליטול חלק במחקר חברתי אודות‬
‫פרישה מהעבודה‪.‬‬
‫ידוע לי כי המידע האישי שיימסר על‪-‬ידי ישמש לצרכי מחקר בלבד‪.‬‬
‫חתימה‬
‫תאריך‬
‫_________________‬
‫_________________‬
‫תדריך לראיון‬
‫לבקש רשות להקלטה‬
‫לבדוק את ההקלטה‬
‫שם‪____________ :‬‬
‫פרטים על המקום‬
‫תאריך‬
‫כתובת‪__________________ :‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫__________‬
‫________________________________________________‬
‫_____________‬
‫‪.1‬‬
‫ספר לי את סיפור חייך‬
‫‪.2‬‬
‫לתת שם‬
‫‪.3‬‬
‫לחלק לפרקים‬
‫‪.4‬‬
‫מה הרגשת‪/‬חשבת‪/‬עשית?‬
‫‪.5‬‬
‫הרחבה‪/‬הבהרה‬
‫‪.6‬‬
‫נושאים שלא הזכרת ועכשיו אחרי שפרסת את סיפור חייך‪ ,‬נראה לך להוסיף‪ ,‬נזכרת‬
‫‪.7‬‬
‫במידה והנבדק לא הזכיר לבד‪ ,‬לבקש מהמרואיין להתייחס ל‪:‬‬
‫א‪ .‬משפחה – ילדים‪ ,‬בן זוג‪ ,‬אחים‬
‫ב‪ .‬תעסוקה – קריירה – לימודים‬
‫ג‪ .‬אירועי חיים משמעותיים‬
‫ד‪ .‬מעברים‬
‫ה‪ .‬דרכי התמודדות‬
‫ו‪ .‬רשתות תומכות‪ ,‬חברים‪ ,‬קהילה‬
‫ז‪ .‬דת‪ ,‬מסורת‪ ,‬אמונות‪ ,‬מיתוסים‬
‫ח‪ .‬משמעות בחיים‬
‫ט‪ .‬זיכרונות‬
‫תסריט החיים‬
‫‪.1‬‬
‫מה אתה צופה שיהיה לך בעתיד?‬
‫‪.2‬‬
‫ספר את סוף הסיפור – הסרט‬
‫בסוף‪ ,‬אם לא הוזכר‪ ,‬להתייחס ישירות לפרישה מהעבודה‬
‫שאלון פרטים אישיים ‪ -‬שלב א'‬
‫שם המרואיין‪:‬‬
‫_________________________________________‬
‫כתובת‪__________________________ :‬‬
‫תאריך הראיון‪:‬‬
‫____________‬
‫‪.1‬‬
‫באיזו שנה נולדת?‬
‫_____________‬
‫‪.2‬‬
‫באיזו ארץ נולדת?‬
‫_____________‬
‫‪.3‬‬
‫באיזו ארץ נולד אביך?‬
‫_____________‬
‫‪.4‬‬
‫באיזו שנה עלית ארצה?‬
‫א‪ .‬נולדתי בישראל‬
‫ב‪ 1939 .‬ולפני כן‬
‫ג‪1940 - 1947 .‬‬
‫ד‪1948 - 1951 .‬‬
‫ה‪1952 - 1966 .‬‬
‫ו‪1967 – 1973 .‬‬
‫ז‪1974 – 1978 .‬‬
‫ח‪ 1979 .‬ואילך‬
‫‪.5‬‬
‫כמה שנים למדת בבית‪-‬הספר?‬
‫א‪0 - 4 .‬‬
‫ב‪5 - 8 .‬‬
‫ג‪11-9 .‬‬
‫ד‪ .‬סיימתי תיכון‬
‫ה‪ .‬לימודים גבוהים‪ ,‬לא אקדמיים‬
‫ו‪ .‬תואר אקדמי‬
‫‪.6‬‬
‫מה‬
‫שלך?‬
‫המקצוע‬
‫הנוכחי‬
‫טלפון‪:‬‬
‫_____________‬
‫מקצוע __________‬
‫‪.7‬‬
‫דרגה _____‬
‫ממונה על __ עובדים‬
‫אחר____________‬
‫מה מצבך המשפחתי?‬
‫א‪ .‬נשוי‬
‫ב‪ .‬אלמן‬
‫ג‪ .‬רווק‬
‫ד‪ .‬גרוש‬
‫ה‪ .‬אחר ________‬
‫פרוט גילאים ___________________‬
‫‪.8‬‬
‫כמה ילדים יש לך? ___‬
‫‪.8‬‬
‫האם חל שינוי במצבך המשפחתי בעשר השנים האחרונות?‬
‫א‪ .‬לא חל שינוי‬
‫ב‪ .‬התחתנתי‬
‫ג‪ .‬התגרשתי או נפרדתי‬
‫ד‪ .‬התאלמנתי‬
‫ה‪ .‬אחר ___________‬
‫‪.10‬‬
‫האם אתה נוהג לשמור על המסורת הדתית?‬
‫א‪ .‬בהחלט מנסה לשמור על המסורת על כל דקדוקיה‬
‫ב‪ .‬שומר במידה רבה על המסורת‬
‫ג‪ .‬שומר במקצת על המסורת‬
‫ד‪ .‬לא שומר כלל‪ ,‬חילוני לגמרי‬
‫כמה נכדים? ___‬
‫שאלון פרטים אישיים – שלב ב'‬
‫מספר המרואיין‪______ :‬‬
‫שם המרואיין‪______________________ :‬‬
‫כתובת‪_________________________ :‬‬
‫טלפון‪_____________ :‬‬
‫תאריך הראיון‪____________ :‬‬
‫‪.1‬‬
‫תאריך פרישה __________‬
‫‪.2‬‬
‫האם חל שינוי כלשהו במצבך המשפחתי מאז הפרישה?‬
‫א‪ .‬לא חל שינוי‬
‫ב‪ .‬התחתנתי‬
‫ג‪ .‬התגרשתי או נפרדתי‬
‫ד‪ .‬התאלמנתי‬
‫ה‪ .‬אחר ___________‬
‫‪.3‬‬
‫האם אתה עובד?‬
‫א‪ .‬ממשיך באותו מקום עבודה באותם התנאים‬
‫ב‪ .‬ממשיך באותו מקום עבודה בתנאי פנסיונר‪/‬בחלקיות משרה‬
‫ג‪ .‬ממשיך לעבוד במקצוע במקום אחר‬
‫ד‪ .‬עצמאי‬
‫ה‪ .‬לא עובד‬
‫שאלון תפיסת מצב בריאות )‪(Multidimensional Health Scale‬‬
‫)שגיא‪(Antonovsky, 1979 ;1989 ,‬‬
‫‪.1‬‬
‫האם בימים אלה יש משהו במצב בריאותך הגורם לך כאב?‬
‫א‪ .‬אין כל כאב‬
‫ב‪ .‬כאב קל‬
‫ג‪ .‬כאב ניכר‬
‫ד‪ .‬כאב חמור‬
‫‪.2‬‬
‫באיזו מידה אתה מרגיש מוגבל‪ ,‬בגלל מצב בריאותך‪ ,‬בדברים שלדעתך מתאים לך לשעות?‬
‫א‪ .‬אין כל הגבלה‬
‫ב‪ .‬את מוגבל במידה מסוימת‬
‫ג‪ .‬מוגבל במידה ניכרת‬
‫ד‪ .‬מוגבל במידה חמורה‬
‫‪.3‬‬
‫אם נתייחס לבעיית הבריאות החמורה ביותר שיש לך‪ ,‬האם היית אומר ש‪:‬‬
‫א‪ .‬אין בעיה זמנית או כרונית‬
‫ב‪ .‬יש בעיה קלה זמנית שתעבור‬
‫ג‪ .‬יש בעיה כרונית לא רצינית ויציבה‬
‫ד‪ .‬יש בעיה כרונית רצינית אך יציבה‬
‫ה‪ .‬יש בעיה כרונית העלולה להחמיר עוד יותר‬
‫ו‪ .‬יש בעיה מיידית רצינית שהיא מסוכנת‬
‫‪.4‬‬
‫אם נתייחס לכל ההיבטים של בריאותך‪ ,‬האם היית אומר ש‪:‬‬
‫א‪ .‬אתה זקוק עכשיו לטיפול רפואי‬
‫ב‪ .‬יש צורך בפיקוח רפואי‬
‫ג‪ .‬יש דברים שעלייך לעשות כדי למנוע סיכוני בריאות‬
‫ד‪ .‬אתה לא צריך לעשות כלום כדי לשמור על בריאותך‬
‫‪.5‬‬
‫באיזו מידה היית אומר שבריאותך מושלמת במלוא מובן המילה?‬
‫א‪ .‬בכלל לא‬
‫ב‪ .‬במידה מסוימת‬
‫ג‪ .‬במידה ניכרת‬
‫ד‪ .‬בהחלט בריא במלוא מובן המילה‬
‫הערך את מצב הבריאות הנוכחי שלך‬
‫מצב בריאותי גרוע מאוד‬
‫____________________ מצב בריאותי טוב מאוד‬
‫_‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שאלון הבריאות הנפשית )‪(Psychological well-being‬‬
‫)‪Mental Health Inventory (MHI), Veit & Ware (1983‬‬
‫המשפטים הבאים מתייחסים להרגשתך ואיך התנהלו הדברים לגביך בעיקר במשך החודש‬
‫האחרון‪ .‬לגבי כל שאלה הקף בעיגול את האות ליד התשובה הקרובה ביותר לדרך בה אתה‬
‫מרגיש‪.‬‬
‫‪ .1‬עד כמה מאושר או שבע רצון מחייך האישיים במשך החודש האחרון?‬
‫א‪ .‬מאושר ביותר‪ ,‬לא יכולתי להיות יותר שבע רצון או מרוצה‬
‫ב‪ .‬מאושר מאוד רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬בדרך כלל שבע רצון ומרוצה‬
‫ד‪ .‬לעיתים די שבע רצון‪ ,‬לעיתים די מאושר‬
‫ה‪ .‬בדרך כלל לא שבע רצון ולא מאושר‬
‫ו‪ .‬מאוד לא שבע רצון‪ ,‬לא מאושר רוב הזמן‬
‫‪ .2‬איזה חלק מהזמן הרגשת בודד במשך החודש האחרון?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .3‬באיזו תדירות נעשית עצבני או חסר מנוחה כאשר הועמדת בפני התרגשות או בפני מצבים‬
‫בלתי צפויים במשך החודש האחרון?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .4‬במשך החודש האחרון באיזה חלק מהזמן הרגשת שהעתיד נראה מלא תקווה ומבטיח?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .5‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬היו חיי היום‪-‬יום שלך מלאים באירועים‬
‫שהיו מעניינים עבורך?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .6‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת רגוע ומשוחרר ממתח?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .7‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬נהנית באופן כללי מדברים שאתה עושה?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .8‬במשך החודש האחרון‪ ,‬האם היתה לך סיבה כלשהי לתהות אם את יוצא מדעתך‪ ,‬או‬
‫מאבד שליטה על הדרך בה אתה פועל‪ ,‬מדבר‪ ,‬חושב‪ ,‬מרגיש?‬
‫א‪ .‬לא‪ ,‬כלל לא‬
‫ב‪ .‬אולי קצת‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬אך לא עד כדי כך שאני מוטרד או מודאג מכך‬
‫ד‪ .‬כן והייתי מעט מוטרד‬
‫ה‪ .‬כן ואני די מוטרד‬
‫ו‪ .‬כן ואני מאוד מוטרד בקשר לכך‬
‫‪ .9‬האם הרגשת מדוכא במשך החודש האחרון?‬
‫א‪ .‬כן‪ ,‬עד כדי כך שלא היה איכפת לי משום דבר במשך ימים רצופים‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬מאוד מדוכא כמעט כל יום‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬די מדוכא מספר פעמים‬
‫ד‪ .‬כן מעט מדוכא מדי פעם‬
‫ה‪ .‬לא‪ ,‬אף פעם לא הרגשתי מדוכא בכלל‬
‫‪ .10‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת אהוב ורצוי?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .11‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬היית אדם עצבני מאוד?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .12‬כאשר קמת בבוקר‪ ,‬בחודש הנוכחי‪ ,‬באיזו תדירות ציפית שיהיה לך יום מעניין?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .13‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת מתוח ונוח לכעוס?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .14‬במשך החודש האחרון‪ ,‬האם היתה לך שליטה על התנהגותך‪ ,‬מחשבותיך‪ ,‬רגשותיך‬
‫ותחושותיך?‬
‫א‪ .‬כן‪ ,‬באופן מוחלט מאוד‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬לרוב‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬אני מניח כך‬
‫ד‪ .‬לא‪ ,‬לא כל‪-‬כך‬
‫ה‪ .‬לא‪ ,‬ואני מודאג‬
‫ו‪ .‬לא‪ ,‬ואני מאוד מודאג‬
‫‪ .15‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות ידיך רעדו כאשר ניסית לעשות משהו?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .16‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות הרגשת שאין לך למה לצפות?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .17‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת נינוח ושליו?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .18‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת יציב מבחינה רגשית?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .19‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת עצוב ועגום?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .20‬באיזו תדירות הרגשת שאתה נוטה לבכות‪ ,‬במשך החודש האחרון?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .21‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות הרגשת שלאחרים היה טוב יותר לו היית מת?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .22‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬היית מסוגל להירגע ללא קושי?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .23‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת שיחסי האהבה שלך‪ ,‬לאהוב ולהיות‬
‫נאהב – היו מלאים ומושלמים?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .24‬באיזו תדירות‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת ששום דבר לא הסתדר בדרך בה רצית?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .25‬עד כמה היתה מוטרד על‪-‬ידי עצבנות או "עצבים"‪ ,‬במשך החודש האחרון?‬
‫א‪ .‬באופן קיצוני עד לנקודה שבה לא יכולתי לטפל בדברים‬
‫ב‪ .‬מאוד מוטרד‬
‫ג‪ .‬די מוטרד על‪-‬ידי עצביי‬
‫ד‪ .‬קצת מוטרד‪ ,‬מספיק כדי לשים לב לכך‬
‫ה‪ .‬מוטרד רק מעט על‪-‬ידי עצביי‬
‫ו‪ .‬לחלוטין לא מוטרד מזה‬
‫‪ .26‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן החיים היו עבורך הרפתקה נפלאה?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .27‬באיזו תדירות‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת שאתה נתון במרה שחורה עד כי דבר לא‬
‫היה יכול לעודד אותך?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .28‬במשך החודש האחרון‪ ,‬האם אי פעם חשבת לשים קץ לחייך?‬
‫א‪ .‬כן‪ ,‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬לעיתים די קרובות‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬מספר פעמים‬
‫ד‪ .‬כן‪ ,‬פעם אחת‬
‫ה‪ .‬לא‪ ,‬אף פעם לא‬
‫‪ .29‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת חסר מנוחה‪ ,‬חסר שלווה או חסר‬
‫סבלנות?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .30‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היית מצוברח או שקוע בהרהורים?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .31‬באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת מעודד?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .32‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות נעשית מבולבל‪ ,‬חסר שקט או מעוצבן?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .33‬במשך החודש האחרון‪ ,‬האם היית חרד או מודאג?‬
‫א‪ .‬כן‪ ,‬מאוד‪ ,‬עד שהייתי חולה או כמעט חולה‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬במידה רבה מאוד‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬במידה מה‬
‫ד‪ .‬כן‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬מספיק על מנת להטריד אותי‬
‫ה‪ .‬כן‪ ,‬קצת‬
‫ו‪ .‬לא‪ ,‬בכלל לא‬
‫‪ .34‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היית אדם מאושר?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .35‬באיזו תדירות במשך החודש האחרון מצאת את עצמך מתקשה לנסות ולהירגע?‬
‫א‪ .‬תמיד‬
‫ב‪ .‬לעיתים קרובות מאוד‬
‫ג‪ .‬לעיתים די קרובות‬
‫ד‪ .‬לפעמים‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .36‬במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היית במצב‪-‬רוח מדוכדך?‬
‫א‪ .‬כל הזמן‬
‫ב‪ .‬רוב הזמן‬
‫ג‪ .‬חלק ניכר מהזמן‬
‫ד‪ .‬חלק מהזמן‬
‫ה‪ .‬חלק קטן מהזמן‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .37‬באיזו תדירות‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬התעוררת כשאתה מרגיש רענן ונינוח?‬
‫א‪ .‬תמיד‪ ,‬כל יום‬
‫ב‪ .‬כמעט כל יום‬
‫ג‪ .‬רוב הימים‬
‫ד‪ .‬מספר ימים אבל בדרך כלל לא‬
‫ה‪ .‬כמעט אף פעם לא‬
‫ו‪ .‬אף פעם לא‬
‫‪ .38‬במשך החודש האחרון האם היית או הרגשת שהינך תחת מאמץ יתר‪ ,‬מתח או לחץ?‬
‫א‪ .‬כן‪ ,‬כמעט מעבר למה שאני יכול לעמוד בו או לשאת‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬די הרבה לחץ‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬במידה מסוימת יותר מהרגיל‬
‫ד‪ .‬כן‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬אבל די רגיל‬
‫ה‪ .‬כן‪ ,‬קצת‬
‫ו‪ .‬לא‪ ,‬בכלל לא‬
‫שאלון עיסוקים לאחר פרישה‬
‫שאלון פעילות בתוך הבית‬
‫אבקש ממך להתייחס לדברים שאתה בדרך כלל עושה כשאתה בבית‪.‬‬
‫‪ .1‬איזה מן הפעילויות הבאות עשית בביתך בשבוע האחרון‪:‬‬
‫באופן‬
‫לעיתים לעיתים‬
‫קבוע‬
‫רחוקות‬
‫קרובות‬
‫‪ .1‬האזנה לרדיו‬
‫‪ .2‬צפייה בטלוויזיה‬
‫‪ .3‬קריאת עיתון או ספר‬
‫‪ .4‬כתיבת מכתבים‬
‫‪ .5‬התעמלות‬
‫‪ .6‬לימוד לבד של תורה‪ ,‬שפות‪ ,‬אחר ______‬
‫‪ .7‬מלאכת יד‪ :‬תפירה‪ ,‬סריגה‪ ,‬ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬אחר _____‬
‫‪ .8‬עבודות שונות‪ :‬גינון‪ ,‬תיקונים‪ ,‬אחר _______‬
‫‪ .9‬תחביבים‪ :‬בולים‪ ,‬נגינה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬אחר ______‬
‫‪ .10‬בישול ואפיה‬
‫‪ .11‬שיחות טלפון‬
‫‪ .12‬עבודות במשק הבית‬
‫‪ .13‬אחר‪________ :‬‬
‫סכום‬
‫לגבי סעיפים ‪ 9-6‬יש להקיף בעיגול את סוג הפעילות המתאים מבין האפשרויות השונות‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬
‫‪ .2‬באופן כללי‪ ,‬האם אתה שבע רצון מהפעילויות השונות שעשית בביתך אותן ציינת?‬
‫א‪.‬‬
‫בדרך כלל מרוצה‬
‫ב‪.‬‬
‫לעיתים קרובות מרוצה‬
‫ג‪.‬‬
‫לעיתים רחוקות מרוצה‬
‫ד‪.‬‬
‫בדרך כלל לא מרוצה‬
‫‪ .3‬עד כה דיברנו על פעילות שנעשית בביתך‪ .‬בהשוואה ללפני ‪ 3‬שנים האם באופן כללי חל‬
‫שינוי ברמות הפעילות שאתה עושה בבית?‬
‫א‪.‬‬
‫אני עושה הרבה יותר פעולות‬
‫ב‪.‬‬
‫אני עושה הרבה פעולות‬
‫ג‪.‬‬
‫לא חל שינוי ברמת הפעילות‬
‫ד‪.‬‬
‫אני עושה פחות פעולות‬
‫ה‪.‬‬
‫אני עושה הרבה פחות פעולות‬
‫‪ .4‬האם אתה יכול להצביע על פעילות מסוימת שהוספת או ויתרת עליהן?‬
‫הוספתי _________________________________________________________‬
‫ויתרתי‬
‫_________________________________________________________‬
‫שאלון פעילות מחוץ לבית‬
‫אבקש ממך להתייחס לפעילות נוספת שלך‪ ,‬פעילות מחוץ לבית‪.‬‬
‫‪ .1‬באילו מן הפעילויות הבאות‪ ,‬הנעשות מחוץ לבית השתתפת בחודש האחרון‪:‬‬
‫משתתף‬
‫משתתף‬
‫משתתף‬
‫בכלל לא‬
‫באופן‬
‫קבוע‬
‫לעיתים‬
‫קרובות‬
‫לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫משתתף‬
‫‪ .1‬תפילה בבית כנסת‬
‫‪ .2‬חוגי לימוד‪ :‬תורה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אחר‬
‫_____‬
‫‪ .3‬חוגי אמנות‪ :‬מוסיקה‪ ,‬ציור‪,‬‬
‫מלאכת יד‪ ,‬אחר _____‬
‫‪ .4‬משחקי חברה‪ :‬קלפים‪ ,‬שש‪-‬בש‪,‬‬
‫שח‪ ,‬אחר _____‬
‫‪ .5‬חברות בארגון‪ :‬ויצ"ו‪ ,‬נעמ"ת‪,‬‬
‫אחר _____‬
‫‪ .6‬פעולות התנדבות‪ :‬משמר אזרחי‪,‬‬
‫ביקור חולים‪ ,‬יעל‪ ,‬מגן דוד‪ ,‬אחר‬
‫_____‬
‫‪ .7‬הליכה לקונצרט‪ ,‬סרט _____‬
‫‪ .8‬פגישות חברתיות עם חברים‪,‬‬
‫שכנים‬
‫‪ .9‬פגישות משפחתיות‬
‫‪ .10‬השתתפות באירועים‪ :‬בר מצווה‪,‬‬
‫חתונה‪ ,‬הלוויה‪ ,‬אחר _____‬
‫‪ .11‬ביקור במועדון פנסיונרים‬
‫‪ .12‬אחר‪________ :‬‬
‫סכום‬
‫לגבי סעיפים ‪ 8-2‬ו‪ 10 -‬יש להקיף בעיגול את סוג הפעילות המתאים מבין האפשרויות‬
‫השונות‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬
‫‪ .2‬באופן כללי‪ ,‬האם אתה שבע רצון מהשתתפותך בפעילויות החברתיות השונות מחוץ‬
‫לבית אותן הזכרת?‬
‫א‪.‬‬
‫בדרך כלל מרוצה‬
‫ב‪.‬‬
‫לעיתים קרובות מרוצה‬
‫ג‪.‬‬
‫לעיתים רחוקות מרוצה‬
‫ד‪.‬‬
‫בדרך כלל לא מרוצה‬
‫‪ .3‬עד כה דיברנו על פעילות שנעשו מחוץ לבית בזמן האחרון‪ .‬בהשוואה ללפני ‪ 3‬שנים באופן‬
‫כללי חל שינוי ברמות הפעילות שאתה עושה מחוץ לבית?‬
‫א‪.‬‬
‫אני עושה הרבה יותר פעולות‬
‫ב‪.‬‬
‫אני עושה הרבה פעולות‬
‫ג‪.‬‬
‫לא חל שינוי ברמת הפעילות‬
‫ד‪.‬‬
‫אני עושה פחות פעולות‬
‫ה‪.‬‬
‫אני עושה הרבה פחות פעולות‬
‫‪ .4‬האם את יכול להצביע על פעילות שהוספת או ויתרת עליהן?‬
‫הוספתי‬
‫_____________________________________________________‬
‫ויתרתי‬
‫_____________________________________________________‬
‫‪ .5‬כשאתה משווה את עצמך לאנשים אחרים בגילך היית אומר שאתה מרגיש‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫צעיר מכפי גילך‬
‫ב‪.‬‬
‫בהתאם לגילך‬
‫ג‪.‬‬
‫מבוגר מגילך‬
‫נספח ‪2‬‬
‫לוח ‪14‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול המשפחה ב"סיפורי החיים" בהשוואה‬
‫ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪ .6‬ילדים‬
‫‪42‬‬
‫‪75.0‬‬
‫‪34‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪ .1‬משפחה‬
‫‪31‬‬
‫‪55.4‬‬
‫‪28‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪ .5‬בת זוג‬
‫‪29‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪33‬‬
‫‪58.9‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪ .4‬אב‬
‫‪24‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪14‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪ .2‬הורים‬
‫‪22‬‬
‫‪39.3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪ .3‬אם‬
‫‪15‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪ .7‬נכדים‬
‫‪12‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪18‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪ .26‬הערכת המשפחה‬
‫‪ .8‬קרובים‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.08‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫לוח ‪15‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ארועי חיים ב"סיפורי החיים"‬
‫בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪ .12‬עליה‬
‫‪38‬‬
‫‪67.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪ .30‬בעיות‪ ,‬משבר וחריגות‬
‫‪31‬‬
‫‪55.4‬‬
‫‪30‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪ .20‬טראומה‪ ,‬מוות‬
‫‪27‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪ .18‬צבא‬
‫‪27‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪ .19‬מלחמה‬
‫‪19‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪ .44‬תפניות ושינויים בחיים‬
‫‪18‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪ .31‬שמחות‪ ,‬הצלחות‬
‫‪10‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪ .11‬שואה‬
‫‪ .15‬קיבוץ‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪ .14‬תנועת נוער‬
‫‪ .13‬מעברה‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪ .28‬פרישה מוקדמת‬
‫‪ .53‬פרידה‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪.50‬‬
‫_‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫לוח ‪16‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העצמי ב”סיפורי החיים” בהשוואה‬
‫ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪ .17‬לימודים‬
‫‪29‬‬
‫‪51‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16.1‬‬
‫***‪.00‬‬
‫‪ .10‬ארץ מוצא‬
‫‪26‬‬
‫‪46.4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7.1‬‬
‫***‪.00‬‬
‫‪ .4‬הערכת העצמי‬
‫‪24‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪14‬‬
‫‪25.0‬‬
‫*‪.05‬‬
‫‪ .34‬מצב כלכלי‬
‫‪23‬‬
‫‪41.1‬‬
‫‪26‬‬
‫‪46.4‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪ .32‬יהדות‪ ,‬אמונה‬
‫‪15‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪17‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪ .16‬ילדות‬
‫‪14‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪ .33‬הסתגלות‬
‫‪8‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪ .48‬מיפוי כוחות‬
‫‪8‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪ .46‬השוואה עם אחרים‬
‫‪7‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪ .41‬בניית הארץ‬
‫‪7‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪28.6‬‬
‫***‪.00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪3.6‬‬
‫*‪.01‬‬
‫‪.50‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫‪.50‬‬
‫געגועים‬
‫זכרונות‬
‫‪.61‬לבד‬
‫‪ .56‬יקבל עזרה‬
‫כולל‬
‫***‪.00‬‬
‫**‪.02‬‬
‫‪.07‬‬
‫הערה‪ :‬במבחן הסימן התוצאה היא מובהקות ההבדל )‪ .(p‬כל התוצאות אשר קטנות או שוות ל‪ .05 -‬הן‬
‫מובהקות‪.‬‬
‫לוח ‪17‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול היחסים הבינאישיים ב”סיפורי‬
‫החיים” בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪ .35‬יחסים בינאישיים‬
‫‪9‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪ .36‬איזכור חשובים‬
‫‪ .9‬חברים‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.04‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫לוח ‪18‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול הבריאות ב”סיפורי החיים” בהשוואה‬
‫ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫‪ .21‬חולי‬
‫‪42.9‬‬
‫‪25.0‬‬
‫*‬
‫‪ .22‬בריאות‬
‫‪8.9‬‬
‫‪46.4‬‬
‫***‬
‫לוח ‪19‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול ההתיחסות החברתית ב”סיפורי‬
‫החיים” בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪17.9‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫‪ .27‬הערכת החיים‬
‫‪ .29‬פילוסופיה‪/‬ערכים‬
‫‪ .40‬פוליטיקה‬
‫‪.21‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.11‬‬
‫לוח ‪20‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול הגישור בין התקופות ב”סיפורי‬
‫החיים” בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪5‬‬
‫‪29‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪51.8‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫‪Sign-Test‬‬
‫)‪(p‬‬
‫‪ .47‬העברה בינדורית‬
‫‪ .39‬התיחסות לעתיד‬
‫‪ .38‬השוואה בין אז להיום‬
‫‪ .49‬חזרה לעבר‬
‫‪.05‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.50‬‬
‫לוח ‪21‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול העבודה ב”סיפורי החיים” בהשוואה‬
‫ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪ .23‬עבודה‬
‫‪54‬‬
‫‪96.4‬‬
‫‪39‬‬
‫‪69.6‬‬
‫***‪.00‬‬
‫‪ .25‬הערכת העבודה‬
‫‪28‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪18‬‬
‫‪32.1‬‬
‫*‪.05‬‬
‫‪ .45‬קשר בין עבודה למשפחה‬
‫‪ .54‬דגש כל סיום טוב של העבודה‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪.50‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫)‪Sign-Test (p‬‬
‫לוח ‪22‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול תפיסת הפרישה ב”סיפורי החיים”‬
‫בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪43‬‬
‫‪76.8‬‬
‫מבחן הסימן‬
‫‪Sign-Test‬‬
‫)‪(p‬‬
‫‪ .42‬התיחסות כוללנית לנושא הפרישה‬
‫הפרישה כהמשך‪:‬‬
‫‪ .63‬המשכיות‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪ .57‬מעבר התפתחותי‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪ .62‬תקווה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪28.6‬‬
‫הפרישה כשלב לא ידוע‬
‫‪ .60‬אי ודאות‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪44.6‬‬
‫לוח ‪23‬‬
‫שכיחות נבדקי המחקר בתמות המרכיבות את אשכול סגנון ההתמודדות עם הפרישה‬
‫ב”סיפורי החיים” בהשוואה ל"תסריטי החיים"‬
‫תמה‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫שכיחות הנבדקים‬
‫ב”סיפורי החיים”‬
‫ב”תסריטי‬
‫החיים”‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫פנטזיה‪.58 :‬חלומות ומשאלות‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪14.3‬‬
‫משימתית‪ .55 :‬תכנון הפרישה‬
‫שלילית‪.59 :‬סוף החיים ‪ /‬אין מוצא‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪39‬‬
‫‪19‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪23.2‬‬
‫מכאן לא רלוונטי ל‪ 15.1 -‬עבור פרק הממצאים‬
‫לוח ‪87‬‬
‫הקשר בין המגזר התעסוקתי לממדי ההסתגלות‬
‫מדדים‬
‫תעשיה‬
‫שירותים‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫)‪F(1,54‬‬
‫תחושת רווחה‬
‫‪64.03‬‬
‫‪13.15‬‬
‫‪61.14‬‬
‫‪16.90‬‬
‫‪.51‬‬
‫תחושת מצוקה‬
‫‪41.05‬‬
‫‪15.65‬‬
‫‪49.20‬‬
‫‪21.36‬‬
‫‪2.65‬‬
‫הערכת הבריאות‬
‫‪49.86‬‬
‫‪8.19‬‬
‫‪50.19‬‬
‫‪7.17‬‬
‫‪.02‬‬
‫תחושת הכאב‬
‫‪3.67‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪3.57‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪.41‬‬
‫לוח זה הוצג בתבניית מקוצרת של המובהקים בלבד בפרק הממצאים‪ .‬על פי המלצת דב‬
‫הלוח המלא מוצג כאן‪ .‬יש להצליב בין שמות הלוח שמופיע פה לבין זה שמופיע בתוצאות‬
‫ולהוסיף הפניה של ראה נספח בהתאם‪.‬‬
‫לוח ‪48‬‬
‫הקשר שבין אשכולות "סיפורי החיים" להערכת הבריאות ותחושת הכאב לפני ואחרי הפרישה‬
‫אשכולות הסיפור‬
‫הערכת הבריאות‬
‫תחושת הכאב‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫משפחה‬
‫*‪.24‬‬
‫‪02.-‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.12‬‬
‫עצמי‬
‫‪.00‬‬
‫‪13.-‬‬
‫‪01.-‬‬
‫‪.04‬‬
‫עבודה‬
‫‪.13‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪10.-‬‬
‫‪.01‬‬
‫ארועי חיים‬
‫‪.21‬‬
‫‪.07‬‬
‫*‪.22‬‬
‫‪.20‬‬
‫פנאי‬
‫‪.16‬‬
‫‪03.-‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.08‬‬
‫בריאות‬
‫‪06.-‬‬
‫‪18.-‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪01.-‬‬
‫זקנה‬
‫‪13.-‬‬
‫‪.00‬‬
‫**‪35.-‬‬
‫‪14.-‬‬
‫פרישה‬
‫‪07.-‬‬
‫‪03.-‬‬
‫**‪.32‬‬
‫‪17.-‬‬
‫גישור בין התקופות‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫התיחסות חברתית‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.07‬‬
‫‪11.‬‬‫‪.09‬‬
‫*‪.23‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪13.‬‬‫‪.00‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫לוח זה הוצג בתבניית מקוצרת של המובהקים בלבד בפרק הממצאים‪ .‬על פי המלצת דב‬
‫הלוח המלא מוצג כאן‪ .‬יש להצליב בין שמות הלוח שמופיע פה לבין זה שמופיע בתוצאות‬
‫ולהוסיף הפניה של ראה נספח בהתאם‪.‬‬
‫לוח ‪ :49‬הקשר שבין אשכולות "תסריטי החיים" להערכת הבריאות ותחושת הכאב לפני‬
‫ואחרי הפרישה‬
‫אשכולות התסריט‬
‫תחושת הכאב‬
‫הערכת הבריאות‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫משפחה‬
‫‪02.-‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.06‬‬
‫‪.10‬‬
‫עצמי‬
‫‪.15‬‬
‫‪09.-‬‬
‫‪13.-‬‬
‫‪09.-‬‬
‫עבודה‬
‫‪.00‬‬
‫‪21.-‬‬
‫‪13.-‬‬
‫‪21.-‬‬
‫ארועי חיים‬
‫‪.07‬‬
‫‪02.-‬‬
‫‪.07‬‬
‫‪.04‬‬
‫פנאי‬
‫‪.05‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪02.-‬‬
‫‪.16‬‬
‫בריאות‬
‫‪17.-‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪19.-‬‬
‫‪04.-‬‬
‫זקנה‬
‫**‪29.-‬‬
‫‪17.-‬‬
‫**‪28.-‬‬
‫*‪24.-‬‬
‫פרישה‬
‫‪.05‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪04.-‬‬
‫‪.16‬‬
‫גישור בין התקופות‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫**‪.39‬‬
‫‪06.-‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪11.-‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.04‬‬
‫*‪.27‬‬
‫‪17.-‬‬
‫התיחסות חברתית‬
‫‪.03‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪06.-‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫לוח ‪30‬‬
‫הקשר שבין האשכולות ב"סיפורי החיים" לבין תחושות הרווחה והמצוקה לפני ואחרי‬
‫הפרישה‬
‫אשכולות הסיפור‬
‫תחושת רווחה‬
‫לפני‬
‫משפחה‬
‫אחרי‬
‫תחושת מצוקה‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫**‪.23‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪14.-‬‬
‫‪15.-‬‬
‫‪.00‬‬
‫*‪.23‬‬
‫‪06.-‬‬
‫‪09.-‬‬
‫***‪.43‬‬
‫**‪.35‬‬
‫**‪35.-‬‬
‫**‪24.-‬‬
‫*‪.24‬‬
‫‪.19‬‬
‫**‪.33‬‬
‫‪13.-‬‬
‫פנאי‬
‫‪.02‬‬
‫‪08.-‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪.08‬‬
‫בריאות‬
‫‪03.-‬‬
‫‪05.-‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪03.-‬‬
‫זקנה‬
‫‪.07‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪01.-‬‬
‫‪04.-‬‬
‫פרישה‬
‫‪.08‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪04.-‬‬
‫‪.00‬‬
‫גישור בין התקופות‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪09.-‬‬
‫‪08.-‬‬
‫**‪.25‬‬
‫‪.17‬‬
‫**‪24.-‬‬
‫‪16.-‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪02.-‬‬
‫‪01.-‬‬
‫‪.12‬‬
‫עצמי‬
‫עבודה‬
‫ארועי חיים‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫התייחסות חברתית‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫לוח ‪31‬‬
‫הקשר שבין האשכולות ב"תסריטי החיים" לבין תחושות הרווחה והמצוקה לפני ואחרי הפרישה‬
‫אשכולות התסריט‬
‫תחושת רווחה‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫תחושת מצוקה‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫משפחה‬
‫‪08.-‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪01.-‬‬
‫‪22.-‬‬
‫עצמי‬
‫‪05.-‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪08.-‬‬
‫‪.01‬‬
‫עבודה‬
‫‪.06‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪17.-‬‬
‫‪.08‬‬
‫ארועי חיים‬
‫‪.08‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪17.-‬‬
‫‪02.-‬‬
‫**‪.28‬‬
‫‪.14‬‬
‫**‪32.-‬‬
‫‪26.-‬‬
‫בריאות‬
‫‪19.-‬‬
‫**‪.31‬‬
‫*‪.23‬‬
‫***‪.37‬‬
‫זקנה‬
‫‪03.-‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪07.-‬‬
‫‪02.-‬‬
‫פרישה‬
‫**‪.27‬‬
‫*‪.24‬‬
‫**‪29.-‬‬
‫‪12.-‬‬
‫גישור בין התקופות‬
‫***‪.42‬‬
‫**‪.35‬‬
‫***‪45.-‬‬
‫‪22.-‬‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫‪.03‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪04.-‬‬
‫‪05.-‬‬
‫התייחסות חברתית‬
‫*‪.25‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪20.-‬‬
‫‪01.-‬‬
‫פנאי‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫לוח ‪3‬‬
‫מתאמי פירסון בין האשכולות ב"סיפורי החיים"‬
‫סיפור‬
‫משפחה‬
‫משפחה‬
‫*‪.27‬‬
‫עצמי‬
‫‪.09‬‬
‫עבודה‬
‫***‪.57‬‬
‫ארועי חיים‬
‫**‪.31‬‬
‫פנאי‬
‫*‪.24‬‬
‫בריאות‬
‫‪.14‬‬
‫זקנה‬
‫‪07.‬‬‫פרישה‬
‫גישור בין התקופות **‪.37‬‬
‫‪.09‬‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫התייחסות חברתית *‪.22‬‬
‫עצמי‬
‫‪.16‬‬
‫**‪.37‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.13‬‬
‫*‪.24‬‬
‫*‪.22‬‬
‫‪.19‬‬
‫עבודה‬
‫‪.04‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪07.‬‬‫**‪.37‬‬
‫‪.19‬‬
‫**‪.33‬‬
‫**‪.34‬‬
‫ארועי‬
‫חיים‬
‫‪.13‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪07.‬‬‫‪08.‬‬‫**‪.30‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.16‬‬
‫פנאי‬
‫‪.06‬‬
‫‪12.‬‬‫‪.09‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.11‬‬
‫בריאו‬
‫‪.06‬‬
‫‪01.‬‬‫*‪.26‬‬
‫‪02.‬‬‫‪.00‬‬
‫זקנה‬
‫‪11.‬‬‫‪12.‬‬‫‪01.‬‬‫‪.05‬‬
‫פרישה‬
‫‪.17‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.05‬‬
‫גישור בין‬
‫התקופות‬
‫‪.18‬‬
‫*‪.22‬‬
‫יחסים‬
‫בינאישיים‬
‫התייחסות‬
‫חברתית‬
‫‪.17‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
‫לוח ‪4‬‬
‫מתאמי פירסון בין האשכולות ב"תסריטי החיים"‬
‫סיפור‬
‫משפחה‬
‫עצמי‬
‫עבודה‬
‫ארועי‬
‫פנאי‬
‫חיים‬
‫בריאו‬
‫זקנה‬
‫פרישה‬
‫ת‬
‫גישור בין‬
‫יחסים‬
‫התייחסות‬
‫התקופות‬
‫בינאישיים‬
‫חברתית‬
‫משפחה‬
‫עצמי‬
‫**‪.37‬‬
‫עבודה‬
‫ארועי חיים‬
‫**‪.36‬‬
‫*‪.28‬‬
‫*‪.27‬‬
‫*‪.21‬‬
‫**‪.30‬‬
‫פנאי‬
‫בריאות‬
‫זקנה‬
‫פרישה‬
‫‪.13‬‬
‫‪03.‬‬‫‪.02‬‬
‫‪18.-‬‬
‫‪03.‬‬‫‪.04‬‬
‫*‪.22‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.03‬‬
‫*‪27.-‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.05‬‬
‫*‪21.-‬‬
‫‪18.‬‬‫*‪.26‬‬
‫‪.00‬‬
‫גישור בין‬
‫התקופות‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫התייחסות‬
‫חברתית‬
‫*‪25.-‬‬
‫‪10.‬‬‫‪.13‬‬
‫‪04.‬‬‫‪.11‬‬
‫*‪.00‬‬
‫‪.07‬‬
‫**‪.31‬‬
‫**‪.29‬‬
‫**‪.34‬‬
‫‪18.-‬‬
‫‪11.-‬‬
‫‪.07‬‬
‫*‪.22‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪17.‬‬‫‪.04‬‬
‫*‪.22‬‬
‫‪.06‬‬
‫**‪.28‬‬
‫***‪.40‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪18.-‬‬
‫**‪- .35‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪04.‬‬‫‪.00‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.06‬‬
‫‪.05‬‬
‫**‪.34‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01; ***p<.001‬‬
Tel Aviv University
Bob Shapell School of Social Work
The Relationships between ‘Life Story’ and
‘Life Scenario’ and their Effects
on Adjustment to Retirement
By
Orit Nuttman-Shwartz
This study was supervised by
The late Prof. E. Prager
Prof. S. Spiro
Thesis submitted for the degree of Doctoral of Philosophy
September, 2001
THIS WORK WAS CARRIED OUT UNDER THE SUPERVISION OF
The late Prof. E. Prager
Prof. S. Spiro
TABLE OF CONTENTS
Page
LIST of TABLES
LIST of FIGURES
LIST of APPENDICES
HEBREW ABSTRACT
‫א‬
INTRODUCTION
1
THEORETICAL REVIEW
5
Retirement as a life transition
5
Adjustment to retirement
8
Factors that affect adjustment to retirement
9
The intra-psychic process of Adjustment to Retirement
12
Creation of and internal and external sense of continuity
Life review
New life span construction
Measures of adjustment to retirement
13
14
15
16
Main concept: “Life Story” and “Life Scenario”
19
Life span construction – Superordinate variable
19
”Life Story”
20
“Life Story” as a predictor of adjustment
”Life Scenario”
“Life Scenario” as a predictor of adjustment
Relationships between “Life Story” and “Life Scenario” in explaining adjustment
22
23
24
26
Aims of the Study
29
Research Questions
30
Research Hypotheses
30
METHOD
31
Subjects
31
Instruments
33
Methodological approach
38
Procedure
42
TABLE OF CONTENTS
Page
RESULTS
44
A. Case Study
45
B. Description of “Life Stories” and “Life Scenarios” by categories
61
Family
67
Self
90
101
Life events
Work
Retirement
Bridging life stages
Health
Social comparison
Leisure
Interpersonal relationship
Aging
C. The relationships between “Life Stories” and “Life Scenarios”
123
138
149
157
161
165
171
178
183
and adjustment to retirement
Adjustment to retirement
Contribution of the “Life Story” and “Life Scenario” to explaining
183
189
adjustment to Retirement
Association between emotional consistency in the “Life Story” and “Life
199
Scenario” and adjustment to Retirement
DISCUSSION
A. Characteristics of “Life Stories” and “Life Scenarios” on the eve of
205
206
Retirement
B. The relationships between “Life Story” and “Life Scenario” and
232
adjustment to retirement
Conclusions, Implications and Recommendations
BIBLIOGRAPHY
251
261
APPENDIX
ENGLISH ABSTRACT
i
i
ABSTRACT
This study of adjustment to retirement was conducted against the background of classical
developmental theories and, more particularly, the theory of lifespan development, which
defines retirement from work as a “life transition”. The latter is an approach which enables
looking at the gains and losses that accompany processes of change that requires
accommodation and adjustment to a new life stage (Baltes, 1987). The study utilizes
Whitbourne’s (1985) model of adjustment to life transitions in adulthood. According to this
model, prior to an expected life event, individuals review their lives and prepare themselves
for the future through the creation of a “life story” and “life scenario”. The life story is the
person's subjective perception of his or her past, the “life scenario” the subjective perception
of the future. Together they constitute the intra-psychic process that the individual undergoes
in adjusting to change.
In accord with Whitbourne's model, this study has three main aims: The first is to identify and
understand the intra-psychic processes inherent in the “life story” and “life scenario”. The
second is to examine the relationship between the life story and life scenario. The third is to
determine whether adjustment to retirement can be explained by means of the “life story” and
“life scenario”. The study hypothesis was that continuity in the emotions and contents of the
“life story” and the “life scenario” could explain adjustment to retirement.
The study participants were 56 men, 64 to 65 years old, on the verge of retirement, who were
employed in various work places throughout Israel. They included both managers and line
workers in industrial and service organizations.
The study is longitudinal. The participants were interviewed at two points of time: about half a year
before their retirement and a year after they had stopped working. The life stories
and life scenarios were obtained through narrative interviews carried out by the researcher. In
ii
addition, the participants completed a series of questionnaires, which gathered souci-demographic
data, information on their physical and emotional condition, and their activities in and outside
the home. All the questionnaires have been used in previous studies of retiring or elderly men
in Israel (Antonovsky, 1987; Cibulsky, 1981; Sagy, 1989).
The study combines qualitative and quantitative research methods. The qualitative analyses
made it possible to identify the intra-personal process accompanying retirement, to give
expression to the individual voice of each interviewee, and to learn about the phenomenology
of retirement and the ways of coping with the process. The quantitative analyses enabled
generalizing the contribution of the intra-psychic processes inherent in the life stories and life
scenarios to adjustment to retirement.
The findings show that most of the participants had readily available life stories and life
scenarios relating to their retirement. This finding supports Whitbourne's (1985) claim that the
creation of a life story and life scenario is a natural process involved in adult adjustment.
Analyses of the life stories and life scenarios reveal that looking at and evaluating one's past
(as seen in the life story) and, simultaneously, looking towards the future (as seen in the life
scenario) are part and parcel of the process of retirement.
The analyses revealed eleven content categories in the life stories and life scenarios: family,
self, life events, work, retirement, bridging life stages, health, social comparison, leisure,
interpersonal relations, and aging. Of these, four were particularly salient: work, life events,
family, and self.
The work category consists of a variety of perceptions and feelings regarding the respondents'
jobs, ranging from a sense of compulsion through a sense of enjoyment.
For most of the men, work was a source of income and a means of livelihood, and they spoke
about their work with considerable bad feeling. The picture of their work, both in the past and
future, that emerged from the life scenario was more balanced. Along with their negative
iii
feelings, the interviewees recounted positive experiences and spoke with less anger and greater
tolerance and forgiveness. This moderation supports claims by Jung and others that adulthood
and aging bring acceptance of life (Jung, 1969).
The life events category consists of past and future events. The events that the participants
defined as most crucial were Holocaust experiences, immigration to Israel, and participation in
the country's wars. These events formed the basis of three main ethos, which reflect the
generational, historical, and age themes conveyed in the life stories and life scenarios: the
‘Sabra’ ethos, the immigrant ethos, and the fighter ethos, which became the tired fighter ethos.
The interviewees’ recollection of these life events served as basis for their construction of their
retirement scenarios and their coping with the uncertain future. On an overt level, the men
viewed retirement as an easier life event than the past events they related. On a covert level,
the strong negative contents and feelings that characterized the life stories and life scenarios
suggest that the men viewed their impending retirement as a difficult life event.
In the family category, all the participants expressed the need to see their families as
supportive and containing, though, in fact, some did not see them as such. However, all of
them regarded their family as an important factor, which affected and shaped their entire life
space. The life stories and life scenarios differed with respect to the chief family figures. The life
stories related mainly to parents and children, the life scenarios to spouses and grandchildren.
The life stories and life scenarios also differed in their rendition of the self. The life stories
told of the creation of an individual "self" and emphasized the teller’s uniqueness and
differences from others. The interviewees evaluated their life mainly against their personal
aspirations, their dreams, wishes, and hopes, and less with respect to social, age, or
generational norms. The life scenarios told more of a collective, social "self" – of their work,
family, social, and economic status, and their friends and peers. The scenarios enabled the men
to reconstruct and repair their "self". The contents reflect the ambivalence of the interviewees,
iv
torn between their desire, typical in aging, to express their individual selves and their wishes,
more characteristic of the young, to be part of a collective.
Analysis of the participants' perceptions of their impending retirement reveals six main
phenomena, which were often found together in the same interview. The major phenomena
was the perception of retirement as a crisis. Retirement was often associated with recollections
of earlier crises, such as the Holocaust, wars, the death of close others, and /or the travails of
immigration. It also brought up negative feelings and even crying or other expressions of
sadness. A rarer but associated phenomenon was the perception of retirement as a kind of
death or bereavement. The third phenomenon was the perception of retirement as part of the
process of maturation and aging. The fourth phenomenon, evident in only a minority of the
participants, was the perception of retirement as an opportunity to correct past mistakes.
Another major phenomenon was retirement as a “life transition”. This was a perception
articulated by a fair proportion of the participants. In addition, it emerged from the analyses of the
life stories and life scenarios that the participants told even where they did not explicitly state
this view. The life stories and life scenarios reveal the constant comparisons
the participants made between their past and future, as they subjectively perceived them, in
their efforts to shape the remainder of their lives. In most cases, the process was characterized
by the movement from the perception of retirement as a crisis to the perception of retirement
as a life event that they could cope with and adjust to. Analyses of the questionnaires tapping
stress and well being, which indicated negative attitudes and feelings before retirement and
more positive attitudes and feelings afterwards, reinforces this view.
Finally, the sixth phenomenon, which was identified in the course of the analyses, was that of
retirement as a-integrational. That is, the life stories and life scenarios contain contradictory
views and feelings, considerable ambiguity, complexity, and uncertainty, constant inner
dialectics: between age and youth, between an identity based on internal processes and a
v
collective identity based on social comparison. This picture supports Lomerantz's (1998)
theory of aging.
In order to deal with the uncertainties inherent in retirement, the participants conducted a
constant dialogue between the social perceptions of retirement and their own perceptions.
From the interviews, it emerges that the men viewed the society, as represented by their
employers, as pushing them to retire before their time. Most of the men were employed in
large organizations where the time of their retirement was clearly stipulated and which sent
them to workshops to help prepare them for retirement. Yet many of them reported that their
retirement took them by surprise. Most of them felt that their retirement had arrived before its
time, and that they were still capable of benefiting from work and contributing to their
workplace.
The interviews also show that the men believed that the broader society regards retirement as
disengagement. However, most of them were busy creating continuity
between their past and future, which would be characterized by a new and more fitting balance
between involvement and activity, on the one hand, and leisure and freedom, on the other.
On the whole, the participants felt that the social norms and perceptions did not help them
cope with the inner uncertainty, wariness, and anxiety that accompanied their impending
retirement. Their common solution was to examine the possibility of applying previous
successes in coping with difficult situations, whether immigration, war, the Holocaust, or any
other, to their retirement.
In short, what we see in the interviews is that in coping with their impending retirement, the
participants drew on processes of social comparison, developmental processes, and their inner
feelings and perceptions in order to bridge between their world and that of the younger
generation, and between past norms and experiences and those of the future that they faced.
Comparison of the life stories and life scenarios show that the feelings and contents of the first
vi
and the feelings and contents of the second were associated with one another. This association
supports Atchey's (1976) theory of continuity, a major theory in retirement and aging. The
associations were particularly salient in six of the content categories – namely work, life
events, family, self, retirement, and bridging the life stages. It is in the feelings and contents of
these categories that one sees the participants' sense of the continuity of the life course, a
continuity that extends from themselves to the next generation. The associations show that
coping with retirement is a complex phenomenon, in which persons are occupied mainly with
the internal matter of shaping a new identity that is both consistent with their past identity and
suited to the expected life change, and, in tandem, with the creation of a new homeostasis with the
environment.
The life stories and life scenarios of the participants both contain features characteristic of the
end of late adulthood (e.g., work) and features characteristics of the beginning of early aging
(e.g., interiority). Nonetheless, the two scripts are also different. The life stories contain more
features characteristic of late adulthood, the life scenario more features characteristic of aging.
In both, however, most of the participants perceived themselves as young. This perception is
an indication of the process of transition, which is characterized by splitting, dialectic, and the
continuing desire to ”order” the world.
Adjustment at the end of the first retirement year was good, as indicated by the men's
increased well being and reduced distress in comparison to the pre-retirement period. The
quantitative findings are consistent with the findings of the interviews conducted at the end of
the first year, in which the interviewees reported that “the devil is not so terrible” and that life
after retirement looks a lot better than it had before retirement.
Adjustment was explained by features of both the life story and the life scenario. Adjustment
was greatest where the life story and life scenario each reflected the relevant developmental
tasks, that is where the life story emphasized such things as family and career, and where the
vii
life scenario emphasized such things as leisure and bridging.
The variance in adjustment was also explained by the treatment of the categories of retirement,
leisure, health, family, work, and bridging the life stages in the life scenarios.
Of all of these categories, the one that contributed the most to the explanation was “bridging
the life stages”, which represents the major developmental task of retirement.
Those who
were more occupied with this issue and invested more energy in it adjusted better.
Better adjustment was attained by persons who employed both emotional coping and problem
solving cognitive coping. Those whose life scenarios included their hopes and dreams for the
future, rich fantasies about the future, and concrete plans adjusted better than those who
continued to be occupied with issues characteristic of the periods of adulthood and of aging.
Even though no association was found between the planning of post retirement activities and
any carrying out the plans, the life scenario mediated the participants’ adjustment to
retirement. These findings shed light on the importance of creating a future and continuing the
“life dream”, as Levinson (1980) and Gould (1978) call it.