מפעל חייה של מיה שביט

‫מפעל חייה של מיה שביט‬
‫מבוא‬
‫מיה שביט נולדה בשנת ‪ 5391‬בקיבוץ מעברות‪ ,‬בת בכורה לרחל ואברהם (בומי) תורן‪ .‬אביה ‪ -‬מחנך‪,‬‬
‫משורר‪ ,‬צלם וסופר‪ ,‬ממייסדי החברה להגנת הטבע‪ ,‬נטע בה ובשתי אחיותיה כבר בגיל צעיר את‬
‫האהבה הגדולה לתרבות ולאמנות‪ .‬מבין חוויות הילדות‪ ,‬הנעורים והעלומים שלה היה זה חינוכה‬
‫המוסיקלי ששבה את ליבה כבר בגיל ‪ ,8‬והביא אותה בבגרותה למפעלה השליחותי בתחום זה‪.‬‬
‫עשייתה המקיפה והמעמיקה של מיה תרמה באופן משמעותי וייחודי לעולם המקהלות בארץ בכלל‪,‬‬
‫ולזה של מקהלות הילדים והנוער בפרט‪ ,‬עד שהפכה בו לאחת מדמויות המפתח הבולטות‪ .‬ניתן במידה‬
‫רבה לזקוף לזכותה את העובדה‪ ,‬שאין מקיימים כיום בארץ תכנית תזמורתית או טקס ממלכתי ללא‬
‫מקהלת ילדים‪ ,‬ואת ההסכמה הכללית‪ ,‬שלפיה מקהלות הילדים המתקדמות הגיעו לרמה בינלאומית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 3009‬הוענק למיה הפרס על שם פרנק פלג‪ ,‬על עבודה מוסיקלית אומנותית ברמה גבוהה לאורך‬
‫שנים רבות‪ .‬בנושאה דברים בטקס בשם כלל מקבלי הפרסים תיארה מיה את שירת המקהלה כ"יחד‬
‫שממנו נוצרים רגעי קסם של התעלות נפש‪ ,‬אשר נצרבים בלב ונשמרים שנים רבות"‪ ,‬ובטאה את‬
‫ציפיתה מקברניטי המדינה להכרה בכך "שחוסן תרבותי הוא ערך שחשיבותו אינה נופלת מחשיבותם‬
‫‪1‬‬
‫של חוסן מדיני ובטחוני"‪.‬‬
‫הגשת מועמדותה הנוכחית של מיה שביט לפרס ישראל על מפעל חייה משקפת אמונת רבים בכך‬
‫שהיא ראויה לקבלו‪ ,‬בזכות פעילותה המבורכת ורבת השנים בשלושה היבטים מרכזיים שיוצגו להלן‪,‬‬
‫כשהם שזורים בקורות חייה‪ :‬קידום מעמדן של מקהלות הילדים והנוער בארץ ומעמדן של המקהלות‬
‫מהארץ בעולם; פיתוח תחום הניצוח על מקהלות ילדים בכלל וקידום מנצחיהן בפרט; והקמת‬
‫מקהלת 'העפרוני' וניהולה לאורך שנים כגוף אמנותי‪-‬חינוכי ברמה גבוהה‪.‬‬
‫קידום מעמדן של מקהלות הילדים והנוער בארץ ומעמדן של המקהלות מהארץ בעולם‬
‫בשנת ‪ ,5391‬בהיותה בת ‪ ,50‬עברה מיה חוויה מכוננת‪ ,‬כאשר לקחה חלק פעיל‪ ,‬יחד עם כל החברים‬
‫והילדים בקיבוצה‪ ,‬מעברות‪ ,‬בביצוע הבכורה של ההצגה המוסיקלית "שיר השירים"‪ ,‬שהופקה לרגל‬
‫חגיגות ‪ 30‬השנה להיווסדות הקיבוץ והולחנה על‪-‬ידי ניסים ניסימוב‪ ,‬חבר הקיבוץ‪ ,‬לתזמורת‪ ,‬מקהלה‪,‬‬
‫זמרים סולנים ורקדנים‪ 2.‬חוויה זאת ללא ספק עיצבה את אישיותה המוסיקלית של מיה וסללה את‬
‫הדרך לעיסוקה העתידי בתחום המוסיקה המקהלתית בכלל וזו המקורית בפרט‪.‬‬
‫עד לשנות ה‪ 80-‬פעלו מקהלות הילדים בארץ בעיקר במסגרות בית ספריות‪ ,‬וביצעו בעיקר שירי זמר‬
‫עבריים מעובדים‪ ,‬שכן אך מעט מאוד יצירות מקוריות נכתבו עבורן‪ .‬היו אלה ביקוריהן של מקהלות‬
‫מעולות מאירופה‪ ,‬אשר "יצרו בארץ סף איכות חדש גם למנצחינו וגם לזמרינו"‪ 3.‬מיה היתה מי‬
‫שהובילה את המגמה הזאת‪ ,‬מתוך חתירה לקידום דרמטי של האפשרות לחשוף ילדים ישראלים רבים‬
‫ככל האפשר לחוויות מכוננות מעין אלו שחוותה היא עצמה בגיל ‪.50‬‬
‫‪ 1‬מתוך דברים שנשאה מיה בטקס חלוקת פרס ע"ש פרנק פלג‪.3009 ,‬‬
‫‪ 2‬מתוך אתר קיבוץ מעברות‪http://www.maabarot.org.il :‬‬
‫‪ 3‬מדברי הנרי קלאוזנר‪ ,‬בתוך‪ :‬מינדל‪http://www.kibbutz.org.il/itonut/2006/haver/060511_klauzner.htm :3002 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫בשנת ‪ 5380‬ביקרה בארץ המקהלה הפינית המובילה‪ ,Tapiola ,‬עם מנצחה‪ ,Erkki Pohjola ,‬אשר נהג‬
‫בעקביות לשתף פעולה עם מלחינים בני ארצו‪ ,‬שכתבו במיוחד למקהלה שלו‪ ,‬תוך שהם משתפים את‬
‫חבריה הצעירים בתהליך ההלחנה‪ 4.‬כעבור שנתיים‪ ,‬משביקרה מיה בפינלנד כאורחת של מקהלת‬
‫'טפיולה'‪ ,‬היא הבינה‪ ,‬שעל‪-‬מנת לנסות ולשנות את פני מקהלות הילדים והנוער בארץ‪ ,‬עליה לפנות‬
‫לשני כיוונים עיקריים‪ :‬האחד ‪ -‬לעודד מלחינים ישראלים לכתוב למקהלות ילדים כדי לזכות את‬
‫יצירותיהם בביצועים אומנותיים‪ ,‬והשני ‪ -‬ליצור מאגר של רפרטואר בינלאומי‪ ,‬שהיה עד אז בלתי‬
‫נגיש בארץ‪.‬‬
‫הכיוון הראשון הוביל את מיה כבר בסוף שנת ‪ 5383‬לעמוד בראש מיזם "מלחינים כותבים למקהלות‬
‫ילדים"‪ ,‬שבמסגרתו הוזמנו יצירות חדשות ממלחינים ישראלים‪ .‬אלה נפגשו עם מקהלות ילדים בארץ‬
‫ועם מנצחיהן‪ ,‬הכירו אותן מקרוב והתאימו את היצירות במיוחד עבורן‪ .‬המיזם פעל בשיתוף ובניהול‬
‫המדור למוסיקה במינהל התרבות לאורך כ‪ 51-‬שנים‪ ,‬שבמהלכן‪ ,‬אחת לשנה‪ ,‬התכנסו מקהלות אלו‬
‫לקונצרט משותף פתוח לקהל‪ ,‬שהוקלט ושודר ברדיו‪ .‬לדברי מיה "המנצחים הבינו שזה דבר מפרה‬
‫ומקדם‪ ,‬והיום כמעט כל מקהלה מזמינה יצירה אצל מלחין ישראלי"‪ 5.‬המיזם הביא לכך שנכתבו כ‪-‬‬
‫‪ 510‬יצירות חדשות על‪-‬ידי טובי המלחינים בישראל‪ ,‬שלדברי מיה הם "הבינו שמקהלת ילדים יכולה‬
‫לבצע יצירות מקוריות ברמה גבוהה"‪ 6.‬בלט בכך יחזקאל בראון‪ ,‬שסיפר לאחרונה‪" :‬לפני שנים רבות‬
‫מיה שביט הגתה ויזמה‪ ...‬עידוד מלחינים לכתיבת מוסיקה למקהלות ילדים‪ .‬לא ארכו הימים‪ ,‬ומדינת‬
‫‪7‬‬
‫ישראל נעשתה דוגמה לחיקוי למקהלות ילדים בעולם"‪.‬‬
‫בכיוון השני ניתחה מיה את רפרטואר מקהלות הילדים בארץ‪ ,‬ומשנוכחה עד כמה מזערי בהן (כ‪8-‬‬
‫אחוז) הוא חלקה של המוסיקה מן העולם הגדול‪ ,‬היא הבינה שיש לטפל לא רק במחסור הזה אלא גם‬
‫בחשש של המנצחים מפני שפות זרות‪ .‬מיה גייסה ‪ 51‬מו"לים ברחבי העולם להדפסה חוזרת של‬
‫השירים בהוצאתם‪ ,‬עם תרגום עברי מושר מתחת לטקסט המקורי ‪ -‬מה שהיה עשוי לאפשר למנצחים‬
‫לבחור בין שפת המקור לבין התרגום‪ .‬באופן זה השיקה מיה כבר בשנת ‪( 5382‬במרכז למוסיקה‬
‫"משכנות שאננים" בירושלים) את המיזם "קולות צעירים"‪ ,‬שבמרכזו הפקה של סדרה ובה עשרות‬
‫חוברות‪ ,‬שהכילו רפרטואר מקהלתי בינלאומי מתורגם‪ ,‬ויצאו לאור במשך שבע שנים‪ ,‬כשהן נגישות‬
‫לכל‪ .‬הרפרטואר הזה העשיר את כל עולם מקהלות הילדים בארץ ומשמש רבים מהמנצחים עד היום‪.‬‬
‫כהמשך עכשווי לכך הקימה מיה בביתה בתחילת שנת ‪ 3050‬ספרייה ייחודית‪ ,‬שבה ריכוז גדול של‬
‫רפרטואר ישראלי ובינלאומי לקולות שווים‪ ,‬ואשר פתוחה ונגישה ליעוץ למנצחי מקהלות ילדים ונוער‬
‫בכל המסגרות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5381‬הצטרפה מיה כחברה בארגון ‪ ,IFCM‬פדרציית המקהלות העולמית‪ ,‬שאך הוקם‪ .‬בשנת‬
‫‪ 3000‬הייתה מעורבת בהקמת "הלל"‪ ,‬ארגון המקהלות בישראל‪ ,‬ואף נבחרה לעמוד בראשו בין השנים‬
‫‪ .3003-3008‬בשנת ‪ 3001‬החלה לשמש כחברת הנהלה בפדרציית המקהלות העולמית‪ ,‬תפקיד בו כיהנה‬
‫במשך ‪ 2‬שנים‪ ,‬ובמסגרתו דאגה לקדם את האינטרסים הישראלים בזירה הבינלאומית (לרבות קבלתה‬
‫‪ 4‬מתוך אתר מקהלת טפיולה‪http://www.tapiolankuoro.fi/en/for-media/tapiola-choir-cv :‬‬
‫‪ 5‬מדברי מיה שביט במכתב אישי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 6‬מדברי מיה שביט בראיון עיתונאי לג'רוסלם פוסט‪ ,‬ב‪ 9-‬במרץ ‪.3005‬‬
‫‪ 7‬מדברי המלחין פרופ' יחזקאל בראון במכתב אישי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪3‬‬
‫של ישראל לארגון המקהלות האירופאי היוקרתי ‪ Europa Cantat‬ושמירה על קשרים מתמידים עם‬
‫הנהלתו)‪ .‬כבר עם היבחרה לתפקיד העבירה מיה לעשרות הנוכחים בעצרת הכללית של הפדרציה‪,‬‬
‫שבאו מקצווי עולם‪ ,‬את המסר הברור‪ 8."Music is stronger than politics!" :‬מיה זוכה להוקרה‬
‫רבה של ראשי הארגונים הללו‪ ,‬על "מסירות‪ ,‬יצירתיות ומנהיגות אשר העלו את המודעות למוסיקת‬
‫נוער מקהלתית בישראל וברחבי העולם"‪ 9,‬על "מחויבות לפרויקטים כה רבים שבהם שמשו כמוטו‬
‫‪11‬‬
‫שלום‪ ,‬הבנה גלובאלית וידידות בינלאומית"‪ 10,‬ועל "האנרגיה החיובית הלא‪-‬תיאמן"‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בפעולות אלו ושכמותן תרמה מיה שביט באופן משמעותי להעלאת קרנן של מקהלות הילדים‬
‫והנוער בארץ‪ ,‬שהפכו בהדרגה לחלק בלתי נפרד מחיי המוסיקה והתרבות בישראל‪ .‬מקהלות רבות אף‬
‫הגיעו לרמה בינלאומית‪ ,‬הן מוזמנות דרך קבע לכנסים ותחרויות ברחבי העולם‪ ,‬ומראות את פניה‬
‫היפות ביותר של ישראל‪.‬‬
‫פיתוח תחום הניצוח על מקהלות ילדים בכלל וקידום מנצחיהן בפרט‬
‫לכיוון המוסיקלי בכלל ולנתיב הניצוח בפרט פנתה מיה עוד בנעוריה‪ :‬בגיל ‪ 59‬החלה בלימודי פסנתר‬
‫(אצל ניני דניאל); בגיל ‪ 52.1‬התקבלה ללימודים אצל גילה אמיתי ‪ -‬מורה מאסכולת "וינצה קראוס"‪,‬‬
‫שהקנתה לה ידע מוסיקלי מקיף בתיאוריה‪ ,‬הרמוניה וסולפז'; בגיל ‪ 51‬השתתפה לראשונה בקורס‬
‫ניצוח בבית‪-‬הספר לפעילי ההסתדרות‪ ,‬בהדרכתם של אברהם דאוס‪ ,‬יהודה אנגל ומרדכי סתר;‬
‫בהמשך החלה ללמוד בקורס למנצחי מקהלות בהדרכתו של גארי ברתיני‪ ,‬ובשנת ‪( 5311‬במהלך‬
‫שירותה הצבאי כקצינה) הצטרפה למקהלת 'רינת' אותה הקים‪.‬‬
‫מיה שרה במקהלת 'רינת' תחת ידיו של גארי ברתיני במשך ‪ 59‬שנים‪ ,‬שבהן היתה 'רינת' "חלוצה‬
‫בקביעת סטנדרטים‪ ...‬שאותותיהם ניכרים בכל העשייה המקהלתית בארץ‪ .‬רבים מצעירי המנצחים‬
‫ומדריכי המקהלות שלנו כיום אינם מודעים‪ ,‬ובמידה רבה אינם יכולים להיות מודעים‪ ,‬לחוב שהם‬
‫חבים לעשייה החלוצית של 'רינת'"‪ 12.‬חלק מן החוב הזה הם ללא ספק חבים למיה שביט‪ ,‬שכן שנות‬
‫העלומים הארוכות במחיצתו של גארי ברתיני היוו לא רק הקרקע להתפתחותה כמנצחת אלא גם‬
‫המקור להתמסרותה לתחום המקהלות בכללותו‪.‬‬
‫עם שחרורה מן השירות הצבאי נישאה מיה לחבר קיבוצה‪ ,‬עלי שביט‪ ,‬והתמסרה במשך שבע שנים‬
‫לחינוך המוסיקלי בקיבוץ (שם לימדה מוסיקה בכיתות ב' עד י"ב) ובתנועתו‪" ,‬השומר הצעיר" (שם‬
‫נצחה על מקהלות בקיני גוש דן השונים)‪ .‬במקביל ניצחה מיה בקיבוצה על מקהלה מעורבת גדולה ועל‬
‫מקהלת בנות ייצוגית‪ ,‬אשר לקחו חלק מרכזי בחיי התרבות בקיבוץ‪ .‬במהלך תקופה זאת אושר למיה‬
‫לצאת לשנת השתלמות‪ ,‬כתלמידה אקסטרנית במדרשה למורים למוסיקה בתל אביב‪ ,‬ולאחר שנות‬
‫הוראה נוספות יצאה לשנת השתלמות נוספת באקדמיה למוסיקה בתל אביב‪ ,‬במסלול תיאורטיקאים‪,‬‬
‫וזאת אגב כך שהחלה‪ ,‬בשנת ‪ ,5328‬לנצח על מקהלת הקיבוץ הארצי‪.‬‬
‫‪ 8‬מדבריה של מיה בעצרת הפדרציה בקיוטו‪ ,‬יפן‪ ,‬יולי‪-‬אוגוסט ‪http://www.ifcm.net/public/doc/46.pdf ,3001‬‬
‫‪ 9‬מתורגם מתוך מכתב אישי מאת הנשיא לשעבר של הפדרציה‪ ,‬המנצח עטור הפרסים‪.Royce Saltzman ,‬‬
‫‪ 10‬מתורגם מתוך מכתב אישי מאת המזכיר הכללי לשעבר של הפדרציה‪.Jean-Claude Wilkens ,‬‬
‫‪ 11‬מתורגם מתוך מכתב אישי מאת סגנית הנשיא לשעבר של ‪ ,Europa Cantat‬המנצחת פרופ' ‪.Theodora Pavlovitch‬‬
‫‪ 12‬מדברי מבקר המוסיקה‪ ,‬הרי גולומב‪:5339 ,‬‬
‫‪http://www.zemereshet.co.il/UserFiles/image/artists/makhelat_rinat/05.jpg‬‬
‫‪4‬‬
‫בשנת ‪ 5323‬נסעה מיה עם משפחתה ללונדון‪ ,‬שם למדה במשך שנתיים ניצוח מקהלה בבית‪-‬הספר‬
‫הגבוה למוסיקה (‪ ,)Guildhall School of Music‬מהמובילים בעולם בתחום זה‪ ,‬ובהנחייתו של‬
‫המנצח הידוע ג'ון אולדיס )‪ .(John Alldis‬עם חזרתה ארצה השתלבה מיה כמדריכה קולית בלהקת‬
‫ענבל‪ ,‬כמורה למוסיקה במוסד החינוכי בגן שמואל‪ ,‬כחברת צוות במסלול הגיל הרך בסמינר לוינסקי‬
‫להכשרת מורים‪ ,‬וכמנצחת של מקהלת עמק חפר‪ .‬בשנת ‪ 5313‬התמנתה מיה כחברה בוועדה‬
‫האומנותית של הזמרייה‪ ,‬כנס מקהלות בינלאומי המתקיים אחת לשלוש שנים בהר הצופים‪ ,‬בה‬
‫המשיכה לכהן עד לשנת ‪ .3001‬בשנת ‪ 5311‬נרשמה מיה למסלול מיוחד עבור מורים ותיקים באקדמיה‬
‫למוסיקה בתל אביב כדי להשלים את לימודיה לתואר הראשון‪ ,‬ושלוש שנים מאוחר יותר הוענקה לה‬
‫על ידי ועדת האקוויוולנטים של משרד החינוך דרגת ‪.M.A.‬‬
‫התהליך שעברה מיה גיבש את השקפת עולמה המוסיקאלית‪-‬חינוכית‪ ,‬וכך היא ניסחה את העיקרון‬
‫הראשון שמנחה אותה בעבודתה‪" :‬שירה של מקהלת נוער איננה רק מטרה אמנותית נשאפת אלא‬
‫בעיקר דרך חינוכית שבאמצעותה אפשר לפתוח חלונות אל עולם רחב של תרבות‪ :‬ספרות‪ ,‬מחול‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אמנויות פלסטיות‪ ,‬שירה והיבטים שונים של תרבות העדות בישראל‪ ...‬ההופעה על הבמה‬
‫היא תוצאה של תהליך שאסור לוותר עליו‪ ,‬כאשר התהליך הוא המטרה העיקרית‪ .‬במהלכו מפנימים‬
‫‪13‬‬
‫הזמרים הצעירים את היצירה‪ ,‬מעורבותם בה גדלה וביצועה בסוף הדרך מועשר"‪.‬‬
‫את הגישה שפיתחה מיה היא העבירה בלהט לתלמידיה למתודיקה של עבודה עם מקהלות ילדים‬
‫וליסודות הניצוח‪ ,‬במוסדות שונים‪ :‬בסמינר באורנים (‪ ;)5381-5388‬באקדמיה למוסיקה ולמחול‬
‫בירושלים (‪ ;)5382-5339‬ובמדרשה למוסיקה במכללת לוינסקי לחינוך (‪ ,)5330-3003‬שם אף יזמה‬
‫בשנת ‪ 5332‬את העלאת המחזמר הנשכח "הצרצר והנמלים" מאת בני רוזנברג וסשה ארגוב‪ ,‬בביצוע‬
‫סטודנטים מן המדרשה ומקהלות ילדים מאזור גוש דן‪ .‬בכך העמידה מיה דור חדש של מנצחי‬
‫מקהלות‪ ,‬שיצא אל השטח וישם את עקרונותיה‪ .‬עד היום מוזמנת מיה להרצות ברחבי העולם על דרכי‬
‫העבודה שלה עם מקהלות ילדים ונוער‪.‬‬
‫בשנת ‪ 3000‬לקחה מיה חלק ביוזמה להקמתו של 'הלל'‪ ,‬ארגון המקהלות בישראל‪ ,‬ובמסגרתו ייסדה‬
‫מסגרות השתלמות שונות למנצחים‪ :‬סדנאות עם מקהלות אורחות‪ ,‬ימי העשרה וסמינר מיוחד‬
‫למנצחי מקהלות ילדים ונוער‪ ,‬וגולת הכותרת ‪ -‬סמינר שנתי למנצחי מקהלות ביד‪-‬השמונה ע"ש גארי‬
‫בארתיני‪ .‬סמינר המנצחים השנתי מתקיים בהצלחה רבה מזה ‪ 50‬שנים‪ ,‬ומוקדש בכל שנה לנושא‬
‫אחר‪ ,‬המועבר על ידי מנצח אורח מן השורה הראשונה בעולם‪ .‬במסגרת ההשתלמויות דאגה מיה‬
‫לחשוף את המנצחים למגוון רחב של סגנונות ותרבויות מוסיקליות‪ ,‬שיטות עבודה חדשות ומרתקות‬
‫עם מקהלה ורפרטואר מגוון‪ .‬אין ספק שרמתם המקצועית של המנצחים בארץ מושפעת עד מאוד‬
‫מהשתלמויות אלה‪ ,‬ומיה אף שוקדת כיום על שילובם בהן של מנצחי מקהלות בתי‪-‬הספר‪.‬‬
‫זה מכבר זיהתה מיה‪ ,‬בהשראת מורשתו של המנצח הפיני פוהיולה‪ ,‬כי קבוצת מנצחי מקהלות הילדים‬
‫הגברים דורשת תשומת לב מיוחדת‪ ,‬וזאת על‪-‬מנת שהמיומנים והנלהבים שביניהם ישמשו מודל‬
‫‪ 13‬מתוך‪ :‬שביט‪ ,‬מ‪ .‬תשס"ב‪" ,‬מקהלות נוער – הזדמנות לשילוב אומנויות ויצירתיות"‪ ,‬מפתח – כתב עת למורים למוסיקה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לחיקוי ולהערכה לבנים צעירים‪ ,‬שכה חסרים בכל סוגי המקהלות‪ 14.‬מיה הגיעה למסקנה‪ ,‬שעל‪-‬מנת‬
‫לעודד בנים לשיר‪ ,‬יש ליצור עבורם מסגרת מתאימה (רשת מקהלות בנים) כבר בכיתות ד' עד ו'‪ .‬לשם‬
‫כך פנתה מיה אל המפקחת על החינוך המוסיקלי‪ ,‬ד"ר יעל שי‪ ,‬שאכן נענתה לאתגר‪ ,‬וזאת בין השאר‬
‫משום הערכתה הגבוהה למיה‪ ,‬אשר לדעתה "תרמה רבות לחינוך המוסיקלי בכלל ולתחום הווקאלי‬
‫בפרט‪ ...‬גידלה דורות של מורים‪ ,‬מדריכים ומנצחי מקהלות לאורך השנים תוך הקפדה יתרה על כל‬
‫פרט ופרט בבניית מקהלות ילדים איכותיות‪ .‬רבות מן המקהלות בארץ הן תוצר עבודתה רבת‬
‫השנים‪ ;...‬ליוותה את המנצחים והמנצחות צעד אחר צעד עד להעמדתה של המקהלה ולייצובה‪ .‬ובזה‬
‫‪15‬‬
‫לא הסתפקה‪ ...‬וללא לאות דחפה לקראת מצוינות‪...‬‬
‫לאורך השנים עודדה מיה הקמתן של מקהלות אומנותיות ערביות‪ .‬בשנת ‪ 3003‬היא יזמה (יחד עם‬
‫אווה דה‪-‬מאיו ורחיב חדד) את הקמתה של מקהלת סאווה משפרעם‪" ,‬בכוחותיה הרבים ובראייתה‬
‫רחבת הממדים‪ ,‬כשבנוף הישראלי שיתוף פעולה ערבי‪-‬יהודי הורגש כבר כדרך ללא מוצא"‪.‬‬
‫מעורבותה של מיה בולטת גם בהקמת מקהלה בבית לחם‪ 17.‬מיה הקדישה תשומת לב ומאמץ‬
‫מיוחדים גם לקידומם המקצועי של מנצחים ערבים‪ ,‬לרבות ייסודו בשנת ‪ 3050‬של קורס למנצחי‬
‫מקהלות יהודים וערבים (ישראלים ופלסטינים)‪ ,‬במסגרת אגודת "מנצחים ללא גבולות" מטעם‬
‫‪16‬‬
‫פדרציית המקהלות העולמית‪ ,‬בהנחיית המנצח פרופ' אנדרה דה קוודרוס )‪.(Andre de Quadros‬‬
‫הקורס התקיים פעם ראשונה במזרח ירושלים ופעם שניה במרכז למוסיקה 'משכנות שאננים'‬
‫בירושלים‪ ,‬כשהמשתלמים בו משתתפים ללא תשלום‪ .‬כל זאת תחת הרציונל של דה‪-‬קוואדרוס‪ ,‬לפיו‬
‫"מנצחים הם בעלי ידע נרחב‪ ,‬ומקושרים יותר מזמר או נגן מהשורה‪ .‬הם מסיירים יותר ויש להם רצון‬
‫להשפיע‪ ,‬ולכן הם מפיצי ידע פוטנציאליים"‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הקמת מקהלת העפרוני וניהולה לאורך שנים כגוף אמנותי‪-‬חינוכי ברמה גבוהה‬
‫ביקורה בארץ של מקהלת טפיולה בשנת ‪ ,5380‬הניע את מיה לממש את חזונה האמנותי‪-‬חינוכי בדמות‬
‫הקמה של מקהלת ילדים ובני נוער משלה‪ ,‬מקהלת 'העפרוני'‪ ,‬עליה היא מנצחת עד היום בלוויית‬
‫צוות מקצועי מעולה‪ .‬המקהלה מתאכסנת מהקמתה בבית‪-‬הספר התיכון האזורי בעמק חפר‪ ,‬ומתנאי‬
‫פתיחה ראשוניים קשים צמחה להיות גוף אמנותי ייצוגי ברמה גבוהה‪ .‬כמדי שנה שרים במסגרתה כ‪-‬‬
‫‪ 80‬ילדים ובני נוער בכיתות ב'‪-‬יב' בשלוש מסגרות גילאיות שונות‪ .‬המקהלה מצטיינת במיוחד‬
‫ברפרטואר אשר " כולל קשת מגוונת של שירי זמר עבריים מאז תקופת היישוב ועד ימינו אלה‪ ,‬ביניהם‬
‫שירים שהפכו זה מכבר לשירי עם‪ ,‬כגון 'שדמתי' ו'ציון תמתי'‪ ,‬שירי ילדים‪ ,‬שירי רועים ושירי נוף‬
‫ישראליים"‪ 19.‬ניתן לראות בכך חלק מגישתה החינוכית של מיה‪" :‬היא ילידת הארץ‪ ,‬והיא תבנית‬
‫נופה‪ .‬על כן היא אוצרת במוחה שירים עבריים רבים מאוד ששרו כאן בילדותה‪ ...‬כשהיא מחנכת‬
‫‪ 14‬מתוך הצעה שניסחה מיה במסגרת ארגון הלל באוקטובר ‪ ,3050‬וכן מתוך אתר הפיקוח על הוראת המוסיקה במשרד‬
‫החינוך‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/AlSederHayom/MakhelatBanim.htm :‬‬
‫‪ 15‬מתוך מכתב אישי מאת ד"ר יעל שי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 16‬מדברי אחת ממנצחות המקהלה‪ ,‬אווה דה מאיו‪ ,‬במכתב אישי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪17‬‬
‫ראו בהקשר זה‪ :‬רז‪" ,3001 ,‬מקהלה של ערכים" ‪.) http://www.kibbutz.org.il/itonut/2005/kibbutzim/050630_hefer.htm‬‬
‫‪ 18‬מתוך כתבה של נעם בן זאב בשנת ‪http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1021,209,45968,.aspx :3050‬‬
‫‪ 19‬מתוך מכתב אישי מאת אליהו הכהן‪ ,‬חוקר הזמר העברי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪6‬‬
‫לאהבת שפת‪-‬אם‪ ,‬היא בוחרת יצירות בעלות עברית עשירה ומקפידה על תקינות השפה בשירה מצד‬
‫בנות המקהלה; כשהיא מחנכת למוזיקה‪ ,‬חשוב לה שישירו יצירות מעניינות"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הדבר בא לביטוי גם בהקשר המוסיקאלי‪" :‬המקהלה שרה רפרטואר שירים רחב ממזרח וממערב‪,‬‬
‫רפרטואר שירים של עמים שונים ורפרטואר מאתגר של קהילות ישראל‪ .‬רפרטואר שירים זה‪ ,‬הכולל‬
‫‪21‬‬
‫סגנונות מוסיקליים רבים‪ ,‬משקף נאמנה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את פניה של החברה הרב‪-‬תרבותית בישראל"‪.‬‬
‫לשם המחשה‪ ,‬לאורך השנים הזמינה מיה יצירות עבור המקהלה ממיטב המלחינים בארץ‪ ,‬ביניהם‬
‫יחזקאל בראון‪ ,‬אנדרה היידו‪ ,‬צבי אבני‪ ,‬אבי אמזלג‪ ,‬חיים פרמונט‪ ,‬יוני רכטר‪ ,‬עודד זהבי‪ ,‬ערן דינור‪,‬‬
‫פרץ אליהו ועוד‪.‬‬
‫לאורך השנים מיה שיתפה פעולה עם גופים מובילים‪ ,‬ביניהם דואו‪-‬פרקדו‪ ,‬תזמורת ברוקאדה‪ ,‬הרכב‬
‫הג'אז של ענת פורט‪ ,‬התזמורת הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬התזמורת הקאמרית הישראלית‪ ,‬תזמורת‬
‫חיפה‪ ,‬התזמורת הקאמרית הקיבוצית‪ ,‬וכן עם הכוריאוגרפיות דניאלה מיכאלי ולאה אברהם‪ .‬היא‬
‫השתתפה עם המקהלה במגוון הפקות‪ ,‬פסטיבלים ואירועים חשובים בארץ‪ :‬האופרה "סיפור יונה"‬
‫בבימויה של גבי אלדור בערב הפתיחה של פסטיבל ישראל (‪ ,)5381‬המחזה "זעקי ארץ אהובה" (‪,)5330‬‬
‫"העיקר זה הרומנטיקה" במסגרת פסטיבל ישראל (‪ ,)5335‬האופרה "נערות טולדו" לכבוד ‪ 100‬שנה‬
‫לגירוש ספרד (‪ ,)5333‬ועוד‪ .‬בשנת ‪ 3002‬יזמה את שיחזורה של היצירה 'שיר השירים' שלניסימוב‬
‫שבוצעה הן בשדה‪-‬בוקר והן בעמק‪-‬חפר‪ .‬בקונצרט "בפאת הכפר" (‪ ,)3008‬במסגרת פסטיבל "צלילים‬
‫במדבר" בשדה בוקר הוצגו המקהלה ומיה באופן הבא‪" :‬מקהלת 'העפרוני' בניצוח מיה שביט היא‬
‫אולי מקהלת הנוער הבולטת והחשובה ביותר כיום‪[ ...‬זהו] מפעל חלוצי של ממש‪ ...‬מקהלת 'העפרוני'‬
‫היא סיפורה של הציונות הקלאסית‪ ,‬השורשית‪ ,‬היצירתית‪ ,‬ההומאנית"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫כחלק מהאוריינטציה הבינלאומית שפיתחה מיה במהלך השנים‪ ,‬היא הביאה להשתתפותה של‬
‫מקהלת 'העפרוני' הבוגרת בשלל פסטיבלים ואירועים חשובים בעולם‪ ,‬וביניהם פסטיבל המקהלות‬
‫‪ Sympatti‬בפינלנד (‪ ,)5382‬שני סיבובי הופעות ביפן (‪ 5331‬ו‪ ,)3002-‬פסטיבל בסטוקהולם למקהלות‬
‫ילדים ונוער ממדינות בקונפליקט יחד עם מקהלה מבית לחם (‪ ,)5331‬הופעה ב"פורום ברצלונה" יחד‬
‫עם המקהלה הערבית "סאווה" (‪ ,)3009‬סיבוב הופעות בצרפת עם משלחת יהודית–ערבית מטעם‬
‫הארגון "‪ ,)3001( "D’une Seule Voix‬סיבוב הופעות בנורמנדי עם מקהלת "סאווה" (‪ )3002‬ועוד‪.‬‬
‫במסגרת עבודתה עם המקהלה‪ ,‬הקליטה מיה בין השנים ‪ 5381-3001‬ארבעה תקליטורים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫במהלך ‪ 90‬שנות פעילות המקהלה יצאו תחת ידיה של מיה למעלה מ‪ 900-‬בוגרות‪ ,‬ביניהן גם מי‬
‫שמהוות חוד חנית של עולם המוסיקה בארץ בתחומי הביצוע‪ ,‬המחקר‪ ,‬היצירה‪ ,‬הניצוח והחינוך‬
‫המוסיקלי‪ ,‬כולל בעלות קריירה בינלאומית‪ .‬לא בכדי כונתה מקהלת העפרוני לאחרונה בשם "בית‬
‫מוסיקלי"‪ ,‬שהוא "אחת החממות האיכותיות‪ ,‬המקצועיות והחמות ביותר שניתן לאחל למוסיקאים‬
‫‪ 20‬מתוך מכתב אישי מאת אביתר כהן‪ ,‬חבר הנהלת 'זמרשת'‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 21‬מתוך מכתב אישי מאת ד"ר יעל שי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 22‬מתוך אתר האירוע "צלילים במדבר"‪ ,‬אוקטובר ‪:3008‬‬
‫‪http://www.gshavit.net/site/wordDocs/music/ZlilimBamidbar-11/ZlilimBamidbar-11B.htm‬‬
‫‪ 23‬פירוט מלא על פעילות המקהלה לאורך השנים ניתן למצוא באתר המקהלה‪/http://www.efronichoir.org :‬‬
‫‪7‬‬
‫צעירים‪ ,‬שכן מוסיקאים רבים אשר גדלו כזמרים ילדים תחת קורת הגג של מקהלת "העפרוני"‬
‫המשיכו בקריירה מוסיקלית מקצועית וזוכים להצלחה בינלאומית כזמרים‪ ,‬כמנצחים וכנגנים"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בעבודתה במקהלתה מיטיבה מיה לממש בעצמה את ה"אני מאמין" האמנותי‪-‬חינוכי הכללי שלה‪,‬‬
‫ולשלב בין רמה אמנותית גבוהה ובלתי מתפשרת‪ ,‬לבין ערכים חינוכיים ואנושיים‪ .‬לא פעם העידה על‬
‫עצמה כי היא קודם כל מחנכת ורק אחר כך מבצעת‪ ,‬וכדבריה בראיון עיתונאי מ‪" :3001-‬הכי חשוב זה‬
‫התהליך החינוכי‪ .‬מי שעובד עם מקהלת ילדים צריך להגדיר לעצמו אם הוא קודם כל פרפורמר‪,‬‬
‫מבצע‪ ,‬או שהוא פדגוג‪ .‬אני בחרתי בפדגוגיה"‪ .‬העידה על כך בוגרת המקהלה‪ ,‬באירוע ‪ 90‬שנות‬
‫מקהלה‪ ,‬לאחרונה‪" :‬בשבילי מיה את מנטור‪ .‬מורה רוחנית‪ ,‬דמות להערכה וחיקוי‪ ...‬בנוסף להוריי‪,‬‬
‫את היית ותמשיכי להיות דמות מפתח בחיי‪ ...‬האש שבך מדבקת‪ ,‬מעודדת‪ ,‬מעצימה‪ .‬את מצליחה‬
‫לקחת ילדות מפוחדות ולהפוך אותן לנשים בטוחות‪ .‬את נותנת כל כך הרבה מעצמך ומצפה למעט‬
‫מאוד בחזרה‪ .‬מחנכת‪ ,‬מוזיקאית‪ ,‬אשת ערכים‪ ,‬יוצרת‪ ,‬מובילה – מנהיגה"‪.‬‬
‫אחת מגולות הכותרת של עבודתה החינוכית עם מקהלת העפרוני רואה מיה בשיתוף הפעולה ההדוק‬
‫עם מקהלות ערביות‪ ,‬כביטוי לאמונתה כי ניתן לגשר על חומות המרחק שבין התרבות היהודית‬
‫והערבית באמצעות האתגר המרגש של המוסיקה והשירה‪ .‬מזה שנים רבות מקיימת מיה דיאלוג‬
‫תרבותי מוסיקלי‪ ,‬בעיקר עם מקהלת הנערות "סאווה" משפרעם‪ .‬במסגרת זאת היא יזמה פעילויות‬
‫חברתיות‪ ,‬קונצרטים ונסיעות משותפות לחו"ל‪ ,‬והביאה לקשרים קרובים ופתוחים בין בנות שתי‬
‫המקהלות‪ .‬לדבריה "אנחנו עובדים חינוכית על שיתוף הפעולה‪ ...‬עושים גם פעילות חברתית‪ ...‬בין‬
‫הילדות נוצרו כבר קשרים אישיים‪ .‬כשרואים אותן ביחד‪ ,‬בבגדיהן הרגילים‪ ,‬לא מבחינים בין‬
‫השפרעמיות לבין הילדות שלי"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בדרכה זאת מקנה מיה לזמרות במקהלתה בסיס מוסיקלי איתן ואהבה גדולה למוסיקה‪ ,‬במקביל‬
‫לערכים של תרבות‪ ,‬הקשבה וסובלנות‪ ,‬במטרה להפכן לצרכניות תרבות שתוכלנה בעתיד גם להשפיע‬
‫על עולם התרבות בארץ‪ .‬על הצלחתה בכך נכתב‪ ,‬בעקבות "בוקר של שירה" באולם צוותא בתל אביב‪:‬‬
‫"לאורך יותר משעתיים‪ ...‬שרה המקהלה הנהדרת הזאת ביופי רב‪ ,‬באיכות קולית מיוחדת ‪ -‬ייחודית‬
‫לה‪ ,‬זה היה ברור; ומתוך שמחה גדולה‪ .‬המוזיקה הפכה לתופעה מוחשית לגמרי בשירה של העפרוני‪,‬‬
‫ולא רק בצלילים אלא גם בתנועה קצבית של הגוף‪ ,‬במחול‪ ,‬בחיוכים‪ ,‬באור שבקע מהעיניים לכל אורך‬
‫הקונצרט‪ .‬מיה שביט‪ ,‬המנצחת שייסדה את המקהלה לפני ‪ 90‬שנה‪ ,‬ניהלה את הבוקר הזה בשלמות‪:‬‬
‫אולי קודם כול בתחושה של חופש מוחלט שהקנתה לבנות המקהלה בהתייחסותה‪ ,‬בטון הדיבור שלה‪,‬‬
‫בנדיבות של תנועותיה ומבטיה‪ ,‬בטבעיות בה החמיאה לכל סולנית ובדרך המשוחררת של דבריה‬
‫‪26‬‬
‫לקהל; ובחוסר הפשרה האמנותי שהתגלה ברגע שהניפה את ידיה לניצוח"‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪ 24‬מתוך מכתב אישי מאת המנצח רונן בורשבסקי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 25‬מתוך ראיון עיתונאי עם תמר רז‪ ,‬תחת הכותרת "מקהלה של ערכים"‪:3001 ,‬‬
‫‪http://www.kibbutz.org.il/itonut/2005/kibbutzim/050630_hefer .htm‬‬
‫‪ 26‬מדברי מבקר המוסיקה‪ ,‬נעם בן זאב‪ ,‬הארץ‪ ,‬ינואר ‪http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1469866 :3055‬‬
‫‪8‬‬
‫גם כיום ממשיכה מיה שביט בת ה‪ ,12-‬בהתנדבות מלאה‪ ,‬בפעילותה הבלתי נלאית לקידומו של עולם‬
‫המקהלות בארץ‪ :‬היא מנצחת על מקהלת 'העפרוני'‪ ,‬תוך שילוב של ערכיות ומצוינות; משמשת‬
‫כאחראית מטעמו של ארגון המקהלות "הלל" על תחום ההשתלמויות למנצחים; נוקטת דרכים שונות‬
‫ליצירת עתודה רחבה‪ ,‬מגוונת ואיכותית למקהלות המבוגרים ולהפיכת שירת המקהלה לנחלת הכלל;‬
‫מייצגת את ישראל בפדרציית המקהלות העולמית; משתדלת למען שילוב תרבות המקהלות הערביות‬
‫במעגלים הבינלאומיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בדרכה המיוחדת‪ ,‬באישיותה הכובשת ובאמינותה‪ ,‬מצליחה מיה לאורך שנים רבות לסחוף אחריה‬
‫בעשייתה מוסדות ממלכתיים‪ ,‬מלחינים‪ ,‬מנצחים‪ ,‬גופי ביצוע‪ ,‬ראשי אקדמיות וחובבי מוסיקה רבים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫לדברי המלחין‪ ,‬חתן פרס ישראל‪ ,‬יוני רכטר "מסירותה והעמקתה במפעל חייה מעוררים השראה"‪.‬‬
‫לא בכדי טוען המלחין יחזקאל בראון‪" :‬לא אגזים אם אכנה אל מיה בתואר 'אם מקהלות הילדים‬
‫‪28‬‬
‫בישראל'"‪.‬‬
‫לדברי המנצח רונן בורשבסקי "מיה שביט העמידה דורות שלמים של זמרים אשר זכו להצלחה‬
‫בינלאומית ניכרת בצעירותם ובבגרותם‪ .‬היא אחראית הן לחינוך המוסיקלי המעמיק של מאות ואף‬
‫אלפי זמרים מהגיל הרך ועד לבגרות‪ .‬העמידה מקהלות ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר אשר זכו‬
‫להצלחה בכל רחבי העולם‪ .‬פועלה בתחום החינוך המוסיקלי וקידום איכות השירה של מקהלות‬
‫ילדים ונוער בארץ לא יסולא בפז ואין שני לו‪ 29.‬ד"ר יעל ישי מציינת‪" :‬בזכות כל אלה הפכה מיה‬
‫לדמות נערצת בקהיליית המוסיקאים בארץ ובעולם"‪.‬‬
‫‪ 27‬מתוך מכתב אישי של יוני רכטר‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 28‬מתוך מכתב אישי של יחזקאל בראון‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 29‬מתוך מכתב אישי של רונן בורשבסקי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪ 30‬מתוך מכתב אישי של ד"ר יעל שי‪ ,‬אוקטובר ‪.3055‬‬
‫‪30‬‬