שנתון גליל תשעה.pdf - המכללה האקדמית תל חי

‫‪32‬‬
‫התכנית לתואר ‪M.A.‬‬
‫בלימודי גליל‬
‫‪1‬‬
‫שנה"ל תשע"ה‬
‫ראש התכנית‪ :‬פרופ' חיים גורן‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופ' מן המניין‪ :‬פרופ' חיים גורן‪ ,‬פרופ' מולי להד‪ ,‬פרופ' מיכאל (איגי) ליטאור‪ ,‬פרופ' שמואל שמאי‬
‫פרופ' חבר‪:‬‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‪ ,‬פרופ' יגאל שפי‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר אביהו‬
‫רונן‪ ,‬ד"ר גונן שרון‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד"ר זאב גרינברג‬
‫מורה מן החוץ‪ :‬מר רם אבירם‪ ,‬גב' אתי בניטה‪ ,‬ד"ר סמי בהט‪ ,‬פרופ' ישראל ברטל‪ ,‬ד"ר יוני ורטמן‪ ,‬ד"ר נמרוד‬
‫מרום‪ ,‬ד"ר דידי קפלן ‪ ,‬ד"ר רובי רוגל‪ ,‬ד"ר אורן רייכמן‬
‫‪ 1‬הענקת התואר מותנת באישור המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫ייחודו של הגליל בא לידי ביטוי בבחינות רבות‪ .‬מבחינה היסטורית‪-‬יישובית‪ ,‬בתולדותיו המיוחדות ובאוכלוסייתו המשתנה‬
‫במהלך הדורות‪ .‬אוכלוסייה זו הצטיינה ומצטיינת גם בהווה בגיוונה מחד ובשילוב בין חלקיה מאידך וב'ריבוי תרבותיות'‬
‫במלוא מובנו של המונח‪ .‬בשני העשורים האחרונים יתקיימו שני תהליכים אשר הביאו לעליית ערכו של האזור כגיאוגרפיה‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬התפתחות הגישה הסביבתית–אקולוגית המגדירה את האזור כמרחב טבעי בעל משאבים ובו גיוון מינים‪ ,‬העובר‬
‫תהליכי שינוי מואצים שקשורים בניצול משאבים לא מושכל שמקורה בפעילות כלכלית של האדם‪ .‬התהליך השני מקורו‬
‫בתהליכים חברתיים שהתפתחו באזורים פריפריים‪ ,‬המרוחקים ממרכזי כלכלה וקבלת ההחלטות‪ .‬אלו תהליכים חברתיים‬
‫ופוליטיים של פעילות של קבוצות מיעוט בדגש של הבלטת הייחוד התרבותי והמעמדי‪.‬‬
‫לימודי התואר השני הנלמד בלימודי גליל מיועדים בעיקר להרחבת והעמקת הידע וההבנה של התלמיד‪ .‬הלימודים‬
‫הרגיונליים‪ ,‬שמעצם טבעם הם רב‪-‬תחומיים‪ ,‬מטרתם להביא את התלמיד להבנה והכרה מעמיקות של האזור‪ ,‬הגליל‬
‫במובנו הרחב ביותר והאזורים הגובלים בו‪ ,‬בתחומים שונים ובחיבורים ושילובים ביניהם‪ .‬על אלו נמנה את ההיסטוריה‬
‫(הפוליטית‪ ,‬החברתית והתרבותית)‪ ,‬הגיאוגרפיה‪ ,‬הגיאוגרפיה‪-‬ההיסטורית‪ ,‬הפילוסופיה והאמנות מתחום מדעי הרוח‪ ,‬עולם‬
‫הצומח והחי ובעיקר איכות הסביבה מתחום מדעי הטבע‪ ,‬והסוציולוגיה והאנתרופולוגיה מתחום מדעי החברה‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫הלימודים בחוג כוללים קורסי חובה משותפים לכלל תלמידי התואר השני‪ ,‬ושני מסלולי התמקדות‪ ,‬ובהם קורסי‬
‫בחירה‪ ,‬חלקם משותפים לשני המסלולים‪ .‬על התלמיד להשלים את קורסי החובה הכלליים‪ ,‬לבחור במסלול התמחות‪,‬‬
‫ולבנות את תכנית הלימודים בהתאם לדרישות המסלול‪ .‬הוא יעשה זאת בתאום עם יועץ החוג‪ ,‬לפי בחירתו ובהתאם‬
‫לתחומים בהם התרכז בלימודי התואר הראשון‪.‬‬
‫מסלולי התמחות‬
‫מסלול ‪ :1‬אוכלוסייה‪ ,‬התיישבות וחברה בגליל‪ ,‬היבטים היסטוריים וגיאוגרפיים‬
‫מתמקד בתחומים הבאים‪:‬‬
‫ סוגי אוכלוסיות (רוב ומיעוט)‪ ,‬תולדותיהן‪ ,‬ייחודן‪ ,‬מנהגיהן‪ ,‬תרבותן‪ ,‬יישוביהן; קשר והשפעה הדדית עם אוכלוסיות‬‫שונות – שכנות‪.‬‬
‫ גיאוגרפיה יישובית של הגליל בתקופות ההיסטוריות‪.‬‬‫ תרבות חומרית בתקופות העבר‪ ,‬חיי יום‪-‬יום‪ ,‬מרכזי ייצור‪ ,‬אורחות חיים – ושימורם בהווה‪.‬‬‫מסלול ‪ :2‬אדם‪ ,‬תרבות‪ ,‬טבע‪ ,‬נוף וסביבה בגליל‬
‫מתמקד בתחומים הבאים‪:‬‬
‫ חי‪ ,‬צומח ואקולוגיה של הגליל‪.‬‬‫ החברה הגלילית‪ ,‬עדות ותושבים והשלכותיהן האקולוגיות‪.‬‬‫‪ -‬החברה הגלילית והקשר בינה לבין הטבע הנוף והסביבה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום הדרישות עבור ‪ 2‬המסלולים‪:‬‬
‫קורסי החובה‬
‫סמינר מחלקתי לתלמידי מ‪.‬א‪( .‬השתתפות חובה)‬
‫‪ 11‬נ"ז‬
‫‪ 4‬נ"ז‬
‫מחנה מחקר ('קמפוס לימודי') שנה ב'‬
‫שני סמינריונים‬
‫‪ 6‬נ"ז‬
‫‪ 12‬נ"ז‬
‫סה"כ קורסי חובה‪:‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫‪ 23‬נ"ז‬
‫‪ 16‬נ"ז‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬
‫ללא נ"ז‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר כמותיות ללא נ"ז‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪ 84‬נ"ז‬
‫בהתאם לתנאי הסיום בתכנית ולדרישות לקבלת זכאות לתואר‪ ,‬על התלמיד יהיה לצבור לימודים בהיקף שלא יפחת מ‪-‬‬
‫‪ 44‬נ"ז‪ ,‬על‪-‬פי הפרוט להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קורסים במסלול התמחות בהיקף שלא יפחת מ‪ 84-‬נ"ז (כולל את שלושת קורסי החובה ושני סמינריונים‬
‫הכוללים גם הצגת רפרטים על נושא העבודה‪ ,‬וכתיבת שתי עבודות סמינריוניות)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות חובה בסמינר מחלקתי שנתי לתלמידי מ‪.‬א‪( .‬דו‪-‬שבועי) בהיקף של ‪ 4‬נ"ז במהלך השנתיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות חובה במחנה מחקר ("קמפוס לימודי") שנתי בשנה ב' ללימודים‪ ,‬שימשך על פני שלושה ימים‬
‫ארוכים (מבוקר עד ערב) ויעניק ‪ 6‬נ"ז‪ ,‬אשר בעקבותיו יכתוב התלמיד עבודת מחקר בהיקף של סמינריון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות בסיורים ובחפירות ארכיאולוגיות על‪-‬פי דרישת המסלולים‪ ,‬כחלק מדרישות הקורסים‬
‫הספציפיים‪ .‬יודגש כי תלמיד לא יוכל לסיים את התואר מבלי שהוכיח השתתפות בלפחות שלושה ימי‬
‫סיור לכל שנת לימודים‪ ,‬וזאת מלבד מחנה המחקר‪ .‬הסיורים התקיימו כימי סיור מרוכזים‪ ,‬במועדי‬
‫חופשות בתי הספר (תאריכי הסיורים יוצגו לסטודנטים בתחילת שנת הלימודים)‪ .‬השתתפות בסיורים‬
‫מחייבת תשלום נוסף בהתאם למצוין בתקנון שכ"ל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקורס 'סדנה לפיתוח מיומנויות כתיבה ומחקר אקדמי' והקורס ‪',‬סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪,‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות'‪ ,‬שניהם בהיקף ‪ 2‬שש"ס‪ ,‬ללא נקודות זכות‪ .‬קורסים אלה יותאמו לתלמידים על‪-‬‬
‫פי לימודיהם לתואר הראשון ותחומי התמחותם לתואר מוסמך‪.‬‬
‫מחנה המחקר‬
‫על הסטודנט חובת השתתפות במחנה מחקר ("קמפוס לימודי") שנתי בשנה ב' ללימודים‪ ,‬שימשך על פני שלושה ימים‬
‫ארוכים (מבוקר עד ערב) ויעניק ‪ 6‬נ"ז‪ ,‬אשר בעקבותיו יכתוב התלמיד עבודת מחקר בהיקף של סמינריון‪.‬‬
‫התוכנית מחייבת השתתפות בסיורים ובחפירות ארכיאולוגיות על‪-‬פי דרישת המסלולים‪ ,‬כחלק מדרישות הקורסים‬
‫הספציפיים‪ .‬יודגש כי תלמיד לא יוכל לסיים את התואר מבלי שהוכיח השתתפות בלפחות שלושה ימי סיור לכל שנת‬
‫לימודים‪ ,‬וזאת מלבד מחנה המחקר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תכנית הלימודים (קורסי החובה והבחירה) תתקיים על בסיס יום לימודים וחצי בשבוע ותתפרס על פני ארבעה סמסטרים‬
‫(שנתיים אקדמיות)‪.‬‬
‫באישור ראש התכנית‪ ,‬ניתן יהיה לפרוס את הלימודים על פני יותר משנתיים ולא יותר מארבע שנים‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לחוג‬
‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬
‫תכנית השלמות‬
‫ועדת קבלה רשאית לחייב סטודנט בלימודי השלמה בהיקף של עד ‪ 12‬שש"ס אשר אינו עומד בדרישות הקבלה או בעל‬
‫תואר ‪.B.Ed.‬‬
‫הוועדה זכאית להחליט אם היא דורשת מהמועמד שנת השלמה לפני תחילת לימודיו לתואר השני‪ ,‬או אם היא מאשרת לו‬
‫להתקבל‪ ,‬ולעשות את לימודי ההשלמה במקביל ללימודי התואר השני‪.‬‬
‫שפות זרות‬
‫בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות יהיו פטורים מחובת לימוד אנגלית בכפוף להצגת זכאות לתואר ראשון ממוסד‬
‫אקדמי מוכר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רשאית ועדת הקבלה במקרה של ציונים נמוכים במיוחד או ספק אחר‪ ,‬לדרוש בחינה חוזרת של‬
‫רמת הפטור‪ ,‬ובהתאם לחייב בהשלמות‪.‬‬
‫תנאי מעבר משנה לשנה‬
‫התנאים והדרישות המפורטים להלן מהווים תוספת והשלמה לתנאים כפי שמפורטים בשנתון המכללה‪.‬‬
‫מעבר משנה א' לשנה ב'‪ -‬השגת ציון ממוצע שנתי של ‪ 01‬ומעלה וציון של לפחות ‪ 66‬ומעלה בכל קורס‪.‬‬
‫סיום הלימודים‬
‫לשם קבלת תואר מוסמך ב"לימודי הגליל"‪ ,‬יהיה על הסטודנט להשלים ‪ 44‬נ"ז כולל שלוש עבודות סמינריוניות (שתיים‬
‫בקורסים ואחת במחנה המחקר) ובחינה אינטגרטיבית מסכמת‪ .‬קבלת התואר מותנית בהשגת ציון ממוצע סופי של ‪01‬‬
‫ומעלה‪.‬‬
‫ציון סיום התואר יורכב מ‪:‬‬
‫‪ - 26%‬ציון משוקלל של הקורסים‬
‫‪ - 46%‬ממוצע ציוני הסמינריונים‬
‫‪ - 81%‬ציון הבחינה המסכמת‬
‫בחינה מסכמת‬
‫הבחינה האישית המסכמת‪ ,‬שתורכב לכל תלמיד בנפרד ע"פ מסלול התמחותו‪ ,‬תכלול שני חלקים כאשר בחלק הראשון‬
‫יינתן ‪ 61%‬מהציון על בחינת בקיאות והבנה בתחום ההתמחות על‪-‬פי החומר הנלמד ובחלק השני יינתנו ‪ 41%‬הנוספים על‬
‫שאלה היסטוריוגרפית שתדרוש מהתלמיד עבודה אישית בספרייה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סטודנט אשר לא השלים את תכנית ההשלמות אשר נקבעה עבורו במלואה‪ ,‬לא יהיה זכאי לסיום התואר‪.‬‬
‫פריסת לימודים‬
‫משך הלימודים לתואר שני עד לסיום חובות השמיעה הוא שנתיים‪ .‬סטודנט הפורס את לימודיו מעבר לשנתיים ולא סיים‬
‫את חובות השמיעה יחויב בתשלום שכ"ל בהתאם לנקודות הזכות אותן ילמד‪ .‬תקנון התואר השני של המכללה מחייב‬
‫לסיים את הלימודים לכל היותר בשמונה סמסטרים‪.‬‬
‫התכנית מאפשרת לסטודנטים לבנות לעצמם מערכת שתתאים ליכולתם‪ ,‬התכנית אינה מחייבת תלמידים לקחת קורס זה‬
‫או אחר בסמסטר א' או ב' ‪ ,‬בשנה א' או ב'‪ .‬כל מערכת לימודים אישית כפופה לאישורו של ראש החוג‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תכנית הלימודים*‬
‫קורסי חובה שנה א'‬
‫שם הקורס‬
‫ש"ש הרצאה‬
‫ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫מרצה‬
‫הערה‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר זאב‬
‫גרינברג‬
‫חובה שנה א'‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית ‪ -‬יישובית של הגליל בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר זאב‬
‫גרינברג‬
‫חובה שנה א'‬
‫מקורות לחקר הגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' חיים‬
‫גורן‬
‫חובה שנה א'‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫גב' אתי בניטה‬
‫חובה‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר‬
‫כמותניות ואיכותניות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫חובה‬
‫סמינר מחלקתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫חובה‪ -‬קורס שנתי‬
‫סה"כ‬
‫ש"ש הרצאה ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫חובה שנה א'‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫קורסי חובה שנה ב'‬
‫שם הקורס‬
‫ש"ש הרצאה‬
‫ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫מרצה‬
‫הערה‬
‫סמינר מחלקתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫חובה‪ -‬קורס שנתי‬
‫קמפוס לימודי בלימודי גליל‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫חובה שנה ב'‬
‫סה"כ‬
‫ש"ש הרצאה ותרגול‬
‫חובה שנה ב'‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫הערה‬
‫שם הקורס‬
‫ש"ש הרצאה‬
‫ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫מרצה‬
‫סמינר בסוגיות בחיי יום יום בגליל היהודי לאור‬
‫המקורות התלמודיים‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' ציונה‬
‫גרוסמרק‬
‫סמינר במשאבי מים בגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' מיכאל‬
‫ליטאור‬
‫סמינר בתמורות חברתיות ופוליטיות בגליל בתקופת‬
‫המנדט והשלכותיהן‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר מוסטפא‬
‫עבאסי‬
‫סמינר בהתפתחות חברות מורכבות – הגליל כמקום‬
‫צמיחתן של חברות האדם המודרניות‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫הגליל כפריפריה גיאוגרפית וחברתית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫קורס בחירה‬
‫קהילות יהודיות בגליל במאה ה ‪11-16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' ישראל ברטל‬
‫קורס בחירה‬
‫פעילות נוצרית – אירופית בגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫קורס בחירה‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר יוני ורטמן‬
‫ד"ר נמרוד מרום‬
‫קורס בחירה‬
‫שמירת טבע בגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר דידי קפלן‬
‫קורס בחירה‬
‫התמודדות האוכלוסייה בגליל העליון עם מצבי חירום‬
‫ולחץ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר רובי רוגל‬
‫קורס בחירה‬
‫רדיקליזם חברתי בגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫קורס בחירה‬
‫יישומי ‪ GIS‬בלימודים רגיונאליים של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר אורן רייכמן‬
‫קורס בחירה‬
‫הגליל והצפון במלחמות ישראל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫קורס בחירה‬
‫ממלחמת העולם הראשונה ועד לסיום המנדט‪ :‬המימד‬
‫הצבאי של הנוכחות הבריטית בגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫קורס בחירה‬
‫ארכיאולוגיה סביבתית‪ :‬יחסי אדם וסביבה בגלילי‬
‫הפריהיסטורי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫קורס בחירה‬
‫חובת בחירה**‬
‫*החוג רשאי לשנות את התכנית בכל עת‬
‫** יש לבחור קורס סמינר אחד מתוך ה ‪ 4‬המוצעים בשנה"ל תשע"ה‪.‬‬
‫סה"כ בחירה שנה א‪+‬ב‬
‫ש"ש הרצאה ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫סמינרים‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫‪4‬‬
‫‪16‬‬
‫‪7‬‬
‫פירוט הקורסים‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית‪ -‬יישובית של הגליל בעת החדשה‬
‫ד"ר זאב גרינברג‬
‫‪ 8 2000004‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה עוסק בגיאוגרפיה של הגליל באמצעות סקירה ולימוד של מאפייניו הפיסיים והאנושיים‪ .‬בתחום האנושי נתמקד בעת החדשה‪,‬‬
‫משלהי המאה השמונה עשרה ועד לתום העשור השני לעצמאות מדינת ישראל‪.‬‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית של הגליל‬
‫ד"ר זאב גרינברג‬
‫‪ 8 2000003‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫בקורס נעסוק בנושאים הבאים‪ :‬הבנת המושג אזור‪ ,‬מאפייניו הייחודיים של הגליל כאזור‪ ,‬הכרת ההגדרות השונות של גבולות הגליל‪,‬‬
‫היכרות מעמיקה עם מאפייניו של הגליל ותת החבלים הקיימים בו‪.‬‬
‫הגליל והצפון במלחמות ישראל‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫‪ 3 25000052‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק בתולדות המלחמות והסכסוכים המזוינים בין מדינת ישראל למדינות הערביות ב"זירה הצפונית" בין השנים ‪.1104-1140‬‬
‫הקורס בנוי כרונול וגית והדגש בו מושם על מדיניות הביטחון והאסטרטגיה הצבאית של הצדדים‪ ,‬על האירועים הביטחוניים‪-‬צבאיים‬
‫ועל ההשפעות שהיו להם על מצבה הגיאו‪ -‬אסטרטגי של מדינת ישראל‪ ,‬תפיסות הביטחון שלה ועיצוב גבולותיה עם סוריה‪ ,‬לבנון וירדן‪.‬‬
‫כל זאת‪ ,‬תוך בחינת ההתרחשויות בהקשרן ישראלי והמזרח תיכוני הכולל‪.‬‬
‫הגליל כפריפריה גיאוגרפית וחברתית‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 3 2000002‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בפריפריה הצפונית כפריפריה גיאוגרפית וחברתית בעבר וכיום ויעמוד על משמעות תפיסתו של הגליל כפריפריה ישראלית‬
‫בעידן הגלובליזציה‪ ,‬בו מצטמצמים ממדי הזמן והמרחב והעולם כולו מתואר כ"כפר גלובלי"?‬
‫בבסיס הדיון יוצגו מושגים ותיאוריות כללים בנושא מרכז ופריפריה ולצדם נתונים כמותיים הממחישים הבדלים הקיימים בין‬
‫הפריפריה הצפונ ית למרכז המדינה בתחומי חיים שונים‪ .‬בנוסף ייבחנו דימויים ותחושות סובייקטיביים של תפיסת הגליל כפריפריה‬
‫בעיני תושביו‪ ,‬בעיני תושבי מרכז המדינה ובאופן הצגתם בתקשורת ובאומנות‪ .‬יידונו נקודות חולשה וחוזק של הפריפריה ותושביה‬
‫והשפעתם על ההגירה החיובית והשלילית אל הפ ריפריה וממנה‪ .‬הקורס יעסוק במושגי פריפריה ומרכז יחסיים בתוך הפריפריה‪ ,‬כלומר‬
‫בקבוצות חזקות ומוחלשות בתוכה וביחסים ביניהן‪ ,‬במנהיגות המקומית‪ ,‬בארגונים אזרחיים ובתהליכי העצמה וצמיחה‪.‬‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫ד"ר יוני ורטמן ‪ /‬ד"ר נמרוד מרום‬
‫‪ 8 2000033‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫הקורס מבוסס על ידע מוקדם של הסטודנטים אודות הביולוגיה הבסיסית והאקולוגיה של בעלי החיים והצמחים שחיים בישראל‪.‬‬
‫הקורס יעמיק את הידע ואת החשיבה בנושאים הקשורים ליחסי הגומלין בין האדם והחברה בגליל לבין בעלי החיים והצמחים‬
‫שבסביבה‪ :‬מינים פולשים‪ ,‬מינים אנדמיים ובסכנת הכחדה בגלל פעילויות האדם‪ ,‬מיני בעלי חיים המסכנים את בריאות הציבור בגלל‬
‫‪8‬‬
‫שהם נושאים טפילים מסוכנים‪ ,‬אנטגוניזם בין החקלאים לבין בעלי החיים או צמחי בר ועוד‪ .‬הגליל גם מהווה דרך מעבר חשוב בין‬
‫יבשת אירופה לבין יבשת אפריקה למינים רבים‪ ,‬וכזו מאתגרת את היושבים בה בשמירה על מעבר חופשי עבור יצורים אחרים‪ .‬הקורס‬
‫יתבסס על דיונים בעזרת מאמרים חדשניים ועל מאמרים יותר קלסיים הנוגעים בסוגיות אלו‪ ,‬ועל סיורים למפגש עם המציאות‬
‫הגלילית‪.‬‬
‫התמודדות האוכלוסייה בגליל העליון עם מצבי חירום ולחץ‬
‫פרופ' מולי להד‪/‬ד"ר רובי רוגל‬
‫‪ 3 2000033‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הנושא של התמודדות האוכלוסייה בגליל עם מצבי משבר וחירום נחקר באופן ספורדי בעבר‪ .‬הקורס המוצע יעסוק בחיבור שבין‬
‫תאוריות ויישום של חוסן קהילתי חברתי‪ -‬תחום הולך ומתפתח‪ ,‬ובין ההיסטוריה של ההתיישבות בגליל העליון במאה ה‪ .21-‬הקורס‬
‫יעסוק תחילה בנושא של חוסן‪ ,‬מאפייניו ודרכי מדידתו‪ ,‬ובהמשך יבחן פרקים בהיסטוריה של ההתיישבות בגליל העליון על פי מדדי‬
‫החוסן‪ .‬הקורס בהיותו ראשון מסוגו יתנהל כקבוצת למידה פעילה‪ ,‬בה יוכלו המשתתפים להציג פרקים מתולדות ההתיישבות על פי‬
‫מדדי החוסן במקום להגיש עבודה לסיום‪.‬‬
‫יישומי חישה מרחוק ‪ GIS-‬בלימודים רגיונליים של הגליל‬
‫ד"ר אורן רייכמן‬
‫‪ 3 2000080‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫חלקו הראשון של הקורס יתמקד בהיכרות עם עקרונות הבסיסיים של חישה מרחוק כאשר הדגש יעשה על הוראה ותירגול של מושגי‬
‫יסוד של אספקטים רגיונאליים של קליטה‪ ,‬עיבוד וניתוח של נתוני חישה מרחוק‪ .‬בתוך כך יבנה מכנה משותף בין באי הקורס ללא רקע‬
‫מוקדם בשיטות מחקר‪ .‬חלקו השנ י של הקורס יעסוק ביישומי חישה מרחוק המספקים פתרונות לצרכים רגיונאליים בגליל כגון ניתור‬
‫סביבתי‪ ,‬הגנת הטבע ותכנון איזורי‪ .‬כמו כן יושם דגש על שימוש במודלים מרחביים הנתמכים על ידי חישה מרחוק לקבלת החלטות‬
‫סביבתיות ברמה רגיונאלית (דוגמת סיווג שימושי הקרקע‪ ,‬מיפוי גורמי סיכון סביבתיים‪ ,‬מודלים אקולוגיים)‪ .‬הקורס ילווה במגוון‬
‫מקורות מידע מרחבי המספקים נתוני חישה מרחוק דרך האינטרנט‪.‬‬
‫ממלחמת העולם הראשונה ועד לסיום המנדט‪:‬‬
‫המימד הצבאי של הנוכחות הבריטית בגליל‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫‪ 3 2000034‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה עוסק בהיבטים הצבאיים– הביטחוניים של הנוכחות הבריטית בגליל מאז כיבושו מידי האימפריה העות'מאנית בשנת ‪ 1114‬ועד‬
‫לסיום המנדט בשנת ‪ ,1144‬כפי שבאו לידי ביטוי היסטורי וגיאוגרפי‪ .‬הדגשים הם על מקומו המשתנה של הגליל במדיניות הביטחונית‪,‬‬
‫באסטרטגיה ובתפישות הצבאיות של הבריטים במזרח התיכון בכלל ובארץ‪-‬ישראל בפרט‪ ,‬על האופן שבו יושמה המדיניות הלכה‬
‫למעשה בשטח ועל ההשפעה שהייתה לכך על תולדות האזור‪.‬‬
‫הדיון עוסק הן בהתמודדות עם האיומים החיצו ניים (צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מדינות ערב הסובבות) ששיאם במלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫הן בסוגיות ביטחון פנים‪ ,‬ששיאן במרד הערבי (‪ ,) 1181–1186‬במרי העברי (לאחר מלחמת העולם השנייה) ובשלבים הראשוניים של‬
‫מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫מקורות לחקר הגליל (‪)3384-3443‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫‪ 3 2000005‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס נועד להקנות שיטות עבודה מחקריות מתקדמות‪ .‬ידע הגליל על פניו הרבות שואב ממקורות שחלקם אינם מצביעים במבט‬
‫ראשון על סודות הידע והתובנות הצפ ונים בהם‪ .‬הקורס מתכוון להעניק לסטודנטים יכולת התמודדות ברמה גבוהה עם סוגיות‬
‫‪9‬‬
‫הקשורות לשימוש מחקרי במקורות הנוגעים לגליל בתקופת היישוב‪ .‬יושם דגש על הנקודות הבאות‪ :‬א‪ .‬איתור אוספים קיימים‬
‫ופוטנציאליים‪ .‬ב‪ .‬זיהוי ושימוש במקורות לא כתובים‪ .‬ג‪ .‬טכניקות ניתוח‪.‬‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬
‫גב' אתי בניטה‬
‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫מטרת הקורס היא להעמיק את הידע הקיים אצל הסטודנטים עם העקרונות ודרכי הכתיבה האקדמית‪ .‬הקורס עוסק בהקניית כלים‬
‫ומיומנויות של כתיבה מדעית‪ ,‬קריאה ביקורתית וכתיבה מדעית תוך התייחסות הן לצדדים המתודולוגים והן לצדדים הטכניים‬
‫שבכתיבת החלק העיוני בעבודה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס יעסוק בקריאה ביקורתית וניתוח מאמר מדעי‪ ,‬וחלקו השני יעסוק בעקרונות‬
‫הכתיבה האקדמית‪ ,‬תרגול בכתיבת פרקי דו"ח המחקר‪ ,‬תוך התנסות ותרגול בכיתה‪.‬‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 3 2000035‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה עוסק בהכרת גישות ושיטות המחקר הכמותיות והאיכותניות במדעי הרוח והחברה‪ .‬מטרתו להקנות הבנה של תהליך המחקר‬
‫המדעי ועקרונותיו; הבנת מחקרים במדעי החברה והרוח ויכולת להערכה ביקורתית שלהם; מיומנויות של תכנון וביצוע של מחקר מדעי‬
‫ושל כתיבת דוח מחקר מדעי בתחומים אלה‪ .‬הקורס יקנה ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות פרקטיים בתחום המחקר המדעי באמצעות לימוד של‬
‫מערכי מחקר‪ ,‬שיטות וכלי מחקר ספציפיים ובאמצעות התנסות מעשית ביישומם בתחומי הידע הנלמדים בחוג‪ .‬ידע זה ישמש כמאגר‬
‫אפשרויות ליישום במחקר מעשי על בסיס התאמתן לשאלת המחקר ומטרותיו‪ .‬האפשרות לשלב שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות‬
‫היא אחת מהאפשרויות הנלמדות בקורס‪ .‬כמו כן יינתן דגש על אתיקה ויושרה אקדמית במחקר המדע‬
‫סמינר בהתפתחות חברות מורכבות –‬
‫הגליל כמקום צמיחתן של חברות האדם המודרניות‬
‫ד"ר שרון גונן‬
‫‪ 8 ,2000083‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬
‫הקורס הסמינריוני יוקדש לחקר התפתחותן של חברות מורכבות בפרהיסטוריה ויתמקד באתרים פרהיסטוריים בגליל כמקרי מבחן‬
‫המאירים את הסוגיות העיקריות על סדר היום הארכיאולוגי ‪ .‬המעבר הקדום ביותר בעולם מחברות ציידים לקטים (קבוצות קטנות של‬
‫נוודים) לחברות של יושבי קבע החיים בחברה ריבודית‪ ,‬בעלת מעמדות שפרנסתה על חקלאות‪ ,‬התרחש בחלקו המכריע באתרים בגליל‪.‬‬
‫חל קו הראשון של הקורס יוקדש לסקירה של המידע המעודכן באשר להתפתחותן של חברות מורכבות‪ ,‬המהפכה החקלאית‪ ,‬המעבר‬
‫ליישובי קבע‪ ,‬ביות צמחים ובעלי חיים‪ ,‬הופעת הדת והפולחן והתפתחות מעמד כוהני הדת וכדומה‪ .‬יסקרו גם מקורות המידע העומד‬
‫לרשות החוקר הארכיאולוגי והמתודולוגיה המדעית‪ .‬חלקו השני של הקורס יוקדש לכתיבת עבודות סמינריוניות והצגתן בכיתה על ידי‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫סמינר בסוגיות בחיי יום יום בגליל היהודי לאור המקורות התלמודיים‬
‫ד"ר ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 8 2000050‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬
‫הקורס המוצע מתמקד בסוגיות ההולכות ותופסות את מקומן הראוי בחקר ההיסטורי – השתקפות חיי היום יום במקורות הקדומים‪.‬‬
‫הקורס יפתח בדיון מתודולוגי שבמרכזו סוגיית השימוש בטקסט התלמודי כמקור ללימוד חיי היום יום‪ .‬מכאן יתפתח הקורס בשני‬
‫כיוונים המשלימים זה את זה‪ .‬האחד‪ ,‬חקר סוגיות חברתיות תוך התמקדות במשפחה היהודית בימי המשנה והתלמוד‪ .‬הכיוון השני‬
‫יעסוק בתחום התרבות החומרית ויתמקד בבית המגורים היהודי‪.‬‬
‫סמינר במשאבי מים בגליל‬
‫‪ 8 2000063‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬
‫פרופ' מיכאל ליטאור‬
‫‪10‬‬
‫קורס זה עוסק במשאבי המים הטבעיים בישראל ובעיקר בגליל‪ ,‬שבו משאבי המים העיקריים של המדינה‪ .‬ידונו מפעלי אספקת המים‬
‫ואספקטים חברתיים ומדיניים לבעיית המים‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס נלמד על המחזור ההידרולוגי שכולל גורמים ותהליכים‬
‫המשפיעים על המים בטבע‪ .‬בהמשך נערוך סקירה מפורטת של האקוות השונות בגליל העליון‪ ,‬גולן‪ ,‬גליל תחתון‪ ,‬והאקווה המזרחית‪-‬‬
‫גלבוע‪ .‬הקורס יעמיק בבעיות ממשק הכנרת‪ ,‬ההידרוגיאולוגיה של הכנרת והמערכת ההידרולוגית של הירדן ועמק החולה‪ .‬התלמידים‬
‫יתעמתו עם מדדי איכות מים‪ ,‬טיפול בקולחין ומיחזור מים בגליל ובאגן ההיקוות של הירדן‪.‬‬
‫סמינר בתמורות חברתיות ופוליטיות בגליל בתקופת המנדט והשלכותיהן‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 8 ,2000023‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בגליל בתקופת המנדט הבריטי בארץ בין השנים ‪ , 1144 -1114‬על כל צדדיה המנהליים הפוליטיים והחברתיים‪ .‬הקורס‬
‫יעסוק גם במערכת היחסים בין שלושת הצדדים המעורבים ‪ -‬הבריטי‪ ,‬הערבי‪-‬פלסטיני והציוני‪ ,‬ובמכלול המאורעות שהתרחשו בגליל‬
‫ובארץ בתקופה מכרעת זו עד לפרוץ מלחמת העצמאות‪ .‬בהמשך יבדקו ההשפעות וההשלכות שהיו לתהליכים אלה על התפתחותו של‬
‫הגליל‪.‬‬
‫סמינר מחלקתי‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫‪ 3 2000006‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫במסגרת הסמינר המחלקתי‪ ,‬שיכונס אחת לשבועיים וההשתתפות בו הינה חובה‪ ,‬יוצגו הרצאות בנושאים שונים הקשורים לתכנית‬
‫הלימודים של החוג‪ ,‬ולאירועים ותהליכים גליליים‪ -‬בכל התחומים‪ .‬ההרצאות יינתנו בידי צוות התכנית‪ ,‬מרצים מן החוץ‪ ,‬ותלמידים‬
‫שיציגו את עבודותיהם הסמינריוניות ולאחריהן יתקיים דיון‪.‬‬
‫פעילות נוצרית – אירופאית בגליל‬
‫‪2000033‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫‪ 8‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫הקורס מבקש להציג את חלקם של האירופים‪ ,‬את מידת מעורבותם ואת פעילותם‪ ,‬בארץ בכלל ובגליל בפרט‪ ,‬כפי שבאו לביטוי‬
‫בתחומים שונים (דת‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬התיישבות‪ ,‬בנייה‪ ,‬חדירת טכנולוגיה ועוד) מראשית המאה התשע עשרה ועד לפרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬הקורס יוקדש לסקירה מקיפה של מעורבות זו‪ ,‬על רקעה וגורמיה‪ ,‬מהלכה ומאפייניה‪ ,‬הגורמים שנטלו בה חלק וביטוייה‬
‫בשטח‪ .‬המטרה היא ללמוד להעריך את חלקה של אותה מעורבות של המעצמות בתהליכי השינוי – ההיפתחות וההתפתחות – שידעה‬
‫הארץ בתקופה הנ"ל‪ .‬מטבעו של עניין‪ ,‬הקורס ידגיש את הפעילות האירופית בגליל ובסביבותיו‪ ,‬תוך בחינת שרידיה ומשאריה‪ ,‬כאשר‬
‫בכל פעם יבחרו מספר 'מקרי חקר' שונים‪.‬‬
‫קהילות יהודיות בגליל המאה ה ‪33-36‬‬
‫ד"ר ישראל ברטל‬
‫‪ 8 2000033‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫בתקופת השלטון העות'מאני חיה בצפון ארץ‪-‬ישראל אוכלוסיי ה יהודית ששכנה בערים ובמספר כפרים‪ .‬היישוב יהודי באזור עבר בשנים‬
‫‪ 1110-1610‬תמורות דמוגרפיות; קהילות קמו ונעלמו והרכבן האתני השתנה עקב הגירות‪ ,‬שינויים כלכליים ופגעי טבע‪ .‬בשלהי המאה‬
‫התשע עשרה הופיעו לצד הקהילות הו ותיקות יישובים מסוג חדש‪ ,‬ששינו בצורה קיצונית את הנוכחות היהודית בגליל‪ .‬הקורס יתמקד‬
‫בהכרת תולדות האוכלוסייה היהודית בגליל ובדרום הלבנון על פי מגוון מקורות (תעודות משפטיות וכלכליות‪ ,‬ספרות רבנית‪ ,‬מכתבים‪,‬‬
‫זיכרונות ועוד); העיסוק בניתוח התעודות יקנה ללומדים מיומנות הדרושה לעבודתו המחקרית של ההיסטוריון‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫קמפוס לימודי בלימודי גליל‬
‫פרופ' חיים גורן ‪ /‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ /‬ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 8 ,2000023‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬
‫מחנה המחקר מיועד להביא לידי ביטוי את השילוב שבין כל הדיסציפלינות הבאות לביטוי בתכנית הלימודים של החוג ללימודי הגליל‪,‬‬
‫ובהם המחקר ההיסטורי – לבין והמחקר הגיאוגרפי‪ ,‬המחקר הסוציולוגי והסביבתי‪ ,‬מחקר מדעי הטבע לענפיהם ולימוד האוכלוסיות‬
‫בשטח‪ ,‬והוא חובה על כל תלמידי החוג‪ .‬בכל שנה יבחר אתר או אזור‪ ,‬כמובן בתחומי הגליל‪ ,‬אותו יחקרו הסטודנטים על‪-‬פי תכנית‬
‫מחקר מובנית מראש‪ ,‬שתש לב הכנה מתודולוגית ותיאורטית‪ ,‬תוך שימוש במקורות מכל סוג אפשרי‪ ,‬עם עבודת שטח מתוכננת‪ .‬כל‬
‫סטודנט יבחר מראש את תחום ונושא מחקרו‪ ,‬וניתן כמובן להתייחס לשאלות בתחומי הגיאוגרפיה‪ ,‬ההיסטוריה (וההיסטוריוגרפיה)‪,‬‬
‫הסוציולוגיה‪ ,‬סביבה‪ ,‬מדעי הטבע‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חיי יום‪-‬יום‪ ,‬אמצעי ייצור ועוד‪.‬‬
‫הקמפוס הלימודי השנה יוקדש לכפר ג'יש – גוש חלב‪.‬‬
‫רדיקליזם חברתי בגליל‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 3 2000032‬שש"ס‪ ,‬נ"ז‬
‫בר אשית המאה העשרים היווה הגליל מרכז להתפתחות וניסיונות מימוש של רעיונות רדיקליים שהשפיעו עמוקות על עיצוב החברה‬
‫היהודית בארץ ישראל‪ .‬בגליל נוצרו ארגוני השמירה הראשונים של "בר גיורא" (‪ )1110‬ו"השומר" (‪ )1111‬שהיוו את ראשית ההתארגנות‬
‫ההגנתית; הקיבוץ הראשון שהיווה את ראשית ההתיישבות הסוציאליסטית (דגניה‪ ;)1111 ,‬ארגון הפועלים הראשון – "הסתדרות‬
‫הפועלים החקלאיים" (‪" ;)1111‬גדוד העבודה" שפעל בעיקר בצפון הארץ (‪ )1121-1120‬והקים מחדש את כפר גלעדי; ביתניה‪ ,‬כור‬
‫ההיתוך של ראשוני העולים של "השומר הצעיר" (‪ ;)1121 - 1121‬ומאוחר יותר‪ ,‬אנשי הפלמ"ח שנלחמו בגליל והקימו בו קיבוצים (יפתח‪,‬‬
‫‪ .) 1144‬על קבוצות אלה השפיע מגוון של רעיונות ואידאולוגיות שונות שעומתו עם המציאות הארץ ישראלית‪ ,‬ואשר עמדו בשרשם של‬
‫הניסויים החברתיים המרתקים שנערכו בגליל‪ .‬הקורס יעסוק ברעיונות אלה ובדרכי מימושן ‪ -‬השפעת האנרכיזם הרוסי (מניה שוחט);‬
‫השפעות ציוניות וסוציאליסטיות ("השומר"‪ ,‬דגניה); השפעת טולסטוי ומקורות יהודיים על "דת העבודה" של גורדון; השפעת המהפכה‬
‫הרוסית על גדוד העבודה; השפעת המיתוסים של תנועות הנוער והרומנטיקה האירופאית על "השומר הצעיר"; השפעת תפיסות‬
‫ההתייש בות וההגנה של טבנקין ושל יצחק שדה על עיצוב הפלמ"ח‪.‬‬
‫שמירת טבע בגליל‬
‫ד"ר דידי קפלן‬
‫‪ 8 2000022‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫סקירת תולדות שמירת טב ע‪ ,‬עקרונותיה בעולם ובארץ ויישומה בגליל‪ .‬הכרת הגופים העוסקים בנושא בארץ‪ .‬השתקפות ההתפתחות‬
‫של שמירת הטבע מבסיס רגשי ואסתטי לאסכולה מדעית במעשה שמירת הטבע בגליל‪ .‬ממשק פעיל של שמורות טבע‪ ,‬הכנת תכניות‬
‫ממשק‪ ,‬הצגת חלופות לממשקים שונים‪ ,‬עם הלבטים‪ ,‬היתרונות והחסרונות‪ .‬לימוד מעשי של תכניות ממשק קיימות והכנת תכנית‬
‫ממשק לשמורה‪ ,‬או למין‪ ,‬תוך הכוונה של רשות הטבע והגנים במגמה ליישומה בשטח‪ .‬בבחינה ובהכנת התוכניות יושם דגש על תהליכי‬
‫הכחדה‪ ,‬קיטוע מערכות טבעיות‪ ,‬מינים פולשים ותפקידם של מסדרונות אקולוגיים‪ ,‬שימור מגוון גנטי‪ ,‬מינים‪ ,‬אוכלוסיות ומערכות‬
‫אקולוגיות‪ ,‬סוגיות תכנוניות וסטטוטוריות‪ ,‬תוך הכרת מושגים באקולוגיה של הנוף ושמורות ביוספריות‪ .‬יידונו פתרונות שיושמו בגליל‬
‫לפגיעה בתפקוד הטבע‪ ,‬בעיות מים‪ ,‬רעלים‪ ,‬דו‪-‬קיום עם החקלאות ועומס מבקרים‪ ,‬אישוש אוכלוסיות והשבה לטבע‪.‬‬
‫‪12‬‬