null

‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין‬
‫בית הספר להיסטוריה‬
‫החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה‬
‫קבוצות אתניות‪ ,‬קשרים חברתיים ושושלתיות בסולטאנות הממלוכית‬
‫)‪(1517-1250‬‬
‫כרך א'‬
‫חיבור זה הוגש לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫על‪-‬ידי‪:‬‬
‫קובי יוסף‬
‫העבודה הוכנה בהדרכת‪:‬‬
‫פרופסור בנימין ארבל‬
‫פרופסור מיכאל וינטר‬
‫נובמבר ‪2010‬‬
‫תקציר‬
‫בשנים ‪ 1517-1250‬שלטו במצרים ובסוריה סולטאנים ממוצאים שונים‪ ,‬רובם תורכים או צ'רקסים‪.‬‬
‫סולטאנים אלה היו בחלקם בנים של סולטאנים ונולדו במצרים כמוסלמים בני חורין‪ ,‬אך חלקם הגיעו למצרים‬
‫כממלוכים‪ ,‬קרי‪ ,‬עבדים צבאיים‪ ,‬שרובם המכריע לא נולדו מוסלמים‪ ,‬והם שהעניקו לתקופה זו את שמה‬
‫במחקר‪" :‬תקופת הסולטאנות הממלוכית"‪ .‬הסולטאנות הממלוכית המשיכה שיטה שהחלה במאה התשיעית‬
‫בבגדאד‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬שהיתה יחודית לעולם האסלאם‪ ,‬ייבאו שליטים מוסלמים קבוצות גדולות של ממלוכים לא‬
‫מוסלמים מאיזורים שמחוץ לאימפריה האסלאמית כדי שישמשו במערכות המדינה השונות‪ ,‬לאחר שאוסלמו‬
‫וקיבלו הכשרה מתאימה‪.‬‬
‫תקופת הסולטאנות הממלוכית נחשבת לא רק לשיאו של תהליך חדירת הממלוכים אל מוסדות‬
‫המדינה האסלאמית‪ ,‬אלא גם לתקופה שבה באו לידי ביטוי באופן מובהק "העקרונות הממלוכים"‪ ,‬כפי‬
‫ַאשיַה( ועיקרון‬
‫שהגדירם דוד איילון‪ :‬נאמנות לאדון‪ ,‬סולידאריות בין הממלוכים השייכים לאותו אדון ) ֻח' ְשד ִ‬
‫של "אצולה של דור אחד"‪ ,‬אשר אינה מורישה מעמד‪ ,‬זכויות או רכוש לבניה‪.‬‬
‫במחקר המודרני‪" ,‬הסולטאנות הממלוכית" נתפשת על פי רוב כיוצאת דופן בדפוסי השלטון של‬
‫העולם האסלאמי‪ .‬בעוד שבדרך כלל שלטו באסלאם שושלות‪ ,‬שבהן עבר השלטון בקרב בני אותה משפחה‪,‬‬
‫הדעה הרווחת במחקר היא כי לאורך כל תקופת "הסולטאנות הממלוכית" הנטיה לשושלתיות ולהורשת זכויות‬
‫היתה חלשה וסולטאנים ואמירים לא העבירו את מעמדם וזכויותיהם לבניהם או לקרובי משפחה אחרים‬
‫שלהם‪ .‬לעיתים אף נטען שהזכות לכהן כסולטאן או להחזיק במשרות בכירות הייתה שמורה לממלוכים בלבד‪.‬‬
‫על פי טיעון זה‪ ,‬עבדותם של הממלוכים הייתה פורמלית בלבד‪ ,‬הסטטוס של הממלוכ היה סטטוס של אליטה‬
‫וגם לאחר שחרורם ממלוכים היו גאים במוצאם כעבדים‪.‬‬
‫אחת השאלות המרכזיות בחקר הסולטאנות הממלוכית היא – מה היו הערכים והקשרים המרכזיים‬
‫בחייהם של בני העלית השלטונית בסולטאנות הממלוכית? או לחילופין – מה היו הגורמים אשר קבעו את‬
‫התנהגותם החברתית‪-‬פוליטית? מרבית החוקרים נוטים להמעיט בחשיבותם של קשרי דם‪ ,‬קשרי נישואים‬
‫וסולידאריות אתנית בתקופה זו ולהדגיש את חשיבותם של קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪ ,‬כדוגמת הקשר בין‬
‫ַאשיַה(‪.‬‬
‫האדון לממלוכים שלו ובין ממלוכים השייכים לאותו הבית ) ֻח' ְשד ִ‬
‫בעבודה זו בחנתי מגוון קשרים חברתיים של סולטאנים ואמירים לכל אורך תקופת הסולטאנות‪.‬‬
‫מבחינה מתודולוגית העבודה מתאפיינת בגישה פרוסופוגרפית‪ ,‬ונעשה בה ניסיון למפות בצורה מקיפה את‬
‫המאפיינים השונים של חברי האליטה הממלוכית )מוצא אתני‪ ,‬תכונות סטריאוטיפיות‪ ,‬מאפיינים פיזיים‬
‫ומאפיינים תרבותיים( ואת קשריהם החברתיים‪ .‬על בסיס המידע שהצטבר נותחו דפוסי הקשרים החברתיים‬
‫של אליטה זו והפרקטיקות השלטוניות שלה‪.‬‬
‫נהוג לחלק את תקופת הסולטאנות הממלוכית לשתי תקופות משנה‪ :‬התקופה התורכית )‪-1250‬‬
‫‪ ,(1382‬שבה מרבית הסולטאנים והממלוכים היו תורכים; והתקופה הצ'רקסית )‪ ,(1517-1382‬שבה מרביתם‬
‫א‬
‫היו צ'רקסים‪ .‬בעבודה זו נטען כי לכל אורך תקופת הסולטאנות‪ ,‬לקשרי דם‪ ,‬קשרי נישואים וסולידאריות‬
‫אתנית היה משקל גדול יותר ממה שנהוג לטעון במחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לזהות שינויים משמעותיים בדפוסי‬
‫הקשרים החברתיים עם המעבר לתקופה הצ'רקסית‪ .‬בתקופה זו ניכרת שחיקה של התא המשפחתי הביולוגי‬
‫וקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים הפכו חשובים יותר‪ .‬שינויים אלה‪ ,‬הקשורים לשחיקה בנוהג השושלתי‪ ,‬אינם‬
‫תוצאה של עיקרון הגורס לכאורה שלא‪-‬ממלוכים לא יכלו למלא משרות בכירות‪ ,‬אלא נבעו מנסיבות מיוחדות‬
‫לתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫העבודה מחולקת לשני חלקים‪ .‬החלק הראשון עוסק בקבוצות אתניות ובסולידאריות אתנית‪ .‬בחינתו‬
‫של נושא זה מתבססת על סקירה מקיפה ומפורטת של שמות הממלוכים ופרקטיקות של מתן שמות לממלוכים‬
‫)לממלוכים ניתנו שמות חדשים עם הגיעם לשטחי הסולטאנות(‪ .‬החלק השני בוחן את שאר הקשרים‬
‫החברתיים ומתמקד בשינויים שחלו בדפוסי הקשרים החברתיים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מציע הסבר‬
‫לשינויים אלה ומקשר אותם לשחיקה בפרקטיקה השושלתית ובפרקטיקה של הורשת זכויות הבאה לידי ביטוי‬
‫בתקופה זו‪.‬‬
‫הממצאים העיקריים של עבודה זו הם כדלקמן‪ .‬מוצאו האתני של הממלוכ היה אחד הרכיבים‬
‫המשמעותיים ביותר המרכיבים את זהותו‪ .‬החברה הממלוכית‪ ,‬במשך כל שנות קיומה של הסולטאנות‪ ,‬היתה‬
‫מחולקת על פי קווים אתניים‪ .‬חברים בקבוצות אתניות שונות נבחנו אלה מאלה בשמותיהם‪ ,‬בתפקידים‬
‫שאותם קיבלו‪ ,‬במראה ובלבוש וגם ניחנו בסולידאריות אתנית חזקה‪ .‬הקריטריון המבחין של האליטה השלטת‬
‫היה מוצא אתני ולא מוצא עבדותי )ממלוכי(‪ .‬מקורות בני התקופה הגדירו את שליטיהם על פי קוים אתניים‪-‬‬
‫לשוניים ) ַדוְַלת אל ְת ַראּכ‪ַ /‬דוְַלת אלַג' ַרא ִּכ ַסה( כפי שהגדירו גם שליטים בתקופות קודמות לסולטאנות‬
‫הממלוכית‪ .‬מי שמוצאם האתני היה שונה מזה של האליטה השלטת לא נחשבו ראויים לשלטון‪.‬‬
‫לקשרי משפחה וקשרי נישואים הייתה חשיבות רבה בפרקטיקות של העברת מעמד‪ ,‬זכויות ורכוש‪.‬‬
‫לבני הממלוכים )שנקראו לעיתים וְַלאד אלנַאס ‪ -‬אם כי מונח זה ציין גם קבוצות אחרות( הייתה זכות‬
‫ראשונים על הנחלה הצבאית ) ִא ְק ַטאע( של אבותיהם ועל קצבאותיהם‪ ,‬לא כל שכן על רכושם הפרטי )אלא‬
‫אם כן הם היו קטינים בעת מות אבותיהם ובמקרים כאלה פעמים רבות נשללו זכויותיהם(‪ .‬חתנים וגיסים‬
‫) ְצ ַהאר( נהנו מזכויות יתר‪ ,‬ולקשרי נישואים היה תפקיד חשוב בהמשכיות הבית ובשימור כוחו הכלכלי‬
‫והפוליטי‪ .‬מרבית האמירים הממלוכים שהפכו לסולטאנים היו קשורים בקשרי דם או קשרי נישואים‬
‫לסולטאנים קודמים‪.‬‬
‫ממלוכים היו רק תחליף למשפחה הביולוגית והם נהנו ממעמד מיוחד בבית אדונם רק אם לאדונם לא‬
‫היו בנים‪ .‬לפחות בתקופה התורכית‪ ,‬הייתה אבחנה ברורה בין אחים ביולוגיים ו‪"-‬אחים" ממלוכים‬
‫אשיַה ו‪ֻ -‬מוַאח'ּון(‪ .‬בהיררכיה של הקשרים החברתיים‪ ,‬קשרי דם וקשרי נישואים עמדו בבירור מעל‬
‫'ש ַד ִ‬
‫) ֻח ְ‬
‫לקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪ .‬אין כל עדות לכך שממלוכים היו גאים במוצאם כעבדים‪ .‬אדרבא‪ ,‬סולטאנים‬
‫ואמירים ממלוכים עשו כל שביכולתם על מנת להיפטר מהתווית השלילית שהקנה להם מוצא כזה‪ .‬פעמים‬
‫ב‬
‫רבות סולטאנים ואמירים ממלוכים טענו שהם ממוצא אצילי או היו גאים בקשרי הנישואים שלהם למשפחות‬
‫מלוכה‪ .‬עבדותם של הממלוכים לא הייתה פורמלית בלבד‪ .‬ממלוכים חוו את הניתוק ממשפחותיהם בעת‬
‫שעבודם כטראומה ותפשו עצמם כעבדים משום שהיו נטולי קשרי משפחה‪ .‬רק מספר מצומצם של ממלוכים‬
‫מועדפים זכו להיקשר בקשרי נישואים למשפחות הסולטאנים‪ ,‬להקים משפחה משל עצמם בגיל צעיר ולהביא‬
‫את קרובי משפחתם אל שטחי הסולטאנות‪ .‬רק ממלוכים מועדפים אלה הצליחו להסיר מעליהם את סימני‬
‫העבדות‪ ,‬שהחשוב מביניהם היה היעדר קשרי משפחה‪ ,‬להשתחרר לחלוטין ממעמדם כעבדים‪ ,‬ולהפוך לחברים‬
‫באליטה שלטת בעלת קשרי משפחה‪ .‬לשאר הממלוכים בודאי לא ניתן להתייחס כאל אליטה בעלת גאווה‬
‫בסטטוס העבדותי שלה‪.‬‬
‫שינויים משמעותיים בדפוסי הקשרים החברתיים חלו רק בתקופה הצ'רקסית‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫שורשיהם של שינויים אלה נטועים בתקופה התורכית‪ .‬בתקופה התורכית ממלוכים לא‪-‬תורכים לא זכו לאותו‬
‫היחס שלו זכו ממלוכים תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬הראשונים היו נוצרים‪ ,‬כמו רבים מאויבי הסולטאנות‪ ,‬ושלא כמו‬
‫הממלוכים התורכו‪-‬מונגולים שעל פי רוב נמכרו על ידי משפחותיהם‪ ,‬הם היו שבויי מלחמה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הממלוכים הלא‪-‬תורכים נתפשו בצורה שלילית ביותר והיו נתונים לאפליה‪ .‬למרות שכל הממלוכים שוחררו‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הממלוכים הלא‪-‬תורכים שוחררו רק בגיל מאוחר יחסית‪ .‬עובדה זו מנעה מרבים מהם להקים‬
‫משפחה משל עצמם‪ .‬הואיל והקמת משפחה הייתה הדרך היחידה להשתחרר לחלוטין מסטטוס של עבד‪,‬‬
‫הממלוכים הלא‪-‬תורכים נותרו בעלי סטטוס כזה גם לאחר שחרורם הפורמלי‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬בהיעדר משפחה‬
‫ביולוגית הממלוכים הלא‪-‬תורכים החלו לטפח קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים ו‪"-‬אתוס של עבדים"‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניכרת שחיקה של התא המשפחתי הביולוגי וקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים הפכו‬
‫חשובים יותר‪ .‬שינויים אלה קשורים לשחיקה בנוהג השושלתי‪ .‬בתקופה זו ממלוכים בדרך כלל הביאו‬
‫צאצאים לעולם בגיל מבוגר יחסית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬רבים מצאצאי הממלוכים מתו בהתפרצויות הדֶבר החוזרות‬
‫ונשנות שתקפו אז את מצרים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מרבית הממלוכים לא זכו להשאיר אחריהם צאצאים שהיו‬
‫מבוגרים דיים בכדי לרשת את מעמדם‪ ,‬זכויותיהם ואף את רכושם‪ .‬הואיל והסולטאנים והאמירים הממלוכים‬
‫בתקופה הצ'רקסית לא יכלו להעביר את זכויותיהם ומעמדם לבניהם‪ ,‬הם החלו ליחס חשיבות גוברת לקשרים‬
‫פסיאודו‪-‬משפחתיים‪ ,‬ובמקרים רבים מעמדם וזכויותיהם עברו לממלוכים שלהם‪ .‬יתכן ושינוי זה קשור גם‬
‫לרקע התרבותי של הצ'רקסים‪ .‬ידוע שעוד בארץ מוצאם נהגו הצ'רקסים להתייחס לעבדים ובנים באופן זהה‬
‫ויחסו חשיבות רבה לקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪.‬‬
‫החלפתם של קשרי המשפחה בקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים בתקופה הצ'רקסית התבטאה גם‬
‫בטרמינולוגיה שהייתה נהוגה בתקופה‪ .‬רק בתקופה זו החלו להשתמש במושגים‪ ,‬שעל פי רוב מציינים משפחה‬
‫ביולוגית‪ ,‬על מנת לציין קשרים בין ממלוכים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬המושג "הסולטאנות הממלוכית" הולם יותר את התקופה הצ'רקסית ומשקף בתקופה זו‬
‫מציאות חברתית ופוליטית‪ ,‬ואכן בתקופה זו גם מופיע לראשונה במקורות הביטוי "הסולטאנות הממלוכית"‬
‫ג‬
‫) ַדוְַלת אל ַמ ַמא ִליּכ(‪ .‬אולם גם בתקופה זו קשרי משפחה וקשרי נישואים המשיכו למלא תפקיד חשוב‪.‬‬
‫הסולטאנים הממלוכים בתקופה הצ'רקסית חתנו פעמים רבות את בנותיהם‪ ,‬רבות מהן קטינות‪ ,‬לאמירים‬
‫הממלוכים שלהם‪ .‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אמירים ממלוכים שנקשרו בקשרי נישואים למשפחת הסולטאן‪,‬‬
‫"סופחו" באופן מלא למשפחת הסולטאן‪ .‬נשות משפחת הסולטאן האצילו ממעמדן על אותם אמירים אשר‬
‫פעמים רבות נקברו בחלקות הקבר של הסולטאנים ביחד עם צאצאיהם‪ ,‬שהיו צאצאים בקו נשי ) ְסּבַאט( של‬
‫הסולטאנים‪ .‬בניהם של אמירים‪ ,‬שנישאו לבנות משפחות הסולטאנים‪ ,‬אף זכו לתואר מלכותי ) ִסי ִדי(‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬תפקידם של קשרי נישואים בפרקטיקות של העברת מעמד‪ ,‬זכויות ורכוש אף הפך לחשוב‬
‫יותר מאשר בתקופה התורכית‪ .‬שינויים בדפוסים של סחר העבדים בתקופה הצ'רקסית הביאו לכך‬
‫שלממלוכים רבים היו קרובי משפחה בשטחי הסולטאנות‪ ,‬וחלק מהסולטאנים הממלוכים בתקופה זו הביאו‬
‫קרובים רבים שלהם לשטחי הסולטאנות והפכו אותם לאמירים בכירים‪ .‬קשרי הנישואים וקשרי המשפחה‬
‫בתקופה הצ'רקסית היוו גורם שאיזן את שחיקת התא המשפחתי הביולוגי‪ ,‬את דעיכת קווי ההורשה הזכריים‬
‫ואת דעיכתו של הנוהג השושלתי של הורשת השלטון בסולטאנות‪.‬‬
‫ד‬
‫תוכן עניינים‬
‫כרך א'‬
‫עמוד‬
‫מבוא‪1 .............................................................................................................................‬‬
‫חלק ראשון – קבוצות אתניות וסולידאריות אתנית ‪5 .................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 1‬הקדמה‪6 ........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬נספח הגזע ונספח התכונות‪7 ........................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬השמות בתקופת הסולטאנות הממלוכית ונספח השמות‪9 .....................................‬‬
‫פרק ‪ - 2‬התקופה המוקדמת‪15 .........................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 3‬תקופת אלט'אהר ביברס )‪22 ..............................................(1277-1260/676-658‬‬
‫פרק ‪ - 4‬תקופת אלמנצור קלאוון )‪30 ..............................................(1290-1279/689-678‬‬
‫‪ 4.1‬שמות של לא‪-‬תורכים‪30 ................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬שמות חדשים המתחילים להופיע בימי קלאוון‪32 .................................................‬‬
‫‪ 4.3‬שמות של ברג'יה‪36 ......................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬סתירות בתקופה ב' ‪44 ...................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬שמות מתקופת קלאוון שהיו קיימים בתקופה המוקדמת ‪46 ....................................‬‬
‫‪ 4.6‬השם קרא סנקר‪47 ........................................................................................‬‬
‫‪ 4.7‬איפה התורכים הקפצ'אקים?‪48 ........................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 5‬תקופת אלאשרף ח'ליל בן קלאוון )‪54 ..................................(1293-1290/693-689‬‬
‫‪ 5.1‬המשרות בתקופה שבין מות קלאוון )‪ (1290/689‬ועד לתקופת שלטונו‬
‫השלישית של אלנאצר מחמד )‪56 ......................................................(1309/709‬‬
‫‪ 5.2‬השם תנכז‪60 ................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 6‬תקופת אלנאצר מחמד )‪62 .................................................(1340-1293/741-693‬‬
‫‪ 6.1‬שמות ללא‪-‬תורכים בתקופת אלנאצר מחמד‪68 ......................................................‬‬
‫‪ 6.2‬השמות שהחלו להופיע לפני תקופת אלנאצר מחמד‪70 ............................................‬‬
‫‪ 6.3‬השמות שלא היו קיימים לפני ימי אלנאצר מחמד ‪76 ..............................................‬‬
‫‪ 6.3.1‬שמות המופיעים רק לפני נקודת השינוי ‪76 ..............................................‬‬
‫‪ 6.3.2‬שמות חדשים המופיעים גם לאחר נקודת השינוי ‪78 ...................................‬‬
‫‪ 6.4‬סתירות בשמות בתקופה שבין אלנאצר מחמד לתקופת ברקוק‪80 ................................‬‬
‫‪ 6.5‬המשרות בין תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‬
‫לתקופת ברקוק ‪80 ...........................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 7‬תקופת המעבר )‪85 ...........................................................(1390-1340/793-741‬‬
‫‪ 7.1‬הגדרת התקופה‪85 .............................................................................................‬‬
‫‪ 7.2‬סולידאריות אתנית ומאבקים בין קבוצות אתניות בתקופת המעבר‪87 ............................‬‬
‫‪ 7.3‬השמות בתקופת המעבר‪94 ..................................................................................‬‬
‫‪ 7.3.1‬שמות חדשים שיועדו לתורכו‪-‬מונגולים‪95 .................................................‬‬
‫‪ 7.3.2‬שמות חדשים שיועדו לרומים‪96 .............................................................‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ 7.3.3‬שמות חדשים שיועדו לצ'רקסים‪98 ..........................................................‬‬
‫פרק ‪ - 8‬התקופה הצ'רקסית )‪101 .....................................................(1517-1380/923-782‬‬
‫‪ 8.1‬השמות שהיו קיימים לפני תקופת ברקוק ‪102 ...........................................................‬‬
‫‪ 8.1.1‬סתירות‪ ,‬סתירות לכאורה ושינויים ביעוד האתני של שמות בימי ברקוק‪102 ........‬‬
‫‪ 8.1.2‬שמות המשנים את יעודם האתני‪107 ...........................................................‬‬
‫‪ 8.1.2.1‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהפכו לשמות לרומים‪107 ........................‬‬
‫‪ 8.1.2.2‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהפכו לשמות לצ'רקסים‪107 .....................‬‬
‫‪ 8.1.2.3‬שמות שהפכו משמות ללא‪-‬תורכים לשמות לרומים‪108 ....................‬‬
‫‪ 8.1.2.4‬שמות ללא‪-‬תורכים שהפכו לשמות לצ'רקסים‪109 ...........................‬‬
‫‪ 8.1.3‬נקודת השינוי‪/‬תהליך השינוי‪109 ................................................................‬‬
‫‪ 8.1.4‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהמשיכו להיות כאלה‪109 ........................................‬‬
‫‪ 8.2‬שמות חדשים שהחלו להופיע בתקופת ברקוק‪111 ......................................................‬‬
‫‪ 8.2.1‬שמות לצ'רקסים ‪111 ...............................................................................‬‬
‫‪ 8.2.2‬שמות לרומים שהחלו להופיע בימי ברקוק‪114 ..............................................‬‬
‫‪ 8.2.3‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהחלו להופיע בימי ברקוק‪114 .................................‬‬
‫‪ 8.3‬סתירות לאחר תקופת ברקוק‪115 ...........................................................................‬‬
‫‪ 8.4‬שמות שהחלו להופיע לאחר תקופת ברקוק‪118 .........................................................‬‬
‫‪ 8.4.1‬שמות לצ'רקסים שהחלו להופיע לאחר תקופת ברקוק‪119 ................................‬‬
‫‪ 8.5‬שמות שקמו לתחיה‪120 ........................................................................................‬‬
‫‪ 8.5.1‬שמות שקמו לתחיה כשמות לצ'רקסים‪120 ....................................................‬‬
‫‪ 8.5.2‬שמות שקמו לתחיה כשמות לרומים ‪123 ......................................................‬‬
‫‪ 8.5.3‬שמות שקמו לתחיה כשמות של תורכו‪-‬מונגולים ‪124 ......................................‬‬
‫פרק ‪ - 9‬קבוצות מיעוט אתניות‪127 ......................................................................................‬‬
‫‪ 9.1‬התרכמנים ‪127 ....................................................................................................‬‬
‫‪ 9.2‬קבוצת ה‪-‬אצ‪130 ..................................................................................................‬‬
‫‪ 9.3‬קבוצת ה‪-‬רוס ‪131 ................................................................................................‬‬
‫‪ 9.4‬קפריסאים‪/‬פרנקים‪/‬ארמנים‪/‬נוצרים ארבילים‪/‬חבשים‪/‬הודים ‪132 ....................................‬‬
‫‪ 9.5‬כורדים‪/‬כרג'ים ‪133 ...............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 10‬נסבות המעידות על מוצא אתני‪135 .........................................................................‬‬
‫‪ 10.1‬ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪"/‬אלג'ארכסי"‪"/‬אלשרכסי"‪135 ....................................................‬‬
‫‪ 10.2‬ה‪-‬נסבה "אלתרכי" ‪139 ........................................................................................‬‬
‫‪ 10.3‬ה‪-‬נסבה "אלרומי" ‪141 .........................................................................................‬‬
‫‪ 10.4‬ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני"‪144 ....................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 11‬המאפיינים של הקבוצות האתניות ‪146 ...................................................................‬‬
‫‪ 11.1‬תכונות שאפיינו מונגולים בתקופה התורכית ותורכו‪-‬מונגולים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪146 .........................................................................................‬‬
‫‪ 11.1.1‬זקן דליל ‪146 .........................................................................................‬‬
‫‪ 11.1.2‬תמימות ‪150 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 11.1.3‬שחרחרות‪151 .........................................................................................‬‬
‫‪ 11.2‬תכונות שאפיינו מונגולים או מונגולים ולא‪-‬תורכים בתקופה התורכית‬
‫ולא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪154 .........................................................................‬‬
‫‪ 11.2.1‬אי ידיעת השפה הערבית או אי שימוש בשפה הערבית ‪154 ...............................‬‬
‫‪ii‬‬
‫‪ 11.2.2‬נטיה לנערים ‪156 .....................................................................................‬‬
‫‪ 11.2.3‬רשע ‪157 ................................................................................................‬‬
‫‪ 11.2.4‬קלות דעת‪/‬פחזות ‪164 ...............................................................................‬‬
‫‪ 11.2.5‬גובה‪165 .................................................................................................‬‬
‫‪ 11.3‬תכונות האופייניות כמעט אך ורק ללא‪-‬תורכים לכל אורך‬
‫תקופת הסולטאנות הממלוכית ‪167 ..........................................................................‬‬
‫‪ 11.3.1‬זקן עגול‪/‬מלא ‪167 ......................................................................................‬‬
‫‪ 11.3.2‬שיער בלונדיני‪168 .....................................................................................‬‬
‫סיכום החלק הראשון ‪171 .................................................................................................‬‬
‫חלק שני ‪ -‬קשרים חברתיים ושושלתיות ‪177 .............................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 1‬דולת אלאתראּכ או דולת אלממאליּכ? ‪178 ................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬כנויי התקופה – מוצא אתני ומוצא עבדותי )ממלוכי( כקריטריון מבחין‬
‫של האליטה השלטת ‪178 ........................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬משמעות המילה ממלוכ וסטטוס של ממלוכ ‪190 ...........................................................‬‬
‫פרק ‪ - 2‬קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים ‪...........................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬אֻח'וה‪/‬מואח'אה ו‪-‬אִח'וה ‪...................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬אע'א ו‪-‬אני ‪....................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬אדונים ועבדים‪ ,‬אבות ובנים ו‪"-‬שארות חלופית" )‪....................(substitute kinship‬‬
‫‪" 2.4‬שארות מטאפורית" )‪.................................................. (metaphorical kinship‬‬
‫‪203‬‬
‫‪203‬‬
‫‪212‬‬
‫‪215‬‬
‫‪223‬‬
‫פרק ‪ - 3‬אולאד אלנאס‪233 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬משמעות הביטוי אולאד אלנאס‪234 ............................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬הדעיכה במעמדם של בני הממלוכים בתקופה הצ'רקסית ‪238 ..........................................‬‬
‫‪ 3.3‬בני הסולטאנים ושושלתיות בתקופת הסולטאנות ‪247 ....................................................‬‬
‫‪ 3.4‬בני האמירים‪ ,‬בני האליטה האזרחית )אעיאן( וירושה ‪265 ..............................................‬‬
‫פרק ‪ - 4‬קשרי נישואים וקשרי משפחה ‪281 ..........................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬קשרי נישואים של סולטאנים עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪282 .............‬‬
‫‪ 4.2‬קשרי נישואים של סולטאנים בין תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‬
‫לתקופה הצ'רקסית ‪289 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬קשרי נישואים בתקופה הצ'רקסית ‪304 .......................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬קשרי משפחה ‪311 ..................................................................................................‬‬
‫‪" 4.5‬חוק יוסף" – הערכה מחדש ‪317 ...............................................................................‬‬
‫סיכום ‪323 .........................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪326 ..................................................................................................................‬‬
‫‪iii‬‬
‫כרך ב' )נספחים(‬
‫א‪ .‬נספח הגזע ‪2 .................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬נספח השמות ‪21 .............................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬נספח התכונות ‪172 ............................................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬נספח ה‪-‬נסבות ‪193 ............................................................................................................‬‬
‫ה‪ .‬נספח קשרי הנישואים והמשפחה ‪198 ....................................................................................‬‬
‫‪iv‬‬
‫מבוא‬
‫בשנים ‪ 1517-1250/923-648‬שלטו במצרים ובסוריה סולטאנים ממוצא תורכי‪ ,‬צ'רקסי‪ ,‬מונגולי או רּו ִמי‬
‫)יווני או מי שמוצאו מתחומי ביזנטיון ההיסטורית(‪ .‬סולטאנים אלה היו בחלקם בנים של סולטאנים ונולדו‬
‫במצרים כמוסלמים בני חורין‪ ,‬אך חלקם הגיעו למצרים כממלוכים‪ ,‬קרי‪ ,‬עבדים‪ ,‬שרובם המכריע לא נולדו‬
‫מוסלמים‪ ,‬והם שהעניקו לתקופה זו את שמה במחקר‪" :‬תקופת הסולטאנות הממלוכית"‪ .‬הואיל ובתקופה זו‬
‫זכה מספר רב של ממלוכים להגיע למשרת הסולטאן‪ ,‬נחשבת תקופת "הסולטאנות הממלוכית" לשיאה של‬
‫שיטה שהחלה במאה השלישית להג'רה‪/‬התשיעית לספירה בבגדאד‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬שהיתה יחודית לעולם‬
‫האסלאם‪ ,‬ייבאו שליטים מוסלמים קבוצות גדולות של ממלוכים לא מוסלמים מאיזורים שמחוץ לאימפריה‬
‫האסלאמית כדי שישמשו במערכות המדינה השונות‪ ,‬לאחר שאוסלמו וקיבלו הכשרה מתאימה‪ .‬הח'ליף‬
‫העבאסי אלמעתצם )שלט בשנים ‪ (842-833/227-218‬הוא שהקים את המשמר הממלוכי הראשון‪ ,‬ואחריו‬
‫החלו חיילים ממלוכים ויחידות ממלוכיות למלא תפקיד חשוב בצבא ובפוליטיקה של הממלכות האסלאמיות‪.‬‬
‫כמעט כל השושלות שקמו לאחר התפצלותה של האימפריה העבאסית – סמאנים‪ ,‬ע'זנוים‪ ,‬פאטמים‪ ,‬סלג'וקים‬
‫ואיובים – עשו שימוש נרחב בממלוכים‪ 1.‬אף כי אין הסכמה בקרב החוקרים באשר לסיבות שהולידו "מוסד‬
‫ממלוכי" זה‪ ,‬ברור כי חשיבותו הלכה וגברה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫התחזקות הממלוכים במצרים‪ ,‬שהובילה לתפיסתם את השלטון‪ ,‬התרחשה‪ ,‬לפי הדעה הרווחת‪ ,‬בעת‬
‫שלטונו של הסולטאן האיובי‪ ,‬אלצַאלִח נְַג'ם אלּדִין איוב )שלט בשנים ‪ .(1249-1240/647-638‬סולטאן זה‬
‫יצר משמר ממלוכי חסר תקדים בגודלו‪ ,‬ולאחר מותו ורצח בנו על ידי הממלוכים שלו‪ ,‬נסללה הדרך ל‪-‬‬
‫"סולטאנות הממלוכית"‪ 3.‬עצם השם שניתן לתקופה זו במחקר – "הסולטאנות הממלוכית" – מעיד על כך‬
‫שתקופה זו נתפשת כיוצאת דופן )רוב התקופות האחרות נקראות על שם השושלת ששלטה בהן(‪ .‬אולם‪ ,‬לשם‬
‫זה עצמו אין כמעט זכר במקורות בני התקופה והוא קונסטרוקט של חוקרים‪ .‬תקופת "הסולטאנות הממלוכית"‬
‫נחשבת לא רק לשיאו של תהליך חדירת הממלוכים אל מוסדות המדינה האסלאמית‪ ,‬אלא גם לתקופה שבה‬
‫באו לידי ביטוי באופן מובהק "העקרונות הממלוכים"‪ ,‬כפי שהגדירם דוד איילון )‪ :(Ayalon‬נאמנות לאדון‪,‬‬
‫ַאשיַה( ועיקרון של "אצולה של דור אחד"‪ ,‬אשר אינה‬
‫סולידאריות בין הממלוכים השייכים לאותו אדון ) ֻח' ְשד ִ‬
‫מורישה מעמד‪ ,‬זכויות או רכוש לבניה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מקובל לחלק את תקופת הסולטאנות הממלוכית לשתי תקופות משנה‪ :‬תקופת "הסולטאנות ה‪ַּ -‬ב ְחרִית"‬
‫)‪ (1382-1250/784-648‬ותקופת "הסולטאנות ה‪ֻּ -‬ב ְרִג'ית" )‪ .(1517-1382/923-784‬איילון הראה כי שמות‬
‫‪ 1‬ראה למשל אילון )‪" ,(Ayalon‬אריסטוקרטיה צבאית ממלוכית"‪ ;205 ,‬אילון‪" ,‬הערות מקדימות"‪ ;44 ,‬אילון‪" ,‬הממלוכים של‬
‫הסלג'וקים"‪ ;307-305 ,‬אילון‪" ,‬אספקטים"‪ ;196 ,‬שם‪ ;218-205 ,‬אילון‪" ,‬ממלוכיאת"‪ ;339-321 ,‬אילון‪" ,‬הערות מקדימות"‪,‬‬
‫‪ ;58-44‬אילון‪" ,‬מאיובים"‪ ;45-43 ,‬עמיתי )‪" ,(Amitai‬המוסד הממלוכי"‪.56-40 ,‬‬
‫‪ 2‬ראה למשל אילון‪" ,‬אספקטים"‪ ;225-196 ,‬אילון‪" ,‬ממלוכיאת"‪ ;339-321 ,‬אילון‪" ,‬הערות מקדימות"‪ ;58-44 ,‬עמיתי‪" ,‬המוסד‬
‫הממלוכי"‪ ;56-44 ,‬פיפס )‪ ,(Pipes‬עבדים צבאיים‪ ;183-24 ,‬קרונה )‪ ,(Crone‬עבדים על סוסים‪.91-74 ,‬‬
‫‪ 3‬ראה למשל לבנוני )‪" ,(Levanoni‬עלייתם לשלטון של הממלוכים"‪.144-121 ,‬‬
‫‪ 4‬ראה למשל אילון‪" ,‬אריסטוקרטיה צבאית ממלוכית"‪ ;210-205 ,‬אילון‪" ,‬ממלוכ‪ :‬עבדות צבאית"‪ ;16-14 ,‬אילון‪" ,‬העיר‬
‫המוסלמית"‪.313 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫אלה‪ ,‬שכוונתם לרמז על מוצא הסולטאנים הממלוכים בכל אחת מן התקופות‪ ,‬אינם משקפים זאת נאמנה‪.‬‬
‫"הסולטאנות ה‪ַּ -‬ב ְחרִית" נקראת על שמו של המשמר של אלצאלח איוב )אל‪ַּ -‬ב ְח ִריַה( אשר שכן באי על הנילוס‬
‫) ַּבחְר אלנִיל(‪ ,‬ואולם רק שני סולטאנים בתקופה זו באו ממשמר זה‪ :‬אלט'אהר ַּביְ ַּברְס )שלט בשנים ‪676-658/‬‬
‫‪ (1277-1260‬ואלמנצור ַק ַלאוון )שלט בשנים ‪" .(1290-1279/689-678‬הסולטאנות ה‪ֻּ -‬ב ְרִג'ית" נקראת על‬
‫שמה של יחידת הממלוכים של קלאוון )אל‪ֻּ -‬ב ְרִג'יַה( ששכנה במגדל המצודה ) ֻּברְג'( שבקהיר‪ ,‬אך למעשה‬
‫הסולטאנים בתקופה זו לא היו כלל מיחידה זו‪ 5.‬עם זאת‪ ,‬אף כי שמות שתי התקופות הללו אינם מדויקים‪,‬‬
‫החלוקה ביניהן מוצדקת‪ .‬היא משקפת את העובדה שהסולטאנים בתקופה האחת שונים בדרך כלל במוצאם‬
‫האתני מן הסולטאנים בתקופה השניה‪ :‬מרבית הסולטאנים של "הסולטאנות ה‪-‬בחרית" היו תורכים ִק ְּפ ַצ'אקִים‪,‬‬
‫ואילו מרבית הסולטאנים של "הסולטאנות ה‪-‬ברג'ית" היו צ'רקסים‪ .‬להלן אכנה את תקופת "הסולטאנות ה‪-‬‬
‫בחרית" תקופת "הסולטאנות התורכית" )או בקיצור‪" :‬התקופה התורכית"(‪ ,‬ואת תקופת "הסולטאנות ה‪-‬‬
‫ברג'ית" תקופת "הסולטאנות הצ'רקסית" )או בקיצור‪" :‬התקופה הצ'רקסית"(‪ .‬למרות שהתקופה הצ'רקסית‬
‫נתפשת לעיתים במחקר כתקופה של שקיעה‪ 6,‬השינוי בהרכב האתני של האליטה אינו נתפש בדרך כלל‬
‫כמהפכה בפוליטיקה או בחברה הממלוכית; ובכלל לא נהוג ליחס לגורם האתני חשיבות רבה בתקופה זו‪.‬‬
‫אחת השאלות המרכזיות בחקר הסולטאנות הממלוכית היא – מה היו הערכים והקשרים המרכזיים‬
‫בחייו של ממלוכ )או חבר חופשי באליטה הממלוכית(? או לחילופין – מה היו הגורמים אשר קבעו את‬
‫ההתנהגות החברתית‪-‬פוליטית שלו? בין הגורמים שמציינים החוקרים ניתן לציין את ה‪-‬ח'שדאשיה‪ ,‬הנאמנות‬
‫לאדון ולפטרון‪ ,‬נאמנות לסולטאן‪ ,‬נאמנות לאסלאם‪ ,‬חברות‪ ,‬שיקולים רציונליים תועלתניים‪ ,‬קשרי משפחה‪,‬‬
‫קשרי נישואים וסולידאריות אתנית‪ 7.‬גם אם כל החוקרים מקבלים במפורש או במובלע את קיומם של כל‬
‫הגורמים שנזכרו לעיל‪ ,‬הם נבדלים זה מזה בחשיבות שהם מקנים לכל גורם‪ .‬מרבית החוקרים נוטים להמעיט‬
‫בחשיבותם של קשרי דם‪ ,‬קשרי נישואים וסולידאריות אתנית ונוטים להדגיש את חשיבותם של קשרים‬
‫פסיאודו‪-‬משפחתיים ‪ -‬הקשר בין האדון לממלוכ והקשר של ה‪-‬ח'שדאשיה‪ ,‬או של קשרי פטרון‪-‬קליינט‬
‫המבוססים על שיקולים רציונליים‪-‬תועלתניים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫במחקר המודרני‪" ,‬הסולטאנות הממלוכית" נתפשת על פי רוב כיוצאת דופן בדפוסי השלטון של‬
‫העולם האסלאמי‪ .‬בעוד שבדרך כלל שלטו באסלאם שושלות‪ ,‬שבהן עבר השלטון בקרב בני אותה משפחה‪,‬‬
‫הדעה הרווחת במחקר היא כי לאורך כל תקופת "הסולטאנות הממלוכית" הנטיה לשושלתיות ולהורשת זכויות‬
‫היתה חלשה )בשל העיקרון של "אצולה של דור אחד"(‪ ,‬ושעל פי רוב נשלטה הסולטאנות על ידי אוליגרכיה‬
‫‪ 5‬הם יוחסו אליה בטעות כי מרבית הממלוכים של קלאוון‪ ,‬אשר שכנו במגדל המצודה‪ ,‬היו צ'רקסים‪ ,‬ובדומה להם גם מרבית‬
‫הסולטאנים בתקופת "הסולטאנות ה‪-‬ברג'ית" היו צ'רקסים‪ ,‬אילון‪" ,‬בחרי"‪.24-3 ,‬‬
‫‪ 6‬ראה למשל אילון‪" ,‬הערות על השקיעה"‪.124-112 ,‬‬
‫‪ 7‬ראה למשל עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ ;135-132 ,‬וראה בעיקר שם‪ ;134 ,‬נורת'רופ )‪" ,(Northrup‬הסולטאנות הבחרית"‪,‬‬
‫‪.259-258‬‬
‫‪ 8‬ראה למשל אילון‪" ,‬ממלוכ‪ :‬עבדות צבאית"‪ ;15-14 ,‬אילון‪" ,‬אריסטוקרטיה צבאית ממלוכית"‪ ;210-205 ,‬עמיתי‪" ,‬המוסד‬
‫הממלוכי"‪ ;62 ,‬נורת'רופ‪" ,‬הסולטאנות הבחרית"‪ ;259-258 ,‬ארוין )‪" ,(Irwin‬פלגים"‪ ;238-237 ,‬ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪ ;154 ,‬ון‪-‬‬
‫סטינברגן )‪ ,(Van-Steenbergen‬סדר‪ ;94-54 ,‬קליפורד )‪" ,(Clifford‬יצירת מדינה"‪.71-57 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫של אמירים )קציני צבא או פונקציונרים בכירים שבדרך כלל היו ממוצא ממלוכי(‪ 9.‬יתר על כן‪ ,‬יש הטוענים‬
‫כי הזכות לכהן כסולטאנים ולשמש בתפקידי מפתח בסולטאנות היתה שמורה בתקופה זו לממלוכים בלבד‪,‬‬
‫שכן סטטוס של ממלוכ )עבד( היה סטטוס של אליטה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫כמו כן‪ ,‬על פי הדעה הרווחת‪ ,‬קשרים פסיאודו‪-‬‬
‫משפחתיים בין אדון לממלוכ ובין ממלוכים מאותו הבית )‪ (household‬היו הגורמים המשמעותיים בקביעת‬
‫יחסי הכוחות בתוך השכבה השלטת‪ ,‬ולא קשרי משפחה טבעיים של שושלת שלטונית‪ 11.‬דעה זו אמנם משקפת‬
‫במידה מסוימת את המציאות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אך לפחות לגבי חלק מתקופת "הסולטאנות הממלוכית" היא‬
‫יכולה להיראות בעייתית‪ ,‬שכן ברוב התקופה התורכית שלטה במצרים משפחת קלאוון‪ .‬לאחר שקלאוון לקח‬
‫את השלטון ממשפחתו של ביברס בשנת ‪ ,1279/678‬ועד לעלייתו לשלטון בשנת ‪ 1382/784‬של הסולטאן‬
‫הצ'רקסי הראשון‪ ,‬ברקוק‪ ,‬שהיה ממוצא ממלוכי‪ ,‬היו רק שלושה מקרים בהם לקח ממלוכ את השלטון‪ ,‬וכולם‬
‫ביחד ארכו כחמש שנים‪ .‬בכל יתר הזמן שלטה במצרים משפחת קלאוון‪ .‬בנו של קלאוון – אלנאצר מחמד –‬
‫שלט בין השנים ‪ 1340-1309/741-709‬ואחריו שלטו צאצאיו עד לעלייתו של ברקוק לשלטון‪ .‬רוב החוקרים‬
‫לא יחסו משקל רב לפרק זה בהיסטוריה של הסולטאנות או לתופעה השושלתית המתגלה בו‪ ,‬או שראו בשנים‬
‫אלה פרק שאינו מייצג את דפוסי השלטון של "הסולטאנות הממלוכית"‪ .‬אותם חוקרים טענו שהשליטים‬
‫האמיתיים בתקופה זו היו האמירים‪ ,‬ושהסולטאנים לא היו אלא בובות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫עבודה זו תבחן מגוון קשרים חברתיים של אמירים וסולטאנים לכל אורך תקופת הסולטאנות‪.‬‬
‫מטרתה של עבודה זו היא כפולה‪ .‬מטרה אחת היא להראות שלכל אורך תקופת הסולטאנות‪ ,‬לקשרי דם‪ ,‬קשרי‬
‫נישואים וסולידאריות אתנית הייתה חשיבות גדולה יותר ממה שנהוג לטעון במחקר‪ .‬מטרה שנייה היא לבחון‬
‫את ההבדלים בין דפוסי הקשרים החברתיים בשתי תת התקופות ולהסביר אותם‪ .‬אטען שבתקופה הצ'רקסית‬
‫ניכרת שחיקה של התא המשפחתי הביולוגי וקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים הפכו חשובים יותר‪ .‬שינויים אלה‬
‫קשורים לשחיקה בנוהג השושלתי שאותה ניתן לזהות בתקופה זו‪ .‬לפיכך‪ ,‬המושג "הסולטאנות הממלוכית"‬
‫הולם יותר את התקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫העבודה מחולקת לשני חלקים‪ .‬החלק הראשון עוסק בקבוצות אתניות ובסולידאריות אתנית‪ .‬בחלק‬
‫זה אראה כי מוצאו האתני של הממלוכ היה רכיב חשוב ביותר בזהותו‪ .‬בחינתה של סוגיה זו מתבססת על‬
‫סקירה של שמות הממלוכים ובדיקה של פרקטיקות של מתן שמות לממלוכים לכל אורך תקופת הסולטאנות‪.‬‬
‫החלק השני יבחן את שאר הקשרים החברתיים‪ .‬בחלק זה אתמקד בהבדלים בין דפוסי הקשרים החברתיים‬
‫בתקופה התורכית לבין אלה בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אציע הסבר לשינויים שחלו בדפוסי הקשרים החברתיים‬
‫‪ 9‬ראה למשל לבנוני‪" ,‬התפישה הממלוכית"‪ ;387-373 ,‬הולט )‪" ,(Holt‬מעמד הסולטאן"‪ ;241-237 ,‬וראה בעיקר שם‪;240 ,‬‬
‫הולט‪" ,‬מבנה הממשלה"‪ ;55-44 ,‬הולט‪" ,‬ירושה בתקופה המוקדמת"‪ ;148-144 ,‬הולט‪" ,‬הסולטאנות של אלמנצור לאג'ין"‪521- ,‬‬
‫‪.532‬‬
‫‪ 10‬ראה למשל נורת'רופ‪" ,‬הסולטאנות הבחרית"‪ ;251 ,245 ,‬עמיתי‪" ,‬המוסד הממלוכי"‪.62 ,‬‬
‫‪ 11‬ראה למשל אילון‪" ,‬אריסטוקרטיה צבאית ממלוכית"‪ ;210-205 ,‬אילון‪" ,‬ממלוכ‪ :‬עבדות צבאית"‪ ;15-14 ,‬אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪,‬‬
‫‪ ;37-27‬עבד אלראזק‪" ,‬אלעלאקאת אלאסריה"‪.173-155 ,‬‬
‫‪ 12‬ראה למשל הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪ ;323-319 ,‬הולט‪" ,‬מבנה הממשלה"‪ ;55 ,‬הולט‪ ,‬עידן הצלבנים‪ ;129-121 ,‬לבנוני‪,‬‬
‫"התפישה הממלוכית"‪ ;174-173 ,‬ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪ ;149-125 ,‬וראה גם המפריז )‪" ,(Humphreys‬הפוליטיקה"‪.224-223 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ואקשור אותם לדעיכת הנוהג השושלתי בתקופה זו‪ .‬הפרק הראשון בחלק השני מהווה‬
‫קישור בין שני חלקי העבודה‪ .‬בפרק זה אטען כי מוצא אתני‪ ,‬ולא מוצא ממלוכי‪ ,‬היה הקריטריון המבחין של‬
‫האליטה השלטת בשתי התקופות הנדונות‪ ,‬וכי סטטוס של ממלוכ לא היה סטטוס של אליטה‪ .‬הפרק השני‬
‫בחלק זה עוסק בקשרים פסיאודו‪-‬משפחתים ובעליית קרנם של קשרים אלה בתקופה הצ'רקסית‪ .‬הפרק‬
‫השלישי עוסק בבני הממלוכים )וְַלאד אלנַאס(‪ ,‬בדעיכת מעמדם בתקופה הצ'רקסית ובדעיכתם של קווי‬
‫הורשה זכריים ושל התא המשפחתי הביולוגי בתקופה זו הקשורים כולם לשחיקה בנוהג השושלתי‪ .‬הפרק‬
‫הרביעי בחלק השני עוסק בקשרי נישואים וקשרי משפחה ותפקידם כגורם שאיזן את דעיכתם של קווי‬
‫ההורשה הזכריים‪ ,‬התא המשפחתי הביולוגי והנוהג השושלתי בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫הסיבה לכך שהעבודה מחולקת לשני חלקים היא שסקירת השמות של הממלוכים בחלק הראשון היא‬
‫נרחבת למדי‪ַ .‬המלצתי למי שמתעניין יותר בדעיכתם של התא המשפחתי הביולוגי‪ ,‬קווי ההורשה הזכריים‬
‫והנוהג השושלתי בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ומנגד בעליית קרנם של הקשרים הפסיאודו‪-‬משפחתיים בתקופה זו‪ ,‬היא‬
‫להתחיל את קריאת העבודה מהסיכום של החלק הראשון‪.‬‬
‫מבחינה מתודולוגית העבודה מתאפיינת בגישה פרוסופוגרפית‪ ,‬ונעשה בה ניסיון למפות בצורה‬
‫מקיפה את המאפיינים השונים של חברי האליטה )האמירים והסולטאנים( ואת קשריהם החברתיים‪ .‬על בסיס‬
‫המידע שהצטבר אנתח את דפוסי הקשרים הללו ואבחן את הפרקטיקות השלטוניות‪ .‬מרבית המידע על‬
‫המאפיינים של חברי האליטה וקשריהם החברתיים נמצא בנספחים המצורפים לעבודה‪ .‬הסברים על נספחים‬
‫אלה נמצאים בגוף העבודה‪.‬‬
‫מספר הערות טכניות‪ .‬מונחים או ביטויים שאינם בעברית )רובם בערבית( נכתבו בתעתיק לעברית‬
‫בכתב נטוי )‪ .(Italics‬משפטים או צירופים ארוכים בערבית נכתבו בכתב ערבי‪ .‬בנספחים השתמשתי רק‬
‫בתעתיק‪ .‬במקרים בהם צירופים תועתקו לעברית‪ ,‬התעתוק אינו כולל דגשים ותנוינים‪ .‬כל מי שמתעניין‬
‫במקור בערבית יזהה בנקל מקרים אלה‪ .‬לעיתים‪ ,‬בשל שיקולי נוחיות‪ ,‬השתמשתי בביטויים בערבית עם‬
‫סיומת נקבה או סיומת רבים בעברית‪ .‬ביטויים אלה נכתבו בתעתיק בכתב נטוי )ראה למשל במבוא‪:‬‬
‫הסולטאנות ה‪ַּ -‬ב ְח ִרית; וראה למשל בגוף העבודה‪ :‬אמירים ֻּב ְרִג'ים – כלומר‪ ,‬אמירים החברים ביחידת ה‪-‬‬
‫ֻּב ְרִג'יַה(‪ .‬שמות של חיבורים בערבית נכתבו בתעתיק בכתב נטוי מודגש )‪ .(Italics, Bold‬בהערות השוליים‪,‬‬
‫במקרה בו לחיבור יש מספר כרכים‪ ,‬מספר העמוד מובדל ממספר הכרך על ידי נקודתיים )למשל‪ :‬נג'ום‪:10 ,‬‬
‫‪ .(132‬במקרים בהם השתמשתי רק בחיבור אחד של מחבר ערבי‪ ,‬ציינתי בהערת השוליים רק את שם המחבר‬
‫ולא את שם החיבור‪ .‬משיקולי נוחיות‪ ,‬בהערות השוליים תרגמתי לעברית שמות של מאמרים או ספרים‬
‫באנגלית או שפות אירופיות אחרות‪ .‬השם המקורי נמצא ברשימה הביבליוגרפית‪ .‬הפרקים והטבלאות בשני‬
‫חלקי העבודה ממוספרים בצורה נפרדת‪ .‬במקרים בהם יש הפניה לפרק או טבלה מחלק אחר‪ ,‬ציינתי זאת‬
‫במפורש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חלק ראשון‬
‫קבוצות אתניות וסולידאריות אתנית‬
‫‪5‬‬
‫פרק ‪ – 1‬הקדמה‬
‫מרבית החוקרים לא נוטים ליחס לסולידאריות אתנית תפקיד מרכזי בתקופת הסולטאנות הממלוכית‪ .‬על פי‬
‫קליפורד )‪ (Clifford‬למשל‪ ,‬לסולידאריות אתנית כלל לא היה תפקיד בתקופה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ון‪-‬סטינברגן )‪Van-‬‬
‫‪ (Steenbergen‬מיחס לה חשיבות משנית בלבד בהשוואה לחשיבותם של יחסי פטרון‪-‬קליינט‪.‬‬
‫מקנה לסולידירות אתנית תפקיד משני בלבד‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫גם אילון‬
‫עמיתי )‪ (Amitai‬מכיר אמנם בכך שסולידאריות אתנית‬
‫שיחקה תפקיד בתקופה אך טוען שאין להגזים בחשיבותה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫חוקרים אחרים מציינים את עצם קיומה של‬
‫סולידאריות אתנית במקרים נקודתיים אך לא דנים בנושא בהרחבה‪ 17.‬לאחרונה‪ ,‬לבנוני )‪ (Levanoni‬העלתה‬
‫את הרעיון שלא יריבות אתנית הובילה לעלייתו לשלטון של ברקוק‪ ,‬אלא יריבות בין פלגים המאורגנים על‬
‫בסיס אינטרס אישי‪ 18.‬ניתן למנות שני יוצאים מן הכלל לגישה זו – שפוטו רמדי )‪(Chapoutot-Remady‬‬
‫הטוענת שסולדיריות אתנית שיחקה תפקיד חשוב בקרב הצ'רקסים והובילה לעלייה הדרגתית בכוחם שבסופו‬
‫של דבר הובילה לעלייתם לשלטון‪,‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫וגרסין )‪ (Garcin‬הסבור שלסולידאריות אתנית היה תפקיד חשוב‬
‫‪20‬‬
‫כפי שנזכר במבוא‪ ,‬בעבודה זו אנסה להראות שלקשרי דם‪ ,‬קשרי נישואים וסולידאריות אתנית היה‬
‫בתקופת הסולטאנות הממלוכית תפקיד חשוב יותר ממה שנהוג לחשוב במחקר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫זאת מבלי להמעיט‬
‫מחשיבותם של קשרים אחרים‪ .‬בחלק זה של העבודה מטרתי להראות שהחברה הממלוכית היתה מחולקת על‬
‫פי קוים אתניים‪ ,‬ושחברים בקבוצות אתניות נבדלו אלה מאלה בשמות‪ ,‬מראה‪ ,‬ותפקיד‪.‬‬
‫הדעה הרווחת במחקר היא שהיסטוריונים בני הזמן מציינים רק לעיתים נדירות את מוצאם של‬
‫הממלוכים‪ 22.‬זו הסיבה המרכזית לדעתי שסוגיית האתניות לא זכה לדיון מספק במחקר‪ .‬באין נתונים רבים על‬
‫מוצאם של הפרטים הממלוכים‪ ,‬חוקרים נאלצים להסתפק על פי רוב בהתיחסויות ספורדיות של ההיסטוריונים‬
‫‪ 13‬קליפורד‪" ,‬יצירת מדינה"‪ ;57-56 ,‬שם‪.104-100 ,‬‬
‫‪ 14‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪.94-92 ,‬‬
‫‪ 15‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .142 ,‬על פי אילון חשיבות הסולידיריות האתנית עולה בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 16‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ ;137-131 ,‬ראה בעיקר שם‪ ;131 ,‬וראה גם עמיתי‪" ,‬צפון סוריה"‪ ;148 ,‬עמיתי‪" ,‬הכיבוש‬
‫המונגולי"‪.40-38 ,‬‬
‫‪ 17‬ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪ ;92 ,‬הולט‪ ,‬עידן הצלבנים‪ ;110 ,‬נורת'רופ‪ ,‬מעבד לסולטאן‪ ;117 ,‬שם‪ ;189 ,‬חאג'י )‪ ;5 ,(Hajji‬ההפניות‬
‫לקוחות ברובן מעמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .131 ,‬בנוסף אפשר להזכיר את ליטל )‪ (Little‬שסבור שסולידאריות אתנית הקנתה‬
‫יציבות למדינה הממלוכית אך אינו מרחיב בנושא‪ ,‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .131 ,‬במקום אחר נורת'רופ מציינת כי‪:‬‬
‫‪″Although mamluk loyalties were indeed important, they do not explain all factional liaisons. Ethnic ties,‬‬
‫…‪ ,"for example, often cut across mamluk factions‬נורת'רופ‪" ,‬הסולטאנות הבחרית"‪ .259-258 ,‬אולם‪ ,‬לאחר שהיא‬
‫נותנת דוגמא למקרה בו ניתן לראות סולידאריות אתנית בפעולה היא מסכמת באומרה‪"Nevertheless, the two basic :‬‬
‫‪mamluk relationships, the ustad-mamluk and khushdashiyya ties, though they might be modified by other‬‬
‫‪factors such as race, ethnicity, mamluk and non mamluk affiliations, ambition and interests, constituted a‬‬
‫‪ ."system of loyalties that helped to shape and strengthen the mamluk political structure‬פסקה זו מסכמת בצורה‬
‫יפה את הדעה הרווחת במחקר בנוגע לסולידאריות אתנית ולגבי הקשרים החשובים בתקופה‪.‬‬
‫‪ 18‬לבנוני‪" ,‬אלמקריזי"‪.105 ,‬‬
‫‪ 19‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪.92 ,‬‬
‫‪ 20‬גרסין‪" ,‬המשטר"‪.299 ,‬‬
‫‪ 21‬להגדרה של אתניות כמושג הנגזר ממשפחה וקשור למקום מוצא משותף‪ ,‬ראה ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪.92 ,‬‬
‫‪ 22‬אילון‪" ,‬שמות"‪.195 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫בני התקופה בנוגע לחבירה של קבוצות אתניות למנהיג כזה או אחר בנקודות ספציפיות בזמן‪ 23.‬בחלק זה של‬
‫העבודה אבחן את סוגיית האתניות דרך מחקר של השמות בתקופת הסולטאנות הממלוכית‪ .‬אראה שלכל‬
‫קבוצה אתנית יועדו שמות אחרים‪ .‬העובדה ששמות חולקו על פי מפתח אתני תסייע לבדוק באופן מקיף יותר‬
‫פעילות של פרטים )ולא של קבוצות גדולות שבדרך כלל אין לנו עליהן פרטים( על בסיס סולידאריות אתנית‪.‬‬
‫חשוב מכך‪ ,‬עצם העובדה שניתן לזהות חלוקה לשמות על פי מוצא אתני תעיד על אופי החברה הממלוכית‪.‬‬
‫‪ 1.1‬נספח הגזע ונספח התכונות‬
‫לפני שאדון בשמות הממלוכים בתקופת הסולטאנות יש להסביר בפירוט רב יותר את המבנה של שני נספחים‬
‫המצורפים לעבודה‪ .‬בנספח הגזע ריכזתי את שמותיהם של הממלוכים ושל קרובי משפחתם שהגיעו לשטחי‬
‫הסולטאנות ואף הם עשויים להיות ממלוכים‪ ,‬אשר יש להם רשומה ביוגרפית באחד מחמשת המילונים‬
‫הביוגרפיים העיקריים של התקופה‪ ,‬ואשר אנו יודעים את המוצא האתני שלהם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫חמשת המילונים‬
‫הביוגרפיים העיקריים של התקופה )להלן‪" :‬המקורות הראשיים"( הם‪ :‬אלצ'וא אללאמע לאהל אלקרן‬
‫אלתאסע )להלן‪ :‬צ'וא( של אלסח'אוי )מת ‪ ,(1497/902‬אלמנהל אלצאפי ואלמסתופי בעד אלואפי )להלן‪:‬‬
‫מנהל( של אבן תע'ריברדי )מת ‪ ,(1470/874‬אלדרר אלכאמנה פי אעיאן אלמאה אלת'אמנה )להלן‪ :‬דרר(‬
‫של אבן חג'ר אלעסקלאני )מת ‪ ,(1449/852‬אעיאן אלעצר ואעואן אלנצר )להלן‪ :‬אעיאן( של אלצפדי )מת‬
‫‪ ,(1363/764‬ו‪-‬אלואפי באלופיאת )להלן‪ :‬ואפי( של אלצפדי‪ 25.‬הפרטים הביוגרפיים )מוצא אתני ותכונות(‬
‫נאספו גם ממקורות אחרים מתקופת הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫טבלה א' – אזכורים של מוצא אתני של ממלוכים בספרות מהתקופה הממלוכית‬
‫סה"כ ביוגרפיות במילונים העיקריים מוצא אתני ידוע‬
‫‪26‬‬
‫‪333‬‬
‫‪~1480‬‬
‫ללא השמות סודון וג'אנבכ אחוז‬
‫‪27‬‬
‫‪~16‬‬
‫‪234‬‬
‫אחוז‬
‫‪~23‬‬
‫‪ 23‬מאמרו של עמיתי הוא דווקא דוגמא לניסיון להתחקות אחרי מוצא אתני של פרטים בחברה הממלוכית ולא להסתפק בהתיחסויות‬
‫ספורדיות בנוגע לקבוצות גדולות‪ ,‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .‬זהו מאמר יוצא דופן‪ .‬בדרך כלל ההתיחסות במסגרת הדיון‬
‫בסולידאריות אתנית היא לסולטאן כתבע'א שקירב את המהגרים )וַא ִפ ִדיַה‪ ,‬יחיד‪ :‬וַאפִד( האויראתים )קבוצת שבטים ממוצא מונגולי(‬
‫ולמאבק בין תורכים לצ'רקסים בימי ברקוק‪.‬‬
‫‪ 24‬נספח הגזע גם כולל פרטים בעלי ביוגרפיה שלא מהמקורות הראשיים‪ ,‬אך הם לא נאספו בצורה מסודרת‪ .‬ישנם בסך הכל שמונה‬
‫פרטים המופיעים בנספח הגזע שיש להם ביוגרפיה שלא במקורות הראשיים )הסימן ** לאחר שם בעל הביוגרפיה מציין זאת(‪.‬‬
‫נספח הגזע אינו כולל פרטים הנושאים נִ ְסּבַה )שם תואר המעיד על יחוס או מוצא( שעשויה להעיד על מוצא אתני‪ .‬פרטים כאלה‬
‫נזכרים בנספח השמות ובנספח ה‪-‬נסבות עליהם אפרט בהמשך‪.‬‬
‫‪ 25‬ב‪-‬צ'וא הכולל ביוגרפיות רק מהמאה התשיעית‪/‬החמש עשרה ישנם כ‪ 750-‬ביוגרפיות של ממלוכים‪ .‬ב‪-‬דרר הכולל ביוגרפיות רק‬
‫מהמאה השמינית‪/‬הארבע עשרה יש כ‪ 450-‬ביוגרפיות של ממלוכים‪ .‬ב‪-‬מנהל הכולל ביוגרפיות מתחילת הסולטאנות )שנת‬
‫‪ (1250/648‬ועד לשנת מותו של אבן תע'ריברדי )שנת ‪ (1470/874‬יש בסך הכל ‪ 740‬ביוגרפיות של ממלוכים‪ ,‬מתוכם ‪ 378‬עד‬
‫לשנת ‪ 1398/800‬ו‪ 362-‬אחרי שנת ‪ .1398/800‬ב‪-‬אעיאן הכולל ביוגרפיות של פרטים שחיו בימי חייו של אלצפדי )בערך ‪690-‬‬
‫‪/764‬בערך ‪ (1363-1291‬יש כ‪ 350-‬ביוגרפיות של ממלוכים‪ .‬ב‪-‬ואפי ישנם ‪ 92‬ביוגרפיות שלא מופיעות ב‪-‬אעיאן או ב‪-‬דרר‬
‫)רובם מהתקופה שבין ‪.(1291-1250/690-648‬‬
‫‪ 26‬בסך הכל‪ ,‬בחמשת המקורות העיקריים‪ ,‬ישנן כ‪ 780-‬ביוגרפיות של ממלוכים מהמאה התשיעית‪/‬הארבע עשרה )‪ 750‬ב‪-‬צ'וא‬
‫ו‪ 33-‬ביוגרפיות ב‪-‬מנהל מהמאה התשיעית‪/‬החמש עשרה‪ ,‬שאינן מופיעות ב‪-‬צ'וא(‪ .‬עד לשנת ‪ 1398/800‬ישנן כ‪ 700-‬ביוגרפיות‬
‫של ממלוכים – ‪ 450‬ב‪-‬דרר‪ 52 ,‬ב‪-‬אעיאן )שאינן מופיעות ב‪-‬דרר(‪ 97 ,‬ב‪-‬מנהל )שאינן מופיעות ב‪-‬אעיאן או ב‪-‬דרר( ו‪ 92-‬ב‪-‬ואפי‬
‫)שאינן מופיעות במקורות אחרים(‪ .‬אם כן‪ ,‬בסך הכל לכל אורך תקופת הסולטאנות יש במקורות העיקריים כ‪ 1480-‬ביוגרפיות של‬
‫ממלוכים‪ .‬החלוקה בנספחים אינה לפי מאות‪ ,‬אלא לפי פרטים הנזכרים בתקופה התורכית )עד שנת ‪ – 1380/782‬בה הצ'רקסים‬
‫חיסלו את ההתנגדות התורכית גם אם לא תפשו עדיין את השלטון(‪ ,‬ופרטים הנזכרים בתקופה הצ'רקסית )החל משנת ‪.(1380/782‬‬
‫‪7‬‬
‫ללא השמות סודון וג'אנבכ אחוז‬
‫‪~20‬‬
‫‪173‬‬
‫אחוז‬
‫סה"כ ביוגרפיות בתקופה הצ'רקסית מוצא אתני ידוע‬
‫‪~31‬‬
‫‪272‬‬
‫‪~870‬‬
‫אחוז‬
‫סה"כ ביוגרפיות בתקופה התורכית מוצא אתני ידוע‬
‫‪28‬‬
‫‪~11‬‬
‫‪66‬‬
‫‪~610‬‬
‫ללא השמות סודון וג'אנבכ‬
‫אחוז‬
‫מוצא אתני ידוע‬
‫סה"כ ביוגרפיות ב‪-‬מנהל‬
‫‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫‪185 ~31‬‬
‫‪238‬‬
‫‪~740‬‬
‫ללא השמות סודון וג'אנבכ‬
‫אחוז‬
‫סה"כ ב‪-‬מנהל בתקופה הצ'רקסית מוצא אתני ידוע‬
‫‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫‪133 ~40‬‬
‫‪186‬‬
‫‪~447‬‬
‫אחוז‬
‫סה"כ ב‪-‬מנהל בתקופה התורכית מוצא אתני ידוע‬
‫‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫‪~17‬‬
‫‪52‬‬
‫‪~293‬‬
‫ללא השמות סודון וג'אנבכ‬
‫מוצא נזכר ב‪-‬מנהל אחוז‬
‫סה"כ ביוגרפיות ב‪-‬מנהל‬
‫‪35‬‬
‫‪114 ~23‬‬
‫‪167‬‬
‫‪~740‬‬
‫ללא השמות סודון וג'אנבכ‬
‫סה"כ ב‪-‬מנהל בתקופה הצ'רקסית מוצא נזכר ב‪-‬מנהל אחוז‬
‫‪99 ~30‬‬
‫‪152‬‬
‫‪~447‬‬
‫סה"כ ב‪-‬מנהל בתקופה התורכית מוצא נזכר ב‪-‬מנהל אחוז‬
‫‪~5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪~293‬‬
‫אחוז‬
‫‪~25‬‬
‫אחוז‬
‫‪~30‬‬
‫אחוז‬
‫‪~15‬‬
‫אחוז‬
‫‪~22‬‬
‫ניתן לראות מהטבלה שאזכור מוצא אתני אינו נדיר כלל בתקופה הצ'רקסית )‪ 31‬אחוזים בכלל המקורות‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 40‬אחוזים של הפרטים המופיעים ב‪-‬מנהל(‪ ,‬אך אינו שכיח בתקופה התורכית )‪ 11‬אחוזים בכלל המקורות‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 17‬אחוזים של הפרטים המופיעים ב‪-‬מנהל(‪ .‬אמנם‪ ,‬כל מקור בפני עצמו אינו מרבה לציין במפורש את המוצא‬
‫האתני של הפרטים המופיעים בו‪ ,‬אך אם אוספים את הפרטים מכל המקורות מסתבר שידיעותינו בנוגע למוצא‬
‫האתני של ממלוכים מהתקופה אינן מבוטלות‪ .‬בכל הנוגע ל‪-‬מנהל ולתקופה הצ'רקסית הרי שאבן תע'ריברדי‬
‫מציין את המוצא האתני של כשליש מהפרטים )גם אם לגבי הסודונים והג'אנבכים הוא עושה זאת באופן כללי‬
‫ולא בכל ביוגרפיה של פרט ששמו סודון או ג'אנבכ‪ ,‬וגם אם בחלק מהמקרים הוא רק מציין שהפרט הוא קרוב‬
‫משפחה של פרט אחר אשר מוצאו האתני מופיע ב‪-‬מנהל(‪ .‬ב‪-‬מנהל מופיעות ביוגרפיות של הפרטים החשובים‬
‫ביותר לאורך כל תקופת הסולטאנות‪ ,‬בהשוואה למקורות כמו ה‪-‬דרר או ה‪-‬צ'וא בהם יש אמנם יותר‬
‫ב‪-‬דרר וב‪-‬מנהל יש כ‪ 90-‬ביוגרפיות של ממלוכים בין השנים ‪ 85) 1398-1380/800-782‬ב‪-‬מנהל(‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה התורכית יש‬
‫בידינו ביוגרפיות של כ‪ 610-‬ממלוכים‪ ,‬ובתקופה הצ'רקסית של כ‪ 870-‬ממלוכים‪.‬‬
‫‪ 27‬ב‪-‬מנהל וב‪-‬צ'וא נזכרים ‪ 99‬פרטים בשמות סודון וג'אנבכ‪ .‬כל הסודונים והג'אנבכים הנזכרים במקורות הם צ'רקסים‪ .‬המקורות‬
‫אינם מציינים זאת במפורש לגבי כל פרט הנושא שמות אלה‪ ,‬אך ב‪-‬מנהל וב‪-‬צ'וא מצויין שכל הפרטים בשמות אלה הם צ'רקסים‪,‬‬
‫ראה על כך בהרחבה להלן )פרק ‪ ,1.2‬עמוד ‪.(12‬‬
‫‪ 28‬בתקופה התורכית‪ ,‬מתוך ‪ 66‬פרטים בעלי ביוגרפיה במקורות הראשיים‪ ,‬אשר אנו יודעים את מוצאם האתני‪ ,‬ישנם ‪ 17‬פרטים‬
‫המוגדרים כ‪ֻ -‬ת ְרּכִי או כ‪ֻ -‬ת ְרּכִי אלגִ'נְס )ממוצא תורכי(‪ .‬יש לזכור שפרטים אלה יכולים להיות תורכים או מונגולים‪ .‬למעשה‪ ,‬בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬אנו יודעים את המוצא האתני המדויק של ‪ 37‬פרטים בעלי ביוגרפיה במקורות הראשיים )‪ 12‬נוספים הם ככל הנראה‬
‫מונגולים(‪ .‬גם בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬מי שמוגדרים כ‪"-‬תורכים" עשויים להיות מונגולים‪.‬‬
‫‪ 29‬משמעות הסימן )*( היא שאין לפרט ביוגרפיה ב‪-‬מנהל‪.‬‬
‫‪ 30‬ב‪-‬מנהל ישנם ‪ 53‬ביוגרפיות לפרטים בשם סודון או ג'אנבכ‪.‬‬
‫‪ ~362 31‬במאה התשיעית‪/‬החמש עשרה ו‪ ~85-‬בין השנים ‪ .1398-1380/800-782‬אחרי שמות פרטים בנספח הגזע אשר אין להם‬
‫ביוגרפיה ב‪-‬מנהל מופיע הסימן *‪.‬‬
‫‪ 44 32‬תורכים‪ 24 ,‬רומים‪ 65 ,‬צ'רקסים‪ 53 ,‬סודונים וג'אנבכים‪.‬‬
‫‪ 33‬ישנן ‪ 378‬ביוגרפיות ב‪-‬מנהל עד למאה התשיעית‪/‬החמש עשרה‪ ,‬מהן צריך להוריד בערך ‪ 85‬ביוגרפיות של פרטים ששנת מותם‬
‫היא ‪.1398-1380/800-782‬‬
‫‪ 42 34‬תורכים‪/‬מונגולים‪%/‬צ‪/‬רּוס‪ 3 ,‬רומים‪ 7 ,‬צ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 35‬בנספח הגזע‪ ,‬כל רשומה בה מופיע ה‪-‬מנהל בהערת השוליים‪ ,‬היא רשומה של פרט המופיע ב‪-‬מנהל‪ .‬כל רשומה בה מופיע‬
‫ה‪-‬מנהל ראשון בהערת השוליים‪ ,‬היא רשומה של פרט אשר המוצא האתני שלו נזכר ב‪-‬מנהל‪ .‬במסגרת פרטים אלה נכללו פרטים‬
‫אשר נאמר עליהם שהם קרובים של פרט אחר אשר מוצאו האתני מצוין ב‪-‬מנהל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ביוגרפיות )בהתחשב בכך שהם מגבילים עצמם למאה ספציפית(‪ ,‬אך בכלל אלה הרבה יותר ביוגרפיות של‬
‫פרטים שוליים יחסית‪ .‬המידע שלנו לגבי המוצא האתני של הפרטים המופיעים במקורות אלה הוא דל יותר‪ .‬ב‪-‬‬
‫דרר‪ ,‬ב‪-‬אעיאן וב‪-‬ואפי – משום שהם כוללים פרטים מהתקופה התורכית בעיקר‪ ,‬וב‪-‬צ'וא – משום שהוא‬
‫כולל פרטים שוליים יותר מהפרטים הנזכרים ב‪-‬מנהל‪ ,‬ואולי גם משום שאלסח'אוי נוטה לציין מוצא אתני‬
‫פחות מאבן תע'ריברדי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בנספח הגזע מופיעים רק פרטים אשר המוצא האתני שלהם ידוע‪ .‬בכל רשומה מופיעים‬
‫מספר תכונות פיזיות ותכונות אופי המאפיינות את בעל הרשומה‪ .‬בנספח התכונות נזכרים כל הפרטים שיש‬
‫להם ביוגרפיה במקורות הראשיים‪ ,‬ואשר נושאים את התכונות המרכזיות‪ ,‬גם אם מוצאם האתני לא מצויין‬
‫במפורש במקורות‪ .‬הנתונים משני הנספחים ינותחו בהמשך‪ ,‬אולם אקדים ואומר שמשני הנספחים הללו עולה‬
‫שהיו מספר תכונות שאפיינו פרטים ממוצא אתני מסויים‪ .‬צריך לזכור שישנן תכונות שנחשבו למאפינות‬
‫אנשים ממוצא אתני מסויים רק בתקופה מסויימת‪ .‬הדבר נובע מכך שתכונות אופי יכולות להיות סטריאוטיפים‬
‫ותכונות פיזיות הן במקרים רבים יחסיות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬צ'רקסים ורומים נוטים להיות מתוארים‬
‫כגבוהים‪ ,‬בלונדינים‪ ,‬בעלי זקן מלא‪/‬עגול‪ ,‬רשעים‪ ,‬לוקים בדת‪ ,‬קלי דעת וכמי שאינם יודעים ערבית‪.‬‬
‫התורכים‪/‬טטרים לעומת זאת מתוארים כשחרחרים‪ ,‬בעלי זקן דליל ותמימים‪ .‬בתקופה התורכית הצ'רקסים‬
‫והרומים מתוארים באותה צורה בה הם מתוארים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬לעומת זאת נעשית הפרדה בין‬
‫המונגולים לתורכים )לפחות עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד – ‪.(1340-1309/741-709‬‬
‫המונגולים מתוארים כשחרחרים‪ ,‬דלי זקן‪ ,‬רשעים‪ ,‬קלי דעת‪ ,‬תמימים‪ ,‬חסרי ידיעה בערבית ובעלי נטיה‬
‫לנערים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ 1.2‬השמות בתקופת הסולטאנות הממלוכית ונספח השמות‬
‫שני מאמרים עוסקים בחקר השמות בתקופה הממלוכית‪ .‬האחד הוא מאמרו של סוואג'ה )‪ (Sauvaget‬העוסק‬
‫בהגייתם הנכונה של השמות בתקופה ובמשמעותם‪ 38.‬השני‪ ,‬בו אעזר רבות‪ ,‬הוא מאמרו של אילון על שמות‪,‬‬
‫תארים ו‪-‬נִ ְסּבֹות של ממלוכים‪ 39.‬במאמר זה כותב איילון‪:‬‬
‫‪"As for the names of the Mamluks in the Mamluk Sultanate, they were overwhelmingly‬‬
‫‪Turkish, irrespective of whether those Mamluks were of Turkish origin or not. This‬‬
‫‪ 36‬על תכונות אופי סטרואוטיפיות של עמים שונים בעולם האיסלאם‪ ,‬ראה למשל הארמן )‪" ,(Haarmann‬אידיאולוגיה"‪.177 ,‬‬
‫‪ 37‬מתוך ‪ 66‬הפרטים בתקופה התורכית שאנו יודעים את מוצאם האתני – ‪ 42‬הם סינים‪ ,‬מונגולים‪% ,‬צ או רּוס ורק ‪ 6‬קפצ'אקים‪.‬‬
‫מקורות מהתקופה הממלוכית מציינים שה‪-‬אצ וה‪-‬רוס )רוסים( שכנו בסביבות חצי האי קרים ומגדירים אותם כשבטים טטרים‬
‫)ה‪-‬רוס מוגדרים כשבט טטרי צפוני(‪ ,‬עקד‪ ;16 ,3 ,‬מנהל‪ .489 ,430 :3 ,‬ראה על עמים אלה בהרחבה להלן בפרק ‪ ,4.3‬עמודים‬
‫‪ ,38-36‬ופרקים ‪ 9.2‬ו‪ ,9.3-‬עמודים ‪ .132-130‬פרטים שנאמר עליהם שהם ממוצא אתני תורכי ) ֻת ְרּכִי אלגִ'נְס( או שהם תורכים‬
‫) ֻת ְרּכִי( יכולים להיות מונגולים‪ ,‬קפצ'אקים או ממוצא אתני תורכי אחר‪.‬‬
‫‪ 38‬סוואג'ה‪" ,‬שמות"‪.‬‬
‫‪ 39‬אילון‪" ,‬שמות"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪makes it extremely difficult to establish, in the case of individual Mamluks, whether they‬‬
‫‪were Turks or belonged to other races".40‬‬
‫אילון מציין שבתקופה הצ'רקסית ניתן לזהות מספר מצומצם של שמות צ'רקסיים‪ ,‬אך אלה היוו אחוז מזערי‬
‫מכלל השמות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הרוב המכריע של הממלוכים הצ'רקסים זנחו את שמותיהם הצ'רקסיים המקוריים‬
‫ואימצו שמות תורכיים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫גם קבוצות אתניות אחרות‪ ,‬פרט לצ'רקסים )רומים‪ ,‬ארמנים‪ ,‬פרנקים ואחרים(‪,‬‬
‫אימצו שמות תורכיים‪ .‬איילון מסכם באומרו‪:‬‬
‫‪"This constituted a most essential unifying factor in that society, which had been split by‬‬
‫‪both factional and racial antagonisms, coupled by constant attempts to circumvent its‬‬
‫‪non-hereditary basis".43‬‬
‫אילון ערך רשימה של ‪ 550‬שמות המופיעים לאורך התקופה הממלוכית בהסתמך על מפתחות השמות של‬
‫כתאב אלסלוכ למערפת דול אלמלוכ )להלן‪ :‬סלוכ( של אלמקריזי )מת ‪ ,(1441/845‬אלנג'ום אלזאהרה פי‬
‫מלוכ מצר ואלקאהרה )להלן‪ :‬נג'ום( של אבן תע'ריברדי‪ ,‬אלצ'וא של אלסח'אוי ו‪-‬אלדרר של אבן חג'ר‪ .‬הוא‬
‫חילק אותם לחמש תת קבוצות‪:‬‬
‫א‪ .‬שמות המופיעים לכל אורך התקופה הממלוכית )או רובה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬שמות המופיעים רק בתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫ג‪ .‬שמות המופיעים רק בתקופה המאוחרת‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמות המופיעים רק בתקופת המעבר )הכוונה בעיקר לשמות המופיעים במחצית השניה של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה(‪.‬‬
‫ה‪ .‬שמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר והמשיכו להופיע עד לסוף התקופה הממלוכית‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬אילון לא פרסם את הרשימה ונמנע מלנתח את הנתונים שאסף‪ .‬מאז שאילון חקר‬
‫סוגייה זו יצאו לאור מספר מילונים ביוגרפיים חשובים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בידינו מספר כרוניקות בהן יש ביוגרפיות‬
‫של אישים נפטרים )וַַפיַאת(‪ .‬בנספח השמות מופיעה רשימה של כשלוש מאות ושלושים שמות מתקופת‬
‫הסולטאנות הממלוכית וסקירה של פרטים שנשאו שמות אלה‪ .‬רשימת השמות כוללת אך ורק שמות של‬
‫פרטים בעלי ביוגרפיה במילונים הביוגרפיים העיקריים שנזכרו לעיל‪ .‬סקירת הפרטים בנספח השמות כוללת‬
‫‪ 40‬אילון‪" ,‬שמות"‪.195-194 ,‬‬
‫‪ 41‬שם‪ .202-201 ,‬השמות שמציין אילון הם‪ :‬קטג'‪ ,‬מאזי‪ ,‬חזמאן וביאזיר‪ .‬אפשר להוסיף לרשימה זו את השמות‪ ,‬חבכ‪ ,‬חטט‪,‬‬
‫משתרכ ונאנק‪ ,‬מנהל‪ ;176 ,56 :5 ,‬שם‪ ;13 :7 ,‬שם‪ ;245 :11 ,‬ניל‪ .324 :6 ,‬כמובן שהדבר אינו משפיע על מסקנתו של אילון‪.‬‬
‫‪ 42‬אילון‪" ,‬שמות"‪.196 ,‬‬
‫‪ 43‬שם‪ .198-197 ,‬פסקה זו גם מבהירה את עמדתו של אילון לגבי חשיבותה של האתניות בתקופה‪ .‬אילון אינו מבטל את חשיבותה‬
‫אך מקנה לה חשיבות משנית‪ .‬במקום אחר במאמר‪ ,‬אילון מציין שניתן לזהות בקרב מי שנשאו את השמות תע'ריברדי וח'שקדם‬
‫)שניהם שמות שקיימים בעיקר או רק בתקופה הצ'רקסית( מספר רב של רומים‪ ,‬אך הוא גורס כי‪"There might have been :‬‬
‫‪other names which were given only or mainly to Mamluks coming from particular regions. However, the‬‬
‫‪practice of giving special names to people coming from special regions must have been very limited in the‬‬
‫‪ ."case of the Mamluks‬כפי שאראה בהמשך המצב היה שונה לחלוטין‪.‬‬
‫‪ 44‬שם‪.200-199 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫את כל בעלי הביוגרפיה בחמשת המילונים הביוגרפיים העיקריים הנושאים שמות אלה‪ ,‬וכן פרטים הנושאים‬
‫שמות אלה‪ ,‬אשר יש להם ביוגרפיה במילונים ביוגרפיים אחרים או בכרוניקות עם ופיאת‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫בנוסף לכך‪,‬‬
‫סקירה זו כוללת גם פרטים בעלי אותם שמות שרק נזכרים במקורות ללא ביוגרפיה‪ .‬פרטים אלה נאספו באופן‬
‫מקיף ממפתחות השמות של ה‪-‬סלוכ‪ ,‬ה‪-‬נג'ום‪ ,‬שלושת הכרכים הראשונים של עקד אלג'מאן פי תאריח' אהל‬
‫אלזמאן )להלן‪ :‬עקד( של אלעיני )מת ‪ ,(1451/855‬אעיאן אלעצר וכן גם של תאריח' מג'מוע אלנואדר‬
‫)להלן‪ :‬מג'מוע( של קרטאי )מת אחרי ‪ .(1308/708‬את רשימת השמות חילקתי לקבוצות זמן הדומות לאלה‬
‫של אילון‪ ,‬אך שונות מהן במידה מסויימת )החלוקה תבואר בהמשך(‪:‬‬
‫א‪ .‬שמות הקיימים כבר בתקופה המוקדמת )קודם לתקופת ביברס(‪.‬‬
‫ב‪ .‬שמות המתחילים להופיע בתקופת אלט'אהר ביברס‪/‬אלמנצור קלאוון‪/‬אלאשרף ח'ליל‪.‬‬
‫ג‪ ..‬שמות המתחילים להופיע בתקופת אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמות המופיעים החל מתקופת המעבר )ראה בהמשך הגדרה של התקופה(‪.‬‬
‫ה‪ .‬שמות המופיעים החל מתקופתו של אלט'אהר ברקוק‪.‬‬
‫ו‪ .‬שמות המתחילים להופיע רק לאחר תקופתו של אלט'אהר ברקוק‪.‬‬
‫* חלק מהשמות מופיעים לכל אורך התקופה הממלוכית‪ ,‬או לאורך כמה תת תקופות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫להלן אנסה להוכיח שגם אם כמעט כל השמות בתקופת הסולטאנות היו תורכיים‪ ,‬הם חולקו על פי‬
‫מפתח אתני‪ .‬מספר התיחסויות אקראיות לעניין זה במקורות התקופה גרמו לי לחשוב כך‪ .‬למשל‪ ,‬בביוגרפיה‬
‫של ח'שכלדי אלקואמי אלנאצרי )מת ‪ (1469/874‬ב‪-‬ניל אלאמל נאמר שהיה ממוצא צ'רקסי )גַ' ְר ַּכסִי אלגִ'נְס(‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בביוגרפיה שלו ב‪-‬אלרוצ' אלבאסם מוסיף אלמלטי )מת ‪ (1515/920‬פרטים נוספים‪ .‬על פי אלמלטי‪,‬‬
‫הוא הגיע לקהיר בשנת ‪" 1400/803‬וכשהגיע }לקהיר{ היה שמו קבג'ק משום שהיה ממוצא צ'רקסי‪ ,‬אך‬
‫אלנאצר }פרג'{ שינה את שמו לשם מבין השמות של הרומים משום ששנא את הקבוצה האתנית הצ'רקסית‬
‫ﳉ ‪‬ﺮ ﹶﻛﺲ‬
‫ﻀ ‪‬ﻪ ‪‬ﻓﻲ ﹶﻃﺎ‪‬ﺋ ﹶﻔﺔ ﺍ ﹶ‬
‫ﳉ‪‬ﻨﺲ ﹶﻓ ‪‬ﻐ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎﺻﺮ ﺍ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﻻ ‪‬ﺳ ﹺﻢ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ ‪‬ﻭﺍﻡ ‪‬ﻟ‪‬ﺒ ‪‬ﻐ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ ﺍ ‪‬‬
‫ﺠﻖ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺟ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫ואת שמותיהם" ) ‪‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﺍ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﹶﳌﱠﺎ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻗ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫‪ 45‬מילונים ביוגרפיים נוספים בהם השתמשתי הם‪ :‬כתאב אלמקפא אלכביר )להלן‪ :‬מקפא( של אלמקריזי )חלקי( ו‪-‬ד'יל אלדרר‬
‫אלכאמנה )להלן‪ :‬ד'יל אלדרר( של אבן חג'ר‪ .‬הכרוניקות עם ופיאת בהם השתמשתי הם‪ :‬ד'יל מראת אלזמאן של אליוניני )מת‬
‫‪ ,(1326/726‬תאריח' חואדת' אלזמאן ואנבאאה וופיאת אלאכאבר ואלאעיאן מנ אבנאאה של אבן אלג'זרי )מת ‪,(1338/739‬‬
‫אלמקתפא עלא כתאב אלרוצ'תין של אלברזאלי )מת ‪ ,(1339/739‬נזהת אלנאט'ר פי סירת אלמלכ אלנאצר של אליוספי )מת‬
‫‪ ,(1358/759‬תאריח' אבן אלפראת )להלן‪ :‬פראת( של אבן אלפראת )מת ‪ ,(1405/807‬תאריח' אבן חג'י של אבן חג'י )מת‬
‫‪ ,(1413/816‬תאריח' אבן קאצ'י שהבה )להלן‪ :‬קאצ'י( של אבן קאצ'י שהבה )מת ‪ ,(1448/851‬עקד אלג'מאן פי תאריח' אהל‬
‫אלזמאן של אלעיני‪ ,‬אלנג'ום של אבן תע'ריברדי‪ ,‬ו‪-‬ניל אלאמל פי ד'יל אלדול )להלן‪ :‬ניל( של אלמלטי )‪ .(1515/920‬סקירת‬
‫הפרטים בנספח השמות כוללת את כל בעלי הביוגרפיה המופיעים במקורות אלה‪ .‬בסקירה ניתן למצוא גם פרטים ממקורות אחרים‪,‬‬
‫אך הם לא נאספו באופן מסודר‪.‬‬
‫‪ 46‬על מנת לוודא שהשמות אכן מוגבלים לתקופות הזמן המוגדרות השתמשתי במאגרים ממוחשבים זמינים הכוללים מקורות שאין‬
‫להם מפתחות או כאלה שלא נעזרתי במפתחות שלהם‪ ,‬כדוגמת נהאית אלארב פי פנון אלאדב של אלנוירי )מת ‪,(1333/733‬‬
‫אלבדאיה ואלנהאיה )להלן‪ :‬אלבדאיה( של אבן כת'יר )מת ‪ ,(1373/774‬אנבאא אלע'מר באנבאא אלעמר פי אלתאריח )להלן‪:‬‬
‫אנבאא אלע'מר( של אבן חג'ר‪ ,‬וביוגרפיות כמו אלואפי‪ ,‬אלצ'וא‪ ,‬אלדרר ו‪-‬אלמנהל )חלקי(‪ .‬אולם‪ ,‬פרטים חדשים הנושאים את‬
‫השמות שנמצאו במקורות אלה לא נאספו באופן מסודר אם אין להם ביוגרפיה במקורות‪ .‬כן אספתי באופן מסודר פרטים הנושאים‬
‫את השמות שנבדקו‪ ,‬אשר אין להם ביוגרפיה במקורות אלה‪ ,‬אך יש לגביהם פרטים אשר עשויים להעיד על מוצאם האתני‪ .‬כמובן‬
‫שניתן להגיע לרשימת שמות ורשימת פרטים רחבה הרבה יותר‪ ,‬אך אין הדבר יכול היעשות במסגרת עבודה זו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﺋ ﹺﻬ ‪‬ﻢ(‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫מכאן אנו למדים שני דברים‪ :‬א‪ .‬בתקופה הצ'רקסית היו שמות המיועדים לרומים ושמות‬
‫המיועדים לצ'רקסים‪ .‬ב‪ .‬ניתן לעיתים נדירות למצוא חבר בקבוצה אתנית אחת גם תחת שם שאינו מאפיין את‬
‫הקבוצה האתנית שלו )במקרה זה הסיבה היא שאדונו שנא את הקבוצה האתנית שאליה השתייך(‪ .‬התייחסות‬
‫שנייה לתופעה זו מופיעה ב‪-‬אלדליל אלשאפי )להלן‪ :‬אלדליל( של אבן תע'ריברדי‪ .‬בביוגרפיה של אלטנבע'א‬
‫אלמרקבי אלמאידי שיח' )מת ‪ – (1440/844‬נאמר עליו שהוא "ממוצא צ'רקסי אך נקרא בשם של תורכים"‬
‫ﳉ‪‬ﻨﺲ ﹶﻟ ‪‬ﻜ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ﹺﺑﺎ ‪‬ﺳ ﹺﻢ ﺍ َﻷ‪‬ﺗ ‪‬ﺮﺍﻙ(‪ 48.‬מדברים אלה אנו למדים שבתקופה הצ'רקסית גם לתורכים היו שמות‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ ﺍ ‪‬‬
‫) ‪‬ﺟ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫אופייניים‪ ,‬וכן שחבר בקבוצה אתנית אחת יכול להופיע תחת שם המאפיין קבוצה אתנית אחרת‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫העובדה‬
‫ששני ההיסטוריונים טרחו לציין ששני הממלוכים שנזכרו לעיל אינם מהקבוצה האתנית שאותה אפיין שמם‬
‫מעידה על כך שמדובר בתופעה חריגה‪ .‬להתיחסויות אלה ניתן להוסיף את הערתו של אלמלטי בביוגרפיה של‬
‫קטלבאי אלמחמודי אלעזיזי אלאשרפי ברסבאי )מת ‪" – (1467/872‬שמו דומה לשמות של הטטרים"‪ 50.‬גם‬
‫מהערתו של אלמלטי אנו למדים שהיו שמות שיועדו לטטרים‪/‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬כבדרך אגב אנו גם‬
‫למדים שקטלבאי אלעזיזי לא היה טטרי‪/‬תורכי‪.‬‬
‫ישנם שני שמות המופיעים בעיקר בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אשר באופן חריג המקורות מציינים במפורש‬
‫שכל מי שנושא אותם הוא צ'רקסי‪ .‬מדובר בשמות סודון וג'אנבכ‪ .‬שני השמות הללו מתחילים להופיע‬
‫בתקופת המעבר ולפיכך הם שייכים לקבוצה ד'‪ 51.‬שני השמות האלה הם גם השמות הנפוצים ביותר בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬בביוגרפיה של סודון אלמע'רבי )מת ‪ (1444/848‬ב‪-‬מנהל‪ ,‬אשר הוא הסודון האחרון אשר אבן‬
‫תע'ריברדי מזכיר לו ביוגרפיה‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שהוא צ'רקסי וכי‪" :‬כל מי ששמו סודון ונזכר בספר זה‬
‫ﻀﺎ(‪ 52.‬גם ב‪-‬צ'וא ישנה עדות לכך‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ ﹶﺃ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫לפני כן הוא גם צ'רקסי" ) ﹸﻛ ﱡﻞ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﻟ ‪‬ﻜ‪‬ﺘﺎﺏ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤ ‪‬ﻦ ﺍ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﺳ ‪‬ﻮ ‪‬ﺩﻭﻥ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟﺎ ‪‬ﺭ ﹶﻛ ِ‬
‫שכל מי שנושא את השם סודון הוא צ'רקסי‪ ,‬שכן באופן יוצא דופן לפני שאלסח'אוי מפרט את הביוגרפיות של‬
‫מי ששמם סודון הוא כותב‪" :‬אזכור הפרטים ששמם סודון‪ ,‬וכולם צ'רקסים" ) ‪‬ﺫ ﹾﻛﺮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﺳ ‪‬ﻮ ‪‬ﺩﻭﻥ ‪‬ﻭ ﹸﻛﱡﻠ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ‬
‫ﺴ‪‬ﻴﻮ ﹶﻥ(‪.‬‬
‫‪‬ﺟ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫‪53‬‬
‫מדובר בכמות לא מבוטלת של פרטים – ב‪-‬מנהל נזכרים ‪ 36‬פרטים ששמם סודון‪ ,‬וב‪-‬צ'וא‬
‫נזכרים ‪ 47‬פרטים ששמם סודון‪ .‬בביוגרפיה של ג'אנבכ אלאשרפי אלדואדאר אלת'אני )מת ‪ (1427/831‬מציין‬
‫‪ 47‬ניל‪.405 :6 ,‬‬
‫‪ 48‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬אלדליל‪.153-152 :1 ,‬‬
‫‪ 49‬אמנם במקרה זה לא מופיעה סיבה לכך שצ'רקסי נושא שם שמאפיין את התורכים‪ ,‬אולם אנו יודעים ששיח' קידם את הקבוצה‬
‫התורכית על פני קבוצות אתניות אחרות‪ ,‬ראה למשל אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪.142 ,‬‬
‫‪ 50‬ניל‪.325 :6 ,‬‬
‫‪ 51‬הג'אנבכ הראשון הנזכר במקורות‪ ,‬ג'אני בכ אלעלאאי‪ ,‬נזכר כבר בשנת ‪ ,1368/769‬סלוכ‪ .161 :3 ,‬הסודון הראשון שנזכר‬
‫במקורות הוא סודון אלג'מדאר‪ ,‬שנזכר בשנת ‪ ,1312/712‬שם‪ ;118 :2 ,‬אחריו נזכר גם אמיר בשם סודון בשנת ‪ ,1354/755‬שם‪,‬‬
‫‪ .912 :2‬לא ברור לאיזה סודונים הכוונה ולא נראה שיש להם ביוגרפיה במקורות‪ .‬כל בעלי הביוגרפיות שיכים לתקופת המעבר או‬
‫לתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 52‬מנהל‪.181 :6 ,‬‬
‫‪ 53‬צ'וא‪.275 :3 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫ﺴﺔ(‪.‬‬
‫ﳉ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻛ ‪‬‬
‫ﺼﺎﺹ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﻻ ‪‬ﺳﻢ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺯ ‪‬ﻣﺎﹺﻧ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﹺﺑﺎ ﹶ‬
‫אבן תע'ריברדי כי‪" :‬בתקופתנו שם זה ניתן רק למי שהוא צ'רקסי" )ﹺﺇ ‪‬ﺧ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫‪54‬‬
‫גם במקרה זה מדובר בכמות בלתי מבוטלת של פרטים‪ .‬ב‪-‬מנהל נזכרים ‪ 16‬פרטים ששמם ג'אנבכ וב‪-‬צ'וא‬
‫נזכרים ‪ 45‬פרטים בשם זה‪ .‬קשה להניח ששמות אלה ניתנו במקרה רק למי שמוצאם האתני הוא צ'רקסי‪ ,‬שכן‬
‫מדובר בכמות גדולה מאוד של פרטים‪ .‬מדבריו של אבן תע'ריברדי על השם ג'אנבכ משתמע גם דבר חשוב‬
‫נוסף – שמות יכולים להיות מיועדים לקבוצה אתנית מסוימת בתקופה אחת ולקבוצה אתנית אחרת בתקופה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫הפרטים שנזכרו לעיל בנוגע לשמות בתקופה הצ'רקסית מורים גם כי‪ ,‬לפחות על פי רוב‪ ,‬השמות של‬
‫התורכים‪/‬המונגולים בתקופה הצ'רקסית ניתנו להם לאחר שהפכו לעבדים‪ ,‬ולא היו שמותיהם המקוריים‪.‬‬
‫אילון מציין שממלוכים לא‪-‬תורכים נאלצו להחליף את שמותיהם לשמות תורכיים‪ ,‬ושאין עדות בעד או נגד‬
‫הדעה שממלוכים תורכים‪/‬מונגולים שמרו על שמם המקורי‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫מההתיחסות שיש במקורות לאלטנבע'א‬
‫אלמרקבי )"כונה בשם של תורכים"(‪ ,‬משתמע שבתקופה הצ'רקסית שמות התורכים‪/‬מונגולים‪ ,‬כמו שמות‬
‫הרומים והצ'רקסים‪ ,‬לא היו שמותיהם המקוריים של העבדים‪ .‬מעבר לזאת‪ ,‬הואיל והמקורות מציינים שלכל‬
‫קבוצה אתנית היו שמות שונים‪ ,‬ברור למדי שבתקופה זו לפחות חלק משמות התורכים‪/‬מונגולים לא היו שמות‬
‫מקוריים‪ .‬הואיל וכמעט כל השמות היו תורכיים‪ ,‬אי אפשר לחשוב על דרך בה נוצר בידול בין השמות של‬
‫הצ'רקסים והרומים ושמות התורכים‪/‬המונגולים באופן אקראי‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫התיחסות נוספת לסוגיה זאת‪ ,‬הפעם מהתקופה התורכית‪ ,‬נמצאת ב‪-‬עקד אלג'מאן‪ .‬בביוגרפיה של‬
‫לאג'ין אלאסתאדאר אלרומי )מת ‪ (1302/702‬מסופר שקלאוון קנה אותו מסוחר וכשזה ציין בפניו שהוא‬
‫ﺼﻮﺭ ﹶﻗﻼ ‪‬ﻭﻥ‪ ،‬ﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻩ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺗﺎ ﹺﺟﺮ‪ ،‬ﻭ ﹶﺫ ﹶﻛ ‪‬ﺮ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﺭﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻲ ‪‬ﻭﹶﻟ ﱠﻘ‪‬ﺒ ‪‬ﻪ‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ממוצא רומי‪ ,‬קלאוון כינה אותו לאג'ין ) ‪‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮ ‪‬ﻙ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﹺﺑﻼ ﹺﺟﲔ(‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫מקטע זה אנו למדים מספר דברים‪ :‬א‪ .‬היתה חשיבות למוצא האתני בעת שהעניקו שם חדש‬
‫לממלוכ‪ .‬ב‪ .‬השיטה של כינוי ממלוכ בשם על פי מוצאו האתני הייתה קיימת גם בתקופה התורכית ולא רק‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ג‪ .‬קלאוון נהג על פי שיטה זו‪ .‬ד‪ .‬בניגוד לתקופה הצ'רקסית בה משתמע שהיו שמות‬
‫שנועדו באופן בלעדי לקבוצות אתניות‪ ,‬הרי שבתקופת קלאוון אנו רק יודעים שלאג'ין היה שם שיועד‬
‫לרומים‪ ,‬אם כי לא נאמר שבאופן בלעדי לקבוצה זאת‪.‬‬
‫יש חשיבות רבה לעובדה ששמו של קלאוון קשור לתופעה‪ .‬חלוקת השמות על פי התקופות בהן הם‬
‫מופיעים עוזרת להבין סוגייה זו‪ .‬כפי שניווכח לראות בהמשך‪ ,‬בתקופה המוקדמת שמות ניתנו ללא קשר‬
‫למוצא האתני של הממלוכ )קבוצה א'(‪ .‬רק החל מתקופתו של קלאוון שמות ניתנו על פי מוצא אתני‪ .‬הסיבה‬
‫‪ 54‬מנהל‪.235 :4 ,‬‬
‫‪ 55‬אילון‪" ,‬שמות"‪.196 ,‬‬
‫‪ 56‬באופן תיאורטי‪ ,‬יתכן שלממלוכים תורכים‪/‬מונגולים ניתן לשמור על שמותיהם המקוריים באם הלמו את הקבוצה האתנית‬
‫התורכית‪/‬מונגולית ושממלוכים תורכים‪/‬מונגולים‪ ,‬ששמם המקורי היה שם שיועד לממלוכים רומים או צ'רקסים‪ ,‬נאלצו להחליף את‬
‫שמם‪ .‬אי אפשר לשלול אפשרות כזו אך היא נראית מסורבלת למדי‪ .‬דבר הגיוני יותר הוא שבמקרים בהם השם המקורי של‬
‫התורכים‪/‬מונגולים כלל לא היה מוכר בסולטאנות כשם של עבדים‪ ,‬ניתן להם לעיתים לשמור על שמם‪.‬‬
‫‪ 57‬עקד‪.292 :4 ,‬‬
‫‪13‬‬
‫לכך היא שלפני תקופתו של קלאוון מרבית הממלוכים שהגיעו לשטחי הסולטאנות היו תורכים קפצ'אקים‬
‫ואילו קלאוון קנה‪ ,‬בנוסף לקפצ'אקים‪ ,‬גם עבדים רבים ממוצא אתני שונה )צ'רקסים‪ ,‬מונגולים‪ ,‬ארמנים‪,‬‬
‫רומים‪% ,‬צ ועוד(‪ ,‬שרובם היו מרוכזים ביחידת ה‪ֻּ -‬ב ְרִג'יַה‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫ח'ליל‪ ,‬בנו של קלאוון‪ ,‬הרבה לקנות ממלוכים‬
‫מונגולים‪ .‬בשל העובדה שבתקופתו של קלאוון הגיוון האתני היה רב‪ ,‬נוצרה שיטה של מתן שמות על פי מוצא‬
‫אתני )קבוצה ב'(‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ישנן עדויות חד‪-‬משמעיות לכך ששמותיהם של הלא‪-‬תורכים בתקופה זו נבדלו‬
‫משמותיהם של התורכים והמונגולים‪ .‬קשה להגיע למסקנות נחרצות לגבי שמותיהם של התורכים והמונגולים‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬יש עדויות לכך שפעמים רבות תורכים ומונגולים נשאו שמות נפרדים‪.‬‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬ששינה את ההרכב האתני של הצבא הממלוכי ושל האליטה הממלוכית‪ ,‬יצר גם שיטה‬
‫שונה של חלוקת שמות‪ .‬אלנאצר מחמד הרבה לקנות עבדים מהורדת הזהב ) ִּב ַלאד ֻאזְֶּבכ‪ַ ,‬ד ְש ִת‪-‬י ִק ְּבַג'ק(‪ ,‬שם‬
‫חיו מונגולים וקפצ'אקים זה לצד זה והתערבבו זה עם זה עד כי הפכו לעם אחד‪ .‬המונגולים אמנם נחשבו כבר‬
‫מתקופה הקודמת לסולטאנות הממלוכית כקרובים לתורכים מבחינה אתנית )ניתן למצוא התיחסויות רבות‬
‫במקורות למונגולים כאל "תורכים"(‪ 60,‬אולם רק בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד נוצרה זהות‬
‫מלאה בין תורכים למונגולים בשטחי הסולטאנות הממלוכית )להלן‪ :‬תורכו‪-‬מונגולים(‪ .‬בשל ההרכב האתני‬
‫החדש של הצבא והאליטה של המדינה הממלוכית היה צורך בשיטת כינויים חדשה‪ ,‬ולכן בימי אלנאצר מחמד‬
‫מופיעים שמות חדשים שניתנו לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬ושמות אחרים שניתנו לצ'רקסים‪ ,‬רומים ועמים אחרים‬
‫שאינם תורכו‪-‬מונגולים )קבוצה ג'(‪.‬‬
‫השינוי הבא בהרכב האתני של הסולטאנות התרחש עם הצפתה בעבדים צ'רקסים‪ .‬עם עלייתם של‬
‫הצ'רקסים לשלטון )ואף החל מתקופת המעבר( נשמרה ההפרדה השמית בין תורכו‪-‬מונגולים לצ'רקסים‪ ,‬אולם‬
‫מופיעים שמות חדשים לצ'רקסים ולתורכו‪-‬מונגולים )קבוצות ד'‪-‬ו'(‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית נעשתה‬
‫הפרדה בין צ'רקסים לרומים )ולקבוצות מיעוט אתניות אחרות שאינן תורכו‪-‬מונגוליות(‪ ,‬אשר בתקופה‬
‫התורכית קיבלו אותם שמות‪ .‬חלק ניכר מהשמות היו בשימוש לאורך כמה תקופות‪ ,‬אולם במקרים רבים חל‬
‫שינוי ביעוד האתני שלהם במעבר בין התקופות‪.‬‬
‫‪ 58‬ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪ .70 ,‬אמנם לא נהוג למנות את המונגולים כחברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬אולם כפי שאראה בפרק ‪ 4‬העוסק‬
‫בשמות בתקופת קלאוון‪ ,‬מונגולים רבים היו ברג'ים‪.‬‬
‫‪ 59‬בתקופתו של ביברס מופיעים מספר שמות חדשים שלא היו קיימים בתקופה המוקדמת ונראה שהם שמות של מונגולים‪ .‬חלקם‬
‫לפחות הם שמותיהם המקוריים של ואפדיה מונגולים או שבויי מלחמה מונגולים‪ .‬לעומת זאת נראה שביברס לא יחד לקבוצות‬
‫אתניות לא תורכיות שמות נפרדים‪ ,‬ראה להלן דיון נרחב על כך בפרקים ‪ 3‬ו‪ 4-‬העוסקים בשמות בתקופת ביברס וקלאוון‪.‬‬
‫‪ 60‬אילון‪" ,‬יאסא"‪ .127-121 ,‬בשל סיבה זו‪ ,‬גם אם נאמר במקורות על ממלוכ שהיה "תורכי" אי אפשר לדעת אם היה תורכי או‬
‫מונגולי; וראה גם‪ ,‬פופר )‪ ,(Popper‬מצריים‪ ;7 ,‬עמיתי‪" ,‬צפון סוריה"‪.146 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫פרק ‪ - 2‬התקופה המוקדמת‬
‫בתקופה שלפני שלטונו של אלט'אהר ביברס )להלן‪ :‬התקופה המוקדמת( נמצאו במקורות הראשיים ‪ 36‬שמות‬
‫של ממלוכים אשר לפרטים שנושאים אותם יש לפחות ביוגרפיה אחת במקורות‪ 61.‬שמות אלה הם ברובם של‬
‫ממלוכים של שליטים איובים מאוחרים‪ ,‬ובעיקר של ממלוכים של אלצאלח איוב )מת ‪ ,(1249/647‬אשר היו‬
‫מקימי הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫מתוך ‪ 36‬השמות בתקופה המוקדמת ניתן לזהות ‪ 17‬שמות‪ ,‬שאותם נשאו‬
‫ממלוכים של אלצאלח איוב )הקבוצה הראשונה בטבלה ב'(‪ .‬מספר תופעות הקשורות בקבוצה זאת בולטות‬
‫לעין‪ .‬ראשית‪ ,‬מספר השמות של הממלוכים של אלצאלח איוב הוא קטן בהשוואה למספר השמות הקיימים‬
‫בתקופת אלט'אהר ביברס‪-‬אלנאצר מחמד )יש יותר משבעים שמות של ממלוכים של קלאוון(‪ ,‬ואת רובם‬
‫הגדול של השמות נושאים מספר רב יחסית של פרטים‪ .‬אין כמעט שמות יחידאיים מבין שמות הממלוכים של‬
‫אלצאלח איוב‪ ,‬זאת בניגוד לתקופת אלט'אהר ביברס‪-‬אלנאצר מחמד )להלן‪ :‬תקופה ב'(‪ ,‬שבה ניתן למצוא‬
‫מספר רב של שמות יחידאיים‪ ,‬רובם שמות של פרטים מונגולים‪ ,‬כפי שאנסה להראות בהמשך‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫שנית‪,‬‬
‫מרבית שמות הממלוכים של אלצאלח איוב אינם שמות שאותם נשאו גם מונגולים )או ח'וארזמים ו‪"-‬תורכים"‬
‫אחרים( ממוצא חופשי מחוץ לתחומי הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬זאת בניגוד לתקופה ב'‪ ,‬שבה ניתן למצוא עשרות‬
‫שמות שאותם נשאו גם מונגולים חופשיים מחוץ לתחומי הסולטאנות‪ .‬שלישית‪ ,‬כמעט כל השמות מתקופת‬
‫אלצאלח איוב המשיכו להתקיים בתקופה שבאה אחריה‪ ,‬זאת בניגוד לשמות מתקופה ב'‪ ,‬שחלקם הגדול הפסיק‬
‫להתקיים החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫טבלה ב' ‪ -‬שמות בתקופה המוקדמת‬
‫‪64‬‬
‫צאלחיה‪/‬נג'מיה )כינוייו של אלצאלח איוב(‬
‫שם‬
‫אקטאי‬
‫סה"כ בתקופה‬
‫‪2‬‬
‫צאלחים‪/‬נג'מים‬
‫‪2‬‬
‫בחרים לא צאלחים‬
‫‪0‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‪-‬‬
‫קים אחרי אלצאלח‬
‫‪+‬‬
‫‪ 61‬מניין זה אינו כולל שמות סריסים )למשל – קראקוש(; את השם ח'אצ תרכ שככל הנראה הוא כינוי; את השם כוג'בא שככל‬
‫הנראה לא היה שם של ממלוכים; ואת השם כנדע'די‪ ,‬שכן פרטים שנושאים שם זה לעיתים נקראים גם אידע'די או כשתע'די‪.‬‬
‫‪ 62‬התקופה האיובית נמצאת מחוץ לתחומי העבודה‪ ,‬אך כמבוא לדיון בשמות הממלוכים בתקופה הממלוכית יש להתיחס לשמות‬
‫הממלוכים בתקופה האיובית‪ .‬המקורות בהם השתמשתי מכסים באופן טוב למדי את הממלוכים של אלצאלח איוב ושל שליטים‬
‫ואמירים איובים סורים מאוחרים‪ .‬כידוע‪ ,‬אלצאלח איוב היה השליט האיובי הראשון שהרבה לקנות ממלוכים )ברובם קפצ'אקים(‬
‫ובדיקת שמות הממלוכים שלו היא בעלת חשיבות לשם ניתוח מערכת השמות בתקופה הממלוכית‪ .‬שמות הממלוכים של אלצאלח‬
‫איוב יזכו בחלק זה של העבודה לניתוח מקיף‪ .‬על מנת להגיע למסקנות נחרצות לגבי מערכת השמות של הממלוכים לכל אורך‬
‫התקופה האיובית יש לבדוק באופן מקיף מקורות מוקדמים למקורות בהם השתמשתי‪ ,‬וליצור מאגר מידע מלא של שמות של‬
‫ממלוכים איובים‪ .‬רצוי גם לבדוק את שמותיהם של ממלוכים בכל המרחב העבאסי על מנת לבדוק אם שמות מסויימים היו נפוצים‬
‫באיזורים מסוימים‪ ,‬ואם שמות מסוימים "יובאו" מאזור אחד למשנהו‪.‬‬
‫‪ 63‬השמות קלאוון וביסרי הם יוצאי דופן משום שהם שמות יחידאיים‪ .‬אנו יודעים שביסרי וקלאוון היו במקור ממלוכים של קרא‬
‫סנקר אלכאמלי‪ ,‬ממלוכ של אלכאמל האיובי‪ ,‬ולא של אלצאלח איוב‪ ,‬כך ששמם לא ניתן להם על ידי אלצאלח איוב‪ .‬יותר מזאת‪ ,‬אנו‬
‫יודעים שקלאוון הפך להיות ממלוכ של אלצאלח איוב רק בשנת ‪ ,1249/647‬היא שנת מותו של אלצאלח איוב‪ ,‬וככל הנראה הדבר‬
‫נכון לגבי כל הממלוכים של קרא סנקר‪ ,‬שעברו בשנה זו לידי אלצאלח איוב עם מות אדונם קרא סנקר‪.‬‬
‫‪ 64‬תחת הקטגוריה "סך הכל בתקופה" נספרו כל הפרטים המופיעים בתקופה המוקדמת‪ .‬משמאל ל‪ + -‬נמצא מספר בעלי הביוגרפיה‬
‫ומימין ל‪ + -‬מספר הפרטים שרק נזכרים במקורות‪ .‬תחת הקטגוריה "שם של מונגולי" מצויין אם גם מונגולים )או ח'וארזמים ו‪-‬‬
‫"תורכים" אחרים( ממוצא חופשי מחוץ לתחומי הסולטאנות נשאו את השם )‪ .(+‬ההפניות והפרטים לגבי השמות נמצאים בנספח‬
‫השמות )ההפניות לגבי המונגולים ממוצא חופשי נמצאות בהערה המופיעה בסוף סקירת השמות(‪ .‬לעיתים לא ניתן לדעת בודאות‬
‫לאיזה תקופה שייך פרט כזה או אחר‪ ,‬לפיכך‪ ,‬יש להתיחס למספרים הנקובים בטבלה כאל הערכה בלבד‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אקוש‬
‫איאז‬
‫איבכ‬
‫אידע'די‬
‫אידכין‬
‫אידמר‬
‫בלבאן‬
‫ביסרי‬
‫ביברס‬
‫ביליכ‬
‫סנג'ר‬
‫סנקר‬
‫טיברס‬
‫קלאוון‬
‫כשתע'די‬
‫לאג'ין‬
‫‪+‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3+3‬‬
‫‪15+16‬‬
‫‪5-3+5‬‬
‫‪5+1‬‬
‫‪4+5‬‬
‫‪11+20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9+6‬‬
‫‪6+7‬‬
‫‪13+18‬‬
‫‪7+13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7+5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪(*) 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(*) 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫?‬‫‪?+‬‬
‫‪+‬‬
‫בחריה אך לא צאלחיה‪/‬צאלחיה?‬
‫אזדמר‬
‫איתמש‬
‫אידע'מש‬
‫באשקרד‬
‫בכתאש‬
‫טע'רל‬
‫קרא סנקר‬
‫קשתמר‬
‫‪2+4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪?1+?1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2+1‬‬
‫‪2+4‬‬
‫‪1+2-1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪?1‬‬
‫‪?1‬‬
‫‪?2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1-0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3-2‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לא צאלחיה ולא בחריה‬
‫אזבכ‬
‫אק סנקר‬
‫איע'אן‪/‬ולאדמר‬
‫בכתמר‬
‫בכתות‬
‫בכתי‬
‫תנכז‬
‫סאבק‬
‫סנקרשאה‬
‫קיראן‬
‫מנכורס‬
‫‪2+2-0‬‬
‫‪3-1+2-0‬‬
‫‪2-0‬‬
‫‪2+1‬‬
‫‪9+6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1-0+2-0‬‬
‫‪1-0+4‬‬
‫‪2+2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‬‫ )*(‬‫‪+‬‬
‫‬‫‪?-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫?‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?-‬‬
‫התופעה הראשונה והשניה מעידות על כך שלפחות חלק מהשמות בתקופת אלצאלח איוב אינם שמותיהם‬
‫המקוריים של הממלוכים‪ ,‬אלא שמות שניתנו להם על ידי אדונם‪ .‬מאגר השמות לממלוכים היה מצומצם למדי‪,‬‬
‫ומסתמן ששמות אלה על פי רוב לא אפיינו אנשים חופשיים באזורים שבהם שכנו העמים התורכיים‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫התופעה השניה מעידה גם על כך שככל הנראה בתקופה ב'‪ ,‬לפחות חלק מהממלוכים שמרו על שמותיהם‬
‫‪ 65‬ברור למדי שמונגולים חופשיים כמעט ולא נשאו שמות אלה‪ ,‬אך קשה להגיע למסקנות נחרצות לגבי קפצ'אקים חופשיים‬
‫בהיעדר מידע מספק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫המקוריים )כשאדון בתקופה זו אטען שמדובר בעיקר במונגולים(‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫התופעה השלישית מעידה על כך‬
‫שהשינויים במערכת מתן השמות בתקופה ב' לא העידו על מהפכה חברתית אלא על רצון לשמור על בידול בין‬
‫הקבוצות האתניות השונות )בידול שלא היה בו צורך בתקופה המוקדמת בשל מיעוט הממלוכים שאינם‬
‫קפצ'אקים ומיעוט המהגרים המונגולים החופשיים ‪ -‬ואפדיה(‪ .‬הואיל ובתקופת אלצאלח איוב לא היתה הפרדה‬
‫בין הקבוצות האתניות על ידי שמות‪ ,‬בתקופתו של קלאוון לא היה צורך לשנות את השמות או להפסיק‬
‫להשתמש בהם‪ ,‬אלא רק לחלק את השמות בין הקבוצות האתניות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שיטת מתן השמות בימי‬
‫אלנאצר מחמד מעידה על מהפיכה בחברה הממלוכית‪ ,‬שמטרתה היתה לאחד את הקפצ'אקים והמונגולים‪ .‬כפי‬
‫שיוכח בהמשך‪ ,‬רוב השמות שהפסיקו להתקיים בתקופתו של אלנאצר מחמד היו שמות של מונגולים בתקופתו‬
‫של קלאוון‪ .‬הדבר מעיד על גישה שלילית של אלנאצר מחמד כלפי הקבוצה האתנית המונגולית מתקופתו של‬
‫קלאוון‪ ,‬ועל ניסיון )שצלח( לחסל את הבידול בין המונגולים לקפצ'אקים ואת השמות שהיוו עדות לתקופה‬
‫בעבר בה היה קיים בידול כזה‪ .‬מסתמן שאלצאלח איוב‪ ,‬אשר כל המקורות מאוחדים בדעתם שקנה ממלוכים‬
‫קפצ'אקים בסדר גודל חסר תקדים בסולטאנות האיובית‪ ,‬נתן מספר מצומצם של שמות לעבדים שקנה‪,‬‬
‫ושהשמות שבהם השתמש על פי רוב לא היו שמות של אנשים חופשיים בקרב העמים התורכיים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לפחות חלק מהשמות של הממלוכים של אלצאלח איוב חשודים בכך שהיו "שמות של עבדים"‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫להלן אסקור אחדים משמות הממלוכים של אלצאלח איוב על מנת להדגים את העובדה שבתקופה‬
‫המוקדמת לא היתה הפרדה בין הקבוצות האתניות באמצעות שמות ואת השינויים שחלו בשיטת מתן השמות‬
‫בתקופת קלאוון‪ .‬השם הראשון שברצוני לסקור הוא לאג'ין‪ ,‬שעליו יש מידע כי בתקופתו של קלאוון ניתן‬
‫לרומים‪ .‬כפי שניתן לראות בנספח השמות‪ ,‬בתקופה המוקדמת אותרו שני פרטים בעלי ביוגרפיה בשם לאג'ין‬
‫בעלי ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪,(5 ,3‬‬
‫‪68‬‬
‫כלומר שהיו תורכים או מונגולים )בתקופה המוקדמת רוב‬
‫הסיכויים שהיו תורכים קפצ'אקים( ופרט אחד הנושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ‪ .(4‬בנוסף אנו יודעים‬
‫שלאג'ין אלכביר‪ ,‬שקרוב לודאי היה שיך לתקופה המוקדמת‪ ,‬היה ממלוכ תורכי )פרט א' בתקופה המוקדמת(‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬השם לאג'ין ככל הנראה ניתן בתקופה המוקדמת גם לתורכים וגם ללא‪-‬תורכים‪ ,‬כשרוב הממלוכים‬
‫הנושאים שם זה בתקופה המוקדמת היו תורכים‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫החל מתקופתו של קלאוון אין שום עדות לתורכים‬
‫הנושאים את השם לאג'ין‪ ,‬לעומת זאת בתקופתו של קלאוון ובתקופה ב'‪ ,‬ניתן למצוא ביוגרפיות לפרט אחד‬
‫'אשנְִּכיר )פרט ‪ (14‬ופרט אחד "רשע" )פרט ‪.(15‬‬
‫צ'רקסי )פרט ‪ ,(9‬פרט אחד רומי )‪ ,(10‬פרט אחד שהיה ַג ַ‬
‫‪70‬‬
‫‪ 66‬אפשרות אחרת היא שלעבדים מונגולים ניתנו שמות שהיו גם שמות של מונגולים חופשיים‪.‬‬
‫‪ 67‬כוונתי בביטוי "שמות של עבדים" לשמות שניתנו לממלוכים על ידי אדונם‪.‬‬
‫‪ 68‬הפרטים וההפניות בנוגע לנושאי השמות נמצאים בנספח השמות אם לא מצויין אחרת‪ .‬הפרטים בעלי הביוגרפיה מסודרים בסדר‬
‫מספרי עולה בנספח השמות‪ .‬הפרטים שרק נזכרים במקורות ללא ביוגרפיה מחולקים על פי תקופות וממוספרים על ידי אותיות‪.‬‬
‫הפרטים ממוצא חופשי נזכרים בנספח השמות בתחתית כל רשומת שמות‪ ,‬תחת הכותרת "הערה"‪.‬‬
‫‪ 69‬ה‪-‬נסבה "אלרומי" עשויה לציין מוצא אתני או מוצא גיאוגרפי ) ִּב ַלאד אלרּום – כלומר‪ ,‬אנטוליה(‪ .‬התופעה של הגירת מונגולים‬
‫מאנטוליה לשטחי הסולטאנות לא היתה נפוצה בתקופה המוקדמת‪ ,‬כך שסביר להניח שנושא ה‪-‬נסבה "אלרומי" במקרה זה אכן היה‬
‫רומי אתני‪ .‬ראה להלן דיון נרחב על נושא זה בפרק ‪ ,4.4‬עמודים ‪ ,46-44‬ובפרק ‪ ,10.3‬עמודים ‪.143-141‬‬
‫‪ 70‬פירוט המשרות יכלל בדיון על תקופתו של קלאוון )פרק ‪ ,4.3‬עמודים ‪ .(39-36‬בשלב זה ניתן להסתפק באזכור העובדה שמשרת‬
‫‪17‬‬
‫במקורות ניתן למצוא אזכור למספר לאג'ינים נוספים מתקופתו של קלאוון )או כאלה מתקופה הקודמת‬
‫לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד(‪ ,‬אשר אין להם ביוגרפיה במקורות‪ ,‬ואשר מסתמן שלא היו‬
‫תורכים‪ :‬לאג'ין אלעמרי‪ ,‬ששוחרר מהכלא בשנת ‪ 1334/735‬על ידי אלנאצר מחמד עם אמירים מה‪-‬ברג'יה‪,‬‬
‫ולאג'ין ַג' ְר ַּכס שהיה מבין רוצחי ח'ליל )פרטים א'‪ ,‬ה' בתקופת קלאוון(‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במקורות נזכר בשנת‬
‫‪ 1333/734‬מחמד בן לאג'ין אלמחמדי שכינויו היה ַצארּוַג'א )פרט ו' בתקופת קלאוון(‪ .‬על פי כינויו ניתן‬
‫להניח שהיה בלונדיני )צארוג'א=צהבהב(‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫השינוי שחל במעבר בין שתי התקופות ברור‪ .‬בעוד שבתקופה‬
‫המוקדמת רוב נושאי השם לאג'ין היו תורכים‪ ,‬החל מתקופת קלאוון לא ניתן למצוא אף תורכי בעל אותו שם‪,‬‬
‫ובעוד שבתקופה המוקדמת ניתן למצוא פרטים מקבוצות אתניות שונות שנשאו את השם לאג'ין‪ ,‬מתקופתו של‬
‫קלאוון רק לא‪-‬תורכים נשאו שם זה )בעיקר צ'רקסים ורומים(‪.‬‬
‫השם הבא שברצוני לסקור הוא אקוש‪/‬אקש‪ .‬בתקופה המוקדמת ישנן ביוגרפיות לאקוש אחד‬
‫קפצ'אקי )פרט ‪ ,(3‬לאחד הנושא את ה‪-‬נסבה "אלקבג'אקי" )פרט ‪ (1‬ולארבעה הנושאים את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" )פרטים ‪.(10 ,9 ,4 ,2‬‬
‫‪73‬‬
‫פרט לבעלי הביוגרפיות נזכר במקורות אקוש אלרומי שהיה ב‪ַּ -‬ב ְח ִריַה‬
‫)פרט א' ב‪-‬בחריה(‪ .‬לעומת זאת החל מתקופת קלאוון אין עדות לתורכים הנושאים את השם אקוש‪ ,‬אך ניתן‬
‫למצוא במקורות ביוגרפיות של אקוש צ'רקסי )פרט ‪ ,(24‬אקוש רומי )פרט ‪ ,(29‬אקוש הנושא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלרומי" )פרט ‪ ,(21‬אקוש ארבילי נוצרי )פרט ‪ ,(25‬אקוש ֻּכ ְרִג'י‪ ,‬שהיה ב‪-‬ברג'יה )פרט ‪ 74,(19‬אקוש ארמני‬
‫)פרט ‪ (18‬ואקוש אחד ִח' ְר ַּבא ִטי )‪ 75.(30‬בנוסף יש ביוגרפיה של אקוש אלעלאאי שהיה "רשע" )פרט ‪.(20‬‬
‫מספר פרטים נוספים מתקופה זו‪ ,‬אשר אין להם ביוגרפיה במקורות‪ ,‬נושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪76‬‬
‫גם‬
‫ביחס לשם אקוש בולטת העובדה שבתקופה המוקדמת הוא ניתן הן לתורכים והן ללא‪-‬תורכים‪ ,‬בעוד שהחל‬
‫ה‪-‬ג'אשנכיר )טועם( מולאה על ידי החברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה בה לא היו תורכים קפצ'אקים‪ .‬גם את תכונות האופי אנתח בהמשך‬
‫)בפרק ‪ ,(11‬אך כפי שכבר נזכר "רשע" אינה תכונה שמאפיינת תורכים‪ ,‬אלא לא‪-‬תורכים ומונגולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו יודעים שלאג'ין‬
‫אלג'אשנכיר נאסר על ידי אלנאצר מחמד משום שנטה לקרא סנקר הצ'רקסי‪.‬‬
‫‪ 71‬לכינוי ג'רכס יש להתיחס בזהירות שכן הוא עשוי להעיד על מוצא אתני צ'רקסי או על מחירו של הממלוכ )ג'רכס=‪.(400‬‬
‫‪ 72‬קרוב לודאי שאביו הגיע לסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד משום שבשנת ‪ 1333/734‬הוא נזכר‬
‫נזכר כממלא משרת ראש המפקחים )נַקִיּב אלנֻ ַקּבַאא(‪ ,‬כך שהיה אדם בוגר‪ .‬שיער בלונדיני היא תכונה שמאפיינת לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪ 73‬אחד מהם גם נושא את ה‪-‬נסבה "אלברלי"‪ ,‬כך שסביר להניח שהיה משבט קפצ'אקי זה )פרט ‪.(2‬‬
‫‪ 74‬אקוש כרג'י אלמטרוחי מת בשנת ‪ 1299/699‬והיה זקן )בדרך כלל הכוונה למי שגילו ‪ 60‬ומעלה(‪ ,‬כך שסביר להניח ששמו ניתן‬
‫לו לפני שינוי השיטה על ידי קלאוון‪ .‬המקורות אינם מציינים את קלאוון כאדונו ועל פי ה‪-‬נסבה שלו היה לו אדון אחר‪ .‬בנספח‬
‫השמות ציינתי בסימן שאלה שאדונו הוא קלאוון משום שב‪-‬מקפא מצוין שהיה ב‪-‬ברג'יה‪ .‬אולם‪ ,‬ה‪-‬מקפא הוא המקור היחידי שבו‬
‫נזכר שאקוש אלמטרוחי היה ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬ומדובר בטקסט קטוע‪ ,‬לפיכך צריך להתייחס לעדות זו בזהירות‪ .‬קשה להגיע למסקנות‬
‫נחרצות לגבי שיוכם האתני של ה‪-‬כרג'ים‪ ,‬אבל ככל הנראה הם נחשבו כקרובים למונגולים דווקא – ראה להלן דיון בשמות בתקופת‬
‫קלאוון )פרק ‪ ,4.2‬עמודים ‪ .(35-34‬נראה שאקוש אלמטרוחי הגיע לסולטאנות כעבד שנמכר מהפרנקים‪ ,‬ויתכן שזו הסיבה שניתן‬
‫לו שם המיועד ללא‪-‬תורכים‪ ,‬ראה את נספח הגזע ‪ -‬אקוש כרג'י אלמטרוחי‪.‬‬
‫‪ 75‬המקורות מציינים שאקוש אלאשרפי היה ח'רבאטי – גזע מבין הגזעים הנדירים‪/‬מוזרים של ה‪"-‬תורכים" ) ְת ַראּכ(‪ .‬יתכן‬
‫שהכוונה שלא היה תורכי‪ ,‬שכן המילה ְתרַאּכ יכולה לציין מגוון גזעים של ממלוכים‪ ,‬או שהכוונה לכך שלא היה קפצ'אקי‪ .‬על כל‬
‫פנים מוצאו האתני נחשב ל"מוזר" מספיק על מנת שיתנו לו שם שמיועד ללא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪ 76‬המקורות אינם מציינים את אדונו‪ ,‬כך שבאופן תיאורטי הוא יכול להיות שייך לתקופה המוקדמת‪ ,‬אך סביר להניח ששמו ניתן‬
‫לו על פי שיטת מתן השמות שהיתה נהוגה החל מימי קלאוון‪.‬‬
‫‪ 77‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים במקורות שני פרטים בשם אקוש הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ג' מתקופת קלאוון‪ ,‬פרט‬
‫ג' מתקופה ב'(‪ .‬ראה את ההערות לגבי שני פרטים אלה בנספח השמות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מתקופת קלאוון הוא ניתן רק ללא‪-‬תורכים‪ .‬במקרה זה נפרש בפנינו בצורה יפה הטווח של המוצאים האתנים‬
‫שלא נחשבו לתורכים – צ'רקסים‪ ,‬רומים‪ ,‬ארבילים‪ ,‬ארמנים‪ ,‬ו‪-‬ח'רבאטים )ראה לעיל הערה ‪.(75‬‬
‫המהפך שחל ביעוד האתני של השמות אקוש ולאג'ין מאשש את ההשערה שלפחות חלק מהשמות‬
‫בתקופתו של אלצאלח איוב היו "שמות של עבדים" ולא שמותיהם המקוריים של הממלוכים‪ .‬לא ניתן להסביר‬
‫את השינוי שחל ביעוד האתני של השמות מבלי להניח שהשמות אקוש ולאג'ין ניתנו לעבדים‪ .‬אם קפצ'אקים‬
‫)או תורכים אחרים( היו מגיעים עם השמות הללו לשטחי הסולטאנות ושומרים עליהם‪ ,‬כיצד יתכן שלאחר‬
‫תקופתו של אלצאלח איוב קפצ'אקים כבר אינם נקראים בשמות אקוש ולאג'ין?‬
‫השם הבא שברצוני לסקור הוא סנקר‪ .‬בתקופה המוקדמת ניתן למצוא ביוגרפיה לפרט אחד מונגולי‬
‫)פרט ‪ ,(5‬פרט הנזכר במקורות כ‪"-‬תורכי" )פרט ‪ ,(7‬שני פרטים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪,3‬‬
‫‪ ,(6‬פרט אחד הנושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ‪ (2‬ופרט אחד הנושא את ה‪-‬נסבה "אלארמני" )פרט ‪.(10‬‬
‫בנוסף לבעלי הביוגרפיות נזכר במקורות בתקופה זו פרט אחד בשם סנקר שהיה סריס )פרט ו' בתקופה‬
‫המוקדמת(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החל מתקופתו של קלאוון אין עדות לתורכים הנושאים את השם סנקר‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫בתקופה זו יש ביוגרפיה לסנקר אלסעדי אשר שם אחיו היה לאג'ין‪ ,‬שם שיועד ללא‪-‬תורכים )פרט ‪(18‬‬
‫ולסנקר אלג'מאלי שהיה ככל הנראה צ'רקסי )פרט ‪ .(21‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים במקורות סנקר‬
‫אלעלאאי שהיה חבר ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬סנקר אלטויל אלמנצורי ‪ -‬ממלוכ של קלאוון שגם היה חבר ביחידה זו‪,‬‬
‫סנקר אל ִס ַלא ְח ַדאר )ממלא משרה טקסית של נושא נשק( שהיה ממלוכ של קלאוון‪ ,‬וסנקר ג'רכס שהיה ממלוכ‬
‫של קלאוון )פרטים א'‪-‬ד' מתקופת קלאוון(‪ 78.‬גם במקרה של השם סנקר בולטת העובדה שבתקופה המוקדמת‬
‫פרטים מקבוצות אתניות שונות )רובם "תורכים"( נשאו את השם‪ ,‬ואילו החל מתקופתו של קלאוון השם יועד‬
‫ללא‪-‬תורכים בלבד‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫הקבוצה השניה בטבלה ב' היא קבוצת שמות‪ ,‬אשר ניתן לזהות מבין מי שנשאו אותם אמירים‬
‫ששירתו ב‪ַּ -‬ב ְח ִריַה – יחידת העלית של אלצאלח איוב‪ .‬כמעט כל האמירים האלה לא נושאים את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלצאלחי"‪ ,‬ואין במקורות עדות חד‪-‬משמעית לכך שהיו ממלוכים של אלצאלח איוב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לעיתים הם‬
‫נושאים נסבה שעשויה להעיד על אדון שאינו אלצאלח איוב‪ ,‬כך שיתכן והיו ממלוכים של מלכים או אמירים‬
‫איובים ושנקנו מהם על ידי אלצאלח איוב‪ ,‬או לחילופין שרק עברו לשרת את אלצאלח איוב‪ .‬בניגוד ל‪"-‬שמות‬
‫העבדים" של אלצאלח איוב‪ ,‬את רוב השמות האלה נושא מספר מצומצם יחסית של פרטים‪ ,‬וניתן למצוא‬
‫‪ 78‬לגבי הכינוי ג'רכס‪ ,‬ראה הערה ‪ 71‬לעיל‪ .‬לגבי משרת ה‪-‬סלאחדאר המאפיינת בתקופתו של קלאוון לא‪-‬תורכים ומונגולים‪ ,‬ראה‬
‫להלן פרקים ‪ 4.2‬ו‪ ,4.3-‬עמודים ‪ .39-35‬יתכן וחלק מסנקרים א'‪-‬ד' הם למעשה אותו אדם‪.‬‬
‫‪ 79‬ישנם עוד מספר שמות שבהם ניתן לראות )אם כי באופן פחות בולט( שבתקופה המוקדמת שמות לא ניתנו על פי מפתח אתני‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מבין בעלי הביוגרפיה הנושאים את השם איבכ בתקופה המוקדמת ניתן למצוא תורכי‪/‬רומי )פרט ‪ ,(2‬קפצ'אקי )פרט ‪,(8‬‬
‫מונגולי )פרט ‪ ,(15‬ושני "אלתרכי" )פרטים ‪ .(19 ,9‬בנוסף‪ ,‬נזכר במקורות‪ ,‬איבכ אלרומי אלצאלחי שהיה ב‪-‬בחריה )פרט א' –‬
‫צאלחי(‪ .‬בתקופת ביברס יש ביוגרפיה לאיבכ שהיה כרג'י )פרט ‪ (17‬ואיבכ שנושא את ה‪-‬נסבה "אלכרדי" )פרט ‪ .(5‬בתקופה‬
‫המוקדמת ניתן למצוא פרט בשם אידמר הנושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרט ‪ ,(1‬את אחיו של אידכין אלצאלחי )פרט ‪ (3‬הנושא את‬
‫ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )ראה את נספח השמות – אידכין(‪ ,‬ואת אידמר אלג'מדאר אלרומי שהיה ב‪-‬בחריה )פרט א' ב‪-‬בחריה(‪ .‬את השם‬
‫בלבאן נושאים ‪ 3‬פרטים בעלי ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪ (10 ,6 ,5‬ואחד בעל ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ‪.(7‬‬
‫‪19‬‬
‫בקרבם הרבה יותר שמות של מונגולים ממוצא חופשי‪ .‬יתכן שחלקם כלל לא היו ממלוכים אלא ואפדיה‬
‫)מהגרים( מהמזרח‪ .‬בימי אלצאלח איוב אין עדויות להגירה ממזרח לשטחי הסולטאנות האיובית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בימיהם של שליטים איובים אחרים הגיעו ואפדיה מעראק לשטחי סוריה‪ ,‬וביניהם ניתן למצוא אנשים ממוצא‬
‫חופשי ומספר אמירים ממלוכים‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫נראה שלפחות חלק מהשמות האלה אינם שמות של עבדים קפצ'אקים‪,‬‬
‫שכלל אינם שמות של עבדים‪ ,‬או שהם שמות של עבדים שהגיעו ממזרח‪ ,‬כך ששמותיהם שיכים למערכת‬
‫שמות אחרת מזו של הסולטאנות האיובית‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫דוגמא לשם מקבוצה זו הוא השם איתמש‪ .‬איתמש אלסעדי‪/‬אלמסעודי‪/‬אלסעידי נזכר כאמיר ב‪-‬‬
‫בחריה )פרט ‪ ,(1‬והוא הפרט היחידי הנושא את השם איתמש בתקופה המוקדמת‪ .‬בתקופת קלאוון אנו מכירים‬
‫ממלוכ אחד בשם איתמש – איתמש אלמחמדי אלאשרפי‪ ,‬אשר היה מונגולי )פרט ‪ .(2‬המקורות מזכירים את‬
‫איתמש אלסעדי כמי שחבר לאמיר כונדכ בהדחת סעיד‪ ,‬בנו של אלט'אהר ביברס‪ ,‬וכמי שחבר לכונדכ בניסיון‬
‫התנקשות בקלאוון‪ .‬המקורות מעידים שרוב האמירים שחברו לכונדכ בהדחת סעיד ובניסיון ההתנקשות‬
‫בקלאוון היו מונגולים‪ .‬בנוסף הם מציינים שאיתמש אלסעדי הואשם בכך שעודד את המונגולים לכבוש את‬
‫סוריה ושהבטיח לסייע להם‪ .‬קרוב לודאי שהאמיר איתמש אלסעדי היה מונגולי‪ .‬בניגוד לרוב השמות של‬
‫הממלוכים של אלצאלח איוב‪ ,‬ניתן למצוא פרט הנושא את השם איתמש אשר היה ממוצא חופשי – איתמש בן‬
‫אטלס ח'אן אלח'וארזמי‪ ,‬שכמו איתמש אלסעדי היה אמיר ב‪-‬בחריה )ראה הערה בנספח השמות(‪ .‬בתקופת‬
‫ביברס אנו שומעים על ואפד מונגולי בשם איתמש אלסאקי )פרט א' בתקופת ביברס(‪ .‬כנראה שאין זה מקרה‬
‫שהפרט היחידי שאנו מכירים מהתקופה המוקדמת הנושא את השם איתמש היה ככל הנראה מונגולי )איתמש‬
‫אלסעדי(‪ ,‬שהפרט היחידי מתקופתו של ביברס הנושא את השם הוא ואפד מונגולי )איתמש אלסאקי(‪ ,‬שהפרט‬
‫היחידי שאנו מכירים מתקופת קלאוון היה מונגולי )איתמש אלמחמדי אלאשרפי(‪ ,‬ושהשם איתמש היה גם שם‬
‫של אדם ממוצא חופשי ח'וארזמי‪ .‬הדרך הסבירה ביותר לפרש נתונים אלה היא להניח שלממלוכים מונגולים‬
‫היו לעיתים שמות שונים מאלה של ממלוכים הקפצ'אקים – משום שלפחות חלקם שמרו על שמותיהם‬
‫המקוריים או משום שלעיתים ניתנו להם שמות אחרים מ‪"-‬שמות העבדים" התורכים‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫כשאדון בשמות‬
‫‪ 80‬אבן שדאד‪.331 ,‬‬
‫‪ 81‬כאמור‪ ,‬התקופה הקודמת לתקופתו של אלצאלח איוב נמצאת מחוץ לתחום של עבודה זו ורק מחקר מקיף של התקופה האיובית‬
‫עשוי להוביל למסקנות נחרצות יותר‪.‬‬
‫‪ 82‬דרך אחרת לפרש את הנתונים במקרה ספציפי זה היא להניח שאיתמש אלסעדי כלל לא היה ממלוכ‪ .‬השם אידע'מש דומה‬
‫בהתפלגותו לשם איתמש‪ .‬יתכן שהשם אידע'מש כלל לא היה בשימוש בתקופה המוקדמת‪ .‬אידע'מש אלצאלחי )מת ‪– 1285/684‬‬
‫פרט ‪ (1‬הוא למעשה אידכין אלצאלחי אדונו של ביברס אלבנדקדאר‪ ,‬ובביוגרפיה שלו ב‪-‬מקפא אלמקריזי מציין זאת במפורש‪.‬‬
‫המקורות מזכירים אמיר בשם אידע'מש ללא נסבה שהיה ב‪-‬בחריה )פרט א' ב‪-‬בחריה(‪ ,‬וככל הנראה הכוונה לאידע'מש‪/‬אידכין‬
‫אלצאלחי‪ .‬פרט לכך נזכר במקורות בשנת ‪ 1258/657‬אידע'מש אלחלבי שככל הנראה היה בחיים בשנת ‪ ,1319/719‬כך שלא ברור‬
‫האם הוא בכלל שיך לתקופה המוקדמת‪ .‬ה‪-‬נסבה שלו מעידה על מוצא גיאוגרפי ולא על אדון )פרט א' בתקופה המוקדמת(‪ .‬בתקופה‬
‫ב' ניתן לזהות בודאות רק ממלוכ אחד בשם אידע'מש – אידע'מש אלחכימי )פרט ‪ .(2‬אנו יודעים שחבר לכונדכ בניסיון התנקשות‬
‫בקלאוון‪ ,‬אירוע שבו השתתפו בעיקר מונגולים‪ .‬דפוס השם אידע'מש דומה לדפוס השם איתמש במובן זה שהוא כמעט ולא קיים‬
‫בתקופה המוקדמת )אם בכלל( ואילו בתקופה שלאחר אלצאלח איוב נדמה שמונגולים נושאים את השם‪ .‬בנוסף‪ ,‬השם אידע'מש‬
‫שימש גם פרטים ממוצא חופשי )ראה הערה בנספח השמות(‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מתקופת ביברס וקלאוון‪ ,‬תקופה בה התופעה היתה נפוצה יותר‪ ,‬אתן מספר נוסף של דוגמאות לשמות של‬
‫ממלוכים מונגולים אשר שמם שימש גם פרטים ממוצא חופשי )מונגולי על פי רוב(‪.‬‬
‫שם נוסף מקבוצה זו שברצוני להתייחס אליו הוא קשתמר‪ .‬בתקופה המוקדמת נזכר רק פרט אחד בשם‬
‫זה ‪ -‬קשתמר אל ַעַג' ִמי )מת ‪ (1310/710‬שהיה ב‪-‬בחריה )פרט ‪ .(1‬יש חשיבות לכך שהפרט היחידי הנזכר‬
‫בתקופה זו הוא בעל נסבה "מזרחית"‪ .‬השם קשתמר חשוד כשם ש‪"-‬יובא" לשטחי הסולטאנות הממלוכית ולא‬
‫היה שם של עבדים בתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫הקבוצה השלישית בטבלה כוללת שמות אשר לא נישאו על ידי אף אמיר בחרי או צאלחי‪ .‬בניגוד‬
‫לשמות הצאלחים‪ ,‬בקבוצת שמות זו ניתן לזהות מספר שמות רב יחסית אשר גם אנשים ממוצא חופשי נשאו‬
‫אותם‪ ,‬מספר שמות רב יחסית שמפסיקים להופיע לאחר התקופה המוקדמת )איע'אן‪ ,‬מנכורס‪ ,‬בכתי וסאבק(‪,‬‬
‫ושלושה או ארבעה שמות אשר רק פרט אחד נשא אותם בתקופה המוקדמת )בכתי וסאבק הם שמות‬
‫יחידאיים‪ ,‬תנכז ואולי גם סנקרשאה הם שמות המופיעים פעם אחת בלבד בתקופה המוקדמת )על השמות‬
‫תנכז וסנקרשאה ראה סקירה בתקופת ביברס – פרק ‪ ,3‬עמודים ‪ ;28-27‬בתקופת קלאוון – פרק ‪ ,4.5‬עמודים‬
‫‪ ;47-46‬ובתקופת ח'ליל – פרק ‪ ,5.2‬עמודים ‪ .(61-60‬רוב השמות אינם קשורים למספר רב של פרטים‪ ,‬ולכן‬
‫הם חשודים שלא היו שמות של עבדים‪ .‬ככל הנראה סאבק אינו שם שכן בחלק מהמקורות סאבק אלמידאני‬
‫מופיע כסאבק אלדין אלמידאני )ראה את נספח השמות(‪ .‬הבכתי היחידי שמופיע במקורות הוא בכתי‬
‫אלח'וארזמי שלא ברור מי אדונו ולא ברור כלל אם היה עבד‪ .‬ה‪-‬נסבה שלו מעידה על מוצא מזרחי ומחזקת את‬
‫האפשרות שכלל לא היה עבד‪.‬‬
‫‪ 83‬שם נוסף מקבוצה זו שראוי להתייחס אליו בהקשר זה הוא באשקרד‪ .‬ניתן למצוא רק שני פרטים בשם זה לכל אורך תקופת‬
‫תקופת הסולטאנות ושניהם שיכים לתקופה המוקדמת‪ .‬אחד מהם היה ממלוכ של אלנאצר יוסף האיובי )פרט ‪ (2‬ואחד מהם נושא את‬
‫ה‪-‬נסבה "אלצאלחי" )פרט ‪ .(1‬הביוגרפיה היחידה של באשקרד אלצאלחי במקורות )ב‪-‬תאריח' אלאסלאם( נותנת למעשה רק את‬
‫שמו ואת תאריך מותו ואינה נותנת שום פרט אחר לגביו‪ .‬ניתן למצוא במקורות ממלוכים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלצאלחי" אשר היו‬
‫ממלוכים של אלצאלח אסמאעיל האיובי ולא של אלצאלח איוב‪ .‬השם באשקרד אינו מופיע במקורות לאחר תקופת אלצאלח איוב‪,‬‬
‫כך שאם אכן באשקרד אלצאלחי היה ממלוכ של אלצאלח איוב זהו מקרה יחיד במינו של שם שניתן על ידי אלצאלח איוב‪ ,‬אך‬
‫הפסיק להתקיים לאחר תקופתו‪ .‬בימיו של אלנאצר האיובי נזכרים ואפדיה שהגיעו מעיראק לשטחי סוריה כך שיתכן שבאשקרד הוא‬
‫שם ש‪"-‬יובא" לשטחי הסולטאנות ממזרח ולא היה שם של עבדים בתקופת אלצאלח איוב‪ ,‬ואולי אף בתקופה המוקדמת‪ .‬פרט לשמות‬
‫הנזכרים בטבלה ישנם מספר שמות המופיעים בתקופה המוקדמת ללא ביוגרפיה )ולכן אינם נכללים בטבלה(‪ .‬כולם מופיעים פעם‬
‫אחת‪ ,‬אף אחד מנושאי שמות אלה לא נזכר כממלוכ של אלצאלח איוב‪ ,‬ורק שניים מהם נזכרים כאמירים ב‪-‬בחריה‪ .‬רבים מהם בעלי‬
‫נסבה "מזרחית" וכמעט אף אחד מהם לא נושא נסבה של אדון ‪ -‬אנצ אלאידמרי‪/‬אלאצפהאני )בחריה(‪ ,‬קפג'ק אלבע'דאדי‪ ,‬ארסלאן‬
‫אלנאצרי אלח'וארזמי‪ ,‬קראג'א אמיר ג'אנדאר‪ ,‬טרנטאי אלעזיזי וטידמר אלאח'ות'‪ .‬נראה שלפחות מרבית השמות האלה היו שמות‬
‫של פרטים שהגיעו לשטחי הסולטאנות ממזרח ולא שמות של עבדים בתקופת אלצאלח איוב‪ .‬ארסלאן אנצ וקפג'ק מופיעים גם‬
‫כשמות של מונגולים חופשיים‪ ,‬לפרטים ראה את נספח השמות )השמות אנצ‪ ,‬קפג'ק וטרנטאי מופיעים בנספח השמות כשמות‬
‫המתחילים להופיע בימי קלאוון‪ .‬שאר השמות מופיעים בנספח כשמות המתחילים להופיע בתקופה ב'(‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪ - 3‬תקופת אלט'אהר ביברס )‪(1277-1260/676-658‬‬
‫‪ 11‬שמות חדשים מופיעים בתקופתו של אלט'אהר ביברס‪ .‬מטבלה ג' ניתן לראות שמתוכם ‪ 8-7‬שמות הם‬
‫שמות של מונגולים חופשיים‪,‬‬
‫‪84‬‬
‫שרק שלושה מהם ממשיכים להתקיים בתקופתו של אלנאצר מחמד‪,‬‬
‫‪85‬‬
‫ושמספר הפרטים הנושאים שמות אלה החל מתקופתו של ביברס ועד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד הוא מצומצם למדי )רוב השמות נישאים על ידי פרט אחד או שני פרטים(‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫אין שום עדות ללא‪-‬‬
‫תורכים בקרב נושאי השמות החדשים‪ .‬נתונים אלה שונים באופן מהותי מהנתונים של השמות שהיו בשימוש‬
‫אצל אלצאלח איוב‪ .‬אנחנו יודעים בודאות שארבעה מבין שנים עשר הפרטים בשמות אלה‪ ,‬שהיו ממלוכים של‬
‫ביברס או שהם בעלי ה‪-‬נסבה "אלט'אהרי"‪ ,‬היו מונגולים )טקצבא אלט'אהרי‪ ,‬אל ַחאג' אלמלכ‪ ,‬אלחאג' בהאדר‬
‫ונוע'אי אלט'אהרי(‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫אחד היה ואפד שהגיע ביחד עם כרמון המונגולי‪ ,‬כך שסביר להניח שהיה מונגולי‬
‫)אקג'בא אלט'אהרי(‪ .‬כראי אלט'אהרי היה קרוב לודאי ה‪-‬ואפד המונגולי שהגיע בימי ביברס‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫על אלבכי‬
‫אלט'אהרי אנו יודעים שברח לטטרים עם קבג'ק אלמנצורי המונגולי ושהתחתן עם בתו של ע'אזאן‪ ,‬השליט‬
‫האילח'אני המונגולי‪ .‬המקורות עוד מספרים לנו שאלבכי נהג על פי מנהגי המונגולים )‪%‬דַאּב אלמֻע'ּול( ושלא‬
‫היו לו שערות על הפנים )תכונה המאפיינת את המונגולים(‪ .‬קרוב לודאי שגם אלבכי אלט'אהרי היה מונגולי‪.‬‬
‫טבלה ג' ‪ -‬שמות המתחילים להופיע בתקופת ביברס‬
‫שם‬
‫תקופה ב'‬
‫ט'אהרי‬
‫אקג'בא‬
‫אקטואן‬
‫אלבכי‬
‫אלמלכ‬
‫בכלמש‬
‫בהאדר‬
‫סלאמש‬
‫טקצבא‬
‫קטז‬
‫כראי‬
‫נוע'אי‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪25-22‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שם של‬
‫מונגולים‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫יחידאי‬
‫מוצא‬
‫קלאוון‬
‫ח'ליל‬
‫‬‫‬‫‬‫‪(*) +‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫ואפד‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪7‬‬
‫‬‫‬‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מאפיין‪-‬מונגולי‬
‫שבוי מונגולי‬
‫שבוי מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫שם מונגולי‬
‫ואפד מונגולי‬
‫ואפד מונגולי‬
‫מוצא‬
‫מאפיין‪-‬מונגולים‬
‫ברג'יה מונגולים‬
‫משרה‪-‬מונגולים‬
‫משרה‪-‬מונגולים‬
‫משרה‪-‬מונגולים‬
‫קים בימי‬
‫אלנאצר‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪) +‬מ?(‬
‫‪) +‬ל(‬
‫‬‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‬‫‪?-‬‬
‫‪ 84‬השמות קטז‪ ,‬נוע'אי וכראי הם שמות מונגוליים‪ ,‬ראה את נספח השמות‪ .‬למעשה‪ ,‬השמות קטז ובהאדר מתחילים להופיע בימי‬
‫אלמעז איבכ )מת ‪ .(1257/655‬לא הקדשתי דיון מיוחד לשמות המתחילים להופיע בימי איבכ משום שרק לסולטאן קטז )מת‬
‫‪ ,(1259/657‬שהיה ממלוכ של איבכ‪ ,‬יש ביוגרפיה במקורות‪ .‬בהאדר אלמעזי רק נזכר במקורות כמי ששירת את איבכ )פרט א'‬
‫מתקופת איבכ(‪ .‬על כל פנים‪ ,‬השמות המתחילים להופיע בימי איבכ דומים בהתנהגותם לשמות המתחילים להופיע בימי ביברס‪.‬‬
‫‪ 85‬הסימון )מ( מציין שהשם היה קיים רק בתקופה המוקדמת של אלנאצר מחמד‪ ,‬ומפסיק להתקיים לאחר מכן‪ .‬אפרט בנושא זה‬
‫במסגרת הדיון בשמות מתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬הסימן )ל( מציין שהשם הפך לשם ללא‪-‬תורכים בתקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 86‬השם בהאדר הוא יוצא דופן משום שבתקופתו של קלאוון הוא הופך לשם של עבדים מונגולים ברג'ים‪ ,‬ראה להלן דיון על השם‬
‫בהאדר בתקופת קלאוון )פרק ‪ ,4.3‬עמודים ‪.(43-40‬‬
‫‪ 87‬כל הממלוכים של ביברס נזכרים בטבלה ד' )ראה להלן בעמוד ‪.(26‬‬
‫‪ 88‬לכראי אלט'אהרי יש ביוגרפיה רק ב‪-‬עקד אלג'מאן‪ .‬פרט לו נזכרים במקורות שני פרטים בשם כראי ‪ -‬כראי אלמנצורי )פרט ‪2‬‬
‫בנספח השמות( שהיה ממלוכ של קלאוון וכראי אלתתרי )שהיה ואפד( שבתו היתה נשואה לביברס )ראה פרט ‪ 1‬והערה בנספח‬
‫השמות(‪ ,‬והוא נקרא בחלק מהמקורות כראי אלט'אהרי‪ .‬אמנם בביוגרפיה של כראי אלט'אהרי לא מצוין שהיה טטרי ושבתו היתה‬
‫נשואה לביברס‪ ,‬אך הואיל ואין עוד כראיים במקורות קרוב לודאי שמדובר בכראי הטטרי ה‪-‬ואפד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אם כן‪ ,‬מבין נושאי השמות החדשים ניתן לזהות מספר רב של מונגולים )שבעה מתוך ‪ 12‬לפחות(‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫השם קטז הוא בכלל שם מונגולי ולא שם תורכי‪,‬‬
‫‪89‬‬
‫כך שהפרט הנושא אותו חשוד כמונגולי‪ .‬יש לקשר את‬
‫הדבר לעובדה שהחל מימיו של ביברס החלו להגיע מונגולים רבים לשטחי הסולטאנות‪ ,‬בין אם כשבויי‬
‫מלחמה )מאז קרב עין ג'אלות בשנת ‪ (1260/658‬ובין אם כ‪-‬ואפדיה‪ .‬מבין הפרטים שנסקרו לעיל אנו יודעים‬
‫בודאות שאקג'בא אלט'אהרי ונוע'אי אלט'אהרי היו ואפדיה‪ ,‬וש‪-‬אלחאג' אלמלכ ו‪-‬אלחאג' בהאדר היו שבויי‬
‫מלחמה‪ .‬קרוב לודאי שגם כראי אלט'אהרי היה ואפד‪ .‬את העובדה שאת השמות הללו ניתן למצוא גם בקרב‬
‫מונגולים חופשיים אפשר להסביר בכך ש‪-‬ואפדיה באופן טבעי זכו לשמור על שמם המקורי‪ ,‬ושככל הנראה גם‬
‫לשבויי מלחמה ניתן לעיתים לשמור על שמם )או לחילופין שניתנו להם שמות של מונגולים חופשיים ולא‬
‫"שמות של עבדים" קפצ'אקים(‪ 90.‬העובדה שניתן למצוא ואפדיה ושבויי מלחמה מונגולים רבים מבין נושאי‬
‫השמות הללו מסבירה גם את התפלגות השמות השונה מהתפלגות השמות בימי אלצאלח איוב‪ ,‬שכן רבים‬
‫מהשמות החדשים בימי ביברס לא היו שמות של עבדים‪.‬‬
‫פרט לשמות החדשים שנזכרו לעיל ניתן למצוא במקורות שני שמות נוספים המתחילים להופיע‬
‫בתקופת ביברס – כונדכ וסאטלמש‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫לסאטלמש אלסלאחדאר אלט'אהרי אלתרכי )מת ‪ (1281/680‬יש‬
‫ביוגרפיה אצל אבן אלפראת והוא נזכר כאחד מהאמירים שחברו לכונדכ בניסיון ההתנקשות בקלאוון בשנת‬
‫‪.1281/680‬‬
‫‪92‬‬
‫עמיתי‪ ,‬בהסתמכו על אלמקריזי‪ ,‬גורס שבאירוע זה השתתפו בעיקר אמירים ט'אהרים וש‪-‬‬
‫ואפדיה מונגולים היו חלק שולי מבין המורדים‪ .‬על פי עמיתי‪ ,‬אין גם סיבה לטעון למעורבות של ממלוכים‬
‫מונגולים באירוע‪ .‬על פי גרסתו של אלמקריזי‪ ,‬השותפים למרד היו האמירים כונדכ‪ ,‬אידע'מש אלחכימי‪,‬‬
‫ביברס אלרשידי וסאטלמש אלסלאחדאר אלט'אהרי‪ .‬כשנתפש כונדכ‪ ,‬איתמש ובלבאן ברחו לצהיון אל סנקר‬
‫אלאשקר‪ ,‬ממלוכ של אלצאלח איוב‪ ,‬שגם מרד בקלאוון‪ ,‬ועמם היו ‪ 300‬אמירים ט'אהרים‪/‬בחרים ו‪-‬ואפדיה‬
‫טטרים‪ 93.‬על פי גרסתו של אלמקריזי‪ ,‬אכן קשה לדעת אם ה‪-‬ואפדיה המונגולים שיחקו תפקיד חשוב באירוע‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬במקורות מוקדמים יותר יש עדות מפורשת לכך שמרבית תומכיו של כונדכ היו מונגולים‪ .‬על פי אבן‬
‫ﳉ‪‬ﻴﺶ ‪‬ﻭﹶﺃ ﹾﻛﹶﺜﺮ‬
‫ﺤ ‪‬ﻮ ‪ 3000‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶ‬
‫ﻒ ‪‬ﻟ ﹸﻜ ﹺﻮ‪‬ﻧ ‪‬ﺪﻙ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫אלג'זרי‪" ,‬בערך ‪ 3000‬חיילים חברו לכונדכ‪ ,‬ורובם היו טטרים" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺣﹶﻠ ‪‬‬
‫ﻒ ‪‬ﺗ‪‬ﺘﺮ(‪ 94.‬אישור לכך ניתן למצוא ב‪-‬נהג' אלסדיד שם נזכר שכונדכ‪ ,‬איתמש אלׁעדי ובלבאן אלהארוני‬
‫‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺣﹶﻠ ‪‬‬
‫קשרו קשר "עם קבוצה גדולה שרובם טטרים" ) ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻋﺔ ﹶﻛ‪‬ﺜ ‪‬ﲑﺓ ﹶﺃ ﹾﻛﹶﺜ ‪‬ﺮ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ‪‬ﺘ‪‬ﺘﺎﺭ(‪ 95.‬מהמקורות המוקדמים מסתבר‬
‫לנו שמרבית המורדים היו מונגולים‪ ,‬אך לא מצויין אם היו ואפדיה או עבדים‪ .‬פרט ל‪-‬ואפדיה באים בחשבון גם‬
‫‪ 89‬נג'ום‪.72 :7 ,‬‬
‫‪ 90‬אלחאג' אלמלכ נשבה בגיל מבוגר יחסית )‪ ,(20‬ראה עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .125 ,‬יתכן ושבויים שנשבו כשהיו בוגרים‬
‫זכו לשמור על שמם‪.‬‬
‫‪ 91‬הם אינם נזכרים בטבלה או בנספח השמות משום שאין לפרטים הנושאים אותם ביוגרפיה במקורות הראשיים‪.‬‬
‫‪ 92‬פראת‪ ;238 :7 ,‬וראה גם סלוכ‪.686 :1 ,‬‬
‫‪ 93‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ ;127-126 ,‬סלוכ‪ .686 :1 ,‬המקורות מזכירים שסנקר אלאשקר שמרד בקלאוון התכתב עם‬
‫האילח'אנים בקשר לאפשרות שישלחו צבא שיכבוש את מצרים וסוריה‪ ,‬ראה אבן אלפוטי‪ ,‬אלחואדת' אלג'אמעה‪.452 ,‬‬
‫‪ 94‬אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪.305 ,‬‬
‫‪ 95‬אלנהג' )‪.486 ,(1920‬‬
‫‪23‬‬
‫ממלוכים מונגולים שהיו שבויים‪ ,‬או ממלוכים מונגולים שהגיעו בדרך של סחר בעבדים‪ ,‬אם כי קניית עבדים‬
‫מונגולים בקנה מידה גדול לא נזכרת בימיו של ביברס אלא רק בימי קלאוון‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫עוד קודם למרידה בקלאוון‪ ,‬כונדכ היה מראשי המורדים בסעיד בנו של אלט'אהר ביברס‪ .‬גם‬
‫במרידה זו המונגולים שיחקו תפקיד חשוב‪ .‬על פי אלפצ'ל אלמאת'ור מי שחברו לכונדכ במרידה זו היו‬
‫"אל ֻא ַמרַאא אל ִסלַא ְחדַא ִריַה אלטַ'א ִה ִריַה אל ַתתַאר" )"האמירים‪ ,‬נושאי הנשק‪ ,‬הט'אהרים הטטרים"(‪ .‬האמירים‬
‫נחלקו לשתי קבוצות ‪" -‬קבוצה מסתערבת וקבוצה של טטרים‪ ...‬הקבוצה המסתערבת רצתה לפגוע בכונדכ"‬
‫ﺶ ﹺﺑ ﹸﻜ ﹺﻮ‪‬ﻧ ‪‬ﺪﻙ(‪ 97.‬עוד נזכר שסעיד שלח את האמיר סנקר אלאשקר על מנת‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬ﻌ ﹺﺮ‪‬ﺑﺔ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ‪‬ﺒ ‪‬ﻄ ‪‬‬
‫ﺕ ﺍ ﹸﳌ ‪‬‬
‫ﺼ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬ﻌ ﹺﺮ‪‬ﺑﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ‪‬ﺘﺎﺭ‪ ...‬ﻭﹶﻗ ‪‬‬
‫) ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫שיתווך בינו לבין בני מינו של סנקר אלאשקר‪ .‬ברור מההקשר שסנקר אלאשקר היה מונגולי‪ .‬עולה השאלה‬
‫למי הכוונה בביטוי "אל ֻא ַמרַאא אל ִסלַא ְחדַא ִריַה אלטַ'א ִה ִריַה אל ַתתַאר"? הפירוש הסביר ביותר לביטוי זה הוא‬
‫ה‪-‬ואפדיה המונגולים שמילאו משרות של סלאחדאריה‪ .‬אנו יודעים שביברס נתן תפקידים של ִס ַלא ְח ַדא ִריַה‬
‫)יחיד‪ִ :‬ס ַלא ְח ַדאר(‪ֻ ,‬ס ַקאת )יחיד‪ַ :‬סא ִקי( ו‪ַ-‬ג' ְמ ַדא ִריַה )יחיד‪ :‬גַ' ְמדַאר( ל‪-‬ואפדיה המונגולים‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫לא ידוע אם‬
‫משרות אלה יועדו ל‪-‬ואפדיה המונגולים באופן בלעדי ויש עדות מפורשת במקורות לחלוקת משרות על פי‬
‫מפתח אתני רק מימי קלאוון‪ .‬אולם‪ ,‬הקישור בין משרה למוצא אתני בביטוי "אל ֻא ַמרַאא אל ִסלַא ְחדַא ִריַה‬
‫אלטַ'א ִה ִריַה אל ַתתַאר"‪ ,‬מעיד על כך שהכוונה בקבוצה זו היא אכן ל‪-‬ואפדיה המונגולים מימי ביברס‪ .‬סאטלמש‬
‫אלט'אהרי היה סלאחדאר וברשימה של האמירים שמרדו בסעיד ב‪-‬עקד אלג'מאן מופיע אמיר בשם סאטלמש‬
‫ללא נסבה‪ 99.‬קרוב לודאי שמדובר באותו אדם‪ .‬העובדה שב‪-‬עקד אלג'מאן סאטלמש מופיע ללא נסבה‪ ,‬עשויה‬
‫להעיד על כך שמדובר ב‪-‬ואפד ולא בממלוכ‪ .‬הנתונים שהצטברו בידינו מעידים על כך שסאטלמש אלט'אהרי‬
‫היה קרוב לודאי ואפד מונגולי‪ ,‬גם אם הדבר לא מצויין במפורש בביוגרפיה שלו‪ .‬השם סאטלמש הוא שם נוסף‬
‫שמתחיל להופיע בימי ביברס‪ ,‬אשר נישא על ידי מונגולי‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫מספר מסקנות עולות מהדיון במרידות שהונהגו על ידי כונדכ‪ .‬ראשית‪ ,‬מונגולים היו חלק חשוב‬
‫במרידות אלה‪ .‬שנית‪ ,‬מרבית המורדים היו ואפדיה ומסתמן שה‪-‬ואפדיה המונגולים היו גורם מערער יציבות‬
‫בשטחי הסולטאנות‪ .‬שלישית‪ ,‬יש עדות לממלוכים מונגולים שהיו שותפים למרידה של כונדכ בקלאוון‪ ,‬שכן‬
‫מסתבר שסנקר אלאשקר היה מונגולי והוא שיתף פעולה עם המורדים בקלאוון בראשות כונדכ‪ ,‬פרט לכך‬
‫שמרד בו באופן עצמאי‪ .‬רביעית‪ ,‬המקורות אינם נוטים לציין בביוגרפיות של ואפדיה את עובדת היותם‬
‫‪ 96‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.120 ,‬‬
‫‪ 97‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪ .41 ,‬בפרק ‪ 11‬העוסק בתכונות המאפיינות קבוצות אתניות אציע פירוש לביטוי ֻמ ְס ַת ְע ִרּבַה‪.‬‬
‫בשלב זה רק אציין שלא מדובר במונגולים‪ ,‬והדבר כמובן גם ברור מההקשר‪ .‬מה שחשוב לעניינו הוא שכונדכ נתמך גם במרידה זו‬
‫על ידי מונגולים‪.‬‬
‫‪ 98‬נג'ום‪ .190 :7 ,‬ה‪-‬סאקי היה אחראי על המשקאות )"שר המשקים"( בחצרו של הסולטאן‪ .‬ה‪-‬ג'מדאר היה אחראי על מלבושי‬
‫הסולטאן‪.‬‬
‫‪ 99‬עקד‪.218 :1 ,‬‬
‫‪ 100‬אבן שדאד מזכיר ואפד מונגולי בשם סאטלמש אלסאקי שהגיע לשטחי הסולטאנות בימי ביברס‪ ,‬אבן שדאד‪ .338 ,‬יתכן ומדובר‬
‫בסאטלמש אלסלאחדאר אלט'אהרי שהיה ואפד שמילא שתי משרות‪ ,‬או שמדובר בשני אנשים שונים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ואפדיה‪ .‬תופעה זו עשויה לגרום לכך שנוכחותם באירועי התקופה נראית קטנה ממה שהיתה בפועל‪ 101.‬אין זה‬
‫נדיר ש‪-‬ואפדיה מונגולים מימי ביברס נושאים את ה‪-‬נסבה "אלט'אהרי"‪ ,‬כך שקל לחשוב בטעות שהיו‬
‫ממלוכים של ביברס‪.‬‬
‫לכונדכ אלט'אהרי אלסעידי )מת ‪ (1281/680‬יש ביוגרפיה אצל אבן אלפראת‪ .‬פרט לו לא נמצאו‬
‫בתקופה פרטים אחרים שנשאו את השם‪ .‬חלק מהחוקרים יחסו לכונדכ מוצא מונגולי‪ ,‬אך כפי שעמיתי מציין‪,‬‬
‫אין עדות מפורשת במקורות לכך שמוצאו האתני אכן היה כזה‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬אני סבור שהמקורות דוקא‬
‫מדיקים כשהם גורסים שבאירוע הדחתו של סעיד ובאירוע הניסיון להתנקשות בקלאוון חברו לכונדכ מונגולים‬
‫רבים‪ .‬ברור מהמקורות שכונדכ היה ממלוכ ולא ואפד‪ ,‬כך שאם מדובר במונגולי במקרה זה מדובר בממלוכ‬
‫מונגולי שנשא שם חדש שלא הופיע בתקופה המוקדמת‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬תופעה זו קיימת בקנה מידה‬
‫נרחב הרבה יותר בימי קלאוון‪.‬‬
‫שם חדש נוסף שמופיע לראשונה בתקופתו של ביברס הוא קג'קאר‪ .‬קג'קאר אלחמוי אלסאקי‬
‫אלתרכי )מת ‪ (1293/693‬מופיע במקורות תמיד ללא נסבה של אדון‪ .‬הוא נזכר כאחד האמירים שהיו שותפים‬
‫למרד בסעיד )אירוע בו השתתפו כזכור בעיקר מונגולים‪ ,‬שרבים מהם היו ואפדיה(‪ .‬הוא נזכר לראשונה‬
‫במקורות בשנת ‪ 1273/672‬כמי שעודד את המונגולים לכבוש את סוריה בהבטיחו שישתף עמם פעולה ונאסר‬
‫על ידי ביברס‪ .‬אבן שדאד מציין בקטע שכותרתו "תפישת אדוננו הסולטאן }ביברס{ קבוצה של טטרים"‪ ,‬כי‬
‫בשנת ‪ 1273/672‬התגלה שקבוצה של טטרים כתבו למונגולים )שישתפו עמם פעולה(‪ .‬האדם הראשון שנזכר‬
‫מבין הקבוצה שנאסרה הוא קג'קאר אלחמוי ולצידו רשימה של שמות ללא נסבה המעידה על אדון‪ ,‬אשר כמעט‬
‫כולם לא היו קיימים בתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫ברור שקג'קאר אלחמוי היה מונגולי‪ ,‬וסביר להניח שמדובר‬
‫בקבוצה של ואפדיה מונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות בימי ביברס‪ .‬קג'קאר אלחמוי היה סאקי‪ ,‬ואנו‬
‫יודעים שביברס נתן משרות של סאקי ל‪-‬ואפדיה‪ .‬קרוב לודאי שמדובר בשם חדש נוסף שמופיע בימי ביברס‬
‫אשר שיך ל‪-‬ואפד מונגולי שמילא משרה של סאקי‪ .‬גם מאירוע זה אנו למדים שה‪-‬ואפדיה‪ ,‬ואולי מונגולים‬
‫אחרים‪ ,‬היו גורם מערער יציבות בשטחי הסולטאנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬שוב אנו נוכחים לדעת שהמקורות לא תמיד‬
‫מציינים בביוגרפיות של פרטים את עובדת היותם ואפדיה‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫‪ 101‬לפולמוס הקשור לסוגייה זו‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬הואפדיה"‪ ;94-90 ,‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.131-127 ,‬‬
‫‪ 102‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .127-126 ,‬אבן אלדואדארי מציין שמבין מי שחברו לכונדכ היתה "קבוצה מבני מינו הטטרים"‬
‫)גַ'מַאעַה מִנ גִ'נְ ִס ִה אל ַתתַאר(‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ .227 :8 ,‬יתכן מאוד שיש בקטע זה אישור לכך שכונדכ היה מונגולי‪ ,‬אולם יש‬
‫לקחת בחשבון טעות בכתב היד או טעות של המהדיר‪ ,‬ושהנוסח המקורי היה צריך להיות "ַג' ַמא ַעה ִמנ גִ'נְס אל ַתתַאר" )"קבוצה של‬
‫טטרים"(‪ .‬הדקדוק של הביטוי "גִ'נְ ִס ִה אל ַתתַאר" הוא אמנם אפשרי‪ ,‬אך אינו שכיח‪.‬‬
‫‪ 103‬אלבדאיה‪ ;268 :13 ,‬אבן שדאד‪.104-105 ,‬‬
‫‪ 104‬התפלגות השמות קג'קאר‪ ,‬כונדכ וסאטלמש דומה להתפלגות השמות האחרים שמתחילים להופיע בימי ביברס‪ .‬אין עוד פרטים‬
‫בשם כונדכ בתקופה ב'‪ .‬פרט לקג'קאר אלחמוי נזכר רק אדם אחד בשם זה בתקופה ב' )ראה את נספח השמות ‪ -‬קג'קאר(‪ ,‬ופרט‬
‫לסאטלמש אלט'אהרי נזכרים רק ואפדיה מונגולים בשם זה‪ ,‬ראה להלן עמוד ‪.28‬‬
‫‪25‬‬
‫טבלה ד' ‪ -‬רשימת הממלוכים של ביברס‪/‬נושאי ה‪-‬נסבה אלט'אהרי‪ ,‬שלהם יש ביוגרפיה במקורות‬
‫שמות שאלצאלח איוב עשה בהם שימוש‬
‫‪ .1‬אקוש אלכנג'י‬
‫‪ .2‬איבכ אלכרדי אלט'אהרי‬
‫‪ .3‬איבכ אלשיח'י אלכרכי‬
‫‪ .4‬איבכ אלנג'יבי אלדואדאר‬
‫‪ .5‬איבכ אלחמוי אלט'אהרי‬
‫‪ .6‬אידע'די אלאלדכזי‬
‫‪ .7‬אידמר אלט'אהרי אלתרכי‬
‫‪ .8‬ביברס אלרשידי‬
‫‪ .9‬ביליכ אלט'אהרי אלח'אזנדאר‬
‫‪ .10‬איבכ כרג'י אלט'אהרי‬
‫‪ .11‬איבכ אלבדיוי אלט'אהרי‬
‫‪ .12‬ביברס אלקימרי ת'מ אלט'אהרי‬
‫‪ .13‬כשתע'די אלט'אהרי אלמנצורי‬
‫ביברס‪/‬בחריה‪~90 ,‬‬
‫ביברס‪+40 ,‬‬
‫ביברס‪/‬בחריה‬
‫אקוש אלנג'יבי‪-‬ביברס )שנת ‪(1272/671‬‬
‫ַצא ִחּב חמאת‪-‬ביברס‪ ,‬זקן‬
‫ביברס‪ ,‬זקן‬
‫עבד משוחרר ) ַע ִתיק( של ביברס‪ ,‬זקן‬
‫ביברס‬
‫ביברס‪45 ,‬‬
‫ביברס?‬
‫)מת ‪(1313/713‬‬
‫)מת ‪(1273/672‬‬
‫)מת ‪(1279/678‬‬
‫)מת ‪(1301/701‬‬
‫)מת ‪(1303/703‬‬
‫)מת ‪(1294/694‬‬
‫)מת ‪(1300/700‬‬
‫)מת ‪(1281/680‬‬
‫)מת ‪(1277/676‬‬
‫)מת ‪(1300/700‬‬
‫)מת ‪(1309/709‬‬
‫)מת ‪(1304/704‬‬
‫)מת ‪(1283/682‬‬
‫אלכרדי‬
‫תומך כונדכ‬
‫אלתרכי‬
‫תומך כונדכ‬
‫כרג'י‬
‫ג'מדאר‬
‫סלאחדאר‬
‫‪+70‬‬
‫ביברס‪/‬בחריה‪+50 ,‬‬
‫שמות שהיו קיימים בתקופה המוקדמת אך אלצאלח איוב לא עשה בהם שימוש‬
‫‪ .1‬אק סנקר אלפארקאני אלט'אהרי‬
‫‪ .2‬אידע'מש אלחכימי‬
‫‪ .3‬בכתמר אלט'אהרי אלמנצורי‬
‫‪ .4‬סנקרשאה אלט'אהרי‬
‫נג'ם אלדין אמיר חאג'ב‪/‬ביברס‪~50 ,‬‬
‫ביברס‬
‫ביברס?‪/‬קלאוון?‬
‫ביברס‬
‫)מת ‪(1277/676‬‬
‫)מת ‪(1281/680‬‬
‫)מת ‪(1303/703‬‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫סלאחדאר‬
‫תומך כונדכ‬
‫סלאחדאר‬
‫תומך כונדכ‪/‬ואפד?‬
‫שמות חדשים‬
‫‪ .1‬אקג'בא אלט'אהרי‬
‫‪ .2‬אקטואן אל ִמ ְה ַמנְַדאר אלט'אהרי‬
‫‪ .3‬אקטואן אלט'אהרי אלסאקי‬
‫‪ .4‬אלבכי אלט'אהרי‬
‫‪ .5‬אלחאג' אלמלכ‬
‫‪ .6‬בכלמש‪/‬בכמש אלט'אהרי‬
‫‪ .7‬אל ַחאג' בהאדר‬
‫‪ .8‬סאטלמש אלט'אהרי‬
‫‪ .9‬סלאמש אלט'אהרי‬
‫‪ .10‬טקצבא אלחסאמי‪/‬אלט'אהרי‬
‫‪ .11‬קטז אלחאג' אלט'אהרי‬
‫‪ .12‬כראי אלט'אהרי‬
‫‪ .13‬כונדכ אלט'אהרי‬
‫‪ .14‬נוע'אי אלט'אהרי‬
‫* קג'קאר אלחמוי אלסאקי‬
‫)מת ‪(1314/714‬‬
‫)מת ‪(1278/677‬‬
‫)מת ‪(1318/718‬‬
‫)מת ‪(1302/702‬‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫)מת ‪(1310/710‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫)מת ‪(1340/741‬‬
‫)מת ‪(1287/686‬‬
‫)מת ‪(1281/680‬‬
‫)מת ‪(1299/699‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫עשר אלת'מאנין‬
‫נג'ם אלדין ה‪-‬חאג'ב של אלנאצר‪+40 ,‬‬
‫‪+80‬‬
‫ביברס‪/‬קלאוון‪ ,‬זקן‬
‫ביברס‪/‬קלאוון‪+80 ,‬‬
‫‪-90‬‬
‫ביברס‪/‬קלאוון?‬
‫ביברס‬
‫ביברס?‪-90 ,‬‬
‫ביברס‪120 ,‬‬
‫ביברס‪100 ,‬‬
‫ביברס‬
‫ואפד‪/‬סאקי?‬
‫סאקי‬
‫סאקי‬
‫שבוי מונגולי‬
‫סאקי‬
‫שבוי אויראתי‪/‬סלאחדאר‬
‫סלאחדאר‪/‬תומך כונדכ‪/‬ואפד?‬
‫מונגולי‬
‫שם מונגלי‬
‫ואפד‪/‬סלאחדאר‬
‫סאקי‬
‫ואפד‪/‬סלאחדאר‬
‫מונגולי‪/‬ואפד?‪/‬סאקי‬
‫תופעה נוספת שיש לשים לב אליה היא שמתוך ‪ 14‬נושאי השמות החדשים‪ ,‬לתשעה מיוחסים תפקידים של‬
‫סאקי או סלאחדאר‪ ,‬שניתנו בתקופתו של ביברס ל‪-‬ואפדיה מונגולים‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫שניים מבין ה‪-‬סלאחדאריה היו‬
‫ואפדיה מונגולים‪ ,‬אחד חשוד כ‪-‬ואפד )סאטלמש( ואחד היה שבוי אויראתי ]האויראתים הם קבוצת שבטים‬
‫ממוצא מונגולי[ )פרטים ‪ 14 ,12 ,8 ,7‬בטבלה ד' – שמות חדשים(‪ .‬מבין חמשת ה‪-‬סקאת אחד נזכר כ‪-‬ואפד‬
‫‪ 105‬לשם השוואה‪ ,‬מבין ‪ 13‬הממלוכים של ביברס בעלי שמות שהיו שמות של עבדים של אלצאלח איוב‪ ,‬רק אחד נזכר כמי שמילא‬
‫משרות אלה )ראה טבלה ד'‪ ,‬שמות שאלצאלח איוב עשה בהם שימוש‪ ,‬פרט ‪.(12‬‬
‫‪26‬‬
‫באופן מפורש‪ ,‬ואחד )כונדכ( לא היה ואפד אלא עבד )מונגולי?( )פרטים ‪ .(13 ,1‬לשני פרטים אלה יש‬
‫להוסיף את קג'קאר אלסאקי המונגולי‪ ,‬שקרוב לודאי היה ואפד‪ .‬שלושת הפרטים הנותרים שהיו סקאת‬
‫חשודים כ‪-‬ואפדיה או כממלוכים מונגולים מתוקף העובדה שהיו סקאת ושמם מתחיל להופיע רק בימי ביברס‬
‫)פרטים ‪.(6 ,4 ,3‬‬
‫‪106‬‬
‫שני שמות נוספים של ממלוכים של ביברס שמן הראוי להזכירם בהקשר זה הם אידע'מש‬
‫וסנקרשאה‪ .‬אלה שמות שהיו קיימים בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך לא נישאו על ידי עבדים של אלצאלח איוב‪.‬‬
‫אידע'מש אלחכימי נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" ואנו יודעים שחבר לכונדכ בניסיון להתנקש בקלאוון )פרט ‪2‬‬
‫בטבלה ד' – שמות שאלצאלח איוב לא עשה בהם שימוש(‪ .‬על סנקרשאה אלט'אהרי )פרט ‪ (4‬אנו יודעים‬
‫שחבר לכונדכ בהדחת סעיד‪ .‬אבן שדאד מזכיר ואפד טטרי בשם סנקרשאה‪ ,‬שהגיע למצרים בימי ביברס‪ ,‬כך‬
‫שקרוב לודאי שסנקרשאה אלט'אהרי הוא ה‪-‬ואפד הטטרי‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬ככל הנראה "מתחבא" ואפד‬
‫מאחורי ה‪-‬נסבה "אלט'אהרי"‪ .‬שמות אלה דומים בדפוסם ל‪"-‬דפוס השם איתמש" שנסקר בתקופה המוקדמת‪,‬‬
‫שכן הם מופיעים במספרים קטנים בתקופה המוקדמת ולא כשמות של ממלוכים של אלצאלח איוב‪ ,‬והחל מימי‬
‫ביברס יש עדות לבעלי מאפיינים מונגוליים הנושאים שמות אלה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫אם כן‪ ,‬מרבית נושאי השמות החדשים בימי ביברס היו מונגולים או מי שהם בעלי מאפיינים של‬
‫מונגולים‪ .‬רבים מהמונגולים היו ואפדיה‪ ,‬אך חלקם לפחות היו שבויי מלחמה‪ .‬הדבר מסביר את התפלגות‬
‫השמות החדשים שכן לפחות חלקם לא היו "שמות של עבדים"‪ ,‬אלא שמות מקוריים של המונגולים‪ .‬חלק‬
‫מהשמות החדשים מימי ביברס הם שמות מונגוליים ולא תורכיים‪ ,‬ורבים מהשמות הם גם שמות של מונגולים‬
‫חופשיים מחוץ לשטחי הסולטאנות‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית ללא‪-‬תורכים או לקפצ'אקים בקרב נושאי השמות‬
‫החדשים‪ .‬אי אפשר לפסול באופן קטגורי את האפשרות שמבין נושאי השמות החדשים היו גם קפצ'אקים‪ ,‬אך‬
‫ברור שאם אכן היו מקרים בהם קפצ'אקים נשאו שמות חדשים‪ ,‬מדובר במקרים נדירים‪ .‬קפצ'אקים הגיעו‬
‫לשטחי הסולטאנות בעיקר בדרך של סחר בעבדים ולכן קיבלו "שמות של עבדים"‪ ,‬אשר מופיעים בדרך כלל‬
‫במספרים גבוהים‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫‪ 106‬כבר ציינתי שאלבכי אלט'אהרי )פרט ‪ (4‬הוא בעל מאפיינים מונגוליים רבים‪.‬‬
‫‪ 107‬אבן שדאד‪.338 ,‬‬
‫‪ 108‬כאמור‪ ,‬השם אידע'מש עשוי להיות שם שמתחיל להופיע רק בימי ביברס‪ ,‬כך שמדובר אולי בשם חדש נוסף מימי ביברס השיך‬
‫למונגולים‪ .‬גם השם בכתמר מופיע בתקופה המוקדמת )שלוש פעמים(‪ ,‬אך לא כשם של ממלוכ של אלצאלח איוב‪ .‬בכתמר‬
‫אלט'אהרי אלמנצורי )פרט ‪ ,3‬טבלה ד'‪ ,‬שמות שאלצאלח לא עשה בהם שימוש( שהיה ממלוכ של ביברס )ולפי ה‪-‬נסבה שלו כנראה‬
‫עבר לידי קלאוון או שרק עבר לשרת אותו( היה סלאחדאר‪ ,‬משרה המיוחסת ל‪-‬ואפדיה בימי ביברס‪ ,‬ואנו יודעים שברח לטטרים עם‬
‫קבג'ק המונגולי‪ .‬גם דפוס השם בכתמר דומה ל‪"-‬דפוס השם איתמש"‪.‬‬
‫‪ 109‬אפשר שקפצ'אקים שמרו במקרים מסוימים על שמותיהם המקוריים ולא קיבלו "שמות של עבדים"‪ .‬גם אם שם בתקופתו של‬
‫ביברס הוא של מונגולים חופשיים‪ ,‬הוא יכול להיות כמובן גם שם מקורי של קפצ'אקי‪ ,‬שכן שמות של מונגולים חופשיים הם פעמים‬
‫רבות שמות תורכיים‪ .‬אין בידינו מידע רב על שמות של קפצ'אקים חופשיים ומחקר של נושא זה אינו יכול להתבצע במסגרת עבודה‬
‫זו‪ .‬אנו יודעים למשל שהסולטאן קלאוון היה קפצ'אקי ושמו באופן יוצא דופן הוא שם יחידאי‪ ,‬זאת בניגוד ל‪"-‬שמות של העבדים"‬
‫שמופיעים בדרך כלל מספרים גבוהים‪ .‬קלאוון הגיע בגיל מבוגר לשטחי הסולטאנות האיובית ויתכן שבשל כך שמר על שמו‬
‫המקורי‪ .‬לא מצאתי עדויות במקורות למונגולי חופשי בשם קלאוון‪ .‬אפשר להניח שגם בתקופתו של ביברס‪ ,‬ובתקופת קלאוון‪ ,‬היו‬
‫מקרים בהם קפצ'אקים שמרו על שמותיהם המקוריים‪ ,‬כך שחלק מהשמות החדשים עשויים להיות שיכים לקפצ'אקים‪ .‬כפי שכבר‬
‫‪27‬‬
‫כשבודקים פרטים הנושאים את השמות שמתחילים להופיע החל מתקופת ביברס לכל אורך תקופה ב'‬
‫)עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד(‪ ,‬ניתן למצוא עדויות לכך שלכל אורך התקופה נושאי השם‬
‫היו מונגולים )או תורכים לא קפצ'אקים‪ ,‬ובכללם אצ ותרכמנים(‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬המקורות מספקים את‬
‫מירב הפרטים על ממלוכים של סולטאנים‪ ,‬כך שנתמקד בממלוכים של קלאוון וח'ליל הנושאים שמות אלה‪.‬‬
‫כפי שיובהר בפרק הבא‪ ,‬השמות בכתמר ובהאדר‪ ,‬אשר הם גם שמות של ואפדיה מונגולים בימי ביברס‪ ,‬הפכו‬
‫בימי קלאוון לשמות של ברג'יה מונגולים )או אצ‪-‬רוס(‪ ,‬ומבין הפרטים בשמות אלה שהיו ממלוכים של קלאוון‬
‫ניתן לזהות מונגולים ו‪-‬אצ‪ .‬ממלוכים של קלאוון וח'ליל בשמות כראי‪ ,‬נוע'אי‪ ,‬וקטז‪ ,‬אשר הם שמות‬
‫מונגולים‪ ,‬הם בעלי מאפיינים מונגוליים )ראה טבלה ג' ודיון נרחב בפרק ‪ 4‬העוסק בשמות מימי קלאוון(‪ .‬גם‬
‫ממלוכים של קלאוון וח'ליל בשמות אקטואן וסנקרשאה הם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬נראה שפרט‬
‫לממלוכים של ביברס‪ ,‬כל מי שנושאים בתקופה ב' בשטחי הסולטאנות את השמות קטז‪ ,‬כראי‪ ,‬סלאמש‪,‬‬
‫סאטלמש‪ ,‬טקצבא ואלבכי הם מונגולים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫אפשר שבחלק מהמקרים רק מונגולים חופשיים )ואפדיה( נשאו את השמות הללו )למשל‪ ,‬במקרה‬
‫של השם סאטלמש‪ ,‬ואולי גם במקרה של השם סלאמש(‪ .‬אולם לפחות בחלק מהמקרים שמות של ואפדיה )או‬
‫שבויים מונגולים( בימי ביברס הפכו לשמות של עבדים מונגולים בימי קלאוון )בהאדר‪ ,‬בכתמר‪ ,‬כראי‪ ,‬נוע'אי‪,‬‬
‫וסנקרשאה(‪ .‬יתכן שבחלק מהמקרים מדובר בעבדים מונגולים ששמרו על שמם המקורי‪ ,‬אולם בדיון בשמות‬
‫בימי קלאוון אטען שלפחות בחלק מהמקרים שמות העבדים המונגולים של קלאוון ניתנו להם על ידי קלאוון‪,‬‬
‫כך שלפחות בחלק מהמקרים שם של ואפדיה מונגולים בימי ביברס הפך לשם של עבדים מונגולים בימי‬
‫קלאוון‪ .‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬אי אפשר לפסול באופן חד משמעי את האפשרות שעבדים קפצ'אקים ועבדים‬
‫צינתי‪ ,‬ברור שאם היו מקרים כאלה הם היו נדירים למדי‪ .‬אין עדות פוזיטיבית במקורות ל"שמות עבדים קפצ'אקים" חדשים בימי‬
‫ביברס וגם לא בימי קלאוון‪.‬‬
‫‪ 110‬במסגרת דיון זה כלולים גם שמות שהיו קיימים במספרים קטנים בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך לא כשמות של ממלוכים של אלצאלח‬
‫איוב‪.‬‬
‫‪ 111‬השמות אלמלכ‪ ,‬אידע'מש‪ ,‬בכלמש וכונדכ מופיעים רק פעם אחת בתקופה‪ .‬פרט לאלבכי אלט'אהרי‪ ,‬הפרט היחידי הנושא שם‬
‫זה הוא בן אחיו של אלמלכ המונגולי )ראה פרט ‪ 2‬בנספח השמות – אלבכי(‪ .‬פרט לכראי אלט'אהרי יש רק פרט אחד בשם זה‬
‫בתקופה ב' ‪ -‬כראי אלמנצורי‪ ,‬הממלוכ של קלאוון‪ ,‬בעל המאפיינים המונגולים )פרט ‪ 2‬בנספח השמות – כראי אלמנצורי שהיה‬
‫סלאחדאר וקל דעת(‪ .‬ישנם שלושה פרטים בשם קטז בתקופה להם יש ביוגרפיה במקורות‪ .‬חוץ מקטז אלט'אהרי יש ביוגרפיה‬
‫במקורות לקטז אלמעזי )הוא הסולטאן אלמט'פר קטז – פרט ‪ 1‬בנספח השמות(‪ ,‬שהיה ממלוכ של אלמעז איבכ‪ ,‬ולפחות על פי טענתו‬
‫היה ח'וארזמי שנשבה על ידי המונגולים; ולקטז אלמנצורי בעל המאפיינים המונגולים )פרט ‪ 3‬בנספח השמות – קטז אלמנצורי‬
‫שהיה סלאחדאר(‪ .‬במקרה של השם קטז ישנה עדות לכך שח'וארזמים ומונגולים קיבלו אותם שמות‪ .‬על הקרבה בין הח'וארזמים‬
‫למונגולים לאחר הכיבוש המונגולי‪ ,‬ראה אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר – ממאלכ בית ג'נכזח'אן‪ .84 ,‬בהתעלם משמות של בנים של‬
‫ממלוכים‪ ,‬פרט לסלאמש אלט'אהרי‪ ,‬נזכר במקורות רק פרט אחד נוסף בשם זה‪ ,‬הוא ה‪-‬ואפד המונגולי סלאמש )ראה את נספח‬
‫השמות ‪ -‬סלאמש(‪ .‬פרט לסאטלמש אלסלאחדאר אלט'אהרי נזכרים רק ואפדיה מונגולים בשם זה בתקופה ב' – סאטלמש בן צלע'אי‬
‫שהיה ואפד מונגולי‪ ,‬וסאטלמש אלסאקי שהיה ואפד מונגולי בימי ביברס‪ ,‬ראה פראת‪ ;16 :8 ,‬אבן שדאד‪ ;338 ,‬ל‪-‬ואפד המונגולי‬
‫בשם צלע'אי‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;501 :1 ,‬יש לציין שצלע'אי הוא שם מונגולי ולא שם תורכי‪ ,‬ראה עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.127 ,‬‬
‫פרט לטקצבא אלט'אהרי‪ ,‬המקורות מזכירים את טקצבא אלמאידי שהיה גבוה )פרט ‪ 2‬בנספח השמות ‪ -‬טקצבא(‪ ,‬תכונה המאפיינת‬
‫מונגולים‪ .‬על פי אבן ח'לדון טקצבא הוא שם של שבט מונגולי‪ ,‬כך שגם טקצבא מסתמן כשם של מונגולים בלבד )ראה את נספח‬
‫השמות – טקצבא(‪ .‬מבין שלושת הפרטים בשם סנקרשאה הנזכרים במקורות פרט לסנקרשאה אלט'אהרי‪ ,‬נדמה ששניים היו‬
‫מונגולים‪ :‬סנקרשאה אלמנצורי )פרט ‪ 2‬בנספח השמות( היה מקורב לאויראתים‪ ,‬היה סלאחדאר ובתו היתה נשואה לארקטאי‬
‫המונגולי‪ .‬סנקרשאה הממלוכ של טרנטאי )פרט א' בתקופה ב'( טען שהוא אח של בכתמר אלחאג'ב משבויי בלאד אלרום בשנת‬
‫‪ ,1276/675‬ואנו יודעים שהיו מונגולים רבים מקרב השבויים מ‪-‬בלאד אלרום בשנה זו )למשל קבג'ק‪ ,‬סלאר ואלמלכ(‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מונגולים קיבלו אותם שמות‪ ,‬אולם הנתונים שיש לנו על השמות שהחלו להופיע בימי ביברס מספקים עדויות‬
‫לכך‪ ,‬שהיו שמות שניתנו למונגולים )או ששימשו מונגולים( באופן בלעדי‪ .‬במסגרת הדיון בשמות שמתחילים‬
‫להופיע בימי קלאוון‪ ,‬אציג עדויות משמעותיות נוספות לכך‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫פרק ‪ - 4‬תקופת אלמנצור קלאוון )‪(1290-1279/689-678‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתקופתו של ביברס מופיעים מספר שמות חדשים‪ ,‬אשר לפחות רובם הם שמות של מונגולים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬לא ניתן לזהות בתקופתו של ביברס שמות שיועדו ללא‪-‬תורכים באופן בלעדי‪ .‬מניתוח הנתונים של‬
‫השמות והמוצאים האתנים מסתמן שההפרדה בין תורכים ללא‪-‬תורכים נעשתה בתקופתו של קלאוון‪ .‬תוצאות‬
‫ניתוח השמות הולמות את המידע שיש במקורות לגבי המוצא האתני של הממלוכים של ביברס וקלאוון‪.‬‬
‫המקורות מספרים לנו שאלצאלח איוב וביברס קנו בעיקר ממלוכים קפצ'אקים ואילו קלאוון קנה ממלוכים‬
‫ממוצאים אתנים שונים‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫המקורות גם מגלים ש‪-‬ואפדיה מונגולים ושבויים מונגולים החלו להגיע לשטחי‬
‫הסולטאנות במספרים גדולים החל מתקופתו של ביברס‪ 113.‬לכן‪ ,‬בתקופתו של ביברס מופיעים שמות חדשים‬
‫המיועדים למונגולים )או כאלה הנישאים על ידי מונגולים ששמרו על שמם המקורי(‪ ,‬אך לא ניתן לזהות‬
‫שמות המיועדים ללא‪-‬תורכים‪ .‬כזכור‪ ,‬קיימת עדות במקורות שקלאוון נתן את השם לאג'ין לממלוכ משום‬
‫שהיה רומי‪ .‬עדות זו‪ ,‬המופיעה בביוגרפיה של לאג'ין אל ֻא ְס ַתא ַדאר אלרומי ונראית כמסורת המשמרת את‬
‫ההיסטוריה הפרטית של לאג'ין‪ ,‬משמרת למעשה גם זיכרון של קלאוון כמי שיצר את שיטת מתן השמות על פי‬
‫מפתח אתני‪.‬‬
‫‪ 4.1‬שמות של לא‪-‬תורכים‬
‫השמות לאג'ין‪ ,‬אקוש וסנקר נזכרו לעיל כשמות שיועדו בתקופתו של קלאוון למי שמוצאם האתני אינו תורכי‪.‬‬
‫כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬גם השם ביברס יועד בתקופתו של קלאוון ללא‪-‬תורכים‪ .‬ניתן לראות בטבלה ח' כי כל‬
‫השמות הללו מופיעים במספרים גדולים בימי קלאוון ולכל אורך תקופה ב'‪ ,‬וכולם היו שמות שהיו בשימוש‬
‫אצל אלצאלח איוב‪ 114.‬אף אחד מהם אינו שם של מונגולי חופשי‪ .‬המסקנה שעולה מנתונים אלה היא שקלאוון‬
‫לא יצר שמות חדשים ללא‪-‬תורכים אלא השתמש ב‪"-‬שמות של עבדים" מתקופתו של אלצאלח איוב‪ .‬החידוש‬
‫שיצר קלאוון הוא ההבחנה האתנית בין תורכים ללא‪-‬תורכים באמצעות שמות‪.‬‬
‫אפשר רק לשער מתי החלה שיטת מתן השמות על פי מפתח אתני‪ .‬אנו יודעים שלאג'ין אלאסתאדאר‬
‫אלרומי‪ ,‬שקיבל את שמו על פי שיטת השמות החדשה‪ ,‬מת בשנת ‪ 1302/702‬בערך בגיל ‪ ,70‬כך שנולד סביב‬
‫שנת ‪ .1234/632‬לפי אילון‪ ,‬הממלוכים הגיעו לשטחי הסולטאנות סביב גיל ‪ 10‬בממוצע‪ 115,‬כך שניתן להניח‬
‫שהוא הגיע לשם בשנת ‪ 1244/642‬בקירוב‪ .‬ישנם מספר ממלוכים נוספים שיש לנו מידע לגביהם המאפשר‬
‫לנו למקם אותם בקו התפר שבין התקופות‪:‬‬
‫‪ 112‬ראה למשל ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬עמוד ‪.70‬‬
‫‪ 113‬אילון‪" ,‬הואפדיה"‪ ;98 ,‬אלח'טט‪.221 :2 ,‬‬
‫‪ 114‬השם היחידי שככל הנראה יוצא דופן הוא קרא סנקר‪ .‬אקדיש לשם זה דיון נרחב בהמשך )פרק ‪ ,4.6‬עמוד ‪.(47‬‬
‫‪ 115‬אילון‪" ,‬הממלוכ הטירון"‪.3-1 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫שם‬
‫סנקר אלאלפי‬
‫סנקר אלתכריתי‬
‫ביברס אלקימרי אלט'אהרי‬
‫ביברס אלמנצורי‬
‫שנת מוות‬
‫)‪(1281/680‬‬
‫)‪(1297/697‬‬
‫)‪(1304/704‬‬
‫)‪(1325/725‬‬
‫אדון‬
‫קטז‬
‫סעיד בן ביברס‬
‫ביברס?‬
‫קאימאז‪/‬קלאוון‬
‫גיל ותאריך לידה משוער‬
‫‪ = +40 ,~40‬נולד ‪~1239/637‬‬
‫ַלם יַַת ַּכ ַהל )‪ = (-40‬נולד ‪+1258/657‬‬
‫‪ = +70‬נולד ‪~1232/630‬‬
‫‪ = ~80‬נולד ‪~1247/645‬‬
‫‪116‬‬
‫מוצא‬
‫אלתרכי )=שיטה ישנה(‬
‫תורכי )=ישנה(‬
‫אלתרכי )=ישנה(‬
‫אלח'טאאי )=ישנה(‬
‫סנקר אלאלפי‪ ,‬סנקר אלתכריתי וביברס אלקימרי הגיעו לשטחי הסולטאנות באופן משוער בין שנות הארבעים‬
‫לשנות השישים של המאה השביעית‪/‬השלוש עשרה‪ .‬שמם ניתן להם על פי השיטה הישנה )ראה לעיל את‬
‫הערה ‪ .(116‬כולם היו ממלוכים של שליטים קודמים לקלאוון ונראה שבשל עובדה זו קיבלו את שמם על פי‬
‫שיטת מתן השמות הישנה‪ ,‬ולאו דווקא משום שהגיעו לשטחי הסולטאנות קודם לשינוי בשיטת מתן השמות‬
‫שהנהיג קלאוון‪ 117.‬גם המקרה של ביברס אלמנצורי אינו חד‪-‬משמעי‪ .‬אנו יודעים שנקנה בשנת ‪,1260/659‬‬
‫כשהיה בגיל מבוגר יחסית‪ ,‬על ידי קלאוון מקאימאז‪ ,‬שהיה אמיר במוצל‪ ,‬כך שסביר להניח ששמו ניתן לו‬
‫במוצל ולא על פי שיטת השמות שהנהיג קלאוון‪ .‬כמו כן‪ ,‬איננו יודעים בודאות מה היה מוצאו האתני של‬
‫ביברס אלמנצורי‪ .‬ארוין )‪ (Irwin‬גורס שהיה תורכי‪ ,‬אך אינו מספק לכך סימוכין‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫לא הצלחתי למצוא‬
‫במקורות עדות לכך שהיה תורכי‪ ,‬אך הוא נשא את ה‪-‬נסבה "אל ִח' ַטא ִאי" )ה‪-‬ח'טא‪ ,khitan ,‬היו קבוצת‬
‫שבטים ממוצא מונגולי שהקימו במאה השתים עשרה מדינה במרכז אסיה(‪ ,‬כך שסביר להניח שמוצאו מזרחי‬
‫ולא רומי או צ'רקסי‪ .‬אם כן‪ ,‬כל שאנו יודעים הוא שקלאוון היה הראשון שנקט בשיטה של מתן שמות על פי‬
‫מפתח אתני‪ ,‬וכי החל לעשות זאת סביב שנות הארבעים של המאה השביעית‪/‬השלוש עשרה‪ ,‬שכן לאג'ין‬
‫אלרומי הגיע לשטחי הסולטאנות בעשור זה‪ .‬אפשר רק להעלות את ההשערה ששנת מותו של אלצאלח איוב‬
‫)שנת ‪ (1249/647‬היא נקודת המפנה בשיטה של מתן השמות‪ .‬סביר להניח שקלאוון לא היה משנה את שיטתו‬
‫של אלצאלח איוב בעודו בחיים‪.‬‬
‫ומה באשר לשם ביברס? בתקופה הקודמת לתקופתו של קלאוון ניתן למצוא ביוגרפיות לביברס‬
‫קפצ'אקי )פרט ‪ (1‬וארבעה הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪ .(10 ,8 ,6 ,2‬על קו התפר מופיע‬
‫מיודענו ביברס אלמנצורי אלח'טאאי )פרט ‪ .(19‬לעומת זאת החל מתקופתו של קלאוון ניתן למצוא מבין בעלי‬
‫הביוגרפיה שני ביברסים צ'רקסים ברג'ים )פרטים ‪ 2 ,(26 ,13‬ברג'ים )פרטים ‪ (17 ,14‬אחד גבוה‪ ,‬אחד רשע‪,‬‬
‫אחד מג'נון )קל דעת?( ואחד סלאחדאר )פרטים ‪ 119.(25 ,22 ,16 ,11‬אין עדות לתורכים‪/‬מונגולים הנושאים‬
‫‪ 116‬הכוונה בביטוי "השיטה הישנה" היא לשיטתו של אלצאלח איוב אשר נתן אותם שמות לממלוכים ממוצאים אתנים שונים‪.‬‬
‫השמות סנקר וביברס הפכו בימי קלאוון לשמות המיועדים ללא‪-‬תורכים‪ ,‬כך שממלוכים "תורכים" שקיבלו שמות אלה‪ ,‬קיבלו את‬
‫שמם בהתאם לשיטה הישנה‪.‬‬
‫‪ 117‬לביברס היה גם ממלוכ בשם ביברס אלרשידי שמת בשנת ‪ .1281/680‬המקורות מתארים אותו כ‪"-‬אלתרכי"‪ ,‬כך שברור‬
‫ששמו ניתן לו על פי שיטת מתן השמות הישנה )פרט ‪ 2‬בנספח השמות(‪ .‬אין אנו יודעים את גילו של ביברס אלרשידי‪ ,‬אך גם‬
‫במקרה זה ישנה אולי עדות לכך שביברס לא נקט בשיטת מתן השמות החדשה‪.‬‬
‫‪ 118‬ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪.70 ,‬‬
‫‪ 119‬ביברס אלסלאחדאר אלנאצרי )מת ‪ – 1341/742‬פרט ‪ (22‬שירת על פי ה‪-‬נסבה שלו את אלנאצר מחמד‪ ,‬אך אנו יודעים שהיה‬
‫זקן‪ ,‬כך שהוא שיך לתקופה ב'‪ .‬משרת ה‪-‬סלאחדאר מאפיינת לא‪-‬תורכים ומונגולים בתקופה זו‪ .‬גובה‪ ,‬רשע וקלות דעת הם תכונות‬
‫המיוחסות ללא‪-‬תורכים ומונגולים בתקופה זו‪ .‬חוץ מבעלי הביוגרפיה‪ ,‬נזכר במקורות ביברס עבדאללה )פרט ג' בתקופה ב'(‪ ,‬שנאסר‬
‫בשנת ‪ 1309/709‬על ידי אלנאצר מחמד עם חזרתו לשלטון בפעם השלישית‪ ,‬שעה שבוצעו טיהורים רבים באמירים ברג'ים לא‪-‬‬
‫תורכים ומונגולים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫את השם ביברס החל מתקופתו של קלאוון‪ .‬כמו בשמות לאג'ין‪ ,‬אקוש וסנקר גם בשם ביברס ניכר שינוי‬
‫דרסטי ביעוד האתני של השם‪.‬‬
‫‪ 4.2‬שמות חדשים המתחילים להופיע בימי קלאוון‬
‫ניתן לזהות ‪ 42‬שמות חדשים מבין שמותיהם של הממלוכים של קלאוון‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה ה'‪ ,‬לפחות‬
‫‪ 24‬מהם היו גם שמות של מונגולים חופשיים מחוץ לתחומי הסולטאנות‪ 120.‬לפחות ‪ 16‬מהם מופיעים רק פעם‬
‫אחת לכל אורך התקופה‪ ,‬ו‪ 15-‬מבין האחרונים הם שמות יחידאיים‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫רוב השמות נישאים על ידי ממלוכ‬
‫אחד של קלאוון‪ ,‬ורובם גם נישאים על ידי מספר מצומצם של ממלוכים לכל אורך התקופה )פרט לטרנטאי(‪.‬‬
‫נתונים אלה דומים לאלה של השמות החדשים מתקופת ביברס ושונים באופן מהותי מהשמות שנתן אלצאלח‬
‫איוב לעבדיו‪ ,‬ובכללם אלה שהמשיכו להתקיים בתקופת קלאוון )ראה להלן את טבלה ח' בעמוד ‪ .(47‬כמו‬
‫בתקופת ביברס‪ ,‬גם בתקופת קלאוון יש נוכחות גבוהה למדי של מונגולים בקרב הממלוכים הנושאים שמות‬
‫אלה‪ .‬בחלק התחתון של הטבלה מצויינים שמות אשר התחילו להופיע בימי ביברס‪ ,‬איבכ או סעיד והמשיכו‬
‫להתקיים בימי קלאוון‪ .‬כבר צוין כי מרבית נושאי השמות החדשים בימי ביברס היו מונגולים‪ ,‬ולא נראה שחל‬
‫שינוי ביעוד האתני של שמות אלה בתקופת קלאוון‪.‬‬
‫טבלה ה' ‪ -‬שמות שהחלו להופיע בימי קלאוון‬
‫שם‬
‫ארקטאי‬
‫אסנדמר‬
‫אצלם‬
‫אקבע'א‬
‫אלטנבע'א‬
‫אלג'אי‬
‫אלטברס‬
‫סה"כ בתקופה ב'‬
‫‪1‬‬
‫‪3+3-2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1+1‬‬
‫‪4-3+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מנצורים‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪122‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫יחידאי‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫מוצא‬
‫מונגולי‬
‫כרג'י‬
‫משרה‬
‫תכונה‬
‫תכונה‬
‫קים בתקופת אלנאצר‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 120‬בנוסף ישנם מספר שמות אותם נושאים כרג'ים‪ ,‬תרכמנים‪ ,‬כרדים או פרטים אחרים ממוצא חופשי מחוץ לתחומי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪ 121‬השם ברלע'י מופיע גם כשם של מי שאינו ממלוכ ככל הנראה‪ .‬השם סלאר מופיע גם כשם של ממלוכ של הח'ליפה העבאסי‬
‫אלמסתנצר‪ ,‬שהיגר לשטחי הסולטאנות בתקופת ביברס‪ 5 .‬השמות האחרים המסומנים בכוכבית הם שמות שיצאו משימוש לאחר‬
‫תקופת קלאוון וקמו לתחיה בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 122‬כל הפרטים נמצאים בנספח השמות‪ .‬ממלוכים בעלי ה‪-‬נסבה "אלנאצרי" לא נספרו במסגרת הפרטים השייכים לתקופה ב'‪,‬‬
‫למרות שהם עשויים להיות שייכים לתקופה הקודמת לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬אתיחס לכך בהרחבה בפרק ‪6‬‬
‫העוסק בשמות בימי אלנאצר מחמד‪ .‬תחת קטגוריית "מוצא"‪ ,‬המילה "משרה" מציינת שיש פרט בשם זה שקיבל משרה שניתנה בימי‬
‫קלאוון למונגולים‪ ,‬והמילים "תכונה‪/‬מאפיין" מציינות שיש פרט בשם זה בעל תכונה או מאפיינים מונגוליים‪ .‬יש לציין שמשרות‬
‫שניתנו למונגולים בימי קלאוון ניתנו גם ללא‪-‬תורכים‪ ,‬וחלק מהתכונות המאפיינות מונגולים אפיינו גם לא‪-‬תורכים‪ ,‬אך כפי שאציין‬
‫בהמשך‪ ,‬השמות החדשים לא שיכים ללא‪-‬תורכים‪ .‬מבין השמות החדשים‪ ,‬אנצ‪ ,‬טרנטאי וקבג'ק נזכרים פעם אחת בתקופה המוקדמת‬
‫ללא ביוגרפיה‪ .‬נושאי השמות אנצ וקבג'ק הם בעלי נסבה "מזרחית" בתקופה המוקדמת‪ ,‬כך שקרוב לודאי בתקופה זו שמות אלה‬
‫"יובאו" לשטחי הסולטאנות ולא שימשו כשמות של עבדים‪ ,‬ראה לעיל את הערה ‪ .83‬השם סלאר נזכר במקורות כשם של ממלוכ‬
‫שהיגר מבגדאד למצרים בימי ביברס – סלאר אלמסתנצרי אלבע'דאדי‪ .‬לפני תקופת קלאוון אין עדות לממלוכ בשם זה בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬בתקופה המוקדמת נזכר ללא ביוגרפיה גם אדם בשם טרנטאי אלעזיזי‪ .‬בשל העובדה שאין לו ביוגרפיה‪ ,‬לא כללתי אותו‬
‫ברשימת השמות המתחילים להופיע בתקופה המוקדמת‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אין עדות לממלוכ של אלצאלח איוב בשם זה‪ .‬מרבית השמות‬
‫המתחילים להופיע בימי איבכ‪/‬ביברס‪/‬סעיד התחילו להופיע בימי ביברס ודנתי בהם בפרק ‪ 2‬העוסק בשמות המתחילים להופיע‬
‫בתקופתו‪ .‬כפי שנזכר‪ ,‬השמות בהאדר וקטז נזכרים לראשונה בימי איבכ‪ .‬השם מע'לטאי נזכר לראשונה בימי סעיד בנו של ביברס‪.‬‬
‫לא יחדתי פרק נפרד לשני סולטאנים אלה משום שהפרטים על הממלוכים שלהם דלים למדי‪ .‬אין הבדל מהותי בין השמות‬
‫המתחילים להופיע בימי איבכ וסעיד לשמות המתחילים להופיע בימי ביברס וקלאוון‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫אנצ‬
‫באניג'אר‬
‫בתח'אצ‬
‫בג'אס‬
‫ברלע'י‬
‫בזלאר‬
‫בלאט‬
‫בידרא‬
‫ביע'רא‬
‫תמר‬
‫תמרבע'א‬
‫ג'ובאן‬
‫ג'ירכ‬
‫סלאר‬
‫טאג'אר‬
‫טרג'י‬
‫טרנטאי‬
‫טשתמר‬
‫טקטאי‬
‫טוע'אן‬
‫טיבע'א‬
‫פיאל‬
‫קבג'ק‬
‫קג'מאס‬
‫קרא ארסלאן‬
‫קראג'ין‬
‫קרטאי‬
‫קטלובכ‬
‫כאוזכא‬
‫כתבע'א‬
‫כרת‪/‬כרתאי‬
‫כרג'י‬
‫כהרדאס‬
‫כוכאי‬
‫נכבאי‬
‫‪2+2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0+1‬‬
‫‪2-1+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1+1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0+4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7-6+4-3‬‬
‫‪0+3-2‬‬
‫‪2+2‬‬
‫‪2+1‬‬
‫‪0+3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1+3-2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1+2-1‬‬
‫‪3+3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2+1‬‬
‫‪1+1-0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪(*) +‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪(*) +‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‪(*) +‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫?‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫?‬‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫ואפד מונגולי?‬
‫ברג'י‬
‫ברג'י‬
‫מונגולי‪/‬ברג'י‬
‫מאפיין‬
‫ברג'י?‬
‫מונגולי‬
‫משרה‬
‫ואפד מונגולי?‬
‫משרה‬
‫משרה‬
‫מונגולי‬
‫ברג'י‬
‫תכונה‪/‬מאפיין‬
‫ברג'י‬
‫תכונה‪/‬מאפיין‬
‫אלרוסי?‪/‬אלרומי?‬
‫מאפיין‬
‫מונגולי‬
‫ברג'י‬
‫תכונה?‬
‫תכונה‬
‫משרה‪/‬שבוי?‬
‫מונגולי טיפוסי‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫מאפיין‬
‫משרה‪/‬מאפיין‬
‫‪) +‬ל(‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪) +‬מ?(‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‬‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‪) +‬מ(‬
‫‪) +‬ל(‬
‫‪+‬‬
‫‪) +‬מ(‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫?‬
‫‬‫‬‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫שמות שהחלו להופיע בימי אלמעז איבכ‪/‬ביברס‪/‬סעיד ושימשו ממלוכים של קלאוון‬
‫שם‬
‫אקג'בא‬
‫בהאדר‬
‫קג'קאר‬
‫קטז‬
‫כראי‬
‫מע'לטאי‬
‫נוע'אי‬
‫סה"כ בתקופה ב'‬
‫‪4+2‬‬
‫‪19-16+6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3+2-1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8+10‬‬
‫‪5+1‬‬
‫מנצורים‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‪) +‬ואפד בימי ביברס(‬
‫‪) +‬ואפד בימי ביברס(‬
‫ )ואפד בימי ביברס?(‬‫‪) +‬שם מונגולי(‬
‫‪) +‬ואפד בימי ביברס(‬
‫‪+‬‬
‫‪) +‬ואפד בימי ביברס(‬
‫יחידאי‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מוצא‬
‫ברג'י מונגולי‬
‫משרה‬
‫משרה‪/‬מאפיין‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫משרה‬
‫קים בתקופת אלנאצר‬
‫‬‫‪) +‬ל(‬
‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪?-‬‬
‫מבין ‪ 62‬הממלוכים של קלאוון הנושאים שמות אלה ושמות שהחלו להופיע בימי איבכ‪/‬ביברס‪/‬סעיד‪ ,‬אנו‬
‫יודעים ששמונה היו מונגולים ואחד אצ )ו‪-‬אצ לצורך הענין נחשבים לטטרים בעיני בני התקופה(‪ 123.‬עשרה‬
‫‪ 123‬מונגולים‪ :‬אלחאג' ארקטאי )מת ‪ ,(1349/750‬ברלע'י אלאשרפי )מת ‪ ,(1311/711‬אלחאג' בהאדר אלמנצורי‬
‫‪33‬‬
‫נוספים היו ברג'ים‪ 124.‬הואיל והיו ברג'ים באופן תיאורטי הם יכולים להיות לא‪-‬תורכים או מונגולים‪/‬אצ‪-‬רוס‬
‫)העמים החברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ .(4.3‬בגלל כמה סיבות יש להניח שפרטים אלה היו‬
‫מונגולים‪/‬אצ‪-‬רוס‪ .‬ראשית‪ ,‬אין עדות חד‪-‬משמעית במקורות לשום פרט ממוצא לא‪-‬תורכי הנושא את השמות‬
‫החדשים מתקופת קלאוון‪ ,‬ואכן נראה שמאגר השמות ללא‪ -‬תורכים היה מוגבל לשמות שהיו קיימים כבר‬
‫בתקופתו של אלצאלח איוב‪ 125.‬שנית‪ ,‬רוב שמות ה‪-‬ברג'ים האלה )פרט לבג'אס ובתח'אצ( הם שמות שנישאו‬
‫גם על ידי מונגולים ממוצא חופשי‪ ,‬זאת בניגוד מוחלט לשמות שיועדו ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון‪ ,‬אשר אין‬
‫שום עדות למונגולי ממוצא חופשי שנשא אותם‪ .‬שלישית‪ ,‬פרט לשמות בהאדר ומע'לטאי‪ ,‬יש עדות רק למספר‬
‫ממלוכים מצומצם של קלאוון הנושאים את השמות האחרים‪ .‬רוב השמות נישאים על ידי פרט אחד‪ ,‬ומספרם‬
‫של הממלוכים הנושאים שמות אלה לכל אורך התקופה הוא מצומצם למדי‪ ,‬זאת בניגוד לשמות שיועדו ללא‪-‬‬
‫תורכים‪ ,‬שאותם נושא מספר רב יחסית של ממלוכים‪ .‬השמות בהאדר ומע'לטאי הם אמנם נפוצים‪ ,‬אך אין‬
‫שום עדות לממלוכ ממוצא לא‪-‬תורכי בתקופה ב' שנשא שמות אלה‪ ,‬ולעומת זאת יש עדות למונגולים שנשאו‬
‫שמות אלה באותה בתקופה‪ .‬המסקנה המתבקשת מנתונים אלה היא שהשמות החדשים של ה‪-‬ברג'ים מתקופת‬
‫קלאוון הם שמות של ברג'יה מונגולים‪/‬אצ‪-‬רוס ולא שמות של ברג'יה לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫פרט נוסף‪ ,‬מבין הממלוכים של קלאוון בעלי השמות החדשים היה ממוצא אתני כרג'י )אסנדמר‬
‫כרג'י אלמנצורי – מת ‪ .(1311/711‬אין מספר רב של כרג'ים במקורות וקשה להגיע למסקנה נחרצת לגבי‬
‫שיוכם האתני‪ ,‬אולם נדמה שה‪-‬כרג'ים נחשבו לקרובים למונגולים ושקיבלו שמות של מונגולים‪ 127.‬יש לזכור‬
‫)מת ‪ ,(1310/710‬בידרא אלמנצורי )מת ‪ ,(1293/693‬סלאר אלמנצורי )מת ‪ ,(1310/710‬קבג'ק אלמנצורי )מת ‪,(1310/710‬‬
‫כתבע'א אלמנצורי )מת ‪ ,(1302/702‬כרג'י אלאשרפי )מת ‪ ;(1298/698‬אצ‪ :‬בהאדר אצ אלמנצורי )מת ‪ .(1329/730‬להפניות‪,‬‬
‫ראה את נספח השמות ואת נספח הגזע‪.‬‬
‫‪ 124‬בתח'אצ אלמנצורי )מת ‪ ,(1311/711‬בג'אס‪ ,‬בלאט אלג'ֹו ַּכנְדַאר‪ ,‬בהאדר אלסנג'רי )מת ‪ ,(1332/733‬טרג'י אלמנצורי‬
‫ֻשמְקדַאר‪ ,‬קג'מאס אלמנצורי )מת ‪ ,(13354/735‬מע'לטאי אלבעלי )מת ‪ ,(+720/+1320‬מע'לטאי‬
‫)מת ‪ ,(1337/738‬טשתמר אלּב ֻ‬
‫אלתקוא אלמנצורי )מת ‪ (1301/701‬ומע'לטאי אלמסעודי )מת ‪ .(1331/732‬להפניות‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 125‬הפרט היחידי מבין נושאי השמות החדשים שעשוי להיות לא‪-‬תורכי הוא טיבע'א אלרּוסִי?‪/‬אלרומי?‪ .‬הוא נזכר רק ב‪-‬עקד‬
‫אלג'מאן כממלוכ של קלאוון ואין לו ביוגרפיה‪ ,‬כך שאין עליו כלל פרטים‪ .‬בטקסט נזכר שמו כטיבע'א אלרוסי‪ ,‬אולם במפתח של‬
‫הספר הוא מופיע דוקא כטיבע'א אלרומי )פרט א' מתקופת קלאוון(‪ .‬איני מכיר פרטים אחרים הנושאים את ה‪-‬נסבה אלרוסי‪ .‬ככל‬
‫הנראה הכוונה בנסבה לעדת ה‪-‬רוס‪ .‬אילון מציין שכמעט ואין ממלוכים ממוצא זה והשם היחידי שהוא מציין הוא ביבע'א רוס‪ ,‬אילון‪,‬‬
‫"ממלוכ‪ :‬עבדות צבאית"‪ .9 ,‬אבן תע'ריברדי מגדיר את ה‪-‬רוס וה‪-‬אצ כשבטים טטרים‪ ,‬מנהל‪ .489 ,430 :3 ,‬מבין הפרטים הנושאים‬
‫את השם טיבע'א בתקופה ניתן לזהות טיבע'א שהיה אצ – טיבע'א קוין באשי אלנאצרי )מת ‪ – 1331/732‬פרט ‪ 1‬בנספח השמות(‪.‬‬
‫אמנם על פי ה‪-‬נסבה שלו הוא היה ממלוכ של אלנאצר מחמד‪ ,‬אולם על פי שנת מותו ואזכורים שלו בכרוניקות ברור ששמו ניתן לו‬
‫לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם אכן טיבע'א‪ ,‬הממלוכ של קלאוון‪ ,‬היה רוס‪ ,‬הרי שהשם טיבע'א ניתן‬
‫בתקופה לעוד פרט שלפחות בעיני בני התקופה נתפש כטטרי – טיבע'א קוין באשי אלנאצרי שהיה אצ‪ .‬גם אם ה‪-‬נסבה של הממלוכ‬
‫של קלאוון היתה אכן "אלרומי"‪ ,‬קרוב לודאי שאין מדובר ברומי אתני אלא במונגולי‪ .‬בתקופתו של קלאוון )ושל ביברס( יש‬
‫להתיחס בזהירות ל‪-‬נסבה "אלרומי"‪ ,‬שכן בתקופה זו הגיעו מהגרים מונגולים רבים מ‪ּ-‬בלַאד אלרּום‪ ,‬זאת בניגוד לתקופתו של‬
‫אלצאלח איוב ולתקופות מאוחרות לקלאוון‪ ,‬שבהן אין כמעט עדות למהגרים מונגולים מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬לדיון נרחב ב‪-‬נסבה‬
‫"אלרומי"‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,4.4‬עמודים ‪ ,46-44‬ופרק ‪ ,10.3‬עמודים ‪.143-141‬‬
‫‪ 126‬השמות בהאדר ומע'לטאי לא היו קיימים בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך הופיעו לפני תקופתו של קלאוון )החל מימי איבכ או סעיד בן‬
‫ביברס( וקלאוון הפך אותם לשמות של ברג'יה‪ .‬הם דומים בהתפלגותם לשמות אחרים שהיו קיימים בתקופה המוקדמת וקלאוון הפך‬
‫לשמות של ברג'יה‪ .‬השמות בהאדר ומע'לטאי ידונו להלן בהרחבה בפרק ‪ 4.3‬העוסק בשמות ה‪-‬ברג'יה‪.‬‬
‫‪ 127‬השם היחידי של כרג'ים שעשוי להעיד על השיוך האתני של ה‪-‬כרג'ים בתקופת קלאוון הוא בלבאן כרג'י )חי ‪ – 1327/728‬ראה‬
‫את נספח השמות פרט ‪ .(21‬אין עדות לבלבאנים לא‪-‬תורכים מהתקופה ולעומת זאת יש עדות לבלבאנים מונגולים מהתקופה‪ ,‬ראה‬
‫להלן סקירה מקיפה של השם בלבאן )עמודים ‪ .(41-40‬לסקירה מקיפה של קבוצת המיעוט האתנית ה‪-‬כרג'ית‪ ,‬ראה להלן את פרק‬
‫‪ ,9.5‬עמוד ‪ .133‬ישנו נתון נוסף שמעיד על כך שהשם אסנדמר לא יועד ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון‪ .‬כפי שיובהר בסקירת השמות‬
‫‪34‬‬
‫שבדרך כלל המוצא האתני של ה‪-‬כרג'ים מצויין על ידי שם התואר כרג'י הבא לאחר שמם‪ ,‬כך שנראה שה‪-‬‬
‫כרג'ים קיבלו שמות של מונגולים‪ ,‬והשימוש בשם התואר כרג'י נועד לבדלם מהמונגולים שקיבלו אותם שמות‪,‬‬
‫כפי ששם התואר אצ או רוס שימש על מנת לבדל את ה‪-‬אצ‪/‬רוס מהמונגולים‪.‬‬
‫פרט לתשעת המונגולים‪ ,‬לעשרת ה‪-‬ברג'ים ול‪-‬כרג'י‪ ,‬ישנם מספר ממלוכים נוספים מבין נושאי השמות‬
‫החדשים‪ ,‬אשר ניחנים במאפיינים מונגוליים‪ .‬שמונה פרטים מבין נושאי השמות החדשים מילאו משרה של‬
‫סלאחדאר‪ ,‬המיוחסת ל‪-‬ברג'ים‪ ,‬כששלושה מבינהם הם בעלי שמות מונגוליים ולא תורכיים‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫אחד מבין‬
‫נושאי השמות החדשים היה ג'ֹו ַּכנְַדאר )נושא מקל הפולו( – משרה שמולאה על ידי מונגולים‪ ,‬והוא עשוי‬
‫להיות אחד מהשבויים המונגולים שנשבו מ‪ִּ -‬ב ִלאד אלרּום בשנת ‪.1276/675‬‬
‫מאפיינים מונגוליים‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫שניים הם בעלי נסבה מזרחית )"אלבע'דאדי"(‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫‪129‬‬
‫שמונה נוספים הם בעלי‬
‫שניים )פיאל‪ ,‬כהרדאס( גרו או‬
‫נקברו בשכונת אל‪ֻ -‬ח ַסיְנִיַה בה גרו ואפדיה מונגולים‪ ,‬כורדים‪ ,‬תרכמנים ואמירים ממלוכים מונגולים‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫אחד‬
‫מתקופת אלנאצר מחמד אין שום עדות לשם שהיה מיועד ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון והפך לשם המיועד לתורכים בתקופת‬
‫אלנאצר מחמד‪ .‬יותר מכך‪ ,‬לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬מעולם לא הפך שם המיועד ללא‪-‬תורכים לשם המיועד‬
‫לתורכים‪ .‬ישנן עדויות לממלוכים תורכים הנושאים את השם אסנדמר החל מתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬כך שלא יתכן שהשם‬
‫אסנדמר יועד ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון‪ ,‬ראה את נספח השמות ‪ -‬אסנדמר‪.‬‬
‫‪ 128‬סלאחדאריה בעלי שמות מונגולים‪ :‬קטז אלמנצורי )מת ‪ ,(1291/690‬כראי אלמנצורי )מת ‪ ,(1311/711‬נוע'אי אלמנצורי‬
‫)מת ‪ .(1310/710‬כראי ניחן גם בתכונה המאפיינת מונגולים‪ .‬סלאחדריה אחרים‪ :‬אצלם אלמנצורי )מת ‪ ,(1346/747‬בירע'א‬
‫אלמנצורי )מת ‪ ,(1353/754‬ג'ובאן אלמנצורי )מת ‪ ,(1327/728‬ג'ירכ אלמנצורי‪ ,‬כוכאי אלמנצורי )מת ‪ .(1348/749‬לפרטים‬
‫והפניות‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 129‬קרטאי אלמנצורי אלאשרפי )מת ‪ ,(1333/734‬ראה את נספח השמות – קרטאי )פרט ‪ ,1‬פרט א' בתקופה ב'(‪ .‬על פי שמו‪,‬‬
‫קרטאי היה שחרחר‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים‪ .‬שמות בעלי היסוד ַקרַא )שחור בתורכית( יועדו לשחרחרים‪ ,‬ראה להלן בפרק‬
‫‪ 11.1.3‬העוסק במאפייני הקבוצה האתנית המונגולית‪.‬‬
‫‪ 130‬קטלובכ אלמנצורי )מת ‪ (1310/710‬מתואר במקורות כמונגולי טיפוסי – הוא היה שחרחר מאוד‪ ,‬רשע ובעל נטיה לנערים‪.‬‬
‫אנו יודעים גם שקטלובכ היה לובש בגדים של מונגולים‪ ,‬שהיה מקורב לאויראתים ול‪-‬ואפדיה‪ ,‬שהיה בעל קשר לאבן תימיה )ראה‬
‫דיון על מאפיין זה בהמשך(‪ ,‬ושהיה "אח" של סלאר המונגולי; אלטברס אלמנצורי )מת ‪ ,(1308/708‬קראג'ין אלמנצורי )מת‬
‫‪ (1315/715‬ובנו של טרנטאי אלמנצורי )מת ‪ (1290/689‬מתוארים במקורות כתמימים‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים באופן כמעט‬
‫בלעדי‪ .‬קרא ארסלאן )מת ‪ (1298/698‬היה שחרחר על פי שמו‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים באופן כמעט בלעדי; אלטנבע'א‬
‫אלעלאאי אלצאלחי )מת ‪ ,(1341/742‬בהאדר אלתקוא אלמנצורי )מת ‪ (1329/730‬וטוע'אן אלמנצורי )מת ‪ (1323/724‬ניחנים‬
‫בתכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים ומונגולים‪ ,‬אולם‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬לא נראה שהשמות החדשים יועדו ללא‪-‬תורכים‪ ,‬והתפלגותם‬
‫שונה מהתפלגות השמות המיועדים ללא‪-‬תורכים בימי קלאוון‪ .‬מטרתה של סקירה זו היא להראות שלפחות מרבית נושאי השמות‬
‫החדשים היו מונגולים ולא קפצ'אקים‪ .‬להפניות‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 131‬טרנטאי אלבע'דאדי )מת ‪ (1310/710‬ומע'לטאי אלבע'דאדי‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 132‬על פי אלמקריזי‪ ,‬חלק אחד של שכונת אל‪-‬חסיניה נבנה רק בימי הסולטאנות הממלוכית לאחר שרבים מממי שנמלטו‬
‫מהמונגולים לאחר שאלה כבשו את בגדאד הגיעו למצרים ושוכנו שם‪ .‬אלמקריזי מציין שהאויראתים שהגיעו בימי כתבע'א שוכנו‬
‫בשכונה זו‪ .‬גם אמירים של הסולטאנות החלו לשכון בחלק זה של אל‪-‬חסיניה לאחר שנבנה בשל הגעת הפליטים אליו‪ ,‬ראה אלח'טט‪,‬‬
‫‪ ;23-20 :2‬וראה גם עקד‪ .356 :3 ,‬פרט ל‪-‬ואפדיה האויראתים ששכנו בשכונה‪ ,‬אנו יודעים שגם כורדים ותרכמנים )לא עבדים( גרו‬
‫בשכונה זו וניתן למצוא במקורות את הביטוי " ְּכרַאד אל ֻח ַסיְנִיַה" )"הכורדים של שכונת אל‪-‬חסיניה"(‪ ,‬ראה אעיאן‪ ;579 :1 ,‬שם‪,‬‬
‫‪ ;157 :4‬אלבדאיה‪ ;181 :14 ,‬דרר‪ ;255 :1 ,‬אבן אלג'זרי‪ ;825 :3 ,‬מנהל‪ ;298-297 :11 ,‬וראה גם נג'ום‪ .194 :11 ,‬ניתן למצוא‬
‫גם קשר בין ואפדיה מ‪-‬בלאד אלרום )מונגולים?( לשכונה זו‪ ,‬ראה נג'ום‪ .242 :10 ,‬מבין האמירים הממלוכים שנזכרים במקורות‬
‫כמי שגרו בשכונה זו‪ ,‬נקברו בה‪ ,‬או הקימו בה מסגדים ניתן למצוא את המונגולים אלחאג' אלמלכ‪ ,‬ברלע'י אלאשרפי‪ ,‬איתמש‬
‫אלאשרפי‪ ,‬אלחאג' ארקטאי ואת אקוש אלאשרפי ה‪-‬ח'רבאטי‪ ,‬ראה נג'ום‪ ;259 :10 ,‬דרר‪ ;240 ,231 :1 ,‬אעיאן‪ ;51 :2 ,‬מנהל‪:3 ,‬‬
‫‪ .113‬כראי אלמנצורי )בעל שם מונגולי ומאפיינים מונגוליים( בנה מסגד בשכונה זו‪ ,‬נג'ום‪ .200 :9 ,‬אלמאס אלנאצרי‪ ,‬המתואר‬
‫במקורות כמונגולי טיפוסי‪ ,‬התאהב בנער משכונה זו‪ ,‬ראה דרר‪ .340 :1 ,‬ישנם עוד ארבעה פרטים שאין מידע על מוצאם האתני‬
‫הקשורים לשכונה זו‪ :‬פיאל אלמנצורי )מת ‪ ,(1309/709‬כהרדאס אלמנצורי )מת ‪ ,(1314/714‬קיראן אלמנצורי )מת ‪(1309/709‬‬
‫וסנג'ר אלאפתח'ארי )מת ‪ ,(1340/741‬ראה אלח'טט‪ ;22 :2 ,‬ואפי‪ ;94 :24 ,‬אעיאן‪ ;142-141 :4 ,‬דרר‪ .102 :2 ,‬כהרדאס ופיאל‬
‫הם שמות המתחילים להופיע בימי קלאוון‪ ,‬וכפי שאראה בהמשך‪ ,‬סנג'ר הוא שם שיועד למונגולים ברג'ים בימי קלאוון‪ .‬מסתמן‬
‫שבשכונת אל‪-‬חסיניה גרו ואפדיה מונגולים‪ ,‬כורדים‪ ,‬תרכמנים ואמירים ממלוכים מונגולים‪ .‬לא נראה שקפצ'אקים גרו בשכונה זו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מבין נושאי השמות החדשים ברח למונגולים בימי שלטונו של לאג'ין הצ'רקסי ביחד עם קבג'ק אלמנצורי‬
‫ועזאז המונגולים‪ ,‬ומספר אמירים נוספים בעלי מאפיינים מונגוליים‪ 133.‬ארבעה מבין נושאי השמות החדשים‬
‫)כתבע'א אלמנצורי אלעאדלי‪ ,‬טרנטאי אלמחמדי‪ ,‬תמר אלסאקי ובינג'אר אלמנצורי( נעצרו על ידי אלנאצר‬
‫מחמד בטיהורים של אמירים מונגולים‪ ,‬מבינהם שניים לפחות היו קרוב לודאי ואפדיה מונגולים ולא ממלוכים‬
‫)תמר אלסאקי ובינג'אר אלמנצורי(‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫אם כן‪ ,‬מבין ‪ 62‬הממלוכים של קלאוון בעלי השמות החדשים אנו יודעים שעשרים היו מונגולים‪,‬‬
‫ברג'ים מונגולים‪/‬אצ או כרג'ים‪ 26 .‬נוספים מילאו משרה המיוחסת ל‪-‬ברג'ים‪ ,‬נעצרו בטיהורים של מונגולים‪,‬‬
‫היו ואפדיה מונגולים‪ ,‬או שהם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬כמו במקרה של השמות החדשים מימי ביברס‪ ,‬אי‬
‫אפשר לפסול באופן קטגורי את האפשרות שמבין נושאי השמות החדשים היו גם קפצ'אקים‪ ,‬אולם ברור שאם‬
‫היו מקרים כאלה הם היו נדירים‪.‬‬
‫‪ 4.3‬שמות של ברג'יה‬
‫מסקירת השמות המיועדים ללא‪-‬תורכים והשמות החדשים בתקופת קלאוון‪ ,‬נעבור עתה לסקירה של שמות ה‪-‬‬
‫ברג'יה בתקופה זו‪ .‬המקורות מוסרים שביחידת ה‪-‬ברג'יה היו חברים ממלוכים ממוצאים אתנים שונים –‬
‫צ'רקסים‪ ,‬ארמנים‪ ,‬אצ‪ ,‬רומים ואולי גם רוס‪ .‬אלמקריזי כותב שקלאוון נתן לממלוכים ב‪-‬ברג'יה משרות של‬
‫אֹוַג'א ִקי )האחראי על הסוסים באורווה(‪ֻ ,‬ג' ְמ ַק ַדאר )נושא האלה(‪ ,‬ג'אשנכיר )טועם( וסלאחדאר )נושא הנשק(‪,‬‬
‫ואילו לקפצ'אקים ול‪ִ -‬ח' ַטא נתן משרות של ַח'א ִצ ִּכיה )קבוצת הממלוכים המקורבת לסולטאן‪ ,‬יחיד‪ַ :‬ח'א ִצ ִּכי(‪,‬‬
‫סאקי וג'מדאר‪ 135.‬במקורות מופיעים ‪ 35‬שמות של אמירים שהיו ב‪-‬ברג'יה‪:‬‬
‫‪ 133‬בזלאר אלמנצורי ברח למונגולים עם קבג'ק המונגולי‪ ,‬עזאז אלתתרי‪ ,‬אלבכי אלסאקי‪ ,‬בכתמר אלסלאחדאר ועזאז‪ ,‬ראה את‬
‫נספח השמות – בזלאר‪ .‬אלבכי אלסאקי ובכתמר אלסלאחדאר כבר נזכרו כבעלי מאפיינים מונגוליים‪.‬‬
‫‪ 134‬בשנת ‪ 1310/710‬אלנאצר מחמד עצר את בינג'אר אלתתרי וטרנטאי אלמחמדי אלמנצורי ביחד עם האמירים אלטנבע'א‪,‬‬
‫אשקתמר‪ ,‬עבדאללה‪ ,‬אלאקוש אלמנצורי‪ ,‬אלשיח' עלי אלתתרי‪ ,‬מוסא בן צלע'אי וע'אזי בן צלע'אי‪ ,‬סלוכ‪ .87 :2 ,‬אללאקוש‬
‫אלמנצורי הוא קרוב לודאי אחיו של השיח' עלי האויראתי שהגיע בשנת ‪ 1282/681‬לשטחי הסולטאנות כ‪-‬ואפד‪ ,‬ראה סלוכ‪:1 ,‬‬
‫‪ .709-708‬למיטב ידיעתי אין עוד פרטים בשם אלאקוש הנזכרים באירועי התקופה והעובדה שהגיע בתקופת שלטונו של קלאוון‪,‬‬
‫עשויה להסביר את העובדה שהוא נושא את ה‪-‬נסבה "אלמנצורי"‪ .‬עבדאללה הוא קרוב לודאי עבדאללה אלסלאחדאר המונגולי‪,‬‬
‫האמיר היחידי בשם עבדאללה הנזכר באירועי התקופה‪ ,‬עקד‪ .242 :3 ,‬מוסא וע'אזי בניו של צלע'אי גם הם טטרים‪ ,‬שכן הצלע'אי‬
‫היחידי הנזכר במקורות בתקופה הוא ה‪-‬ואפד הטטרי צלע'אי שהגיע בשנת ‪ ,1262/661‬סלוכ‪ .501 :1 ,‬מרבית העצורים הם ואפדיה‬
‫מונגולים ונראה שמדובר בטיהור של אמירים מונגולים שערך אלנאצר מחמד עם שובו לשלטון בפעם השלישית‪ .‬גם מאירוע זה אנו‬
‫למדים ש‪-‬ואפדיה מונגולים נחשבו לגורם מערער יציבות בשטחי הסולטאנות‪ ,‬שכן המקורות מציינים שנעצרו מחשש שיעוררו מדון‬
‫ﺾ ‪‬ﻋﹶﻠﻴ‪ ‬ﹺﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮﻓﹰﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭﹺﺇﻗﹶﺎ ‪‬ﻣ‪‬ﺘ ﹺﻬ ‪‬ﻢ ﺍﻟ ‪‬ﻔﺘ‪‬ﻦ(‪ ,‬סלוכ‪ ;87 :2 ,‬וראה גם שם‪ .76 :2 ,‬במילונים הביוגרפים ישנה ביוגרפיה לבינג'אר‬
‫)ﹶﻓ ﹸﻘﹺﺒ ‪‬‬
‫אלמנצורי‪ ,‬אשר נעצר על ידי אלנאצר מחמד בשנת ‪ 1312/712‬ומת בכלא בשנת ‪) 1316/716‬פרט מספר ‪ 1‬בנספח השמות(‪ .‬קרוב‬
‫לודאי שמדובר בבינג'אר אלתתרי‪ .‬השם בינג'אר אלמנצורי‪ ,‬אינו מופיע אף פעם בכרוניקות המתארות את אירועי התקופה‬
‫המזכירות רק את בינג'אר אלתתרי או אמיר בשם בינג'אר ללא נסבה‪ .‬מנגד לא ניתן למצוא ביוגרפיה לאדם בשם בינג'אר אלתתרי‪.‬‬
‫בביוגרפיה של בינג'אר אלמנצורי אין אזכור לכך שנקנה על ידי קלאוון ונוכחנו כבר לדעת ש‪-‬ואפדיה מונגולים עשויים לשאת נסבה‬
‫סולטאנית רק משום ששירתו סולטאן ולא משום שהיו עבדים שלו‪ .‬העובדה שבביוגרפיה של בינג'אר אלמנצורי מצויין שנעצר על‬
‫ידי אלנאצר מחמד בשנת ‪ 1312/712‬אינה מעידה על כך שאין מדובר בבינג'אר אלתתרי‪ ,‬שכן ואפדיה מונגולים שנעצרו עם בינג'אר‬
‫אלתתרי נעצרו‪ ,‬שוחררו ושוב נעצרו על ידי אלנאצר מחמד‪ ,‬ראה סלוכ‪ .78 :2 ,‬בהמשך ידונו גם האירועים שבהם נעצרו תמר‬
‫אלסאקי אלמנצורי וכתבע'א אלמנצורי‪.‬‬
‫‪ 135‬ארוין‪ ,‬המזרח התיכון‪ ;70 ,‬אלח'טט‪) 214 :2 ,‬ב‪-‬ברג'יה היו ארמנים וצ'רקסים(; שם‪) 241 :2 ,‬צ'רקסים‪ ,‬אצ ואולי גם רוס(;‬
‫‪36‬‬
‫טבלה ו' – אמירים ברג'ים‬
‫‪136‬‬
‫שם‬
‫אקוש אלאפרם אלמנצורי‬
‫אקוש אלמטרוחי‬
‫אלדכז‬
‫איבכ אלבע'דאדי‬
‫איבכ אלרומי‬
‫אידמר אלח'טירי‬
‫אידמר אליונסי‬
‫בתח'אצ אלמנצורי‬
‫בג'אס‬
‫ברלע'י אלאשרפי‬
‫בכתמר אלאבו בכרי‬
‫? בכתמר אלג'וכנדאר אלמנצורי‬
‫בכתות אלפתאח‬
‫בכתות אלקרמאני אלמנצורי‬
‫בלאט‬
‫בהאדר אלסנג'רי‬
‫? בורי אלסלאחדאר‬
‫ביברסׁ אלג'אשנכיר‬
‫ביברס אלתאג'י‬
‫ביברס אלעלמי‬
‫ביברס אלאחמדי‬
‫‪139‬‬
‫?ביכור‬
‫? סלאר אלמנצורי‬
‫סנג'ר אלג'מקדאר אלמנצורי‬
‫סנג'ר אלבנדקדארי‬
‫סנקר אלעלאאי‬
‫סנקר אלטויל‬
‫טשתמר אלבשמקדאר‬
‫טע'ג'י אלמנצורי‬
‫קג'מאס אלמנצורי‬
‫?קרמשי אלסלאחדאר‬
‫כרג'י אלאשרפי‬
‫? מע'לטאי אלתקוא אלמנצורי‬
‫מע'לטאי אלבעלי‬
‫מע'לטאי אלמסעודי‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1316/716‬‬
‫)מת ‪(1299/699‬‬
‫מוצא‬
‫צ'רקסי‬
‫כרג'י‪/‬קשר לפרנקים‬
‫)מת ‪(1303/703‬‬
‫)אח ‪(1313/713‬‬
‫)מת ‪(1336/737‬‬
‫בע'דאדי אלאצל‬
‫אלרומי‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫אח טשתמר‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫)מת ‪(1327/728‬‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫)מת ‪(1310/710‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫טטרי )שבוי(‬
‫אלתרכי=מונגולי?‬
‫משרה‬
‫סלאחדאר‬
‫סלאחדאר?‬
‫אח בכתמר‬
‫סלאחדאר‬
‫סלאחדאר‬
‫ג'וכנדאר‬
‫ג'וכנדאר‬
‫ג'אשנכיר‬
‫ג'וכנדאר‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫מתומכי כתבע'א‬
‫צ'רקסי‬
‫)מת ‪(1309/709‬‬
‫)מת ‪(1312/712‬‬
‫)מת ‪(1333/734‬‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫צ'רקסי‬
‫)מת ‪(1310/710‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫אויראתי )שבוי(‬
‫רומי אלג'נס‬
‫אלתרכי=מונגולי?‬
‫‪137‬‬
‫סלאחדאר‬
‫ג'אשנכיר‬
‫‪138‬‬
‫ג'מקדאר‬
‫ֻשמְקדַאר )בתקופת ח'ליל(‬
‫ּב ֻ‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫)מת ‪(1334/735‬‬
‫מתומכי כתבע'א‬
‫מונגולי‬
‫)מת ‪(1298/698‬‬
‫)מת ‪(1301/701‬‬
‫)מת ‪(+1321/721‬‬
‫ג'וכנדאר‬
‫‪140‬‬
‫סלאחדאר‬
‫מתומכי כתבע'א‬
‫הנתונים שנאספו מאששים את רוב מה שהמקורות מוסרים לנו לגבי ה‪-‬ברג'יה‪ .‬ניתן לזהות ב‪-‬ברג'יה צ'רקסים‬
‫ורומים‪ .‬לא נזכרים ארמנים שהיו חברים ביחידה זו )אם כי יתכן והדבר מקרי( ולעומת זאת נזכר כרג'י אחד‪,‬‬
‫מנהל‪) 96 :9 ,‬ב‪-‬ברג'יה היו צ'רקסים ו‪-‬אצ(; וראה גם אבן דקמאק‪ ,‬אלג'והר אלת'מין‪ ;308 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪ִּ .86 ,‬בלַאד אל‪%‬צ‬
‫שכנה בחצי האי קרים ליד קאפא‪ ,‬ראה עקד‪ ;16 :3 ,‬וראה אלח'טט‪) 241 ,214 :2 ,‬ה‪-‬ברג'יה היו סלאחדאריה‪ ,‬ג'אשנכריה‪,‬‬
‫אושאקיה ו‪-‬ג'מקדאריה‪ .‬הקפצ'אקים וה‪ִ -‬ח' ַטא היו ח'אצכיה‪ ,‬ג'מדאריה ו‪-‬סקאת ושהו במחנות אימונים } ִטּבַאק{ שנקראו אלזַ ְמ ַרדִ'יַה ו‪-‬‬
‫אלדַ' ַה ִּביַה(; וראה גם רבאט )‪ ,(Rabbat‬המצודה‪.289 ,‬‬
‫‪ 136‬מי שמופיע לצד שמו הסימן "?"‪ ,‬ככל הנראה היה ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬פרט לסלאר אלמנצורי שככל הנראה לא היה ב‪-‬ברג'יה‪ .‬במקרה‬
‫שאין הערת שוליים המכילה הפניה‪ ,‬ההפניות נמצאות בנספח השמות‪ .‬פרט לאמירים המופיעים בטבלה נזכרים אמירים בשם‬
‫אללקמאני ואלשיח'י שהיו ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬אך שמותיהם הפרטיים אינם ידועים‪ ,‬ראה אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;353 :8 ,‬סלוכ‪.53 :2 ,‬‬
‫‪ 137‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;353 :8 ,‬נג'ום‪.241 ,43 :9 ,‬‬
‫‪ 138‬עקד‪) 243-242 :3 ,‬אשרפי או ברג'י(‪.‬‬
‫‪ 139‬נג'ום‪) 247 :8 ,‬כנראה שהיה ב‪-‬ברג'יה(‪.‬‬
‫‪ 140‬עקד‪) 243-242 :3 ,‬אשרפי או ברג'י(‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫למרות שהמקורות אינם מציינים את ה‪-‬כרג'ים כמי שהיו חברים ביחידה‪ 141.‬גם ה‪-‬אצ וה‪-‬רוס נעדרים מרשימת‬
‫האמירים שהיו ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬ולעומת זאת ניתן למצוא מונגולים בקרב החברים ביחידה‪ ,‬למרות שהמקורות אינם‬
‫מציינים את המונגולים כמי שהיו חברים בה‪ .‬אמנם ה‪-‬אצ וה‪-‬רוס נתפשים על ידי בני התקופה כ‪"-‬טטרים"‪,‬‬
‫‪142‬‬
‫אולם לא סביר להניח שהמונגולים המופיעים כחברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה אכן היו אצ או רוס‪ .‬אין שום פרט‬
‫במקורות המזהה אותם ככאלה‪ .‬אם סלאר היה אכן ב‪-‬ברג'יה הרי שמדובר באויראתי‪ .‬ברלע'י אלאשרפי‪,‬‬
‫היחידי שמתואר כ‪"-‬טטרי"‪ ,‬נשבה בפשיטה על המונגולים‪ ,‬וכרג'י אלאשרפי מתואר כמונגולי ) ִמנ ִג'נְס‬
‫אל ֻמע'ּול(‪ .‬המסקנה היא שהמידע שנמסר לנו במקורות על ה‪-‬ברג'יה ממעיט בחלקם של המונגולים ביחידה זו‪.‬‬
‫כפי שכבר נזכר לעיל‪ ,‬בתקופת קלאוון אין עדות לשמות חדשים שיועדו ללא‪-‬תורכים‪ ,‬כך שהשמות – אלדכז‪,‬‬
‫בג'אס‪ ,‬בתח'אצ‪ ,‬בורי‪ ,‬ביכור‪ ,‬טשתמר‪ ,‬טע'ג'י‪ ,‬קג'מאס‪ ,‬קרמשי ומע'לטאי יועדו קרוב לודאי למונגולים )או ל‪-‬‬
‫אצ ו‪-‬רוס(‪ .‬חוץ מהפרטים שאנו יודעים שמוצאם מונגולי בודאות ניתן לציין עוד מספר שמות ברשימה שככל‬
‫הנראה היו מונגולים‪ .‬סנג'ר אל ֻּבנְֻד ְק ַדאר ובכתמר אלאבו בכרי נזכרים במקורות עם ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪,‬‬
‫והואיל ולא היו קפצ'אקים ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬קרוב לודאי שמדובר במונגולים‪ .‬בכתמר אלאבו בכרי גם מתואר‬
‫במקורות כתמים‪ ,‬תכונה המאפיינת באופן כמעט בלעדי את המונגולים‪ .‬בורי אלסלאחדאר וקרמשי‬
‫אלסלאחדאר היו ב‪-‬ברג'יה או שהיו ממלוכים של אלאשרף ח'ליל‪ .‬הם נזכרים כתומכי הסולטאן כתבע'א‬
‫המונגולי שנתפשו על ידי סנג'ר אלשג'אעי‪ ,‬בין היתר עם קבג'ק אלמנצורי המונגולי‪ ,‬עבדאללה אלסלאחדאר‬
‫המונגולי‪ ,‬עמר אלסלאחדאר המונגולי‪ ,‬כרג'י אלאשרפי המונגולי וטרנג'י‪/‬טרקג'י=טע'ג'י אלאשרפי המונגולי‪.‬‬
‫סולידאריות אתנית )ִג'נְ ִסיַה( נזכרת כמי ששיחקה תפקיד באירוע שמטרתו היתה לטהר את תומכי כתבע'א‬
‫המונגולים‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫באותו אירוע נתפש גם מע'לטאי אלמסעודי שנזכר ברשימת האמירים ב‪-‬ברג'יה כך שקרוב‬
‫לודאי גם הוא היה מונגולי‪ .‬השמות בורי‪ ,‬קרמשי ומע'לטאי אינם קיימים בתקופה המוקדמת וכולם היו גם‬
‫שמות של מונגולים חופשיים‪ .‬מוצאו של איבכ אלבע'דאדי היה מבגדאד ויותר סביר להניח שמדובר במונגולי‬
‫מאשר בלא‪-‬תורכי‪.‬‬
‫יש אישור לכך שהחברים ב‪-‬ברג'יה מילאו משרות של סלאחדאר‪ ,‬ג'אשנכיר וג'מקדאר‪ .‬אין עדות ל‪-‬‬
‫ברג'ים שמילאו משרה של אוג'אקי )שוב‪ ,‬יתכן והדבר מקרי(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ארבעה ברג'ים מילאו משרות של‬
‫ג'ֹו ַּכנְַדאר )נושא מקל הפולו(‪ ,‬כך שנראה שסקירת המשרות של אלמקריזי השמיטה משרה זו‪.‬‬
‫כמה תופעות נוספות בשמות ה‪-‬ברג'יה ראויות לציון‪ .‬ראשית‪ ,‬שמות חדשים )כלומר‪ ,‬שמות‬
‫המופיעים החל מתקופתו של קלאוון( נישאים על ידי פרט אחד בדרך כלל‪ ,‬ולגבי רובם ישנה עדות במקורות‬
‫למונגולי חופשי שנשא אותם‪ ,‬כך שסביר להניח שחלקם לפחות אינם "שמות של עבדים"‪ ,‬ושמי שנשאו אותם‬
‫היו מונגולים‪ .‬כמעט כל השמות אשר יותר מפרט אחד נושא אותם היו קיימים לפני תקופתו של קלאוון ורובם‬
‫‪ 141‬כאמור‪ ,‬רק מקור אחד מזכיר שאקוש כרג'י אלמטרוחי היה ב‪-‬ברג'יה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל הנראה אקוש אלמטרוחי נקנה מהפרנקים כך‬
‫שיתכן ונתפש כפרנקי‪.‬‬
‫‪ 142‬מנהל‪.489 ,430 :3 ,‬‬
‫‪ 143‬סלוכ‪ ;799-798 :1 ,‬עקד‪.242 :3 ,‬‬
‫‪38‬‬
‫מוזכרים בתקופה המוקדמת או בתקופת אלצאלח איוב‪ ,‬כך שהם חשודים שהם "שמות של עבדים"‪ .‬שנית –‬
‫אין עדות לממלוכים של קלאוון‪ ,‬בעלי שם מאלה הנזכרים כשמות של אמירים ברג'ים‪ ,‬אשר מילאו תפקידים‬
‫של סאקי או ג'מדאר‪ .‬כאמור‪ ,‬המקורות מציינים שקלאוון נתן תפקידים של ג'אשנכיר‪ ,‬סלאחדאר‪ ,‬ג'מקדאר ו‪-‬‬
‫אוג'אקי לממלוכים ביחידת ה‪-‬ברג'יה )ומסקירת שמות ה‪-‬ברג'יה מסתבר שגם נתן להם משרות של ג'וכנדאר(‪,‬‬
‫ולקפצ'אקים ול‪ִ -‬ח' ַטא נתן תפקידים של סאקי וג'מדאר‪ .‬קרוב לודאי שהכוונה ב‪ִ -‬ח' ַטא היא בין היתר או בעיקר‬
‫למונגולים‪ .‬הואיל ואנו יודעים שמונגולים היו גם חברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬העובדה שאין בעלי שמות של‬
‫ברג'יה הנושאים משרה של סאקי וג'מדאר מאששת את ההשערה שלפחות ברובם‪ ,‬שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים‬
‫היו "שמות של עבדים"‪ .‬לא יתכן שבאופן מקרי רבים ממי שנקראו בשמות אלה מילאו תפקידים של ברג'יה‬
‫ורק תפקידים של ברג'יה‪ .‬היא גם מאששת את ההשערה שלקפצ'אקים ולמונגולים ניתנו שמות שונים‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫‪145‬‬
‫טבלה ז' – ממלוכים של קלאוון בעלי שמות ברג'יה נפוצים אשר לא יועדו ללא‪-‬תורכים‬
‫בכתות‪:‬‬
‫אלתרכי‪/‬סלאחדאר‬
‫עלאא אלדין אלאסתאדאר‪/‬קלאוון‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫‪ .1‬אלעלאאי אלתרכי‬
‫ברג'י‪/‬ג'וכנדאר‪/‬אח בכתמר‬
‫קלאוון‬
‫)מת ‪(1310/710‬‬
‫‪ .2‬אלפתאח‬
‫ברג'י‪/‬ג'אשנכיר‬
‫קלאוון‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫‪ .3‬אלקרמאני אלמנצורי‬
‫א‪ .‬אלבחלאק‬
‫ב‪ .‬אלצהיוני‬
‫בכתמר‪:‬‬
‫‪ .1‬אלט'אהרי אלמנצורי )*(‬
‫‪ .2‬אלג'וכנדאר אלמנצורי‬
‫‪ .3‬אלאבו בכרי אלמנצורי‬
‫)מת ‪(1303/703‬‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫)מת ‪(1327/728‬‬
‫ביברס‪/‬קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫סלאחדאר‪/‬ברח לטטרים‬
‫ברג'י?‪/‬ג'וכנדאר‬
‫ברג'י‪/‬אלתרכי‪/‬סלאחדאר‪/‬תמים‬
‫‪ 144‬ככלל‪ ,‬לא ניתן למצוא במקורות עדות לממלוכים של קלאוון בעלי אותו שם‪ ,‬אשר אחד מהם מילא בתקופתו משרה של ברג'יה‬
‫ואילו השני משרה של קפצ'אקים‪ .‬מקרה אחד נראה כסתירה כזו‪ ,‬שכן ניתן למצוא ממלוכ של קלאוון בשם אלטנבע'א אלג'מדאר‬
‫)מת ‪ (1293/693‬וממלוכ אחר שלו בשם אלטנבע'א אלצאלחי אלעלאאי )מת ‪ (1341/742‬שהיה ג'אשנכיר‪ .‬אולם‪ ,‬המקורות מציינים‬
‫שאלנאצר מחמד הוא זה שהפך אותו ל‪-‬ג'אשנכיר בשנת ‪ 1309/709‬עם חזרתו לשלטון בפעם השלישית )ראה את נספח השמות –‬
‫אלטנבע'א(‪ .‬הדבר מעיד על כך ששמות המונגולים ושמות הקפצ'אקים נבדלו בתקופת קלאוון זה מזה‪ ,‬בין אם כי לקפצ'אקים‬
‫ולמונגולים ה‪-‬ברג'ים )לפחות לנושאי השמות הנפוצים מבינהם( ניתנו שמות נפרדים )"שמות של עבדים"(‪ ,‬ובין אם כי מונגולים‬
‫שמרו על שמותיהם המקוריים‪ ,‬אשר נבדלו משמות העבדים הקפצ'אקים )בין היתר במקרה של שמות ה‪-‬ברג'יה הלא נפוצים(‪ .‬אי‬
‫אפשר לפסול באופן חד‪-‬משמעי את האפשרות שהיו מקרים בהם מונגולים לא ברג'ים וקפצ'אקים קיבלו אותם שמות או ששמותיהם‬
‫המקוריים שנשמרו היו זהים )אם כי אין עדות לכך(‪ .‬אנו יודעים שלפחות עד לתקופתו של אלנאצר מחמד הסולטאנים שמו כל‬
‫קבוצה אתנית במחנה אימונים )טבקה( נפרד‪ ,‬סלוכ‪ .535-534 :2 ,‬ואנו יודעים שבתקופת קלאוון מחנות האימונים ) ִט ַּבאק( של ה‪-‬‬
‫ג'מדאריה היו נפרדים מה‪-‬ברג'‪ ,‬סלוכ‪ .157 :2 ,‬יתכן שבמחנות ה‪-‬ג'מדאריה וה‪-‬סקאת נפגשו מונגולים )חִ'טַא( וקפצ'אקים ויתכן גם‬
‫שנשאו אותם שמות‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית לממלוכים מונגולים של קלאוון‪ ,‬אשר מילאו משרות של סאקי או ג'מדאר‪ ,‬אך ישנה‬
‫עדות שנתן ל‪-‬ואפדיה אויראתים משרות של ח'אצכיה )כלומר – סאקי ו‪-‬ג'מדאר(‪ ,‬ראה למשל סלוכ‪ .709 :1 ,‬בנוסף ניתן לזהות‬
‫מספר מצומצם של ממלוכים של קלאוון‪ ,‬הנושאים שמות הקימים רק החל מתקופתו של קלאוון )ולפי כך חשודים בהיותם שמות של‬
‫מונגולים(‪ ,‬אשר מילאו משרות אלה )אסקור אותם בהמשך(‪ .‬אנו יודעים שביברס נתן ל‪-‬ואפדיה משרות של סלאחדאר‪ ,‬סאקי ו‪-‬‬
‫ג'מדאר‪ ,‬ראה נג'ום‪ .190 :7 ,‬ואנו גם יודעים שלאחר תקופת קלאוון )בימי ח'ליל( מונגולים )או אצ( מילאו משרות של ג'מדאר ו‪-‬‬
‫סאקי‪ ,‬ראה את נספח השמות ‪ -‬טינאל אלאשרפי‪ ,‬ארקטאי אלאשרפי; אבן אלג'זרי‪ .549 :2 ,‬אם כן‪ ,‬למונגולים היתה מסורת של‬
‫מילוי של מגוון תפקידים )סלאחדאר‪ ,‬ג'אשנכיר‪ ,‬ג'וכנדאר‪ ,‬אוג'אקי‪ ,‬בשמקדאר‪ ,‬סאקי ו‪-‬ג'מדאר(‪ ,‬לעומתם הקפצ'אקים מילאו החל‬
‫מתקופתו של קלאוון רק תפקידים של סאקי ו‪-‬ג'מדאר ואילו הלא‪-‬תורכים רק תפקידים של ברג'יה‪ .‬ראה עוד על כך להלן בפרק ‪,5.1‬‬
‫עמודים ‪.60-56‬‬
‫‪ 145‬בטבלה זו נכללו פרטים שהמקורות מציינים שהיו ממלוכים של קלאוון‪ ,‬פרטים שהמקורות מציינים שהיו ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬כך שיש‬
‫להניח שהיו ממלוכים של קלאוון‪ ,‬ופרטים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלמנצורי"‪ .‬בנוסף‪ ,‬בטבלה נכללים גם פרטים שיש מידע בנוגע‬
‫למשרה אותה מילאו‪ ,‬אשר מופיעים במקורות ללא נסבה של אדון‪ ,‬כך שהם עשויים להיות ממלוכים של קלאוון‪ .‬ההפניות נמצאות‬
‫בנספח השמות‪ .‬השם בלבאן נכלל בטבלה זו‪ ,‬למרות שאין עדות חד משמעית לאמיר ברג'י בשם זה‪ ,‬משום שרבים מנושאי השם‬
‫מילאו משרות של ברג'יה‪ .‬פרטים ללא ביוגרפיה ממוספרים על ידי אותיות‪ .‬הכוונה בשם נפוץ היא לשם שיותר מממלוכ אחד של‬
‫קלאוון נשא אותו‪ .‬שמות ה‪-‬ברג'יה הלא נפוצים ללא‪-‬תורכים – אקוש‪ ,‬סנקר‪ ,‬ביברס ואולי גם לאג'ין – נסקרו כבר לעיל‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫‪ .4‬אלעלאאי אלמנצורי‬
‫מע'לטאי‪:‬‬
‫‪ .1‬אלתקוא אלמנצורי‬
‫‪ .2‬אלבעלי‬
‫‪ .3‬אלמסעודי‬
‫אח של בכתות אלפתאח=אח של ברג'י ג'וכנדאר‬
‫קלאוון‬
‫)מת ‪(1301/701‬‬
‫)מת ‪(+1320/720‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫ברג'י?‬
‫ברג'י‬
‫ברג'י‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫אלבע'דאדי‬
‫א‪ .‬אלבע'דאדי‬
‫טשתמר‪:‬‬
‫א‪ .‬טשתמר אח'ו בתח'אצ אלמנצורי‬
‫ב‪ .‬טשתמר אלג'וכנדאר‬
‫ג‪ .‬טשתמר אלבשמקדאר ה‪-‬ברג'י‬
‫בהאדר‪:‬‬
‫‪ .1‬ראס נובה‬
‫‪ .2‬אלמנצורי אלעג'מי‬
‫‪ .3‬סמז אלמנצורי‬
‫‪ .4‬אלחאג' אלמנצורי‬
‫‪ .5‬אצ אלמנצורי‬
‫‪ .6‬אלתקוא‪/‬אלמנצורי‬
‫‪ .7‬אלשג'רי‪/‬אלסנג'רי‬
‫‪ .8‬אלג'וכנדאר‬
‫‪ .9‬קבג'ק אלסלאחדאר‬
‫בלבאן‪:‬‬
‫‪ .1‬אלמנצורי אלטבאח'י‬
‫‪ .2‬אלג'וכנדאר‬
‫‪ .3‬אלתתרי אלמנצורי‬
‫‪ .4‬אלבדרי אלמנצורי‬
‫‪ .5‬אלענקאוי אלמנצורי‬
‫‪ .6‬בלבאן אלשמסי‬
‫‪ .7‬אלמחמדי אלמנצורי‬
‫‪ .8‬אלחסיני אלמנצורי‬
‫אח של ברג'י‬
‫ג'וכנדאר‬
‫ברג'י )עשוי להיות אחיו של בתח'אצ(‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1296/696‬‬
‫)מת ‪(1304/704‬‬
‫)מת ‪(1310/710‬‬
‫)מת ‪(1329/730‬‬
‫)מת ‪(1329/730‬‬
‫)מת ‪(1332/733‬‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‪ ,‬שאב‬
‫קלאוון?‬
‫ביברס‪/‬קלאוון‪ ,‬שנת ‪1255/656‬‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫שבוי אויראתי‪/‬סלאחדאר‬
‫אצ‪/‬גבוה‬
‫גבוה‬
‫ברג'י‬
‫)מת ‪(1323/723‬‬
‫)מת ‪(1337/738‬‬
‫?‬
‫?‬
‫ג'וכנדאר‬
‫סלאחדאר‬
‫)מת ‪(1300/700‬‬
‫)מת ‪(1306/706‬‬
‫)מת ‪(1324/725‬‬
‫)מת ‪(1326/727‬‬
‫)מת ‪(1332/733‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫אלתרכי‪/‬רוצח ח'ליל‬
‫אלטבאח'י‪/‬קלאוון‪+40 ,‬‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‪ ,‬זקן‬
‫קלאוון?‪+70 ,‬‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‪+80 ,‬‬
‫סלאחדאר‬
‫ג'וכנדאר‬
‫אלתתרי‪/‬תמים‬
‫תמים‬
‫רוצח ח'ליל עם בידרא‬
‫א‪ .‬בלבאן אלצבאחי‬
‫‪ .9‬אלג'אשנכיר‬
‫‪ .10‬אלג'מקדאר אלכרכנד‬
‫אידמר‪:‬‬
‫‪ .1‬אלרפאא‪/‬אלמנצורי?‬
‫‪ .2‬אלזרדכאש‬
‫‪ .3‬אלח'טירי‬
‫)אח ‪(1309/709‬‬
‫)מת ‪(1329/730‬‬
‫)מת ‪(1302/702‬‬
‫)אח ‪(?1312/712‬‬
‫)מת ‪(1336/737‬‬
‫ג'אשנכיר‬
‫ג'מקדאר‬
‫?‬
‫?‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‪/‬אקוש אלאפרם?‬
‫אבן ח'טיר אלרומי‪/‬קלאוון‪-80 ,‬‬
‫א‪ .‬אליונסי‬
‫איבכ‪:‬‬
‫‪ .1‬אלמוצלי אלמנצורי‬
‫‪ .2‬אלבע'דאדי אלמנצורי‬
‫‪ .3‬אלח'אזנדאר אלמנצורי‬
‫‪ .4‬איבכ אלרומי אלמנצורי‬
‫סנג'ר‪:‬‬
‫‪ .1‬אלבנדקדארי‬
‫‪ .2‬אלשג'אעי אלמנצורי‬
‫ברח לטטרים‬
‫ברג'י‬
‫ברג'י‬
‫)מת ‪(1298/698‬‬
‫)מת ‪(1303/703‬‬
‫)מת ‪(1306/706‬‬
‫)אח ‪(1313/713‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫קלאוון‪ ,‬הגיע ‪1259/658‬‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון‪ ,‬זקן‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‪-50 ,‬‬
‫ברג'י‪/‬בע'דאדי אלאצל‬
‫תמים‪/‬גבוה‬
‫ברג'י‪/‬אלרומי‪/‬סלאחדאר‪/‬גבוה‬
‫ברג'י‪/‬אלתרכי‬
‫אלתרכי‪/‬רשע‪/‬גבוה‪/‬מקורב ל‪-‬ברג'יה‬
‫‪ 146‬לגבי קרבתו של סנג'ר אלשג'אעי ל‪-‬ברג'יה‪ ,‬ראה נג'ום‪ .43 :8 ,‬לא מצאתי אזכור מפורש לכך שהיה ביחידה זו‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪146‬‬
‫‪ .3‬אלמצרי‬
‫‪ .4‬ארג'ואש אלמנצורי‬
‫‪ .5‬אלמנצורי אלמקרא‬
‫‪ .6‬אלסרורי‪/‬אלח'אזן אלאשרפי‬
‫‪ .7‬אלג'אולי‬
‫‪ .8‬אלג'מקדאר אלמנצורי‬
‫)מת ‪(1297/697‬‬
‫)מת ‪(1301/701‬‬
‫)מת ‪(1307/707‬‬
‫)מת ‪(1334/735‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון‪ ,‬זקן‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון‪~90 ,‬‬
‫ג'אול‪/‬קלאוון‬
‫קלאוון‪ ,‬זקן‬
‫תמים‪/‬גבוה‪/‬רשע‬
‫נולד ‪ 1255/653‬באמד‬
‫ברג'י‪/‬רומי אלג'נס‪/‬תמים‬
‫מהטבלה ניתן לראות שכל בעלי הביוגרפיה בשמות בכתות‪ ,‬בכתמר ומע'לטאי היו חברים ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬קרובי‬
‫משפחה של אמירים ברג'ים או מי שמילאו משרות המיוחסות ל‪-‬ברג'יה )סלאחדאר‪ ,‬ג'אשנכיר(‪ 147.‬המקורות‬
‫גם מזכירים שלושה אמירים בשם טשתמר ללא ביוגרפיה‪ ,‬אשר כולם היו חברים ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬קרובים של‬
‫ברג'ים או מי שמילאו משרות המיוחסות ל‪-‬ברג'יה‪ .‬קשה להניח שהתפלגות כזו היא אקראית‪ .‬אמנם לא כל‬
‫הפרטים הנושאים את שאר שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים נזכרים במפורש כחברים ב‪-‬ברג'יה או כמי שמילאו‬
‫משרה המיוחסת ל‪-‬ברג'יה‪ ,‬אולם אחוז ניכר מבין נושאי שמות אלה נזכרים במקורות ככאלה או כבעלי תכונות‬
‫המאפינות מונגולים‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫בניגוד לנושאי שמות ה‪-‬ברג'יה שיועדו ללא‪-‬תורכים )סנקר‪ ,‬אקוש‪ ,‬ביברס ואולי גם לאג'ין(‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא בקרב הממלוכים של קלאוון הנושאים את השמות הנזכרים בטבלה מי שהם מונגולים או אצ‪ ,‬מי שהם‬
‫בעלי מאפיינים מונגוליים‪ ,‬מי שנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ ,‬ומי שהם בעלי נסבה מזרחית‪ 149.‬בנוסף‪ ,‬לכל‬
‫אורך תקופה ב'‪ ,‬וגם החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ניתן למצוא ממלוכים הנושאים‬
‫שמות אלה שנזכרים במקורות כ‪"-‬תורכים"‪ ,‬כקרובי משפחה של "תורכים"‪ ,‬או כבעלי נסבה המעידה על מוצא‬
‫"תורכי"‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬שמות שיועדו ללא‪-‬תורכים מעולם לא הפכו לשם‬
‫המיועדים לתורכים ומקרב נושאי השמות סנקר‪ ,‬לאג'ין וביברס המופיעים בתקופה ב' ולאחריה לא ניתן‬
‫‪ 147‬בכתמר אלט'אהרי אלמנצורי )מת ‪ (1303/703‬היה במקור ממלוכ של ביברס‪ .‬יתכן שמילא משרה של סלאחדאר בתקופתו של‬
‫ביברס ויתכן מאוד שלא היה חבר ב‪-‬ברג'יה‪ .‬כבר נזכר שבכתמר אלט'אהרי אלמנצורי הוא בעל מאפיינים מונגוליים‪.‬‬
‫‪ 148‬הנתונים לגבי שאר השמות הם כדלקמן‪ 2 :‬מתוך ‪ 4‬אידמרים היו ברג'ים וכלל לא בטוח שאחד מבין האידמרים‪ ,‬שאין מידע‬
‫לגבי היותו ברג'י‪ ,‬היה ממלוכ של קלאוון )אידמר אלזַרְדּכַאש(‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הוא נזכר כמי שברח לטטרים‪ 2 .‬מתוך ‪ 4‬האיבכים היו‬
‫ברג'ים‪ .‬מבין השניים שאין מידע לגבי היותם ברג'ים אחד היה תמים )איבכ אל ַח'אזִנְדַאר(‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים באופן כמעט‬
‫בלעדי‪ ,‬ואחד היה במקור עבד של שליט מוצל‪ ,‬כך שיתכן ששמו ניתן לו מחוץ לשטחי הסולטאנות )איבכ אלמוצלי(‪ 3 .‬מתוך ‪7‬‬
‫הבהאדרים היו ברג'ים‪ ,‬אצ או שמילאו משרה המיוחסת ל‪-‬ברג'יה‪ .‬מבין ארבעת הנותרים אחד היה גבוה‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים‬
‫ולא‪-‬תורכים )בהאדר אלתקוא(‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן למצוא ביוגרפיות של שני בהאדרים ללא נסבה של אדון שמילאו משרות המיוחסות ל‪-‬‬
‫ברג'יה‪ 3 .‬מתוך ‪ 8‬בלבאנים בעלי ביוגרפיה מילאו משרה המיוחסת ל‪-‬ברג'יה או שהיו מונגולים‪ .‬פרט נוסף בשם בלבאן היה תמים‬
‫)בלבאן אלבדרי(‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן למצוא ביוגרפיות של שני בלבאנים ללא נסבה של אדון שמילאו משרות המיוחסות ל‪-‬ברג'יה‪ 3 .‬מבין‬
‫‪ 8‬הסנג'רים נזכרים במקורות כמי שהיו ב‪-‬ברג'יה או כמי שהיו בעלי קשר ל‪-‬ברג'יה‪ .‬פרט נוסף בשם סנג'ר נזכר כתמים )סנג'ר‬
‫ארג'ואש( ופרט אחר כמי שנולד באמד )סנג'ר אלג'אולי(‪ .‬המקורות מציינים שה‪-‬ואפד המונגולי ג'נכלי בן אלבאבא נולד באמד‪ ,‬ניל‪,‬‬
‫‪ ;123 :1‬נג'ום‪.143 :10 ,‬‬
‫‪ 149‬מונגולים ו‪-‬אצ‪ :‬בלבאן אלתתרי )מת ‪ ,(1324/725‬אלחאג' בהאדר אלמנצורי )מת ‪ ,(1310/710‬בהאדר אצ אלמנצורי )מת‬
‫‪ ;(1329/730‬נושאי ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ :‬בכתות אלעלאאי )מת ‪ ,(1293/693‬בהאדר רַאס נַוְּבַה )מת ‪ ,(1293/693‬סנג'ר‬
‫אלבנדקדארי )מת ‪ ,(1293/693‬סנג'ר אלשג'אעי )מת ‪ ,(1293/693‬בכתמר אלאבו בכרי )מת ‪ ;(1293/693‬נסבה מזרחית‪ :‬מע'לטאי‬
‫אלבע'דאדי‪ ,‬איבכ אלבעד'אדי )מת ‪ ;(1322/722‬בעלי מאפיינים מונגוליים‪ :‬מע'לטאי אלמסעודי )מת ‪ (1331/732‬שהיה מבין תומכי‬
‫כתבע'א המונגולים‪ ,‬והממלוכים התמימים שנזכרו לעיל‪.‬‬
‫‪ 150‬ראה את נספח השמות – בכתמר‪ ,‬פרטים ‪ ;18 ,17 ,11‬נספח השמות ‪ -‬מע'לטאי‪ ,‬פרטים ‪ ,13 ,12‬פרטים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד' בתקופה ב'‬
‫ופרט א' בתקופת אלנאצר מחמד; נספח השמות – בלבאן‪ ,‬פרט ‪ ;30‬נספח השמות – אידמר‪ ,‬פרטים ‪ 26 ,23‬ואולי גם פרט ג'‬
‫בתקופת אלנאצר מחמד; נספח השמות – איבכ‪ ,‬פרט ‪ 33‬ופרט א' בתקופה ב'‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫למצוא ולו פרט אחד המזוהה במקורות כ‪"-‬תורכי" )השם אקוש יוצא משימוש(‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן למצוא בקרב‬
‫נושאי שמות ה‪-‬ברג'יה שבטבלה מספר פרטים שמילאו משרות של ג'וכנדאר‪ ,‬ואין עדות חד משמעית ללא‪-‬‬
‫תורכים שמילאו בתקופה זו משרה זו‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שבעה מתוך תשעה שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים המופיעים‬
‫בטבלה‪ ,‬שימשו מונגולים חופשיים מחוץ לתחומי הסולטאנות‪ ,‬ושישה לפחות היו שמות של ואפדיה מונגולים‬
‫בימי ביברס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אף אחד מבין ארבעת שמות ה‪-‬ברג'יה של לא‪-‬תורכים אינו נזכר גם כשם של‬
‫מונגולי ממוצא חופשי‪ .‬המסקנה המתבקשת מהדיון שלעיל היא שהשמות המופיעים בטבלה הם שמות של‬
‫ברג'יה מונגולים )או אצ‪-‬רוס(‪ .‬נראה שקלאוון שאב השראה משמות ה‪-‬ואפדיה המונגולים בימי ביברס בבואו‬
‫לתת שמות לעבדים המונגולים שקנה‪ .‬בעוד שבימי ביברס מרבית המונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות היו‬
‫שבויי מלחמה או ואפדיה‪ ,‬בימי קלאוון העדויות ל‪-‬ואפדיה קטנות הרבה יותר‪ ,‬ולעומת זאת בפעם הראשונה‬
‫בתולדות הסולטנות הממלוכית‪ ,‬ממלוכים מונגולים נקנו בקנה מידה גדול‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫בשלב זה ברצוני להעלות השערה לגבי הסיבה שרק חלק משמות ה‪-‬ברג'יה מקרב המונגולים הם‬
‫"שמות של עבדים"‪ .‬יתכן והדבר קשור לדרך הגעתו של הממלוכ אל שטחי הסולטאנות ולגיל הגעתו‪ .‬יש יותר‬
‫סיכוי ששבויי מלחמה ישמרו על שמם המקורי‪ ,‬ביחוד אם גילם בעת השבי היה מבוגר‪ .‬עמיתי מזהה ‪6‬‬
‫ממלוכים מונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד – כתבע'א‬
‫אלמנצורי‪ ,‬סלאר אלמנצורי‪ ,‬אלחאג' אלמלכ וקבג'ק אלמנצורי שהיו שבויי מלחמה )כולם פרט לכתבע'א‬
‫שנשבה ב‪-‬עין ג'אלות הם משבויי בלאד אלרום בשנת ‪ (1276/675‬ואיתמש אלאשרפי ו‪-‬אלחאג' ארקטאי‬
‫שדרך הגעתם לשטחי הסולטאנות אינה ידועה )עמיתי מציע שתי אפשרויות – סחר בעבדים או שבויי‬
‫מלחמה(‪ 153.‬פרט לממלוכים שמציין עמיתי ניתן למצוא במקורות בתקופה זו עוד ‪ 12‬ממלוכים מונגולים‪ .‬אנו‬
‫יודעים ששלושה מהם נשבו בקרב – ברלע'י אלאשרפי )מת ‪ - 1311/711‬נשבה בפשיטה על הטטרים והיה‬
‫ביחידת ה‪-‬ברג'יה(‪ ,‬אלחאג' בהאדר )מת ‪ – 1310/710‬נשבה ב‪-‬עין ג'אלות(‪ ,‬ובידרא אלמנצורי )מת‬
‫‪ – 1294/693‬נשבה ב‪-‬עין ג'אלות(‪ .‬אין מידע בנוגע לדרך הגעתם לשטחי הסולטאנות של תשעת האחרים –‬
‫איבכ אלאפרם )מת ‪ ,(1296/695‬בלבאן אלמנצורי )מת ‪ ,(1325/725‬ג'רמכ אלנאצרי )מת ‪,(1293/692‬‬
‫סנג'ר אלברנלי )מת ‪ ,(1300/699‬טע'ג'י אלאשרפי )מת ‪ ,(1299/698‬טע'לק אלאשרפי )מת ‪,(1335/735‬‬
‫טקצבא אלט'אהרי )מת ‪ ,(1344/745‬טינאל אלאשרפי )מת ‪ ,(1342/743‬כרג'י אלאשרפי )מת ‪– 1299/698‬‬
‫היה ב‪-‬ברג'יה(‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫‪ 151‬קרא סנקר אלמנצורי )מת ‪ (1327/728‬ה‪-‬ג'וכנדאר נזכר בחלק מהמקורות כצ'רקסי‪ ,‬אך כפי שאראה בהמשך‪ ,‬יש יסוד להניח‬
‫שלא נתפש על ידי קלאוון כצ'רקסי‪.‬‬
‫‪ 152‬אילון ועמיתי משערים שבמסגרת הסחר בעבדים קפצ'אקים עם הורדת הזהב נקנו גם ממלוכים מונגולים‪ ,‬כך שגם בתקופה‬
‫המוקדמת לקלאוון היו בודאי ממלוכים מונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות דרך סחר בעבדים‪ .‬עמיתי גם מציין שאנו יודעים‬
‫שממלוכים מונגולים נמכרו על ידי אנשי גינואה למצרים‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬יאסא"‪ ;127-125 ,‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.121-120 ,‬‬
‫קשה להעריך את הכמות של עבדים מונגולים שהגיעו בדרך זו לשטחי הסולטאנות הממלוכית קודם לתקופתו של קלאוון‪ ,‬ורק בימי‬
‫קלאוון יש עדות מפורשת לכך שממלוכים מונגולים נקנו בקנה מידה גדול‪ ,‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.121-120 ,‬‬
‫‪ 153‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.126-121 ,‬‬
‫‪ 154‬ראה את נספח הגזע‪ .‬בנספח הגזע מופיע גם אמיר בשם כרתאי שהיה טטרי )מת ‪ .(1298/698‬הואיל והוא מופיע במקורות ללא‬
‫נסבה של אדון יש סבירות גבוהה יותר שמדובר ב‪-‬ואפד ולא בממלוכ‪ ,‬ולכן הוא אינו נכלל בסקירה זו של ממלוכים מונגולים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫אם כן‪ ,‬אנו יודעים ש‪ 7-‬מתוך ‪ 18‬המונגולים הנזכרים במקורות בתקופה זו היו שבויי מלחמה‪ .‬זהו‬
‫מספר לא מבוטל‪ ,‬וצריך לזכור שאין אנו יודעים את דרך הגעתם של האחרים‪ ,‬כך שיתכן שחלקם גם היו‬
‫שבויי מלחמה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אנו יודעים שמנכותמר אלחסאמי )מת ‪ ,(1298/698‬הממלוכ של לאג'ין‪ ,‬נשבה ב‪-‬‬
‫קרב חמץ )נַוְַּבת ֻח ְמץ( מידי המונגולים‪ ,‬כך שבסבירות גבוהה היה שבוי מונגולי )ראה בנספח הגזע(‪ .‬פרט‬
‫למונגולים שלהם יש ביוגרפיה במקורות‪ ,‬אשר מופיעים בנספח הגזע‪ ,‬מזכירים המקורות גם שני שבויים‬
‫מונגולים נוספים ‪ -‬ג'ארושי אלמנצורי‪ ,‬שנשבה בשנת ‪ 1276/675‬ביחד עם קבג'ק אלמנצורי‪ ,‬וג'לתאר בהאדר‬
‫שנשבה בשנת ‪.1281/680‬‬
‫‪155‬‬
‫השמות מנכותמר וג'ארושי אינם מופיעים בתקופה המוקדמת ויש עדות‬
‫במקורות ל‪-‬ואפד מונגולי בשם ג'ארושי‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫מתוך תשעת שמות השבויים המונגולים‪ ,‬שמונה הם שמות לא‬
‫נפוצים )בהאדר הוא יוצא הדופן היחידי(‪ .‬יתכן ששבויי מלחמה מונגולים זכו לעיתים לשמור על שמותיהם וזו‬
‫עשויה להיות הסיבה לכך שחלק משמות ה‪-‬ברג'יה אינם שמות נפוצים )משום שאינם "שמות של עבדים"(‪.‬‬
‫באופן תיאורטי‪ ,‬אפשר היה לטעון שהתפלגות הפרטים נובעת מכך שחלק מהשמות היו נפוצים בקרב מונגולים‬
‫חופשיים‪ ,‬וכי אין מדובר ב"שמות של עבדים"‪ .‬אולם‪ ,‬קשה יהיה להסביר את העובדה שבשמות הנפוצים של‬
‫ה‪-‬ברג'יה אין עדות לממלוכים הנושאים משרות של סאקי ו‪-‬ג'מדאר‪ ,‬שכן לפחות חלק מהמונגולים לא היו ב‪-‬‬
‫ברג'יה‪ ,‬ולו שמרו על שמותיהם המקוריים היינו מצפים למצוא מקרים כאלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוך תשעת שמות ה‪-‬‬
‫ברג'יה הנפוצים שאינם שמות המיועדים ללא‪-‬תורכים‪ ,‬שלושה הפסיקו להתקיים החל מתקופת שלטונו‬
‫השלישית של אלנאצר מחמד )בכתות‪ ,‬איבכ‪ ,‬סנג'ר(‪ ,‬ושניים הפכו לשמות ללא‪-‬תורכים )בהאדר ובלבאן(‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫שינוי דרסטי כזה יכול היה להתבצע רק ב"שמות של עבדים"‪.‬‬
‫הדעה לגבי שבויי המלחמה המונגולים היתה דומה לדעה לגבי ה‪-‬ואפדיה המונגולים‪ .‬כמו ה‪-‬ואפדיה‬
‫המונגולים גם שבויי המלחמה המונגולים נחשבו לגורם "המעורר מדון ) ִפ ְתנַה(" ומערער יציבות‪ .‬על אלחאג'‬
‫בהאדר אלמנצורי האויראתי‪ ,‬שנשבה ב‪-‬עין ג'אלות‪ ,‬מספרים המקורות שהיה חובב מדון ) ֻמ ִחּבַא ִל ְל ִפתַן(‪.‬‬
‫הביוגרפיה של קבג'ק אלמנצורי מספקת עדות מוחשית יותר לגישה זו כלפי השבויים המונגולים‪ .‬עמיתי מציין‬
‫שבמקורות מאוחרים )אבן אלפראת( מופיע סיפור על קבג'ק אלמנצורי שגורס שקלאוון לא הרשה לקבג'ק‬
‫ללכת לסוריה מחשש שיברח למונגולים‪ ,‬חשש שאכן התגשם בסופו של דבר‪ .‬עמיתי סבור שמדובר בסיפור‬
‫אפוקריפי‪ .‬יתכן והסיפור הוא אפוקריפי‪ ,‬אולם הוא מופיע כבר אצל אלצפדי ב‪-‬ואפי‪ .‬בגרסתו של אלצפדי‬
‫לסיפור יש מספר פרטים חשובים שאינם מופיעים אצל אבן אלפראת‪ .‬הגרסא אצל אלצפדי היא כדלקמן‪" :‬הוא‬
‫}קלאוון{ אמר בנוגע לעבד הזה קבג'ק ועל עבד אחר בשם עבדאללה – שהיה ממלוכ אחר שלו מבין השבויים‬
‫ﺼﹺﺒ ‪‬ﻲ ‪‬ﻋ‪‬ﺒ ‪‬ﺪ ﺍﷲ ‪ -‬ﻋ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ‬
‫ﺠﻖ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﱯ ‪‬ﻗ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫ﺼ‪‬‬
‫– אל תצא עמם לסוריה‪ ,‬שכן לאחר שיגיעו לסוריה ימרדו" )ﹶﻗﺎ ﹶﻝ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﻟ ِ‪‬‬
‫‪ 155‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬אלתחפה אלמלוכיה‪ ;84 ,‬עקד‪ ;159 :2 ,‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪) 123 ,‬הערה ‪.(21‬‬
‫‪ 156‬אבן שדאד‪ ;253 :1 ,‬סלוכ‪.799-798 :1 ,‬‬
‫‪ 157‬ראה להלן דיון בשמות אלה בתקופת אלנאצר מחמד )פרק ‪ ,6‬עמוד ‪ ;64‬פרק ‪ ,6.1‬עמודים ‪ ;70-68‬פרק ‪ ,6.2‬עמוד ‪.(71‬‬
‫‪43‬‬
‫ﺸ ﹾﺄﻡ ‪‬ﻋ ‪‬ﺮ‪‬ﺑﻮﺍ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﺍ ‪‬ﻓ‪‬ﺘ‪‬ﻨﺔ(‪ 158.‬בסיפור של‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺭﻭﺍ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺸ ﹾﺄﻡ‪ ،‬ﹶﻓ ‪‬ﻬ ‪‬ﺆﻻ ِﺀ ‪‬ﻣ‪‬ﺘﻰ ‪‬‬
‫ﻚ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺨ ﹺﺮﺟ‪ ‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﻀﺎ ‪ -‬ﻻ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﲔ ﹶﺃ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺴﹺﺒ ‪‬‬
‫ﺁ ‪‬ﺧﺮ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹸﳌ ﹾﻜ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫אלצפדי מודגשת העובדה שהחשש מפני קבג'ק וממלוכ אחר היה מפני שהיו שבויי מלחמה‪ .‬כבר בתחילת‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﺍﺀ(‪.‬‬
‫ﺴﺐ ﻻ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬‬
‫ﺻﹸﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ﹾﻜ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫הביוגרפיה של קבג'ק אלצפדי מדגיש כי‪" :‬הוא היה שבוי מלחמה ולא נקנה בכסף" )ﹶﺃ ‪‬‬
‫‪159‬‬
‫מסתמן אם כן שהיה חשש משבויי מלחמה מונגולים‪ .‬צריך לזכור שהסולטאנות הממלוכית נמצאה באותה עת‬
‫במצב של מלחמה עם המדינה המונגולית האילח'אנית‪ ,‬ושיש לשקול את האפשרות ששבויי מלחמה שנשבו‬
‫בגיל מבוגר לא עברו סוציאליזציה מלאה בשטחי הסולטאנות הממלוכית‪ .‬בין שבויי המלחמה האחרים ניתן‬
‫למצוא את בידרא ‪ -‬רוצחו של ח'ליל‪ ,‬ברלע'י וסלאר‪ ,‬שחברו לביברס אלג'אשנכיר כנגד אלנאצר מחמד‪ ,‬ואת‬
‫כתבע'א שלקח את הסולטאנות מידיו של אלנאצר מחמד‪ .‬אפשר לומר שהחשש משבויי המלחמה המונגולים‬
‫היה מוצדק‪ .‬שבויי המלחמה המונגולים נתפשו כ‪"-‬מעוררי מרי )פתנה("‪ ,‬הם הדיחו ורצחו סולטאנים‬
‫מממשפחת קלאוון וברחו למונגולים ושיתפו עמם פעולה‪ .‬כזכור‪ ,‬גם ה‪-‬ואפדיה המונגולים מתוארים במקורות‬
‫כ‪"-‬מעוררי מרי"‪ ,‬כמי ששיתפו פעולה עם המונגולים וכמי שהיו מעורבים בהדחת סולטאנים וקשירות קשר‬
‫כנגדם‪ .‬אצל אבו פדאא )מת ‪ (1331/732‬מופיע סיפור על מונגולי בשם מנדו שנשבה בשנת ‪) 1315/715‬גם‬
‫השם מנדו לא נזכר כשם של עבדים בתקופה המוקדמת(‪ .‬אבו פדאא מציין כי‪" :‬כאשר נתפש‪ ,‬נמסר לאמיר‬
‫סיף אלדין קלי‪ ,‬אשר מסר אותו מצדו לאחד מהממלוכים המונגולים שלו‪ .‬מנדו ברח ועמו הממלוכ אשר היה‬
‫ﺏ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌ ‪‬ﻪ‬
‫ﺏ ﻣﻨﺪﻭ ﺍ ﹶﳌ ﹾﺬ ﹸﻛﻮﺭ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﺳﱢﻠ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﻒ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ﻗﻠﻲ ‪‬ﻭ ‪‬ﺳﱠﻠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﺍ ﹶﳌ ﹾﺬ ﹸﻛﻮﺭ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﺾ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ ﺍﻟ‪‬ﺘ‪‬ﺘﺮ ﹶﻓ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬‬
‫אחראי עליו" ) ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻤﺎ ﹸﺃ ‪‬ﻣ ِ‬
‫ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ﺍﱠﻟ ‪‬ﺬﻱ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ(‪ 160.‬מסיפור זה שוב ניתן ללמוד ששבויים מונגולים ניסו לברוח משטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫במקרה זה יתכן והעבד המונגולי ששיתף פעולה עם מנדו לא היה שבוי אלא מונגולי שנקנה‪ 161.‬הבידול בין‬
‫הקפצ'אקים למונגולים הוחרף בשל העובדה שלפחות במקרים רבים הם נשאו שמות שונים זה מזה‪.‬‬
‫‪ 4.4‬סתירות בתקופה ב'‬
‫הכוונה בסתירה היא למקרה בו לא‪-‬תורכי )צ'רקסי‪ ,‬רומי‪ ,‬פרנקי או ארמני( ותורכי‪/‬מונגולי נושאים אותו שם‬
‫באותה תקופה‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫לכל אורך תקופה ב'‪ ,‬ניתן למצוא לכל היותר שני מקרים כאלה‪ .‬גם בתקופות מאוחרות‬
‫יותר‪ ,‬שלגביהן יש לנו פרטים רבים יותר על המוצא האתני של הממלוכים‪ ,‬מקרים כאלה הם נדירים‪ .‬לעיתים‬
‫נזכרת במקורות סיבה לכך שפרט קיבל שם שאינו הולם את מוצאו האתני‪ ,‬או שהמקורות מציינים שמדובר‬
‫‪ 158‬ואפי‪.179 :24 ,‬‬
‫‪ 159‬ואפי‪.178 :24 ,‬‬
‫‪ 160‬אבו פדאא‪.76-75 :4 ,‬‬
‫‪ 161‬צריך לזכור שלפחות לעיתים אין הבדל מהותי בין ממלוכים מונגולים שהגיעו ישירות לשטחי הסולטאנות כשבויי מלחמה לבין‬
‫ממלוכים מונגולים שנקנו‪ ,‬משום שסביר להניח שלפחות חלק מהמונגולים שנקנו בימי קלאוון הפכו לעבדים משום שהיו שבויי‬
‫מלחמה‪ ,‬אך לא נשבו ישירות על ידי גורמים בסולטנות הממלוכית‪ .‬עדות לכך שמונגולים מכרו את בניהם משום ששמעו על התנאים‬
‫הטובים להם זוכים העבדים במצרים יש רק בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬ראה להלן פרק ‪ ,6‬עמוד ‪.63‬‬
‫‪ 162‬נראה שתרכמנים מצפון סוריה‪ ,‬כורדים‪ ,‬כרג'ים וח'וארזמים קיבלו שמות המיועדים למונגולים‪ .‬אדון בהרחבה בקבוצות מיעוט‬
‫אתניות בפרק ‪.9‬‬
‫‪44‬‬
‫במקרה חריג‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫סביר להניח שגם בתקופה ב' היו מקרים חריגים כאלה‪ .‬אולם ברור‪ ,‬שההפרדה בין שמות‬
‫התורכים‪/‬מונגולים לשמות הלא‪-‬תורכים היתה טוטאלית או לפחות שאפה להיות טוטאלית‪.‬‬
‫המקרה הראשון שעל פניו עשוי להיות סתירה הוא המקרה של איבכ אלרומי אלמנצורי ה‪-‬ברג'י )מת‬
‫אחרי ‪ .(1313/713‬כפי שכבר צוין‪ ,‬ניתן למצוא מספר רב של איבכים בתקופה ב' המוגדרים במקורות כ‪-‬‬
‫"תורכים"‪ ,‬הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ ,‬מי שהם ממוצא מזרחי או מי שהם בעלי מאפיינים מונגוליים‬
‫סטריאוטיפיים‪ .‬ברור למדי שרוב האיבכים בתקופה היו תורכים או מונגולים )וככל הנראה מונגולים(‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה האם איבכ אלרומי היה ממוצא אתני רומי ומדובר במקרה נדיר של רומי שקיבל שם של‬
‫מונגולים‪/‬תורכים? יש לזכור שה‪-‬נסבה "אלרומי" היא בעייתית בתקופה הנדונה‪ ,‬שכן היא מציינת גם מוצא‬
‫אתני וגם מוצא גיאוגרפי‪ .‬מדובר בתקופה בה היגרו לשטחי הסולטאנות ואפדיה מונגולים מ‪-‬בלאד אלרום‪,‬‬
‫‪164‬‬
‫ובה נשבו מונגולים מבלאד אלרום )אלמלכ‪ ,‬סלאר וקבג'ק למשל(‪ .‬ניתן למצוא במקורות מספר מונגולים‪ ,‬או‬
‫מי שהגיעו מ‪-‬בלאד אלתתאר )הכוונה ככל הנראה לשטחים בשליטת המונגולים ב‪-‬בלאד אלרום( הנושאים את‬
‫ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ 165.‬בתקופה זו‪ ,‬אי אפשר להתייחס ל‪-‬נסבה "אלרומי" כמידע פוזיטיבי על מוצאו האתני של‬
‫אדם‪ .‬ניתן להניח בזהירות שהשם איבכ היה שם שניתן בתקופה ל‪-‬ברג'ים מונגולים‪ ,‬ושאיבכ אלרומי‬
‫אלמנצורי היה למעשה מונגולי )שבוי?‪/‬ואפד?( מ‪-‬בלאד אלרום‪.‬‬
‫המקרה היחידי שנראה כסתירה לכל אורך התקופה הוא זה של סנג'ר אלג'מקדאר אלרומי )מת‬
‫‪ .(1344/745‬יש עדות למספר רב של "תורכים" הנושאים את השם סנג'ר בתקופה‪ .‬שלא כמו במקרה של‬
‫איבכ אלרומי אלמנצורי‪ ,‬שרק נושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ ,‬סנג'ר אלג'מקדאר אלמנצורי מתואר במקורות‬
‫במפורש כמי שמוצאו האתני רומי )רּו ִמי אלִג'נְס(‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫אם אכן מדובר על ממלוכ רומי הרי שמדובר במקרה‬
‫נדיר )ואולי המקרה היחידי( שבו ממלוכ רומי קיבל שם שנדמה שיועד למונגולים‪ .‬אולם‪ ,‬יש חשיבות רבה‬
‫לכך שהמקורות מתארים את סנג'ר אלג'מקדאר כאדם תמים‪ ,‬תכונה שיוחסה למונגולים באופן סטריאוטיפי‬
‫וכמעט בלעדי‪ .‬אין עדות בתקופה התורכית ללא‪-‬תורכים המתוארים כתמימים וסנג'ר אלג'מקדאר הוא יוצא‬
‫הדופן היחידי‪ .‬אני סבור שאין זה מקרה שלפעם היחידה בה נדמה ששם בתקופת קלאוון אינו הולם את המוצא‬
‫האתני של מי שקיבל אותו‪ ,‬נלווה גם אפיון לא שגרתי של נושא השם‪ .‬יתכן שסנג'ר אלג'מקדאר אלמנצורי‬
‫היה מונגולי מ‪-‬בלאד אלרום ושההיסטוריונים טעו לחשוב שמוצאו הגיאוגרפי היה גם מוצא אתני‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫‪ 163‬אדון בהרחבה בשמות בתקופות מאוחרות יותר ובמקרים של סתירות בתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬בפרקים הבאים של העבודה‬
‫העוסקים בשמות מתקופת אלנאצר מחמד‪ ,‬תקופת המעבר והתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 164‬ראה למשל סלוכ‪ ;625 :1 ,‬שם‪ ;523 :2 ,‬נג'ום‪ ;164 :9 ,‬שם‪ ;143 :10 ,‬אעיאן‪.113 :2 ,‬‬
‫‪ 165‬מנהל‪ ;427 :3 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬אלדליל‪ ;199 :1 ,‬ואפי‪ ;360 :10 ,‬אעיאן‪ ;685-681 :1 ,‬נג'ום‪ ;169 :8 ,‬וראה גם סלוכ‪:1 ,‬‬
‫‪) 625‬סנג'ר אלרומי שקרוב לודאי היה מונגולי הגיע לשטחי הסולטאנות עם מהגרים מונוגלים מ‪-‬בלאד אלרום(‪.‬‬
‫‪ 166‬יש לציין שרק אלשג'אעי מצין את מוצאו האתני‪.‬‬
‫‪ 167‬אי אפשר כמובן להוכיח זאת והדברים הם בגדר השערה בלבד‪ .‬מה שחשוב לעניינו היא העובדה שבמקרה היחידי של סתירה‬
‫בתקופה ב' נושא השם אינו פרט שגרתי‪ .‬קיימת גם אפשרות כי בטקסט המקורי של אלשג'אעי סנג'ר אלג'מקדאר נזכר כ‪"-‬אלרומי"‪,‬‬
‫ואחד המעתיקים שיער שמדובר ב‪-‬רּומִי אלגִ'נְס‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫יש לזכור שהלא‪-‬תורכים בתקופה ב' מרוכזים תחת ארבעה שמות בלבד )סנקר‪ ,‬לאג'ין‪ ,‬אקוש‬
‫וביברס( ובקרב נושאי השמות האלה יש עדויות למספר רב של לא‪-‬תורכים בתקופה ב' ובתקופות מאוחרות‬
‫יותר‪ .‬באף אחד משמות הלא‪-‬תורכים לא ניתן למצוא פרטים שהיו תורכים‪/‬מונגולים‪ .‬יש חשיבות רבה לכך‬
‫שרק רומים או בעלי ה‪-‬נסבה "אלרומי" מעורבים בסתירות או סתירות לכאורה‪ .‬אין מקרים בהם צ'רקסי או‬
‫ארמני קיבלו שם שיועד לתורכים‪/‬מונגולים‪ .‬עובדה זו מחזקת את הסברה שה‪-‬נסבה "אלרומי" היא בעייתית‬
‫בתקופה זו ושאין זה בלתי סביר להניח שסנג'ר אלג'מקדאר הרומי כלל לא היה רומי אתני‪.‬‬
‫‪ 4.5‬שמות מתקופת קלאוון שהיו קיימים בתקופה המוקדמת‬
‫ניתן לראות מטבלה ח' שרוב שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים היו קיימים בתקופה המוקדמת ורובם היו שמות של‬
‫ממלוכים של אלצאלח איוב‪ 168.‬הדבר נכון לגבי כל שמות ה‪-‬ברג'יה ללא‪-‬תורכים אשר כולם היו "שמות של‬
‫עבדים" של אלצאלח איוב )סנקר‪ ,‬לאג'ין‪ ,‬ביברס ואקוש(‪ .‬את ההשראה לשמות העבדים ה‪-‬ברג'ים‬
‫המונגולים‪/‬אצ‪ ,‬שאב קלאוון בעיקר משמות ה‪-‬ואפדיה המונגולים מימי ביברס‪ .‬השמות בתקופה המוקדמת‬
‫שאינם צאלחים ולא בחרים וגם השמות שהם בחרים אך לא צאלחים‪ ,‬מופיעים ברובם במספרים נמוכים‬
‫וחלקם לפחות חשודים כשמות שאינם שמות של עבדים‪ .‬יתכן שחלק מהפרטים בעלי שמות אלה בתקופה‬
‫המוקדמת היו מונגולים ששמרו על שמם או ממלוכים שהגיעו ממזרח‪ ,‬כך ששמם לא ניתן להם בשטחי‬
‫הסולטאנות האיובית‪ .‬כאמור‪ ,‬רק מחקר מקיף של שמות הממלוכים בתקופה בשטחי הסולטאנות האיובית‬
‫והח'ליפות העבאסית יאפשר להגיע למסקנות נחרצות יותר‪ .‬מבין שמות אלה כבר נסקרו לעיל השמות‬
‫סנקרשאה ואיתמש‪ .‬השם טע'רל דומה בדפוסו ל‪"-‬דפוס השם איתמש"‪ .‬מבין האמירים בשם טע'רל להם יש‬
‫ביוגרפיה בתקופה המוקדמת ניתן למצוא טע'רל ללא נסבה של אדון‪ ,‬שהיה אמיר בימי אלנאצר יוסף האיובי‪,‬‬
‫ואת טע'רל אלמט'פרי שהיה ֻא ְס ַתא ַדאר )מנהל הבית( של אלמלכ אלמט'פר האיובי )פרטים ‪ 2 ,1‬בנספח‬
‫השמות(‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫המקורות מעידים שאמירים מעיראק הגיעו לסוריה בימיהם של אלנאצר יוסף ואלמט'פר כך‬
‫שיתכן והשם טע'רל הוא שם שמקורו במזרח‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫בתקופת קלאוון נזכר ממלוכ שלו בשם טע'ריל אלאיע'אני‬
‫שהיה סלאחדאר‪ ,‬כך שקרוב לודאי היה מונגולי )פרט ‪ .(4‬פרט לו לא נזכרים ממלוכים אחרים בשם זה החל‬
‫מתקופתו של ביברס‪ .‬גם השם טע'רל לא היה כנראה "שם של עבדים" בתקופה המוקדמת ויועד למונגולים‬
‫בתקופת קלאוון‪.‬‬
‫‪ 168‬שני היוצאים מן הכלל היחידים הם השמות מע'לטאי ובהאדר‪ .‬מע'לטאי הוא שם שמתחיל להופיע בתקופת סעיד ובהאדר הוא‬
‫שם שמתחיל להתקיים בתקופת אלמעז איבכ‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים היו קיימים לפני תקופת קלאוון‪.‬‬
‫‪ 169‬לא ברור אם ה‪-‬נסבה של טע'רל אלמט'פרי מעידה על כך שהיה עבד של אלמט'פר או שרק שירת אותו‪.‬‬
‫‪ 170‬במקורות ניתן למצוא גם אדם בשם טע'רל אלח'אדם )סריס?( שהיה עוצר )תַאּבֶכ( של אלמלכ עזיז האיובי כך שיתכן שהשם‬
‫בתקופה המוקדמת בתחומי הסולטאנות האיובית בכלל ניתן לסריסים )פרט ב'‪ ,‬בתקופה המוקדמת(‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫טבלה ח' ‪ -‬שמות מנצורים שהמשיכו מהתקופה המוקדמת‬
‫צאלחים‬
‫שם‬
‫אקטאי‬
‫אקוש‬
‫איבכ‬
‫אידמר‬
‫בלבאן‬
‫ביברס‬
‫ביליכ‬
‫סנג'ר‬
‫סנקר‬
‫טיברס‬
‫כשתע'די‬
‫לאג'ין‬
‫סה"כ בתקופה ב'‬
‫‪2-1+0‬‬
‫‪16+6‬‬
‫‪13+4‬‬
‫‪9+6‬‬
‫‪22+10‬‬
‫‪15+4‬‬
‫‪4-3+7‬‬
‫‪26+3‬‬
‫‪10+5-2‬‬
‫‪3+3‬‬
‫‪0+2‬‬
‫‪10+6‬‬
‫מנצורים‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2-1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4-2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‬‫‬‫‬‫‪) +‬ואפד(‬
‫‪) +‬ואפד(‬
‫‬‫‬‫‪) +‬ואפד(‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫יחידאי‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מוצא‬
‫ברג'י‪/‬לא‪-‬תורכי‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫ברג'י‪/‬לא‪-‬תורכי‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי‬
‫ברג'י‪/‬לא‪-‬תורכי‬
‫ברג'י?‪/‬לא‪-‬תורכי‬
‫קים בתקופת אלנאצר‬
‫‪?+‬‬
‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‪+‬‬
‫‪) +‬ל(‬
‫‪) +‬מ(‬
‫?‬
‫‬‫‪) +‬ל(‬
‫?‬‫‪171‬‬
‫‬‫‪) +‬ל(‬
‫בחרים‪/‬צאלחים?‬
‫שם‬
‫אזדמר‬
‫בכתאש‬
‫טע'רל‬
‫קרא סנקר‬
‫סה"כ בתקופה ב'‬
‫‪4+3‬‬
‫‪5-4+2‬‬
‫‪2-1+0‬‬
‫‪1+1-0‬‬
‫מנצורים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫יחידאי‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מוצא‬
‫משרה מונגולית‬
‫לא‪-‬תורכי?‬
‫קים בתקופת אלנאצר‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫לא צאלחים ולא בחרים‬
‫שם‬
‫אק סנקר‬
‫איתמש‬
‫בכתמר‬
‫בכתות‬
‫סנקרשאה‬
‫קיראן‬
‫סה"כ בתקופה ב'‬
‫‪~3‬‬
‫‪1+0‬‬
‫‪10+4‬‬
‫‪2-1+1‬‬
‫‪2-1+1‬‬
‫‪4+4‬‬
‫מנצורים‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2-1‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‪) +‬ואפד?(‬
‫‪) +‬ואפד(‬
‫‪) +‬ואפד(‬
‫‪) +‬ואפד(‬
‫‪) +‬ואפד(‬
‫‪-‬‬
‫יחידאי‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מוצא‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי‬
‫משרה‪/‬מאפיין מונגולי‬
‫מאפיין מונגולי‬
‫קים בתקופת אלנאצר‬
‫‪) +‬ל(‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪ 4.6‬השם קרא סנקר‬
‫השם קרא סנקר הוא בעיתי משום שהוא השם היחידי שיש עדות ברורה ללא‪-‬תורכים שנשאו אותו בתקופת‬
‫קלאוון )קרא סנקר אלמנצורי הצ'רקסי(‪ ,‬אך הוא אינו שכיח בתקופת קלאוון וכמעט אינו קיים בתקופה‬
‫המוקדמת‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית לממלוכ של אלצאלח איוב בשם זה‪ ,‬והפרט היחידי בשם זה השייך לבטח‬
‫לתקופה המוקדמת הוא קרא סנקר אלעלאאי )פרט ב' ב‪-‬בחריה(‪ 172.‬במקורות נאמר כי קרא סנקר אלעלאאי‬
‫אלכאמלי היה ח'וארזמי )ִג'נְ ֻס ֻה ַח'וַא ִרזְִמי(‪ ,‬שהיה שחרחר מאוד ושלא היה לו זקן‪ .‬קרא סנקר אלעלאאי‬
‫אלכאמלי היה ממוצא מזרחי ובעל מאפיינים פיזיים שיוחסו בעיקר למונגולים‪ .‬התפלגות השם והעובדה שמי‬
‫שנשא אותו בתקופה המוקדמת הוא ח'וארזמי מאפיינות דוקא שמות של מונגולים ולא שמות של לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪ 171‬הפרט היחידי בתקופה בשם כשתע'די מופיע במקורות ללא ביוגרפיה‪ .‬הוא נזכר בשנת ‪ .1290/689‬יתכן שהשימוש בשם זה‬
‫היה מוגבל לתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫‪ 172‬קרא סנקר אלמעזי היה למעשה ממלוכ של אמיר של אלצאלח איוב‪ ,‬ואין בטחון שששמו של קרא סנקר אלוזירי אכן היה קרא‬
‫סנקר ולא סרא סנקר‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫המקורות חלוקים בדעתם לגבי מוצאו של קרא סנקר אלמנצורי‪ .‬חלק טוענים שהיה נוצרי מקרא וחלק טוענים‬
‫שהיה צ'רקסי‪ .‬כלל לא ברור אם אכן יש לראותו כ‪"-‬לא‪-‬תורכי"‪.‬‬
‫המאפיינים שלו במקורות הם דוקא מאפיינים של מונגולי‪ .‬ראשית‪ ,‬במקורות נזכר שברח לאילח'אנים‬
‫) ִּב ַלאד אל ַת ַתאר( ושהתחתן עם דודתו של ח'רבנדא בן אבע'א הג'נכזי‪ 173.‬שנית – הוא נשלח לקבל את פני ה‪-‬‬
‫ואפדיה האויראתים בימי כתבע'א‪ ,‬ואנו יודעים שבמקרים אחרים בהם שליחים נשלחו לקבל את פניהם הם‬
‫נבחרו משום שהיו ממוצא אתני אויראתי‪ 174.‬שלישית – הוא מילא משרה של ג'וכנדאר בימי קלאוון‪ ,‬משרה‬
‫שאפיינה מונגולים‪ .‬רביעית – הוא נהה אחרי אבן תימיה‪ ,‬גם כן תכונה שאפיינה מונגולים‪ 175.‬חמישית – שמו‬
‫בעל היסוד ַק ַרא מעיד על כך שהיה שחרחר‪ ,‬תכונה שגם כן אפיינה מונגולים‪ .‬מכל הנתונים הללו מתגבשת‬
‫המסקנה שהתפלגות השם קרא סנקר אינה מקרית ואין מדובר בשם יוצא דופן ללא‪-‬תורכים‪ .‬מסתמן שקרא‬
‫סנקר אלמנצורי לא נתפש על ידי קלאוון כלא‪-‬תורכי אלא כמונגולי )או לפחות כתורכי לא קפצ'אקי‪,‬‬
‫ח'וארזמי‪ ,‬תרכמני‪ ,‬כרג'י או כרדי – עמים שמקבלים שמות של מונגולים באותה תקופה(‪ ,‬ולכן ניתן לו שם‬
‫המיועד למונגולים‪ .‬רק בתקופה מאוחרת יותר מתקופתו של קלאוון התגבשה הדעה שמדובר בממלוכ צ'רקסי‪.‬‬
‫‪ 4.7‬איפה התורכים הקפצ'אקים?‬
‫בשלב זה ראוי לשאול היכן הם התורכים הקפצ'אקים בתקופה ב'? כל המקורות הרי מאוחדים בדעתם‬
‫שהתורכים הקפצ'אקים היו הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באותה תקופה‪ ,‬אולם‪ ,‬כפי שנאמר כבר‪ ,‬לפחות‬
‫רוב נושאי השמות החדשים )שמות שהחלו להופיע החל מתקופת ביברס( לא היו קפצ'אקים אלא מונגולים‬
‫)ובכלל זה אצ ו‪-‬רוס(‪ .‬כמו כן ניתן למצוא מספר רב של לא‪-‬תורכים ומונגולים בקרב נושאי שמות נפוצים של‬
‫ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬אשר היו קיימים גם בתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫אי אפשר לפסול את האפשרות שמקרב נושאי השמות החדשים היו גם קפצ'אקים‪ ,‬אולם ברור שאם‬
‫היו מקרים כאלה הם היו נדירים למדי‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬שלכל אורך תקופה ב' המקורות מזכירים רק אדם אחד‬
‫בלבד כמי שמוצאו האתני היה קפצ'אקי‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫אולם אנו יודעים שקלאוון נתן משרות של סאקי ו‪-‬ג'מדאר בין‬
‫‪ 173‬אעיאן‪ ;88 :4 ,‬אלד'הבי‪ ,‬ד'יל תאריח' אלאסלאם‪ .235 ,‬לשם השוואה כשממלוכ צ'רקסי רצה להתחתן עם קרובת אבע'א היא‬
‫דחתה את ההצעה בזלזול‪ ,‬ראה אעיאן‪ .593 :5 ,‬קרא סנקר מת בקרב המונגולים ונאמר עליו שהיה "מכובד בקרבם‪ ,‬כאילו גדל‬
‫אצלם" ) ‪‬ﻣ ‪‬ﻌ ﱠﻈﻤ‪‬ﺎ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻦ ﺍ ﹸﳌﻐ‪‬ﻞ ﹶﻛﹶﺄ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﻣ‪‬ﺎ ‪‬ﺭ‪‬ﺑ ‪‬ﻲ ﺇﹺﻻ ﻓ‪‬ﻴ ﹺﻬ ‪‬ﻢ(‪ ,‬שם‪.980 :4 ,‬‬
‫‪ 174‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;361 :8 ,‬עקד‪.278 :2 ,‬‬
‫‪ 175‬דרר‪ .148 :3 ,‬ראה דיון על מאפיין זה בהמשך )עמודים ‪.(50-49‬‬
‫‪ 176‬מדובר באזדמר אלמג'ירי‪ ,‬ראה את נספח הגזע‪ .‬ניתן למצוא ‪ 5‬בעלי ביוגרפיה בתקופה ב' הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלקבג'אקי"‪:‬‬
‫ארקטאי אלקבג'קי )מת ‪ ,(1349/750‬אצלם אלקבג'אקי אלמנצורי )מת ‪ ,(1346/747‬בלבאן אלקבג'קי )מת ‪ ,(?1323/723‬ג'אריכ‬
‫אלקבג'קי )מת ‪ ,(1319/719‬נוע'אי אלקבג'אקי‪/‬קבג'ק אלמנצורי )מת ‪ .(1310/710‬אחד מהם היה מונגולי )ארקטאי( ושניים מילאו‬
‫משרה של סלאחדאר המיוחסת למונגולים )אצלם ונוע'אי(‪ .‬נוע'אי הוא בכלל שם מונגולי ומבין מקורביו נזכר אדם בשם מע'לטאי‬
‫אלקאזאני‪ ,‬שעל פי ה‪-‬נסבה שלו הגיע מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק והיה מונגולי‪ ,‬נג'ום‪ .248 :8 ,‬נראה שלפחות מרבית נושאי ה‪-‬נסבה בתקופה‬
‫היו מונגולים‪ ,‬אשר יש להניח שהגיעו מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ ,‬ושה‪-‬נסבה "אלקבג'קי" מציינת על פי רוב מוצא גיאוגרפי ולא מוצא אתני‪.‬‬
‫ארקטאי אלקבג'קי נקרא כך משום שידע לדבר "קפצ'אקית"‪ .‬עמיתי גורס שמדובר במקרה זה בשפה המונגולית של הורדת הזהב‪,‬‬
‫עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .126 ,‬יש לקחת בחשבון גם את האפשרות שבלבאן וג'אריכ‪ ,‬אשר אין יודעים מי היה אדונם‪ ,‬זכו ל‪-‬‬
‫נסבה "אלקבג'קי" משום שהיו ממלוכים של קבג'ק אלמנצורי‪ .‬ראה את ההפניות בנספח השמות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫היתר לקפצ'אקים‪ ,‬אם כי יש לזכור שגם מונגולים מילאו משרות אלה בתקופת קלאוון ובתקופות מאוחרות‬
‫יותר‪ .‬מספר הממלוכים של קלאוון הנזכרים במקורות כ‪-‬סקאת או ג'מדאריה הוא מצומצם למדי‪ .‬ניתן למצוא‬
‫במקורות רק ארבעה ממלוכים של קלאוון מקרב נושאי השמות החדשים‪ ,‬אשר יתכן ומילאו משרות של סאקי‬
‫ו‪-‬ג'מדאר בתקופת קלאוון‪ .‬להלן אסקור שמות אלה‪:‬‬
‫‪ .I‬תמר‪:‬‬
‫)מת ‪(1342/743‬‬
‫‪ .1‬אלסאקי אלמנצורי‬
‫קלאוון‬
‫סאקי‬
‫תמר אלסאקי אלמנצורי הוא הפרט היחידי בשם זה השיך לתקופה בוודאות‪ ,‬שעשוי להיות ממלוכ אשר יש לו‬
‫ביוגרפיה במקורות‪ .‬פרט לו‪ ,‬נזכר בתקופה רק תמר שהיה אחיו של השיח' עלי אלאויראתי שהגיעׂלמצרים‬
‫בשנת ‪ .1282/681‬אנו יודעים שתמר‪ ,‬אחיו של השיח' עלי‪ ,‬קיבל דרגת קצונה ) ִא ְמ ַרה‪ ,‬רבים‪ִ :‬א ְמרַאת(‬
‫מקלאוון ויתכן אף שקיבל משרה של ח'אצכי )כלומר‪ ,‬של סאקי או ג'דמאר(‪ 177.‬תמר אלסאקי )ללא נסבה של‬
‫אדון( נזכר לראשונה בשנת ‪.1303/702‬‬
‫‪178‬‬
‫תמר אלסאקי )שוב ללא נסבה( נכלא בשנת ‪ 1314/714‬או‬
‫‪ 1315/715‬על ידי אלנאצר מחמד‪ ,‬כי היה שותף ככל הנראה לקשירת קשר כנגדו‪ .‬תמר אלסאקי )" ַחד‬
‫אל ַמנְצּו ִריַה"( שוחרר מהכלא בשנת ‪ 1334/735‬ועמו שוחררו אמירים שכולם ברג'ים‪ ,‬מונגולים או נושאי‬
‫משרה המיוחסת ל‪-‬ברג'יה‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫אם כן‪ ,‬תמר אלסאקי אלמנצורי היה ככל הנראה מונגולי‪ .‬קרוב לודאי שתמר‬
‫אלסאקי אלמנצורי הוא תמר אחיו של השיח' עלי האויראתי‪ .‬העובדה שהוא נושא את ה‪-‬נסבה "אלמנצורי"‬
‫בביוגרפיה שלו לא מעידה בהכרח על כך שהוא עבד שנקנה על ידי קלאוון‪ ,‬אלא ששירת את קלאוון‪ .‬על פי‬
‫רוב הוא נזכר במקורות ללא נסבה של אדון ובביוגרפיה של תמר אלסאקי אלמנצורי לא מצויין שהיה עבד‬
‫שנקנה על ידי קלאוון‪ .‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬אין זה דבר נדיר שהמקורות לא מציינים בביוגרפיה של ואפדיה את‬
‫עובדת היותם ואפדיה‪ .‬במקרה של תמר אלסאקי אלמנצורי‪ ,‬קרוב לודאי ש"מתחבא" ואפד מונגולי מאחורי ה‪-‬‬
‫נסבה "אלמנצורי"‪.‬‬
‫‪ .II‬כתבע'א‪:‬‬
‫‪ .1‬אלעאדל כתבע'א‬
‫‪ .2‬אלמנצורי‪/‬אלעאדלי ראס נוב‬
‫)מת ‪(1302/702‬‬
‫)מת ‪(1321/721‬‬
‫קלאוון‪ ,‬נשבה ‪~50 ,1260/659‬‬
‫קלאוון?‬
‫מונגולי‬
‫אבן תימיה‪/‬ג'מדאר‬
‫כתבע'א אלמנצורי ַר ְאס נּוּב )מת ‪ ,(1321/721‬נקרא גם כתבע'א אלעאדלי אמיר ַחאִג'ּב‪ ,‬כך שיתכן ועבר מידי‬
‫קלאוון לסולטאן אלעאדל כתבע'א‪ ,‬ולפיכך היה יכול להיות ג'מדאר של קלאוון או של כתבע'א‪ .‬פרט לו‬
‫הכתבע'א היחידי הנזכר במקורות הוא הסולטאן אלעאדל כתבע'א שהיה שבוי מונגולי‪ .‬כתבע'א אלמנצורי ראס‬
‫נוב מתואר כמי שנהה אחרי אבן תימיה‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים‪ .‬כמעט כל האמירים )או כל האמירים(‬
‫הנזכרים כחנבלים או כבעלי נטיה לאבן תימיה היו מונגולים או בעלי מאפיינים מונגוליים‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪ 177‬סלוכ‪.709 :1 ,‬‬
‫‪ 178‬שם‪ .931 :1 ,‬בביוגרפיה שלו ב‪-‬דרר נזכר שנהיה מושל )נַאיִּב( בשנת ‪ ,1297/696‬ראה דרר‪.308 :1 ,‬‬
‫‪ 179‬סלוכ‪.378 ,144 :2 ,‬‬
‫‪ 180‬אנו יודעים למשל שבראק אמיר ח'ּור )מת ‪ (1356/757‬היה חסיד של אבן תימיה ובנו נזכר במקורות כטטרי שהיה חנבלי‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫בשנת ‪ 1309/709‬מזכירים המקורות מספר אמירים שנתפשו עם חזרתו לשלטון של אלנאצר מחמד‬
‫ושוחררו לאחר זמן מה‪ .‬האמירים הנזכרים הם אלשיח' עלי אלתתרי )ואפד אויראתי(‪ ,‬אלאקוש אלמנצורי‬
‫)ואפד אויראתי – אחיו של השיח' עלי(‪ ,‬מנכלי אלתתרי‪ ,‬ג'ארושי בן קנע'ר )ואפד מונגולי(‪ ,‬ע'אזי ומוסא בנין‬
‫של צלע'אי )בנים של ואפד מונגולי( וכתבע'א‪ .‬ברור למדי שכתבע'א הנזכר באירוע זה הוא כתבע'א אלמנצורי‬
‫ראס נוב‪ ,‬שכן אין עוד פרטים בשם זה בתקופה‪ .‬כל הפרטים הנזכרים באירוע זה פרט לכתבע'א הם ואפדיה‬
‫מונגולים‪ .‬המקורות עוד מציינים שיחד עמם שוחרר מהכלא אבן תימיה‪ 181.‬גם מקטע זה ברור שמונגולים היו‬
‫קשורים לאבן תימיה‪ ,‬ולא נראה שיש סיבה להניח שכתבע'א אלמנצורי ראס נוב לא היה מונגולי‪ .‬קשה לדעת‬
‫אם מדובר ב‪-‬ואפד או ממלוכ‪ ,‬אולם יש לשים לב לפרט מעניין‪ .‬בסיפור הגעתו של השיח' עלי האויראתי‬
‫למצרים בשנת ‪ 1282/681‬נזכר שקלאוון נתן לחלק ממי שהגיעו עמו משרות של ח'אצכיה )כלומר‪ ,‬ג'מדאריה‬
‫ו‪-‬סקאת(‪ .‬שניים מבין מי שנאסרו עם כתבע'א היו השיח' עלי ואללאקוש אלמנצורי אחיו‪ .‬אללאקוש נושא את‬
‫ה‪-‬נסבה "אלמנצורי" רק משום שהגיע לשטחי הסולטאנות בימי קלאוון ושירת אותו‪ ,‬ולא מפני שהיה ממלוכ‬
‫של קלאוון‪ .‬אין זה בלתי סביר להניח שכתבע'א אלמנצורי היה אחד ממקורביו של השיח' עלי האויראתי‬
‫שקיבל משרת ח'אצכיה מקלאוון ולכן הוא נושא את ה‪-‬נסבה "אלמנצורי"‪ .‬אם אכן מדובר ב‪-‬ואפד מונגולי הרי‬
‫שמסתבר שהשם כתבע'א אינו שם של עבדים )הפרט היחידי בשם זה חוץ מכתבע'א אלעאדלי הוא הסולטאן‬
‫המונגולי כתבע'א שהיה שבוי מלחמה(‪ .‬העובדה שאולי לא מדובר בשם של עבדים עשויה להסביר את מספרם‬
‫המצומצם של הפרטים שנושאים את השם כתבע'א‪.‬‬
‫‪ .III‬אלטנבע'א‪:‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫‪ .1‬אלג'מדאר‬
‫)מת ‪(1325/726‬‬
‫‪ .2‬אלג'מאלי‬
‫רשע‪/‬גבוה‬
‫קלאוון‪+50 ,‬‬
‫)מת ‪(1341/742‬‬
‫‪ .3‬אלצאלחי אלעלאאי‬
‫גבוה‪/‬שאפעי שנטה לאבן תימיה‬
‫אבן באח'ל‬
‫)מת ‪(1343/744‬‬
‫‪ .4‬אלעלמי אלג'אולי‬
‫א‪ .‬אמיר בשם אלטנבע'א שנאסר בשנת ‪ 1310/710‬על ידי אלנאצר מחמד בטיהור של מונגולים‪.‬‬
‫קלאוון‬
‫אלתרכי‪/‬ג'מדאר‪-‬סאקי‪/‬מרוצחי ח'ליל‬
‫אלטנבע'א אלג'מדאר )מת ‪ (1293/693‬נזכר במקורות לעיתים כאלטנבע'א אלסאקי‪ ,‬ובחלק מהמקורות הוא‬
‫נזכר כממלוכ של ח'ליל בנו של קלאוון‪ ,‬כך שיתכן שהיה ג'מדאר או סאקי של ח'ליל ולא של קלאוון‪ .‬הוא נזכר‬
‫במקורות כאחד האמירים שהיו שותפים לרצח ח'ליל‪ ,‬אירוע בו השתתפו מונגולים רבים )ראה בהמשך(‪ .‬פרט‬
‫לו יש ביוגרפיה במקורות לשלושה אלטנבע'א מהתקופה‪ ,‬רובם בעלי מאפיינים מונגוליים )ראה טבלה(‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1310/710‬נזכר במקורות אמיר בשם אלטנבע'א שנעצר על ידי אלנאצר מחמד באירוע שכבר נזכר בעבודה‬
‫קאצ'י‪ ;314 :1 ,‬שם‪ ;104 :3 ,‬אעיאן‪ .685 :1 ,‬גם ג'נכלי בן אלבאבא ה‪-‬ואפד המונגולי נטה לאבן תימיה‪ ,‬ובשנת ‪1337/738‬‬
‫אלנאצר מחמד הטיל עליו את מלאכת מינוי השופטים החנבלים‪ .‬בנו מחמד נזכר במקורות כחנבלי‪ ,‬אעיאן‪ ;164 :2 ,‬אלסח'אוי‪,‬‬
‫וג'יז‪ ;18 :1 ,‬סלוכ‪ ;443 :2 ,‬אעיאן‪ .379 :4 ,‬קטלובכ אלמנצורי‪ ,‬שמתואר במקורות כמונגולי טיפוסי‪ ,‬היה מקורב לאבן תימיה‪,‬‬
‫דרר‪ ;152-151 :3 ,‬אעיאן‪ .125-121 :2 ,‬הדרשן )חַ'טִיּב( הראשון במסגד שבנה אלמלכ המונגולי בשכונת אל‪-‬חסיניה היה חנבלי‪,‬‬
‫אלנהג' )‪ .406 ,(1973‬אחד מפקידי הלשכה של סלאר המונגולי היה חנבלי‪ ,‬אלברזאלי‪ .429 :3 ,‬בשירותו של ברלע'י אלאשרפי‬
‫המונגולי היה קאדי חנבלי‪ ,‬אלברזאלי‪ .341 :3 ,‬בידמר אלח'וארזמי הקים בירושליים את המדרסה החנבלית בשנת ‪,1379/781‬‬
‫אלעלימי‪ .44 :2 ,‬קרא בלאט אלאחמדי )מת ‪ (1385/787‬נזכר במקורות כמי שהיה "אדם טטרי שהיה אוהב להורות על הטוב‬
‫ﺐ ﺍ َﻷﻣ‪‬ﺮ ﺑﹺﺎ ﹶﳌ ‪‬ﻌﺮ‪‬ﻭﻑ ﻭ‪‬ﺍﻟ‪‬ﻨﻬ‪‬ﻲ ‪‬ﻋ ﹺﻦ ﺍ ﹸﳌ‪‬ﻨﻜﹶﺮ(‪ ,‬נטיה המיוחסת בדרך כלל לחנבלים‪ ,‬עקד )ברקוק(‪.180 ,‬‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫ולאסור את הרע" ) ‪‬ﺭﺟ‪‬ﻼ ‪‬ﺗ‪‬ﺘ ﹺﺮﻳ‪‬ﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫‪ 181‬סלוכ‪.78 :2 ,‬‬
‫‪50‬‬
‫זו כטיהור של אמירים מונגולים‪ .‬יתכן ומדובר באחד משלושת האלטנבע'א שמתו לאחר שנה זו‪ .‬על פי‬
‫העדויות שיש לנו‪ ,‬נושאי השם אלטנבע'א בתקופה הם בעלי מאפיינים של מונגולים‪ .‬אם אלטנבע'א אלג'מדאר‬
‫אכן היה ג'מדאר של קלאוון ולא של ח'ליל הרי שיותר סביר להניח שמדובר באמיר מונגולי לא ברג'י מאשר‬
‫באמיר קפצ'אקי‪.‬‬
‫‪ .IV‬אנצ‪:‬‬
‫‪182‬‬
‫)מת ‪(1323/723‬‬
‫‪ .1‬בן כתבע'א‬
‫)מת ‪(~1349/750‬‬
‫‪ .2‬נאיב בהנסא ו‪-‬קלעת אלרום‬
‫א‪ .‬אנצ אלג'מדאר אלמנצורי )מת ‪(1302/702‬‬
‫ב‪ .‬אלמלכ אלמג'אהד אנצ בנו של כרתיה הטטרי )נזכר בשנת ‪(1296/695‬‬
‫ג‪ .‬אנס בן מנכותמר‬
‫ד‪ .‬אנצ אלסלאחדאר )נזכר בשנת ‪(1331/732‬‬
‫‪ ,+50‬נולד ‪+1271/670‬‬
‫זקן‬
‫מונגולי‬
‫גבוה‪/‬אדום‬
‫הממלוכ היחידי בשם אנצ‪ ,‬שלו יש ביוגרפיה הוא אנצ נאיב בהנסא‪ ,‬ולא נזכרת לו נסבה שמעידה על אדון‪ .‬אנו‬
‫יודעים שהיה זקן במותו ושהיה גבוה ואדום )מעין שחרחר( – תכונות המאפינות מונגולים‪ 183.‬פרט לו‪ ,‬נזכר‬
‫ממלוכ בשם אנצ אלג'מדאר אלמנצורי שמת בשנת ‪ .1303/702‬ניתן למצוא שלושה בנים של ממלוכים או‬
‫ואפדיה בשם זה‪ :‬אנצ בנו של הסולטאן כתבע'א המונגולי‪ ,‬אנצ בנו של כרתיה המונגולי ואנס בנו של מנכותמר‬
‫)שנשבה בקרב עם המונגולים‪ ,‬כך שסביר להניח שהיה מונגולי(‪ .‬אין זה מקרה ששלושת בני האמירים‬
‫שנקראים אנצ הם בנים של מונגולים ושהממלוכ היחידי בשם זה אשר זכה לביוגרפיה במקורות הוא בעל‬
‫מאפיינים מונגוליים‪ .‬ככל הנראה כל האנצים בתקופה פרט לאנצ אלג'מדאר אלמנצורי היו מונגולים‪ .‬יש‬
‫חשיבות לעובדה שאנצ נאיב בהנסא‪ ,‬אינו נושא שם של אדון‪ .‬יתכן שגם במקרה זה מדובר ב‪-‬ואפד מונגולי ולא‬
‫בעבד מונגולי‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬לא נראה שגם ממלאי משרות ה‪-‬סאקי וה‪-‬ג'מדאר מבין נושאי השמות החדשים מתקופתו של‬
‫קלאוון‪ ,‬היו קפצ'אקים‪ .‬בחלק מהמקרים לפחות ניתן לקשר אותם ל‪-‬ואפדיה מונגולים מתקופתו של קלאוון‬
‫ואנו יודעים ש‪-‬ואפדיה מונגולים בתקופה זו קיבלו משרות של ח'אצכיה )סקאת ו‪-‬ג'מדאריה(‪ .‬כמעט כל‬
‫הפרטים הנושאים שמות אלה הם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ ,‬וכל השמות האלה הם שמות אשר יש עדות‬
‫למונגולי ממוצא חופשי הנושא אותם )ראה בנספח השמות(‪.‬‬
‫המקום היחידי שנותר לנו לחפש בו תורכים קפצ'אקים בתקופת קלאוון הוא בקרב נושאי "שמות‬
‫העבדים" שהיו קיימים בתקופה המוקדמת והמשיכו להתקיים בתקופת קלאוון‪ ,‬אך לא כשמות של ברג'ים לא‪-‬‬
‫תורכים או ברג'ים מונגולים‪/‬אצ‪ .‬מבין השמות של הממלוכים של אלצאלח איוב נותרו השמות – אקטאי‪,‬‬
‫אידע'די‪ ,‬אידכין‪ ,‬ביליכ‪ ,‬טיברס וכשתע'די‪ .‬אף אחד מהם אינו שם של מונגולי חופשי‪ .‬מבין השמות ראוי לציין‬
‫שניים במיוחד – אקטאי וטיברס‪ .‬אנו יודעים שלקלאוון היה ממלוכ בשם אקטאי שהיה ג'מדאר והוא הפרט‬
‫היחידי הנזכר בשם זה באותה תקופה )פרט ‪ 4‬בנספח השמות(‪ .‬לקלאוון היה גם ממלוכ בשם טיברס שאין עליו‬
‫‪ 182‬השם אנצ מופיע פעם או פעמיים בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך אחד מנושאי השם הוא בעל נסבה מזרחית – "אלאספהאני"‪.‬‬
‫‪ 183‬יתכן שהוא אנצ אלסלאחדאר שרק נזכר במקורות באותה תקופה )פרט ד' ברשימה(‪ .‬כאמור‪ ,‬משרת ה‪-‬סלאחדאר מאפיינת‬
‫מונגולים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫פרטים )פרט א' מתקופת קלאוון(‪ .‬באותה תקופה נזכר במקורות גם טיברס אלג'מדאר )פרט ב' בתקופה ב'(‪.‬‬
‫פרט להם יש ביוגרפיה במקורות לטיברס אלסאקי )מת ‪ – 1348/749‬פרט ‪ (4‬שלא ידוע מי היה אדונו כך‬
‫שיתכן והוא שיך לתקופת קלאוון‪ .‬שאר השמות ישארו בגדר "חשודים כשמות של עבדים קפצ'אקים"‪ .‬מבין‬
‫השמות בתקופה המוקדמת שלא היו צאלחיה יש שניים שראוי לציין – אזדמר וטידמר‪ .‬גם הם שמות שאין‬
‫עדות למונגולי חופשי שנשא אותם‪ .‬אין בנמצא אמנם אזדמרים שהיו צאלחים בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך יש עדות‬
‫לשלושה בחריה בשם זה‪ .‬לקלאוון היה ממלוכ אחד בשם אזדמר שנזכר כ‪"-‬תורכי" )פרט ‪,(3‬‬
‫‪184‬‬
‫ובנוסף יש‬
‫עדות נדירה בתקופה ב' לממלוכ שהיה קפצ'אקי‪ ,‬אך אין יודעים מי היה אדונו )פרט ‪ .(4‬אין כל עדות‬
‫למאפיינים מונגוליים בקרב מי שנושאים את השם אזדמר בתקופה‪ .‬השם טידמר מופיע רק פעם אחת בתקופה‬
‫המוקדמת )פרט א' בתקופה המוקדמת(‪ .‬בתקופת קלאוון יש ביוגרפיה לטידמר אלג'מדאר )מת ‪– 1323/723‬‬
‫פרט ‪ (1‬ובמקורות נזכר בשנת ‪ 1298/698‬טידמר ַר ְאס נַוְַּבת אלג'מדאריה‪ ,‬שהיה האחראי על הממלוכים‬
‫שמילאו משרה זו )פרט א' בתקופה ב'(‪.‬‬
‫יש להודות שעל אף מאמצים רבים לאתר קפצ'אקים בתקופת קלאוון נותרנו עם יבול דל למדי‪ .‬מספר‬
‫ה‪-‬סקאת וה‪-‬ג'מדאריה הנזכרים כממלוכים של קלאוון הוא מצומצם למדי‪ .‬אני סבור שבמובן מסויים הדבר לא‬
‫צריך להפתיע גם אם המקורות מסכימים על כך שהקפצ'אקים היוו את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר גם‬
‫בתקופתו של קלאוון‪ .‬המקורות גורסים שמספר הממלוכים של קלאוון היה בין ‪ 7000‬ל‪ ,12000-‬שמתוכם‬
‫‪ 3700‬היו אצ וצ'רקסים‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫אבן אלפראת מציין שקלאוון קנה ‪ 12000‬ממלוכים‪ ,‬בינהם תורכים‪ ,‬מונגולים‬
‫) ֻמע'ּול( ואחרים‪ ,‬כך שמסתמן שהקבוצה המונגולית היתה שניה בחשיבות לקבוצה התורכית‪ 186.‬כאמור‪ ,‬ה‪-‬אצ‬
‫נתפשים כטטרים בעיני בני התקופה‪ ,‬כך שיתכן ואבן אלפראת כולל תחת קטגורית המונגולים גם את ה‪-‬אצ‪.‬‬
‫על פי אלעיני לפחות‪ ,‬האמירים שמונו על ידי קלאוון היו ה‪-‬ברג'ים )אלעיני מציין במפורש רק את‬
‫הצ'רקסים(‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫גם אם גרסתו של אלעיני אינה מדויקת אפשר להניח שאכן רוב הממלוכים שנהיו אמירים‬
‫בתקופת קלאוון באו מיחידת העלית של ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬ולכן רוב הממלוכים להם יש ביוגרפיה במקורות הם‬
‫צ'רקסים‪ ,‬מונגולים ו‪-‬אצ‪ .‬גם אם רוב הממלוכים היו קפצ'אקים המדינה נשלטה על ידי אליטה מונגולית‪-‬‬
‫צ'רקסית‪ .‬אליטה זו חוסלה על ידי אלנאצר מחמד שביצע מהפיכה בחברה הממלוכית וביטל את הבידול בין‬
‫המונגולים לתורכים‪ .‬עמיתי מעלה את ההשערה כי‪:‬‬
‫‪"…it seems probable that the senior Mongol-Mamluk officers whose names we know‬‬
‫‪were only the tip of an iceberg, made up of lower-ranking Mamluks of Mongol origin".188‬‬
‫‪ 184‬כאמור המילה "תורכי" עשויה לציין גם מונגולים או תורכים לא קפצ'אקים‪.‬‬
‫‪ 185‬סלוכ‪ ;756 :1 ,‬עקד‪.16 :3 ,‬‬
‫‪ 186‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.121-120 ,‬‬
‫ﳉﺮ‪‬ﺍ ‪‬ﻛﺴ‪‬ﺔ‪ ...‬ﻭ ‪‬ﺳﻤ‪‬ﺎ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ﺍﻟ‪‬ﺒ ‪‬ﺮ ﹺﺟﻴ‪‬ﺔ" – "הפך מביניהם ‪ 3700‬אמירים צ'רקסים לאמירים‪ ...‬וכינה‬
‫‪ 187‬עקד‪َ") 16 :3 ,‬ﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪ 3700‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮﻙ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶ‬
‫אותם ה‪-‬ברג'יה"(; אך ראה סלוכ‪ְ ") 756 :1 ,‬פ ַר ַד ִמנְהֻם" – "הפריד מביניהם"(‪.‬‬
‫‪ 188‬עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪.120 ,‬‬
‫‪52‬‬
‫אני סבור ש‪"-‬הקרחון" גדול אף יותר ממה ששיער עמיתי‪ ,‬שכן אינו מורכב רק מאותם ממלוכים מונגולים‬
‫שלא היו אמירים או שהיו אמירים בדרגה נמוכה‪ ,‬אשר יוותרו עלומי שם‪ ,‬אלא הוא מורכב גם מהאליטה של‬
‫האמירים הממלוכים‪ .‬מרבית האמירים הממלוכים שלהם יש ביוגרפיה במקורות בימי קלאוון היו מונגולים‪.‬‬
‫דווקא הממלוכים הקפצ'אקים בתקופה זו הם אלה שיוותרו עלומי שם‪.‬‬
‫לסיכום תקופת קלאוון‪ :‬בתקופת קלאוון חל לראשונה בידול בין תורכים ללא‪-‬תורכים‪ .‬קלאוון יעד‬
‫מספר שמות לממלוכים לא‪-‬תורכים )לאג'ין‪ ,‬אקוש‪ ,‬ביברס וסנקר( אשר כולם היו "שמות של עבדים"‬
‫בתקופת אלצאלח איוב ובתקופה המוקדמת‪ .‬העובדה שבתקופה המוקדמת ובתקופת אלצאלח איוב יש מספר‬
‫גדול של תורכים מבין נושאי השמות האלה ובתקופה של קלאוון אין עדות לאף תורכי מעידה הן על השינוי‬
‫בשיטת מתן השמות והן על כך שמדובר ב‪"-‬שמות של עבדים"‪ ,‬ולא בשמות מקוריים של הממלוכים‬
‫התורכים‪ 189.‬יש לציין שאין עדות למונגולים חופשיים שנשאו את השמות הללו‪ .‬בתקופתו של קלאוון הופיעו‬
‫מספר רב של שמות חדשים אשר מבין הממלוכים שנושאים אותם ניתן לזהות מספר רב של מונגולים‪ .‬אין‬
‫עדות חד משמעית לקפצ'אקים או ללא‪-‬תורכים שנשאו את השמות החדשים‪ .‬רוב השמות החדשים מתקופתו‬
‫של קלאוון מופיעים במספרים נמוכים ורובם הם שמות אשר גם מונגולים חופשיים נשאו אותם‪ .‬כאמור אי‬
‫אפשר לפסול את האפשרות שחלק מבין השמות החדשים היו שמות של קפצ'אקים‪ ,‬אך גם אם היו כאלה ברור‬
‫שמספרם היה קטן‪ .‬יש להניח שקלאוון נתן לקפצ'אקים‪ ,‬שהגיעו לסולטאנות דרך סחר בעבדים‪" ,‬שמות של‬
‫עבדים" אשר היו קיימים בתקופת אלצאלח איוב או בתקופה המוקדמת‪ .‬חלק מהשמות שהיו קיימים בתקופה‬
‫המוקדמת הפכו לשמות של ברג'יה מונגולים )או אצ ו‪-‬רוס(‪ .‬גם שמות ה‪-‬ברג'יה של מונגולים אשר היו קימים‬
‫בתקופה המוקדמת )למשל‪ ,‬סנג'ר‪ ,‬בכתות‪ ,‬בכתמר‪ ,‬אידמר‪ ,‬איבכ ובהאדר שהיה קים רק החל מתקופתו של‬
‫אלמעז איבכ( הם קרוב לודאי "שמות של עבדים"‪ ,‬שכן הם קיימים במספרים גדולים יחסית ואין עדות לנושאי‬
‫משרות של סאקי ו‪-‬ג'מדאר בקרב מי שנקראו בשמות הללו‪ 190.‬רוב שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים בקרב מונגולים‬
‫היו שמות של ואפדיה מונגולים מימי ביברס ויתכן שקלאוון‪ ,‬אשר היה הראשון לקנות עבדים מונגולים‬
‫במספרים גדולים‪ ,‬שאב השראה משמות של ואפדיה מונגולים בבואו לתת שמות לעבדים המונגולים שלו‪ .‬חלק‬
‫משמות ה‪-‬ברג'יה של מונגולים היו שמות שהתחילו להופיע רק בתקופתו של קלאוון והם מופיעים במספרים‬
‫קטנים‪ .‬רובם היו שמות שנישאו גם על ידי מונגולים חופשיים‪ .‬סביר להניח שלפחות חלקם היו שמות מקוריים‬
‫של מונגולים‪ .‬יתכן והעובדה שחלק משמות ה‪-‬ברג'יה המונגולים היו שמות של עבדים וחלק היו שמות‬
‫מקוריים של מונגולים קשורה לדרך הגעתם אל שטחי הסולטאנות‪ .‬יש מספר מצומצם של "שמות של עבדים"‬
‫מהתקופה המוקדמת החשודים כשמות של עבדים קפצ'אקים בתקופתו של קלאוון )בעיקר אזדמר‪ ,‬טידמר‪,‬‬
‫אקטאי וטיברס(‪ .‬בכל מקרה ברור שגם אם הקפצ'אקים היוו את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בתקופתו של‬
‫קלאוון‪ ,‬הם היוו רק חלק קטן מהאליטה השלטת בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ 189‬לאור השינוי ביעוד האתני של שמות אלה‪ ,‬שמות אלה צריכים להיחשב ל"שמות של עבדים" מובהקים‪.‬‬
‫‪ 190‬השמות בכתות‪ ,‬סנג'ר‪ ,‬איבכ‪ ,‬בלבאן ובהאדר צריכים להיחשב כ"שמות של עבדים" מובהקים‪ ,‬לאור העובדה שבתקופת‬
‫אלנאצר מחמד הם יוצאים משימוש או משנים את יעודם האתני‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫פרק ‪ - 5‬תקופת אלאשרף ח'ליל בן קלאוון )‪(1293-1290/693-689‬‬
‫מספר השמות החדשים בתקופתו של ח'ליל הוא מצומצם למדי‪ .‬התפלגות השמות החדשים זהה להתפלגות‬
‫השמות החדשים מימי ביברס וקלאוון )ראה טבלה ט'(‪ .‬שניים מתוך ארבעת הממלוכים של ח'ליל הנושאים את‬
‫השמות החדשים היו מונגולים )טינאל אלאשרפי וטע'לק אלאשרפי(‪ .‬אין עדות ללא‪-‬תורכים הנושאים את‬
‫השמות החדשים ואפשר להניח בבטחה שח'ליל המשיך את מדיניות השמות של אביו בכל הנוגע ללא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫טבלה ט' ‪ -‬שמות חדשים מתקופת ח'ליל‬
‫שם‬
‫אנאק‪/‬אלנאק‬
‫ביבע'א‬
‫טע'לק‬
‫טינאל‬
‫סה"כ בתקופה‬
‫‪4-3‬‬
‫‪5-4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3-1‬‬
‫ח'ליל‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫יחידאי‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫* תנכז‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אלתרכי‬
‫טבלה י' ‪ -‬ממלוכים בעלי ביוגרפיה של ח'ליל‬
‫מוצא‬
‫קים בתקופת אלנאצר‬
‫‪) +‬מ(‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪) +‬מ(‬
‫‪(*) -‬‬
‫‪191‬‬
‫אלחאג' ארקטאי‬
‫איתמש אלמחמדי אלאשרפי‬
‫ברלע'י אלאשרפי‬
‫אקוש אלאשרפי‬
‫ג'ובאן אלמנצורי‬
‫קרטאי אלמנצורי‬
‫כרג'י אלאשרפי‬
‫)מת ‪(1349/750‬‬
‫)מת ‪(1332/733‬‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫)מת ‪(1335/736‬‬
‫)מת ‪(1327/728‬‬
‫)מת ‪(1333/734‬‬
‫)מת ‪(1298/698‬‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון‬
‫ארוס אלחסאמי‬
‫אלנאק אלחסאמי‬
‫אידמר דקמאק‬
‫ביבע'א אלאשרפי‬
‫טע'ג'י אלאשרפי‬
‫טע'לק אלאשרפי‬
‫טקטאי אלאשרפי‬
‫טינאל אלאשרפי‬
‫נוע'אי אלסלאחדאר‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1333/734‬‬
‫)מת ‪(1329/730‬‬
‫)מת ‪(1298/698‬‬
‫)מת ‪(1334/735‬‬
‫)מת ‪(1297/697‬‬
‫)מת ‪(1342/743‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫ח'רבאטי‬
‫תרכי אלאצל?‪/‬שבוי מ‪-‬בלאד אלרום?‬
‫מונגולי‬
‫אלתרכי‬
‫ג'מדאר‬
‫סלאחדאר‬
‫ג'וכנדאר‬
‫‪192‬‬
‫סלאחדאר‪/‬רוצח ח'ליל‬
‫סלאחדאר‪/‬סאקי‪/‬רוצח ח'ליל‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫סלאחדאר‬
‫מונגולי‬
‫אלתרכי‪/‬שם מונגולי‬
‫סאקי‬
‫סלאחדאר‪/‬רוצח ח'ליל‬
‫ברור למדי שח'ליל הרבה לקנות ממלוכים מונגולים‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬קידם מונגולים‪ ,‬שכן מרבית בעלי‬
‫הביוגרפיות מבין הממלוכים שלו היו מונגולים או תורכים לא קפצ'אקים )מתוך השישה עשר שבעה הם‬
‫מונגולים ואחד ח'רבאטי – ראה טבלה י'(‪ .‬כמעט כל שמות הממלוכים של ח'ליל לא היו קיימים בתקופה‬
‫המוקדמת‪ ,‬ולפיכך הממלוכים הנושאים שמות אלה חשודים כמונגולים או כתורכים לא קפצ'אקים‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫מבין‬
‫‪ 191‬הטבלה מחולקת לשניים‪ :‬ממלוכים שיש עדות במקורות שהיו במקור ממלוכים של קלאוון אשר ככל הנראה עברו לידי ח'ליל‪ ,‬או‬
‫שנקנו עבור ח'ליל על ידי קלאוון‪ ,‬וממלוכים שאדונם המקורי היה ככל הנראה ח'ליל‪ .‬תנכז אלאשרפי אינו מופיע בטבלה זו ואקדיש‬
‫לו דיון נפרד בהמשך‪ .‬ההפניות‪ ,‬כרגיל‪ ,‬נמצאות בנספח השמות אם לא מצויין אחרת‪.‬‬
‫‪ 192‬השם ארוס אינו מופיע בנספח השמות משום שאין פרטים בעלי ביוגרפיה בשם זה במקורות הראשיים‪ .‬על ארוס אלסלאחדאר‬
‫ראה פראת‪ ;187 :8 ,‬אבו פדאא‪ ;30 :4 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪ ;95 ,‬נג'ום‪ .22 :8 ,‬השם ארוס אינו מופיע בתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫‪ 193‬שלושת השמות היחידים של ממלוכים של ח'ליל אשר היו קיימים גם בתקופה המוקדמת הם אקוש‪ ,‬אידמר ותנכז‪ .‬אקוש הוא‬
‫‪54‬‬
‫שמונת הממלוכים המופיעים בטבלה אשר אין מידע חד משמעי בנוגע למוצאם האתני‪ 5 ,‬מילאו משרות‬
‫המיוחסות ל‪-‬ברג'יה ‪ -‬אחד מביניהם הוא בעל שם מונגולי )נוע'אי(‪ 194.‬שלושה מבינהם היו סלאחדאריה שהיו‬
‫מבין רוצחי ח'ליל‪ .‬להלן אדון באירוע רציחתו של ח'ליל ובחלוקת המשרות בתקופתו של ח'ליל‪.‬‬
‫טבלה יא' ‪ -‬רוצחי ח'ליל‬
‫שם‬
‫לאג'ין אלמנצורי‬
‫קרא סנקר אלמנצורי‬
‫אקוש אלמוצלי‬
‫לאג'ין ג'רכס‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1298/698‬‬
‫)מת ‪(1327/728‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫אדון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫בידרא אלמנצורי‬
‫קג'קאר אלחמוי‬
‫מע'לטאי אלמסעודי‬
‫טשתמר אח בתח'אצ אלמנצורי‬
‫קרמשי אלסלאחדאר‬
‫בורי אלסלאחדאר‬
‫כרד אלסאקי‬
‫טרנטאי אלמחמדי‬
‫ח'ואג'א מחמד‬
‫נוע'אי אלסלאחדאר‬
‫ארוס אלחסאמי‬
‫אלנאק אלחסאמי‬
‫קפג'ק אלסלאחדאר‬
‫אלטנבע'א אלסאקי‬
‫אק סנקר אלחסאמי‬
‫בהאדר ראס נובה‬
‫בלבאן אלבנדקדארי‬
‫בלבאן אלמחמדי אלמנצורי‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון?‪/‬ח'ליל?‬
‫קלאוון?‪/‬ח'ליל?‬
‫)מת ‪(1336/737‬‬
‫ח'ליל‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫ח'ליל‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1344/745‬‬
‫קלאוון‪/‬ח'ליל‬
‫קלאוון‬
‫מוצא‬
‫צ'רקסי‬
‫צ'רקסי‬
‫ארמני‬
‫‪195‬‬
‫ג'רכס‬
‫משרה‬
‫סלאחדאר‬
‫ג'וכנדאר‬
‫‪196‬‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‪/‬ואפד?‬
‫‪197‬‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫אח ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫ברג'י?‪/‬מונגולי?‬
‫ברג'י?‪/‬מונגולי?‬
‫מונגולי?‬
‫מונגולי?‬
‫‪201‬‬
‫חופשי?‬
‫שם מונגולי‬
‫אלתרכי‬
‫אלתרכי‬
‫אלתרכי‬
‫אלתרכי‬
‫סאקי‬
‫סלאחדאר‬
‫סלאחדאר‬
‫‪199‬‬
‫סאקי‬
‫‪200‬‬
‫סאקי?‬
‫‪198‬‬
‫סלאחדאר‬
‫סלאחדאר‬
‫סלאחדאר‪/‬סאקי‬
‫סלאחדאר‬
‫סאקי‪/‬ג'מדאר‬
‫קלאוון?‬
‫שם שיועד ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון‪ ,‬ואידמר היה ככל הנראה שם של ברג'יה מונגולים בתקופת קלאוון‪ .‬על השם תנכז‪ ,‬ראה‬
‫להלן פרק ‪ ,5.2‬עמודים ‪.61-60‬‬
‫‪ 194‬השם נוע'אי היה שם של ואפד מונגולי מימי ביברס‪ ,‬ולקלאוון היה ממלוכ בשם זה בעל מאפיינים מונגוליים‪ .‬נראה שכל נושאי‬
‫השם נוע'אי בין תקופת ביברס לתקופת ח'ליל היו מונגולים‪ .‬ניתן לזהות המשכיות גם ביעוד האתני של השם טע'ג'י‪ .‬לקלאוון היה‬
‫ממלוכ ברג'י בשם טע'ג'י ולח'ליל ממלוכ מונגולי בשם טע'ג'י‪.‬‬
‫‪ 195‬לא מדובר בסולטאן לאג'ין שכן אנו יודעים שהסולטאן לאג'ין נעלם לאחר הרצח ואילו לאג'ין ג'רכס נכלא‪ .‬כבר נזכר ששם‬
‫התואר ג'רכס עשויה להעיד על מוצא אתני צ'רקסי‪ ,‬אך גם על מחירו של ממלוכ‪ .‬על כל פנים‪ ,‬השם לאג'ין ניתן ללא‪-‬תורכים‪ ,‬כך‬
‫שברור למדי שלאג'ין ג'רכס לא היה תורכי‪.‬‬
‫‪ 196‬ראה את נספח השמות; מג'מוע‪.332 ,‬‬
‫‪ 197‬נתפש עם תומכי כתבע'א המונגולים בשנת ‪ ,1294/694‬סלוכ‪ ;799 :1 ,‬וראה עקד‪.243 :3 ,‬‬
‫‪ 198‬קרמשי ובורי היו ברג'ים או ממלוכים של ח'ליל )אשרפים(‪ .‬הם היו קרוב לודאי מונגולים שכן הם נזכרים כמי שנתפשו עם‬
‫תומכי כתבע'א המונגולים בשנת ‪ ,1294/694‬עקד‪ ;243 :3 ,‬סלוכ‪.799-798 ,1 ,‬‬
‫‪ 199‬נתפש עם תומכי כתבע'א המונגולים בשנת ‪ ,1294/694‬סלוכ‪ ;799 :1 ,‬וראה עקד‪.243 :3 ,‬‬
‫‪ 200‬המקורות מזכירים שני רוצחים של ח'ליל בשם טרנטאי ‪ -‬טרנטאי אלסאקי וטרנטאי אלמחמדי‪ .‬מחלק מהמקורות משתמע‬
‫שטרנטאי אלסאקי הוצא להורג בשנת ‪ ,1293/693‬אך מחלק אחר של המקורות משתמע שלא הוצא להורג‪ .‬ניתן למצוא ביוגרפיה‬
‫לטרנטאי אלמחמדי אלמנצורי )מת ‪ (1336/737‬אשר היה מרוצחי ח'ליל‪ ,‬כך שיתכן שטרנטאי אלסאקי הוא טרנטאי אלמחמדי‬
‫אלמנצורי‪ .‬טרנטאי אלמחמדי אלמנצורי נעצר בשנת ‪ 1310/710‬בטיהור של אמירים מונגולים שכבר נזכר בעבודה זו‪ ,‬ראה את‬
‫נספח השמות ‪ -‬טרנטאי‪ ,‬פרט ‪ 5‬ופרט א' בתקופה ב'‪.‬‬
‫‪ 201‬מג'מוע‪ ;332 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪ .95 ,‬על פי שמו אפשר להניח שהיה ממוצא חופשי‪ ,‬כך שסביר להניח שמדובר במונגולי‪,‬‬
‫תרכמני‪ ,‬או ח'וארזמי‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫במקורות נזכרים ‪ 22‬פרטים אשר השתתפו ברצח של ח'ליל‪ ,‬כמעט כולם ממלוכים של קלאוון או של ח'ליל‬
‫)ראה טבלה יא'(‪ .‬ניתן למצוא ארבעה לא‪-‬תורכים מבין רוצחי ח'ליל‪ ,‬ואחד מביניהם היה מיוזמי הרצח –‬
‫לאג'ין אלמנצורי‪ ,‬אולם רוב הרוצחים היו מונגולים‪ .‬בידרא המונגולי מילא את התפקיד המרכזי בהתנקשות‬
‫ואף הכתיר עצמו לסולטאן לאחר הרצח‪ ,‬אם כי לאחר יום כבר נרצח בעצמו‪ .‬מבין הרוצחים ניתן למצוא גם‬
‫ואפד מונגולי ומונגולים שהיו חברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ .‬יש נוכחות גבוהה ל‪-‬סלאחדאריה בקרב רוצחי ח'ליל‪,‬‬
‫וכפי שנראה מיד יש יסוד לחשוב שעד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד משרות ניתנו על פי‬
‫המפתח האתני שקבע קלאוון‪ .‬רבים מהרוצחים שמוצאם האתני אינו ידוע נושאים שמות שיועדו למונגולים‬
‫בתקופת קלאוון )בהאדר‪ ,‬בלבאן‪ ,‬קבג'ק ונוע'אי(‪ 202.‬אם כן‪ ,‬מרבית רוצחיו של ח'ליל היו מונגולים‪ .‬הדבר לא‬
‫צריך להפתיע לאור העובדה שמרבית רוצחיו היו ממלוכים שלו או של קלאוון‪ ,‬וכבר ראינו כי מרבית‬
‫הממלוכים של קלאוון ושל ח'ליל הנזכרים במקורות היו מונגולים‪.‬‬
‫‪ 5.1‬המשרות בתקופה שבין מות קלאוון )‪ (1290/689‬ועד לתקופת שלטונו השלישית‬
‫של אלנאצר מחמד )‪(1309/709‬‬
‫אלנאק אלחסאמי‪ ,‬הממלוכ של ח'ליל שהיה מבין רוצחיו‪ ,‬נזכר במקורות הן כ‪-‬סלאחדאר והן כ‪-‬סאקי‪ .‬כפי‬
‫שנזכר‪ ,‬רוב הממלוכים של ח'ליל היו מונגולים ורוב רוצחיו היו מונגולים‪ .‬מסקירה של נושאי משרות הסאקי‬
‫והג'מדאר החל מתקופת שלטונו של קלאוון ועד לשלהי התקופה התורכית מסתבר שלא‪-‬תורכים לא מילאו‬
‫משרות אלה למעט יוצאי דופן נדירים )ראה על כך בהרחבה בפרק ‪ 6.5‬העוסק במשרות בימי אלנאצר מחמד(‪.‬‬
‫בתקופתם של ביברס וקלאוון יש עדות חד משמעית לכך ש‪-‬ואפדיה מונגולים מילאו משרות אלה‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫בימי‬
‫קלאוון אנו יודעים שמשרות אלה ניתנו בין היתר גם לעבדים ממוצא ח'טא‪ ,‬וסביר להניח שמדובר בעבדים‬
‫מונגולים לא ברג'ים‪ .‬יש עדות למונגולים )או אצ( שהיו ממלוכים של ח'ליל ואשר מילאו תפקיד של סאקי או‬
‫של ג'מדאר‪ 204.‬כלומר‪ ,‬שלפחות החל מימי ביברס משרות אלה ניתנו גם למונגולים ולא רק לקפצ'אקים‪.‬‬
‫בפרק הזמן שבין שלטונו של ח'ליל לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד נזכרים במקורות‬
‫מספר פרטים‪ ,‬אשר מילאו משרות אשר בימי קלאוון הוענקו לממלוכים שהשתייכו ליחידת ה‪-‬ברג'יה )להלן‪:‬‬
‫משרות של ברג'יה(‪ .‬אין אזכור במקורות לממלוכים של ח'ליל או אלנאצר מחמד שמילאו את משרת ה‪-‬‬
‫ג'מקדאר‪ .‬אף ממלוכ של ח'ליל גם לא נזכר כמי שמילא את משרת ה‪-‬ג'וכנדאר‪ .‬הפרט היחידי שהיה ממלוכ של‬
‫‪ 202‬פרט לקבג'ק אלסלאחדאר‪ ,‬רוצחו של ח'ליל‪ ,‬נזכרים בתקופה קבג'ק אלמנצורי המונגולי וקבג'ק אלג'וכנדאר )משרה המאפיינת‬
‫מונגולים ברג'ים(‪ ,‬כך שנראה שכל נושאי השם בתקופה היו מונגולים )ראה את נספח השמות(‪ .‬השמות בהאדר ובלבאן ניתנו‬
‫בתקופת קלאוון למונגולים ברג'ים‪ .‬על השם נוע'אי‪ ,‬ראה הערה ‪ 194‬לעיל‪ .‬השם אלטנבע'א הוא שם שמתחיל להופיע בימי קלאוון‬
‫וכבר נזכר שרבים ממי שנושאים את השם בתקופה ב' הם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬השם אק סנקר אמנם מופיע גם בתקופה‬
‫המוקדמת מספר מועט של פעמים‪ ,‬אך אין עדות לממלוכים של אלצאלח איוב בשם זה‪ .‬פרט לאק סנקר אלחסאמי‪ ,‬רוצחו של ח'ליל‪,‬‬
‫נזכרים בתקופה אק סנקר בנו של ה‪-‬ואפד המונגולי כראי‪ ,‬ואק סנקר כרכאי‪/‬כרתאי שברח למונגולים ביחד עם קבג'ק אלמנצורי‬
‫המונגולי והיה סלאחדאר )ראה את נספח השמות – אק סנקר(‪ .‬נראה שגם כל נושאי השם אק סנקר בתקופה ב' היו מונגולים‪.‬‬
‫‪ 203‬נג'ום‪ ;190 :7 ,‬סלוכ‪.709 :1 ,‬‬
‫‪ 204‬ראה את נספח השמות – ארקטאי אלאשרפי‪ ,‬טינאל אלאשרפי; אבן אלג'זרי‪.549 :2 ,‬‬
‫‪56‬‬
‫אלנאצר מחמד אשר נזכר במקורות כמי שמילא את משרת ה‪-‬ג'וכנדאר הוא אלחאג' אלמלכ המונגולי אשר‬
‫במקור היה עבד של קלאוון‪ .‬במקורות נזכר פרט אחד שמונה ל‪-‬אוג'אקי על ידי ח'ליל – בכתמר אלחאג'ב )מת‬
‫‪ .(1337/738‬הוא היה משבויי בלאד אלרום והשם בכתמר יועד למונגולים ברג'ים בימי קלאוון‪ ,‬כך שקרוב‬
‫לודאי היה מונגולי‪ .‬במקרה זה ניכר שח'ליל המשיך את מדיניות חלוקת המשרות של אביו‪ 205.‬המקורות גם לא‬
‫מזכירים ממלוכים של ח'ליל שמילאו את משרת ה‪-‬ג'אשנכיר‪ .‬לעומת זאת ניתן למצוא שלושה ממלוכים של‬
‫אלנאצר מחמד אשר נזכרים כ‪-‬ג'אשנכירים – אלמאס אלחאג'ב )מת ‪ ,(1332/733‬אשר מתואר במקורות‬
‫כמונגולי טיפוסי‪,‬‬
‫‪206‬‬
‫מלכ אצ )מת ‪ (1355/756‬שעל פי שמו היה אצ ואלטנבע'א אלחאג'ב אלצאלחי )מת‬
‫‪ (1341/742‬אשר מתואר במקורות כרשע וגבוה‪ ,‬תכונות המאפיינות מונגולים‪ .‬אנו יודעים שקיבל את משרת‬
‫ה‪-‬ג'אשנכיר מאלנאצר מחמד בשנת ‪ ,1309/709‬כלומר שלפחות עד שנה זו הממלוכים של אלנאצר מחמד‬
‫אשר מילאו את המשרה היו מונגולים או אצ‪ .‬גם בקרב ממלאי משרת ה‪-‬ג'אשנכיר ניכרת המשכיות של‬
‫מדיניותו של קלאוון לפחות עד לשנת ‪.1309/709‬‬
‫‪207‬‬
‫המקורות מספקים את הפרטים הרבים ביותר בנוגע‬
‫לממלאי משרת ה‪-‬סלאחדאר‪:‬‬
‫סלאחדאריה שהיו ממלוכים של ח'ליל‬
‫שם‬
‫‪ .1‬נוע'אי אלסלאחדאר‬
‫‪ .2‬אלנאק אלחסאמי‬
‫‪ .3‬ארוס אלחסאמי‬
‫‪ .4‬טע'לק אלאשרפי‬
‫מוצא‪/‬מאפיין‬
‫שם מונגולי‪/‬רוצח‬
‫רוצח‬
‫רוצח‬
‫‪208‬‬
‫מונגולי‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1334/735‬‬
‫ממלוכים של אלנאצר מחמד שהיו סלאחדאריה לפני תקופת שלטונו השלישית‬
‫שם‬
‫‪ .1‬כסתאי אלנאצרי‬
‫‪ .2‬טרג'י אלנאצרי‬
‫‪ .3‬קג'ליס אלנאצרי‬
‫‪ .4‬מנכליבע'א אלנאצרי‬
‫‪ .5‬טיבע'א אלנאצרי‬
‫‪ .6‬בלבאן טרנא אלנאצרי‬
‫‪ .7‬קטלובע'א אלפח'רי‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1316/716‬‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫)מת ‪(1333/734‬‬
‫)מת ‪(1341/742‬‬
‫מוצא‬
‫מאפיין‬
‫אח קג'ליס אלנאצרי‬
‫רשע‪/‬שם שניתן למונגולים עד לתקופת אלנאצר‬
‫דובר מונגולית‬
‫גבוה‪/‬נשוי לגרושתו המונגולית של אלנאצר מחמד‬
‫אצ‬
‫קמז‪/‬שם שניתן למונגולים ברג'ים בימי קלאוון‬
‫גבוה‪/‬לא ידע ערבית‪/‬קל דעת‪/‬קמז‬
‫‪ 205‬הממלוכ היחידי של אלנאצר מחמד שנזכר כ‪-‬אוג'אקי במקורות הוא טיבע'א חלאוה )נזכר בשנת ‪ – (1352/753‬ראה את נספח‬
‫השמות‪ .‬קשה לדעת לאיזה תקופה הוא שיך‪.‬‬
‫‪ 206‬אלמאס היה קרוב לודאי מונגולי שכן הוא נושא כמעט כל מאפין מונגולי אפשרי‪ .‬הוא היה שחרחר‪ ,‬גבוה‪ ,‬תמים‪ ,‬לא יודע ערבית‬
‫)עֻ' ְתמִי(‪ ,‬קל דעת ובעל נטיה לנערים‪ .‬כמו כן אנו יודעים שה‪-‬ואפד המונגולי תמרתאש בן ג'ובאן הכיר אותו לפני שהגיע למצרים‬
‫ושהאויראתים נפגשו אצלו לשתיה‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;366 :2 ,‬נספח הגזע ונספח השמות‪.‬‬
‫‪ 207‬המקורות מזכירים גם אדם בשם אקבע'א אצ אלג'אשנכיר בשנת ‪) 1319/719‬פרט א' בתקופה ב'(‪ .‬אמנם אין יודעים מי אדונו אך‬
‫קרוב לודאי שהוא שיך לתקופה‪ ,‬ומדובר בפרט נוסף ממוצא אצ שמילא משרה של ג'אשנכיר בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ 208‬בשנת ‪ 1309/709‬אלנאצר מחמד אסר את טע'לק אלסלאחדאר‪ ,‬סלוכ‪ .84 :2 ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬טע'לק אלאשרפי הוא הטע'לק‬
‫היחידי הנזכר במקורות‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫מבין ארבעת הממלוכים של ח'ליל שמילאו את משרת ה‪-‬סלאחדאר אחד היה מונגולי ואחד היה בעל שם‬
‫מונגולי ששימש מונגולים לפני תקופתו של ח'ליל‪ .‬שני הפרטים האחרים הם בעלי שמות שלא היו קיימים‬
‫בתקופה המוקדמת‪ ,‬כך שהם חשודים כמונגולים‪ .‬יש שני פרטים נוספים‪ ,‬אשר רק נזכרים במקורות ללא‬
‫ביוגרפיה‪ ,‬אשר אולי היו ממלוכים של ח'ליל ‪ -‬קרמשי אלסלאחדאר ובורי אלסלאחדאר‪ .‬שניהם מילאו תפקיד‬
‫של סלאחדאר והיו קרוב לודאי מונגולים‪ .‬אנו יודעים שהיו ברג'ים או אשרפים ושנתפשו בשנת ‪1294/694‬‬
‫עם תומכי כתבע'א המונגולים‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫על פי העדויות שיש בידינו נראה שח'ליל המשיך את מדיניות חלוקת‬
‫המשרות של אביו ונתן את משרת ה‪-‬סלאחדאר למונגולים‪.‬‬
‫שבעה ממלוכים של אלנאצר מחמד שהיו סלאחדאריה שיכים בודאות לתקופה הקודמת לתקופת‬
‫שלטונו השלישית‪ .‬אנו יודעים רק את מוצאו האתני של אחד מהם – טיבע'א אלנאצרי‪ ,‬שהיה אצ‪ .‬אולם‪ ,‬שאר‬
‫הפרטים הם בעלי מאפיינים מונגוליים ושמותיהם לא היו קיימים בתקופה המוקדמת )פרט לבלבאן(‪ 210.‬רבים‬
‫מהם היו שיכים לאותה ַט ַּב ַקה )שכבת גיל‪/‬מחזור‪/‬מחנה אימונים(‪ .‬אנו יודעים שקטלובע'א אלפח'רי )מת‬
‫‪ (1341/742‬הגיע לשטחי הסולטאנות פחות או יותר באותו זמן )או באותו זמן ממש( שבו הגיע ארע'ון‬
‫אל ַדוַא ַדאר אלנאצרי )מת ‪ (1330/731‬שכן המקורות מציינים שהיה ב‪-‬טבקה שלו ורם דרג כמוהו ) ִר ְפ ַעה(‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫גם "אחיו" של קטלובע'א‪ ,‬טשתמר חמצ אח'צ'ר אלסאקי אלנאצרי )מת ‪ ,(1341/742‬נזכר כמי שהיה מה‪-‬‬
‫טבקה של ארע'ון‪ ,‬וכמי שהיה רם דרג כמוהו‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫ארע'ון נקנה על ידי קלאוון בעבור אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪213‬‬
‫המקורות מלמדים שגם האמירים טרג'י אלסלאחדאר אלנאצרי )מת ‪ (1331/732‬ומנכליבע'א אלסלאחדאר‬
‫אלנאצרי )מת ‪ (1331/732‬הגיעו ביחד עם ארע'ון‪ 214.‬בביוגרפיה של ארע'ון ב‪-‬אעיאן הוא נזכר כראש פלג‬
‫) ִחזְּב( בבית אלנאצר מחמד‪ .‬מבין האמירים בפלג של ארע'ון נזכרים שמותיהם של מנכליבע'א אלסלאחדאר‬
‫אלנאצרי‪ ,‬טרג'י אלסלאחדאר אלנאצרי‪ ,‬טשתמר חמצ אח'צ'ר אלסאקי אלנאצרי‪ ,‬קטלובע'א אלפח'רי‬
‫אלסאקי‪/‬אלסלאחדאר‪ ,‬קג'ליס אלסלאחדאר אלנאצרי )מת ‪ (1331/732‬ומע'לטאי אלג'מאלי אלנאצרי )מת‬
‫‪ .(1331/732‬קרוב לודאי שגם קג'ליס אלנאצרי ומע'לטאי אלנאצרי היו חלק מאותה טבקה‪ .‬מבין הממלוכים‬
‫מה‪-‬טבקה של ארע'ון נזכרים ‪ 4‬סלאחדאריה )מנכליבע'א‪ ,‬טרג'י‪ ,‬קג'ליס וקטלובע'א(‪ ,‬כולם בעלי מאפיינים‬
‫‪ 209‬עקד‪ ;243 :3 ,‬סלוכ‪ .799-798 ,1 ,‬דנתי לעיל באירוע זה בפירוט‪.‬‬
‫‪ 210‬השמות כסתאי‪ ,‬קג'ליס‪ ,‬מנכליבע'א וקטלובע'א מופיעים לראשונה כשמות של ממלוכים של אלנאצר מחמד‪ .‬הממלוכים‬
‫הראשונים בשמות אלה שיכים לתקופה הקודמת לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ואין הבדל עקרוני בינם לבין שמות‬
‫שמתחילים להופיע בימי ביברס‪ ,‬קלאוון או ח'ליל‪ ,‬ראה דיון נרחב בפרק ‪ ,6.3‬עמודים ‪ .80-76‬השמות טרג'י וטיבע'א מתחילים‬
‫להופיעׂבימי קלאוון ומי שנשאו אותם קודם לתקופת אלנאצר מחמד היו מונגולים‪/‬אצ‪-‬רוס‪ ,‬ראה את נספח השמות‪ .‬השם בלבאן יועד‬
‫בימי קלאוון ל‪-‬ברג'יה מונגולים‪ .‬ככלל‪ ,‬אין עדויות לשינוי ביעוד האתני של שמות עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד‪.‬‬
‫‪ 211‬אעיאן‪") 113 :4 ,‬מִנ ִר ְפעַת אלאמיר סיף אלדין ארע'ון אלדואדאר" – "רם דרג כמו האמיר סיף אלדין ארע'ון אלדואדאר"(‪.‬‬
‫‪ 212‬אעיאן‪.587 :2 ,‬‬
‫‪ 213‬אעיאן‪ .452 :1 ,‬ארע'ון אלדואדאר היה בן יותר מ‪ 40-‬במותו‪ ,‬כך שנולד סביב שנת ‪ .1287/686‬הואיל ונקנה על ידי קלאוון‬
‫הרי שלכל המאוחר הגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ,1290/689‬שנת מותו של קלאוון‪ .‬ברור למדי שהגיע בגיל צעיר מהממוצע‪,‬‬
‫ואכן המקורות מציינים שקלאוון קנה אותו כשהיה קטן ) ַצעִ'יר( וגידל אותו ביחד עם בנו אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 214‬על טרג'י נאמר שהיה רם דרג )רפעה( כמו ארע'ון אלדואדאר ושהיה ח'שדאש של ארע'ון אלדואדאר ומנכליבע'א אלסלאחדאר‬
‫אלנאצרי‪ ,‬אעיאן‪ ;577-576 :2 ,‬מנכליבע'א נזכר כאחד מבין ה‪-‬ח'שדאשיה של ארע'ון‪ ,‬אעיאן‪ .453 :5 ,‬ברור מההקשר שהשימוש‬
‫במילה ח'שדאש‪/‬ח'שדאשיה במקרים אלה היא במובן של מי שהגיעו ביחד מאותו סוחר או גדלו יחדיו ב‪-‬טבאק‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫מונגוליים‪ .‬גם הפרטים האחרים שהיו שיכים ל‪-‬טבקה זו הם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ 215.‬אנו יודעים שלפחות‬
‫עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ממלוכים נשלחו ל‪-‬טבאק עם בני מינם‪ 216.‬מסתמן ש‪-‬טבקה‬
‫זו היתה של ממלוכים מונגולים‪ ,‬שככל הנראה נקנו על ידי קלאוון עבור אלנאצר מחמד‪ ,‬ורובם )או כולם(‬
‫יועדו למשרת ה‪-‬סלאחדאר‪ .‬חלקם הפכו ל‪-‬סקאת בשלב מסויים )קטלובע'א‪ ,‬טשתמר וטרג'י(‪.‬‬
‫‪217‬‬
‫נראה שהמפתח האתני לחלוקת משרות שגיבש קלאוון נשמר עד לתקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד‪ 218.‬מונגולים ולא‪-‬תורכים המשיכו למלא משרות של אוג'אקי‪ ,‬סלאחדאר‪ ,‬ג'אשנכיר‪ ,‬ג'וכנדאר‬
‫ו‪-‬ג'מקדאר‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫קפצ'אקים ומונגולים מילאו משרות של סאקי ו‪-‬ג'מדאר‪ .‬למונגולים היתה מסורת של מילוי‬
‫תפקידים של סלאחדאר סאקי ו‪-‬ג'מדאר לפחות מימי ביברס‪ ,‬ואינני יכול לחשוב על סיבה לכך שמסורת זו‬
‫נפסקה בימי ח'ליל‪ .‬עדויות לשינויים בהרכב האתני של הסולטאנות יש רק בתקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד‪ .‬המקורות מספקים לנו מידע מעניין לגבי מדיניותו של אלנאצר מחמד במינויים למשרות ה‪-‬‬
‫סלאחדאריה‪ .‬במקורות נזכר שאלנאצר מחמד מינה ממלוכים למשרות ה‪-‬סלאחדאריה בשל "מראם המפחיד"‬
‫שּכַא ִלהִם אלהַאיִלַה(‪.‬‬
‫) ְ‬
‫‪220‬‬
‫כשבודקים את השימוש במילה ַהאיִל במקורות מסתבר שהיא קשורה לגובהו של‬
‫אדם שכן ניתן למצוא אנשים במקורות המתוארים כ‪"-‬גבוה מפחיד" ) ַטוִיל ַהאיל(‪ 221.‬כאמור‪ ,‬המונגולים והלא‪-‬‬
‫תורכים נחשבו לגבוהים‪ .‬אפשר להניח שהשיקולים שהנחו את אלנאצר מחמד הנחו גם את השליטים שקדמו‬
‫‪ 215‬מע'לטאי אלג'מאלי לא ידע ערבית; ארע'ון אלדואדאר היה חנפי בעל נטיה לאבן תימיה‪ ,‬ובנו אבו בכר נישא לגרושתו המונגולית‬
‫של אלנאצר מחמד; טשתמר אלסאקי ברח ל‪-‬בלאד אלרום וקרוב לודאי שהכוונה לשטחים בשליטת המונגולים‪ ,‬ראה את נספח‬
‫השמות‪.‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ" – "כאשר הגיע לידי השליטים‬
‫ﻀﻴ ﹸﻔ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﹺﺟ‪‬ﻨ ِ‬
‫ﺴ ‪‬ﻪ‪ ,‬ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ‪‬ﺳﹶﻠ ‪‬ﻤﻮ ‪‬ﻩ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ ﱠﻄ ‪‬ﻮﺍ ‪‬ﺷﻲ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻘ ‪‬ﺪﻡ ﹶﻓ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫‪ 216‬סלוכ‪") 524 :2 ,‬ﹺﺇ ﹶﺫﺍ ﹸﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻡ ﹶﻟ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ‪‬ﻋ ﹺﺮﹸﻓﻮﺍ ﹺﺟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ממלוכ‪ ,‬הם היו מבררים את מוצאו האתני ואחר כך מוסרים אותו לסריס האחראי }על ה‪-‬טבקה{ שהיה מצרף אותו לממלוכים מאותו‬
‫המוצא האתני"(‪.‬‬
‫‪ 217‬שני ממלוכים של אלנאצר מחמד שמילאו משרה של סלאחדאר לפני תקופת שלטונו השלישית לא שיכים ל‪-‬טבקה הזו ‪ -‬כסתאי‬
‫ובלבאן )ראה טבלה(‪ .‬אולם‪ ,‬אנו יודעים שכסתאי היה אח של קג'ליס‪ .‬על בלבאן טרנא אלנאצרי מספרים המקורות באופן יוצא דופן‬
‫שששתה קמז‪ ,‬מנהג מונגולי שיובא לשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪ 218‬שני סלאחדאריה נוספים של אלנאצר מחמד אשר על פי שנת מותם עשויים להיות בני התקופה הם ביברס אלנאצרי )מת‬
‫‪ ,1341/742‬זקן( וברלע'י בן אלעג'וז )מת ‪ .(1341/742‬ביברס הוא שם שיועד ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון וברלע'י היה קרוב‬
‫לודאי קרובו המונגולי של אלנאצר מחמד שהגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ .1304/704‬כל נושאי השם ברלע'י בתקופה ב' היו‬
‫מונגולים )ראה את נספח השמות – ברלע'י(‪ .‬אנו גם יודעים שאלנאצר מחמד מינה את קטליג'א בן בלבאן אלג'וכנדאר אלמנצורי‬
‫בשנת ‪ 1309/709‬ל‪-‬סלאחדאר )ראה את נספח השמות ‪ -‬קטליג'א(‪ .‬על פי שמו ומשרתו‪ ,‬בלבאן היה מונגולי ברג'י‪ .‬אם כן‪ ,‬עד לשנת‬
‫‪ 1309/709‬לפחות‪ ,‬לא ניכר שינוי במדיניות המינוי למשרות שקבע קלאוון ובמערכת השמות שיצר‪ .‬גם הפרטים המועטים שיש לנו‬
‫על סלאחדאריה בימי הסולטאנים כתבע'א ולאג'ין מאשרים זאת‪ ,‬שכן אנו יודעים למשל שכתבע'א נתן את משרת ה‪-‬סלאחדאר ל‪-‬‬
‫ואפד מונגולי‪ ,‬דרר‪ .149 :3 ,‬המקורות גם מזכירים אדם בשם קבלאי אלסלאחדאר )?( בקרב תומכי כתבע'א המונגולים שנתפשו‬
‫בשנת ‪ ,1294/694‬ואת ברלטאי אלסלאחדאר‪ ,‬אשר בשנת ‪ 1298/698‬חבר לכרג'י המונגולי ולאויראתים בניסיון להדיח את‬
‫אלנאצר מחמד ולהחזיר את כתבע'א המונגולי לשלטון‪ .‬על קבלאי ראה את נספח שמות; על ברלטאי‪ ,‬ראה אלנהג' )‪;632 ,(1920‬‬
‫ביברס אלמנצורי‪ ,‬אלתחפה אלמלוכיה‪ .156 ,‬קרוב לודאי ששניהם היו מונגולים שמילאו את משרת ה‪-‬סלאחדאר בתקופה זו‪.‬‬
‫השמות קבלאי וברלטאי אינם מופיעים בתקופה המוקדמת‪.‬‬
‫‪ 219‬בתקופת קלאוון רוב מי שמילאו את המשרות היו ככל הנראה ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬אך יש עדויות לכך שקלאוון נתן משרות של סלאחדאר‬
‫גם ל‪-‬ואפדיה אויראתים‪ .‬למשל‪ ,‬עמר אחיו של השיח עלי האויראתי שהגיע בשנת ‪ 1282/681‬למצרים מילא תפקיד של סלאחדאר‪,‬‬
‫סלוכ‪ ;799 ,709-708 :1 ,‬עקד‪ .242 :3 ,‬בתקופת קלאוון נזכר גם עבדאללה אלסלאחדאר שהיה מונגולי‪ ,‬ועל פי שמו היה ואפד‪,‬‬
‫עקד‪ ;242 :2 ,‬סלוכ‪ .799 :1 ,‬גם לא‪-‬תורכים שלא היו ב‪-‬ברג'יה מילאו משרות של סלאחדאר בימי קלאוון )ראה את נספח השמות‬
‫– אלמנצור לאג'ין הצ'רקסי‪ ,‬ולאג'ין אלאסתאדאר אלרומי(‪ .‬ניתן להסיק שגם בימי קלאוון המפתח לחלוקת המשרות לא היה תמיד‬
‫על בסיס היחידה שבה שירת האדם אלא גם על בסיס מוצאו האתני‪.‬‬
‫‪ 220‬אעיאן‪.56 :2 ,‬‬
‫‪ 221‬ראה למשל אעיאן‪ ;272 :2 ,‬ג'נכלי בן אלבאבא ה‪-‬ואפד המונגולי מתואר במקורות כמי שהיה "בעל צורה מפחיד" ) ִש ְּכלַא‬
‫הַאיִלַא(‪ ,‬אך לא נזכר במפורש שהיה גבוה‪ ,‬אעיאן‪.163 :2 ,‬‬
‫‪59‬‬
‫לו‪ ,‬ולכן כבר מימי ביברס משרות של סלאחדאריה ניתנו למונגולים‪ ,‬ולכן בתקופתו של קלאוון משרות של‬
‫סלאחדאריה ניתנו למונגולים וללא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מבין רוצחיו של ח'ליל היו ארבעה סלאחדאריה אשר המקורות אינם מספקים מידע לגבי‬
‫מוצאם האתני – ארוס אלחסאמי‪ ,‬אלנאק אלחסאמי‪ ,‬נוע'אי וקבג'ק‪ .‬כולם פרט לקבג'ק היו בודאות ממלוכים‬
‫של ח'ליל‪ .‬בהתחשב בעובדה שמרבית הממלוכים של ח'ליל היו מונגולים‪ ,‬שמרבית רוצחיו היו מונגולים‪,‬‬
‫ושיש עדות לכך שמונגולים‪/‬אצ מילאו תפקיד של סלאחדאר בתקופתו של ח'ליל‪ ,‬אפשר להניח שמדובר‬
‫במונגולים‪.‬‬
‫‪ 5.2‬השם תנכז‬
‫תנכז אלחסאמי אלאשרפי )מת ‪ (1340/741‬נזכר ברוב המקורות כממלוכ של ח'ליל‪ ,‬אשר עבר לידי לאג'ין‬
‫וממנו לאלנאצר מחמד‪ .‬ב‪-‬מקפא הוא נזכר כממלוכ של לאג'ין‪ .‬ב‪-‬ד'יל תאריח' אלאסלאם הוא נושא את ה‪-‬‬
‫נסבה "אלתרכי"‪ 222.‬תכונותיו של תנכז על פי המקורות הן תכונות סטירואוטיפיות של מונגולים – שחרחר‪,‬‬
‫דליל זקן‪ ,‬גבוה‪ ,‬תמים‪ ,‬רשע‪ ,‬בעל נטיה לנערים שאינו דובר היטב ערבית‪.‬‬
‫כשחרחר וגבוה‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫‪223‬‬
‫גם בנו מתואר במקורות‬
‫אלצפדי מספר שתנכז אהב )יַ ְהוַא( את ח'ליל בן איתמש אלמחמדי אלאשרפי המונגולי‬
‫ﺼ‪‬ﻴﺔ ﹶﻏ‪‬ﻴﺮ ﺍﻟ‪‬ﻨ ﹶﻈﺮ"(‪ 225.‬תנכז גם‬
‫ﺤ ‪‬ﺮﻡ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﺐ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻏ‪‬ﻴﺮ ﹺﺇ‪‬ﺗ‪‬ﻴﺎﻥ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫שהיה נער יפה‪ ,‬אך מבלי לקיים איתו יחסי מין )" ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻜ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫אהב את בנו של ארקטאי המונגולי שהיה ידוע ביופיו ואלצפדי מציין כי "האמיר סיף אלדין תנכז‪ ,‬ירחם עליו‬
‫האל‪ ,‬נטה אליו נטיה חזקה‪...‬אלא שכהרגלו באהבה‪ ,‬רק נהנה להסתכל עליו" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﻒ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬ﺗ‪‬ﻨ ‪‬ﻜﺰ ‪‬ﺭ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﺍﷲ‬
‫ﻼ ‪‬ﺷ ‪‬ﺪﻳﺪﹰﺍ‪...‬ﹺﺇﻻ ﹶﺃّ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻋﺎ ‪‬ﺩ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ‪ ،‬ﻓﻲ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮﺍ ‪‬ﻩ‪ ،‬ﻭﹶﻗﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮﺍ ‪‬ﻩ‪ ،‬ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ‪‬ﻨ ﹾﻞ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ﹺﺇﻻ ﹶﻟ ﱠﺬﺓ ‪‬ﻧ ﹶﻈ ﹺﺮ ‪‬ﻩ(‪ 226.‬קרמשי בנו של אקטואן‬
‫‪‬ﺗ ‪‬ﻌﺎﹶﻟﻰ ‪‬ﻳ ‪‬ﻤﻴ ﹸﻞ ﹺﺇﹶﻟ‪‬ﻴﻪ ‪‬ﻣ‪‬ﻴ ﹰ‬
‫אלכמאלי‪ ,‬שככל הנראה היה מונגולי‪ ,‬היה רע לבילוי לילי ) ַס ִמיר( של תנכז ושל ארקטאי‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫תנכז נהג‬
‫להתרועע עם ממלוכ שלו בשם ג'נע'אי ואף טען שהוא קרובו‪ ,‬ואלצפדי נוטה להאמין בכך‪ ,‬בציינו שג'נע'אי‬
‫ﺸ ‪‬ﻖ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ﹸﻜ ‪‬ﻦ‬
‫"לא היה מי שראוי לעגוב עליו משום שכבר היה לו זקן ופניו לא היו יפים" ) ‪‬ﻣﺎ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻣ ﹶﻘﺎﻡ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺩ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﻣ‪‬ﻠﻴ ‪‬ﺢ ﺍﻟ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟﻪ(‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫ככל הנראה חיבתו של תנכז לנערים‪ ,‬בעיקר לנערים מונגולים‪ ,‬היתה ידועה‪ ,‬בין אם‬
‫קיים עמם יחסי מין ובין אם לאו )יש יותר מדי הכחשות מצד אלצפדי(‪.‬‬
‫‪ 222‬מקפא‪ ;607 :2 ,‬אלד'הבי‪ ,‬ד'יל תאריח' אלאסלאם‪.377 ,‬‬
‫‪ 223‬דרר‪ ;312-308 :1 ,‬מנהל‪ ;167-156 :4 ,‬אעיאן‪ ;138-116 :2 ,‬אלד'הבי‪ ,‬ד'יל תאריח' אלאסלאם‪ ;377 ,‬קאצ'י‪-146 :2 ,‬‬
‫‪.156‬‬
‫‪ 224‬אעיאן‪.207 :1 ,‬‬
‫‪ 225‬אעיאן‪.337-336 :2 ,‬‬
‫‪ 226‬אעיאן‪.283 :3 ,‬‬
‫‪ 227‬אעיאן‪ .107-104 :4 ,‬קרמשי נהה אחרי אבן תימיה ואקטואן היה גבוה‪.‬‬
‫‪ 228‬אעיאן‪ .162 :2 ,‬ג'נע'אי מתואר במקורות כרשע‪ ,‬תכונה שמאפיינת מונגולים‪ ,‬ראה את נספח השמות – ג'נע'אי‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫קשרי הנישואים של תנכז היו עם משפחתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬משפחתו של בכתמר אלסאקי שהגיע‬
‫לסולטאנות משטחי האילח'אנים )ראה את נספח שמות(‪ ,‬משפחתו של קוצון המונגולי ומשפחתו של כוכאי‪,‬‬
‫שככל הנראה היה מונגולי‪ 229.‬תנכז היה ידוע בחיבתו הגדולה ובכבוד שרחש ל‪ַ -‬ח'אתּון )בת למשפחת המלוכה‪,‬‬
‫או אשת שליט( כנשג'כב המונגולית‪ ,‬ול‪-‬ואפד המונגולי ח'ליפה בן עלי שאה‪ ,‬וידוע שאיים לברוח אל‬
‫הטטרים‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫האפיון של תנכז במקורות מעיד על כך שקרוב לודאי היה מונגולי‪ ,‬כמו רוב הממלוכים של ח'ליל‪.‬‬
‫בתקופה המוקדמת מופיע פרט אחד בשם תנכז ‪ -‬תנכז אלנאצרי )מת ‪ ,(1291/690‬שאדונו היה אלנאצר יוסף‬
‫האיובי‪ .‬תנכז אלחסאמי אלאשרפי הוא הפרט היחידי המופיע בתקופה ב'‪ .‬אין לנו פרטים העשויים להעיד על‬
‫מוצאו האתני של תנכז אלנאצרי‪ ,‬אבל התפלגות השם תנכז דומה להתפלגות של שמות כמו איתמש‪ ,‬אידע'מש‪,‬‬
‫סנקרשאה‪ ,‬טע'ריל ואק סנקר‪ .‬שמות אלה לא הופיעו בקרב הממלוכים של אלצאלח איוב‪ .‬לאחר מכן נשאו‬
‫אותם מעט מונגולים בתקופה המוקדמת ובתקופה ב'‪.‬‬
‫‪231‬‬
‫‪ 229‬מקפא‪ ;496 :2 ,‬קאצ'י‪.625 :2 ,‬‬
‫‪ 230‬אעיאן‪ ;325 ,113 :2 ,‬שם‪.160 :4 ,‬‬
‫‪ 231‬כבר נזכר שידוע שבימיו של אלנאצר יוסף הגיעו ואפדיה מעיראק לסוריה‪ .‬יתכן ותנכז אלנאצרי הוא אחד מה‪-‬ואפדיה האלה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫פרק ‪ - 6‬תקופת אלנאצר מחמד )‪(1340-1293/741-693‬‬
‫במהלך תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד )‪ (1340-1309/741-709‬חל השינוי הגדול השני‬
‫בהרכב האתני של הצבא הממלוכי והאליטה הממלוכית‪ .‬לשינוי בהרכב האתני נלווו גם שינוי בתפישת הזהות‬
‫האתנית ושינוי במערכת השמות‪ .‬בימי אלנאצר מחמד הופיעו מספר שמות חדשים‪ ,‬שמות רבים אחרים יצאו‬
‫מכלל שימוש וניתן לאתר שינוי ביעוד האתני של כמה שמות‪ .‬נקודת השינוי אינה ידועה בודאות )בהמשך‬
‫אציע נקודת זמן משוערת(‪ ,‬אולם דבר אחד ברור ‪ -‬כל נושאי שם מסוים מנקודת השינוי ועד לתקופתו של‬
‫ברקוק היו שיכים לאותה קבוצה אתנית‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫השינוי האתני הבולט ביותר קשור בהיעלמותם ההדרגתית של מי שמזוהים כטטרים‪/‬מונגולים‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות בנספח הגזע‪ ,‬מבין ‪ 18‬הפרטים הממלוכים בתקופה התורכית אשר המקורות מזהים כ‪"-‬טטרים"‪,‬‬
‫"מונגולים" או "אויראתים"‪ ,‬רק שלושה שיכים לתקופה המוקדמת )סנג'ר אלברנלי‪ ,‬ג'רמכ אלנאצרי ואיבכ‬
‫אלאפרם(‪ 14 ,‬לתקופה שבין ביברס לאלנאצר מחמד‪ ,‬ורק אחד שיך לתקופת אלנאצר מחמד ‪ -‬קמארי אמיר‬
‫ִש ַּכאר אלנאצרי )מת ‪.(1342/743‬‬
‫‪233‬‬
‫ניתן למצוא מספר פרטים אשר בשמם יש יסוד אשר מעיד על מוצא‬
‫טטרי )אצ‪ ,‬רוס‪ ,‬תתר(‪ ,‬אך הם אינם מזוהים במפורש במקורות כמונגולים או טטרים‪ .‬לעיתים הם נושאים את‬
‫ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )ראה את נספח הגזע – ארע'ון תתר‪ ,‬מנג'כ אליוספי(‪ .‬גלי ה‪-‬ואפדיה הגדולים היו בימי‬
‫ביברס וכתבע'א‪ ,‬ובשנת ‪ 1317/717‬הגיע גל ההגירה הגדול האחרון של טטרים לשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪234‬‬
‫במקורות ניתן למצוא מספר מצומצם של ביוגרפיות של פרטים לא ממלוכים המזוהים כמונגולים‪ ,‬שהגיעו‬
‫לשטחי הסולטאנות בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪235‬‬
‫אין גם שום פרט בתקופת אלנאצר‬
‫מחמד המזוהה במקורות כשבוי מונגולי‪ ,‬ונראה שמספר השבויים המונגולים מקרב הממלוכים בתקופה‬
‫הצטמצם באופן משמעותי‪ 236.‬היעלמותם ההדרגתית של המונגולים מתבטאת לא רק בעובדה שכמעט ולא ניתן‬
‫למצוא ממלוכים המזוהים כמונגולים בתקופה‪ ,‬אלא גם בירידה דרסטית במאפיינים מונגוליים בתיאורם של‬
‫‪ 232‬אין הכוונה לכך שכולם היו מאותו מוצא אתני בדיוק‪ ,‬משום שקבוצה אתנית יכולה לכלול מספר עמים אשר נחשבו קרובים‬
‫זה לזה‪.‬‬
‫‪ 233‬לא ידוע מתי הגיע לשטחי הסולטאנות ובאיזו דרך‪ ,‬אולם על פי שנת מותו אפשר שהגיע לפני תקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 234‬אילון‪" ,‬הואפדיה"‪ ;89 ,‬שם‪ ;102-101 ,‬פרט להגירה של שנת ‪ 1317/717‬אילון מציין גם הגירה גדולה בשנת ‪1340/741‬‬
‫ומספר פרטים מונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬אפשר להוסיף לכך הגירה של‬
‫מאות פרשים מונגולים בשנת ‪ ,1328/728‬ראה נקמצ'י )‪" ,(Nakamachi‬הואפדיה"‪.60 ,‬‬
‫‪ 235‬ט'הירבע'א המונגולי שהיה קרובו של אלנאצר מחמד מצד אמו שהגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ;1326/726‬תמרתאש בן‬
‫ג'ובאן המונגולי שהגיע בשנת ‪ 1328/728‬מ‪-‬בלאד אלרום; ח'ליפה בן עלי שאה שהגיע בשנת ‪ ;1338/738‬ומחמוד בן שרוין שהגיע‬
‫באותה שנה‪ ,‬ראה את נספח השמות ‪ -‬טאירבע'א‪ ,‬תמרתאש; אעיאן‪ ;325-324 :2 ,‬נקמצ'י‪" ,‬הואפדיה"‪ ;60-57 ,‬למונגולים נוספים‬
‫שהגיעו בתקופה‪ ,‬אך אין להם ביוגרפיה במקורות‪ ,‬ראה שם‪.‬‬
‫‪ 236‬המקורות מספרים לנו שסלימאן בן מהנא אמיר אלערב שבה מספר מונגולים בשנת ‪ ,1311/711‬על ‪ 400‬שבויים מונגולים‬
‫בשנת ‪ 1315/715‬ועל ‪ 56‬שבויים מונגולים בכירים בשנת ‪ ,1316/716‬ראה סלוכ‪ .162 ,148 ,106-105 :2 ,‬למיטב ידיעתי אין‬
‫עדות לשבויים מונגולים לאחר שנת ‪.1316/716‬‬
‫‪62‬‬
‫הממלוכים בתקופה )שחרחרות‪ ,‬זקן דליל‪ ,‬נטיה לנערים‪ ,‬תמימות‪ ,‬רשע‪ ,‬גובה‪ ,‬אי ידיעת השפה הערבית וקלות‬
‫דעת(‪.‬‬
‫‪237‬‬
‫המקורות מציינים שאלנאצר מחמד הרבה לקנות עבדים מהורדת הזהב )בלאד אזבכ‪ ,‬דשת‪-‬י קבג'ק(‪,‬‬
‫אשר שם חיו מונגולים וקפצ'קים זה לצד זה והתערבבו זה עם זה עד כי הפכו לעם אחד )גִ'נְס ואחד(‪.‬‬
‫‪238‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד נגמרה המלחמה עם המדינה המונגולית המזרחית‬
‫ולאלנאצר מחמד מיוחסת במקורות האמירה‪" :‬היום יש שלום ביננו וכיום אנו מאותו הגזע )גִ'נְס וַאחִד("‪.‬‬
‫‪239‬‬
‫המונגולים אמנם נחשבו כבר מתקופה המוקדמת לסולטאנות הממלוכית לקרובים לתורכים מבחינה אתנית‪,‬‬
‫אולם רק בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד הטשטשה האבחנה בין תורכים למונגולים בשטחי‬
‫הסולטאנות הממלוכית‪ .‬איננו יודעים מתי בדיוק במהלך תקופת שלטונו השלישית החל אלנאצר מחמד לרכוש‬
‫עבדים במספרים גדולים מ‪-‬בלאד אזבכ‪ .‬סביר להניח שמדובר בתהליך הדרגתי ושהעבדים מ‪-‬בלאד אזבכ היו‬
‫קפצ'אקים ומונגולים שבהדרגה החלו להיות נתפשים כבני מוצא אתני אחד )תורכו‪-‬מונגולים="אתראכ"(‪.‬‬
‫בשלב מסוים‪ ,‬השינוי בהרכב האתני ובנסיבות הפוליטיות הוביל גם לשינוי בתפישת הזהות האתנית‪ ,‬ולכן החל‬
‫מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ולפחות עד לתקופת המעבר‪ ,‬לא נזכרים כמעט ממלוכים‬
‫מונגולים‪ .‬גם אם הגיעו בתקופה זו ממלוכים מונגולים "טהורים" לשטחי הסולטאנות הם כבר לא נתפשו‬
‫ככאלה‪ ,‬אלא כתורכו‪-‬מונגולים‪ 240.‬ישנם מספר הבדלים עיקריים בין הממלוכים המונגולים של תקופה ב' לבין‬
‫אלה התורכו‪-‬מונגולים )או המונגולים "הטהורים" המעטים( של תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫מבין המונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות בתקופה ב' ניתן לזהות מספר רב של שבויי מלחמה )מהמדינה‬
‫אלשרְק= ַדוְלַת ּבּו ַסעִיד(‪ .‬לעומתם‪ ,‬התורכו‪-‬‬
‫המונגולית ב‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬או המדינה האילח'אנית ‪ִּ -‬ב ַלאד ַ‬
‫מונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות החל בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬נמכרו על ידי‬
‫אלשמַא ִליַה= ַדוְלַת‬
‫משפחותיהם‪ 241‬ממדינה שאינה עוינת )הורדת הזהב‪" ,‬המדינה המונגולית בצפון" ‪ -‬אל ִּבלַאד ִ‬
‫ֻאזְּבֶּכ(‪ ,‬שממנה הגיעו גם תורכים קפצ'אקים‪ ,‬אשר ההבדלים האתניים בינם לבין המונגולים הפכו קטנים יותר‪.‬‬
‫השינוי בהרכב האתני ובתפישת הזהות האתנית הוביל גם לשינוי במערכת השמות‪ .‬החל מתקופת‬
‫שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ניתן לזהות שמות שיועדו לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית ושמות‬
‫‪ 237‬בפרק ‪ 11‬אדון בהרחבה במאפייני הקבוצות האתניות‪ .‬לפחות עד לתקופת המעבר כל התכונות שנמנו אפיינו את המונגולים‬
‫באופן כמעט בלעדי‪ ,‬פרט לתכונות ה‪"-‬רשע" וה‪"-‬גובה"‪ ,‬שנקשרו גם ללא‪-‬תורכים‪ .‬החל מתקופת המעבר‪ ,‬חלק מהתכונות‬
‫המאפיינות מונגולים שוב מופיעות במקורות‪ ,‬וניתן שוב למצוא ממלוכים המוגדרים במקורות כ‪"-‬טטרים"‪ .‬נראה שמתקופה זו יש‬
‫נוכחות מחודשת למונגולים שלא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק בשטחי הסולטאנות‪ ,‬ראה עוד על כך להלן‪ ,‬וראה דיון נרחב בפרקים ‪ 8 ,7‬ו‪.11-‬‬
‫‪ 238‬סלוכ‪ ;524 :2 ,‬אילון‪" ,‬יאסא"‪ ;121 ,‬ראה גם עמיתי‪" ,‬ממלוכים מונגולים"‪ .121 ,‬בנוסף‪ ,‬ידוע שבנותיהם של ה‪-‬ואפדיה‬
‫האויראתים היו מבוקשות על ידי האמירים בשטחי הסולטאנות‪ .‬הדבר קרה לאחר שלאג'ין חיסל את הפלג האויראתי בתקופת‬
‫הסולטאנות שלו‪ ,‬ראה עקד‪ .356 :3 ,‬גם תופעה זו גרמה בודאי לתחושת קירבה אתנית בין מונגולים ותורכים בשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪ 239‬אילון‪" ,‬יאסא"‪.122 ,‬‬
‫‪ 240‬אלמקריזי למשל מספר לנו שבמהלך בתקופת שלטונו של אלנאצר מחמד‪ ,‬המונגולים ) ֻמ ֻע'ל( מכרו את ילדיהם לעבדות משום‬
‫ששמעו על התנאים הטובים להם הם זוכים במצרים‪ ,‬סלוכ‪ .525 :2 ,‬יש להניח שמדובר בעיקר על דשת‪-‬י קבג'ק‪ ,‬ושהמונגולים‬
‫אותם מזכיר אלמקריזי אינם בהכרח מונגולים "טהורים"‪ .‬אולם‪ ,‬ניתן להניח‪ ,‬שלפחות בתחילת תקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬חלק ממי‬
‫שנמכרו לעבדות היו מונגולים "טהורים" מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק או מאזורים אחרים בהם שכנו מונגולים שלא התערבבו עם קפצ'אקים‪.‬‬
‫‪ 241‬סלוכ‪.525 :2 ,‬‬
‫‪63‬‬
‫שיועדו ללא‪-‬תורכים‪ .‬כמה שמות‪ ,‬אשר בתקופת קלאוון היו ככל הנראה שמות של מונגולים )ובפירוש לא היו‬
‫שמות של לא‪-‬תורכים(‪ ,‬הפכו בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד לשמות ללא‪-‬תורכים‪ .‬שמות אלה‬
‫עשויים לעזור לנו לזהות את נקודת השינוי במערכת השמות‪.‬‬
‫‪ .I‬בהאדר‬
‫‪242‬‬
‫‪ .1‬אלבדרי אלנאצרי‬
‫‪ .2‬אלתמרתאשי‬
‫‪ .3‬חלאוה אלנאצרי‬
‫‪ .4‬אלבדרי‬
‫‪ .5‬בן סנקר אלבשתכי‬
‫‪ .6‬קלקאס‬
‫‪ .7‬אלג'מאלי‬
‫‪ .8‬אלמנג'כי‬
‫‪ .9‬אלסיפי אלאעסר‬
‫‪ .10‬אלשהאבי אלטואשי‬
‫‪ .11‬אלארמני אלדמשקי‬
‫‪ .12‬אלמג'אהדי אלשמסי‬
‫)מת ‪(1339/740‬‬
‫)מת ‪(1342/743‬‬
‫)מת ‪(1343/744‬‬
‫)מת ‪(1367/769‬‬
‫)מת ‪(1377/779‬‬
‫)מת ‪(1372/774‬‬
‫)מת ‪(1384/786‬‬
‫)מת ‪(1388/790‬‬
‫)מת ‪(1395/798‬‬
‫)מת ‪(1399/802‬‬
‫)מת ‪(1407/810‬‬
‫)מת ‪(1415/818‬‬
‫אלנאצר מחמד?‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אבן ג'מאעה‪ ,‬לא אמיר‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫מנג'כ אליוספי‬
‫זקן‬
‫אבן סנד‪ ,‬לא אמיר‬
‫ואפד )מונגולי?(‬
‫רומי‬
‫בן סנקר‬
‫רשע‬
‫אח סנקר‬
‫רומי‪/‬פרנקי‬
‫לא‪-‬תורכי )אבן אלפראת(‬
‫סריס רומי‬
‫אלארמני‬
‫אלתרכי‬
‫בתקופה ב' ניתן למצוא מספר מונגולים )או אצ( בקרב נושאי השם בהאדר ואין שום עדות ללא‪-‬תורכים‬
‫שנשאו שם זה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ניתן למצוא רק ממלוכים‬
‫לא‪-‬תורכים בשם זה‪ .‬מבין הבהאדרים בתקופה זו‪ ,‬בהאדר חלאוה אלאוג'אקי )מת ‪ (1343/744‬היה רומי‪,‬‬
‫בהאדר אלמנג'כי )מת ‪ (1388/790‬היה רומי או פרנקי‪ ,‬בהאדר אלג'מאלי )מת ‪ (1384/786‬הוא אח של סנקר‬
‫)שם של לא‪-‬תורכים(‪ ,‬בהאדר אחד הוא בן של סנקר אלבשתכי )מת ‪ ,(1377/779‬בהאדר אלשהאבי )מת‬
‫‪ (1399/802‬היה סריס רומי‪ ,‬בהאדר אלדמשקי )מת ‪ (1415/818‬נושא את ה‪-‬נסבה "אלארמני"‪ ,‬בהאדר‬
‫קלקאס )מת ‪ (1372/774‬היה רשע )תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים( ובביוגרפיה של בהאדר אלסיפי אלאעסר‬
‫)מת ‪ (1393/796‬אצל אבן אלפראת לא מצוין שהיה תורכי‪ 243.‬בהאדר אלמג'אהדי אלשמסי )מת ‪(1415/818‬‬
‫אמנם נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ ,‬אבל מסתבר שהיה ממלוכ של הרסולים בתימן‪ ,‬והוא אינו שיך למערכת‬
‫השמות של הסולטאנות הממלוכית‪ .‬הפרט היחידי שקרוב לודאי היה מונגולי הוא בהאדר אלתמרתאשי )מת‬
‫‪ .(1342/743‬הוא הגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ 1328/728‬עם תמרתאש בן ג'ובאן המונגולי‪ .‬סביר להניח‬
‫ששמו מהווה חריגה‪ ,‬משום שאינו עבד אלא ואפד‪ ,‬שניתן לו לשמור על שמו המקורי‪ .‬כפי שנווכח לראות‪ ,‬הוא‬
‫נמצא על קו התפר של השינוי‪ ,‬ויתכן שבתקופה בה הגיע לשטחי הסולטאנות עוד לא התקבע השינוי ביעוד‬
‫האתני של השם בהאדר‪ .‬השינוי במוצא האתני של נושאי השם בהאדר הוא חד משמעי‪ .‬כזכור‪ ,‬בתקופת‬
‫קלאוון השם בהאדר יועד ככל הנראה למונגולים ברג'ים‪ .‬העובדה שיש שינוי כה חד בין שתי התקופות‬
‫‪ 242‬מספר מהבהאדרים המופיעים בנספח השמות הושמטו מטבלה זו משום שברור מפרטים שיש עליהם במקורות שהגיעו לשטחי‬
‫הסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬יתכן שגם חלק מהבהאדרים המופיעים ברשימה לא שיכים לתקופה ‪-‬‬
‫אנו לא יודעים למשל מה היה הגיל של בהאדר אלנאצרי )מת ‪ ,(1339/740‬אך על פי שנת מותו אפשר שהגיע לשטחי הסולטאנות‬
‫לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 243‬בפרק ‪ 7‬העוסק בשמות בתקופת המעבר אדון בהרחבה בכרוניקה של אבן אלפראת כמקור למידע על המוצא האתני של‬
‫ממלוכים‪ .‬בשלב זה רק אציין שאמנם לא מדובר במידע פוזיטיבי‪ ,‬אך יש חשיבות לכך שהמידע מאבן אלפראת אינו יוצר סתירה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫מאששת את ההשערה שששמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים בימי קלאוון היו "שמות של עבדים" משום שרק ב"שמות‬
‫של עבדים" ניתן לבצע שינוי כה דרסטי ביעוד האתני‪.‬‬
‫פרט לבעלי הביוגרפיה‪ ,‬נזכר במקורות שליח מאיסטנבול שהגיע למצרים בשנת ‪1326/727‬‬
‫התאסלם וקיבל את השם בהאדר )נספח השמות ‪ -‬בהאדר‪ ,‬תקופת אלנאצר‪ ,‬פרט א'(‪ .‬הואיל והגיע מאיסטנבול‬
‫ולא היה מוסלמי ברור למדי שמדובר ברומי אתני‪ .‬מדובר בפרט חשוב שכן מסתבר שבשנת ‪ 1326/727‬השם‬
‫בהאדר כבר ניתן ללא‪-‬תורכים‪ .‬לפיכך שנת ‪ 1326/727‬היא התאריך המאוחר ביותר בו חל השינוי במערכת‬
‫השמות‪ ,‬או לכל הפחות בשם בהאדר‪.‬‬
‫‪ .II‬טרנטאי‬
‫‪ .1‬טרנטאי אלכאמלי אלחאג'ב‬
‫)מת ‪(1389/792‬‬
‫בן של אלנאצר מחמד‪~50 ,‬‬
‫צ'רקסי‬
‫בתקופה ב' אין שום עדות לטרנטאי לא‪-‬תורכי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דומה שמספר מהטרנטאיים בתקופה זו היו‬
‫מונגולים‪ .‬החל מתקופת אלנאצר מחמד יש עדות רק ללא‪-‬תורכים שנשאו את השם‪ .‬פרט לטרנטאי אלכאמלי‬
‫הצ'רקסי )מת ‪ (1389/792‬בעל הביוגרפיה‪ ,‬נזכרים במקורות גם טרנטאי אלח'טירי שהיה צ'רקסי ובשנת‬
‫‪ 1388/791‬היה כשישים שנה במצרים‪ ,‬וסריס רומי בשם טרנטאי )פרטים א'‪ ,‬ב' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪.‬‬
‫מהפרטים על טרנטאי אלח'טירי אנו למדים שבסביבות שנת ‪ 1330/731‬חל כבר שינוי בשיטת השמות‪,‬‬
‫וטרנטאי הפך משם המיועד למונגולים לשם ללא‪-‬תורכים‪ .‬כמו במקרה של השם בהאדר גם במקרה של השם‬
‫טרנטאי‪ ,‬השינוי החד מעיד על כך שטרנטאי היה "שם של עבדים" בתקופה ב'‪.‬‬
‫‪ .III‬ע'רלו‬
‫‪ .1‬ע'רלו‪/‬אע'רלו‪/‬ע'זלו אלסיפי‬
‫בהאדר אלמעזי‪/‬בכתמר אלסאקי‪/‬בשתכ‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫צ'רקסי‬
‫בתקופה הקודמת לאלנאצר מחמד‪ ,‬ע'רלו היה ככל הנראה שם שיועד למונגולים‪ .‬ע'רלו אלסיפי נזכר במקורות‬
‫כצ'רקסי‪ .‬אנו יודעים שהיה במקור עבד של בהאדר אלמעזי )מת ‪ (1338/739‬ממנו עבר לבכתמר אלסאקי‬
‫)מת ‪ ,(1332/733‬וכי לאחר מותו עבר לידי בשתכ )מת ‪ .(1341/742‬מכיוון שעבר לידי בשתכ בשנת‬
‫‪ 1332/733‬ברור שהיה אז עבד‪ ,‬וכנראה גם צעיר למדי‪ .‬אם נניח שגילו היה בערך ‪ 15‬בעת שעבר לבשתכ‪,‬‬
‫הרי שהגיע לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת ‪ ,1327/728‬כשהשינוי בשיטת השמות היה כבר בעיצומו‪.‬‬
‫‪ .IV‬טקטאי‪/‬תקטאי‬
‫‪ .1‬אלדואדאר אלנאצרי‬
‫‪ .2‬אלטואשי אלטשתמרי‬
‫אלנאצר מחמד‪+40 ,‬‬
‫)מת ‪(1358/760‬‬
‫)מת ‪(1390/793‬‬
‫תורכי‪/‬ג'מדאר‬
‫סריס רומי‬
‫תקטאי אלדואדאר אלנאצרי מת בשנת ‪ 1358/760‬בגיל העולה על ‪) 40‬לצורך חישוב שנת הגעתו נניח שמת‬
‫בן ‪ ,(45‬לפיכך הגיע בסביבות שנת ‪ 1324/725‬לשטחי הסולטאנות‪ .‬פרט לו‪ ,‬בתקופה שבין אלנאצר מחמד‬
‫לברקוק‪ ,‬נזכר תקטאי אלטשתמרי )מת ‪ ,(1390/793‬אשר היה סריס רומי‪ .‬אם שמו של תקטאי אלדואדאר‬
‫אלנאצרי ניתן לו לאחר נקודת השינוי הרי שמדובר בסתירה נדירה ביותר‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫אם לא מדובר בסתירה‪ ,‬הרי‬
‫‪ 244‬הכוונה בסתירה היא להופעתם של תורכים ושל צ'רקסים‪/‬רומים תחת שם אחד באותה תקופה‪ .‬יש מספר מצומצם של מקרים‬
‫‪65‬‬
‫שתקטאי אלדואדאר אלנאצרי שיך לתקופה אחרת מזו של תקטאי אלטואשי אלטשתמרי‪ ,‬ולפיכך בשנת‬
‫‪ 1324/725‬בערך עדיין היתה נהוגה מערכת השמות הישנה‪.‬‬
‫ניתן להגיע בזהירות למסקנה שהשינוי במערכת השמות חל בערך בין שנת ‪ 1324/725‬לשנת‬
‫‪ .1326/727‬הסכם השלום בין האילח'אנים לממלוכים נחתם בשנת ‪ ,1323/723‬ורק לאחר הסכם זה יש עדות‬
‫במקורות לאמירה של אלנאצר מחמד בדבר היותם של הקפצ'אקים והמונגולים גזע אחד‪ .‬אני סבור שאמירה זו‬
‫משקפת את העובדה שהשינוי בהרכב האתני והשינוי בתפישת הזהות האתנית הגיע להבשלה לאחר שנת‬
‫‪ 245.1323/723‬המקורות הממלוכים מדווחים שבשנת ‪ 1326/727‬אירע "מרד קפצ'אקי" בהנהגת אצלם ואחיו‬
‫קרמשי שמטרתו היתה להדיח את אלנאצר מחמד‪ .‬המורדים מתוארים כ‪"-‬קבוצה של קפצ'אקים" )גַ'מַאעַה ִמנַ‬
‫אל ִק ְּבגַ'א ִקיַה או גַ'מַאעַת גִ'נְס אל ִק ְּבגַ'אק(‪ְ H .‬צ ַלם‪ ,‬מנהיג המרד‪ ,‬מתואר במקורות כ‪"-‬אלקבג'אקי"‪ 246.‬כש‪ְ H‬צ ַלם‬
‫נתפש‪ ,‬נאמר שביחד עמו נתפשו "בני מינו" )הְל גִ'נְסִה(‪ .‬מקרה זה של מרד על רקע אתני מאשש את‬
‫ההשערה שתהליך השינוי בהרכב האתני‪ ,‬בתפישת הזהות האתנית ובמערכת השמות‪ ,‬הגיע להבשלה בסביבות‬
‫שנת ‪ .1326/727‬האם מדובר במקרה יחיד במינו בתקופה בו נזכרת פעולה מאורגנת של הקבוצה האתנית‬
‫הקפצ'אקית? אני סבור שלא מדובר במוצא אתני אלא במוצא גיאוגרפי‪ְ H .‬צ ַלם הממלוכ של קלאוון היה‬
‫סלאחדאר‪ ,‬משרה שמאפיינת מונגולים ולא קפצ'אקים‪ ,‬ורבים מבין מי שנושאים במקורות את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלקבג'אקי" בתקופה ב' היו דווקא מונגולים או בעלי מאפיינים מונגוליים‪.‬‬
‫‪247‬‬
‫סביר יותר להניח שמדובר‬
‫במרד של מונגולים אשר הגיעו מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ .‬כאמור‪ ,‬השנה בה מתרחש המרד נמצאת בטווח הזמן המשוער‬
‫שבו חל השינוי בתפישת הזהות האתנית ובמערכת השמות‪ .‬כפי שכבר נזכר‪ ,‬ישנן עדויות לכך שבתקופת‬
‫קלאוון היתה האליטה השלטת מונגולית )וצ'רקסית(‪ ,‬ולפחות לעיתים היו למונגולים שמות נפרדים משמות‬
‫הקפצ'אקים‪ .‬חלק מהמונגולים לפחות שמרו על שמם המקורי ואילו לקפצ'אקים ניתנו ככל הנראה "שמות של‬
‫עבדים"‪ .‬המעבר לשיטת שמות שבה קפצ'אקים ומונגולים מקבלים אותם שמות )שמות של עבדים( היתה‬
‫פגיעה בזכויות היתר של המונגולים ולא של הקפצ'אקים‪ .‬לא נראה שלקפצ'אקים היתה סיבה למרוד בשל‬
‫השינוי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬למונגולים אשר נלחמו על זכויות היתר שלהם היתה סיבה ברורה למרוד‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬נקודת הזמן המשוערת בה הגיע להבשלה תהליך השינוי בהרכב האתני של הסולטאנות‬
‫ובתפישת הזהות האתנית ונקודת הזמן המשוערת לשינוי במערכת השמות של הסולטאנות היא בין השנים‬
‫בתקופה זאת )אלנאצר‪-‬ברקוק( בהם מופיעים תורכים ותרכמנים תחת אותו שם‪ .‬אמנם תרכמנים ורומים קיבלו על פי רוב אותם‬
‫שמות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אולם בהמשך יובהר שבתקופה התורכית תרכמנים קיבלו על פי רוב שמות של תורכים‪/‬מונגולים )ראה‬
‫להלן בפרק ‪ ,9.1‬עמודים ‪ .(128-127‬כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬לכל אורך התקופה לא ניתן למצוא תורכים שקיבלו שם המיועד ללא‪-‬‬
‫תורכים )ראה להלן את הדיון המרוכז על סתירות בתקופה הנדונה בפרק ‪ ,6.4‬עמוד ‪.(80‬‬
‫‪ 245‬יתכן שרכישת העבדים המסיבית מ‪-‬בלאד אזבכ והשינויים בהרכב האתני של הסולטאנות החלו לפני הסכם השלום עם‬
‫המונגולים‪ ,‬אך נדמה שרק לאחר הסכם השלום השתנתה התפישה בנוגע לזהות האתנית‪ .‬כאמור‪ ,‬יש להניח שגם לאחר הסכם‬
‫השלום עם האילח'אנים הגיעו מונגולים "טהורים" לשטחי הסולטאנות‪ ,‬אך נראה שמספרם היה קטן יחסית והמקורות כבר אינם‬
‫מזהים אותם כמונגולים‪.‬‬
‫‪ 246‬ראה סלוכ‪ ;282-281 :2 ,‬נספח השמות – אצלם‪.‬‬
‫‪ 247‬בפרק ‪ 4‬העוסק בשמות מתקופת קלאוון כבר ציינתי שבתקופה ב' ה‪-‬נסבה "אלקבג'אקי"‪ ,‬עשויה לציין מוצא גיאוגרפי ולא אתני‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ .1326-1323/727-723‬כל שם שמופיע לאחר נקודת זמן זו יכול להיות או שם ללא‪-‬תורכים‪ ,‬או שם‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫דוגמא לשם שאינו מופיע לפני נקודת השינוי‪ ,‬אך מתחיל להופיע במספרים גדולים לאחר נקודת‬
‫השינוי הוא השם ילבע'א‪ .‬הילבע'א הראשון המופיע במקורות הוא ילבע'א אליחיאוי )מת ‪(1347/748‬‬
‫שמתואר במקורות כ‪ֻ -‬ת ְר ִּכי אלִג'נְס )נספח השמות‪ ,‬ילבע'א – פרט ‪ .(1‬הוא מת בגיל העולה על ‪) 20‬לצורך‬
‫החישוב ‪ ,(25‬כך שבאופן משוער הגיע לשטחי הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1332/733‬לאחר נקודת השינוי‪ .‬פרט‬
‫לו ניתן למצוא עוד ‪ 9‬בעלי ביוגרפיה בשם ילבע'א בתקופה‪ .‬שניים מביניהם נזכרים במקורות כתורכים‬
‫)פרטים ‪ .(6 ,2‬מספר פרטים בעלי ביוגרפיה בשם ילבע'א הם בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪,5‬‬
‫‪ 248.(10 ,8 ,7‬אם כן‪ ,‬יש עדות לתורכו‪-‬מונגולים רבים או לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים מבין בעלי‬
‫הביוגרפיה בשם ילבע'א בתקופה )‪ 7‬מתוך ‪ (10‬ושום עדות ללא‪-‬תורכים‪ .‬מבין הפרטים הנושאים את השם‬
‫ילבע'א בתקופה‪ ,‬אשר אין להם ביוגרפיה במקורות‪ ,‬ניתן לזהות מספר נוסף של תורכו‪-‬מונגולים או בעלי‬
‫מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ג'‪ ,‬ז'‪ ,‬ח'‪ ,‬י'‪ ,‬יא'‪ ,‬טו'‪ ,‬טז'(‪ 249.‬הפרט היחידי הנושא מאפיינים של לא‪-‬‬
‫תורכים הוא ילבע'א שקיר‪/‬אלאשקר )פרט ב'(‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית יש עדות רק לתורכו‪-‬מונגולים בשם‬
‫ילבע'א‪ .‬לכל אורך תקופת הסולטאנות אין שום עדות לשם שיועד ללא‪-‬תורכים אשר הפך לשם המיועד‬
‫לתורכים‪ .‬גם עובדה זו מעידה על כך שהשם ילבע'א יועד לתורכו‪-‬מונגולים החל מימי אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫כשמשווים בין הפרטים הנושאים את השם ילבע'א לפרטים הנושאים את השם בהאדר‪ ,‬ניתן לראות‬
‫את ההפרדה בין תורכו‪-‬מונגולים ללא‪-‬תורכים בצורה טובה למדי‪ .‬לא יתכן כמובן שהתפלגות כזו היא‬
‫אקראית‪ .‬מסקירת השמות להלן יסתבר שההפרדה בין תורכו‪-‬מונגולים ללא‪-‬תורכים היתה טוטאלית‪ .‬העובדה‬
‫שאת השם ילבע'א נושאים מספר רב של פרטים מעידה על כך שהשם ילבע'א הוא "שם של עבדים" שיצר‬
‫אלנאצר מחמד‪ .‬כפי שיסתבר להלן‪ ,‬מרבית השמות החל מתקופת אלנאצר מחמד היו "שמות של עבדים"‪.‬‬
‫‪ 248‬הכוונה במאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים בתקופה זו היא בעיקר לממלאי משרות ח'אצכיה‪ ,‬סאקי ו‪-‬ג'מדאר‪ ,‬ולמי שהיו חברים‬
‫בפלגים של ברכה )מת ‪ ,(1380/782‬ילבע'א אלנאצרי )מת ‪ (1390/793‬ומנטאש )מת ‪ (1392/795‬שלחמו בברקוק ונתמכו בעיקר‬
‫על ידי הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ ,‬או לחברים בפלג של איתמש אלבג'אסי )מת ‪ (1399/802‬שהיה מורכב מתורכו‪-‬מונגולים‬
‫ורומים שלחמו בצ'רקסים‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם פרטים שנזכרים במקורות כאחים של בעל שם המיועד לתורכו‪-‬מונגולים נחשבים לבעלי‬
‫מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬אין הכוונה לכך שכל ממלאי המשרות הללו היו תורכו‪-‬מונגולים )אם כי יש חריגות לכלל זה רק‬
‫במקרים נדירים( או שכל תומכיהם של ברכה‪ ,‬מנטאש או איתמש היו תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אך מהנתונים בידינו מסתבר שכמעט כולם‬
‫היו תורכו‪-‬מונגולים והמקורות מציינים שסולידאריות אתנית מילאה תפקיד חשוב במאבקים אלה‪ .‬מאפיינים אלה מהווים סימן‬
‫להלימה בין הפרטים הנושאים את השם לבין היעוד האתני המשוער של השם‪ .‬מקרים בהם המאפיינים אינם הולמים את היעוד‬
‫האתני אינם נחשבים לסתירה‪ ,‬שכן יש לקחת בחשבון את קיומם של פרטים אשר מאפייניהם היו יוצאי דופן‪ .‬בהמשך יידונה‬
‫המשרות בין תקופת אלנאצר לתקופת ברקוק באופן מקיף‪ ,‬ובפרק ‪ 7‬העוסק בשמות בתקופת המעבר יורחב הדיון בחשיבותה של‬
‫הסולידאריות האתנית במאבק בין הפלגים של ברכה ומנטאש לברקוק‪ ,‬ובמאבקו של איתמש אלבג'אסי בצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 249‬פרט ח' נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני"‪ .‬כפי שכבר נזכר לעיל‪ ,‬בתקופה התורכית התרכמנים עשויים לקבל שמות של מונגולים‬
‫)בתקופה ב'( ושל תורכו‪-‬מונגולים )בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪.‬‬
‫‪ 250‬מאפיינים מובהקים של לא‪-‬תורכים הם תמיכה בברקוק או שיער בלונדיני‪ .‬מאפיינים פיזיים או תכונות אופי כדוגמת גובה‪ ,‬או‬
‫רשע מאפיינים בתקופה זו בעיקר את הלא‪-‬תורכים‪ ,‬אך גם קבוצות אתניות כמו התרכמנים‪ ,‬ה‪-‬אצ‪ ,‬ה‪-‬רוס והמונגולים אשר קיבלו‬
‫שמות תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ 6.1‬שמות ללא‪-‬תורכים בתקופת אלנאצר מחמד‬
‫אין שום עדות לשם ללא‪-‬תורכים אשר אלנאצר מחמד יצר יש מאין‪ .‬חלק משמות הלא‪-‬תורכים היו גם שמות‬
‫ללא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון )סנקר‪ ,‬לאג'ין ואולי איאס(‪ .‬חלק אחר היו שמות של ברג'יה מונגולים בתקופת‬
‫קלאוון )בהאדר‪ ,‬בלבאן(‪ .‬אחרים היו שמות שהתחילו להופיע בתקופת קלאוון או לפני תקופת שלטונו‬
‫השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ולפיכך הם חשודים כשמות שיועדו למונגולים לפני תקופת אלנאצר מחמד‬
‫)טרנטאי‪ ,‬תקטאי‪ ,‬אנצ‪ ,‬ע'רלו‪ ,‬אק סנקר‪ ,‬קטלובע'א(‪ .‬את השמות בהאדר‪ ,‬טרנטאי‪ ,‬תקטאי וע'רלו סקרתי‬
‫לעיל‪ .‬להלן אסקור את כל שאר השמות שיועדו ללא‪-‬תורכים החל מתקופת אלנאצר מחמד ועד לתקופת‬
‫ברקוק‪.‬‬
‫השמות שזוהו כשמות ללא‪-‬תורכים גם בתקופת קלאוון הם סנקר ולאג'ין‪ .‬בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‬
‫יש עדות לשני לאג'ינים לא‪-‬תורכים )פרט ‪ 20‬ופרט א'(‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫בנוסף ניתן למצוא שני לאג'ינים אשר אבן‬
‫אלפראת אינו מגדיר כ‪"-‬תורכים" )פרטים ג'‪ ,‬ד' בתקופת אלנאצר(‪ .‬אין עדות לתורכים בקרב נושאי השם‬
‫לאג'ין בתקופה הנדונה‪ .‬בתקופת אלנאצר מחמד יש עדות לשלושה סנקרים שהיו ככל הנראה לא‪-‬תורכים‬
‫)פרטים ‪ ,22‬א'‪ ,‬ב'(‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫אין עדות חד משמעית לתורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם סנקר‪ ,‬אם כי אחד‬
‫מהפרטים בשם סנקר הוא בעל מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪253‬‬
‫איננו יודעים לאיזו קבוצה אתנית יועד השם איאס בתקופה ב'‪ .‬בתקופת אלנאצר מחמד יש ביוגרפיה‬
‫לאיאס אלסלאחדאר )מת ‪ – 1349/750‬פרט ‪ (7‬שהיה צ'רקסי או ארמני‪ .‬ידוע שאלנאצר מחמד איסלם אותו‪,‬‬
‫אך לא ידוע מתי הגיע לשטחי הסולטאנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נזכרים בתקופה איאס אלג'רג'אוי אלג'רכסי )מת‬
‫‪ (1396/799‬ואיאס אלאנטאכי )מת במאה השמינית‪/‬המאה הארבע עשרה(‪ ,‬שעל פי ה‪-‬נסבה שלו מוצאו מ‪-‬‬
‫בלאד אלרום )פרטים ‪ .(11 ,10‬כמו כן‪ ,‬נזכר במקורות יחיא בן איאס אלג'רכסי אשר אביו ככל הנראה שיך‬
‫לתקופה )פרט א' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬אין עדות לתורכים או לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‬
‫הנושאים את השם איאס בתקופה זו‪.‬‬
‫שני שמות היו שמות של ברג'יה מונגולים בתקופתו של קלאוון – בלבאן ובהאדר‪ .‬השם בהאדר‬
‫נסקר כבר לעיל‪ .‬בתקופה שבין אלנאצר מחמד לתקופתו של ברקוק יש עדות לשני בלבאנים לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫בלבאן אלרומי אלטויל נזכר בשנת ‪ 1380/782‬ובלבאן אלתרג'מאן‪ ,‬שעל פי המקורות מילא תפקיד של מתרגם‬
‫במגעים עם הפרנקים‪ ,‬נזכר בשנת ‪) 1383/785‬פרטים א'‪ ,‬ב' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬אין שום עדות‬
‫‪ 251‬לאג'ין אלג'רכסי מת בשנת ‪ 1401/804‬בגיל העולה על ‪ ,80‬כך שבאופן משוער הגיע לשטחי הסולטאנות לכל המוקדם בשנת‬
‫‪) 1328/729‬פרט ‪ .(20‬מחמד בן מחמד בן לאג'ין אלרּומִי אלצְל נולד בשנת ‪ .1420/823‬ברור למדי שסבו שיך לתקופה )פרט א'(‪.‬‬
‫‪ 252‬סנקר אלרומי אלמסתאמן )מת ‪ (1348/749‬היה שליח מהפרנקים‪ ,‬שהגיע בימי אלנאצר מחמד והתאסלם )פרט ‪ .(22‬לסנקר‬
‫אלבשתכי‪ ,‬שעל פי שמו היה ממלוכ של בשתאכ אלנאצרי‪ ,‬היה בן בשם בהאדר ‪ -‬שם שיועד ללא‪-‬תורכים בתקופה )פרט א' בתקופת‬
‫אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬ברור שסנקר אלבשתכי הגיע לשטחי הסולטאנות לאחר שנת ‪ ,1320/720‬שכן בשתכ אלנאצרי הגיע למצרים‬
‫בשנה זו‪ .‬במקורות נזכר גם חסן בן עלי בן סנקר בן ע'רלו )מת בשנת ‪ 1481/886‬בגיל העולה על ‪ - 70‬פרט ב'(‪ .‬יש ביוגרפיות לשני‬
‫ע'רלו לכל אורך תקופת הסולטאנות – אחד מהם הוא ע'רלו אלסיפי )מת ‪ (1345/746‬שהיה צ'רקסי‪.‬‬
‫‪ 253‬סנקר נאיב סיס )פרט ד'( היה מתומכי ילבע'א אלנאצרי‪ .‬בפרק ‪ ,7‬העוסק בשמות בתקופת המעבר‪ ,‬אציין שניתן למצוא מספר‬
‫רומים מבין תומכי ילבע'א אלנאצרי ומנטאש‪ ,‬כך שהוא עשוי להיות רומי‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫לתורכים החל מנקודת השינוי בניגוד מוחלט למצב עד לנקודת השינוי‪ .‬השינוי ביעוד האתני של השם בלבאן‬
‫מאשש את ההשערה שבתקופתו של קלאוון השם בלבאן היה "שם של עבדים"‪.‬‬
‫השמות שככל הנראה יועדו לפני נקודת השינוי למונגולים שלא היו ברג'ים הם טרנטאי‪ ,‬תקטאי‪ ,‬אנצ‪,‬‬
‫ע'רלו‪ ,‬קטלובע'א ואק סנקר‪ .‬השמות טרנטאי‪ ,‬תקטאי וע'רלו נסקרו כבר לעיל‪ .‬בדיון בשם אנצ בתקופת‬
‫קלאוון נזכר שמרבית נושאי השם בתקופה ב' היו מונגולים‪ ,‬ואין עדות ללא‪-‬תורכים שנשאו את השם בתקופה‬
‫זו‪ .‬לאחר נקודת השינוי נזכרים במקורות אנס הסריס )פרט א'( ואנצ הצ'רקסי אביו של ברקוק )פרט ‪ .(3‬אין‬
‫עדות לתורכים שנשאו את השם באותה תקופה‪ .‬לפני תקופת אלנאצר מחמד יש עדות ל‪"-‬תורכים"‪ ,‬רובם‬
‫בעלי מאפיינים מונגוליים‪ ,‬בשם אק סנקר‪ .‬החל מתקופת אלנאצר אנו שומעים על שני לא‪-‬תורכים בשם זה‬
‫)פרטים א'‪ ,‬ב' בתקופת אלנאצר( ועל שני פרטים נוספים בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(10 ,9‬אין‬
‫עדות חד משמעית לתורכו‪-‬מונגולים שנשאו את השם בתקופה זו‪.‬‬
‫השם קטלובע'א התחיל להופיע לפני נקודת השינוי‪ .‬הוא מופיע לראשונה כשם של ואפד מונגולי‬
‫בימי ביברס‪,‬‬
‫‪254‬‬
‫וכשם של ממלוכים בימי אלנאצר מחמד‪ .‬יש ביוגרפיה לשני פרטים הנושאים את השם‬
‫קטלובע'א לפני נקודת השינוי‪ ,‬אשר היו על פי ה‪-‬נסבה שלהם‪ ,‬או לפי פרטים שיש עליהם במקורות‪ ,‬ממלוכים‬
‫של אלנאצר מחמד‪ .‬שניהם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬קטלובע'א אלמע'רבי אלנאצרי )מת ‪ (1326/727‬היה‬
‫שליח למונגולים )פרט ‪ .(1‬קטלובע'א אלפח'רי )מת ‪ (1342/743‬כבר נזכר כמי שהוא בעל מאפיינים‬
‫מונגוליים רבים )פרט ‪ .(2‬אין עדות ללא‪-‬תורכים שנשאו את השם קטלובע'א לפני תקופת שלטונו השלישית‬
‫של אלנאצר מחמד או לפני נקודת השינוי‪ ,‬ולעומת זאת מופיעים במקורות בתקופה זו עוד שני פרטים בשם‬
‫קטלובע'א הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" ‪ -‬קטלובע'א אלבכתמרי שנינו נולד בשנת ‪ ,1394/797‬וקטלובע'א‬
‫אלתרכי שבנו ע'אזי מת בשנת ‪) 1375/777‬פרטים ג'‪ ,‬ד' בתקופה ב'(‪.‬‬
‫‪255‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לאחר נקודת השינוי‬
‫ניתן למצוא עדות חד משמעית רק ללא‪-‬תורכים בשם קטלובע'א‪ .‬קטלובע'א אלכוכאאי )מת ‪ – 1383/785‬פרט‬
‫‪ (7‬היה צ'רקסי‪ 256.‬בנוסף לכך יש ארבעה בעלי ביוגרפיה בשם קטלובע'א אצל אבן אלפראת‪ ,‬אשר איש מהם‬
‫אינו נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪ ,(11-8‬מביניהם אחד נזכר במקורות כמי שמסר לברקוק שקבוצה‬
‫של תורכים התכוונה להתנקש בו )פרט ‪ 257.(9‬יש מקרה אחד שנראה כמו סתירה‪ .‬במקורות ישנה ביוגרפיה‬
‫לקטלובע'א אלתרכי )מת ‪ – 1400/803‬פרט ‪ (13‬ולקטלובע'א אלשרכסי )מת ‪ – 1400/803‬פרט ‪.(14‬‬
‫מהשוואת הפרטים על קטלובע'א אלתרכי וקטלובע'א אלשרכסי במקורות מתברר שמדובר באותו אדם שככל‬
‫‪ 254‬אבן שדאד‪ .338 ,‬בנוסף יש עדות לאמיר מונגולי חופשי בשם זה )ראה את נספח השמות(‪.‬‬
‫‪ 255‬באופן משוער הפער בין דורות הוא של ‪ 40-30‬שנים‪ .‬בדרך כלל ממלוכים לא הביאו ילדים לעולם לפני גיל ‪) 35‬ראה דיון‬
‫מפורט על כך בפרק ‪ 3‬בחלק השני העוסק ב‪-‬אולאד אלנאס(‪ ,‬אך בניהם של הממלוכים הביאו ילדים לעולם בגיל צעיר יותר‪ .‬כך‬
‫שבאופן משוער הפער בדור הראשון הוא של כשלושים וחמש שנים ולאחריו של כעשרים וחמש שנים‪.‬‬
‫‪ 256‬בנוסף‪ ,‬במקורות נזכר טולובע'א אלאחמדי הצ'רקסי שבשנת ‪ 1388/791‬היה כשישים שנים במצרים‪ .‬אין כמעט אזכורים לשם‬
‫טולובע'א במקורות וקרוב לודאי שמדובר בשיבוש של השם קטלובע'א אלאחמדי‪ ,‬סלוכ‪.673 :2 ,‬‬
‫‪ 257‬אמנם זו אינה עדות פוזיטיבית‪ ,‬אך העקביות של אבן אלפראת מעידה על כך שאכן מדובר בממלוכים לא‪-‬תורכים‪ .‬אצל אבן‬
‫אלפראת מופיעות ביוגרפיות גם לארבעה סודונים )שם שאנו יודעים שניתן רק לצ'רקסים( ואף אחד מהם לא נושא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי"‪ .‬לדיון מפורט בכרוניקה של אבן אלפראת כמקור למוצאם האתני של הממלוכים‪ ,‬ראה פרק ‪ ,7.2‬עמודים ‪.94-92‬‬
‫‪69‬‬
‫הנראה כלל לא היה אמיר אלא מופתי )לשניהם מיוחסת הדרת כבוד בשל גילם או הידע שלהם(‪ .‬ב‪-‬אנבאא‬
‫אלע'מר של אבן חג'ר יש ביוגרפיה לקטלובע'א אלתרכי שמת בשנת ‪ ,1400/803‬אבל ב‪-‬ד'יל אלדרר של‬
‫אותו מחבר הוא מופיע כקטלובע'א אלשרכסי‪ .‬ברור שבאחד המקרים אבן חג'ר טועה במוצאו האתני של‬
‫קטלובע'א‪ .‬לאור העובדה שבתקופה הנדונה יש עדויות רק ללא‪-‬תורכים הנושאים את השם קטלובע'א‪ ,‬יש‬
‫להניח שמוצאו האתני של קטלובע'א המופתי היה צ'רקסי ולא תורכי‪.‬‬
‫‪ 6.2‬השמות שהחלו להופיע לפני תקופת אלנאצר מחמד‬
‫בדיון בשמות בתקופה המוקדמת נזכר שכמעט כל השמות בתקופה המוקדמת ממשיכים להופיע גם לאחריה‪.‬‬
‫בתקופתו של קלאוון‪" ,‬שמות העבדים" מתקופת אלצאלח איוב חולקו על פי מפתח אתני בין עבדים לא‪-‬‬
‫תורכים )ברג'ים ולא ברג'ים(‪ ,‬עבדים ברג'ים מונגולים וככל הנראה גם עבדים קפצ'אקים‪ .‬בתקופת אלצאלח‬
‫איוב‪ ,‬שמות העבדים לא נקשרו לזהות אתנית‪ ,‬לפיכך לא היתה כל סיבה לקלאוון להפסיק להשתמש בהם‪.‬‬
‫המצב שונה בתכלית במעבר לתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אשר הפסיק להשתמש ברוב השמות שהיו קיימים‬
‫בתקופת קלאוון‪ ,‬ובמקרים רבים שהמשיך להשתמש בהם‪ ,‬שינה את היעוד האתני שלהם‪ .‬רוב השמות יצאו‬
‫משימוש עם חזרתו לשלטון בפעם השלישית ומיעוט קטן מהם יצא משימוש בנקודת השינוי‪ .‬מקרה מבחן‬
‫מעניין הוא שמות ה‪-‬ברג'יה מתקופתו של קלאוון‪ .‬כפי שנזכר בדיון בשמות ה‪-‬ברג'יה בתקופת קלאוון‪ ,‬בקרב‬
‫שמות ה‪-‬ברג'יה יש מספר שמות לא נפוצים שלפחות חלקם אולי כלל לא היו שמות של עבדים )ברלע'י‪,‬‬
‫בתח'אצ‪ ,‬בג'אס‪ ,‬קג'מאס‪ ,‬כרג'י‪ ,‬טע'ג'י‪ ,‬ביכור‪ ,‬בורי?‪ ,‬קרמשי?(‪ .‬העובדה שהשמות האלה אינם מופיעים‬
‫בתקופת אלנאצר מחמד יכולה להיות תוצאה של היעלמותם ההדרגתית של המונגולים )ובעיקר השבויים‬
‫המונגולים( ולא של מדיניות יזומה מצדו של אלנאצר מחמד‪ 258.‬רבים משמות ה‪-‬ברג'יה הלא נפוצים הפסיקו‬
‫להופיע בתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬או בנקודות השינוי‪ ,‬אך "קמו לתחיה" בתקופת המעבר או בתקופה‬
‫הצ'רקסית – בתח'אצ‪ ,‬בג'אס‪ ,‬קג'מאס )ואולי גם כרג'י‪ ,‬וטע'ג'י(‪.‬‬
‫‪259‬‬
‫‪ 258‬השמות בג'אס‪ ,‬קג'מאס‪ ,‬כרג'י‪ ,‬ביכור‪ ,‬בורי‪ ,‬וקרמשי מופיעים פעם אחת בלבד בתקופה ב' וכלל אינם מופיעים כשמות של‬
‫ממלוכים של אלנאצר מחמד‪ .‬השם ברלע'י מופיע כשם של ממלוכ מונגולי של קלאוון וכשם של ואפד מונגולי שהיה קרובו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬שהגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ,1304/704‬לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬השם בתח'אצ‬
‫מופיע פעמיים בתקופה ב'‪ ,‬כשמם של ממלוכ ברג'י של קלאוון וממלוכ של כתבע'א שמתואר במקורות כרשע‪ .‬בתקופה ב' ניתן‬
‫למצוא ‪ 4‬פרטים בשם טרג'י‪/‬טע'ג'י‪:‬‬
‫מונגולי‬
‫ח'ליל‬
‫)מת ‪(1298/698‬‬
‫‪ .1‬אלאשרפי‬
‫סלאחדאר‪/‬רשע‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫‪ 2‬אלסאקי אלסלאחדאר אלנאצרי‬
‫ברג'י‬
‫קלאוון?‬
‫)מת ‪(1337/738‬‬
‫‪ .3‬אלמנצורי‬
‫סיני‬
‫אלנאצר מחמד?‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫‪ .4‬אח'ו ארע'ון שאה‬
‫נראה שכל הפרטים בשם זה עד לנקודת השינוי היו מונגולים )או אצ ו‪-‬רוס( או סינים‪ .‬טרג'י אלסלאחדאר אלנאצרי )מת‬
‫‪ (1331/731‬כבר נזכר כמי שהיה חבר ב‪-‬טבקה של ארע'ון אלדואדאר‪ ,‬שהיתה ככל הנראה טבקה מונגולית‪ ,‬וברור שהגיע לשטחי‬
‫הסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬ארע'ון שאה‪ ,‬אחיו של טרג'י הסיני )מת ‪ ,(1348/749‬ניתן לאלנאצר‬
‫מחמד במתנה מאבו סעיד‪ .‬שנת הגעתו של אחיו לא ידועה ולא ברור כלל אם היה ממלוכ‪ .‬לא נראה שהשם טרג'י שימש את אלנאצר‬
‫מחמד לאחר נקודת השינוי‪ .‬לאור מספרם הרב יחסית של פרטים בשם טרג'י‪ ,‬יש לקחת בחשבון את האפשרות שהוצאת השם‬
‫משימוש היתה מדיניות יזומה של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 259‬לדיון נרחב יותר בשמות שקמו לתחיה‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,8.5‬עמוד ‪.120‬‬
‫‪70‬‬
‫בתקופת קלאוון היו ‪ 12‬שמות ברג'יה נפוצים שהיו קרוב לודאי "שמות של עבדים" – אקוש‪ ,‬סנקר‪,‬‬
‫ביברס )לא‪-‬תורכים(‪ ,‬בכתות‪ ,‬סנג'ר‪ ,‬בלבאן‪ ,‬בהאדר‪ ,‬איבכ‪ ,‬בכתמר‪ ,‬מע'לטאי‪ ,‬אידמר וטשתמר‬
‫)מונגולים(‪ .‬מבין השמות הללו חמישה מפסיקים להופיע בתקופתו של אלנאצר מחמד )סנג'ר‪ ,‬בכתות‪ ,‬אקוש‪,‬‬
‫איבכ וביברס(‪.‬‬
‫‪260‬‬
‫סנקר ממשיך להיות שם ללא‪-‬תורכים ובלבאן ובהאדר הופכים לשמות ללא‪-‬תורכים‪ .‬רק‬
‫שלושה שמות ממשיכים להתקיים כשמות של תורכו‪-‬מונגולים )בכתמר‪ ,‬אידמר וטשתמר(‪ 261.‬אם כן‪ ,‬מרבית‬
‫שמות ה‪-‬ברג'יה יצאו משימוש החל מתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬חלקם הפכו לשמות ללא‪-‬תורכים ורק מספר‬
‫מצומצם מבינהם המשיך להתקיים כשמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬תופעה זו מעידה על שלושה דברים‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫העובדה שרוב שמות ה‪-‬ברג'יה חדלו להתקיים בתקופת אלנאצר מחמד מעידה על גישה שלילית של אלנאצר‬
‫מחמד כלפי ה‪-‬ברג'יה ושמותיהם )ובכלל זה המונגולים ה‪-‬ברג'ים(‪ .‬שנית‪ ,‬היא מאששת את ההשערה ששמות‬
‫ה‪-‬ברג'יה הנפוצים היו שמות של עבדים‪ .‬שלישית‪ ,‬העובדה שחלק משמות ה‪-‬ברג'יה של המונגולים הפכו‬
‫לשמות ללא‪-‬תורכים‪ ,‬מעידה על התנערות מתקופה בעבר בה מונגולים )לפחות ה‪-‬ברג'ים מביניהם( היו נבדלו‬
‫מהקפצ'אקים‪ ,‬שירתו ביחידה נפרדת ביחד עם לא‪-‬תורכים‪ ,‬וקיבלו שמות שונים‪ .‬מה שהיה מונגולי הופך‬
‫להיות מזוהה עם מה שהוא לא‪-‬תורכי )ולא לגיטימי(‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫החל מתקופתו של אלנאצר מחמד מתחיל תהליך‬
‫הדרגתי של טשטוש האבחנה בין התורכים למונגולים‪.‬‬
‫כשבודקים שמות שהופיעו לפני תקופת אלנאצר מחמד‪ ,‬פרט לשמות ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬מגלים תופעות‬
‫דומות‪ .‬רוב השמות יצאו מכלל שימוש לגמרי‪ ,‬רובם כבר עם חזרתו לשלטון של אלנאצר מחמד בשנת‬
‫‪ .1309/709‬חלקם הפסיקו להתקיים בתקופת אלנאצר מחמד וקמו לתחיה בתקופת המעבר או בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬חלק קטן הפך לשמות של לא‪-‬תורכים וחלק קטן המשיך להתקיים כשמות לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬את‬
‫השמות שיצאו מכלל שימוש אחלק לשניים‪ :‬א‪ .‬שמות יחידאיים שהיו קיימים לפני תקופת אלנאצר שיש יותר‬
‫סיכוי שלא היו שמות של עבדים‪ ,‬אלא שמות מקוריים )בעיקר של מונגולים(‪ .‬יש יותר סיכוי שהיעלמות שמות‬
‫אלה לא נבעה ממדיניות מכוונת‪ ,‬אלא היתה תוצאה של הדלדלות המונגולים בשטחי הסולטאנות‪ .‬ב‪ .‬שמות לא‬
‫יחידאיים אשר במקרה שלהם יש יותר סיכוי שהם "שמות של עבדים" ושהיעלמותם היא תוצאה של מדיניות‬
‫מכוונת‪ .‬את השמות הלא יחידאיים אחלק לשתי קבוצות נוספות – שמות שאין שום עדות לממלוכ של אלנאצר‬
‫‪ 260‬ניתן למצוא ממלוכ בשם איבכ עבד אלמלכ אלנאצרי )מת ‪ ,(1325/726‬אך ברור משנת מותו שהוא שיך לתקופה שלפני תקופת‬
‫שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬כמו כן ניתן למצוא ממלוכ של אלנאצר מחמד בשם ביברס אלסלאחדאר אלנאצרי )מת‬
‫‪ .(1341/742‬משנת מותו ברור שהגיע לפני נקודת השינוי‪ ,‬ואולי אף לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬לאחר‬
‫ביברס אלנאצרי השם ביברס מפסיק להופיע למשך תקופה של כחמישים שנים עד שהוא קם לתחיה בתקופת המעבר‪ .‬בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬השם ביברס הפך להיות שם המיועד לצ'רקסים‪ .‬לדיון נרחב על השם ביברס‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,8.5.1‬עמוד ‪.121‬‬
‫‪ 261‬שני ממלוכים של אלנאצר מחמד נקראו בשם מע'לטאי‪ ,‬אולם נראה שהם שיכים לתקופה הקודמת לתקופת שלטונו השלישית‪,‬‬
‫או לפחות לתקופה שלפני נקודת השינוי )פרטים ‪ .(11 ,6‬ככלל‪ ,‬נראה שכל הפרטים בשם מע'לטאי שיכים לתקופה הקודמת לנקודת‬
‫השינוי פרט למע'לטאי בו עבדאללה אלתרכי )מת ‪ (1388/791‬שאין פרטים בנוגעׂ לגילו ולאדונו‪ .‬הואיל ויש רק פרט אחד בשם‬
‫מע'לטאי העשוי להיות שיך לתקופה שלאחר נקודת השינוי‪ ,‬אין לפסול את האפשרות שמע'לטאי אלתרכי היה זקן מופלג ושהשם‬
‫מע'לטאי יצא משימוש לאחר נקודת השינוי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מעמדו של השם מע'לטאי אינו ברור לחלוטין‪.‬‬
‫‪ 262‬בדיון בשמות הלא‪-‬תורכים בתקופת אלנאצר מחמד נזכרו עוד מספר שמות שהפכו לשמות ללא‪-‬תורכים בתקופתו‪ .‬למרות שלא‬
‫היו שמות של ברג'יה בתקופת קלאוון‪ ,‬יש עדות למונגולים או לבעלי מאפיינים מונגוליים בקרב מי שנשאו את השם לפני תקופת‬
‫אלנאצר מחמד )אנצ‪ ,‬טרנטאי וע'רלו הם הדוגמאות הבולטות ביותר(‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫מחמד שנשא אותם‪ ,‬ושמות אשר יש עדות לממלוכים של אלנאצר שנשאו אותם אך אלה שיכים לתקופה‬
‫שלפני נקודת השינוי‪ .‬השמות היחידאיים הם ‪ 23‬במספר – ארקטאי‪ ,‬אצוג'‪ ,‬אלטברס‪ ,‬אלטנפש‪/‬אלטנקש‪,‬‬
‫בזוג'י‪/‬בזוג'בי‪ ,‬ג'קטאי‪ ,‬ג'נע'אי‪ ,‬ג'נקאר‪ ,‬דלנג'י‪ ,‬סלאר‪ ,‬צפנג'י‪ ,‬טטק‪ ,‬טע'לק‪ ,‬עראק‪ ,‬פיאל‪,‬‬
‫קדודאר‪/‬קדידאר‪ ,‬קרא ארסלאן‪ ,‬קרא טרנטאי‪ ,‬קראג'ין‪ ,‬כאוזכא‪/‬כאורכא‪ ,‬כהרדאס‪/‬כהרדאש‪ ,‬ילבסטי‬
‫וינג'י‪ .‬השמות הלא יחידאיים אשר אין עדות לשום ממלוכ של אלנאצר שנשא אותם הם ‪ 20‬במספר – אצלם‪,‬‬
‫אקטואן‪ ,‬אלבכי‪ ,‬אוראן‪ ,‬אידע'די‪ ,‬אידע'מש )?(‪ ,‬אידכין‪ ,‬בכתאש‪ ,‬בידרא‪ ,‬בינג'אר‪ ,‬ג'אריכ‪ ,‬סנקרשאה‪,‬‬
‫צארוג'א‪ ,‬טע'ריל‪ ,‬טקצבא‪ ,‬קיראן‪ ,‬כתבע'א‪ ,‬כראי‪ ,‬כשתע'די )?(‪ ,‬יזדאד‪/‬יזדאר‪.‬‬
‫‪263‬‬
‫השמות אשר נראה‬
‫ששימשו את אלנאצר מחמד עד לחזרתו לשלטון או עד לנקודת השינוי הם שישה במספר‪ :‬אנאק‪ ,‬איאג'י‪,‬‬
‫טינאל‪ ,‬קטליג'א‪ ,‬קטז וכרת‪.‬‬
‫ניתן לזהות מונגולים ובעלי מאפיינים מונגוליים רבים בקרב נושאי השמות האלה בתקופה הקודמת‬
‫לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ 264.‬אפשר להניח שלפחות בחלק מהמקרים העובדה שהשמות‬
‫הפסיקו להתקיים היא תוצאה של מדיניות מכוונת מצדו של אלנאצר מחמד‪ ,‬שמטרתה היתה להשכיח תקופה‬
‫בעבר בה מונגולים נבדלו מתורכים ובה מונגולים שלטו בסולטאנות‪ ,‬ביחוד במקרים בהם מספר רב של‬
‫פרטים נשאו את השם לפני תקופת אלנאצר מחמד )למשל השמות קטז וסנקרשאה(‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬סך הכל ‪ 49‬שמות חדלים להופיע לגמרי לאחר נקודת השינוי‪ .‬לשמות אלה צריך להוסיף ‪21‬‬
‫שמות אשר חדלו להופיע כשמות של ממלוכים לאחר נקודת השינוי אך קמו לתחיה בתקופת המעבר או‬
‫התקופה הצ'רקסית‪ .‬השמות הללו הם – אלמלכ‪ ,‬אזבכ‪ ,‬תנכז‪ ,‬ג'ירכ‪ ,‬טוע'אן‪ ,‬קבג'ק‪ ,‬קג'קאר‪ ,‬קרא סנקר‪,‬‬
‫קראג'א‪ ,‬כוכאי ונכבאי‪ ,‬ויתכן שגם – אקג'בא‪ ,‬ארסלאן‪ ,‬תמר‪ ,‬ג'ובאן‪ ,‬סלאמש‪ ,‬טע'אי‪ ,‬קטלובכ‪ ,‬כג'כן‪,‬‬
‫מנכותמר ונוע'אי‪ .‬גם בקרב נושאי שמות אלה יש רבים שניתן לזהות כמונגולים לפני נקודת השינוי‪.‬‬
‫מספר שמות שהחלו להופיע בתקופה ב'‪ ,‬ונישאו ככל הנראה על ידי מונגולים‪ ,‬הפכו לאחר נקודת‬
‫השינוי לשמות המיועדים לתורכו‪-‬מונגולים‪ 265.‬מספר תופעות בולטות בשמות אלה‪ :‬א‪ .‬לפני תקופת אלנאצר‬
‫מחמד הם מופיעים במספרים נמוכים ואילו החל מתקופתו הם הופכים לנפוצים‪ .‬ב‪ .‬לפני תקופת אלנאצר מחמד‬
‫ישנה נוכחות גבוהה למונגולים או לבעלי מאפיינים מונגוליים בקרב נושאי השמות‪ ,‬ואילו החל מתקופתו‬
‫מאפיינים אלה נעלמים כמעט לחלוטין‪ 266.‬התופעה הראשונה מעידה על כך שהחל מימי אלנאצר מחמד שמות‬
‫‪ 263‬אידע'מש אלנאצרי )מת ‪ (1342/743‬היה במקור ממלוכ של בלבאן אלטבאח'י )ראה את נספח השמות ‪ -‬אידע'מש(‪ .‬על פי שנת‬
‫מותו נראה שהוא שיך לתקופה הקודמת לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד או לנקודת השינוי‪.‬‬
‫‪ 264‬מרבית השמות שלא שימשו את אלנאצר מחמד כלל כבר נסקרו‪ .‬מבין שבעת נושאי השמות ששימשו את אלנאצר מחמד עד‬
‫לחזרתו לשלטון או עד לנקודת השינוי ניתן למצוא סיני אחד ושני בעלי מאפיינים מונגוליים )ראה את נספח השמות‪ ,‬איאג'י – פרט‬
‫‪ ;1‬נספח השמות‪ ,‬קטליג'א – פרט ‪ ;4‬נספח השמות‪ ,‬כרת – פרט ‪.(3‬‬
‫‪ 265‬אני משתמש במילים "נישאו ככל הנראה על ידי מונגולים" משום שאי אפשר לדעת באופן ודאי אם שמות אלה היו "שמות של‬
‫עבדים" או שמות מקוריים של מונגולים‪ .‬אני משתמש בביטוי "הפכו לשמות תורכו‪-‬מונגולים" משום שיש עדויות רבות לכך שרבים‬
‫מנושאי השמות הללו לפני נקודת השינוי היו מונגולים‪ .‬כאמור‪ ,‬הואיל ולא מדובר בשמות שהיו שמות של ברג'יה בתקופת קלאוון‪,‬‬
‫אשר לגביהם יש בסיס מוצק יותר להשערה שהיו שמות של עבדים מונגולים בלבד‪ ,‬אי אפשר לפסול לחלוטין את האפשרות שמקרב‬
‫נושאי השמות הללו בתקופה הקודמת לנקודת השינוי היו גם קפצ'אקים‪.‬‬
‫‪ 266‬כאמור‪ ,‬חלק מהמאפיינים חוזרים להופיע בתקופת המעבר וביתר שאת בתקופה הצ'רקסית‪ .‬החל מתקופת המעבר גם ניתן שוב‬
‫‪72‬‬
‫אלה הופכים לשמות של עבדים‪ .‬התופעה השניה משקפת את השינוי ביעוד האתני של השמות – משמות‬
‫המיועדים למונגולים לשמות המיועדים לתורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫השם אלטנבע'א מהווה דוגמא טובה לתמורות אלה‪ .‬לפני תקופתו של אלנאצר מחמד השם אלטנבע'א‬
‫מופיע מספר פעמים מועט יחסית‪ .‬מבין בעלי הביוגרפיה ‪ 2‬הם ממלוכים של קלאוון )פרטים ‪ .(4 ,2‬שניים‬
‫נוספים שיכים קרוב לודאי לתקופה )פרטים ‪ .(6 ,3‬בנוסף נזכר עוד אמיר אחד בלבד בתקופה ללא ביוגרפיה‬
‫)פרט א' בתקופה ב'(‪ .‬כבר נזכר שכמעט כל האמירים הנושאים את השם אלטנבע'א בתקופה ב' הם בעלי‬
‫מאפיינים מונגוליים‪ .‬החל מתקופתו של אלנאצר מחמד יש עלייה משמעותית במספר הפרטים הנושאים את‬
‫השם אלטנבע'א וניכרת ירידה דרסטית במאפיינים מונגוליים בקרב נושאי השם‪.‬‬
‫‪267‬‬
‫מבין כל הפרטים‬
‫הנושאים את השם אלטנבע'א החל מתקופתו של אלנאצר מחמד ועד לתקופת ברקוק רק פרט אחד נושא‬
‫מאפיינים מונגוליים‪ .‬אלטנבע'א אלמארדיני )מת ‪ – 1343/744‬פרט ‪ ,(6‬המתואר כאדם גבוה‪ ,‬הגיע לשטחי‬
‫הסולטאנות באופן משוער בשנת ‪ ,1328/729‬שעה שבה השינוי בהרכב האתני של הסולטאנות ובתפישת‬
‫הזהות האתנית של המונגולים והתורכים עדיין לא הושלם לחלוטין‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬לפחות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬השם אלטנבע'א נזכר במקורות כשם של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫כשבודקים מה המוצא האתני של הפרטים הנושאים את השם אלטנבע'א החל מתקופתו של אלנאצר מחמד ועד‬
‫לתקופתו של ברקוק מסתבר שהשם אלטנבע'א יועד לתורכו‪-‬מונגולים כבר מתקופה זו‪ .‬מבין הפרטים בעלי‬
‫הביוגרפיה אחד היה "תורכי" וחמישה נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪ .(20-16 ,12‬שישה נוספים‬
‫הם בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(24-21 ,14 ,6‬מבין הפרטים שאין להם ביוגרפיה‪ ,‬שבעה‬
‫היו תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים א'‪ ,‬י'‪ ,‬יא'‪ ,‬טז'‪ ,‬יז'‪ ,‬כג'‪ ,‬כד'(‪ .‬אין עדות‬
‫ללא‪ -‬תורכים בקרב נושאי השם אלטנבע'א בתקופה ורק פרט אחד נושא מאפיינים של לא‪-‬תורכים )אלטנבע'א‬
‫אלאשקר שנזכר במקורות בשנת ‪ – 1388/791‬פרט טו'(‪ .‬כשמשווים את השם אלטנבע'א לשם בהאדר ברור‬
‫לחלוטין שהיתה הפרדה על ידי שמות בין תורכו‪-‬מונגולים ללא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫קרוב לודאי שהשם אלטנבע'א היה החל מתקופתו של אלנאצר מחמד "שם של עבדים" תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬הקפיצה הדרמטית במספר נושאי השם עשויה להעיד על כך‪ ,‬והדבר גם משתמע מההתיחסות‬
‫במקורות לאמיר אלטנבע'א אלמרקבי הצ'רקסי שכונה בשם אלטנבע'א שהוא שם של תורכים‪ .‬לפני תקופתו‬
‫של אלנאצר מחמד שמות הלא‪-‬תורכים היו מוגבלים במספר )סנקר‪ ,‬ביברס‪ ,‬לאג'ין ואקוש( ואין עדות‬
‫למונגולים חופשיים שנשאו את השמות האלה‪ .‬החל מתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬שמות שהיו שמות של‬
‫עבדים מונגולים )ונישאו גם על ידי מונגולים חופשיים( הפכו לשמות ללא‪-‬תורכים )למשל בהאדר‪ ,‬בלבאן‪,‬‬
‫אנצ וטקטאי(‪ .‬הואיל ובניגוד למצב ששרר בתקופת קלאוון‪ ,‬החל מתקופתו של אלנאצר מחמד שמות העבדים‬
‫למצוא ממלוכים המוגדרים כ‪"-‬טטרים"‪ .‬תופעה זו‪ ,‬המעידה על "תחיה מונגולית"‪ ,‬תידון בהרחבה בהמשך‪ .‬תכונות הקבוצות‬
‫האתניות ינותחו בהרחבה בפרק ‪.11‬‬
‫‪ 267‬כעשרים פרטים בעלי ביוגרפיה ועוד ‪ 24‬פרטים ללא ביוגרפיה‪ .‬יש לקחת בחשבון שחלק מהפרטים ללא ביוגרפיה הם למעשה‬
‫פרטים בעלי ביוגרפיה המופיעים בשם שונה בנרטיב ההיסטורי‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫הלא‪-‬תורכים היו כאלה שגם מונגולים חופשיים נשאו אותם‪ ,‬לא יתכן ששמות העבדים התורכו‪-‬מונגולים לא‬
‫היו "שמות של עבדים"‪ .‬אי אפשר להסביר את ההפרדה בין תורכו‪-‬מונגולים ללא‪-‬תורכים החל מתקופתו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬כשגם שמות הלא‪-‬תורכים הם שמות שאנשים ממוצא חופשי נשאו אותם‪ ,‬מבלי להניח‬
‫שלפחות רוב השמות בתקופה היו "שמות של עבדים"‪.‬‬
‫פרט לשם אלטנבע'א גם השמות אסנדמר‪ ,‬ארע'ון‪ ,‬טיבע'א‪/‬טשבע'א‪ ,‬אסנבע'א‪ ,‬תמרבע'א‪,‬‬
‫ביבע'א ואקבע'א הם שמות שהחלו להופיע בתקופה ב' והפכו משמות שיועדו ככל הנראה למונגולים לשמות‬
‫של עבדים תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪268‬‬
‫ככל הנראה גם השמות מלכתמר‪ ,‬אלג'יבע'א‪ ,‬ג'רכתמר ואיתמש שיכים‬
‫לאותה קטגוריה )השם איתמש מופיע פעם אחת בתקופה המוקדמת אך לא כשם של עבדים של אלצאלח‬
‫‪ 268‬להלן אסקור בקצרה את כל השמות שהיו קיימים לפני תקופת אלנאצר מחמד ונישאו ככל הנראה על ידי מונגולים‪ ,‬אשר‬
‫בתקופת אלנאצר מחמד הפכו לשמות של עבדים תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬אציין את מספר בעלי הביוגרפיה המשוער בכל תקופה‪ ,‬את מספר‬
‫הפרטים שמוצאם האתני ידוע בכל תקופה‪ ,‬את מספר בעלי המאפיינים התורכו‪-‬מונגולים בכל תקופה‪ ,‬ואת מספר בעלי המאפיינים‬
‫הלא תורכים‪/‬מונגולים בכל תקופה )באם ישנם(‪ .‬אוסיף הערות במקרה הצורך‪ .‬השם ארע'ון‪ 7-5 :‬בעלי ביוגרפיה בתקופה ב'‬
‫מתוכם אחד סיני ושני בעלי מאפיינים מונגוליים )פרטים ‪ .(7 ,4 ,2‬בערך ‪ 18‬בעלי ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‪ ,‬מתוכם ‪7‬‬
‫תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(25 ,22 ,19 ,15 ,13 ,9 ,6‬רק פרט אחד נזכר ללא ביוגרפיה‬
‫בתקופה ב' לעומת ‪ 21‬פרטים בתקופת אללנאצר‪-‬ברקוק‪ .‬מבין הפרטים ללא ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק ‪ 5‬הם תורכו‪-‬‬
‫מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ד'‪ ,‬יא'‪ ,‬טו'‪ ,‬יז'‪ ,‬כא'(‪ .‬רק אחד עשוי להיות בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים‬
‫)פרט טז'(‪ .‬השם ארע'ון משנה את יעודו האתני בתקופה הצ'רקסית והופך לשם של רומים‪ ,‬עובדה המאששת את ההשערה שמדובר‬
‫בשם של עבדים‪ .‬השם אסנדמר‪ 3 :‬בעלי ביוגרפיה בתקופה ב' מתוכם אחד כרג'י )פרט ‪ 7 .(1‬בעלי ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬‬
‫ברקוק מביניהם ‪ 3‬תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ 3 .(10 ,6 ,5‬פרטים ללא ביוגרפיה בתקופה ב' מביניהם אחד בעל מאפיינים מונגוליים‬
‫)פרט א'(‪ 14 .‬פרטים בעלי ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק מביניהם שני בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ג'‪ ,‬יג'(‪.‬‬
‫אין פרטים בשם זה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק שהם בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים או מאפיינים מונגוליים‪ .‬בתקופה הצ'רקסית השם‬
‫משנה את היעוד האתני שלו והופך לשם לרומים )ראה להלן בפרק ‪ ,8.1.1‬עמוד ‪ .(104‬הדבר מאשש את ההשערה שמדובר ב‪"-‬שם‬
‫של עבדים" החל מנקודת השינוי‪ .‬השם טיבע'א‪/‬טשבע'א‪ :‬פרט אחד בעל ביוגרפיה בתקופה ב' אשר היה אצ )פרט ‪ (1‬וארבעה‬
‫פרטים ללא ביוגרפיה בתקופה ב' מבינהם אחד שעשוי להיות רוס )פרט א' מתקופת קלאוון(‪ .‬בערך ‪ 14‬פרטים בעלי ביוגרפיה‬
‫בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק מבינהם ‪ 7‬תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪15 .(15 ,13 ,9 ,7 ,4-2‬‬
‫פרטים ללא ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק מבינהם ‪ 4‬תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים א'‪ ,‬ה'‪ ,‬י'‪,‬‬
‫יג'(‪ .‬רק פרט אחד הוא בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים‪/‬מונגולים )פרט ‪ (7‬אך הואיל והיה ח'אצכי ברור שלא מדובר בלא‪-‬תורכי‪ .‬פרט‬
‫זה שיך לתקופת המעבר‪ .‬השם תמרבע'א‪ :‬פרט אחד בעל ביוגרפיה בתקופה ב' ועוד פרט אחד ללא ביוגרפיה‪ 6 .‬פרטים בעלי‬
‫ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‪ ,‬מבינהם אחד הנזכר במקורות כ‪"-‬תתרי" )פרט ‪ .(5‬פרט זה שיך לתקופת המעבר‪ 10 .‬פרטים‬
‫ללא ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק מבינהם שלושה תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים א'‪ ,‬ד'‪ ,‬ה'(‪.‬‬
‫אין בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים בשם תמרבע'א‪ .‬השם תמרבע'א הופך בתקופה הצ'רקסית לשם שמיועד לקבוצה האתנית‬
‫הרומית‪ ,‬עובדה המחזקת את ההשערה שמדובר בשם של עבדים‪ .‬השם אסנבע'א‪ :‬שלושה פרטים בעלי ביוגרפיה בתקופה ב'‪,‬‬
‫מבינהם אחד היה בן של ברג'י מונגולי ואחד היה סלאחדאר )פרטים ‪ .(7 ,2‬שבעה בעלי ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‪ ,‬מבינהם‬
‫אחד תורכו‪-‬מונגולי )פרט ‪ 14 .(10‬פרטים ללא ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‪ ,‬מבינהם שלושה בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים )פרטים ט'‪ ,‬יב'‪ ,‬יג'(‪ ,‬אחד בעל ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" )פרט א'( ואחד בעל מאפיין לא מובהק של לא‪-‬תורכים‪/‬מונגולים‬
‫)פרט ח'(‪ .‬פרט זה שיך לתקופת המעבר‪ .‬בתקופה הצ'רקסית השם אסנבע'א ממשיך להיות שם של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬כאמור‪ ,‬אין‬
‫עדות לשם של לא‪-‬תורכים בתקופתו של אלנאצר מחמד שהפך לשם לתורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬הדבר מאשש את‬
‫ההשערה שאסנבע'א היה שם של תורכו‪-‬מונגולים החל מתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬השם ביבע'א‪ :‬בתקופה ב' ישנם ‪ 3‬בעלי ביוגרפיה‬
‫בשם ביבע'א‪ ,‬מביניהם אחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" )פרט ‪ .(1‬יש שני פרטים נוספים בשם זה ללא ביוגרפיה בתקופה ב'‪.‬‬
‫בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק ישנם ‪ 5‬בעלי ביוגרפיה מבינהם אחד רוס‪ ,‬אחד נושא את שם התואר "תתר"‪ ,‬ואחד בעל מאפיינים של‬
‫תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(8 ,5 ,4‬בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק נזכרים ‪ 6‬פרטים בשם ביבע'א ללא ביוגרפיה מביניהם שלושה תורכו‪-‬‬
‫מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ג'‪ ,‬ה'‪ ,‬ו'(‪ .‬פרט אחד הוא בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים‪/‬מונגולים )פרט ד(‪.‬‬
‫גם בתקופה הצ'רקסית ניתן לזהות פרטים תורכו‪-‬מונגולים בשם ביבע'א‪ .‬השם אקבע'א‪ :‬ישנם ‪ 4‬בעלי ביוגרפיה בשם אקבע'א‬
‫בתקופה ב' מבינהם שניים בעלי מאפיינים מונגוליים )פרטים ‪ .(4-3‬בנוסף לבעלי הביוגרפיה‪ ,‬נזכר בתקופה ב' רק פרט אחד שהיה‬
‫אצ‪ .‬בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק ישנם ‪ 16‬בעלי ביוגרפיה מבינהם ‪ 7‬תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים‬
‫‪ (19-17 ,15 ,11 ,8 ,7‬ואחד בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(14‬ישנם ‪ 25‬פרטים ללא ביוגרפיה בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‬
‫מביניהם ‪ 6‬תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים י'‪ ,‬יד'‪ ,‬טו'‪ ,‬טז'‪ ,‬כג'‪ ,‬כה'(‪ .‬מקרב הפרטים ללא ביוגרפיה‬
‫בתקופה זו ישנו צ'רקסי אחד )פרט יט'(‪ .‬זה הוא המקרה היחידי בכל התקופה בה ניתן למצוא לא‪-‬תורכי הנושא שם המיועד לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬השם אקבע'א הופך בתקופה הצ'רקסית לשם המיועד לרומים‪ ,‬מה שמעיד על כך שהוא שם של עבדים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫איוב(‪ 269.‬שלושה שמות נוספים הם ככל הנראה שמות שיועדו לתורכו‪-‬מונגולים החל מנקודת השינוי‪ .‬בניגוד‬
‫לשמות שנזכרו לעיל‪ ,‬שמות אלה היו קיימים גם בתקופה המוקדמת‪ ,‬ואין עדות לכך שהיו שמות של מונגולים‬
‫בתקופתו של קלאוון‪ .‬בפרק ‪ 4‬העוסק בשמות בימי קלאוון ציינתי שהם חשודים שהיו "שמות של עבדים‬
‫קפצ'אקים" בתקופתו של קלאוון‪ .‬מדובר בשמות ביליכ‪ ,‬אזדמר וטידמר‪ 270.‬מעמדם של מספר שמות נוספים‬
‫שהיו קיימים לפני תקופת אלנאצר מחמד אינו ברור לחלוטין לאחר נקודת השינוי‪.‬‬
‫‪271‬‬
‫לסיכום סוגיית השמות שהיו קיימים לפני תקופת אלנאצר מחמד‪ :‬רוב השמות שהיו קיימים לפני‬
‫תקופת אלנאצר מחמד חדלו להופיע החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד )חלק קטן מהם חדלו‬
‫להופיע בנקודת השינוי(‪ .‬במקרה של שמות העבדים של ה‪-‬ברג'יה ברור שמדובר במדיניות מכוונת של‬
‫אלנאצר מחמד שמטרתה להעלים עדויות לתקופה בעבר‪ ,‬שבה האליטה השלטת היתה מונגולית‪-‬צ'רקסית‪,‬‬
‫ושבה מונגולים נבדלו מהקפצ'אקים ביחידה שבה שירתו ובשמות שאותם קיבלו‪ .‬סביר להניח שהדבר נכון גם‬
‫לפחות בחלק מהמקרים של שמות נפוצים‪ ,‬אשר לא היו שמות של ברג'יה‪ ,‬אך יצאו משימוש החל מתקופתו‬
‫של אלנאצר מחמד‪ .‬חלק מהשמות הפכו לשמות של עבדים לא‪-‬תורכים‪ .‬במקרה של שמות ה‪-‬ברג'יה יש יסוד‬
‫סביר להניח שהפכו משמות של מונגולים לשמות של לא‪-‬תורכים‪ .‬מטרתה של מדיניות זו של אלנאצר מחמד‬
‫היתה לחזק את התפישה שהמונגולים בתקופתו של קלאוון לא היו למעשה תורכים‪ ,‬ולצייר את העבר המונגולי‬
‫של הסולטאנות כלא‪-‬תורכי ולא לגיטימי‪ .‬יש מספר שמות שלא היו שמות של ברג'יה בתקופתו של קלאוון‪ ,‬אך‬
‫הפכו לשמות של לא‪-‬תורכים בתקופתו של אלנאצר מחמד‪ .‬גם בשמות אלה יש נוכחות גבוהה למונגולים‬
‫בקרב נושאי השם בתקופה שקדמה לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ולפחות חלק מהם צריכים‬
‫להיכלל במסגרת המדיניות של אלנאצר ששמה לה למטרה להפוך את העבר המונגולי ללא‪-‬תורכי‪ .‬חלק קטן‬
‫מהשמות שהיו קיימים לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד המשיכו להתקיים גם לאחר נקודת‬
‫‪ 269‬בשם איתמש אדון בהרחבה במסגרת הדיון בשמות בתקופה הצ'רקסית‪ .‬בשאר השמות ניתן לזהות החל מתקופת אלנאצר מחמד‬
‫רק תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 270‬השם אזדמר מופיע במספרים גבוהים בתקופה שלאחר נקודת השינוי‪ .‬אין עדות ל‪"-‬תורכים" שנשאו את השם‪ ,‬אך יש עדות‬
‫לאזדמר שהיה סאקי )פרט ב' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬מנגד אין שום ממלוכ בשם אזדמר בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים‪ .‬בתקופה‬
‫הצ'רקסית השם אזדמר הופך לשם של עבדים צ'רקסים‪ .‬אפשר להניח בזהירות שהשם אזדמר יועד לעבדים תורכו‪-‬מונגולים לאחר‬
‫נקודת השינוי‪ .‬יש שתי ביוגרפיות לממלוכים בשם ביליכ ששיכים ככל הנראה לתקופה שלאחר נקודת השינוי )פרטים ‪,(14-13‬‬
‫אחד מהם נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬בנוסף נזכרים בתקופה עוד ‪ 3‬ביליכים שאחד מהם נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרט ב'‬
‫בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ ,‬יתכן ומדובר על בעל הביוגרפיה הנושא נסבה זו‪ .‬אין עדות ללא‪-‬תורכים או לבעלי מאפיינים של לא‪-‬‬
‫תורכים בקרב נושאי השם בתקופה‪ .‬את השם טידמר נושאים ככל הנראה שני בעלי ביוגרפיה בתקופה )פרטים ‪ (4-3‬ופרט להם‬
‫נזכרים עוד ‪ 3‬טידמרים ללא ביוגרפיה‪ .‬אחד מהם היה אחיו של טאז אלנאצרי שמוגדר במקורות כ‪"-‬אלתרכי" )פרט א' בתקופת‬
‫אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬אין עדות ללא‪-‬תורכים בקרב נושאי השם בתקופה‪.‬‬
‫‪ 271‬ישנם עוד אחד עשר שמות שלא ברור לחלוטין האם המשיכו להופיע לאחר נקודת השינוי‪ ,‬או לאיזה קבוצה אתנית יועדו‪ .‬להלן‬
‫אסקור שמות אלה ואציג את ההשערות הסבירות ביותר לגבי יעוד השם בתקופה‪ .‬יש להתיחס להשערות אלה בזהירות רבה‪ .‬מעמדם‬
‫של השמות אקטאי ותלכ‪/‬בלכ אינו ברור כלל‪ .‬השמות בכלמש‪ ,‬טאג'אר‪ ,‬טיברס‪ ,‬קרטאי ונוע'אי עשויים להיות שמות שקמו‬
‫לתחיה‪ .‬אם השם טיברס אכן קם לתחיה בתקופת המעבר‪ ,‬הרי שקם לתחיה ככל הנראה כשם של תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬שכן בתקופת‬
‫המעבר נזכר טיברס שהיה אח של תנבכ‪ ,‬ויש עדות לתורכים בקרב נושאי השם תנבכ בתקופת המעבר )ראה את נספח השמות –‬
‫תנבכ‪ ,‬פרט מספר ‪ ;1‬נספח השמות – טיברס‪ ,‬פרט ב' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬אם השם קרטאי אכן קם לתחיה בתקופת המעבר‪,‬‬
‫הרי שקם לתחיה כנראה כשם של תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬שכן יש עדות לממלוכ הנושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" בתקופה )פרט מספר ‪.(3‬‬
‫השמות בזלאר‪ ,‬טקתמר‪ ,‬קטלקתמר ובלאט עשויים להיות שמות שהפכו לשמות ללא‪-‬תורכים שכן ניתן לזהות מספר בעלי‬
‫מאפיינים של לא‪-‬תורכים בקרב נושאי שמות אלה החל מתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬באופן תיאורטי‪ ,‬השמות בלאט ובזלאר‪ ,‬עשויים גם‬
‫להיות שמות שקמו לתחיה בתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫השינוי כ‪"-‬שמות של עבדים" תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מדובר בשלושה שמות של ברג'יה מונגולים )בכתמר‪ ,‬אידמר‪,‬‬
‫טשתמר ואולי גם מע'לטאי(‪ 3 ,‬שמות שחשודים כשמות של עבדים קפצ'אקים בתקופה הקודמת לתקופתו של‬
‫אלנאצר מחמד )ביליכ‪ ,‬אזדמר וטידמר(‪ ,‬ושנים עשר שמות שחשודים שהיו שמות של מונגולים )לא ברג'יה(‬
‫בתקופה הקודמת לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד )אלטנבע'א‪ ,‬אסנדמר‪ ,‬ארע'ון‪ ,‬ביבע'א‪,‬‬
‫טיבע'א‪/‬טשבע'א‪ ,‬אסנבע'א‪ ,‬אקבע'א‪ ,‬תמרבע'א‪ ,‬מלכתמר‪ ,‬ג'רכתמר‪ ,‬איתמש‪ ,‬אלג'יבע'א(‪ .‬מבין שנים עשר‬
‫השמות רק חמישה נזכרים כשמות של ממלוכים של קלאוון ‪ -‬אסנדמר‪ ,‬אקבע'א‪ ,‬אלטנבע'א‪ ,‬תמרבע'א‪,‬‬
‫וטיבע'א וכל שאר השמות הם פוסט‪-‬קלאוונים‪ .‬אלנאצר מחמד הפסיק להשתמש כמעט בכל שמות הממלוכים‬
‫שהיו קיימים לפניו וביחוד בשמות הממלוכים של קלאוון‪.‬‬
‫‪272‬‬
‫כשמשווים את מדיניות השמות של אלנאצר‬
‫מחמד למדיניות השמות של קלאוון‪ ,‬אשר המשיך להשתמש כמעט בכל השמות שהיו קיימים בתקופה‬
‫המוקדמת‪ ,‬ברור שמדיניותו של אלנאצר מחמד סימנה מהפיכה בחברה הממלוכית‪.‬‬
‫‪ 6.3‬השמות שלא היו קיימים לפני ימי אלנאצר מחמד‬
‫‪ 6.3.1‬שמות המופיעים רק לפני נקודת השינוי‬
‫בימי אלנאצר מחמד מופיעים כמה שמות חדשים‪ .‬חלק מהם שיכים קרוב לודאי לתקופה שלפני נקודת השינוי‬
‫ואף לתקופה שלפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪273‬‬
‫רוב השמות השיכים לתקופה זו הם‬
‫שמות יחידאיים‪ ,‬כך שהתפלגותם דומה לשמות חדשים המופיעים בתקופה ב'‪ .‬בטבלה יב' נמצאים כל השמות‬
‫היחידאיים המופיעים בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬או שמות ששימשו כנראה את אלנאצר מחמד רק עד לתקופת‬
‫שלטונו השלישית או לנקודת השינוי‪ .‬חלק מהשמות הם שמות שקמו לתחיה בתקופת המעבר או בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪274‬‬
‫טבלה יב' – שמות חדשים מימי אלנאצר מחמד שאינם מופיעים לאחר נקודת השינוי‬
‫שם‬
‫סודי אלנאצרי‬
‫כסתאי אמיר סלאח אלנאצרי‬
‫בדרג'כ אלנאצרי‬
‫כג'רי אלנאצרי‬
‫אלדמר אלנאצרי אמיר ג'אנדאר‬
‫קג'ליס אלנאצרי אלסלאחדאר‬
‫ביע'ג'אר אלסאקי אלנאצרי‬
‫אולאק‬
‫שם יחידאי‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫ ) ‪(4‬‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1314/714‬‬
‫)מת ‪(1316/716‬‬
‫)מת ‪(1323/724‬‬
‫)מת ‪(1325/726‬‬
‫)מת ‪(1329/730‬‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫)מת ‪(1330/731‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫שם של מונגולים‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מוצא‪/‬מאפיינים‬
‫סלאחדאר‪/‬אח קג'ליס‬
‫‪275‬‬
‫נַדִים של אבו סעיד‬
‫סלאחדאר‪/‬דובר מונגולית‬
‫אח כסתאי‪/‬קג'ליס‬
‫‪ 272‬על טיהורי המנצוריה עם חזרתו לשלטון בפעם השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ראה עמיתי‪" ,‬העיצוב מחדש"‪;146-145 ,‬‬
‫סאטו‪" ,‬המפקחים"‪.92-91 ,‬‬
‫‪ 273‬נראה שגיל מות ממוצע של ממלוכים היה ‪ ,50‬כך שכל מי שמתו עד שנת ‪ 1349/750‬בערך הגיעו לשטחי הסולטאנות לפני‬
‫תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬וכל מי שמתו עד שנת ‪ 1363/765‬בערך הגיעו לפני נקודת השינוי‪.‬‬
‫‪ 274‬השמות המסומנים בכוכבית הם שמות שקמו לתחיה פרט לאללמס ובלג'כ שמסומנים בכוכבית משום שרק ממלוכ אחד נושא‬
‫אותם‪ ,‬אך הם מופיעים גם כשמות של בנים של אמירים ממלוכים‪.‬‬
‫‪ 275‬האלדמר האחרון נזכר בשנת ‪ 1358/760‬ולא ידוע מי היה אדונו )פרט א' מתקופת אלנאצר(‪ .‬סביר להניח שמדובר בשם‬
‫שמפסיק להופיע לאחר נקודת השינוי‪ .‬אלדמר אלנאצרי )מת ‪ (1329/730‬התחבר לילדיו של ג'ובאן המונגולי כשעלו לרגל ונהיה רע‬
‫למשתה )נַדִים( של השליט המונגולי אבו סעיד‪ .‬משתמע אפילו שהיה שליח של אבו סעיד למצרים‪ ,‬מקפא‪.282-280 :2 ,‬‬
‫‪76‬‬
‫אלמאס אלחאג'ב אלנאצרי‬
‫צלע'אי אלנאצרי‬
‫בע'א אלדואדאר אלנאצרי‬
‫אלאכז אלנאצרי‬
‫טאירבע'א‬
‫ברסבע'א אלחאג'ב אלנאצרי‬
‫טקזתמר אלחמוי אלנאצרי‬
‫איאן אלסאקי אלנאצרי‬
‫אללמס‪/‬אללמש אלנאצרי‬
‫אולאג'א אלנאצרי‪/‬אח'ו קראג'א‬
‫ינע'ג'אר אלנאצרי‬
‫קלאווז אלג'מדאר אלנאצרי‬
‫כיתם‪/‬כיתמר אלנאצרי‬
‫איואן אלנאצרי‬
‫בלג'כ אלנאצרי‬
‫מלכ אצ אלנאצרי‬
‫אראי נאיב קלעת דמשק‬
‫תנכזבע'א אלמנצורי‪/‬אלנאצרי‬
‫נורוז אלנאצרי‬
‫ג'אריכ תמר אלמארדאני‬
‫תוכל אלנאצרי‬
‫עלמדאר אלנאצרי‬
‫אצלאן אלנאצרי‬
‫)מת ‪(1332/733‬‬
‫)מת ‪(1333/734‬‬
‫)מת ‪(1336/737‬‬
‫)מת ‪(1337/738‬‬
‫)מת ‪(1337/738‬‬
‫)מת ‪(1341/742‬‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫)מת ‪(1347/748‬‬
‫)מת ‪(1347/748‬‬
‫)מת ‪(1347/748‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫)אח ‪(1354/755‬‬
‫)מת ‪(1355/756‬‬
‫)מת ‪(1356/757‬‬
‫)מת ‪(1357/759‬‬
‫)מת ‪(1360/762‬‬
‫)מת ‪(1361/763‬‬
‫)מת ‪(1370/772‬‬
‫)מת ‪(1388/791‬‬
‫)המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה(‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪+‬‬
‫ )‪(*3‬‬‫ )‪(2‬‬‫‪+‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪?+‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪(*) +‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מונגולי טיפוסי‬
‫שם מונגולי‬
‫‪276‬‬
‫נטיה לנערים‬
‫‪277‬‬
‫רשע‬
‫מונגולי חופשי‬
‫תמים‬
‫תמים‬
‫סלאחדאר‬
‫אח‪"-‬תורכי"‬
‫‪278‬‬
‫ח'שדאש ארקטאי המונגולי‬
‫אח בשתכ=מונגולי‬
‫אח קוצון=מונגולי‬
‫אצ‪/‬ג'אשנכיר‬
‫קרוב של ואפד מונגולי?‬
‫בדומה לשמות היחידאיים שמופיעים לפני ימי אלנאצר‪ ,‬מספר רב של פרטים הנושאים את השמות הם‬
‫מונגולים או בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬חלק מהם כלל לא היו ממלוכים‪ .‬ט'הירבע'א )מת ‪ (1337/738‬הוא‬
‫קרובו המונגולי של אלנאצר מחמד שהגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ 1326/726‬משטחי האילח'אנים‪ .‬בלג'כ‬
‫)אח ‪ (1354/755‬הוא בן אחותו של קוצון המונגולי‪ .‬איואן )מת ‪ (1348/749‬הוא אחיו של בשתאכ המונגולי‪.‬‬
‫קרוב לודאי שבלג'כ ואיואן הגיעו לשטחי הסולטאנות מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק שלא כעבדים‪ .‬ככל הנראה נורוז‬
‫אלנאצרי )מת ‪ (1360/762‬היה קרובו של ה‪-‬ואפד המונגולי ג'נכלי בן אלבאבא‪ 279.‬הפרטים שמתו לאחר שנת‬
‫‪ 1349/750‬חשודים שהגיעו לשטחי הסולטאנות לאחר נקודת השינוי‪ ,‬אולם אנו יודעים שאראי היה ממלוכ‬
‫של ארע'ון אלדואדאר )מת ‪ ,(1330/731‬כך שהגיע לשטחי הסולטאנות לפני שנת ‪ ,1330/731‬תנכזבע'א היה‬
‫ממלוכ של קלאוון במקור על פי ה‪-‬נסבה שלו‪ ,‬עלמדאר מת אמנם בשנת ‪ 1388/791‬אך בגיל העולה על ‪,80‬‬
‫‪ 276‬פרט לבע'א אלנאצרי נזכר במקורות אמיר בשם בע'א בשנת ‪ 1344/745‬ולא ידוע מי אדונו‪ .‬הבע'א הבא שנזכר במקורות‬
‫)והיחידי( הוא בע'א אלחסני )מת ‪ .(1399/802‬קרוב לודאי שמדובר בשם שהפסיק להופיע לאחר נקודת השינוי וקם לתחיה‬
‫בתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה את נספח השמות – בע'א‪.‬‬
‫‪ 277‬פרט לאלאכז אלנאצרי נזכר במקורות עוד אלאכז אחד – אלאכז אלכשלאוי )מת ‪ .(1369/771‬הוא זכה ל‪-‬נסבה אלכשלאוי‬
‫משום שהיה מהקליינטים ) ְתּבַאע( של כשלי וכלל לא ברור אם היה ממלוכ‪ .‬הכשלי היחידי שמופיע בתקופה הוא כשלי אלאדריסי‬
‫שנזכר בשנת ‪ ,1347/748‬סלוכ‪ .752 :2 ,‬ידוע שאלאכז אלכשלאוי היה מפקד של אלף חיילים ) ֻמ ַק ַּדם לְף( לפני שנת ‪,1365/767‬‬
‫כך שמדובר באמיר ותיק‪ ,‬דרר‪ .236 :1 ,‬הואיל ולא ידוע אם אלאכז אלכשלאוי היה ממלוכ‪ ,‬ולאיזה תקופה הוא שיך‪ ,‬והואיל ואין‬
‫עוד אלאכזים הנזכרים במקורות‪ ,‬כללתי את השם אלאכז במסגרת השמות שמפסיקים להופיע לאחר נקודת השינוי‪.‬‬
‫‪ 278‬ינע'ג'אר הוא אחיו של ארע'ון אלדואדאר )מת ‪ (1330/731‬בעל המאפיינים המונגולים‪.‬‬
‫‪ 279‬נורוז אלנאצרי הוא הפרט היחידי בשם זה בתקופה שיש לו ביוגרפיה במקורות‪ .‬חוץ ממנו המקורות מזכירים רק את נורוז קרובו‬
‫של ג'נכלי בן אלבאבא )ראה את נספח השמות‪ ,‬נורוז ‪ -‬פרט ‪ ,1‬פרט א' בתקופה ב'(‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫תוכל מת בשנת ‪ 1370/772‬בגיל העולה על ‪ ,50‬כך שכנראה הגיע לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת‬
‫‪ ,1326/727‬על קו התפר של השינוי במערכת השמות‪.‬‬
‫אם התפלגות השמות היחידאיים היתה מקרית היינו מצפים למצוא הרבה יותר ממלוכים של אלנאצר‬
‫מחמד בעלי שמות יחידאיים ששנת מותם מאוחרת יותר‪ .‬נדמה ששמות המופיעים גם לאחר נקודת השינוי הם‬
‫אינם שמות יחידאיים כי הם שמות של עבדים תורכו‪-‬מונגולים )או שמות שהפכו לשמות של עבדים תורכו‪-‬‬
‫מונגולים(‪ ,‬ולעומת זאת שמות המופיעים רק לפני נקודת השינוי לפחות בחלקם אינם שמות של עבדים תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ ,‬אלא שמות של מונגולים‪ ,‬שיתכן וחלקם הם שמותיהם מקוריים‪ .‬העובדה שאין כמעט שמות‬
‫יחידאיים בין אלה המתחילים להופיע בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬שהפרטים שנשאו אותם מתו לאחר שנת‬
‫‪ ,1349/750‬מאששת את הטענה שמנקודת השינוי השמות של התורכו‪-‬מונגולים היו "שמות של עבדים"‪.‬‬
‫בניגוד לשמות החדשים מתקופת ביברס או קלאוון‪ ,‬רק ‪ 5‬מתוך ‪ 31‬השמות‪ ,‬אשר באופן משוער‬
‫הפסיקו להתקיים לאחר נקודת השינוי‪ ,‬הם גם שמות של מונגולים חופשיים‪ .‬ניתן לראות שארבעה מתוך ‪11‬‬
‫השמות הראשונים ברשימה הם גם שמות של מונגולים חופשיים‪.‬‬
‫‪280‬‬
‫אפשר להעלות השערה לגבי הסיבה‬
‫לתופעה זו‪ .‬כמעט כל שמות המונגולים המופיעים במפתחות השמות‪ ,‬שמהם שאבתי מידע לגבי שמות של‬
‫מונגולים חופשיים‪ ,‬הם שמות של מונגולים מהמדינה האילח'אנית במזרח או מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬ישנם הרבה‬
‫פחות נתונים לגבי שמות של מונגולים מ‪-‬בלאד אזבכ‪ .‬העובדה שככל שמתקדמים בזמן יש פחות ופחות שמות‬
‫של פרטים אשר הם גם שמות של מונגולים חופשיים‪ ,‬נובעת כנראה מכך שככל שמתקדמים בזמן יש יותר‬
‫עבדים מ‪-‬בלאד אזבכ‪ .‬אפשר להניח שלפחות עד לנקודת השינוי מדובר במונגולים מ‪-‬בלאד אזבכ או במי‬
‫שמוצאם האתני הוא כבר מונגולי‪-‬קפצ'אקי‪ .‬למשל‪ ,‬בלג'כ ואיואן המונגולים הגיעו מ‪-‬בלאד אזבכ )שכן‬
‫קרוביהם בשתכ וקוצון הגיעו משם(‪ ,‬וגם כיתמר הגיע ככל הנראה מ‪-‬בלאד אזבכ שכן הוא נזכר כ‪-‬ח'שדאש‬
‫של ארקטאי שהגיע מ‪-‬בלאד אזבכ‪ .‬מן ההקשר ברור שבמקרה זה משמעות המילה ח'שדאש היא משמעות‬
‫מצמצמת ומשמעה היא שהם הגיעו באותה עת לשטחי הסולטאנות וסביר להניח שהיו מאותו מוצא אתני או‬
‫לפחות מאותו אזור גיאוגרפי )דשת‪-‬י קבג'ק(‪ .‬גם השמות ארקטאי‪ ,‬קוצון ובשתאכ‪ ,‬אשר מי שנשאו אותם‬
‫בשטחי הסולטאנות עד לנקודת השינוי היו מונגולים מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ ,‬לא נזכרים במקורות כשמות של‬
‫מונגולים ממוצא חופשי‪.‬‬
‫‪ 6.3.2‬שמות חדשים המופיעים גם לאחר נקודת השינוי‬
‫כמה שמות החלו להופיע רק בתקופת אלנאצר מחמד‪ ,‬והם מופיעים גם לפני נקודת השינוי וגם אחריה‪ .‬שמות‬
‫אלה מתנהגים כמו שמות אחרים שהתקיימו לפני תקופת אלנאצר מחמד ואשר המשיכו להתקיים גם לאחר‬
‫נקודת השינוי‪ .‬הם ממעטים להופיע לפני נקודת השינוי‪ ,‬ובקרב הפרטים שנשאו אותם לפני נקודת השינוי ניתן‬
‫לזהות מאפיינים מונגוליים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאחר נקודת השינוי הם הופכים לנפוצים והמאפיינים המונגוליים‬
‫‪ 280‬השם החמישי – נורוז‪ ,‬שיך ככל הנראה לקרובו של ואפד מונגולי )ג'נכלי בן אלבאבא(‪ ,‬אשר נזכר במקורות כבר בשנת‬
‫‪.1309/709‬‬
‫‪78‬‬
‫נעלמים כמעט לגמרי‪ .‬קרוב לודאי שגם שמות אלה הפכו משמות למונגולים לשמות של עבדים תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪.‬‬
‫שתי דוגמאות מיצגות לשמות כאלה הם השמות טע'איתמר וקראבע'א‪ .‬יש רק שני בעלי ביוגרפיה‬
‫בשם טע'איתמר‪ ,‬שקרוב לודאי שיכים לתקופה שלפני נקודת השינוי )פרטים ‪ ,(2-1‬ופרט להם לא נזכר שום‬
‫טע'איתמר בתקופה זו‪ .‬שניהם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאחר נקודת השינוי ניתן למצוא ‪ 6‬בעלי‬
‫ביוגרפיה בשם טע'איתמר )פרטים ‪ ,(8-3‬ופרט להם נזכרים במקורות עוד ‪ 7‬פרטים בשם זה ללא ביוגרפיה‪.‬‬
‫מבינהם ניתן למצוא ‪ 3‬תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ ,8 ,6‬ופרט ב'(‪ .‬אין‬
‫עדות ללא‪-‬תורכים שנשאו את השם לאחר נקודת השינוי או לבעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים או מונגולים‪.‬‬
‫שלושה בעלי ביוגרפיה בשם קראבע'א שיכים ככל הנראה לתקופה הקודמת לנקודת השינוי )פרטים ‪(3-1‬‬
‫ופרט להם לא נזכרים במקורות פרטים בשם קראבע'א בתקופה זו‪ .‬שניים מהם נושאים מאפיינים מונגוליים‬
‫)פרטים ‪ .(3-2‬לאחר נקודת השינוי ניתן למצוא ביוגרפיות לשישה פרטים בשם קראבע'א )פרטים ‪(9-4‬‬
‫מבינהם ‪ 4‬תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(9 ,7 ,6 ,5‬פרט לבעלי‬
‫הביוגרפיה נזכרים בתקופה זו ללא ביוגרפיה עוד ‪ 11‬פרטים בשם קראבע'א‪ ,‬מביניהם ‪ 5‬תורכו‪-‬מונגולים או‬
‫בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ח'‪ ,‬י'‪ ,‬יא'(‪ .‬אין עדות ללא‪-‬תורכים או לבעלי מאפיינים של‬
‫לא‪-‬תורכים‪/‬מונגולים בקרב נושאי השם לאחר נקודת השינוי‪ .‬השמות ארנבע'א ומנכליבע'א מתנהגים באופן‬
‫דומה‪.‬‬
‫‪281‬‬
‫קרוב לודאי שגם השמות בשתאכ‪ ,‬קמארי‪ ,‬קוצון‪ ,‬ומנג'כ שיכים לקטגוריה זו‪.‬‬
‫‪282‬‬
‫כמה שמות מתחילים להופיע ככל הנראה רק לאחר נקודת השינוי כשמות של עבדים תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬השם ילבע'א כבר נזכר לעיל כשם כזה‪ .‬דוגמא נוספת הוא השם תלכתמר‪ .‬יש ‪ 4‬בעלי ביוגרפיה‬
‫בשם זה עד לתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ (4-1‬ושניים מהם נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪ .(3-2‬גם‬
‫בתקופה הצ'רקסית יש עדות לתלכתמר תורכו‪-‬מונגולי )פרט ‪ .(5‬אין עדות ללא‪-‬תורכים או לבעלי מאפיינים‬
‫של לא‪-‬תורכים בשם זה )חוץ מפרט ‪ 2‬שהיה מקורב לברקוק‪ ,‬אך היה תורכו‪-‬מונגולי(‪ .‬גם השמות כמשבע'א‪,‬‬
‫טאז‪ ,‬ג'נתמר‪/‬ג'רדמר‪ ,‬ג'רכס‪ ,‬צרע'תמש‪ ,‬מאמור‪ ,‬ותמראז שיכים לקטגוריה זו‪.‬‬
‫‪283‬‬
‫טיבם של כמה שמות‬
‫‪ 281‬רק בעל ביוגרפיה אחד בשם ארנבע'א‪/‬ארדבע'א שיך קרוב לודאי לתקופה שלפני נקודת השינוי )פרט ‪ .(1‬ככל הנראה הוא‬
‫היה סלאחדאר‪ ,‬משרה המאפיינת מונגולים בתקופה זו‪ .‬לא נזכר שום ממלוכ זולתו בשם זה בתקופה שלפני נקודת השינוי‪ .‬לאחר‬
‫נקודת השינוי יש ביוגרפיות לשלושה פרטים בשם זה )פרטים ‪ ,(4-2‬ופרט להם נזכרים במקורות עוד ‪ 4‬פרטים שנשאו שם זה‬
‫)פרטים א'‪-‬ד'(‪ 2 .‬מהם נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרטים ‪ – 4-3‬פרט ‪ 4‬ככל הנראה תמך במנטאש(‪ ,‬ואחד היה ח'אצכי )פרט‬
‫א'(‪ .‬בנוסף יש עדות לתורכו‪-‬מונגולים בשם זה בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪ .(7‬אין עדות ללא‪-‬תורכים שנשאו את השם לאחר נקודת‬
‫השינוי או לבעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים‪ .‬יש רק ‪ 2‬בעלי ביוגרפיה בשם מנכליבע'א שככל הנראה שיכים לתקופה שלפני נקודת‬
‫השינוי )פרטים ‪ .(3 ,1‬אחד מהם הוא בעל מאפיינים מונגוליים )פרט ‪ .(1‬אין עוד פרטים ללא ביוגרפיה בשם זה לפני נקודת השינוי‪.‬‬
‫לאחר נקודת השינוי יש ביוגרפיות לארבעה פרטים בשם זה )פרטים ‪ ,(6-4 ,2‬ופרט להם נזכרים במקורות עוד שבעה פרטים בשם‬
‫זה ללא ביוגרפיה‪ .‬אמנם אין עדות חד‪-‬משמעית לתורכו‪-‬מונגולים שנשאו את השם לאחר נקודת השינוי‪ ,‬אבל ‪ 4‬פרטים הם בעלי‬
‫מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ ,2‬פרטים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ח'(‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית יש מספר פרטים בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪ ,7‬ופרט ד' בתקופה הצ'רקסית(‪ .‬אין עדות לשמות של לא‪-‬תורכים שהפכו לשמות של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬לפיכך‪ ,‬קרוב לודאי שגם מנכליבע'א היה שם של עבדים תורכו‪-‬מונגולים בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק‪.‬‬
‫‪ 282‬בקרב נושאי שמות אלה ניתן לזהות לפני נקודת השינוי מונגולים‪ ,‬רוס או בעלי מאפיינים מונגולים‪ .‬לאחר נקודת השינוי ניתן‬
‫לזהות בקרב נושאי שמות אלה תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 283‬בקרב נושאי שמות אלה ניתן לזהות רק תורכו‪-‬מונגולים או תרכמנים‪ .‬השמות תמראז‪ ,‬ג'רכס וכמשבע'א הופכים בתקופה‬
‫‪79‬‬
‫המתחילים להופיע בימי אלנאצר מחמד אינו ברור דיו‪ ,‬אם כי נראה שרובם יועדו לתורכו‪-‬מונגולים לאחר‬
‫נקודת השינוי‪.‬‬
‫‪284‬‬
‫‪ 6.4‬סתירות בשמות בתקופה שבין אלנאצר מחמד לתקופת ברקוק‬
‫בדומה לסתירות בשמות מתקופה ב'‪ ,‬מספר הסתירות בשמות של ממלוכים מימי אלנאצר מחמד ועד לתקופת‬
‫ברקוק הוא מזערי‪ .‬ישנן שתי סתירות לכאורה‪ .‬בהאדר אלמג'אהדי )מת ‪ (1415/818‬נושא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" למרות שהשם בהאדר יועד ללא‪-‬תורכים החל מנקודת השינוי‪ .‬כבר צויין שהסיבה לכך היא שהיה‬
‫ממלוכ של הרסולים בתימן‪ ,‬ולפיכך אינו שיך למערכת השמות של הסולטאנות הממלוכית‪ .‬מקרה נוסף של‬
‫סתירה לכאורה הוא קטלובע'א אלתרכי )מת ‪ (1400/803‬אשר נושא שם המיועד ללא‪-‬תורכים‪ .‬אולם‪ ,‬בחלק‬
‫מהמקורות הוא מופיע כקטלובע'א אלג'רכסי‪ .‬גרסא זו עדיפה משום שאינה יוצרת סתירה‪ .‬פרט לשני מקרים‬
‫אלה המקרה היחידי היוצר סתירה הוא המקרה של אקבע'א אלבשתכי הצ'רקסי‪ ,‬הנושא שם המיועד לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬בניגוד לבהאדר ולקטלובע'א שזכו לביוגרפיות‪ ,‬אקבע'א אלבשתכי הצ'רקסי רק נזכר במקורות‪.‬‬
‫לאור זאת אי אפשר לפסול את האפשרות שהשם אקבע'א הוא שיבוש של השם קטלובע'א – שמות שהמקורות‬
‫מבלבלים ביניהם לא פעם‪ .‬גם אם מדובר בסתירה‪ ,‬ברור למדי שמקרים של סתירה הם נדירים ביותר‪.‬‬
‫המסקנה היא שכמו בתקופה ב'‪ ,‬גם בבתקופה שבין אלנאצר מחמד לתקופת ברקוק‪ ,‬ההפרדה בין תורכו‪-‬‬
‫מונגולים ללא‪-‬תורכים באמצעות מתן שמות היתה טוטאלית‪ .‬במקרים חריגים בלבד ניתן לממלוכ שם שאינו‬
‫הולם את מוצאו האתני‪.‬‬
‫‪ 6.5‬המשרות בין תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד לתקופת ברקוק‬
‫כפי שצוין בדיון במשרות בתקופות הקודמות לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬משרות חולקו על‬
‫פי מפתח אתני לפחות החל מתקופת קלאוון‪ .‬בתקופתו של ביברס‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬ואפדיה מונגולים קיבלו‬
‫משרות של סלאחדאר‪ ,‬ג'מדאר ו‪-‬סאקי‪ .‬קלאוון נתן משרות של סלאחדאר‪ ,‬ג'מקדאר‪ ,‬ג'אשנכיר‪ ,‬אוג'אקי‬
‫וג'וכנדאר לחברים ב‪-‬ברג'יה שהיו לא‪-‬תורכים )צ'רקסים ורומים בעיקר( ומונגולים )ובכללם אצ ו‪-‬רוס(‪ .‬ככל‬
‫הנראה משרת ה‪-‬גו'כנדאר ניתנה רק למונגולים‪ .‬ישנם סימנים לכך שחלוקת המשרות בתקופת קלאוון היתה‬
‫הצ'רקסית לשמות המיועדים לצ'רקסים‪ ,‬והשם צרע'תמש הופך לשם המיועד לרומים‪ .‬בשל השינוי ביעוד האתני של שמות אלה יש‬
‫להניח שמדובר בשמות של עבדים‪ .‬בשל מספר הפרטים הקטן של נושאי השמות מאמור וצרע'תמש יש להתייחס בזהירות להשערה‬
‫בנוגע ליעוד האתני של שמות אלה‪.‬‬
‫‪ 284‬לאחר נקודת השינוי ניתן לזהות תורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השמות ג'רג'י‪ ,‬קג'א וקרדם‪/‬קרדמר‪ ,‬אולם לא ברור אם‬
‫שמות אלה היו קיימים לפני נקודת השינוי או שהתחילו להופיע רק לאחריה‪ .‬ישנה גם אפשרות שהשמות ג'רג'י וקרדם‪/‬קרדמר קמו‬
‫לתחיה בתקופת המעבר‪ .‬מקרה דומה הוא המקרה של השם בכא‪/‬תכא‪ ,‬אם כי בקרב נושאי השם לאחר נקודת השינוי‪ ,‬אין עדות חד‬
‫משמעית לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אלא רק לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬בקרב נושאי השמות בידמר ואינבכ ניתן לזהות‬
‫ח'וארזמי ובעלי מאפיינים מונגוליים לפני נקודת השינוי‪ .‬אין מידע לגבי הפרטים בשמות אלה לאחר נקודת השינוי‪ .‬בשל העובדה‬
‫שמרבית השמות שהפכו לשמות ללא‪-‬תורכים לאחר נקודת השינוי היו קיימים לפני תקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אני נוטה לחשוב‬
‫שלאחר נקודת השינוי שמות אלה היו מיועדים לתורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫גם על בסיס של מפתח אתני‪ ,‬שכן ניתן לזהות ואפדיה מונגולים מתקופתו שלא היו ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬אך קיבלו‬
‫משרות של ברג'יה‪ ,‬או צ'רקסים‪ ,‬שלא היו ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬אך קיבלו משרות של ברג'יה‪ .‬קלאוון נתן משרות של‬
‫סאקי ו‪-‬ג'מדאר )ח'אצכיה( לקפצ'אקים ולמונגולים )ח'טא( שלא היו חברים ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬אך ידוע שגם ואפדיה‬
‫מונגולים קיבלו משרות אלה‪ .‬החל מימי ביברס‪ ,‬למונגולים היתה מסורת של מילוי משרות של סאקי‪ ,‬ג'דמאר‬
‫ו‪-‬סלאחדאר‪ .‬לפחות החל מתקופתו של קלאוון לא‪-‬תורכים מילאו רק משרות של סלאחדאר‪ ,‬ג'מקדאר‪,‬‬
‫ג'אשנכיר ואוג'אקי‪ ,‬ואילו קפצ'אקים מילאו רק משרות של סאקי ו‪-‬ג'מדאר‪ .‬עד לתקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד חלוקת המשרות המשיכה להיות על פי המפתח האתני שיצר קלאוון )ראה את הדיון על‬
‫המשרות בתקופת ח'ליל(‪ .‬אין להתפלא על כך‪ ,‬שכן ההרכב האתני של הסולטאנות נותר אז בעינו‪.‬‬
‫האם חלוקת המשרות על פי המפתח האתני שקבע קלאוון נמשכה גם לאחר חזרתו לשלטון של‬
‫אלנאצר מחמד בפעם השלישית? כאמור‪ ,‬זו היא תקופה בה חל תהליך של שינוי הדרגתי בהרכב האתני של‬
‫הסולטאנות שלווה בשינוי בתפישת הזהות האתנית‪ .‬כשבודקים את משרות ה‪-‬ג'מדאר‪ ,‬ה‪-‬סאקי וה‪-‬ח'אצכיה‬
‫החל מתקופת קלאוון ועד לשלהי התקופה התורכית מגלים שמשרות אלה מולאו באופן כמעט בלעדי על ידי‬
‫תורכים‪ ,‬מונגולים או תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מבין ממלאי משרת ה‪-‬סאקי )‪ 24‬בעלי ביוגרפיה ועוד כעשרים וחמישה‬
‫שמות שרק נזכרים במקורות( לא ניתן למצוא אף נושא משרה שידוע בודאות שמוצאו האתני היה לא‪-‬תורכי‬
‫וגם לא אף אדם ששמו הוא אחד משמות הלא‪-‬תורכים‪ 285.‬מבין ממלאי משרות ה‪-‬ג'מדאר )‪ 36‬בעלי ביוגרפיה‬
‫ועוד כעשרה שמות הנזכרים במקורות( לא ניתן למצוא אף נושא משרה שידוע בודאות שמוצאו האתני היה‬
‫לא‪-‬תורכי‪ ,‬וניתן למצוא רק אדם אחד הנושא משרה זו ששמו הוא שם שיועד ללא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪286‬‬
‫כמעט ולא ניתן למצוא במקורות נושאי משרות של סאקי ו‪-‬ג'מדאר שהיו ממלוכים של קלאוון‪ .‬הדבר‬
‫קשור לעובדה שבימי קלאוון משרות אלה ניתנו לקפצ'אקים ומונגולים שלא היו ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬אשר לא היו חלק‬
‫משמעותי מהאליטה השלטת‪ .‬החל מימי אלנאצר מחמד מספר ה‪-‬סקאת וה‪-‬ג'מדאריה הנזכרים במקורות גדל‬
‫בצורה דרסטית‪ ,‬שכן האליטה השלטת כבר אינה ברג'ית והיא הופכת בהדרגה להיות תורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫המקורות מציינים שבימי אלנאצר מחמד מקורביו באו מה‪-‬ג'מדאריה‪.‬‬
‫‪287‬‬
‫זמן קצר לפני עליתו לשלטון‪ ,‬תפס‬
‫‪ 285‬בביוגרפיה של קרא סנקר אלמנצורי הצ'רקסי )מת ‪ (1327/728‬ב‪-‬דרר נאמר שקלאוון "הפך אותו ל‪-‬סאקי" ) ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻪ ﺳ‪‬ﺎ‪‬ﻗﻴ‪‬ﺎ(‪ .‬אותו‬
‫קטע מופיע ב‪-‬אעיאן של אלצפדי וברור שאבן חג'ר מצטט אותו‪ .‬ב‪-‬אעיאן נאמר דוקא שקלאוון "הפך אותו ל‪-‬אוג'אקי" ) ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻪ‬
‫ﺃﹸﻭﺷ‪‬ﺎ‪‬ﻗﻴ‪‬ﺎ(‪ .‬גרסתו של אלצפדי עדיפה במקרה זה‪ ,‬דרר‪ ;148 :3 ,‬אעיאן‪ .89 :4 ,‬במקורות נזכר גם אדם בשם איאז אלסאקי‪ ,‬ראה‬
‫אלד'הבי‪ ,‬אלעבר פי ח'בר מנ ע'בר‪ ;139 :4 ,‬נג'ום‪ ;103 :9 ,‬שם‪ .82 :10 ,‬לפחות לאחר נקודת השינוי איאז הוא שם שיועד ללא‪-‬‬
‫תורכים‪ .‬אולם‪ ,‬ברור למדי שהשם איאז אלסאקי הוא שיבוש של השם איאן אלסאקי )מת ‪ ,(1345/746‬ראה את נספח השמות ‪-‬‬
‫איאן; וראה אלד'הבי‪ ,‬אלעבר פי ח'בר מנ ע'בר‪) 139 :4 ,‬הערה ‪ – 1‬על פי אחד מכתבי היד השם שנזכר הוא איאן אלסאקי(‪.‬‬
‫‪ 286‬מדובר על ביברס אלמט'פרי )מת ‪ .(1339/740‬כזכור‪ ,‬ביברס הוא שם שהחל מתקופת קלאוון יועד ללא‪-‬תורכים‪ .‬מדובר במקרה‬
‫נדיר של לא‪-‬תורכי שמילא משרה של ג'מדאר‪ ,‬או במקרה נדיר של תורכי‪/‬מונגולי‪ ,‬אשר שמו הוא שם שיועד ללא‪-‬תורכים‪ .‬יש לציין‬
‫שבניו של אלנאצר מחמד נתנו לעיתים משרות של ג'מדאר ו‪-‬סאקי לסריסים לא‪-‬תורכים‪ ,‬אך לא לממלוכים לא‪-‬תורכים‪ ,‬ראה למשל‬
‫פראת‪ ;177-176 :9 ,‬דרר‪ ;118 :3 ,‬קאצ'י‪ ;498 :1 ,‬שם‪.442 :4 ,‬‬
‫‪ 287‬אעיאן‪.446 :5 ,‬‬
‫‪81‬‬
‫ברקוק את ראשי ה‪-‬ג'מדאריה וחילק את משכורותיהם להמונים‪ 288.‬קרוב לודאי שפעולה זו צריכה להיתפש‬
‫כטיהור של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫גם בקרב עשרות ממלאי משרות ה‪-‬ח'אצכיה מתקופת קלאוון ועד לתקופת ברקוק לא ניתן למצוא אף‬
‫אדם שידוע בודאות שהיה לא‪-‬תורכי ורק אדם אחד שנושא שם המיועד ללא‪-‬תורכים‪ 289.‬מסקירה של נושאי‬
‫המשרות בתקופה הצ'רקסית מסתבר מיד שמשרות לא חולקו על פי מפתח אתני וניתן למצוא מספר רב של‬
‫ח'אצכיה‪ ,‬סקאת ו‪-‬ג'מדאריה שהיו רומים ותורכים לצד צ'רקסים שמילאו משרות אלה‪.‬‬
‫‪290‬‬
‫המשרות שמלאו ה‪-‬ברג'יה בימי קלאוון מהוות מקרה מסובך יותר‪ .‬משרות ה‪-‬סאקי וה‪-‬ג'מדאר מולאו‬
‫באופן מסורתי על ידי מונגולים ותורכים ולא על ידי לא‪-‬תורכים‪ ,‬לכן אין פלא שגם בתקופתו של אלנאצר‬
‫מחמד ועד לתקופה הצ'רקסית הן ניתנו לתורכו‪-‬מונגולים בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משרות ה‪-‬ברג'יה מולאו‬
‫בתקופתו של קלאוון על ידי לא‪-‬תורכים ומונגולים‪ ,‬שרבים מהם שירתו באותה יחידה‪ .‬השינוי בתפישת הזהות‬
‫האתנית חייב גם שינויים במדיניות המינוי למשרות שמלאו ה‪-‬ברג'יה בימי קלאוון‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬לא‪-‬תורכים‬
‫המשיכו למלא משרות אלה‪ ,‬אך ניתן למצוא בקרב ממלאי משרות אלה בתקופה שלאחר נקודת השינוי גם‬
‫תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬או פרטים בעלי שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬למרות שמספרם של אלה ירד בהשוואה למספר‬
‫המונגולים שמלאו משרות אלה קודם לתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬כאמור‪ ,‬קרוב לודאי שגם לאחר השינוי‬
‫בתפישת הזהות האתנית והשינוי במערכת השמות‪ ,‬הגיעו לשטחי הסולטאנות פרטים מונגולים‪ ,‬אך הם אינם‬
‫מזוהים במקורות ככאלה )לפחות עד לתקופת המעבר( והם קבלו שמות תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬עולה השאלה אם‬
‫בעלי השמות התורכו‪-‬מונגולים אשר מילאו משרות של ברג'יה החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד היו למעשה מונגולים )או אצ‪-‬רוס(? בשלב זה אין באפשרותי לענות תשובה חד משמעית לשאלה זו‪,‬‬
‫ורק מחקר נוסף יוכל לענות עליה‪ .‬מה שברור הוא שמספר ממלאי משרות ה‪-‬ברג'יה הנזכרים במקורות‬
‫בתקופה שלאחר נקודת השינוי קטן באופן משמעותי ביחס לתקופות הקודמות לה‪ 291.‬בנוסף ניתן לזהות מספר‬
‫‪ 288‬נג'ום‪ ;212 :11 ,‬שם‪.3 :12 ,‬‬
‫‪ 289‬בשנת ‪ 1329/729‬נזכר במקורות ללא ביוגרפיה אדם בשם לאג'ין אלח'אצכי )פרט ד' בתקופה ב'(‪ .‬מדובר במקרה נדיר בו‬
‫לא‪-‬תורכי מילא תפקיד של ח'אצכיה‪ ,‬או באדם תורכי‪/‬מונגולי שקיבל שם המיועד ללא‪-‬תורכים‪ .‬הואיל ולאג'ין אלח'אצכי נזכר רק‬
‫פעם אחת ובמקור אחד בלבד אי אפשר לבטל את האפשרות שמדובר בשיבוש‪.‬‬
‫‪ 290‬למשל ילבע'א אלג'רכסי התורכי שהיה ח'אצכי‪ ,‬והסולטאן ח'שקדם הרומי שהיה ח'אצכי‪ ,‬נג'ום‪ .255 ,170 :16 ,‬לאור זאת‬
‫שבתקופה הצ'רקסית משרות לא חולקו על פי מפתח אתני בחרתי שלא לציין בנספח השמות את המשרות של פרטים מהתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬יתכן מאוד שבדיקה מקיפה תגלה שניתן למצוא דפוסים של מינוי למשרות גם בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 291‬לדוגמא‪ ,‬ניתן למצוא ‪ 8‬בעלי ביוגרפיה שמילאו משרה של ג'וכנדאר לפני נקודת השינוי ולכולם יש ביוגרפיה במקורות‬
‫הראשיים‪ .‬אף אחד מבין הממלוכים של אלנאצר מחמד לא נזכר כמי שמילא משרה זו‪ ,‬פרט לאלאמלכ אלנאצרי‪ ,‬אשר במקור היה‬
‫ממלוכ של קלאוון‪ ,‬ויש רק חמישה בעלי ביוגרפיות שמילאו משרה זו לאחר נקודת השינוי‪ .‬רובם פרטים שוליים ורק לאחד מהם יש‬
‫ביוגרפיה במקורות הראשיים )אינאל אליוספי(‪:‬‬
‫שם‬
‫‪ .1‬בלבאן אלג'וכנדאר‬
‫‪ .2‬בכתות אלפתאח‬
‫‪ .3‬בכתמר אלג'וכנדאר‬
‫‪ .4‬בהאדר אלג'וכנדאר‬
‫‪ .5‬קרא סנקר אלמנצורי‬
‫‪ .6‬קראטאי אלמנצורי‬
‫‪ .7‬קג'מאס אלמנצורי‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1306/706‬‬
‫)מת ‪(1310/710‬‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫)מת ‪(1323/723‬‬
‫)מת ‪(1327/728‬‬
‫)מת ‪(1333/734‬‬
‫)מת ‪(1334/735‬‬
‫אדון‪/‬זמן מילוי משרה‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון?‬
‫‪82‬‬
‫מוצא‬
‫מוצא משוער‬
‫מונגולי‬
‫ברג'י‪/‬מונגלי?‬
‫מונגולי‬
‫מונגולי‬
‫צ'רקסי )*(‬
‫שבוי מ‪-‬רום?‬
‫ברג'י‪/‬מונגולי?‬
‫מונגולי‬
‫הפניה‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח הגזע(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫רב יותר של לא‪-‬תורכים שמילאו משרות אלה לעומת תקופות קודמות‪ ,‬שבהן הייתה נוכחות גבוהה‬
‫למונגולים‪.‬‬
‫‪292‬‬
‫שתי תופעות אלה משלימות את התופעה של עלית מספר ה‪-‬סקאת וה‪-‬ג'מדאריה במקורות‪.‬‬
‫המונגולים שמרבית משרות ה‪-‬ברג'יה מולאו על ידם קודם לנקודת השינוי‪ ,‬נעלמים מהמקורות‪ ,‬ולכן יש יותר‬
‫מקום ללא‪-‬תורכים למלא משרות אלה‪.‬‬
‫‪293‬‬
‫‪ .8‬אלחאג' אלמלכ‬
‫)מת ‪(1345/746‬‬
‫קלאוון‪/‬אלנאצר מחמד‬
‫‪ .9‬אזדמר אלצפוי‬
‫‪ .10‬אלטנבע'א אלמאמני‬
‫‪ .11‬תמרקיא אלעמרי‬
‫‪ .12‬מבארכ שאה אלטאזי‬
‫‪ .13‬אינאל אליוספי‬
‫)מת ‪(1370/772‬‬
‫)מת ‪(1368/770‬‬
‫)מת ‪(1374/776‬‬
‫)מת ‪(1378/780‬‬
‫)מת ‪(1391/794‬‬
‫חסן‪~50 ,‬‬
‫אתּבאע טאז‪1366/768 ,‬‬
‫ילבע'א‪1366/768 ,‬‬
‫)נספח הגזע(‬
‫מונגולי‬
‫תורכו‪-‬מונגולי‬
‫תורכו‪-‬מונגולי‬
‫?‬
‫חופשי?‬
‫צ'רקסי‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נג'ום‪(127 :11 ,‬‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫יש לציין שלא ניתן למצוא ממלוכים של אלנאצר מחמד שמילאו משרה של ג'וכנדאר‪ ,‬ושמרבית ממלאי המשרה לאחר נקודת השינוי‬
‫שיכים למעשה לתקופת המעבר‪ .‬שניים מה‪-‬ג'וכנדארים קיבלו את המשרה בשנת ‪ ,1366/768‬שנה בה נראה שחלו שינויים במערכת‬
‫המשרות )ראה גם להלן דיון במשרת ה‪-‬סלאחדאר(‪ .‬אחד מהם היה קליינט )תַאּבִע( של טאז וכלל לא ברור שהיה ממלוכ‪ .‬ישנן‬
‫עדויות לכך שבתקופת המעבר ישנה "תחיה מונגולית"‪ ,‬אשר עשויה להיות קשורה לעובדה שבמחצית השניה של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה ניכרת דעיכה ב‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ ,‬אשר הובילה לחיפוש מקור אחר לעבדים )ראה להלן דיון על כך בפרק‬
‫‪ ,8.5.3‬עמודים ‪ ,126-124‬ובפרק ‪ ,11.1‬עמודים ‪ .(153-145‬אם כן‪ ,‬למרות שניתן למצוא בעלי שמות תורכו‪-‬מונגולים שמילאו את‬
‫משרת ה‪-‬ג'וכנדאר לאחר נקודת השינוי הם עשויים להיות מונגולים‪ ,‬אשר הגיעו לשטחי הסולטאנות רק בתקופת המעבר‪ .‬רק מחקר‬
‫יסודי יותר של המשרות‪ ,‬ובמיוחד החל משנת ‪ ,1366/768‬עשוי להוביל למסקנות נחרצות יותר‪.‬‬
‫‪ 292‬תופעה זו בולטת בקרב ממלאי משרת ה‪-‬סלאחדאר לאחר נקודת השינוי‪ .‬ניתן למצוא רק ‪ 14‬ביוגרפיות של ממלוכים שמילאו‬
‫משרה זו וניתן למקמם בודאות לאחר נקודת השינוי‪ .‬רק שניים מהם היו ממלוכים של אלנאצר מחמד‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬יש ‪48‬‬
‫ביוגרפיות לנושאי משרה זו בין תקופת קלאוון לנקודת השינוי )תקופות שוות באורכן(‪ .‬גם במקרה של משרת ה‪-‬סלאחדאר ניכרת‬
‫דעיכה במספר ממלאי המשרה ובחשיבותם‪ .‬מבין ‪ 14‬ממלאי המשרה חמישה היו צ'רקסים או נושאי שמות צ'רקסים )ראה להלן דיון‬
‫על השם עלאן בפרק ‪ ,7.3.3‬עמוד ‪ (98‬ושמונה תורכו‪-‬מונגולים או נושאי שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬מבין ‪48‬‬
‫ממלאי המשרה בתקופה הקודמת לנקודת השינוי רק ארבעה היו לא‪-‬תורכים או בעלי שמות של לא‪-‬תורכים‪ :‬אלמנצור לאג'ין )מת‬
‫‪ ,(1299/698‬לאג'ין אלרומי אלאסתאדאר )מת ‪ ,(1302/702‬אקוש אלאפרם )מת ‪ (1316/716‬וביברס אלנאצרי )מת ‪(1341/742‬‬
‫– ראה את נספח השמות‪ .‬פרט נוסף אמנם נושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ ,‬אך קרוב לודאי מדובר במונגולי מ‪-‬בלאד אלרום‪ :‬איבכ‬
‫אלרומי )מת אחרי ‪ – 1313/713‬ראה את נספח השמות‪ ,‬וראה לעיל דיון בשם איבכ בתקופת קלאוון בפרק ‪ ,4.3‬עמודים ‪.(41-40‬‬
‫שם‬
‫‪ .1‬מנכליבע'א אלצאלחי‬
‫‪ .2‬טשתמר טלליה‬
‫‪ .3‬ע'רלו אלסיפי‬
‫‪ .4‬איאז אלסלאחדאר‬
‫‪ .5‬טיבע'א אלטויל‬
‫‪ .6‬אזדמר אלעזי‬
‫‪ .7‬טידמר אלבאלסי‬
‫‪ .8‬צרע'תמש אלאשרפי‬
‫‪ .9‬אלטנבע'א אבו קרה‬
‫‪ .10‬עלאן אלשעבאני‬
‫‪ .11‬בלאט אלאלג'אאי‬
‫‪ .12‬קטלובע'א אלכוכאאי‬
‫‪ .13‬ילבע'א אלנאצרי‬
‫‪ .14‬אינאל אליוספי‬
‫שנת מוות‬
‫)מת ‪(1347/748‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫)מת ‪(1349/750‬‬
‫)מת ‪(1367/769‬‬
‫)מת ‪(1367/769‬‬
‫)מת ‪(1376/778‬‬
‫)מת ‪(1376/778‬‬
‫)מת ‪(1377/779‬‬
‫)מת ‪(1381/783‬‬
‫)מת ‪(1383/785‬‬
‫)מת ‪(1383/785‬‬
‫)מת ‪(1390/793‬‬
‫)מת ‪(1391/794‬‬
‫אדון‪/‬זמן מילוי משרה‬
‫אלצאלח אסמאעיל‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬ימי חאג'י‬
‫אלמט'פר חאג'י‪ ,‬ימי חאג'י‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫חסן‪ ,‬ימי ילבע'א אלעמרי‬
‫שנת ‪1366/768‬‬
‫שנת ‪1366/768‬‬
‫שעבאן‪ ,‬שנת ‪1366/768‬‬
‫מוצא‬
‫צ'רקסי‬
‫צ'רקסי‪/‬ארמני‬
‫אלתרכי‬
‫ילבע'א‪ׂ/‬שעבאן‬
‫אלג'אי אליוספי‬
‫כוכאי‬
‫ילבע'א‪ ,‬שנת ‪1390/793‬‬
‫ילבע'א‪ ,‬שנת ‪1378/780‬‬
‫מוצא משוער‬
‫תורכי‪/‬מונגולי‬
‫תורכי‪/‬מונגולי‬
‫מונגולי? )גבוה(‬
‫תורכי‪/‬מונגולי‬
‫תורכי‪/‬מונגולי‬
‫תורכי‪/‬מונגולי‬
‫תורכי‪/‬מונגולי‬
‫צ'רקסי‬
‫?‬
‫צ'רקסי‬
‫מונגולי? )תמים(‬
‫צ'רקסי‬
‫הפניה‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫)נספח השמות(‬
‫כמו כן‪ ,‬מספר מצומצם מאוד של פרטים מופיעים במקורות כ‪-‬סלאחדאריה לפני שנת ‪ ,1366/768‬שנה שבה חלו שינויים במערכת‬
‫המשרות‪ .‬ישנם רק ‪ 5‬פרטים בעלי ביוגרפיה הנזכרים כ‪-‬סלאחדאריה עד לשנה זו‪ 2 :‬צ'רקסים ו‪ 3-‬בעלי שמות תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫מבין האחרונים אחד הוא בעל מאפיינים מונגוליים )פרט ‪ – 5‬טיבע'א( והוא שייך למעשה לתקופת המעבר‪ .‬לאחר ‪ 1366/768‬יש‬
‫נוכחות גבוהה יותר של בעלי שמות תורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי משרת ה‪-‬סלאחדאר )אזדמר‪ ,‬טידמר‪ ,‬צרע'תמש‪ ,‬אלטנבע'א‬
‫וילבע'א(‪ ,‬מביניהם אחד בעל מאפיינים מונגוליים – ילבע'א אלנאצרי שהיה תמים‪ .‬יש חשיבות רבה לכך שעד ל‪ 1366/768 -‬ניתן‬
‫למצוא מעט מאוד בעלי שמות תורכו‪-‬מונגולים בקרב ממלאי המשרה ושלשניים משמונת התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬או בעלי השמות‬
‫התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬נזכרים מאפיינים מונגוליים‪ .‬כאמור‪ ,‬יתכן והעליה בנושאי השמות התורכו‪-‬מונגולים הממלאים משרה של‬
‫סלאחדאר החל משנת ‪ 1366/768‬קשורה ל"תחיה מונגולית" בשטחי הסולטאנות החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪ 293‬עדות נוספת לכך שחלוקת המשרות בימי אלנאצר מחמד היתה קשורה למוצא אתני ניתן למצוא בכך שאת משרת נושא התוף‬
‫) ִטּבְרדַאר( מילאו בתקופתו כורדים בלבד‪ ,‬אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר – ממאלכ מצר‪.33 ,‬‬
‫‪83‬‬
‫לסיכום השמות בתקופת אלנאצר מחמד‪ :‬עם חזרתו לשלטון בשנת ‪ 1309/709‬פתח אלנאצר מחמד‬
‫במסע של טיהורים‪ ,‬שכוון נגד האליטה המונגולית‪-‬צ'רקסית מתקופת קלאוון‪ .‬מספרם של ה‪-‬ואפדיה ושבויי‬
‫המלחמה המונגולים הצטמצם באופן משמעותי החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬מאז‬
‫ולפחות עד לתקופת המעבר‪ ,‬כמעט ולא ניתן למצוא במקורות ממלוכים המזוהים כמונגולים‪ .‬בשלב כלשהו‬
‫במהלך תקופת שלטונו השלישית‪ ,‬אלנאצר מחמד החל לרכוש עבדים רבים מ‪-‬בלאד אזבכ‪ ,‬שם חיו זה לצד זה‬
‫מונגולים וקפצ'אקים שהפכו בהדרגה לעם אחד‪ .‬השינוי בהרכב האתני של הסולטאנות התרחש בהדרגה והגיע‬
‫למסה קריטית בסביבות השנים ‪ .1326-1323/727-723‬הוא הוביל בסופו של דבר גם לשינוי בתפישת‬
‫הזהות האתנית‪ .‬הסכם השלום עם האילח'אנים שנחתם בשנת ‪ 1323/723‬סייע לקדם את התפישה שמונגולים‬
‫ותורכים הם למעשה עם אחד‪ .‬בין השנים ‪ 1326-1323/727-723‬התרחש גם השינוי במערכת השמות‪ .‬כבר‬
‫עם חזרתו לשלטון בשנת ‪ ,1309/709‬הפסיק אלנאצר מחמד להשתמש ברוב שמות ה‪-‬ברג'יה וברוב השמות‬
‫שהיו קיימים לפני תקופת שלטונו השלישית‪ .‬בקרב נושאי שמות אלה היתה נוכחות גבוהה למונגולים לפני‬
‫תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ולפחות חלקם היו שמות שיועדו למונגולים באופן בלעדי‪ .‬חלק‬
‫קטן משמות אלה יצא משימוש רק בנקודת השינוי‪ .‬לפחות בחלק מהמקרים יש ליחס זאת למדיניות מכוונת של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬שמטרתה היתה להעלים עדויות לעבר בו מונגולים היו האליטה השלטת‪ ,‬שירתו ביחידה‬
‫נפרדת עם לא‪-‬תורכים וקיבלו שמות נפרדים משמות הקפצ'אקים‪ .‬חלק מהשמות שהיו קימים לפני תקופת‬
‫שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד הפכו לאחר נקודת השינוי לשמות של לא‪-‬תורכים‪ .‬קרוב לודאי ששמות‬
‫ששינו את יעודם האתני היו "שמות של עבדים"‪ .‬גם השינוי ביעוד האתני של חלק מהשמות היה שינוי יזום‬
‫מצדו של אלנאצר מחמד שמטרתו היתה לצייר את העבר המונגולי כעבר לא‪-‬תורכי‪ .‬אלנאצר מחמד לא יצר‬
‫שמות חדשים ללא‪-‬תורכים אלא המשיך להשתמש בחלק משמות העבדים הלא‪-‬תורכים מתקופתו של קלאוון‪,‬‬
‫או שהפך שמות‪ ,‬שככל הנראה יועדו למונגולים בתקופה הקודמת לתקופת שלטונו השלישית‪ ,‬לשמות‬
‫המיועדים ללא‪-‬תורכים‪ .‬חלק אחר מהשמות שהיו קימים לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‬
‫הפכו לאחר נקודת השינוי לשמות של עבדים תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מבין אלה ניתן לזהות כאלה שהיו שמות של‬
‫מונגולים לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬ואף אחד משמות אלה לא נישא על ידי לא‪-‬‬
‫תורכים באותה תקופה‪ .‬רוב השמות האלה אינם שכיחים לפני נקודת השינוי ויש נוכחות גבוהה יחסית לבעלי‬
‫מאפיינים מונגוליים בקרב הפרטים שנשאו אותם באותו זמן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאחר נקודת השינוי רוב השמות‬
‫האלה נישאו על ידי מספר רב של פרטים‪ ,‬והמאפיינים המונגוליים כמעט ונעלמו )לפחות עד לתקופת המעבר(‪.‬‬
‫קרוב לודאי שהחל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד מדובר בשמות של עבדים‪ .‬חלק משמות‬
‫אלה שינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬כך שהסבירות שהם שמות של עבדים היא גבוהה ביותר‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫פרק ‪ - 7‬תקופת המעבר )‪(1390-1340/793-741‬‬
‫‪ 7.1‬הגדרת התקופה‬
‫תקופת המעבר מוגדרת כתקופה שבה ניתן לזהות נוכחות מחודשת של ממלוכים לא‪-‬תורכים )בעיקר צ'רקסים(‬
‫בשטחי הסולטאנות‪ ,‬אך בה עדיין התורכו‪-‬מונגולים מהווים את האליטה השלטת‪ .‬לאחר חזרתו לשלטון של‬
‫אלנאצר מחמד בשנת ‪ ,1309/709‬ולאחר מסע הטיהורים שערך כנגד האליטה המונגולית‪-‬צ'רקסית ששלטה‬
‫במדינה מימי קלאוון‪ ,‬איננו שומעים על פעילות פוליטית של הקבוצה האתנית הצ'רקסית עד לשנות הארבעים‬
‫של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ .‬בשנות הארבעים‪ ,‬המקורות מזכירים כמה אירועים בהם היתה מעורבת‬
‫הקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ .‬המקורות מציינים שבהשראת האמיר הצ'רקסי ע'רלו אלסיפי )מת ‪,(1349/750‬‬
‫אלמט'פר חאג'י‪ ,‬בנו של אלנאצר מחמד )שלט ‪ ,(1347-1346/748-747‬נטה לקבוצה האתנית הצ'רקסית‬
‫ופנה כנגד התורכו‪-‬מונגולים‪ .‬על פי אלמלטי‪ ,‬זו הייתה "הופעתה הראשונה של הקבוצה האתנית הצ'רקסית‬
‫)טַאיִפַת אלגַ'רַא ִּכ ַסה( במצרים"‪.‬‬
‫‪294‬‬
‫לאחר הדחתו של חאג'י בשנת ‪ 1347/748‬נרדפו הצ'רקסים‪ ,‬אולם אנו‬
‫עדיין שומעים עליהם באותה שנה כמי שחברו לחסין בן אלנאצר מחמד בניסיון להכתירו לסולטאן במקום‬
‫אחיו אלנאצר חסן שהומלך לאחר חאג'י‪ .‬ניסיון ההפיכה נכשל והצ'רקסים נתפשו והוגלו לדמשק‪.‬‬
‫‪295‬‬
‫אנו‬
‫שומעים על הקבוצה האתנית הצ'רקסית פעם נוספת בשנת ‪ 1348/749‬כשהיא חוברת לאמיר אלג'יבע'א‬
‫אלמט'פרי אלח'אצכי‪ ,‬ממלוכ של אלמט'פר חאג'י‪ ,‬ולפח'ר אלדין איאז אלסלאחדאר אלנאצרי הצ'רקסי‪,‬‬
‫כשהאמירים הבכירים ניסו לעצור את אלג'יבע'א אלמט'פרי בדמשק‪.‬‬
‫‪296‬‬
‫יתכן ומדובר על אותה קבוצה של‬
‫צ'רקסים שהוגלו לדמשק בשנת ‪ .1347/748‬ע'רלו אלסיפי ואיאז אלסלאחדאר אלנאצרי הם הצ'רקסים‬
‫הראשונים שהמקורות מזכירים לאחר ימי ה‪-‬ברג'יה‪ 297.‬כבר נזכר ששנת הגעתו המשוערת של ע'רלו אלסיפי‬
‫הצ'רקסי לשטחי הסולטאנות היא שנת ‪ 1327/728‬בערך‪ .‬שנת הגעתו של איאז אלסלאחדאר לשטחי‬
‫הסולטאנות אינה ידועה‪ .‬בשנת ‪ 1388/791‬המקורות מזכירים קבוצה של צ'רקסים ששהו במצרים כשישים‬
‫שנים‪ ,‬כך שהגיעו לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת ‪.1330/731‬‬
‫‪298‬‬
‫מסתמן שבסביבות שנת ‪1329/730‬‬
‫צ'רקסים החלו להגיע שוב לשטחי הסולטאנות ושבשנות הארבעים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה היו שוב‬
‫שחקנים בזירה הפוליטית‪.‬‬
‫לאחר שנת ‪ 1348/749‬איננו שומעים על פעילות פוליטית של הקבוצה האתנית הצ'רקסית עד לשנת‬
‫‪ ,1380/782‬שבה חברו לברקוק כנגד יריבו התורכו‪-‬מונגולי ברכה אלג'ובאני )מת ‪.(1380/782‬‬
‫‪299‬‬
‫אולם‬
‫‪ 294‬ניל‪ .159-156 :1 ,‬ברור שכוונתו של אלמלטי היא לכך שמאז ימי ה‪-‬ברג'יה הקבוצה האתנית הצ'רקסית לא שיחקה תפקיד‬
‫בזירה הפוליטת של הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫‪ 295‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ ;138 ,‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪ ;93-92 ,‬ניל‪ ;159-156 :1 ,‬אבן אלורדי‪.493 :2 ,‬‬
‫‪ 296‬אעיאן‪.596-595 :1 ,‬‬
‫‪ 297‬בפרק ‪ 6‬העוסק בשמות בתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬צוין שהשם אלג'יבע'א יועד לתורכו‪-‬מונגולים החל מתקופת אלנאצר‬
‫מחמד‪ .‬סביר להניח שאלג'יבע'א אלמט'פרי היה מקורב לצ'רקסים משום שהיה ממלוכ של אלמט'פר חאג'י‪ ,‬אשר מצדו היה מקורב‬
‫לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 298‬סלוכ‪.673 :3 ,‬‬
‫‪ 299‬ברכה אלג'ובאני וברקוק היו ממלוכים של ילבע'א אלעמרי )מת ‪ (1366/768‬שגדלו יחדיו‪ .‬שניהם עלו לגדולה בסביבות שנת‬
‫‪85‬‬
‫ברור‪ ,‬שגם אם הצ'רקסים לא היו חלק משמעותי מהאליטה השלטת בין השנים ‪ ,1380-1348/782-749‬הם‬
‫היו נוכחים בשטחי הסולטאנות גם בתקופה זו‪.‬‬
‫‪300‬‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬מניתוח השמות מסתמן שהחל מימי‬
‫צרע'תמש אלנאצרי )מת ‪ ,(1357/759‬ממלוכ של אלנאצר מחמד‪ ,‬שהיה אחד מהאמירים החשובים במדינה‬
‫בימי שלטונו של חסן בנו של אלנאצר מחמד‪ ,‬וביתר שאת מימי ילבע'א אלעמרי אלח'אצכי )מת ‪,(1366/768‬‬
‫ממלוכ של חסן בן אלנאצר מחמד ששלט במדינה הממלוכית ללא עוררין בין השנים ‪,1366-1362/768-764‬‬
‫ניכרת עליה בנוכחות של צ'רקסים )ולא‪-‬תורכים אחרים( בשטחי הסולטאנות‪ .‬הגדרה מצמצמת של תקופת‬
‫המעבר היא החל משנות החמישים והשישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬השנים שבהן שלט לסירוגין‬
‫אלנאצר חסן‪ ,‬ובהן האמירים צרע'תמש וילבע'א אלנאצרי עלו לגדולה‪ ,‬ועד להפיכתו של ברקוק ל‪ַ -‬תא ֶּבּכ‬
‫)מפקד הצבא ועוצר( ולשליט בפועל של הסולטאנות )שנת ‪ .(1380/782‬הגדרה רחבה יותר של תקופת‬
‫המעבר היא החל משנות הארבעים של המאה השמינית‪/‬הארבע העשרה‪ ,‬בהן יש עדות לפעילות פוליטית‬
‫מצומצמת של צ'רקסים‪ ,‬ועד לחזרתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪ ,1390/793‬שנה שבה יש עדויות רבות יותר‬
‫לחיסולה של האליטה התורכו‪-‬מונגולית ולהפיכתם של הצ'רקסים לאליטה השלטת‪.‬‬
‫ראינו בפרק ‪ 6‬העוסק בשמות בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬כי לא ניתן למצוא שמות ללא‪-‬תורכים שאלנאצר‬
‫מחמד יצר יש מאין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאחר תקופתו של אלנאצר מחמד )ביחוד בימי צרע'תמש וילבע'א( ניתן‬
‫לזהות מספר שמות חדשים ללא‪-‬תורכים‪ .‬הפירוש הסביר ביותר לתופעה זו הוא שהממלוכים הצ'רקסים‬
‫שהגיעו לשטחי הסולטאנות בשנות השלושים )כלומר בימי חייו של אלנאצר מחמד( היו קבוצה קטנה יחסית‪.‬‬
‫בשנות השלושים השינויים בהרכב האתני של הסולטאנות היו עדיין קטנים מכדי שיהיה צורך בשינוי במערכת‬
‫השמות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החל משנות החמישים והשישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬לא‪-‬תורכים רבים‬
‫יותר הגיעו לשטחי הסולטאנות‪ ,‬ונוצר צורך לשנות במידת מה את מערכת השמות ולתת להם שמות‬
‫חדשים‪ 301.‬בדרך כלל אי אפשר לדעת את שנת הגעתו המדויקת של ממלוכ לשטחי הסולטאנות‪ ,‬לפיכך‪ ,‬שמות‬
‫חדשים המופיעים תחת ה‪-‬נסבה "אלנאצרי" מופיעים בחלק של נספח השמות המיועד לתקופת אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫שמות חדשים‪ ,‬אשר מסתמן שהממלוכים שנשאו אותם החלו להגיע בימי אמירים של אלנאצר מחמד‪ ,‬בנים של‬
‫אלנאצר מחמד או אמירים של בנים של אלנאצר מחמד‪ ,‬מופיעים בנספח בתקופת המעבר‪ .‬שמות חדשים אשר‬
‫מי שנושאים אותם מופיעים תחת ה‪-‬נסבה "אלט'אהרי"‪ ,‬מופיעים בנספח השמות בתקופת ברקוק‪ ,‬למרות‬
‫שיתכן וחלקם הגיעו לשטחי הסולטאנות כבר בתקופת המעבר ולא בימי הסולטאנות של ברקוק‪.‬‬
‫‪ 1382/780‬ונלחמו על השליטה בפועל של הסולטאנות‪ .‬המקורות מתארים את המאבק בין ברקוק הצ'רקסי וברכה התורכו‪-‬מונגולי‬
‫כמאבק בין הקבוצה האתנית הצ'רקסית לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬ראה על כך בהרחבה להלן‪.‬‬
‫‪ 300‬אלמלטי מציין שברקוק עלה לתודעה לראשונה בשנת ‪ ,1381/779‬ועד אז לא שמו לב אליו משום שהיה חייל פשוט )ֻג'נְִדי(‬
‫ומשום שמוצאו האתני היה שונה מזה של מרבית החיילים בצבא )גִ'נְס אל ַע ְסּכַר(‪ ,‬ניל‪ .124 :2 ,‬מדבריו של אלמלטי ניתן ללמוד שעד‬
‫לשנות השמונים של המאה השמינית‪/‬ארבע עשרה‪ ,‬לא‪-‬תורכים לא היו חלק משמעותי מהאליטה השלטת‪.‬‬
‫‪ 301‬בשנת ‪ 1388/791‬נתפשה קבוצה של צ'רקסים על ידי מנטאש התורכי שמרד בברקוק הצ'רקסי‪ .‬חלקם שוחררו בשל העובדה‬
‫ששהו במצרים כבר כשישים שנים‪ ,‬סלוכ‪ .673 :3 ,‬ברור שהיתה הפרדה בין הצ'רקסים שהגיעו לשטחי הסולטאנות בשנות‬
‫השלושים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬שככל הנראה היה פחות חשש שיפעלו על בסיס סולידאריות אתנית‪ ,‬לבין הצ'רקסים‬
‫שהחלו להגיע לשטחי הסולטאנות בשנות החמישים והשישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫‪ 7.2‬סולידאריות אתנית ומאבקים בין קבוצות אתניות בתקופת המעבר‬
‫לפני שנעבור לניתוח השמות בתקופת המעבר‪ ,‬יש להתיחס לסוגיה של תפקידה של הסולידאריות האתנית‬
‫במאבק בין הצ'רקסים לתורכו‪-‬מונגולים החל משנות השמונים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ .‬לאחרונה‬
‫העלתה לבנוני טענה שסולידאריות אתנית לא שיחקה תפקיד חשוב במאבק הכוחות שניהל ברקוק הצ'רקסי‬
‫כנגד ברכה התורכו‪-‬מונגולי‪ ,‬ושהמאבק התנהל בין פלגים המאורגנים על בסיס אינטרס אישי‪ .‬על פי לבנוני‪,‬‬
‫תיאורו של אלמקריזי את תולדות המאבק בין ברכה לברקוק כמאבק בין פלג צ'רקסי לפלג תורכו‪-‬מונגולי‪,‬‬
‫שהוביל לסוף ההגמוניה התורכו‪-‬מונגולית‪ ,‬הוא תיאור בדיעבד )שנכתב בשנת ‪ (1417/820‬שהושפע מעמדה‬
‫שלילית שהיתה למקריזי כנגד ברקוק באופן אישי וכנגד הקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ ,‬שאותה קידם ברקוק‬
‫)לטענתו של אלמקריזי(‪ ,‬ומהעובדה שהצטער על הירידה בכוחם של התורכו‪-‬מונגולים בסולטאנות‪ .‬לבנוני‬
‫מוצאת שהאסטרטגיה של ברקוק לא הוגדרה על פי קוים אתנים‪ ,‬שהפלג של ברכה לא נכחד לאחר מותו של‬
‫ברכה בשנת ‪ ,1380/782‬ושברקוק מינה מספר אמירים תורכו‪-‬מונגולים מהפלג של ברכה למשרות לאחר‬
‫מותו של ברכה‪.‬‬
‫‪302‬‬
‫יש להעיר מספר הערות בהקשר זה‪ .‬ראשית‪ ,‬אכן מסתמן שלאחר תבוסת הפלג של ברכה‪ ,‬התורכו‪-‬‬
‫מונגולים לא פסקו לחלוטין להיות חלק מהאליטה השלטת‪ .‬יש עדויות רבות יותר להשתלטות של הצ'רקסים‬
‫לאחר המרד של ילבע'א אלנאצרי ומנטאש התורכו‪-‬מונגולים בברקוק )שנים ‪ ,(1390-1388/793-791‬שגם‬
‫אותו מתארים המקורות כמרד על בסיס אתני‪ .‬אלמקריזי אמנם משתמש בביטוי "מדינת התורכים נכחדה‬
‫ﺖ ‪‬ﺩ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍ َﻷ‪‬ﺗ ‪‬ﺮﺍﻙ ﹺﺑﹶﺄ ‪‬ﺳ ﹺﺮ ‪‬ﻫﺎ( לאחר שהוא מציין שהפלג של ברכה הובס‪ ,‬אולם סבורני שהדבר נובע מכך‬
‫ﺿ ‪‬‬
‫לגמרי" )ﹶﻓﺎ‪‬ﻧ ﹶﻘ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫שאלמקריזי מנתח את כלל תקופת שלטונו של ברקוק ומנסה למצוא את שורשי המהפך בזהות האתנית של‬
‫האליטה השלטת‪ .‬תבוסת התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬היעלמותם והשתלטות הצ'רקסים היו תהליך הדרגתי‪ ,‬שהואץ‬
‫לאחר חזרתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪ .1390/793‬אין זה דבר נדיר שהיסטוריונים מוסלמים בימי הביניים‬
‫מצמצמים תהליך לכדי אירוע נקודתי‪ .‬אלמקריזי כמובן אינו טועה לגמרי כשהוא מציין שהאליטה התורכו‪-‬‬
‫מונגולית הובסה לגמרי לאחר ההפסד של הפלג של ברכה‪ ,‬הוא בסך הכל קצת מגזים‪ .‬שנית‪ ,‬העובדה‬
‫שהאליטה התורכו‪-‬מונגולית לא נעלמה לאחר תבוסת הפלג של ברכה‪ ,‬אינה אומרת שהמאבק בין הפלגים לא‬
‫היה על רקע אתני‪ .‬רשימת תומכיו של ברכה שנזכרת אצל אלמקריזי ואבן תׂ'ריברדי כוללת את השמות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫טבלה יג' – האמירים שהיו חברים בפלג של ברכה‬
‫שם‬
‫‪ .1‬קרא בלאט )אלאחמדי אלילבע'אוי(‬
‫‪ .2‬קרדם אלחסני‬
‫‪ .3‬קרא דמרדאש אלאחמדי אלילבע'אוי‬
‫‪ .4‬אידמר אלח'טאאי‬
‫‪303‬‬
‫מוצא‪/‬מאפיינים‬
‫תורכי‬
‫תורכי‬
‫תורכי‬
‫אלתרכי‬
‫‪ 302‬לבנוני‪" ,‬אלמקריזי"‪.105-95 ,‬‬
‫‪ 303‬סלוכ‪ ;385-381 :3 ,‬נג'ום‪.181-174 :11 ,‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .5‬קראבע'א אלאבו בכרי‬
‫‪ .6‬טבג' אלמחמדי‬
‫‪ .7‬אקתמר אלדואדאר )עבד אלע'ני(‬
‫‪ .8‬בידמר אלח'וארזמי‬
‫‪ .9‬כזל אלקרמי‬
‫‪ .10‬ילבע'א אלנאצרי‬
‫‪ .11‬ארסלאן אלאשרפי‬
‫‪ .12‬תמרבע'א אלסיפי תמרבאי‬
‫‪ .13‬תמרבע'א אלשמסי‬
‫‪ .14‬אמיר חאג' בן מע'לטאי‬
‫‪ .15‬ילבע'א אלמנג'כי‬
‫‪ .16‬אקבע'א ציואן אלצאלחי‬
‫‪ .17‬אלטנבע'א אלארע'וני‬
‫‪ .18‬קטלובכ אלנט'אמי‬
‫‪ .19‬קטלובכ‪/‬קטלובע'א אלסיפי‬
‫‪ .20‬ע'ריב אלאשרפי‬
‫‪ .21‬תמרקיא )אלעמרי(‬
‫‪ .22‬אחמד בן המז אלתרכמאני‬
‫‪ .23‬ח'צר‬
‫‪ .24‬אליאס אלמאג'ארי‬
‫‪ .25‬יוסף אבן שאדי‬
‫‪ .26‬קרא כסכ‬
‫‪ .27‬טולותמר אלאחמדי‬
‫‪ .28‬טוג'י אלחסני‬
‫‪ .29‬כמג'י‬
‫‪ .30‬אטלמש אלטאזי‬
‫‪ .31‬סודון באשא‬
‫אלתרכי‬
‫אלתרכי‬
‫אלתרכי‬
‫אלח'וארזמי‪/‬חופשי‬
‫ככל הנראה תורכו‪-‬מונגולי; שם תורכו‪-‬מונגולי )ראה להלן פרק ‪ ,7.3.1‬עמוד‬
‫‪(96‬‬
‫ככל הנראה תורכו‪-‬מונגולי; שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫‪304‬‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי?‬
‫‪305‬‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי?‬
‫‪306‬‬
‫ח'אצכי‬
‫ח'אצכי‬
‫אלתרכמאני )חופשי?(‬
‫חופשי?‬
‫חופשי?‬
‫חופשי?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫צ'רקסי )כל הסודונים צ'רקסים(‬
‫מבין ‪ 31‬תומכי ברכה‪ 21 ,‬היו תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬ח'וארזמים‪ ,‬בעלי שמות תורכו‪-‬מונגולים או מי שמילאו‬
‫משרות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬חלקם השתייכו בתקופה מאוחרת יותר גם לפלג של מנטאש וילבע'א אלנאצרי‬
‫שלחם בברקוק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן למצוא רק צ'רקסי אחד בפלג של ברכה‪ .‬מבין התשעה הנותרים ‪ 4‬היו קרוב‬
‫לודאי תרכמנים או כורדים חופשיים‪ .‬זיהויים האתני של השמות האחרים אינו ברור‪.‬‬
‫‪307‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬גם אם‬
‫ניתן למצוא צ'רקסי אחד מבין תומכי ברכה‪ ,‬ברור שרוב תומכיו באו מהקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫ניתן אמנם להניח שהאסטרטגיה של ברכה ושל ברקוק לא נשענה על סולידאריות אתנית בלבד‪ ,‬ותמיד יש‬
‫יוצאי דופן שבשל שיקולים אינטרסנטיים "יבגדו" בקבוצה האתנית שלהם‪ ,‬אולם ברור למדי שסולידאריות‬
‫אתנית מילאה בכל זאת תפקיד חשוב במאבק זה‪.‬‬
‫‪ 304‬קטלובכ אלנט'אמי היה שותף גם למרד בברקוק בשנים ‪ ,1390-1388/793-791‬ופרט לו נזכר במקורות עוד קטלובכ שהיה‬
‫בפלג נגד ברקוק )פרט ד' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪.‬‬
‫‪ 305‬השמות קטלובע'א וקטלובכ הם שמות שהמקורות מבלבלים לעיתים‪ .‬אצל אלמקריזי השם שמופיע הוא קטלובכ אלסיפי ואילו‬
‫אצל אבן תע'ריברדי השם שמופיע הוא קטלובע'א אלסיפי‪ .‬לאור הנתונים שיש לנו על תומכי ברכה סביר יותר להניח שהשם הנכון‬
‫הוא קטלובכ אלסיפי‪ ,‬שכן השם קטלובע'א יועד ללא‪-‬תורכים בתקופה הנדונה‪.‬‬
‫‪ 306‬נג'ום‪ .279 :11 ,‬ע'ריב חבר גם לילבע'א אלנאצרי כנגד ברקוק‪ ,‬שם‪.34 :12 ,‬‬
‫‪ 307‬שמות בעלי היסוד ַקרַא מעידים על כך שנושא השם היה שחרחר‪ ,‬וניתנו כמעט תמיד לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬ראה להלן בפרק‬
‫‪ ,11.1.3‬עמודים ‪ .154-153‬יש להניח שגם קרא כסכ היה תורכו‪-‬מונגולי‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫טבלה יד' – האמירים שהיו חברים בפלג של ברקוק‬
‫שם‬
‫‪ .1‬איתמש אלבג'אסי‬
‫‪ .2‬סודון אלשיח'וני‬
‫‪ .3‬עלאן אלשעבאני‬
‫‪ .4‬ג'רכס אלח'לילי‬
‫‪ .5‬קרט אלתרכאמני‬
‫‪ .6‬יונס אלדואדאר‬
‫‪ .7‬בזלאר אלנאצרי‬
‫‪308‬‬
‫מוצא‪/‬מאפיינים‬
‫צ'רקסי‬
‫צ'רקסי )כל הסודונים צ'רקסים(‬
‫שם של לא‪-‬תורכים‪/‬קרוב לודאי לצ'רקסים )ראה להלן פרק ‪ ,7.3.3‬עמוד ‪(98‬‬
‫תרכמני‬
‫אלתרכמאני )חופשי?(‬
‫אלתרכי‬
‫?‬
‫לעומת ‪ 31‬שמות שנזכרים כחברים בפלג של ברכה‪ ,‬רק שבעה שמות של אמירים נזכרים כמשתייכים לפלג‬
‫של ברקוק‪ 2 .‬מהם היו צ'רקסים‪ ,‬אחד קרוב לודאי צ'רקסי‪ ,‬אחד היה עבד תרכמני‪ ,‬אחד היה תרכמני ממוצא‬
‫חופשי ואחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬מהנתונים המועטים שיש לנו על תומכיו של ברקוק ניתן להתרשם‬
‫שרובם לא היו תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬גם במקרה של הפלג של ברקוק המדיניות אינה טוטאלית‪ .‬העובדה שרק מעט‬
‫תומכים של ברקוק נזכרים בשמם נובעת מכך שהמקורות מזכירים רק את האמירים )ובעיקר את האמירים‬
‫הבכירים( מבין התומכים‪ .‬הואיל ובתקופת המאבק מעמדם של הצ'רקסים עדיין היה נחות‪ ,‬סביר להניח‬
‫שהעובדה שהמקורות מזכירים רק מעט שמות של אמירים שתמכו בברקוק מעידה על כך שמעט מאוד אמירים‬
‫בכירים‪ ,‬אשר רובם היו תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬תמכו בברקוק ושמרבית תמיכתו הגיעה מחיילים פשוטים‪ ,‬אשר היו‬
‫כנראה ברובם צ'רקסים‪ .‬אצל אבן תע'ריברדי ניתן למצוא רשימה של מספר אמירים שקיבלו מיד לאחר‬
‫תבוסת ברכה )או זמן קצר אחר כך( משרה מידי ברקוק‪:‬‬
‫טבלה טו' ‪ -‬מינוייו המיידים של ברקוק לאחר תבוסת ברכה‬
‫‪309‬‬
‫שם‬
‫‪ .1‬קטלובע'א אלסיפי כוכאי‬
‫‪ .2‬סודון באק אלסיפי‬
‫‪ .3‬איתמש אלבג'אסי‬
‫‪ .4‬אינאל אליוספי‬
‫‪ .5‬ג'רכס אלח'לילי‬
‫‪ .6‬בהאדר אלשאטר‬
‫‪ .7‬פארס אלצרע'תמשי‬
‫‪ .8‬איאס אלצרע'תמשי‬
‫‪ .9‬ביברס אלתמאן תמרי‬
‫‪ .10‬עלאן אלשעבאני‬
‫מוצא‪/‬מאפיינים‬
‫צ'רקסי‬
‫צ'רקסי )כל הסודונים צ'רקסים(‬
‫צ'רקסי‬
‫צ'רקסי‬
‫תרכמני‬
‫שם ללא‪-‬תורכים‬
‫שם לרומים )ראה להלן פרק ‪ ,7.3.2‬עמוד ‪(97‬‬
‫שם ללא‪-‬תורכים‬
‫שם לצ'רקסים )ראה להלן פרק ‪ ,8.5.1‬עמודים ‪(122-121‬‬
‫ככל הנראה שם לצ'רקסים‬
‫‪ .11‬בירם אלעלאאי‬
‫‪ .12‬טע'א‪/‬טנא אלכרימי‬
‫‪ .13‬בזלאר אלעמרי אלנאצרי‬
‫‪ .14‬בג'מאן אלמחמדי‬
‫‪ .15‬מבארכ שאה אלסיפי‬
‫‪ .16‬טוג'י אלעלאאי‬
‫‪ .17‬אטלמש אלטאזי‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫? )אם מדובר על טוג'י אלחסני הרי שמדובר על אחד מתומכי } ְצ ַחאּב{ ברכה(‬
‫? )מתומכי ברכה(‬
‫‪ 308‬סלוכ‪ ;385-381 :3 ,‬נג'ום‪.181-174 :11 ,‬‬
‫‪ 309‬נג'ום‪ ;188-180 :11 ,‬סלוכ‪.390-388 :3 ,‬‬
‫‪89‬‬
‫‪ .18‬תנכזבע'א אלסיפי‬
‫‪ .19‬קוצון אלאשרפי‬
‫‪ .20‬מנכליבע'א אלאחמדי‬
‫‪ .21‬אקבע'א אללאג'יני‬
‫‪ .22‬תמרבע'א אלמנג'כי‬
‫‪ .23‬אלטנבע'א אלמעלם‬
‫‪ .24‬אקבע'א אלנאצרי‬
‫‪ .25‬קראבע'א אלאבו בכרי‬
‫‪ .26‬כמשבע'א אלאשרפי אלח'אצכי‬
‫‪ .27‬אלטנבע'א אלג'ובאני‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי? )ראה להלן פרק ‪ ,8.5.3‬הערה ‪ – 398‬עמוד ‪(126‬‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫אלתרכי )מתומכי ברכה(‬
‫תורכו‪-‬מונגולי‬
‫תורכי‪-‬מונגולי‬
‫מבין ‪ 27‬המינויים של ברקוק ‪ 10‬היו של צ'רקסים‪ ,‬לא‪-‬תורכים או מי שנושאים שמות של לא‪-‬תורכים‪10 .‬‬
‫היו תורכים או מי שנשאו שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬המוצא האתני של שבעה מהמינויים אינו ברור‪ .‬ברור‬
‫לחלוטין שהקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית לא נכחדה לחלוטין לאחר תבוסת הפלג של ברכה‪ ,‬ואף שחלק‬
‫מתומכיו ) ְצ ַחאּב( של ברכה קיבלו משרות‪ .‬אולם‪ ,‬מינוייו של ברקוק מעידים על מהפך במדיניות המינויים‬
‫למשרות שכן בניגוד לתקופה הקודמת‪ ,‬לא‪-‬תורכים רבים קיבלו משרות רמות דרג‪ .‬כאמור‪ ,‬תהליך השתלטות‬
‫הצ'רקסים על הסולטאנות היה הדרגתי‪ .‬את העובדה שברקוק מינה תורכו‪-‬מונגולים למשרות גם לאחר‬
‫תבוסתו של הפלג של ברכה יש לפרש כהכרה במגבלות של כוחו באותה עת ולקשר לעובדה שרק בתקופת‬
‫שלטונו השניה מקורות בני התקופה מציינים שהחל לקדם צ'רקסים ורומים על פני תורכים ולרכוש ממלוכים‬
‫צ'רקסים במספרים גבוהים‪.‬‬
‫‪310‬‬
‫תבוסתו של הפלג של ברכה אמנם לא היוותה את תבוסתם הסופית של התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אולם אין‬
‫שום סיבה לבדוק את חשיבותה של הסולידאריות האתנית בתקופה רק על פי אירוע זה‪ .‬בין תבוסתו של ברכה‬
‫בשנת ‪ 1380/782‬ועד לחזרתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪ 1390/793‬ניתן למצוא עדויות רבות וחשובות יותר‬
‫לחשיבותה של הסולידאריות האתנית‪ .‬עם עלייתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪ 1382/784‬מזכירים המקורות‬
‫אמיר בשם אלטנבע'א אלסלטאני שברח לטטרים משום שלא היה מוכן להיות במדינה ששליטה הוא‬
‫צ'רקסי‪.‬‬
‫‪311‬‬
‫על פי שמו ודבריו‪ ,‬אלטנבע'א אלסלטאני היה אמיר תורכו‪-‬מונגולי‪ .‬בשנת ‪ 1388/791‬החלה‬
‫מרידתם של ילבע'א אלנאצרי ומנטאש שהסתיימה בהדחתו של ברקוק‪ .‬כפי שאילון כבר ציין‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫מאבן אלפראת על חשיבותה של הסולידאריות האתנית במאבק בין הפלגים‪ .‬תומכיהם של מנטאש וילבע'א‬
‫באו בעיקר מקרב התורכו‪-‬מונגולים ואילו תומכיו של ברקוק בעיקר מקרב הצ'רקסים‪.‬‬
‫‪312‬‬
‫בניגוד לתיאור‬
‫המאבק בין ברכה לברקוק‪ ,‬שבו אנו נאלצים להסתמך על מקורות מאוחרים )כדוגמת אלמקריזי( על מנת‬
‫לקבל מידע‪ ,‬במקרה של המרד של מנטאש וילבע'א יש בידינו מספר עדויות ממקורות בני הזמן‪ .‬אבן אלפראת‪,‬‬
‫‪ 310‬ראה להלן בעמוד ‪ ,91‬ובעיקר הערה ‪.314‬‬
‫‪ 311‬נג'ום‪229 :11 ,‬‬
‫‪ 312‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .141-140 ,‬כמובן שגם במרד זה ניתן למצוא חריגים‪ .‬המקורות מזכירים גם תורכים בקרב תומכי ברקוק‬
‫ומציינים שבעת שמנטאש וילבע'א נלחמו זה בזה מספר צ'רקסים חברו למנטאש‪ .‬עם תבוסתו של ילבע'א אלנאצרי ובשל חששו של‬
‫מנטאש מחזרתו של ברקוק לשלטון הוא אסר את תומכיו הצ'רקסים‪ .‬עמדתם של הרומים במאבק זה אינה ברורה לחלוטין‪ ,‬אך ניתן‬
‫למצוא מספר רומים שהיו חברים בפלג של מנטאש‪ .‬סוגייה זו תעסיק אותנו גם בהמשך‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫בן התקופה‪ ,‬שאינו חשוד בשנאה לברקוק כמו אלמקריזי‪ ,‬מתאר את המאבק כמאבק בין שתי הקבוצות‬
‫האתניות‪ :‬התורכו‪-‬מונגולית והצ'רקסית‪ .‬מקור נוסף מהתקופה‪ ,‬אבן צצרא )חי ‪ ,(1399/801‬שגם הוא אינו‬
‫חשוד בשנאה לברקוק‪ ,‬גם כן מתאר את המאבק על בסיס אתני‪ .‬הוא כותב שהפלג של ברקוק אסר אמיר רק‬
‫בשל העובדה שהיה תורכי ושהמושלים התורכים בסוריה החלו לפחד בשל כך‪ .‬לעומת זאת ילבע'א אלנאצרי‬
‫אסר את הצ'רקסים‪.‬‬
‫‪313‬‬
‫מקור נוסף מהתקופה‪ ,‬דה מיגננלי )‪ ,(Bertrando de Mignanelli‬שכתב ביוגרפיה‬
‫לברקוק‪ ,‬וגם הוא אינו חשוד בשנאה לברקוק‪ ,‬מציין שלאחר חזרתו של ברקוק לשלטון בשנת ‪1390/793‬‬
‫הוא קידם את מי שהיו חברים בקבוצה האתנית שלו )דה מיגננלי כולל את הצ'רקסים והרומים בקטגוריה זו(‬
‫והדיח תורכים‪ ,‬אפילו כאלה שהיו נאמנים אליו‪.‬‬
‫‪314‬‬
‫במקרה של המרד של מנטאש וילבע'א ברור שתיאור‬
‫המאבק כמאבק בין קבוצות אתניות אינו רטרוספקטיבי ואינו מונע משיקולים אישיים או משנאת צ'רקסים‪.‬‬
‫‪315‬‬
‫לאחר חזרתו של ברקוק לשלטון בשנת ‪ ,1390/793‬אבן קאצ'י שהבה מספר על קבוצה של אמירים‬
‫אשר תיכננו ביחד עם קבוצה של תורכים )ַג' ַמא ַעה ִמנ אל ֻת ְרּכ( להתנקש בברקוק‪ ,‬נתפשו והוצאו להורג‪ .‬ב‪-‬‬
‫מנהל נזכרת רשימה דומה של אמירים אשר הוצאו להורג מבלי לציין את הסיבה‪ ,‬אך נזכר שהם היו מהפלג‬
‫של מנטאש וילבע'א‪.‬‬
‫‪316‬‬
‫טבלה טז' – רשימת המתנקשים בברקוק‬
‫שם‬
‫‪ .1‬אקבע'א אלט'ריף אלבג'אסי‬
‫מוצא‪/‬מאפיינים‬
‫אלתרכי‬
‫‪ 313‬אבן צצרא‪ ;7 ,‬שם‪.18 ,‬‬
‫‪ 314‬ברטרנדו דה מיגננלי‪" ,‬ביוגרפיה לטינית"‪ .162 ,‬לאחר מות מנטאש בשנת ‪ 1392/795‬מציין דה מיגננלי שברקוק הרגיש‬
‫שהאיום עליו הוסר והחל להדיח את האמירים התורכים והטטרים ולקדם את בני ארצו הצ'רקסים‪ .‬הרומים כבר לא נזכרים כמי‬
‫שקודמו על ידי ברקוק‪ ,‬שם‪ .166 ,‬כפי שצוין‪ ,‬עמדתם של הרומים במאבק בין הפלגים אינה ברורה לחלוטין‪ .‬מה שברור לחלוטין‬
‫מדה מיגננלי הוא שככל שברקוק הרגיש בטוח יותר בכוחו כך קידם יותר את הצ'רקסים‪ .‬גם אבן תע'ריברדי כותב שעם שובו‬
‫לשלטון‪ ,‬ברקוק הגביר את קצב רכישת הממלוכים הצ'רקסים‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .141 ,‬אלמקריזי כותב בקטע בו הוא מסכם‬
‫את תקופת שלטונו של ברקוק שהוא קידם את הצ'רקסים על פני הרומים והתורכים‪ ,‬סלוכ‪ .943 :3 ,‬אלמקריזי אינו מציין נקודת זמן‬
‫ספיציפית בה קרה הדבר‪ .‬להערות אלה של אלמקריזי‪ ,‬כמו להערותיו בנוגע לתוצאות המאבק בין ברכה לברקוק יש להתיחס כאל‬
‫ניתוח כללי של תקופת שלטונו של ברקוק‪ .‬גם לאחר חזרתו לשלטון של ברקוק ניתן כמובן למצוא תורכו‪-‬מונגולים הממלאים‬
‫משרות בכירות‪ .‬העובדה שמינוייו לפני חזרתו לשלטון‪ ,‬או לפני מות מנטאש‪ ,‬כוללים תורכו‪-‬מונגולים )ורומים( אינה מעידה על כך‬
‫שלסולידאריות אתנית היה תפקיד משני במאבק‪ ,‬אלא על מגבלות הכוח של ברקוק‪ .‬יתכן שגם קידום של רומים הושפע ממגבלות‬
‫אלה ומספרם של הרומים שקודמו קטן בצורה משמעותית כשברקוק הרגיש בטוח בכוחו‪ .‬העובדה שהרומים והתורכים היו חברים‬
‫בפלג אחד בשנת ‪) 1399/802‬הפלג של איתמש אלבג'אסי( אשר לחם בצ'רקסים מעידה על כך שהערכתו של אלמקריזי את מדיניות‬
‫המינויים של ברקוק משקפת את המציאות נכונה‪ .‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬ניתן למצוא רומים גם בפלג של מנטאש‪ ,‬כך שסביר להניח‬
‫שהרומים היו בעמדת ביניים כבר בתקופת שלטונו הראשונה של ברקוק‪ .‬אמנם הרומים היו חברים בקבוצת מיעוט אתנית כמו‬
‫הצ'רקסים ועד לתקופת המעבר קיבלו אותם שמות כמו הצ'רקסים‪ ,‬אך לא נראה שסמכו על ברקוק בעיניים עצומות שידאג‬
‫לאינטרסים של הקבוצה האתנית שלהם‪ .‬בפלג של ברכה לא ניתן למצוא רומים‪ ,‬כך שיתכן שבתקופה זו הרומים והצ'רקסים היו‬
‫יותר קרובים ורק עם עלייתו לשלטון של ברקוק החלה התרחקות הדרגתית בין הצ'רקסים והרומים‪ .‬תבוסתו של הפלג של איתמש‬
‫מסמלת שלב נוסף בירידתם מגדולה של התורכו‪-‬מונגולים )והרומים(‪ ,‬סלוכ‪ ;988-987 :3 ,‬ניל‪ ;33 :3 ,‬אנבאא אלע'מר‪.107 :4 ,‬‬
‫תבוסתם של איתמש ושותפיו מונצחת בשירים שכוללים אמירות בדבר העובדה שהושפלו על ידי הצ'רקסים‪ ,‬והרקע האתני של‬
‫המאבק מודגש‪ ,‬סלוכ‪ .1014 :3 ,‬החל מימי פרג' מספר התורכו‪-‬מונגולים המופיעים במקורות קטן בצורה משמעותית‪ ,‬ראה אילון‪,‬‬
‫"הצ'רקסים"‪.140 ,‬‬
‫‪ 315‬בדיקה של שמות האמירים שתמכו במנטאש או בילבע'א אלנאצרי כנגד ברקוק מאששת את תפישת המאבק כמאבק על בסיס‬
‫אתני‪ ,‬שכן כמעט כל תומכיהם הנזכרים במקורות הם תורכו‪-‬מונגולים או כאלה הנושאים שמות תורכו‪-‬מונגולים )ובנוסף מספר‬
‫מצומצם של רומים(‪.‬‬
‫‪ 316‬קאצ'י‪ ;371 :1 ,‬מנהל‪ .364 :3 ,‬בדרך כלל המילה ֻתרְּכ אינה מעידה בהכרח על מוצא אתני‪ ,‬אבל בתקופת המאבק בין מנטאש‪,‬‬
‫ילבע'א וברקוק ברור לעיתים מהקונטקסט שמדובר על הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ .2‬מחמד שאה בן בידמר אלח'וארזמי‬
‫‪ .3‬ג'בראיל אלח'וארזמי‬
‫‪ .4‬כזל אלקרמי‬
‫‪ .5‬ארע'ון שאה אלתמרבאוי‬
‫‪ .6‬ארע'ון אלעת'מאני אלבג'מקדאר‬
‫‪ .7‬אסנדמר אלשרפי‬
‫‪ .8‬אקבע'א אלאלג'אאי‬
‫‪ .9‬קראבע'א אלאלג'אאי‬
‫‪ .10‬ביבע'א אלאלג'אאי‬
‫‪ .11‬אלטנבע'א אלג'רבע'אוי‬
‫‪ .12‬ילבע'א אלאלג'אאי‬
‫‪ .13‬מנג'כ אלזיני‬
‫‪ .14‬אסמאעיל אלתרכמאני‬
‫‪ .15‬עלי אלג'רכתמרי‬
‫‪ .16‬מנצור חאג'ב עזה‬
‫‪ .17‬רמצ'אן‬
‫‪ .18‬חסין בן אלכוראני‬
‫‪ .19‬אידכאר אלחאג'ב‬
‫‪ .20‬צרבע'א אלט'אהרי‬
‫‪ .21‬אלאבע'א אלטשתמרי‬
‫‪ .22‬בזלאר אלח'לילי‬
‫‪ .23‬תקטאי אלטשתמרי‬
‫‪ .24‬קטלובע'א אלטשתמרי‬
‫אלח'וארזמי )ח'וארזמי חופשי(‬
‫אלח'וארזמי )ח'וארזמי חופשי(‬
‫קרוב לודאי תורכו‪-‬מונגולי; שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫שם תורכו‪-‬מונגולי‬
‫אלתרכמאני )חופשי?(‬
‫חופשי?‬
‫חופשי?‬
‫חופשי?‬
‫חופשי?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫סריס רומי‬
‫שם ללא‪-‬תורכים‬
‫מבין ‪ 24‬האמירים שנזכרים כמי שהיו שותפים לקשר נגד ברקוק‪ ,‬נראה ששלושה עשר לפחות היו תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ ,‬ואחד תרכמני חופשי‪ .‬לעומת זאת יש עדות רק לרומי אחד וללא‪-‬תורכי אחד‪ 317.‬אין שום עדות חד‬
‫משמעית לצ'רקסים שהיו שותפים לקשר‪ .‬אמנם ניתן למצוא שני לא‪-‬תורכים בקרב הקושרים‪ ,‬אך כשאבן‬
‫קאצ'י שהבה מתאר את הקבוצה כקבוצה של תורכים כוונתו לכך שמרביתם היו תורכים‪.‬‬
‫ניתן להביא עדות נוספת‪ ,‬אם כי עקיפה‪ ,‬לחשיבות הסולידאריות האתנית בתקופת המעבר‪ .‬בכל ספרי‬
‫הביוגרפיות‪ ,‬או הכרוניקות עם ה‪-‬ופיאת‪ ,‬מתקופת הסולטאנות הממלוכית אזכורים של מוצא אתני אינם דבר‬
‫טריויאלי‪ ,‬ורק לעיתים נדירות יחסית ה‪-‬נסבה "אלתרכי" נזכרת כחלק משמו של האדם ברשומה הביוגרפית‪.‬‬
‫ספר ההיסטוריה של אבן אלפראת הוא היוצא מן הכלל היחידי‪ .‬ב‪-‬ופיאת של ממלוכים בספר זה נזכרת ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" כחלק משמם של כמחצית מהפרטים בעלי הביוגרפיה )כמאה וחמישים במספר(‪ .‬אבן אלפראת לא‬
‫משתמש ב‪-‬נסבה "אלרומי" כדי לציין את מוצאם האתני של פרטים שאינם סריסים רומים‪ ,‬ולא ב‪-‬נסבה‬
‫"אלג'רכסי"‪ 318.‬כוונתו של אבן אלפראת היתה לצין את המוצא האתני של כל פרט שיש לו ביוגרפיה בספר‬
‫ההיסטוריה שלו‪ .‬הוא נוקט בשיטה בינארית שכן מבחינתו אמיר יכול להיות "אלתרכי" )‪ (1‬או לא‪-‬תורכי )‪.(0‬‬
‫ישנם מקרים בהם אבן אלפראת טועה במוצא האתני של אמיר ויש להתיחס לנתונים מאבן אלפראת בזהירות‬
‫‪ 317‬לדוגמא לרומי נוסף שהיה חבר בפלג של מנטאש‪ ,‬ראה אבן צצרא‪.7 ,‬‬
‫‪ 318‬לגבי סריסים רומים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי" אצל אבן אלפראת‪ ,‬ראה פראת‪ ;245-244 :7 ,‬שם‪ .357 :9 ,‬היוצא מן‬
‫הכלל היחידי הוא בלבאן אלרומי )מת ‪ (1281/680‬שלא היה סריס אך נזכר עם ה‪-‬נסבה "אלרומי" אצל אבן אלפראת משום שכך‬
‫היה ידוע‪ .‬גם מקורות אחרים מכנים אותו בלבאן אלרומי‪ ,‬ראה את נספח השמות ‪ -‬בלבאן אלרומי‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫רבה‪ 319.‬כשבודקים את שמות האמירים שלא נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" אצל אבן אלפראת מתגלה דוקא‬
‫שמספר רב מהם היו תורכו‪-‬מונגולים או שנשאו שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬לעומת זאת יש מספר מצומצם‬
‫של מקרים בהם אבן אלפראת מכנה אדם ב‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ ,‬אך הוא אינו תורכו‪-‬מונגולי‪ .‬אפשר להסביר‬
‫תופעה זו בשתי דרכים‪ .‬סביר להניח שבמקרים רבים אבן אלפראת לא הכיר את המוצא האתני של בעל‬
‫הביוגרפיה‪ ,‬או שלא היה בטוח מה לגבי מידע זה‪ .‬הואיל ומדובר בחלוקה בינארית‪ ,‬מקרים בהם אבן אלפראת‬
‫לא ציין את המוצא האתני של בעל הביוגרפיה נראים כמקרים בהם התכוון לכך שבעל הביוגרפיה אינו תורכי‬
‫)מקרה ‪ .(0‬אפשרות אחרת להסביר את התופעה היא להניח שמסירת הטקסט סובלת מהשמטות‪ .‬הואיל‬
‫ומדובר ב‪-‬נסבה החוזרת על עצמה פעמים רבות בטקסט ואינה חלק מקטע בעל משמעות‪ ,‬אין זה בלתי סביר‬
‫להניח שישנם מקרים בטקסט בהם הושמטה ה‪-‬נסבה "אלתרכי" על ידי מעתיקים רשלניים‪ .‬לאור מה שנאמר‬
‫לעיל‪ ,‬למקרים בהם אבן אלפראת אינו מציין את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" יש להתייחס בזהירות רבה‪ ,‬ויש להניח‬
‫שלפחות חלק מהפרטים ללא נסבה זו היו דווקא תורכים‪/‬מונגולים‪ .‬אנו נמצאים על קרקע בטוחה יותר‬
‫במקרים בהם אבן אלפראת מציין את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬מתוך ‪ 77‬פרטים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‬
‫אצל אבן אלפראת יש רק שתי טעויות ודאיות – אינאל אליוספי )מת ‪ ,(1391/794‬שהיה צ'רקסי‪ ,‬ובהאדר‬
‫אלמנג'כי )מת ‪ ,(1388/790‬שהיה פרנקי או רומי‪ .‬יש רק מקרה אחד נוסף בו ה‪-‬נסבה "אלתרכי" נראית בלתי‬
‫הולמת את היעוד האתני של השם – אינאל מנ ח'ג'א עלי )מת ‪ 320.(1390/793‬לעומת זאת מבין ‪ 83‬האמירים‬
‫שלא מוגדרים על ידי אבן אלפראת כתורכים – ‪ 7‬היו לא‪-‬תורכים בודאות‪ 8 321,‬נשאו שמות שיש עדות ללא‪-‬‬
‫תורכים אחרים בתקופה הנושאים אותם‪ 322,‬ושבעה נשאו שמות שיועדו ללא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬והם‬
‫חשודים כשמות של לא‪-‬תורכים גם בתקופת המעבר‪ 323.‬אם כן‪ ,‬מתוך ‪ 77‬פרטים בעלי נסבה "אלתרכי" רק ‪3‬‬
‫הם לא‪-‬תורכים בודאות או ששמם הוא שם של לא‪-‬תורכים )‪ 4%‬בערך(‪ ,‬ואילו מתוך ‪ 83‬פרטים ללא נסבה‬
‫"אלתרכי"‪ 21 ,‬הם לא‪-‬תורכים בודאות או שהם נושאים שמות של לא‪-‬תורכים )‪ 25%‬בערך(‪ .‬העובדה שאבן‬
‫אלפראת אינו מציין את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" בעקביות לגבי פרטים שנשאו את השמות קטלובע'א )‪ 4‬פרטים(‪,‬‬
‫סודון )‪ 3‬פרטים( ומקבל )‪ 3‬פרטים(‪ ,‬אשר יש לנו מידע ממקורות אחרים המעיד שהם שמות המיועדים ללא‪-‬‬
‫‪ 319‬וראה את הערתה של לבנוני בנושא‪ ,‬לבנוני‪" ,‬אלמקריזי"‪.97 ,‬‬
‫‪ 320‬ראה את נספח השמות – אינאל מנ ח'ג'א עלי; נספח הגזע – אינאל אליוספי‪ ,‬בהאדר אלמנג'כי‪ .‬השם אינאל יועד לצ'רקסים החל‬
‫מתקופת המעבר‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,7.3.3‬עמוד ‪.98‬‬
‫‪ 321‬אלמנצור לאג'ין הצ'רקסי‪ ,‬אקוש אלמוצלי הארמני‪ ,‬איאז אלצאלחי אלנג'מי אלרומי‪/‬אלכרג'י‪ ,‬איאס אלג'רג'אוי אלג'רכסי‪,‬‬
‫ושלושה פרטים בשם סודון – סודון אלשיח'וני‪ ,‬סודון אלטרנטאאי וסודון אלמט'פרי; להפניות ראה את נספח השמות‪ .‬לגבי הפרטים‬
‫בשם סודון‪ ,‬ראה פראת‪.447 ,320-319 ,174 :9 ,‬‬
‫‪ 3 322‬פרטים בשם מקבל – מקבל אלסיפי תמרבאי‪ ,‬מקבל אלטיבי ומקבל אצרע'תמשי; ‪ 4‬פרטים בשם קטלובע'א – אלצפוי‪,‬‬
‫אלטקתמשי‪ ,‬אלטשתמרי‪ ,‬אלאסנקג'אוי; פרט אחד בשם בהאדר – בהאדר אלסיפי אלאעסר; ראה להלן דיון בשם מקבל בפרק‬
‫‪ ,7.3.2‬עמוד ‪ ;96‬להפניות ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 323‬ביברס אלתמאנתמרי‪ ,‬תע'ריברדי אלקרדמי‪ ,‬דמרדאש אלקשתמרי‪ ,‬דמרדאש אליוספי‪ ,‬טוע'אן אלאבראהימי‪ ,‬קרקמאס‬
‫אלטשתמרי ואברכ אלמחמודי; להפניות ראה את נספח השמות‪ ,‬וראה להלן דיון על שמות אלה בתקופת המעבר ובתקופה הצ'רקסית‬
‫)פרק ‪ ,7.3.2‬עמודים ‪ ;98-97‬פרק ‪ ,7.3.3‬הערה ‪ - 337‬עמוד ‪ ;99‬פרק ‪ ,8.5.1‬עמודים ‪ ;122-121‬פרק ‪ ,8.5.2‬עמודים ‪;124-123‬‬
‫פרק ‪ ,8.2.3‬הערה ‪ ,371‬עמוד ‪.(115‬‬
‫‪93‬‬
‫תורכים‪ ,‬מצביעה על כך שהשימוש של אבן אלפראת ב‪-‬נסבה "אלתרכי" או חוסר השימוש שלו בנסבה‬
‫"אלתרכי" נועדו לציין את מוצאו האתני של בעל הביוגרפיה‪.‬‬
‫החלקים שיש בידינו מספר ההיסטוריה של אבן אלפראת כוללים את השנים ‪1296-1273/696-672‬‬
‫ואת השנים ‪ .1396-1388/799-790‬בין השנים ‪ 1296-1273/696-672‬ניתן למצוא ביוגרפיות לשבעים‬
‫ושישה אמירים‪ ,‬מתוכם ‪ 50‬נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בין השנים ‪1396-1388/799-790‬‬
‫ניתן למצוא ביוגרפיות של ‪ 80‬אמירים שרק ‪ 27‬מתוכם נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬היחס בין נושאי ה‪-‬‬
‫נסבה "אלתרכי" לבין מי שאינם נושאים את ה‪-‬נסבה מתהפך )בערך אחד לשניים(‪ .‬כאמור‪ ,‬אי אפשר להתיחס‬
‫לכל מי שאבן אלפראת אינו מגדיר כ‪"-‬אלתרכי" כאל לא‪-‬תורכי‪ ,‬אולם השינוי ביחס בין התורכים ללא‪-‬‬
‫תורכים אצל אבן אלפראת מעיד לכל הפחות על עליה במספרם של הלא‪-‬תורכים בתקופת המעבר‪.‬‬
‫העובדה שאבן אלפראת מציין )או לפחות משתדל לציין( את המוצא האתני של האמירים בביוגרפיות‬
‫שלהם מעידה על כך שאבן אלפראת חי בתקופה שבה המוצא האתני היה מרכיב חשוב בזהותו של אדם‪ .‬אבן‬
‫אלפראת חי בתקופה בה הפלג התורכו‪-‬מונגולי של ברכה נלחם בפלג הצ'רקסי של ברקוק ובה הפלג התורכו‪-‬‬
‫מונגולי של ילבע'א ומנטאש נלחם בפלג הצ'רקסי של ברקוק‪ .‬בני התקופה תפסו תקופה זו כתקופה הנשלטת‬
‫על ידי סולידאריות אתנית ונתנו לכך ביטוי בחיבוריהם‪ .‬אצל אבן אלפראת מתבטאת תחושה זו של בני‬
‫התקופה בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫‪ 7.3‬השמות בתקופת המעבר‬
‫לפני סקירת השמות אציין מספר כללי אצבע בנוגע לשמות בתקופת המעבר‪ .‬שמות שהיו קיימים בתקופת‬
‫אלנאצר מחמד לא שינו את יעודם האתני בתקופת המעבר‪ .‬ניתן לזהות שינויים ביעוד האתני של שמות רק‬
‫החל מתקופתו של ברקוק‪ .‬החידוש בתקופת המעבר הוא שבניגוד לתקופתו של אלנאצר מחמד )ואף לתקופתו‬
‫של קלאוון(‪ ,‬מופיעים שמות חדשים אשר מיועדים ללא‪-‬תורכים‪ .‬כמו בתקופות קודמות‪ ,‬בתקופת המעבר‬
‫מופיעים גם שמות חדשים לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬ולא ניתן לזהות שמות שיועדו ללא‪-‬תורכים בתקופת המעבר אך‬
‫הפכו לשמות לתורכו‪-‬מונגולים בתקופתו של ברקוק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יתכן ששמות שהחלו להופיע בתקופת‬
‫המעבר ויועדו לתורכו‪-‬מונגולים הפכו במקרים נדירים ביותר לשמות המיועדים ללא‪-‬תורכים בתקופתו של‬
‫ברקוק‪ .‬כפי שכבר נזכר‪ ,‬סביר להניח שבתקופת המעבר מופיעים שמות חדשים ללא‪-‬תורכים משום שאז‬
‫גוברת נוכחותם של ממלוכים ממוצא לא‪-‬תורכי בשטחי הסולטאנות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ישנן עדויות לכך שבתקופת‬
‫המעבר הופיע חידוש נוסף במערכת השמות‪ .‬בעוד שבתקופות קודמות ניתנו אותם שמות ללא‪-‬תורכים‬
‫ממוצאים שונים )הכוונה בעיקר לצ'רקסים ורומים(‪ ,‬נראה שהחל מתקופת המעבר מופיעים שמות המיועדים‬
‫לצ'רקסים באופן בלעדי ושמות אחרים המיועדים לרומים באופן בלעדי‪.‬‬
‫‪324‬‬
‫בתקופת המעבר מופיעים גם‬
‫‪ 324‬בתקופה ב' היו ‪ 4‬שמות ללא‪-‬תורכים‪ .‬מבין נושאי השם אקוש בתקופה ניתן למצוא צ'רקסי אחד‪ ,‬רומי אחד‪ ,‬ופרט אחד הנושא‬
‫‪94‬‬
‫לראשונה שמות שאינם שמות תורכיים‪ ,‬אלא צ'רקסיים‪ ,‬וקרוב לודאי ששמות אלה יועדו לקבוצה האתנית‬
‫הצ'רקסית באופן בלעדי‪ .‬השמות החדשים לרומים או לצ'רקסים מתקופת המעבר התקימו לצד השמות שיועדו‬
‫ללא‪-‬תורכים )מכל מוצא אתני( מלפני תקופת המעבר‪ ,‬והפרדה מלאה בין רומים וצ'רקסים החלה רק בתקופתו‬
‫של ברקוק‪ ,‬שבה חל שינוי מסיבי יותר במערכת השמות ומספר שמות שינו את יעודם האתני‪ .‬ניתן למצוא‬
‫מספר עדויות לכך שעד לתקופת שלטונו של ברקוק‪ ,‬רומים וצ'רקסים עדיין נחשבו לעיתים לחברים באותה‬
‫קבוצה אתנית )קבוצת הלא‪-‬תורכים(‪ .‬ראשית‪ ,‬דה מיגננלי מציין שעם חזרתו לשלטון בשנת ‪ 1390/793‬קידם‬
‫ברקוק את בני גזעו הצ'רקסים והרומים‪ .‬מכך אנו למדים שבשנת ‪ 1393/793‬ההפרדה בין הצ'רקסים לרומים‬
‫עדיין לא היתה מוחלטת‪ 325.‬שנית‪ ,‬אצל אבן אלפראת אין שימוש ב‪-‬נסבה "אלרומי"‪ ,‬או ב‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‬
‫ומבחינתו קימים רק תורכו‪-‬מונגולים ולא‪-‬תורכים‪ .‬התאריך המאוחר ביותר בו חלה הפרדה מלאה בין צ'רקסים‬
‫ורומים הוא שנת ‪ ,1400/803‬בה הגיע לקהיר ח'שכלדי אלקואמי הצ'רקסי ששמו במקור היה קבג'ק‪ ,‬אך‬
‫אלנאצר פרג' שינה את שמו לח'שכלדי )"שם של רומים"( משום ששנא את הצ'רקסים ואת שמותיהם‪ .‬קרוב‬
‫לודאי שכבר בתקופתו של ברקוק חלה הפרדה מלאה בין שמות הצ'רקסים והרומים‪ ,‬שכן שינויים אחרים‬
‫במערכת השמות נשלמים בתקופתו )ראה להלן את פרק ‪ ,8‬עמוד ‪ ;101‬ופרק ‪ ,8.1.3‬עמוד ‪ .(109‬העובדה‬
‫שמתקופת המעבר ניתן לזהות שמות המיועדים לרומים ושמות המיועדים לצ'רקסים מעידה גם כן על הגידול‬
‫במספרם של החברים בקבוצות אתניות אלה‪ .‬אין עדויות לשינויים של היעוד האתני של שמות שיועדו לרומים‬
‫או לצ'רקסים במעבר לתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 7.3.1‬שמות חדשים שיועדו לתורכו‪-‬מונגולים‬
‫מבין חמשת הפרטים בעלי הביוגרפיה בשם תמאנתמר אחד היה תורכי )פרט ‪ ,(5‬שניים נשאו את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" )פרטים ‪ (3 ,1‬ואחד היה בפלג של איתמש אלבג'אסי )פרט ‪ 326.(4‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים‬
‫בתקופה עוד שני פרטים בשם זה אשר אחד מהם ככל הנראה לא היה צ'רקסי )פרט ב'(‪ .‬תמאנתמר מופיע‬
‫לראשונה כשם של ממלוכ של חסן בן מחמד בן קלאוון‪ ,‬אשר הגיע כנראה לשטחי הסולטאנות בערך בשנת‬
‫‪.1343/744‬‬
‫את ה‪-‬נסבה "אלרומי"; מבין נושאי השם לאג'ין )שידוע שניתן לרומים( ניתן למצוא רומי אחד‪ ,‬אחד שרוב המקורות מגדירים‬
‫כצ'רקסי אך חלקם כרומי )הסולטאן אלמנצור לאג'ין(‪ ,‬ואת לאג'ין ג'רכס שעל פי שמו עשוי להיות צ'רקסי; בשם ביברס יש עדות רק‬
‫לצ'רקסים )שנים במספר( ועל השם סנקר אין מספיק פרטים‪ .‬החל מתקופת אלנאצר מחמד את השם לאג'ין נושאים צ'רקסי אחד‪,‬‬
‫ופרט אחד המוגדר כ‪-‬רומי אלאצל; את השם אנצ נושאים סריס וצ'רקסי )ולמיטב ידיעתי אין סריסים צ'רקסים(; את השם טרנטאי‬
‫נושאים ‪ 2‬צ'רקסים וסריס רומי; מקרב נושאי השם בהאדר ניתן לזהות רק רומים ומקרב נושאי השמות איאס וקטלובע'א רק‬
‫צ'רקסים‪ ,‬אם כי יש במקורות ביוגרפיה לאדם בשם איאס אלאנטאכי‪ ,‬שעל פי ה‪-‬נסבה שלו מוצאו מ‪-‬בלאד אלרום; סנקר הוא גם שם‬
‫שיש עדות רק לממלוכים רומים הנושאים אותו‪ ,‬אך ניתן למצוא במקורות אדם בשם סנקר בן ע'רלו‪ ,‬והע'רלו הלא‪-‬תורכי היחידי‬
‫המופיע במקורות הוא ע'רלו אלסיפי הצ'רקסי‪ .‬יתכן שקודם לתקופת המעבר היתה נטיה לתת חלק משמות הלא‪-‬תורכים לצ'רקסים‬
‫וחלק אחר לרומים‪ ,‬אולם ברור שלא היתה קיימת הפרדה מוחלטת בין צ'רקסים ורומים עד לתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪ 325‬נוסעים אירופיים שביקרו במצרים בתקופת ברקוק מציינים שמוצאו האתני היה רומי )יווני(‪ .‬אפשר שגם מכך ניתן ללמוד‬
‫שההפרדה בין רומים לצ'רקסים בתקופה זו עדיין לא היתה מלאה‪ ,‬אם כי יש לקחת בחשבון את האפשרות שכוונתם לכך שהיה‬
‫נוצרי אורתודקסי )יווני(‪ .‬ראה למשל פרסקובלדי )‪" ,(Frescobaldi‬עליה לרגל"‪ ;45 ,‬סיגולי )‪" ,(Sigoli‬עלייה לרגל"‪ ;171 ,‬שם‪,‬‬
‫‪.174‬‬
‫‪ 326‬פרט ‪ 5‬היה ממלוכ של ברקוק אך כפי שצוין אין עדויות לשם שיועד ללא‪-‬תורכים בתקופת המעבר‪ ,‬ואף החל מנקודת השינוי‬
‫בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬אשר הפך לשם של תורכו‪-‬מונגולים בתקופת ברקוק‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫ששת בעלי הביוגרפיה בשם כזל היו ממלוכים של ברקוק או של אמירים שלו‪ .‬שניים מבינהם היו‬
‫תורכים )פרטים ‪ (5 ,3‬ואחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרט ‪ .(1‬שניים אחרים מבין הכזלים קיבלו אמרה‬
‫בימי הסולטאן שיח'‪ ,‬אשר המקורות מציינים שקידם את הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית )פרטים ‪.(5 ,2‬‬
‫פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים בתקופת המעבר ובתקופה הצ'רקסית ‪ 11‬פרטים נוספים‪ ,‬מביניהם ארבעה היו‬
‫תורכו‪-‬מונגולים או בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרטים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ו' בתקופת המעבר ופרט א' בתקופה‬
‫הצ'רקסית(‪ .‬על פי גילם של חלק מהכזלים בעלי הביוגרפיה‪ ,‬שהיו ממלוכים של ברקוק‪ ,‬הם הגיעו לשטחי‬
‫הסולטאנות כבר בתקופת המעבר‪ ,‬וישנם כזלים הנזכרים במקורות בתקופת המעבר ללא ביוגרפיה‪.‬‬
‫מתוך ששת בעלי הביוגרפיה בשם ג'לבאן אנו יודעים ששניים היו תורכים )פרטים ‪ 4 ,2‬שהיו‬
‫ממלוכים של ברקוק(‪ ,‬ואחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלח'וארזמי" )פרט ‪ 6‬שהיה ממלוכ של שיח'(‪ .‬המקורות‬
‫חלוקים לגבי מוצאו האתני של פרט מספר ‪ 5‬והוא יכול להיות צ'רקסי‪ ,‬לא צ'רקסי או ממוצא חופשי ) ֻמ ְס ִלם‬
‫אל ְצל(‪ .‬הוא מתואר במקורות כקליינט )תאבע( של שיח' ולא כממלוכ שלו‪ ,‬כך שקרוב לודאי לא מדובר‬
‫בממלוכ‪.‬‬
‫ניתן למצוא ארבעה בעלי ביוגרפיה הנושאים את השם תמרבאי בתקופת המעבר )פרטים ‪ .(4-1‬כולם‬
‫נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ 327.‬בתקופה הצ'רקסית השם תמרבאי שינה ככל הנראה את יעודו האתני )ראה‬
‫להלן בפרק ‪ ,8.2.1‬הערה ‪ - 368‬עמודים ‪ .(114-113‬השם תמרבאי מופיע לראשונה כשם של ממלוכ של טאז‬
‫אלנאצרי )פרט א'(‪.‬‬
‫‪328‬‬
‫‪ 7.3.2‬שמות חדשים שיועדו לרומים‬
‫השם מקבל מופיע לראשונה כשם של סריס רומי של אלצאלח אסמאעיל‪ ,‬בנו של אלנאצר מחמד‪ ,‬שמת בשנת‬
‫‪) 1344/745‬פרט ‪ ,4‬וראה גם פרט א' בתקופת המעבר(‪ .‬בתקופה הצ'רקסית השם יועד לרומים ‪ -‬סריסים ולא‬
‫סריסים‪ .‬בתקופת המעבר יש ביוגרפיות לשישה פרטים בשם מקבל‪ .‬שניים מהם היו סריסים שנשאו את ה‪-‬‬
‫נסבה "אלרומי" )פרטים ‪ .(6 ,4‬פרט נוסף נשא את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ ,‬ולא נראה שהיה סריס )פרט ‪ .(2‬פרט‬
‫‪ 5‬ככל הנראה היה רומי ולא היה סריס‪ .‬לפרטים ‪ 5 ,3 ,1‬יש ביוגרפיה אצל אבן אלפראת ואיש מהם אינו‬
‫מוגדר על ידו כתורכי‪ .‬אמנם לא מדובר בעדות פוזיטיבית‪ ,‬אבל העקביות של אבן אלפראת במקרה זה‪ ,‬בנוסף‬
‫לעובדה שאנו יודעים על לא‪-‬תורכים אחרים שנשאו את השם בתקופה‪ ,‬מעידה על כך שאין זה מקרי שאבן‬
‫‪ 327‬יתכן ומדובר רק בשני פרטים אשר המקורות מזכירים בשמות שונים )ראה את נספח השמות(‪.‬‬
‫‪ 328‬פרט לארבעת השמות שנזכרו לעיל‪ ,‬אשר מספר רב יחסית של פרטים נשאו אותם‪ ,‬ניתן למצוא במקורות עוד מספר שמות‪,‬‬
‫שהם שמות יחידאיים או שמות המופיעים במספרים נמוכים‪ ,‬הקשורים בתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ברכה הוא שם המופיע לראשונה כשם של‬
‫ממלוכ תורכו‪-‬מונגולי של ילבע'א אלעמרי‪ .‬צנג'ק מופיע לראשונה כשם של ממלוכ של חסן או ילבע'א אלעמרי‪ ,‬שהיה ככל הנראה‬
‫תורכו‪-‬מונגולי‪ .‬קרא בלאט הוא שם המופיע לראשונה כשם של ממלוכ תורכו‪-‬מונגולי של ילבע'א‪ .‬קרא דמרדאש הוא שם יחידאי‬
‫של ממלוכ תורכו‪-‬מונגולי שלא ברור מי היה אדונו‪ .‬קדיד הוא שם יחידאי אשר הפרט הנושא אותו מוגדר במקורות כ‪-‬תרכי אלאצל‪.‬‬
‫ביח'ג'א הוא שם שנישא על ידי תורכו‪-‬מונגולי )פרט ‪ 1‬שהיה ממלוכ של ברקוק(‪ ,‬אך לא ברור מי היה האדון של הביח'ג'א הראשון‬
‫שהגיע לשטחי הסולטאנות )פרט א'(‪ .‬יש שני פרטים בשם טבג' ואחד מהם נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬לא ברור מי היה אדונו של‬
‫הטבג' הראשון המופיע במקורות‪ .‬שני שמות נוספים חשודים כשייכים לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מאמאק מופיע לראשונה כשם של ממלוכ‬
‫של מנג'כ אליוספי )פרט ‪ .(1‬פרט לו מופיע במקורות רק ממלוכ אחד בשם זה ‪ -‬מאמאק אח'ו ג'לבאן‪ ,‬אשר יתכן והוא אותו אדם‪.‬‬
‫ג'לבאן הוא שם תורכו‪-‬מונגולי‪ .‬השם אידכאר הוא שם יחידאי המופיע לראשונה כשם של ממלוכ של ילבע'א אלעמרי‪ .‬אידכאר‬
‫אלעמרי אלילבע'אוי היה חבר בקבוצה של התורכים שרצו להתנקש בברקוק‪ ,‬כך שקרוב לודאי מדובר בתורכו‪-‬מונגולי‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫אלפראת לא מגדיר את הפרטים כתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬גם פרט מספר ‪ 3‬לא היה סריס‪ .‬אם כן‪ ,‬השם מקבל מתחיל‬
‫להופיע החל מימי אלצאלח אסמאעיל כשם של רומים‪ ,‬וממשיך להיות שם שמיועד לרומים גם בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬זוהי דוגמא טובה לשם שהחל להופיע בתקופת המעבר‪ ,‬יועד לקבוצה אתנית לא‪-‬תורכית ספציפית‪,‬‬
‫והמשיך לשמש לאותה קבוצה אתנית בתקופה הצ'רקסית‪ .‬יש לציין שאלצאלח אסמאעיל היה בנה של שפחה‬
‫רומית‪ ,‬כך שאין זה מפתיע שבתקופתו מופיע השם הראשון המיועד בלעדית לקבוצה האתנית הרומית‪.‬‬
‫‪329‬‬
‫השם שאהין יועד בתקופה הצ'רקסית לרומים )סריסים ולא סריסים(‪ .‬בתקופת המעבר יש עדות‬
‫לשלושה או ארבעה שאהינים שהיו סריסים )פרט ‪ ,1‬ופרטים ב'‪ ,‬ז' ואולי גם ח'(‪ .‬על פי ה‪-‬נסבה של פרט ‪1‬‬
‫הוא היה ממלוכ של אלאשרף שעבאן‪ ,‬בנו של אלנאצר מחמד )פרט ‪ .(3‬מבין האמירים שנקראו שאהין ניתן‬
‫למצוא פרט שככל הנראה היה בפלג של ברקוק )פרט ה'(‪ .‬ככל הנראה השם שאהין הופיע לראשונה כשם של‬
‫ממלוכ )סריס?( של האמיר צרע'תמש אלנאצרי )פרט א'(‪ .‬אין שום עדות לתורכו‪-‬מונגולים שנשאו את השם‪,‬‬
‫ונראה שהוא יועד לרומים החל מתקופת צרע'תמש ואילך‪ .‬יש לציין שיש עדויות רבות לשמות ללא‪ -‬תורכים‬
‫)רומים או צ'רקסים(‪ ,‬אשר החלו להופיע בימי צרע'תמש‪ ,‬ולעומת זאת אין שום עדות לשם של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים המתחיל להופיע בימיו‪.‬‬
‫גם השם פארס מופיע לראשונה כשם של ממלוכ של צרע'תמש )פרט ‪ .(2‬בתקופה הצ'רקסית יש‬
‫עדויות רק לרומים שנשאו את השם‪ ,‬וכמו השמות מקבל ופארס הוא יועד הן לסריסים והן ללא סריסים‪ .‬פרט‬
‫מספר ‪ 1‬שהיה רומי שאינו סריס היה ממלוכ של אבן עראם וממנו עבר לברקוק‪ .‬הוא מת בשנת ‪1399/802‬‬
‫בגיל צעיר מארבעים‪ ,‬כך שכנראה הגיע לסולטאנות בסביבות שנת ‪ .1375/777‬כפי שצוין‪ ,‬שינויים ביעוד‬
‫האתני של שמות נעשו רק החל מהתקופה שבה ברקוק הפך ל‪-‬אתאבכ )שנת ‪ ,(1380/782‬וכמעט כל השמות‬
‫ששינו את יעודם האתני )או כולם( היו קיימים כבר לפני תקופת המעבר‪ .‬העובדות שפרט מספר ‪ 1‬הגיע‬
‫לשטחי הסולטאנות לפני שברקוק היה אתאבכ‪,‬וכי כלל לא היה ממלוכ שלו במקור‪ ,‬מעידות על כך שהשם‬
‫פארס יועד לרומים כבר בתקופת המעבר והמשיך להיות מיועד לרומים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬אם כן‪ ,‬פארס הוא‬
‫שם נוסף שהחל להופיע בימי צרע'תמש‪ ,‬ויועד לקבוצה האתנית הרומית‪.‬‬
‫השם תע'ריברדי‪/‬תע'ריברמש יועד בתקופה הצ'רקסית לרומים )רק ללא סריסים(‪ .‬פרט מספר ‪,7‬‬
‫שהיה ממלוכ רומי של בכלמש אלעלאאי‪ ,‬הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת ‪,1374/776‬‬
‫לפני שברקוק נהיה אתאבכ‪ ,‬כך שהוא שיך לתקופת המעבר‪ .‬פרט ‪ ,1‬שגם שיך לתקופת המעבר‪ ,‬אינו מוגדר‬
‫כתורכי על ידי אבן אלפראת וככל הנראה היה בפלג של ברקוק‪ ,‬כך שקרוב לודאי לא היה תורכו‪-‬מונגולי‪.‬‬
‫‪330‬‬
‫לא נראה שחל שינוי ביעוד האתני של השם במעבר לתקופה הצ'רסית ונראה שהשם היה מיועד לרומים החל‬
‫מתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪ 329‬אין הכוונה לשמות שיועדו לסריסים רומים בלבד‪ ,‬כדוגמתם ניתן למצוא גם בתקופות מוקדמות יותר‪.‬‬
‫‪ 330‬מנגד ניתן למצוא פרט בשם תע'ריברמש אלאשרפי שהיה בפלג של מנטאש )פרט א' בתקופת המעבר(‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬עמדתם של‬
‫הרומים במאבק בין הקבוצות האתניות אינה ברורה לחלוטין‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫דמרדאש הוא שם שיועד לרומים )לא סריסים( בתקופה הצ'רקסית‪ .‬בתקופת המעבר יש ביוגרפיות‬
‫לשלושה פרטים בשם זה‪ .‬שניים מהם המופיעים אצל אבן אלפראת ואינם מוגדרים כתורכים היו בפלג של‬
‫מנטאש )פרטים ‪ ,(4-3‬וכבר נזכר שניתן למצוא רומים בפלג זה‪ ,‬אך נדיר למדי למצוא בו צ'רקסים‪ .‬אחד מהם‬
‫נזכר אצל אבן קאצ'י שהבה בקרב קבוצה של אמירים שרדפו את הצ'רקסים‪ ,‬כך שקרוב לודאי אין מדובר‬
‫בצ'רקסי‪ .‬אפשר להניח בזהירות שגם דמרדאש היה שם שיועד לקבוצה האתנית הרומית החל מתקופת‬
‫המעבר‪.‬‬
‫‪331‬‬
‫‪ 7.3.3‬שמות חדשים שיועדו לצ'רקסים‬
‫השם ברקוק מופיע לראשונה בימי ילבע'א אלעמרי כשמו של הסולטאן לעתיד לבוא אלט'אהר ברקוק )פרט‬
‫‪ .(1‬פרט לאלט'אהר ברקוק יש במקורות ביוגרפיה לברקוק שהיה ממלוכ של הסולטאן ג'קמק )פרט ‪ .(2‬אנו‬
‫יודעים שלבנו משפחה צ'רקסית קראו עליבאי‪ ,‬שהוא שם של צ'רקסים בתקופה הצ'רקסית )ראה להלן בפרק‬
‫‪ ,8.2.1‬עמוד ‪ ,(112‬כך שמסתמן שהשם ברקוק יועד רק לצ'רקסים החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪332‬‬
‫חטט הוא שם צ'רקסי ולא תורכי‪ ,‬וככל הנראה הוא מופיע לראשונה כשם של ממלוכ של ילבע'א‬
‫אלעמרי )פרט ‪ ,(2‬אשר מתואר במקורות כרשע‪ ,‬תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים‪ .‬השם חטט ממשיך להופיע גם‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬קרוב לודאי שמדובר בשם שיועד לצ'רקסים החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫עלאן‪/‬אלאן מופיע לראשונה כשם של ממלוכ בימי ילבע'א אלעמרי )פרט ‪ – 1‬עלאן‬
‫אלשעבאני‪/‬אלעת'מאני(‪ .‬עלאן אלשעבאני נזכר כחבר בפלג של ברקוק במאבקו נגד ברכה והיה מבין מקבלי‬
‫המשרות לאחר ניצחונו של ברקוק‪ 333.‬פרט לעלאן אלשעבאני יש ביוגרפיות לעוד שלושה עלאנים החל מימי‬
‫ברקוק )פרטים ‪ ,(4-2‬כולם בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים‪ .‬כאמור אין עדות לשם שהתחיל להופיע בתקופת‬
‫המעבר כשם של קבוצה אתנית לא‪-‬תורכית ואז שינה את יעודו האתני‪ ,‬וככלל אין עדות לשמות של ממלוכים‬
‫שהחלו להופיע בימי ילבע'א ושינו את יעודם האתני‪ .‬אפשר להניח שמדובר בשם שיועד לקבוצה האתנית‬
‫הצ'רקסית החל מתקופת ילבע'א‪.‬‬
‫‪334‬‬
‫גם אינאל הוא שם שהחל להופיע בתקופתו של ילבע'א אלעמרי כשם של ממלוכ צ'רקסי )פרט ‪,(2‬‬
‫ויועד לצ'רקסים גם בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪335‬‬
‫‪ 331‬נראה שגם השם קאסם יועד לרומים‪ ,‬אך לא ברור אם התחיל להופיע בתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה את נספח‬
‫השמות‪.‬‬
‫‪ 332‬על פי אבן תע'ריברדי‪ ,‬השם ברקוק הוא שם צ'רקסי ולא שם תורכי‪ ,‬אילון‪" ,‬שמות"‪.202 ,‬‬
‫‪ 333‬אלמקריזי גורס שלאחר סבב משרות זה המדינה נהיתה צ'רקסית‪ ,‬אך ניתן לזהות גם תורכים בקרב מקבלי המשרות בסבב זה‪,‬‬
‫כך שיש להתיחס בזהירות לעדות זו של אלמקריזי‪ ,‬סלוכ‪.389 :3 ,‬‬
‫‪ 334‬שמות של רומים שמתחילים להופיע בתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית מופיעים במספרים גבוהים יחסית‪ .‬לעומת זאת‬
‫שמות של צ'רקסים יכולים להיות יחידאיים או שמות שמופיעים במספרים נמוכים‪ .‬מבחינה זו השם עלאן מתנהג כשם של צ'רקסים‬
‫ולא של רומים‪ .‬עלאן מנ טטח' אלאשרפי )פרט ‪ (4‬הובא על ידי סוחר )טטח'(‪ ,‬אשר ככל הידוע‪ ,‬הביא רק צ'רקסים לשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬הדבר מחזק את ההשערה שהשם עלאן יועד לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 335‬השם אינאל יטופל בפרק ‪ 8‬העוסק בשמות מהתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫השמות סודון וג'אנבכ מתחילים גם כן להופיע בתקופת המעבר‪ 336.‬אנו יודעים שכל מי שנשא שמות‬
‫אלה היה צ'רקסי‪ .‬הדבר מאשש את ההשערה ששמות ללא‪-‬תורכים שהחלו להופיע בתקופת המעבר יועדו‬
‫לקבוצה אתנית לא‪-‬תורכית ספציפית ולא שינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪337‬‬
‫לסיכום השמות בתקופת המעבר‪ :‬שמות שהיו קיימים לפני תקופת המעבר והמשיכו להתקיים‬
‫במהלכה לא שינו את יעודם האתני‪ .‬החידוש בתקופת המעבר הוא שלראשונה הופיעו שמות חדשים יש מאין‬
‫ללא‪-‬תורכים‪ .‬החל מתקופת המעבר מופיעים שמות המיועדים לקבוצה האתנית הצ'רקסית באופן בלעדי ושמות‬
‫המיועדים לקבוצה האתנית הרומית באופן בלעדי‪ .‬זאת בניגוד לתקופות הקודמות‪ ,‬שבהן ניתנו לצ'רקסים‬
‫ולרומים אותם שמות‪ .‬הדבר מעיד על גידול במספר הרומים והצ'רקסים בשטחי הסולטאנות החל מתקופת‬
‫המעבר‪ .‬השמות שניתנו לרומים תמיד מופיעים במספרים גדולים ואילו השמות של הצ'רקסים עשויים להיות‬
‫גם שמות יחידאיים‪ .‬כמו בתקופות קודמות‪ ,‬גם בתקופת המעבר מופיעים שמות חדשים לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬רוב‬
‫השמות החדשים ללא‪-‬תורכים מופיעים בזמנם של האמירים צרע'תמש אלנאצרי וילבע'א אלעמרי אלח'אצכי‪.‬‬
‫בזמנו של צרע'תמש מופיעים שני שמות חדשים לרומים )שאהין ופארס( ומספר שמות החשודים כשמות של‬
‫צ'רקסים )אסן‪ ,‬טולו‪ ,‬קרמש וקרקמאס(‪ .‬בימי ילבע'א מופיעים מספר שמות חדשים לצ'רקסים )ברקוק‪ ,‬חטט‪,‬‬
‫אינאל ועלאן(‪ 338.‬יתכן והשם הראשון שיועד לקבוצה האתנית הצ'רקסית באופן בלעדי הופיע בימי אלמט'פר‬
‫חאג'י שהיה מקורב לצ'רקסים )השם ג'ארקטלו(‪ .‬השם הראשון שיועד לקבוצה האתנית הרומית באופן בלעדי‬
‫הופיע בימי אלצאלח אסמאעיל שהיה בנה של שפחה רומית )מקבל(‪ .‬אין עדויות לשינוי ביעוד האתני של‬
‫‪ 336‬למעשה‪ ,‬השם סודון מופיע פעם אחת בתקופה ב' ונראה שקם לתחיה בתקופת המעבר‪ .‬מספר שמות נוספים קמו לתחיה בתקופת‬
‫המעבר כשמות לצ'רקסים והמשיכו לשמש צ'רקסים גם בתקופה הצ'רקסית )אזבכ‪ ,‬קג'מאס וביברס(‪ ,‬ראה להלן את הדיון בשמות‬
‫שקמו לתחיה בפרק ‪ ,8.5.1‬עמודים ‪ .123-120‬גם מקרים אלה מהווים אישוש להנחה ששמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר לא‬
‫שינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 337‬כמה שמות נוספים חשודים כשמות של צ'רקסים החל מתקופת המעבר‪ .‬ג'ארקטלו מופיע שלוש פעמים עד לתקופת ברקוק‬
‫)פרטים ‪ .(3-1‬פרט מספר ‪ ,3‬שהיה ממלוכ של ברקוק‪ ,‬היה צ'רקסי‪ .‬שני הפרטים האחרים שיכים ככל הנראה לתקופת המעבר‪ .‬אחד‬
‫מהם מתואר במקורות כרשע )פרט ‪ (1‬והשני )פרט ‪ (2‬עשוי להיות ממלוכ של אלמט'פר חאג'י‪ ,‬שכפי שכבר נזכר היה מקורב‬
‫לצ'רקסים‪ .‬אם כן‪ ,‬יתכן שהממלוכ הראשון בשם זה הוא ממלוכ של אלמט'פר חאג'י‪ .‬הממלוכ הצ'רקסי של ברקוק הגיע באופן‬
‫משוער לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת ‪ ,1380/782‬כך שגם הוא עשוי להשתייך לתקופת המעבר‪ .‬ניתן להניח בזהירות שגם‬
‫השם ג'ארקטלו יועד לצ'רקסים החל מתקופת המעבר )במקרה זה ככל הנראה החל מתקופת אלמט'פר חאג'י(‪ .‬השמות קרקמאס‪,‬‬
‫קרמש וטולו יועדו בתקופה הצ'רקסית לצ'רקסים )ראה את נספח השמות – קרמש‪ ,‬פרט ‪ ;1‬טולו – פרטים א'‪ ,‬ב' בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬פרט ב' היה אח של ברדבכ‪ ,‬שם שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,8.2.1‬עמוד ‪ .(112‬שלושת‬
‫השמות הללו החלו להופיע בימי צרע'תמש אלנאצרי )קרקמאס – פרט ‪ ;1‬קרמש – פרט א'; טולו – פרט א' בתקופת המעבר(‪.‬‬
‫צרע'תמש כבר נזכר כמי שבימיו הופיעו שמות חדשים לרומים‪ ,‬וכל השמות החדשים המתחילים להופיע בימיו חשודים כשמות ללא‪-‬‬
‫תורכים‪ .‬אין עדות לשינוי ביעוד האתני של שמות שהחלו להופיע בימי צרע'תמש במעבר לתקופה הצ'רקסית‪ .‬לפיכך‪ ,‬שמות אלה‬
‫חשודים כשמות שיועדו לצ'רקסים החל מתקופת צרע'תמש‪ .‬יש לציין שאצל אבן פראת ניתן למצוא ביוגרפיה לקרמקאס השיך‬
‫לתקופת המעבר )פרט ‪ (2‬והוא אינו מוגדר כ‪"-‬תורכי" )את השם קרקמאס אסקור בפרק ‪ 8‬ואזכיר מקרה שעשוי להיראות כסתירה(‪.‬‬
‫השם אסן הוא יחידאי והפרט היחידי המופיע במקורות היה ממלוכ של צרע'תמש‪ ,‬אשר מתואר במקורות כרשע‪ ,‬תכונה המאפיינת‬
‫לא‪-‬תורכים‪ .‬הואיל ומדובר בשם יחידאי אסן חשוד כשם שיועד לצ'רקסים‪ .‬יעודם האתני של מספר שמות שהחלו להופיע בתקופת‬
‫המעבר אינו ברור – אלתש‪ ,‬באכיש‪ ,‬בטא‪ ,‬בכ בלאט‪ ,‬קטלוח'ג'א‪ ,‬קוזי‪ ,‬קינאר‪ ,‬סברג'‪ ,‬צראי‪/‬צראי תמר‪ ,‬טנירק‪ ,‬באשאה‪,‬‬
‫טקתמש‪ .‬השם באשאה עשוי להיות שיבוש של השם עלי באשאה‪ .‬בעל השם מופיע ללא נסבה של אדון‪ ,‬כך שלא ברור כלל אם‬
‫מדובר בשם של עבדים‪ .‬גם נושא השם באכיש עשוי להיות תרכמני ממוצא חופשי‪ .‬יש עדות רק לתורכו‪-‬מונגולים בשמות‬
‫המסתיימים ביסוד חֻ'גַ'א‪ ,‬כך שהשם קטלוח'ג'א חשוד כשם של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 338‬לרשימת השמות החדשים לצ'רקסים המופיעים בימי ילבע'א אפשר להוסיף את השם בג'אס אשר נזכר במקורות כשם של‬
‫אמיר ב‪-‬ברג'יה‪ ,‬מפסיק להופיע בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬וקם לתחיה כשם של צ'רקסי בתקופת ילבע'א‪ .‬בפרק ‪ 8.5‬אקדיש דיון נרחב‬
‫לשמות שקמו לתחיה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫השמות המתחילים להופיע בימי צרע'תמש וילבע'א בתקופתו של ברקוק‪ ,‬וככלל נראה ששמות שאותם החלו‬
‫לייעד בתקופת המעבר לקבוצה האתנית הרומית או לקבוצה האתנית הצ'רקסית המשיכו לשמש אותם קבוצות‬
‫אתניות גם בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ברור לחלוטין ששמות שיועדו ללא‪-‬תורכים בתקופת המעבר לא הפכו לשמות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית )והדבר נכון גם לשמות של לא‪-‬תורכים מתקופה המוקדמת לתקופת‬
‫המעבר(‪ .‬השמות החדשים לרומים ולצ'רקסים המשיכו להתקיים לצד שמות ישנים שיועדו ללא‪-‬תורכים )הן‬
‫לרומים והן לצ'רקסים(‪ .‬השמות הישנים ללא‪-‬תורכים‪ ,‬הפכו להיות שמות שיועדו לקבוצה אתנית ספציפית רק‬
‫בתקופתו של ברקוק‪ ,‬שבמהלכה ההפרדה בין רומים לצ'רקסים הפכה להיות מוחלטת‪ .‬כפי שכבר נאמר יש‬
‫מספר שמות לא מבוטל של תורכו‪-‬מונגולים מתקופת אלנאצר מחמד אשר הפכו לשמות של רומים או לשמות‬
‫של צ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬מבין השמות המתחילים להופיע בתקופת המעבר כשמות של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים רק השם תמרבאי עשוי להיות שם שהחליף את יעודו האתני והפך לשם המיועד לקבוצה אתנית לא‪-‬‬
‫תורכית‪ .‬יתכן והעובדה שיש לנו מידע על פרטים בשם תמרבאי רק החל מתקופת המעבר מקורה בלקונה שיש‬
‫במקורות והשם החל להופיע בתקופה מוקדמת יותר‪.‬‬
‫‪339‬‬
‫קיימת אפשרות סבירה למדי שגם שמות שהחלו‬
‫להופיע בתקופת המעבר כמיועדים לתורכו‪-‬מונגולים לא שינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬כך שכל‬
‫שם שהחל להופיע בתקופת המעבר יועד לאותה קבוצה אתנית מזמן הופעתו ועד לסוף הסולטאנות‬
‫הממלוכית‪.‬‬
‫‪340‬‬
‫‪ 339‬כאמור‪ ,‬התמרבאי הראשון הנזכר במקורות הוא תמרבאי אלטאזי‪ .‬קרוב לודאי שאדונו היה טאז אלנאצרי )מת ‪,(1361/763‬‬
‫שהיה אמיר של אלנאצר מחמד‪ .‬יתכן שתמרבאי אלטאזי כלל לא שיך לתקופת המעבר‪ .‬הגדרה מצמצמת של תקופת המעבר כוללת‬
‫רק שמות שהחלו להופיע בימי צרע'תמש‪ ,‬ילבע'א וחסן‪ .‬אין עדויות לשינוי ביעוד האתני של שמות שהתחילו להופיע בימי‬
‫צרע'תמש‪ ,‬ילבע'א וחסן‪.‬‬
‫‪ 340‬בדיון בשמות בתקופה הצ'רקסית אציין שישנם שלושה או ארבעה שמות נוספים בלבד שעשויים להיות שמות שיועדו‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים בתקופת המעבר ושינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית )שיח'‪ ,‬אקבאי‪ ,‬תנבכ ואולי גם ג'קמק(‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הפרטים לגבי שמות אלה בתקופת המעבר אינם ברורים לחלוטין‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫פרק ‪ - 8‬התקופה הצ'רקסית )‪(1517-1380/923-782‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית יש לנו מידע רב למדי על מוצאם האתני של הממלוכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש אזכור מפורש‬
‫במקורות לכך שבתקופה זו היו שמות שיועדו לקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ ,‬שמות שיועדו לקבוצה האתנית‬
‫הרומית וכאלה שיועדו לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬ניתוח הפרטים שנאספו בנספח הגזע ונספח השמות‬
‫מצביע על חלוקה כזו באופן ברור לחלוטין‪ ,‬ומראה שלמעט מספר מצומצם של חריגים ההפרדה היתה‬
‫טוטאלית‪ .‬ישנן במקורות ‪ 8‬סתירות אשר מעורבים בהם ממלוכים של ברקוק‪.‬‬
‫‪341‬‬
‫כפי שיובהר בהמשך ניתן‬
‫להסביר כמעט את כולם בכך שבתקופתו של ברקוק חלו שינויים ביעוד האתני של מספר שמות שהיו קיימים‬
‫לפני תקופתו‪ .‬לא תמיד ניתן לדעת באיזו נקודה בזמן חל השינוי ביעוד האתני של שם מסוים‪ .‬יש מקרים בהם‬
‫ניתן לזהות שינויים כאלה שנעשו על ידי ברקוק כבר כשהיה אתאבכ )‪ ,(1382-1380/784-782‬אך חלק‬
‫מהשינויים התרחשו במהלך התקופה בה היה סולטאן )‪ .(1399-1382/801-784‬קרוב לודאי שהשינויים‬
‫הסתימו כבר בימי חייו של ברקוק‪ ,‬ואף במהלך תקופת שלטונו הראשונה )‪ ,(1389-1382/791-784‬שכן‬
‫מספר הסתירות לאחר תקופת ברקוק הוא מצומצם למדי‪ .‬בשמות המתחילים להופיע לאחר תקופת ברקוק ניתן‬
‫לזהות רק סתירה אחת‪ ,‬אשר ניתן להסבירה‪ .‬בשמות הממשיכים להתקיים לאחר תקופת ברקוק ניתן לזהות רק‬
‫‪ 7‬סתירות‪ ,‬אשר לפחות לחמש מהם יש הסבר )ראה סקירה מפורטת בהמשך(‪ .‬לא נראה שחלו שינויים‬
‫במערכת השמות לאחר ימי ברקוק‪ ,‬לפחות עד לתקופתו של קאיתבאי )‪.(1495-1468/901-873‬‬
‫‪342‬‬
‫הרבה מהשמות שהתקיימו לפני התקופה הצ'רקסית יצאו משימוש בתקופה זו‪ .‬מספר שמות לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים שנוצרו בתקופתו של אלנאצר מחמד הפכו בתקופתו של ברקוק לשמות לצ'רקסים‪ ,‬מספר שמות‬
‫כאלה הפכו לשמות לרומים ומספר שמות כאלה המשיכו להיות מיועדים לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫חלק משמות הלא‪-‬תורכים מתקופת אלנאצר מחמד הפכו לשמות לרומים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬אין עדות חד‬
‫משמעית לשם שיועד ללא‪-‬תורכים בתקופת אלנאצר מחמד והפך לשם שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית כמעט ולא נעשה שימוש בשמות מתקופתו של אלנאצר מחמד כשמות לצ'רקסים‪.‬‬
‫הצ'רקסים העדיפו ליצור לעצמם שמות חדשים או להחיות שמות מתקופתו של קלאוון‪ .‬השינויים במערכת‬
‫השמות נועדו לבדל את הצ'רקסים מהרומים )הפיכת שמות ללא‪-‬תורכים לשמות לרומים(‪ ,‬לענות על הגידול‬
‫במספר הצ'רקסים והרומים ולהדגיש את תבוסת התורכו‪-‬מונגולים )יצירת שמות חדשים לצ'רקסים או לרומים‬
‫והפיכת שמות תורכו‪-‬מונגולים לשמות לצ'רקסים או לשמות לרומים(‪ ,‬ולהחיות את המורשת ה‪-‬ברג'ית לשם‬
‫לגיטימציה או בשל נוסטלגיה )החיאת שמות מתקופת קלאוון והפסקת השימוש בהרבה מהשמות מימי אלנאצר‬
‫מחמד(‪.‬‬
‫‪ 341‬הכוונה בסתירה היא להופעתם של ממלוכים צ'רקסים‪ ,‬רומים או תורכו‪-‬מונגולים תחת אותו שם‪.‬‬
‫‪ 342‬המקורות שבהם השתמשתי אינם מכסים את התקופה שלאחר קאיתבאי ואינם מכסים את תקופתו של קאיתבאי באופן מלא‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫‪ 8.1‬השמות שהיו קיימים לפני תקופת ברקוק‬
‫‪ 8.1.1‬סתירות‪ ,‬סתירות לכאורה ושינויים ביעוד האתני של שמות בימי ברקוק‬
‫בתקופה הצ'רקסית ישנם ‪ 8‬שמות אשר ניתן למצוא בהם סתירות‪ ,‬אשר בהן מעורבים ממלוכים של ברקוק‪.‬‬
‫כפי שיתברר‪ ,‬כולן‪ ,‬או כמעט כולן‪ ,‬הן סתירות לכאורה‪ 7 .‬מתוך ‪ 8‬השמות הללו היו קיימים לפני תקופתו של‬
‫ברקוק‪ ,‬ולפחות חמישה מתוכם היו קימים לפני תקופת המעבר‪ .‬כבר נזכר שברקוק שינה את היעוד האתני של‬
‫מספר שמות במהלך תקופת שלטונו‪ .‬שינויים אלה יוצרים מראית עין של סתירה‪.‬‬
‫‪343‬‬
‫‪ .I‬השם ארע'ון‪/‬ארע'ון שאה‬
‫‪ .24‬שאה אלאבראהימי אלט'אהרי‬
‫‪ .25‬שאה אלבידמרי אלט'אהרי‬
‫‪ .26‬מנ בשבע'א אלט'אהרי‬
‫‪ .27‬שאה אלסיפי תע'ריברדי‬
‫‪ .28‬שאה אלנורוזי‬
‫)מת ‪(1398/801‬‬
‫)מת ‪(1399/802‬‬
‫)מת ‪(1416/819‬‬
‫)מת ‪(1416/819‬‬
‫)מת ‪(1436/840‬‬
‫אבראהים בן מנג'כ?‪/‬ברקוק‪+20 ,‬‬
‫בידמר אלח'וארזמי‪-‬ברקוק‪+30 ,‬‬
‫ברקוק‪ ,‬לפני שנהיה סולטאן בקצת‬
‫תע'ריברדי‬
‫נורוז אלחאפט'י‪+60/~60 ,‬‬
‫תורכי‬
‫רומי‬
‫אלרומי‪/‬מקדם בימי פרג'‬
‫גבוה‪/‬רשע‬
‫החל מתקופתו של אלנאצר מחמד יועד השם ארע'ון לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬ניתן למצוא במקורות‬
‫ביוגרפיות לשלושה ממלוכים של ברקוק בשם זה )פרטים ‪ .(26-24‬פרט ‪ 25‬היה תורכי ובמקור היה ממלוכ‬
‫של בידמר אלח'וארזמי‪ .‬הוא הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת ‪ ,1375/777‬לפני שברקוק‬
‫נהיה אתאבכ‪ ,‬בתקופה שלגביה אין עדיין עדות חד משמעית לשינויים ביעוד האתני של השמות‪ .‬פרט ‪,26‬‬
‫שהיה רומי‪ ,‬נקנה על ידי ברקוק בזמן שהיה אתאבכ‪ ,‬זמן קצר לפני שנהיה סולטאן‪ ,‬כך שהגיע לשטחי‬
‫הסולטאנות בין השנים ‪) 1382-1380/784-782‬סביר להניח שקרוב יותר לשנת ‪ .(1382/784‬מה שנראה‬
‫כסתירה הוא למעשה שינוי לינארי ביעוד האתני של השם ארע'ון‪ .‬לאחר תקופתו של ברקוק יש עדות לארע'ון‬
‫הנושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ‪(27‬‬
‫‪344‬‬
‫ולארע'ון נוסף בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ ,(28‬וכבר‬
‫אין ׂדות לשום תורכו‪-‬מונגולי הנושא את השם‪ .‬ארע'ון הפך משם המיועד לתורכו‪-‬מונגולים לשם המיועד‬
‫לרומים‪ .‬במקרה זה השינוי חל עוד בזמן שברקוק היה אתאבכ‪.‬‬
‫‪ .II‬השם תמראז‬
‫‪ .1‬אלנאצרי אלט'אהרי‬
‫‪ .2‬אלט'אהרי אלאעור‬
‫‪ .6‬אלקרמשי אלט'אהרי‬
‫)מת ‪(1411/814‬‬
‫)מת ‪(+1326/830‬‬
‫)מת ‪(1449/853‬‬
‫ברקוק )נקנה כשהיה אתאבכ(‪~60 ,‬‬
‫ברקוק‪ ,‬זקן‬
‫ברקוק‬
‫תורכי‬
‫תורכי‬
‫‪ .3‬אלמאידי‬
‫‪ .4‬אלנורוזי )תער מצ(‬
‫‪ .5‬אלמאידי‬
‫‪ .7‬אלבכתמרי אלמאידי‬
‫‪ .9‬אלאינאלי אלאשרפי‬
‫‪ .10‬אלצע'יר אלאשרפי‬
‫‪ .12‬אלשמסי אלאשרפי ברסבאי‬
‫)מת ‪(1437/841‬‬
‫)מת ‪(1433/847‬‬
‫)מת ‪(1444/848‬‬
‫)מת ‪(1451/855‬‬
‫)מת ‪(1466/871‬‬
‫)מת ‪(1471/877‬‬
‫)מת ‪(1496/902‬‬
‫שיח'‪ ,‬וַאיִל אל ֻּכהּו ַלה‬
‫נורוז אלחאפט'י?‬
‫שיח'?‬
‫שיח'‬
‫ברסבאי‪+60 ,‬‬
‫ַע'יְר ַמ ְשּכּור‬
‫זקן גדול‬
‫אח טוח'‬
‫בלונדיני‪ִ /‬ח' ַפה‪ִ /‬ל ְלטּול ְקרַּב‬
‫אלג'רכסי‪/‬רשע‪/‬טיש‬
‫ַע'יְר ַמ ְשּכּור‬
‫צ'רקסי‬
‫עשר אלת'מאנין‬
‫‪ 343‬בטבלאות שלהלן אסקור את כל הממלוכים של ברקוק וממלוכים מתקופה מאוחרת לברקוק שיש מידע לגבי מוצאם האתני‪ ,‬או‬
‫מאפייניהם‪ .‬מספור הממלוכים זהה למספורם בנספח השמות‪.‬‬
‫‪ 344‬בנוסף לכך‪ ,‬אנו יודעים שנהיה אמיר בכיר בימי פרג' בן ברקוק‪ ,‬סולטאן שקידם את הרומים על פני הצ'רקסים‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫השם תמראז מופיע לראשונה בימי אלנאצר מחמד )פרט א' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק( ויש עדות לתורכו‪-‬‬
‫מונגולי הנושא את השם לפני תקופתו של ברקוק )פרט ה' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪ .‬במקורות מופיעים ‪3‬‬
‫ממלוכים של ברקוק בשם זה‪ ,‬אשר שניים מהם היו תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(2-1‬אנו יודעים שאחד מהם‬
‫נקנה בזמן שברקוק היה אתאבכ )פרט ‪ ,(1‬וכי השני הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות בסביבות שנת‬
‫‪ .1378/780‬לאחר תקופתו של ברקוק יש עדות לתמראז צ'רקסי )פרט ‪ ,(12‬אחד הנושא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלג'רכסי" והוא בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ ,(9‬אחד שהיה אח של אמיר בשם טוח' אשר הוא שם‬
‫המיועד לצ'רקסים )פרט ‪ ,(5‬ולארבעה בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(10 ,7 ,4 ,3‬לאחר תקופת‬
‫ברקוק אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים בשם תמראז‪ .‬השם תמראז הוא‬
‫דוגמא לשם שהפך משם המיועד לתורכו‪-‬מונגולים לשם המיועד לצ'רקסים‪ .‬גם במקרה זה מה שנראה כסתירה‬
‫הוא למעשה שינוי ביעוד האתני של השם‪ .‬במקרה של השם תמראז אנו יודעים שהשינוי לא התרחש לפני‬
‫שברקוק נהיה אתאבכ‪.‬‬
‫‪ .III‬השם אקבע'א‬
‫‪ .18‬אלמארדאני אלט'אהרי‬
‫‪ .21‬אלט'אהרי אלצע'יר‬
‫‪ .22‬אלפיל אלט'אהרי‬
‫‪ .23‬אלטולותמרי אלט'אהרי‬
‫‪ .24‬אלג'מאלי אלהד'באני אלט'אהרי‬
‫‪ .27‬אלט'אהרי שיטאן‬
‫)מת ‪(1390/793‬‬
‫)מת ‪(1396/799‬‬
‫)מת ‪(1398/801‬‬
‫)מת ‪(1399/802‬‬
‫)מת ‪(1403/806‬‬
‫)מת ‪(1418/821‬‬
‫ברקוק?‬
‫ברקוק?‬
‫ברקוק‬
‫ברקוק‪-40 ,‬‬
‫אלהד'באני‪/‬ברקוק‪ ,‬זקן‬
‫ברקוק‪ ,‬קטן‬
‫תורכי‬
‫תמים‬
‫רשע‬
‫‪ .25‬אלפקיה אלנאצרי‬
‫‪ .28‬אלג'מאלי‬
‫‪ .31‬מנ מאמש אלנאצרי‬
‫)מת ‪(1403/806‬‬
‫)מת ‪(1433/837‬‬
‫)מת ‪(1440/844‬‬
‫דואדאר של פרג'‬
‫כמשבע'א אלג'מאלי‬
‫פרג'‪~60 ,‬‬
‫ע'יר משכור‬
‫רומי‬
‫אלתרכמאני‪/‬לוקה בדת‬
‫תורכי?‬
‫גם השם אקבע'א יועד לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית החל מימי אלנאצר מחמד‪ .‬ניתן למצוא במקורות‬
‫ביוגרפיות לשישה ממלוכים של ברקוק בשם זה‪ .‬אחד מהם היה תורכי )פרט ‪ (23‬והגיע באופן משוער לשטחי‬
‫הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1375/777‬אחד היה קרוב לודאי תורכי ועל פי שנת מותו הגיע לסולטאנות לפני‬
‫שברקוק נהיה אתאבכ )פרט ‪ ,(18‬ואחד הוא בעל תכונה המאפיינת את התורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ (24‬וכלל לא‬
‫היה ממלוכ של ברקוק במקור‪ .‬אנו יודעים שהיה זקן במותו‪ ,‬כך שברור שהגיע לשטחי הסולטאנות לפני‬
‫שברקוק נהיה אתאבכ‪ .‬לאחר ימי ברקוק ניתן למצוא מבין בעלי הביוגרפיה בשם אקבע'א פרט רומי )פרט ‪(28‬‬
‫ופרט הנושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" )פרט ‪ .(31‬בנוסף לכך‪ ,‬נזכר במקורות בשנת ‪ 1415/818‬פרט בשם‬
‫אקבע'א אלנט'אמי כשליח לקפריסין וידוע שהיה ממקורביו של פרג'‪ ,‬סולטאן שקידם רומים על פני הצ'רקסים‬
‫)פרט ד' בתקופה הצ'רקסית(‪.‬‬
‫‪345‬‬
‫פרט נוסף הוא בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(25‬לאחר תקופת‬
‫ברקוק אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים שנשאו את השם אקבע'א‪ .‬גם אקבע'א הוא שם שהפך משם לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים לשם לרומים ומה שנראה כסתירה הוא למעשה שינוי ביעוד האתני של השם‪ .‬פרט מספר ‪ 31‬המוגדר‬
‫‪ 345‬ממלוכים קפריסאים נזכרים במקורות רק לאחר כיבוש קפריסין בשנת ‪ ,1424/828‬כך שלא סביר להניח שמדובר בממלוכ‬
‫קפריסאי‪ .‬סביר להניח שמדובר בממלוכ רומי שיכול היה לתקשר עם הקפריסאים‪ .‬קפריסאים ותרכמנים קיבלו בתקופה הצ'רקסית‬
‫שמות של רומים ונחשבו לקרובים לרומים מבחינה אתנית‪ ,‬ראה עוד על כך להלן; וראה את פרק ‪.9.4‬‬
‫‪103‬‬
‫במקורות כ‪"-‬אלתרכמאני"‪ ,‬הגיע לשטחי הסולטאנות באופן משוער סביב שנת ‪ .1393/796‬לפיכך‪ ,‬במקרה‬
‫של השם אקבע'א‪ ,‬השינוי ביעוד האתני של השם התרחש כנראה בין השנים ‪ ,1393-1375/796-777‬ובכל‬
‫מקרה התרחש כבר בימיו של ברקוק‪.‬‬
‫‪ .IV‬השם אסנדמר‬
‫‪ .12‬אלנורי אלט'אהרי‬
‫‪ .13‬אלג'קמקי‬
‫‪346‬‬
‫ברקוק‪~70 ,‬‬
‫ג'קמק אלארע'ון שאוי‪-60 ,‬‬
‫)מת ‪(1444/848‬‬
‫)מת ‪(1459/864‬‬
‫תורכי‬
‫רומי‬
‫גם השם אסנדמר יועד לתורכו‪-‬מונגולים החל מתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬ניתן למצוא ממלוכ אחד של ברקוק‬
‫בעל ביוגרפיה בשם אסנדמר )פרט ‪ ,(12‬שהיה תורכי‪ .‬שנת הגעתו המשוערת לשטחי הסולטאנות היא‬
‫‪ .1386/788‬לאחר תקופת ברקוק יש ביוגרפיה רק לפרט אחד‪ ,‬אשר היה ממלוכ רומי‪) ,‬פרט ‪ (13‬ואין עדות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬לאור הפרטים שיש בידינו אפשר להניח בזהירות שמדובר בעוד שם לתורכו‪-‬מונגולים‬
‫שהפך לשם לרומים‪ .‬נראה ששינוי זה זה חל לאחר שנת ‪.1386/788‬‬
‫‪ .V‬השם כמשבע'א‬
‫‪ .7‬מנ חג'י אלט'אהרי‬
‫‪ .8‬אלג'מאלי אלט'אהרי‬
‫‪ .9‬אלפיסי אלמזוק‬
‫‪ .10‬אלאחמדי אלט'אהרי‬
‫‪ .11‬אלט'אהרי אמיר עשרה‬
‫‪ .15‬אלג'אמוס אלח'אצכי‬
‫ברקוק‪ ,‬קטן‪+60 ,‬‬
‫ברקוק‪ ~80 ,‬או ‪+80‬‬
‫ברקוק‪ ,‬עשר אלסתין~‪-60/‬‬
‫ברקוק‪ ,‬קטן‪~60 ,‬‬
‫ברקוק‬
‫ברקוק‪+90 ,‬‬
‫)מת ‪(~1426/830‬‬
‫)מת ‪(1427/831‬‬
‫)מת ‪(1429/833‬‬
‫)מת ‪(1434/838‬‬
‫)מת ‪(1436/840‬‬
‫)מת ‪(1464/869‬‬
‫תורכי‬
‫צ'רקסי‬
‫תורכי‬
‫רשע‬
‫גם השם כמשבע'א יועד לתורכו‪-‬מונגולים החל מתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬במקורות ניתן למצוא ביוגרפיות‬
‫לשישה ממלוכים של ברקוק בשם כמשבע'א‪ .‬שניים מהם תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ (10 ,8‬ואחד צ'רקסי )פרט‬
‫‪ .(9‬פרט ‪ 8‬הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1359/761‬זמן רב לפני שברקוק נהיה אתאבכ‪,‬‬
‫כך שאין זה פלא שמדובר בתורכו‪-‬מונגולי‪ .‬פרט מספר ‪ ,10‬שגם היה תורכו‪-‬מונגולי‪ ,‬הגיע לשטחי הסולטאנות‬
‫באופן משוער סביב שנת ‪ 347.1376/778‬גילו של פרט מספר ‪ 9‬שמת בשנת ‪ 1429/833‬היה " ַע ְשר אל ִס ִתין‬
‫ַת ְח' ִמינַא" )כלומר‪ ,‬בין ‪ 50‬ל‪ (60-‬או פחות משישים‪ .‬אם להישאר נאמנים לשיטת האומדן שלנו יש להעריך‬
‫את גילו בכחמישים וחמש שנים‪ ,‬כך שהגיע לשטחי הסולטאנות בערך בשנת ‪ ,1376/778‬כמו פרט מספר ‪10‬‬
‫התורכו‪-‬מונגולי‪ .‬בכל מקרה אין עדות חד משמעית לכך שמדובר בסתירה ולא בשינוי ביעוד האתני של השם‪,‬‬
‫אולם אם אכן הגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ,1376/778‬הרי שמדובר במקרה היחידי בו שינוי כזה התרחש‬
‫לפני שברקוק היה אתאבכ‪ ,‬ולפני שהכריע את הפלג התורכו‪-‬מונגולי של ברכה‪ .‬סביר להניח שבמקרה זה‬
‫‪ 346‬פרט מספר ‪ ,27‬אקבע'א אלט'אהרי שיטאן‪ ,‬שהיה ממלוכ של ברקוק‪ ,‬מתואר במקורות כרשע‪ ,‬תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים‪,‬‬
‫כך שיתכן שמדובר בממלוכ רומי‪ .‬המקורות מזכירים שהיה מבין הממלוכים הקטנים של ברקוק‪ .‬מסקירה של ממלוכים של ברקוק‬
‫המוגדרים כממלוכים קטנים שלו‪ ,‬אפשר למצוא ממלוכים כאלה שהגיעו באופן משוער לשטחי הסולטאנות כבר בסביבות שנת‬
‫‪) 1373/775‬ראה בנספח השמות ‪ -‬כמשבע'א מנ חג'י אלט'אהרי(‪ .‬רוב הממלוכים המוגדרים כממלוכים קטנים של ברקוק‪ ,‬אשר ניתן‬
‫לאמוד את שנת הגעתם לשטחי הסולטאנות‪ ,‬הגיעו בין השנים ‪) 1387-1384/789-786‬ראה בנספח השמות ‪ -‬אזדמר מנ עלי ג'אן‬
‫אלט'אהרי‪ ,‬ארכמאס אט'אהרי‪ ,‬אקטוה אלמוסאוי‪ ,‬תנבכ מנ ברדבכ אלט'אהרי‪ ,‬ג'אנם מנ חסן שאה אלט'אהרי(‪.‬‬
‫‪ 347‬הוא נזכר בין הממלוכים הקטנים של ברקוק‪ ,‬אך כפי שצוין הגדרה זו גמישה למדי‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫האומדן מטעה ושפרט מספר ‪ 9‬הגיע בתקופה מאוחרת יותר לשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪348‬‬
‫אין מידע לגבי המוצא‬
‫האתני של פרטים בשם כמשבע'א לאחר תקופת ברקוק‪ .‬לפיכך‪ ,‬עד שיהיו בידינו עוד פרטים‪ ,‬יש להניח‬
‫בזהירות שכמשבע'א הוא שם ששינה את יעודו האתני משם שניתן לתורכו‪-‬מונגולים לשם שניתן לצ'רקסים‪.‬‬
‫שלושת המקרים הבאים עשויים להיות סתירה‪:‬‬
‫‪ .VI‬השם שיח'‬
‫‪ .1‬אלצפוי‬
‫‪ .2‬אלסלימאני‬
‫‪ .3‬אלמחמודי‬
‫‪ .4‬אלחסני אלט'אהרי‬
‫‪ .5‬אלרכני‬
‫)מת ‪(1398/801‬‬
‫)מת ‪(1405/808‬‬
‫)מת ‪(1421/824‬‬
‫)מת ‪(1426/830‬‬
‫)מת ‪(1436/840‬‬
‫ברקוק‪ ,‬שאב‬
‫ברקוק‬
‫ברקוק‪ ,‬נולד ‪ ,1368/770‬הגיע בשנת ‪1380/782‬‬
‫ברקוק‪ ,‬קטן‬
‫ביברס אלאתאבכ‬
‫צ'רקסי‬
‫תורכי‬
‫השם שיח' מופיע בנספח השמות בחלק של השמות המופיעים בימי ברקוק‪ ,‬אולם יתכן שמדובר בוריאציה של‬
‫השם שיח'ו‪/‬שיח'ון אשר קים לפחות מימי אלנאצר מחמד‪ .‬במקורות ישנה ביוגרפיה לביסק אלשיח'י )מת‬
‫‪ ,(1418/821‬אך בתקופתו נזכר במקורות גם ביסק אלשיח'וני )ראה בנספח השמות ‪ -‬ביסק(‪ ,‬כך שנראה‬
‫שהשם שיח' ושיח'ון‪/‬שיח'ו עשויים להתחלף‪ .‬מנגד‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין בביוגרפיה של שיח' אלצפוי )פרט‬
‫מספר ‪ (1‬כי‪" :‬זה הוא האמיר הגדול הראשון מתקופת שלטונו של הסולטאן אלט'אהר ברקוק שכונה בשם זה‪,‬‬
‫אחריו כונה בשם זה שיח' אלמחמודי ה‪-‬סאקי‪ ,‬כלומר הסולטאן אלמאיד‪ ,‬אחריו שיח' אלסלימאני אלמסרטן‬
‫מושל טריפולי‪ .‬שלושת האמירים האלה הם הבכירים מבין מי שכונו בשם זה‪ .‬אחריהם‪ ,‬בתקופת שלטונו של‬
‫אלאשרף ברסבאי‪ ,‬היו עוד שניים – שיח' אמיר אח'ור שני‪ ,‬הממלוכ של ה‪-‬אתאבכ ביברס‪ ,‬ושיח' אלחסני‬
‫אלט'אהרי שהיה אמיר עשרה ]אמיר האחראי על עשרה ממלוכים[" ) ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻝ ﹶﺃ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﻋ ‪‬ﻈﻴﻢ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺩ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍﻟ ﱠﻈﺎ ‪‬ﻫﺮ ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﹸﻗﻮﻕ‬
‫ﺴ ‪‬ﺮ ‪‬ﻃﻦ ‪‬ﻧﺎ‪‬ﺋﺐ ﹶﻃ ‪‬ﺮﺍ‪‬ﺑ‪‬ﻠﺲ ﹶﻓ ‪‬ﻬ ‪‬ﺆﻻ ِﺀ ﺍﻟﱠﺜﻼﹶﺛﺔ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ‬
‫ﺴ‪‬ﻠﻴ ‪‬ﻤﺎﹺﻧ ‪‬ﻲ ﺍ ﹸﳌ ‪‬‬
‫ﺴﺎ‪‬ﻗﻲ ﹶﺃ ‪‬ﻋﹺﻨﻲ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﺆ‪‬ﻳﺪ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﺦ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﻱ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻤﻮ ‪‬ﺩ ‪‬‬
‫‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻦ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ﹺﺑ ‪‬ﻬ ﹶﺬﺍ ﺍﻻ ‪‬ﺳﻢ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﺦ ﺍ ﹶﳌ ‪‬‬
‫ﺴﹺﻨ ‪‬ﻲ‬
‫ﳊ‪‬‬
‫ﹶﺃ ‪‬ﻋ ﹶﻈﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ﹺﺑ ‪‬ﻬ ﹶﺬﺍ ﺍﻻ ‪‬ﺳﻢ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ‪‬ﺟﺎ َﺀ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍ َﻷ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ‪‬ﻓ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﺳ‪‬ﺒﺎﻱ ﺍﹾﺛ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻥ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﺦ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ﺁ ‪‬ﺧﻮﺭ ﺍﻟﱠﺜﺎﹺﻧﻲ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﺒ ‪‬ﺮﺱ ﺍ َﻷ‪‬ﺗﺎﹺﺑﻚ ‪‬ﻭ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﺦ ﺍ ﹶ‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﺓ(‪ 349.‬לא ברור אם אבן תע'ריברדי גורס שהשם שיח' לא הופיע לפני תקופת ברקוק‪ ,‬או ששיח'‬
‫ﺍﻟ ﱠﻈﺎ ‪‬ﻫ ﹺﺮﻱ ﹶﺃ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫אלצפוי היה הראשון שכונה שיח' בתקופתו של ברקוק‪ .‬המקורות דוקא מזכירים אמיר בשם שיח' אלכרימי‬
‫שהוצא להורג על ידי ברקוק בשנת ‪) 1390/793‬פרט א'(‪ ,‬כך שקרוב לודאי השם שיח' היה קיים לפחות‬
‫מתקופת המעבר‪ .‬קשה לדעת גם אם אבן תע'ריברדי מתיחס לסדר הגעתם לשטחי הסולטאנות או לסדר‬
‫עלייתם לגדולה של חמשת האמירים בשם שיח'‪ .‬אם אכן מדובר על סדר הגעתם לשטחי הסולטאנות הרי‬
‫שפרט מספר ‪ 4‬התורכי הגיע לאחר פרט מספר ‪ 3‬הצ'רקסי‪ .‬הואיל ואין שום עדות חד‪-‬משמעית לשם שהפך‬
‫משם שמיועד ללא‪-‬תורכים לשם המיועד לתורכים הרי שמדובר בסתירה נדירה‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬סבירה יותר‪,‬‬
‫היא שאבן תע'ריברדי מונה את האמירים בשם שיח' החל מתקופתו של ברקוק על פי סדר עלייתם לגדולה‪,‬‬
‫‪ 348‬במקורות עצמם נזכר שגילו הוא בערך בין ‪ 50‬ל‪ .60-‬אם היה בן ‪ 50‬במותו הרי שהגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות בערך‬
‫בשנת ‪ ,1381/783‬בתקופה שברקוק כבר היה אתאבכ‪ .‬יש לציין שהאומדן מתבצע על פי הערכה שממלוכים הגיעו בערך בגיל ‪10‬‬
‫לשטחי הסולטאנות‪ ,‬אולם יתכן‪ ,‬ובמיוחד בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬שממלוכים הגיעו לשטחי הסולטאנות בגיל מבוגר יותר‪.‬‬
‫‪ 349‬נג'ום‪.8 :13 ,‬‬
‫‪105‬‬
‫ושהשם שיח' היה קיים לפני תקופתו של ברקוק ואולי אף בתקופתו של אלנאצר מחמד )בתור‬
‫שיח'ו‪/‬שיח'ון(‪ 350.‬השם שיח'ו יועד לתורכו‪-‬מונגולים החל מתקופתו של אלנאצר מחמד‪ .‬קרוב לודאי ששיח'‬
‫אלכרימי‪ ,‬שנזכר כמי שהוצא להורג בשנת ‪ ,1390/793‬היה חבר בפלג של מנטאש שרבים מחבריו הוצאו‬
‫להורג בשנה זו‪ ,‬ולפיכך הוא עשוי להיות תורכו‪-‬מונגולי‪ .‬אנו יודעים ששיח' אלמחמודי הצ'רקסי )פרט ‪(3‬‬
‫הגיע למצרים בשנת ‪ 1380/782‬כשברקוק היה אתאבכ‪ ,‬לפיכך משנה זו כבר יש עדות לצ'רקסים שנשאו את‬
‫השם‪ .‬שנת הגעתו של שיח' אלחסני אלט'אהרי התורכי אינה ידועה‪.‬‬
‫‪351‬‬
‫אם הגיע לפני שיח' אלמחמודי הרי‬
‫שישנה אפשרות סבירה ביותר שמדובר בעוד מקרה של שם שהפך משם שמיועד לתורכו‪-‬מונגולים לשם‬
‫המיועד לצ'רקסים וכי אין מדובר בסתירה‪.‬‬
‫‪ .VII‬השם אקטוה‬
‫‪ .1‬אלאשרפי‬
‫‪ .2‬אלמוסאוי אלט'אהרי‬
‫ברסבאי‪-30 ,‬‬
‫ברקוק‪ ,‬קטן‪+70 ,‬‬
‫)מת ‪(1429/833‬‬
‫)מת ‪(1448/852‬‬
‫צ'רקסי‬
‫תורכי‪ֻ /‬מ ְס ִלם אל ְצל‬
‫השם אקטוה החל להופיע בימי ברקוק‪ .‬יש רק שני בעלי ביוגרפיה בשם זה והמקורות לא מזכירים פרטים‬
‫נוספים בשם זה‪ .‬אקטוה אלמוסאוי נזכר כממלוכ תורכי של ברקוק‪ ,‬אך בד בבד המקורות מציינים שהיה‬
‫חופשי ) ֻמ ְסלִם אלצְל(‪ ,‬ושאין משמעות לכך שברקוק קנה אותו‪ .‬בימי ברסבאי מופיע ממלוכ בשם אקטוה‬
‫שהיה צ'רקסי‪ .‬אין עדות לשמות אחרים שהחלו להופיע בימי ברקוק אשר שינו את יעודם האתני‪ ,‬כך שנראה‬
‫שמדובר בסתירה‪ .‬ספק אם אקטוה אלמוסאוי היה עבד במלוא מובן המילה )תרכמני חופשי?( ויתכן שההסבר‬
‫לסתירה טמון בעובדה זו‪.‬‬
‫‪352‬‬
‫השם אינאל נזכר כבר בעבודה זו כשם שיועד לצ'רקסים והחל להופיע בתקופת המעבר‪ .‬השם אינאל‬
‫הוא אחד השמות הנפוצים בתקופה הצ'רקסית וניתן למצוא ‪ 35‬ביוגרפיות לפרטים בשם זה בתקופה )רק פרט‬
‫מספר ‪ 2‬שיך בודאות לתקופת המעבר – אינאל אליוספי הצ'רקסי(‪ .‬מבין הפרטים בשם זה בתקופה הצ'רקסית‬
‫שישה היו צ'רקסים )פרטים ‪ ,(24 ,23 ,13 ,11 ,10 ,4‬מבינהם שניים היו ממלוכים של ברקוק או של קרובים‬
‫שלו )פרטים ‪ .(10 ,4‬פרט נוסף היה קרוב לודאי צ'רקסי )פרט ‪ .(5‬בנוסף לכך‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית נזכרים‬
‫במקורות מספר פרטים צ'רקסים בשם אינאל ללא ביוגרפיה )פרטים ב'‪-‬ד'(‪ .‬כמו כן ניתן למצוא מבין הפרטים‬
‫בעלי הביוגרפיה חמישה‪-‬שישה פרטים בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪33 ,28 ,20 ,19 ,8‬‬
‫ואולי גם פרט ‪ .(16‬אחד הוא אח של אמיר בשם קשתם אשר יש עדות לצ'רקסים הנושאים אותו בתקופה‬
‫הצ'רקסית )פרט ‪.(17‬‬
‫‪353‬‬
‫ברור למדי שהשם אינאל יועד לקבוצה האתנית הצ'רקסית בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 350‬העובדה שהוא מזכיר את האמירים לפי חשיבותם וכן את הממלוכ של ה‪-‬אתאבכ ביברס לאחר מספר ממלוכים של ברקוק מעידה‬
‫על כך‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מציין שני אמירים בשם שיח' שהפכו מוכרים בימי ברסבאי‪ ,‬למרות שהם כלל לא היו ממלוכים של ברסבאי‪.‬‬
‫‪ 351‬הוא נזכר מבין הממלוכים הקטנים של ברקוק‪ ,‬אך כבר נזכר שהגדרה זו גמישה‪.‬‬
‫‪ 352‬אפשרות אחרת היא שהעובדה שאין בידינו פרטים על ממלוכים בשם אקטוה לפני תקופת ברקוק נובעת מלקונה במקורות‪ ,‬כך‬
‫שהשם אקטוה יכול להיות שם שיועד לתורכו‪-‬מונגולים עד לתקופת ברקוק והפך לשם המיועד לצ'רקסים בתקופתו‪.‬‬
‫‪ 353‬קשתם אחיו היה בלונדיני‪ .‬הוא עצמו מתואר כרשע – תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים‪ ,‬אך גם כדליל זקן – תכונה המאפיינת‬
‫תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫אולם‪ ,‬אבן אלפראת מזכיר ממלוכ של ברקוק בשם אינאל מנ ח'ג'א עלי )פרט מספר ‪ (1‬אשר נשא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי"‪ .‬מדובר אולי בסתירה נדירה‪.‬‬
‫‪354‬‬
‫אם כן‪ ,‬מתוך ‪ 8‬מקרים בהם מעורבים ממלוכים של ברקוק‪ ,‬אשר נראים כסתירה‪ ,‬לפחות בחמישה‬
‫מקרים מדובר בשינוי לינארי של היעוד האתני של השם‪ .‬שלושת המקרים האחרים עשויים להיות סתירה‪ ,‬אם‬
‫כי גם להם עשוי להיות הסבר‪.‬‬
‫‪ 8.1.2‬שמות המשנים את יעודם האתני‬
‫‪ 8.1.2.1‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהפכו לשמות לרומים‬
‫בדיון במקרים שנראים כסתירה כבר נזכרו השמות ארע'ון‪ ,‬אקבע'א ואסנדמר כשמות שהפכו משמות לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים לשמות לרומים‪ .‬ניתן למצוא עוד ארבעה שמות שהיו שמות לתורכו‪-‬מונגולים החל מתקופתו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬שהפכו לשמות לרומים בתקופה הצ'רקסית ‪ -‬אידמר‪ ,‬בכתמר‪ ,‬תמרבע'א וצרע'תמש‪.‬‬
‫‪355‬‬
‫‪ 8.1.2.2‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהפכו לשמות לצ'רקסים‬
‫מבין השמות שכבר נסקרו‪ ,‬נזכרו השמות תמראז וכמשבע'א )ואולי שיח'‪/‬שיח'ו( כשמות שהפכו משמות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים לשמות לצ'רקסים‪ .‬גם השמות אזדמר‪ ,‬ג'רכס‪ ,‬קשתמר‪ ,‬יונס‪,‬‬
‫‪356‬‬
‫ואולי איתמש‬
‫‪357‬‬
‫הפכו‬
‫משמות שהיו שמות לתורכו‪-‬מונגולים החל מימי אלנאצר מחמד לשמות לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 354‬בדיון על אבן אלפראת בפרק ‪ ,7‬צוין שכמעט ולא ניתן למצוא אמירים שהוא מגדיר כתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אשר יש עדויות מחוץ‬
‫לאבן אלפראת שהם לא תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬או לחילופין ששמם אינו שם שיועד לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬נזכר שנמצאו שתי טעויות של אבן‬
‫אלפראת )אינאל אליוספי‪ ,‬בהאדר אלמנג'כי(‪ .‬המקרה של אינאל מנ ח'ג'א עלי הוא המקרה היחידי בו נראה שמי שמוגדר על ידי אבן‬
‫אלפראת כתורכו‪-‬מונגולי נושא שם שאינו מיועד לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬יש לציין שבאותה תקופה נזכר אדם בשם אינאל אלתרכמאני‪,‬‬
‫שהיה תרכמני ממוצא חופשי‪ ,‬ראה נג'ום‪ .39 :12 ,‬ישנה עדות לתרכמנים שמכרו עצמם לעבדים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬וידוע שחלק‬
‫מתרכמנים אלה קיבלו שמות של צ'רקסים‪ .‬אם מדובר באותו אדם הרי שיש הסבר גם לסתירה זו‪ .‬על שמות התרכמנים‪ ,‬ראה להלן‬
‫את פרק ‪.9.1‬‬
‫‪ 355‬בתקופה הצ'רקסית יש ‪ 5‬ביוגרפיות לממלוכים בשם בכתמר )פרטים ‪ .(26-22‬שניים מהם היו ממלוכים של ברקוק )פרטים‬
‫‪ .(23-22‬מפרטים במקורות עולה שלא היו צ'רקסים‪ .‬פרט מספר ‪ ,24‬שהיה ממלוכ של אבן ע'ראב‪ ,‬היה רומי‪ .‬באופן משוער הוא‬
‫הגיע לשטחי הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1393/796‬כלומר שהשינוי ביעוד האתני של השם בכתמר חל כבר בימי חייו של ברקוק‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית יש שתי ביוגרפיות לממלוכים בשם צרע'תמש‪ .‬אחד היה ממלוכ של ברקוק ואין מידע לגבי מוצאו האתני )פרט‬
‫‪ .(3‬השני היה ממלוכ של אמיר של ברקוק והיה רומי )פרט ‪ .(4‬הוא מת בשנת ‪ 1448/852‬והמקורות מציינים שהיה זקן במותו‪.‬‬
‫אנשים מוגדרים כזקנים אם עברו את גיל ‪ .60‬לצורך האומדן הערכתי שגילו הוא ‪ ,65‬כך שהגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות‬
‫סביב שנת ‪ ,1394/797‬אך יש לקחת בחשבון שבמקרה זה האומדן אינו מדוייק‪ .‬בתקופה הצ'רקסית יש ביוגרפיות לחמישה פרטים‬
‫בשם תמרבע'א )פרטים ‪ .(11-7‬אחד מבין הפרטים היה ממלוכ של ברקוק אך אין פרטים לגבי מוצאו האתני )פרט ‪ .(7‬פרט מספר‬
‫‪ 10‬הוא הסולטאן הרומי אלט'אהר תמרבע'א‪ ,‬שהיה ממלוכ של ג'קמק‪ ,‬והגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ .1423/827‬פרט לבעלי‬
‫הביוגרפיה‪ ,‬לאחר תקופת ברקוק‪ ,‬נזכר במקורות תמרבע'א אלתרג'מאן אלאסלמי שהיה פרנקי )פרט ב' בתקופה הצ'רקסית(‪ .‬אין‬
‫עדות לתורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם לאחר תקופת ברקוק‪ .‬כל שאנו יודעים הוא שהשינוי ביעוד האתני של השם תמרבע'א‬
‫התרחש לכל המאוחר בשנת ‪ ,1423/827‬אך מפרטים שיש לנו על שינוי ביעוד האתני של שמות אחרים אפשר להניח שהשינוי חל‬
‫כבר בימי ברקוק‪ .‬אין בעלי ביוגרפיה בשם אידמר בתקופה הצ'רקסית והאידמר היחידי הנזכר במקורות בתקופה זו הוא אידמר‬
‫אלרומי‪ ,‬שככל הנראה היה סריס בתקופתו של הסולטאן ח'שקדם )פרט א' בתקופה הצ'רקסית(‪ .‬בהיעדר פרטים נוספים אפשר רק‬
‫להניח בזהירות שגם השם אידמר הפך בתקופה הצ'רקסית לשם המיועד לקבוצה האתנית הרומית‪.‬‬
‫‪ 356‬יש ביוגרפיות לארבעה עשר אמירים בשם אזדמר בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ 4 .(25-12‬מביניהם הם צ'רקסים )פרטים ‪,12‬‬
‫‪ (21 ,17 ,16‬ואחד מהם היה ממלוכ של ברקוק )פרט ‪ .(12‬בנוסף נזכר במקורות אזדמר שהיה קרובו של הסולטאן הצ'רקסי‬
‫קאנצוה אלע'ורי )פרט א'(‪ 3 .‬פרטים נוספים מבין בעלי הביוגרפיה הם בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪(19 ,15 ,14‬‬
‫ואחד מהם הוא ממלוכ של ברקוק )פרט ‪ .(14‬אין פרטים תורכו‪-‬מונגולים הנושאים את השם אזדמר בתקופה הצ'רקסית ורק פרט‬
‫אחד מבין הפרטים שאין יודעים את מוצאם האתני הוא בעל מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ ,(13‬וחשובה העובדה שמדובר‬
‫בממלוכ של ברקוק‪ .‬אי אפשר להעריך מתי הגיע לשטחי הסולטאנות והוא עשוי להיות תורכו‪-‬מונגולי שהגיע לשטחי הסולטאנות‬
‫לפני השינוי ביעוד האתני של השם אזדמר‪ ,‬או צ'רקסי בעל תכונות לא אופיניות‪ .‬איננו יודעים את שנת הגעתו של הממלוכ הצ'רקסי‬
‫‪107‬‬
‫‪ 8.1.2.3‬שמות שהפכו משמות ללא‪-‬תורכים לשמות לרומים‬
‫מספר שמות אשר יועדו ללא‪-‬תורכים )צ'רקסים ורומים בעיקר( לפחות החל מימי אלנאצר מחמד‪ ,‬הפכו‬
‫לשמות שיועדו לרומים )ובכלל זה תרכמנים וקפריסאים( באופן בלעדי החל מהתקופה הצ'רקסית‪ .‬השמות הם‬
‫סנקר‪ ,‬איאס‪ ,‬וככל הנראה גם לאג'ין ובלבאן‪ 358.‬בניגוד לשמות שהפכו לשמות לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אי אפשר‬
‫להעריך מתי חל השינוי ביעוד האתני של השמות שהפכו לשמות לרומים‪ ,‬משום שרומים קיבלו שמות אלה הן‬
‫של ברקוק )פרט ‪ .(12‬למעשה‪ ,‬לא מדובר בממלוכ במלוא מובן המילה‪ .‬אמנם ברקוק קנה אותו ושיחרר אותו‪ ,‬אך ברקוק הביא אותו‬
‫לבקשת אחיו אינאל אליוספי‪ .‬סביר להניח שמדובר על התקופה בה ברקוק היה סולטאן או לפחות אתאבכ‪ .‬פרט ‪ 14‬שהיה ממלוכ של‬
‫ברקוק ונושא מאפיינים של לא‪-‬תורכים הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1384/786‬כך שמסתמן שלכל המאוחר‬
‫השינוי ביעוד האתני של השם חל בשנה זו‪ .‬יש שלושה בעלי ביוגרפיה בשם קשתם‪/‬קשתמר בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ (8-6‬ולא‬
‫נזכרים במקורות עוד פרטים בשם זה‪ .‬פרט ‪ 6‬הוא קרובו של הסולטאן ברקוק שמת בשנת ‪ 1399/802‬בגיל צעיר מ‪ ,20-‬כך שנולד‬
‫באופן משוער בערך בשנת ‪ .1385/787‬קרוב לודאי שנולד בשטחי הסולטאנות שכן קרוביו של ברקוק הגיעו בשנת ‪.1381/783‬‬
‫פרט ‪ 7‬הוא אח של אינאל‪ ,‬אשר הוא שם מובהק של צ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ובנוסף הוא נושא מאפיינים צ'רקסיים‪ .‬אין עדות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים הנושאים את השם או לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬במקרה של השם קשתם‪/‬קשתמר השינוי ביעוד האתני‬
‫של השם חל לכל המאוחר סביב שנת ‪ .1385/787‬יש פרט אחד בעל ביוגרפיה בשם ג'רכס בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪ - (5‬ג'רכס‬
‫אלמצארע אחיו של הסולטאן הצ'רקסי ג'קמק‪ .‬אנו יודעים שהיה אחיו הגדול של ג'קמק שמת בשנת ‪ 1453/857‬בערך בגיל ‪,81‬‬
‫והגיע לשטחי הסולטאנות בתקופת שלטונו השניה של ברקוק‪ .‬אנו גם יודעים שג'רכס כבר היה נוכח בשטחי הסולטאנות כשג'קמק‬
‫הגיע‪ .‬ג'רכס מת בשנת ‪ 1407/810‬והואיל והיה אחיו הגדול של ג'רכס הרי שבשנה זו היה לכל הפחות בן ‪ ,35‬כלומר שבאופן‬
‫משוער הגיע לשטחי הסולטאנות לכל המאוחר סביב שנת ‪ ,1383/785‬ובשנה זו לכל המאוחר חל השינוי ביעוד האתני של השם‬
‫ג'רכס‪ .‬פרט לג'רכס אלמצארע המקורות מזכירים רק עוד פרט אחד בשם ג'רכס שהיה אביו של תנם אלחסני )מת ‪,(1399/802‬‬
‫הממלוכ של ברקוק )פרט א'(‪ .‬תנם החל להופיע בימי ברקוק כשם המיועד לצ'רקסים )ראה להלן את הדיון בשם תנם בפרק ‪,8.2.1‬‬
‫עמוד ‪ .(112‬קרוב לודאי שג'רכס הגיע לשטחי הסולטאנות לבקשת בנו‪ ,‬כך שיש לשער שהגיע בימי שלטונו של ברקוק או בתקופה‬
‫שבה היה אתאבכ‪ .‬יש שבעה בעלי ביוגרפיה בשם יונס השיכים בוודאות לתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ ,(12-8 ,5 ,3‬שניים מהם‬
‫צ'רקסים ושניהם ממלוכים של ברקוק )פרטים‪ .(9 ,5 ,‬פרט נוסף הוא בעל תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(10‬אין עדות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים או לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬פרט ‪ 9‬הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות סביב‬
‫שנת ‪ ,1396/799‬ופרט ‪ 5‬הגיע לשם באופן משוער סביב שנת ‪) 1380/782‬לצורך האומדן הנחתי ש‪ַ -‬שאּב הוא מי שגילו ‪ 30‬בערך(‪.‬‬
‫‪ 357‬ישנם שלושה בעלי ביוגרפיה בשם איתמש החל מתקופתו של ברקוק‪ .‬שניים מהם היו צ'רקסים )פרטים ‪ .(7-6‬פרט ‪ 8‬הוא‬
‫בעל שתי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים ותכונה אחת המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ברור למדי שהשם איתמש יועד לצ'רקסים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אולם הפרט הראשון הנושא שם זה – איתמש אלבג'אסי‪ ,‬היה ממלוכ של ברקוק רק באופן פורמלי‪ .‬איתמש‬
‫אלבג'אסי מת בשנת ‪ 1399/802‬בגיל צעיר משישים‪ .‬הוא נקנה ושוחרר על ידי ברקוק בשנת ‪ ,1383/785‬לאחר שהסתבר‬
‫שמבחינה פורמלית היה עדיין עבד‪ .‬במקור הוא היה ככל הנראה ממלוכ של ג'רג'י אלאדריסי אלנאצרי )מת ‪ ,(1370/772‬ממלוכ של‬
‫אלנאצר מחמד או של בג'אס )אלעת'מאני? – מת ‪ .(1399/802‬ראה קאצ'י‪ .114 :1 ,‬על פי הפרטים שיש עליו‪ ,‬ועל פי גילו בעת‬
‫מותו‪ ,‬ברור שהגיע לשטחי הסולטאנות לכל המאוחר בתקופת המעבר‪ ,‬שבה אין עדות לשום שינוי אחר ביעוד אתני של שמות‪ .‬ישנם‬
‫מספר ממלוכים של אלנאצר מחמד בשם איתמש אשר ברור שהיו תורכים או מונגולים‪ ,‬אך לפחות חלקם שיכים לתקופה הקודמת‬
‫לנקודת השינוי‪ .‬לא ניתן להגיע למסקנות נחרצות לגבי היעוד האתני של השם איתמש עד לתקופה הצ'רקסית וישנה גם אפשרות‬
‫שמדובר בשם שקם לתחיה בתקופת המעבר כשם שיועד לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 358‬בתקופה הצ'רקסית יש ביוגרפיה לתשעה פרטים בשם סנקר )פרטים ‪ .(32-24‬שניים מהם נושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‬
‫)פרטים‪ .(32 ,24 ,‬אחד הוא בעל תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(31‬אחד חזר מגלות בימי הסולטאן הרומי ח'שקדם )פרט‬
‫‪ .(30‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים במקורות סנקר שהיה אח ) ַשקִיק( של שאהין אלרומי )פרט ב'(‪ ,‬וסנקר שהיה בן אחותו של‬
‫אמיר בשם תע'ריברדי‪ ,‬אשר הוא שם מובהק של רומים )פרט א'(‪ .‬אין עדות לצ'רקסים שנשאו את השם ולא לתורכו‪-‬מונגולים או‬
‫לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬יש שבעה בעלי ביוגרפיה בשם איאס בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ .(18-12‬מתוכם שני‬
‫קפריסאים )פרטים ‪ .(17 ,16‬אחד מבעלי הביוגרפיה הוא בעל תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט ‪ (15‬ואחד הוא בעל תכונה אחת‬
‫המאפיינת לא‪-‬תורכים ותכונה אחת המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ - 12‬אין לחשוד בו שהוא תורכו‪-‬מונגולי שכן לפחות מימי‬
‫אלנאצר מחמד רק לא‪-‬תורכים נשאו את השם איאס(‪ .‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים עוד שני סריסים רומים בשם איאס בתקופה‬
‫הצ'רקסית )פרטים א'‪ ,‬ב'(‪ .‬אין עדות לצ'רקסים ולא לתורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם איאס‪ .‬השוואה לפרטים שבידינו על נושאי‬
‫השם איאס בתקופה הקודמת לתקופה הצ'רקסית‪ ,‬שבה ניתן למצוא שני צ'רקסים שנשאו שם זה ואחד שנשא נסבה המעידה על מוצא‬
‫רומי )איאס אלאנטאכי(‪ ,‬ממחישה את השינוי שחל ביעוד האתני של השם איאס‪ .‬יש רק פרט אחד בעל ביוגרפיה בשם לאג'ין‬
‫בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪ .(21‬אנו יודעים שהיה אח של אמיר בשם ח'שכלדי‪ ,‬שהוא שם שיועד לרומים )ראה להלן את פרק ‪,8.4‬‬
‫עמוד ‪ .(118‬יש שלושה בעלי ביוגרפיה בשם בלבאן בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ ,(40-38‬אחד מהם רומי )פרט ‪ .(40‬אין עדות‬
‫לצ'רקסים או לתורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם בתקופה הצ'רקסית‪ .‬בשל הפרטים הדלים על השמות לאג'ין ובלבאן ניתן להגדיר‬
‫אותם כשמות החשודים שהפכו לשמות המיועדים לקבוצה האתנית הרומית‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫לפני השינוי והן אחרי השינוי‪ .‬אולם על פי עדויות שיש לנו במקורות‪ ,‬בשנת ‪ 1400/803‬כבר היו שמות‬
‫נפרדים לרומים וצ'רקסים‪ .‬קרוב לודאי שגם שהשינויים ביעוד האתני של שמות אלה התרחשו כבר בתקופתו‬
‫של ברקוק‪.‬‬
‫‪ 8.1.2.4‬שמות ללא‪-‬תורכים שהפכו לשמות לצ'רקסים‬
‫אין עדות חד משמעית לשם שיועד לא‪-‬תורכים מתקופת אלנאצר מחמד שהפך לשם שיועד צ'רקסים‪ .‬ישנה‬
‫אפשרות סבירה למדי ששמות ללא‪-‬תורכים לא הפכו לשמות לצ'רקסים‪ .‬אפשר להסביר זאת ברצון של‬
‫הצ'רקסים לבדל את עצמם מהרומים ומהשמות שהיוו עדות לתקופה בעבר‪ ,‬שבה נחשבו לקבוצה אתנית אחת‪.‬‬
‫‪ 8.1.3‬נקודת השינוי‪/‬תהליך השינוי‬
‫הנתונים שהצטברו בידינו לגבי הזמן בו חל השינוי ביעוד האתני של השמות הם כדלקמן‪:‬‬
‫כמשבע'א – ‪) 1376/778‬האומדן במקרה זה עשוי להיות לא מדוייק(‬
‫ארע'ון – ‪1382-1375/784-777‬‬
‫אקבע'א –‪1393-1375 /796-777‬‬
‫יונס – ‪) 1380/782‬האומדן במקרה זה אינו מדוייק(‬
‫שיח' – לכל המאוחר בשנת ‪1380/782‬‬
‫ג'רכס – לכל המאוחר בשנת ‪1383/785‬‬
‫אזדמר – לכל המאוחר בשנת ‪1384/786‬‬
‫קשתמר – לכל המאוחר בשנת ‪1385/787‬‬
‫בכתמר – לכל המאוחר שנת ‪1393/796‬‬
‫צרע'תמש – לכל המאוחר שנת ‪) 1394/797‬האומדן במקרה זה אינו מדוייק(‬
‫תמרבע'א – לכל המאוחר בשנת ‪) 1423/827‬אין מידע על ממלוכים של ברקוק(‬
‫תמראז – לאחר ‪1382-1378/784-780‬‬
‫‪359‬‬
‫אסנדמר – לאחר ‪1386/788‬‬
‫אין להניח ששמות שינו את יעודם האתני לפני שברקוק הפך ל‪-‬אתאבכ ויש להניח שבמקרה של השם‬
‫כמשבע'א האומדן אינו מדוייק )ראה דיון מפורט לעיל(‪ .‬ארע'ון ושיח' הם השמות היחידים שאנו יודעים‬
‫בודאות שיעודם האתני שונה כבר בימים בהם ברקוק היה אתאבכ‪ .‬נראה שיעודו האתני של השם אסנדמר‬
‫שונה בימים בהם ברקוק היה סולטאן‪ .‬אי אפשר לדעת אם השינויים במערכת השמות התרחשו בעת ובעונה‬
‫אחת או שהשינוי היה הדרגתי‪ ,‬אולם קרוב לודאי שהשינויים הסתימו בימי ברקוק ואף במהלך תקופת שלטונו‬
‫הראשונה‪ ,‬שכן על פי רוב האומדנים השינוי התרחש לכל המאוחר סביב שנת ‪ .1385/787‬אין סיבה להניח‬
‫שהשינויים בשמות שהיו מיועדים ללא‪-‬תורכים והפכו לשמות לרומים לא התרחשו באותו הזמן‪.‬‬
‫‪ 8.1.4‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהמשיכו להיות כאלה‬
‫כמה שמות‪ ,‬אשר יועדו לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית החל מימי אלנאצר מחמד‪ ,‬המשיכו להיות מיועדים‬
‫לקבוצה אתנית זו גם בתקופה הצ'רקסית‪ .‬מדובר בשמות אלטנבע'א‪ ,‬אסנבע'א‪ ,‬ארנבע'א‪/‬ארדבע'א‪ ,‬ילבע'א‬
‫‪ 359‬הפרטים שיש לנו על השמות אידמר ואיתמש‪ ,‬אינם מאפשרים לבצע אומדן לגבי הזמן בו חל השינוי ביעוד האתני של שמות‬
‫אלה‪ .‬השם שיח' הוא שם שמעמדו אינו ברור‪ ,‬אך אם חל שינוי ביעוד האתני של השם‪ ,‬הרי שחל בסביבות שנת ‪.1380/782‬‬
‫‪109‬‬
‫וככל הנראה גם אלג'יבע'א ותלכתמר‪ 360.‬יש לשים לב לשכיחות גבוהה של שמות המסתיימים ביסוד ֻּב ַע'א‬
‫בקרב השמות אשר המשיכו להתקיים כשמות תורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬אין זה אומר שכל השמות‬
‫בעלי יסוד זה המשיכו להיות שמות לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬שכן השמות כמשבע'א‪ ,‬אקבע'א ותמרבע'א‪ ,‬שיועדו‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים החל מתקופת אלנאצר מחמד‪ ,‬שינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית והפכו לשמות‬
‫המיועדים לצ'רקסים או לרומים‪.‬‬
‫‪361‬‬
‫‪ 360‬יש ‪ 11‬בעלי ביוגרפיה בשם אלטנבע'א בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ .(35-25‬המקורות מציינים שאלטנבע'א היה שם שיועד‬
‫לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית בתקופה הצ'רקסית והפרטים שיש לנו על נושאי השם בתקופה מאששים זאת‪ .‬מבין ‪ 11‬בעלי‬
‫הביוגרפיה ‪ 6‬היו תורכים או תרכמנים )פרטים ‪ (33 ,32 ,30 ,29 ,27 ,25‬ואחד מהם היה ממלוכ של פרג' שהגיע לשטחי‬
‫הסולטאנות באופו משוער סביב שנת ‪ ,1396/799‬כך שהגיע לאחר שהתבצעו השינויים ביעוד האתני של השמות )פרט ‪ .(32‬אמנם‬
‫מבין הפרטים ניתן למצוא פרט צ'רקסי )אלטנבע'א אלמרקבי ‪ -‬פרט ‪ (31‬שהיה ממלוכ של שיח'‪ ,‬אולם זה הוא הפרט שהמקורות‬
‫מציינים שהיה צ'רקסי אך כונה בשם של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬בקרב שאר בעלי הביוגרפיה ניתן למצוא רק פרט אחד בעל מאפיינים של‬
‫לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(26‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים במקורות בתקופה הצ'רקסית עוד עשרה פרטים בשם אלטנבע'א אשר אחד‬
‫מהם על פי שמו עשוי להיות לא‪-‬תורכי )אלטנבע'א פרנג'‪/‬פרנג'י אלדמרדאשי – פרט ח'(‪ .‬גם אם ניתן למצוא לא‪-‬תורכים בקרב‬
‫נושאי השם אלטנבע'א ברור שמדובר במקרים נדירים ושהשם אלטנבע'א יועד לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬יש חמישה בעלי ביוגרפיה בשם אסנבע'א בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ .(15-11‬שניים מהם היו תורכו‪-‬מונגולים )פרטים‬
‫‪ (15-14‬ושניהם שיכים לתקופה שלאחר ברקוק‪ .‬פרט נוסף היה קרוב לודאי מונגולי )פרט ‪ (11‬ופרט נוסף מוגדר כאדם חופשי‬
‫מחלב שמכר את עצמו וכינה את עצמו אסנבע'א )פרט ‪ .(12‬קרוב לודאי שמדובר בתרכמני‪ .‬אין עדות ללא‪-‬תורכים או לבעלי‬
‫מאפיינים של לא‪-‬תורכים בקרב שאר בעלי הביוגרפיה‪ .‬יש ארבעה בעלי ביוגרפיה בשם ארנבע'א בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪-5‬‬
‫‪ (8‬אחד מהם היה תורכו‪-‬מונגולי )פרט ‪ .(7‬הוא היה ממלוכ של פרג' כך שהגיע בתקופה בה השינויים במערכת השמות כבר הסתימו‪.‬‬
‫פרטים ‪ 6-5‬היו ממלוכים של ברקוק‪ .‬אין מידע חד משמעי על המוצא האתני שלהם אך אנו יודעים שפרט ‪ 6‬ברח למונגולים‬
‫בבגדאד‪ ,‬כך שסביר להניח שמדובר בתורכו‪-‬מונגולי‪ .‬אין עדות ללא‪-‬תורכים בקרב נושאי השם‪ .‬יש תשעה בעלי ביוגרפיה בשם‬
‫ילבע'א בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ .(19-11‬שלושה מבינהם היו תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(18 ,16 ,13‬פרט ‪ 18‬היה ממלוכ של‬
‫אמיר של ברקוק והגיע לשטחי הסולטאנות באופן משוער סביב שנת ‪ ,1390/793‬לאחר התקופה בה חלו השינויים ביעוד האתני של‬
‫השמות‪ .‬אין עדות חד משמעית ללא‪-‬תורכים בקרב נושאי השם‪ ,‬אך ניתן למצוא שני פרטים בשם ילבע'א בעלי מאפיינים לא‬
‫מובהקים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(18 ,11‬אחד מהם )פרט ‪ (11‬השתייך כנראה לפלג של איתמש‪ ,‬כך שקרוב לודאי מדובר‬
‫בתורכו‪-‬מונגולי‪ .‬שני שמות נוספים עשויים להיות שיכים לקטגוריה זו‪ .‬אין בעלי ביוגרפיה בשם אלג'יבע'א בתקופה הצ'רקסית ורק‬
‫פרט אחד בשם זה נזכר בתקופה זו‪ .‬מדובר על אלג'יבע'א אלנאצרי שהיה אמיר בימי פרג'‪ ,‬כך שהוא שיך לתקופה המאוחרת‬
‫לתקופתו של ברקוק‪ .‬המקורות מגדירים אותו כ‪-‬תרכי אלאצל )פרט א'(‪ .‬שם נוסף העשוי להשתייך לקטגוריה הוא תלכתמר‪ .‬יש רק‬
‫פרט אחד בשם זה בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪ .(5‬הוא תורכו‪-‬מונגולי ושייך לתקופה שלאחר ברקוק‪ .‬לאור העובדה שיש מעט נתונים‬
‫על השמות תלכתמר ואלג'יבע'א בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬יש להתיחס בזהירות להשערה שיועדו לתורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 361‬ניתן לזהות ‪ 22‬שמות שהתקיימו בימי אלנאצר מחמד והמשיכו כנראה להופיע בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אך היעוד האתני שלהם אינו‬
‫ברור דיו‪ .‬בחלק מהמקרים אציג את ההשערות הסבירות ביותר‪ .‬טקתמר ובזלאר הם שמות אשר יעודם האתני לא ברור גם לפני‬
‫תקופת ברקוק וגם אחריה‪ .‬השמות אק סנקר‪ ,‬בהאדר וטרנטאי היו מיועדים ללא‪-‬תורכים החל מימי אלנאצר מחמד‪ ,‬כך שברור‬
‫שלא הפכו לשמות לתורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שכבר צוין אין עדות חד‪-‬משמעית לשם שיועד ללא‪-‬תורכים‬
‫החל מימי אלנאצר מחמד שהפך לשם המיועד לצ'רקסים באופן בלעדי בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ולעומת זאת יש עדות לשמות כאלה‬
‫שהפכו לשמות לרומים‪ .‬לפיכך‪ ,‬למרות שאין פרטים על המוצא האתני של פרטים בשם זה בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬הם חשודים כשמות‬
‫שהפכו לשמות לרומים‪ .‬גם השם אנצ היה שם שיועד ללא‪-‬תורכים החל מימי אלנאצר מחמד‪ .‬בתקופה הצ'רקסית מופיע פרט אחד‬
‫בשם אנצ באי‪ .‬לא ברור אם מדובר על אותו שם‪ ,‬כך שלא ניתן לדעת את היעוד האתני שלו בתקופה הצ'רקסית‪ .‬השמות ביבע'א‪,‬‬
‫מנג'כ‪ ,‬בידמר‪ ,‬אקתמר ומאמור שהיו מיועדים לתורכו‪-‬מונגולים לפני תקופת ברקוק‪ ,‬מופיעים רק בתקופת ברקוק או בראשית‬
‫המאה התשיעית‪/‬החמש עשרה‪ ,‬כך שיתכן ויצאו משימוש בתקופת ברקוק‪ .‬יש עדות לממלוכ של ברקוק בשם ביבע'א אשר היה‬
‫תורכו‪-‬מונגולי )פרט ‪ ,(9‬אך הוא הגיע באופן משוער לשטחי הסולטאנות כבר סביב שנת ‪ .1381/783‬הפרט היחידי מלבדו בשם‬
‫ביבע'א שעשוי להשתייך לתקופה הצ'רקסית הוא פרט ‪ 10‬שמת בשנת ‪ ,1344/848‬אך היה זקן מופלג‪ .‬יתכן וגם השמות טיבע'א‪,‬‬
‫קמארי ומנכליבע'א שיכים לקטגוריה זו‪ .‬אם השם מנכליבע'א המשיך להתקיים בתקופה הצ'רקסית נראה שיועד לתורכו‪-‬מונגולים‪,‬‬
‫שכן ניתן למצוא מספר בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים בשם זה‪ .‬קראבע'א וטע'איתמר הם שמות שיועדו לקבוצה האתנית‬
‫התורכו‪-‬מונגולית החל מימי אלנאצר מחמד והם המשיכו להופיע בתקופה הצ'רקסית‪ .‬אין מידע על המוצא האתני של הפרטים בשם‬
‫קראבע'א וטע'איתמר בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬כך שאין ניתן לדעת לאיזה קבוצה אתנית יועדו שמות אלה בתקופה הצ'רקסית‪ .‬הם‬
‫מופיעים בוודאות גם לאחר תקופת ברקוק‪ .‬הואיל והשם קראבע'א כולל את היסוד ַקרַא‪ ,‬יש להניח שיועד לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬השם‬
‫קרדם‪/‬קרדמר יועד לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית החל מימי אלנאצר מחמד‪ .‬בתקופה הצ'רקסית יש שני פרטים בעלי ביוגרפיה‬
‫בשם זה )פרטים ‪ ,(4-3‬ובמקורות לא נמצאו אזכורים של ממלוכים בשם קרדם‪/‬קרדמר זולתם‪ .‬פרט ‪ 4‬שהיה ממלוכ של שיח' נושא‬
‫שני מאפיינים של לא‪-‬תורכים )גבוה‪ ,‬לא יודע ערבית(‪ .‬השם קרדם‪/‬קדמר חשוד כשם שהפך משם שיועד לתורכו‪-‬מונגולים לשם‬
‫שיועד לקבוצה אתנית לא‪-‬תורכית‪ .‬יעודו של השם בלאט החל מימי אלנאצר מחמד אינו ברור‪ .‬בתקופה הצ'רקסית יש ביוגרפיה‬
‫‪110‬‬
‫‪ 8.2‬שמות חדשים שהחלו להופיע בתקופת ברקוק‬
‫בתקופתו של ברקוק מופיעים מספר שמות חדשים‪ .‬כל השמות האלה מיועדים לקבוצה אתנית ספציפית‬
‫)תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬צ'רקסים או רומים(‪ .‬רוב השמות החדשים שנוצרו על ידי ברקוק היו שמות המיועדים‬
‫לצ'רקסים‪ .‬כפי שכבר נזכר‪ ,‬היו מספר מקרים של שמות שניתנו לתורכו‪-‬מונגולים החל מימי אלנאצר מחמד‬
‫והפכו לשמות לצ'רקסים בתקופתו של ברקוק‪ ,‬אולם רוב שמות הצ'רקסים מתחילים להופיע בתקופתו של‬
‫ברקוק )וחלקם בתקופת המעבר(‪ .‬לפחות עד לתקופתו של קאיתבאי כמעט ולא ניתן לזהות סתירות בשמות‬
‫החדשים שנוצרו על ידי ברקוק‪ ,‬ולרוב הסתירות ניתן למצוא הסבר‪ .‬בסקירת השמות החדשים יוזכרו מקרים‬
‫של סתירה‪ ,‬אך אלה יידונו באופן מרוכז בהמשך‪ .‬העובדה שכמעט ולא ניתן למצוא סתירות בשמות חדשים‬
‫מימי ברקוק מאששת את ההשערה שהסתירות בשמות שהיו קיימים לפני ברקוק הן סתירות לכאורה שמקורן‬
‫בשינוי ביעוד של השם‪ .‬חלק מהשמות הושמשו על ידי ברקוק לפני שהיה אתאבכ‪ ,‬כלומר כבר בתקופת‬
‫המעבר‪ .‬לפיכך‪ ,‬העובדה שאין כמעט סתירות בשמות שנוצרו בימי ברקוק‪ ,‬מחזקת גם את ההשערה שלמעט‬
‫מקרים נדירים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬שמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר לא שינו את יעודם האתני בתקופתו של‬
‫ברקוק‪.‬‬
‫‪ 8.2.1‬שמות לצ'רקסים‬
‫השם ישבכ הוא השם השלישי הכי נפוץ בקרב ממלוכים בתקופה הצ'רקסית והוא יועד לבני הקבוצה האתנית‬
‫הצ'רקסית‪ .‬שני השמות הנפוצים ביותר הם סודון וג'אנבכ ואנו יודעים שגם שניהם יועדו לצ'רקסים‪ .‬מבין ‪38‬‬
‫בעלי הביוגרפיה בשם ישבכ בתקופה הצ'רקסית שישה היו צ'רקסים )פרטים ‪ (26 ,16 ,8 ,6 ,4 ,3‬ואחד נושא‬
‫את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" )פרט ‪ .(38‬אחד עשר נוספים הם בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪,5 ,2‬‬
‫‪ 362.(30 ,25 ,22 ,20 ,17 ,15 ,13 ,10 ,7‬אין עדות חד משמעית לתורכו‪-‬מונגולים או רומים בקרב נושאי‬
‫השם ישבכ‪ ,‬ואין בעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים בקרב בעלי הביוגרפיה שנשאו את השם‪ .‬מבין הפרטים‬
‫ללא ביוגרפיה הנזכרים בתקופה‪ ,‬ניתן למצוא ‪ 2‬צ'רקסים נוספים )פרטים א'‪ ,‬ג'( ופרט אחר שהיה קרובו של‬
‫לשלושה פרטים בשם זה )פרטים ‪ .(11-9‬שניים מהם בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים‪ (11 ,9 ,‬ושניהם מן התקופה‬
‫שלאחר ברקוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבין הפרטים הנזכרים ללא ביוגרפיה נזכר בלאט אח'ו קאנבאי )פרט א'(‪ .‬קאנבאי הוא שם שהחל להופיע‬
‫בימי ברקוק כשם של צ'רקסים‪ .‬ככל הנראה בלאט הוא שם שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬השם קטלובע'א יועד ללא‪-‬‬
‫תורכים החל מימי אלנאצר מחמד‪ .‬בתקופה הצ'רקסית יש ביוגרפיות לשישה פרטים בשם קטלובע'א )פרטים ‪ – 21-16‬חלקם‬
‫עשויים להשתייך לתקופת המעבר(‪ .‬פרט אחד היה ממלוכ צ'רקסי של ברקוק )פרט ‪ ,(16‬אנו יודעים שמת בשנת ‪ 1406/809‬ושהיה‬
‫ַשאּב במותו‪ .‬אם נניח שהיה בן ‪ 30‬הרי שהגיע לשטחי הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1386/789‬אך האומדן במקרים בהם אדם מתואר כ‪-‬‬
‫שאב אינו מדויק‪ .‬הוא יכול להשתייך גם לתקופה שלפני השינוי ביעוד האתני של השמות‪ .‬פרט מספר ‪ 19‬שהיה ממלוכ של ג'רכס‬
‫אלח'לילי )מת ‪ ,(1388/791‬נשא את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני"‪ .‬כלל לא ברור שהוא שיך לתקופה הצ'רקסית וה‪-‬נסבה שלו עשויה‬
‫לנבוע מהעובדה שאדונו היה תרכמני‪ .‬פרט מספר ‪ 21‬נשא גם הוא את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" אך לעיתים שמו מופיע במקורות‬
‫כקטלו חאג'י או קטלוח'ג'א‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יתכן והוא נזכר במקורות כבר בשנת ‪) 1366/768‬ראה פרט ז' בתקופת אלנאצר‪-‬ברקוק(‪.‬‬
‫הפרטים שיש לנו על נושאי השם קטלובע'א בתקופה הצ'רקסית אינם מאפשרים לקבוע לאיזה קבוצה אתנית יועד אז השם‪ .‬הואיל‬
‫והיה מיועד לללא‪-‬תורכים לפני תקופת ברקוק ברור שלא מדובר בשם לתורכו‪-‬מונגולים )וגם אין עדויות לתורכו‪-‬מונגולים שנשאו‬
‫את השם בתקופה הצ'רקסית(‪ .‬הפרט הצ'רקסי היה ממלוכ של ברקוק וקשה לאמוד את שנת הגעתו לסולטאנות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ניתן‬
‫אולי למצוא תרכמנים בקרב נושאי השם בתקופה הצ'רקסית‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬אין עדויות חד‪-‬משמעיות לשם שהפך משם ללא‪-‬תורכים‬
‫לשם לצ'רקסים‪ ,‬אך קטלובע'א הוא השם היחידי שעשוי להיות אחד שכזה‪ .‬אפשרות אחרת היא שהשם קטלובע'א יצא משימוש‬
‫במהלך תקופת ברקוק‪.‬‬
‫‪ 362‬אחד מבינהם היה גם קרוב של אמיר בשם ג'אנם‪ ,‬שם שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪.(30‬‬
‫‪111‬‬
‫נורוז )פרט ב'(‪.‬‬
‫‪363‬‬
‫כשמשווים את השם ישבכ לשמות של תורכו‪-‬מונגולים או רומים בתקופה הצ'רקסית‬
‫ההפרדה בין הקבוצות האתניות זוכה להמחשה ברורה‪ .‬יש לזכור שבנספח הגזע מופיעים בתקופה הצ'רקסית‬
‫‪ 93‬צ'רקסים )פרט לסודונים ולג'אנבכים(‪ 50 ,‬תורכו‪-‬מונגולים ו‪ 32-‬רומים‪ ,‬כך שבהתפלגות אקראית של‬
‫השמות היינו מצפים למצוא כמעט על כל צ'רקסי שנשא את השם ישבכ גם תורכו‪-‬מונגולי או רומי בשם זה‪.‬‬
‫פרט לשם ישבכ גם השמות קאנבכ‪/‬קאנבאי‪/‬קאני באי‪ ,‬ג'אנם‪ ,‬עליבאי‪ ,‬ג'כם‪ ,‬ברסבאי‪ ,‬תנם‪,‬‬
‫טרבאי‪ ,‬טוח'‪ ,‬ילבאי וברדבכ הם שמות שהחלו להופיע בימי ברקוק‪ ,‬אשר יועדו לקבוצה האתנית‬
‫הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪364‬‬
‫ארבעה מהשמות שהחלו להופיע בימי ברקוק אינם שמות תורכיים אלא צ'רקסיים ‪ -‬חבכ‪,‬‬
‫חזמאן‪ ,‬קטג' ומשתרכ‪/‬אג'תרכ‪ 365.‬אין סיבה להניח שלא יועדו לקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ 366.‬לגבי השמות‬
‫כסוה‪ ,‬קטג'‪ ,‬ממג'ק וביע'ות‪ ,‬ניתן למצוא צ'רקסי אחד שנשא אותם‪ ,‬בעוד שאין עדות לקשר בינם לבין‬
‫‪ 363‬קרוב לודאי שמדובר בנורוז אלחאפט'י הצ'רקסי‪ .‬על כל פנים‪ ,‬השם נורוז הוא שם שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה‬
‫להלן את פרק ‪ ,8.5.1‬עמוד ‪.122‬‬
‫‪ 364‬קאנבכ‪/‬קאנבאי‪/‬קאני באי‪ 29 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 3 .‬צ'רקסים )‪ .(19 ,9 ,4‬אחד קיבל את שמו על בסיס טענתו שהיה צ'רקסי‬
‫)פרט ‪ .(12‬אחד היה קרוב לודאי צ'רקסי )פרט ‪ 6 .(2‬בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ 2 .(21 ,17 ,15 ,11 ,6 ,3‬אחים של‬
‫בעלי שמות המיועדים לצ'רקסים )פרטים ‪ 3 .(28 ,27‬צ'רקסים ללא ביוגרפיה )פרטים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ה'(‪ .‬פרט אחד בעל מאפיינים של לא‪-‬‬
‫תורכים ללא ביוגרפיה )פרט א'(‪ .‬פרט אחד שהוא אח של בעל שם המיועד לצ'רקסים )פרט ד'(‪ .‬פרט אחד שהוא אצ )פרט ז'(‪ .‬כפי‬
‫שיוכח בהמשך אין מדובר בסתירה שכן בתקופה הצ'רקסית קבוצת ה‪-‬אצ קיבלה שמות של צ'רקסים‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם ורק פרט אחד הוא בעל תכונות שמאפיינות את הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪,‬‬
‫שכן על פי שמו היה שחרחר )קאנבאי קרא אלאשרפי – פרט ‪ .(14‬ג'אנם‪ 22 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 4 .‬צ'רקסים )פרטים ‪.(21 ,15 ,8 ,4‬‬
‫‪ 4‬בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ 2 .(13 ,10 ,7 ,1‬בעלי מאפיינים לא מובהקים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(16 ,9‬פרט‬
‫אחד שהוא אח של בעל שם המיועד לצ'רקסים )פרט ‪ 3 .(14‬פרטים צ'רקסים ללא ביוגרפיה )פרטים א'‪-‬ג'(‪ .‬אין עדות לרומים או‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬עליבאי‪ 9 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 3 .‬צ'רקסים )פרטים ‪2-‬‬
‫‪ .(4‬שניים קרוב לודאי צ'רקסים )פרטים ‪ 2 .(7 ,1‬בעלי תכונות המאפיינות את הלא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(6 ,5‬אין עדות לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם ולא לבעלי תכונות המאפיינות תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ג'כם‪ 11 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 3 .‬מהם צ'רקסים‬
‫)פרטים ‪ .(8 ,6 ,2‬אחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלשרכסי" )פרט ‪ .(1‬אחד הוא בעל מאפיינים לא מובהקים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪3 .(3‬‬
‫פרטים ללא ביוגרפיה בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים א'‪-‬ג'(‪ .‬אין עדות חד משמעית לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב‬
‫נושאי השם‪ ,‬אולם אחד מבעלי הביוגרפיה‪ ,‬לפחות על פי שמו‪ ,‬היה שחרחר )פרט ‪ .(11‬ברסבאי‪ 15 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 2 .‬צ'רקסים‬
‫)פרטים ‪ 2 .(6 ,1‬בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(11 ,2‬אחד שהוא אח של בעלי שמות המיועדים לצ'רקסים )פרט‬
‫‪ .(13‬פרט אחד בעל ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" ללא ביוגרפיה )פרט ב'(‪ .‬פרט אחד בעל תכונה לא‪-‬תורכית לא מובהקת ללא ביוגרפיה‬
‫)פרט א'(‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם‪ ,‬אך פרט אחד היה שחרחר על פי שמו )פרט ‪.(13‬‬
‫תנם‪ 15 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(4‬אחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" )פרט ‪ 2 .(5‬בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬‬
‫תורכים )פרטים ‪ .(2 -1‬אחד בעל תכונה לא‪-‬תורכית לא מובהקת )פרט ‪ .(6‬אחד הוא אח של בעל שם המיועד לצ'רקסים )פרט ‪.(9‬‬
‫פרט אחר – תנם מנ טטח' אלט'אהרי )פרט ‪ (8‬נזכר כ‪-‬ח'שדאש של אזבכ מנ טטח' הצ'רקסי‪ ,‬ועל פי שמו הובא על ידי אותו סוחר‬
‫לשטחי הסולטאנות‪ .‬שלושה פרטים ללא ביוגרפיה שהם אחים של בעלי שמות המיועדים לצ'רקסים )פרטים ב'‪-‬ד'(‪ .‬אין עדות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב בעלי הביוגרפיה ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אך ישנו פרט אחד ללא ביוגרפיה‬
‫שהוא בעל תכונה המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט א'(‪ .‬טרבאי‪ 4 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(1‬אחד בעל תכונה‬
‫המאפיינת לא‪-‬תורכים )‪ .(3‬אחד בעל תכונה לא‪-‬תורכית לא מובהקת )פרט ‪ .(2‬אחד הוא אח של בעל שם המיועד לצ'רקסים )פרט‬
‫‪ .(4‬פרט אחד ללא ביוגרפיה שקרוב לודאי היה צ'רקסי )פרט א'( – הוא עשוי להיות פרט מספר ‪ .1‬אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או‬
‫לרומים בקרב נושאי השם ואין עדות לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬טוח'‪ 12 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(8‬אחד‬
‫בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(3‬אחד בעל תכונה לא‪-‬תורכית לא מובהקת )פרט ‪ .(4‬פרט אחד צ'רקסי ללא ביוגרפיה )פרט‬
‫א'(‪ .‬אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם טוח' ואין עדות לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ילבאי‪ 5 :‬בעלי‬
‫ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט מספר ‪ – 1‬הוא הסולטאן אלט'אהר ילבאי(‪ .‬אחד שנזכר ללא ביוגרפיה הוא אח של בעל שם המיועד‬
‫לצ'רקסים )פרט א'(‪ .‬אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ברדבכ‪:‬‬
‫‪ 20‬בעלי ביוגרפיה‪ 4 .‬צ'רקסים )פרטים ‪ .(16 ,14 ,8 ,5‬אחד בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(2‬אחד בעל תכונה לא‪-‬תורכית‬
‫לא מובהקת )פרט ‪ .(1‬בשם ברדבכ ישנה עדות נדירה לסתירה בשמות שמתחילים להופיע בימי ברקוק‪ ,‬שכן את השם נושא גם‬
‫קפריסאי )פרט ‪ .(6‬פרט לכך אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או רומים ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬דיון מרוכז בסתירות‬
‫יבוא בהמשך‪.‬‬
‫‪ 365‬ראה אילון‪" ,‬שמות"‪ ;201 ,‬נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 366‬יש פרט אחד בשם קטג' הנזכר במקורות והוא צ'רקסי‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫תורכו‪-‬מונגולים או רומים או לבעלי מאפיינים של קבוצות אלה‪ .‬סביר שגם הם יועדו לקבוצה האתנית‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬אבל בשל מיעוט הנתונים שיש לנו לגבי הממלוכים שנקראו בשמות אלה יש להתיחס להשערה זו‬
‫בזהירות‪ 367.‬יתכן שכמה שמות שנישאו על ידי צ'רקסים מתקופת ברקוק‪ ,‬החלו להופיע כבר בתקופת המעבר‪.‬‬
‫מדובר בשמות ארכמאס‪ ,‬אקבאי‪ ,‬קלמטאי‪ ,‬ג'קמק ותאנבכ‪/‬תאני בכ‪.‬‬
‫‪368‬‬
‫‪ 367‬כסוה וקמג' הם שמות יחידאיים‪ .‬נושא השם כסוה הוא צ'רקסי‪ .‬נושא השם קמג' נזכר בשנת ‪ 1400/803‬מבין תומכי השיח'‬
‫לאג'ין הצ'רקסי‪ .‬על פי שמות תומכיו‪ ,‬כולם או כמעט כולם היו צ'רקסים‪ .‬יש שלושה בעלי ביוגרפיה בשם ממג'ק בתקופה זו‪ ,‬שאחד‬
‫מהם הוא צ'רקסי )פרט ‪ .(2‬ישנם חמישה בעלי ביוגרפיה בשם ביע'ות אשר אחד מהם הוא צ'רקסי )פרט ‪ .(3‬אחד מבעלי הביוגרפיה‬
‫היה שחרחר על פי שמו )פרט ‪ .(5‬אדם בשם ביע'ות אליחיאוי הוצא להורג בשנת ‪ 1399/802‬עם תומכי איתמש אלבג'אסי‪ ,‬שרובם‬
‫היו תורכו‪-‬מונגולים או רומים‪ .‬מקרב עשרות תומכיו של איתמש הנזכרים אצל אלמקריזי‪ ,‬רק שני שמות חשודים כשמות של‬
‫צ'רקסים – ביע'ות אליחיאוי‪ ,‬וח'ירבכ מנ חסן שאה‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;1017 ,989-988 :3 ,‬על השם ח'ירבכ ראה להלן את הערה ‪371‬‬
‫בעמוד ‪ .115‬במקרה של הפלג של איתמש‪ ,‬כמו במקרה של הפלג של מנטאש ושל ברכה‪ ,‬המקורות מדיקים בתארם אותו כמורכב‬
‫מקבוצות אתניות מסוימות‪ .‬אנו יודעים שבתחילה היו לאיתמש תומכים צ'רקסים שנטשוהו בשלב מסוים‪ .‬כנראה שנותרו עמו מספר‬
‫מועט של צ'רקסים‪ .‬לפי אלמלטי‪" ,‬הצבא נחלק לשניים – קבוצה של תורכים ורומים ועמם מעט צ'רקסים שתמכה באיתמש‪ ,‬וקבוצה‬
‫של צ'רקסים"‪ ,‬ניל‪ .33 :3 ,‬לאור הנתונים על הפלג של איתמש מספר אפשרויות באות בחשבון‪ :‬א‪ .‬השם ביע'ות יועד לצ'רקסים‬
‫וביע'ות אליחיאוי היה מקרה נדיר של צ'רקסי שתמך באיתמש‪ .‬ב‪ .‬ביע'ות אליחיאוי היה רומי או תורכו‪-‬מונגולי שקיבל שם שלא‬
‫הלם את מוצאו האתני‪ .‬ג‪ .‬השם ביע'ות כלל לא יועד לצ'רקסים והפרט הצ'רקסי בשם ביע'ות הוא היוצא מן הכלל‪ .‬בכל מקרה אי‬
‫אפשר להגיע למסקנות נחרצות לגבי היעוד האתני של השם ביע'ות‪.‬‬
‫‪ 368‬ארכמאס‪ 11 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שהיה ממלוכ של ברקוק‪ ,‬היה צ'רקסי )פרט ‪ 3 .(7‬בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים‬
‫)פרטים ‪ .(6 ,4 ,2‬פרט אחד ללא ביוגרפיה בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט א'(‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית לתורכו‪-‬מונגולים או‬
‫לרומים הנושאים את השם ארכמאס‪ ,‬אך אחד מבין בעלי הביוגרפיה הוא בעל מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ .(9‬הפרט‬
‫הראשון בשם ארכמאס )פרט ‪ (1‬נזכר במקורות ללא נסבה של אדון ושנת מותו היא ‪ .1387/790‬סביר להניח שהשם ארכמאס החל‬
‫להופיע כבר בתקופת המעבר אך כללתי אותו בסקירה של שמות מתקופת ברקוק משום שאדונו של הארכמאס הראשון המופיע‬
‫במקורות אינו ידוע‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬יתכן וכל השמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר לא שינו את יעודם האתני‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אי אפשר‬
‫לפסול לחלוטין את האפשרות שהשם ארכמאס יועד לפני תקופתו של ברקוק לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬הדבר נכון גם לגבי‬
‫מרבית השמות שאסקור להלן‪ .‬אקבאי‪ 9 :‬בעלי ביוגרפיה‪ ,‬כולם מהתקופה הצ'רקסית‪ .‬פרט אחד שהיה ממלוכ של ברקוק היה‬
‫צ'רקסי )פרט ‪ 5 .(1‬בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(9-7 ,3-2‬פרט אחד ללא ביוגרפיה בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים‬
‫)פרט א' בתקופה הצ'רקסית(‪ .‬נראה שהשם אקבאי יועד לצ'רקסים החל מתקופתו של ברקוק‪ .‬אין עדות חד‪-‬משמעית לרומים או‬
‫תורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם‪ ,‬אולם אחד מבין הפרטים בשם זה המוזכרים במקורות ללא ביוגרפיה הוא בעל מאפיינים של‬
‫תורכו‪-‬מונגולים )פרט א' תקופת המעבר(‪ .‬פרט זה שיך למעשה לתקופת המעבר‪ .‬אין לפסול את האפשרות שהשם אקבאי יועד‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים לפני תקופת ברקוק ושינה את יעודו האתני בתקופת ברקוק‪ .‬החלטתי בכל זאת לכלול את השם אקבאי בסקירת‬
‫השמות שהחלו להופיע בתקופת ברקוק משום שהפרטים על נושאי השם לפני תקופת ברקוק הם דלים למדי‪ .‬אם אכן השם אקבאי‬
‫החל להופיע בתקופת המעבר ואם אכן שינה את יעודו האתני הרי שמדובר במקרה נדיר של שם המתחיל להופיע בתקופת המעבר‬
‫כשם לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אשר הפך לשם לצ'רקסים בתקופתו של ברקוק‪ .‬קלמטאי‪ 3 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד מהם שהיה ממלוכ של‬
‫ברקוק היה צ'רקסי )פרט ‪ .(1‬שנת הגעתו המשוערת לסולטאנות היא סביב שנת ‪ ,1373/775‬כלומר לפני שברקוק נהיה אתאבכ‪ ,‬כך‬
‫שהוא עשוי להשתייך לתקופת המעבר‪ .‬ישנו פרט נוסף בשם זה השיך קרוב לודאי לתקופת המעבר אשר מוצאו האתני לא ידוע‬
‫)פרט א'(‪ .‬אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬השם קלמטאי חשוד‬
‫כשם שיועד לצ'רקסים המתחיל להופיע בתקופת המעבר או בתקופתו של ברקוק‪ .‬ג'קמק‪ 9 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 2 .‬צ'רקסים‪ ,‬מבינהם‬
‫אחד היה ממלוכ של ברקוק אשר הגיע בתקופת שלטונו השניה של ברקוק )פרטים ‪ .(5 ,4‬פרט אחד בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים‬
‫)פרט ‪ .(3‬השם ג'קמק יועד בתקופה הצ'רקסית לצ'רקסים‪ .‬לא ברור מתי השם ג'קמק מופיע לראשונה‪ .‬בתקופת המעבר מופיעים‬
‫מספר פרטים בשם זה אולם כמעט כולם נזכרים במקורות גם תחת השם "ג'מק" )פרטים ‪ ,2 ,1‬וראה גם פרטים ללא ביוגרפיה‬
‫מתקופת המעבר(‪ .‬אחד מהם נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרט ‪ .(1‬בשל הפרטים המבולבלים המאפיינים את המידע על השם ג'קמק‬
‫לפני תקופת המעבר‪ ,‬אין לדעת בודאות אם היה קים לפני תקופתו של ברקוק‪ ,‬ובמידה והיה קים מה היה יעודו האתני‪ .‬יתכן ועד‬
‫לתקופתו של ברקוק השם ג'קמק לא היה קיים ואמירים שנזכרים בשם זה לפני תקופתו כונו למעשה בשם ג'מק שמתחלף תדירות‬
‫במקורות עם השם ג'קמק‪ .‬תנבכ‪/‬תאני בכ‪ 19 :‬בעלי ביוגרפיות בתקופה הצ'רקסית )פרטים ‪ .(21-3‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(8‬אחד‬
‫נושא את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" )פרט ‪ 3 .(3‬בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(16 ,7 ,5‬פרט אחד בעל תכונה לא‪-‬תורכית לא‬
‫מובהקת )פרט ‪ .(13‬שני פרטים הם אחים של בעלי שמות המיועדים לצ'רקסים )פרטים ‪ .(20 ,19‬פרט אחד ללא ביוגרפיה בעל‬
‫תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט א'(‪ .‬אין עדות חד משמעית לרומים או תורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי השם בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫ברור למדי שהשם תנבכ יועד לאחר תקופת ברקוק לצ'רקסים‪ .‬לפני תקופת ברקוק יש ביוגרפיה רק לפרט אחד בשם תנבכ שמת‬
‫בשנת ‪ 1368/770‬ונושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" )פרט ‪ .(1‬אדונו של פרט זה אינו ידוע וקשה להעריך מתי החל להופיע השם תנבכ‪.‬‬
‫גם פרטים ‪ 2‬ו‪ 4-‬עשויים להיות שיכים לתקופת המעבר‪ .‬יתכן שהשם החל להופיע כבר בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬או שהחל להופיע‬
‫בתקופת המעבר‪ .‬אם אכן החל להופיע בתקופת המעבר הרי שמדובר במקרה נדיר של שם שנישא בתחילה על ידי תורכו‪-‬מונגולים‬
‫‪113‬‬
‫‪ 8.2.2‬שמות לרומים שהחלו להופיע בימי ברקוק‬
‫יש עדויות חד משמעיות רק לשם אחד שיועד לרומים והחל להופיע בימי ברקוק – השם ח'שקדם אשר יועד‬
‫לסריסים וללא סריסים‪ .‬שאר השמות שניתנו לרומים בתקופה הצ'רקסית היו שמות שהחלו להופיע בתקופת‬
‫המעבר או שמות שהיו שמות ללא‪-‬תורכים או לתורכו‪-‬מונגולים החל מימי אלנאצר מחמד והפכו לשמות‬
‫לרומים בתקופתו של ברקוק )אותם כבר סקרתי(‪ .‬לאחר תקופת ברקוק מופיע רק עוד שם אחד שהיה מיועד‬
‫לקבוצה האתנית הרומית )השם ח'שכלדי‪ ,‬ראה להלן בפרק ‪ 8.4‬עמוד ‪ .(118‬כמו שמות לרומים שהחלו‬
‫להופיע בתקופת המעבר‪ ,‬השם ח'שקדם מופיע במספרים גבוהים יחסית‪ .‬יש ‪ 9‬בעלי ביוגרפיה בשם ח'שקדם‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ 3 .‬מהם היו סריסים רומים )פרטים ‪ (8 ,3 ,1‬ואחד היה רומי לא סריס – הוא אלמלכ‬
‫אלט'אהר ח'שקדם )פרט ‪ .(5‬לא נראה ששאר הפרטים היו סריסים‪ .‬אין עדות לצ'רקסים או לתורכו‪-‬מונגולים‬
‫בקרב נושאי השם ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬בסקירת השמות הצ'רקסים שהחלו להופיע‬
‫בתקופת ברקוק‪ ,‬נזכר שיש עדות חד‪ -‬משמעית רק לקפריסאי אחד מקרב יותר ממאה בעלי ביוגרפיה )ראה‬
‫השם ברדבכ( ואין שום עדות לממלוכ רומי‪ .‬לא יתכן כמובן שבאופן מקרי‪ ,‬מתוך תשעה בעלי ביוגרפיה בשם‬
‫ח'שקדם‪ ,‬ארבעה הם רומים‪ .‬הדבר נכון גם לגבי שאר השמות לרומים שנסקרו לעיל‪.‬‬
‫‪ 8.2.3‬שמות לתורכו‪-‬מונגולים שהחלו להופיע בימי ברקוק‬
‫כמה שמות שהתחילו להופיע בתקופת ברקוק יועדו לקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬מספר הפרטים שנשאו‬
‫שמות אלה היה מצומצם למדי‪ ,‬והדבר מעיד על הידלדלות הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬או לפחות על כך שפסקו להיות חלק מהאליטה השלטת‪ .‬דוגמא לשם לתורכו‪-‬מונגולים שמתחיל‬
‫להופיע בימי ברקוק הוא השם קג'ק‪ .‬יש רק שני פרטים בשם קג'ק בתקופה ושניהם היו תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫בסקירת השמות לצ'רקסים שהחלו להופיע בתקופת ברקוק‪ ,‬אשר אותם נושאים יותר ממאה בעלי ביוגרפיה‬
‫ועוד עשרות רבות של פרטים ללא ביוגרפיה‪ ,‬נזכר שאין עדות חד משמעית לאף תורכו‪-‬מונגולי הנושא את‬
‫השמות האלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬למרות שבמקרה של השם קג'ק מדובר רק בשני פרטים‪ ,‬מומחשת בצורה הטובה ביותר‬
‫ההפרדה בין הקבוצות האתניות על ידי שמות‪ .‬לא יתכן שהתפלגות נושאי השמות היא אקראית‪ .‬שאר השמות‬
‫המיועדים לתורכו‪-‬מונגולים החל מימי ברקוק הם‪ :‬ילח'ג'א‪ ,‬קרם ח'ג'א‪ ,‬דולאת ח'ג'א‪ ,‬צומאי‪ ,‬סונג'בע'א‪,‬‬
‫אקח'ג'א‪ ,‬אק בלאט‪ ,‬כזלבע'א‪ ,‬אסנבאי ואקברדי‪.‬‬
‫‪369‬‬
‫מתוך ‪ 13‬בעלי ביוגרפיה בשם אקברדי ‪ 4-3‬הם‬
‫תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬כך שברור גם במקרה זה שהתפלגות השמות אינה אקראית‪.‬‬
‫‪370‬‬
‫בקרב שאר השמות ניתן‬
‫והפך בתקופת ברקוק לשם של צ'רקסים‪ .‬פרט לשם תנבכ‪ ,‬רק השמות תמרבאי‪ ,‬אקבאי‪ ,‬שיח' )ואולי ג'קמק( עשויים להשתייך‬
‫לקטגוריה זו‪ .‬כאמור‪ ,‬הפרטים על נושאי שמות אלה קודם לתקופת ברקוק אינם חד‪-‬משמעיים‪.‬‬
‫‪ 369‬השם כזלבע'א נזכר לראשונה כשמו של ממלוכ שחי בשנת ‪ ,1397/800‬אך לא ברור מי היה אדונו‪ .‬את השם אסנבאי נושא גם‬
‫תרכמני‪.‬‬
‫‪ 370‬יש ‪ 13‬בעלי ביוגרפיה בשם אקברדי בתקופה הצ'רקסית‪ .‬השם אקברדי הוא השם היחידי אשר מתחיל להופיע בתקופת ברקוק‬
‫כשם לתורכו‪-‬מונגולים המופיע במספרים גבוהים‪ .‬מבין ‪ 13‬בעלי הביוגרפיה ‪ 4-3‬הם תורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ (12 ,11 ,4 ,3‬ואחד‬
‫נושא מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ .(5‬ניתן למצוא בקרב נושאי השם גם צ'רקסי אחד )פרט ‪ (13‬ופרט אחד בעל מאפיין של‬
‫לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(1‬הפרט הצ'רקסי היה ממלוכ של קאיתבאי‪ ,‬כלומר שהוא שיך לתקופה שלא נבדקה בצורה יסודית בעבודה זו‪.‬‬
‫ניתן למצוא עוד מקרה של סתירה נדירה בתקופתו של קאיתבאי‪ ,‬אותה אסקור בהמשך‪ .‬באופן סטיטיסטי‪ ,‬היינו צריכים למצוא ‪13‬‬
‫צ'רקסים או רומים על כל ארבעה תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬כך שברור שמדובר בסתירה ולא בהתפלגות אקראית‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫למצוא רק תורכו‪-‬מונגולי אחד )בשם ילח'ג'א אולי שניים( וחלקם הם שמות יחידאיים‪ .‬אולם‪ ,‬אם התפלגות‬
‫השמות היתה אקראית היינו מצפים למצוא תורכו‪-‬מונגולים לצד צ'רקסים ורומים‪ .‬יש לשים לב לתופעה‬
‫מעניינת שקיימת בשמות התורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מתוך ‪ 11‬שמות של תורכו‪-‬מונגולים שהחלו להופיע בתקופת‬
‫ברקוק‪ 4 ,‬מסתיימים ביסוד חֻ'גַ'א‪ .‬אין עדות חד משמעית לצ'רקסים או רומים שנשאו שמות המסתיימים ביסוד‬
‫זה‪ 2 .‬שמות נוספים מסתיימים ביסוד ֻּב ַע'א וכבר נזכר שהרבה משמות התורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית‬
‫מסתיימים ביסוד זה‪ .‬לעומת זאת שמות המסתיימים ביסוד ַּבאי בתקופה הצ'רקסית הם כמעט תמיד שמות‬
‫לצ'רקסים‪ .‬אין עדות לשום שם לרומים המסתיים ביסוד זה ויש רק שם אחד שיועד לתורכו‪-‬מונגולים‬
‫המסתיים ביסוד זה )השם אסנבאי(‪.‬‬
‫‪371‬‬
‫‪ 8.3‬סתירות לאחר תקופת ברקוק‬
‫ניתן למצוא לכל אורך התקופה הצ'רקסית בסך הכל ‪ 7‬סתירות אשר אינן קשורות לממלוכים של ברקוק‪ .‬יש‬
‫הסבר לרובן‪ .‬בסקירת השמות שהחלו להופיע בתקופת ברקוק כבר נזכרו ‪ 3‬סתירות‪ .‬אלטנבע'א אלמרקבי )מת‬
‫‪ ,(1440/844‬הצ'רקסי שהיה ממלוכ של שיח' ונשא שם של תורכו‪-‬מונגולים; ברדבכ אלאשרפי אלדואדאר‬
‫‪ 371‬היעוד האתני של מספר שמות אינו ברור דיו‪ .‬בחלק מהמקרים ניתן לשער לאיזו קבוצה אתנית יועדו‪ .‬כמה שמות חשודים‬
‫כשמות לצ'רקסים ‪ -‬אברכ‪ 6 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד מהם הוא בעל תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(6‬פרט אחר שהיה ממלוכ‬
‫של ברקוק‪ ,‬אך על פי שנת מותו הגיע לסולטאנות בתקופת המעבר‪ .‬הוא אינו מוגדר על ידי אבן אלפראת כתורכי )פרט ‪ .(1‬בנוסף‪,‬‬
‫נזכר במקורות אברכ שהיה קרובו של אדם בשם קאנם‪ ,‬שם שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית )פרט א'(‪ .‬ח'ירבכ‪ 9 :‬בעלי‬
‫ביוגרפיה‪ .‬אחד בעל תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט מספר ‪ .(3‬אחד הוא בעל שתי תכונות המאפינות לא‪-‬תורכים ותכונה אחת‬
‫המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ .(2‬פרט אחד נזכר במקורות כאחיו של הסולטאן הצ'רקסי שיח'‪ ,‬אבל כנראה אין מדובר באח‬
‫ביולוגי )פרט ‪ .(1‬בשלהי התקופה הצ'רקסית נזכר במקורות אמיר צ'רקסי בשם ח'ירבכ בלבאי )פרט ב'(‪ .‬מנגד‪ ,‬במקורות נזכר אמיר‬
‫בשם ח'ירבכ מנ חסן שאה שהשתייך לפלג של איתמש אלבג'אסי‪ ,‬אשר היה מורכב בעיקר מרומים ותורכו‪-‬מונגולים )פרט א'(‪.‬‬
‫הואיל והאמיר הצ'רקסי בשם ח'ירבכ נזכר רק בשלהי התקופה הצ'רקסית‪ ,‬והואיל והמידע שיש לנו על הפרטים בשם ח'ירבכ הוא דל‬
‫למדי‪ ,‬אי אפשר להגיע למסקנות נחרצות בנוגע ליעוד האתני של השם ח'ירבכ‪ ,‬אם כי נראה שלפחות לאחר תקופת ברקוק השם‬
‫יועד לצ'רקסים‪ .‬יש שני בעלי ביוגרפיה בשם ביסק הנזכרים במקורות‪ .‬פרט מספר ‪ 1‬נושא תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נזכר במקורות אמיר בשם ביסק אלמצארע שמרד בברקוק בשנת ‪ 1397/800‬והוצא להורג יחד עם עליבאי אלט'אהרי )פרט א'(‪,‬‬
‫ואנו יודעים שעליבאי נתמך על ידי צ'רקסים‪ .‬יש רק בעל ביוגרפיה אחד בשם ארסטאי ואין מידע לגבי מוצאו האתני‪ .‬פרט לו נזכר‬
‫במקורות בשנת ‪ 1411/814‬ארסטאי‪ ,‬שהיה אח של אדם בשם יונס‪ .‬השם יונס יועד בתקופה הצ'רקסית לצ'רקסים‪ ,‬כך שהשם‬
‫ארסטאי חשוד כשם של צ'רקסים‪ .‬השמות בשבאי‪ ,‬צרק וקג'אג'ק הם שמות יחידאיים‪ .‬הפרטים בשם זה נושאים תכונה המאפיינת‬
‫לא‪-‬תורכים‪ .‬כבר נזכר שכמעט כל השמות המסתיימים ביסוד ּבַאי מיועדים לצ'רקסים‪ ,‬כך שהשם בשבאי חשוד כשם המיועד‬
‫לצ'רקסים‪ .‬אין עדות לשמות יחידאיים המיועדים לרומים כך שגם השמות צרק וקג'אג'ק חשודים כשמות המיועדים לצ'רקסים‪.‬‬
‫סמאם הוא שם יחידאי ואין מידע לגבי מוצאו האתני של הפרט בשם זה‪ .‬הואיל ומדובר בשם יחידאי סביר להניח שאין מדובר בשם‬
‫המיועד לרומים‪ ,‬אלא לצ'רקסים או לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬קראח'ג'א הוא שם יחידאי‪ .‬הפרט היחידי בשם זה נושא תכונה אחת‬
‫המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים ותכונה אחרת המאפיינת לא‪-‬תורכים‪ .‬כבר נזכר שיש עדות רק לתורכו‪-‬מונגולים הנושאים שמות‬
‫המסתיימים ביסוד חֻ'גַ'א ושכמעט כל השמות המתחילים ביסוד ַקרַא הם שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬גם קרא‪-‬תנבכ הוא שם יחידאי‪.‬‬
‫הוא חשוד כשם של תורכו‪-‬מונגולים רק בשל העובדה שהוא נפתח ביסוד קרא )יתכן ומדובר בשם תנבכ המיועד לצ'רקסים והיסוד‬
‫קרא אינו חלק מהשם(‪ .‬יש פרט אחד בעל ביוגרפיה בשם קצרוה אשר נושא תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים‪ .‬פרט לו נזכרים במקורות‬
‫‪ 3‬פרטים בשם זה‪ .‬אחד מהם הוא קרובו של תע'ריברדי אלמאידי )פרט א'(‪ .‬אמנם אין פרטים לגבי המוצא האתני של זה האחרון‪ ,‬אך‬
‫השם תע'ריברדי יועד לרומים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬תע'ריברדי אלמאידי נושא שתי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים‪ .‬פרט אחר הוא‬
‫בעל שתי תכונות המאפינות לא‪-‬תורכים ותכונה אחת המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט ג'(‪ .‬אם אכן קצרוה הוא שם המיועד לרומים‪,‬‬
‫הרי שהוא מופיע במספרים נמוכים יחסית לשמות אחרים המיועדים לרומים בתקופה‪ .‬יש מספר שמות אשר הזמן בו הם מופיעים‬
‫אינו ברור‪ ,‬אך הם עשויים להיות שיכים לתקופתו של ברקוק ‪ -‬השמות מטרק‪ ,‬ניאז‪ ,‬אלע'י ברצ וינתמר הם שמות יחידאיים‬
‫ואין יודעים מי האדון של הפרטים בשם זה‪ .‬יש שני בעלי ביוגרפיה בשם ירבע'א‪ .‬הראשון מבינהם היה ממלוכ של סודון אלחמזאוי‬
‫)ממלוכ של ברקוק( ומת בשנת ‪ .1407/810‬השם טרמש הוא יחידאי ונושאו היה ממלוכ של כמשבע'א אלחמוי‪ ,‬בן דורו של ברקוק‪.‬‬
‫אין כל פרטים על המוצא האתני של הפרטים בשמות אלה‪ ,‬אך קרוב לודאי ששמות אלה לא יועדו לרומים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫)מת ‪ ,(1463/868‬הקפריסאי שהיה ממלוכ של אלאשרף אינאל ונשא שם של צ'רקסים; ואקברדי אלאשרפי‬
‫קאיתבאי )מת ‪ ,(1498/904‬הצ'רקסי שהיה ממלוכ של קאיתבאי ונשא שם של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬לאלה ניתן‬
‫להוסיף את ח'שכלדי אלקואמי )מת ‪ ,(1469/874‬הצ'רקסי שהיה ממלוכ של פרג' וקיבל שם של רומים; את‬
‫תמרתאש אלסיפי תע'ריברדי )מת ‪ ,(1484/889‬שהיה קרוב של הסולטאן הצ'רקסי קאיתבאי וקיבל שם של‬
‫רומים; ואת קג'מאס וקרקמאס‪ ,‬קרוביו של דמרדאש אלמחמדי הרומי שקיבלו שמות של צ'רקסים‪.‬‬
‫‪372‬‬
‫יש חשיבות לעובדה שבשניים מהמקרים המקורות מציינים במפורש שמדובר בחריג‪ .‬על ח'שכלדי‬
‫אלקואמי הצ'רקסי נאמר ששמו במקור היה קבג'ק )שם שיועד לצ'רקסים( אך פרג' שינה את שמו לח'שכלדי‪,‬‬
‫שם של רומים‪ ,‬משום ששנא את הצ'רקסים ואת שמותיהם‪ .‬הסולטאן פרג' היה ידוע כמי שקידם ממלוכים‬
‫רומים על פני ממלוכים צ'רקסים‪ 373.‬על אלטנבע'א אלמרקבי נאמר שהיה צ'רקסי אך כונה בשם של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬אנו יודעים שאלטנבע'א אלמרקבי היה ממלוכ של שיח' והמקורות מספרים על שיח' שקידם את‬
‫התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬עד כי מרבית מרבית האמירים שלו היו תורכו‪-‬מונגולים‪ 374.‬ניתן רק לשער שכששיח' נתן‬
‫את השם אלטנבע'א לממלוכ צ'רקסי‪ ,‬הניעו אותו אותם שיקולים שגרמו לפרג' לתת את השם ח'שכלדי‬
‫לממלוכ צ'רקסי‪ .‬העובדה שבשתיים מבין שבע הסתירות המקורות טורחים לציין שמדובר בחריג‪ ,‬מעידה כי‬
‫מדובר בתופעה נדירה‪.‬‬
‫שתיים מבין הסתירות הן מתקופתו של קאיתבאי )אקברדי ותמרתאש(‪ .‬גם במקרים אלו מדובר‬
‫בצ'רקסים שקיבלו שם של תורכו‪-‬מונגולים או שם של רומים‪ .‬אין עדות במקורות לכך שקאיתבאי פעל כנגד‬
‫הקבוצה האתנית הצ'רקסית או ששנא את הצ'רקסים‪ .‬אין גם עדות חד‪-‬משמעית לשמות לצ'רקסים אשר שינו‬
‫את יעודם האתני בתקופתו של קאיתבאי‪ ,‬אולם אי אפשר לפסול את האפשרות שבתקופתו של קאיתבאי חלו‬
‫שינויים ביעוד האתני של מספר שמות לתורכו‪-‬מונגולים ולרומים‪ .‬לפחות בכל הנוגע לקבוצה האתנית‬
‫‪ 372‬השמות קרקמאס‪ ,‬קג'מאס‪ ,‬תמרתאש וח'שכלדי יסקרו בהמשך‪ .‬השמות תמרתאש וקרקמאס כבר נזכרו כשמות שהחלו להופיע‬
‫בתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪ 373‬אילון גורס שמלחמתם של הצ'רקסים בפרג' לא היתה על רקע אתני אלא מאבק אישי כנגד פרג' שנבע מהתנגדותם של‬
‫הממלוכים לשלטון של אולאד אלנאס‪ ,‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .138 ,‬יש במקורות עדויות רבות לכך שפרג' קידם את הקבוצה האתנית‬
‫הרומית משום שהיה בן של שפחה רומית‪ ,‬ראה למשל סלוכ‪ ;1177 ,1174 :3 ,‬תאריח' אלמלכ אלאשרף קאיתבאי‪ ;92 ,‬קאצ'י‪:4 ,‬‬
‫‪ ;464‬ניל‪ ;126-125 :3 ,‬אנבאא אלע'מר‪) 286 :5 ,‬הרומים נזכרים כ‪"-‬דודים מצד האם" }חְ'וַאל{ של פרג' – קרוב לודאי בשל‬
‫העובדה שאמו היא רומית(‪ .‬אילון עצמו מתאר את המאבק של פרג' בצ'רקסים‪ ,‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .142-141 ,‬לאור העדויות שיש‬
‫לנו על חשיבותה של הסולידאריות האתנית בימי המאבק בין ברכה לברקוק ובימי המרד של מנטאש ‪,‬ולאור זאת שיש עדות לכך‬
‫שחלק מהרומים תמכו במנטאש במרידתו נגד ברקוק הצ'רקסי‪ ,‬וכי הם חברו בימי שלטונו של פרג' לאיתמש אלבג'אסי ולתורכו‪-‬‬
‫מונגולים כנגד הצ'רקסים‪ ,‬אי אפשר לבטל כלאחר יד את האפשרות שסולידאריות אתנית מילאה תפקיד חשוב לכל אורך שלטונו של‬
‫פרג'‪ .‬הפרטים שיש לנו לגבי ח'שכלדי אלקואמי תומכים בעדויות אחרות הגורסות שהמאבק של פרג' בצ'רקסים היה על רקע אתני‪.‬‬
‫‪ 374‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .142 ,‬אם בודקים את רשימת המושלים ונושאי התפקידים הבכירים של שיח' בשנת ‪ 1420/823‬מגלים‬
‫בקרבם תורכו‪-‬מונגולים ורומים רבים‪ .‬מבין המושלים ונשאי התפקידים הבכירים נזכרים ‪ 4‬תורכו‪-‬מונגולים– אלטנבע'א אלקרמשי‪,‬‬
‫אלטנבע'א מנ עבד אלואחד‪ ,‬קג'קאר אלקרדמי‪ ,‬והאמיר אק ח'ג'א‪ .‬פרט נוסף נשא שם של תורכו‪-‬מונגולים – אלטנבע'א אלצפוי‪,‬‬
‫ושניים נשאו שמות החשודים כשמות של תורכו‪-‬מונגולים – מנכליבע'א אלארע'ון שאוי‪ ,‬וכזלבע'א‪ .‬פרט אחד נשא שם שבתקופה זו‬
‫יכול להיות שם של תורכו‪-‬מונגולים או של רומים )בשל שינוי ביעוד האתני שלו( – ארע'ון שאה אלשרפי‪ 3 .‬פרטים נשאו שמות‬
‫של רומים – טוע'אן‪ ,‬מקבל אלדואדאר‪ ,‬שהאין אלזרדכאש‪ 4 .‬פרטים היו צ'רקסים – טטר‪ ,‬ג'קמק‪ ,‬ברדבכ אלעג'מי ואלטנבע'א‬
‫אלמרקבי‪ .‬שניים נוספים נשאו שמות צ'רקסים – אינאל אלסיפי נורוז וישבכ אליוספי‪ .‬פרט נוסף נשא שם של לא‪-‬תורכים‪ ,‬אשר‬
‫עשוי להיות שם של צ'רקסים – קטלובע'א אלתנמי‪ .‬לצידם נזכרים מספר אמירים ממוצא תרכמני חופשי או ערבי חופשי‪ .‬בסך הכל‬
‫מדובר על ‪ 8-7‬תורכו‪-‬מונגולים‪ 4-3 ,‬רומים ו‪ 7-6 -‬צ'רקסים‪ .‬לפחות בקרב האמירים הבכירים הקבוצה התורכו‪-‬מונגולית היא‬
‫הגדולה ביותר‪ ,‬אם כי היא לא מהווה את רוב האמירים הבכירים‪ .‬לרשימת האמירים‪ ,‬ראה סלוכ‪.518-517 :4 ,‬‬
‫‪116‬‬
‫התורכו‪-‬מונגולית אפשר להציע הסבר‪ .‬בתקופתו של קאיתבאי כבר כמעט ולא נזכרים תורכו‪-‬מונגולים‬
‫במקורות‪ .‬יתכן שבשל הדעיכה במספרם שמות אחדים של תורכו‪-‬מונגולים הפכו לשמות לצ'רקסים‪ .‬מנגד אין‬
‫עדות לדעיכה במספר הרומים בשטחי הסולטאנות‪ .‬אם לא מדובר במדיניות של קאיתבאי הרי שמדובר בשני‬
‫מקרים נדירים של סתירה‪ .‬על מנת להגיע למסקנות נחרצות יותר יש לבדוק באופן יסודי יותר את מערכת‬
‫השמות בשלהי התקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫בשתיים מבין הסתירות לא מעורבים ממלוכים אלא קרובים של ממלוכ רומי‪ .‬קרקמאס סידי צע'יר‬
‫)מת ‪ (1413/816‬היה בן אחיו של דמרדאש אלמחמדי הרומי‪ ,‬הממלוכ של ברקוק )מת ‪ .(1415/818‬נראה‬
‫שקרקמאס הגיע לשטחי הסולטאנות לבקשת דודו‪ .‬קג'מאס‪ ,‬בנו של קרקמאס ִסי ִדי צע'יר‪ ,‬מת בשנת‬
‫‪ ,1437/841‬וקרוב לודאי נולד בשטחי הסולטאנות‪ .‬השמות קרקמאס וקג'מאס הם שמות שיועדו לצ'רקסים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬חשובה העובדה שמדובר בבני אותה משפחה אשר לא היו עבדים‪ .‬ככלל‪ ,‬קרובי משפחה‬
‫ובנים של ממלוכים‪ ,‬שקיבלו שמות תורכיים ולא שמות ערבים מוסלמים‪ ,‬קיבלו שמות ההולמים את מוצאם‬
‫האתני‪ .‬העובדה ששני פרטים מאותה משפחה רומית קיבלו שמות של צ'רקסים‪ ,‬והעובדה שאין עדות‬
‫לממלוכים רומים שקיבלו שמות של צ'רקסים באותה תקופה‪ ,‬מעידות על כך שמשפחתו של דמרדאש נהנתה‬
‫ממעמד מיוחד‪ .‬דמרדאש אלמחמדי היה קרובו של אבן תע'ריברדי הרומי‪.‬‬
‫‪375‬‬
‫משפחתו של אבן תע'ריברדי‬
‫היתה המשפחה המקורבת ביותר למשפחתו של ברקוק‪ .‬אמו של פרג'‪ ,‬בנו של ברקוק‪ ,‬היתה קרובתו של‬
‫תע'ריברדי‪ .‬שתי המשפחות היו קשורות בקשרי נישואים רבים ובני שתי המשפחות היו אפוטרופוסים של‬
‫יתומים מהמשפחה השניה‪ .‬קרוב לודאי שמשפחתו של דמרדאש נהנתה ממעמד מיוחד על רקע העובדה‬
‫שדמרדאש היה קרובו של תע'ריברדי ולכן קרוביו קיבלו שמות של צ'רקסים‪ .‬יש להניח שבשל כך גם זכו‬
‫לתואר המלכותי ִסי ִדי‪.‬‬
‫‪376‬‬
‫דמרדאש עצמו קיבל שם של רומים כיאה לממלוכ רומי‪ .‬בתקופה הצ'רקסית גם‬
‫אמיר ערבי‪ ,‬שהיה צאצא של הנביא מחמד ) ַש ִריף‪ ,‬רבים‪ְ :‬ש ַראף(‪ ,‬קיבל את השם קרקמאס‪ 377.‬יתכן והשם‬
‫קרקמאס היה שם שניתן גם לפרטים ממוצא חופשי אשר היו מקורבים לצ'רקסים‪.‬‬
‫בכל התקופה שבין ברקוק לקאיתבאי נותרנו עם סתירה אחת במקורות בה מעורבים ממלוכים )ולא‬
‫פרטים ממוצא חופשי(‪ ,‬אשר המקורות אינם מציינים לגביה שמדובר בחריג‪ .‬בסקירת השם ברדבכ נזכר‬
‫שהשם יועד לצ'רקסים החל מתקופתו של ברקוק‪ ,‬אך ניתן למצוא פרט קפריסאי בשם זה – ברדבכ אלאשרפי‬
‫אלדואדאר )מת ‪ (1463/868‬שנשבה בשנת ‪ .1425/829‬פרט לברדבכ אלאשרפי נזכרים במקורות עוד‬
‫ארבעה קפריסאים – תע'ריברמש אלסיפי קראח'ג'א )מת ‪ ,(1465/870‬איאס אלפארסי אלקברסי )מת‬
‫‪ ,(1478/883‬איאס אלסיפי יח'שבאי )מת ‪ (1480/885‬וקראג'א אלאשרפי אינאל )מת ‪ .(1480/885‬אנו‬
‫יודעים ששלושה מהם היו שבויים – איאס אלפארסי‪ ,‬קראג'א אלאשרפי ותע'ריברמש אלסיפי )תע'ריברמש‬
‫‪ 375‬מנהל‪.323-316 :5 ,‬‬
‫‪ 376‬הקשרים בין משפחת תע'ריברדי וברקוק שימושי המילה סידי בתקופה הצ'רקסית ידונו בהרחבה בפרק ‪ 4.3‬בחלק השני של‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ 377‬ניל‪.431 :4 ,‬‬
‫‪117‬‬
‫נשבה בשנת ‪ .(1423/827‬השמות איאס‪ ,‬קראג'א ותע'ריברמש הם שמות מובהקים לרומים‪ .‬מהנתונים שיש‬
‫לנו ניתן להסיק שקפריסאים החלו להגיע בשנת ‪ 1423/827‬לשטחי הסולטאנות כשבויי מלחמה‪ .‬הם נתפשו‬
‫באופן טבעי כקרובים לרומים מבחינה אתנית וניתנו להם שמות של רומים‪ .‬אין לדעת מדוע במקרה של‬
‫ברדבכ אלאשרפי יש חריגה מהמנהג לתת לקפריסאים שמות של רומים‪ .‬אולם יש לציין שישנה חשיבות לכך‬
‫שמדובר בממלוכ קפריסאי ולא רומי‪ ,‬שכן אין עדות לממלוכים רומים שקיבלו שמות של צ'רקסים‪ .‬יתכן‬
‫שההסבר לסתירה קשור לעובדה שמדובר בקבוצה אתנית שלא היו חברים בה פרטים רבים‪ ,‬ואשר לא היתה‬
‫מוכרת בשטחי הסולטאנות לפני שנת ‪.1423/827‬‬
‫אם כן מספר הסתירות לכל אורך התקופה הצ'רקסית בכלל‪ ,‬ובפרט לאחר תקופתו של ברקוק‪ ,‬הוא‬
‫מצומצם למדי‪ .‬לאחר תקופת ברקוק נמצאו ‪ 7‬מקרים של סתירה אשר לרובן יש הסבר‪ .‬שתיים מהסתירות‬
‫נזכרות כמקרה חריג במקורות בני התקופה‪ ,‬דבר המעיד על כך שמדובר בתופעה נדירה‪ .‬שתיים מהסתירות הן‬
‫מתקופת קאיתבאי שיש לבדוק באופן יסודי יותר‪ .‬שתיים קשורות לפרטים שלא היו ממלוכים והיו מקורבים‬
‫למשפחת ברקוק ואחת לפרט מקבוצת מיעוט אתנית‪ .‬יש חשיבות רבה לעובדה שלא ניתן למצוא מקרים בהם‬
‫ממלוכים רומים או ממלוכים תורכו‪-‬מונגולים קיבלו שמות של צ'רקסים‪ .‬הצ'רקסים שמרו בקנאות על הפרדה‬
‫מקבוצות אתניות אלה‪.‬‬
‫‪ 8.4‬שמות שהחלו להופיע לאחר תקופת ברקוק‬
‫אין עדות חד‪-‬משמעית לשמות חדשים לתורכו‪-‬מונגולים שהחלו להופיע לאחר תקופת ברקוק‪ .‬כבר נזכר‬
‫שניכרת דעיכה במספר התורכו‪-‬מונגולים החל מימי פרג'‪ .‬נראה שהתבוסה של הפלג של איתמש אלבג'אסי‬
‫בשנת ‪ 1399/802‬היא הנקודה שבה התורכו‪-‬מונגולים איבדו לחלוטין את מעמדם כאליטה השלטת‬
‫)כשתקופתו של שיח' היא ככל הנראה אפיזודה יוצאת דופן(‪ .‬רק שם אחד‪ ,‬ח'שכלדי‪ ,‬שהמקורות מזכירים‬
‫במפורש שהוא שם שיועד לקבוצה האתנית הרומית החל אולי להופיע לאחר תקופת ברקוק‪ .‬יש ‪ 13‬בעלי‬
‫ביוגרפיה בשם ח'שכלדי בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬וכמו כל שאר השמות החדשים לרומים החל מתקופת המעבר‬
‫הוא שכיח למדי‪.‬‬
‫‪378‬‬
‫מבין שלושת הח'שכלדים הראשונים המופיעים במקורות אחד היה ממלוכ של פרג' בנו‬
‫של ברקוק )פרט ‪ (3‬ואחד היה ממלוכ של אמיר של ברקוק בשם ישבכ בן אזדמר )פרט ‪ .(2‬אין מידע לגבי‬
‫אדונו של ח'שכלדי אלדואדאר )פרט ‪ (1‬ששנת מותו היא המוקדמת ביותר )שנת ‪ ,(1439/843‬כך שישנה‬
‫אפשרות שהשם ח'שכלדי החל להופיע כבר בימי ברקוק‪ .‬כזכור‪ ,‬בימי ברקוק מופיע רק שם חדש אחד לרומים‬
‫)ח'שקדם(‪ .‬מרבית השמות לרומים בתקופה הצ'רקסית החלו להופיע כבר בתקופת המעבר‪ ,‬או היו שמות של‬
‫תורכו‪-‬מונגולים ולא‪-‬תורכים מימי אלנאצר שהפכו בתקופת ברקוק לשמות לרומים‪ .‬מרבית השמות החדשים‬
‫‪ 378‬שמות ששינו את יעודם האתני בתקופת ברקוק והפכו לשמות לרומים עשויים להופיע גם במספרים נמוכים יחסית‪ .‬יוצא הדופן‬
‫היחידי עשוי להיות השם קצרוה‪ ,‬אשר חשוד כשם של רומים שמתחיל להופיע בימי ברקוק ואינו מופיע במספרים גבוהים‪ ,‬ראה‬
‫לעיל דיון בשמות שהתחילו להופיע בימי ברקוק‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫החל מתקופת ברקוק הם שמות שיועדו לקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ ,‬ויתכן שלאחר תקופת ברקוק כל השמות‬
‫החדשים יועדו רק לקבוצה זו‪.‬‬
‫אם אכן השם ח'שכלדי החל להופיע לאחר תקופת ברקוק הרי שהוא גם השם היחידי מבין השמות‬
‫המופיעים לאחר תקופת ברקוק אשר ניתן לזהות בו סתירה )ראה לעיל דיון במקרה של ח'שכלדי אלקואמי(‪.‬‬
‫מבין ‪ 13‬בעלי הביוגרפיה אחד נושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ‪ (8‬אחד היה ראש הסריסים )נַאיִּב ַמ ְשיַַח'ת‬
‫אל ֻח' ַדאם( במדינה‪ ,‬כך שקרוב לודאי היה סריס רומי )פרט ‪ ,(10‬ופרט אחד היה ממלוכ צ'רקסי אך ניתן לו שם‬
‫של רומים )ח'שכלדי אלקואמי – פרט ‪ .(7‬פרט אחד היה אח של אדם בשם לאג'ין‪ ,‬שם שיועד ללא‪-‬תורכים‬
‫לפני תקופת ברקוק‪ ,‬כך שיש להניח שיועד לרומים בתקופה הצ'רקסית )פרט ‪ .(11‬נראה שהמקורות מדיקים‬
‫בהגדירם את השם ח'שכלדי כשם המיועד לרומים‪.‬‬
‫‪ 8.4.1‬שמות לצ'רקסים שהחלו להופיע לאחר תקופת ברקוק‬
‫ניתן לזהות ‪ 16‬שמות המיועדים לצ'רקסים המתחילים להופיע לאחר תקופת ברקוק‪ .‬מדובר בשמות מע'לבאי‪,‬‬
‫קאנם‪ ,‬כרתבאי‪ ,‬טומאן באי‪ ,‬קאיתבאי‪ ,‬ג'אן בלאט‪ ,‬קאנצוה‪ ,‬סיבאי‪ ,‬מאמש‪ ,‬אידכי‪ ,‬מלג'‪ ,‬ח'ג'א ברדי‪,‬‬
‫שמאף‪ ,‬נאנק‪ ,‬שאדבכ ודולאת באי‪ 379.‬כמה שמות נוספים החלו להופיע לאחר תקופת ברקוק‪ ,‬אך אין מידע‬
‫חד‪-‬משמעי לגבי המוצא האתני של מי שנשא אותם‪ .‬כבר נזכר שלאחר תקופת ברקוק אין עדות חד משמעית‬
‫לשמות חדשים לתורכו‪-‬מונגולים ושבתקופה זו מופיע לכל היותר שם אחד חדש לרומים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרבית‬
‫‪ 379‬מע'לבאי‪ 16 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 2 .‬צ'רקסים )פרטים ‪ .(9-8‬אחד ככל הנראה נשא את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" )פרט ‪ .(13‬אחד היה‬
‫בעל שתי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים ותכונה אחת המאפינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ .(2‬קאנם‪ 11 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 3 .‬צ'רקסים‬
‫)פרטים ‪ .(11 ,8 ,2‬אחד הוא בעל כינוי בשפה הצ'רקסית ובעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ 3 .(4‬בעלי תכונות האופייניות ללא‪-‬‬
‫תורכים )פרטים ‪ – 11 ,9 ,3‬בנוסף‪ ,‬שם אחיו של פרט ‪ 11‬הוא שם המיועד לצ'רקסים(‪ .‬פרט אחד ללא ביוגרפיה שהוא בעל תכונה‬
‫המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט א'(‪ .‬כרתבאי‪ :‬שלושה בעלי ביוגרפיה‪ 2 .‬צ'רקסים )פרטים ‪ .(3-2‬אחד בעל תכונות המאפיינות לא‪-‬‬
‫תורכים )פרט ‪ 3 .(1‬פרטים צ'רקסים ללא ביוגרפיה )פרטים א'‪-‬ג'(‪ .‬כסבאי‪ 8 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 2 .‬צ'רקסים )פרטים ‪ .(6-5‬אחד בעל‬
‫שתי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים ותכונה אחת המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ .(2‬פרט אחד צ'רקסי ללא ביוגרפיה )פרט א'(‪.‬‬
‫טומאן באי‪ :‬פרט אחד בעל ביוגרפיה שאין מידע על מוצאו האתני‪ 2 .‬פרטים צ'רקסים ללא ביוגרפיה )פרטים א'‪ ,‬ב'(‪ .‬קאיתבאי‪2 :‬‬
‫בעלי ביוגרפיה‪ ,‬אשר שניהם צ'רקסים‪ .‬ג'אן בלאט‪ 2 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(2‬אחד בעל תכונות המאפיינות לא‪-‬‬
‫תורכים )פרט ‪ .(1‬פרט אחד צ'רקסי ללא ביוגרפיה )פרט א'(‪ .‬קאנצוה‪ 19 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 3 .‬צ'רקסים )פרטים ‪ .(19 ,17 ,15‬פרט‬
‫אחד הוא בעל תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(11‬שני פרטים הם אחים של בעלי שמות שיועדו לצ'רקסים )פרטים ‪.(16 ,2‬‬
‫‪ 5‬פרטים צ'רקסים ללא ביוגרפיה )פרטים ג'‪-‬ז'(‪ .‬שני פרטים ללא ביוגרפיה בעלי תכונות המאפינות לא‪-‬תורכים )פרטים א'‪ ,‬ב'(‪.‬‬
‫סיבאי‪ 5 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(5‬שלושה בעלי תכונות המאפינות לא‪-‬תורכים או אחים של בעלי שמות שיועדו‬
‫לצ'רקסים )פרטים ‪ .(3-1‬פרט אחד ללא ביוגרפיה שהוא אח של בעל שם שיועד לצ'רקסים )פרט א'(‪ .‬מאמש‪ 2 :‬בעלי ביוגרפיה‪1 .‬‬
‫צ'רקסי )פרט ‪ .(1‬אידכי‪ 2 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד בעל ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" )פרט ‪ .(2‬מלג'‪ 3 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 1 .‬צ'רקסי )פרט ‪.(1‬‬
‫פרט אחד ללא ביוגרפיה בעל מאפיין של לא‪ -‬תורכים )פרט ב'(‪ .‬ח'ג'א ברדי ושמאף הם שמות יחידאיים‪ ,‬שאותם נשאו צ'רקסים‪.‬‬
‫נאנק הוא שם צ'רקסי‪ .‬יש שני בעלי ביוגרפיה בשם זה אשר אין מידע על מוצאם האתני‪ ,‬אך אין כל סיבה להניח שלא מדובר‬
‫בצ'רקסים‪ .‬שאדבכ‪ 14 :‬בעלי ביוגרפיה‪ 2 .‬צ'רקסים )פרטים ‪ .(12 ,8‬פרט נוסף הוא בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(1‬פרט‬
‫אחד ללא ביוגרפיה ממוצא אתני ּבַאזַא )פרט ג'(‪ .‬פרט אחד ללא ביוגרפיה בעל תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט ב'(‪ .‬תחת השם‬
‫שאדבכ ניתן למצוא גם שני אצ )פרטים ‪ ,7‬א'( ופרט ממוצא אתני ח'ּוח' )פרט ‪ ,(14‬שיש להניח שהוא אחד מהעמים הקרובים‬
‫לצ'רקסים‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬קבוצת ה‪-‬אצ קיבלה שמות של צ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ה‪-‬אבאזא‪/‬אבאט'א )אבח'אזים( היו עם קוקזי‬
‫ולעיתים פרטים ממוצא זה נזכרים כ‪-‬ג'רכסי אלג'נס‪ ,‬ראה אבן איאס‪ .1277 :2 ,‬לאור מספרם הרב של פרטים ממוצא אתני של אצ‪,‬‬
‫אבאזא ו‪-‬אח'וח' שנשאו את השם שאדבכ‪ ,‬נראה ששם זה יועד לצ'רקסים ולקבוצות אתניות אחרות שנחשבו קרובות לצ'רקסים‪.‬‬
‫דולאת באי‪ 10 :‬בעלי ביוגרפיה‪ .‬אחד צ'רקסי )פרט ‪ .(1‬אחד אצ )פרט ‪ .(9‬אחד בעל תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(3‬פרט‬
‫אחד צ'רקסי ללא ביוגרפיה )פרט א'(‪ .‬פרט אחד בעל תכונה המאפיינת תורכו‪-‬מונגולים )פרט ‪ .(10‬השם דולאת באי הוא היחידי‬
‫מבין השמות שהחלו להופיע לאחר תקופת ברקוק שניתן למצוא בקרב נושאי השם פרט בעל מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫השמות הללו חשודים כשמות שיועדו לצ'רקסים‪ .‬חלק מהפרטים שנשאו שמות אלה הם בעלי מאפיינים של‬
‫לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪380‬‬
‫‪ 8.5‬שמות שקמו לתחיה‬
‫הכוונה בשמות שקמו לתחיה היא לשמות שהיו קימים בתקופת קלאוון או לפני נקודת השינוי בימיו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬הפסיקו להופיע בימי אלנאצר מחמד או לאחר נקודת השינוי‪ ,‬והחלו להופיע שוב בתקופת‬
‫המעבר או בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ככל שהפער בזמן בין היעלמותו של השם לזמן שבו הופיע שנית גדול יותר‪,‬‬
‫כך ברור יותר שמדובר בשם שקם לתחיה ולא בלקונה שיש במקורות‪ .‬ניתוח השמות שקמו לתחיה מראה‬
‫שהצ'רקסים הקימו לתחיה מורשת ברג'ית‪ .‬מרבית השמות שקמו לתחיה יועדו לקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ ,‬אך‬
‫ניתן למצוא מספר מקרים של שם שקם לתחיה אשר יועד לקבוצות האתניות התורכו‪-‬מונגולית והרומית‪.‬‬
‫‪ 8.5.1‬שמות שקמו לתחיה כשמות לצ'רקסים‬
‫ישנם ‪ 9‬שמות שקמו לתחיה‪ ,‬אשר יש עדות לצ'רקסים שנשאו אותם לאחר "תחייתם"‪ .‬שלושה מהשמות האלה‬
‫היו שמות שניתנו ל‪-‬ברג'ים בתקופת קלאוון‪ .‬השם בג'אס מופיע לראשונה כשם של אמיר ב‪-‬ברג'יה )פרט א'(‪.‬‬
‫אין עדות לממלוכים בשם זה בימי אלנאצר מחמד והשם שב להופיע כשם של ממלוכ צ'רקסי בימי ילבע'א‬
‫אלעמרי )פרט ‪ .(1‬השם קג'מאס מופיע לראשונה כשם של אמיר ברג'י )פרט ‪ .(1‬אין עדות לממלוכים של‬
‫אלנאצר מחמד בשם זה והוא שב להופיע בימי טאז אלנאצרי )מת ‪ (1361/763‬כשם של ממלוכ שמוצאו‬
‫האתני אינו ברור‪ .‬בתקופה הצ'רקסית השם קג'מאס יועד לצ'רקסים‪ .‬ממלוכ צ'רקסי של ברקוק בשם קג'מאס‬
‫לו יש ביוגרפיה מת בשנת ‪) 1389/792‬פרט ‪ ,(2‬כך שברור שהגיע לשטחי הסולטאנות לפני שברקוק הפך ל‪-‬‬
‫אתאבכ‪ .‬למעשה מדובר בפרט ששיך לתקופת המעבר‪ ,‬כך שיש לנו עדות לצ'רקסי בשם זה כבר בתקופת‬
‫המעבר‪ .‬בדיון בשמות ה‪-‬ברג'יה בימי קלאוון נזכר שהשמות קג'מאס ובג'אס חשודים בהיותם שמות של‬
‫מונגולים )או אצ‪-‬רוס( הואיל ואין עדות לשמות ללא‪-‬תורכים אשר קלאוון יצר יש מאין‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקרה של‬
‫שמות אלה מדובר בשמות שהיו שמות של מונגולים )או אצ‪-‬רוס( ברג'ים וקמו לתחיה כשמות של צ'רקסים‬
‫בתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪ 380‬בח'תכ‪ ,‬ג'ע'נוס‪ ,‬קטלבאי‪ ,‬נוכאר‪ ,‬ורדבש וירש הם שמות יחידאיים ואין פרטים לגבי המוצא האתני של מי שנשא אותם‪.‬‬
‫המקורות מציינים שהפרט בשם ורדבש נקרא גם ג'אנבכ )שם שרק צ'רקסים נשאו אותו(‪ ,‬כך שיתכן וורדבש הוא בכלל כינוי ולא‬
‫שם‪ .‬על השם קטלבאי‪ ,‬נאמר במקורות שהוא "דומה לשמות הטטרים"‪ .‬מאמירה זו משתמע שאין מדובר בשם לתורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫הואיל ומדובר בשם יחידאי‪ ,‬ואין עדות חד‪-‬משמעית לשמות יחידאיים של רומים‪ ,‬הרי שקרוב לודאי מדובר בשם לצ'רקסים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫כפי שכבר נזכר כמעט כל השמות המסתיימים ביסוד באי הם שמות לצ'רקסים‪ .‬יש שני בעלי ביוגרפיה בשם קית וקאנברדי‪ .‬אחד‬
‫מבין הקיתים נזכר במקורות כאח של אמיר בשם טרבאי‪ ,‬שהוא שם שיועד לצ'רקסים‪ .‬אחד מבין הקאנברדים היה בעל תכונה‬
‫המאפיינת לא‪-‬תורכים‪ .‬יש בעל ביוגרפיה אחד בשם ירשבאי בעל שתי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים‪ .‬כבר נזכר שכמעט כל‬
‫השמות המסתיימים ביסוד באי מיועדים בתקופה הצ'רקסית לקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ ,‬ושכל השמות החדשים לרומים מופיעים‬
‫במספרים גדולים‪ .‬השם יח'שבאי הוא יחידאי‪ .‬בעל הביוגרפיה בשם זה נושא שלוש תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים‪ .‬הואיל ומדובר‬
‫בשם יחידאי המסתיים ביסוד באי סביר להניח שמדובר בשם של צ'רקסים‪ .‬יש שלושה בעלי ביוגרפיה בשם צנטבאי ומאמיה שמות‬
‫אלה חשודים כמיועדים לצ'רקסים רק מתוקף העובדה שהחלו להופיע לאחר ימי ברקוק‪ .‬השם צנטבאי חשוד כשם המיועד לצ'רקסים‬
‫גם בגלל הסיומת באי‪ .‬השמות ג'גכבע'א וסכנבע'א הם יחידאיים‪ ,‬אך אין יודעים מי אדוניהם של נושאיהם‪ .‬הואיל והם שמות‬
‫יחידאיים‪ ,‬סביר להניח שלא מדובר בשמות לרומים‪ .‬השמות באכ וברג'אן קרא הם יחידאיים ומופיעים לאחר תקופת ברקוק‪ ,‬אך‬
‫כלל לא ברור אם מי שנשאו אותם היו ממלוכים‪ .‬יתכן שהפרט בשם באכ היה תרכמני חופשי‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫שם נוסף שקם לתחיה בתקופת המעבר‪ ,‬אשר היה שם של ברג'ים‪ ,‬הוא ביברס‪ .‬במקרה זה מדובר‬
‫בשם שהיה מיועד בתקופתו של קלאוון ל‪-‬ברג'ים לא‪-‬תורכים‪ .‬מבין הממלוכים ה‪-‬ברג'ים בשם ביברס נזכרים‬
‫שני צ'רקסים אשר אחד מהם הוא הסולטאן ביברס אלג'אשנכיר‪ .‬בתקופתו של אלנאצר מחמד )יתכן שכבר עם‬
‫חזרתו לשלטון בפעם השלישית( השם ביברס יצא משימוש‪.‬‬
‫‪381‬‬
‫מבין שמונת הפרטים בתקופה הצ'רקסית‬
‫שניים היו צ'רקסים )פרטים ‪ (30 ,29‬ושניים נוספים בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪.(33 ,31‬‬
‫בתקופה זו אין עדות לתורכו‪-‬מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם וגם לא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים עוד שלושה פרטים בשם זה אשר היו קרובים של סולטאנים‬
‫צ'רקסים )פרטים א'‪-‬ג'(‪ .‬ברור שהשם ביברס יועד בתקופה הצ'רקסית לצ'רקסים‪ .‬לפרט ‪ 27‬השיך לתקופת‬
‫המעבר יש ביוגרפיה אצל אבן אלפראת והוא אינו מוגדר כ‪"-‬תורכי"‪ .‬כפי שכבר נזכר אין כמעט עדויות‬
‫לשינויים ביעוד האתני של שמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר‪ ,‬כך שקרוב לודאי שמדובר בממלוכ‬
‫צ'רקסי‪ 382.‬אלנאצר מחמד‪ ,‬שהודח מהשלטון על ידי ממלוכ צ'רקסי של אביו בשם ביברס‪ ,‬לא רצה להשתמש‬
‫בשם זה‪ ,‬אשר הזכיר תקופה בעבר בה הסולטאנות נשלטה על ידי אליטה צ'רקסית ומונגולית‪ .‬לאחר מותו של‬
‫אלנאצר מחמד ועם הגידול במספרם של הצ'רקסים בשטחי הסולטאנות נוצר רצון מחודש להעלות על נס את‬
‫אותה תקופה בדיוק‪.‬‬
‫‪383‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית השם ניתן למספר רב של קרובי סולטאנים‪ ,‬כך שאפשר להניח‬
‫שהיה לו מעמד מיוחד בתקופה זו‪.‬‬
‫השם ביברס היה לא רק שמו של סולטאן צ'רקסי ברג'י‪ ,‬אשר באמצעות החיאת שמו ניתנה‬
‫לגיטימציה מחודשת לשלטונם של הצ'רקסים‪ ,‬אלא היה גם שמו של סולטאן ממוצא ממלוכי‪ ,‬אשר היה למעשה‬
‫מקימה של הסולטאנות הממלוכית – אלט'אהר ביברס‪ .‬השלטון נלקח מצאצאיו של ביברס על ידי קלאוון אשר‬
‫משפחתו שלטה במצרים יותר ממאה שנים‪ .‬החיאת שמו של הסולטאן ביברס נתנה לגיטימציה להחיאתם של‬
‫ערכים ממלוכים שדהו במהלך שלטונה של שושלת קלאוון‪.‬‬
‫‪384‬‬
‫בתו של הסולטאן אלט'אהר ביברס היתה‬
‫נשואה לסולטאן הצ'רקסי לאג'ין‪ ,‬כך שבהחיאת שמו הוחיתה גם מורשת צ'רקסית‪.‬‬
‫‪385‬‬
‫ישנן עוד עדויות לכך‬
‫שבתקופה הצ'רקסית חודשו מנהגים מתקופתו של אלט'אהר ביברס‪ ,‬כך שהחיאת שמו צריכה להיחשב כאחד‬
‫‪ 381‬יש פער של יותר מחמישים שנים בין שנת מותם של בעלי הביוגרפיה מתקופה ב' לבין שנת מותו של הביברס הראשון המופיע‬
‫במקורות בתקופת המעבר )פרט ‪ .(27‬חוץ מפרט ‪ 27‬השיך לתקופת המעבר כל שאר הפרטים בשם ביברס‪ ,‬שהופיעו לאחר שהשם‬
‫קם לתחיה‪ ,‬שיכים לתקופה הצ'רקסית‪ .‬פרט ‪ 27‬השיך לתקופת המעבר נושא את ה‪-‬נסבה "אלתמאנתמרי"‪ .‬יש מספר פרטים בשם‬
‫תמאנתמר הנזכרים במקורות והראשון ביניהם היה תמאנתמר אלנאצרי אלעמרי )מת ‪ַ ,1362/764‬שאּב(‪ ,‬ממלוכ של חסן בן מחמד‬
‫בן קלאוון‪ ,‬שהגיע לשטחי הסולטאנות באופן משוער סביב שנת ‪ .1343/744‬לא סביר להניח שרכש ממלוכים לפני שנת‬
‫‪ .1353/754‬לפיכך השם ביברס לא הושמש כשם של ממלוכים במשך כשלושים עד חמישים שנים‪.‬‬
‫‪ 382‬קשה למצוא סיבה לכך ששם שלא היה בשימוש עשרות שנים וקושר ל‪-‬ברג'ים לא‪-‬תורכים‪ ,‬יקום לתחיה בתקופת המעבר כשם‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים וישנה את יעודו האתני בתקופת ברקוק לשם שניתן לצ'רקסים‪ .‬אפשר אמנם למצוא מספר מצומצם של שמות‪,‬‬
‫שהיו קימים בימי קלאוון וקמו לתחיה כשמות של תורכו‪-‬מונגולים בתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אך אין עדות חד‪-‬‬
‫משמעית לשם של ברג'יה שקם לתחיה כשם של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 383‬ברקוק בחר לחדש מבנה שבנה ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ .502 :1 ,‬גם צעד זה יכול להיחשב כחלק מתחיה‬
‫ברג'ית‪.‬‬
‫‪ 384‬על נטיה אנטי‪-‬ביברסית בחיבורים שנכתבו בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬ועל הדחקת מורשת ביברסית בימיו‪ ,‬ראה למשל צאדק‬
‫)‪ ,(Sadeque‬ביברס‪ ;15-8 ,‬אילון‪" ,‬ההתרחבות והשקיעה"‪ ;14 ,‬אלבנדרי )‪" ,(Elbendary‬הסולטאן"‪.157-156 ,‬‬
‫‪ 385‬כפי שאראה בפרק ‪ 4‬בחלק השני‪ ,‬העוסק בקשרי נישואים‪ ,‬משפחת קלאוון כמעט ולא נקשרה בקשרי נישואים לאמירים לא‪-‬‬
‫תורכים‪ .‬חלק מהסולטאנים בתקופה הצ'רקסית היו קשורים למשפחת ביברס על ידי קשרי נישואים לצאצאיות בקו נשי של ביברס‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫מבין מספר צעדים של החיאת מורשת ממלוכית‪-‬ביברסית לשם מתן לגיטימציה לצ'רקסים‪ .‬הסולטאן ברקוק‬
‫לקח לעצמו את תוארו של ביברס ‪" -‬אלט'אהר"‪ ,‬ואת הכינוי ) ֻּכנְיַה( שלו ‪" -‬אבו סעיד"‪ ,‬ואבן קאצ'י שהבה‬
‫מציין זאת במפורש‪.‬‬
‫‪386‬‬
‫טטר לקח לעצמו את כינויו השני של ביברס – "ּבּו אל ַפ ְתח"‪.‬‬
‫הסולטאן הראשון מאז ביברס שהשתתף בטקס פתיחת סכר הנילוס‪.‬‬
‫כנסת למסגד‪.‬‬
‫‪389‬‬
‫‪388‬‬
‫‪387‬‬
‫ברקוק היה גם‬
‫ברקוק פעל כמנהג ביברס בהופכו בית‬
‫ברקוק גם חידש במת תפילה ) ִמנְ ַּבר( במדינה אשר חודשה לאחרונה בימיו של ביברס‪.‬‬
‫‪390‬‬
‫המקורות גם טורחים לציין שתקופת שלטונו של ביברס היתה זהה בזמן לתקופת שלטונו של ברקוק‪ 391.‬אבן‬
‫צצרא מציין שאף אחד מהסולטאנים לפני ברקוק לא כונה "אלט'אהר" ולא הגיע לחלב בעצמו על מנת להילחם‬
‫באויבים‪ .‬אבן צצרא מציין שאמנם ביברס הגיע עד לנהר הפרת על מנת להילחם באויביו המונגולים‪ ,‬אך‬
‫ברקוק היה נוהג כפי שנהג ביברס לו נמצאו שם אויביו‪ 392.‬ישנה עדות במקורות לכך שבתקופה הצ'רקסית אף‬
‫יחסו לביברס מוצא צ'רקסי‪ .‬בביוגרפיה ) ִסי ַרה( של אלט'אהר טטר‪ ,‬אלעיני גורס שטטר הוא הסולטאן הצ'רקסי‬
‫השישי ושהראשון מבין הסולטאנים הצ'רקסים היה אלט'אהר ביברס‪ ,‬למרות שעל פי אחת הדעות‪ ,‬מוסיף‬
‫אלעיני‪ ,‬הוא היה בכלל אצ!‬
‫לצ'רקסים ולערכים ממלוכים‪.‬‬
‫‪393‬‬
‫מיתוס זה מוכיח בבירור שהחיאת השם ביברס נועדה לתת לגיטימציה‬
‫‪394‬‬
‫בשני מקרים יש עדות חד‪-‬משמעית למונגולים לא ברג'ים מתקופת קלאוון או מתקופה ב'‪ ,‬שנשאו‬
‫שמות שקמו לתחיה‪ .‬יש ביוגרפיה לפרט אחד בשם קבג'ק לכל אורך תקופת הסולטאנות‪ .‬מדובר בביוגרפיה‬
‫של קבג'ק אלמנצורי שהיה שבוי מונגולי והיה ממלוכ של קלאוון‪ .‬פרט לקבג'ק אלמנצורי נזכרים עוד ‪3-2‬‬
‫קבג'קים בתקופתו של קלאוון – אחד מהם היה סלאחדאר והיה מרוצחי ח'ליל‪ ,‬ואחד היה ג'וכנדאר )פרטים א'‪-‬‬
‫ב'(‪ .‬כבר נזכר שמשרות אלה איפינו מונגולים בתקופת קלאוון‪ .‬לאחר תקופת קלאוון השם קבג'ק לא נזכר‬
‫במקורות עד לתקופה הצ'רקסית‪ .‬במקרה של השם קבג'ק המקורות מציינים במפורש שהיה מיועד לצ'רקסים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬שכן ח'שכלדי אלקואמי‪ ,‬הממלוכ הצ'רקסי של פרג'‪ ,‬נקרא במקור קבג'ק‪.‬‬
‫יש ביוגרפיה רק לפרט אחד בשם נורוז עד לתקופה הצ'רקסית – נורוז אלנאצרי )מת ‪.(1360/762‬‬
‫פרט לבעל הביוגרפיה מופיע במקורות עוד אדם אחד בשם זה עד לתקופה הצ'רקסית – נורוז שהיה אחיו )או‬
‫בן אחיו( של ג'נכלי בן אלבאבא המונגולי‪ ,‬אשר נזכר בשנת ‪) 1309/709‬פרט א' בתקופה ב'(‪ ,‬וסביר להניח‬
‫שמדובר על אותו אדם‪ .‬לאור זאת שיש פער של כארבעים שנה בין נורוז אלנאצרי לנורוזים מהתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬ולאור העובדה שהשם נורוז הפך לשם נפוץ בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬קרוב לודאי שהשם נורוז יצא‬
‫‪ 386‬קאצ'י‪.86 :1 ,‬‬
‫‪ 387‬אלעיני‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪.11 ,‬‬
‫‪ 388‬קאצ'י‪ ;107 :1 ,‬נג'ום‪ ;233 :11 ,‬סלוכ‪ ;491 :3 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;67 :1 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.264 :1 ,‬‬
‫‪ 389‬קאצ'י‪.432 :1 ,‬‬
‫‪ 390‬אלסח'אוי‪ ,‬אלתחפה אללטיפה‪.60 :1 ,‬‬
‫‪ 391‬קאצ'י‪.40 :4 ,‬‬
‫‪ 392‬אבן צצרא‪ ;162-161 ,‬גם סולטאנים צ'רקסים שבאו לאחר ברקוק הושוו בכיבושיהם לביברס‪ ,‬ראה סלוכ‪.492 :4 ,‬‬
‫‪ 393‬אלעיני‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪ ;6 ,‬וראה אלעיני‪ ,‬אלסיף אלמהנד‪) 47 ,‬שם אלעיני גורס שעל פי אחת הדעות הוא היה בכלל ארמני(‪.‬‬
‫‪ 394‬להשוואה בין אלאשרף קאיתבאי לביברס‪ ,‬ראה אבן אלג'יעאן‪.107-103 ,‬‬
‫‪122‬‬
‫משימוש לאחר חזרתו לשלטון של אלנאצר מחמד או לאחר נקודת השינוי‪ .‬בתקופה הצ'רקסית יש ‪ 11‬בעלי‬
‫ביוגרפיה בשם נורוז‪ ,‬אשר הראשונים מבינהם היו ממלוכים של ברקוק‪ .‬אחד מהם היה צ'רקסי )פרט ‪.(3‬‬
‫ממלוכ אחד בשם נורוז נזכר כאח של ברסבאי וג'אנם‪ ,‬אשר הם שמות לצ'רקסים )פרט ‪ .(11‬שניים אחרים הם‬
‫בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(10 ,4‬בנו של אחד מהנורוזים היה בלונדיני )פרט מספר ‪ .(2‬פרט‬
‫נוסף ללא ביוגרפיה היה קרובו של בעל שם המיועד לצ'רקסים )פרט א' בתקופה הצ'רקסית(‪.‬‬
‫‪395‬‬
‫‪ 8.5.2‬שמות שקמו לתחיה כשמות לרומים‬
‫שני שמות – טוע'אן וקראג'א – אשר ככל הנראו קמו לתחיה בתקופת המעבר‪ ,‬הפכו אז לשמות של רומים‪.‬‬
‫הם אינם מופיעים בתקופה המוקדמת‪ ,‬ובתקופה ב' הפרטים שנשאו שמות אלה היו בעלי מאפיינים מונגוליים‪.‬‬
‫יש שני בעלי ביוגרפיה בשם טוע'אן שהיו ממלוכים של קלאוון )פרטים ‪ (2-1‬ושניהם בעלי מאפיינים‬
‫מונגוליים‪ .‬פרט לבעלי הביוגרפיה נזכרים במקורות עוד שני טוע'אנים לפני תקופת המעבר‪ .‬אחד היה ממלוכ‬
‫של ביברס אלג'אשנכיר )פרט א' בתקופה ב'( ואחד היה ואפד אויראתי )ראה הערה בנספח השמות(‪ .‬השם‬
‫טוע'אן אינו מופיע בימי אלנאצר מחמד וחוזר לשימוש בימי בנו אלנאצר חסן )פרט ‪ .(4‬חוץ מפרט ‪ 4‬נראה‬
‫שכל הפרטים בשם טוע'אן שיכים לתקופת ברקוק או לתקופה שאחריה‪ .‬מבין הפרטים בשם טוע'אן בתקופה‬
‫הצ'רקסית ניתן למצוא אחד שהיה תרכמני )פרט ‪ (6‬ואחד שהיה רומי )פרט ‪ .(18‬שלושה פרטים נוספים הם‬
‫בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(11 ,8 ,5‬אין עדות חד משמעית לתורכו‪-‬מונגולים או‬
‫לצ'רקסים שנשאו את השם טוע'אן בתקופה הצ'רקסית ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬פרט מספר‬
‫‪ 3‬שהיה ממלוכ של ברקוק מת בשנת ‪ .1394/797‬יש לו ביוגרפיה אצל אבן אלפראת והוא אינו נושא את ה‪-‬‬
‫‪ 395‬השמות קבג'ק ונורוז אינם מופיעים בתקופה המוקדמת‪ .‬יש עדות חד‪-‬משמעית רק לפרט אחד בשם קבג'ק הקודם לתקופת‬
‫קלאוון והפרט הזה נושא את ה‪-‬נסבה "אלבע'דאדי" )פרט ב' מהתקופה המוקדמת(‪ .‬על פי ה‪-‬נסבה שלו הוא הגיע ממזרח לשטחי‬
‫הסולטאנות‪ ,‬כך שקודם לתקופת קלאוון אין פרטים בשם קבג'ק ששמם ניתן להם בתחום הסולטאנות‪ .‬ארבעה שמות שקמו לתחיה‬
‫כשמות לצ'רקסים אינם מופיעים בתקופה המוקדמת‪ ,‬או כשמות של ממלוכים של אלצאלח איוב‪ ,‬ולפיכך הם חשודים כשמות של‬
‫מונגולים בתקופה ב'‪ .‬השם ג'רבאש נזכר פעם אחת לפני תקופת המעבר בשנת ‪) 1324/725‬פרט א' בתקופה ב'(‪ .‬החל מתקופת‬
‫המעבר‪/‬התקופה הצ'רקסית יש ביוגרפיות לתשעה פרטים בשם ג'רבאש‪ .‬אחד מהם הוא צ'רקסי )פרט ‪ (6‬ואחד נושא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלג'רכסי" )פרט ‪ .(7‬אחד הוא בעל מאפיינים לא מובהקים של לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(9‬השם ג'רבאש מיוחס גם לאחד מאבותיו של‬
‫הסולטאן הצ'רקסי שיח'‪ ,‬ראה צ'וא‪ .309 :3 ,‬השם טטר נזכר פעם אחת בימי אלנאצר מחמד‪ .‬במקורות נזכר בשנת ‪ 1324/725‬טטר‬
‫אלנאצרי )פרט א'(‪ .‬על פי השנה בה נזכר טטר אלנאצרי ברור שהגיע לשטחי הסולטאנות לפני נקודת השינוי‪ ,‬וככל הנראה לפני‬
‫תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬השם טטר מופיע פעם נוספת רק בימי ברקוק כשם של ממלוכ צ'רקסי )לימים‬
‫הסולטאן אלט'אהר טטר – פרט ‪ .(1‬השם סודון הוא שם שיועד לצ'רקסים החל מתקופת המעבר‪ .‬ככל הנראה הסודון הראשון הנזכר‬
‫במקורות החל מתקופת המעבר הוא סודון אלשיח'וני‪ ,‬שעל פי ה‪-‬נסבה שלו היה אמיר של שיח'ו אלנאצרי‪ ,‬ממלוכ של אלנאצר‬
‫מחמד‪ ,‬ראה מנהל‪ .109-104 :6 ,‬קודם לתקופת המעבר מופיע השם סודון רק פעם אחת במקורות ללא ביוגרפיה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1312/712‬נזכר שסודון אלג'מדאר נהיה מושל חלב‪ ,‬ראה סלוכ‪ .118 :2 ,‬לא ידוע מי היה אדונו של סודון אלג'מדאר‪ ,‬אך על פי‬
‫השנה בה הוא נזכר‪ ,‬ברור שהגיע לשטחי הסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬על פי המשרה שמילא‬
‫ברור שלא היה לא‪-‬תורכי‪ .‬יש ‪ 4‬בעלי ביוגרפיה בשם אזבכ קודם לתקופת המעבר ואין פרטים על מוצאם האתני‪ .‬במקורות נזכרים‬
‫עוד ‪ 3‬פרטים בשם זה קודם לתקופת המעבר‪ .‬אחד מהפרטים שוחרר מהכלא בשנת ‪ 1320/720‬עם אמירים שמבינהם ניתן לזהות‬
‫מונגולים רבים )פרט א' תקופה ב'(‪ .‬יש פער של יותר מחמישים שנים בין האזבכים הנזכרים קודם לתקופת המעבר לבין האזבכים‬
‫שמופיעים החל מתקופת המעבר‪ .‬האזבכ הראשון המופיע במקורות הוא אזבכ אלגֻ'נְדִי שטען שהוא קרוב של הסולטאן ברקוק‪ ,‬כך‬
‫שקרוב לודאי היה צ'רקסי )פרט א' בתקופת המעבר(‪ .‬שאר האזבכים הנזכרים במקורות הם מהתקופה הצ'רקסית‪ .‬יש ‪ 14‬בעלי‬
‫ביוגרפיה בשם אזבכ בתקופה הצ'רקסית שאחד מהם הוא צ'רקסי )פרט ‪ .(17‬אחד מהם היה קרוב לודאי צ'רקסי והוא בעל תכונה‬
‫המאפיינת לא‪-‬תורכים )פרט ‪ .(6‬שלושה נוספים הם בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(13 ,7 ,5‬אין עדות לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים או לרומים בקרב נושאי השם החל מתקופת המעבר ולא לבעלי מאפיינים של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬העובדה שהאזבכ הראשון‬
‫)אזבכ אלג'נדי( שיך לתקופת המעבר והוא צ'רקסי‪ ,‬מהווה אישוש להשערה ששמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר )ובכללם שמות‬
‫שקמו לתחיה( לא שינו את יעודם האתני בתקופה הצ'רקסית )בפרט שמות לרומים או לצ'רקסים(‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫נסבה "אלתרכי"‪ .‬על פי שנת מותו הוא עשוי להיות שיך לתקופה הקודמת לתקופה בה ברקוק היה אתאבכ‬
‫והוא למעשה שיך לתקופת המעבר‪ ,‬כך שנראה שהשם טוע'אן יועד לרומים החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫יש שני בעלי ביוגרפיה בשם קראג'א קודם לתקופתו של אלנאצר מחמד )פרטים ‪ .(2-1‬אף אחד‬
‫מהפרטים אינו נושא נסבה של אדון ויתכן שכלל לא מדובר בממלוכים‪ .‬יתכן ופרט מספר ‪ 2‬היה סלאחדאר‬
‫)ראה פרט ב' בתקופת קלאוון(‪ .‬פרט ‪ 2‬הוא גם אח של אולאג'א אלנאצרי )מת ‪ (1347/748‬שהיה סלאחדאר‪.‬‬
‫כפי שנזכר‪ ,‬בתקופה זו משרת ה‪-‬סלאחדאר ניתנה למונגולים‪ .‬אין עדות לממלוכים של אלנאצר מחמד בשם‬
‫קראג'א ויש פער של כארבעים שנים בין שני הפרטים הקודמים לתקופת אלנאצר לבין הפרטים הבאים בשם‬
‫קראג'א המופיעים בתקופת המעבר )פרטים א'‪ ,‬ב' בתקופת המעבר(‪ .‬החל מימי ברקוק יש ביוגרפיות לשבעה‬
‫פרטים בשם קראג'א )פרטים ‪ .(10-4‬שלושה מהם הם רומים‪/‬קפריסאים )פרטים ‪ (8 ,7 ,5‬אשר אחד מהם‬
‫הוא שחרחר )פרט ‪ .(5‬פרט אחד קודם בימי פרג' אשר ידוע שקידם רומים על פני צ'רקסים )פרט ‪ .(3‬שני‬
‫פרטים נוספים הם בעלי מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(10 ,9‬פרט מספר ‪ 6‬נושא תכונה אחת המאפיינת‬
‫לא‪-‬תורכים )גבוה(‪ ,‬אך הוא היה גם שחרחר‪ .‬מהנתונים שיש לנו על הפרטים בשם קראג'א בתקופה הצ'רקסית‬
‫ברור למדי שהשם קראג'א יועד לרומים‪ .‬הואיל ושניים מהפרטים הם שחרחרים והשם נפתח ביסוד ַק ַרא נראה‬
‫שהשם יועד לרומים שחרחרים‪ .‬השם קראג'א הוא השם היחידי בתקופה הצ'רקסית הנפתח ביסוד קרא‪ ,‬אשר‬
‫יש עדות חד משמעית לרומים שנשאו אותו‪ .‬אין עדות לשמות כאלה המיועדים לצ'רקסים ויש עדות למספר‬
‫שמות כאלה שיועדו לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬נראה שהיתה נטיה לכנות רומים שחרחרים בשם קראג'א‪ .‬הפרטים על‬
‫הממלוכים בשם קראג'א בתקופת המעבר הם דלים מדי‪ ,‬כך שניתן רק לשער שכבר בתקופת המעבר השם‬
‫יועד לרומים‪.‬‬
‫‪ 8.5.3‬שמות שקמו לתחיה כשמות של תורכו‪-‬מונגולים‬
‫שני שמות קמו לתחיה כשמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬בשני המקרים יש עדות למונגולים שנשאו את השם‬
‫בתקופה ב'‪ ,‬לפני שיצא משימוש בתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬שני השמות האלה לא היו קיימים בתקופה‬
‫המוקדמת‪ .‬ניתן למצוא שני פרטים בשם קג'קאר לפני תקופת המעבר‪ .‬אחד מהם היה מונגולי שככל הנראה‬
‫היה ואפד בימי ביברס )פרט ‪ .(2‬פרט מספר ‪ 1‬שהיה ממלוכ של קלאוון נושא את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬יש פער‬
‫של כמאה שנים בין הקג'קארים מתקופת ביברס וקלאוון לבין הקג'קארים המתחילים להופיע שוב בתקופת‬
‫המעבר‪ .‬פרט מספר ‪ 4‬ששיך לתקופת המעבר היה תורכו‪-‬מונגולי )המקורות מגדירים אותו כטטרי או‬
‫כתורכי(‪ ,‬ופרט מספר ‪ 5‬ששיך גם כן לתקופת המעבר היה בפלג של מנטאש כנגד ברקוק‪ ,‬היה שליח‬
‫למונגולים‪ ,‬קודם בימי שיח'‪ ,‬ונשא את הכינוי ֻג' ְק ַטאי‪ ,‬אשר הוא שם של איזור בו שכנו מונגולים )ראה גם‬
‫פרט א' בתקופת המעבר(‪ .‬אין עדות לפרטים בשם קג'קאר בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫לכל אורך תקופת הסולטאנות יש רק שני פרטים בשם כוכאי‪ .‬הפרט הראשון בשם זה היה ממלוכ‬
‫של קלאוון והיה סלאחדאר – משרה שאפיינה מונגולים‪ .‬יש פער של כמאה שנים בין הופעתו של הכוכאי‬
‫‪124‬‬
‫הראשון במקורות לבין הופעתו של השני‪ ,‬אשר היה ממלוכ של ברקוק‪ .‬הממלוכ של ברקוק נזכר במקורות‬
‫כטטרי‪ .‬נראה שבמקרה של השמות קג'קאר וכוכאי מדובר בהחיאת מורשת מונגולית‪.‬‬
‫‪396‬‬
‫מהפרטים שלוקטו מהמקורות על שמות שקמו לתחיה מסתמנות מספר תופעות‪ .‬ראשית‪ ,‬השמות‬
‫שקמו לתחיה כמעט תמיד אינם מופיעים בתקופה המוקדמת‪ .‬השם ביברס אמנם מופיע בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך‬
‫בתקופת קלאוון התקבע כשם של ברג'יה לא‪-‬תורכים ובשל סיבה זו קם לתחיה‪ ,‬בנוסף לעובדה שהשם ביברס‬
‫היה שם של סולטאן ממלוכי שלמעשה הקים את הסולטאנות הממלוכית‪ .‬השם אזבכ אמנם מופיע בתקופה‬
‫המוקדמת אך לא כשם של ממלוכים של אלצאלח איוב‪ .‬כמעט כל השמות שקמו לתחיה הם מתקופתו של‬
‫קלאוון וחלק קטן מהם מופיע לראשונה בתקופתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך נראה שלפני תקופת שלטונו‬
‫השלישית או לפני נקודת השינוי‪ .‬בקרב הפרטים שנשאו את השמות האלה בתקופה ב' ניתן לזהות נוכחות‬
‫גבוהה של מונגולים )ברג'ים ולא ברג'ים(‪ .‬השמות קמו לתחיה החל מתקופת המעבר‪ ,‬שבה מתחילים להגיע‬
‫לא‪-‬תורכים במספרים גדולים לשטחי הסולטאנות‪ .‬רוב השמות שקמו לתחיה הפכו לשמות המיועדים ללא‪-‬‬
‫תורכים )בעיקר לצ'רקסים אך גם לרומים(‪ .‬יש להסביר תופעה זו כניסיון להחיות מורשת ברג'ית )מונגולית‪-‬‬
‫אצ‪-‬צ'רקסית‪-‬רומית( מימי קלאוון‪ .‬אין עדות לשמות של ברג'יה או שמות ללא‪-‬תורכים שהפכו לשמות‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים כשקמו לתחיה‪ .‬מהפרטים שיש לנו על השמות שקמו לתחיה נראה ששמות של ברג'יה קמו‬
‫לתחיה רק כשמות של צ'רקסים )בין אם היו שמות של ברג'יה מונגולים‪/‬אצ או שמות של ברג'יה לא‪-‬תורכים(‪.‬‬
‫בשמות ה‪-‬ברג'יה מומחש הניסיון להחיות את המורשת המונגולית‪/‬אצ‪-‬צ'רקסית )ה‪-‬ברג'ית( באופן הטוב‬
‫ביותר‪.‬‬
‫עדות נוספת להחיאת מורשת ברג'ית היא העובדה שבתקופה הצ'רקסית לקבוצת ה‪-‬אצ ניתנו שמות‬
‫המיועדים לצ'רקסים )ראה על כך להלן בפרק ‪ ,9.2‬עמודים ‪ .(131-130‬על פי אילון‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית אין‬
‫שום זכר להאדרת שם ה‪-‬ברג'יה או לנוסטלגיה ליחידה זו‪ .‬גם אם לא ניתן למצוא אזכור מפורש במקורות לכך‬
‫שבתקופה הצ'רקסית היתה האדרה של תקופת ה‪-‬ברג'יה או נוסטלגיה לתקופת ה‪-‬ברג'יה הרי שהחיאת שמות‬
‫ה‪-‬ברג'יה מהווה עדות עקיפה לכך‪.‬‬
‫‪397‬‬
‫שני שמות קמו לתחיה כשמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬יש חשיבות רבה לכך שבקרב הפרטים שנשאו‬
‫את השמות מרגע שקמו לתחיה יש נוכחות רבה לפרטים המוגדרים במקורות דווקא כטטרים‪ .‬נדמה שמטרת‬
‫‪ 396‬כאמור‪ ,‬החל מתקופת אלנאצר מחמד ועד לתקופת המעבר לא ניתן כמעט למצוא במקורות פרטים המוגדרים כטטרים‪ .‬על פי‬
‫אילון‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית המונחים "תורכי" ו‪"-‬טטרי" מתחלפים תדירות‪ ,‬אילון‪" ,‬ממלוכ‪ :‬עבדות צבאית"‪ .8 ,‬מהפרטים שיש לנו‬
‫על השמות קג'קאר וכוכאי עולה האפשרות שהחל מתקופת המעבר ישנה תחיה של מורשת מונגולית‪ ,‬אשר עשויה להיות קשורה‬
‫לנוכחות מחודשת של מונגולים שלא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק בשטחי הסולטאנות‪ .‬ראה על כך בהרחבה בפרק ‪ 11.1‬העוסק במאפייני‬
‫הקבוצה האתנית המונגולית‪ .‬אם השערה זו נכונה הרי שיש חשיבות לכך שהפרטים בשם קג'קאר וכוכאי בתקופה הצ'רקסית נזכרים‬
‫כ‪"-‬טטרים"‪ ,‬ואין להתיחס למילה "טטרי" כאל שוות ערך למילה "תורכי"‪ .‬יתכן אף שהחל מתקופת המעבר מופיעים שמות אשר‬
‫יועדו למעשה למונגולים‪ .‬אינני יכול לבדוק זאת לעומק במסגרת עבודה זו והתייחסתי גם לשמות‪ ,‬אשר פרטים הנושאים אותם‬
‫מוגדרים במקורות כמונגולים‪ ,‬כאל שמות תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 397‬אילון‪" ,‬בחרי"‪ .39 ,‬אין בכך בכדי לשנות את מסקנתו של אילון שאין לכנות את התקופה הצ'רקסית בשם התקופה ה‪-‬ברג'ית‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫החיאתם של שמות אלה היא החיאתה של מורשת מונגולית שאלנאצר מחמד ניסה להעלים וככל הנראה היא‬
‫קשורה לנוכחות מחודשת של מונגולים שלא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק בשטחי הסולטאנות החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪398‬‬
‫‪ 398‬ניתן למצוא מספר שמות נוספים‪ ,‬אשר ברור שקמו לתחיה‪ ,‬אך אין מידע לגבי המוצא האתני של הפרטים שנשאו אותם מרגע‬
‫שקמו לתחיה‪ .‬קרא סנקר ובתח'אצ היו שמות של ברג'יה או לא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון‪ ,‬ומתוקף כך הם חשודים כשמות שקמו‬
‫לתחיה כשמות לצ'רקסים‪ .‬תמר‪ ,‬ג'ירכ‪ ,‬ונכבאי חשודים כשמות שהיו שמות של מונגולים‪/‬אצ בתקופת קלאוון‪ .‬שמות אלה מופיעים‬
‫לראשונה בימי קלאוון‪ .‬תמר אלסאקי היה ככל הנראה ואפד אויראתי בימי קלאוון וג'ירכ ממלוכו של קלאוון היה סלאחדאר‪ .‬נראה‬
‫שהשם תמר קם לתחיה בתקופת המעבר כשם שיועד ללא‪-‬תורכים‪ ,‬שכן החל מתקופה זו ניתן למצוא ממלוכ בשם תמר שאינו מוגדר‬
‫על ידי אבן אלפראת כתורכי‪ ,‬וממלוכ נוסף בעל מאפיינים של לא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(8 ,5‬השם אלמאס מופיע לראשונה כשם של‬
‫ממלוכ של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך שיך לתקופה שלפני נקודת השינוי‪ .‬הוא מתואר במקורות כמונגולי טיפוסי‪ .‬השם קם לתחיה בתקופתו‬
‫של ברסבאי‪ ,‬אך לא ברור מה יעודו האתני לאחר שקם לתחיה‪ .‬כמה שמות נוספים עשויים להיות שמות שקמו לתחיה בתקופת‬
‫המעבר‪ .‬בשל העובדה שהפרטים שיש לנו עליהם הם דלים יתכן שמה שנראה לנו כתחיית השמות הוא למעשה תוצאה של לאקונה‬
‫במקורות‪ .‬כל השמות האלה אינם מופיעים בתקופה המוקדמת )פרט לתנכז שמופיע פעם אחת בתקופה המוקדמת‪ ,‬אך לא כממלוכ‬
‫של אלצאלח איוב( וניתן לזהות מונגולים או בעלי מאפיינים מונגוליים רבים בקרב נושאי השמות הללו לפני שקמו לתחיה‪ .‬חלקם‬
‫לא נזכרים כשמות של ממלוכים של אלנאצר מחמד וחלקם נזכרים כשמות של ממלוכים של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך נראה שהגיעו‬
‫לשטחי הסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית או לפני נקודת השינוי‪ .‬מדובר בשמות אלמלכ‪ ,‬אקג'בא‪ ,‬ברצבע'א‪ ,‬בע'א‪ ,‬תנכז‪,‬‬
‫תנכזבע'א‪ ,‬סלאמש‪ ,‬טע'אי‪ ,‬טע'ג'י‪ ,‬קטלובכ‪ ,‬כג'כן‪ ,‬כרג'י ומנכותמר‪ .‬אם השמות תנכז‪ ,‬תנכזבע'א וקטלובכ אכן קמו לתחיה הרי‬
‫שקרוב לודאי שקמו לתחיה כשמות של תורכו‪-‬מונגולים )ראה פרטים ‪ ,3‬א' בשם תנכז; פרטים ‪ ,4‬ד' בשם קטלובכ; פרט ב' בתקופת‬
‫המעבר בשם תנכזבע'א(‪ .‬אם השם ברצבע'א אכן קם לתחיה הרי שככל הנראה שקם לתחיה כשם של צ'רקסים )ראה פרט ‪.(3‬‬
‫‪126‬‬
‫פרק ‪ - 9‬קבוצות מיעוט אתניות‬
‫‪399‬‬
‫‪ 9.1‬התרכמנים‬
‫קבוצת המיעוט האתנית הגדולה ביותר היא זו של התרכמנים‪ .‬מניתוח הפרטים ממוצא תרכמני מסתבר‬
‫שבתקופה התורכית כמעט כל התרכמנים הנזכרים במקורות קיבלו שמות של מונגולים או של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רוב התרכמנים בתקופה הצ'רקסית קיבלו שמות של רומים‪ ,‬אם כי מיעוטם קיבלו‬
‫שמות של תורכו‪-‬מונגולים )לפחות בתחילת התקופה הצ'רקסית( או שמות של צ'רקסים‪ .‬מהפרטים שיש לנו‬
‫על התרכמנים שקיבלו שמות של צ'רקסים או של תורכו‪-‬מונגולים בשתי התקופות מסתמן שמוצאם היה‬
‫מצפון סוריה ולא מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬לעומת זאת תרכמנים שקיבלו שמות של רומים הגיעו מ‪-‬בלאד אלרום‪.‬‬
‫המסקנה המתבקשת מנתונים אלה היא שבתקופה התורכית היו מעט מאוד עבדים תרכמנים שמוצאם היה מ‪-‬‬
‫בלאד אלרום‪.‬‬
‫התקופה התורכית‬
‫‪ .1‬לאג'ין אלאסתאדאר אלרומי‬
‫‪ .2‬ביבע'א אלתרכמאני אלנאצרי‬
‫‪ .3‬בהאדר אלמעזי‬
‫‪ .4‬ג'רכס אלח'לילי אלילבע'אוי‬
‫‪ .5‬קראבע'א אלאסנבע'אוי‬
‫‪ .6‬ג'נתמר אלתרכמאני אלטרנטאיי‬
‫)מת ‪(1302/702‬‬
‫)מת ‪(1308/708‬‬
‫)מת ‪(1338/739‬‬
‫)מת ‪(1388/791‬‬
‫)מת ‪(1399/802‬‬
‫)מת ‪(1401/804‬‬
‫קלאוון‪~70 ,‬‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬שאב‬
‫לאג'ין‬
‫ילבע'א‪+60 ,‬‬
‫זקן‬
‫רומי‪/‬תרכמני‬
‫אלתרכמאני‬
‫תרכמני‪ִ /‬א ְּבן נַאס מחלב‬
‫תרכמני מטריפולי‪/‬אלתרכי‬
‫תורכי‪/‬תרכמני‬
‫אלתרכמאני‬
‫א‪ .‬אסנבע'א אלתרכמאני )נזכר בשנת ‪(1351/752‬‬
‫ב‪ .‬ילבע'א אלתרכמאני )נזכר בשנת ‪(1388/791‬‬
‫בתקופה התורכית ניתן למצוא ביוגרפיות לשישה פרטים‪ ,‬אשר לפחות על פי חלק מהמקורות היו ממוצא‬
‫תרכמני‪ ,‬או שהם נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני"‪ .‬חוץ מהם נזכרים במקורות עוד שני פרטים הנושאים את‬
‫ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני"‪ .‬כולם חוץ מלאג'ין אלאסתאדאר נושאים שמות של תורכו‪-‬מונגולים או מונגולים ורק‬
‫לאג'ין אלאסתאדאר נושא שם של רומים‪ .‬לאג'ין אלאסתאדאר הוא גם הפרט היחידי בתקופה‪ ,‬שלפחות על פי‬
‫אחת הגרסאות לגבי מוצאו האתני‪ ,‬היה רומי‪ ,‬והוא גם היחידי הנושא את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ .‬לאג'ין‬
‫אלאסתאדאר הוא הממלוכ אשר בביוגרפיה שלו מופיע הסיפור על כך שכשקלאוון קנה אותו וסוחרו אמר לו‬
‫שהוא ממוצא רומי ואז קלאוון כינה אותו בשם לאג'ין‪ .‬לאג'ין אלאסתאדאר עצמו טען שהיה תרכמני שנשבה‬
‫ונמכר לרומים‪ .‬ברור שגם אם מדובר באדם ממוצא תרכמני הוא הגיע לשטחי הסולטאנות כעבד מ‪-‬בלאד‬
‫אלרום וסוחרו לפחות חשב שהוא רומי אתני‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מבין שאר חמשת בעלי הביוגרפיה אשר היו תרכמנים אך נשאו שמות של תורכו‪-‬‬
‫מונגולים או מונגולים‪ ,‬אחד נזכר כתרכמני או ִא ְּבן נַאס )אדם ממוצא חופשי( מחלב )בהאדר אלמעזי( ואחד‬
‫נזכר כתרכמני מטריפולי )ג'רכס אלח'לילי(‪ .‬ג'רכס אלח'לילי גם נושא במקורות את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" ולא‬
‫‪ 399‬הכוונה בקבוצות מיעוט אתניות היא לקבוצות אתניות שאינן תורכו‪-‬מונגוליות‪ ,‬צ'רקסיות או רומיות‪ .‬מספר הממלוכים הנזכרים‬
‫במקורות כשייכים לקבוצות אלה הוא מצומצם למדי‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫מצאתי עדות במקורות לתרכמנים מ‪-‬בלאד אלרום שנשאו נסבה זו‪ .‬מסתמן שתרכמנים מצפון סוריה קיבלו‬
‫שמות של תורכו‪-‬מונגולים או מונגולים ולא שמות של רומים‪.‬‬
‫‪400‬‬
‫המקורות אינם בטוחים מה היה מוצאו‬
‫קראבע'א אלאסנבע'אוי )מת ‪ (1399/802‬וגורסים שהיה תורכי או תרכמני‪ .‬עצם העובדה שלפחות על פי אחת‬
‫הגרסאות היה תורכי מעידה על כך שמוצאו לא היה מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬שכן תרכמנים שהגיעו מ‪-‬בלאד אלרום‬
‫אינם מזוהים במקורות כתורכים‪ .‬על שאר התרכמנים מהתקופה התורכית אין פרטים רלוונטיים במקורות‪.‬‬
‫‪401‬‬
‫התקופה הצ'רקסית‬
‫‪ .1‬אסנבאי אמיר אח'ור‬
‫‪1‬א‪ .‬אסנבע'א אלזרדכאש‬
‫‪ .2‬אלטנבע'א אלמהמנדאר‬
‫)נז ‪(1407/810‬‬
‫)מת ‪(1415/818‬‬
‫)מת ‪(1413/816‬‬
‫ברקוק‬
‫‪ .3‬ג'קמק אלארע'ון שאוי‬
‫‪ .4‬קאנבאי אליוספי אלאשרפי‬
‫)מת ‪(1421/824‬‬
‫)מת ‪(1457/862‬‬
‫אלטנבע'א אלרג'בי‬
‫ברסבאי‪ ,‬עשר אלסתין‬
‫‪ .5‬תע'ריברמש בן יוסף אלג'נדי‬
‫‪ .6‬תע'ריברמש נאיב חלב אלתרכמאני‬
‫‪ .7‬תע'ריברמש אלג'לאלי אלמאידי‬
‫‪ .8‬תע'ריברדי אלתרכמאני‬
‫‪ .9‬תע'ריברמש אלתרכמאני‬
‫‪ .10‬טוע'אן אמיר אח'ור‬
‫‪ .11‬טוע'אן אלדמרדאשי‬
‫‪ .12‬אקבע'א מנ מאמש אלנאצרי‬
‫‪ .13‬בלבאן אלדמרדאשי אלרומי‬
‫)מת ‪(1417/820‬‬
‫)מת ‪(1438/842‬‬
‫)מת ‪(1448/852‬‬
‫)מת ‪(1456/861‬‬
‫)מת ‪(1479/884‬‬
‫)מת ‪(1424/828‬‬
‫)מת ‪(1490/896‬‬
‫)מת ‪(1440/844‬‬
‫)מת ‪(1490/896‬‬
‫‪ .14‬קטלובע'א חג'י אלבאנקוסי‬
‫)מת ‪(1433/837‬‬
‫ג'קמק‪/‬פרג'‪+50 ,‬‬
‫פרג'‪~60 ,‬‬
‫אלתרכמאני‬
‫חופשי מחלב‬
‫תרכמאני‬
‫צ'רקסי‪/‬תרכמני‪/‬דובר ערבית‬
‫צ'רקסי‪/‬חופשי‬
‫רומי‪/‬תרכמני‪/‬חופשי‬
‫תרכמני‪/‬חופשי מבהנסא‬
‫רומי‪/‬תרכמני‪/‬חופשי שנגנב‬
‫אלתרכמאני‬
‫אלתרכמאני‬
‫תרכמני‪/‬אולי לא עבד‬
‫רומי‪/‬מוסלמי?‬
‫אלתרכמאני‬
‫רומי‪/‬מוסלמי?‬
‫אלתרכמאני‪/‬אלחלבי‪/‬אח חסן?‬
‫שני התרכמנים הראשונים המופיעים בתקופה הצ'רקסית קיבלו שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬אף אחד מהם לא‬
‫נזכר במקורות כרומי‪ .‬נראה שאסנבאי אמיר אח'ור )פרט ‪ (1‬הוא אסנבע'א אלזרדכאש )פרט ‪1‬א(‪ ,‬שלו יש‬
‫ביוגרפיה‪ ,‬שכן השמות אסנבאי ואסנבע'א לעיתים מתבלבלים במקורות‪.‬‬
‫‪402‬‬
‫אסנבע'א אלזרדכאש היה חופשי‬
‫מחלב )כלומר‪ ,‬קרוב לודאי תרכמני( שמכר את עצמו וכינה עצמו בשם אסנבע'א‪ .‬מקרה זה מהווה עדות לכך‬
‫שגם בתקופה הצ'רקסית תרכמנים מצפון סוריה לא קיבלו שמות של רומים‪ .‬יש חשיבות לעובדה שהתרכמנים‬
‫שקיבלו שמות של תורכו‪-‬מונגולים מופיעים רק בראשית התקופה הצ'רקסית‪ .‬ההסבר לכך הוא שבתקופה‬
‫‪ 400‬השם בהאדר יועד בתקופת קלאוון למונגולים ברג'ים ורק בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד הפך לשם שיועד‬
‫ללא‪-‬תורכים‪ .‬בהאדר אלמעזי היה ממלוכ של הסולטאן לאג'ין )מת ‪ ,(1299/698‬כך שברור שהוא שיך לתקופה הקודמת לשינוי‬
‫ביעוד האתני של השם‪.‬‬
‫‪ 401‬יש לקחת בחשבון שחלק מבעלי ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" לא היו למעשה תרכמנים‪ .‬בהמשך אדון ב‪-‬נסבות המעידות על מוצא‬
‫אתני )פרק ‪.(10‬‬
‫‪ 402‬למעשה הביוגרפיה של אסנבאי אמיר אח'ור אינה ביוגרפיה במלוא מובן המילה‪ ,‬שכן רק מצויין בה שנזכר במקורות בשנת‬
‫‪ .1407/810‬הדבר מחזק את ההשערה שמדובר באסנבע'א אלזרדכאש אשר במקור מסויים הופיע כאסנבאי בשנת ‪.1407/810‬‬
‫באותה תקופה נזכר במקורות גם אסנבאי קרובו של ד'ו אלע'אדר התרכמני החופשי‪ .‬יתכן שמדובר על אותו אדם‪ ,‬ראה את נספח‬
‫השמות – אסנבאי‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫הצ'רקסית תרכמנים שלא הגיעו מ‪-‬בלאד אלרום שאפו לקבל שמות של צ'רקסים משום שהצ'רקסים היו‬
‫האליטה השלטת בתקופה‪ .‬שני השמות הבאים של תרכמנים הנזכרים במקורות מאששים סברה זו‪.‬‬
‫פרטים ‪ 4-3‬קיבלו שמות של צ'רקסים‪ .‬המקורות מציגים אותם כצ'רקסים או כתרכמנים‪/‬מוסלמים‬
‫ממוצא חופשי‪ .‬גם הם‪ ,‬כמו התרכמנים שקיבלו שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬לא נזכרים במקורות כרומים‪ .‬על‬
‫ג'קמק אלארע'ונשאוי )פרט ‪ (3‬נאמר שהיה צ'רקסי או תרכמני שמכר את עצמו‪ .‬המקורות מציינים שידע‬
‫לדבר ערבית‪ ,‬תכונה שאינה מאפיינת את הצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬אלסח'אוי מציין שידע ערבית כל כך‬
‫טוב עד כי לא היה ספק שהוא ממוצא חופשי‪ .‬קרוב לודאי שמדובר בתרכמני שהגיע מאזורים דוברי ערבית‪.‬‬
‫העובדה שמכר את עצמו מעידה על כך ששאף להתקדם כממלוכ בשטחי הסולטאנות הצ'רקסית )תופעה זו‬
‫אינה קיימת בתקופה התורכית(‪ .‬סביר להניח שהציג עצמו כצ'רקסי על מנת שסיכויי הקידום שלו יהיו טובים‬
‫יותר‪ .‬בשל העובדה שהציג עצמו כצ'רקסי גם קיבל שם של צ'רקסים‪ .‬מוצאו האתני של קאנבאי אליוספי‬
‫ﳉ‪‬ﻨﺲ(‪,‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ ﺍ ‪‬‬
‫אלאשרפי )פרט ‪ (4‬אינו ברור לחלוטין‪ .‬המקורות מציינים כי‪" :‬אומרים שהיה צ'רקסי" )‪‬ﻳ ﹶﻘﺎ ﹸﻝ ﹺﺇ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﺟ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫אך על פי גרסא אחרת היה ממלוכ של קרא יוסף התרכמני ַצא ִחּב ַּב ְע' ַדאד‪ ,‬או שבכלל היה ממוצא חופשי‪ .‬ב‪-‬‬
‫צ'וא מופיעה גרסא מפורטת ביותר לגבי מוצאו האתני ודרך הגעתו לשטחי הסולטאנות‪ .‬הוא ככל הנראה הגיע‬
‫באופן עצמאי לשטחי הסולטאנות בימי ברסבאי והציג עצמו בשם ח'ליל‪ .‬כשנשאל אם הוא ממלוכ או עבד טען‬
‫שהוא עבד של קרא יוסף‪ ,‬וכשברסבאי שאל אותו לגבי המוצא האתני שלו אמר שהוא צ'רקסי משום שידע‬
‫שהמדינה נשלטת על ידי צ'רקסים‪ 403.‬הדרך הטובה ביותר להסביר את הבלבול במקורות לגבי מוצאו האתני‬
‫היא שקאנבאי אליוספי כלל לא היה ממלוכ אלא מקורב של קרא יוסף התרכמני )תעיד על כך העובדה שיש‬
‫עדות לכך ששמו היה ח'ליל( וכנראה היה תרכמני בעצמו‪ .‬ברור שלא הגיע מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬הוא הציג עצמו‬
‫כממלוכ צ'רקסי על מנת לשפר את סיכויי הקידום שלו בשטחי הסולטאנות ולכן קיבל שם של צ'רקסים‪.‬‬
‫שני מקרים דומים הם המקרים של ג'קמק‪/‬ג'מק אלט'אהרי )מת אחרי ‪ (1484/889‬ושל תנבכ קרא‬
‫)מת ‪ .(1502/908‬המקורות מציינים שג'קמק היה תרכמני מחלב ולא מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬ושהיה למעשה חופשי‪.‬‬
‫תנבכ קרא טען שהוא חלבי ועל פי המקורות הוא היה רהוט ) ַפצִיח( בערבית‪ .‬קרוב לודאי שבשני המקרים‬
‫מדובר בתרכמנים מסוריה‪ ,‬שהציגו עצמם כצ'רקסים וקיבלו שמות המיועדים לצ'רקסים‪ 404.‬ניתן לתהות מדוע‬
‫אסנבע'א אלזרדכאש )פרט ‪1‬א( לקח לעצמו שם של תורכו‪-‬מונגולים? כאמור‪ ,‬הוא בין התרכמנים הראשונים‬
‫להם יש ביוגרפיה בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬כך שיתכן והגיע לשטחי הסולטאנות בתקופה שבה השינוי בהרכב‬
‫האתני של האליטה של הסולטאנות עוד לא היה ברור לגמרי‪ .‬אי אפשר כמובן לפסול את האפשרות שבקרב‬
‫התרכמנים היו גם מי שחושיהם הפוליטיים לא היו כה מחודדים‪.‬‬
‫‪405‬‬
‫‪ 403‬ניל‪ ;44 :6 ,‬צ’וא‪.197 :6 ,‬‬
‫‪ 404‬ניל‪ ;408 :6 ,‬צ'וא‪.43 :3 ,‬‬
‫‪ 405‬פרט נוסף שחשוד כתרכמני שקיבל שם של תורכו‪-‬מונגולים הוא ג'לבאן אלמאידי )מת ‪ .(1454/859‬יש בלבול במקורות לגבי‬
‫מוצאו האתני‪ .‬חלק גורסים שהיה צ'רקסי‪ ,‬חלק גורסים שלא היה צ'רקסי‪ ,‬וחלק מציינים שכלל לא היה עבד‪ ,‬אלא אדם ממוצא‬
‫חופשי )מסלם אלאצל( שהיה קליינט )תאבע( של אלמאיד שיח'‪ .‬חלק מציינים שהדעה הרווחת )אל ַמ ְשהּור( היא שהיה צ'רקסי‪ ,‬ראה‬
‫‪129‬‬
‫פרטים ‪ 13-5‬קיבלו שמות של רומים‪.‬‬
‫‪406‬‬
‫יש לשים לב לגידול במספר התרכמנים מ‪-‬בלאד אלרום‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬סביר להניח שלפחות חלקם הגיעו במסגרת סחר של עבדים מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬שכלל בעיקר‬
‫רומים‪ ,‬אך גם תרכמנים שבדרך של שבי או גניבה הפכו לעבדים‪ ,‬ושחלקם היו פרטים ממוצא חופשי שהגיעו‬
‫באופן עצמאי מ‪-‬בלאד אלרום‪ 407.‬יש להניח שעם הגידול במספרם של הרומים האתנים בשטחי הסולטאנות חל‬
‫גידול גם במספר התרכמנים מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬ארבעה מתוך תשעת התרכמנים שקיבלו שמות רומים אכן‬
‫נזכרים בחלק מהמקורות כרומים‪ ,‬ואחד נזכר כמי שמוצאו מבהסנא שעל גבול בלאד אלרום‪ 408.‬פרטים ‪ 11‬ו‪-‬‬
‫‪ ,13‬שהיו אחים‪ ,‬אינם נזכרים במפורש כתרכמנים‪ ,‬אך היו להם שמות מוסלמים לפני שקיבלו את שמות‬
‫העבדים שלהם‪ .‬הואיל והגיעו מ‪-‬בלאד אלרום קרוב לודאי שמדובר בתרכמנים‪ .‬אין עדות לתרכמנים שהגיעו‬
‫מצפון סוריה וקיבלו שמות של רומים‪ .‬בניגוד לפרטים בעלי שם תורכו‪-‬מונגולי או צ'רקסי‪ ,‬במקרים של בעלי‬
‫שמות רומים גם אם הפרטים רק נושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" ניתן להניח כי מדובר בתרכמנים‪.‬‬
‫‪409‬‬
‫‪ 9.2‬קבוצת ה‪-‬אצ‬
‫קבוצת ה‪-‬אצ נקנתה על ידי קלאוון ושירתה ביחידת ה‪-‬ברג'יה לצד לא‪-‬תורכים ומונגולים‪ .‬על פי חלק‬
‫מהמקורות‪ ,‬ה‪-‬אצ והצ'רקסים ששירתו ב‪-‬ברג'יה מנו כ‪ 3700-‬ממלוכים‪ ,‬כך שסביר להניח שלפחות בימי‬
‫קלאוון היו הרבה אצ בשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪410‬‬
‫ִּב ַלאד אל‪%‬צ שכנה בחצי האי קרים וה‪-‬אצ נחשבו על ידי בני‬
‫התקופה לעם טטרי‪ 411.‬בביוגרפיה של בהאדר אצ אלמנצורי )מת ‪ (1329/730‬אבן תע'ריברדי מציין שה‪-‬אצ‬
‫הם שבט טטרי‪.‬‬
‫‪412‬‬
‫נכדו של אקבע'א אצ )נזכר בשנת ‪ – (1319/719‬מחמד בן מחמד בן אקבע'א אצ )מת‬
‫‪ ,(1392/795‬נזכר אצל אבן אלפראת כ‪ֻ -‬ת ְרּכִי אלצְל )ממוצא תורכי(‪ 413.‬אין זה פלא שבתקופה התורכית כל‬
‫החברים בקבוצה אתנית זו קיבלו שמות של מונגולים או שמות של תורכו‪-‬מונגולים‪ 414.‬שם התואר אצ הנלווה‬
‫את נספח השמות – ג'לבאן‪ .‬ההסבר הכי סביר לבלבול הקיים במקורות הוא שג'לבאן אלמאידי היה תרכמני חופשי‪ ,‬אשר ניסה להציג‬
‫עצמו כצ'רקסי‪ ,‬אך לא הצליח לקבל שם של צ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 406‬אי אפשר לקבוע באופן נחרץ שהשם בלבאן הוא שם של רומים משום שיש רק פרט אחד בשם זה שנזכר כרומי ועל שאר‬
‫הפרטים אין מידע‪ .‬אולם‪ ,‬קודם לתקופה הצ'רקסית השם בלבאן יועד ללא‪-‬תורכים‪ ,‬ושמות כאלה הפכו בתקופה הצ'רקסית לשמות‬
‫לרומים‪ .‬אין עדות חד משמעית לשם ללא‪-‬תורכים שהפך לשם לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 407‬פרטים ‪ 10 ,7 ,6 ,5‬ככל הנראה לא היו עבדים‪ .‬לפרט ‪ 5‬נזכר שם אב שהיה מוסלמי‪ ,‬לפרט ‪ 6‬נזכר שם מוסלמי מקורי ופרט ‪7‬‬
‫טען שהיה ממוצא מוסלמי אך נגנב‪.‬‬
‫‪ 408‬אנו גם יודעים שעל פרט מספר ‪ 12‬אימו שיוגלה לקפריסין‪.‬‬
‫‪ 409‬פרט ‪ 14‬נזכר במקורות כ‪"-‬אלתרכמאני אלחלבי"‪ .‬הבעיה היא שאיננו יודעים באיזה תקופה שמו ניתן לו )ראה לעיל דיון בשם‬
‫קטלובע'א בתקופה הצ'רקסית(‪ ,‬ואיננו יודעים בודאות את היעוד האתני של השם קטלובע'א בתקופה הצ'רקסית‪ .‬בנוסף‪ ,‬על פי חלק‬
‫מהמקורות שמו היה בכלל קטלוח'ג'א‪ .‬לפיכך‪ ,‬פרט ‪ 14‬לא יכול לעזור לנו לנתח את שמות התרכמנים‪.‬‬
‫‪ 410‬סלוכ‪ ;756 :1 ,‬עקד‪.16 :3 ,‬‬
‫‪ 411‬עקד‪.16 :3 ,‬‬
‫‪ 412‬מנהל‪.430 :3 ,‬‬
‫‪ 413‬פראת‪.356 :9 ,‬‬
‫‪ 414‬את השם בהאדר קיבלו בתקופת קלאוון גם מונגולים ברג'ים‪ .‬השמות אקבע'א וטיבע'א חשודים כשמות של מונגולים משום‬
‫שהחלו להופיע בימי קלאוון‪ .‬יתכן ואת השם טיבע'א קיבל גם אדם ממוצא אתני של רוס‪ ,‬אשר גם נחשבו לשבט טטרי בעיני בני‬
‫התקופה )ראה דיון בשם טיבע'א בתקופת קלאוון(‪ .‬השם מלכ אצ חשוד כשם של מונגולים משום שהוא שם יחידאי שהחל להופיע‬
‫בימי אלנאצר מחמד‪ .‬סביר להניח שלפחות חלק מהפרטים ה‪-‬ברג'ים בתקופת קלאוון‪ ,‬אשר שמותיהם הם שמות יחידאיים או שיש‬
‫עדות למונגולים בקרב נושאי שמותיהם‪ ,‬היו אצ‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫לשמם שימש על מנת להעיד על מוצאם האתני‪ ,‬ולבדלם מהמונגולים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית כל ה‪-‬‬
‫אצ הנזכרים במקורות קיבלו שמות של צ'רקסים‪ .‬כבר נזכר לעיל שבתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית‬
‫הוחיו מספר שמות של ברג'יה כשמות לצ'רקסים בניסיון להחיות את מורשת ה‪-‬ברג'יה‪ .‬יש להתיחס לתופעה‬
‫של נתינת שמות צ'רקסים ל‪-‬אצ כאל חלק ממדיניות נרחבת יותר של הצ'רקסים‪ ,‬שמטרתה היתה להחיות את‬
‫מורשת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬בה שירתו יחדיו צ'רקסים ו‪-‬אצ‪.‬‬
‫‪415‬‬
‫התקופה התורכית‬
‫‪ .1‬בהאדר אצ אלמנצורי‬
‫‪ .2‬טיבע'א קוין באשי אלנאצרי‬
‫‪ .3‬מלכ אצ אלנאצרי‬
‫א‪ .‬אקבע'א אצ אלג'אשנכיר )נזכר לראשונה בשנת ‪(1319/719‬‬
‫)מת ‪(1329/730‬‬
‫)מת ‪(1331/732‬‬
‫)מת ‪(1355/756‬‬
‫קלאוון?‬
‫אצ‬
‫אצ‬
‫אצ‬
‫ב‪ .‬אקבע'א אצ אלשיח'וני )נהיה מקדם בשנת ‪(1366/768‬‬
‫ג‪ .‬ילבע'א אצ אלמנצורי )נזכר בשנת ‪(1367/769‬‬
‫התקופה הצ'רקסית‬
‫)מת ‪(1487/893‬‬
‫)מת ‪(1468/873‬‬
‫‪ .1‬דולאת באי אלחסני אלט'אהרי ג'קמק‬
‫‪ .2‬שאדבכ אצ אלאשרפי אינאל‬
‫אינאל‬
‫אצ‬
‫אצ‬
‫א‪ .‬קאנבאי אצ אלסאקי )נזכר בשנת ‪(1468/873‬‬
‫ב‪ .‬שאדבכ אצ )נזכר בשנת ‪(1488/894‬‬
‫‪ 9.3‬קבוצת ה‪-‬רוס‬
‫מספרם של ה‪-‬רוס )רוסים( בתקופת קלאוון היה ככל הנראה קטן ממספרם של ה‪-‬אצ‪ .‬רק ממקור אחד עשוי‬
‫להשתמע שה‪-‬רוס היו חברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה‪ ,‬ואין בשום מקור אזכור למספרם‪ 416.‬מספר הפרטים מקבוצה‬
‫אתנית זו המופיע במקורות הוא מצומצם למדי‪ .‬כמו ה‪-‬אצ גם ה‪-‬רוס נחשבו לשבט טטרי )במקרה זה לשבט‬
‫טטרי צפוני( וכמו ה‪-‬אצ גם פרטים מקבוצה אתנית זו נשאו את ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪.‬‬
‫‪417‬‬
‫כל הפרטים בעלי‬
‫הביוגרפיה ממוצא רוס הגיעו לשטחי הסולטאנות דוקא לאחר תקופת קלאוון‪ .‬רק על אחד מהם מצויין במפורש‬
‫שהיה רוס )ביבע'א( ושאר הפרטים היו קרובי משפחה שלו‪ .‬בתקופת קלאוון יש רק פרט אחד שעשוי להיות‬
‫רוס )טיבע'א אלרוסי?‪/‬אלרומי?(‪ .‬כל השמות שקיבלו ה‪-‬רוס היו שמות שיועדו לתורכו‪-‬מונגולים או למונגולים‬
‫)טיבע'א חשוד כשם של מונגולים(‪ .‬פאצ'ל הוא שם מוסלמי ולא תורכי‪ .‬המקורות אינם מזכירים פרטים‬
‫מקבוצה אתנית זו בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫התקופה התורכית‬
‫‪ .1‬פאצ'ל אח'ו ביבע'א ארוס‬
‫‪ .2‬ביבע'א רוס אלקאסמי אלנאצרי‬
‫‪ .3‬מנג'כ אליוספי אלנאצרי‬
‫)מת ‪(1352/753‬‬
‫)מת ‪(1353/754‬‬
‫)מת ‪(1374/776‬‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‪+60 ,‬‬
‫אח ביבע'א רוס‬
‫רוס‬
‫אח ביבע'א רוס‪/‬אלתרכי‬
‫‪ 415‬לאחר ימי קלאוון‪ ,‬ניתן למצוא אזכור מפורש לקנייה של ממלוכים רבים מקבוצת ה‪-‬אצ‪ ,‬רק בימי ברקוק‪ ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת‬
‫אלנפוס‪.499 :1 ,‬‬
‫‪ 416‬אלח'טט‪.241 :2 ,‬‬
‫‪ 417‬מנהל‪ ;489 :3 ,‬אנבאא אלע'מר‪.148 :1 ,‬‬
‫‪131‬‬
‫א‪ .‬טיבע'א אלרוסי?‪/‬אלרומי? ממלוכ של קלאוון‬
‫‪ 9.4‬קפריסאים‪/‬פרנקים‪/‬ארמנים‪/‬נוצרים ארבילים‪/‬חבשים‪/‬הודים‬
‫בקבוצה האתנית הקפריסאית כבר דנתי במסגרת הדיון בסתירות בשמות לאחר תקופת ברקוק‪ .‬ציינתי‬
‫שקבוצה אתנית זו לא היתה ידועה בשטחי הסולטאנות הממלוכית לפני שנת ‪ ,1423/827‬ושרוב הקפריסאים‬
‫הגיעו כשבויי מלחמה וככלל קיבלו שמות של רומים‪ .‬הקבוצה האתנית הפרנקית קיבלה שמות של לא‪-‬תורכים‬
‫בתקופה התורכית ושמות של רומים בתקופה הצ'רקסית )בתקופה התורכית – בהאדר וככל הנראה סנקר ואק‬
‫סנקר‪ ,‬ובתקופה הצ'רקסית – תע'ריברדי ותמרבע'א(‪ 418.‬לעיתים המקורות אינם בטוחים אם המוצא האתני של‬
‫פרט מסויים הוא רומי או פרנקי ונדמה שמושגים אלה עשויים להתחלף‪ 419.‬גם ארמנים קיבלו שמות של לא‪-‬‬
‫תורכים בתקופה התורכית )אקוש‪ ,‬בהאדר ואולי איאז וע'רלו(‪.‬‬
‫‪420‬‬
‫למרות שתע'ריברדי אלמנצורי )מת‬
‫‪ (1468/873‬נשא את ה‪-‬נסבה "אלארמני" מדובר בפרנקי‪ .‬המשותף לכל הקבוצות האתניות הללו הוא העובדה‬
‫שהחברים בהן היו אירופים או נוצרים לא אירופים‪ .‬אכן בתקופה התורכית ניתן גם למצוא נוצרי ארבילי‬
‫שקיבל שם של לא‪-‬תורכים )אקוש אלמנצורי(‪ .‬גם הצ'רקסים אשר קיבלו שמות של לא‪-‬תורכים בתקופה‬
‫התורכית היו נוצרים )ראה להלן בפרק ‪ ,11.2.3‬עמוד ‪.(160‬‬
‫בתקופה הצ'רסית ניתן למצוא גם שני מקרים בהם פרטים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלחבשי" או‬
‫"אלהנדי" קיבלו שם של רומים )מקבל(‪ .‬קשה לדעת אם גם במקרה זה מדובר על נוצרים )החבשי לפחות‬
‫חשוד שהוא נוצרי(‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה ששמות שניתנו לרומים בתקופה הצ'רקסית שימשו גם למגוון קבוצות‬
‫מיעוט אתניות שהמשותף להם עם הרומים הוא מוצא אתני‪/‬גיאוגרפי‪/‬דתי משותף )קפריסאים(‪ ,‬מוצא גיאוגרפי‬
‫משותף )תרכמנים(‪ ,‬מוצא דתי‪/‬גיאוגרפי משותף )פרנקים( ומוצא דתי משותף )חבשים?(‪.‬‬
‫‪421‬‬
‫התקופה התורכית‬
‫‪ .1‬סנקר אלזיני אלארמני‬
‫‪ .2‬אקוש אלמוצלי נמילה‬
‫‪ .3‬אקוש אלמנצורי אלרחבי‬
‫‪ .4‬ע'רלו‪/‬אע'רלו‪/‬ע'זלו אלסיפי‬
‫‪ .5‬סנקר אלרומי אלמסתאמן‬
‫)מת ‪(1306/706‬‬
‫)מת ‪(1293/693‬‬
‫)מת ‪(1319/719‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫)מת ‪(1348/749‬‬
‫נולד ‪ ,1221/618‬נקנה ‪1226/624‬‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‪55 ,‬‬
‫אלארמני‬
‫ארמני‬
‫נוצרי ארבילי‬
‫צ'רקסי‪/‬ארמני‬
‫אלרומי‪/‬שליח מהפרנקים‬
‫‪ 418‬אם אלטנבע'א פרנג'‪/‬פרנג'י היה פרנקי הרי שמדובר במקרה יוצא דופן של פרנקי שקיבל שם של תורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪ 419‬בהאדר אלמנג'כי נזכר כרומי או כפרנקי‪ .‬סנקר אלרומי אלמסתאמן נזכר במקורות דוקא כשליח מהפרנקים‪ .‬אקסנקר אלרומי‬
‫נזכר כסוחר פרנג'י ויתכן שאק סנקר שהיה שליח מאיסטנבול הוא אותו אדם )ראה טבלה ‪ -‬פרטים א'‪ ,‬ב' בתקופה התורכית(‪.‬‬
‫‪ 420‬איאז וע'רלו היו צ'רקסים או ארמנים‪ .‬השם איאז יועד ללא‪-‬תורכים לפחות החל מתקופתו של אלנאצר מחמד‪ .‬לפני נקודת‬
‫השינוי השם ע'רלו חשוד כשם של מונגולים‪ .‬ע'רלו אלסיפי הוא הפרט היחידי ששיך בודאות לתקופה שלאחר נקודת השינוי‪ ,‬כך‬
‫שאי אפשר לדעת בודאות אם השם ע'רלו הוא אכן שם שיועד ללא‪-‬תורכים‪ .‬סנקר אלארמני )מת ‪ (1306/706‬שיך לתקופה‬
‫המוקדמת‪ ,‬שבה עדיין לא היו שמות המיועדים ללא‪-‬תורכים כך שהוא לא רלוונטי לדיון‪ .‬בהאדר אלארמני )מת ‪ (1407/810‬הוא‬
‫הפרט היחידי שמוצאו האתני לא נזכר במפורש‪ .‬בשל העובדה ששמו יועד ללא‪-‬תורכים‪ ,‬הרי שקרוב לודאי שאכן היה ארמני‪.‬‬
‫‪ 421‬אפשרות אחרת להסביר את העובדה שחבשי והודי קיבלו את השם מקבל‪ ,‬היא שסריסים רבים היו חבשים‪ ,‬הודים ורומים‪ .‬יש‬
‫עדויות לכך שהשם מקבל ניתן גם לסריסים רומים‪ ,‬כך שיתכן וניתן גם לסריסים ממוצאים אתנים אחרים‪ .‬על המוצא האתני של‬
‫הסריסים‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬שמות"‪.220 ,‬‬
‫‪132‬‬
‫‪ .6‬איאז אלסלאחדאר‬
‫‪ .7‬בהאדר אלמנג'כי‬
‫‪ .8‬בהאדר אלארמני אלדמשקי‬
‫)מת ‪(1349/750‬‬
‫)מת ‪(1388/790‬‬
‫)מת ‪(1407/810‬‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫מנג'כ אליוספי‬
‫אבן סנד‪ ,‬לא אמיר‬
‫צ'רקסי‪/‬ארמני נוצרי‬
‫רומי‪/‬פרנקי‬
‫אלארמני‬
‫א‪ .‬אקסנקר שהיה שליח מאיסטנבול שהגיע למצרים בשנת ‪ 1326/727‬והתאסלם‬
‫ב‪ .‬אקסנקר אלרומי – סוחר פרנג'י שהגיע למצרים בימי אלנאצר מחמד והתאסלם )יתכן ומדובר על פרט א'(‬
‫התקופה הצ'רקסית‬
‫‪ .1‬תע'ריברדי אלארמני אלמנצורי‬
‫‪ .2‬מקבל אלחבשי‬
‫‪ .3‬מקבל אלהנדי אלמכי‬
‫א‪ .‬אלטנבע'א פרנג'‪/‬פרנג'י אלדמרדאשי )נזכר בשנת ‪(1425/829‬‬
‫עת'מאן בן ג'קמק?‬
‫צופי‬
‫לא אמיר?‬
‫)מת ‪(1468/873‬‬
‫אלפרנג' אלפרנתיין‬
‫אלחבשי‬
‫אלהנדי‬
‫ב‪ .‬תמרבע'א אלתרג'מאן הפרנקי )נזכר בשנת ‪(1489/895‬‬
‫‪ 9.5‬כורדים‪/‬כרג'ים‬
‫ניתן למצוא ביוגרפיות לשני ממלוכים כורדים בתקופה התורכית‪ .‬שניהם שיכים לתקופה שקדמה לתקופתו של‬
‫קלאוון‪ ,‬שבה נוצרו לראשונה שמות מיוחדים ללא‪-‬תורכים‪ ,‬כך שאי אפשר לדעת האם קיבלו שמות של‬
‫תורכים‪/‬מונגולים או שמות של לא‪-‬תורכים‪ .‬ע'רלבכ בן איוב בן ח'ליל אלכרדי )פרט א' בטבלה( אינו ממלוכ‪,‬‬
‫אולם השם ע'רלבכ אינו קיים בתקופה המוקדמת והוא יועד כנראה למונגולים החל מתקופת ביברס‪ 422.‬דומה‬
‫שכורדים קיבלו שמות של מונגולים עד לנקודת השינוי‪ ,‬אך אין לנו מידע לגבי שמותיהם לאחר נקודת השינוי‪.‬‬
‫ה‪-‬כרג'ים היו כורדים נוצרים‪.‬‬
‫‪423‬‬
‫איאז‪ ,‬איבכ וסנג'ר וככל הנראה גם אידמר שיכים לתקופה‬
‫המוקדמת‪ ,‬כך שאי אפשר לדעת אם קיבלו שמות של תורכים‪/‬מונגולים או שמות של לא‪-‬תורכים‪ .‬אקוש כרג'י‬
‫אמנם היה ממלוכ של קלאוון והיה ב‪-‬ברג'יה אך המקורות מספרים לנו שנשבה ב‪"-‬קרב ע'אזאן" )וַ ְק ַעת‬
‫ַע'אזַאן( ונמכר לפרנקים‪ ,‬כך ששמו‪ ,‬שיועד ללא‪-‬תורכים‪ ,‬ניתן לו כנראה על בסיס העובדה שהגיע‬
‫מהפרנקים‪.‬‬
‫‪424‬‬
‫בלבאן הוא שם שיועד למונגולים ברג'ים בתקופת קלאוון‪ ,‬כך שבלבאן אלכרג'י קיבל שם‬
‫שנישא על ידי מונגולים‪ .‬אסנדמר הוא שם שהחל להופיע בתקופת קלאוון ואין שמות ללא‪-‬תורכים שנוצרו יש‬
‫מאין בתקופת קלאוון‪ .‬בנוסף הוא הופך לשם לתורכו‪-‬מונגולים בתקופת אלנאצר מחמד ואין עדות לשם של‬
‫לא‪-‬תורכים בתקופת קלאוון ההופך לשם לתורכו‪-‬מונגולים בתקופת אלנאצר מחמד‪ .‬הואיל והוא אינו קיים‬
‫בתקופה המוקדמת הוא חשוד כשם של מונגולים‪ .‬מהעדויות המעטות שיש לנו נראה שבתקופה התורכית‬
‫כורדים ו‪-‬כרג'ים קיבלו שמות של מונגולים ולא שמות של לא‪-‬תורכים‪ .‬יש עדות ממקורות מהתקופה התורכית‬
‫שה‪-‬כרג'ים חברו למונגולים כנגד הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫‪425‬‬
‫יתכן שלמרות שה‪-‬כרג'ים היו נוצרים‪ ,‬העובדה‬
‫שחברו למונגולים ושהיו זהים מבחינה אתנית לכורדים‪ ,‬הביאה לכך שקיבלו שמות של מונגולים‪ .‬שם התואר‬
‫ֻּכ ְרִג'י שימש על פי רוב על מנת לציין את מוצאם האתני ולבדלם מהמונגולים‪.‬‬
‫‪ 422‬על כל פנים‪ ,‬ברור שהשם ע'לבכ לא יועד ללא‪-‬תורכים בתקופה בה מופיע במקורות ע'לבכ הכורדי‪.‬‬
‫‪ 423‬אבו פדאא‪.92 :1 ,‬‬
‫‪ 424‬בדיון בשם אקוש בתקופת קלאוון ובדיון בשם אסנדמר בתקופת קלאוון הרחבתי את הדיון על אקוש אלמטרוחי‪.‬‬
‫‪ 425‬ראה למשל אלבדאיה‪ ;8 :14 ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;255 :9 ,‬אבו פדאא‪.92 :1 ,‬‬
‫‪133‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא רק ממלוכ אחד שנזכר במקורות שעשוי להיות כורדי )"אומרים‬
‫שהיה כורדי"( ולא ניתן לזהות אף ממלוכ כרג'י‪ .‬הממלוכ הכורדי קיבל דווקא שם שיועד לרומים‬
‫)תע'ריברדי(‪ .‬זהו אולי מקרה יחידי במינו בו שם של רומים ניתן לפרט מקבוצה אתנית לא אירופית‪ ,‬לא‬
‫נוצרית שלא שכנה ב‪-‬בלאד אלרום‪ .‬אולם‪ ,‬על בסיס מקרה יחיד אי אפשר להגיע למסקנות נחרצות‪.‬‬
‫התקופה התורכית‬
‫)מת ‪(1273/672‬‬
‫)מת ‪(1305/705‬‬
‫‪ .1‬איבכ אלכרדי אלט'אהרי‬
‫‪ .2‬אידע'די אלשהרזורי‬
‫ביברס‪+40 ,‬‬
‫אלכרדי‬
‫כורדי‬
‫א‪ .‬ע'לבכ בן איוב בן ח'ליל אלכרדי אלואקדי )מת ‪ 1335/736‬בגיל ‪(53‬‬
‫בחריה‪+60 ,‬‬
‫קלאוון?‪ ,‬זקן‬
‫)מת ‪(1288/687‬‬
‫)מת ‪(1299/699‬‬
‫)מת ‪(1300/700‬‬
‫)מת ‪(1307/707‬‬
‫)מת ‪(1311/711‬‬
‫)חי ‪(1327/728‬‬
‫‪ .1‬איאז אלצאלחי אלמקרא‬
‫‪ .2‬אקוש כרג'י אלמטרוחי‬
‫‪ .3‬איבכ כרג'י אלט'אהרי‬
‫‪ .4‬אידמר אלסנאני אלכרג'י‬
‫‪ .5‬אסנדמר כרג'י אלמנצורי‬
‫‪ .6‬בלבאן אלכרג'י‬
‫א‪ .‬סנג'ר אלכרג'י )נזכר בשנת ‪(1279/678‬‬
‫אקטואן‪ ,‬זקן‬
‫קלאוון?‬
‫אלרומי‪/‬אלכרג'י‬
‫כרג'י‪/‬ברג'י‬
‫כרג'י‬
‫אלכרג'י‬
‫כרג'י‪/‬אלכרג'י‪/‬כרג'י אלג'נס‬
‫אלכרג'י‬
‫התקופה הצ'רקסית‬
‫‪ .1‬תע'ריברדי צדקה אלט'אהרי‬
‫)מת ‪(1480/885‬‬
‫‪134‬‬
‫כורדי?‬
‫פרק ‪ - 10‬נסבות המעידות על מוצא אתני‬
‫בפרק על "נסבות מטעות של מוצא אתני‪ ,‬אזורים וערים"‪ ,‬אילון נותן מספר דוגמאות ל‪-‬נסבות של מוצא אתני‬
‫או של אזור‪ ,‬שניתן להראות שהאדם שנושא אותן אינו מאותו מוצא אתני או אזור שה‪-‬נסבה מעידה עליהם‪.‬‬
‫לעיתים מסתבר שהאדם שנשא את ה‪-‬נסבה אכן היה מאותו מוצא אתני‪ ,‬אבל לא זו הסיבה שבעטיה זכה לאותה‬
‫נסבה‪ .‬מסקנתו היא שניתן לדעת באופן ודאי את המוצא האתני של הממלוכ רק כשהמקורות מציינים במפורש‬
‫מהו מוצאו האתני‪ .‬על פי אילון‪ ,‬קיימת הסתברות גבוהה לכך ש‪-‬נסבה המעידה על מוצא אתני או גיאוגרפי‬
‫הוצמדה לאדם לא משום שהוא מאותו מוצא אתני או גיאוגרפי אלא מסיבות אחרות לחלוטין‪ 426.‬בחלק זה של‬
‫העבודה אסקור את נושאי ארבע ה‪-‬נסבות העיקריות המעידות על מוצא אתני – "אלג'רכסי"‪" ,‬אלתרכי"‪,‬‬
‫"אלרומי" ו‪"-‬אלתרכמאני"‪ .‬הואיל ובשלב זה אנו כבר יודעים את היעוד האתני של רבים מהשמות בתקופת‬
‫הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ניתן לבדוק בצורה טובה יותר לגבי אילו נסבות המעידות על מוצא אתני יש לנקוט‬
‫משנה זהירות‪ .‬כפי שאראה בהמשך‪ ,‬רק לעיתים נדירות ניתן למצוא ממלוכים הנושאים נסבה המעידה על‬
‫מוצא אתני מסוים‪ ,‬כשלמעשה הם ממוצא אתני אחר‪ .‬ברוב המקרים בהם הדבר קורה‪ ,‬המקורות מציינים את‬
‫המוצא האתני האמיתי של הפרט‪ .‬בנספח ה‪-‬נסבות נמצאים כל הממלוכים בעלי נסבה המעידה על מוצא אתני‪,‬‬
‫אשר שמם נסקר בנספח השמות‪ ,‬ובנוסף מספר פרטים הנושאים שמות שאינם מופיעים בנספח השמות אשר‬
‫לא נאספו באופן יסודי‪ .‬הנספח אינו כולל פרטים על בנים של ממלוכים ואנשים ממוצא חופשי שלא נאספו‬
‫באופן מסודר‪ .‬לעיתים נזכרים בנספח קרובים של ממלוכים‪ ,‬אך כלל לא ברור אם היו עבדים‪ .‬כמו כן הנספח‬
‫אינו כולל שמות שיועדו רק לסריסים‪ ,‬אשר המקורות נוהגים לצרף לשמם נסבה המעידה על מוצאם האתני‪.‬‬
‫‪ 10.1‬ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪"/‬אלג'ארכסי"‪"/‬אלשרכסי"‬
‫ישנם ‪ 44‬בעלי ביוגרפיה‪ ,‬אשר לפחות בחלק מהמקורות נושאים את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪ 21 .‬מהם נזכרים‬
‫במפורש כצ'רקסים לפחות באחד מהמקורות‪ 5 427.‬פרטים נושאים את השמות ג'אנבכ וסודון אשר יועדו רק‬
‫לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪428‬‬
‫שני פרטים נוספים היו צ'רקסים‪ ,‬אך אינם מופיעים בנספח הגזע )פרטים ‪ 20 ,2‬בנספח‬
‫הנסבות(‪ 429.‬אם כן‪ ,‬אנו יודעים בודאות ש‪ 28-‬מתוך ‪ 44‬הפרטים שנשאו את ה‪-‬נסבה היו אכן צ'רקסים‪ .‬מבין‬
‫שישה עשר הפרטים הנותרים ‪ 12‬נושאים שמות של צ'רקסים או לא‪-‬תורכים‪ ,‬כך שאין סיבה להניח שה‪-‬נסבה‬
‫שלהם מטעה‪ 430.‬יתר על כן‪ ,‬רבים מהם הם בעלי תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים‪ .‬שני פרטים נושאים שמות‪,‬‬
‫‪ 426‬אילון‪" ,‬שמות"‪ ;219 ,‬שם‪ .223-222 ,‬בעבודה זו אתיחס רק ל‪-‬נסבות שעשויות להעיד על מוצא אתני‪ .‬אטען כי בתחום זה‬
‫לפחות מסקנתו של אילון מחמירה מדי‪.‬‬
‫‪ 427‬הפרטים בנספח ה‪-‬נסבות שההפניה בהם היא לנספח הגזע‪.44-43 ,36-33 ,31-30 ,28 ,26-25 ,21 ,18 ,14 ,10-6 ,4 ,1 :‬‬
‫‪ 428‬פרטים ‪ 24-22 ,16-15‬בנספח ה‪-‬נסבות‪ .‬השמות ג'אנבכ וסודון אינם מופיעם בנספח השמות‪.‬‬
‫‪ 429‬פרט ‪ 2‬הוא אנצ אביו של ברקוק‪ ,‬אשר לא נזכר בנספח הגזע כי אינו ממלוכ במלוא מובן המילה‪ .‬פרט ‪ 20‬הוא ג'וכאן אלג'רכסי‪,‬‬
‫אשר אינו נכלל בנספח הגזע משום שאין לו ביוגרפיה במקורות הראשיים‪ .‬אנו יודעים שג'וכאן אלג'רכסי היה אכן צ'רקסי משום‬
‫שבביוגרפיה שלו מצויין שהיה "מבין הצ'רקסים הותיקים" )מִנ ֻק ַדמַאא אלגַ'רַא ִּכסַה(‪.‬‬
‫‪ 430‬פרטים ‪ 41 ,40 ,39 ,37 ,32 ,21 ,19 ,17 ,13 ,12 ,11 ,3‬בנספח ה‪-‬נסבות‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫אשר אין מידע במקורות על המוצא האתני של מי שנשא אותם‪ ,‬פרט למידע שיש על נושאי ה‪-‬נסבה‬
‫"אלג'רכסי" )פרטים ‪ .(38 ,5‬ההנחה שאכן מדובר בצ'רקסים אינה יוצרת סתירה‪.‬‬
‫‪431‬‬
‫שני פרטים בלבד אינם נושאים שמות של צ'רקסים ואכן נזכר במקורות שאין מדובר בצ'רקסים‪.‬‬
‫ילבע'א אלג'רכסי )מת ‪ (1454/858‬היה תורכי‪ ,‬ופירוז אלג'רכסי )מת ‪ (1444/848‬היה סריס רומי )פרטים‬
‫‪ .(42 ,20‬הסיבה שנשאו את ה‪-‬נסבה היא שאדונם היה ג'רכס אלמצארע )מת ‪ ,(1407/810‬אחיו של הסולטאן‬
‫ג'קמק‪ .‬מבין הפרטים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" ניתן למצוא ממלוכ נוסף של ג'רכס אלמצארע –‬
‫קאנבאי אלג'רכסי )מת ‪ – 1461/866‬פרט ‪ ,(21‬שנשא שם שיועד לצ'רקסים‪ .‬אילון מציין שניים מבין‬
‫הממלוכים של ג'רכס אלמצארע במסגרת הדוגמאות שהוא נותן ל‪-‬נסבה מטעה – את ילבע'א אלג'רכסי ואת‬
‫קאנבאי אלג'רכסי )פרטים‪.(42 ,21 ,‬‬
‫‪432‬‬
‫שאר הפרטים שנושאים את ה‪-‬נסבה‪ ,‬אשר אין יודעים את מוצאם‬
‫האתני בודאות‪ ,‬אינם נזכרים במקורות כממלוכים של ג'רכס אלמצארע או אדם אחר בשם ג'רכס‪ .‬יש חשיבות‬
‫רבה בהקשר זה לשני דברים‪ :‬א‪ .‬המקורות טורחים לציין את האדון של שלושת הממלוכים שנשאו את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלג'רכסי"‪ ,‬אשר אדונם הוא ג'רכס אלמצארע‪ ,‬כך שברור לקורא שה‪-‬נסבה של הפרטים אינה מעידה בהכרח‬
‫על מוצאם האתני‪ .‬ב‪ .‬בשניים מן המקרים האלה המקורות מציינים במפורש את מוצאו האתני של נשוא‬
‫הביוגרפיה )פירוז אלרומי וילבע'א אלתרכי(‪.‬‬
‫‪433‬‬
‫אלסח'אוי מכנה את ילבע'א ברשומה של הביוגרפיה שלו‬
‫"ילבע'א אלתרכי אלג'רכסי ג'רכס אלקאסמי" וכך מבהיר מעל לכל ספק שמוצאו האתני הוא תורכי‪ ,‬ושה‪-‬נסבה‬
‫"אלג'רכסי" נובעת מהעובדה שאדונו הוא ג'רכס אלקאסמי‪.‬‬
‫‪434‬‬
‫יש לזכור שבתקופה הצ'רקסית ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" נדירה למדי‪ ,‬ושככלל אין זה שכיח שהמקורות מצרפים נסבה המעידה על מוצא אתני לשמו של‬
‫הממלוכ‪ ,‬ולכן יש חשיבות רבה לכך שאלסח'אוי מכנה את ילבע'א ב‪-‬נסבה זו‪ .‬הסיבה לכך שהמקורות טורחים‬
‫לציין את המוצא האתני של פירוז וילבע'א היא שפירוז וילבע'א אינם שמות שאפיינו צ'רקסים )פירוז הוא שם‬
‫המאפיין סריס רומי וילבע'א הוא שם המאפיין תורכים(‪ .‬בהתחשב בכך שהמקורות אינם מציינים בדרך כלל‬
‫את המוצא האתני של הממלוכים‪ ,‬ברור שהם מבינים שה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" עשויה ליצור בלבול בנוגע למוצא‬
‫האתני של פירוז וילבע'א ולכן הם מציינים גם את אדונם )ג'רכס אלקאסמי( וגם את המוצא האתני שלהם‪.‬‬
‫‪435‬‬
‫חשובה העובדה שהמקורות אינם מציינים את מוצאו האתני של קאנבאי אלג'רכסי‪ .‬הסיבה לכך היא שהשם‬
‫קאנבאי אלג'רכסי לא עלול ליצור בלבול‪ ,‬משום שהשם קאנבאי יועד לקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ .‬מכאן אנו‬
‫למדים שההיסטוריונים מודעים לעובדה שלעיתים ה‪-‬נסבה עשויה להטעות וברוב המקרים הם גם דואגים‬
‫‪ 431‬מדובר בשמות קנקבאי ואידכי‪ .‬השם אידכי מופיע לראשונה בתקופת ברסבאי ויש רק שני בעלי ביוגרפיה בשם זה‪ .‬בדיון‬
‫בשמות שמתחילים להופיע לאחר תקופת ברקוק נזכר שאין עדות חד משמעית לשמות חדשים לתורכו‪-‬מונגולים לאחר תקופת‬
‫ברקוק‪ ,‬ושיש לכל היותר עדות לשם אחד חדש לרומים )ח'שכלדי(‪ .‬נזכר גם ששמות חדשים לרומים נוטים להופיע במספרים‬
‫גבוהים‪ .‬אין סיבה להניח שה‪-‬נסבה של אידכי אלג'רכסי אינה מעידה על מוצא אתני‪ ,‬ושאידכי לא היה שם שיועד לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 432‬אילון‪" ,‬שמות"‪ .221-220 ,‬אין דוגמאות אחרות אצל אילון ל‪-‬נסבה "אלג'רכסי" כ‪-‬נסבה מטעה‪ ,‬אולם אילון מציין שממלוכים‬
‫רבים נקראו "אלג'רכסי" משום שהיו עבדים משוחררים של אדון בשם ג'רכס‪ .‬למיטב ידיעתי שלושת הממלוכים שהזכרתי הם‬
‫הפרטים היחידים בעלי ביוגרפיה שנקראים "אלג'רכסי" משום ששם אדונם היה ג'רכס‪.‬‬
‫‪ 433‬נג'ום‪ ;170 :16 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪.507 :1 ,‬‬
‫‪ 434‬צ'וא‪.288 :10 ,‬‬
‫‪ 435‬התופעה של נסבה המעידה על מוצא אתני של סריס היא שכיחה למדי‪ ,‬אילון‪" ,‬שמות"‪.220 ,195 ,‬‬
‫‪136‬‬
‫למנוע את הבלבול‪ .‬העובדה שבשני המקרים היחידים בהם היו עשוי להיווצר בלבול‪ ,‬המקורות מציינים את‬
‫המוצא האתני של הפרטים מאפשרת לנו להניח בבטחה ששאר הפרטים הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" הם‬
‫אכן צ'רקסים‪.‬‬
‫ניתן להעלות מספר הסברים לכך שהמקורות מציינים את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" במקרים בהם ציינו‬
‫אותה‪ .‬במקרים רבים ניתן למצוא מקורות מאוחרים בהם פרט מופיע כשהוא נושא את ה‪-‬נסבה‪ ,‬כשבמקורות‬
‫מוקדמים יותר הוא נזכר במפורש כצ'רקסי‪ .‬התופעה בולטת בעיקר ב‪-‬צו'א של אלסח'אוי ונראה שפעמים‬
‫רבות הוא מסתמך על מקורות מוקדמים יותר של אבן תע'ריברדי )ראה פרטים ‪,26 ,21 ,18 ,16 ,15 ,14 ,4‬‬
‫‪ .(44‬במקרה אחד יתכן ואלסח'אוי מסתמך על אנבאא אלע'מר של מורו אבן חג'ר )פרט ‪ .(33‬נראה שאבן‬
‫חג'ר עצמו הסתמך לעיתים על מקורות של אלעיני )פרטים ‪ .(34 ,1‬כלומר‪ ,‬במקרים רבים ה‪-‬נסבה מופיעה‬
‫בשל הסיבה הפשוטה שאדם נזכר כצ'רקסי במקורות מוקדמים יותר‪ .‬בחמישה מקרים הפרט בעל ה‪-‬נסבה היה‬
‫סולטאן )פרטים ‪ .(30 ,25 ,18 ,9 ,8‬גם סולטאנים רומים בתקופה הצ'רקסית נזכרים במקורות עם נסבה‬
‫המעידה על מוצאם האתני וגם בתקופה התורכית היה נהוג לציין את המוצא האתני של סולטאנים על ידי‬
‫נסבה‪ .‬יתכן ששני פרטים נוספים שיכים לקטגוריה זו‪ .‬ג'רבאש כרת אלנאצרי )מת ‪ – 1472/877‬פרט ‪(17‬‬
‫היה סולטאן ללילה אחד ולקח לעצמו את התואר "אלנאצר"‪ ,‬ולתנם מנ עבד אלראזק )מת ‪ – 1463/868‬פרט‬
‫‪ (14‬חזו האיצטגנינים שיהיה סולטאן‪ .‬במספר מקרים מדובר על קרובים של סולטאנים או אמירים צ'רקסים‬
‫שהובאו מ‪-‬בלאד אלג'רכס )פרטים ‪ ,35 ,31 ,22 ,7 ,2‬ואולי גם פרט ‪ .(43‬פרט אחד כנראה נקרא "אלג'רכסי"‬
‫משום שנשלח על ידי ברסבאי ל‪-‬בלאד אלג'רכס כדי להביא את קרוביו של ברסבאי )פרט ‪ .(28‬שלושה פרטים‬
‫ככל הנראה זכו ל‪-‬נסבה כי היו שיח'ים צ'רקסים שחסידיהם היו צ'רקסים )פרטים ‪.(39 ,37 ,23‬‬
‫‪436‬‬
‫במספר מקרים ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" מופיעה בביוגרפיה של אדם על מנת למנוע בלבול שעשוי היה‬
‫להיווצר לגבי המוצא האתני של הפרט‪ .‬פרט מספר ‪ - 26‬עליבאי בן טרבאי אלעג'מי אלג'רכסי )מת‬
‫‪ ,(1454/859‬היה צ'רקסי והוא נקרא "אלעג'מי" על שם דודו ברדבכ אלעג'מי‪ 437.‬ב‪-‬צ'וא הרשומה הביוגרפית‬
‫שלו נפתחת כך‪" :‬עליבאי בן טרבאי אלעג'מי – על שם דודו מצד אמו ברדבכ אלעג'מי – מושל חמאת הצ'רקסי‬
‫ﻱ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﺦ(‪ 438.‬מה‪-‬נסבה‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﺆ‪‬ﻳ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫ﳉ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫ﳉ ﹶﻜ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ‪‬ﻧﺎ‪‬ﺋﺐ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤﺎﺓ ﺍ ﹶ‬
‫ﺠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ﺍ ﹸ‬
‫ﺨﺎ‪‬ﻟ ‪‬ﻪ ﺑﺮﺩﺑﻚ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﺒ ﹰﺔ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ﹺﻧ ‪‬‬
‫המאידי שיח'" )ﻋﻠﻴﺒﺎﻱ ﺑﻦ ﻃﺮﺑﺎﻱ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫של עליבאי עשוי להשתמע שהיה עג'מי‪ ,‬אך אלסח'אוי דואג להדגיש שהיה צ'רקסי‪ ,‬ואף קוטע את שמו על מנת‬
‫להסביר שמקור ה‪-‬נסבה "אלעג'מי" היא בשם דודו‪.‬‬
‫‪439‬‬
‫שוב אנו למדים שההיסטוריונים משתדלים למנוע‬
‫בלבול הנובע מ‪-‬נסבה‪.‬‬
‫‪ 436‬ישנה נטיה במקורות להוסיף נסבה של מוצא אתני לשיח'ים בעלי חסידים‪ ,‬ראה למשל צ'וא‪) 60 :6 ,‬אלשיח' עלי אלתרכי(;‬
‫שם‪") 22 :3 ,‬בירם אלתרכי חַד אל ֻמ ְע ַת ַקדִין" – "בירם התרכי – אחד ממי שהיו לו מאמינים"(‪.‬‬
‫‪ 437‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪.476 :1 ,‬‬
‫‪ 438‬צ'וא‪.151 :5 ,‬‬
‫‪ 439‬גם דוגמא זו מופיעה אצל אילון‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬שמות"‪.221 ,‬‬
‫‪137‬‬
‫במקרה של עליבאי אלעג'מי‪ ,‬היה עשוי להיווצר בלבול לגבי מוצאו האתני בשל ה‪-‬נסבה שלו‪.‬‬
‫במקרים אחרים‪ ,‬עשוי היה להיווצר בלבול לגבי מוצאו האתני של הפרט בשל שמו‪ ,‬שעשוי להישמע כשם‬
‫שאינו מאפיין את הקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ .‬המקרה הבולט ביותר הוא קג'ק‪/‬ממג'ק אלנורוזי אלג'רכסי‬
‫)פרט ‪ - 33‬מת ‪ .(1440/844‬קג'ק הוא שם המופיע רק בתקופה הצ'רקסית כשם המיועד לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ב‪-‬‬
‫צ'וא וב‪-‬מנהל יש ביוגרפיות לשלושה פרטים הנקראים קג'ק‪ .‬ב‪-‬מנהל מופיעים ‪ 2‬קג'קים – קג'ק אלשעבאני‬
‫אלט'אהרי )מת ‪ (1425/829‬וקג'ק אלט'אהרי )מת ‪ ,(1426/830‬ואבן תע'ריברדי מציין ששניהם תורכים‪ .‬ב‪-‬‬
‫צו'א מופיעים שני הקג'קים המופיעים ב‪-‬מנהל וקג'ק נַאיִּב אל ַק ְל ַעה )מושל המצודה(‪ ,‬הוא מיודענו קג'ק‬
‫אלנורוזי אלג'רכסי‪ 440.‬אלסח'אוי מציין שקג'ק נאיב אלקלעה נזכר בספר של השיח' שלו )אבן חג'ר( אך שמו‬
‫צריך להיות ממג'ק‪ .‬ב‪-‬אנבאא אלע'מר ב‪-‬ופיאת של שנת ‪ 1440/844‬מופיע "קג'ק הצ'רקסי }אלג'רכסי{‬
‫ﺴ‪‬ﻴﺎ(‪ 441.‬ב‪-‬מנהל לעומת זאת הוא מופיע תחת‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ ‪‬ﻧﺎ‪‬ﺋﺐ ﺍﻟ ﹶﻘ ﹾﻠ ‪‬ﻌﺔ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺟ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫ﳉ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ِ‬
‫ﺠﻖ ﺍ ﹶ‬
‫מושל המצודה – היה צ'רקסי" )ﹸﻗ ‪‬‬
‫השם ממג'ק אלנורוזי‪ ,‬ומצויין שיתכן והיה קרובו של הסולטאן ג'קמק הצ'רקסי‪ .‬נראה שקג'ק‪/‬ממג'ק אלנורוזי‬
‫זכה ל‪-‬נסבה "אלג'רכסי" משום שקג'ק היה שם שמאפיין את הקבוצה האתנית התורכית‪ .‬קג'ק אלנורוזי המסכן‬
‫שלנו בכלל היה צריך להיקרא ממג'ק‪ ,‬אבל שיבוש בשמו הביא לבלבול‪ ,‬שהיה עשוי להוביל לכך‪ ,‬רחמנא‬
‫ליצלן‪ ,‬שיקשרו אותו לקבוצה האתנית התורכית‪.‬‬
‫‪442‬‬
‫הרצון להדגיש את מוצאו הצ'רקסי של קג'ק אלנורוזי‬
‫מתבטא בצורה יפה למדי בנקרולוג שלו ב‪-‬אנבאא אלע'מר ‪" -‬קג'ק הצ'רקסי‪ – ...‬היה צ'רקסי"‪.‬‬
‫‪443‬‬
‫מקרה דומה נוסף הוא המקרה של אבו יזיד אלט'אהרי ברקוק אלג'רכסי )מת ‪ - ~1436/840‬פרט‬
‫‪ .(44‬גם אבו יזיד הוא שם המופיע רק בתקופה הצ'רקסית )הכוונה לשם אבו יזיד כשם של ממלוכ(‪ .‬ב‪-‬מנהל‬
‫מופיעים ‪ 3‬פרטים )ממלוכים( בשם אבו יזיד ‪ -‬אבו יזיד אלאשרפי ברסבאי )מת ‪ ,(1444/848‬אבו יזיד‬
‫אלתמרבע'אוי )מת ‪ (1458/863‬ומיודענו אבו יזיד אלט'אהרי ברקוק )ללא ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי"(‪.‬‬
‫‪444‬‬
‫לגבי‬
‫שניים מהם – אבו יזיד אלט'אהרי ברקוק ואבו יזיד אלתמרבע'אוי‪ ,‬מציין אבן תע'ריברדי שהם צ'רקסים‪.‬‬
‫בביוגרפיה של אבו יזיד אלט'אהרי ברקוק )היא הראשונה מבין השלוש( אבן תע'ריברדי מוסיף שאבו יזיד זה‬
‫שיבוש של השם הפרסי ביאזיד ושזה שם צ'רקסי )שיבוש של השם ביאזיר שהוא שם צ'רקסי?(‪ 445.‬מסתמן‬
‫שבגלל שהשם אבו יזיד עשוי להישמע לא צ'רקסי )כלומר‪ ,‬כמו כניה ערבית‪ ,‬או כמו שם פרסי( נוצר צורך‬
‫להדגיש את מוצא הפרטים שנושאים את השם‪ .‬אנו יכולים ללמוד על כך שהשיבוש השתרש מהעובדה שב‪-‬‬
‫‪ 440‬מנהל‪ ;36-35 :9 ,‬צ'וא‪.212 :6 ,‬‬
‫‪ 441‬אנבאא אלע'מר‪.152 :9 ,‬‬
‫‪ 442‬על שיבושי שמות בתקופת הסולטאנות הממלוכית ראה אילון‪" ,‬שמות"‪.206-203 ,‬‬
‫‪ 443‬זה לא בלתי סביר להניח שהסיבה לכך שמוצאם האתני של שני הקג'קים התורכים מצויין ב‪-‬מנהל‪ ,‬היא כי שם זה הפך לבעייתי‬
‫בעקבות בלבול בינו לבין השם ממג'ק‪.‬‬
‫‪ 444‬מנהל‪ .365-361 :12 ,‬פרט להם‪ ,‬המקורות מזכירים גם את אבו יזיד בן מראד אלח'אזן‪ ,‬שששמו לעיתים הוא אבו יזיד מנ מראד‬
‫ח'אן‪ ,‬ראה ניל‪ .331 :2 ,‬קשה לדעת אם היה ממלוכ או לא‪.‬‬
‫‪ 445‬נג'ום‪ .226 :11 ,‬אבו יזיד וביאזיד הם שיבוש של השם ביאזיר )שמהקטע מסתמן שהוא שם צ'רקסי(‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫צ'וא הפרטים הנושאים את השם מופיעים בכרך מיוחד של הספר –"ספר הכינויים" ) ִּכ ַתאּב אל ֻּכנַא(‪ .‬ב‪-‬צ'וא‬
‫כבר זוכה אבו יזיד אלט'אהרי ברקוק ל‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪.‬‬
‫‪446‬‬
‫יתכן שארבעה פרטים נוספים זכו ל‪-‬נסבה "אלג'רכסי" על מנת למנוע בלבול לגבי מוצאם האתני‪.‬‬
‫במקרים אלה הבלבול היה עשוי לנבוע מכך ששמותיהם שינו את יעודם האתני בתקופת ברקוק‪ .‬מדובר באיאס‬
‫אלג'רג'אוי )מת ‪ – 1396/799‬פרט ‪ ,(3‬איתמש אלבג'אסי )מת ‪ - 1399/802‬פרט ‪ ,(4‬תאני בכ שאד‬
‫אלשראבח'אנה )מת ‪ – 1416/819‬פרט ‪ (11‬ותמראז אלאינאלי אלאשרפי ברסבאי )מת ‪ – 1466/871‬פרט‬
‫‪ 447.(12‬שלושה מהם נמצאים על קו התפר של השינוי ביעוד האתני של שמותיהם‪ .‬אין זה בלתי סביר להניח‬
‫שהמקורות מוסיפים את ה‪-‬נסבה לשמם על מנת למנוע בלבול בנוגע למוצאם האתני‪.‬‬
‫‪448‬‬
‫מכל מה שנאמר לעיל‪ ,‬מסתמן שהמקורות היו מודעים לבלבולים שעשויים להיווצר בנוגע למוצאם‬
‫האתני של פרטים מסוימים בשל ה‪-‬נסבה שלהם או בשל שמם‪ .‬נראה שהם עושים מאמץ למנוע בלבולים‬
‫כאלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בכל הנוגע ל‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪ ,‬אין סיבה לפקפק בכך שמוצאם האתני של הפרטים בעלי נסבה‬
‫זו אינו צ'רקסי אם אין עדות לכך שמקור ה‪-‬נסבה הוא באדון ששמו ג'רכס )ואין עדות כזו בנוגע לפרטים בעלי‬
‫נסבה כזו חוץ משלושת הפרטים שנזכרו לעיל – קאנבאי‪ ,‬פירוז וילבע'א(‪.‬‬
‫‪ 10.2‬ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‬
‫כפי שציין כבר אילון הביטויים ֻתרְּכ או ְת ַראּכ יכולים להתייחס לממלוכים מכל מוצא אתני‪.‬‬
‫‪449‬‬
‫אולם‪ ,‬כפי‬
‫שאראה בהמשך‪ ,‬המצב שונה לחלוטין בכל הנוגע ל‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬אילון נותן דוגמא אחת לפרט בעל ה‪-‬‬
‫נסבה "אלתרכי" שניתנה לאדם שלא בשל מוצאו האתני ‪ -‬אקטאי אלצאלחי )מת ‪ (1254/652‬הממלוכ של‬
‫אלצאלח איוב‪ .‬על פי אילון‪ ,‬הוא נקרא "אלתרכי" משום שאדונו היה אלתרכי אבראהים הידוע כאלג'בילי‪.‬‬
‫‪450‬‬
‫אכן ב‪-‬מנהל של אבן תע'ריברדי‪ ,‬עליו מסתמך אילון‪ ,‬מופיע שמו של אדונו של אקטאי כאלתרכי אבראהים‪,‬‬
‫אולם ב‪-‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪ ,‬ובמקורות אחרים‪ ,‬מופיע שם אדונו בנוסח יותר סביר – אלזכי‬
‫אבראהים‪.‬‬
‫‪451‬‬
‫נראה שגם הדוגמא היחידה שנותן אילון ל‪-‬נסבה "אלתרכי" כ‪-‬נסבה שלא ניתנה לאדם בשל‬
‫מוצאו האתני‪ ,‬אינה מדויקת‪ .‬גם אם אכן ה‪-‬נסבה ניתנה לאקטאי אלצאלחי על שם אדונו הרי שמדובר במקרה‬
‫נוסף בו המקורות מנסים למנוע בלבול בקשר למוצאו האתני של הפרט‪ ,‬שעשוי לנבוע מה‪-‬נסבה שלו‪.‬‬
‫‪ 446‬צ'וא‪.151-149 :11 ,‬‬
‫‪ 447‬השם איאס הפך בתקופת ברקוק משם ללא‪-‬תורכים לשם לרומים; השם איתמש הפך ככל הנראה בתקופת ברקוק )ראה דיון‬
‫בשם איתמש בתקופה הצ'רקסית( משם לתורכו‪-‬מונגולים לשם לצ'רקסים; השם תאני בכ ככל הנראה הפך בתקופת ברקוק משם‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים לשם לצ'רקסים; והשם תמראז הפך בתקופת ברקוק משם לתורכו‪-‬מונגולים לשם לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪ 448‬פרט ‪ 35‬קשתמר בן קג'מאס קרובו של ברקוק )מת ‪ (1399/802‬גם נושא שם ששינה את יעודו האתני בתקופת ברקוק משם‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים לשם לצ'רקסים‪ .‬ציינתי שיש נטיה במקורות להוסיף את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" לקרובי סולטאנים שהגיעו לשטחי‬
‫הסולטאנות מ‪-‬בלאד אלג'רכס‪ .‬יתכן שבמקרה של קשתמר בן קג'מאס משתלבת נטיה זו ברצון למנוע בלבול לגבי מוצאו האתני‪.‬‬
‫‪ 449‬אילון‪" ,‬שמות"‪ ;198-197 ,‬וראה גם פופר‪ ,‬מצרים‪ ;2 ,‬הארמן‪" ,‬אידיאולוגיה"‪.177 ,‬‬
‫‪ 450‬אילון‪" ,‬שמות"‪.221 ,‬‬
‫‪ 451‬אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪ ;238 ,‬וראה גם ואפי‪ ;317 :9 ,‬אלנוירי‪.480 :29 ,‬‬
‫‪139‬‬
‫בנספח ה‪-‬נסבות נמצאים כל הפרטים בעלי ה‪-‬נסבה "אלתרכי" אשר שמם נסקר בנספח השמות‪ ,‬פרט‬
‫לכאלה שה‪-‬נסבה נזכרת לגביהם אצל אבן אלפראת‪ ,‬בתוספת מספר שמות ממקורות שלא נסקרו באופן יסודי‪.‬‬
‫בדיון בכרוניקה של אבן אלפראת‪ ,‬בפרק ‪ 7‬העוסק בשמות בתקופת המעבר‪ ,‬כבר צוין שאבן אלפראת הוא‬
‫מקור יוצא דופן‪ ,‬שכן הוא מציין )או לפחות משתדל לציין( את המוצא האתני של כל פרט בעל ביוגרפיה‪ .‬אצל‬
‫אבן אלפראת ה‪-‬נסבה "אלתרכי" מציינת מוצא אתני – תורכי או מונגולי )ולעיתים אצ ואף תרכמני(‪ .‬כפי‬
‫שנראה בהמשך‪ ,‬הדבר נכון גם לגבי מקורות אחרים כשהם משתמשים ב‪-‬נסבה זו‪.‬‬
‫ניתן לראות מהנספח שיש דעיכה משמעותית בשימוש ב‪-‬נסבה "אלתרכי" החל מתקופתו של ברקוק‪.‬‬
‫עד לתקופתו של ברקוק אפשר למצוא ‪ 60‬בעלי נסבה "אלתרכי" והחל מתקופת ברקוק רק תשע‪ .‬הדבר מעיד‬
‫על כך ששימוש ב‪-‬נסבה זו מיועד לציון מוצא אתני‪ ,‬שכן החל מתקופתו של ברקוק‪ ,‬ובמיוחד החל מתקופת‬
‫פרג'‪ ,‬מספר התורכו‪-‬מונגולים בשטחי הסולטאנות קטן באופן משמעותי‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬מתוך ‪ 39‬שמות בעלי‬
‫נסבה זו בין תקופתו של קלאוון לתקופתו של ברקוק‪ ,‬לא ניתן למצוא אף פרט אשר יוצר סתירה‪.‬‬
‫שמונה פרטים מבין ה‪ 39-‬נזכרים במקורות במפורש כתורכים או מונגולים‪.‬‬
‫‪452‬‬
‫פרט אחד נזכר‬
‫במקורות כ‪ֻ -‬ת ְרּכִי אלצְל )פרט ‪ .(34‬פרט אחד היה על פי שמו טטרי )פרט ‪ .(1‬משפחתו של פרט אחד הגיעה‬
‫מ‪ַ -‬דוְַלת אבו סעיד‪ִּ /‬ב ַלאד אל ֻת ְרּכ )פרט ‪ .(16‬פרט אחד הגיע מ‪-‬בלאד אלשרק )פרט ‪ .(32‬אביהם של שני פרטים‬
‫הגיע מ‪-‬בלאד אלתרכ )פרטים ‪ 17 .(26 ,24‬פרטים נושאים שמות‪ ,‬אשר יש עדות לפרטים אחרים בשם זה‪,‬‬
‫אשר הם תורכים‪/‬מונגולים או בעלי ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪.‬‬
‫‪453‬‬
‫רק שבעה פרטים נושאים שמות אשר אין עדות‬
‫לתורכים‪/‬מונגולים נוספים הנושאים אותם‪ ,‬אך כאמור הם אינם יוצרים סתירה‪.‬‬
‫‪454‬‬
‫אין סיבה להניח שה‪-‬נסבה "אלתרכי" ניתנה למי שמוצאו האתני אינו תורכי‪/‬מונגולי‪ .‬אם אכן קיימים‬
‫מקרים כאלה הרי שהיו נדירים ביותר‪ ,‬ואין עדות חד משמעית למקרים כאלה‪ .‬אפשר להניח שהמקורות‬
‫מציינים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" מאותם סיבות שהם מציינים את ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪ .‬בראש ובראשונה פשוט‬
‫משום שהפרטים מוכרים כתורכים‪/‬מונגולים ממקורות מוקדמים יותר‪ .‬במקרה של סולטאנים נהוג לציין את‬
‫המוצא האתני שלהם על ידי נסבה )ראה אלעאדל כתבע'א – פרט ‪ .(35‬חלק מהפרטים נזכרים עם ה‪-‬נסבה‬
‫משום שהם או משפחתם הגיעו מ‪-‬בלאד אלתרכ‪ .‬השמות ארע'ון‪ ,‬אידמר‪ ,‬תמרבאי‪ ,‬תמרבע'א ויונס שינו את‬
‫יעודם האתני בתקופת ברקוק‪ ,‬כך שיתכן שבמקרים של הפרטים הנושאים שמות אלה )פרטים ‪,12 ,11 ,2‬‬
‫‪ ,(39 ,21 ,20‬אשר רובם נמצאים על קו התפר‪ ,‬המקורות טורחים לציין את מוצאם האתני באמצעות ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" על מנת למנוע בלבול בנוגע למוצאם האתני‪.‬‬
‫‪ 452‬הפרטים בעלי הפניה לנספח הגזע ‪.37 ,36 ,35 ,25 ,21 ,13 ,8 ,3 -‬‬
‫‪ 453‬ארע'ון – ‪ ;2‬ארנבע'א – ‪ ;4‬אלטנבע'א – ‪ ;9 ,7 ,6‬איבכ – ‪ ;10‬אידמר – ‪ ;12 ,11‬בכתמר – ‪ ;15‬ביליכ – ‪ ;17‬תמרבאי – ‪;20‬‬
‫תלכתמר – ‪ ;19‬תנכז – ‪ ;22‬תמאנתמר – ‪ ;23‬טאז – ‪ ;27‬טשתמר – ‪ ;29‬יונס – ‪ .39‬פרט ‪ 20‬הוא אחיו של מנטאש הנזכר במקורות‬
‫כטטרי‪ .‬חלק מפרטים אלה הם בעלי מאפיינים של תורכים‪/‬מונגולים שנזכרו כבר בסקירת השמות ואין צורך לחזור עליהם שוב‪.‬‬
‫‪ 454‬פרטים ‪ .38 ,33 ,31 ,30 ,28 ,18 ,5‬אחד מבין פרטים אלה הוא בעל תכונה המאפיינת מונגולים )פרט ‪ ,(5‬ושניים הם בעלי‬
‫שמות מוסלמים )פרטים ‪ ,(38 ,30‬כך שהם עשויים להיות תרכמנים או מונגולים‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫החל מתקופת ברקוק נזכרים במקורות ‪ 9‬פרטים בעלי הנסבה "אלתרכי"‪ .‬שלושה מהם נזכרים‬
‫במקורות במפורש כתורכו‪-‬מונגולים )פרטים‪ 455.(9 ,4 ,1 ,‬פרטים ‪ 6 ,5 ,2‬הם בעלי שמות לתורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫פרט ‪ 7‬הוא בעל שם יחידאי )קרא תע'ריברדי(‪ ,‬אך כבר נזכר ששמות המתחילים ביסוד ַק ַרא מאפיינים את‬
‫הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬שני מקרים הם סתירה לכאורה )פרטים ‪.(8 ,3‬‬
‫‪456‬‬
‫הואיל ובתקופה המוקדמת שמות לא חולקו על פי מפתח אתני קשה לדעת אם ה‪-‬נסבה "אלתרכי"‬
‫הולמת את המוצא האתני של הפרטים הנושאים נסבה זו‪ .‬אנו יודעים שחמישה מתוך ‪ 21‬הפרטים בתקופה‬
‫המוקדמת היו אכן תורכים‪/‬מונגולים או ח'וארזמים )פרטים ‪ (20 ,19 ,14 ,9 ,2‬מבינהם שלושה סולטאנים‬
‫)ביברס‪ ,‬קלאוון וקטז(‪ .‬מספר פרטים נוספים קרוב לודאי היו תורכים‪/‬מונגולים‪ 457.‬לאור הידוע לנו על פרטים‬
‫הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלתרכי" בתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬אין סיבה להניח שבתקופה המוקדמת ה‪-‬נסבה‬
‫מוצמדת למי שמוצאו האתני אינו תורכי‪/‬מונגולי‪.‬‬
‫‪ 10.3‬ה‪-‬נסבה "אלרומי"‬
‫המקרה של ה‪-‬נסבה "אלרומי" שונה מהמקרים של ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" וה‪-‬נסבה "אלתרכי"‪ .‬בעוד שה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכי" וה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" מציינות מוצא אתני בלבד‪ ,‬ה‪-‬נסבה "אלרומי" מציינת הן מוצא אתני והן‬
‫מוצא גיאוגרפי‪ .‬במובן מסויים ניתן להתייחס גם ל‪-‬נסבות "אלג'רכסי" ו"אלתרכי" כ‪-‬נסבות המציינות את‬
‫מוצאו האתני של הפרט או את מוצאו הגיאוגרפי ‪ -‬בלאד אלתרכ ו‪-‬בלאד אלג'רכס‪ .‬אולם‪ ,‬נראה ש‪-‬בלאד‬
‫אלתרכ ו‪-‬בלאד אלג'רכס הם מושגים מופשטים שמשמעותם היא מקום מושבם של התורכים ומקום מושבם‬
‫של הצ'רקסים‪ ,‬כך שבמקרה של ה‪-‬נסבות האלה יש הלימה מלאה בין מוצא אתני ומוצא גיאוגרפי‪ .‬לעומת זאת‬
‫ה‪-‬נסבה "אלרומי" מציינת הן מוצא אתני )רומי ולעיתים פרנקי( והן מוצא גיאוגרפי מובחן )בלאד אלרום ‪-‬‬
‫אנטוליה(‪ .‬אחלק את הדיון ב‪-‬נסבה "אלרומי" לשניים – ה‪-‬נסבה בתקופה שעד לתקופת המעבר וה‪-‬נסבה‬
‫בתקופה שמתקופת המעבר‪.‬‬
‫החל מתקופת המעבר בה לראשונה מופיעים שמות המיועדים לרומים באופן בלעדי‪ ,‬ניתן למצוא‬
‫במקורות ‪ 21‬בעלי ביוגרפיה הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ .‬עשרה מהם נזכרים במפורש במקורות כ‪-‬רּומִי‬
‫‪ 455‬פרט ‪ 4‬נזכר כתורכי ב‪-‬מנהל וכ‪"-‬אלתרכי" ב‪-‬צ'וא‪ .‬גם במקרה זה נראה שאלסח'אוי בוחר לציין על ידי נסבה מוצא אתני של‬
‫פרטים‪ ,‬אשר מוצאם האתני נזכר במפורש אצל אבן תע'ריברדי‪ .‬פרט ‪ 9‬הוא ילבע'א אלג'רכסי )מת ‪ (1454/858‬שכבר נזכר בדיון‬
‫ב‪-‬נסבה "אלג'רכסי"‪ .‬אלסח'אוי מציין את מוצאו האתני באמצעות ה‪-‬נסבה "אלתרכי" על מנת למנוע בלבול בנוגע למוצאו האתני‪.‬‬
‫פרט ‪ 1‬נושא את השם אקבע'א אלטולותמרי אלט'אהרי )מת ‪ .(1399/802‬השם אקבע'א הפך בתקופת ברקוק משם לתורכו‪-‬מונגולים‬
‫לשם לרומים‪ ,‬כך שיתכן שבשל סיבה זו המקורות טורחים לציין את מוצאו האתני באמצעות נסבה‪.‬‬
‫‪ 456‬הכוונה לקטלובע'א אלתרכי )מת ‪ ,(1400/803‬שבחלק מהמקורות מופיע כקטלובע'א אלג'רכסי‪ ,‬ולבהאדר אלמג'אהדי אלתרכי‬
‫)מת ‪ ,(1415/818‬אשר שמו יועד ללא‪-‬תורכים בשטחי הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬אך הוא כלל אינו שיך למערכת השמות של‬
‫הסולטאנות‪ ,‬שכן היה ממלוכ של הרסולים בתימן‪ .‬לפרטים נוספים‪ ,‬ראה לעיל את הדיון בשמות אלה בתקופת אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 457‬פרט מספר ‪ 3‬נושא את ה‪-‬נסבה "אלברלי" כך שככל הנראה היה משבט קפצ'אקי זה‪ .‬פרטים ‪ 6 ,4‬הם בעלי מאפיינים של‬
‫מונגולים‪ .‬השם ע'רלבכ )פרט ‪ (18‬מתחיל להופיע בימי ביברס‪ ,‬לפיכך הוא חשוד כשם של מונגולים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אין עדות לשמות‬
‫המיועדים ללא‪-‬תורכים המתחילים להופיע בימי ביברס‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫אלגִ'נְס‪/‬רּו ִמי או כמי שהגיעו מ‪-‬בלאד אלרום‪ 458.‬קרוב לודאי שמי שנזכרים כ‪ -‬רּומִי אלגִ'נְס היו רומים אתנים‪,‬‬
‫אך יתכן שהיו ממוצא אירופי אחר‪.‬‬
‫‪459‬‬
‫שניים מבין מי שנזכרים כרומים )אך לא כ‪-‬רּומִי אלגִ'נְס( הם‬
‫הסולטאנים אלט'אהר תמרבע'א ואלט'אהר ח'שקדם )פרטים ‪ (9 ,8‬ונאמר עליהם שהם רומים משבט‬
‫ ְרנַוַאט‪,‬‬
‫‪460‬‬
‫כך שהיו ממוצא אירופי שאינו רומי אתני‪.‬‬
‫‪461‬‬
‫לפרט ‪ 5‬שהגיע מ‪-‬בלאד אלרום היה במקור שם‬
‫מוסלמי‪ ,‬כך שקרוב לודאי מדובר בתרכמני‪ .‬כל שאר הפרטים אשר מוצאם האתני לא נזכר במפורש במקורות‬
‫הם בעלי שמות המיועדים לרומים )ארע'ון‪ ,‬ח'שכלדי‪ ,‬סנקר‪ ,‬שאהין‪ ,‬פארס‪ ,‬מקבל(‪ .‬נדמה שהחל מתקופת‬
‫המעבר ה‪-‬נסבה ניתנה רק לרומים אתנים‪ ,‬אירופים או תרכמנים‪ .‬במקרים בהם המקורות לא מציינים במפורש‬
‫שהפרט הוא רּומִי אלגִ'נְס יתכן והפרט אינו רומי אתני אלא תרכמני או ממוצא אירופי שאינו רומי אתני‪ .‬על כל‬
‫פנים‪ ,‬בתקופה זו ה‪-‬נסבה "אלרומי"אינה בעייתית‪.‬‬
‫עד לתקופת המעבר ה‪-‬נסבה "אלרומי" בעייתית יותר ויש לנקוט משנה זהירות בפרטים הנושאים‬
‫נסבה זו‪ .‬הסיבה לכך היא שעד לתקופה זו‪ ,‬ובמיוחד בימי ביברס‪ ,‬קלאוון וחלקים מתקופתו של אלנאצר מחמד‪,‬‬
‫יש עדות למהגרים ולשבויים מונגולים מ‪-‬בלאד אלרום בשטחי הסולטאנות‪ .‬בתקופה זו הנסבה "אלרומי"‬
‫עשויה לציין מוצא רומי אתני או מוצא גיאוגרפי‪ .‬המקורות‪ ,‬אינם מתייחסים לעובדה זו כבעייתית ולא ניכר‬
‫מאמץ מיוחד במקורות להבהיר את המוצא האתני של נושאי נסבה זו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1276/675‬ביברס השתלט על שטחים ב‪-‬בלאד אלרום והמקורות מציינים שלקח שבויים‬
‫מונגולים ורּומים )" ִמנ ֻא ַמ ַראא אל ֻמע'ּול וַ ֻא ַמ ַראא אלרּום"(‪ 462.‬אנו יודעים שאלמלכ‪ ,‬סלאר וקבג'ק המונגולים‬
‫היו משבויי בלאד אלרום‪ .‬בנוסף המקורות מזכירים אדם בשם קרטאי שהיה משבויי בלאד אלרום‪ ,‬אך מוגדר‬
‫במקורות כ‪ֻ -‬ת ְרּכִי אלצְל‪ ,‬כך שקרוב לודאי היה מונגולי )ראה את נספח השמות ‪ -‬קרטאי‪ ,‬תקופה ב'‪ ,‬פרט א'(‪.‬‬
‫ניתן למצוא במקורות מספר ואפדיה מונגולים שנשאו את ה‪-‬נסבה "אלרומי"‪ .‬ב‪-‬מנהל נזכר שבהאדר בן‬
‫ביג'אר היה ואפד טטרי )בימי ביברס(‪ ,‬אך ב‪-‬דליל וב‪-‬ואפי הוא נושא את הנסבה "אלרומי"‪ 463.‬ב‪-‬אעיאן ניתן‬
‫למצוא ביוגרפיה לשיח' בראק מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬אך ב‪-‬נג'ום נזכר דוקא שהגיע מ‪-‬בלאד אלתתאר )הכוונה‬
‫לשטחים בשליטת הטטרים ב‪-‬בלאד אלרום(‪ 464.‬פרט להם נזכרים במקורות אמירים מונגולים אחרים שהגיעו‬
‫לשטחי הסולטאנות מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬אך אינם נושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי" – למשל‪ ,‬קרמג'י וסכתאי בניו של‬
‫‪ 458‬פרטים בעלי הפניה לנספח הגזע‪" :‬רּומִי אלגִ'נְס" – ‪" ;21 ,16 ,9 ,8 ,7 ,6 ,4 ,3 ,1‬רומי" ‪" ;21 ,9 ,8 -‬מ‪-‬בלאד אלרום" ‪.5 -‬‬
‫‪ 459‬בדיון בקבוצות מיעוט אתניות נזכר שהמושגים פרנקי ורומי עשויים להתחלף‪.‬‬
‫‪ 460‬על פי פופר הכוונה עשויה להיות לאלבנים‪ ,‬פופר‪ ,‬מצרים‪.13 ,‬‬
‫‪ 461‬כבר נזכר שהמקורות נוהגים לציין את המוצא האתני של סולטאנים באמצעות נסבה‪ .‬המוצא האתני של כל הפרטים‪ ,‬חוץ מפרט‬
‫‪ ,5‬מצויין במפורש בחיבורים של אבן תע'ריברדי‪ .‬לעומת זאת ב‪-‬צ'וא כל הפרטים האלה זוכים ל‪-‬נסבה "אלרומי"‪.‬‬
‫‪ 462‬עקד‪.158 :2 ,‬‬
‫‪ 463‬מנהל‪ ;427 :3 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬אלדליל‪ ;199 :1 ,‬ואפי‪.360 :10 ,‬‬
‫‪ 464‬אעיאן‪ ;681 :1 ,‬נג'ום‪.169 :8 ,‬‬
‫‪142‬‬
‫קראג'ין בן ג'יע'אן נוין‪ 465,‬תמרתאש בן ג'ובאן וג'נכלי בן אלבאבא‪ 466.‬בלווית קרמג'י וסכתאי בניו של קראג'ין‬
‫שהיו מונגולים נזכר מהגר נוסף‪ ,‬ששמו סנג'ר אלרומי‪ ,‬וקרוב לודאי שגם הוא היה מונגולי‪.‬‬
‫‪467‬‬
‫בין תקופת ביברס לתקופת המעבר נזכרים ‪ 6‬ממלוכים בעלי ביוגרפיה‪ ,‬אשר נושאים את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלרומי"‪ .‬פרט להם נזכרים במקורות עוד ‪ 3‬פרטים ללא ביוגרפיה‪.‬‬
‫‪468‬‬
‫פרטים ‪ 6 ,5 ,4 ,2‬ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬השייכים‬
‫לתקופת קלאוון ואילך‪ ,‬נושאים שמות של לא‪-‬תורכים ואינם מהווים מקרה בעייתי‪ .‬אנו אף יודעים שחלקם‬
‫היו רומים )או פרנקים(‪ .‬לעומת זאת פרט ‪ – 3‬איבכ אלרומי אלמנצורי )מת ‪ ,(1313/713‬הוא בעל שם‪ ,‬אשר‬
‫יש עדות לכך שמונגולים נשאו אותו‪ .‬בדיון בשם איבכ בתקופת קלאוון צוין שככל הנראה מדובר בשם שניתן‬
‫ל‪-‬ברג'יה מונגולים‪ ,‬ושה‪-‬נסבה של איבכ אלרומי אלמנצורי אינה מעידה על מוצא אתני אלא על מוצא‬
‫גיאוגרפי‪ .‬פרט ‪ – 1‬אק סנקר אלרומי )מת ‪ ,(1339/740‬היה ממלוכ של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך ידוע שבשנת‬
‫‪ 1312/712‬כבר היה אמיר‪ ,‬כך שברור שהגיע לשטחי הסולטאנות לפני תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד‪ .‬השם אק סנקר יועד ככל הנראה למונגולים בתקופה ב' ואין עדות ללא‪-‬תורכים הנושאים את השם לפני‬
‫נקודת השינוי‪ .‬החל מנקודת השינוי השם אק סנקר יועד ללא‪-‬תורכים‪ .‬קרוב לודאי שגם במקרה של אק סנקר‬
‫אלרומי ה‪-‬נסבה אינה מעידה על מוצא אתני אלא על מוצא גיאוגרפי‪ .‬העובדה שלפני נקודת השינוי יש עדות‬
‫למונגולים שנשאו את השם מחזקת את ההשערה שמדובר במונגולי מ‪-‬בלאד אלרום )ואפד?‪ ,‬שבוי?(‪.‬‬
‫‪469‬‬
‫אם כן‪ ,‬יש להתייחס בזהירות ל‪-‬נסבה "אלרומי" עד לסוף תקופת שלטונו של אלנאצר מחמד‪ .‬פרטים‬
‫הנושאים את הנסבה עד לתקופה זו עשויים להיות רומים אתנים )או אירופים אחרים ותרכמנים( או מונגולים‬
‫מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬לאחר תקופת אלנאצר מחמד אין עדות במקורות ל‪-‬ואפדיה מונגולים מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬ועוד‬
‫קודם לכן שבויי מלחמה מונגולים כבר לא הגיעו לשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫בתקופה המוקדמת ניתן למצוא ‪ 5‬בעלי ביוגרפיה בעלי ה‪-‬נסבה "אלרומי" ופרט להם נזכרים‬
‫במקורות עוד ‪ 4‬פרטים בעלי נסבה זו‪ .‬הואיל ובתקופה המוקדמת שמות לא חולקו על פי מפתח אתני אי אפשר‬
‫לדעת אם הנסבה אכן מעידה על מוצא אתני רומי‪ .‬אולם עד לתקופת ביברס‪ ,‬אין עדות ל‪-‬ואפדיה מונגולים מ‪-‬‬
‫בלאד אלרום‪ ,‬כך שאפשר להניח שרוב נושאי ה‪-‬נסבה בתקופה הם אכן רומים‪.‬‬
‫‪470‬‬
‫‪ 465‬סלוכ‪ ;625 :1 ,‬אבן תע'ריברדי מציין שהגיעו מ‪-‬בלאד אלתתר )שטחים ב‪-‬בלאד אלרום בשליטה מונגולית(‪ ,‬נג'ום‪.164 :9 ,‬‬
‫‪ 466‬נג'ום‪ ;143 :10 ,‬אעיאן‪.113 :2 ,‬‬
‫‪ 467‬סלוכ‪.523 :2 ,‬‬
‫‪ 468‬בנספח ה‪-‬נסבות לא מופיעים פרטים בעלי ‪-‬הנסבה "אלתרכי" או "אלג'רכסי"‪ ,‬אשר אין להם ביוגרפיה במקורות‪ .‬בחרתי לציין‬
‫בנספח ה‪-‬נסבות גם פרטים ללא ביוגרפיה הנושאים את ה‪-‬נסבה "אלרומי" משום ש‪-‬נסבה זו בעיתית יותר‪.‬‬
‫‪ 469‬פרט א'‪ ,‬טיבע'א אלרוסי?‪/‬אלרומי?‪ ,‬היה ממלוכ של קלאוון‪ .‬כבר ציינתי שככל הנראה מדובר בפרט ממוצא רוס‪ ,‬אך אם בכל‬
‫זאת ה‪-‬נסבה שלו היא "אלרומי" ולא "אלרוסי"‪ ,‬סביר להניח שמדובר במונגולי מ‪-‬בלאד אלרום‪ ,‬שכן אין עדות ללא‪-‬תורכים‬
‫הנושאים את השם בתקופה‪ ,‬אך יש עדות לטטרים )אצ( שנשאו את השם בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ 470‬פרט מספר ‪ – 2‬איאז אלצאלחי )מת ‪ (1288/687‬נזכר במקורות לעיתים כאיאז אלכרג'י ובמקורות נזכר שנשלח לפרנקים על‬
‫מנת להחתימם על הסכם הפסקת אש ) ֻה ְדנַה(‪ .‬קרוב לודאי שמדובר בלא‪-‬תורכי‪ .‬לאג'ין אלעינתאבי )מת ‪ (1282/681‬כבש את‬
‫מצודת כינוכ ב‪-‬בלאד אלארמן‪ ,‬כך שיתכן שבשל סיבה זו זכה ל‪-‬נסבה "אלרומי"‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫‪ 10.4‬ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני"‬
‫כמו ה‪-‬נסבות "אלתרכי" ו‪-‬אלג'רכסי" ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" מציינת מוצא אתני‪ .‬כפי שנזכר בפרק ‪ 9‬העוסק‬
‫בקבוצות מיעוט אתניות‪ ,‬התרכמנים עשויים להיות בעיקר מצפון סוריה או מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬מרבית התרכמנים‬
‫מ‪-‬בלאד אלרום נזכרים בתקופה הצ'רקסית ואילו בתקופה התורכית מרבית התרכמנים הגיעו כנראה מצפון‬
‫סוריה‪ .‬הואיל ותרכמנים שאינם מ‪-‬בלאד אלרום עשויים לקבל שמות של תורכים‪/‬מונגולים בתקופה התורכית‬
‫ושמות של תורכו‪-‬מונגולים וצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬קשה יותר לבדוק אם יש הלימה בין ה‪-‬נסבה‬
‫"אלתרכמאני" למוצאו האתני של הפרט‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית שבעה פרטים בעלי ביוגרפיה נושאים את הנסבה‪ .‬שניים מהם נזכרים במקורות‬
‫במפורש כתרכמנים )פרטים בעלי הפניה לנספח הגזע – ‪ (4, 3‬ושלושה נוספים הם בעלי שמות לרומים‪ ,‬כך‬
‫שאין סיבה לפקפק בכך שאכן היו תרכמנים )פרטים ‪ .(6 ,5 ,2‬פרט ‪ 1‬נושא שם תורכו‪-‬מונגולי‪ ,‬אך בדיון‬
‫בקבוצת המיעוט התרכמנית נזכר שהוא ככל הנראה תרכמני ממחלב‪ .‬פרט ‪ 7‬נושא את השם סודון‪ ,‬והמקורות‬
‫בהם הוא נזכר כבעל ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" מציינים שכל מי שנקרא סודון היה צ'רקסי‪ .‬כלומר‪ ,‬שבמקרה‬
‫היחידי בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬שבו בעל ה‪-‬נסבה אינו למעשה תרכמני‪ ,‬המקורות טורחים לציין את מוצאו האתני‪.‬‬
‫אילון מזכיר עוד מקרה מהתקופה הצ'רקסית בו אדם בעל ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" לא היה תרכמני‪ .‬הסריס‬
‫ג'והר אלתרכמאני היה הודי אך נקרא "אלתרכמאני" משום שמשחררו היה אקבע'א אלתרכמאני‪.‬‬
‫‪471‬‬
‫שוב‬
‫מסתבר שבמקרים בהם ה‪-‬נסבה של הפרט עשויה ליצור בלבול בנוגע למוצא האתני‪ ,‬יש נטיה אצל המקורות‬
‫לציין את המוצא האתני או את שם האדון‪ ,‬שהוא המקור ל‪-‬נסבה‪.‬‬
‫בתקופה התורכית יש ביוגרפיות לארבעה פרטים הנושים את ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" והמקורות‬
‫מזכירים עוד שני פרטים ללא ביוגרפיה בעלי נסבה זו‪ .‬פרט מספר ‪ 3‬נזכר במפורש במקורות כתרכמני‪ .‬פרט‬
‫מספר ‪ 1‬הוא הסולטאן אלמעז איבכ אלצאלחי אלתרכמאני‪ ,‬אשר המקורות מציינים שהיה ממוצא אתני תורכי‬
‫או רומי‪ .‬המקורות עוד מציינים שהוא נקרא אלתרכמני משום שהיה ממלוכ של משפחת אלתרכמאני‪ .‬מדובר‬
‫במקרה נוסף בו המקורות מציינים את המוצא האתני של ממלוכ ואת שם אדונו שהוא מקור ה‪-‬נסבה שלו‬
‫משום שה‪-‬נסבה עשויה ליצור בלבול בנוגע למוצאו האתני‪ 472.‬שאר הפרטים הם בעלי שמות של מונגלים או‬
‫תורכו‪-‬מונגולים וכאמור תרכמנים מצפון סוריה קיבלו שמות כאלה בתקופה התורכית‪ .‬הואיל והמקורות נוטים‬
‫לציין את המוצא האתני או את מקור ה‪-‬נסבה של פרטים אשר ה‪-‬נסבה שלהם עשויה ליצור בלבול‪ ,‬אני נוטה‬
‫לחשוב שלפחות שני הפרטים הנוספים בעלי הביוגרפיה אכן היו תרכמנים )פרטים ‪ .(4 ,2‬פרט ‪ 4‬גם מתואר‬
‫במקורות כרשע וקל דעת‪ ,‬תכונות המאפיינות את הקבוצה האתנית התרכמנית )ראה להלן בפרק ‪,11.2.3‬‬
‫הערה ‪ - 558‬עמוד ‪.(162‬‬
‫‪473‬‬
‫‪ 471‬אילון‪" ,‬שמות"‪ .220 ,‬לא כללתי את שמו בנספח משום שבעבודה זו לא נסקרו שמות של סריסים באופן יסודי‪.‬‬
‫‪ 472‬אילון מזכיר אותו במסגרת הדוגמאות שהוא נותן ל‪-‬נסבה מטעה‪ ,‬אילון‪" ,‬שמות"‪.220 ,‬‬
‫‪ 473‬שני פרטים נוספים שיכים ככל הנראה לתקופה התורכית‪ .‬קטלובע'א חג'י אלבאנקוסי )מת ‪ (1433/837‬נזכר במקורות‬
‫‪144‬‬
‫לסיכום‪ :‬ה‪-‬נסבות "אלג'רכסי" ו‪"-‬אלתרכי" מציינות כמעט תמיד מוצא אתני‪ .‬במקרים נדירים בהם‬
‫נסבות אלה אינן מציינות מוצא אתני )ונמצאו עדויות רק למקרים כאלה עם ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי"( המקורות‬
‫טורחים לציין בביוגרפיה של הפרט את מוצאו האתני ואת שם אדונו שהוא המקור ל‪-‬נסבה‪ .‬לא נמצאה סיבה‬
‫שבעטיה יש לחשוב שה‪-‬נסבה "אלתרכי" אינה מציינת מוצא אתני )תורכי או מונגולי בדרך כלל(‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ה‪-‬נסבה "אלג'רכסי" עשויה לנבוע מכך ששם אדונו של הפרט היה ג'רכס‪ .‬החל מתקופת המעבר לא נמצאו‬
‫עדויות לכך שה‪-‬נסבה "אלרומי" אינה מתייחסת לרומים‪/‬פרנקים או תרכמנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עד לתקופתו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬ה‪-‬נסבה "אלרומי" יכולה להעיד על כך שהפרט הוא רומי אתני )או תרכמני‪/‬פרנקי( או שהוא‬
‫מונגולי שהגיע מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬לא נראה שהמקורות רואים בכך בעיה הואיל ומבחינתם ה‪-‬נסבה מציינת מוצא‬
‫אתני או מוצא גיאוגרפי‪ .‬לפיכך‪ ,‬עד לסוף תקופת שלטונו של אלנאצר מחמד יש לנקוט זהירות לגבי פרטים‬
‫בעלי נסבה זו‪ .‬לגבי ה‪-‬נסבה "אלתרכמאני" יש לנקוט בזהירות במקרים בהם הפרטים בעלי נסבה זו הם בעלי‬
‫שמות שאינם מיועדים ללא‪-‬תורכים או לרומים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬במקרים בהם ה‪-‬נסבה עשויה ליצור בלבול בנוגע‬
‫למוצאו האתני של הפרט יש נטיה ברורה במקורות לציין את מוצאו האתני של הפרט או את מקור ה‪-‬נסבה‬
‫שלו‪.‬‬
‫כ‪"-‬אלתרכמאני" וכ‪"-‬אלחלבי"‪ .‬השם קטלובע'א יועד ללא‪-‬תורכים החל מתקופת אלנאצר מחמד‪ ,‬אך שמו של קטלובע'א חג'י מופיע‬
‫לעיתים במקורות כקטלו ח'ג'א או קטלו חאג'י‪ .‬על כל פנים‪ ,‬במקורות נזכר ששם אביו היה חסן כך שקרוב לודאי מדובר בתרכמני‬
‫והנסבה שלו אינה בעייתית‪ .‬קטלובע'א אלח'לילי )מת ‪ (1418/821‬נזכר במקור אחד עם הנסבה "אלתרכמאני"‪ .‬במקורות נזכר‬
‫שאדונו היה ג'רכס אלח'לילי שהיה תרכמני‪ .‬קשה לדעת במקרה זה אם המקורות מציינים את שם אדונו על מנת להסביר שהוא עצמו‬
‫אינו תרכמני‪ ,‬או שהיה תרכמני בעצמו‪ .‬הוא שיך לקו התפר שבין התקופה התורכית לתקופה הצ'רקסית ויעודו האתני של השם‬
‫קטלובע'א בתקופה הצ'רקסית אינו ברור‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫פרק ‪ - 11‬המאפיינים של הקבוצות האתניות‬
‫בדיון בשמות בתקופות השונות של הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬נעזרתי לעיתים בפרטים שמספקים המקורות על‬
‫נשואי ביוגרפיה שאין מידע חד משמעי לגבי מוצאם האתני‪ ,‬על מנת לבדוק האם התכונות של נושאי שם‬
‫מסויים הולמות את התכונות האופייניות של הקבוצה האתנית אשר לה יועד השם באופן משוער‪ .‬ציינתי‬
‫שישנן תכונות שמאפיינות קבוצות אתניות בתקופות מסוימות‪ ,‬אך עד עתה לא פירטתי בנושא זה‪ .‬הפרטים‬
‫סיעו לאשש השערות בנוגע ליעוד אתני של שמות מסויימים‪ .‬הזכרתי מקרים בהם המקורות מאפיינים פרטים‬
‫כבעלי תכונות שאינן אופייניות לקבוצה האתנית לה יועד השם‪ .‬מקרים כאלה לא נחשבו לסתירה משום שיש‬
‫לקחת בחשבון שהיו קיימים מקרים בהם פרטים מקבוצה אתנית מסוימת היו בעלי תכונות שאינן אופייניות‬
‫לקבוצה האתנית שאליה השתייכו‪ .‬תכונות אופי עשויות להיות סטיראוטיפיות ותכונות פיזיות הן יחסיות‪.‬‬
‫בפרק זה של העבודה אמפה את התכונות שיוחסו לכל קבוצה אתנית‪ .‬מיפוי התכונות של הקבוצות האתניות‬
‫חשוב בשל שלוש סיבות‪ .‬סיבה ראשונה היא שמיפוי התכונות עשוי לסייע בעתיד למצוא את היעוד האתני של‬
‫שמות אשר יעודם אינו ברור בשלב זה‪ .‬סיבה שניה היא שמיפוי התכונות יאפשר לנו להבין תפישות שהיו‬
‫נפוצות בתקופות שונות לגבי קבוצות אתניות שונות‪ .‬סיבה שלישית היא שמיפוי התכונות עשוי לעזור לקבוע‬
‫את ההרכב האתני של הסולטאנות בכל תקופה‪.‬‬
‫‪ 11.1‬תכונות שאפיינו מונגולים בתקופה התורכית ותורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית‬
‫‪ 11.1.1‬זקן דליל‬
‫המונח הנפוץ ביותר במקורות על מנת לציין אדם דליל זקן הוא חַ'פִיף אל ִל ְחיַה‪ .‬לעיתים המקורות משתמשים‬
‫בביטוי ַש ַע ַראת פִי ַחנְִּכ ִה על מנת לתאר אדם כבעל זקן דליל )שנראה כמו כמה שערות על הגרון( ולעיתים הם‬
‫מציינים שלאדם כלל לא היו שערות על הפנים ) ְטלַס‪ַּ ,‬כוְסַג'‪ַ ,‬ליְַס פִי וַגְ' ִה ִה ַשעְר(‪ .‬בתקופה התורכית ניתן‬
‫למצוא ‪ 8‬פרטים המאופיינים במקורות על ידי מונחים אלה‪ 6-5 .‬מהם היו מונגולים )‪.(75-62%‬‬
‫‪474‬‬
‫שני‬
‫הפרטים הנוספים הם גם בעלי מאפיינים אחרים של מונגולים‪ 6 475.‬מבין פרטים אלה שיכים לתקופת ביברס‪-‬‬
‫אלנאצר מוקדמת )‪.(75%‬‬
‫‪476‬‬
‫בתקופה זו המונגולים היו חלק חשוב מהאליטה השלטת ומרבית בעלי‬
‫הביוגרפיה הנזכרים במקורות בתקופה זו הם ככל הנראה מונגולים‪ .‬המונגולים בתקופה זו מגיעים בעיקר‬
‫‪ 474‬המספר המינימילי הוא מספרם של המונגולים אשר מוצאם האתני מצויין במפורש‪ .‬המספר המקסימלי כולל גם את תנכז‬
‫אלאשרפי אשר מתואר במקורות כבעל תכונות של מונגולי טיפוסי‪ .‬להלן‪ ,‬אכלול במספר המקסימלי של המונגולים גם את אלמאס‬
‫אלנאצרי וקטלובכ אלכביר‪ ,‬המתוארים בבעלי תכונות של מונגולים טיפוסיים‪ ,‬וכן ברג'ים "תורכים" שהיו קרוב לודאי מונגולים‪.‬‬
‫לפרטים ראה את נספח התכונות והטבלה המסכמת שבסוף הנספח‪.‬‬
‫‪ 475‬ישנם עוד שני מושגים אשר עשויים לציין זקן דליל – ַצעִ'יר אל ִל ְחיַה‪ִ /‬ל ְחיַה ַצעִ'ירַה ו‪ֻ -‬מחְ' ַתצַר אל ִל ְחיַה‪ ,‬אם כי הם עשויים גם‬
‫לציין "זקן קצר"‪ .‬אף אחד מבין מי שמתוארים באמצעות מונחים אלה אינו לא‪-‬תורכי‪ .‬פרטים המתוארים במקורות באמצעות‬
‫ביטויים אלה‪ ,‬ופרטים בעלי תכונות מעורבות נסקרים בנספח התכונות תחת הקטגוריה של "תכונה לא מובהקת"‪.‬‬
‫‪ 476‬הכוונה בתקופת אלנאצר המוקדמת היא לפרטים שככל הנראה הגיעו לפני תקופת שלטונו השלישית או לפני נקודת השינוי‪.‬‬
‫אנשים שמתו עד שנת ‪ 1349/750‬בערך וה‪-‬נסבה שלהם היא "אלנאצרי" נכללים בקטגוריה זו‪ .‬עד לנקודת השינוי נראה שהאליטה‬
‫בשטחי הסולטאנות עדיין הייתה מונגולית‪ .‬הפרטים וההפניות נמצאים בטבלה הנמצאת בסוף נספח התכונות‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫ממזרח )מדינת האילח'אנים( ו‪-‬בלאד אלרום ולא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ .‬בתקופה שלפני שלטונו של ביברס‪ ,‬בה‬
‫מרבית האמירים היו קפצ'אקים‪ ,‬רק שני פרטים נזכרים במקורות כבעלי זקן דליל‪ .‬אנו יודעים שאחד מהם היה‬
‫אויראתי )סנג'ר אלברנלי( והשני הוא בעל מאפיינים אחרים של מונגולים‪ .‬החל מתקופת שלטונו השלישית‬
‫של אלנאצר מחמד‪ ,‬מתחיל טיהור של מונגולים‪ ,‬ואלנאצר מחמד מתחיל לקנות עבדים מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק שם חיו‬
‫קפצ'אקים ומונגולים זה לצד זה והפכו בהדרגה לעם אחד‪ .‬שני הפרטים השיכים לתקופת שלטונו השלישית‬
‫של אלנאצר מחמד הם אחמד בן בדליכ האויראתי ובשתאכ אלנאצרי שהיה קרוב לודאי מונגולי מ‪-‬דשת‪-‬י‬
‫קבג'ק‪ .‬לאחר שני פרטים אלה לא נזכרים במקורות פרטים המאופיינים כבעלי זקן דליל עד לתקופה הצ'רקסית‬
‫)יש פער של יותר מחמישים שנים(‪ .‬הסיבה לכך היא שבימי אלנאצר מחמד נוצרה אליטה תורכו‪-‬מונגולית‬
‫אשר איבדה את סמנניה המונגולים בהדרגה‪ .‬זקן דליל היא תכונה שאפיינה באופן מובהק מונגולים בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬ולכן מרבית הפרטים שלהם יוחס סממן זה בתקופה התורכית הם מתקופת ביברס‪-‬אלנאצר מוקדמת‪.‬‬
‫בביוגרפיה של סלאר אלמנצורי ב‪-‬בדאיע אלזהור‪ ,‬אבן איאס מתאר את סלאר במילים‪" :‬היו לו מספר שערות‬
‫בגרונו משום שהיה טטרי" )‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺣ‪‬ﻨ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﺾ ‪‬ﺷ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﺍﺕ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ‪‬ﺘ‪‬ﺘﺮ(‪ ,‬כך שיש לנו אישור לכך שזקן דליל היה סממן‬
‫שאפיין באופן מובהק את המונגולים‪.‬‬
‫‪477‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית בה יש פרטים רבים יותר על המוצא האתני של בעלי הביוגרפיה‪ ,‬ניתן לבדוק‬
‫בצורה טובה יותר מאפיינים של קבוצות אתניות‪ .‬בנספח הגזע מרוכזים כל הפרטים אשר מוצאם האתני ידוע‬
‫בודאות‪ .‬הפרטים מחולקים לשלושה‪ :‬א‪ .‬פרטים הנזכרים ב‪-‬מנהל וב‪-‬נג'ום של אבן תע'ריברדי הנותן מידע רב‬
‫על המוצא האתני והתכונות של נשואי הביוגרפיה בחיבוריו‪ .‬דמויות אלה היו החשובות ביותר בתקופה ויש‬
‫עליהן מידע רב יותר גם במקורות אחרים‪ .‬ב‪ .‬דמויות המופיעות רק ב‪-‬צ'וא‪ ,‬בו יש פחות פרטים על מוצא אתני‬
‫ותכונות‪ .‬ג‪ .‬דמויות בשם סודון וג'אנבכ מה‪-‬מנהל וה‪-‬צ'וא‪ ,‬אשר יש אזכור במקורות למאפיינים שלהן‪.‬‬
‫המקורות‪ ,‬אמנם‪ ,‬לא מציינים במפורש את מוצאן האתני‪ ,‬אולם ב‪-‬צ'וא וב‪-‬מנהל נזכר שמוצאן האתני של כל‬
‫הדמויות שנשאו שמות אלה היה צ'רקסי‪.‬‬
‫מבין הפרטים הנזכרים בחיבוריו של אבן תע'ריברדי ניתן למצוא ‪ 66‬צ'רקסים )פרט לסודונים‬
‫ולג'אנבכים(‪ 49 ,‬תורכו‪-‬מונגולים ו‪ 25-‬רומים )ובכלל זה תרכמנים‪ ,‬קפריסאים ופרנקים(‪ .‬ב‪-‬צ'וא יש‬
‫ביוגרפיות לעוד ‪ 27‬צ'רקסים‪ 7 ,‬רומים ותורכו‪-‬מונגולי אחד‪ .‬ישנם ‪ 99‬פרטים בשם סודון או ג'אנבכ‬
‫המופיעים ב‪-‬מנהל או ב‪-‬צ'וא‪ ,‬מתוכם ‪ 52‬מופיעים ב‪-‬מנהל‪ .‬סך הכל אם כן בחיבוריו של אבן תע'ריברדי וב‪-‬‬
‫צו'א יש ביוגרפיות ל‪ 32 -‬רומים‪ 50 ,‬תורכו‪-‬מונגולים ו‪ 192-‬צ'רקסים‪ .‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬ב‪-‬צ'וא מופיעים‬
‫יותר פרטים שוליים מאשר בחיבוריו של אבן תע'ריברדי והמידע שיש על פרטים אלה הוא מצומצם יותר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פעמים רבות שבהן אבן תע'ריברדי מציין את המוצא האתני של אדם הוא מוסיף גם פרטים לגבי‬
‫‪ 477‬אבן איאס‪ ;127 :1 ,‬לדוגמא לשליט מונגולי בעל זקן דליל‪ ,‬ראה אעיאן‪ .5 :4 ,‬מחברים אירופיים מהמאה השמינית‪/‬הארבע‬
‫עשרה מתארים את המונגולים כבעלי עיניים קטנות‪ ,‬זקן קטן‪ ,‬נטולי שיער ובוגדניים‪ ,‬ראה למשל מנדוויל )‪" ,(Mandeville‬הספר‬
‫של ג'ון מנדוויל"‪.254 ,‬‬
‫‪147‬‬
‫תכונותיו‪ 478.‬הואיל והוא אינו מציין במפורש את המוצא האתני של הסודונים והג'אנבכים הוא גם מספק פחות‬
‫פרטים לגבי תכונותיהם‪ .‬לצורך חישובים סטטיסטיים בלבד )להלן‪ :‬המספר המשוקלל( מספר התורכו‪-‬‬
‫מונגולים בחיבורי אבן תע'ריברדי וה‪-‬צ'וא הוא ‪ ,50‬מספר הרומים הוא ‪ 28‬ומספר הצ'רקסים הוא ‪ .130‬על‬
‫מנת להשתמש במידע רב ככל שניתן‪ ,‬אשתמש בשני חישובים סטטיסטיים – אחד המתייחס רק לפרטים‬
‫מחיבורי אבן תע'ריברדי ללא פרטים שנקראו סודון וג'אנבכ‪ ,‬ואחד המתייחס למספר המשוקלל‪.‬‬
‫הבדל מהותי בין התוצאות הסטטיסטיות המתקבלות משני החישובים‪.‬‬
‫‪479‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין‬
‫‪480‬‬
‫מתוך ‪ 49‬התורכו‪-‬מונגולים שלהם יש ביוגרפיה בחיבורי אבן תע'ריברדי ‪ 8‬נזכרים כבעלי זקן דליל‬
‫)‪ .(16%‬לעומת זאת‪ ,‬מתוך ‪ 66‬הצ'רקסים‪ ,‬רק פרט אחד נזכר כבעל זקן דליל ומבין ‪ 25‬הרומים אין אף אחד‬
‫בעל תכונה מובהקת של זקן דליל‪ 481.‬מבין כלל בעלי הביוגרפיות בנספח הגזע לא ניתן למצוא פרטים רומים‬
‫וצ'רקסים נוספים בעלי תכונה מובהקת של זקן דליל‪.‬‬
‫‪482‬‬
‫זקן דליל היה מאפיין מובהק של התורכו‪-‬מונגולים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬יש עדות במקורות לכך שאנשים מבוגרים בעלי זקן דליל לא נחשבו ליפים בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬בביוגרפיה של מע'לבאי אלג'קמקי )מת ‪ (1440/844‬ב‪-‬מנהל‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שהיה יפה‬
‫ﺤﺔ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺣ‪‬ﻨ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ‬
‫ﺸ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﺍﺕ ﹶﻗﹺﺒﻴ ‪‬‬
‫ﳉ ‪‬ﻤﺎﻝ ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﻚﺍﹶ‬
‫בצעירותו‪" ,‬אך יופיו הפך למספר שערות מכוערות על לחייו ושפמו" ) ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺑ ‪‬ﺪ ﹶﻝ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫‪‬ﻭ ‪‬ﺷ ‪‬ﻮﺍ ﹺﺭﺏ ﻻ ﹶﻏ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ(‪.‬‬
‫‪483‬‬
‫לעומת זאת בתקופה התורכית‪ ,‬פנים ללא שיער נחשבו לדבר נאה‪.‬‬
‫‪484‬‬
‫בהמשך‪ ,‬אראה‬
‫שתכונות פיזיות נוספות המאפיינות את התורכו‪-‬מונגולים נחשבו לשליליות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ושתכונות‬
‫פיזיות שאפיינו את הלא‪-‬תורכים נחשבו לשליליות בתקופה התורכית‪.‬‬
‫בנספח התכונות מרוכזים כל הפרטים בעלי הביוגרפיה במקורות העיקריים )בתקופה הצ'רקסית‬
‫מדובר כמעט אך ורק על ביוגרפיות מה‪-‬מנהל וה‪-‬צ'וא(‪ ,‬אשר יש מידע במקורות על תכונותיהם‪ ,‬גם אם לא‬
‫מצויין במפורש מוצאם האתני‪ .‬פרט למי שמוצאו האתני ידוע נזכרים במקורות רק עוד חמישה פרטים בעלי‬
‫‪ 478‬לעיתים נדמה שפירוט המוצא האתני של נשוא הביוגרפיה הוא חלק מתיאור תכונותיו‪ .‬לטעמי הדבר קשור לעובדה שמוצא‬
‫אתני מסויים נקשר בעיני בני התקופה גם לתכונות פיזיות ותכונות אופי מסוימות‪.‬‬
‫‪ 479‬המספר המשוקלל הוא מספרם של הפרטים מחיבורי אבן תע'ריבדי שמוצאם נזכר במפורש במקורות‪ ,‬בתוספת מחצית ממספר‬
‫הפרטים המופיעים ב‪-‬צ'וא או ששמם הוא סודון‪/‬ג'אנבכ‪ .‬חישוב המספר המשוקלל מתבסס על הערכה שאבן תע'ריברדי מספק‬
‫פרטים לגבי תכונות‪ ,‬בערך בפי שניים מהמקרים בהם עושה זאת אלסח'אוי‪ ,‬ושאבן תע'ריברדי מספק פרטים לגבי תכונות של‬
‫אנשים שהוא מזכיר את מוצאם האתני‪ ,‬בערך בפי שניים מהמקרים בהם הוא לא מציין את מוצאם האתני במפורש‬
‫)סודונים‪/‬ג'אנבכים(‪.‬‬
‫‪ 480‬במקרים בהם לא מצויינים שני החישובים בגוף העבודה‪ ,‬יש לפנות לטבלה המופיעה בסוף נספח התכונות‪.‬‬
‫‪ 481‬שני פרטים רומים הם בעלי תכונה מעורבת‪ .‬פרט ‪ 9‬הוא בעל זקן עגול ודליל )ח'פיף‪ֻ /‬מ ַדוַר( ופרט ‪ 22‬הוא בעל זקן קטן ועגול‬
‫)צע'יר‪ֻ /‬מ ְס ַתדִיר(‪ .‬כבר נזכר שהביטוי זקן קטן אינו מעיד בהכרח על דלילות של זקן‪.‬‬
‫‪ 482‬ניתן למצוא פרט צ'רקסי אחד בעל תכונה מעורבת של "זקן קטן ומלא"‪ ,‬אך במקורות נזכר שהיה צעיר במותו‪ ,‬כך שיתכן‬
‫ומאפייני זקנו הם פועל יוצא של גילו )פרט ‪ 2‬מבין הג'אנבכים בנספח הגזע(‪ .‬בנוסף נזכר פרט צ'רקסי בעל "זקן קטן" )פרט ‪ 6‬מבין‬
‫הג'אנבכים בנספח הגזע(‪ .‬בביוגרפיה של פרג' בן סכזבאי אלמאידי )מת ‪ ,(1421/824‬אבן תע'ריברדי מציין שהיה בעל זקן דליל אך‬
‫הוא סבור שזה בגלל גילו הצעיר )פחות מ‪ ,(25-‬מנהל‪ .403 :8 ,‬השם סכזבאי הוא שם שמופיע רק בתקופה הצ'רקסית‪ .‬רוב השמות‬
‫המופיעים בתקופה זו הם שמות שיועדו לצ'רקסים‪ ,‬ובפרט שמות המסתיימים ביסוד ּבַאי‪ .‬העובדה שאבן תע'ריברדי היה סבור שיש‬
‫צורך לציין שתכונתו של פרג' בן סכזבאי נובעת ככל הנראה מגילו‪ ,‬מעידה על כך שצ'רקסים לא נטו להיות בעלי זקן דליל‪ .‬השם‬
‫סכזבאי לא נסקר בנספח השמות משום שאין בעלי ביוגרפיה בשם זה במקורות הראשיים‪.‬‬
‫‪ 483‬מנהל‪.254 :11 ,‬‬
‫‪ 484‬אעיאן‪.590 :1 ,‬‬
‫‪148‬‬
‫זקן דליל‪ 4 .‬מהם נושאים שמות צ'רקסים ופרט אחד נושא שם של רומים‪ .‬אם כן‪ ,‬סך הכל בתקופה הצ'רקסית‬
‫ניתן למצוא ‪ 8‬תורכו‪-‬מונגולים בעלי תכונה מובהקת של זקן דליל‪ 5 ,‬צ'רקסים ורומי אחד‪ .‬על פי אומדן‬
‫שערכתי לגבי פרטים בעלי ביוגרפיה במקורות הראשיים בתקופה הצ'רקסית היחס בין הקבוצות האתניות הוא‬
‫של ‪) 4:1:1‬תורכו‪-‬מונגולים‪:‬רומים‪:‬צ'רקסים(‪ 485.‬על פי אומדן זה הסיכוי שתורכו‪-‬מונגולי יהיה דליל זקן גדול‬
‫בערך פי שמונה מהסיכוי שצ'רקסי או רומי יהיו דלילי זקן‪.‬‬
‫‪486‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות מנספח התכונות שרק‬
‫צ'רקסי אחד נזכר כדליל זקן בתקופתו של ברקוק )פרט ‪ ,(10‬ושאר דלילי הזקן הצ'רקסים נזכרים לאחר‬
‫תקופת ברקוק‪ .‬בתקופת ברקוק עדיין יש נוכחות לתורכו‪-‬מונגולים בשטחי הסולטאנות ואילו החל מתקופת‬
‫פרג' הם כמעט נעלמים לגמרי‪ .‬בשל העובדה שתכונות פיזיות הן יחסיות‪ ,‬כל עוד היו תורכו‪-‬מונגולים בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ ,‬צ'רקסים פחות נטו להיות מתוארים כדלילי זקן‪.‬‬
‫עולה השאלה מדוע לאחר הפסקה של כחמישים שנים שבים ומופיעים במקורות פרטים המאופיינים‬
‫כבעלי זקן דליל‪ .‬כאמור בתקופה התורכית רוב בעלי הזקן הדליל‪ ,‬מופיעים בתקופה בה האליטה השלטת היתה‬
‫מונגולית‪ .‬בעלי זקן דליל אינם נזכרים עוד במקורות לאחר שאלנאצר מחמד שינה את ההרכב האתני של‬
‫הסולטאנות והחל לקנות עבדים תורכו‪-‬מונגולים מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ .‬בעלי זקן דליל מתחילים להיזכר שוב‬
‫במקורות בשלהי התקופה התורכית או בתקופתו של ברקוק‪ .‬ישנם שני הסברים אפשריים לתופעה זו שאינם‬
‫סותרים זה את זה‪ .‬הסבר אחד הוא שכל עוד התורכו‪-‬מונגולים היו רוב בשטחי הסולטאנות‪ ,‬הם לא נתפשו‬
‫כבעלי זקן דליל בהשוואה למונגולים מתקופה הקודמת לתקופתו של אלנאצר מחמד‪ .‬רק כשלא‪-‬תורכים הפכו‬
‫להיות רוב בשטחי הסולטאנות החלה לבלוט תכונתם הפיזית היחסית )זקן דליל( של התורכו‪-‬מונגולים‬
‫בהשוואה לרומים ולצ'רקסים‪ ,‬שזקנם על פי רוב לא היה דליל‪ .‬הסבר שני הוא שהחל מתקופת המעבר‬
‫מונגולים שאינם מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק החלו להיות נוכחים שוב בשטחי הסולטאנות‪ .‬אין עדות פוזיטיבית חד‬
‫משמעית לכך‪ ,‬אולם יש עדויות לכך שהחל מהמחצית השניה של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה וביתר שאת‬
‫לקראת סוף המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬מספר התושבים ב‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק הידלדל‪.‬‬
‫‪487‬‬
‫בפרק ‪ 8.5‬העוסק‬
‫בשמות שקמו לתחיה נזכר השם קג'קאר כשם שיועד למונגולים בתקופה ב'‪ ,‬וקם לתחיה בתקופת המעבר‪.‬‬
‫הפרטים הנושאים אותו החל מתקופה זו נזכרים כ‪"-‬תתרים" במקורות‪ .‬נראה שתופעה זו של תחיית שמות‬
‫מונגולים‪ ,‬קשורה לתופעה של "תחייה" של מאפיינים מונגוליים ושההסבר לשתיהן הוא שהחל מתקופת‬
‫המעבר יש שוב נוכחות של מונגולים שלא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק בשטחי הסולטאנות‪ 2 .‬מבין ‪ 8‬דלילי הזקן התורכו‪-‬‬
‫מונגולים בתקופה הצ'רקסית נזכרים במקורות כ‪"-‬טטרים" או שהם בעלי מאפיינים אחרים של מונגולים )ראה‬
‫‪ 485‬האומדן התבצע על פי ספירת הפרטים הנושאים את השמות אשר מיועדים לקבוצות האתניות השונות‪ .‬יש לזכור שחלק מהשמות‬
‫משנים את יעודם האתני ושהיעוד האתני של מספר שמות אינו ברור‪ .‬על פי האומדן ברור שלמרות שיש פחות רומים מאשר תורכו‪-‬‬
‫מונגולים אשר מוצאם האתני נזכר במפורש במקורות‪ ,‬הנוכחות של הקבוצה האתנית הרומית בשטחי הסולטאנות בתקופה הצ'רקסית‬
‫היתה לפחות זהה לזו של הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫‪ 486‬ככלל‪ ,‬אין הבדל מהותי בין החישובים הסטטיסטיים המסתמכים על הפרטים מחיבורי אבן תע'ריברדי או על המספר המשוקלל‬
‫לבין החישובים הסטטיסטיים הכוללים גם פרטים מנספח התכונות ומסתמכים על האומדן‪ .‬במקרים בהם האומדן אינו מצויין בגוף‬
‫העבודה יש לפנות לטבלה המופיעה בסוף נספח התכונות‪ .‬האומדן מופיע בתחתית כל ניתוח תכונה תחת הכותרת "יחס משוער"‪.‬‬
‫‪ 487‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪.136 ,‬‬
‫‪149‬‬
‫טבלה בסוף נספח התכונות(‪ ,‬כך שיש בסיס להניח שבניגוד לדעתו של אילון המונחים "טטרי" ו"תורכי" אינם‬
‫נרדפים גם בתקופה הצ'רקסית‪ .‬תופעה נוספת העשויה להעיד על "תחיה מונגולית" בשטחי הסולטאנות החל‬
‫מתקופת המעבר היא נוכחות גבוהה יותר של בעלי שמות תורכו‪-‬מונגולים בקרב נושאי משרות שהיו מיועדות‬
‫ל‪-‬ברג'יה בימי קלאוון‪ 488.‬עדות נוספת ל‪"-‬תחייה מונגולית"‪ ,‬הפעם מימי ברקוק‪ ,‬ניתן למצוא בכך שילבע'א‬
‫אלנאצרי החיה מנהג "טטרי" בשנת ‪ 489.1388/791‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬גם מאפיינים אחרים של מונגולים‪,‬‬
‫אשר נעלמים בתקופתו של אלנאצר מחמד שבים להופיע במקורות החל מתקופת המעבר או החל מהתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬ואחוז לא מבוטל מבין נושאי תכונות אלה מוגדרים במקורות כ‪"-‬טטרים" או שהם בעלי מאפיינים‬
‫אחרים של מונגולים‪.‬‬
‫‪ 11.1.2‬תמימות‬
‫המונחים הנפוצים ביותר במקורות על מנת לציין תמימות או אדם תמים הם ַסלַאמַת ּבַאטִן‪ַ /‬סלִים אלּבַאטִן‪.‬‬
‫במקורות נזכרים מספר פרטים אשר היו תמימים ) ַסלִים אלּבַאטִן( שתמימותם נוצלה על ידי סובביהם‪ .‬ג'רמכ‬
‫אלנאצרי )מת ‪ (1292/692‬מתואר במקורות כמי שהיה תמים והאיצטגנינים "סובבו בכחש" )יַחְ' ַד ַע ֻה( וגרמו‬
‫לו לחשוב שיהיה סולטאן‪ .‬תמימותו של איבכ אלח'אזנדאר )מת ‪ (1306/706‬נוצלה על ידי הפקידים בלשכה‬
‫)דיואן( שלו‪ .‬סודון אלשיח'וני )מת ‪ (1396/798‬היה תמים עד כי היו עליו סיפורים כמו על קראקוש‪ .‬גם על‬
‫סנג'ר אלמנצורי ארג'ואש )מת ‪ (1301/701‬היו סיפורים רבים המעידים על תמימות יוצאת דופן‪ 490.‬לעיתים‬
‫המקורות משתמשים בביטוי סַאדִ'ג' על מנת לציין תמימות‪.‬‬
‫‪491‬‬
‫בתקופה התורכית ישנם ‪ 17‬פרטים המתוארים במקורות כתמימים‪ 9-6 .‬מהם היו מונגולים )‪-35‬‬
‫‪ .(55%‬מבין ‪ 17‬הפרטים רק אחד שיך לתקופה המוקדמת וידוע שהיה מונגולי‪ .‬כמו במקרה של תכונת הזקן‬
‫הדליל‪ ,‬גם במקרה של תמימות‪ ,‬מרבית הפרטים )‪ 16‬במספר‪ (94% ,‬שיכים לתקופת ביברס‪-‬אלנאצר‬
‫המוקדמת‪ ,‬תקופה בה המונגולים היו האליטה השלטת‪ .‬תכונה זו מפסיקה לאפיין את בעלי הביוגרפיה במהלך‬
‫תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ושבה להופיע בתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית‪ .‬יש עדות‬
‫חד משמעית לכך שתכונת התמימות איפיינה את ה‪"-‬טטרים"‪ .‬בביוגרפיה של ילח'ג'א מנ מאמש )מת‬
‫‪ (1446/850‬ב‪-‬חואדת' אלדהור‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שהיתה לו "נאיביות כמנהגם של בני מינו הטטרים"‬
‫ﺴ ‪‬ﻪ ﺍﻟ‪‬ﺘ‪‬ﺘﺎﺭ(‪ 492.‬לאור הנתונים שיש לנו על תמימים בתקופה התורכית‪ ,‬נראה שאין זה‬
‫) ‪‬ﺳﻼ ‪‬ﻣﺔ ‪‬ﺑﺎ ‪‬ﻃﻦ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﹶﻗﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ ﹶﺃ‪‬ﺑ‪‬ﻨﺎﺀ ﹺﺟ‪‬ﻨ ِ‬
‫מקרי שאבן תע'ריברדי משתמש במילה "טטרים" ולא במילה "תורכים"‪.‬‬
‫מבין ‪ 8‬הפרטים התמימים בתקופה התורכית‪ ,‬אשר אין מידע חד משמעי בנוגע למוצאם האתני‪ 6 ,‬הם‬
‫בעלי שמות שיועדו למונגולים ברג'ים או שהם בעלי מאפיינים אחרים של מונגולים‪ .‬פרט נוסף מתקופה זו ‪-‬‬
‫‪ 488‬ראה לעיל דיון נרחב על נושא זה בפרק ‪ ,6.5‬עמודים ‪.83-80‬‬
‫‪ 489‬נג'ום‪.330 :11 ,‬‬
‫‪ 490‬מקפא‪ ;23 :3 ,‬שם‪ ;328-327 :2 ,‬מנהל‪ ;109-104 :6 ,‬אעיאן‪ ;476-475 :2 ,‬שם‪.117 :3 ,‬‬
‫‪ 491‬ראה למשל ניל‪.394 :5 ,‬‬
‫‪ 492‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪.147 :1 ,‬‬
‫‪150‬‬
‫סנג'ר אלג'מקדאר אלמנצורי )מת ‪ – 1344/745‬פרט ‪ (12‬נזכר במקורות כ‪ -‬רּומִי אלגִ'נְס‪ .‬בדיון בשם סנג'ר‬
‫בתקופת קלאוון נזכר שיש עדות ל‪-‬ברג'ים "תורכים" הנושאים את השם סנג'ר בתקופה‪ .‬ציינתי שאם אכן‬
‫מדובר בממלוכ רומי מדובר בסתירה נדירה בתקופת קלאוון )אולי הסתירה היחידה(‪ .‬כמו כן ציינתי שיש‬
‫חשיבות לכך שבמקרה היחיד שעשוי להוות סתירה אפיון הפרט במקורות אינו הולם את הקבוצה האתנית לה‬
‫הוא שייך‪ .‬לפיכך‪ ,‬העליתי את ההשערה שלא מדובר ברומי אתני אלא במונגולי מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬גם אם‬
‫השערה זו אינה נכונה‪ ,‬ברור שתכונת התמימות איפיינה בתקופה התורכית מונגולים באופן כמעט בלעדי‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ‪ 26%‬מבין התורכו‪-‬מונגולים הנזכרים בחיבוריו של אבן תע'ריברדי מאופיינים‬
‫כתמימים‪ .‬לעומת זאת אף רומי מבין העשרים וחמישה הנזכרים בחיבוריו אינו מאופיין כתמים‪ ,‬ורק חמישה‬
‫מבין ‪ 66‬הצ'רקסים מאופיינים כתמימים )‪ .(7.5%‬כמו במקרה של תכונת הזקן הדליל‪ ,‬מרבית הצ'רקסים‬
‫הנזכרים כתמימים‪ ,‬נזכרים בתקופה שלאחר ברקוק‪ ,‬תקופה בה כמעט ולא היו תורכו‪-‬מונגולים בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬כל עוד היו תורכו‪-‬מונגולים בשטחי הסולטאנות‪ ,‬צ'רקסים כמעט ולא מתוארים כתמימים )ראה‬
‫את נספח התכונות(‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמו במקרה של תכונת הזקן הדליל‪ ,‬גם תכונת התמימות נעלמת מהמקורות החל‬
‫מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ועד לתקופת המעבר )פער של כארבעים שנים(‪ 5 .‬מבין ‪13‬‬
‫התורכו‪-‬מונגולים הנזכרים כתמימים בנספח הגזע בתקופה הצ'רקסית נזכרים לפחות בחלק מהמקורות כ‪-‬‬
‫"טטרים"‪ ,‬ושלושה נוספים הם גם בעלי מאפיינים אחרים של מונגולים‪ .‬אחד מבין מי שנזכרים כ‪"-‬טטרים"‪,‬‬
‫תמראז אלנאצרי )מת ‪ ,(1411/814‬נזכר במקורות גם כ‪"-‬תורכי טהור" ) ֻת ְרּכִי חַ'אלִצ( וכ‪"-‬אחד מבין‬
‫התורכים התמימים" )מִנ אל ְתרַאּכ אלסַאדִ'גִ'ין(‪ .‬ניתן להבין מכך ש‪"-‬תורכים תמימים" ו‪"-‬תורכים טהורים"‬
‫הם שמות קוד למונגולים‪ .‬נתונים אלה‪ ,‬מאששים את ההשערה בנוגע לנוכחות מחודשת של מונגולים בשטחי‬
‫הסולטאנות החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫‪ 11.1.3‬שחרחרות‬
‫בתקופה התורכית נזכרים ‪ 10‬שחרחרים במקורות‪ .‬רק אחד מהם שיך לתקופה המוקדמת – הסולטאן אלט'אהר‬
‫ביברס הקפצ'אקי‪ .‬כמו במקרה של תכונות הזקן הדליל והתמימות‪ ,‬מרבית השחרחרים נזכרים בתקופת‬
‫ביברס‪-‬אלנאצר מוקדמת )‪ .(90%‬תכונה זו מפסיקה לאפיין ממלוכים במהלך תקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד וחוזרת לאפיין אותם רק בתקופת המעבר )יש פער של כארבעים שנים בין הממלוכ השחרחר‬
‫האחרון שהיה ממלוכ של אלנאצר מחמד לבין הממלוכ השחרחר הבא המופיע במקורות(‪.‬‬
‫מבין עשרת השחרחרים בתקופה התורכית ‪ 7-4‬היו מונגולים או סינים )‪ (70-40%‬ושני פרטים הם‬
‫גם בעלי מאפיינים נוספים של מונגולים )ראה את הטבלה בנספח התכונות(‪ .‬גם סממן השחרחרות איפיין‬
‫בתקופה זו את המונגולים באופן כמעט בלעדי‪ .‬אמנם לא ניתן למצוא התיחסות מפורשת במקורות לכך‬
‫שמונגולים היו שחרחרים‪ ,‬אך לעיתים נדמה שהמקורות מקשרים בין שחרחרות למוצא מונגולי‪ .‬ב‪-‬דול‬
‫אלאסלאם‪ ,‬אלד'הבי )מת ‪ (1348/748‬מתאר את הסולטאן כתבע'א במילים אלה‪" :‬הוא היה שחרחר מונגולי"‬
‫‪151‬‬
‫) َﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﺃ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻐ‪‬ﻠ‪‬ﻴﺎ(‪.‬‬
‫‪493‬‬
‫העובדה שהשחרחרות קודמת לאזכור מוצאו האתני של כתבע'א עשויה להעיד על כך‬
‫ששחרחרות ומוצא מונגולי היו קשורים זה לזה‪ .‬בהמשך תיאורו של כתבע'א נזכר גם שהיה בעל זקן דליל‬
‫ותמים‪ ,‬תכונות נוספות המאפיינות את הקבוצה האתנית המונגולית‪.‬‬
‫הנתונים שיש בידינו על שחרחרים בתקופה הצ'רקסית הם מעטים יחסית והמסקנות בנוגע לסממן זה‬
‫הן פחות נחרצות מאשר המסקנות בנוגע לזקן הדליל והתמימות‪ .‬מתוך ‪ 49‬תורכו‪-‬מונגולים בחיבוריו של אבן‬
‫תע'ריברדי שניים מתוארים כשחרחרים‪ ,‬מתוך ‪ 25‬רומים אחד הוא שחרחר ומתוך ‪ 66‬צ'רקסים אף אחד אינו‬
‫בעל תכונה מובהקת של שחרחרות‪ .‬אחד מבין הצ'רקסים לו יש ביוגרפיה אצל אבן תע'ריברדי )הסולטאן‬
‫אינאל( מתואר במקורות כ‪"-‬בעל צבע ירוק‪ ,‬קרוב לשחרחרות" )חְ'צַ'ר אל ַלוְן ִאלַא אל ֻס ְמרַה ְקרַּב(‪ ,‬כך שלא‬
‫היה שחרחר לגמרי )נספח התכונות ‪ -‬פרט ב'‪ ,‬תכונה לא מובהקת(‪ 494.‬המספר המשוקלל של השחרחרים הוא‪:‬‬
‫שניים מתוך ‪ 50‬תורכו‪-‬מונגולים‪ 1 ,‬מתוך ‪ 32‬רומים ואחד מתוך ‪ 130‬צ'רקסים‪ .‬נראה שתורכו‪-‬מונגולים נטו‬
‫יותר להיות שחרחרים מאשר רומים או צ'רקסים‪ ,‬אך הנתונים במקרה זה הם דלים מדי ויש להתייחס בזהירות‬
‫לסטטיסטיקות במקרה זה‪.‬‬
‫בכל זאת ישנן מספר עדויות במקורות המאששות את ההשערה שתורכו‪-‬מונגולים נטו להיות יותר‬
‫שחרחרים מאשר צ'רקסים ורומים‪ .‬ראשית‪ ,‬כל השחרחרים הלא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית נזכרים בתקופה‬
‫שלאחר ברקוק )ראה בנספח התכונות(‪ ,‬שבה כבר כמעט ואין ממלוכים תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬רק לאחר היעלמות‬
‫התורכו‪-‬מונגולים משטחי הסולטאנות צ'רקסים ורומים נחשבים )לעיתים נדירות( לשחרחרים‪ .‬שנית‪,‬‬
‫בביוגרפיה של ילבע'א אלבהאאי קראג'א )מת ‪ – 1453/857‬פרט ‪ 48‬בנספח הגזע( ב‪-‬נג'ום‪ ,‬אבן תע'ריברדי‬
‫מציין שהוא נודע בכינוי ַקרַאַג'א משום שהיה תורכי ושחרחר‪.‬‬
‫‪495‬‬
‫במקרה זה נוצר הרושם ששחרחרות היא‬
‫מאפיין של תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בביוגרפיה של הסולטאן הצ'רקסי אינאל אלאג'רוד )מת ‪(1463/868‬‬
‫ב‪-‬נג'ום נזכר שהאליטה לא ראתה בעין יפה את העובדה שנהיה סולטאן משום שהיה שחרחר‪.‬‬
‫‪496‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫הסולטאן אינאל לא היה שחרחר לגמרי‪ ,‬ובכל זאת בתקופה הצ'רקסית הוא נתפש כבעל תכונה פיזית שלילית‪.‬‬
‫קרוב לודאי שתכונתו הפיזית נתפשה כשלילית משום שהיתה קשורה לתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬או לפחות נתפשה‬
‫כתכונה שאינה מאפיינת את הצ'רקסים‪ .‬תכונותיו הפיזיות של הסולטאן אינאל לא היו טיפוסיות לצ'רקסים‬
‫שכן בנוסף הוא גם היה בעל זקן דליל‪ ,‬תכונה שנתפשה כשלילית בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪497‬‬
‫על תנבכ קרא‬
‫אלג'קמקי )מת ‪ (1502/908‬מסופר שטען שהיה חלבי‪ .‬אלסח'אוי גורס שבין היתר מה שעזר לו לטעון שאינו‬
‫מ‪ַ "-‬טאיִַפת אל ְת ַראּכ" היתה העובדה שהיה שחרחר‪ 498.‬שמו של תנבכ הוא שם שיועד לצ'רקסים‪ ,‬כך שניסה‬
‫לבדל עצמו מהקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ .‬תנבכ מת בגיל העולה על ‪ ,50‬כך שהגיע באופן משוער לשטחי‬
‫‪ 493‬אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪.197 ,‬‬
‫‪ 494‬נג'ום‪.157 :16 ,‬‬
‫‪ 495‬נג'ום‪.477 :15 ,‬‬
‫‪ 496‬נג'ום‪.157 :16 ,‬‬
‫‪ 497‬למקרה נוסף בו לועגים לשחרחר בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה נג'ום‪ ;401 :15 ,‬שם‪.211 :16 ,‬‬
‫‪ 498‬צ'וא‪.43 :3 ,‬‬
‫‪152‬‬
‫הסולטאנות סביב שנת ‪ ,1458/863‬בתקופה בה הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית כמעט ולא הייתה קיימת‬
‫יותר שם‪ .‬בהקשר זה יש לפרש את הביטוי "טאיפת אלאתראכ" כמתייחס לבני האליטה השלטת הצ'רקסית‪.‬‬
‫מסיפורו אנו שוב למדים שצ'רקסים לא נטו להיות שחרחרים‪.‬‬
‫דבר נוסף שעשוי להעיד על כך שתורכו‪-‬מונגולים נטו יותר להיות שחרחרים מאשר צ'רקסים ורומים‬
‫הוא העובדה ששמות הנפתחים ביסוד ַק ַרא )שחור בתורכית( ניתנו כמעט תמיד לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬שמם של‬
‫ארבעה משבעת השחרחרים בתקופה הצ'רקסית נפתח ביסוד קרא ולשמם של שניים אחרים נלווה שם התואר‬
‫קרא או קראג'א )ראה בנספח התכונות(‪ .‬ברור למדי שלפחות בתקופה הצ'רקסית שמות הנפתחים ביסוד קרא‬
‫יועדו לשחרחרים‪ ,‬ושהכינוי קרא או קראג'א ניתן לשחרחרים‪ .‬כפי שכבר נזכר בעבודה זו‪ ,‬אין עדות חד‬
‫משמעית לשמות המיועדים לצ'רקסים הנפתחים ביסוד קרא‪ ,‬אך יש מספר דוגמאות לצ'רקסים שקיבלו את‬
‫הכינוי קרא‪ ,‬שלא כחלק משמם‪.‬‬
‫‪499‬‬
‫נראה שרומים שחרחרים קיבלו רק את השם קראג'א ולא ככינוי )ראה‬
‫לעיל את הדיון בשם קראג'א(‪ .‬לעומת זאת יש מספר שמות הנפתחים ביסוד קרא‪ ,‬אשר יש עדות לתורכו‪-‬‬
‫מונגולים הנושאים אותם בתקופה הצ'רקסית או בתקופת המעבר‪ :‬קרא דמרדאש אלאחמדי )מת ‪,(1392/794‬‬
‫קראבלאט אלאחמדי אלילבע'אוי )מת ‪ ,(1385/787‬קרא תע'ריברדי אלט'אהרי אלתרכי )מת ‪(1403/806‬‬
‫ומספר פרטים בשם קראבע'א השיכים לתקופת המעבר או לתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪500‬‬
‫כבר נזכר שכל השמות‬
‫המסתיימים ביסוד ח'ג'א יועדו לתורכים‪ ,‬כך שקרוב לודאי שגם קראח'ג'א אלחסני )מת ‪ (1449/853‬היה‬
‫תורכי‪ .‬בנוסף במקורות נזכר פרט בשם קרא כסכ אשר היה חבר בפלג של ברכה שהורכב ברובו מתורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ 501.‬העובדה שכמעט כל השמות הנפתחים ביסוד קרא יועדו לתורכו‪-‬מונגולים מעידה על כך שקבוצה‬
‫אתנית זו נטתה יותר להיות שחרחרה מהקבוצות האתניות הצ'רקסית והרומית‪.‬‬
‫‪502‬‬
‫אחד מבין נושאי השמות‬
‫הנפתחים ביסוד קרא נזכר במקורות כטטרי )קרא בלאט אלאחמדי(‪ ,‬ואחד נזכר גם כמי שהיה תמים )קרא‬
‫דמרדאש(‪ .‬נראה שמדובר במונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות בתקופת המעבר‪.‬‬
‫ישנן עדויות לכך ששמות הנפתחים ביסוד קרא יועדו לשחרחרים גם בתקופה התורכית‪ ,‬אולם הן אינן‬
‫חד משמעיות כמו העדויות מהתקופה הצ'רקסית‪ .‬ניתן למצוא רק פרט אחד‪ ,‬ששיך בוודאות לתקופה‬
‫המוקדמת‪ ,‬אשר שמו נפתח ביסוד קרא ‪ -‬קרא סנקר אלכאמלי אדונו של קלאוון )מת ‪.(1249/647‬‬
‫‪503‬‬
‫‪ 499‬הדוגמאות נסקרו במהלך העבודה – ברסבאי קרא‪ ,‬ביע'ות קרא‪ ,‬ג'כם קרא‪ ,‬קאנבאי קרא‪ ,‬קרא ישבכ=ישבכ קרא‪ ,‬תנבכ קרא‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬תנבכ קרא עשוי להיות בכלל תרכמני חלבי‪ .‬יש עדות חד משמעית לכך שהיסוד קרא המופיע בסוף שמם של צ'רקסים רבים‬
‫אינו חלק מהשם‪ ,‬אלא כינוי‪ .‬בביוגרפיה של ג'כם קרא אלעלאאי אלט'אהרי ב‪-‬ניל מצויין כי‪" :‬נפטר ג'כם קרא אלעלאאי‬
‫ﻱ ‪ ...‬ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻌﺮ‪‬ﻭﻑ ﹺﺑ ﹶﻘﺮ‪‬ﺍ(‪ ,‬ניל‪.308 :7 ,‬‬
‫ﺕ ‪‬ﺟﻜﹶﻢ ﹶﻗﺮ‪‬ﺍ ﺍﻟﻌ‪‬ﻼ‪‬ﺋ ‪‬ﻲ ﺍﻟﻈﱠﺎ ‪‬ﻫ ﹺﺮ ‪‬‬
‫אלט'אהרי‪...‬הידוע כ‪-‬קרא" )ﻣ‪‬ﺎ ‪‬‬
‫‪ 500‬על קרא בלאט וקרא דמרדאש‪ ,‬ראה את נספח הגזע; על הפרטים בשם קראבע'א‪ ,‬ראה את נספח השמות; על קרא תע'ריברדי‪,‬‬
‫ראה קאצ'י‪.385 :4 ,‬‬
‫‪ 501‬סלוכ‪ .385 :3 ,‬ישנם עוד שני שמות בתקופה הצ'רקסית הנפתחים ביסוד קרא‪ ,‬אשר אין מידע על המוצא האתני של פרטים‬
‫הנושאים אותם ‪ -‬קרא סנקר וקרא תנבכ‪.‬‬
‫‪ 502‬פרט נוסף מתקופת ברקוק‪ ,‬אשר על פי כינויו היה שחרחר‪ ,‬הוא מנכליבע'א אלט'אהרי קראג'א )מת ‪ .(1398/801‬השם‬
‫מנכליבע'א נזכר כשם החשוד כשם של תורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית והוא שימש תורכו‪-‬מונגולים עד לתקופת ברקוק‪.‬‬
‫‪ 503‬ניתן למצוא פרטים בשם קראקוש בתקופה זו‪ ,‬אך השם קראקוש יועד ככל הנראה לסריסים ולכן לא נסקר בעבודה זו‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫המקורות מציינים שהיה ח'וארזמי‪ ,‬שחרחר ושלא היה לו זקן ) ַּכוְ ַסג'(‪ 504.‬יש חשיבות רבה לכך שהפרט היחידי‬
‫ששמו נפתח ביסוד קרא בתקופה זו היה שחרחר ושפרט זה אינו קפצ'אקי אלא ח'וארזמי‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬בתקופה‬
‫המוקדמת ניתן למצוא רק פרט אחד בעל ביוגרפיה אשר היה שחרחר – אלט'אהר ביברס הקפצ'אקי‪ .‬בתקופה‬
‫המוקדמת מרבית האמירים היו קפצ'אקים ולא נראה שתכונת השחרחרות אפיינה קבוצה אתנית זו‪ .‬אלט'אהר‬
‫ביברס ניחן גם בתכונות אחרות שאינן מאפינות קפצ'אקים שכן הוא מתואר גם כגבוה ורשע‪ .‬הוא אינו מתואר‬
‫כקפצ'אקי טיפוסי‪ ,‬אלא יותר כמונגולי‪ .‬כשנאסר אדונו של ביברס – אידכין אלבנדקדאר אלצאלחי – ביברס‬
‫הוצע למכירה לשליט חמאת אלמנצור שהיה נער‪ .‬אמו של אלמנצור יעצה לו לא לקנות את ביברס באומרה‪:‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﻣﹶﻠﺔ ﹶﻓﹺﺈ ﱠﻥ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻋ‪‬ﻴ‪‬ﻨ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮﺍ‬
‫"אל תתעסק עם השחרחר הזה שכן בעיניו בולט רשע" ) ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍ َﻷ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺮ ﻻ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺤﺎ(‪ 505.‬תכונת השחרחרות של ביברס מקושרת לרשע‪ ,‬ומשתמע שלא היתה אופינית לעבדים הקפצ'אקים‪.‬‬
‫ﻻ‪‬ﺋ ‪‬‬
‫שמות הנפתחים ביסוד קרא החלו להיות נפוצים בתקופה ב'‪ ,‬שבה היתה נוכחות גבוהה של מונגולים‬
‫בשטחי הסולטאנות ‪ -‬קרא‪ ,‬קראג'א‪ ,‬קרא ארסלאן‪ ,‬קרא טרנטאי‪ ,‬קראג'ין‪ ,‬קראטאי וקראבע'א‪ .‬רק אחד‬
‫מבין הפרטים הנושאים שמות אלה )כתשעה במספר עד לנקודת השינוי( נזכר במקורות במפורש כשחרחר –‬
‫קראבע'א בן אחותו של איתמש )מת אחרי ‪ .(1355/756‬השמות קרא‪ ,‬קראג'ין‪ ,‬קרא ארסלאן וקרא טרנטאי‬
‫הם שמות יחידאיים והשמות קרטאי‪ ,‬קרא ארסלאן‪ ,‬קראג'ין‪ ,‬קראבע'א וקראג'א שימשו גם מונגולים או‬
‫תורכים לא קפצ'אקים ממוצא חופשי‪ .‬קרא היה שמו של אחיו של אלמאס המונגולי‪ 506.‬קראג'ין אלמנצורי )מת‬
‫‪ (1315/715‬מתואר במקורות כתמים‪ ,‬כך שסביר להניח שמדובר במונגולי‪ .‬קרטאי אלאשרפי )מת‬
‫‪ (1333/734‬היה שבוי מ‪-‬בלאד אלרום והוא נזכר במקורות כ‪ֻ -‬ת ְר ִּכי אלצְל‪ ,‬כך שסביר להניח שגם במקרה זה‬
‫מדובר במונגולי‪ .‬קראג'א אלחאג'ב )מת ‪ (1347/748‬היה ככל הנראה סלאחדאר‪ .‬לפחות עד לנקודת השינוי‪,‬‬
‫נושאי שמות אלה חשודים כמונגולים‪.‬‬
‫‪507‬‬
‫‪ 11.2‬תכונות שאפיינו מונגולים או מונגולים ולא‪-‬תורכים בתקופה התורכית ולא‪-‬תורכים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‬
‫‪ 11.2.1‬אי ידיעת השפה הערבית או אי שימוש בשפה הערבית‬
‫המונחים בהם משתמשים המקורות על מנת לציין שאדם אינו יודע לדבר‪ ,‬לקרוא או לכתוב ערבית‪ ,‬או‬
‫שידיעתו את השפה היא לקויה הם ֻאמִי‪ ,‬עֻ' ְתמִי‪ְ ,‬עגַ'מִי ו‪ֻ -‬מ ַעגַ'ם‪ .‬לעיתים אדם נזכר כבעל ליקוי ) ֻעגְ'מַה‪/‬עֻ' ְתמַה(‬
‫בלשונו ובמקרים אלה יש להניח שידע ערבית במידת מה‪ ,‬אך ידיעתו היתה לקויה‪ .‬בתקופה התורכית נזכרים‬
‫‪ 13‬פרטים המתוארים במונחים אלה במקורות‪ .‬מתוכם רק שניים שייכים לתקופה המוקדמת – הסולטאן‬
‫‪ 504‬מג'מוע‪ ;137 ,‬שם‪ .139 ,‬הוא אינו מופיע בנספח התכונות מכיוון שאין לו ביוגרפיה במקורות הראשיים‪.‬‬
‫‪ 505‬נג'ום‪.95 :7 ,‬‬
‫‪ 506‬אעיאן‪.617 :1 ,‬‬
‫‪ 507‬בדיון בשם קרא סנקר בתקופת קלאוון נזכר שקרא סנקר אלמנצורי )מת ‪ ,(1327/728‬שמוגדר לפחות על פי חלק מהגרסאות‬
‫כצ'רקסי‪ ,‬הוא פרט יוצא דופן‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫קלאוון הקפצ'אקי )מת ‪ (1290/689‬וביברס אלעדימי אלתרכי )מת ‪ .(1313/713‬יש חשיבות לכך שהסולטאן‬
‫קלאוון ידע קצת ערבית ) ַקלִיל אל ַמ ְע ִרפַה ּבִאל ַע ַר ִּביַה(‪ ,‬ושבאופן יוצא דופן המקורות מציינים במפורש שהסיבה‬
‫לכך שלא ידע ערבית היא שהוא הגיע בגיל מבוגר לשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪508‬‬
‫נראה שתכונה זו לא אפיינה את‬
‫הקפצ'אקים והמקורות רואים לנכון להסביר את הסיבה שבעטיה קלאוון לא ידע ערבית היטב‪ 11 .‬הפרטים‬
‫האחרים שיכים לתקופת ביברס‪-‬אלנאצר מוקדמת )‪ .(85%‬מתוכם ‪ 6-2‬מונגולים‪ ,‬אחד רומי‪ 2 ,‬בעלי‬
‫מאפיינים אחרים של מונגולים ופרט אחד בעל שם שיועד למונגולים ברג'ים בימי קלאוון )ראה את הטבלה‬
‫בנספח התכונות(‪ .‬מרבית הפרטים שלא ידעו לדבר ערבית בתקופה התורכית היו מונגולים‪.‬‬
‫‪509‬‬
‫על בשתאכ המונגולי נאמר שידע ערבית‪ ,‬אך לא דיבר אותה‪ .‬חלק מהמקורות מציינים שאלמאס לא‬
‫ידע ערבית וב‪-‬נג'ום נזכר כי "הוא לא דיבר ערבית ולא הבין ערבית‪ .‬הוא עשה זאת בכוונה כדי לשמור על‬
‫ﳊ ‪‬ﺮ ‪‬ﻣﺔ(‪.‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻋﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﺪﺍ ِﻹﹶﻗﺎ ‪‬ﻣﺔ ﺍ ﹸ‬
‫הכבוד" )ﻛﹶﺎ ﹶﻥ ﹸﻏ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ‪‬ﻴﺎ ﻻ ‪‬ﻳ ﹾﻔ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﹺﺑ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻳ ﹾﻔ ‪‬ﻌ ﹸﻞ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫‪510‬‬
‫הסבר להתנהגותם של בשתאכ ואלמאס ניתן‬
‫למצוא בביוגרפיה של השליט המונגולי ע'אזאן בן ארע'ון ב‪-‬אעיאן‪ .‬אלעיני גורס שע'אזאן "היה מבין את רוב‬
‫מה שנאמר לו בערבית‪ ,‬אך לא הראה זאת מתוך כבוד ל‪-‬יאסא הטהורה של ג'ינכיז ח'אן" )‪‬ﻳ ﹾﻔ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ﹾﻛﹶﺜﺮ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ﹶﻘﺎ ﹸﻝ ﹸﻗ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻪ‬
‫ﺼﺔ(‪ 511.‬נראה שהמונגולים לא למדו ערבית או שהתכחשו‬
‫ﳋﺎ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﹺﺑﺎﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﹺﺑ ‪‬ﻲ‪ ،‬ﻭﻻ ‪‬ﻳ ﹾﻈ ﹺﻬ ‪‬ﺮ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻳ ﹾﻔ ‪‬ﻬ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﺗ ‪‬ﻌﺎ ﹸﻇﻤﹰﺎ َﻷ ‪‬ﺟ ﹺﻞ ‪‬ﻳﺎ ‪‬ﺳﺎ ﹺﺟ‪‬ﻨ ‪‬ﻜ ‪‬ﺰ ‪‬ﺧﺎﻥ ﺍ ﹶ‬
‫לשפה הערבית על מנת לנהוג על פי ה‪-‬יאסא של ג'נכזח'אן‪.‬‬
‫העובדה שמונגולים ולא‪-‬תורכים לא ידעו ערבית אינה צריכה להפתיע‪ ,‬שכן עם הגיעם לשטחי‬
‫הסולטאנות היו צריכים להשקיע את משאביהם בלימוד השפה התורכית‪ .‬לעומתם‪ ,‬הקפצ'אקים שידעו את‬
‫השפה התורכית יכלו להשקיע משאבים בלימוד הערבית‪ .‬קרטאי מספר על אקוש אלמוצלי )מת ‪(1293/693‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻪ‬
‫ﺴﺎﻥ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ‪‬ﻴﺔ ﹶﻓﹺﺈ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹺﺟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺙ ﹺﺑ‪‬ﻠ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﺪ ﹸ‬
‫כי‪" :‬הוא לא נהג לדבר בשפה התורכית שכן מוצאו האתני היה ארמני" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﻗ‪‬ﻠﻴﻼ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﹶﺃ ‪‬ﺭ ‪‬ﻣﹺﻨ ‪‬ﻲ(‪.‬‬
‫‪512‬‬
‫בודאי שממלוכ לא‪-‬תורכי‪ ,‬שנאלץ ללמוד את השפה התורכית שגם בה התקשה‪ ,‬לא יכול היה‬
‫להשקיע מאמצים בלימוד השפה הערבית‪ .‬לפחות אצל המונגולים‪ ,‬בחלק מהמקרים היה מדובר גם בענין‬
‫אידיאולוגי הקשור ל‪-‬יאסא‪ .‬באירוע הדחתו של סעיד‪ ,‬בנו של אלט'אהר ביברס‪ ,‬המקורות מזכירים שנוצרו‬
‫שתי קבוצות – ֻמ ְס ַת ְע ִרּבַה וַ ַתתַאר )קבוצה מסתערבת וקבוצה של מונגולים(‪ 513.‬הפלג הטטרי היה זה ששאף‬
‫להדיח את סעיד ורבים מחבריו היו ואפדיה מונגולים‪ .‬הפלג של ה‪ֻ -‬מ ְס ַת ְע ִר ַּבה קרוב לודאי הורכב מקפצ'אקים‬
‫‪ 508‬סלוכ‪ ;756 :1 ,‬מנהל‪.95 :9 ,‬‬
‫‪ 509‬הארמן מציין שאלעאדל כתבע'א המונגולי לא ידע קרוא וכתוב בערבית ושביברס אלג'אשנכיר הצ'רקסי ידע רק לקרוא ערבית‪,‬‬
‫הארמן‪" ,‬אגדות תורכיות"‪ .98 ,‬הארמן לא מספק אסמכתאות ולא מצאתי אזכור לכך במקורות‪ ,‬לכן כתבע'א וביברס אינם מופיעים‬
‫בנספח התכונות בסקירת הפרטים שלא ידעו ערבית‪ .‬מדובר בשני פרטים נוספים שאינם קפצ'אקים השיכים לתקופת ביברס‪-‬אלנאצר‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫‪ 510‬סלוכ‪ ;176 :2 ,‬דרר‪ ;240 :1 ,‬מנהל‪ ;91 :3 ,‬נג'ום‪.108 :9 ,‬‬
‫‪ 511‬אעיאן‪.9 :4 ,‬‬
‫‪ 512‬מג'מוע‪.308 ,‬‬
‫‪ 513‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪.41 ,‬‬
‫‪155‬‬
‫שתמכו בסעיד‪ 514.‬נדמה שיש במקרה זה עדות נדירה לכך‪ ,‬שבניגוד לדעה הרווחת במחקר‪ ,‬קפצ'אקים נחשבו‬
‫בקרב בני התקופה לדוברי ערבית ואילו מי שלא נחשבו לדוברי ערבית היו המונגולים‪.‬‬
‫‪515‬‬
‫לאחר שאלנאצר מחמד חיסל את האליטה המונגולית ויצר אליטה תורכו‪-‬מונגולית‪ ,‬תכונה זו נעלמת‬
‫מהמקורות עד לתקופה הצ'רקסית‪ .‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ישנן עדויות מפורשות לכך שרומים וצ'רקסים נטו לא‬
‫לדעת ערבית‪ .‬מנגד‪ ,‬לא ניתן למצוא אף לא תורכו‪-‬מונגולי אחד אשר נזכר במקורות כמי שלא ידע ערבית‬
‫)ראה את נספח התכונות(‪ .‬על ברדבכ אלג'מאלי הצ'רקסי )מת ‪ (1470/875‬נאמר שלא ידע ערבית "והוא היה‬
‫ﺴﺔ(‪.‬‬
‫ﳉ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻛ ‪‬‬
‫כמו כלל הצ'רקסים בענין זה" ) ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﺣﺎﹶﻟﺔ ﺍ ﹶ‬
‫‪516‬‬
‫בביוגרפיה של תע'ריברדי אלמחמודי הרומי )מת‬
‫‪ (1432/836‬אבן תע'ריברדי מציין כי‪" :‬דיבורו היה לקוי‪ ,‬כפי שנהוג אצל בני הקבוצה האתנית הרומית"‬
‫ﺠ ‪‬ﻤﺔ‪ ،‬ﹶﻛ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﻋﺎ ‪‬ﺩﺓ ﹺﺟ‪‬ﻨﺲ ﺍﻟ ‪‬ﺮﻭﻡ(‪ 517.‬במקרה אחד נאמר שצ'רקסי לא ידע תורכית‪ ,‬ואדרבא שלא‬
‫ﺴﺎﹺﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﺾ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫) ‪‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹺﺑ‪‬ﻠ ‪‬‬
‫ידע ערבית‪ .‬על צ'רקסי אחר מסופר שידע תורכית אך לא ערבית‪ 518.‬ברור שלימודי התורכית קדמו ללימודי‬
‫הערבית‪ ,‬ולימוד הערבית הצריך כנראה מאמצים גדולים מדי לגבי הצ'רקסים והרומים‪.‬‬
‫מבין ‪ 11‬הפרטים המופיעים בנספח התכונות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬תשעה היו צ'רקסים ושניים רומים‪.‬‬
‫מבין ‪ 13‬הסולטאנים הצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית שלושה נזכרים כמי שהיו ֻאמִים )‪ 22‬אחוזים – ראה את‬
‫הטבלה בסוף נספח הגזע(‪ .‬פרט להם נזכרים עוד שני פרטים שלא ידעו ערבית שאין להם ביוגרפיה במקורות‬
‫הראשיים ולכן הם לא מופיעים בנספח התכונות‪ .‬אחד מהם הוא איאס אלפארסי הקפריסאי )מת ‪– 1478/883‬‬
‫ראה את נספח השמות( שלא ידע ערבית והשני הוא קרדמר אלאבו בכרי אלמאידי )מת ‪ – 1462/867‬ראה את‬
‫נספח השמות(‪ ,‬שנזכר כמי שהיה בעל ליקוי ) ֻע' ְת ַמה( בלשונו‪ ,‬וסביר להניח שהיה רומי‪.‬‬
‫‪519‬‬
‫בתקופה‬
‫הצ'רקסית ניכרת פריחה בתרגומים של חיבורים מערבית לתורכית ויש להניח שהיא קשורה לעובדה‬
‫שבתקופה זו האליטה השלטת הצ'רקסית לא ידעה ערבית‪.‬‬
‫‪520‬‬
‫‪ 11.2.2‬נטיה לנערים‬
‫בתקופה התורכית נזכרים ‪ 8‬פרטים שהיו בעלי נטיה ) ַמיְל( לנערים ) ְח ַדאת'‪ַ ,‬ש ַּבאּב(‪ .‬אף אחד מהם לא שייך‬
‫לתקופה המוקדמת‪ .‬כולם שיכים לתקופת ביברס‪-‬אלנאצר המוקדמת )‪ .(100%‬מביניהם ניתן למצוא ‪6-3‬‬
‫‪ 514‬על קישור בין הביטוי מסתערב לרהיטות בערבית‪ ,‬ראה ניל‪ ;68 :8 ,‬הארמן‪" ,‬ערבים בדיבורם"‪.96 ,‬‬
‫‪ 515‬לדעה הגורסת שממלוכים )מכל מוצא אתני( לא ידעו כמעט ערבית‪ ,‬ראה למשל אילון‪" ,‬ממלוכ‪ :‬עבדות צבאית"‪.17 ,‬‬
‫‪ 516‬אלג'והרי‪ ,‬אנבאא אלהצר‪.308 ,‬‬
‫‪ 517‬מנהל‪.54 :4 ,‬‬
‫‪ 518‬נג'ום‪ ;69 :15 ,‬צ'וא‪ ;280 :10 ,‬נספח הגזע ‪ -‬פרטים צ'רקסים ‪ 60 ,1‬בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 519‬פרט לכך שהיה בעל ליקוי בלשונו הוא היה גם גבוה‪ ,‬תכונה אחרת שמאפיינת לא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬המקורות גם‬
‫מציינים שהסולטאן הרומי ח'שקדם היה זה שקידם אותו‪ .‬לפני תקופת ברקוק יש עדות לתורכו‪-‬מונגולי בשם זה‪ ,‬אך אנו מכירים‬
‫שמות ששינו את יעודם האתני בתקופת ברקוק‪ .‬במקרה של השם קרדמר‪ ,‬ניתוח תכונות הקבוצות האתניות מאפשר לנו לשער‬
‫שהשם קרדמר הפך להיות שם המיועד ללא‪-‬תורכים החל מתקופת ברקוק‪ .‬לאור העובדה שקרדמר אלאבו בכרי אלמאידי קודם על‬
‫ידי ח'שקדם הרומי יש יותר סבירות שהפך לשם המיועד לרומים‪.‬‬
‫‪ 520‬על התרגומים‪ ,‬ראה הארמן‪" ,‬אגדות תורכיות"‪ .96-95 ,‬הארמן גורס שבתקופה התורכית הסיכוי שממלוכ ידע ערבית היה‬
‫גבוה יותר משום שבתקופה זו ממלוכים הגיעו בגיל צעיר יותר לשטחי הסולטאנות‪ .‬נראה שמוצא אתני שיחק תפקיד חשוב יותר‬
‫בסיכוייו של ממלוכ לדעת את השפה הערבית‪ ,‬לכל אורך התקופה הממלוכית‪ .‬יש חשיבות לעובדה שבתקופה התורכית‪ ,‬אפילו‬
‫חיבורים העוסקים באמנות הלחימה והרכיבה על הסוס ) ֻפרּו ִסיַה(‪ ,‬אשר יועדו לחברי האליטה הצבאית‪ ,‬נכתבו על פי רוב בשפה‬
‫הערבית‪ ,‬הארמן‪" ,‬ניצחון הקשת הפרסית"‪.177-176 ,‬‬
‫‪156‬‬
‫מונגולים ותרכמני אחד‪ .‬המקורות מציינים שמונגולים הביאו מנהג זה לשטחי הסולטאנות או לפחות שהיו‬
‫קשורים אליו‪ 521.‬אחד ממלכי המונגולים נזכר במקורות הממלוכים כמי שנהג לבצע משכב זכר עם הבנים של‬
‫נתיניו‪.‬‬
‫‪522‬‬
‫לאחר טיהור המונגולים על ידי אלנאצר מחמד ועלייתה של האליטה התורכו‪-‬מונגולית תכונה זו‬
‫נעלמת מהמקורות כדי לשוב ולצוץ בתקופת ברקוק‪ .‬מבין החידושים המגונים שאלמקריזי האשים בהם את‬
‫ברקוק נזכר המנהג של משכב זכר‪ .‬אבן תע'ריברדי מצדו טען כנגד אלמקריזי שמנהג זה היה קיים עוד לפני‬
‫תקופת ברקוק‪.‬‬
‫‪523‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא עוד שלושה פרטים צ'רקסים נוספים אשר המקורות‬
‫מיחסים להם נטיה לנערים‪ .‬שני פרטים נוספים שיוחס להם מנהג זה הם בעלי שם המיועד לרומים‪.‬‬
‫‪524‬‬
‫לא‬
‫הצלחתי לאתר שום תורכו‪-‬מונגולי שיוחסה לו תכונה זו בתקופה הצ'רקסית‪ .‬יתכן שמדובר בסטריאוטיפ שאין‬
‫לו קשר למציאות ויתכן שטענותיו של אבן תע'ריברדי כנגד אלמקריזי נכונות‪ ,‬אולם מה שחשוב לעניינו הוא‬
‫שתכונה שלילית שיוחסה למונגולים בתקופה התורכית‪ ,‬ואשר הקפצ'אקים והתורכו‪-‬מונגולים היו נקיים ממנה‪,‬‬
‫הפכה להיות מיוחסת ללא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬תופעה זו בולטת גם בתכונה שתידון בסעיף הבא‪.‬‬
‫‪ 11.2.3‬רשע‬
‫ישנם מספר ביטויים בהם משתמשים המקורות על מנת לציין שאדם היה רשע – טַ'אלִם‪ַ /‬ט'לּום או בעל טֻ'לְם‪,‬‬
‫ַ'אשם‪ַ ,‬שרִיר או בעל ַשר‪ֻ /‬שרּור‪ַ ,‬ספַאּכ )שופך‬
‫גַ'ּבַאר‪ֻ /‬מ ַתגַ'ּבִר או בעל ַתגַ'ּבֻר‪/‬גַ'ּבְרּות‪ ,‬עַסּוף או בעל ֻעסְף‪ ,‬עַ'שּום‪/‬ע ִ‬
‫דמים(‪ ,‬ו‪-‬מִנ ַמסַאוִא אל ַדהְר )פגע רע(‪ .‬בתקופה התורכית נזכרים במקורות ‪ 61‬פרטים רשעים‪ 6-5 .‬מהם‬
‫נזכרים בתקופה המוקדמת‪ 31 ,‬בתקופת ביברס‪-‬אלנאצר מוקדמת ו‪ 24-‬בתקופת אלנאצר המאוחרת‪-‬ברקוק‪.‬‬
‫מרבית הפרטים הרשעים שיכים לתקופה בה שלטה אליטה מונגולית או לא‪-‬תורכית‪ .‬בתקופות בהן לקפצ'אקים‬
‫או תורכו‪-‬מונגולים היתה נוכחות גבוהה בקרב האליטה מספר הרשעים הנזכרים במקורות מצומצם יותר‪.‬‬
‫הפרטים שיש לנו על הרשעים בתקופת אלנאצר מאוחרת‪-‬ברקוק מאששים את ההשערה שקפצ'אקים‬
‫או תורכו‪-‬מונגולים לא נחשבו לרשעים‪ .‬מבין ‪ 24‬הפרטים הנזכרים כרשעים בתקופה זו אנו יודעים ששישה‬
‫לא היו תורכים )פרטים ‪ .(59 ,58 ,57 ,54 ,39 ,38‬בנוסף להם‪ ,‬אחד מבין הפרטים הוא בעל שם צ'רקסי ולא‬
‫שם תורכי‪ ,‬כך שקרוב לודאי מדובר בצ'רקסי )פרט ‪ .(52‬פרט נוסף נושא שם שיועד ללא‪-‬תורכים בתקופה‬
‫הנדונה )פרט ‪ .(50‬שלושה פרטים הם ממוצא מונגולי‪ ,‬אויראתי או רוס )פרטים ‪ ,(42-40‬שני פרטים הם‬
‫תרכמנים )פרטים ‪ (61 ,55‬ושני פרטים הם ממוצא חופשי )פרטים ‪ .(49 ,46‬בסך הכל ‪ 15‬פרטים לפחות‬
‫מבין עשרים וארבעת הרשעים לא היו תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מבין תשעת השמות של הפרטים שנותרו‪ ,‬אין מידע‬
‫על היעוד האתני של ארבעה )פרטים ‪ 525.(60 ,53 ,48 ,43‬רק חמישה פרטים הם תורכו‪-‬מונגולים או בעלי‬
‫‪ 521‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;74 :9 ,‬אליוספי‪.230 ,‬‬
‫‪ 522‬סלוכ‪.775 :1 ,‬‬
‫‪ 523‬לבנוני‪" ,‬אלמקריזי"‪.101-102 ,‬‬
‫‪ 524‬אחד מן הרומים אינו מופיע בנספח התכונות משום שאין לו ביוגרפיה במקורות הראשיים – שאהין אלסיפי )מת ‪,(1482/887‬‬
‫ראה את נספח השמות – שאהין‪ .‬לגבי הפרטים האחרים‪ ,‬ראה את נספח התכונות‪.‬‬
‫‪ 525‬בכלמש אלנאצרי )מת ‪ (1353/754‬שיך לקו התפר וידוע שהיה סלאחדאר‪ ,‬יש סבירות גבוהה יותר שמדובר במונגולי מאשר‬
‫‪157‬‬
‫שמות המיועדים לתורכו‪-‬מונגולים )פרטים‪ ,(56 ,51 ,47 ,45 ,44 ,‬וזאת בתקופה בה האליטה השלטת היא‬
‫תורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫‪526‬‬
‫שניים מבין התורכו‪-‬מונגולים הרשעים בתקופה זו הם צרע'תמש אלנאצרי וילבע'א‬
‫אלעמרי‪ .‬אנו יודעים שצרע'תמש הגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ,1337/737‬כלומר לאחר נקודת השינוי‪,‬‬
‫ושהיה ג'מדאר שהתחנך ב‪-‬טבקת אלזמרד'יה‪ ,‬שיועדה לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬הוא נשא את ה‪-‬נסבה "אלברקי" כך‬
‫שסביר להניח שהגיע מ‪-‬בלאד אזבכ )דשת‪-‬י קבג'ק(‪ .‬ילבע'א אלעמרי נזכר במקורות כ‪"-‬תורכי" אך לא ידוע‬
‫מאין הגיע לשטחי הסולטאנות‪ .‬הוא היה ממלוכ של בנו של אלנאצר מחמד – חסן‪ ,‬כך שברור שהגיע לשטחי‬
‫הסולטאנות לאחר נקודת השינוי‪ .‬כזכור‪ ,‬בימי צרע'תמש אלנאצרי וילבע'א אלעמרי‪ ,‬מתחילים להופיע מספר‬
‫שמות חדשים אשר יועדו לרומים או לצ'רקסים‪ .‬שני אמירים אלה נתפשו על ידי בני התקופה כמי שהיו‬
‫האחראיים העיקריים לגידול במספרם של הלא‪-‬תורכים בשטחי הסולטאנות בשנות החמישים והשישים של‬
‫המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ .‬אין זה מקרה‪ ,‬שבאופן יוצא דופן‪ ,‬למרות שהיו תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬הם מתוארים‬
‫במקורות התקופה כרשעים‪.‬‬
‫בתקופה המוקדמת שנשלטה על ידי אליטה קפצ'אקית נזכרים במקורות רק ‪ 6-5‬פרטים רשעים‪.‬‬
‫חשובה העובדה שלפחות שניים מהם לא היו תורכים‪ .‬אחד מבין הפרטים הרשעים בתקופה זו נשא את ה‪-‬נסבה‬
‫"אלכרדי" )פרט ‪ .(1‬פרט נוסף הוא בעל שם שיועד באופן מסורתי לסריסים או ללא‪-‬תורכים )לאלא‬
‫אלמסעודי – פרט ‪ 527.(4‬בהתחשב בעובדה שמדובר בקבוצות מיעוט אתניות‪ ,‬מדובר במספר גבוה למדי‪ .‬פרט‬
‫אחד‪ ,‬הסולטאן אלט'אהר ביברס‪ ,‬היה קפצ'אקי )פרט מספר ‪ .(2‬כבר נזכר שאלט'אהר ביברס אינו מתואר‬
‫כקפצ'אקי אופייני‪ 528.‬אין מידע בנוגע למוצא האתני של שאר הפרטים הרשעים בתקופה זו‪.‬‬
‫מרבית הרשעים שיכים לתקופת ביברס‪-‬אלנאצר המוקדמת‪ .‬מבין ‪ 31‬הרשעים בתקופה זו אחד היה‬
‫צ'רקסי )פרט ‪ (18‬וארבעה הם בעלי שמות המיועדים ללא‪-‬תורכים )פרטים ‪ .(28 ,21 ,12 ,11‬אחד היה כרג'י‬
‫)פרט ‪ ,(16‬אחד היה ממוצא חופשי ועל פי ה‪-‬נסבה שלו הגיע מעראק )פרט ‪ ,(20‬אחד היה ח'רבאטי )מהגזעים‬
‫המוזרים של התורכים ‪ -‬פרט ‪ ,(22‬שניים מונגולים )פרטים ‪ ,(13 ,8‬אחד סיני )פרט ‪ ,(37‬אחד ואפד )פרט‬
‫‪ (19‬ואחד ברג'י )פרט ‪ .(15‬פרט נוסף נשבה מהמונגולים )פרט ‪ .(9‬שלושה נוספים כבר נזכרו כמי שמתוארים‬
‫במקורות כמונגולים טיפוסיים )קטלובכ‪ ,‬אלמאס ותנכז – פרטים ‪ .(31 ,23 ,14‬פרט ‪ – 25‬ג'נע'אי – היה‬
‫קרובו של תנכז‪ .‬פרט ‪ – 26‬טע'אי ממלוכו של תנכז – נזכר במקורות כמקורב ל‪-‬ואפדיה האויראתים‪ .‬שלושה‬
‫נוספים הם בעלי שמות שיש עדות למונגולים ברג'ים מהתקופה שנשאו אותם )פרטים ‪ (29 ,10 ,7‬וארבעה‬
‫פרטים הם בעלי מאפיינים נוספים של מונגולים )פרטים ‪ .(36 ,33 ,27 ,24‬כלומר שעשרים ושישה מתוך ‪31‬‬
‫בקפצ'אקי; אסן אלצרע'תמשי )מת ‪ (1369/771‬היה ממלוכ של צרע'תמש אלנאצרי על פי ה‪-‬נסבה שלו‪ .‬כבר נזכר שבימי צרע'תמש‬
‫מתחילים להופיע שמות רבים ללא‪-‬תורכים ושאין עדות לאף שם לתורכו‪-‬מונגולים שמתחיל להופיע בימיו‪.‬‬
‫‪ 526‬אחד מביניהם – מע'לטאי אלנאצרי )מת ‪ ,(1354/755‬נושא שם שיועד למונגולים ברג'ים בימי קלאוון והפך לשם המיועד‬
‫לתורכו‪-‬מונגולים בימי אלנאצר מחמד‪ .‬הוא שיך לקו התפר שבין שתי התקופות ואין מידע על שנת הגעתו לשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪ 527‬השם לאלא אינו מופיע בנספח השמות משום שלא מצאתי עדות חד משמעית לכך שניתן לממלוכים שלא היו סריסים‪ .‬לדוגמאות‬
‫לפרטים לא‪-‬תורכים בשם לאלא‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪ ;76 :16 ,‬שם‪ ;154 :14 ,‬מנהל‪ ;181 ,178-177 :9 ,‬וראה גם דרר‪166 :3 ,‬‬
‫)נזכר לאלא אלקבטי(‪.‬‬
‫‪ 528‬בהמשך אציין את הסיבות לתיאורו כרשע‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫הפרטים המתוארים כרשעים בתקופה זו‪ ,‬נזכרים במפורש במקורות כלא‪-‬תורכים או מונגולים‪ ,‬הם בעלי שמות‬
‫שיועדו ללא‪-‬תורכים או מונגולים‪ ,‬או שהם בעלי מאפיינים אחרים של מונגולים‪ .‬נתונים אלה מאששים את‬
‫ההשערה שמרבית הרשעים הנזכרים במקורות בתקופה התורכית שיכים לתקופה שבין ביברס לתקופת‬
‫אלנאצר המוקדמת משום שתקופה זו נשלטה על ידי מונגולים ולא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪529‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬בדומה לתקופה שבין תקופת אלנאצר המאוחרת לתקופת ברקוק‪ ,‬הרומים‬
‫והצ'רקסים נוטים להיות מתוארים במקורות כרשעים ואילו התורכו‪-‬מונגולים לא‪.‬‬
‫‪530‬‬
‫רק ‪ 6%‬מהתורכו‪-‬‬
‫מונגולים בתקופה זו מתוארים כרשעים לעומת ‪ 23%‬מהצ'רקסים ו‪ 28-24%-‬מהרומים‪ .‬אחד מבין שלושת‬
‫התורכו‪-‬מונגולים המתוארים במקורות כרשעים הוא אקברדי אלקג'מאסי )מת ‪ – 1437/841‬פרט ‪ 6‬בנספח‬
‫הגזע(‪ ,‬אשר מאופיין במקורות גם כבלונדיני וגבוה‪ .‬אקברדי אלקג'מאסי הוא התורכו‪-‬מונגולי היחידי‪ ,‬אשר‬
‫מוצאו האתני נזכר במפורש בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אשר היה בלונדיני‪ ,‬והוא אחד מבין שלושה תורכו‪-‬מונגולים‬
‫שהיו גבוהים בתקופה זו‪ .‬גובה ושיער בלונדיני הם גם תכונות המאפיינות לא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫אקברדי אלקג'מאסי לא היה תורכו‪-‬מונגולי בעל מאפיינים פיזיים טיפוסיים וניתן להניח שאיפיונו כרשע‬
‫במקורות קשור לעובדה זו )ראה בהמשך עוד על הקשר בין תכונות פיזיות לתכונות אופי(‪ 531.‬בביוגרפיה של‬
‫תמראז אלנאצרי )מת ‪ (1411/814‬ב‪-‬סלוכ אלמקריזי מציין כי‪" :‬הוא היה תורכי ואחרים היו רשעים ממנו"‬
‫) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺗ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ‪‬ﻴﺎ ﹶﻏ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ(‪.‬‬
‫‪532‬‬
‫אפשר שיש בדברים אלה של אלמקריזי אישוש לטענה שתורכו‪-‬מונגולים נתפשו‬
‫כפחות רשעים מקבוצות אתניות אחרות‪.‬‬
‫פרטים הנזכרים במקורות כרשעים מאופיינים פעמים רבות גם כבעלי דת לקויה ) ַסוְא ַע ִקי ַדה‪ַ /‬פ ַסאד‬
‫ַע ִקי ַדה‪ַ ,‬לא ִדין‪ִ /‬ק ַלת ִדין(‪ ,‬כבורים בדת )ַג'א ִהל( ככופרים )זִנְִדיק‪ַ /‬כא ִפר(‪ ,‬כחוטאים ) ַפא ִסק‪ַ /‬פאגִ'ר( או כמי שאינם‬
‫מוסלמים‪.‬‬
‫‪533‬‬
‫גם תכונות אלה מיוחסות ללא‪-‬תורכים לכל אורך תקופת הסולטאנות‪ ,‬וללא‪-‬תורכים ומונגולים‬
‫בתקופה התורכית‪ .‬לעיתים המקורות מסווגים פרטים כמי שדתם לקויה‪ ,‬אך לא כמי שהינם רשעים‪ .‬דוגמאות‬
‫בולטות מהתקופה התורכית הם ביברס אלאחמדי )מת ‪ (1343/744‬הצ'רקסי שמתואר כבעל אמונה סוטה‬
‫בקדמות העולם ) ַסוְא טַ'נ ּבִאל ַדהְר(‪ ,‬וה‪-‬ואפד המונגולי תמרתאש בן ג'ובאן )מת ‪ (1328/728‬שהכתיר עצמו‬
‫למשיח‪ 534.‬בתקופה הצ'רקסית כמעט כל הפרטים שמתוארים במקורות כמי שדתם לקויה הם צ'רקסים‪ ,‬רומים‬
‫‪ 529‬אחוז הרשעים הלא קפצ'אקים מבין סך כל הרשעים בתקופה התורכית הוא לכל הפחות ‪ ,67-50%‬ראה טבלה בנספח התכונות‪.‬‬
‫‪ 530‬הכוונה היא לתכונה מובהקת‪ .‬מקרים נדירים בהם פרטים מסוימים מתוארים רק בחלק מהמקורות כרשעים ואילו באחרים כלא‬
‫ַשּכּור אלסִירִה‪/‬עַ'יְר ַמחְמּוד אלסִירַה‪ ,‬או כבעל סִירַה ַקּבִיחַה )בעל התנהגות‬
‫רשעים לא נספרו‪ .‬גם מקרים בהם אדם מתואר כ‪-‬עַ'יְר מ ְ‬
‫רעה( לא נספרו‪ ,‬משום שלעיתים הכוונה בביטויים אלה היא שאדם לא מילא תפקיד מסויים בצורה נאותה‪ ,‬או שהיה לוקה בדתו‪ .‬על‬
‫כל פנים‪ ,‬גם אם סופרים את הפרטים המתוארים בביטויים אלה‪ ,‬אין הבדל מהותי בנתונים המצטברים‪.‬‬
‫‪ 531‬פרט תורכו‪-‬מונגולי אחר שמתואר במקורות כרשע הוא דולאת ח'ג'א אלט'אהרי )מת ‪ (1437/841‬שהיה מושל )וַאלִי( קהיר‪.‬‬
‫משרה זו לא יועדה ל‪"-‬יפי נפש" שכן היתה כרוכה בהפעלת אלימות רבה‪ ,‬ורבים ממי שמילאו אותה מתוארים כרשעים במקורות‪.‬‬
‫‪ 532‬סלוכ‪.201 :4 ,‬‬
‫‪ 533‬ראה פרטים ‪ 53 ,39 ,29 ,23 ,3 ,1‬בנספח התכונות התקופה התורכית; ופרטים ‪,55 ,52 ,50 ,48 ,45-41 ,33-31 ,24 ,17‬‬
‫‪ 86 ,62‬בנספח התכונות התקופה הצ'רקסית‪ .‬ההפניות נמצאות בנספח השמות או בנספח הגזע‪ .‬לשתי דוגמאות נוספות של פרטים‬
‫בעלי שם צ'רקסי אשר אינם מופיעים בנספח התכונות משום שאין להם ביוגרפיה ב‪-‬מנהל או ב‪-‬צ'וא‪ ,‬ראה את נספח השמות –‬
‫אזבכ אלנצראני )מת ‪ (1479/884‬ועליבאי אלח'שן )מת ‪.(1473/878‬‬
‫‪ 534‬על ביברס אלאחמדי‪ ,‬ראה את נספח הגזע; על תמרתאש בן ג'ובאן‪ ,‬ראה את נספח השמות‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫או בעלי שמות המיועדים לרומים או לצ'רקסים‪.‬‬
‫‪535‬‬
‫גם המנהג של משכב זכר‪ ,‬המיוחס למונגולים בתקופה‬
‫התורכית וללא‪-‬תורכים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬נחשב כמובן למנהג לא מוסלמי‪.‬‬
‫‪536‬‬
‫לעיתים נעשה קישור במקורות בין דת לקויה או רשע לבין קשר לנוצרים או לדת הנוצרית‪ .‬איאס‬
‫אלג'רג'אוי אלג'רכסי )מת ‪ (1396/799‬שמתואר במקורות כרשע וכבעל אמונה דתית לקויה‪ ,‬נזכר גם כמי‬
‫שהעדיף את הנוצרים על פני המוסלמים ושיתף פעולה עם הפרנקים )ראה את נספח השמות(‪ .‬במקורות גם‬
‫ניתן למצוא אדם בשם אזבכ אלנצראני )מת ‪ (1479/884‬אשר מתואר במקורות כרשע וכחוטא‪ .‬שמו הוא שם‬
‫שיועד לצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪537‬‬
‫על פי מקורות ממלוכים בני התקופה התורכית והצ'רקסית‪,‬‬
‫הצ'רקסים היו נוצרים בארץ מוצאם‪ 538.‬על פי אלד'יל עלא אלעבר פי ח'בר מנ ע'בר‪ ,‬אביו של ברקוק היה‬
‫נוצרי כשהגיע למצרים‪ 539.‬גם על פי נוסעים אירופיים הצ'רקסים היו נוצרים ב‪"-‬צ'רקסיה" וברקוק היה נוצרי‬
‫בארץ הולדתו‪.‬‬
‫‪540‬‬
‫חלק מהם מציינים שבגלל שהיה נוצרי עורר התנגדות בקרב בני התקופה‪ .‬על פי‬
‫פרסקובלדי שביקר במצרים בשנת ‪ ,786/1384‬הח'ליף התנגד להכתרתו של ברקוק לסולטאן משום שברקוק‬
‫היה בנו של נוצרי ומשום שעל הסולטאן להיות מוסלמי בן מוסלמי‪ 541.‬על פי הביוגרפיה הלטינית של ברקוק‪,‬‬
‫ה‪-‬שריף הערבי נעיר שנא את ברקוק משום שהלה היה נוצרי שנמכר לעבדות‪.‬‬
‫‪542‬‬
‫אישור נוסף לכך‬
‫שהצ'רקסים היו קשורים לדת הנוצרית‪ ,‬ניתן למצוא בכך שבשלושה מקרים בתקופה התורכית )מתוך שבעה‬
‫צ'רקסים הנזכרים במקורות בתקופה(‪ ,‬על פי חלק מהמקורות פרט נזכר כצ'רקסי ועל פי חלק אחר כנוצרי או‬
‫ארמני )ראה איאס אלסלאחדאר‪ ,‬ע'רלו אלסיפי‪ ,‬קרא סנקר אלמנצורי – נספח הגזע(‪ .‬העובדה שהמקורות לא‬
‫בטוחים אם פרט הוא צ'רקסי או נוצרי לא צ'רקסי מעידה על כך שצ'רקסים היו קשורים לדת הנוצרית‪.‬‬
‫‪543‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לציין שצ'רקסים‪ ,‬רומים‪ ,‬ארמנים ונוצרים אחרים קיבלו אותם שמות בתקופה התורכית )ראה‬
‫למשל דיון בשם אקוש בתקופת קלאוון(‪.‬‬
‫‪ 535‬שמות צ'רקסים‪ :‬איתמש מנ אזובאי )מת ‪ ,(1447/851‬אזדמר אלאבראהימי )מת ‪ ,(1471/876‬אקבאי מנ חסין שאה )מת‬
‫‪ ,(1409/812‬בלאט )מת ‪ ,(1409/812‬בלאט אלנאצרי )מת ‪ ,(1412/815‬ראה את נספח השמות‪ .‬צ'רקסים‪ :‬מאמש אלמחמדי )מת‬
‫‪ ,(1426/830‬ג'אנבכ אלחמזאוי )מת ‪ ,(1437/841‬סודון מנ עבד אלרחמן )מת ‪ ,(1437/841‬ראה את נספח הגזע‪ .‬שמות רומים‪:‬‬
‫סנקר אלעזי )מת ‪ ,(1444/848‬אקבע'א מנ מאמש אלתרכמאני )מת ‪ ,(1440/844‬שאהין אלסיפי )מת ‪ ,(1482/887‬ראה את נספח‬
‫השמות‪.‬‬
‫‪ 536‬וראה למשל את טענותיו של תאג' אלדין אלסבכי )מת ‪ (1369/771‬כנגד מנהג זה‪ ,‬אלסבכי‪.36-35 ,‬‬
‫‪ 537‬אילון מזכיר את אזבכ אלנצראני ומציין שקשה לדעת אם באמת מדובר בנוצרי‪ ,‬אילון‪" ,‬שמות"‪ .223 ,‬יתכן שכינויו בא לו על‬
‫שום תכונותיו הרעות‪ ,‬אך הואיל וישנם עוד צ'רקסים שנזכרים במקורות כמי שהיו מקורבים לנוצרים‪ ,‬והואיל והצ'רקסים היו‬
‫נוצרים לפני הגיעם לשטחי הסולטאנות‪ ,‬סביר שאכן מדובר בממלוכ נוצרי‪ .‬אילון גם מציין ממלוכ בשם אזבכ אליהודי שנזכר‬
‫ַשּכּור אלסִירַה"‪ ,‬ומציין שאין זה סביר להניח שאכן מדובר ביהודי‪ ,‬ושזכה לכינויו בשל המוניטין הרעים‬
‫במקורות כמי שהיה "עַ'יְר מ ְ‬
‫שלו‪ ,‬שם‪" ,‬שמות"‪ .223 ,‬לפחות על פי טענתו של אלבקאעי‪ ,‬הסולטאן ג'קמק היה יהודי ב‪-‬בלאד אלג'רכס ולכן בימי הסולטאנות‬
‫שלו פגע בנוצרים אך לא ביהודים‪ ,‬תאריח' אלבקאעי‪ .219 :1 ,‬יתכן והפרטים המופיעים אצל אלבקאעי נועדו להסביר את‬
‫התנהגותו של ג'קמק ושגם הוא לא היה יהודי במקור‪ ,‬אך מדובר בעוד מקרה נדיר בו מקושרת הדת היהודית לצ'רקסים; בנוסף לכך‪,‬‬
‫על פי אלמקריזי‪ ,‬הסולטאן ברסבאי היה בבעלותו של יהודי ב‪-‬בלאד אלג'רכס‪ ,‬סלוכ‪.1065 :4 ,‬‬
‫‪ 538‬ראה למשל אבו פדאא‪ ;92 :1 ,‬אבן ח'לדון‪ ,‬אלעבר‪ ;282 :2 ,‬וראה גם אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪.137-136 ,‬‬
‫‪ 539‬אבן אלעראקי‪.525 :2 ,‬‬
‫‪ 540‬טארדי )‪" ,(Tardy‬יושבי הקוקז"‪ ;92 ,‬גוצ'י )‪" ,(Gucci‬עליה לרגל"‪) 100 ,‬ברקוק היה נוצרי יווני מצ'רקסיה(; סיגולי‪" ,‬עליה‬
‫לרגל"‪) 171 ,‬יווני נוצרי(; וראה שם‪) 174 ,‬הערה ‪.(1‬‬
‫‪ 541‬פרסקובלדי‪" ,‬עלייה לרגל"‪.46 ,‬‬
‫‪ 542‬ברטרנדו דה מיגננלי‪" ,‬ביוגרפיה לטינית"‪.153 ,‬‬
‫‪ 543‬ציינתי לעיל שנוסעים אירופים לעיתים מתארים את ברקוק כיווני נוצרי ולעיתים נראה שכוונתם ליווני אתני‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ניתן למצוא עדויות לכך שהיתה דעה שלילית גם לגבי‬
‫נוצרים לא ממלוכים שהיו בשטחי הסולטאנות‪ .‬בביוגרפיה של הוזיר עבד אלע'ני בן עבד אלרזאק אבן אבו‬
‫אלפרג' אבן נקולא אלארמני אלקבטי )מת ‪ (1418/821‬ב‪-‬מנהל הוא מתואר כרשע‪ ,‬ואבן תע'ריברדי מציין גם‬
‫את הסיבה לכך‪" :‬הוא היה מבית רשע‪ ,‬היתה לו את עריצות הארמנים‪ ,‬ערמומיות הנוצרים‪ ,‬ההתנהגות‬
‫השטנית של הקופטים ואת עושק המוכסים‪ .‬שכן מוצאו היה ארמני‪ ,‬הוא גדל עם הנוצרים‪ ,‬התחנך אצל‬
‫ﺼﺎ ‪‬ﺭﻯ‪ ،‬ﻭ ‪‬ﺷ‪‬ﻴ ﹶﻄ‪‬ﻨﺔ‬
‫ﺴﻒ‪ ،‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﺟ‪‬ﺒ ‪‬ﺮﻭﺕ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ ‪‬ﻣﻦ‪ ،‬ﻭ ‪‬ﺩ ‪‬ﻫﺎﺀ ﺍﻟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫הקופטים וגדל עם המוכסים בקטיא" )ﹶﻓﹺﺈ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺑ‪‬ﻴﺖ ﹸﻇ ﹾﻠﻢ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫ﺴﺔ ﹺﺑ ﹶﻘ ﹾﻄ‪‬ﻴﺎ(‪.‬‬
‫ﺸﹶﺄ ‪‬ﻣ ‪‬ﻊ ﺍ ﹶﳌ ﹶﻜ ‪‬‬
‫ﺏ ﹺﺑﺎ َﻷ ﹾﻗ‪‬ﺒﺎﻁ‪ ،‬ﻭ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺼﺎ ‪‬ﺭﻯ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺭ ‪‬‬
‫ﺻﹶﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ ‪‬ﻣﻦ‪ ،‬ﻭ ‪‬ﺭ‪‬ﺑ ‪‬ﻲ ‪‬ﻣ ‪‬ﻊ ﺍﻟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺴﺔ‪ ،‬ﹶﻓﹺﺈ ﱠﻥ ﹶﺃ ‪‬‬
‫ﺍ َﻷ ﹾﻗ‪‬ﺒﺎﻁ‪ ،‬ﻭ ﹸﻇ ﹾﻠﻢ ﺍ ﹶﳌ ﹶﻜ ‪‬‬
‫‪544‬‬
‫מדבריו של אבן‬
‫תע'ריברדי ניתן ללמוד שארמנים וקופטים נחשבו לרשעים‪ ,‬ושהדעה לגבי נוצרים באשר הם לא היתה חיובית‬
‫במיוחד‪ .‬אלסח'אוי הרגיש שאבן תע'ריברדי שכח משהו ומשום שלא רצה לקפח אף אחד‪ ,‬מציין בביוגרפיה‬
‫שלו שתכונותיו נבעו גם מכך שגדל אצל יהודים‪ 545.‬על מספר קופטים שהיו פקידים או וזירים מצויין שהיו‬
‫"מבין עושקי הקופטים והחוטאים מביניהם" )מִנ טַ' ַלמַת אל ֻקּבְט וַֻפסַא ִקהִם(‪.‬‬
‫‪546‬‬
‫מספר רב של פקידים קופטים‬
‫או נוצרים‪ ,‬בתקופה התורכית ובתקופה הצ'רקסית‪ ,‬פשוט מתוארים כרשעים או כחוטאים מבלי שיש הכללה‬
‫בביוגרפיות שלהם בנוגע לכל בני מינם‪.‬‬
‫‪547‬‬
‫הדעה השלילית כלפי נוצרים לא היתה מוגבלת כמובן לנוצרים )או מי שהיו בעברם נוצרים( בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬שליטים נוצרים‪ ,‬או עמים נוצרים שהיו אויבי הסולטאנות מתוארים במקורות כרשעים‪ .‬דון פטרו‪,‬‬
‫השליט האנדלוסי מתואר כנוצרי רשע‪ ,‬אשר לא אהב את העובדה שחלק מהמונגולים חברו למוסלמים‪.‬‬
‫‪548‬‬
‫העם התורכי באשקרד‪ ,‬שהיה נוצרי‪ ,‬שכן באירופה וחבר לפרנקים כנגד המוסלמים מתואר כעם רשע‪ 549.‬ה‪-‬‬
‫כרג'ים )כורדים נוצרים(‪ ,‬שחברו למונגולים כנגד הסולטאנות‪ ,‬גם כן לא זוכים במקורות לתיאור חיובי‪.‬‬
‫‪550‬‬
‫סביר להניח שהדעה השלילית כלפי הממלוכים הלא‪-‬תורכים )בעיקר צ'רקסים ורומים( נבעה בין היתר‬
‫מהעובדה שבעברם היו בני הדת הנוצרית ממנה באו רבים מאויבי הסולטאנות ושמאפייניהם הפיזיים היו‬
‫שונים באופן בוטה מאלה של התורכים והאוכלוסיה המקומית )ראה עוד על כך להלן בפרק ‪ – 11.3‬עמודים‬
‫‪ 551.(170-167‬חוקרים נוטים לציין שהדעה השלילית כלפי הצ'רקסים במקורות מהתקופה הצ'רקסית נובעת‬
‫‪ 544‬מנהל‪.318-314 :7 ,‬‬
‫‪ 545‬צ'וא‪.251-248 :4 ,‬‬
‫‪ 546‬צ'וא‪ ;245 :4 ,‬שם‪.174-173 :6 ,‬‬
‫‪ 547‬דרר‪ ;234 :1 ,‬שם‪ ;167 :3 ,‬מנהל‪ ;400-399 :7 ,‬צ'וא‪ ;272 :4 ,‬שם‪ ;221-220 ,21 :5 ,‬שם‪.235-234 :6 ,‬‬
‫‪ 548‬אעיאן‪.362-361 :2 ,‬‬
‫‪ 549‬מג'מוע‪ ;237 ,‬שם‪ ;242 ,‬אבו פדאא‪.93 :1 ,‬‬
‫‪ 550‬ראה למשל אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;255 :9 ,‬שם‪.204 :8 ,‬‬
‫‪ 551‬נראה שגם ממלוכים כרג'ים מתוארים במקורות כרשעים‪ .‬מתוך שלושה כרג'ים בנספח הגזע )כולם בתקופה התורכית( אחד‬
‫מתואר במקורות כרשע‪ ,‬אשר המית אנשים במיתות משונות‪ ,‬ראה את נספח הגזע – אסנדמר כרג'י )מת ‪ ;(1311/711‬אלעבאסי‬
‫שכתב חיבור של "מראות מלכים"‪ ,‬גורס בקטע העוסק במוצאים השונים של העבדים שה‪-‬כרג'ים והארמנים נחשבים לבוגדניים‪,‬‬
‫אלעבאסי‪ ,‬את'אר אלאול‪ .292 ,230-229 ,‬העבדים הצ'רקסים זוכים אצלו לתיאור חיובי‪ ,‬אך אין זה צריך להפתיע משום שחיבורו‬
‫נכתב עבור ביברס אלג'אשנכיר הצ'רקסי‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫מתפישת התקופה התורכית כתור זהב‪.‬‬
‫‪552‬‬
‫בהקשר זה יש לציין‪ ,‬שמהנתונים שהצטברו ניתן ללמוד שכבר‬
‫בתקופה התורכית היתה דעה שלילית כלפי הצ'רקסים והלא‪-‬תורכים בכלל‪ .‬כבר בתקופה התורכית רבים‬
‫מהלא‪-‬תורכים מתוארים כרשעים או כחוטאים )ראה דיון לעיל בתכונת הרשע בתקופה התורכית(‪.‬‬
‫‪553‬‬
‫אם כן‪ ,‬לא‪-‬תורכים‪ ,‬נתפשו כרשעים וכבעלי דת לקויה לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫בתקופה התורכית גם מונגולים נתפשים בצורה דומה‪ .‬כמו במקרה של הלא‪-‬תורכים‪ ,‬כך גם במקרה של‬
‫המונגולים‪ ,‬הדעה השלילית לא היתה מוגבלת למונגולים בשטחי הסולטאנות‪ .‬רבים משליטי המונגולים‬
‫מתוארים במקורות כרשעים‪ .‬לעיתים נעשה קישור בין תכונותיהם הרעות לעובדה שהיו נוצרים או‬
‫כופרים‪.‬‬
‫‪554‬‬
‫לא רק השליטים המונגולים אלא גם הוזירים שלהם וצאן מרעיתם נחשבו לרשעים‪.‬‬
‫‪555‬‬
‫גם ה‪-‬‬
‫ואפדיה האויראתים שהגיעו לשטחי הסולטאנות נחשבו לכופרים ולבעלי תכונות שליליות אחרות‪ 556.‬כמעט כל‬
‫האזכורים הללו שיכים לתקופה בה המונגולים לא היו מוסלמים והיו אויבי הסולטאנות‪ .‬קרוב לודאי שהדעה‬
‫השלילית כלפי מונגולים מחוץ לשטחי הסולטאנות הביאה לדעה שלילית גם כלפי מונגולים שהגיעו לשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬כאמור‪ ,‬רבים מהמונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד הגיעו משטחי האילח'אנים ו‪-‬בלאד אלרום ורבים מהם היו ואפדיה או שבויי מלחמה‪ .‬הם נתפשו בדיוק‬
‫באותה צורה בה נתפשו המונגולים החופשיים מחוץ לשטחי הסולטאנות‪ .‬כזכור‪ ,‬ה‪-‬ואפדיה ושבויי המלחמה‬
‫המונגולים נתפשו כגורם חובב מדון ובוגדני‪ .‬ניתן למצוא אישור במקורות לכך שמונגולים נחשבו לרשעים או‬
‫אלימים יותר‪ .‬המקורות מזכירים שלאג'ין אלע'תמי )מת ‪" (1333/734‬היה רשע‪ ,‬שופך דם‪ ,‬שנותן עונשים של‬
‫ﻚ ﹺﺑﹶﺄ‪‬ﻧ ‪‬ﻮﺍﻉ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ﹶﺬﺍﺏ(‪ 557.‬תיאור‬
‫ﻉ ‪‬ﻓﻲ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺐ ‪‬ﻋ ﹶﻘﺎﺏ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﻐﻞ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ‪‬ﺘ‪‬ﻨ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫מונגולים‪ ,‬ומענה עינויים שונים ומשונים" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺟ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺭﺍ ‪‬ﺳ ﱠﻔﺎ ﹰﻛﺎ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌﺎ‪‬ﻗ ‪‬‬
‫זה מאשש את ההשערה שהמונגולים נתפשו כרשעים ואלימים‪.‬‬
‫‪558‬‬
‫‪ 552‬ראה למשל אילון‪" ,‬הערות על השקיעה"‪ ;113 ,‬וראה גם שם‪.110 ,‬‬
‫‪ 553‬על דעה שלילית לגבי צ'רקסים כבר בתקופה התורכית‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪ .138 ,‬המקורות שאילון מסתמך עליהם הם‬
‫אמנם מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אך ניתן למצוא תיאורים דומים כבר במקורות מהתקופה התורכית‪ ,‬ראה למשל ואפי‪.296 :10 ,‬‬
‫אלמלטי מסכם בצורה יפה את הדעה השלילית כלפי הצ'רקסים שנחשבו )על פי דבריו( כבר בשנות הארבעים של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה לנטולי שכל ) ַקלִילּו אל ַעקְל(‪ ,‬חובבי מדון ) ַּכתִ'ירּו אל ִפתַן( אשר פגעו באסלאם ובמוסלמים‪ ,‬ניל‪.156 :1 ,‬‬
‫‪ 554‬ג'נכז ח'אן מתואר כ‪-‬ג'באר‪ ,‬עקד‪ ;216 :1 ,‬הולאגו נזכר כ‪-‬ג'באר‪ ,‬אלבדאיה‪ ;248 ,215 :13 ,‬בידו המונגולי נזכר כנוצרי‬
‫ומקולל‪ ,‬נג'ום‪ ;53 :8 ,‬מנכותמר בן הולאגו נזכר כנוצרי ושופך דמים‪ ,‬אליוניני‪ ;178-177 :4 ,‬אבע'א בן הולאגו נזכר ככופר )ּכַאפִר‬
‫אלנַפְס( ושופך דמים ) ַספַאּכ(‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪ ;346 :51 ,‬בכשי בן הולאגו מתואר כ‪-‬ג'באר‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪;182 :50 ,‬‬
‫ארע'ון בן הולאגו נזכר ככופר )ּכַאפִר אלנַפְס(‪ ,‬בעל ג'ברות ושופך דמים ) ַספַאּכ(‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪ ;400-399 :52 ,‬על יחוס של‬
‫הדת הנוצרית לשליטים מונגולים‪ ,‬ראה ג'קסון )‪" ,(Jackson‬המונגולים"‪.275-273 ,‬‬
‫‪ 555‬סלוכ‪) 681 :1 ,‬חיילים מונגולים שלחמו בצבא הסולטאנות(; מנהל‪ ;315 :1 ,‬אעיאן‪ ;265 :1 ,‬שם‪.604-603 :4 ,‬‬
‫‪ 556‬ראה למשל עקד‪ ;463 :3 ,‬דרר‪.159 :4 ,‬‬
‫‪ 557‬אעיאן‪.182 :4 ,‬‬
‫‪ 558‬גם ממלוכים תרכמנים מתוארים במקורות כרשעים וכבעלי תכונות שליליות אחרות המיוחסות למונגולים או ללא‪-‬תורכים‪ ,‬ראה‬
‫נספח הגזע‪ .‬גם תרכמנים חופשיים נזכרים במקורות כמי שהיו רשעים‪ .‬למשל‪ ,‬בביוגרפיה של חמזה בן קאיליכ התרכמני צאחב‬
‫ﺴ ‪‬ﲑﺓ ‪‬ﻋﹶﻠَﻰ ﹶﻗﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ ﹶﺃ ‪‬ﻭ‪‬ﺑﺎﺵ‬
‫ﺸ ﹸﻜﻮﺭ ﺍﻟ ‪‬‬
‫מארדין ב‪-‬נג'ום‪ ,‬מצויין שהיה "בעל התנהגות רעה כדוגמת האספסוף של התרכמנים החוטאים" ) ﹶﻏ‪‬ﻴﺮ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺴ ﹶﻘﺔ(‪ ,‬נג'ום‪ .508 :15 ,‬עבדאללה אלתרכמאני שהיה מושל בהסנא מתואר במקורות כרשע שהיה גרוע מהשטן‪ ,‬שם‪:16 ,‬‬
‫ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ ‪‬ﻤﺎﻥ ﺍﻟ ﹶﻔ ‪‬‬
‫‪ .212‬המקורות גם מתארים את חמזה אלתרכמאני )מת ‪ ,(1334/735‬ואפד תרכמני מהמזרח‪ ,‬כרשע שהיה מקורב למונגולים‪ ,‬דרר‪,‬‬
‫‪ ;44 :2‬אעיאן‪ .302 :2 ,‬יש לזכור שמרבית התרכמנים בתקופה הצ'רקסית הגיעו מ‪-‬בלאד אלרום וקיבלו שמות של רומים‪ ,‬כך‬
‫שבתקופה זו בודאי נתפשו באותה צורה בה נתפשו הלא‪-‬תורכים‪ .‬עד לתקופתו של אלנאצר מחמד תרכמנים שלא מ‪-‬בלאד אלרום‬
‫‪162‬‬
‫לאחר הסכם השלום עם המונגולים והתאסלמות שליטיהם‪ ,‬מונגולים מחוץ לשטחי הסולטאנות כבר‬
‫כמעט ולא מתוארים כרשעים‪.‬‬
‫‪559‬‬
‫בד בבד‪ ,‬חל השינוי בהרכב האתני של הסולטאנות בימי אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫מימיו של אלנאצר מחמד האליטה השלטת היא אליטה תורכו‪-‬מונגולית‪ .‬ישנם כמה הבדלים מהותיים בין‬
‫המונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות קודם לימיו של אלנאצר מחמד לבין התורכו‪-‬מונגולים שהגיעו החל‬
‫מימיו‪ .‬ראשית ישנו הבדל גיאוגרפי‪ .‬רוב המונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות קודם לימיו של אלנאצר‬
‫מחמד הגיעו מ‪-‬בלאד אלרום או מהמדינה האילח'אנית‪ ,‬שהיו במצב של מלחמה עם הסולטאנות הממלוכית‪,‬‬
‫ואשר שליטיהם לא היו מוסלמים ברובם‪ .‬לעומת זאת החל מימיו של אלנאצר מחמד מתחילים להגיע תורכים‬
‫ומונגולים מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק ששליטהם היו מוסלמים שחיו בשלום עם הסולטאנות הממלוכית‪ .‬הבדל שני הוא‬
‫בדרך הגעתם‪ .‬רבים מהמונגולים לפני תקופתו של אלנאצר מחמד היו ואפדיה או שבויי מלחמה‪ .‬ה‪-‬ואפדיה‬
‫הגיעו כבוגרים שגדלו בתרבות מונגולית ולכן נתפשו כמונגולים לכל דבר‪ .‬שבויי המלחמה גם הגיעו לעיתים‬
‫בגיל מבוגר ויש עדויות במקורות לכך שחששו מעריקה שלהם בשל העובדה שנשבו ולא נקנו‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫על פי המקורות‪ ,‬התורכו‪-‬מונגולים שהגיעו החל מימיו של אלנאצר מחמד נמכרו על ידי משפחותיהם משום‬
‫ששמעו על התנאים הטובים ששררו בשטחי הסולטאנות הממלוכית‪ .‬הבדל שלישי הוא אתני‪ .‬התורכו‪-‬מונגולים‬
‫שהגיעו החל מימיו של אלנאצר מחמד כבר התערבבו עם קפצ'אקים שחיו ב‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ .‬הקפצ'אקים כאמור‬
‫לא נתפשו כרשעים על ידי בני התקופה‪ .‬סביר להניח שאחת הסיבות לכך שקפצ'אקים או תורכו‪-‬מונגולים לא‬
‫נתפשו כרשעים על ידי בני התקופה היא משום שהגיעו ממדינה ששליטה מוסלמי‪ .‬ישנן עדויות לכך‬
‫שהקפצ'אקים עצמם החלו להפוך למוסלמים החל מראשית המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ .‬עד לאותה תקופה‬
‫הם היו בעיקר עובדי אלילים‪ ,‬אם כי ניתן למצוא גם קפצ'אקים שהיו נוצרים לפני המאה השמינית‪/‬הארבע‬
‫עשרה‪.‬‬
‫‪560‬‬
‫סיבה נוספת שבודאי תרמה לכך לכך שהקפצ'אקים או התורכו‪-‬מונגולים לא נחשבו לרשעים או‬
‫לכופרים היא שבניגוד למונגולים וללא‪-‬תורכים הם נטו יותר לדעת את השפה הערבית‪ .‬התפישות לגבי‬
‫הקבוצות האתניות נלקחו בחלקם מחיבורים שנכתבו על ידי האליטה הדתית במצרים שהיתה ברובה ערבית‬
‫ושאפעית )אלסח'אוי‪ ,‬אלמקריזי ואבן חג'ר(‪ .‬העובדה שהקפצ'אקים יכלו לתקשר עם אליטה ערבית זו ולקלוט‬
‫ממנה ערכי דת וערכים מסורתיים בודאי שיפרה את תדמיתם‪ .‬בחלק מהמקרים‪ ,‬דת לקויה או רשע מקושרים‬
‫לקרבה ללא‪-‬ערבים ) ַעגַ'ם( או לחנפים‪.‬‬
‫‪561‬‬
‫החל משנות החמישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה ניכרת‬
‫בשטחי הסולטאנות נוכחות גבוהה יותר של עג'מים‪ ,‬אשר רובם היו חנפים‪ .‬צרע'תמש אלנאצרי וילבע'א‬
‫אלעמרי שנזכרים במקורות כרשעים ושבימיהם מתחילים להופיע שמות חדשים לצ'רקסים ולרומים‪ ,‬נזכרים‬
‫קיבלו שמות של מונגולים ונראה שלעיתים יוחסו להם תכונות של מונגולים )למשל‪ ,‬לבהאדר אלמעזי התרכמני יוחסה נטיה לנערים‪,‬‬
‫ראה בנספח הגזע(‪.‬‬
‫‪ 559‬תימור שהכריז מלחמה על הסולטאנות וגם חלק מצאצאיו נזכרים במקורות כרשעים‪ ,‬מנהל‪ ;235-233 :3 ,‬שם‪.138-103 :4 ,‬‬
‫‪ 560‬גולדן )‪" ,(Golden‬דת"‪.226-217 ,‬‬
‫‪ 561‬שתי דוגמאות בולטות הם בזלאר אלעמרי )מת ‪ (1388/791‬שניחן באמונה לקויה ) ַפסַאד ַעקִידַה( בשל העובדה שהיה מקורב ל‪-‬‬
‫עג'ם‪ ,‬ובשבאי מנ באכי )מת ‪ (1408/811‬שהיה רשע ותומך נלהב ) ֻמ ַת ַעצִּב( של החנפים‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫גם במקורות כמי שקידמו את ה‪-‬עג'מים או את החנפים‪.‬‬
‫‪562‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניכרת עלייה בקרנה של‬
‫האסכולה החנפית ושל העלמאא החנפים‪ .‬בעוד שבתקופה התורכית ניתן למצוא ממלוכים ובני ממלוכים שהיו‬
‫חברים באסכולה השאפעית‪ ,‬כל הצ'רקסים או בניהם הנזכרים במקורות כמלומדים בתקופה הצ'רקסית‬
‫מתוארים כחנפים‪ .‬ובעוד שבתקופה התורכית על פי רוב היתה זיקה בין הסולטאן לאסכולה השאפעית‪,‬‬
‫הסולטאנים בתקופה הצ'רקסית נזכרים במקורות כחברים באסכולה החנפית‪ .‬הצ'רקסים‪ ,‬שלא שלטו בערבית‬
‫ולא יכלו לתקשר עם האליטה הערבית שאפעית המקומית‪ ,‬קידמו מלומדים חנפים עג'מים‪ ,‬חלקם דוברי‬
‫תורכית‪ ,‬והגדילו בכך את הנתק שלהם מהאוכלוסיה המקומית והאליטה הדתית הערבית השאפעית‪ 563.‬אלעיני‬
‫הוא דוגמא מצויינת למלומד שכזה‪ .‬אלעיני החנפי היה בן למשפחה מעינתאב והיה דובר תורכית‪ .‬הוא היה‬
‫מקורב לברקוק וקיבל בימיו מספר משרות‪ .‬מצאתי במקורות ארבעה מקרים בהם תורכו‪-‬מונגולים או בעלי‬
‫שמות תורכו‪-‬מונגולים מתוארים באופן חיובי במקורות בני התקופה‪ ,‬אך אצל אלעיני תיאורם הוא שלילי‪.‬‬
‫‪564‬‬
‫לעומת זאת יש מקרה אחד הפוך בו ממלוכ רומי מתואר בצורה שלילית אך אלעיני מתאר אותו בצורה‬
‫חיובית‪.‬‬
‫‪565‬‬
‫לא בדקתי את הכרוניקה של אלעיני באופן יסודי משום שהחלקים המתארים את התקופה‬
‫הצ'רקסית לא יצאו לאור באופן מלא ותיאוריו של אלעיני שנזכרו לעיל נזכרים כציטוט במקורות המאוחרים‬
‫לו‪ .‬בדיקה יסודית יותר של הכרוניקה של אלעיני עשויה לסייע להגיע למסקנות יותר נחרצות לגבי תפישתו‬
‫של אלעיני את הקבוצות האתניות‪ ,‬ולגבי הבדלים בתפישות בין מלומדים מקומיים ערבים שאפעים ומלומדים‬
‫חנפים לא ילידים‪.‬‬
‫‪566‬‬
‫‪ 11.2.4‬קלות דעת‪/‬פחזות‬
‫ישנם שני ביטויים במקורות המשמשים על מנת לציין קלות דעת‪/‬פחזות‪ַ :‬טיְש ו‪-‬חִ'פַה=חִ'פַת ַעקְל‪ .‬פעמים רבות‬
‫מתוארים אנשים במקורות כבעלי שתי התכונות הללו‪ .‬תכונה זו עשויה לנבוע מגילו הצעיר של אדם )חִ'פַת‬
‫אלשּבִיּבַה(‪ 567,‬אך היא נתפשת כתכונה שלילית בקרב אנשים מבוגרים‪ .‬המילה טיש עשויה לציין גם "חמימות‬
‫ַ‬
‫מוח"‪.‬‬
‫‪568‬‬
‫בתקופה התורכית שישה פרטים הם בעלי תכונה מובהקת שכזו‪ .‬אחד מהם בלבד שייך לתקופה‬
‫המוקדמת‪ .‬חמשת האחרים שיכים לתקופת ביברס‪-‬אלנאצר מוקדמת )‪ .(84%‬שניים מהם היו מונגולים‪ ,‬אחד‬
‫סיני‪ ,‬אחד בעל שם מונגולי ומאפיינים מונגוליים )כראי(‪ ,‬ואחד בעל מאפיינים מונגוליים רבים אחרים )ראה‬
‫‪ 562‬בדומה לכך‪ ,‬הסולטאן אלט'אהר ביברס שקידם את האסכולה החנפית במצרים ואף נזכר אצל אלצפדי כחנפי‪ ,‬נזכר במקורות‬
‫התקופה כרשע‪ ,‬ראה ואפי‪ .34 :1 ,‬קרוב לודאי שביברס נתפש כרשע גם משום שהיה מעריץ של המונגולים )ראה אילון‪" ,‬יאסא"‪,‬‬
‫‪ ,(128‬משום שהיה זה שבימיו החלו להגיע ואפדיה מונגולים לשטחי הסולטאנות ומשום שהיה בעל תכונות פיזיות מונגוליות‪.‬‬
‫‪ 563‬לא אוכל להרחיב במסגרת עבודה זו על נושא זה‪.‬‬
‫‪ 564‬אלטנבע'א אלקרמשי )מת ‪ ,(1421/824‬ילח'ג'א מנ מאמש )מת ‪ – (1446/850‬נספח הגזע; כמשבע'א אלחמוי )מת‬
‫‪ ,(1392/789‬מנכליבע'א אלצאלחי )מת ‪ – (1432/836‬נספח השמות‪.‬‬
‫‪ 565‬תע'ריברדי אלבכלמשי )מת ‪ – (1336/840‬נספח הגזע‪.‬‬
‫‪ 566‬על מאבקים בין חנפים לשאפעים בתקופת אלנאצר חסן‪ ,‬ראה וינטר )‪" ,(Winter‬מאבקים בין אסכולות"‪ ;211-195 ,‬על‬
‫מאבקים בתקופה הצ'רקסית בין אלעיני‪ ,‬החנפי דובר התורכית והמקורב לשליטים‪ ,‬לבין אלמקריזי‪ ,‬השאפעי הערבי‪ ,‬שנטה לבקר‬
‫את השליטים‪ ,‬ראה ברודבריג' )‪" ,(Broadbridge‬יריבות אקדמית"‪.107-85 ,‬‬
‫‪ 567‬ראה למשל ג'אנבכ אלאשרפי )מת ‪ – (1427/831‬נספח הגזע‪.‬‬
‫‪ 568‬על תיאור של צעירים בתקופה העותמאנית כבעלי תכונות דומות‪ ,‬ראה פירס )‪" ,(Peirce‬סדר חברתי"‪.173 ,‬‬
‫‪164‬‬
‫את הטבלה בנספח התכונות(‪ .‬לאחר תקופת אלנאצר המוקדמת לא נזכרים פרטים בעלי תכונה זו עד לתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬מדובר בתכונה שלילית נוספת המיוחסת למונגולים בתקופה התורכית‪.‬‬
‫‪569‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית רק אחד מבין ‪ 50‬התורכו‪-‬מונגולים נזכר כבעל טיש )‪ (2%‬ואף תורכו‪-‬מונגולי‬
‫לא ניחן ב‪-‬ח'פה‪ .‬יש חשיבות לכך שלא מדובר בתורכי קפצ'אקי אלא בתורכי סמרקנדי שלפחות על פי חלק‬
‫מהמקורות היה ממוצא חופשי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כ‪ 12%-‬מהצ'רקסים מאופיינים כבעלי טיש או ח'פה‪ .‬בביוגרפיה‬
‫של עליבאי מנ אמיר עלם )מת ‪ (1421/824‬ב‪-‬מנהל‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שניחן ב‪"-‬קלות הדעל של‬
‫הצ'רקסים" )חִ'פַת אלגַ'רַא ִּכסַה(‪ ,‬כך שיש לנו אישור לכך שתכונה זו איפיינה את הצ'רקסים‪ 570.‬אמנם רק ‪4%‬‬
‫מהרומים בעלי הביוגרפיה במקורות הראשיים ניחנים ב‪-‬ח'פה או ב‪-‬טיש‪ ,‬אך כשמוסיפים להם את נושאי‬
‫השמות הרומים הנזכרים בנספח התכונות מסתבר שהסיכוי שרומי יהיה ניחן ב‪-‬טיש או ב‪-‬ח'פה גדול פי שלוש‬
‫מהסיכוי שתורכו‪-‬מונגולי יהיה מאופיין כבעל תכונות אלה )ראה את הטבלה בנספח התכונות(‪.‬‬
‫‪ 11.2.5‬גובה‬
‫תכונה פיזית זו אפיינה את הלא‪-‬תורכים לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ואת המונגולים בתקופה‬
‫התורכית‪ .‬כפי שנזכר בדיון במשרות בתקופת אלנאצר מחמד‪ ,‬המקורות מוסרים שאלנאצר מחמד מינה‬
‫ממלוכים למשרות ה‪-‬סלאחדאריה בשל "מראם המפחיד" ) ְש ַּכא ִל ִהם אל ַהאיִַלה(‪.‬‬
‫‪571‬‬
‫כשבודקים את השימוש‬
‫במילה ַהאיִל )מפחיד( במקורות מסתבר שהיא קשורה לגובהו של אדם‪ ,‬שכן ניתן למצוא אנשים המתוארים כ‪-‬‬
‫ַטוִיל ַהאיִל )גבוה מפחיד(‪ .‬ניתן למצוא גם פרטים המתוארים כ‪ַ -‬טוִיל ַמהִיּב )גבוה מפחיד(‪ 572.‬אדם גבוה נתפש‬
‫כאדם מטיל מורא‪ ,‬ולכן גבוהים שימשו כ‪-‬סלאחדאריה‪ ,‬שתפקידם היה לשאת נשק ולשמש כמשמר של‬
‫השליט‪ .‬משרה נוספת שעל פי המקורות ניתנה לאנשים גבוהים היא משרת ה‪-‬ג'מקדאר‪ .‬תפקידו של ה‪-‬‬
‫ג'מקדאר היה לעמוד ביד מורמת עם אלה מול הסולטאן בעת תהלוכות‪ 573.‬קרוב לודאי שגם משרה זו ניתנה‬
‫לגבוהים על מנת לזרות אימה‪ .‬כזכור‪ ,‬משרות ה‪-‬סלאחדאר וה‪-‬ג'מקדאר היו משרות שניתנו על ידי קלאוון‬
‫לחברים ביחידת ה‪-‬ברג'יה שהורכבה מלא‪-‬תורכים ומונגולים‪ .‬מעצם עובדה זו ניתן ללמוד שקבוצות אתניות‬
‫אלה נטו להיות גבוהות יותר מהקבוצה האתנית הקפצ'אקית‪ .‬סביר להניח שהעובדה שמילאו משרות‪ ,‬שמטרתן‬
‫היתה להטיל אימה‪ ,‬שיחקה תפקיד בתפישתם בעיני בני התקופה כלא סימפטים וכבלתי נגישים‪.‬‬
‫‪ 569‬יש שני פרטים נוספים בעלי תכונה לא מובהקת בתקופה התורכית‪ .‬הכוונה בתכונה לא מובהקת היא למי שמתוארים במקורות‬
‫כבעלי נַוְע ח'פה‪/‬טיש או כבעלי ַּבעְצ' ח'פה‪/‬טיש )קלות דעת מסויימת(‪ ,‬או למי שמכונים אל ַמגְ'נּון )משוגע(‪ .‬יש עדויות לכך שמי‬
‫שכונו בכינוי זה ניחנו בקלות דעת )טיש(‪ .‬ילבע'א אלמאידי )מת ‪ (1440/844‬כונה כך משום שניחן ב‪-‬טיש ו‪ִ -‬חדַת ִמזַאג' )חמימות‬
‫מוח(‪ ,‬צ'וא‪ .290 :10 ,‬לעומת זאת ישנם מקרים בהם אנשים בעלי כינוי זה נזכרים רק כבעלי נַוְע ח'פה‪/‬טיש‪ ,‬ראה למשל בנספח‬
‫הגזע ‪ -‬שיח' אלחסני אלמג'נון )מת ‪ .(1426/830‬ישנם גם מקרים בהם אדם זכה לכינוי זה רק משום שהיה אמיץ וחמום מוח ) ִחדַת‬
‫ִמזַאג'‪/‬גֻ'רְה(‪ ,‬ראה את נספח הגזע ‪ -‬אלט'אהר ילבאי )מת ‪ .(1468/873‬שני הפרטים מהתקופה התורכית בעלי התכונה הלא‬
‫מובהקת הם אלטברס אלמג'נון אלמנצורי )מת ‪ (1308/708‬וביברס אלחסאמי )מת ‪ – (1315/715‬ראה את נספח התכונות‪ .‬אלטברס‬
‫אלמנצורי מתואר במקורות גם כתמים‪ ,‬תכונה המאפיינת מונגולים באופן כמעט בלעדי‪ .‬ביברס הוא שם שיועד ללא‪-‬תורכים החל‬
‫מימי קלאוון‪.‬‬
‫‪ 570‬מנהל‪.255 :8 ,‬‬
‫‪ 571‬אעיאן‪.56 :2 ,‬‬
‫‪ 572‬ראה למשל אידע'די אלח'וארזמי )מת ‪ – (1328/729‬נספח השמות; אעיאן‪.365-364 :4 ,‬‬
‫‪ 573‬צאדק‪" ,‬החצר"‪.284 ,‬‬
‫‪165‬‬
‫ניתן למצוא במקורות מהתקופה התורכית דעה עממית שלילית על אנשים גבוהים‪ .‬ב‪-‬די'ל מראת‬
‫אלזמאן נזכר‪ ,‬שבתקופת אלצאלח איוב‪ ,‬הדעה היתה שמי שהוא גבוה וזקנו ארוך יש יותר סיכוי שיהיה טיפש‬
‫ﺤ‪‬ﻴﺔ ﹶﻏﺎ‪‬ﻟﺒﹰﺎ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ﹶﻗ‪‬ﻠﻴﻞ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ﹾﻘﻞ" – "אתה כפי‬
‫ﺼﺎ‪‬ﻟﺢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﹶﺃ ﱠﻥ ﺍﻟ ﱠﻄ ﹺﻮﻳﻞ ﺍﻟ ﹶﻘﺎ ‪‬ﻣﺔ ‪‬ﻭﺍﻟﱢﻠ ‪‬‬
‫ﻚ ﹶﻃ ﹺﻮﻳﹶﻠﺔ‪...‬ﹶﺃ ‪‬ﺷﺎ ‪‬ﺭ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﻛ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻗﻴ ﹶﻞ ﹶﻃ ﹺﻮﻳﻞ ‪‬ﻭ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫)"َﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫שנאמר – גבוה וזקנך ארוך‪...‬המלך אלצאלח רמז לכך שמי שגבוה וזקנו ארוך על פי רוב הוא טיפש"(‪.‬‬
‫‪574‬‬
‫אליוניני מציין שזו היא בסך הכל דעה קדומה של העמך ‪" -‬זה מה שאומרים ההמונים אך אין בכך אמת" ) ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ‬
‫ﳊ ‪‬ﻘﻴ ﹶﻘﺔ(‪ .‬כאמור‪ ,‬גובה היא אינה תכונה המאפיינת את הקפצ'אקים‪ ,‬אלא תכונה‬
‫ﹺﺇ‪‬ﻧ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ﹸﻘﻮﹸﻟ ‪‬ﻪ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﻮﺍﻡ ﻻ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺍ ﹶ‬
‫שאפיינה את הצ'רקסים והרומים לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ואת המונגולים בתקופה התורכית‪.‬‬
‫בכל הנוגע לצ'רקסים לפחות‪ ,‬יש עדות במקורות לכך שנחשבו לטיפשים‪/‬קלי דעת ) ַקלִילּו אל ַעקְל( כבר‬
‫בתקופה התורכית‪.‬‬
‫‪575‬‬
‫הנתונים שבידינו על גבוהים בתקופה התורכית הולמים את המידע שמספקים המקורות בנוגע‬
‫לדרישות ממלאי משרות ה‪-‬סלאחדאר וה‪-‬ג'מקדאר‪ .‬לכל אורך התקופה התורכית נזכרים במקורות ‪ 57‬פרטים‬
‫גבוהים‪ 3 .‬מהם בלבד נזכרים בתקופה המוקדמת‪ 15 ,‬בתקופת אלנאצר מאוחרת‪-‬התקופה הצ'רקסית ושלושים‬
‫ותשעה בתקופת ביברס‪-‬אלנאצר המוקדמת )‪ .(70%‬מרבית הגבוהים נזכרים בתקופה שנשלטת על ידי אליטה‬
‫מונגולית ולא‪-‬תורכית‪ .‬יש חשיבות לכך שמבין שלושת הגבוהים בתקופה המוקדמת אחד היה כורדי )פרט ‪.(3‬‬
‫פרט אחד היה קפצ'אקי )פרט ‪ - (1‬הסולטאן אלט'אהר ביברס‪ ,‬שכבר נזכר כמי שלא מתואר כקפצ'אקי טיפוסי‪.‬‬
‫מתוך ‪ 15‬הגבוהים בתקופת אלנאצר המאוחרת‪-‬התקופה הצ'רקסית‪ ,‬אחד היה צ'רקסי )פרט ‪ ,(54‬אחד בעל שם‬
‫המיועד לרומים )פרט ‪ ,(57‬שניים היו מונגולים )פרטים ‪ ,(45 ,44‬שניים היו ממוצא חופשי )פרטים ‪,49‬‬
‫‪ 576(54‬ופרט נוסף היה קרובו של אלמאס אלנאצרי המתואר כמונגולי טיפוסי )פרט ‪ .(45‬מבין שבעת השמות‬
‫הנותרים‪ ,‬שניים הם שמות שאין מידע לגבי יעודם האתני )פרטים ‪ (53 ,52‬ורק חמישה הם בעלי שמות‬
‫המיועדים לתורכו‪-‬מונגולים )פרטים ‪ .(56 ,51 ,50 ,48 ,43‬מדובר במספר דל למדי של אנשים שעשויים‬
‫להיות תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬בתקופה בה האליטה של הסולטאנות הייתה ברובה מקבוצה אתנית זו‪.‬‬
‫מתוך ‪ 39‬הגבוהים בתקופה שבין ביברס לתקופת אלנאצר המוקדמת‪ ,‬ניתן למצוא צ'רקסי אחד )פרט‬
‫‪ ,(5‬רומי אחד )פרט ‪ ,(26‬פרט אחד בעל ה‪-‬נסבה "אלרומי" )פרט ‪ ,(9‬פרט אחד או שניים בעלי שם שיועד‬
‫ללא תורכים )פרטים ‪ ,(39 ,25‬כרג'י אחד )פרט ‪ ,(12‬שני אצ )פרטים ‪ ,(19 ,17‬פרט אחד בעל ה‪-‬נסבה‬
‫"אלח'וארזמי" )פרט ‪ ,(15‬פרט אחד ממוצא בגדאדי חופשי‪ ,‬אשר נהג ללבוש בגדים מונגולים )פרט ‪ ,(41‬פרט‬
‫אחד בעל ה‪-‬נסבה "אלכרדי" )פרט )פרט ‪ (18‬וחמישה מונגולים )פרטים ‪ .(38 ,37 ,27 ,14 ,7‬מבין הפרטים‬
‫האחרים שניים כבר נזכרו כמי שמתוארים במקורות כמונגולים טיפוסיים )תנכז ואלמאס – פרטים ‪ (36 ,21‬ו‪-‬‬
‫‪ 574‬אליוניני‪ .127 :2 ,‬בקטע גם מצויין שמי שגדל בחמץ נחשב לטיפש גם כן‪.‬‬
‫‪ 575‬ניל‪.156 :1 ,‬‬
‫‪ 576‬גם פרט ‪ – 47‬ג'ובאן אליחיאוי )מת ‪ – (1360/762‬עשוי להיות חופשי שכן ה‪-‬נסבה שלו באה לו משום שהיה קליינט )לַאזִם(‬
‫של ילבע'א אליחיאוי‪ ,‬ולא משום שהיה עבד שלו‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫‪ 19‬נוספים הם בעלי שמות שישנה עדות למונגולים שנשאו אותם‪ ,‬או שהם בעלי מאפיינים נוספים של‬
‫מונגולים )פרטים ‪ .(42 ,35-32 ,30-28 ,24-22 ,20 ,16 ,13 ,11 ,10 ,8 ,6 ,4‬לא נראה שמבין הפרטים‬
‫הנזכרים בתקופה זו כגבוהים היו קפצ'אקים רבים‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית הנתונים מראים באופן חד משמעי שתורכו‪-‬מונגולים לא היו גבוהים ואילו‬
‫הרומים והצ'רקסים נטו להיות גבוהים‪ .‬נתונים אלה משלימים את הנתונים מתקופת אלנאצר המאוחרת‪-‬‬
‫התקופה הצ'רקסית‪ ,‬תקופה שנשלטה על ידי אליטה תורכו‪-‬מונגולית‪ ,‬אך בה לא נזכרים גבוהים רבים‬
‫במקורות‪ .‬מתוך ‪ 50‬התורכו‪-‬מונגולים בתקופה הצ'רקסית רק ‪ 3‬נזכרים כגבוהים )‪ .(6%‬אחד מהם‪ ,‬אקברדי‬
‫אלקג'מאסי‪ ,‬גם נזכר בכלונדיני ורשע כך שהיה תורכו‪-‬מונגולי לא טיפוסי‪ .‬לעומת זאת‪ 23-18% ,‬מהצ'רקסים‬
‫ו‪ 28-24%-‬מהרומים נזכרים כגבוהים‪ .‬בנספח התכונות מופיעים עוד ‪ 24‬בעלי שמות צ'רקסים‪ 10 ,‬בעלי‬
‫שמות רומים ואף לא בעל שם תורכו‪-‬מונגולי אחד‪ .‬על פי האומדן שביצעתי הסיכוי שרומי יהיה מאופיין‬
‫כגבוה גדול פי חמישה מזה של תורכו‪-‬מונגולי‪ ,‬והסיכוי שצ'רקסי יאופיין כגבוה גדול פי ארבעה מזה של‬
‫תורכו‪-‬מונגולי‪ .‬בדיקה של הסולטאנים הצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬עליהם המקורות מספקים פרטים‬
‫מלאים יותר‪ ,‬מגלה ששבעה מתוך שלושה עשר הסולטאנים הצ'רקסים היו גבוהים )מעל חמישים אחוזים(‪.‬‬
‫‪ 11.3‬תכונות האופייניות כמעט אך ורק ללא‪-‬תורכים לכל אורך תקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית‬
‫‪ 11.3.1‬זקן עגול‪/‬מלא‬
‫המקורות משתמשים בביטוי ֻמ ְס ַתדִיר אל ִל ְחיַה‪ֻ /‬מ ַדוַר אל ִל ְחיַה על מנת לתאר אדם שזקנו עגול‪ ,‬כלומר שזקנו‬
‫מכסה את כל פרצופו‪ .‬יש להעמיד תיאור כזה מול תיאור של אדם‪ ,‬אשר לו שערות רק בסנטרו ) ַחנְּכ(‪ .‬לעיתים‬
‫המקורות מתארים אדם כ‪ַּ-‬כּבִיר אל ִל ְחיַה‪ ,‬וַאפִר אל ִל ְחיַה או ּכַת' אל ִל ְחיַה‪ .‬הביטוי ּכַת' אל ִל ְחיַה מעיד על זקן מלא‬
‫והוא עומד בניגוד לתיאורו של אדם כדליל זקן‪ .‬הביטוי וַאפִר אל ִל ְחיַה מופיע רק פעם אחת במקורות‪ ,‬והאדם‬
‫המתואר בביטוי זה מתואר במקורות אחרים כ‪ַּ -‬כּבִיר אל ִל ְחיַה )ראה את נספח התכונות – אלמט'פר קטז(‪.‬‬
‫הביטוי ַּכּבִיר אל ִל ְחיַה מתחלף לעיתים עם הביטוי ּכַת' אל ִל ְחיַה‪ .‬נראה שגם שני ביטויים אלה מציינים "זקן‬
‫מלא"‪.‬‬
‫‪577‬‬
‫בתקופה התורכית ניתן למצוא רק חמישה פרטים הנזכרים במקורות כבעלי זקן עגול או מלא‪ .‬שניים‬
‫מהם נזכרים בתקופה המוקדמת‪ .‬אחד מהם היה מונגולי ואחד היה ח'וארזמי‪ .‬שלושה נזכרים בתקופת ביברס‪-‬‬
‫‪ 577‬לעיתים נעשה שימוש במקורות בביטויים היברידיים כמו חַ'פִיף אל ִל ְחיַה ּכַא ִמ ֻלהַא‪ ,‬שיש לשער שמשמעותו הוא שהאדם‬
‫המתואר הוא בעל זקן המכסה את כל פרצופו אך זקנו הוא דליל‪ .‬ביטוי דומה בו משתמשים לעיתים המקורות הוא חַ'פִיף אל ִל ְחיַה‬
‫ֻמ ְס ַתדִי ֻרהַא‪ֻ /‬מ ַדוַֻרהַא שמשמעותו ככל הנראה זהה למשמעות הביטוי חַ'פִיף אל ִל ְחיַה ּכַא ִמ ֻלהַא‪ .‬ביטוי בעיתי יותר הוא הביטוי‬
‫ֻמ ַדוַר‪ֻ /‬מ ְס ַתדִיר אל ִל ְחיַה ַצעִ'י ֻרהַא‪ .‬לא ברור אם הכוונה בזקן קטן לזקן דליל או לזקן לא ארוך‪ .‬ביטוי נוסף הוא הביטוי ַטוִיל אל ִל ְחיַה‬
‫שמציין אורך של זקן מבלי להתייחס לצפיפותו או לפריסתו‪ .‬כל הפרטים המתוארים במונחים אלה קובצו תחת קטגורית "תכונה לא‬
‫מובהקת"‪ .‬כל הפרטים הנזכרים כ‪ַ -‬טוִיל אל ִל ְחיַה הם צ'רקסים או בעלי שמות צ'רקסים‪ ,‬ראה את נספח התכונות‪ .‬כפי שנזכר בדיון‬
‫על גובה‪ ,‬גובה וזקן ארוך נחשבו על פי הדעה העממית כקשורים לטיפשות‪ .‬כבר נזכר שלצ'רקסים יוחסה תכונה של טיפשות‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫אלנאצר המוקדמת ואחד מהם הוא הסולטאן הצ'רקסי אלמט'פר ביברס‪ .‬פרט מספר ‪) 4‬בכתמר אלסאקי( הגיע‬
‫משטחי האילח'אנים )דולת אבו סעיד( ולא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק ופרט מספר ‪ 5‬היה סלאחדאר‪ ,‬גבוה‪ ,‬והתחתן עם‬
‫גרושתו המונגולית של אלנאצר מחמד‪ .‬העובדה שבתקופה התורכית‪ ,‬פרט אחד מתוך החמישה הוא צ'רקסי‪,‬‬
‫היא בעלת חשיבות רבה שכן מדובר בקבוצת מיעוט אתנית‪ .‬יש לשים לב גם לכך שמבין ארבעת הפרטים‬
‫שהם מונגולים או בעלי מאפיינים מונגוליים‪ ,‬שלושה היו גם בלונדינים‪ .‬תכונה זו היא תכונה נוספת המאפיינת‬
‫את הלא‪-‬תורכים בדרך כלל )ראה להלן בפרק ‪ .(11.3.2‬כלומר‪ ,‬שבתקופה התורכית‪ ,‬אפיון אדם במקורות‬
‫כבעל זקן מלא‪/‬עגול מלווה כמעט תמיד במאפיין נוסף שלא הולם את הקבוצה האתנית התורכית‪/‬מונגולית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬שלושת הפרטים המתוארים כבעלי זקן מלא‪/‬עגול וכבלונדינים הינם מונגולים )או ח'וארזמים( לא‬
‫טיפוסיים‪.‬‬
‫‪578‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית זקן עגול‪/‬מלא היא תכונה המאפיינת באופן מובהק רומים וצ'רקסים ולא תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ .‬מתוך ‪ 50‬התורכו‪-‬מונגולים בעלי הביוגרפיה במקורות הראשיים לא ניתן למצוא ולו אחד בעל‬
‫תכונה מובהקת של זקן עגול‪/‬מלא‪ .‬לעומת זאת‪ 18-13% ,‬מהצ'רקסים ו‪ 20-18%-‬מהרומים מאופיינים כבעלי‬
‫זקן מלא‪ .‬כשבודקים רק סולטאנים צ'רקסים עליהם יש פרטים רבים יותר מוצאים שתשעה מבין ‪13‬‬
‫הסולטאנים )‪ (70%‬מתוארים במקורות כבעלי זקן עגול‪/‬מלא )ראה את הטבלה בסוף נספח הגזע(‪ .‬בנספח‬
‫התכונות נזכרים רק עוד שלושה פרטים בעלי זקן מלא‪/‬עגול אשר אין יודעים את מוצאם האתני בודאות‪.‬‬
‫שניים מהם הם בעלי שמות של צ'רקסים ופרט אחד הוא בעל שם החשוד כשם המיועד לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬אם‬
‫אכן מדובר בתורכו‪-‬מונגולי הרי שהוא התורכו‪-‬מונגולי היחידי הנזכר במקורות לכל אורך התקופה הצ'רקסית‬
‫בעל תכונה מובהקת של זקן עגול‪/‬מלא‪.‬‬
‫‪ 11.3.2‬שיער בלונדיני‬
‫שקַר )בלונדיני( ו‪ְ -‬צפַר )צהוב‪/‬חיוור(‪ .‬ישנן מספר עדויות במקורות‬
‫המונחים המציינים שיער בלונדיני הם ְ‬
‫לכך שתורכים‪/‬מונגולים לא נטו להיות בלונדינים‪ .‬בביוגרפיה של המשורר אלסראג' אלוראק )מת‬
‫‪ (1296/696‬אשר היה בלונדיני בעל עיניים כחולות‪ ,‬מזכיר אבן תע'ריברדי בתי שיר שכתב המייחסים את‬
‫תכונותיו הפיזיות להיותו רומי‪ 579.‬ב‪-‬בע'ית אלטלב נזכר אדם בשם מוסא ש‪"-‬היה בלונדיני‪ ,‬מראהו כמראה‬
‫הארמנים"‪ ) :‬ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﺃ ‪‬ﺷ ﹶﻘﺮ ‪‬ﺷ ﹾﻜﹸﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﺷ ﹾﻜﻞ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ ‪‬ﻣﻦ(‪.‬‬
‫‪580‬‬
‫בביוגרפיה של אלנאצר חסן‪ ,‬בנו של אלנאצר מחמד‪ ,‬ב‪-‬בדאיע‬
‫אלזהור‪ ,‬אבן איאס גורס שחסן היה בלונדיני משום שאמו היתה רומית‪ 581.‬בן אחר של אלנאצר מחמד משפחה‬
‫רומית – אלכאמל שעבאן – גם כן היה בלונדיני ובנוסף תכול עיניים‪ ,‬והמקורות מציינים שהיה שונה בכך‬
‫‪ 578‬גם ה‪-‬כרג'ים נחשבו למי שזקנם היה גדול‪ ,‬ראה אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.255 :9 ,‬‬
‫‪ 579‬נג'ום‪ .83-84 :8 ,‬וראה גם אלבדאיה‪) 96 :14 ,‬רומי לא ממלוכ שהיה בלונדיני ותכול עיניים שבנוסף נזכר גם כבור בדת‪,‬‬
‫שטן‪ ,‬וכמי שטען שהוא נביא(‪.‬‬
‫‪ 580‬אבן אלעדים‪.3851 :8 ,‬‬
‫‪ 581‬אבן איאס‪.179 :1 ,‬‬
‫‪168‬‬
‫מאחיו‪.‬‬
‫‪582‬‬
‫אלצפדי מציין שהוא שילב בין מראה מכוער ואופי מכוער‪ .‬ניתן ללמוד מהתיחסות זו שבתקופה‬
‫התורכית בלונדיני נחשב למכוער‪ ,‬וברור שהיה קישור בין תכונות פיזיות )במקרה זה שונות מהנורמה(‬
‫לתכונות אופי‪ .‬לרומים ולצ'רקסים שהיו שונים פיזית מהתורכים יוחסו גם תכונות אופי שליליות בתקופה‬
‫ﺸﺮ‬
‫התורכית‪ .‬מקרטאי למשל אנו יודעים שעם תורכי בשם באשקרד היה ידוע ברוע שלו )" ﹺﺟ‪‬ﻨﺲ ‪‬ﻣ ﹾﻠ ‪‬ﻌﻮﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﻭﻑ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬‬
‫ﳉ‪‬ﻨﻮﺱ"‪ " ,‬ﹺﺟ‪‬ﻨﺲ ‪‬ﻣ ﹾﻠ ‪‬ﻌﻮﻥ ‪‬ﻭ ‪‬ﺧ ﹾﻠﻖ ﹶﺃ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮﺍﺭ"(‪ .‬עם זה שכן באירופה וחבר לפרנקים כנגד המוסלמים‪.‬‬
‫ﺤﺲ"‪" ,‬ﹶﺃ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ ﺍ ﹸ‬
‫‪‬ﻭﺍﻟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫הבאשקרדים היו נוצרים ובעלי תכונות פיזיות שאיפינו את העמים האירופיים כדוגמת – פנים צהובות‬
‫)חוורים‪/‬בלונדינים?( ועיניים כחולות‪.‬‬
‫‪583‬‬
‫קרטאי מגדיר אותם כמי שהיו "מבין הגזעים והצבעים המקוללים‬
‫ﺤﺲ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷﹾﻟ ‪‬ﻮﺍﻥ ‪‬ﻭﺍ َﻷ ‪‬ﺟ‪‬ﻨﺎﺱ(‪ 584.‬במקרה זה נעשה קישור בין דת לא נכונה‪ ,‬מראה פיזי לא שכיח‬
‫ביותר" )ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫בשטחי הסולטאנות ותכונות אופי שליליות‪ .‬קשה להניח שקרטאי היה מתייחס למאפיינים הפיזיים של‬
‫הבאשקרדים כמאפיינים שליליים אם היו נפוצים בתקופתו בשטחי הסולטאנות‪ .‬ניתן למצוא במקורות מקרה‬
‫נוסף בו נעשה קישור בין שיער בלונדיני לתכונות שליליות‪ .‬לאחר שלאג'ין הצ'רקסי רצח את הסולטאן‬
‫אלאשרף ח'ליל‪ ,‬באחד מישיבות האמירים הוא התבדח עם כתבע'א וצחק‪ .‬אחד האמירים פנה אליו ואמר לו‪:‬‬
‫ﻚ ﹶﺃ ﹾﻥ‬
‫ﺤ ‪‬ﻖ ﹶﻟ ‪‬‬
‫ﷲ ‪‬ﻳﺎ ﹶﺃ ‪‬ﺷ ﹶﻘﺮ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﻱ ‪‬ﻭﺍ ِ‬
‫"כן‪ ,‬כן‪ ,‬ואללה‪ ,‬יה בלונדיני‪ ,‬אתה עוד צוחק‪ ,‬הורג את אדוננו בחרב ואז צוחק" )ﹺﺇ ‪‬‬
‫ﻚ(‪ .‬אין זה מקרה שתכונתו הפיזית יוצאת הדופן של לאג'ין מקושרת למעשה‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫ﻀ‪‬‬
‫ﻚ‪ ،‬ﹸﺛ ‪‬ﻢ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﻴ ‪‬ﻔ ‪‬‬
‫ﺖ ﹸﺃ ‪‬ﺳ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﺫ‪‬ﻧﺎ ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﻚ‪ ،‬ﹶﻗ‪‬ﺘ ﹾﻠ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫ﻀ‪‬‬
‫‪‬ﺗ ‪‬‬
‫השלילי שעשה‪.‬‬
‫‪585‬‬
‫במקרה אחר פנו אל לאג'ין בדברים אלה‪" :‬הו בלונדיני מקולל‪ ,‬אני נשבעתי לך באללה‬
‫ﻚ ﹶﻓ ‪‬ﻤﺎ ﹶﺃ ‪‬ﺩ ﹺﺭﻱ ‪‬ﻫ ﹾﻞ‬
‫ﺖ ‪‬ﻭ ‪‬ﺣﱠﻠ ﹾﻔ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﷲ ‪‬ﺣﹶﻠ ﹾﻔ ‪‬‬
‫ﺤﺲ ﹶﺃ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﻭﺍ ِ‬
‫והשבעתי אותך‪ ,‬אך איני יודע האם תעמוד בשבועתך או לא" )‪‬ﻳﺎ ﹶﺃ ‪‬ﺷ ﹶﻘﺮ ﺍﻟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﻚ ﹶﺃ ‪‬ﻡ ﻻ( – במקרה זה התכונה הפיזית של לאג'ין מקושרת לבוגדנות‪ 586.‬אצל אלצפדי ניתן למצוא‬
‫ﺖ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻳ ‪‬ﻤﻴﹺﻨ ‪‬‬
‫‪‬ﺗﹾﺜ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫שיר הלועג לתכונות הפיזיות של בלונדינים תכולי עיניים‪:‬‬
‫ﻒ ‪‬ﺩ‪‬ﺑﺎﻍ‬
‫ﺖ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻛ ‪‬‬
‫ﺤ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪ ...‬ﺣ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮﺍﺀ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺳ ﹶﻘ ﹶﻄ ‪‬‬
‫ﺻ ﹶﻔﺮ ﹶﺃ ‪‬ﺭ ‪‬ﺯﻕ ﺍﻟ ‪‬ﻌ‪‬ﻴ‪‬ﻨ‪‬ﻴﻦ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫" ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬‬
‫ﺻ‪‬ﺒﺎﻍ"‬
‫ﺖ ﹸﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﻪ ‪‬ﺩ ﱠﻛﺎﻥ ‪‬‬
‫ﺴﻰ ‪ ...‬ﹶﻗﺪ ﹶﻛﺎﻥ ‪‬ﻓﻲ ﺍ ‪‬ﺳ ‪‬‬
‫ﺠ‪‬ﺒﻮﺍ ﹶﻓ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﺖ ﻻ ‪‬ﺗ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﹶﺃﹾﻟ ‪‬ﻮﺍ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﺍ ‪‬ﺧ‪‬ﺘﹶﻠ ﹶﻔ ‪‬‬
‫"צהוב תכול עיניים שזקנו אדום‪...‬כאילו נפל מיד של בורסקאי‬
‫‪ 582‬אעיאן‪ ") 522 :2 ,‬ﺣ ﹾﻠ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ﺩ‪‬ﻭ ﹶﻥ ﹺﺇ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﺷﻘﹶﺮ ﹶﺃ ‪‬ﺯﺭ‪‬ﻕ ﺍﻟ ‪‬ﻌ‪‬ﻴ‪‬ﻨ‪‬ﻴ ﹺﻦ"(; אבן איאס‪.159 :1 ,‬‬
‫‪ 583‬הרומים למשל נודעו כ‪ּ-‬בַנּו אל ְצפַר )בני הצהוב(‪ ,‬אם כי לעיתים מוצאם מיוחס לאדם בשם אלאצפר‪ ,‬אבו פדאא‪.92 :1 ,‬‬
‫‪ 584‬מג'מוע‪ ;243-238 ,‬וראה יאקות‪) 385-383 :1 ,‬הבאשקרד שכנו ב‪-‬בלאד אלאנגר או בין קונסטנטינופוליס וחלב‪ ,‬ונחשבו‬
‫לרשעים עוד לפני תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ .‬יאקות מציין שראה קבוצה מהם בחלב והם בלונדינים‪ .‬אצל יאקות הם מתוארים‪,‬‬
‫לפחות בחלב‪ ,‬כמוסלמים חנפים(‪ :‬וראה גם אבו פדאא‪) 93 :1 ,‬הבשאקרד מתוארים כנוצרים ברובם ובעלי תכונות רעות ‪ " -‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹸﺃ ‪‬ﻣﻢ‬
‫ﺴ‪‬ﻠ ‪‬ﻤﻮ ﹶﻥ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﺷ ﹺﺮ ‪‬ﺳﻮ ﺍ َﻷ ‪‬ﺧﻼﻕ" – "מבין אומות‬
‫ﻀﺎ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺼﺎ ‪‬ﺭﻯ ‪‬ﻭ‪‬ﻓﻴ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺠﺔ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ‪‬ﻠ ﹸﻜ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭ ﹶﻏﺎ‪‬ﻟ‪‬ﺒ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺼﺎ ‪‬ﺭﻯ‪ ...‬ﺍﻟ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺷ ﹸﻘ ‪‬ﺮﺩ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ﹸﺃ ‪‬ﻣﺔ ﹶﻛ‪‬ﺜ ‪‬ﲑﺓ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻦ ﹺﺑﻼﺩ ﺍ َﻷﹾﻟ ‪‬ﻤﺎﻥ ‪‬ﻭﹺﺑﻼﺩ ﹺﺇ ﹾﻓ ‪‬ﺮ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺍﻟ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫הנוצרים‪...‬ניתן למצוא את הבאשקרד‪ .‬הם רבים ושוכנים בין ארצם של האלמאנים לארצם של הפרנקים‪ .‬מלכם נוצרי ורובם נוצרים‬
‫גם כן‪ ,‬אם כי ניתן למצוא מביניהם מוסלמים‪ ,‬והם בעלי תכונות רעות"(‪.‬‬
‫‪ 585‬עקד‪.267 :3 ,‬‬
‫‪ 586‬עקד‪.434 :3 ,‬‬
‫‪169‬‬
‫צבעיו שונים ואין זה פלא‪...‬כנראה שבתחת של אמו היה דוכן של צבעי‪".‬‬
‫‪587‬‬
‫כזכור‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא עדויות לכך שמאפיינים פיזיים של התורכו‪-‬מונגולים כדוגמת זקן דליל‬
‫או צבע שחרחר נחשבו לשליליים‪ .‬במקרה זה ניתן לראות שבתקופה התורכית מאפיינים פיזיים של לא‬
‫תורכים נחשבים לשליליים‪ .‬לעיל גם נזכרה דעה עממית שלילית בנוגע לאנשים גבוהים‪ ,‬תכונה נוספת‬
‫המאפיינת לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪588‬‬
‫בתקופה התורכית נזכרים במקורות הראשיים עשרה בלונדינים‪ .‬שניים מבינהם היו צ'רקסים ואחד‬
‫רומי )פרטים ‪ .(10 ,5 ,3‬מדובר במספר נכבד בהתחשב בעובדה שמדובר בקבוצות מיעוט אתניות‪ .‬בתקופה‬
‫התורכית נזכרים בסך הכל ‪ 17‬לא‪-‬תורכים במקורות הראשיים‪ ,‬כך שיותר משישית מהם היו בלונדינים‪ .‬מבין‬
‫שבעת הפרטים האחרים אחד הוא מונגולי‪ ,‬אחד ח'וארזמי ואחד הגיע משטחי האילח'אנים )פרטים ‪.(8 ,2 ,1‬‬
‫כולם נזכרו כמי שהינם בעלי זקן עגול‪/‬מלא – כלומר‪ ,‬פרטים מונגולים )או ח'וארזמיים( לא טיפוסיים‪ .‬גם‬
‫שאר הפרטים חשודים בהיותם מונגולים משום שהם שיכים לתקופה שבין ביברס לתקופת אלנאצר המוקדמת‬
‫וחלקם בעלי מאפיינים מונגוליים‪ .‬נראה שכל עוד לא‪-‬תורכים לא היו קיימים במספרים גבוהים בשטחי‬
‫הסולטאנות היה סיכוי רב יותר שתורכים‪/‬מונגולים יתפשו כבלונדינים‪.‬‬
‫‪589‬‬
‫החל מתקופת המעבר בה מגיעים‬
‫לא‪-‬תורכים רבים לשטחי הסולטאנות כמעט ואין אזכור לתורכו‪-‬מונגולים בלונדינים במקורות‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית מתוך ‪ 50‬תורכו‪-‬מונגולים בעלי ביוגרפיה במקורות הראשיים רק אחד נזכר‬
‫כבלונדיני )‪ .(2%‬מדובר באקברדי אלקג'מאסי אשר נזכר במקורות גם כגבוה ורשע‪ ,‬כך שלא היה תורכו‪-‬‬
‫מונגולי טיפוסי‪ .‬לעומת זאת‪ 8-6% ,‬מהצ'רקסים ו‪ 16-14%-‬מהרומים נזכרים כבלונדינים‪ .‬ככל הנראה אחוז‬
‫הבלונדינים מקרב הצ'רקסים היו גבוה יותר שכן מתוך ‪ 13‬הסולטאנים הצ'רקסים בתקופה הצ'רקסית שלושה‬
‫היו בלונדינים )ראה את הטבלה בנספח הגזע( ובנספח התכונות ניתן למצוא עוד ‪ 19‬בעלי שמות לצ'רקסים‪2 ,‬‬
‫בעלי שמות לרומים ואף לא פרט נוסף בעל שם לתורכו‪-‬מונגולים‪ .‬על כל פנים ברור שלא‪-‬תורכים )צ'רקסים‬
‫ורומים( נטו הרבה יותר מתורכו‪-‬מונגולים להיות בלונדינים )ראה את הטבלה בנספח התכונות(‪.‬‬
‫‪ 587‬אעיאן‪.441 :1 ,‬‬
‫‪ 588‬גובה הוא תכונה המאפיינת גם מונגולים בתקופה התורכית‪ .‬נראה שתכונה פיזית נוספת שהיתה אופיינית למונגולים נתפשה‬
‫כשלילית בתקופה התורכית‪ .‬כבר צוין שנעשה קישור במקורות בין צבעו השחרחר של אלט'אהר ביברס לרוע שלו‪.‬‬
‫‪ 589‬בכתמר אלסאקי )פרט ‪ (8‬נזכר בחלק מהמקורות כבלונדיני‪ ,‬ובחלק אחר כמי שהיה בעל שיער בהיר שקצוותיו שחורים‪ ,‬ראה‬
‫את נספח הגזע‪ .‬תיאורו של בכתמר אלסאקי במקורות מעיד על כך שכל עוד לא‪-‬תורכים לא היו נוכחים בשטחי הסולטאנות‬
‫במספרים גבוהים‪ ,‬היה יותר סיכוי שתורכים‪/‬מונגולים בעלי שיער בהיר יחסית יתפשו כבלונדינים‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫סיכום החלק הראשון‬
‫במקורות מתקופת הסולטאנות הממלוכית מופיע לעיתים הביטוי "אלגִ'נְ ִסיַה ִעלַת אלצַ'ם" –"אתניות היא בסיס‬
‫לשותפות‪/‬פעילות פוליטית משותפת"‪ .‬חוקרים אמנם מונים לעיתים את הסולידאריות האתנית כאחד‬
‫מהקשרים החברתיים שהשפיעו על פעילותם הפוליטית של החברים באליטה של הסולטאנות הממלוכית‪,‬‬
‫אולם על פי רוב הם מיחסים לקשרים על בסיס של מוצא אתני חשיבות משנית בהשוואה לחשיבותם של‬
‫קשרים ממלוכים בין אדון לעבד ובין ה‪-‬ח'שדאשיה‪ ,‬או בהשוואה לחשיבותם של קשרים בין פטרון לקליינט‪.‬‬
‫על פי הדעה הרווחת במחקר‪ ,‬אחד מהמנגנונים בהם השתמשו על מנת ליצור אחידות בין ממלוכים ממוצאים‬
‫אתנים שונים‪ ,‬היה מתן שמות תורכיים לממלוכים מכל המוצאים האתנים‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שניסיתי להראות בחלק‬
‫זה של העבודה‪ ,‬למרות העובדה שכמעט כל השמות שניתנו לממלוכים היו שמות תורכיים‪ ,‬החל מתקופתו של‬
‫קלאוון ועד לסוף הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬שמות חולקו על פי מפתח אתני‪ .‬ההפרדה בין שמות הקבוצות‬
‫האתניות היתה טוטאלית או לפחות שאפה להיות טוטאלית‪ ,‬ורק במקרים נדירים ממלוכים קיבלו שם שאינו‬
‫הולם את מוצאם האתני‪ .‬חברים בקבוצות אתניות שונות נבחנו אלה מאלה לא רק בשמות אותם קיבלו אלא גם‬
‫במחנות )טבאק( בהם עברו הכשרה‪ ,‬בתפקידים אותם קיבלו‪ ,‬במראה ובלבוש‪ 590.‬מוצאו האתני של הממלוכ‬
‫לא היה רכיב משני בזהותו אלא אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר המרכיבים את זהותו‪.‬‬
‫בחלק זה נעשה ניסיון למפות את היעוד האתני של השמות לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫מיפוי השמות עשוי לאפשר מחקר של מאפיינים חברתיים ותרבותיים של קבוצות אתניות‪ .‬מיפוי השמות‬
‫איפשר בחלק זה לבחון את השינויים בהרכב האתני של הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ואת השינויים בתפישת הזהות‬
‫האתנית של הקבוצות האתניות בשטחי הסולטאנות‪ .‬כמו כן הוא איפשר לבדוק פעילות פוליטית של פרטים על‬
‫בסיס סולידאריות אתנית‪ .‬בתקופתו של אלצאלח איוב מרבית הממלוכים היו קפצ'אקים ולכן שמות לא חולקו‬
‫על פי מפתח אתני‪ .‬שמות הממלוכים של אלצאלח איוב היו ברובם "שמות של עבדים"‪ .‬בתקופתו של ביברס‬
‫החלו להגיע מונגולים לשטחי הסולטאניות כמהגרים וכשבויי מלחמה‪ .‬כתוצאה מכך בתקופתו של ביברס‬
‫הופיעו מספר שמות חדשים למונגולים‪ ,‬אשר יש להניח שלפחות ברובם לא היו "שמות של עבדים"‪ .‬קלאוון‪,‬‬
‫שהיה הסולטאן הראשון לרכוש עבדים מונגולים ולא‪-‬תורכים בקנה מידה גדול‪ ,‬הוא זה שיצר את השיטה של‬
‫מתן שמות על פי מפתח אתני‪ .‬ניתוח השמות והמוצאים האתנים בימי קלאוון הוביל למספר מסקנות מפתיעות‪.‬‬
‫היסוד המונגולי ביחידת ה‪-‬ברג'יה היה לא מבוטל‪ ,‬ובכלל‪ ,‬מרבית החברים באליטה השלטת בימי קלאוון היו‬
‫מונגולים‪ .‬הקפצ'אקים אמנם היו הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בתקופתו‪ ,‬אך לא היו חלק מהאליטה השלטת‬
‫בתקופה זו‪ .‬למסקנה זו עשויות להיות השלכות על מחקר עתידי של השפעות תרבותיות מונגוליות בשטחי‬
‫הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫‪591‬‬
‫בתקופתו של קלאוון עבדים לא‪-‬תורכים קיבלו מספר מצומצם של "שמות של‬
‫‪ 590‬אמנם לא התייחסתי ללבוש בעבודה זו בשל מיעוט הפרטים במקורות הנוגעים להיבט זה‪ ,‬אולם יש עדויות לכך שהצ'רקסים‬
‫למשל נבחנו בלבוש מיוחד‪.‬‬
‫‪ 591‬עבדים מונגולים אלה עשויים להיות הסוכנים להשפעות תרבותיות כאלה‪ .‬מספרם של ממלוכים אלה לא היה קטן כפי שסבור‬
‫‪171‬‬
‫עבדים"‪ .‬גם שמות ה‪-‬ברג'יה הנפוצים בתקופתו של קלאוון היו "שמות של עבדים" וקרוב לודאי שגם‬
‫הקפצ'אקים שהגיעו לשטחי הסולטאנות בדרך של סחר של עבדים קיבלו "שמות של עבדים"‪ .‬כל שמות‬
‫העבדים הללו היו קיימים לפני תקופת קלאוון‪ .‬שמות חדשים המופיעים בתקופתו של קלאוון הם שמות‬
‫המיועדים למונגולים‪ ,‬וקרוב לודאי שלפחות בחלקם לא היו "שמות של עבדים"‪ .‬יתכן שמדובר ב‪-‬ואפדיה או‬
‫בשבויי מלחמה‪.‬‬
‫השינוי הבא בהרכב האתני של הסולטאנות חל בהדרגה במהלך תקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד‪ .‬סולטאן זה החל לקנות עבדים רבים מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‪ ,‬שם שכנו זה לצד זה מונגולים‬
‫וקפצ'אקים‪ ,‬שבהדרגה הפכו לעם אחד‪ .‬הסכם השלום עם האילח'אנים בשנת ‪ 1323/723‬סייע לתפישה‬
‫שמונגולים וקפצ'אקים הם עם אחד‪ .‬בעוד שהמונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות לפני תקופת שלטונו‬
‫השלישית של אלנאצר מחמד היו ברובם שבויי מלחמה או ואפדיה‪ ,‬אשר נחשבו לגורם מרדני ובוגדני‪ ,‬החל‬
‫מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד התורכו‪-‬מונגולים שהגיעו לשטחי הסולטאנות נמכרו על ידי‬
‫משפחותיהם משום ששמעו על התנאים הטובים להם זוכים העבדים במצרים‪ .‬השינוי בהרכב האתני ובתפישת‬
‫הזהות האתנית הוביל גם לשינוי במערכת השמות‪ .‬מיפוי השמות והקבוצות האתניות מאפשר להוסיף נפח‬
‫לעדויות שיש לנו במקורות על טיהורים שערך אלנאצר מחמד עם שובו לשלטון בשנת ‪ .1309/709‬עם שובו‬
‫לשלטון‪ ,‬הפסיק סולטאן זה להשתמש במרבית שמות ה‪-‬ברג'יה המונגולים והלא‪-‬תורכים וכמעט בכל השמות‬
‫למונגולים שהיו קיימים בתקופת קלאוון‪ .‬חלק משמות המונגולים )ה‪-‬ברג'ים והלא ברג'ים( הפכו לשמות ללא‪-‬‬
‫תורכים וחלק מהם הפכו לשמות תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מדיניות זו של אלנאצר מחמד משקפת את דעתו השלילית‬
‫כלפי תקופה בעבר בה לא‪-‬תורכים ומונגולים שלטו בסולטאנות‪ ,‬ומשקפת גם ניסיון מוצלח שלו לצייר את‬
‫העבר המונגולי של הסולטאנות כלא‪-‬תורכי ולא לגיטימי‪ .‬ניסיון מונגולי )המוגדר במקורות דווקא כמרד‬
‫"קפצ'אקי"( לשמר את זכויות היתר של הקבוצה האתנית המונגולית לא צלח‪ .‬בעוד שלפני תקופתו של‬
‫אלנאצר מחמד יש בסיס להניח שחלק משמות המונגולים לא היו "שמות של עבדים"‪ ,‬הרי שהחל מתקופתו יש‬
‫בסיס סביר להניח שכמעט כל השמות היו "שמות של עבדים"‪.‬‬
‫השינוי הבא בהרכב האתני של הסולטאנות החל להתרחש באופן הדרגתי בתקופת המעבר וצבר‬
‫תאוצה עם חזרתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪ .1390/793‬החל משנות השלושים של המאה השמינית‪/‬הארבע‬
‫עשרה יש עדות לנוכחות מחודשת של לא‪-‬תורכים )בעיקר צ'רקסים( בשטחי הסולטאנות והחל משנות‬
‫הארבעים של מאה זו יש עדות לפעילות פוליטית של לא‪-‬תורכים‪ .‬אולם‪ ,‬בשנים אלה נוכחתם של הלא‪-‬‬
‫תורכים הייתה עדיין קטנה למדי‪ .‬בשנות החמישים והשישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬בשנים בהן‬
‫שלט לסירוגין אלנאצר חסן בן אלנאצר מחמד‪ ,‬ובהן עלו לגדולה האמירים צרע'תמש אלנאצרי וילבע'א‬
‫אלעמרי‪ ,‬ניכרת נוכחות גדולה יותר של לא‪-‬תורכים בשטחי הסולטאנות‪ .‬בימיהם של אמירים אלה מופיעים‬
‫הלפרין )‪ ,(Halperin‬שמבטל אותם כמקור אפשרי להשפעות מונגוליות‪ ,‬ראה הלפרין‪" ,‬הקשר הקפצ'אקי"‪ ;244-242 ,‬על סוכנים‬
‫אפשריים להשפעות תרבותיות מונגוליות בשטחי הסולטאנות‪ ,‬ראה ליטל‪" ,‬משלחות דיפלומטיות"‪.42 ,‬‬
‫‪172‬‬
‫מספר שמות חדשים ללא‪-‬תורכים‪ .‬בניגוד לתקופות קודמות יותר‪ ,‬בתקופה זו נוצרו לראשונה שמות ללא‪-‬‬
‫תורכים יש מאין‪ ,‬ושמות אלה יועדו לקבוצה אתנית לא‪-‬תורכית ספציפית )רומים או צ'רקסים(‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בתקופה זו מופיעים לראשונה שמות צ'רקסיים שיועדו קרוב לודאי לצ'רקסים‪ .‬תופעה זו מעידה על כך שהחל‬
‫משנות החמישים והשישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה מספרם של הלא‪-‬תורכים החל לגדול באופן‬
‫משמעותי‪ .‬שמות שהחלו להופיע בתקופת המעבר )או לפחות החל מימי צרע'תמש וילבע'א( ככל הנראה לא‬
‫שינו את יעודם האתני עד לסוף הסולטאנות הממלוכית‪ .‬עד לתקופתו של ברקוק לא חלה הפרדה מלאה בין‬
‫רומים לצ'רקסים‪ ,‬ושמות ישנים שניתנו ללא‪-‬תורכים המשיכו להתקיים לצד שמות שיועדו לרומים ושמות‬
‫שיועדו לצ'רקסים‪.‬‬
‫מיפוי השמות אִפשר לבדוק בצורה טובה יותר פעילות של קבוצות אתניות על בסיס של סולידאריות‬
‫אתנית בתקופתו של ברקוק‪ .‬מניתוח שמות החברים בפלגים של ברכה וברקוק ושמות החברים בפלגים של‬
‫ברקוק‪ ,‬מנטאש וילבע'א עולה מסקנה חד משמעית שלסולידירות אתנית היה תפקיד מרכזי בתקופה זו‪ .‬מקורות‬
‫בני התקופה מתייחסים למאבק בין הפלגים כאל מאבק בין קבוצות אתניות‪ .‬עדות עקיפה לכך ניתן למצוא‬
‫בכרוניקה יוצאת הדופן של אבן אלפראת אשר מנסה לציין את מוצאו האתני של כל פרט לו יש ופיאת‬
‫בכרוניקה‪ .‬בני התקופה ייחסו לזהות האתנית חשיבות מכרעת‪ ,‬תפשו את התקופה כמאופיינת במאבקים בין‬
‫קבוצות אתניות ונתנו לכך ביטוי בחיבוריהם‪.‬‬
‫בעוד שברור שמתנגדיו של ברקוק באו בעיקר מהקבוצה התורכו‪-‬מונגולית ותומכיו באו בעיקר‬
‫מהקבוצה האתנית הצ'רקסית‪ ,‬עמדתם של הרומים בתקופה זו אינה ברורה לחלוטין‪ .‬בכל זאת‪ ,‬מהנתונים‬
‫שהצטברו בידינו ניתן להבין שלפחות עד לניצחונו של ברקוק על ברכה‪ ,‬הרומים היו קרובים לצ'רקסים‪.‬‬
‫לאחר ניצחונו של ברקוק על ברכה ניכרת התרחקות הדרגתית בין הרומים והצ'רקסים המתבטאת בין היתר‬
‫בהפיכתם של שמות שיועדו ללא‪-‬תורכים לפני תקופת ברקוק לשמות לרומים החל מתקופת שלטונו של‬
‫ברקוק‪ .‬נראה ששינויים אלה במערכת השמות הסתיימו במהלך תקופת שלטונו הראשונה של ברקוק‪ .‬אכן‪,‬‬
‫במאבק בין מנטאש ילבע'א וברקוק ניתן למצוא מספר רומים בפלג של ילבע'א ומנטאש‪ .‬עדויות משמעותיות‬
‫יותר להתרחקות בין הרומים לצ'רקסים ניתן למצוא לאחר חזרתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪.1390/793‬‬
‫לאחר חזרתו לשלטון של ברקוק יש יותר עדויות במקורות לכך שהרגיש בטוח במעמדו‪ ,‬שקידם את הצ'רקסים‬
‫והפסיק להסתמך על רומים או על תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬אישור לכך ניתן למצוא בכך שבשנת ‪ 1399/802‬הרומים‬
‫והתורכו‪-‬מונגולים היו חברים בפלג אחד )הפלג של איתמש אלבג'אסי( נגד הצ'רקסים‪ .‬מיפוי השמות אפשר‬
‫להראות שהמקורות מדייקים גם בתארם את המאבק הזה כמאבק בין קבוצות אתניות‪ .‬תבוסתו של הפלג של‬
‫איתמש סימלה את תבוסתם הסופית של התורכו‪-‬מונגולים ואת ההפרדה הסופית בין הרומים לצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות בני התקופה מתארים ניצחון זה כניצחון צ'רקסי וכהשפלה של הקבוצות האתניות האחרות‪ .‬בימיו של‬
‫פרג'‪ ,‬בנה של שפחה רומית‪ ,‬אמנם ניכרת עלייה בקרנם של הרומים‪ ,‬ובימיו של של שיח' ניכרת עלייה בקרנם‬
‫של התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אולם לפחות בכל הנוגע לתורכו‪-‬מונגולים מדובר באפיזודה קצרת מועד‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫בימיו של ברקוק חלו מספר שינויים נוספים במערכת השמות‪ .‬מספר שמות תורכו‪-‬מונגולים הפכו‬
‫לשמות לרומים ומספר שמות תורכו‪-‬מונגולים הפכו לשמות לצ'רקסים‪ .‬שינויים אלה מסמלים גם כן את‬
‫היעלמותם של התורכו‪-‬מונגולים ואת תבוסתם‪ .‬אין עדות לשמות ללא‪-‬תורכים מלפני ימי ברקוק שהפכו‬
‫לשמות לצ'רקסים‪ ,‬ואת תופעה זו יש ליחס לרצון של הצ'רקסים לבדל עצמם מהקבוצה האתנית הרומית‬
‫ומתקופה בעבר בה נחשבו לחברים באותה קבוצה אתנית )קבוצת הלא‪-‬תורכים( וקיבלו אותם שמות‪ .‬החל‬
‫מתקופת ברקוק שמרו הצ'רקסים בקנאות על הפרדה מקבוצות אתניות אחרות‪ .‬לאחר תקופת ברקוק אין עדות‬
‫לשינויים נוספים במערכת השמות לפחות עד לתקופתו של קאיתבאי‪ .‬תופעה מעניינת נוספת שחלה במערכת‬
‫השמות בתקופת המעבר או בתקופה הצ'רקסית היא שמספר שמות קמו לתחייה‪ .‬כמעט כל השמות הללו החלו‬
‫להופיע בימי קלאוון ולא היו קיימים בתקופה המוקדמת‪ .‬תופעה זו של תחית שמות מעידה בין היתר על‬
‫החיאתה של מורשת של ה‪-‬ברג'יה לשם צרכים של לגיטימציה או בשל נוסטלגיה‪ .‬גם העובדה שבתקופה‬
‫הצ'רקסית ניתנו לקבוצת ה‪-‬אצ שמות שיועדו לצ'רקסים מעידה על כך‪ .‬התופעה של שמות שקמו לתחייה‬
‫מעידה גם על החיאתה של מורשת מונגולית‪ .‬יש בסיס להניח שתופעה זו קשורה לנוכחות מחודשת של‬
‫מונגולים בשטחי הסולטאנות החל מתקופת המעבר בשל דעיכה של דשת‪-‬י קבג'ק‪.‬‬
‫מיפוי השמות סייע גם להבין את מעמדם של קבוצות מיעוט אתניות‪ .‬בתקופה התורכית כמעט ולא‬
‫ניתן למצוא במקורות תרכמנים מ‪-‬בלאד אלרום‪ .‬מרבית התרכמנים בתקופה זו באו מצפון סוריה וקיבלו שמות‬
‫של מונגולים או תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬החל מתקופת המעבר יש נוכחות גבוהה יותר של תרכמנים מ‪-‬בלאד אלרום‬
‫בשטחי הסולטאנות‪ .‬קרוב לודאי שתופעה זו קשורה לגידול במספרם של הרומים האתנים בשטחי הסולטאנות‬
‫החל מתקופה זו‪ .‬תרכמנים שהגיעו מ‪-‬בלאד אלרום קיבלו שמות של רומים‪ .‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬תרכמנים‬
‫שהגיעו מצפון סוריה )או לפחות לא הגיעו מ‪-‬בלאד אלרום( שאפו לקבל שמות של צ'רקסים‪ .‬תופעה זו מעידה‬
‫הן על החשיבות שהקנו בני התקופה לזהות האתנית של האליטה השלטת והן על החשיבות שהקנו לשמות‬
‫כסמל של הקבוצות האתניות‪ .‬בעוד שקבוצת ה‪-‬אצ נחשבה לקרובה למונגולים בתקופה התורכית‪ ,‬בתקופה‬
‫הצ'רקסית קבוצה זו קיבלה שמות של צ'רקסים‪ .‬יש ליחס תופעה זו להחיאתה של מורשת ברג'ית‪ .‬קבוצות‬
‫אירופיות לא רומיות או נוצרים לא אירופיים קיבלו שמות ללא‪-‬תורכים החל מתקופת קלאוון‪ .‬הכרדים וה‪-‬‬
‫כרג'ים נחשבו בתקופה התורכית כקרובים למונגולים‪ .‬בתקופה הצ'רקסית אין מידע על קבוצות אתניות אלה‪.‬‬
‫מיפוי השמות סייע גם לבדוק את מידת דייקנותם של המקורות כשהשתמשו ב‪-‬נסבה לציון מוצא‬
‫אתני של ממלוכים‪ .‬המסקנות העולות מניתוח השמות וה‪-‬נסבות מראות באופן חד‪-‬משמעי שרק במקרים‬
‫נדירים אדם הנושא נסבה שעשויה להעיד על מוצא אתני מסויים שיך למעשה למוצא אתני אחר‪ .‬במקרים‬
‫כאלה ניכר מאמץ של המקורות להבהיר את מוצאו האתני האמיתי ואת המקור ל‪-‬נסבה שלו‪ .‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬מחברי המקורות יוצאים מגדרם על מנת שיובהר שממלוכ אינו תורכו‪-‬מונגולי אלא צ'רקסי‪ .‬מקרים‬
‫אלה מעידים על כך שההפרדה בין הקבוצות האתניות וההיררכיה ביניהם היתה בעלת חשיבות רבה‪ .‬ה‪-‬נסבה‬
‫"אלרומי" עשויה להיות בעיתית עד לתקופת שלטונו של אלנאצר מחמד משום שהיא מציינת גם מוצא אתני‬
‫‪174‬‬
‫וגם מוצא גיאוגרפי‪ .‬לא ניכר שמחברי המקורות ראו בכך בעיה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל עוד היתה נוכחות גבוהה של‬
‫ואפדיה או שבויים מונגולים מ‪-‬בלאד אלרום בשטחי הסולטאנות‪ ,‬יש לנקוט משנה זהירות בנוגע ל‪-‬נסבה זו‪.‬‬
‫בחלק זה של העבודה נסקרו גם המאפיינים הפיזיים ותכונות האופי שיוחסו לבני הקבוצות האתניות‬
‫השונות במהלך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ניתוח התכונות סייע למפות את היעוד האתני של‬
‫השמות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא אפשר לזהות תפישות נפוצות בנוגע לקבוצות אתניות ומגוון של סטריאוטיפים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ניתוח התכונות סייע לקביעת ההרכב האתני של הסולטאנות בכל תקופה‪ .‬מספר מאפיינים פיזיים או תכונות‬
‫אופי יוחסו במקורות למונגולים בתקופה התורכית )למשל שחרחרות‪ ,‬זקן דליל‪ ,‬תמימות( ולתורכו‪-‬מונגולים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬מאפיינים אלה כמעט ולא נזכרים בתקופות בהן הסולטאנות נשלטה על ידי אליטה‬
‫קפצ'אקית או תורכו‪-‬מונגולית )כלומר התקופה המוקדמת והתקופה שבין אלנאצר מחמד לברקוק(‪ .‬נתונים‬
‫אלה מאשרים את הטענה שהחל מתקופת קלאוון האליטה השלטת היתה מונגולית ושהחל מתקופתו של‬
‫אלנאצר מחמד האליטה כבר לא הייתה מונגולית אלא תורכו‪-‬מונגולית‪ .‬התחיה של מאפיינים אלה במקורות‬
‫החל מתקופת המעבר או החל מהתקופה הצ'רקסית עשויה לנבוע משתי סיבות שאינן בהכרח סותרות זו את זו‪.‬‬
‫סיבה אחת עשויה להיות שתכונות הן יחסיות ורק כשהאליטה השלטת הפכה להיות לא‪-‬תורכית‪ ,‬תורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ ,‬שהיו קרובים יותר למונגולים מאשר ללא‪-‬תורכים‪ ,‬החלו להיות מאופיינים במקורות כפי שאופיינו‬
‫המונגולים בתקופה התורכית‪ .‬סיבה שניה עשויה להיות נוכחות מחודשת של מונגולים שלא מ‪-‬דשת‪-‬י קבג'ק‬
‫בשטחי הסולטאנות החל מתקופת המעבר‪ .‬העדויות שיש לנו על המאפיינים של הקבוצות האתניות מצטרפות‬
‫לעדויות אחרות על תחיה מונגולית החל מתקופת המעבר )למשל תחיית שמות מונגולים(‪ .‬חלק מבעלי‬
‫המאפיינים המונגוליים בתקופה הצ'רקסית נזכרים במפורש במקורות כ‪"-‬טטרים" וחלקם היו בעלי מספר‬
‫מאפיינים מונגוליים‪ .‬דבר זה עשוי להעיד על כך שבניגוד לדעתו של אילון‪ ,‬המונחים "טטרי" ו"תורכי" אינם‬
‫זהים גם בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫חלק מהתכונות מאפיינות מונגולים בתקופה התורכית ולא‪-‬תורכים לכל אורך תקופת הסולטאנות‪.‬‬
‫תכונות אלה הן ברובן תכונות שליליות )רשע‪ ,‬אמונה דתית לקויה‪ ,‬נטיה לנערים‪ ,‬קלות דעת‪ ,‬אי ידיעת השפה‬
‫הערבית(‪ .‬ככלל‪ ,‬הקפצ'אקים נקיים מתכונות שליליות אלה‪ .‬על פי הדעה הרווחת במחקר אין למעשה הבדל‬
‫בין הקבוצות האתניות בכל הנוגע לידיעת השפה הערבית‪ ,‬אולם מסתמן שקפצ'אקים נטו יותר לדעת שפה זו‪,‬‬
‫תופעה הגיונית‪ ,‬שכן לא היה עליהם להשקיע משאבים בלימוד השפה התורכית‪ .‬העובדה שהקפצ'אקים )או‬
‫התורכו‪-‬מונגולים( שלטו יותר מממלוכים אחרים בשפה הערבית אפשרה להם לתקשר עם האליטה הדתית‬
‫הערבית השאפעית המקומית ולספוג ממנה ערכים מסורתיים‪ .‬קרוב לודאי שהעובדה שידעו ערבית תרמה לכך‬
‫שתיאורם במקורות אינו שלילי כמו תיאורם של המונגולים והלא‪-‬תורכים‪ .‬ישנה עדות לכך שלפחות חלק‬
‫מהמונגולים התכחשו לשפה הערבית משיקולים אידיאולוגיים הקשורים ל‪-‬יאסא‪.‬‬
‫‪592‬‬
‫‪ 592‬וראה את הערה ‪ 591‬לעיל‪ .‬זו היא דוגמא להשפעה תרבותית מונגולית של ממלוכים מונגולים בשטחי הסולטאנות‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫על פי הדעה הרווחת במחקר‪ ,‬ישנה נטיה במקורות מהתקופה הצ'רקסית לתאר את התקופה התורכית‬
‫כתור זהב ואת התקופה הצ'רקסית כתקופה של שקיעה‪ .‬ניתוח המאפיינים של הקבוצות האתניות מראה שכבר‬
‫בתקופה התורכית‪ ,‬המקורות נטו לתאר צ'רקסים )ולא‪-‬תורכים(‪ ,‬אך גם מונגולים‪ ,‬בצורה שלילית‪ .‬ניתן למצוא‬
‫לכך מספר סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬הם לא שלטו בשפה הערבית ולא יכלו לתקשר עם האליטה הדתית המקומית‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אויבי הסולטאנות היו לא‪-‬תורכים )נוצרים( או מונגולים )כופרים ולעיתים נוצרים( והדעה השלילית‬
‫כלפי אויבי הסולטאנות "גלשה" גם לתחומי הסולטאנות‪ .‬רבים מהמונגולים שהיו בשטחי הסולטאנות עד‬
‫לתקופתו של אלנאצר מחמד היו ואפדיה שלא עברו סוציאליזציה בשטחי הסולטאנות‪ ,‬או שבויי מלחמה‪ .‬גם ה‪-‬‬
‫ואפדיה וגם שבויי המלחמה נחשבו ליסוד בוגדני ומרדן‪ .‬שלישית‪ ,‬שונותם הפיזית של הלא‪-‬תורכים היתה‬
‫בולטת ובני התקופה נהגו לקשר בין מוצא אתני‪ ,‬מראה פיזי שונה )למשל שיער בלונדיני( ותכונות אופי‬
‫שליליות‪ 593.‬לעיתים ניתן להבין מהמקורות שציון מוצא אתני הוא חלק ממכלול של "תכונות" של אדם אשר‬
‫קשורות זו לזו באופן סטריאוטיפי‪ .‬העובדה שהלא‪-‬תורכים והמונגולים נטו יותר להיות גבוהים‪ ,‬תכונה‬
‫שנחשבה ל‪"-‬מפחידה"‪ ,‬ושקיבלו משרות שמטרתן לזרות אימה‪ ,‬בודאי תרמה לתפישתם על ידי בני התקופה‬
‫כלא סימפטים ובלתי נגישים‪ .‬רביעית‪ ,‬לפחות בכל הנוגע ללא‪-‬תורכים‪ ,‬החל מתקופת המעבר‪ ,‬הקשר שלהם‬
‫לחנפים עג'מים הביא לגישה שלילית כלפיהם בקרב האליטה הערבית המקומית‪ ,‬שהייתה שאפעית ביסודה‬
‫והייתה מקורבת לתורכו‪-‬מונגולים דוברי הערבית‪.‬‬
‫‪594‬‬
‫החל מתקופת המעבר ניכרת פריחה של האסכולה‬
‫החנפית בשטחי הסולטאנות‪ .‬הצ'רקסים‪ ,‬שלא שלטו בערבית ולא יכלו לתקשר עם האליטה השאפעית‬
‫המקומית‪ ,‬קידמו מלומדים חנפים עג'מים דוברי תורכית והגדילו בכך את הנתק שלהם מהאוכלוסיה המקומית‬
‫ומהאליטה הדתית הערבית השאפעית‪ .‬בניגוד להם‪ ,‬התורכים דוברי הערבית ובניהם היו קשורים בתקופה‬
‫התורכית לאסכולה השאפעית‪.‬‬
‫לאחר מיפוי השמות והקבוצות האתניות בחלק זה של העבודה‪ ,‬בפרק הראשון של החלק השני אראה‬
‫שבני התקופה ראו במוצא אתני ולא במוצא עבדותי )ממלוכי( את הקריטריון המבחין של האליטה השלטת‪.‬‬
‫בחלק הבא של העבודה אדון במגוון קשרים חברתיים לכל אורך תקופת הסולטאנות ובשינויים שחלו‬
‫בדפוסיהם עם המעבר מהתקופה התורכית לתקופה הצ'רקסית‪ .‬אנסה להסביר מדוע בתקופה הצ'רקסית ניתן‬
‫לזהות עלייה בקרנם של ערכים ממלוכים‪ ,‬שחיקה של מעמדם של אולאד אלנאס ושל הנוהג השושלתי‪ ,‬ומדוע‬
‫המושג "הסולטאנות הממלוכית" הולם יותר את התקופה הצ'רקסית‪ .‬הסיבות לכך הן סיבות חברתיות‪,‬‬
‫תרבותיות ופוליטיות‪.‬‬
‫‪ 593‬שמות ניתנו לעיתים על בסיס מראה פיזי‪ ,‬כפי שמראה ניתוח השמות המתחילים ביסוד קרא‪.‬‬
‫‪ 594‬תורכו‪-‬מונגולים או קפצ'אקים שהיו מקורבים לאסכולה זו גם כן מתוארים במקורות כרשעים – ראה לעיל דיון על תיאורם‬
‫במקורות של ילבע'א אלעמרי‪ ,‬צר'תמש אלנאצרי ואלט'אהר ביברס )פרק ‪ ,11.2.3‬עמודים ‪.(164-163‬‬
‫‪176‬‬
‫חלק שני‬
‫קשרים חברתיים ושושלתיות‬
‫‪177‬‬
‫פרק ‪ - 1‬דולת אלאתראּכ או דולת אלממאליּכ?‬
‫‪ 1.1‬כנויי התקופה – מוצא אתני ומוצא עבדותי )ממלוכי( כקריטריון מבחין של האליטה‬
‫השלטת‬
‫מקורות בני התקופה מתייחסים כמעט תמיד לתקופת שלטונם של העבדים התורכים והצ'רקסים וצאצאיהם‬
‫במצרים ובסוריה בין השנים ‪ 1517-1250/923-648‬כאל ַדוְלַת אל ְתרַאּכ‪ַ /‬דוְלַת אל ֻתרְּכ‪/‬אל ַדוְלַה אל ֻת ְר ִּכיַה‪.‬‬
‫בדרך כלל מקורות בני התקופה ערים לעובדה שתקופת שלטונם של "התורכים" נחלקת לשתי תת תקופות –‬
‫תקופת שלטונם של התורכים וצאצאיהם ) ַדוְַלת אל ְת ַראּכ( ותקופת שלטונם של הצ'רקסים וצאצאיהם ) ַדוְלַת‬
‫אלגַ'רַא ִּכסַה(‪ .‬רק לעיתים נדירות ובעיקר במקורות מהתקופה הצ'רקסית ישנה התיחסות מפורשת לתקופה זו‬
‫או לתת התקופות כאל כאלה הנשלטות על ידי עבדים‪ .‬הדגש במקורות בני התקופה הוא על מוצאה האתני או‬
‫שפתה של האליטה השלטת‪ .‬לעומת זאת במחקר המודרני התקופה זכתה לשם "הסולטאנות הממלוכית" ) ַדוְלַת‬
‫אל ַממַאלִיּכ( והדגש בכינוי זה הוא על היותם של השליטים ובני האליטה עבדים )או עבדים משוחררים(‪ 595.‬תת‬
‫התקופות זכו בעבר בטעות לכינויים "התקופה ה‪-‬בחרית" ו‪"-‬התקופה ה‪-‬ברג'ית"‪ ,‬אולם אילון הראה שאין‬
‫כמעט זכר במקורות התקופה לשימוש במושגים אלה‪ .‬אילון הציע כתרגום לשם התקופות בערבית לקרוא לתת‬
‫התקופות "תקופת שלטונם של הממלוכים התורכים" ו‪"-‬תקופת שלטונם של הממלוכים הצ'רקסים"‪ ,‬או‬
‫בקיצור "תקופת שלטונם של התורכים" ו‪"-‬תקופת שלטונם של הצ'רקסים"‪.‬‬
‫‪596‬‬
‫גם השמות שהציע אילון‬
‫לתקופות מדגישות את היותם של השליטים ובני האליטה עבדים‪ .‬גם אם ניתן עדיין למצוא התיחסויות במחקר‬
‫לתת התקופות כאל "התקופה ה‪-‬בחרית" או "התקופה ה‪-‬ברג'ית" השמות שהציע אילון התקבלו כמעט באופן‬
‫גורף‪ 597.‬לעיתים ניתן למצוא התיחסויות לכל התקופה כאל תקופת "השושלת הממלוכית" ולתת התקופות כאל‬
‫תקופת "השושלת התורכית" ותקופת "השושלת הצ'רקסית"‪.‬‬
‫‪598‬‬
‫בכינויים אלה מתורגמת המילה ַדוְלַה כ‪-‬‬
‫"שושלת"‪ ,‬אולם המילה ַדוְלַה במקורות התקופה מציינת פעמים רבות "תקופת שלטון‪/‬שליטה" ולא "שושלת"‪.‬‬
‫ניתן למצוא פעמים רבות התיחסות לתקופת שלטונו של שליט בודד כאל ַדוְלַה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬לעיתים נדירות‬
‫בתקופה בה אמיר בכיר היה בעל השפעה רבה על המדיניות של הסולטאנות ואף שלט בה בפועל‪ ,‬נזכרת‬
‫תקופה זו במקורות כ‪ַ -‬דוְלַה של אותו אמיר‪ 599.‬תרגום הביטוי ַדוְלַת אל ְתרַאּכ או ַדוְלַת אלגַ'רַא ִּכסַה כ‪"-‬שושלת‬
‫ממלוכית"‪" ,‬שושלת תורכית" או "שושלת צ'רקסית"‪ ,‬למרות שעל פי רוב במהלך התקופה השלטון לא עבר‬
‫מהשליט לבנו )או לקרוב משפחה אחר(‪ ,‬חוטא למשמעות המילה ַדוְלַה ולתפישתם של בני הזמן את שליטיהם‬
‫ואת מושג השושלתיות‪ .‬הוא נובע מתפישה שכיחה במחקר הגורסת שבתקופת הסולטאנות לא ניתן לזהות‬
‫‪ 595‬ראה אלצפדי‪ ,‬אמראא דמשק‪ ;153 ,‬לדוגמא למקרים בהם מהדירים "מתרגמים" את הביטוי " ַדוְלַת אל ְתרַאּכ" לביטוי " ַדוְלַת ּ‬
‫אל ַממַאלִיּכ"‪ ,‬ראה למשל אבן סבאט‪.983 :2 ,‬‬
‫‪ 596‬אילון‪" ,‬בחרי"‪.23 ,‬‬
‫‪ 597‬לדעה הגורסת שיש צידוק לקרוא לתקופה התורכית התקופה ה‪-‬בחרית‪ ,‬ראה נורת'רופ‪" ,‬הסולטאנות הבחרית"‪.251-250 ,‬‬
‫‪ 598‬ראה למשל עמיתי‪" ,‬המוסד הממלוכי"‪ ;60-59 ,‬נורת'רופ‪" ,‬הסולטאנות הבחרית"‪ ;250 ,‬הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪ ;68 ,‬הארמן‪,‬‬
‫"אגדות תורכיות"‪.97 ,‬‬
‫‪ 599‬ראה למשל סלוכ‪ ;141 :3 ,‬אעיאן‪ ;690 :1 ,‬נג'ום‪.337 :11 ,‬‬
‫‪178‬‬
‫פרקטיקה שושלתית נורמטיבית‪ ,‬שבה עובר השלטון מהשליט לבנו )או לקרוב משפחה אחר(‪ ,‬תפישה‬
‫המובילה לשימוש שמעוות את המשמעות הבסיסית של המילה "שושלת"‪.‬‬
‫האם יש צידוק לכנות את התקופה בכללותה ‪" -‬הסולטאנות הממלוכית"‪ ,‬ואת תת התקופות כ‪-‬‬
‫"תקופת שלטונם של הממלוכים התורכים" ו‪"-‬תקופת שלטונם של הממלוכים הצ'רקסים"‪ ,‬עם שימת דגש על‬
‫היותם של רוב בני האליטה בתקופה עבדים? אמנם‪ ,‬כפי שמציין אילון‪ ,‬למילים ְתרַאּכ‪ֻ /‬תרְּכ יש שתי‬
‫משמעויות – "תורכים" ו‪"-‬עבדים"‪ ,‬ואמנם מרבית בני האליטה השלטת לכל אורך התקופה אכן היו עבדים‪,‬‬
‫לפחות במוצאם‪ ,‬אולם‪ ,‬יש לזכור את אבחנתו החשובה של ריצ'רדס )‪:(Richards‬‬
‫‪"Perhaps at times there is a tendency to confuse the mamluk element with the Mamluk‬‬
‫‪state as a whole…I have used mamluk to denote an individual who has that legal and‬‬
‫‪social status and distinguished from the adjective Mamluk…which is used to describe the‬‬
‫‪totality of the state, society and culture etc. This distinction is frequently not observed,‬‬
‫‪and its reality not borne in mind. The sons, and further descendants, of amirs, non‬‬‫‪mamluks, were most certainly part of Mamluk society and played a significant roles in‬‬
‫‪it…".600‬‬
‫אין אפשרות לעשות את ההבחנה שעשה ריצ'רדס בשפה העברית‪ ,‬אולם‪ ,‬מוטב לזכור את משמעות הביטוי‬
‫"הסולטאנות הממלוכית" )"‪ ("The Mamluk sultanate‬ואת המציאות העומדת מאחוריו‪ .‬לא רק שלא‪-‬‬
‫עבדים היו חלק מהאליטה בתקופת "הסולטאנות הממלוכית"‪ ,‬כפי שריצ'רדס מציין‪ ,‬אלא גם שבני התקופה‬
‫התיחסו לתקופת הסולטאנות הממלוכית ולתת התקופות שלה על פי קוים אתנים‪/‬לשוניים‪ .‬עצם ההפרדה בין‬
‫"תקופה תורכית" ל‪"-‬תקופה צ'רקסית" מעידה על כך‪ .‬הדגשת מוצאם האתני של השליטים או האליטה ניכרת‬
‫גם בהתבטאויות המתיחסות אל השליטים והאליטה‪ ,‬ובכללם הממלוכים‪ ,‬כאל וְַלאד אל ְתרַאּכ או כאל ַּבנִי‬
‫אל ְתרַאּכ‪ ,‬לעיתים תוך כדי הדגשת מוצאם מיפת‪ ,‬או בכך שלעיתים מקורות בני התקופה סוקרים את‬
‫ההיסטוריה של העמים התורכים כמבוא לעלייתם לשלטון במצרים‪ 601.‬הביטוי ַדוְלַת אל ְתרַאּכ נועד לציין את‬
‫העובדה שמרבית השליטים ובני האליטה השלטת היו תורכים )לפחות בתקופה הראשונה( ושכל השליטים‬
‫ובני האליטה ידעו את השפה התורכית והשתמשו בה כשפת הדיבור )לכל אורך תקופת הסולטאנות(‪.‬‬
‫‪602‬‬
‫ניתן למצוא במקורות בני התקופה עדויות לכך שהקריטריון המבחין של בני האליטה השלטת היה‬
‫אתני‪-‬לשוני‪ .‬אין שום עדות במקורות לכך שהקריטריון המבחין של האליטה השלטת היה מוצא ממלוכי‪ .‬אנו‬
‫‪ 600‬ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪ ;40 ,‬וראה גם ריצ'רדס‪" ,‬מבטים"‪.46 ,‬‬
‫‪ 601‬ראה למשל עקד‪ ;118 :2 ,‬אלנוירי‪ ;415 :29 ,‬אלבדאיה‪ ;149 :14 ,‬אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪ ;211-209 ,‬אליוניני‪:4 ,‬‬
‫‪ ;322‬אנבאא אלע'מר‪ ;308 :2 ,‬אבן ח'לדון‪ ,‬אלעבר‪ ;369 :5 ,‬אבן חביב‪" ,‬דרת אלאסלאכ"‪ .5 ,‬אבן חביב מציין בהקדמה שהחיבור‬
‫סוקר את מלכי התורכים מבני יפת )הכוונה לשליטים בסולטאנות הממלוכית( ובד בבד הוא מקדיש את החיבור למי שחברים‬
‫בקבוצה האתנית שלו ) ְּבנַאא גִ'נְסִי(‪ .‬ראה גם התיחסות ל‪-‬גִ'נְ ִסיַה ולמוצאם של התורכים אצל אבן אלדואדארי‪ ,‬כרוניקה‬
‫אוניברסאלית‪.65 ,‬‬
‫‪ 602‬ניתן למצוא במקורות את הביטוי "אל ַדוְלַה אל ֻת ְר ִּכיַה אלגַ' ְר ַּכ ִסיַה" שפירושו הוא "תקופת שלטונם של הצ'רקסים ששפתם‬
‫תורכית"‪ ,‬ניל‪.250 :7 ,‬‬
‫‪179‬‬
‫שומעים למשל על אדם בשם עבד אלרחמן אבן כויז שבשנת ‪ 1442/846‬נהיה ֻא ְס ַתא ַדאר‪ ,‬הפך לאמיר אך לא‬
‫לבש את בגדי החיילים )זַי אלגֻ'נְד( והמשיך ללבוש טורבן ) ִעמַאמַה(‪ .‬אבן תע'ריברדי מציין כי‪" :‬הוא לא הלם‬
‫את משרתו משום שהיה אסתאדאר ולבש את בגדי הבירוקרטים‪ ,‬ומשום שהיה אמיר ולא ידע את השפה‬
‫ﻑ ﹺﺑﺎﻟﱡﻠ ‪‬ﻐﺔ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ‪‬ﻴﺔ(‪.‬‬
‫ﻱ ﺍﻟ ﹶﻜ‪‬ﺘ‪‬ﺒﺔ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﲑﺍ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌ ﹺﺮ ‪‬‬
‫התורכית" )ﹶﻓـﺼ‪‬ﺎ ‪‬ﺭ ﻓ‪‬ﻲ ﺍﹾﻟ ‪‬ﻮﻇ‪‬ﻴﻔﹶﺔ ﹶﻏﻴ‪‬ﺮ ﻻ‪‬ﺋﻖ – ﹶﻛ ‪‬ﻮ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹸﺃ ‪‬ﺳ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﺩﺍﺭ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﹺﺑ ‪‬ﺰ ‪‬‬
‫‪603‬‬
‫מה שמפריע‬
‫כמובן לאבן תע'ריברדי אינה העובדה שאבן כויז לא היה עבד‪ ,‬אלא העובדה שלא לבש את בגדי החיילים ולא‬
‫ידע תורכית למרות שהיה אמיר‪ ,‬כלומר חלק מהאליטה השלטת‪ .‬באופן דומה אנו שומעים על מחמוד אלחלבי‬
‫אלחאג'ב שמוצאו היה מאחד מהכפרים בסביבות חלב שנהיה שומר סף שני ) ַחאִג'ב ַת'אנִי( בחלב ולבש את‬
‫בגדי החיילים‪ .‬בביוגרפיה שלו ב‪-‬נג'ום‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שלא ידע כמעט תורכית‪ ,‬ואילו ב‪-‬חואדת'‬
‫אלדהור הוא מוסיף שהיה "חריג בקרב האליטה" ) ַד ִח'י ַלא ִּבאל ִריַא ַסה וַאל ַס ַעא ַדה(‪ 604.‬גם במקרה זה מקושרת‬
‫העובדה שאדם לא ידע תורכית לעובדה שאינו ראוי להיות חלק מהאליטה הצבאית השלטת ואין שום התיחסות‬
‫לכך שהיה ממוצא חופשי‪ .‬חכם הלכה ) ַפ ִקיה( מאלכי שמת בשנת ‪ 1401/804‬המליץ בבתי שיר על דרך לזכות‬
‫במעמד ) ַסעַאדַה( בסולטאנות‪:‬‬
‫ﺤﺎ‬
‫ﻚ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻘ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ ﹾﻗ ‪‬ﻮﺍﻡ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺤِ‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺤ‪‬ﻴﺎ ‪‬ﺣ‪‬ﻴﺎﺓ ‪‬ﺳ ‪‬ﻌﻴ ‪‬ﺪﺓ ‪ ...‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫"ِﺇ ﹶﺫﺍ ‪‬ﺷﹾﺌ ‪‬‬
‫ﺴﺎ‪‬ﻧ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ"‬
‫ﻱ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺣ ﹶﻔﻆ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﻱ ﹺﺑ ‪‬ﺰ ‪‬‬
‫‪‬ﺗ ‪‬ﺰ ‪‬‬
‫‪605‬‬
‫"אם תרצה חיים רמי מעלה‬
‫ושאנשים יכירו לך סגולה‬
‫את בגדי התורכים עליך ללבוש‬
‫ואת לשונם לרכוש"‬
‫גם במקרה זה הדגש העיקרי הוא על ידיעת השפה התורכית‪ .‬האפשרות של אדם להיות חבר באליטה השלטת‬
‫ובעל מעמד ) ַסעַאדַה( לא היתה מוגבלת לממלוכים אלא ליודעי השפה התורכית‪ .‬הפירוש המדויק של הביטוי‬
‫ַדוְַלת אל ְת ַראּכ המתייחס לכלל התקופה הוא "תקופת שלטונם של דוברי התורכית"‪ .‬לפני עליית הצ'רקסים‬
‫לשלטון‪ ,‬מציין הביטוי ַדוְַלת אל ְת ַראּכ גם מוצא אתני וגם שפת דיבור של האליטה השלטת‪ .‬אין לחלוק על כך‬
‫שמרבית "דוברי התורכית" שהיו שליטים או חברים באליטה היו עבדים‪.‬‬
‫‪606‬‬
‫איני מציע לקרוא לתקופת‬
‫הסולטאנות הממלוכית בכללותה‪" ,‬תקופת שלטונם של דוברי התורכית"‪ 607,‬ואין טעם לחפש תחליף לביטוי‬
‫"הסולטאנות הממלוכית" משום שהשתרש במינוח המודרני‪ ,‬אך ראוי לזכור שההשתייכות לאליטה השלטת‬
‫‪ 603‬נג'ום‪.534 :15 ,‬‬
‫‪ 604‬נג'ום‪ ;6 :16 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪.350 :1 ,‬‬
‫‪ 605‬אנבאא אלע'מר‪.28 :4 ,‬‬
‫‪ 606‬אלעמרי מציין שמרבית הצבא של הסולטאנות היה מורכב מממלוכים קנויים ) ַממַאלִיּכ ֻמ ְּבתַאעִין(‪ ,‬אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר –‬
‫ממאלכ מצר‪.27 ,‬‬
‫‪ 607‬אלמלא העובדה שהסולטאנות נחלקת לשתי תת תקופות שאחת מהן נשלטה על ידי תורכים ואחרת על ידי צ'רקסים‪ ,‬השם הראוי‬
‫לכלל תקופת הסולטאנות היה פשוט "הסולטאנות התורכית"‪ .‬אולם‪ ,‬אם נקרא כך לכלל תקופת הסולטאנות תאבד האבחנה בין שתי‬
‫תת התקופות שלה‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫בסולטאנות לא הייתה מוגבלת למי שהיו ממלוכים בלבד וכי על פי רוב בני התקופה ראו במוצא האתני ובשפה‬
‫את הקריטריון המבחין של השליטים‪.‬‬
‫‪608‬‬
‫הסולטאנות הממלוכית לא היתה כמובן המדינה היחידה בהיסטוריה המוסלמית שנשלטה על ידי‬
‫עבדים וצאצאיהם‪ ,‬או המדינה היחידה שכוחה הצבאי התבסס על עבדים‪.‬‬
‫‪609‬‬
‫)פרט לסולטאנות של דלהי( אשר מתוארת במחקר כסולטאנות של עבדים‪.‬‬
‫בכל זאת היא המדינה היחידה‬
‫‪610‬‬
‫אני סבור שתפישה זו אינה‬
‫נובעת רק מכך שבתקופת הסולטאנות הממלוכית ניתן למצוא מספר רב של שליטים שהיו ממוצא של עבדים‬
‫)בעיקר בתקופה הצ'רקסית(‪ ,‬ושכמות העבדים בצבא הייתה אולי חסרת תקדים‪ ,‬אלא גם בשל העובדה‬
‫שהסולטאנות הממלוכית לא נשלטה על ידי שושלת אחת ברציפות‪ ,‬ולכן גם אינה נקראת במקורות בני‬
‫התקופה על שם שושלת אלא על שם קבוצה אתנית – ַדוְלַת אל ְתרַאּכ‪ .‬אולם‪ ,‬יש לזכור שאין זה יוצא דופן‬
‫שהמקורות מסווגים מדינות על פי הקבוצה האתנית ששלטה בהם‪ .‬המדינה האיובית נקראת במקורות גם ַדוְלַת‬
‫אל ְּכרַאד )המדינה הכורדית( והשליטים האיובים נקראים מֻלּוּכ אל ְּכרַאד )מלכי הכורדים(‪ 611.‬לעיתים ניתן‬
‫למצוא התיחסות למדינה האיובית כאל ַדוְלַת אל ְּכרַאד ואל ְתרַאּכ )מדינת התורכים והכורדים( ואפילו כאל‬
‫ַדוְלַת אל ֻתרְּכ )מדינת התורכים(‪.‬‬
‫‪612‬‬
‫ב‪-‬אלתחפה אלמלוכיה של ביברס אלמנצורי )מת ‪ (1325/725‬נזכר‬
‫שאלנאצר יוסף האיובי לא היה מוכן לקבל את השתלטות אלמעז איבכ על מצרים והוא שאף להחזיר אותה‬
‫לבני מינו ) ַּבנִי גִ'נְ ִס ִה(‪ ,‬ואלמקריזי מדגיש את השינוי האתני שחל בין המדינה האיובית הכורדית למדינה‬
‫התורכית ואז למדינה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪613‬‬
‫ספרו של אבו חאמד אלקדסי )מת ‪ – (1483/888‬דול אלאסלאם‬
‫אלשריפה אלבהיה – מתייחס למדינה איובית כורדית ) ַדוְַלת ַּבנִי יּוּב אל ְּכ ַראד(‪ ,‬שעברה לידי התורכים‬
‫)אל ַדוְַלה אל ֻת ְר ִּכיַה( ואז לצ'רקסים ) ַדוְַלת אלַג' ַרא ִּכ ַסה(‪ 614.‬המדינה הסלג'וקית נקראת לעיתים במקורות ַדוְלַת‬
‫‪ 608‬ידיעת השפה התורכית או מוצא אתני תורכי היו קריטריונים גם למשרת הוזיר שאינה משרה צבאית למהדרין‪ .‬למשל‪ ,‬הוזיר של‬
‫איבכ‪ ,‬שהיה קאדי ולא היה ממלוכ‪ ,‬נזכר במקורות כ‪"-‬אלתרכי" וידע את השפה התורכית‪ ,‬אלמכין‪ ;44 ,‬סלוכ‪ .404 :1 ,‬ידיעת‬
‫השפה התורכית היתה עשויה להיות קריטריון גם בקידום למשרות דתיות‪ ,‬ראה למשל אעיאן‪.197 :4 ,‬‬
‫‪ 609‬אילון‪" ,‬מאיובים"‪.56-55 ,‬‬
‫‪ 610‬ג'קסון מציין שהביטויים "מלכים עבדים" או "שושלת של עבדים"‪ ,‬אשר נהוג להשתמש בהם בהתייחס לסולטאנים של דלהי‪,‬‬
‫אינם משקפים את המציאות של הסולטאנות של דלהי‪ ,‬משום שרק מספר קטן מבין השליטים היו עבדים‪ ,‬ג'קסון‪ ,‬הסולטאנות של‬
‫דלהי‪ ;44 ,‬וראה גם ג'קסון‪" ,‬המוסד הממלוכי"‪.341 ,‬‬
‫‪ 611‬ראה למשל אבו שאמה‪ ,‬אלרוצ'תין‪ ;87 :4 ,‬אבן אלעמאד‪ ;298 :4 ,‬אלח'טט‪.232 :2 ,‬‬
‫‪ 612‬אלבדאיה‪ ;267 :11 ,‬סאטו )‪ ,(Sato‬מדינה‪) 260 ,‬חיבור בשם דולת אלאכראד ואלאתראכ של אלח'זרג'י – מת ‪;(1258/656‬‬
‫אילון‪" ,‬מאיובים"‪ .46 ,‬על פי אילון‪ ,‬ישנן עדויות לכך שמרבית הצבא האיובי היה תורכי )ממלוכים ולא ממלוכים(‪ ,‬ובשל עובדה זו‬
‫נאמר במקורות שהשלטון עבר מידי הפאטמים ל‪ְ -‬תרַאּכ‪ ,‬והמדינה האיובית לעיתים אף נקראת ַדוְלַת אל ֻתרְּכ‪ .‬כאמור‪ ,‬המדינה‬
‫האיובית נקראת גם ַדוְלַת אל ְּכרַאד או ַדוְלַת אל ְּכרַאד ואל ְתרַאּכ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ניתן למצוא התיחסות לשליטים איובים עצמם כאל‬
‫תורכים‪ ,‬ראה למשל הלצ'וגלו )‪ ,(Halacoglu‬הטורקים‪ ;214 :1 ,‬אליוניני‪ .324 :4 ,‬יש לשקול את האפשרות שהאיובים נקראים‬
‫לעיתים תורכים במקורות משום שרבים מהם היו קשורים בקשרי נישואים לסלג'וקים‪ ,‬חלקם היו בנים של שפחות תורכיות וחלקם‬
‫היו דוברי תורכית‪ .‬להתיחסות לשושלת האיובית כאל שושלת תורכית וכורדית ולמדינה האיובית כאל מדינה תורכית‪ ,‬ראה‬
‫הלצ'וגלו‪ ,‬הטורקים‪ ;204 :1 ,‬וראה גם אעיאן‪ ;553 :4 ,‬מנהל‪ .363 ,169 :8 ,‬מה שחשוב לעניינו הוא שגם המדינה האיובית‬
‫מוגדרת לעיתים במקורות על פי קוים אתניים ושהיסוד התורכי בצבאה לא היה בהכרח ממלוכי‪ .‬יש לציין שקשה לדעת אם השמות‬
‫האתניים של המדינות מתיחסים רק לשליטים או לכלל האליטה השלטת‪ .‬במקרה הראשון ברור שהאיובים עצמם נתפשו כתורכים‬
‫למחצה‪.‬‬
‫‪ 613‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬אלתחפה אלמלוכיה‪ ;27 ,‬אילון‪" ,‬בחרי"‪ ;9 ,‬שם‪ ;23 ,‬להנגדה בין האמירים התורכים והאמירים הכורדים‬
‫בשלהי התקופה האיובית‪ ,‬ראה אלמכין‪48 ,‬‬
‫‪ 614‬אבו חאמד אלקדסי‪.81 ,26 ,16 ,‬‬
‫‪181‬‬
‫אל ְתרַאּכ וַאל ַעגַ'ם )מדינת התורכים והפרסים(‪ 615.‬המדינה הבויהית נקראת לעיתים במקורות ַדוְלַת אל ַדיְלַם‬
‫)מדינת הדילמים( או ַדוְלַת אל ַעגַ'ם )מדינת הפרסים(‪ ,‬ולעיתים נזכר שהיא תפשה את מקומה של ַדוְלַת אל ַערַּב‬
‫)מדינת הערבים( ‪ -‬היא המדינה העבאסית‪ 616.‬אפילו המדינה העותמאנית נתפשת לעיתים במקורות מהתקופה‬
‫הממלוכית כמדינה תרכמנית‪.‬‬
‫‪617‬‬
‫לאבן ערב שאה )מת ‪ (1450/854‬מיוחס ספר בשם עֻ'רַת אל ִסיַר פי ֻדוַל‬
‫אל ֻתרְּכ ואל ַתתַר )מיטב הסיפורים על מדינות התורכים והטטרים(‪ ,‬אשר ברור משמו שהוא מתייחס למספר‬
‫מדינות המוגדרות על פי קוים אתניים‪.‬‬
‫‪618‬‬
‫תאריח' מח'תצר אלדול של אבן אלעברי )מת ‪ (1286/685‬הוא‬
‫למעשה סקירה של מדינות המוגדרות על פי קוים דתיים ואתניים‪ .‬חילוף המדינות האחרון שמזכיר אבן‬
‫אלעברי הוא המעבר מהמדינה הערבית )העבאסית( למדינה המונגולית‪.‬‬
‫‪619‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬גם אבן ח'לדון )מת‬
‫‪ ,(1406/808‬שרואה את הבסיס לסולידאריות ) ַע ַצ ִּביַה( במוצא אתני משותף או ב‪-‬וַַלאא )יחסים בין אדון‬
‫לעבד משוחרר או בין פטרון לקליינט( פעמים רבות מתייחס למדינות כמדינות הנשלטות על ידי קבוצה אתנית‬
‫בעלת ַע ַצ ִּביַה‪ 620.‬על פי מותחדה )‪ ,(Mottahede‬החל מהתקופה הבויהית‪ ,‬משטרים התבססו על קבוצה אתנית‬
‫אחת וזהות אתנית הפכה להיות התנאי החשוב ביותר לשלטון‪ .‬השליט תמיד נבחר מתוך אותה קבוצה אתנית‬
‫ונחשב למיצגה‪ 621.‬הסולטאנות הממלוכית או ַדוְלַת אל ְתרַאּכ לא היתה יוצאת דופן במובן זה‪.‬‬
‫כפי שנוכחנו לראות בחלק הראשון של העבודה‪ ,‬לכל אורך תקופת הסולטאנות נשמרה אבחנה‬
‫ברורה בין הקבוצות האתניות‪ .‬חברים בקבוצות אתניות שונות נבחנו אלה מאלה בשמות‪ ,‬מראה ובמשרה‬
‫וניחנו בסולידירות אתנית חזקה‪ .‬בביוגרפיות של סולטאנים כמעט תמיד מצויין מוצאם האתני על ידי נסבה‪,‬‬
‫וכך מודגש שיוכם האתני של השליטים‪ .‬יש עדויות לכך שבתקופה התורכית התורכים הקפצ'אקים היו גאים‬
‫במוצאם האתני ושמוצא אתני קפצ'אקי נחשב למוצא רם מעלה‪ .‬אנו יודעים שקלאוון נקנה בכסף רב בשל‬
‫מראהו ומוצאו האתני הרם ) ַעטִ'ים גִ'נְ ִס ִה(‪ 622.‬עוד נזכר שביברס‪ ,‬בן שבטו של קלאוון ) ֻּב ְרג' ְע ַלא(‪ ,‬חיתן את‬
‫קלאוון לבתו של ה‪-‬ואפד כרמון משום שרצה למצוא לו אישה שתהלום את מוצאו האתני הנעלה ) ֻעלְו‬
‫גִ'נְ ִס ִה(‪.‬‬
‫‪623‬‬
‫במכתבים שקיבל קלאוון משליטים אירופיים הוא מכונה ַּכ ִּביר אלִג'נְס )רם מוצא( ואפשר להניח‬
‫שהוא היה זה שדרש את הכינוי‪ 624.‬אלעיני מזכיר שעל פי אחת הדעות קלאוון היה קפצ'אקי טהור )חַ'א ִלצַת‬
‫‪ 615‬אלבדאיה‪ ;189 :12 ,‬אצל אבן אלדואדארי המדינה הסלג'וקית נקראת אל ַדוְלַה אל ֻת ְר ִּכיַה והיא מושווית למדינה התורכית‬
‫במצרים‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;212 :8 ,‬ראה גם פראת‪ ;84 :7 ,‬אבן אבו חג'לה‪.183 ,‬‬
‫‪ 616‬אבו שאמה‪ ,‬אלרוצ'תין‪ַ ) 121 :1 ,‬דוְלַת אל ַדיְלַם(; אלח'טט‪ַ ) 204 :2 ,‬דוְלַת אל ַעגַ'ם(; תאריח' אלאסלאם‪ ;21 :24 ,‬וראה גם אבן‬
‫ח'לדון‪ ,‬מקדמה‪ ;29 ,‬שם‪.174 ,‬‬
‫‪ 617‬אילון‪" ,‬שמות"‪.198 ,‬‬
‫‪ 618‬חאג'י ח'ליפה‪ ,‬כשף אלט'נון‪ ;1198 :2 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.652 :2 ,‬‬
‫‪ 619‬אבן אלעברי‪.2-1 ,‬‬
‫‪ 620‬ראה לדוגמא אבן ח'לדון‪ ,‬מקדמה‪ ;29 ,‬שם‪.174 ,‬‬
‫‪ 621‬מותחדה‪" ,‬בירוקרטיה"‪.33 ,‬‬
‫‪ 622‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪ ;25 ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪.177 ,‬‬
‫‪ 623‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאתו'ר‪) 27 ,‬קלאוון וכרמון אביה של אשתו נזכרים בהקשר זה כמי שה‪-‬נסבה שלהם אצילה –‬
‫ַשרִיפַה(‪.‬‬
‫‪ 624‬פראת‪ .229 :7 ,‬הולט גורס שמשמעות הביטוי צריכה להיות "בכיר האומה‪/‬עם"‪ ,‬הולט‪ ,‬דיפלומטיה ממלוכית‪ - 122 ,‬הערה ‪.(14‬‬
‫יש לציין שלצד תואר זה נזכרים תארים אחרים של קלאוון המעידים על אצילותו‪ ,‬כך שנראה שגם משמעות ביטוי זה מעידה על‬
‫מוצא אציל‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫אל ִק ְּבגַ'אק(‪ 625.‬אלנאצר מחמד נזכר כמי שהיה מהגזע הכי אציל ) ַשרִיף( של התורכים‪ 626.‬בתקופה התורכית‬
‫כשסולטאן רצה לשבח את חייליו התרכמנים הוא קרא להם "קפצ'אקים טהורים"‪ 627.‬לעומת זאת‪ ,‬בתקופתו‬
‫של ברקוק ניכרת גאווה במוצא אתני צ'רקסי‪.‬‬
‫‪628‬‬
‫יש יסוד להניח שבתקופה התורכית של הסולטאנות שליטים לא קפצ'אקים לא נחשבו ללגיטימיים‪.‬‬
‫כשבודקים את זמן הופעתם של חיבורים הכוללים בכותרתם את הביטוי אל ַדוְלַה אל ֻת ְר ִּכיַה מגלים שהם‬
‫מופיעים בשתי נקודות זמן ספציפיות‪ .‬נקודת זמן אחת היא תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫בתקופה זו מופיע חיבורו של ביברס אלמנצורי – אל ֻת ְחפַה אלמֻלּו ִּכיַה פִי אל ַדוְלַה אל ֻת ְר ִּכיַה‪ ,‬ואבן‬
‫אלדואדארי )פעל בשנת ‪ (1335/735‬מכנה חלק מחיבורו ‪ -‬כנז אלדרר וג'אמע אלע'רר‪ ,‬בשם אל ֻד ַרה‬
‫אלזַ ִּכיַה ִפי אל ַדְו ַלה אל ֻת ְר ִּכיַה‪ .‬שני חיבורים אלה נכתבו עבור אלנאצר מחמד לאחר שחזר לשלטון בפעם‬
‫השלישית‪ .‬מוטיב בולט בשני חיבורים אלה הוא דה‪-‬לגיטימציה של האוזרפטורים – כתבע'א‪ ,‬לאג'ין וביברס‬
‫אלג'אשנכיר‪ 629.‬כולם לא היו תורכים קפצ'אקים‪ .‬ביברס אלג'אשנכיר הצ'רקסי נזכר אצל אבן אלדואדארי כמי‬
‫שהיה מהגזע הכי נחות של ה‪"-‬תורכים" ואבן אלדואדארי מדגיש את ההבדל העצום שיש בין המוצא האתני‬
‫)ִג'נְס( של אלנאצר מחמד‪ ,‬שהוא מהגזע הכי אציל של התורכים‪ ,‬ושל ביברס אלג'אשנכיר‪ 630.‬תקופת שלטונו‬
‫של כתבע'א אף נזכרת בחלק מהמקורות כתקופה הנשלטת על ידי קבוצה אתנית שונה – אל ַדוְַלה אל ֻמ ֻע' ִליַה‬
‫)המדינה המונגולית(‪ ,‬ואבן דניאל )מת ‪ (1311/711‬מקשר בבתי שיר בין הצרות שנחתו על מצרים בתקופת‬
‫שלטונו של כתבע'א לבין מוצאו האתני המונגולי‪:‬‬
‫ﻒ ‪‬ﻋ‪‬ﻨﺎ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ﹶﺬﺍﺏ ﹶﻓﹺﺈ‪‬ﻧﺎ ‪ ...‬ﹶﻗﺪ ‪‬ﻫﹶﻠ ﹾﻜ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﻐ‪‬ﻠ‪‬ﻴﺔ‬
‫ﺸ ‪‬‬
‫"ﺭَ‪‬ﺑ‪‬ﻨﺎ ﺍ ﹾﻛ ‪‬‬
‫ﺨ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﻐ‪‬ﻠ‪‬ﻴﺔ"‬
‫ﺴﹶﻠ ﹾﻘ‪‬ﻨﺎ ‪ ...‬ﻭﺍ‪‬ﻧ ﹶﻄ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫‪‬ﺟﺎ َﺀ‪‬ﻧﺎ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﻐﻞ ‪‬ﻭﺍﻟ ‪‬ﻐﻼﺀ ﹶﻓﺎ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫"אלוהים‪ ,‬שים קץ ליסורינו שכן‪ ...‬אבדנו בימי המדינה המונגולית‬
‫באו אלינו המונגולים ועמם יוקר מחיה‪ ...‬נשלקנו והתבשלנו במדינה המונגולית"‪.‬‬
‫‪631‬‬
‫תקופת שלטונו של ביברס אלג'אשנכיר נזכרת לעיתים במקורות כ‪-‬אל ַדוְַלה אל ֻּב ְרִג'יַה‪,‬‬
‫‪632‬‬
‫וכשהוא הדיח את‬
‫אלנאצר מחמד אחד מהאמירים מצוטט כאומר שחזרה "צרת לאג'ין" )נַוְּבַת לַאגִ'ין(‪ 633.‬היסוד הצ'רקסי ביחידת‬
‫ה‪-‬ברג'יה ובקרב תומכי ביברס אלג'אשנכיר היה דומיננטי ותקופת שלטונו של ביברס אלג'אשנכיר נתפשת‬
‫‪ 625‬אלעיני‪ ,‬אלסיף אלמהנד‪ ;47 ,‬וראה גם ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪.177 ,‬‬
‫‪ 626‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.162 :9 ,‬‬
‫‪ 627‬הלפרין‪" ,‬הקשר הקפצ'אקי"‪.232 ,‬‬
‫‪ 628‬ברודבריג'‪ ,‬מלוכה ואידיאולוגיה‪ ;184 ,‬על פי אבן איאס‪ ,‬ברקוק היה צ'רקסי טהור )חַ'א ִלצַת אלגַ'רַא ִּכסַה(‪ ,‬אבן איאס‪.223 :1 ,‬‬
‫‪ 629‬לגבי אלתחפה אלמלוכיה‪ ,‬ראה הולט‪" ,‬מנחות ספרותיות"‪.6-4 ,‬‬
‫‪ 630‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.162 :9 ,‬‬
‫‪ 631‬עקד‪) 306 :3 ,‬בציטוט מאליוספי(‪ .‬גם מחברים אירופיים המתייחסים לתקופת שלטונו של כתבע'א מדגישים את מוצאו האתני‬
‫השונה כסיבה להדחתו‪ .‬ג'ון מנדוויל שכתב את חיבורו בשנת ‪ 1322/722‬גורס שהקפצ'אקים )קומאנים( פנו כנגד כתבע'א הטטרי‬
‫משום שרצו להמליך אחד מבני מינם‪ ,‬מנדוויל‪" ,‬הספר של ג'ון מנדוויל"‪ .146 ,‬אמנם מנדוויל ככל הנראה מעולם לא יצא את גבולות‬
‫אנגליה‪ ,‬אולם יש להניח שחיבורו נשען על חיבורים של נוסעים אירופיים שביקרו במצרים‪.‬‬
‫‪ 632‬אילון‪" ,‬בחרי"‪.37 ,‬‬
‫‪ 633‬נג'ום‪.237 :8 ,‬‬
‫‪183‬‬
‫כתקופה מובחנת שדומה לתקופת שלטונו של קרובו הצ'רקסי לאג'ין‪ 634.‬בנוסף לכך‪ ,‬נראה שמרבית )או כל(‬
‫המורדים עד לימי אלנאצר מחמד היו מי שאינם תורכים קפצ'אקים‪ 635.‬כפי שנזכר בפרק ‪ 6‬של החלק הראשון‪,‬‬
‫עם חזרתו לשלטון בשנת ‪ ,1309/709‬אלנאצר מחמד פתח במסע טיהורים של אמירים מיחידת ה‪-‬ברג'יה‬
‫ואמירים מונגולים שלא היו חברים ביחידה זו‪ ,‬והחל בהדרגה להפוך את האליטה השלטת מאליטה מונגולית‬
‫ולא‪-‬תורכית לאליטה תורכו‪-‬מונגולית‪ .‬שני החיבורים מתקופתו של אלנאצר מחמד הכוללים בכותרתם את‬
‫הביטוי אל ַדוְַלה אל ֻת ְר ִּכיה נועדו לעשות דה‪-‬לגיטימציה לקבוצות אתניות לא‪-‬תורכיות ולחזק את הלגיטימיציה‬
‫של הקבוצה האתנית התורכית הקפצ'אקית ושל משפחת קלאוון שיצגה אותה‪ .‬בחלק הראשון של העבודה‪,‬‬
‫העוסק בקבוצות אתניות‪ ,‬ציינתי שאלנאצר מחמד הפסיק להשתמש במרבית שמות ה‪-‬ברג'יה למונגולים וללא‪-‬‬
‫תורכים ובשמות אחרים שיועדו למונגולים‪ .‬חלק מהשמות שיועדו למונגולים בתקופת קלאוון הפכו לשמות‬
‫המיועדים ללא‪-‬תורכים‪ .‬צעדים אלה של אלאנצר מחמד‪ ,‬הם חלק מאותה מדיניות שנועדה לצייר את העבר‬
‫המונגולי והלא‪-‬תורכי של הסולטאנות כלא‪-‬תורכי ולא לגיטימי‪.‬‬
‫נקודת הזמן השנייה בה ניכרת פריחה של חיבורים אשר בכותרתם ניתן למצוא את הביטוי אל ַדוְַלה‬
‫אל ֻת ְר ִּכיַה‪ַ /‬דוְַלת אל ֻת ְרּכ‪ַ /‬דוְלַת אל ְתרַאּכ היא תקופת שלטונו של ברקוק‪ .‬שני מקורביו‪ ,‬אבן דקמאק )מת‬
‫אלמ ְס ִּכיַה פִי‬
‫‪ (1407/809‬ואבן אלמלקן )מת ‪ (1401/804‬כתבו חיבורים שבכותרתם נמצא הביטוי ‪ -‬אלַנ ְפחַה ִ‬
‫אל ַדוְלַה אל ֻת ְר ִּכיַה )אבן דקמאק( ו‪ַ -‬ת ְארִיח' ַדוְלַת אל ֻתרְּכ )אבן אלמלקן(‪.‬‬
‫‪636‬‬
‫לאבן חביב )מת ‪(1377/779‬‬
‫הקודם לתקופתו של ברקוק מיוחס חיבור בשם ֻד ְרת אל‪ְ .‬ס ַלאּכ ִפי ְדוְ ַלת אל‪ְ .‬ת ַראּכ‪ ,‬אולם‪ ,‬לפחות חלק‬
‫מהחוקרים סבורים שחיבור זה נכתב למעשה על ידי בנו )מת ‪ (1406/808‬השיך לתקופת ברקוק‪ 637.‬אין זה‬
‫מקרי שנקודת הזמן השניה שבה מופיעים חיבורים שבכותרתם מופיע הביטוי‪ ,‬היא זו שבה חל שינוי נוסף‬
‫בהרכב האתני של הסולטאנות ושל שליטיה‪ .‬מטרתם של חיבורים אלה‪ ,‬הסוקרים את הסולטאנות מראשיתה‬
‫ועד לתקופה הצ'רקסית‪ ,‬היא להראות המשכיות בין שתי התקופות ולתת לגיטימציה לקבוצה האתנית‬
‫הצ'רקסית‪ .‬ההמשכיות בין שתי התקופות התבטאה בעובדה שבשתי התקופות שפת הדיבור של האליטה‬
‫השלטת היתה השפה התורכית‪ .‬יש לשים לב לדבר נוסף‪ .‬רק החל מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬הקבוצה האתנית‬
‫‪ 634‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪ .(34 ,32‬לגבי התיחסות נרחבת לקשר משפחתי זה‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,4.1‬עמוד ‪.289‬‬
‫‪ 635‬במקרים רבים של מרידות החל מימי ביברס ועד לימי אלנאצר מחמד‪ ,‬מסתבר שהמורדים לא היו קפצ'אקים‪ .‬סנקר אלאשקר‬
‫שמרד בקלאוון והכריז על עצמו סולטאן בדמשק היה מונגולי; איתמש אלסעדי וכונדכ שמרדו באופן עצמאי בקלאוון נעזרו ב‪-‬‬
‫ואפדיה המונגולים והיו קרוב לודאי מונגולים בעצמם; רוצחי ח'ליל היו בעיקר מונגולים ולא‪-‬תורכים‪ ,‬ובידרא המונגולי רוצחו הפך‬
‫לסולטאן ליום אחד לאחר הרצח; בשנת ‪ 1299/699‬בעת תקופת שלטונו השניה של אלנאצר מחמד‪ ,‬ברלטאי אלסלאחדאר )מונגולי‬
‫על פי משרתו(‪ ,‬כרג'י אלאשרפי המונגולי וקבוצה של אויראתים מרדו באלנאצר מחמד בניסיון להחזיר את כתבע'א המונגולי‬
‫לשלטון‪ ,‬אלנהג' )‪ ;632 ,(1920‬בשנת ‪ 1313/713‬בעת תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד נזכרת במקורות מרידה של‬
‫איבב אלרומי ה‪-‬ברג'י )שככל הנראה היה מונגולי( ושל ביברס אלאחמדי הצ'רקסי‪ ,‬סלוכ‪ ;128 :2 ,‬אין פרטים חד משמעיים בנוגע‬
‫למוצאו האתני של סנג'ר אלחלבי שמרד באלט'אהר ביברס והכריז על עצמו סולטאן‪ ,‬אולם המקורות מציינים שהיה גבוה‪ ,‬כך שיתכן‬
‫ומדובר במורד מונגולי נוסף‪ .‬מסתבר אם כן‪ ,‬שפרט לסולטאנים ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬לאג'ין וכתבע'א הלא קפצ'אקים שלקחו את‬
‫השלטון מידי הקלאוונים הקפצ'אקים‪ ,‬מורדים רבים לא היו קפצ'אקים‪ .‬ראה הערתו של רבאט בנוגע לחשיבות הסולידירות האתנית‬
‫בהשתלטותם של כתבע'א וביברס אלג'אשנכיר על הסולטאנות‪ ,‬רבאט‪" ,‬המובן המשתנה"‪ .96 ,‬ג'ון מנדוויל‪ ,‬שהתבסס על חיבורים‬
‫אירופיים קודמים‪ ,‬מדגיש את מוצאו האתני הטטרי של כתבע'א בתיאור השתלטותו בכוח על הסולטאנות לאחר מות ח'ליל ומכתיר‬
‫אותו כאוזרפטור‪ ,‬מנדוויל‪" ,‬הספר של ג'ון מנדוויל"‪.146 ,‬‬
‫‪ 636‬אבן קאצ'י שהבה‪ ,‬טבקאת אלשאפעיה‪ ;47 :4 ,‬חאג'י ח'ליפה‪ ,‬כשף אלט'נון‪ ;281 :1 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪.1 ,‬‬
‫‪ 637‬מסעוד‪ ,‬הכרוניקות‪.23-22 ,‬‬
‫‪184‬‬
‫הצ'רקסית נזכרת בחיבורים גיאוגרפיים או בכרוניקות כאחת מהקבוצות האתניות אשר היא חלק מהעמים‬
‫התורכים )אל ֻתרְּכ(‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬ב‪-‬תקופה התורכית שום מחבר אינו מזכיר את הקבוצה האתנית הצ'רקסית‬
‫כשהוא סוקר את העמים התורכים‪.‬‬
‫‪638‬‬
‫שהיה מהגזע הכי נחות של התורכים‪.‬‬
‫לעיל ציינתי‪ ,‬שביברס אלג'אשנכיר נזכר אצל אבן אלדואדארי כמי‬
‫‪639‬‬
‫כשהצ'רקסים נזכרים בתקופה זו כמי שהיו סוג של תורכים הם‬
‫נחשבים לתורכים "סוג ב"‪ .‬לאחר תקופת ברקוק כשהיה ברור שהצ'רקסים החליפו את התורכים כקבוצה‬
‫האתנית הדומיננטית‪ ,‬כבר לא ניתן למצוא חיבורים שבכותרתם נמצא הביטוי אל ַדוְַלה אל ֻת ְר ִּכיַה‪ַ /‬דוְַלת‬
‫אל ְת ַראּכ‪ .‬הקבוצה האתנית הצ'רקסית הקפידה לבדל עצמה מקבוצות אתניות אחרות וניחנה בגאווה במוצאה‬
‫האתני‪ .‬בשני המקרים היחידים בהם רומי זכה להיות סולטאן המקורות מדגישים את מוצאו האתני השונה‪,‬‬
‫וכמו בביוגרפיות של סולטאנים מקבוצות אתניות אחרות‪ ,‬גם באלה של סולטאנים רומים נזכרת נסבה המעידה‬
‫על מוצאם האתני‪ .‬על אלט'אהר ח'שקדם נאמר שזכה להיות סולטאן משום שהצ'רקסים לא רצו להמליך את‬
‫ג'רבאש אלמחמדי בגלל מוצאו הצ'רקסי )מִנ אלגְ'נְס(‪ ,‬ולכן המליכו רּומי "שאינו בן הגזע" )מִנ עַ'יְר אלגִ'נְס(‬
‫שיהיה קל להדיחו‪ 640.‬כשאלט'אהר תמרבע'א נהיה סולטאן‪ ,‬לאחר שקודם על ידי אלט'אהר ח'שקדם רק בשל‬
‫מוצאו האתני‪ ,‬הוא טען‪ ,‬בהסתמך על פסוק קוראני‪ ,‬שהשלטון )אלמְר( שב לידי הקבוצה האתנית הרומית‪.‬‬
‫‪641‬‬
‫גם ממקרים אלה אנו למדים שבתקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬הסולטאן נחשב בראש ובראשונה למייצג של‬
‫הקבוצה האתנית שאליה השתייך‪.‬‬
‫מכל מה שנאמר לעיל עולה המסקנה שהסולטאנות הממלוכית )בעיקר בתקופה התורכית(‪ ,‬כמו‬
‫מדינות שקדמו לה‪ ,‬הוגדרה בדרך כלל במקורות ערביים בני התקופה על פי הקבוצה האתנית ששלטה בה‪ ,‬ולא‬
‫על פי מוצא ממלוכי‪ ,‬ובכך לא הייתה יוצאת דופן‪ .‬ההבדל בין הסולטאנות הממלוכית לשאר המדינות הוא‬
‫ששאר המדינות נשלטו על ידי משפחה אחת ברציפות ולכן הן גם נקראות במקורות על שם אבי המשפחה‬
‫)איוב‪ ,‬סלג'וק‪ ,‬בויה וכו'(‪ .‬מדינות אלה הוגדרו הן על פי הקבוצה האתנית ששלטה בהם והן על פי המשפחה‬
‫שייצגה קבוצה אתנית זו‪ .‬השלטון אמנם עבר לעיתים בין ענפים שונים של המשפחה אך תמיד נותר בידיה‪.‬‬
‫בשל העובדה שעל פי רוב לעבדים לא הייתה משפחה‪ ,‬מעבר כזה כמעט ולא היה אפשרי בתקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית‪ .‬אולם‪ ,‬יש נטיה במחקר לשכוח שלפחות ב‪-‬תקופה התורכית‪ ,‬הסולטאנות נשלטה רוב הזמן בידי‬
‫שושלת אחת ‪ -‬זו הקלאוונית‪ .‬השושלת הקלאוונית שלטה כמאה שנים כמעט ברציפות‪ ,‬יותר משנות שלטונה‬
‫של זו האיובית‪ 642.‬המקורות בני התקופה מדברים במפורש על שושלת קלאוונית ) ַדוְלַת ‪%‬ל ַקלַאוּון‪ַ /‬דוְלַת ַּבנִי‬
‫‪ 638‬ממלוכים צ'רקסים בתקופה התורכית כלולים תחת הקטגוריה ְתרַאּכ משום שהיו דוברי תורכית או משום שהיו ממלוכים‪.‬‬
‫השליטים הצ'רקסים בתקופה התורכית נחשבים כחלק מהמלכים התורכים )דוברי התורכית(‪ ,‬אם כי כפי שציינתי לעיתים נעשתה‬
‫להם דה‪-‬לגיטימציה על רקע מוצאם האתני‪ .‬טענתי היא שככל הידוע לי‪ ,‬בתקופה התורכית‪ ,‬הצ'רקסים אינם נזכרים אף פעם‬
‫במפורש כמי שהיו חלק מהעמים התורכים‪.‬‬
‫‪ 639‬משתמע‪ ,‬אולם‪ ,‬שמוצאו של ביברס אלג'אשנכיר אינו מבני יפת‪.‬‬
‫‪ 640‬נג'ום‪ ;238 :16 ,‬אילון‪" ,‬הצ'רקסים"‪.143-142 ,‬‬
‫‪ 641‬צ'וא‪ ;41-40 :3 ,‬נג'ום‪ ;237 :16 ,‬לדוגמאות נוספות לפסילה של מי שאינו צ'רקסי בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה אילון‪,‬‬
‫"הצ'רקסים"‪.143-142 ,‬‬
‫‪ 642‬אילון‪" ,‬מאיובים"‪ .56 ,‬אם נחשוב על הקלות שבה אנו מסוגלים לבטא את המילים "השושלת הטולונית" או "השושלת‬
‫‪185‬‬
‫ַקלַאוּון( וסופה נקשר במקורות גם לסוף שלטון התורכים‪ ,‬כך שאפשר לראות בהם את המשפחה שייצגה את‬
‫שלטון התורכים‪ 643.‬בתקופה שבין חזרתו לשלטון של אלנאצר מחמד לתקופתו של ברקוק ניתן למצוא מספר‬
‫רב של חיבורים המוקדשים לתקופת שלטונם של קלאוון וצאצאיו‪ ,‬כלומר לשושלת הקלאוונית‪ :‬לשרף אלדין‬
‫אלמנְצּור ַקלַאוּון‬
‫אלמלִּכ ַ‬
‫מחמד בן מוסא אלקדסי )מת ‪ (1312/712‬מיוחס חיבור בשם סִירַת אל ֻס ְלטַאן ַ‬
‫וַ‪.‬וְלַא ִד ִה;‬
‫‪644‬‬
‫אליוספי )מת ‪ (1358/759‬כתב חיבור בשם ֻנְזהַת אלנַאטִ'ר פִי סִירַת אלנַאצִר שהתחיל בימי‬
‫אלמ ִלּכ אלַנא ִצר‬
‫קלאוון והסתיים בשנת ‪ 645;1354/755‬אלשג'אעי )מת אחרי ‪ (1356/757‬כתב את ַת ְא ִריח' ַ‬
‫אלמְנצּור וַ ַּבִני ִה‪.‬‬
‫ֻמ ַח ַמד וַ‪.‬וְ ַלא ִד ִה ואבן חביב )מת ‪ (1377/779‬את ַת ְד' ִּכ ַרת אלַנ ִּביה ִפי ‪.‬יַאם ַ‬
‫ניתן למצוא התיחסות במקורות גם לשושלת ט'אהרית‪ .‬בשנת ‪ 1281/680‬לאחר שקלאוון נהיה‬
‫סולטאן הוא היגלה ממצרים את ח'צ'ר‪ ,‬בנו של אלט'אהר ביברס‪ .‬המקורות מציינים שבאירוע זה "נכחדה‬
‫ﺖ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍﻟ ﱠﻈﺎ ‪‬ﻫ ﹺﺮ‪‬ﻳﺔ(‪ 646.‬לפי ההקשר ברור שאין הכוונה לתקופת שלטונו של‬
‫ﺿ ‪‬‬
‫המדינה‪/‬השושלת הט'אהרית" )ﹺﺇ‪‬ﻧ ﹶﻘ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ביברס עצמו אלא לתקופת שלטונם של ביברס וצאצאיו‪ .‬בתיאור הדחתו של סעיד בנו של ביברס על ידי‬
‫קלאוון המקורות לעיתים מדגישים את העובדה שהיה חמו של סעיד‪.‬‬
‫‪647‬‬
‫בהדגשת הקירבה המשפחתית של‬
‫קלאוון לביברס מודגשת ההמשכיות בין תקופת שלטונם של ביברס וצאצאיו לתקופת שלטונם של קלאוון‬
‫וצאצאיו‪ ,‬באופן דומה למעבר בין ענפים של אותה משפחה‪ .‬כשלוקחים עובדה זו בחשבון מגלים שהתקופה‬
‫התורכית נשלטה כמעט אך ורק על ידי בני משפחה אחת שמקורה באותו שבט קפצ'אקי )ברג' אעלא( שראה‬
‫במוצאו האתני מקור לגאווה‪ 648.‬התופעה של מעבר של שלטון בין ענפים במשפחה ב‪"-‬דור המהפיכה" היתה‬
‫מוכרת לבני הזמן‪ .‬בביוגרפיה של צלאח אלדין ב‪-‬ד'יל מראת אלזמאן‪ ,‬מציין אליוניני )מת ‪(1326/726‬‬
‫שהשלטון עבר מצאצאיו של צלאח אלדין לאחיו אלעאדל ולצאצאיו‪ .‬בסוף הביוגרפיה‪ ,‬ובסגנון כמעט אבן‬
‫ח'לדוני‪ ,‬הוא מציין שסקר את ספרי ההיסטוריה ומצא מקרים רבים בהם השלטון עובר בין ענפים של אותה‬
‫משפחה‪ ,‬רובם בתחילת שלטון המשפחה‪ .‬הדוגמאות שהוא נותן הן מהשושלות האמיית‪ ,‬העבאסית‪ ,‬הבויהית‪,‬‬
‫הסלג'וקית והאיובית‪ .‬אליוניני מציין שלדעתו הדבר קורה משום שהמלך הראשון משושלת מסויימת עסוק‬
‫בהרג על מנת לבסס את שלטונו‪ ,‬ולכן אלוהים מונע את השלטון מצאצאיו )כאמור‪ ,‬רק כמעט אבן ח'לדוני(‪.‬‬
‫‪649‬‬
‫האח'שידית"‪ ,‬לעומת הקושי הרב בו אנו נתקלים כשאנו מנסים לבטא את המילים "השושלת הקלאוונית" נבין שמשהו בתפישתנו‬
‫את התקופה התורכית אינו בסדר‪.‬‬
‫‪ 643‬סלוכ‪ ;475 ,286 :3 ,‬ניל‪ ;192 :2 ,‬שם‪ ;288 :3 ,‬צ'וא‪ ;53 :3 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;260 :1 ,‬אבו חאמד אלקדסי‪) 80 ,‬אבו חאמד‬
‫ﺖ ‪‬ﺩ ‪‬ﻭﻟﹶﺔ‬
‫מציין שעם מותו של השליט הקלאווני האחרון הסתיימה תקופת המדינה התורכית וביתם של התורכים=בית קלאוון – " ‪‬ﻭﹺﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﺧ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫ﺍﻟ‪‬ﺘﺮ‪‬ﻙ ‪‬ﻭ‪‬ﺑ ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬ﻬﻢ‪ ;("‬וראה גם ביברס אלמנצורי‪ ,‬אלתחפה אלמלוכיה‪) 222 ,‬ביברס אלמנצורי מציין שקלאוון הוא ליבה של המדינה‬
‫התורכית(‪ .‬וראה לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪.102 ,‬‬
‫‪ 644‬אלברזאלי‪.82-81 :4 ,‬‬
‫‪ 645‬אליוספי‪ ;52 ,‬דרר‪.233 :4 ,‬‬
‫‪ 646‬אלצקאעי‪.52 ,‬‬
‫‪ 647‬אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪.179 ,‬‬
‫‪ 648‬עד לתקופת שלטונו של קטז אין לדבר על סולטאנות ממלוכית משום ששלטונם של איבכ וקטז היה מוגבל למצרים והם לא‬
‫קיבלו את התואר סולטאן‪ ,‬ראה עמיתי‪" ,‬הקצינים הממלוכים"‪) 271 ,‬הערה ‪ .(20‬אלמעז איבכ ובנו עלי נחשבים בכלל במקורות‬
‫מוקדמים למלכים איובים‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,1.2‬עמוד ‪.194‬‬
‫‪ 649‬אליוניני‪ .466 :1 ,‬יתכן שהמקור לגישה זו הוא סיפורו של דוד שנענש באי הקמת בית המקדש בשל חטאיו‪ ,‬אולם ההקבלה לא‬
‫‪186‬‬
‫לתופעה זו הוצע גם הסבר לא דתי‪ .‬אבן אלדואדארי מספר שלאחר הניצחונות על הפרנקים‪ ,‬והמונגולים‬
‫באמצעות החרב ה‪-‬בחריה הרגישו ששטחי מצרים וסוריה שייכים להם‪.‬‬
‫‪650‬‬
‫כל בני "דור המהפיכה" הרגישו‬
‫שווים בזכותם לשלטון‪ ,‬ולכן רק כשדור המהפיכה נכחד יכולה היתה להתפתח שושלתיות‪.‬‬
‫אליוניני תופעה זו חוזרת ונשנית במהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫‪652‬‬
‫‪651‬‬
‫כפי שמזכיר‬
‫השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא לא‬
‫מדוע קמה שושלת בתקופה התורכית‪ ,‬אלא מדוע לא הצליחה להתקיים שושלת בתקופה הצ'רקסית?‬
‫‪653‬‬
‫על‬
‫שאלה זו אנסה לענות בפרקים הבאים‪.‬‬
‫ישנם מקרים נדירים בהם המקורות מתיחסים במפורש לכלל השליטים בתקופה כאל ממלוכים או‬
‫למדינה‪/‬תקופה כאל מדינה‪/‬תקופה ממלוכית‪ .‬כפי שכבר ציינתי רוב התיחסויות אלה הן ממקורות מהתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬שבה אכן מרבית השליטים היו ממלוכים‪ .‬רק מקור אחד מהתקופה התורכית )אלעבאסי – כתב‬
‫בימי אלנאצר מחמד( משתמש בביטוי ַדוְלַת אל ֻתרְּכ אל ַממַאלִיּכ‪.‬‬
‫‪654‬‬
‫אולם‪ ,‬יש לשים לב להקשר בו מופיע‬
‫הביטוי‪ .‬לאחר סקירת המדינה האיובית‪ ,‬אלעבאסי פונה לסקירת ַדוְלַת אל ֻתרְּכ‪ .‬הסעיף הראשון שהוא מציג הוא‬
‫הסעיף של אל ַממַאלִיּכ אלצַא ִל ִחיַה )הממלוכים של אלצאלח איוב(‪ ,‬שהראשון מבינהם הוא אלמעז איבכ‪.‬‬
‫כששלטונו של איבכ התיצב‪ ,‬אלעבאסי מציין שזו היתה לידתה של המדינה התורכית הממלוכית ) ִאנְ ִת ַשאא‬
‫ַדוְַלת אל ֻת ְרּכ אל ַמ ַמא ִליּכ(‪ .‬אולם מיד מסתבר שאלעבאסי אינו מתכוון לכלל התקופה התורכית‪ ,‬שכן בסקירת‬
‫הסולטאנים הוא מבחין בין סולטאנים שהיו ממלוכים תורכים לבין כאלה שהיו תורכים )בניהם של ממלוכים(‪.‬‬
‫קטז למשל הוא השני מבין המלכים התורכים הממלוכים )מֻלּוּכ אל ֻתרְּכ אל ַממַאלִיּכ( והשלישי מבין המלכים‬
‫התורכים‪ 655.‬מסתבר שהכוונה בביטוי ַדוְלַת אל ֻתרְּכ אל ַממַאלִיּכ הוא לתקופה ספציפית בלבד שאכן נשלטה על‬
‫ידי עבדים תורכים )תקופת שלטונו של איבכ ואולי של ממלוכים צאלחים אחרים(‪ .‬אצל אבן אלג'זרי )מת‬
‫‪ (1338/739‬ואליוניני ניתן למצוא התיחסות לתקופת שלטונו של איבכ כאל ַדוְַלת אל ַּב ְח ִריַה‪ 656,‬ופעמים רבות‬
‫מופיע במקורות הביטוי אל ַממַאלִיּכ אל ֻתרְּכ אל ַּב ְח ִריַה )הממלוכים התורכים ה‪-‬בחרים(‪ 657.‬הביטוי ַדוְלַת אל ֻתרְּכ‬
‫אל ַממַאלִיּכ‪ ,‬המופיע רק פעם אחת במקורות מהתקופה התורכית‪ ,‬הוא שווה ערך לביטוי ַדוְַלת אל ַּב ְח ִריַה והוא‬
‫נועד לציין פרק זמן מוגדר בתקופה התורכית‪ .‬אין הכוונה בביטוי לכך שכל התקופה נשלטה על ידי ממלוכים‪.‬‬
‫לא מלאה‪ .‬דווקא שאול היה זה שאיבד את המלוכה לבית דוד‪.‬‬
‫‪ 650‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.22 :8 ,‬‬
‫‪ 651‬לדעה דומה‪ ,‬ראה סטוארט )‪" ,(Stewart‬שליטים קטינים"‪.54 ,‬‬
‫‪ 652‬אליוניני מזכיר רק מקרים של מעבר של שלטון בין ענפים של אותה משפחה‪ .‬אפשר לציין את המקרה של הע'זנוים ושל‬
‫הסולטאנות של דלהי כמקרים בהם בתחילת הדרך עובר השלטון בין עבדים ואז מתגבשת שושלת‪ .‬גם המקרה של הח'ליפים ישרי‬
‫ַאשדּון(‪ ,‬בני דור המהפיכה האיסלאמית‪ ,‬הוא דומה‪ .‬כמו במקרה של קלאוון שנקשר בקשרי נישואים לביברס‪,‬‬
‫הדרך )אלחֻ' ַלפַאא אלר ִ‬
‫גם הח'ליפים ישרי הדרך נקשרו בקשרי נישואים למחמד‪ ,‬אך לבסוף השלטון עבר למעאויה האמוי שהיה קשור גם הוא בקשרי‬
‫נישואים למחמד‪.‬‬
‫‪ 653‬וראה אילון‪" ,‬מאיובים"‪.56 ,‬‬
‫‪ 654‬אלעבאסי‪ ,‬נזהת אלמאלכ‪.145 ,‬‬
‫‪ 655‬שם‪.148 ,‬‬
‫‪ 656‬אליוניני‪ ;372 :1 ,‬אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪ .258 ,‬יש להעיר כי אילון סבר שלא ניתן למצוא ביטוי זה‬
‫במקורות מהתקופה התורכית‪ ,‬אילון‪" ,‬בחרי"‪ ;6 ,‬שם‪ .8 ,‬על כל פנים ברור שבמקורות מהתקופה התורכית אין הכוונה בביטוי לכלל‬
‫התקופה התורכית אלא רק לחלק מתקופה זו‪ .‬כפי שציין אילון‪ ,‬גם הביטוי אל ַדוְלַה אל ֻּב ְרגִ'יַה שימש לציון פרק זמן ספציפי בתקופה‬
‫התורכית ולא לציון כלל התקופה הצ'רקסית‪ ,‬שם‪) 7 ,‬הערה ‪.(30‬‬
‫‪ 657‬ראה למשל מג'מוע‪ ;180 ,‬שם‪.279 ,‬‬
‫‪187‬‬
‫אלעבאסי הוא גם בין הבודדים בתקופה התורכית שמשתמש בביטוי מֻלּוּכ אל ֻתרְּכ אל ַממַאלִיּכ )המלכים‬
‫התורכים הממלוכים(‪ ,‬וגם בביטוי זה הוא משתמש על מנת להבחין בין סולטאנים תורכים ממלוכים לכאלה‬
‫שלא היו ממלוכים‪.‬‬
‫‪658‬‬
‫אצל אליוניני ניתן למצוא מסורת המספרת שהשיח' עיסא בן אחמד בן אליאס )מת‬
‫‪ (1256/654‬חזה שהשלטון יעבור מידי האיובים לממלוכים התורכים )אל ֻתרְּכ אל ַממַאלִיּכ(‪.‬‬
‫‪659‬‬
‫אליוניני מציין‬
‫ששמע מסורת זו לפני כיבושה של צפת בימי ביברס‪ ,‬כך שיש למקמה בראשית תקופת הסולטאנות הממלוכית‪,‬‬
‫וגם במקרה זה אין ליחס את שלטון הממלוכים התורכים לכל התקופה התורכית‪ ,‬אלא רק לתקופה שבאה מיד‬
‫אחרי התקופה האיובית‪ .‬מספר ההתיחסויות במקורות מהתקופה התורכית למדינה ממלוכית או לשליטים‬
‫ממלוכים הוא מצומצם מאוד‪ ,‬ונראה שכוונת המקורות בביטויים אלה לתקופת זמן מוגדרת ולא לכלל התקופה‬
‫התורכית‪.‬‬
‫במקורות מהתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא קצת יותר ביטויים מעין אלה‪ ,‬אך גם באלה הם אינם‬
‫נפוצים‪ .‬כפי שציין אילון‪ ,‬אלמקריזי הוא ככל הנראה המקור לכינוי התקופה התורכית בשם "התקופה ה‪-‬‬
‫בחרית"‪ .‬אלמקריזי משתמש בביטוי ַדוְלַת אל ַממַאלִיּכ אל ַּב ְח ִריַה‪ַ /‬דוְלַת אל ַממַאלִיּכ אל ַּב ְח ִריַה אל ְתרַאּכ על מנת‬
‫לציין את כלל התקופה התורכית‪.‬‬
‫‪660‬‬
‫הביטוי ַדוְלַת אל ַּב ְח ִריַה ששימש במקורות מהתקופה התורכית ולעיתים‬
‫נדירות בלבד על מנת לציין תקופה מובחנת של התקופה התורכית‪ ,‬הפך אצל אלמקריזי לביטוי שמשמעותו‬
‫היא כלל התקופה התורכית‪ .‬אילון מציין שאלמקריזי הוא המקור היחידי המשתמש בביטוי אל ַדוְלַה אל ַּב ְח ִריַה‬
‫על מנת לציין את התקופה התורכית‪ ,‬אך יש לציין שהוא גם המקור היחידי‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬המשתמש בביטוי‬
‫ַדוְַלת אל ַמ ַמא ִליּכ על מנת לציין את תקופה זו‪ .‬כאמור‪ ,‬שאר המקורות )וגם אלמקריזי עצמו בדרך כלל(‬
‫מדגישים את המוצא האתני של השליטים ולא את היותם ממלוכים‪.‬‬
‫‪661‬‬
‫אלמקריזי הוא גם המקור היחידי‬
‫המשתמש בביטוי ַדוְַלת אל ַמ ַמא ִליּכ אלַג' ַרא ִּכ ַסה על מנת לציין את כלל התקופה הצ'רקסית‪ 662.‬הוא גם משתמש‬
‫בביטויים כמו אל ַס ַלא ִטין אל ַמ ַמא ִליּכ אל ְת ַראּכ ואלַג' ַרא ִּכ ַסה ונראה שהוא מתכוון לכל השליטים בשתי‬
‫התקופות ולא רק לעבדים שמביניהם‪ 663.‬מחברים אחרים מהתקופה הצ'רקסית אמנם אינם משתמשים בביטוי‬
‫ַדוְַלת אל ַמ ַמא ִליּכ על מנת לציין את התקופה התורכית‪ ,‬הצ'רקסית או את שתיהן יחדיו‪ ,‬אך ניכר שהם מתיחסים‬
‫לסולטאנות כאל סולטאנות ממלוכית‪ .‬אבן ח'לדון גורס ש‪" :‬התרבות של העבאסים עברה לידי הדילמים‪ ,‬מהם‬
‫ﻀﺎ ‪‬ﺭﺓ ‪‬ﺑﹺﻨﻲ ﺍﻟ ‪‬ﻌ‪‬ﺒﺎﺱ ﹺﺇﹶﻟﻰ‬
‫ﺖ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫לתורכים‪ ,‬מהם לסלג'וקים‪ ,‬מהם לממלוכים התורכים במצרים ולטטרים בעראק" )ﹺﺇ‪‬ﻧ‪‬ﺘ ﹶﻘﹶﻠ ‪‬‬
‫ﺼﺮ ‪‬ﻭﺍﻟ‪‬ﺘ‪‬ﺘﺮ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﺍﹶﻗ‪‬ﻴﻦ(‪.‬‬
‫ﺠﻮ‪‬ﻗ‪‬ﻴﺔ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ ﹺﺑ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ‪‬‬
‫ﺍﻟ ‪‬ﺪ‪‬ﻳﹶﻠﻢ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪664‬‬
‫אבן אלאזרק )מת ‪,(1491/897‬‬
‫‪ 658‬אצל קרטאי נזכר שאלצאלח איוב היה אדונם של אל ַממַאלִיּכ אלמֻלּוּכ אל ֻת ְר ִּכיַה‪ ,‬מג'מוע‪ .41 ,‬גם במקרה זה ברור שהכוונה‬
‫לסולטאנים ספציפים שהיו עבדים של אלצאלח איוב‪.‬‬
‫‪ 659‬אליוניני‪.29 :1 ,‬‬
‫‪ 660‬אילון‪" ,‬בחרי"‪.7 ,‬‬
‫‪ 661‬אלמקריזי עצמו משתמש בביטוי ַדוְלַת אל ַממַאלִיּכ אל ַּב ְח ִריַה גם על מנת לציין תקופה מובחנת בתקופה התורכית‪ ,‬סלוכ‪.437 :1 ,‬‬
‫‪ 662‬אילון‪" ,‬בחרי"‪.7 ,‬‬
‫‪ 663‬שם‪.9 ,‬‬
‫‪ 664‬אבן ח'לדון‪ ,‬מקדמה‪.174 ,‬‬
‫‪188‬‬
‫שהושפע רבות מאבן ח'לדון‪ ,‬מציג גרסא מעט שונה‪" :‬התרבות של העבאסים עברה לדילמים‪ ,‬מהם לתורכים‬
‫ﻀﺎ ‪‬ﺭﺓ ‪‬ﺑﹺﻨﻲ ﺍﻟ ‪‬ﻌ‪‬ﺒﺎﺱ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ ‪‬ﺪ‪‬ﻳﹶﻠﻢ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ‬
‫ﺖ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫הסלג'וקים‪ ,‬מהם לממלוכים התורכים במצרים ולטטרים בעראק" )ﹺﺇ‪‬ﻧ‪‬ﺘ ﹶﻘﹶﻠ ‪‬‬
‫ﺼﺮ ‪‬ﻭﺍﻟ‪‬ﺘ‪‬ﺘﺮ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﺮﺍﹶﻗ‪‬ﻴﻦ(‪ 665.‬ניתן לראות שישנו דגש על המוצא האתני של השליטים עד‬
‫ﺠﻮ‪‬ﻗ‪‬ﻴﺔ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ ﹺﺑ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ‪‬‬
‫ﺍﻟ ‪‬‬
‫שמגיעים לתקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬אז מודגש גם מוצאם הממלוכי של השליטים‪ .‬לא נראה שכוונתם‬
‫של מחברים אלה בביטוי אל ֻת ְרּכ אל ַמ ַמא ִליּכ רק לעבדיו של אלצאלח איוב‪ ,‬אלא לכל תקופת הסולטאנות‪ .‬אבן‬
‫ח'לדון הוא ככל הנראה הראשון להתיחס לסולטאנות בכללותה כאל סולטאנות ממלוכית‪ .‬הדבר הולם הן את‬
‫התיאוריה שלו בדבר חשיבותה של ה‪-‬עצביה המתבססת על ולאא‪ ,‬שאותה הוא מדגיש בספרו‪ ,‬והן את התקופה‬
‫שבה הוא כותב‪ .‬אבן ח'לדון שהה במצרים בזמן שממלוכ )ברקוק( לקח את השלטון לראשונה מזה כמאה‬
‫שנים‪ .‬נראה שהמציאות בה חי אבן ח'לדון השפיעה על תפישתו את העבר של הסולטאנות‪ .‬קרוב לודאי‬
‫שאלמקריזי‪ ,‬תלמידו של אבן ח'לדון‪ ,‬הושפע ממורו‪ ,‬ולכן ניתן למצוא גם אצלו תיאור של הסולטאנות‬
‫כממלוכית‪ .‬אלמקריזי‪ ,‬שבניגוד לאבן ח'לדון זכה גם לראות כיצד בנים של סולטאנים צ'רקסים מודחים שוב‬
‫ושוב על ידי ממלוכים‪ ,‬בודאי קיבל אישוש לתיאוריה של אבן ח'לדון‪ ,‬וחש שהוא אכן חי במדינה ממלוכית‪.‬‬
‫הדבר גרם לו לפרש מחדש את העבר של הסולטאנות ולראות גם בתקופה התורכית תקופה ממלוכית‪ .‬פרט‬
‫לאבן ח'לדון וחוגו לא מצאתי התיחסויות מפורשות לסולטאנות כאל סולטאנות ממלוכית ) ַדוְַלת אל ַממַאלִיּכ(‪,‬‬
‫כך שהתיחסויות אלה מצומצמות לחוג מאוד מסויים‪ .‬אולם‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית ניכרת נטיה גם אצל מחברים‬
‫אחרים להדגיש את היסוד הממלוכי של הסולטאנות‪ .‬למשל‪ ,‬בביוגרפיה של אלמעז איבכ‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציג‬
‫בתי שיר שכתב הסוקרים רק את הסולטאנים שהם עבדים משוחררים )אל ֻמלּוּכ א ַל ִד'ינַ ַמ ַס ֻהם אל ִרק( עד לימי‬
‫אינאל‪.‬‬
‫‪666‬‬
‫גם בתקופה הצ'רקסית ההתיחסויות לסולטאנות כאל "סולטאנות ממלוכית" אינן רבות‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד‬
‫למקורות מהתקופה התורכית‪ ,‬התיחסויות אלה נוגעות לכלל התקופה ולא רק לתקופות מובחנות שבהן אכן‬
‫שלטו עבדים )משוחררים(‪ .‬מרבית המקורות מדגישים את המוצא האתני של השליטים ולא את היותם‬
‫ממלוכים‪ .‬התיחסויות אלה שיכות ברובם לחוג של תלמידים של אבן ח'לדון שהושפעו ממורם‪ ,‬אולם ככל‬
‫הנראה המציאות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬שבה כמעט כל התקופה נשלטה על ידי עבדים משוחררים‪ ,‬סיעה‬
‫לתפישה של הסולטאנות כסולטאנות ממלוכית‪ .‬מציאות זו של התקופה הצ'רקסית הושלכה גם על התקופה‬
‫התורכית‪.‬‬
‫‪ 665‬אבן אלאזרק‪ ,‬בדאיע אלסלכ‪ .257 :2 ,‬גרסתו של אבן אלאזרק יותר מתקבלת על הדעת‪ ,‬שכן הוא מדבר על שלטון תורכי‬
‫סלג'וקי‪ .‬בגרסא של אבן ח'לדון מדובר על שלטון דילמי שעבר לידי התורכים ומהם לסלג'וקים‪ .‬יתכן והכוונה בתורכים לעבדים‬
‫התורכים של העבאסים‪ ,‬אך מבחינה כרונולוגית הם היו אמורים להקדים את הדילמים‪.‬‬
‫‪ 666‬נג'ום‪.4-3 :7 ,‬‬
‫‪189‬‬
‫‪ 1.2‬משמעות המילה ממלוכ וסטטוס של ממלוכ‬
‫אם כן‪ ,‬השמות ההולמים ביותר את תת התקופות הם "התקופה התורכית" ו‪"-‬התקופה הצ'רקסית" כשהדגש‬
‫הוא על מוצא אתני‪.‬‬
‫‪667‬‬
‫תיאור הסולטאנות או תת התקופות כממלוכיות חוטא לתפישת התקופה בעיני בני‬
‫התקופה )בעיקר בתקופה התורכית(‪ .‬הוא גם עשוי להוביל לתפישה שגויה שמוצא ממלוכי היווה קריטריון‬
‫מבחין של האליטה השלטת‪ .‬נורת'רופ )‪ ,(Northrup‬למשל‪ ,‬גורסת שעל אדם היה להיות עבד על מנת להיות‬
‫חלק מהאליטה הצבאית‪ ,‬ושגם לאחר שחרורו‪ ,‬הממלוכ ‪"…retained his mamluk and therefore elite‬‬
‫‪ 668."status‬באופן דומה עמיתי גורס ש‪:‬‬
‫‪"Even after official manumission at around the age of twenty or younger, at the ceremony‬‬
‫‪known as kharj, where the trainees receive a certificate of release, the soldiers still‬‬
‫‪proudly regarded themselves as mamluks, jealously guarding their ststus…".669‬‬
‫במקום אחר עמיתי מציין ש‪:‬‬
‫‪"…The now officially free Mamluks still overtly referred to themselves as mamālīk,‬‬
‫‪proud of their special slave origins".670‬‬
‫הבסיס לטענות אלה הוא העובדה שפעמים רבות ניתן למצוא במקורות אמירה של ממלוכים )משוחררים(‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ(‪ .‬אולם‪ ,‬כשבודקים את ההקשר של ביטויים אלה מגלים‬
‫ﻚ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫שהם "ממלוכים של הסולטאן" )‪‬ﻧ ‪‬‬
‫שמטרתם היא לבטא ציות וכניעות בפני השליט ולא לבטא גאווה במוצא ממלוכי‪ .‬במקרים רבים בהם ממלוכ‬
‫מורד או חשוד במרידה הוא מבטא את כניעותו )האמיתית או המזויפת( בפני השליט בביטוי "אני ממלוכ של‬
‫ﺖ ﹶﻃﺎ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ(‪ 671.‬הקישור בין הביטוי ממלוכ‪/‬ממאליכ אלסלטאן לציות‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫הסולטאן‪ ,‬המציית לו" )ﹶﺃ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮﻙ ﺍﻟ ‪‬‬
‫)טַאעַה( ניכר גם במקרים רבים אחרים‪ ,‬חלקם קשורים למרידות‪ 672.‬גם ח'שדאש יכול לכנות את עצמו ממלוכ‬
‫של ח'שדאש אחר על מנת להראות כניעות וציות‪ .‬למשל‪ ,‬לאחר שכתבע'א הודח הוא אמר על לאג'ין כי‪" :‬הוא‬
‫ﺖ ﹶﻃﺎ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ(‪ 673.‬במקרים אחרים ברור שגם‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﺷﻲ ‪‬ﻭﹶﺃ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮ ﹸﻛ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ח'שדאש שלי ואני ממלוכ שלו המציית לו" ) ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﺧ ‪‬‬
‫אם הפרטים המבטאים כניעות הם ממוצא ממלוכי‪ ,‬הרי שמי שהם מבטאים כניעות בפניו באמצעות הביטוי‬
‫‪ 667‬יש יותר הצדקה לקרוא לתקופה הצ'רקסית "התקופה הצ'רקסית הממלוכית"‪ ,‬אך כפי שכבר ציינתי‪ ,‬גם בתקופה זו הדגש ברוב‬
‫המקורות הוא על מוצא אתני ולא על מוצא ממלוכי‪ .‬בפרקים הבאים אציג עוד עדויות לכך שהמושג "הסולטאנות הממלוכית" הולם‬
‫יותר את התקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 668‬נורת'רופ‪" ,‬הסולטאנות הבחרית"‪ ;245 ,‬שם‪.251 ,‬‬
‫‪ 669‬עמיתי‪" ,‬המוסד הממלוכי"‪.62 ,‬‬
‫‪ 670‬עמיתי‪" ,‬עבדות צבאית"‪.10 ,‬‬
‫‪ 671‬ראה למשל אעיאן‪.640 :1 ,‬‬
‫‪ 672‬ראה למשל נג'ום‪ ;180 :8 ,‬שם‪ ;336 :11 ,‬סלוכ‪ ") 35 :2 ,‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﻓ‪‬ﻲ ﻃﹶﺎ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ‪‬ﺔ"(; אנבאא אלע'מר‪ ") 333 :2 ,‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠ ‪‬ﻮﻛﹶﻚ ‪‬ﻣﻄ‪‬ﻴﻊ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ﹺﺮ ‪‬ﻙ"(;‬
‫ﺴ ﹾﻠﻄﹸﺎﻥ ‪‬ﻭﻧ‪‬ﺎ‪‬ﺋ‪‬ﺒ ‪‬ﻪ"(; אבן אג'א‪.137 ,‬‬
‫וראה גם אעיאן‪") 257 :2 ,‬ﻏﹸﻼﻡ ‪‬ﻣﻮ‪‬ﻻﻧ‪‬ﺎ ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪ 673‬צטרשטין )‪.42 ,(Zettersteen‬‬
‫‪190‬‬
‫ﻚ( הוא אינו אדונם‪.‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﹶﻃﺎ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴ ﹸﻜ ‪‬‬
‫"אנחנו ממלוכים שלך המצייתים לך" )‪‬ﻧ ‪‬‬
‫‪674‬‬
‫גם מי שאינם ממלוכים‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟ‪‬ﻴﻚ"‪ 675.‬במקרה אחד מומחשת המשמעות של כניעה מוחלטת‬
‫יכולים לבטא כניעות באמצעות הביטוי "‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ" בצורה הטובה ביותר‪ .‬ג'כם מנ עוצ'‪ ,‬שלקח לעצמו את‬
‫ﻚ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎ‪‬ﻟﻴ ‪‬‬
‫לשליט המבוטאת באמצעות הביטוי "‪‬ﻧ ‪‬‬
‫התואר סולטאן בשנת ‪ ,1400/803‬טען בפני פרג' שהוא ותומכיו אינם מורדים בו אלא נלחמים בנורוז‬
‫אלחאפט'י‪ .‬נוסח דבריו של ג'כם לפרג' הוא "אנחנו ממלוכים של הסולטאן‪...‬ואם ירצה להרוג אותנו לא נמרה‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ‪ ...‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻮ ﹶﺃ ‪‬ﺭﹶﺍﺩ ﹶﻗ‪‬ﺘﹶﻠ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺧﺎﹶﻟ ﹾﻔ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻩ(‪.‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ ﺍﻟ ‪‬‬
‫את פיו" )‪‬ﻧ ‪‬‬
‫‪676‬‬
‫גם אם לעיתים ביטויי הכניעות והציות הם מזויפים‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ" נועד לציין כניעות מוחלטת וציות‪ .‬פעמים רבות‬
‫ﻚ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫ברור שכמעט תמיד השימוש בביטוי "‪‬ﻧ ‪‬‬
‫שהוא מופיע בעת חשש למרידה או במהלך מרידה‪ .‬אף פעם הוא אינו מבטא גאווה במוצא ממלוכי‪.‬‬
‫המילה ַמ ְמלּוּכ מציינת פעמים רבות את העובדה שפרטים הם משרתיו של שליט‪ ,‬ולא שהם עבדיו‪.‬‬
‫‪677‬‬
‫למשל‪ ,‬הח'וארזמיה‪ ,‬קבוצה של שכירי חרב ממוצא חופשי‪ ,‬אמרו לאלצאלח איוב שהם ממאליכ אלסלטאן‪.‬‬
‫קרטאי מציין שאלצאלח איוב "שיעבד אותם באמצעות כסף" )ﹺﺇ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬ﻌ‪‬ﺒ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ﺑ‪‬ﺎ َﻷ ‪‬ﻣﻮ‪‬ﺍﻝ(‪ ,‬וברור שהכוונה לקשרים של‬
‫פטרון‪-‬קליינט וכי הוא קנה את שירותם באמצעות כסף‪ 678.‬מדוגמא זו גם מסתבר ששימוש זה במילה ממלוכ‬
‫קודם לתקופת הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫‪679‬‬
‫במקום אחר מומחש הקשר בין שירות )חִ' ְדמַה(‪ ,‬ציות ) ַטא ַעה(‬
‫ושימוש במילה ממלוכ‪ ,‬שכן אותם הח'וארזמים מצהירים בפני אלצאלח איוב כי‪" :‬באנו לשרת אותך‪ ,‬ואנחנו‬
‫ﻚ(‪ 680.‬במקרה זה גם מומחש‬
‫ﺖ ﹶﻃﺎ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎ‪‬ﻟﻴ ﹸﻜ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﻀ ‪‬ﺮ‪‬ﻧﺎ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﺧ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫ממלוכים שלך המצייתים לך" )‪‬ﻧ ‪‬‬
‫השימוש המטאפורי במילה ממלוכ על מנת לציין שירות‪ ,‬שכן הח'וארזמים מוסיפים ואומרים שהם "עבדים של‬
‫האיובים" ) ַע ִּביד ִל ַּבנִי יּוּב(‪ 681.‬מקרה נוסף של פרט ממוצא חופשי המבקש להיות משרתו של הסולטאן הוא‬
‫המקרה של קראג'א בן ד'ו אלע'אדר התרכמני שרצה להיות מושל באלאבלסתין בשנת ‪ 1337/738‬וביטא את‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ‬
‫ﺴﹶﺄ ﹸﻝ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ﺍﻟ ‪‬‬
‫בקשתו בדברים הבאים‪" :‬מבקש להיות משרתו )ממלוכ( של הסולטאן בארץ ההיא" )‪‬ﻳ ‪‬‬
‫‪ 674‬ראה למשל מג'מוע‪.273 ,‬‬
‫‪ 675‬ראה למשל מג'מוע‪ ;233 ,‬אלנוירי אלאסכנדראני‪.382 :6 ,‬‬
‫‪ 676‬סלוכ‪.1062 :3 ,‬‬
‫‪ 677‬באופן דומה המילה ֻא ְסתַאד' עשויה לציין אדם שמשרתים אותו‪ ,‬ולא רק אדון של עבדים‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪.521 :15 ,‬‬
‫‪ 678‬מג'מוע‪ ;65 ,‬דוגמא אחרת לשימוש במילה ממלוכ כמבטאת שירות התלוי ב‪ִ -‬א ְחסַאן‪ ,‬כלומר כשירות הניתן תמורת טובות הנאה‬
‫המאפיין יחסי פטרון‪-‬קליינט‪ ,‬ניתן למצוא בדבריהם של ה‪-‬בחריה שברחו ל‪-‬צאחב אלרום‪" :‬אם תנעים עלינו מחסדיך ותהיה מרוצה‬
‫ﻚ(‪ ,‬מג'מוע‪ ;145 ,‬לקשר בין שימוש במילה ממלוכ ל‪-‬אחסאן‪ ,‬ראה‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬‬
‫ﺖ ﹺﺑﻨ‪‬ﺎ ﹶﻓ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺿﻴ ‪‬‬
‫ﺖ ﹺﺇﹶﻟ ‪‬ﻴﻨ‪‬ﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫מאיתנו הרי שאנו משרתיך" )ﹸﻓﹺﺈ ﹾﻥ ﹶﺃ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫גם קאצ'י‪ ;302 :4 ,‬לקשר בין אחסאן‪ ,‬לכניעות ולשימוש במילה ממלוכ‪ ,‬ראה גם אלנהג' )‪ ;379 ,(1973‬על חשיבות הרעפת‬
‫החסדים )נְִעמַה( וה‪-‬אחסאן ועל יחסי פטרון קליינט בתקופה הממלוכית‪ ,‬ראה ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪ ;75-57 ,‬על נעמה ויחסי פטרון‪-‬‬
‫קליינט בתקופות קודמות לתקופה הממלוכית‪ ,‬ראה מותחדה‪ ,‬נאמנות‪ ;42-40 ,‬שם‪.93-72 ,‬‬
‫‪ 679‬לדוגמא נוספת מהתקופה האיובית לשימוש במילה ממלוכ במשמעות של כניעות ושירות‪ ,‬ראה מג'מוע‪.78 ,‬‬
‫‪ 680‬מג'מוע‪ ;94 ,‬לדוגמא נוספת לשימוש במילה ח'דמה הקשור ל‪-‬טאעה‪ ,‬ראה אלכתבי‪ ,‬עיון אלתואריח'‪.223 ,‬‬
‫‪ 681‬למקרה דומה‪ ,‬ראה מג'מוע‪.155 ,‬‬
‫‪191‬‬
‫ﻚ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭﺽ(‪ 682.‬ניתן למצוא גם פרטים ממוצא ממלוכי‪ ,‬אשר לאחר שיחרורם מציעים את שירותם לשליטים‬
‫‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺗ ﹾﻠ ‪‬‬
‫שאינם אדוניהם‪ ,‬ומבטאים את בקשתם במילים זהות לאלה של קראג'א בן ד'ו אלע'אדר‪ 683.‬אין זה דבר נדיר‬
‫למצוא בנים של ממלוכים או פרטים ממוצא חופשי‪ ,‬בין היתר ואפדיה‪ ,‬הנזכרים ברשימה של ממאליכ‬
‫אלסלטאן או ממלוכים של אמיר‪ 684.‬הדבר נכון הן לתקופה התורכית והן לתקופה הצ'רקסית‪ .‬לעיתים ניתן גם‬
‫למצוא התיחסות לנוצרים שהתאסלמו כאל ממלוכים )משרתים( של הסולטאן‪.‬‬
‫‪685‬‬
‫לעיתים ה‪-‬ח'שדאשים של‬
‫סולטאן מכנים עצמם ממאליכ אלסלטאן‪ ,‬וברור שבמקרים אלה הכוונה לשירות ולא לעבדות‪.‬‬
‫‪686‬‬
‫בנוסף‪,‬‬
‫הביטוי אל ַמ ְמלּוּכ משמש תדירות כחלק מהפרוטוקול של תכתובות של אזרחים ואנשי צבא על מנת לבטא‬
‫כפיפות ונחיתות דרגה‪ .‬ניתן למצוא ראיות לכך שלעיתים אזרחים ראו בביטוי סמל לפחיתות כבוד וסירבו‬
‫להשתמש בו‪.‬‬
‫‪687‬‬
‫רבאט )‪ (Rabbat‬מציין שמשמעות המונח ממלוכ עברה שינוי בתחילת תקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית מעבד לוחם שהיה משועבד כל חייו לאדונו‪ ,‬ללוחם שיועד לשחרור עם סיום הכשרתו‪ 688.‬מסתבר‬
‫שלצד משמעויות אלה של המילה ממלוכ‪ ,‬עוד לפני תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬משמעות המילה ממלוכ‬
‫היתה גם משרת‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הביטוי ממלוכ מציין ציות‪ ,‬כניעות ושירות לפחות באותה מידה שהוא מציין מוצא עבדותי‪.‬‬
‫בשום מקרה הוא אינו מציין גאווה במוצא ממלוכי‪ .‬פירוש לא נכון של הביטוי ממאליכ אלסלטאן הוביל לטענה‬
‫שה‪-‬ואפדיה לא זכו להיות מקודמים למשרות רמות דרג משום שלא היו עבדים‪ .‬יש במקורות עדות לכך‬
‫שביברס אלג'אשנכיר פנה לאמיר ואפד בשם סנג'ר אלברואני בדברים אלה‪" :‬אתה אדם שהוגלה‪ ,‬מהגר‪ ,‬כיצד‬
‫ﻚ ‪‬ﻣﹾﺜ ﹶﻞ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ‬
‫ﺴ ‪‬‬
‫ﺠ ‪‬ﻌ ﹸﻞ ‪‬ﻧ ﹾﻔ ‪‬‬
‫ﻱ‪ ,‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺣﺪ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻔ ‪‬ﻲ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﻓ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫אתה שם עצמך במעמד של משרתי )ממאליכ( הסולטאן?" )ُأ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ؟(‪.‬‬
‫ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪689‬‬
‫אילון רואה בקטע זה עדות לכך שה‪-‬ואפדיה‪ ,‬שלא היו ממלוכים‪ ,‬הופלו לעומת פרטים ממוצא‬
‫ממלוכי‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬הביטוי ממאליכ אלסלטאן מציין שירות וכניעות ולא רק מוצא ממלוכי‪.‬‬
‫הדגש בקטע זה הוא על עובדת היותו של ה‪-‬ואפד אדם שהוגלה‪ ,‬כלומר שנטש את אדונו הקודם‪ .‬המשמעות של‬
‫הביטוי ממאליכ אלסלטאן צריכה להיות בהקשר זה "משרתיו הנאמנים של הסולטאן"‪ .‬ה‪-‬ואפדיה נתפשו‬
‫כאלמנט בוגדני ומערער יציבות שלא ניתן לסמוך עליו‪ .‬העובדה שבגדו באדוניהם הקודמים בעצם בואם‬
‫לשטחי הסולטאנות היא זו שמנעה מהם קידום ולא העובדה שלא היו עבדים‪ .‬באופן דומה‪ ,‬ממאליכ אלסלטאן‬
‫‪ 682‬אלשג'אעי‪ ;22 ,‬למקרה דומה‪ ,‬ראה אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.657 :2 ,‬‬
‫‪ 683‬ראה למשל מג'מוע‪.164 ,‬‬
‫‪ 684‬ראה למשל מג'מוע‪ ;285-284 ,‬מנהל‪ ;258 :5 ,‬עקד )ברקוק(‪ ;496 ,‬פראת ‪ ;146 :7‬אלנוירי‪ ;236 :32 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪,‬‬
‫‪ ;75‬קאצ'י‪ ;368 :1 ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪ ;231 ,‬נג'ום‪ ;46 :7 ,‬שם‪ ;14-13 :9 ,‬צטרשטין‪ ;144 ,‬סלוכ‪ ;77 :2 ,‬שם‪,‬‬
‫‪ ;1069 :4‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪ ;390 :1 ,‬אנבאא אלע'מר‪ ;219 :1 ,‬אליוספי‪ ;234 ,‬אבן דקמאק‪ ,‬אלג'והר אלת'מין‪,‬‬
‫‪.447‬‬
‫‪ 685‬אליוספי‪.130 ,‬‬
‫‪ 686‬אליוספי‪.166 ,‬‬
‫‪ 687‬ראה למשל מנהל‪ ;163 :8 ,‬אעיאן‪ .504 :3 ,‬לעיתים הפרוטוקול גולש גם לשפת הדיבור‪ ,‬ראה למשל אעיאן‪.197 :4 ,‬‬
‫‪ 688‬רבאט‪" ,‬המובן המשתנה"‪ .97 ,‬אדון בסוגיית השחרור בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫‪ 689‬סלוכ‪ ;22 :2 ,‬אילון‪" ,‬הואפדיה"‪ .93 ,‬אילון גורס שסנג'ר אלברואני לא היה ואפד אולם למעשה הוא היה ואפד מ‪-‬בלאד אלרום‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫של אלנאצר מחמד מחו נגד העובדה שאלנאצר מחמד שם את ה‪-‬ואפדיה האויראתים שהיו לפני כן בשירות‬
‫האמירים‪ ,‬אך החליטו לנטוש אותם ולעבור לשירותו‪ ,‬במעמד נעלה על זה שלהם‪ ,‬וגרמו לו לפנות ל‪-‬ואפדיה‬
‫עורף‪ .‬אלמקריזי מציין כי "הם גינו אותם קשות משום שבגדו באדונם ואמרו שאין בהם טוב" )ﹶﺃ ﹾﻛﹶﺜ ‪‬ﺮﻭﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺫ ‪‬ﻣ ﹺﻬ ‪‬ﻢ‬
‫‪‬ﻭﺍﻟ ‪‬ﻌ‪‬ﻴﺐ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ﹺﻬ ‪‬ﻢ ﹺﺑ ﹶﻜ ‪‬ﻮﹺﻧ ﹺﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﺧﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﻭﺍ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﹶﺃ ‪‬ﺳﺎ‪‬ﺗ ‪‬ﺬ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﻻ ‪‬ﺧ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ ‪‬ﻓﻴ ﹺﻬ ‪‬ﻢ(‪.‬‬
‫‪690‬‬
‫גם במקרה זה הטענה כנגד ה‪-‬ואפדיה היתה שהם‬
‫בוגדניים ולא ניתן לסמוך עליהם‪ ,‬ולא שאינם ממוצא עבדותי‪ .‬במקרה זה הם גילו את בוגדנותם גם בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬טענה אחרת שהופנתה כנגד ה‪-‬ואפדיה האויראתים בימי כתבע'א היתה שכתבע'א קידם אותם‬
‫"שלא כנוהג‪ ,‬שכן קידמם על פני בכירי המדינה" ) ‪‬ﻋﻠﹶﻰ ﹶﻏ‪‬ﻴ ﹺﺮ ﺍﻟ ‪‬ﻘ‪‬ﻴﺎﺱ ‪‬ﻭﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﹶﺃ ﹶﻛﺎﹺﺑﺮ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ(‪ .‬במקרה זה הטענה‬
‫כנגד ה‪-‬ואפדיה היא שזמן שירותם בשטחי הסולטאנות היה קצר מזה של בכירי המדינה‪ ,‬כך שאין סיבה לקדם‬
‫אותם‪ 691.‬בשום מקום במקורות לא נזכרת העובדה שלא היו ממלוכים כסיבה לאי קידומם או לטענות כלפיהם‪,‬‬
‫ורק פירוש לא נכון של הביטוי ממאליכ אלסלטאן עשוי להוביל למסקנה שגויה זו‪.‬‬
‫לאור הדברים שנאמרו לעיל אין זה מפליא שאף לא אחד מבין הסולטאנים שהיו ממלוכים מצא לנכון‬
‫להתגאות במוצאו הממלוכי או לטעון שמוצא כזה הוא הבסיס ללגיטימציה שלו‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬סולטאנים ממוצא‬
‫ממלוכי עשו כל שביכולתם על מנת להיפטר מהתוית השלילית שמוצאם הממלוכי הקנה להם‪ ,‬ולקשר עצמם‬
‫לשושלות מוכרות‪ .‬הממלוכים זכו לביקורת בשל מוצאם הממלוכי‪ ,‬הן מהאוכלוסיה המקומית והן מאויביהם‬
‫המונגולים האילח'אנים‪ .‬המונגולים שראו במוצא של עבדים סימן לנחיתות תקפו את הסולטאנים הממלוכים‬
‫נטולי היחוס )נַ ַסּב(‪ .‬הממלוכים בתגובה ניסו להדגיש את יתרונם היחסי מול המונגולים ‪ -‬העובדה שהיו‬
‫מוסלמים ושהיו מגני האיסלאם )גִ'הַאד(‪ 692.‬ככלל‪ ,‬גם האוכלוסיה המקומית‪ ,‬לא רצתה שליט ממוצא ממלוכי‬
‫)" ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻋﺎ ‪‬ﺩ‪‬ﺗ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﻻ ‪‬ﻳ ﹺﺮﻳ ‪‬ﺪﻭ ﹶﻥ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ‪‬ﻠﻲ ﺍ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ ﹶﺃ ‪‬ﺣﺪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﹶﻟ ‪‬ﻤﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ"(‪ ,‬וישנן עדויות לכך שתמכה בשליטים קלאוונים כנגד‬
‫ממלוכים שניסו לקחת מהם את השלטון‪.‬‬
‫‪693‬‬
‫הממלוכים לא יכלו שלא להתחשב בתפישות הללו‪.‬‬
‫‪694‬‬
‫השליט‬
‫‪ 690‬סלוכ‪.83 :2 ,‬‬
‫‪ 691‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪.330 ,‬‬
‫‪ 692‬ברודבריג'‪ ,‬מלוכה ואידיאולוגיה‪ ;13-12 ,‬שם‪ ;28-27 ,‬שם‪ ;65 ,‬שם‪ .74 ,‬ברודבריג' מראה כיצד השתנתה האידיאולוגיה‬
‫הממלוכית בתגובה לאתגר האידיאולוגי שהציבו בפניהם המונגולים‪ ,‬וכיצד כל צד ניסה לנצל בכל שלב את יתרונו היחסי מול יריבו‪,‬‬
‫ראה למשל שם‪ .42-38 ,‬לביקורת של הפרנקים על הממלוכים על שהדיחו בן של מלך‪ ,‬ראה אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪.155-154 ,‬‬
‫‪ 693‬שושן )‪ ,(Shoshan‬תרבות פופולרית‪ ;65-52 ,‬נג'ום‪ ;172-170 :8 ,‬ראה בעיקר שם‪.172 :8 ,‬‬
‫‪ 694‬ההמונים לעיתים היו תמיכה פיזית משמעותית לשליטים קלאוונים כנגד יריבים ממלוכים‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪.175-172 :8 ,‬‬
‫אנקדוטה המופיעה ב‪-‬ואפי של אלצפדי ממחישה לנו כיצד השפיעו דעות מונגוליות על הממלוכים‪ .‬כשקוצון הדיח את אבו בכר בנו‬
‫של אלנאצר מחמד מהשלטון‪ ,‬טשתמר אלסאקי מצוטט כאומר שהאמירים נשבעו אמונים לאלנאצר מחמד ולצאצאיו אחריו‪ ,‬אם כן‬
‫כיצד זה יתכן שידיחו את אבו בכר ויגלו את צאצאיו של אלנאצר מחמד לקוצ‪ .‬הוא מסיים את דבריו במילים אלה‪" :‬מה יגיד עלינו‬
‫האויב?" )ِإﻳﺶ ‪‬ﻳﻘﹸﻮ ﹸﻝ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋﻨ‪‬ﺎ؟(‪ ,‬ואפי‪ .440 :16 ,‬עוד קודם לכן‪ ,‬כשביברס אלג'אשנכיר הפך להיות סולטאן במקום אלנאצר מחמד‪,‬‬
‫לאלנאצר מחמד מיוחס איום שיברח לטטרים ויתלונן על ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬נג'ום‪ .244 :8 ,‬אחת הביקורות של המונגולים כנגד‬
‫הממלוכים היתה שהם מדיחים סולטאנים בתדירות רבה מדי‪ ,‬ברודבריג'‪ ,‬מלוכה ואידיאולוגיה‪ ;74 ,‬שם‪ .79 ,‬צ'מברליין‬
‫)‪ (Chamberlain‬טוען שבני התקופה כמעט ולא התיחסו לכך שהממלוכים היו עבדים‪ ,‬ושמקור הגישה הרווחת במחקר ששלטון של‬
‫עבדים לא היה לגיטימי נובע מרגישויות אירופיות לשלטון של עבדים שאותן הוא מזהה כבר במאה השמונה עשרה‪ ,‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪,‬‬
‫‪ .45-44‬כבר במאה הארבע עשרה לספירה הנוצרית ניתן לזהות את אותן רגישויות אירופיות‪ ,‬שכן מבין הדברים המגונים‬
‫שהאירופים ניחנים בהם קרטאי מונה את העובדה כי‪" :‬הם לא יודעים שאפשר שאדם ימכר‪ ,‬יקנה‪ ,‬יקשר בשלשלאות ואז יהפוך‬
‫ﻚ ﺍﻟﺒﹺﻼﺩ‪,‬‬
‫ﺼﻴ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ‪‬ﻠﻜﹸﺎ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬ﻤ‪‬ﻠ ‪‬‬
‫ﺼ ‪‬ﻨﺠ‪‬ﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﻕ ‪‬ﺭﹾﺃ ‪‬ﺳ ‪‬ﻪ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺸ‪‬ﺘﺮ‪‬ﻯ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫ﻉ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫לשליט הארץ‪ .‬מבחינתם דבר כזה הוא בלתי אפשרי" )ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌ ﹺﺮﻓﹸﻮ ﹶﻥ ﹶﺃ ﱠﻥ ﻓ‪‬ﻲ ﺍ َﻷﺭ‪‬ﺽ ‪‬ﺭﺟ‪‬ﻞ ‪‬ﻳﺒ‪‬ﺎ ‪‬‬
‫‪193‬‬
‫הממלוכ הראשון – אלמעז איבכ – ביסס את הלגיטימציה שלו על קשרי הנישואים לאלמנתו של אלצאלח‬
‫איוב‪ ,‬שג'ר אלדר‪ .‬שג'ר אלדר עצמה טענה שהיא זו שנתנה את המלוכה לאיבכ‪.‬‬
‫‪695‬‬
‫במקורות המוקדמים‬
‫ביותר‪ ,‬אלמעז איבכ ובנו עלי נחשבים בכלל למלכים איובים‪ 696.‬המקורות מציינים שאיבכ נאלץ לפזר כסף‬
‫רב על מנת שהאנשים‪ ,‬שנהגו להגיד לו כי‪" :‬אנו רוצים רק סולטאן שנולד בבית של מנהיגים‪ ,‬מנהיג מלידה"‬
‫ﺴﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﹸﻟﻮ ‪‬ﺩﺍ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻓ ﹾﻄ ‪‬ﺮﺓ(‪ ,‬יסכימו לכך שישלוט בהם סולטאן ממוצא ממלוכי )מַנ ַמ ַס ֻה אלרִק(‪.‬‬
‫)ﻻ ‪‬ﻧ ﹺﺮﻳ ‪‬ﺪ ﹺﺇﻻ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﺭﺋﹺﻴ ‪‬‬
‫‪697‬‬
‫הסולטאן הממלוכ השני – קטז – טען בכלל שהוא קרובו של הסולטאן הח'וארזמי ג'לאל אלדין ח'וארזם שאה‪.‬‬
‫באחת מהאנקדוטות המספרות את סיפורו של קטז מסופר שאדונו היכה אותו וקילל את אבותיו‪ .‬קטז שהחל‬
‫לבכות הסביר שאינו בוכה בגלל שהוכה אלא בגלל שאבותיו קוללו‪ .‬כששאלו אותו מדוע הוא בוכה על אבותיו‬
‫שכן הוא "ממלוכ תורכי‪ ,‬כופר בן כופרים" ) ַממְלּוּכ ֻת ְר ִּכי‪ַּ ,‬כא ִפר ּבן ַּכא ִפ ִרין(‪ ,‬ענה קטז שהוא קרוב משפחתו של‬
‫ח'וארזם שאה‪.‬‬
‫‪698‬‬
‫בסיפור זה מומחשת העובדה שמוצא ממלוכי היה רחוק מלהיות מקור לגאווה‪ ,‬ושעבדים‬
‫התגאו במוצאם הלא ממלוכי דווקא‪ 699.‬אלט'אהר ביברס‪ ,‬שזכה לביקורת מפנים ומחוץ על כך שהיה עבד‪,‬‬
‫‪700‬‬
‫ניסה לקשר עצמו במספר דרכים לשושלות מוכרות‪ .‬הוא ניסה לסדר לעצמו גיניאולוגיה ג'ינכזית באמצעות‬
‫אבן ח'לכאן‪,‬‬
‫‪701‬‬
‫קשר עצמו בקשרי נישואים לנסיכה ח'וארזמית שמשפחתה היתה קשורה בקשרי נישואים‬
‫לאלצאלח איוב‪ 702,‬נשא בנות של ואפדיה טטרים‪ ,‬וקישר עצמו גם לשושלת הסלג'וקית‪ 703.‬גם קרובו‪ ,‬ביסרי‪,‬‬
‫היה קשור בקשרי נישואים לאיובים‪.‬‬
‫‪704‬‬
‫קלאוון התגאה במוצאו האתני הנעלה ובקשרי הנישואים שלו‬
‫‪‬ﻭ ‪‬ﻫﺬﹶﺍ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻜ ‪‬ﻦ(‪ ,‬מג'מוע‪ .243 ,‬אולם‪ ,‬העדויות ממקורות בני התקופה הנוגעות להתנגדות לשלטונם של מי שהיו ממוצא ממלוכי‬
‫הן רבות מכפי שצ'מברליין סבור‪ .‬מוסלמים‪ ,‬בניגוד לאירופים‪ ,‬אולי לא ראו בשלטון של ממלוכים דבר בלתי מתקבל על הדעת‪,‬‬
‫אולם שלטון של ממלוכים בפירוש עורר אצלם אי נחת‪.‬‬
‫‪ 695‬אלמכין‪ .43 ,‬מה שחיזק את כוחו של אלפארס אקטאי והוביל לרציחתו על ידי איבכ היתה העובדה שנשא לאישה נסיכה איובית‪,‬‬
‫אלנוירי‪ ;430 :29 ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ .25 :8 ,‬באותו אופן‪ ,‬שג'ר אלדר שחששה מרצונו של איבכ להתחתן עם נסיכות ממוצל‬
‫הורתה לרצוח אותו‪ .‬כשאקטאי התחתן עם אישה איובית היתה פליאה על כך שממלוכ זכה לכך‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.31-30 :8 ,‬‬
‫‪ 696‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪ ;10 ,‬אבן אלראהב‪ ;100-99 ,‬לשרידים של תפישה זו‪ ,‬ראה אלנפחה אלמסכיה‪.176 ,‬‬
‫‪ 697‬נג'ום‪ ;13 :7 ,‬להתנגדות של הבדוים לשלטון של ממלוכים עליהם בימי איבכ‪ ,‬ראה סלוכ‪ .386 :1 ,‬מעצם הביטוי "מַנ ַמ ַס ֻה‬
‫אלרִק" )"מי שהיה עבד בעברו"(‪ ,‬משתמע שעובדת היותם של השליטים עבדים היא חלק מעברם‪ ,‬ושאין הם מתיחסים לעצמם כאל‬
‫עבדים לאחר ששוחררו‪.‬‬
‫‪ 698‬ראה למשל‪ ,‬אלנוירי‪ ;480 :29 ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.40 :8 ,‬‬
‫‪ 699‬הולט גורס שממלוכים צעירים בעלי שאיפות ניסו לתת לגיטימציה לשאיפותיהם באמצעות גיניאולוגיה מזויפת‪ .‬לדעתו‪ ,‬יתכן‬
‫שסיפורו של קטז סבב בקרב חבריו לעבדות וכשעלה לשלטון הפך לפרופוגנדה שנועדה לתת לו לגיטימציה‪ ,‬הולט‪" ,‬פרופוגנדה"‪,‬‬
‫‪.136‬‬
‫‪ 700‬אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪ ;256 ,‬נג'ום‪ ;145 :7 ,‬אלבדאיה‪ ;254 :13 ,‬אלנוירי אלאסכנדראני‪ .81 :4 ,‬לגבי זלזול של‬
‫המונגולים בקטז העבד‪ ,‬ראה אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪ ;261 ,‬סלוכ‪ ;427 :1 ,‬לזלזול של המונגולים בקטז וביברס העבדים‪ ,‬ראה‬
‫עמיתי‪ ,‬מונגולים וממלוכים‪ ;36 ,‬ברודברידג'‪ ,‬מלוכה ואידיאולוגיה‪ ;13 ,‬שם‪ ;29 ,‬שם‪ ;34-33 ,‬לזלזול בקלאוון נטול ה‪-‬נסב‪ ,‬ראה‬
‫איגל )‪" ,(Aigle‬הפלישות המונגוליות"‪.104 ,‬‬
‫‪ 701‬ואפי‪.311 :7 ,‬‬
‫‪ 702‬אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪ .171 ,‬אלצאלח איוב היה קשור בקשר נישואים ) ִצהְר( עם ברכה ח'אן אלח'וארזמי‪ .‬ביברס כמובן‬
‫קישר עצמו לאלצאלח איוב גם באמצעות ה‪-‬נסבה "אלצאלחי" שלא היתה ה‪-‬נסבה המקורית שלו; ראה גם קליפורד‪" ,‬יצירת מדינה"‪,‬‬
‫‪ ;130‬בחיבור העממי סִירִת ַּביְ ַּברְס נזכר ביברס כבנו של מלך ח'ראסאן שנולד כמוסלמי בשם מחמוד‪ ,‬נמכר לעבדות‪ ,‬אומץ על ידי‬
‫אלצאלח איוב ומונה על ידו ליורשו‪ .‬הרצוג )‪ (Herzog‬מציין שחיבור זה נועד לתת לגיטימציה לשלטון הממלוכים‪ ,‬הרצוג‪,‬‬
‫"לגיטימציה"‪ ;252-251 ,‬ראה גם אלבנדרי‪" ,‬הסולטאן"‪ ;152-151 ,‬על החשיבות שהקנו הממלוכים‪ ,‬ובכללם ביברס‪ ,‬לדמותו של‬
‫אלצאלח איוב כחלק מניסיונות הלגיטימציה שלהם‪ ,‬ראה למשל סטוארט‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;48 ,‬ת'וראו )‪ ,(Thorau‬ביברס‪.98 ,‬‬
‫‪ 703‬ברודבריג'‪ ,‬מלוכה ואידיאולוגיה‪.38 ,‬‬
‫‪ 704‬ואפי‪ ;339 :21 ,‬קליפורד‪" ,‬יצירת מדינה"‪.130 ,‬‬
‫‪194‬‬
‫לביברס‪.‬‬
‫‪705‬‬
‫כתבע'א ולאג'ין השתמשו בקשרי הנישואים שלהם לאלט'אהר ביברס‪,‬‬
‫‪706‬‬
‫וביברס אלג'אשנכיר‬
‫קרובו של לאג'ין ניסה להדגיש את הקשר העקיף שלו לשושלת הביברסית‪ 707.‬ברקוק שזכה לביקורת מפנים‬
‫ומחוץ על שהיה ממלוכ‪ 708,‬התגאה במוצאו האתני‪709.‬גם הסולטאנים שיח' וטטר התגאו במוצאם האתני הנעלה‬
‫ושיח' אף טען שהוא צאצא של מלכים צ'רקסים‪.‬‬
‫‪710‬‬
‫גם אמירים לא התגאו במוצאם הממלוכי‪ .‬קוצון למשל‪ ,‬התגאה בעובדה שלא היה ממלוכ במלוא מובן‬
‫המילה‪ ,‬שלא שירת במחנות האימונים )טבאק‪ ,‬יחיד‪ :‬טבקה( ושקודם באופן מהיר על ידי אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪711‬‬
‫המקורות מזכירים את תפקידם הרם של חלק מאבותיהם של שבויי המלחמה המונגולים שעלו לגדולה בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬למשל‪ ,‬אביו של סלאר היה האחראי על הציד )אמיר ִש ַּכאר( בחצרו של צאחב אלרום‪ ,‬ואנו‬
‫יודעים שכשקבג'ק אלמנצורי ברח למונגולים מצא את אביו ואחיו ששירתו את הח'אן המונגולי‪ 712.‬המקורות‬
‫מציינים שבין השבויים המונגולים היו בכירים בצבא המונגולי‪ .‬העובדה שהמקורות מזכירים ששניים מבין‬
‫השבויים המונגולים הבכירים ביותר בשטחי הסולטאנות באו ממשפחות מונגוליות בכירות‪ ,‬עשויה להעיד על‬
‫כך שהדבר היווה קריטריון לקידומם ושהם מצאו בכך מקור לגאווה‪ 713.‬גם איתמש אלמחמדי המונגולי )מת‬
‫‪ ,(1336/736‬שלא ברור כיצד הגיע לשטחי הסולטאנות‪ ,‬היה ממוצא מונגולי רם מעלה‪.‬‬
‫‪714‬‬
‫כשה‪-‬ואפד‬
‫המונגולי תמרתאש בן ג'ובאן הגיע לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ,1328/728‬הסתבר שהוא מכיר את ה‪-‬ח'אצכיה‬
‫של אלנאצר מחמד‪ .‬הוא נהג לעבור אחד אחד ולספר שפלוני ואלמוני היו כך וכך במקור )" ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﻛ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ‬
‫‪‬ﻓﻲ ﺍﻟﹺﺒﻼﺩ ﹶﻛ ﹶﺬﺍ"(‪ .‬ברור מהקונטקסט שתמרתאש זילזל במוצאם‪ ,‬שכן על אחד מה‪-‬ח'אצכיה )אלמאס( אמר שהיה‬
‫‪ 705‬לפירוט קשרי הנישואים של קלאוון וביברס‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ 4‬העוסק בקשרי נישואים וקשרי משפחה‪.‬‬
‫‪ 706‬אלנוירי‪) 329 :31 ,‬בשנת ‪ 1298/697‬לאג'ין הביא את ח'צר בן ביברס ואמו מקונסטנטינופול משום שהיה נשוי לבת של‬
‫ביברס(; אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪) 376 ,‬אמו של סעיד בן ביברס הגיעה למצרים בתקופת שלטונו(; מקפא‪,‬‬
‫‪) 750 :3‬הביא את ארונו של סלאמש בן ביברס בשנת ‪.(1297/696‬‬
‫‪ 707‬נג'ום‪) 229 :8 ,‬בימיו ח'צ'ר בן ביברס שוחרר מהמצודה ושוכן בביתו של קרובו של ביברס אלג'אשנכיר ‪ -‬אקוש אלאפרם(‪.‬‬
‫‪ 708‬ניל‪ ;212 :2 ,‬נג'ום‪ ;207 :11 ,‬שם‪ ;57 :12 ,‬קאצ'י‪.472 :1 ,‬‬
‫‪ 709‬ברודבריג'‪ ,‬מלוכה ואדיאולוגיה‪ ;184 ,‬אבן איאס‪) 223 :1 ,‬ברקוק היה צ'רקסי טהור ‪ -‬חַ'א ִלצַת אלגַ'רַא ִּכסַה(; על חשיבות קשרי‬
‫הנישואים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ ,4.3‬עמודים ‪.311-304‬‬
‫‪ 710‬אלעיני‪ ,‬אלסיף אלמהנד‪ .48-47 ,‬על פי אלעיני שיח' היה משבט כרמוכ שהוא השבט האציל ביותר מבין שבטי הצ'רקסים ‪-‬‬
‫שבטם של המלכים הצ'רקסים‪ .‬לא רק שאלעיני מהלל את מוצאו האתני של שיח'‪ ,‬הוא מנסה להוריד מערך המוצא האתני של‬
‫שליטים שקדמו לו‪ .‬אלעיני אינו בוחל בשום אמצעי שכן הוא מגדיר את הסולטאן הממלוכי הראשון – איבכ‪ ,‬כתרכמני‪ .‬אין סיכוי‬
‫שאלעיני לא ידע שאיבכ אלתרכמאני לא היה תרכמני‪ ,‬ושמקור ה‪-‬נסבה שלו בשם אדונו‪ .‬על פי אלעיני‪ ,‬טטר היה משבט ע'סאן‬
‫הערבי שהתערבב עם הצ'רקסים והוא מכתיר את טטר כערבי‪ ,‬אשר ראוי לסולטאנות בשל מוצאו האתני‪ ,‬ראה אלעיני‪ ,‬אלרוצ'‬
‫אלזאהר‪ ;6-5 ,‬על שני החיבורים‪ ,‬ראה הולט‪" ,‬מנחות ספרותיות"‪ .12-8 ,‬בחלק מהביוגרפיות של אמירים צ'רקסים בתקופה‬
‫הצ'רקסית מצויין שהיו ממוצא צ'רקסי נחות ) ַרדִיא אלצְל(‪ ,‬צ'וא‪ .346-345 :10 ,‬גם ממקרים אלה מסתמן שמוצא אתני נעלה או‬
‫נחות היווו מקור לגאווה או להשפלה‪.‬‬
‫‪ 711‬ראה למשל אלנפחה אלמסכיה‪ ;143 ,‬נג'ום‪ ;47 :10 ,‬בכל זאת כשקוצון רצה ש‪-‬ממאליכ אלסולטאן יעברו לשירותו הוא זכה‬
‫להתנגדות בקרב אותם ממלוכים שטענו שהם אינם מוכנים לשרת את מי שהוא ממלוכ כמותם‪ ,‬נג'ום‪.25 :10 ,‬‬
‫‪ 712‬מנהל‪ ;13-5 :6 ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪) 153 ,‬שם מצויין גם שמו של אביו – טע'רל(; אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪:8 ,‬‬
‫‪) 376‬על קרוביו של קבג'ק(‪.‬‬
‫‪ 713‬באופן דומה אנו יודעים שבג'אס‪ ,‬הממלוכ הצ'רקסי של ילבע'א אלעמרי‪ ,‬היה בכיר בארץ מולדתו‪ ,‬אנבאא אלע'מר‪.270 :4 ,‬‬
‫בג'אס זכה להיות מקדם אלף בימי ברקוק‪.‬‬
‫‪ 714‬ליטל‪" ,‬איתמש"‪.391 ,‬‬
‫‪195‬‬
‫מוביל גמלים‪ .‬אלנאצר מחמד לא אהב את העובדה שמזכירים את מוצאם הנחות של ה‪-‬ח'אצכיה שלו‪.‬‬
‫‪715‬‬
‫גם‬
‫מוצא מוסלמי שימש מקור לגאווה‪ ,‬כך שממלוכים מסויימים )בדומה לקטז( טענו שלמעשה היו מוסלמים‬
‫שנשבו‪.‬‬
‫‪716‬‬
‫שרַאף‪.‬‬
‫חלק מהממלוכים אף טענו שהם ממוצא )נַ ַסּב( של ְ‬
‫‪717‬‬
‫גם בתקופה הצ'רקסית יש עדויות‬
‫לכך ששירות ב‪-‬טבאק כממלוכ לא היה מקור לגאווה‪ .‬למשל‪ ,‬כשג'קמק קנה את נכדו של אחיו של ישבכ מנ‬
‫סלמאן שאה אלמאידי‪ ,‬הוא רצה לשים אותו ב‪-‬טבאק של הממלוכים הצעירים )אלממאליכ אל ֻּכ ַתא ִּביַה(‪ ,‬אולם‬
‫ﻚ ﹺﺇ ﹾﻛ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ"(‪.‬‬
‫מתוך כבוד לדודו ישבכ ויתר לו על כך )" ‪‬ﺭﱠﻗﺎ ‪‬ﻩ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫‪718‬‬
‫לא רק שזהותו של אדם כממלוכ לא היתה מקור לגאווה‪ ,‬אלא שנחשבה לדבר משפיל‪ .‬כשאלאשרף‬
‫ח'ליל רצה להשפיל את לאג'ין הוא הפך אותו ל‪-‬ממלוכ של בידרא‪ .‬מחלק מהמקורות משתמע שהכוונה לעבד‬
‫ולא למשרת‪.‬‬
‫‪719‬‬
‫ניתן למצוא במקורות ביטויים לזלזול בממלוכים פשוטים )בניגוד לאמירים שהיו עבדים‬
‫משוחררים(‪ .‬למשל כשאקבאי אלחאג'ב היכה ממלוכ של עליבאי אלט'אהרי‪ ,‬עליבאי התלונן על כך בפני‬
‫ברקוק‪ ,‬אך ברקוק לא התיחס לטענותיו והוא מצוטט כאומר "האם אני אמור להכות את אקבאי בשל ממלוכ‬
‫ﺏ ﹶﺃ ﹾﻗﺒ‪‬ﺎﻱ َﻷ ‪‬ﺟ ﹺﻞ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮﻙ?(‪.‬‬
‫ﺿ ﹺﺮ ‪‬‬
‫}פשוט{?" )ﹶﺃ ‪‬‬
‫‪720‬‬
‫קיימת הבחנה ברורה בין ממלוכים לאמירים והביטוי אל ַמ ַמא ִליּכ‬
‫וַאל ֻא ַמ ַראא )הממלוכים והאמירים( הוא ביטוי נפוץ למדי‪ .‬במקרה אחד ברורה ההפרדה בין סתם ממלוכ‬
‫) ַמ ְמלּוּכ ִמנ ַּב ְעצ' אל ַמ ַמא ִליּכ( לאמיר רם דרג‪.‬‬
‫פשוטים אף לא נחשבו לבני אדם‪.‬‬
‫אחריהם‪.‬‬
‫‪723‬‬
‫‪722‬‬
‫‪721‬‬
‫לעיתים משתמע מהמקורות שבניגוד לאמירים‪ ,‬ממלוכים‬
‫פעמים רבות שהממלוכים נכללים במסגרת רכוש שאמירים הותירו‬
‫כשקרא סנקר הצ'רקסי נרדף על ידי אלנאצר מחמד‪ ,‬המליצו לו להסגיר את עצמו‪ .‬קרא סנקר‬
‫סירב וטען שבטוח שאלנאצר מחמד יהרוג אותו‪ ,‬כי הוא במקור בסך הכל "חתיכת ממלוכ צ'רקסי‪...‬שלא שווה‬
‫ﺴﻮ‪‬ﻭ ‪ 300‬ﺩ ‪‬ﺭﻫ‪‬ﻢ(‪ 724.‬במקרה זה ברור למדי שממלוכ הוא בסך הכל רכוש‪,‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻲ‪...‬ﻣ‪‬ﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫‪ 300‬דרהם" )‪‬ﻗ ﹾﻄﻌ‪‬ﺔ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮﻙ ‪‬ﺟ ‪‬ﺮ ﹶﻛ ‪‬‬
‫לא כל שכן ממלוכ שמוצאו האתני הוא צ'רקסי‪ .‬לעיתים המקורות מציינים בביוגרפיות של אמירים שהם לא‬
‫נהגו לקלל את הממלוכים שלהם‪ .‬הדבר נאמר כשבח אך מכלל לאו אנו שומעים הן‪ ,‬כך שמסתמן שהשפלת‬
‫‪ 715‬אעיאן‪ .114 :2 ,‬יתכן גם שלעיתים זכרו מי היה אדון ומי היה עבד בארץ המוצא של הממלוכים‪ ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת‬
‫אלפכרה‪ .105 ,‬אינני בטוח לחלוטין שזו הדרך הנכונה לפרש את הקטע‪.‬‬
‫‪ 716‬ראה למשל‪ ,‬לאג'ין אלאסתאדאר – נספח הגזע‪ .‬הוא טען שאינו רומי אלא תרכמני מוסלמי שנשבה ונמכר ב‪-‬בלאד אלרום;‬
‫פראת‪) 216 :8 ,‬איבכ אלאפרם נזכר כמי שהיה ממוצא חופשי(‪.‬‬
‫‪ 717‬ראה למשל בנספח השמות – אזדמר אלחמצי )מת ‪ ;(1281/680‬ניל‪.249 :5 ,‬‬
‫‪ 718‬צ'וא‪ ;271-270 :10 ,‬וראה אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪.24-22 ,‬‬
‫ﺼﻴ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹶﻮﻛﹰﺎ ﹺﺭﻗ‪‬ﺎ"(; לעומת זאת ממקורות אחרים משתמע שיועד להיות‬
‫ﻚ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﺣﻘ‪‬ﺎ ‪‬ﻟ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫‪ 719‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪") 310 ,‬ﻭَ ‪‬ﻫ‪‬ﺒ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫משרתו של בידרא‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;344 :8 ,‬וראה גם אלנהג' )‪ ;565 ,(1920‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪.95 ,‬‬
‫‪ 720‬מנהל‪.247 :8 ,‬‬
‫‪ 721‬אבן צצרא‪.67 ,‬‬
‫‪ 722‬אלנאצר מחמד פנה לאמיר אלאכז שקילל אמיר אחד בדברים‪" :‬כך אתה מדבר אל אמיר כמוך ומכנה אותו סרסור? הרי לא היית‬
‫ﺖ ﻓ‪‬ﻲ ﺍ ِﻹ ‪‬ﺳ ﹶﻄﺒ‪‬ﻞ ﺃﹸﻭﺷ‪‬ﺎ‪‬ﻗ ‪‬ﻲ‬
‫ﺖ ﹶﺃ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﻚ ﻳ‪‬ﺎ ﹶﻗﻮ‪‬ﺍﺩ؟ ‪‬ﻭﺇﹺﻳﺶ ﹸﻛ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫באורווה אלא מטפל בסוסים‪ ,‬עד שלא קידמתי אותך והפכתי אותך לבן אדם" )‪‬ﺗﻘﹸﻮ ﹸﻝ َﻷﻣ‪‬ﲑ ‪‬ﻣﹾﺜﹶﻠ ‪‬‬
‫ﻚ ﺍﺑ‪‬ﻦ ﺁﺩ‪‬ﻡ(‪ ,‬אליוספי‪ ;307 ,‬להתיחסות כללית לעבדים )ולא לעבדים צבאיים( כאל מי שאינם בני אדם במלוא מובן‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤ ﹾﻠ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺖ ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﹶﻃﱠﻠ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫המילה‪ ,‬ראה אלסרח'סי‪ ;38 :30 ,‬מרמון )‪" ,(Marmon‬עבדות ביתית"‪.8-1 ,‬‬
‫‪ 723‬לדוגמא אחת מיני רבות‪ ,‬ראה אלברזאלי‪.139 :4 ,‬‬
‫‪ 724‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.224 :9 ,‬‬
‫‪196‬‬
‫ממלוכים על ידי אדונם היתה דבר נפוץ למדי‪.‬‬
‫‪725‬‬
‫אנו גם שומעים על ממלוכים שברחו מאדוניהם משום‬
‫שפחדו מהם‪ 726.‬משתמע מהמקורות שהשליטה של אדון על הממלוכ שלו היתה טוטאלית ואף שזכותו הייתה‬
‫לקחת את חייו‪ 727.‬לממלוכים לא הייתה ישות משפטית נפרדת ומעשיהם יוחסו לאדוניהם‪ .‬ניתן למצוא למשל‬
‫ﺻﻨﹺﻴ ‪‬ﻌ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ‬
‫התיחסות לממלוכים של כתבע'א במילים אלה‪" :‬עבדיו‪ ,‬אשר מעשיהם מיוחסים אליו" ) ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬ﻪ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻨﺴ‪‬ﻮﺏ ‪‬‬
‫ﺻﻨﹺﻴ ‪‬ﻌ ‪‬ﻪ(‪ 728.‬לעיתים יש שימוש במקורות בביטוי המשפטי ַעּבְד ַמאְמּור )עבד המורשה לבצע פעולות מסוימות‬
‫ﹺﺇﻟﹶﻰ ‪‬‬
‫בשם אדונו( שנועד להדגיש את היעדר הישות המשפטית של הממלוכ‪ 729.‬לעיתים נזכרות במקורות תחבולות‬
‫משפטיות שנעשו על מנת שיהיה אפשר לחלץ ממלוכ ששיחרורו לא היה חוקי מעול העבדות‪.‬‬
‫‪730‬‬
‫לעיתים‪,‬‬
‫שיחרורו של עבד מקביל לשחרור ממאסר או לשחרור משבי‪ .‬למשל‪ ,‬כשח'ליל שיחרר את ביסרי אלשמסי‬
‫ממעצר ארוך‪ ,‬ביסרי קיבל את ה‪-‬נסבה "אלאשרפי" כדוגמת עבד משוחרר‪,‬‬
‫ששוחרר משבי מכונה ַע ִתיק )עבד משוחרר(‪.‬‬
‫‪731‬‬
‫ובנו של המלך הארמני‬
‫‪732‬‬
‫במחקר נפוצה הדעה שבתקופת הסולטאנות הממלוכית שלב העבדות בחייו של ממלוכ היה פורמלי‬
‫ומוגבל למדי בזמן‪ .‬נהוג לטעון שממלוכים שוחררו באופן אוטומטי מיד עם סיום הכשרתם הדתית והצבאית‬
‫בגיל עשרים או פחות מכך‪ 733.‬דעה זו קשורה לתפישה שסטטוס של ממלוכ היה סטטוס של אליטה‪ ,‬ושעבדים‬
‫צבאיים לא היו עבדים במלוא מובן המילה‪ ,‬שכן אם שלב העבדות בחייהם היה פורמלי בלבד ושחרורם היה‬
‫אוטומטי‪ ,‬הרי שלא היה בכך קלון אמיתי‪ .‬אולם‪ ,‬למעשה‪ ,‬בכל הקשור לתקופה התורכית‪ ,‬ידיעותינו על שחרור‬
‫הממלוכים הן דלות למדי‪ ,‬והדעה הנפוצה במחקר עשויה לשקף את המצב בתקופה הצ'רקסית בלבד‪ .‬אילון לא‬
‫עסק בסוגיית השחרור בהרחבה ורבאט הוא למעשה החוקר היחידי שניסה להתמודד עם סוגיה זו‪ .‬על פי‬
‫רבאט‪ ,‬עד לתקופה האיובית‪ ,‬נראה שממלוכים נותרו עבדים גם בזמן שהנהיגו את צבאות אדוניהם לקרב וגם‬
‫בזמן שמילאו משרות בכירות‪ .‬על פי רבאט‪ ,‬בתקופה האיובית‪ ,‬אין עדות חד משמעית לכך שממלוכים שוחררו‬
‫‪ 725‬ראה למשל קאצ'י‪ ;682 :1 ,‬וראה הסיפור שנזכר לעיל על קטז ואדונו בעמוד ‪.194‬‬
‫‪ 726‬אלכתבי‪ ,‬פואת אלופיאת‪.115 :1 ,‬‬
‫‪ 727‬אליוספי‪ .147-146 ,‬אלנאצר מחמד הואשם על ידי אשתו של בכתמר אלסאקי שרצח את בעלה ובנה‪ .‬היא אמרה לו "בעלי היה‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ(; סלוכ‪) 1062 :3 ,‬הסיפור על ג'כם והמורדים שאמרו‬
‫ﻚ‪ ,‬ﻭﹶﻟﺪ‪‬ﻱ ﺇﹺﻳﺶ ﻛﹶﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ממלוכ שלך‪ ,‬אך מה לך ולבני?" ) ‪‬ﺯ ‪‬ﻭﺟﹺﻲ ﻛﹶﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮ ﹶﻛ ‪‬‬
‫לפרג' שהם ממלוכים שלו ואם הוא רוצה הוא יכול להרוג אותו‪ ,‬ראה לעיל(; מקרים בהם ממלוכ חרג מהוראות אדונו נחשבות‬
‫לפגיעה חמורה בכבוד האדון‪ ,‬סלוכ‪ ;399 :2 ,‬לזכותו של האדון למנוע מהממלוכים שלו להתחתן‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;348 :4 ,‬ניל‪;415 :7 ,‬‬
‫לשליטה של האדון על קשרי הנישואים של עבדיו‪ ,‬ראה נג'ום‪ ;328 :7 ,‬ניל‪.299 :3 ,‬‬
‫‪ 728‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪ .332 ,‬על פי פטרסון )‪ (Patterson‬עבד הוא אדם נטול כוח שנשלט באופן מלא על ידי אדונו‬
‫ואין לו ישות נפרדת מזו של אדונו‪ ,‬מי שהוא נטול קשרי משפחה ומי שהוא נטול כבוד‪ ,‬פטרסון‪ ,‬עבדות‪ .13-4 ,‬בפרק ‪ 4‬אראה‬
‫שבסלטאנות הממלוכית רק שכבה דקה של ממלוכים זכתה להקים משפחה משל עצמה בגיל צעיר או להביא למצרים את קרוביה‪ ,‬כך‬
‫שהגדרתו של פטרסון הולמת גם עבדים צבאיים ולא רק עבדי בית‪.‬‬
‫‪ 729‬נג'ום‪.281 :15 ,‬‬
‫‪ 730‬אלנוירי‪.292 :33 ,‬‬
‫‪ 731‬פראת‪ ;123-122 :8 ,‬וראה גם אלנוירי‪.215 :31 ,‬‬
‫‪ 732‬תאריח' אלאסלאם‪ ;120 :53 ,‬ב‪-‬סירת אלמלכ אלט'אהר של אבן עבד אלט'אהר נזכר שביברס גרס שבשל העובדה שניצח את‬
‫המונגולים בקרב‪ ,‬כל האנשים הם "משוחררי חרבו" ) ֻע ַתקַאא ַסיְִפ ִה(‪ ,‬אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪ .67 ,‬במקרה זה מושווה‬
‫שחרור של עבד להצלת חיים‪.‬‬
‫‪ 733‬ראה למשל אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪ ;9 ,‬עמיתי‪" ,‬המוסד הממלוכי"‪ ;62 ,‬רביע‪" ,‬אימונים"‪.162 ,‬‬
‫‪197‬‬
‫באופן אוטומטי עם סיום הכשרתם‪ 734.‬רבאט מניח‪ ,‬אך לא מוכיח‪ ,‬שבימי ביברס או קלאוון התפתחה הנורמה‬
‫של שחרור אוטומטי של ממלוכים עם סיום ההכשרה שלהם‪.‬‬
‫‪735‬‬
‫ישנן עדויות לכך שבראשית התקופה התורכית שחרור עבדים לא היה אוטומטי‪ .‬לגבי ממלוכים‬
‫אחדים מספקים המקורות פרטים המאפשרים להעריך את הגיל שבו שוחררו‪ .‬לפחות חלק מעבדיו של‬
‫אלצאלח איוב‪ ,‬או עבדים של אמירים שלו‪ ,‬לא שוחררו לפני מותו‪ ,‬ובודאי שלא שוחררו באופן אוטומטי‪.‬‬
‫קלאוון למשל‪ ,‬שהיה ממלוכ של קרא סנקר אלכאמלי‪ ,‬חזר ) ִא ְר ַתגַ'ע( לידי אלצאלח איוב בשנת ‪1249/647‬‬
‫ושוחרר לפני מותו של אדונו‪ 736.‬קלאוון מת בשנת ‪ 1290/689‬בגיל העולה על שישים או בגיל ‪ ,70‬כך שהיה‬
‫בערך בן ‪ 28-23‬בעת שיחרורו‪ ,‬וחשובה העובדה שלא שוחרר באופן אוטומטי‪ ,‬אלא רק בשל מות אדונו‪.‬‬
‫‪737‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬ביברס‪ ,‬נקנה על ידי אלצאלח איוב בשנת ‪ 1246/644‬מאדונו הקודם אידכין אלבנדקדארי‪ .‬הואיל‬
‫וביברס נולד בין השנים ‪ 1228-1223/625-620‬הרי ששוחרר לאחר גיל ‪ ,24-19‬וקרוב לודאי ששוחרר עם‬
‫מותו של אלצאלח איוב בגיל ‪ 738.27-22‬קרא סנקר אלעלמי אלדואדארי‪ ,‬שנולד בשנת ‪ ,1245/643‬נקנה על‬
‫ידי סנג'ר אלדואדארי )מת ‪ ,(1287/686‬הממלוכ של אלצאלח איוב‪ ,‬בשנת ‪ ,1265/663‬כך שבגיל ‪ 20‬עדיין‬
‫היה עבד‪.‬‬
‫‪739‬‬
‫גם לאחר תקופתו של אלצאלח איוב‪ ,‬ישנן עדויות לכך ששחרור ממלוכים לא היה אקט אוטומטי‪.‬‬
‫סלאר אלמנצורי‪ ,‬שנשבה בשנת ‪ 1276/675‬ונקנה על ידי קלאוון עבור בנו עלי‪ ,‬חזר להיות רכוש של קלאוון‬
‫עם מות עלי בשנת ‪ .1288/687‬סלאר מת בשנת ‪ 1310/710‬בגיל ‪ 50‬או קצת פחות מכך )לצורך האומדן ‪48‬‬
‫בערך(‪ ,‬כך שבגיל ‪ 25‬בערך היה עדיין עבד‪ .‬קרוב לודאי ששוחרר עם מות קלאוון )בגיל ‪ 27‬בערך(‪ ,‬שכן ה‪-‬‬
‫נסבה שלו היא "אלמנצורי"‪.‬‬
‫‪740‬‬
‫יש כמה עדויות כלליות יותר לכך ששחרור עבדים לא היה אקט אוטומטי‬
‫לפחות עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ .‬מקטע מסויים אצל אלנוירי משתמע שהיו בעלי‬
‫נחלה )אקטאע‪ ,‬רבים‪ :‬אקטאעאת( ב‪ַ -‬ח ְל ַקה )יחידת פרשים שמחיתם באה מ‪-‬אקטאע( שעדיין היו עבדים‬
‫) ַממַאלִיּכ ִרקַאא(‪ 741.‬קרוב לודאי שמדובר בממלוכים בדרגה זוטרה עליהם אין מידע רב במקורות‪ ,‬ויש לקחת‬
‫בחשבון הבדלים בין מסלולי שחרור של ממלוכים של סולטאנים לבין ממלוכים של אמירים או ממלוכים‬
‫זוטרים אחרים‪ .‬יש להניח ששחרורם של ממלוכים זוטרים היה בגיל מאוחר יותר‪ 742.‬בשנת ‪ 1272/670‬אנו‬
‫‪ 734‬רבאט‪" ,‬המובן המשתנה"‪ .89 ,‬רבאט טוען שמשום שהבדוים שמרדו בסולטאן אלמעז איבכ טענו שהממלוכים הם עבדים‬
‫) ַממַאלִיּכ( של המורדים )חַ'וַארִג'( האיובים‪ ,‬ניתן להבין שבתקופה זו גם בעלי נחלה ) ִא ְקטַאע( ומי ששירתו בצבא היו עשויים להיות‬
‫עבדים‪ .‬אולם‪ ,‬ביטויים כאלה יכולים להתייחס גם למוצאם של הממלוכים כעבדים‪.‬‬
‫‪ 735‬שם‪ ;90 ,‬שם‪.93 ,‬‬
‫‪ 736‬ראה את נספח השמות – קלאוון; אבן איאס‪ .95 :1 ,‬הביטוי ארתג'ע מעיד על כך שלא נקנה בכספו של האמיר קרא סנקר‬
‫ושהיה רכוש של אלצאלח איוב או של אוצר המדינה ) ַּביְת אלמַאל(‪ ,‬כך שכלל לא היה יכול להיות משוחרר על ידי קרא סנקר‪.‬‬
‫‪ 737‬לדוגמאות נוספות של שחרור עבדים בעת מות האדון‪ ,‬אלברזאלי‪ ;361 :3 ,‬אבן אלמע'יזל‪.103 ,‬‬
‫‪ 738‬ראה את נספח הגזע – ביברס; נג'ום‪ ;107 :7 ,‬לסקירה של מקורות המציינים את גילו של ביברס‪ ,‬ראה ת'וראו‪ ,‬ביברס‪.27 ,‬‬
‫‪ 739‬ראה את נספח השמות – קרא סנקר אלעלמי‪.‬‬
‫‪ 740‬מנהל‪ ;13-5 :6 ,‬וראה גם את נספח הגזע – סלאר‪.‬‬
‫‪ 741‬אלנוירי‪.42 :33 ,‬‬
‫‪ 742‬וראה אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ .70 :9 ,‬מצויין שהממלוכים נקראו על שם סוחרם על מנת להבדיל ביניהם )שכן שמותיהם היו זהים‬
‫‪198‬‬
‫שומעים על כך שביברס קנה שני אמירים‪ ,‬כך שבתקופתו גם אמירים עשויים להיות עבדים‪ 743.‬בביוגרפיה של‬
‫בכתמר אלסאקי ב‪-‬נג'ום‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שבכתמר אלסאקי היה עבד של ביברס אלג'אשנכיר במקור אך‬
‫עבר לידי אלנאצר מחמד‪ .‬אבן תע'ריברדי מציין שידוע שהיה אמיר כבר בימי ביברס אלג'אשנכיר‪ .‬הוא מעלה‬
‫את הסברה שבכתמר רק עבר לשרת את אלנאצר מחמד ולא נקנה על ידו‪ ,‬שכן ידוע שאמיר לא יכול להיות‬
‫עבד‪" :‬במקור בכתמר היה ממלוכ של הסולטאן אלמט'פר ביברס אלג'אשנכיר‪ .‬אחר כך עבר לידי הסולטאן‬
‫אלנאצר מחמד בן קלאוון‪ .‬יתכן שרק עבר לשרת אותו שכן אדונו אלמט'פר ביברס הפך אותו לאמיר עשרה‬
‫ﺻﻞ ‪‬ﺑ ﹾﻜ‪‬ﺘ ‪‬ﻤﺮ ‪‬ﻣﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻈ ﱠﻔﺮ‬
‫בסוף ימי שלטונו‪ ,‬ואלמלא היה משחרר אותו לא היה הופך אותו לאמיר" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﺃ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﺓ ‪‬ﻓﻲ ﹶﺃ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺧﺮ ‪‬ﺩ ‪‬ﻭﹶﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻮﻻ‬
‫ﳋ ‪‬ﺪﻡ ﹶﻓﹺﺈ ﱠﻥ ﹸﺃ ‪‬ﺳ‪‬ﺘﺎ ﹶﺫ ‪‬ﻩ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻈ ﱠﻔﺮ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﺒﺮ‪‬ﺱ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻤﺪ ‪‬ﺑﻦ ﹶﻗﻼ ‪‬ﻭﻭﻥ ﹶﻟ ‪‬ﻌﱠﻠ ‪‬ﻪ ﹺﺑﺎ ‪‬‬
‫ﺻﺮ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﳉﺎ ‪‬ﺷ‪‬ﻨ ‪‬ﻜﲑ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﹺﺇ‪‬ﻧ‪‬ﺘ ﹶﻘ ﹶﻞ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎ ‪‬‬
‫‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﺒ ‪‬ﺮﺱ ﺍ ﹶ‬
‫ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ﹶﻘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ(‪.‬‬
‫‪744‬‬
‫ברור שבתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אמירים לא היו עבדים‪ ,‬אולם יתכן מאוד שאבן תע'ריברדי‬
‫משליך את המציאות של תקופתו על התקופה התורכית‪ .‬ה‪-‬נסבה של בכתמר אלסאקי היא "אלנאצרי" וה‪-‬נסבה‬
‫בדרך כלל נקבעת על פי המשחרר של הממלוכ‪ ,‬ועובדה זו מעוררת אי נוחות אצל אבן תע'ריברדי‪.‬‬
‫‪745‬‬
‫החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ניתן למצוא כמה ממלוכים אשר העבדות שלהם‬
‫היתה פורמלית בלבד‪.‬‬
‫‪746‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬במקרים בהם ניתן להעריך את הגיל בו שוחררו ממלוכים‪ ,‬מסתבר‬
‫שלפחות השיחרור של חלקם לא היה בגיל צעיר ולא היה אוטומטי‪ 747.‬עד לתקופתו של ברקוק ניתן להעריך‬
‫פעמים רבות(‪ .‬העובדה ששם הסוחר ולא שם האדון מצויינים כקרטיריון המבחין בין הממלוכים עשויה להעיד על כך שממלוכים‬
‫זוטרים רבים לא שוחררו‪ ,‬או ששוחררו בגיל מאוחר‪ ,‬כך שהיה צורך להבחין ביניהם על ידי שם הסוחר‪ .‬בנוסף אנו שומעים על כך‬
‫שלממלוכים נשואים היו מגורים נפרדים ב‪-‬טבאק‪ ,‬אבן שדאד‪ .341 ,‬יש להניח שממלוכים פשוטים שחיו את כל חייהם ב‪-‬טבאק לא‬
‫תמיד שוחררו וזכו להקים בית נפרד משל עצמם‪ .‬לדעה שמרבית הממלוכים היו ממלוכים פשוטים ובודאי לא נהנו מסטטוס של‬
‫אליטה‪ ,‬ראה ארוין‪" ,‬פלגים"‪ ;241-240 ,‬וראה גם הערתה של ת'איר )‪ (Thayer‬בנושא זה‪ ,‬ת'איר‪ ,‬פוליטיקה של קרקעות‪.14-13 ,‬‬
‫רבאט גורס שיש להניח שבתי האמירים נהגו כבית הסולטאן שיחררו את הממלוכים שלהם עם סיום הכשרתם‪ ,‬אם כי הוא מציין‬
‫שהפרטים שיש לנו על בתי האמירים הם דלים למדי‪ ,‬רבאט‪" ,‬המובן המשתנה"‪.90 ,‬‬
‫‪ 743‬סלוכ‪ .597 :1 ,‬המהדיר מציין שקטע זה אינו הגיוני משום שידוע שעבדים לא יכלו להיות אמירים עד לשחרורם‪ .‬כפי שכבר‬
‫ציינתי‪ ,‬בכל הנוגע לתקופה התורכית‪ ,‬שום דבר אינו ידוע בודאות בכל הנוגע לשחרורם של העבדים‪ .‬גם מקטע אחר עשוי להשתמע‬
‫שבתקופת ביברס אמירים היו עשויים להיות עבדים‪ .‬אבן עבד אלט'אהר מציין שביברס שחרר ברמצ'אן ‪ 30‬עבדים בנוסף למי‬
‫ששיחרר מבין הממלוכים האמירים שלו )" ﹶﻏﻴ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ‪‬ﻖ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎﻟﹺﻴ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ ﺍ ُﻷ ‪‬ﻣﺮ‪‬ﺍﺀ"(‪ ,‬אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪ .201-200 ,‬יש לציין‬
‫שקטע זה אינו חד משמעי‪ ,‬שכן הכוונה עשויה להיות לכך ששיחרר בעבר עבדים שלו שהפכו לאמירים‪.‬‬
‫‪ 744‬נג'ום‪.300 :9 ,‬‬
‫‪ 745‬בכתמר אלסאקי שמת בשנת ‪ 1333/733‬בגיל העמידה ) ַּכהְל=‪ 50‬בערך(‪ ,‬היה בן ‪ 26‬בערך עם חזרתו לשלטון של אלנאצר‬
‫מחמד בשנת ‪.1309/709‬‬
‫‪ 746‬שתי הדוגמאות הבולטות ביותר הם קוצון אלסאקי )מת ‪ (1341/742‬ומלכתמר אלחג'אזי )מת ‪ .(1343/744744‬אלנאצר מחמד‬
‫התעקש לקנות את שניהם‪ .‬כזכור‪ ,‬קוצון התגאה בכך שלא היה ממלוכ במלוא מובן המילה ולא שירת ב‪-‬טבאק‪ .‬ריצ'רדס מעלה את‬
‫הסברה שקניית קרובי משפחה לא היתה קשורה לתנאי שהחברים באליטה יעברו דרך שלב פורמלי של עבדות אלא נבעה מכך‬
‫שהיה צורך בסוחרים שיביאו אותם לשטחי הסולטאנות‪ ,‬ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪ .37 ,‬קוצון שהה במצרים בזמן שאלנאצר‬
‫מחמד קנה אותו‪ ,‬כך שבמקרה שלו ברור שלא היה צורך בסוחר שיביא אותו למצרים‪ .‬אני מסכים לחלוטין עם ריצ'רדס שלא היה‬
‫שום צורך פורמלי )לפחות לא בתקופה התורכית( להיות עבד וקוצון עצמו התגאה בכך שלא היה עבד במלוא מובן המילה‪ .‬יתכן‬
‫שבמקרה של קוצון )ובמקרים דומים אחרים(‪ ,‬קנייתו של אדם נועדה לתת מעין מקדמה על שירות )שכן הכסף ניתן למשפחתו(‪ ,‬או‬
‫שנבעה משיקולי אגו של אלנאצר מחמד‪ .‬רק בתקופה הצ'רקסית אנו שומעים על מקרים של אדם שמכר את עצמו לעבדות )ראה‬
‫דיון בקבוצת המיעוט התרכמנית בתקופה הצ'רקסית בפרק ‪ 9.1‬בחלק הראשון(‪.‬‬
‫‪ 747‬חלק מהקושי נובע מכך שלמילה ממלוכ יש שתי משמעויות‪ .‬אנו שומעים למשל שכמשבע'א אלחמוי נהיה לאחר מות חסן בן‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬מבין הממלוכים )מִנ גֻ' ְמלַת ַממַאלִיּכ( של ילבע'א אלעמרי‪ ,‬קאצ'י‪ .53 :4 ,‬כלל לא ברור שבשנת ‪ ,1362/764‬שנת‬
‫מותו של חסן‪ ,‬כמשבע'א היה עדיין עבד‪ .‬אם אכן היה עבד הרי שבשנת ‪ 1362/764‬גילו היה ‪ 23‬בערך‪ .‬על ילבע'א אלנאצרי‪ ,‬ממלוכ‬
‫של חסן‪ ,‬נאמר שנלקח על ידי ילבע'א אלעמרי )קרוב לודאי לאחר מותו של חסן(‪ ,‬אך גם במקרה זה יתכן שהכוונה לכך שנלקח‬
‫‪199‬‬
‫את גיל שחרורם של שני ממלוכים‪ .‬שאהין אלשיח'י )מת ‪ ,1430/834‬בגיל ‪ 80‬בערך( היה ממלוכ של שיח'‬
‫אלצפוי במקור‪ ,‬אך לאחר מות אדונו בשנת ‪ 1398/801‬נקנה על ידי ברקוק‪ ,‬כלומר שבגיל ‪ 46‬בערך היה‬
‫עדיין עבד‪ 748.‬איתמש אלבג'אסי )מת ‪ ,1399/802‬בגיל העולה על ‪ (60‬נקנה על ידי ברקוק בשנת ‪1383/785‬‬
‫לאחר שהסתבר שהוא עדיין עבד‪ ,‬ושאדונו ג'רג'י אלאדריסי )מת ‪ (1370/772‬לא שיחרר אותו‪ .‬ניתן למצוא‬
‫מקרים אחרים בהם מסתבר שממלוכ מבוגר )לעיתים ממש לפני מותו( לא שוחרר בפועל‪ .‬סיטואציות כאלה‬
‫נובעות בדרך כלל מקניה או שחרור שלא על פי ההלכה‪ ,‬ואין להסיק מהם מסקנות לגבי הגיל שבו ממלוכים‬
‫שוחררו‪ 749.‬אולם‪ ,‬מפרטים שיש במקורות על איתמש אלבג'אסי ניתן להבין את הגיל שבו היה אמור להיות‬
‫משוחרר‪ .‬אבן חג'י אומר שזה מוזר שאיתמש לא שוחרר משום שאדונו מת בשנת ‪ 1370/772‬והוא כבר זמן‬
‫רב התנהג כמו אנשים חופשיים ) ַת ַצרֻפ אל ְחרַאר(‪ .‬ב‪-‬אנבאא אלע'מר מצויין כי בשנת ‪ ,1383/785‬בה נקנה‬
‫על ידי ברקוק‪ ,‬הוא התנהג כבן חורין כבר ‪ 17‬שנים‪ .‬מפרטים אלה ניתן ללמוד שעד למותו של אדונו ג'רג'י‪,‬‬
‫איתמש אלבג'אסי התנהג כמו עבד‪ .‬בשנת מותו של אדונו היה בן ‪ 35‬בערך‪ .‬קרוב לודאי שאדונו התכוון‬
‫לשחררו אך מת מבלי שהספיק לעשות זאת‪ ,‬או ששיחרר אותו בצורה לא חוקית‪ .‬מהפרטים שיש לנו על‬
‫שאהין אלשיח'י ואיתמש אלבג'אסי אנו למדים שעד לתקופתו של ברקוק שיחרור עבדים לא היה אוטומטי‪.‬‬
‫במקרה של שאהין ואיתמש יש לשקול את האפשרות שבשל העובדה שהיו ממלוכים של אמירים ולא של‬
‫סולטאנים שיחרורם היה בגיל מאוחר‪ .‬אפשרות אחרת אשר אינה סותרת אלא משלימה את האפשרות הקודמת‬
‫היא שמוצאם האתני הלא‪-‬תורכי )איתמש היה צ'רקסי ושאהין הוא שם של רומים( הוא זה שהוביל לשחרורם‬
‫בגיל מאוחר‪.‬‬
‫‪750‬‬
‫יש לזכור שהחל מתקופתו של אלנאצר מחמד יש עדויות לכך שמשפחות של תורכו‪-‬מונגולים מ‪-‬‬
‫דשת‪-‬י קבג'ק החלו למכור את בניהם לעבדות משום ששמעו על התנאים הטובים להם זוכים העבדים בשטחי‬
‫הסולטאנות‪ .‬עד לתקופתו של אלנאצר מחמד רבים מהעבדים היו שבויי מלחמה‪ ,‬כך שיש להניח ששעבודם‬
‫היה טראומטי‪ .‬אין עדות לכך שלא‪-‬תורכים מכרו את בניהם לעבדות‪ ,‬כך שיש להניח שגם לאחר ימי אלנאצר‬
‫מחמד מרבית הלא‪-‬תורכים הגיעו לשטחי הסולטאנות כשבויים )גם אם לא נשבו ישירות על ידי הסולטאנות(‬
‫ובשל סיבה זו נחשבו "ליותר עבדים" מעמיתיהם התורכו‪-‬מונגולים‪.‬‬
‫‪751‬‬
‫לשירותו של ילבע'א אלעמרי‪ ,‬קאצ'י‪ .417 :1 ,‬אם אכן הכוונה לכך שהיה עבד של ילבע'א הרי שגילו בשנת ‪ 1362/764‬היה יותר‬
‫משלושים‪.‬‬
‫‪ 748‬ניל‪ ;296 :4 ,‬וראה את נספח השמות – שאהין‪.‬‬
‫‪ 749‬ראה למשל אליוניני‪) 175-174 :4 ,‬לאג'ין אלעינתאבי(; שם‪) 195 :4 ,‬כשתע'די אלט'אהרי(‪ .‬יתכן שבמקרה של לאג'ין יש‬
‫חשיבות לעובדה שמדובר ברומי‪ ,‬ואין זה מקרה שלא שוחרר עד לפני מותו בגיל ‪ 45‬בערך‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫‪ 750‬בפרק ‪ 2‬העוסק בקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים אציין שבתקופה התורכית ממלוכים לא‪-‬תורכים רבים לא הצליחו להעמיד‬
‫יורשים עד למותם‪ .‬יתכן ודבר זה קשור לכך שממלוכים לא‪-‬תורכים שוחררו בגיל מאוחר יותר ונשלטו על ידי אדונם באופן מהודק‬
‫יותר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬ממלוכים לא‪-‬תורכים כמעט אף פעם לא זכו להיקשר בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪ ,‬או להביא את‬
‫משפחותיהם לשטחי הסולטאנות‪ ,‬כך שנותרו עבדים במלוא מובן המילה )על פי הגדרת פטרסון(‪.‬‬
‫‪ 751‬לפחות בימי אלנאצר מחמד ישנן עדויות מפורשות לכך שצ'רקסים‪ ,‬אצ ו‪-‬רוס הגיעו לשטחי הסולטאנות בדרך של שבי לעומת‬
‫הקפצ'אקים שנמכרו על ידי משפחותיהם‪ ,‬ראה אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר – ממאלכ בית גנכזח'אן‪.72-69 ,‬‬
‫‪200‬‬
‫החל מתקופתו של ברקוק חל שינוי דרסטי במדיניות השיחרור של הממלוכים‪ .‬יש עדות מפורשת‬
‫לכך שברקוק נהג לקנות עבדים ולשחררם באופן מידי‪ 752.‬מנוסח הדברים משתמע שמדובר בחידוש שברקוק‬
‫הנהיג‪ 753.‬אכן‪ ,‬החל מתקופת ברקוק מפרטים שיש על הממלוכים‪ ,‬ניתן להסיק שזמן עבדותם היה קצר למדי‬
‫וששוחררו באופן מידי עם קנייתם או עם סיום הכשרתם‪ .‬הביטוי "קנה אותו ושיחרר אותו" )ﹺﺇ ‪‬ﺷ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ﹶﻘ ‪‬ﻪ( הוא‬
‫ביטוי נפוץ בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ביטוי נפוץ אחר‪ ,‬שלמיטב ידיעתי לא קיים בתקופה התורכית‪ ,‬הוא הביטוי‬
‫"שיחרר אותו והפך אותו לאחד הממלוכים שלו" )ﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ﹶﻘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﹶﻠﺔ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ(‪.‬‬
‫‪754‬‬
‫כבר נזכר שגם בתקופה‬
‫התורכית משמעות המילה ממלוכ היא גם עבד וגם משרת‪ ,‬אולם מסתמן שבתקופה הצ'רקסית השלב של‬
‫העבדות בחייו של הממלוכ היה יותר פורמלי והוא נתפש יותר כמשרת ולא כעבד‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬מהביטוי‬
‫"ﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ﹶﻘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﹶﻠﺔ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ" אף משתמע שעד לשיחרור‪ ,‬הממלוכ )עבד( לא היה למעשה ממלוכ )משרת(‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הקריטריון המבחין של השליטים והאליטה בתקופת הסולטאנות הממלוכית היה מוצא אתני‬
‫ושפה ולא מוצא ממלוכי‪ .‬מקורות בני התקופה הגדירו את שליטיהם על פי קוים אתניים‪-‬לשוניים כפי שהגדירו‬
‫גם שליטים בתקופות קודמות לסולטאנות הממלוכית‪ .‬ישנן עדויות לכך שבתקופה התורכית הקפצ'אקים חשו‬
‫גאווה במוצאם האתני הקפצ'אקי ואילו בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬התגאו הצ'רקסים במוצאם האתני הצ'רקסי‪ .‬נראה‬
‫שבשתי התקופות‪ ,‬מי שמוצאם האתני היה שונה מזה של האליטה השלטת‪ ,‬לא נחשבו כבעלי לגיטימציה‬
‫לשלוט‪ .‬מרבית התקופה התורכית נשלטה על ידי משפחת ביברס ומשפחת קלאוון שהיו קשורות זו לזו בקשרי‬
‫נישואים‪ ,‬ואשר מקורם היה באותו שבט קפצ'אקי שחש גאווה במוצאו האתני‪ .‬במקרים בהם עלו לשלטון‬
‫אנשים ממוצא אתני שונה מזה של האליטה השלטת‪ ,‬מוצאם האתני השונה מודגש והם נחשבים למי שניסו‬
‫לקדם את האינטרסים של הקבוצה האתנית שלהם‪ .‬כמעט כל המרידות עד לימי אלנאצר מחמד )אם לא כולם(‬
‫באו מצד מורדים לא קפצ'אקים‪ .‬בתקופה התורכית‪ ,‬ניכר שהצ'רקסים נחשבו לנחותים‪ ,‬ובמקרה היחיד בו עלה‬
‫מונגולי לשלטון קושרו האסונות שנחתו על הסולטאנות בתקופתו למוצאו האתני‪ .‬בתקופתו של אלנאצר מחמד‬
‫ניכר מאמץ לתאר את העבר המונגולי והלא‪-‬תורכי של הסולטאנות כלא לגיטימי‪.‬‬
‫למרות שמקורות בני התקופה מדגישים את המוצא האתני של השליטים והאליטה‪ ,‬במחקר שמים‬
‫דגש דוקא על מוצאם הממלוכי‪ .‬התפישה הרווחת במחקר היא שהסטטוס של הממלוכ )עבד( היה סטטוס של‬
‫אליטה‪ ,‬שעבדותו היתה פורמלית בלבד‪ ,‬ושגם לאחר שיחרורם של העבדים הם החשיבו את עצמם לעבדים‬
‫)ממלוכים( וניחנו בגאווה במוצאם הממלוכי‪ .‬אולם‪ ,‬אין כל עדות במקורות לכך שעבדים ששוחררו היו גאים‬
‫במוצאם הממלוכי‪ .‬סולטאנים ממלוכים מעולם לא התגאו במוצאם הממלוכי ולא ראו במוצא שכזה בסיס‬
‫‪ 752‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ .117 :1 ,‬כשברקוק קנה ושיחרר את מנטאש מציין אלצירפי שזה היה הרגלו )" ַּכמַא ִהיַ עַא ַד ֻת ֻה"(‪.‬‬
‫‪ 753‬יתכן שברקוק הצ'רקסי שהיה חבר בקבוצה אתנית שנחשבה לנחותה‪ ,‬ואשר חבריה שוחררו בגיל מאוחר יחסית‪ ,‬נקט במדיניות‬
‫של שחרור עבדים אוטומטי בשל הרקע החברתי ממנו הגיע‪ .‬ברקוק היה זה שקנה את איתמש אלבג'אסי הצ'רקסי ושאהין אלשיח'י‬
‫הרומי שלא שוחררו גם בגיל מאוחר ושיחרר אותם לאחר קנייתם‪ ,‬ראה לעיל‪.‬‬
‫‪ 754‬ראה לדוגמא אחת מיני רבות‪ ,‬מנהל‪ .506 :3 ,‬ב‪-‬נג'ום ניתן למצוא פעם אחת את הביטוי בתיאור אירוע שכזה בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬אולם במקורות מהתקופה התורכית הביטוי אינו קיים למיטב ידיעתי‪ ,‬נג'ום‪ .75 :9 ,‬בתקופה התורכית ביטויים כמו "נותר‬
‫אחד מהממלוכים שלו עד ששיחרר אותו" ) َﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ‪‬ﺰ ﹾﻝ ﻓ‪‬ﻲ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﻠﹶﺔ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟﹺﻴ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟَﻰ ﹶﺃ ﹾﻥ ﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ﹶﻘ ‪‬ﻪ( הם נפוצים יותר‪ ,‬ראה למשל אלנוירי‪.291 :33 ,‬‬
‫‪201‬‬
‫ללגיטמציה שלהם‪ .‬אדרבא‪ ,‬סולטאנים ממלוכים עשו כל שביכולתם על מנת להיפטר מהתוית השלילית‬
‫שהקנה להם מוצא שכזה‪ .‬ניכר שסולטאנים ואמירים ממלוכים מצאו לנכון להתגאות דוקא במוצא רם מעלה‪,‬‬
‫במוצאם האתני‪ ,‬במוצא של אשראף או בקשרי נישואים שלהם לשושלות מוכרות‪ .‬כשעבדים משוחררים‬
‫מתיחסים לעצמם כאל "ממלוכים של הסולטאן" אין בכך משום גאווה במוצאם הממלוכי‪ .‬בדברים אלה הם‬
‫מציינים שהם משרתי הסולטאן הנאמנים אשר מצייתים לו וכפופים לו‪ .‬שימוש שכזה במילה ממלוכ אינו‬
‫מאפיין רק את התקופה הממלוכית או עבדים בלבד‪ .‬פירוש לא נכון של המילה ממלוכ מוביל למסקנה שגויה‬
‫שמוצא ממלוכי היווה קריטריון מבחין של האליטה ומקור לגאווה‪ .‬לפחות עד לתקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד שיחרורם של העבדים לא היה אוטומטי ואין להתייחס לעבדותם כאל דבר פורמלי בלבד‪ .‬רבים‬
‫מהעבדים עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד היו שבויי מלחמה‪ ,‬כך שיש להניח ששעבודם היה‬
‫אירוע טראומטי‪ .‬גם עבדים צבאיים נחשבו לרכוש‪ ,‬למי שהם נטולי ישות משפטית ולנטולי כבוד‪ .‬שחרורם‬
‫נעשה לעיתים עם מות אדונם והוא מושווה לשחרור מכלא או משבי ולהסרת עול‪ .‬נראה שבתקופה התורכית‪,‬‬
‫ממלוכים לא‪-‬תורכים שוחררו בגיל מבוגר יותר מעמיתיהם התורכו‪-‬מונגולים משום שנתפשו כנחותים‬
‫מהתורכו‪-‬מונגולים בתקופה זו‪ ,‬ומשום שיש להניח שהמשיכו להגיע לשטחי הסולטאנות כשבויים בעוד‬
‫שעמיתיהם התורכו‪-‬מונגולים נמכרו על ידי משפחותיהם‪ .‬רק בימי ברקוק התגבשה הנורמה של שחרור‬
‫אוטומטי ואכן בתקופה הצ'רקסית שלב העבדות בחיי הממלוכ הפך להיות כמעט פורמלי‪.‬‬
‫רק לעיתים נדירות‪ ,‬ובעיקר בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ניתן למצוא התיחסות במקורות בני התקופה לכלל‬
‫השליטים או האליטה כאל ממלוכים‪ .‬השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא לא מדוע קמה שושלת‬
‫בתקופה התורכית‪ ,‬אלא מדוע לא הצליחה להתקיים שושלת בתקופה הצ'רקסית‪ .‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬כמעט כל‬
‫הסולטאנים האפקטיביים היו ממלוכים ויש יותר הצדקה להתייחס לתקופה זו כאל "תקופה ממלוכית"‪ ,‬אם כי‬
‫יש לזכור שגם בתקופה זו מקורות בני התקופה נוטים להדגיש את מוצאם האתני של השליטים‪" .‬המציאות‬
‫הממלוכית" של התקופה הצ'רקסית הושלכה לעיתים על ידי מקורות מהתקופה הצ'רקסית גם על התקופה‬
‫התורכית‪ .‬בשני הפרקים הבאים אדון בקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים וב‪-‬אולאד אלנאס‪ .‬אדון בשינויים שחלו‬
‫בטרמינולוגיה של הקשרים הפסיאודו‪-‬משפחתיים החל מתקופת המעבר‪ ,‬ואנתח את הסיבות לירידה במעמדם‬
‫של אולאד אלנאס בתקופה הצ'רקסית תוך שימת דגש על שחיקת הרעיון השושלתי בתקופה הצ'רקסית‪ .‬אציין‬
‫שלא‪-‬תורכים פיתחו "אתוס ממלוכי" שהעלה על נס קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪ ,‬ונטו להעמיד צאצאים בגיל‬
‫מבוגר יותר מעמיתיהם התורכו‪-‬מונגולים‪ .‬האתוס הממלוכי והמבנים החברתיים של הלא‪-‬תורכים‪ ,‬השתלבו‬
‫בנטיה תרבותית צ'רקסית לטשטש את ההבדל בין אחים ביולוגיים לאחים פיקטיביים ובין ילדים לעבדים‪.‬‬
‫‪755‬‬
‫גלי הדֶבר החוזרים ונשנים שפקדו את שטחי הסולטאנות בתקופה הצ'רקסית תרמו לשחיקת התא המשפחתי‬
‫הביולוגי‪ ,‬לעליית קרנם של קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים ולשחיקתם של ערכים שושלתיים‪ .‬בשל סיבות אלה‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬המושג "סולטאנות ממלוכית" אכן משקף מציאות חברתית ופוליטית‪.‬‬
‫‪ 755‬ויש לזכור שהחל מימי ברקוק‪ ,‬שלב העבדות בחייהם של הממלוכים הפך להיות יותר פורמלי‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫פרק ‪ - 2‬קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‬
‫על פי הדעה הרווחת במחקר‪ ,‬בתקופת הסולטאנות הממלוכית קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים בין אדון לממלוכ‬
‫ובין ממלוכים מאותו הבית )‪ (household‬היו הגורמים המשמעותיים בקביעת יחסי הכוחות בתוך השכבה‬
‫השלטת‪ ,‬ולא קשרי משפחה טבעיים‪ .‬איילון ראה ביחסים בין הממלוכים מאותו הבית לבין אדון הבית מעין‬
‫יחסי משפחה‪ .‬על פי אילון‪ ,‬טרמינולגיה של יחסי משפחה אפיינה את היחסים בין אדונים לעבדיהם ובין ה‪-‬‬
‫ח'שדאשיה‪.‬‬
‫‪756‬‬
‫התזה של אילון‪ ,‬שהשתמש בעיקר במקורות מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬הולמת יותר תקופה זאת‪.‬‬
‫בפרק זה אבחן את הקשרים בין ה‪-‬ח'שדאשיה ובין אדונים לעבדיהם ואת הטרמינולגיה של קשרים אלה לכל‬
‫אורך תקופת הסולטאנות‪ .‬אנסה להראות שישנם הבדלים מהותיים בין התקופה התורכית לתקופה הצ'רקסית‬
‫באופי קשרים אלה ובטרמינולגיה המבטאת קשרים אלה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬אֻח'וה‪/‬מואח'אה ו‪-‬אִח'וה‬
‫על פי ון‪-‬סטינברגן‪ֻ ,‬אחֻ'וַה היא קשר משפחה פיקטיבי בין שני פרטים‪ ,‬הקשור לחברות עמוקה שככל הנראה‬
‫מגובית בשבועת נאמנות‪ ,‬ואשר יוצר קוד של התנהגות‪ ,‬אשר כמו קשרי דם ונישואים אמור להתעלות על‬
‫אינטרס חומרי‪ .‬על פי ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬כשהמקורות מציינים שאמיר הוא "אח" של אמיר אחר‪ ,‬אי אפשר למעשה‬
‫לדעת אם מדובר באח ביולוגי או אח פיקטיבי‪ ,‬ופעמים רבות ברור שאין קשר ביולוגי בין שני ה‪"-‬אחים"‪.‬‬
‫‪757‬‬
‫כפי שאראה להלן‪ ,‬בכל הנוגע לתקופה התורכית‪ ,‬ישנה הפרדה ברורה בין אחים ביולוגים לבין מי שיש ביניהם‬
‫קשר של ֻמוַא ַח'אה‪/‬אֻח'וה‪ .‬מי שיש ביניהם קשר של אֻח'וה‪/‬מואח'אה נקראים במקורות "אחים" במפורש רק‬
‫במקרים נדירים ביותר‪ ,‬ויש להתייחס למקרים אלה כאל יוצאי דופן שאינם מעידים על הכלל‪ .‬אדון במקרים‬
‫אלה במפורט בהמשך‪ .‬בתקופה התורכית‪ ,‬הממלוכים בעלי הביוגרפיה שעליהם נאמר במקורות כי הייתה‬
‫ביניהם אח'וה‪/‬מואח'אה הם הזוגות הבאים‪:‬‬
‫ארקטאי‪-‬איתמש אלמחמדי‬
‫קטלובע'א אלפח'רי‪-‬טשתמר אלסאקי‬
‫קטלובע'א אלפח'רי‪-‬קוצון‬
‫קטלובע'א אלפח'רי‪-‬אידע'מש )אלטבאח'י?(‬
‫איתמש אלמחמדי‪-‬בכתמר אלג'וכנדאר‬
‫סלאר‪-‬סנג'ר אלג'אולי‬
‫סלאר‪-‬קטלובכ‬
‫לאג'ין‪-‬כתבע'א‬
‫לאג'ין‪-‬קבג'ק‬
‫תנכז‪-‬טע'אי אלכביר‬
‫תנכז‪-‬בכתמר אלסאקי‬
‫תנכז‪-‬אלחאג' בידמר‪-‬טרנטאי אלבשמקדאר‬
‫סנקר אלרומי‪-‬אלט'אהר ביברס‬
‫בכתאש אלנג'מי‪-‬אלט'אהר ביברס‬
‫‪758‬‬
‫ביברס אלג'אשנכיר‪-‬ברלע'י )אלאשרפי?(‬
‫‪ 756‬אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪ ;37-27 ,‬אילון‪" ,‬אריסטוקרטיה צבאית ממלוכית"‪.207-206 ,‬‬
‫‪ 757‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪.88-86 ,‬‬
‫‪ 758‬לגבי ארקטאי‪-‬איתמש אלמחמדי‪ ,‬ראה למשל אליוספי‪ ;329 ,‬לגבי קטלובע'א‪-‬טשתמר‪ ,‬ראה למשל אלשג'אעי‪ ;162 ,‬שם‪;210 ,‬‬
‫‪203‬‬
‫פרט לשני הזוגות הראשונים הנזכרים ברשימה‪ ,‬אף אחד מבין הפרטים האחרים לא נזכר במקורות כאח של מי‬
‫שיש לו עמו קשר של אֻח'וה‪/‬מואח'אה‪ .‬שני המקרים היחידים שבהם בעלי קשר של אֻח'וה‪/‬מואח'אה נזכרים‬
‫במקורות כאחים הם המקרים של אלחאג' ארקטאי‪-‬איתמש אלמחמדי‪ ,‬וקטלובע'א אלפח'רי‪-‬טשתמר אלסאקי‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בשני מקרים אלה המקורות טורחים לציין שקשר ה‪-‬אח'וה ביניהם לא היה קשר רגיל‪ .‬המקורות‬
‫מציינים שבין ארקטאי ואיתמש היתה "אחוה שלא נראתה חזקה ממנה" ) ֻא ֻח'וַה ַל ְמ יַַרא ַחד ַש ַד ִמנ‬
‫ֻא ֻח'וַ ִת ִהם(‪ 759.‬אולם‪ ,‬המקורות גם מספרים לנו שארקטאי טען שהוא אחיו של איתמש‪ ,‬וברור שהכוונה לכך‬
‫שטען שהוא אח ביולוגי שלו‪ ,‬שכן קשר ה‪-‬אח'וה ביניהם היה ידוע לכל‪.‬‬
‫שאיתמש היה אח לאב ואם ) ַש ִקיק( של ארקטאי‪.‬‬
‫‪761‬‬
‫‪760‬‬
‫בחלק מהמקורות אף נזכר‬
‫כשאיתמש מת ארקטאי אף ירש את רכושו‪ ,‬משום‬
‫שלאיתמש לא היו ילדים‪ .‬יש לזכור שלאיתמש היתה מואח'אה גם עם בכתמר אלג'וכנדאר‪ ,‬אך זה לא זכה‬
‫לרשת אותו ולא להיקרא אחיו‪ 762.‬מפרטים אלה ניתן ללמוד שארקטאי ואיתמש הציגו עצמם כאחים ביולוגים‪,‬‬
‫ושקשר ה‪-‬מואח'אה לא היה זה שהוביל לכינוים במקורות כאחים או לזכויות הירושה של ארקטאי‪ .‬גם‬
‫במקרים אחרים בהם מסופר על ירושה בין ממלוכים נזכרת טענה שלהם שהיו אחים או קרובי משפחה‪.‬‬
‫‪763‬‬
‫לעיתים המקורות מציינים שלפני מתן הירושה הקשר המשפחתי אושר על ידי אמיר בכיר או קאדי‪ 764.‬ניתן‬
‫למצוא גם מקרים בהם אזרחים טענו שהם אחים לשם זכויות ירושה‪ ,‬וגם במקרים אלה נדרש קאדי לשם‬
‫אישור הקשר ) ִאתְ'ּבַאת אל ֻאחֻ'וַה(‪.‬‬
‫‪765‬‬
‫העובדה שבשאר המקרים בהם נזכר קשר של ֻאח'וה במקורות )פרט‬
‫לקטלובע'א וטשתמר( אין המקורות מכנים את הפרטים אחים ואין המקורות מזכירים זכויות ירושה‪ ,‬מעידה על‬
‫כך שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה‪/‬מואח'אה לא היה זה שהוביל לכינוי ארקטאי ואיתמש במקורות כאחים ולא היה זה‬
‫שהוביל לזכויות הירושה‪.‬‬
‫המקרה של טשתמר אלסאקי וקטלובע'א אלפח'רי שונה במקצת משום שלא נראה שהם טענו שהם‬
‫אחים ביולוגים‪ .‬בכותר של הרשומות הביוגרפיות שלהם הם לא נזכרים כאחים‪ ,‬כפי שהמקורות נוהגים בדרך‬
‫כלל לעשות ברשומות ביוגרפיות של אחים ביולוגיים‪.‬‬
‫‪766‬‬
‫למיטב ידיעתי גם אין במקורות ביטוי כמו‬
‫לגבי קטלובע'א אלפח'רי‪-‬קוצון‪ ,‬ראה אלשג'אעי‪ ;156-155 ,‬לגבי קטלובע'א אלפח'רי‪-‬אידע'מש‪ ,‬ראה אלשג'אעי‪ ;213 ,‬לגבי איתמש‬
‫אלמחמדי‪-‬בכתמר אלג'וכנדאר‪ ,‬ראה למשל מקפא‪ ;342 :2 ,‬אליוספי‪ ;333 ,‬לגבי סלאר‪-‬סנג'ר אלג'אולי‪ ,‬ראה סלוכ‪;25-24 :2 ,‬‬
‫לגבי סלאר‪-‬קטלובכ‪ ,‬ראה ואפי‪ ;260 :24 ,‬דרר‪ ;151 :3 ,‬לגבי לאג'ין‪-‬כתבע'א‪ ,‬ראה למשל אלנהג' )‪ ;587 ,(1920‬ביברס‬
‫אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪ ;101 ,‬לגבי לאג'ין‪-‬קבג'ק‪ ,‬ראה אעיאן‪ ;62 :4 ,‬דרר‪ ;145 :3 ,‬ואפי‪ ;179-178 :24 ,‬לגבי תנכז‪-‬‬
‫טע'אי אלכביר ותנכז‪-‬בכתמר אלסאקי‪ ,‬ראה מנהל‪ ;390 :3 ,‬ואפי‪ ;444 :16 ,‬לגבי תנכז‪-‬אלחאג' בידמר‪-‬טרנטאי אלבשמקדאר‪ ,‬ראה‬
‫אליוספי‪ ;395 ,‬לגבי סנקר אלרומי‪-‬אלט'אהר ביברס‪ ,‬ראה אלנוירי‪ ;123 :30 ,‬לגבי בכתאש אלנג'מי‪-‬אלט'אהר ביברס‪ ,‬ראה‬
‫אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪ ;315 ,‬לגבי ביברס אלג'אשנכיר‪-‬ברלע'י‪ ,‬ראה אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.181 :9 ,‬‬
‫‪ 759‬אליוספי‪.329 ,‬‬
‫‪ 760‬מנהל‪") 293 :2 ,‬ﻛﹶﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻳ ‪‬ﺪﻋ‪‬ﻲ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﺍﺧ‪‬ﻮ‪‬ﻩ" – "טען שהוא אח שלו"(‪.‬‬
‫‪ 761‬אליוספי‪.287 ,‬‬
‫‪ 762‬מקפא‪ ;342 :2 ,‬אליוספי‪.333 ,‬‬
‫‪ 763‬ראה אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪) 28 :9 ,‬סנקרשאה הממלוכ של טרנטאי טען שהיה אח של בכתמר אלחאג'ב והוריש לו את‬
‫רכושו(; וראה גם דרר‪) 294 :1 ,‬בהאדר הממלוכ של אקוש אלאפרם היה שקיק של בהאדר סמז אלמנצורי וירש אותו(‪.‬‬
‫‪ 764‬אעיאן‪) 477 :2 ,‬ילבע'א אליחיאוי קיבל עדות של אמירים מדמשק שעל פיה סנקר אלג'מאלי הוא אח של בהאדר(; נג'ום‪:11 ,‬‬
‫‪) 168‬הקאדי החנפי אישר שחייל }גֻ'נְדִי{ בשם אזבכ הוא קרובו של ברקוק(‪.‬‬
‫‪ 765‬סלוכ‪.848 :1 ,‬‬
‫‪ 766‬אצל אלשג'אעי מיד לאחר הכותר בביוגרפיה של טשתמר מצוין שהיה בעל קשר אֻח'וה ) ֻמוַאחִ'י( עם קטלובע'א‪ ,‬אלשג'אעי‪.249 ,‬‬
‫‪204‬‬
‫"קטלובע'א אח'ו טשתמר" או "טשתמר אח'ו קטלובע'א"‪ ,‬המאפיינים אחים ביולוגיים לפחות עד שלהי התקופה‬
‫התורכית‪ .‬בכל זאת ניתן למצוא התיחסות במקורות אל השניים כאל אחים‪ .‬אלצפדי מספר שאלנאצר מחמד‬
‫ﺴﺎﻙ‬
‫רצה בהזדמנות מסוימת לתפוש את טשתמר "ואת אחיו קטלובע'א אלפח'רי‪ ,‬שהיה מכנה אותו – אחי" ) َﻭﹺﺇ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﻱ‪ ،‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻳ ‪‬ﺪ ‪‬ﻋﻮ ‪‬ﻩ ﹶﺃ ‪‬ﺧﻲ(‪.‬‬
‫ﺨ ﹺﺮ ‪‬‬
‫ﹶﺃ ‪‬ﺧﻴ ‪‬ﻪ ﹸﻗ ﹾﻄﹸﻠﻮ‪‬ﺑ ‪‬ﻐﺎ ﺍﻟ ﹶﻔ ‪‬‬
‫‪767‬‬
‫ברור מדבריו של אלצפדי שהוא מנסה להבהיר שלא מדובר באחים‬
‫ביולוגיים ושהמקרה של טשתמר וקטלובע'א הוא מקרה מיוחד‪ ,‬שבו שני בעלי קשר של ֻא ֻח'וה ) ֻמוַאח'ּון‪ ,‬יחיד‪:‬‬
‫ֻמוַאחִ'י(‪ ,‬שאינם אחים ביולוגיים‪ ,‬מכנים זה את זה "אח"‪ 768.‬כמו ה‪ֻ -‬אח'וה בין ארקטאי לאיתמש גם ה‪ֻ -‬אח'וה‬
‫בין קטלובע'א וטשתמר היתה ידועה בחוזקה יוצא הדופן‪ ,‬שכן הם נזכרים במקורות כמי שהיו "בעלי קשר‬
‫אחוה מגיל צעיר" ) ֻמוַא ִחי'ן ִמנַ אל ִצ ַע'ר(‪ ,‬כמי שהיו "בעלי אחוה שפועלים ביחד" ) ֻמ ַתוַא ִח'ין ַּכ ִל ַמ ֻת ֻהם וַא ִח ַדה(‬
‫וכמי שהיתה בינהם קרבה ) ֻצ ְח ַּבה( וחיבה ) ַמוַַדה(‪ 769.‬אם כן‪ ,‬בתקופה התורכית המקורות אינם מתייחסים למי‬
‫שהיה ביניהם קשר של אח'וה‪/‬מואח'אה כאל אחים‪ 770.‬לעיתים ניתן למצוא טענה של מי שהיה ביניהם קשר‬
‫שכזה שהיו אחים ביולוגיים‪ ,‬וקשה לדעת אם היה בסיס לטענתם‪ ,‬אך ברור שטענתם לא התקבלה באופן‬
‫אוטומטי ודרשה אישור‪ ,‬בין היתר משום שטענה כזו טמנה בחובה גם זכויות ירושה‪ .‬במקרים נדירים אחרים‪,‬‬
‫בהם קשר ה‪ֻ -‬אח'וה היה יוצא דופן בחוזקו התיחסו הממלוכים זה לזה כאל אחים‪ ,‬אולם המקורות טורחים‬
‫להבהיר שאין מדובר באחים ביולוגיים ואינם מתייחסים אליהם ככאלה בכותר של הרשומות הביוגרפיות‬
‫שלהם‪ ,‬וככל הנראה גם לא בנרטיב ההיסטורי‪.‬‬
‫מהפרטים שיש לנו על בעלי קשר ה‪ֻ -‬אח'וה ניתן להסיק מספר מסקנות לגבי אופיו של הקשר‪ .‬בחלק‬
‫מהמקרים אנו למדים שקשר זה נוצר בגיל צעיר מאוד )קרוב לודאי ב‪-‬טבאק( ולקשרים כאלה נלווה תיאור‬
‫של קרבה‪/‬לוויה ) ֻצ ְח ַּבה(‪ ,‬חיבה ) ַמוַַדה( או חברות ) ַצ ַדא ַקה(‪ .‬כזה היה הקשר בין קטלובע'א אלפח'רי וטשתמר‬
‫אלסאקי‪ .‬גם בכתאש אלנג'מי ואלט'אהר ביברס נזכרים כמי שהיתה בינהם ֻאח'וה מגיל צעיר ואלט'אהר ביברס‬
‫נזכר גם כמי שהיה ֻמוַא ִח'י של סנקר אלרומי כששירתו את אלצאלח איוב‪ .‬במקרה של הקשר בין ביברס‬
‫לסנקר נזכר בד בבד שהיתה בינהם חברות ) ַצ ַדא ַקה(‪ 771.‬גם כתבע'א ולאג'ין היו מואח'ין מגיל צעיר‪ .‬המקורות‬
‫מזכירים שהיתה ביניהם חיבה )וַד(‪ ,‬שהיו "כנפש אחת בשני גופים" )ּכַרּוח פִי גַ' ַס ַדיְן( ושבשל ה‪ֻ -‬אח'וה נהגו‬
‫להיכנס זה להרמון ) ַח ִרים( של זה‪ 772.‬במקרה זה נראה שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה היה קרוב יותר מהרגיל לקשר משפחה‬
‫טבעי‪ 773.‬במקרים אחרים לא מצויין במפורש שה‪ֻ -‬אח'וה היא מגיל צעיר‪ ,‬אך נזכר שירות משותף בבית האדון‬
‫‪ 767‬אעיאן‪.587 :2 ,‬‬
‫‪ 768‬וראה גם דרר‪ .132-131 :2 ,‬שם מודגשת העובדה שקטלובע'א נהג לקרוא לטשתמר אח וכך מובהר שאינם אחים ביולוגיים‪.‬‬
‫ﻱ ‪‬ﻭﻛﹶﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻳ ‪‬ﺪﻋ‪‬ﻮ ‪‬ﻩ ﹶﺃﺧ‪‬ﺎﻩ‪ ,"‬ואפי‪.437 :16 ,‬‬
‫ﺨ ﹺﺮ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌﻪ‪ ‬ﹸﻗ ﹾﻄﻠﹸﻮ‪‬ﺑﻐ‪‬ﺎ ﺍﻟ ﹶﻔ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬‬
‫יש חשיבות לכך שנוסח הסיפור ב‪-‬ואפי של אלצפדי הוא כדלקמן – " ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫‪ 769‬אלשג'אעי‪ ;162 ,‬שם‪.210 ,‬‬
‫‪ 770‬במקרה אחד הקשור לשני אמירים להם אין ביוגרפיה במקורות‪ ,‬אחד מהם נזכר כ‪-‬ח' ֻמוַאחִ'י של השני וגם במקרה זה ניכר‬
‫הרצון להבדיל בין "אחים" כאלה לאחים ביולוגים‪ ,‬אלשג'אעי‪.149 ,‬‬
‫‪ 771‬אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪ ;315 ,‬אלנוירי‪.123 :30 ,‬‬
‫‪ 772‬אלנהג' )‪ ;587 ,(1920‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪.101 ,‬‬
‫‪ 773‬במקרה של קטלובע'א אלפח'רי ואידע'מש מצויין שהיתה בינהם אֻח'וה‪ ,‬צחבה ו‪-‬מודה‪ ,‬אך מבלי לציין שקשר זה היה מגיל צעיר‪,‬‬
‫אלשג'אעי‪.213 ,‬‬
‫‪205‬‬
‫כבסיס ל‪ֻ -‬אח'וה‪.‬‬
‫‪774‬‬
‫במקרים אחרים המקורות לא מציינים את הבסיס לקשר ה‪ֻ -‬אח'וה אך מספקים פרטים‬
‫מעניינים על טיב הקשר‪ .‬על סלאר וסנג'ר אלג'אולי מסופר שבשל ה‪ֻ -‬אח'וה שלהם הם הפכו זה את זה‬
‫לאפוטרופוסים )וְִציַאא‪ ,‬יחיד‪ :‬וַצִי( של ילדיהם‪ .‬חשובה העובדה שבאותה הזדמנות מצויין שסלאר היה חבר‬
‫) ַצ ִדיק( של אלג'אולי וששררה בינהם אהבה ) ַמ ַח ַּבה( הרבה זמן‪ ,‬עד כי בנו את את המדרסות ואת חלקות הקבר‬
‫שלהם אלו לצד אלו‪ 775.‬מתיאור זה של יחסיהם של סנג'ר וסלאר מסתבר לנו שהמונח ששימש לתיאור שני‬
‫בעלי קשר של ֻאח'וה הוא "חברים" )ולא "אחים"(‪ .‬תעיד על כך גם העובדה שבמקרים רבים בהם מתואר‬
‫קשר אח'וה בין שני ממלוכים נזכרת גם חברות ) ַצ ַדא ַקה( ביניהם‪.‬‬
‫‪776‬‬
‫בחלק מהמקרים ברור שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה לא נוצר בגיל צעיר ב‪-‬טבאק‪ .‬למשל קוצון שרצה לקחת את‬
‫קטלובע'א אלפח'רי כבן ברית אמר לו שהוא "בחר בו על פני שאר חברי ה‪-‬ח'שדאשיה שלו‪ ,‬והשביע אותו‬
‫ﺤﹶﻠ ﹶﻔ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌ ‪‬ﻪ ﻭ‪‬ﻻ ‪‬ﺑ ‪‬ﺪ ﺁ ‪‬ﺧﻰ }!{‬
‫ﺸ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫שיהיה עמו‪ .‬לכן אין מנוס מליצור קשר אחוה עמו" )ﹺﺇ ‪‬ﺣ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﺭ ‪‬ﻩ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﺳﺎ‪‬ﺋﺮ ‪‬ﺧ ‪‬‬
‫‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ(‪.‬‬
‫‪777‬‬
‫במקרה זה ברור שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה הוא למעשה ברית הנוצרת על ידי שבועה‪ ,‬ואינו קשור לחברות‬
‫עתיקת יומין‪ .‬כמו כן במקרה זה מודגשת העובדה שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה הוא קשר דיאדי בניגוד לקשר ה‪-‬‬
‫ח'שדאשיה‪ .‬באופן דומה גם קשר ה‪ֻ -‬אח'וה בין תנכז לבכתמר אלסאקי לא נוצר בגיל צעיר ב‪-‬טבאק‪ .‬המקורות‬
‫מספרים שטע'אי ותנכז היו ממלוכים של אלמנצור לאג'ין ולכן היה ביניהם "חיבור" ) ִא ִת ַפאק(‪ .‬לאחר שטע'אי‬
‫אלכביר מת בשנת ‪ 1314/714‬אלנאצר מחמד יצר קשר של מואח'אה )א ַח'י( בין תנכז לבכתמר אלסאקי‪ .‬הוא‬
‫ﺽ ﹶﻃ ‪‬ﻐﺎﻱ(‪.‬‬
‫אמר לתנכז‪" :‬הפוך את בכתמר לאחיך במקום טע'אי" ) ‪‬ﺧ ﱢﻞ ‪‬ﺑ ﹾﻜ‪‬ﺘ ‪‬ﻤﺮ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ﹶﺃ ‪‬ﺧﺎ ‪‬ﻙ ‪‬ﻋ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫‪778‬‬
‫גם במקרה זה‬
‫מודגש הפן האישי של הקשר‪ ,‬ויתכן אף שכל ממלוכ יכול היה ליצור קשר של ֻאח'וה רק עם ממלוכ אחד‪.‬‬
‫השימוש במילה ִא ִת ַפאק על מנת לתאר את קשר ה‪-‬אח'וה עשוי להעיד על כך שלקשר זה נלוותה ברית ושבועה‬
‫כמו במקרה של קוצון וקטלובע'א‪.‬‬
‫‪779‬‬
‫ישנה נטיה במחקר להתייחס לתקופת הסולטאנות הממלוכית כאל יוצאת דופן‪ ,‬בין היתר מבחינת‬
‫מוסדותיה החברתיים‪ ,‬אולם‪ ,‬בכל הנוגע לקשר ה‪ֻ -‬אח'וה‪ ,‬הרי שקשר זה אינו יחודי לממלוכים ולא לתקופה‬
‫הממלוכית‪ .‬ניתן למצוא במקורות עדויות לכך שבתקופת הסולטאנות הממלוכית היו קשרי ֻאח'וה בין ממלוכים‬
‫למי שאינם ממלוכים‪ 780.‬כמו כן המקורות מזכירים מספר רב של קשרי ֻאח'וה בין עלמאא‪ 781.‬בחלק מהמקרים‬
‫‪ 774‬על לאגין וקבג'ק מסופר שלא נפרדו זה מזה והיו אוכלים ושותים ביחד‪ ,‬אעיאן‪ ;62 :4 ,‬דרר‪ ;145 :3 ,‬ואפי‪.179-178 :24 ,‬‬
‫‪ 775‬סלוכ‪.25-24 :2 ,‬‬
‫‪ 776‬עוד על כך‪ ,‬ראה בהמשך‪.‬‬
‫‪ 777‬אלשג'אעי‪.156-155 ,‬‬
‫‪ 778‬מנהל‪ ;390 :3 ,‬ואפי‪.444 :16 ,‬‬
‫‪ 779‬על קשרי ה‪-‬אֻח'וה האחרים אין פרטים רלוונטיים במקורות‪ :‬על קטלובכ וסלאר‪ ,‬ראה ואפי‪ ;260 :24 ,‬דרר‪ ;151 :3 ,‬על‬
‫בידמר‪ ,‬טרנטאי ותנכז‪ ,‬ראה אליוספי‪ ;395 ,‬על ביברס אלג'אשנכיר וברלע'י‪ ,‬ראה אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.181 :9 ,‬‬
‫‪ 780‬ראה למשל קשר בין קרא סנקר אלמנצורי ומהנא אמיר אלערב‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;219 :9 ,‬לאבן אלדואדארי וממלוכ בשם‬
‫ארסלאן אלדואדאר היתה אֻח'וה מגיל צעיר‪ ,‬שם‪ ;377 :8 ,‬לאביו של אבן אלדואדארי היתה אח'וה עם שיח' בשם עמר‪ ,‬שם‪:9 ,‬‬
‫‪ .153‬במקרה אחד מצויין שלאמיר בשם קרמשי היתה אֻח'וה ו‪-‬צחבה עם התרכמנים ולא עם פרט מסויים‪ ,‬אלשג'אעי‪.80 ,‬‬
‫‪ 781‬ראה למשל בתקופה התורכית‪ ,‬אלברזאלי‪ ;6 :4 ,‬וראה למשל בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬צ'וא‪.230 :6 ,‬‬
‫‪206‬‬
‫בהם ממלוכים אינם מעורבים ברור שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה הוא ברית לכל דבר‪ .‬למשל‪ ,‬השליט המונגולי אזבכ ביקש‬
‫מאלנאצר מחמד להשיא לו את בתו על מנת שיהיה בטוח שיש ביניהם ֻאח'וה ו‪ַ -‬צ ַדא ַקה‪ 782.‬במקרה זה נלווה‬
‫לברית ולחברות קשר נישואים‪ .‬עוד לפני התקופה הממלוכית ניתן למצוא קשרים של ֻאח'וה בין שני פרטים‬
‫לא ממלוכים‪ ,‬אשר יש יסוד של ברית ביניהם‪ 783.‬כמובן שהתקדים האיסלאמי ליצירת קשרי ה‪-‬מואח'אה היה‬
‫בימי מחמד‪ ,‬כשהנביא חיבר בין ה‪-‬נְ ַצאר )תומכיו במדינה( ל‪ֻ -‬מ ַהאִג'רּון )מהגרים( על מנת שירשו זה את זה‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שלאחר תקופה קצרה בוטל החוק של ירושה על בסיס מואח'אה ואנשים חזרו לרשת רק את‬
‫קרובי משפחתם‪ 784.‬ניתן למצוא גם הגדרה משפטית ל‪-‬מואח'אה בספרות המשפטית ) ִפ ְקה(‪ .‬קטע מעניין ביותר‬
‫נמצא בחיבורו של אבן תימיה )מת ‪ – (1328/728‬קאעדה פי אלמחבה – העוסק ב‪ֻ -‬מ ַח'א ַדנַה )קשר אחוה(‪:‬‬
‫ﻚ‬
‫ﺻ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻋﺔ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻛ‪‬ﺘﺎ‪‬ﺑﺔ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻗ ‪‬ﺮﺍ َﺀﺓ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ﹾﻠﻢ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﺗ ﹾﺄﺩ‪‬ﻳﺐ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ‪‬ﻨ ﹺﻮﻳﺮ ‪‬ﻭ ﹶﻏ‪‬ﻴ ﹺﺮ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻮ ‪‬ﻫﺎ ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺗ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﻌﱡﻠﻢ ‪‬‬
‫ﺼ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻋﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺠﺎﺭ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺻﻮ ‪‬ﺭ‪‬ﺗ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﺆﺍ ‪‬ﺧﺎﺓ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺗ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ َﻷ ‪‬ﺟ ﹺﻞ ﺍﻻ ‪‬ﺳ‪‬ﺘﹾﺌ ‪‬‬
‫"‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ‬
‫ﱯ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ﹸﻏ ‪‬ﺮ‪‬ﺑ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻟ ﹶﻘ ‪‬ﺮﺍ‪‬ﺑﺔ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻤﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ﹶﻏ‪‬ﻴ ﹺﺮ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺼ‪‬‬
‫ﻚ ﺍﻟ ِ‪‬‬
‫ﺤ‪‬ﺒﺔ ‪‬ﻭﺍﻟ ‪‬ﻮﺍ ﹺﺟ‪‬ﺒﺔ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺗ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﻟ ﹶﻜ ﹶﻔﺎﹶﻟﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﺮﹺﺑ‪‬ﻴﺔ ﹺﺇ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘﻢ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ُﻷ ‪‬ﻣﻮﺭ ﺍ ﹸﳌ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺣﺔ ‪‬ﻭﺍ ﹸﳌ ‪‬‬
‫ﺸﺔ‬
‫ﺸ‪‬ﺘ ﹺﺮ ‪‬ﻙ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎﺱ ‪‬ﻓﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻟ ‪‬ﻐ‪‬ﻴ ﹺﺮ ﹶﻓﺎ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺻﹶﻠﺔ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﺗ ‪‬ﻌﱡﻠﻢ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﺗﹶﺄ ‪‬ﺩﺏ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ﹶﻏ‪‬ﻴ ﹺﺮ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺠﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭﺓ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻤﻞ ‪‬ﻣﺎﻝ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺠﺎ ‪‬ﺭﺓ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﺻ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻋﺔ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﻀﺎ ‪‬ﻓﻲ ‪‬‬
‫ﺤ‪‬‬
‫‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﺍ ﹰﻛﺎ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﻚ‬
‫ﺴ ‪‬ﻤﻰ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺸ‪‬ﺘ ﹺﺮ ﹶﻛ‪‬ﻴ ‪‬ﻦ ‪‬ﻓﻲ ﺍ ُﻷ ‪‬ﻣﻮﺭ ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺤﺎﹸﻟﻒ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻦ ﺍ ﹸﳌ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﻌﺎﹸﻗﺪ ‪‬ﻭﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺮ ﹶﻛﺔ ‪‬ﻣ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺣﺔ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ ﹾﺄ ‪‬ﻣﻮﺭ ﹺﺑ ‪‬ﻬﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ﹺﻬ ‪‬ﻲ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻓﻲ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﺤﺎﹸﻟﻒ"‪.‬‬
‫ﺴ ﹺﻢ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﻣﻦ ‪‬ﻗ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﺪﻳ ﹰﻘﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ‪‬ﻓﻴ ﹰﻘﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻲ ﹺﺑﺎﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﺧﻮ ‪‬ﺷ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﺷﺎ ‪‬ﻭ ﹶﻏ‪‬ﻴﺮ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪785‬‬
‫"תבניתו }של קשר זה{ כתבנית קשר ה‪-‬מואח'אה‪ .‬הוא עשוי להיות לצורך שכירה }של עובד{ לשם עבודה‬
‫וכדומה‪ .‬הוא עשוי להיות לשם לימוד של מקצוע‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬מדע מסויים או לשם חינוך והשכלה‪ ,‬או‬
‫לשם פעולות אחרות המותרות‪ ,‬רצויות או מצוות על פי הדת‪ .‬הקשר עשוי להיות גם לשם ערבות או גידול של‬
‫יתום צעים או זר‪ ,‬של קרוב משפחה או של אנשים אחרים‪ .‬הקשר עשוי גם להיות רק שותפות ביצור‪ ,‬מסחר‪,‬‬
‫שכנות‪ ,‬קרבה‪ ,‬לימוד או חינוך או בפעולות אחרות אשר אנשים לוקחים להם שותפים בהן‪ ,‬אשר מותרות‪,‬‬
‫מצווות או אסורות‪ .‬בקשר זה יש בין שני האנשים ברית ושבועה כפי שיש בין שותפים‪ .‬השותף לקשר זה‬
‫נקרא חבר או חבר לדרך‪ ,‬ובתורכית הוא נקרא ח'שדאש וכדומה‪ .‬קשר זה הוא סוג של קשר של ברית‬
‫ושבועה"‪.‬‬
‫בקשרי ה‪ֻ -‬אח'וה שנזכרו לעיל בין הממלוכים‪ ,‬קימים מספר אלמנטים של הגדרת ה‪-‬מואח'אה המופיעה אצל‬
‫אבן תימיה‪ :‬ראשית‪ ,‬ישנו היסוד של הברית והשבועה ) ַתחַאלֻפ(;‪ 786‬שנית‪ ,‬בקשר ה‪ֻ -‬אח'וה בין סנג'ר אלג'אולי‬
‫‪ 782‬אלשג'אעי‪.45 ,‬‬
‫‪ 783‬ל‪-‬מואח'אה בין זנגי לאיובי אשר מלווית בהסכם ) ַעהְד( שמי שימות אחרי השני יקבור את רעהו במדינה‪ ,‬אלבדאיה‪:12 ,‬‬
‫‪ ;250-249‬למקרה אחר‪ ,‬ביזארי משהו‪ ,‬בו שני אזרחים מבצעים מואח'אה ומבטיחים זה לזה ) ַתעַאהַאדַא( שהראשון מבינהם שימות‬
‫יספר לשני מה קורה למעלה‪ ,‬ראה אלד'הבי‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪ ;249 :7 ,‬במקרה אחר נזכרת מואח'אה בין אזרחים הנלווית‬
‫להסכמים ובריתות )עֻהּוד‪ַ ,‬מוַאתִ'יק ו‪ִ -‬א ִתפַאק(‪ ,‬ראה אבו שאמה‪ ,‬אלרוצ'תין‪ .426 :1 ,‬השימוש החוזר במילה אתפאק בהקשר של‬
‫מואח'אה מראה שיש קשר הדוק בין מילה זו לברית ו‪-‬מואח'אה; וראה לעיל המקרה של תנכז וטע'אי‪ .‬גם מקרים אלה הם רק‬
‫דוגמאות מיצגות‪.‬‬
‫‪ 784‬אבן כת'יר‪ ,‬אלסירה אלנבויה‪.329-324 :2 ,‬‬
‫‪ 785‬אבן תימיה‪ ,‬קאעדה פי אלמחבה‪.191 ,‬‬
‫‪ 786‬על הקשר בין ברית ) ִחלְף( ו‪-‬מואח'אה בימי הנביא מחמד‪ ,‬ראה‪ ,‬לנדאו‪-‬טסרון )‪" ,(Landau-Tasseron‬ברית"‪.9 ,‬‬
‫‪207‬‬
‫לסלאר נזכר שכחלק מקשר ה‪ֻ -‬אח'וה הם מינו זה את זה לאחראים על ילדיהם במקרה של מוות; שלישית‪,‬‬
‫ישנה התיחסות לבעלי הקשר ) ֻמוַאח'ּון( כאל חברים ) ַצ ִדיק‪ַ /‬ר ִפיק( ולא כאל אחים‪ .‬לעיל כבר נזכרו מספר‬
‫מקרים בהם הפרטים בעלי קשר ה‪-‬אח'וה נזכרים כ‪-‬צדיקים זה של זה‪ .‬ניתן גם למצוא התיחסות לקטלובע'א‬
‫וטשתמר כאל רפיקים‪.‬‬
‫‪787‬‬
‫המשמעות של הביטוי רפיק בערבית היא של שותף לדרך‪/‬חבר ויתכן ששימוש‬
‫במילה זו מעיד גם הוא על ברית‪ 788.‬לפחות על פי ההגדרה השרעית של ה‪-‬מואח'אה הקשר אינו מביא לזכויות‬
‫או לחובות כשל קרובי משפחה‪ .‬למעשה‪ ,‬מהפרטים שיש לנו במקורות על בעלי קשר ה‪ֻ -‬אח'וה רק המקרה של‬
‫כתבע'א ולאג'ין‪ ,‬מעיד על כך שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה הביא לזכויות של בני משפחה שכן הם נכנסו זה להרמון )חרים(‬
‫של זה‪ .‬נראה שמדובר במקרה יוצא דופן‪.‬‬
‫‪789‬‬
‫מעניינת העובדה שאבן תימיה מציין שהביטוי התורכי המציין‬
‫צדיק הוא ח'שדאש‪ ,‬שכן מסתבר לנו שלפחות בתקופה התורכית גם המילה ח'שדאש אינה זהה במשמעותה ל‪-‬‬
‫"אח" אלא ל‪"-‬חבר"‪ .‬עצם העובדה ש‪-‬מואח'אה‪ ,‬שהיא דרגת קשר גבוהה יותר מזו של ה‪-‬ח'שדאשיה‪ ,‬אינה‬
‫שוות ערך לקשר בין אחים ביולוגים‪ ,‬מעיד על כך‪ .‬ניתן גם למצוא עדויות אחרות במקורות לכך ש‪-‬ח'שדאש‬
‫בתקופה התורכית הוא שווה ערך לחבר ולא לאח‪ .‬למשל‪ ,‬אלט'אהר ביברס ששבה את בנו של המלך הארמני‬
‫רצה להחליף אותו בעבור סנקר אלאשקר‪ ,‬ה‪-‬ח'שדאש שלו שנשבה על ידי המונגולים‪ .‬הוא מעלה דרישות‬
‫בפני המלך הארמני ושהלה מסרב הוא אומר לו "ליבך כואב על בנך‪ ,‬יורש העצר שלך‪ ,‬ואילו ליבי כואב בסך‬
‫ﺴﻮ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ‬
‫ﺕ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻙ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭ‪‬ﻟ ‪‬ﻲ ‪‬ﻋ ‪‬ﻬ ‪‬ﺪ ‪‬ﻙ ﹶﺃ‪‬ﻧﺎ ﹶﺃ ﹾﻗ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﻗ ‪‬‬
‫הכל על חבר שאין ביני לבינו קשר דם‪ .‬לכן עליך לותר ולא עלי" )ﹺﺇ ﹶﺫﺍ ﹸﻛ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﻚ ﻻ ‪‬ﻣ‪‬ﻨﻲ(‪ 790.‬במקרה זה ברור ש‪-‬ח'שדאש מושווה ל‪-‬צדיק ולא לאח ואף‬
‫ﺴﺐ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ﺍﻟ ‪‬ﺮ ‪‬ﺟﻮﻉ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﺪﻳﻖ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﺑ‪‬ﻴﹺﻨﻲ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודגשת העובדה שאין בין ה‪-‬ח'שדאשים קשר משפחתי כלשהו‪ ,‬ושקשר זה נמצא בהיררכיה יותר נמוכה‬
‫מקשר משפחה ביולוגי‪ .‬כמו במקרה של קשר ה‪-‬אח'וה אך לעיתים נדירות הרבה יותר‪ ,‬ניתן למצוא במקורות‬
‫עדות לכך שקשר‪ ,‬שלפחות מוגדר במקורות כקשר של ח'שדאשיה‪ ,‬היה קיים בין ממלוכים לבין מי שאינם‬
‫ממלוכים‪.‬‬
‫‪791‬‬
‫ניתן למצוא גם מקרים בהם נעשה שימוש במילה ח'שדאש שלא בין ממלוכים ובמשמעות של‬
‫רפיק‪ ,‬שכן ניתן למצוא פניה של אמירים להמונים כאל ח'שדאשיה במשמעות של "יַא ִר ַפא ֻקנַא" )חברינו(‪.‬‬
‫‪792‬‬
‫החל מתקופת המעבר ניכרים שני שינויים מרכזיים במאפייני הקשרים בין ה‪-‬ח'שדאשיה המשלימים‬
‫זה את זה‪ .‬ראשית‪ ,‬ניכרת דעיכה במספר הפרטים אשר המקורות מציינים קשר של ֻאח'וה ביניהם‪ 793.‬לעומת‬
‫‪ 787‬דרר‪.151 :3 ,‬‬
‫‪ 788‬טשתמר וקטלובע'א נזכרים כ‪-‬צדיקים‪ ,‬רפיקים ומי ש‪-‬כלמתהם ואחדה‪ .‬כשאלנאצר מחמד יצר קשרי אֻח'וה וברית עם אזבכ‬
‫נאמר ש‪"-‬ﺻ‪‬ﺎﺭ‪‬ﺕ ﺍﻟ ﹶﻜ‪‬ﻠ ‪‬ﻤﺘ‪‬ﺎ ‪‬ﻥ ﻭ‪‬ﺍ ‪‬ﺣﺪ‪‬ﺓ ﻭ‪‬ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹶﻠ ﹶﻜﺘ‪‬ﺎ ‪‬ﻥ ﻭ‪‬ﺍ ‪‬ﺣﺪ‪‬ﺓ" )"שתי המילים נהיו לאחת‪ ,‬ושתי הממלכות נהיו לאחת"(‪ ,‬אעיאן‪ .97-96 :5 ,‬נראה‬
‫שגם הביטוי כלמה ואחדה מעיד על ברית וקשור ל‪-‬מואח'אה; וראה גם סלוכ‪ .204 :2 ,‬שם מסתמן שהמילה אח'וה וברית קשורות גם‬
‫לביטוי " ַשיְא וַא ִחדַא" )"דבר אחד"(‪ .‬לעיתים נעשה שימוש במילה רפיק‪ ,‬על מנת לתאר חבר למרידה‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪.30 :9 ,‬‬
‫יתכן שגם במקרים אלה קדמה למרידה ברית‪.‬‬
‫‪ 789‬יש לזכור ששניהם היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת אלט'אהר ביברס‪ ,‬שכן לאג'ין היה נשוי לבתו של ביברס‪ ,‬ואנצ בנו‬
‫של כתבע'א היה נשוי לבת אחרת של ביברס‪ .‬יתכן שרק בשל כך הם נכנסו זה להרמון של זה‪.‬‬
‫‪ 790‬אלנוירי‪.154 :30 ,‬‬
‫‪ 791‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;350 :9 ,‬אלד'הבי‪ ,‬אלמח'תאר מנ תאריח' אבן אלג'זרי‪.268 ,‬‬
‫‪ 792‬אלנוירי‪.19 :32 ,‬‬
‫‪ 793‬ארבעת זוגות הפרטים הנזכרים כבעלי קשר של אֻח'וה החל מתקופת המעבר שיכים לתקופה הצ'רקסית ושלושה מבינהם שיכים‬
‫‪208‬‬
‫זאת‪ ,‬החל מתקופת המעבר יש מספר התיחסויות רב לכלל ה‪-‬ח'שדאשיה או אל ה‪-‬ח'שדאשיה שגדלו יחדיו ב‪-‬‬
‫טבאק כאל ִא ְח'וַה )אחים(‪.‬‬
‫‪794‬‬
‫פעמים רבות שאמיר אלמוני נזכר מבין "אחיו" )מִנ ִאחְ'וַת( של אמיר פלוני‪,‬‬
‫וברור שהכוונה ל‪-‬ח'שדאש ולא לאח ביולוגי‪ .‬קשר ה‪-‬מואח'אה שהיה קשר דיאדי‪ ,‬ואשר השותפים לו לא‬
‫הוגדרו כאחים‪ ,‬כמעט ונעלם ובמקומו מופיע קשר כללי יותר הכולל את כל ה‪-‬ח'שדאשים‪ ,‬שמאופיין‬
‫בטרמינולוגיה של משפחה ביולוגית‪ .‬עדות לשינוי הטרמינולוגי ניתן למצוא בביוגרפיה של מנכליבע'א‬
‫אלסלאחדאר אלנאצרי )מת ‪ .(1330/731‬ב‪-‬אעיאן של אלצפדי הוא מוגדר כאחד מבין ה‪-‬ח'שדאשים של‬
‫אשיַת ְרע'ּון(‪ ,‬לעומת זאת ב‪-‬דרר של אבן חג'ר הוא נזכר כאחד מבין "אחיו" ) ִמנְ ִא ְח'וַת‬
‫'ש ַד ִ‬
‫ארע'ון ) ִמנְ ֻח ְ‬
‫ ְרע'ּון(‪ 795.‬השימוש של אבן חג'ר בביטוי ִמנְ ִא ְח'וַת הוא אנכרוניסטי ומשקף את הטרמינולוגיה של תקופתו‪.‬‬
‫עד לתקופת המעבר לא נעשה שימוש במקורות בביטוי " ִמנְ ִא ְח'וַת אלמוני"‪ ,‬וכשנזכרים אִח'וה של אמיר‬
‫ממלוכ מדובר באחים ביולוגים‪.‬‬
‫‪796‬‬
‫יתכן שהשינוי החל להתרחש בשנות הארבעים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬אך הוא התקבע‬
‫בימי ילבע'א אלעמרי‪ ,‬שכן אין כמעט עדויות לשימוש במילה ִאח'וה כדי לציין ח'שדאשיה קודם לתקופתו‪.‬‬
‫המקור הראשון לעשות שימוש כזה במילה ִאח'וה הוא ה‪-‬נהג' אלסדיד של אלמפצ'ל אבן אבי אלפצ'איל‬
‫שנכתב בשנת ‪ 797.1357/759‬אלמפצ'ל אבן אבי אלפצ'איל מציין שבשנת ‪ 1339/740‬נלקחו מהממלוכים של‬
‫אנוכ בנו של אלנאצר מחמד " ְר ַּב ַעה נַַפר ִא ְח'וַה" )ארבעה אחים(‪ 798.‬קרוב לודאי שלא מדובר בארבעה אחים‬
‫ביולוגיים ונראה שמדובר על "אחים" ב‪-‬טבאק‪ .‬הואיל ומדובר בשימוש יחידי לפני תקופת ילבע'א אלעמרי‬
‫בביטוי אח'וה במשמעות של ח'שדאשיה קשה להגיע למסקנות נחרצות‪ .‬קרוב לודאי שהוא משקף את‬
‫הטרמינולוגיה של שנת ‪ 1357/759‬ולא של שנת ‪ ,1339/740‬או שמדובר באינטרפולציה מאוחרת‪ ,‬שכן אין‬
‫עדויות אחרות לשימוש בביטוי ִאח'וה במשמעות זו במקורות מהתקופה‪ .‬החל מתקופת ילבע'א השימוש בביטוי‬
‫לתחילת התקופה הצ'רקסית‪ .‬אחד מהם קשור לשני סריסים‪ ,‬ראה מנהל‪) 39 :5 ,‬ג'והר אלקנקבאאי וג'והר אלג'לבאני הסריסים(;‬
‫ניל‪) 393 :6 ,‬תמרבאי אלסיפי אלמאס ואלמאס(; סלוכ‪) 260 :4 ,‬שיח' ונורוז(; אנבאא אלע'מר‪) 7 :4 ,‬קנבאי ו‪-‬ג'מדאר של תאני‬
‫בכ(‪.‬‬
‫‪ 794‬ראה אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪ .36 ,‬אילון‪ ,‬כאמור אינו עושה הפרדה בין התקופות וגוזר מסקנות כלליות לגבי כל התקופה;‬
‫לדוגמא לביטוי אִח'וה המתייחס לממלוכים ב‪-‬טבאק‪ ,‬ראה מנהל‪ִ ") 323 :4 ,‬אחְ'וַ ֻת ֻה פִי אל ַט ַּבקַה"(; נג'ום‪ ;235 :15 ,‬לטענה שהמילה‬
‫ח' נרדפת למילה ח'שדאש ושהמילה אִח'וה נרדפת למילה ח'שדאשיה‪ ,‬ראה אחמד עבד אלראזק‪" ,‬אלעלאקאת אלאסריה"‪;155 ,‬‬
‫שם‪.168-167 ,‬‬
‫‪ 795‬אעיאן‪ ;451 :5 ,‬דרר‪.224 :4 ,‬‬
‫‪ 796‬עד לתקופת המעבר המקורות מתייחסים פעמים רבות ל‪ִ -‬אחְ'וַה של ילבע'א אליחיאוי‪ ,‬טאז‪ ,‬בשתאכ וסלאר‪ .‬ראה למשל אעיאן‪,‬‬
‫‪) 532 :2‬אִח'ות ילבע'א(; שם‪) 535-534 ,‬אִח'ות טאז(; אלשג'אעי‪) 131-130 ,‬אִח'ות בשתכ(; עקד‪) 427 :4 ,‬אִח'ות סלאר(‪ .‬אנו‬
‫יודעים שאחיהם של אמירים אלה הגיעו לשטחי הסולטאנות ביחד עם קרובים אחרים שלהם‪ .‬ון‪-‬סטינברגן מתייחס לכל הביטויים‬
‫שמציינים אחים כאל "אחים"‪ .‬בין המקרים שהוא מונה ניתן למצוא את אחיו של בשתכ ואחיו של טאז‪ ,‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪.88 ,‬‬
‫כאמור‪ ,‬אחיהם של בשתאכ וטאז הגיעו לשטחי הסולטאנות‪ .‬לאיואן‪ ,‬אחיו של בשתאכ‪ ,‬ולג'נתמר‪ ,‬אחיו של טאז‪ ,‬יש ביוגרפיה‬
‫במקורות ובכותר של הרשומה הביוגרפית שלהם מצויין שהם אחיהם של האמירים טאז ובשתכ‪ .‬חשובה העובדה שהמקורות‬
‫מזכירים שבשתכ היה מואח'י של אמיר בשם בנדר‪ ,‬אך אמיר זה אף פעם לא מופיע ברשימת ה‪-‬אִח'וה של בשתאכ‪ .‬כאמור‪ ,‬עד‬
‫לתקופת המעבר ח'שדאשים לא מתוארים כאחים במקורות‪ .‬מקרה אחר שון‪-‬סטינברגן סוקר הוא המקרה של ה‪"-‬אחים" של ברכה‬
‫אלג'ובאני )מת ‪ .(1380/782‬ברכה שהיה ממלוכ של ילבע'א כבר שיך לתקופת המעבר‪ ,‬ואכן יש להניח שבמקרה זה אין מדובר‬
‫בקרבת דם‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫‪ 797‬אלנהג' )‪.342 ,(1973‬‬
‫‪ 798‬אלנהג' )‪.375 ,(1973‬‬
‫‪209‬‬
‫אִח'וה על מנת לציין ח'שדאשיה ב‪-‬טבאק או את כלל ה‪-‬ח'שדאשיה הופך להיות שכיח למדי‪ .‬ניתן למצוא‬
‫התיחסויות לכל הממלוכים של ילבע'א כאל ִאח'וה של ברקוק‪ 799.‬כמו כן פעמים רבות נזכר במקורות הביטוי‬
‫" ִמנְ ִא ְח'וַת ֶּב ְר ֶּכה"‪.‬‬
‫‪800‬‬
‫כזכור‪ ,‬בימי ילבע'א ממלוכים לא‪-‬תורכים מתחילים להגיע בכמויות גדולות לשטחי הסולטאנות‪ .‬אין‬
‫זה מקרה שבדיוק בתקופה זו חל גם שינוי בטרמינולוגיה של הקשרים הפסיאודו‪-‬משפחתיים וה‪-‬ח'שדאשיה‬
‫מתחילים להיות מתוארים במקורות כאחים‪ .‬כפי שנזכר כבר‪ ,‬ישנן עדויות לכך שהקבוצה האתנית הלא‪-‬‬
‫תורכית לא שוחררה באופן אוטומטי בתקופה התורכית ונחשבה לנחותה מהקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית‪.‬‬
‫בפרקים הבאים אראה שלא‪-‬תורכים גם לא זכו להיקשר בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪ ,‬לא זכו להביא את‬
‫קרובי משפחתם לשטחי הסולטאנות‪ ,‬והעמידו צאצאים בגיל מאוחר יחסית‪ .‬הואיל וקשרי משפחה טבעיים‬
‫נמנעו מהלא‪-‬תורכים בהשוואה לעמיתיהם התורכו‪-‬מונגולים הם טיפחו את הקשרים הפסיאודו‪-‬משפחתיים‪.‬‬
‫למרות שהחל מתקופת המעבר ישנה התיחסות לכל ה‪-‬ח'שדאשיה או ל‪-‬ח'שדאשיה ב‪-‬טבאק כאל‬
‫אִח'וה‪ ,‬מספר ההתיחסויות המפורשות לשני פרטים שהיו אִח'וה כאל אחים זה של זה )א' אח'ו ב'( הוא‬
‫מצומצם למדי‪ .‬ברקוק למשל נזכר אצל אבן קאצ'י שהבה כאח של ברכה וברור שלא היה אח ביולוגי שלו‪.‬‬
‫‪801‬‬
‫צראי אלטויל וקרא דמרדאש נזכרים במקורות כמי שהיו "מנ אח'ות ברכה"‪ ,‬אך כל אחד מהם בנפרד נזכר גם‬
‫כאח של ברכה‪ .‬קרא דמרדאש אף נזכר כאח של ברכה בכותר של הרשומה הביוגרפית שלו אצל אבן קאצ'י‬
‫שהבה‪.‬‬
‫‪802‬‬
‫הואיל ובמקורות נזכר מספר רב של אמירים שהיו "מנ אח'ות ברכה" ספק רב אם מדובר באח‬
‫ביולוגי‪ .‬צראי נזכר גם כמי שבגד בברכה וחבר לברקוק ואם אכן מדובר באח ביולוגי מדובר באירוע בלתי‬
‫רגיל‪ .‬האמירים טולו וח'ירבכ נזכרים כמי שהיו ִאח'וה של מושל דמשק )אלמאיד שיח'(‪ ,‬אך במקום אחר כל‬
‫אחד מהם בנפרד נזכר כאח של שיח'‪ 803.‬ברור שאין מדובר באחים ביולוגיים שכן בשום ביוגרפיה של שיח'‪,‬‬
‫אשר המקורות מספקים פרטים רבים לגביו‪ ,‬הם אינם נזכרים ככאלה‪ .‬הסולטאן ברסבאי נזכר במקורות‬
‫לעיתים כאחיו של טטר‪ ,‬אולם המקורות גם מזכירים שברסבאי הכיר את טטר כל כך טוב עד שקרא לו אח‬
‫וככל הנראה היה קרובו של טטר‪.‬‬
‫‪804‬‬
‫במקרים נדירים ניתן למצוא התיחסות במקורות מהתקופה הצ'רקסית‬
‫לשני אמירים מהתקופה התורכית כאל אחים‪ ,‬בעוד שבמקורות מהתקופה התורכית הם נזכרים דווקא כ‪-‬‬
‫ח'שדאשים‪.‬‬
‫‪805‬‬
‫ברור שמקרים אלה הם השלכה של מושגים מהתקופה הצ'רקסית על התקופה התורכית‪.‬‬
‫‪806‬‬
‫‪ 799‬מנהל‪") 378 :3 ,‬אל ַממַאלִיּכ אליְַל ֻּבעַ'אוִיַה ִאחְ'וַת ַּברְקּוק"(‪.‬‬
‫‪ 800‬ראה למשל נג'ום‪.175 :11 ,‬‬
‫‪ 801‬קאצ'י‪ .42 :1 ,‬גם דה מיגננלי מתייחס לברקוק כאל אח של ברכה ושל ג'רכס אלח'לילי‪ ,‬ברטרנדו דה מיגננלי‪" ,‬ביוגרפיה‬
‫לטינית"‪ ;67 ,‬שם‪ ;72 ,‬שם‪ ;73 ,‬שם‪.157 ,‬‬
‫‪ 802‬קאצ'י‪ ;448 :1 ,‬נג'ום‪ ;175 :11 ,‬אנבאא אלע'מר‪.368 :2 ,‬‬
‫‪ 803‬קאצ'י‪ ;398 :4 ,‬אבן חג'י‪ .643 :1 ,‬ניתן למצוא מקרה בו אבן חג'י אף מתייחס בכותר הרשומה הביוגרפית של אמיר בשם‬
‫קטלובע'א אלג'אמוסי כאל אח של הסולטאן שיח'‪ ,‬אבן חג'י‪.853 :2 ,‬‬
‫‪ 804‬סלוכ‪ ;1149 ,608-607 :4 ,‬ניל‪.95 :4 ,‬‬
‫‪ 805‬קאצ'י‪) 383 :2 ,‬אבן קאצ'י שהבה גורס שעל פי אלצפדי טע'אי אלג'אשנכיר היה אחיו של אידע'מש‪ ,‬אולם אצל אלצפדי הם‬
‫נזכרים כ‪-‬ח'שדאשים‪ ,‬ראה אעיאן‪ ;(578 :2 ,‬אלח'טט‪) 397 :2 ,‬כרג'י אלאשרפי נזכר כאח של טרג'י אלאשרפי וכל הממלוכים של‬
‫ח'ליל נזכרים כ‪ִ -‬אחְ'וַה אשרפיה שלהם – אין לכך זכר במקורות מהתקופה התורכית(‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬למרות שבתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא התיחסויות לאחים לא ביולוגים כאל "א' אח של ב'"‪ ,‬על פי‬
‫רוב כשמקורות מציינים שאמיר מסויים הוא אח של אמיר אחר‪ ,‬וביחוד אם מדובר בכותר של הרשומה‬
‫הביוגרפית‪ ,‬יש להניח שמדובר באחים ביולוגים‪ 807.‬דבר נוסף שיש לזכור הוא שלמרות השינוי בטרמינולוגיה‬
‫החל מתקופת המעבר‪ ,‬לא ניכר שינוי בזכויות של "אחים" לא ביולוגים‪ .‬גם בתקופה הצ'רקסית במקרים בהם‬
‫נזכרת ירושה בין אחים ממלוכים מסתבר שמדובר באחים ביולוגים‪ 808.‬בביוגרפיה של שאהין אלרומי אלמזי‬
‫ב‪-‬צ'וא נזכר שלאחר שמת רכושו נלקח אך לאחר תקופה "הופיע אח שלו לאב ואם‪ ,‬ולאחר שאישרו את‬
‫ﺾ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺑ ‪‬ﻘ ‪‬ﻲ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺗ ﹺﺮ ﹶﻛﺔ ﹶﺃ ‪‬ﺧﻴ ‪‬ﻪ(‪.‬‬
‫ﺴ‪‬ﺒ ‪‬ﻪ ﹶﻗ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫הקשר ביניהם הוא לקח מה שנשאר מירושת אחיו" ) ﹶﻇ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ﹶﺃﺥ ‪‬ﺷ ‪‬ﻘﻴﻖ ﹶﻓﹶﻠ ‪‬ﻤﺎ ﹸﺃﹾﺛﹺﺒ ‪‬‬
‫‪809‬‬
‫מסיפור זה ברור שמדובר באחים ביולוגים‪ ,‬ושבמקרה של טענה שאחים היו ביולוגיים נדרש אישור לכך על‬
‫מנת שיוכלו לרשת זה את זה‪.‬‬
‫מסיפור חייו של ברסבאי אלבג'אסי ניתן ללמוד של‪"-‬אחים" אסור היה גם להיפגש עם נשים‬
‫ממשפחת "אחיהם" בנוסף לכך שלא ירשו זה את זה‪ .‬ברסבאי אלבג'אסי נהג להיכנס אל ח'דיג'ה בתו של‬
‫אקטוה קרובו של אלאשרף ברסבאי‪ ,‬שהיתה נשואה למחמד בן ג'קמק‪ ,‬משום שטען שהוא דוד שלה מצד האב‬
‫‪ 806‬במקרים נדירים מתיחסים מקורות מהתקופה הצ'רקסית ל‪-‬ח'שדאשיה בתקופה התורכית כאל אִח'וה‪ .‬לעיל הזכרתי שני מקרים‬
‫שהם אנכרוניזם מובהק – מנכליבע'א אלסלאחדאר אלנאצרי )מת ‪ (1330/731‬שנזכר אצל אבן חג'ר כמי שהיה מנ אח'ות ארע'ון‪,‬‬
‫וטרג'י וכרג'י הממלוכים של ח'ליל שב‪-‬ח'טט נזכרים ה‪-‬אִח'וה האשרפיה שלהם‪ .‬פרט למקרים אלה ניתן למצוא התיחסות ל‪-‬אִח'וה‬
‫של צרע'תמש אלנאצרי )מת ‪ (1355/756‬ב‪-‬טבאק בשנת ‪ ,1341/742‬קאצ'י‪ .211 :2 ,‬הואיל ומדובר על שנות הארבעים של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה אשר לגביהם ניתן למצוא שימוש במילה אח'וה במשמעות זו גם ב‪-‬נהג' אלסדיד‪ ,‬שנכתב בשנת‬
‫‪ ,1357/759‬לא ברור אם מדובר באנכרוניזם‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬יתכן שכבר בשנות הארבעים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה נעשה‬
‫שימוש במילה ִאחְ'וַה על מנת לציין ח'שדאשיה‪ ,‬אך שימוש זה הפך לנורמה רק בימי ילבע'א אלעמרי‪ .‬במקרים מסוימים ניתן למצוא‬
‫במקורות מהתקופה הצ'רקסית עדות לפניה של אמיר מהתקופה התורכית ל‪-‬ח'שדאשיה שלו בביטוי "יַא ִאחְ'וַתִי"‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪,‬‬
‫‪ .239 :8‬כאמור ביטויים אלה עשויים להיות מטאפוריים ואינם מאפיינים ממלוכים בלבד‪ ,‬אך בכל זאת הם נדירים יותר בתקופה‬
‫ﺤ ﹼﻞ ﹺﺇ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮﺗ‪‬ﻲ" )"אתם‬
‫ﺸﺪ‪‬ﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﺘ‪‬ﻲ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫התורכית‪ .‬ב‪-‬נהג' אלסדיד גם נזכר שהסולטאן הצ'רקסי לאג'ין פנה ל‪-‬ח'שדאשיה שלו בדברים "ﺃَ‪‬ﻧ‪‬ﺘ ‪‬ﻢ ‪‬ﺧ ‪‬‬
‫ה‪-‬ח'שדאשים שלי ובמעמד של אחים שלי"(‪ ,‬אלנהג' )‪ .597 ,(1920‬גם ביטוי כזה עשוי להיות מטאפורי אך אין עדות לדברים אלה‬
‫של לאג'ין במקורות מוקדמים ל‪-‬נהג' אלסדיד‪ .‬אילון מזכיר מקרה נוסף בו לאג'ין מציין שכתבע'א הוא "מִנ ִאחְ'וַ ִתנַא" )"מבין‬
‫אחינו"(‪ ,‬אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪ .36 ,‬הציטוט הוא מה‪-‬דרר של אבן חג'ר ולא מצאתי אזכור לדברים בנוסח זה במקורות מהתקופה‬
‫התורכית‪ .‬יש לשים לב לכך שבמקרים רבים התיחסויות לממלוכים מהתקופה התורכית כאל אחים נוגעים לאמירים ברג'ים או‬
‫אמירים צ'רקסים‪ .‬יתכן ומדובר בהשלכה של מושגים מהתקופה הצ'רקסית על יחידה בה היו חברים צ'רקסים ועל צ'רקסים באופן‬
‫כללי‪.‬‬
‫‪ 807‬על סמך בדיקה של מי שנזכרים כאחים בביוגרפיות ב‪-‬מנהל וב‪-‬צ'וא‪ ,‬החל מתקופת המעבר‪ ,‬מי שנזכרים כאחים בכותר‬
‫הרשומה הם כמעט תמיד אחים ביולוגים וכאלה הם גם מי שנזכרים כאחים בביוגרפיה עצמה )בנוסח א' אח של ב' ולא בנוסח א' מנ‬
‫אח'ות ב'( או בנרטיב ההיסטורי‪ .‬ב‪-‬צ'וא ניתן למצוא מקרה אחד בו אלסח'אוי מכנה אמיר בשם אח של אמיר אחר בכותר הרשומה‬
‫הביוגרפית שלו‪ ,‬אך הוא מדגיש שאין מדובר באח ביולוגי )לַא פִי אלנַסַּב(‪ ,‬צ'וא‪ .276 :10 ,‬קשה לדעת מדוע דווקא אצל אבן חג'י‬
‫ותלמידו אבן קאצ'י שהבה ניתן דוקא למצוא )לעיתים נדירות( התיחסות בכותר של הרשומה הביוגרפית ל‪-‬אִח'וה לא ביולוגים כאל‬
‫אחים )ראה לעיל את ההפניות לאבן חג'י ואבן קאצ'י שהבה בהערות ‪ .(805 ,803-801‬יתכן שאבן חג'י‪ ,‬איש הדת )עַאלִם(‪ ,‬לא הבין‬
‫לחלוטין את השינוי במינוח שבו השתמשו הממלוכים ושתלמידו אבן קאצ'י שהבה פשוט מצטט אותו‪ .‬אמנם גם אלסח'אוי היה איש‬
‫דת ‪ ,‬אך הוא חי בתקופה הרבה יותר מאוחרת‪ ,‬ונראה שהמינוח שבו השתמשו הממלוכים היה כבר נהיר לו לחלוטין‪.‬‬
‫‪ 808‬ראה למשל צ'וא‪ ;287 ,45 :3 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪ ;601 ,469 :1 ,‬זכותם של אחים ממלוכים לרשת זה את זה‬
‫בתקופה הצ'רקסית מתבטאת בצורה יפה באנקדוטה המופיעה ב‪-‬מנהל‪ .‬אבן תע'ריברדי מציין שתע'ריברמש אלג'לאלי היה במקור‬
‫ממלוכ של ג'קמק שנתן אותו לאחיו ג'רכס אלמצארע‪ .‬כששיח' הפך לסולטאן הוא השתלט עליו‪ ,‬אך לאחר זמן מה‪ ,‬ג'קמק שהיה אז‬
‫בסך הכל אמיר האחראי על ‪ 40‬ממלוכים )מִיר ַטּבְלחַ'אנַה(‪ ,‬התלונן בפני שיח' באומרו‪" :‬זה הוא עבדי שנתתתי לאחי‪ .‬אחי מת ואין‬
‫ﺝ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ﹾﻠﻜ‪‬ﻲ(‪ .‬שיח' קנה‬
‫ﺨ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺲ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ﻭ‪‬ﺍﺭﹺﺙ ﹶﻏ‪‬ﻴﺮﹺﻱ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﹺﺇﻟﹶﻰ ﺍﻵ ﹾﻥ ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺕ ﹶﺃﺧ‪‬ﻲ ‪‬ﻭﹶﻟ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫לו יורש מלבדי‪ ,‬ולכן הוא עד עתה רכושי" ) ‪‬ﻫﺬﹶﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮﻛ‪‬ﻲ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ‪‬ﺒ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ َﻷﺧ‪‬ﻲ ‪‬ﻭﻣ‪‬ﺎ ‪‬‬
‫את תע'ריברמש מג'קמק‪ ,‬מנהל‪.69 :4 ,‬‬
‫‪ 809‬צ'וא‪.295 :3 ,‬‬
‫‪211‬‬
‫)"َأ ﹾﻇ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤ ‪‬ﻬﺎ"(‪ .‬אולם‪ ,‬אנשים שידעו שלמעשה אינו דוד שלה ראו זאת בחומרה‪ .‬אחד מהם החליט לספר זאת‬
‫למחמד בן ג'קמק‪ .‬זה האחרון סבר שח'דיג'ה אשתו היא בת אחיו של ברסבאי‪ ,‬אך נאמר לו שלא רק שאינו אח‬
‫של אקטוה‪ ,‬אביה של ח'דיג'ה‪ ,‬אלא שהוא בכלל לא קרוב שלו‪ .‬כשגילה זאת מחמד בן ג'קמק נעצב וגירש את‬
‫אשתו‪ .‬קרוב לודאי שברסבאי אלבג'אסי ה‪-‬ח'שדאש של אקטוה‪ ,‬טען שהיה אח ביולוגי של אקטוה‪ ,‬אך אנשים‬
‫ידעו שהדבר אינו נכון‪ ,‬וברגע שזה התגלה‪ ,‬כניסתו אל ח'דיג'ה היוותה קלון לח'דיג'ה ולמחמד בן ג'קמק‪.‬‬
‫‪810‬‬
‫לאחר שח'דיג'ה גורשה‪ ,‬ברסבאי אלבג'אסי אף התחתן עמה‪ .‬אבן תע'ריברדי מפליא לספר את המשך הסיפור‬
‫– "הוא המשיך להיות דוד שלה עד שנגמרה תקופת ההמתנה שלה‪ ,‬אז זימן אותו הסולטאן אלט'אהר ג'קמק‬
‫וחיתן אותו עמה‪ .‬הוא היה בראשית דוד שלה ואז נהיה בעלה‪ ...‬הוא שכב עמה והיא ילדה לו ילדים‪ .‬היא מתה‬
‫תחת חסותו באלכסנדריה והוא ירש סכום כסף גדול ממנה בשל בנו ממנה‪ .‬גם אם היינו מניחים שלא היה לו‬
‫ﺖ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪ‪‬ﺗ ‪‬ﻬﺎ ﹶﻃﹶﻠ‪‬ﺒ ‪‬ﻪ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ‬
‫ﻀ ‪‬‬
‫ילד ממנה‪ ,‬הרי שהיה מקבל את מירב כספה שכן היה דוד שלה ובעלה" ) ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤ ‪‬ﻬﺎ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﹶﺃ ﹾﻥ ﺍ‪‬ﻧ ﹶﻘ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ﹾﻜﹶﺜ ‪‬ﺮﺓ ِﹺﺑ ‪‬ﻮﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ‬
‫ﺙ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﹶﻠﺔ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺼ ‪‬ﻤ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ﹺﺑﺎﻟﱡﺜ ‪‬ﻐﺮ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭ ﹺﺭ ﹶ‬
‫ﺖ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺭ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﻬﺎ‪ ....‬ﻭ‪‬ﺑ‪‬ﻨﻰ ﹺﺑ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬ﻮﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣﺎ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺍﻟ ﱠﻈﺎ ‪‬ﻫﺮ ﺟﻘﻤﻖ ‪‬ﻭ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﻪ ﹺﺑ ‪‬ﻬﺎ ﹶﻓ ﹶﻜﺎ ﹶﻥ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤ ‪‬ﻬﺎ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ‪‬‬
‫ﻕ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﻴ ‪‬ﻊ ﺍ ﹶﳌﺎﻝ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻋ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭﺝ(‪ .‬הציניות של אבן תע'ריברדי מעידה‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬ﻐ ﹺﺮ ‪‬‬
‫ﻀﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺿ‪‬ﻨﺎ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ﹸﻜ ‪‬ﻦ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﻟﺪ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬﺎ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﺃ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻮ ﹶﻓ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫שהמקרה של ברסבאי אלבג'אסי היה חריג‪ ,‬וכניסה למפגש עם נשים ממשפחה של מי שאינו אח ביולוגי היתה‬
‫אסורה‪ .‬כמו כן אנו למדים שברסבאי אלבג'אסי לא ירש את ח'דיג'ה כ‪"-‬דוד" אלא כבעל‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אע'א ו‪-‬אני‬
‫משמעותם המילולית של הביטויים ‪ַ %‬ע'א ו‪ִ -‬אנִי הם אח גדול ואח קטן‪ .‬על פי אילון‪ ,‬בתקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית שימשו ביטויים אלה על מנת לציין את האחראי על הממלוכים ב‪-‬טבאק )אע'א( גם כשאינו סריס‪,‬‬
‫ואת חניכיו ב‪-‬טבקה )רבים‪ִ :‬אנִיַאת‪ ,‬יחיד‪ִ :‬אנִי(‪.‬‬
‫‪811‬‬
‫כפי שאראה להלן הביטויים אע'א ו‪-‬אני במשמעות זו‪,‬‬
‫קיימים רק החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫עד לתקופת המעבר אין כל שימוש בביטוי אני או אניאת במשמעות זו‪ .‬למעשה‪ ,‬השימוש היחידי‬
‫בביטוי אני במקורות מהתקופה התורכית נמצא אצל אלצפדי והוא מתייחס בכלל למונגולים‪ .‬אלצפדי מציין‬
‫שע'אזאן השליט המונגולי דאג שאף אדם לא יחרוג ממעמדו ‪َ" -‬ﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹶﻥ ﺍﻵ ﹶﻏﺎ ﺁ ﹶﻏﺎ ‪‬ﻭﺍ َﻷ‪‬ﻳﹺﻨﻲ ﹶﺃ‪‬ﻳﹺﻨﻲ" )"שהבכיר יהיה‬
‫בכיר והזוטר יהיה זוטר"(‪.‬‬
‫‪812‬‬
‫עד לתקופת המעבר גם כמעט ולא נעשה שימוש במילה אע'א‪ .‬במקורות‬
‫מהתקופה התורכית נזכרים רק שני אמירים לא סריסים כמי שהיו אע'א‪ .‬אלצפדי מציין שכשתנכז הפך לאמיר‬
‫עשרה )אמיר האחראי על עשרה ממלוכים( בשנת ‪ ,1309/709‬אלנאצר מחמד "הפך את האמיר צארם אלדין‬
‫ﺻﺎ ﹺﺭﻡ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ﺍ ﹶﳌ ﹾﺬ ﹸﻛﻮﺭ ﺁ ﹶﻏﺎ ﹶﻟ ‪‬ﻪ‬
‫}צארוג'א אלמט'פרי{ ל‪-‬אע'א של תנכז כדי שינהל את ה‪-‬אקטאע שלו" ) ‪‬ﺟ ‪‬ﻌ ﹶﻞ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬‬
‫‪ 810‬מנהל‪.282-280 :3 ,‬‬
‫‪ 811‬אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪ ;35-31 ,‬וראה גם אחמד עבד אלראזק‪" ,‬אלעלאקאת אלאסריה"‪ ;155 ,‬שם‪.167-161 ,‬‬
‫‪ 812‬אעיאן‪.9 :4 ,‬‬
‫‪212‬‬
‫ﺙ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻓﻲ ﺍ ِﻹ ﹾﻗ ﹶﻄﺎﻉ(‪ 813.‬בשנת ‪ 1309/709‬גילו של תנכז היה מעל שלושים‪ ,‬והוא היה כבר אמיר עשרה‪ ,‬כך‬
‫ﺤ ‪‬ﺪ ﹸ‬
‫‪‬ﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫שברור שלא מדובר על יחסים ב‪-‬טבאק‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדבריו של אלצפדי משתמע שתפקידו של ה‪-‬אע'א היה בכלל‬
‫להיות אחראי על ה‪-‬אקטאע של תנכז ולא על תנכז עצמו‪ .‬בביוגרפיה של צארוג'א ב‪-‬אעיאן‪ ,‬הנוסח של‬
‫אלצפדי הוא שונה‪" :‬כאשר הסולטאן הפך את האמיר סיף אלדין תנכז לאמיר עשרה‪ ,‬לפני שפנה לכרכ‪ ,‬הוא‬
‫מסר את ה‪-‬אקטאע }של תנכז{ לצארוג'א ואמר לתנכז – זה הוא ה‪-‬אע'א של חלקתך‪ .‬על פי המינוח של‬
‫ﻚ‪،‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﺓ ﹶﻗ‪‬ﺒ ﹶﻞ ‪‬ﺗ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟ ﹺﻬ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ ﹶﻜ ‪‬ﺮﻙ ‪‬ﺳﱠﻠ ‪‬ﻢ ﺍ ِﻹ ﹾﻗ ﹶﻄﺎﻉ ﹺﺇﹶﻟ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ‪ ،‬ﻭﹶﻗﺎ ﹶﻝ‪ :‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺁ ﹶﻏﺎ ‪‬ﻣ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﻒ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬ﺗ‪‬ﻨ ‪‬ﻜﺰ ﹺﺇ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺓ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫התורכים" ) ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻤﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻋ ﹶﻄﻰ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﻱ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ(‪.‬‬
‫‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﺭﹾﺃ ﹺ‬
‫‪814‬‬
‫מנוסח זה ברור שה‪-‬אע'א הוא אע'א של ה‪-‬אקטאע ולא של תנכז‪ .‬בביוגרפיה של תנכז ב‪-‬‬
‫ואפי‪ ,‬אלצפדי מנסח את דבריו באופן שונה גם כן‪" :‬הסולטאן אלנאצר הפך אותו לאמיר עשרה‪ ,‬לפני שפנה‬
‫לכרכ‪ .‬עוד לפני כן הוא מסר את ה‪-‬אקטאע שלו לצארוג'א אלמט'פרי‪ ,‬שעל פי המינוח של התורכים היה אע'א‬
‫ﻱ‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺭﻭ ‪‬ﺟﺎ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻈ ﱠﻔ ﹺﺮ ‪‬‬
‫ﺻﺎ ﹺﺭﻡ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﺓ ﹶﻗ‪‬ﺒ ﹶﻞ ‪‬ﺗ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟ ﹺﻬ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟ ﹶﻜ ‪‬ﺮﻙ ‪‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺳﱠﻠ ‪‬ﻢ ﹺﺇ ﹾﻗ ﹶﻄﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬‬
‫ﺻﺮ ﹺﺇ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺓ ‪‬ﻋ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎ ‪‬‬
‫שלו" )َﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺼ ﹶﻄﹶﻠﺢ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮﻙ ﺁ ﹶﻏﺎ ﹶﻟ ‪‬ﻪ(‪ 815.‬מנוסח זה נראה שהביטוי אע'א הוא תוספת של אלצפדי שמטרתה להבהיר את‬
‫‪‬ﻭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫המינוח של התורכים לקשר שבין תנכז לצארוג'א‪ .‬הסיפור מופיע בנוסח דומה גם ב‪-‬פואת אלופיאת של‬
‫אלכתבי )מת ‪ ,(1363/765‬וגם שם נראה שמדובר בתוספת של אלכתבי שנועדה להסביר את מינוח‬
‫התורכים‪.‬‬
‫‪816‬‬
‫העובדה ששני המחברים הראשונים להשתמש בביטוי אע'א הם סורים )אלצפדי ואלכתבי(‬
‫שכתבו את חיבוריהם בשנות השישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬ושנראה ששניהם משתמשים‬
‫במילה אע'א כבפירוש לסיפור שהם מספרים‪ ,‬מעלה את החשד שלפחות בסוריה‪ ,‬הביטוי אע'א במשמעות זו‪,‬‬
‫לא היה מוכר עד למחצית השניה של מאה זו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬גם אם הביטוי היה קיים לפני כן‪ ,‬משמעותו במקרה‬
‫זה רחוקה מאוד ממשמעותו החל מתקופת המעבר‪.‬‬
‫המקרה השני בו נעשה שימוש במילה אע'א בתקופה התורכית קרוב יותר במשמעותו למשמעות‬
‫הביטוי החל מתקופת המעבר‪ .‬בביוגרפיה של אלטנבע'א אלמארדאני ב‪-‬ואפי‪ ,‬אלצפדי מציין ש‪" :‬האמיר סיף‬
‫אלדין בהאדר אלתמרתאשי היה בעבר אע'א של אלטנבע'א שנזכר‪ ,‬והוא היה זה שחינך אותו וגידל אותו" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ‬
‫ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﻒ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬ﺑ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺩﺭ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮ‪‬ﺗﺎ ‪‬ﺷ ‪‬ﻲ ‪‬ﻓﻲ ﺍ َﻷ ‪‬ﻭﻝ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﺁ ﹶﻏﺎ ﺃﻟ ﹲﻄ‪‬ﻨ‪‬ﺒ ‪‬ﻐﺎ ﺍ ﹶﳌ ﹾﺬ ﹸﻛﻮﺭ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﺍﱠﻟ ‪‬ﺬﻱ ‪‬ﺧ ‪‬ﺮ ‪‬ﺟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ‪‬ﺑﺎ ‪‬ﻩ(‪ 817.‬במקרה זה הביטוי אע'א מציין‬
‫את מי שגידל וחינך ממלוכ אחר‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד למשמעות הביטוי החל מתקופת המעבר‪ ,‬ברור שמדובר בקשר‬
‫בין שני פרטים )ולא בין אע'א ל‪-‬אניאת(‪ ,‬וכלל לא ברור שמדובר בקשר שנוצר ב‪-‬טבאק‪ .‬אליוספי )מת‬
‫‪ (1358/759‬מציין שבכתמר אלסאקי שהיה ממלוכ של ביברס אלג'אשנכיר נודע גם כ‪-‬ממלוכ קרמאן‪ .‬כהסבר‬
‫לכינויו אליוספי מציין ש‪" :‬האמירים בעבר‪ ,‬אם היה להם ממלוכ מבוגר‪ ,‬נהגו כשהיו קונים ממלוכ צעיר לתת‬
‫‪ 813‬ואפי‪.225-224 :16 ,‬‬
‫‪ 814‬אעיאן‪.537 :2 ,‬‬
‫‪ 815‬ואפי‪.421 :10 ,‬‬
‫‪ 816‬אלכתבי‪ ,‬פואת אלופיאת‪.174 :1 ,‬‬
‫‪ 817‬ואפי‪.365 :9 ,‬‬
‫‪213‬‬
‫לו אותו על מנת שיגדל אותו‪ ,‬וילמד אותו את הלכות השירות ואת אומנות הלחימה והרכיבה על הסוס" )ﺍ ُﻷ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺍﺀ‬
‫ﳋ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣﺔ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻣﺮ ﺍﻟ ﹸﻔ ‪‬ﺮﻭ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﺔ(‪ 818.‬נראה‬
‫ﻸ ‪‬ﺩﺏ ‪‬ﻭﺍ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻐﲑ ‪‬ﺳﱠﻠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻟ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬ﻌﱢﻠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﺍﻟ َ‬
‫ﺖ ﹺﺇ ﹶﺫﺍ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ﹶﻛﹺﺒﲑ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ‪‬‬
‫ﺍ َﻷ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﺋﻞ ﹶﻛﺎ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫שזה היה גם טיב הקשר בין אלטנבע'א אלמארדאני ובהאדר אלתמרתאשי‪ .‬מתיאורו של אליוספי ברור‬
‫שהקשר בין בכתמר אלסאקי לקרמאן היה קשר דיאדי ולא נראה שמדובר בקשר שנוצר ב‪-‬טבאק‪ .‬יש חשיבות‬
‫לכך שקרמאן לא נקרא אע'א של בכתמר אלסאקי ושבכתמר אלסאקי נקרא "ממלוכ קרמאן" )ולא אני של‬
‫קרמאן(‪ .‬קשר דומה לקשר בין בכתמר אלסאקי לקרמאן ולקשר בין אלטנבע'א אלמארדאני לבהאדר‬
‫אלתמרתאשי הוא הקשר שבין בשתאכ לקוצון‪ .‬אלנאצר מחמד הורה לקוצון לגדל את בשתאכ )" ‪‬ﺳﱠﻠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﻟ ﹶﻘ ‪‬ﻮﺻ‪‬ﻮﻥ‬
‫‪‬ﻟ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ"(‪ 819.‬גם במקרה זה אין זכר לשימוש במילה אע'א לגבי קוצון על מנת לתאר את הקשר ביניהם‪ ,‬וכלל לא‬
‫נראה שמדובר על קשר שנוצר ב‪-‬טבאק‪ .‬יש לקחת בחשבון שבשתאכ וקוצון‪ ,‬היו מקורבים לאלנאצר מחמד‬
‫ולא היו ממלוכים במלוא מובן המילה‪ .‬גם אלטנבע'א אלמארדאני ובהאדר אלתמרתאשי היו מהממלוכים‬
‫המקורבים ביותר לאלנאצר מחמד וממי שזכו להיקשר בקשר נישואים למשפחתו‪.‬‬
‫‪820‬‬
‫הדבר מעלה את‬
‫ההשערה שבתקופה התורכית ממלוכים מקורבים שלא שירתו ב‪-‬טבאק ניתנו לחינוך לממלוכ בכיר שיתכן‬
‫וכונה אע'א החל משנות החמישים או השישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪.‬‬
‫האם זה מקרה שאליוספי המצרי שחיבורו נכתב בשנות החמישים אינו משתמש בביטוי אע'א? האם‬
‫זה מקרה שהשימוש בביטוי אע'א מופיע לראשונה אצל מחברים סורים בשנות השישים של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה? האם זה מקרה שעד לתקופת המעבר רק לעיתים נדירות נעשה שימוש במילה אע'א‬
‫ושלעיתים נראה שמדובר במינוח חדש? האם ניתן להבין מכך שקודם לשנות השישים של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה לא נעשה שימוש כזה בביטוי אע'א? אין תשובה חד משמעית לשאלות אלה אבל ברור‬
‫שגם אם נעשה שימוש במילה אע'א קודם לשנות השישים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬משמעות‬
‫הביטוי שונה ממשמעותו החל מתקופת המעבר‪ .‬עד לתקופת המעבר אע'א עשוי להיות מי שהיה אחראי על‬
‫ממלוכ צעיר אחד ולא מי שמחנך אניאת ב‪-‬טבאק‪ .‬לעיתים הוא בכלל היה אחראי על ה‪-‬אקטאע של הממלוכ‬
‫הצעיר ולא על הממלוכ עצמו‪.‬‬
‫החל מתקופתו של ילבע'א אלעמרי השימוש בביטוי אע'א על מנת לציין את מי שהיה אחראי על‬
‫אניאת ב‪-‬טבאק הופך להיות שכיח למדי‪ .‬ברקוק למשל התייחס לכמשבע'א אלחמוי‪ ,‬גדול הממלוכים של‬
‫ילבע'א אלעמרי כאל אע'א של כל האמירים שהם ממלוכים של ילבע'א‪ .‬ברור שהוא נקרא אע'א משום שהיה‬
‫אחראי על טבקה ) ַר ְאס נַוְַּבה(‪ 821.‬ה‪-‬אניאת הראשונים שנזכרים במקורות הם אניאת של ילבע'א אלנאצרי )מת‬
‫‪ 818‬אליוספי‪.148 ,‬‬
‫‪ 819‬דרר‪.281 :1 ,‬‬
‫‪ 820‬ראה עוד על כך בפרק ‪ 4‬העוסק בקשרי נישואים‪.‬‬
‫‪ 821‬מנהל‪ ;193 :3 ,‬שם‪.142 :9 ,‬‬
‫‪214‬‬
‫‪ (1391/793‬הממלוכ של ילבע'א אלעמרי‪.‬‬
‫‪822‬‬
‫מימיו של ילבע'א הטרמינולוגיה ששימשה את הממלוכים ב‪-‬‬
‫טבאק היתה טרמינולוגיה של קשרי משפחה‪ .‬העובדה שניתן לזהות שימוש שכזה בביטויים אע'א ו‪-‬אני החל‬
‫מימי ילבע'א בלבד‪ ,‬מחזקת את ההשערה שאזכור ל‪-‬אִח'וה במקורות )במשמעות של ח'שדאשיה( בהתייחס‬
‫לתקופה הקודמת לתקופת ילבע'א אלעמרי הוא אנכרוניסטי‪.‬‬
‫‪823‬‬
‫‪ 2.3‬אדונים ועבדים‪ ,‬אבות ובנים ו‪"-‬שארות חלופית" )‪(substitute kinship‬‬
‫ﳊ‪‬ﻴﺎﺓ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻙ ‪‬ﻟﻲ ‪ ...‬ﻳﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹺﺑﹺﺒ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ ‪‬ﺗ ‪‬ﺪﺍ‪‬ﻧﻰ ﹶﺃ ‪‬ﺟ‪‬ﻠﻲ‬
‫"ﻻ ﺭَ ﹾﻏ‪‬ﺒﺔ ‪‬ﻓﻲ ﺍ ﹶ‬
‫ﻚ ‪‬ﻟﻲ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻳ ‪‬ﻮﻡ ‪‬ﻋ ‪‬ﺮﺽ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﻤﻞ"‪.‬‬
‫ﺠ‪‬ﻠﻲ ‪ ...‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻋ‪‬ﺘﹺﺒ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﺃ ‪‬ﺳﻰ ‪‬ﻭا ‪‬ﺧ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﹺﺇ ﹾﻥ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫‪824‬‬
‫"אין לי רצון לחיות לאחר לכתך ממני‪ ....‬הו מי שבלכתו קירב את זמני‬
‫אם לא מתתי מצער כשהצטרפת אל המתים‪ ....‬זאת רק מבושה מנזיפתך בקץ העיתים"‪.‬‬
‫נדיר למצוא בספרי ההיסטוריה קינה על ממלוכ‪ .‬בעלוני הבירוקרטים ) ֻּכ ַתאּב( בהם ניתן למצוא נוסחי ניחום‬
‫אבלים במקרה של מוות של קרובי משפחה‪ ,‬לא ניתן למצוא נוסחים דומים למקרים בהם מת ממלוכ )וגם לא‬
‫ח'שדאש(‪ .‬לכן‪ ,‬זה מרגש לגלות שהאמיר האיובי פח'ר אלדין יוסף בן שיח' אלשיוח' )מת ‪ (1249/647‬כתב‬
‫קינה לממלוכ שלו שמת‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר שפגה ההתרגשות ופונים לבדוק פרטים על אותו אמיר בספרות‬
‫הביוגרפית‪ ,‬מגלים שהיתה לו רק בת אחת ולא היו לא בנים‪ .‬הקשר האינטימי בין יוסף בן שיח' אלשיוח'‬
‫לממלוכ שלו היה תחליף לקשר עם בן‪ .‬במחקר נהוג להגדיר את היחסים בין אדון לממלוכים שלו כ‪"fictive :‬‬
‫‪ "pseudo-kinship" ,"kinship‬או "‪."metaphorical kinship‬‬
‫‪825‬‬
‫מרמון )‪ (Marmon‬לעיתים מתייחסת‬
‫לממלוכ כאל "‪ "substitute son‬של האדון ומדגישה ש‪"pseudo kinship is not, however, real :‬‬
‫‪ 826."kinship‬סיפורו של יוסף בן שיח' אלשיוח' מראה שממלוכ היה עשוי לשמש תחליף לבן‪ .‬יוסף בן שיח'‬
‫אלשיוח' שייך אמנם לתקופה האיובית‪ ,‬אך כפי שאראה בהמשך ישנן עדויות לכך גם בתקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית‪ .‬ממלוכים נזכרים כמי שהיו במעמד של בן אצל אדונים במקרים בהם לאדון עדיין לא היה בן‪.‬‬
‫ממלוכים גם זכו ליהנות מהקדש )וקף( של אדוניהם או לנהל אותו במקרים בהם לאדון לא היה בן‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני‬
‫סבור שהמונח בו משתמשת מרמון מתאר בצורה הטובה ביותר את היחסים בין אדון לממלוכים בעלי מעמד‬
‫מיוחד עליהם יש לדבר במונחים של שארות חלופית )‪.(substitute kinship‬‬
‫‪827‬‬
‫יש לזכור שמספרם של‬
‫‪ 822‬ראה למשל מנהל‪ ;6 :3 ,‬שם‪.148 :4 ,‬‬
‫‪ 823‬המונח ַסיְִפיַה כמציין ממלוכים של אמירים אינו קיים למיטב ידיעתי בתקופה התורכית‪ .‬המונח ִק ְרנַאצ כמעט ואינו קיים בתקופה‬
‫התורכית וכשעושים בו שימוש בתקופה זו המשמעות היא של ממלוכ ותיק ולא ממלוכ של סולטאן קודם‪ ,‬ראה למשל אבן‬
‫אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ .183 :9 ,‬משמעות זו נשמרת גם בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬נג'ום‪ .199 :14 ,‬שני מקרים אלה הם דוגמא נוספת לשינוי‬
‫בטרמינולגיה בתקופה הצ'רקסית‪ .‬המושגים סיפיה ו‪ַ -‬קרַאנִיצ מייצגים תקופה שבה ממלוכים שירתו מספר רב של אדונים שאינם‬
‫שיכים למשפחה אחת‪ .‬לפחות בתקופת השושלת הקלאוונית ממלוכים עברו בעיקר מקלאווני אחד לקלאווני אחר‪.‬‬
‫‪ 824‬אליוניני‪.217-216 :2 ,‬‬
‫‪ 825‬פיי )‪" ,(Fay‬נשים בבית הממלוכי"‪ ;45-44 ,‬מרמון‪ ,‬סריסים‪ ;12 ,‬מרמון‪" ,‬עבדות ביתית"‪.18 ,‬‬
‫‪ 826‬מרמון‪" ,‬עבדות ביתית"‪ ;14-13 ,‬שם‪.18 ,‬‬
‫‪ 827‬רבאט משתמש בביטוי ‪ Surrogate for the normal family‬על מנת לתאר את היחסים ב‪-‬טבאק‪ ,‬רבאט‪" ,‬המובן המשתנה"‪,‬‬
‫‪215‬‬
‫הממלוכים המועדפים היה מצומצם למדי ומרבית הממלוכים של האדון לא נהנו מיחסים קרובים עמו‪ 828.‬אכן‪,‬‬
‫מספר הממלוכים שהמקורות מציינים שגודלו על ידי אדונם הוא מצומצם למדי‪ .‬אף יותר מצומצם מהם הוא‬
‫מספר הממלוכים שהמקורות מהתקופה הממלוכית מציינים שהיו במעמד של בן אצל אדונם ) ַמחַל אלוַלַד‪,‬‬
‫ַמנְזִלַת אלוַלַד‪ ,‬עַז מִנ אלוַלַד(‪ .‬במקרים רבים בהם מת בן של סולטאן או בן של אמיר המקורות מציינים שאביו‬
‫"הצטער עליו צער רב" ) ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﻋ ‪‬ﻈﻴ ‪‬ﻤﺎ(‪.‬‬
‫‪829‬‬
‫ניתן לספור את המקרים בהם יש התיחסות כזו במקורות‬
‫למוות של ממלוכ על אצבעות כף יד אחת‪.‬‬
‫נמצאו חמישה מקרים בלבד בהם המקורות מציינים שממלוכ היה במעמד של בן אצל אדונו‪ .‬ללאג'ין‬
‫אלג'וכנדאר אלעזיזי )מת ‪ (1263/662‬היה ממלוכ בשם כנדע'די שהיה יקר לו יותר מבן )עַז מִנ אלוַלַד(‪ .‬מה‬
‫שחשוב לעניינו הוא לא הפרט השולי שממלוכ זה רצח אותו בסופו של דבר‪ ,‬אלא שללאג'ין היו רק שתי‬
‫בנות‪.‬‬
‫‪830‬‬
‫גם מנכותמר אלחסאמי )מת ‪ ,(1298/698‬הממלוכ של הסולטאן לאג'ין‪ ,‬היה במעמד של בן אצל‬
‫לאג'ין ) ַמחַל אלוַלַד(‪.‬‬
‫‪831‬‬
‫לאג'ין אף הפך אותו ליורש עצר )וִַלי ַע ְהד( שלו‪ ,‬והיה הסולטאן היחיד לכל אורך‬
‫תקופת הסולטאנות הממלוכית שמינה ממלוכ )ולא בן או קרוב משפחה( להיות יורש עצר‪ .‬פעולה זו של לאג'ין‬
‫זכתה להתנגדות רבה‪ .‬לאחר מותם‪ ,‬באופן יוצא דופן‪ ,‬הם אף נקברו זה לצד זה באותו קבר‪ .‬שני ממלוכים‬
‫אחרים של לאג'ין הנזכרים במקורות מוגדרים כמי שגודלו על ידו מצעירותם‪ ,‬ואת אחד מהם מצא יתום בחלב‬
‫ואסף אותו‪ 832.‬אולם‪ ,‬חשוב לזכור שללאג'ין‪ ,‬שהיה בן ‪ 50‬בערך במותו‪ ,‬לא היו בנים‪ ,‬ויתכן וכלל לא היו לו‬
‫צאצאים‪.‬‬
‫‪833‬‬
‫גם במקרה של מנכותמר מדובר בתחליף לבן ואלנוירי מדגיש את העובדה שלאג'ין מינה את‬
‫מנכותמר ליורש עצר משום שלא היה לו בן‪.‬‬
‫‪834‬‬
‫חשובה העובדה שלאג'ין‪ ,‬הממלוכ הצ'רקסי‪ ,‬לא הצליח‬
‫להעמיד בן זכר עד לגיל ‪ 50‬בערך )או אף יותר מכך(‪ .‬כאמור‪ ,‬נראה שבתקופה התורכית ממלוכים לא‪-‬תורכים‬
‫שנחשבו לנחותים מעמיתיהם התורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬שוחררו בגיל מאוחר יותר‪ ,‬נטו יותר להיות נטולי קשרי‬
‫משפחה‪ ,‬ולכן נטו יותר לפתח קשרים שהיוו תחליף למשפחה ביולוגית‪ .‬אין זה מקרה שהסולטאן היחידי‬
‫שמינה ממלוכ להיות יורש עצר שלו היה צ'רקסי‪ 835.‬מקרה נוסף בו המקורות מציינים שממלוכ היה במעמד‬
‫‪.95‬‬
‫‪ 828‬ראה הערה של ריצ'רדס בנוגע לכך‪ ,‬ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪ .34 ,‬ריצ'רדס מציין שרק לממלוכים מועדפים כאלה יש‬
‫להתייחס כאל קרובי משפחה פיקטיביים‪.‬‬
‫‪ 829‬ראה למשל אעיאן‪ ;632 :1 ,‬שם‪ ;321 :3 ,‬אבן חביב‪ ,‬תד'כרת אלנביה‪ ;115 :1 ,‬מנהל‪.332 :9 ,‬‬
‫‪ 830‬אליוניני‪ ;303-300 :2 ,‬אבן עסאכר‪ ,‬חסן אלמנאקב‪.152 ,‬‬
‫‪ 831‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪.107 ,‬‬
‫‪ 832‬מקפא‪ ;10 :3 ,‬דרר‪ .293-292 :1 ,‬באופן יוצא דופן בני התקופה בעצמם התיחסו למנכותמר כאל בנו של לאג'ין‪ ,‬ראה סלוכ‪:1 ,‬‬
‫‪.849‬‬
‫‪ 833‬הפרטים שיש לנו על ילדים של סולטאנים הם יחסית רבים ולמרות שאי אפשר לפסול את האפשרות שהיה לו בן שמת בחייו‪ ,‬לא‬
‫נראה שזה המקרה‪.‬‬
‫‪ 834‬אלנוירי‪.333-332 :31 ,‬‬
‫‪ 835‬בתקופה הצ'רקסית המקורות מציינים שג'אנבכ אלצופי הצ'רקסי רצה להפוך את הממלוכ שלו ישבכ אלג'כמי ליורש העצר‬
‫במקרה שיהיה סולטאן‪ ,‬נג'ום‪ .216 :14 ,‬בסופו של דבר ג'אנבכ אלצופי לא זכה להיות סולטאן‪ ,‬בין היתר בשל החשש שימנה את‬
‫הממלוכ שלו ליורש עצר‪ .‬ישבכ אלג'כמי נזכר במקורות כמי שהיה "כמו הנפש" ) ִּב ַמקַאם אלרּוח( של ג'אנבכ אלצופי‪ ,‬ויש לשער‬
‫שהכוונה לכך שמעמדו היה כשל בן‪ .‬חשובה העובדה‪ ,‬שהמקורות מזכירים רק בת אחת כצאצאית של ג'אנבכ אלצופי שנולדה לו‬
‫לאחר גיל ‪ ,40‬ניל‪ ;113 :5 ,‬סלוכ‪ ;1187 :4 ,‬נספח השמות – ג'אנבכ‪ .‬אני מתרשם גם שישנם יותר מקרים בהם צ'רקסים מהתקופה‬
‫‪216‬‬
‫של בן אצל אדונו הוא המקרה של ביליכ אלח'אזנדאר‪ ,‬שהיה ממלוכ של אלט'אהר ביברס‪ .‬בשנת ‪1260/659‬‬
‫חיתן ביברס את ביליכ לבתו של בדר אלדין לאלא צאחב אלמוצל‪ .‬בהזדמנות זו הוא ציין שמעמדו של ביליכ‬
‫אצלו הוא כשל בן ) ַמ ַח ֻל ֻה ַמ ַחל אלוַַלד( ולכן יש לו מעמד ) ַמּכַאנַה( כה גבוה אצלו‪ 836.‬יש לזכור שבזמן שבו‬
‫מיוחסת לביברס אמירה זו‪ ,‬בנו הבכור סעיד היה בן שנה או פחות )ראה להלן את טבלה ב' בעמוד ‪ .(247‬גם‬
‫במקרה זה ניכר שממלוכ עשוי לזכות למעמד של בן כל עוד אין לאדונו בנים זכרים‪.‬‬
‫‪837‬‬
‫לעיתים נדירות יותר מציינים המקורות שאדון אימץ את עבדו לבן‪ .‬באופן עקרוני אימוץ הוא אסור‬
‫על פי ההלכה האיסלאמית‪ 838,‬כך שיש להניח שאכן מדובר במקרים נדירים מאוד‪ .‬ג'רכתמר אלמנג'כי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫אומץ על ידי אדונו מנג'כ אליוספי‪ .‬מתיאורו של אבן קאצ'י שהבה את הדבר ניתן ללמוד שג'רכתמר שימש‬
‫תחליף לבן למנג'כ‪ ,‬שכן אבן קאצ'י שהבה טורח לציין במפורש שמנג'כ "אימץ אותו לפני שהיו לו ילדים" )‪‬ﺗ‪‬ﺒ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻩ‬
‫ﺠﻴﹶﺌ ‪‬ﻪ ﺍ َﻷ ‪‬ﻭﻻﺩ(‪ 839.‬למיטב ידיעתי ישנם רק עוד שני מקרים בתקופה התורכית בהם נזכר שאדון אימץ את‬
‫ﹶﻗ‪‬ﺒ ﹶﻞ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ﹺ‬
‫עבדו‪ .‬ארע'ון אלדואדאר אלנאצרי )מת ‪ (1330/731‬שגדל עם אלנאצר מחמד אומץ על ידו‪ .‬ארע'ון היה מבין‬
‫הממלוכים הראשונים שנקנו על ידי קלאוון עבור בנו אלנאצר מחמד‪ ,‬כך שהגיע לידי אלנאצר מחמד הרבה‬
‫לפני שהיו לו ילדים‪ .‬אולם‪ ,‬למעשה ארע'ון גדל עם אלנאצר מחמד והיה בן גילו פחות או יותר‪ ,‬כך שיש‬
‫להתיחס בספקנות לעדות במקורות שאימץ אותו‪ 840.‬מקרה אחר של אימוץ שנזכר במקורות הוא המקרה של‬
‫חסן בן אלנאצר מחמד שאימץ את בזלאר אלעמרי )מת ‪ .(1389/791‬בזלאר שהיה בן יותר מחמישים במותו‬
‫הגיע כנראה לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ 1345/746‬בערך‪ ,‬בעת שחסן היה כבן ‪ .9‬ברור שהיה מבין הממלוכים‬
‫הראשונים של חסן ושהיה בערך בן גילו‪ .‬המקורות מציינים שחסן גידל אותו עם ילדיו‪ ,‬אך קרוב לודאי שלא‬
‫היו לו ילדים בעת שבזלאר נרכש ובודאי שלא ילדים בגילו של בזלאר‪.‬‬
‫‪841‬‬
‫כל הממלוכים שנזכרים כמי שהיו במעמד של בן אצל אדונם או שאומצו על ידי אדוניהם היו‬
‫ממלוכים שנרכשו על ידי אדוניהם לפני שהיו להם ילדים‪ ,‬ובמקרים רבים ידוע שהיו בין הממלוכים הראשונים‬
‫שנרכשו על ידי אדוניהם‪ .‬במקרים בהם לאדון לא היה בן זכר‪ ,‬מעמדם היה גבוה לכל אורך חיי אדונם‪ .‬מרגע‬
‫שלאדון נולד בן זכר‪ ,‬ממלוכים שרכש כבר לא זוכים להיות במעמד של בנים‪ ,‬וישנה היררכיה ברורה בין‬
‫התורכית מעורבים במקרים בהם ממלוכים פונים זה אל זה כאל "אח"‪ ,‬ראה למשל‪ ,‬אעיאן‪) 566 :1 ,‬אקוש אלאפרם – קרא סנקר(;‬
‫נג'ום‪) 234 :8 ,‬ביברס אלג'אשנכיר – סלאר(; סלוכ‪) 816 :1 ,‬קרא סנקר – לאג'ין(; קרא סנקר גם נזכר כמי שפנה אל כל ה‪-‬‬
‫ח'שדאשיה שלו בביטוי "יא אח'ותי"‪ ,‬נג'ום‪.239 :8 ,‬‬
‫‪ 836‬אלנוירי‪.53 :30 ,‬‬
‫‪ 837‬שני המקרים האחרים שבהם מוזכר כי מעמדם של ממלוכים היה כשל בן הם המקרים של טשתמר אלסאקי וקטלובע'א אלפח'רי‪,‬‬
‫אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ .343 :9 ,‬כפי שנזכר בחלק הראשון של העבודה‪ ,‬העוסק בקבוצות אתניות‪ ,‬שני ממלוכים אלה היו קרוב לודאי‬
‫שניים מבין הממלוכים הראשונים שנרכשו על ידי קלאוון בעבור אלנאצר מחמד‪ .‬קרוב לודאי שהיו בערך בני גילו של אלנאצר‬
‫מחמד וגדלו עמו יחדיו‪ ,‬כך שההתיחסות אליהם כאל ילדים של אלנאצר מחמד היא קרוב לודאי מטאפורית‪ .‬על כל פנים‪ ,‬ברור ששני‬
‫ממלוכים אלה היו ברשותו של אלנאצר מחמד הרבה לפני שהיו לו ילדים‪ .‬המקורות גם מזכירים שקלאוון גידל את הממלוכ שלו‬
‫קג'קאר אלמנצורי כילד‪ ,‬פראת‪ ;159 :8 ,‬אלנוירי‪ .150 :31 ,‬אי אפשר לדעת מתי נרכש קג'קאר‪ ,‬אך קג'קאר מת בשנת ‪,1287/686‬‬
‫כך שאם גילו בעת מותו היה ‪) 40-30‬גיל צעיר למדי( הרי שנרכש על ידי קלאוון לפני שנולד לו בנו הבכור עלי‪.‬‬
‫‪ 838‬שאכט‪ ,‬מבוא‪.166 ,‬‬
‫‪ 839‬קאצ'י‪.205 :1 ,‬‬
‫‪ 840‬אעיאן‪ ;452 :1 ,‬נג'ום‪ .288 :9 ,‬ב‪-‬אעיאן נזכר שגדלו יחד וה‪-‬נג'ום הוא המקור היחידי שמזכיר אימוץ‪.‬‬
‫‪ 841‬מנהל‪ ;363-361 :3 ,‬קאצ'י‪.307 :1 ,‬‬
‫‪217‬‬
‫משפחה ביולוגית ל‪"-‬משפחה" לא ביולוגית‪ .‬לכל אורך התקופה התורכית‪ ,‬בכל מקרה בו לסולטאן היה בן זכר‬
‫הוא היה זה שירש את תפקידו של אביו ולא ממלוכים שהיו במעמד של בנים אצלו‪ 842.‬בנו של כתבע'א היה‬
‫רק מועמד להיות סולטאן ולא זכה להיות סולטאן‪ ,‬אך הסיבה לכך היתה שהיה עיוור‪ ,‬כך שלא היה כשיר על‬
‫פי ההלכה למלא את המשרה‪ .‬רק בנים זכו להיות יורשי עצר‪ ,‬פרט למקרה של לאג'ין‪ ,‬שהיה נטול בנים זכרים‬
‫והפך את הממלוכ שלו מנכותמר ליורש עצר‪ .‬חשוב לציין גם שעל פי רוב‪ ,‬מי שהדיחו בנים של סולטאנים )הן‬
‫בתקופה התורכית והן בתקופה הצ'רקסית(‪ ,‬לא נזכרים במקורות כמי שהיו במעמד של בן אצל אדונם )אבי‬
‫הסולטאן אותו הדיחו(‪ ,‬ואף לא נזכרים כמי שאדונם גידל אותם מגיל צעיר‪ 843.‬מרבית המקרים של הדחת בן‬
‫של סולטאן נעשו על ידי ח'שדאש של האב‪ .‬בפרק ‪ ,4‬העוסק בקשרי נישואים‪ ,‬אראה שכמעט ללא יוצא מן‬
‫הכלל‪ ,‬לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬הסולטאנים היו קרובי משפחה של סולטאנים קודמים או מי‬
‫שהיו קשורים לסולטאנים קודמים בקשרי נישואים‪ .‬מי שנקשרו בקשרי נישואים נחשבו לבני משפחה‪ .‬מי‬
‫שהיו במעמד של בן )ללא קשרי דם או נישואים( נהנו אמנם מסטטוס מיוחד אך לא נחשבו לבני משפחה‬
‫במלוא מובן המילה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מעמדם בהיררכיה היה נמוך מזה של אלה שהיו קשורים בקשרי נישואים‪.‬‬
‫‪844‬‬
‫יש לזכור שממלוכים )ובכללם מי שגדלו אצל האדון מגיל צעיר( חותנו פעמים רבות לבנות אדוניהם‬
‫ולא היו זכאים לרשת את האדון באופן ישיר‪ ,‬כך שברור שלא נחשבו לבנים של האדון במלוא מובן המילה‬
‫)ההלכה הרי אוסרת על אחים להתחתן ומעניקה זכויות ירושה לבנים(‪ .‬אולם‪ ,‬מרגע שממלוכ נקשר בקשר‬
‫נישואים הוא נחשב לקרוב משפחה‪ .‬אלג'אי אליוספי )מת ‪ (1373/775‬נשא לאשה את ברכה‪ ,‬אמו של‬
‫אלאשרף שעבאן בן חסין בן מחמד בן קלאוון‪ .‬לאחר מות ברכה‪ ,‬שעבאן רצה לחתן את בתו לאלג'אי‪ ,‬אך חכמי‬
‫ההלכה פסקו כי "בתו של מי שגידלת )בן חורג – כלומר‪ ,‬שעבאן שגדל אצל אלג'אי(‪ ,‬היא כבת שגידלת‬
‫בעצמך )בת חורגת(" )ﹺﺑﻨ‪‬ﺖ ﺍﻟ ‪‬ﺮﺑﹺﻴﺐ ‪‬ﺭﺑﹺﻴﺒ‪‬ﺔ( ואסרו על אלג'אי להתחתן עם בתו של שעבאן‪ ,‬ולפיכך שעבאן חיתנו‬
‫עם שפחתו‪.‬‬
‫‪845‬‬
‫בשל כך החל מאבק על ירושתה של ברכה בין שעבאן לאלג'אי שנגמר במותו של אלג'אי‪.‬‬
‫שעבאן‪ ,‬שהצטער על מות אביו החורג דאג לילדיו של אלג'אי‪ ,‬שהיו אחיו לאם‪.‬‬
‫‪846‬‬
‫סיפור זה ממחיש את‬
‫העובדה שרק מי שהיו קשורים בקשרי נישואים נחשבו למשפחה‪ ,‬שכן היו להם זכויות ירושה וחלו עליהם‬
‫איסורי נישואים עם בנות מי שגידלו כבנים חורגים‪ .‬ההבדל בין ַרּבִיּב‪ ,‬אשר הוא בן חורג‪ ,‬למי שגדל אצל אדון‬
‫) ַת ְרּבִיה( מעיד על היררכיה ברורה של קשרים – קשרי משפחה ביולוגים ) ֻק ְרּבַא‪ַ /‬רחְם(‪ ,‬קשרי נישואים‬
‫) ִצהְר‪/‬חִ'תְן(‪ ,‬תחליף לקשרי משפחה )וַלַאא(‪ 847.‬היררכיה כזאת נזכרת גם בספרות המשפטית ) ִפקְה(‪ ,‬בין היתר‬
‫בנוגע לסוגיות ירושה‪.‬‬
‫‪848‬‬
‫‪ 842‬ביברס כמובן לא הפך את ביליכ ליורש העצר שלו אלא את בנו סעיד‪ ,‬וקלאוון לא הפך את קג'קאר ליורש עצר אלא את עלי בנו‪.‬‬
‫‪ 843‬ביטוי זה הוא אמורפי ולא תמיד ברורה משמעותו‪.‬‬
‫‪ 844‬ראה עוד על כך להלן בפרק ‪ 4‬העוסק בקשרי נישואים וקשרי משפחה‪.‬‬
‫‪ 845‬אנבאא אלע'מר‪.49 :1 ,‬‬
‫‪ 846‬נג'ום‪.62-60 :11 ,‬‬
‫‪ 847‬אלמקריזי מספר לנו שאקוש אלאשרפי )מת ‪ (1335/736‬שבתו היתה נשואה לבכתמר אלסאקי‪ ,‬רצח את אשתו האחרת של‬
‫‪218‬‬
‫ישנן עדויות נוספות לכך שממלוכים היוו תחליף לבנים וזכו למעמד גבוה יותר במקרה שלאדונם לא‬
‫היו בנים‪ .‬נתקלתי בשני מקרים בלבד בתקופה התורכית בהם נזכר במקורות שממלוכים נהנו מהקדש שהקים‬
‫עבורם אדון לא סריס‪ 849.‬אבן קאצ'י שהבה מציין שסנג'ר אלג'אולי )מת ‪ (1343/744‬מת ללא ילדים והקדיש‬
‫וקף לממלוכים שלו‪.‬‬
‫‪850‬‬
‫מדבריו של אבן קאצ'י שהבה משתמע שהעובדה שלא היו לו ילדים היא הסיבה‬
‫שהקדיש וקף לממלוכים שלו‪ .‬אליוניני מזכיר שמחמד בן איאס אלחנבלי )מת ‪" (1283/684‬הקדיש בימי חייו‪,‬‬
‫ﻒ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺣﺎ ﹺﻝ ‪‬ﺣ‪‬ﻴﺎ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ ﹶﻗ‪‬ﺒ ﹶﻞ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ‬
‫שנים לפני מותו‪ ,‬הקדש נדיב לעבדיו המשוחררים‪...‬הוא לא הותיר אחריו ילד" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬‬
‫ﻒ ‪‬ﻭﹶﻟﺪﹰﺍ(‪ 851.‬אין זה מקרה שבפעמיים היחידות שבהם מזכירים המקורות‬
‫ﺨﱢﻠ ‪‬‬
‫ﹺﺑ ‪‬ﻤ ‪‬ﺪﺓ ‪‬ﺳﻨﹺﻴ ‪‬ﻦ ‪‬ﻭ ﹾﻗﻔﹰﺎ ﹶﻛ‪‬ﺜﲑﹰﺍ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻋ‪‬ﺘ ﹶﻘﺎ‪‬ﺋ ‪‬ﻪ‪ ....‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫שממלוכים נהנו מההקדש של אדונם הם גם מציינים במפורש שהאדון היה נטול ילדים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אזכור של‬
‫בנים שנהנו מהקדש של אבותיהם אינו נדיר כלל‪ .‬שחם )‪ (Shaham‬שחקר רישומי בתי דין שרעים מהתקופה‬
‫העותמאנית במצרים הראה שמרבית מקימי ההקדשים שהיו עבדים משוחררים מתו ללא ילדים‪ ,‬כך שלא היתה‬
‫להם דילמה אמיתית אם לתת לילדיהם להנות מהההקדש או לעבדיהם המשוחררים‪.‬‬
‫‪852‬‬
‫שחם מציין אולם‬
‫שניתן לגלות נטיה להעדפת צאצאים על פני עבדים משוחררים בעת הקדשת ה‪-‬וקף‪ .‬העובדה שמקדיש ה‪-‬וקף‬
‫מת ללא צאצאים הובילה לכך שמי שנהנו מההקדש היו עבדיו המשוחררים‪ .‬רק לעיתים נדירות ניתנה לעבדים‬
‫משוחררים קדימות על פני ילדים‪ 853.‬אמנם בהסתמך על מקורות נרטיביים קשה להגיע למסקנות נחרצות‪ ,‬אך‬
‫העדויות שיש לנו לגבי מי שנהנו מההקדש של סנג'ר אלג'אולי ומחמד בן איאס אלחנבלי מצטרפות לעדויות‬
‫אחרות מהתקופה המצביעות על היררכיה ברורה בין ילדים לבין עבדים משוחררים גם בתקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית‪ .‬במקרים או בזמנים בהם לאדון לא היו ילדים עבדיו המשוחררים נהנו ממעמד מיוחד‪.‬‬
‫עדות נוספת לתופעה זו ניתן למצוא בכך שבשנת ‪ 1302/702‬אלנאצר מחמד רצה לתת לבניו את‬
‫הפיקוח )נַ ַט'ר( על ההקדש של המדרסה שהקים‪ ,‬אך בעצת הקאדי המאלכי נמלך בדעתו ונתן את הפיקוח‬
‫לעבדיו המשוחררים ולעבדיו המשוחררים של אביו‪ 854.‬יש לזכור שבנו הראשון של אלנאצר מחמד – עלי –‬
‫נולד בשנת ‪ 1303/703‬או ‪ 855.1304/704‬כמו מקדישי ה‪-‬וקף בתקופה העותמאנית‪ ,‬אלנאצר מחמד רצה לתת‬
‫את הזכות לילדיו להינות מההקדש‪ .‬הואיל ומדובר בניהול של הקדש‪ ,‬תפקיד שרק אדם בוגר יכול למלא‪,‬‬
‫בכתמר בשל ירושתו‪ ,‬מקפא‪ .254 :2 ,‬מקרים כאלה מלמדים שזכויות הירושה של מי שהיו קשורים בקשרי נישואים היו דבר‬
‫שראוי להילחם עליו‪.‬‬
‫‪ 848‬ראה למשל אבן חג'ר‪ ,‬פתח אלבארי‪.402 :10 ,‬‬
‫‪ 849‬לדוגמא לממלוכים של סריס שנהנו מהקדש של אדונם‪ ,‬ראה עקד‪.118 :4 ,‬‬
‫‪ 850‬קאצ'י‪.248 :1 ,‬‬
‫‪ 851‬אליוניני‪.276-275 :4 ,‬‬
‫‪ 852‬שחם‪" ,‬אדונים"‪ .164 ,‬שחם מציין מחקר שטוען ששבעים אחוזים מהעבדים המשוחררים בתקופת מחקרו )התקופה‬
‫העותמאנית( מתו ללא יורשים‪ .‬בפרק ‪ ,3‬העוסק ב‪-‬אולאד אלנאס‪ ,‬אראה כי לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ובעיקר‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ממלוכים הביאו ילדים לעולם בגיל מאוחר‪ ,‬כך שרבים מהממלוכים מתו ללא ילדים‪ ,‬או שילדיהם היו צעירים‬
‫בזמן שמתו‪ ,‬ולכן היה להם יותר קשה לשמור על זכויותיהם‪.‬‬
‫‪ 853‬שם‪.171-169 ,‬‬
‫‪ 854‬אלנוירי‪.62 :32 ,‬‬
‫‪ 855‬אלנוירי‪.79 :32 ,‬‬
‫‪219‬‬
‫והואיל ובזמן שהקדיש את ה‪-‬וקף לא היו לו ילדים )זכרים לפחות(‪ ,‬הוא החליט לבסוף לתת לעבדיו את הזכות‬
‫לנהל את ההקדש‪.‬‬
‫על פי ההלכה‪ ,‬עבדים משוחררים לא יכלו לרשת את אדונם גם אם מת ללא כל קרובי משפחה‪.‬‬
‫עבדים יכלו לקבל חלק מרכוש אדוניהם )עד לשליש( במקרה שהלה הותיר צוואה המורה על כך במפורש‪.‬‬
‫‪856‬‬
‫כמעט כל המקרים של הורשה של אדון לעבד באמצעות צוואה הנזכרים במקורות נוגעים לאדונים שלא היו‬
‫להם ילדים‪ ,‬או לפחות בנים זכרים‪ .‬גם מקרים כאלה מראים שעבדים נהנו ממעמד מיוחד אצל אדונם אם לא‬
‫היו לו ילדים‪.‬‬
‫‪857‬‬
‫מנגד‪ ,‬לפי חוקי האסלאם‪ ,‬אדוניהם של העבדים המשוחררים יכולים לרשת את עבדיהם‪,‬‬
‫אולם רק במקרה בו אין לעבד המשוחרר קרוב משפחה זכר מכל דרגה שהיא‪ ,‬משום שהאדונים נחשבים‬
‫ליורשים זכרים משניים מהדרגה הנמוכה ביותר‪ .‬במקרים בהם אין לעבד המשוחרר קרוב זכר‪ ,‬החלק שהאדון‬
‫זכאי לרשת יכול לכלול את כל הירושה )במקרים בהם אין לעבד המשוחרר כל קרובת משפחה שהיא בעלת‬
‫זכות ירושה על פי הקוראן(‪ ,‬או רק את שארית רכושו של העבד‪ ,‬לאחר חלוקת הירושה לבעלות הזכות לרשת‬
‫על פי הקוראן‪.‬‬
‫‪858‬‬
‫לפיכך‪ ,‬גם בכל הנוגע לירושה‪ ,‬הגדרת הקשר בין האדון לעבד הולמת תחליף לקשר‬
‫משפחתי )אך במקרה זה באופן חד סיטרי בלבד(‪ .‬למעשה‪ ,‬ברוב המקרים לעבד המשוחרר היתה זכאות‬
‫להוריש את רכושו לקרובי משפחתו‪ ,‬ובמקרים בהם היה לו בן‪ ,‬אח או קרוב משפחה זכר אחר הוא היה זכאי‬
‫להוריש את כל רכושו למשפחתו‪ .‬מהנתונים שיש במקורות על ירושה של אדון )או צאצא שלו( את עבדו‬
‫המשוחרר מסתבר שלפחות בכל הנוגע לתקופה התורכית עקרונות ירושה אלה נשמרו באופן קפדני‪ .‬לא נראה‬
‫שבתקופה זו החרמות ירושה או הפרות של חוקי הירושה מצד המדינה היו דבר שכיח‪ .‬כל אימת שהמקורות‬
‫מזכירים בן של ממלוכ היורש את אביו לא נזכרת כל ירושה של אדונו של הממלוכ‪.‬‬
‫נזכרים אחים של ממלוכים‪ ,‬אחינים או בני דודים לא נזכרת כל ירושה של אדון‪.‬‬
‫‪859‬‬
‫גם במקרים בהם‬
‫‪860‬‬
‫בתקופה התורכית נזכרים ‪ 11‬מקרים בהם אדון או צאצא של אדון ירשו את עבדי האדון‪ ,‬במרביתם‬
‫המקורות מציינים במפורש שהירושה התבצעה על בסיס העובדה שהיורש היה משחררם או בן של משחררם‬
‫) ִּבאלוַַלאא(‪ ,‬ויש להניח שזה הוא המקרה גם כאשר המקורות אינם מציינים זאת במפורש‪ .‬לאידמר אלסנאאי‬
‫אלכרג'י‪ ,‬ביברס אלמופקי‪ ,‬כאוזכא אלמנצורי‪ ,‬בלבאן אלטבאח'י וביבע'א אלתרכמאני‪ ,‬שהמקורות מציינים‬
‫שבן אדונם ירש אותם‪ ,‬לא נזכרים במקורות כל קרובי משפחה‪ .‬במקרה של ביברס אלמופקי נאמר במפורש‬
‫‪ 856‬ראה למשל‪ ,‬מיטר )‪" ,(Mitter‬מקור והתפתחות"‪ ;95 ,‬שם‪.101-100 ,‬‬
‫‪ 857‬אין זה נדיר למצוא מקרים של הורשת רכוש לעבדים בצוואה )שלא תמיד נזכרת במפורש( על ידי סריסים שלא היו להם‬
‫צאצאים‪ ,‬ראה למשל‪ ,‬אלנוירי‪ ;244 :32 ,‬סלוכ‪ ;169 :2 ,‬מנהל‪ ;230 :11 ,‬נג'ום‪ .237 :9 ,‬אולם ניתן למצוא גם מקרים שלא‬
‫נוגעים לסריסים‪ ,‬בהם אמירים ללא ילדים מורישים את רכושם )בצוואה גם אם היא לא נזכרת במפורש( לעבדיהם‪ ,‬ראה למשל‬
‫ואפי‪ ;50 :5 ,‬במקרה זה גם נזכר שהאדון שיחרר את עבדיו לפני מותו ויתכן שגם דבר זה נובע מכך שלא היו לו בנים זכרים שהיו‬
‫יכולים לרשת את עבדיו‪.‬‬
‫‪ 858‬מיטר‪" ,‬מקור והתפתחות"‪ ;95 ,‬שם‪ ;101-100 ,‬גליב )‪" ,(Gleeve‬חוק שיעי"‪ ;153 ,‬קילארדו )‪" ,(Cilardo‬העברה"‪ ;37 ,‬שם‪,‬‬
‫‪ ;40‬שם‪ ;47 ,‬שחם‪" ,‬אדונים"‪ ;163 ,‬שם‪) 178 ,‬שחם מציין שאדון יכול היה לרשת את עבדו אם הלה מת ללא ילדים‪ ,‬אך אין זה‬
‫מדוייק לגמרי‪ ,‬כי במקרה שבו לעבד יש בנות‪ ,‬האדון עשוי להיות זכאי לחלק מהירושה(‪.‬‬
‫‪ 859‬ראה למשל ניל‪ ;202 :1 ,‬סלוכ‪ ;580 :1 ,‬אעיאן‪.47 :2 ,‬‬
‫‪ 860‬אחים‪ :‬אעיאן‪ ;477 :2 ,‬מקפא‪ .31 :2 ,‬אחינים ובני דודים‪ :‬קאצ'י‪ ;124 :1 ,‬ואפי‪ ;211 :16 ,‬אנבאא אלע'מר‪ ;172 :2 ,‬עקד‬
‫)ברקוק(‪.165-164 ,‬‬
‫‪220‬‬
‫שלא היו לו יורשים‪ .‬במקרה של ביבע'א אלתרכמאני המקורות מציינים שאלנאצר מחמד ירש את כל רכושו‪,‬‬
‫ונראה שאלנאצר מחמד ירש גם את כל רכושו של בלבאן אלטבאח'י‪ ,‬בכלל זה את הממלוכים שלו‪ .‬קרוב‬
‫לודאי שגם ליתר האמירים שנזכרו לא היו יורשים בכלל‪ ,‬אך ברור שלא היו להם בנים או קרובי משפחה‬
‫זכרים אחרים‪.‬‬
‫‪861‬‬
‫במקרים אחרים‪ ,‬שבהם נזכרת ירושה "באלולאא"‪ ,‬המקורות מזכירים את קרובי העבד‬
‫המשוחרר שמת‪ ,‬ונזכרות רק נשים שהיו קרובותיו‪ .‬ביליכ אלח'אזנדאר‪ ,‬הממלוכ של אלט'אהר ביברס‪ ,‬שהיה‬
‫במעמד של בן אצל ביברס‪ ,‬הותיר במותו אם‪ ,‬שתי נשים ושתי בנות‪ ,‬ואף לא בן זכר‪ .‬שתי בנותיו ירשו שני‬
‫שלישים מרכושו‪ ,‬אמו ירשה שישית‪ ,‬שתי נשותיו ירשו שמינית ובניו של ביברס )שלושה במספר( ירשו אחד‬
‫חלקי ‪ 24‬מרכושו בשל ה‪-‬ולאא‪.‬‬
‫‪862‬‬
‫חלוקת הירושה נעשתה בדיוק על פי חוקי ההלכה המוסלמית‪,‬‬
‫‪863‬‬
‫וניתן‬
‫לראות במקרה זה באופן יפה למדי את ההיררכיה שבין משפחה ביולוגית )בנות ואם(‪ ,‬קשרי נישואים )נשים(‬
‫ותחליף לקשרי משפחה )בניו של ביברס(‪ .‬אבא ביולוגי היה אמור לרשת במקרה כזה ‪ 5/24‬מהירושה ואילו‬
‫בניו של הפטרון )תחליף לאב( ירשו ביחד ‪ .1/24‬ביברס אלג'אשנכיר הותיר אחריו בת אחת שירשה חצי‬
‫מירושתו ואילו אלנאצר מחמד קיבל את החצי השני‪ .‬קרוב לודאי שאשתו של ביברס אלג'אשנכיר כבר לא‬
‫היתה בחיים‪ ,‬שכן חלוקת הירושה הולמת חלוקה שרעית בין בת ובן של פטרון‪.‬‬
‫‪864‬‬
‫המקורות מזכירים גם‬
‫שאלנאצר מחמד ירש רבע מרכושו של הסולטאן לאג'ין‪ 865.‬במקרה זה המקורות אינם מזכירים את חלקם של‬
‫קרוביו של לאג'ין בירושה‪ ,‬אך ידוע שללאג'ין לא היו בנים זכרים‪ .‬שיח'ו אלנאצרי הותיר במותו שתי בנות‬
‫ואשה‪ ,‬שכן בנים זכרים שהיו לו מתו בחייו‪ .‬המקורות מציינים שאת שארית ירושתו )כלומר שבנותיו ואשתו‬
‫ירשו אותו( לקחו בניו של אדונו אלנאצר מחמד "באלולאא"‪ .‬במקרה זה יש להניח שהבנות קיבלו שני‬
‫שלישים‪ ,‬האשה שמינית‪ ,‬ובניו של אלנאצר מחמד את היתרה‪.‬‬
‫‪866‬‬
‫סנג'ר ארג'ואש אלמנצורי הותיר במותו‬
‫כיורשים ארבע בנות ואת בן משחררו‪ ,‬אלנאצר מחמד‪ ,‬שירש אותו "באלולאא"‪ .‬במקרה כזה על פי ההלכה‬
‫שני שלישים מהירושה עוברים לבנות ובנו של הפטרון צריך לקבל את היתרה‪ .‬לפי המקורות‪ ,‬סנג'ר שיחרר‬
‫לפני מותו את הממלוכים שלו‪ .‬אין זה בלתי סביר להניח שפעולת השיחרור במקרה זה נבעה מכך שלא היו לו‬
‫בנים שיכלו לרשת את הממלוכים‪ 867.‬אלנאצר מחמד היה גם שותף לירושה ) ַש ִריּכ( של סנקרשאה אלמנצורי‬
‫)מת ‪ ,(1307/707‬הממלוכ של אביו‪ ,‬ביחד עם הבת היחידה שהותיר אחריו סנקרשאה‪ 868.‬במקרה אחד נזכר‬
‫שאמיר הותיר אחריו בת אחת אשר התחלקה עם אוצר המדינה ) ַּביְת אל ַמאל( בירושה‪ 869.‬במקרה זה יש להניח‬
‫שאדונו של האמיר לא היה בחיים ושלאדונו לא היו צאצאים‪ ,‬שכן חלוקה כזו של הירושה הולמת את החלוקה‬
‫‪ 861‬אלנוירי‪ ;94-93 :32 ,‬שם‪ ;133-132 :32 ,‬אעיאן‪ ;143 :4 ,‬שם‪ ;658 :1 ,‬אלברזאלי‪ ;358 :3 ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת‬
‫אלפכרה‪.378 ,‬‬
‫‪ 862‬אבן שדאד‪.229 ,‬‬
‫‪ 863‬קולסון )‪ ,(Coulson‬ירושה‪.43 ,‬‬
‫‪ 864‬נג'ום‪ ;277 :8 ,‬סלוכ‪.82 :2 ,‬‬
‫‪ 865‬אלנוירי‪.163 :32 ,‬‬
‫‪ 866‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;93 :1 ,‬סלוכ‪ ;21 :2 ,‬נג'ום‪.269 :10 ,‬‬
‫‪ 867‬אלנוירי‪.17 :32 ,‬‬
‫‪ 868‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.148 :9 ,‬‬
‫‪ 869‬אעיאן‪ ;539 :1 ,‬אבן אלג'זרי‪.748 :3 ,‬‬
‫‪221‬‬
‫השרעית במקרה כזה‪ .‬במקרה אחר מסופר שלאמיר בשם בכתאש אלזאהדי )מת ‪ (1264/663‬היתה בת אחת‬
‫בעת מותו שהיתה זכאית לחצי מירושתו‪ ,‬אך ביברס הורה לתת לה את כל הירושה‪ 870.‬החלק שקיבלה הבת‬
‫בנוסף לחלק שלו היתה זכאית‪ ,‬ככל הנראה היה אמור להגיע ל‪-‬בית אלמאל‪ ,‬משום שביברס לא נזכר במקורות‬
‫כאדון של בכתאש אלזאהדי‪ .‬יש לקחת בחשבון שסיפור זה מופיע ב‪-‬סירה של אבן עבד אלט'אהר כחלק‬
‫מתיאור מעלותיו של ביברס שנתן "אפילו לבנות" יותר ממה שמגיע להן‪ ,‬והוא עשוי דווקא להעיד על כך‬
‫שהיה יותר סיכוי שזכותן של בנות לירושה תישלל‪.‬‬
‫‪871‬‬
‫מסקירת המקרים בהם מציינים המקורות ירושת בן של פטרון "באלולאא"‪ ,‬מתברר שלפחות בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬בנים של פטרונים ירשו את הממלוכים של אבותיהם רק במקרים בהם לא היה לו קרוב משפחה‬
‫זכר‪ .‬במקרים כאלו הם קיבלו על פי רוב רק חלק )לעיתים קטן מאוד( מהירושה בהתאם למספר קרובות‬
‫המשפחה שהותיר אחריו הממלוכ שקיבלו את חלקן בירושה בהתאם לחלוקה הנזכרת בקוראן‪ .‬מקרים אלו‬
‫מעידים אף הם כי הקשר בין אדון לעבד משוחרר היווה תחליף לקשרי משפחה ביולוגיים‪ ,‬ומצביעים על‬
‫מעמדם הנמוך של קשרים אלה בהיררכיה של קשרי המשפחה‪ .‬בן זכר אחד היה מאפשר לעבדים‬
‫המשוחררים‪ ,‬או לאנשים ממוצא חופשי‪ ,‬להעביר את כל רכושם אליו‪ ,‬לפיכך אין להתפלא על כך שבמקרים‬
‫רבים המקורות מדגישים את השמחה של אב בהולדת בן‪ ,‬ואת העצב על פטירתו‪ ,‬ביחוד אם הוא בן בכור‪.‬‬
‫‪872‬‬
‫למשל‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שבשנת ‪ 1352/753‬כשנולד לשיח'ו אלנאצרי בן מאחת משפחותיו‪ ,‬הוא שמח‬
‫מאוד‪ ,‬משום שעד אז לא היה לו בן זכר‪ 873.‬כשאשתו ההרה של ח'ליל בן קלאוון עמדה ללדת‪ ,‬הוא ציפה לבן‬
‫זכר והכין טקסים ראוותניים לכבוד האירוע‪ ,‬אך לבסוף נחל אכזבה כי נולדה לו בת‪.‬‬
‫‪874‬‬
‫מסקירת המקרים בהם מציינים המקורות ירושה של בן של פטרון "באלולאא"‪ ,‬ניתן ללמוד גם דבר‬
‫חשוב נוסף‪ .‬מתוך ‪ 11‬הממלוכים אשר המקורות מזכירים שאדונם ירש אותם‪ ,‬חמישה היו לא‪-‬תורכים‪ .‬מדובר‬
‫באחוז לא פרופורציונלי ביחס לחלקם בקרב הממלוכים בתקופה התורכית ובקרב בעלי הביוגרפיה בתקופה זו‪.‬‬
‫לאידמר אלסנאאי אלכרג'י )מת ‪ ,(1300/700‬ביבע'א אלתרכמאני אלנאצרי )מת ‪ (1308/708‬וביברס‬
‫אלמופקי אלמנצורי )מת ‪ (1304/704‬לא נזכרים כל צאצאים במקורות ובמקרה של ביברס אלמופקי המקורות‬
‫מציינים במפורש שלא היו לו יורשים פרט למי שירש אותו "באלולאא"‪ .‬אידמר אלסנאאי ה‪-‬כרג'י שוחרר על‬
‫ידי אקטואן אלחאג'בי=אקטואן אלמהמנדאר אלט'אהרי )מת ‪ – 1278/677‬נספח השמות(‪ ,‬כך שהיה מבוגר‬
‫‪ 870‬אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪ ;226 ,‬סלוכ‪.525-524 :1 ,‬‬
‫‪ 871‬למקרה נוסף של אמיר שהותיר רק בנות ומת בימי ביברס ובנותיו קיבלו ירושה‪ ,‬ראה אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪,‬‬
‫‪ .190‬על פי אלמקריזי ביברס הותיר את ירושתו לבנותיו על מנת שאמירים יווכחו לדעת שמי שנאמן לו יזכה להוריש את רכושו‪,‬‬
‫סלוכ‪ .509-508 :1 ,‬גם במקרה זה עשוי להשתמע שלפחות בימי ביברס זכותן של בנות לירושה לא היתה חד משמעית והיתה נתונה‬
‫ליותר הפרות‪ .‬בימי ביברס יש עדות גם לאמיר )לא ממלוכ( שמת ולו אישה ובן דוד אשר נשללה זכותם לירושה‪ ,‬אליוניני‪.83 :3 ,‬‬
‫נראה שבהיעדר בן זכר היה קשה יותר להוריש רכוש‪ .‬ארחיב בנושא של החרמת ירושות ורכוש‪ ,‬תופעה שקיימת בהיקף נרחב‬
‫הרבה יותר בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬בפרק ‪ 3‬העוסק ב‪-‬אולאד אלנאס‪.‬‬
‫‪ 872‬ראה למשל אעיאן‪) 632 :1 ,‬אלנאצר מחמד ובנו אנוכ(; אבן חביב‪ ,‬תד'כרת אלנביה‪) 115 :1 ,‬קלאוון ובנו עלי(; מנהל‪:9 ,‬‬
‫‪) 332‬ברקוק ובנו מחמד – " ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪ ﺍﳌﹶﻠِﻚ ﺍﻟﻈﱠﺎﻫ‪‬ﺮ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ﹶﻓﹺﺈ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ﹾﻛ‪‬ﺒ ‪‬ﺮ ﹶﺃﻭ‪‬ﻻ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻋ ‪‬ﺰ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ" – "הסולטאן אלט'אהר כאב את מותו שכן היה הגדול בילדיו‬
‫והיקר מביניהם ללבו"(; אעיאן‪) 321 :3 ,‬תנכז ובנו עלי(‪.‬‬
‫‪ 873‬נג'ום‪.269 :10 ,‬‬
‫‪ 874‬אלנהג' )‪.566-565 ,(1920‬‬
‫‪222‬‬
‫למדי בעת מותו )לפחות בן ארבעים וחמש(‪.‬‬
‫‪875‬‬
‫שמו של ביברס אלמופקי הוא שם שיועד ללא‪-‬תורכים‬
‫בתקופת קלאוון‪ .‬המקורות אינם מציינים את גילו של ביברס אלמופקי בעת מותו‪ .‬ביברס אלמופקי היה עבד‬
‫של קלאוון בראשית סולטאנותו בשנת ‪) 1281/680‬כך שלכל המוקדם נולד בשנת ‪ ,(1271/670‬אך שוחרר‬
‫על ידי ח'ליל )כך שהיה עדיין עבד בשנת ‪ 1290/689‬חמש עשרה שנים לפני מותו(‪ .‬אנו יודעים שהיה מפקד‬
‫על אלף חיילים ) ֻמ ַק ַדם ְלף( בדמשק‪ ,‬ובתקופה זו קידום בדרגות היה איטי למדי‪ .‬קשה להניח שגילו בעת‬
‫מותו היה פחות מארבעים‪ ,‬כך שלא שוחרר לפני גיל ‪ ,25‬ולא העמיד צאצאים עד גיל ארבעים לפחות‪ .‬קרוב‬
‫לודאי שגם לביבע'א אלתרכמאני לא היו צאצאים‪ ,‬שכן נזכר שאלנאצר מחמד ירש את כל רכושו‪ .‬במקרה של‬
‫ביבע'א אלתרכמאני יש להניח שגילו היה צעיר‪ 876.‬שני הפרטים הלא‪-‬תורכים האחרים שנזכר שבן אדונם ירש‬
‫אותם "באלולאא" הם הסולטאנים הצרקסים לאג'ין אלמנצורי )מת ‪ ,1299/698‬בגיל ‪ 50‬בערך או בגיל‬
‫העולה על ‪ (50‬וביברס אלג'אשנכיר )מת ‪ ,1309/709‬בגיל ‪ .(50-40‬שני סולטאנים אלה לא הצליחו להעמיד‬
‫בן זכר‪ ,‬לביברס היתה רק בת אחת ויתכן שללאג'ין כלל לא היו צאצאים‪ 877.‬נתונים אלה מצטרפים לנתונים‬
‫אחרים שיש לנו על לא‪-‬תורכים בתקופה התורכית המעידים על כך שמעמדם היה נחות מזה של התורכו‪-‬‬
‫מונגולים‪ ,‬שהם שוחררו בגיל מאוחר יותר ושהיה להם פחות סיכויים להעמיד צאצאים‪.‬‬
‫‪878‬‬
‫‪" 2.4‬שארות מטאפורית" )‪(metaphorical kinship‬‬
‫במקורות מהתקופה הממלוכית ניתן לעיתים למצוא בדיאלוגים או בתכתובות התיחסויות של פרטים אל מי‬
‫שאינם קרובי משפחה ביולוגים שלהם כאל קרובי משפחה‪ .‬ככלל‪ ,‬יש להתיחס להתבטאויות מעין אלה כאל‬
‫שימוש מטאפורי במינוח של משפחה ביולוגית‪ .‬אולם‪ ,‬יש לזכור שלמרות ששימוש מטאפורי שכזה נועד‬
‫לעיתים להביע קרבה‪ ,‬פעמים רבות הוא אינו קשור ליחסים קרובים‪ ,‬אלא נעשה בהתאם לפרוטוקול של‬
‫הסולטאנות הממלוכית שקובע שימוש במינוח של משפחה ביולוגית בהתאם להיררכיה הנקבעת על פי מעמד‬
‫וגיל‪.‬‬
‫‪879‬‬
‫אצל אבן תע'ריברדי למשל‪ ,‬ניתן למצוא התיחסות של אלנאצר מחמד לאמיר קרא סנקר אלמנצורי‬
‫‪ 875‬אעיאן‪.660-657 :1 ,‬‬
‫‪ 876‬יש לקחת בחשבון גם שיתכן שלא היה תרכמני‪ ,‬אך המקורות נוטים לציין בביוגרפיה של פרטים בעלי נסבה "מטעה" את מוצאם‬
‫האתני האמיתי‪ ,‬ראה לעיל דיון ב‪-‬נסבות בפרק ‪ 10‬בחלק הראשון‪ ,‬ובעיקר דיון ב‪-‬נסבה "אלתרכמאני" בפרק ‪ 10.4‬בחלק הראשון‪.‬‬
‫ַשר אלחַ' ְמסִין(; תאריח' אלאסלאם‪,‬‬
‫‪ 877‬על פי רוב המקורות גילו של לאג'ין היה ‪ 50‬בערך‪ ,‬או קצת יותר מכך‪ :‬אעיאן‪) 169 :4 ,‬ע ְ‬
‫ַשר‬
‫ַשר אלחַ' ְמסִין וְ ַתגַ'אוַזַהַא ִּב ַקלִיל(; אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪ִ ) 202 ,‬מנְ ְּבנַאא אלחַ' ְמסִין(; מנהל‪) 168 :9 ,‬ע ְ‬
‫‪) 373 :53‬ע ְ‬
‫אלחַ' ְמסִין וְ גַ'אוַזַהַא ִּב ַקלִיל(; סלוכ‪) 859 :1 ,‬נַ ְחוַ אלחַ' ְמסִין(‪ .‬על פי אבן איאס גילו היה ‪ ,63‬אבן איאס‪ .116 :1 ,‬אולם‪ ,‬אבן איאס‬
‫נוטה לספק פרטים מפתיעים על התקופה התורכית שאין לדעת מה מקורם‪.‬‬
‫‪ 878‬לשלושה מבין התורכים‪/‬מונגולים אשר‪ ,‬לפי המקורות‪ ,‬בני אדונם ירשו אותם "באלולאא" היו לפחות שתי בנות‪ .‬לביליכ‬
‫אלח'אזנדאר )מת ‪ ,1277/676‬בגיל ‪ (45‬היו שתי בנות וידוע שנשא אישה כבר בשנת ‪) 1260/659‬כלומר‪ ,‬בגיל ‪ .(28‬לשיח'ו‬
‫אלנאצרי )מת ‪ ,1356/758‬בגיל העולה על ‪ (50‬היו שתי בנות וגם נזכרים בנים שלו שמתו בחייו‪ ,‬אם כי הראשון מביניהם נזכר‬
‫בשנת ‪ ,1352/753‬סלוכ‪ ;21 :2 ,‬נג'ום‪ .269 :10 ,‬לסנג'ר אלארג'ואש )מת ‪ ,1301/701‬זקן( היו ארבע בנות‪ .‬קשה לדעת אם שיח'ו‬
‫וסנג'ר היו "חסרי מזל" או שגם הם העמידו צאצאים בגיל מאוחר‪ .‬בפרק ‪ 3‬העוסק ב‪-‬אולאד אלנאס אציין שלכל אורך תקופת‬
‫הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬ממלוכים לא נטו להביא צאצאים לעולם בגיל צעיר‪ ,‬אם כי בתקופה התורכית נראה שלא‪-‬תורכים הביאו‬
‫צאצאים בגיל מאוחר יותר מתורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬ובתקופה הצ'רקסית הגיל בו הביאו ממלוכים צאצאים לעולם הלך ועלה והיה גבוה‬
‫בהשוואה לתקופה התורכית‪.‬‬
‫‪ 879‬פטרסון מציין שגם במקרים בהם נעשה שימוש בטרמינולוגיה של יחסי משפחה בין אדונים לעבדים‪ ,‬הדבר מבטא את סמכותו‬
‫של האדון על עבדו ואת הנאמנות שהעבד חיב לאדונו‪ ,‬פטרסון‪ ,‬עבדות‪.63 ,‬‬
‫‪223‬‬
‫כאל "אבי"‪ 880.‬ראשית‪ ,‬יש לשים לב לכך שהשימוש המטאפורי בביטוי "אב" אינו הולם את תבנית "המשפחה‬
‫הממלוכית" )הלא ביולוגית(‪ ,‬שכן אלנאצר מחמד הוא בן אדונו של קרא סנקר ולכן היה צריך להיחשב ל‪-‬‬
‫"אח" שלו על פי תבנית זו‪ .‬שנית‪ ,‬לא נזכר במקורות שקרא סנקר גידל את אלנאצר מחמד או שהיו קרובים זה‬
‫לזה באופן יוצא דופן‪ .‬שלישית‪ ,‬במכתב ששלח אלנאצר מחמד לקרא סנקר הוא מכנה אותו בתואר אל ַּבוִי‪,‬‬
‫דבר המעיד על כך שכינויו כ‪"-‬אב" קשור לפרוטוקול‪.‬‬
‫‪881‬‬
‫על פי צבח אלאעשא‪ ,‬התואר אלוַא ִל ִדי )שככל‬
‫ﺴ‪‬ﻨﲔ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ ﹶﻛﺎﹺﺑﺮ"‪ 882.‬המקורות‬
‫הנראה זהה לתואר אל ַּבוִי( הוא "מתוארי המבוגרים מבין הבכירים" ) ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃﹾﻟ ﹶﻘﺎﺏ ﺍ ﹸﳌ ِ‬
‫ﺼﻮ ﹺﺭ‪‬ﻳﺔ ﹶﺃ ‪‬ﺣﺪ ﹶﺃ ﹾﻛ‪‬ﺒﺮ‬
‫אכן מציינים שקרא סנקר נחשב לבכיר‪/‬ותיק ביותר מקרב הממלוכים של קלאוון )" ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻓﻲ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﻚ"(‪ 883.‬חלק מהפרוטוקול כולל גם קטגוריה של ִאחְ'וַאנִיַאת‪ .‬על פי הגדרתו של אלקלקשנדי – "אח'ואניאת‬
‫‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫היא הרבים של אח'ואניה‪ ,‬מילה הנגזרת מהמילה אח'ואן – רבים של אח‪ .‬הכוונה לתכתובות בין חברים"‬
‫ﺻ ‪‬ﺪﹶﻗﺎﺀ(‪.‬‬
‫ﺴ‪‬ﺒ ﹰﺔ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍ ِﻹ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮﺍﻥ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﻊ ﹶﺃﺥ ‪‬ﻭﺍ ﹸﳌ ‪‬ﺮﺍﺩ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻜﺎ‪‬ﺗ‪‬ﺒﺎﺕ ﺍﻟ ‪‬ﺪﺍ‪‬ﺋ ‪‬ﺮﺓ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ ‪‬‬
‫)ﺍ ِﻹ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮﺍﹺﻧ‪‬ﻴﺎﺕ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻲ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﻊ ﹺﺇ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮﺍﹺﻧ‪‬ﻴﺔ ﹺﻧ ‪‬‬
‫‪884‬‬
‫אלקלקשנדי מבהיר‬
‫שהפרוטוקול‪ ,‬שחלק ממינוחיו שאולים ממונחי המשפחה הביולוגית‪ ,‬מעיד על חברות ועל מעמד בהיררכיה‪.‬‬
‫‪885‬‬
‫גם אלעבאסי )כתב בימי אלנאצר מחמד( מציין בהקשר של פרוטוקולים של כתיבת מכתבים ) ֻמ ַּכא ַת ַּבאת( שעל‬
‫המלך להתייחס לשכניו המלכים המבוגרים ממנו כאל אבות‪ ,‬לבני גילו כאל אחים ולצעירים ממנו כאל‬
‫ילדים‪.‬‬
‫‪886‬‬
‫כפי שראינו לעיל במקרה של קרא סנקר‪ ,‬הפרוטוקול שמיועד ביסודו לכתיבת מכתבים‪" ,‬גולש"‬
‫לעיתים גם ללשון הדיבור‪.‬‬
‫כמובן שסוג כזה של פרוטוקול‪ ,‬או שימוש מטאפרי במינוח של קשרי משפחה‪ ,‬אינו מיוחד לממלוכים‬
‫ולא לתקופת הסולטאנות הממלוכית‪ .‬קלאוון למשל פנה אל אלמנצור צאחב חמאת במכתב כאל "בנו" ואל מלך‬
‫תימן כאל "אח"‪ 887.‬אלנאצר מחמד כבר פנה ל‪-‬צאחב חמאת כאל "אח"‪ 888.‬ח'ליל בנו של קלאוון פנה לקאדי‬
‫כאל "אח"‪.‬‬
‫"בן"‪.‬‬
‫‪891‬‬
‫‪889‬‬
‫אזבכ המונגולי פנה אל אלנאצר מחמד כאל "אח"‪.‬‬
‫‪890‬‬
‫תימור פנה אל פרג' בן ברקוק כאל‬
‫שימושים כאלה עשויים להעיד על חברות ועל חיבה‪ ,‬אך בו בזמן הם מעידים על היררכיה‪ .‬הדבר‬
‫בולט ביותר במכתבו של תימור לפרג'‪ ,‬שכן מטרת השימוש בביטוי "בני" היא להראות את כפיפותו של פרג'‬
‫לתימור‪ .‬גם שלא במכתבים ניתן למצוא התיחסויות מטאפוריות שכאלה בין מי שאינם ממלוכים לפחות באותה‬
‫מידה כמו בין מי שהינם ממלוכים‪ .‬חלק מהתיחסויות אלה מציינות קרבה‪ ,‬אך בו בזמן הן מעידות על‬
‫‪ 880‬נג'ום‪.241 :8 ,‬‬
‫‪ 881‬נג'ום‪.241 :8 ,‬‬
‫‪ 882‬אלקלקשנדי‪ ;34 :6 ,‬הכינוי עשוי להתייחס גם לאב ביולוגי‪ ,‬ראה שם‪.‬‬
‫‪ 883‬נג'ום‪.242 :8 ,‬‬
‫‪ 884‬אלקלקשנדי‪ ;130 :8 ,‬לשימוש של אלנאצר מחמד בביטויים כאלה‪ ,‬ראה אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר – ממאלכ מצר‪.45 ,‬‬
‫‪ 885‬וראה גם אלקלקשנדי‪.235 :7 ,‬‬
‫‪ 886‬אלעבאסי‪ ,‬את'אר אלאול‪.102-101 ,‬‬
‫‪ 887‬אבן אלמע'יזל‪ ;111 ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪.219 ,‬‬
‫‪ 888‬סלוכ‪.354 :2 ,‬‬
‫‪ 889‬אלנוירי‪ ;228 :31 ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.324 :8 ,‬‬
‫‪ 890‬אלנוירי‪.324 :32 ,‬‬
‫‪ 891‬קאצ'י‪.358 :4 ,‬‬
‫‪224‬‬
‫היררכיה‪ 892.‬דוגמא מייצגת נמצאת בצוואה )וִַציַה( של אלצאלח איוב לבנו תוראן שאה בה הוא ממליץ בפניו‬
‫לקחת את ה‪"-‬אח" פח'ר אלדין בן אלשיח' בתור "אב"‪.‬‬
‫העובדה שמדובר בתחליף לאב‪.‬‬
‫‪893‬‬
‫הואיל ומדובר בצוואה במקרה זה בולטת גם‬
‫‪894‬‬
‫למעשה‪ ,‬לכל אורך תקופת הסולטאנות הממלוכית ניתן למצוא מקרים ספורים בהם אדון מתייחס‬
‫לממלוכ כאל "בן"‬
‫‪895‬‬
‫ורק מקרה אחד של התיחסויות של ממלוכ לאדונו כאל "אב"‪ .‬אילון עצמו אינו נותן‬
‫הפניות להתיחסויות כאלה בתקופת הסולטאנות הממלוכית ונראה ששימוש שכזה מאפיין את התקופה הניאו‪-‬‬
‫ממלוכית )התקופה העותמאנית במצרים(‪.‬‬
‫‪896‬‬
‫אן מרי פיי מציינת שבתקופה הניאו‪-‬ממלוכית האדון כינה את‬
‫הממלוכים שלו ילדים )וְַלאד( והם כינו אותו אב )וַא ִלד(‪ .‬ל‪ֻ -‬ח' ְש ַדאש של האדון ניתן היה להתייחס כאל דוד‬
‫) ַעמ( ולאביו של האדון כאל סב )ַג'ד(‪ 897.‬אין זכר במקורות מהתקופה הממלוכית להתיחסות ל‪-‬ח'שדאש של‬
‫האדון כאל "עם" או לאבי האדון כאל "ג'ד"‪ ,‬וכפי שכבר ציינתי‪ ,‬רק לעיתים נדירות ניתן למצוא התיחסות של‬
‫ממלוכ לאדונו כאל "ואלד"‪ .‬כפי שאראה בהמשך‪ ,‬בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית ניתן גם למצוא התיחסות של‬
‫כרוניקאים אל ממלוכים של אדון כאל ילדיו )בניגוד לשימוש מטאפורי בדיאלוגים או במכתבים(‪.‬‬
‫אחמד עבד אלראזק‪ ,‬שטען שהאדון בתקופה הממלוכית היה כמו "אב"‪ ,‬מבסס את טענתו על מכתב‬
‫ששלח אלט'אהר ביברס אל ממלוכים שלו בו הוא אומר‪" :‬אביכם דורש בשלומכם ומתגעגע אליכם"‬
‫ﻕ ﹺﺇﹶﻟ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬ﻢ(‪ 898.‬ראשית‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬שימוש מטאפורי במינוח משפחתי במכתבים‬
‫ﺸ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫ﺴﱢﻠ ‪‬ﻢ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫)‪ ...‬ﻭ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﻟ ‪‬ﺪ ﹸﻛ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫מעיד על היררכיה יותר משהוא מעיד על קרבה‪ .‬שנית‪ ,‬עבד אלראזק איננו מצטט במדויק את הקטע‬
‫מאלמקריזי ואף משמיט קטעים שאינם הולמים את ההשוואה בין אדון לאב‪ .‬אלמקריזי‪ ,‬עליו מסתמך עבד‬
‫אלראזק‪ ,‬אינו מציין שביברס שלח מכתב לממלוכים שלו‪ ,‬אלא מציין שביברס שלח מכתבים לגדולי האמירים‬
‫)ּכַאּבִר אל ֻא ַמרַאא(‪ ,‬שאליהם פנה בביטוי " ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ﹸﻛ ‪‬ﻢ"‪ .‬לשאר האמירים )ושוב‪ ,‬לא לממלוכים שלו( הוא פנה‬
‫‪ 892‬ראה למשל אלברזאלי‪ ;227 :2 ,‬נג'ום‪ ;187 :10 ,‬נג'ום‪ ;191 :10 ,‬אליוניני‪ ;103 :4 ,‬סלוכ‪ ;741 :1 ,‬שם‪ ;814 :2 ,‬אנבאא‬
‫אלע'מר‪ ;86 :1 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;203 :1 ,‬וראה גם אבן אלג'זרי‪.169 :1 ,‬‬
‫‪ 893‬אלנוירי‪ .341 :29 ,‬לדוגמא של שימוש של המונגולים בביטויים מטאפוריים כמעין אלה‪ ,‬ראה למשל ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת‬
‫אלפכרה‪.311 ,‬‬
‫‪ 894‬מקרה נוסף כזה הוא המקרה בו בנו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אחמד‪ ,‬פונה לקוצון באומרו שהוא "אביו לאחר אביו" )וַא ִל ֻד ֻה ַּב ְע ַד‬
‫וַא ִל ִד ִה(‪ .‬הדברים נאמרים לאחר מות אביו אלנאצר מחמד‪ .‬גם במקרה זו מההקשר ברור שאחמד מנסה להראות בדבריו שלא יתעמת‬
‫עם קוצון‪ ,‬כך שגם במקרה זה המינוח קשור להיררכיה‪ ,‬ראה נג'ום‪ .30 :10 ,‬מקרה דומה נוסף הוא המקרה בו אלנאצר מחמד כותב‬
‫לביברס אלג'אשנכיר שהוא אינו מכיר "אב" פרט לו‪ ,‬סלוכ‪ .52 :2 ,‬גם ההקשר של מכתב זה הוא מצב שבו אלנאצר מחמד מנסה‬
‫לגרום לביברס אלג'אשנכיר שהכתיר עצמו לסולטאן‪ ,‬לחשוב שלא יתנגד לו‪ .‬לדוגמא נוספת מהתקופה האיובית‪ ,‬ראה מג'מוע‪.100 ,‬‬
‫‪ 895‬אלנאצר מחמד פנה למשל אל טשתמר אלבדרי כאל ילד‪ ,‬אלשג'אעי‪ ;82 ,‬שם‪ ;160 ,‬כאמור‪ ,‬המקורות מציינים שטשתמר היה‬
‫במעמד של ילד אצלו‪ .‬כמו כן אלנאצר מחמד פנה לקוצון כאל ילד‪ ,‬שם‪ .161 ,‬קוצון היה נשוי לבת של אלנאצר מחמד כך שיתכן וזו‬
‫היתה הסיבה לכך‪ .‬קרא סנקר אלמנצורי פנה אל הממלוכ שלו ביח'אן בביטוי "וַַלדִי"‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.225 :9 ,‬‬
‫‪ 896‬אילון‪" ,‬אריסטוקאטיה צבאית ממלוכית"‪ ;207-206 ,‬אילון‪" ,‬מחקרים באלג'ברתי"‪ ;290-285 ,‬אילון נותן דוגמאות למקרים‬
‫בהם מקורות מהתקופה הממלוכית )כולם מהתקופה הצ'רקסית( משתמשים בפתגמים ערבים המתייחסים לאבות ובנים בהתכוון‬
‫לאדונים והממלוכים שלהם‪ ,‬אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ‪.36-34 ,‬‬
‫‪ 897‬פיי‪" ,‬נשים בבית הממלוכי"‪.45-44 ,‬‬
‫‪ 898‬אחמד עבד אלראזק‪" ,‬אלעלאקאת אלאסריה"‪.156 ,‬‬
‫‪225‬‬
‫ﺴﱢﻠ ‪‬ﻢ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬ﻢ" )"אחיכם ואביכם דורש בשלומכם"(‪.‬‬
‫בביטויים "ﹶﺃ ‪‬ﺧﻮ ﹸﻛ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﻟ ‪‬ﺪ ﹸﻛ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫‪899‬‬
‫מכתבים אלה של ביברס‬
‫משקפים בצורה הטובה ביותר את העובדה‪ ,‬שמינוח משפחתי שימש על מנת להביע היררכיה‪ ,‬ושהביטויים‬
‫"ולד" ו‪"-‬ואלד" נפוצים מאוד בין מי שאינם אדון וממלוכ‪.‬‬
‫‪900‬‬
‫תופעה חשובה נוספת שיש לשים לב אליה היא שבמקרים רבים בהם יש שימוש במינוח משפחתי‪,‬‬
‫הדבר משקף קשרי נישואים של ממש‪ ,‬ולעיתים אף קשרי דם‪ .‬במקרים בהם מדובר בקשרי נישואים‪ ,‬השימוש‬
‫במינוח כזה אינו מטאפורי‪ ,‬משום שקשרי נישואים נחשבים לקשרי משפחה‪ ,‬אם כי מעמדם בהיררכיה נמוך‬
‫מזה של קשרי דם‪.‬‬
‫‪901‬‬
‫למשל‪ ,‬פרג' פנה לתע'ריברדי כאל אב‪.‬‬
‫‪902‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬אולם‪ ,‬ששירין‪ ,‬אמו של פרג'‪,‬‬
‫היתה קרובת משפחה של תע'ריברדי ושמשפחת תע'ריברדי היתה קשורה בקשרי נישואים למשפחת ברקוק‪.‬‬
‫הסולטאן שיח' פנה לתע'ריברדי בדברים אלו‪" :‬אתה חמו של הסולטאן }פרג'{ והגדול מבין העבדים של אביו‪,‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻣ ﹶﻘﺎﻡ ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﹸﻗﻮﻕ(‪.‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻋ ﹶﻈﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ ﹶﺃﹺﺑﻴ ‪‬ﻪ ﹶﻓﹶﺄ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤﻮ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ולכן אתה במעמד של ברקוק אצלו" )َﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫‪903‬‬
‫קשרי‬
‫הנישואים של תע'ריברדי )וקשרי הדם שלו( למשפחת ברקוק הובילו לשימוש במינוח משפחתי עד כי נחשב‬
‫לתחליף לאביו של פרג'‪.‬‬
‫‪904‬‬
‫פרג' גם נזכר במקורות כמי שהתייחס לבניו של תע'ריברדי כאל "וְַלא ִדי‬
‫וַ ְצ ַהא ִרי וַ ִא ְח'וַ ִתי" )"בניי‪ ,‬חתניי ואחיי"(‪ 905.‬הטרמינולוגיה המשפחתית קשורה קשר ישיר לקשרי הנישואים‬
‫)או לקשרי הדם(‪ ,‬ויש לשים לב לכך שפרג' אינו טורח להבדיל בין "ילדים" ו‪"-‬אחים" בהתאם לתבנית‬
‫"המשפחה הממלוכית"‪ .‬קרוב לודאי שהדבר קשור לכך שגילם הצעיר של חלק מבניו של תע'ריברדי אפשר לו‬
‫להתייחס אליהם כאל "ילדים"‪ .‬דוגמאות נוספות לכך שטרמינולוגיה משפחתית היתה נפוצה בקרב מי שהיו‬
‫קשורים בקשרי נישואים הם המקרה של הסולטאן טטר שקרא לחמו‪ ,‬סודון אלפקיה‪ ,‬אב‪.‬‬
‫‪906‬‬
‫המקורות‬
‫‪ 899‬סלוכ‪.599 :1 ,‬‬
‫‪ 900‬המקרה היחידי בו ממלוכ מתיחס לאדונו כאל אב במקורות מתקופת הסולטאנות הממלוכית‪ ,‬הוא זה שאותו מציג עבד אלראזק‪,‬‬
‫שבו בלאט אלנאצרי פונה לאדונו אלנאצר פרג' בן ברקוק במילים "אתה אדוני ואבי ואלוהי ונביאי‪ ,‬ואני לא מכיר אף אדם פרט לך"‬
‫ﻑ ﹶﺃ ‪‬ﺣﺪ‪‬ﺍ ﹶﻏ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ ‪‬ﻙ(‪ ,‬אחמד עבד אלראזק‪" ,‬אלעלאקאת אלאסריה"‪ .161 ,‬יש לפרש ביטוי "מנופח" זה‬
‫ﺖ ﹶﺃ ‪‬ﺳﺘ‪‬ﺎﺫ‪‬ﻱ ‪‬ﻭﺍﹶﺑﹺﻲ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭﺑ‪‬ﻲ ‪‬ﻭ‪‬ﻧﹺﺒ ‪‬ﻲ ‪‬ﻭﹶﺃﻧ‪‬ﺎ ﻻ ﹶﺃ ‪‬ﻋ ﹺﺮ ‪‬‬
‫)َأ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫כביטוי של כפיפות מוחלטת‪ ,‬שכן לא היינו למשל מסיקים מקטע זה שהאדון נחשב בתקופה הממלוכית לאלוהים‪ .‬מקרה נוסף בו‬
‫נעשה קישור בין אדון ) ֻא ְסתַאד'( לאב נמצא במכתב שכתבו בכירי האמירים לתנם אלחסני )מת ‪ ,(1399/802‬הממלוכ של ברקוק‪,‬‬
‫ﺖ ﹶﺃﺑ‪‬ﻮﻧ‪‬ﺎ ‪‬ﻭﹶﺃﺧ‪‬ﻮﻧ‪‬ﺎ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺳﺘ‪‬ﺎ ﹸﺫﻧ‪‬ﺎ(‪ ,‬נג'ום‪ .205 :12 ,‬ברור שבכירי האמירים לא היו‬
‫בו פנו אליו בדברים‪" :‬אתה אבינו ואחינו ואדוננו" )ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ממלוכים של תנם‪ ,‬שהיה ממלוכ של ברקוק ומרד בפרג'‪ ,‬אלא ממלוכים של ברקוק‪ .‬המילה אסתאד' מציינת גם אדון של עבד וגם‬
‫אדון אותו משרתים‪ ,‬כמו שהמילה ממלוכ מציינת עבד ומשרת‪ .‬השימוש במינוח משפחתי במקרה זה היא חלק מפרוטוקול שמטרת‬
‫להביע כפיפות ונאמנות בעת מרד‪ .‬יש לשים לב שהאמירים הבכירים מכנים את תנם גם "אח" ומטרתם בביטוי זה להראות שאינם‬
‫כפופים לו לגמרי‪ ,‬משום שהם למעשה בני אותה שכבת גיל‪ .‬ניתן למצוא דוגמאות גם בתקופה האיובית לשימוש בביטוי "וַלַד" על‬
‫מנת לציין היררכיה‪ .‬שאד'י בן אלנאצר דאוד‪ ,‬שהפך להיות משרתו של אלצאלח איוב‪ ,‬פנה אליו בדברים "אני ממלוכ שלך ובנך" )ﹶﺃﻧ‪‬ﺎ‬
‫ﻚ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻙ(‪ ,‬מג'מוע‪ .100 ,‬צירוף המושגים ממלוכ ו‪-‬ולד מעיד על כך שהשימוש במינוח משפחתי נועד לציין היררכיה ושירות‪.‬‬
‫‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠﹸﻮ ﹸﻛ ‪‬‬
‫‪ 901‬ראה דוגמא להתיחסות מפורשת לקשרי נישואים ) ֻמצַא ַהרַה( כאל קשרי דם )נִ ְסּבַה(‪ ,‬אלשג'אעי‪.36 ,‬‬
‫‪ 902‬נג'ום‪.83 :13 ,‬‬
‫‪ 903‬נג'ום‪.85 :13 ,‬‬
‫‪ 904‬גם במקרה זה כמו במרבית המקרים‪ ,‬הטרמינולוגיה המשפחתית אינה הולמת את תבנית "המשפחה הממלוכית" שכן פרג' הוא‬
‫בנו של אדונו של ברקוק‪ ,‬כך שהיה צריך להיחשב ל‪"-‬אח" על פי תבנית "המשפחה הממלוכית"‪.‬‬
‫‪ 905‬נג'ום‪.139 :13 ,‬‬
‫‪ 906‬נג'ום‪.176 :14 ,‬‬
‫‪226‬‬
‫מתיחסים אל סודון אלפקיה במפורש )שלא במסגרת דיאלוג( כאל "אבו אלסלטאן )טטר("‪ 907.‬נכדתו של סודון‬
‫אלפקיה התחתנה עם ברסבאי‪ ,‬כך שהוא נקרא "אבו אלסלטאן" גם בימי ברסבאי‪ .‬טטר נהיה "עם" של אחמד‬
‫בן שיח'‪ ,‬משום שנשא את אמו לאישה‪.‬‬
‫‪908‬‬
‫נראה שהביטוי "עם" שימש בעיקר על מנת לציין את מי שנשא‬
‫לאישה את האם וניתן גם למצוא מקרים בהם במסגרת הנרטיב ההיסטורי )ולא בדיאלוג( מתייחסים כך לבעלה‬
‫של האם‪.‬‬
‫‪909‬‬
‫בכתב מינוי של אחמד בן בכתמר אלסאקי הוא זוכה לתואר "אלולדי"‪.‬‬
‫‪910‬‬
‫יש לזכור שמשפחתו‬
‫של בכתמר אלסאקי היתה קשורה בקשרי נישואים למשפחת אלנאצר מחמד‪ .‬באותו אופן‪ ,‬ישנו אזכור לכך ש‪-‬‬
‫ממאליכ אלסלטאן שהיו ממלוכים של אלנאצר מחמד כינו את קוצון "אבן אסתאד'" וקוצון היה נשוי לבתו של‬
‫אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪911‬‬
‫בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬ג'נכלי בן אלבאבא זכה להיות מכונה במכתבים "אלואלדי" ובנו‬
‫אבראהים היה קשור בקשרי נישואים למשפחתו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪912‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית לא ניכר שחלו שינויים במינוח הנוגע ליחסי אדון וממלוכ‪ .‬הן בתקופה התורכית‬
‫והן בתקופה הצ'רקסית אין התיחסות של המקורות לממלוכים כאל בנים של אדוניהם במסגרת הנרטיב‬
‫ההיסטורי )א' אבן ב'‪ /‬א' ולד ב'‪ ,‬א' אבו ב'‪/‬א' ואלד ב'(‪ .‬גם מספרם של הביטויים המטאפוריים המתיחסים‬
‫ליחסי אדון וממלוכ כאל יחסי אב ובן הוא מצומצם למדי בשתי התקופות )הכוונה לדיאלוגים או למכתבים(‪.‬‬
‫המקרה של יחסי אדון ממלוכ אינו דומה במובן זה ליחסי ה‪-‬ח'שדאשיה אשר לגביהם ניתן לזהות שינוי‬
‫טרמינולוגי מובהק המשקף עלייה בקרנם של יחסי המשפחה הלא ביולוגית החל מתקופת המעבר‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫‪ 907‬אנבאא אלע'מר‪ ;464 :7 ,‬לדוגמא דומה‪ ,‬ראה צ'וא‪.318 :10 ,‬‬
‫‪ 908‬נג'ום‪ .190 :14 ,‬סיברט‪ ,‬שאינו מודע לקשרי הנישואים בין משפחת שיח' לטטר‪ ,‬מציין שיתכן והמקורות מתייחסים לטטר כאל‬
‫דוד של אחמד בן שיח' משום שטטר היה ח'שדאש של שיח'‪ ,‬ולפיכך היה "אח" שלו על פי תבנית "המשפחה הממלוכית"‪ .‬כפי שכבר‬
‫ציינתי‪ ,‬אין שום עדות במקורות מהתקופה הממלוכית לשימוש שכזה במילה "דוד"‪ ,‬סיברט )‪ ,(Sievert‬חילופי שליטים‪) 114 ,‬הערה‬
‫‪ .(637‬רק לעיתים נדירות )אם בכלל( הכרוניקאים מתייחסים לקשרים ממלוכים בטרמינולוגיה של משפחה ביולוגית שלא בנוגע ל‪-‬‬
‫אח'וה‪-‬ח'שדאשיה )בניגוד לשימוש מטאפורי בדיאלוגים או מכתבים(‪ ,‬ושימוש מטאפורי בדיאלוגים בקשרי משפחה אינו הולם על פי‬
‫רוב את תבנית "המשפחה הממלוכית"‪ ,‬אלא מציין היררכיה של גיל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬התפישה הרווחת אצל חוקרים היא ששימוש של‬
‫כרוניקאים במינוח של קשרי משפחה בנוגע לממלוכים מציינת בדרך כלל קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪.‬‬
‫‪ 909‬ראה למשל‪ ,‬נג'ום‪ ;107 :15 ,‬אעיאן‪ ;170-169 :4 ,‬קאצ'י‪ .322 :2 ,‬בתקופה התורכית ניתן למצוא במסגרת דיאלוג התיחסות‬
‫של אלנאצר מחמד לתנכז כאל "עם" של בנותיו‪ ,‬נג'ום‪ .129 :9 ,‬אלנאצר מחמד היה נשוי לבתו של תנכז כך שבמקרה זה השימוש‬
‫במילה "עם" קשור לקשרי נישואים אך לא מציין את בעלה של האם‪ .‬מקרה נוסף מהתקופה התורכית הוא זה של אנצ‪ ,‬בנו של‬
‫ﺕ‬
‫ﺕ ﹶﺃﺑﹺﻲ ﹶﻓﻤ‪‬ﺎ ﻣ‪‬ﺎ ‪‬‬
‫כתבע'א‪ ,‬אשר פנה ללאג'ין לאחר מות אביו במילים "למרות שמת אבי הרי שלמעשה הוא חי כל עוד דודי חי" )ﹺﺇ ﹾﻥ ﻣ‪‬ﺎ ‪‬‬
‫ﺶ(‪ ,‬מקפא‪ .301 :2 ,‬אנצ בן כתבע'א היה נשוי לבת של אלט'אהר ביברס ולאג'ין היה נשוי לבת אחרת שלו‪ .‬במקרה‬
‫‪‬ﻣ ‪‬ﻬﻤ‪‬ﺎ ﻛﹶﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻋﻤ‪‬ﻲ ‪‬ﻳﻌ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫זה גם ניתן להבין מאמירתו שלאג'ין שימש לאנצ תחליף לאב לאחר מותו של אביו‪ .‬מקרה נוסף מהתקופה הצ'רקסית בו פרג' פונה‬
‫לאיתמש כאל "עם" עשוי להיות קשור לעובדה שגם ברקוק וגם איתמש אלבג'אסי היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת מנג'כ‬
‫אליוספי‪ ,‬קאצ'י‪ .67 :4 ,‬איתמש אלבג'אסי מצדו כינה את פרג' "יא ולדי"‪ ,‬נג'ום‪ .183-182 :12 ,‬יש לזכור שאיתמש כלל לא גדל‬
‫בבית ברקוק ונקנה על ידי ברקוק בגיל מאוחר מאוד‪ ,‬כך שאין ליחס שימוש מטאפורי זה לקשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪ .‬יותר סביר‬
‫להניח שהשימוש בביטויים אלה נבע מקשרי הנישואים של איתמש‪ ,‬או שהוא מקרה נוסף בו היררכיה של גיל מובעת באמצעות‬
‫מינוח של קשרי משפחה‪ .‬מקרים אחרים בהם נעשה שימוש בביטוי "עם" כדי לציין היררכיה של גיל הם המקרים בהם אלנאצר‬
‫מחמד פונה לסנג'ר אלשג'אעי ובכתמר אלג'וכנדאר‪ ,‬הממלוכים של אביו‪ ,‬כאל "דודים" שלו‪ ,‬אבן איאס‪ ;110 :1 ,‬נג'ום‪.29 :9 ,‬‬
‫במקורות לא נזכרים קשרי נישואים בין סנג'ר ובכתמר למשפחת קלאוון‪ .‬ראוי להדגיש שהשימוש במינוח של קשרי משפחה‬
‫ביולוגים אינו הולם גם במקרה זה את תבנית "המשפחה הממלוכית"‪.‬‬
‫‪ 910‬אעיאן‪.185 :1 ,‬‬
‫‪ 911‬נג'ום‪ ;14 :10 ,‬וראה גם שם‪.25 :10 ,‬‬
‫‪ 912‬אעיאן‪ .165 :2 ,‬באופן דומה ניתן למצוא התיחסות במקורות למי שקשורים בקשרי נישואים או קשר דם כאל מי שהינם‬
‫"במעמד של ילד"‪ .‬למשל‪ ,‬קלאוון התייחס לבניו של ביברס כאל מי שהיו במעמד של בנין ) ַמנְזִלַת וְלַא ִד ִה( ובתו ע'אזיה היתה‬
‫נשואה לבנו של ביברס‪ ,‬מקפא‪ .750 :3 ,‬המקורות גם מציינים שביסרי אלשמסי קרובו של אלט'אהר ביברס היה אצלו במעמד של‬
‫ילד‪ ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪.64 ,‬‬
‫‪227‬‬
‫ישנן מספר עדויות לכך שגם בתפישת יחסי האדון‪-‬ממלוכ חל שינוי בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ראשית‪ ,‬המקורות‬
‫מספרים לנו שברקוק בנה בחלקת הקבר שלו מקום קבורה שיועד לממלוכים שלו )אל ַחוְש אלטַ'א ִהרִי(‬
‫והמקורות מזכירים מספר רב של ממלוכים שלו שנקברו באותו ַחוְש‪ 913.‬עדות זו מראה שליחסים בין ברקוק‬
‫לממלוכיו היו מאפיינים של יחסי משפחה‪ .‬נראה שמנהג דומה לזה היה קיים רק בימי אלט'אהר ביברס אך‬
‫בצורה פחות מפותחת‪ ,‬ולא נזכר שביברס עצמו נקבר באותו מקום בו נקברו הממלוכים שלו‪.‬‬
‫‪914‬‬
‫כבר נזכר‬
‫שבימי ברקוק ישנה החיאה של מורשת ביברסית‪-‬ממלוכית‪ .‬בהלוויתו של ברקוק נכחו כל הממלוכים שלו‪,‬‬
‫ובאופן יוצא דופן נזכר שציווה לתת לממלוכים שלו כסף‪ 915.‬ישנם גם יותר אזכורים בימי ברקוק לכך שנכח‬
‫בהלוויות ממלוכים שלו )או ח'שדאשים שלו( ושהצטער צער רב על מותם )" ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪﺍ"(‪ ,‬אולם יש להיזהר‬
‫בעדויות מעין אלה‪.‬‬
‫‪916‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית אחד השמות הנפוצים ביותר לממלוכים היה השם קאניבאי‪,‬‬
‫שפירושו הוא "בן מאושר"‪.‬‬
‫‪917‬‬
‫יתכן והדבר מעיד על שינוי בתפישת הקשר שבין אדון לממלוכ‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית התפתח מנהג שבו הסולטאן ששב לקהיר לאחר קרב פגש את האמירים ב‪-‬אלעכרשה‪,‬‬
‫המקום שבו פגש יוסף את אביו כשהלה הגיע למצרים‪ .‬דומה שקיום הטקס במקום זה נבע מתפישה שהסולטאן‬
‫הוא אבי הלוחמים‪.‬‬
‫‪918‬‬
‫לעיתים נראה שמקורות מהתקופה הצ'רקסית מטשטשים את ההבדל בין ממלוכ לבן‪ .‬בביוגרפיה של‬
‫אלנאצר מחמד אבן תע'ריברדי אומר עליו כי "הוא סלטאן‪ ,‬בנו של סולטאן‪ ,‬אחיו של סלטאן ואביהם של‬
‫שמונה סולטאנים‪ .‬השלטון נמצא אצל זרעו‪ ,‬נכדיו‪ ,‬יורשיו‪ ,‬הממלוכים שלו והממלוכים של הממלוכים שלו עד‬
‫ﺻ ﹾﻠﹺﺒ ‪‬ﻪ‪.‬‬
‫לימינו זה‪ ,‬אדרבא עד שתיעלם המדינה התורכית" ) ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﺑ ‪‬ﻦ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺧﻮ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﻟﺪ ﹶﺛ ‪‬ﻤﺎﹺﻧﻰ ‪‬ﺳﻼ ‪‬ﻃﲔ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬‬
‫ﺽ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ‪‬ﻴﺔ(‪.‬‬
‫‪‬ﻭﺍ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ ‪‬ﻓﻲ ﹸﺫ ﹺﺭ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺣ ﹶﻔﺎ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ﹾﻘِﹺﺒ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴ ‪‬ﻜﻪ‪ ‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴﻚ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟﻴ ‪‬ﻜ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﻳ ‪‬ﻮ ‪‬ﻣ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﺑ ﹾﻞ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﺗ‪‬ﻨ ﹶﻘ ﹺﺮ ‪‬‬
‫‪919‬‬
‫אבן תע'ריברדי‬
‫מנסה ליצור מראית עין של המשכיות בין התקופה התורכית לתקופה הצ'רקסית‪ .‬יש לציין שממלוכ של‬
‫אלנאצר מחמד מעולם לא היה סולטאן והשלטון עבר לממלוכים של הממלוכ של בנו חסן )ברקוק היה ממלוכ‬
‫של ילבע'א אלעמרי שהיה ממלוכ של חסן(‪ .‬בניסיון לצור המשכיות מטשטש ההבדל שבין בן לממלוכ‪ 920.‬רק‬
‫בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית ניתן למצוא הקבלה מלאה בין בן לממלוכ‪ .‬בסקירתו הקצרה את ההיסטוריה של‬
‫‪ 913‬ראה למשל סלוכ‪ ;1109 :3 ,‬שם‪ ;202 :4 ,‬נג'ום‪ ;31 :13 ,‬צ'וא‪ ;296 :3 ,‬שם‪ ;212 :6 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪475 :1 ,‬‬
‫)תנבכ אליחיאוי שהיה אמיר שלו ולא ממלוכ שלו(; שם‪ ;245 :2 ,‬עקד אלג'מאן )ברקוק(‪ ;462 ,‬על חלקת הקבר )חוש( ועל‬
‫צוואתו של ברקוק שיקברו את הממלוכים שלו שם‪ ,‬ראה עקד אלג'מאן )ברקוק(‪ ;491 ,‬נזהת אלנפוס‪.475 :1 ,‬‬
‫‪ 914‬אבן שדאד‪ :92-91 ,‬שם‪.348-347 ,‬‬
‫‪ 915‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.495 :1 ,‬‬
‫‪ 916‬ראה למשל מנהל‪) 12 :4 ,‬תנבכ אליחיאוי(; שם‪) 207 :4 ,‬ג'רכס אלח'לילי(; אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;332 :1 ,‬נג'ום‪ ;161 :12 ,‬אבן‬
‫תע'ריברדי‪ ,‬אלדליל‪) 151-150 :1 ,‬אלטנבע'א אלג'ובאני(; קאצ'י‪ ;681 ,674 :1 ,‬סלוכ‪) 912 :3 ,‬קלמטאי אלעת'מאני(‪.‬‬
‫‪ 917‬מנהל‪.18-14 :9 ,‬‬
‫‪ 918‬ראה למשל ניל‪ .200 :7 ,‬בפרק ‪ 4‬העוסק בקשרי נישואים ומשפחה ארחיב את הדיון על אלעכרשה‪.‬‬
‫‪ 919‬נג'ום‪.166 :9 ,‬‬
‫‪ 920‬גרסא יותר מדוייקת לגבי זהות הסולטאנים מציג אבן תע'ריברדי בעת תיאורו את מותו של קלאון‪ .‬על פי גרסא זו השלטון‬
‫אחריו היה לצאצאיו‪ ,‬הממלוכים שלו והממלוכים של הממלוכים של ילדיו‪ ,‬שם‪ .327 :7 ,‬בכל זאת בגרסא זו יש השוואה בין‬
‫ממלוכים וילדים כשבניסיון להמשיך את הרצף מאז קלאון גורס אבן תע'ריברדי שהשלטון מאז ברקוק ניתן לילדיו או לממלוכים של‬
‫ברקוק‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫הסולטאנות הממלוכית אלג'ברתי )מת ‪ (1822/1238‬מציין את השינוי שחל עם עלייתם של הסולטאנים‬
‫הצ'רקסים‪ ,‬באומרו "עם תקופת שלטונם של אלאשרף שעבאן הלה ובניו‪ ,‬הסתיימה תקופת שלטונה של‬
‫השושלת הקלאונית והופיעה המדינה הצ'רקסית‪ .‬הראשון מבין הצ'רקסים היה ברקוק ואחריו בנו פרג'‪.‬‬
‫השלטון נשאר אצלם ואצל ילדיהם עד לסולטאן אלאשרף קאנצוה אלע'ורי" ) ‪‬ﻭﹺﺑﺎ َﻷ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮﻑ ‪‬ﺷ ‪‬ﻌ‪‬ﺒﺎﻥ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ ‪‬ﺯﺍﹶﻟﺖ‬
‫ﺼﻮﻩ‬
‫ﺴﺔ ﹶﺃ ‪‬ﻭﹸﻟ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﹸﻗﻮﻕ ‪‬ﻭ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﺍ‪‬ﺑ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ﹶﻓ ‪‬ﺮﺝ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮ ﺍ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ ‪‬ﻓﻴ ﹺﻬﻢ ‪‬ﻭ‪‬ﻓﻲ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﺩ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍ َﻷ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮﻑ ﹶﻗﺎ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﳉ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻛ ‪‬‬
‫ﺕ ‪‬ﺩ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍ ﹶ‬
‫‪‬ﺩ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍﻟ ﹶﻘﻼ ‪‬ﻭﻭﹺﻧ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭ ﹶﻇ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﻱ‪ 921.(...‬אלג'ברתי מתייחס בפירוש לשושלת קלאונית ומוצא שושלתיות גם בתקופה הצ'רקסית שכן הוא‬
‫ﺍﻟ ‪‬ﻐﻮ ﹺﺭ ‪‬‬
‫גורס שהשלטון היה בידי ילדי ברקוק עד לאחרון הסולטאנים הצ'רקסים – אלאשרף קאנצוה אלע'ורי‪.‬‬
‫אלג'ברתי משליך מושגים מתקופתו הניאו‪-‬ממלוכית )לגבי טיב הקשר בין ממלוכ ואדון( על תקופת‬
‫הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫‪922‬‬
‫אם כן‪ ,‬ניכר שינוי הדרגתי בתפישת יחסי האדון והממלוכ שמגיע להבשלה רק‬
‫בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית‪.‬‬
‫אבן תע'ריברדי מספק לנו פרט מעניין נוסף לגבי תפישה תרבותית צ'רקסית בנוגע ליחסים בין אב‬
‫לבן‪ .‬כך הוא מתאר את יחסו של אנצ‪ ,‬אבי ברקוק‪ ,‬אל בנו לאחר הגיעו למצרים‪" :‬אנצ החל לפנות לברקוק‬
‫בשמו מבלי לתת לו כבוד כפי שפונה האב לבנו על פי מנהג הצ'רקסים‪ ,‬שכן אצל הצ'רקסים מעמדם של הילד‬
‫ﺴﺔ ‪‬ﻭﺍﻟ ﹶﻘﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ‬
‫ﳉ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻛ ‪‬‬
‫ﺐ ﺍﻟ ‪‬ﻮﺍ‪‬ﻟﺪ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﹶﻗﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ ﺍ ﹶ‬
‫ﺨﺎ ‪‬ﻃ ‪‬‬
‫ﺸﻢ ﹶﻛ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺤ‪‬‬
‫ﺐ ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﹸﻗﻮﹰﻗﺎ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹺﺑﺎ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻏ‪‬ﻴ ﹺﺮ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺨﺎ ‪‬ﻃ ‪‬‬
‫ושל המשרת זהה" )َﺃ ‪‬ﺧ ﹶﺬ ﺁ‪‬ﻧﺺ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﳋ ‪‬ﺪﱘ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ‪‬ﺳ ‪‬ﻮﺍﺀ(‪ 923.‬על פי אבן תע'ריברדי לפחות‪ ,‬בתרבות הצ'רקסית אין הבדל בין ילד ומשרת‬
‫‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ﱠﻥ ﺍﻟ ‪‬ﻮﹶﻟﺪ ‪‬ﻭﺍ ﹶ‬
‫)עבד(‪ .‬האם הצ'רקסים‪ ,‬אשר הגיעו בגיל מבוגר יחסית לשטחי הסולטאנות‪ ,‬והביאו לשטחי הסולטאנות‪ ,‬לאחר‬
‫שעלו לגדולה‪ ,‬את קרובי משפחותיהם‪ ,‬שימרו ערכים צ'רקסים שהיו נהוגים ב‪-‬בלאד אלג'רכס?‬
‫‪924‬‬
‫קשה‬
‫להעריך את חשיבות השפעתם של ערכים תרבותיים צ'רקסים על התנהגותם בשטחי הסולטאנות הממלוכית‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬יתכן וערכים אלה השתלבו במבנים חברתיים של הצ'רקסים בשטחי הסולטאנות ובנטייתם של‬
‫הצ'רקסים לפתח קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים כתחליף לקשרי המשפחה הטבעיים כתוצאה מכך שקשרים אלה‬
‫נמנעו מהם באופן יחסי בתקופה התורכית משום ששוחררו בגיל מאוחר יחסית וגם העמידו צאצאים בגיל‬
‫מאוחר יחסית‪ .‬ניתן למצוא עדות לכך שצ'רקסים נטו לזלזל בקשרי משפחה ביולוגים גם בתקופה התורכית‪.‬‬
‫כשקרא סנקר הצ'רקסי רצה לברוח למונגולים עם אקוש אלאפרם‪ ,‬אקוש היסס משום שלא רצה לעזוב את‬
‫ילדיו‪ .‬קרא סנקר פנה אליו במילים קשות באומרו‪" :‬ברחם של איזה זונה ירקת והבאת ממנה את מוסא‪ ,‬עלי‬
‫‪ 921‬אלג'ברתי‪.36 :1 ,‬‬
‫‪ 922‬יש לציין שבמונחי התקופה הניאו‪-‬ממלוכית תרגום הביטוי " ַדוְלַת אלגַ'רַא ִּכ ַסה" כשושלת צ'רקסית אינו חוטא למושגי בני‬
‫התקופה‪.‬‬
‫‪ 923‬נג'ום‪.183 :11 ,‬‬
‫‪ 924‬על פי פופר‪ ,‬בצ'רקסיה היה נהוג למסור ילדים עם לידתם למשפחות אומנות‪ .‬אבות אומנים זכו לכבוד רב ואחים אומנים היו‬
‫נאמנים זה לזה וחיזקו את הקשר ביניהם באמצעות שבועת אחוה‪ ,‬פופר‪ ,‬מצרים‪.12 ,‬‬
‫‪229‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺭ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤ ‪‬ﻬﺎ‪ ,‬ﺟﺎ َﺀ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣﻮ ‪‬ﺳﻰ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ‪‬ﻠ ‪‬ﻲ ‪‬ﻭ ‪‬ﺧ‪‬ﻠﻴﻞ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ ﹶﺃ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺎﺀ(‪.‬‬
‫ﺼ ﹾﻘ ‪‬‬
‫ﻱ ‪‬ﺑ ‪‬ﻐﺎ‪‬ﻳﺔ ‪‬ﺑ ‪‬‬
‫ח'ליל? והזכיר מספר שמות נוספים" )ﹶﺃ ‪‬‬
‫‪925‬‬
‫אנו‬
‫עשויים ללמוד מדבריו של קרא סנקר שלפחות חלק מהצ'רקסים בתקופה התורכית לא החשיבו את קשרי‬
‫המשפחה הביולוגיים למשהו שראוי להתייחס אליו‪ 926.‬בתקופה הצ'רקסית אנו שומעים על אמיר צ'רקסי שלא‬
‫רצה להתחתן משום שחשש לאבד את כוחו‪.‬‬
‫‪927‬‬
‫האם הצ'רקסים פיתחו בתקופה התורכית אתוס של עבדים‬
‫שהלם את התרבות הצ'רקסית והמשיך להתקיים גם בתקופה הצ'רקסית? כאמור‪ ,‬בפרק זה כבר נוכחנו לראות‬
‫שהחל מתקופת המעבר עם הגעתם של הלא‪-‬תורכים לשטחי הסולטאנות החלו להשתמש במינוח של משפחה‬
‫ביולוגית על מנת לציין את היחסים שבין ה‪-‬ח'שדאשיה ב‪-‬טבאק‪ .‬בפרקים הבאים אראה שבתקופה הצ'רקסית‪,‬‬
‫ממלוכים הביאו ילדים לעולם בגיל מאוחר יחסית ושמגיפת הדֶבר פגעה קשות בצאצאיהם ואפשרה הפרות של‬
‫זכויות הירושה שלהם‪ .‬אמנם בכל הנוגע למינוח של היחסים בין אדון לממלוכ‪ ,‬לא ניתן לזהות שינוי מהותי‬
‫במעבר לתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ועדויות ברורות לשינוי בטרמינולוגיה זו קימות רק בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית‪ ,‬אך‬
‫ישנם עדויות לכך שבתקופה הצ'רקסית מטשטש ההבדל בין ילד לבין ממלוכ‪ .‬יתכן שבדברים של ברקוק‬
‫לעבדיו לפני הקרב עם מנטאש‪ ,‬המופיעים בביוגרפיה שלו שכתב דה מיגננלי‪ ,‬ניתן למצוא אישור לכך שהחל‬
‫מתקופת המעבר היה קיים אתוס של עבדים לא‪-‬תורכים שהעלה על נס קשרים פסיאודו‪-‬משפחתיים‪:‬‬
‫"בניי‪ ,‬אהוביי‪...‬סיפקתי לכם בנדיבות אוכל ולבוש מדמי וחלבי‪ .‬לא כעבדים אלא כבנים‪...‬נמכרתי‬
‫}לעבדות{ כפי שאתם נמכרתם‪ .‬סבלתי תלאות רבות כמשרתם של זרים‪...‬אחי‪ ,‬ברכה‪ ,‬הונה אותי‪ ,‬אך ניצלתי‬
‫מסכנת מוות‪ .‬אלוהים בחסדיו גאל אותי"‪.‬‬
‫‪928‬‬
‫לסיכום‪ :‬בהסתמך על מקורות מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אשר מטבע הדברים מספקים פרטים רבים יותר‬
‫על תקופה זאת‪ ,‬אילון העלה את הטענה שבתקופת הסולטאנות הממלוכית היחסים בין ה‪-‬ח'שדאשיה ובין אדון‬
‫ועבדיו היו מעין יחסי משפחה והתאפיינו בטרמינולוגיה של משפחה ביולוגית‪ .‬אולם ניתן לזהות הבדלים בין‬
‫הטרמינולוגיה של היחסים בין ה‪-‬ח'שדאשיה שהיתה נהוגה בתקופה התורכית לבין זו שהיתה נהוגה בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬בתקופה התורכית לא נעשה שימוש במונח אִח'וה על מנת לציין את הקשר בין כלל ה‪-‬ח'שדאשיה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתקופה התורכית קשרי ֻאח'וה‪/‬מואח'אה היו נפוצים יותר‪ ,‬אך בעלי קשר זה נקראים אחים‬
‫במקורות רק במקרים נדירים‪ ,‬אשר יש להם הסבר‪ .‬קשר ה‪ֻ -‬אח'וה‪/‬מואח'אה היה קשר דיאדי אשר מקביל‬
‫לחברות ולא לקשר בין אחים ביולוגיים‪ .‬קשר זה לא הקנה זכויות וחובות כשל קרובי משפחה‪ ,‬בכללן זכויות‬
‫ירושה‪ .‬לעיתים קשר ה‪ֻ -‬אח'וה כלל לא נוצר בגיל צעיר ב‪-‬טבאק‪ ,‬ולקשר כזה נלוותה בדרך כלל ברית המגובה‬
‫בשבועה‪ .‬יש לזכור שקשר ה‪ֻ -‬אח'וה‪/‬מואח'אה אינו מאפיין רק את התקופה הממלוכית או רק ממלוכים‪.‬‬
‫התקדים האיסלאמי‪/‬שרעי לקשר זה הוא קשר ה‪-‬מואח'אה שיצר הנביא מחמד בין ה‪-‬מהאג'רון ל‪-‬אנצאר‪ .‬יש‬
‫‪ 925‬אעיאן‪.568 :1 ,‬‬
‫‪ 926‬אפשר להשוות זאת לאמירתם של ה‪-‬בחריה שגלו ממצרים שאמרו שכל אחד מהם הותיר בן‪ ,‬בת‪ ,‬אשה או שפחה במצרים‬
‫וכולם מתגעגעים למצרים בשל כך‪ ,‬מג'מוע‪.146 ,‬‬
‫‪ 927‬צ'וא‪.278-277 :3 ,‬‬
‫‪ 928‬ברטרנדו דה מיגננלי‪" ,‬ביוגרפיה לטינית"‪.157 ,‬‬
‫‪230‬‬
‫עדויות לכך שגם קשר ה‪-‬ח'שדאשיה בתקופה התורכית היה קשר המקביל לחברות ושנחשב לקשר בעל מעמד‬
‫נמוך יותר מקשר משפחה ביולוגי‪ .‬במקרים נדירים נזכר קשר של ח'שדאשיה גם בין מי שאינם ממלוכים‪.‬‬
‫בתקופה התורכית אין זכר במקורות גם לשימוש במילה אני‪/‬אניאת במשמעות של חניכים ב‪-‬טבאק‪ .‬במקרים‬
‫נדירים בלבד נעשה שימוש בתקופה התורכית בביטוי אע'א‪ ,‬אך ברור שמשמעות הביטוי אינה זהה למשמעותו‬
‫החל מתקופת המעבר‪ .‬עד לתקופת המעבר המונח אע'א מציין מי שהיה אחראי על אקטאע של ממלוכ צעיר‬
‫ממנו או מי שהיה אחראי על גידול וחינוך של ממלוכ צעיר ממנו‪ ,‬לא בהכרח ב‪-‬טבאק‪.‬‬
‫החל מתקופת המעבר‪ ,‬מימי ילבע'א אלעמרי‪ ,‬ניכר שינוי דרמטי במינוח הנוגע ל‪-‬ח'שדאשיה‪ .‬מתקופה‬
‫זו ניתן למצוא התיחסויות רבות ל‪-‬ח'שדאשיה כאל אחים )אִח'וה( וישנם אזכורים רבים ל‪-‬אע'א בעל אניאת ב‪-‬‬
‫טבאק‪ .‬לעיתים נדירות ניתן למצוא התיחסות ִלשני ִאח'וה ממלוכים כאל אחים )א' אח'ו ב'( אך ככלל‪ ,‬במקרים‬
‫בהם בכותר של הביוגרפיה של אמירים ממלוכים נזכר שהם אחים של אמיר ממלוכ אחר מדובר באחים‬
‫ביולוגיים‪ .‬על פי רוב גם בנרטיב ההיסטורי הביטוי "א' אח'ו ב'" מציין קשר בין אחים ביולוגיים‪ .‬יש לציין‬
‫שלמרות השינוי במינוח‪ ,‬לא נראה שה‪-‬ח'שדאשיה הפכו לבעלי זכויות או חובות של קרובי משפחה ביולוגיים‪.‬‬
‫אין זה מקרה שהשינוי במינוח מתרחש בתקופה שבה מתחילים להגיע לא‪-‬תורכים בכמויות גדולות‬
‫לשטחי הסולטאנות‪ .‬ישנן עדויות לכך שבתקופה התורכית לא‪-‬תורכים נחשבו לנחותים מהתורכו‪-‬מונגולים‪,‬‬
‫שוחררו בגיל מאוחר יותר‪ ,‬נטו להעמיד צאצאים בגיל מבוגר יותר ונחשבו ל‪"-‬יותר עבדים" מעמיתיהם‬
‫התורכו‪-‬מונגולים‪ .‬הואיל ולא‪-‬תורכים נטו פחות לפתח קשרי משפחה טבעיים‪ ,‬התפתח אצלם אתוס ממלוכי‬
‫המעלה על נס קשרי משפחה לא ביולוגיים‪ .‬ישנן עדויות לכך שכבר בתקופה התורכית‪ ,‬לפחות חלק‬
‫מהצ'רקסים זלזלו בקשרי המשפחה הביולוגיים‪ .‬ישנן גם עדויות לכך שבתרבות הצ'רקסית היחס לעבד ולבן‬
‫היה יחס זהה‪ ,‬ושיחסים בין אב אומן לבנו המאומץ ובין אחים אומנים היו חזקים‪ .‬אמנם בתקופה הצ'רקסית‪,‬‬
‫אין עדות לכך שכרוניקאים התיחסו לממלוכים כאל בנים של אדוניהם או לאדונים כאל אבות של עבדיהם‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית יש עדויות לכך שיחסים בין אדון לעבדיו היו דומים יותר ליחסים בין אב לבן‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬מקורות מהתקופה הצ'רקסית מטשטשים את ההבדל שבין ממלוכ לבן‪ .‬בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית‬
‫)העותמאנית( כבר ניתן למצוא התיחסויות מפורשות לממלוכים של אדון כאל ילדיו‪.‬‬
‫ניתן למצוא פעמים רבות במכתבים או בדיאלוגים שימוש במינוח של משפחה ביולוגית בין מי שאינם‬
‫קרובי משפחה ביולוגית‪ .‬שימוש כזה הוא שימוש מטאפורי אשר אינו מאפיין את תקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית או ממלוכים בלבד‪ ,‬ובמקרים בהם הוא נוגע לממלוכים אין להסיק מכך מסקנות בנוגע לתפישת‬
‫המשפחה שלהם‪ .‬שימוש כזה הוא חלק מהפרוטוקול של הסולטאנות הממלוכית ויותר משהוא מציין קרבה הוא‬
‫מציין היררכיה הנובעת ממעמד וגיל‪ .‬כמעט תמיד‪ ,‬שימושים מטאפוריים כאלה אינם הולמים את תבנית‬
‫"המשפחה הממלוכית"‪ .‬אין זכר במקורות מהתקופה הממלוכית לשימוש במילה "עם" בנוגע ל‪-‬ח'שדאש של‬
‫האב או לשימוש במילה "ג'ד" בנוגע לאדון של האדון‪ .‬אין כמעט זכר גם להתיחסות לאדון כאל "אב"‪.‬‬
‫התיחסויות כאלה הן נפוצות למדי בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית‪ .‬יש לזכור שפעמים רבות מי שפונים אליו‬
‫‪231‬‬
‫באמצעות מונחים של משפחה ביולוגית קשור בקשרי נישואים לפונה‪ .‬במקרים כאלה השימוש במינוח של‬
‫משפחה ביולוגית אינו מטאפורי‪.‬‬
‫קשרי ה‪-‬ח'שדאשיה והקשרים בין האדון לעבדיו היוו תחליף לקשרי המשפחה הביולוגיים והיו בעלי‬
‫מעמד נמוך יותר בהיררכיה מקשרי משפחה ביולוגיים‪ .‬ממלוכים נחשבו לעיתים לבעלי מעמד של בן אצל‬
‫אדונם‪ ,‬אך רק במקרים בהם לא היה לו בן זכר‪ .‬גם מקרים של אימוץ של ממלוכ על ידי אדונו הנזכרים‬
‫במקורות התרחשו לפני שלאדון היה בן זכר‪ .‬ממלוכים גם זכו להינות מ‪-‬וקף של אדוניהם או לנהל אותו‬
‫במקרים בהם לאדון לא היה בן זכר‪ .‬ברגע שלאדון נולדו בנים זכרים‪ ,‬ממלוכים שרכש כבר לא נזכרים‬
‫במקורות כמי שהיו במעמד של בנים אצלו‪ .‬ממלוכים שהיו בעלי מעמד של בן זכו לעיתים להתחתן עם בת‬
‫אדונם ולא היו בעלי זכויות ירושה‪ ,‬כך שברור שלא נחשבו לקרובי משפחה במלוא מובן המילה‪ .‬מי שהיו‬
‫קשורים בקשרי נישואים למשפחת אדונם כבר נחשבו לקרובי משפחה‪ ,‬אם כי מעמדם היה נמוך מזה של‬
‫קרובי משפחה ביולוגיים‪ .‬גם זכויות הירושה שיש לאדון בנוגע לממלוכ שלו הולמים קשר שהוא תחליף‬
‫לקשרי משפחה ביולוגיים‪ .‬אדון יכול היה לרשת את עבדו רק במקרים בהם לעבד לא היה קרוב זכר‪ .‬לפחות‬
‫בתקופה התורכית‪ ,‬לא נראה שהיו הפרות של זכויות הורשה של ממלוכים ובכל מקרה בו נזכר שלממלוכ היה‬
‫בן )או קרוב זכר אחר( לא נזכרת ירושה של אדונו‪ .‬בן זכר היה מאפשר לממלוכ להעביר את כל רכושו אליו‬
‫וניתן למצוא עדויות לכך שממלוכים שמחו שמחה רבה בעת הולדת בנם הזכר הראשון‪ .‬רק במקרים בהם לא‬
‫היה לממלוכ קרוב זכר‪ ,‬אדונו היה זכאי לרשת חלק מירושתו )במקרה של היעדר כל קרובי משפחה האדון‬
‫היה זכאי לכל הירושה(‪ .‬בתקופה התורכית‪ ,‬רבים ממי שנזכרים במקורות כמי שמתו ללא צאצאים או ללא בן‬
‫זכר ושאדונם ירש אותם היו לא‪-‬תורכים‪ .‬עובדה זו מהווה אישור לטענה שבתקופה התורכית‪ ,‬לא‪-‬תורכים‬
‫שוחררו בגיל מאוחר יחסית וגם נטו להעמיד צאצאים בשלב מאוחר של חייהם‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫פרק ‪ - 3‬אולאד אלנאס‬
‫איילון היה הראשון לחקור באופן שיטתי את "המוסד הממלוכי" )דהיינו – יבוא עבדים לעולם האסלאם על‬
‫מנת שישמשו בתפקידי מפתח בצבא ובממשל( ועקרונותיו‪ ,‬ואת המוסדות והחברה של הסולטאנות הממלוכית‪,‬‬
‫ועל מסד זה נבנה המחקר אחריו‪ .‬בסדרת מאמרים‪ ,‬שנכתבו החל בשנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬העלה‬
‫איילון את התזה ש‪"-‬הסולטאנות הממלוכית" מייצגת בצורה הטובה ביותר את עקרונות "המוסד הממלוכי"‪.‬‬
‫על פי התזה של איילון‪ ,‬סולטאנות זו נשלטה על ידי מה שהוא כינה "אריסטוקרטיה צבאית זרה" של עבדים‬
‫לבנים )על פי רוב תורכים או צ'רקסים(‪ ,‬שהובאו למצרים על סף גיל ההתבגרות‪ ,‬אוסלמו‪ ,‬קיבלו חינוך‬
‫אסלאמי‪ ,‬עברו אימונים צבאיים יסודיים ושוחררו על ידי אדונם עם תום אימוניהם‪" .‬אריסטוקרטיה ממלוכית"‬
‫זו התבדלה מהאוכלוסייה המקומית על ידי לשון זרה )תורכית(‪ ,‬שמות תורכיים‪ ,‬לבוש וזכויות יתר‪,‬‬
‫והעקרונות שהנחו את התנהגותה היו‪ ,‬נאמנות לאדון‪ ,‬סולידאריות בין הממלוכים השייכים לאותו אדון‬
‫)ח'שדאשיה( ועיקרון של "אצולה של דור אחד"‪ ,‬אשר אינה מורישה מעמד‪ ,‬זכויות או רכוש לבניה‪.‬‬
‫"האריסטוקרטיה של הממלוכים" היתה סגורה בפני בניהם )וְלַאד אלּנַאס‪ ,‬יחיד‪ִ :‬אּבְן נַאס(‪ ,‬בשל העיקרון‬
‫שהמעמד אינו עובר בירושה‪ ,‬ותחת זאת ירשו את מעמדם ממלוכים שבאו אחריהם‪ .‬בניהם של הממלוכים‬
‫יכלו‪ ,‬על פי איילון‪ ,‬להשתלב בצבא רק בתפקידים משניים‪ .‬הדרך היחידה כמעט שנותרה פתוחה בפני‬
‫האמירים הממלוכים לדאוג לרווחת ילדיהם הייתה מוסד ה‪-‬וקף )הקדש(‪.‬‬
‫‪929‬‬
‫נקודת ביקורת מרכזית כלפי איילון הייתה שלא ייחס מקום הולם בתזה שלו לאלמנטים לא ממלוכים‪.‬‬
‫התיחסותם של חוקרים אחרים לצאצאי הממלוכים )וְלַאד אלּנַאס(‪ ,‬שלא נחשבו לממלוכים‪ ,‬מעניינת במיוחד‬
‫בהקשר זה‪ .‬אולריך הארמן )‪ (Ulrich Haarmann‬הראה שתפישתו של איילון את הממלוכים כאליטה סגורה‬
‫ומתבדלת‪ ,‬אשר אינה מורישה את זכויותיה‪ ,‬אינה מדוייקת‪ .‬במחקרו על אודות אולאד אלנאס‪ ,‬הוא הציג אותם‬
‫כגורם מתווך בין האליטה הממלוכית לאוכלוסייה המקומית‪ ,‬וערער על תפישתו של איילון‪ ,‬הגורסת הפרדה‬
‫נוקשה בין אליטה שלטת זרה והאוכלוסייה המקומית‪ .‬הארמן‪ ,‬שגרס כי "אצולה של דור אחד" היא "אבסורד‬
‫חברתי"‪ ,‬מצא אולאד אלנאס גם בתפקידים צבאיים בכירים‪ ,‬כאלה שפנו לקריירה דתית וכאלה שהיו חלק‬
‫מהיצירה התרבותית המקומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הראה הארמן ש‪-‬אולאד אלנאס היו קבוצה שנהנתה מזכויות יתר‬
‫כלכליות‪ ,‬ושהיה באפשרותם להנות מרכוש אבותיהם הממלוכים‪.‬‬
‫‪930‬‬
‫עיקר הממצאים של הארמן מתייחסים‬
‫לתקופה שבין מות אלנאצר מחמד לבין עלייתו לשלטון של ברקוק )‪ .(1380-1340/782-741‬עמליה לבנוני‬
‫הראתה שכבר מראשית הסולטאנות מילאו אולאד אלנאס תפקידים חשובים‪,‬‬
‫‪931‬‬
‫ואילו ריצ'רדס טען‪ ,‬שאין‬
‫‪ 929‬אילון‪ ,‬עבדות הממלוכ; אילון‪" ,‬מחקרים במבנה הצבא – חלק ‪ ;459-456 ,"2‬אילון‪" ,‬העיר המוסלמית"‪ ;329-311 ,‬אילון‪,‬‬
‫"אריסטוקרטיה צבאית ממלוכית"‪.210-205 ,‬‬
‫‪ 930‬הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪ ;84-55 ,‬הארמן‪" ,‬בני הממלוכים"‪ ;163-141 ,‬ראה בעיקר שם‪.142 ,‬‬
‫‪ 931‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪.102-96 ,‬‬
‫‪233‬‬
‫לראות במקרים בהם מילאו אולאד אלנאס תפקידים חשובים חריגה מ"כלל בסיסי" )שהיה קיים כביכול על פי‬
‫התזה של איילון( הגורס שאין להוריש זכויות לבנים‪ ,‬אלא שיש לחפש את הסיבות החברתיות לכך ש‪-‬אולאד‬
‫אלנאס לא תמיד הצליחו לשמר את כוחם וזכויותיהם‪.‬‬
‫‪932‬‬
‫הוא מציין שהזרימה הבלתי פוסקת של ממלוכים‬
‫לשטחי הסולטאנות הובילה למאבקים שהתנהלו בין ממלוכים למי שאינם ממלוכים על עמדות כוח והשפעה‪,‬‬
‫ושזו עשויה להיות הסיבה לכך ש‪-‬אולאד אלנאס לא הצליחו לשמר את כוחם ואת זכויותיהם‪.‬‬
‫התזה של אילון שהשתמש בעיקר במקורות מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬המספקים‪ ,‬כפי שכבר הודגש‪ ,‬את‬
‫הפרטים הרבים ביותר על תקופה זו‪ ,‬הולמת את התקופה הצ'רקסית יותר מאשר את קודמתה‪ .‬למעשה‪ ,‬מרבית‬
‫המחקרים שעסקו ב‪-‬אולאד אלנאס לאחר אילון נוגעים לתקופה התורכית‪ ,‬והודות למחקרים אלה אנו יודעים‬
‫היום שלכל אורך התקופה התורכית‪ ,‬ובעיקר החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬אולאד‬
‫אלנאס מילאו משרות בכירות בצבא‪ ,‬ונהנו מהכנסות שמקורן ב‪-‬אקטאע‪ .‬מחקרה של לבנוני מראה בצורה‬
‫הטובה ביותר את העלייה ההדרגתית בכוחם של אולאד אלנאס מראשית הסולטאנות ועד לשלהי התקופה‬
‫התורכית‪ .‬מנגד‪ ,‬סיפור נפילתם של אולאד אלנאס כמעט ולא נחקר‪ .‬אולריך הארמן שחקר את כוחם הכלכלי‬
‫של אולאד אלנאס בהתבסס על רישומי קרקעות‪ ,‬הוא למעשה החוקר היחידי‪ ,‬פרט לאילון‪ ,‬שחקר את אולאד‬
‫אלנאס גם בתקופה הצ'רקסית‪ .‬רישומי הקרקעות בהם השתמש הארמן הם משלוש נקודות זמן – סוף התקופה‬
‫התורכית )שנת ‪ ,(1375/777‬סוף תקופתו של ברקוק )שנת ‪ (1397/800‬ושלהי התקופה הצ'רקסית )שנת‬
‫‪ .(1482/887‬ממצאיו של הארמן מראים ירידה דרסטית בכוחם הכלכלי של בני הסולטאנים ) ְסיַאד( בימיו‬
‫של ברקוק‪ ,‬אך בתקופה זו מעמדם הכלכלי של אולאד אלנאס רק חווה ירידה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשלהי התקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬אין כמעט נוכחות גם ל‪-‬אולאד אלנאס בקרב בעלי ה‪-‬אקטאע‪ .‬בפרק זה אשתמש במקורות‬
‫הנרטיביים על מנת להרחיב את בחינת נפילתם של אולאד אלנאס‪ 933.‬בנוסף‪ ,‬אנסה לתאר את הסיבות שהובילו‬
‫לכך‪ ,‬שלמרות שלא היה קיים שום עיקרון תיאורטי המנשל את אולאד אלנאס מעמדות כוח‪ ,‬מעמדם של אולאד‬
‫אלנאס היה נחות מזה של הממלוכים במשך כל תקופת הסולטאנות‪ ,‬ואנסה להסביר מדוע בתקופה הצ'רקסית‬
‫חלה ירידה משמעותית במעמדם של אולאד אלנאס‪.‬‬
‫‪ 3.1‬משמעות הביטוי אולאד אלנאס‬
‫אולם ראשית‪ ,‬יש לתקן טעות הנוגעת למשמעות הביטוי אולאד אלנאס‪ .‬במחקר התקבעה הדעה שמשמעות‬
‫הביטוי היא "בניהם של הממלוכים"‪,‬‬
‫‪934‬‬
‫אולם מסקירה של המקורות מסתבר שמשמעויותיו רחבות יותר –‬
‫"בנים למשפחה רמת מעלה"‪" ,‬מי שנולדו מוסלמים" או אפילו "כל מי שאינם עבדים"‪ .‬יותר מכך‪ ,‬במקורות‬
‫מהתקופה התורכית כמעט ולא ניתן למצוא התיחסות לצאצאים של ממלוכים כאל אולאד אלנאס‪ .‬להלן יסקרו‬
‫‪ 932‬ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪.33 ,‬‬
‫‪ 933‬וראה הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪.70-68 ,‬‬
‫‪ 934‬הארמן שגורס ש‪-‬אולאד אלנאס הם בני הממלוכים‪ ,‬מציין בד בבד שלא ידוע מתי במהלך המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬קיבל‬
‫הביטוי משמעות זו‪ ,‬ושמשמעותו של הביטוי אינה ברורה לחלוטין‪ ,‬הארמן‪" ,‬ערבים בדיבורם"‪ ;104-103 ,‬שם‪" ,‬חוק יוסף"‪.61 ,‬‬
‫‪234‬‬
‫מספר דוגמאות שיבהירו את העניין‪ :‬כשקוצון הגיע למצרים בשנת ‪ 1320/720‬בלווית בתו של אזבכ‬
‫המונגולי‪ ,‬אלצפדי מציין שקוצון היה "אבן נאס ולא היה ממלוכ" )ﹺﺇ‪‬ﺑﻦ ‪‬ﻧﺎﺱ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ﹸﻜ ‪‬ﻦ ْ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﻠ ‪‬ﻮ ﹰﻛﺎ(‪ .‬אלצפדי ממשיך‬
‫לספר את סיפורו ואומר שכשאלנאצר מחמד ראה אותו ורצה לקנות אותו אמרו לו כי‪" :‬זה אינו ממלוכ" ) ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻣﺎ‬
‫‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ(‪ .‬לבסוף לאחר שאלנאצר מחמד התעקש‪ ,‬קוצון "נקנה" והכסף נשלח לאחיו צוצון‪ .‬קוצון נהג‬
‫להתגאות בכך שלא נקנה על ידי סוחר ולא שרת ב‪-‬טבאק‪ 935.‬במקרה זה ברור שקוצון מוגדר כ‪-‬אבן נאס לא‬
‫משום שהיה בנו של ממלוכ אלא משום שלא היה ממלוכ בעצמו‪ .‬יתכן שהיה מוסלמי ולכן לא ניתן היה למכור‬
‫אותו‪ .‬קרוב לודאי שהיה ממשפחה רמת מעלה שכן היה ממלוויה של בתו של השליט המונגולי אזבכ; אצל‬
‫אלעיני ניתן למצוא גם שיחה בין נסיך איובי לחסין בן ג'נדר המהגר מ‪-‬בלאד אלרום בה הנסיך האיובי אומר‬
‫לחסין ששניהם "אולאד אלנאס"‪.‬‬
‫‪936‬‬
‫גם במקרה זה ברור שהכוונה בביטוי אינה למי שאביו ממלוכ אלא למי‬
‫שבא משושלת מוכרת‪ ,‬למי שאינו עבד או למי שנולד מוסלמי; על פי אבן אלקיסראני )מת ‪ (1352/753‬לפני‬
‫שלטון התורכים מצרים וסוריה נשלטו על ידי אולאד אלנאס )כלומר‪ ,‬האיובים(;‪ 937‬על פי אלמפצ'ל אבן אבי‬
‫אלפצ'איל‪ ,‬בהאדר אלמעזי )מת ‪ (1338/739‬שעל פי גרסא אחת היה ממלוכ של הסולטאן לאג'ין‪ ,‬היה בעצם‬
‫מ‪-‬אולאד אלנאס בחלב‪ ,‬ואפילו מ‪-‬וְַלאד אל ֻת ְרּכ ַמאן )בני התרכמנים(‪.‬‬
‫‪938‬‬
‫בהקשר זה הביטוי אולאד אלנאס‬
‫מתייחס למשפחות מוסלמיות )לא בהכרח רמות מעלה( שככל הנראה היו ערביות או תרכמניות; אלשג'אעי‬
‫מתיחס גם למחמד בן ג'נכלי בן אלבאבא המהגר המונגולי כאל מי שהיה מ‪-‬אולאד אלנאס‪ 939.‬במקרה זה אבן‬
‫אלנאס הוא בן של ואפד מונגולי מוסלמי שהיה ממשפחה רמת דרג‪ ,‬אך לא בן של ממלוכ; מקרה נוסף של מי‬
‫שמוגדר כמי שהיה מ‪-‬אולאד אלנאס וקרוב לודאי היה מהגר מונגולי‪ ,‬או בנו של מהגר מונגולי‪ ,‬הוא קטלובכ‬
‫בן קרא סנקר אלג'אשנכיר אלרומי‪ 940.‬המקורות מציינים שהיה מקורב ) ֻצ ְח ַּבה( לחסין בן ג'נדר שהיה מהגר מ‪-‬‬
‫בלאד אלרום בשל המוצא הרומי )רּו ִמיַה( שאיחד ביניהם‪ .‬קטלובכ הוא ככל הנראה שם שיועד למונגולים‬
‫בתקופה בה נזכר במקורות קטלובכ בן קרא סנקר‪.‬‬
‫‪941‬‬
‫הואיל והיה ככל הנראה ואפד או בן של ואפד‪ ,‬קרוב‬
‫לודאי שבא ממשפחה רמת דרג‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ניתן למצוא במקורות מהתקופה התורכית רק שתי התיחסויות למי שעשויים להיות בנים של‬
‫ממלוכים כאל אולאד אלנאס ‪ -‬כשקלאוון אסף את בני ה‪-‬בחריה ונתן להם משכורות )ַג'וַא ִמּכ( ונחלות ) ְח' ַּבאז(‬
‫ב‪-‬חלקה‪ ,‬הממלוכ שלו‪ ,‬טרנטאי אלנאיב‪ ,‬התנגד לכך משום ששנא את "אולאד אלנאס"‪.‬‬
‫‪942‬‬
‫במקרה זה ברור‬
‫שלפחות חלק ממי שמתיחסים אליהם כאל אולאד אלנאס היו בנים של ממלוכים‪ ,‬אם כי יש לזכור שב‪-‬בחריה‬
‫‪ 935‬אעיאן‪.138 :4 ,‬‬
‫‪ 936‬אעיאן‪.555 :4 ,‬‬
‫‪ 937‬אבן אלקיסראני‪ ,‬אלדר אלמצון‪ ,‬פוליו ‪.10‬‬
‫‪ 938‬אלנהג' )‪ ;380 ,(1973‬וראה אלשג'אעי‪) 55 ,‬אבן נאס מחלב(‪.‬‬
‫‪ 939‬אלשג'אעי‪.121 ,‬‬
‫‪ 940‬אעיאן‪ ;125 :4 ,‬וראה את נספח השמות ‪ -‬קטלובכ‪.‬‬
‫‪ 941‬הוא בפירוש אינו שם שמיועד לרומים אתנים‪.‬‬
‫‪ 942‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.303 :8 ,‬‬
‫‪235‬‬
‫היו חברים גם אלמנטים לא ממלוכים;‪ 943‬אלשג'אעי מגדיר את ג'רכתמר בן בהאדר ראס נובה כמי שהיה אבן‬
‫נאס‪.‬‬
‫‪944‬‬
‫בהאדר ראס נובה )מת ‪ (1293/693‬נזכר במקורות לעיתים כמי שהיה עבד‪/‬משרת של קלאוון )" ִמנ‬
‫ַמ ַמא ִליּכ אל ַמנְצּור קלאוון"(‪ ,‬אולם למיטב ידיעתי הוא תמיד מופיע במקורות ללא נסבה המעידה על אדון‪ ,‬והוא‬
‫ידוע פשוט כבהאדר ראס נובה‪ .‬ישנה אפשרות שלא מדובר בעבד אלא ב‪-‬ואפד מונגולי‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬בתקופה התורכית‪ ,‬הביטוי אולאד אלנאס מתייחס למי שבאו ממשפחה מוכרת‪ ,‬מי שנולדו‬
‫מוסלמים‪ ,‬או מי שלא היו עבדים‪ .‬כמעט ואין התיחסויות לבנים של ממלוכים כאל אולאד אלנאס במקורות‬
‫מתקופה זו‪ .‬ברור שאין מדובר במונח טכני המציין בנים של ממלוכים‪ ,‬ואף יתכן שבכלל אין מדובר במונח‬
‫טכני שמשמעותו מגובשת לחלוטין‪ .‬מכך אנו למדים שלושה דברים חשובים‪ .‬ראשית‪ ,‬האליטה )אלנאס(‬
‫בתקופה התורכית לא הייתה ממלוכית בהכרח ומעמדו של מי שמוגדר כ‪-‬אבן נאס לא נבע מהיותו בן של‬
‫ממלוכ‪ 945.‬שנית‪ ,‬בניהם של הממלוכים לא היוו קטגוריה חברתית נפרדת‪ .‬קרוב לודאי שלא כל בן של ממלוכ‬
‫נחשב ל‪-‬אבן נאס אלא רק בנים של אמירים ידועי שם‪.‬‬
‫‪946‬‬
‫שלישית‪ ,‬לא נראה שבניהם של הממלוכים‪,‬‬
‫והעובדה שקודמו למשרות רמות דרג‪ ,‬היוו "סוגיות בוערות" בתקופה התורכית‪ .‬חסן בן אלנאצר מחמד ידוע‬
‫במחקר כמי שקידם את אולאד אלנאס )הכוונה במחקר היא לבני הממלוכים( למשרות רמות דרג באופן יוצא‬
‫דופן‪.‬‬
‫‪947‬‬
‫מחקרה של לבנוני על אולאד אלנאס הראה שקודם לתקופת חסן וגם לאחריה בניהם של ממלוכים‬
‫קודמו למשרות רמות דרג‪ 948.‬יש לציין שמחברים מהתקופה התורכית המתיחסים לתקופת שלטונו של חסן בן‬
‫אלנאצר מחמד בביוגרפיות או בכרוניקות שכתבו‪ ,‬אינם מציינים שקידם את אולאד אלנאס למשרות רמות‬
‫דרג‪.‬‬
‫‪949‬‬
‫שניים מהמקורות אף מציינים שמה שאיפיין את חסן היתה דווקא העובדה שלקח לעצמו אקטאעאת‬
‫של אמירים שמתו ושפגע ב‪-‬ג'ואמכ של האליטה )אלנאס( ובניהם‪ 950.‬מקורות מהתקופה התורכית לא הסתפקו‬
‫בכך שלא שיבחו את חסן על שקידם כביכול את אולאד אלנאס‪ ,‬הם אפילו מצאו לנכון להתלונן עליו על שפגע‬
‫באליטה )אלנאס( ובילדיהם‪ .‬לא נראה שמקורות מהתקופה התורכית מתיחסים למדיניותו של חסן כאל דבר‬
‫יוצא דופן‪ .‬המקור הראשון למיטב ידיעתי להתייחס לסוגית קידום אולאד אלנאס בימי חסן הוא אבן דקמאק‬
‫)מת ‪ (1405/808‬שהיה מקורב לברקוק‪ 951.‬אין זה בלתי סביר להניח שההתיחסות לקידום של אולאד אלנאס‬
‫‪ 943‬אצל קרטאי נזכר בהקשר של סיפור זה שטרנטאי שנא את ה‪-‬בחריה ואת ילדיהם‪ ,‬מג'מוע‪ .266 ,‬יש לקחת בחשבון את‬
‫האפשרות שהביטוי אולאד אלנאס אצל אבן אלדואדארי הוא אינטרפולציה מאוחרת‪ .‬יש לציין שעל פי קרטאי נראה שהסיבה‬
‫שבגללה טרנטאי שנא את ה‪-‬בחריה ואת ילדיהם היא משום שהיו גאוותנים וככל הנראה סירבו לתת לו כבוד‪ .‬לא מדובר בשנאה של‬
‫אולאד אלנאס משום שאינם ממלוכים או משום שהיה זלזול כלפיהם‪.‬‬
‫‪ 944‬אלשג'אעי‪.223 ,‬‬
‫‪ 945‬לדעה הרווחת במחקר ש‪-‬אלנאס היו הממלוכים‪ ,‬ראה אילון‪" ,‬מחקרים במבנה הצבא – חלק ‪.456 ,"2‬‬
‫‪ 946‬נראה שאלמקריזי מקביל בין אולאד אלנאס ל‪-‬אולאד אלאמראא )בני האמירים(‪ ,‬סלוכ‪.229-228 :2 ,‬‬
‫‪ 947‬אילון‪" ,‬מחקרים במבנה הצבא – חלק ‪ ;457 ,"2‬הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪.67 ,‬‬
‫‪ 948‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪.100-96 ,‬‬
‫‪ 949‬בדקתי שלושה מקורות שנכתבו לאחר מות חסן‪ ,‬אך לפני תקופת ברקוק – אעיאן אלעצר‪ ,‬אלבדאיה ו‪-‬תד'כרת אלנביה‪ .‬ב‪-‬‬
‫פואת אלופיאת של אלכתבי אין ביוגרפיה לחסן‪.‬‬
‫‪ 950‬אעיאן‪ ;250-249 :2 ,‬אלבדאיה‪ .278 :14 ,‬אתיחס לעניין זה בהמשך‪.‬‬
‫‪ 951‬אלנפחה אלמסכיה‪.189-188 ,‬‬
‫‪236‬‬
‫בימי חסן אצל אבן דקמאק היא תעמולה בנימה שלילית שנועדה לתמוך בברקוק )ראה להלן על אולאד אלנאס‬
‫בימי ברקוק ‪ -‬פרק ‪ ,3.2‬עמודים ‪.(246-243‬‬
‫במקורות מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ישנן הרבה יותר התיחסויות לבנים של ממלוכים כאל אולאד אלנאס‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מדברים של מבקרים אירופיים בסולטאנות ניתן להבין שהביטוי אולאד אלנאס מתייחס באופן‬
‫בלעדי לבניהם של הממלוכים‪ 952.‬עם זאת‪ ,‬גם בתקופה הצ'רקסית ישנן עדויות לכך ש‪-‬אולאד אלנאס לא היו‬
‫רק בנים של ממלוכים אלא מי שהיו בנים למשפחה מוכרת‪ ,‬מי שנולדו מוסלמים או מי שלא היו עבדים‪.‬‬
‫כשבודקים את הרשימה הידועה של אולאד אלנאס שקודמו על ידי חסן בן אלנאצר מחמד‪ ,‬רשימה המופיעה רק‬
‫במקורות מהתקופה הצ'רקסית‪ ,‬מגלים כי מבין מי שנחשבים ל‪-‬אולאד אלנאס ניתן למצוא גם מי שאינם בנים‬
‫של ממלוכים‪ .‬אחד מבין האמירים הבכירים במצרים המוגדר כ‪-‬אבן נאס אצל אבן דקמאק ואבן תע'ריברדי הוא‬
‫מוסא בן אלאזכשי שהיה כורדי ממוצא חופשי‪.‬‬
‫‪953‬‬
‫מבין האמירים הבכירים בסוריה הם מזכירים גם את אבן‬
‫צביח‪/‬אבן צבח מושל צפת שלא היה בן של ממלוכ‪ .‬אבן איאס מוסיף לרשימה את בידמר אלח'וארזמי‪ ,‬אשר‬
‫למרות שמו לא היה ממלוכ אלא צאצא של הח'וארזמים החופשיים מימי אלצאלח איוב‪.‬‬
‫‪954‬‬
‫אבן תע'ריברדי‬
‫כולל ברשימה של אולאד אלנאס גם את עלי אלמארדיני‪ .‬המקרה של עלי אלמארדיני הוא מקרה יחיד במינו בו‬
‫ממלוכ מוגדר כ‪-‬אבן נאס‪ .‬קרוב לודאי שהיה מוסלמי שנקנה‪ ,‬אולי באופן בלתי חוקי )ולכן שמו עלי(‪ ,‬ולכן‬
‫הוא מוגדר על ידי אבן תע'ריברדי כ‪-‬אבן נאס;‪ 955‬על פי אלעיני‪ ,‬על פי אחת הגרסאות‪ ,‬קטז היה "מבין אולאד‬
‫ﺤ ‪‬ﻤﻮﺩ ﺑﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮ ‪‬ﺩﻭﺩ ﺑﻦ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮﺍ ﹺﺭ ‪‬ﺯﻡ ‪‬ﺷﺎﻩ(‪.‬‬
‫אלנאס‪ ,‬ושמו מחמוד בן מודוד בן ח'וארזם שאה" ) ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻﺩ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎﺱ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫‪956‬‬
‫גם‬
‫במקרה זה ברור ש‪-‬אולאד אלנאס הם בנים לשושלת מוכרת או מי שאבותיהם הם מוסלמים; בשנת‬
‫‪ 1413/816‬חכם הלכה )פקיה( ערבי דמשקאי הכריז שהשלטון עובר לידי אולאד אלנאס ושנגמר "שלטון‬
‫התורכים"‪ 957.‬גם במקרה זה הכוונה בביטוי אולאד אלנאס אינו לבנים של ממלוכים אלא למוסלמים ערבים;‬
‫אבו בכר בנו של האמאם של ג'קמק נחשב על פי אבן תע'ריברדי לאחד מבין אולאד אלנאס‪ .‬קרוב לודאי‬
‫שאביו לא היה ממלוכ‪.‬‬
‫‪958‬‬
‫נראה שגם כורדים‪ ,‬בדוים ותרכמנים חופשיים נחשבו ל‪-‬אולאד אלנאס;‬
‫‪959‬‬
‫גם‬
‫בשלהי התקופה הצ'רקסית נזכרים מספר פרטים שלא היו בנים של ממלוכים המוגדרים על ידי המקורות כ‪-‬‬
‫‪ 952‬הארמן‪" ,‬שיטת השלטון הממלוכית"‪.19-18 ,‬‬
‫‪ 953‬נג'ום‪ ;317 :10 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪.189-188 ,‬‬
‫‪ 954‬אבן איאס‪ ;180 :1 ,‬וראה את נספח השמות – בידמר‪.‬‬
‫‪ 955‬עבדים בעלי שמות מוסלמים עשויים להיות תרכמנים או מונגולים בדרך כלל‪ .‬קשה להאמין שאבן תע'ריברדי לא ידע שמדובר‬
‫בממלוכ משום ששמו של עלי אלמארדיני "בלבל" אותו‪ .‬מקדם אלף נוסף במצרים הנזכר ברשימות אולאד אלנאס מימי חסן הוא‬
‫מחמד בן אלמחסני‪ ,‬וגם הוא עשוי להיות מי שאינו בן של ממלוכ‪.‬‬
‫‪ 956‬אלעיני‪ ,‬אלסיף אלמהנד‪.47 ,‬‬
‫‪ 957‬סלוכ‪.263 :4 ,‬‬
‫‪ 958‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪.390 :1 ,‬‬
‫‪ 959‬אלג'והרי‪ ,‬אנבאא אלהצר‪.36 ,‬‬
‫‪237‬‬
‫אולאד אלנאס – אלבדרי חסן בן אלטולוני‪ ,‬בנו אחמד‪ ,‬יוסף אבן אבי אלפרג' נקיב אלג'יש ויחיא בכאר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להבהיר שהביטוי אולאד אלנאס אינו מתייחס רק למי ששירתו ב‪-‬חלקה‪.‬‬
‫‪960‬‬
‫‪961‬‬
‫למרות שבתקופה הצ'רקסית ישנם יותר התיחסויות לבנים של ממלוכים כאל אולאד אלנאס‪ ,‬המושג‬
‫אולאד אלנאס שומר על משמעותו הרחבה יותר מהתקופה התורכית‪ .‬גם בתקופה הצ'רקסית אלנאס אינם רק‬
‫ממלוכים‪ .‬בניגוד לתקופה התורכית‪ ,‬שמקורותיה כוללים מעט מאוד התיחסויות ל‪-‬אולאד אלנאס‪ ,‬בתקופה‬
‫הצ'רקסית ניתן למצוא התיחסויות רבות אליהם‪ ,‬רובן בהקשר של פגיעה במעמדם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הדעיכה במעמדם של בני הממלוכים בתקופה הצ'רקסית‬
‫בשלב זה‪ ,‬נניח ל‪-‬אולאד אלנאס במשמעות הרחבה של המילה ונעקוב אחר דעיכת מעמדם של בניהם של‬
‫הממלוכים בתקופה הצ'רקסית‪ .‬כאמור‪ ,‬הארמן מצא שחלקם של בני האמירים ב‪-‬אקטאע החל לדעוך בימי‬
‫ברקוק )שנת ‪ (1397/800‬בהשוואה לחלקם בשלהי התקופה התורכית )בניגוד לחלקם של ה‪-‬אסיאד שנעלם‬
‫כמעט לחלוטין(‪ ,‬ואילו בשלהי התקופה הצ'רקסית )בשנת ‪ (1482/887‬כבר כמעט ולא היה להם חלק ב‪-‬‬
‫אקטאע )בדומה ל‪-‬אסיאד(‪ .‬הארמן מציין שיש לקשר זאת לעובדה שכבר לא מילאו תפקיד צבאי ופוליטי ולכן‬
‫כבר לא קיבלו אקטאע מניב הכנסות‪ .‬הארמן מציין‪ ,‬אולם‪ ,‬שגם בשנת ‪ 1482/887‬ניתן למצוא אולאד אלנאס‬
‫שנהנו מהכנסות משטחים בבעלות פרטית ) ְמ ַלאּכ( או מ‪-‬אוקאף‪ 962.‬ניתן לעבות את התהליך שתיאר הארמן‬
‫בהסתמך על סקרי הקרקעות אותם חקר‪ ,‬על ידי שימוש במקורות הנרטיביים‪ .‬מסתבר‪ ,‬שנקודת הזמן השניה‬
‫)שנת ‪ ,(1397/800‬אשר אותה חקר הארמן‪ ,‬קרובה מאוד לנקודה בה אולאד אלנאס כמעט ונעלמים‬
‫מהמקורות כבעלי תפקיד פוליטי וצבאי‪ .‬המקורות הנרטיביים מאפשרים לנו לסגור את הפער הקיים בין שתי‬
‫נקודות הזמן בהם יש מידע לגבי אחזקות אקטאע‪ ,‬אם כי‪ ,‬כמובן‪ ,‬הנתונים במקורות הנרטיביים הם פחות‬
‫מדוייקים מסקרי הקרקעות שבהם השתמש הארמן‪.‬‬
‫נתחיל דוקא מהסוף‪ .‬באופן יוצא דופן‪ ,‬אבן איאס מספק לנו רשימה מלאה של כל האמירים‬
‫בסולטאנות הממלוכית במצרים בשנת ‪.1501/907‬‬
‫‪963‬‬
‫בשנה זו‪ ,‬מתוך ‪ 24‬מפקדים על אלף חיילים ) ֻמ ַקדַמּו‬
‫ ְלף‪ ,‬להלן‪ֻ :‬מ ַק ַד ִמים; יחיד‪ֻ :‬מ ַק ַדם ְלף( לא ניתן למצוא אף בן של ממלוכ‪ ,‬וניתן למצוא רק אמיר אחד שאינו‬
‫ממלוכ )קאנצוה בנו של סולטאן צ'רקסיה ‪ -‬בלאד אלג'רכס(‪ .‬מתוך ‪ 75‬מפקדים על ארבעים ממלוכים‬
‫) ַטּבְלחַ'אנַאת‪ ,‬יחיד‪ַ :‬טּבְלחַ'אנַה( ניתן למצוא אמיר אחד שאינו ממלוכ ‪ -‬בנו של הסולטאן באותה עת‪ ,‬קאנצוה‬
‫אלע'ורי‪ .‬על פי רוב בתקופת הסולטאנות הממלוכית בנו של הסולטאן היה מקדם אלף‪.‬‬
‫‪964‬‬
‫מתוך ‪ 186‬אמירי‬
‫‪ 960‬אבן איאס‪.1124 ,1086 :2 ,‬‬
‫‪ 961‬הארמן מציין שאיננו יודעים אם הביטוי אולאד אלנאס מתייחס לכל בני הממלוכים או רק למי מבינהם ששירתו ב‪-‬חלקה‪ ,‬הארמן‪,‬‬
‫"בני הממלוכים"‪ .147 ,‬בתקופה התורכית‪ ,‬ברור שהביטוי אולאד אלנאס אינו מוגבל למי שהיו ב‪-‬חלקה‪ .‬בתקופה הצ'רקסית ניתן‬
‫ﳊ ﹾﻠﻘﹶﺔ ‪‬ﻭ ﹶﻏ‪‬ﻴ ﹺﺮﻫ‪‬ﺎ(‪ ,‬ראה אבן איאס‪.778 :2 ,‬‬
‫למצוא ביטוי כמו "אולאד אלנאס מבין החיילים ב‪-‬חלקה ואחרים" )ﹶﺃﻭ‪‬ﻻﺩ ﺍﻟﻨ‪‬ﺎﺱ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺃ ‪‬ﺟﻨ‪‬ﺎﺩ ﺍ ﹶ‬
‫‪ 962‬הארמן‪" ,‬בני הממלוכים"‪.161 ,‬‬
‫‪ 963‬אבן איאס‪.702 :2 ,‬‬
‫‪ 964‬ראה נג'ום‪.62 :16 ,‬‬
‫‪238‬‬
‫ַשרַה(‪ ,‬רק ‪ 3‬עשויים להיות לא ממלוכים‪ ,‬ורק‬
‫עשרה‪ ,‬המפקדים על עשרה ממלוכים ) ַע ַש ַראת‪ ,‬יחיד‪ :‬מִיר ע ַ‬
‫אחד מביניהם עשוי להיות בן של ממלוכ‪ 965.‬על כל פנים‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬מבין ‪ 285‬אמירים בשטחי הסולטאנות‬
‫חמישה היו לא ממלוכים‪ ,‬מביניהם שניים היו בנים של ממלוכים‪ .‬מדובר במספר נמוך מאוד‪ .‬הרשימה שמספק‬
‫לנו אבן איאס מאשרת את טענתו של הארמן שבשלהי התקופה הצ'רקסית בנים של ממלוכים לא מלאו תפקיד‬
‫צבאי ופוליטי ולכן גם לא קיבלו אקטאע‪.‬‬
‫עוד קודם לכן‪ ,‬אמצאטי המצרי‪ ,‬שכתב בשנת ‪ 1478/883‬חיבור שנותן עצות לגבי קנית עבדים‪,‬‬
‫מציין בקטע העוסק בעבדים צ'רקסים שבניהם שנולדו מחוץ ל‪-‬בלאד אלג'רכס )כלומר‪ ,‬נולדו בשטחי‬
‫הסולטאנות( הם על פי רוב לא חכמים וחסרי תועלת‪.‬‬
‫‪966‬‬
‫דעתו של אצמאטי בנוגע לילדי הצ'רקסים משקפת‬
‫בודאי את המציאות בזמנו במצרים‪ ,‬מציאות שבה בנים של ממלוכים צ'רקסים לא היו אמירים ולא היו בעלי‬
‫מעמד פוליטי‪ .‬עוד קודם לכן‪ ,‬ח'ליל בן שאהין אלט'אהרי )מת ‪ (1468/873‬מציין בקטע העוסק בבניהם של‬
‫הסולטאנים והאמירים כי‪" :‬הסולטאנות ודרגות האמירים היו מיועדות להם באופן בלעדי‪ .‬אדם אמין ששמו‬
‫אלמעלם ברכה הוטרינר מבין תושבי שכונת אל‪-‬חסיניה‪ ,‬שגילו היה בערך מאה שנים‪ ,‬מסר לי שהוא ראה‬
‫מקום בשכונת אל‪-‬חסיניה ובו כארבעים אמירים מבין בני המלכים‪ ,‬ואילו כיום רובם נטולי מעמד‪ .‬מסופר‬
‫שהאמיר צלאח אלדין בן ע'ראב היה ראש שומרי הסף במצרים ומילא את משרת המושל באלכסנדריה‪ .‬הוא‬
‫שהה שם ‪ 37‬שנים והותיר אחריו מבנים ומונומנטים‪...‬סופר גם שאבראהים בן אמיר ג'אנדאר היה אמיר‬
‫טבלח'אנה שהיה מפורסם באומניות הלחימה‪ ,‬ועליו יש סיפור מפורסם‪ .‬הוא היה גם אמיר בכיר בחלב‬
‫ﺴ‪‬ﻴﹺﻨ‪‬ﻴﺔ‬
‫ﳊ‪‬‬
‫ﺴﻤ‪‬ﻰ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﻌﻠﱢﻢ ﹺﺑ ‪‬ﺮﻛ‪‬ﺔ ﺍﻟ‪‬ﺒ‪‬ﻴ ﹶﻄﺎﺭ ‪‬ﻣﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻋ‪‬ﻴﺎﻥ ﹶﺃ ‪‬ﻫﻞ ﺍ ﹸ‬
‫ﺨﺺ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟﱢﺜ ﹶﻘﺎﺓ )!( ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺝ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ‪ ,‬ﻭ ‪‬ﺣ ﹶﻜﻰ ‪‬ﻟﻲ ‪‬ﺷ ‪‬‬
‫ﺨ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄ‪‬ﻨﺔ ‪‬ﻭﺍ ِﻹ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺓ ﻻ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫השמורה" ) ﹶﻛﺎ‪‬ﻧﺖ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺻﻼﺡ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ﺑﻦ‬
‫ﺤ ‪‬ﻮ ﹶﺃ ‪‬ﺭ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﲔ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﲑﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻﺩ ﺍ ﹸﳌﹸﻠﻮﻙ ‪‬ﻭﺍﻵ ﹾﻥ ﹶﻏﺎ‪‬ﻟ‪‬ﺒ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻬ ‪‬ﻤﻞ‪ .‬ﻗﻴ ﹶﻞ ﹺﺇ ﱠﻥ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﻴﹺﻨ‪‬ﻴﺔ ﹺﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﳊ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻮ ‪‬ﻣﺎﹶﺋﺔ ‪‬ﺳ‪‬ﻨﺔ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﺭﹶﺃﻯ ‪‬ﻣ ﹶﻜﺎ‪‬ﻧﺎ ﹺﺑﺎ ﹸ‬
‫ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺳ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺸ ﹺﺮﻳ ﹶﻔﺔ ﹺﺑﹸﺜ ‪‬ﻐﺮ ﺍ ِﻹ ‪‬ﺳ ﹶﻜ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ﹺﺭ‪‬ﻳﺔ ‪‬ﻭﹶﺃﹶﻗﺎ ‪‬ﻡ ﹺﺑ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺳ‪‬ﺒ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﻭﹶﺛﻼ‪‬ﺛﲔ ‪‬ﺳ‪‬ﻨﺔ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻪ ﺁﹶﺛﺎﺭ‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄ‪‬ﻨﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺼ ﹺﺮ‪‬ﻳﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﻮﱠﻟﻰ ﹺﻧ‪‬ﻴﺎ‪‬ﺑﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺠﺎﺏ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬ﺪ‪‬ﻳﺎﺭ ﺍ ‪‬ﳌ ‪‬‬
‫ﳊ‪‬‬
‫ﹸﻏ ‪‬ﺮﺍﺏ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺣﺎ ﹺﺟﺐ ﺍ ﹸ‬
‫ﺤﻠﺐ‬
‫ﺸ ‪‬ﻬﻮ ‪‬ﺭﺓ ﹸﺛ ‪‬ﻢ ﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ﹶﻘ ‪‬ﺮ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﲑﺍ ﹰﻛﹺﺒ ‪‬ﲑﺍ ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﻬﻮ ‪‬ﺭﺍ ﹺﺑﺎﻟ ﹸﻔ ‪‬ﺮﻭ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﺣ ﹶﻜﺎ‪‬ﻳﺔ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺨﺎ‪‬ﻧﺎﺕ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﺋﺮ‪ ...‬ﻭ‪‬ﻗﻴ ﹶﻞ ﹺﺇ ﱠﻥ ‪‬ﺃ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻫﻴﻢ ﺑﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻣﲑ ‪‬ﺟ‪‬ﻨ ‪‬ﺪﺍﺭ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ ﱠﻄ‪‬ﺒﻠ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﺮﻭ ‪‬ﺳﺔ(‪.‬‬
‫ﺍ ﹶﳌ ‪‬‬
‫‪967‬‬
‫לכל המאוחר בשנת ‪) 1468/873‬ויש לקחת בחשבון שהחיבור נכתב לפני שנה זו(‪ ,‬תקופה בה‬
‫בנים של אמירים )ממלוכים או לא ממלוכים( מילאו תפקידים חשובים והיו בעלי מעמד פוליטי נחשבה‬
‫להיסטוריה רחוקה‪ ,‬שאפשר להתרפק עליה בנוסטלגיה וצריך למצוא אנשים בני מאה שיספרו עליה‪ .‬כמו בכל‬
‫מקרה של נוסטלגיה ישנה גם קצת הגזמה‪ ,‬משום שברור שגם בתקופה התורכית לא כל האמירים היו בנים של‬
‫אמירים‪.‬‬
‫‪968‬‬
‫‪ 965‬מבין רשימת אמירי העשרה ניתן למצוא את השמות בהאדר בן קרקמאס‪ ,‬יוסף בן מצטפא ויוסף אלבדרי‪ .‬רק בהאדר בן קרקמאס‬
‫חשוד כבן של ממלוכ‪ ,‬אולם יש לקחת בחשבון ששמו צריך להיות בהאדר מנ קרקמאס ושהיה ממלוכ‪ .‬יש לציין שבתקופה הצ'רקסית‬
‫השם יוסף עשוי להיות שם של ממלוכ‪ ,‬כך שיוסף בן מצטפא עשוי להיות שיבוש של השם יוסף מנ מצטפא‪ ,‬וגם יוסף אלבדרי עשוי‬
‫להיות ממלוכ‪.‬‬
‫‪ 966‬מולר )‪ ,(Müller‬מלאכת קניית העבדים‪.131 ,‬‬
‫‪ 967‬אבן שאהין‪.93 ,‬‬
‫‪ 968‬יתכן שח'ליל בן שאהין מתכוון לכך שכל בני האמירים נהיו אמירים בעצמם‪.‬‬
‫‪239‬‬
‫ח'ליל בן שאהין היה בעצמו בן של ממלוכ שבמהלך הקריירה שלו זכה אף להיות מושל אלכסנדריה‬
‫)שנת ‪ ,(1433/837‬מקדם אלף בקהיר ו‪-‬מקדם אלף בדמשק )שנת ‪ .(1339/843‬העובדה שהיה נשוי לאחותה‬
‫של אשתו של הסולטאן ברסבאי עזרה לו להתקדם‪ .‬אבן איאס מציין שח'ליל היה "נַא ִדרַה פִי וְלַאד אלנַאס"‬
‫)"עילוי מבין אולאד אלנאס"(‪ 969.‬ברור מדבריו של אבן איאס‪ ,‬ומדבריו של ח'ליל בן שאהין עצמו‪ ,‬שבימים‬
‫שבהם ח'ליל בן שאהין היה מושל אלכסנדריה ו‪-‬מקדם אלף )שלהי שנות השלושים ושנות הארבעים של המאה‬
‫התשיעית‪/‬החמש עשרה(‪ ,‬מקרה של אבן נאס שממלא משרות שכאלה היה מקרה נדיר ביותר‪ .‬נראה שחל'יל בן‬
‫שאהין שהיה מודע ליחודיות של מצבו ניסה לחפש תקדימים לכך ש‪-‬אבן נאס היה מושל אלכסנדריה ומצא‬
‫אותם רק בהיסטוריה הרחוקה בשלהי התקופה התורכית‪.‬‬
‫‪970‬‬
‫לאחר שצימצמנו את טווח הזמנים בין נקודות הזמן אותם חקר הארמן‪ ,‬אפשר בשלב זה לנסות לאתר‬
‫את התקופה שבה חל השינוי הדרסטי במעמדם של אולאד אלנאס‪ .‬מסקירה של סבבי מינויים לאמירים‬
‫המופיעים ב‪-‬סלוכ וב‪-‬נג'ום‪ ,‬ומסקירת שמותיהם של בני הממלוכים המופיעים במקורות אלה בשלהי התקופה‬
‫התורכית ובתקופה הצ'רקסית‪ ,‬מתברר שאזכור של בנים של ממלוכים שהיו אמירים יורד בצורה דרסטית‬
‫כשהפלג התורכו‪-‬מונגולי והרומי בהנהגת איתמש אלבג'אסי הובס על ידי הפלג הצ'רקסי בשנת ‪.1399/802‬‬
‫נראה שתהליך דעיכת כוחם של בני הממלוכים החל עם עלייתו לשלטון של ברקוק בשנת ‪ ,1380/782‬צבר‬
‫תאוצה עם חזרתו לשלטון בשנת ‪ 1390/793‬והושלם בשנת ‪ .1399/802‬זו היא בדיוק התקופה בה הצ'רקסים‬
‫השלימו את תהליך השתלטותם על הסולטאנות הממלוכית‪ .‬נתונים אלה הולמים את הנתונים שהציג הארמן‪,‬‬
‫בהסתמך על סקרי קרקעות‪ ,‬נתונים המראים דעיכה בכוחם של בנים של ממלוכים בשלהי תקופת ברקוק‬
‫והיעלמות כמעט מוחלטת שלהם בשלהי התקופה הצ'רקסית‪ .‬מסתבר שהשינוי הדרסטי חל ממש בסמוך‬
‫לנקודת הזמן אשר לגביה ישנם נתונים לגבי קרקעות שאותה חקר הארמן )שנת ‪.(1397/800‬‬
‫מיד לאחר תבוסת הפלג של איתמש בשנת ‪ 1399/802‬המקורות מדווחים על סבב מינויים גדול‬
‫במצרים‪ .‬מתוך ‪ 7‬טבלח'אנאת‪ 16 ,‬מפקדים על עשרים חיילים ) ִע ְש ִרינַאת( ו‪ 26 -‬עשראת‪ ,‬ניתן למצוא רק אדם‬
‫אחד שלא היה ממלוכ – ביברס בן אחותו של ברקוק – ואף לא בן אחד של ממלוכ‪ 971.‬לעומת זאת‪ ,‬בפלג של‬
‫איתמש שהובס היו ‪ 0‬מתוך ‪ 4‬מקדמים שאינם ממלוכים‪ 1 ,‬מתוך ‪ 7‬טבלח'אנאת )לא בן של ממלוכ(‪ 0 ,‬מתוך ‪3‬‬
‫‪ 969‬אבן איאס‪ ;406 :1 ,‬ניל‪ ;103 :5 ,‬שם‪ ;369 :4 ,‬צ'וא‪ .297-295 :3 ,‬מקרים נוספים של בנים של ממלוכים מאותה תקופה‬
‫בערך‪ ,‬אשר מתוארים במקורות כ‪"-‬נאדרה פי אולאד אלנאס"‪ ,‬הם מחמד בן של הסולטאן ג'קמק )מת ‪ (1443/847‬שהיה מועמד‬
‫לסולטאנות ולפחות על פי אבן תע'ריברדי אם לא היה מת והיה נהיה סולטאן לא היתה מחלוקת לגביו‪ ,‬צ'וא‪ ;212-210 :7 ,‬אבן‬
‫תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪ ;101 :1 ,‬ויוסף אבן תע'ריברדי )מת ‪ (1470/874‬ההיסטוריון המפורסם שבודאי זכה להיות מתואר כ‪-‬‬
‫נאדרה על שום מלומדותו‪ ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;291 :4 ,‬אבן איאס‪ .419 :1 ,‬כשאלשהאב אחמד בן אלעיני )בן של בתו‬
‫החורגת }רביבה{ של ח'שקדם( נהיה מקדם במצרים בשנת ‪ ,1464/869‬אלמלטי מציין שזה "מִנ אלנַוַאדִר פִי ִמתְ'ל ַהדַ'א אל ַעצְר"‬
‫)"מקרה נדיר בתקופה כזו"(‪ ,‬ניל‪ .214 :6 ,‬על אלשהאב אחמד בן אלעיני‪ ,‬ראה צ'וא‪ ;69 :12 ,‬ניל‪.147 :6 ,‬‬
‫‪ 970‬קרוב לודאי שהכוונה באבראהים אמיר ג'נדאר לאבראהים בן קטלקתמר אלעלאאי שהיה מִיר גַ'נְדַאר )אחראי על הנשקיה(‬
‫בחלב ומת בשנת ‪ ,1388/791‬ראה סלוכ‪ .683 :3 ,‬למרות שהטקסט מתייחס לאמיר בשם צלאח אלדין אבן ע'ראב‪ ,‬קרוב לודאי‬
‫שמדובר בצלאח אלדין ח'ליל בן עראם )מת ‪ (1381/783‬שהיה מושל אלכסנדריה‪ ,‬ראה מנהל‪.268-263 :5 ,‬‬
‫‪ 971‬נג'ום‪ ;195-194 :12 ,‬קאצ'י‪) 76 :4 ,‬שם נזכרים ‪ 10‬טבלח'אנאת שאף אחד מהם לא ממלוכ(; וראה סלוכ‪) 994 :3 ,‬שם נזכרים‬
‫‪ 10‬טבלח'אנאת‪ 6 ,‬עשרינאת ו‪ 30 -‬עשראת שאף אחד מהם לא ממלוכ(‪.‬‬
‫‪240‬‬
‫עשרינאת ו‪ 6-‬מתוך ‪ 22‬עשראת )‪ 5‬מהם צאצאים של ממלוכים(‪ 972.‬בהשוואה לסבבי מינויים גדולים הנזכרים‬
‫במקורות בשלהי התקופה התורכית‪ ,‬בסבב המינויים לאחר תבוסת הפלג של איתמש ניכרת ירידה דרסטית‬
‫בחלקם של בנים של ממלוכים ולא ממלוכים בכלל‪ .‬המקורות מספקים פרטים על מספר סבבי מינויים גדולים‬
‫בשלהי התקופה התורכית )ראה טבלה א'(‪ .‬ברוב המינויים חלקם של הלא ממלוכים או של בני הממלוכים‬
‫מקרב ה‪-‬טבלח'אנאת וה‪-‬עשראת עולה על ‪ .15%‬רק המינויים של שנת ‪ 1365/767‬ושנת ‪ 1366/768‬הם‬
‫יוצאי דופן )ראה טבלה א'(‪ 973.‬חלקם של הלא ממלוכים בקרב כל מי שמונו ל‪-‬טבלח'אנאת או ל‪-‬עשראת בכל‬
‫סבבי המינויים הללו הוא ‪ 63‬מתוך ‪ (~27%) 237‬וחלקם של צאצאי הממלוכים בסבבי המינויים הללו הוא‬
‫‪ 49‬מתוך ‪ .(~21%) 237‬בשלושת סבבי המינויים הגדולים ביותר של שנת ‪ 1367/769‬ושנת ‪1376/778‬‬
‫)שני סבבים( חלקם של הלא ממלוכים הוא ‪ 30% ,29%‬ו‪ 24% -‬בהתאמה‪ ,‬ושל צאצאי הממלוכים הוא‬
‫‪ 29% ,23%‬ו‪ 18% -‬בהתאמה‪ ,‬כך שאין סיבה להניח שהסבבים שנסקרו אינם מייצגים את כלל סבבי‬
‫המינויים בתקופה‪ .‬נתונים אלה הולמים את מסקנתה של לבנוני שבשלהי התקופה התורכית ניתן למצוא מספר‬
‫רב של בנים של ממלוכים שהיו אמירים‪ 974,‬והולמים אמירות כלליות שניתן למצוא במקורות בדבר העובדה‬
‫שבימי אלאשרף שעבאן בנו של אלנאצר מחמד )שלט ‪ (1377-1363/778-764‬היו מספר רב של אולאד‬
‫אלנאס בעלי דרגות של טבלח'אנה ו‪-‬עשראת‪.‬‬
‫‪975‬‬
‫לסבבי המינויים הללו ניתן להוסיף את רשימת האמירים‬
‫שליוו את אלאשרף שעבאן ל‪ַ -‬חג' )עלייה לרגל( בשנת ‪ .1374/776‬מתוך מלוויו של שעבאן ניתן למצוא ‪0‬‬
‫מתוך ‪ 9‬מקדמים שאינם ממלוכים‪ 6 ,‬מתוך ‪ 23‬טבלח'אנאת )‪ 5‬בנים של ממלוכים( ו‪ 6 -‬מתוך ‪ 14‬עשראת‬
‫)כולם צאצאים של ממלוכים(‪.‬‬
‫‪976‬‬
‫סך הכל מקרב מלוויו של שעבאן ל‪-‬חג' שהיו טבלח'אנאת או עשראת ‪11‬‬
‫מתוך ‪ 37‬היו בנים של ממלוכים )‪ .(~30%‬נתונים אלה זהים לנתונים של סבבי המינויים הגדולים‪.‬‬
‫ניתן‪ ,‬אם כן‪ ,‬להעריך את חלקם של בניהם של ממלוכים בקרב בעלי דרגות ה‪-‬טבלח'אנה וה‪-‬עשראת‬
‫בקהיר בשלהי התקופה התורכית כנע בין ‪ 20%‬ל‪ .30%-‬יש לקחת בחשבון שמחוץ לקהיר )או מחוץ‬
‫למצרים( חלקם של בניהם של הממלוכים ב‪-‬אמראת אלה היה גדול אף יותר‪ .‬המקורות מספקים לנו נתונים על‬
‫האמירים של אלכסנדריה עם הפיכתה למחוז )ניאבה( בשנת ‪ .1367/769‬מושל אלכסנדריה )אמיר טבלח'אנה(‬
‫היה בנו של ממלוכ )אסנבע'א בן בכתמר אלאבו בכרי(‪ .‬מתוך ‪ 10‬טבלח'אנאת נזכרים ‪ 6‬לא ממלוכים‪,‬‬
‫כשארבעה מהם לפחות היו בנים של ממלוכים‪ .‬מתוך ‪ 9‬עשראת ‪ 5‬היו לא ממלוכים כשארבעה מהם לפחות היו‬
‫בנים של ממלוכים‪ .‬כלומר‪ ,‬שמתוך ‪ 20‬האמירים ששהו באלכסנדריה עם הפיכתה למחוז ‪ (60%) 12‬היו לא‬
‫ממלוכים ולפחות ‪ 9‬היו בנים של ממלוכים )לפחות ‪.(45%‬‬
‫‪977‬‬
‫‪ 972‬סלוכ‪ ;987 :3 ,‬לנתונים מעט שונים‪ ,‬ראה קאצ'י‪ ;69-68 :4 ,‬נג'ום‪.185 :12 ,‬‬
‫‪ 973‬אולם‪ ,‬יש לשים לב לכך שבשנת ‪ 1366/768‬מונו שני בנים של ממלוכים למשרה של מקדם אלף‪.‬‬
‫‪ 974‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪.100 ,‬‬
‫‪ 975‬אבן איאס‪.202 :1 ,‬‬
‫‪ 976‬נג'ום‪.70 :11 ,‬‬
‫‪ 977‬אלנוירי אלאסכנדראני‪.193 :5 ,‬‬
‫‪241‬‬
‫‪978‬‬
‫טבלה א' – אמירים לא ממלוכים‬
‫התקופה התורכית‪:‬‬
‫‪979‬‬
‫שנת ‪ 1 – 1363/765‬מתוך ‪ 4‬טבלח'אנאת )בן של ממלוכ(‪ 3 ,‬מתוך ‪ 8‬עשראת )שני בנים של ממלוכים(‪.‬‬
‫‪980‬‬
‫שנת ‪ 2 – 1365/767‬מתוך ‪ 15‬טבלח'אנאת )אחד מהם בן של ממלוכ(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 13‬עשראת‪.‬‬
‫שנת ‪ 2 – 1366/768‬מתוך ‪ 10‬מקדמים )שניהם בנים של ממלוכים(‪ 1 ,‬מתוך ‪ 19‬טבלח'אנאת )בן של ממלוכ(‪ 3 ,‬מתוך‬
‫‪981‬‬
‫‪ 7‬עשראת )אחד מהם בן של ממלוכ(‪.‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1367/769‬מתוך ‪ 5‬מקדמים‪ 9 ,‬מתוך ‪ 26‬טבלח'אנאת )‪ 8-7‬בנים של ממלוכים(‪ 4 ,‬מתוך ‪ 20‬עשראת )‪4-3‬‬
‫‪982‬‬
‫בנים של ממלוכים(‪.‬‬
‫‪983‬‬
‫שנת ‪ 4 – 1368/770‬מתוך ‪ 8‬טבלח'אנאת )‪ 3-2‬בנים של ממלוכים(‪ 3 ,‬מתוך ‪ 5‬עשראת )כולם בנים של ממלוכים(‪.‬‬
‫שנת ‪ 2 – 1369/771‬מתוך ‪ 8‬טבלח'אנאת )שניהם בנים של ממלוכים(‪ 5 ,‬מתוך ‪ 10‬עשראת )‪ 4‬צאצאים של‬
‫‪984‬‬
‫ממלוכים(‪.‬‬
‫‪985‬‬
‫שנת ‪ 3 – 1373/775‬מתוך ‪ 9‬טבלח'אנאת )‪ 2‬צאצאים של ממלוכים(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 2‬עשראת‪.‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1376/778‬מתוך ‪ 9‬מקדמים‪ 7 ,‬מתוך ‪ 24‬טבלח'אנאת )‪ 6-5‬בנים של ממלוכים(‪ 5 ,‬מתוך ‪ 14‬עשראת )כולם‬
‫‪986‬‬
‫צאצאים של ממלוכים(‪.‬‬
‫שנת ‪ 3 – 1376/778‬מתוך ‪ 20‬טבלח'אנאת )שני בנים של ממלוכים(‪ 8 ,‬מתוך ‪ 25‬עשראת )‪ 6‬צאצאים של‬
‫‪987‬‬
‫ממלוכים(‪.‬‬
‫תקופת ברקוק – תבוסת הפלג של איתמש‪:‬‬
‫שנת ‪ – 1380/782‬מינוי ראשון של ברקוק כ‪-‬אתאבכ לאחר הניצחון על ברכה – ‪ 1‬מתוך ‪ 5‬מקדמים )בנו של ברקוק‬
‫‪988‬‬
‫מחמד(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 9‬טבלח'אנאת‪ 0 ,‬מתוך ‪ 5‬עשראת‪.‬‬
‫שנת ‪ – 1388/791‬מינוי של ברקוק לאחר תחילת המרידה של מנטאש וילבע'א אלנאצרי – ‪ 0‬מתוך ‪ 4‬מקדמים‪ 3 ,‬מתוך‬
‫‪ 13‬טבלח'אנאת )אחד מהם בן של ממלוכ שהיה קשור בקשר נישואים } ִצ ְהר{ לברקוק(‪ 1 ,‬מתוך ‪ 2‬עשרינאת )לא בן של‬
‫‪989‬‬
‫ממלוכ(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 12‬עשראת‪.‬‬
‫* שנת ‪ – 1388/791‬מינוי של מנטאש לאחר הדחת ברקוק – ‪ 2-1‬מתוך ‪ 14‬מקדמים )אחד מהם בן של ממלוכ הוא בנו‬
‫של מנטאש(‪ 7 ,‬מתוך ‪ 31‬טבלח'אנאת )‪ 4‬מהם בנים של ממלוכים(‪ 3 ,‬מתוך ‪ 8‬עשרינאת )אחד בן של ממלוכ(‪ 7 ,‬מתוך‬
‫‪990‬‬
‫‪ 32‬עשראת )‪ 5‬צאצאים של ממלוכים(‪.‬‬
‫שנת ‪ – 1390/793‬מינוי של ברקוק לאחר חזרתו לשלטון – ‪ 1‬מתוך ‪ 7‬טבלח'אנאת )בן של ממלוכ(‪ 1 ,‬מתוך ‪ 6‬עשראת‬
‫‪991‬‬
‫)לא בן של ממלוכ(‪.‬‬
‫‪992‬‬
‫שנת ‪ 1 - 1394/797‬מתוך ‪ 5‬טבלח'אנאת )צאצא של ממלוכ(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 4‬עשראת‪.‬‬
‫‪993‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1395/798‬מתוך ‪ 2‬מקדמים‪ 0 ,‬מתוך ‪ 5‬טבלח'אנאת‪ 0 ,‬מתוך ‪ 5‬עשראת‪.‬‬
‫‪994‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1395/798‬מתוך ‪ 4‬טבלח'אנאת‪ 0 ,‬מתוך ‪ 5‬עשראת‪.‬‬
‫‪995‬‬
‫שנת ‪ 20) 1398/801‬ב‪-‬רביע אלאח'ר בימי ברקוק( – ‪ 1‬מתוך ‪ 5‬טבלח'אנאת )לא בן של ממלוכ(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 5‬עשראת‪.‬‬
‫‪ 978‬הקריטריון להכללת סבב של מינויים בטבלה הוא שסבב המינויים כולל לפחות ‪ 9‬אמירי טבלח'אנה או עשראת‪.‬‬
‫‪ 979‬נג'ום‪.26 :11 ,‬‬
‫‪ 980‬נג'ום‪.33 :11 ,‬‬
‫‪ 981‬נג'ום‪ .45 :11 ,‬וראה סלוכ‪ 4) 144-143 :3 ,‬טבלח'אנאת מתוך ‪ 21‬שהיו לא ממלוכים‪ ,‬שלושה מהם בנים של ממלוכים‪ ,‬שניים‬
‫הם בניו של ילבע'א אלעמרי ה‪-‬אתאבכ(‪.‬‬
‫‪ 982‬סלוכ‪.161 :3 ,‬‬
‫‪ 983‬סלוכ‪ .177 :3 ,‬לגרסא פחות מפורטת של המינויים‪ ,‬ראה נג'ום‪.54 :11 ,‬‬
‫‪ 984‬סלוכ‪ ;185 :3 ,‬לנתונים שונים במקצת‪ ,‬ראה אלנפחה אלמסכיה‪.210 ,‬‬
‫‪ 985‬סלוכ‪.216 :3 ,‬‬
‫‪ 986‬סלוכ‪ ;274 :3 ,‬נג'ום‪ 6) 71-70 :11 ,‬מתוך ‪ 14‬עשראת‪ ,‬כולם בנים של ממלוכים(‪.‬‬
‫‪ 987‬נג'ום‪ ;151-150 :11 ,‬לנתונים שונים במקצת‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;288 :3 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪.221 ,‬‬
‫‪ 988‬נג'ום‪ ;180 :11 ,‬וראה סלוכ‪ 0) 388 :3 ,‬מתוך ‪ 10‬טבלח'אנאת(‪.‬‬
‫‪ 989‬נג'ום‪ ;267 :11 ,‬סלוכ‪.601 :3 ,‬‬
‫‪ 990‬נג'ום‪ ;344 :11 ,‬לנתונים מעט שונים‪ ,‬ראה סלוכ‪.652 :3 ,‬‬
‫‪ 991‬נג'ום‪ ;24 :12 ,‬וראה גם סלוכ‪.740 :3 ,‬‬
‫‪ 992‬סלוכ‪.827 :3 ,‬‬
‫‪ 993‬סלוכ‪.858 :3 ,‬‬
‫‪ 994‬נג'ום‪.63 :12 ,‬‬
‫‪ 995‬נג'ום‪ ;97 :12 ,‬סלוכ‪.924 :3 ,‬‬
‫‪242‬‬
‫שנת ‪) 1399/801‬ד'ו אלקעדה לאחר מות ברקוק והמרד של עליבאי( ‪ 1 -‬מתוך ‪ 5‬מקדמים )קרובו של ברקוק אינאל באי‬
‫‪996‬‬
‫בן קג'מאס ולא בן של ממלוכ(‪ 0 ,‬מתוך ‪ 4‬טבלח'אנאת ו‪ 0 -‬מתוך ‪ 9‬עשראת‪.‬‬
‫סבבי מינויים לאחר תבוסת הפלג של איתמש‪:‬‬
‫‪997‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1401/804‬מתוך ‪ 3‬מקדמים‪ 0 ,‬מתוך ‪ 5‬טבלח'אנאת‪ 0 ,‬מתוך ‪ 8‬עשראת‪.‬‬
‫‪998‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1438/842‬מתוך ‪ 7‬עשראת‪.‬‬
‫‪999‬‬
‫שנת ‪ 0 – 1467/872‬מתוך ‪ 13‬עשראת‪.‬‬
‫תחילתו של השינוי במעמדם של אולאד אלנאס חלה עם תבוסתו של הפלג התורכו‪-‬מונגולי בראשות ברכה על‬
‫ידי ברקוק והפיכתו של ברקוק ל‪-‬אתאבכ בשנת ‪ .1380/782‬מנקודה זו בכל סבבי המינויים עד לתבוסת הפלג‬
‫של איתמש מסך כל ‪ 95‬ה‪-‬טבלח'אנאת וה‪-‬עשראת ניתן למצוא רק ‪ 8‬לא ממלוכים )‪ ,(~9%‬מביניהם ‪ 3‬בנים‬
‫של ממלוכים )‪ - ~3%‬ראה טבלה א'(‪ 1000.‬הנתונים שיש לנו על סבבי המינויים בימי שלטונו של ברקוק אינם‬
‫מאפשרים לנו לבחון שלבים בתהליך דעיכת מעמדם של אולאד אלנאס‪ ,‬אולם אם בודקים במקורות מינויים‬
‫בודדים של ברקוק לכל אורך תקופתו של ברקוק ניתן לגלות שבתקופת שלטונו הראשונה הוא מינה מספר‬
‫בנים של ממלוכים לאמירים‪ 1001.‬עם תחילת המרד של ילבע'א אלנאצרי בשנת ‪ 1388/791‬המקורות מספרים‬
‫שילבע'א אסר קבוצה של אמירים ששירתו את ברקוק‪ .‬מתוך ‪ 9‬מקדמים נזכרים ‪ 3‬שלא היו ממלוכים‪ ,‬אשר‬
‫אחד מהם היה בן של ממלוכ )אבו בכר בן סנקר שנזכר לעיל ברשימת המינויים של ברקוק(‪ .‬מתוך ‪35‬‬
‫טבלח'אנאת נזכרים ‪ 8‬לא ממלוכים‪ ,‬שחמישה מהם היו בנים של ממלוכים )מביניהם אבראהים בן טשתמר‬
‫ועבד אלרחמן בן מנכליבע'א שנזכרו ברשימת המינויים של ברקוק(‪ .‬מתוך ‪ 37‬עשראת ‪ 18‬היו לא ממלוכים‪,‬‬
‫מבינהם ‪ 12‬צאצאים של ממלוכים‪.‬‬
‫‪1002‬‬
‫כלומר‪ ,‬שבשנת ‪ 1388/791‬עם פתיחת המרד של ילבע'א אלנאצרי‬
‫מספרם של בנים של ממלוכים מקרב ה‪-‬טבלח'אנאת וה‪-‬עשראת היה זהה פחות או יותר למספרם בשלהי‬
‫התקופה התורכית‪ .‬קרוב לודאי שלפחות חלק מבניהם של הממלוכים שנזכרים ברשימה זו קיבלו את ה‪-‬אמרה‬
‫שלהם לפני שברקוק נהיה סולטאן והמשיכו לכהן כאמירים בימי ברקוק‪ .‬מבין האמירים שנעצרו על ידי‬
‫ילבע'א מספר רב שוחררו מיד לאחר מעצרם‪ .‬מסתבר שילבע'א אלנאצרי שיחרר מעל למחצית מבניהם של‬
‫‪ 996‬קאצ'י‪ ;23 :4 ,‬לנתונים שונים במקצת‪ ,‬ראה נג'ום‪ ;178-177 :12 ,‬סלוכ‪ 0) 987 :3 ,‬מתוך ‪ 5‬טבלח’אנאת(‪.‬‬
‫‪ 997‬קאצ'י‪.270 :4 ,‬‬
‫‪ 998‬נג'ום‪.231 :15 ,‬‬
‫‪ 999‬ניל‪.292 :6 ,‬‬
‫‪ 1000‬אחד מבין הבנים של הממלוכים הוא בנו של טשתמר אלעלאאי‪ ,‬שהיה צהר של ברקוק וקיבל טבלח'אנה בשנת ‪,1388/791‬‬
‫ואחד מהם הוא בנו של כמשבע'א אלחמוי אלילבע'אוי‪ ,‬ה‪-‬אע'א של ברקוק‪ ,‬שקיבל טבלח'אנה בשנת ‪ .1390/793‬נראה שקידומם‬
‫של בנים של ממלוכים אלה היה קשור לקשר הקרוב בין אבותיהם לברקוק‪.‬‬
‫‪ 1001‬אחמד בן ילבע'א אלעמרי קיבל דרגה של מפקד על אלף חיילים ) ַת ְק ִדמַת לְף(‪ ,‬סלוכ‪ ;470 ,391 :3 ,‬אבו בכר בן סנקר‬
‫אלג'מאלי קיבל את ה‪-‬תקדמה של דודו שמת – בהאדר אלג'מאלי ובנו של בהאדר קיבל אמרת עשרה )דרגת מפקד האחראי על‬
‫עשרה ממלוכים(‪ ,‬סלוכ‪ ;523 :3 ,‬אמיר חאג' אבן מע'לטאי נהיה מושל אלכסנדריה‪ ,‬סלוכ‪ ;568 :3 ,‬מחמד בן מחמד בן תנכז קיבל‬
‫טבלח'אנה‪ ,‬נג'ום‪ ;273 :11 ,‬מחמד בן אקבע'א אצ קיבל טבלח'אנה‪ ,‬סלוכ‪ ;399 :3 ,‬מחמד בן ג'לבאן אלעלאאי קיבל את ה‪-‬‬
‫טבלח'אנה של אביו‪ ,‬סלוכ‪ ;550 :3 ,‬עבד אלרחמן בן מנכליבע'א אלשמסי נהיה האמיר האחראי על שיירת העולים לרגל )מִיר‬
‫אלחַאג'(‪ ,‬סלוכ‪ ;523 :3 ,‬מחמד בן לאג'ין אלצקרי קיבל אמרת עשרה ואת משרת ַשאד אל ַדוַאוִין )האחראי על חלקים באוצר‬
‫המדינה(‪ ,‬סלוכ‪ .579 :3 ,‬אבותיהם של שניים ממי שנזכרים במקורות כמי שקיבלו אמרה בתקופה זו היו קשורים בקשר קרוב‬
‫לברקוק‪ ,‬שכן ילבע'א אלעמרי היה אדונו של ברקוק ומנכליבע'א אלשמסי היה צהר שלו‪.‬‬
‫‪ 1002‬סלוכ‪ ;624 :3 ,‬נג'ום‪ .321 :11 ,‬על רשימה זו של אמירים של ברקוק‪ ,‬ראה ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪.40 ,‬‬
‫‪243‬‬
‫הממלוכים שנעצרו ורק רבע מהממלוכים שעצר‪.‬‬
‫‪1003‬‬
‫נתונים אלה הולמים אמירות כלליות שניתן למצוא‬
‫במקורות המעידות על כך שהמורדים בברקוק קירבו אליהם את אולאד אלנאס‪ 1004.‬אישור לכך ניתן למצוא‬
‫גם בסבב המינויים שביצע מנטאש לאחר הדחתו של ברקוק בשנת ‪ .1388/791‬בסבב מינויים זה )ראה טבלה‬
‫א'( מתוך ‪ 71‬טבלח'אנאת ו‪-‬עשראת ‪ 17‬אינם ממלוכים )‪ ,(~23%‬מבינהם ‪ 10‬צאצאים של ממלוכים‬
‫)‪ .(~14%‬חלקם של בני הממלוכים במינויו של מנטאש דומה לחלקם בשלהי התקופה התורכית וגדול בצורה‬
‫משמעותית מחלקם במינויים של ברקוק‪ .‬מנטאש גם קידם מספר בנים של ממלוכים להיות מקדמים‪ 1005.‬נראה‬
‫שבתקופת שלטונו הראשונה של ברקוק‪ ,‬מספר בנים של ממלוכים קיבלו אמראת‪ ,‬אם כי חלקם של בניהם של‬
‫הממלוכים במינויים החדשים במהלך תקופת שלטונו הראשונה של ברקוק היה נמוך באופן משמעותי מחלקם‬
‫בסבבי המינויים בשלהי התקופה התורכית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מספר בנים של ממלוכים‪ ,‬שככל הנראה נהיו אמירים‬
‫לפני תקופת ברקוק‪ ,‬המשיכו להיות אמירים בימי ברקוק‪.‬‬
‫השחיקה במעמדם של אולאד אלנאס במהלך תקופת שלטונו הראשונה של ברקוק היתה אחת הסיבות‬
‫לחבירתם למורדים בברקוק‪ .‬תבוסת המורדים‪ ,‬אשר סימלה שלב חשוב בירידת מעמדם של התורכו‪-‬מונגולים‪,‬‬
‫סימלה גם שלב חשוב בדעיכת מעמדם של אולאד אלנאס‪ .‬כפי שנוכחנו לראות בפרק ‪ 7‬של החלק הראשון‪ ,‬רק‬
‫לאחר חזרתו לשלטון‪ ,‬ברקוק הרגיש מספיק בטוח במעמדו על מנת לקדם את בני הקבוצה האתנית שלו על פני‬
‫התורכו‪-‬מונגולים והרומים‪ .‬נדמה כי לאחר שחזר לשלטון גם הרגיש מספיק בטוח במעמדו על מנת לפגוע ב‪-‬‬
‫אולאד אלנאס‪.‬‬
‫אלנאס‪.‬‬
‫‪1007‬‬
‫‪1006‬‬
‫עם חזרתו לשלטון של ברקוק אנו שומעים על כך שהחרים את הסוסים של אולאד‬
‫מספר השמות החדשים של בנים של ממלוכים‪ ,‬אשר נזכר במקורות שקיבלו אמראת במהלך‬
‫תקופת שלטונו השניה של ברקוק‪ ,‬מצטמצם ונראה שכמעט כולם היו אמירי עשרה‪ 1008.‬אישור לכך ש‪-‬אולאד‬
‫אלנאס הודרו ממשרות בתקופת שלטונו השניה של ברקוק ניתן למצוא בכך שבפלג של איתמש אלבג'אסי‬
‫שלחם בצ'רקסים ניתן למצוא מספר בנים של ממלוכים‪ .‬חלק מהמקורות אף מציינים במפורש ש‪-‬אולאד‬
‫אלנאס היו חברים בפלג של איתמש‪ 1009.‬תבוסתו של הפלג של איתמש שמסמלת את היעלמותם של התורכו‪-‬‬
‫‪ 1003‬סלוכ‪.625-624 :3 ,‬‬
‫‪ 1004‬נג'ום‪.342 :11 ,‬‬
‫‪ 1005‬ראה טבלה א'; קאצ'י‪ .283 :1 ,‬פרט לבנו של מנטאש אשר קודם להיות מקדם אלף ניתן למצוא עוד שני בנים של ממלוכים‬
‫שנהיו מקדמים בימי מנטאש‪ .‬העובדה שבנו הפך להיות מקדם אינה מעידה על מדיניות של קידום אולאד אלנאס משום שבשלהי‬
‫התקופה התורכית התקבע המנהג למנות את בנו של האמיר הבכיר במדינה ל‪-‬מקדם‪.‬‬
‫‪ 1006‬הארמן גורס שיתכן ויש קשר בין הפגיעה ב‪-‬אסיאד לבין הקמת דִיוַאן אל ֻמ ְפרַד )משרד האחראי על משכורות הממלוכים של‬
‫הסולטאן( בשנת ‪ .1394/797‬אם מקבלים את הנחתו של הארמן הרי שגם הפגיעה ב‪-‬אסיאד התרחשה לאחר חזרתו לשלטון של‬
‫ברקוק‪ ,‬ראה הארמן‪" ,‬בני הממלוכים"‪.150 ,‬‬
‫‪ 1007‬סלוכ‪.690 :3 ,‬‬
‫‪ 1008‬מספר בנים של ממלוכים שקיבלו ממנו אמרה בתקופת שלטונו הראשונה נזכרים כאמירים גם בתקופת שלטונו השניה‪ ,‬ראה‬
‫למשל‪ ,‬נג'ום‪ ;62 :13 ,‬סלוכ‪ .841 ,839 ,828 ,727 ,725 ,722 ,719 ,716 ,702 :3 ,‬מבין המינויים החדשים של בנים של‬
‫ממלוכים ניתן למנות את מחמד בן סנקר שקיבל ִא ְמרַת חַ' ְמסִין )דרגת מפקד האחראי על ‪ 50‬ממלוכים(‪ ,‬נג'ום‪ ;89 :12 ,‬קאסם בן‬
‫כמשבע'א אלחמוי שקיבל טבלח'אנה‪ ,‬סלוכ‪ ;740 :3 ,‬מוסא בן קמארי אמיר שכאר שקיבל אמרת עשרה‪ ,‬נג'ום‪ ;41 :12 ,‬ח'צר בן‬
‫עמר בן אחמד בן בכתמר אלסאקי שקיבל אמרת עשרה‪ ,‬סלוכ‪ ;876 :3 ,‬מחמד בן קלמטאי שקיבל אמרת עשרה‪ ,‬סלוכ‪ ;893 :3 ,‬ואת‬
‫עלי בן אינאל אליוספי ומחמד בן סנקר אלבכג'רי שלא ידועה דרגתם‪ ,‬נג'ום‪ ;97 :12 ,‬סלוכ‪ .899 :3 ,‬בניגוד לתקופות קודמות‬
‫כמעט ולא ניתן למצוא בנים של ממלוכים שקיבלו דרגה הגבוהה מאמיר עשרה‪.‬‬
‫‪ 1009‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.35 :2 ,‬‬
‫‪244‬‬
‫מונגולים‪ ,‬מהווה שלב מכריע גם בדעיכת מעמדם של בני הממלוכים‪ .‬כאמור‪ ,‬בסבב המינויים הראשון לאחר‬
‫תבוסת הפלג של איתמש לא ניתן למצוא אף בן של ממלוכ‪ .‬למעשה‪ ,‬סבב מינויים זה הוא הסבב האחרון‬
‫המשמעותי הנזכר במקורות )ראה טבלה א'( ובמקרים הנדירים בהם נזכרים סבבי מינויים לאחר שנת‬
‫‪ 1399/802‬לא נזכרים בנים של ממלוכים‪ .‬יתכן שאין זה מקרי שסבב המינויים לאחר תבוסת הפלג של‬
‫איתמש הוא סבב המינויים הגדול האחרון הנזכר במקורות‪ .‬יתכן שהעובדה שהמקורות מפסיקים לציין סבבי‬
‫מינויים מעידה על חוסר עניין מצדם בסבבי המינויים )בבחינת "עוד ממלוכ צ'רקסי קיבל אמרה"(‪ .‬לאחר‬
‫תבוסת הפלג של איתמש מספר הבנים של הממלוכים הנזכרים במקורות כאמירים קטן באופן משמעותי‪ .‬רבים‬
‫מבני הממלוכים שקיבלו אמרה לאחר שנת ‪ 1399/802‬היו קשורים בקשר אישי לסולטאן‪.‬‬
‫‪1010‬‬
‫מנגד‪ ,‬החל‬
‫מתקופה זו ישנו גידול עצום במספר בני האמירים הנזכרים במקורות כמי שהיו חכמי דת ) ֻע ַל ַמאא(‪ ,‬כך שנראה‬
‫ש‪-‬אולאד אלנאס שקריירה פוליטית וצבאית נחסמה בפניהם פנו למסלולי קריירה אלטרנטיביים‪.‬‬
‫‪1011‬‬
‫אם כן‪ ,‬ישנה זיקה בין תהליך השתלטות הצ'רקסים על הסולטאנות ותהליך דעיכת כוחם של אולאד‬
‫אלנאס‪ .‬לפחות בכל הנוגע לתקופתו של ברקוק אין הדבר צריך להפתיע‪ .‬ברקוק הצ'רקסי שלחם נגד האליטה‬
‫התורכו‪-‬מונגולית הותיקה‪ ,‬ניסה בכל דרך אפשרית לפגוע בבסיסי הכוח של אליטה זו ולקדם את הממלוכים‬
‫הצ'רקסים שלו‪ .‬מרבית בני הממלוכים הנזכרים במקורות בשלהי התקופה התורכית היו בניהם של האליטה‬
‫התורכו‪-‬מונגולית‪ 1012.‬לפיכך‪ ,‬מאבקו של ברקוק ב‪-‬אולאד אלנאס היה חלק ממאבקו בקבוצה האתנית התורכו‪-‬‬
‫מונגולית‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אין זה צריך להפתיע שמנטאש‪ ,‬תומכם של הקלאוונים שהנהיג את הפלג התורכו‪-‬מונגולי‬
‫נגד ברקוק‪ ,‬קירב אליו את אולאד אלנאס‪ .‬בנוסף‪ ,‬ברקוק הממלוכ נטול היחוס )נסב(‪ ,‬שזכה לביקורת מפנים‬
‫ומחוץ על שהיה ממלוכ‪ ,‬ניסה באופן טבעי לערער את הלגיטימציה של מי שמעמדם התבסס על נסב ועל זכות‬
‫אבות‪ .‬ברקוק אפילו לא היה ממלוכ של בנים לשושלת ידועה שכן היה ממלוכ של ילבע'א אלעמרי שהיה‬
‫ממלוכ של חסן בן אלנאצר מחמד‪ .‬בניגוד לממלוכים התורכים ה‪-‬בחרים‪ ,‬שהעלו על נס את דמותו של אלצאלח‬
‫איוב האיובי ‪ -‬בן לשושלת מוכרת‪ ,‬ברקוק לא יכול היה להעלות על נס את קשריו לשושלת שקדמה לו‪.‬‬
‫‪ 1010‬צאצאים של מנג'כ אליוספי קיבלו לעיתים דרגה של מקדם אלף‪ ,‬ככל הנראה בסוריה‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪ .199 :12 ,‬משפחת‬
‫מנג'כ היתה קשורה בקשרי נישואים למשפחת ברקוק ומנג'כ היה אדונו של ברקוק לאחר ילבע'א‪ .‬משפחתו של מנג'כ אליוספי אף‬
‫הצליחה לשמור על מעמד נכבד עד לתקופה העותמאנית‪ ,‬ראה ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪ ;39 ,‬מחמד בן אלטנבע'א אלקרמשי‬
‫היה אמיר משום שהיה נשוי לבת של פרג'‪ ,‬סלוכ‪ ;311 :4 ,‬פרג' בן סכזבאי היה אמיר עשרה בימי שיח' משום שאומץ על ידו‪ ,‬סלוכ‪,‬‬
‫‪ ;597 :4‬מנהל‪ ;403 :8 ,‬צ'וא‪ ;168 :6 ,‬חסן בן סודון אלפקיה היה מקדם אלף בימי טטר משום שהיה צהר שלו‪ ,‬נג'ום‪;209 :14 ,‬‬
‫ח'ליל בן שאהין אלשיח'י היה מקדם בימי ברסבאי משום שהיה נשוי לאחותה של אשתו של ברסבאי )ראה לעיל(‪ .‬אחמד בן עלי בן‬
‫אינאל אליוספי היה מקדם אלף בימי ג'קמק משום שאביו היה אדונו של ג'קמק‪ ,‬נג'ום‪ ;369 :15 ,‬בנו של ברדבכ האשרפי קיבל‬
‫אמרת עשרה בימי אינאל משום שהיה צאצא בקו נשי ) ִסּבְט( של אינאל‪ ,‬נג'ום‪ ;136 :16 ,‬אבן איאס‪ ;574 :1 ,‬עלי בן ח'אצבכ שהיה‬
‫צהר של קאיתבאי נחשב לאחד מבכירי אולאד אלנאס )" ְעיַאן אולאד אלנאס"(‪ ,‬אבן איאס‪ ;579 :1 ,‬אלשהאבי אחמד בן אלעיני היה‬
‫מקדם אלף בימי ח'שקדם משום שהיה בן של ה‪-‬רביבה שלו )ראה לעיל(; בנו של ברדבכ אלמחמדי בן דודו של ברסבאי ירש את‬
‫אמרת אלעשרה של אביו‪ ,‬צ'וא‪ ;7 :3 ,‬מחמד בנו של ביברס אלאשרפי ברסבאי‪ ,‬אחיה של אשתו של ברסבאי‪ ,‬קיבל את ה‪-‬תקדמה‬
‫של אביו במותו‪ ,‬ניל‪ .26 :6 ,‬בנים של אמירים לעיתים קיבלו משרות של אמיר חאג' משום שקרובותיהן עלו לרגל באותה שנה‪ ,‬על‬
‫פי רוב גם אמירים אלה היו קשורים בקשרי נישואים למשפחות הסולטאנים‪ ,‬נג'ום‪ .283 ,271 ,104 ,93 :16 ,‬על בנים של‬
‫סולטאנים בתקופה הצ'רקסית שמילאו את המשרה בעת שקרובותיהן עלו לרגל‪ ,‬ראה גם בהרנס‪-‬אבו סיף )‪,(Behrens-Abouseif‬‬
‫"המחמל"‪ ;94 ,‬ג'ונסון )‪" ,(Johnson‬עלייה לרגל"‪.108 ,‬‬
‫‪ 1011‬אינני יכול להתייחס לכך בהרחבה במסגרת עבודה זו‪.‬‬
‫‪ 1012‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪.102 ,‬‬
‫‪245‬‬
‫הארמן מניח שהמקורות מתארים את תקופת שלטונו של ברקוק כקו פרשת מים משום שברקוק פגע בנוהג‬
‫השושלתי שהיה קיים לפניו‪ ,‬ובשל העובדה שבימיו מופיעים דפוסים חדשים של חלוקת משאבים‪.‬‬
‫‪1013‬‬
‫ניתן‬
‫למצוא לכך אישור במקורות בני התקופה‪ .‬אחת הטענות שהופנו כלפי ברקוק היתה שפגע במי שמעמדם‬
‫התבסס על נסב‪ .‬למשל‪ ,‬אלג'והרי מציין שברקוק היה ידוע בקידום של "נחותים" ) ַסא ִפל( ופגיעה בבנים‬
‫למשפחות מוכרות ) ַד'וִי אל ֻּביּו ַתאת(‪.‬‬
‫‪1014‬‬
‫המקורות מזכירים שבתקופתו של ברקוק נעשו ניסיונות להחרים‬
‫הקדשים של הקלאוונים ובני האמירים‪ ,‬שהוא פגע בח'ליף וב‪-‬אשראף‪ ,‬ושהחרים ירושות‪.‬‬
‫‪1015‬‬
‫הדבר שדורש הסבר הוא העובדה שגם לאחר המהפיכה בהרכב האתני של האליטה וחלוקת‬
‫המשאבים המחודשת בימי ברקוק‪ ,‬בניהם של ממלוכים לא מילאו תפקיד צבאי ופוליטי משמעותי‪ .‬כבר נזכר‬
‫שבתקופה התורכית הצ'רקסים נחשבו לקבוצה אתנית נחותה מזו התורכו‪-‬מונגולית‪ ,‬שחברים בקבוצה אתנית‬
‫זו ככל הנראה שוחררו בגיל מאוחר יותר‪ ,‬שהיה להם פחות סיכוי לפתח קשרי משפחה טבעיים ולכן העלו על‬
‫נס את הקשרים הפסיאודו‪-‬משפחתיים‪ .‬במובן זה ניתן לדבר על "אתוס ממלוכי" צ'רקסי‪ .‬אתוס זה השתלב‬
‫בנטיה תרבותית צ'רקסית לטשטש את ההבדל בין ילדים לעבדים‪ .‬אתוס זה עשוי להסביר את העובדה‬
‫שבתקופה הצ'רקסית מעמדם של עבדים היה גבוה ממעמדם בתקופה התורכית‪ .‬אולם‪ ,‬אין בכך בכדי לטעון‬
‫שבנים של ממלוכים הודרו בתקופה זו משום שלא היו ממלוכים‪ .‬יש להסביר את העובדה שבנים של ממלוכים‬
‫לא זכו למעמד צבאי ופוליטי בתקופה הצ'רקסית שלא בגלל עיקרון תיאורטי שהדיר אותם מתפקידים אלה‬
‫משום שלא היו ממלוכים‪ .‬להלן אטען שבשל העובדה שבתקופה הצ'רקסית ממלוכים הביאו צאצאים לעולם‬
‫בגיל מבוגר יותר בהשוואה לתקופה התורכית‪ ,‬ובשל העובדה שה ֶדבֶר פגע קשות בצאצאיהם‪ ,‬בעת מותם של‬
‫הממלוכים גילם של צאצאיהם )במידה והיו להם צאצאים( היה צעיר‪ ,‬כך שהיה קל יותר לשלול את‬
‫זכויותיהם‪ .‬עובדה זו הביאה לכך שבתקופה הצ'רקסית כמעט ולא ניתן למצוא בנים של ממלוכים בעלי מעמד‬
‫צבאי או פוליטי‪ 1016.‬גם בתקופה התורכית נראה שממלוכים הביאו צאצאים לעולם בגיל מבוגר יחסית‪ ,‬דבר‬
‫שעשוי להסביר את העובדה שגם בתקופה זו מעמדם הצבאי והפוליטי של בני הממלוכים היו נחות מזה של‬
‫הממלוכים‪ ,‬אולם‪ ,‬נראה שבתקופה הצ'רקסית ממלוכים הביאו צאצאים לעולם בגיל מבוגר יותר‪ .‬אחלק את‬
‫הדיון בצאצאי הממלוכים לשניים – בנים של סולטאנים ובנים של אמירים ממלוכים‪ .‬במסגרת הדיון בבני‬
‫האמירים אתייחס גם לבני האליטה האזרחית‪.‬‬
‫‪ 1013‬הארמן‪" ,‬בני הממלוכים"‪.163 ,‬‬
‫‪ 1014‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.213 :1 ,‬‬
‫‪ 1015‬ניל‪ ;343 ,167 ,148 ,140 ,137 :2 ,‬נג'ום‪ ;259-257 :11 ,‬סלוכ‪.468 ,390 ,345 :3 ,‬‬
‫‪ 1016‬הארמן מציע כסיבה לדעיכת מעמד אולאד אלנאס בתקופה הצ'רקסית את העובדה שבתקופה הצ'רקסית המשאבים היו מוגבלים‬
‫יותר‪ ,‬ושהחל מתקופת ברסבאי מעמדם של הממלוכים הפשוטים עלה‪ ,‬כך שהתחרות בה נתקלו אולאד אלנאס היתה קשה יותר‪,‬‬
‫הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪ .69 ,‬ההסבר שאני מציע אינו סותר‪ ,‬אלא משלים הסברים אלה של הארמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להניח שהדֶבר היה זה‬
‫שגרם למשאבי הסולטאנות להידלדל וקרוב לודאי שהיה גם אחראי לעליית מעמדם של הממלוכים הפשוטים‪ ,‬משום שיש להניח‬
‫שבימי הדבר מתו אמירים ממלוכים רבים והיה צורך לקדם ממלוכים פשוטים באופן מהיר על מנת למלא את השורות המדלדלות‪.‬‬
‫‪246‬‬
‫‪ 3.3‬בני הסולטאנים ושושלתיות בתקופת הסולטאנות‬
‫ככלל‪ ,‬נראה שבתקופה התורכית הסולטאנים התורכים‪/‬מונגולים הצליחו להעמיד צאצאים זכרים בגיל מוקדם‬
‫מזה של הסולטאנים בתקופה הצ'רקסית )ראה טבלה ב'(‪.‬‬
‫‪1017‬‬
‫כפועל יוצא מכך‪ ,‬בעת מותם של הסולטאנים‬
‫התורכים‪ ,‬בניהם שירשו אותם לא היו קטינים בדרך כלל‪ 1018.‬בפרקים הקודמים‪ ,‬כבר הזכרתי שלא נראה שזה‬
‫מקרה שהסולטאנים הצ'רקסים בתקופה התורכית לא הצליחו להעמיד צאצא זכר אפילו בגיל ‪ 50‬בערך‪ ,‬שכן‬
‫ישנן עדויות לכך שלא‪-‬תורכים שוחררו בגיל מאוחר יותר בתקופה התורכית‪ ,‬ושרבים מהם מתו ללא יורש‬
‫זכר‪ .‬לכל אורך התקופה התורכית‪ ,‬בכל מקרה בו לסולטאן שמת או הודח היה בן זכר‪ ,‬הבן הזכר תפש את‬
‫מקומו כסולטאן‪ .‬היוצא מן הכלל היחידי הוא אנצ בנו של אלעאדל כתבע'א‪ ,‬אשר היה מועמד לסולטאנות‬
‫לאחר הדחת אביו‪ ,‬אך מועמדתו נפסלה בשל עיוורונו‪.‬‬
‫‪1019‬‬
‫בכל מקרה בו לסולטאן שמת היה יותר מבן זכר‬
‫אחד‪ ,‬כמעט תמיד הבן הזכר המבוגר ביותר קיבל את משרת אביו‪.‬‬
‫‪1020‬‬
‫טבלה ב' – סולטאנים ממלוכים ובניהם‪:‬‬
‫התקופה התורכית‪:‬‬
‫שם‬
‫אלמעז איבכ‬
‫אלמט'פר קטז‬
‫אלט'אהר ביברס‬
‫שנת מוות‬
‫)‪(1257/655‬‬
‫)‪(1260/658‬‬
‫)‪(1277/676‬‬
‫גיל במותו‬
‫‪~60‬‬
‫שאב‬
‫‪56-51‬‬
‫גיל בהולדת הבן‬
‫‪) *~45‬עלי(‬
‫‬‫‪) 38-33‬סעיד(‬
‫גיל הבן כשמלך‪/‬בלכת אביו‬
‫‪1021‬‬
‫‪) ~15‬עלי( – מלך כשנתיים‬
‫‪1022‬‬
‫‬‫‪) 18‬סעיד( – מלך כשלוש שנים‬
‫‪) 10-7‬סלאמש( – מלך כחודשיים‬
‫בנות‪/‬הערות‬
‫שתי בנות‬
‫‪1023‬‬
‫‪ 1017‬יוצא הדופן היחידי הוא איבכ אלתרכמאני‪ .‬קטז שהיה שאב במותו )‪ ,40-20‬יש להניח שקרוב יותר לגיל ‪ ,(40‬אמנם לא העמיד‬
‫צאצא זכר אך היו לו שתי בנות בעת מותו‪ .‬יש לזכור שבעוד שאנו יודעים בודאות מי היו הבנים הבכורים של ביברס‪ ,‬קלאוון וככל‬
‫הנראה כתבע'א‪ ,‬המידע על צאצאיו של איבכ אלתרכמאני אינו מלא‪ .‬יש לזכור גם שלביברס אלג'אשנכיר היתה רק בת אחת‪ ,‬ללאג'ין‬
‫אולי לא היו כלל צאצאים‪ ,‬ואילו איבכ הותיר לפחות שני בנים‪ ,‬קטז שתי בנות‪ ,‬ביברס הותיר שלושה בנים ושבע בנות‪ ,‬קלאוון‬
‫הותיר שלושה בנים ושתי בנות‪ ,‬וכתבע'א הותיר יותר משני בנים ושתי בנות לפחות‪.‬‬
‫ֻשד( לאחר גיל ‪ .9‬הפרקטיקה מראה ש‪-‬רשד‬
‫‪ 1018‬על פי ההלכה אדם מגיע לבגרות פיסית )ּבֻלּוע'( בגיל ‪ 15-9‬ולבגרות מנטלית )ר ְ‬
‫מושג בדרך כלל בגיל ‪ ,15‬ושפחות או יותר באותו גיל אדם נחשב לבעל יכולת לשלוט באופן עצמאי‪ ,‬ראה הירשלר )‪,(Hirschler‬‬
‫"שלטון קטינים"‪ ;35-34 ,‬על הגדרת ה‪-‬בלוע' בתקופה העותמאנית‪ ,‬ראה פירס‪" ,‬סדר חברתי"‪.173 ,‬‬
‫‪ 1019‬על כשירות פיזית כתנאי הכרחי לח'ליף‪ ,‬ראה למשל אלמוארדי‪ ;15 ,‬אלג'ויני‪ ;60 ,‬על כך שהתנאים הנדרשים מהסולטאן זהים‬
‫לתנאים הנדרשים מהח'ליף‪ ,‬פרט למוצא קרשי‪ ,‬ראה אבן ג'מאעה‪ ;19 ,‬וראה בהקשר זה גם אלג'ויני‪.111 ,‬‬
‫‪ 1020‬כל המקרים המהווים חריגות לכלל זה הם מימי יורשיו של אלנאצר מחמד‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫ַשר אל ִסתִין(‪:‬‬
‫‪ 1021‬צאצאי אלמעז איבכ )מת ‪) ,(~60 ,1257/655‬סלוכ‪ ;404 :1 ,‬וראה‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪ - 196 :49 ,‬גילו היה ע ְ‬
‫א‪ .‬עלי )מלך בשנים ‪ ,1259-1257/657-655‬היה בן ‪ 15‬בערך בעת שעלה לשלטון‪ ,‬פעם אחת בלבד נזכר שגילו היה ‪ ~20‬בעת‬
‫שעלה לשלטון ופעם אחת נזכר שגילו היה ‪ 15‬או ‪) ,(10‬סלוכ‪ ;405 :1 ,‬אלעיני‪ ,‬אלסיף אלמהנד‪ ;209 ,‬עקד‪ .(143 :1 ,‬בטבלה‬
‫ציינתי שגיל אביו בעת הולדתו היה ‪ 45‬בערך משום שעל פי רוב המקורות איבכ היה בן ‪ 60‬בערך בעת מותו ובנו היה אז בן ‪15‬‬
‫בערך‪ .‬במקרה של האומדן הספציפי הזה הטווח של גיל האב בעת הולדת הבן הוא ‪.50-30‬‬
‫ב‪ .‬קאאן )לא ידוע מתי נולד(‪) ,‬אלנוירי‪ - 468 :29 ,‬לאיבכ היו שני בנים‪ :‬עלי וקאאן(‪.‬‬
‫‪ 1022‬צאצאי אלמט'פר קטז )מת ‪ ,1260/658‬שאב(‪) ,‬נג'ום‪ ;84 :7 ,‬מנהל‪:(77 :9 ,‬‬
‫* לא היה לו בן זכר והותיר שתי בנות )אליוניני‪ ;30 :2 ,‬וראה גם אבן עסאכר‪ ,‬חסן אלמנאקב‪ ;67 ,‬שם‪.(159 ,‬‬
‫‪ 1023‬צאצאי אלט'אהר ביברס )מת ‪ ,1277/676‬נולד ‪ 1222/625‬או ‪) ,(1217/620‬מנהל‪ ;447 :3 ,‬נג'ום‪ ;95 :7 ,‬אלד'הבי‪ ,‬דול‬
‫אלאסלאם‪ ;177 ,‬אליוניני‪:(240-239 :3 ,‬‬
‫א‪ .‬סעיד )מלך‪ ,1279-1277/678-676 ,‬נולד ‪ .1259/658‬לסעיד נולד ילד בשנת מותו היא שנת ‪) ,(1279/678‬אבן אלדואדארי‪,‬‬
‫כנז‪ ;219 :8 ,‬פראת‪ ;90 :7 ,‬אליוניני‪.(34-33 :4 ,‬‬
‫ב‪ .‬ח'צ'ר )מת ‪ ,1308/708‬כהל‪ .‬לח'צ'ר היה בן שמת בחייו ובמותו הותיר אחריו בן ובת(‪) ,‬אעיאן‪ ;313-312 :2 ,‬אלנוירי‪:32 ,‬‬
‫‪.(137‬‬
‫ג‪ .‬סלאמש )מלך ‪ ,1279/678‬מת ‪ ,1291/690‬קצת פחות מעשרים או ‪) ,(22‬אלבדאיה‪ ;288 :13 ,‬אליוניני‪ – 5 :4 ,‬גילו כשמלך‬
‫היה ‪ ;7‬וראה גם אבן אבו חג'לה‪ ;44 ,‬מנהל‪ – 14-13 :6 ,‬גילו היה קרוב ל‪ 20-‬כשמת; אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪ ;192 ,‬סלוכ‪:1 ,‬‬
‫‪ – 776‬מת בגיל ‪.(22‬‬
‫‪247‬‬
‫אלמנצור קלאוון‬
‫)‪(1290/689‬‬
‫אלעאדל כתבע'א )‪(1302/702‬‬
‫אלמנצור לאג'ין )‪(1299/698‬‬
‫אלמט'פר ביברס )‪(1309/709‬‬
‫התקופה הצ'רקסית‪:‬‬
‫שנת מוות‬
‫שם‬
‫)‪(1398/801‬‬
‫אלט'אהר ברקוק‬
‫‪+60‬‬
‫‪1025‬‬
‫‪~58‬‬
‫‪+50/~50‬‬
‫‪50-40‬‬
‫‪) * ~41-28‬עלי(‬
‫‪) ~28-27‬אנצ(‬
‫‬‫‪-‬‬
‫גיל במותו‬
‫‪+60/60‬‬
‫‪) 23‬ח'ליל( – מלך כארבע שנים‬
‫‪1024‬‬
‫‪) 25 ,14 ,9‬מחמד(‬
‫‪) ~25-24‬אנצ(‬
‫‪1026‬‬
‫‬‫‪1027‬‬
‫‪-‬‬
‫גיל בהולדת הבן‬
‫‪) ~46-41‬מחמד(‬
‫גיל הבן כשמלך‪/‬בלכת אביו‬
‫‪) ~10-9‬פרג'(‬
‫‪1028‬‬
‫‪) ~14‬עבד אלעזיז(‬
‫אנצ לא מלך ‪ -‬עיוור‬
‫לא נזכרים צאצאים‬
‫בת אחת‬
‫בנות‪/‬הערות‬
‫אין בנות גדולות‬
‫* לביברס מתו בימי חייו שני תינוקות בני שנתיים בשנת ‪) 1269/668‬אבן שדאד‪ .(233 ,‬הוא הותיר שלושה בנים זכרים – סעיד‪,‬‬
‫ח'צ'ר וסלאמש ‪ -‬ושבע בנות )אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪ ;(219 :8 ,‬קרוב לודאי שח'צ'ר נולד לפני סלאמש‪ ,‬שכן הוא נזכר תמיד לפניו‬
‫ברשימות הילדים של ביברס‪ .‬המילה )חִ'תַאן( של ח'צ'ר התרחשה בשנת ‪ 1273/672‬ובדרך כלל גיל הילדים בעת המילה היה בין ‪5‬‬
‫ל‪) 10-‬אלנוירי‪ .(215 :30 ,‬אין מידע במקורות על גיל בנותיו‪ .‬למידע על נשותיו ובנותיו של ביברס‪ ,‬ראה אבן שדאד‪.233 ,‬‬
‫‪ 1024‬צאצאי אלמנצור קלאוון )מת ‪ ,+60 ,1290/689‬פעם אחת בלבד נזכר שגילו היה ‪) ,(~70‬אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪;189 ,‬‬
‫סלוכ‪:(755 :1 ,‬‬
‫א‪ .‬עלי )מת ‪ ,1288/687‬הגדול בילדי קלאוון‪ ,‬מת בגיל ‪ 20‬וחצי או מעל לשלושים‪ .‬על פי ה‪-‬מנהל היה שאב במותו‪ .‬הותיר בן אחד‬
‫בשם מוסא במותו‪ ,‬שנולד זמן קצר לפני מותו‪ .‬מוסא מת בשנת ‪ 1313/713‬ולא נראה שהותיר אחריו צאצאים(‪) ,‬אבן חביב‪ ,‬תד'כרת‬
‫אלנביה‪ ;115 :1 ,‬סלוכ‪ ;746 :1 ,‬מנהל‪ ;145-144 :8 ,‬אלנוירי‪ ;170 :32 ,‬אבן איאס‪ ;98 :1 ,‬אעיאן‪ ;481-480 :5 ,‬דרר‪:4 ,‬‬
‫‪ .(231-230‬גם האומדן בנוגע לעלי הוא בעייתי שכן גילו היה ‪ .35-20‬אנו יודעים שהיה הגדול בבניו של קלאוון‪ ,‬כך שנולד לפני‬
‫שנת ‪ 1265/666‬בה נולד ח'ליל‪ .‬רוב המקורות מציינים שהיה בנה של בתו של כרמון‪ ,‬אותה נשא קלאוון לאישה בשנת ‪.1263/664‬‬
‫אם אכן עלי היה בנה של בתו של כרמון יש להניח שנולד בסביבות שנת ‪ 1263/664‬וקרוב לודאי שנולד בשלהי העשור הרביעי‬
‫לחיי אביו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ח'ליל )מלך‪ ,1293-1290/693-689 ,‬נולד ‪ .1267/666‬במותו הותיר אחריו שתי בנות ואף בן זכר(‪) ,‬מנהל‪ ;271 :5 ,‬מקפא‪:3 ,‬‬
‫‪ ;801‬פראת‪ ;169-168 :8 ,‬סלוכ‪.(791 :1 ,‬‬
‫ג‪ .‬מחמד )נולד ‪ ,1285/684‬מלך לראשונה בשנת ‪ ,1293/693‬מלך בפעם השניה בשנת ‪ ,1299/698‬מלך בפעם השלישית בשנת‬
‫‪ .(1309/709‬לצאצאי אלנאצר מחמד מוקדשת טבלה נפרדת )טבלה ג'(‪ ,‬ראה בהמשך‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחמד )נולד ‪ 1291-1290/690-689‬לאחר מות אביו‪ ,‬מת בימי שלטונו של ח'ליל – ‪) ,(1293-1290/693-689‬אבן דקמאק‪,‬‬
‫אלג'והר אלת'מין‪ ;306 ,‬סלוכ‪ ;755 :1 ,‬פראת‪.(97 :8 ,‬‬
‫ה‪ .‬ע'אזיה )מתה בשנת ‪ ,1288/687‬אחות לאב ואם } ַשקִיקַה{ של ח'ליל(‪) ,‬ואפי‪ ;393-392 :21 ,‬אליוניני‪.(34 :4 ,‬‬
‫* קלאוון הותיר במותו שלושה בנים )ח'ליל‪ ,‬מחמד ואחמד( ושתי בנות ששמה של אחת מהן היא אלתטמש )דאר מח'תאר( והשנייה‬
‫נזכרת רק בכינויה – דאר ענבר אלכמאלי )אבן דקמאק‪ ,‬אלג'והר אלת'מין‪ ;306 ,‬סלוכ‪ ;755 :1 ,‬פראת‪ ;97 :8 ,‬עקד‪.(16-15 :3 ,‬‬
‫‪ 1025‬צאצאי אלעאדל כתבע'א )מת ‪ ,1302/702‬רוב המקורות מציינים שהיה בן ‪ 50‬בערך בעת שעלה לשלטון בשנת ‪.1294/694‬‬
‫מקור אחד מציין שהיה ב‪-‬וַאחִ'ר אלּכֻהּו ַלה בעת שמת‪ ,‬כלומר קרוב לגיל ‪) ,(60‬ברזאלי‪ ;381 :2 ,‬אלד'הבי‪ ,‬ד'יל תאריח'‬
‫אלאסלאם‪:(29 ,‬‬
‫א‪ .‬אנצ )מת ‪ ,+50 ,1323/723‬נולד ‪ ,+1271/670‬היו לו צאצאים שאין עליהם מידע במקורות(‪) ,‬אעיאן‪ ; 629-628 :1 ,‬מקפא‪,‬‬
‫‪ ;301-300 :2‬דרר‪ ;244 :1 ,‬אנבאא אלע'מר‪ .(339 :7 ,‬לאנצ נזכרת בת בשם ח'אצ במקורות )אנבאא אלע'מר‪.(339 :7 ,‬‬
‫ב‪ .‬עבדאללה )מת ‪ ,1343/744‬הותיר בן בשם אחמד(‪) ,‬שג'אעי‪.(266 ,‬‬
‫* לכתבע'א נזכרות גם שתי בנות במקורות ויתכן שהיו לו עוד בנים אם כי במותו הותיר אחריו רק שני בנים )ברזאלי‪;140 :4 ,‬‬
‫דרר‪ ;244 :1 ,‬אלנוירי‪ ;64 :33 ,‬אלכתבי‪ ,‬עיון אלתואריח'‪.(65 ,‬‬
‫‪ 1026‬צאצאי אלמנצור לאג'ין )מת ‪ ,~50 ,1299/698‬על פי רוב המקורות ‪) ,(+50‬אעיאן‪ ; 169 :4 ,‬אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪;202 ,‬‬
‫מנהל‪ ;168 :9 ,‬סלוכ‪ ;859 :1 ,‬אבן איאס‪ - 116 :1 ,‬גילו היה ‪ ,63‬אולם נתון זה מופיע רק אצל אבן איאס(‪:‬‬
‫* ללאג'ין לא היו בנים זכרים ולא נזכרות בנות שלו במקורות )אלנוירי‪.(333-332 :31 ,‬‬
‫‪ 1027‬צאצאי ביברס אלג'אשנכיר )מת ‪) ,(50-40 ,1309/709‬אלד'הבי‪ ,‬ד'יל תאריח' אלאסלאם‪ ;87 ,‬דרר‪:(299-296 :1 ,‬‬
‫* ביברס הותיר בת אחת במותו )נג'ום‪ ;277 :8 ,‬סלוכ‪.(82 :2 ,‬‬
‫‪ 1028‬צאצאי אלט'אהר ברקוק )מת ‪) ,(+60 ,1398/801‬נג'ום‪ ;104 :12 ,‬סלוכ‪ ;973 :3 ,‬וראה שם‪ - 476 :3 ,‬נולד דווקא בשנת‬
‫‪ ;1340/741‬אבן איאס‪ - 273 :1 ,‬היה בן ‪ 63‬בערך במותו(‪.‬‬
‫בנים‪:‬‬
‫א‪ .‬מחמד הגדול בילדיו )מת ‪ ,1394/797‬נולד ‪) ,(1380/782‬פראת‪ ;423-422 :9 ,‬סלוכ‪ ;846 :3 ,‬קאצ'י‪.(567 :1 ,‬‬
‫ב‪ .‬אלמוני )מת ‪) ,(1384/786‬סלוכ‪.(515 :3 ,‬‬
‫ג‪ .‬אמיר חאג' )מת ‪ ,1389/792‬צע'יר(‪) ,‬סלוכ‪.(729 :3 ,‬‬
‫ד‪ .‬פרג' )מלך ‪ ,1398/801‬כשמלך גילו היה קרוב לעשר או ‪ ,9‬נולד ‪ ,1388/791‬מת ‪) ,(1412/815‬מנהל‪ ;379 :8 ,‬צ'וא‪:6 ,‬‬
‫‪.(168‬‬
‫ה‪ .‬קאסם )מת ‪ ,1394/797‬גיל ‪) ,(5‬פראת‪ ;422 :9 ,‬קאצ'י‪.(567 :1 ,‬‬
‫‪248‬‬
‫אלמאיד שיח'‬
‫אלט'אהר טטר‬
‫אלאשרף ברסבאי‬
‫)‪(1421/824‬‬
‫)‪(1421/824‬‬
‫)‪(1437/841‬‬
‫‪54‬‬
‫‪~50‬‬
‫‪+60‬‬
‫‪) ~35‬אבראהים(‬
‫‪) ~41‬מחמד(‬
‫‪) ~43‬מחמד(‬
‫‪1029‬‬
‫‪) ~2‬אחמד(‬
‫‪) ~9‬מחמד(‬
‫‪1031‬‬
‫‪) ~14‬יוסף(‬
‫‪1030‬‬
‫אין בנות גדולות‬
‫בגיל ‪) ~40‬פאטמה(‬
‫אין בנות גדולות‬
‫ו‪ .‬עבד אלעזיז )מת ‪ ,1406/809‬מלך ‪ ,1405/808‬כשמלך "נַא ַהזַ אל ִא ְח ִתלַאם"‪ ,‬כלומר שגילו היה קרוב ל‪ ,15-‬וידוע שנולד לאחר‬
‫שנת ‪) ,(1388/790‬מנהל‪ ;294-292 :7 ,‬צ'וא‪.(297 :4 ,‬‬
‫ז‪ .‬אבראהים )מת ‪ ,1393/796‬גיל ‪) ,(+1‬פראת‪.(389 :9 ,‬‬
‫ח‪ .‬שעבאן )מת ‪ ,1396/799‬שבעה חודשים(‪) ,‬פראת‪ ;472 :9 ,‬סלוכ‪.(883 :3 ,‬‬
‫ט‪ .‬אבראהים הקטן בילדיו )מת ‪ ,1406/809‬נולד ‪) ,(1398/801‬מנהל‪ ;294-292 :7 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.(504 :1 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬אלמונית )מתה ‪) ,(1386/788‬סלוכ‪ .(544 :3 ,‬בשנה זו השתולל הדבר באלכסנדריה‪ ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.131 :1 ,‬‬
‫ב‪ .‬סארה )מתה ‪) ,(1412/815‬אלעלימי‪.(40 :2 ,‬‬
‫ג‪ .‬בירם )מתה ‪ ,1416/819‬נולדה לאחר שנת ‪ 1386/788‬בה התחתן ברקוק עם אמה האג'ר(‪) ,‬נג'ום‪ ;298-297 :12 ,‬סלוכ‪:3 ,‬‬
‫‪.(1136‬‬
‫ד‪ .‬זינב הקטנה בבנות )נולדה‪ ,~1394-1392/797-795 ,‬מתה ‪) ,(~1426/830‬צ'וא‪ ;41 :12 ,‬סלוכ‪ ;1100 :3 ,‬אנבאא אלע'מר‪,‬‬
‫‪ ;93 :5‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;504 :1 ,‬נג'ום‪.(298-297 :12 ,‬‬
‫* בשנת ‪ 1386/788‬העביר את גופות חמשת מילדיו שמתו למדרסה שבנה‪ .‬המקורות מספקים פרטים רק על שני צאצאים של‬
‫ברקוק שמתו עד שנת ‪) 1386/788‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ .(133 :1 ,‬במותו הותיר שלושה בנים – פרג'‪ ,‬עבד אלעזיז ואבראהים‪,‬‬
‫ושלוש בנות – סארה‪ ,‬זינב ובירם )סלוכ‪ ;937 :3 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.(504 :1 ,‬‬
‫צאצאים זכרים של פרג' )לשאר בניו של ברקוק לא נזכרים כל צאצאים(‪:‬‬
‫א‪ .‬פרג' הגדול בילדיו )מת ‪ ,1417/820‬עוד לא הגיע לבגרות ‪ִ -‬חלְם(‪) ,‬נג'ום‪.(146 :14 ,‬‬
‫ב‪ .‬מחמד )מת ‪ 1430/833‬בדבר‪ ,‬גיל ‪) ,(21‬נג'ום‪ ;162 :15 ,‬צ'וא‪.(279 :8 ,‬‬
‫ג‪ .‬ח'ליל )נולד ‪ ,~1411/814‬מלך ‪ ,1412/815‬מת ‪) ,(1453/858‬מנהל‪.(269-268 :5 ,‬‬
‫* פרג' הותיר אחריו שלושה בנים זכרים – פרג'‪ ,‬מחמד וח'ליל ומספר בנות )נג'ום‪ – 153 :13 ,‬שם יש פרטים לגבי שמות בנותיו(‪.‬‬
‫לא נראה שבניו של פרג' הותירו אחריהם צאצאים‪ ,‬אם כי בנו ח'ליל היה מבוגר למדי בעת מותו‪.‬‬
‫‪ 1029‬צאצאי אלמאיד שיח' )מת ‪ ,1421/824‬נולד ‪) ,(1368/770‬נג'ום‪ – 1 :14 ,‬בשנת ‪ 1380/782‬גילו היה ‪ ;12‬ד'יל אלדרר‪,‬‬
‫‪ - 214‬נולד בשנת ‪:(1368/770‬‬
‫א‪ .‬אבראהים )מת ‪ ,1420/823‬גיל ‪ ,~20‬ככל הנראה נולד בשנת ‪) ,(1402/805‬ניל‪ ;184 :3 ,‬סלוכ‪ ;106 :4 ,‬צ'וא‪ ;55-53 :1 ,‬רק‬
‫על פי אלנג'ום גילו היה ‪ ,+20‬נג'ום‪.(166 :14 ,‬‬
‫ב‪ .‬עמר )מת ‪ ,1413/816‬גיל ‪ 8‬או ‪) ,(+10‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;335 :2 ,‬סלוכ‪.(275 :4 ,‬‬
‫ג‪ .‬מוסא )מת ‪ ,1418/821‬שבעה חודשים או חמישה חודשים(‪) ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;434 :2 ,‬נג'ום‪ ;156 :14 ,‬ניל‪;16 :4 ,‬‬
‫אנבאא אלע'מר‪.(306 :7 ,‬‬
‫ד‪ .‬מחמד )מת ‪ ,1419/822‬פחות משנה‪ ,‬נולד ‪) ,(1418/821‬נג'ום‪ ;159 :14 ,‬סלוכ‪.(452 :4 ,‬‬
‫ה‪ .‬אחמד )מת ‪ 1429/833‬בדבר‪ ,‬מלך ‪ ,1421/824‬גילו כשמלך היה שנה ושמונה חודשים‪ ,‬כלומר שנולד בשנת ‪,(~1419/822‬‬
‫)מנהל‪ ;299-297 :1 ,‬צ'וא‪.(314-313 :1 ,‬‬
‫ו‪ .‬אבראהים שהיה צעיר מאחמד )מת ‪ 1429/833‬בדבר(‪) ,‬צ'וא‪.(314-313 :1 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬אלמונית )מתה ‪ ,1413/816‬גיל ‪) ,(-9‬צ'וא‪.(163 :12 ,‬‬
‫ב‪ .‬אסיה )מתה ‪ ,1486/891‬כשאביה מת היתה בת ‪ ,+4‬כלומר שנולדה בשנת ‪) ,(~1417/820‬צ'וא‪.(2 :12 ,‬‬
‫* הותיר אחריו שני בנים תינוקות )אחמד ואבראהים( וארבע בנות קטינות )דּון אלּבֻלּוע'(‪ ,‬נג'ום‪ .113 :14 ,‬אף אחד מבניו הזכרים‬
‫לא הותיר צאצא זכר ובמות בניו אחמד ואבראהים בדבר של שנת ‪ 1429/833‬נמחה זכרו של שיח'‪ ,‬סלוכ‪.842 :4 ,‬‬
‫‪ 1030‬צאצאי אלט'אהר טטר )מת ‪) ,(~50 ,1421/824‬מנהל‪ ;404 :6 ,‬צ'וא‪:(8-7 :4 ,‬‬
‫א‪ .‬מחמד )מת ‪ 1429/833‬בדבר‪ ,‬בשנת ‪ 1421/824‬היה גילו ‪) ,(~9‬צ'וא‪ ;274 :7 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;209 :3 ,‬נג'ום‪:14 ,‬‬
‫‪ ;211‬סלוכ‪ ;590 :4 ,‬מנהל‪.(90-89 :10 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬פאטמה )מתה ‪) ,(~60 ,1469/874‬צ'וא‪ ;92 :12 ,‬ניל‪.(395 :6 ,‬‬
‫* במותו של מחמד בדבר של שנת ‪ 1429/833‬לא נותר שריד זכרי לטטר )סלוכ‪ ;845 :4 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪.(209 :3 ,‬‬
‫‪ 1031‬צאצאי אלאשרף ברסבאי )מת ‪) ,(+60 ,1437/841‬צ'וא‪:(10-8 :3 ,‬‬
‫א‪ .‬מחמד הגדול בילדיו )מת ‪ 1429/833‬בדבר‪ ,‬נולד בשנת ‪) ,(1417-1416/820-819‬מנהל‪ ;332-331 :9 ,‬צ'וא‪.(150 :7 ,‬‬
‫ב‪ .‬יוסף )מלך ‪ ,1437/841‬נולד ‪ ,1423/827‬מת ‪ 1463/868‬קרוב לודאי בדבר‪ ,‬שכן מת זמן קצר לפני אחיו אחמד שמת בדבר(‪,‬‬
‫)צ'וא‪ ;304-303 :10 ,‬צ'וא‪.(247 :1 ,‬‬
‫ג‪ .‬מחמד )מת ‪ ,1430/834‬קרוב לודאי שהיה תינוק בן שנה שכן סביר להניח שברסבאי קרא לו על שם בנו מחמד שמת בשנת‬
‫‪) ,(1429/833‬צ'וא‪.(150 :7 ,‬‬
‫ד‪ .‬אחמד )מת ‪ 1463/868‬בדבר‪ ,‬נולד ‪ 1438-1437/842-841‬לאחר מות ברסבאי(‪) ,‬צ'וא‪.(247 :1 ,‬‬
‫‪249‬‬
‫אלט'אהר ג'קמק‬
‫אלאשרף אינאל‬
‫אלט'אהר ח'שקדם‬
‫אלט'אהר ילבאי‬
‫אלט'אהר תמרבע'א‬
‫)‪(1452/857‬‬
‫)‪(1460/865‬‬
‫)‪(1467/872‬‬
‫)‪(1468/873‬‬
‫)‪(1474/879‬‬
‫‪80+/~81‬‬
‫‪~80‬‬
‫‪~67‬‬
‫‪+70/~80‬‬
‫‪+60‬‬
‫‪) ~49-40‬מחמד(‬
‫‪) ~50‬אחמד(‬
‫‪(?) +60‬‬
‫?‬
‫?‬
‫‪1032‬‬
‫‪) ~18‬עת'מאן(‬
‫‪) ~30‬אחמד(‬
‫פחות משבע )?(‬
‫?‬
‫‪1036‬‬
‫?‬
‫‪1033‬‬
‫אין בנות גדולות‬
‫בגיל ‪) 49-40‬בדריה(‬
‫‪1034‬‬
‫בנו לא מלך‬
‫‪1035‬‬
‫בת?‬
‫לא נזכרים צאצאים‬
‫* לברסבאי מתו ‪ 16‬או ‪ 17‬צאצאים קטנים בדבר של שנת ‪ .1437/841‬הוא הותיר במותו שני בנים – יוסף ומחמד‪ .‬לאחר מותם‬
‫בדבר של שנת ‪ 1463/868‬לא נשאר שריד זכרי לברסבאי שכן אחמד הותיר רק בת )ניל‪ ;29 :5 ,‬שם‪ ;32 ,‬סלוכ‪ ;1073 :4 ,‬אבן‬
‫איאס‪ ;330 :1 ,‬נג'ום‪ ;107 :15 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.(746-745 :2 ,‬‬
‫‪ 1032‬צאצאי אלט'אהר ג'קמק )מת ‪ +80 ,1453/857‬או ‪) ,(81‬צ'וא‪ ;74 :3 ,‬אבן איאס‪:(341 :1 ,‬‬
‫א‪ .‬מחמד )מת ‪ ,1443/847‬נולד ‪) ,(1417-1413/820-816‬מנהל‪ ;10-8 :10 ,‬צ'וא‪ ;212-210 :7 ,‬ניל ‪.(183 ,5‬‬
‫ב‪ .‬עת'מאן )מת ‪ ,1486/892‬נולד ‪ ,1435/839‬מלך ‪ ,1453/857‬הותיר אחריו יותר מעשרה צאצאים מבינהם זכרים(‪) ,‬צ'וא‪:5 ,‬‬
‫‪ ;128-127‬ניל‪ ;379 :5 ,‬נג'ום‪.(24 :16 ,‬‬
‫ג‪ .‬אחמד )מת ‪ 1449/853‬בדבר‪) ,(7 ,‬צ'וא‪ ;267 :1 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪.(229 :1 ,‬‬
‫ד‪ .‬מחמד )מת ‪ 1449/853‬בדבר‪) ,(6 ,‬צ'וא‪.(212 :7 ,‬‬
‫ה‪ .‬מחמד )מת ‪ 1449/853‬בדבר‪) ,(5 ,‬צ'וא‪.(212 :7 ,‬‬
‫ו‪ .‬מחמד )מת ‪ 1449/853‬בדבר‪) ,(5 ,‬צ'וא‪.(212 :7 ,‬‬
‫ז‪ .‬מחמד )נולד ‪ ,1449/853‬מת בשנת ‪ ,1450/854‬עשרה חודשים(‪) ,‬צ'וא‪ ;212 :7 ,‬ניל‪.(281 :5 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬ח'דיג'ה )מתה ‪) ,(-30 ,1462/867‬צ'וא‪.(27 :12 ,‬‬
‫ב‪ .‬אחות לאב ואם )שקיקה( של אחמד )מתה ‪ 1449/853‬בדבר‪) ,(9 ,‬צ'וא‪.(162 :12 ,‬‬
‫ג‪ .‬פאטמה )מתה ‪ 1449/853‬בדבר‪) ,(5 ,‬צ'וא‪.(90 :12 ,‬‬
‫ד‪ .‬פאטמה ‪) 2‬מתה אחרי ‪ ,1462/867‬קרוב לודאי שהיא צעירה מח'דיג'ה(‪) ,‬צ'וא‪.(90 :12 ,‬‬
‫* בדבר של שנת ‪ 1449/853‬מתו לג'קמק ‪ 4‬בנים זכרים ושתי בנות )שקיקה של אחמד ופאטמה( ונותר לו רק עת'מאן )ניל‪:5 ,‬‬
‫‪ ;286‬וראה נג'ום‪ ;393 :15 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪ .(229 :1 ,‬במותו הותיר אחריו גם שתי בנות )הן ח'דיג'ה ופאטמה‬
‫‪) ,(2‬אבן איאס‪.(342 :1 ,‬‬
‫‪ 1033‬צאצאי אלאשרף אינאל )מת ‪) ,(~80 ,1460/865‬אלבקאעי‪ ;215 :3 ,‬ניל‪ ;102 :6 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;737 :2 ,‬נג'ום‪:16 ,‬‬
‫‪ ;157‬אבן איאס‪ .370 :1 ,‬על פי חלק מהמקורות גילו היה מעל ‪ ,80‬אך על פי חלק אחר גילו היה קרוב לשמונים‪ .‬אבן איאס הוא‬
‫היחידי המספק גיל מדויק – ‪:(81‬‬
‫א‪ .‬אחמד )נולד ‪ 1431/835‬או ‪ ,1427/831‬מת ‪ ,1487/893‬מלך ‪ ,1460/865‬הותיר אחריו מספר צאצאים זכרים מבינהם עלי‬
‫שנולד בשנת ‪ 1472/877‬ומת אחרי שנת ‪ .1491/897‬על פי רוב המקורות אחמד בן אינאל נולד בשנת ‪) ,(1431/835‬צ'וא‪:1 ,‬‬
‫‪ ;246‬ניל‪ ;98 :8 ,‬אלבקאעי‪ ;292 :3 ,‬צ'וא‪.(163 :5 ,‬‬
‫ב‪ .‬מחמד )מת ‪ ,~17 ,1461/866‬הקטן בילדיו כולל הבנות(‪) ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;749 :2 ,‬אבן איאס‪.(362 :1 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדריה )הגדולה בילדיו‪ ,‬מתה ‪ ,1474/879‬נולדה לאחר שנת ‪ 1421/825‬בה התחתן אינאל עם אמה זינב(‪) ,‬צ'וא‪.(12 :12 ,‬‬
‫ב‪ .‬פאטמה )מתה ‪ ,1468/873‬גיל ‪) ,(27‬צ'וא‪ ;90 ,12 :12 ,‬נג'ום‪ ;111 :16 ,‬ניל‪.(345 :6 ,‬‬
‫* במותו הותיר ארבעה צאצאים – אחמד‪ ,‬מחמד‪ ,‬בדריה ופאטמה כולם מאשתו זינב עמה התחתן בשנת ‪ ,1421/825‬ואשר רק ממנה‬
‫היו לו ילדים‪ .‬אינאל לא השתמש בשפחות‪ ,‬כך שכל ילדיו הם מאשתו זינב )אבן איאס‪ ;370 :1 ,‬צ'וא‪.(44 :12 ,‬‬
‫‪ 1034‬צאצאי אלט'אהר ח'שקדם )מת ‪ ,1467/872‬נולד ‪ ;~1402/805‬רק על פי אבן איאס – מת בגיל ‪) ,(75‬צ'וא‪;176-175 :3 ,‬‬
‫אבן איאס‪ ;386 :1 ,‬ניל‪ – 279 :6 ,‬גילו היה מעל ‪:(65‬‬
‫א‪ .‬אלמוני )מת ‪) ,(-2 ,1461/866‬צ'וא‪.(256 :11 ,‬‬
‫ב‪ .‬אלמוני )מת ‪) ,(-2 ,1464/869‬צ'וא‪ ;256 :11 ,‬וראה ניל‪ - 170 :6 ,‬יתכן ומדובר על אותו בן(‪.‬‬
‫ג‪ .‬אלמוני )מת ‪) ,(6 ,1468/873‬אלג'והרי‪ ,‬אנבאא אלהצר‪ ;58 :1 ,‬וראה ניל‪ - 170 :6 ,‬יתכן ומדובר על אותו בן(‪.‬‬
‫ד‪ .‬אלמוני )מת ‪ 1476/881‬בדבר(‪) ,‬צ'וא‪.(256 :11 ,‬‬
‫ה‪ .‬אלמוני )מת ‪ 1491/897‬בדבר(‪) ,‬צ'וא‪.(256 :11 ,‬‬
‫ו‪ .‬אלמוני )מת ‪) ,(1492/898‬צ'וא‪.(256 :11 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬פרג' )מתה ‪ – 6 ,1465/870‬הגדולה בילדיו(‪) ,‬צ'וא‪.(114 :12 ,‬‬
‫* הותיר במותו שני בנים צעירים שאחד מהם נקרא מנצור שנולד בשנת ‪) 1466/871‬אבן איאס‪ ;386 :1 ,‬ניל‪ .(264 :6 ,‬על פי‬
‫הנתונים שיש לנו מתו לו שלושה בנים לאחר מותו‪ .‬על כל פנים כל בניו נולדו לאחר שנת ‪ ,1459/864‬שכן פרג' בתו היתה הגדולה‬
‫בילדיו‪.‬‬
‫‪ 1035‬צאצאי אלט'אהר ילבאי )מת ‪) ,(~80 ,1468/873‬צ'וא‪ ;287 :10 ,‬ניל‪ ;346 :6 ,‬נג'ום‪:(371 :16 ,‬‬
‫* לאלט'אהר ילבאי לא נזכרים צאצאים זכרים במקורות‪ .‬כנראה היתה לו בת‪ ,‬שכן הוא נזכר במקורות כחמו של קטלבאי אלמחמודי‬
‫אלאשרפי )צ'וא‪.(223 :6 ,‬‬
‫‪ * 1036‬לאלט'אהר תמרבע'א )מת ‪ (+60 ,1474/879‬לא נזכרים כל צאצאים במקורות )צ'וא‪ ;41-40 :3 ,‬ניל‪ ;124 :7 ,‬אלסח'אוי‪,‬‬
‫‪250‬‬
‫אלאשרף קאיתבאי‬
‫)‪(1496/902‬‬
‫‪~86-77‬‬
‫‪) ~57-42‬אחמד(‬
‫‪) ~14‬מחמד(‬
‫‪1037‬‬
‫‪) 53-42‬סת ג'רכס(‬
‫יש עדויות לכך שבתקופה התורכית‪ ,‬בנים נהנו מזכות ראשונים לתפקידי אבותיהם והם נתפשו גם כמי‬
‫שיורשים את תכונות אבותיהם‪.‬‬
‫‪1038‬‬
‫אולם בניהם של הממלוכים חייבים היו להיות "ראויים"‬
‫) ְה ִליַה‪ַ /‬צ ַלא ִחיַה‪ִּ /‬כפַאיַה( לתפקיד על מנת לקבל אותו‪ 1039.‬מהמקורות משתמע שהמרכיב החשוב ביותר בהיותו‬
‫של בן "ראוי" למלא את תפקיד אביו היה גילו של הבן‪ .‬בנים קטינים לא זכו על פי רוב לקבל את משרות‬
‫אבותיהם‪ ,‬ובנים צעירים שלא היו קטינים קיבלו בדרך כלל את ההזדמנות להוכיח שהם "ראויים" למלא את‬
‫תפקיד אבותיהם‪ ,‬אם כי פעמים רבות לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם‪ 1040.‬עדות לכך שתקופת שלטונם‬
‫של בני הסולטאנים התורכים נחשבה להזדמנות אמיתית שאותה היו צריכים לנצל‪ ,‬ניתן למצוא בכך שתקופת‬
‫שלטונם של בני הממלוכים שעלו לשלטון כבוגרים בתקופה התורכית היתה בין שנתיים לארבע שנים‪ ,‬בעוד‬
‫שתקופת שלטונם של בנים קטינים‪ ,‬הן בתקופה התורכית והן בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬הסתכמה בדרך כלל במספר‬
‫שבועות או בחודשים ספורים‪.‬‬
‫‪1041‬‬
‫מעמדם של בנים צעירים אך לא קטינים ) ִצ ְּביַאן‪ ,‬יחיד‪ַ :‬צּבִי( היה לא יציב משום שתמיד נעשו‬
‫ניסיונות לערער על הלגיטימיות של שלטונם ולטעון שאינם "ראויים" לשלטון בשל גילם הצעיר ) ַצ ִע'יר‪ַ /‬צ ִּבי‬
‫ַלא יְַצ ַלח(‪.‬‬
‫‪1042‬‬
‫פורמלית‪ ,‬צבי נחשב למי שגילו נמוך מעשרים‪ ,‬אך לעיתים גם אנשים מעל גיל זה הואשמו‬
‫וג'יז‪.(860 :2 ,‬‬
‫‪ 1037‬צאצאי אלאשרף קאיתבאי )מת ‪ ,1496/902‬נולד ‪ ,+1417/820‬או שמת בגיל ‪) ,(86‬צ'וא‪ ;201 :6 ,‬אבן איאס‪:(593 :1 ,‬‬
‫א‪ .‬אחמד )מת ‪ 1468/873‬בדבר‪ ,6-2 ,‬הבן הזכר הראשון שלו(‪) ,‬ניל‪ ;366 :6 ,‬אבן איאס‪ ;409 :1 ,‬צ'וא‪ ;235 :11 ,‬אלג'והרי‪,‬‬
‫אנבאא אלהצר‪.(60 :1 ,‬‬
‫ב‪ .‬מחמד )מת ‪ ,1498/904‬נולד‪ ,1483/888 ,‬מלך ‪) ,(1496/902‬ניל‪ ;325 :7 ,‬שם‪ ;191 :8 ,‬צ'וא‪ ;235 :11 ,‬אבן איאס‪:1 ,‬‬
‫‪.(599‬‬
‫ג‪ .‬אלמוני )מת ‪ ,1483/888‬תינוק(‪) ,‬צ'וא‪.(235 :11 ,‬‬
‫ד‪ .‬אלמוני )מת ‪ ,1492/898‬חצי שנה(‪) ,‬צ'וא‪.(235 :11 ,‬‬
‫ה‪ .‬אלמוני )נולד ‪ ,1489/895‬מת לפני שנת ‪ 1496/902‬שכן במות קאיתבאי נותר לו רק בן זכר אחד – מחמד(‪) ,‬ניל‪.(207 :8 ,‬‬
‫בנות‪:‬‬
‫א‪ .‬סת ג'רכס )מתה ‪ 1468/873‬בדבר‪ ,6-4 ,‬היא הצאצא הראשון של קאיתבאי(‪) ,‬ניל‪ ;366 :6 ,‬אבן איאס‪ ;409 :1 ,‬אלג'והרי‪,‬‬
‫אנבאא אלהצר‪.(60 :1 ,‬‬
‫ב‪ .‬אלמונית )מתה ‪ 1491/897‬בדבר(‪) ,‬צ'וא‪.(65 :3 ,‬‬
‫* במותו הותיר אחריו רק את מחמד בן הארבע עשרה )אבן איאס‪.(594 :1 ,‬‬
‫‪ 1038‬ראה ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪ ;80 ,‬וראה עוד על כך בהמשך‪.‬‬
‫‪ 1039‬ראה למשל‪ ,‬אלעבאסי‪ ,‬את'אר אלאול‪.221 ,‬‬
‫‪ 1040‬על ּבלוע' כתנאי שרעי המופיע בספרות הלכות הממשל )אל ְחּכַאם אל ִסיַא ִסיַה(‪ ,‬ראה הירשלר‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;34 ,‬וראה גם‬
‫אבן ג'מאעה‪ ;16 ,‬אלמאורדי‪ ;17 ,‬אלג'ויני‪ ;65 ,‬אבו יעלא‪.20 ,‬‬
‫‪ 1041‬סטוארט מציין שתקופת שלטונם של הקטינים בתקופה התורכית שימשה כמעצור בפני קרבות בין פלגים של אמירים‪ ,‬סטוארט‪,‬‬
‫"שליטים קטינים"‪ .54-50 ,‬סטוארט עצמו אינו מחשיב את תקופת שלטונם של סעיד וח'ליל כתקופת שלטון של קטינים‪ .‬הדוגמאות‬
‫שהוא נותן לשלטון שכזה הם תקופת שלטונו עלי בן איבכ‪ ,‬של סלאמש בן ביברס ותקופת שלטונו הראשונה של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫וראה אבן ואצל‪ - 158 ,‬שם נאמר שכתבע'א הדיח את אלנאצר מחמד בשנת ‪) 1294/694‬עת היה בן ‪ (~10‬משום גילו הצעיר‬
‫) ַחדַאתַ'ת ִסנִה(; וראה‪ ,‬אלנוירי‪ - 282 :31 ,‬שם נזכר שכתבע'א טען שבשל גילו הצעיר של אלנאצר מחמד ) ִצעַ'ר ִסנִ ִה( נפגעים‬
‫"הסדר הטוב של הסולטאנות וכבודה של הממלכה" )נַאמּוס אל ַס ְל ַטנַה וַ ֻח ְרמַת אל ַמ ְמ ַלּכַה(; וראה נג'ום‪ - 49 :8 ,‬שם נזכרת חוסר‬
‫כשירות ) ַעדַם ְה ִליַה( של אלנאצר מחמד בשל גילו הצעיר והצורך באדם בשל ) ַרגֻ'ל ּכַאמִל(‪ .‬לאחר שלאג'ין הדיח את כתבע'א בשנת‬
‫‪ 1296/696‬הוא כלל לא מינה את אלנאצר מחמד לסולטאן אך טען שהוא ממלא את מקומו עד שיגדל )אלנאצר היה בן ‪ 12‬באותה‬
‫עת(‪ ,‬סלוכ‪ ;832 :1 ,‬אלנוירי‪.330 :31 ,‬‬
‫‪ 1042‬לביטוי זה‪ ,‬ראה למשל סלוכ‪) 866 :1 ,‬כרג'י אלאשרפי טען שאלנאצר מחמד בן הארבע עשרה צעיר ואינו ראוי לשלטון‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫בהתנהגות ההולמת צביאן‪ ,‬או שנעשה שימוש בגילם הצעיר על מנת לטעון שאינם ראויים למלוך‪ .‬למשל‪,‬‬
‫ח'ליל בן קלאוון הואשם ב‪ִ -‬צ ְּביַאנִיַה )התנהגות נערית( למרות שהיה כבר בן ‪ 25‬בערך‪ 1043.‬בניסיון לערער על‬
‫הלגיטימיות של אלנאצר מחמד בעת שהיה בן ‪ 24‬נכתב כנגדו שיר )קרוב לודאי מטעם מתנגדיו ביברס‬
‫אלג'אשנכיר וסלאר( הגורס של‪-‬צבי אין חלק במלוכה )"מַא לִל ַצּבִי וַאל ֻמלְּכ?"(‪.‬‬
‫‪1044‬‬
‫פעמים רבות שהטענות‬
‫כלפי גילם של בנים צעירים השתלבו בטענה שאינם מסוגלים להנהיג את הצבא בקרב )ִג' ַהאד(‪ ,‬כך שעד‬
‫להסכם השלום עם המונגולים בנים של ממלוכים זכו לביקורת על רקע זה‪ 1045.‬קטז למשל‪ ,‬הדיח את עלי בן‬
‫איבכ לפני קרב עין ג'אלות משום שהיה " ַצ ִּבי ַצ ִע'יר" שלא יכול להילחם באויב‪ ,‬והזמנים אינם מאפשרים לו‬
‫להיות סולטאן‪.‬‬
‫‪1046‬‬
‫כאמור‪ ,‬אמירים ממלוכים מעולם לא התגאו במוצאם הממלוכי ולא ראו בו בסיס‬
‫ללגיטימציה שלהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הם עשו שימוש ביכולתם להנהיג את ה‪-‬ג'האד כבסיס לזכותם לשלוט‪ .‬עד‬
‫להיעלמות ה‪-‬בחריה‪ ,‬יש להניח גם שמעמדם של בני הסולטאנים שעלו לשלטון לא היה יציב בשל העובדה‬
‫שכל בני דור המהפכה הרגישו שווים בזכותם לשלוט בסולטאנות משום שהיו שותפים לניצחונות על הפרנקים‬
‫והמונגולים‪.‬‬
‫יש להעיר שתפישות מעין אלה בנוגע לסולטאנים צעירים אינן "תפישות ממלוכיות"‪ 1047.‬הן איפיינו‬
‫בין היתר גם את האיובים ששלטו במצרים ובסוריה‪ ,‬ובמחוזות אלה היתה נטיה שלא למנות בן קטין לסולטאן‬
‫גם בתקופה האיובית‪ 1048.‬צלאח אלדין הפך ל‪-‬אתאבכ של בנו של נור אלדין זנגי בטענה שהלה קטין שאינו‬
‫מסוגל להילחם באויבי האסלאם‪.‬‬
‫‪1049‬‬
‫עוד לפני שקטז הדיח את עלי בן איבכ‪ ,‬אמיר כרדי ניסה להדיח אותו‬
‫ﺼ‪‬ﺒ‪‬ﻴﺎﻥ(‪.‬‬
‫ﺸﻲ ﹺﺑﺎﻟ ‪‬‬
‫בטענה ש‪" :‬צעירים אינם יכולים לנהל את הממלכה" )ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹶﻠ ﹶﻜﺔ ﻻ ‪‬ﺗ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫‪1050‬‬
‫בטענה דומה‪ ,‬אקטאי‬
‫אלפארסי גרס שיש להעביר את השלטון במצרים לידי אלנאצר יוסף האיובי ששלט בסוריה באותה עת ולא‬
‫לבנו של איבכ‪ 1051.‬אלצאלח איוב בכלל היה סבור שבנו הצעיר תוראן שאה אינו ראוי להיות מלך ) ַלא יְַצ ַל ֻח‬
‫בסופו של דבר אלנאצר מחמד מונה לסולטאן(‪.‬‬
‫‪ 1043‬סלוכ‪.768 :1 ,‬‬
‫‪ 1044‬נג'ום‪ .9 :9 ,‬וראה התיחסות אליו באותו הקשר כאל צבי ש‪"-‬לא ראוי להיות סולטאן" )לַא יְַצ ַל ֻח לִל ַס ְל ַטנַה(‪ ,‬נג'ום‪.181 :8 ,‬‬
‫‪ 1045‬על חשיבות ה‪-‬ג'האד כמרכיב בלגיטימציה של הסולטאנים הממלוכים עד לימי אלנאצר מחמד‪ ,‬ראה למשל הולט‪" ,‬השליט בעל‬
‫המעלות"‪ ;27 ,‬הולט‪" ,‬ירושה בתקופה המוקדמת"‪ ;146-144 ,‬המפריז‪" ,‬איובים וממלוכים"‪ ;12-11 ,‬רבאט‪ ,‬המצודה‪;293-292 ,‬‬
‫לבנוני‪" ,‬התפישה הממלוכית"‪.379 ,‬‬
‫‪ 1046‬סלוכ‪ ;418-417 :1 ,‬ת'וראו‪ ,‬ביברס‪ ;65 ,‬וראה גם ביברס אלמנצורי‪ ,‬אלתחפה אלמלוכיה‪ ;41 ,‬אלבדאיה‪ .216 :13 ,‬גם על‬
‫תוראן שאה נאמר שהזמנים לא התאימו לשלטונו משום שלא רכב לקרב‪ ,‬אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪ .49 ,‬יש לציין שעל‬
‫פי התיאוריה הפוליטית המוסלמית יש למנות את השליט ההולם ביותר את צרכי הזמן‪ .‬בטענות כלפי תוראן שאה ועלי בן איבכ ניתן‬
‫למצוא הד לתיאוריה זו‪ .‬המקורות גם מזכירים שביליכ אלח'אזנדאר הסתיר את דבר מותו של ביברס מפחד שהטטרים יפלשו‪,‬‬
‫ושהמונגולים תקפו בשנת ‪ 1299/699‬בשל גילו הצעיר של אלנאצר מחמד‪ ,‬ראה אבן איאס‪.117 ,91 :1 ,‬‬
‫‪ 1047‬דרורי‪" ,‬הנסיך"‪.19 ,‬‬
‫‪ 1048‬הירשלר‪" ,‬שלטון קטינים"‪ .40-39 ,‬במחוזות האחרים אשר היו פחות מעורבים במאבקים צבאיים ניכרת נטיה לאפשר‬
‫העברת שלטון לבנים קטינים‪ .‬לדוגמא לדעה שלילית של האילח'אנים לגבי שליט צבי‪ ,‬ראה עקד‪ ;371 :2 ,‬על חשיבות ה‪-‬ג'האד‬
‫בתקופה האיובית‪ ,‬ראה המפריז‪" ,‬איובים וממלוכים"‪.4 ,‬‬
‫‪ 1049‬הולט‪" ,‬הסולטאן כשליט אידיאלי"‪.125 ,‬‬
‫‪ 1050‬אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪.233 ,‬‬
‫‪ 1051‬אלמכין‪ .44 ,‬יש לזכור שעד לקרב עין ג'אלות ישנן עדויות רבות לכך ששליטים ממלוכים זכו לביקורת רבה בשל מוצאם‬
‫הממלוכי‪ ,‬ושאלמעז איבכ בכלל נחשב במקורות מוקדמים לשליט איובי‪ ,‬ראה לעיל בפרק ‪ 1‬של חלק זה‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫ִל ְל ֻמ ְלּכ( ולכן בכלל לא רצה שיגיע למצרים‪ 1052.‬אלצאלח איוב רצה להכתיר את בנו הבכור אלמע'ית' להיות‬
‫יורש עצר אך הלה מת בשנת ‪ 1053.1240/642‬בכל זאת על ערש דווי כתב צוואה לבנו תוראן שאה‪:‬‬
‫"הילד תוראן שאה‪ ,‬יטיב האל את דרכיו ויביא לו הצלחה‪ .‬אתה יודע שהסיבה היחידה לכך שעד עתה לא‬
‫מולאה בקשתך היא שאני יודע שאתה ניחן בהתנהגות נערית‪ ,‬קלות דעת וחוסר יציבות‪ .‬אין לתכונות אלה‬
‫מקום אצל מלך‪ .‬אב רוצה רק טוב לבנו‪ .‬אם תניח לתכונות אלה שאני מכיר אצלך תשאר מלך זמן רב‪ ,‬אך אם‬
‫ﻚ‬
‫ﺖ ‪‬ﺗ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻢ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺳ‪‬ﺒﺐ ‪‬ﺗ ﹾﺄ ‪‬ﺧﲑ ﹶﻃﹶﻠﹺﺒ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻪ ﺍﷲ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭﱠﻓ ﹶﻘ ‪‬ﻪ‪ .‬ﻳﺎ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪﻱ‪ ,‬ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺻﹶﻠ ‪‬‬
‫תמרה פי ותישאר כפי שאתה‪ ,‬מלכותך תאבד" )ﺍﻟ ‪‬ﻮﹶﻟﺪ ‪‬ﺗﻮ ‪‬ﺭﺍﻥ ‪‬ﺷﺎﻩ ﹶﺃ ‪‬‬
‫ﻚ‬
‫ﺼﺎ‪‬ﺋﻞ ﺍﱠﻟ‪‬ﺘﻲ ﹶﺃ ‪‬ﻋ ﹺﺮﹸﻓ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﳋ ‪‬‬
‫ﳋ‪‬ﻴﺮ‪ .‬ﻭﺍ ﹶ‬
‫ﺸ‪‬ﺘ ﹺﻬﻲ ‪‬ﻟ ‪‬ﻮﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹺﺇﻻ ﺍ ﹶ‬
‫ﺤ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ ﹸﻞ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ‪ .‬ﻭﺍﻟ ‪‬ﻮﺍ‪‬ﻟﺪ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﳉ ‪‬ﺮﹶﺃﺓ ‪‬ﻭ‪‬ﻗﱠﻠﺔ ﺍﻟﱠﺜ‪‬ﺒﺎﺕ‪ .‬ﻭﺍ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺼ‪‬ﺒ‪‬ﻴﺎﹺﻧ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭﺍ ﹸ‬
‫ﻚ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﹺﺇﻻ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻋﹶﻠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﻚ ﺍ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ(‪.‬‬
‫ﺡ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﻳ ‪‬ﺮﻭ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻋﹶﻠ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ﹺﺮﻱ ‪‬ﻭ‪‬ﺑ ‪‬ﻘﻴ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﺧﺎﹶﻟ ﹾﻔ ‪‬‬
‫ﻚ ﺍ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ‪ .‬ﻭﹺﺇ ﹾﻥ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺍ‪‬ﺗ ‪‬ﺮ ﹾﻛ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻳ ‪‬ﺪﻭ ‪‬ﻡ ﹶﻟ ‪‬‬
‫‪1054‬‬
‫הצוואה של אלצאלח איוב לבנו מיצגת את האבטיפוס של התפישה השושלתית בימי האיובים‬
‫ובתקופה התורכית‪ .‬בן השליט היה בעל זכות ראשונים על תפקידו של האב‪ ,‬אך במקרה שהוא התנהג כמו צבי‬
‫הוא היה צפוי להדחה‪ .‬בעוד שבתקופה האיובית במקרה שבו בנו של השליט היה צבי או קטין השלטון עבר‬
‫לענף אחר של המשפחה‪ ,‬בתקופה התורכית השלטון על פי רוב לא יכול היה לעבור לענפים אחרים של‬
‫המשפחה‪ .‬אלט'אהר ביברס‪ ,‬כמו אלצאלח איוב לפניו‪ ,‬היה מודע לבעיתיות שבגילו של בנו סעיד‪ ,‬למרות שלא‬
‫ﺻﹺﺒ ‪‬ﻲ ‪‬ﻭﺍ ُﻷ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺍﺀ‬
‫ﻚ ‪‬‬
‫היה קטין‪ ,‬ועל ערש דווי הוא הזהיר את בנו שהאמירים הבכירים לא יראו את גילו בעין יפה )"ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﻚ ﹺﺑ ‪‬ﻌ‪‬ﻴﻦ"(‪ 1055.‬בימי חייו ניסה ביברס להראות לאמירים שסעיד בנו הוא בעל ְה ִליַה למלוכה משום‬
‫ﺍ َﻷ ﹶﻛﺎﹺﺑﺮ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ‪‬ﺮﻭ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺤ ﹸﺬﻭ ﺍﻟ ﹶﻔ‪‬ﺘﻰ ‪‬ﺣ ﹾﺬ ‪‬ﻭ ﹶﺃﹺﺑﻴ ‪‬ﻪ"(‪ 1056.‬הביטוי אהליה מציין כשירות )בדומה‬
‫שעל פי רוב הילד הולך בדרכי אביו )"ﻻ ﹶﻏ ‪‬ﺮ ‪‬ﻭ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫לביטוי ַצ ַלא ִחיַה(‪ ,‬כך שניתן ללמוד שסעיד היה בעל זכות ראשונים על משרת אביו‪ ,‬אך היה צריך להוכיח את‬
‫כשירותו בשל גילו הצעיר‪.‬‬
‫‪1057‬‬
‫אולם‪ ,‬סעיד ה‪-‬צבי הלך בדרכו של תוראן שאה והודח מהשלטון תוך כדי‬
‫שהוא נאלץ להצהיר בפני הח'ליפה שאינו ראוי למלוך ) ַלא יְַצ ַל ֻח ִל ְל ֻמ ְלּכ(‪.‬‬
‫‪1058‬‬
‫העובדה שתקופת שלטונו של‬
‫‪ 1052‬אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪ ;194 ,‬אלכתבי‪ ,‬פואת אלופיאת‪ ;186 :1 ,‬אבן דקמאק מציין )ונראה שבהגזמה( שאיים להרוג‬
‫אותו אם יגיע למצרים‪ .‬יש לציין שהחל מהתקופה הצ'רקסית ניכר שהביקורת כלפי בנים צעירים של ממלוכים שהיו סלטאנים‬
‫בתקופה התורכית‪ ,‬הופכת להיות משוכללת יותר וססגונית יותר‪ ,‬עוד על כך בהמשך; וראה גם אבן דקמאק‪ ,‬נזהת אלאנאם‪.250 ,‬‬
‫‪ 1053‬אבן ואצל‪.100-99 ,‬‬
‫‪ 1054‬אלנוירי‪.341 :29 ,‬‬
‫‪ 1055‬אבן ואצל‪.88 ,‬‬
‫‪ 1056‬אבן ואצל‪ .89-88 ,‬ביטוי דומה מופיע בתבנית של כתבי מינוי שאלקלקשנדי מציין שהיא תבנית טובה במקרה של מינוי של בן‬
‫במקום אביו שנפטר‪ ,‬אלקלקשנדי‪ .194 ,189 :13 ,‬העובדה שמדובר בתבנית מראה שהדעה הרווחת היתה שבן יורש את תכונות‬
‫אביו‪ .‬לדוגמאות אחרות לתבניות של כתבי מינוי לבנים של אמירים אשר ניתן להבין מהם שהבן יורש את תכונות אביו‪ ,‬ראה שם‪,‬‬
‫‪.197-192 :13‬‬
‫‪ 1057‬בכתב המינוי של סעיד ליורש העצר ביברס גם מזכיר שסעיד "הוא הענף המשובח‪ ,‬וענף אינו הופך למשובח אלא עם הגזע‬
‫טוב" )" ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﺍﻟ ﹶﻔﺮ‪‬ﻉ ﺍﱠﻟﺬ‪‬ﻱ ‪‬ﺯﻛﹶﺎ ﻭ‪‬ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬ﺰﻛﹸﻮ ﺍﻟ ﹶﻔﺮ‪‬ﻉ ﺇﹺﻻ ﹺﺇﺫﹶﺍ ﻛﹶﺎ ﹶﻥ ﹶﻃﻴ‪‬ﺐ ﺍ َﻷﺻ‪‬ﻞ"(‪ ,‬אלנוירי‪ .160 :30 ,‬גם מדברים אלה משתמע שבן יורש את תכונות‬
‫אביו‪ .‬ביברס מדגיש בכתב המינוי את העובדה שסעיד מראה נַגַ'אּבַה )יכולת( ושהוא מראה סימנים של רשד‪ ,‬שם‪ .158 :30 ,‬אין זה‬
‫מקרה שביברס הפך את סעיד ליורש עצר בשנת ‪ ,1268/667‬בדיוק בגיל ‪ ,9‬הגיל המינימלי על פי ההלכה בו ניתן להגיע ל‪-‬רשד ו‪-‬‬
‫בלוע'‪.‬‬
‫‪ 1058‬אבן ואצל‪ ;92-90 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪ ;71-69 ,‬וראה גם אבן דקמאק‪ ,‬אלג'והר אלת'מין‪ ;292 ,‬וראה אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל‬
‫אלמאת'ור‪) 49 ,‬נזכרת חוסר כשירות } ַעדַם ְה ִליַה{ של סעיד(‪.‬‬
‫‪253‬‬
‫סעיד נחשבה להזדמנות שניתנה לו להראות את כשירותו ניכרת גם בדברי האמירים לאחר הדחתו על כך‬
‫שאמרו לביברס שבמקרה שסעיד לא יהיה ראוי ) ַל ְמ יְַצ ַל ְח( ידיחו אותו‪ 1059.‬קלאוון שמינה את בנו הבכור עלי‬
‫להיות סולטאן עוד בימי חייו הצטער על מות בנו משום שזה היה "אציל בעל תכונות מלכותיות‪ ,‬שינק תכונות‬
‫ﳊ ‪‬ﺪﺍﹶﺛﺔ ‪‬ﻭﺍﻟ ﱡﻄ ﹸﻔﻮ‪‬ﻟ‪‬ﻴﺔ(‪ 1060.‬גם מביטויים אלה ניתן‬
‫ﻀ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﺧﹸﻠﻮﹶﻗ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶ‬
‫אלא מזמן שהיה צעיר ותינוק" )‪‬ﻧﹺﺒﻴﻞ ﹺﺑﹶﺄ ‪‬ﺧﻼﻕ ﺍ ﹸﳌﹸﻠﻮ ‪‬ﻛ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ללמוד שהתפישה היתה שבן מקבל את תכונות אביו בירושה‪ .‬אבן תע'ריברדי מגדיר את עלי שמת בגיל שבין‬
‫‪ 20‬ל‪ 30-‬שנה כמי שהיה ראוי למלוך ) ַח' ִליק ִל ְל ֻמ ְלּכ(‪ 1061.‬נראה שאבן תע'ריברדי משתמש בביטוי זה בנוגע‬
‫לבני סולטאנים במידה והם לא קטינים ונדיר למצוא בן שאינו קטין אשר אינו מוגדר במקורות כמי שראוי‬
‫להיות שליט‪ 1062.‬נראה גם שאין זה מקרה שהכינוי המלכותי שקלאוון נתן לבנו עלי היה "אל ַמ ִלּכ אל ַצא ִלח"‪.‬‬
‫מוצאו המלכותי היה ידוע לכל אך היה צורך להדגיש שהיה גם "ראוי" למלוכה בשל גילו הצעיר‪.‬‬
‫‪1063‬‬
‫הסכם השלום עם המונגולים והיעלמות הצאלחיה )דור המהפכה( סללו את הדרך להיווצרות‬
‫השושלת הקלאוונית‪ 1064.‬לאחרונה‪ ,‬ון‪-‬סטינברגן הראה שבניגוד לדעה הרווחת במחקר‪ ,‬צאצאיו של אלנאצר‬
‫מחמד‪:‬‬
‫‪"…were clearly not chosen because of any mouldable age, to act as minor stopgaps to an‬‬
‫‪oligarchic system".1065‬‬
‫ון‪-‬סטינברגן הראה שמרבית צאצאיו של אלנאצר מחמד לא היו קטינים בעת שעלו לשלטון ושהיו שותפים‬
‫פעילים למאבקים הפוליטיים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬צאצאיו של אלנאצר מחמד עלו לשלטון על פי סדר גילם ולא נראה‬
‫שבתקופה זו האמירים נטו להכתיר קטינים על מנת שיוכלו לשלוט בהם‪ 1066.‬ון‪-‬סטינברגן מציין שתי חריגות‬
‫לכלל זה‪ .‬בשנת ‪ 1341/742‬האמיר קוצון הדיח את אלמנצור אבו בכר‪ ,‬בנו של אלנאצר מחמד‪ ,‬והכתיר את‬
‫כצ'כ בן החמש להיות סולטאן‪ .‬ון‪-‬סטינברגן מציין שזו למעשה הפעם היחידה בתקופה זו שבה הוכתר שליט‬
‫קטין כ‪"-‬מעצור" למאבקי האמירים‪ ,‬אולם הכתרתו עוררה מהומה שבסופה התפישה השמרנית יצאה כשידה‬
‫על העליונה והסולטאנות הקלאוונית נולדה‪.‬‬
‫‪1067‬‬
‫המקורות מציינים שקוצון המליך את כצ'כ הקטין על מנת‬
‫שיוכל לשלוט בו‪ ,‬וכי ידע שלא יוכל לקחת את השלטון כל עוד בניו של אלנאצר מחמד נוכחים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫‪ 1059‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.229 :8 ,‬‬
‫‪ 1060‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪.282 ,‬‬
‫‪ 1061‬נג'ום‪.377 :7 ,‬‬
‫‪ 1062‬נג'ום‪) 166 :14 ,‬על אבראהים בן שיח' בן השמונה עשרה(; על מחמד בן ג'קמק שהיה כבן ‪ 30‬במותו‪ ,‬אומר אבן תע'ריברדי‬
‫שאם היה נהיה סולטאן לא היתה לגביו מחלוקת‪ ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪ .101 :1 ,‬שני בנים אלה מתו לפני אבותיהם‪ .‬על‬
‫עת'מאן בן ג'קמק שהיה כבן ‪ 19‬בעת עלייתו לשלטון‪ ,‬ועל אחמד בן אינאל שהיה כבן ‪ 30‬בעת עלייתו לשלטון אבן תע'ריברדי אומר‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﻨ‪‬ﻪ ﺑﹺﻼ ‪‬ﻣﺪ‪‬ﺍﹶﻓﻌ‪‬ﺔ(‪ ,‬נג'ום‪ ;453-452 :15 ,‬שם‪.149 :16 ,‬‬
‫שכל אחד מהם "ראוי לסולטאנות ללא ספק" )ﹶﺃﻫ‪‬ﻼ ﻟ‪‬ﻠ ‪‬‬
‫‪ 1063‬גם שניים מצאצאיו הצעירים של אלנאצר מחמד קיבלו כינוי מלכותי זה )אלצאלח אסמאעיל ואלצאלח צאלח(‪ .‬שום ממלוכ‬
‫שנהיה סולטאן לא לקח לעצמו תואר מלכותי זה‪.‬‬
‫‪ 1064‬על דה‪-‬ממלוכיזציה ודה‪-‬מיליטריזציה בסולטאנות בעקבות הסכם השלום‪ ,‬ראה עמיתי‪" ,‬סיום המלחמה המונגולית‪-‬ממלוכית"‪,‬‬
‫‪ ;384-380‬על היעלמות הצאלחיה כסיבה אפשרית לכך שאלנאצר מחמד זכה לשלוט לאחר אביו‪ ,‬ראה סטוארט‪" ,‬שליטים קטינים"‪,‬‬
‫‪.54‬‬
‫‪ 1065‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪.60-59 ,‬‬
‫‪ 1066‬שם‪.61-60 ,‬‬
‫‪ 1067‬שם‪.58 ,‬‬
‫‪254‬‬
‫אחמד שהיה הגדול מביניהם‪ .‬לכן קוצון רצה להגלות ולהרוג את בניו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך זכה להתנגדות‬
‫מקרב האמירים שדרשו להחזיר את אבו בכר לשלטון או את אחד מילדיו הגדולים של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪1068‬‬
‫הכתרתו של כצ'כ זכתה להתנגדות משום שלטעמם של האמירים כצ'כ "לא ראוי להיות סולטאן משום שהוא‬
‫ﺻ ‪‬ﻐﲑ(‪ 1069.‬החריגה השניה אותה מציין ון‪-‬סטינברגן היא העובדה שאלמנצור‬
‫ﺼﹶﻠ ‪‬ﺢ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬‬
‫קטין" ) ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫מחמד‪ ,‬בנו של חאג'י בן אלנאצר מחמד‪ ,‬הועדף על פני חסין בנו של אלנאצר מחמד שבסופו של דבר מת ולא‬
‫זכה לשלוט‪ 1070.‬ון‪-‬סטינברגן מציין שיש ליחס חריגה זו לאנטגוניזם ששרר בין חסין לאמירים הבכירים‪.‬‬
‫ניתן להעלות סיבה נוספת לכך שחסין לא זכה להיות סולטאן‪ .‬המקורות מיחסים לחסין חבירה‬
‫לממלוכים צ'רקסים בניסיון מרד שנכשל‪ .‬קרבתו של חסין לקבוצה האתנית הצ'רקסית עשויה להיות הסיבה‬
‫שבעטיה נמנעה ממנו הסולטאנות‪ .‬יתכן וחסין עצמו היה צאצא של שפחה צ'רקסית‪ ,‬או שהיה נשוי לצ'רקסית‪,‬‬
‫שכן המקורות מציינים ששם בנו היה ג'אנבכ‪ ,‬שם שהחל מתקופת המעבר יועד לצ'רקסים‪ .‬שם בתו היה‬
‫שקראא‪ ,‬כך שקרוב לודאי היתה בלונדינית‪ ,‬תכונה המאפיינת לא‪-‬תורכים‪.‬‬
‫‪1071‬‬
‫נראה שהדרתו של חסין לא‬
‫נבעה מניסיון למנות סולטאן צעיר ממנו‪ ,‬אלא היתה הדרה על בסיס אתני‪ .‬חריגה נוספת‪ ,‬אותה לא מזכיר ון‪-‬‬
‫סטינברגן‪ ,‬היא הכתרתו של אלמנצור אבו בכר בן אלנאצר מחמד לפני אחיו אחמד שהיה מבוגר ממנו )ראה‬
‫טבלה ג'(‪ .‬המקורות מציינים שאלנאצר מחמד הורה במפורש שלא למנות את אחמד לסולטאן משום שלא חשב‬
‫שהוא ראוי להיות סולטאן ) ַעדַם ַצלַא ִחיַה( והפך את אבו בכר ליורש העצר שלו‪.‬‬
‫‪1072‬‬
‫למרות אזהרתו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬לאחר הדחת כצ'כ‪ ,‬האמירים בחרו להכתיר את אחמד שהיה המבוגר מבין בנין של אלנאצר‬
‫מחמד‪ .‬עובדה זו‪ ,‬מאששת את טענתו של ון‪-‬סטינברגן שהקריטריון החשוב ביותר בעת מינויו של סולטאן היה‬
‫גילו‪ ,‬שכן האמירים מצאו לנכון להתעלם מאזהרתו של אלנאצר מחמד לגבי אחמד‪ ,‬משום שהלה היה המבוגר‬
‫בבניו‪.‬‬
‫‪1073‬‬
‫‪ 1068‬אלשג'אעי‪.162-161 ,‬‬
‫‪ 1069‬אלשג'אעי‪ ;140 ,‬שם‪.170 ,‬‬
‫‪ 1070‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ .61-60 ,‬יש לציין שאבן תע'ריברדי גורס שאם חסין היה נשאר בחיים ילבע'א אלעמרי לא היה‬
‫ממנה את בנו שעבאן אלא אותו‪ .‬מדברים אלה מסתמן שמינוי של בן לפני אביו לא היה מתקבל על הדעת‪ ,‬נג'ום‪.21 :11 ,‬‬
‫‪ 1071‬סלוכ‪ ;788 :4 ,‬אנבאא אלע'מר‪.38 :5 ,‬‬
‫‪ 1072‬אלנהג' )‪ ;351-350 ,(1973‬אלסח'אוי‪ ,‬אלד'יל אלתאם‪.68 :1 ,‬‬
‫‪ 1073‬אבן תע'ריברדי מציין שאמו של אחמד ‪ -‬ביאצ'‪ ,‬היתה שפחתו המשוחררת של האמיר בהאדר אצ‪ ,‬שככל הנראה היתה בעלת‬
‫כישורי נגינה שכן היתה נוכחת בסימפוזיונים ) ַמגַ'אלִס( וכינויה היה "עּו ִדיַה" )המנגנת בעוד(‪ .‬אלנאצר מחמד ששמע עליה ביקש‬
‫אותה מבהאדר אצ‪ .‬אבן תע'ריברדי מציין שאחמד נולד על מיטתו ) ִפרַאש( של אלנאצר מחמד‪ ,‬נג'ום‪ .50 :10 ,‬האם אבן תע'ריברדי‬
‫רומז שאחמד לא היה בנו של אלנאצר מחמד? האם זו היתה הסיבה שאלנאצר מחמד לא רצה שיהיה סולטאן אחריו? גם מחמד בן‬
‫אלנדים ככל הנראה רק נולד על מיטתו של אלנאצר מחמד ולא זכה להיות סולטאן‪ .‬מרבית המקורות מתעלמים ממנו )ראה טבלה‬
‫ג'(‪ .‬אלנאצר מחמד עצמו ראה באנוכ בנו את יורש העצר שלו למרות שהיה צעיר מאחמד‪ ,‬אבו בכר ואבראהים )ראה את טבלה ג'(‪.‬‬
‫אנוכ היה בנה של אשתו טע'אי בעוד שאבו בכר ואחמד היו בנים של שפחות )על אמו של אבראהים אין פרטים(‪ .‬יתכן שהעובדה‬
‫שאנוכ נבחר להיות יורש העצר של אלנאצר מחמד קשורה לעובדה זו‪ .‬מהחריגות לכלל הגורס שיש למנות את הבן הגדול ביותר‬
‫משום שהוא ה‪"-‬ראוי" ביותר ניתן ללמוד שהיו גורמים משניים נוספים שהיו חשובים ללגיטמציה של בני השליטים – מוצא אתני‬
‫של האם‪ ,‬מעמד האם )אישה או שפחה(‪ ,‬ואולי גם דרישה של ודאות בנוגע לזהות האב‪.‬‬
‫‪255‬‬
‫ון‪-‬סטינברגן גורס שהפרקטיקה השושלתית הקלאוונית כללה ישום של קריטריון הדומה ל‪-‬‬
‫‪.Primogeniture‬‬
‫‪1074‬‬
‫אולם‪ ,‬דפוסי הפרקטיקה השושלתית הקלאוונית הולמים יותר שיטה של "‪Agnatic‬‬
‫‪ ,"Seniority‬שבה בן המשפחה הזכר המבוגר ביותר הוא זה העולה לשלטון‪ ,‬שכן במרבית הפעמים אח תפש‬
‫את מקומו של אח ולא בן את מקומו של אב )ראה טבלה ג'(‪ 1075.‬ון‪-‬סטינברגן גם מציין שהרפלקס השמרני‬
‫השושלתי הקלאווני היה הדבר הקרוב ביותר לעיקרון שושלתי שהיה יכול להתפתח במסגרת הסולטאנות‬
‫הממלוכית‪ 1076.‬אולם יש לציין ש‪"-‬רפלקס שושלתי" היה קיים מלידתה של הסולטאנות‪ .‬גם עד לתקופתם של‬
‫צאצאיו של אלנאצר מחמד‪ ,‬בכל מקרה בו לסולטאן היה בן הוא היה זה שתפש את מקומו‪ 1077.‬במקרים בהם‬
‫לסולטאן היה יותר מבן אחד‪ ,‬תמיד היה זה הבן המבוגר ביותר שתופש את מקומו‪ .‬במקרים בהם הבן לא היה‬
‫קטין )ובתקופה התורכית זה היה המצב השכיח(‪ ,‬זכה הבן לשלוט תקופה ארוכה יחסית‪ ,‬וגם אם הודח‪ ,‬תקופת‬
‫שלטונו בודאי חיזקה את התפישה השושלתית‪ .‬במקרים בהם הודח הבן המבוגר ולסולטאן היה עוד בן‪ ,‬על פי‬
‫רוב מונה בן זה להיות סולטאן‪ .‬במקרים רבים כאלה הבן השני היה קטין‪.‬‬
‫‪1078‬‬
‫העובדה שאלנאצר מחמד‬
‫השאיר אחריו מספר רב של בנים זכרים צעירים‪ ,‬אשר רבים מהם לא היו קטינים )ראה טבלה ג'(‪ ,‬הובילה‬
‫למצב שבו ישום העקרונות השושלתיים של הסולטאנות – זכות ראשונים לבנים על משרות אבותיהם ונתינת‬
‫הזדמנות לכל בן אם אינו קטין להוכיח שהוא ראוי למשרת אביו – הוביל למצב בו בניו של הסולטאן שלטו‬
‫תקופות קצרות יחסית‪ ,‬על פי סדר גילם‪ ,‬עד שפינו את מקומם לצאצא אחר של הסולטאן‪.‬‬
‫‪1079‬‬
‫הצוואה של‬
‫אלנאצר מחמד לפני מותו‪ ,‬לאחר שמינה את אבו בכר להיות שליט אחריו‪ ,‬מסמך הדומה לצוואתו של אלצאלח‬
‫איוב לתוראן שאה‪ ,‬מסכמת בצורה הטובה ביותר את התפישה השושלתית בתקופה התורכית‪:‬‬
‫"אם תראו אותו עושה מעשים שפלים שאינם הולמים את הסולטאנות‪ ,‬ואם לא יקבל את עצותיכם‪ ,‬משכו אותו‬
‫מרגלו‪ ,‬שלחו אותו לעזאזל ומנו במקומו את מי שתבחרו מבין אחיו‪ .‬אם הבא אחריו ינהג כשורה מה טוב‪ ,‬ואם‬
‫ﺤ ﹶﺔ ﹶﺃ ‪‬ﺣﺪ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ﹸﻜﻢ ‪‬ﺟ ‪‬ﺮﻭ ‪‬ﻩ ﹺﺑ ‪‬ﺮ ‪‬ﺟ‪‬ﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺧ ﹺﺮ ‪‬ﺟﻮ ‪‬ﻩ‬
‫ﺼﻴ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄ‪‬ﻨﺔ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﻳ ﹾﻘ‪‬ﺒ ﹸﻞ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺐ ﺍﻟ ‪‬‬
‫לא‪ ,‬עשו בו כדוגמת קודמו" )"ﹶﻓﹺﺈ ﹾﻥ ‪‬ﺭﹶﺃ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬ﻤﻮ ‪‬ﻩ ‪‬ﻳ ﹾﻔ ‪‬ﻌ ﹸﻞ ﹶﺃ ﹾﻓ ‪‬ﻌﺎﻻ ‪‬ﺭ ‪‬ﺩﻳﹶﺌ ﹰﺔ ﻻ ‪‬ﺗ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﺳ ‪‬‬
‫ﺻﹸﻠ ‪‬ﺢ ‪‬ﻭﹺﺇﻻ ﺍ ﹾﻓ ‪‬ﻌﹸﻠﻮﺍ ﹺﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣﹾﺜ ﹶﻞ ﺍﻵ ‪‬ﺧﺮ"(‪.‬‬
‫ﺨ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﺭﻭﺍ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹺﺇ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ ﹶﻓﹺﺈ ﹾﻥ ‪‬‬
‫ﹺﺇﹶﻟﻰ ﹶﻟ ‪‬ﻌ‪‬ﻨﺔ ﺍﷲ‪ .‬ﻭ ‪‬ﻭﱡﻟﻮﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫‪1080‬‬
‫‪ 1074‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪.61 ,‬‬
‫‪ 1075‬כפי שהורוביץ )‪ (Hurewitz‬מציין‪ ,‬לא ניתן לזהות בעולם האסלאם חוקי הורשה מוסדרים‪ ,‬והעיקרון של ‪ Primogeniture‬לא‬
‫התקבל‪ .‬כל הזכרים במשפחה נחשבו למועמדים לשלטון‪ ,‬הורוביץ‪" ,‬פוליטיקה צבאית"‪.98 ,‬‬
‫‪ 1076‬שם‪.62 ,‬‬
‫‪ 1077‬גם במקרים בהם נרצח סולטאן‪ ,‬זכות הראשונים לשלטון היתה של בנו ולא של רוצחו‪ .‬כך אומר "חוק התורכים"‪ ,‬שעל פי רוב‬
‫נתפש במחקר דווקא כחוק המבטא עקרון אנטי‪-‬שושלתי‪ ,‬הארמן‪" ,‬חוק התורכים"‪ ;129-127 ,‬ת'וראו‪ ,‬ביברס‪.83 ,‬‬
‫‪ 1078‬למעשה רק שני בנים של סולטאנים עד לתקופת שלטונם של צאצאי אלנאצר מחמד לא זכו לשלוט‪ .‬אחד מהם היה בנו הקטין‬
‫של איבכ – קאאן‪ .‬יש לזכור שאחיו עלי הודח בשל האיום המונגולי בשל טענה שהיה צעיר מדי להוביל את האמירים בקרב‪ .‬הבן‬
‫השני שלא זכה לשלוט היה ח'צ'ר בן ביברס שככל הנראה היה קטין בעת הדחתו של סעיד אחיו‪ .‬קלאוון הותיר אחריו שלושה בנים‬
‫– ח'ליל‪ ,‬אחמד ומחמד‪ .‬אחמד מת בימי שלטונו של ח'ליל ואלנאצר מחמד הקטין מונה לאחר הדחת ח'ליל‪ .‬כלומר‪ ,‬שכמעט כל בני‬
‫הסולטאנים "קיבלו הזדמנות" לשלוט‪.‬‬
‫‪ 1079‬בעת מותו של אלנאצר מחמד‪ ,‬צאצאיו היו הזכרים היחידים במשפחת קלאוון שכן כל אחיו של אלנאצר מחמד מתו לפניו וגם‬
‫צאצאו הזכר היחידי של עלי אחיו מת לפניו בשנת ‪) 1313/713‬ראה טבלה ב'(‪ .‬לפיכך‪ ,‬בניו של אלנאצר מחמד היו הזכרים‬
‫המבוגרים ביותר שנותרו במשפחת קלאוון‪.‬‬
‫‪ 1080‬אלנהג' )‪.351-350 ,(1973‬‬
‫‪256‬‬
‫טבלה ג' – צאצאי אלנאצר מחמד‬
‫‪1081‬‬
‫שם הבן‬
‫עלי‬
‫אלמוני‬
‫אבראהים‬
‫אנוכ‬
‫מחמד?‬
‫רמצ'אן‬
‫יוסף‬
‫* חסין‬
‫מחמד‪/‬מחמוד‬
‫שנת הולדת‬
‫‪~1304-1303/704-703‬‬
‫‪?1315/715‬‬
‫‪~1321/721‬‬
‫‪~1322/722‬‬
‫‪~1326/727‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫הקטן בילדיו‬
‫שנת מוות‬
‫‪1310/710‬‬
‫‪1316/716‬‬
‫‪1337/738‬‬
‫‪1339/740‬‬
‫‪~1326/727‬‬
‫‪1342/743‬‬
‫‪1346/747‬‬
‫‪1362/764‬‬
‫‪1376/768‬‬
‫שנת עלייה לשלטון‪/‬גיל‬
‫‪1082‬‬
‫‬‫‪1083‬‬
‫‬‫‪1084‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪1087‬‬
‫‬‫‪1088‬‬
‫‬‫‪1089‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫אבו בכר‬
‫* כצ'כ‬
‫* אחמד‬
‫אסמאעיל‬
‫שעבאן‬
‫חאג'י‬
‫חסן‬
‫צאלח‬
‫‪1091‬‬
‫‪~1322/722‬‬
‫‪1336-1331/737-732‬‬
‫‪1093‬‬
‫‪~1318/718‬‬
‫‪~1325/726‬‬
‫‪~1326/727‬‬
‫‪1331-1327/732-728‬‬
‫‪1336-1331/737-732‬‬
‫‪1337-1334/738-735‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1344/745‬‬
‫‪1345/746‬‬
‫‪1346/747‬‬
‫‪1347/748‬‬
‫‪1360/762‬‬
‫‪1360/762‬‬
‫‪) 1340/741‬גיל ‪(~20‬‬
‫‪) 1341/742‬גיל ‪(10-5‬‬
‫‪) 1341/742‬גיל ‪(~24‬‬
‫‪) 1342/743‬גיל ‪(~17‬‬
‫‪) 1345/746‬גיל ‪(~19‬‬
‫‪) 1346/747‬גיל ‪(~19-15‬‬
‫‪) 1347/748‬גיל ‪(16-11‬‬
‫‪) 1351/752‬גיל ‪(~17-14‬‬
‫אמו של הבן‬
‫אשת אלנאצר ‪ -‬ארדכין בנת נוכאי הטטרית‬
‫‪1085‬‬
‫אשת אלנאצר ‪ -‬טע'אי‬
‫אשת אלנאצר ‪ -‬טע'אי‬
‫שפחה בשם נרג'ס )אח לאם של אבו בכר(‬
‫‪1086‬‬
‫שפחת‪/‬אשת אלנאצר דניא אלבע'דאדיה‬
‫‪1090‬‬
‫שפחה בשם נרג'ס )אח לאם של רמצ'אן(‬
‫‪1092‬‬
‫שפחה טטרית בשם ארדו‬
‫השפחה ביאצ' ‪ -‬עתיקה של בהאדר אצ‬
‫‪1094‬‬
‫שפחה רומית )אח לאם של שעבאן(‬
‫‪1095‬‬
‫שפחה רומית )אח לאם של אסמאעיל(‬
‫‪1096‬‬
‫‪1097‬‬
‫שפחה רומית )בשם כדא?(‬
‫אשת אלנאצר ‪ -‬קטלומלכ בתו של תנכז‬
‫‪1098‬‬
‫שבירת המעגל הקלאווני באה לבסוף לאחר רצף של סולטאנים קטינים באוירה של איום מונגולי הולך‬
‫ומתקרב‪ .‬טענתו של ברקוק כנגד השליטים הקלאוונים הקטינים היתה הטענה המסורתית שהזמן דורש‬
‫‪ 1081‬פרטים רבים בטבלה זו נלקחו מון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ .‬החלק הראשון של הטבלה כולל את בניו של אלנאצר מחמד‬
‫שלא זכו לשלוט‪ ,‬רובם מתו בימי חייו‪ .‬החלק השני של הטבלה כולל את בניו ששלטו על פי סדר עלייתם לשלטון‪ .‬הסימן )*( משמעו‬
‫חריגה לכלל הגורס שהבן המבוגר ביותר צריך לעלות לשלטון‪.‬‬
‫‪ 1082‬אעיאן‪ ;512-511 :3 ,‬צטרשטין‪) 129 ,‬מת בגיל ‪ ;(7‬אלנוירי‪) 171 :32 ,‬מת בגיל ‪ ;(6‬סלוכ‪ ;952 :1 ,‬שם‪ ;91 :2 ,‬אבן‬
‫אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.126 :9 ,‬‬
‫‪ 1083‬אלעבאסי‪ ,‬נזהת אלמאלכ‪) 233 ,‬בן ‪ 50‬ימים(; אלברזאלי‪.212 :4 ,‬‬
‫‪ 1084‬אעיאן‪ ;119-120 :1 ,‬אעיאן‪) 592 :5 ,‬גדול מאבו בכר(; צטרשטין‪) 198 ,‬מת בשנת ‪ 1337/738‬בגיל ‪.(17‬‬
‫‪ 1085‬אעיאן‪) 634-630 :1 ,‬אנוכ היה קטן מאחיו ‪ -‬אחמד אבו בכר ואבראהים(; צטרשטין‪) 215 ,‬בן ‪ 18‬במותו(‪.‬‬
‫‪ 1086‬אלנוירי‪ ;243 ,220 :33 ,‬אבן איאס‪) 149 :1 ,‬ככל הנראה שם הבן הזה הוא מחמד שכן אבן איאס מציין ארבעה בנים של‬
‫אלנאצר מחמד שמתו בחייו – עלי‪ ,‬אבראהים‪ ,‬אנוכ ומחמד(‪.‬‬
‫‪ 1087‬דרר‪ ;66-65 :2 ,‬צטרשטין‪ ;202 ,‬אלשג'אעי‪.110 ,‬‬
‫‪ 1088‬דרר‪.292 :4 ,‬‬
‫‪ 1089‬מנהל‪.169-168 :5 ,‬‬
‫‪ 1090‬מחמוד שאה או מחמד אבן אלנדים הידוע כאבן דניא היה בנה של אשתו או שפחתו של אלנאצר מחמד‪ .‬נראה שלא היה בנו של‬
‫ַאש ִה(‪ .‬אם היה בנו הרי שהיה הקטן בילדיו‪ ,‬אבן אלעראקי‪;455-454 :2 ,‬‬
‫אלנאצר מחמד אלא רק נולד על מיטתו )וִֻל ַד ַעלַא ִפר ִ‬
‫אלשג'אעי‪ ;110 ,‬צטרשטין‪.217 ,‬‬
‫‪ 1091‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;63-62 ,‬אלשג'אעי‪) 139 ,‬אמו היא שפחה }אֻם וַלַד{ בשם נרג'ס‪ ,‬אשר היא גם אמו של‬
‫רמצ'אן(‪.‬‬
‫‪ 1092‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;63 ,‬דרר‪) 203 :1 ,‬ארדואם אלאשרף כצ'כ אלטטריה(; אלשג'אעי‪ ;141 ,‬נג'ום‪.21 :10 ,‬‬
‫‪ 1093‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;63 ,‬נג'ום‪ ;50 :10 ,‬אלשג'אעי‪ ;230 ,‬שם‪ ;275 ,‬אלנוירי‪) 220 :33 ,‬בשנת ‪ 1325/726‬היה‬
‫בן ‪ 8‬והיה הגדול בילדיו של אלנאצר מחמד(; צטרשטין‪.176 ,‬‬
‫‪ 1094‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;64-63 ,‬אבן איאס‪.159 :1 ,‬‬
‫‪ 1095‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;64 ,‬אבן איאס‪.159 :1 ,‬‬
‫‪ 1096‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪.64 ,‬‬
‫‪ 1097‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪) 64 ,‬סביר להניח שהיה בן ‪ ~11‬בעת הכתרתו(; סלוכ‪) 745 :2 ,‬אמו היא כדא וארדו גידלה‬
‫אותו(; אבן איאס‪) 179 :1 ,‬אמו היא שפחה רומית(; ניל‪) 155 :1 ,‬ארדו גילה אותו(; נג'ום‪) 232 :10 ,‬טע'אי גידלה ואימצה אותו(‪.‬‬
‫‪ 1098‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪ ;64 ,‬אעיאן‪ ;550-548 :2 ,‬נג'ום‪) 287 :10 ,‬בן ‪ ~27‬במותו(; ניל‪) 322 :1 ,‬גילו קצת פחות מ‪-‬‬
‫‪ 24‬במותו(; נג'ום‪) 254 :10 ,‬שם אמו קטלומלכ – היא בתו של תנכז(; ידוע שהיה קטן מחסן‪ ,‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬שלטון קטינים"‪.64 ,‬‬
‫‪257‬‬
‫ﳊ ‪‬ﺮﻭﺏ ‪‬ﻭﺍﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺪﹺﺑﲑ(‪.‬‬
‫ﺾ ﹺﺑﹶﺄ ‪‬ﻋ‪‬ﺒﺎﺀ ﺍ ﹸ‬
‫"סולטאן מבוגר‪...‬שיכול לשאת בעול המלחמות וניהול המלחמה" ) ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻋﺎ‪‬ﻗﻞ‪...‬ﻳ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬‬
‫‪1099‬‬
‫אולם‪ ,‬יש לזכור גם את ההקשר האתני של עלייתו לשלטון של ברקוק‪ .‬כפי שאראה בפרק הבא‪ ,‬השושלת‬
‫הקלאוונית קשרה עצמה בקשרי נישואים למספר רב של אמירים תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬צ'רקסים ולא‪-‬תורכים זכו‬
‫רק לעיתים נדירות ביותר להיקשר בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪ .‬עובדה זו הביאה לכך שהאינטרסים של‬
‫הקבוצה האתנית התורכו‪-‬מונגולית דרשו את שימורה של השושלת הקלאוונית‪ ,‬שהיוותה את הבסיס‬
‫ללגיטמציה של מעמדם של האמירים הבכירים‪ .‬הצ'רקסים‪ ,‬שמספרם הלך וגדל בשלהי התקופה התורכית‪,‬‬
‫המשיכו להיות מודרים ממשרות בכירות ומקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪ ,‬ולכן האינטרסים שלהם דרשו‬
‫דווקא את סילוקה של השושלת הקלאוונית‪ .‬ראוי להדגיש שגם קודם לתקופת שלטונם של צאצאי אלנאצר‬
‫מחמד רק צ'רקסים או מונגולים הדיחו סולטאנים או מרדו בהם‪ ,‬כך שאפשר להניח ששיקולים אתניים היוו‬
‫גורם בהדחות גם לפני תקופת ברקוק‪.‬‬
‫כפי שצוין‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית ניכר שהסולטאנים הממלוכים העמידו צאצאים זכרים בגיל מבוגר‬
‫יותר מזה של הסולטאנים התורכים בתקופה התורכית‪ .‬נדיר למצוא סולטאן צ'רקסי שהעמיד צאצא זכר לפני‬
‫גיל ‪) 40‬היוצא מן הכלל היחידי עד לתקופת קאיתבאי הוא שיח'(‪ 1100.‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬גילם של צאצאיהם‬
‫של הסולטאנים הצ'רקסים בעת מותם היה צעיר למדי‪ .‬למעשה‪ ,‬בין מותו של ברקוק בשנת ‪ 1398/801‬למותו‬
‫של ג'קמק בשנת ‪ ,1453/857‬הסולטאנים הצ'רקסים לא הותירו אחריהם בן זכר שאינו קטין‪ .‬גם לתמותת‬
‫תינוקות גדולה יותר‪ ,‬שבחלק מהמקרים קשורה לדֶבר‪ ,‬היה חלק בכך‪ ,‬שכן בניהם הבכורים של ברקוק ושל‬
‫שיח' שהיו אמורים להיות בני ‪ 19‬שנה בערך בעת מות אבותיהם‪ ,‬ובנו הבכור של ברסבאי שהיה אמור להיות‬
‫בן ‪ 21‬שנה בערך בעת מותו של אביו‪ ,‬מתו בימי חייהם של אבותיהם‪ .‬כמיטב המסורת של הסולטאנות‪ ,‬בניהם‬
‫הקטינים של הסולטאנים שימשו כסולטאנים למשך מספר שבועות או חודשים ספורים והודחו על ידי אחד‬
‫מהאמירים הבכירים )על המקרה יוצא הדופן של פרג' ראה בהמשך(‪ .‬על בנו של שיח' – אחמד‪ ,‬שהיה בן‬
‫פחות משנתיים בעת הכתרתו‪ ,‬אומר אבן תע'ריברדי שהיה "צעיר עד כדי כך שהכתרתו לא היתה תקפה"‬
‫) ַצ ִע'יר ִצ ַע' ַרא ַלא ַת ִצ ֻח ֻס ְל ַטנַ ֻת ֻה(‪ 1101.‬גם הח'ליף הביע התנגדות להכתרתו בשל גילו הצעיר‪ 1102.‬כאמור‪ ,‬בנים‬
‫קטינים לא נחשבו לבעלי זכות על משרות אבותיהם‪ ,‬ולא נחשבו לשליטים לגיטימיים‪ ,‬והמקרה של אחמד בן‬
‫שיח' היה מקרה קיצוני שכזה‪ .‬ג'קמק אמנם הותיר אחריו בן זכר כבן ‪ 19‬שנה‪ ,‬אולם אבן תע'ריברדי מציין‬
‫שכפי שהודחו בנים של סולטאנים לפני בנו של ג'קמק כך קרה גם לבנו של ג'קמק‪ .‬נוהג זה החל בהדחת בנו‬
‫של שיח' בן השנתיים והמשיך בשל היותם של בני הסולטאנים צעירים ולא ראויים ) ַע ַדם ְה ִליַה(‪ .‬כך קרה‬
‫‪ 1099‬סלוכ‪ ;542 ,487 ,474 :3 ,‬אלמוני‪ ,‬תאריח' אלמלכ אלאשרף קאיתבאי‪.76 ,‬‬
‫‪ 1100‬בתקופה הצ'רקסית הנתונים לגבי בניהם ובנותיהם של הסולטאנים הם רבים ונראה שהם מלאים בכל הנוגע לבנים‪ .‬בכל זאת‬
‫לעיתים קשה לדעת מתי נולדו בנותיהם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הנתונים שיש לנו על גילם של בניהם )ופחות מכך בנותיהם( של האמירים‬
‫בתקופה הצ'רקסית גדולים לעין שיעור מהנתונים שיש בידינו על גילם של בני האמירים בתקופה התורכית‪ .‬בהמשך אציג את‬
‫הנתונים הנוגעים לבני האמירים‪ ,‬אך בשלב זה רק אצין שהנתונים בנוגע לבני האמירים דומים לנתונים שיש לנו בנוגע לבני‬
‫הסולטאנים‪.‬‬
‫‪ 1101‬נג'ום‪.107 :14 ,‬‬
‫‪ 1102‬אבן איאס‪.320 :1 ,‬‬
‫‪258‬‬
‫ﺕ ﹺﺑ ‪‬ﻪ ﺍﻟ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﺩﺓ ‪‬ﻭﺍﻟ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﺩﺓ ﹶﻟ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺣ ﹾﻜﻢ(‪.‬‬
‫הדבר גם לאחר מכן "על פי הנוהג‪ ,‬ונוהג הופך בסופו של דבר לחוק" ) ﹶﻛ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﺟﺎ ‪‬ﺭ ‪‬‬
‫‪1103‬‬
‫על פי אבן תע'ריברדי לפחות‪ ,‬הנוהג ) ַעא ַדה( להדיח בני סולטאנים‪ ,‬שלפחות עד לימי ג'קמק היה לו צידוק‬
‫משום שבני הסולטאנים היו קטינים‪ ,‬הפך למעין "חוק" ) ֻח ְּכם(‪ .‬כלומר‪ ,‬שבימי ג'קמק )ואבן תע'ריברדי(‪ ,‬ניתן‬
‫לדבר בפעם הראשונה על דבר הדומה לעיקרון הגורס שיש להדיח בנים של סולטאנים משום שאינם ראויים‬
‫לשלוט‪ ,‬גם אם הם אינם קטינים‪ .‬ג'קמק עצמו היה מודע לכך שסיכויי בנו לשלוט‪ ,‬על בסיס היותו בן של‬
‫סולטאן‪ ,‬אינם גדולים‪ ,‬לפיכך לא נתן לו כתב מינוי ) ַע ְהד( אלא הורה לח'ליף למנות את מי שהוא רואה‬
‫לנכון‪.‬‬
‫‪1104‬‬
‫הוא סבר שלא ידלגו על בנו משום שהיה "ראוי להיות סולטאן ללא ספק" )כלומר‪ ,‬אינו קטין(‪.‬‬
‫הח'ליף אכן מינה אותו להיות סולטאן ובין הסיבות שהוא מונה למינויו היא העובדה שהיה קרוב לגיל שבו כבר‬
‫אלש ִּבי ַּבה(‪ 1105.‬העובדה שעת'מאן כמעט ולא היה צבי כבר לא עזרה לו בשלב‬
‫אינו נחשב ל‪-‬צבי ) ִא ְד ַרא ֻּכ ֻה ִסנ ַ‬
‫זה‪ .‬גם אינאל לא נתן עהד לבנו וטען שהוא צריך להיות מלך אחריו כי‪" :‬בנו אינו כילדי המלכים הצעירים‬
‫ﺼ ‪‬ﻐﺎﺭ‬
‫ﻀﻰ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻﺩ ﺍ ﹸﳌﹸﻠﻮﻙ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺲ ﹶﻛ ‪‬ﻤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫שבאו לפניו‪ ,‬אלא הוא אדם בוגר ובשל )שלם( שיודע מה נדרש ממנו" ) ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹶﻟ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫ﻑ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﺩ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ(‪.‬‬
‫‪‬ﻭﹺﺇ ﱠﻥ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﺭ ‪‬ﺟﻞ ﹶﻛﺎ ‪‬ﻣﻞ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌ ﹺﺮ ‪‬‬
‫‪1106‬‬
‫נסיונו של אינאל‪ ,‬שבשל העובדה שמת בגיל מבוגר מאוד הותיר בן‬
‫שאינו קטין‪ ,‬לבדל את בנו מילדי הסולטאנים שקדמו לו על בסיס גילו המבוגר יחסית )הוא היה כבן ‪ 30‬שנה‬
‫בעת מותו( גם הוא לא צלח‪ .‬לאחמד בן אינאל מיוחסת אמירה במקורות לאחר שנהיה סולטאן שהדחתו היא‬
‫גזירה אלוהית שאין מנוס ממנה משום שאביו הדיח את בנו של ג'קמק‪.‬‬
‫‪1107‬‬
‫בנו של ח'שקדם‪ ,‬שהיה כבן ‪6‬‬
‫שנים במותו‪ ,‬כבר לא הוכתר להיות סולטאן‪ 1108.‬גם את ילבאי ותמרבע'א לא ירשו בניהם‪ ,‬אם כי יש לציין‬
‫שהמקורות כלל לא מזכירים בנים שלהם‪ .‬ככל שמתקדמים בזמן בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬נראה שסולטאנים הביאו‬
‫ילדים בגיל מאוחר יותר לעולם וגם התיאשו מניסיונות להוריש את משרתם לילדיהם‪.‬‬
‫‪1109‬‬
‫אצל אבן תע'ריברדי ניתן למצוא אנקדוטה המבהירה שבני התקופה הצ'רקסית היו מודעים להבדל בין‬
‫התקופה בה חיו לתקופה התורכית‪ .‬בביוגרפיה של אלטנבע'א אלקרמשי )מת ‪ (1421/824‬כותב אבן‬
‫תע'ריברדי‪" :‬כאשר הסולטאן אלמאיד שיח' נטה למות הוריש את המלוכה לבנו אחמד והפך את אלטנבע'א‬
‫אלקרמשי ל‪-‬אתאבכ שלו‪ .‬הוא עשה זאת משום שסמך עליו שינהג בבנו כפי שנהג ילבע'א אלעמרי ה‪-‬אתאבכ‬
‫בבני הסולטאנים }הקלאוונים{ ולא יהפוך עצמו לסולטאן‪ ,‬שכן אלטנבע'א אלקרמשי היה מאותו מוצא אתני‬
‫ﺸ ‪‬ﻲ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﹶﺃ‪‬ﺗﺎﹺﺑ ﹶﻜ ‪‬ﻪ ‪‬ﻟ‪‬ﺜ ﹶﻘ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ‬
‫ﻑ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻠﻚ ﺍ ﹸﳌ ‪‬ﺆ‪‬ﻳﺪ ‪‬ﺷﻴﺦ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻮﺕ ‪‬ﻋ ‪‬ﻬ ‪‬ﺪ ‪‬ﻟ ‪‬ﻮﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹶﺃ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤﺪ ﹺﺑﺎ ﹸﳌ ﹾﻠﻚ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﻌ ﹶﻞ ﺍﻟ ﹸﻘ ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫של ילבע'א‪ ,‬כלומר – תורכי" ) ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻤﺎ ﹶﺃ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄ ‪‬ﻦ ﹶﺃ‪‬ﺑ ‪‬ﺪﺍ ﹶﻓﹺﺈ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺟﹺ‪‬ﻨﺲ ‪‬ﻳ ﹾﻠ‪‬ﺒ ‪‬ﻐﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻋﹺﻨﻲ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ‬
‫ﺴﻼ ‪‬ﻃﲔ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﻱ ‪‬ﻣ ‪‬ﻊ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻﺩ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﹺﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻳ ﹾﻔ ‪‬ﻌ ﹸﻞ ‪‬ﻣ ‪‬ﻊ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹶﻛ ‪‬ﻤﺎ ﻓﹶ ‪‬ﻌ ﹶﻞ ﺍ َﻷ‪‬ﺗﺎﹺﺑﻚ ‪‬ﻳ ﹾﻠ‪‬ﺒ ‪‬ﻐﺎ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﻤ ﹺﺮ ‪‬‬
‫‪ 1103‬נג'ום‪ ;233-232 :14 ,‬שם‪.36 :16 ,‬‬
‫‪ 1104‬ניל‪.378 :5 ,‬‬
‫‪ 1105‬נג'ום‪.453-452 :15 ,‬‬
‫‪ 1106‬נג'ום‪.124 :16 ,‬‬
‫‪ 1107‬נג'ום‪.242 :16 ,‬‬
‫‪ 1108‬נג'ום‪ .278 :16 ,‬בן ה‪-‬רביבה שלו‪ ,‬אחמד בן אלעיני‪ ,‬היה רק מועמד לסולטאנות‪ .‬יתכן גם שאין זה מקרה ששני הסולטאנים‬
‫הרומים בתקופה הצ'רקסית לא זכו להוריש את השלטון לבנם‪.‬‬
‫‪ 1109‬הסיבה היחידה שג'קמק ואינאל זכו להותיר אחריהם בנים לא קטינים היתה שהיו זקנים מופלגים בעת מותם‪.‬‬
‫‪259‬‬
‫ﳉ‪‬ﻨﺲ(‪ 1110.‬על פי אבן תע'ריברדי המנהג של הדחת בני סולטאנים הוא מנהג צ'רקסי שהתורכו‪-‬מונגולים‬
‫‪‬ﺗ ‪‬ﺮ ‪‬ﻛ ‪‬ﻲ ﺍ ‪‬‬
‫היו נקיים ממנו‪ .‬על פי אבן תע'ריברדי לפחות‪ ,‬שיח' היה סבור שיש קשר ישיר בין המוצא האתני של ה‪-‬‬
‫אתאבכ לבין הסיכויים שידיח את בנו‪ .‬דברים אלה עשויים לחזק את הטענה בדבר קיומו של "אתוס צ'רקסי‬
‫ממלוכי"‪ ,‬אולם‪ ,‬יש לקחת בחשבון שאנקדוטה זו ככל הנראה אינה היסטורית והיא קושרה לשיח' בשל‬
‫העובדה שהיה ידוע כריאקציונר קידם את התורכו‪-‬מונגולים‪ .‬ישנם מספר דברים חשודים באנקדוטה זו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬ילבע'א אלעמרי אמנם לא מינה עצמו לסולטאן‪ ,‬אך הוא רצח את אדונו הקלאווני אלנאצר חסן‪ .‬שנית‪,‬‬
‫בימיו של שיח' כל הניסיון של הצ'רקסים בהדחות בני סולטאנים הסתכם במקרה של שיח' עצמו שהדיח את‬
‫פרג' בן ברקוק‪ ,‬כך שקשה להאמין ששיח' היה מוצא לנכון להדגיש נקודה זו‪ .‬סביר להניח שאנקדוטה זו‬
‫משקפת תקופה מאוחרת יותר לימיו של שיח'‪ ,‬אשר בה הדחת בנים של סולטאנים הפכה כבר לנוהג‪ ,‬והיא‬
‫משקפת גם נוסטלגיה לתקופה התורכית )או לפחות לתקופה הקלאוונית( בה בנים של סולטאנים זכו לשלוט‪.‬‬
‫הארמן‪ ,‬שחקר ספרות נוסעים אירופית‪ ,‬מצא שרק בשלהי התקופה הצ'רקסית הנוסעים גורסים שבניהם של‬
‫הממלוכים לא יכלו למלא את משרות אבותיהם ושבני הסולטאנים לא יכלו להשתמש במוצאם על מנת לבצר‬
‫את מעמדם כיורשי אבותיהם‪ .‬אדרבא‪ ,‬על פי ספרות הנוסעים )והארמן( בתקופה זו מוצאם פסל אותם מלהיות‬
‫סולטאנים‪ 1111.‬אני סבור שאין לראות במוצאם של בני הממלוכים‪ ,‬אלא בגילם הצעיר‪ ,‬את הסיבה להדחתם‪.‬‬
‫בעוד שבתקופה התורכית מרכיב חשוב בלגיטימציה של הממלוכים ששאפו להיות סולטאנים היה‬
‫יכולתם להנהיג את ה‪-‬ג'האד‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית מרכיב חשוב בלגיטימציה שלהם היה גילם המבוגר‪ .‬בשתי‬
‫התקופות שאפו הממלוכים להדגיש את יתרונם היחסי אל מול בני הסולטאנים‪ .‬מוצא ממלוכי מעולם לא נחשב‬
‫ליתרון ומוצא אציל מעולם לא נחשב לחיסרון‪ .‬בתקופה התורכית בני הסולטאנים על פי רוב לא היו קטינים‬
‫והסולטאנות נמצאה במצב של לחימה עם המונגולים והצלבנים‪ .‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬בני הסולטאנים היו על פי‬
‫רוב קטינים ולממלוכים כמעט ולא היתה אפשרות להראות את כישוריהם הצבאיים‪ .‬בתקופה התורכית קטינים‬
‫)עד גיל ‪ 15‬בערך( לא נחשבו לשליטים לגיטימיים ו‪-‬צביאן )פורמלית עד גיל ‪ 20‬בערך( למי שצריכים‬
‫להוכיח שהם ראויים לשלוט‪ .‬נראה שבתקופה הצ'רקסית נעשה ניסיון להציג את גיל המינימום הלגיטימי‬
‫לשליט כגיל ‪ 40‬באמצעות הדגשת הצורך ב‪ַ "-‬רֻג'ל ַּכא ִמל" )"גבר שלם‪/‬מושלם‪/‬בשל"(‪ ,‬וכך נסללה הדרך‬
‫להדחתם של בני סולטאנים גם אם לא היו קטינים‪ .‬אלעיני שכתב ביוגרפיות ) ִסי ַראת‪ ,‬יחיד‪ִ :‬סי ַרה( עבור‬
‫אלמאיד שיח' ואלט'אהר טטר‪ ,‬הקדיש בשתי הביוגרפיות פרק מיוחד לסיבות שבזכותן שיח' וטטר היו ראויים‬
‫להיות סולטאנים ) ִא ְס ִת ְח ַקאק אל ַס ְל ַטנַה(‪ .‬הסיבה הראשונה אותה הוא מונה היא גילם ) ִא ְס ִת ְח ַקאק ִמנ ַחיְֻת'‬
‫אל ִסנ(‪ .‬הוא מציין ששיח' היה בן ‪ 44‬בעת שעלה לשלטון ושגיל ארבעים הוא "הגיל בו נשלם השכל" )סִנ‬
‫ַּכמַאל אל ַעקְל(‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שמציין אלעיני‪ ,‬בגיל ארבעים קיבל הנביא מחמד את הקוראן‪ 1112.‬לאחר מכן הוא‬
‫‪ 1110‬נג'ום‪.236 :14 ,‬‬
‫‪ 1111‬הארמן‪" ,‬שיטת השלטון הממלוכית"‪ ;24 ,‬וראה גם שם‪ .19-18 ,‬למעשה הנוסע האירופי הראשון שטען שסולטאן חייב להיות‬
‫עבד הוא שילטברגר )‪ ,(Schiltberger‬ששהה בשטחי הסולטאנות בתקופתם של ברקוק‪ ,‬פרג' ושיח'‪ ,‬שילטברגר‪ ,‬השבי‪.51 ,‬‬
‫‪ 1112‬אלעיני‪ ,‬אלסיף אלמהנד‪.207 ,‬‬
‫‪260‬‬
‫סוקר את כל בני הסולטאנים הצעירים ששלטו בסולטאנות הממלוכית ואת הצרות שנחתו על הסולטאנות בשל‬
‫גילם הצעיר‪ 1113.‬באותו אופן בביוגרפיה של טטר‪ ,‬אלעיני מציין שהסיבה הראשונה שבזכותה הוא ראוי להיות‬
‫סולטאן היא "בשל היותו אדם שלם‪ ,‬שכן עבר את גיל הארבעים הוא הגיל בו אדם נהיה גבר שלם‪ .‬לכן‬
‫ההתגלות לא ירדה על שום נביא מבין הנביאים אלא לאחר גיל ארבעים" ) ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻛ ‪‬ﻮﹺﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﺭ ‪‬ﺟﻼ ﹶﻛﺎ ‪‬ﻣﻼ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﻯ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﲔ‬
‫ﺴﻼﻡ ﹺﺇﻻ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﲔ(‪.‬‬
‫ﺍﱠﻟ‪‬ﺘﻲ ‪‬ﻫ ‪‬ﻲ ﹶﻛ ‪‬ﻤﺎﻝ ﺍﻟ ‪‬ﺮ ‪‬ﺟﻮ‪‬ﻟ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﻟ ‪‬ﻬ ﹶﺬﺍ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﺍﻟ ‪‬ﻮ ‪‬ﺣﻲ ﻻ ‪‬ﻳ‪‬ﻨ ﹺﺰ ﹸﻝ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻧﹺﺒ ‪‬ﻲ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ‪‬ﻧﹺﺒ‪‬ﻴﺎﺀ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ﹺﻬ ‪‬ﻢ ﺍﻟ ‪‬‬
‫)‪ (1438/842‬שכתב ביוגרפיה לשיח' מדגיש את שלמותו ) ַּכ ַמאל( של זה‪.‬‬
‫‪1115‬‬
‫‪1114‬‬
‫גם אבן נאהצ'‬
‫ניתן למצוא מקרים בהם‬
‫מקורות מהתקופה הצ'רקסית שמים בפי אמירים ממלוכים מהתקופה התורכית ביקורת כנגד בני סולטאנים‬
‫בשל גילם הצעיר ודרישה שלהם ל‪"-‬רג'ל כאמל"‪.‬‬
‫‪1116‬‬
‫למיטב ידיעתי‪ ,‬אין זכר להתבטאויות מעין אלה‬
‫במקורות מהתקופה התורכית‪ .‬בשום מקור מהתקופה התורכית גם אין זכר לדרישה מפורשת שהסולטאן יהיה‬
‫בן ארבעים‪ ,‬כך שנראה שבתקופה הצ'רקסית לכל הפחות נעשה שימוש יותר אינטיסיבי בלגיטימציה של‬
‫שליטים המתבססת על גיל מבוגר‪.‬‬
‫‪1117‬‬
‫כאמור‪ ,‬אינאל ניסה לבדל את בנו אחמד‪ ,‬שהיה בן שלושים בערך‬
‫במותו של אינאל‪ ,‬מבני הסולטאנים הצעירים שקדמו לו‪ ,‬בהציגו אותו כ‪"-‬רג'ל כאמל"‪ .‬אולם בתקופתו של‬
‫אינאל גם לבן שגילו היה שלושים כבר לא היו כמעט סיכויים לשרוד בשלטון‪ ,‬או להיחשב ל‪-‬רג'ל כאמל‪ ,‬והוא‬
‫אכן הודח לאחר חודשים ספורים‪ .‬עדות נוספת לכך שגיל היווה קריטריון חשוב של הלגיטימציה של השליט‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא בכך שהמקורות מביעים פליאה על כך שילבאי שלט תקופה קצרה מאוד‬
‫למרות שעלה לשלטון בגיל מבוגר– "לא ראינו מעולם סולטאן שהגיע לגיל זה והודח מהשלטון בכזו השפלה"‬
‫ﺻ ﹶﻞ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﺳ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺧ‪‬ﻠ ‪‬ﻊ ‪‬ﻣﹾﺜﹶﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺑ ‪‬ﻬ ‪‬ﺪﹶﻟﺔ(‪.‬‬
‫) ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻧ ‪‬ﺮﻯ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ﹶﻄﺎ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫‪1118‬‬
‫‪ 1113‬שם‪ .219-209 ,‬אלעיני הוא המקור היחידי הגורס שעלי בן איבכ היה בן ‪ 20‬בערך בעת עלותו לשלטון‪ .‬מרבית המקורות‬
‫מציינים שגילו היה ‪ 15‬בערך‪ .‬אין זה בלתי סביר להניח שאלעיני‪ ,‬שמטרתו היתה לקדם טיעון הגורס שגיל מבוגר הוא הקריטריון‬
‫החשוב ביותר ללגיטימציה של השליט‪ ,‬ניסה לטעון שגם גיל ‪ 20‬הוא גיל צעיר מדי מכדי לשלוט‪ ,‬ולכן הוא הוסיף מספר שנים לגיל‬
‫של עלי בן איבכ‪.‬‬
‫‪ 1114‬אלעיני‪ ,‬אלרוצ' אלזאהר‪.19 ,‬‬
‫‪ 1115‬אבן נאהצ'‪.174 ,‬‬
‫‪ 1116‬נג'ום‪ ;49 :8 ,‬סלוכ‪ ;658 :1 ,‬פראת‪.150 :7 ,‬‬
‫‪ 1117‬ניתן למצוא מקרה בתקופה התורכית בו ישנה דרישה ששיח'' ב‪-‬חַ'אנְקַאה‪ ,‬יהיה בן ‪ 40‬שכן זה הוא הגיל שבו הנביא נשלח על‬
‫ידי אלוהים‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪ ;154 :53 ,‬אלד'הבי גם טורח לציין בחיבורו דול אלאסלאם שבעת שכתבע'א עלה לשלטון בשנת‬
‫‪ 1294/694‬גילו היה מעל ‪") 40‬ﹶﻗ ‪‬ﺪ ﺟ‪‬ﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﺯ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ‪‬ﺑﻌ‪‬ﲔ"(‪ ,‬כך שיתכן שבדברים אלה ישנה עדות לכך שגם בתקופה התורכית נעשה שימוש‬
‫בתפישה שסולטאן צריך להיות בן ‪ ,40‬אלד'הבי‪ ,‬דול אלאסלאם‪ .196 ,‬נראה שבתקופה הצ'רקסית שוכללה התפישה הגורסת‬
‫שסולטאן צריך להיות מעל גיל ‪ ;40‬על גיל ‪ 40‬כשלב בחייו של אדם ועל החשיבות של גיל זה בתקופה העותמאנית‪ ,‬ראה פירס‪,‬‬
‫"סדר חברתי"‪.188-187 ,‬‬
‫‪ 1118‬אלג'והרי‪ ,‬אנבאא אלהצר‪ .107 ,‬אבן תע'ריברדי מציין ש‪" :‬איננו מכירים אף סולטאן מבוגר‪ ,‬במיוחד מבין הסולטאנים שהיו‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﻨ‪‬ﺔ ﻓ‪‬ﻲ ﹶﺃﹶﻗ ﱢﻞ‬
‫ﻕ ‪‬ﺧ‪‬ﻠ ‪‬ﻊ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ َ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻪ ﺍﻟ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺻ ﹰﺔ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫עבדים משוחררים‪ ,‬שהודח מהסולטאנות לאחר תקופה כה קצרה" )ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻧ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ‪‬ﺣﺪ‪‬ﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃﻛﹶﺎﺑﹺﺮ ‪‬ﻣﻠﹸﻮﻙ ﺍﻟ‪‬ﺘﺮ‪‬ﻙ ﺧ‪‬ﺎ ‪‬‬
‫‪‬ﻣﺪ‪‬ﺓ(‪ ,‬נג'ום‪ .370 :16 ,‬מדבריו של אבן תע'ריברדי עשוי להשתמע שלממלוכ מבוגר היה סיכוי גדול יותר להשאר בשלטון מאשר‬
‫לבן מבוגר של סולטאן‪ ,‬אולם אין שום דוגמא לבן של סולטאן שעלה לשלטון וגילו מעל גיל ‪ .40‬גם אצל אבן תע'ריברדי הקריטריון‬
‫החשוב ביותר ללגיטימציה של השליט ולשרידותו הוא גילו‪ .‬אבן תע'ריברדי גם מציין שברסבאי‪ ,‬שהיה בן יותר מארבעים כשעלה‬
‫לשלטון‪ ,‬היה צעיר יחסית לסולטאנים הממלוכים בעת עלותם לשלטון‪ ,‬נג'ום‪ .111 :15 ,‬גם מדברים אלה של אבן תע'ריברדי‪,‬‬
‫משתמע שגיל היווה קריטריון חשוב למדי בעת בחירת השליט בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪261‬‬
‫לכל אורך התקופה הצ'רקסית‪ ,‬היה מקרה אחד בלבד בו בן של סולטאן זכה לשלוט למשך תקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬ובמקרה זה דווקא מדובר במי שהיה קטין בעת שעלה לשלטון‪ .‬פרג' בנו של ברקוק שהפך לסולטאן‬
‫לאחר מות אביו בשנת ‪ 1398/801‬היה בן עשר בערך בעת שעלה לשלטון‪ .‬למרות שבימיו היו מרידות רבות‪,‬‬
‫ולמרות שאחיו עבד אלעזיז נהיה סולטאן למשך כמה חדשים בשנת ‪ ,1405/808‬שלט פרג' לאורך חמש עשרה‬
‫שנים כמעט רצופות‪ .‬המקרה של פרג' מהווה חריגה ל‪"-‬כלל" הגורס שבן קטין של סולטאן אינו ראוי לרשת‬
‫את אביו‪ .‬ההסבר לכך טמון בעובדה שעל פי המקורות בעת מותו של ברקוק כל האמירים שהיו ממלוכים של‬
‫ילבע'א אלעמרי‪ ,‬שהיו בני שכבת הגיל של ברקוק‪ ,‬כבר מתו‪ 1119.‬לעומת זאת‪ ,‬נראה שהממלוכים של ברקוק‬
‫היו צעירים מדי מכדי להיחשב לשליטים ראויים‪ .‬אבן חג'ר מייחס לנורוז אלחאפט'י‪ ,‬הממלוכ של ברקוק‪ ,‬את‬
‫האמירה שלאחר מותו של ברקוק לא היה בין הממלוכים של ברקוק "אדם בשל שיכול לנהל את ענייני‬
‫הממלכה" ) ַרֻג'ל ַּכא ִמל ִפי ֻאמּור אל ַמ ְמ ַל ַּכה(‪ 1120.‬במקרה או שלא במקרה‪ ,‬המקורות מספרים לנו ששיח' הרגיש‬
‫שכוחו התחזק בשנת ‪ ,1407/810‬בדיוק בשנה שבה היה בן ארבעים‪ ,‬ולכן פרג' פנה נגדו ואסר אותו‪ 1121.‬בשל‬
‫העובדה שבני דורו של ברקוק כבר נכחדו בעת שעלה לשלטון‪ ,‬ובשל העובדה שהממלוכים של ברקוק היו‬
‫צעירים מדי בעת שעלה לשלטון‪ ,‬פרג' זכה להיות שליט תקופה ארוכה למרות שהיה קטין בעת שעלה לשלטון‪.‬‬
‫תקופת שלטונו של פרג' מוצגת במקורות כקטסטרופה‪ ,‬שכן במהלך תקופת שלטונו היתה מלחמת אזרחים‪ ,‬שני‬
‫שלישים מאוכלוסית מצרים מתו בשל דבר ורעב ותימור לנכ כבש את סוריה‪ .‬פרג' עצמו זוכה במקורות‬
‫לתואר המפוקפק של השליט הגרוע מבין "המלכים התורכים"‪.‬‬
‫‪1122‬‬
‫יש עדות במקורות לכך שהאמירים של‬
‫פרג' סברו שתימור לנכ כבש את סוריה רק בשל העובדה שהסולטאן היה צעיר‪ 1123.‬אירוע טראומטי זה הותיר‬
‫חותם רב על בני התקופה ושנים אחר כך‪ ,‬בשנת ‪ ,1432/835‬נוסעים אירופיים שמעו את הדעה שלו ברקוק‬
‫היה בחיים סוריה לעולם לא היתה נכבשת‪.‬‬
‫‪1124‬‬
‫תקופת שלטונו של פרג' לא תרמה לחיזוק הלגיטימיות של‬
‫סולטאנים קטינים או צעירים‪ .‬אכן‪ ,‬לאחר תקופת פרג' בנים קטינים או צעירים של סולטאנים הודחו לאחר‬
‫תקופה קצרה ונוהג זה הופך למעין "חוק"‪.‬‬
‫‪1125‬‬
‫‪ 1119‬סלוכ‪.935 :3 ,‬‬
‫‪ 1120‬אנבאא אלע'מר‪.163 :7 ,‬‬
‫‪ 1121‬נג'ום‪.64-63 :13 ,‬‬
‫‪ 1122‬סלוכ‪.227 :4 ,‬‬
‫‪ 1123‬מנהל‪.394-393 :8 ,‬‬
‫‪ 1124‬ברטרנדון דה לה ברוקייר )‪" ,(Bertrandon de la Brocquière‬מסעות"‪ .295 ,‬במקורות מהתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא‬
‫מקרים בהם מקושר גילם הצעיר של בנים של סולטאנים מהתקופה התורכית לאסונות שנפלו על המוסלמים‪ .‬ב‪-‬תאריח' אלמלכ‬
‫אלאשרף קאיתבאי נראה שנעשה קישור בין כיבוש אלכסנדריה על ידי הצלבנים לגילו הצעיר של הסולטאן אלאשרף שעבאן‪,‬‬
‫אלמוני‪ ,‬תאריח' אלמלכ אלאשרף קאיתבאי‪ .76 ,‬גילו הצעיר של עלי בן איבכ‪ ,‬מקושר על ידי אבן דקמאק לכיבוש בגדאד על ידי‬
‫המונגולים‪ ,‬אלנפחה אלמסכיה‪ ;46-45 ,‬אבן דקמאק‪ ,‬אלג'והר אלת'מין‪ .262 ,‬אבן איאס מוסיף שריפות במדינה ורעידות אדמה‬
‫לכיבוש בגדאד על ידי המונגולים ורצח הח'ליף‪ ,‬אבן איאס‪ .78-77 :1 ,‬נראה שבתקופה הצ'רקסית הדה‪-‬לגיטימציה של סולטאנים‬
‫צעירים צברה תאוצה‪.‬‬
‫‪ 1125‬הארמן רואה בהוצאתו להורג של פרג' בשנת ‪ 1412/815‬את נקודת הזמן שלאחריה מופיעים בקיעים בעיקרון השושלתי אשר‪,‬‬
‫עד לשנה זו לא היה שנוי במחלוקת‪ ,‬הארמן‪" ,‬שיטת השלטון הממלוכית"‪ .24-23 ,‬כאמור‪ ,‬המקורות רואים דווקא בהדחת בנו של‬
‫שיח' את תחילתו של הנוהג להדיח בנים של סולטאנים‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬שבתקופה הצ'רקסית סולטאנים העמידו צאצאים בגיל מבוגר‪ ,‬ולעובדה שתקופת שלטונו‬
‫של בנו הקטין של ברקוק הפכה לטראומה‪ ,‬יש לציין גם את הדֶבר ותמותת ילדים כגורמים שהביאו לדעיכת‬
‫מעמדם של בני הסולטאנים ושל הנוהג השושלתי בתקופה הצ'רקסית‪ .‬לא רק שבתקופה הצ'רקסית ממלוכים‬
‫הביאו צאצאים לעולם בגיל מבוגר יותר‪ ,‬סיכוייהם של צאצאים אלה למות בגיל צעיר היו גדולים למדי‪ .‬אנו‬
‫יודעים ששישה בנים של ברקוק ובת אחת שלו מתו בימי חייו‪ .‬חמישה מהבנים היו בגיל צעיר מאוד ולפחות‬
‫ארבעה מהם לא הגיעו לגיל ‪ .5‬מבין הבנים שמתו‪ ,‬היה גם בנו הבכור מחמד שאלמלא מת היה צריך להיות בן‬
‫‪ 19‬בערך בעת מותו של ברקוק‪ .‬המקורות אינם מציינים במפורש את הדֶבר כסיבה למותם אולם שניים מבניו‪,‬‬
‫מבינהם בנו הבכור‪ ,‬מתו בשנת ‪ ,1394/797‬שנה שבה הדבר פשה במצרים‪ ,‬והמקורות מזכירים שמתו בהפרש‬
‫של ימים‪ 1126.‬החל משלהי שנות הארבעים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬חלו התפרצויות חוזרות ונשנות‬
‫של דבר במצרים‪ ,‬אך תכיפותן של ההתפרצויות וחומרתן היו גדולות הרבה יותר בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫פעמים רבות שהמקורות מציינים שמי שנפגעו הכי הרבה מהדבר היו ילדים‪.‬‬
‫‪1128‬‬
‫‪1127‬‬
‫יש לקחת בחשבון כמובן‬
‫שתמותת תינוקות לא היתה קשורה בהכרח לדבר‪ ,‬אולם מהנתונים שיש לנו על בני סולטאנים בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬ניתן להבין ששיעור תמותת ילדיהם היה נמוך באופן משמעותי מזה של בני הסולטאנים בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ 1129.‬כתוצאה מכך שבנים רבים של ברקוק מתו בחייו ובכללם בנו הבכור‪ 1130,‬ברקוק הותיר אחריו‬
‫שלושה בנים קטינים שהמבוגר מבינהם‪ ,‬פרג'‪ ,‬היה בן ‪ 10‬בערך‪ .‬ברקוק הוריש את השלטון לכולם על פי סדר‬
‫גילם ושניים מהם )פרג' ועבד אלעזיז( אף זכו להיות סולטאנים‪ .‬השלישי )אבראהים( לא זכה להזדמנות‬
‫לשלוט משום שמת בימי פרג'‪ .‬גם עבד אלעזיז וגם אבראהים מתו בגיל צעיר בימי שלטונו של פרג'‪ ,‬כך‬
‫שמספר שנים לאחר מות ברקוק‪ ,‬פרג' היה הזכר היחידי שנותר במשפחת ברקוק‪.‬‬
‫ארבעה מבניו של שיח' ובת אחת שלו מתו בימי חייו‪ ,‬כולם פרט לאבראהים היו מתחת לגיל ‪10‬‬
‫ושניים מהם תינוקות בני שנה‪ .‬מבין בניו שמתו‪ ,‬היה גם בנו הבכור אבראהים שהיה צריך להיות בן ‪ 19‬בערך‬
‫במות אביו‪ .‬שיח' הותיר אחריו שני בנים שגילם פחות משנתיים )אבראהים‪ ,‬אחמד( וארבע בנות צעירות‪ .‬שני‬
‫בניו הזכרים שנותרו מתו בדבר הקטלני של שנת ‪ 1429/833‬כשגילם בערך ‪ ,10‬ובמותם לא נותר שריד זכרי‬
‫למשפחת שיח'‪ .‬גם בנו היחידי של טטר – מחמד – מת בדבר של שנת ‪ 1429/833‬ובמותו "נמחה כל שריד‬
‫ﺽ ‪‬ﻋ ﹾﻘﺐ ﹶﻃ ﹶﻄﺮ(‪ .‬אחיו של ברסבאי – ישבכ‪ ,‬והבן הבכור של ברסבאי – מחמד – מתו גם הם בדבר‬
‫לטטר" )ِإ‪‬ﻧ ﹶﻘ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫של שנת ‪.1429/833‬‬
‫‪1131‬‬
‫לוליא זאת‪ ,‬מחמד היה עשוי להיות בן ‪ 21‬בערך במות אביו‪ .‬המקורות מציינים‬
‫‪ 1126‬קאצ'י‪ .567 :1 ,‬כל הפרטים האחרים )גם להלן( נמצאים בטבלה ב'‪.‬‬
‫‪ 1127‬אילון‪" ,‬הדבר"‪ .69-67 ,‬אילון מציין שבמאה השמינית‪/‬הארבע עשרה היו רק שלוש התפרצויות דבר חמורות‪ ,‬אחת בשנת‬
‫‪ ,1348/749‬אחת בשנת ‪ ,1362/764‬ואחרת בשנים ‪ .1389-1388/791-790‬ההתפרצות השלישית שייכת למעשה לתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ .‬לאחר שלוש התפרצויות אלה‪ ,‬עד לסוף התקופה הצ'רקסית‪ ,‬אילון מציין ‪ 14‬התפרצויות חמורות של דבר‪ .‬בין שנת‬
‫‪ 1416/819‬לשנת ‪ 1450/853‬אירעו ‪ 7‬התפרצויות חמורות של דבר‪.‬‬
‫‪ 1128‬ראה למשל נג'ום‪ ;204 :10 ,‬שם‪.80 :14 ,‬‬
‫‪ 1129‬לשם השוואה למשל‪ ,‬מבין ‪ 16‬בנים של אלנאצר מחמד הנזכרים במקורות‪ ,‬שלושה מתו בגיל צעיר מעשר מבלי שנרצחו‪.‬‬
‫‪ 1130‬בן נוסף של ברקוק מת בשנת ‪ ,1384/786‬כך שבעת מותו של ברקוק היה צריך להיות לפחות בן ‪.15‬‬
‫‪ 1131‬מנהל‪) 135 :12 ,‬ישבכ אחיו של ברסבאי(; שאר הפרטים על צאצאי הסולטאנים מופיעים בטבלה ב'‪.‬‬
‫‪263‬‬
‫שבדבר של שנת ‪ 1437/841‬מתו לברסבאי ‪ 16‬או ‪ 17‬צאצאים‪ ,‬כך שבמותו ברסבאי הותיר אחריו רק שני‬
‫בנים זכרים – את יוסף בן הארבע עשרה ואת אחמד שנולד למעשה לאחר מותו של ברסבאי בשנת‬
‫‪ .1438/842‬שני בניו שהותיר אחריו מתו בדבר של שנת ‪ ,1463/868‬ובמותם לא נותרו זכרים במשפחת‬
‫ברסבאי‪ .‬הדבר הקטלני של שנת ‪ 1429/833‬מחה למעשה כמעט כל זכר למשפחות הסולטאנים שקדמו‬
‫לברסבאי וקטל גם את בנו הבכור של ברסבאי ואת אחיו‪ .‬לאחר הדבר של שנת ‪ 1429/833‬לא נותרו זכרים‬
‫במשפחת שיח' וטטר ונותר רק צאצא זכר אחד במשפחת ברקוק – ח'ליל בן פרג' בן ברקוק‪ 1132.‬בניגוד למצב‬
‫ששרר בתקופה התורכית בה צאצאים של השושלת הקלאוונית חזרו לשלטון לאחר מות או הדחה של סולטאן‬
‫ממלוכ‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬לאחר הדבר של שנת ‪ 1429/833‬לא היתה למעשה אפשרות להכתיר שליטים‬
‫משושלות קודמות בעת מותם של סולטאנים‪.‬‬
‫‪1133‬‬
‫משפחתו של ברסבאי שגם היא נפגעה בדבר של שנת‬
‫‪ ,1429/833‬כמעט ונכחדה בדבר של שנת ‪ ,1437/841‬והדבר של שנת ‪ 1463/868‬סיים את המלאכה והכחיד‬
‫את כל הזכרים במשפחה‪ .‬ח'ליל בן שאהין מציין שעד לדבר של שנת ‪ 1429/833‬יותר מארבעים צאצאים של‬
‫סולטאנים קודמים שכנו במצודה‪ .‬כמו כן הוא מציין שבדבר של שנת ‪ 1429/833‬מתו רבים מהם‪ ,‬ושלאחר‬
‫הדבר ברסבאי מצא לנכון לאפשר להם לגור בקהיר‪ 1134.‬יש להניח שעד לדבר של שנת ‪ 1429/833‬צאצאי‬
‫הסולטאנים הקודמים נחשבו לגורם שעשוי לערער את מעמדו של השליט ולכן הם שוכנו במצודה כדי לפקוח‬
‫עליהם עין‪ .‬לאחר הדבר של שנת ‪ 1429/833‬לעומת זאת‪ ,‬נראה שצאצאי הסולטאנים הקודמים כבר היו גורם‬
‫זניח למדי‪.‬‬
‫‪1135‬‬
‫הדבר של שנת ‪ 1449/853‬קטל ארבעה מבניו של ג'קמק ושתיים מבנותיו‪ .‬כולם היו מתחת לגיל ‪.10‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬המקורות מזכירים שני בנים נוספים של ג'קמק שמתו בימי חייו‪ ,‬אחד מהם תינוק והשני היה בנו‬
‫הבכור מחמד‪ ,‬שהיה עשוי להיות בן ‪ 30‬בערך במות אביו‪ .‬כתוצאה מכך ג'קמק הותיר אחריו בן זכר אחד‬
‫בלבד – עת'מאן בן התשע עשרה‪ .‬המקורות אינם מזכירים בנים של אינאל שמתו בימי חייו‪ .‬אינאל היה שונה‬
‫מסולטאנים שקדמו לו משום שהוא הסולטאן הראשון שלא השתמש בשפחות והיה מונוגמי‪ .‬כל ילדיו היו‬
‫מאשתו זינב אלח'אצבכיה‪ 1136.‬על פי רפופורט )‪ ,(Rapoport‬יתכן שהעובדה שלאינאל לא היו שפחות קשורה‬
‫להידלדלות במספר השפחות במצרים כתוצאה מהדבר‪ .‬אם מקבלים את הנחתו של רפופורט‪ ,‬הרי שלמרות‬
‫שצאצאיו של אינאל לא נפגעו מהדבר באופן ישיר‪ ,‬סיכוייו של אינאל להעמיד צאצאים נפגעו כתוצאה‬
‫מהדבר‪ .‬אולם יש לקחת בחשבון הסבר אפשרי אחר‪ .‬אנו יודעים שלפחות ח'שקדם וקאיתבאי עשו שימוש‬
‫‪ 1132‬פרג' הותיר אחריו שלושה בנים זכרים – פרג'‪ ,‬מחמד וח'ליל‪ .‬פרג' מת בשנת ‪ 1417/820‬בגיל צעיר‪ .‬מחמד שהיה בן ‪ 3‬בעת‬
‫מותו של אביו‪ ,‬מת גם הוא בדבר של שנת ‪ .1429/833‬ח'ליל שהיה בן שנה בעת מות אביו שימש כסולטאן למשך תקופה קצרה‬
‫לאחר מות אביו והודח‪.‬‬
‫‪ 1133‬הצאצא הזכר היחידי של ברקוק שנותר – ח'ליל בן פרג' בן ברקוק‪ ,‬היה לאחר הדבר של שנת ‪ 1429/833‬בן ‪ 19‬בערך וכבר‬
‫"קיבל את ההזדמנות שלו" לשלוט‪.‬‬
‫‪ 1134‬אבן שאהין‪ ;93 ,‬לדיון על ההשלכות הקשות של הדבר של שנת ‪ ,1429/833‬ראה דולס )‪" ,(Dols‬התמותה"‪.414-404 ,‬‬
‫‪ 1135‬יש להניח שח'ליל בן שאהין כולל גם את צאצאי הקלאוונים‪ ,‬שכן לא נראה שלסולטאנים הצ'רקסים שקדמו לברסבאי היו יותר‬
‫מארבעים צאצאים‪.‬‬
‫‪ 1136‬רפופורט‪" ,‬נשים וג'נדר"‪ ;13 ,‬שם‪.30 ,‬‬
‫‪264‬‬
‫בשפחות וקשה להניח ששפחות לא היו בהישג ידם של סולטאנים‪ .‬החל מימי אינאל נראה שסולטאנים לא‬
‫הביאו צאצאים זכרים לעולם לפני גיל ‪ 50‬ורבים מצאצאיהם מתו בגלי הדבר‪ .‬אינאל עצמו החל להביא‬
‫צאצאים לעולם רק בגיל ‪ 50‬בערך‪ .‬לח'שקדם‪ ,‬שהחל להביא ילדים לעולם בגיל ‪ 60‬בערך‪ ,‬מתו לפחות שני‬
‫בנים ובת בימי חייו‪ ,‬כולם מתחת לגיל ‪ .6‬המקורות מזכירים שני בנים של ח'שקדם שמתו לאחר מותו של‬
‫ח'שקדם בדבר של שנת ‪ 1476/881‬ובדבר של שנת ‪ .1491/897‬בן נוסף שלו מת בשנת ‪ ,1492/898‬ולא‬
‫נראה שנותרו לו צאצאים זכרים לאחר תאריך זה‪ .‬לקאיתבאי‪ ,‬שהחל להביא ילדים לעולם בערך בגיל ‪,50‬‬
‫מתו ארבעה בנים ובת בימי חייו‪ ,‬מבינהם בנו הבכור שמת בדבר של שנת ‪ 1468/873‬והיה עשוי להיות בן ‪33‬‬
‫בערך בעת מות אביו‪ .‬כתוצאה מכך במותו הותיר קאיתבאי בן זכר יחיד )מחמד( שגילו ‪ 14‬בערך‪ 1137.‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬נראה שלחלק מהסולטאנים כלל לא היו צאצאים או לפחות לא היו להם צאצאים זכרים )המקורות לא‬
‫מזכירים צאצאים לתמרבע'א – מת בגיל העולה על ‪ ,60‬ולילבאי – מת בגיל ‪ 80‬בערך ‪ -‬ראה טבלה ב'(‪ .‬נראה‬
‫שבשל גלי הדֶבר החוזרים ונשנים ובשל העובדה שבנים צעירים של סולטאנים כבר לא נתפשו כשליטים‬
‫לגיטימיים‪ ,‬לאחר ימי ג'קמק נואשו הסולטאנים מלהקים משפחה ביולוגית ולהעביר את שלטונם לצאצאיהם‪.‬‬
‫לצד התוצאות ההרסניות של המגיפה‪ ,‬האתוס הממלוכי הצ'רקסי היה עשוי לתרום אף הוא לתפישות פסיאודו‪-‬‬
‫משפחתיות‪ ,‬ואלה מצדן הזינו בודאי את אותו האתוס‪ .‬התפרצויות הדבר החוזרות ונשנות לא היו כר נוח‬
‫להקמת משפחה ביולוגית ולקידום ערכים שושלתיים‪.‬‬
‫‪ 3.4‬בני האמירים‪ ,‬בני האליטה האזרחית )אעיאן( וירושה‬
‫בשלב זה ברצוני לעבור מדיון בבני הסולטאנים‪ ,‬אשר מהווים מקרה מיוחד של אולאד אלנאס‪ ,‬לבני האמירים‬
‫המהווים מקרה כללי יותר‪ .‬אתיחס גם לבניה של האליטה האזרחית ) ְעיַאן(‪ .‬מראש ניתן לומר שאותם‬
‫עקרונות שהתקיימו בנוגע לבני הסולטאנים היו תקפים גם בנוגע לאמירים ושבני האמירים עברו אותו תהליך‬
‫שעברו בני הסולטאנים‪ .‬כמו בני הסולטאנים‪ ,‬כך גם בני האמירים נחשבו ליורשים של תכונות אבותיהם‪,‬‬
‫‪1138‬‬
‫ולבעלי זכות ראשונים על משרות אבותיהם‪ ,‬או לפחות על ה‪-‬אקטאע של אביהם‪ ,‬אך הם היו צריכים להיות‬
‫ראויים ל‪-‬אקטאע או למשרה‪ 1139.‬למשל‪ ,‬אלעמרי מציין שאם נולד לאמיר בן הוא היה מקבל קצבה עד שיהיה‬
‫‪ 1137‬פרט לילדים של קאיתבאי שמתו בדבר המקורות מזכירים גם אחות שלו שמתה בדבר של שנת ‪ ,1476/881‬צ'וא‪ ;165 :12 ,‬בן‬
‫אחות שמת בדבר של שנת ‪ ,1476/881‬שם‪ ;276 :11 ,‬ובן דוד שמת בשנת ‪ ,1491/897‬שנה בה השתולל הדבר במצרים‪ ,‬אבן‬
‫אלחמצי‪.334 :1 ,‬‬
‫‪ 1138‬ראה למשל אעיאן‪.317 :4 ,‬‬
‫‪ 1139‬יש להניח שככל שמשרתו או דרגתו של האב היתה גבוהה יותר כך היה קשה יותר לבנו להיחשב ראוי למשרה‪ .‬מחזיקי מספר‬
‫משרות בכירות נדרשו להיות בגיל מבוגר מאוד‪ ,‬וראה ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪ .80 ,‬על משרת מושל חלב למשל נאמר ש‪" :‬רק אדם‬
‫ﺼﹶﻠ ‪‬ﺢ ﹶﻟﻬ‪‬ﺎ ﺇﹺﻻ ‪‬ﺭﺟ‪‬ﻞ ‪‬ﺷﻴ‪‬ﺦ ﹶﻛﺒﹺﲑ ﺍﻟ ﹶﻘﺪ‪‬ﺭ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﺫﻛﹾﺮ ‪‬ﻭ ‪‬ﺷ ‪‬ﻬﺮ‪‬ﺓ(‪ ,‬כך שגם ממלוכ שהיה‬
‫מבוגר רם מעלה‪ ,‬בעל מוניטין‪ ,‬היה ראוי למלא את המשרה" )ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫מועמד למשרה זו נפסל משום שהיה צעיר מדי‪/‬לא כשיר בשביל למלא את המשרה )יְַצעֻ' ֻר ַלהַא(‪ ,‬סלוכ‪ .74 :2 ,‬השימוש בביטוי‬
‫"יְַצעֻ' ֻר" עשוי לציין אי יכולת למלא את המשרה או גיל צעיר מדי מכדי למלאה‪ .‬לפי ההקשר במקרה זה מדובר על גיל צעיר מדי‪.‬‬
‫נראה שאין זה מקרה שאותו ביטוי עשוי לציין חוסר כשירות או גיל צעיר מדי‪ ,‬משום שעל פי רוב יש זיקה בין גיל לכשירות‪ .‬ראה‬
‫דוגמא נוספת לאמיר ממלוכ המצהיר שהוא לא ראוי )לַא יְַצ ַל ֻח( למשרת מושל אלכסנדריה‪ ,‬נג'ום‪ .42 :14 ,‬יש להניח שבשל כך‪,‬‬
‫ניתן למצוא מקרים רבים שבהם כש‪-‬מקדם אלף מת או מודח בנו מקבל אמרת טבלח'אנה‪ ,‬ראה לדוגמא מיצגת ניל‪ ;357 :1 ,‬קאצ'י‪,‬‬
‫‪265‬‬
‫ראוי )יְַס ַת ְא ִה ֻל( ל‪-‬אקטאע ב‪-‬חלקה ואחר כך ל‪-‬אמרה‪ 1140.‬גם בכל הנוגע לבני האמירים‪ ,‬משתמע מהמקורות‬
‫שהגיל היווה את הקריטריון החשוב ביותר בהיותו של בן של אמיר "ראוי" ל‪-‬אקטאע או למשרה של אביו‪.‬‬
‫אבן עסאכר מציין שביברס נתן את אמרת אלטבלח'אנה )דרגת מפקד האחראי על ארבעים ממלוכים(‬
‫של אידמר אלחלי אלצאלחי שמת לבנו נאצר אלדין ודאג שאף אחד לא יקח מרכושו למרות שבנו של אידמר‬
‫היה קטין‪.‬‬
‫‪1141‬‬
‫סיפור זה צריך להיחשב כחלק מהמעלות ) ַמ ַחא ִסן( של ביברס‪ ,‬ולכן יש לפרשו באופן הבא‪:‬‬
‫ביברס נהג באופן יוצא דופן )לטובה( כשנתן לבן צעיר את אמרת אלטבלח'אנה של אביו ואת ירושתו‪ .‬מכאן‬
‫אנו למדים שהנורמה‪ ,‬כבר בימי ביברס‪ ,‬היתה לתת את ה‪-‬אמרה לבן מבוגר‪ ,‬אך לבן צעיר לא היתה זכות על‬
‫משרת אביו‪ 1142.‬כשהאמירים טרנטאי וכתבע'א ביקשו מהסולטאן קלאוון אקטאעאת לבניהם ב‪-‬חלקה קלאוון‬
‫סירב מחשש שיגידו עליו שנתן אקטאעאת ל‪-‬צביאן‪ 1143.‬אבן אלדואדארי מציין שבשנת ‪ 1311/711‬אלנאצר‬
‫סקר את חיילי ה‪-‬חלקה ולקח את ה‪-‬אקטאעאת של מי שהיה כבר זקן מדי לשירות ) ִח' ְד ַמה(‪ .‬במקרה שלמי‬
‫ﺸﺮﹺﻳﻔﹶﺔ"(‪ ,‬בנו קיבל את ה‪-‬אקטאע והמשרה של אביו‪ 1144.‬אבן‬
‫ﺨ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺻﺎ‪‬ﻟﺢ ‪‬ﻟ ﹾﻠ ‪‬‬
‫מביניהם היה ילד ראוי לשירות )" ‪‬ﻭﹶﻟﺪ ‪‬‬
‫קאצ'י שהבה‪ ,‬המצטט את אלשג'אעי‪ ,‬מציין שבמקרה של מות אמיר בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬אם היה לו ילד הוא‬
‫היה מקבל את ה‪-‬אקטאע שלו‪ ,‬ואם הילד היה צע'יר הוא היה מקבל קצבה ) ַרא ִתּב(‪ 1145.‬משתמע‪ ,‬אם כן‪ ,‬שגילו‬
‫של הבן היווה את הקריטריון החשוב ביותר להיותו ראוי למשרת אביו ול‪-‬אקטאע שלו‪ .‬ניתן למצוא עדויות‬
‫נוספות לכך שגיל היווה את הקריטריון המרכזי בעת הורשת אמרה או אקטאע לבן של אמיר של מת‪ .‬כשמת‬
‫עלי בן סלאר‪ ,‬שהיה אמיר טבלח'אנה‪ ,‬סנג'ר אלג'אולי ביקש מקוצון שיתן לח'ליל‪ ,‬בנו בן העשר של עלי‪ ,‬את‬
‫ﺼﹶﻠ ‪‬ﺢ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹶﻥ ﹶﺃ ‪‬ﻣﲑ(‪.‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻐﲑ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ה‪-‬טבלח'אנה של אביו‪ .‬קוצון עונה לו‪" :‬הוא צעיר ולא ראוי להיות אמיר" ) ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬‬
‫‪1146‬‬
‫במקרה זה לפחות‪ ,‬לאחר לחץ שהפעיל סנג'ר אלג'אולי על קוצון‪ ,‬ח'ליל קיבל לבסוף את ה‪-‬טבלח'אנה של‬
‫אביו למרות גילו הצעיר‪.‬‬
‫ניתן למצוא במקורות מספר כתבי מינוי לתפקידים בכירים‪ ,‬כמעט כולם מהתקופה התורכית‪ ,‬אשר‬
‫בהם מצויין שעל נושא התפקיד לתת את ה‪-‬אקטאע של אב שמת לבנו במידה שהוא ראוי לכך‪ .‬למשל‪ ,‬בכתב‬
‫מינוי של סגן הסולטאן )נַאיִּב אל ַס ְל ַטנַה( הנזכר ב‪-‬תעריף של אבן פצ'לאללה אלעמרי )מת ‪ (1348/749‬נזכר‬
‫שכחלק מהדברים שחובתו לעשות )וִַציַה(‪ ,‬עליו לתת את ה‪-‬אקטאע של מי שמת לבנו במידה שהוא ראוי‬
‫ﺨﱠﻠﻔ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ"‪ 1147.‬אלקלקשנדי )מת ‪(1418/821‬‬
‫ﺼﹶﻠ ‪‬ﺢ ِﻹ ﹾﻗ ﹶﻄﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﻪ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌ‪‬ﻴﻦ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻟ‪‬ﻴ ﹸﻘﻮ ‪‬ﻡ ﹺﺑ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫ﻒ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪﺍ ﻳ‪ ‬‬
‫ﺕ ‪‬ﻭ ‪‬ﺧﱠﻠ ‪‬‬
‫ﳉ‪‬ﻨﺪ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣﺎ ‪‬‬
‫)יְַצ ַל ֻח(‪َ " :‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹸﻗ‪‬ﺘ ﹶﻞ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹸ‬
‫‪ ;456 :4‬ולמקרה דומה‪ ,‬ראה פראת‪ .285 :7 ,‬ניתן אמנם למצוא מקרים בהם בן קיבל את ה‪-‬תקדמה של אביו המת‪ ,‬אולם מקרים‬
‫כאלה הם נדירים למדי‪ ,‬ראה דוגמאות בהמשך‪.‬‬
‫‪ 1140‬אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר – ממאלכ מצר‪.30 ,‬‬
‫‪ 1141‬אבן עסאכר‪ ,‬חסן אלמנאקב‪.297 ,‬‬
‫‪ 1142‬לדוגמא דומה‪ ,‬ראה אלד'הבי‪ ,‬תאריח' אלאסלאם‪.90 :51 ,‬‬
‫‪ 1143‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪.97 ,‬‬
‫‪ 1144‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.238 :9 ,‬‬
‫‪ 1145‬קאצ'י‪.193 :2 ,‬‬
‫‪ 1146‬אלשג'אעי‪.220 ,‬‬
‫‪ 1147‬אלקלקשנדי‪.148 :11 ,‬‬
‫‪266‬‬
‫מציג תבנית להוראות ל‪-‬נאיב אלסלטנה בעת מינויו )וִַציַה( הכוללות גם כן הוראה לתת את ה‪-‬אקטאע לבן‬
‫ﺤﺎ"‪ 1148.‬אצל אלצפדי ניתן למצוא כתב‬
‫ﺻﺎ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺕ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻟ ‪‬ﻮﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹺﺇ ﹾﻥ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬‬
‫במקרה שהוא ראוי )צאלח(‪" :‬ﺗ ‪‬ﻌﹺﻴﲔ ﹺﺇ ﹾﻗ ﹶﻄﺎﻉ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﺎ ‪‬‬
‫מינוי למושל עזה משנת ‪ ,1344/745‬שבו מורים למושל את אותה הוראה ומוסיפים גם את זכותם של קרוביו‪,‬‬
‫ﺕ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﺭ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤﺔ ﺍﻟﹼﻠﺔ ‪‬ﻟ ‪‬ﻮﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻟ ﹶﻘ ﹺﺮﻳﹺﺒ ‪‬ﻪ"(‪.‬‬
‫ולא רק ילדיו‪ ,‬ל‪-‬אקטאע )"ﹺﺇ ﹾﻗ ﹶﻄﺎﻉ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﺎ ‪‬‬
‫‪1149‬‬
‫כתב מינוי נוסף ‪ -‬של ילבע'א‬
‫אלש ְאם(‪ ,‬גם הוא ככל הנראה משנות הארבעים של המאה‬
‫ַ‬
‫אלכאמלי למשרת מושל סוריה )נִיַא ַּבת‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬בו יש הוראה לתת אקטאעאת ליתומים‪ ,‬מופיע אצל אלקלקשנדי‪ .‬בכתב מינוי זה‬
‫ﺤ ﱡﻘ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ‪‬ﻳ‪‬ﺘﺎﻡ"(‪ 1150.‬אליוספי‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫מצויין שהמושל צריך "לתת אקטאעאת ליתומים הראויים" )"‪‬ﻳ ‪‬ﻌ‪‬ﻴ ‪‬ﻦ ﺍ ِﻹ ﹾﻗ ﹶﻄﺎ ‪‬ﻋﺎﺕ ‪‬ﻟ ‪‬ﻤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫מספר לנו על אמיר בירושליים שלאחר מותו בשנת ‪" 1356/758‬ה‪-‬אקטאע שלו עבר למי שאינו בנו‪ ,‬אך‬
‫ﺼ ﹶﻞ ﹶﻟ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ"(‪ 1151.‬העובדה שאליוספי טורח לציין ש‪-‬אקטאע‬
‫ﺝ ﹺﺇ ﹾﻗ ﹶﻄﺎ ‪‬ﻋ ‪‬ﻪ ‪‬ﻟ ‪‬ﻐ‪‬ﻴ ﹺﺮ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣ ‪‬ﻌﹸﻠﻮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻪ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫קצבתו הגיעה לבניו" )" ‪‬ﺧ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫לא עבר לידי בנו של הנפטר‪ ,‬מעידה על כך שבני התקופה ראו בכך דבר שראוי לציון ולהסבר‪ .‬גם במקרה‬
‫שבו ה‪-‬אקטאע לא עבר לידי הבן‪ ,‬ניכר שחלק מזכויות האב עברו לידי הבנים שכן הם קיבלו את קצבתו‪.‬‬
‫לפחות בימי אלנאצר מחמד‪ ,‬קצבאות עברו על פי רוב בירושה לבנים או קרובי משפחה אחרים‪.‬‬
‫‪1152‬‬
‫עקרונות כאלה אינם מיוחדים לתקופת הסולטאנות הממלוכית וניתן למצוא עדות לכך שגם בתקופה‬
‫האיובית הם היו בתוקף‪ ,‬שכן אליוניני מציין שאלנאצר יוסף האיובי נהג לתת את משרות האב לבן במידה והבן‬
‫היה ראוי ) ַּכא ִפי(‪ ,‬אך אם היה צעיר )משמע‪ ,‬לא ראוי( נהג למנות לו ממלא מקום למשרה‪ ,‬עד אשר יהיה ראוי‬
‫אש ַרה(‪ 1153.‬גם מהתבטאות זו ניתן להבין שגילו של הבן היה הקריטריון החשוב ביותר‬
‫למשרה )יַַת ַה ֻל ִלל ֻמ ַּב ַ‬
‫להיותו ראוי למשרת אביו‪.‬‬
‫עקרונות אלה לא היו תקפים רק בנוגע לבנים של ממלוכים אלא גם בנוגע לבניהם של האליטה‬
‫הדתית והבירוקרטית‪ .‬גם במקרה זה התפישה היתה שבנים יורשים את תכונות אבותיהם‪ .‬לאלנאצר מחמד‬
‫מיוחסת אמירה אצל אלצפדי בנוגע לאבו בכר בן מחמד בן מחמד בן סלמאן בן פהד‪ ,‬שהיה דור שלישי‬
‫למשפחה של מזכירים ) ֻּכ ַתאּב ִסר‪ ,‬יחיד‪ּ :‬כַאתִּב סִר(‪ ,‬כי‪" :‬כאילו נולד לבלר" ) ﹶﻛﹶﺄ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮّ‪‬ﻗ ‪‬ﻌﺎ(‪ 1154.‬בכתב מינוי‬
‫של לבלר ) ֻמוִַקע( שאביו היה לבלר נאמר ש‪" :‬עליו למלא תפקיד זה‪ ,‬כהרגל בני ביתו‪ ...‬ועליו ללכת בדרכו‬
‫‪ 1148‬אלקלקשנדי‪.92-91 :11 ,‬‬
‫‪ 1149‬אעיאן‪.665 :1 ,‬‬
‫‪ 1150‬אלקלקשנדי‪.21 :12 ,‬‬
‫‪ 1151‬אליוספי‪.363 ,‬‬
‫‪ 1152‬אלעמרי‪ ,‬מסאלכ אלאבצאר – ממאלכ מצר‪") 50 ,‬על פי רוב בנים יורשים את זכות אבותיהם‪ ,‬או אחים את זכות אחיהם ובני‬
‫דודים את זכות בני דודיהם" – " ‪‬ﻭﻓ‪‬ﻲ ﺍﻟﻐ‪‬ﺎﻟ‪‬ﺐ ‪‬ﻳ‪‬ﺘﻮ‪‬ﺍ ‪‬ﺭﹸﺛ ‪‬ﻪ ﺍ َﻷ‪‬ﺑﻨ‪‬ﺎﺀ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻵﺑ‪‬ﺎﺀ ﻭ‪‬ﺍﻷَﺥ ‪‬ﻋ ﹺﻦ ﺍﻷَﺥ ﻭ‪‬ﺍ‪‬ﺑ ‪‬ﻦ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﻢ ‪‬ﻋ ﹺﻦ ﺍ‪‬ﺑ ﹺﻦ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬ﻢ"(; וראה גם אלעבאסי‪ ,‬את'אר אלאול‪,‬‬
‫‪ ;109‬שם‪ ,133-130 ,‬שם נזכר שבמקרה שהילדים ראויים למשרות אבותיהם יש לתת להם אותה‪ ,‬אך אם לא יש לנהוג עמם ביד‬
‫נדיבה‪.‬‬
‫‪ 1153‬אליוניני‪ .464 :1 ,‬כאמור‪ ,‬ישנה נטיה במחקר להתייחס אל תקופת הסולטאנות הממלוכית כאל יוצאת דופן‪ ,‬אך נראה‬
‫שפרקטיקות דומות של העברת משרות של אמירים היו נהוגות בתקופה האיובית‪ ,‬וראה הערתו של צ'מברליין על הנטיה לראות‬
‫במחקר את תקופת הסולטאנות הממלוכית והתקופה האיובית כתקופות שונות לגמרי‪ ,‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪ .45-44 ,‬ניתן גם לתהות‪ ,‬האם‬
‫היתה תקופה בהיסטוריה של העולם המוסלמי בה משרות צבאיות או אקטאעאת עברו מאב לבן ללא הפרעה‪.‬‬
‫‪ 1154‬אעיאן‪.13-12 :2 ,‬‬
‫‪267‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﺘﻪ‪ ...‬ﻣ ﹾﻘ‪‬ﺘ ‪‬ﺪ‪‬ﻳﺎ ﹺﺑ ﹶﻄ ﹺﺮﻳﻖ ﹶﺃﹺﺑﻴ ‪‬ﻪ(‪ 1155.‬בכתב מינוי של קאדי ממשפחת אבן עדים‪ ,‬אשר‬
‫ﻚ ‪‬ﻣ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮﺓ ﹸﺃ‪‬ﻟ ﹶﻔ ‪‬‬
‫של אביו" )‪‬ﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫קיבל את משרת אביו בשנת ‪ ,1351/752‬נאמר כי‪" :‬שמרנו לו על זכויות ביתו המבורך‪ ...‬שכן הוא הראוי‬
‫ביותר למשרות אביו עליו השלום‪ ...‬והורינו לתת לו משרה יקרה זו שאבותיו ואבות אבותיו היו רגילים‬
‫למלא‪ ...‬הוא גדל בחיק המעמד הגבוה והגיע למעמד בכיר‪ ,‬וירש את תכונותיו הטובות מאביו וסבו" ) ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ ‪‬ﻋ‪‬ﻴ‪‬ﻨﺎ‬
‫ﺴ ‪‬ﻌﺎ ‪‬ﺩﺓ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ‪‬ﻗ ‪‬ﻲ‬
‫ﺠ ﹺﺮ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺸﹶﺄ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫ﻒ ﺁ‪‬ﺑﺎ ُﺀ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪﻭ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ‪...‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺼﺐ ﹶﺃ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ‪‬ﺃﹶﻟ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﻋ ‪‬ﺰ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫‪‬ﺣ ﹸﻘﻮﻕ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ﺍ ﹸﳌ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﺭﻙ‪...‬ﹶﻓ ‪‬ﻬ ‪‬ﻮ ﺍ َﻷ ‪‬ﺣ ‪‬ﻖ ﹺﺑ ‪‬ﻮ ﹶﻇﺎ‪‬ﺋﻒ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﺭ ‪‬ﺣ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﺍﷲ‪ ...‬ﻭﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺙ ﺍ ﹶﳌ ﹶﻜﺎ ﹺﺭﻡ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ﹶﺃﹺﺑﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ(‪.‬‬
‫ﺴ‪‬ﻴﺎ ‪‬ﺩﺓ ‪‬ﻭ ﹺﺭ ﹶ‬
‫ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﺳ ‪‬ﺪﺓ ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪1156‬‬
‫על כאתב סר ממשפחת אבן אלבארזי נאמר שירש את מעמדו‬
‫ﺿﻼ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ‬
‫ﻀﺎ‪‬ﺋﻞ ﹶﻓﺎ ‪‬‬
‫ﺙ ﺍﻟ ﹶﻔ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﻴﺎ ‪‬ﺩﺓ ﹶﻛﺎﹺﺑ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ﹶﻛﺎﹺﺑ ﹴﺮ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭ ﹺﺭ ﹶ‬
‫ﺙ ﺍﻟ ‪‬‬
‫מדורות קודמים ואת מעלותיו מאנשים נעלים שהיו במשפחתו )" ‪‬ﻭ ﹺﺭ ﹶ‬
‫ﺿ ﹴﻞ"(‪.‬‬
‫ﹶﻓﺎ ‪‬‬
‫‪1157‬‬
‫כמו בני האמירים כך גם לבני האליטה הדתית והבירוקרטית היתה זכות ראשונים למשרות‬
‫אבותיהם‪ ,‬כמו בני האמירים גם הם היו צריכים להיות ראויים למשרות אבותיהם‪ ,‬וכמו במקרה של בני‬
‫האמירים כך גם במקרה של בני האליטה הדתית והבירוקרטית הגיל היה הקריטריון החשוב ביותר להיותו של‬
‫הבן ראוי‪.‬‬
‫ניתן למצוא מקרים בהם מקדיש )וַא ִקף( של מדרסה מציין בתנאי ההקדש שההוראה במדרסה תינתן‬
‫ﺕ ‪‬ﻓﻴ ﹺﻬ ‪‬ﻢ ﺍ َﻷ ‪‬ﻫ‪‬ﻠ‪‬ﻴﺔ(‪.‬‬
‫למשפחה של מלומד מסויים ולצאצאיו "כל אימת שהם יהיו ראויים למשרה" ) ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻭ ﹺﺟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭ ﹺﺟ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫הנתונים שיש במקורות על ממלאי משרת ההוראה מראים שמשרה זו נשמרה בידי צאצאי אותו מלומד עד‬
‫לשלב שבו נותרו במשפחתו רק צאצאים קטינים‪ ,‬אז נלקחה המשרה ממשפחת המלומד‪ 1158.‬במרבית המקרים‬
‫בהם נזכרת במקורות ביקורת כלפי מינוי של בן של מלומד למשרת אביו או למינוי שלו להיות ממלא מקום‬
‫)נַאיִב( של אביו‪ ,‬הביקורת סובבת סביב גילו הצעיר של הבן‪ .‬למשל‪ ,‬על צבי בן ‪ 10‬שקיבל את משרת ההוראה‬
‫של אביו‪ ,‬נאמר שחששו שישתין במכנסייו‪.‬‬
‫‪1159‬‬
‫מלומד שפעל למען העברת משרת אב שמת לבנו הצעיר‬
‫) ְמ ַרד‪ ,‬כלומר‪ :‬מי שזקנו עוד לא צמח( עורר את זעמם של האמירים‪ 1160.‬קאדי חנפי שמינה את בנו הצעיר‬
‫להיות לממלא מקום )נאיב( שלו זכה לביקורת חמורה על כך‪ 1161.‬כשבן צעיר של שיח' צופי קיבל את משרת‬
‫אביו ב‪-‬ח'אנקאה של ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬ראש ה‪-‬ח'אנקאה החליט שהוא צעיר שאינו ראוי למשרה )" ַצעִ'יר‬
‫‪ 1155‬אעיאן‪.172 :5 ,‬‬
‫‪ 1156‬אבן חביב‪ ,‬תד'כרת אלנביה‪ ;154-153 :3 ,‬לדוגמא נוספת ראה קאצ'י‪.94 :1 ,‬‬
‫‪ 1157‬אלאסדי‪.50 ,‬‬
‫‪ 1158‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪ .94-93 ,‬לדוגמא נוספת בה ההוראה בהקדש ניתנה לבני המקדיש במידה והם ראויים ) ִאנְ יְַצ ַל ְח(‪ ,‬ראה קאצ'י‪,‬‬
‫‪.84 :1‬‬
‫‪ 1159‬אלסח'אוי‪ ,‬אלד'יל אלתאם‪.143 :1 ,‬‬
‫‪ 1160‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;692 :2 ,‬ראה גם אנבאא אלע'מר‪ ;54 :6 ,‬אצל אלקלקשנדי ניתן למצוא תבנית של ברכה לבן שזקנו מתחיל‬
‫לצמוח‪ ,‬אלקלקשנדי‪ .74 :9 ,‬העובדה שבני התקופה מצאו לנכון לברך על אירוע זה מראה שנעשתה הפרדה ברורה בין קטינים למי‬
‫שמראים סימנים של בגרות‪ .‬בתקופה הניאו‪-‬ממלוכית עבדים לא הורשו לגדל זקן עד לשחרורם‪ ,‬משום שזקן ארוך סימל עצמאות‪,‬‬
‫אילון‪" ,‬מחקרים באלג'ברתי"‪.323-322 ,‬‬
‫‪ 1161‬אנבאא אלע'מר‪.473 :7 ,‬‬
‫‪268‬‬
‫לַא יְַצ ַל ֻח"(‪ .‬הבן הודח ממשרתו אך הפכו אותו לצופי באותה ח'אנקאה‪.‬‬
‫‪1162‬‬
‫לפי המקורות‪ ,‬הסיבה הנפוצה‬
‫ביותר לכך שבן לא קיבל את משרת אביו היא שגילו היה צעיר מדי‪ .‬למשל‪ ,‬כשאבן עבד אלט'אהר צאחב דיואן‬
‫אלאנשאא )ראש משרד התכתובות( מת‪ ,‬בנו היה בן פחות מעשרים‪ ,‬והסולטאן חשב שהיה צעיר מכדי למלא‬
‫ﻚ ﺍﻵ ‪‬ﻭﺍﻥ ‪‬ﻋ ﹺﻦ ﺍﻟ ‪‬ﻘ‪‬ﻴﺎﻡ ﹺﺑﹶﺄ‪‬ﺗ ‪‬ﻌﺎﺏ ﹺﺭ‪‬ﻳﺎ ‪‬ﺳﺔ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳ ‪‬ﻮﺍﻥ"(‪ ,‬למרות שהבן "היה בעל מעלות‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﺳ‪‬ﻨ ‪‬ﻪ ‪‬ﻓﻲ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺼ ‪‬ﻐ ‪‬ﺮ ﺍﻟ ‪‬‬
‫את משרת אביו )"ِإ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﻀﺎ‪‬ﺋﻞ ﺍﱠﻟ‪‬ﺘﻲ ‪‬ﻭ ﹺﺭﹶﺛ ‪‬ﻬﺎ ﹶﻛﺎﹺﺑﺮ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ﹶﻛﺎﹺﺑﺮ(‪ ,‬ולכן הוא מינה אדם אחר למשרה והבן‬
‫ﻉ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ ﹶﻔ ‪‬‬
‫רבות אותן ירש מדור לדור" )‪‬ﺑ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫קיבל את משכורתו של אביו )ראתב‪ ,‬ג'אמכיה(‪.‬‬
‫‪1163‬‬
‫כמו במקרים של אמירים צעירים שלא קיבלו את ה‪-‬‬
‫אקטאע של אבותיהם אלא משכורת‪ ,‬גם במקרה זה ניכר שהבן הצעיר קיבל פיצוי על כך שלא קיבל את משרת‬
‫אביו‪ .‬ניתן גם למצוא מקרים בהם בן צעיר ממונה למשרת אביו אך מינו לו סגן )נאיב( מבוגר שינהל את‬
‫ענייניו‪.‬‬
‫‪1164‬‬
‫כל הדוגמאות הללו מראות שמה שעורר ביקורת כלפי מינוי של בן היה גילו הצעיר ושפעמים‬
‫רבות בנים לא קיבלו את משרות אבותיהם משום שהיו לא ראויים לה‪ ,‬משמע צעירים מדי‪.‬‬
‫בכל הנוגע למשרות הקשורות למוסד וקף‪ ,‬נראה שהעלמאא התיחסו אליהן כאל משרות שניתן‬
‫להעבירן מדור לדור‪ .‬תעיד על כך התופעה הנפוצה של ה‪-‬נֻזּול‪ ,‬כלומר‪ ,‬העברת המשרה מאב לבן או לקרוב‬
‫אחר‪ 1165.‬על פי צ'מברליין‪ ,‬משרות לא עברו בירושה ולא היתה תפישה של "זכות" בנוגע אליהם‪ ,‬אלא הושגו‬
‫כתוצאה של מאבק פוליטי‪ .‬ל‪-‬נזול‪ ,‬על פי צ'מברליין‪ ,‬לא היתה הכרה בחוק‪ ,‬והעברת המשרות בדרך של נזול‬
‫התבססה על יוקרתו של בעל המשרה‪ ,‬על הציפייה שבנים ירשו את משרות אבותיהם ועל יכולתו של בעל‬
‫המשרה לגייס תמיכה פוליטית‪ .‬על פי צ'מברליין תחרות על משרות של מוסדות וקף דמתה מאוד לתחרות של‬
‫אמירים על אקטאעאת‪ .‬גם עלמאא וגם אמירים נלחמו על מינויים שטמנו בחובם הכנסה‪ .‬צ'מברליין מציין‬
‫שניתן לזהות תופעה של נזול גם בנוגע ל‪-‬אקטאעאת של אמירים‪.‬‬
‫‪1166‬‬
‫אמנם‪ ,‬זכותם של בני האמירים‬
‫והעלמאא למשרות אבותיהם לא היתה מוחלטת‪ ,‬ובמקרים רבים היה על הבנים להיאבק על המשרות‬
‫ולהשתמש בקשריהם הפוליטיים על מנת להשיג אותן‪ ,‬אולם‪ ,‬אני סבור שצ'מברליין שם דגש רב מדי על‬
‫המאבק ופחות מדי על הזכות‪ .‬אלמקריזי מציין שבימי ברסבאי נעשה ניסיון שלא צלח למנוע את תופעת ה‪-‬‬
‫נזול‪ .‬בהקשר זה אלמקריזי כותב‪" :‬המשרות האלה הפכו להיות כרכוש בידי בעליהן‪ .‬הם מוכרים אותן‬
‫‪ 1162‬אנבאא אלע'מר‪ ;167 :2 ,‬לדוגמא נוספת בה נטען שמינוי של בן צעיר אינו לגיטימי‪ ,‬ראה קאצ'י‪ ;84 :4 ,‬לביקורת כלפי גילו‬
‫ﺤﻴ‪‬ﺔ"(‪ ,‬מבלי קשר לכך שירש את משרת אביו‪ ,‬ראה‬
‫ﺴ ‪‬ﻦ ‪‬ﺧﻔ‪‬ﻴﻒ ﺍﻟﱢﻠ ‪‬‬
‫ﺻﻐ‪‬ﲑ ﺍﻟ ‪‬‬
‫הצעיר של וַּכִיל ַּביְת אלמַאל – האחראי על נכסי האוצר )" ‪‬‬
‫אנבאא אלע'מר‪ ;18 :4 ,‬לביקורת על קאדי צעיר ) ְמרַד(‪ ,‬ראה ניל‪ ;169 :3 ,‬למקרה בו אלסח'אוי רואה לנכון לציין שבן קטין )דּונַ‬
‫אלּבֻלּוע'( קיבל את משרת אביו‪ ,‬במה שנראה כביקורת כלפי המינוי‪ ,‬ראה אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;712 :2 ,‬למקרה יוצא דופן בו האב‬
‫מצהיר על בנו שאינו ראוי למשרתו )מַא יְַצ ַל ֻח(‪ ,‬למרות שהסולטאן רצה לתת לו את המשרה‪ ,‬ראה אליוניני‪ .506 :1 ,‬לבסוף‬
‫הסולטאן החליט לתת לו משכורת )רַאתִּב(‪.‬‬
‫‪ 1163‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬זבדת אלפכרה‪ ;308 ,‬פראת‪ .150 :8 ,‬וראה למקרה דומה בו אלנאצר מחכה שבנו של אבן ג'מאעה יתבגר‬
‫על מנת לתת לו את משרת אביו‪ ,‬סלוכ‪ .442 :2 ,‬אלנאצר מחמד אמר במפורש שאלמלא גילו היה ממנה אותו קודם לכן‪.‬‬
‫‪ 1164‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪ .94 ,‬צ'מברליין משווה פרקטיקה זו למינוי של אתאבכ לבן צעיר של סולטאן‪ .‬לדוגמאות נוספות‪ ,‬ראה נג'ום‪,‬‬
‫‪ ;326 :14‬ניל‪ ;253-252 :4 ,‬סלוכ‪ ;440 :4 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ .108 :3 ,‬לעיתים הבן הצעיר שימש כ‪-‬נאיב של האב עד‬
‫שיהיה כשיר למשרה )תַ ַה ַל ִל ְל ַמנַאצִּב(‪ ,‬אלברזאלי‪.190 :4 ,‬‬
‫‪ 1165‬רפופורט‪" ,‬נשים וג'נדר"‪.19 ,‬‬
‫‪ 1166‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪ .94-92 ,‬יש לציין שבכל הקשור ל‪-‬אקטאע התופעה של נזול היא נדירה למדי‪ ,‬ראה גם אעיאן‪;700 :1 ,‬‬
‫אלאסדי‪.82 ,‬‬
‫‪269‬‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺭﺕ ﹺﺑﹶﺄ‪‬ﻳ ‪‬ﺪﻱ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻫ ‪‬ﻲ ﹺﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬ﻳ‪‬ﻨ ﹺﺰﹸﻟ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ﹺﺰﹶﻟﺔ‬
‫וקוראים למכירה נזול‪ ,‬ומורישים אותן לילדיהם הצעירים" )ﹶﻓﹺﺈ ﱠﻥ ﺍﻟ ‪‬ﻮ ﹶﻇﺎ‪‬ﺋﻒ ﺍ ﹶﳌ ﹾﺬ ﹸﻛﻮ ‪‬ﺭﺓ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻐﺎﺭ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ(‪ 1167.‬מדברים אלה של אלמקריזי משתמע‬
‫ﺴ ‪‬ﻤﻲ ‪‬ﺑ‪‬ﻴ ‪‬ﻌ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻧ ‪‬ﺰﻭﻻ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ﹺﺮﹸﺛ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ‪‬‬
‫ﺍ َﻷ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﺍﻝ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹸﻠﻮ ﹶﻛﺔ ﹶﻓ‪‬ﻴﹺﺒﻴ ‪‬ﻌ ‪‬ﻬﺎ ﹺﺇ ﹾﻥ ‪‬ﺷﺎ َﺀ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫שלפחות בתקופת ברסבאי היחס למשרות של מוסדות ה‪-‬וקף היה כאל רכוש אשר ניתן למכור אותו ולהוריש‬
‫אותו‪ .‬יש חשיבות רבה לעובדה שמה שמטריד את אלמקריזי בעיקר הוא העובדה שבשל תופעת ה‪-‬נזול ילדים‬
‫צעירים מקבלים את משרות אבותיהם‪ .‬שוב ושוב התלונות במקורות בנוגע להורשת משרות קשורות למקרים‬
‫בהם הבן של בעל המשרה )אמיר או מלומד( היה צעיר מכדי לקבל את המשרה‪ .‬על פי צ'מברליין‪ ,‬גם אין‬
‫להתייחס למקרים בהם המקדיש מציין שמשרות מסויימות בהקדש מיועדות למשפחה מסוימת כאל זכות של‬
‫אותה משפחה להוריש את המשרה‪ ,‬משום שבדרך כלל במקרים כאלה יש תנאי שבנו של נושא המשרה יהיה‬
‫כשיר למשרה‪ .‬אני סבור שגם טענה זו של צ'מברליין אינה לוקחת בחשבון במידה מספקת את העובדה‬
‫שהתנאי המרכזי לכשירות של הבן היה שלא יהיה צעיר‪ .‬כך לפחות מראה הפרקטיקה‪.‬‬
‫‪1168‬‬
‫אכן‪ ,‬יש להניח‬
‫שפרט לדרישת הגיל‪ ,‬נדרשו מבן בעל המשרה )אמיר או מלומד( גם כישורים מינימליים‪ 1169,‬אולם כל עוד‬
‫אחד מבניו של בעל המשרה היה מבוגר מספיק ולא בלתי מוכשר בצורה יוצאת דופן היתה לו זכות ראשונים‬
‫למשרת אביו וסיכוייו לקבל את משרת אביו בפועל היו גדולים למדי‪.‬‬
‫‪1170‬‬
‫לאור כל מה שנאמר לעיל‪ ,‬אין זה צריך להפתיע‪ ,‬שניתן למצוא במקורות מהתקופה התורכית מספר‬
‫בלתי מבוטל של מקרים בהם בן של אמיר ירש את ה‪-‬אמרה של אביו‪ ,‬את ה‪-‬אקטאע שלו או את משרתו‪.‬‬
‫קליפורד מצא שבעה מקרים של הורשת אקטאע כבר בימי ביברס‪.‬‬
‫‪1171‬‬
‫המקורות מציינים שביברס דאג‬
‫להראות לאמירים שלו שמי ששירת אותו בנאמנות רכושו וה‪-‬אקטאע שלו יעבור לידי יורשיו‪.‬‬
‫‪1172‬‬
‫המקרה‬
‫שנזכר לעיל של בנו הצעיר של אידמר אלחלי שקיבל מביברס את ה‪-‬טבלח'אנה של אביו מראה שהורשת‬
‫משרה לבן מבוגר היתה הנורמה כבר בימי ביברס‪ .‬לאחר ימי ביברס ניתן למצוא עוד מספר רב של מקרים של‬
‫הורשת אמרה‪ ,‬משרה או אקטאע מאב לבן במקרה של מות האב או הדחת האב‪ ,‬רובן נוגעות ל‪-‬טבלח'אנה אך‬
‫במקרים נדירים מדובר על תקדמת אלף‪ 1173.‬לעיתים ה‪-‬אמרה עברה בין אחים‪ ,‬מדוד לאחין ואף מבן לאב‪.‬‬
‫‪1174‬‬
‫‪ 1167‬סלוכ‪.619 :4 ,‬‬
‫‪ 1168‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪ .93 ,‬גם בחלק מהדוגמאות שנותן צ'מברליין למשרות שלא עברו לבנים המקורות מדגישים שגילו הצעיר של‬
‫הבן היה הסיבה העיקרית לכך‪ ,‬שם‪) 95 ,‬הערה ‪.(22‬‬
‫‪ 1169‬ניתן למצוא מקרים בהם מוצאו של בן ) ַּביְֻת ֻה‪ַ ,‬שרַף אל ַּביְת( מצויין כסיבה למינויו לצד כישוריו ) ַעקְל‪ ,‬דִין‪ִ ,‬פקְה(‪ ,‬אלברזאלי‪:4 ,‬‬
‫‪ .154‬וראה התיחסות דומה למוצא וכישורים בנוגע למלומד‪ ,‬לא בהקשר של ירושת משרה‪ ,‬שם‪.269 :4 ,‬‬
‫‪ 1170‬ניתן למצוא ביקורת גם על כשירות של מי שהינם ממלוכים משום שקודמו מהר מדי )כלומר היו צעירים(‪ ,‬או משום שלא היו‬
‫כשירים למשרתם משום שהיו עסוקים בתענוגות ) ַלהְו‪ַ ,‬לדַ'את( – קרי התנהגו כמו צביאן‪ ,‬ראה לדוגמא נג'ום‪ ;270 :16 ,‬שם‪:13 ,‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪ 1171‬קליפורד‪" ,‬יצירת מדינה"‪ .117-116 ,‬בנוסף לכך‪ ,‬קליפורד מציין שביברס גם דאג למשכורות לבניהם של האמירים שלו‪.‬‬
‫‪ 1172‬סלוכ‪ .509-508 :1 ,‬קישור בין שירות של האבות לבין ירושת אקטאע ניתן למצוא גם בדבריו של ואפד מונגולי שנתן את ה‪-‬‬
‫אקטאע של מי שמתו מחייליו בעת קרב לבניהם‪ ,‬אעיאן‪.112 :2 ,‬‬
‫‪ 1173‬ראה למשל סלוכ‪ ;688 ,463 :2 ,‬שם‪ ;892 ,550 ,491 :3 ,‬אלנפחה אלמסכיה‪ ;211 ,‬אלשג'אעי‪ ;33 ,‬שם‪ ;54 ,‬שם‪;157 ,‬‬
‫שם‪ ;210 ,‬שם‪ ;220 ,‬שם‪ ;266 ,‬שם‪ ;276 ,‬אנבאא אלע'מר‪ ;75 :2 ,‬אלבדאיה‪ ;131-130 :14 ,‬קאצ'י‪ ;386 :2 ,‬אעיאן‪;280 :5 ,‬‬
‫במקרים נדירים בתקופה התורכית המקורות מספרים לנו על פגיעה ב‪-‬אקטאעאת של בני האמירים לאחר שקיבלו אותם‪ ,‬ראה סלוכ‪,‬‬
‫‪) 583 :2‬מסופר שקוצון החרים אקטאעאת של בני האמירים‪ .‬יתכן וקוצון שניסה לפגוע בבניו של אלנאצר מחמד ולקחת את השלטון‬
‫לעצמו‪ ,‬ניסה לפגוע גם בלגיטימציה של גורמים אחרים שביססו את זכותם לתפקיד על זכות אבות(‪.‬‬
‫‪270‬‬
‫בעוד שלבנים היתה זכות ראשונים על ה‪-‬אמרה של אבותיהם‪ ,‬אך במידה וגילם היה צעיר מדי לא‬
‫קיבלו אותה‪ ,‬היתה להם זכות בלעדית על רכוש אבותיהם‪ ,‬לפחות בתקופה התורכית‪ .‬כפי שציינתי בפרקים‬
‫הקודמים‪ ,‬לא נראה שהיו הפרות רבות של זכויות ירושה בתקופה התורכית‪.‬‬
‫‪1175‬‬
‫בכל המקרים בהם נזכר‬
‫שאדון ירש את עבדו מסתבר שלעבד לא היו קרובי משפחה‪ ,‬או לפחות לא קרובי משפחה זכרים‪ .‬ניתן למצוא‬
‫מקרים רבים בתקופה התורכית בהם המקורות מזכירים שבן ירש את רכוש אביו או שקרוב משפחה אחר ירש‬
‫אותו‪ .‬ריצ'רדס מציין מקרים בהם ניכר שרכוש נותר במשפחה של אמיר ממלוכי במשך דורות רבים‪.‬‬
‫‪1176‬‬
‫תלונות על החרמות של רכוש ) ֻמ ַצא ַד ַרה‪ ,‬רבים‪ֻ :‬מ ַצא ַדא ַראת(‪ ,‬ועל החרמות של ירושה בפרט‪ ,‬אופיניות הרבה‬
‫יותר לתקופה הצ'רקסית‪ .‬במקרים רבים של מצאדרה בתקופה התורכית‪ ,‬מסתבר שלאדם שמת לא היו בנים‬
‫זכרים‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬יש להניח‪ ,‬היה יותר קשה לאדם‪ ,‬במיוחד אם הוא אזרח‪ ,‬להוריש את רכושו‪ ,‬אם כי‬
‫בתקופה התורכית אנו שומעים פעמים רבות על בנות שירשו את חלקן ברכוש אבותיהם האמירים‪.‬‬
‫‪1177‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬ישנם פרטים במקורות המבהירים לנו כיצד בתקופה התורכית נשלל רכושם של בנים של‬
‫ממלוכים‪ .‬אלנוירי מספר לנו שבימי ביברס הגיע אליו חיל ועמו קטין‪ ,‬אשר החיל היה האפוטרופוס שלו‪ ,‬כדי‬
‫להתלונן על סוגיה הקשורה ליתום שאיננו יודעים את טיבה‪ .‬בהקשר זה ביברס אמר לקאדי הראשי‪" :‬דע לך‬
‫שישנם מקרים של חיילים שמתו וחברי ה‪-‬ח'שדאשיה שלהם השתלטו על רכושם ונתנו ליתומיהם להיות נערי‬
‫אורווה‪ .‬לאחר מכן היתום מת והאפוטרופוס }ה‪-‬ח'שדאש{ השתלט על הרכוש‪ ,‬או שהיתום גדל וכבר לא נותר‬
‫דבר ואין לו שום הוכחה לבעלות על הרכוש‪ .‬לעיתים האפוטרופוס מת ורכוש היתום כבר נטמע ברכושו‪ .‬אני‬
‫סבור שאין לתת לאפוטרופוסים לנהל צוואות לבדם‪ ,‬ויש לשים עליהם פיקוח הלכתי על מנת שכספי היתומים‬
‫ﺻ ‪‬ﻲ‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬ﻮ‪‬ﻟﻲ ﺍﻟ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫ﺕ ﺍﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘﻴﻢ ﹶﻓ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫ﺠ ‪‬ﻌ ﹸﻞ ﺍﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘﻴﻢ ﹸﺃﻭ ‪‬ﺷﺎ‪‬ﻗ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬ﻤﻮ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟﻮ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬ﻮ‪‬ﻟﻲ ‪‬ﺧ ‪‬‬
‫ﺕ ﺍﻟ ‪‬ﻮﺍ ‪‬ﺣﺪ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹶﻓ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫ישמרו" )ِإ ‪‬ﻋﹶﻠ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ﱠﻥ ﺍ َﻷ ‪‬ﺟ‪‬ﻨﺎﺩ ‪‬ﻳ ‪‬ﻤﻮ ‪‬‬
‫ﺲ ‪‬ﻣﺎﻝ ﺍﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘﻴﻢ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻣﺎ‪‬ﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﺃﹶﻧﺎ ﹶﺃ ‪‬ﺭﻯ ﹶﺃﻻ‬
‫ﺻ ‪‬ﻲ ﹶﻓ‪‬ﻴ‪‬ﻨ ‪‬ﻐ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫ﺕ ﺍﻟ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫ﺠﺔ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟﻮ ‪‬ﺩ ‪‬ﻩ‪ .‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻳ ‪‬ﻤﻮ ‪‬‬
‫ﺠ ‪‬ﺪ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﹰﺌﺎ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﻳ ﹸﻘﻮ ‪‬ﻡ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻮ ‪‬ﺟﻮﺩ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ‪‬ﻳ ﹾﻜ‪‬ﺒ ‪‬ﺮ ﺍﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘﻴﻢ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﻳ ﹺ‬
‫‪ 1174‬קאצ'י‪ ;138 :1 ,‬אלשג'אעי‪ ;271 ,‬אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪ ;470-469 :1 ,‬נג'ום‪ ;97 :12 ,‬פראת‪;45-44 :9 ,‬‬
‫מנהל‪ ;102 :9 ,‬וראה למקרה שכזה אצל עלמאא‪ ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.719 :2 ,‬‬
‫‪ 1175‬על תנכז למשל נאמר שמעולם לא החרים ירושה‪ ,‬מקפא‪ ;621 :2 ,‬על קטז נאמר שלא לקח כסף מאף אחד‪ ,‬אליוניני‪.29 :2 ,‬‬
‫‪ 1176‬ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪.39-38 ,‬‬
‫‪ 1177‬צ'מברליין‪ ,‬ידע‪ .59 ,‬סבורני שצ'מברליין ממעיט בזכותם של האמירים וה‪-‬אעיאן להוריש את רכושם ומיחס חשיבות רבה מדי‬
‫ל‪-‬מצאדרה‪ ,‬שם‪ ;28 ,‬שם‪ .42-41 ,‬חלק ממקרי ה‪-‬מצאדרה שצ'מברליין מציין ארעו בתקופת אלנשו אשר היתה אפיזודה לא רגילה‬
‫בתקופה התורכית שעוררה מהומה רבתי‪ ,‬ראה סלוכ‪ .436-435 :2 ,‬על כל פנים‪ ,‬רבות מההחרמות הנזכרות בימי אלנשו בוצעו‬
‫בהיעדר בן זכר‪ .‬למקרה של אמיר שהותיר שתי בנות ורכושו נלקח בימי אלנשו‪ ,‬ראה אלשג'אעי‪ ;55 ,‬נג'ום‪ ;318 :9 ,‬למקרה של‬
‫רכוש של אמיר שמת ללא בן זכר שמוחרם בימי אלנשו‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;464 :2 ,‬למקרה של אחד מה‪-‬אעיאן שמת ללא בן זכר ורכושו‬
‫הוחרם וכן כספי יתומים קטינים שהיו בחזקתו‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;414 :2 ,‬לסוחר שלא הותיר בן זכר אלא רק אחיינים‪ ,‬אך רכושו נלקח‪,‬‬
‫ראה צטרשטין‪ ;208 ,‬למקרה של מי שמתה והייתה לה אחות אך ירושתה נלקחה‪ ,‬ראה צטרשטין‪ ;217 ,‬למקרה של מי שנשללה‬
‫ירושתו מאחיו‪ ,‬ראה שם‪ ;220-219 ,‬למקרה של בנים קטינים בני ‪ 5‬ו‪ 13-‬אשר רכוש אביהם נלקח מהם‪ ,‬אם כי הם קיבלו אמרה או‬
‫אקטאע‪ ,‬ראה מנהל‪ ;289 :3 ,‬נג'ום‪ ;277 :9 ,‬אלנוירי‪ .292 :33 ,‬יש גם לקחת בחשבון שמרבית ה‪-‬מצאדאראת כוונו כלפי פקידים‬
‫בלשכות )דואוין( בטענה שלקחו כסף באופן בלתי חוקי‪ .‬אי אפשר לדעת האם טענות אלה היו נכונות‪ ,‬אך יש הפרדה ברורה בין‬
‫רכוש שהושג מ‪-‬אקטאע או משכורת לבין רכוש שנטען כי הושג בדרך בלתי חוקית‪ ,‬מתוקף תפקידו של פקיד או אמיר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫כשברקוק מת העלמאא פסקו ששישית מרכושו ילך ליורשיו והשאר לאוצר המדינה ) ַּביְת אלמַאל(‪ .‬יודגש כי לפי המקורות‪ ,‬הכסף‬
‫שעבר ליורשיו היה הכסף שהשיג ברקוק מה‪-‬אקטאע שלו והמסחר ) ִתגַ'ארַה( שלו‪ ,‬קאצ'י‪ ;26-25 :4 ,‬אנבאא אלע'מר‪ .32 :4 ,‬יש‬
‫להניח שאת רכושו האחר השיג מתוקף תפקידו כסולטאן‪ ,‬אך זה היה שיך באופן חוקי ל‪-‬בית אלמאל‪ .‬כמו כן ניתן למצוא מקרי‬
‫החרמה ) ַחוְטַה( של רכוש של אמיר‪ ,‬אך מסתבר שלא היו לו קרובי משפחה‪ ,‬אעיאן‪ ,99 :4 ,‬כך שיש להיזהר גם במקרים אחרים‬
‫בהם המקורות מציינים שרכושו של אמיר הוחרם‪ .‬יתכן שהכוונה במקרים אלה היא שהסולטאן לקח את כספו במקום בית אלמאל‪.‬‬
‫‪271‬‬
‫ﻀ‪‬ﺒﻮ ﹶﻃﺔ(‪ .‬אלנוירי מוסיף שמאז "הדברים המשיכו‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﻉ ‪‬ﺷﺎ ‪‬ﻣﻼ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﺍﻝ ﺍﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﻣﻰ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺻ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹶﻥ ‪‬ﻧ ﹶﻈﺮ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺻ‪‬ﻴﺎﺀ ﹺﺑ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫‪‬ﻳ‪‬ﻨ ﹶﻔ ﹺﺮ ‪‬ﺩ ﹶﺃ ‪‬ﺣ ‪‬ﺪ ﺍ َﻷ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫ﳊﺎﻝ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﻭ ﹾﻗ‪‬ﺘ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ(‪.‬‬
‫להתקיים כך }כמצוות ביברס{ עד לימינו" )ﹺﺇ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮﺕ ﺍ ﹶ‬
‫‪1178‬‬
‫מקטע חשוב זה אנו למדים‬
‫שבמקרים רבים בניהם של החיילים‪ ,‬שקרוב לודאי רובם היו ממלוכים‪ ,‬היו פעמים רבות קטינים בעת שמתו‬
‫אבותיהם‪ .‬רכושם לא נלקח על ידי המדינה אלא עבר לידי חברי ה‪-‬ח'שדאשיה של אבותיהם ששימשו‬
‫כאפטרופוסים שלהם‪ .‬לא מדובר בהחרמות של ירושה שכן האפטרופוסים שלהם‪ ,‬ולא המדינה‪ ,‬הם שניצלו את‬
‫קטינותם של הבנים על מנת להשתלט על רכושם‪ .‬המקרה הספציפי שנזכר לעיל של בנו הקטין של אידמר‬
‫אלחלי‪ ,‬אשר ביברס נלחם על מנת שרכושו לא ילקח ממנו למרות שהיה קטין‪ ,‬מאשר שבימי ביברס היה קשה‬
‫לבנים קטינים של ממלוכים שמתו לקבל את רכוש אבותיהם ושמי שלקח את רכושם לא היה המדינה‪ .‬לפי‬
‫אלנוירי לפחות‪ ,‬ביברס נלחם בתופעה זו בהצלחה‪.‬‬
‫‪1179‬‬
‫למרות דבריו של אלנוירי‪ ,‬אנו למדים שהסולטאן‬
‫לאג'ין ניסה להילחם באותה תופעה בדיוק וקבע שכספי היתומים שהיו בידי האמירים )יש להניח ששוב מדובר‬
‫בחברי ה‪-‬ח'שדאשיה של אבותיהם( יועברו לקופה חדשה שיצר לאג'ין לכספי היתומים‪ .‬לאג'ין גם קבע‬
‫שרכושו של מי שמת ולו יורשים קטינים יעבור לקופה זו שאותה ינהל הקאדי השאפעי‪ 1180.‬נראה שבעיה זו‬
‫של יתומים קטינים היתה בעיה כרונית גם בימי לאג'ין‪ 1181.‬בעיה זו לא אפיינה רק את הממלוכים ובניהם אלא‬
‫גם את האליטה האזרחית ) ְעיַאן(‪ ,‬אם כי היא היתה נפוצה הרבה יותר בקרב הממלוכים‪.‬‬
‫‪1182‬‬
‫כפי שכבר צויין‪ ,‬נראה שבתקופה התורכית ממלוכים הביאו צאצאים לעולם בגיל צעיר יותר מאשר‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם בתקופה זו נדיר למצוא ממלוכ שהביא צאצא לעולם לפני גיל ‪ ,35-30‬וניתן‬
‫למצוא מקרים בהם ממלוכים הביאו לעולם צאצאים גם לאחר גיל ‪ 1183.40‬היות שממלוכים הביאו צאצאים‬
‫‪ 1178‬אלנוירי‪ ;99-98 :30 ,‬וראה גם סלוכ‪.512 :1 ,‬‬
‫‪ 1179‬יש לזכור שבמקרה שהיתום מת לפני ה‪-‬ח'שדאש וה‪-‬ח'שדאש השתלט על כספו‪ ,‬מדובר בפגיעה במדינה‪ ,‬שכן רכוש היתום היה‬
‫אמור ללכת למדינה ולא לאפוטרופוס לו אין שום זכויות ירושה‪ ,‬כך שיש להניח שביברס הגן על האינטרסים של בית אלמאל ולא‬
‫רק על האינטרסים של היתומים‪.‬‬
‫‪ 1180‬סלוכ‪.864 :1 ,‬‬
‫‪ 1181‬אבן עסאכר כותב שלאחר שקלאוון עצר את המורד איתמש אלסעדי‪ ,‬רכושו הובא אליו על ידי פקיד שאמר לו – "זו היא מתנה‬
‫ממי ששלטו לפניך"‪ .‬קלאוון חש בושה מדברי אותו פקיד ומצא לנכון לכתוב מכתב לאיתמש אלסעדי בוא הוא מבהיר לו שלקיחת‬
‫כספו נועדה לשמור על האינטרסים שלו משום שבנו קטין ואין לו אפוטרופוס ולכן קלאוון חושש שיקחו את כספי היתום‪ ,‬אבן‬
‫עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪ .89-88 ,‬יש להתיחס לסיפור זה כאל חלק מתיאור המעלות של קלאוון‪ ,‬אולם יש חשיבות לעובדה‬
‫שקלאוון תירץ את לקיחת כספו של בנו של איתמש בכך שהיה צעיר ונטול אפוטרופוס ובחשש שישתלטו על כספו‪ .‬נראה שבעיה זו‬
‫התקיימה גם בימי קלאוון‪ .‬כמו כן‪ ,‬העובדה שקלאוון השתמש בגילו של הבן כדי להימנע מלתת לו את רכוש אביו מעידה על כך‬
‫שהשתלטות על רכוש האב נתפשה כלגיטימית יותר אם בנו היה קטין‪ ,‬אם כי לא נתפשה כלגיטימית לגמרי‪ .‬כמו בימי ביברס‪ ,‬ניכר‬
‫שחוסר נאמנות לסולטאן היתה עלולה לטמון בחובה סנקציה הקשורה לזכויות הורשה‪ .‬אבן אלדואדארי מספר לנו על מקרה מתקופת‬
‫קלאוון בו ח'שדאש של אמיר שמת ולו בן תינוק ) ַטפִיפ( מכר את רכושו של הבן היתום‪ ,‬ככל הנראה כאפטרופוס‪ ,‬וכשזה גדל לא‬
‫נותר לו כלום מרכושו‪ ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪.305 :8 ,‬‬
‫‪ 1182‬למקרה של החרמת כספי יתומים קטינים של אחד מה‪-‬אעיאן‪ ,‬ראה סלוכ‪ ;413 :2 ,‬למקרה בו אפוטרופוס של בן של אחד‬
‫מה‪-‬אעיאן משתלט על כספי היתום הקטין‪ ,‬ראה אעיאן‪ .523 :3 ,‬הפרת זכויות ירושה של יתומים קטינים לא היתה מיוחדת לבניהם‬
‫של הממלוכים‪.‬‬
‫‪ 1183‬קשה להגיע למסקנות נחרצות בנוגע לגיל בו הביאו ממלוכים צאצאים לעולם בתקופה התורכית‪ .‬מבין האמירים הממלוכים‬
‫בתקופה התורכית שאנו יודעים את גילם בעת שנולד בנם הבכור ניתן למנות את‪ :‬מחמד בן טיג'ק )מת ‪ ,1336/737‬גיל ‪ ,5‬נולד‬
‫לאביו בגיל ‪ - ~30‬אבן אלג'זרי‪ ;(995 :3 ,‬מחמד בן כשתע'די אלצירפי )מת ‪ ,1377/779‬נולד ‪ ,1262/661‬נולד לאביו בגיל ‪- ,~34‬‬
‫דרר‪ ;(94 :4 ,‬ח'צ'ר בן אלטנבע'א אאלצאלחי )מת ‪ ,-20 ,1336/737‬נולד לאביו בגיל ‪ - ~35‬אבן אלג'זרי‪ ;(968 :3 ,‬עלי בן קרא‬
‫סנקר אלמנצורי )מת ‪ ,1347/748‬גיל ‪ ,~65=70-60‬נולד לאביו בגיל ‪ - ~35‬קאצ'י‪ ;(527 :2 ,‬מוסא בן סנג'ר אלברנלי )מת‬
‫‪272‬‬
‫לעולם בגיל מאוחר יחסית‪ ,‬בעת מותם של הממלוכים‪ ,‬צאצאיהם היו עלולים להיות צעירים למדי‪ ,‬ולכן פעמים‬
‫רבות לא זכו לקבל את ה‪-‬אמרה של אבותיהם או את ה‪-‬אקטאע שלהם‪ ,‬ובשל כך גם גברו הסיכויים שאחרים‬
‫ישתלטו על ירושתם‪ .‬זו היא הסיבה לכך שגם בתקופה התורכית מעמדם של בני הממלוכים היו נמוך מזה של‬
‫הממלוכים‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אם ממלוכ הותיר אחריו בן מבוגר‪ ,‬סיכוייו לקבל את ה‪-‬אמרה של אביו ואת רכושו היו‬
‫גדולים למדי‪ .‬יש להניח שעד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬בשל העובדה שהסולטאנות‬
‫נמצאה תדירות במצב של לחימה עם המונגולים והצלבנים‪ ,‬ממלוכים רבים נפלו בקרבות האלה בגיל צעיר‬
‫יחסית‪ ,‬כך שבמידה והיו להם צאצאים‪ ,‬הללו היו צעירים למדי בעת מותם‪ .‬יתכן וזו היא הסיבה לכך שמרבית‬
‫האזכורים במקורות להשתלטות על ירושות של קטינים קודמות לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד‪ .‬יש להניח גם שהדרישות מבני הממלוכים בבואם לקבל אמרה או אקטאע היו גבוהות יותר כל זמן‬
‫שהסולטאנות נמצאה במצב של לחימה‪ .‬יתכן שאלה הם גם הסיבות לכך שמתקופת שלטונו השלישית של‬
‫אלנאצר מחמד ניתן למצוא מספר רב יותר של אולאד אלנאס שהיו אמירים‪.‬‬
‫‪1184‬‬
‫כל בן של ממלוכ שקיבל‬
‫אמרה חיזק את הלגיטימציה של בנים של ממלוכים ואת הנוהג השושלתי‪.‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬מצבם של בני האמירים הוחמר‪ ,‬הן בשל כך שממלוכים בתקופה זאת הביאו‬
‫צאצאים לעולם בגיל מבוגר יותר והן משום שתמותת הילדים‪ ,‬בעיקר בגלל הדֶבר‪ ,‬היתה גדולה יותר‪ .‬הרושם‬
‫העולה מן המקורות הוא כי הנתונים בנוגע לגיל העמדת הצאצאים בקרב האמירים אינם שונים מהנתונים שיש‬
‫לנו בנוגע לסולטאנים‪ .‬אין זה שכיח למצוא ממלוכ בתקופה הצ'רקסית שהביא ילדים לעולם לפני גיל ‪.40‬‬
‫‪1185‬‬
‫‪ ,1298/698‬נולד ‪ ,+1261/660‬נולד לאביו בגיל ‪ - ~41‬אלברזאלי‪ ;(601 :2 ,‬עלי בן תנכז )מת ‪ ,~10 ,1332/733‬נולד לאביו‬
‫בגיל ‪ - ~48‬אעיאן‪ ;(322-320 :3 ,‬אלמוני בן שיח'ו אלנאצרי )נולד ‪ ,1352/753‬נולד לאביו בגיל ‪ - ~52‬נג'ום‪.(269 :10 ,‬‬
‫הפרטים לגבי גיל האבות נמצאים בנספח השמות או נספח הגזע‪ .‬הפרטים שיש לנו על בני האמירים הממלוכים דומים פחות או יותר‬
‫לפרטים שיש לנו על בני הסולטאנים‪ .‬נראה שממלוכים בתקופה התורכית לא התחילו להביא צאצאים לעולם לפני העשור הרביעי‬
‫לחייהם‪ ,‬ולעיתים החלו להביא צאצאים לעולם רק בעשור החמישי לחייהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נראה שבתקופה הצ'רקסית‪ ,‬על פי רוב‬
‫ממלוכים לא הביאו צאצאים לעולם לפני העשור החמישי לחייהם‪ .‬למקרים נדירים בהם ממלוכים בתקופה התורכית הביאו צאצאים‬
‫לעולם לפני גיל ‪ 30‬ולהסבר לכך‪ ,‬ראה להלן את פרק ‪ 4‬העוסק בקשרי נישואים‪.‬‬
‫‪ 1184‬לבנוני הציעה כהסבר לתופעה זו את עליית כוחם של האמירים שהיו בעמדה לדאוג לבניהם‪ ,‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪ .97 ,‬אכן‪,‬‬
‫החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ניתן למצוא גם בנים של ממלוכים שקיבלו אמרה בגיל צעיר‪ ,‬שם‪.102-98 ,‬‬
‫יתכן שבימי אלנאצר מחמד חלה שחיקה בעיקרון הגורס שבן צעיר אינו ראוי לקבל את ה‪-‬אמרה של אביו‪ ,‬אולם יש לזכור שמרבית‬
‫בני האמירים שהיו צעירים כשקיבלו את ה‪-‬אמרה שלהם בתקופה זו היו קשורים בקשרי נישואים למשפחתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬כך‬
‫שנהנו מסטטוס מיוחד‪ .‬ההסבר שאני מציע משלים את ההסבר של לבנוני‪ ,‬ראה עוד על כך להלן בפרק ‪ 4‬העוסק בקשרי נישואים‪.‬‬
‫‪ 1185‬ניתן להעריך את גילם של ‪ 37‬אמירים ממלוכים בתקופה הצ'רקסית בעת שנולדו להם בנים‪ ,‬אם כי לא תמיד ברור לחלוטין‬
‫שמדובר בבנים בכורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל העובדה שבתקופה הצ'רקסית המקורות מספקים פרטים רבים על בני האמירים‪ ,‬ובשל‬
‫העובדה שבחברה הממלוכית‪ ,‬בנים בכורים זכו להיות מקודמים לפני אחיהם הצעירים יותר‪ ,‬סביר להניח שבמקרים בהם נזכר בן‬
‫אחד במקורות הוא הבן הבכור או הבן היחידי ששרד‪ .‬אין גם סיבה להניח שגילם של האמירים בעת שהעמידו צאצאים היה שונה‬
‫מזה של הסולטאנים‪ ,‬שכן הסולטאנים התחילו להעמיד צאצאים לפני שנהיו סולטאנים‪ .‬מבין ‪ 37‬המקרים הללו רק בשבעה מקרים‬
‫אמיר העמיד צאצא לפני גיל שלושים וחמש‪ .‬לפחות בארבעה מקרים מבין השבעה הללו ניתן לזהות קשר מיוחד בין האמיר לבין‬
‫אדונו שעשוי להסביר את העובדה שהעמיד צאצאים בגיל מוקדם יחסית‪ .‬בנוסף ניתן לזהות ‪ 6‬מקרים בהם אמירים העמידו צאצאים‬
‫בין גיל ‪ 35‬ל‪ .40-‬בשניים ממקרים אלה האמירים היו קשורים בקשר מיוחד לאדונם‪ .‬כל המקרים הללו יסקרו בהרחבה בפרק ‪.4‬‬
‫בתשעה מקרים גילו של האמיר בעת העמדת הצאצא הזכר הוא בין ‪ 40‬ל‪ .50-‬בעשרה מקרים גילו של האב בעת העמדת הצאצא‬
‫הוא בין ‪ 50‬ל‪ 60-‬ובחמישה מקרים גילו של האב גבוה מ‪ .60-‬נראה שגם בתקופה העותמאנית ממלוכים לא הביאו צאצים לעולם‬
‫בגיל מוקדם‪ .‬על פי נוסעים אירופים שביקרו במצריים בתקופה העותמאנית‪ ,‬ממלוכים לא הביאו ילדים רבים לעולם‪ ,‬אילון‪,‬‬
‫"מחקרים באלג'ברתי"‪ .158-157 ,‬אילון‪ ,‬גורס שזה עשוי להיות ההסבר לכך שבני הממלוכים לא הצליחו להשתלב בחברה‬
‫הממלוכית‪ .‬גם שחם מציין שכשבעים אחוזים מהממלוכים בתקופת מחקרו )התקופה העותמאנית( מתו ללא יורשים‪ ,‬כך שפעמים‬
‫רבות מי שנהנו ממנו היו דווקא הממלוכים שלהם‪ ,‬ראה לעיל את הערה ‪ 852‬בעמוד ‪.219‬‬
‫‪273‬‬
‫כפי שהדֶבר פגע בצאצאי הסולטאנים‪ ,‬כך הוא פגע גם בצאצאי האמירים ולעיתים החריב בתים שלמים‪.‬‬
‫‪1186‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬סיכוייו של ממלוכ להעמיד צאצא בוגר היו נמוכים למדי ולכן סיכויי הצאצאים של‬
‫הממלוכים לקבל אקטאע‪ ,‬אמרה או לשמור על רכוש אבותיהם נפגעו באופן משמעותי‪ .‬אלמקריזי מקשר באופן‬
‫מפורש בין הדבר הקטלני של שנת ‪ 1429/833‬לפגיעה בזכויות הירושה‪" :‬בדבר זה קרו דברים נוראים‬
‫שקורים רק לעיתים נדירות – בתים רבים התרוקנו מכל יושביהם‪ .‬אפילו כספים שנותרו למתים נלקחו על ידי‬
‫מי שאינם זכאים להם" ) ‪‬ﻭ ‪‬ﺷ‪‬ﻨ ‪‬ﻊ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﻟ ‪‬ﻮ‪‬ﺑﺎﺀ ‪‬ﻣﺎ ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﻳ ‪‬ﻌ ‪‬ﻬ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣﹾﺜﹸﻠ ‪‬ﻪ ﹺﺇﻻ ‪‬ﻓﻲ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﺩﺭ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬ﺧﹸﻠ ‪‬ﻮ ‪‬ﺩﻭﺭ ﹶﻛ‪‬ﺜ ‪‬ﲑﺓ ﹺﺟ ‪‬ﺪﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺟ ‪‬ﻤﻴﻊ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹺﺑ ‪‬ﻬﺎ‪ ,‬ﺣ‪‬ﺘﻰ ﹺﺇ ﱠﻥ‬
‫ﺤ ﱡﻘ ‪‬ﻬﺎ(‪ 1187.‬נראה שהמגיפה של שנת ‪ ,1429/833‬שחיסלה כמעט‬
‫ﺴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺨﱠﻠ ﹶﻔﺔ ‪‬ﻋ ‪‬ﻦ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪﺓ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﺍﺕ ﹶﺃ ‪‬ﺧ ﹶﺬ ‪‬ﻫﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺍ َﻷ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﺍﻝ ﺍ ﹸﳌ ‪‬‬
‫את כל השרידים הזכריים של משפחות הסולטאנים שקדמו לברסבאי וגרמה לו לאפשר למי מהם שנותרו‬
‫לשכון מחוץ למצודה‪ ,‬חיסלה גם משפחות רבות של אמירים‪ .‬על פי אלמקריזי‪ ,‬גם במקרים בהם נותרו‬
‫יורשים‪ ,‬לא כובדו זכויות הירושה שלהם‪ .‬יש להניח שאוירת האנדרלמוסיה שעוררה המגיפה והעובדה שמי‬
‫שנותרו בחיים כיורשים‪ ,‬היו קרוב לודאי צאצאים קטינים‪ ,‬הביאו לפגיעה בזכויות הירושה‪ .‬אנו שומעים‬
‫למשל שבמגיפה של שנת ‪ 1459/864‬הממלוכים הצעירים ארבו למותם של אולאד אלנאס או הממלוכים‬
‫הותיקים ) ַק ַראנִיצ( במטרה להשתלט על ה‪-‬אקטאעאת שלהם‪ 1188.‬גם במקרה זה ניכר שתקופות של מגיפה לא‬
‫היו כר נוח להעברת זכויות‪.‬‬
‫עוד בתקופה התורכית‪ ,‬בדבר של שנת ‪ ,1348/749‬אנו שומעים על אדם בשם קטליג'א נאיב חלב‬
‫שהאנשים שמחו על מותו‪" :‬וזאת משום שמעשיו בחמאת בזמן הדֶבר היו רעים‪ .‬סופר שהוא היה משתלט על‬
‫ﺴ ‪‬ﻮﺀ ﹶﺃ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﻣ ‪‬ﺪﻳ‪‬ﻨﺔ‬
‫ﻚ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ירושות גם אם לנפטר היה ילד זכר או יורשים אחרים‪ ,‬ושנהג לקחת מכספי האנשים" ) ‪‬ﻭ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﻁ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺍﻟ‪‬ﺘ ﹺﺮ ﹶﻛﺔ ‪‬ﻭﹺﺇ ﹾﻥ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻓﻴ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻭﹶﻟﺪ ﹶﺫ ﹶﻛﺮ ﹶﺃ ‪‬ﻭ ﹶﻏ‪‬ﻴ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭ‪‬ﻳ ﹾﺄ ‪‬ﺧ ﹸﺬ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﺍﻝ ﺍﻟ‪‬ﻨﺎﺱ(‪ 1189.‬מדברים אלה‬
‫ﺤ‪‬ﺘﺎ ﹸ‬
‫‪‬ﺣ ‪‬ﻤﺎﺓ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺯ ‪‬ﻣﻦ ﺍﻟ ﱠﻄﺎ ‪‬ﻋﻮﻥ ‪‬ﻭ ﹸﺫ ‪‬ﻛ ‪‬ﺮ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫אנו למדים שבמקרים בהם לא היה יורש זכר היה קל יותר להשתלט על הירושה‪ ,‬אך בימי המגיפה‪ ,‬גם‬
‫במקרים בהם היה יורש זכר היה יותר סיכוי שזכויות הירושה לא יכובדו‪ .‬הארמן טען שבימי הדֶבר של שנת‬
‫‪ 1348/749‬באופן יוצא דופן אולאד אלנאס דווקא קיבלו את ה‪-‬אקטאעאת של אבותיהם בעוד שקודם לדֶבר‬
‫לא קיבלו אותם‪ .‬הארמן העלה את ההשערה ש‪-‬אולאד אלנאס קיבלו את ה‪-‬אקטאעאת של אבותיהם בשל‬
‫שיעורי תמותה גדולים של הממלוכים‪ .‬טענתו מתבססת על אנקדוטה המופיעה אצל אלצפדי בנוגע לביבע'א‬
‫ארוס שבימי הדבר נתן את ה‪-‬אקטאעאת של האבות לבנים לשמחתם של האמירים‪.‬‬
‫‪1190‬‬
‫כפי שכבר ציינתי‬
‫לעיל‪ ,‬עוד קודם לדבר של שנת ‪ 1348/749‬ניתן למצוא עדויות לכך שבני האמירים היו זכאים לרשת את ה‪-‬‬
‫‪ 1186‬לדוגמאות בולטות‪ ,‬ראה למשל את נספח קשרי הנישואים )‪ ;(294 ,278‬אבן אלחמצי‪ ;338-335 :1 ,‬אבן חג'י‪ ;354 :1 ,‬וראה‬
‫אבן איאס‪) 470 :1 ,‬שם נזכר שהאנשים חיו בחרדה בדבר של שנת ‪ 1476/881‬בשל אובדן ילדיהם(‪ .‬לדוגמאות מהתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬ראה למשל אעיאן‪.164-163 ,81-80 :4 ,‬‬
‫‪ 1187‬סלוכ‪ .830-829 :4 ,‬וראה גם אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪) 192 :3 ,‬הבתים התרוקנו מילדים ועבדים(‪.‬‬
‫‪ 1188‬נג'ום‪.142 :16 ,‬‬
‫‪ 1189‬אלבדאיה‪ ;231 :14 ,‬קאצ'י‪.700-699 :2 ,‬‬
‫‪ 1190‬הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪.70 ,‬‬
‫‪274‬‬
‫אקטאעאת של אבותיהם במידה והיו מבוגרים מספיק‪ .‬בכתבי מינוי משנות הארבעים של המאה‬
‫השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬קודם לדֶבר‪ ,‬ישנה הוראה ברורה למושלים לתת את ה‪-‬אקטאע של מי שמת לבנו‬
‫במידה שהוא ראוי‪ .‬בכל שאר המקרים בהם נעשה קישור במקורות בין הדֶבר לבין זכויות ירושה מדובר דווקא‬
‫על פגיעה בזכויות ירושה והמקורות בדרך כלל מציינים שהדבר פגע הכי קשה בילדים‪ .‬לפיכך יש להתייחס‬
‫לאנקדוטה על ביבע'א רוס כאנקדוטה המספרת את מעלותיו ולפרשה באופן הבא‪ :‬ביבע'א רוס היה מושל טוב‬
‫משום שאפילו בימי הדבר דאג לזכויות הירושה של הבנים בעוד שאחרים ניצלו את המצב לשלול מהבנים את‬
‫זכויותיהם‪.‬‬
‫בתקופה התורכית אין אנו שומעים על מקרים רבים של הפרות ירושה גם לאחר הדבר של שנת‬
‫‪ .1348/749‬יש להניח שהעובדה שבתקופה התורכית היתה מסורת שושלתית ותיקה‪ ,‬העובדה שיותר גלי‬
‫מגיפה קשים פקדו את הסולטאנות בתקופה הצ'רקסית‪,‬‬
‫‪1191‬‬
‫והעובדה שממלוכים בתקופה הצ'רקסית הביאו‬
‫צאצאים לעולם בגיל מבוגר יותר‪ ,‬הביאו לכך שרק בתקופה הצ'רקסית באופן הדרגתי נפגע הנוהג השושלתי‪.‬‬
‫כל אימת שנפגעו זכויות ירושה של בנים של ממלוכים תופעה זו הלכה והתקבעה כנוהג‪ .‬למשל‪ ,‬אלבקאעי )מת‬
‫‪ (1480/885‬מציין שבזמנו הנוהג היה לפגוע בבני אמירים שמתו‪ ,‬ובמידה שלא היו להם בנים אזי לפגוע‬
‫בקרוביהם‪ 1192.‬אלבקאעי אינו קושר את המנהג לדבר‪ ,‬כך שיש להניח שבזמנו פגיעה בילדי האמירים הפכה‬
‫לנורמה שאינה קשורה בהכרח לדבר‪ .‬מדבריו של אלבקאעי גם משתמע שאין זה נדיר שלאמירים לא היו‬
‫צאצאים‪ ,‬ויש להניח שבמידה והיו להם צאצאים הם היו צעירים‪.‬‬
‫‪1193‬‬
‫תלונות ראשונות על פגיעה בזכויות ירושה מופיעות כבר בימי ברקוק‪ .‬למשל‪ ,‬אלמקריזי מציין‬
‫שבשנת ‪ 1380/782‬מת אחד מהממלוכים של הסולטאן "שהותיר ילדים‪ ,‬אך רכושו נלקח ולא ניתן ליורשיו‬
‫ﳊ ‪‬ﻮﺍ ‪‬ﺩﺙ‬
‫ﻂ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭﹶﺛ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﹰﺌﺎ ﹶﻓ ﹶﻜﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶ‬
‫דבר‪ .‬אירוע כזה היה אירוע שלא היו רגילים לו עד אז" ) ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﺮ ‪‬ﻙ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﺩﺍ ﹶﻓﹸﺄ ‪‬ﺧ ﹶﺬ ‪‬ﻣﺎﹸﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﺗ ‪‬ﻌ ﹶ‬
‫ﺍﱠﻟ‪‬ﺘﻲ ﹶﻟ ‪‬ﻢ ‪‬ﺗ ‪‬ﻌ ‪‬ﻬ ‪‬ﺪ(‪ 1194.‬קשה לדעת אם מדובר במקרה בו היורשים היו צעירים או שמדובר בדוגמא נוספת מיני רבות‬
‫לכך שברקוק פעל נגד גורמים שמעמדם התבסס על זכות אבות‪ .‬מרבית התלונות על הפרת זכויות ירושה הם‬
‫מימי הסולטאנות של פרג'‪ .‬בימי פרג' ניתן למצוא מקרים רבים בהם המקורות מציינים שהשתלט על רכושו‬
‫של אמיר שמת‪.‬‬
‫‪1195‬‬
‫יש לציין שבמרבית המקרים המקורות לא מזכירים צאצאים של האמיר שעל רכושו‬
‫השתלט פרג'‪ ,‬כך שיתכן שבימי פרג' מתחילות השתלטויות משום שאז מתו אמירים רבים בדבר ובמלחמות‪.‬‬
‫בתקופתו מתחילה גם למות שכבת הממלוכים הצ'רקסית הראשונה‪ ,‬שכאמור הביאה ילדים לעולם בגיל‬
‫‪ 1191‬אילון‪" ,‬הדבר"‪.69-68 ,‬‬
‫‪ 1192‬אלבקאעי‪.301 :1 ,‬‬
‫‪ 1193‬לדוגמא להשתלטות על כספי יתומים קטינים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה צ'וא‪.295 :3 ,‬‬
‫‪ 1194‬סלוכ‪ ;390 :3 ,‬למקרה בו בשנת ‪ 1382/784‬ברקוק רצה להחרים את ירושתו של סוחר משום שיורשיו אינם נמצאים‬
‫במצרים‪ ,‬אך הקאדי השאפעי מונע זאת ממנו‪ ,‬ראה שם‪.468 :3 ,‬‬
‫‪ 1195‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ ;192 :2 ,‬שם‪) 244 :2 ,‬המקרה היחידי בו נזכר במקורות שלאמיר היה בן(; שם‪ ;260 :2 ,‬שם‪:2 ,‬‬
‫‪ ;280‬שם‪ ;292 :2 ,‬שם‪) 300-299 :2 ,‬מקרה בו הוא משתלט על כספי סריס שהיה ממלוכ שלו(‪.‬‬
‫‪275‬‬
‫מאוחר‪ ,‬כך שאם היו להם צאצאים קרוב לודאי שהיו קטינים‪ 1196.‬במקרה אחד מדובר בסריס שהיה ממלוכ‬
‫של פרג'‪ ,‬כך שיש לקחת בחשבון שגם במקרים בהם המקורות מציינים שפרג' השתלט על רכושו של אמיר‬
‫ישנה אפשרות שמדובר למעשה בזכותו של פרג' כאדון או כבן של אדון לקחת את רכוש הממלוכים שלו‪ ,‬או‬
‫של אביו‪ ,‬אשר מתו ללא יורשים‪ 1197.‬מקרה אחד של השתלטות של פרג' על כספי ממלוכ שמת זוכה לפירוט‬
‫רב במקורות משום שמדובר בהשתלטות על כספיו של תע'ריברדי אביו של ההיסטוריון יוסף אבן תע'ריברדי‪.‬‬
‫אבן תע'ריברדי מציין שפרג' השתלט על כל רכוש אביו‪ ,‬שמת בשנת ‪ ,1412/815‬מתוקף היותו האפוטרופוס‬
‫)וִַצי( של תע'ריברדי ובא כוחה )וִַּכיל( של אשתו‪ .‬יש לזכור שהגדול בילדיו של תע'ריברדי היה בעת מותו בן‬
‫‪ ,17-16‬ספק קטין ספק בוגר‪ ,‬כך שהשתלטותו של פרג' במקרה זה על הרכוש דומה להשתלטות של‬
‫אפוטרופוסים על נכסי קטינים בתקופה התורכית‪.‬‬
‫‪1198‬‬
‫אולם‪ ,‬ברור שבימי פרג' השתלטויות על ירושה לא‬
‫נעשו רק מתוקף היותו אפוטרופוס של ממלוכ שמת או משום שממלוכ שלו או של אביו מתו ללא יורשים‪ .‬אנו‬
‫שומעים על פקיד בלשכה )דיואן( של פרג' שבשנת ‪ 1410/813‬המליץ לו להשתלט על ירושות המתים גם אם‬
‫יש להם יורשים‪ ,‬ואפילו אם הם ילדיהם‪ 1199.‬אנו גם למדים שבשנה זו הוזיר וה‪-‬אסתאדאר החרימו ירושות‬
‫של מי שהיו להם גם בנים זכרים‪ .‬ההחרמות היו כה מסיביות עד כי "הרבו לדבר סרה על כך שביטלו את‬
‫ﺤﺎ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪ -‬ﻓﻲ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻮﺍ ﹺﺭﻳﺚ(‪.‬‬
‫ﺖ ﺍﻟ ﹶﻘﺎﹶﻟﺔ ﹺﺑﹶﺄ‪‬ﻧ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ﹶﺃ‪‬ﺑ ﹶﻄﹸﻠﻮﺍ ﹶﺃ ‪‬ﺣ ﹶﻜﺎﻡ ﺍﷲ ‪ -‬ﺳ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫הלכות האל‪ ,‬ישתבח שמו‪ ,‬בנוגע לירושות" ) ‪‬ﺷ‪‬ﻨ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫‪1200‬‬
‫מדברים אלה משתמע שהיה יותר קשה להחרים ירושה בהימצא בן זכר‪ ,‬אך בתקופתו של פרג' גם בן זכר לא‬
‫זכה לרשת את אביו‪ .‬יש להניח שהמגיפה המשתוללת והעובדה שמרבית היורשים בתקופה זו היו קטינים עזרו‬
‫לפרג' להחרים את הירושות‪.‬‬
‫‪1201‬‬
‫לאחר ימי פרג' נזכרים שני סולטאנים שניסו להילחם בשלילת זכויות הבנים על הרכוש והמשרות‬
‫של אבותיהם‪ .‬הראשון מביניהם הוא שיח' אשר על פי אלמלטי בימיו נפסקו ה‪-‬מצאדאראת‪ 1202.‬ככלל‪ ,‬שיח'‬
‫מצטייר במקורות כשמרן המכבד מסורת וגיניאולוגיה‪ ,‬שכן הוא ידוע כמי שקידם את התורכו‪-‬מונגולים על פני‬
‫‪ 1196‬המקורות מציינים שבימי פרג' מתו שני שליש מהאוכלוסיה של מצרים בדבר ומלחמות‪ ,‬נג'ום‪ .152 :13 ,‬המקורות גם‬
‫מזכירים שבדבר של שנת ‪ 1406/809‬מתו צעירים רבים‪ ,‬סלוכ‪ .43 :3 ,‬מרבית ההחרמות בימי פרג' נזכרות לאחר דבר זה‪ ,‬אולם יש‬
‫לקחת בחשבון גם את העובדה שבשנת ‪ 1407/810‬התחילה מרידתו של שיח'‪ ,‬כך שיתכן וההחרמות נובעות מצורך של פרג' לממן‬
‫את התמיכה בו‪ .‬אין סתירה בהכרח בין שני ההסברים משום שיש להניח שהדבר הקל על מלאכת ההחרמה של פרג'‪.‬‬
‫‪ 1197‬לדוגמא מהתקופה התורכית בה המקורות מזכירים שאדון לקח )ולא ירש( את כל הרכוש של ממלוכ שלו לאחר מותו בדבר של‬
‫שנת ‪ ,1348/749‬ראה קאצ'י‪ ;645 :2 ,‬אלבדאיה‪ .228 :14 ,‬מפרטים שיש על אותו ממלוכ במקורות ניתן להבין שביתו נכחד‬
‫לגמרי או כמעט לגמרי בדבר‪ ,‬אעיאן‪ .81-80 :4 ,‬גם במקרה זה ככל הנראה האדון "לקח" את רכוש העבד משום שלא נותרו לו‬
‫יורשים בשל הדבר‪.‬‬
‫‪ 1198‬נג'ום‪ ;143 :13 ,‬מנהל‪ ;42 :4 ,‬לגבי בנו הבכור של תע'ריברדי שהיה קטין בעת מות אביו‪ ,‬ראה שם‪.41 :4 ,‬‬
‫‪ 1199‬אנבאא אלע'מר‪.261 :6 ,‬‬
‫‪ 1200‬סלוכ‪.160 :4 ,‬‬
‫‪ 1201‬לדוגמא בה משתלטים על כספי קטינים לאחר תקופת פרג'‪ ,‬ראה אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪ .38 :3 ,‬שם נזכר שברסבאי השתלט‬
‫) ִא ְס ַתוְלַא( על כספי סריס שמת בשנת ‪ 1422/826‬והיה ממלוכ של ברקוק‪ .‬הואיל ומדובר בסריס הרי שברור שלא היו לו קרובי‬
‫משפחה‪ .‬מכיוון שהיה ממלוכ של ברקוק הרי שיורשיו היו אמורים להיות צאצאיו של אדונו‪ .‬בשנת ‪ 1422/826‬היו רק שני צאצאים‬
‫זכרים של ברקוק בחיים )מחמד וח'ליל בניו של פרג'( שגילם באותה עת היה בערך ‪ 14‬ו‪ 12 -‬בהתאמה‪ .‬המקורות מציינים‬
‫שבתקופת פרג' אמיר תורכו‪-‬מונגולי ניסה להילחם בתופעה של החרמת כל רכושם של אמירים שמתו‪ ,‬אנבאא אלע'מר‪.134 :6 ,‬‬
‫גם במקרה זה נעשה קישור בין מוצא אתני לבין נטיה להחרמות רכוש‪.‬‬
‫‪ 1202‬ניל‪.246 :3 ,‬‬
‫‪276‬‬
‫הצ'רקסים‪ ,‬ניסה לקדם ערכים שושלתיים )ראה לעיל הסיפור על מינויו של אתאבכ תורכו‪-‬מונגולי לבנו(‪,‬‬
‫ביסס את הלגיטימציה שלו בין היתר על נסב‪ ,‬קידם את ַד'וִי אל ֻּביּו ַתאת‪ ,‬ניסה לגרש את הזרים הלא ערבים‬
‫) ֻע' ַר ַּבאא( מקהיר‪ ,‬החזיר אוקאף שפרג' החרים‪ ,‬כיבד את ה‪-‬אשראף של מכה מתוך כבוד לשושלת הטהורה‬
‫שלהם ) ֻמ ַרא ַעאת ִל ַס ַל ִפ ִהם אל ַטא ִהר(‪ ,‬דגל בקידום איטי של ממלוכים כמנהגם של הסולטאנים הראשונים‬
‫) ֻמ ַרא ַעאת ִל ְפ ַעאל אל ַס ַלף(‪ ,‬והקטין את מספר ה‪-‬ח'אצכיה מאלף בימי פרג' לשמונים‪ ,‬כפי שהיו בימי‬
‫ברקוק‪.‬‬
‫‪1203‬‬
‫בנוסף היה שיח' ידוע בערבית הרהוטה ) ַפ ַצא ַחה( שלו‪ ,‬עד כי אנשים חשבו שהוא תרכמני‪.‬‬
‫‪1204‬‬
‫השני מבינהם הוא ג'קמק עליו מספרים המקורות כי‪" :‬הקפיד לתת את ה‪-‬אקטאע רק לילדיהם של אלה שהיו‬
‫ﺝ ﹺﺇ ﹾﻗ ﹶﻄﺎﺥ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﻟﺪ ﹺﺇﻻ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ(‪ 1205.‬גם ג'קמק מצטייר במקורות כשמרן המכבד מסורת‬
‫ﺨ ﹺﺮ ‪‬‬
‫להם ילדים" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﻻ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫וגיניאולוגיה‪ .‬הוא לא בנה שום מבנה חדש‪ ,‬אלא רק חידש מבנים ישנים‪ .‬הוא רצה לשנות את שמו למחמד אך‬
‫לבסוף החליט להשתמש בשני השמות מחשש שידיחו אותו משום שיחשבו שאינו "תורכי"‪ .‬הוא קידם את‬
‫אולאד אלנאס ונתן להם משכורות )ַג'וַא ִמּכ( כ‪-‬ממאליכ סלטאניה גם אם היו צעירים‪ ,‬אך אינאל ששלט אחריו‬
‫ביטל את ה‪-‬ג'ואמכ של אולאד אלנאס שוב‪ .‬ג'קמק אף נתן ג'ואמכ לבנות של אמירים‪ .‬הוא היה בעל לשון צחה‬
‫) ַפ ִציח( בערבית וכיבד את ה‪-‬אשראף‪ 1206.‬למרות ניסיונותיהם של שיח' וג'קמק‪ ,‬בימי סולטאנים אחרים אולאד‬
‫אלנאס כמעט תמיד מופיעים במקורות בהקשר של פגיעה במעמדם או שלילת זכויותיהם‪ 1207.‬בימי קאיתבאי‬
‫למשל‪ ,‬המקורות מוצאים לנכון לשבח את הסולטאן על כך שלא לקח אקטאעאת של אולאד אלנאס אלא‬
‫במותם‪.‬‬
‫‪1208‬‬
‫בימיו של קאיתבאי מדיניות שכזו כבר נחשבה לראויה לשבח‪ .‬קרוב לודאי שלאחר המגיפה‬
‫הקטלנית של שנת ‪ ,1429/833‬אשר המקורות מקשרים בינה לבין פגיעה בזכויות ירושה‪ ,‬בנים של אמירים‬
‫כבר התקשו לרשת את רכוש אבותיהם‪ ,‬לא כל שכן את משרתם או את ה‪-‬אקטאעאת שלהם‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬משמעות הביטוי אולאד אלנאס אינה "בנים של ממלוכים"‪ .‬אולאד אלנאס הם בנים לשושלת‬
‫מוכרת‪ ,‬מי שנולדו מוסלמים או מי שאינם עבדים‪ .‬אלנאס )האליטה( לא היו רק ממלוכים ומעמדם של בניהם‬
‫של הממלוכים לא נבע ממוצאם הממלוכי של אבותיהם והם לא היוו קטגוריה חברתית נפרדת‪ .‬בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬לא נראה ש‪-‬אולאד אלנאס וסוגיית קידומם היוו סוגיות בוערות‪ .‬מקורות מהתקופה התורכית אינם‬
‫מזכירים את מדיניות קידום אולאד אלנאס של חסן בן אלנאצר מחמד ואף מעבירים עליו ביקורות שפגע ב‪-‬נאס‬
‫‪ 1203‬ראה למשל נג'ום‪ ;112-111 ,104 :13 ,‬שם‪ ;120 ,64 :14 ,‬סלוכ‪ .242 :4 ,‬אך ראה באבן איאס‪) 319 :1 ,‬נאמר דווקא שהיה‬
‫מרבה להחרים רכוש(‪.‬‬
‫‪ 1204‬ניל‪.76 :4 ,‬‬
‫‪ 1205‬אבן איאס‪.341 :1 ,‬‬
‫‪ 1206‬צ'וא‪ ;74-70 :3 ,‬סלוכ‪ ;390 :1 ,‬נג'ום‪ ;458-456 ,322 :15 ,‬אבן איאס‪ ;352 :1 ,‬אלג'והרי‪ ,‬אנבאא אלהצר‪ ;33 ,‬שם‪;36 ,‬‬
‫למקרה ספציפי של הורשת אקטאע ורכוש בין אחים ממלוכים בימי ג'קמק‪ ,‬ראה אבן תע'ריברדי‪ ,‬חואדת' אלדהור‪;470-469 :1 ,‬‬
‫למקרה בו דווקא נזכר שג'קמק פגע ב‪-‬אולאד אלנאס‪ ,‬ראה נג'ום‪.366 :15 ,‬‬
‫‪ 1207‬ראה למשל ניל‪ ;422 :5 ,‬שם‪ ;411-410 ,354 ,348 ,345 ,316 ,300 ,291 ,190 :6 ,‬שם‪ ;193 ,41 :7 ,‬שם‪;220 :8 ,‬‬
‫נג'ום‪ ;380 :16 ,‬אבן איאס‪ ;664 ,573 ,554 ,437 ,404-403 ,329 :1 ,‬שם‪1086- ,1042 ,1003 ,964 ,778 ,769 ,699 :2 ,‬‬
‫‪ ;1260 ,1139 ,1087‬אלג'והרי‪ ,‬אנבאא אלהצר‪ ;36 ,‬שם‪ ;38 ,‬שם‪ .43 ,‬אולי כסימן להידרדרות מעמדם של אולאד אלנאס‪ ,‬החל‬
‫משנות השבעים של המאה התשיעית‪/‬החמש עשרה אנו שומעים על מספר מקרים בהם אולאד אלנאס התאבדו או רצחו אזרחים‪,‬‬
‫ראה למשל ניל‪ ;23 :7 ,‬שם‪ ;54-53 :8 ,‬אבן איאס‪.962 :2 ,‬‬
‫‪ 1208‬אבן איאס‪.593 :1 ,‬‬
‫‪277‬‬
‫ובבניהם‪ .‬לא נראה שמדיניותו של חסן נחשבה לדבר חריג בתקופה התורכית שכן יש עדויות לקידום של‬
‫אולאד אלנאס לפני תקופת חסן וגם לאחריה‪ .‬בשלהי התקופה התורכית חלקם של בני הממלוכים ב‪-‬אמראת ה‪-‬‬
‫טבלח'אנה וה‪-‬עשראת בקהיר נע בין ‪ 20‬ל‪ 30-‬אחוזים‪ .‬נראה שמחוץ לקהיר חלקם של בני הממלוכים ב‪-‬‬
‫אמראת אלה היה אף גבוה יותר‪.‬‬
‫תהליך דעיכת מעמדם של בני הממלוכים החל עם עלייתו לשלטון של ברקוק‪ ,‬הואץ עם חזרתו‬
‫לשלטון בשנת ‪ ,1390/793‬והושלם עם תבוסתו של הפלג התורכו‪-‬מונגולי בראשות איתמש אלבג'אסי בשנת‬
‫‪ .1399/802‬קימת זיקה בין דעיכת מעמדם של התורכו‪-‬מונגולים לדעיכת מעמדם של בני הממלוכים‪ ,‬שכן‬
‫מרבית בני הממלוכים שהיו אמירים בשלהי התקופה התורכית היו תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬מספרם של בני הממלוכים‬
‫במינוייו של ברקוק בתקופת שלטונו הראשונה היה קטן באופן משמעותי ממספרם בשלהי התקופה התורכית‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬בתקופה זו ברקוק נתן אמראת למספר מצומצם של בנים של ממלוכים ולא הדיח את בני הממלוכים‬
‫שהיו אמירים לפני שעלה לשלטון‪ .‬בשל השחיקה במעמדם בימי ברקוק ובשל מוצאם האתני‪ ,‬בני הממלוכים‬
‫התורכו‪-‬מונגולים חברו למורדים התורכו‪-‬מונגולים בברקוק‪ ,‬אשר המקורות מציינים שקירבו אליהם את‬
‫"אולאד אלנאס"‪ .‬במינויים של מנטאש ניתן למצוא מספר רב של בנים של ממלוכים‪ .‬עם חזרתו לשלטון בשנת‬
‫‪ ,1390/793‬ברקוק החל להרגיש בטוח בכוחו והחל לפעול כנגד האליטה התורכו‪-‬מונגולית ובני הממלוכים‬
‫התורכו‪-‬מונגולים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין זה מפתיע שישנה נוכחות לבנים של ממלוכים תורכו‪-‬מונגולים גם בפלג של‬
‫איתמש אלבג'אסי שלחם בצ'רקסים‪ .‬תבוסתו של הפלג של איתמש מסמלת את דעיכתה הסופית של האליטה‬
‫התורכו‪-‬מונגולית ואת דעיכתם הסופית של בני הממלוכים‪ .‬לאחר תבוסת הפלג של איתמש כמעט ולא נזכרים‬
‫בנים של ממלוכים שהיו אמירים ולעומת זאת מספרם של בני הממלוכים שהיו עלמאא גדל באופן משמעותי‪.‬‬
‫בני הממלוכים‪ ,‬שנתיב של קריירה צבאית ופוליטית נחסם בפניהם פנו לנתיבי קריירה אלטרנטיביים‪ .‬הואיל‬
‫ולא מילאו יותר תפקיד פוליטי וצבאי משמעותי גם חלקם ב‪-‬אקטאע הצטמצם בצורה משמעותית‪.‬‬
‫העובדה שמעמדם של בנים של ממלוכים דעך בתקופת ברקוק אינה צריכה להפתיע משום שהפגיעה‬
‫במעמדם בתקופה זו צריכה להיחשב לחלק ממאבקו של ברקוק באליטה התורכו‪-‬מונגולית ובגורמים‬
‫שהלגיטימציה שלהם נשענה על זכות אבות‪ ,‬בניסיונו ליצור חלוקת משאבים חדשה‪ .‬אולם‪ ,‬יש להסביר מדוע‬
‫גם לאחר המהפכה בהרכב האתני של הסולטאנות ולאחר חלוקת המשאבים המחודשת‪ ,‬בנים של ממלוכים לא‬
‫זכו יותר למלא תפקיד צבאי ופוליטי משמעותי‪ .‬כפי שכבר נזכר בפרק ‪ ,2‬העוסק בקשרים פסיאודו‪-‬‬
‫משפחתיים‪ ,‬נראה שהצ'רקסים פיתחו אתוס ממלוכי שהעלה על נס קשרים לא ביולוגיים‪ ,‬ושבתרבות‬
‫הצ'רקסית מעמדם של בנים ועבדים היה זהה‪ .‬עובדה זו עשויה להסביר את העלייה במעמדם של עבדים‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אם כי אין בכך בכדי לטעון שבנים של ממלוכים הודרו מתפקידים צבאיים ופוליטיים‬
‫משום שלא היו ממלוכים‪ .‬יש להסביר את הדרתם של בנים של ממלוכים שלא בשל עיקרון תיאורטי הגורס‬
‫שבנים של ממלוכים לא יכלו למלא תפקיד צבאי ופוליטי משום שלא היו ממלוכים‪ .‬הסיבה לכך שבנים של‬
‫ממלוכים לא זכו למלא תפקידים צבאיים ופוליטיים בתקופה הצ'רקסית היא שממלוכים צ'רקסים הביאו‬
‫‪278‬‬
‫צאצאים לעולם בגיל מאוחר יותר ממקביליהם התורכו‪-‬מונגולים בתקופה התורכית‪ ,‬ושבתקופה הצ'רקסית גלי‬
‫המגיפה החוזרים ונשנים פגעו קשות בצאצאי הממלוכים‪.‬‬
‫גם בתקופה התורכית לא הביאו ממלוכים צאצאים לעולם בגיל צעיר‪ ,‬אך נראה שבתקופה הצ'רקסית‬
‫גילם של הממלוכים בעת שהביאו צאצאים לעולם היה יותר מבוגר‪ .‬העובדה שגם בתקופה התורכית לא הביאו‬
‫ממלוכים צאצאים לעולם בגיל צעיר עשויה לתת הסבר לכך שגם בתקופה זו מעמדם של בני הממלוכים היה‬
‫נחות מזה של הממלוכים‪ .‬בתקופה התורכית התפישה היתה שבנים יורשים את תכונות אבותיהם וזכאים לקבל‬
‫את המשרה‪ ,‬ה‪-‬אמרה או ה‪-‬אקטאע של אבותיהם באם הם ראויים לכך‪ .‬התנאי החשוב ביותר להיותו של בן‬
‫ראוי למשרת אביו היה גילו‪ .‬הדברים נכונים הן לבני הסולטאנים‪ ,‬הן לבני האמירים והן לבני האליטה‬
‫האזרחית‪ .‬בנים קטינים לא נחשבו לראויים למשרות אבותיהם ובנים צעירים נתקלו בקשיים לקבל את משרות‬
‫אבותיהם וזכו לביקורת בשל גילם הצעיר‪ .‬יש לציין שתפישות שכאלה אינן מיוחדות לתקופת הסולטאנות‬
‫הממלוכית‪ .‬בתקופה התורכית בני הסולטאנים התורכים‪/‬מונגולים לא היו קטינים על פי רוב ולכן תקופות‬
‫שלטונם היו ארוכות יחסית ונחשבו להזדמנות להוכיח שהם ראויים לשלטון‪ .‬כל עוד הסולטאנות נמצאה במצב‬
‫של מלחמה עם המונגולים והצלבנים‪ ,‬היה קשה יותר לבנים צעירים לשלוט משום שזכו לביקורת על כך‬
‫שאינם מסוגלים להנהיג את ה‪-‬ג'האד‪ .‬עד להיעלמות ה‪-‬בחריה‪ ,‬יש להניח גם שמעמדם של בני הסולטאנים‬
‫שעלו לשלטון לא היה יציב בשל העובדה שכל בני דור המהפיכה הרגישו שווים בזכותם לשלוט בסולטאנות‬
‫משום שהיו שותפים לניצחונות על הפרנקים והמונגולים‪ .‬יש לציין שכמעט כל המורדים בתקופה התורכית לא‬
‫היו קפצ'אקים וכל מי שלקחו את השלטון מבני קלאוון לא היו קפצ'אקים‪ ,‬כך שיש להניח שהיה גם רקע אתני‬
‫למרבית הדחות הסולטאנים בתקופה התורכית‪ .‬עד לסיום המלחמה עם המונגולים יש להניח שממלוכים רבים‬
‫מתו בגיל צעיר בקרב והותירו אחריהם צאצאים קטינים ויש להניח שהכישורים הצבאיים שנדרשו מבני‬
‫הממלוכים היו גבוהים יותר‪ .‬יש בכך בכדי להסביר מדוע רק לאחר סיום המלחמה עם המונגולים ניכרת‬
‫פריחה במעמדם של בני הממלוכים‪.‬‬
‫זכותם של בני הממלוכים על משרות אבותיהם לא היתה מוחלטת‪ ,‬אך זכותם על רכוש אבותיהם‬
‫הייתה מוחלטת‪ .‬בתקופה התורכית לא נראה שהיו הפרות רבות של זכויות ירושה מצד המדינה‪ .‬בכל זאת עד‬
‫לסיום המלחמה עם המונגולים אנו שומעים על מקרים בהם ח'שדאשים של האב שהיו אפוטרופוסים של‬
‫יתומיו הקטינים השתלטו על רכוש היתומים‪ .‬סיום המלחמה עם המונגולים והיעלמות דור המהפכה סללו את‬
‫הדרך ליצירתה של השושלת הקלאוונית ולפריחה במעמדם של בני הממלוכים‪ .‬העובדה שאלנאצר מחמד‬
‫הותיר אחריו מספר רב של בנים לא קטינים אך צעירים הובילה למצב שבו בנים צעירים שלטו תקופה קצרה‬
‫עד שפינו את מקומם‪ .‬ככלל‪ ,‬בניו של אלנאצר מחמד עלו לשלטון על פי סדר גילם ולא היו כמעט ניסיונות של‬
‫אמירים בתקופה זו להכתיר שליט קטין שניתן לשלוט בו‪ .‬המעגל הקלאווני נשבר לאחר רצף של סולטאנים‬
‫קטינים באווירה של איום מונגולי מתקרב‪ ,‬אולם יש לזכור גם את הרקע האתני לעלייתו של ברקוק לשלטון‪.‬‬
‫השושלת הקלאוונית קשרה עצמה בקשרי נישואים למספר רב של אמירים תורכו‪-‬מונגולים‪ ,‬אולם כמעט ולא‬
‫‪279‬‬
‫נקשרה בקשרי נישואים עם הלא‪-‬תורכים‪ .‬בשל כך‪ ,‬האינטרסים של הצ'רקסים לא היו קשורים לאלה של‬
‫השושלת הקלאוונית‪.‬‬
‫בשל העובדה שבתקופה הצ'רקסית ממלוכים הביאו צאצאים לעולם בגיל מאוחר ובשל העובדה‬
‫שהדבר פגע קשות בצאצאיהם‪ ,‬נפגעו סיכוייהם של בני הממלוכים לרשת את משרות אבותיהם‪ .‬בין מותו של‬
‫ברקוק ומותו של ג'קמק אף סולטאן לא הצליח להותיר אחריו בן זכר שאינו קטין‪ .‬רבים מצאצאי הסולטאנים‬
‫מתו בדבר ובכללם בניהם הבכורים‪ .‬הדחות בנים של סולטאנים קיבלו מעמד של "חוק" ולאחר מות ג'קמק גם‬
‫סיכוייהם של בנים שאינם קטינים לעלות לשלטון היה נמוך מאוד‪ .‬פרג' הקטין זכה לשלוט תקופה ארוכה‬
‫משום שבני דורו של ברקוק כבר נכחדו בעת שעלה לשלטון והממלוכים של ברקוק היו צעירים מדי באותה‬
‫עת‪ .‬תקופת שלטונו נחשבה לטראומה בעיני בני התקופה ולא תרמה לחיזוק הלגיטימציה של בנים צעירים‬
‫לשלוט‪ .‬בעוד שבתקופה התורכית ממלוכים הדגישו את יכולתם להנהיג ג'האד כבסיס ללגיטימציה שלהם‪,‬‬
‫נראה שבתקופה הצ'רקסית נעשה ניסון להציג את גיל הארבעים כגיל המינימלי הנדרש משליט )רג'ל כאמל(‪,‬‬
‫ובכך לאפשר הדחות של בנים של סולטאנים שלא היו קטינים‪ .‬בכל תקופה הדגישו הממלוכים את יתרונם‬
‫היחסי אל מול בני הסולטאנים‪ .‬מוצא ממלוכי מעולם לא נחשב ליתרון שכזה ומוצא אציל מעולם לא נחשב‬
‫לחיסרון‪ .‬הדבר הקטלני של שנת ‪ 1429/833‬חיסל כל שריד זכרי של שיח' וטטר וכמעט לא הותיר שריד זכרי‬
‫למשפחת ברקוק‪ .‬לאחר דבר זה צאצאי הסולטאנים הקודמים כבר לא נחשבים לגורם מאיים‪ .‬הדבר של שנת‬
‫‪ 1429/833‬גם מקושר במקורות באופן מפורש לפגיעה בזכויות ירושה‪ .‬תלונות מסיביות על פגיעה בזכויות‬
‫ירושה מתחילות בימי פרג' אשר בהם מתו כשני שלישים מהאוכלוסיה בדבר‪ .‬גם בתקופה התורכית ישנן‬
‫עדויות לכך שתקופות של דבר היוו כר נוח לפגיעה בזכויות ירושה‪ ,‬אולם בשל העובדה שבתקופה זו ממלוכים‬
‫העמידו צאצאים בגיל צעיר יותר‪ ,‬שהנוהג השושלתי נהנה ממסורת ותיקה ובשל העובדה שיותר גלי הדבר‬
‫פקדו את הסולטאנות בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬אין עדויות רבות לפגיעה בזכויות ירושה ובנוהג השושלתי בתקופה‬
‫התורכית גם לאחר הדבר של שנת ‪ .1348/749‬נראה שבתקופה הצ'רקסית‪ ,‬גלי הדבר החוזרים ונשנים‬
‫והדחות הבנים החוזרות ונשנות הביאו לשחיקה של הערכים השושלתיים וליאוש בקרב הממלוכים מהסיכוי‬
‫להקים משפחה ביולוגית ולהעביר את זכויותיהם לבניהם‪ ,‬שכן ככל שמתקדמים בזמן ניכר שגילם של‬
‫הממלוכים בעת הבאת צאצאים לעולם הולך ונהיה מבוגר יותר‪ .‬הסולטאנים שיח' וג'קמק מתוארים במקורות‬
‫כשמרנים שניסו לקדם ערכים שושלתיים‪ ,‬אולם לאחר הדבר הקטלני של שנת ‪ 1429/833‬בנים של אמירים‬
‫כבר התקשו לרשת את רכוש אבותיהם‪ ,‬לא כל שכן את המשרות‪ ,‬ה‪-‬אמראת או ה‪-‬אקטאעאת שלהם‪.‬‬
‫‪280‬‬
‫פרק ‪ - 4‬קשרי נישואים וקשרי משפחה‬
‫‪"Then there is the matter of family politics, of hidden connections through women, of the‬‬
‫‪implicit rights that political marriages conferred. This is difficult, almost impossible, to‬‬
‫‪discuss. Arab chroniclers might mention a marriage but they had a compunction about‬‬
‫‪discussing the affairs of the harem. Clearly certain marriages conferred rights and‬‬
‫‪prestige... I have little doubt that in the fifteenth century there was a close network of‬‬
‫‪political marriage alliances, even if that network is largely invisible to us now".1209‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬רוברט ארוין הצר על כך שתפקידן של נשים וקשרי נישואים בחברה ובפוליטיקה הממלוכית לא‬
‫זכו להתייחסות רבה בכרוניקות של התקופה ועקב כך גם במחקר המודרני‪ .‬מאז‪ ,‬לבנוני וריצ'רדס הפנו את‬
‫תשומת הלב לחשיבותם של קשרי הנישואים והמשפחה בתקופה התורכית‪ ,‬החל מתקופת שלטונו השלישית‬
‫של אלנאצר מחמד‪ 1210.‬הולט )‪ (Holt‬אף הקדיש מאמר לסקירת קשרי הנישואים של אלנאצר מחמד וצאצאיו‪,‬‬
‫אם כי מסקנתו היא שקשרי נישואים אלה לא נשאו פרות פוליטיים‪.‬‬
‫‪1211‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬הכיר גם ון‪-‬סטינברגן‬
‫בחשיבותם של קשרי משפחה ונישואים בתקופה התורכית‪ ,‬החל מתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר‬
‫מחמד‪ ,‬אם כי הוא מייחס להם חשיבות משנית בלבד לצד קשרים חומריים של פטרון‪-‬קליינט‪ ,‬ואף רואה‬
‫בקשרי הנישואים מקרה פרטי של יחסי פטרון‪-‬קליינט‪ 1212.‬אבו סיף סקרה את קשרי הנישואים בין אלנאצר‬
‫מחמד ומשפחתו למשפחת בכתמר אלסאקי והראתה שהקשרים בין שתי המשפחות הביאו לכך שאלנאצר‬
‫מחמד התייחס לבכתמר כאל בן משפחה שנהנה מזכויות יתר כלכליות‪.‬‬
‫‪1213‬‬
‫סוזן סטאפה )‪(Susan Staffa‬‬
‫וקרל פטרי )‪ (Carl Petry‬התיחסו לתפקידן של הנשים בחברה ובפוליטיקה הממלוכית בתקופה הצ'רקסית‪,‬‬
‫וראו בנשים גורם שייצב את השיטה הפוליטית שנטתה לדיסאינטגרציה בשל המאבקים הרבים בין פלגים‬
‫בחברה הממלוכית שהובילו למותם של גברים רבים )אם על ידי תפקידן הכלכלי – במחקרו של פטרי‪ ,‬ואם על‬
‫ידי קשרי נישואים וקשרי פטרון‪-‬קליינט – בעבודתה של סטאפה(‪ 1214.‬פיי‪ ,‬שבדקה את קשרי הנישואים ואת‬
‫פעילויותיהן הכלכליות של נשים בתקופה העותמאנית במצרים‪ ,‬הגיעה למסקנה דומה לזו של פטרי וסטאפה –‬
‫דהיינו שנשים שימשו כגורם מייצב של הבית הניאו‪-‬ממלוכי בתקופה העותמאנית ותרמו להמשכיותן של‬
‫משפחות באותה תקופה‪.‬‬
‫‪1215‬‬
‫בפרק זה אטען שבתקופה הממלוכית לקשרי נישואים ומשפחה היה תפקיד יותר גדול ממה שנהוג‬
‫לחשוב‪ ,‬וכי האנשים שהיו קשורים בקשרי נישואים נחשבו לבני משפחה ונהנו מזכויות יתר‪ .‬בנספח קשרי‬
‫‪ 1209‬ארוין‪" ,‬פלגים"‪.242 ,‬‬
‫‪ 1210‬לבנוני‪ ,‬נקודת מפנה‪ ;40-34 ,‬לבנוני‪" ,‬אולאד אלנאס"‪ ;99 ,‬ריצ'רדס‪" ,‬אמירים ממלוכים"‪.37-34 ,‬‬
‫‪ 1211‬הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪.323-313 ,‬‬
‫‪ 1212‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪.85-76 ,‬‬
‫‪ 1213‬בהרנס‪-‬אבו סיף‪" ,‬וקף"; וראה בעיקר‪ ,‬שם‪.66 ,‬‬
‫‪ 1214‬פטרי‪" ,‬פרדוקס"‪ ;203-195 ,‬פטרי‪" ,‬סולידאריות של מעמד"‪ ;126-122 ,‬סטאפה‪" ,‬כוח של נשים"‪ .95-62 ,‬סטאפה ופטרי‬
‫אינם סוקרים את קשרי הנישואים בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪ 1215‬פיי‪" ,‬נשים ווקף"‪.34-33 ,‬‬
‫‪281‬‬
‫הנישואים והמשפחה פורטו כל קשרי הנישואים והמשפחה של משפחות הסולטאנים הנזכרים במקורות בין‬
‫תקופת אלט'אהר ביברס ועד לתקופת אלאשרף קאיתבאי‪ .‬במסגרת עבודה זו אין באפשרותי לנתח את מדיניות‬
‫הנישואים של כל סולטאן וסולטאן‪ ,‬אולם אנסה לעמוד על דפוסי קשרי הנישואים לכל אורך התקופה‬
‫הממלוכית‪ ,‬על הבדלים בדפוסים אלה בין תקופות מובחנות בתוכה‪ ,‬ועל הסיבות להבדלים בדפוסים אלה‪.‬‬
‫שלושת התקופות המובחנות הן זו שעד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬זו שבין אלנאצר מחמד‬
‫לתקופה הצ'רקסית וזו הצ'רקסית‪ .‬אנסה להראות שכמעט כל הסולטאנים‪ ,‬הן בתקופה התורכית והן בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬היו קשורים בקשרי נישואים או קשרי משפחה לאחד מהסולטאנים שקדמו להם‪ .‬במרבית המקרים‬
‫סולטאנים לעתיד נקשרו לשושלות של סולטאנים קודמים לפני עלייתם לשלטון‪ ,‬כך שאין לראות בקשרי‬
‫הנישואים הללו "השתלטות" על ירושתו של הסולטאן שקדם להם‪.‬‬
‫‪ 4.1‬קשרי נישואים של סולטאנים עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‬
‫כפי שכבר נאמר‪ ,‬עד לתקופת שלטונו של ביברס אין לדבר על סולטאנות ממלוכית שכן עד לתקופה זו מצרים‬
‫נחשבה למחוז איובי הנשלט על ידי עבדים של האיובים‪ .‬הסולטאן הממלוכי הראשון אלמעז איבכ‪ ,‬ביסס את‬
‫הלגיטימציה שלו לשלוט על קשר הנישואים שלו לאלמנתו של אדונו – שג'ר אלדר‪ ,‬אשר טענה מצדה שהיא‬
‫זו שנתנה את השלטון לאיבכ‪ .‬במקורות המוקדמים ביותר נחשבים אלמעז איבכ ובנו עלי לשליטים איובים‪.‬‬
‫איבכ גם ניסה לקשור עצמו בקשרי נישואים לנסיכה ממוצל‪ ,‬ועקב כך שג'ר אלדר‪ ,‬שחששה שאיבכ מחפש‬
‫לעצמו מקור לגיטימציה אלטרנטיבי‪ ,‬הורתה לרצוח אותו‪ .‬גם אמירים ממלוכים בכירים בתקופת איבכ ניסו‬
‫לקשור עצמם בקשרי נישואים לנשים משושלות מוכרות‪ .‬אלפארס אקטאי‪ ,‬שנשא לאישה נסיכה איובית‪,‬‬
‫עורר חשש אצל איבכ שהורה לרצוח אותו‪.‬‬
‫‪1216‬‬
‫מדיניות הנישואים של אלט'אהר ביברס ואלמנצור קלאוון‪ ,‬שני הסולטאנים האחרים שהיו ממלוכים‬
‫של אלצאלח איוב‪ ,‬היתה דומה לזו של אלמעז איבכ‪ .‬גם ביברס וגם קלאוון חיפשו לעצמם נשים משושלות‬
‫מוכרות‪ ,‬או נשים ממשפחות מונגוליות בכירות‪ .‬עוד לפני שנהיה סולטאן‪ ,‬התחתן ביברס עם אלתטמש‪ ,‬בתו‬
‫של ברכה ח'אן‪ ,‬האמיר הח'וארזמי הבכיר‪ ,‬שבתו האחרת נישאה בשנת ‪ 1246/644‬לאלצאלח איוב‪ .‬בנישואים‬
‫אלה קשר עצמו ביברס לאיובים‪ .‬גם קרובו של ביברס‪ ,‬ביסרי אלשמסי‪ ,‬היה נשוי לאלמנה של נסיך איובי‪ ,‬אך‬
‫אין לדעת מתי התרחשו נישואים אלה‪ 1217.‬לאחר שנהיה סולטאן‪ ,‬התחתן ביברס עם שלוש בנות של ואפדיה‬
‫מונגולים בכירים‪ .‬לפני שנהיה סולטאן‪ ,‬בשנת ‪ ,1265/664‬התחתן קלאוון עם בתו של ה‪-‬ואפד המונגולי‬
‫‪ 1216‬אלמכין‪ ;43 ,‬אבן אלראהב‪ ;100-99 ,‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪ ;10 ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כנז‪;31-30 ,25 :8 ,‬‬
‫אלנוירי‪.430 :29 ,‬‬
‫‪ 1217‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪ ;(14 ,1‬קליפורד‪" ,‬יצירת מדינה"‪ .130 ,‬אלתטמש בתו של ברכה ח'אן הח'וארזמי היתה אמו‬
‫של סעיד בן ביברס שנולד בשנת ‪ ,1259/658‬כך שברור שביברס התחתן עמה לפני שנהיה סולטאן‪ .‬ביסרי היה נשוי לאלמנתו של‬
‫נסיך איובי בעת מות בנה עלי בשנת ‪ 1281/680‬בגיל העולה על ‪ .20‬יש להניח שהתחתן עמה לאחר מות אבי בנה וקרוב לודאי‬
‫שחתונה זו אירעה בימי שלטונו של ביברס‪.‬‬
‫‪282‬‬
‫הבכיר‪ ,‬כרמון‪ ,‬ולאחר שנהיה סולטאן‪ ,‬בשנת ‪ ,1282/681‬התחתן עם אשלון‪ ,‬בתו של ה‪-‬ואפד המונגולי‬
‫סכתאי‪.‬‬
‫‪1218‬‬
‫ביברס עצמו היה זה שדאג לנישואי קלאוון לבתו של כרמון אע'א בשנת ‪ .1265/664‬על פי אלפצ'ל‬
‫אלמאת'ור‪ ,‬ביברס חיפש לקלאוון אישה שתהלום את מעמדו ומוצאו האתני רמי המעלה‪ .‬כשקלאוון קיים יחסי‬
‫מין עם בתו של כרמון‪ ,‬היה זה ביברס שערך טקסים לרגל האירוע מכספו שלו‪ .‬לאחר מות כרמון בשנת‬
‫‪ ,1265/664‬עברה אחותה של אשתו של קלאוון לגור בביתו של קלאוון‪ ,‬שהיה זה שדאג להשיאה לביברס‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬קלאוון הפך ל‪ִ -‬צ ְהר )גיס או חתן‪ ,‬קרוב באמצעות נישואים‪ ,‬רבים‪ְ :‬צ ַהאר( של ביברס זמן רב לפני‬
‫שנהיה סולטאן‪ .‬הפיכתו של קלאוון לקרוב משפחה של ביברס הושלמה בשנת ‪ ,1275/674‬כשבנו של ביברס‬
‫– סעיד‪ ,‬נשא לאישה את בתו של קלאוון – ע'אזיה‪ .‬המקורות מציינים שביברס בחר להפוך את קלאוון לקרוב‬
‫ﺻ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮﺍ"(‪ ,‬בהדגישם שבשל חתונה זו עלה רבות מעמדו של קלאוון‬
‫ﺴ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫משפחה על ידי קשר נישואים )" ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫אצל ביברס‪.‬‬
‫‪1219‬‬
‫להלן נוסח הנדוניה )צדאק( של סעיד לע'אזיה‪:‬‬
‫‪1220‬‬
‫ﺼﻞ ﹺﺑ ‪‬ﻪ‬
‫ﺐ ﺍ ﹸﳌ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺴ ﹺ‬
‫ﺤ‪‬‬
‫ﺼﺎﻝ ﹸﻛ ﱢﻞ ‪‬ﺷ ‪‬ﻲﺀ ﹺﺑ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻬﺎﺭ‪ ...‬ﻭ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ﹶﻓﹶﻠ ‪‬ﻮ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﺍ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﻑ ﹺﺑ ‪‬ﻪ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻮﺍ‪‬ﻟﻲ ‪‬ﻭﺍ َﻷ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻤﺪ ﺍﱠﻟ ‪‬ﺬﻱ ﹶﺃ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺍﷲ ﹺﺑ ‪‬ﻪ ﺍ َﻷ ﹾﻗ ‪‬ﺪﺍﺭ ‪‬ﻭ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺼﱢﻠﻲ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ‪‬ﺳ‪‬ﻴ ‪‬ﺪ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫"‪ ...‬ﻭ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺴ‪‬ﻨﺔ ‪‬ﻟ‪‬ﺘ ‪‬ﺮ‪‬ﺗﻴ‪‬ﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﻻ‬
‫ﺴﺎ‪‬ﻧﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ َﻷﹾﻟ ِ‬
‫ﳊ ‪‬ﻜﻴﻢ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺼﹶﻠ ‪‬ﺢ ﺍﻟ‪‬ﺒ ‪‬ﺪﺭ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﹰﺌﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶﳌ‪‬ﻨﺎ ﹺﺯﻝ ‪‬ﻟ‪‬ﻨ ‪‬ﺰﻭ‪‬ﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﻻ ﺍﻟ ‪‬ﻐ‪‬ﻴﺚ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﹰﺌﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ ‪‬ﺮ‪‬ﻳﺎﺽ ‪‬ﻟ ‪‬ﻬ ﹸﻄﻮ‪‬ﻟ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﻻ ﺍﻟ ﱠﺬ ﹾﻛﺮ ﺍ ﹶ‬
‫ﻀﻴ‪‬ﻠ ‪‬ﻪ ﹶﻟ ‪‬ﻤﺎ ﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺗ ﹾﻔ ‪‬‬
‫ﺠ ‪‬ﻤ ﹸﻞ‬
‫ﺴ ‪‬ﻮﺭ ‪‬ﻭﹺﻧﹶﺜﺎﺭ ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺴﺎﻥ ‪‬ﻳ‪‬ﺘ ‪‬ﻌ ‪‬ﻮ ﹸﺫ ﺑ‪‬ﺎﻵ‪‬ﻳﺎﺕ ﻭﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ﱡﻞ ﹺﺑ ‪‬ﻪ ﺍﻟ ﹶﻘ ‪‬ﻤﺮ ‪‬ﻭ‪‬ﻧ‪‬ﺒﺖ ‪‬ﻳ ‪‬ﺰﻭ ‪‬ﺭ ‪‬ﻩ ﺍ ﹶﳌ ﹶﻄﺮ ‪‬ﻭ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﻑ ‪‬ﺑ‪‬ﻴﺖ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺤﹸﻠﻮ‪‬ﻟ ‪‬ﻪ ﹶﻟ ‪‬ﻜ ‪‬ﻦ ﹶﻟ‪‬ﻴ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺠﺎﻥ ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﳉ ‪‬ﻮ ‪‬ﻫﺮ ﺍﻟﱠﺜ ‪‬ﻤﲔ ‪‬ﺷ‪‬ﻴﹰﺌﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ‪‬ﺘﻴ ‪‬‬
‫ﺍﹶ‬
‫ﺿﻮﺍ‬
‫ﺨﺎﺭ ‪‬ﺣ‪‬ﺘﻰ ‪‬ﺭ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﻟ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﻣ‪ ‬ﹺﺰ‪‬ﻳﺔ ﺍﻟ ‪‬ﻔ ‪‬‬
‫ﺝ ‪‬ﻣ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﻤ ‪‬‬
‫ﺴﺎﹺﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﺰ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫ﺴﺎ‪‬ﺑ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﹺﺑﹶﺄ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺖ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺸ ‪‬ﺮﹶﻓ ‪‬‬
‫ﺤﺎ‪‬ﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺻ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺭ ‪‬ﻩ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬‬
‫ﺖ ﹺﺑ ‪‬ﺮ ‪‬ﺳﻮﻝ ﺍﷲ ﹶﺃ ‪‬‬
‫ﺠ ‪‬ﻤﹶﻠ ‪‬‬
‫ﻚ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﹺﺑﺎﻟﻶ‪‬ﻟﻲﺀ ﻭﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﺭﺭ ‪‬ﻭ‪‬ﻟ ﹶﺬ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﺿ ‪‬ﻲ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ‪...‬‬
‫‪‬ﻋ ﹺﻦ ﺍﷲ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ ‪‬‬
‫ﺼ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺭﺓ‬
‫ﺴﺎﻥ ﺍ ﹸﳌ‪‬ﺒ‪‬ﺘ ﹶﻜﺮ‪ ...‬ﻭﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﺗ ‪‬ﺮﱢﻓ ‪‬ﻊ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ﹺﺭ ‪‬ﻩ ﺑ‪‬ﺎﻟ ‪‬‬
‫ﺴﺎ ‪‬ﻣﻲ‪ 1221‬ﹺﺑﺎﻹ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫ﺠ‪‬ﻠﺲ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺺ ﺍ ﹶﳌ ‪‬‬
‫ﺨ ‪‬‬
‫ﺕ ﹶﺃ ﹾﻥ ‪‬ﺗ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﹺﻧ‪‬ﻴﺔ ﹶﺃ ‪‬ﺭﺍ ‪‬ﺩ ‪‬‬
‫ﺸ ﹺﺮﻳ ﹶﻔﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﻚ ﹺﺑﹶﺄ ﱠﻥ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﺮﺍ ‪‬ﺣﻢ ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪‬ﻭ ﹶﺫ‪‬ﻟ ‪‬‬
‫ﻒ ﻻ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻲ ﺍﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﺭﺓ ﺍ َﻷﹾﻟ ‪‬ﻔ‪‬ﻴﺔ ﹶﻓ ﹶﻘﺎ ﹶﻝ ‪‬ﻭﺍ‪‬ﻟ ‪‬ﺪ ‪‬ﻫﺎ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﺍ َﻷ ‪‬ﻣﲑ ﺍ ﹶﳌ ﹾﺬ ﹸﻛﻮﺭ ‪‬ﻫ ﹶﻜ ﹶﺬﺍ‬
‫ﺐ ﹺﺇﹶﻟ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﺳ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ﺍﻟ‪‬ﺒ ﹺﺮ‪‬ﻳﺔ ‪ ...‬ﻭ ﹶﻛ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫ﺨ ﹶﻄ ‪‬‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺣ‪‬ﺒ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ﹶﺃﹺﺑﻲ ‪‬ﺑ ﹾﻜﺮ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬ﻤﺮ ﹶﻓ ‪‬‬
‫‪‬ﻣﹾﺜ ﹶﻞ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺭﱠﻓ ‪‬ﻌ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ﹺﺭ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﺳ ﹾﻠ ‪‬ﻤﺎ‪‬ﻧ ‪‬ﻬﺎ ﹺﺑﹶﺄ ﹾﻥ ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﻫ ﹺﻞ‬
‫ﺻ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺭﺓ ‪ ...‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺷ ‪‬ﺮﹶﻓ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻋ‪‬ﺒﻮ ‪‬ﺩ‪‬ﻳﺔ ﹶﻛ ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺨ ‪‬ﺮ ‪‬ﻫﺎ ‪‬‬
‫ﺴ ‪‬ﻌﺪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺳ ‪‬ﻌﺪ ﺍﻟ ‪‬ﻘ ‪‬ﺮﺍﻥ‪ ...‬ﻭ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ ﹾﻓ ‪‬‬
‫‪‬ﺗ ‪‬ﺮﹶﻓ ‪‬ﻊ ﺍ َﻷ ﹾﻗ ‪‬ﺪﺍﺭ ‪‬ﻭ‪‬ﺗ ‪‬ﺰﺍ ﹸﻥ ‪‬ﻭ ﹶﻛ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹸﻥ ‪‬ﻗ ‪‬ﺮﺍﻥ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺴﻴ ﹶﻄﺔ ‪‬ﻓﻲ‬
‫ﺕ ‪‬ﻋﻨ‪ ‬ﻬﺎ ﺁ ‪‬ﻣﺎﻝ ﹶﺃ ﹶﻛﺎﹺﺑﺮ ﺍ ﹸﳌﹸﻠﻮﻙ ﹶﻓﺎ َﻷ ‪‬ﻣﺮ ‪‬ﻟ ‪‬ﻤ‪‬ﻠﻚ ﺍﻟ‪‬ﺒ ِ‬
‫ﺻ ‪‬ﺮ ‪‬‬
‫ﺼ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ ﹺﺑ ‪‬ﻬ ‪‬ﺬ ‪‬ﻩ ﺍ ﹶﳌ ﹺﺰ‪‬ﻳﺔ ﺍﱠﻟ‪‬ﺘﻲ ‪‬ﺗ ﹶﻘﺎ ‪‬‬
‫ﺼ ‪‬‬
‫ﺨﺎ ‪‬ﺭﺓ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺭ ﹾﻓﻊ ﹶﻗ ‪‬ﺪﺭ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹸﻠﻮﻙ ‪‬ﻭ ‪‬ﺧ ‪‬‬
‫ﺖ ﺍﻻ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫ﺼﹶﻠ ‪‬‬
‫ﺍﻟ‪‬ﺒ‪‬ﻴﺖ‪ ...‬ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫ﺸﺎ ُﺀ ‪...‬‬
‫ﻒ ‪‬ﻳ ‪‬‬
‫‪‬ﺭ ﹾﻓﻊ ‪‬ﺩ ‪‬ﺭ ‪‬ﺟﺎﺕ ‪‬ﻋﹺﺒﻴ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹶﻛ‪‬ﻴ ‪‬‬
‫ﺴﺎﺏ ‪‬ﺛ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﺭﺍ‪"....‬‬
‫ﺠ ‪‬ﺮﺓ ﺍ َﻷ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺨﺎ ‪‬ﺭﺍ ‪‬ﻭ ‪‬ﺷ ‪‬‬
‫ﺴﺎﺏ ‪‬ﻓ ‪‬‬
‫ﻸ ‪‬ﺧ ‪‬ﺰﺍ‪‬ﺋﻦ ﺍ َﻷ ‪‬ﺣ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﺪﹶﻗ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻣ َ‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ﹶﺃ ‪‬‬
‫ﻕ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﻻ‪‬ﻧﺎ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ ‪‬‬
‫‪ 1218‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(17-16 ,4-2‬לפחות על פי אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬אשלון היתה צאצית בקו זכרי של ג'נכיז ח'אן )אלעַ'טְם‬
‫אלקַאנִי(‪ ,‬אבן עבד אלט'אהר‪ ,‬תשריף אלאיאם‪.110 ,‬‬
‫‪ 1219‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(20 ,8‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪ ;28-27 ,‬אלבדאיה‪.317 :13 ,‬‬
‫‪ 1220‬אלקלקשנדי‪.344-341 :14 ,‬‬
‫ﺠﻠ‪‬ﺲ ﺍﻟﺴ‪‬ﺎﻣ‪‬ﻲ ﺍ َﻷﻣ‪‬ﲑ(‪.‬‬
‫ﺠﻠ‪‬ﺲ ﺍﻟﺴ‪‬ﺎﻣ‪‬ﻲ – נזכר – ﹶﺃ ﹾﻛﺒ‪‬ﺮ ﺍ َﻷ ‪‬ﻭ‪‬ﻟﻴ‪‬ﺎﺀ(; אלנוירי‪) 226 :30 ,‬ﺍ ﹶﳌ ‪‬‬
‫‪ 1221‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪) 30 ,‬במקום ﺍ ﹶﳌ ‪‬‬
‫‪283‬‬
‫"‪...‬נתפלל על אדוננו מחמד אשר אלוהים העלה באמצעותו את המעלות‪ ,‬וכיבד באמצעותו את התומכים‬
‫} ַמוַא ִלי{ ואת הקשורים בקשר נישואים } ְצ ַהאר{‪...‬ולעצם העניין‪ :‬לו כל דבר היה מתחבר רק למה שבדרגת‬
‫מעלתו לא היה מוצא הירח שום מקום ראוי להיות בו‪ ,‬גשם הברכה לא היה מוצא שום גן לתת בו את מטרו‪,‬‬
‫הקוראן לא היה מוצא שום לשון שתדקלמו‪ ,‬והמרגלית לא היתה מוצאת כתר לשבת בה‪ .‬אולם‪ ,‬יש והירח‬
‫מאציל מכבודו על בית‪ ,‬והגשם מבקר צמח‪ ,‬ולשון מבקשת מחסה בפסוקי הקוראן ופרקיו‪ ,‬ומחרוזת מתהדרת‬
‫בפנינים‪ .‬כך גם התהדרו חבריו } ְצ ַחאב{ של הנביא ומי שנקשרו עמו בקשרי נישואים בקשר שלהם לנביא‪,‬‬
‫ואילן היחסים שלהם הפך למכובד באמצעות אילן היוחסין שלו‪ ,‬שכן הנביא קשר עצמו בקשרי נישואים עמם‬
‫והם זכו לגאווה‪ ,‬היו מרוצים מהאל והאל היה מרוצה מהם‪....‬‬
‫הואיל והחסדים האציליים של הסולטאן רצו ליחד את המושב הנעלה }קלאוון{ בחסד‬
‫מקורי‪...‬ולהעלות את מעמדו באמצעות קשר נישואים‪ ,‬כפי שהנביא העלה את מעמדם של שני חבריו – אבו‬
‫בכר ועמר‪ ,‬הסולטאן }ביברס{ ביקש את ידה של הבריה הנעלה מכולן }ע'אזיה בתו של קלאוון{‪...‬ואיך לא‬
‫תהיה כך כשהיא הפנינה שעולה אלף דינר } ְל ִפיַה=קלאוון אלאלפי{‪ .‬אז אמר אביה‪ ,‬הוא האמיר שנזכר‬
‫}קלאוון{ – כך מעלים מעמד ומייפים אותו‪ ,‬וכך נוצר קשר מאושר ורם מעלה‪...‬איזה קשר נישואים מפואר‪...‬‬
‫ואיזו עבודת אל אצילה אשר כיבדה את מקבלה }קלאוון{ בכך שהפכה אותו לחלק מבית רם מעלה } ְהל‬
‫אל ַּביְת{‪ .‬רצון האל היה להעלות את מעמד המשרת )אלממלוכ=קלאוון{ וליחד אותו במעלה זו אשר גדולי‬
‫המלכים אינם מהינים לקוות לה‪ .‬כל דבר בידי מלך העולם אשר מעלה את מעמד עבדיו כרצונו‪...‬‬
‫זאת היא הנדוניה שאדוננו הסולטאן }ביברס{ נותן – מה שממלא את מאגרי היחוס והמוניטין } ַח ַסּב{‬
‫בגאווה ואת אילן היוחסין }נַ ַסּב{ בפירות‪"...‬‬
‫מנוסח הנדוניה של סעיד אנו למדים שבתקופת הסולטאנות הממלוכית התפישה היתה שקשרי נישואים‬
‫למשפחה בכירה מעלים את מעמד המשפחה שמעלתה נמוכה יותר‪ .‬חלק מהנדוניה של סעיד לע'אזיה היה גם‬
‫אילן היוחסין שלו והמוניטין שלו ) ַח ַסּב‪/‬נַ ַסּב(‪ ,‬ומעמדו של קלאוון אביה של ע'אזיה עלה מתוקף נישואי בתו‬
‫מדרגה של משרת )ממלוכ( לדרגה של מלך‪ .‬במקורות מהתקופה הממלוכית ניתן למצוא סקירה של סוגי‬
‫אלש ַרף ִּבאל ֻמ ַצא ַה ַרה(‪.‬‬
‫אצילות ) ַש ַרף( אשר אחת מהן היא אצילות הנובעת מקשרי נישואים ) ַ‬
‫‪1222‬‬
‫בנוסח‬
‫הנדוניה‪ ,‬נישואי סעיד לבתו של קלאוון מושווים לנישואי הנביא מחמד לבנותיהן של ה‪ְ -‬צ ַחאּב ) ַמוַא ִלי( שלו‬
‫אבו בכר ועמר‪ ,‬ועליית מעמדו של אביה קלאוון לאחר נישואי בתו‪ ,‬מושווית לעליית מעמדם של אבו בכר‬
‫ועמר לאחר נישואי בנותיהם‪ .‬נזכר גם שקלאוון הפך מתוקף הנישואים לחלק ממשפחת המלוכה אשר מושווית‬
‫למשפחתו של הנביא מחמד ) ְהל אל ַּביְת(‪ .‬נראה שאין זה מקרה שבנוסח הנדוניה ישנה השוואה בין אמיר‬
‫ממלוכ ל‪ַ -‬צ ַחא ַּבה‪ .‬ניתן למצוא במקורות עדויות נוספות לכך‪ ,‬שלפחות בתקופה המוקדמת‪ ,‬הממלוכים הישוו‬
‫עצמם למהגרים מימי מחמד אשר הפכו למוסלמים ועזבו את משפחותיהם‪ .‬למשל‪ ,‬ביברס אלמנצורי שם בפיו‬
‫של קלאוון את הדברים הבאים‪" :‬רבים המקרים בהם חבר } ַצא ִחּב{ נמצא כשאין בנמצא אב‪ ,‬אח או קרובים‪.‬‬
‫‪ 1222‬אלקלקשנדי‪.500 :1 ,‬‬
‫‪284‬‬
‫ﺚ ﻻ ‪‬ﻳﻮ ‪‬ﺟ ‪‬ﺪ ﺍ َﻷﺏ ‪‬ﻭﺍ َﻷﺥ ‪‬ﻭﺍﻟ ﹶﻘ ‪‬ﺮﺍ‪‬ﺑﺔ‪,‬‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺣﺐ ‪‬ﻭ ﹺﺟ ‪‬ﺪ ‪‬ﺣ‪‬ﻴ ﹸ‬
‫דת זו לא הייתה מנצחת בראשיתה אלמלא עזרת ה‪ַ -‬צ ַחא ַּבה" )ﹶﻓ ﹶﻜ ‪‬ﻢ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬‬
‫ﺤﺎ‪‬ﺑﺔ(‪ 1223.‬בתקופה הממלוכית מי ששהה זמן רב בשטחי‬
‫ﺼ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﺪﺭ ﺍﻹ ‪‬ﺳﻼﻡ ﹺﺇﻻ ﹺﺑ ‪‬ﻤ ﹶﻈﺎﹶﻓ ‪‬ﺮﺓ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ﹶﻜ ‪‬ﻢ ‪‬ﻓﻲ ‪‬‬
‫‪‬ﻭ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﺗ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ‪‬ﻣﺮ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬ﻭﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫הסולטאנות נקרא " ַק ִדים אל ִהְג' ַרה" )מי שהיגר לפני זמן רב( והממלוכים נהגו לתת לבניהם שמות של‬
‫צחאבה‪ 1224.‬המודל של ה‪-‬צחאבה של הנביא אשר היו נטולי קשרי משפחה‪ ,‬הלם את החברה הממלוכית‪ .‬אין‬
‫זה בלתי סביר להניח שהממלוכים גם שאבו השראה מהמודל השושלתי של הח'ליפים ישרי הדרך )אל ֻח' ַל ַפאא‬
‫אשדּון(‪ .‬כל הח'ליפים ישרי הדרך נקשרו בקשרי נישואים לנביא מחמד לפני שהפכו לח'ליפים‪.‬‬
‫אל ַר ִ‬
‫הסולטאנים הממלוכים‪ ,‬נטולי קשרי המשפחה‪ ,‬אשר הביאו ילדים לעולם בגיל מבוגר יחסית והיו מודעים לכך‬
‫שהלגיטימיות של שלטון בניהם הצעירים מוטלת בספק‪ ,‬בחרו לעצמם גם יורשים אלטרנטיביים‪ ,‬אותם הפכו‬
‫לקרובי משפחה באמצעות קשרי נישואים‪.‬‬
‫לפחות במקרה של קשרי הנישואים בין ביברס לקלאוון‪ ,‬לא מדובר במקרה שבו אמיר בכיר כופה על‬
‫סולטאן לקשור את עצמו אליו בקשרי נישואים ולא מדובר ב"השתלטות" של קלאוון על משפחת ביברס‪.‬‬
‫ביברס היה זה שיזם את קשרי הנישואים בין השניים זמן רב לפני שקלאוון נהיה סולטאן והמקורות מציינים‬
‫שעקב נישואי ע'אזיה לסעיד עלה מעמדו של קלאוון‪ .‬המקורות מדגישים את מוצאו האתני רם המעלה של‬
‫קלאוון‪ ,‬בן שבטו של ביברס‪ ,‬כסיבה לכך שביברס רצה לחתן לו בת של ואפד מונגולי‪ ,‬וכאחת הסיבות לכך‬
‫ﻀ ‪‬ﻢ"(‪.‬‬
‫ﺴ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻋﱠﻠﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﳉ‪‬ﻨ ِ‬
‫שחיתן את בנו סעיד לע'אזיה )"ﻻ ‪‬ﺷ‪‬ﺒ ‪‬ﻬﺔ ‪‬ﻭﻻ ‪‬ﺭ‪‬ﻳ‪‬ﺒﺔ ﹶﺃ ﱠﻥ ﺍ ‪‬‬
‫‪1225‬‬
‫ון‪-‬סטינברגן בחר להתייחס לקשרי‬
‫הנישואים )ולקשרי דם( כאל גורם המחזק את הקשרים החומריים בין פטרון לקליינט‪ ,‬אשר נועד לקדם את‬
‫האינטרסים של שניהם‪ 1226.‬אין להכחיש שלקשרי הנישואים )ולקשרי הדם( ישנם מאפיינים של יחסי פטרון‪-‬‬
‫קליינט‪ ,‬אולם לטעמי ישנן שתי בעיות עם גישתו של ון‪-‬סטינברגן בנוגע לקשרים אלה‪ .‬ראשית‪ ,‬ניתן לטעון‬
‫שלכל סוג של קשר ישנם מאפיינים של יחסים בין פטרון לקליינט‪ ,‬אך הדגשת פן זה במקרה של קשרי‬
‫נישואים מטשטשת את העובדה שקשרי הנישואים יצרו קשר חזק יותר ורגשי יותר מקשר של פטרון‪-‬קליינט‪,‬‬
‫ומי שהיו קשורים בקשר כזה נהנו מזכויות וחובות אשר פטרונים וקליינטים לא נהנו מהם‪ .‬בראש ובראשונה‬
‫מדובר בזכויות ירושה‪ ,‬ובספרות המשפטית קשרי נישואים ) ֻמ ַצא ַה ַרה( הם גבוהים יותר בהיררכיה מקשרים‬
‫של פטרון‪-‬קליינט )וַַלאא(‪ ,‬בין היתר בנוגע לזכויות ירושה‪ .‬הדבר נכון בעיקר לקשרי נישואים שאינם מהווים‬
‫ﺻ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮﺍ"‬
‫ﺴ‪‬ﺒﺎ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫מקרה של "השתלטות"‪ .‬קשר נישואים נתפש בעיני בני התקופה כקשר משפחה והביטוי " ‪‬ﺟ ‪‬ﻌﹶﻠ ‪‬ﻪ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫)"הפך אותו לבן משפחה ולמי שקשור בקשר נישואים"( אינו בלתי שכיח‪ 1227.‬פעמים רבות נזכרת חיבה בין‬
‫אדון לממלוכ שלו‪ ,‬אשר מובילה לקשרי נישואים בין השניים‪ ,‬כך שקשרי נישואים רבים נבעו מיחסים‬
‫‪ 1223‬ביברס אלמנצורי‪ ,‬מח'תאר אלאח'באר‪.83 ,‬‬
‫‪ 1224‬לבנוני‪ ,‬נקודת מפנה‪ ;26 ,‬הארמן‪" ,‬חוק יוסף"‪.62 ,‬‬
‫‪ 1225‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪.34-33 ,‬‬
‫‪ 1226‬ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪ ;85-82 ,‬וראה בעיקר שם‪ .83 ,‬ון‪-‬סטינברגן מתייחס לקשרי נישואים בתקופת שלטונם של צאצאי אלנאצר‬
‫מחמד‪.‬‬
‫‪ 1227‬ראה למשל אלשג'אעי‪ ;36 ,‬אלנהג' )‪ ;385 ,(1973‬אבן עסאכר‪ ,‬אלפצ'ל אלמאת'ור‪.28 ,‬‬
‫‪285‬‬
‫אינטימיים ולא יחסים חומריים‪ 1228.‬יש יותר סיכוי למצוא במקורות ביטויי צער בנוגע ל‪-‬צהר שנפטר מאשר‬
‫בנוגע לקליינט שנפטר‪.‬‬
‫‪1229‬‬
‫יש גם יותר סיכוי ש‪-‬אצהאר של אדם מסויים ירדו מגדולה ביחד עמו מאשר‬
‫קליינטים שלו ויותר סיכוי ש‪ -‬אצהאר יזכו לקידום או לתועלת מאשר סתם קליינט‪ 1230.‬מקרים בהם אצהאר‬
‫בוגדים זה בזה נחשבים למקרה חריג הראוי לציון‪ ,‬ומכך מסתבר שנחשבו לקשרים שמתעלים על‬
‫אינטרסים‪ 1231.‬הקשר האינטימי בין ה‪-‬אצהאר מתבטא גם בדברים שאומר אבן תע'ריברדי על אינאל אלנורוזי‪.‬‬
‫אבן תע'ריברדי מציין שאינאל היה אמיר רשע‪ ,‬ומוסיף ש‪" :‬הוא קרובי באמצעות קשרי נישואים‪ ,‬שכן הוא‬
‫ﺻ ‪‬ﻬ ﹺﺮﻱ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭﺝ‬
‫בעלה של אחותי ח'ונד פאטמה והוא מת כשהוא נשוי לה‪ ,‬אבל יש לומר את האמת בכל מקרה" ) ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫ﻱ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟﻪ(‪ 1232.‬אין זה בלתי שכיח למצוא בכותר של רשומה ביוגרפית‬
‫ﳊ ‪‬ﻖ ‪‬ﻳ ﹶﻘﺎ ﹸﻝ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺃﹶ ‪‬‬
‫ﺕ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻜ ‪‬ﻦ ﺍ ﹶ‬
‫ﹸﺃ ‪‬ﺧ‪‬ﺘﻲ ‪‬ﺧﻮ‪‬ﻧﺪ ﹶﻓﺎ ‪‬ﻃ ‪‬ﻤﺔ ‪‬ﻭ ‪‬ﻣﺎ ‪‬‬
‫התיחסות לפרט מסויים כאל צהר של פרט אחר‪ ,‬דבר המעיד על חוזק קשרי ה‪-‬מצאהרה ועל חשיבותם בסינופו‬
‫של אדם‪ 1233.‬ניתן למצוא במקורות עדות לכך שקשרי נישואים הובילו לא רק לירושת רכוש אלא גם להעברה‬
‫של אקטאע או משרה בין אצהאר‪ 1234.‬שנית‪ ,‬מחקריו של ון‪-‬סטינברגן הראו שחשיבותם ומספרם של קשרי‬
‫הנישואים בתקופת שלטונם של אלנאצר מחמד וצאצאיו היו גדולים ממה שנהוג לחשוב‪ .‬אולם‪ ,‬בהתייחסו‬
‫לקשרים אלה כאל מקרה פרטי של קשרי פטרון‪-‬קליינט‪ ,‬ון‪-‬סטינברגן מאפשר להמשיך להתייחס לתקופה זו‬
‫)ולתקופת הסולטאנות הממלוכית בכללה( כאל תקופה יוצאת דופן‪ .‬לקשרי נישואים בכל תקופה בהיסטוריה‬
‫ישנם מאפיינים של קשרי פטרון‪-‬קליינט‪ .‬הדגשת פן זה בקשרי הנישואים בתקופה הממלוכית‪ ,‬תקופה אשר‬
‫נהוג להתייחס אליה במחקר כאל תקופה שבה קשרי משפחה וקשרי נישואים לא שיחקו תפקיד חשוב‪,‬‬
‫מטשטשת את העובדה שבסולטאנות הממלוכית קשרי נישואים ומשפחה היו גורם חשוב בפרקטיקות של‬
‫העברת רכוש וכוח‪.‬‬
‫המקורות מציינים שלאחר מות ביברס התיחס קלאוון לבניו של ביברס כאל ילדים שלו‪ .‬הקשר בין‬
‫משפחת ביברס למשפחת קלאוון חוזק עוד כשביסרי אלשמסי‪ ,‬קרובו של ביברס‪ ,‬נשא לאישה את אמו של‬
‫אחמד בן קלאוון‪ .‬אחמד נולד לאחר מות קלאוון )שנת ‪ (1290/689‬ומת בתקופת שלטונו של ח'ליל )מת‬
‫‪ ,(1293/693‬כך שיש להניח שביסרי נשא את אמו של אחמד בין השנים ‪ .1293-1290/693-689‬לאחר רצח‬
‫ח'ליל המקורות מזכירים שביסרי היה מועמד לסולטאנות אך לבסוף סירב למלא את התפקיד‪ .‬יש להניח‬
‫‪ 1228‬ראה למשל אעיאן‪ ;610-609 :2 ,‬וראה בהמשך לדוגמאות נוספות מתקופת אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 1229‬ראה למשל אעיאן‪.603 :2 ,‬‬
‫‪ 1230‬דרר‪ ;318-317 :1 ,‬נג'ום‪ ;85 :8 ,‬שם‪ ;29 :9 ,‬שם‪ ;86 :10 ,‬וראה אליוספי‪) 124 ,‬תנכז פחד לאחר מות בכתמר אלסאקי‬
‫בשנת ‪ 1332/733‬שאלנאצר מחמד יפנה נגדו משום שהיתה בינו לבין בכתמר מצאהרה(; וראה אבן אלג'זרי‪) 161 :1 ,‬לאג'ין‬
‫שנאסר על ידי אלאשרף ח'ליל לאחר מרידתו של טקצו בח'ליל‪ ,‬טען בפני ח'ליל שחטאו היחידי הוא שטקצו הוא חמו(‪.‬‬
‫ﺝ ﺍ ‪‬ﺑ‪‬ﻨ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ"(; שם‪:1 ,‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭ ‪‬‬
‫‪ 1231‬דרר‪) 298 :1 ,‬אבן חג'ר מציין שאפילו ברלע'י בגד ב‪-‬צהר שלו ביברס אלג'אשנכיר – "ﺧ‪‬ﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﺣﺘ‪‬ﻰ ‪‬‬
‫‪.280‬‬
‫‪ 1232‬נג'ום‪.135 :15 ,‬‬
‫‪ 1233‬דרר‪.163 ,150 :3 ,‬‬
‫‪ 1234‬ראה למשל מנהל‪ ;18 :7 ,‬אעיאן‪ ;122 :4 ,‬שם‪) 534 :1 ,‬אסנדמר כרג'י החליף את ה‪-‬צהר שלו קטלובכ בתור נאיב טראבלס(;‬
‫אלשג'אעי‪ ;271 ,‬אלנוירי אלאסכנדראני‪ .373 :6 ,‬למקרים של ירושה כזו בקרב ה‪-‬אעיאן‪ ,‬ראה למשל אנבאא אלע'מר‪;38 :2 ,‬‬
‫שם‪ ;255-254 :2 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.699 :2 ,‬‬
‫‪286‬‬
‫שביסרי היה מועמד לסולטאנות מתוקף היותו קרובו של ביברס‪ ,‬מתוקף קשרי הנישואים שלו ושל ביברס‬
‫למשפחת קלאוון‪ ,‬ומתוקף קשרי הנישואים שלו למשפחה האיובית‪.‬‬
‫‪1235‬‬
‫כמו אביהם‪ ,‬גם בניו של קלאוון‪ ,‬חיפשו לעצמם נשים ממשפחות מונגוליות בכירות או כאלה‬
‫הקשורות לשושלות מוכרות‪ .‬עלי בן קלאוון‪ ,‬יורש העצר של קלאוון‪ ,‬נשא לאישה את מנכבכ‪ ,‬בתו של ה‪-‬ואפד‬
‫המונגולי נוכאי‪ ,‬בשנת ‪ .1283-1282/682-681‬גם נישואים אלה חיזקו את הקשר בין משפחת ביברס‬
‫למשפחת קלאוון‪ ,‬שכן מנכבכ היתה אלמנתו של ביברס או אחותה של אלמנתו של ביברס‪ .‬ח'ליל בן קלאוון‬
‫נשא לאישה את ארדכין בנת נוכאי בשנת ‪ ,1282/681‬אחותה של אשתו של עלי‪ ,‬שנישאה לאחר מות ח'ליל‬
‫לאחיו אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪1236‬‬
‫שלושת הממלוכים של אלצאלח איוב שהפכו אחר כך לסולטאנים נמנעו מלחתן את בנותיהם‬
‫לממלוכים שלהם‪ .‬דפוס זה משלים את זה של חיפוש כלה ממשפחה מוכרת ומעיד על כך שמדיניות הנישואים‬
‫שלהם שמה לה למטרה בעיקר להעלות את מעמדם‪ ,‬ולרומם את עצמם מעל ממלוכים אחרים‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הממלוכים הפרטיים שלהם‪ .‬לאלמעז איבכ לא נזכרות בנות במקורות‪ .‬קלאוון‪ ,‬לפני עלייתו לשלטון‪ ,‬השיא את‬
‫בתו ע'אזיה לבנו של הסולטאן ביברס‪ ,‬והמקורות אינם מזכירים קשרי נישואים של שתי בנותיו האחרות‪.‬‬
‫אמנם מוזכרים ארבעה קשרי נישואים של בנות של ביברס‪ ,‬אולם נראה שרק בת אחת שלו נישאה בימי חייו‪.‬‬
‫אנו מוצאים אמירה מפורשת לפיה טיברס אלוזירי‪ ,‬ה‪-‬ח'שדאש של ביברס ואחד האמירים הבכירים בימיו‪,‬‬
‫נשא לאישה את בתו של ביברס בימי חייו של אביה‪ .‬טיברס הוא גם היחיד מבין ארבעת האמירים שנשאו‬
‫לאישה בנות של ביברס הנזכר במקורות כ‪-‬צהר של ביברס‪ .‬שאר בנותיו של ביברס נישאו לממלוכים של‬
‫הסולטאן קלאוון )לאג'ין ואיבכ אלח'אזנדארי(‪ ,‬לבני ממלוכים של קלאוון )אנס בן כתבע'א(‪ ,‬או לאמירים של‬
‫קלאוון )תמר אלסאקי(‪ .‬יש להניח שקלאוון היה אחראי לקשרי נישואים אלה‪ ,‬שהיו חלק ממדיניותו לקשור‬
‫את הבית שלו למשפחת ביברס‪ 1237.‬כאמור‪ ,‬קלאוון עצמו בחר שלא להשיא את בנותיו לממלוכים שלו‪ ,‬אך‬
‫‪ 1235‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(14‬לא רק מי שהיו מועמדים להיות סולטאנים היו קשורים בקשרי משפחה או קשרי נישואים‬
‫לשליטים קודמים‪ .‬גם מי שמרדו היו פעמים רבות קשורים בקשרי נישואים למשפחת המלוכה‪ .‬למשל‪ ,‬כונדכ אלסאקי )מת‬
‫‪ (1281/680‬שמרד בסעיד ובקלאוון היה נשוי לבתו של כרמון‪ ,‬אלמנתו של ביברס‪ ,‬שאחותה היתה נשואה לקלאוון )נספח קשרי‬
‫הנישואים – ‪.(16 ,4‬‬
‫‪ 1236‬נספח קשרי הנישואים )‪.(23 ,21‬‬
‫‪ 1237‬נספח קשרי הנישואים )‪9‬א‪20 ,20 ,13-‬א(; תמר אלסאקי הוא קרוב לודאי ה‪-‬ואפד המונגולי שהגיע למצרים בשנת‬
‫‪ ,1282/681‬כך שאם אכן מדובר ב‪-‬ואפד זה הרי שביברס לא היה אחראי לקשר נישואים זה‪ .‬אנס בנו של כתבע'א נולד‬
‫בסביבות השנים ‪ .1272-1271/671-670‬עד לתקופת אלנאצר מחמד גילם של בני הסולטאנים בעת חתונתם היה על פי רוב‬
‫‪) 16-14‬ראה את הסקירה בסוף הערה זו(‪ ,‬כך שיש להניח שגם אנס התחתן בתקופת שלטונו של קלאוון‪ .‬לאג'ין התחתן עם‬
‫בתו של ביברס לכל המאוחר בשנת ‪ ,1297/696‬בה עלה לשלטון‪ .‬ככלל‪ ,‬המקורות מציינים קשרי נישואים חשובים של‬
‫סולטאנים כחלק מהנרטיב ההיסטורי‪ .‬הואיל וקשר הנישואים של לאג'ין לבתו של ביברס אינו נזכר במסגרת הנרטיב‬
‫ההיסטורי‪ ,‬יש להניח שנשא לאישה את בתו של ביברס לפני שעלה לשלטון‪ ,‬כך שסביר להניח שגם לקשר נישואים זה היה‬
‫אחראי קלאוון‪ .‬לא ניתן להעריך את הזמן בו נערכו הנישואים בין איבכ אלח'אזנדאר אלמנצורי לבתו של ביברס‪ ,‬וניתן רק‬
‫לשער שהואיל ומדובר בממלוכ של קלאוון נישואים אלה התרחשו בימי שלטונו של קלאוון‪ .‬על הגיל שבו התחתנו בנות‬
‫הסולטאנים אין כמעט פרטים בתקופה התורכית‪ ,‬אך נראה שבניגוד לתקופה הצ'רקסית‪ ,‬נישואי קטינות היתה תופעה שולית‬
‫יחסית‪ .‬לפחות על פי אחד מהמקורות – שבע בנותיו של אלט'אהר ביברס נולדו לו מבתו של כראי שהגיע לשטחי הסולטאנות‬
‫בשנת ‪ .1262/661‬אם זה נכון הרי שלביברס לא נולדו בנות לפני שנת ‪ ,1263/662‬ויש להניח שרובן היו קטינות בימי חייו‬
‫ולכן נישאו לאחר מותו‪.‬‬
‫גילם של בני סולטאנים בעת חתונתם בתקופה התורכית‪:‬‬
‫‪287‬‬
‫נראה שלאחר שהפך לסולטאן כשקשר אמירים וממלוכים שלו לבנות משפחת ביברס גם קשר אותם‬
‫למשפחתו באופן עקיף‪.‬‬
‫כתבע'א ולאג'ין‪ ,‬הממלוכים של קלאוון שנהיו סולטאנים‪ ,‬היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת‬
‫ביברס וקלאוון‪ .‬אנו יודעים שכתבע'א נשא לאישה את מנכבכ בנת נוכאי לכל המאוחר בשנת ‪.1283/682‬‬
‫מנכבכ היתה אלמנתו של ביברס או אחותה של אלמנתו של ביברס‪ .‬בשנת ‪ 1283/682‬גירש אותה כתבע'א‬
‫ביוזמת קלאוון והיא נישאה לעלי‪ ,‬בנו של קלאוון‪ 1238.‬כתבע'א נזכר במקורות כמי שגדל מגיל צעיר בביתו של‬
‫קלאוון‪ ,‬ואין סיבה שלא להניח שקלאוון היה זה שדאג לקשור את הממלוכ המועדף שלו בקשרי נישואים‬
‫למשפחת ביברס ולמשפחתו שלו‪ .‬כאמור‪ ,‬יש להניח שקלאוון היה אחראי גם לנישואי אנס בנו של כתבע'א‬
‫לבתו של ביברס‪ .‬המקרה של כתבע'א הוא מקרה נוסף של מי שהפך לקרוב משפחה של סולטאן זמן רב לפני‬
‫עלייתו לשלטון‪ .‬המקרה של לאג'ין אינו חד משמעי ואנו נאלצים במקרה זה להישאר בתחום של הספקולציה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נראה שגם לאג'ין נקשר בקשרי נישואים למשפחת ביברס‪-‬קלאוון לפני שהפך לסולטאן‪ .‬המקורות‬
‫מזכירים שכבר בשנת עלייתו לשלטון‪ ,‬בשנת ‪ ,1296/696‬דאג לאג'ין להביא את ח'צ'ר בן ביברס‪ ,‬אמו ואת‬
‫גופתו של אחיו סלאמש מקונסטנטינופוליס למצרים‪ ,‬משום שהיה נשוי לבתו של ביברס‪ .‬ברור למדי שחלק‬
‫מהלגיטימציה של לאג'ין התבססה על קשרי הנישואים שלו למשפחת ביברס‪ ,‬ובאופן עקיף למשפחת קלאוון‪.‬‬
‫המקורות בתקופה זו נוהגים לציין קשרי נישואים חשובים של סולטאנים במסגרת הנרטיב ההיסטורי‪ .‬הואיל‬
‫ואינם מציינים את קשר הנישואים של לאג'ין לבתו של ביברס‪ ,‬יש להניח שקשר זה נערך לפני עלייתו‬
‫לשלטון של לאג'ין‪ ,‬כחלק ממדיניות קשרי הנישואים של קלאוון‪ .‬לאג'ין גם נשא לאישה‪ ,‬לכל המאוחר בשנת‬
‫‪ ,1282/681‬את בתו של האמיר הבכיר טקצו )מת ‪ .(1291/691‬אנו יודעים שמחמד בן טקצו היה נשוי‬
‫לאחותה של אמו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך אין לדעת בודאות את השנה בה נערכו נישואים אלה‪ .‬אשלון‪ ,‬אמו‬
‫של אלנאצר מחמד‪ ,‬הגיעה לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ 1276/675‬ביחד עם אביה‪ ,‬והתחתנה עם קלאוון בשנת‬
‫‪ ,1282/681‬השנה שבה היה מימוש הנישואים ) ֻדח'ּול( של לאג'ין עם בתו של טקצו‪ .‬מספר קרובים של‬
‫אשלון הגיעו לשטחי הסולטאנות החל משנת ‪ ,1304/704‬אך כל קרוביה הנזכרים כמי שהגיעו החל משנה זו‬
‫היו זכרים‪ ,‬כך שיש להניח שאחותה הגיעה עמה ועם אביה לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ .1276/675‬הואיל ויש‬
‫להניח שקלאוון היה אחראי לקשר הנישואים בין הממלוכ שלו לאג'ין לבתו של טקצו‪ ,‬אין זה בלתי סביר‬
‫להניח שקלאוון היה גם אחראי לנישואי בנו של טקצו לאחותה של אשתו‪ ,‬ושבסביבות שנת ‪ 1282/681‬הפך‬
‫כאמור‪ ,‬לפחות עד לתקופת אלנאצר מחמד לא נראה שבנים של ממלוכים או של סולטאנים נישאו לפני גיל ‪ ,14‬אך כמעט כולם‬
‫התחתנו בגיל שאינו עולה על ‪ .16‬סעיד בנו של ביברס נישא בערך בגיל ‪ ;16‬עלי בנו של קלאוון נישא בגיל שאינו צעיר מגיל‬
‫‪ ;15‬ח'ליל בנו של קלאוון נישא בערך בגיל ‪ ;15-14‬אלנאצר מחמד נישא בערך בגיל ‪ ;16‬מוסא בן עלי בן קלאוון התחתן ‪12‬‬
‫שנים לאחר מות אביו‪ ,‬כך שגילו היה מעל ‪ – 12‬מימוש הנישואים )דֻח'ּול( עם בתו סלאר התרחש ‪ 5‬שנים לאחר החתונה‪ ,‬אך‬
‫לא ברור אם בשל גילו הצעיר או בשל גילה הצעיר של הכלה; בניו של אלנאצר מחמד התחתנו בגילאים ‪ :20-10‬אנוכ התחתן‬
‫בערך בגיל ‪ ;10‬אבראהים התחתן בערך בגיל ‪ ;17‬אבו בכר התחתן בערך בגיל ‪ ;15‬אחמד התחתן בערך בגיל ‪ ;20‬אסמאעיל‬
‫התחתן בערך בגיל ‪ ;17‬שעבאן התחתן לכל המאוחר בגיל ‪ ;19‬חאג'י התחתן בגיל שבין ‪ 15‬ל‪ 19-‬שנה‪ .‬אנו יודעים שבניו של‬
‫תנכז היו מאורסים בגיל ‪ 9‬בערך‪ ,‬ואף פחות מכך‪ ,‬לבנותיו של אלנאצר מחמד – לפרטים ראה את נספח קשרי הנישואים;‬
‫טבלה ב' )סולטאנים ממלוכים( וטבלה ג' )בניו של אלנאצר מחמד(‪.‬‬
‫‪ 1238‬נספח קשרי הנישואים )‪.(24‬‬
‫‪288‬‬
‫את לאג'ין ואת טקצו לקרובי משפחה שלו‪ .‬טקצו נזכר במקורות כמי שהיה מועמד לסולטאנות‪ ,‬קרוב לודאי‬
‫שלאחר מותו של קלאוון בשנת ‪.1290/689‬‬
‫‪1239‬‬
‫כאמור‪ ,‬כמעט כל האמירים הממלוכים )ואולי אף כולם(‬
‫שהיו מועמדים לסולטאנות היו קשורים בקשרי נישואים או קשרי משפחה לסולטאנים שקדמו להם‪.‬‬
‫ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬הממלוכ השלישי של קלאוון שהפך לסולטאן‪ ,‬נזכר בחלק מהמקורות כקרובו‬
‫של אקוש אלאפרם‪ ,‬אשר מצדו נזכר במקורות כבן דודה של הסולטאן לאג'ין‪ .‬המקורות מציינים שבימי‬
‫שלטונו של ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬ח'צ'ר בן אלט'אהר ביברס שוחרר מהמצודה ושוכן בביתו של קרובו של‬
‫ביברס אלג'אשנכיר‪ ,‬אקוש אלאפרם‪ 1240.‬נראה שגם ביברס אלג'אשנכיר נהנה מקשר עקיף למשפחת קלאוון‬
‫ולמשפחת אלט'אהר ביברס‪ ,‬וניסה לבסס את הלגיטימציה שלו על הקשר העקיף שלו למשפחת ביברס‪ .‬ישנו‬
‫בלבול במקורות בנוגע לחתנו ביברס אלג'אשנכיר‪ .‬חלק מהמקורות גורסים שבתו היתה אשתו של ברלע'י‬
‫אלצע'יר‪ ,‬קרובו של אלנאצר מחמד מצד אמו‪ ,‬וחלק טוענים שהיתה אשתו של ברלע'י אלאשרפי המונגולי‪ ,‬ה‪-‬‬
‫ח'שדאש של ביברס אלג'אשנכיר‪ .‬לפי שנת הנישואים ושנת הגעתו למצרים של ברלע'י אלצע'יר אין להניח‬
‫שבתו של ביברס היתה אשתו של ברלע'י אלצע'יר )ראה את נספח קשרי הנישואים ‪33 ,33‬א(‪ ,‬כך שלא נראה‬
‫שביברס אלג'אשנכיר נהנה מקשר ישיר למשפחת קלאוון‪ .‬אין זה בלתי סביר להניח שבין היתר בשל כך‪,‬‬
‫עלייתו לשלטון של ביברס אלג'אשנכיר נתקלה בהתנגדות חסרת תקדים והוא הודח תוך זמן קצר יחסית‪.‬‬
‫‪1241‬‬
‫‪ 4.2‬קשרי נישואים של סולטאנים בין תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‬
‫לתקופה הצ'רקסית‬
‫בתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד ניתן לזהות שני שינויים מרכזיים )הקשורים זה לזה( בדפוסים‬
‫של קשרי הנישואים של משפחת הסולטאן‪ .‬ראשית‪ ,‬משלב מסויים ניכר שאלנאצר מחמד חדל לחפש לעצמו‬
‫נשים משושלות מוכרות או נשים ממשפחות של ואפדיה מונגולים חופשיים‪ ,‬והחל לבחור לעצמו נשים‬
‫‪ 1239‬נספח קשרי הנישואים )‪.(31 ,30‬‬
‫‪ 1240‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(34 ,32‬נג'ום‪.229 :8 ,‬‬
‫‪ 1241‬בתו של ביברס נישאה לברלע'י לכל המאוחר בשנת ‪ .1299/699‬אם אכן מדובר בברלע'י אלצע'יר‪ ,‬קרובו של אלנאצר מחמד‪,‬‬
‫הרי שגילו של הסולטאן אלנאצר מחמד בעת נישואים אלה היה כ‪ 15 -‬שנה לכל היותר‪ .‬ביברס אלג'אשנכיר וסלאר היו האמירים‬
‫שניהלו בפועל את הסולטאנות בין השנים ‪ .1309-1298/709-698‬חוקרים אחדים נוטים להתייחס לסולטאנים צעירים כאל שליטי‬
‫בובה ולקשרי נישואים של אמירים בכירים למשפחת סולטאן קטין כאל קשרי נישואים אשר היוזמה בהם באה מצד האמירים‬
‫הבכירים וכאל "השתלטות" של האמירים הבכירים על משפחת המלוכה‪ .‬גישה זו אינה מתחשבת במדיניות נישואים המונהגת על ידי‬
‫משפחת המלוכה ובאפשרות שאמהות הסולטאנים יזמו את קשרי הנישואים הללו‪ .‬בכל אופן‪ ,‬לא נראה שבתו של ביברס אלג'אשנכיר‬
‫היתה נשואה לברלע'י אלצע'יר‪ .‬בתו של סלאר‪ ,‬שותפו של ביברס לניהול המדינה בין השנים ‪ ,1309-1298/709-698‬נישאה בשנת‬
‫‪ 1299/699‬למוסא בן עלי בן קלאוון )נספח קשרי הנישואים – ‪ .(22‬על פי הגישה הרווחת במחקר יש להתייחס גם לנישואים אלה‬
‫כאל "השתלטות"‪ .‬מסקירת קשרי הנישואים עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬דומה שקשר הנישואים היחידי‬
‫שעשוי להיחשב ל"השתלטות" היה זה של בתו של סלאר למוסא בן עלי‪ .‬אמירים ממלוכים כנראה לא זכו להיקשר לבנות של‬
‫סולטאנים שלא ביוזמת אביהם הסולטאן‪ ,‬או ביוזמת הסולטאן המכהן‪ .‬ללאג'ין לא נזכרים צאצאים במקורות כך שקשה לדעת מה‬
‫היתה מדיניות הנישואים שלו בנוגע לבניו ובנותיו‪ .‬בתו היחידה של ביברס אלג'אשנכיר נישאה עוד לפני שנהיה סולטאן‪ ,‬כך שלא‬
‫ניתן להסיק מסקנות בנוגע למדיניות הנישואים שלו בהיותו סולטאן‪ .‬שתיים מבנותיו של כתבע'א נישאו לממלוכים שלו אך גם‬
‫במקרה זה לא ניתן להסיק מכך מסקנות בנוגע למדיניות הנישואים של כתבע'א כסולטאן‪ ,‬משום שכלל לא ברור שחותנו לממלוכים‬
‫שלו בעת שהיה סולטאן )נספח קשרי הנישואים – ‪33 ,33 ,29-27‬א(‪ .‬יש להניח שמדובר במדיניות נישואים של אמיר המחזק את‬
‫הקשרים בתוך הבית שלו‪ .‬עד לתקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬סולטאנים לא השיאו את בנותיהם לממלוכים שלהם‪.‬‬
‫‪289‬‬
‫ממלוכיות‪ ,‬או נשים ממשפחות של ממלוכים שלו‪ .‬שנית‪ ,‬באותה תקופה בערך‪ ,‬אלנאצר מחמד החל להשיא את‬
‫בניו‪ ,‬בנותיו ו‪ֻ -‬א ַמ ַהאת אלוְַלאד )שפחות מהן נולדו לו ילדים‪ ,‬יחיד‪ֻ :‬אם וַַלד( שלו‪ ,‬לאמירים ממלוכים שלו או‬
‫לבני משפחותיהם‪ .‬שלא כמו סולטאנים שקדמו לו‪ ,‬אלנאצר מחמד לא נמנע מלחתן את בנותיו לממלוכים שלו‪.‬‬
‫בתקופת שלטונו השניה‪ ,‬בשנת ‪ ,1300/700‬נשא אלנאצר מחמד לאישה את ארדכין בתו של ה‪-‬ואפד‬
‫המונגולי נוכאי‪ ,‬אך בשנת ‪ ,1317/717‬במהלך תקופת שלטונו השלישית‪ ,‬גירש אותה‪ .‬בשנת ‪ 1320/720‬עוד‬
‫נשא לאישה את בתו של אזבכ המונגולי‪ ,‬אך גירש אותה )הגירושים אירעו לפני שנת ‪ 1327/728‬בה נישאה‬
‫למנכליבע'א אלנאצרי‪ ,‬הממלוכ של אלנאצר מחמד(‪.‬‬
‫‪1242‬‬
‫אשתו השלישית של אלנאצר מחמד‪ ,‬אותה נשא‬
‫לאשה ככל הנראה בשנת ‪ 1323/723‬בערך‪ ,‬היתה שפחתו טע'אי ואחריה הוא נשא לאישה את אחותו של‬
‫קוצון ואת בתו של תנכז )שנת ‪ 1332/732‬בערך(‪ 1243.‬בערך באותה תקופה בה הוא נשא לאישה את טע'אי‬
‫הוא החל לחתן את בנותיו לאמירים שלו‪ .‬נראה שהמפנה במדיניות הנישואים של אלנאצר מחמד התרחש‬
‫כנראה בשנות העשרים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה‪ ,‬תקופה שבה הגיע להבשלה גם השינוי בהרכב‬
‫האתני של הסולטאנות‪ .‬השינוי במדיניות הנישואים של אלנאצר מחמד מעיד על כך שבתקופת שלטונו‬
‫השלישית של אלנאצר מחמד התקבע מעמדה של השושלת הקלאוונית‪ .‬אלנאצר מחמד כבר לא חייב היה‬
‫לקשור עצמו בקשרי נישואים לשושלות מוכרות ואף התנער מנשותיו המונגוליות‪ .‬מדיניות זו של אלנאצר‬
‫מחמד עשויה להיות קשורה גם להתנערותו מהעבר המונגולי של הסולטאנות הממלוכית‪ .‬בגרשו את ארדכין‬
‫בנת נוכאי הוא גם ניתק עצמו מהשריד האחרון שנותר לקשרים בין משפחת קלאוון למשפחתו של ביברס‪.‬‬
‫משנות העשרים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה מדיניות הנישואים של אלנאצר מחמד התחילה להיות‬
‫מופנית כלפי פנים והוא התחיל לקשור עצמו בקשרי נישואים למספר רב של אמירים‪ ,‬אשר רובם היו‬
‫ממלוכים תורכו‪-‬מונגולים‪ .‬גם העובדה שאלנאצר מחמד מצא לנכון להשיא את בנותיו לממלוכים שלו‪ ,‬מעידה‬
‫על כך שהרגיש בטוח במעמדה של השושלת הקלאוונית‪ .‬קשרי הנישואים בין משפחתו של אלנאצר מחמד‬
‫לאמירים שלו הפכו רבים מהם לקרובי משפחתו‪ ,‬חיזקו את נאמנותם למשפחתו‪ ,‬ומנעו מהם ליצור מוקדי כוח‬
‫משל עצמם‪.‬‬
‫‪1244‬‬
‫ון‪-‬סטיברגן מצא שמבין ‪ 25‬מקדמים בעת מותו של אלנאצר מחמד ‪ 11-10‬היו קשורים בקשרי‬
‫נישואים למשפחתו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪1245‬‬
‫למעשה מתוך ‪ 14‬ה‪-‬מקדמים הנותרים ‪ 7‬נוספים היו קשורים‬
‫‪ 1242‬הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪ .316 ,‬הולט מעריך שגירושי ארדכין נבעו מרצונו של אלנאצר מחמד לשאת כלה מונגולית ממוצא‬
‫נעלה יותר‪.‬‬
‫‪ 1243‬נספח קשרי הנישואים )‪35‬א‪ ;(39-‬הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪.318-315 ,‬‬
‫‪ 1244‬לזלי פירס מתארת תהליך דומה שעבר על השושלת העותמאנית‪ .‬בתחילת דרכה של השושלת מדיניות הנישואים של‬
‫העותמאנים כוונה בעיקר כלפי חוץ‪ .‬עם התבססות מעמדה של השושלת הסולטאנים העותמאנים החלו לקשור עצמם בקשרי‬
‫נישואים לוזירים ולעבדים צבאיים בכירים )עידן ה‪ַ -‬ד ַמדִים( על מנת לחזק את נאמנותם לשושלת ועל מנת למנוע מהם ליצור מוקדי‬
‫כוח משל עצמם‪ ,‬פירס )‪ ,(Peirce‬ההרמון‪.72-65 ,‬‬
‫‪ 1245‬קוצון אלנאצרי‪ ,‬בשתכ אלנאצרי‪ ,‬מלכתמר אלחג'אזי‪ ,‬אק סנקר אלנאצרי‪ ,‬קמארי אלנאצרי‪ ,‬אלטנבע'א אלמארדאני ובהאדר‬
‫אלתמרתאשי היו נשואים לבנותיו של אלנאצר מחמד‪ .‬ון‪-‬סטינברגן מציין שיש להטיל ספק בכך שארנבע'א אלנאצרי היה נשוי לבתו‬
‫של אלנאצר מחמד משום שרק אבן קאצ'י שהבה המאוחר מזכיר קשר נישואים זה‪ ,‬אולם גם אבן כת'יר מציין שארנבע'א היה נשוי‬
‫לבתו של אלנאצר מחמד‪ .‬אקבע'א מנ עבד אלואחד אלנאצרי היה אחיה של אשתו טע'אי ובנותיהם של טקזתמר אלחמוי וג'נכלי בן‬
‫‪290‬‬
‫בקשרי דם או קשרי נישואים לאלנאצר מחמד‪ 1246.‬שניים נוספים היו קרוב לודאי קשורים למשפחת קלאוון‬
‫בקשר דם או בקשר נישואים‪ 1247.‬אם כן‪ 20-18 ,‬מקדמים בעת מותו של אלנאצר מחמד היו קשורים בקשרי‬
‫משפחה או קשרי נישואים לאלנאצר מחמד )ראה טבלה ד'(‪.‬‬
‫טבלה ד' – מקדמו אלף בעת מותו של אלנאצר מחמד‪:‬‬
‫שם‬
‫ביברס אלאחמדי‬
‫סנג'ר אלג'אולי‬
‫כוכאי אלמנצורי‬
‫מחמוד בן שרוין‬
‫אלחאג' אלמלכ‬
‫ג'נכלי בן אלבאבא‬
‫טקזתמר אלחמוי‬
‫קטלובע'א אלפח'רי‬
‫אידע'מש אלנאצרי‬
‫טרע'אי אלנאצרי‬
‫ברלע'י אלצע'יר‬
‫קמארי אלנאצרי‬
‫שנת מוות‬
‫‪1345/746‬‬
‫‪1344/745‬‬
‫‪1348/749‬‬
‫‪1346/747‬‬
‫‪1344/745‬‬
‫‪1345/746‬‬
‫‪1345/746‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1343/744‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1347/748‬‬
‫גיל‬
‫‪~80‬‬
‫‪92‬‬
‫?‬
‫?‬
‫‪+90‬‬
‫‪71‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫אדון מקורי‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫קלאוון‬
‫ואפד חופשי‬
‫קלאוון‪/‬עלי‬
‫ואפד חופשי‬
‫צאחב חמאת‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫בלבאן אלטבאח'י‬
‫בלבאן אלטבאח'י‬
‫ואפד חופשי‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אקבע'א אלנאצרי‬
‫קוצון אלסאקי‬
‫בשתכ אלנאצרי‬
‫בהאדר אלתמרתאשי‬
‫אק סנקר אלנאצרי‬
‫קמארי אמיר שכאר‬
‫מלכתמר אלחג'אזי‬
‫אלטנבע'א אלמארדאני‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1341/742‬‬
‫‪1342/743‬‬
‫‪1347/748‬‬
‫‪1342/743‬‬
‫‪1347/748‬‬
‫‪1343/744‬‬
‫?‬
‫‪~40‬‬
‫שאב‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫שאב‬
‫‪-25‬‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫תמרתאש‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫‪1248‬‬
‫‪1249‬‬
‫שנת הגעה לאלנאצר‬
‫‬‫‬‫‬‫הגיע ‪1337/738‬‬
‫עלי מת ‪1288/687‬‬
‫‪1250‬‬
‫הגיע ‪1304/704‬‬
‫‪1251‬‬
‫‪1309/709‬‬
‫‪) ~1291/690‬משוער(‬
‫בלבאן מת ‪1300/700‬‬
‫בלבאן מת ‪1300/700‬‬
‫הגיע ‪1304/704‬‬
‫הגיע בשנת ‪1314/714‬‬
‫או בשנת ‪1316/716‬‬
‫לפני ‪1308/708‬‬
‫‪~1320/720‬‬
‫‪~1320/720‬‬
‫‪) 1327/728‬לא כממלוכ(‬
‫?‬
‫?‬
‫‪) ~1329/730‬משוער(‬
‫‪) ~1329/730‬משוער(‬
‫שנת הקשר‬
‫‬‫‬‫‪~1332/733‬‬
‫‬‫?‬
‫‪1337/738‬‬
‫‪1336/737‬‬
‫‪1340/741‬‬
‫?‬
‫?‬
‫‪1282/681‬‬
‫‪~1313/713‬‬
‫סוג הקשר‬
‫‬‫‬‫נכדה נשואה לאלנאצר‬
‫‬‫נשוי לבת של ביסרי‬
‫בת נשואה לבן אלנאצר‬
‫בת נשואה לבן אלנאצר‬
‫נשוי לאלמנת תנכז‬
‫נשוי לקרובת אלנאצר‬
‫נשוי לקרובת אלנאצר‬
‫קרוב של אם אלנאצר‬
‫אח בכתמר אלסאקי‬
‫‪~1322/722‬‬
‫‪1326/727‬‬
‫לפני מות אלנאצר‬
‫אחרי ‪1327/728‬‬
‫אחרי ‪1327/728‬‬
‫אחרי ‪1327/728‬‬
‫סביב ‪~1333/734‬‬
‫לפני מות אלנאצר‬
‫אח של אשת אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫אלבאבא היו נשואות לבנים של אלנאצר מחמד‪ .‬ראה ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬האליטה הממלוכית"‪ ;174 ,‬שם‪ ;194-192 ,‬לגבי ארנבע'א‪,‬‬
‫ראה את נספח קשרי הנישואים )‪49‬א(‪.‬‬
‫‪ 1246‬אבו בכר בנו של אלנאצר מחמד; אידע'מש אלנאצרי שהיה צהר של יחיא בן טאירבע'א‪ ,‬קרובו מצד אמו של אלנאצר מחמד;‬
‫טע'אי אלג'אשנכיר שהיה נשוי לבת אחותה של אמו של אלנאצר מחמד; כוכאי אלמנצורי סבה מצד האם של קטלומלכ‪ ,‬בתו של תנכז‬
‫שהיתה אשתו של אלנאצר מחמד; קמארי אלכביר שהיה אחיו של בכתמר אלסאקי‪ ,‬אשר משפחתו היתה קשורה בקשרי נישואים‬
‫למשפחת אלנאצר מחמד; ילבע'א אליחיאוי אשר אלנאצר מחמד חיתן לאחותה של ארדו אמו של כצ'כ בנו; וקטלובע'א אלפח'רי‬
‫שאלנאצר מחמד חיתן בשנת ‪ 1340/741‬לאלמנתו של תנכז אם בנו אחמד )תנכז היה קשור בקשרי נישואים רבים למשפחת‬
‫אלנאצר מחמד(‪ .‬לפרטים ראה את טבלה ד'‪.‬‬
‫‪ 1247‬הראשון הוא אלחאג' אלמלכ שהיה נשוי לבתו של ביסרי אלשמסי קרובו של ביברס שהיה נשוי לאם אחמד בנו של קלאוון‪.‬‬
‫השני הוא ברלע'י אבן אלעג'וז‪ .‬נראה שמדובר בברלע'י אבן אלטומאן אלצע'יר קרובו של אלנאצר מחמד מצד אמו‪ .‬ברלע'י אלצע'יר‬
‫נזכר במרבית המקורות כמי שמת בשנת ‪ .1348/749‬רק שני מקורות )אלשג'אעי ואבן קאצ'י שהבה( מזכירים את ברלע'י אבן‬
‫אלעג'וז‪ ,‬ושניהם מזכירים ששנת מותו היתה שנת ‪ ,1341/742‬אלשג'אעי‪ ;221 ,‬קאצ'י‪ .264-263 :2 ,‬אבן קאצ'י שהבה מספק‬
‫ביוגרפיה גם לברלע'י אלצע'יר שמת בשנת ‪ ,1348/749‬שם‪ .575 :2 ,‬בכל זאת מפרטים שיש לנו במקורות על ברלע'י אלצע'יר ועל‬
‫ברלע'י אבן אלעג'וז ניתן להגיע למסקנה שמדובר באותו אדם‪ .‬על פי שמו‪ ,‬ברלע'י אבן אלעג'וז היה אדם ממוצא חופשי‪ .‬הוא נזכר‬
‫אצל אלשג'אעי כ‪"-‬תרכי סאד'ג'"‪ ,‬שם תואר שמאפיין מונגולים‪ .‬גם ברלע'י אלצע'יר היה מונגולי ממוצא חופשי‪ .‬המקורות מציינים‬
‫שברלע'י אלצע'יר נאסר בשנת ‪ 1312/712‬על ידי אלנאצר מחמד‪ ,‬שוחרר על ידו בשנת ‪ ,1334/735‬ונהיה מקדם אלף עד לשנת‬
‫מותו )נספח קשרי הנישואים – ‪ .(50‬אלשג'אעי מציין שברלע'י אבן אלעג'וז הפך ל‪-‬מקדם אלף בשלהי חייו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫הואיל וברשימת ה‪-‬מקדמים בעת מותו של אלנאצר מחמד המופיעה אצל אלשג'אעי )ראה טבלה ד'(‪ ,‬מופיע רק ברלע'י אבן אלעג'וז‪,‬‬
‫יש להניח שמדובר בברלע'י אלצע'יר קרובו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪ 1248‬חמשת האמירים הנותרים הם – ברסבע'א‪ ,‬וביע'רא הממלוכים של אלנאצר מחמד; ה‪-‬ואפד המונגולי נג'ם אלדין מחמוד שהגיע‬
‫לשטחי הסולטאנות בשנת ‪ ;1337/738‬וביברס אלאחמדי הצ'רקסי וסנג'ר אלג'אולי הממלוכים של קלאוון‪ .‬שלושה מתוך חמשת‬
‫האמירים שלא היו קשורים בקשרי נישואים היו ממלוכים של קלאוון‪ .‬סנג'ר אלג'אולי היה מואח'י של סלאר‪ ,‬שבתו היתה נשואה‬
‫למוסא בן עלי בן קלאוון‪.‬‬
‫‪ 1249‬הפרטים בטבלה נלקחו מנספח השמות ונספח קשרי הנישואים‪ ,‬שם ניתן למצוא גם את ההפניות‪ .‬רשימת האמירים נלקחה מון‬
‫סטינברגן המסתמך על אלשג'אעי‪.‬‬
‫‪ 1250‬ניל‪ ;124 :1 ,‬אעיאן‪.163 :2 ,‬‬
‫‪ 1251‬אעיאן‪ ;613-610 :2 ,‬הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪.320 ,‬‬
‫‪291‬‬
‫ילבע'א אליחיאוי‬
‫ארנבע'א אלנאצרי‬
‫ברסבע'א אלנאצרי‬
‫ביע'רא אלנאצרי‬
‫‪1347/748‬‬
‫‪1342/743‬‬
‫‪1342/743‬‬
‫‪1344/745‬‬
‫‪+20‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫אלנאצר מחמד‬
‫‪) ~1332/733‬משוער(‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫לפני מות אלנאצר‬
‫לפני מות אלנאצר?‬
‫‬‫‪-‬‬
‫נשוי לאחות של אם ולד‬
‫נשוי לבת של אלנאצר‬
‫‬‫‪-‬‬
‫אלנאצר מחמד היה אחראי כמעט לכל קשרי הנישואים של בניו‪ ,‬בנותיו‪ ,‬אמהאת אלאולאד שלו‪ ,‬גרושותיו‬
‫ושפחותיו‪ ,‬ובמרבית המקרים המקורות מציינים במפורש שאלנאצר היה זה שיזם את הנישואים‪ .‬אלנאצר‬
‫מחמד גם היה אחראי לנישואי ארע'ון שאה אלנאצרי )מת ‪ ,(1349/750‬ממלוכ שאותו גידל‪ ,‬לבתו של אקבע'א‬
‫מנ עבד אלואחד‪ ,‬אחיה של אשתו טע'אי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אלנאצר מחמד היה אחראי לחלק מקשרי הנישואים בין‬
‫משפחות האמירים שלו‪ ,‬שהיו קשורות אליו בקשרי נישואים‪ .‬למשל‪ ,‬אלנאצר היה האחראי לנישואי אחמד בן‬
‫בכתמר אלסאקי לבתו של תנכז ולנישואי קטלובע'א אלפח'רי לאלמנתו של תנכז‪ .‬יש להניח שלפחות בחלק‬
‫מהמקרים בהם המקורות אינם מציינים במפורש שאלנאצר היה זה שאחראי לקשרי נישואים בין משפחות של‬
‫אמירים‪ ,‬בפועל היוזמה באה מצידו‪ .‬למשל‪ ,‬בשנת ‪ 1330/731‬בלג'כ בן אחותו של קוצון נשא לאישה את בתו‬
‫של תנכז‪ ,‬אחותה של אשתו של אלנאצר מחמד‪ .‬המקורות מציינים שבכך נהיה ַע ִדיל )בעל של אחות נשואה(‬
‫של הסולטאן‪ .‬קשה להאמין שנישואים כאלה לא באו מיוזמתו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫‪1252‬‬
‫על פי ון‪-‬סטינברגן רק במקרה אחד יש עדויות חד משמעיות לכך שקשר הנישואים קדם לקידומו של‬
‫האמיר‪ .‬ון‪-‬סטינברגן מציין את המקרה של אקבע'א מנ עבד אלואחד‪ ,‬שזכה לקידום לאחר נישואי אחותו‬
‫לאלנאצר מחמד‪ 1253.‬למעשה יש עדות במקורות למספר מקרים דומים נוספים‪ .‬המקורות מציינים שמעמדו של‬
‫תנכז עלה בעקבות נישואי בתו לאלנאצר מחמד )אם כי יש לציין שתנכז כבר היה מושל סוריה בעת החתונה(‪,‬‬
‫שאלנאצר מחמד חיתן את בתו לקמארי אמיר שכאר אלנאצרי )מת ‪ (1342/743‬וקידם אותו‪ ,‬ושאק סנקר‬
‫אלנאצרי )מת ‪ (1347/748‬קודם לאחר נישואיו לבתו של אלנאצר מחמד‪ .‬למקרים אלה ניתן להוסיף את‬
‫המקרה של קמארי אלכביר )מת ‪ ,(1347/748‬אחיו של בכתמר אלסאקי‪ ,‬שקיבל תקדמת אלף עם מות אחיו‬
‫בכתמר‪ ,‬כך שברור שקידומו בא מתוקף קשרי הנישואים של אחיו לאלנאצר מחמד‪ 1254.‬בכמה מקרים נוספים‬
‫נדמה שקשר הנישואים והקידום התרחשו בד בבד‪ .‬על בהאדר אלתמרתאשי )מת ‪ (1342/743‬המקורות‬
‫מספרים ש‪" :‬הוא הגיע אל מצרים בלווית תמרתאש‪ .‬הסולטאן ראה אותו ואהב אותו‪ .‬כאשר נהרג תמרתאש‪,‬‬
‫לקח אותו הסולטאן‪ ,‬קירב אותו אליו וקידם אותו‪ ...‬הוא נתן לו ִא ְמ ַרת ִמה ]דרגת מפקד האחראי על מאה‬
‫ממלוכים[ ו‪-‬תקדמת אלף‪ ,‬וחיתן אותו לאחת מבנותיו‪ .‬הוא הפך להיות לאחד מארבעת הבכירים אשר ישנו‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ‬
‫ﺤ‪‬ﺒﺔ ‪‬ﺗ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮ‪‬ﺗﺎﺵ ﹶﻓ ‪‬ﺮﺁ ‪‬ﻩ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺻ‪‬‬
‫בלילה אצל הסולטאן – קוצון‪ ,‬בשתכ‪ ,‬טע'איתמר ובהאדר הזה" ) ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻭ ‪‬ﺭ ‪‬ﺩ ﹺﺇﹶﻟﻰ ﺍﻟﹺﺒﻼﺩ ‪‬‬
‫ﺻﺎ ‪‬ﺭ‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺮ‪‬ﺑ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭ‪‬ﺑﺎﹶﻟ ﹶﻎ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺗ ﹾﻘ ‪‬ﺪ ‪‬ﳝ ‪‬ﻪ‪ ...‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﻋ ﹶﻄﹸﺎﻩ ﹺﺇ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺓ ‪‬ﻣﺎﹶﺋﺔ ﹶﻓﺎ ﹺﺭﺱ‪ ,‬ﻭﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣﻪ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﹶﺃﹾﻟﻒ‪ ،‬ﻭ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ ‪‬ﻪ ﹺﺇ ‪‬ﺣ ‪‬ﺪﻯ ‪‬ﺑ‪‬ﻨﺎ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ‪ ،‬ﻭ ‪‬‬
‫ﹶﻓﹶﺄ ‪‬ﺣ‪‬ﺒ ‪‬ﻪ‪ .‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻤﺎ ﹸﻗ‪‬ﺘ ﹶﻞ ‪‬ﺗ ‪‬ﻤ ‪‬ﺮ‪‬ﺗﺎﺵ ﹶﺃ ‪‬ﺧ ﹶﺬ ‪‬ﻩ ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪ 1252‬נספח קשרי הנישואים )‪40 ,36‬א‪.(145 ,141 ,140 ,139 ,136 ,132 ,128 ,121 ,108 ,107 ,78 ,71 ,68-62 ,57 ,49-‬‬
‫‪ 1253‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬האליטה הממלוכית"‪.193 ,‬‬
‫‪ 1254‬נספח קשרי הנישואים )‪.(115 ,45 ,43 ,38‬‬
‫‪292‬‬
‫ﺸ‪‬ﺘﺎﻙ‪ ،‬ﻭ ﹶﻃ ‪‬ﻐﺎﻱ ‪‬ﺗ ‪‬ﻤﺮ‪ ،‬ﻭ‪‬ﺑ ‪‬ﻬﺎ ‪‬ﺩﺭ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ(‪.‬‬
‫ﺻﻮﻥ‪ ،‬ﻭ‪‬ﺑ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻢ‪ :‬ﹶﻗ ‪‬ﻮ ‪‬‬
‫ﹶﺃ ‪‬ﺣﺪ ﺍ َﻷ ‪‬ﺭ‪‬ﺑ ‪‬ﻌﺔ ﺍ ﹸﳌ ﹶﻘ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣﲔ ﺍﱠﻟ ‪‬ﺬﻳ ‪‬ﻦ ‪‬ﻳﹺﺒﻴ‪‬ﺘﻮ ﹶﻥ ﹶﻟ‪‬ﻴﹶﻠﺔ ‪‬ﺑ ‪‬ﻌ ‪‬ﺪ ﹶﻟ‪‬ﻴﹶﻠﺔ ‪‬ﻋ‪‬ﻨ ‪‬ﺪ ﺍﻟ ‪‬‬
‫‪1255‬‬
‫במקרה של‬
‫בהאדר אלתמרתאשי‪ ,‬ברור שחיבה של אלנאצר מחמד לבהאדר הובילה לקידומו ולקשרי הנישואים שלו‪.‬‬
‫המקרים של קוצון‪ ,‬בשתאכ‪ ,‬מלכתמר אלחג'אזי‪ ,‬אלטנבׂ'א אלמארדאני וילבע'א אליחיאוי דומים‪ .‬מדובר‬
‫באמירים צעירים אשר אלנאצר מחמד קידם בשל חיבה אליהם ובד בבד קשר אותם למשפחתו בקשרי‬
‫נישואים‪.‬‬
‫‪1256‬‬
‫כולם היו ממלוכים צעירים בעת שחותנו לבנותיו של אלנאצר מחמד ללא ניסיון צבאי‬
‫משמעותי‪ 1257.‬יש להניח שגם ארנבע'א אלנאצרי‪ ,‬הממלוכ של אלנאצר מחמד‪ ,‬היה ממלוכ צעיר בעת שחותן‬
‫לבתו של אלנאצר מחמד וקודם )ראה טבלה ד'‪ ,‬נספח קשרי הנישואים – ‪.(49‬‬
‫ון‪-‬סטינברגן טוען שאי אפשר לדעת אם אלנאצר מחמד חיתן את בנותיו לממלוכים שלו מה‪-‬ח'אצכיה‪,‬‬
‫אותם קידם בעצמו‪ ,‬על מנת לצור נאמנות שלהם לשלטונו ולשלטון משפחתו‪ ,‬או שחיתן אותם לבנותיו בשל‬
‫שיקולים אישיים ורגשיים‪ 1258.‬העובדה שכמעט כל האמירים הללו היו כנראה אמירים צעירים‪ ,‬נטולי ניסיון‬
‫צבאי‪ ,‬אשר אלנאצר מחמד רכש להם חיבה‪ ,‬מעידה לטעמי על כך שאלנאצר מחמד חיתן אותם לבנותיו בשל‬
‫שיקולים אישיים‪/‬רגשיים‪ .‬התיחסות לקשרי נישואים אלה כאל מקרה פרטי של יחסי פטרון‪-‬קליינט מטשטשת‬
‫את הרקע הרגשי של קשרי נישואים אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בכך בכדי לטעון שקשרי נישואים אלה לא שירתו את‬
‫האינטרסים של משפחתו של אלנאצר מחמד ואת משפחות האמירים‪ .‬אלנאצר מחמד הפך מספר רב של‬
‫אמירים לקרובי משפחתו וקשר את גורלם בגורל משפחתו שלו‪.‬‬
‫‪1259‬‬
‫המשפחות שהיו קשורות בקשרי נישואים למשפחת אלנאצר מחמד‪ ,‬נקשרו בימי אלנאצר מחמד‬
‫בקשרי נישואים גם זו לזו‪ .‬כך נוצרה אליטה נרחבת שהיתה בעצם משפחה גדולה אשר הבסיס שלה היה‬
‫משפחת קלאוון‪ .‬אליטה זו שלטה במצרים בשנים שלאחר מותו של אלנאצר מחמד והמשיכה לחזק את הקשר‬
‫‪ 1255‬ואפי‪.299 :10 ,‬‬
‫‪ 1256‬וראה ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬האליטה הממלוכית"‪.179-178 ,‬‬
‫‪ 1257‬קוצון היה בן ‪ 25‬בערך בעת שנישא לבתו של אלנאצר מחמד‪ .‬אלנוירי מציין שלא היה אמיר ותיק )קדים אלהג'רה( בעת שנישא‬
‫לבתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אלנוירי‪ ;227-226 :33 ,‬בשתאכ היה שאב במותו בשנת ‪ ;1341/742‬מלכתמר אלחג'אזי היה שאב במותו‬
‫בשנת ‪ ,1347/748‬ויש להניח שנישא לבתו של אלנאצר מחמד קרוב לשנת מותו של בעלה הקודם טע'איתמר אלנאצרי )מת‬
‫‪ ,(1333/734‬כך שבודאי נישא לה בגיל צעיר; אלטנבע'א אלמארדאני אלסאקי מת בשנת ‪ 1343/744‬בגיל צעיר מ‪ ,25-‬כך שנישא‬
‫לבתו של אלנאצר מחמד בגיל ‪ 20‬בערך; ילבע'א אליחיאוי מת בשנת ‪ 1347/748‬בגיל העולה על ‪ ,20‬כך שהיה בן ‪ 20‬בערך‪ ,‬או אף‬
‫פחות מכך‪ ,‬בעת שנשא לאישה את אחותה של ארדו אמו של כצ'כ )להפניות ופרטים ראה נספח קשרי הנישואים – ‪40‬א‪;66 ,49-‬‬
‫טבלה ד'(‪.‬‬
‫‪ 1258‬ון‪-‬סטינברגן‪" ,‬האליטה הממלוכית"‪.193 ,‬‬
‫‪ 1259‬קרוב לודאי שהקשר בין מרבית האמירים המבוגרים יותר לאלנאצר מחמד לא היה קרוב‪ .‬מרבית הממלוכים של קלאוון שהיו‬
‫מקדמים בעת מותו של אלנאצר מחמד לא היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת אלנאצר‪ .‬אולם‪ ,‬נכדתו של כוכאי‪ ,‬הממלוכ של‬
‫קלאוון היתה נשואה לאלנאצר מחמד )ראה טבלה ד'(‪ .‬בנותיהם של ג'נכלי בן אלבאבא שהיה ואפד מונגולי שהגיע בימי אלנאצר‬
‫מחמד למצרים‪ ,‬ושל טקזתמר אלחמוי שהיה במקור ממלוכ של צאחב חמאת‪ ,‬היו נשואות לבנים של אלנאצר מחמד )נספח קשרי‬
‫הנישואים – ‪ .(157 ,62‬כפי שמציין ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬יתכן שמה שעמד מאחורי נישואים אלה היה רצון שאמיר בכיר יחנוך את בניו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬אך שאין לפסול שיקולים אישיים‪ .‬שני אמירים אלה היו זמן רב בשירותו של אלנאצר מחמד ואין זה מן הנמנע‬
‫שפיתחו קשר קרוב עמו‪ .‬הסיבה לכך שאלנאצר מחמד לא השיא להם את בנותיו נובעת בודאי מפער הגילים שהיה קיים בינם לבין‬
‫בנותיו של אלנאצר מחמד‪ .‬גם את אמהאת אלאולאד שלו השיא אלנאצר מחמד לאמירים‪/‬ממלוכים ותיקים ויש להניח שגם במקרה‬
‫זה גילאי האמירים ו‪-‬אמהאת אלאולאד שיחקו תפקיד )נספח קשרי הנישואים‪ .(71 ,68 ,64 ,‬יש להניח שמאותן סיבות‪ ,‬אלנאצר‬
‫מחמד לא השיא את בנותיו לממלוכים ותיקים שלו כדוגמת קטלובע'א אלפח'רי‪ ,‬אידע'מש אלטבאח'י וטרע'אי )ראה טבלה ד'(‪ ,‬אלא‬
‫השיא להם קרובות אחרות שלו‪ .‬לפחות עם קטלובע'א ידוע שהיה לו קשר קרוב שכן המקורות מציינים שגידל אותו כמו ילד‪.‬‬
‫‪293‬‬
‫בינה לבין משפחת קלאוון באמצעות קשרי נישואים‪ 1260.‬ניתן להתייחס לפחות לחלק מקשרי הנישואים האלה‬
‫כאל נישואים בתוך משפחה‪ .‬מעניין לציין שלאחר מות אלנאצר מחמד כבר לא נזכרים במקורות קשרי‬
‫נישואים בין משפחות האמירים שהיו קשורים בקשרי נישואים למשפחת קלאוון לפני מות אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫הדבר מראה שמשפחות אלה ראו במשפחת קלאוון את בסיס הלגיטימציה שלהם ושגם לאחר מותו של‬
‫אלנאצר מחמד משפחות האמירים הללו לא הצליחו‪ ,‬או לא רצו‪ ,‬להפוך עצמם לאלטרנטיבה לשלטון‬
‫הקלאוונים‪.‬‬
‫הולט טען שאלנאצר מחמד השיא את בניו ובנותיו למי שהיו "זרים" )עֻ' ַרּבַאא‪ ,‬יחיד‪ַ :‬ע' ִריּב( בחצר‬
‫בקהיר )‪,(Persons who were not in the full sense members of the Nasiriyya Royal Mamluks‬‬
‫בין אם משום שהיו ואפדיה או שלא היו ממלוכים‪ ,‬בין אם משום שבמקור היו ממלוכים של אדון אחר‪ ,‬או‬
‫משום שלא גדלו אצל אלנאצר מחמד‪ .‬לטענתו‪ ,‬בשל כך אמירים אלה‪ ,‬כמו צאצאיו של אלנאצר מחמד‪ ,‬לא‬
‫יכלו להנהיג פלג של ממלוכים ונישואיהם למשפחת קלאוון לא הניבו עבורם פירות פוליטיים‪ .‬על פי הולט‪,‬‬
‫כנגד אמירים אלה )וכנגד הסולטאנים צאצאי אלנאצר מחמד( עמדה ה‪-‬ח'שדאשיה של הנאצריה שהיותה‬
‫אוליגרכיה צבאית ששלטה בסולטאנות‪ .‬הולט נותן לדוגמא את המקרה של קוצון "הזר" אשר הובס על ידי‬
‫הסולדיריות הקבוצתית של ה‪"-‬נאצריה האמיתיים"‪.‬‬
‫‪1261‬‬
‫ראשית‪ ,‬ניתן למצוא מספר "נאצריה אמיתיים" אשר אלנאצר מחמד קשר למשפחתו בקשרי‬
‫נישואים‪.‬‬
‫‪1262‬‬
‫שנית‪ ,‬כשבודקים את זהות האמירים שפנו כנגד קוצון מגלים שלא ניתן להגדירם כ‪"-‬נאצריה‬
‫אמיתיים" שפנו כנגד זר‪ ,‬שכן רובם היו "זרים" בעצמם‪.‬‬
‫אמיתיים"‪.‬‬
‫‪1264‬‬
‫‪1263‬‬
‫מנגד‪ ,‬חלק ממי שתמכו בקוצון היו "נאצריה‬
‫לא ניתן גם לזהות "נאצריה אמיתיים" )כלומר ממלוכים שגדלו אצל אלנאצר מחמד( אשר‬
‫גורלם שפר עליהם לאחר מות אלנאצר מחמד משום שהצליחו להנהיג פלג של ממלוכים של אלנאצר מחמד‬
‫הניחן ב‪-‬ח'שדאשיה‪.‬‬
‫‪1265‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כמעט כל האמירים השותפים למאבק בקוצון היו קשורים בקשרי‬
‫‪ 1260‬בנספח קשרי הנישואים נמצאות כל ההפניות לקשרי נישואים אלה‪ .‬לקשרים הבולטים של משפחת בכתמר אלסאקי‪ ,‬ראה את‬
‫נספח קשרי הנישואים )‪110 ,109-107‬א‪ ;(113-‬לקשרים הבולטים של משפחת תנכז‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪121-120,‬‬
‫‪ ;(133-125‬לקשרים הבולטים של משפחת קוצון‪/‬בשתאכ‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪ ;(145 ,142-139 ,137-135‬לקשרים‬
‫הבולטים של משפחת ילבע'א אליחיאוי‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(169-168 ,165‬‬
‫‪ 1261‬הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪.323-320 ,‬‬
‫‪ 1262‬ארנבע'א אלנאצרי‪ ,‬קמארי אלנאצרי ואק סנקר אלנאצרי‪ ,‬שעל פי ה‪-‬נסבה שלהם לפחות היו "נאצריה אמיתיים"‪ ,‬היו נשואים‬
‫לבנותיו של אלנאצר מחמד; טע'איתמר אלנאצרי )מת ‪ (1333/734‬שהיה "נאצרי אמיתי" היה נשוי לבתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך מת‬
‫לפני אלנאצר מחמד; קטלובע'א אלפח'רי שהיה "נאצרי אמיתי" התחתן עם אלמנתו של תנכז‪ ,‬כך שנהנה מקשר למשפחת קלאוון;‬
‫ילבע'א אליחיאוי שהיה "נאצרי אמיתי" היה נשוי לאחותה של ארדו אמו של כצ'כ; ניתן לתהות האם אין להגדיר את אלטנבע'א‬
‫אלמארדאני כ‪"-‬נאצרי אמיתי"‪ ,‬רק משום שעבר לידי אלנאצר מחמד משליט מארדין‪ ,‬משום שברור שהגיע לאלנאצר מחמד בגיל‬
‫צעיר למדי‪ ,‬או אם אין להגדיר את אידע'מש וטע'אי הממלוכים של בלבאן אלטבאח'י במקור כ‪"-‬נאצריה אמיתיים" למרות שהיו‬
‫ברשותו של אלנאצר מחמד מעל לארבעים שנים‪ ,‬קרוב לודאי מגיל צעיר‪ ,‬ראה טבלה ד'; ראה דיון הקשור לנושא אצל ון‪-‬סטינברגן‪,‬‬
‫"האליטה הממלוכית"‪.183-176 ,‬‬
‫‪ 1263‬נג'ום‪) 40 :10 ,‬בהאדר אלתמרתאשי‪ ,‬אלחאג' אלמלכ‪ ,‬סנג'ר אלג'אולי‪ ,‬אק סנקר אלסלארי‪ ,‬ג'נכלי בן אלבאבא‪ ,‬טע'אי‬
‫אלג'אשנכיר‪ ,‬ביברס אלאחמדי‪ ,‬אידע'מש אלג'אשנכיר‪ .‬ניתן להוסיף לרשימה זו את אלטנבע'א אלמארדאני שהולט מחשיב ל‪"-‬זר"(‪.‬‬
‫‪ 1264‬לתמיכה של ברסבע'א בקוצון‪ ,‬ראה נג'ום‪.31 :10 ,‬‬
‫‪ 1265‬אקבע'א‪ ,‬ברסבע'א‪ ,‬בירע'א‪ ,‬קטלובע'א וארנבע'א )ראה טבלה ד'( שהיו "נאצריה אמיתיים" והיו מקדמים בעת מותו של אלנאצר‬
‫מחמד‪ ,‬מצאו את מותם במאבקים לאחר מות אלנאצר מחמד; קטלובע'א היה הממלוכ הותיק ביותר של אלנאצר מחמד‪ ,‬אשר גדל‬
‫אצל אלנאצר מחמד כילד‪ ,‬והיה מואח'י של טשתמר ח'מצ אח'צ'ר שגם היה שותף למאבקים אלה‪ .‬לא נראה שזה עזר להם במאבקיהם‬
‫‪294‬‬
‫נישואים למשפחת קלאוון‪ ,‬ואחת הסיבות שנתנו לכך שפנו כנגד קוצון היא שהרג את אלמנצור אבו בכר בנו‬
‫של אלנאצר מחמד והגלה את בניו האחרים לקוצ‪ 1266.‬המאבקים בין האמירים לאחר מות אלנאצר מחמד לא‬
‫היו מאבקים בין פלגים ממלוכים או פלג ממלוכי "אמיתי" הניחן בסולידאריות שלחם ב‪"-‬זר"‪ ,‬אלא מאבקים‬
‫בין פלגים של משפחת קלאוון‪ .‬דוגמא טובה למרכזיותה של משפחת קלאון במאבקים שלאחר מותו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬והמחשה לכך שהמאבקים לאחר מות אלנאצר מחמד התנהלו בין פלגים של משפחת קלאוון‪,‬‬
‫ניתן למצוא בקטע אצל אבן תע'ריברדי המתאר את מה שקרה לאחר שקוצון הודח‪" :‬הנסיכה אשת אלחג'אזי‪,‬‬
‫בת הסולטאן אלמלכ אלנאצר מחמד בן קלאון‪ ,‬פגשה את בעלה‪ ,‬מלכתמר אלחג'אזי‪ ,‬עם משרתיה ושפחותיה‪,‬‬
‫כשהזמרים שלה מנגנים בכלי נגינה מתוך שמחה לבואו‪ ,‬ועמה אחותה‪ ,‬אשת בשתכ שותפה לשמחתה והיא‬
‫מקללת את קוצון משום שהרג את בעלה בשתכ אלנאצרי עוד לפני כן‪ .‬ואחותה‪ ,‬בת המלך אלנאצר האחרת‪,‬‬
‫אשת קוצון‪ ,‬לצדה והיא מיללת‪ ,‬בוכה‪ ,‬צועקת ומכה עצמה בשל אחריתו של קוצון‪ .‬שפחות המלך אלנאצר‬
‫וילדיו נחלקו לשתי קבוצות‪ .‬קבוצה עם אשת אלחג'אזי וקבוצה עם אשת קוצון‪ .‬הדבר המפליא הוא שהשמחה‬
‫והאבל היו לפני כן להיפך‪ ,‬שכן האבל היה בבית אלחג'אזי והשמחה בבית קוצון ועכשיו האבל בבית קוצון‬
‫והשמחה בבית אלחג'אזי‪ .‬אשתו של בשתכ‪ ,‬למרות שהוא )אלחג'אזי( גבור גבר על בעלה‪ ,‬תמכה באחותה‪,‬‬
‫אשת אלחג'אזי‪ ,‬וקיללה את קוצון‪ .‬מצבה )של אשת בשתכ( היה כפי שאמר מי שאמר‪ :‬לא מאהבת מרדכי אלא‬
‫משנאת המן ) ‪‬ﻭ ‪‬ﻣﺎ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺣ‪‬ﺒ ‪‬ﻪ ﹶﺃ ‪‬ﺣ‪‬ﻨﻮ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻜ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﺑ ‪‬ﻐﺾ ﹶﻗ ‪‬ﻮﻡ ﺁ ‪‬ﺧ ﹺﺮﻳﻦ("‪.‬‬
‫‪1267‬‬
‫אלצפדי מספר שכשהאמיר קמארי אמיר שכאר אלנאצרי )מת ‪ (1342/743‬חזר למצרים משירות‬
‫בסוריה הוא לא רצה להיכנס אל הסולטאן אלנאצר מחמד משום שהרגיש זר בחצר )ע'ריב(‪ ,‬אך האמירים‬
‫ﺖ‬
‫ﺖ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫במצרים אמרו לו‪" :‬אתה לא זר שכן אתה מגדולי ה‪-‬ח'אצכיה ובעלה של בתו של אדוננו הסולטאן" )ﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ(‪.‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻜ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻭ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭﺝ ﹺﺑ‪‬ﻨﺖ ‪‬ﻣ ‪‬ﻮﻻ‪‬ﻧﺎ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﳋﺎ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ﹾﻛ‪‬ﺒ ﹺﺮ ﺍ ﹶ‬
‫ﹶﻏ ﹺﺮﻳﺐ‪ ،‬ﻭﹶﺃ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫‪1268‬‬
‫אמנם‪ ,‬כפי שהולט מציין‪ ,‬טקזתמר אלחמוי ובכתמר‬
‫אלסאקי מוגדרים במקורות כזרים בחצרו של של אלנאצר מחמד משום שעברו לידו מאדוניהם המקוריים ולכן‬
‫לא היתה להם ח'שדאשיה בה יוכלו להיעזר‪ ,‬אך יש להתחשב בעובדה ששני אמירים אלה הגיעו לידי אלנאצר‬
‫מחמד בשנת ‪ ,1309/709‬ובתקופה זו אלנאצר מחמד עדיין לא החל לקשור את האמירים שלו אל משפחתו‬
‫כנגד האמירים האחרים; לאחר המאבק בקוצון גם אין כמעט אזכור במקורות לנאצריה‪ ,‬ובודאי שלא כקבוצה הפועלת בסולידאריות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אצל אבן תע'ריברדי המושג אלנאצריה מופיע רק פעמיים לאחר המאבק בקוצון ואין מדובר בפעילות מאורגנת שלהם‪.‬‬
‫במקרה אחד מבין השניים בהם נזכר הביטוי אלנאצריה‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין שאלמט'פר חאג'י הרג רבים מביניהם‪ ,‬אלנג'ום‪:10 ,‬‬
‫‪ .186 ,165‬אבן חג'ר גורס שאלמט'פר חאג'י הרג את שארית הנאצריה ) ַּב ִקיַת אלנַא ִצ ִריַה(‪ ,‬אבן חג'ר‪ ,‬דרר‪ .5-3 :2 ,‬ניתן אמנם‬
‫לזהות אמירים נאצרים גם לאחר תקופת חאג'י‪ ,‬אבל ייתכן והכוונה של אבן חג'ר היא שהנאצריה לא היוותה עוד קבוצת כוח‪ .‬נראה‬
‫ﺾ ‪‬ﻋﻠﹶﻰ ﹶﺃﻛﹶﺎﺑﹺﺮ ﹸﺃ ‪‬ﻣﺮ‪‬ﺍ‪‬ﺋ ‪‬ﻪ‬
‫שאין זה מקרה שאבן תע'ריברדי אומר שאלנאצר חסן "תפס את גדולי האמירים שלו מבין הממלוכים של אביו" )ﹶﻗ‪‬ﺒ ‪‬‬
‫‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻣﻤ‪‬ﺎﻟﻴﹺﻚ ﹶﺃﺑﹺﻴ ‪‬ﻪ( ואינו מדבר כלל על קבוצת הנאצריה‪ ,‬אלנג'ום‪ .311 :10 ,‬המושג ח'שדאשיה מופיע אצל אבן תע'ריברדי רק פעם‬
‫אחת מתקופת קוצון ועד לתקופתו של ילבע'א אלעמרי )וזאת בהשוואה להופעות רבות לפני כן ואחרי כן(‪ .‬גם הופעה זו מתייחסת‬
‫ל‪-‬ח'שדאשיה של הממלוכים של אלמט'פר חאג'י ולא לנאצריה‪ ,‬נג'ום‪ .170 :10 ,‬וראה דיון על התפרקות ה‪-‬ח'שדאשיה בתקופת‬
‫שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד אצל לבנוני‪ ,‬נקודת מפנה‪ ;82 ,‬לבנוני‪" ,‬חיילים פשוטים"‪.23 ,‬‬
‫‪ 1266‬נג'ום‪.37 :10 ,‬‬
‫‪ 1267‬נג'ום‪.53-52 :10 ,‬‬
‫‪ 1268‬אעיאן‪.132 :4 ,‬‬
‫‪295‬‬
‫בקשרי נישואים‪.‬‬
‫‪1269‬‬
‫מדיניות הנישואים של אלנאצר מחמד הפכה חלק מהאמירים למשפחתו וניתקה אותם‬
‫מה‪-‬ח'שדאשיה שלהם‪ .‬החל משנות העשרים של המאה השמינית‪/‬הארבע עשרה מי שהיה קשור בקשרי‬
‫נישואים לאלנאצר מחמד כבר לא היה יכול להיחשב ל‪"-‬זר"‪ ,‬אלא למקורב‪ .‬כאמור‪ ,‬הולט גם טען שקשרי‬
‫הנישואים לא הביאו תועלת פוליטית לאמירים‪ .‬נראה שטענתו של הולט נובעת בין היתר מציפיה שלו‬
‫שאמירים שהיו קשורים בקשרי נישואים יהפכו להיות סולטאנים‪ ,‬אך בתקופה זו מעמדה של השושלת‬
‫הקלאוונית היה איתן‪ .‬הולט מוצא עדות לכך שנישואים אלה לא נשאו פרות פוליטיים בכך שצאצאיו של תנכז‬
‫לא שיחקו תפקיד פוליטי לאחר מות אלנאצר מחמד ושמשפחתו איבדה כל כוח פוליטי‪ .‬אולם‪ ,‬צריך לזכור‬
‫שבעת מותו‪ ,‬תנכז הותיר אחריו שני בנים שגיל הגדול מביניהם‪ ,‬מחמד )מת ‪ ,1369/771‬נולד ‪(1329/730‬‬
‫היה ‪ 10‬בערך‪ .‬בנו הקטן אחמד )מת ‪ 1348/749‬בדבר‪ ,‬נולד לאחר ‪ (1329/730‬היה אמיר במצרים אך מת‬
‫בגיל צעיר‪ .‬מחמד הפך לאחר מות תנכז ל‪-‬מקדם אלף בדמשק ול‪-‬אמיר טבלח'אנה במצרים‪ .‬נינו של תנכז ‪-‬‬
‫מחמד בן מחמד בן מחמד בן תנכז )מת ‪ ,(1399/802‬היה אמיר במצרים‪ ,‬ואף היה קשור למשפחת קלאוון‬
‫בקשרי נישואים‪ .‬בנותיו ונכדותיו של תנכז נישאו לאחר מות אלנאצר מחמד לבניו של אלנאצר מחמד וחלקן‬
‫אף ילדו להם בנים‪ .‬בחברה הממלוכית לבנים שהיו צעירים בעת מות אביהם היה קשה להפוך לאמירים ויש‬
‫להניח שצאצאיו של תנכז הפכו לאמירים בשל קשרי הנישואים של משפחתם למשפחת קלאוון‪ ,‬כך שקשרי‬
‫הנישואים של תנכז למשפחת קלאוון הניבו תועלת פוליטית למשפחתו‪ 1270.‬ככלל‪ ,‬בניהם ובני משפחותיהם של‬
‫האמירים שאלנאצר מחמד קשר למשפחתו היו גם בתקופה שלאחר מות אלנאצר מחמד אמירים )חלקם‬
‫בכירים(‪ ,‬וחלקם המשיכו לקשור עצמם בקשרי נישואים למשפחת קלאוון )ראה את נספח קשרי הנישואים –‬
‫משפחות האמירים(‪ 1271.‬ח'ליל‪ ,‬בנו של קוצון אף היה מועמד לסולטאנות‪.‬‬
‫הדעה הרווחת במחקר בנוגע לצאצאי אלנאצר מחמד היא שהם היו שליטי בובה וששלטונם שימש‬
‫כסות למאבקים בין האמירים הבכירים אשר שלטו בפועל בסולטאנות‪ .‬בפרק ‪ 3‬העוסק ב‪-‬אולאד אלנאס‪,‬‬
‫ציינתי‪ ,‬שבניגוד לדעה הרווחת במחקר‪ ,‬צאצאיו של אלנאצר מחמד על פי רוב לא היו קטינים בעת ששלטו‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬הצאצא המבוגר ביותר היה זה שעלה לשלטון ולא נראה שאמירים הכתירו סולטאנים קטינים על‬
‫מנת שיוכלו לשלוט בהם‪ .‬עד לתקופת שלטונו הראשונה של אלנאצר חסן מרבית האמירים הבכירים היו אלה‬
‫שאלנאצר מחמד קשר למשפחתו בקשרי נישואים‪ .‬אמנם בתקופה זו היו מאבקים רבים בין אמירים‪ ,‬אך יש‬
‫להתייחס למאבקים אלה כאל מאבקים בין פלגים של משפחת קלאוון‪ .‬אלצפדי מיחס לאמיר ג'נכלי בן אלבאבא‬
‫את האמירה הבאה בדיונים שקדמו להכתרתו של אלצאלח אסמאעיל‪ ,‬שנערכו בין האמירים הבכירים‪ ,‬ה‪-‬‬
‫ח'אצכיה ו‪-‬אצהאר אלסלטאן‪" :‬הו אמירים‪ ,‬כלומר – ה‪-‬ח'אצכיה‪ ,‬אתם אמירים וגדולי ה‪-‬אצהאר של הסולטאן‬
‫‪ 1269‬הולט‪" ,‬אלנאצר מחמד"‪ ;320 ,‬אעיאן‪ .611 :2 ,‬שאר האמירים מוגדרים על ידי הולט כזרים רק בהסתמך על הביוגרפיה‬
‫שלהם‪ ,‬אך למיטב ידיעתי הם אינם מוגדרים ככאלה במקורות‪.‬‬
‫‪ 1270‬וראה נג'ום‪) 153-152 :10 ,‬נזכר שבניו של תנכז קיבלו אמרה זמן קצר לפני שבתו של תנכז נישאה לאלמט'פר חאג'י(‪.‬‬
‫‪ 1271‬גם בתקופה הקודמת לתקופת שלטונו של השלישית של אלנאצר מחמד ניכר שלבניהם ולמשפחותיהם של אמירים הקשורים‬
‫בקשרי נישואים לסולטאנים היו יותר סיכויים להפוך לאמירים )ראה את נספח קשרי הנישואים(‪.‬‬
‫‪296‬‬
‫ובעליהם של בנותיו‪ .‬אתם מכירים את בני אדונכם הטוב ביותר ולכן תכתירו את מי שהוא דתי ונבון" )‪‬ﻳﺎ ﹸﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺍﺀ‬
‫ﺼ ‪‬ﺮﻭﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﻓﻴ ﹺﻬ ‪‬ﻢ ‪‬ﺩ‪‬ﻳ‪‬ﻨﺎ ‪‬ﻋﺎ‪‬ﻗﻼ ‪‬ﻭﱡﻟﻮ ‪‬ﻩ‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭﺍﺝ ‪‬ﺑ‪‬ﻨﺎ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ ‪‬ﻭﹶﺃ‪‬ﻧ‪‬ﺘ ‪‬ﻢ ﹶﺃ ‪‬ﺧ‪‬ﺒﺮ ﹺﺑﹶﺄ ‪‬ﻭﻻﺩ ﹸﺃ ‪‬ﺳ‪‬ﺘﺎ ‪‬ﺫ ﹸﻛ ‪‬ﻢ‪ ،‬ﹸﺃ‪‬ﺑ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻬﺎﺭ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺻ ‪‬ﻜ‪‬ﻴﺔ ﹶﺃ‪‬ﻧ‪‬ﺘ ‪‬ﻢ ﹸﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﺍﺀ ‪‬ﻭ ‪‬ﻛ‪‬ﺒﺎﺭ ‪‬ﻭﹶﺃ ‪‬‬
‫ﳋﺎ ‪‬‬
‫‪‬ﻳ ‪‬ﻌﹺﻨﻲ ﺍ ﹶ‬
‫‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ﹸﻜ ‪‬ﻢ(‪.‬‬
‫‪1272‬‬
‫קטע זה ממחיש את הקשר בין האמירים הבכירים בתקופה שלאחר מותו של אלנאצר מחמד‪,‬‬
‫למשפחת קלאוון‪ ,‬ואת חשיבותם של קשרי ה‪-‬מצאהרה בתקופה זו‪.‬‬
‫‪1273‬‬
‫עד לימי שלטונו של הסולטאן אלאשרף שעבאן )שלט ‪ (1377-1363/778-764‬כל הנשים של בניו‬
‫אלנאצר מחמד היו כאלה שחותנו להם על ידי אביהם‪ ,‬כאלה שהיו בנות למשפחות שאלנאצר מחמד קשר‬
‫בעצמו למשפחת קלאוון‪ ,‬או שפחות‪ .‬רבות מנשותיהם היו אלמנות של אחיהם‪.‬‬
‫‪1274‬‬
‫יש להניח שמדיניות זו‬
‫נבעה מרצון לשמר את הקשר בין משפחת קלאוון‪ ,‬למשפחות האמירים שאלנאצר מחמד קשר בעצמו‬
‫למשפחת קלאוון‪ .‬העובדה שנשותיהם של הסולטאנים היו שפחות או בנות למשפחות שהיו קשורות למשפחת‬
‫קלאוון עוד מימי אלנאצר מחמד‪ ,‬מעידה על כך שקשרי נישואים אלה לא נכפו על בניו של אלנאצר מחמד‬
‫ושהם )או משפחתם( עמדו מאחורי קשרי נישואים אלה‪.‬‬
‫ישנן עדויות לכך שמעמדם של אמירים הקשורים לבן של אלנאצר מחמד בקשרי נישואים עלה בעת‬
‫שלטונו‪ ,‬ושמעמדם ירד כשהודח‪ .‬אמירים אלה היו תלויים בבניו של אלנאצר מחמד לפחות במידה בה בניו היו‬
‫תלויים בהם‪ .‬למשל‪ ,‬אבן תע'ריברדי מציין במפורש שטקזתמר אלחמוי )מת ‪ (1345/746‬הפך עם הכתרתו של‬
‫אלמנצור אבו בכר לסגן הסולטאן )נאיב אלסלטנה( משום שהיה צהר שלו )חמו(‪.‬‬
‫‪1275‬‬
‫בכתב המינוי של‬
‫טקזתמר‪ ,‬המופיע אצל אלקלקשנדי‪ ,‬נזכרת עובדת היותו צהר של אבו בכר כסיבה מרכזית לזכותו‬
‫לתפקיד‪ 1276.‬עם הדחתו של אבו בכר הודח גם טקזתמר‪ ,‬אך לאחר שבתו האחרת נישאה לאלצאלח אסמאעיל‬
‫הוא הפך להיות בעל מעמד ) ֻמ ַע ַט'ם( בימי שלטונו של אסמאעיל‪ ,‬ובימי אחיו אלכאמל שעבאן הוא חזר להיות‬
‫נאיב אלסלטנה‪.‬‬
‫‪1277‬‬
‫המקורות מספקים מידע רב בנוגע לבעליהן של אמותיהם של בניו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫כמעט בכל המקרים ניכרת עלייה במעמדו של הבעל לאחר הכתרת בנה של אשתו‪ .‬בעלה של אמם של‬
‫אסמאעיל ושעבאן‪ ,‬ארע'ון אלעלאאי‪ ,‬היה בסך הכל חייל פשוט )ֻג'נְִדי( עד להכתרת אסמאעיל‪ ,‬אך הפך למנהל‬
‫הממלכה ) ֻמ ַד ִּבר אל ַמ ְמ ַל ַּכה( עם הכתרת אסמאעיל‪ .‬אבן תע'ריברדי מצטט את ההיסטוריון צלאח אלדין אלצפדי‬
‫ﺻﻼﺡ‬
‫שמתפלא על עלייתו לגדולה ומוסיף ואומר שהפליאה היא משום שלא היה אמיר אפילו )" َﻭ ‪‬ﻫ ﹶﺬﺍ ﺍﱠﻟ ‪‬ﺬﻱ ﹶﺫ ﹶﻛ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ‪‬‬
‫‪ 1272‬אעיאן‪ ;524 :1 ,‬ואפי‪.219 :9 ,‬‬
‫‪ 1273‬לעיתים ניתן למצוא התיחסות בכותר של הרשומה הביוגרפית לאמירים מתקופה זו כאל אצהאר של אלנאצר מחמד‪ ,‬דבר המעיד‬
‫על חשיבות ה‪-‬מצאהרה בפוליטיקה של התקופה‪ ,‬אעיאן‪ .444 :5 ,‬במקרים אחרים‪ ,‬המקורות מדגישים במסגרת הנרטיב ההיסטורי‬
‫את הקשר שבין מעמדם הבכיר של אמירים להיותם אצהאר של הקלאוונים‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪.17 :10 ,‬‬
‫‪ 1274‬אלנאצר מחמד היה אחראי לנישואי אבו בכר ואחמד; אלצאלח אסמאעיל התחתן עם אחותה של אשת אחיו אבו בכר‪ ,‬עם בתו‬
‫של בכתמר אלסאקי אלמנת אבו בכר‪ ,‬ועם בתו של אחמד בן בכתמר אלסאקי מבתו של תנכז; אלאשרף שעבאן נשא את אלמנת אחיו‬
‫)בתו של בכתמר אלסאקי(‪ ,‬בת של תנכז שאולי היתה אלמנת אחיו‪ ,‬ואולי גם את אלמנת אחיו בתו של טקזתמר; אלמט'פר חאג'י‬
‫התחתן עם אלמנת אחיו שעבאן בתו של תנכז; חסן התחתן עם שפחה שלו וככל הנראה גם עם נכדתו של אחיו של ילבע'א אליחיאוי‬
‫)ראה את נספח קשרי הנישואים – ‪.(81-80 ,77-74 ,70 ,69 ,67 ,63 ,62‬‬
‫‪ 1275‬נג'ום‪.3 :10 ,‬‬
‫‪ 1276‬אלקלקשנדי‪.142 :11 ,‬‬
‫‪ 1277‬דרר‪ ;135 :2 ,‬סלוכ‪.681 :2 ,‬‬
‫‪297‬‬
‫ﺼﺎ‪‬ﻟﺢ ‪‬ﻭﺍﻟ ﹶﻜﺎ ‪‬ﻣﻞ ‪‬ﻭ ‪‬ﻫ ‪‬ﻮ ﹶﻏ‪‬ﻴﺮ ﹶﺃ ‪‬ﻣﲑ"(‪ 1278.‬כשאסמאעיל חלה‪ ,‬דחף ארע'ון להכתרתו‬
‫ﺠﺐ ﹶﻛ ‪‬ﻮ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ‪‬ﻳ ﹸﻜﻮ ﹶﻥ ‪‬ﻣ ‪‬ﺪ‪‬ﺑﺮ ‪‬ﻣ ‪‬ﻤﹶﻠ ﹶﻜ‪‬ﺘ ﹺﻲ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺍﻟ ‪‬ﺪﻳﻦ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ ‪‬ﻌ ‪‬‬
‫ﺖ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭ ‪‬ﺟ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ(‪ 1279.‬ארע'ון‬
‫של בנה האחר של אשתו‪ ,‬אלכאמל שעבאן "משום שאמו היתה אשתו" ) ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ﹶﺃ ‪‬ﺟ ﹺﻞ ﹶﺃ ﱠﻥ ﹸﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫אלעלאאי הודח מתפקידו עם הדחת שעבאן בנה של אשתו‪ .‬מנהל הממלכה ) ֻמ ַד ִּבר אל ַמ ְמ ַל ַּכה( בימי אלמט'פר‬
‫חאג'י היה בעלה של אמו – אק סנקר אלנאצרי‪ ,‬שהיה נשוי גם לבת של אלנאצר מחמד‪ 1280.‬כמו כן‪ ,‬בימיו של‬
‫חאג'י מונה לאג'ין אלעלאאי לתפקיד ִמיר ַג'נְַדאר "משום שהיה בעלה של אמו }של חאג'י{" )ﹶﻓﹺﺈ‪‬ﻧ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ ﹶﻥ ‪‬ﺯ ‪‬ﻭﺝ‬
‫ﹸﺃ ‪‬ﻣ ‪‬ﻪ(‪ 1281.‬עם הדחת חאג'י הוגלה לאג'ין לחמאת‪.‬‬
‫‪1282‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬בדרך כלל המקורות אינם מספקים פרטים על אמותיהם של בנותיו של אלנאצר‬
‫מחמד‪ ,‬כך שקשה לדעת אם אמירים‪ ,‬שהיו נשואים לבנותיו של אלנאצר מחמד‪ ,‬עלו לגדולה בעת שלטונו של‬
‫בן של אלנאצר מחמד שהיה אח של נשותיהם מאותה האם ) ַשקִיק(‪ .‬אולם ישנן מספר עדויות לקיומם של‬
‫מקרים כאלה‪ ,‬אשר מהווים חלק מהתופעה של פלגים בתוך משפחת קלאוון‪ .‬אק סנקר אלנאצרי )מת‬
‫‪ ,(1347/748‬שהיה נשוי לאחות ) ַשקִיקִה( של אסמאעיל ושעבאן קיבל תקדמת אלף במצרים בימי שלטונו של‬
‫אסמאעיל‪ .‬המקורות מציינים שמעמדו היה רם בימי שלטונם של אחֶיה של אשתו‪ 1283.‬אמיר נוסף שהיה נשוי‬
‫ל‪-‬שקיקה של אסמאעיל ושעבאן הוא בהאדר אלתמרתאשי )מת ‪ .(1342/743‬על פי אבן חג'ר‪" ,‬כאשר הפך‬
‫ﺼﺎ‪‬ﻟﺢ‬
‫אלצאלח להיות סולטאן הוא השתלט על הממלכה משום שאשתו היתה אחותו של אלצאלח" ) ‪‬ﻭﹶﻟ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻭﱢﻟ ‪‬ﻲ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺼﺎ‪‬ﻟﺢ(‪.‬‬
‫ﺖ ‪‬ﺷ ‪‬ﻘﻴ ﹶﻘﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺤ ‪‬ﻮ ﹶﺫ ‪‬ﻋﹶﻠﻰ ﺍ ﹶﳌ ‪‬ﻤﹶﻠ ﹶﻜﺔ َﻷ ﱠﻥ ﺍ ‪‬ﻣ ‪‬ﺮﹶﺃ‪‬ﺗ ‪‬ﻪ ﹶﻛﺎ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﹺﺇ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻋﻴﻞ ﺍ ‪‬ﺳ‪‬ﺘ ‪‬‬
‫‪1284‬‬
‫בתקופת שלטונו של אלצאלח צאלח )‪ ,(1355-1351/756-752‬האמיר החזק ביותר היה טאז‬
‫אלנאצרי‪ .‬המקורות מספרים שטאז נהג לבקר את אמו של אלצאלח צאלח‪ ,‬ושאלצאלח נטה לאחיו של טאז ‪-‬‬
‫ג'נתמר‪ .‬אנו ידוע שטאז היה נשוי לבת של אלנאצר מחמד‪ ,‬ולאור הידוע לנו על היחסים הקרובים של טאז עם‬
‫אמו של אלצאלח צאלח‪ ,‬יתכן שמדובר באחות של אלצאלח צאלח מאותה האם‪ .‬לאחר הדחת אלצאלח צאלח‪,‬‬
‫אנו שומעים שאחיו למחצה )בן לאותה אם( – עמר בן אחמד בן בכתמר אלסאקי‪ ,‬נעצר‪ .‬גם למקרה זה יש‬
‫להתייחס כאל דוגמא לפוליטיקה משפחתית קלאוונית ולפעילותם של פלגים בתוך משפחת קלאוון‪.‬‬
‫‪1285‬‬
‫בתקופת שלטונו הראשונה של חסן )שנים ‪ ,(1351-1347/752-748‬האמירים ביבע'א רוס וארע'ון שאה‬
‫‪ 1278‬נג'ום‪.186-185 ,79 :10 ,‬‬
‫‪ 1279‬נג'ום‪ .95-94 :10 ,‬למקרה נוסף בו אמיר ניסה לקדם את בנה של אשתו להיות סולטאן‪ ,‬ראה המקרה של בכתמר אלמחמדי‬
‫)מת ‪ (1367/769‬שהיה נשוי לאמו של אסמאעיל בן חסן‪ ,‬ורצה להפוך אותו לסולטאן‪ .‬למרות שלא ברור מתי נישא בכתמר לאם בנו‬
‫של חסן‪ ,‬ברור שקידומו של בכתמר התרחש לאחר שנישא לה‪ .‬בימים שהיה נשוי לה היה לכל היותר אמיר טבלח'אנה‪ ,‬אלאשרף‬
‫שעבאן נתן לו תקדמת אלף בשנת ‪ ,1367/769‬אך הדיח אותו לאחר שגילה שהוא רוצה להכתיר את אסמאעיל בן חסן בנה של‬
‫אשתו‪ ,‬דרר‪.287 :1 ,‬‬
‫‪ 1280‬נג'ום‪ ;179-178 :10 ,‬ראה גם את נספח קשרי הנישואים )‪.(78 ,45‬‬
‫‪ 1281‬נג'ום‪ .249 :10 ,‬יש להניח שלאג'ין אלעלאאי נישא לאמו של חאג'י לאחר מות אק סנקר בשנת ‪.1347/748‬‬
‫‪ 1282‬דרר‪.301 :2 ,‬‬
‫‪ 1283‬נספח קשרי הנישואים )‪.(45‬‬
‫‪ 1284‬דרר‪.294 :1 ,‬‬
‫‪ 1285‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪.76 :1 ,‬‬
‫‪298‬‬
‫אלנאצרי הגיעו לשיא כוחם )ביבע'א רוס נהיה נאיב אלסלטנה וארע'ון שאה נהיה מושל סוריה(‪ .‬אלנאצר‬
‫מחמד חיתן את ארע'ון שאה לבתו של אקבע'א עבד אלואחד‪ ,‬אך ארע'ון גירש אותה וזו נישאה בשנת‬
‫‪ 1345/746‬לביבע'א רוס‪ 1286.‬על פי רוב המקורות‪ ,‬אמו של חסן נפטרה בילדותו והוא גדל אצל טע'אי )מת‬
‫‪ ,(1348/749‬אשתו של אלנאצר מחמד שהיתה אחותו של אקבע'א‪ ,‬שאף אימצה את חסן‪ .‬דומה שאין זה‬
‫מקרה שכוחם של ארע'ון שאה וביבע'א הגיע לשיאו בעת שלטונו של חסן‪ ,‬ושמאחורי עליית מעמדם עומדת‬
‫פוליטיקה משפחתית אשר בדרך כלל קשה לזהותה‪ .‬בעת הכתרתו של חסן‪ ,‬היתה טע'אי עדיין בחיים‪.‬‬
‫המקורות מציינים שטע'אי נהנתה ממעמד גבוה ) ֻמ ַע' ַט ַמה( לאחר מות אלנאצר מחמד ויש להניח שהיתה שותפה‬
‫פעילה בפוליטיקה של המשפחה הקלאוונית‪.‬‬
‫‪1287‬‬
‫אחדים מקרב האמירים שעלו לגדולה לאחר מות אלנאצר‪ ,‬נקשרו בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‬
‫בימי חייו של אלנאצר מחמד‪ .‬מתוך הדוגמאות הבולטות ביותר )פרט לבעליהן של אמהאת אלאולאד שלו‬
‫שעלו לגדולה בימי שלטונם של בניהם של נשותיהם( הם קטלובע'א אלד'הבי‪ ,‬שהפך ל‪-‬מקדם אלף בשנת‬
‫‪ ,1350/751‬ארע'ון אלאסמאעילי‪ ,‬שהיה אחד האמירים הבכירים במדינה בשנת ‪ ,1348/749‬וארע'ון שאה‬
‫אלנאצרי שהפך למושל סוריה בימי חסן‪ 1288.‬העובדה שאמירים אלה נקשרו למשפחת קלאוון עוד בימי חייו‬
‫של אלנאצר מחמד מעידה על כך שמדובר באמירים שכוחם בא להם מתוקף קשרי הנישואים עם משפחת‬
‫קלאוון‪ ,‬ולא באמירים שעלו לגדולה בשל חולשתם‪ ,‬כביכול‪ ,‬של צאצאיו של אלנאצר מחמד‪.‬‬
‫במספר מקרים ניכר שבניו של אלנאצר מחמד‪ ,‬כמו אביהם‪ ,‬יצרו קשרי נישואים עם ממלוכים‬
‫מועדפים וקידמו אותם‪ .‬למשל‪ ,‬אלצאלח אסמאעיל השיא את אחותו לממלוכ המועדף שלו‪ ,‬ארע'ון אלכאמלי‪,‬‬
‫כשזה היה בסך הכל בן כ‪ 15-‬שנה‪ ,‬ואז קידם את החתן‪ .‬בני משפחתו של ארע'ון זכו למעמד גבוה לאחר מות‬
‫אסמאעיל‪ .‬אסמאעיל גם השיא אחות אחרת שלו לביבע'א אלצאלחי‪ .‬קרוב לודאי מדובר בביע'א רוס‪ ,‬אשר‬
‫המקורות מציינים שנהנה מיחסים קרובים עם אסמאעיל ושעלה לגדולה לראשונה בימי אלצאלח אסמאעיל‬
‫ﺼﺎ‪‬ﻟﺢ ﹺﺇ ‪‬ﺳ ‪‬ﻤﺎ ‪‬ﻋﻴﻞ"(‪ 1289.‬אחיו של אסמאעיל‪ ,‬אלכאמל שעבאן‪ ,‬היה זה שנתן לביבע'א‬
‫)"َﺃ ‪‬ﻭﻝ ‪‬ﻣﺎ ﺍ ‪‬ﺷ‪‬ﺘ ‪‬ﻬ ‪‬ﺮ ‪‬ﺫ ﹾﻛ ‪‬ﺮ ‪‬ﻩ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺩ ‪‬ﻭﹶﻟﺔ ﺍﻟ ‪‬‬
‫רוס תקדמת אלף‪ .‬אלמט'פר חאג'י השיא את אחת משפחותיו המועדפות ) ַח ַט'איַא( לממלוכ המועדף שלו‪,‬‬
‫אלג'יבע'א אלמט'פרי )מת בשנת ‪ ,1349/750‬בערך בגיל ‪ ,(19‬כשזה היה בגיל צעיר מאוד ואז קידם אותו‪.‬‬
‫נישואים של שפחה‪ ,‬ובודאי שפחה מועדפת‪ ,‬נחשבים ל‪-‬מצאהרה במונחי בני התקופה‪ 1290.‬אלנאצר חסן השיא‬
‫את אחותו לאסנדמר אלכאמלי )מת בשנת ‪ ,1368/770‬על פי ה‪-‬נסבה ממלוכ של אלכאמל שעבאן(‪ ,‬שאותו‬
‫‪ 1286‬נספח קשרי הנישואים )‪.(58 ,57‬‬
‫‪ 1287‬נג'ום‪ ;237 ,232 :10 ,‬אעיאן‪ .601-599 :2 ,‬ארע'ון שאה שנישא בשנת ‪ 1345/746‬לגרושתו של אלכאמל שעבאן‪ ,‬מילא‬
‫תפקיד של אסתאדאר בימי שעבאן‪ ,‬אעיאן‪.458 :1 ,‬‬
‫‪ 1288‬נספח קשרי הנישואים )‪.(68 ,64 ,57‬‬
‫‪ 1289‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(73-72‬דרר‪.301 :2 ,‬‬
‫‪ 1290‬נג'ום‪ ;254 ,191 :10 ,‬דרר‪ ;239-238 :1 ,‬אבן אלדואדארי‪ ,‬כרוניקה אוניברסאלית‪) 93 ,‬נישואים לשפחה נחשבים‬
‫ל‪-‬מצאהרה(‪.‬‬
‫‪299‬‬
‫קידם לאחר הנישואים )ראה את נספח קשרי הנישואים ‪.(84 -‬‬
‫‪1291‬‬
‫גם מקרים אלה מעידים על כך שקשרי‬
‫נישואים לא "נכפו" על בניו של אלנאצר מחמד מתוקף היותם קטינים וחסרי יכולת לשלוט‪ .‬למעשה‪ ,‬הנתונים‬
‫שיש לנו על קשרי הנישואים של משפחת קלאוון לאחר מות אלנאצר מחמד‪ ,‬מראים שלפחות עד למותו של‬
‫אלנאצר חסן קשרי הנישואים באו ביוזמת צאצאיו של קלאוון וקידומם של האמירים התרחש לאחר שנקשרו‬
‫למשפחת קלאוון‪.‬‬
‫‪1292‬‬
‫במהלך שלטונם של אלמט'פר חאג'י ובתקופת שלטונו הראשונה של אלנאצר חסן‪ ,‬עלו לגדולה מספר‬
‫אמירים חדשים‪ .‬ששת האמירים הבכירים במצרים בתחילת תקופת שלטונו הראשונה של אלנאצר חסן‬
‫)‪ (1351-1347/752-748‬היו – ביבע'א רוס‪ ,‬אחיו מנג'כ אליוספי‪ ,‬שיח'ו אלעמרי‪ ,‬טאז אלנאצרי‪ ,‬אחמד‬
‫אלסאקי ואלג'יבע'א אלמט'פרי‪.‬‬
‫‪1293‬‬
‫חמישה מהאמירים הללו היו קשורים למשפחת קלאוון בקשרי נישואים‪:‬‬
‫כפי שכבר צוין‪ ,‬אלצאלח אסמאעיל היה האחראי לנישואי ביבע'א רוס לאחותו‪ ,‬וקידומו של ביבע'א הגיע‬
‫לאחר שנקשר למשפחת קלאוון‪ .‬ביבע'א רוס חיזק את קשריו למשפחת קלאוון כשנשא לאישה בשנת‬
‫‪ 1345/746‬את בתו של אקבע'א אחיה של טע'אי‪ ,‬אשתו של אלנאצר מחמד‪ .‬בתקופת שלטונו הראשונה של‬
‫חסן ביבע'א רוס הפך לסגן הסולטאן )נאיב אלסלטנה( ואחיו מנג'כ אליוספי לוזיר ו‪-‬אסתאדאר‪ .‬אבן תע'ריברדי‬
‫ﻸ ‪‬ﺧ ‪‬ﻮ‪‬ﻳ ﹺﻦ"(;‬
‫כותב ששני האחים שלטו במצרים )"ﹶﻓﺼ‪‬ﺎ ‪‬ﺭ ‪‬ﺣﻜﹾﻢ ‪‬ﻣﺼ‪‬ﺮ ‪‬ﻟ َ‬
‫‪1294‬‬
‫אלג'יבע'א אלמט'פרי הצעיר היה נשוי‬
‫לשפחתו המועדפת של חאג'י בן מחמד בן קלאוון וקודם בימי חאג'י; שיח'ו אלנאצרי‪ ,‬המתחיל להופיע‬
‫במקורות כאמיר בכיר רק בימי אלנאצר חסן‪ ,‬היה נשוי לאלמנת קוצון‪ ,‬בתו של אלנאצר מחמד‪ .‬אנו יודעים‬
‫ששיח'ו גידל את ח'ליל ‪ -‬בנו של קוצון‪ ,‬כך שיש להניח שקשר הנישואים התרחש בסמוך למותו של קוצון‬
‫בשנת ‪ 1295;1341/742‬טאז היה נשוי לבת של אלנאצר מחמד‪ ,‬שמתה בשנת ‪ ,1349/750‬ובשנת ‪1351/752‬‬
‫נשא את זהראא‪ ,‬בתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬שהיתה אלמנתו של אק סנקר אלנאצרי )מת ‪ .(1347/748‬בנוסף‪,‬‬
‫אנו יודעים שטאז נהג לבקר את קטלומלכ בנת תנכז אמו של אלצאלח צאלח‪ ,‬ושטקטאי אלדואדאר‪ ,‬קרובו של‬
‫‪ 1291‬ידוע גם שתנכזבע'א אלמארדאני התחתן בשנת ‪ 1351/752‬עם אחותו של חסן‪ ,‬זמן קצר לפני שחסן הודח‪ ,‬אך לאחר שהפך‬
‫לשליט עצמאי ) ִא ְס ִת ְקלַאל הנובע מ‪-‬רשד(‪ .‬אבן חג'ר מציין שתנכזבע'א היה מקורב לחסן ) ַחטִ'יַא ִענְַד ֻה(‪ ,‬אשר נתן לו תקדמת אלף‪,‬‬
‫ומציין שמעמדו עלה בתקופת שלטונו השניה של חסן‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪ ;(85‬דרר‪ ;308 :1 ,‬וראה גם אעיאן‪:2 ,‬‬
‫‪ .139-138‬תנכזבע'א נזכר במקורות כמקורב )חַ'צִיצ( של חסן משום שהיה נשוי לאחותו‪ .‬גם במקרה זה נראה שחסן קשר עצמו‬
‫בקשר נישואים לאמיר מועדף וקידם אותו‪.‬‬
‫‪ 1292‬קשרי הנישואים של אבו בכר וכצ'כ התרחשו בימי אלנאצר מחמד; אלצאלח אסמאעיל יזם את נישואי אחיותיו לביבע'א‬
‫ולארע'ון אלכאמלי‪ .‬קשרי נישואים אחרים של אסמאעיל היו למשפחת תנכז‪ ,‬בכתמר אלסאקי ומשפחת טקזתמר שהיו קשורות‬
‫למשפחת קלאוון כבר בימי אלנאצר מחמד; קשרי הנישואים של אלכאמל שעבאן היו עם משפחת בכתמר אלסאקי ותנכז ואולי עם‬
‫משפחת טקזתמר; אלמט'פר חאג'י נשא לאישה את בת תנכז‪ ,‬אלמנת שעבאן‪ ,‬ואמו של חאג'י נישאה ללאג'ין אלעלאאי שקודם רק‬
‫לאחר הנישואים‪ ,‬כך שיש להניח שחאג'י או אמו עמדו מאחורי נישואים אלה; אלנאצר חסן חיתן את אחיותיו לאסנדמר אלכאמלי‬
‫ולתנכזבע'א‪ .‬כאמור‪ ,‬מעמדו של אסנדמר עלה בעקבות הנישואים ונראה שחסן גם יזם את נישואי אחותו לתנכזבע'א‪ ,‬ואז קידם אותו‪.‬‬
‫ככל הנראה חסן גם קשר עצמו בקשרי נישואים למשפחתו של ילבע'א אליחיאוי שנקשרה למשפחת אלנאצר מחמד כבר בימי חייו‬
‫של אלנאצר מחמד‪ .‬יתכן שחסן גם היה אחראי לנישואי אם בנו אסמאעיל לבכתמר אלמחמדי‪ .‬קידומו של אמיר זה התרחש לאחר‬
‫הנישואים‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים‪.‬‬
‫‪ 1293‬נג'ום‪ .188 :10 ,‬מושל דמשק היה ארע'ון שאה אלנאצרי שהיה קשור בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪.‬‬
‫‪ 1294‬נג'ום‪.189-187 :10 ,‬‬
‫‪ 1295‬נספח קשרי הנישואים )‪.(135‬‬
‫‪300‬‬
‫ילבע'א אליחיאוי )מת ‪ ,(1358/760‬היה נשוי לאחותו של טאז‪ 1296.‬אין לדעת מי היה בעל היוזמה בנישואי‬
‫שיח' וטאז לבנותיו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך לאור הידוע לנו על קשרי נישואים אחרים בתקופה‪ ,‬יש להניח‬
‫שמשפחת קלאוון היתה צד פעיל גם בקשרי נישואים אלה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬ברור שעליית מעמדו של שיח'ו‬
‫התרחשה זמן רב לאחר שנשא לאישה את בתו של אלנאצר מחמד‪ .‬במקרה של טאז קשה לדעת אם קשר‬
‫הנישואים היה קודם לקידומו‪.‬‬
‫נישואי שיח'ו לאלמנת קוצון ונישואי טאז לאלמנת אק סנקר הם דוגמאות למקרים בהם נשים שימשו‬
‫כגורם התורם להמשכיות המשפחה וציר להעברת כוח )ויש להניח שגם רכוש(‪ .‬אחיו של טאז ‪ -‬ג'נתמר‪ ,‬גם‬
‫נשא לאישה את בתו של אק סנקר אלנאצרי‪ ,‬כך שניתן להתייחס למשפחת טאז כאל מי שירשה את משפחת‬
‫אק סנקר או כאל מי שספגה לתוכה את משפחת אק סנקר‪.‬‬
‫‪1297‬‬
‫משפחתו של טאז קיבעה את מעמדה כאחת‬
‫המשפחות המקורבות למשפחת קלאוון )כמו משפחת בכתמר אלסאקי‪ ,‬משפחת תנכז ומשפחת ילבע'א‬
‫אליחיאוי( והמשיכה לקשור עצמה למשפחת קלאוון‪ ,‬שכן בתו של טאז נישאה לאלאשרף שעבאן‪ .‬אחיו של‬
‫טאז נזכר כקרובו של בידמר אלח'וארזמי ומשפחת טאז ומשפחת בידמר היו בין התומכים החשובים של‬
‫מנטאש במאבקו נגד ברקוק‪.‬‬
‫‪1298‬‬
‫תקופת שלטונו של אלצאלח צאלח )‪ (1354-1351/755-752‬התאפיינה במאבקים בין האמירים‬
‫טאז‪ ,‬שיח'ו‪ ,‬ביבע'א רוס וצרע'תמש‪ .‬כולם‪ ,‬פרט לצרע'תמש היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪.‬‬
‫בתקופת שלטונו השניה‪ ,‬חסן טיהר את כל האמירים בעלי הכוח שהכבידו עליו בעת תקופת שלטונו הראשונה‬
‫ובראשיתה של תקופת שלטונו השניה‪ .‬החשובים מביניהם היו טאז‪ ,‬צרע'תמש ושיח'ו‪.‬‬
‫‪1299‬‬
‫הוא קידם את‬
‫הממלוכים שלו ואת אולאד אלנאס ולמעשה מתקופה זו ואילך האמירים החזקים לא היו מבין הנאצריה‪.‬‬
‫ילבע'א אלעמרי‪ ,‬הממלוכ של חסן‪ ,‬הפך להיות האמיר החזק ביותר‪ .‬קידומו המהיר של ילבע'א אלעמרי וחיסול‬
‫שרידי הנאצריה‪ ,‬אשר רבים מהם היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת קלאון‪ ,‬הוביל בסופו של דבר‬
‫להשתלטות הממלוכים של ילבע'א על משרות המושלים‪ .‬ילבע'א‪ ,‬בעזרת הממלוכים האחרים של חסן‪ ,‬רצח‬
‫את חסן בשנת ‪ .1360/762‬כאן‪ ,‬לראשונה מזה שנים רבות‪ ,‬ניתן לזהות פעולה של ממלוכים אשר גדלו יחדיו‪,‬‬
‫ואין זה מקרה שאבן תע'ריברדי משתמש לראשונה מזה זמן רב במונח ח'שדאשיה כדי לתאר את הקשר‬
‫‪ 1296‬נספח קשרי הנישואים )‪.(177 ,173 ,172‬‬
‫‪ 1297‬נספח קשרי הנישואים )‪.(175‬‬
‫‪ 1298‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(179 ,177‬אבן צצרא‪ .26-25 ,‬נישואי אלמנות נוספים בולטים בתקופה התורכית הם נישואי בשתכ‬
‫לאלמנתו של בכתמר אלסאקי שנראית כהשתלטות על ירושת בכתמר וביתו של בכתמר; ונישואי מלכתמר אלחג'אזי לסארה בתו של‬
‫אלנאצר מחמד‪ ,‬שהיתה אלמנתו של טע'איתמר אלנאצרי‪ .‬גם בתוך משפחת קלאוון ניתן למצוא דוגמאות בהם אחים נשאו אלמנות או‬
‫גרושות של אחיהם – אלנאצר מחמד נשא לאישה את אלמנת אחיו ח'ליל; בניו של אלנאצר מחמד נשאו את אלמנות אחיהם – בתו‬
‫של בכתמר אלסאקי ובתו של תנכז‪ .‬התופעה של נשים כגורם המאפשר המשכיות והעברה של כוח ורכוש מאפיינת הרבה יותר את‬
‫התקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה להלן בפרק ‪.4.3‬‬
‫‪ 1299‬פרט לשלושת אמירים אלה נזכר גם טקטאי אלדואדאר‪ ,‬קרובו של ילבע'א אליחיאוי‪ ,‬כמי שהיה לו חלק בניהול הממלכה‬
‫) ַת ְדּבִיר אל ַמ ְמ ַלּכַה(‪ ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ .80 :1 ,‬משפחת ילבע'א אליחיאוי היתה קשורה בקשרי נישואים רבים למשפחת קלאוון‬
‫וטקטאי אלדואדאר היה נשוי לאחות של טאז‪ .‬מבין מושלי סוריה הנזכרים במקורות בתקופת שלטונו השניה של חסן ניתן למצוא את‬
‫מנג'כ אליוספי‪ ,‬אסנדמר אחיו של ילבע'א אליחיאוי ותנכזבע'א אלמארדאני‪ ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ ;102 :1 ,‬אעיאן‪ .139 :2 ,‬כולם‬
‫קשורים בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪.‬‬
‫‪301‬‬
‫ביניהם‪ 1300.‬נראה שמדובר במאבק ראשון מאז מותו של אלנאצר מחמד שאינו מאבק בין פלגים של משפחת‬
‫קלאוון‪ .‬צרע'תמש וילבע'א אלעמרי היו למעשה שני הממלוכים היחידים‪ ,‬עד למותו של חסן‪ ,‬אשר המקורות‬
‫מיחסים להם את המעמד הבכיר ביותר בסולטאנות‪ ,‬ואשר לא היו קשורים למשפחת קלאוון בקשרי נישואים‪.‬‬
‫לאחר רצח חסן‪ ,‬בצעד של השתלטות בוטה וחסרת תקדים‪ ,‬ילבע'א נשא לאישה את אלמנתו של חסן טולובאי‪.‬‬
‫שני אמירים אלה הם האמירים אשר בזמנם החלו להגיע ממלוכים לא‪-‬תורכים לשטחי הסולטאנות‪ ,‬שניהם‬
‫נחשבים למקורבים לאסכולה החנפית‪ ,‬ושניהם נתפשים כרשעים במקורות‪ .‬יתכן שבשל העובדה שלא היו‬
‫קשורים למשפחת קלאוון בקשרי נישואים הם ניהלו מדיניות שעשויה היתה לחתור תחת משפחת קלאוון‪.‬‬
‫התקופה שלאחר רצח חסן התאפיינה בעלייתם לגדולה של ממלוכים של חסן וממלוכים של ילבע'א‪.‬‬
‫נראה שהתופעה של קידום מהיר‪ ,‬התפרקות המשמעת ועלייה במעמדם של הממלוכים הפשוטים צוברת‬
‫תאוצה בתקופה זו‪ .‬כמו חסן‪ ,‬גם אלאשרף שעבאן נרצח על ידי הממלוכים שלו‪ 1301.‬תקופה זו דורשת מחקר‬
‫נוסף‪ ,‬אך בשלב זה ניתן לומר שנראה שלאחר רצח חסן ניתן לזהות יותר אמירים בכירים שאינם קשורים‬
‫בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪ ,‬ויותר מאבקים בין פלגים שלא ניתן להתייחס אליהם כאל מאבקים בין‬
‫פלגים של משפחת קלאוון‪ .‬בכל זאת‪ ,‬בדיקה של קשרי הנישואים של הסולטאן אלאשרף שעבאן )שלט‬
‫‪ (1377-1363/778-764‬מעידה על כך ששעבאן קשר עצמו בקשרי נישואים למשפחות שכבר היו קשורות‬
‫למשפחת קלאוון או לממלוכים מועדפים צעירים אותם קידם‪ .‬שלוש מששת נשותיו של שעבאן היו בנות‬
‫למשפחות שכבר היו קשורות בקשר נישואים למשפחת קלאוון )בתו של תנכזבע'א אלמארדאני‪ ,‬בתו של‬
‫אסנדמר אחיו של ילבע'א אליחיאוי ובתו של טאז( ואחת מנשותיו היתה בת דודו חסן‪ .‬אישה נוספת שלו היתה‬
‫אחות של הממלוכ שלו ג'רכתמר אלאשרפי )מת ‪ ,1376/778‬בגיל צעיר מ‪ ,(20-‬שהמקורות מציינים ששעבאן‬
‫אהב מאוד ושהיה אהוב עליו ) ַעזִיז( משום שהיה נשוי לאחותו‪ .‬בשל העובדה שמדובר בממלוכ צעיר‬
‫שהמקורות מציינים קשר קרוב בינו לבין שעבאן‪ ,‬ברור למדי שקשר הנישואים נבע מחיבה של שעבאן‬
‫לממלוכ שלו או לאחותו‪ .‬אמו של שעבאן נישאה לאלג'אי אליוספי‪ ,‬שמעמדו עלה בעקבות קשר הנישואים‪,‬‬
‫והוא הפך ל‪-‬אתאבכ בשנת ‪ .1372/774‬לאחר מותה של אמו של שעבאן מעמדו ירד‪.‬‬
‫‪1302‬‬
‫בשתאכ אלעמרי‬
‫)מת ‪ (1368/770‬קיבל משעבאן טבלח'אנה בשנת ‪ ,1367/769‬חותן עם אחותו של הלז בשנת ‪,1368/770‬‬
‫ולאחר החתונה קיבל משעבאן תקדמת אלף ואף הפך ל‪-‬אתאבכ‪ 1303.‬גם במקרה זה נראה שקידומו של האמיר‬
‫‪ 1300‬נג'ום‪.312 :10 ,‬‬
‫‪ 1301‬ראה לדוגמא מייצגת‪ ,‬סלוכ‪ ;286-269 :3 ,‬מנהל‪ .84-82 :8 ,‬שום סולטאן קודם לחסן לא נרצח על ידי הממלוכים שלו‪ .‬בימיו‬
‫של אלנאצר מחמד הקידום המהיר היה של שכבה דקה של ממלוכים מועדפים ובאופן שנשלט לחלוטין על ידי אלנאצר מחמד‪ .‬כמעט‬
‫כל הממלוכים שקודמו על ידי אלנאצר מחמד נקשרו למשפחתו‪ .‬רק לאחר רצח חסן נראה שממלוכים פשוטים קודמו באופן מסיבי‬
‫ולא נראה שהסולטאנים שלטו לחלוטין בתהליך קידומם‪ ,‬ראה גם ון‪-‬סטינברגן‪ ,‬סדר‪ .38-36 ,‬יש לקחת בחשבון שגם תופעת הקידום‬
‫המהיר ואובדן המשמעת קשורה לגלי הדבר שהחלו לפקוד את שטחי הסולטאנות החל משנות החמישים של המאה השמינית‪/‬הארבע‬
‫עשרה‪ .‬מגיפת הדבר שקטלה ממלוכים צעירים רבים לפני סיום הכשרתם אילצה את הסולטאנים לזרז את תהליך הכשרתם וקידומם‬
‫של הממלוכים‪.‬‬
‫‪ 1302‬נג'ום‪.58-57 :11 ,‬‬
‫‪ 1303‬סלוכ‪ .177 ,170 ,161 :3 ,‬בנוסף ניתן לציין שמנג'כ אליוספי שהיה קשור בקשרי נישואים למשפחת קלאוון שימש לתקופה‬
‫‪302‬‬
‫בא בשל קשרי הנישואים‪ 1304.‬לעומת זאת‪ ,‬שתיים מנשותיו של שעבאן היו בנותיהם של מנכליבע'א אלשמסי‬
‫וטע'יתמר אלנט'אמי‪ ,‬אשר כבר בשנת ‪ 1357/759‬נזכרים במקורות כ‪-‬מקדמים‪.‬‬
‫הנישואים הגיע לאחר שהאמירים עלו לגדולה‪.‬‬
‫‪1305‬‬
‫במקרים אלה‪ ,‬קשר‬
‫‪1306‬‬
‫מאפיין נוסף של מדיניות הנישואים של משפחת קלאוון שיש להתייחס אליו הוא הפן האתני של‬
‫מדיניות זו‪ .‬מבין כארבעים אמירים שנקשרו בקשרי נישואים למשפחת קלאוון החל מתקופת אלנאצר מחמד‬
‫ועד לתקופת ברקוק‪ ,‬רק שניים עשויים להיות לא‪-‬תורכים‪ .‬לאג'ין אלעלאאי )מת ‪ ,(1350/751‬שהיה נשוי‬
‫לאמו של חאג'י‪ ,‬הוא בעל שם שיועד ללא‪-‬תורכים החל מתקופת קלאוון‪ .‬חאג'י‪ ,‬בנה של אשתו‪ ,‬נודע במקורות‬
‫כמי שקירב אליו את הצ'רקסים ופנה כנגד האליטה התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬חאג'י גם לקח לעצמו את התואר‬
‫המלכותי "אלמט'פר"‪ ,‬אשר היה התואר של הסולטאן הצ'רקסי ביברס אלג'אשנכיר‪ .‬המקורות אינם מציינים‬
‫את שם אמו של חאג'י ואינם מציינים גם את מוצאה האתני‪ ,‬אולם לאור זאת שנישאה ללא‪-‬תורכי ושבנה קירב‬
‫אליו את הצ'רקסים‪ ,‬סביר להניח שהיתה לא‪-‬תורכית ואף צ'רקסית‪ .‬האמיר השני שהיה קשור בקשרי נישואים‬
‫למשפחת קלאוון ואשר עשוי להיות לא‪-‬תורכי הוא אק סנקר אלנאצרי )מת ‪ .(1347/748‬השם אק סנקר הוא‬
‫שם שהופך במהלך תקופת שלטונו השלישית של אלנאצר מחמד משם המיועד למונגולים לשם המיועד ללא‪-‬‬
‫תורכים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬במקרה של אק סנקר אלנאצרי אי אפשר לקבוע באופן נחרץ שמדובר באמיר לא‪-‬תורכי‪ .‬אק‬
‫סנקר אלנאצרי היה נשוי ל‪-‬שקיקה של אסמאעיל‪ ,‬אשר אמו היתה רומית‪ ,‬ולאמו של אלמט'פר חאג'י אשר‬
‫חשודה כלא‪-‬תורכית‪ .‬אם אק סנקר אלנאצרי היה לא‪-‬תורכי הרי שיש להניח שאין זה מקרה שחותן לבת של‬
‫אלנאצר משפחה רומית ול‪-‬אם ולד לא‪-‬תורכית של אלנאצר מחמד‪ .‬ניתן לקבוע בודאות שהחל מימי אלנאצר‬
‫מחמד‪ ,‬משפחת קלאוון כמעט ולא קשרה עצמה בקשרי נישואים עם לא‪-‬תורכים‪ .‬הלא‪-‬תורכים הודרו ממשרות‬
‫בכירות עד ימי ברקוק ונמנעה מהם גם האפשרות להפוך לחלק ממשפחת קלאוון ולזכות בהטבות הנלוות לכך‪.‬‬
‫במקרים הנדירים בהם משפחת קלאוון קשרה עצמה לאמירים לא‪-‬תורכים‪ ,‬האמירים הלא‪-‬תורכים נשאו‬
‫לנשים בנות לשפחות לא‪-‬תורכיות או ל‪-‬אמהאת אולאד לא‪-‬תורכיות‪ .‬לפחות לחלק מהפלגים של משפחת‬
‫קלאוון לאחר מותו של אלנאצר מחמד היו גם מאפיינים אתניים‪ .‬הדבר בולט ביותר בפלג של משפחת קלאוון‬
‫הקשור לחאג'י‪.‬‬
‫על פי בקשת שעבאן כמנהל הממלכה בפועל‪ ,‬נג'ום‪ ;129 ,65-64 :11 ,‬אלסח'אוי‪ ,‬וג'יז‪ .204 ,198 :1 ,‬ביחד עם מנג'כ שהגיע‬
‫למצרים על פי בקשת שעבאן מגיע גם ה‪-‬צהר שלו ארוס אלמחמודי אשר היה נשוי לבת של חסן‪ .‬יש להניח שגם לקשר נישואים זה‬
‫שעבאן היה אחראי‪.‬‬
‫‪ 1304‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(96 ,94 ,92-90 ,88‬‬
‫‪ 1305‬סלוכ‪.74 ,50 ,43 :3 ,‬‬
‫‪ 1306‬נספח קשרי הנישואים )‪91 ,89‬א‪ .(95 ,‬ברור למדי ששעבאן שהיה בן ‪ 10‬בשנת ‪ 1362/764‬לא התחתן עם בתו של‬
‫מנכליבע'א לפני שנת ‪ ,1357/759‬אולם יש לסייג ולומר שעל פי המקורות מנכליבע'א היה נשוי גם לבת של אלנאצר חסן או‬
‫אלנאצר מחמד )מתה ‪ ,(1366/768‬שילדה לו בן בשנת ‪ ,1366/768‬כך שיתכן ונקשר למשפחת קלאוון לפני קידומו‪ .‬כפי שניתן‬
‫לראות מנספח קשרי הנישואים‪ ,‬הקשרים בין משפחת מנכליבע'א למשפחת קלאוון היה ענפים למדי‪ .‬בנוסף‪ ,‬שעבאן הביא את‬
‫מנכליבע'א אלשמסי למצרים בשנת ‪ 1366/768‬וחיתן אותו לאחותו‪ .‬מנוסח הדברים משתמע ששעבאן בחר לקרב אליו את‬
‫מנכליבע'א אלשמסי‪ ,‬מנהל‪ ;237 :6 ,‬וראה גם נג'ום‪.125 :11 ,‬‬
‫‪303‬‬
‫פרט לאסמאעיל ושעבאן‪ ,‬אשר ידוע בודאות שאמם היתה שפחה רומית‪ ,‬ולחאג'י‪ ,‬אשר אמו חשודה‬
‫כלא‪-‬תורכית‪ ,‬אנו גם יודעים שאמו של חסן היתה שפחה רומית בשם כדא‪ .‬אולם אמו של חסן מתה כשהיה‬
‫צעיר‪ ,‬והוא גדל אצל טע'אי התורכו‪-‬מונגולית‪ .‬המקורות אינם מזכירים קשרי נישואים של אמו של חסן‪ ,‬ולא‬
‫נראה שחסן הנהיג פלג לא‪-‬תורכי‪ .‬המקורות אמנם אינם מזכירים את שם אמו של חסין בן אלנאצר מחמד ולא‬
‫את מוצאה האתני‪ ,‬אולם כפי שכבר נזכר סביר להניח שגם היא היתה לא‪-‬תורכית‪ ,‬שכן המקורות מייחסים‬
‫לחסין חבירה לצ'רקסים בניסיון הפיכה שנכשל‪ ,‬שם בתו של חסין היה שקראא )בלונדינית(‪ ,‬ושם בנו היה‬
‫ג'אנבכ )שם שיועד לצ'רקסים החל מתקופת המעבר(‪ .‬יש להניח שחסין הודר מהשלטון בשל מוצאו האתני‬
‫ושהאליטה התורכו‪-‬מונגולית לא רצתה להכתיר בן לשפחה לא‪-‬תורכית לאחר ניסיונה המר עם חאג'י‪ ,‬שבימיו‬
‫הוצאו להורג אמירים תורכו‪-‬מונגולים רבים‪ .‬גם הפלג הקלאווני שהונהג על ידי חסין היה בעל מאפיינים‬
‫אתניים‪ .‬היות ומשפחת קלאוון קשרה עצמה לאליטה התורכו‪-‬מונגולית בקשרי נישואים רבים‪ ,‬האינטרס של‬
‫אליטה זו היה לשמר את השושלת הקלאוונית‪ .‬הדבר מתבטא בצורה הטובה ביותר במאבק של מנטאש‬
‫התורכו‪-‬מונגולי‪ ,‬תומך השושלת הקלאוונית‪ ,‬בברקוק הצ'רקסי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האינטרס של הלא‪-‬תורכים‪ ,‬אשר‬
‫קשרי נישואים למשפחת קלאוון נמנעו מהם‪ ,‬היה להפיל את השושלת הקלאוונית‪.‬‬
‫‪ 4.3‬קשרי נישואים בתקופה הצ'רקסית‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניכרים מספר שינויים בדפוסים של קשרי הנישואים‪ .‬כפי שנזכר בפרקים הקודמים‪,‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ממלוכים נטו להביא צאצאים לעולם בגיל מבוגר‪ ,‬וגלי הדבר החוזרים והנשנים קטלו רבים‬
‫מילדיהם‪ .‬תמותה גבוהה של ילדים‪ ,‬יתומים קטינים ושחיקה של התא המשפחתי הביולוגי ושל הנוהג‬
‫השושלתי הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הצ'רקסית‪ .‬בשל העובדה שסיכוייו של ממלוכ בתקופה‬
‫הצ'רקסית להעמיד צאצא זכר בוגר בעת מותו‪ ,‬וסיכוייו להעביר לו את רכושו ואת משרתו הלכו וקטנו עם‬
‫חלוף הזמן‪ ,‬בתקופה זו בולט יותר תפקידן של נשים בהעברת כוח פוליטי ורכוש‪ ,‬ובשמירה על המשכיות‬
‫ולכידות המשפחה והבית‪ .‬הסולטאנים והאמירים הצ'רקסים ומשפחותיהם השתמשו בכל המשאבים האנושיים‬
‫שעמדו לרשותם בניסיון לשמור על לכידות ביתם ועל כוחו הכלכלי והפוליטי של ביתם‪ .‬כפועל יוצא מכך‬
‫בתקופה הצ'רקסית נישואי קטינות הופכים לתופעה נפוצה‪ 1307.‬כמו כן‪ ,‬ניתן למצוא יותר מקרים של נישואים‬
‫סדרתיים של נשים‪.‬‬
‫‪1308‬‬
‫שלא כמו בתחילתה של התקופה התורכית‪ ,‬מדיניות הנישואים של הסולטאנים‬
‫הצ'רקסים הופנתה כבר מראשית התקופה הצ'רקסית כלפי פנים‪ .‬בנותיו של הסולטאן הצ'רקסי הראשון –‬
‫אלט'אהר ברקוק‪ ,‬חותנו לממלוכים שלו‪ .‬יש ליחס גם זאת לעובדה שהמשאבים האנושיים של משפחות‬
‫הסולטאנים הידלדלו בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ושדאגתם היתה נתונה מלכתחילה לשימור כוחה הפוליטי של‬
‫‪ 1307‬ראה לדוגמאות מיצגות‪ ,‬נספח קשרי הנישואים )‪.(342 ,292 ,270 ,240 ,239 ,229 ,227 ,214‬‬
‫‪ 1308‬ראה לדוגמאות מיצגות‪ ,‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(249 ,225 ,209‬וראה גם לטפי‪" ,‬אלסח'אוי"‪.113 ,‬‬
‫‪304‬‬
‫משפחתם ולקשירתם של ממלוכים מועדפים למשפחותיהם‪ ,‬ולא לניסיונות לרומם את עצמם מעל לממלוכים‬
‫אלה‪.‬‬
‫‪1309‬‬
‫תופעה נוספת המאפיינת את התקופה הצ'רקסית היא תפישתן של נשים ממשפחות הסולטאנים כמי‬
‫שמעניקות מעמד אצילי לאמירים שנשאו אותן לנשים‪ .‬אמנם גם בתקופה התורכית מי שנקשרו למשפחת‬
‫קלאוון הפכו לקרובי משפחה בעלי מעמד גבוה‪ ,‬אך נשמרה הפרדה ברורה בין משפחת קלאוון למשפחות‬
‫האמירים הקשורות עימה בקשרי חיתון‪ .‬בתקופה התורכית‪ ,‬רק צאצאים בקו זכרי של משפחת קלאוון נחשבו‬
‫לשליטים לגיטימיים‪ ,‬ואין כמעט אזכור לצאצאים בקו נשי ) ִס ְּבט‪ ,‬רבים‪ְ :‬סּבַאט( של משפחת קלאוון‪.‬‬
‫‪1310‬‬
‫בתקופה התורכית‪ ,‬רק בני הסולטאנים נזכרים במקורות כ‪ְ -‬סיַאד )יחיד‪ִ :‬סי ִדי(‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתקופה התורכית‪,‬‬
‫הנשים של משפחת קלאוון‪ ,‬גם אלו מביניהן שהיו נשואות לאמירים או לבני סולטאנים )ע'אזיה‪ ,‬בתו של‬
‫קלאוון‪ ,‬שהיתה נשואה לסעיד‪ ,‬בנו של ביברס( נקברו בקברי אבותיהן או אמותיהן‪ ,‬או שנקברו בקברים משל‬
‫עצמן‪.‬‬
‫‪1311‬‬
‫אמהות של סולטאנים‪ ,‬נקברו פעמים רבות בקברים משלהן‪ ,‬שם גם נקברו צאצאיהן‪ .‬תופעה זו‬
‫עשויה לשקף הימצאותם של פלגים בתוך משפחת קלאוון‪ 1312.‬ככל הידוע לנו‪ ,‬האמירים שלהם היו נשואות‬
‫בנות המשפחה הקלאוונית מעולם לא נקברו ביחד עמן‪ ,‬אלא נקברו בקברים נפרדים‪.‬‬
‫מבנות של משפחת קלאוון נקברו בקברי אבותיהם‪.‬‬
‫‪1314‬‬
‫‪1313‬‬
‫גם בני האמירים‬
‫כך נשמרה הפרדה ברורה בין משפחת קלאוון‬
‫למשפחות האמירים שהיו קשורים אליהם בקשרי נישואים‪.‬‬
‫‪ 1309‬נישואים בין‪-‬שושלתיים הם נדירים למדי בתקופה הצ'רקסית‪ .‬ברקוק נשא לאישה את קרובתו של חסן בן אויס בסמוך‬
‫לקריאת התיגר של תימור עליו‪ .‬טטר‪ ,‬ברסבאי וג'קמק נישאו לנשים ממשפחת ד'ו אלע'אדר וג'קמק וברסבאי נישאו לנשים‬
‫עותמאניות )נספח קשרי הנישואים – ‪ .(273 ,271 ,269 ,256 ,246 ,204‬ככלל‪ ,‬מה שעמד מאחורי קשרי נישואים אלה לא היה‬
‫כנראה צורך בלגיטימציה‪ ,‬אלא בריתות פוליטיות‪ ,‬אולם אינני יכול להתייחס כאן בהרחבה לנישואים הבין‪-‬שושלתיים‪ .‬ברקוק‪,‬‬
‫שהיה הסולטאן הממלוכ הראשון מזה כמאה שנים‪ ,‬פתר את בעית הלגיטימציה שלו בכך שקשר עצמו בקשרי נישואים למשפחת‬
‫קלאוון‪ .‬עם עלייתו לשלטון הוא נשא לאישה את אמו של הסולטאן הקלאווני האחרון‪ ,‬ובשנת ‪ 1386/788‬נשא לאישה את האג'ר‪,‬‬
‫בתם של מנכליבע'א אלשמסי ואחותו של אלאשרף שעבאן‪ .‬כמו כן הוא נשא לאישה בשנת ‪ 1384/786‬את בתו של מנג'כ אליוספי‪,‬‬
‫אשר משפחתו היתה קשורה בקשרי נישואים למשפחת קלאוון‪ ,‬חיתן צאצאית של הקלאוונים לתע'ריברדי קרובה של אשתו‪ ,‬וחיתן‬
‫את בתו של אלאשרף שעבאן לאזדמר אחיו של אינאל אליוספי‪ ,‬אשר בתו היתה נשואה לברקוק )נספח קשרי הנישואים – ‪,201‬‬
‫‪.(330 ,326 ,206 ,202‬‬
‫‪ 1310‬הצאצא היחידי בקו נשי של משפחת קלאוון הנזכר במקורות הוא ח'ליל בן קוצון‪ ,‬שהיה נכדו של אלנאצר מחמד‪ ,‬אך למיטב‬
‫ידיעתי גם הוא אינו נזכר במקורות מהתקופה התורכית כ‪-‬סבט של אלנאצר מחמד‪ .‬ח'ליל בן קוצון אמנם נזכר כמי שהיה מועמד‬
‫לסולטאנות בשנת ‪ ,1367/769‬אבל המקורות מבהירים ששימש כלי בידו של ה‪-‬אתאבכ אסנדמר אלנאצרי )מת ‪– (1367/769‬‬
‫ﺤﻤ‪‬ﺪ"(‪ ,‬סלוכ‪.152 :3 ,‬‬
‫ﺴ ﹾﻠﻄﹶﺎﻥ ﺍ ﹶﳌﻠ‪‬ﻚ ﺍﻟﻨ‪‬ﺎﺻ‪‬ﺮ ‪‬ﻣ ‪‬‬
‫ﺖ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﻨ‪‬ﺔ ﹶﻓﹺﺈﻧ‪ ‬ﻪ ﺍ‪‬ﺑ ‪‬ﻦ ﹺﺑ‪‬ﻨ ‪‬‬
‫ﻉ ﹶﺃ ‪‬ﺳ‪‬ﻨ ‪‬ﺪﻣ‪‬ﺮ ﺍﺑ‪‬ﻦ ﹶﻗ ‪‬ﻮﺻ‪‬ﻮﻥ ‪‬ﻭ ‪‬ﻭ ‪‬ﻋ ‪‬ﺪ ‪‬ﻩ ﹺﺑﹶﺄ ﹾﻥ ‪‬ﻳﻘ‪‬ﻴ ‪‬ﻤ ‪‬ﻪ ﻓ‪‬ﻲ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺨ ‪‬ﺪ ‪‬‬
‫)"ﹶﻓ ‪‬‬
‫‪ 1311‬ראה לדוגמא אבן אלעראקי‪ ;425 :2 ,‬אעיאן‪ ;403 :2 ,‬אליוניני‪ ;34 :4 ,‬אלנוירי‪ ;159 :31 ,‬דרר‪ ;203-202 :1 ,‬קאצ'י‪:3 ,‬‬
‫‪.321‬‬
‫‪ 1312‬חאג'י למשל נקבר אצל אמו והמקרה של הפלג הקלאווני של חאג'י הוא מקרה בולט של פלג המתבסס על מוצא אתני וקשרים‬
‫של אמו של חאג'י‪ ,‬נג'ום‪ ;172 :10 ,‬גם בנו של חאג'י נקבר במוזיליאום ) ֻת ְרּבַה( של סבתו‪ ,‬צ'וא‪ .216 :7 ,‬על פי אחת הגרסאות‪,‬‬
‫רמצ'אן בנו של אלנאצר מחמד נקבר ב‪-‬תרבה של אמו‪ ,‬אלשג'אעי‪ .252 ,‬גם רמצ'אן הנהיג פלג קלאווני שניסה לבצע הפיכה‪.‬‬
‫‪ 1313‬המקורות מציינים שילבע'א אלעמרי נקבר ב‪-‬תרבה הקרובה ל‪-‬תרבה של טע'אי אשתו של אלנאצר מחמד‪ ,‬ושטולובאי‪ ,‬אלמנת‬
‫חסן ואשתו של ילבע'א‪ ,‬נקברה ב‪-‬תרבה שבנה הקרובה ל‪-‬תרבה של טע'אי‪ ,‬קאצ'י‪ .306 ,249 :3 ,‬אין לדעת אם הכוונה לאותה‬
‫תרבה‪ ,‬אך יתכן ומדובר במקרה יוצא דופן בו אמיר בכיר הנשוי לאישה הקשורה למשפחת קלאוון נקבר עמה באותה תרבה‪ .‬על כל‬
‫פנים‪ ,‬כפי שכבר צוין‪ ,‬ילבע'א אלעמרי השתלט בכוח על אלמנת אדונו‪ ,‬שאותו רצח‪ .‬לדוגמאות של אמירים שהיו קשורים בקשרי‬
‫נישואים למשפחת קלאוון אך נקברו בחלקות קבר משל עצמם‪ ,‬ראה למשל קאצ'י‪ ;515 ,323 :2 ,‬שם‪;440 ,209 ,125 ,123 :3 ,‬‬
‫מקפא‪ ;60-59 :4 ,‬אליוספי‪.155 ,‬‬
‫‪ 1314‬ראה למשל‪ ,‬קאצ'י‪ ;530 :3 ,‬שם‪.456 :4 ,‬‬
‫‪305‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ניתן לכנות את התקופה הצ'רקסית "עידן ה‪-‬אסבאט וה‪-‬אסיאד"‪ .‬ניתן למצוא במקורות‬
‫מהתקופה הצ'רקסית התיחסויות רבות ל‪-‬אסבאט של סולטאנים‪ .‬ברור לחלוטין שהביטוי סידי אינו מוגבל‬
‫בתקופה הצ'רקסית לבני הסולטאנים‪ .‬קטע המופיע אצל ח'ליל בן שאהין מעיד על כך באופן ברור – "באשר‬
‫לבני המלכים – מבן הסולטאן ועד לבניהם של מי שהם אמירים‪ ,‬הרי שבן הסולטאן נקרא צאצא הכס האצילי‪,‬‬
‫ﺠﻞ ﺍ ﹶﳌ ﹶﻘﺎﻡ‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ‪‬ﻳ ﹶﻘﺎ ﹸﻝ ‪‬ﻓﻲ ‪‬ﺣ ﱢﻘ ‪‬ﻪ ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫ﺴ ﹾﻠ ﹶﻄﺎﻥ ﹺﺇﹶﻟﻰ ‪‬ﻣ ‪‬ﻦ ‪‬ﻳ ﹾﻄﹶﻠ ‪‬ﻖ ‪‬ﻋﹶﻠ‪‬ﻴ ‪‬ﻪ ﹶﻟ ﹾﻔﻆ ﹶﺃ ‪‬ﻣﲑ‪ ,‬ﹶﻓ ‪‬ﻮﹶﻟﺪ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ואת השאר מכנים אסיאד" )َﺍ ‪‬ﻣﺎ ﹶﺃ ‪‬ﻭﻻﺩ ﺍﹸﻟﻤﹸﻠﻮﻙ‪ ,‬ﻣ ‪‬ﻦ ﺍﻟ ‪‬‬
‫ﺸ ﹺﺮﻳﻒ‪ ,‬ﻭﺍﻟ‪‬ﺒ ‪‬ﻘ‪‬ﻴﺔ ‪‬ﻳ ﹶﻘﺎ ﹸﻝ ﹶﻟ ‪‬ﻬ ‪‬ﻢ ﺍ َﻷ ‪‬ﺳ‪‬ﻴﺎﺩ(‪ 1315.‬מקטע זה אנו לא רק למדים שבניהם של אמירים בכירים בתקופה הצ'רקסית‬
‫ﺍﻟ ‪‬‬
‫נקראו אסיאד‪ ,‬אלא גם שהאמירים הבכירים עצמם נקראו בתקופה הצ'רקסית מלכים‪ ,‬תופעה שלמיטב ידיעתי‬
‫אינה קיימת בתקופה התורכית‪.‬‬
‫‪1316‬‬
‫כשבודקים אל מי מתייחסים המקורות מהתקופה הצ'רקסית כאל סידי‬
‫מסתבר שלפחות עד לתקופתו של קאיתבאי שימוש זה היה מוגבל לבניהם או קרוביהם של מי שהיו קשורים‬
‫בקשרי משפחה או נישואים למשפחות הסולטאנים‪.‬‬
‫‪1317‬‬
‫למשל‪ ,‬בן אחותו של ברקוק נזכר במקורות כ‪-‬סידי‬
‫סודון‪ .‬צאצאיהם של בנות הסולטאנים מאמירים להם נישאו נזכרים במקורות כ‪-‬אסיאד‪ .‬בנם של דולאת‪,‬‬
‫אחותו של ג'קמק‪ ,‬ותנם מנ עבד אלראזק נזכר במקורות כ‪-‬סידי פרג'‪ .‬בנם של ישבכ בן אזדמר ובתו של‬
‫אלאשרף שעבאן נזכר במקורות כ‪-‬סידי פרג'‪.‬‬
‫‪1318‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬בה הסיכוי להיכחדות קו זכרי של‬
‫הסולטאן היתה גבוהה למדי‪ ,‬נשים הפכו למאצילות של מעמד על בעליהן )שנקראים מלכים( ועל משפחות‬
‫בעליהן‪ .‬לעיתים‪ ,‬ברור שמי שנזכר כ‪-‬סידי במקורות נהנה רק מקשר עקיף ביותר למשפחות הסולטאנים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אזבכ מנ טטח' )מת ‪ (1498/904‬אמנם היה נשוי לבת של ג'קמק‪ ,‬אך בן שלו משפחה נזכר במקורות כ‪-‬‬
‫סידי יחיא‪ 1319.‬נראה שבתו של הסולטאן ג'קמק האצילה על אזבכ את מעמדה‪ ,‬כך שגם בנים שלו שלא ממנה‬
‫נחשבו ל‪-‬אסיאד‪.‬‬
‫‪1320‬‬
‫‪ 1315‬אבן שאהין‪.93 ,‬‬
‫‪ 1316‬בתקופה התורכית‪ ,‬לפחות החל מימי אלנאצר מחמד‪ ,‬האמיר הבכיר ביותר בסולטאנות נקרא " ַמלִּכ אל ֻא ַמרַאא"‪ ,‬ראה‬
‫אלעבאסי‪ ,‬את'אר אלאול‪ .169 ,‬לדוגמא נוספת להתיחסות אל אמירים כאל מלכים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ראה למשל נג'ום‪:14 ,‬‬
‫‪.209-208‬‬
‫‪ 1317‬יתכן שבשלהי התקופה הצ'רקסית הביטוי סידי מתייחס לכל בן של אמיר‪ .‬על פי אלסח'אוי‪ ,‬הביטוי סידי מקביל לביטוי התורכי‬
‫ֶש ֶלּבִי‪ ,‬צ'וא‪ .127 :3 ,‬הביטוי שלבי שימש אצל העותמאנים על מנת לציין את בניהם של האמירים‪ ,‬אבו אלחאג' )‪,(Abou-el-Haj‬‬
‫"תפקידן של נשים"‪ .187 ,‬במקורות משלהי התקופה הצ'רקסית ניתן למצוא התיחסויות לבנים של אמירים כאל אסיאד וכלל לא‬
‫ברור שהאמירים היו קשורים בקשרי נישואים למשפחות של סולטאנים‪ ,‬ראה למשל אבן איאס‪ ;469 :1 ,‬אבן אלחמצי‪,230 :1 ,‬‬
‫‪ ;337 ,335 ,309‬שם‪.281 ,251 ,76 :2 ,‬‬
‫‪ 1318‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(326 ,291 ,288 ,219‬‬
‫‪ 1319‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(278‬‬
‫‪ 1320‬דוגמאות בולטות נוספות‪ ,‬הם בנו של דולאת באי אלמחמודי )מת ‪ (1453/857‬מ‪-‬אם ולד שנזכר במקורות כ‪-‬סידי עמר‪ .‬יש‬
‫להניח שעמר זכה להיקרא סידי בגלל שאביו היה נשוי לבת של ג'אנם אלאשרפי קרובו של ברסבאי )ראה את נספח קשרי הנישואים‬
‫ ‪ ;(261‬בנו של אינאל אליוספי שנזכר במקורות כ‪-‬סידי עלי‪ .‬יש להניח שנקרא כך בגלל שבתו של אינאל היתה נשואה לברקוק‬‫)מנהל‪ ;(275 :4 ,‬הבן של ה‪-‬רביבה של ח'שקדם שנקרא סידי אחמד )נספח קשרי הנישואים ‪ ;(344 -‬קרוביו של תע'ריברדי –‬
‫תע'ריברדי סידי צע'יר וקרקמאס סידי כביר ‪ -‬יש להניח שנקראו כך בשל העובדה שתע'ריברדי היה אח של שירין אשתו של ברקוק‬
‫ואמו של פרג' )נספח קשרי הנישואים – ‪ .(344‬מחמד בנם של תנבכ קרא ובתו של ברדבכ אלאשרפי מבת של אינאל נקרא במקורות‬
‫סידי )נספח קשרי הנישואים ‪ ;(291 -‬גם בנים מאומצים של סולטאנים נקראים אסיאד )מנהל‪ ;403 :8 ,‬אלג'והרי‪ ,‬נזהת אלנפוס‪:2 ,‬‬
‫‪ – 522‬סידי פרג' בן סכזבאי(‪.‬‬
‫‪306‬‬
‫הפיכתן של נשים למאצילות של מעמד וכוח מצאה ביטוי גם בפרקטיקות של קבורה‪ .‬בתקופה‬
‫הצ'רקסית‪ ,‬נשות סולטאנים או בנותיהם כמעט תמיד נקברו בקבר הסולטאן ולא בקבר משל עצמן‪ 1321.‬כמו כן‪,‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית ניתן למצוא מקרים רבים בהם אמירים הנשואים לבת של סולטאן‪ ,‬וצאצאיהם שלו ממנה‪,‬‬
‫נקברו במוזילאום ) ֻת ְר ַּבה( של הסולטאן ביחד עם נשותיהם‪/‬אמם‪.‬‬
‫‪1322‬‬
‫דפוסי קבורה אלה מעידים על כך‬
‫שמשפחות הסולטאנים השתמשו בבנותיהן ככלי לחבר בינם לבין משפחות האמירים שלהם ולהאצלת מעמד‬
‫על משפחות האמירים שלהם‪ .‬ככלל‪ ,‬בני הסולטאנים הצ'רקסים‪ ,‬כמו בנותיהם‪ ,‬נקברו אצל אבותיהם‪.‬‬
‫בשלושה מקרים בלבד לא נקברו בנים של סולטאנים צ'רקסים מכהנים אצל אבותיהם‪ .‬מחמד בנו של ג'קמק‬
‫)מת ‪ ,1450/854‬בן פחות משנה( נקבר בחלקת הקבר של משפחת ברקוק‪ .‬המקורות מציינים במפורש‬
‫שהסיבה לכך היתה שאמו היתה בתו של ג'רבאש אלכרימי מבתו של קאנבאי קרובו של ברקוק‪ 1323.‬עמר בנו‬
‫של שיח' )מת ‪ ,1413/816‬בגיל ‪ (8‬נקבר ב‪-‬תרבה של פרג' בן ברקוק בחלקת הקבר של משפחת ברקוק‪ .‬יש‬
‫להניח שהסיבה לכך היא שאמו של עמר היתה אחות לאם של פרג'‪.‬‬
‫‪1324‬‬
‫למעשה‪ ,‬שני צאצאים אלה של‬
‫סולטאנים צ'רקסים הם הצאצאים היחידים של סולטאנים‪ ,‬אשר אמותיהן היו קרובות משפחה של סולטאנים‬
‫קודמים‪ .‬המסקנה העולה מכך היא שבנות משפחת ברקוק האצילו את מעמדם על משפחת שיח' וג'קמק‪.‬‬
‫בקברם את צאצאיהם ממשפחת ברקוק בחלקת הקבר של ברקוק הדגישו שיח' וג'קמק את הקשר שלהם‬
‫למשפחה זו‪ .‬ככלל‪ ,‬נראה שמי שהיו קשורים בקשרי נישואים למשפחה שמעמדה גבוה משלהם שאפו להיקבר‬
‫בחלקת הקבר של המשפחה הבכירה‪ 1325.‬המקרה השלישי של קבורת בן של סולטאן שלא בקבר אביו הוא‬
‫המקרה של ג'קמק בן עת'מאן שנקבר במדרסה שבנה ביחד עם אמו‪ .‬זה הוא גם המקרה היחידי בתקופה‬
‫הצ'רקסית בו נקבר בן של סולטאן ביחד עם אמו‪ .‬תופעה זו מעידה על כך שפלגים בתוך משפחת הסולטאן‬
‫‪ 1321‬הבת היחידה שלא נקברה אצל אביה הסולטאן אלא בקבר משל עצמה היא סארה בנת ברקוק‪ .‬האישה היחידה שלא נקברה אצל‬
‫הסולטאן היא מע'ל בנת אלבארזי אשתו של ג'קמק שנקברה בקבר משפחת אלבארזי‪ .‬ה‪-‬אם ולד היחידה שלא נקברה אצל בעלה‬
‫הסולטאן היא אמו של עת'מאן בן ג'קמק שנקברה עם בנה במדרסה שבנה )ראה את נספח קשרי הנישואים – ‪.(275 ,268 ,212‬‬
‫ג'קמק עצמו לא בנה לעצמו תרבה אלא נקבר בקבר הממלוכ של אחיו – קאנבאי אלג'רכסי‪ .‬יתכן שבשל כך בנו עת'מאן מצא לנכון‬
‫לבנות לעצמו ולאמו תרבה משל עצמם‪.‬‬
‫‪ 1322‬קג'ק אלשעבאני )מת ‪ (1425/829‬שהיה נשוי לבתו של ברקוק נקבר ב‪-‬חוש של ברקוק )נספח קשרי הנישואים – ‪;(214‬‬
‫צאצאיהם של ישבכ אלמאידי ובתו של שיח' נקברו ב‪-‬תרבה של סבם שיח' )נספח קשרי הנישואים – ‪ ;(242‬ג'רבאש כרת אלמחמדי‬
‫שהיה נשוי לבת של פרג' נקבר ב‪-‬תרבה של ברקוק ויש להניח שגם צאצאיו מבתו של פרג' נקברו שם )נספח קשרי הנישואים –‬
‫‪ ;(229‬תנבכ אליחיאוי שהיה נשוי ל‪-‬אם ולד של ברקוק נקבר ב‪-‬חוש של ברקוק )נספח קשרי הנישואים – ‪ ;(208‬אזבכ מנ טטח'‬
‫שהיה נשוי לשתי בנות של ג'קמק נקבר ב‪-‬תרבה של ג'קמק שם גם נקברה אשתו שהיתה בתו של ג'קמק‪ ,‬ויש להניח שגם צאצאיו‬
‫מבנות ג'קמק נקברו שם )נספח קשרי הנישואים – ‪ ;(278‬צאצאיתו של ג'רבאש אלכרימי מקרובתו של ברקוק נקברה במדרסה של‬
‫ברקוק )נספח קשרי הנישואים ‪ ;(270 -‬מקרה דומה הוא המקרה של אינאל אליוספי שנקבר ב‪-‬תרבה של ברקוק משום שברקוק היה‬
‫נשוי לבתו‪ ,‬אך לאחר זמן מה הועבר ל‪-‬תרבה משל עצמו )נספח קשרי הנישואים ‪.(328 -‬‬
‫‪ 1323‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(270‬‬
‫‪ 1324‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(270 ,232‬‬
‫‪ 1325‬תע'ריברדי נקבר ב‪-‬תרבה של תנם אלחסני אשר היה נשוי לאחותו‪ ,‬שירין‪ ,‬שהיתה אשתו של ברקוק אחרי תנם; אקבע'א‬
‫אלתמראזי שהיה נשוי לפאטמה‪/‬עאישה בתו של תע'ריברדי נקבר גם כן ב‪-‬תרבה של תנם; סודון אלטיאר אלט'אהרי שהיה צהר של‬
‫אקבע'א אלתמראזי נקבר ב‪-‬תרבה של אקבע'א )ככל הנראה הכוונה ל‪-‬תרבה של תנם אלחסני(‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים‬
‫)‪ .(345 ,341 ,329 ,281‬גם במקרים אלה אישה האצילה ממעמדה על מי שהיו קשורים אליה בקשרי נישואים או משפחה‪ .‬לדוגמא‬
‫נוספת‪ ,‬ראה נג'ום‪.133 :11 ,‬‬
‫‪307‬‬
‫הנשענים על בן של סולטאן כבר כמעט ולא היו קיימים בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬ושמשפחות הסולטאנים ניסו‬
‫לשמור על לכידות גבוהה ככל האפשר‪ .‬כל מי שהיה קשור למשפחה סונף אל אבי המשפחה‪.‬‬
‫‪1326‬‬
‫למרות שבתקופה הצ'רקסית ניתן לזהות יותר מקרים של "השתלטות" של אמיר בכיר על משפחה‬
‫של סולטאן קודם‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬קשרי הנישואים של הסולטאן לימים לבוא עם משפחת הסולטאן המכהן‬
‫התרחשו זמן רב לפני שהפך לסולטאן‪ ,‬וקידומו בא לאחר קשר הנישואים למשפחת הסולטאן המכהן‪ .‬יש‬
‫להניח שקשרי נישואים כאלה באו ביוזמת הסולטאן המכהן והם דומים למקרים מהתקופה התורכית בהם‬
‫ממלוכ מועדף הובא בברית הנישואים עם אישה ממשפחת הסולטאן וקודם בד בבד לכך‪ .‬כשממלוכים מועדפים‬
‫אלה הפכו לסולטאנים הם המשיכו לחזק את קשריהם למשפחות הסולטאנים הקודמים‪ .‬למשל‪ ,‬הסולטאן‬
‫אלמאיד שיח' נקשר למשפחת אלט'אהר ברקוק לכל המאוחר בשנת ‪ 8 ,1404/807‬שנים לפני שהפך‬
‫לסולטאן‪ ,‬שכן בתו של תנם אלחסני‪ ,‬אחותו לאם של פרג'‪ ,‬היתה לאשתו לכל המאוחר בשנה זו‪ .‬לשיח' אף‬
‫נולד בן מבתו של תנם שמת בשנת ‪ .1413/816‬למרות שמותו בא לאחר ששיח' נהיה סולטאן הוא נקבר‬
‫בחלקת הקבר של משפחת ברקוק‪ .‬אנו גם יודעים ששיח' נשא את זינב בתו של ברקוק לאחר מות בעלה‬
‫הראשון סודון אלחמזאוי )מת ‪.(1407/810‬‬
‫‪1327‬‬
‫יתכן וגם נישואים אלה התרחשו לפני ששיח' הפך‬
‫לסולטאן‪ 1328.‬לאחר שנהיה סולטאן‪ ,‬בשנת ‪ ,1413/816‬שיח' השיא את בנו אבראהים לבתו של פרג'‪ .‬שיח'‬
‫חיזק עוד את קשריו למשפחת ברקוק כשחיתן בשנת ‪ 1420/823‬את בתו לאלטנבע'א אלקרמשי‪ ,‬שכן בנו של‬
‫אלטנבע'א אלקרמשי נשא לאישה את בתו של פרג' בשנת ‪ .1415/818‬אלטנבע'א אלקרמשי כיהן כ‪-‬אתאבכ‬
‫של אחמד‪ ,‬בנו של שיח'‪.‬‬
‫‪1329‬‬
‫לפני שהפך לסולטאן‪ ,‬אך לאחר מות אלמאיד שיח'‪ ,‬אלט'אהר טטר התחתן עם אמו של אחמד בן‬
‫שיח'‪ ,‬אך גירש אותה כשהפך לסולטאן‪ .‬מקרה זה נראה כהשתלטות על משפחת הסולטאן הקודם‪ .‬אולם‪ ,‬טטר‬
‫נקשר זמן רב לפני שהפך לסולטאן למשפחתו של אדונו המיתולוגי של ברקוק – ילבע'א אלעמרי‪.‬‬
‫‪1330‬‬
‫אלאשרף ברסבאי‪ ,‬שהפך לסולטאן לאחר אלט'אהר טטר‪ ,‬היה קרובו של טטר‪ .‬אנו יודעים שנשא לאישה את‬
‫פאטמה‪ ,‬בתו של טטר‪ ,‬אך קרוב לודאי שנישואים אלה התרחשו לאחר שברסבאי הפך לסולטאן‪ .‬ברסבאי חיזק‬
‫את קשריו למשפחת טטר‪ ,‬לאחר שהפך לסולטאן‪ ,‬כשנשא לאישה את אלמנתו של מחמד בן טטר‪ 1331.‬זמן קצר‬
‫לאחר שנהיה סולטאן‪ ,‬אלט'אהר ג'קמק נשא לאישה את ח'ונד שאה זאדה‪ ,‬גרושתו של אלאשרף ברסבאי‪ ,‬ואת‬
‫בתו של ג'רבאש אלכרימי‪ ,‬קרובתו של ברקוק‪ .‬אולם‪ ,‬יתכן שעוד לפני שנהיה סולטאן‪ ,‬בנו מחמד נשא לאישה‬
‫את בתו של אקטוה‪ ,‬קרובו של ברסבאי‪ ,‬ואת נכדתו של תע'ריברדי‪ ,‬קרובו של פרג' בן ברקוק‪ 1332.‬בתו של‬
‫‪ 1326‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪ .(275‬יתכן ועת'מאן בנה לעצמו תרבה משום שאביו ג'קמק לא הקים לעצמו תרבה‪.‬‬
‫‪ 1327‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪.(234 ,232‬‬
‫‪ 1328‬ככלל‪ ,‬לא נראה שנשים ממשפחות הסולטאן נותרו בגפן זמן רב לאחר שהתאלמנו‪.‬‬
‫‪ 1329‬אנו גם יודעים שקרקמאס אלשעבאני )מת ‪ (1438/842‬היה נשוי לבת של פרג' ולבת של שיח' אבל אין לדעת מתי התרחשו‬
‫קשרי נישואים אלה )ראה את נספח קשרי הנישואים – ‪.(241 ,240 ,230‬‬
‫‪ 1330‬נספח קשרי הנישואים )‪.(251 ,245 ,244‬‬
‫‪ 1331‬נספח קשרי הנישואים )‪.(259 ,251 ,255 ,249 ,247‬‬
‫‪ 1332‬נספח קשרי הנישואים )‪.(281 ,280 ,270 ,269 ,261 ,256‬‬
‫‪308‬‬
‫אלאשרף אינאל התארסה לעת'מאן בן ג'קמק בימי חייו של אלט'אהר ג'קמק‪ ,‬כך שאינאל נקשר למשפחת‬
‫ג'קמק ככל הנראה ביוזמתו של ג'קמק‪ .‬אשתו של אינאל‪ ,‬עמה התחתן עוד בימים שהיה אמיר‪ ,‬היתה צאצאית‬
‫בקו נשי של אלט'אהר ביברס וקרובתו של ח'ליל בן שאהין אלשיח'י‪ ,‬שהיה נשוי לאחותה של אשתו של‬
‫ברסבאי‪ .‬לאחר שנהיה סולטאן חיזק אינאל את קשריו למשפחת ברסבאי כשהשיא את בתו בשנת ‪1453/857‬‬
‫ליונס אלאקבאאי שהיה נשוי לבתו של ברסבאי‪ ,‬וכשהשיא את בנו אחמד בשנת ‪ 1453/857‬לבתו של דולאת‬
‫באי אלמחמדי‪ ,‬שהיה נשוי לבתו של ג'אנם אלאשרפי‪ ,‬קרובו של ברסבאי‪ .‬בשנת ‪ 1455/860‬אינאל השיא את‬
‫נכדו מחמד לבת )אחרת?( של דולאת באי‪ 1333.‬אלט'אהר ח'שקדם נשא לאישה שפחה של פרג' לפני שנהיה‬
‫סולטאן‪ 1334.‬לפני שנהיה סולטאן‪ ,‬אלאשרף קאיתבאי נשא לאישה את קרובתה של אשתו של אלאשרף אינאל‬
‫)פאטמה אלח'אצבכיה(‪ ,‬אשר היתה צאצאית בקו נשי של אלט'אהר ביברס וקרובתו של ח'ליל בן שאהין‬
‫אלשיח'י‪ ,‬שהיה נשוי לאחותה של אשתו של ברסבאי‪ .‬יתכן שקרובו של קאיתבאי – תמראז אלעזיזי – היה‬
‫נשוי לקרובה של ברסבאי לפני שקאיתבאי הפך לסולטאן‪ .‬לאחר שהפך לסולטאן‪ ,‬קאיתבאי חיזק את קשריו‬
‫למשפחות הסולטאנים שקדמו לו‪ 1335.‬אלט'אהר קאנצוה ח'מסמאה היה אחיה של אשתו של אלאשרף קאיתבאי‬
‫ודוד מצד האם של מחמד בן קאיתבאי‪ 1336.‬אלאשרף ג'אן בלאט היה נשוי לבת של אחמד בן אלאשרף אינאל‬
‫זמן רב לפני שהפך לסולטאן‪ ,‬ויתכן שהיה קרוב משפחה של אלאשרף קאיתבאי‪.‬‬
‫‪1337‬‬
‫בתו של עת'מאן בן‬
‫אלט'אהר ג'קמק )מתה ‪ (1499/905‬נישאה לטומאן באי אלדואדאר )לימים הסולטאן( שהיה קרובו של‬
‫קאנצוה אלע'ורי‪ ,‬לפני ששניהם הפכו לסולטאנים‪.‬‬
‫‪1338‬‬
‫ברוב המקרים שנסקרו לעיל מי שהפכו לסולטאנים היו קשורים בקשרי משפחה או קשרי נישואים‬
‫למשפחות סולטאנים קודמים לפני שהפכו לסולטאנים‪ 1339.‬המקרים האחרים עשויים להיות "השתלטות"‪ ,‬אך‬
‫יש לקחת בחשבון שמשפחות הסולטאנים הקודמים היו צד פעיל גם בקשרי נישואים אלה‪ ,‬וכי שני הצדדים‬
‫הרוויחו מקשרי הנישואים הללו‪ 1340.‬ברור שקשרי נישואים היו גורם חשוב בפרקטיקות של העברת מעמד‪,‬‬
‫‪ 1333‬נספח קשרי הנישואים )‪.(294 ,292 ,291 ,290 ,283‬‬
‫‪ 1334‬נספח קשרי הנישואים )‪ .(296‬כאמור‪ ,‬נישואים לשפחה‪ ,‬ובעיקר שפחה מועדפת‪ ,‬נחשבים ל‪-‬מצאהרה בעיני בני התקופה‪ .‬יש‬
‫לציין אולם‪ ,‬שהמקורות מציינים שח'שקדם הוכתר לסולטאן במקום ג'רבאש אלמחמדי משום שהאמירים הבכירים חשבו שיהיה‬
‫יותר קל להדיח אותו משום שהיה רומי ומשום שהיה נטול קשרי נישואים‪ ,‬נג'ום‪.238 :16 ,‬‬
‫‪ 1335‬נספח קשרי הנישואים )‪.(315 ,314 ,303 ,294 ,291 ,262‬‬
‫‪ 1336‬נספח קשרי הנישואים )‪.(303‬‬
‫‪ 1337‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(303‬ארבל )‪" ,(Arbel‬קפריסין"‪.176-174 ,‬‬
‫‪ 1338‬נספח קשרי הנישואים )‪ ;(284‬אבן איאס‪.1049 :2 ,‬‬
‫‪ 1339‬שיח' נקשר למשפחת ברקוק; ברסבאי היה קרובו של טטר; אינאל נשא לאישה קרובה של מי שהיה קשור בקשרי נישואים‬
‫לברסבאי ומי שהיתה צאצאית בקו נשי של אלט'אהר ביברס ובתו נישאה לעת'מאן בן ג'קמק בימי חיו של ג'קמק; ח'שקדם נשא‬
‫לאישה שפחה של פרג'; קאיתבאי נשא לאישה את קרובת אשתו של אינאל שהיתה קרובה של מי שהיה קשור בקשרי נישואים‬
‫לברסבאי וצאצאית של אלט'אהר ביברס בקו נשי; אלט'אהר קאנצוה ח'מסמאה היה אחיה של אשתו של קאיתבאי; אלאשרף ג'אן‬
‫בלאט נשא לאישה צאצאית של אינאל ואולי היה קרוב משפחה של אלאשרף קאיתבאי; וטומאן באי נשא לאישה צאצאית של ג'קמק‬
‫לפני שהוא וקרובו קאנצוה אלע'ורי הפכו לסולטאנים; שני היוצאים מן הכלל‪ ,‬עד לתקופת קאיתבאי‪ ,‬הם טטר וג'קמק‪ ,‬אולם כפי‬
‫שציינתי‪ ,‬טטר נקשר למשפחת אדונו של ברקוק לפני שהפך לסולטאן וג'קמק נישא בזמן לא ידוע לקרובה של ברקוק ונכדה של‬
‫תע'ריברדי‪ .‬הפרטים לגבי קשרי הנישואים של ילבאי ותמרבע'א הם דלים מדי‪.‬‬
‫‪ 1340‬אינני יכול לבדוק כאן את כל קשרי הנישואים בין סולטאנים מכהנים למשפחות סולטאנים קודמים‪ .‬יש לבדוק האם ניתן לגלות‬
‫דפוסים שונים במדיניות קשרי הנישואים של כל סולטאן וסולטאן‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה שמשפחת אינאל ומשפחת קאיתבאי נטו לקשור‬
‫עצמם למשפחתו של ברסבאי‪ .‬כל הסולטאנים הללו נשאו את התואר המלכותי ) ַלקַּב( "אלאשרף"‪ .‬לבנוני הראתה שבתקופה‬
‫‪309‬‬
‫כוח ורכוש בתקופה הצ'רקסית‪ .‬הואיל וקוים זכריים לא שרדו לאורך זמן בתקופה זו‪ ,‬תפקידן של נשים הפך‬
‫לבולט יותר‪ .‬המקור לכל האצלות המעמד "המתגלגלות" האלה היתה משפחת ברקוק‪ .‬נראה שאף סולטאן לא‬
‫קיבע את מעמדו כמאציל כוח בפני עצמו‪ .‬עדות לכך ניתן למצוא בכך שלכל אורך התקופה הצ'רקסית טקסי‬
‫מינוי ל‪-‬אמרה התרחשו במדרסה של ברקוק‪ .‬אבן תע'ריברדי מציין שכשממלוכים רצו להביע את נאמנותם‬
‫ﺤ ‪‬ﻦ ‪‬ﻓﻲ‬
‫ﺵ ﺍ ﹶﳌ ﹾﻠﻚ ﺍﻟ ﱠﻈﺎ ‪‬ﻫﺮ ‪‬ﺑ ‪‬ﺮﹸﻗﻮﻕ ‪‬ﻭ‪‬ﻧ ‪‬‬
‫בתקופה הצ'רקסית הם אמרו "המלך ברקוק חי ואנו עומדים לשירותו" )ﹶﻗ ‪‬ﺪ ‪‬ﻋﺎ ‪‬‬
‫‪‬ﺧ ‪‬ﺪ ‪‬ﻣ‪‬ﺘ ‪‬ﻪ(‪.‬‬
‫‪1341‬‬
‫חשיבותם של קשרי הנישואים בפרקטיקות של האצלת מעמד וכוח אינה מסתכמת במקרים בהם‬
‫סולטאנים מכהנים נקשרו בקשרי נישואים לסולטאן לימים לבוא‪ .‬ניתן למצוא מקרים רבים של אמירים אשר‬
‫נקשרו בקשרי נישואים למשפחות הסולטאנים ולאחר מכן חשו שהם ראויים לשלטון ומרדו‪ 1342.‬ככלל‪ ,‬כל מי‬
‫שנזכרים במקורות מהתקופה הצ'רקסית כמועמדים לסולטאנות היו קשורים בקשרי נישואים או קשרי משפחה‬
‫לסולטאנים‪.‬‬
‫‪1343‬‬
‫ניתן למצוא מקרים רבים בהם ממלוכים מועדפים של סולטאן הובאו בברית נישואים עם‬
‫בנותיו וקודמו על ידו‪ ,‬ולעיתים המקורות מזכירים את ה‪-‬מצאהרה כאחת הסיבות לזכותם של אמירים אלה‬
‫לקידום‪ 1344.‬במקרים אחרים היה זה דווקא הסולטאן שנשא לאישה בת של ממלוכ ואז קידם אותו‪ 1345.‬ישנם‬
‫גם מקרים בהם אמירים נשאו לאישה קרובות משפחה של סולטאן וקודמו בשל קשרי הנישואים‪ 1346.‬במקרים‬
‫אחרים קרובי משפחה של מי שהיו קשורים בקשר נישואים לסולטאן קודמו על ידי אותו סולטאן בשל קשר‬
‫הנישואים‪ ,‬לעיתים למשרות הבכירות ביותר‪.‬‬
‫‪1347‬‬
‫במקרים אחרים קידומו של אמיר בא משום שהיה קשור‬
‫הצ'רקסית סולטאנים לקחו לעצמם לקב בהתאם לפלג עליו כוחם נשען‪ .‬קאיתבאי שנשען על קואליציה של ממלוכים של ברסבאי‬
‫לקח לעצמו את התואר "אלאשרף"‪ ,‬לבנוני‪" ,‬תואר הסולטאן"‪ .113-104 ,‬נראה שלכידות הפלגים "האשרפים" חוזקה גם באמצעות‬
‫קשרי נישואים‪.‬‬
‫‪ 1341‬אבן איאס‪ ;969-968 :2 ,‬נג'ום‪ .215 :14 ,‬נוסעים אירופיים שביקרו בשטחי הסולטאנות בשנת ‪ 1432/835‬מעידים ששנים‬
‫רבות לאחר מותו‪ ,‬ברקוק עדיין זכה למעמד גבוה במצריים‪ ,‬ברטרנדון דה לה ברוקייר‪" ,‬מסעות"‪.295 ,‬‬
‫‪ 1342‬תנם אלחסני )מת ‪ (1399/802‬היה נשוי לשירין לפני שברקוק היה נשוי לה ומרד בפרג' )נספח קשרי הנישואים – ‪;(211‬‬
‫ברקוק חיתן בת של מנג'כ אליוספי‪ ,‬אשר בת אחרת שלו היתה נשואה לברקוק‪ ,‬לאיתמש אלבג'אסי )מת ‪ (1399/802‬אשר מרד‬
‫)נספח קשרי הנישואים – ‪ ;(201‬נראה גם שברקוק חיתן את גרושתו לנורוז אלחאפט'י )מת ‪ .(1414/817‬נורוז גם נשא לאישה את‬
‫סארה בתו של ברקוק בשנת ‪ ,1401/804‬ויש להניח שפרג' היה אחראי לנישואים אלה‪ ,‬שכן בשנת ‪ 1411/814‬אילץ את נורוז‬
‫לגרשה משום שהלה הכעיסו וחיתן אותה למקבל אלרומי‪ .‬גם נורוז מרד בפרג' )נספח קשרי הנישואים – ‪ ;(212 ,203‬עליבאי‬
‫אלט'אהרי )מת ‪ ,(1397/800‬נשא לאישה צאצאית של הקלאוונים ומרד בברקוק‪ .‬יש להניח שברקוק היה אחראי לנישואיו של‬
‫עליבאי )נספח קשרי הנישואים – ‪ ;(98‬פרג' היה זה שחיתן את בתו לג'רבאש אלמחמדי וקידם אותו‪ .‬ג'רבאש מרד בח'שקדם בשנת‬
‫‪ 1459/864‬ואף הפך לסולטאן לזמן קצר )נספח קשרי הנישואים – ‪ ;229‬ניל‪.(60-59 :7 ,‬‬
‫‪ 1343‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪ .(296 ,288 ,260 ,229‬המקרה שאולי הוא יוצא הדופן היחידי הוא המקרה של ג'אנבכ‬
‫אלצופי שראה עצמו מועמד לסולטאנות‪ ,‬אך גם הוא היה קשור בקשרי נישואים למשפחת דו אלע'אדר שמצדה היתה קשורה בקשרי‬
‫נישואים לסולטאנים טטר וג'קמק )נספח קשרי הנישואים – ‪.(246‬‬
‫‪ 1344‬לדוגמא‪ ,‬אינאל גידל את הממלוכ שלו ברדבכ אלאשרפי‪ ,‬חיתן אותו לבתו וקידם אותו‪ ,‬ראה את נספח קשרי הנישואים )‪;(291‬‬
‫נג'ום‪ ;64 :16 ,‬לדוגמא נוספת ראה גם את נספח קשרי הנישואים )‪.(229‬‬
‫‪ 1345‬לדוגמא לקידום של ממלוכ שבתו נישאה לסולטאן‪ ,‬ראה המקרה של סודון אלפקיה אשר היה חייל פשוט )ג'נדי( עד לנישואי‬
‫בתו לאלט'אהר טטר‪ ,‬אך זכה לקידום בשל קשר הנישואים )נספח קשרי הנישואים ‪.(244 -‬‬
‫‪ 1346‬ראה לדוגמא את נספח קשרי הנישואים )‪.(312‬‬
‫‪ 1347‬ראה למשל‪ ,‬צ'וא‪ ;270-269 :2 ,‬וראה גם את נספח קשרי הנישואים )‪ – (220 ,217‬ג'קמק היה נשוי לצאצאית של קרובתו‬
‫של ברקוק וקידם את קרובה‪.‬‬
‫‪310‬‬
‫בקשר נישואים למי שקשור מצדו בקשר נישואים לסולטאן‪ 1348.‬ניתן למצוא גם מקרים של אמירים שנשאו‬
‫בת משפחה של סולטאן וקודמו בתקופה מאוחרת יותר על ידי סולטאנים עוקבים‪ 1349.‬כמו בתקופה התורכית‬
‫גם בתקופה הצ'רקסית סיכוייהם של בני ממלוכים הקשורים בקשרי נישואים למשפחות הסולטאנים לקבל‬
‫אמרה היו גבוהים יותר‪ ,‬אך ככלל‪ ,‬בתקופה הצ'רקסית‪ ,‬בניגוד לתקופה התורכית‪ ,‬רק לבנים של ממלוכים‬
‫הקשורים בקשרי נישואים למשפחות הסולטאנים היו כנראה סיכויים מוחשיים לקבל אמרה‪ 1350.‬כמו בתקופה‬
‫התורכית‪ ,‬אמירים בכירים רבים היו קשורים בקשרי נישואים למשפחת הסולטאן המכהן‪ ,‬אך לא תמיד אפשר‬
‫לדעת אם קידומם בא להם בעקבות קשר הנישואים או שזכו להיקשר בקשרי חיתון עם משפחת הסולטאן בשל‬
‫העובדה שהיו אמירים בכירים‪.‬‬
‫‪1351‬‬
‫למשל‪ ,‬בתקופתו של אלאשרף אינאל המקורות מזכירים במפורש שכל‬
‫האמירים הבכירים היו קשורים בקשרי חיתון )אצהאר( עם משפחתו של אינאל‪ 1352.‬מכל אלה ניתן ללמוד על‬
‫חשיבותם של קשרי ה‪-‬מצאהרה בפרקטיקות של האצלת מעמד‪ ,‬וכוח פוליטי בתקופה הצ'רקסית‪.‬‬
‫‪