מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסיה בישראל

‫עלון מידע‪ ,‬גיליון מס' ‪15‬‬
‫‪ 9‬אוקטובר‪2011 ,‬‬
‫מה בגיליון‬
‫הצטרפו לרשימת התפוצה של מרכז הידע לחקר הזדקנות‬
‫לחצו כאן למשלוח דוא"ל למרכז‬
‫האוכלוסייה‬
‫‪ ‬חדשות מרכז הידע ופרויקט‬
‫‪-SHARE‬ישראל‬
‫חדשות מרכז הידע ופרויקט ‪-SHARE‬ישראל‬
‫מודולה חדשה בסקר ‪-SHARE‬ישראל‬
‫כנס משתמשי נתוני פרויקט ‪ SHARE‬שנערך בספטמבר האחרון בטאלין‪,‬‬
‫אסטוניה היווה את יריית הפתיחה הרשמית לגל החמישי של פרויקט ‪SHARE‬‬
‫באירופה והגל השלישי של הפרויקט בישראל‪ .‬בדצמבר הקרוב צפויים‬
‫להתפרסם באתר ‪ SHARE‬המרכזי נתוני הגל הרביעי באירופה ונתוני הגל השני‬
‫בישראל לשימושם של חוקרים‪.‬‬
‫הגל הרביעי של פרויקט ‪ SHARE‬באירופה כלל מודולה חדשה שפותחה על ידי‬
‫צוות ‪ SHARE‬ישראל ‪ -‬מודולה העוסקת ברשתות חברתיות ( ‪Social Networks‬‬
‫‪ )Module‬שתיכלל גם בגל הבא באירופה ובפעם הראשונה בסקר ‪SHARE‬‬
‫בישראל‪ .‬מטרת המודולה היא ללמוד על הרשתות החברתיות של המשיבים‪.‬‬
‫רשתות חברתיות מוגדרות כאוסף הקשרים האישיים שאנשים מחזיקים בהם‬
‫המספקים להם תמיכה חברתית‪ ,‬רגשית ומעשית‪ .‬במסגרת המודולה‪,‬‬
‫מתבקשים המשיבים לציין את שמות האנשים שהם מגדירים כמשמעותיים‬
‫בחייהם‪ ,‬עמם הם משוחחים על נושאים החשובים להם ואת מידת הקרבה‬
‫שהם חשים לאנשים אלו ומגוון רחב של מאפיינים נוספים‪ .‬מודולות אחרות‬
‫מאפשרות לזהות חברי רשת אלו מבין מקבלי ומעבירי תמיכה כלכלית‬
‫וחברתית ובכך מספקות מידע נוסף‪.‬‬
‫משתני רקע כגון גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬השכלה ומצבו הבריאותי של האדם משפיעים על‬
‫מאפייני הרשת החברתית בה הוא מחזיק‪ ,‬המשפיעה על התנהגותו בתחומים‬
‫כגון התנהלותו הכלכלית‪ ,‬שימוש בשירותי בריאות או השתתפות בפעילות‬
‫התנדבותית‪ ,‬על תפיסותיו‪ ,‬ציפיותיו‪ ,‬אמונותיו ורגשותיו‪ ,‬כגון תחושת‬
‫אופטימיות ושביעות רצון‪.‬‬
‫חוקרי רשתות חברתיות בוחנים את גודל‪ ,‬היקף ואופי הרשת החברתית‪,‬‬
‫תדירות הקשר וקרבתם הגיאוגרפית של חברי הרשת‪ ,‬חליפין של זמן‬
‫ומשאבים‪ ,‬מעורבות חברתית‪ ,‬איכות הקשרים ואת הקרבה הרגשית בין חברי‬
‫הרשת‪ .‬קיימות שתי גישות מרכזיות למדידת רשתות חברתיות הניתנות‬
‫לשימוש על נתוני ‪ :SHARE‬הראשונה היא גישת הגיוס המסתמכת על דיווח‬
‫אישי של המשיב על מאפייני הרשת החברתית בה הוא מחזיק‪ ,‬גישה שכיוונה‬
‫‪ ‬מן הנעשה בגרונטולוגיה בארץ‪-‬‬
‫קבוצת מחקר במכון ון ליר‪:‬‬
‫גילנות )‪ )Ageism‬בחברה‬
‫הישראלית‬
‫‪ ‬פרסומים חדשים מתוך המאגר‬
‫הביבליוגראפי‬
‫‪ ‬הצגת ממצאים ממרכז הידע‬
‫‪ ‬חוקרים אורחים במרכז הידע‬
‫‪ ‬פרסומים שונים על זקנה‬
‫‪ ‬כנסים‬
‫‪ ‬כנסים בינלאומיים‬
‫‪ ‬הודעות מרכז הידע‬
‫‪ ‬רפורמת האזרחים הותיקים‬
‫‪ ‬עדכונים טריים מהחזית‬
‫הגרונטולוגית‬
‫חוקרים אורחים במרכז הידע‬
‫מרווין בלום‬
‫מ‪University -‬‬
‫‪ of Vechta‬הגיע‬
‫לחודש‬
‫התמחות‬
‫במרכז הידע‬
‫בספטמבר‬
‫‪ 2011‬במהלכו‬
‫עסק בניתוח‬
‫נתונים‬
‫במסגרת‬
‫מחקר ישראלי‪-‬‬
‫גרמני‪.‬‬
‫פרסומים שונים על זקנה‬
‫את יצירתה של המודולה החדשה‪ .‬הגישה השנייה היא גישת הייחוס‪,‬‬
‫במסגרתה מייחס החוקר תכונות רשתיות לאדם בהסתמך על דיווחו העצמי‪.‬‬
‫משתנים נגזרים המופקים מנתוני מודולת הרשתות החברתיות‪ ,‬בשילוב עם‬
‫מודולות אחרות כגון מודולת משפחה וילדים ומודולת העברות כלכליות‪,‬‬
‫מנגישים לחוקרים נתונים כגון גודל הרשת החברתית‪ ,‬הרכבה המגדרי‪ ,‬אחוז‬
‫בני משפחה‪ ,‬חברים וילדים ברשת החברתית‪ ,‬קרבתם הגיאוגרפית הממוצעת‬
‫של חברי הרשת ותדירות האינטראקציות במסגרתה ומאפשרים אפיקי מחקר‬
‫מעניינים ומגוונים‪.‬‬
‫סקר הבריאות‪ ,‬הזקנה והפרישה (‪ )SHARE‬בישראל נבחר להופיע בדוח‬
‫של מוסד שמואל נאמן‪ :‬מיפוי תשתיות מחקר בישראל ‪ -‬מיפוי תשתיות‬
‫מחקר קיימות בישראל ותשתיות מחקר בינלאומיות הפתוחות לחוקרים‬
‫מישראל‪ ,‬כמחקר בעל חשיבות מחקרית לאומית‪ .‬לפתיחת הדוח לחצו כאן‪.‬‬
‫מן הנעשה בגרונטולוגיה בארץ‬
‫המשרד‬
‫לאזרחים ותיקים‬
‫פרסם עלון‬
‫"זכויות שוות‬
‫זהב" –‬
‫הנחיות‬
‫והטבות‬
‫לאזרח הוותיק‬
‫המתאשפז‪.‬‬
‫בעלון מידע על גמלת סיעוד‪,‬‬
‫שיקום רפואי תפקודי‪ ,‬התאמת‬
‫תנאי דיור למוגבלים בניידות‪,‬‬
‫הטבות לניצולי שואה‪ ,‬מוסדות‬
‫לטיפול ממושך ועוד‪.‬לקבלת עלון‬
‫המידע ניתן לפנות למוקד פניות‬
‫ציבור לאזרח הוותיק בטל' ‪.*8840‬‬
‫לפתיחת העלון לחצו כאן‪.‬‬
‫קבוצת מחקר במכון ון ליר ‪ -‬גילנות ‪ Ageism‬בחברה הישראלית‬
‫לכבוד הופעת הגיליון המיוחד של כתב העת‬
‫גרונטולוגיה גילנות בארץ ובעולם מוקדש מדור זה‬
‫לקבוצת המחקר בנושא גילנות בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬כפי שמתואר מטה על ידי ד"ר‬
‫ישראל (איסי) דורון – ראש קבוצת המחקר‪.‬‬
‫לפני כשלוש שנים נוסדה קבוצת מחקר בחסות מכון ון‪-‬ליר בירושלים שהתמקדה‬
‫בחקר ולימוד תופעת הגילנות (‪ .)ageism‬לצד "מהפיכת הזקנה" הדמוגרפית שזכתה‬
‫לעיסוק מחקרי רב‪ ,‬התפתחה בשלושת העשורים האחרונים מודעות לתופעת‬
‫ה"גילנות"‪ .‬מושג הגילנות הוא מושג מורכב‪ ,‬שלא קל להגדירו או להמשיגו‪ .‬אחת‬
‫מדמויות המפתח בהקשר של פיתוח והגדרת גבולותיו של המושג גילנות הוא ד"ר‬
‫רוברט בטלר‪ ,‬מי שהיה המנהל הראשון של המכון הלאומי לזקנה בארה"ב‪ .‬ד"ר‬
‫בטלר היה זה שגיבש‪ ,‬באופן קונצפטואלי ותיאורטי‪ ,‬את המושג גילנות (ואף טבע את‬
‫מטבע הלשון ‪.)ageism‬‬
‫בישראל‪ ,‬עד לאחרונה‪ ,‬תופעת הגילנות לא זכתה לעניין מחקרי או ציבורי‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬ברור שהביטויים של גילנות במציאות הישראלית הם רבים‪ ,‬מגוונים‪ ,‬ומתרחשים‬
‫בהקשרים שונים‪ .‬הרבה מילות תואר בשפת היום יום משויכות או מצטרפות לתיאור‬
‫של אנשים זקנים‪ ,‬ומשרטטות אותם בדפוס שלילי‪ :‬סנילי‪ ,‬חרמן זקן‪ ,‬אבד עליו הכלח‪,‬‬
‫מאובן‪ ,‬קפוא‪ ,‬זקנה מקומטת‪ ,‬מכשפה זקנה‪ .‬יתרה מכך‪ :‬ההקשרים המקובלים בהם‬
‫הזקנים נחשפים בתקשורת ההמונים היא בדרך כלל בהקשרי החולשה‪ :‬קורבן‬
‫להתעללות‪ ,‬קורבן לניצול‪ ,‬מצבים של עוני ומצוקה‪ ,‬חוסר ישע ואומללות‪ .‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬היחס המאפיין את התקשורת לזקנים‪ ,‬מקביל אותם לילדים‪ ,‬מה שמכונה בלעז‬
‫"אינפנטליזציה"‪ .‬לסטריאוטיפ של זקנה כ"ילדות שניה" יש כמובן השלכות בכל הנוגע‬
‫מימד הפיזי (חולשה‪/‬תלות)‪ ,‬למימד היכולת השכלית (חוסר ידע‪ ,‬חוסר תובנה)‪,‬‬
‫וכמובן ליחס הנדרש כלפיהם (פטרליזם‪ ,‬שליטה‪ ,‬ואפוטרופסות) (דורון‪.)2007 ,‬‬
‫עד לאחרונה‪ ,‬למרות כתיבה ענפה בתחום ההבניה החברתית של הזקנה (כגון‬
‫כתיבתו של פרופ' חיים חזן)‪ ,‬ולמרות מחקרים אנקדוטליים שנעשו בתחום‪ ,‬כדוגמת‬
‫בחינת ההבניה החברתית של הזקנים בספרות הילדים (יער‪-‬ויזל‪ ,)2006 ,‬או בחינת‬
‫היבטים גילניים של הזקנה בסדרת טלוויזיה "ארץ נהדרת" ‪ -‬לא נערך בישראל עד‬
‫היום מחקר מקיף או סקירה מקיפה‪ ,‬אודות היקף ומידת תחולתה של תופעת הגילנות‬
‫בישראל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בשיח הציבורי‪ ,‬ובדיונים המובילים בתחום עיצוב המדיניות‬
‫מרכז גליקמן להשתלמות‬
‫והדרכה של אשל פרסם את‬
‫תוכניות הלימוד והשתלמויות לשנת‬
‫הלימודים תשע"ב‪ .‬לרשימת‬
‫הקורסים ופרטי הרשמה –‬
‫לחצו כאן‪.‬‬
‫לפרטים אודות סדנאות להכרה‬
‫ולשימוש באתר המרכז צרו עמנו‬
‫קשר בטל' ‪02-5880001‬‬
‫או ‪[email protected]‬‬
‫לחוקרים ולכותבים‪ ,‬אנא שלחו‬
‫אל מרכז הידע את רשימת‬
‫הפרסומים העדכניים שלכם‪ ,‬על‬
‫מנת שנוכל לעדכנם במערכת‬
‫המאגר הביבליוגראפי‪ .‬אפשר‬
‫לשלוח דרך המאגר (לחצו כאן) או‬
‫אל דוא"ל המרכז‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כנסים‬
‫עמותת עמדא‪ ,‬המשרד לאזרחים‬
‫ותיקים והחוג לגרונטולוגיה‬
‫באוניברסיטת חיפה מקיימים יום‬
‫החברתית בתחום הזקנה‪ ,‬ניתן עד היום משקל נמוך יחסית להשלכות הגילניות של‬
‫הפעולה הציבורית‪ .‬ניתן אם כך לומר בהכללה כי עד זה מקרוב היה קיים "חסר"‬
‫בספרות המחקרית והביקורתית בנוגע למימדי ומאפייני תופעת הגילנות בישראל‪.‬‬
‫על רקע מציאות זו‪ ,‬קבוצת המחקר באה למלא חסר מחקרי זה‪ ,‬לאגד את החוקרים‬
‫המובילים בישראל בתחום‪ ,‬ובאמצעות שיתוף פעולה בין‪-‬תחומי‪ ,‬לחשוף את היבטי‬
‫ומימדי תופעת הגילנות בחברה הישראלית‪ .‬חברי הקבוצה כללו בין היתר את פרופ'‬
‫ליאת אילון‪ ,‬ד"ר שרה אלון‪ ,‬ד"ר אהוד בודנר‪ ,‬גב' ג'ני ברודסקי‪ ,‬גב' אביבה גולדברג‪,‬‬
‫פרופ' חוה גולנדר‪ ,‬פרופ' חיים חזן‪ ,‬פרופ' שרה כרמל‪ ,‬גב' נואית ענבר‪-‬בורובסקי‪ ,‬ד"ר‬
‫חיה קורן וד"ר שרון שיוביץ‪-‬עזרא‪ .‬הקבוצה פעלה במסגרת מכון ון‪-‬ליר בירושלים‬
‫ובמימונו (ועל כך התודה)‪ ,‬במשך שנתיים‪ .‬בתקופה זו קיימה קבוצת המחקר יום עיון‬
‫שנערך בירושלים בנושא; יזמה והפיקה גיליון מיוחד בנושא במסגרת כתב העת‬
‫"גרונטולוגיה"; ביצעה מחקר חלוץ בתחום מדידת הגילנות בישראל; ולבסוף‪,‬‬
‫בחודשים הקרובים אמור לצאת לאור‪ ,‬בהוצאת "ון‪-‬ליר" ספר בשם "גילנות בחברה‬
‫הישראלית"‪ ,‬שיאגד את מכלול פעילותה של קבוצת המחקר בתחום‪ .‬יש לקוות כי‬
‫פעילות זו תהווה משום זרז ותמריץ להרחבת היקף המחקר בישראל בתחום הגילנות‪.‬‬
‫לחצו על הקישור לפתיחת תוכן הגיליון המיוחד על גילנות בכתב העת גרונטולוגיה‪:‬‬
‫לח (‪.2011 )3-2‬‬
‫עיון ב‪ 31-‬באוקטובר ‪ :2011‬אשפוז‬
‫סיעודי – סוגיות והשלכות על‬
‫מדיניות על חולי הדמנציה‬
‫ואנשי המקצוע‪ .‬לתוכנית ולפרטי‬
‫הרשמה לחצו כאן‪.‬‬
‫הכינוס הדו‪-‬שנתי ה‪ 19-‬של האגודה‬
‫הישראלית לגרונטולוגיה יתקיים‬
‫ב‪ 6 – 5-‬במארס‪ 2012 ,‬במרכז‬
‫הירידים‪ .‬ההרשמה לכנס תתאפשר‬
‫לדצמבר ‪ .2011‬לפרטים נוספים ‪-‬‬
‫לחצו כאן‪.‬‬
‫כנסים בינלאומיים‬
‫פרסומים ועדכונים מתוך המאגר הביבליוגראפי‬
‫‪Biggs, S., Lowenstein, A. (Eds.) (2011).‬‬
‫‪Generational intelligence: A critical approach to age‬‬
‫‪relations. Routledge, London; New York.‬‬
‫)‪Poon, L.W., Cohen-Mansfield, J. (Eds.‬‬
‫‪(2011). Understanding Well-Being in the‬‬
‫‪Oldest Old. Cambridge, New York.‬‬
‫שנור‪ ,‬י‪ .)2011( .‬תכניות תעסוקה לזקנים – ממצאי מפקד‪ .‬דוח‬
‫מחקר‪ ,‬מאיירס ‪ -‬ג'וינט ‪ -‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫במאגר הביבליוגראפי מפורסמות ‪ 241‬עבודות מוסמך ו‪ 51-‬עבודות‬
‫דוקטורט על זקנה והזדקנות בישראל משנת ‪ .2000‬עודכנה הפנייה לטקסט‬
‫מלא‪ ,‬ע"פ הרשאות מוסדיות‪ .‬כדי לפתוח טקסט מלא יש ללחוץ על סמן‬
‫‪ .‬לחיפוש עבודות מוסמך‪/‬דוקטורט או מקורות אחרים ע"פ סוג‬
‫ה"ספר"‬
‫מקור‪ ,‬ניתן להשתמש ב"הגבלות חיפוש" במערכת‪.‬‬
‫הועידה העולמית ה‪ 11-‬על‬
‫הזדקנות תתכנס ב‪ 22-‬במאי‪-‬‬
‫‪ 1‬ביוני‪2012 ,‬‬
‫פראג‪ ,‬צ'כיה‬
‫הועידה משמשת זירה גלובאלית‬
‫למפגש ולדיון בתהליכי ההזדקנות‪,‬‬
‫הבריאות והרווחה‪ ,‬הסביבה‬
‫וההתפתחות הטכנולוגית בהקשר‬
‫של זקנה‪ .‬לפרטים נוספים על‬
‫נושאי הועידה ודובריה‪ ,‬מידע על‬
‫הרשמה ‪ -‬כנסו לאתר הועידה –‬
‫לחצו כאן‪.‬‬
‫מועד אחרון להגשת תקצירים‪-‬‬
‫‪ 1‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫האגודה הבינלאומית‬
‫לגרונטולוגיה וגריאטריה‬
‫(‪ )IAGG‬פרסמה עלון מידע לחודש‬
‫ספטמבר ‪ .2011‬בעלון מידע‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬על הכינוס העולמי הבא‬
‫של האגודה אשר יתקיים‬
‫בקוריאה ב‪.2013-‬‬
‫לפתיחת העלון לחצו כאן‪.‬‬
‫פיתוח תוכניות אב לאזרחים‬
‫ותיקים ברשויות מקומיות‬
‫הודעת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫הממשלה אישרה ביום ‪3.10.2011‬‬
‫הצגת ממצאים ממרכז הידע‬
‫ד"ר שרון שיוביץ‪-‬עזרא הציגה ממצאים ממרכז הידע בכינוס ה‪ 10-‬של‬
‫האגודה האירופאית לסוציולוגיה (‪ )ESA‬אשר נערך בז'נבה בספטמבר‪.‬‬
‫החוקרת הציגה את המחקר הדו‪-‬לאומי ישראלי‪-‬גרמני‪ ,‬המשווה את תהליך‬
‫ההזדקנות ואת היחסים הבידוריים במשפחות מהגרות בישראל ובגרמניה‪.‬‬
‫המחקר מבוסס על נתוני סקר ‪-SHAER‬ישראל ונתונים הנאספים בגרמניה‪.‬‬
‫לקריאת התקציר לחצו כאן‬
‫(עמודים ‪ 6-7‬בספר התקצירים)‪.‬‬
‫הודעות מרכז הידע‬
‫ברכות לד"ר קים סטוקל ממרכז הידע‪ ,‬על קבלת תואר הדוקטור‬
‫מאוניברסיטת מסצ'וסטס – בוסטון שבארצות הברית‪ .‬במסגרת לימודי‬
‫הדוקטורט חקרה קים את הדיור והסביבה בגיל המבוגר‪.‬‬
‫פרויקט שיזם המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫לפיתוח תוכניות אב ברשויות המקומיות‬
‫ברחבי הארץ והקצתה לנושא ‪ 52‬מליון‬
‫ש"ח‪ .‬תוכנית אב לרשות מקומית תכלול‬
‫בין היתר מיפוי של כלל המרכיבים‪,‬‬
‫המגזרים והפעולות המבוצעים במערך‬
‫היישובי ואשר עשויה להיות להם נגיעה‬
‫לאזרחים הוותיקים‪ ,‬תיאום בין מרכיבי‬
‫המערך היישובי והכנת תוכנית עבודה‬
‫רב שנתית‪ .‬מטרת הפרויקט היא ליתן‬
‫בידי מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי‬
‫תוכניות שיסייעו לשפר את המענה הניתן‬
‫ברמה היישובית לצרכיהם של האזרחים‬
‫הותיקים בראייה ארוכת טווח וכן למנף‬
‫את פוטנציאל תרומתם של האזרחים‬
‫הותיקים למרקם היישובי ולפעילות בו‬
‫בתחומי החיים השונים‪.‬‬
‫מרכז הידע הוקם בסיוע‬
‫משרד המדע הטכנולוגיה‬
‫בתקופה הקרובה יועלה לדף הבית המחודש של מרכז הידע‬
‫לוח אירועים גרונטולוגי‪.‬‬
‫הלוח יכלול מידע לגבי אירועים‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬כנסים‪,‬‬
‫ועידות‪ ,‬השתלמויות ושאר מפגשים הקשורים‬
‫לנושא הזקנה‪ .‬הלוח והפרסום בו‪ ,‬פתוח לציבור‬
‫ונועד לשמש‪ ,‬לשרת ולסייע את הקהילייה‬
‫הגרונטולוגית המגוונת‪ .‬נודה לכם על העברת‬
‫מידע למרכז הידע (‪ )[email protected]‬על‬
‫אירועים באופן שוטף על מנת לרכזו בלוח‪.‬‬
‫עדכונים טריים מהחזית הגרונטולוגית‬
‫הרשת המחקרית הגלובלית לזקנה ‪Global Ageing Research‬‬
‫)‪ Network (GARN‬שהוקמה על ידי האגודה הבינלאומית‬
‫לגרונטולוגיה וגריאטריה (‪ )IAGG‬בחרה לאחר מיון קפדני את‬
‫מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל כחבר ברשת‪ ,‬יחד‬
‫עם עוד ‪ 2‬מרכזי מחקר מישראל‪ .‬עד כה נבחרו ‪ 514‬מוסדות מחקר‬
‫מכל העולם לקחת חלק ברשת‪ .‬רשימת החברים מישראל‪ ,‬כפי שמוצגת‬
‫באתר האגודה הבינלאומית‪ ,‬מצורפת‪:‬‬
‫‪ .1‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה‪,‬‬
‫פרופ' יסכה כהן‪-‬מנספילד‬
‫‪ .2‬המרכז הרפואי הדסה‪ ,‬המרכז הירושלמי למחקר גריאטרי‪,‬‬
‫פרופ' יוחנן שטסמן‬
‫וכיום פועל בסיוע‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫צוות מרכז הידע‬
‫פרופ' הווי ליטווין‪ -‬ראש המרכז ; ד"ר‬
‫שרון שיוביץ‪-‬עזרא; ד"ר עמית שרירא;‬
‫ד"ר קים שטוקל; דניאלה פסקל;‬
‫מרינה מוצינוק; ענת רול; עדי מאיר;‬
‫מירב יצחקי ; צוות הספרייה לחינוך‬
‫ולעבודה סוציאלית ‪ -‬ד"ר סנדה‬
‫ברקוביץ‪ ,‬מלי כהן‪ ,‬יפה שוחט‬
‫חברי ועדת ההיגוי של הפרויקט‬
‫המשותף למרכז הידע ולמשרד‬
‫לאזרחים ותיקים‬
‫פרופ' יעקב גינדין‪ ,‬יו"ר הועדה; פרופ'‬
‫הווי ליטווין‪ ,‬נציג מרכז הידע; פרופ' דב‬
‫שמוטקין; פרופ' מירי כהן; גב' זהרה‬
‫כהן‪ ,‬ראש תחום סיעוד‪ ,‬בריאות‬
‫ורווחה‪ ,‬נציגת המשרד לאזרחים‬
‫ותיקים‬
‫כתובתנו‪ :‬מרכז הידע לחקר הזדקנות‬
‫האוכלוסייה בישראל‪,‬‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬המחלקה לפתולוגיה‪,‬‬
‫פרופ' יהודית ליבוביץ‬
‫האוניבריסטה העברית‪ ,‬מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה‬
‫בישראל‪ ,‬פרופ' הווארד ליטווין‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המרכז המולטי‪-‬דיסציפלינארי לחקר‬
‫ההזדקנות‪ ,‬פרופ' שרה כרמל‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המרכז לחקר ולימוד הזקנה‪ ,‬פרופ' אריאלה‬
‫לבנשטיין‬
‫המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל‪-‬השומר‪ ,‬ד"ר אליהו מזרחי‬
‫מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬המכון לחקר הזקנה‪,‬‬
‫גב' ג'ני ברודסקי‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית חולים הדסה‪ ,‬ד"ר ג'רמי ג'ייקובס‬
‫חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‬
‫ירושלים ‪91905‬‬
‫אתר מרכז הידע‪http://igdc.huji.ac.il :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪02-5880001/2221 :‬‬