תרגיל בדיני מיסים.pdf

Transcription

‫תרגיל בדיני מיסים‬
‫עו"ד שי אהרונוביץ'‬
‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬
‫סדר דין אזרחי סמסטר ב' ‪ -- 2011‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪19‬‬
‫‪‬‬
‫תרגיל ‪3 .......................................................................... 1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ‪3 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מספר סוגי מיסים‪3 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫מס פירותי‪3 ................................................................................................................................................‬‬
‫מס רווחי הון ‪3 ...........................................................................................................................................‬‬
‫מדרגות מס‪3 ................................................................................................................................‬‬
‫מס עזבון‪3 ..................................................................................................................................................‬‬
‫מיסוי נדל"ן ‪ -‬מס שבח‪3 .........................................................................................................................‬‬
‫מס רכישה ‪3 ...............................................................................................................................................‬‬
‫מע"מ (מס ערך מוסף) ‪3 ...........................................................................................................................‬‬
‫דוגמא להטלת מע"מ ‪4 ...............................................................................................................‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫‪1.1.2.1‬‬
‫‪1.1.3‬‬
‫‪1.1.4‬‬
‫‪1.1.5‬‬
‫‪1.1.6‬‬
‫‪1.1.6.1‬‬
‫‪‬‬
‫תרגיל ‪4 ........................................................................... 2‬‬
‫‪2‬‬
‫חישוב מס ‪4 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫‪2.1‬‬
‫חישוב מס ליחיד‪4 ............................................................................................................................................‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫חישוב מס ‪4 ......................................................................................................................................................‬‬
‫מהי יגיעה אישית? ‪5 .................................................................................................................................‬‬
‫דוגמא לחישוב מס ‪5 .................................................................................................................................‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.3.1‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫בסיס מזומן לעומת בסיס מצטבר ‪6 ..................................................................................................................‬‬
‫בסיס מזומן מהו?‪6 ....................................................................................................................................‬‬
‫בסיס מצטבר‪6 ...........................................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫תרגיל ‪6 ........................................................................... 3‬‬
‫‪3‬‬
‫מיסוי פיצויים ‪7 .................................... ................................ ................................‬‬
‫‪3.1‬‬
‫סיווג התקבול ‪7 .................................................................................................................................................‬‬
‫המבחן לסיווג הפיצויים ‪7 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪3.1.1‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מיסוי פיצויים בגין הפרת חוזה ‪8 ......................................................................................................................‬‬
‫‪3.3‬‬
‫מיסוי פיצוי בגין נזקי גוף ‪8 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪3.4‬‬
‫מיסוי פיצויים ‪ -‬בגין עגמת נפש ‪9 ...................................................................................................................‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.5.1‬‬
‫מיסוי הימורים ‪9 ...............................................................................................................................................‬‬
‫שיעור המס על רווחי הגרלות‪ ,‬הימורים ופעילות נושאת פרסים‪9 ......................................................‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.1.1‬‬
‫‪4.1.2‬‬
‫תרגיל ‪9 .......................................................................... 4‬‬
‫הוצאות ‪9 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫סייגים לניכוי הוצאות ‪10 ..................................................................................................................................‬‬
‫סייג לניכוי הוצאה ‪ -‬ע"פ החלטת המנהל ‪10 .........................................................................................‬‬
‫סייג לניכוי הוצאה ‪ -‬ע"פ התקנות ‪10 .....................................................................................................‬‬
‫תרגיל בדיני מיסים ‪ -‬סמסטר א' ‪ -- 2011/12‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫סייג לניכוי הוצאה ‪ -‬ניכויים שאין להתירם ‪10 ......................................................................................‬‬
‫תרשים זרימה לבדיקת הוצאה המוכרת בניכוי ‪10 .................................................................................‬‬
‫‪4.1.3‬‬
‫‪4.1.4‬‬
‫‪4.2‬‬
‫ניכוי הוצאות ‪ -‬כללי ‪10 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪4.3‬‬
‫הכלל בניכוי הוצאה ‪ -‬סע' ‪( 17‬רישא) ‪11 ......................................................................................................‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.4.1‬‬
‫‪4.4.2‬‬
‫‪4.4.2.1‬‬
‫‪4.4.2.2‬‬
‫‪4.4.2.3‬‬
‫‪4.4.2.4‬‬
‫‪4.4.2.4.1‬‬
‫‪4.4.2.5‬‬
‫‪4.4.2.6‬‬
‫‪4.4.2.7‬‬
‫‪4.4.2.8‬‬
‫‪4.4.2.9‬‬
‫‪4.4.2.10‬‬
‫סוגי הוצאות ‪11 ................................................................................................................................................‬‬
‫הוצאה מעורבת ‪11 ....................................................................................................................................‬‬
‫הוצאה פירותית ולא הונית‪11 ..................................................................................................................‬‬
‫מהו פחת? ‪12 ...............................................................................................................................‬‬
‫אבחנה בין הוצאה פירותית להונית‪12 ......................................................................................‬‬
‫דוגמאות להוצאות הוניות מול פירותיות ‪12 .............................................................................‬‬
‫הוצאות השתלמות‪12 .................................................................................................................‬‬
‫מבחן עזר ‪ -‬מבחן האינצידנטליות‪13 .........................................................................‬‬
‫גניבות בעסק‪13 ...........................................................................................................................‬‬
‫הוצאות טרום עסקיות ‪14 ...........................................................................................................‬‬
‫הוצאות לא חוקיות ‪14 ................................................................................................................‬‬
‫הוצאות פרסום ‪15 .......................................................................................................................‬‬
‫הוצאות סקרים‪15 ...................................................................................................................... .‬‬
‫תשלום למניעת תחרות‪16 ........................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫‪4.4.3‬‬
‫‪4.4.4‬‬
‫‪5‬‬
‫תרגיל ‪16 ........................................................................ 5‬‬
‫סע' ‪ )1( 17‬ניכוי הוצאות מימון‪16 ..........................................................................................................‬‬
‫סע' ‪ )2( 17‬ניכוי דמי שכירות ‪16 ............................................................................................................‬‬
‫מבחן לדוגמא‪17 ................................. ................................ ................................ :‬‬
‫‪ ‬תרגיל ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מבוא‬
‫מספר סוגי מיסים‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬מס פירותי‬
‫משולם על הכנסה בעלת פוטנציאל מחזורי‪ ,‬כגון מס הכנסה‪(.‬הפירות מהעץ)‬
‫‪ 1.1.2‬מס רווחי הון‬
‫הוא מוטל על הנכס שיש לו פוטנציאל רווח‪ ,‬כגון מכירת מניה‪(.‬העץ)‬
‫סע' ‪ 2‬לפקודת מס הכנסה קובע למסות הן הכנסות אקטיביות כגון הכנסה מעסק‪ ,‬עבודה ומשלח יד‪ ,‬והן‬
‫הכנסות פסיביות כגון דיבידנד שכירות‪ ,‬השכרת נדל"ן תמלוגים‪ ,‬הכנסות מהגרלה‪.‬‬
‫כן גם על נכסים קבועים המפיקים הכנסה או שיש להם פוטנציאל הכנסה‪.‬‬
‫שתי קטגוריות המס הללו הם מס ישיר המוטל רק על הרווח הריאלי שנוצר‪.‬‬
‫שיעור המס השולי על הרווח הפירותי בישראל (מדרגת מס גבוהה) הוא‪ :‬כ‪ + 48%-‬מס בריאות וביטוח לאומי‪.‬‬
‫על מס רווחי הון התשלום משתנה עם סוג ההון‪ ,‬כך למשל מס החברות הוא ‪ 20%‬וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.1‬מדרגות מס‬
‫מדרגות המס קבועות בסע' ‪ 121‬לחוק‪.‬‬
‫א‪10% .‬‬
‫ב‪14% .‬‬
‫ג‪23% .‬‬
‫ד‪30% .‬‬
‫וכו'‬
‫קיים עיוות מסוים בכך שמס על ההון הורד ל‪ 20%-‬ללא מדרגות מס‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬טענות שהפחתת המס על החברות מביא משקיעים‪.‬‬
‫ומאידך ‪ -‬הפליה בין מס על ההון לאדם הטורח על רווחיו שמשלם ע"פ מדרגות המס‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬מס עזבון‬
‫ב ‪ 1/5/1981 -‬בוטל מס העיזבון‪ ,‬הגם שזהו מס צודק‪ ,‬שהרי היורש לא טרח על הכסף‪ ,‬ואכן ועדת טרכטנברג‬
‫בחנה את הענין וסברה שקשה לשוב ולהטיל מס על העיזבון‪ ,‬וזאת מאחר שזהו מס לא יעיל בכך שצריך שכל‬
‫יורש ישום את נכסיו‪.‬‬
‫ומאידך‪ ,‬מס העיזבון שב ומבצבץ מן הדלת האחורית בכך שכאשר היורש מוכר את הנכס שירש‪ ,‬הרי שמס השבח‬
‫יחושב גם על התקופה שטרם הוא ירש אותו‪.‬‬
‫‪ 1.1.4‬מיסוי נדל"ן ‪ -‬מס שבח‬
‫על מכירת מקרקעין בשטח ישראל ויו"ש לא חל חלק ה' לפקודה העוסק ברווחי הון‪ ,‬אלא חוק מיסוי מקרקעין‬
‫(שבח ורכישה) המטיל מס שבח על מכירת מקרקעין‪.‬‬
‫"המס הוא ישיר" המוטל על הרווח (השבח)‪ ,‬כך שאם לא היה שבח לא יוטל מס‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬שיעור מס המקרקעין הגיע כדי ‪( 50%‬מס שולי)‪ ,‬אך מ‪ 7/11/01-‬שיעור המס עומד על ‪ 20%‬וב‪ 1/1/12-‬הוא‬
‫יועלה ל‪.25%-‬‬
‫‪ 1.1.5‬מס רכישה‬
‫זהו מס עקיף לצורך מס‪ ,‬ע"פ מדרגות מס (סע' ‪ )2( 9‬לחוק מיסוי מקרקעין)‪ .‬יוצא מן הכלל הוא דירת מגורים‬
‫יחידה‪.‬‬
‫‪ 1.1.6‬מע"מ (מס ערך מוסף)‬
‫המע"מ הוטל בשנת ‪ ,1975‬וזהו מס רגרסיבי המוטל על כולם באופן שווה (בשונה ממס הכנסה הפרוגרסיבי‬
‫המוטל ע"פ מדרגות מס) וזאת מאחר שזהו מס המוטל על צריכת שירותים (בעיקר צריכה)‪.‬‬
‫‪ 1.1.6.1‬דוגמא להטלת מע"מ‬
‫מחשב שיובא מהונג קונג לישראל‪ ,‬עובר מספר גלגולים עד שהוא מגיע מהיבואן לצרכן‪.‬‬
‫מהיבואן לסיטונאי‪ ,‬לקמעונאי‪ ,‬לחנות‪ ,‬לצרכן‪.‬‬
‫נניח שהמע"מ בישראל הוא ‪.10%‬‬
‫לעולם המשלם יפחית ממס העסקאות את מס התשומות (המס ששולם כבר)‪.‬‬
‫המחשב הגיע לארץ ונמכר ליבואן ב‪ 1,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫היבואן מוסיף ‪ 10%‬מע"מ כך שעלות המחשב הוא ‪.₪ 1,100‬‬
‫הסיטונאי קונה את המחשב ב‪ .₪ 2,000-‬המע"מ הוא ‪.₪ 200 - 10%‬‬
‫ומהמס הוא מפחית את מס התשומות ששולם כבר ע"י היבואן‪ ,‬תוך שהוא משלם רק את הערך המוסף‪ .‬ומשכך‬
‫היבואן משלם ‪ ₪ 100‬מע"מ ‪ -‬סה"כ ‪.₪ 2,100‬‬
‫הקמעונאי קונה את המחשב ב‪ .₪ 3,000-‬המע"מ הוא ‪ ,₪ 300 - 10%‬שממנו הוא מפחית את התשומות ומשלם‬
‫רק על הערך המוסף‪ ,‬קרי ‪ - ₪ 100‬סה"כ ‪.3,100‬‬
‫החנות קונה את המחשב ב‪ ,4,000-‬המע"מ הוא ‪ ₪ 400 - 10%‬שממנו מופחתות התשומות תוך שהחנות משלמת‬
‫רק על הערך המוסף‪ ,‬קרי ‪ - ₪ 100‬סה"כ ‪.4,100‬‬
‫הצרכן קונה את המחשב ב‪ ₪ 5,000-‬ומוסיף מע"מ ‪ ₪ 500‬שכולו הולך למדינה‪.‬‬
‫כך שבסיכומו של תהליך המדינה הרוויחה על המחשב ‪.₪ 1,000 -‬‬
‫‪ ‬תרגיל ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫חישוב מס‬
‫חישוב מס ליחיד‬
‫הכנסה פירותית (ח"ב לפקודה) תמוין לשני תתי סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬פסיבית ‪ -‬הכנסה שהנישום "לא התאמץ" בכדי להשיג אותה‪.‬‬
‫‪ .2‬אקטיבית ‪ -‬הכנסה שהנישום "התאמץ" בכדי להשיג אותה‪.‬‬
‫נבחן זאת ביחס לסע' ‪ 2‬לפקודה (סעי' המקורות)‬
‫סע' ‪ :)1( 2‬עסק ומשלח יד ‪ -‬הכנסה אקטיבית (לרוב)‪.‬‬
‫(‪ :)2‬עבודה ‪ -‬הכנסה אקטיבית‪.‬‬
‫ומנגד‪,‬‬
‫סע' ‪ :)4( 2‬דיבידנד‪ ,‬ריבית והפרשי הצמדה ‪ -‬הכנסה פסיבית‪.‬‬
‫(‪ :)6‬אחוזת בית וקרקע ‪ -‬לרוב הכנסה פסיבית‪.‬‬
‫באשר לשיעורי המס בהכנסה פסיבית‪ ,‬יש ברירת מחדל מהן שיעורי המס ביחס אליהם‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫דיבידנד ‪ -‬שיעור מס מיוחד (פחות מ‪ 10%-‬שליטה ‪ 20%‬מס ומעל ‪ 10%‬שליטה ‪ 25%‬מס)‪.‬‬
‫ריבית ‪ -‬מכח תוכנית חסכון בבנק שאינה צמודת מדד ‪ 15%‬ותוכנית צמודת מדד ‪.20%‬‬
‫השכרת דירה למגורים ‪ -‬ישנו פטור כאשר מעל לשיעור הפטור התשלום הוא ‪( 10%‬סע' ‪.)122‬‬
‫פטור זה הוא פטור מתכווץ ולכן אם ישנה חריגה מהפטור שיעור החריגה יכווץ את גובה הפטר‪.‬‬
‫נניח שהפטור הוא ‪ ₪ 5,000‬וההכנסה היא ‪ .₪ 8,000‬מאחר שישנה חריגה של ‪ ₪ 3,000‬מעל גובה הפטור‪ ,‬הרי‬
‫שהפטור נקבע מחדש על ‪.₪ 2,000‬‬
‫חשוב לציין שגם ההכנסות הפסיביות הללו הן גם הכנסות פירותיות ואינן הכנסות הוניות‪.‬‬
‫מס רווח הון ‪ -‬הוא המס על מכירת העץ‪ ,‬כגון מכירת המניה‪ ,‬מכירת חברה‪ ,‬מכירת דירת מגורים וכיו"ב‪.‬‬
‫הכנסה פירותית ‪ -‬היא הכנסה מהפירות שהעץ נותן‪ ,‬כגון דיבידנד‪ ,‬ריבית על קרן‪ ,‬רווח על שכירות וכיו"ב‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫חישוב מס‬
‫סע' ‪ 121‬לפקודה (הוראת שעה) (ב) קובע את מדרגות המס ביחס לשנת ‪.2011‬‬
‫ס"ק (א) אומר‪ :‬המס על הכנסתו החייבת של יחיד בשנת המס ‪ 2010‬יהיה כלהלן‪:‬‬
‫(‪ )1‬על כל שקל חדש מ–‪ 240,000‬השקלים החדשים הראשונים ‪;30% -‬‬
‫(‪ )2‬על כל שקל חדש מ–‪ 240,001‬שקלים חדשים עד ‪ 454,680‬שקלים חדשים ‪;33% -‬‬
‫(‪ )3‬על כל שקל חדש נוסף ‪.45% -‬‬
‫ומדוע לא מתחיל הסעיף ממדרגת המס הנמוכה?‬
‫זאת מאחר שסע' ‪( 121‬א) עוסק בנישום שהכנסתו איננה מיגיעה אישית והוא צעיר מגיל ששים‪ ,‬ועל הכנסה זו‬
‫הוא ישלם מהשקל הראשון שיעור מס של ‪( 30%‬עד ‪.)240,000‬‬
‫נישום‪ ,‬שלו חנות במרכז גבעתיים ומרוויח עליה ‪ ₪ 120,000‬בשנה והוא צעיר מגיל ‪.60‬‬
‫אין להכנסה זו שיעור מס מיוחד‪ ,‬ולכן פונים אחר כבוד לסע' ‪( 121‬א) מאחר שלא מדובר בהכנסה מיגיעה אישית‪,‬‬
‫ומשכך הוא משלם ‪ 30%‬מס מהשקל הראשון‪.‬‬
‫אם מדובר בהכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬מדרגות המס נקבעו בס"ק (ב) האומר‪ :‬על אף האמור בסעיף קטן (א)(‪)1‬‬
‫ובכפוף לאמור בפסקה (‪ ,)2‬לגבי הכנסה חייבת בשנת המס מיגיעה אישית ולגבי הכנסה חייבת בשנת המס של‬
‫יחיד שמלאו לו ‪ 60‬שנים‪ ,‬יחולו שיעורים אלה‪:‬‬
‫(א) על כל שקל חדש מ–‪ 55,080‬השקלים החדשים הראשונים ‪;10% -‬‬
‫(ב) על כל שקל חדש מ–‪ 55,081‬שקלים חדשים עד ‪ 97,920‬שקלים חדשים ‪;14% -‬‬
‫(ג) על כל שקל חדש מ–‪ 97,921‬שקלים חדשים עד ‪ 147,000‬שקלים חדשים ‪;23% -‬‬
‫(ד) על כל שקל חדש מ‪ 147,001-‬שקלים חדשים עד ‪ 211,000‬שקלים חדשים ‪.30% -‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫מהי יגיעה אישית?‬
‫סע' ‪ 1‬לפקודה (סע' ההגדרות) אומר‪ :‬הכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫ישנן הכנסות שברור שהופקו מיגיעה אישית ולכן מוסיף סע' ‪ 1‬מספר סוגי הכנסות (פסיביות) שיש להן קשר‬
‫מסוים בעברן ליגיעה אישית‪ ,‬כגון פנסיה‪ ,‬דמי לידה‪ ,‬סוגי קצבאות‪.‬‬
‫אלא שס"ק (‪ )7‬מוסיף סוג הכנסה שונה ואומר‪ :‬סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס‪,‬‬
‫שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬מעסק או‬
‫ממשלח יד; לעניין זה‪" ,‬אדם" ‪ -‬לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו;‬
‫דהיינו‪ ,‬נישום שלו הכנסה משכירות (כגון מקרקעין) ‪ -‬לכאורה פסיבית ‪ -‬אך היא שמשה את הנישום לפחות ‪10‬‬
‫שנים להפקת הכנסה ממשלח יד‪ ,‬הגם שמדובר בהכנסה פסיבית הרי שהיא נחשבת להכנסה מיגיעה אישית‪.‬‬
‫נהג מונית שלו "מספר ירוק" ועבר ‪ 12‬שנים והחליט להשכיר את המספר הירוק (השכרת נכס שאיננה מקרקעין ‪-‬‬
‫סע' ‪.) )7( 2‬‬
‫על פניו מדובר בהכנסה שלא מיגיעה אישית (שיעור ‪ 30%‬מס)‪ ,‬אלא שבא סע' ‪ 1‬לפקודה ומרבה אותה וקובע‬
‫שמדובר בהכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬ושמכך מדרגות המס הרלוונטיות הן סע' ‪( 121‬ב)‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא‪ :‬שלחלק גדול מהעצמאים אין חסכון לפנסיה‪ ,‬ומשכך הנכס ההוני שלהן לפנסיה ייחשב‬
‫ומדרגות המס הקבועות לגביו תהיינה נמוכות‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬דוגמא לחישוב מס‬
‫אשה בת ‪ 36‬ולה ארבעה ילדים (מתחת לגיל ‪ )18‬ומרוויחה בשנה ‪ 280,000‬ש"ח (מזכירה במנהל הסטודנטים)‪.‬‬
‫מדרגות המס יחושבו כך שכאשר מדרגה אחת מתמלאת‪ ,‬פונים אנו למדרגה הבאה‪.‬‬
‫הסע' הרלוונטי הוא ‪( 121‬ב) (הכנסה מיגיעה אישית)‪.‬‬
‫מדרגה א'‪ :‬עד ‪ 10% ,59,520‬מס‪ .‬סה"כ ‪.₪ 5,982‬‬
‫מדרגה ב'‪ :‬מ‪ 14% ,5,991-97,920-‬מס‪ .‬סה"כ ‪.₪ 5,375‬‬
‫מדרגה ג'‪ 23% ,97,921-159,000 :‬מס‪ .‬סה"כ ‪.₪ 140,48‬‬
‫מדרגה ד'‪ 30% ,159,001-240,000 :‬מס‪ .‬סה"כ ‪.₪ 24,300‬‬
‫מדרגה ה'‪( :‬ההכנסה) ‪ 33% ,240,001-280,000‬מס‪ ,‬סה"כ‪.₪ 13,200 :‬‬
‫סכ"ה ‪,₪ 62,875 :‬‬
‫המדרגה החמישית איננה רלוונטית לגביה‪.‬‬
‫המס השולי (המוטל על השקל האחרון) הוא ‪.33%‬‬
‫המס האמיתי המוטל עליה הוא‪ 22.4% ,₪ 62,875 :‬מסך הכנסותיה שעליה מוסיפים מס בריאות וביטוח לאומי‪.‬‬
‫כך ששיעור המס המוטל עליה הוא כ‪.33%-‬‬
‫הפחתת נקודות זיכוי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬ועדת בן שחר קבעה לבטל את רוב ההוצאות המוכרות במס‪ ,‬ותמורתן נתנה נקודות זיכוי‪.‬‬
‫שוויה של נקודת זיכוי הוא‪( ₪ 2,509 :‬סע' ‪ 33‬א)‬
‫נקודות הזיכוי המגיעות לאישה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬תושבת ישראל ‪ 2 -‬נקודות זיכוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬החזרי נסיעה לעבודה (לא בתוך העבודה‪ ,‬שמוכרים כהוצאות) ‪ 0.25 -‬נקודת זיכוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אישה ‪.0.5 -‬‬
‫ד‪ .‬על כל ילד ‪ 1‬נקודת זיכוי ‪ -‬סה"כ ‪ 4‬נקודות‪.‬‬
‫(בשנת ‪ 2012‬על כל ילד מתחת לגיל ‪ 5‬האשה תקבל נקודת זיכוי נוספת‪.‬‬
‫עו"ד שי אהרונוביץ' הציע למשרד האוצר לנייד את יתרת נקודות הזיכוי מהגבר לאשה‪ ,‬אך הצעתו נדחתה‬
‫משיקולי עלויות כבדים‪.‬‬
‫ועדת טרכטנברג הציעה להוסיף לגבר נקודת זיכוי עבור כל ילד מתחת לגיל ‪.)3‬‬
‫א"כ לאשה זו יש ‪ 6.75‬נקודות זיכוי ‪ -‬סה"כ ‪.16,935‬‬
‫כך שהמס לתשלום לאחר זיכוי נקודות המס הוא ‪ ,₪ 45,945‬קרי ‪ 16.4%‬מהכנסתה (בתוספת מס בריאות וב"ל)‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫בסיס מזומן לעומת בסיס מצטבר‬
‫מי שעיקר עיסוקו במלאי חייב לבחור בבסיס מצטבר‪.‬‬
‫בסיס מצטבר קובע שהנישום חייב לשלם את המס במועד בו הוא זכאי לקבל את ההכנסה‪.‬‬
‫נישום שעיקר עיסוקו "אינו" במלאי יכול לבחור בין בסיס מזומן לבסיס מצטבר‪.‬‬
‫‪ 2.3.1‬בסיס מזומן מהו?‬
‫באופן עקרוני עסק רושם הכנסה כשהיא משתלמת במזומן (הכסף עובר מהקונה למוכר)‪.‬‬
‫אלא שמבחינה "חשבונאית" זוהי שיטה לא נכונה ופתוחה למניפולציות‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬בסיס מצטבר‪.‬‬
‫השיטה הנכונה היא שיטת דיווח על בסיס מצטבר‪ ,‬הגורסת שרק כאשר מתמלאים שורה של תנאים כלכליים‪,‬‬
‫עסקיים וחשבונאיים‪ ,‬או אז העסק ירשום הכנסה וללא קשר לקבלת המזומן‪.‬‬
‫ולכן עסק ירשום הוצאה כאשר מתמלאים חמישה תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר מירב הסיכונים והתשואות עוברים לקונה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפירמה המוכרת אינה שומרת זיקה לנכסים ומעבירה את הבעלות לקונה‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתן לאמוד באופן קרוב לוודאי את ההוצאות שבהן העסק עמד לשם ביצוע אותה עסקה‪.‬‬
‫‪ .4‬התמורה בגין העסקה ידועה‪.‬‬
‫‪ .5‬לא קיים חשש שלא תשתלם מלוא התמורה‪.‬‬
‫חברת מחשבים חותמת עסקה שלפיה היא תספק מאה מחשבים לקריה האקדמית‪ .‬ע"פ ההסכם שנחתם ב‪-‬‬
‫‪ 16/11/11‬תשלם הקריה סך ‪ 5,000‬ש"ח תמורת כל מחשב‪.‬‬
‫תנאי התשלום הם‪:‬‬
‫‪ 150,000‬ש"ח בעת החתימה‪.‬‬
‫‪ ₪ 150,000‬ב‪1/3/12.-‬‬
‫‪ ₪ 200,000‬ב‪.1/6/12-‬‬
‫תנאי האספקה‪:‬‬
‫החברה מתחייבת לספק במהלך חודש פברואר את המוצרים על מנת שיהיו מוכנים לסמסטר החורף‪.‬‬
‫מתי החברה תדווח על ההכנסה מבחינה חשבונאית?‬
‫נבחן זאת ביחס לתנאים האמורים‪:‬‬
‫התנאי החמישי ‪ -‬מתקיים וזאת מאחר שהקריה ידועה בהבטחותיה‪.‬‬
‫התנאי הרביעי ‪ -‬גם מתקיים‪.‬‬
‫התנאי השלישי ‪ -‬ההוצאות ידועות‪.‬‬
‫התנאים הראשון והשני יתקיימו כאשר המחשבים יעברו לבעלות המכללה במהלך חודש פברואר‪.‬‬
‫ומשכך ראוי לדווח על ההכנסה עם אספקת המחשבים במהלך חודש פברואר‪.‬‬
‫‪ ‬תרגיל ‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מיסוי פיצויים‬
‫במהלך חייו של אדם ‪ /‬חברה ‪ /‬עסק נוצר לעיתים מצב בו מתקבל פיצויי חד פעמי מסוג זה או אחר‪ .‬סיווג הפיצוי‬
‫כהוני או פירותי וכן סיווגו לפי המקורות השונים בעייתי ונתון למחלוקת בן פקיד השומה לנישום‪.‬‬
‫עיקר הבעייתיות נובעת מכך שניתן לראות בפיצוי ככזה שנגרם עקב פגיעה במקור ולכן יסווג כהוני‪ .‬וייתכן‬
‫לראותו כהיוון של זרם תקבולים עתידי ולכן יחשב כפירותי‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪ ‬הפקעה של קרקע ע"י ועדה מקומית ועליה מטע של פירות‪.‬‬
‫‪ ‬פיצוי לאדם שנפגע בתאונת דרכים ונעדר מעבודתו כחצי שנה וכן נגרמה לו נכות תמידית של ‪ 50%‬וכן‬
‫הוא יהיה זקוק בעת זקנתו לעזרה בפעולות מוטוריות‪.‬‬
‫‪ ‬פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב של אדם‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בגין עוגמת נפש‪.‬‬
‫‪3.1‬‬
‫סיווג התקבול‬
‫יש לקחת בחשבון כי עת סיווג התקבול אצל המקבל‪ ,‬הינו סיווגה אצל המשלם‪,‬‬
‫לעיתים יכולה להיווצר מחלוקת בין המשלם למקבל עקב הרצון של המשלם לסווג את התשלום באופן שיאפשר‬
‫את ניכויו כהוצאה (למשל‪ :‬שכר עבודה) אך יביא למיסוי אצל המקבל‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הפקודה אין בה כדי לסייע בסיווג‪ ,‬אך סע' ‪( 3‬א) לפקודה עוסק במקרה בודד של מיסוי סכום‬
‫שהגיע לאדם מפני הפסד רווחים או מפני ביטוח מפני אבדן כושר עובדה‪.‬‬
‫אך ביתר המקרים עלינו לבצע את הסיווג‪ ,‬והדברים אינם פשוטים כלל ועיקר‪.‬‬
‫עמ"ה ‪ 87/94‬ג'ריס בראברה נ' פ"ש עכו‬
‫העובדות‪:‬‬
‫שני בעלי מניות בחברה שעסקה בעבודות אינסטלציה שעשו תכנון מס שהיה בעבר לגיטימי שאפשר לבעל מניות‬
‫להקים חברה תוך שבעלי המניות היחידים שהיו מושכים משכורת מהחברה עד גובה מדרגות המס ושאר הרווח‬
‫היה נשאר בחברה‪ ,‬ולאחר שהיה מצטבר בקופת החברה סכום כסף נאה הם היו מפרקים את החברה ומושכים‬
‫את הרווחים כדיבידנד פירוק ומשלמים עליו מס בגובה של ‪( 10%‬במקום ‪( .)36%‬כיום החוק תוקן וקובע‬
‫שרווחים הראויים לחלוקה ימוסו גם הם בגובה של ‪.)36%‬‬
‫חברת האינסטלטורים הנ"ל גם היא בקשה להשתמש בטריק זה‪ ,‬תוך שהם מנסים לנצל שתי יתרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬רווחים הרואיים לחלוקה שמוסו בגובה של ‪.10%‬‬
‫ב‪ .‬לקבל פיצויי פיטורין מהחברה שהם זכאים לפטור ע"פ סע' ‪7( 9‬א)‪.‬‬
‫ביהמ"ש מסווג פיצויי פיטורים אלה כשכר עבודה וזאת מאחר שמדובר בפעולה מלאכותית‪ ,‬שהרי הם למעשה‬
‫בעלי החברה‪.‬‬
‫והנימוקים לכך הם ‪:‬‬
‫א‪ .‬החברה החדשה ממשיכה באופן ישיר את החברה הקודמת‪ .‬זאת מהטעמים‪ :‬בעלי מניות זהים‪ ,‬הפעילות זהה‪,‬‬
‫החברה החדשה נטלה על עצמה לסיים את עבודות החברה הישנה‪ ,‬שתי החברות העסיקו את אותם בעלי מקצוע‬
‫(עו"ד‪ ,‬רו"ח וכו')‪ ,‬אותו מס' טלפון שימש את שתי החברות וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביהמ"ש לא קיבל את הטעם לפיו החברה החדשה הוקמה עקב חשש מנושים‪.‬‬
‫עיקר המחלוקת באשר לסיווג היא‪ :‬השאלה האם המדובר בפיצויים פירותיים או הוניים‪.‬‬
‫לסיווג השלכה רבה בעיקר עקב שיעורי המס השונים בין הכנסה הונית לפירותית‪ ,‬וכן בגין פטורים שונים‬
‫הניתנים להכנסה הונית לעומת הכנסה פירותית‪.‬‬
‫‪ 3.1.1‬המבחן לסיווג הפיצויים‬
‫מבחן המטרה הוא‪ :‬דין המקור כדין הפרצה (נקבע בפס"ד גורדון)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 171/67‬פשמ"ג נ' הוצאת ספרים ש‪.‬ל‪ .‬גורדון‬
‫גורדון כתב פירוש לתנ"ך שהתקבל ברוב בתי הספר הממלכתיים בישראל‪ ,‬והוצאת הספרים שהקים היתה‬
‫הבעלים של זכויות ההפצה‪.‬‬
‫לאחר שנפטר גורדון בשיבה טובה‪ ,‬יורשיו סיכמו עם חברת מסדה על מכירת זכויות ההפצה למספר שנים‪ ,‬תוך‬
‫שסוכם במפורש על כמות ההדפסה‪.‬‬
‫חברת מסדה הדפיסה מעבר להסכם והציפה את השוק‪ ,‬מה שגרם לירידת ערך חדה‪.‬‬
‫חברת ש‪.‬ל‪ .‬גורדון טענו בפני ביהמ"ש שהדפסה מוגברת גורמת להפסדים עתידים ולחוסר יכולת להשקיע‬
‫בחוקרים שיעבדו את הפירוש‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק להם פיצוי של ‪ 30,000‬ל"י‪.‬‬
‫בין פקיד השומה לחברת ש‪.‬ל‪ .‬גורדון ניטש וויכוח מר האם יש למסות את כספי הפיצוי‪.‬‬
‫תקופה זו היא ‪ 1965‬שאז לא הוטל מס על רווח הון כלל‪ ,‬וטענה חברת ש‪.‬ל‪ .‬גורדון שמדובר בפיצוי הוני‪ ,‬ושמכך‬
‫אין הם חייבים במס‪ ,‬ואילו פקיד השומה משך לכיוון הפירותי‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שהאבחנה בין פיצוי המסווג כהוני לבין פיצוי המסווג כפירותי נעוצה במטרה שלשמה ניתן‬
‫הפיצוי תוך "שדין המקור כדין הפרצה"‪ ,‬קרי נתחקה אחר סיווג ההכנסה אם לא היה קורה האירוע‪ ,‬וההכנסה‬
‫היתה נוצרת בדרך המקובלת‪ ,‬ולכן אם הנזק בא לתקן את הפרצה שהיא הפגיעה במקור‪ ,‬סיווג ההכנסה יהיה‬
‫במישור ההוני (בגין הפגיעה במקור)‪.‬‬
‫ובמקרה דנן הפיצוי שניתן לחברת ש‪.‬ל‪ .‬גורדון הוא בגין הפגיעה במקור‪ ,‬שהרי איכות הפירוש תיפגם ע"י הצפת‬
‫השוק בספר כך שהם יעסיקו פחות חוקרים‪ ,‬ולכן מדובר בהכנסה הונית שאיננה חייבת במיסוי‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מיסוי פיצויים בגין הפרת חוזה‬
‫אחת מהנסיבות העיקריות בהם משולמים פיצויים הינו במקרה של הפרת חוזה שעסק הינו צד לו‪ .‬פיצוי זה‬
‫יחשב כהוני‪ ,‬כאשר החוזה שבגינו הפיצוי מהווה את המנגנון שמניב את הפרות בעצמו‪.‬‬
‫יש שני תנאים לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬החוזה מהווה מקור להכנסות חוזרות ונשנות (בד"כ לא אצל הצד השני המשלם את הפיצויים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬החוזה אינו במהלך העסקים הרגיל (משמע‪ ,‬לא חוזה עם לקוח)‪.‬‬
‫בעל חנות רהיטים סיפק לקונה ספה שלא שילם תמורתה וביהמ"ש פסק לו פיצויים‪.‬‬
‫כאן ברור שזו הכנסה רגילה במהלך עסקים רגיל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪:‬‬
‫עמ"ה ‪ 195/81‬ארטרון בע"מ נ' פ"ש ת"א‬
‫חברה עם הסכם בלעדיות עם חברה גרמנית לשיווק מוצרים בישראל והחברה הגרמנית הפסיקה את‬
‫ההתקשרות באופן חד צדדי ושלמה לארטרון פיצויים על כך‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שהיות ומדובר בפיצויים גבוהים‪ ,‬מדובר בפיצוי הוני וזאת מאחר שהחוזה היה אמור להיות‬
‫מקור להרוויח כסף ומשנפגע המקור מדובר בפיצוי על ההון‪.‬‬
‫ע"א ‪ 463/71‬מאיר שטיין נ' פ"ש ת"א ‪1‬‬
‫מדובר בבעל מכולת אשר מכר אותה‪ ,‬את הכספים השקיע אצל קרוב משפחה קבלן‪ ,‬כאשר בין הצדדים נקבע כי‬
‫שטיין יהיה זכאי לרווחים ממכירת הדירות‪.‬‬
‫בין הצדדים נתגלה מחלוקת וההסכם התפוצץ‪ .‬ובבוררות שנערכה בין הצדדים נקבע כי שטיין זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש‪ ,‬שבמקרה דנן המדובר בחוזה המהווה מקור להכנסות חוזרות ונשנות וכן החוזה אינו במהלך‬
‫העסקים הרגיל ועל כן המדובר בפיצויים בעלי אופי הוני‪.‬‬
‫ע"א ‪ 391/70‬קציר חברה לעבודות חקלאות בע"מ פ"ש ת"א‬
‫מדובר בחברה שעיסוקה העיקרי הינו ביצוע עבודות חקלאיות‪ .‬ובשנת ‪ 1964‬התקשרה החברה עם באואר ורוזן‬
‫לשם כניסה לשותפות להפקתו ושיווקו של הסרט "רק לא בשבת"‪.‬‬
‫החברה השקיעה ‪ 15,000‬ל"י זאת בתמורה לקבלת ההשקעה ‪ 40% +‬מהרווחים‪ ,‬וכעבור חודשיים התפוצץ‬
‫ההסכם ובאואר ורוזן החזירו לחברה את ההשקעה ‪ ₪ 2,500 +‬פיצויים‪.‬‬
‫פ"ש טען כי המדובר בפיצויים פירותיים‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש‪ ,‬שכאשר המדובר בחוזה אחד מיני רבים בעסק‪ ,‬מדובר בפיצוי פירותי‪ ,‬ולכן יש לבחון האם‬
‫הפגיעה בחוזה מהווה פגיעה בסיסית בעסק‪ ,‬ואם אובדן החוזה הספציפי יביא לאובדן חוזים אחרים‪.‬‬
‫במקרה דנן קבע ביהמ"ש כי אין מדובר בחוזה אשר הפרתו מהווה פגיעה בסיסית בעסק ולכן מדובר בפיצוי‬
‫פירותי‪.‬‬
‫‪3.3‬‬
‫מיסוי פיצוי בגין נזקי גוף‬
‫בגין מיסוי פיצוי בנזקי גוף המחוקק קבע פטור מיוחד‪.‬‬
‫סע' ‪ )7( 9‬לפקודה‪ :‬כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה;‬
‫סעיף זה קשה עד למאד לרשויות המס‪ ,‬שהרי כל פיצוי יכול להיכלל בסעיף זה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 4635/94‬הדר לב נ' פ"ש חיפה‬
‫הדר לב היה מעורב בתאונת דרכים ותבע וקיבל פיצוי מביטוח אישי שעשה בגין תאונות אישיות‪.‬‬
‫וטוען פקיד השומה שסוג פיצוי זה אינו כלול בפטור האמור בסע' ‪ )7( 9‬מאחר שהפיצוי לא הגיע מהמעוול או‬
‫מחברת הביטוח של המעוול אלא מכח חוזה שיש לנפגע עם חברת הביטוח שלו‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שהפטור חל על הפיצוי שניתן בכדי להשיב את המצב לקדמותו (קיים עיוות עקב חישוב הפטור‬
‫לפי השכר ברוטו ולא נטו)‪.‬‬
‫אכן אם הפוליסה הנוספת עדיין במסגרת החזרת המצב לקדמותו ניטה לתת גם בגין פיצוי זה את הפטור‪.‬‬
‫אך אם הניזוק מקבל פיצוי הן מהמזיק והן מכוח פוליסה שביטח את עצמו‪ ,‬הפטור לא יחול על הפיצויים מכוח‬
‫הסכם חוזי – פוליסת ביטוח‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫הפיצוי שיהיה פטור יהיה הסכום שמחזיר את המצב לקדמותו כל סכום שמעבר לכך יהיה חייב במס (ביהמ"ש‬
‫הותיר בצריך עיון את השאלה האם פיצוי מכוח חוזה לא ייהנה מהפטור)‪.‬‬
‫‪3.4‬‬
‫מיסוי פיצויים ‪ -‬בגין עגמת נפש‬
‫עמ"ה ‪ 1146/03‬דוידוביץ' נ' פ"ש נתניה‬
‫המערער קיבל כהסכם פשרה עם מעבידתו סך של ‪ .₪660,000‬המערער טען כי ‪ ₪ 55,000‬שולם לו בגין הפרשי‬
‫שכר והיתר עבור עוגמת נפש ולכן פטור ממס‪.‬‬
‫פקיד השומה טען כי כלל הסכום חייב במס‪ ,‬שכן הוא נבע מיחסי עובד מעביד‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שכעקרון פיצויים בגין עגמת נפש אינם ממוסים‪ ,‬אך ביהמ"ש מפחית את סיווג פיצויי העגמת‬
‫נפש ומעמידם על ‪.₪ 158,000‬‬
‫‪ 3.5‬מיסוי הימורים‬
‫סעיף ‪2‬א‪:‬‬
‫(א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל‪ ,... ,‬שמקורם בהימורים‪ ,‬בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים‪,‬‬
‫יובאו בחשבון בקביעת רווחיו או הכנסתו ויראו אותם לעניין פקודה זו כהכנסה‪ ,‬למעט לעניין קיזוז הפסדים‪.‬‬
‫(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;‬
‫(‪ )2‬השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;‬
‫(‪ )3‬השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים של‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫‪3.5.1‬‬
‫שיעור המס על רווחי הגרלות‪ ,‬הימורים ופעילות נושאת פרסים‬
‫סעיף ‪124‬ב‪ :‬על אף הוראות סעיף ‪ , 121‬שיעור המס על הכנסה מהימורים‪ ,‬מהגרלות או מפעילות נושאת‬
‫פרסים‪ ,‬לפי סעיף ‪2‬א‪ ,‬יהיה ‪ ,25%‬בלא זכאות לפטור‪ ,‬להנחה‪ ,‬לניכוי‪ ,‬לזיכוי או לקיזוז כלשהם‪ ,‬למעט פטור‬
‫לפי סעיף ‪ )28(9‬או ניכוי לפי סעיף ‪.)11(17‬‬
‫הפטור שבתקנות כ– ‪( ₪ 50,000‬מעל סכום זה ועד ל‪) ₪ 100,000 -‬‬
‫הפטור האמור הוא פטור מתכווץ ולכן אם נניח ונעגל את גובה הפטור ל‪ ₪ 60,000-‬והזוכה המאושר זכה ב‪-‬‬
‫‪ ,₪ 80,000‬מאחר שיש חריגה של ‪ 20,000‬גם הפטור נפחת ועומד על ‪.₪ 40,000‬‬
‫‪ ‬תרגיל ‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ניכוי הוצאות‬
‫חובת מס הכנסה היא על הכנסתו החייבת של הנישום‪.‬‬
‫הכנסה חייבת הינה‪:‬‬
‫הכנסה ‪ -‬כל המחזור‬
‫(ניכויים) ‪ -‬הוצאות‬
‫(קיזוזים)‬
‫(פטורים)‬
‫"הכנסה חייבת"‬
‫סע' ‪ 17‬לפקודת מס הכנסה הוא הסעיף המכיר בהוצאות לניכוי‪ ,‬ובדומה לסע' ‪( 2‬סע' המקורות) הוא קובע את‬
‫הכלל ברישא‪ ,‬ומרבה שאר הוצאות בתתי סעיפים המתרחקות מהכלל האמור בסעיף‪.‬‬
‫הכלל הקובע מהם ההוצאות אשר יותרו בניכוי מופיע ברישא של הסעיף‪ .‬ולאחר מכן מופיעות בסעיפי המשנה‬
‫רשימה המפרטת הוצאות אשר יותרו בניכוי‪ .‬אין מדובר ברשימה סגורה‪ .‬הרשימה מוסיפה הוצאות אשר אינן‬
‫עומדות בעקרונות הרישא‪.‬‬
‫‪4.1‬‬
‫סייגים לניכוי הוצאות‬
‫‪ 4.1.1‬סייג לניכוי הוצאה ‪ -‬ע"פ החלטת המנהל‬
‫סע' ‪ 30‬לפקודה קובע שגם אם יש הוצאה המוכרת ע"פ סע' ‪ ,17‬יש סמכות למנהל לקבוע שזו הוצאה מופרזת‬
‫ולא להכיר בה או במקצתה‪.‬‬
‫לפגישת עסקים נוסע הנישום במחלקה ראשונה ומבקש החזרים יכול המנהל לקבוע שזו הוצאה חריגה ויכיר רק‬
‫בחלקה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות השימוש בסע' זה הולך וקטן‪ ,‬שהרי מדובר בסע' דרקוני הנותן סמכות נרחבת בידי המנהל‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬סייג לניכוי הוצאה ‪ -‬ע"פ התקנות‬
‫סע' ‪ 31‬לפקודה מסמיך את שר האוצר להתקין תקנות שיגבילו את סכום ההוצאות שמותרות בניכוי‪ .‬זאת אפילו‬
‫אם מדובר בהוצאה אשר עוברת את מבחן הסף שבסעיף ‪.17‬‬
‫מכוח סעיף זה תיקן שר האוצר מספר תקנות‪ ,‬כאשר המרכזיות שבהן‪ :‬תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות‬
‫מסוימות)‪ ,‬התשל"ב – ‪ ,1972‬תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)‪ ,‬התשנ"ה – ‪,1995‬‬
‫כך למשל הוכרו בעבר הוצאות אש"ל לאדם שנוסע מרחק כחמשה עשר ק"מ מעבודתו בסך כשבעה שקלים‪,‬‬
‫ובעקבות פניה לבג"ץ שחייב את רשות המסים לעדכן את גובה ההטבה‪ ,‬בוטלה לגמרי הטבה זו בחוק ההסדרים‬
‫(אך למשך שנה מביטול ההטבה אכן ניתן היה לקבל הטבה בשיעור של כששים שקלים להוצאות אש"ל)‪.‬‬
‫כן גם תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) קובעות שנישום עצמאי גם אם יוכיח "שכל" השימוש ברכב הוא‬
‫לענייני העסק שלו‪ ,‬חזקה עליו שחלק מהשימוש מוקצה לצרכיו הפרטיים‪.‬‬
‫ולכן נקבע בתקנות אלו שלא יוכרו הוצאות (ברכב עד ארבע טון) עד ‪ 2.5%‬משווי הרכב המקורי‪.‬‬
‫הוצאות רכב בגובה ‪ ₪ 3,000‬לרכב שנקנה במאה אלף ‪ ₪‬מותר לנכות הוצאה עד ‪.₪ 2,500‬‬
‫לאחרונה פותח מכשיר הקובע במדויק מה גובה השימוש ברכב לטובת העסק‪ ,‬וטוען ד"ר שקל (רו"ח) שניתן‬
‫להתגבר על החזקה ע"י שימוש במכשיר זה‪ ,‬אך רשות המיסים טרם הכירה בכך‪.‬‬
‫‪ 4.1.3‬סייג לניכוי הוצאה ‪ -‬ניכויים שאין להתירם‬
‫סע' ‪ 32‬לפקודה קובע שמספר הוצאות הגם שהן עומדות בכלל המצוי בסע' ‪ ,17‬הן אסורות בניכוי‪.‬‬
‫כך למשל‪ :‬הוצאות הבית והוצאות פרטיות‪ .‬הוצאות מעורבות‪ ,‬השקעה הונית (השקעה בחברה‪ ,‬למשל)‪ .‬סכומים‬
‫ששולמו כמס הכנסה וכו'‪ .‬הסעיף קובע שאין להתירם בניכוי‪.‬‬
‫‪4.1.4‬‬
‫תרשים זרימה לבדיקת הוצאה המוכרת בניכוי‬
‫‪ .1‬הוצאה‬
‫‪ .2‬האם מותרת בניכוי לפי סעיף ‪?17‬‬
‫‪ .3‬בדיקת סעיף ‪ -32‬האם מדובר בהוצאה האסורה בניכוי?‬
‫‪ .4‬האם מדובר בהוצאה שיש להגבילה בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף ‪?31‬‬
‫כגון תקנות הרכב המגבילות את גובה ההוצאה‪.‬‬
‫‪ .5‬האם מדובר בהוצאה מוגזמת שלמנהל סמכות להגבילה לפי סעיף ‪?30‬‬
‫‪4.2‬‬
‫ניכוי הוצאות ‪ -‬כללי‬
‫אין בהכרח התאמה בין אופייה של ההכנסה אצל מקבל התקבול‪ ,‬לבין אופייה של ההוצאה אצל המשלם‪.‬‬
‫ע"א ‪ ,375/59‬בית אררט בע"מ נ' פשמ"ג‪:‬‬
‫אומר ביהמ"ש שאין לקבוע שהוצאה מסוימת מותרת או לא מותרת בניכוי על פי סוג ההכנסה‪ .‬יתכן מצב בו‬
‫ההכנסה תתחייב במס כהכנסה פירותית‪ ,‬וההוצאה לא תותר בניכוי כהוצאה פירותית‪ .‬וככלל אין זיקה בין סוג‬
‫ההכנסות לסוג ההוצאות‪.‬‬
‫לדוגמא‪,‬‬
‫נגר המוכר שולחן לרו"ח‪ .‬הנגר רושם את ההכנסה ממכירת השולחן‪ ,‬כהכנסה מעסק‪ .‬ההוצאה שנבעה לרו"ח‬
‫בגין רכישת השולחן היא הוצאה הונית‪.‬‬
‫כך גם אם לעובד מקבל התקבול מדובר בהכנסה פירותית ע"פ סע' ‪ )2( 2‬לא בהכרח זהו הוצאה פירותית שתותר‬
‫בניכוי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ 4.3‬הכלל בניכוי הוצאה ‪ -‬סע' ‪( 17‬רישא)‬
‫סע' ‪ 17‬לפקודה אומר‪" :‬לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו‪ ,‬זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי‬
‫סעיף ‪ – 31‬יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד ‪ ,‬לרבות ‪"… -‬‬
‫סע' ‪ 17‬קובע מספר תנאים מצטברים בכדי שהוצאה תותר בניכוי‪:‬‬
‫א‪ .‬ההוצאה יצאה כולה ביצור הכנסה‪.‬‬
‫נדרש‪ ,‬כי ההוצאה כולה תהיה עסקית ולא תהיה פרטית (ע"פ סעיף ‪ .))1(32‬לפיכך הוצאה מעורבת על פי סעיף ‪17‬‬
‫רישא לא תותר בניכוי‪.‬‬
‫איש עסקים הטס לארצות הים לשבוע תוך שמחצית מהשבוע היא לצורך העסק‪ ,‬ומחציתו השנייה היא לצורך‬
‫טיול שורשים‪ ,‬זוהי הוצאה מעורבת שלא תותר בניכוי ע"פ ס' ‪ 17‬רישא‪.‬‬
‫ב‪ .‬בייצור הכנסתו בשנת המס‪.‬‬
‫כעקרון רק הוצאה "שכולה" שומשה ליצור הכנסה בשנת המס בה הנישום דורש שתוכר‪ ,‬ומשכך הוצאה‬
‫המשמשת לכמה שנות מס לא תותר בניכוי ע"פ סע' ‪.17‬‬
‫הוצאות סיוד המשרד‪ ,‬או הוצאות שכר לעובדים יוכרו ע"פ סע' ‪ ,17‬שהרי הן הוצאות לשנת המס הנוכחית‪.‬‬
‫ומנגד‪ ,‬רכישת רשת מחשבים שתשמש את המשרד לשלשת השנים הבאות לא יותרו בניכוי ע"פ סע' ‪( 17‬ניתן‬
‫לדרוש ניכוי ע"י פחת‪ .‬יבואר בהמשך)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאה פירותית ולא הונית‪.‬‬
‫כעקרון הסעיף מתיר רק הוצאה שהיא בגדר שמירה על הקיים ולא הוצאה שהיא בגדר של רכישת יתרון מתמיד‪.‬‬
‫הוצאה פירותית היא הוצאה למען שמירה על הקיים‪.‬‬
‫הוצאה הונית היא הוצאה להשגת יתרון מתמיד שבה הנישום רוכש "עץ" שמפיק פירות חדשים‪.‬‬
‫בעל עסק לייצור אביזרי מטבח שרכש מכונה בכדי ליצר את האביזרים‪.‬‬
‫עצם רכישת המכונה ‪ -‬היא הוצאה הונית‪.‬‬
‫תיקון המכונה ‪ -‬היא הוצאה פירותית‪.‬‬
‫‪4.4‬‬
‫סוגי הוצאות‬
‫‪ 4.4.1‬הוצאה מעורבת‬
‫כאמור ע"פ הכללים היבשים של סע' ‪ 17‬רישא‪ ,‬הוצאה מעורבת איננה מוכרת בניכוי‪.‬‬
‫הוצאה מעורבת היא הוצאה שיש בה אלמנט נוסף מלבד האלמנט העסקי‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬תקופה ארוכה עמדת הפסיקה לאורח תנאי סע' ‪ 17‬היתה שאפי' אם יהיה מרכיב קטן פרטי בהוצאה‪ ,‬היא‬
‫איננה נחשבת הוצאה ביצור הכנסה ולא תותר בניכוי‪.‬‬
‫ע"א ‪ 580/65‬בן עזר ובניו נ' פשמ"ג‬
‫מדובר במשפחת פרדסנים שנסעו לנסיעת עסקים בספרד ונשותיהם התלוו עמם‪ ,‬ובקשו שתוכר ההוצאה כולה‬
‫כהוצאה לעסק‪.‬‬
‫וטען פקיד השומה שזו הוצאה מעורבת ושמכך היא לא תותר בניכוי‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שאכן מדובר בהוצאה מעורבת‪ ,‬ואולם במקום שבו ניתן לפצל את ההוצאה‪ ,‬כעין במקרה דנן‪,‬‬
‫בין ההוצאה לעסק להוצאה על הנשים‪ ,‬אין סיבה שההוצאה לא תותר בניכוי‪.‬‬
‫ולכן הכלל הוא שהוצאה מעורבת לא תותר בניכוי‪ ,‬אך ניתן להתיר הוצאה מעורבת שניתן להפרידה‪.‬‬
‫עם השנים היחס לחלק ניכר מהוצאות המעורבות התרכך‪ ,‬וניתן להכיר בהן לניכוי‪.‬‬
‫כך למשל משרד עו"ד המופעל מבית הנישום‪ ,‬יכול לבקש להכיר בחלק מהוצאות הבית ‪ -‬כעין ארנונה‪ ,‬חשמל‬
‫והוצאות מימון ריאליות של המשכנתא ‪ -‬כניכוי למרות שהן אינן מופרדות‪.‬‬
‫‪ 4.4.2‬הוצאה פירותית ולא הונית‬
‫כעקרון תותר אך ורק הוצאה פירותית‪ ,‬להבדיל מהוצאה הונית‪.‬‬
‫האבחנה שנקבעה בעניין זה‪ :‬הוצאה לשמירה על הקיים (פירותית) לעומת יצירת יתרון מתמיד (הונית)‪.‬‬
‫הוצאה פירותית‪ -‬הוצאה לשם שמירה על הקיים פירושה שמירה על נכס ללא יצירת שיפור בעל ערך נכסי‬
‫מהותי‪ ,‬תותר בניכוי ע"פ ס' ‪.17‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪19‬‬
‫הוצאה הונית – הוצאה לשם יצירת יתרון מתמיד‪ ,‬לא תותר בניכוי על פי סעיף ‪.17‬‬
‫בעל עסק נסע לחו"ל לרכוש מכונה‪ .‬מכונה זו היא נכס הוני בידיו‪ ,‬לכן נסיעתו כרוכה ביצירת יתרון מתמיד ולא‬
‫תוכר בניכוי על פי סעיף ‪.17‬‬
‫גם באשר להוצאות המשמשות ליותר משנת מס אחת‪ ,‬כגון מכונה או קניית מחשב‪.‬‬
‫הוצאות אלו אינן מותרות בניכוי למעט הוצאות המוכרות בסע' ‪ )8( 17‬השולח הוצאות אלו לסימן ב' לפקודה‬
‫המותרות בניכוי בצורת ְּפחָ ת‪.‬‬
‫‪ 4.4.2.1‬מהו פחת?‬
‫כאשר נישום רוכש נכס האמור לשמשו לכמה תקופות מס‪ ,‬תקנות הפחת קובעות שניתן לפרוס את ההוצאה ע"פ‬
‫תקופת זמן השימוש בנכס‪.‬‬
‫מכונה הנרכשת לשימוש למשך ארבע שנים‪.‬‬
‫נצא מנקודת הנחה שהפחת בנכס עולה בקו ישר‪ ,‬כך שבכל שנת מס נתיר ניכוי בסך רבע מההוצאה למשך ארבע‬
‫שנים‪.‬‬
‫ואולם חשוב לציין שלא כל נכס מוכר כפחת לניכוי הוצאה ורק נכסים המצויים במפורש בתקנות מס הכנסה‬
‫(פחת) ‪ ,1941‬מותרות בניכוי בהתאם לשיעורי הפחת הקבועים שם‪.‬‬
‫כך למשל נקבע בתקנות הפחת שמבנה מבטון מזוין אמור להיות בשימוש למשך כחמישים שנה ולכן נישום‬
‫שרכש מבנה יוכר לו לניכוי ‪ 2.5%‬פחת למשך חמישים שנה‪.‬‬
‫כן גם מחשב‪ ,‬נקבע בתקנות הפחת‪ ,‬אמור להיות בשימוש למשך שלש שנים‪ ,‬ומשכך יוכר הפחת שלו לכל שנה ב‪-‬‬
‫‪ 33%‬משווי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬נכס שאינו מופיע בתקנות הפחת אינו מותר בניכוי‪.‬‬
‫פטנט‪ ,‬סימן מסחרי‪ ,‬מדגם‪ ,‬אינם מופיעים בתקנות הפחת ואינם מותרים בניכוי‪.‬‬
‫ענין זה גרם לחברות גדולות לרשום פטנטים בחו"ל ואכן רשות המיסים הקימה ועדה שסבוכה בהליכים‬
‫בירוקרטיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬נקבעו תקנות פחת למוניטין ורבים מהנישומים מסווגים נכסים שאינם מוחשיים דרך תקנות פחת‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ 4.4.2.2‬אבחנה בין הוצאה פירותית להונית‬
‫כאמור‪ ,‬האבחנה בין הוצאה הונית לפירותית‪ ,‬שמירה על הקיים מול רכישת יתרון מתמיד‪,‬‬
‫זוהי האבחנה החשובה ביותר שכן הוצאה שהיא בגדר רכישת יתרון מתמיד משמשת את הנישום בתקופה‬
‫שמעבר לתקופת יצירת ההכנסה המיידית ולכן זו הוצאה הונית ולא פירותית‪.‬‬
‫ע"א ‪ 35/67‬שתדלן נ' פ"ש ת"א‬
‫הנישום הינו מנהל ובעליו של בית ספר לבנות‪ .‬הנישום שכר עו"ד שייצג אותו בפני העיריה‪ ,‬לשתי סוגיות‪:‬‬
‫א‪ .‬מניעת הקמה של בי"ס לבנים באותו מבנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאת צו סגירה נגד בי"ס היות והעירייה טענה כי המבנה מיועד למגורים בלבד‪.‬‬
‫הנישום ביקש לנכות את סכומי התשלום לעו"ד כהוצאה‪ ,‬ופקיד השומה התנגד לכך‪.‬‬
‫בית המשפט הבחין בין שני סוגי הוצאות‪:‬‬
‫הוצאות לשמירה על הקיים – כגון שכ"ט ששילם הנ"ל לעו"ד על מנת שימנע את הקמת בית הספר לבנים‪ .‬מאחר‬
‫והקמת בית ספר לבנים הייתה גורמת לבריחת תלמידות‪ ,‬סובר ביהמ"ש כי פעולות אלו לא היו בגין יצירת נכס‬
‫הון אלא לשמרו בלבד‪.‬‬
‫הוצאות על מנת ליצור יתרון מתמיד –הפעולות שנעשו ע"י עוה"ד על מנת למנוע הרחקת בית הספר ממקומו‪.‬‬
‫שהרי ללא הרישיון מהעירייה לא היה ניתן לנהל עסק‪ .‬לכן זו הוצאה הונית‪.‬‬
‫‪4.4.2.3‬‬
‫דוגמאות להוצאות הוניות מול פירותיות‬
‫‪ 4.4.2.4‬הוצאות השתלמות‬
‫רמתו המקצועית של אדם הינה נכס הון‪ ,‬שהשמירה עליו הינה בגדר שמירה על הקיים‪ .‬בדומה להוצאות אחרות‪,‬‬
‫ניתן להבחין גם בהוצאות לימודים והשתלמות בין הוצאה פירותית‪ ,‬הוצאה הונית והוצאות פרטיות‪.‬‬
‫כאשר הלימודים הם בתחום המקצועי‪ ,‬לשם שמירה על רמתו המקצועית הקיימת של הנישום היא תוכר‬
‫כאשר מיועדים הלימודים לרכישת מקצוע חדש‪ ,‬או להעלאה מהותית של הרמה המקצועית הקיימת‪ ,‬הוצאת‬
‫הלימודים היא הוצאה לרכישת נכס חדש ולא בגדר שמירה על נכס הון קיים‪ .‬ומשכך‪ ,‬מאחר שנקבע שהוצאות‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪19‬‬
‫השתלמות אלו הן בגדר יצירת יתרון מתמיד‪ ,‬קרי הוצאות הוניות‪ ,‬ומאחר שבתקנות הפחת אין ניכוי בגין‬
‫הוצאות אלו‪ ,‬לא ניתן לנכות הוצאת השתלמות‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬המחוקק קבע בסע' ‪ )15( 32‬שהוצאות לימודים לא יותרו בניכוי "למעט" הוצאות השתלמות מקצועית‬
‫שהיא לצורך שמירה על הקיים‪.‬‬
‫עו"ד שלקח סדנה להתמחות בדיני מיסים‪ ,‬צריך לבדוק האם מדובר ביצירת יתרון מתמיד או בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬
‫ע"א ‪ 141/54‬ד"ר לילי וולף בלום נ' פ"ש י‪-‬ם‬
‫רופאת שיניים שנסעה לחו"ל על מנת להשתלם במקצועה וביקשה לנכות את הוצאות נסיעתה מהכנסותיה‪.‬‬
‫ביהמ"ש הבחין בין הוצאות השתלמות לשמירה על רמתו המקצועית של הנישום‪ ,‬לבין השתלמות שכל מטרתה‬
‫היא להעניק לנישום ידע בסיסי חדש שלא היה לו קודם‪ .‬וקבע שהשתלמות מקצועית‪ ,‬במקצוע של הנישום‪ ,‬היא‬
‫הוצאה שתותר בניכוי מאחר והיא באה לשמור על הקיים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לשמור על רמתו המקצועית של בעל המקצוע‪.‬‬
‫עמ"ה ‪ 7039/03‬בנק יהב נ' פ"ש י‪-‬ם ‪:1‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קבע כי מימון לימודים לעובדי הבנק היו הכרחיים מבחינת המשך פעילותו של הבנק ולכן‬
‫טובת המעביר גדולה מנוחות העובד ולכן לא ראה מקום למסות את העובדים כהכנסת עבודה‪....‬‬
‫ע"א ‪ 3501/05‬פ"ש י‪-‬ם ‪ 1‬נ' בנק יהב‬
‫ביהמ"ש העליון קובע כי הוצאות בגין רכישת תואר לא יותרו בניכוי‪....‬‬
‫‪ 4.4.2.4.1‬מבחן עזר ‪ -‬מבחן האינצידנטליות‬
‫מבחן זה עוזר לאבחן בין הוצאות הוניות לפירותיות ובוחן עד כמה ההוצאה קשורה למהלך הרגיל של העסק‪,‬‬
‫שאז היא תותר בניכוי וככל שהיא מתרחקת ממהלך העסקים הרגיל של בית העסק היא הוצאה הונית שלא‬
‫תותר בניכוי אלא ע"פ תקנות הפחת‪.‬‬
‫ע"א ‪ 735/86‬בן שחר זרעים נ' פ"ש ת"א‬
‫עסק המייצר זרעים שפרצה בו שריפה ותוך כך נפגעו עסקים סמוכים שתבעו את עסק הזרעים תביעות נזיקין‬
‫ובעל העסק חויב בתשלום פיצוי לעסקים‪.‬‬
‫והשאלה שעלתה האם הפיצוי שנתן בעל חנות הזרעים יותר בניכוי?‬
‫ואומר ביהמ"ש‪ ,‬שהתלקחות של מלאי‪ ,‬היא אחד הסיכונים הכרוכים בעסק של אחסון זרעים‪ .‬לפיכך הפיצוי‬
‫הוא הוצאה כרוכה שתותר בניכוי‪.‬‬
‫‪ 4.4.2.5‬גניבות בעסק‬
‫מה באשר לנזקים הנגרמים בעסק ע"י גניבה מבחוץ (פורץ)‪,‬‬
‫בפסיקה נקבע שגניבה מבחוץ היא חלק מסיכוני העסק‪ ,‬ומשכך נתיר אותה בניכוי‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬גניבה מבפנים יש לאבחן בין גניבה ע"י עובד זוטר שהיא חלק מסיכוני העסק ולכן היא תותר בניכוי לבין‬
‫גניבה ע"י עובד בכיר‪ ,‬שהיא איננה חלק מסיכוני העסק‪ ,‬ומשכך לא נתיר אותה בניכוי‪.‬‬
‫עמ"ה ‪ 170/71‬אקספרס טורס בע"מ נ' פ"ש ת"א‪:‬‬
‫סוכנות לתיירות שארעה בה גניבה של דרכונים וכסף זר‪ ,‬שבגינם הייתה זו צריכה לפצות את לקוחותיה‪.‬‬
‫החברה טענה כי יש לראות את הסכומים שנגנבו כהוצאה כרוכה‪ ,‬שכן עסקיה כוללים בין השאר רכישת מטבע‬
‫חוץ ושמירתו במשרד עד למסירתו ללקוח‪.‬‬
‫פקיד השומה לא ראה זאת כהוצאה בייצור ההכנסה וטען כי תהליך יצור ההכנסה הסתיים‪,‬‬
‫ואומר ביהמ"ש‪ ,‬כעקרון‪ ,‬גניבה של סחורה או מזומנים מעסק מסחרי היא הוצאה כרוכה‪ ,‬ואין מקום להבחין‬
‫בין גניבת מלאי לבין גניבת כספי פדיון בעסק‪ ,‬ויש לראות בכל מקרה של גניבה כהוצאה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לערוך אבחנה בין גניבה של עובדים זוטרים לבין גניבה בידי איש מפתח‪ .‬גניבה מן הסוג האחרון‬
‫אינה הוצאה כרוכה ביצירת ההכנסה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 475/68‬רח' פינסקר ‪ 42‬בע"מ נ' פ"ש ת"א‪:‬‬
‫חברה שבעליה הם תושבי חוץ שבבעלותם בנין להשכרה‪ .‬המנהלים מטעם החברה גנבו את הכסף וברחו לחו"ל‪.‬‬
‫החברה שגילתה‪ ,‬כי הכסף נגנב ביקשה להגיש דו"חות מתוקנים ולנכות את הוצאות הגניבה‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע‪ ,‬כי הגניבה הייתה בידי אנשי מפתח‪ ,‬ולכן ההוצאה לא תותר בניכוי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ 4.4.2.6‬הוצאות טרום עסקיות‬
‫ככלל‪ ,‬מותר לנכות רק הוצאות שהוצאו או מוצאות החל ממועד הפעלתו של העסק‪.‬‬
‫כן לגבי נכס הוני תותר הוצאה ע"י פחת או הוצאת מימון‪ ,‬החל מהמועד שהנכס משמש ליצור הכנסה בעסק‪.‬‬
‫כל ההוצאות שקדמו להפעלת העסק או הנכס ההוני המשמש בעסק‪ ,‬לא יותרו בניכוי‪ ,‬אלא עלות ההוצאות‬
‫יצורפו לעלות העסק או הנכס‪ ,‬ויותרו בניכוי בצורת פחת בלבד‪ ,‬במידה ונכס זה מופיע בתקנות הפחת‪.‬‬
‫מפעל לנעלים שרוכש בחו"ל מכונה חדשה ליצירת נעלים בדרך הבאה‪:‬‬
‫ב‪ 1/11/11-‬נחתם חוזה שבו מוזמנת המכונה ‪ -‬סה"כ מליון שקלים‪.‬‬
‫ע"פ ההסכם המכונה תגיע למפעל ותתחיל לעבוד ולייצר ב‪.1/4/12 -‬‬
‫ובינתיים היו ההוצאות כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬במהלך דצמבר ‪ 2011‬החברה שלחה ארבעה עובדים להשתלמות במדינה בה מיוצרת המכונה‪.‬‬
‫‪ ‬עלות הנסיעה והשהיה סה"כ ‪.₪ 50,000‬‬
‫ב‪ .‬בחודש פברואר ‪ 2012‬המכונה נשלחה מהמפעל בחו"ל לישראל‪.‬‬
‫‪ ‬סך עלות ההובלה והביטוח ‪.₪ 30,000‬‬
‫ג‪ .‬לצורך רכישת המכונה נטל בעלי המפעל הלוואה של מליון ‪.₪‬‬
‫‪ ‬ומשלם תמורתה ריבית סך ‪ ,₪ 2,000‬מה‪ 1-‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫ד‪ .‬בכדי לתפעל את המכונה בראשית דרכה נשלח ע"י היצרן טכנאי‪.‬‬
‫‪ ‬עלות נסיעתו ושהייתו היא ‪.₪ 20,000‬‬
‫ה‪ .‬ב‪ 1-‬באפריל המכונה החלה לעבוד ולייצר במפעל‪.‬‬
‫ו‪ .‬ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ 2012‬הגיע טכנאי לבדוק את המכונה במסגרת האחריות‬
‫‪ ‬סה"כ עלות נסיעתו ושהייתו ‪.₪ 15,000‬‬
‫הוצאות א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬כולל אלו שבעלות אופי פירותי‪ ,‬הן הוצאות טרום עסקיות שלא יותרו בניכוי לשנת ‪,2012‬‬
‫אלא יצורפו לטופס יא של הנישום הוא טופס עלות הנכס‪ ,‬קרי עלות הנכס ‪ +‬הוצאות ויותרו בניכוי ע"פ תקנות‬
‫הפחת‪.‬‬
‫החל מה‪ 1-‬באפריל בו המכונה החלה לעבוד‪ ,‬ההוצאות( הוצאה ו') יהיו הוצאות פירותיות לצורך שמירה על‬
‫הקיים וניתן לנכות בגינן‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אם לאחר שנתיים של תפעול המכונה התקלקל המנוע והחברה החליפה אותו במנוע חדש‪ ,‬נקבע שזהו‬
‫תיקון מהותי במכונה ובמיוחד כאשר עלות התיקון גדולה ביחס לנכס‪ ,‬שאז התיקון המהותי ייחשב כרכישת‬
‫יתרון מתמיד ולא יינתן לניכוי כהוצאה פירותית שוטפת‪ ,‬אלא עלות התיקון תצטרף לעלות הנכס ויקבע שיעור‬
‫הפחת בגינו למשך הזמן שנותר על הנכס‪.‬‬
‫עמ"ה ‪ 809/67‬נאות מרגלית בע"מ נ' פ"ש רחובות‪:‬‬
‫כדי לפתוח בית חולים פסיכיאטרי‪ ,‬נדרש המוסד שיהא לו פסיכיאטר בעל רישיון ישראלי‪ .‬מאחר ולפסיכיאטר‬
‫שלהם לא היה רישיון כזה‪ ,‬הוא נדרש לעבור קורס בן חצי שנה‪ ,‬שבמהלכו שילם בית החולים את משכורתו‪.‬‬
‫בדו"ח השנתי ביקשו להכיר בניכוי הוצאה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספר בורות שנחפרו במוסד נסתמו‪ ,‬ובמקומם נחפרו‬
‫בורות אחרים‪ .‬הוצאת חפירת הבורות נדרשה בניכוי‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע‪ ,‬שהוצאות המשכורת ששולמו לפסיכיאטר בעת היותו בקורס‪ ,‬הן הוצאות טרום עסקיות‪ ,‬והן על‬
‫פי העיקרון של יצירת יתרון מתמיד‪ ,‬מאחר וללא רישיון כזה לא יכול היה העסק לפעול‪ ,‬לכן אין הן אסורות‬
‫לגבי ההוצאות שנבעו מחפירת הבורות‪ ,‬מאחר ומדובר בהוצאה טפלה ושולית‪ ,‬בנכס שהוא חסר זהות‪ ,‬ההוצאה‬
‫תותר בניכוי‪.‬‬
‫‪ 4.4.2.7‬הוצאות לא חוקיות‬
‫באשר להכנסות בלתי חוקיות‪:‬‬
‫פס"ד אתלה ווסרמן העוסק ביצאנית שנתבקשה לשלם מס על רווחיה‪.‬‬
‫ושם נקבע שיש למסות הכנסות אלו מהסיבה שלא ייצא חוטא נשכר‪.‬‬
‫אך האם הוצאות בלתי חוקיות מותרות בניכוי?‬
‫חברה העוסקת בנדל"ן בחו"ל שטענה בפני פקיד השומה שכחלק מההתנהלות העסקית שלה היא נתנה שוחד‬
‫לפקידים באותה מדינה וכך אכן מקובל‪.‬‬
‫עצם העובדה ששוחד בישראל היא בלתי חוקי‪ ,‬אך באותה מדינה השוחד לא נאכף וברור שללא שוחד לא ניתן‬
‫להפיק הכנסה‪ ,‬האם הוצאה זו תותר בניכוי?‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪19‬‬
‫ע"א ‪ 6726/05‬הידרולה בע"מ נ' פקיד שומה ת"א ‪:1‬‬
‫מדובר בתשלום ש וחד לפקידי ממשלה בבריה"מ לשעבר‪.‬‬
‫השופט רובינשטיין קובע כי לא ניתן לאשר הוצאה הנגועה בחתירה חמורה תחת המנהל הציבורי התקין ואמון‬
‫הציבור‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬שני השופטים האחרים קבעו שמאחר שאין הוכחות ברורות שניתן שוחד‪ ,‬אין רלוונטיות האם להכיר‬
‫בהוצאה חוקית או לא‪.‬‬
‫עמ"ה‪ 4/84 .‬בתי מלון אלערביה נ' פ"ש ירושלים‪:‬‬
‫חברה רכשה דינרים במזרח ירושלים כדי לפרוע הוצאות ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה והלוואות שנטלה מבנקים בירדן‬
‫לשם פעילותה‪.‬‬
‫פקיד השומה טען כי רכישת הדינרים איננה חוקית‪ ,‬מאחר ועברו על חוקי המטבע‪ ,‬ולכן ההוצאה איננה מותרת‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש‪ ,‬שיש להבחין בין עבירות קלות לעבירות כבדות‪ .‬במקרה זה המדובר בעבירה קלה‪ ,‬ולכן לא צריך‬
‫להוסיף נטל פיסיקלי על החברה‪ .‬מכאן שיש להתיר את ההוצאה במקרה זה‪,‬‬
‫בפס"ד זה ביהמ"ש הבחין בין סוגי העברות‪ ,‬וקבע שבעבירות קלות נכיר בהוצאה לניכוי‪ ,‬כך למשל עו"ד שחנה‬
‫בכחול לבן וקיבל דו"ח חניה מהעירייה‪ ,‬ניתן יהיה להכיר בהוצאה זו כניכוי‪.‬‬
‫אך אם הוא עבר ברמזור אדום מאחר שמדובר בעבירה חמורה לא נכיר בהוצאה כניכוי‪.‬‬
‫סע' ‪ )16( 32‬לפקודה קובע‪ :‬התשלומים בין שניתנו בכסף ובין בשווא כסף‪ ,‬שיש יסוד סביר להניח שנתינתם‬
‫מהווה עבירה ע"פ דין לא יותרו בניכוי‪.‬‬
‫‪4.4.2.8‬‬
‫הוצאות פרסום‬
‫ישנם מספר סוגי הוצאות פרסום‪:‬‬
‫א‪ .‬החדרה של חברה חדשה לשוק ע"י מסע פרסום אגרסיבי ‪ -‬כאן מדובר בהוצאה טרום עסקית שיכולה להיות‬
‫מותרת בניכוי רק ע"י פחת‪ ,‬ומאחר שאין תקנות הפחת מכירות בהוצאה זו היא לא תותר בניכוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרסום מתגלגל במהלך חיי העסק ‪ -‬זוהי הוצאה לצורך שמירה על הקיים‪ ,‬קרי הוצאה פירותית ומותרת‬
‫ג‪ .‬החדרה של מוצר חדש בחברה קיימת‪:‬‬
‫עמ"ה ‪ 1207/00‬יעקבי יעקב ובניו בע"מ נ' פ"ש ת"א ‪:3‬‬
‫חברת יעקובי עוסקת בייבוא ושיווק של צבעים וחומרי ניקוי‪ .‬לחברה היו הוצאות פרסומת בגין סרטוני פרסומת‬
‫בטלוויזיה לשיווק שתי סדרות של מוצרים חדשים של צבע ומוצרי ניקוי‪.‬‬
‫החברה דרשה את ניכוי כל ההוצאות בשנה השוטפת‪,‬‬
‫פקיד השומה טוען בעיזוז‪ ,‬כי יש לנכות את ההוצאה על פני שנות המס בהן תופק ההכנסה מהמוצרים החדשים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש‪ ,‬כי הוצאות פרסומת בעיתונות וכן הוצאות קבלת פנים חד‪-‬פעמית הן הוצאות שוטפות בייצור‬
‫הכנסה‪ .‬מניתוח המישור החשבונאי והמישור המשפטי והשוואת העובדות בענייננו עולה‪ ,‬שבפנינו הוצאה‬
‫אינצידנטלית הקשורה במהלך עסקיו של הנישום והמותרת על כן בניכוי‪.‬‬
‫כאן ביהמ"ש קבע מנגנון דומה לפחת‪ ,‬ומתיר את ההוצאה בפריסה למספר שנים‪.‬‬
‫הוצאות סקרים‪.‬‬
‫‪4.4.2.9‬‬
‫רשת בתי קפה בת"א שמעוניינת לפתוח סניפים בירושלים ושוכרת חברת סקרים הבודקת את השטח‪,‬‬
‫האם הוצאה זו תותר בניכוי?‬
‫ע"א ‪ 8301/04‬פשמ"ג נ' פי גלילות‪:‬‬
‫נשקלה ע"י החברה אפשרות העתקת מכלי הגז והדלק שבמסוף גלילות למקום אחר מטעמי בטיחות‪ .‬לשם כך‬
‫בוצעו סקירות כלכליות והנדסיות ונדרשו בניכוי כהוצאה שוטפת הוצאות הסקרים‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע‪ ,‬כי זהו ניסיון להעתקת מיקום "העץ" למקום אחר‪ ,‬אולם משלא נמצא מקום חלופי להעתקת‬
‫העץ יש להתיר את ההוצאה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫ולכן אם בעקבות הסקר העסק אכן נכנס לתחום שאותו הוא בדק‪ ,‬אזי ההוצאה לא תוכר כהוצאה פירותית‬
‫שוטפת אלא הוצאה הונית שיינתן ניכוי בגינה באמצעות פחת‪ ,‬וזאת רק במידה וניתן יהיה לצרף את ההוצאה‬
‫לנכס שזכאי לפחת ע"פ תקנות הפחת‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬חברת נפט הבוחנת רכישת מבנה למסוף נפט בדרום הארץ‪ ,‬ואכן היא פתחה את המסוף בדרום‪ ,‬ניתן‬
‫להכיר בהוצאת הסקר באמצעות הפחת על המבנה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אם החברה לבסוף החליטה שלא לעבור לדרום הארץ‪ ,‬ההוצאה היא הוצאה פירותית שתותר בניכוי‪,‬‬
‫שאל"כ אנשים ימנעו מלחשוב לפתח את בית העסק שלהם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ 4.4.2.10‬תשלום למניעת תחרות‬
‫עובד בכיר בחברת הייטק העוזב את החברה והמעסיק משלם לו סכום כסף ניכר וזאת בכדי שהוא לא יעביר את‬
‫סודות החברה במקום עבודתו החדש‪ ,‬האם תשלום זה יותר בניכוי ע"י המעביד?‬
‫עקרונית יש לראות בתשלומים מן הסוג האמור תשלומי הון שנועדו להשיג למשלם אותם יתרון מתמיד‪ ,‬בכך‬
‫שסולק מתחרה שהיה עלול לפגוע בהתבססות העסק ובגידולו‪.‬‬
‫הקושי נעוץ בכך שתשלומים כאלו‪ ,‬בפרט כאשר הם משולמים תמורת התחייבות למניעת תחרות לתקופות‬
‫קצרות עשויים להיראות הן כתשלומים הבאים לשמור על הקיים והן כתשלומים שנועדו ליצור יתרון מתמיד‪.‬‬
‫פס"ד בן‪-‬שלום‪:‬‬
‫הנישום הקים עם אדם נוסף שותפות בתחום הפרסום‪ .‬השותפות לא עלתה יפה ולימים החליט הנישום לפרוש‬
‫מן השותפות ובמסגרת הסכם הפירוק שילם לשותפו תשלום למניעת תחרות אותו תבע בניכוי כהוצאה שוטפת‪.‬‬
‫פקיד השומה סירב להתיר את התשלום‪ ,‬כיוון שסבר שמדובר בהוצאה הונית‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע‪ ,‬כי תכליתו של התשלום היתה לשמור על הלקוחות שעבדו עם הנישום בעת קיומה של השותפות‬
‫ואשר עברו אליו לאחר פירוקה‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬אין מדובר באי‪-‬תחרות מצד אחד לשם "התבססות" של עסק חדש‬
‫באמצעות רכישת לקוחות‪ ,‬אלא בשמירה על הלקוחות הקיימים‪ .‬הלקוחות שעברו מן השותפות‪ ,‬עם פירוקה‪ ,‬אל‬
‫השותף הפורש הם נכס עסקי קיים שניתן לשמור עליו‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬יש לראות בתשלום‪ ,‬ששולם לצורך הבטחת אי‪-‬‬
‫תחרות לתקופה של ‪ 20‬חודשים‪ ,‬הוצאה פירותית המותרת בניכוי‪.‬‬
‫הגם שנאמר לעיל שאין קשר בין סיווג ההכנסה ע"י העובד לסיווג ההוצאה ע"י המעביד‪ ,‬ואולם במקרה דנן יש‬
‫משקל מסוים לכך שהעובד מסווג את הכנסתו כהונית לשם הקביעה האם מדובר בהוצאה הונית‪.‬‬
‫עמ"ה (חיפה) ‪ 40/95‬ורד מיחזור ו‪.‬מ‪ .‬בע"מ נ' פ"ש חיפה‪,‬‬
‫הוצאות הגנה במשפט פלילי האם יוכר כהוצאה‪.‬‬
‫נפסק שמאחר שלא ניתן לפצלם בין החלק העסקי לחלק הפרטי שמופק ‪ -‬לא יותרו בניכוי‪.‬‬
‫‪ ‬תרגיל ‪5‬‬
‫‪ 4.4.3‬סע' ‪ )1( 17‬ניכוי הוצאות מימון‬
‫הסעיף מתיר ניכוי הוצאות מימון על הון ששימש בהשגת ההכנסה‪.‬‬
‫נישום שלווה כספים על מנת לתת הלוואה‪ ,‬לא יותרו הוצאות המימון שנוצרו בשל כך בניכוי‪ ,‬אלא אם ניתנה‬
‫ההלוואה במהלך העסקים הרגיל‪.‬‬
‫הלוואה שלא ניתנה במהלך העסקים הרגיל – לא יותרו הוצאות המימון אלא אם הייתה לנישום הכנסת ריבית‬
‫באותה השנה מהלוואה זו (כלומר הוצאות המימון יחושבו כנגד הכנסת ריבית לפי ‪ )4( 2‬במקרה שההלוואה‬
‫איננה אינטגרלית לעסק)‪.‬‬
‫ניתן לדרוש את ההוצאה רק מרגע הפעלת הנכס‪ ,‬וטרם הופעל הנכס ההוצאה לא תותר אלא תתווסף לעלות‬
‫הנכס לצרכי פחת‪.‬‬
‫‪ 4.4.4‬סע' ‪ )2( 17‬ניכוי דמי שכירות‬
‫סעיף זה מתיר בניכוי דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים על ידו לשם השגת ההכנסה‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי אף שהסעיף מתיר בניכוי דמי שכירות עבור מקרקעין בלבד‪ ,‬ניתן להתיר בניכוי דמי שכירות ציוד‪,‬‬
‫ובלבד שהציוד משמש להשגת ההכנסה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 8301/04‬פשמ"ג נ' פי גלילות‪:‬‬
‫החכרת המסופים של החברה היו לתקופה של ‪ 49‬שנה עם אופציה להארכה נוספת של ‪ 49‬שנה‪ .‬עבור כל מסוף‬
‫שולם חלק מסוים של דמי חכירה מראש (לפי שיעור מסוים משווי הקרקע) והיתרה בדמי חכירה שנתיים שווים‪.‬‬
‫פי גלילות רשמה את דמי החכירה השנתיים כהוצאה שוטפת‪.‬‬
‫פקיד השומה סירב להתיר את דמי החכירה השנתיים בטענה‪ ,‬כי מדובר בהוצאה הונית‪.‬‬
‫ס' ‪(21‬א) לפקודה קובע‪" :‬לעניין סעיף זה דין חכירת מקרקעין לתקופה של ‪ 49‬שנים או יותר‪ ,‬כדין בעלות‬
‫בהם"‪.‬‬
‫סעיף ‪" :)2(17‬דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה"‪.‬‬
‫כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה)‪ ,‬התשל"ח – ‪ 1977‬מגדירים "דמי‪-‬חכירה"‪" :‬למעט דמי חכירה בשל‬
‫חכירת קרקע לתקופה של יותר מ‪ 25-‬שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש והם אינם מותרים בניכוי‬
‫לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה"‪.‬‬
‫אומר בית המשפט‪ ,‬אין לראות את הגדרת "דמי חכירה" בכללי דמי חכירה כבאה לסווגה כהוצאה הונית בלבד‪.‬‬
‫דמי חכירה ליותר מ‪ 25-‬שנה עשויים להיות מותרים בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬תקופת החכירה אינה שיקול‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪19‬‬
‫בקביעת התרת ההוצאה בניכוי‪ .‬בעניין זה יש לבחון מהותית את מאפייני החכירה ולקבוע אם מדובר בעסקת‬
‫מכר או שכירות לפי העברת מכלול הסיכויים והסיכונים ביחס לנכס‪.‬‬
‫ובמקרה דנן‪ ,‬אין להתיר את דמי החכירה בניכוי מאחר שדמי החכירה לא שולמו בגין ההחזקה והשימוש השנתי‬
‫השוטף בנכס‪ ,‬אלא הם על חשבון רכישת הזכות במקרקעין לעשות במקרקעין כל דבר וכל עסקה ‪ .‬שהרי‬
‫הסיכונים והסיכויים עברו לחוכר‪.‬‬
‫משנקבע‪ ,‬כי הניכוי אינו מותר לפי סעיף ‪ 17‬רישא מאחר שמדובר בזכות בעלות ולא בתשלום לצורך החזקה‬
‫ושימוש‪ ,‬אין להתיר את ההוצאה לפי סעיף ‪.)2(17‬‬
‫ההוצאה תותר בצורת פחת‪ ,‬וע"פ סע' ‪ 21‬מי שזכאי לקבל את הוצאת הפחת זהו רק הבעלים בנכס או בעלי זכות‬
‫החכירה‪.‬‬
‫אכן יש לקונה חקיקתית בין סע' ‪ 21‬לפקודה הקובע ‪ 49‬שנים לבין חוק מיסוי מקרקעין וסע' ‪ 17‬לפקודה‬
‫הקובעים ‪ 25‬שנים‪.‬‬
‫למעשה פקידי השומה מתירים פחת מעל ‪ 25‬שנים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מבחן לדוגמא‪:‬‬
‫הוראות לנבחנים‬
‫משך המבחן – שלוש שעות‬
‫‪.1‬‬
‫המבחן בחומר סגור‪ ,‬למעט חקיקה ורשימת מקורות נקייה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יש לכתוב בעט‪ ,‬בכתב יד ברור וקריא‪ ,‬על צד אחד של הדף בלבד‪ ,‬תוך השארת שוליים משני צידי העמוד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פתרון המבחן לא יעלה על ‪ 6‬עמודים‬
‫יש להתייחס לסוגיות המס העולות בשתי השאלות – הראשונה והשנייה‪ :‬הכנסות‪ ,‬הוצאות‪ ,‬קיזוז‬
‫‪.4‬‬
‫הפסדים‪ .‬בשאלה הראשונה יש להתייחס לסוגיות המס הנוגעות לחבות המס של מיכל‪ ,‬ערן‪ ,‬דיויד והדר‪.‬‬
‫בשאלה השנייה יש להתייחס לסוגיות המס הנוגעות לחבות המס של ראובן בלבד‪.‬‬
‫ענו בקצרה ובאופן תמציתי‪ ,‬תוך הפניה להוראות חוק ופסיקה רלבנטיים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שאלה ראשונה – ‪50%‬‬
‫מיכל היא בעלת משרד העוסק בהשקעות בנדל"ן‪ .‬במשרדה מעסיקה מיכל מספר עובדים‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החלה מיכל‬
‫לבחון את האפשרות להרחיב את תחום פעילותה גם להשקעות בניירות ערך‪ .‬רווחיה של מיכל מהשקעות בנדל"ן‬
‫בשנה זו היו ‪ .₪ 600,000‬מאחר ומיכל ועובדיה טרם התמקצעו בהשקעות בניירות ערך‪ ,‬קבעה מיכל כי ההשקעות‬
‫בניירות ערך יעשו רק מתוך הרווחים מההשקעות בנדל"ן‪ ,‬וגם זאת בזהירות ובמתינות‪.‬‬
‫תוך הקפדה על האמור לעיל‪ ,‬בוצעו השנה ‪ 100‬פעולות של רכישת ניירות ערך בבורסה ו‪ 50 -‬פעולות של מכירה‪.‬‬
‫הרווח מפעילות זו עמד על סך ‪.₪ 200,000‬‬
‫לערן‪ ,‬מזכיר במשרדה של מיכל‪ ,‬נודע כי יועץ השקעות ותיק מתכנן פרישה לפנסיה וכי הוא מעוניין להעביר את‬
‫הטיפול בתיקי ההשקעות שבידיו לידי גורם מקצועי אחר‪ .‬עוד נודע לערן כי חברת השקעות מתחרה מעוניינת‬
‫לרכוש את תיקי ההשקעה האמורים‪ .‬ערן סיפר את הידוע לו למיכל‪ .‬מיכל מיהרה להיפגש עם יועץ ההשקעות‬
‫הפורש‪ ,‬ורכשה ממנו את תיקי ההשקעות תמורת סך כולל של ‪ .₪ 300,000‬למחרת הרכישה יצרה מיכל קשר עם‬
‫יורם‪ ,‬המנהל של החברה המתחרה‪ ,‬וסיפרה לו על הרכישה המוצלחת שביצעה‪ .‬המנהל‪ ,‬אשר חשש מהיתרון‬
‫שנפל לידי מיכל‪ ,‬רכש ממיכל את תיקי ההשקעות תמורת סך כולל של ‪ .₪ 600,000‬מיכל נאותה לבקשתו של‬
‫יורם לקבל את התמורה רק בשנה הבאה‪ .‬לצורך עריכת הסכמי המכר נעזרה מיכל בשירותיו של עו"ד תחכמוני‪.‬‬
‫שירותים אלה עלו למיכל סך של ‪ ,₪ 50,000‬אותם שילמה מיכל מיד עם עריכת ההסכמים‪.‬‬
‫מיכל הכירה טובה לערן על המידע שמסר לה‪ ,‬והיא העניקה לו שי – שיק בסך ‪ .₪ 20,000‬ערן‪ ,‬אשר ידע כי אם‬
‫הכסף יישאר אצלו – תוך פרק זמן קצר לא יוותר ממנו דבר‪ ,‬פנה למיכל ואמר כי מאחר והוא מעריך את‬
‫כישוריה‪ ,‬הוא מבקש כי היא תשקיע עבורו את הכסף בבורסה‪ .‬מיכל‪ ,‬שדבריו של ערן החמיאו לה‪ ,‬העניקה לו‬
‫כאות הוקרה על רגישותו המיוחדת ‪ ₪ 5,000‬נוספים‪ .‬את כל הסכום (‪ 25,000‬ש"ח) השקיעה מיכל עבור ערן‬
‫בבורסה‪ ,‬ובסוף השנה פדתה את ההשקעה והרווחים שנוספו‪ ,‬אשר עמדו יחדיו על סך של ‪( ₪ 40,000‬לאמור‪:‬‬
‫הרווחים של ערן בבורסה היו בסך ‪.)₪ 15,000‬‬
‫מיכל הייתה מרוצה מביצועי משרדה השנה והיא ערכה מסיבה לכל העובדים‪ .‬עלות עריכת המסיבה הסתכמה‬
‫בסך של ‪ .₪ 40,000‬לקראת המסיבה הודיעה מיכל כי בין כל עובדי המשרד תיערך תחרות "בניית תיק השקעות‬
‫המוצלח ביותר"‪ .‬תיק ההשקעות הזוכה יזכה את העובד שהגה את מבנהו‪ ,‬בחופשה בת שלושה חודשים בלונדון‪.‬‬
‫שני שלישים מהחופשה יבלה העובד המאושר בקורס השקעות שיערך בבורסה בלונדון‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬ציינה מיכל‪,‬‬
‫העובד הזוכה יתחייב למיכל כי יעבוד במשרדה בשלוש השנים הבאות‪.‬‬
‫בנוסף לתחרות‪ ,‬הודיעה מיכל כי במסיבה תיערך בין כל עובדי המשרד הגרלה אשר במסגרתה יוגרל פרס זהה‬
‫לפרס אשר יינתן במסגרת התחרות‪.‬‬
‫למותר לציין‪ ,‬כך הדגישה מיכל‪ ,‬כי שני העובדים אשר ישהו במשך שלושת החודשים בלונדון כמתואר לעיל‪ ,‬יזכו‬
‫באותה תקופה בתשלום משכורתם הקבועה‪.‬‬
‫המסיבה נערכה ברוב פאר והדר‪ .‬תכנית ההשקעות שבנה דיויד זכתה במקום הראשון‪ ,‬והדר זכתה בהגרלה‪.‬‬
‫בסיום הערב נשאה מיכל נאום סיכום‪ ,‬במסגרתו הודתה לעובדים המסורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬סיפרה מיכל כי החליטה‬
‫לבנות תיק השקעות בסך של ‪ ₪ 100,000‬בהתאם לתכנית הזוכה של דיויד‪ .‬מיכל הוסיפה וסיפרה כי בהתאם‬
‫לעצה שקבלה‪ ,‬היא תעביר את מלוא הרווחים בגין ההשקעות בתיק לחברה אחרת שבבעלותה‪ ,‬אשר לצערה‬
‫נושאת בהפסדים כבדים מידי שנה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪19‬‬
‫שאלה שניה – ‪40%‬‬
‫ראובן הוא בעלים של משרד עו"ד פעיל‪ .‬בשנת ‪ 2000‬החליט ראובן כי נמאס לו לעבוד‪ ,‬והוא צרף כשותף את עו"ד‬
‫שמעון‪ .‬בהתאם להסכם ביניהם‪ ,‬עו"ד שמעון הוא זה שיעבוד (יעניק את השירותים המשפטיים ללקוחות שצבר‬
‫ראובן) וראובן יקבל ‪ 25%‬מהרווחים – זאת ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫שלוש שנים לאחר כריתת ההסכם (כלומר‪ ,‬בשנת ‪ )2003‬התעוררה בין הצדדים מחלוקת והיא הגיעה לדיון בבית‬
‫המשפט‪ .‬במסגרת פשרה אליה הגיעו הצדדים (ואשר קיבלה תוקף של פס"ד) נפסק כי ראובן יקבל לידיו שלושה‬
‫סכומים‪ ₪ 100,000 :‬בגין הרווחים שהיו מגיעים לו מהפעלת המשרד בשלוש השנים האחרונות; ‪- ₪ 250,000‬‬
‫תשלום בעד מכירת חלקו העתידי ברווחי המשרד לשמעון (כך שבעתיד שמעון לא יחלוק עם ראובן ברווחי‬
‫המשרד); ‪ ₪ 20,000‬פיצוי בגין עוגמת הנפש שגרם שמעון לראובן שלא כדין‪.‬‬
‫מאז שפרש ראובן מעיסוק יומיומי כעו"ד‪ ,‬הוא החל לעסוק בדיג‪ .‬לצורך כך שכר ראובן יאכטה למשך ‪ 50‬שנה‪.‬‬
‫עלות השכירות השנתית היא ‪ ₪ 25,000‬לשנה‪ .‬לצורך הפעלת היאכטה נאלץ ראובן לערוך בה שיפוץ בעלות של‬
‫‪ ,₪ 15,000‬וכן לשלם אגרת רישוי חד פעמית לאגודת הימאים בסך ‪.₪ 5000‬‬
‫מזה כשלוש שנים מפליג ראובן לים הגדול יומיים בשבוע‪ ,‬בהם הוא דג דגים לרוב‪ .‬את מרכולתו מוכר ראובן‬
‫מידי שבוע למסעדת דגים יוקרתית‪ .‬דע עקא‪ ,‬עלויות תפעול היאכטה יקרות במיוחד ופעילותו של ראובן‬
‫הסתיימה מידי שנה בהפסדים‪ .‬נכון לשנת ‪ 2003‬היו הפסדיו הצבורים של ראובן (מפעילותו בשנתיים הקודמות)‬
‫בסך ‪ ,₪ 150,000‬ואילו הפסדיו משנת ‪ 2003‬עצמה עמדו על סך של ‪.₪ 100,000‬‬
‫בתום שנת ‪ 2003‬הבין ראובן כי "דיג הוא כבר לא יהיה" שכן הדיג גורם לו הפסדים כבדים‪ .‬ראובן השכיר את‬
‫היאכטה ללוי ל‪ 47 -‬שנים‪ ,‬בעד תשלום שנתי בסך ‪ ₪ 30,000‬בלבד‪ .‬בהתאם לבקשתו של לוי‪ ,‬ראובן נאות לקבל‬
‫לידיו את התשלום בגין השנתיים הראשונות‪ ,‬רק בתום שנת השכירות הבאה‪.‬‬
‫שאלה שלישית – ‪10%‬‬
‫מהי "תחרות המס העולמית"‪ ,‬וכיצד היא משפיעה על דיני המס בישראל‪ ,‬הדגימו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪19‬‬

תרגיל בדיני מיסים.pdf

Transcription

Similar documents

דוח נוכחות ופרוט עבודה

תקצירי פסד בדיני מיסים.pdf

מיסים א` הוצאות לימודיה2014

הערכות לקראת תום שנת המס 2014

: לאתר " חיסולית " מתוכנת הזרמת - תהליכי עבודה ( ומעלה 6.81 נדרש

פסק-דין בתיק בג"ץ 1878/09

מחקר משפטי.pdf

חברתי לשינוי ככלי המשפט

משפט מנהלי.pdf

מגוון תעודות הסל של חטיבת המדדים

תרגיל בתורת המשפט.pdf

דיני חוזים.pdf

קובץ PDF מצורף

אתיקה מקצועית.pdf

דיני נזיקין.pdf

רשומון מס 39 - מאורי עמפלי AMPELi

גליון 725 פורסם ביום ה` 26.03.2015

תרגיל בדיני נזיקין.pdf

רו"ח אופירה קוזניץ

המכון למסים וליעוץ כלכלי בע;quot&מ ©

הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 3/2015

משפט וטכנולוגיה.pdf