תולדות שבט צופי רמת גן 1

Transcription

תולדות שבט צופי רמת גן 1
‫תולדות שבט צופי רמת גן‬
‫הסיכום נערך ע"י‪ :‬ד"ר מוקמאל מנשה‪ ,‬נתרם על ידו בדוא"ל בתאריך ‪01.11.2010‬‬
‫אני מצרף סיכום שכתבתי אודות תולדות שבט צופי רמת גן ‪ .‬הסכום נערך עפ "י זכרונותיו של יוסק 'ה מרגולין‬
‫ממיסדי השבט שנמסרו לי בכתב ידו והועלה על ידי תחת כנוי 'ישראלה היפהפיה ' באתר פורום הסטוריה וידיעת‬
‫הארץ בפורום 'פרש'‪ .‬לצורך הסכום ואימות פרטים נעזרתי בספרו של מר מילנר ‪ -‬החניך והמדריך הראשון של‬
‫שבט צופי רמת גן ‪ :‬זהו סיפורם של איש צנוע ויקר בשם יוסק 'ה מרגולין ושל חברו לדרך ‪ ,‬תעשיין נמרץ וצופה‬
‫נלהב בשם משה למשטרייך ‪ .‬זהו גם סיפורם של שבט צופים אחד ושל העיר בה צמח והיה להנהגה ‪ .‬אם תרצו‪,‬‬
‫זהו גם סיפורם של עם וארץ ששבו זה אל זו לאורכה של מאה אחת ‪ .‬הניירות המצהיבים המספרים על העבר‬
‫נמצאו בארכיב של יוסק 'ה‪ .‬בבית שפעם שכן בפינתה של עיר ‪ ,‬עטור בסוכת גפנים וכיום נטוי על רחוב ראשי‬
‫וסואן‪ ,‬ריק ועצוב וממתין לקידמה שתעבירו מן העולם ‪" .‬תולדות שבט רמת גן ‪ - 1944-1975‬סופי" כתב מרגולין‬
‫לאחר טיוטות רבות מספור ופתח בהתנצלות של עצם שזירת סיפור חייו בספור השבט שהפך כדבריו לחלק‬
‫מאישיותו‪ .‬במהלך העלאת דברי יוסק 'ה ובתזמון מופלא יצא לאור ספרו של טוביה מ ילנר – 'החניך הראשון‬
‫בשבט צופי רמת גן '‪ .‬הספר‪" ,‬זכרונותי מרמת גן בשנות ה ‪ 30‬וה ‪ "40‬נמכר בחנות הספרים 'פורת' בהוצאת בית‬
‫האזרח ומעניק תמונה בהירה של העיר והתקופה ‪ .‬מילנר‪ ,‬הקדיש בספרו פרק שלם למיסדי השבט ולהקמתו‬
‫ובעזרת עדותו ניתן היה להביט בדברים מזוית ראיה אחרת ‪ ,‬צעירה יותר ולהבהיר נושאים שונים ‪ .‬יוסק'ה נולד‬
‫ב‪ 1910‬בעיר התורכית החדשה באר שבע ‪ .‬הוריו עלו ב ‪ 1906‬ארצה והתיישבו בנווה צדק לאחר הפרעות‬
‫באודיסה‪ .‬הם עברו לבאר שבע הנבנית לאחר שהוצע להם הדבר ע "י ההנהלה הציונית ושם נולד יוסף ‪20 .‬‬
‫שעות רכיבה על גמל ארכה הדרך מיפו לבאר שבע‪ .‬את שנות מלחמת העולם הראשונה עשתה המשפחה‬
‫בגדרה וב‪ 1918‬עברה לעזה‪ ,‬שם הפעיל האב טחנת קמח ‪ .‬ב‪ 1925‬עם התערערות מצב בטחון היהודים בעיר‬
‫כדי סכנה עברו בני המשפחה לתל אביב כשאבי המשפחה המשיך בעבודתו בעזה ובא לת "א בסופי השבוע‪.‬‬
‫בשנה זו הצטרפו יוסק 'ה ואחיו לצ ופי 'קהילה' בת"א אשר בהעדר מועדון פעלו בהנהגת יעקב גולדין ודוד אלמגור‬
‫בחולות שצפונה לאלנבי ובשדרות רוטשילד ‪ .‬יוסף החל ללמוד בבי "ס לבנים ששכן במפגש הרחובות אלנבי –‬
‫יהודה הלוי בת "א אך בעודנו תלמיד כתה ח ' – נאלץ לעזוב את לימודיו ולשוב לבדו לעזה למלא את מקום אב יו‬
‫החולה בטחנת הקמח‪ .‬עם החלמת האב יצא יוסק 'ה לדרך מקצועית משלו ובהשפעת מדריכו בצופים 'יעקב‬
‫שפירא' בחר כשליחות חלוצית להיות מודד ‪ .‬ב‪ 1926‬עבר יוסק'ה קורס מדריכי צופים בקרית ענבים תחת 'יוסף‬
‫בנטוביץ'‪ ,‬יהודי אנגלי ששימש כפקיד ממשלת המנדט ‪ .‬בסיום הקורס‪ ,‬פנה יוסק'ה להדריך בת "א ושם פגש‬
‫לראשונה את חניכו 'משה למלשטרייך '‪ .‬משה‪ ,‬בן למשפחת תעשיינים מוסקבאית עלה ארצה בגיל ‪ 9‬בשנת‬
‫‪ .1923‬אביו זוסמן למשטרייך ייסד בארץ את מפעל הממטרות והפרימוסים 'לגו' ששכן בשכונת מונטיפיורי ‪.‬‬
‫משה לא התמיד כנער בתנועת הצופים ו 'נאלץ' כמובן לשלם על כך בעשרות שנות צופיות בהמשך חייו ‪ .‬יוסק'ה‬
‫המשיך את דרכו בתנועה כמדריך ‪ ,‬רשג"ד ומדריך קורסים ‪.‬בשנת ‪ 1929‬הצטרף מרגולין להגנה כחבר בקבוצת‬
‫האתתים הראשונה שהוקמה בעיר ת "א והיה לדבריו בין האחראים ל 'קשר הארצי' בין הישובים בא "י‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1931‬עברה משפחת מרגולין ל 'עיר גנים' המתפתחת‪ ,‬היא רמת גן ‪ .‬משפחת מרגולין רכשה נחלה רחבה מעבר‬
‫למפגש רחוב הרצל עם דרך המואזין היא דרך סלמה הוא רחוב מודיעין שהפך לרחוב בן גוריון ‪ .‬יוסק'ה המשיך‬
‫בפעילותו בהגנה ובצופי תל אביב ‪ .‬ב‪ 1933‬בעת שביתת הנהגים נשלח יוסף עם עוד ‪ 9‬בחורים לתגבר את‬
‫הרובע היהודי בצפת וב ‪ 1935‬נשלח לסייע בהקמת קבוצת קשרי הנוער בהגנה ‪ .‬ב‪ 1936‬נישא יוסק 'ה לברוריה‬
‫הלוי בת לאהרון הלוי [‪ ,]1887-1957‬מראשוני רמת גן ‪ ,‬אמן‪ ,‬רועה ושומר בגליל ‪ ,‬ממתעדי צמחי א "י ומתכננו‬
‫של 'גן מאיר' בת"א‪ .‬ב‪ 1938‬הועבר יוסף ליחידת המהנדסים של ת "א תחת המפקד 'אליעזר לו ין' כמדריך ת "ס‬
‫ונשק קל וסייע בניית ביצורי חולון ‪ .‬ב‪ 1939‬ממונה יוסף למפקד ומדריך נשק קל ומכונות יריה ב 'נודדת' ומוביל‬
‫סיורים בחיריה ‪ ,‬סלמה וג'מוסין‪ .‬יוסק'ה ממשיך באותן שנים להיות פעיל בצופים ‪ ,‬עובד מטעם סולל בונה‬
‫בסארפנד ובתל נוף וב ‪ 1942‬עובר לדבריו לסוריה ועוסק בבנית ביצורים ובתי חולים תת קרקעיים ‪ .‬הוא עובד‬
‫בסלילת כביש בנות יעקב קונייטרה ‪ ,‬מסייע בהברחת יהודים מסוריה ובהדרכת נוער יהודי בדמשק ומתגורר יחד‬
‫עם רעייתו בעירה בשם דומר ‪ .‬ב‪ 1944‬שבה המשפחה לרמת גן ‪ .‬יוסק'ה ממונה למפקד איזור רמת יצחק ומחדש‬
‫את פעילותו ב 'קהילת הצ ופים' בת"א‪ .‬יוסק'ה מסתייג מן האוירה ששררה אז בארץ ‪ .‬ריב אחים‪ ,‬הסתה‪ ,‬ציד‬
‫מכשפות ומאבק על לב הנוער ‪ .‬הנוער העובד והשומר הצעיר מכאן ובית "ר מכאן נלחמים על ילדי העיר ‪ .‬באחד‬
‫ממפגשי החברים בימי שישי בהם נכח משה למשטרייך עלתה השאלה האם ישנה תנועה בלתי מפלגתית‬
‫שתגשר על התהום‪ .‬הפנס מוקד בתנועת הצופים ובמשה ‪ .‬משה‪ ,‬תושב רמת גן החל מ ‪ 1940‬ונשוי לזיוה‬
‫חומסקי מזה כשנה היה כזכור חניך התנועה בעברו ‪ .‬עפ"י תאורו הציורי של יוסק 'ה‪" :‬נעור משה כאילו מחלום‬
‫והכריז ‪" -‬הנני מבטיח לכם שבעתיד הקרוב ‪ ,‬קום תקום ברמת גן תנועת נוער צופית "‪ .‬משה למשטרייך הנמרץ‬
‫ששימש באותם ימים כ'מפקד המתנדבים ברמת גן ' ניגש כבר למחרת להגשמת חלומו ‪ .‬ב‪ 5/10/1944‬פנה אל‬
‫מדריכו לשעבר מרגולין וניסה לרותמו לרעיון ‪ .‬הימים היו הימים שלאחר 'השבת השחורה' ויוסק'ה כאחראי‬
‫סליקים היה עסוק בהעברת נשק ובבנית מקומות מסתור ראוים ונאלץ לה יות ממודר מן החברה ‪ .‬משה אינו‬
‫מוותר ויחד עם הורים אחרים טוען ‪" :‬רצוי [גורם] בלם‪ ,‬מפשר‪ ,‬מחליק וממתן" ומכוון לתנועה אפוליטית ‪ .‬יוסק'ה‬
‫השתכנע השתכנע כי 'פעם צופה – תמיד צופה' ונרתם למשימה בתנאי וישמש כסגן ראש השבט וכראשו יכהן‬
‫משה‪ .‬כדבריו‪" :‬אתה איש ואני העוזר "‪ .‬וכך היה‪ .‬המגויס הראשון לתנועה בעיר היה שכנו של משה ובנם של‬
‫בעלי הבית ברחוב המקשר ‪ , 7‬הנער 'טוביה מילנר '‪ .‬מילנר מספר כי ב ‪ 10/47‬פנה אליו משה ‪ ,‬דיירם של הוריו‬
‫וביקש ממנו לאתר קבוצת נערים בני ‪ 14‬שיטלו חלק בקורס המדריכים הראשון של השבט ‪ .‬מילנר 'גייס' את‬
‫עדנה הלוי‪ ,‬תלמידת כתה ט ' בגמנסיה הרצליה וב 'מסכת' ישנה ששמר יוסק 'ה הוזכר כיצד תאר טוביק מילנר את‬
‫מדי הצופים והתגים באוזני עדנה הלוי בשכנעו אותה להתווסף לגרעין המייסד ‪ .‬לאחריה [ולפי יוסק 'ה ‪ -‬לפניה]‬
‫שיכנע מילנר את תלמידי 'אהל שם' וחברי 'מכבי צעיר' מיקי כהן וצבי קליר להצ טרף לתנועה הנולדת ‪ .‬בתחילת‬
‫הדרך זכו ארבעת הצופים הצעירים והמדריכים לעתיד בחניכה אישית ממרגולין ‪ ,‬למשטרייך ומיעקב גולדין ראש‬
‫'גוש צופים קשישים' בת"א‪ .‬מפגש נערך בין גולדין לבין מר מ ‪ .‬זליגר מהנהלת תיכון אוהל ברמת גן אשר כבר‬
‫ב‪ 30/11/44‬הביע נכונותו לסייע בגיוס תל מידיו קורס המדריכים ‪ .‬עפ"י מילנר אנו למדים כי ב ‪ 12/44‬פנה משה‬
‫‪1‬‬
‫תולדות שבט צופי רמת גן‬
‫הסיכום נערך ע"י‪ :‬ד"ר מוקמאל מנשה‪ ,‬נתרם על ידו בדוא"ל בתאריך ‪01.11.2010‬‬
‫וביקש את עזרת מר ישראל ארצי מנהל גמנסיה אהל שם בגיוס חניכים לתנועה החדשה ‪ .‬במכתבו של יעקב‬
‫גולדין מצופי ת "א מ‪ 27/1/45‬נרמז על הקשיים שהועלו במכתבו של מנהל גמנסיית אוהל שם ב ‪ 3/1/45‬אודות‬
‫עצם האחריות על כספים והבעייתיות שבהוצאת חניכים ומדריכים מתנועות אחרות ['מכבי צעיר']‪ .‬למרות‬
‫הקשיים מתרחבת הקבוצה הראשונה ויוסק 'ה מציין כמצטרפים את מנחם לוי ‪ ,‬רחל אסקולי [אשכולי] וגילה‬
‫גרינוולד ‪ .‬לאחר מכן גויסה הקבוצה השניה שכללה את אסתר צילקר ‪ ,‬עדנה כ"ץ‪ ,‬משה טריוקס‪ ,‬מרים‬
‫הרשליקוביץ‪ ,‬עמוס מנדלסון ‪ ,‬עדינה אנגלדר ‪ ,‬מוריס זילכה ‪ ,‬יהודית גורפינקל ‪ ,‬רפי חנובסקי‪-‬יערי‪ ,‬אריה קפלן‬
‫[יוסק'ה מוסיף 'ואחרים']‪ .‬גם מול תנועה הצופים צריך היה לפעול וממכתבו של יעקב גולדין ב ‪ 27/1/1945‬לגב'‬
‫חמדה [אטיאו?] מהסתדרות הצופים אנו למדים כי "פנה אלי בחור בשם משה וביקש את עזרתי ליסוד צופיות‬
‫ברמת גן‪ .‬הוא הודיע לי שמועצת רמת גן תומכת בדבר ‪ .‬משה זה הינו צופה לשעבר "‪ .‬ב‪ 13/2/45‬כבר כותב‬
‫משה הנמרץ על נייר המכתבים של פירמת 'לגו‪ ,‬אחים למלשטרייך ' לידי חמדה מן המזכירות הארצית של‬
‫התנועה‪ ,‬מזכיר לה ידידות ישנה ומבקש להפגש עי מה‪ .‬ב‪ 30/3/1945‬חש עצמו משה מספיק בטוח בכדי‬
‫להחזיר להסתדרות הצופים את '‪ 10‬העניבות ו ‪ 10‬סמלי המתכת ' ולדרוש‪" :‬אני רוצה עניבות צופיות "‪ .‬המכתב‬
‫הינו במענה לדרישה של הסתדרות הצופים לקבל מן השבט ‪ 800‬מיל אך משה איש העסקים מפלפל בחישוביו‬
‫ומסכם בדרישתו לקבל עניבות צופ יות ירוקות ‪ ,‬כרטיסי חבר ועוד ‪ 400‬מיל‪ ...‬וחותם בעוז על מכתב זה 'ראש‬
‫שבט צופים‪ ,‬רמת גן' כמו גם על מכתב התזכורת לעניבות ולכרטיסי החבר שבוששו ב ‪ .24/4/1945‬צופים כבר‬
‫יש אבל שבט עדיין אין ‪ .‬משה ממקם את הפעילות במקום הריכוז של משטרת המתנדבים היהודים המיוחדת‬
‫עליה הוא מפקד‪ .‬על גבעה קטנה הגובלת בפרדס בשני חדרונים שבקומת המרתף בבית ששכן עפ "י מרגולין‬
‫ברחוב הרצל ‪ 50‬מתחת ל'קפה מעיין '‪ .‬טוביה מילנר בספרו מציין את הרצל ‪ 68‬ובמקום אחר‪ ,‬במסכת ששמר‬
‫יוסק'ה נכתב 'הרצל' ‪ .60‬עפ"י מילנר שימש המקום מטה הג "א בשנות מלחמת העולם השניה ומשנס וגה הסכנה‬
‫– נשכר ע"י משה ויוסק'ה‪ .‬במרוצת הזמן הפך המקום למועדונם הקבוע של הצופים ושירי השבת והמנון‬
‫התנועה בקעו מן המקום ‪ .‬יוסק'ה ציין כי הדבר נעשה באותו 'זיוף' בו למדם ראש השבט שנים רבות קודם לכן‬
‫ומכאן אנו למדים על הסיבה להבדלים המוסיקלים בשירת 'היה נכון' הקימים עד היום בין צופי רמת גן לשאר‬
‫ההנהגות‪ .‬יעקב גולדין מראשי 'הצופים הקשישים' בת"א נרתם לסייע ויחד עם משה ויוסק 'ה מועבר קורס‬
‫המדריכים הראשון המסתיים ב ‪ .10/1945‬כבר ב‪ 13/4/45‬ביקש משה ממילנר לפעול לגיוס חניכים עתידיים ע "י‬
‫חבריו המדריכים העתידיים ‪ .‬מלאכת השכנו ע ככל הנראה לא הייתה קלה וגם אז לא היססו הצופים 'הותיקים'‬
‫לפתות את הצעירים בכדי להביאם לשבט ‪ .‬עפ"י מסכת ששמר יוסק 'ה ‪ -‬צביקה השמשוני [לימים ד"ר השמשוני]‬
‫הצטרף לתנועה לאחר שהובטח לו כי יהיה מתופף ואילו מומו פוירמן מקיבוץ גניגר הגיע בתנאי ויתקבל גם בן‬
‫דודו לתנ ועה‪ .‬בסופו של יום השבט קלט חניכים צעירים והוקמו הקבוצות הראשונות ‪ :‬אריה‪ ,‬נשר‪ ,‬אילה‪ ,‬ראם ונץ‬
‫לפי מרגולין ‪ .‬מילנר מוסיף לרשימה ומפרט את המדריכים ואת החלוקה לשכבות בדומה ל 'גדוד' בימינו [עמ' ‪138‬‬
‫בספרו]‪ .‬שכבת הגיל 'נשר‪-‬דרור' לילידי ‪ 31-32‬הוקמה ב‪ 1945‬כשמדריכי "נשר" היו אריה קפלן ומוריס זילקה‬
‫ומדריכת "דרור" יהודית גורפינקל ‪ .‬עוד הוקמו באותה שנה שכבת 'דבורה הנביאה' לילידי ‪ , 1933‬שכבת 'בר‬
‫כוכבא' לילידי ‪ 1934‬ושכבת 'מעפילים' לילידי ‪ .1935‬מיקי כהן שימש כמדריך 'אריה' ורחל אשכולי כמדריכת‬
‫'איילה'‪ ,‬צבי קליר כמדריך 'נץ' ועדנה הלוי כמדריכת 'צבי'‪ ,‬מנחם לוי כמדריך 'זאב' וניצה גרוספלד כמדריכת‬
‫'סנונית'‪ .‬שנה אח"כ הוקמה שכבת 'ניצנים' לילידי ‪ 1936‬ובשנה שלאחריה שכבת 'אלונים' לילידי ‪ .1937‬יצוינו‬
‫עוד הקבוצות שחף‪ ,‬ראם‪ ,‬חסידה‪ ,‬עיט‪ ,‬דוכיפת ולביאה ומדריכיהם בהתאמה ‪ :‬טוביה מילנר ‪ ,‬עמוס מנדלסון ‪,‬‬
‫גילה גרינוולד ‪ ,‬משה טריוואקס‪ ,‬מרים הרשליקוביץ ועדינה אנגלנדר ‪ .‬החניכים החלו לשקוד על הצופיות המעשית‬
‫ועל עשרת דיברות הצופה וללמוד שירי צופים שהובאו בירושה מצופי תל אביב ["כשאני אומר קבוצה ‪ .]"...‬ביוני‬
‫‪ 1945‬בחג השבועות כבר יצא השבט המונה ‪ 65‬צופים ברכבת והשתתף ב צופיאדה הארצית בסמוך לשכונת‬
‫'אחוזה' שעל הר הכרמל וזכה ב 'תחרויות רבות ' עפ"י יוסק'ה ובהקמת מגדל קטן או בהנפת צופה באמצעות‬
‫סנדות אקליפטוס עפ "י מילנר‪ ...‬אביו של מיקי כהן הלא הוא הוא 'חירם כהן' ממיסדי השבט התרים יחד עם‬
‫משה בעלי מפעלים בעיר לטובת רכש ציוד ואוהלי ם למחנה‪ .‬מילנר מציין רכישת מחצלות ביפו הערבית ‪ ,‬אוהלים‬
‫מעודפי צבא ברחוב סלמה בת "א ואיסוף בזנ "טים משרידי מחנה הנדסה בריטי ליד 'עשר טחנות'‪ .‬גיוס כספים‬
‫נעשה גם ע"י הקרנת הסרט 'מפרץ הדסון ' בקולנוע אורדע כאשר האולם והסרט נתרמו לערב הארוע ‪ .‬כמיטב‬
‫המסורת הצופית – הוקרן הסרט בסדר גלגלים הפוך ‪ ...‬עבודות ההכנה למחנה הגדול נעשו בבית משפחת‬
‫מגידו וב ‪ 7/1945‬עפ"י יוסק'ה [ב‪-15/8/45‬עד ל‪ 28/8/45‬עפ"י מילנר ] יצא השבט למחנה ראשון משלו כשלילדים‬
‫נלווים בני משפחות מגידו ‪ ,‬יזרעאלי‪ ,‬ריפמן‪ ,‬קליר וליש ורות לב לבית מרגולין משמשת כטבחית ‪ .‬המחנה‬
‫התקיים על הכרמל באיזור בו מצויות כיום שדרות הצבי בחיפה ‪ .‬במחנה זה התרחשה גם התקלה הבטיחותית‬
‫הראשונה בתולדות השבט כאשר סיר מרק לוהט נשפך על רגלי המדריכה גילה גרינוולד ‪ .‬גם הענישה לא הייתה‬
‫לפי הכלים הפדגוגיים המקובלים כיום ואת העבריינים שילח ראש השבט לפוש ב ין התנים המיללים בואדי‬
‫הסמוך‪ .‬ראשונת הנענשות הייתה החניכה עופרה טרכטמן אשר נתפסה פושעת בפטפוט עם חברותיה לאוהל‬
‫באישון לילה ‪ .‬לא מעט נקודות היה מאבד השבט ובלא מעט כתבות היה זוכה על כך בימינו ‪ ..‬בסמוך למחנה‬
‫הרמת גני נערך מחנה של הצופים הערביים וידידות התפתחה ב ין קבוצות הנוער ‪ .‬משירי אותו מחנה ‪" :‬דלש‬
‫טבוסני" הערבי‪ ,‬ו'אמיקלו' ההודי]‪ .‬ב‪ 12/1945‬קיים השבט במגרש 'הפועל'‪ ,‬באיזור שבין בית עמנואל לבי "ס‬
‫הלל של היום‪ ,‬את מפקד הפתיחה הראשון ובו נמנו ‪ 150‬חניכים‪ .‬מגוהצי מדים ועטורי עניבות וסמלים התכנסו‬
‫החניכים בחית צנועה כשאנשי רמת גן צופים בהם מבצעים תרגילי סדר ‪ ,‬מתקינים מדורות ‪ ,‬מאותתים ומדגימים‬
‫מיומנות עזרה ראשונה ‪ .‬במפקד הוחל בקריאת פרק תנ "ך יומי ע "י חניך ודגל הלאום הונף לתרועת חצוצרה אם‬
‫כי לפי המתואר היסס רבות בטרם נפרש והתנופף ברוח ‪ .‬השבט התרחב והקבוצות החדשות אורגנו בגדודים‬
‫שנקראו אז 'שכבות'‪ .‬בשבט הוקמה קבוצה של צופי ים בשם 'קבוצת סנפיר ' אשר נכללה בשכבת 'דבורה‬
‫הנביאה' וזכתה לסירת מפרש משלה מתנת מפעל 'משי זקס'‪ .‬פעילות השבט כללה שתי פעולות שבועיות ‪.‬‬
‫האחת באמצע השבוע והשניה בשבת ‪ .‬לאחר פעולת השבת התקיימה התכנסות ל 'ערב' שבסופו שירה בציבור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תולדות שבט צופי רמת גן‬
‫הסיכום נערך ע"י‪ :‬ד"ר מוקמאל מנשה‪ ,‬נתרם על ידו בדוא"ל בתאריך ‪01.11.2010‬‬
‫אופי פעילות שבת זו נשמר עד לשנות השמונים ‪ .‬כמו כן קיים השבט מחנות קצרים בעיתות חוה "מ סוכות ופסח‪.‬‬
‫שטחי הפעילות היו בהר הארנבות ‪ ,‬גן מלך דוד [המלך ג'ורג' של אז] וגן אברהם [גן הנצחון של אז]‪ .‬פעילות‬
‫השבט בגן אברהם ובהר הארנבות התקיימה עד לשנות השמונים ‪ .‬ההתכנסות השבטית בשנים הראשונות‬
‫נעשתה באיזור רחוב אבטליון של היום ובהמשך בשטח ביה "ס יהל"ם‪ .‬ב‪ 23/4/1946‬קיבל יוסק'ה מרגולין‪,‬‬
‫מפקד ההגנה ברמת יצחק הודעה טלפונית מן המפקדה למשרדו שבת "א‪ .‬נמסר לו כי האצ "ל תקף את משטרת‬
‫ר"ג וכי האיזור שבפיקודו מוקף בצבא בריטי ‪ .‬יוסק"ה שב במונית לרמת גן בכדי לבדוק את המצב באיזורים‬
‫הרגישים בהם היו מפוזרים מחסני הנשק של ההגנה ‪ .‬הצבא הבריטי סרק את הרחובות ‪ .‬ליוסק'ה נודע מפיקודיו‬
‫כי בין לוחמי האצ "ל פצועים שפוזרו בבתים בסביבה וכי הנשק הוסתר בבור השופכין של בית הספר ברמת‬
‫יצחק [[בי"ס 'עליות '?]‪ .‬יוסק'ה איש ההגנה החליט להרתם למען פצועי האצ "ל בטרם יגיעו אליהם הבריטים ‪.‬‬
‫נשים וילדים קטנים עימן גויסו והובאו אל אנשי האצ "ל‪ .‬הנשים יצאו שלובות זרוע עם הפצועים וכך צעדו בין‬
‫החילים האנגלים ברחובות לכיוון 'מעונות עובדים ' ברחוב מודיעין [רחוב 'לביא'?]‪ .‬משם טיפסו ל'הר הלוויתן ' [הר‬
‫הבנים]‪ .‬מביתו הסמוך למקום התקשר יוסק 'ה למוניות ביאליק וביקש מ 'אבא פוקס' להסיע שני פצועים קשה‬
‫לת"א בשעות אחה"צ‪ .‬מאוחר יותר בשעות הערב ‪ ,‬חולצו לאחר טיפול שני פצועים נוספים ‪ .‬עוד באותו לילה‬
‫העביר יוסק'ה בגפו את נשק 'ההגנה' מן הסליק שהיה מול ת חנת המשטרה הבריטית ‪ .‬יוסק'ה העמיס את הנשק‬
‫בשקים על מכונית ונסע דרך רחוב רבי עקיבא בבני ברק עד לפרדס 'נחום' בגבול רמת יצחק ומשם הועבר‬
‫למקום בטוח‪ .‬במחנה שבשנה השניה לקיומו של השבט ב ‪ 7/1946‬בזכרון יעקב מעל מעיין צבי כבר נכחו ‪200‬‬
‫צופים‪ .‬ה'חלוץ' יצא במשאית ושאר ה שבט ובו גם 'שכבת ניצנים ' הצעירה יצא מן העיר יום אחר כך בשירה ‪.‬‬
‫החניכים השתתפו בבציר ובילו בפעילות מעשית ובערבי הווי ‪ .‬מחנה זה נמשך שבועיים ימים וממנו הגיחו‬
‫החניכים לטיולים במושבת הבת מאיר שפיה ‪ ,‬בטנטורה‪ ,‬בקסריה וביקב זכרון ‪[ .‬משירי המחנה‪ :‬הצופים קדימה‬
‫הי‪ ,‬לה גרנדו מוסוליני ‪ ,‬קיסריה קיסריה ‪ ,‬הלוך הלכה נערה ] בחידק הצופיות נדבק גם שומר בשם שמואל‬
‫מרגושילסקי [מרגושינסקי ?] אשר נלווה למחנה וכבש את לב החניכים בלמדו אותם את ספורי ומנהגי הערבים‬
‫[ובטקס ה'סביחה'?] וארח את המדריכים לערב וסעודת סיום מחנה במאהל שומרי זיכרונאי ב כרמים ‪ .‬יוסק'ה‬
‫ציין בזיכרונותיו נער מדריך מירושלים בשם עמנואל מידב ‪ ,‬מיסדו של 'שבט משואה' שכונה במחנה 'נער הפלא'‬
‫['וונדער קינד ']‪ ,‬אמן עמלנות צופית עפ "י תאורו של יוסק 'ה אשר היה הנפש החיה במחנה ‪ .‬עמנואל נפל כשנה‬
‫וחצי מאוחר יותר בקרב על העיר העתיקה הנצורה ‪ .‬באותה שנה‪ ,1946 ,‬הצטרף לשבט רמת גם גם יוסק 'ה‬
‫גולדשטיין ‪ ,‬לימים מייסד וראש שבט רמת חן אשר חצה את הקווים ממכבי הצעיר ‪ .‬מקום המפגש החביב על‬
‫מדריכי השבט היה במאהל שומרי רמת גן ליד אוהלו הבדואי הרחב של השומר צדוק מלר מעקרון שהובא‬
‫לתפקידו ע "י משה‪ .‬מאוחר יותר שכן במאהל זה גם מזכיר אגודת השומרים אליהו נאווי ‪ ,‬לימים ראש עיריית‬
‫ב"ש‪ .‬שנים אח"כ כינו וותיקי השבט את הגבעה – "הר צדוק"‪ .‬מאשר כתב יוסק 'ה ניתן לשער כי אוהל השומרים‬
‫שכן בהר הארנבות הלא הוא הגבעה הרחוקה מאות מטרים מביתו של יוסק 'ה שעליה שוכן כיום בית מד "א‪.‬‬
‫בכיתוב אחר מכ נה יוסק'ה את המקום "הר השומרים" שמול "הר הארנבות " ‪ .‬בצמוד למאהל השומרים הקימו‬
‫המדריכים פינת חי לשפנים [ואולי זה מקור שמו של 'הר הארנבות ?]‪ ,‬שובך יונים ולול לתרנגלות ‪ .‬שירים‬
‫המזוהים עם הגבעה היו "ריח דבש וריח מנטה " ו"על הגבעה ישבה חבריה "‪ .‬ב‪ 7/1947‬יצא השבט למחנה ביער‬
‫שליד קיבוץ אלונים ‪ .‬למחנה זה יצאה גם השכבה הצעירה החדשה שנקראה כמובן 'שכבת אלונים '‪ .‬המחנה‬
‫מוקם ליד מגדל השמירה מימי המאורעות וברוח אותם ימים תאם משה משחק פשיטות עם אנשי הפלמ "ח‪.‬‬
‫שומרי השבט לכדו שניים מאנשי הפלמ "ח אשר האחד מהם נקשר ונמרח בשוקולד והפלמ חניקים לכדו בשק‬
‫את הצופה הצעירה ציונה לייש ‪ 2:1 .‬לטובת הצופים ‪ .‬שני פרימוסים גם קשורים היו במחנה זה ‪ .‬הראשון‬
‫ה"פרימוס" האמיתי‪ ,‬כלי הבישול אשר הוחלף בכירות גז ‪ -‬שיא הקדמה אשר הובאה למחנה ‪ .‬השני היה מטוס‬
‫פרימוס ובו הטייס מר אפרים לייש והגברת ברוריה מרגולין אשר ה שליכו ממתקים מלמעלה על המאהל ויצרו‬
‫מהומה שנסתיימה בנפילת תורן דגל המחנה ‪ .‬מכת עקרבים נחתה על אותו מחנה אך חידוש נוסף ובדיוק בזמן‬
‫היוותה העזרה הרפואית בדמות שתי אחיות רחמניות שהובאו ע "י יוסק'ה גולדשטיין והשקו את החניכים נקועי‬
‫הרגל ועקוצי העקרב בשפע של שמן קי ק‪ .‬מאותו מחנה נזכרו השיר "המבשלת המבשלת ‪ ,‬מה תבשלי לנו "‬
‫וכמובן "רד אלינו אווירון "‪ .‬בסוף אותה שנה הכריז השבט על הקמת גרעין ראשון להתיישבות בהדרכת יוסק 'ה‬
‫גולדשטיין אשר יצא להכשרה בקבוצת שילר ושחבריו חתמו על מכתביהם כ 'הפיסטוקים'‪ .‬עם התלהטות המצב‬
‫בארץ והכרזת המ דינה – הופסקה שנת הלימודים של תלמידי השמינית והם גויסו ‪ .‬יוסק'ה מציין כי טרם יציאתם‬
‫של חניכיו הוציא מאחד הסליקים מכונת יריה בשם בז 'ה ואימן אותם ברמת יצחק ‪ .‬יוסף ברישומיו מותיר מקום‬
‫לתמונת אותו אימון וניתן להניח כי אי שם קיימת גם תמונה של אימון זה ‪ .‬בפרוץ המלח מה המשיך משה‬
‫למשטרייך לשמש כמפקד המשטרה המיוחדת ברמת גן ‪ .‬יוסק'ה גולדשטיין שכונה 'מסמרי' ויוסק'ה מרגולין‬
‫שכונה 'כדורי' גוייסו‪ .‬יוסק'ה פעל בגזרת תל ליטווינסקי ולוד‪ -‬רמלה‪ .‬בהמשך‪ ,‬הועבר בשל מקצועו לחיל האוויר‬
‫לצורך הכשרת שדות תעופה זמניים לקליטת אוירונים ‪ .‬בכ"ה באייר תש "ח מגיעה הבשורה המרה כי נפל ראשון‬
‫חללי השבט החניך צבי קליר ‪ .‬צבי נהרג בקרבות בסמוך לגשר עד הלום בפאתי אשדוד ‪ .‬ברור היה כי נפל אך לא‬
‫ניתן היה להביאו לקבר ישראל ‪ .‬רק לאחר חצי שנה בתום חיפושים שקיים צה "ל יחד עם אנשי השבט נמצאה‬
‫גופתו והובא למנוחות ‪ .‬ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות נכנסה לתוקפה ‪ .‬יוסק'ה שב ונשלח להכשיר שדה‬
‫תעופה ליד ירושלים ומשם הוטס מעל כיס פלוג 'ה לנגב‪ .‬אך שבט רמת גן המשיך לנהל פעילותו כל אותו זמן ‪.‬‬
‫השבט גדל לידי ‪ 500‬חניכים תחת משה למשטרייך וסגניתו עדנה הלוי וב ‪ 7/1948‬קיים את מחנה הקיץ‬
‫בהרצליה‪ .‬יוסק'ה מדגיש בכתביו כי במחנה זה ניצלו חניכי בני עקיבא את תנומתו של הצופה שומר הדגל אמנון‬
‫לפידות והצליחו לגנוב את דגל הצופים מן השבט ואף פעולת תגמול לחילוץ הדגל השדוד לא צלחה ‪ .‬אך מה‬
‫שיותר חשוב – מציין יוסק'ה את ביקורם של שני בוגרי השבט עמוס מנדלסון ורפי חנו בסקי אשר הגיעו למחנה‬
‫ברגל לאחר ששבו מקרבות הדרום עוד לפני שביקרו בביתם ‪ .‬לאחר המחנה ובטרם הסתיימה המלחמה מתחיל‬
‫שבט הצופים בחיפושיו אחר בית ‪ .‬חניכי השבט מלקטים חומרי בניה מן הפרדסים הנטושים שסביב ומרכזים‬
‫‪3‬‬
‫תולדות שבט צופי רמת גן‬
‫הסיכום נערך ע"י‪ :‬ד"ר מוקמאל מנשה‪ ,‬נתרם על ידו בדוא"ל בתאריך ‪01.11.2010‬‬
‫אותם בהר הארנבות שם הבטיחה העיריה לשכנם ‪ .‬משפחת קליר הפו עלת להנצחת בנה הציעה לשבט לדברי‬
‫יוסק'ה לחלוק לבינתיים מגרש משותף – זה שלימים הוקם עליו 'בית צבי'‪ .‬החניכים נרתמו והעבירו את חומרי‬
‫הבניה ומבנה ארעי הוקם ברחוב שועלי שמשון פינת גורי יהודה מקורות העץ שנאספו ‪ .‬חג חנוכה נקבע כתאריך‬
‫הולדת השבט ומפקד חגיגי התקיים ב ו ב‪ 1948‬בכדי לרומם את הרוח דווקא בשעה קשה ‪ .‬ההפוגה בקרבות‬
‫מלחמת השחרור פסקה וצופי השבט נרתמו לתפקידי שליחות ‪ ,‬עזרה ראשונה‪ ,‬מילוי שקי חול ותפירת רשתות‬
‫הסוואה‪ .‬משה לא ידע מנוח מאז נפילתו והעדרו של צבי ‪ .‬הצבא טען כי עדיין מסוכן לרדת לשטח אך לבסוף‬
‫אושר למשה יחד עם מר קליר‪ 65 ,‬חניכים‪ ,‬קבוצת מגלי מוקשים ‪ ,‬רופא‪ ,‬אנשי החברה קדישא ובהדרכתו של‬
‫בוגר השבט והסייר עמוס מנדלסון שהשתתף באותו הקרב – לצאת לדיונות אשדוד ולחפש את גופות הלוחמים ‪.‬‬
‫חניכי הכתה החמישית התפרסו בשורות וסרקו את השטח עד שנמצאו גופותיהם של צבי ושל שמונת חללי‬
‫צה"ל האחרים מאותו הקרב ‪ .‬הגרעין הראשון של השבט חסר אחד ירד לדרום להגשמה חלוצית והקים את‬
‫הנקודה 'תל רעים'‪ " .‬אנו מזמינים אתכם להשתתף בפתיחת פעמינו הראשונים באדמת הליס ולחזות במו עינכם‬
‫ביער הנפלא ששתלנו בשממה כברית ביננו לבין המדבר " כך כתבו וחתמו 'הג'אמעה" ב‪ 1949‬שב השבט‬
‫לשגרה ויוצא למחנה ב 'עברון'‪ .‬מחנה זה צולם ע "י גדעון רוזנבלום ‪ .‬המחנה אופיין בחמסין ובמכת יתושים‬
‫וברחשים אך הצרה העיקרית הייתה דווקא איש משרד הבריאות שהופיע ודרש ממשה לסגור את המחנה ‪" .‬לא‬
‫אצלי" [נישט במוטיען ] ענה לו משה ביידיש והשניים התווכחו עד שה גיעו להסכם כי ירוסס המחנה ויוותר על‬
‫עומדו‪ .‬תקוה יזרעאלי ורפאל מגידו קיבלו על עצמם את המשימה ‪ .‬כל חומר ריסוס ומשחה שניתן היה להשיג‬
‫הובאו ונמרחו פעמיים ביום על כל באי המחנה ומי שלא נמרח – לא זכה לארוחתו‪ ...‬התנועה הרחיבה את‬
‫פעילותה לגלאי ‪ 10-18‬והשבט הלך וגדל ל ידי ‪ 900‬חניכים‪ .‬ב‪ 1956‬הוקם שיכון וותיקים והמרחק משבט רמת‬
‫גן הצריך הקמת שבט חדש ‪ .‬ראשי שבט ר"ג חיפשו תושב שיתמסר למשימה זו ובפניהם התייצב אדם בשם 'מר‬
‫ספיר' שהבטיח להקדיש זמן ליסודו של השבט החדש ‪ .‬כמדריך מרכזי הגיע דני אידלמן [אלדן] משבט ר"ג‬
‫ומספר ראשי קבוצות נשלחו לסייע לידו ‪ .‬בתום שנה של פעילות מנה כבר שבט ירקון ‪ 120‬צופים‪ .‬במחנה הקיץ‬
‫בקרית עמל ב ‪ 16/7/1957‬פקד את שבט ירקון אסון כאשר אחד הצופים טבע בבריכה ‪ .‬בשנת ‪ 1958‬קיבל אלי‬
‫זוהר את תפקיד המדריך המרכזי בשבט החדש לצד ראשו מר ספיר אשר הביאו עד שנת ‪ 1960‬לידי ‪270‬‬
‫חניכים והעבירו לידי יהודה מיכאליס ששימש בתפקיד עד ‪ 1966‬ולאחריו גרשון שמלצר עד ‪ ,1971‬אריה פרס‬
‫עד ‪ 1976‬ורמי קרויטמן עד ‪ .1981‬שבט צאצא אחר לשבט רמת גן היה שבט רמת חן שנוסד ב ‪ 1957‬בראשותו‬
‫של יוסק'ה גולדשטיין ‪ .‬שבט ר"ד סייע גם להקמת שבטי צופים בסביון ובגבעתיים ‪ .‬פעילות החניכים במשך שנים‬
‫התקיימה בגנים הצבוריים ובשטחים הפתוחים [אתר עיריית רמת גן מציין את 'הר הארנבות' – עליו שוכן היום‬
‫מחוז מד"א כאיזור הפעילות והמחנאות של החניכים ]‪ .‬המשכן הארעי ליד בית צבי הפך לצר מלהכיל את השבט‬
‫וב‪ 1964‬לאחר ויכוחים ומאבקים הוקצתה לצופים ע "י אברהם קריניצי הצלע הדרום מזרחית של 'הר הבנים'‬
‫תחת התחיבות להשקעה של לירה מול לירה ‪ .‬תוך שנה התקיימה אסיפת מייסדים וב ‪ 1965‬הוקמו שתי אגודות ‪.‬‬
‫האחת להנהלת השבט וארגונו והשניה להחזקת שבטים ויחידות צופיות אחרות ברמת גן ובסביבה ‪ .‬האגודה‬
‫חותמת חוזה עם קבלן רמת גני בשם מר פ‪.‬זקלד והמחסור בכסף מכביד על ראשי השבט ‪ .‬חירם כהן‪ ,‬משה‬
‫למשטרייך ויוסק 'ה מרגולין נאלצים להשקיע לפרקי זמן קצרים כסף פרטי ‪ .‬בעיה נוספת הייתה לפי דברי יוסק 'ה‬
‫סרובו של בעל רפת אשר שכנה באיזור מגרש הספורט השבטי של היום לפנותה ‪ .‬מר ישראל פלג ‪ ,‬סגן ראש‬
‫העיר ול ימים ראשה יחד עם שלושת המייסדים גייסו ‪ 10,000‬לירות ופיצו את בעל הרפת בכדי שיעזוב את‬
‫המקום‪ .‬ב‪ 1973‬עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נרתם שבט רמת גן למטות החרום מל "ח ופס"ח‪ .‬צופי השבט‬
‫עבדו כדוורים ‪ ,‬סבלים‪ ,‬מחלקים‪ ,‬זבנים ופועלים בתעשיית המזון ‪ .‬השבט נענה לפניות בהתאם ל צרכים והקצה‬
‫חניכים לכל פעולה נדרשת ‪ .‬כדברי יוסק 'ה‪ ":‬במסירות ובבצוע פיזי הנדרש מצופים צעירים אלו – עמדו מעל‬
‫ומעבר למצופה"‪ .‬בשנת ‪ 1974‬במלאת ‪ 30‬שנים לשבט צופי רמת גן מנו הצופים שבעיר ‪ 5000‬חניכים‪ .‬מפקד‬
‫נערך באצטדיון שבעיר ומפגש מרגש בכפר המכביה ‪ .‬בשל מימדיו של ה שבט ומספר היוצאים העצום למפעלים‬
‫המגיע ל‪ 3,000‬חניכים בשני מחזורים ובשל צורכי הבריאות ‪ ,‬השליטה והבטחון הועברו מחנות הקיץ של השבט‬
‫וההנהגה ליער כפר החורש אשר חלקו נחכר מן הקק "ל‪ .‬הוקמו מחסני ציוד ‪ ,‬מבני שרותים וסככות למטבחים‬
‫ונרכשו גנרטורים ‪ .‬מרפאה נבנתה וגם תאי ש רותים פוזרו ביער ‪ .‬הורים וחילים בוגרים סייעו בשמירה ‪ .‬מחנה‬
‫הקיץ בשנות השבעים נמשך ‪ 10‬ימים כאשר החניכים הצעירים השתתפו בשבוע מתוכם ‪ .‬אוהל עגול שכן בסמוך‬
‫לחדר האוכל ולמגדל ההנהגתי ובו על מיטות שדה לנו מיסדי ההנהגה וצפו בנחת על מעשי ידיהם ‪ .‬כל בוקר‬
‫במחנה הקיץ היה נפתח בקולו הצרוד והחודר של משה שבקע מן הרמקולים והכריז ‪" :‬בוקר טוב לכל המחנה "‪.‬‬
‫לאחר מספר חרחורי רמקולים היה ממשיך משה ומורה "לנפת הדגל – המחנה יעבור לדום ‪ .‬מ‪-‬ח‪-‬נה‪ ,‬מ‪-‬ח‪-‬נה‪,‬‬
‫מ‪-‬ח‪-‬נ‪-‬ה! דום!!"‪ .‬לקול תרועת חצוצרה מזייפת היה הדגל מונף ואלפי חניכים יצאו לפעילויות א שר היו גורמות‬
‫לרכזי הבטיחות של ימינו להחוויר ‪ .‬קפיצות לברזנט ‪ ,‬גשרי שניים ושלושה חבלים גבוהים ‪ ,‬מגדלים ללא מגבלות‬
‫גובה וכל המרבה הרי זה משובח וכמובן גיחה רטובה ללילה למעין חרוד ‪ .‬לארוחות הבוקר היה משה מזרז‬
‫בקריאות 'איפה איפה איפה אתם ?לשוקו !לשוקו!לשוקו!' ובשירת 'ארוחת בוקר עולה ביוקר – על גלגלים‪ ,‬על‬
‫גלגלים על גלגלים '‪.‬‬
‫‪4‬‬