שינויים ביוכימיים בכדורית הדם האדומה של אדם עם הזדקנותה חיבור לשם קבל
Transcription
שינויים ביוכימיים בכדורית הדם האדומה של אדם עם הזדקנותה חיבור לשם קבל
77 שינויים ב כ ד ו ר י ת ה ד ם ה א ד ו מ ה של א ד ם עם ביוכימיים לשם חיבור "דוקטור למועצה ן תשל״א קבלת התואר לפילוסופיה" מוגש פרידה הזדקנותה ע"י ברוק-סימוני ה מ ד ע י ת של מ כ ו ן ויצמן למדע, רחובות יוני 1971 שינויים ב כ ד ו ר י ת הדם ה א ד ו מ ה של אדם עם ביוכימיים לשם חיבור "דוקטור למועצה סי ו ן תשל״א המדעית של התואר לפילוסופיה" מוגש פרידה קבלת הזדקנותה ע"י ברוק-םימוני מכון ויצמן למדע, רחובות יוני 1971 לזכר אמי ב ו צ ע ה ב ה ד ר כ ת ם של זו עבודה המטולוגי ב .ר ם ו ת ,מ כ ו ן פרופ' ב י " ח ת ל -ה ש ו מ ר ע "ש ס י ב א ,ו ב י י ם של א ו נ י ב ם י ס ת ת ל -א ב י ב , לרפואה ד נ ו ן ,המחלקה ל א ו ל ט ר א - ד. פרופ־* ויצמן ביולוגית ,מכון סטרוקטורה למדע. נ ת ו נ ה לפרופ־* ב .ר מ ו ת תודתי ו פ ו ו פ ׳ ד^ .ד ב ־ ו ־ ך ע ל ה ד ר כ ת ם ה נ א מ נ ה . פ .ה ו ל צ מ ן על בצוע העבודה ה ט כ נ י ת לגבי* מ ו ב ע ת ת ו ד ת י ל ח ב ר י ב מ כ ו ן ההמט ו ל ו ג י וכץ תל־־השוםר ע״ש ש י ב א ו ב מ ח ל ק ה בי״ח ויצמ מכון ביולוגית, לאולטראסטרוקטורה הסיוע הרב שקבלתי מהם. על תוכן הענינים עמוד מבוא 1 הגליקוליטי המעגל הפנםזות מעגל 2 4 חומרים ושיטות 10 לפי הגיל תםסית תאים הפרדת פעילות .1 חומר ים הנוקלאוטידים מאגר .2 גליקוליזה .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 חומר .1 .2 .3 .4 .5 10 11 13 14 16 17 דיפוםפוגליצראט 3,2 פעילות אדנוזין טריפוםפאטאז מלחי נתרן אשלגן גלוטתיון מחוזר 18 18 19 19 19 שבירות אוםמוסית ה ת פ ל ג ו ת ׳ הת&ים לפי',םשקלם< ה ס ג ו ל י קליני 19 תלםמיה היפוכרומית אנמיה אנמיה רפרקסורית םידרובלסטית מיאלופיברוזים מ ח ל ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב ה ר ס מ ו ג ב ר של האדומים 19 19 20 20 התאים •20 תוצאות 22 להפרדת השיטה בדיקת מבדלת בהצפה תםםית פעילות סריפוםפאטאז אדנוזין הנוקלאוטידים מאגר גליקוליזה והנתדן האשלגן רמת דיפוםפוגליזנדאס 3,2 מחוזר גלוסתיון אוםסוטית שבירות אריטרוזניסים של אדם 22 24 30 30 30 32 32 33 34 תוכן ענינים עמוד חומר ק ל י נ י '34 המוליטיות אנםיות דפרקטורית םידרובלםסית אנמיה ו א נ מ י ה של ח ו ס ר ג ר ז ל תלסמיה מיאלוברוסיג! 34 41 43 45 דיון 47 סכום 56 ספרות 58 סכום א נ ג ל י רע יפת פנלאות K H ) 0 1 1 f 6 י ט ו עפו ד לקביעת&ב י ן טבלחת ט פ ׳ si עונו ת 1 1 eRBbit ט בלוז טפי* {8 טנל« פט* :3 טבלה פ ט ׳ !4 טבלוז טבלת טבלח טגלמ טגל1ו טנלח טבל!} ט&ל« ט3לח טבלון טבלח טבלו* פ ע י ל ו ת ז ז ד נ ו ? 1י ן ט 1י פ ו פ פ ט ן גמ&וליזטיט ו י י י ו א י ן ט י נ י ו ת בטקטעיט ס ח ו פ ר ד ו Pe869 ג ר פ י ט ש ם ו מ נ ו גבר?ל ז p & i M C H Cהמות חרט •*Pו- משואח ל ו * י ט י ט נתאיט טדפודיט 18 S ג י 84 מם׳״ ! 5פ ע י ל ו ת ת פ פ י פ זדפת גחטדדות ש ו נ ו ת פט־״ !0פ ע י ל ו ת תטטיט ג ל י ק ו ל י ט י י ט טפ׳ פ ע י ל ו ת תטםיט ג ל י » ן ו ל י ט י ע נ ו ט פ י פ ט פ ׳ :8פ ע י ל ו ת ג ל ו ? ו » »6טו&פט ג ל ו ק ו נ י ק וגלוטאמית אוקטלו אוטית 1מי11וגנו !טיאנפאפינא S8 פ ט ׳ 1 i dוי«ט ג י ן ז * 8*«1ע י ף י פ ו ^ ן נ י פ ו נ י ן 89b*fלליתtt«a13 ת א י פ ו י ן נ י פ 1Va01*1«ft׳ פ ט ׳ 10ו מ ע ו 1א « * י ן פ ע י ל ו ת תטפי-ת «t*1)1 ־89 1ט י ק ו ל ו צ י פ י פ נפקטעיפ פ ו פ ד ר י פ 31 פ ט ׳ ! 11פ ע י ל ו ת ש ל ^ ^ ק ז ^ ל ל י ו ת טפ 31׳ 18 D P G , AMP, ADP, ATP 2,3 38 פ ט ׳ ! 18נ ל י ? ו ל י * . 1נ ת א י פ פ ו פ ר ד י פ ל פ י « ג י ל 83 פפ ׳ ! 14ב ט ו י י גו1ין ואעלגין נ ת א י פ ט ו פ ר ו י ט פ פ ׳ ISו כ פ ו ת ג ל ו ט ת י ו ן פ « ו ז 1בתאיט פ ו פ ו י ד י פ 88 פ פ ׳ : 16פ ע י ל ו ת :ת ס פ י ת י . .ו נ פ ו ת ה ו י ט י י ן ו ל ו - אדנוזין טריפופטט 84 86 ?"8 * י ט י פ *אגפיות ה פ ו ל י ט י ו ת נ ד ? 3ז ו ת :פ ע י ל ו ת תפפית ו נ פ ו ת ת 1ט י י ן ו ל ו צ י ט י פ 36 באנפיות מפוליטיות ק ו נ ג נ ט י ל י ו ת :פ י ז ו ד ו * פ י י ק 1ל ו * י ט י £גת.איפ פ ו פ ד י י ט ל פ י «1יל נ א נ פ י ו ת מ«ולי0י־ו« :פ ע י ל ו ת תפפית ו נ פ ו ת ו ן ו ״ ט י ק ו ל ו ו ג י פ י פ 38 נ א נ פ י ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת עפ א 1ל ו ט י ג * י ת פ ע י ל ו ת תפטית ו נ פ ו ת מ ף פ י ק ו ל ו ן י י ט י ט ה א ג פ י ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת 8 3 1 3ו ת ,ט 1א ו ט י ו ת 38 :פ ע י ל ו ת תטפית ו נ פ ו ת מ ר ט י ק ו ל ו צ י ט י פ PD639 G נ א נ פ י ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת עט מוטף :פ ע י ל ו ת ת פ פ י ת נ א נ ש י פ נ ד י א י פ עפ PD640 G חיטי א י נ י ז י ן טדיפוס- פ ע י ל ו ת תפפית, פאט ו כ פ ו ת ח ר פ י ק ו ל ו * י ט י 0נאנפי}1 41 דפףקטוףית פ ע י ל ו ת ת פ פ י ת סל נ ל ו י ן ו ! - 6פ ו פ פ א ט וחיןפוקינא* ולפת « א י נ ו * י ן &4 ט ף י פ ו פ פ א ט נטלפפי!? 36 טבלח פ פ ׳ 19 פ פ ׳ 18 טבלח פ פ ׳ 19 טבלח פ פ ׳ 80 טבלו? פ פ ׳ 21 טבלו; פ פ ׳ 88 טבלו? פ פ ׳ 88 פ נ ל ל. פ פ ׳ 84 V טבלה םםי׳י :25 -6פוםפאט פ ע י ל ו ת ת ם ם י ת סל גלוקרז ו ר פ ת האדנוזיץ ט ר י ־ דהידרוגנאז פ ו ם פ א ט באנמיה בגלל ח ו ס ר ברזל 45 מס־* :26 פעילות תססית ,רמת א ד נ ו ז י ן וכמות רטיקולוגיטים טריפוםפאט במיאלופיברוםיס 46 י ר י ד ה ב פ ע י ל ו ת ת ס ם י ת ו׳־ATPבתאים לעומת א ו כ ל ו ס י ת תאים חסרת זקנים המבוטאת כ100$- דטיקולוציטים 46 טבלה טבלה *י •* , מם * :27 מילון תסס י ם Enzymes א ד נ ו ז י ן 5טדי טוספאטאז א י ז ו נ י ס ד י ת דחידרוגנאז אנולאז אגטיל פ ו ל י ן אםסדאז גלוטםית אוקםלואצטית טואנםאטינאז ג ל ו pד ז 6פוסטאט ד ח י ד ד ו ג נ א ז גליזנדאלדהיד 3פוםפאט ד ה י ד ד ו ג נ א ז ג ל י ג ד ו ל 1פוטפאט ד ה י ד ד ו ג נ א ז דיאטודאז הקםוקינאז סר י ו ז פוספאם א י זומדא ז לקסיק ד ה י ד ד ו ג נ א ז 6פוספו ג ל ו ק ו נ י ק ד ה י ד ד ו ג נ א ז פוםפוהקסוקינאז -פופפופרוקטוקינאז פוםפוהקסואיזוםראז פופפדגליצדאם ק י ב א ז פ ו ם פ ו ג ל י צ ר א ט מוטאז פירובאטק י נא ז קטאלא ז ATPaie ICDH וסובםטרטים EN AChE GOT G6PD GAPDH GDH DIaphorase HK TPI LDH 6PGD PHI PGI PGK PGM PK Catalase Coenzymes and substrates קואניזימים אדנ י ן אדנו זין 5דיפוםפואט אדנוזיץ אדנו זין 5מונופוספאט א ד נ ו ז י ן 5סר י פ ו ס פ א ט '6פ ו ם פ א ט גלוקוז 3פוםפאט גליצראלדהיד גואנ י ן מחוזר גלותטיון דיפוםפוגליצראט 3,2 2,3 היפוקםנטין פירובית חומצה לקט ית חומצה ניקוטינית חומצה פוםפאט טריוז ניקוטין אמיד אדני ן די 3וקלן!וטיד אמיד ניקוטין אדנין דו נוקלאדסייד ,טחו ניקוטין פוםפ אמיד אדנין די נ ו ק ל א ו ט י ד ניקוטין פוספ אמיד אדנין די נוקלאוטיד ADP AMP ATP 6PG GAP Guanine Glutathione reduced DPG Hypoxanthine Pyruvic acid Lactic acid Nicotinic acid Triosphosphate NAD-DPN NADH-DPNH זר אט אט NADP-TPN מחוזר NADPH-TPNH ()המסך Purine nucleotide Pyridine nucleotide DP6|,p מילון פ ו ר י ן נוקלאוטיד פ יד י די ן נ ו ק ל א ו ט י ד P6F פרוקסוז6פוספאט דיפוספאט פרוקטוז1 ,6 PG6 6פוספוגלוקונאט p2 2פוםפוגליצראט p3 3פוםפוגליצראט מושגים Oubain א ו בא י ן Buffer substrate בופד פוםפאט Gravildt גרביקיט Di־n־butyl phtalate ב ו ת י ל פטלאט- נ- ד י Glycolytic cycle (Embden Meyrhof pathway) מעגל ג ל י ק ו ל י ט י Penthose phosphate cycle (hexose monophc^hgte ץ מעגל פ נ ט ו ז ו ת Krebs cycle parnway^ מעגל קרבם Methyl phtalate מתיל פטלאט Normoblast נורמובלסט Neutralization סתירה י Kit ערכה Keton reagent קטון״ריאגנט Pacemaker קוצב Ribosome ריבו זום Stem cell תא אב מחלות ה י ט ו כ ר ו מ י ת בגלל חוסר ברזל Hypo!chromic: iron deficiency anemia המוליטית םפרוציסרית Spherocytic hemolytic anemia ה פ ו ל י ט י ת לא ם פ ר ו ן י ט ר י ת Non spherocytic hemolytic anemia רפרקסורית םידרובלםטית אנמיה אנמיה אנמיה אנמיה Refractory sideroblastic anemia מ י א ל ו פ י ב ר י ז ים Myelofibrosis Thalassemia minor ( מינוי תלםםיה Abbreviations AChE ADP ALD AMP ATP ATPase DHAP 1,3 DPG 2,3 DPG DPGM EMP EN E4P FDP F-6-P GAP GAPDH GDH GOT G-6-P G-6PD GSH HK HMP ICDH LDH M NAD NADH NADP NADPH NADase PEP 2- PG 3- PG Aceteylcholine esterase (3.1.1.7 acetycholine hydrolase) adenosine-5'-diphosphoric acid aldolase (4.1.2.13 fructose-l,6-diphosphate-D-glyceraldehyde-3phosphate-lyase) adenosine־5'־monophosphorlc acid adenosine־5'-triphosphoric acid adenoslne-5 -triphosphatase (3.6.1.8. ATP pyrophosphohydrolase) Dlhydroxyacetone phosphate 1,3 dlphosphbglycerate 2,3 dlphosphoglycerate dlphosphoglycerate mutase Embden Meyerhof Pathway Enolase (4.2.1.11 2-phospho-D־glycerate hydrolase) Erythro y 4 phosphate fructose diphosphate fructose-6-phosphate D,L־glyceraldehyde-3-phosphate glyceraldehyde-3-phosphate dehydrogenase (1.2.1.12 -D-glyceraldehyde־3-phosphate : NAD oxireductase (phosphorylating) glycerol-! -phosphate dehydrogenase (1.1.1.8-L־glycerol-3-phosphate N A D oxireductase) glutamic oxalacetic transaminase (2.6.l.l-L-aspartate:2-oxoglytarate aminotransferase) g lucose-6-phospha te glucose־6־phosphate dehydrogenase (1.1.1.49 D-glucose־6-phosphate: NADP oxidoreductase glutathione (reduced form) hexokinase (2.7.1.1-ATP: D-hexose־6-phosphotrasferase hexose monophosphate pathway isocitrate dehydrogenase (1.1.1.42 threo־D ־isocitrate: NADP oxireductase (decarboxylating) lactate dehydrogenase (1.1.1.27-L-lactate: NAD oxireductase) Mol nicotinamide adenin dinucleotide nicotinamide adenin dinucleotide, reduced form nicotinamide ־adenin dinucleotide phosphate nicotinamide adenin dinucleotide phosphate, reduced form (D'PNase) NAD nucleosidase (3.2.2.5-NAD glycohydrolase) phosphoenol pyruvate 2-phosphoglycerate ־3phosphoglycerate 1 s * 6-PG 6-PGD 6-PGL PHI P? PGK PGM PK PRPP RNA R-59 Ru־5P S-7P TPI TRA TRIS Xu-5P ־6phosphog1ucona te ־6phosphogluconic dehydrogenase (1,1,1,44 6-phospho־־D־gluconate: NADP oxireductase (decarboxylating) ־6phosphoglucolactone phosphohexoseisomerase (5.3.1.9 D־glucose־6־phosphate־ketoJ־isomerase) inorganic phosphate 3-phosphoglycerate kinase (2.7.2.3 ATP: ־3phospho־D־glycerate l־phospho־ transferase) Phosphoglycerase mutase ( ־2 . 7 . 5 . 3 . 2 3diphospho־D־glycerate:־2phosphoD-glycerate phosphotrasferase) pyruvate kinase (2.7.1.40 ATP: pyruvate phosphotransferase) 5' phosphoribosyl 1-pyrophosphate ribonucleic acid ribose־5-phosphate ribulose-5-phosphate s'edulose 7 phosphate triosephdsphate isomerase (5.3.1.1. D־glyceraldehyde-3-phosphate ketolisomerase) Triethanolamine Tris (hydroxymethyl) aminomethane xylulose 5-phosphate / ״ ־ 1 מבוא שנים במשך )אדיטרוציטים( שמציאת תהליך ס ו נ י רבות במחזור הדם במערכת אסיים ס ל התא ).(1 להיות תא חלבוני RNA עובר דהיינו, תא בשל. כ ב ד של מילוי להוביל חמצן תהליך החומצות הזקן, Stem cell הנמצא ולאחד מספר גרעין המכיל בדרכו תםייע במרכזים חלוקות העתיד האריטרוציט זה הבשלה להבנת הםטוטו- הופך להפלם תוך מלווה לקבל ח י ו נ י י ם . ודו־־תחמוצת עובר התא לצורתו דרכם הספקה תפקיד הפחמן במעברים המקורית. שאריות במחזור הדם, על מ נ ת ס ד י ר ה של המיטוכונדריה, ג ו ל ג י י . נושאים בנטל האריטרוציטים מן הרקמות קוטר קטן לעמוד אנרגיה, בעל גרעין הרטיקולוציס מערכת ) ( C02 בעלי הריבוזוםים, היותו מתבגר ושאריות ליתר הנקרא בעזרת מימי למחזור הצנטדיולי פ י ז י ו ל ו ג י י ם בו באיבוד בהסואה יוצא התא חלבונים נותרו יציאתו העושים לרקמות ליצר סעדיין זה המוגלובין ה ג ר ע י ן )(5 מסוגל סעות מאז הארוכה וחוזר פליטת התפםים הבשלים, מהריאות גדולות סל הגרעיניות, תפקידים צורתו תא 72-24 האריטרוציטים הריאות. לאחר ומערכת ק צ ר ה של הריבוזוםים, חייב אדום כמויות .(2 ,3 למיניהם תקופה את בתא-אב למחזור הדם. לאריטרוציט זה אנרגיה פ י ז י ו ל ו ג י ת , במבנה התא דיפרנציאציה, מייצר ה ת א ),4 רםיקולוציס משנה תוך או הזדקנות בהנחה הנופפת. הנורמובלםם אל ההיקפי, המפפקת האדום זה נורמובלסט, התבגרותו תוך השינויים גתאים ההזדקנות. מוצאו ה־ נחקרו המופיעים אדומים בתפקיד אותה הוא משלו, קשה מקבל ת ה ל י כ י ם בהם מסדרת האנרגיה זמנו המופקת ולמלא את הרכבו דחלבוני וםפורילציה של עליו הגלוקוז זה ם״שריפת" תפקידיו והופכו המעגל ע״י מעגל של ע״י התםם ה נ י צ ו ל של צורתו, של הפנטוזות .(7 ־ הגלוקוז מנוצל ),8 במעגל בשתי - עם גודלו, ההמוגלובין של כניסתו ההקסוקינאז 6 - ה ״ ק ו צ ב " ־־ pacemaker חומצה דרכים: - P הגליקוליםי תהליכי לתא . ומשום הגליקוליזה כ90$- הגורם במעגל תסס כך האנארובית הגליקוליסי ).(10 נעריך מולקולות לקסית )ראה פ ע ו ל ה של ת ס ס ALd - אדנוזין פוספאסים הגליקוליטי מ ם יי ציור את המאזן ההקםוז האנרגטי, במעגל לנקודה על ז ו . הגליקוליםי, - לשתי >}. PF שיהיה מכאן דיפוספאס בתום שלב גלוקוז תוך - פועל פוםפאס. להשקיע ואילך, ה צ ט ב ר ו ת של זה טריוז צורך מ ו ק ל ו ל ה של אולם חלה לפרוקסוז מ ו ל ק ו ל ו ת של נווכח כל וממנו נוצרות שתי הגלוקו ז-6-פוםפאט ־ P6F6-ו ל א ח ר מ כ ן ט ר י פ ו ם פ א ם ־* ATP והגיעה מתפרק .(1 פוםפופרוקםוקינאז המפצל ב ש ל ב ־*ה א ת הגליקוליטי טריוז המעגל פרוקטו ז -פ ו ס פ א ס אלדולאז למעגל הפחוזר הגליקוליטי G6פוםפאט המנוצל דרך של להיות FDP להתכלות על טרם הגליקוליטי מולקולות הופך שמירה ומצבם בדיפוזיה המעגל לגלוקוז שעור הגלוקוז של האדום הגלוקוז-6-פוםפאט והיתר אם הםסרוקםורלית הראשון ר א ה ^ Rapoportא ת ).(9 מאפשרת לתא שלא ה פ י ז י ו ל ו ג י י ם ת ו ך חודר לתא התםס קובע את גלוקוז בסקור בלעדי האחרים. הגלוקוז פועל מנוצל הכימי,שלימותו התא הגלוקוז אנרגיה )&(. שתי שנכנסה םםבוליזם אדנוזים טרי- 1 GLUCOSE <ZiE£-*HMP DHAP 6R3P k GBPDH DP&H ADPA עpen RTP\ 2,3 DP0 J PEP ATP, ) PH PyRUVfiTE \ צניור מס הנ׳וגעל הגליקוליס׳ Shunt פוםפאט. הפיכת הגליצראלדהיד PGAו ה פ י כ ת של א ד נ ו ז י ן של ש ת י הפוםפואנול האדנוזין ה נ כ ו נ י ם של ב ס י ו מ ו ס ל ה מ ע ג ל מראה ק ט י ו נ י ם בתא הקרום. הדרושה - טריפוספאס האנרגיה ).(20-24 העוסקים האדנוזין ומגנזיום תוםפת שמירת החשובים מתקבלת ע״י אינן אנרגיה ק ט י ו נ י ם משני פ י ר ו ק קשרים הקרויה ו מ ו פ ע ל ת על אובאין ברורות די הריכוזים הצורכים בעזרת מערכת תסםים ו מ ע ו כ ב ת ע״יי אנרגיה - צרכן, ידי Oubain ומשמשות נושא ב ח ק י ר ת ה ).(25-28 טריפוספאט כחומר האדום כצבד ATPaseה נ מ צ א ת ב ק ר ו ם התא ת כ ו נ ו ת י ה של מ ע ר כ ת ז ו מ נ ו צ ל גם מ ו צ א ).(29 נ ו ק ל א ו ט י ד י ם ).(30 לםנתז האדום םהרקמות האחרות באופן אדנין, גואנין של התא ה א ד ו ם ).(29-32 והיפוקסנטין אינקורפורציה ל ב י ו ס י נ ת ז ה של כ י ד ו ע א י ן התא פורין בתהליכי מאזן אנרגיה. התהליכים ל ת ה ל י ך זה הקטיונים: מאדנין יוצרים 4 מ ח י י ב ת ה ע ב ר ה מ ת מ ד ת של נתרן, בין אשלגן הדורשים ה י נ ו אחד אדנוזין טריפוםפאטאז תהליכים ריכוזים האנרגיה א נ ר ג י ה של אדנוזין ס ר י פ ו ם פ א ט משמשת ל ת א לביצוע מניעת מפל ).(12-19 לויכוח ללקטאט מולקולות מ ו ל ק ו ל ו ת של . ( I T ) "ATP ה מ נ ו צ ל ע ל י ד י התא עתירי GAP - פ י ר ו ב א ט ־ PEP סריפוספאט, אנרגית עברי פוםפאט לחומצה פוםפוגליצרית - בלתי את צ ר כ י ו מושלם. ועוברים ה ס י נ ת ז ה של הגרעין ב ח ו מ ר י ם אלה הן לתוך נוקלאוםידים phosphoribosyl- pyrophosphate-5 PRPPו מ ז ו ר ז ת ע ״ י פוספאט ו ס י נ ת ז ה א ל ו משתתף ה ~ . ATP מסוגל מ ק ב ל התא מסופקות לו אינקורפורציה פורין פורין ה א ד ו ם חסר נוקלאוםידים בצורת הנוקלאוטידים ע ו ב ר ת דרך א נ א ו ר ג נ י ()33 ,32 גם יצירת הפירידין נוקלאוסידים דורשת םהתא השקעת אנרגיה ,אותה טריפוםפאט הוא שואב ממצבורי אדנוזין ).(34 הפירידין נוקלאוטידים חיוניים לתקינות המעגל הגליקוליטי ומעגל הפנטוזות בו הם משתתפים וכן עקב היותם חומרים מחזרים הממלאים תפקיד בשמירת חלבוני התא במצב מחוזר ).(35 ואכן התא חייב לדאוג לשמירת הרמות המתאימות של קואנזיםים חשובים אלה וזאת הוא עושה ע״י חיבור חומצה ניקוטינית עם ריבוז פוספאט - ,P5Rתוך ניצול אדנוזין טריפוספאם האריטדוציט משחלף בהתמדה כולסטרול וחומצות שומניות ) , 4 1 אדנוזין , ) , ( 3 8פוספוליפידים .(36)37 ) (39 , 4 0 (40בין הפלסמה ובין קרום התא ,תוך ניצול טריפוםפאס. המעגל הגליקוליטי ,נוסף לתפקידו כספק אנרגיה ,הינו מקור בעל חשיבות רבה לתרכובות מחזרות -ניקוטינאםיד אדנין דינוקלאוטיד - .NAD red. קבוצות מחזרות אלה מאפשרות לתא להתגונן בפני חימצון יתר ולשמור על ההמוגלובין במצב מחוזר. מחוזר נעשה ע״י דיאפורז החיזור המתמיד של הםתהמוגלובין לתפוגלובי , ( D i a p h o r a s e(43-45-הזקוק לפעילותו לתרכובות מחזרות המסופקות לו ע״י המעגל הגליקוליטי וע״יי מעגל הפנטוזות. מעגל הפנמוזות עקב חשיבותו של מעגל מטבולי זה ביצירת הקואנזים ניקוטינאמיד ארנין מחוזר דינוקלאוטידפוםפאט ־־ H(46-48- להמוגלובין S G מחוזר , NADHאשר שומר על גלוטתיון במצב ( ואולי בעל חשיבות בחיזור המתהמוגלובין ).(49-52 שלב ראשון . G6PD - דהידרוגנאז אוקסידטיבי של מאחר ברור שקיימת 7.6 ).(53 השלבים )ציור מסי תחרות על נקבעת ע״י ה pH - שווי במעגל ע ל י ת ה pH -ע ד התםס זה ההופך גלוקוז 6 שלבי הינם פוםפאט לא פירוק .(2 מעגל ניצולו. והפוספאט המשקל 8.2 תהליך PG6 -ב ע ז ר ת הגליקוליטי וגם ביניהם מסיט את p יתר הקסוז והמעגל זה או אחר H במעגל ל6!-פוםפוגלוקו נאט פוספאם 6 הפנטוזות הוא אוקסידטיבי גלוקוז לכוון הפנטוזות מידת האנאורגני ניצול מפנה את ר ו ב נ י ז ו נ י ם ניצול הגלוקז התוך-תאי הגלוקוז הגלוקוז מגלוקוז, במעגל התאי במעגל ).(53-55 הפנטוזות בדרך לניצול הגליקוליטית. בתנאים פ י ז י ו ל ו ג י י ם באופן נורמלי אין לעומת קיימות ע״י זאת ואח״כ עכוב למצוא אדומים באיזוםופים לפני הזקנים או ).(57-59 נחקר ע ״ י לאחר הניזוקים טחול למרכיבים מקרופגים או מתרכזים עובר א ח ר י ם של בכלי הדם היםטיוציםים עקבו בטחול, תפקיד במחזור ה ו צ א ת ו של ה ת א הטחול ח ו ק ר י ם אשר תאים אלה המוליזה המצביעות על ת פ ק י ד ו של מספר כריתת האריטרוציט המעידים על ברורות פגוציטוזיס ע״י ).(60-63 הזרקתם. סימנים עדויות הרטיקולואנדוטלילית מהמחזור כמעט א י ן נהרס הדם. אחרי המערכת תאים מסומנים במיוחד אלה סילוק מהמחזור במערכת ב ה ו צ א ת ם של תאים ).(56 שניזוקו האריטרוציטים הרטיקולואנדוטלילית ).(64-66 לא להזדקנות ניתן או לקבוע שהוא ב ו ו ד א ו ת אם אחראי ישירות הספק אנרגטי לשינויים ירוד הינו תופעת המוכרים ע ״ י התא לוואי הפגוציטרי GLUCOSE HK GGP ^ CMP f6P 2 *ליח־ מס jmraan מעגל GfiBP זאת לעומת מאמציהם מחד, ניתן סל חוקרים ובזיהוי ניתן ללמוד על .(64 ,65 נעשו תופעה , והדגרה ונעשו במשקלם ה ס ג ו ל י של עובדות המצביעות על כן נמצא התא על כי הצעיר שונות כל דורשת בהכרח הבדלים אשר גם בתאים ש״התקלקלוי• מלאכותי באופן הזקנים שינויים - ממצא ניתן ),65 ושבירותם במבנה לקבל בתאים עם וחזרה .(66 שינוי בהסתכלות המזדקן מבנה במיקרוסקופ ).(69 לצורתם בתנאי עליה בתמיסות הביו- הזדקנותם הקודמת אחסון משמעותית ה י פ ו ם ו נ י ו ת גברה - קרום התא ),72 (71 ה ו י ם ק ו -א ל ם ט י של המעיד על השינויים אפשרות מידת הוכיח החלים להפריד את אדומים, בהתאם שהוזכרו ה י ע י ל ו ת של כי בכדוריות התאים תאים ביופיזיקליים הביקורת פחות לעוות צורה החשמלי ע ל שטח פ נ י התא לחקר להפרדת על העבודות הדנות על והשינויים השינויים השינויים נצפתה בהרכב ה א ל ק ט ר ו ל י ס י ם בתא הליפידים פני ירוד מ ז ה שעל קרום התא. מבט אלקטרוני בשתי ישיר ).(77 גישה זו ל ז ו . ),(78 המטען החלים החלים נוחים זו ).(67-69 השינויים כמות מבנה הש י נ ו י י ם ה ב י ו פ .י ז י ק ל י י ם מאידך ל י מ ד ו נ ו על מתוך התאים )(73-76 השינוי שיטות •יזקנים • במבנה בבדיקות ההמוגלובין, זקנים להספיע על הביוכימיים התםםים שתאים ),70 רבים למיניהם. פיזיקליים נמצא התרכזו הביוכימיות קרום התא ,מצב בפעילות כי הוא השינויים הבדיקות של להניח עלול סימור התא. ברזל לקבוצות ג י ל כדי לגיל ,תוך לעיל פותחו / ההפרדה רדיואקטיבי ה א ד ו מ ו ת עם שיטות מושתתת על חודר הזדקנותן לאפשר ניצול חלק רבות עבודתו השוואתן מאותם ).(71-76 של1.ג>61חו1ב>^1 לאריטרוציםיאך ורק כל עוד י ו צ ר התא סימון ה מ ו ג ל ו ב י ן ,דבר המאפשר צעירים תאים ומעקב אחר התבגרותם. השיטות שפותחו התבססו על הבדלים במשקל סידכוז פשוט( 7 9 ) , התבדר שאפשר המדיום םירכוז וע״י להשיג הפרדה טובה ב ר י כ ו ז של 30$ ).(81 ר י כ ו ז י ם של א ל ב ו מ י ן בקר באולטרצנטדיפוגה ) . ( 8 0 יותר ע ״ י הגדלת המשקל ה ח י צ ו נ י כפי שנעשה ע ״ י יעילות Prankerd גדולה ).(82-84 ( B a d f o r d (85 ה ס ג ו ל י של תאים בשכירות הבדלים אדומים נוצלו ע״י אריטרוציסים החשמלי אשר Walterלהפרדת תאים . ( d i s t r i b u t i o n (89 לעתים א י מ ו נ ו ל ו ג י ו ת ,כפי שעשו של מעקב אחר ק י י מ ת שיטה אחרת, אולם ניתן ,(81 היפוםוניות דנון וזקנים ).(91-93 )(74 Counter current ק ב ו צ ו ת תאים בשיטות נעשו גם נםיונות . ( i n ב נ ם י ו נ ו ת להפרדת תאים התוך-תאי ).(87-89 ומריקובםקי בשיטת להוצא מכלל תאים בשיטות ש ו נ ו ת , הזדקנות האריטרוציט בכמות החומצות ה ש ו מ נ י ו ת שבקרום התא בכמות האשלגן נ ו ס פ ו ת התבססו על הבדלים צעירים ב ז ה י ר ו ת ,כ י עם Balentine and לשימוש להגדרת המשקל לראשונה ע ״ י ה ז ד ק נ ו ת תאיםvivo(94 לסכם, למטרות אחרות בתמיסות חוקרים אחדים לא תמיד נמצא התאמה ניתן תוארו ה נ ם י ו ב של בקר המבוססת על שיטות ).(86 ה ס ג ו ל י של י ו ת ר מתקבלת ע ״ י ו מ ר י ק ו ב ס ק י פתחו אותה אוסםוטית של במטען באלבומין במשך הזמן שימוש במפל הצפה מבדלת על פטלטים ,אשר בד• חשתמשו ודנון ה ס ג ו ל י ,ע ״ י שיטת ),(95 ובמקביל עליה וארלי בכלל בכמות הנתרן חלה ירידה הליפידים ).(97 ),96 פעילות התםסיט ר ו ב שנבדקו הם: הקםוקינאז ), 99 טדייזפוספאט פוםפאט נוספים אוקסלואצטית ).(99 פוספוגלוקוניק ונמצאו אחרים, אלדולאז פעילותו הכושר תאים אחדים נמצא ע ״ י אחד עם יורד עם ),(104 החוקרים ה ז ד ק נ ו ת התא זקנים ),108 תאים .(97 ו - אם כ י יש החומרים הם: מחוזר האחרים ניקוטינאמיד - .(ill)GSH ).(112 מתהמוגלובין בצעירים )(113-115־. ניקוטינאמיד גלוטאמית )(105 בדומה אחרים יחיד ICDH לתםםים ).(100 העולה במידת צעירים י ח ד עם גבוה מהכושר הירידה הגליקוליטי בפעילות , של הגליקוליטית 2 P G D ( ).(110 שנבדקו אדניץ תםסים דהידרוגנאז האדום, 3(109,104,97 החולקים על כך .(99 חומצית יורד לפי פוספאט ).(106 ה ג ל י ק ו ל י ט י של ,107 ,100 פוספסאז ),(101 גליצראלדהיד- האדום הם: גליקוליטי קינאז גלוקוז 6 ואיזוציטרית ואינו כתםם המעגל ),(103 ),104 ה ז ד ק נ ו ת התא הגליקוליטי: פירובאם נבדקו: ה ז ד ק נ ו ת התא ,(GOT(99 ־ ),(100 דהידרוגנאז ,(NADase(103 דהידרוגנאז חוקרים );(93 הפטוזות י ו ר ד י ם עם - תסטי פוםפופרוקטוקינאז ממעגל טראנםאמינאז לקםיק לפי ),(102 );(104 דינוקלאוסידאז וקסלאז הזדקנות פוםפוהקם וזאי זומראז איזומראז שנבדקו אדנין ירידה ,(98 ו6- שנבדקו כולינאסטראז דהידרוגנאז דהידרוגנאז ב-ATP התםסים י ו ר ד ת עם האריטרוציט. ונמצאו בירידה תוך דינוקלאוטיד לגבי נבדק הגלוטתיון ונמצא גבוה - ה ז ד ק נ ו ת התא ,(NAD(104 קיימים יותר וגלוםתיון חילוקי בתאים האדום דעות אדומים בספרות זקנים מאשר רקע על העשויים באדם נורמלי בעבודה זאת לגילם, אשד אמנם בהספקת ולא מכיוון שלא ארנבת וחקר מדת תאי בדיקות לבצע אינן מחולים במחלות מ נ ג נ ו נ י הנובעות מכך. אשר ההצפה אורך המגדלת מוקדמות שנעשו כה אך מאותו חשיבותו הזקן של ניסויים בהכרח דם, עד לא מקטע תסס את בהם ההזדקנות ניתן מהמחזור נראתה הרבות התםםים עצמנו חולים, באריטרוציס, ניתן על התא בשיטת משקפות ללמוד המגבלות לאחר שאלנו הוצאת השתמשנו כל מסקנות בכדי מחד אנרגיה נקבעו שנלקחו את בעבודות על או מידע להסביר זה את אם של זה באדם כיעילה חקר התאי! מוגבל, מאידך חאריטדוציטים בהתאם מאחרות. רוב אחידות אחר התסםים בשיטת מאידך. ההפרדה לכן למםבוליזם החשובים קשה של התא מחד להסיק האדום. ומכיוון שתוצאות נ ם י ו נ ו ת באדם, השתמשנו באריטרוציםים הנעשה חיי חיי וזאת או תוך תאיהם להטרדת תאים או באדם נבדקו היתד! לזהות גורם גורמים התא האדום ה פ י ז י ו ל ו ג י ת מקוצרים של תאי דם בעכבר מסיבות שונות באדם, למרות 10 - - חומרים ושיטות הפרדת מא י ם .ל פ י כדוריות חולים דם הופרדו המבדלת הגיל לקבוצות ג י ל על סמך םו־ללה על מ נ ת לקבל ביחסים שונים כך במשך עשרים ש מ נ י ם בשם ב 1 0 , 0 0 0 המפריד עוברים ה מ פ ר י ד ,אשר עקרון הפרדנו תחילה עבדנו ולאחרונה 100 ממי*. אחוז אחד להלן להלן ממי* )תמונה . במבחנות בלבד "הקלים״, בקוטר הסירכוז .(4 8 בכמויות ממי* סגולי המשקל מהתאים נמשך בעלי כחצי שעה הסתמכנו על כך 50ע ד שברזל 100 הנמוך המשקל ב - עובר זה סירכוז יותר מזה של הצפים על .(3 לפי במבחנות אותו ).(116 סיליקוניזציה ממי* 12 מלי* ד ם , הגבוה ואורך ולקבל ב י ו ת ר ,אשר הסגולי 5,000 ועברו שעברו בקוטר מהסוג ולאחרי מאלה מסי* גדולות פוליפרופילן הסגולי גבוה )תמונה 100 פטלט מםילם-ידע גובה מופרדים ממי* ).(86 קפילרות ממי* ההצפה מהשניה נ ס ג ר ו באש יותר ואודך להפריד בין בעלי 5 הקפילרות נמוך מפריד מוכנות עשרים יותר בשיטת ו ד י -נ -ב ו ט י ל מתאים עד בעלי נוזל תערובות משקל בריאים השונה הנבדלות אחת גרביקים, מבחנות ניתן ואחוז אחד פטלט ו ש ו ק ע י ם ,ו ר ק הם הסגולי ל ע ב ו ד עם מהתאים נקנו בשמן תאים אותו משקלם בשיטה ז א ת מ ם ׳ g המשמשים בתור מתיל הקפילדה. כ ד ו ר י ו ת דם א ד ם עברנו "הכבדימ". מולאו מקצה משקלן תערובות מלי*. המשמש - שורת בהפרין הסגולי עורבבו לאחרונה מיקרוהםטוקריטים השמן אשר להפרדה המוכר הנוזל יקראו פטלט סוללה בת דקות אםתרים שהתקבלה מגי* ל כ ל עם דם עד ל 1 5 - 5 א ד ו מ ו ת של א ד ם ב ת ע ר ו ב ו ת של ב0.004- שנלקחו מאנסים או יקראו ביותר, g אינקורפורציה לתוך תאים גרוד מס׳ 3 מעונג! קאפילוית; א ח ת . 3 \ uמהן מ כ ל ה מול הפרדה b געל משקל סגולי יורד ודם נורמלי ,ולעוזר סיוכוד. המשקל הסגולי וטיומ מתחת .לכל קאפילרה. __ו 11.14 •}׳ B7 PART 1.1101 B9 B8 BIO ____PA.RT_2. ? / ^ V ?^~^f ?fw Leucocytes 1062 T15 ז82ס1 T1A 1086 T13 3רוו מ0 הפרדת תאים ד ־ |jJ 1090|j SG. 1094 | Discard T12 4 לקבוצות גיל .בשיטת .ההעעוז הנץ-בדלת, B־• תאים כבדים תאים ?^ףן כ־־c חלים א ר י ם ר ו א י ד י ם ר ק כ ל ע ו ד הם אשר ה ו פ י ע ו להפריד הדבר ל ג ב י דם במחזור הודגרה ציטראט ד ו ג מ א ו ת דם הפלזמה הפעילות נקבעה פעמים ו ה ו כ ן מהם 0.15 H .0.05 M דיגיטונין עורבבו כ ר ב ע שעה ברזל מםוםן בחזרה ל כ ל אחד הופרדו מהנבדקים. לקבוצות גיל גם לאחר 7 ,3ו־־12 יום דומה. כמיוצגים מספר pC האדומים קבוצות ג י ל .ש ו נ ו ת של פרמטרים: ולאחר מכן עברו ח מ ו ל י ז ס חסר נקבעה רמת הפעילות p בםלין הםוליזט ,ע״י M ,שני נרחצו ,שני )תמיסת נ פ ח י ם של נ פ ח י ם של מ י ם סירכוז מזוקקים צ ל ל י ו ת של ת א י ם ה ה מ ו ג ל ו ב י ן ששימש ה ת ם ם י ת של הםקםעים. ממקטע תאים אחד כ ר ב ע שעה למשנהו, ברוב כלוריד מכיוון טריאתנול אמין ו ח צ י נ פ ח של . ( L o d e r ההםוליזטים אדומים, שכמות עקומת בופר תמיסת נוספת ב- הנםויים נקבעה הנתרן (0.85$ הרחפת נ פ ח א ח ד ע ל יתאים עם::נפח ר ו ו י ה ,כ פ י ש ת ו א ר ע ״ י& De Gruchy(117 לשם ק ב ל ת שונה בצורה שהוכחו נבדקו והתאים י ע י ל ו ת כ פ י שנעשה 5 הרדיואקטיבית. במקטעים שהתקבלו כ ל ו ר י ד האשלגן 7.5 באותה ניתן פ ע י ל ו ת תססית התאים א ח ד של נבדקו שהתקבלו, א ר י ט ר ו צ י ט י ם בדם אדם, שלוש לגילם ל ה ו כ י ח אם א מ נ ם המסומנת הוזרקה א ח ר י 24ש ע ו ת ד ו ג מ א ו ת דם אשר במקטעים .1 הזרקת כדי כ ל ו מ ר רק פ ל ז מ ה של 6א נ ש י ם עם הברזל. נלקחו שבכל אחת מ ה ן נלקחו הברזל. בשיטה ז ו ת א י דם א ד ם בהתאם ארנב, בצורת לאחר מיצרים המוגלובין, תאים צעירים כקנה 6,000 g ב ה מ ו ל י ז ט י ם שהתקבלו מידה שלפיו ההמוגלובין בוטאה בהמוליזטים ה ה מ ו ג ל ו ב י ן על מ נ ת ל ב ח ו ן , ־ ה ש י ט ה .-. את ד י ו ק הפעילות ולאחרונה בוצעו ־ 12 , התםסית נקבעה Zeiss Spectrophotometerם ו ד ל PQ III בעזרת בGilford Spectrophotometer- בתאי אנזימטיות, זכוכית פרט מ ו ד ל 2400 ) ק ו ב ט ו ת ( שנפחם מ ל י א ח ד . לחומרים Biochemlca-Manheimו נ ק ב ע ו טראנסאמינאז, לקביעת .340pp באורך גל מ ש ו ל ב ת של . ( G r i g n a n i & Lohr (118 קינאז ופוספוגליצראט פירובאטקינאז גליצראלדהיד דהידרוגנאז בשיטת מוטאז פוםפאט ב ש י ט ו ת ש ת ו א ר ו ע ״ יet al(119. אלדולאז לפי k - c 6 פ - ל פ י ש י ט ת( K o r n b e r g & Horecker(127 התאמנו ב מ ו ד י פ י ק צ י ה של ש י ט ת ע ר כ ת שיטה טראנסאמינאז זו במעבדתנו ביחס קרובה אופטימליים ע ו ב ד י ם עם וההמוגלובין מפריע ס ו טריוז ,( V o g e l l פ פוםפאט בשיטת א ט המוגלובין -התהליך לקריאה לקטיק איזומראז (Slein(125 באותו טראנםאמינאז בנסיוב. עקומת בהמוליזט. האנזימםי נקבע דהידרוגנאז נקבעה כמות אורך גל ,( W u דהידרוגנאז אדומים. ה מ ו ל י ז ט אשר בשיטה -3פוספוגליצראט גלוטאמית־־אוקםלואצטית בתאים ע ו ל י ם של ל ג ר ם א ח ד ע ל כ ל 100מלי* אינו נקבע BDHלקביעת ס ר א נ ם א מ י נ א ז לשימוש לריכוזים א ל ה ה ת ב ר ר שרק כאשר Boehringer ש י ט ת& Racker(121 ו-6-פוספוגלוקוניק ב ש י ט ת . ( H o r e c k e r & Smymlotls (128 נקבע לבדיקות ד ה י ד ר ו ג נ א ז ל פ י , ( D e l b r u c k et al (122. , (Beisenherz(124פ ו ס פ ו ה ק ם ו ז א י ז ו מ ר א ז 0 Bג ל ו ק וז(. נקנו מ־ ההקסוקינאז ש י ט ת, ( K u b o w i t z & Ott(123 et al חחומרים פ ו ס פ ו פ ר ו ק ט ו ק י נא ז , ל פ י, ( B o c k et al(120. לפי אוטומטי. כל הבדיקות ההמוגלובין נמצא )!500 פעילות בנסיונות בו בתנאים . ( m p ־ 1-3־ השיטה מבוססת על התהליך ה א נ ז י ם ט י הבא: L-aspartate + oxoglutarate • Glutamate • oxaloacetate׳•־• 1.י האוקסלואצסאט ה נ ו צ ר בתהליך זה הופך ב נ ו כ ח ו ת א נ י ל י ן ל פ י ר ו ב א ט ה י ו צ ר קומפלקס צבע עם ד י־-נ יטר ו פ נ י ל -ה ידרא.ז ו ן אשר אפשר ל ק ב ו ע ב א ו ר כ י גל ב י ן mp:500 ב ו פ ר םובםטרט 7 ל4-ןזז mM ) 2 .550 חומצה ג ל ו ם א ר י ת , ( M 0 . 1 . p Hקטון דיאגנט ) פנילהידרזין אנילין mM 1־ 2 0 0 mM של חומצה אספארטית 4 , 2 5דיניסרו- בחומצת מלח , ( N 0 . 1תמיסת ה י ד ר ו ק & י ד ה נ ת ר ן , N0.4 ציטראט ו ס ט נ ד ר ט פ י ד ו ב א ט 2.0 . m M ל כ ל בדיקה משתמשים בשתי מ ב ח נ ו ת :האחת ל ב ד י ק ה ו ה ש נ י ה ל ב ל נ ק . ל ד ו ג מ ה ,שמים 0.1מלי* בופר ס ו ב ס ט ד ם ,מ ו ס י פ י ם ל ז ה 0.005מ ל י ה מ ו ל י ז ט ו ם ד ג י ר י ם 60ד ק ו ת ב ־ . 3 7 ° 0 במבחנת ה ב ל נ ק שמים רק ב ו פ ר םובסטרט ו ר ק ב ס י ו ם ההדגרה מ ו ס י פ י ם 0.005מלי* של ה מ ו ל י ז ט .ל כ ל ה מ ב ח נ ו ת ,כ ל ו מ ר דוגמה ו ב ל נ ק ,מ ו ס י פ י ם 0.1מ ל י ק ט ו ן ר י א ג נ ם ציטראס. ו ־ 0 . 0 0 5מל־* של א נ י ל י ן ה מ ב ח נ ו ת ע ו ב ר ו ת הדגרה נ ו ס פ ת ל 2 0 -ד ק ו ת .את ת ה ל י ך י צ י ר ת הצבע מ פ ס י ק י ם ע ״ י תוספת של 1מ ל י של ה י ד ר ו ק ס י ד ה נ ת ר ן . ממתינים 5ד ק ו ת ו ק ו ר א י ם ב א ו ר ך ג ל של ^חץ 5 0 5נ ג ד בלנק אשר ה כ י ל את כל ג המרכיבים חוץ מהמוליזס. ה ב ל נ ק של אותה ד ו ג מ ה . פירובאס, מ ה ק ר י א ו ת המתקבלות מ פ ח י ת י ם את ק ר י א ו ת מחשבים את ה ת ו צ א ו ת ל פ י עקומה ס ט נ ד ר ט י ת של המצורף למערכת הבדיקה ה מ ג י ע ה בערכת . BDH ־ 14 .2 מאגר הנוקלאוטידים לקביעת לשיטה אדנוזיץ שתהיה גם הידועות א. אפשר טריפוםפאט, לחלק למספר מ ו ד י פ י ק צ י ה של שיטה מתאים הכמויות בנםיון ב כ מ ו י ו ת ק ט נ ו ת של ד ם . כ ר ו מ ם ו ג ר פ י ת על ה א ו פ ט י ת ב-גןוח .260 את ה ש י ט ו ת שהושקעו בו .Bartlett קולונה לפי ה ח ל ב ו נ י ם ,דרך טריפוםפאט ע״י מאוי ה ש י ט ה לא ה י ת ה ואח״כ שימושים מחליף בשבילנו ה ג ד ו ל ו ת של דם אנזימטית (1 םפקטרופוטומטרית: יונים ק ו ב ע י ם את ה נ ד ר ש ו ת לשם ק ב ל ת ת ו צ א ו ת מ ד ו י ק ו ת . בדיקה PGK שיטות רבות להגיע קבוצות: ו מ ו צ א י ם את ה א ד נ ו ז י ץ הצפיפות נבדקו מ ד ו י ק ת ו ג ם תשתמש ב ש י ט ה ז א ת מ ע ב י ר י ם דם ל א ח ר ב. ־ בגלל ב ע ז ר ת ת ה ל י ך מ ש ו ל ב עם . GA PDhM ++ >-ADP+1,3DPG !> a 3 P + N A D + P H D P A 8 G M + K G P 3PG+ATP DPG 4• NADH + G ) ן3, . 2 וי־/ _ Hexokinase ^ _ .״ . A T Glucose + ATP > G-6-P + ADP + ג. שיטה > 6 P G + NADPH + H פלואורימטרית. האנזימטיות, אלא שהקביעה G-6-P + NADP ה ע ק ר ו ן של א ח ת ה ש י ט ו ת השיטה מ ב ו ס ס ת על נעשית ב פ ל ו א ו ר י פ ט ר אשר .ב ו התוצאות מדויקות. ד. שיטת ק ב י ע ת האור הנוצר גחליליות לפי ב ז נ ב ו ת של התהליך ״" M 1 adenyl luciferase + pyrophosphate 4 » = ״ > ATP - luciferase enzyme Q2 * +. light adenyl - oxyluclferin + Adenyl-luclferin יותר - שהאנרגיה בידיעה ניסינו קולונה תאים סריפוםפאט בתהליך הנוצרת כל אחת מהשיטות ע ל מ נ ת ל ה ו ו כ ח מה מופרדים. אחרת השוני מ ס ו ג זה ה י א הדיוק בהן, כאשר ערכת ב ר י נ ג ר אשר בה בשיטה ז א ת ל ג ב י PGK בערכת כ ר ו מ ס ו ג ד פ י ה על ע ו ב ד י ם עם .GAPDH לזאת הנהוגה אנרגית אור. ה נ ז כ ר ו ת ,פרט לשיםת שיטות שנבדקו ה י ו : מ ש ו ל ב עם דומה 15 בתהליך - ^ ב ר י נ ג ר ה י א של - אוכלוסיות ש מינקמי ה ק ו ד מ ת ה ו א שהתרחיף לאחר י קובעים ה ט .(Minakami(129 השקעת חלבונים עובר סתירה. בשתי מימית וגם נעשו השיטות שהוזכרו עקומת מספר ATPש ה ו ס ף בזנבות מאוחר נעשו ה ג ח ל י ל י ו ת בהתאם יותר השיטות השתמשנו שנבדקו בתאים סמך ה ת ו צ א ו ת שהתקבלו מספקת מספר ומכיוון שהיא סריפוםפאט לפני בעזרת י ע י ל ו ת השיטה ATPנ ק ב ע בעזרת . Farrand Spectrophotometer מופרדים לקבוצות גיל Eppendorph הנוצר האור Turner Photometer בין השוואה , נ י ת נ ת ב ט ב ל ה מם * . 1 ה ת ב ר ר ל נ ו ששיטת ע ר כ ת נוחה השקעת חלבונים כ ג ח ל י ל י ו ת כ פ י שעשה נ ם י ו נ ו ת ב ש י ט ה ז א ת כאשר לכמות ה- ב- ש ו נ י ם לדם פלואורימטרית ב ד ק נ ו את f עקומת בריכוזים נ ם י ו נ ו ת בשימה Photofluori meterכ מ ו כ ן . ( B e u t l e r (130 קבענו אדנוזין בתמיסה ברינגר ל ש י מ ו ש ה ש ת מ ש נ ו בה ל כ ל מדויקת במידה ה ב ד י ק ו ת של ATPב ע ב ו ד ו ת י נ ו . אדנוזין ברינגר מתאימה דיפוםפאט בתאי ואדנוזין מונופוםפאט ז כ ו כ י ת של מלי* אחד. נקבעו בעזרת ערכת על ־ 16־ סבלה סס ק י ט של , , השוואה :1 מינקמי שיטת התוצאות תא י ם כבדים אוכלוסיה 0.40 0.25 1.00 , 0.50 2. 80 0.57 0.32 1.06 0.52 2. 40 0.90 0. 60 0.35 1.10 0.55 2. 60 1.00 0. 30 0.20 0.60 0.40 1. 40 0.70 מבוטאות תאים בתאים שהופרדו במשך ש ע ה , jjmole/cc דחוסים/ תוך לקבוצות גיל טלטול, נקבעה כמות הגלוקוז בעזרת ערכת ברינגר הנוצרות לאחר קביעת גלוקוז הופיע )(132 והלקטאם גלוקוז מחזר התגלו כבלתי לא ספציפי, אשר וערכת ברינגר הגלוקוז הצלחנו להתאים ללא נבדקה הותאמה עצמו, לבדיקות גלוקוז יעילות כל ו ה ו ד ג ר ו בC -37° על ההדגרה. לקביעת בעיות. לקטאט השיטות נפחים ברינגר קטנים נקבע בכמויות גדולות המבוססות על בנוכחות ה ג ל ו ק ו ז אשר לבסוף דם. דם. ש י ט ו ת, ( S o m o g y i(131 ערכת כל מל־* 100 הלקטאט למטרותינו. לכמות הקולורימסרית. בשיטת בפלזמה ק ט נ י ם של התאמה היו מגי* ובתום בנפחים עוררה יעילותן קביעת וזאת הרחפה 200 לפני מ ת א י מ ה אשר ההדגרה, עברו ב ת ו ס פ ת של מספר כחומר חיזור השיטות אסר כללית תא י ם קלים גליקוליזה: .3 על בין שונות אדנוזין 0.95 ברינגר גחליליות שיטה פ ל ו א ו ר יםטר ית שיטות לקביעת סריפוםפאט. נבחרה בתאי פטלטים בדוגמה. שיטת השיטה אנזימסית קביעת Nelson המבוססת לקביעת גלוקוז, ז כ ו כ י ת ס ל 1.0-0.2 מלי. - Z,2 .4 דיפוספוגליצראט: 17 נקבע ב ש י ט ה אשר ע ל ב ס י ם ש י ט ת . ( S c h r c J t e r & Heyden (133 לשני נ פ ח י ם של ח ו מ צ ה נלקח בפרין סיבובים נפח סתירה ) 0.43M לדקה נוסף ואחרי ואשר פ ר כ ל ו ר י ת 3.5$ אחוז ב מ ס ך 10 סל חומצה התאים שבו דקות, -ל נ פ ח א ח ד של עליון םריאתנולאמין-הידרוכלוריד ה א ש ל ג ן ( עד ש מ ת ק ב ל מכן סינון. 0.005 גם מוסיפים תערובת ריאקציה כלוריד העליון הנוזל - 4,000 ו מ ו ס י פ י ם למשקע תערובת זאת עוברת םירכוז העליונים. כ ש ל י ש נ פ ח של תמיסת סתירה 0.55Mק ר ב ו נ א ט ד ק ו ת באמבט ק ר ח ל 1 0 -ב ד י ק ו ת :ל־ 10-מלי* H מ ו ס י פ י ם 6.6מגי* של השקעה סירכוז ב- p H־ ו- בתוספת מגנזיום לאחר הנוזלים 7.5 השיטה: העבודה נ פ ח .א ח ד של ד ם אשר . p Hה ת ע ר ו ב ת נ ש א ר ת 16 7.0 עוברת מוסיפים מ פ ר י ד י ם את ה פ ר ד ת המשקע מ ח ב ר י ם א ת ש נ י נוזל תאור נמדד. פ ר כ ל ו ר י ת .3.5$ התאמנו לתנאי שלנו, p פוםפואנול ולאחר סרים M פירובאס )מלח טרי- ו ציקלו הקםיל מוטאז.- א מ ו נ י ו ם ( 2 ,מ ג י של מהלך הבדיקה: ל־־ 1מלי* של של נוזל עליון, 60 דקות ב ט מ פ ר ט ו ר ת חחדר ) 25°־־(20C ן^ז! 240נ ג ד למרות לא בלנק שבחרנו יציב ולכן ל 1 -מלי* של לאחר אנולאז נאומרליזציה, המכיל 1מ ל ׳ בשיטה ז א ת , נאלצנו ב מ ה ו ל .^5 ל ק ב ו ע את ע ק ו ם שמגבלתה מ כ נ י ס י ם 0.005מ ל י המבחנות ולאחר מכן תערובת ריאקציה ברור היה תערובת ריאקציה ו 0 . 2 -מגי* של תערובת ריאקציה נקראות מודגרות באורך ו ־ 0 . 0 0 5מ ל ׳ של ה ע י ק ר י ת ב כ ך שקנה הםטנדרד ב כ ל אחד מ ו ס י פ י ם שורת פוםפוגליצראט גל מים. המידה מהנםיונות. ד ג י מ ו ת ם 0 . 0 0 1 -ע ד 0 . 0 2 0מלי* ~5 תמיסת 10 M של 3 , 2 דיפוםפוגליצראט. הצפיפות האופטית נקבעה 18ב- my 240 ל א ח ר 60 גליצראט .5 נעשה דקות הדגרה בהתאם פעילות אדנו זין ה- פעילות לעקומת AjVaseב ה ם ו ל י ז ם י ם ה ה מ ו ג ל ו ב י ן אשר ה ס פ ו נ ט נ י של בצלליות & BeuHer (135 לגבי שהתקבלו אדנוזין ריכוז 1 1/2 1/4 1/8 1/16 1/32 1/64 .6 של 3 דקות ב מ ה י ר ו ת של נתרן ואשלגן: מהתאים ,Photometer הנתרן g בהתאם ו כלור יד הוכן ב ש נ י ה ,ה מ ב ו ס ס ת על ק ב י ע ת ATPase ה כ ד ו ר י ו ת ה א ד ו מ ו ת ל פ י שיטת בספרות העבודה. טריפוספאטאזי בהםוליזטים כמות פ ו ספור לגרם ה מ ו ג ל ו ב י ן 0.32 0.54 0.55 0.76 0.72 1.20 1.20 האדומים הופרדו מהפלםמה ב ם י ר כ ו ז מהיר ב Beckman Spinco Microfuge -ו מ י ד ה מ ו ל י ז ט אשר ב ו נקבעה ל ע ק ו מ ת ס ט נ ד ר ד ש ה ו כ נ ה מראש האשלגן. בגלל הפרוק הנראות כםתאימות לידוע 26.0 12.0 6.3 3.4 1.8 0.83 0;42 10,000 הפלסמה. תוצאות המוגלובין התאים ה ת ו צ א ו ת שהתקבלו ) ט ב ל ה מם־״ , ( 2ו כ ן ה ד ר ג ת י ת של התקבלו שיטות. באחת נקבעה ה ת א י ם ל פ י. ( H a r w a l d(134 בגלל חוסר יחם ב י ן נ ב ח ר ה להמשך פעילות ההמוליזמ מלחי ב י ח ד עם קרומי בהמוליזםים בהמוליזה , ( W o o d מסי• :2 מיהול נ י ס י נ ו שתי ATPב ב ק ו ר ו ת ב מ ע ר כ ת ז ו . ATPaseו ל כ ן טבלה זו עקומה. הסטנדרד. סריפוספאמאז: ה ו ח ל ט לא להשתמש בשיטה לרמות ונרשמה חישוב הדיפוםפו- כמות המלחים ב - מ ת מ י ם ו ת של הופרדה Flame כלוריד גלוסתיוז .7 התאים 8 לפי 30 מחוזר: אוסמומית; ע״י דנון דקות 24 הדגרה .9 שעות התפלגות )(86 תוך סיות התאים עקום נקבעה וחבריו מזמן״לקיחת לאחר בהמוליזטים בהם הופרדו ש י ט ת . ( B e u t l e r et al(136. .ש ב י ר ו ת שתוארה נקבע אשר לא קרומי התאים והיא הדם ,37°Go לפי ב״גרביקיט ׳ בריאים ביץ השבירות מסומנת עם משקלם , שםוש בעזרת ),(137 פרגייליגרף ובלי הסגולי: של וחולים חולה כמו כץ הדם נבדק גלוקוז. נקבעה מילם-ידע. וביץ אפם. תוספת נקבעה תוך מודל האוםמוטית כזמץ 2D בשיטה לפי השוואת לחול שיטת דנוץ השינויים נעשתח לאחר ומר^מזקי באוכלו שרטוט ההתפלגות. חומר ק ל י נ י נבדקו .1 הקבוצות תלסמיה השאר - הפרעה המםונתז היפוכרומית. החלבון, בשליפות קרום והעברתו למחלה מוקטנת האדום בתור של משפחתי שרשראות י ו ר ד ת וכתוצאה הפגיעה אשד .2 המהווה סינדרום בביוםינתזה בתא אנמיה הבאות של חולים: בכדוריות עלול שכזה תורשתי , a מכך קשורה לפגוע p או מופיע כפי ישירות אשר ץ. חסר קיימת כמות דם הנראה או בו ההמוגלובין המוגדר בפגם באופן ביץ יסודי בלתי באנמיה בםינתזת ישיר התא. היפוכרומית לרקמות. זאת אנמיה של ברזל. - התאים חנגרמת מחלה קטנים •ימיקרוצ י ס ר י ת תוך טיפול מהרגיל ע״י חוסר ו״חוורים" היפוכרומית". בברזל ברזל מופיעה מהרגיל בנסיוב עליה או הפרעה ולכן ישנה בריכוז בםפיגתו קוראים כמות החמוגלובין בתאים ,עולה כמות הברזל בנסיוב ומופיעה צביעת גרגירי העצם. ברזל במת הסימן המשותף לאנמיה מחוסר ברזל ותלםמיה הוא עמידות האריטרו ציטים ללחצים אוםמוםיים גבוהים יחסית. .3 אנמיה רפרקסורית םידרובלסטית -במחלה זאת מופיע חוסר התאמה בין התאים הנוצרים בםח העצם ובין התאים המגיעים למחזור הדם ההיקפי. בזמן שמח העצם הינו היפרפלסטי ,הדם ההיקפי דל בתאים. בקבוצת מחלות אלה אינו ידוע. הליקוי הבסיס מח העצם אצל החולים היפדפלםטי כאשר באריםדובלססים קיימת שקיעת ברזל באיזור המיטוכונדריה בצורת טבעות ring sideroblastsאו בצורת גרגירים ללא סידור מיוחד. .4 מיאלופיברוזים -הינה מחלה אשר בה מח העצם פיברוםי ואינו מסוגל ליצור כדוריות אדומות. תפקיד יצור הכדוריות עובר בחלקו, כנראה ,לאיזורים אקםטרמדולרי ים כגון :כבד וטחול. המחלה מתבטאת באנמיה נורמוציםית ,נורמוכרומית עם הופעת תאים אדומים מגורענים ותאים םילואידיים לא בשלים בדם ההיקפי. .5 מחלות הקשורות בהרס מוגבר של התאים האדומים -אנמיה הםולימית - קבוצת מחלות זו אפשר לחלק לשנים: א. הפרעות מלידה. ב. הפרעות נרכשות. את הקבוצה הראשונה אפשר לחלק לשתי תת-קבוצות עיקריות: .1 אנמיות הפוליטיות םפרוציםריות בהן הפגיעה אינה ברורה־. כיום מקובלת הדעה כי הליקוי הוא בממברנה ויתכן כי הוא נובע מחוסר אלדולאז ).(138 .2 אנמיות הפוליטיות לא םפרוציסריות -באריטדו- ציטים אלה נמצאו לקויים אנזימטיים באחד האנזימים הגליקוליטיים בחלק מהמקרים, מגדירים האנזיםטיים אותם אולם ברובם לא נמצא עד ה י ו ם . Non Spherocytic Hemolytic Disease-o השכיחים הם חוסר הקבוצה של םימפםומטית מאידך היא ' אנםיות . G ה מ ו ל י ס י ו ת נרכשות יכולה להיות אחרת. עצמו. בחלק מהחולים האלה קיימת אוטואגלוםינציה לאחר השתלת מםתםים אנמיות בין יכולה הליקויים ל ה י ו ת מצד אחד ולימפומות לסוגיהן. שאינה קשורה במחלה ה מ ו ל י ט י ת נרכשת מ ו פ י ע י ם בדם נבדקה גם קבוצה של למשל, דהיינו אנזימםי . PK מחלות ק ו ל ג ן אידיופסית, באנמיה אותם ו--6-PD למחלות ש ו נ ו ת ובראשן ח ו ל י ם עם ליקוי ברור. נוגדנים לתאי החולה א ו ט ו א ג ל ו ם י נ צ י ה של התאים נבדקו וסוכמו כקבוצה מלאכותיים במקרי האדומים נפרדת. ה פ ו ל י ט י ו ת ה מ ו פ י ע ו ת לאחר פגיעה יסוד טראומה. במםתמי הלב. - - 22 תוצאות בדיקת להפרדת השיטה האריטרוציטים לפי והופרדו נמדדה של כי תאים. 24 לא בשבוע הראשון במקטע של הזרקת הברזל, ,10$ ו40$- במקטע באופן מדויק אחד כבדות יותר, טיפול ובין נמדדה תאים בציור אותה זו בתאים ביותר, מם' הגיעה איטית הפעילות של בגלל אלה התאים ביום אלה להיות התאים הצעירים. התבגרות כפי שנעשה הדבר בארנבת היתר עירוי דם. למרות למקטעים כבדים יותר עם הברזל )(86 זאת התבגרות במיוחד לאחר צעירים המסומן הגבוהה שהמימון התאים, היה קשה ,2$ ביותר מופיע במח לעקוב באוכלוסיות שהחולים נדידה לא שהכילו אינקורפורציה מכיוון נמצאה ימי כולה, הספציפית הקלים. התאים 12 במקטעים היות התאים השביעי מוכיחות מראות הכבדים. תאים וברזל והופעת של במשך עובר קלים הקלים( למיליליםר במקטע הזרמת הפעילות תוצאות מהתאים האוכלוסיה לשיאה שנלקחו העקומות הקלים. של דם לדקה .5 הרדיואקטיבית נמצאה .(3 15$ רדיואקסיביות ברדיואקטיביות החלה קלים מם־* ברדיואקטיביות ירידה התאים העצם, מובאות הקלים. )טבלה חייבים המסומנת של הברזל, בספירות מובהקת הושוותה 2$ בשכבת )15$ לםךוד עליה בהזרקה.בדוגםאות מהתאים עליה ואז תאים שהכיל לראשונה היתה כאשר לא היה עליה התאים מסומנים. הסימון שניתן היתה שהתקבלו 59 בהצפה הכבדים הרדיואקטיבית לאחר בעוד הבדיקה הסגולי התוצאות שעות הכבדים סומנו משקלן הפעילות אריסרוציטים בברזל של אדם מבדלת של קיבלו האוכלוםיה )?}*CtlLtf 0 OtO XtV Ter*t,P0PtH*r*oM 0 }OOC * • n tO 9 7 S t*9*ut«i 5 * 5 6 #rr*rt * I t DAYS ס יצ1ר מ י 5 הודיואקטיביות jmnip.bvג ל עגל אריטווציטים המופרדים בהתאם למשקלש הסגולי ,ל^וזו סימון FE -1 58 התפלגות התאים האדונזיש !אמגייס נורמליים - מסי* מבלה רדיואקטיביות :3 9 5 במקטעים תאים שסומנו בהשוואה רדיואקטיביות ל 100$-לאובלומיה הכללית ק ר י א ו ת /ד ק ה /מ ל יי 895 1380 קלים 10$ תאים קלים 279 430 40$ תאים קלים 145 210 כללית 65 100 אוכלוסיה בדמים .1 שהופרדו התפלגות לקבוצות ג י ל יש ברוב בשימת מובאות ת ח ו ם צר של ההצפה בציור משקלים מסי* ניתן .6 םגוליים שבו חל המקרים נפרדים התאים הזקנים 1.118-1.110 והתאים הקלים צפים מעל ,1.091-1.086 כאשר ר ו ב .1.102-1.098 יותר עברנו במבחנות מגיי/מל' האוכלוסיה קטנה יותר נקבעו גדולות דומה ל ז ו הסירכוז נעשה נראית כאילו יעברו פחות שהתקבלו נספרו בכל מקטע מתחת פחות כבדה, תאים את קבענו לשמן ב ע ל בעלי משקל סגולי בעלת מ ש ק ל ס ג ו ל י אחרות, שתואר בדף בקפילרות. בפחות מ - התאים משקל בדיקות יותר כ פ י שבדםים אוכלוםית נורמליים סגולי לשמנים לצורך שהתקבלה לראות פיזור האוכלוםיה היא הזדקקנו, למבחנות במקטעים כמו כן כאשר היתה כאשר המבדלת מספר פרמטרים: התאים. התוצאות ב0.004- שהופרדו בדמים גברזל Fe מקטע 2$ 23 10,000 כנראה בגלל תאים התפלגות לפעמים חלה g של של לכמות .10 האדומים. תזוזה . העובדה, משמע גדולה התאים קלה שכל שבמהירות השמן. המוגלובין, הרטיקולוציםים. המטוקריט התוצאות והיחס מובאות ביניהם. בסבלה מ ס י .4 24 - טבלה ה ש ו א ה ב י ן MCHCו ב י ן מופרדים מסי* :4 V. MCHC מקטע 1$ת א י ם זקנים 36.3 2$ת א י ם זקנים כמות הרטיקולוציםים רטיקולוצ יטיס ממוצע 0 ב$- ס.ת. 0 34.4 0.16 0.06 כללית 33. 3 0. 68 0.20 2$ת א י ם צע י ד י ם 31.0 0.96 0.30 1$ת א י ם צעירים 29.2 4.12 1.00 אוכלוסיה פעילות תססית בחלקה במידה בתאים ה ר א ש ו ן של ה ע ב ו ד ה ה ש ת מ ש נ ו מספקת. מהתאים באופן הצעירים. כללי ב מ ק ט ע י ם שלא ה י ו ע ב ד נ ו א ז עם 10-5$מ ה ת א י ם ניתן ה ת ו צ א ו ת שהתקבלו ל ר א ו ת שבתאים ס ב ל ה מסי* :5 פ ע י ל ו ת תססים אנזים 5-10$ תאים כבדים ורמת ה ז ק נ י ם ב י ו מ י ו ע ם 10-5$ מ ו צ ג ו ת בטבלה מ ס י ז ק נ י ם היתה אדנוזין אוכלוםיה כללית ירידה 5-10$ תאים ק ל י ם G6PD HK 6PGD ALd 1.60 0.13 2.20 2.50 2.20 0.20 2.80 3.40 ATP 0.65 0.90 2.00 המוגלובין 5 / כאשר ב פ ע י ל ו ת מספר טריפוםפאט 2.90 0.21 4.00 3.10 nmole/gr פ ע י ל ו ת תםםית מבוטאת ב- pmole/ml[pocked red cell ATPמ ב ו ט א ב - קיצוניים בה9רדות תםםים ראשונות התוצאות כגון ,6 ש ה ת ק ב ל ו כאשד 2 - 1 $מ ה ת א י ם ה ק ל י ם או ,7 ו.6- וטבלה טבלאות 6 כפונקציה של גילם, בטבלה אשר 2-1$מהתאים ו 7 -מ ר א ו ת את מאידך ומגיע כ,100$- 6 גלוקוז בולטת פוםפאט מבוטאות ההשואה הדבר כשינוי בין ב י ו ת ר עד ב ל ב ד של מובלט ם100$- ( G O T (139 - של התא. עם המעבר ממקטע ק ל למקטע GOT בחישוב ב ט ב ל א ו ת מם־״ 8 התםםים האחרים ל.23.6$- ציור באוכלוסיה ו9- כבד י ו ר ד י ם גם לעומתם דהידרוגנאז ולקטיק התוצאות ניתנת ב ס ב ל ה סס"* .10 בפעילות הגלוסא&ית אוקםלואצטית לראות כיצד יותר ניתנת בוטאה הכללית. בתאים א ד ו מ י ם כפרמטר ניתן זה ניכרת מ ם ׳ ^ 7אשר הרטיקולוציטים להשתמש ההק&וקינאז ואלדולאז. פוםפאט כפונקציה השונים. הוא במקרה במידה קינאז גליצראלדהיד וכמות בין כלומר התסםים בולטת ביותר פירובאט פעילות Sass and Spearה צ י ע ו ובין התפסים שנבדקו שפעילותם ב ע מ ו ד ו ת של פעילות תססית טראנסאםינאז ביותר, דהידרוגנאז, ה י ר י ד ה הקלה דהידרוגנאז, הצעירים לזקנים בכל במידת הירידה ל ר א ו ת שתםם י ו ר ד החל מהתאים הפנםוזות. ירידה שירידתו בטבלאות הגליקוליםיים ה ס ג ו ל י של ה ת א י ם ה א ד ו מ י ם , ק י י ם הבדל מ ם ' 9אפשר מעגל א ל ה מ ת ב ר ר שחלה ע ל י ת המשקל הכבדים, קיצוניים מוצגות פ ע י ל ו ת התסםים מ ס י 8מ צ י ג ה את פ ע י ל ו ת ת ם ס י מתוצאות של עברנו ל ע ב ו ד עם מ ק ט ע י ם יותר, בכל בציור ה ל ו ג ד י ט ם של כ ל א ח ד מ ה ת ס ם י ם נוסף פ ע י ל ו ת תסס דרגות ההפרדה. מ ם ׳ 8בו שנבדקו לאפיון זה גילו יורדת ההשואה בין מובאות התוצאות ל ע ו מ ת ה ל ו ג ר י ם ם של GOT S 1 ט i i b3 a u 5־ 1 ZJ X 3 o 0 הי ל-• 21 5 a I P3 <2 1 11 I I • ZJ כל la =3 =נ X 3 s UK + + ATP GtPD ALD tPBD PK FK LDH GAPDH ם • o o x •x 1 inzymei log •—+ • : X • e.o •*- x •10 ־יד t<g GOT 10 05 at 0.5 • 6s ללייור פננינ!1מ אניימים ש י נ י ם ו ־ ,ך 6 0 8 1 'on • n m v N N״ 0 1 ^*3 במקטעים 1ג1לי bjwmסגולי מיער1 ,אןבלוסית .אויסווצי^ים נורמלים. הגקודות הקעגוביוז! מעד ימין מ \% Jinnמהתאים היצעירים jimpjnהקעיוגיחן .מ<לד שמאל מהחח_ r/.מהתאים היקבים - מ ג ל ה מ ס ׳ :6 פ ע י ל ו ת תםסים HK תסס: 26 - גליקוליטיים ALd PFK GAPDH PK LDH מם׳ 52 נםיונות 1$תאים ממוצע ם.ת. 12$ת א י ם ממוצע ם.ת. 14 זקנים 0.13 5.3 1.5 61.0 2.9 49.0 0.03 2.3 0.5 11.0 1.1 13.0 זקנים אוכלוםיה ממוצע ם.ת. 0.20 6.7 2.4, 73.0 3.4 54.0 0.06 2.0 0.3 18.0 1.9 18.0 כללית 2$תאים ממוצע ם.ת. צעירים 1$תאים ממוצע ם.ת. צעירים פעילות 10 10 20 12 0.27 8.5 0.07 3.5 י 3,1 10.3 94.0 5.6 65.0 18.0 !1.0 10.0 0.33 9.0 3.5 6.1 101.0 68,0 0.05 2.7 0.2 1.0 11.0 0.55 13.3 4.3 8.9 116.0 78.0 0.04 5.0 0.2 1.5 17.0 תםםית מבוטאת ב- jimole/gram Hb 20.0 24.0 - 87 - סגלה מסי* :7 פעילות תסםים גליקוליסיימ נוספים TPI EN תסס: מם" נסיו נות &Jתאי)* זקנים 8 1 ממוצע 2$ת א י ם ממוצע טווח אוכלוםיה ממוצע טווח 4.2 5.5 4.9 22.9 10.0-35.0 653 607-1070 84 46-115 23.2 10.0-32.0 9.1 6.2-11.3 28. 6 11.0-42.5 865 496-1080 100 93-107 37.0 15.5-59.6 2.3 - זקנים כללית 2$ת א י ם ממוצע: סרוח vpת א י ם ממוצע םד־וח צעירים * 16.3 10.0-20.9 498. 420-922 64 45-78 18.1 7.7-30.4 6.4 -9.6 צעירים פעילות PGK PGNl תםםית 10.9 6.7-20.2 32.8 20.0-42.5 950 588-1271 112 98-127 47.6 22.0-69.2 14.7 8.8-28.6 44.4 25.0-74.7 1309 652-1771 152 115-228 51.5 17.8-90.1 מגוסאת כ- jamole/gr Hb - טבלה G 6 מסי* :8 פעילות ג ל ו ק ו ז 6פוספט ג ל ו ק ו נ י ק ד ה י ד ד ו ג נ ז וגלוםאמית אוקםלו אצסית סראנםאםינז 6 מסי* D נםיונות 1$ת א י ם ממוצע ם.ת. זקנים 2$ת א י ם מםוצע ם,ת. זקנים אוכלוםיה ממוצע ם.ת. 52 P D G P GOT 40 10 1.3 2.1 0.9 0.4 0.4 0.3 2.0 2.2 1.0 0.5 1.0 0.1 2.5 2.7 1.8 0.6 0.6 0.7 3.2 3.4 2.5 0.3 0.9 0.7 4.3 4.4 3.1 0.3 1.0 0.7 כללית 2$ת א י ם ממוצע ם.ת, צעירים 1$ת א י ם ממוצע ס.ת. צעירים פעילות 28 תססית .מבוטאת ב - Hmole/gram Hb - 2 9־ ס כ ל ה מסי* :9ה י ח ס ב י ן ת א י ם צ ע י ר י ם ו ז ק נ י ם ואוכלוסיה כללית באחוזים תסס תאים ז ק נ י ם כ $ - מ פ ע י ל ו ת התאים הצעירים* ובין תאים תאים ז ק נ י ם כ$- מ פ ע י ל ו ת הא ו כ ל ו ם יה HK PFK ALd GAPDH PK LDH G6PD 6PGD GOT 23. 6 40.0 35.0 52.0 32.6 63.0 30.0 47.0 36.0 48.1 62,3 48.3 64.8 41.0 75.3 50.2 77.7 50.0 ATP ADP AMP 2,3 DPG 13.0 55.0 56.0 17.7 36.1 69.0 109.0 28.9 * ה פ ע י ל ו ת של התאים הצעירים זקנים והאוכלוםיה הכללית ב ו ם א ו כ.100$- ס ב ל ה מסי* :10ה ש ו א ה ב י ן פ ע י ל ו ת ת ם ם י ת ו כ מ ו ת ר ט י ק ו ל ו צ י ט י ם מ ו פ ר ד י ם ל ק ב ו צ ו ת ג י ל באנשים נורמליי׳ם ם G HK PK הכללית 6PD במקטעים PGD6GOT מס׳ נסיונות 20 20 10 15 10 ממוצע ס.ת. 10-20 ממוצע ם.ת 2.0 0.5 0.22 0.05 3.5 1.5 2.0 0.5 0.64 0.40 3.1 0.28 4.0 3.3 1.70 0.7 0.06 1.7 0.8 0.50 3.1 0.36 4.6 3.7 1.80 0.7 0.06 2.0 1.0 0.60 ממוצע 3.5 0.50 5.8 4.0 2.60 ם.ת. 50-100 0.7 0.08 2.2 1.1 60נ0 ממוצע ם .ת. 3.6 0.70 7.1 4.3 2.70 0^8 0.08 2.5 1.0 0.60 0-10 20-30 ממוצע ם.ת. 30-50 הפעילות התםםית מבוטאת ב fimole/gr H b - ־ אדנוזין מריפוספאמאז: התאים בקרומי אלה מתוצאות מאגר התוצאות לראות בתאים בשיטת . ATP אך שהתקבלו הכבדים התוצאות ערכת התוצאות ברינגר המובאות טריפוםפאט במקטעי טריפוםפאם מהתאים הקלים םהתםסים ^ATP שנבדקו. בתאים מכמותו בכלל ואדנוזיץ נראה נקבעה מובאות יש מעט אינץ האוכלוםיה מם־* ירידה הסגולי גליקולי של , בטבלה יותר .11 מם * של פעילות מובהקות. גלוקוז לא לתאים של בתאים התאים 12 את הירידה בהם האדנוזיץ כמות התלולה שאיץ ביותר הערכת של דוגמתה נמצא מבוטאת אדנוזיץ באף כ13$- אחד מכמות וכ36$- כ,100$- .(9 התוצאות מופרדים ביותר מראות ירידה כמותו מם׳ ניתנות מם־ הזקנים כאשר , בולטת הכבדים, התאים )טבלה ו12- קלה מם׳ (-H לביצוע מאגר בשני של לקבוצות אדנוזיץ גיל. הנוקלאוטידים דיפוםפאט מתוצאות האלה עם אלה עלית האדומים. זה התוצאות הגלוקוז 9 )ראה בטבלה דף המופרדים. ביותר םונופוםפאט שקיימת המשקל ב1$- הצעירים בטבלאות לכמות שבתאים הקלים. התאים אך שתארנו בפרקהסיםות פעילותו הנוקלאומידים בחרנו ה- האדומים. ניתץ ATPaseמ א ש ר כפי 30 ־ של ויצירת ללקטאט בתאים הלקטאט מספר הלקטאט כ2:1- הכבדים נ ם י ו נ ו ת ניתנות ),141 ביותר, שנוצרה. בהם בטבלה (140 בהם תופעה קבענו פה התקבל היתה דומה בתאים , .13 מופרדים היחס באוכלוםית כמות התקבלה אף בתאים את המקובל התאים הגלוקוז ניצולת שנוצל של השלימה, שווה הצעירים ביותר. - ט ב ל ה מס־״ : 1 1 פ ע י ל ו ת של - 31 ATPaseב צ ל ל י ו ת , מקטע 1-5$תאים אוכלוםיה זקנים כללית 1 - 5 $ת א י ם צעירים מם־ נםיונות ממוצע ם .ת. 12 26.7 9.7 12 23.0 6.5 12 23.5 8.4 פ ע י ל ו ת של ATPaseנ י ת נ ה ב - טבלה :12 כמות פוספט: טס־״ נםיונות 1$ת א י ם ממוצע ס.ת. זקנים 2$תאים ממוצע ס.ת. זקנים אוכלוסיה ממוצע ם.ת. mole ג * חלבון AMP , ADP , ATP ATP ADP 26 12 0 . 38 0.21 0.11 0.06 0.60 0.19 0.15 0.06 1.05 0.35 0.16 0.07 1.58 0.70 2.84 1.00 לשעה• ו -ס ק ס 2,3 AMP 6 0.067 0.010 2,3DPG 10 1.1 0.5 0.081 1.7 0.7 0.110 3.8 0.9 0.020 כללית 2$תאים ממוצע ס .ת. צעירים 1$תאים ממוצע ם .ת. צעירים התוצאות נ י ת נ ו ת ^ pmole/cc packed red c e l l s 0.020 0.16 0.06 0.110 0.020 4.1 1.2 0.20 0.07 0.120 0.020 6.2 1.5 - טבלה גליקוליזה מסי׳ : 1 3 פופרדים לפי בתאים תאים כבדים 1-2$ כבדים 5$תאים אוכלוםיה כללית תאים קלים התוצאות ניתנו רמת האשלגן ב בפלםמה שמתקבלות 2.3 3.9 3.5 5.1 6.4 7.3 jimole/ml pRC/' hour והנתרן קשה ל ק ב ו ע יחסית 1 1.95 9 5$ת א י ם ק ל י ם 1-2$ 1.4 1.4 י ב ד י ו ק א ת כ מ ו ת ה נ ת ר ן בתא ונדידתו בתנאי המהירה תוצאות שעלולות להשתנות התיחםנו האשלגן בפלםמה ניתן 3,2 ובגלל לראות נםיון בזמן בחשדנות לתוצאות שלנו. ב ט ב ל ה מם"* 14ש כ מ ו ת ה נ ת ר ן בתא ריכוז הגיל יצירת לקסם שמוש בגלוקוז מקטע גם 32 - היתה יותר נדידתו ירידה הזקן מדויקת האיטית בגלל האדום. ל ת ו ך התא ה כ נ ת התאים ג ו ר מ י ם לכך למדידה. למרות הסתיגות זו ניתן ע ו ל ה ע ל ז ו שבתא הצעיר. הכמות הקטנה י ו ת ר מהתא ב ו ל ט ת באשלגן ת ו ך ריכוז הנתרן לפלםמה. הגבוה לכן לראות מדידת י ח ס י ת של א ש ל ג ן ב ט ב ל ה מ ם ׳ 14 ה ז ד ק נ ו ת התאים האדומים. דיפוספ,וגליצראס גם ח ו מ ר עשיר תאים דומים צעירים לתאים לאלה סל א נ ר ג י ה זה זקנים יורד בריכוזו )סבלה . ( 1 2 ,9 ATPכ פ י ש נ ר א ה באופן מידת מסבלה מ כ י .9 ב ו ל ט כאשר משווים ואופי הירידה ירידתו - סבלה מסי* מק סע .. :14 נתרן כפות ואשלגן מם^ נסי ו נ ו ת 33 - מופרדים בתאים אשלג ן ממוצע לפי הגיל נ ת רץ ממוצע ס.ת. ס.ת. 1-5$ זקנים תאים 76.5 10 16.6 8.5 4.5 אוכלוםיה כללית 89.2 10 11.9 7.8 3.7 1-5$ צעירים תאים התוצאות 10 םבוםאות גלוסתיון מבלה ב- 10.7 mEqui'valenl/liter cells מחוזר התוצאות גלובין 101.7 בכל מסי* מובאות מקטע :15 בסבלה ומקטע כמות מקטע סס׳ התוצאות גלוטתיון 15 שהתקבלו מחוזר ממ ו צ ע אך בגלל בתאים ם .ת. 1$ תאים זקנים 1.5 0.7 2$ תאים זקנים 1.8 0.9 אוכלוסיה כללית 1.8 0.9 2$ תאים צעירים 2.2 1.0 1$ תאים צעירים 2.3 1.0 התוצאות 11.6 5.2 ניתנו ב־ ymole/gr Hb לא ריכוזים היו ש ו נ י ם של מובהקות. מופרדים לקבוצות גיל המו 34שגירות אוממוסית תאים שעברו הפרדה לקבוצות גיל נפגעו בדרגות שונות בזמן ההפרדה והעברתם על פםלטים ,ולכן לא אפשרו התוצאות שנתקבלו הסקת מסקנות. בכל אופן ,כאשר נעשתה בדיקת השבירות האוסםוטית של אוכלוםית תאים מיד לאחר לקיחת הדם בלטה בעובדה שבמידה ויש בדם עליה בכמות התאים הצעירים התבטא הדבר בעקום השבירות האוםמוטית בצורת הופעת תאים עמידים יותר )ציור מס׳ 9ר.(10- חומר ק ל י נ י אנמיות הםולימיות החולים בקבוצה זאת חולקו לאנמיות המוליטיות נרכשות ותורשתיות. סיכום תוצאות הבדיקות של הפעילות התםסית בתאי דם שהופרדו לקבוצות גיל מובא בסבלאות מם׳ 16ו־.17 ניתן לראותשבאנמיות המוליטיות נרכשות ותורשתיות אוכלוםית התאים האדומים בכללה הנה בעלת משקל סגולי נמוך יותר; כפי סהדבר מתבטא מקים רי־ ) DDCציוד מם' ,(11כלומר האוכלוםיה צעירה יותר. יותר. מסתבר שהיא גם בעלת פעילות תסםית גבוהה כאשר משווים את אחוז הרסיקולוציסים לפעילות תםםית )סבלה מם׳ (18נראית הקבלה יפה ביניהם. ממצא זה מעיד שהפעילות התםסית הגבוהה נובעת מנוכחות אוכלוסית תאים צעירה המוזרמת מםח העצם לדם ההיקפי. המצב שונה לגבי אנמיות המוליטיות עם אוטואגלוטינציה. אוכלוםית התאים במחלה זאת קשה להפרדה בגלל אגרגםים של תאים הנוצרים עקב האגלוטינציה )ציור מם׳ .(12 הפעילות התםםית בתאים אלה גבוהה )fminuU 77m* in , *ציור מס 9 שגירוי .אוסמוטית של דמיו! טריינו נורמליים <3ליור מס 10 טי-גירגת אוסמוטית .ןץלד0 0ירי גחולים גנ 0רטיקולועיטוויס. jmir'i י shtcijic 3י ו ו מסי H * הובפלגווג ה^אי0 האדומים בחולים 3גס אמזיה 3יור מס התפלגות .התאים עם האדומים .באנמיה המו^יטיוע אוטואגלוטזנגציה המוליסטב 35 - מאד ,ללא הסוואה לכמות ד ב ר ה מ ע י ד על ס ח ר ו ר הרטיקולוציטים ת א י ם מםח העצם כ • ( S t r e s s erythropoesis(142- נ ת נ ה את הנמצאת באותה לפני זמנם, בדומה ב ד י ק ת ד מ ם של מ ס פ ר אוכלוםית תאים, למגב שהוגדר חולים במחלה זו ה ת ו צ א ו ת ה מ ו ב א ו ת בטבלה מ ס י .19 סבלה פ ס י :16 וכמות פעילות תםםית ׳ המוליטיות נרכשות ).(14 תסס: 6PGD GOT 14 14 14 14 1.6 0.16 3.9 3.0 0,95 3.2 0.6 0.14 1.2 0.28 0.5 1.1 2.1 0.25 5.4 3.7 1.1 5.0 0.9 0.22 1.8 1.2 0.7 2.0 3.2 0.40 1.1 0.16 HK /4 1 $תאים ממוצע ס,ת. זקנים 2 $תאים ממוצע ם.ת. זקנים הרסיקולוציםים באנמיות **•Retico locyte G6PD מס׳ נס י ו נ ו ת אוכלוסיה ממוצע ם .ת•-. - PK כללית 2 $תאים ממוצע ם.ת. צעירים 1 $תאים ממוצע ם.ת. צעירים . 5.8 4.0 2.0 10.0 1.8 1.3 0.9 2.5 3.7 0.77 6.9 4.6 4.0 16.6 1.5 0.50 2,0 1.3 2.0 4.5 6.2 1.60 7,8 8.1 5.5 38.2 2.6 1.00 2.5 3.9 2.2 12.1 pmole/gr Hb * פ ע י ל ו ת תםםית מבוטאת ב - * * ספירת ר ט י ק ו ל ו צ י מ י ם נ י ת נ ת ב$- - , מבלה מסי : 1 7 פעילות תםםית קונגניטליות 36 וכמות - הרטיקולוציטים באנםיות הםוליטיות ** תסס*: G6PD ifoת א י ם ממצוע ס.ת. זקנים 2 $תאים ממו גע ם.ת. זקנים אוכלוםיה ממוצע ם .ת. 3.4 0.41 6.1 4,8 2.5 1,3 1.1 0.17 1.4 1.2 1.5 1.3 3.9 0.56 7,4 5.2 3.3 2.3 1.2 0.16 2.1 1.4 1.7 2.3 5.1 2.5 כללית 2 $תאים ממוצע ם .ת. צעירים 1 $תאים ממוצע ם .ת. צעירים ** HK PK 6PGD GOT דסיקולוצ יסים 0.81 9.6 5.7 3.8 5.2 0.40 3.9 2.5 0.9 3.7 8.6 1.27 3.5 0. 10.3 3.7 b 5 ספירת רטיקולוציםים 60 2.20 60 0. 16.8 5.9 5.6 10.4 3.3 2.6 1.5 8.0 22.8 9.6 7.7 21.4 4.4 3.2 2.0 12.0 jjmole/gr H נ י ת נ ת ב$- 37 - - ס ב ל ה מ ס ׳ :18 פ י ז ו ר ר ט י ק ו ל ו צ י ס י ם בתאים באנמיות המוליסיות )ב( $- תסס מופרדים לפי הגיל G6PD HK 6PGD PK GOT ATP 15 15 15 10 10 10 0-10 ממוצע ם .ת. 2.5 0.6 0.24 0.08 2.6 0.6 5.3 0,8 2.0 0.56 מם׳ נםיונות 0.78 0.21 10-20 ממוצע ם .ת. 3.6 0.8 0.31 0.09 3.9 0.8 6.2 2.4 2.1 0.68 1.37 0.74 20-50 ממוצע ס.ת. 3.7 1.0 0.40 0.12 4.9 1.0 7.0 3.1 2.3 0;47 1.41 0.21 50-100 ממוצע ס ,ת. 3.2 1.5 0.65 0.10 5.1 1,5 8.1 2.9 3.1 1.7 1.55 0.87 100-200 ממוצע ם .ת. 4.8 2.4 0.85 0.26 7.0 2.8 10.5 4.4 4.0 2.4 2.02 0.44 200-300 ממוצע ם.ת. 4.9 1.5 0.95 0.27 7.2 3.6 13.2 5.1 5.6 1.85 2.70 1.45 300-500 ממ ו צ ע ם .ת. 7.8 2.5 1.00 0.70 7.9 1.0 14.5 7.0 6.1 0.9 3.30 1.40 500 ממוצע ס .ת. 8.2 1.8 1.65 0.47 9.0 1.4 15.7 6.6 7.0 1.7 4.4 1.6 pmole/gr Hb * פעילות תםסית מבוטאת ב- * * כ מ ו ת ATPנ י ת נ ת ב pmole/ml pabked red c e l l s - - 38פעילות תססית וכמות הרטיקולוציסים ה פ ו ל י ט י ו ת עם א ג ל ו ט י נ צ י ה מ ב ל ה מסי* :19 באנםיות * ** G6PD תסס : מסי* נ ס י ו נ ו ת 1$ת א י ם ז ק נ י ם ממוצע ם.ת. 2$ת א י ם ז ק נ י ם ממוצע ס.ת. אוכלוסין־ ,כ ל ל י ת ממוצע ם.ת. 2$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע ם.ת. 1$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע ם.ת. סבלה מסי* :20 HK רטיקולוצ יטים 6 6 6 1.7 1.1 0.21 0.10 3.3 3.2 3.0 0.5 0. 47 0.17 4.5 3.5 4.2 0.9 0.50 0.18 8.8 4.6 4.5 0.9 0.65 0.17 21.0 7.7 3.5 11.2 2.50 1.20 34.5 12.5 פעילות תםםית באנמיות המוליטיות * G6PD תסס : 1$ת א י ם ז ק נ י ם 1.6 ממוצע ם.ת 0.5 2$ת א י ם ז ק נ י ם ממוצע 1.9 ם .ת. 0.4 אוכלוםיה כללית ממוצע 2.6 ס .ת. 0.4 2$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע 3.2 0.6 ם .ת. lfoת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע 3.8 1.0 ס .ת. * פ ע י ל ו ת תםסית מבוטאת ב **כמות הרםיקולוצ יטים ניתנת HK 0.12 0.12 0.17 0.13 0.55 0.35 0.66 0. 34 1.15 0.42 ymole/gr Hb ב$- נרכשות טראומית ־ במספר למרות גם מ ק ר י ם של שקיימת הרםיקנלוציםים מס׳ א נ מ י ו ת שלאחר סראומה כגון במחזור, התקבלו הפרדות תאים ה מ ו ל י ז ה קלח מ ב ח י נ ת המשקל 39 הסגולי )ציור תחום שלא ע ל ה על סם׳ ,(13 נ י ת ו ח לב הנורמה. ה ת ו צ א ו ת מ ב ו ט א ו ת בסבלה פעילות תםםית באנמיות! מ ס ׳ :21 PD G6המו ל י ס י ו ת עם ח ו ס ר תסס: G6PD HK PK זקנים 1$ת א י ם ממוצע ם.ת. 2$ת א י ם ז ק נ י ם ממוצע ס .ת. אוכלוםיה כללית מ מ ו צע ם.ת, 2$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע ם .ת. 1$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע ם .ת. * 0.26 0.20 0.21 0.16 5.7 0.8 0.32 0.23 0. 36 0.17 7.4 1.6 0.72 0.31 0.55 0.32 11.7 4.2 0.86 0.47 0.99 0.60 17.2 7.8 1.14 0. 65 1.43 0.97 30. 6 17.0 פ ע י ל ו ת תםםית מבוםאת ב- זהות לנורמליות ה פ ע י ל ו ת התםסית ומספד .20 סבלה פתוח, |jmo!e/gr Hb ציור מס׳<12 התפלגות .התאים האדווזיש .באנמיווג עקב טראומה |־I t tt ft I t $ * 3 £ « * * 3 * * . * 11 >צמר מ ס י 44 התבלגות התאים האדומים גאנמיווב ופוקטוריזוב ־ קבוצה היוו נפרדת (22א ש ד ב ה ם שהיה אנמיות בלסה נמוך בכל כאשר במצב של ת מ ס ד ם *22ס ב ל ה מ ס י מ אומץ עם : ט ק ע תוצאות - ) ס ב ל ה מם * פעילות חוסר G מהתסםים בדומה ה מ ו ל י ם י ו ת עם העליה בכל אחד ה משווים 40 ־ י ם P D המתקבלות באנשים באנשים תסםית ב ר י א י ם עם HK זקנים 1$ת א י ם ממוצע ם .ת. 2$ת א י ם ז ק נ י ם ממוצע ם .ת. או כל ו ם י ה כ ל ל י ת ממוצע ס .ת. 2$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע ם .ת. 1$ת א י ם צ ע י ר י ם ממוצע ם.ת. * פעילות תםםית 0.85 0.01 0.080 0.080 0.130 0.020 0.230 0.200 0 . 330 0.045 0 . 340 0.300 0.630 0.080 0.720 0 . 600 0,180 0.020 0.403 0.300 מבוטאת ב- לאנמיות א ו חסרי הפוליטיות ת אלה G6PD מובלטות שאינם .(23 G6PD תסס ת ו צ )6PDסבלה מס־״ pmole/gr Hb חוסר PD6G ־ 41 ־ וכמות ס ב ל ה מ פ י :23פ ע י ל ו ת ת ס ם י ת ,ר מ ת א ד נ ו ז י ן ט ר י פ ו ם פ א ס ה ר ס י ק ו ל ו צ י ס י ם באנמיה דפדקסורית *** תסס: PK HK מה׳ נסי ונות vfaת א י ם מםצוע ם .ת. 2$ת א י ם ממוצע ם .ת. א ו כל ו ם יה ממוצע ם .ת. 2$ת א י ם ממוצא ם .ת. ifoת א י ם ממוצע ם .ת. 26 G6PD 6PGD ATP רטיקולוצ ימים 10 26 10 12 20 0.13 0.09 2.9 0.6 1.9 0.9 2.9 0.8 0. 47 0.40 0.4 0.1 0.25 0.10 3.8 0.9 2.2 0.9 3.8 0.7 0. 64 0.20 0.6 0.5 0.45 0.20 6.0 1.8 3. 6 0.4 4.8 1.2 1.10 0.27 3.1 1.0 0.72 0.41 8.2 2.1 5.0 2.1 7.0 2.7 1.70 0.58 5.0 3.8 2.50 0.40 16.1 6.0 10.6 6.2 12.7 4.8 2.80 0.83 10.3 3. 8 זקנים זקנים כללית צעירים צעירים pmole/gr Hb פעילות תםסית מבוסאת ב- * ־ Hmole/gr/packed red cells ה ־ ATPנ י ת נ ת ** כמות *** ספירת ר ס י ק ו ל ו צ י ם י ם נ י ת נ ת ב$- ב רפרקסורית אנמיה בקבוצת סידרובלססית ח ו ל י ם עם הקודמות, היתה לנורמלית )ציור מם׳ קרובה בו התפלגות לנורםלית. היתמ הגבוהה החלוקות מן ויאאו האוכלוםיה לפי ,(14ו א ף אולם פ ע י ל ו ת תםםית המצופה אנמיה רפרקטורית םידרובלסטית, המסקל הפעילות התםםית הסגולי DDC- באוכלוסיה נמצא מקסע ק ם ן מאד ס ל תאים גבוהה ביותר )סבלה מ ס ׳ .(23 ע ו ר ר ה ב נ ו חשד ש מ ד ו ב ר כ א ן ל מ ח ז ו ר הדם ה ה י ק פ י םרם זמנם. בניגוד קלים דומה הכללית י ח ס י ת אשר הפעילות התםסית ב ת א י ם שלא מכיון לקבוצות ע ב ר ו את כל שלרסיקולוציסים - צעירים מאד יש מ ט ע ן החלטנו ב מ ק ר י ם אלה לבצע נעשתה העבודה בבי״ח יותר תפפית שונה התברר החשמלי, תקינה ה- )ציור המקטע ע״י בחולים עם א נ מ י ה גבוהה הני״ל ולא בו ב4- פרםסרים ניידות איטית שהוא פעילות בעל ה ח ש מ ל י של ת א י ם א ל ה כאחת. ק ב ע נ ו את ר מ ו ת נוספים. והשוונו א ו ת ו ל־>||1- ד״ר ר פ ר ק ט ו ר י ת ם י ד ר ו ב ל ם ס י ת נקבעה חולים שנבדקו ההיקפי זי:׳ב אריםרופואסין ובין בבי״ח הקבלה נמצאה בילינםון(. בשתן, נ מ ו כ ה מאד באנשים פ ח ו ת מ4- נ מ צ א ה הפרשה אריטרופואסין באנמיה לרמות ר פ ר ק ט ו ר י ת לא מ ו ג ב ר ת של ה מ י ו ח ד של ה ת א י ם נורמליות. האריטרופואטין ב ס ב י ב ו ת 80 מצאנו אריטרופואטין הקלים מהמחזור ממצאים אלה ו ה ו פ ע ת מקטע זה בין בשתן נורמלים יחידות. בעלי פעילות יחידות. בשני נ ו כ ח ו ת המקםע בשתן. במקרה א ח ד , י ר ד ה אף ההפרשה של מ ע י ד י ם על ואולי, גם ר פ ת יפה רמת ה א ר י ט ר ו פ ו א ט י ן ר פ ר ק ס ו ר י ת ואשר ל ה ם מ ק ס ע של ת א י ם ח ו ל י ם שתוארו אריטרופואטין בין אנמיה נמצאה הפרשת נ ע ל ם המקטע כמות זקנים פ ע י ל ו ת ה ־ GOT ה מ י ו ח ד בדם מופיעה מקרים ,(23 בשתן. בוצעה של ושל ת א י ם בעלי אחריו, ה נ י י ד ו ת בשדה נ ק ב ע ו מספר מם׳ פעילות תססית .(15 חשמלי. ו מ ו ר פ ו ל ו ג י ה של ה ד ם זה הם ב ה ש ו ו א ה למקטע הבא ח ו ל י ם עם האריטרופואטין )הבדיקה לציםולוגיה רגילים ה א ד ו מ י ם בשדה ),(73 .(16 בפםפר הופעת במקצת שהתאים במקטע צעירים הנדון )ATPטבלה מסי* לנו ) צ י ו ר סטי* מ ז ו של ת א י ם במקטע בדיקת מרטיקולוציטיס נ י י ד ו ת התאים ע ״ י אשד יערי במעבדה קפלן. בשדה חשמלי 42 נמוך - במידה יחם הקיים והממצא יאושר Normal Patitnt flood &cl/ ifhall /% {if fitirt 1 I 4% cUfited cltfj • 1 9יור ה ר ע ה אלקטוופורמית עיינר. משיןל סגולי ביתיים נירנזל״ש. 1שדר, •בחולה מ ס \5 הע\מלי ע ם r I עיל .אנכ׳זיה .בעלי מו ן\גנים י ׳גהעיוואה ופוץטזרית. HK/)cHv»y /«/ of \\ *a oi 01 01 o A • >'l Si'4 -of • at -03 ^sAA -oi -of NortMtlf -oi -07 יי'׳•... O or at of o* at 0.6 07 ot 0.9 ציור לוגוריתמים 16 «/־ -«J -af *0.־ \»•0 •et -oi PK לעומת .לוגוריתמש עול בעילוגנ HKו. GOT-נמקגיעים שונים ש ל וזולים עם אגמיוזרפרהעורית W.HJ3׳ & נורמליים .הנקודות הקיצוניות מעד ימי\ מהוווג \% מהתאים ה*לע\ריגז והנקודות. הקיעג־ווע מ * ל ד ע \ מ א ל \% מ ה ת א י ם הןקג־מ. במקרים נעשית נוספים, בשיטה תלסמיה עקב חוסר סגולי אלה אף ו־ המופרדים ATPב ש נ י זאת חוסר יורד נרשמה הני״ל ,בהשואה מבדלת מהירה 2 4 3 בדמים שעות שהתקבלו בלי התבדר תוספת לנו ואנמיה היפוכרומית ההבדלה תלםמיה לעומת ביץ זאת, גלוקוז. מופיע המלצנו מובאת וביץ על מ ם ׳ 4 ,25 דומה יותר יפה שיטה הפרדת בעלי תאים קסנים . למה במידה קטנה בדמים משקל בחולים המגיעים הממצאים מסי* ומובהק בגלל מצד אחד חוסר בדמים זאת כיעילה בסקר מאשר חוסר 0 0 ברזל. שעברו . מצבים קשה שעברו המחלות ל פ ת ח ^ י ס ה המאפשרת אבחנה אוכלוסיות התוצאות תלםמיה נורמליים. בדמים הדגרה השבירות הדגרה לפי חלקית ביץ וביץ ברזל באנמיה מ ד מ ם ש ל וילדם בשתי בדמים r להבדיל נורמליים. נורמליים. 20 אפשר של יותר עודדונו .19 PD6G ב־ בתאים אריטרוציסים היפרכרוםית ברזל הירדיה שתארנו בציוד אנימיה 2 מאשר בציור סריים חוסר הנם רסיקולוציםים בתלסמיה ואנמיה שדמים הבדל של נורמליים גלוקוז עקב 17 חולים אלה ו.(18- האוםמוטית של תלםמיה סריים אלה קטנה לאריםרוצזדסים האוסמוסית במשך במידה של ועם אנמיה היפוכרומית ת ו צ א ו ת מ ד י ד ת ה פ ע י ל ו ת ה ת ס ס י ת ^•־־ATP בטבלאות חולניים השבירות בין רחב הכבדים. ההקסוקינאז וכץ גם תלםמיה פיזור ניתנות מצבים ברזל עם מינור ) צ י ו ר י ם מם־* וקיים האריםרופואםין ויקרה. שהאריטרוצימים מהנורמלי של פעילות שכיום ברזל חולים התאים 43 לקביעת ארוכה חוסר התברר יעילה לשכבות לעומת של בדקנו נמוך בתאים של ברזל פחות יוכל ביולוגית ואנמיה כאשר לתרום - טריים. בלי בהץ תוספת אבחנה 1 *ציוו מס וזתפלגות הונאיט ft האדומים .בתלסמיה , .ציור מ ס 46 התפלגות .התאים האדומים !אנמיה .בגלל חוסר 1ת<ל JO 8 9 6 7 4 5 2 3 ציור מסי 49 עגבידות .אוסמוטיוג ;ץל דם טרי״. גורמלי ה ע ק ו מ ו ת תוקנו אנמיוד .בגלל חוסר b 45% המוטוקריט b m מהרישומים המקוריים ע ל ידי שמועי בגודנזוגומוח_. .אוודינטה ־ / . • k 1 ־־"־ המולייה ־״•׳ <1-- ו ^ —^-v ונלמיסה. יי׳ ^ I י' יי׳ י, I / יי ^ י s י י, ו 14 1 12 I 1 10 I 1 8 3יור אוסמוטיוב 1 ^ ו ־ 6 יי' ^ ן r 4 ^ ^ / 2 מס 20 .אנמיה 1ג ל ל חוסו ברול - y^^rZ^Zr 1 J U T I Wץ ל דס לאתר 24סמגגונ הדגרה U37 נורמלי 100 תלמסיה. העקומות .תוקנו ל/.״ 45המוטוקריט מהרישומים המקוריים על ידי עימזמי בגותדוגרמוגנאורדינטה %-המוליוה א.נס3יסה-זמן גדקות.. 44 מבדלת בין תלםמיה טבלה פ ה : 2 4 , X מס׳ נסיונות 14 אוכלוםיה ס .ת: . ממוצע 5$תאים ם.ת. ממוצע בגלל חוסר G6PD 14 והקםוקינאז XX XXX ATP ר ס י ק ו ל ו צ יסים 10 8 זקנים י 5$תאים ם.ת. ממוצע ברזל ).(143 פ ע י ל ו ת תםםית סל ג ל ו ק ו ז -6פוםפאס ורמת ה א ד נ ו ז י ן טריפוםפאט בטלםמיה. HK תסס : 1$תאים ם.ת. ממוצע ואנמיה - 0.20 0.48 0.6 2.8 0.20 0.55 0.5 3.5 0.05 0.59 0.04 0.48 זקנ ים 0.18 0.81 0.07 0.82 כללית 0. 30 0. 65 1.3 5.0 0.15 0.38 1.10 3. 40 0.30 1,04 0.5 6.4 0.41 1.59 4. 30 11.10 0. 60 1.42 1.6 7.3 0.29 2.78 4.20 18.70 צעירים 1$תא י ם צעיר ים ס .ת. ממוצע pmole/gr Hb פ ע י ל ו ת תםםית מבומאת ב- x ATPנ י ת נ ת בpmole/nl/packed red cells - ה- xxכמות xxxספירת ה ר ט י ק ו ל ו צ י ס י ם נ י ת נ ת ב°/0- 45 טבלה מסי* :25 פ ע י ל ו ת תסםית של ג ל ו ק ו ז - 6פ ו 0פ א ט ד ה י ד ר ו ג נ א ז ה א ד נ ו ז י ן טריפוםפאט באנמיה בגלל חוסר ברזל xx xxx ATP רסיקולוציסים x תסס : מם־* HK נםיונות 1$תאים ם .ת. ממוצע זקנ ים 5$תאים ם .ת, ממוצע זקנים אוכלוםיה ם .ת; . ממוצע - G6PD 12 12 10 ורמת 7 0.07 0.20 0. 50 2. 20 0. 06 0. 59 0.01 0.11 0.20 0.42 0. 80 3. 40 0. 20 0. 70 0.10 0. 30 0.30 0.74 1. 30 4. 80 0. 14 1. 30 0.90 2.50 0.20 0.82 0. 60 5. 40 0. 14 1. 75 0. 60 4. 90 כללית 5$תאים ם.ת. . ממוצע צעירים 1$תאים ם .ת. ממוצע צעירים 0.30 1.80 1. 60 9. 10 0. 10 3. 00 1.30 8.40 |jmole/gr Hb xפ ע י ל ו ת תםםית מבוסאת ב- pmole/nl/packed red cells xxכמות .ה ATP -נ י ת נ ת ב- xxxספירת ה ר ט י ק ו ל ו צ י ס י ם נ י ת נ ת ב־$ מ י א ל ו ב ר ו ס י0 תוצאות שהתקבלו במחלה זאת מובאות בסבלה העצם הדל מופיעה בדם היקפי א ו כ ל ו ם י ת תאים בעלת מסקל ופעילות בציוד מן תםסית גבוהה מאד. מם׳ הרגיל. .21 יש פיזור ל צ י י ן שבמחלה מם' למרות מח .26 סגולי א ו כ ל ו ם י ת התאים במחלה זאת תססי מעגל נמוך ז ו מובא ה פ נ ט ו ז ו ת פעילים ־46 מבלה ס ס ' :26 ־ פעילות תםםית ,רמת אדנוזין סריפוספאס וכמות רטיקולוציטימ במיאלופיברוםים * תסס : G6PD 6PGD PK HK GOT ATP דסיקו•frצ י טיט ־'.5 ־15 ־15 IO \o 1$תאים זקנים ממוצע י ס .ת. 2.3 1.4 5.7 3.0 0.22 0.05 5.2 2.2 0.68 0.20 0.30 0.10 2$תאים זקנים ממוצע ס .ת. 3.1 1.4 6.8 3. 6 0. 32 0.20 6.6 2.8 1.20 0.80 0. 63 0.73 0.35 0.22 מם' נםיונות אוכלוםיה כללית ממו צע ם.ת. 4.4 1.4 7.2 2.9 0.60 0.30 2$תאים צעירים ממוצע ם.ת. 6.1 2.0 8.4 2.6 0. 90 0. 60 4. 60 12.5 5.2 2.00 1$תאים צעירים ממוצע ס.ת. 7.4 3.5 10.8 4.2 1.70 1.10 6.50 2.50 8.7 4.0 17.2 6.7 10 0.33 0.20 2. 60 1.50 1.50 0.70 3.50 1.00 1.78 0.75 17.80 6.80 3.10 1.52 25.10 10.20 fimole/gr Hb pmole/ml packed red cells * פעילות תםםית מבוטאת ב- פעילות ה ATP -ניתנת ב- *** ספירת הרטיקולוציםים ניתנה ב$- מבלה מם־* :27ירידה בפעילות תםםית ו־ ATPבתאים זקנים לעומת אוכלוםית תאים חסרת רטיקולוציםים המבוטאת כ100$- G PK HK600 :ATP 6PGD ALd 23 12 אחוז: 32 PD 20 12 54 V *ליוו מס ox jmbsjinהז1אים האדומים .במי^לופערורס 4 בנבנ התא האדום וביוכיםיים או חלקים התא השוהה אחד אשר אחרים או הפגום של במחזור או מהם חלק המערכת שהגיע הזקן הדם ההיקפי מהם עובר מוכרים שינוים ע״י המקרופגים הרטיקולו-אנדוטלילית. לצאת זמנו מן מהמחזור ג י ו פ י ז י ק ל י י ם של כנדאהשכך הממשיך התא הםחול נבדל לחתקיים במח ז ו ר . נשאלת ראשוני לאתר או המסמן גורם מסוג המזדקן מיתר אוכלוםית בהפרדת חוקרים מאד כגון (71 ),72 מאפשרים של בהם גיל את או להפריד כבר פטלטים ),86 ישנה המוזרמת אפי׳א־ קל לדם התאים תאים ביצירה מהרטיקולוציט חתא. שהתקבלו תקינה בעלת הרגיל של יותר מתאים על אחיד אפשר לנצל עובדות התא הצעיר ),86 .(79 ),74 לנו דרישות בחיות נםיון משקלים וחלקם בעל משקל את אך גם לנפות הזקן זו בגישה קבוצות התברר ידועות ללחצים רבות שקשה מזה אוםמוסיים הבדלי מסען .(73 שהשיסה של הצפה אריטרוציסים ).(86 אריטרוציטים סגוליים התא האפשר. גיל הפרדת של ככל ביותר העיקרית מוגדר, זקנים התברר הנוחה הבעיה בעלי יותר הנוכחית עונה גיל תאים הנמוך צעירים (116 האדומים. בעלי הגדולה העבודה ההיקפי של הסגולי לתוצאות הפרעה לחפשו בין התכונות המבדילות אבםולוסי משקלו בדומה של התא האדום? קבוצות היציבות שוני או הדרך תאים להפריד בתחילת אדם תהיה אוכלוסיות ניסו להגדיר שנים, על קיצו הקרב זה היא של השאלה את האם אפשר להגדיר םםרוקטורלי ביוכימי שונים. סגולי נורמליים לעומת תהיה מבדלת זאת במקרים האוכלוםיה חלקם גבוה יכול בדרגות להיות שונות - מ ז ה של באים הרטיקולוציט לדון באוכלוסיות עקב חוסר ברזל, זו כי השינויים הבדלים בבקבוק, בגוף בזמן יסודיים בין לעומת השינויים בכמות כ ך למשל הליפידים ).(146-148 חלה גם הבידיםקואידית של כ ד ו ר י ו ת ד ם מהרמה ההתחלתית ממצב solל מ צ ב של ק ר ו ם התא אדנוזין שמירת תאים בתנאי ד ו מ י ם לאלה in vitroח ל ה מלווה תוספת בתוצאות הסופיות ב נ ז ק י שמור חלים ואםתרים שינויים חופשיים בכמות הפוספאם מקבל צורה כדורית והחזרת מ ח ז י ר ה ל ו את צ ו ר ת ו ת ק ו פ ת השמירה שתוך ב כ מ ו ת ה A T P -עד בבדי 15$ בהצטברות סידן ה ש י נ ו י י ם האלה ו ה ח ז ר ת כ מ ו ת ה ־ ATP ועליה Weed et al.ה ר א ו ,gelי ח ד עם ז ה ח ל ה האדום. בתאים ישנם הנשמרים המתקבלים גם אדנוזין ירידה לא פנינו ש ו נ י ם מן בתנאי ב נ ק הדם המאוכסן גזרה שווה בבנק הדם למשל. כמות הכולםסרול האדום ).(144 ו ת ה ל י ך זה ההיקפי לשינויים ב כ מ ו ת ה ATP - התא להסיק ב מ ח ז ו ר ,אם כ י יש הראשונית ע״י האופינית מנסים בבקבוק, המביאים פרמסרים ירידה הםוליטיות אנמיה כרוניות. בבקבוק ). ( 1 4 4 ,145 נמצא שתוך שמירת הדם ה א נ א ו ר ג נ י ).(151 ,152 ר מ ת ה־־ ATP אנמיות האדום שבמחזור הדם החלים לנהוג ב ז ה י ר ו ת כאשר ב מ ק ר ה של ת ל ם מ י ה , כ א ל ה ,אשר והפוםפוליפידים, לרמה צורך מסוים והתישנותם הגורמים של ה ז ד ק נ ו ת ה ת א י ם מ ס פ ר בבקבוק. ישנם ה ש י נ ו י י ם בתא החלים בו ל כ ן יש רפרקטורית או ועדיין ב י ן ה ז ד ק נ ו ת תאים 48 בעלות ג י ל אנמיה היו חוקרים, לדרך הנורמלי. - ב ק ר ו ם התא הגדלת הצמיגות מתוקנים והקטנת החדירות בחלקם ע ״ י לרמות ההתחלתיות והפיכתו! ).(145 תוספת - 49 - ( P o n d e r and Ponder (151הראו שתאים הנשמרים בתנאי בנק הדם הם בעלי ניידות אלקטרופורטית קםנה בחצי מהנורםלית. נבדקו גם השינויים בפעילות ההקםוקינאז בדם הנשמר בתנאי שמור והתברר שפעילותו יורדת ).(152 יחד עם זה יורדת גם הפעילות הגליקוליםית של התאים האדומים ).(6 ,153 לעומת השינויים החלים בתא האדום בבקבוק ,שבחלקם הם הפיכים, בהזדקנות הפיזיולוגית במח.זור הדם ההיקפי השינויים in vivoאינם הפיכים וקשורים בשינויים ביופיזיקליים ,סטרוקטורליים וביוכיםיים. באשר לשינויים הב יופים יקל י י ם -התא המזדקן הוא בעל משקל סגולי גבוה יותר ),86 ,(79פחות עמיד לתמימות היפוסוניות ),72 ,(71 ניידותו בשדה חשמלי איסית יותר היות והוא מפסיד מטענים שליליים מעל פני שסח קרום התא ).(73-76 בכמות הפוספוליפידים אחד מהתםםים שנבדקו פרט ל 6 ),40 1 ,39 השינויים הביוכימיים כוללים ירידה ,(38 חחומצות השומניות ),41 (40 . ( A T P a s e ) 5 4 l ,-68,1 התסם היורד במידה הניכרת ביותר הינו ההקסוקינאז -תסס חמפתח של הגליקוליזה -אסר רמתו נמוכה יחסית בהשואח לתסםים אחרים אף בתא הצעיר. רמתו בתא הזקן היא כה נמוכה עד כי היא גורמת להגבלת פעילות שלב זה של הגליקוליזה. בטבלה סס׳ 27 בולטת העובדה שההקםוקינאז הינו התםם היורד במידה הניכרת ביותר ,גם כאשר משווים את פעילותו בתא הזקן לעומת אוכלוםית התאים חסרת הרסיקולוציסים. כאשר משווים את כל התסםים שנבדקו ,נראה שחלק מהם יורד במידה רבה יותר ,כמו גלוקוז 6פוםפאס דהידרוגנאז, פירובאםקינאז ,אלדולאז - ופוםפופרוקסוקינאז. כמו -6פופ0פוגלוקו נ»ק פוםפאם דהידרוגנאז. התוצאות השאלה שהובאו אם Bishop של יחד שהזדקנו תומך עם תוצאותינו הירידה גם מעידות משתנה היחס תופעה דומה נמצאה שאין לעומת כל ATPase בתאים נוכחות וסל מיהול ולקבל כמות העולה גם אף ,100 תוצאותינו המעגל הכללית בתאים את בעינה זקנים מוכיחות מאד. שקיימת ירידה בתאים תאים של בניצול ),107 הגלוקוז האופיני לתאי מאד. יתכן כי תופעה הולכת במידה נמצאה עד מרובה פעילות הסוף אדומים .(97 בתאים דם אלה ביניים הגליקוליםי אלה בתאים אדומים צעירים שנבדקו ההמוגלובין הפריעה הםחוזר. לקביעת הזקנים ),141 זו )הצטברות .(140 מקורה לקטאט( יותר. ואולי תקינה לגבי לעומת זה ח ו ז ר ו ת - .אך לא מובהקות. הירידה - A T P של וDPG2,3 ההקסוקינאז. ה פ ע י ל ו ת של הי־ GOT הצלחנו ב ר מ ו ת של על .(97 נשארת רוב יותר גבוהה הזקנים. הגלוטתיון תוצאות וגליצראלדהיד שתוצאותינו וזגליקוליםי לקטאס בתאים התסםים דהידרוגנאז הקםוקינאז תםסי לירידה חומרי במידה בלבד הזקנים. בכושר גלוקוז של פחותה תואמות ,101 אך ב פ ע י ל ו ת של שנוסף ההםוליזםים. גם זו הגליקוליזה ה צ ט ב ר ו ת של תלולה בתאים ירידה 2:1ש ל של בדעה לומר ,102 )(99 מהתםסים לקטיק אפשר ),104 ירידה הקםוקינאז חלה בעובדה בסיכום קיימת חלק דהידדוגנאז, בספרות אמנם אינו מובהקת וישנה 'לעומתם 50 יורד - התגברנו לקבוע מופיעה הירידה את ה~ ירידה ב- GOT ^,ATPase על הבעיה GSH בתאים נ י כ ר ת עם ATP ע״י היא מופרדים ההזדקנות, כנראה תוצאה מוקטנת מחד מיצירה אנרגיה וגם למשאבת אנחנו האדום ),154 ירידה אך בולטת באוכלוסית ,104 עם תאים ל ( H j e l m (157 . 5 0 $ - המושגות לפיו ישנו דחוסים, ישנם למספר הבדלים התוך על ונפח והירידה ירידה ההפרש זאת נשאלת או היא שהיא יכולה התא תאים בתאים קריסת לתא עצמו את לפי והתא ירידה ב ATP - המזדקן. העוברים היא הצעיר את השינויים אין משקלם הוא היא אחד על התא היא תא ATP מהווה המזדקן. זקן וצעיר לנו בסביבות כלומר, .20$ החלים גורם גם אין ו-סקס כפי שבאמת והתברר היא השינויים תאים ההמוגלובין .12$ בסביבות השונות. ההמוגלובין הסגולי בסביבות אז חבדיקות מתברר כמות האוכלוסיה ה ב ו ל ט ת של האם בין בין מגיע ל נ פ ח של בכמות ההבדלים היחס לרמתו החישוב בתוך התא. וכן ATP ב־ תוצאות ושיטות המוגלובין, לעומת כלל צעירים המלאה התא שאין הירידה בין כמקור המחברים הזדקנות זקנים שיעור הצעיר בדקנו רוב ירידה בתאים המים והתא הירידה האדום קיימת הביטוי לגרם שהופרדו זקנים להסביר השאלה אם ת ו צ א ה של הזקן הזקן רק רמתו ולכמות ב־ .(155 AT?..ע ם ATP ט ו ע ן( S h o j a n i a(110 ההתאמה המחושבות נסיונות בתאים של לא בהבדלי ל פ י( H j e l m(157 MCHC בין כי התא באוכלוסיות ב־ אי מוגבר ),156 רטיקולוציטים. האדומים במספר ב MCHC - שהעליה .אצלנו התאים .20$ לעומתם מקורה בתוצאות אך התאים שונות מובהקת משווית את טוען ושימוש מאידך לדעתנו, חסרת ב ג ו ד ל בין תאי. עולים 9$ הבדל .(97 כאשר שליםח במעבדות ירידה הזדקנות. במיוחד פחותה( המופרעת, שקיימת ,116 ATP ב־ היא הקטיונים טוענים 51 )גליקוליזה ־ .2,3 בהזדקנות להזדקנות שכבר ציינו או ־ & 5 נמצא עם שבתנאי ATP ר ג נ ר צ י ה של היא הקשר מה הצורה בין מופיעה כלומר ה ח ס נ ת דם ידידה התא )(158 מהמחזור על יורדת קשורה מצידה בהגדלת לאור אשלגן. הנסיונות לאחר בסחול נעשו לא םפריים הגורם היה קשה האחראים ויותר תופעה אשלגן. הראשוני לאור הינו להרס קרום זו בעל למרות התא כאחראי בחיוניותו לכך. חשיבות ומותו סל חוקרים התא זאת האדום התאים תאים לתהליך היה יי׳,'-- שעברו הוכח פנימה בספק מוטלת סקוסםרציה כסו ידיהם שהשינויים במשך שטענו נתרן מהמחזור על הקםיונים PCMB האשלגן שהפסד בטחול. להניח מהמחזור. עם בהוצאתו נמוכה, במשאבת זרימת התאים, הראו חשיבות םולפהידריליות האדום ה ד ם י ק ו ל ו א נ ד ו ס ל י ל י ת אך קשה היו התא, לפיהם ה ח ש מ ל י ת של ATPה י א ההפרעה בהוצאת הראה אין ובין Ponder Crosby and Conrad האדום השאלה םריפוםפאם מזמן בניידות שרמת קבוצות נ ס י ו נ ו ת י נ ו , האדום התא הקטיונים. ב מ ע ק ב י ם של ל ה ו צ א ת התא שהמבנה במערכת התא היה, התא ה ח ד י ר ו ת של והפסידו כבר ).(151 ^(l60)Yaeob&Yand שנפגעו בין מכיוון כמות האדנוזין מהמחזור? ה ס פ ר י ת של בירידת ה ־. ( A T P(144 הבידיםקואידית).(144 מביאה למשאבת חשיבות לצורה האדום, בטחול.(159). הספקת הספרית לירידה קרום שלצורה האנרגיה והוצאת חזרה והוצאתו בבקבוק במסען בעבודותיהם הצורה ח י ו נ י ו ת התא ה ס פ ר י ת של התא & Ponderכ י של vitroח ו ק ש ו ר ה ־ כי השנים הםסבוליים נעשה הסקוםטרציה להצביע הקרום של ברור על הינו בעל כפי יותר הכדורית גורם שכבר הם כלשהו האדומה במבנה חשיבות צוין חלה מרובה - ירידת מטען מענין הוא והאטת שאפשר של ופגוציטוזה גרעין שנפלט בקרום של התא תאים של זאת חתא מופיע האם חוסר או של השינויים המכרעת sol על חיי שנים השינויים למה. קשורה, האחראי ע״י בכל מופיעה כי , , את . במחזור. כדוריות שהתקבלו לעומת הססרוקםורליים ל נ ו , שהסיבה לודאי, ישירות זה שווה. הזקן יש תפקיד בדק צורה לפי קריסית מודגשת ועקב כך חשוב את וכן עם בקרום עבודותיו לגבי החשיבות מהרמה שינויו רב לזמן בדק אין ובספרות לשינויים הסופית בשינויים מאבדות כל תאים סטרוקטורליים. התא פני השסח את אורך כבר ממסענן. אפשרות מסבוליים להוצאת ממצב בהזדקנות מסען לא גם להפסיד הנאורםינית מתחת ל15$- בקרום כנראה, ז א ת ה ו כ י ח ו Ponder and Ponder מאוחסנות בעבודותינו אף לפיו של הפגוציטוזה חשיבות יורדת לשנות קשורים נראה מה גורם לתא Weedל א אך יכולתן הוא דומה או החומצה במקרה קורה, שמנגנון האדום. סידן מסוג מנורמובלםט הזקן. דומה למטען רמתו שקיעת ולשינוי המקרופז הללו אופן, קרוב כאשר תוך הסםרוקסורליים. אין ק ר ו ם התא בתא. שאבדו בצפיפות לשינויים של ההזדקנות, הגרעין התא להעיד עדיין , In vitro בתנאי יתכן )(151 מהנתונים אמ ירידה פליטת ותהליך שנפלטו יודעים היא ATP כדוריות הכדוריות לפני וגרעינים אנו ש ל ה־־ ATP והכרתו פני הזקן, ב ד פ ו ר פ א ב י ל י ו ת של ל מ צ ב .gel האדום דבר אנרגטי לרמת הממוצעת הפגוצימוזה היכול שאין ה- בין )(73-76 מצב שינוי במטען הסיבה ,(Weed(145 קורלציה ובין זקנים ושוב החשמלי )(161 האדום לציין סםענים. למצוא הגרעין שלמים חשוב הניידות 53 בשדה ־ ומה לקבוע קודם מהמחזור ־ 54 מהתוצאות מספר ללמוד וגורעות מוצאים שהתקבלו מהמחזור. השינויים כדוגמא, מ מ ח ז ו ר הדם ורמות ההיקפי ATPגבוהו,ת מאד אשר כ מ ו ת ם ב ד ם ההיקפי תומך בהנחה שלמםען על פ נ י מקדימים ביותר אחד כי רצינו בחזרה בעלי בודד . in vivo אנמיה רגילים בעלי לשם כ ך ב ד מ ו של נ י י ד ו ת איטית (. גדולה דבר באופן חולה. ה מ ס ו מ נ י ם ת ו ך 24ה ש ע ו ת ה ר א ש ו נ ו ת . זה מ ק ט ע של ת א י ם ל ה ו כ י ח שתאים אלה ה ו פ ר ד ו כ 1 0 $ -מהתאים תאים אלה יותר בהוצאת תאי ה פ ר ד נ ו 10$מהתאים ו ל א החולה. אותו ניתן גבוהה פ ת ו ל ו ג י י ם אלה, נעשה מ ע ק ב א ח ר רפרקטורית. ל מ ח ז ו ר של פ ע י ל ו ת תםםית ) צ י ו ר מס־* ש א ל נ ו אם האדום רפרקסורית םידרובלססית ק ר ו ם ה ת א יש ח ש י ב ו ת בנםיון בתנאי לחסוך אנמיה אפשר הםסרוקסורליים ב ה ז ד ק נ ו ת התא ם ע נ י ן ה ו א שתאים צעירים ל ע ז ו ב את מ ח ז ו ר ה ד ם . והוזרקו מהתאים תאים מהמחזור. מ ח ו ל ה עם אדומים למיניהן השינויים פ ח ו ת מ א ח ו ז א ח ד ,הם בשדה פ ת ו ל ו ג י י ם אלה ב ח ו ל י ם עם תאים אנמיות בחשיבות המםבוליים ).(162 ח ש מ ל י מאשר דם א ד ו מ י ם ב ח ו ל י ם עם ע ו ב ד ו ת ה ת ו מ כ ו ת אף ה ן מ ח ש י ב ו ת ם של ובהוצאתו בבדיקות ־ עברו אחוז ס י מ ו ן עם נורמלי במקרה הצעירים נעלמים 5 1 Cr 8-10$ שלנו חלה .י ר י ד ה ־ 51 של כ 3 0 $ - מהתאים ) א י ן ח ו ל י ם אלה תאים המוצאים גבוהה שינויים מתנדבים מוצאים ).(163 Cr־ ת ו ך 24ש ע ו ת . בקלות לבדיקה מהמחזור ז מ ן קצר גם בתלסמיה יחסית המסומנים ב- תאים מה שאפשר ב ק ר ו ם התא א י ן קשר לאחר כבדים לקבוע ישיר ב י ן מעין ז ו ( כניסתם ממצא תומך בודד בהנחה זה שלפנינו אליו. יחסית בעלי פעילות ב ו ו ד א ו ת ה ו א שכאשר פ ע י ל ו ת תם&ית הקסוקינאז קיימים והוצאת תאים מהמחזור. אדומים פתולוגיים בחשיבות לגבי כמובן ההזדקנות השינויים לא מהמחזור. מתוך אי יתכן שאורך מלווה את באופן בלתי בקרום הוכח םפיקתם חיי שינוי תלוי שאין כי המבנה בו, להוציא מסקנות ה פ י ז י ו ל ו ג י ת , התא האדום השינויים לשינויים שלימות 55 - כגורם המםבוליים םסרוקטורליים המבנה באופן אך קבועה שהם תומכים נראה סופי לנו להוצאתו אחראים המופיעים מראש כ ר ו נ ו ל ו ג י חד-משמעיות ממצבים והדעיכה כתוצאה או תוך גורמים הזדקנות במשק משינוי של התא ישירות התא. חארנגסי המבנה או - - 56 סכום זו בעבודה באריטרוצים מהמחזור. על העבודה תוך אחר השיטה התאים של א ד ם לקבוצות גם שמשה שונות התסם כן ע״י כמודד בתאים חלה במידה פירובאםקינאז גיל עשירי גבוה, נורמליים ל ג י ל התא. ע״י ומעקב אדומים ופתולוגיים. סראנםאםינאז ( GOT ) גיל בקבוצות ב נ ס י ו ב ל ש י מ ו ש באר י ט ר ו צ י ט י ם . . גיל. הגליקוליםיים עליה עם ושני במשקל הקםוקינאז, תםםים ס ג ו ל י סל .ATPase פופסאם גלוקוז 6 הפנטוזות במעגל התאים האדומים התםםים היורדים דהידרוגנאז, ואלדולאז. נבדקה כמות ו ו נ הנוקלאוםידים ת G P D , ATP . תאים ו-ATP זקנים. DPG2,3 ,ADP לשם כ ך ב כ מ ו י ו ת ק ט נ ו ת מאד ס ל א נ ר ג י ה וז־־ כלומר ־Feo להפרדת תאים ק ב ע נ ו א ת פ ע י ל ו ת התסם התםםים ב י ו ת ר הם במבחנות. 59 סימון להרחקתו המבדלת ג ד ו ל ו ת של דם שימושית גלוסאמית אוקםלואצטית לקבוצות DPG 2,3 כמויות נבדקה והגורמים בשיטת ההצפה ב פ ע י ל ו ת כ ל א ח ד מ ה ת ם ם י ם פ ר ס ל־־ הניכרת ש במצבים פ ע י ל ו ת כל מופרדים ירידה להפרדת מ צ א נ ו שהשיטה התאמת שיטת ק ב י ע ה נבדקה במחזור ל א ר י ם ד ו צ י ס י ם ס ל אדם גיל הדם הביוכימיים ההיקפי באמצעות הפרדת תאים שהותאמה המסומנים. פעילות ל ב ר ר את הזדקנותו בוצעה פטלם א ם ת ר י ם לאחד יעילות קביעת נעשה של א ד ם נםיון השינויים החלים פותח דם. נצפתה ו- AMP שנוי ירידה בקבוצות וכמו בשיסה המאפשרת ניכרת גיל כן בשני חומדים ב ע ל ו ת משקל - נקבעה נמצאה מאד הפעילות ירידה והצעירים הגליקוליזה יתכן והדבר כי נאמר חל של תוצאותינו האדומה מן עד הסוף תםםי לעומת זה קלקול בשלמות ATP י־ תומכות של בסברה בתפקוד הדם. אךך 1:2 בין Krebs תופעה לקטאט ב 0 בתאים הזקנים ו ג ל ו ק ו ז , כלומר לקטאט(. בתאים המשתמשים בפירובאם בתאים זו זקנים 0 . 3 7 צעירים אלא כן אם הגליקוליטי. השונות. על שהשינויים אינם עם in vitro הזדקנותם. במגמה ללמוד פ י ז י ו ל ו ג י ת . מגינים השינויים מודגרים )הצטברות אנמיות להזדקנות אינם של מעגל המעגל תאים תאים להסביר באנמיות המחזור. במחזור קשה שונות המביאים חשיבות התקבל בהם של של היחס מפעילות המטבולית תסםים בעלי לא קבוצות הגורמים האדום הגליקוליטי הלכה נובע נבדקו והפעילות מאד לא כסובםטראט. על בכושר 57 הגליקוליטית - במבנה הביוכימיים נראים נבדקה תוצאותינו התאים כגורם מהשינויים בפני הם התפלגות מעידות הללו התאים שרמות הוצאתם מהמחזור. הקובעים הוצאת המלווים הקובע את את ההזדקנות א ת אורך חיי גבוהות התא הם הכדורית ־58 - References 1. J.F. Loutit, (I960), Hematology, 123 2. H. Borsook, C.L. Deasy, A.I. Haagen-Smlt, G . Keighley and P.H. Lovr (1952). J. Biol. Chem. 196, 669. 3. B. Thorell, (1947), Acta Med. Scand., Supp. 200. 4. H.־M. Dintzis (196^. Proc. Nqtl. Acad. Sci. 47, 247. 5. E. Skutelskyand D. Danon (1967), J . Cell. Biol. 33, 625. 6. J.R. Murphy (I960). J . Lab. Clin. Med. 55, 286. 7. T. Rosenberg and W. Wilbrandt. J . Gen. Physiol. 41, 289. 8. P.G. Le Fevre (1961). Pharm. Rev. 13, 39. 9. S. Rapoport, U. Hinterberger and E.C.G. Hofman (1961), Naturwissenschaften 48, 501. 10. J.R. Murphy (I960). J . Lab . Clin. Med. 55, 281. 11. K. Burton (1958), Nature 181, 1594. 12. J.E. Harris (1942) J . Biol. Chem. 141, 579. 13. T.S. Danowsky (1941) J . Biol. Chem. 139, 693. 14. J.F. Hoffman (I960), Ciba Found. Study Group, 5, 85. 15. J.R. Murphy (1963), J. Lab. Clin. Med. 61, 567. 16. R. Whittam, M.E. Agar and J.S. Wilay (1964). Nature, 202, 1111. 17. R. Whittam, (1958), J . Physiol. 140, 479. 18. M. Maizels, (1949) J . Physiol. 108, 247. 19. M. Maizels, (1951). J . Physiol. 112, 59. 20. R.L. Post (1959). Fed. Proc. 18, 121. 21. R.L. Post, C R . Merritt, C R . Kinsolving and C D . Albright (I960). J . Biol. Chem. 235, 1796. 22. E. Herbert (1958). J . Cellular Comp. Physiol. 47, 21. 23. A.K. Sen, X Tobin and R.L. Post (1969). J . Biol. Chem. 244, 6596. 24. R. Whittam and K.P. Wheeler, (1970) Ann. Rev. Physiol. 32, 21. 25. J.F. Hoffman (1962). Circulation 26, 1201. 26. J.F. Hoffman (1966). Am. J . Med. 41, 666. 27. E.T. Dunhan, and I.M. Glynn (1961), J . Physiol 156, 274. 28. R.W. Priestland and R. Whitkm (1969), J. Physiol. 204, 49. 29. B.A. Lowy, and M.K. Williams (1960). J . Biol. Chem. 235, 2924. 30. B.A. Lowy, J.L. Cook and I.M. London (1961), J . Biol. Chem. 236, 1442. 31. J. Preissand P. Handler (1957). J . Biol. Chem. 225, 759. 32. S.V. Manohar, O.F. Denstadt and D. Rubinstein (1967), Cand. J . Biochem. 45, 1153. 33. A. Hersh|<0, A. Rasin, T. Shoshanf and I. Mager (1967) Biochim Biophys. Acta 149, 59. 34. A.R. Tarlov, G.I. Brewer, P.E. Carson and A.S. Alving (1962). Arch. Intern. Med. 109, 209. ־59 35. 36. 37. 38. 39. 40. 41. 42. K.K. Tsuboi, J.F. Allan and R. Fukunaga (1941). J . Biol. Chem. 241, 1616. J . Prelss and P. Handler (1958). J . Biol. Cheirt. 233, 493. R.G. Gould and J.S. Hagarman (}95».Proc. Soc. Exp. Biol. & Med. 7$, 329. I.M. London and H. Schwartz (1953). J . Clin. Invest. 32, 1248. C F . Reed (1959). J . CHn. Invest. 38, 1032. C E . Rowe (1969). Biochem. J . 76, 471. M . M . Olivera and M. Vaughan (1962), Fed Proc. 21, 296. L.L.M. van Deenen, J.de Gier, U.T.M. Hou •smaller and E Muller (1962). •Proc, Intern. Conf. ־6th Birmingham p. 413, 1 Isevier, Amsterdam. 43. F.M. Huennekens, G . K . Krewarand A . Ka1t3 in E. Beutler, ed. Hereditary Disorders of Erythrocyte Metabolism p. 87, Grune & Stratton, 1968. 44. M. Scott, ' . in E. Beutler, Hereditary Disorders of Erythrocyte Metabolism p. 102, Grune & Stratton, 1968. 45. E. Hegesh, N . Calmanovici and M . Avron (1 ?68) J . Lab. Clin. Med. 72, 339, 46. R.E. Benesch and R. Benesch (1954). Arch. B ochem. Biophys. 48, 38. 47. J.H, Jondrand D.W. Allen (I960). J . Clin, nvest. 39, 1000. 48. D. Schenech, C.Kahrig, E. Ockel, C. Wagneknecht and S.M^Rapoport (1961). Nature, 190, 631. 49. F.M. Heunnea*kens, R.H. Caffery and B.I. Gabrio (1953). Ann. N.Y. Acad. Sci. 75, 167. 50. F.M. Heunneckens, R.E. Bardford and B.I. Gabrio (1957). J . Biol. Chem. 227, 265. 51. J . D . Harleyand H. Robin (1963) Nature, 1<»8, 397. 52. E.M. Scott (I960): J . Clin. Invest. 39, 117^. 53. R.G. Chapman, F.M. Hyenneckens and B.I. Gabrio (I960). Clin. Res. 8, 127. 54.. T.A. Rose and T.U.B. Worms (1966). J . Biol, Chem. 241, 4878. 55. S. Minakami, M. Yoshikawa< (1966). J . Bicchem. 59, 139. 56. P. Rous (1923). Physiol Rev. 3, 75. 57. W.H. Crosby and W. Dameshek (1951). J . Lib. Clin. Med. 38, 829. 58J.H.־Jqrtd|,M.S.Greenbera;:R;H. Yonemoto<«W.B. Castle (1956). J . CUn. Invest. 35, 842. 59. I.M. Harris, J . M . MacAlister and T . A J . Prmkerd (1957). CMn. Sci. 16, 223. 60. I.M. Harris, J . M . MacAlister and T.A.J. Pnnkerd (1958). Brit. J . Haemat. 4,f97. 61. N . H . Crosby (1963). Ann Rev. Med. 14, 34?. 62. H.S. Jacob and J . H . Jandl (1962) J . Clin nvest. 41, 1524. 63. A . N . Han (1965). Histology 5th (ed). Philadelphia Lippincott p. 327. 64. N.R. Gervitz,D.G.' NaJhd?1 and N.I. Berlin (1962). Am. J . Med. 32, 148. 65. J.E. Ulthman, C. Gordon (1965). Blood, 2 t , 49. 66. S.E. Bergentzand D.Danon (1965). Acta Cliir. Scand. 130, 165. 67. P.A. Marks (1960-61) Nouv. Rev. Fr. $ d'Hemaol. 1, 900. 68. R.B. Pennel (1964) in The Red Blood C e l l , C. Bishop and D.M. Surgenor, eds. p. ־29. Acadmic Press, New York and London. 69. D. Danon (1968) Bibl Haemat., 29, 178. r ־60- 70. 71. 72. 73. 74. 75. 76. 77. 78. 79. 80. 81. 82. 83. 84. 85. 86. 87. 88. 89. 90. 91. 92. 93. 94. 95. 96. 97. 98. 99. 100. 101. 102. 103. 104. 105. 106. 107. 108. D. Danon (1967)^Proc. First Int. Conf. Haemat. Pergamon Press p. 497. E.R. Simon and I.J. Topper (1957), Nature, 180, 1211. P.A. Marks and A.B. Johnson (1958),J. Clin. Invest. 37, 1542. J . G . Stephens (1940), J . Physiol. 99, 30. D. Danon and Y. Marikovsky (1961), Comp. Rend. Ac. Sci. 253, 1271. Y. Marikovsky and D. Danon (1969) J. Cell Biol. 43, 1. A. Year! (1969) Blood 33, 159. Y. Marikovsky and D. Danon (1961), Comp. Rend. CLV 12. P.E. Hahn, W.M. Balfour, J.F. Ross, W.F. Bale and G . H . Whipple (1941),Sci. 93, 87. E.R. Borun (1963),J. Lab. Clin. Med. 62, 263. D.A. Rigas and R.D. Koler (1961), J . Lab. Clin. Med. 58, 242. T.A.J. Prankerd (1958), J. Physiol. 143, 325. R.C. Leif and J . Vinograd (1964),Proc. Natl. Acad. Sci. 51, 520. C. Bishop and T.C. Prentice (1966),J. Cell Physiol. 67, 197. S. Piomelli, G . Lurinsky and R.L. Wasserman (1967), J. Lab. Clin. Med. 69, 619. L. Balentine and D.D. Burford (I960), Analyt. Biochem., 1, 263. D. Danon and Y. Marikovsky (1964), J . Lab. Clin. Med. 64, 668. J . Swapper (1912), Biochem. Z 47, 215. D. Chalfin (1956), J . Cel. Comp. Physiol. 47, 1215. P.A. Marks, A.B. Johnson and E. Hischberg (1958), Proc. Natl. Acad. Sci. 44, 529. H. Walter, F.W. Selby and S.F.M. Brake (1964), Biochem. Biophys. Res. Comm. 15, 497. G.W. Lohr, H.D. Waller, O.K. Karges, B. Schlegel and A.A. Muller (1958), Klin. Wschr. 36, 1008. W. Ashby (1921),J. Exp. Med. 29, 267. A . C . Allison and G.P. Burn (1955), Brit. J . Haemat. 1, 291. R.G. Chapman and L. Schaumburg (1961), Clin. Res. 13, 98. C. van Gastel, D. van Denberg, J. de Gierand L.L.M. van Deenen (1965), Brit. J . Haemat. 11, 193. M.P. Westerman, L.E. Pierce and W . N . Jensen (1963), J. Lab. Clin. Med. 62, 394. R.E. Bernstein (1959) J. Clin. Invest. 38, 1572. G . J . Brewer and R.D׳. Powell (1963),Nature 199, 7604. C. Bishop and C. van Gas\e\ (1969), Haematojogia 3, 28. P.A. Marks, A.B. Johnson, E. Hirschberg and J. Banks (1958), Ann N.Y. Acad. Sci. 75, 95. R.D. Powell and R.I. de Gowin (1965), Nature 205, 507. T.A.J. Prankerd (1961-1962), Folia Haemat. 78, 382. A . M . Bertolini, N. Massari &.C. Guardamagne(r9S1),Giorn. Gerontol. 5, 537. G.W. Lohr and H.D. Waller (1961), Folia Haemat. 78, 384. W . N . Valentine and K.R. Tanaka (1961 ),Acta Haematol. 26, 303. A . M . Bertolini, N. Massari f F.' Civd"rdi: "&־L. Tencoh'(1961 J, Gibrn. Gerontol. 9, 551. A . J . Grimes (1963), Nature 198, 1312. T.C. Prentice and C. Bishop (1965),J. Cellular and Comp. Physiol. 65, 113. ׳ -61־ 109. 110. 111. 112. 113. 114. 115. 116. 117. 118. 119. 120. 121. 122. 123. 124. 125. 126. 127. 128. 129. 130. 131. 132. 133. 134. 135. 136. 137. 138. 139. 140. 141. 142. M.J. Edwards and D.A. Rigas (1967), J. Lab. and G i n . Med. 46/ 1579. A . M . Shofania, L.G. Israels and A. Zipursky (1968), J . Lab. Clin. Med. 71, 41. M.D. Sass, C.J. CansoandD.J. O'Connell (1965),Clin. Chim. Acta 11, 334. T.A.J. Prankerd (1955), Brit. J. Haematol. 1, 131. H.D. Waller, B. Schlegel, A.A. Mlillerand C.W. Lbhr (1959), Klin. Wschr. 37, 898. G J . Brewer, A.R. Tarlov, R.W. Kellermeyer and A.S. Alving (1962), J. Lab. Clin. Med. 59, 905. A.R. Keitt, T.W. Smith and J.H. Jandl (1966),New Eng. J. Med. 275, 397. F. Brok, B. Ramot, E. Zwang and D. Danon (1966), Israel J . Med. Sci. 2, 291. P.B. Loderand G . C . de Gruchy (1965)^^. J. Haemat. 11, 31. F. Grignani and G.W. Lbhr (I960), Klin. Wschr. 38, 796. W. Vogell, F.R. Bishai, T. Biicher, M. Klingenberg, D. Pette and E. Zebe (1959}, Biochem. Z. 332, 81. H.E. Bock, H.D. Waller, G.W. Lbhr and O. Kargas (1958), Klin Wsch. 36, 151. R. Wu and E. Racker (1959), J. Biol. Chem. 234, 1029. A. Delbruck, E. Zebe and T. Bucher (1959), Biochem. Z. 331, 273. F. Kubowitz and P. Ott (1943), Biochem. Z. 314, 94. G . Beisenherz (1955) Collowick, S.P. and Kaplan, N . O . , ed*. Methods in Enzymology vol. Irp.387, Acdemic Press, New York. M.W. Slein (1955), Collowick, S.P. and Kaplan, N . O . , eds. Methods in Enzymology vol. I p. 304, Academic Presj, New York. H.E. Bock, O . Karges, G.W. Lbhr and H.D. Waller (1958), Klin. Wschr. 36, 56. A. Kornberg, and B.L. Horecker (1955) in Collowick, S.P. and Kaplan, N . O . edsi Methods in Enzymology, vol. I, Academic Press, New York p. 323. B.L. Horecker and P.L. Smyrriotis (1955) in Collowick, S.P. and Kaplan, N . O . eds. Methods in Enzymol. Vol. I, Academic Press, New York. p. 3. S. Minakami, C. Suzuki, T. Saito and H. Yoshikawa (1965), J . Biochem. 58, 543. E. Beutler and M.E. Baluda (1964), Blood 23, 688. M. Somogyi CI945),J. Biol. Chem. 160, 61. N. Nelson (1944),J. Biol. Chem. 153, 375. W. Schrbterand H. Heyden (1965) Biochem. :Z. 341, 387. B. Harvald, K.H. Janel, Squires, R. and J. Trap-Jensen (1964), Lancet, 2, 18. L. Wood and E. Beutler (1967), J . Lab. Clin. Med. 70, 287. E. Beutler, O . Duron and B.M. Kelly (1963), J. Lab. Clin. Med. 61, 882. D. Danon (1963), J . Clin. Pathol. 16, 337. R.G. Chapman (1969), Brit. J . Haemat. 16, 145. M. Sass and P.W. Spear (1958), J. Lab. Clin. Med. 5, 926. E.G. Barron and G.A. Harrop (1928), J. Biol. Chem. 79, 65. W.C.J, de Loeckerand T.A.J. Prankerd (1961),Clin. Chip. Acta, 6, 641. R.S. Hillman and E.R. Giblett (1965) J . Clin. Invest. 44, 1730. ; ־62 ־ 143. F. Brok-Simoni, D.Danon, F. Holzman and B. Ramot (1970), Israel J. Med. Sci. 6, 161. 144. M. Nakao, T. Nakao and S. Yamazoe (I960), Nature, 187, 945. 145. R. I. Weed, P.L. La Celle and E.V.Merill (1969),J. Clin. Invest. 48, 795. 146. C.F. Reed, E.G. Eden and S.N. Swisher (1958), Clin. Res. 6, 186. 147. S. Rimon, F. Brok and A . Rimon (1965),Clin. Chim. Acta 12, 22. 148. C.F. Reed, G.P. Langley, R.I. Weed (1964) Bibl. Haemat. 19, 27. 149. H.F. Bunn, M.H. M a y , W . F . Kocholaty and C.E. Shields (1969), J. Clin. Invest. 48, 311. 150. A. Rimon, S. Rimon and D. Danon (1963).Transf. 3, 161. 151. E. Ponder and R. Ponder (1955),J. Exp. Biol. 32, 175; 152. N . Mourad (1969). Transfusion 9, 141. 153. J . G . Gibson llnd., R.D. Evans, J..C Aub, T. Sack & N.C. Peacock (1947) J . Clin. Invest. 154. B. Ramot, F. Brok and I. Ben'-Bassat (1969) Xllth Inter. Congress of Haematol. 6,704. 155. E.T. Dunham (1957),The Physiologist 1, 23. 156. J.F. Hoffman (1962),Circulation 26, 1201. 157. M. Hjelm (1969),Scand. J. ־Haemat. 6, 56. 158. W.H. Crosby and M.E. Conrad (1960),Blood 15, 662. 159. W.H. Crosby (1966) XI Intern. Soc. Haemat. Sydney 160. H.S. Jacob and J.H. Jandl (1962), J . Clin. Invest 41, 779. 161. E. Skutelsky and D. Danon (1969)1 J . Cell Biol.; 43,^8. 'י 162, ן. Beh־Bassat, F.' Brok-Simoni and B. Ramot (1970), Blood,'35, 453. ׳ '• "׳ 163. B. Ramot, F. Brok-Simoni and I. Ben־Bassat (1969) Ann. New York Acad. Sci. 165, 460. / ׳ BIOCHEMICAL CHANGES IN A G I N G HUMAN RED BLOOD CELLS THESIS Submitted for the Degree of Doctor of Philosophy by Frida Brok-Simoni Submitted to the Feinberg Graduate School The Weizmann Institute of Science Rehovot ־ June 1971 BIOCHEMICAL CHANGES IN A G I N G HUMAN RED BLOOD CELLS THESIS Submitted for the Degree of Doctor of Philosophy by Frlda Brok-Simoni Submitted to the Feinberg Graduate School The Weizmann Institute of Science Rehovot ־ June 1971 This work was carried out under the supervision of Professor B. Ramot of the Hematology Institute the Tel־־Hashomer Hospital and the Tel-Aviv University Medical School and Professor D. Danon, Section of Biological Ultrastructure, The Weizmann Institute of Science, Rehovot. SUMMARY In this study an attempt was made to determine biochemical changes which occur during red cell aging in the circulation and its relation to the red cell removal and demice. The following approach was used: Red cell separation by the differential floatation method on phtalate-esters which was fitted for separation of large quantities of blood in tubes. The efficiency of this method was examined in human erythrocytes by labelling these with Fe*^. The labelled red cells were followed for 12 days. This method was found reliable for the separation of young from old red cells in both normal and pathological conditions. Since a few investigators used g lutamic-oxalacetic transaminase (GOT) activity as index of red cell age we have adopted a method for G O T determination for red cell G O T in the various density fractions using the serum method. The activity of all glycolytic cycle enzymes^as well as of a number of penthose phosphate cycle enzymes,was determined. With an increase in the specific gravity of the cells (cell aging) a decrease in the activity of most enzymes was observed, with the exception of ATPase. The enzymes with a very marked decrease are: hexokinase G־־6PD, aldolase, and pyruvate kinase. Levels of purine nucleotides, i.e. ATP, ADP and AMP as wll as high energy phosphate such as 2,3 DPG were also studied. A method was developed for the determination of 2,3 D P G , in small quantities of blood. A marked decrease of ATP and 2,3 DPG ־two high energy phosphates ־was observed. The glycolytic activity of intact incubated cells was determined. There was a decrease in the glycolytic capability of the cells. In very young and in old cells the glycolysis does not go to termination (accumulation of lactate). In young cells this phenomenon may be explained by the activity of Kreb's cycle enzymes which attract the pyruvate. It is difficult to explain the same phenomenon in old cells. The various possibilities are discussed. The amount of cations in separated cells was also determined. It was found that the K level in old cells decreased markedly. - Blood of patients with various anemias was analysed in an attempt to gain an insight to the metabolic changes during aging. Density distribution curves by the differential floatation method were determined in various anemias. Information was obtained regarding the relative age of the red cells in these patients and their respective metabolic activities. It was found that in pathologic conditions high enzyme activity and nucleotide content did not prevent the red cell from being removed from the circulation. These results support the contention that membrane integrity is probably of primary importance in keeping the cells in circulation and that the metabolic changes are simultaneous or of secondary importance. basis of these data. However, nb final conclusions can be reached on the