מעיין מילר 032674715

‫מעיין מילר ‪517426230‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בין מהפכה לדיקטטורה ‪ :‬ארגנטינה בשנות ה‪ 45-‬וה‪25 -‬‬
‫לידי‪ :‬ד"ר אפרים דוידי‬
‫*מהם הגורמים שהובילו למסע המשפטים המתחולל בימים אלו‪ ,‬בהאשמת הפרת זכויות אדם‬
‫בידי אנשי צבא ארגנטינאיים ופעילים מזמן הדיקטטורה הצבאית ב‪ ,?24‬במה בא לידי‪-‬ביטוי אופי‬
‫הדיכוי בו נקטו?‪ ,‬וכן מהם הטיעונים המוכיחים את אשמתם?‬
‫בימים אלו מתחוללת סערה תקשורתית בארגנטינה סביב מספר רב של משפטים הנעשים כנגד‬
‫אנשי הצבא שלה עצמה‪ .‬משפטים אלו מנסים להתחקות אחר הזוועות שהתרחשו בעידן‬
‫הדיקטטורה הצבאית שהחלה בהפיכה הצבאית בשנת ‪ ,3724‬ובשם ארגונה מחדש של ארגנטינה‬
‫רצחו והעלימו עשרות אלפים מאזרחיה‪ ,‬ברובם אנשים צעירים שהאמינו בעולם טוב יותר‪ .‬מעשי‬
‫זוועה אלו מהדהדים ברחובות ארגנטינה עד ימינו אנו; הרחובות מלאים בסיסמאות לעולם לא‬
‫עוד ( ‪ ,(Nunca Mas‬אלפי כתבות פורסמו בנושא‪ ,‬ואזרחים רבים עדיין לא יודעים מה עלה בגורל‬
‫יקיריהם ונאלצים להתמודד עם ההשלכות החריפות שחוסר ידיעה זו מקנה‪ .‬הצורך בצדק הוא‬
‫בלתי נמנע‪ ,‬ועל‪-‬כן ישנה רדיפה חסרת פשרות אחר אנשי הצבא והפעילים שלקחו חלק במערך‬
‫הדיכוי נטול‪-‬הרסן‪ .‬משפטים אלו חותרים להשבת הצדק והמוסר לתולדותיה של ארגנטינה‪,‬‬
‫בתקווה שלפחות באחד מהמשפטים ברית השתיקה תישבר‪ ,‬ויוטל אור בנוגע למקום הימצאו או‬
‫לגורלו ולו של נעדר אחד‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 3724-3791‬שלטה בארגנטינה הדיקטטורה הצבאית‪ .‬דיקטטורה זו נוצרה‬
‫מהתאחדותם של שלושה בכירי‪-‬צבא; רב‪-‬אלוף חורחה רפאל וידלה (‪ ,)Videla‬ראש מטה חיל‬
‫היבשה ולימים נשיא ארגנטינה; רב‪-‬אלוף אמיליו אדוארדו מאסרה (‪ ,)Massera‬ראש מטה חיל‪-‬‬
‫הים; רב‪-‬אלוף אורלנדו רמון אגוסטי (‪ )Agosti‬ראש מטה חיל‪-‬האוויר‪ .‬בהתאחדותם‪ ,‬הרכיבו את‬
‫חוד‪-‬החנית של החונטה הצבאית‪ ,‬אשר בהפיכה בשנת ‪ 24‬השתלטה על ממשלתה של מריה אסטלה‬
‫מרטינס דה פרון (‪ ,(Perón‬אלמנתו של הגנרל ונשיא ארגנטינה חואן דומינו פרון‪ ,‬המוכרת יותר‬
‫בכינוייה איסבליטה ( ‪. 1)Isabelita‬‬
‫‪1‬‬
‫לקוח מתוך הסרט הדוקומנטארי " ‪- "Dictadura Militar Argentina – Desaparecidos‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=TdRlL_tDuyU‬‬
‫איסבליטה נקטה באופי שלטוני ימני מובהק‪ , 2‬ולצידה עמד תמיד הפוליטיקאי‪ ,‬השר ואיש‬
‫המשטרה חוסה לופס‪-‬רגה (‪ .)López Rega‬בשל היותה סגניתו של הנשיא‪ ,‬חואן דומינגו פרון‪,‬‬
‫עלתה לכס הנשיאות מיד לאחר מותו‪ .‬איסבליטה חסרה כל יכולת או ידע בהנהגת מדינה‪ ,‬בטח כזו‬
‫שמצבה היה כה מעורער כמו מצבה של ארגנטינה‪ .‬על‪-‬כן נשענה לחלוטין על הידע והתמיכה של‬
‫סובביה‪ .‬לופס‪-‬רגה אשר היה מקורב לאיסבליטה‪ ,‬תפס מעמד בכיר ואינטגראלי בשלטונה‪ ,‬מעמד‬
‫אשר הקנה לו כוח רב‪ ,‬שבין היתר באמצעותו כונן את עמדותיו והשקפותיו הפוליטיות‪.3‬‬
‫לופס‪-‬רגה‪ ,‬ביחד עם ארגון "הברית האנטי קומוניסטית הארגנטינאית" או הטריפלה ‪,4)AAA( A‬‬
‫פעל כנגד מה שכונה ה"ההתנגדות לפעילות החתרנית נגד ארגנטינה" לשם ארגונה מחדש‪ .‬ב‪79-‬‬
‫בספטמבר ‪ ,3726‬כשנה וחצי לפני ההפיכה הצבאית‪ ,‬נחקק חוק אשר נתן את האוטוריטה הסופית‬
‫לדיכוי‪ .‬החוק כנגד החתרנות (‪ .)Lay-Antisupervista‬חוק זה‪ ,‬למראית העין טען כי מטרתו‬
‫העיקרית הינה מאבק חריף כנגד קבוצות הגרילה המאיימות על יציבותה של המדינה‪ .‬אך למעשה‬
‫חוק זה פעל יותר למען מניעת תפיסת מקומות עבודה‪ ,‬וכן כנגד התנגדות העם ושביתות‪ .5‬נקודה זו‬
‫הינה מכרעת כיוון שאופי פעולה זה‪ ,‬הפועל כנגד עשייה חתרנית מהווה במידה מסוימת את‬
‫הבסיס לדיכוי הרדיקלי שהשתיתה החונטה הצבאית עם הפיכתה בשנת ‪.24‬‬
‫לופס‪-‬רגה ואנשיו פעלו כנגד אנשים שאיימו על מעמד השלטון‪ ,‬בעיקר אלו אשר היו מזוהים עם‬
‫השמאל‪ .‬בין היתר הוא אחראי לסגירתם של שלושה עיתונים יומיים ש"חטאו" במגמתיות‬
‫שמאלנית‪ ,‬וכן מינוי רקטורים מטעמו בכל המוסדות להשכלה גבוהה‪ .6‬לופס‪-‬רגה נקט בגישה‬
‫מאוד שמרנית‪ ,‬אשר לטענתו ביטאה את שורשי המסורת הארגנטינאית‪ ,‬והאמין בתורות גזעניות‪,‬‬
‫אנטי‪-‬ציוניות ואנטישמיות‪ ,‬שאותן לא פחד לבטא לעיני כל‪ .‬לא פעם הוא התהדר ביחסיו‬
‫ההדוקים עם שליט לוב מועמר קדאפי (‪.7)Gaddafi‬‬
‫הגישה האנטישמית‪ ,‬אשר היוותה חלק בלתי מבוטל מהאופי הארגנטינאי של אותה התקופה‪,‬‬
‫ביטאה במידה רבה את הכעס הרב שנוצר בארגנטינה עקב חטיפתו של אדולף אייכמן‬
‫(‪ )Eichmann‬בשנת ‪ ,3745‬אשר נס לארגנטינה לאחר מלה"ע השנייה‪ .‬פעולה רדיקלית זו‪ ,‬אשר‬
‫הציבה טריז בין ישראל לארגנטינה‪ ,‬שראתה במעשה זה פגיעה ישירה בריבונותה‪ ,‬גרמה לקהילה‬
‫היהודית בארגנטינה למצוא עצמה בעין סערה פוליטית מדינית‪ ,‬שהלהיטה את הנטיות‬
‫האנטישמיות שהיו בה עוד לפני חטיפתו של אייכמן‪ .‬לכעס שהתהווה עם חטיפתו של אייכמן היו‬
‫‪ 2‬דוידי א'‪" ,‬עבודה הון ושלטון‪:‬עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (‪ ,")3744-3724‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,7559‬עמ' ‪.375‬‬
‫‪ 3‬דוידי א'‪" ,‬עבודה הון ושלטון‪:‬עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (‪ ,")3744-3724‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,7559‬עמ' ‪.375-371‬‬
‫‪4‬‬
‫ריין ר'‪" ,‬ארגנטינה‪ ,‬ישראל והיהודים"‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,7557 ,‬עמ' ‪.739‬‬
‫‪ 5‬דוידי א'‪" ,‬עבודה הון ושלטון‪:‬עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (‪ ,")3744-3724‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,7559‬עמ' ‪.373‬‬
‫‪6‬‬
‫דוידי א'‪" ,‬עבודה הון ושלטון‪:‬עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (‪ ,")3744-3724‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,7559‬עמ' ‪.377-371‬‬
‫‪ 7‬ריין ר'‪" ,‬ארגנטינה‪ ,‬ישראל והיהודים"‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,7557 ,‬עמ' ‪.793‬‬
‫השלכות ארוכות טווח‪ ,‬שיצרו נרטיב חוזר של שנאה כלפי היהודים‪ ,‬אשר צף על‪-‬פני השטח במלוא‬
‫הדרו בזמן ה"מלחמה המלוכלכת‪."8‬‬
‫מהבולטים ביותר בהפיכה הצבאית שהפילה את ממשלת איסבליטה היה הגנרל וידלה‪ .‬וידלה‪,‬‬
‫אשר היה אחד מהקושרים העיקריים כנגדה‪ ,‬שאף להחזרת הסדר לארגנטינה‪ ,‬אשר אבד בשל אי‪-‬‬
‫יציבות ממשלתית‪ .‬מטרתו המוצהרת של המשטר החדש הייתה לחסל לחלוטין את תנועות‬
‫הגרילה‪ ,‬וכן לחלץ את ארגנטינה ממצבה המדיני הרעוע‪ .‬על פי הצהרתו של וידלה‪" :‬יהרגו‬
‫בארגנטינה אנשים ככל שיידרש עד להחזרת השלום"‪ .9‬על פי הוראתו החל מבצע רחב היקף‬
‫למלחמה בחתרנות מבצע זה פעל כנגד כל אדם שעלה לגביו החשד הקל ביותר להתנגדות למשטר‬
‫החדש (גם אם חשדות אלו לא היו מבוססות ו‪/‬או אמיתיות)‪ .‬כבר ביום ההפיכה החלו לעצור עובדי‬
‫מפעלים באזורי תעשייה בתואנה לפעילות חתרנית‪ .‬חלק מהעצורים הללו נעדר עד עצם היום‬
‫הזה‪.10‬‬
‫החונטה הצבאית נלחמה בטרור באמצעות מערכות דיכוי שיטתיות‪ ,‬שפעלו על‪-‬פי מערך היררכי‬
‫של האצלת סמכויות בידי אנשי צבא‪ ,‬משטרה ואזרחים מתנדבים אשר גויסו למען המאבק‬
‫בחתרנות המאיימת למוטט את ארגנטינה‪ .11‬אופי פועלם נקט בדיכוי מסיבי‪ ,‬וברמיסה מובהקת‬
‫של זכויות אדם בסיסיות‪ .‬שיטתם כללה חטיפות ועינויים בהיקף כלל ארצי‪ ,‬וכל זאת התאפשר‬
‫באמצעות חסינות מעונש‪ ,‬שניתנה לתומכים הפעילים בשלטון החדש‪ ,‬וכן שימוש בכוחם לרעה‪.12‬‬
‫מתוך עדותו של קצין משטרה בפרובינציה של בואנוס‪-‬איירס (תיק ‪ )2134‬אשר הסביר את דרך‬
‫פעולתו של כוח המשימה‪".. :‬לאחר שהתוודעו עם המטרה (הגורם חתרני) או החשוד‪ ,‬היו עוצרים‬
‫אותו ומובילים אותו למקום החקירה‪ ,‬שם עינו אותו במכונה (בדרבן) כדי להציל ממנו מידע על‬
‫חשודים נוספים‪ ,‬שנעצרו בהמשך‪ ,‬עד שנתקבל פסיפס שלם או שרשרת של אנשים‪ .‬לפעמים‬
‫השרשרת הייתה נקטעת כאשר אחד העצורים היה נשבר (מת) בעינויים‪ ]...[ .‬בתחנות המשטרה‬
‫היו עורכים דוח חסוי (בו נכתבה האמת על כל התהליך) ומסמך ‪( 75965‬בו נרשמו כל הפרטים‬
‫שנועדו לכיסוי רשמי‪ ,‬למשל‪ ,‬עצורים שנרצחו הוגדרו כאילו נהרגו בתקרית)"‪...13‬‬
‫‪" 8‬המלחמה המלוכלכת" (‪,)Guerra Sucia‬הינה הגדרה שגורה שמשמעה מכלול התקריות בזמן שלטונה של החונטה‬
‫הצבאית בין השנים ‪ ,3724-3791‬המתארת את הדיכוי שנעשה מצידה של החונטה הצבאית‪ ,‬אשר חתרה לארגון‬
‫מחודש של ארגנטינה‪.‬‬
‫‪ 9‬דוידי א'‪" ,‬עבודה הון ושלטון‪:‬עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (‪ ,")3744-3724‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,7559‬עמ' ‪.713‬‬
‫‪10‬‬
‫דוידי א'‪" ,‬עבודה הון ושלטון‪:‬עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (‪ ,")3744-3724‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,7559‬עמ' ‪.713-717‬‬
‫‪11‬‬
‫הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של‬
‫ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪751-‬‬
‫‪.759‬‬
‫‪12‬‬
‫הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של‬
‫ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪.3-7‬‬
‫‪13‬‬
‫הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של‬
‫ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪.752‬‬
‫בין כל אנשי הצבא והפעילים שתמכו בדיכוי‪ ,‬מהפשוט לבכיר‪ ,‬נוצרה ברית דמים‪ .‬ברית זו דגלה‬
‫בסודיות מוחלטת‪ ,‬ובנאמנות טוטאלית‪ .‬הלויאליות למערכת הייתה ראשונה במעלה‪ ,‬והיה איסור‬
‫מוחלט בהעברת מידע כלשהו בנוגע לאסירים‪ :‬כגון מצבם הפיזי והנפשי‪ ,‬וכן מידע בנוגע מקום‬
‫הימצאם לבני משפחותיהם או ליקיריהם‪ .‬כל אקט של סולידריות כלפי האסירים היה אסור‬
‫בהחלט‪ ,‬ולווה בעונש חמור ביותר‪.14‬‬
‫ברית דמים זו גררה אחריה שתיקה‪ ,‬המסרבת לחשוף מידע בנוגע לכל פרט אפשרי היכול להטיל‬
‫אור בנוגע למקום הימצאם של אנשים רבים אשר מוגדרים כנעדרים מזה שלושים ושש השנים‬
‫האחרונות‪ .‬ברית השתיקה‪ ,‬ההולכת יד ביד עם סילופי‪-‬מידע בנוגע לאמיתות אופי היעלמותם של‬
‫כ‪ 15,555-‬בני‪-‬אדם‪ ,‬משמנת באופן מסוים את גלגלי הדיכוי גם בעידן הנוכחי‪ ,‬ומשמרת את‬
‫התסכול שמצוי אצל בני משפחותיהם ויקיריהם של הנעדרים עד ימינו‪-‬אנו‪".. .‬אני חושש‬
‫שה'נעלמים' יישארו נעלמים; אולם הם ימשיכו להיות נושא לדיון בכל זמן‪ ,‬נושא שפרטיו אבדו‪.‬‬
‫אלפי שמות יהיו חסרי פנים ולאלפי תצלומים לא יהיו שמות או תאריכים כיוון שהם יימוגו‬
‫באלבומי משפחות חבויים ובחדרי חדשות שעבר זמנם"‪...15‬‬
‫בשנת ‪ 3791‬נפלה החונטה הצבאית‪ ,‬והדמוקרטיה תפסה את מקומה תחת הנהגתו של הנשיא‬
‫ראול ריקרדו אלפונסין (‪ .)Alfonsín‬כבר בשנת ‪ 3790‬החלו משפטים כנגד ראשי החונטה‪ ,‬אך עם‬
‫זאת‪ ,‬בסוף שנות ה‪ 95-‬אושרו חוקי חנינה על פשעיהם המזוויעים‪ ,‬חוקים אשר נותרו בעינם‪ ,‬עד‬
‫אשר בוטלו בידי בית המשפט העליון בארגנטינה רק יותר מ‪ 75‬שנים אחרי‪ ,‬בשנת ‪.167550‬‬
‫אנשי העלית של החונטה מעולם לא הודו בפשעיהם‪ .‬למרות שהם יודעים היכן נמצאים אלפי‬
‫אנשים נעדרים‪ ,‬וכן מה עלה בגורלם‪ .‬זאת בשל ברית השתיקה הנוראית שהם לוקחים בה חלק‪.‬‬
‫לדידם אם לא היו נוקטים בדרכים בהם נקטו‪ ,‬ארגנטינה כיום כלל לא הייתה קיימת‪ .‬הם אלו‬
‫שהצילו אותה מהאיום הקיומי שהגיע מצדם של אנשי השמאל הטרוריסטיים‪.17‬‬
‫לואיס בופי קארי פרז (‪ ,)Perez‬סנגורו של איש המשטרה לשעבר מיגל אצ'קולץ (‪, 18)Etchecolatz‬‬
‫גורס כי החונטה שמרה על ארגנטינה מהחתרנות הטרוריסטית שאיימה להפילה‪ .‬בשום פנים‬
‫‪ 14‬הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של‬
‫ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪.756‬‬
‫‪ 15‬גראהם‪-‬יול א'‪",‬מצב של פחד‪:‬זיכרונות מחלום הבלהות של ארגנטינה ‪"3721-3796‬הוצאת אורן‪ ,‬ירושלים‪,3774 ,‬‬
‫עמ' ‪.32‬‬
‫‪ 16‬מתוך הסרט הדוקומנטארי " ?‪.http://www.youtube.com/watch?v=UKHahYGEgW4 ."Quien Soy Yo‬‬
‫‪17‬‬
‫דוגמאות לאי החרטה ניתן לראות בראיון שנעשה עם חוליו סימון (הידוע בכינויו "חוליאן הטורקי ‪El Turco‬‬
‫‪ ,)Julian‬ובהצהרתו הסופית של מיגל אצ'קולץ (‪ )Etchecolatz‬במשפטו‪ ,‬אשר מופיעים בסרט הדוקומנטארי ‪"Quien‬‬
‫"?‪.soy yo‬‬
‫‪18‬‬
‫אצ'קולץ היה קצין משטרה בכיר‪ ,‬אשר פעל למען ארגונה המחודש של ארגנטינה תחת שלטונה של הדיקטטורה‬
‫הצבאית‪.‬‬
‫ואופן לא הייתה מערכת רציחה סיסטמאתית‪ ,‬וכל ההתלהמות כנגד המשטר הצבאי הינו לא‬
‫יותר מאקט תעמולתי‪-‬פוליטי‪.19‬‬
‫בכתבי ההגנה של אנשי החונטה‪ ,‬מהמשפטים המתנהלים נגדם בימים אלו ממש‪ ,‬ניתן לשמוע שוב‬
‫ושוב את הצטדקותם ואת מחאתם הטוענת לקונספירציה המתחוללת כנגדם‪ .‬פלורנסיו ורלה‬
‫(‪ ,)Varela‬עו"ד המגן על אנשי החונטה הצבאית‪ ,‬גרס כי מדובר בכוח חמוש אשר פעל באמצעות‬
‫הטלת פקודות המושתתות על מערכת היררכית‪ .‬לטענתו אף אחד מהנאשמים לא עשה את שעלה‬
‫על רוחו‪ .‬כולם מילאו אחר פקודות‪ .‬ורלה גורס כי כל המלחמות נוראיות‪ ,‬וגם זו הייתה מלחמה‪,‬‬
‫ועל‪-‬כן נוראית‪ .‬מכאן‪ ,‬לעניות‪-‬דעתו‪ ,‬נאשמים אלו צריכים להישפט על בסיס העובדה שהם פעלו‬
‫בתוך מסגרת מלחמתית‪ .‬האימהות של כיכר מאי‪ 20‬בתגובה גורסות כי לא הייתה כאן שום‬
‫מלחמה‪ ,‬זה היה טרור לשמו שהונהג מצד הממשל כלפי אזרחי המדינה‪ .‬ורלה שב ומדגיש כי ‪055‬‬
‫הילדים האבודים‪ ,‬כמו ‪ 15,555‬הנעלמים זו המצאה‪ ,‬הכל שקר וכזב‪.21‬‬
‫עוד בתקופת השלטון של החונטה הצבאית‪ ,‬ארגוני זכויות האדם ביקשו הסברים מממשלת‬
‫ארגנטינה בנוגע להעלמם של אלפים מאזרחיה‪ .‬בשל כך נוצרה מערכת בדיה שפברקה הסברים‬
‫וטיעונים בעלי מעמד משפטי וחוקי סביב העדרם של אלפי אזרחים ארגנטינאיים‪ .‬מילוי מסמכים‬
‫בירוקראטיים לרוב נעשה כלאחר יד למען יציאה לידי חובה‪ ,22‬והמצאת סיפורי כיסוי‪ ,‬אשר‬
‫במידת הצורך יגנו על הממשלה דאז מהאשמות‪ ,‬נהפכו לדבר נורמטיבי‪.23‬‬
‫באותה תקופה המערכת החוקתית בארגנטינה שונתה לחלוטין‪ .‬הייתה דרישה חד‪-‬משמעית‬
‫להישבע אמונים לשלטון הצבאי‪ ,‬ואלו שסירבו לעגל פינות ולחרוג מהחוק‪ ,‬הושעו מתפקידם‬
‫ובמקומם הושמו מחליפי מקום מטעם הממשלה‪ .‬פעילויות צבאיות או מהלכים מדיניים שלרוב‬
‫היו זקוקים לאישור מורכב מידי מערכת המשפט‪ ,‬אושרו באופן שרירותי‪ ,‬וניתנו סמכויות רבות‬
‫לאנשים ללא בסיס מתאים ומבלי לבקש דין וחשבון‪ .‬מערכת המשפט בארגנטינה נהפכה למערך‬
‫מזויף‪ ,‬אשר לבש ארשת פנים מתעתעת שהציגה את עצמה כדואגת לאזרחיה‪ .‬אזרחי ארגנטינה‬
‫מצאו עצמם ללא מערך משפטי הוגן שאליו ניתן היה לפנות‪.24‬‬
‫‪19‬מתוך ראיון קצר שנתן פרז‪ ,‬המופיע בסרט הדוקומנטארי " ?‪."Quien Soy Yo‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=UKHahYGEgW4‬‬
‫‪ 20‬אימהות כיכר מאי (‪ )Madres de Plaza de Mayo‬הינו ארגון של אימהות ארגנטינאיות‪ ,‬אשר בניהן ובנותיהן‬
‫נעלמו בתקופת ה"מלחמה המלוכלכת" בארגנטינה בין השנים ‪.3724-3791‬‬
‫‪ 21‬מתוך ראיון שנתן ורלה‪ ,‬המופיע בסרט הדוקומנטארי " ?‪."Quien Soy Yo‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=UKHahYGEgW4‬‬
‫‪ 22‬הוו עדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של‬
‫ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪710-‬‬
‫‪ .712‬וכן‪ ,‬ראה אופי מילוא הטופס בנספח מס' ‪.3‬‬
‫‪ 23‬לקוח מתוך הסרט הדוקומנטארי " ‪- "Dictadura Militar Argentina – Desaparecidos‬‬
‫‪ ,http://www.youtube.com/watch?v=TdRlL_tDuyU‬וכן מתוך הדו"ח של הוועדה הלאומית של ארגנטינה‬
‫לחקירת העלמם של בני אדם (ראה ציטוט שפרטיו מופיעים בהערה מס' ‪.)31‬‬
‫‪24‬‬
‫הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של‬
‫ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪177-‬‬
‫‪.115‬‬
‫הרבה ממקרי הטבח אשר נעשו כלפי פעילי השמאל‪ ,‬או כלפי אזרחים שאחזו באידיאליים מעט‬
‫יותר סוציאליסטיים ושוויוניים (שלרובם הניכר כלל לא היה כל חלק בארגוני הטרור)‪ ,‬הוגדרו‬
‫כ"עימות דו‪-‬צדדי" שבו הממשלה הגנה על המדינה מהאיום הטרוריסטי של המחתרות‪ .25‬הצגה‬
‫מעוותת זו של העלמם של אלפי אנשים‪ ,‬משקפת את אופי הדיכוי‪ ,‬ולוקחת חלק בלתי נפרד‬
‫מהטיעונים כנגד הנאשמים במשפטים המתחוללים בימים אלו בארגנטינה‪.‬‬
‫דוגמא למקרה מעין זה הינו האירוע שכונה "הטבח ברח' כתריאל ‪La Masacre de calle ( "173‬‬
‫‪ .)Catriel 321‬במקור פורסם כי מקרה זה הינו עימות בין קבוצת חיילים של ה ‪ ,26V Cuerpo‬לבין‬
‫קבוצה של אזרחים חמושים‪ .‬אך על‪-‬פי העדויות לא כך היה הדבר‪.27‬‬
‫הטבח ברחוב כתריאל התרחש קרוב לשעת חצות‪ ,‬בלילה בין ה‪ 6-‬ל‪ 0-‬בספטמבר ‪ ,3724‬בבית נטוש‬
‫הנמצא ברחוב כתריאל ‪ ,173‬בבאיה‪-‬בלנקה‪ .‬בתקרית זו נרצחו פבלו פרנסיסקו פורנסרי‬
‫(‪ ,)Fornasari‬חואן קרלוס קסטיליו (‪ ,)Castillo‬סולמה מצקין (‪ ,)Matzkin‬ומנואל מריו טרצ'יצקי‬
‫(‪ .28)Tarchitzky‬על‪-‬פי קביעתו של הרופא הפתולוג ד"ר מריאנו נ‪ .‬קסטקס (‪ ,)Castex‬קורבנות אלו‬
‫רוססו למוות בעת היותם כבולים על הרצפה‪.29‬‬
‫במשפט שעדיין מתקיים בדבר היעלמם‪ ,‬וכן רציחתם של ארבעת הקורבנות האמורים‪ ,‬מואשמים‬
‫שבעה‪-‬עשר אנשים בהפרת זכויות אדם ופשעי דיכוי‪ ,‬וכן ברצח‪ .‬שבעה‪-‬עשר הנאשמים הורכבו‬
‫מאחד‪-‬עשר אנשי צבא‪ ,‬ארבעה שוטרים‪ ,‬ושני סוהרים‪ .‬אשר באופן חוזר התעקשו כי מדובר‬
‫בעימות בין טרוריסטים (היינו רביעיית הנרצחים) למגיני המולדת‪.30‬‬
‫מתוך כתבי עדויות שנאספו מפי מספר עצורים שנחטפו אל מחנה הריכוז האסקואליטה‬
‫(‪ 31)Escuelita‬בבאיה‪-‬בלנקה‪ ,‬אותו המקום שבו ארבעת הנרצחים שהו ועונו מעת חטיפתם ועד‬
‫הובלתם אל מקום הטבח‪ ,‬נאמר מפורשות כי פרנסרי‪ ,‬קסטילו‪ ,‬מצקין וטרצ'יטצקי היו שבויים‬
‫במחנה ריכוז זה‪ .‬אחד מהטיעונים הבולטים של הנאשמים ברצח‪ ,‬הינו כי הם לא חטפו ועינו אף‪-‬‬
‫‪ 25‬ראה הערה ‪.31‬‬
‫‪ 26‬הגוף החמישי או האוגדה החמישית‪ ,‬הינה הזרוע הצבאית אשר פעלה בדרום הפרובינציה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬בין היתר‬
‫בבאיה‪-‬בלנקה‪.‬‬
‫‪ 27‬ראה נספח ‪.1‬‬
‫‪ 28‬לקוח מתוך המאמר‪http://www.colonbuenosaires.com.ar/semanariocolondoce/cgi- :‬‬
‫‪bin/hoy/archivo/2011a/00000024.html‬‬
‫‪29‬‬
‫מתוך דו"ח חוקר מקרה המוות‪ .‬ראה נספח ‪7‬‬
‫‪30‬‬
‫לקוח מתוך המאמר‪http://www.colonbuenosaires.com.ar/semanariocolondoce/cgi - :‬‬
‫‪bin/hoy/archivo/2011a/00000024.html‬‬
‫‪ 31‬האסקואליטה של באיה‪-‬בלנקה הינו מחנה מעצר סודי בצפון מזרח העיר באיה‪-‬בלנקה‪ ,‬אשר הכוחות הצבאיים עשו‬
‫בו שימוש כמרכז עינויים בתקופת ה"מלחמה המלוכלכת"‪ .‬למידע נוסף‪ :‬הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת‬
‫העלמם של בני אדם‪" ,‬לעולם לא עוד‪ :‬דו"ח הוועדה הלאומית של ארגנטינה לחקירת העלמם של בני אדם"‪ ,‬הוצאת‬
‫הספרים של אוניברסיטת בואנוס‪-‬איירס ואמי"א‪ ,3779 ,‬עמ' ‪.23‬‬
‫אחד‪ ,‬וכי ההיתקלות היחידה שהייתה להם עם הנרצחים הייתה כאשר סיכלו את המפגש החתרני‬
‫שהארבעה קיימו ברח' כתריאל‪ .‬אך בעזרת עדויותיהם של ניצולי ה"אסקואליטה" משתקף כי‬
‫טענה זו כוזבת‪ ,‬וכי מה שכונה עימות בפיהם של הנאשמים הוא לא פחות מרצח נתעב‪.32‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בבדיקה חוזרת של הנתיחה לאחר המוות של גופות ארבעת הנרצחים‪ ,‬שנעשתה בידי‬
‫ד"ר קסטקס‪ ,‬נאמר מפורשות כי על פי הממצאים שהממשלה הדיקטטורית עצמה כתבה לאחר‬
‫ה"תקרית" במסמך הפתולוגי בספטמבר ‪ ,24‬אין זה הגיוני כי הנרצחים נהרגו תוך‪-‬כדי עימות‪ .‬ד"ר‬
‫קסטקס מסביר בפירוט כי כיוון כניסת הכדורים‪ ,‬עצם זה שהיה מקבץ ירי צפוף‪ ,‬עצם מציאת‬
‫כדורים בבגדיהם של הנרצחים‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬מעיד מפורשות כי לא מדובר בעימות‪ .‬על פי מסקנתו‪ ,‬כל‬
‫הקורבנות היו על הרצפה (מה שמסביר את הימצאות הקליעים בשיערם ובבגדיהם)‪ .‬כולם שכבו‬
‫על הבטן (מה שמסביר את כיוון כניסת הקליעים‪ ,‬שהיה זהה אצל כולם)‪ ,‬וכי ארבעתם היו‬
‫קשורים (מה שמסביר את הפציעות הזהות בידיים ובצוואר)‪ .‬ד"ר קסטקס קבע חד‪-‬משמעית כי‬
‫עדויותיהם של הנאשמים אינן עולות בקנה אחד עם מה שהמסמכים שהם עצמם מילאו מראים‪.‬‬
‫וכי טענתם כי מדובר בעימות הינו סיפור שקרי שהם המציאו על מנת לדאוג לשלומם הפרטי‪.33‬‬
‫על אף שלל העדויות קביעתו הסופית של בית‪-‬המשפט עוד לא הוכרעה‪ .‬ועל פי רוב‪ ,‬מקרים מעין‬
‫אלו לוקחים זמן כה רב‪ ,‬עד כי הנאשמים אשר כבר עכשיו נמצאים בגיל מופלג‪ ,‬הולכים לעולמם‬
‫מבלי לשלם על העוול שעשו ומבלי להביע חרטה‪ .‬אך עם זאת אות הקלון אשר הוטלה על שמם‪,‬‬
‫והרדיפה האינסופית שבה הם חיים‪ ,‬מהווים נקמה קטנה בשמם של אלפי נעלמים ויקיריהם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מתוך עדויות שנאספו מפיהם של ניצולים אשר שהו במחנה הריכוז "‪ "Escuelita‬שבבאיה‪-‬בלנקה יחד עם ארבעת‬
‫הנטבחים‪ ,‬על‪-‬מנת העלאתם לדין של המדכאים שפעלו שם‪ .‬ראה נספח ‪.1‬‬
‫‪ 33‬ראה נספח ‪.7‬‬