יומנים מבית־חיינו

‫‪5774‬‬
‫תשרי א‬
‫תשע״ד‬
‫קו‬
‫בץ לחיזוק הה‬
‫תקש‬
‫נא‬
‫ר ות‬
‫קובץ‬
‫יומנים‬
‫מבית־חיינו‬
‫‪,‬א‬
‫‪ohn‬‬
‫‪u‬‬
‫‪gv‬‬
‫‪hnk‬‬
‫‪u‬‬
‫‪sg‬‬
‫‪k,‬‬
‫‪hn , v hsh n‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪MI‬‬
‫‪AO‬‬
‫‪LA‬‬
‫‪T‬‬
‫‪H‬‬
‫‪EI H MIMIM‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪ID‬‬
‫‪LM‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪VA A‬‬
‫•‬
‫יוצא לאור ע״י תלמידי ישיבת‬
‫״תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית״‬
‫ברוקלין‪ ,‬ניו־יורק‬
‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬
‫שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע לבריאה‬
‫ב"ה‬
‫פתח דבר‬
‫אחינו תלמידי התמימים‪,‬‬
‫שלום וברכה!‬
‫בקשר עם ימי תשרי הממשמשים ובאים‪ ,‬בהם מתכנסים תלמידי התמימים וקהל‬
‫אנ"ש לחוג את חודש תשרי – השביעי‪ ,‬המושבע והמשביע – בצילא דמהימנותא‪,‬‬
‫להשתטח על ציונו של נשיא‪-‬דורנו הוד כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‪ ,‬להתפלל‬
‫בבית‪-‬הכנסת שלו‪ ,‬וללמוד בבית‪-‬מדרשו – מוגש בזה הקובץ לחיזוק ההתקשרות (א‪-‬נ"א)‪,‬‬
‫קובץ "יומנים מבית‪-‬חיינו" (א)‪.‬‬
‫בקובץ זה‪:‬‬
‫א‪" .‬דבר מלכות" – רשימת‪-‬קודש מכ"ק רבינו מ'ימים נוראים' תרצ"ג‪ ,‬אותם חגג‬
‫במחיצת רבינו הריי"צ והעלה מדברות‪-‬קדשו עלי יומן‪ ,‬וכך זכינו לאוצרות בלומים אלו‪.‬‬
‫הרשימה נדפסת פה ברשות קה"ת ובאדיבות 'ועד הנחות בלה"ק'‪ ,‬בתודה וברכה לבבית‪.‬‬
‫ב‪" .‬שלושים יום עם הרבי" – תיאור ימי תשרי תשי"ח במחיצת הרבי‪ ,‬כפי שנשמעו מפי‬
‫הגה"ח הרב דוד ע"ה חנזין‪ ,‬בשובו מחצרות‪-‬קודשנו אותה שנה‪ .‬הדברים פורסמו בעיתון‬
‫"עין בעין"‪.‬‬
‫ג‪" .‬מסע לליובאוויטש" – חלק ראשון מתיאורו המיוחד של הגה"ח הרב טוביה שי'‬
‫בלויא על ימי תשרי תשכ"ג‪ .‬רשימתו המפורטת מתייחדת בזוית הפונה 'חוצה'‪ ,‬והיא אכן‬
‫הוכנה עבור "ביטאון חב"ד" שחזר לצאת באותה שנה‪ ,‬אחר הפסקה בת מספר שנים‪ .‬בשל‬
‫כך הוגהה רשימה זו ע"י הרבי לקראת הדפסתה‪ ,‬ואף הואיל לתקן בה איזה תיקונים‪.‬‬
‫ד‪" .‬תשרי עם הרבי" – חלק ראשון מיומנו הפנימי של הרה"ח ר' ישראל יואל הכהן ע"ה‬
‫סוסובר מימי תשרי תשכ"ז‪ ,‬שקביעותה כקביעות שנה זו‪ .‬יומן זה נכתב על‪-‬ידו בשקדנות‬
‫ובפירוט‪ ,‬שלא למטרת פרסום‪ ,‬ולפיכך היה צורך להשמיט קטעים קצרים ממנו‪ ,‬ולערוך‬
‫חלקים אחרים בו – אך רובו המוחלט מובא כאן בלשונו וסגנונו של הכותב‪ ,‬ובכך חינו‪.‬‬
‫ה‪" .‬רישומו של חודש" – חלק ראשון מרשימת יומן מחודש תשרי תשד"מ‪ ,‬שקביעותה‬
‫כקביעות שנה זו‪ .‬יומן זה הוא חלק מתוך היומן המלא "רישומה של שנה" תשד"מ‪ ,‬והוא‬
‫נדפס פה בתודה וברכה לכותב הזכרונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪3‬‬
‫בקריאת היומנים‪ ,‬הנה לבד המעלה בידיעת דברי ימי‪-‬קדם‪ ,‬ובמיוחד פרטי הנהגת רבינו‬
‫והליכותיו בקודש – הרי יש בהם כדי להיווכח בחושך הכפול והמכופל בו אנו שרוים‪ ,‬יש‬
‫בהם לעורר את הלב ולמלאותו ברגשי געגוע עזים‪ ,‬לטוּב‪-‬הימים ואורם וחומם‪ ,‬געגועים‬
‫המביאים לתביעה נקודית‪-‬פנימית‪" ,‬רצוננו לראות את מלכנו"!‬
‫ועד תלמידי התמימים העולמי‬
‫שלהי אלול תשע"ג‬
‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
æðø
‫דבר מלכות‬
íéçåðòô íò Z â"öøú ïîåéä úîéùø
– ‫– רשימות־קודש‬
‫ תשרי תרצ"ג‬- ‫רשימת־יומן‬
.àâéø .â"öøú ,éøùú
éúòîù ïëå ,éúåãìéî éúåà åìéâøäù (r"eny zkxaa) mipiylnle zkxac çñåðä
äøäî êîò éáéåà ìëå 'åëå íéðéùìîìåZ :`ed ,äáéúä éðôì åøáòá ò"ð ø"åîãàî
ïéá ÷éñôî 'éä äìôúä úòá ò"ð ø"åîãàå ."'åëå äøäî äòùøä úåëìîå åúøëé
'âä éë ,1äìôú éøòùá úøàåáîä äðååëäì íéàúî ,"òéðëúåZ úáéúì "øâîúåZ zaiz
,'ãä oeylå ,éøîâì äøáòä íéëéøöù úåôéì÷ 'â ãâð íä "xbnze xayze xwrzZ úåðåùì
.øåøéá äá ùéå ,äòðëä wx dkixvy ,äâåð ztilw ãâð `ed ,"ripkzeZ
[2ïàîìåàì
Ç
à"èéìù x"enc` g"en ÷"ë áúëî çñåð]
*
:xtiq `"hily x"enc` g"en w"k
,3"íìåò
úøä íåéäZ d"c r"p x"enc`n ç"àã xn`n åðòîù (o"xz zpya) äðù â"î éðôì
.4èìòåå
Æ Äéã èøòèòéö èðéÇéä ,yxite
ùàø ìçùë íâ ò"ð ø"åîãà øîà Ð z"q z`ved zrya mixne`y íéîçøä úåãî â"é
íâ r"p x"enc` åøîàå ,(éàùçá dxin`ä lr i`w Ð weica) ÷åéãá éàùçáå ,÷"ùá äðùä
.5åøîà àì íéììôúîä íà
6ììëáù àìà ,("òåñðá éäéåZ øçàù) (r"yax) "ïåöø éäéZä íâ øîà r"p x"enc`
.7ñôãðäî øçà çñåðá Ð åøîåà 'éäù "ïåöø éäéZä 'éä
8
oeyld :weic xzil . ç"àã zxin` ô"á (r"p x"enc` lv`) ãéîú 'éä Ð äðùä ùàøá
.ò"ð ø"åîãà Z 'á íåéáå ,à"æø øîà 'à íåéáù ïîæ 'éä ,éë ,øîåì ïéà Ð "cinzZ
.'á íåéì øåà ,'` mei i`vena àì ìáà ,9ìåçîá íéàöåé åéä äðùä ùàø éàöåîá
*
:`"hily x"enc` g"en w"k zebdpdn
.10äîåàî øáéã àì
`ede ,(` ,d `"g c"ewl) d ze` b"vxz z"gny zgiya
."o"xz erwz xn`nd rvn`nZ
.my c"ewl mb d`x (4
.p"ye .qw 'r lirl d`x (5
.h"eia mb ile`e ,lega d"x lgyk mb (6
`"t d"x xry g"rta `vnpZy r"yaxd gqepy ,xirdl (7
xg` gqep `ed Ð (d"q a"kt llekd xry) "l"fix`d xecqae
.epiptly mixeciqa qtcpdn
.bny 'r onwl .hnx 'r .eqw 'r yix lirl mb d`x (8
meia g"`c xne` 'id (f"dc`) lecbd epiaxZ :a ,bn my c"ewl
."d"xc 'a meiae '`
"minzdZ .gly r"q onwl mb d`x Ð df bdpn c"r (9
.hw r"q "of` rnylZ 'q .162 'r g"yz y"dq .ht 'r c zxaeg
.p"ye .hpw 'r lirl mb d`x (10
5
'‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו‬
Ð dpyd y`xc
'á íâå 'à äìéì
dqtcpy `xecdna Ð `xwpy ,llekd xryl dpeekd (1
(dpey`x d`ved) "xe` dxezZ xeciqd seqa dpey`xl
:(b"kq h"t) mye ."dlitz ixryZ mya Ð f"nxz `pliee
,ripkze xbnze xayze xwrz ,micea` ipin 'c o`k exkfpZ
'ipye 'ipyn dyw dpey`x .ze`nhd zetilw 'cl mdy
ixnbl dxiwr miywan dpey`xd lr ,okle .'ek ziyilyn
xbnz wx ziyilyd lre ,dxiay 'ipyd lre ,dyxyn
ep` oi` ,rxe aeh axerny dbep epiid ziriaxd lre ,dnewnn
."aehd wlgl rxd wlg zrpkd wx miywan
d`xe .jix`z `ll) hÎgty 'r i"g ely w"b`a qtcp (2
epiax ly gztna riten df azkny dxrda cty 'r my
ek "mei meidZa mb wzrp .(v"gxzÎg"txz mipydn zexb`l
.("o`nle`l
©
Z) zah
"g"`c ixn`n zniyxZn Ð o"xz n"dql gztna xkfp (3
xkfp :my epiax zxrdae .epiax zkixra (`"nyz ,z"dw)
‫תשרי‬â"öøú
- ‫רשימת־יומן‬
íéçåðòô‫תרצ"ג‬
íò Z
ïîåéä úîéùø
çðø
.÷"ùá úåéäì ìç ef dpyaù 'à íåéá íâ Ð 5ø"äîâé zxin`å 11íéôë úàéùð
äøéîàä éøçà åéìåù øòðå ,äòé÷ùä íãå÷ äçðî øçà 'á íåéá Ð êéìùú
.5(î"î .÷"èä ìù äîåãîë)
*
úðùá 12÷ñãàååàìñé÷á
Ç È
à"èéìù x"enc` g"en ÷"ë ìöà éúééäùë éúøëæð
:exn`a ,úàæë úåùòì éàãë ïéàù éì øîàe ,éìâøá éúòðòðå ìñôñ ìò åðáùé ,13õéé÷á
."ïòîàî
Ç ïåà ïòèàè
Ç òâåð æéà
Ä 14ñàã"
È
b"txz
*
:xtiq `"hily x"enc` g"en w"k
Çà :Z ô"ëäåé áøòá íòôå ä"ø áøòá íòô Z ò"ð ø"åîãàî éúòîù .à
àÇ æéà
:xn` éìåà] øò èðéÅéåå óøàã'î
Ç æàÇ ,êòìéÅéøô øò æéà
Ä óøàã'î
Ç æàÇ .èàãìñ
Ç
Ä ãéà
Ä
.[î"î .(xr hpþee h`)¨ 'åëå êòìéÅéøô øò æéà
Ä èàÈ
äðéâð éåú íðùé ,íéãéñç úðùî øôñ øáçîä ìòáì øéùò ïåä øôñ 16óåñá .á
.íàø÷ ò"ð ù"øäî x"enc` w"k la` ,íðéáäìå íúåø÷ì åìëé àìù èòîëå ,(ïòèàð)
Æ È
mya miciqgd oia f`n recid oebip obipe] äæ ïåâéð åìöà äøøåò 17"òéãàìòî"äù
ÆÄ È
,øîàå
ïéà" ïåâéð mb `xwpe ,[î"î .19à"èéìù éð÷æ ,éîà éáàî åéúãîìù Ð 184 ,3 ,2 ,1
.20"óåñ
:21t"kdei axra ò"ð ø"åîãà ìöà bedp 'idy xcqd .â
22
'id . ïçìåùä úçú lebpxzd ÷øåæ 'éä àì .êéøàî 'éä àìå ,5½-¾ drya úåøôë
äàøðë) åì äù÷ 'éäùë Ð àñë ìò åà ,äôöøä ìò åçéðîå ,23lebpxzd lr åéãé 'á êîåñ
úòá .ïéèçåù åéä íùù 24"êéÄ÷Zä ìà êìä íâ .dtvxd lr gipdl (î"î .åùàø ïéëøäì
á"åùä øîâùë .åøãçì øæåçå ,íãä äñëî k"g` .25äãöä åùàø äðôî Ð äèéçùä
Äéã ïòååòâ æéà
Ä éåå :åìàåù 'éäù ,ò"ð ø"åîãà øãçì ñðëð a"eyd 'id ,'åëå äèéçùä
.26èëàð
Ç
.t"kdei axra êòìéÅéøô øòéÅéæ 'éä ò"ð ø"åîãà
15
.iwqaepi ield dnly xi`n 'x b"dxd (19
x"enc` y"r df oebip `xew 'id epiaxy oiivl yi (20
."xraix`© dligzklZ Ð y"xdn
.p"ye .fqw 'r lirl d`x (21
dÎc"xzq g"e` mixt` dhna `aend bdpndk `lc (22
.my dhnd dvwae d"q
eilr oikneqeZ :`"q d"xzq g"e` f"dc` r"ey d`x (23
eilr jenqln oirpnp yie . . oaxwa dkinq znbec mdici
yegl oi`e . . miycw yicwnk d`xp `di `ly ick mdici
."gafnl ie`x epi`y xac `ed lebpxzdy oeik dfl
.gahnd = (24
yix a"g n"ez) a"q `"iyz y"c` 'f zgiy mb d`x (25
.(278 'r
.(p"ye .fqw 'r lirl mb d`x) dlild (xar) 'id ji` = (26
.p"ye .aqw 'r lirl d`x
.aehqexn zery dnk wgxna `yc ze`p
d`x) b"txz uiiwa v"iixden x"enc` w"k ddy my
exwal `a epiaxe ,(fiy r"q `"g v"iixden x"enc`
(11
(12
(13
w"b`
.my
.m`e a`l rbepy oipr edf = (14
,gny d"d Ð genyl mikixvyk :liig `ed icedi = (15
rbxe ,gny `ed cg` rbx) dkea d"d Ð zekal mikixvyk
h"txz t"kdei i`ven zgiy mb d`xe .(dkea `ed cg`
.jli`e 10 'r z"y'd uiiw y"dq .(26 'r h"txz y"dq)
x"enc` zeclezd xtqa (miiepiya) wzrp df rhw (16
.21 'r y"xdn
.dpibp ieza meyxd oebip = (17
.tw oebip `"g mipebipd xtqa Ð oebipd iez (18
‫תשרי ה'תשע"ד‬
6
èðø
‫תשרי‬
- ‫רשימת־יומן‬
íéçåðòô ‫תרצ"ג‬
íò Z
â"öøú
ïîåéä úîéùø
,äøåúä úåëøá ãáìî ,øçùä úåëøá ìë øîåà 'éä Ð ô"ëäåé áøòá í÷ 'éäùë
.úåøôëä íãå÷ 'éä àìéîáå ,27øéàäì ìéçúäùë øîàù
29Ç
à Z éèøô g"`c øîàî ìò Z ò"ð ø"åîãàì äåö 28ò"ð ù"øäî x"enc` .ã
ïòî èâéø÷ íòã êøåã :exn`a ,ìàî
È 60 ïøæç íéà
Ä ìàæ
È øò Z øîàî øò÷éã'úáù
Z éì xtiqyk Z óéñåäå .íöòúð ïéðò øòãòé èøòåå ,æàå ,30éîöò ïéà
Ä äøëä àÇ
.(?àéö
Ä Çà) ñéåâñéåà àÇ æéà ñò øàð
È ,àèéð
È êéà ïéé÷ æéà èìàîòã
È
ïåà :ò"ð ø"åîãà
(y"xdn x"enc`l) åéìà r"p x"enc` ñðëðùë Z äðùä úìçúa Z ä"ìøz 28úðùá .ä
"úåãéçéZì
[èðáà àìá åéìà ñðëð 'éä àì Z "úåãéçéZ myì dqipkd 'éä àì íà íâ ,ììëá]
âàèø
È Çàô Çà 31ïéà
Ä Z
ò"ð ù"øäî x"enc` ìöà ò"ð ø"åîãà ìù "úåãéçéZ :èøòäòâ ïòî èàä
È éåæà]
Ç
:íéøáãä êåúá (y"xdn x"enc`) åì øîà Z [âàèøàô
È Ç 'éä
âåñá åðéà ,òãåé åðéàå ,úåìùìúùää øãñ ïòñéåå åö úåëééù æéà
Ä øò ñàåå
È 32øòã
øãñ úòéãé .æéà
Ä äîùð éã àåå ïòñéåå ïòî óøàã
Ç òâø ìëáå úò ìëá ,éë ,"øáãîZ
.33äáåçå äåöî àéä úåìùìúùää
íò èåè êéåá øòã 35æàÇ àåä ïåöø òáù íéîòôì éë ,34ò"ð ø"åîãà éì øîà .å
36æéà
Ä (úåðôì êìåäùë) éë ,øãñ ïéÇé÷ èéð
Ä æéà'ñ ùèàç
È ,êàæ
Ç øòãðàÇ ïàÇ øòãàÈ ,ééåå
.úåáùçî éã ïééæ ÷ìñî øòâðéøâ
Ä êàã
È
éøôñ ïò÷å÷ èøàã
È èâòìô [î"î .ò"ð ù"øäî x"enc`] òèàè
Ç 38øòã :37siqede
.39øäøäì àìù Z ïåáùç éøôñå òéøàè÷àã
È È
40
. ñ"àä úåîìåòî àåä úåìéöàã à"æ ãò úåìéöàä íìåò .æ
ìòéô éåæàÇ ïòî èñéâ
Ä íòã áéìåö æàÇ Ð [î"î .óåâä] æéà
Ä ñàã
È øòéÇéè 41éåå .ç
.'åëå äøåú
df oi`y s` ,xg` (yegin) xac e` ,za`ek ephay = (35
.ie`xd xcqd
ezlkiay ,my n"eza) zeaygnd wlql xzei lwp = (36
© ¨ ,'d zceara ezcxhe ezribin rbxl yetl f`
mrc oR`kR`Z
.("jif ev ornew oe` mrh`¨
f"q a"iyz ixyz b"i ,epif`d t"y zgiy mb d`x (37
.(25 'r my n"ez)
mb xirdle) 'ek d`etx ixtqa my oiirn 'id ia` = (38
c"r Ð btx 'r g"ig w"b`ne .16 dxrday zeclezd xtqn
.(d`etxd znkga eizerici
k"dal qpkpykZ :`"q d"tq g"e` f"dc` r"ey d`x (39
."dxez xedxd icil `ai `ly eizepeayg aeygl aeh
.a ,c v"vdl v"ndq .(a ,`t) dnexz t"q `"ez d`x (40
.jli`e ctx 'r e"qxz jynd .a ,et
miktey eliayay ,(sebd) `ed xwi dnk cr = (41
onqpdae ,x 'r i"g w"b` mb d`xe) 'eke dxez ieaix (mirityn)
`"g n"ez) 60 dxrd z"iy'd fenz a"i :zegiy mb d`xe .(my
7
'‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו‬
ild`) "mixe`iae zexrdZ :uaew d`x Ð dfa h"ewy (27
(wnrd lcbn) "cec lcbnZ .jli`e 9 r"q ycz oeilb (dxez
.jli`e 18 'r c oeilb
'r y"xdn x"enc` zeclezd xtqa (miiepiya) wzrp (28
.81
minrt 60 eilr xefgiy Ð zaya xn`py xn`n = (29
oipr lk mvrzn f`e ,"invrZa dxkd milawn f"ir :(exn`a)
ytpd zektzyd idef `l` ,"ip`Z ze`ivna oi` f`e . .
.(?`evx)
grw r"q c"g v"iixden x"enc` w"b` mb d`x (30
.(29 'r `"g n"ez) a"q z"iy'd ipiny t"y zgiy .jli`e
.'ek eprny jk] xweaÎzeptl = (31
rcil jixv . . zelylzydd xcq rcil jiiyy in = (32
.dnypd z`vnp okid
.a ,epw `"ew `ipz mb d`x (33
c"g n"ez) a"q a"iyz mihtyn t"y zgiy mb d`x (34
.(335 'r
‫תשרי‬â"öøú
- ‫רשימת־יומן‬
íéçåðòô ‫תרצ"ג‬
íò Z
ïîåéä úîéùø
.æðåà øàô
Ç èåâ à÷åã 43æéà
Ð (42mipezgza dxic 'zi el zeidl)
ñø
'åëå äåàúðù äî .è
.äåàúð ñàåå
È ä"á
*
©
,ç÷ì ïòáòâ
Æ øéã
Ä ìòå 44êéà" :xn`e ,g`wrl
`"hily x"enc` g"en w"k il ozp t"kdei axra
ä÷åúîå äáåè äðù Çà ïòáòâ ,áéÇéåå ïéÇéã ïåà øéã ,øéã ìàæ
È øòèùøòáéåà øòã ïåà
.45"úåéðçåøå úåéîùâá
*
:xtiq `"hily x"enc` g"en w"k
ò"ð ø"åîãà éÇéá èëàøáøàô
Ç Ç ïòî 46èàä
È Ð è"îxzå ç"îxz æ"îxz mipya .é
Çòðéáòøñ
Æ Æ ïîìæ 'ø 'éä íéôúúùîäî ãçà .äòù àÇ ,ø÷åá 10 äòù ô"ëäåé áøò
éãéñçî 'id .åááçîå åø÷éî ò"ð ø"åîãà 'éäù ,(î"î .`piaxrvy Ð åøéò íù ìò)
48Ç
àá :ïéã àîìòá 'éä àì øáë f`å Z ã"ðxz úðùá åéìò øîà ò"ð ø"åîãà .ö"öä
ñàåå
È èñåàååòâ èéð èàä
È ïåà ,'éìà éåìâ èàäòâ
Ç
èàä
È ïîìæ æàÇ ïòáéÅéìâ åö æéà
Ä øéî
Ä
äù÷ù øîåà 'éä .äìá÷å ç"àã íâå àøîâ äáøäá é÷á ,÷éð'áåùé
Ä
'éä .æéà ñàã
È
.õéååàáåéì
Ä Ç
ìù äðåîä åéìò
ìù åúå÷ìúñä éøçà ,ç"ðxz úðùá ø"ãù äùòð ïàîôàä
Ç È áééì dcedi 'ø .àé
.ç"ðøz zpya ÷ìúñð àåä íâù ,øòøàäàô
Ç Ç øòá ïåùøâ 'ø (x"cyd)
.(ïîôàä
Ç È áééì 'ø 'id) ãéà
Ä Çà (y"xdn x"enc`) ñðòãééæ 49íòã
.åá úî øùà åéìç zra df 'éäå ,÷ñtòèéåá
Ä åø÷áì elv` 50éúééä
áééì 'ø ìù åéøáã åì éúøôñùë ïòøàååòâ
È
ìòôúð 51øòééæ ò"ð ø"åîãà
.äìá÷ íò èéî
Ä tàÈ èáøàèù
Ç ,÷òååàÇ èøàô
È øò 52æàÇ ,xn`y ,ïàîôàä
Ç È
úåòåáù 'â 'á 'éä) 'ek ñéÅéå øò íòøàåå
È ,èéð
Ä øò èòá Ð mini úåëéøà óàÇ :xn` mb
.(ezxiht cr) èìàîòã
È
æéá
Ä ïòèëàøè
Æ Ç ïòðà÷
È ìàæ
È øò øàð
È hra xr ,(åúøéèô éðôì
àÇ ."èéÇéö Äéã 53äøáò'ðà"
Ç :exn`a ,ïàéî Z íéðéðò ã"ò åúéà øáãì éúöôçùë
.àé
È Z ïåâéð
47
dxrday y"dq d`x ,t"kdei axra a"yxedn x"enc` w"k
.15
,edil` ielibl dkf onlfy oin`dl izrc lr lawzn = (48
d"kq a"iyz y"dia zgny :zegiy mb d`x) edn rci `le
.((124 'r c"ig n"ez) f"q c"iyz fenz b"i ;(65 'r c"g n"ez)
.(y"xdn x"enc`) ipwf ly (ciqg) icedi = (49
h"vxz .jli`e 135 'r e"vxz y"dq mb d`x Ð f"ka (50
.302 'r
.c`n lrtzd = (51
lr .dlawd enr zenz ,(mlerd on) wlzqiyk = (52
lkeiy wx `id ezywa ,'ek ercia ,ywan epi` mini zekix`
.f` cr (dlelv ezrc `dzy) aeygl
.mikqd Ð oebip obpl la` .onfd lr lag = (53
b"iyz z"gny mei ;(190 'r b"g n"ez) g"q `"iyz ;(136 'r
'r g"g n"ez) a"kq b"iyz mixet ;(119 'r f"g n"ez) c"iq
c"iyz glya t"y ;(74 'r h"g n"ez) b"iyz fenz d"k ;(37
n"ez) e"hq f"iyz y"dia zgny ;(55 'r `"ig n"ez) e"q
f"nyz mihtyn t"y ;`"lq b"kyz elqk h"i ;(42 'r g"ig
.(479 'r yix a"g f"nyz zeiecreezd) c"q
x"acna .b"tq x"a .fh `yp .b izewega `negpz d`x (42
.n"kae .e"ltx `ipz .e ,b"it
.dee`zpy myd jexa .epl aeh `wec df ixd = (43
,jzbefle jl ,jl ozi z"iyde ,gwl jl oz` ip` = (44
.'ek daeh dpy
.p"ye .qw 'r lirl d`x (45
.lv` ecreezd = (46
lv` exewia zece` Ð .xrpiaxrvy onlf 'x ciqgd (47
‫תשרי ה'תשע"ד‬
8
‫תשרי‬â"öøú
- ‫רשימת־יומן‬
íéçåðòô ‫תרצ"ג‬
íò Z
ïîåéä úîéùø
àñø
éëãøî øéàî
éðô ìë åø÷áì åàáùë ïë
.äáøä øáéã Ð oipxryhn
Z äòé÷úä íãå÷ äìéòð úìôú øçà Z ïâðì åìéçúä è"ðxz úðùá .áé
,(driwzd mcew dlirp zltz xg`) äæ íå÷îá oebip íéðâðî åéä ãéîú .54ùøîÇ ñðàòìàtàð
ÈÆ È Ç
äåö è"ðxz úðùáù àìà ,à"åàë ìöà ,íéçàä ìöà íâ ,'åëå ï÷æä ø"åîãà ìöà
.5äæ ùøîÇ åðâðéù ò"ð ø"åîãà
'á íåéáe ,à"æø ò÷ú 'à íåéáå ,dpyd y`xa ò÷ú àì ò"ð ø"åîãàå éðà øëåæ .âé
.55ïäàæðîìæ
È Ç íééç Ð
,úîã÷åî äìéòð úìôú äúéäù Z å"îxz úðùá äæ 'éäå Z éðøåëæ íâ .ãé
éë ,åúéìè úçú ïé÷ãàøô
Ç ïîìæ 'ø éðç÷ì f`e ,56äìéòðá íéôë úàéùð 'éäå
,ñ"ðëäéáá åãîò ìòå úåãéçéá ììôúä ò"ð ø"åîãà
.úøçåàî äìéòð úìôú äúéä ãéîú ììëá ìáà
äúéäy oeik Z àáå äðô íåéä ("`eai . . dpti meidZ mewna) øîàå õ"ùä ÷ã÷ã íòô
.äæ ìò Z ú"çîùá Z æàð
È Çà êàðøòã
È
èàäòâ
Ç
øò 58èàä
È ,57øúåéá úøçåàî äòùä
60êñ
ÇÇà el eid :59äìåç 'éä ,äðù 'ë-è"é ïá ò"ð ù"øäî x"enc` 'éäùë .åè
é"ò àôøúðå Z æà äìçù äù÷ äìçî úåàöåú 'éä äæ Z íãá ñò÷éøàù
Ä Ç òñéÇéåå
øò æàÇ ,èãòøòâñéåà êéæ
Ä èàä
È .ïàèòâ
È
êñàÇ 61èàä
È ö"öä .ìéÇéèðòáééä àôåøä
èìàåå
ë"â 'éä äæ éìåçå .62dpy a"p igy àéáðä ìàåîù Äéåå ùèàç
È 'igiy èìàååòâ
È
È
éðôì úåòåáù äùìùë .ùôð úîâòî äæ 'éä æàù àìà ,(b"nxz zpya) åúøéèô úáéñ
.äìåç 'éä ,äðùä ìë êùîá èòîëù ,óà ,63åéìç åéìò äô÷ú ,äðùä ùàø
'x ciqgd
íò
la`
.øö÷
Ç Ä Z øéòä
(iaeyg)
‚Ûƒ
.(fiw 'r yix f"hg w"b` mb d`xe)
meid fexg xnel exdfiZ :c"q my f"dc` r"ey d`x (57
iptl mixwy xaec `ed k"l`c yny axrd mcew 'ek dpti
meid mixne`Z :my mibdpnd xtqe "mei meidZ d`x la` ."'d
."meid aixrd xak m` mb ,dpti
.(r"pc`n) znerxz k"g` eilr dzid = (58
h"i oa izeidaZ :en 'r a zxaeg "minzdZ mb d`x (59
x"en`` w"kl xtql y"xden x"enf`` w"k ligzd Ð dpy
il` e`iad ylye minrte Ð r"l Ð c`n izilgp Ð w"dxd
©
iz`viyke ,l`dhpraiid
x"cd wqarhieen dgnen `texd z`
."miycg dylyk dhna akyl cer izgxked dpkq llkn
.zepal zeixeck ieaix = (60
'idy `hazd `ed .(ez`etx lertl) zeax wqr = (61
zgiy mb d`x) `iapd l`eny enk zegtdÎlkl 'igiy dvex
.((26 'r yix c"g n"ez) g"q a"iyz ixyz b"i ,epif`d t"y
.p"ye .a ,d ziprz (62
.16 dxrday zeclezd xtq .brx 'r onwl mb d`x (63
.g"t b"g iax zia
9
'‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו‬
.rw oebip `"g mipebipd xtqa Ð oebipd iez (54
¨
d`x) v"vd x"enc` ozg od`fpnlf
v"ielxd oa miig (55
zgiy mb d`xe Ð .(cpx 'r `"g a"yxedn x"enc` w"b` mb
,g"nxz zpya :(10 'r d"yz y"dq) f"q d"yz d"xc 'a mei
.zeriwzd xcqn w"dxd x"en`` w"k ced 'id d"xc 'a meia
.miig 'x 'id rwez lrad .`"fxd icec zeriwzd xciq '` meia
'` meie xkef ippd :(272 'r h"yz y"dq) h"yz d"xc 'a lil
¨
dnecnk k"g` .o`qpnlf
Ð 'a mei ,`"fxd rwezd 'id d"xc
`ixwne miweqtd xne` r"pc` 'id 'a meia c"pxz zpyn
.xryx`¨ onlf 'x 'id rwezde
mitk mi`yepZ :g"q b"kxzq g"e` f"dc` r"ey d`x (56
xtqae t"kdei ,ixyz i "mei meidZa la` ."meia . . dlirpa
cer elit` [dlirpa] mitk ze`iyp oi`Z :59 'r mibdpnd
mitk z`iypl rbepdaZ :r 'r g"ig w"b`ae ."lecb meid
x"enc` g"en w"kn dxexa d`xed izrny yexita . . dlirpa
`iade ,f` l"edy z"iyrl c"ag ibdpn ihewla qitcdl n"r
dpydy oaen dfnyZ ,miiqne ,"dfa yhiee`aeiln ax dyrn
"dry z`xed dfa dzid ,(mitk z`iyp 'idy) azek dzece`
‫שלושים יום‬
‫עם הרבי‬
‫ימי תשרי תשי"ח במחיצת הרבי‬
‫מנקודת־מבטו של רב חסידי‬
‫היו ימים בהם הלכו חסידים‬
‫לליובאוויטש ברגל ממש‪ .‬הם נטלו את‬
‫הטלית ותפילין מתחת לבית השחי‬
‫ויצאו לדרך‪ .‬לעתים הלכו ימים מספר‬
‫בלבד ולעתים נמשכה הדרך גם חודש‬
‫ימים ויותר‪ .‬בליובאוויטש שהה החסיד‬
‫כמה ששהה — שבועות או חדשים‪ .‬הוא‬
‫זכה להתקבל ל"יחידות" אצל הרבי‪.‬‬
‫בשיחה זו תינה בפניו את כל המועקות‬
‫ושמע את תשובתו ואת ברכתו‪.‬‬
‫תחילה היו אלה בעיקר מועקות‬
‫רוחניות‪ ,‬דברים ומחשבות מכבשונו‬
‫של עולם‪ .‬משנתמעטו הדורות נתרבו‬
‫מביאי המועקות החומריות־גשמיות‪ ,‬אז‬
‫סופר על בעיות בריאות ופרנסה‪ ,‬גידול‬
‫הבנים והשאת הבנות‪ .‬זמן ה"יחידות" אין‬
‫לו קביעות — יש שוהה בחדר־המיוחד‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫מול פני הרבי‪ ,‬שעה קלה בלבד ויש מי‬
‫שזוכה להתעכב אפילו שעות אחדות‪.‬‬
‫עיקר הזמן בליובאוויטש היה‬
‫עובר בבית־המדרש‪ ,‬בשיחה עם זקני‬
‫החסידים‪ ,‬בהסתכלות על הנהגות‬
‫הרבי בעת התפילה בציבור ובשמיעת‬
‫דא"ח — ד'ברי א'לקים ח'יים‪ ,‬מפיו‪.‬‬
‫עם שוב החסיד בדרך לעיר מגוריו‪,‬‬
‫היה מתעכב בערים ובעיירות ובכל‬
‫מקום ומקום עורכים לו חסידי המקום‬
‫סעודה ומתוועדים יחד עמו‪ ,‬כשהוא‬
‫מספר פרטים ופרטי פרטים מכל מה‬
‫שראו עיניו ושמעו אזניו בליובאוויטש‪.‬‬
‫בעת ההתוועדות‪ ,‬הנקראת בפי אנ"ש‬
‫"פערבריינגען" חוזר החסיד על "מאמרי"‬
‫הרבי‪ ,‬שנאמרו בעת שבתו בקודש ועל‬
‫שיחותיו שהשמיע באלה הימים‪.‬‬
‫הדברים נמסרים ממש כנתינתם‪,‬‬
‫ללא כל שנוי או החסרה‪ ,‬ויושבים אלה‬
‫שלא זכו לשהות אז בליובאוויטש‬
‫ובולעים כל הגה והגה היוצא מפי‬
‫החסיד החוזר‪ .‬יש מן החוזרים המביאים‬
‫עמהם ניגון חדש שהושר בבית הרבי‪.‬‬
‫אז לומדים החסידים מפיו את תנועות‬
‫הניגון ובבותיו והוא אינו זז משם עד‬
‫שנעשה הניגון כולו‪ ,‬על כל כפליו‪,‬‬
‫לנחלת החסידים‪.‬‬
‫היום שוב אין הולכים לליובאוויטש‬
‫ברגל‪ .‬החסידים בימינו באים אל הרבי‪,‬‬
‫באיסטרן פארקוויי ‪ 770‬בברוקלין‪ ,‬על‬
‫"כנפי נשרים" — במטוסים‪ ,‬מישראל‬
‫וממלבורן שבאוסטרליה‪ ,‬מדרום‬
‫אפריקה ומפאריס הבירה הצרפתית‪,‬‬
‫מאנגליה ומערי מרוקו‪ ,‬מכל פינות תבל‬
‫טסים חסידים לליובאוויטש של ימינו‪.‬‬
‫בליובאוויטש עצמה לא נשתנו‬
‫הסדרים‪ .‬כאז כן עתה נכנס החסיד‬
‫ל"יחידות" ומבלה בין חסידי המקום‪,‬‬
‫מתפלל בבית־מדרשו של הרבי ועוקב‬
‫אחרי הנהגותיו ודברי תורתו‪ .‬עם שובו‬
‫למקומו מתוועדים עמו חסידי המקום‬
‫ושומעים מפיו מהנעשה והנשמע‪.‬‬
‫בימים אלה חזר מליובאוויטש אשר‬
‫בברוקלין החסיד הרב ר' דוד חנזין —‬
‫חבר הרבנות הראשית בפתח־תקוה‬
‫והממונה הראשי על מוסדות החינוך‬
‫ובתי הספר של חב"ד ברחבי ארץ־‬
‫ישראל‪ .‬הוא שהה במחיצת הרבי בימים־‬
‫הנוראים ובימי חג הסוכות‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬עם שובו מתוועדים עמו‬
‫חסידי חב"ד בירושלים ובתל־אביב‪,‬‬
‫בפתח תקוה ובראשון־לציון בכפר חב"ד‬
‫ובלוד‪ .‬מאחרי תפילת "ערבית" עד אור‬
‫הבוקר יושב הרב חנזין בהתוועדויות‪,‬‬
‫כשהוא מתאר בפרוטרוט את ימיו‬
‫בליובאוויטש‪ .‬הוא מוסר קטעי שיחות‬
‫וחוזר על "מאמרים" ששמע מפי הרבי‪.‬‬
‫ר' דוד הביא עמו‪ ,‬מבית הרבי‪ ,‬גם ניגון‬
‫חדש‪ ,‬ששמע מפי הרבי ויושבים צעירים‬
‫וישישים בעיניים עצומות ובדבקות‬
‫עילאית וחוזרים מפיו על הניגון‪ ,‬אשר‬
‫יושר ברוב עם בעת החגיגה הגדולה של‬
‫"חג הגאולה"‪ ,‬שתיערך אי"ה בי"ט כסלו‬
‫המתקרב ובא‪.‬‬
‫*‬
‫ביום השלישי בערב‪ ,‬אור לד' באלול‬
‫תשי"ח‪ ,‬היה עלי להתייעץ בדחיפות עם‬
‫כבוד קדושת הרבי שליט"א בעניינים‬
‫הנוגעים לרשת החינוך של חב"ד‬
‫בארצנו הקדושה‪ .‬זה היה זמן מועט‬
‫לאחר שקבלנו את פקודת הרבי בפסוק‪:‬‬
‫"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"‪.‬‬
‫הרבי שליט"א תבע מאתנו בתוקף‬
‫להרחיב את רשת בתי הספר של חב"ד‬
‫ולפתוח בתי־ספר גם במקומות יישוב‬
‫מרוחקים ביותר‪.‬‬
‫הרבי אף העביר הוראה לכמה‬
‫אברכים‪ ,‬בעלי משפחה‪ ,‬וצעירים רווקים‪,‬‬
‫להתפנות מכל ענייניהם ולצאת מיד‬
‫להקים בתי ספר במרחקי הנגב ועמק־‬
‫יזרעאל‪ ,‬ובזאת יקיימו את הקריאה‬
‫"ופרצת" בפועל ממש‪ .‬כמובן‪ ,‬שכל‬
‫אלה שהרבי שליט"א קרא בשמותם‪,‬‬
‫לא הססו אפילו רגע־קט‪ .‬הם נטלו מיד‬
‫את בני משפחותיהם‪ ,‬קיבלו חופש ללא‬
‫תשלום ממקומות עבודתם ועברו מן‬
‫הערים הגדולות אל הכפרים ויישובי‬
‫העולים הרחוקים ושם החלו בחינוך‬
‫הבנים והבנות לתורה‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪11‬‬
‫הבעתי משאלה‬
‫לאחר‪ ,‬שהדבר אשר אודותיו רציתי‬
‫לשמוע את חוות־דעת הרבי היה דחוף‬
‫ביותר‪ ,‬הזמנתי שיחה טלפונית אל‬
‫"המרכז לענייני חינוך"‪ ,‬שם נמצא הרבי‬
‫שליט"א מדי יום ביומו‪ .‬את השיחה‬
‫לברוקלין הזמנתי לפתח־תקוה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כמה שעות לפני שהשיגו את הקשר‪,‬‬
‫הודיעו לי שעלי לנהל את השיחה מתל־‬
‫אביב ועברתי לביתו של אחד מאנשי‬
‫שלומנו בתל־אביב‪.‬‬
‫דברתי טלפונית כעשר דקות‪.‬‬
‫השיחה התנהלה עם הרב ר' חיים‬
‫מרדכי חודקוב‪ ,‬המנהל של המרכז‬
‫לענייני חינוך‪ .‬הוא הבטיח לי להביא את‬
‫הדברים בפני הרבי שליט"א‪ .‬תוך כדי‬
‫השיחה הישירה עם ברוקלין‪ ,‬נתעוררו‬
‫בי געגועים עזים ביותר לבקר אצל‬
‫הרבי‪ .‬זה מזמן חשבתי לנסוע אל הרבי‬
‫אבל נתעכבתי עד כה מסיבות שונות‪.‬‬
‫עתה חשתי משיכה עזה לראות את פני‬
‫הרבי שליט"א ובתום השיחה הבעתי‬
‫משאלתי בפני הרב חודקוב‪ ,‬שאני רוצה‬
‫להיות אצל הרבי בחודש תשרי‪ .‬הרב‬
‫חודקוב ענה לי‪ ,‬שהוא ישאל על כך את‬
‫הרבי‪ .‬הודיתי לו והמתנתי לתשובה‪.‬‬
‫כעבור שבוע ימים קבלתי לביתי‬
‫"אפי־דיוויד" — כלומר דרישה לבוא‬
‫לאמריקה לביקור‪ ,‬שנשלח ממש‬
‫למחרת השיחה מבית הרבי‪ .‬היה ברור‪,‬‬
‫שהרבי שליט"א ענה למשאלתי בחיוב‪.‬‬
‫עד אותה שעה לא היה בידי לא דרכון‬
‫ולא יתר הדברים לצורך הנסיעה‪.‬‬
‫הלכתי למשרדים המתאימים בפתח־‬
‫תקוה וברמלה ובכל מקום קיבלו אותי‬
‫בסבר פנים יפות מאוד ומיהרו להיענות‬
‫‪12‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫לבקשותיי‪ .‬הרגשתי‪ ,‬כי ממש מן‬
‫השמיים מסייעים עמי בנסיעתי‪ .‬עברו‬
‫רק יומיים מאז התחלתי לטפל בדבר‬
‫וכבר היו בידי כל הניירות מוכנים‪.‬‬
‫בהמלצתו של הרב יצחק אלימלך‬
‫וולגלרנטר‪ ,‬המזכיר הראשי של הרבנות‬
‫הראשית לארץ ישראל‪ ,‬פניתי אל‬
‫הקונסוליה האמריקאית בתל־אביב‬
‫וכאן נתנו לי מיד את הויזה‪.‬‬
‫דא"ח מעל האטלנטיק‬
‫יצאתי במטוס מלוד‪ ,‬כשכמה מאנשי‬
‫שלומנו באים להיפרד ממני בשדה‬
‫התעופה‪ .‬טסנו לרומא ומשם לפאריס‪.‬‬
‫בעת שהמטוס חנה בשדה התעופה‬
‫בפאריס‪ ,‬הבחנתי לפתע בהרב החסיד‬
‫ר' ניסן נאמנוב‪ ,‬ראש ישיבת ליובאוויטש‪,‬‬
‫בעיר זו‪ .‬עד מהרה נודע לי‪ ,‬כי גם הוא‬
‫נוסע אל הרבי שליט"א וממש באותו‬
‫מטוס בו נוסע אני‪ .‬סדרנו שנשב זה על‬
‫יד זה וכאשר המריא המטוס מפאריס‬
‫והחל חוצה את האטלנטיק‪ ,‬כבר היינו‬
‫שקועים שנית בשיחת־חסידים חב"דית‬
‫נלהבת‪ .‬שמחתי לשמוע מפי ר' ניסן על‬
‫חיי אנ"ש בפאריס‪ .‬הוא אף סיפר לי‪ ,‬כי‬
‫זה מקרוב נוסדה ישיבה של ליובאוויטש‬
‫בדניה‪ .‬ספרתי לו משלום־אחים בארץ‬
‫ישראל ומהנעשה בישיבות ובמוסדות‬
‫החינוך‪.‬‬
‫הפגישה עם ר' ניסן שיחי' היתה לי‬
‫לעזר רב‪ ,‬שכן בו בזמן‪ ,‬שלי היתה זאת‬
‫הנסיעה הראשונה אל הרבי שליט"א‪,‬‬
‫היתה זאת נסיעתו השלישית‪ .‬הוא סיפר‬
‫לי פרטים רבים על בית הרבי ובמשך‬
‫כל שעות הטיסה בילינו בדברי תורה‬
‫ובשיחת־רעים מועילה‪.‬‬
‫ביום ששי ערב שבת קודש נצבים‪,‬‬
‫בערך בשעה שתים עשרה בצהרים‪,‬‬
‫נחת מטוסנו בניו־יורק‪ .‬מיד ברדתי‬
‫מן המטוס הבחנתי בקבוצת אברכים‬
‫מצעירי אגודת חב"ד‪ ,‬שבאו להקביל‬
‫פנינו‪ .‬כעבור שעה קלה ישבנו במכוניתו‬
‫הפרטית של אחד האברכים ונסענו‬
‫לעבר איסטרן פארקוויי בברוקלין‪.‬‬
‫קבעו לי אכסניה בבית משפחת‬
‫גנצבורג‪ ,‬שהוא ממול הבית ‪770‬‬
‫באיסטרן פארקוויי‪ .‬מאכסנייתי זאת‬
‫התקשרתי טלפונית עם המרכז לענייני‬
‫חינוך ושמעתי‪ ,‬כי הרבי שליט"א יצא‬
‫לבקר ליד ה"אוהל" של הרבי מוהר"ר‬
‫יוסף יצחק‪ ,‬נשמתו בגנזי מרומים‪.‬‬
‫הרבי שליט"א התעכב ליד ה"אוהל" של‬
‫הרבי־החותן זמן רב וחזר העירה סמוך‬
‫לכניסת השבת‪.‬‬
‫נודע לי‪ ,‬כי זה היה ביקורו השני‬
‫באותו שבוע אצל ה"אוהל"‪ .‬בפעם‬
‫הראשונה ביקר ביום א' דסליחות‪.‬‬
‫פגישה ראשונה‬
‫כשכולי נפעם ונרגש נכנסתי בערב‬
‫שבת בין השמשות לבית המדרש‪ .‬הבית‬
‫היה מלא מפה אל פה‪ .‬ליד השולחנות‬
‫ישבו חסידים זקנים ובחורי הישיבה‬
‫והקשיבו למאמר בדברי חסידות שחזר‬
‫האברך העילוי ר' יואל כהן שיחי'‪ .‬הוא‬
‫חזר על מאמרו של הרבי בי"ב תמוז‪,‬‬
‫דיבור המתחיל‪" :‬ופרצת"‪.‬‬
‫יש שם שתי דלתות לצד מזרח‬
‫דרכם נכנס הרבי לבית המדרש‪ .‬אלא‪,‬‬
‫שכניסתו בשבת אינה ככניסתו בימות‬
‫החול‪ .‬בשבת נכנס הרבי מהדלת‬
‫אשר לצד דרום‪ .‬רטט עבר בכל גופי‬
‫כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו‬
‫של הרבי שליט"א‪ .‬קור וחום החלו‬
‫משמשים בי בערבוביה‪ .‬נעצתי מבטי‬
‫ברבי ורכזתי את עצמי לבל אאבד‬
‫שום תנועה מתנועותיו‪ .‬ראיתי את‬
‫הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו‬
‫הקבוע‪ .‬זה המקום שנקבע לישיבתו‬
‫עוד בשנת תש"ב עם הגיעו לאמריקה‪.‬‬
‫הרבי שליט"א יושב סמוך לשולחן ארוך‬
‫ולפניו העמוד (סטנדר בלע"ז)‪ .‬כאשר‬
‫הוא קם לשמונה־עשרה מזיזים קמעא‬
‫את השולחן הצדה‪.‬‬
‫הסתכלתי היטב־היטב בדמות‬
‫דיוקנו‪ ,‬כשאני עומד מחריש ומשתאה‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪13‬‬
‫למראה חזותו המופלאה‪ ,‬יש בפני הרבי‬
‫שליט"א מין מבע מיוחד של שמחה‬
‫עילאה‪ ,‬ופשטות עצומה‪ ,‬כאחד‪ .‬מזיגה‬
‫של דחילו־ורחימו עם שמחה וטוב לבב‪.‬‬
‫פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות‬
‫שופעת הדמות‪ ,‬כל כמה שמרבים‬
‫להסתכל בה‪.‬‬
‫ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה‬
‫גדולים וצדיקים — הבעה כזאת טרם‬
‫ראיתי‪ .‬הכול בלי כל בליטות ובלי שום‬
‫תנועה‪ .‬פשטות וחביבות‪ .‬חום מלטף‬
‫ואש יוקדת‪ .‬הוא יושב בלי להתנועע‪,‬‬
‫מבטו מרוכז בסידור התפילה שלפניו‬
‫והוא מתפלל בדבקות מרוממת כל‬
‫רואה‪ .‬הוא מתפלל עם הציבור ובתוך‬
‫הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד‬
‫כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו‪ ,‬בלי‬
‫שנראים מצדו איזה שהם סימנים או‬
‫תנועות לכך‪.‬‬
‫לילות של יחידות‬
‫אחד הדברים המפליאים ביותר‬
‫הוא סדר הזמנים של הרבי‪ .‬קשה בכלל‬
‫להבין כיצד מתחלק אצלו הזמן‪ .‬מה‬
‫שרואים בעין הוא‪ ,‬שכל רגע ורגע יקר‬
‫בעיניו ביותר והוא ממלא את כל שעותיו‬
‫ורגעיו בענייניו‪ ,‬בסדר ודייקנות נפלאים‪.‬‬
‫הלילות של ימי א' ג' וה' בשבוע —‬
‫הם זמן של "יחידות"‪ .‬וזה ללא הגבלה‪.‬‬
‫בלילות אלה מכניסים לרבי רשימה‬
‫הכוללת‪ ,‬כחמישים־ששים שמות של‬
‫מבקשים להתקבל ל"יחידות" וכולם‬
‫עוברים לפניו באותו לילה ממש‪ .‬יש‬
‫לילות‪ ,‬שהרבי מתחיל לקבל ל"יחידות"‬
‫בשעה שמונה בערב והוא מקבל עד‬
‫שמונה בבוקר‪ .‬שתים־עשרה שעות‬
‫רצופות‪ ,‬נכנסים ויוצאים לחדרו אנשים‬
‫‪14‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫שונים וכל אחד ואחד מתעכב אצלו‬
‫לשיחה — מי ממושכת יותר ומי פחות‪.‬‬
‫כך היה בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬שאז‬
‫רבו מאוד הבאים ל"יחידות" גם מאנשי‬
‫אמריקה וקנדה וגם מאלה שבאו‬
‫במיוחד מעבר לים‪.‬‬
‫הייתי ב"יחידות" שעתיים תמימות‪.‬‬
‫מרבע לשלוש אחרי חצות הלילה‬
‫עד רבע לחמש לפנות בוקר‪ .‬כמובן‬
‫שחלק ניכר של השיחה בעת ה"יחידות"‬
‫הוקדש לענייני הרשת של בתי ספר‬
‫חב"ד בארצנו הקדושה‪ .‬הרבי מכיר‬
‫את הבעיות של כל בית ספר ובית‬
‫ספר והוא מתעניין בפרטים הפעוטים‬
‫ביותר‪ .‬בדברו על ה"רשת" נוהג הרבי‬
‫לומר‪" :‬החזיקו עצמכם ברשת" — היינו‬
‫שלא אנו נושאים את ה"רשת" אלא היא‬
‫נושאת אותנו בבחינת "ארון נושא את‬
‫נושאיו"‪.‬‬
‫כדי לקבל מושג עד־כמה מחושב‬
‫זמנו של הרבי אספר מה ששמעתי מפי‬
‫אנ"ש‪ .‬בח"י אלול היתה התוועדות בלתי‬
‫צפויה מראש‪ ,‬לא ידעו שהרבי שליט"א‬
‫יצא מחדרו להתוועד והוא יצא לפתע‬
‫להתוועדות של שלוש שעות‪ .‬סמוך‬
‫לחג הסוכות העיר הרבי‪ ,‬כבדרך אגב‬
‫ואמר‪" :‬עדיין לא גביתי את אותן שלוש‬
‫השעות"‪ .‬מכאן יכולים אנו להבין עד‬
‫היכן דברים מגיעים ומה פירוש העניין‬
‫של זמן אצל הרבי‪ .‬העולם מדמה את‬
‫הזמן לכסף וכאן הזמן הוא ענין של חיות‬
‫ונשמה‪.‬‬
‫חבילות חבילות של מכתבים מגיעים‬
‫יום־יום לרבי שליט"א‪ .‬יש מכתבים‬
‫בענייני הכלל ויש מכתבים הנוגעים‬
‫לחיי נפש של אנשים פרטיים‪ .‬הרבי‬
‫קורא את כל המכתבים וכותב תשובות‬
‫לכל מכתב ומכתב‪ .‬דבר זה עצמו מצריך‬
‫שעות רבות ביותר‪.‬‬
‫תהילים והנהגות‬
‫בשבת קודש פרשת "נצבים"‬
‫ראיתי את הרבי שליט"א בעת אמירת‬
‫התהילים‪ .‬הוא יצא מחדרו המיוחד‬
‫לבית המדרש ואמר תהילים יחד עם כל‬
‫הקהל‪ .‬היה קהל גדול מאוד‪ .‬הרבי אומר‬
‫תהילים מתוך ספר התהילים הנדפס‬
‫עם הפירוש "יהל אור" של בעל ה"צמח‬
‫צדק"‪ .‬אמירת התהילים היא בהתרגשות‬
‫גדולה מאוד‪ .‬שפתי הרבי נעות במרץ‬
‫רב אבל גופו אינו זע‪ ,‬רק גון פניו משתנה‬
‫חליפות ומראה על סערת הנפש‪ .‬רואים‬
‫איך הוא מדפדף את הדפים של ספר‬
‫התהילים וניכרת מזה גודל התרגשותו‪.‬‬
‫לאחר התפילה אין הקהל מתפזר‪.‬‬
‫הכל משתדלים לתפוס מקומות קרובים‬
‫לרבי‪ ,‬כדי לראות כל תנועה ותנועה‬
‫שלו‪ .‬הרבי יושב אצל השולחן ומאחוריו‬
‫יושבים זקני הרבנים‪ .‬מקומו של הרבי‬
‫גבוה במקצת משאר המקומות‪ .‬נזדמן לי‬
‫לעמוד מקרוב והבחנתי‪ ,‬כי בעת אמירת‬
‫ה"מאמר" החזיק הרבי מטפחת בידיו‬
‫וגלגלה מסביב לכף היד‪ ,‬כפי שנהגו גם‬
‫נשיאי חב"ד נשמתם עדן‪ ,‬כמובן שהוא‬
‫מחזיק את המטפחת מתחת לשולחן‬
‫ומי שעומד קצת בריחוק אינו מרגיש‬
‫בה‪.‬‬
‫אין בכוחי לתאר את מראהו של‬
‫הרבי בשעת אמירת ה"מאמר"‪ .‬הרי‬
‫לכאורה ראיתי את הרבי בתפילה? אבל‪,‬‬
‫כאן עניין אחר לגמרי‪ ,‬וזאת פשוט קשה‬
‫לתאר בחרט אנוש‪ .‬צבעי הפנים של‬
‫הרבי‪ ,‬אופן ישיבתו‪ ,‬קולו ותנועותיו —‬
‫הן כל כך עזות שלא ייתכן כלל לתארם‬
‫במלים‪ .‬הרבי פותח את עיניו וסוקר‬
‫במבט חודר את כל הקהל כולו‪ .‬כל אחד‬
‫ואחד מרגיש כאילו הביט הרבי רק בו‬
‫ומבטו נכנס עד לנקודה הפנימית ביותר‬
‫של נפשו‪ .‬והנה עוצם הרבי את עיניו‪,‬‬
‫בצורה שלא ראיתי עוד מימי‪ .‬הגבות‬
‫כמו נפרשות מעל העיניים ללא קיפול‪,‬‬
‫והרושם של עצימת עיניים אינו פחות‬
‫מהרושם שעושה‪ ,‬כשהוא מביט בעיניו‬
‫הפקוחות‪.‬‬
‫הרבי שליט"א עולה לתורה‬
‫ב"מפטיר"‪ .‬הוא קורא את ההפטרה‬
‫תוך בכי‪ .‬מאחר‪ ,‬שעליתי לתורה‬
‫ב"שביעי" עמדתי סמוך לרבי‪ ,‬כשהוא‬
‫עלה ל"מפטיר"‪ .‬הדוחק היה גדול מאוד‪.‬‬
‫הקהל נדחק לעבר הבמה‪ .‬נאלצתי‬
‫להיאחז בכל כוחותי בשולחן לבל יזיזוני‬
‫ממקומי‪ .‬בקולו של הרבי מורגש נסיון‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪15‬‬
‫להתאפק מבכי‪ .‬רואים שהוא עושה הכל‬
‫להתגבר‪ ,‬אבל‪ ,‬הבכי פורץ מאליו‪.‬‬
‫אחרי מנחה נשאר הקהל במקום‪.‬‬
‫למרות שרוב הציבור הספיק רק לקדש‬
‫על היין ולטעום חתיכה קטנה של‬
‫"מזונות"‪ ,‬אין איש זז מן המקום‪ .‬אלא‬
‫יושבים וחוזרים על ה"מאמר" של הרבי‪,‬‬
‫שנאמר בשעת הקידוש‪.‬‬
‫ראש השנה‬
‫רוממות עילאית הורגשה בראש‬
‫השנה‪ .‬רוממות זו הורגשה עוד מבעוד‬
‫יום‪ ,‬בערב ראש השנה‪ ,‬כאשר הרבי‬
‫קיבל מהקהל פדיון־נפש‪ .‬מאות אנשים‬
‫עברו לפניו בסך ומסרו את ה"פדיון"‪.‬‬
‫אחרי כן נמסר הפדיון־הכללי‪ .‬לאחר‬
‫קבלת הפדיון נסע הרבי אל ה"אוהל"‬
‫של האדמו"ר מוהר"ר יוסף יצחק‬
‫נשמתו עדן‪ .‬הרבי קרא ליד ה"אוהל" את‬
‫שמות אנ"ש מתוך רשימות‪ ,‬שהיו בידיו‪.‬‬
‫במעריב של ליל א' דראש־השנה‪ ,‬הבחינו‬
‫הנוכחים בבית המדרש‪ ,‬כי הרבי יושב‬
‫תפוס בשרעפיו‪ .‬וקל היה להכיר כי הוא‬
‫מרחף במחשבותיו בעולמות העליונים‪.‬‬
‫לאחר התפילה בירך הרבי את הקהל‬
‫ב"לשנה טובה תכתבו ותחתמו"‪ .‬מישהו‬
‫מתוך הקהל ענה‪" :‬גם אתם"‪.‬‬
‫לאחר התפילה לא עזבו רבים את‬
‫בית־המדרש אלא נשארו עומדים שם‬
‫סמוך לבימה למען יוכלו להיות למחרת‬
‫קרובים אל הרבי בעת התקיעות‪ .‬לפני‬
‫התקיעות הביאו חבילות־חבילות של‬
‫"פתקאות"‪ ,‬הנשמרות משנה לשנה‪,‬‬
‫והן הונחו לפניו על הבימה‪ .‬כאשר עלה‬
‫לתקיעות כיסה בטליתו את חבילות‬
‫הפתקאות ונשמע קולו כשהוא בוכה‪.‬‬
‫גם "למנצח לבני קורח" והפסוקים‬
‫‪16‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫שלפני התקיעות נאמרו בבכיה גדולה‪.‬‬
‫בעת התקיעות עצמן היה רגוע‪,‬‬
‫ומהפסוקים שלפני התקיעות עד‬
‫התקיעות ניכרה אצלו השתנות גדולה‬
‫— הוא עבר לפתע מהתרגשות עצומה‬
‫לשלוה‪.‬‬
‫ל"תשליך" הלך כל הקהל הגדול‬
‫בשורה ארוכה ומסודרת‪ .‬בראש השורה‬
‫צעד הרבי שליט"א‪ ,‬כשלידו הרב‬
‫חודקוב‪ .‬אחרי כן צעדו תינוקות של בית‬
‫רבן ואחרי כן בחורי הישיבות ואחריהם‬
‫קהל החסידים‪ .‬בכל שעת המצעד —‬
‫הלוך וחזור — נפסקה התנועה ומשני‬
‫עברי הרחוב עמדו המונים והביטו‪,‬‬
‫במבטי הערצה על הצועדים‪.‬‬
‫הילדה האילמת‬
‫ביום השני דראש־השנה נערכה‬
‫סעודה בצריף הגדול‪ .‬הסעודה התחילה‬
‫כ־‪ 20‬דקות לפני השקיעה‪ .‬הרבי בירך‬
‫על שתי חלות — אחת בצע ואת השניה‬
‫מסר בשביל הבחורים בישיבת פאריס‪.‬‬
‫תוך כדי הסעודה הבחנתי באיש‬
‫פשוט אחד‪ ,‬שלא מאנ"ש‪ ,‬שנכנס‬
‫בצעדים תקיפים והתייצב על הבמה‪.‬‬
‫הרבי הבחין בו וסקר אותו במבטיו‪.‬‬
‫האיש החזיק בידיו ילדה קטנה‪ .‬לפתע‬
‫פרס הרבי פרוסה של חלה ומסר אותה‬
‫לאיש זה‪ .‬האיש האכיל את החלה‬
‫לתינוקת‪ .‬כחצי שעה לאחר מכן ניגש‬
‫רב אחד מאנ"ש לומר "לחיים" הרבי חזר‬
‫ופרס פרוסה של חלה ונתן לאותו רב‪.‬‬
‫כל העניין היה תמוה בעיני ולא‬
‫ידעתי פשרו‪ .‬בינתיים הבחנתי איך הרבי‬
‫סוקר במבטיו את הקהל העצום‪ ,‬עונה‬
‫לכל אחד ואחד "לחיים" ואיש אינו נעלם‬
‫ממבטיו החודרים‪ .‬רק לאחר החג נודע‬
‫לי הדבר‪ .‬האיש הזה‪ ,‬שבא עם הילדה‪,‬‬
‫אינו חסיד‪ .‬יהודי ארץ־ישראלי‪ ,‬שבא‬
‫לאמריקה עם הילדה‪ ,‬כדי שינתחוה‬
‫לאחר שנתגלה כי היא אלמת‪ .‬הנתוח‬
‫בוצע‪ .‬אולם‪ ,‬כמה ימים לאחר מכן‬
‫התעורר חשש קשה‪ ,‬לחייה של הילדה‪.‬‬
‫הרופאים אמרו נואש‪ .‬מישהו יעץ לאיש‬
‫זה שיכנס אל הרבי‪ .‬האיש בא בשברון‬
‫לב אל הרבי ושפך לפניו את מר שיחו‪.‬‬
‫הרבי ציווה לו לפנות אל רופא אחד‬
‫מידידיו‪ .‬האיש עשה כן והילדה ניצלה‪.‬‬
‫לא עברו אלא ימים מספר בלבד מאז‬
‫החל לטפל בה אותו רופא‪ ,‬והילדה‬
‫פתחה פיה ואמרה‪" :‬אבא"‪ .‬בראש־השנה‬
‫בא האיש אל הרבי והביא עמו את‬
‫הילדה ואז כיבדו הרבי בפרוסת חלה‪.‬‬
‫והנה בשעה שהרבי מסר את החלה‬
‫לילדה נפל פרור של חלה מאותה‬
‫פרוסה‪ .‬אותו רב ראה זאת ומיהר להרים‬
‫את הפרור‪ ,‬אבל הרבי רמז לו למסור גם‬
‫פרור זה לילדה‪ .‬ורק כאשר קם לומר‬
‫"לחיים" נתן גם לו הרבי פרוסת חלה‪.‬‬
‫לאחר "הבדלה" מחלק הרבי כוס‬
‫של ברכה‪ .‬אז עובר לפניו הקהל וכל‬
‫אחד מקבל קצת יין מכוסו‪ .‬גלונים של‬
‫יין נשפכים בשעת מעשה‪ ,‬כי מאות הם‬
‫העוברים בפני הרבי אותה שעה‪ .‬ביניהם‬
‫רבים הבאים במיוחד למעמד זה‪ ,‬כדי‬
‫לזכות בכוס של ברכה מידי הרבי‪.‬‬
‫יום הקדוש‬
‫בערב יום הכיפורים חילק הרבי‬
‫"לקח" לכל הנוכחים‪ .‬לחלוקת ה"לקח"‬
‫באו שוב המונים‪ ,‬יהודים שלא ראיתי‬
‫אותם לא בראש־השנה ולא בשבתות‬
‫ראיתי עתה‪ .‬הרבי מסר גם מנה של לקח‬
‫לאנשי חב"ד וכן לשלוחים‪ ,‬שהוציאו‬
‫לפועל את הקריאה של "ופרצת" ויצאו‬
‫לחנך ילדים וילדות בשליחות הרבי‪.‬‬
‫אחר־הצהרים הצטופפו רבים ליד‬
‫דלת חדרו של הרבי‪ .‬הרבי ניגש לדלת‬
‫ובירך את הקהל בברכת־כהנים‪ .‬הוא‬
‫אמר דברי ברכה מיוחדים לבחורי‬
‫הישיבה ובירך אותם שה"ופרצת" יבוא‬
‫אצלם לידי בטוי בלימוד התורה בנגלה‬
‫ובנסתר‪.‬‬
‫שעה קלה לאחר מכן הופיע הרבי‬
‫בבית המדרש‪ ,‬כשהוא לבוש "קיטל"‬
‫ועומד על מקומו הקבוע‪ .‬בחזרת הש"ץ‬
‫רמז באצבעו לשיר את "דרכך" ו"כי אנו‬
‫עמך" — בניגונים הקבועים לכך‪.‬‬
‫אחרי ה"נעילה" הסתובב הרבי אל‬
‫הקהל וציווה לשיר את הניגון הידוע‬
‫בשם "המארש של נפוליאון" — הרבי‬
‫ניצח בידיו והקהל שר בהתלהבות‪ ,‬כמי‬
‫שנכנסו בשלום ויצאו בשלום‪.‬‬
‫ועידת הצעירים‬
‫בראשון דחול המועד נערכה ועידה‬
‫של צעירי אגודת חב"ד‪ .‬באו נציגים‬
‫מכל קצווי תבל‪ .‬הרבי הורה שכל נציג‬
‫ישמיע דבריו ואף הוא עצמו דיבר על‬
‫ערך הכינוס וציין את הצעירים כ"מחנה‬
‫דן" — שבט דן היה השבט המאסף לכל‬
‫המחנות‪ ,‬מה שאבד במדבר לכל שבט‬
‫אחר נאסף בחזרה על ידי מחנה דן‪.‬‬
‫כאן כדאי להזכיר‪ ,‬כי באסרו חג‬
‫סוכות נערכה וועידה של ראשי ישיבות‬
‫חב"ד מכל העולם‪ .‬הרבי שלח לכנס את‬
‫דברו ב"מאמר" בחידושי תורה בנגלה‪.‬‬
‫בכל הכינוסים נשמעה התביעה של‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪17‬‬
‫"ופרצת" — לפרוץ ימה וקדמה‪ ,‬צפונה‬
‫ונגבה‪.‬‬
‫בליל שמחת־תורה יצאו מאות‬
‫אברכים בשליחותו של הרבי לשמח את‬
‫הקהל בבתי הכנסת השונים של ניו־יורק‪.‬‬
‫הרבי חיכה עם ה"הקפות" עד שכולם‬
‫שבו ועם שובם שתה עמהם "לחיים"‪.‬‬
‫הוא הכריז‪ ,‬כי הוא נותן "משקה" רק‬
‫למי שהלך בשליחות־השמחה של‬
‫ה"הקפות"‪.‬‬
‫ניגון שאמיל‬
‫ההקפות נמשכו כמעט עד אור‬
‫הבוקר וסמוך לאור הבוקר לימד הרבי‬
‫ניגון חדש בעל שלוש בבות‪ ,‬כשבשעת‬
‫מעשה זולגות עיניו דמעות־שליש‪ .‬לאחר‬
‫‪18‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫מכן סיפר את הסיפור הזה‪ :‬בחבל קוקאז‬
‫יש איזור של הרים גבוהים‪ .‬באיזור הזה‬
‫חיו לפני כמאה וחמישים שנה‪ ,‬שבטים‬
‫פראים למחצה‪ ,‬שהיו חופשיים בציפורי‬
‫דרור‪ .‬בלי שיהיו להם ההגבלות של חוקי‬
‫המלכות ואפילו לא ההגבלות של חוקי‬
‫התרבות‪ .‬כאשר התחילה להתפשט‬
‫מלכות הצאר‪ ,‬הוא החליט לכבוש את‬
‫ההרים האלה‪ .‬אבל כל נסיונותיו עלו‬
‫בתוהו‪ ,‬למרות שעלה עליהם בכוחות‬
‫גדולים‪ .‬עד שנפל על המצאה‪ .‬למנהיג‬
‫הפראים‪ ,‬שאמיל שמו‪ ,‬הוצעו הנחות‬
‫שונות אם יקבל על עצמו את שלטון‬
‫הצאר‪ .‬הוא נתפתה וקיבל את השלטון‪.‬‬
‫אבל מיד לאחר מכן פרקוהו מנשקו‬
‫ושלחוהו לארץ גזירה‪ .‬ישב שאמיל‬
‫בארץ גזרתו‪ ,‬שהיתה אדמת מישור‬
‫ונזכר מפעם לפעם בהרים הגבוהים שם‬
‫התהלך חופשי מהגבלות‪ .‬מיד נתמלא‬
‫געגועים עזים והחל לשיר ניגון בן שלוש‬
‫בבות — האחת בבא של געגועים על‬
‫העבר‪ ,‬השניה בבא של צער על הירידה‬
‫בהוה‪ ,‬והשלישית בבא של תקוה לעתיד‪.‬‬
‫והוא על דרך ירידת הנשמה לגוף‪...‬‬
‫הרבי שליט"א האריך בדברים וחזר‬
‫וניגן את הניגון החדש בן שלוש הבבות‪,‬‬
‫שהם‪ :‬געגועים צער ותקוה‪.‬‬
‫זהו רק מעט מן המעט ממה שניתן‬
‫לספר על שלושים הימים במחיצתו של‬
‫הרבי‪.‬‬
‫(רשם משמיעה — ש‪.‬א‪).‬‬
‫מסע‬
‫חלק ראשון‬
‫לליובאוויטש‬
‫תיאור מיוחד של מסע החסידים לחצרות־קודשנו‪,‬‬
‫ימי תשרי תשכ"ג‬
‫יום ג' כ"ו אלול תשכ"ב‪,‬‬
‫ע"ג ענני שמיא‪ ,‬לוד – ניוארק‬
‫מטוס "אל־על"‪ ,‬טיסה ‪ ,233‬חכור‬
‫ע"י אגודת חב"ד באה"ק‪ ,‬עושה דרכו‬
‫במרומים בשובה ובנחת ת"ל‪ .‬זו השנה‬
‫השלישית שחסידי חב"ד באה"ק‬
‫חוכרים מטוס מיוחד במטרה לעשות‬
‫בו את דרכם לכ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫מליובאוויטש בברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬
‫מאז קום תנועת החסידות‪ ,‬שאחת‬
‫מיסודותיה הוא ההתקשרות לצדיק‬
‫רועה האמונה‪ ,‬הייתה ההליכה לרבי‬
‫בצוותא חוויה מיוחדת‪ ,‬והיוותה מקור‬
‫השראה של שמחה ורגש אלוקי‬
‫למשתתפים בה‪ ,‬וביחוד — ההליכה‬
‫המשותפת של מאות חסידים לנשיאי‬
‫חב"ד לדורותיהם‪ ,‬אל "בירותיהם"‬
‫(ליאזנא‪ ,‬ליאדי‪ ,‬ליובאוויטש‪ ,‬ראסטוב‪,‬‬
‫לנינגרד‪ ,‬ריגא‪ ,‬ורשא‪ ,‬אוטבוצק‪,‬‬
‫ברוקלין)‪ .‬אלא שבעבר הייתה זו הליכה‬
‫— פשוטה כמשמעה‪ :‬כיתות רגלים‬
‫מכפר לכפר ומעיר לעיר משך חדשים‬
‫עד ההגעה למחוז החפץ הנכסף‪ .‬בדורות‬
‫האחרונים — עם התפתחות הטכניקה‬
‫על אפשרויותיה המרובות — תפסה את‬
‫מקום ההליכה המשותפת — הנסיעה‬
‫בצוותא‪ ,‬אבל תוכן ה"הליכה" נשאר‬
‫בעינו ללא פגם‪ .‬אותה התלהבות וחדות‬
‫חסידים ואותו רגש התקשרות וכיסופים‬
‫לצדיק והמורה מתלווים לנסיעה במלוא‬
‫חיוניותם‪.‬‬
‫פרידת החסידים הנשארים באה"ק‬
‫מחבריהם הנוסעים להסתופף משך‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪19‬‬
‫חדש החגים בצל הרבי שליט"א‬
‫ולקבל את השפעתו — הייתה חב"דית־‬
‫אופיינית‪ :‬שירה חסידית רוויית חדוה‪,‬‬
‫ריקודים נלהבים‪ ,‬חיבוקי אחווה לבביים‪.‬‬
‫כל הנוכחים בשדה התעופה ועובדיו‬
‫נדבקים בהתלהבות ונסחפים בגליה‬
‫ומצטרפים לשמחה הסוערת‪.‬‬
‫תמו שלבי ההמראה השונים‬
‫והסדורים הפורמאליים שלה‪ .‬הנסיעה‬
‫לרבי במטוס מיוחד — בעצומה‪.‬‬
‫צוות "אל־על" דואג במסירות‬
‫לעניינים הגשמיים במטוס וצוות צעירי‬
‫חב"ד לצידה האמתית לדרך‪ :‬הרוחניות‪.‬‬
‫אחרי פתיחה בניגוני חב"ד שובי לב‬
‫ורגש‪ ,‬כשחלקם מושרים גם ע"י הקהל —‬
‫נשיאת הרצאת הסברה קצרה על מהות‬
‫"שיעורי חת"ת" (שיעורים יום־יומיים‬
‫המוטלים על החסידים‪" :‬מנות" קבועות‬
‫לכל יום בחומש‪ ,‬בתהלים ובתניא)‪.‬‬
‫ומרעיון — למעשה‪ :‬השיעורים הקבועים‬
‫להיום נאמרים מיד בקול רם דרך‬
‫המיקרופון‪ .‬פתגם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ‬
‫נ"ע מליובאוויטש מוגש כתוספת בליווי‬
‫הסברה מתאימה‪.‬‬
‫לאחר זאת מופצים העתקי מכתבי‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א למשתתפי נסיעות‬
‫חב"ד של שנות תשכ"א ותשכ"ב‪ .‬הקהל‬
‫קורא אותם בהתעניינות ומשך זמן הם‬
‫הופכים לנושא שיחה ראשי במטוס‬
‫כשהנוסעים דנים בלהט על תוכנו‬
‫ופרטיו‪ .‬לידיעת הקהל מובאת דרך‬
‫המיקרופון העובדה שכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א הואיל לקבוע את ימי ג' וד' —‬
‫ד'‪ ,‬ה' תשרי — לקבלת נוסעי המטוס‪,‬‬
‫אחד אחד‪ ,‬ל"יחידות"‪ ,‬וצוות מתנדבים‬
‫מצעירי חב"ד עובר מנוסע למשנהו‬
‫‪20‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫ורושם אותם ואת כתובתיהם לשם‬
‫קביעת סדר קדימה ואיחור בכניסה‬
‫ל"יחידות"‪.‬‬
‫בעברית ובאנגלית מושמעות‬
‫הרצאות חב"דיות קצרות ובעלות תוכן‬
‫רב‪ .‬ניגוני חב"ד מושרים דרך המיקרופון‬
‫כמעט בלי הרף‪ ,‬עתים ע"י בודדים‬
‫ועתים ע"י מקהלה‪ .‬לפרקים מצטרף‬
‫הקהל או חלקו לשירה והנסיעה נמשכת‬
‫בנעימות ובאווירה עליזה — נסיעת‬
‫חסידים לרבי!!!‬
‫חניה בפאריז‪ ,‬פגישה לבבית עם‬
‫חסידי חב"ד המקומיים‪ ,‬המראה‪.‬‬
‫הנסיעה נמשכת‪" .‬מאמר חסידות"‬
‫(כינוי להרצאות הרבי בתורת חב"ד‬
‫מועתקות‬
‫לפרקים‪,‬‬
‫המושמעות‬
‫ע"י שומעיהן‪ ,‬ונלמדות על ידי קהל‬
‫החסידים) נלמד ברבים‪ .‬ניגונים‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ"ו אלול תשכ"ב‪ ,‬ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬
‫הנסיעה הסתיימה ת"ל בשלום‬
‫בשעה שמונה וחצי בערב‪ ,‬לפי שעון‬
‫ניוארק‪ .‬עם התקרב הנוסעים לבנין רציף‬
‫שדה התעופה מתקבלים הם ע"י עשרות‬
‫רבות של ליובאוויטשאים המקדמים‬
‫את פניהם בשירה חב"דית עליזה‪ .‬קבלת‬
‫פנים נלהבת זו משאירה רושם רב על‬
‫הנוסעים‪ ,‬רושם העושה רבות לטשטוש‬
‫השפעת הסביבה הגויית הזרה על מצב‬
‫הרוח‪ ,‬ומביא במקומה אוירה ביתית‬
‫חסידית נלהבת‪ .‬תהליכי הפרוצדורה‬
‫של כניסה לארה"ב מוחשים ומסתיימים‬
‫תוך שעה‪ .‬עם דרוך הרגלים על אדמת‬
‫העיר נויארק שמחוץ לשדה התעופה‬
‫נקלעים נוסעי חב"ד לתוך גוש גדול של‬
‫חסידים‪ ,‬מצב הרוח הולך ומתרומם‪.‬‬
‫כל הקהל — הנוסעים ומקבלי פניהם‬
‫— עולה על מכוניות מיוחדות העומדות‬
‫הכן להסעתו ל"ליובאוויטש"‪ ,‬הוא בנין‬
‫"‪ 770‬איסטערן פארקוויי‪ ,‬ברוקלין"‪.‬‬
‫המכוניות זזות והקהל פוצח רינה‪.‬‬
‫התרגשות מיוחדת מעוררת שירת‬
‫הילדים שבין מקבלי הפנים‪ ,‬תלמידי‬
‫מוסדות החינוך של ליובאוויטש‪ .‬שירה‬
‫טהורה‪ ,‬תמימה ורוויית עליזות וחדות‬
‫אמת‪ .‬שירתם של הילדים מגלה טפח‬
‫מן החינוך המקורי שהם מקבלים‪ ,‬חינוך‬
‫לעוז וגאון יהודי חסידי‪.‬‬
‫לבניין‬
‫מתקרבות‬
‫המכוניות‬
‫ליובאוויטש‪ ,‬שעל־ידו נראים עשרות‬
‫חסידים נוספים המקבלים את הנוסעים‬
‫בברכת "שלום עליכם" חמה ולבבית‪.‬‬
‫הרגשת האווירה הביתית החסידית‬
‫הולכת וגוברת ואופפת אותך כליל‪.‬‬
‫"‪"770‬‬
‫על אבן בחזית הבניין חקוק המספר‬
‫"‪ ."770‬כה רבות אומר המספר הזה‬
‫למליוני יהודים בכל תפוצות ישראל!‬
‫כאן משכן למקור ההשראה וההשפעה‬
‫הרוחנית לכלל ישראל‪ ,‬מכאן מובילים‬
‫חוטי תורה ויהדות ודעת אלקים לעולם‬
‫כולו‪ ,‬מכאן באים יוזמה ומאמצים‬
‫לקירוב בני ישראל לאביהם שבשמים‪,‬‬
‫ולהקמת מוסדות חנוך על טהרת‬
‫הקודש‪ ,‬מכאן יוצא עידוד וסעד נפשי‬
‫לרבבות לבבות נשברים‪.‬‬
‫מאחורי ארבעה מחלונות "‪"770‬‬
‫הפונים לחזית — משתרע חדר שאינו‬
‫גדול בהרבה מד' על ד'‪ .‬כאן יושב הרבי‬
‫ברובה של היממה‪ .‬כאן הוא כותב את‬
‫מכתביו‪ ,‬הכוללים‪ :‬תשובות עידוד ועצה‬
‫להשתפכויות נפש‪ ,‬הוראות והמרצות‬
‫לאלפי חברי לגיון חב"ד על פני כל‬
‫נקודות כדור הארץ‪ ,‬פתרון בעיות‬
‫וקשיים בתורה‪ ,‬באמונה‪ ,‬במדע ובחיי‬
‫יום יום‪ ,‬ומופנים לרבבות מקבלים על‬
‫פני תבל‪ .‬כאן הוא מקבל אלפי אנשים‬
‫ב"יחידות" לשיחה על נושאים שונים‬
‫ומשונים המוצעים ע"י איש ואיש‪ .‬כאן‬
‫נקודת המוקד‪ ,‬מכאן נטווים החוטים‪.‬‬
‫ליד חדר זה‪ ,‬במספר מצומצם של‬
‫חדרים קטנים‪ ,‬מרוכז כל מנגנון הניהול‬
‫של ממלכת ליובאוויטש העולמית‪ .‬כאן‬
‫נערכת ומוצאת לאור ספרות החינוך‬
‫ותעמולת היהדות המסועפת ב־‪ 7‬שפות‪,‬‬
‫מכאן הדאגה להעברת דברי הרבי‬
‫שליט"א להמוני בני ישראל במקומות‬
‫פזוריהם בכלל ולרבבות חסידי חב"ד‬
‫הצמאים לדברים אלה — בפרט‪ ,‬כאן‬
‫הביצוע הממשי ותרגום לשפת המעשה‬
‫של רעיונות הפצת והרבצת תורה‬
‫ויהדות היוצאים מן הרבי שליט"א‪.‬‬
‫על כל העבודה הענקית והכבירה‬
‫הזאת‪ ,‬בקנה מדתה העולמי‪ ,‬מנצח‬
‫צוות עובדים קטן ובראשו המזכיר‬
‫הראשי של הרבי שליט"א‪ :‬הרב ח‪.‬מ‪.‬א‪.‬‬
‫חודאקוב‪ .‬אישיות נפלאה ומיוחדת‬
‫במינה הדורשת תיאור מפורט לעצמה‬
‫אלא שלא כאן המקום‪.‬‬
‫דלתות החדרים הקטנים בהם שוכן‬
‫מנגנון ליובאוויטש אינן נסגרות לרגע‪.‬‬
‫מדי רגע מופיע צעיר‪ ,‬מצעירי חב"ד‬
‫הממושמעים ומסורים‪ ,‬מבקש הוראה‬
‫או סיוע בקשר לפעולה מסוימת‬
‫המוטלת עליו‪ .‬כן באים ונכנסים אנשים‬
‫שונים ממקומות רבים שכתובת‬
‫ליובאוויטש ידועה להם ככתובת של‬
‫מרכז החיים היהודיים הדתיים בעולם‪,‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪21‬‬
‫גם הטלפון אינו חדל מלצלצל‪ ,‬והדואר‬
‫היום־יומי תורם גם הוא את חלקו‬
‫הגדול ליצירת תעסוקה לעובדי מרכז‬
‫ליובאוויטש‪ .‬במושגים ה"ישראליים"‬
‫אפשר להגדיר את התנועה כאן כתנועה‬
‫במשרדי מפלגה פוליטית ערב בחירות‪,‬‬
‫'ההבדל הוא — מלבד הבדל התוכן —‬
‫בכך שכאן שוררת פעלתנות זו במשך‬
‫השנה כולה‪ ,‬כולל ערבי שבתות וחגים‬
‫בשעות המאוחרות‪ ,‬כולל שעות הלילה‬
‫של כל יממה‪.‬‬
‫זמן תפלת ערבית בבית מדרשו של‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא בשעה ‪9:30‬‬
‫בערב‪ ,‬שאז יוצא כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫מחדרו ונכנס לביהמ"ד להתפלל‪ .‬הפעם‬
‫משהה כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬לכבוד‬
‫האורחים‪ ,‬את כניסתו לתפלה עד‬
‫התקבל הידיעה על בוא האורחים‪.‬‬
‫השעה ‪ ,10:20‬האורחים עומדים‬
‫צפופים בתוך הקהל המקומי ומצפים‬
‫בקוצר רוח לראיה של פני כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בזריזות ההופכת את החוויה‬
‫להפתעה‪ ,‬מופיע הרבי שליט"א בפתח‬
‫החדר‪ ,‬כשדמותו הק' קורנת צהלה‬
‫וחמימות לבבית‪ .‬באולם מושלך הס‪,‬‬
‫כל העיניים נצמדות אל הרבי וללא כל‬
‫שהיות מתחילה התפלה‪.‬‬
‫תפלת הרבי היא ללא תנועות‬
‫חיצוניות בולטות‪ .‬בשקט ותוך ריכוז‬
‫בסידור התפלה שלפניו מתפלל הרבי‪.‬‬
‫בשעת התפלה אפשר בעין בוחנת‬
‫לקלוט הנהגות מפליאות שונות‪ ,‬הנהגות‬
‫של מורם מעם שכל צעד ופעולה קלה‬
‫שלו מבוססים ומתאימים לתורת‬
‫הקבלה‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א אינו מסיר‬
‫עין מסידור התפלה‪ ,‬וגם בזמן אמירת‬
‫הש"ץ הנו עוקב אחרי הדברים בסידור‪.‬‬
‫עם סיום התפלה הוא מעביר עין סוקרת‬
‫במהירות על פני הקהל כולו‪ ,‬כל אחד‬
‫חש את מבטו החודר של הרבי נופל‬
‫עליו‪ .‬פני הקודש מזהירות ושוחקות‪.‬‬
‫הדבר החיצוני המאפיין את הרבי‬
‫שליט"א‪ ,‬בולט לעין ומורגש מיד — הוא‪:‬‬
‫זריזות! אין שהיה מיותרת של דקה‪,‬‬
‫כל צעדיו ופעולותיו מתנהלים בקצב‬
‫מסחרר ממש‪ .‬נראה ברור שכל רגע‬
‫יקר אצלו ומנוצל מקסימלית למען‬
‫הקדושה‪ ,‬הטוב והאמת‪.‬‬
‫אחרי התפלה ניגש מנהל "צעירי‬
‫אגודת חב"ד" אל כל אחד מן האורחים‬
‫ומודיע לו את מקום האכסניה שנועד‬
‫‪22‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫עבורו מראש (עפ"י רשימת האורחים‬
‫שנתקבלה לפני כן)‪ .‬באותו זמן מתקבלת‬
‫לפני הרב חודאקוב משלחת של נציגי‬
‫האורחים ויחד עם נציג הנהלת צאגו"ח‬
‫מותווים דרכי הפעילות של האורחים‬
‫בשהותם בליובאוויטש‪ ,‬כי אין הרבי‬
‫שליט"א גורם בזבוז מיותר של זמן‪ ,‬ועל‬
‫כן על האורחים לקבל עליהם עול של‬
‫סדר שיעורים בלימודי הלכה וחסידות‬
‫במסגרת מיוחדת‪ .‬מיד מתפרסמות‬
‫ההוראות המיוחדות לאורחים והן‬
‫מבוצעות‪ ,‬כמובן‪ ,‬במידה מקסימלית‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬כ"ז אלול תשכ"ב‪ .‬ליובאוויטש‬
‫היום לתפלת ה"סליחות" הופיע כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א כשרצינות רבה שפוכה‬
‫על פניו‪ .‬מתיחות ימי הסליחות ניכרת‬
‫על פניו‪ .‬עתים‪ ,‬בזמן אמירת ה"סליחות"‪,‬‬
‫מוציא הרבי שליט"א ממחטה ומעבירה‬
‫על גבי עיניו‪ ,‬כדי לנגב דמעה‪.‬‬
‫בשיעורים‬
‫ההשתתפות‬
‫אחר‬
‫המיוחדים לאורחים‪ ,‬ואחר התפלה —‬
‫אפשר להתפנות אל לוח המודעות‬
‫הממולא שעל כתלי ביהמ"ד‬
‫הליובאוויטשאי‪.‬‬
‫מתברר שבהתוועדות הרבי שליט"א‬
‫ביום ח"י אלול‪ ,‬שהוא יום הולדת‬
‫הבעש"ט — מייסד החסידות הכללית‪,‬‬
‫ובעל התניא — מייסד חסידות חב"ד‬
‫— הכריז הרבי על שנת תשכ"ג כשנת‬
‫המאה וחמישים לאדמו"ר הזקן‪ ,‬כיון‬
‫שביום כ"ד טבת תשכ"ג חל יום ההילולא‬
‫המאה וחמישים שלו‪.‬‬
‫בשיחה‪ ,‬שתוכנה התמציתי מודבק‬
‫על כותל ביהמ"ד‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫שיש לנצל את הימים שבין יום ההולדת‬
‫(ח"י אלול) לבין יום ההסתלקות (כ"ד‬
‫טבת) להגשמת עיקרי תורתו של‬
‫"אדמו"ר הזקן" בעל התניא ולהתקשרות‬
‫נפשית פנימית אל נשמתו בגנזי מרומים‪.‬‬
‫כיצד יבוא הדבר לידי פועל?‬
‫— מציע הרבי‪ :‬א‪ .‬לימוד תורתו‪ .‬על‬
‫כל חסידי חב"ד לקבוע להם שעור יום־‬
‫יומי בספרים "תניא" ושו"ע אדמוה"ז (כל‬
‫אחד מקבל על עצמו פרקים מסוימים‪,‬‬
‫בצורה כזו שכל נקודה חב"דית מקבלת‬
‫על עצמה את כל הספר)‪ .‬ב‪ .‬צדקה‪.‬‬
‫הפרשת חובה יום־יומית — לפני תפלת‬
‫הבוקר ותפלת הערב — של מספר‬
‫פרוטות — לפי היכולת — ל"קרן שניאור"‬
‫שתכליתו איפשור הדפסת ספרי‬
‫אדמו"ר הזקן‪.‬‬
‫כן מתברר‪ ,‬תוך כדי קריאה במודעות‬
‫הלוח‪ ,‬שכ"ק אדמו"ר שליט"א הביע את‬
‫רצונו הק' לסדר "ספר חסידים"‪ ,‬ספר‬
‫בו יפורטו שמות כל חסידי חב"ד וכל‬
‫אלה שהם מגזע חסידי חב"ד ושמות‬
‫בני ביתם‪ .‬גם התאריך הסופי להשלמת‬
‫"ספר" זה נקבע לכ"ד טבת‪.‬‬
‫לקראת השנה החדשה‪ ,‬כמו בפרוס‬
‫כל שנה ושנה‪ ,‬יצא לאור "מכתב כללי"‪,‬‬
‫היינו אגרת המופנית אל "כל בני ובנות‬
‫ישראל" בברכת השנה וכוללת סיכום‬
‫מאורעות השנה החולפת‪ ,‬והעמדה‬
‫שעל כל בן ישראל לנקוט להטבת‬
‫המצב של היחיד‪ ,‬של עם ישראל ושל‬
‫העולם כולו — בשנה החדשה‪ .‬דבר זה‬
‫יכול להיות רק ע"י "קבלת מלכותו" של‬
‫הקב"ה‪ .‬בפירוט מסביר הרבי את תוכן‬
‫המושג של "קבלת מלכות ה'" וכיצד‬
‫יביא דבר זה לידי הטבת המצב‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪23‬‬
‫בזמן הפנוי של היום אפשר להיכנס‬
‫לאולם ישיבת "תומכי תמימים" של‬
‫הרבי‪ ,‬ולהתענג על קול התורה הנשמע‬
‫בהתלהבות מפי מאות צעירים‪ ,‬שניכרת‬
‫בהם התמסרותם ללימודים‪.‬‬
‫לתפלת המנחה מופיע הרבי שליט"א‬
‫שוב בצעדים זריזים והתפלה מתחילה‬
‫מיד‪.‬‬
‫כשהרבי הולך בדרכו — ללא כל ליווי‬
‫ובצעדים מהירים — שפתותיו מרחשות‪.‬‬
‫כפי הנראה הוא משנן ללא הרף דברי‬
‫תורה‪ ,‬מאלה שסגולתם באמירתם בפה‪,‬‬
‫כגון‪ :‬חומש‪ ,‬משנה‪ ,‬תהלים‪ ,‬תניא (בניגוד‬
‫לתלמוד וכד’ שסגולתו בתוכנו אבל לאו‬
‫דווקא בלשונו)‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ח אלול תשכ"ב‪ ,‬ליובאוויטש‬
‫האורחים ממשיכים לזרום‪ .‬מופיעים‬
‫אורחים מכל רחבי ארה"ב וקנדה‪,‬‬
‫מאנגליה‪ ,‬מדרום־אמריקה ועוד‪ .‬כולם‬
‫— מגמתם לבלות‪ ,‬בסיפוק רוחני‪ ,‬את‬
‫החגים במחיצת הרבי שליט"א‪.‬‬
‫ליל ער"ה תשכ"ג‪ ,‬ליובאוויטש‬
‫הערב התקיימה התוועדות לכבוד‬
‫האורחים הרבים‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫ניהל את ההתוועדות משך שעתיים‬
‫ומחצה‪.‬‬
‫"התוועדות" היא כינוי למסיבת‬
‫החסידים‪ ,‬בליווי לגימה קלה ומנגינות‬
‫חסידיות המושרות‪ ,‬כרגיל בין חסידים‪,‬‬
‫בלהט רב‪ ,‬ומשרות על המשתתפים‬
‫רגשי שמחה פנימית והכרת דבקות‬
‫באלקים חיים‪ .‬כל זה מכין‪ ,‬מבחינה‬
‫נפשית‪ ,‬את המשתתפים לקליטת‬
‫הדברים רבי־התוכן המושמעים‪ ,‬וכוללים‬
‫‪24‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫הסברת עניינים בדעת אלקים ועבודת‬
‫ה’‪ ,‬והסקת מסקנות מהם‪ .‬בסיומה של‬
‫התוועדות חסידית יוצאים המשתתפים‬
‫במטען רוחני רב ובסיפוק נפשי‪ .‬ואם‬
‫הדברים אמורים בהתוועדות בכלל —‬
‫הרי התוועדות עם הרבי שליט"א עולה‬
‫עליה אין ערוך בחשיבותה ותוכנה‪.‬‬
‫אין פלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהאורחים וכלל‬
‫החסידים ציפו בקוצר רוח להתוועדות‬
‫הרבי‪ ,‬וששו למשמע הידיעה על‬
‫ההתוועדות הבלתי צפויה‪.‬‬
‫הרבי שליט"א עולה על במה בבית‬
‫המדרש המרווח‪ ,‬שבנייתו הסתיימה זה‬
‫עתה (למעלה מאלף מקומות ישיבה)‪,‬‬
‫ולרמז קל על ידו — פוצח כל הקהל הרב‬
‫הממלא את האולם בשירה חסידית‬
‫נלהבת ורוויית דבקות‪.‬‬
‫אחר מספר מנגינות מתחיל הרבי‬
‫שליט"א בשיחה על יסוד מאמר רז"ל‬
‫"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני‬
‫השכינה"‪ .‬הרבי שליט"א מקבל את פני‬
‫האורחים בלבביות ומזכה את הקהל‬
‫הצמא בהסברות שונות על מאמר‬
‫רז"ל זה ואת אשר יש להסיק ממנו‪.‬‬
‫כן מתעכב הרבי על התאריך הסמלי‬
‫של ערב ר"ה‪ ,‬מזכיר מספר הלכות‬
‫הקשורות בו והמלמדות את ערך היום‪,‬‬
‫וכן את העובדה שיום זה הוא יום הולדת‬
‫האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד‪ ,‬בעל‬
‫ה"צמח צדק" (תקמ"ט — תרכ"ו)‪ ,‬ומשוה‬
‫את ערכו של היום עם תוכן מצות‬
‫הכנסת אורחים‪ ,‬ומצוות מעשיות בכלל‪.‬‬
‫באמצע ההתוועדות‪ ,‬תוך ניצול‬
‫הזדמנות חגיגית ועת רצון זו‪ ,‬מוגש‬
‫לרבי מפתח הזהב של העיר "קרית גת"‬
‫באה"ק‪.‬‬
‫המפתח — הראשון מסוגו של קרית‬
‫גת — מוגש כשי מטעם ראש העיר מר‬
‫גדעון נאור (המכיר גם אישית את הרבי‬
‫ועומד אתו בקשר) כהוקרה לפעילות‬
‫הברוכה‪ ,‬בשדה החינוך והפיתוח‪ ,‬של‬
‫חסידי חב"ד עפ"י הוראות הרבי‪ ,‬בקרית‬
‫גת‪.‬‬
‫הרבי מקבל את המפתח ומקדיש‬
‫שיחה מיוחדת למהותו הרוחנית של‬
‫המושג "עיר" והמושג "מפתח"‪ .‬הרבי‬
‫עומד על תפקידו הסמלי של מפתח‬
‫בחיי עיר בישראל‪.‬‬
‫בין פרק לפרק מושרים ניגונים‬
‫חסידיים רבי רגש‪ .‬וכשהרבי מורה‬
‫בידיו כאות להגברת השירה — היא‬
‫גוברת מאד‪ ,‬ולכל תנועת יד נוספת של‬
‫הרבי היא הולכת ומתעלה להתרגשות‬
‫המונית נלהבת‪.‬‬
‫אח"כ מועלה אל הבמה דוכן — "עמוד"‬
‫המוקדש לתורה ותפלה — כמתנה לרבי‬
‫של תלמידי ביה"ס למלאכה בכפר חב"ד‪,‬‬
‫מחלקת הנגרות — מעשי ידי התלמידים‪.‬‬
‫הרבי מקדיש שיחה מיוחדת לזה‪ ,‬על‬
‫יסוד סיפור מעניין המסופר ע"י הרבי‪:‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪25‬‬
‫כידוע‪ ,‬מהוה התפלה‪ ,‬בדרכי חסידות‬
‫חב"ד‪ ,‬הזדמנות להתבוננות באלקות גם‬
‫בתוכן החורג ממובן התפלות השגורות‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬אחרי תפלת ראש־השנה‪ ,‬שאל‬
‫"אדמו"ר הזקן" מייסד חסידות חב"ד‬
‫את בנו‪ ,‬שמילא אח"כ את מקומו‪ ,‬רבי‬
‫דובער‪ ,‬הנקרא בפי החסידים "אדמו"ר‬
‫האמצעי"‪ :‬לאיזה תוכן הקדשת היום את‬
‫תפלתך? אדמו"ר האמצעי השיב‪" ,‬וכל‬
‫קומה לפניך תשתחווה"‪ .‬לשאלה נגדית‬
‫של אדמו"ר האמצעי על תוכן תפלת‬
‫אדמו"ר הזקן‪ ,‬השיב האדמו"ר‪ :‬מיט'ן‬
‫שטענדער (בדוכן התפלה)‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫שימת לב למהותו הפנימית של הדוכן‬
‫עוררה רגשי דבקות לה’ באדמו"ר הזקן‪.‬‬
‫הרבי עמד על תשמישו של הדוכן‬
‫וערכו הרוחני‪ ,‬ואת אשר יש ללמוד‬
‫ממנו‪.‬‬
‫בשירת “כי בשמחה תצאו" מסתיימת‬
‫ההתוועדות‪ .‬כשהרבי עומד להיכנס‬
‫לחדרו הוא מתקבל בפתח החדר‬
‫בכמאה ילדים המקיפים אותו בשירה‬
‫נלהבת‪ .‬הרבי שליט"א מראה להם‬
‫סימני חביבות בולטת ובפנים שוחקות‬
‫מורה להם בידו‪ ,‬כמנצח על מקהלה‪,‬‬
‫על הגברת השירה והקצב‪ .‬הקטנים‬
‫נסחפים עם ההתרגשות ומגבירים את‬
‫קצב נגינתם בהתלהבות עולה‪ .‬רק עם‬
‫כניסת הרבי לחדרו‪ ,‬כעבור מספר דקות‬
‫עמידה על יד הדלת‪ ,‬שוככת השירה‬
‫והילדים חוזרים למקומותיהם‪.‬‬
‫שהיית ימים נוספים בחצר הרבי‬
‫מגלה שמחזה הילדים חוזר ונשנה עם‬
‫סיום כל תפלת־שבת ומועד ועם סיום‬
‫כל התוועדות‪ .‬נעימה ומעוררת רגש‬
‫היא ראיית מחזה זה של פגישת תום‬
‫‪26‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫הילדים עם האמת הגדולה של קדוש ה’‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫אחרי כל התוועדות‪ ,‬עם התפזרות‬
‫הקהל הרב‪ ,‬נשארת קבוצה של עשרות‬
‫צעירים‪ ,‬המשחזרים את תוכן השיחות‬
‫שהושמעו‪ ,‬ומעלים אותן על הכתב‪.‬‬
‫בראש קבוצת הצעירים עומד אברך‬
‫שניחן בכושר קליטה מצוין‪ ,‬ומעלה‬
‫מן הזכרון את השלד העיקרי של בנין‬
‫השיחות‪ ,‬שאר הצעירים מוסיפים‬
‫פרטים שונים‪ ,‬וכך מצטיירת התמונה‬
‫השלימה‪.‬‬
‫ערב ראש־השנה תשכ"ג‬
‫יום ערב ראש־השנה בליובאוויטש‬
‫הנו גדוש ביותר‪ ,‬ומפליאה העובדה‬
‫כיצד יכולים אנשים להסתגל לקצב‬
‫עבודה כזה הנדרש ליום זה‪.‬‬
‫תחילתו של יום‪ ,‬ב"סליחות"‬
‫הנאמרות במעמד קהל רב בביהמ"ד‬
‫החדש והמפואר‪ .‬אחר ה"סליחות" שיר‬
‫"רחמנא דעני לעניי — ענינא‪ ,‬רחמנא‬
‫דעני לתבירי לבא — ענינא" — שקצב‬
‫נגינתו מתנהל לפי הנחיות הרבי‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫תפלת שחרית עם הרבי‪ .‬רצינות‪.‬‬
‫מנהגים מפליאים‪ .‬אחר התפלה — התרת‬
‫נדרים לפני עשרה רבנים‪ ,‬ובסיומה‬
‫ברכת "יישר כח‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה"‪.‬‬
‫אח"כ‪" :‬פדיון נפש"‪.‬‬
‫"פדיון נפש" מהו? — לקראת ר"ה שבו‬
‫נכתבים בני ישראל לשנה טובה‪ ,‬רוצה‬
‫כל חסיד את תפלתו הזכה וברכתו הק'‬
‫של הרבי‪ .‬כותב כל אחד את מבוקשו‬
‫בפירוט על פתק ומגישו לרבי‪ .‬וכך נעמד‬
‫תור של מאות רבות והרבי שליט"א‬
‫עומד בפתח חדרו ומקבל בחיבה את‬
‫פתקו של כל אחד ובברכה "כתיבה‬
‫וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"‪.‬‬
‫— ראויה לציון קריאת ההפטרה ע"י‬
‫הרבי — שעלה למפטיר — מלווה בכיות‬
‫עצומות מחרידות לב‪.‬‬
‫לאחר הגשת ה"פדיון נפש" הפרטי‬
‫של כל אחד‪ ,‬מוגש "פדיון נפש כללי"‬
‫לשלומו של הרבי עצמו ועליו חתומים‬
‫כל החסידים‪ ,‬עם קבלת ה"פדיון נפש‬
‫כללי" אומר הרבי‪ :‬ייתן ה' כתיבה‬
‫וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכל‬
‫אחד ואחת בתוך כלל ישראל‪ .‬השנה‬
‫הרי חל יו"ט של ר"ה בשבת — "וקראת‬
‫לשבת עונג"‪ ,‬יתן‪ ,‬אפוא‪ ,‬ה' שנה מלאה‬
‫בשמחה ועונג‪ ,‬בבני חיי ומזוני רויחי‪,‬‬
‫ויתגלה התענוג העליון של התגלות‬
‫הדרגות הנעלות באלקות למטה ויבוא‬
‫משיח ויגאלנו‪ ,‬גאולת כל אחד ואחת‬
‫בתוך כלל ישראל‪.‬‬
‫לתקיעת שופר — ביום שני של‬
‫ר"ה — התאסף קהל גדול יותר שרצה‬
‫לשמוע את תקיעות הרבי ולראות את‬
‫התנהגותו אז‪ .‬מקומות הקרובים לבימת‬
‫התקיעות נתפסו מלפנות בוקר ואף‬
‫מבעוד לילה‪ .‬ואמנם קבלו אלו שזכו‬
‫לראות את הרבי בזמן התקיעות — את‬
‫שכרם משלם‪ .‬הנהגותיו של הרבי בעת‬
‫התקיעות מפליאות‪ .‬נראית בהם יפה‬
‫התנהגות מכוונת עפ"י סודות התורה‪.‬‬
‫לפני התקיעות מרכין כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א את ראשו על הבימה שעליה‬
‫מונחות אלפי פתקות ה"פדיון נפש"‬
‫ארוזות בחבילות ומכסה את עצמו‬
‫בטליתו‪ .‬מתחת הטלית נשמעות בכיות‬
‫ומנגינת דבקות מזעזעת לב‪.‬‬
‫הקהל נוסע ברכב פרטי ובאוטובוסים‬
‫לבית העלמין של נויארק להשתטח על‬
‫ציון כ"ק אדמו"ר מוהרי"צ נ"ע‪ ,‬חותנו של‬
‫הרבי שליט"א‪ .‬גם הרבי מופיע במשך‬
‫היום על הציון ועומד ומתפלל שם‪ .‬משך‬
‫‪ 5‬שעות עומד הרבי ומזכיר בתפלתו את‬
‫שמות כל החסידים‪.‬‬
‫יום ג’ תשרי‪ ,‬צום גדליה‪ ,‬תשכ"ג‬
‫בתפלות ר"ה השתתפו אלפי איש‬
‫ודוחק גדול שרר בביהמ"ד הענקי‪,‬‬
‫(לברכת כוהנים בלבד עמדו כמאה‬
‫כוהנים)‪ .‬עם תום תפלת ערבית עובר‬
‫הרבי בין החסידים הנעמדים כנד משני‬
‫צדדי המעבר ופונה לכל אחד ואחד‬
‫בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם"‪.‬‬
‫מתפלות הבקר של יום ראשון של‬
‫ר"ה — שחל השנה בש"ק — שהתנהלו‬
‫ברוממות רוח ליובאוויטשאית מיוחדת‬
‫אחרי התפלה חוזר ונשנה מחזה‬
‫התינוקות המלווים את הרבי בכניסתו‬
‫לחדרו‪ .‬אחר זאת נכנסת אליו אמו‬
‫הישישה‪ ,‬ובצאתה‪ ,‬כעבור מספר דקות‪,‬‬
‫יוצא כ"ק אדמו"ר שליט"א ללוותה‪.‬‬
‫בפתח שער הבניין עומד הרבי ומלווה‬
‫את אמו תחי' במבטו עד פנותה לרחוב‬
‫צדדי‪ .‬בכל אותה עת עומדים מאות‬
‫חסידים ומסתכלים חליפות על הרבי‬
‫ועל אמו ביראת הכבוד‪ .‬דוגמה מושלמת‬
‫של כבוד אם במלוא מובן המושג‪.‬‬
‫אחר תפלת המנחה — מתכוננים‬
‫להליכה ל'תשליך"‪ .‬הליכה זו היא‬
‫פרשה מעניינת הראויה לתיאור‬
‫מפורט לכשעצמו‪ .‬אלפי חסידים‬
‫מסתדרים בזוגות בשיירה שארכה‬
‫מספר קילומטרים ניכר‪ .‬וכך מתחילה‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪27‬‬
‫לצעוד התהלוכה הגדולה‪ .‬בראשה הרבי‬
‫ומזכיריו‪ ,‬לאחריהם — שורת תינוקות‬
‫של בית רבן‪ ,‬ורק אח"כ — הקהל הרב‪.‬‬
‫המצעד מעורר תשומת לב עצומה של‬
‫עוברים ושבים העוקבים בהתעניינות‬
‫אחר מצעד יהודי מקורי זה‪ .‬שוטרי‬
‫תנועה עוצרים את התנועה בקטעים‬
‫שונים של הדרך‪ .‬צוות צעירי חב"ד‬
‫משגיח על הסדר בעת צעוד התהלוכה‪,‬‬
‫והסדר אמנם נשמר בצורה מופתית‪,‬‬
‫ושם שמים מתקדש בעיני הצופים‬
‫הרבים‪ .‬העיתונות הבלתי־יהודית‬
‫וצלמיה הרבים עטו על המצעד המעניין‬
‫(ואמנם למחרת זכתה התהלוכה לתיאור‬
‫מפורט בעיתונים שונים)‪ .‬התהלוכה‬
‫צועדת ל"גן הבוטני"‪ ,‬מרחק של ‪ 20‬דקות‬
‫הליכה‪ ,‬ושם אומרים הרבי וחסידיו את‬
‫התשליך‪ .‬גם בחזרה‪ ,‬מתנהל הסדר‬
‫בצורה מתאימה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫אח"כ מתחילה "התוועדות ראש־‬
‫השנה"‪ .‬הפעם יושב הרבי על מקומו‬
‫כשרצינות נסוכה על פניו ומדביקה את‬
‫אלפי הנוכחים‪ .‬עיניו עצומות‪ ,‬והשירה‬
‫מתחילה‪ .‬הניגונים המושרים עתה —‬
‫לפי הוראות הרבי — הנם רוויי געגועים‬
‫ודבקות‪ .‬הרבי פותח ב"מאמר" על יסוד‬
‫הפסוק "יבחר לנו את נחלתנו‪ ,‬את גאון‬
‫יעקב אשר אהב סלה"‪ .‬ה"מאמר" נאמר‬
‫ברגש גדול‪ .‬אח"כ שיחה על עשרת ימי‬
‫תשובה ותפקידם‪ .‬ברכת המזון‪ ,‬ערבית‪,‬‬
‫הבדלה על הכוס מפי הרבי — ולאחר זה –‬
‫חלוקה מ"כוס של ברכה" בידו הקדושה‪.‬‬
‫כל אחד ואחד מאלפי הנוכחים עובר‬
‫בתור ע"י הרבי וכוסו בידו ומקבל את‬
‫חלקו‪ .‬כשעתיים נמשך מצעד זה‪.‬‬
‫יש להזכיר את פעילותה העניפה‬
‫של "צעירי אגודת חב"ד" בדאגה לרומם‬
‫את מצבם הרוחני של המוני ישראל‪.‬‬
‫במסגרת פעילות זו אורגנה ביום ראשון‬
‫של ר’’ה סדרה של עשרות רבות של‬
‫נאומים לחיזוק היהדות בבתי־הכנסת‪.‬‬
‫זוגות נואמים מבין האברכים התפזרו‬
‫בכל בתי־הכנסת והשמיעו נאומים‬
‫מבוססים ברובם על מכתבו הכללי של‬
‫הרבי שהתפרסם לקראת ר"ה (ראה‬
‫לעיל)‪.‬‬
‫מבצע מעניין הוא הזיכוי בתקיעת‬
‫שופר את בתי החולים ברחבי ברוקלין‪.‬‬
‫מספר גדול של בתי"ח בנויארק הם‬
‫יהודים‪ ,‬וגם בבתיה"ח הכלליים נמצא‬
‫מספר רב של חולים יהודים‪ .‬מתפזרים‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬עשרות צעירים‪ ,‬היודעים פרק‬
‫בתקיעות כתיקונן‪ ,‬בבתיה"ח‪ ,‬ומוציאים‬
‫את הרבים ידי חובתן‪ .‬יש במעשה זה‬
‫משום התמסרות ראויה להעלאה על נס‪,‬‬
‫שכן צעירים אלה מכתתים את רגליהם‬
‫למרחק של שעות הליכה‪ ,‬ומותרים על‬
‫שהותם באותה שעה במחיצת הרבי‬
‫(דבר שאין לדידם עונג נעלה ממנו) —‬
‫כדי לזכות אחים נדכאים במצווה‪.‬‬
‫מיום "צום גדליה" יש להזכיר רק את‬
‫קריאת ההפטרה מפי הרבי המלווה‬
‫בדמעות שליש‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬ו’ תשרי תשכ"ג‬
‫ליל ג' וד' הוקדשו לקבלת האורחים‬
‫ל"יחידות"‪ .‬בשם "יחידות" נקראת‬
‫הסתגרות החסיד עם הרבי לשם‬
‫שאלת עצה‪ ,‬בקשת ברכה או הוראת‬
‫דרך והדומה‪ .‬הרבי מתעניין בפרטי‬
‫המקרה ומשיב תוך כדי דבור בהבעת‬
‫חוות דעתו על המוטל לעשות ובצירוף‬
‫ברכה לבבית‪ .‬מפליאה התמצאות הרבי‬
‫בבעיות מסובכות ביותר בכל שטחי‬
‫החיים וחדירה לעמקן‪ ,‬ומפליאה פי כמה‬
‫מציאתו המהירה של הפתרון המוצלח‬
‫והבעתו בצורה כה בהירה והחלטית‬
‫עד שהוא נשמע כתשובה עילאית‬
‫ושמימית‪ .‬ואמנם‪ ,‬כל הנכנס ל"יחידות"‬
‫מקבל את הרושם הברור שרוח הקדש‬
‫מדברת מתוך גרונו של הרבי‪.‬‬
‫וזאת לדעת‪ :‬עצותיו והדרכותיו של‬
‫הרבי מליובאוויטש רכשו להן מוניטין‬
‫בקרב רבבות רבות מחוץ למסגרת‬
‫חסידי חב"ד‪ ,‬ואנשים מכל החוגים —‬
‫בני קשת מגוונה ביותר — רואים ברבי‬
‫מליובאוויטש את מורה דרכם בחיים‪.‬‬
‫הלחץ לקבלת האפשרות להיכנס לרבי‬
‫היא כה גדולה עד שהנרשם לתורו‬
‫להיכנס לרבי חייב להצטייד בסבלנות‬
‫של חדשים מספר עד שיגיע זמנו‪ ,‬וזאת‬
‫למרות שהרבי מקבל אנשים במשך‬
‫שלשה לילות בשבוע‪ ,‬כשבכל לילה‬
‫נכנסים עשרות אנשים (בלילה בו זכיתי‬
‫אני להיכנס ל"יחידות" — נרשמו ‪)!(73‬‬
‫אנשים)‪ .‬בעיה דחופה‪ ,‬שאין אפשרות‬
‫להמתין זמן רב לפתרונה‪ ,‬מועלית על‬
‫הכתב ונמסרת באמצעות המזכירות‬
‫לרבי‪ ,‬ובאותה דרך באה תשובת הרבי —‬
‫בכתב ידו‪ ,‬תוך זמן מה‪.‬‬
‫פרשה בפני עצמה היא ההתכתבות‬
‫המסועפת עם כל חלקי תבל‪ ,‬הדואר‬
‫המובא מדי יום ביומו ל"‪ 770‬איסטערן‬
‫פארקוויי" כולל מאות מכתבים‬
‫המבוילים בבולי שבעים המדינות‪.‬‬
‫והרבי מתפנה באהבה בתשובות‬
‫מפורטות ומקיפות לכל אחד ואחד‪.‬‬
‫ומעניין זכרונו של הרבי את רבבות‬
‫האנשים ופרטי מקריהם מבלי הזדקקות‬
‫לשום רשימה בכתב‪.‬‬
‫גם מנהיגות כל החוגים והמפלגות‬
‫השונות — מימין שבימין עד שמאל‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪29‬‬
‫שבשמאל — של הישוב באה"ק מכירים‬
‫את הרבי ועומדים אתו בקשר בכתב‬
‫ובע"פ (בעת בקוריהם התכופים‪ ,‬כרגיל‪,‬‬
‫בארה"ב)‪ ,‬ומקבלים בהערצה רבה את‬
‫חוות דעתו‪.‬‬
‫פרק בפני עצמו היא ההכנה של‬
‫החסידים ל"יחידות"‪ .‬זו כוללת‪ :‬טבילה‬
‫במקוה (כידוע‪ ,‬מיחסים החסידים‬
‫חשיבות מיוחדת לטבילת טהרה)‪,‬‬
‫לבישת בגדי שבת‪ ,‬חגירת אבנט‪,‬‬
‫לימוד פרקי חסידות שניתנו מפי הרבי‪,‬‬
‫אמירת פרקי תהלים‪ ,‬הרהור בתשובה‬
‫והתקשרות נפשית אל הרבי‪ .‬הדריכות‬
‫לקראת רגע ההתדבקות הנשמתית‬
‫‪30‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫ברבי מורגשת באוויר וכאילו ניתנת‬
‫למישוש‪.‬‬
‫אך מה גדול המפנה עם רגע הכניסה‬
‫לחדר הרבי‪ .‬הרבי מקדם את הנכנס‬
‫בחיוך ובמאור פנים חביב‪ ,‬מבקש‬
‫לשבת‪ ,‬אך אין החסידים מעיזים לשבת‬
‫במחיצתו של הרבי‪ .‬ומיד מתחילות‬
‫השאלות ולעומתן קולחות התשובות‬
‫בשטף‪ ,‬וניתרים כל סבכי הבעיות‪.‬‬
‫יציאת החסיד מחדר הרבי מלווה‬
‫בצהלה רבה ובהזמנתו להשתתף‬
‫בהתוועדות החסידים על כוס משקה‪.‬‬
‫במסגרת זו הוא מוסר את רשמיו‬
‫וקטעים משיחתו של הרבי שיש בהם‬
‫ענין לרבים‪.‬‬
‫מוצש"ק שובה‪ ,‬אור ליום ט' תשרי‪,‬‬
‫ערב יום־הכפורים תשכ"ג‬
‫בערב שבת תשובה נסע כ"ק אדמו"ר‬
‫ל"אהל" — ציון חותנו כ"ק אדמו"ר‬
‫מוהריי"צ נ"ע — ושהה שם משך ‪ 5‬שעות‪.‬‬
‫יש לראות כפלא את העובדה שלמרות‬
‫שבאותו יום ניתכו גשמי זעף מבקר עד‬
‫ערב — פסק המטר בשעות שהותו של‬
‫הרבי על יד הציון‪ ,‬תחת כפת השמים‪.‬‬
‫בשבת זו התועד כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫משך זמן של למעלה משעתיים עם‬
‫הצבור‪ .‬אגב תיאור התוועדות זו‪ ,‬יתקבל‬
‫אולי מושג מצורתן של התועדויות הרבי‬
‫בכלל‪.‬‬
‫בית המדרש המרווח הכולל אלפי‬
‫מקומות ישיבה — הופך לצר וצפוף‬
‫עם התקרב מועד ההתוועדות‪ .‬אנשים‬
‫בגיל העמידה וקשישים מסובים בדוחק‬
‫ליד חמש שורות ארוכות של שולחנות‬
‫צרים העומדים לאורך האולם‪ .‬מצדדי‬
‫שלחנות הישיבה נעמדים בצפיפות‬
‫רבה שורות אנשים לאורך האולם‪ .‬סמוך‬
‫לכתלים הצדדיים נעמדים שלחנות‬
‫ועליהם ספסלים‪ .‬הן השלחנות והן‬
‫הספסלים שעל גביהם מתמלאים בצאן‬
‫אדם העומד עליהם בשורות‪.‬‬
‫במעלה בית המדרש ניצבה במה‬
‫רחבה ועליה שלחן ולידו כסאו של הרבי‬
‫(בימות החול מותקן מיקרופון על יד‬
‫מקומו של הרבי)‪ .‬מאחורי הכיסא‪ ,‬ע"ג‬
‫ספסל ארוך העומד לרוחב הבימה‪,‬‬
‫יושבים זקני רבני וחשובי החסידים‪.‬‬
‫בקצות הבמה‪ ,‬לשני צדיה‪ ,‬עומדים‬
‫בצפיפות רבה האורחים שהגיעו‪.‬‬
‫לתוך רחש וזמזומי הקהל בוקעים‬
‫קולות "הס" ומיד מתפלסת דרך בין‬
‫הציבור‪ ,‬במעבר שבין הספסלים‪ ,‬והרבי‬
‫עובר בצעדים זריזים‪ ,‬ומאחוריו הרב‬
‫חודאקוב‪ ,‬ועולה על הבמה‪.‬‬
‫הרבי מתיישב על כסאו‪ ,‬ומיד‬
‫מתחילה זמרה ושירה הבוקעת‬
‫בהתרגשות מפי אלפי פיות‪ ,‬השירה‬
‫מעלה את האדם הנוכח לאווירה‬
‫עילאית‪ ,‬אלוקית‪.‬‬
‫הרבי התחיל בשיחה על פרשת‬
‫השבוע "האזינו השמים ואדברה‪,‬‬
‫ותשמע הארץ אמרי פי"‪ .‬הרבי אומר‬
‫שקריאת פרשה זו בעשרת ימי תשובה‬
‫יש בה הוראה לימים אלו‪ .‬הרבי עומד‬
‫על פירוש רש"י לפסוק זה ועל כמה‬
‫ממדרשי חז"ל עליו‪ ,‬מסביר את הקשיים‬
‫הנראים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בהם‪ ,‬ומעמיד את‬
‫הצבור על המשמעות הנכונה שלהם‪.‬‬
‫מתוך כך הוא מגלה את ההוראה‬
‫המעשית שיש בהם לגבי כל אדם גם‬
‫בתקופתנו אנו‪.‬‬
‫עם תום השיחה מתחילה שוב סדרת‬
‫מנגינות‪ ,‬שבחלקם מושרים לפי הוראת‬
‫הרבי‪ ,‬אח"כ — "ניגון קודם דא"ח"‪.‬‬
‫"דא"ח" הוא ראשי תיבות של "דברי‬
‫אלקים חיים"‪ ,‬שמשמעותם מאמרי‬
‫החסידות הנאמרים מפי הרבי‪ .‬הבדל יש‬
‫בין "שיחה" ל"מאמר"‪ .‬השיחה נאמרת‬
‫ע"י הרבי בחופשיות‪ ,‬היא כוללת תוכן‬
‫קל הבנה (ביחס) והרבי משלב בה‪,‬‬
‫לעתים‪ ,‬סיפורים ופתגמים וכיוצא בהם‪.‬‬
‫לעומתה — המאמר נאמר בדריכות‬
‫ורצינות רבה‪ ,‬עיני הרבי עצומות‪ ,‬תוכנו‬
‫הוא עיוני ביותר ואין בו שום שילוב של‬
‫תוכן החורג מגדר רציני טהור‪.‬‬
‫לפני המאמר מושרת בקביעות‬
‫מנגינת דבקות מיוחדת הקרויה "ניגון‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫קודם דא"ח"‪ .‬ניגון זה הביא את השומעים‬
‫לידי רצינות וכובד ראש‪ ,‬ולאחריה פתח‬
‫הרבי את "מאמרו" בפסוק "וכל אדם לא‬
‫יהיה באהל מועד" הדן בעבודת הכהן‬
‫הגדול ביום הכפורים‪.‬‬
‫גם השיחות שהושמעו בשבת זו לפני‬
‫המאמר (שתמצית תוכנם מפורט לעיל)‬
‫נאמרו בהתרגשות רצינית ובבכייה‬
‫עצורה הפורצת לפעמים‪ ,‬אך המאמר‬
‫— מאמר על נושא התשובה — עלה על‬
‫השיחות ברצינותו‪ ,‬והרבי בכה תכופות‬
‫תוך כדי השמעתו‪.‬‬
‫עם תום אמירת המאמר הורגשה‬
‫התפרקות של מתיחות‪ ,‬גם תואר פניו‬
‫של הרבי הפך לסבר של חדוה‪ ,‬ומנגינות‬
‫חסידיות עליזות החלו להישמע‪ ,‬אמירת‬
‫"לחיים" מפי החסידים ועניית "לחיים‬
‫ולברכה" מפי הרבי‪.‬‬
‫אח"כ סיפר הרבי ("שיחה") שעד לפני‬
‫ימים מספר הייתה המחשבה להשמיע‬
‫"מאמר" אחר‪ ,‬אלא שזכה ובימים‬
‫האחרונים הובא לפניו מאה"ק ספר‬
‫כתב־יד הכולל מאמרי חסידות ועובדה‬
‫זו גרמה להשמעת ה"מאמר" העכשווי‪,‬‬
‫שהוא מיוסד על אחד מן המאמרים‬
‫המופיעים בספר הכת"י‪ ,‬ושכפי הנראה‬
‫מסגנונו חובר ע"י אדמו"ר בעל ה"צמח‬
‫צדק" (הנשיא השלישי לבית חב"ד)‪.‬‬
‫הרבי עמד על דרכי ההשגחה‬
‫הפרטית המובילים אט אט לקיבוץ‬
‫כתבי היד של תורת החסידות הפזורים‬
‫על פני קצוי תבל‪ ,‬וסיים בברכה ותפלה‪,‬‬
‫ביחס עם שנת המאה וחמשים של‬
‫הסתלקות אדמו"ר הזקן‪ ,‬שתאופשר‬
‫הוצאה מתוקנת של כתבי אדמו"ר הזקן‬
‫שבדפוס ובכת"י — בהקדם‪.‬‬
‫שוב — שירה בצבור‪ ,‬והפעם‪ ,‬לפי‬
‫הוראות הרבי‪ ,‬זמירות ש"ק במנגינתם‬
‫החב"דית‪ .‬הרבי מורה בידו לאות הגברת‬
‫השירה‪ ,‬והזמרה גוברת‪ .‬אח"כ — שיחה‬
‫על שבת‪" ,‬וקראת לשבת עונג"‪ ,‬על‬
‫תשובה מתוך שמחה וששון‪ ,‬ובסיומה‬
‫ברכה לבבית רבת תוכן להרחבה‬
‫ושמחה בכל המובנים‪ .‬קריאת "אמן"‬
‫נרגשת פורצת מפי הנוכחים‪ .‬מנגינות‬
‫עליזות‪ .‬לקול שירת "כי בשמחה תצאו"‬
‫עומד הרבי ממקומו ועוזב את האולם‪.‬‬
‫עם התפזר חלקו הגדול של הקהל‬
‫מתיישבת קבוצה של כ־‪ 50‬צעירים‬
‫במעגל ומתחילה ה"חזרה" — שיחזור‬
‫ה"מאמר" והשיחות שנשמעו עתה‪ .‬אחד‬
‫משמיע מזיכרונו את תוכנם והשאר —‬
‫מסייעים בידו‪ .‬כך מתברר‪ ,‬לאט לאט‪,‬‬
‫תוכנה המלא של ההתוועדות ומזה‬
‫ניתנת האפשרות להעלאתו על הכתב‬
‫בימי החול‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬ערב יום־הכפורים‪ ,‬תשכ"ג‬
‫"מנהג ישראל — תורה הוא"‪ .‬מובנו‬
‫המלא של מושג זה ניתן היה להכיר‬
‫באשמורת בוקרו של ערב יום הכפורים‬
‫בליובאוויטש‪ .‬הרבי שליט"א יוצא‬
‫מחדרו — אחר אמירת נוסח ה"כפרות"‬
‫— ותרנגולו בידו‪ ,‬ובסבר פנים של‬
‫רצינות‪ ,‬הדומה לרצינות שבעשיית‬
‫מצוה דאורייתא‪ ,‬הוא מתקדם לעבר‬
‫השוחט העומד ומאכלתו בידו מוכן‬
‫לשחיטת התרנגול‪ .‬אכן‪ ,‬כדאית היתה‬
‫התאמצותם של עשרות הנוכחים לקום‬
‫לפנות בקר ולכתת רגליהם כדי לחזות‬
‫בתמונה זו‪ .‬הרבה יש כאן מה ללמוד‪,‬‬
‫והעיקר — היחס הרציני למנהג ישראל‪.‬‬
‫התפלה נערכה בזריזות‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪33‬‬
‫אחרי התפלה בצבור החלה חלוקת‬
‫ה"לעקאך" — מגדן אפוי בדבש — כידוע‪,‬‬
‫קיים מנהג ישראל לחלק בערב יום כפור‬
‫בבית המדרש מיני מאפה מתוקים‪,‬‬
‫וטעמים רבים נאמרו בדבר‪ .‬בבית מדרשו‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש‬
‫נהוג שהרבי מחלק בעצמו‪ ,‬בידו הק'‪ ,‬את‬
‫חתיכות ה"לעקאח"‪.‬‬
‫וזה סדר החלוקה‪ :‬הרבי ניצב בפתח‬
‫חדרו ליד שלחן עמוס מגדנות דבש‪.‬‬
‫הצבור עומד בתור‪ ,‬מתקרב אל הרבי‪,‬‬
‫הרבי נותן את חתיכת הלעקאך ומאחל‬
‫"שנה טובה ומתוקה"‪ .‬התור מזדנב משך‬
‫שעות ארוכות והרבי נותן לכל אחד‬
‫ואחד את חלקו בסבר פנים יפות בצירוף‬
‫ברכתו‪ .‬התור מתקדם במהירות‪ .‬לעתים‬
‫מבקש מישהו גם בשביל קרובו או‬
‫מכירו הגר בריחוק מקום‪ ,‬הרבי מתעניין‬
‫בשמו של האיש ונותן גם עבורו‪.‬‬
‫לתפלת המנחה מופיע קהל רב‪ .‬אחר‬
‫התפלה נדחק הקהל לעבר ד’ אמותיו‬
‫של הרבי‪ .‬הסיבה‪ :‬נהוג מאז ע"י הרביים‬
‫לברך את הצבור בערב יום־הכיפורים‬
‫אחר תפלת המנחה‪ .‬חלק גדול עולה‬
‫על ספסלים ושלחנות כדי לזכות‬
‫ב"עמדת־תצפית" נוחה ולראות משם‬
‫את פני הרבי בעת ברכתו‪ ,‬אלא שלרמז‬
‫קל מן הרבי‪ ,‬מלווה חיוך דק‪ ,‬חוזרים‬
‫המשולהבים למקומותיהם‪ ,‬ולעומתם‪...‬‬
‫עולה הרבי שליט"א בעצמו על שלחן‬
‫ומתחיל בברכתו‪:‬‬
‫יתן השי"ת לכל אחד ואחת‪ ,‬בתוך‬
‫כלל ישראל‪ ,‬חתימה וגמר חתימה טובה‬
‫לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה‬
‫והנגלה "למטה מעשרה טפחים"‪ ,‬בבני‪,‬‬
‫חיי ומזוני־רויחי‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫בהיות ותחילת שנה זו הייתה‬
‫בשבת‪" ,‬וקראת לשבת עונג" — קריאת‬
‫והזמנת והשראת העונג שלמעלה‪ ,‬עד‬
‫כדי התלבשות פנימית (ראה גיטין נו‪,‬‬
‫ב) בעונג שלמטה (ראה שובה ישראל‪,‬‬
‫תער"ג)‪ ,‬ובאמצעותו — בכל כחות‬
‫הנפש הפנימיים וגם בשלשה לבושיה‪:‬‬
‫מחשבה‪ ,‬דבור ומעשה — יהי כן גם‬
‫בעבודת ה'‪ ,‬בלימוד התורה ובקיום‬
‫המצוות‪ ,‬ובתוכיותם — זו עבודת התפלה‬
‫(ראה "לקוטי תורה" ד"ה לא הביט און‪,‬‬
‫פ"ב)‪ ,‬וכן גם ב"כל דרכיך דעהו"‪ ,‬ומכאן‬
‫— לצרכים הגשמיים כפשוטם‪.‬‬
‫שכל העניינים יהיו בלי מדידות‬
‫והגבלות‪ ,‬כפי התגלות כח התענוג‬
‫מוצאי יום־הכפורים תשכ"ג‬
‫שלמעלה‪ ,‬ויהיה הדבר הכנה‪ ,‬הקדימה‬
‫ו"כלי" לגילוי פנימיות עתיק‪ ,‬פנימיות‬
‫חכמה‪ ,‬שתתגלה ע"י משיח צדקנו‬
‫(עיין "וידבר אלקים את כל הדברים"‬
‫— תרצ"ט) שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש‬
‫בגאולה האמתית והשלמה‪ ,‬ויוליכנו‬
‫קוממיות לארצנו‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫לתפלות יום הכפורים בחצר‬
‫ליובאוויטש שוב הופיעו‪ ,‬כרגיל‪ ,‬אלפי‬
‫איש‪ .‬התפלות נערכות בצפיפות איומה‪,‬‬
‫אך מי שם לב ל"זוטות" של לחץ ודוחק‬
‫בשעה שמתפללים בד’ אמותיו של‬
‫הרבי?‬
‫לפני שקיעת החמה נכנסים תלמידי‬
‫הישיבה אל הרבי והוא מברכם‪ ,‬כברכת‬
‫אב לבניו‪ ,‬בפסוקי התורה של ברכת‬
‫כוהנים ובליווי ברכה משלו‪ ,‬ברכה‬
‫נרגשת ולבבית‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫מעניין הדבר‪ ,‬שלפי הוראות הרבי‬
‫שליט"א הושרו לפני התפלות ובקטעים‬
‫מהם מנגינות חב"דיות בצבור‪ .‬כך נוצרה‬
‫אווירת שילוב הקטבים ההפוכים של‬
‫"גילו — ברעדה"‪.‬‬
‫יתן ה' לכל אחד מכם‪ ,‬ולכולכם יחד —‬
‫"האור העולה על כולנה" ("שער היחוד‬
‫והאמונה"‪ ,‬ראש פרק י"ב‪ ,‬והביאור‬
‫בשיחת כ' מנחם אב תשכ"ב) — חתימה‬
‫וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה‬
‫בטוב הנראה והנגלה‪ .‬הצליחו ב"לקח‬
‫טוב נתתי לכם" (ראה זוהר‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עג‪,‬‬
‫א) שלקחה טוב מטוב‪ ,‬ומסרה לטובים‪,‬‬
‫אלו ישראל (מנחות נג‪ ,‬ב‪ .‬וראה ד"ה‬
‫וכל אדם‪ ,‬לבעל ה"צמח צדק"‪ ,‬פרק ד')‬
‫— עד "למטה מעשרה טפחים" בלמוד‬
‫הנגלה ולמוד החסידות‪ ,‬באופן של‬
‫"יעלה הפורץ לפניכם"‪ ,‬להצליח בלמוד‬
‫התורה בלי הגבלות‪ ,‬ושהדבר יתבטא‬
‫ב"מביא לידי מעשה"‪ ,‬קיום המצוות‬
‫בהידור‪ ,‬והנקודה התיכונה‪ :‬עבודת‬
‫התפלה‪ ,‬ושתהיה ההצלחה בשניהם‬
‫— בנגלה ובחסידות — יחד‪ ,‬דבר שיביא‬
‫לכם שנת בריאות בגשמיות ובריאות‬
‫ברוחניות‪ ,‬בריאות נכונה‪ .‬שנזכה ללכת‬
‫אתכם‪ ,‬לקבלת פני משיח ושנוכל לומר‬
‫"ראו גידולים שגידלנו"‪ ,‬במהרה בימינו‪,‬‬
‫בקרוב ממש‪.‬‬
‫תפלת נעילה‪ .‬שעת נעילת שער‬
‫והחתימה מורגשת באוויר‪ .‬רצינות‬
‫דרוכה ודמעות חרישיות של אלפי‬
‫המתפללים‪ .‬הש"ץ מנעים בנעימות‬
‫הנעילה המסורתית במלוא רציניותן‬
‫ובתוספת הגוון החב"די בהם‪.‬‬
‫בפינתו — כשמרחק מספר אמות‬
‫מסביבו ריק מאדם — עומד הרבי‬
‫עטוף בטליתו‪ ,‬נשען על דוכנו‪ ,‬ופניו אל‬
‫הכותל‪ .‬עיני אלפים צופיות אל הרבי‬
‫בהתרגשות‪ .‬שוררת ברורות ההכרה‬
‫והידיעה כי הרבי שליט"א — בכח קדושתו‬
‫העצומה — נענה לתפלתו לחתימת חיים‬
‫טובים לאנ"ש ולכלל ישראל‪ ,‬ובאפשרות‬
‫דמעותיו הזכות שמלב טהור — לעשות‬
‫גם לקבלת תפילותיהם הפרטיות של‬
‫המתפללים בצלו‪.‬‬
‫הקהל כבר סיים את תפלתו וממקומו‬
‫של הרבי מאחורי טליתו‪ ,‬בוקעות‬
‫התייפחויות מרטיטות לב‪ .‬הרועה‬
‫הנאמן מתפלל עבור צאן־מרעיתו‪ ,‬כלל‬
‫ישראל‪.‬‬
‫אחר התפלה — מתחולל המפנה‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪35‬‬
‫לפי מנהג חב"ד מושרת בצבור‬
‫מנגינה עליזה בשם "נפוליון'ס מארש"‪,‬‬
‫זהו שיר לכת צרפתי שלפי מסורת‬
‫חסידי חב"ד שרו אותו צבאות נפוליון‬
‫בעת כבשו את רוסיה (בשנת תקע"ב)‬
‫ואדמו"ר הזקן‪ ,‬בעל התניא‪ ,‬כנהו בשם‬
‫"ניגון של ניצחון"‪ ,‬וזכה לעלייתו להיות‬
‫ניגון שמחה בעבודת ה'‪ .‬המנגינה‬
‫מושרת כסמל לביטחון במקבל תפלות‬
‫עמו ישראל ברחמים‪ ,‬שאכן חתם את‬
‫בניו ונחלתו בספר חיים טובים‪.‬‬
‫נוח להשקיף משם על הרבי‪ .‬הצפיפות‬
‫גדולה‪ ,‬והרבי ממשיך בתנועות ידיו‬
‫"לנצח" על מקהלת האלפים האחוזה‬
‫כולה התרגשות ומגבירה את שירתה‬
‫לקצב תנועות הידיים של הרבי‪ .‬ולפתע‬
‫פתאום — עולה הרבי על כיסאו ומגביר‬
‫את תנופות ידיו כשתואר פניו קורן‬
‫מחדוה קדושה‪ ,‬חדוה אלקית‪ .‬קהל‬
‫האלפים יוצא מגדרו‪ ,‬שארית כוחותיו‬
‫של אחרי הצום יוצאת בהגברת השירה‬
‫ובהתרגשות על אנושית‪.‬‬
‫בהחל השירה עומד עדיין הרבי‬
‫ופניו אל הקיר‪ ,‬ולפתע — מפנה הרבי‬
‫את פניו לעבר הקהל ומתחיל להורות‬
‫בידיו‪ ,‬בחדוה עילאית‪ ,‬כאות להגברת‬
‫הקצב‪ .‬ההתרגשות גוברת והולכת‪ ,‬כל‬
‫המתפללים תופסים עמדות־תצפית‬
‫על גבי ספסלים‪ ,‬שלחנות ועל כל מקום‬
‫אין מלים מתאימות לתיאור מחזה‬
‫בלתי נשכח וכביר זה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫השירה פוסקת‪ .‬תפלת ערבית‪.‬‬
‫הבדלה‪ .‬הרבי עובר בין הקהל בדרכו‬
‫לחדרו ומאחל לכל אחד ואחד "גוט יום‬
‫טוב" עליז ומאיר פנים‪.‬‬
‫חלק ראשון‬
‫תשרי‬
‫עם‬
‫הרבי‬
‫רשימת יומן מחודש תשרי תשכ"ז‪,‬‬
‫שקביעותה כקביעות שנה זו‬
‫יום ד'‪ ,‬ט"ו אלול תשכ"ו‬
‫יום התייסדות תו"ת‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,12:55‬‬
‫נסע למקוה ב‪ 1:20‬וחזר בשעה ‪ ,2‬נסע‬
‫לאוהל ‪( 3:35‬מאוחר מכפי הרגיל)‪ ,‬וחזר‬
‫מהאוהל שעה ‪ ,8‬ז"א יותר מחצי שעה‬
‫אחרי השקיעה‪ ,‬ומיד שבא מיהר‪ ,‬נטל‬
‫ידיו והחליף נעליו‪ ,‬ומיד יצא למנחה‪.‬‬
‫אחרי מנחה נכנס ריל”ג והיה כחמש‬
‫רגעים‪ ,‬ובשעה ‪ 8:20‬יצא למעריב‪ .‬אחרי‬
‫מעריב חזר לחדרו עוה"פ לרבע שעה‪,‬‬
‫ובשעה ‪ 8:40‬נסע אד"ש הביתה עם‬
‫רחי”ק‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬ט"ז אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪ ,10‬יצא‬
‫לקריה"ת ב‪ 10:05‬והביט בחומש‪ .‬למנחה‬
‫לא יצא‪ .‬נסע הביתה הערב ב‪.6:10‬‬
‫כשלש רבעי שעה היה ר' ניסן מינדל‬
‫אצל אד"ש לפני שהלך‪ .‬חזר מביתו‬
‫ב‪ ,7:30‬בשעה ‪ 8:40‬נכנס גרליק (?) ועוד‬
‫שלשה‪ ,‬הגרליק הוא ראש מהמשטרה‬
‫במאנטאן‪ ,‬יחד אתו נכנס גם רחמא”ח‪,‬‬
‫ור' ניסן מינדל וריל”ג‪ ,‬והיו שם כרבע‬
‫שעה‪ .‬ואח"כ נכנסו למזכירות לחצי‬
‫שעה‪.‬‬
‫אח"כ נכנסו ליחידות זוגות‪ ,‬ומתתיהו‬
‫קנטור‪ ,‬וכמה בחורים‪ .‬ובשעה ‪ 8:30‬נכנס‬
‫מר ציפיל והיה עד ‪ .10:10‬אח"כ יצא‬
‫למעריב‪ ,‬ואחרי מעריב נכנס ר' גרשון‬
‫מענדל לעשרים רגעים‪ ,‬ואח"כ משפחת‬
‫ר' משה פנחס כץ והוא הביא ספרים‬
‫מאנגליה והכניס לאד"ש‪ ,‬ואח"כ נכנס ר'‬
‫בנימין גארדעצקי והיה עד שעה ‪ ,2:15‬היה‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪37‬‬
‫כשעתיים‪ ,‬ואח"כ נכנס ר' צבי גאנזבורג‪,‬‬
‫ואחריו נכנס רחמא”ח לחצי שעה‪ ,‬אד"ש‬
‫נסע הביתה בשעה ‪ 3‬עם רחי"ק‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬י"ז אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪ ,1:30‬בזמן‬
‫שנכנס ל‪ 770‬עמד הראש של השוטרים‬
‫בקראון הייטס ואד"ש הצדיע לו בידו על‬
‫המצח‪ .‬נסע הערב הביתה בשעה ‪ ,5:45‬חזר‬
‫בשעה ‪ ,6:45‬נכנס למנחה ב‪ ,7:10‬למעריב‬
‫ב‪ .8:15‬הלך הלילה הביתה בשעה ‪,9:30‬‬
‫בחוץ עמד אוטובוס של שחורים ואד"ש‬
‫הביט על זה‪.‬‬
‫יום ש"ק‪ ,‬ח"י אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש בשעה ‪ ,9:55‬ירד‬
‫לתפילה בשעה ‪ .10‬התפלל עד שמו"ע‬
‫‪38‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫ואח"כ לקח התניא‪ ,‬היה עליה לתורה‬
‫של ברוך קיבמאן ואהרן גוטמאן‪ ,‬באו‬
‫לשבת אורחים מקנדה ועוד מקומות‪.‬‬
‫במוסף הביט בחומש‪ ,‬בשעה ‪12:10‬‬
‫נגמרה התפילה‪ ,‬ובשעה ‪ 1:30‬ירד‬
‫להתוועדות‪ .‬התחיל בשיחה בענין ח"י‬
‫אלול‪ ,‬דיבר שתי שיחות‪ ,‬ואח"כ אמר‬
‫מאמר כעין שיחה על פרשת כי תבוא‪,‬‬
‫ואח"כ פתח החומש והתחיל להסביר‬
‫בענין של ביכורים‪ ,‬השנה היא סוף שנת‬
‫שמיטה והתחלת שנת הקהל‪.‬‬
‫אח"כ אמר על רש"י על התחלת‬
‫החומש שכתוב 'מראשית ולא כל‬
‫ראשית' ושאל כמה קושיות‪ ,‬ודיבר שני‬
‫שיחות‪ .‬אח"כ אמר שיחה בענין מעלת‬
‫ח"י אלול‪ ,‬ודיבר בענין שינגנו ניגון ד'‬
‫בבות של אדה"ז וצריכים לראות שבעל‬
‫השמועה עומד כנגדו‪ ,‬ואמר שהשנה‬
‫היא שבת‪ ,‬סוף שנת השמיטה‪ .‬עוד‬
‫צוה לנגן פעם אחת הניגון של אדה"ז‬
‫וניגנו‪ ,‬ואח"כ אמר שינגנו הניגון ניע‬
‫זוריצי חלאפצי ומיד קם‪ ,‬ואד"ש ירד מיד‬
‫מהמדריגות‪ .‬בהתוועדות קצת בכה‪.‬‬
‫אחרי מנחה התחיל אד"ש לנגן‬
‫הושיעה את עמך‪ .‬ומיד שיצא ללכת‬
‫הביתה שרו‪ .‬חזר מביתו בשעה ‪ ,8‬נכנס‬
‫למעריב ב‪ ,8:15‬נסע הביתה בשעה ‪.8:45‬‬
‫בלילה היה 'חזרה'‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬י"ט אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,12:50‬‬
‫בשעה ‪ 2:05‬נסע למקוה וחזר בשעה‬
‫‪ .2:50‬בשעה ‪ 3:40‬נסע לאוהל‪ ,‬בזמן‬
‫שנכנס למכונית אמר לרחי"ק שישאל‬
‫לשני נשים (שעמדו בזמן שאד"ש יצא‬
‫ואף חייך אליהם) את שמותיהן‪ ,‬ורחי"ק‬
‫ניגש עם פתק ורשם‪ ,‬ואח"כ נכנס‬
‫למכונית ומסר לאד"ש‪ .‬אד"ש מיד קרא‬
‫אותו ואח"כ הוציא השעון ומילא אותו‪.‬‬
‫בשעה ‪ 7:35‬חזר מהאוהל‪ .‬נסע לאוהל‬
‫עם סרטוק שבת‪ ,‬נכנס לחדרו לחמשה‬
‫רגעים‪ ,‬ולקח סרטוק של חול והתפלל‬
‫מנחה מהר‪ ,‬כבר היה עשרים רגעים‬
‫אחרי השקיעה‪ .‬אחרי מנחה נכנס ריל”ג‪,‬‬
‫ובשעה ‪ 8:10‬נכנס למעריב‪ ,‬בשעה ‪8:25‬‬
‫נסע הביתה עם רחי"ק ולא חזר בלילה‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬כ' אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,10‬‬
‫נכנס לקריה"ת ב‪ .10:05‬בקריאת התורה‬
‫עלה בר מצוה‪ ,‬ואח"כ קיבל משה‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪39‬‬
‫פעלער עליה‪ .‬בשעה ‪ 3‬נכנס קווינט‬
‫לאד"ש והוציא מכתבים‪ ,‬ואח"כ נכנס ר'‬
‫אשר צלוינגאלד עם רעייתו‪ ,‬והיה כעשר‬
‫רגעים‪ ,‬ואח"כ נכנס ר' משה פעלער‬
‫עם רעייתו והיה עשרים רגעים‪ ,‬ואח"כ‬
‫נכנס רחמא”ח‪ .‬בשעה ‪ 3:35‬יצא למנחה‪,‬‬
‫ונתן סידורו להחתן גוטמאן ובמנחה לא‬
‫אמר תחנון‪ .‬בשעה ‪ 6:50‬נסע הביתה עם‬
‫רחי"ק‪ ,‬וחזר בשעה ‪ .7:05‬היה החופה‬
‫של גוטמאן בחצר של ‪ 770‬בשעה ‪.8:20‬‬
‫למעריב יצא ב‪ ,9:34‬ובשעה ‪ 10:35‬נכנס‬
‫רחמא”ח והיה עד ‪ ,11:05‬ואח"כ יצא עם‬
‫אד"ש ביחד‪ .‬אחר כך נסע הביתה עם‬
‫הרבנית‪ .‬היום בא ישראל לאבקאווסקי‬
‫מפאריז‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ"א אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,10:45‬‬
‫ובשעה ‪ 12:40‬נכנס סימפסון ליחידות‪.‬‬
‫הגיעו היום שלום בער הבר‪ ,‬נחום קפלן‬
‫(אמריקה)‪ ,‬יעקב פינסאן‪ ,‬גענצבורג‪,‬‬
‫ר' מאיר גרוזמן‪ ,‬יוסף גולדבערג‪,‬‬
‫גד — הלבערשטם‪ ,‬פינחס פלדמאן‪,‬‬
‫שמערלינג‪ .‬למנחה יצא ב‪ ,3:15‬ונסע‬
‫הביתה ב‪ ,6:35‬חזר ב‪ .7:40‬בשעה ‪8:00‬‬
‫נכנס ניסן מינדל עד ‪ ,9:15‬ואח"כ נכנס‬
‫בנימין גארדעצקי עד ‪ ,9:50‬ואח"כ יצא‬
‫אד"ש למעריב‪ .‬בזמן שנכנס אד"ש‬
‫חייך לשמערלינג‪ .‬בשעה ‪ 10:30‬נכנס‬
‫רחמא”ח והיה עד ‪ ,11‬בשעה ‪ 11:40‬נסע‬
‫הביתה עם הרבנית‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬כ"ב אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,10:45‬‬
‫נכנס למנחה ב‪ .3:15‬היום הגיעו פנחס‬
‫פלדמן‪ ,‬שמואל ראדאל‪ ,‬ומענדל‬
‫פוטערפאס‪ .‬בשעה ‪ 6:05‬נסע הביתה‬
‫‪40‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫וחזר בשעה ‪ .7:05‬היה יחידות‪ ,‬ומשעה‬
‫‪ 7:30‬עד ‪ 8:30‬נכנסו כמה בחורים ועוד‪.‬‬
‫בשעה ‪ 8:30‬ירד אד"ש להגיד שיחה‬
‫לנשי חב"ד לפני ער"ה כבכל ער"ה‪,‬‬
‫השיחה היתה משך עשרה רגעים‪ ,‬אח"כ‬
‫ניגשו הנשים עם הפידיונות‪ .‬בסוף היתה‬
‫בחורה ועמדה כעשרה רגעים‪ .‬נגמר‬
‫היחידות של הנשים בשעה ‪ ,10:30‬ובזמן‬
‫שירד עמד שמערלינג ואד"ש חייך אליו‪.‬‬
‫אד"ש נכנס לחדרו ורחמא”ח גם נכנס‬
‫ואח"כ יצא רחמא”ח ואמר לשמעלרינג‬
‫שיכנס‪ ,‬והיה כעשרה רגעים‪ ,‬ובשעה‬
‫‪ 10:40‬נכנס למעריב‪ ,‬אמר קדיש‪ .‬בשעה‬
‫‪ 11:55‬נסע הביתה עם הרבנית‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ג אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬שעה ‪ .10‬נכנס‬
‫לקריה"ת עם סידורו והמשניות‪ ,‬ובזמן‬
‫שקראו את אד"ש לשלישי לא לקח את‬
‫הסידור להגיד קדיש‪ ,‬ובאמצע הקריאה‬
‫הביט על ריל"ג‪ ,‬והוא הביא את הסידור‪.‬‬
‫אד"ש אמר קדיש אחרי שלישי‪ ,‬ואח"כ‬
‫ניגשו הרבה אורחים שהגיעו לברכת‬
‫הגומל‪ .‬וגם בירך בנו הקטן של קוריק‪,‬‬
‫ואד"ש חייך‪ .‬ואד"ש חיכה עד הסוף‬
‫התפילה ואמר כל הקדישים‪ .‬בשעה‬
‫‪ 11:25‬נסע למקוה וחזר מהמקוה ב‪,12:05‬‬
‫נסע לאוהל ב‪ ,2:25‬וחזר ב‪ 7:30‬רבע שעה‬
‫אחרי השקיעה‪.‬‬
‫נכנס למנחה ב‪ ,7:35‬במנחה בזמן‬
‫חזרת הש"ץ אמר המשניות ואמר כל‬
‫הקדישים‪ .‬למעריב נכנס בשעה ‪ ,8‬מיד‬
‫אחרי מעריב נסע הביתה‪ .‬למטה היה‬
‫קבלת פנים של קיבמאן‪ ,‬אד"ש חזר‬
‫מביתו בשעה ‪ ,9:05‬ואח"כ נכנס ר' ניסן‬
‫מינדל ור' משה ליב ראטשטיין‪ ,‬ואד"ש‬
‫היה עד שעה ‪ ,12:55‬ואח"כ נסע הביתה‬
‫עם רחי"ק‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬כ"ד אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,12:40‬‬
‫הלך הביתה הערב בשעה ‪ ,5:40‬וחזר‬
‫ב‪ .6:35‬נכנס למנחה לפני שבע‪ .‬למעריב‬
‫ירד אד"ש בשעה ‪ ,9‬היה קהל גדול‪.‬‬
‫יום ש"ק‪ ,‬כ"ה אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש שעה ‪ ,8:15‬ירד‬
‫לתהילים עם סידורו שעה ‪ ,8:35‬אמר‬
‫קדיש בין כל פרק ופרק‪ ,‬תהילים נגמר‬
‫ב‪ .10:10‬ירד להתפילה ב‪ ,10:40‬ירד עם‬
‫סידורו והמשניות והחומש‪ ,‬בלי התניא‪.‬‬
‫אמר קדיש בהתחלת התפילה‪ ,‬הביט‬
‫לפני ברכו בחומש‪ ,‬וגם אמר משניות‬
‫אחרי קדיש דרבנן שלפני התפילה‪.‬‬
‫היה דחיפות בהפטורה‪ ,‬אד"ש עלה‬
‫אחרי שביעי לקדיש וקיבל מפטיר‪.‬‬
‫נגמרה התפילה ב‪ .12:30‬בדיוק בשעה‬
‫‪ 1:25‬הודיע שיעשה קידוש ומיד הביאו‬
‫המזונות והיין‪ ,‬ועשה קידוש‪ ,‬ירד‬
‫להתוועדות ב‪ ,1:35‬התחיל בשיחה בנוגע‬
‫לאתם נצבים ובכ"ה אלול יום בריאת‬
‫העולם‪ ,‬אמר שלש שיחות ואח"ז מאמר‬
‫בניגון‪.‬‬
‫המאמר התחיל בד"ה "כי המצוה‬
‫הזאת אשר אנכי מצוך" באתם נצבים‪,‬‬
‫ואח"ז התחיל בחומש ואמר גם הפסוק‪,‬‬
‫והקאפיטל פסוק כ' קאפ' כ"ט הכתיבה‬
‫דספר התורה הזאת‪ ,‬ושאל למה רש"י‬
‫מחלק‪ ,‬ואח"ז אמר על רש"י בוילך‬
‫"ויכתוב משה" כשנגמרה כולה נתנה‬
‫לבנו הקטן‪ ,‬ואמר שמהרש"י הזה מתורץ‬
‫בראגאטשאובער‪ .‬שהראגאטשובער‬
‫נשאר בקושיא ומהרש"י יכולים לתרץ‬
‫ודיבר בארוכה‪ .‬ההתוועדות נגמרה‬
‫ב‪ .4:40‬ובסוף ההתוועדות נתן המזונות‬
‫לר' משה דובינסקי‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪41‬‬
‫גם עשו באמצע ההתוועדות השבע‬
‫ברכות של ברוך קיבמאן‪ .‬הוא מסר‬
‫איזה פתקא לרבי‪ ,‬ואד"ש הביט עליו‬
‫בתמיהה וקרא את הפתקא וחייך‪ ,‬ושם‬
‫הפתק בסידורו‪ .‬בזמן שיצא התחיל "כי‬
‫בשמחה"‪ .‬למנחה נכנס בשעה ‪,4:50‬‬
‫נכנס למעריב בשעה ‪.8:05‬‬
‫אחרי מעריב נכנסו רחמא”ח וריל"ג‬
‫ויצא ב‪ ,8:20‬ובשעה ‪ 12:45‬בא לסליחות‪.‬‬
‫ירד לסליחות ב‪ .1:10‬ב"שמע קולנו"‬
‫הביט האם סגרו הארון ואמר אשמנו‪.‬‬
‫אחרי הסליחות שרו "רחמנא" ועשה‬
‫קצת עם ידו‪ ,‬ובזמן שרצה ללכת הרימו‬
‫השולחן‪ ,‬ואד"ש התכופף ויצא‪ .‬אח"כ‬
‫היה בחדרו יותר מחצי שעה‪ ,‬ובשעה‬
‫‪ 2:45‬נסע הביתה עם רחי"ק‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫יום א'‪ ,‬כ"ו אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,10:20‬‬
‫נסע למקוה ב‪ ,11:15‬והלויה של חמיו של‬
‫פאפאק היה‪ .‬וחכו על יד קינגסטאן‪ ,‬אד"ש‬
‫חזר מהמקוה בשעה ‪ ,12:05‬וחכו אולי‬
‫יצא ללויה ולא יצא‪ .‬אח"כ נסע לאוהל‬
‫עם סרטוק של שבת‪ .‬חזר מהאוהל ‪,7:05‬‬
‫נכנס למנחה ‪ ,7:15‬בשעה ‪ 7:50‬נכנס‬
‫למעריב‪ .‬אחרי מעריב חכה אד"ש ושאל‬
‫לרחמא”ח מתי יגידו הסליחות‪ ,‬ואד"ש‬
‫שאל עוה"פ‪ ,‬אז רחמא”ח הכריז שבשעה‬
‫‪ 7‬יגידו סליחות‪ .‬בשעה ‪ 8:20‬הלך הביתה‬
‫עם רחי"ק ולא חזר בלילה‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬כ"ז אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,6:50‬‬
‫נכנס לסליחות ב‪ ,6:57‬הביט במאמר‬
‫בסליחות‪ .‬הביט על השעון והביט כל‬
‫רגע עד שעה ‪ .7‬זלמן דוכמאן הי' הש"ץ‪.‬‬
‫נכנס לקריה"ת ב‪ ,7:30‬ברכו כל האורחים‬
‫הגומל‪ .‬הגיעו‪ :‬ר' ישראל ליבוב‪ ,‬בנו של‬
‫ר' ניסן נעמנוב‪ ,‬ר' ראובן דונין‪ ,‬ר' נחמן‬
‫סודאק‪ ,‬ר' דוד ראפופורט ועוד‪ .‬נכנס‬
‫למנחה ב‪ ,3:15‬לא אמר תחנון מפני‬
‫שהיה חתן‪ .‬נסע הביתה ב‪ 6:05‬וחזר‬
‫ב‪ .7:05‬אח"כ נכנס מר יונה כסה עם עוד‬
‫אחד עד שעה ‪ 8:30‬לשעה וחצי‪ ,‬ואח"כ‬
‫נכנס רש"ג עד שעה ‪ .9‬ובשעה ‪ 9:30‬נכנס‬
‫למעריב‪.‬‬
‫בשעה ‪ 11‬הגיע המטוס מא"י והגיעו‬
‫כששים איש‪ :‬בערק'ה חן ואשתו‪ ,‬ננס‪,‬‬
‫שני בניו של ווישעצקי‪ ,‬לוין‪ ,‬זושא רבקין‪,‬‬
‫וילמובסקי‪ ,‬גוראריה‪ ,‬גורביץ מרוסיה‪,‬‬
‫טרבניק‪ ,‬שפירא‪ ,‬שמשון כהן‪ ,‬וילהלם‪,‬‬
‫אייזנבאך‪ ,‬שלום ליב‪ ,‬זעליג פעלדמאן‪,‬‬
‫בליזינסקי‪ ,‬פריס (אחים)‪ ,‬סודקוביץ‪,‬‬
‫ליס‪ ,‬ששונקין ומשפחתו‪ ,‬גרינוואלד‬
‫צבי‪ ,‬זושא פוזנר‪ ,‬טייכטל‪ ,‬אבלסקי ועוד‪.‬‬
‫הלילה נסע אד"ש הביתה בשעה ‪.11:55‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ"ח אלול תשכ"ו‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,6:48‬‬
‫ובשעה ‪ 6:55‬נכנס לסליחות‪ .‬הש"ץ זלמן‬
‫בוטמאן‪ .‬הגיעו הבקר יוסף ליס‪ ,‬יוסף‬
‫פאריז‪ ,‬ובערב מאיר ה‪ .‬ודוב כהן‪ .‬בשעה‬
‫‪ 3‬נכנס אחד לאד"ש ויצא ב‪ ,3:15‬ובשעה‬
‫‪ 3:30‬נכנס למנחה‪ .‬לא אמרו תחנון מפני‬
‫שהיה חתן‪ .‬גרשון מענדל גרליק נסע‬
‫הערב חזרה‪ .‬נסע הערב הביתה ב‪6:10‬‬
‫וחזר ב‪ ,7:10‬נכנס החייט והביא הסרטוק‪.‬‬
‫בשעה ‪ 9:15‬נכנס ר' שמואל לוויטין‪,‬‬
‫בשעה ‪ 9:53‬נכנס אד"ש למעריב‪ .‬בשעה‬
‫‪ 11:05‬נסע הביתה עם רחמא”ח ורחי"ק‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪43‬‬
‫יום ד'‪ ,‬כ"ט אלול – ער"ה תשכ"ז‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,6:55‬‬
‫ירד לסליחות למטה בשעה ‪ ,7:05‬היה‬
‫קהל גדול‪ ,‬אחרי סליחות שרו רחמנא‪,‬‬
‫ואח"ז התחיל אד"ש הושיעה את עמך‬
‫ועשה קצת עם ידו‪ .‬בשעה ‪ 8:05‬נסע‬
‫למקוה וחזר ‪ ,8:45‬נכנס להתפלל שעה‬
‫‪ 9:05‬עם התפילין‪ .‬אחרי התפילה ישבו‬
‫עשרה זקנים ואד"ש אמר "התרת‬
‫נדרים" ובסוף בירך אותם לשנה טובה‬
‫וכו'‪ .‬בשעה ‪ 10:30‬התחיל לקבל פדיונות‪,‬‬
‫עומד בחוץ לחדרו וקיבל‪ ,‬באמצע עשה‬
‫הפסקה‪ ,‬ובהפסקה שניה מסרו את‬
‫הפדיון הכללי ואד"ש קרא אותו‪ ,‬ואח"ז‬
‫אמר הברכה‪.‬‬
‫אח"ז נכנס א' לאד"ש והיה שם‬
‫כחמשה רגעים‪ ,‬ואח"ז קיבל עוד הפעם‬
‫אד"ש הפדיונות‪ ,‬והיה באמצע עוד‬
‫‪44‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫הפסקות‪ ,‬ובשעה ‪ 12:05‬נסע לאוהל‪.‬‬
‫ריל"ג ורחמא”ח נסעו אותו ביחד‪ ,‬ושם‬
‫קרא הפדיונות וקרע אותם ושם בשקו‪.‬‬
‫בשעה ‪ 5:45‬חזר מהאוהל‪ ,‬נכנס בשעה ‪6‬‬
‫למנחה‪ ,‬הלך עם בגדי שבת‪ ,‬וגם לאוהל‬
‫נסע עם זה‪ .‬היום הגיע אופן ומשה‬
‫אשכנזי‪ .‬אחרי מנחה נסע הביתה וחזר‬
‫בשעה ‪.7:10‬‬
‫ליל א' דראש־השנה תשכ"ז‬
‫למעריב ירד ‪ ,7:45‬מיד רצה החזן‬
‫להתחיל שיר המעלות‪ ,‬אז אד"ש אמר‬
‫לו שעוד מוקדם ואמר אד"ש תהלים‪,‬‬
‫ואח"ז התחיל לשיר “אבינו מלכנו”‪,‬‬
‫אח"ז התפללו מעריב‪ .‬אד"ש ציוה שכל‬
‫האורחים הרוסים יעמדו על ידו‪ ,‬ושמו‬
‫ספסל תחת איפה שעומד אד"ש ושם‬
‫עמדו הרוסים‪ .‬בשמו"ע האריך מאוד‪,‬‬
‫וגם באמצע הפסיק והמשיך הפסיק כו'‪.‬‬
‫אחרי מעריב אמר "לשנה טובה תכתבו‬
‫ותחתמו"‪.‬‬
‫בשעה ‪ 9:15‬עלו למעלה לאכול‪ .‬על‬
‫השולחן למעלה שמו תאנים‪ ,‬אז קרא‬
‫אד"ש למשב"ק ואמר לו שיורידו את‬
‫התאנים‪ ,‬ושיביאו התפוחים‪ ,‬וכך עשה‪.‬‬
‫אחרי נטילת ידים ניגב ידיו והביט‬
‫בחלון כדרכו‪ ,‬ואחרי ברכת המוציא‬
‫טבל בדבש‪ ,‬ואח"ז אכל התפוח בדבש‪,‬‬
‫ואח"ז טבל לחם במלח‪ .‬על הדגים שם‬
‫גם הפעם הרבה מלח‪ .‬אחרי הדגים שטף‬
‫ידיו עם מים‪ ,‬ואח"ז שם ידו עם המים על‬
‫שפתו ואח"ז שתה סודה עם יין‪ .‬גם שתה‬
‫אחרי העוף‪ .‬לא דיבר שום דבר‪ ,‬הלילה‬
‫בירך על הכוס ר' שמואל דוד רייציק‪.‬‬
‫לפני הבשר שמו ראש איל ואד"ש לקח‬
‫חתיכה מזה‪ .‬ובשעה ‪ 11:10‬הלך הביתה‬
‫עם הרבנית‪ ,‬והלך דרך קינגסטאן‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬אדר"ה תשכ"ז‬
‫הבקר ירד אד"ש להתפלל בשעה‬
‫‪ ,10‬הביא עמו סידור אדה"ז החדש‪,‬‬
‫והתהלים יהל אור והסידור‪ ,‬וביד הימין‬
‫השופרות מעוטפות‪ ,‬וריל”ג אחריו עם‬
‫שקי הפדיונות‪ .‬מיד שעמד התחיל‬
‫להסתכל בכוונות התקיעות והביט‬
‫משך זמן‪ ,‬ואח"ז התחיל להתפלל‪ .‬אחרי‬
‫ברכו ישב‪ ,‬בשמו"ע הארוך אחרי שמו"ע‬
‫ישב‪ ,‬והביט גם בסידור אדה"ז‪ .‬בד' ו"מגן‬
‫אברהם" או "מחיה המתים" התרומם‪.‬‬
‫ב"א־ל עורך דין" ו"בנתנה תוקף" ו"כל‬
‫מאמינים" עמד‪ .‬ב"אבינו מלכנו" שרו‪.‬‬
‫מיד בהתחלת שמו"ע התחילו כולם‬
‫להתנפל על השולחנות ועל הארון‬
‫הקודש והיה צעקות מהאנשים‪,‬‬
‫ובהתחלת הקריאה היה כבר מסוכן‪.‬‬
‫[אד"ש נתן מאה דולר לגבאי ר' יוחנן‬
‫גורדון שיתן במשך החודש לאורחים‬
‫עליות‪].‬‬
‫בחמישי כשאד"ש עלה‪ ,‬לקח סידורו‬
‫והשופרות מאחריו‪ ,‬וריל”ג עם ארבעה‬
‫חבילות הפדיונות‪ .‬מיד כשאד"ש‬
‫עלה‪ ,‬התנפלו כולם על השולחנות‪,‬‬
‫על הספסלים‪ ,‬והיה צפוף‪ .‬ועוד לפני‬
‫קריה"ת הכריז ר' פנחס כץ שכולם ירדו‬
‫מהשולחנות אבל‪ ...‬בהתחלת ההפטרה‬
‫בכה אד"ש‪ .‬אח"כ הביט האם הרוסים‬
‫נמצאים על הבימה‪ ,‬ואח"ז הביט האם‬
‫שני ספרי התורה על ידו‪ ,‬ואח"כ שם‬
‫טליתו על הפדיונות‪ ,‬ושם ראשו על‬
‫הפדיונות‪ ,‬וכך היה תחת טליתו כחמשה‬
‫רגעים‪ .‬אח"כ הרים את הטלית והביט‬
‫האם יהודי רוסיה נמצאים‪ ,‬ואח"ז שם‬
‫טליתו על המצח והתחיל "למנצח"‪.‬‬
‫ושם חזרה טליתו על הפדיונות וכך עד‬
‫שגמרו למנצח‪ .‬אח"ז אמר הפסוקים‪,‬‬
‫ואחרי הפסוקים עוד פעם שם טליתו על‬
‫הפדיונות לרגע‪ ,‬והתחיל הברכות‪.‬‬
‫אח"ז תקע והלך קצת קשה‬
‫התקיעות‪ .‬בין עשרה קולות שם טליתו‬
‫על הפדיונות לרגע‪ .‬וכך גמר התקיעות‪,‬‬
‫ואח"כ אמר הפסוקים שבסוף‪ ,‬והדחיפות‬
‫היו נוראות‪ .‬ואח"ז הלך אחרי הספרי‬
‫תורה‪ ,‬וחזר עם השופרות ועם הפדיונות‪,‬‬
‫ואד"ש הסתובב והביט על האנשים‬
‫שעומדים על ידו‪ .‬במוסף חזן שמו"ע‬
‫חזר‪ ,‬וטעלשעווסקי התפלל מוסף‪.‬‬
‫טעננבוים תקע תקיעות מעומד‪" .‬ואנחנו‬
‫כורעים" — הביט על החזן‪ ,‬וגם הוא כרע‪.‬‬
‫בברכת כהנים עמדו על ידו‪ ,‬אחרי כל‬
‫התפילה אמר יישר־כח לכהנים‪ .‬אמר‬
‫תהילים של היום‪ ,‬בזמן שיצא אמר "גוט‬
‫יום טוב"‪ .‬התפילה נגמרה בשעה ‪.3:30‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪45‬‬
‫עלה לאכול ב‪ ,3:50‬עשה קידוש‬
‫מעומד‪ ,‬טבל בדבש ואח"ז לקח חתיכת‬
‫לחם עם מלח‪ .‬ברכת המזון בירך ר'‬
‫אליעזר ננס‪.‬‬
‫נכנס למנחה ‪ ,4:50‬שרו "אבינו מלכנו"‪,‬‬
‫ובזמן שיצא התחיל בניגון "הושיעה את‬
‫עמך"‪ .‬ל'תשליך' יצא ב‪ ,5:15‬הלכו על‬
‫ידו שני שוטרים ורחמא”ח‪ ,‬והיה בלתי־‬
‫סדר‪ .‬הפעם הלך אד"ש דרך פרעזידענט‬
‫והסתובב לברוקלין ולא לקינגסטאן‬
‫כבשנה שעברה‪.‬‬
‫ליל ב' דראש־השנה‬
‫אד"ש ירד למעריב בשעה ‪ ,7:55‬ירד‬
‫עם סידורו והמשניות‪ ,‬ומיד התחיל‬
‫להתפלל ולא אמר תהלים‪ .‬לא שרו‬
‫"אבינו מלכנו" בהתחלה‪ .‬גם הפעם‬
‫האריך בשמו"ע‪ ,‬אחרי התפילה אמר‬
‫‪46‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫קדיש וגם אמר משניות וקדיש־דרבנן‪.‬‬
‫בזמן שיצא אמר "גוט יום טוב"‪.‬‬
‫עלה למעלה לאכול שעה ‪ ,9:30‬חכו‬
‫על הרבנית אבל לא באה‪ .‬עלה למעלה‪,‬‬
‫עשה קידוש‪ ,‬אחרי קידוש לקח שתי‬
‫תאנים‪ ,‬אכל ואח"ז לקח סידורו ועשה‬
‫ברכה אחרונה‪ ,‬ואח"ז הלך ליטול ידיו‪.‬‬
‫נטל יד ימין ארבע פעמים — גם אתמול‬
‫— והשמאל שלוש פעמים‪ ,‬ואח"ז בצע‬
‫על החלות וטבל בדבש‪ ,‬ואח"ז לקח‬
‫חתיכה חלה וטבל במלח‪ ,‬ואכל‪ .‬בהדגים‬
‫שם מלח‪.‬‬
‫בין הדגים להבשר התחיל ר' שמואל‬
‫לוויטין לדבר‪ ,‬ואמר המשל מר' לוי‬
‫יצחק מברדיטשוב‪ .‬מעניין כי רש"ל אמר‬
‫"בערדיטשובער" ואד"ש אמר שצריכים‬
‫להגיד ר' לוי יצחק מבערדיטשוב‪ ,‬וכך‬
‫כתוב בליקוטי תורה‪ .‬ואמר המשל‬
‫והנמשל עם מלך‪ ,‬אמר רש"ג שהמשל‬
‫הוא בבן־מלך‪ ,‬אז רש"ל שאל את אד"ש‬
‫מה הוא אומר‪ ,‬ענה אד"ש שימשיך‬
‫הלאה‪ ,‬ובסוף אמר רש"ג שחשב על‬
‫המשל השני‪ .‬אז ר' שמריה גוראריה‬
‫מתל־אביב שמע שיש משל שני‪ ,‬שאל‬
‫את אד"ש מה המשל השני‪ ,‬ענה אד"ש‬
‫שיספרו את המשל בשמח"ת‪ ...‬ואח"כ‬
‫אמר אד"ש לספר‪.‬‬
‫אח"ז שאל רש"ג למה לא כתוב‬
‫בספר המנהגים שהבעל תוקע צריך‬
‫להביט אחרי התקיעות בפנים שוחקות?‬
‫ענה אד"ש שזה כתוב בפרי עץ חיים‬
‫עוד לפני מנהג חב"ד‪ .‬ואח"ז שאל את‬
‫אד"ש על מה שבספר המנהגים כתוב‬
‫שבליל הקידוש צריכים להגיד מעומד‬
‫ובבקר לא כתוב שום דבר‪ ,‬ושאל רש"ג‬
‫האם ריל"ג כתב את זה מעצמו? וענה לו‬
‫אד"ש שלא כתב מעצמו אלא מרשימה‪.‬‬
‫והמשיך אד"ש מה שישב אדמו"ר‬
‫מוהריי"צ‪ ,‬לא ראיה מפני שאולי מצד‬
‫הבריאות לא היה יכול לקום‪ ,‬אבל בריגא‬
‫גם ישב‪ .‬ושאל את אד"ש למה לא כתב‬
‫שישב‪ ,‬וענה אד"ש שאולי זה לא היה‬
‫הוראה לרבים‪.‬‬
‫ואח"ז שאל רש"ל למה כתוב‬
‫שהרביים לא היו מדברים בר"ה‪ ,‬ענה‬
‫אד"ש שאז בנין המלכות בין כסא‬
‫לעשור‪ ,‬ובנין המלכות בדבור אז צריכים‬
‫לשמור הדיבור‪ ,‬אבל בדברי תורה‬
‫יכולים לדבר — וגם כאן‪.‬‬
‫ברכת־המזון בירך ר' דוב גורביץ‪,‬‬
‫ואחרי האוכל הלך אד"ש ואמר גוט יום‬
‫טוב להרבנית נחמה דינה‪ ,‬ודיברה עם‬
‫אד"ש כמה רגעים‪ ,‬ואח"ז ירד אד"ש‬
‫לחדרו והיה שם כחצי שעה‪ ,‬ויצא והלך‬
‫הביתה ב‪.11:45‬‬
‫יום ב' דראש־השנה‬
‫הבקר ירד אד"ש להתפלל ב‪.10:02‬‬
‫שרו "אבינו מלכנו"‪ .‬מיד שנכנס אמר‬
‫"איזהו מקומן" והחזן רצה לגמור לפני‬
‫אד"ש‪ ,‬אז אד"ש הרים ידו שעוד לא גמר‬
‫ואח"כ אמר אד"ש קדיש דרבנן‪ .‬הפעם‬
‫לא ירד עם המשניות רק עם התהלים‬
‫וסידור אדה"ז וסידורו‪ ,‬והשופרות‬
‫כאתמול‪ .‬גם היום הביט בהתחלת‬
‫התפילה בסידור אדה"ז ואח"ז התפלל‪.‬‬
‫בשמו"ע האריך‪ .‬עלה לס"ת ואמר קדיש‪.‬‬
‫היה דחיפות כאתמול בתקיעות‪.‬‬
‫ואחרי מפטיר התחיל אד"ש להסתכל‬
‫על הבימה האם נמצאים כל הרוסים‪,‬‬
‫ולא ראה את כולם‪ ,‬והתחיל לחפש‬
‫אותם בין הקהל והביט לכל הצדדים‪.‬‬
‫ואמר שר' אשר ששונקין‪ ,‬ומרדכי חן‪,‬‬
‫ובנו של ר' אשר ששונקין‪ ,‬ובנו של ר'‬
‫מענדל פוטערפאס יעלו‪ ,‬וחיפש משך‬
‫זמן ואח"כ אמר "אתם רוצים שאני ירד‬
‫למטה לרוסים?" ואד"ש ראה למטה את‬
‫ר' דוב פוטערפאס קרא אותו באצבעו‬
‫שיעלה‪ ,‬והיה ניכר שהקפיד ע"כ‪.‬‬
‫אח"ז שם טליתו על הפדיונות‬
‫וקירב הפדיונות אליו ובכה‪ .‬והיה תחת‬
‫טליתו משך זמן‪ .‬ואח"ז קם והביט על‬
‫הבימה האם כולם נמצאים‪ ,‬ועל שני‬
‫ספרי התורה‪ ,‬וסיבב הטלית על המצח‬
‫והתחיל למנצח‪ .‬אח"ז הניח ראשו על‬
‫הפדיונות והיה ככה עד שגמר למנצח‪,‬‬
‫ואח"ז קם והביט על הבימה‪ ,‬ואח"ז אמר‬
‫הפסוקים לפני הברכות‪ ,‬ולפני הברכות‬
‫עוה"פ הניח ראשו לכמה רגעים‪ ,‬ואח"ז‬
‫שם צעיף חדש על צאוורו (מפני שאומר‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪47‬‬
‫שהחיינו ביום השני אומר גם על הצעיף)‬
‫ואמר הברכות‪ .‬ואח"ז תקע בשופר ובין‬
‫כל עשר קולות שם ראשו על הפדיונות‪,‬‬
‫ובהברכה בכה‪ .‬התקיעות גם הלך קשה‪.‬‬
‫גם במוסף הלך עם הצעיף החדש‪,‬‬
‫וטעננבוים תקע מעומד‪.‬‬
‫היום לא הביט על החזן ב"ואנחנו‬
‫כורעים"‪ .‬אמר כל הקדישים‪ ,‬והמשניות‬
‫לא הביא‪ ,‬אז שם ריל"ג סידור פשוט‬
‫עם המשניות‪ ,‬ואד"ש הביא בסידורו‬
‫דף אחד מהמשניות שלו‪ ,‬ואעפ"כ פתח‬
‫את הסידור ואמר משנה אחד וסגר‬
‫אותו‪ ,‬ואמר מהדף שלו‪ .‬הפעם אחרי‬
‫התקיעות כשעמד על מקומו הביט על‬
‫הקהל שעומד על ידו‪ .‬התפילה נגמרה‬
‫בשעה ‪.2:50‬‬
‫עלה לאכול ב‪ .3:10‬עליתי למעלה‪.‬‬
‫הפעם גם אכל ר' דוב ריבקין ושאל את‬
‫אד"ש‪ ,‬למה בסידור אדה"ז לא כתוב‬
‫שאחרי התקיעות שילכו לבתיהם‬
‫לאכול‪ ,‬וענה אד"ש שכתוב בהוספות‬
‫מסתמא‪ ,‬אמר שלא ראה בהדפוס‬
‫ראשון אמר לו אד"ש‪ ,‬וגם סיפר ר' דוב‬
‫רבקין שהיה אצל הרש"ב אז הרש"ב‬
‫אמר לו שבזמן שאמר הרחמן מעביר‬
‫כמה אצבעות תחת זקנו וזהו י"ג מדות‬
‫הרחמים‪ ,‬אמר אד"ש שכתוב בקבלה‬
‫שהידים הם עשר אצבעות שהם עשר‬
‫ספירות ודיקנא קדישא י"ג מידות‪.‬‬
‫ירד מלמעלה בשעה ‪ 4‬ואח"כ‬
‫התפללו מנחה‪ ,‬ובשעה ‪ 6:25‬ירד אד"ש‬
‫להתוועדות‪.‬‬
‫נטל ידיו ואמר לחיים‪ ,‬ניגנו "אבינו‬
‫מלכנו" ואח"כ "הושיעה את עמך"‪ ,‬ואח"ז‬
‫אמר אד"ש לר' זלמן דוכמאן שיכריז מי‬
‫‪48‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫שלא נטל ידיו שיטול‪ ,‬ואח"כ חילק אד"ש‬
‫משקה שהביאו מרוסיה שני בקבוקים א'‬
‫קטן וא' גדול‪ ,‬ולפני זה שם בכוסו‪ ,‬ואח"כ‬
‫חילק להזקנים שהגיעו מרוסיה לכל אחד‬
‫שאל אד"ש שמו ושם אמו‪ ,‬גם להבחורים‪,‬‬
‫וגם חילק למרדכי חן‪ ,‬ואח"כ שאל את יוסף‬
‫מוצקין ואיפה אחיו ולא היה‪ ,‬ואד"ש עשה‬
‫עם ידו שהוא בטלן‪ ...‬וחיפש אותו‪ ,‬אבל‬
‫לא היה וכשבא כבר לא היה משקה‪ ,‬וגם‬
‫לעוד כמה חילק מהמשקה ואח"כ נתן‬
‫אד"ש מהחלה לר' ננס שיחלק ליהודי‬
‫רוסיה‪ ,‬ואח"כ ציוה אד"ש לנגן הניגון‬
‫דג' בבות (תנועות) מהבעש"ט ומהמגיד‬
‫ומאדה"ז‪ ,‬ואח"כ של אדה"ז‪ ,‬ואח"ז של‬
‫הצ"צ‪ ,‬וניגון מהר"ש וניגון אדנ"ע ושרו‬
‫הניגון של ראסטוב שלפני המאמר‪ ,‬ואח"ז‬
‫ניגון של מוהריי"צ ושרו הבינוני‪ .‬אד"ש‬
‫היה בדביקות כל הזמן ששרו‪ ,‬ואח"כ אמר‬
‫שהולך להגיד מאמר ומיד ניגנו הניגון‪,‬‬
‫והתחיל המאמר "תקעו בחודש שופר"‬
‫ואח"כ המאמר של הצ"צ מענין של העני‪,‬‬
‫למה הוא צריך להיות העני‪ ,‬ובכה קצת‪.‬‬
‫ואכל‪ ,‬ואד"ש חייך‪ .‬אח"כ אמר עוד שיחה‬
‫ואח"ז בירך ברכת המזון‪ ,‬והיין לא שתה‪.‬‬
‫אחרי המאמר אמר לר' פנחס כץ‬
‫שיכריז שמי שירצה לצאת מהקידוש‬
‫ורוצה להגיד 'לחיים' שיצא מהקידוש‪,‬‬
‫ומי שיש לו בית שיכול להגיד עוה"פ‬
‫בשביל בני־ביתו (ואמר פורס מפה‬
‫ומקדש)‪ ,‬וגם אמר לר' פנחס כץ שיכריז‬
‫גם "מ'זאל וויסן פאר וועמען מ'שטייט‬
‫און אוואו מ'שטייט" כמו שהיה מכריז‬
‫לפני התקיעות‪ ,‬ואד"ש חייך‪.‬‬
‫ההתוועדות נגמרה בשעה ‪,8:30‬‬
‫ואח"כ התפללו "קבלת שבת" ומעריב‪,‬‬
‫ואחרי התפילה ניגנו הניגון "הושיעה את‬
‫עמך"‪ ,‬ויצא‪ .‬ובשעה ‪ 10:10‬הלך הביתה‪,‬‬
‫והיה אח"כ חזרה‪ .‬בתפילת "קבלת‬
‫שבת" אמר קדיש שלפני "כגוונא"‪.‬‬
‫ר' זלמן דוכמאן עשה קידוש‪ ,‬ואח"כ‬
‫אמרו 'לחיים'‪ ,‬אבל אד"ש לא טעם ולא‬
‫שתה אחרי השקיעה‪ .‬אח"כ קרא אד"ש‬
‫את בנו של ר' אשר ששונקין ונתן לו‬
‫יין ואמר לו שיגיד 'לחיים'‪ ,‬ואח"כ שאל‬
‫אותו אד"ש האם נטל ידיו? ענה שלא‪,‬‬
‫הלך ונטל ידיו ונתן חתיכת חלה וטבל‬
‫(אד"ש) את החלה בדבש‪ ,‬ועשה הברכה‬
‫יום ש"ק‪ ,‬ג' תשרי‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪ ,9:50‬ירד‬
‫עם הסידור והחומש‪ ,‬והתניא‪ .‬הביט בתניא‬
‫בהתחלת התפילה‪ ,‬ואח"כ התפלל עד‬
‫אחרי "שמונה עשרה"‪ ,‬ואח"ז הביט בחומש‬
‫וגם בסידורו‪ .‬קיבל מפטיר‪.‬‬
‫בשעה ‪ 1:30‬ירד להתוועדות‪ ,‬עשה‬
‫קידוש על היין שבירך אתמול בברהמ"ז‪,‬‬
‫ואכל מזונות‪ .‬דיבר כמה שיחות בענין‬
‫ר"ה‪ ,‬ואח"כ אמר מאמר "שיר המעלות"‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪49‬‬
‫המשך לר"ה‪ ,‬ואח"ז אמר על פרשה‬
‫חומש עם רש"י בהאזינו על "ויאמר‬
‫ד' אל משה בעצם היום הזה"‪ ,‬ורש"י‬
‫מביא כמה פעמים שכתוב "בעצם היום‬
‫הזה"‪ ,‬ואד"ש שאל הרבה קושיות למה‬
‫רש"י מביא כל אלו וגם הסברות שלהם‪,‬‬
‫והתוועדות נמשכה עד שעה ‪.4:20‬‬
‫בסיום ההתוועדות התחיל אד"ש‬
‫לחלק כוס של ברכה שלא חילק אתמול‪,‬‬
‫וכך חילק עד שעה ‪ .6‬ואח"כ ישב אד"ש‬
‫והתחיל לנגן הניגון "בני היכלא"‪ ,‬ופתח‬
‫סידורו וניגן עד שגמר כל "בני היכלא"‬
‫וניגן בהתלהבות‪ ,‬ויצא עם הניגון‪.‬‬
‫באמצע ההתוועדות שאל על ר'‬
‫יחיאל ריינער [שאתמול בלילה שחורים‬
‫נתנו לו מכות‪ ,‬והרבנית של אד"ש‬
‫צעקה ובאו שוטרים‪ ,‬ואח"ז בא הרבי‬
‫מביתו וראה השוטרים ודיבר אתם‬
‫כעשר רגעים]‪ ,‬ואד"ש שאל האם ישנו‬
‫שיגיד 'לחיים' אבל לא היה‪ .‬אחרי מנחה‬
‫יצא עם הניגון "הושיעה את עמך" וגם‬
‫כשיצא לביתו‪ .‬למעריב נכנס ב‪,7:30‬‬
‫ובשעה ‪ 7:55‬נסע הביתה‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬ה' תשרי‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,10‬‬
‫נכנס לקריה"ת ב‪ .10:05‬נכנס למנחה‬
‫ב‪ .3:20‬נסע הביתה בשעה ‪ 6‬וחזר ב‪.7:05‬‬
‫למעריב נכנס ב‪ ,9:55‬אד"ש ירד למטה‬
‫לפני העמוד והיה דחיפות‪ .‬כבר לא‬
‫הביא המשניות רק כמה דפים ושם‬
‫על זה שיחה‪ ,‬ואחרי התפילה הסתובב‬
‫והביט על הנוכחים‪ .‬את המשניות‬
‫אמר בקול בניגון שלו‪ .‬בשעה ‪ 11‬יצא‬
‫רחמא"ח מאד"ש‪ ,‬ואחרי שעה בשעה ‪12‬‬
‫נסע הביתה עם רחמא”ח ורחי"ק‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫יום ג'‪ ,‬ו' תשרי‪ ,‬יארצייט של אמו‬
‫הבקר בא אד"ש ב‪ ,9:15‬ירד להתפלל‬
‫ב‪ ,9:35‬התפילה נגמרה ב‪ .10:30‬ה"שיר‬
‫של יום" אמר בלחש וגם ב"אין כאלוקינו"‪.‬‬
‫בשעה ‪ 11:40‬נסע למקוה וחזר ב‪,12:20‬‬
‫ובשעה ‪ 1‬נסע לאוהל עם המעיל‬
‫העבה‪ .‬מיד שישב במכונית הוציא‬
‫השעון ומילא אותו (מתח את הקפיץ)‪.‬‬
‫וחזר מהאוהל ב‪ .6:25‬כשנכנס להתפלל‬
‫למטה בזאל היו דחיפות חזקות‪ ,‬ונעמד‬
‫והביט אחורה‪ .‬במנחה לא אמר משניות‬
‫בקול רם‪ .‬נכנס למעריב ב‪ ,7:30‬בשעה‬
‫‪ 7:50‬נסע הביתה וחזר ב‪.9:00‬‬
‫ירד להתוועדות ב‪( 9:35‬הרמקול‬
‫לא פעל טוב)‪ ,‬מיד שישב הכין היין‬
‫והמזונות‪ ,‬והתחיל בשיחה בענין עשי"ת‬
‫ויום הכיפורים‪ .‬בהתחלה פעל הרמקול‬
‫חזק וחלש‪ ,‬ואד"ש עשה עם ראשו שלא‬
‫שבע רצון מזה וכך כמה פעמים‪ ,‬ואח"כ‬
‫ניגש סימפסון ואמר לאד"ש שרוצים‬
‫להשים רמקול חדש‪ ,‬אז אד"ש עשה‬
‫עם הכתפיים שלא צריכים‪ .‬ואח"כ עשה‬
‫אד"ש מגבית‪ ,‬ושאל לרחמא”ח האם‬
‫הכינו מעטפות‪ ,‬ענה שלא‪ ,‬אמר אד"ש‪:‬‬
‫כשצריכים מעטפות אין‪ ,‬כשצריכים מזג‬
‫אוויר אין‪ ,‬וכשצריכים רמקול אין‪ ,‬כל דבר‬
‫בזמנו אין! וחייך‪ .‬ואח"כ הביאו מעטפות‬
‫וחילקו‪ .‬היה שיחה בענין משיח‪.‬‬
‫באמצע ההתוועדות הגיע אלי'‬
‫זילבערשטרום ומאיר פרידמאן‪ ,‬ואד"ש‬
‫שאל לישראל פרידמאן איפה אחיך‪,‬‬
‫ענה שישנו‪ .‬והראה לו אד"ש שיגיד‬
‫לחיים על כוס גדול ושתה ואח"כ חיפש‬
‫את זילבערשטרום שגם יגיד לחיים וגם‬
‫על כוס גדול‪ ,‬והוא בכה מאוד‪ ,‬ואח"כ‬
‫הרים אד"ש את המפה של מזונות וקרא‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪51‬‬
‫את זילבערשטרום שיבוא‪ ,‬ושאל אותו‬
‫האם מרת גופין הגיע? ולא ענה‪ ,‬שאל‬
‫אד"ש האם המריאה איתכם? אמר שכן‬
‫ושאל האם היא נמצאת‪ ,‬וענה שלא‬
‫יודע‪ .‬ואח"כ דיבר שני שיחות ואמר‬
‫לאלי' ולמאיר פרידמאן גם קרא ואמר‬
‫לו‪ ,‬שיקח המזונות שיעשו התוועדות‬
‫או בשביל החזרה‪ .‬ואח"כ התחיל אד"ש‬
‫הניגון "עסן עסט זיך" וכך הניגון כעשרה‬
‫פעמים בהתפעלות‪ ,‬וגם כשיצא — יצא‬
‫עם הניגון‪ .‬ההתוועדות נגמרה בשעה‬
‫‪ ,12:15‬ובשעה ‪ 12:20‬נסע הביתה‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬ז' תשרי‬
‫הבקר בא אד"ש בשעה ‪ ,11:15‬נכנס‬
‫למנחה ב‪ .3:15‬שרו הניגון “אבינו מלכנו”‬
‫פעם אחת וכן בכל עשי"ת‪ .‬נסע הביתה‬
‫ב‪ ,6:15‬וחזר ב‪.7:05‬‬
‫יום ו'‪ ,‬ערב יום־הכיפורים‬
‫הבקר לכפרות בא אד"ש ברגל‬
‫בשעה ‪ ,6:20‬עשה כפרות בחדרו ויצא‬
‫ב‪ 6:30‬עם התרנגול בידו‪ ,‬ואחריו ריל”ג‪.‬‬
‫קלמנסון שחט את העוף‪ ,‬ור' יוחנן‬
‫גורדון ואד"ש שפך קצת עפר‪ .‬וחזר‬
‫ונסע למקוה ב‪ ,7:15‬וחזר ב‪ .7:30‬נכנס‬
‫להתפלל ב‪ ,8:05‬התפילה עשו מהר‬
‫ונגמרה ב‪ .8:35‬בשעה ‪ 9‬פתח הדלת‬
‫וחילק לעקאח‪ ,‬לקחתי בשביל רבינוביץ‬
‫ועוד‪ .‬עשו הרבה הפסקות‪.‬‬
‫בשעה ‪ 1:45‬נסע הביתה לאכול וחזר‬
‫ב‪ .2:10‬ירד למנחה ב‪ ,3:20‬והתחיל מיד‬
‫לשים צדקה בקופות וכך שם הרבה זמן‬
‫עד הסוף‪ ,‬ואח"ז התפללו מנחה‪ ,‬אחרי‬
‫מנחה עלה על השולחן הביט על הקהל‬
‫וסגר עיניו ואמר הברכה‪ ...‬ואח"כ ירד‬
‫ועלה חזרה לחדרו‪ ,‬ומיד התחיל עוה"פ‬
‫‪52‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫לחלק וחילק בפנים שוחקות‪ ,‬ובשעה‬
‫‪ 5:15‬נסע הביתה וחזר שעה ‪.6‬‬
‫לברכת הבנים על־יד חדרו היה מאוד‬
‫הרבה דחיפות ורחי"ק היה צריך להיכנס‪,‬‬
‫עלה על האנשים וכך גם יצא על ראשיהם‬
‫של האנשים‪ ,‬והיה דחוס ובשעה ‪ 6:20‬יצא‬
‫אד"ש ושם טליתו מעל ראשו אחרי פניו‬
‫ואמר יברכך וגו'‪ ,‬ואמר הברכה‪ .‬מיד ירדו‬
‫למטה והברכה יצאה עוד היום מתוקתקת‪.‬‬
‫מיד שירד אמר תהלים‪ ,‬אחרי תהלים אמר‬
‫וידוי ואח"כ אמר עוה"פ תהלים‪ ,‬ואח"כ‬
‫ישב‪ .‬לפני כל נדרי שרו “אבינו מלכנו”‬
‫אע"פ שלא אמרו (מפני שחל בשבת)‪.‬‬
‫בשמו"ע האריך‪ .‬הוריד אתו הסידור‬
‫והתהלים ומחזור השלם‪ ,‬ושם לא הביט‬
‫בכל התפילה‪ .‬ב"כי אנו עמך" שרו‪ ,‬וכך כל‬
‫הניגונים‪.‬‬
‫אחרי תפלת ערבית הש"ץ היה‬
‫טלעשעווסקי אמרו כל התהלים‪ ,‬חצי‬
‫תהלים הש"ץ זלמן דוכמאן והחצי‬
‫השני אמר שמערלינג‪ ,‬והחזן גמר לפני‬
‫אד"ש‪ ,‬אז אד"ש ישב עוד כעשר רגעים‬
‫עד שגמר ואח"כ עלה‪ .‬שרו רחמנא‪,‬‬
‫בסליחות אמר מעומד‪ ,‬בזמן שיצא לא‬
‫אמר כלום‪ .‬הלך הביתה ‪.10:10‬‬
‫יום הכיפורים‬
‫הבקר ירד אד"ש בדיוק ב‪ .10‬התחיל‬
‫מהתחלת ה"קרבנות"‪ ,‬ירד רק עם‬
‫הסידור והתהלים‪ .‬אחרי "ברכו" ישב‪.‬‬
‫בחזרת הש"ץ הארוך אחרי השמו"ע‬
‫עוד קצת ישב ואח"ז ישב‪ .‬ב"א־ל עורך‬
‫דין" עמד עד אחרי "קדושה"‪ ,‬הטלית‬
‫היה מאחורי המצח‪ ,‬לא עלה למפטיר‪.‬‬
‫בבקר הביט בהגבהה‪ .‬במוסף בכריעות‬
‫ב"עלינו" כרע בניגון‪ ,‬אבל כל הכריעות‬
‫כרע בזמן שהחזן אחז "והכהנים"‪ ,‬ועשה‬
‫מהר‪ .‬הכריעה שם פניו על הרצפה ועל‬
‫שני האצבעות משתחווה‪ ,‬ואח"ז הביט‬
‫על החזן‪ .‬לכהנים אמר אחרי הדוכן יישר־‬
‫כח‪ .‬ריל”ג הביא לו התהילים על כסאו‬
‫אבל אד"ש חזר ועמד על השטענדער‪.‬‬
‫התפילה נגמרה בשעה ‪ ,4‬וכשיצא אמר‬
‫"גוט יום טוב"‪.‬‬
‫ירד למנחה ב‪ ,4:50‬במפטיר יונה עלה‬
‫אד"ש‪ ,‬היה קצת דחיפות‪ .‬במנחה עמד‪,‬‬
‫שרו רחמנא‪ .‬במנחה שמונה עשרה‬
‫האריך אד"ש‪ ,‬כך כל ה"שמונה עשרה"‪.‬‬
‫מנחה הש"ץ היה זיסקינד ובנעילה‬
‫טעלעשעווסקי‪ .‬בנעילה גם האריך‬
‫והטלית היה תחת ראשו‪.‬‬
‫ב"אבינו מלכנו" שרו‪ ,‬ואח"כ במארש‬
‫היה דחיפות נוראות ושר כחמשה‬
‫רגעים ועלה על הכסא ועשה עם עם ידו‬
‫הימנית‪ ,‬לא היה משהו יוצא־דופן‪ .‬לפני‬
‫מעריב הוציא הכובע מהשטענדער‬
‫ולבש הכובע‪ ,‬והוריד הטלית מהראש‪,‬‬
‫ושם על הכתפיים‪ .‬בהבדלה הביט‬
‫למעלה‪ .‬כשיצא התחיל בניגון "הושיעה‬
‫את עמך"‪ ,‬ואח"ז עלה לחדרו‪ .‬נעילה‬
‫ומעריב נגמרו בשעה ‪ .8:10‬ובשעה ‪8:50‬‬
‫יצא לקידוש לבנה‪ .‬לפני זה באה הרבנית‬
‫ואד"ש עשה ההבדלה בחדרו‪ ,‬ובשעה ‪10‬‬
‫עלה למעלה לאכול מפני שחכה שעה‬
‫על קפה ששתה לפני זה‪.‬‬
‫מוצאי יום־הכיפורים‬
‫עלה למעלה לאכול‪ ,‬מיד שם סידרו‬
‫על השולחן ואח"כ הלך ואמר "גוט יו"ט"‬
‫להרבנית נחמה דינה‪ .‬ואח"ז נטל ידיו‬
‫על הימין ארבעה פעמים ועל השמאל‬
‫שלש‪ ,‬בצע על החלה וטבל בדבש‬
‫ואח"כ טבל במלח‪ ,‬אכל דגים‪ .‬רש"ל‬
‫לא היה וישב על מקומו ר' אלעזר ננס‪.‬‬
‫התחיל רש"ג לשאול‪ ,‬ושאל האם צריכים‬
‫לברך במוצאי יום הכיפורים בהבדלה‬
‫על בשמים? ואמר אד"ש שכן‪ ,‬ואמר דוב‬
‫רבקין זה כתוב בשו"ע של המתנגדים‬
‫על זה‪ ,‬ואמר אד"ש שהחידוש הוא על‬
‫שו"ע של חסידים‪ .‬ואח"כ שאל האם‬
‫אומרים "ויתן לך"? ענה אד"ש שזה כתוב‬
‫במחזור השלם לפני ספר המנהגים‪,‬‬
‫והמשיך ואמר שצריכים להגיד ביחד‪ ,‬כך‬
‫אמר אדנ"ע‪.‬‬
‫ואח"כ שאל רש"ג בענין השיריים‬
‫של הבדלה‪ ,‬אמר אד"ש שאדנ"ע לא‬
‫היה נותן וגם חמיו אלא של מוצאי יום‬
‫כפור‪ .‬וסיפר רש"ג על מרדכי בראבריסיו‬
‫שאדנ"ע נתן לו שיריים מהבדלה‬
‫והבריא‪ ,‬אמר אד"ש שלא שמע את זה‪.‬‬
‫אח"כ אמר אד"ש אולי זה היה במוצאי‬
‫יוהכ"פ או במוצאי שבת שחל ביו"ט‪.‬‬
‫אח"כ שאל רש"ג למה עושים‬
‫הבדלה עם הקיטל ועם הטלית מה שייך‬
‫להבדלה? וענה אד"ש שבזמן שעושים‬
‫הבדלה עוד עומדים בקדושה שלפני זה‪,‬‬
‫אז צריכים לעשות עם הקיטל ואח"ז בא‬
‫ההבדלה‪ .‬בזמן שדיברו בענין "ויתן לך"‪,‬‬
‫שאל ננס האם יכולים עוד להגיד "ויתן‬
‫לך" ענה אד"ש שיתן ויחזור ויתן‪.‬‬
‫ואח"כ דיברו בענין שיעורים שחולה‬
‫יכול לאכול ביוהכ"פ‪ ,‬ואמר ר' דוב רבקין‬
‫שמצא כתב אצל אביו על ה"כתב־סופר"‬
‫שאמר ‪ 12‬רגעים‪ ,‬מפני שהדין הוא חצי‬
‫מיל ומיל לפי אדמה"ז הוא ‪ 24‬רגעים‪,‬‬
‫אבל לפי כל השיטות הוא השיעור הכי‬
‫הגבוה הוא ‪ 9‬רגעים‪ .‬אד"ש אמר שהרב‬
‫זוין מביא שחיים מבריסק מביא מאביו‬
‫ר' יוסף בער שהיה מקיל ביום הכיפורים‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪53‬‬
‫ואמר מי שמקיל ביום הכיפורים מחמיר‬
‫בדיני נפשות‪.‬‬
‫ואח"כ סיפר ר' דוב רבקין‪ ,‬שהצ"צ‬
‫פעם היה מאוד חלוש והרופא ציווה‬
‫שלא יאכל בת"ב ומהרי"ל גם היה שם‪,‬‬
‫ובת"ב בבקר מסתמא לא הלך הצ"צ‬
‫לאכול אלא כך נשאר עד אחה"צ ‪,‬ואח"ז‬
‫בא מהרי"ל וראה שהצ"צ מאוד חלוש‬
‫וניגש אליו ואמר לו שהרופא אמר‬
‫שיאכל‪ .‬אמר‪ :‬נו מ'וואלט געווען יום‬
‫כפור וואלט איך געגעסען [= אם היה‬
‫יום־כיפור אזי הייתי אוכל] מפני שביום‬
‫הכיפורים מדמים למלאכים‪ ,‬טוב אני‬
‫לא יהיה מלאך‪ ...‬והתורה גם ציוה לאכול‬
‫לחולה‪ .‬אבל בת"ב ס' קומט דאך ניט‬
‫עסן [= לא מתאים לאכול] ואיך יכולים‬
‫‪54‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫לאכול? ולא אכל‪ .‬ואד"ש הסביר שביום‬
‫הכיפורים הצום לבד נותן כוחות כך‬
‫כתוב בלקוטי תורה אבל ת"ב לא כתוב‬
‫על זה‪.‬‬
‫ואח"ז סיפר ננס‪ ,‬שר' הלל בת"ב‬
‫אחרון צם והיה מאוד חלוש‪ .‬אחרי ת"ב‬
‫אמר להרבנים למה לא אמרו לי לאכול?‬
‫ואחרי כמה ימים נפטר‪ .‬ואח"ז שאל‬
‫אד"ש לכאורה לשתות צריכים יותר‬
‫להתיר מאכילה‪ ,‬והדין להיפך וגם אכילה‬
‫היא מפורשת אבל שתיה לומדים רק‬
‫מאכילה‪ ,‬והיה שקלא וטריא ואד"ש‬
‫נשאר בקושיות ואמר שיהא פוסק‬
‫בתשע רגעים‪ .‬אמר ר' דוב רבקין שביום‬
‫הכיפורים אומרים על התענית שיהיה‬
‫תענית טוב‪ ,‬אבל בת"ב לא‪ .‬אמר אד"ש‬
‫כשהיה בגרמניה אז היה שם בת"ב וגם‬
‫אמרו על התענית‪ ,‬אבל ביום הכיפורים‬
‫לא היה שם‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬י"א תשרי‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬בשעה ‪,10:50‬‬
‫נכנס למנחה ב‪ ,3:22‬א' התמימים עמד‬
‫שמונה־עשרה‪ ,‬אז אד"ש לא ישב על‬
‫הספסל‪.‬‬
‫נסע הביתה ב‪ ,6:20‬חזר ב‪.7:10‬‬
‫התחילה היחידות ב‪ ,8:25‬למעריב נכנס‬
‫ב‪ .10:40‬בסוף היחידות נכנס ר' צבי‬
‫גרינוואלד‪ ,‬ר' זושא ווילמובסקי ליותר‬
‫מחצי שעה‪ ,‬משמערלינג קנה אד"ש‬
‫שלשה כרטיסים האכילה בשבילו ושלש‬
‫בשביל הרבנית ואמר לו אד"ש שרואה‬
‫שבר מזל שהפעם האחרונה זכה בספר‬
‫ישראל בעש"ט‪ ,‬ונתן ‪ 2‬חמישיות אחד ‪2‬‬
‫בשביל האכילה ושמונה בשביל משקה‬
‫שיתוועד בת"א בבית הכנסת‪ .‬היחידות‬
‫נגמרה ב‪ .4:35‬רחמא"ח היה כמה רגעים‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י"ב תשרי‬
‫הבקר בא אד"ש ל‪ 770‬ברגל ב‪,12:20‬‬
‫בסוכה שליד ‪ 770‬נכנס אד"ש לבין הגדר‬
‫לבית ראטשטיין והביט שם ואח"כ פגש‬
‫אותו הרב הולנדר‪ ,‬ואד"ש דיבר איתו‬
‫ואד"ש הכניס יד אחד בכיסו חזק וכך כ‪25‬‬
‫רגעים דיברו‪ ,‬ואח"כ נכנס לחדרו‪ .‬אחרי‬
‫זה רצו לקה"ת והביט על כל העומדים‪.‬‬
‫למנחה נכנס ב‪ 3:16‬נסע הביתה ב‪,6:10‬‬
‫חזר מהבית ב‪.7:20‬‬
‫היחידות התחילה ב‪ ,8:35‬נכנסו‬
‫האנגליים וזוגות‪ ,‬ור' מאיר הרשקופ אמר‬
‫שיסע חזרה‪ ,‬וגם היה דוד פישר ‪ 8‬רגעים‪.‬‬
‫למעריב נכנס ב‪ ,9:55‬אחרי מעריב נכנס‬
‫רחמא”ח והיה שם כעשר רגעים‪ .‬ואח"כ‬
‫נכנסו יצחק מענדל ליס לרבע שעה‪ ,‬בנו‬
‫חיים מאיר לשתי רגעים‪ ,‬מאיר הרשקופ‬
‫ל‪ 10‬רגעים אד"ש ציווה לו לחזור חזרה‬
‫לאה"ק‪.‬‬
‫קורט ארפקי (?) הכניס הדפים‬
‫לאד"ש‪ ,‬מאיר פרידמאן נכנס‪,‬‬
‫שמריה גוראריה‪ ,‬משה אשכנזי‪ ,‬אלי'‬
‫זילברשטרום‪ ,‬יוסף פרמן‪ ,‬דוד פישער‬
‫‪ 8‬רגעים‪ ,‬ישראל לוין ‪ ,15‬פנחס פלדמן‬
‫‪ ,10‬דניאל מאיערס‪ ,‬אלחנן רייצעס ובנו‪,‬‬
‫זושא רבקין‪ ,‬אריה קפלן‪ ,‬מנחם וילהלם‪,‬‬
‫שמואל אזימאוו‪ ,‬מאיר מינקאוויטש היה‬
‫כעשר רגעים‪ ,‬יצחק שפרינגער‪.‬‬
‫בשעה ‪ 3:33‬הגיע משה סלונים‬
‫ומשה שניאורסאהן‪ ,‬והתוועד ר' מענדל‬
‫פוטערפאס עם ר' משה אשכנזי ועוד‪,‬‬
‫והיה שמח מאוד‪.‬‬
‫בשעה ‪ 4:10‬יצא אד"ש והביט בזאל‬
‫ונסע עם רחמא”ח ורחי"ק‪ .‬הבוחנים‬
‫שהיו השנה הם מאיר גרוזמאן ומשה‬
‫אשכנזי ור' דוד חנזין‪ .‬דוב פוטערפאס‬
‫היה ביחידות ונחמן סודאק‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪55‬‬
‫חלק ראשון‬
‫רישומו‬
‫של‬
‫חודש‬
‫רשימת יומן מחודש תשרי תשד"מ‪,‬‬
‫שקביעותה כקביעות שנה זו‬
‫ערב ראש־השנה‬
‫נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי‬
‫תבל לקראת ראש השנה‪:‬‬
‫לשנה טובה תכתבו ותחתמו שבתא‬
‫טבא ויומא טבא‪/ .‬חי"ק‪/‬‬
‫*‬
‫בשעה ‪ 7:00‬בבוקר נכנס הרבי לבית‬
‫הכנסת לאמירת ה"סליחות"‪ .‬אחרי‬
‫ה"סליחות" נסע למקוה ובשובו ניסה‬
‫מישהו לצלמו‪ ,‬הרבי שאל אותו האם‬
‫כבר למד היום תניא‪...‬‬
‫בכניסה ל־‪ 770‬עמדו ילדים רבים‬
‫והרבי נתן לכל אחד ואחת מטבע‬
‫לצדקה‪ .‬כאשר תמו המטבעות הציע‬
‫מישהו לרבי חופן מטבעות‪ ,‬אך הוא‬
‫‪56‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫סירב‪ ,‬בחיוך‪ ,‬נכנס לחדרו‪ ,‬הביא‬
‫מטבעות נוספות והמשיך את החלוקה‪.‬‬
‫ב־‪ 10:00‬נכנס הרבי לתפלת שחרית‪.‬‬
‫בסיום התפלה עלו על הבימה מנין‬
‫מזקני אנ"ש והרבי אמר בפניהם את‬
‫נוסח "התרת נדרים"‪ .‬לפני כן‪ ,‬רמז להם‬
‫לשבת ובסיום איחל‪" :‬שתהי' שנה טובה‬
‫ומתוקה באופן דטוב הנראה והנגלה"‪.‬‬
‫זמן מה אחרי התפלה‪ ,‬עמד הרבי‬
‫בפתח חדרו וקיבל "פ"נים" מאלו שלא‬
‫מסרו בימים הקודמים‪.‬‬
‫סמוך לשעה ‪ 12:00‬נכנסו זקני אנ"ש‬
‫ל"ג"ע התחתון" ומסרו לרבי את הפ"נ‬
‫הכללי עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א וכלל‬
‫ישראל‪ .‬הרבי הביט בתחילתו ואמר‬
‫"נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן" —‬
‫כל הפ"נ נכלל וניתן בתחלתו ולא יעכבו‬
‫את הציבור כדי לקרוא את ה"פדיון"‬
‫עתה‪.‬‬
‫אח"כ אמר הרבי ברכה שארכה‬
‫מספר דקות‪ .‬הברכה הוגהה על ידו‬
‫ובכותרת "(ערב ראש השנה) ה'תשד"מ"‬
‫העיר הרבי‪:‬‬
‫"ר"ת "תהי' שנת דברי משיח" —‬
‫בהמשך ל(שנות) "(תהי' שנת) ביאת‬
‫משיח" ו(תהי' שנת) גאולת משיח"‬
‫— לימוד התורה מפיו של משיח (ראה‬
‫לקו"ת צו יז‪ ,‬א‪ .‬שער האמונה פנ"ו ואילך‪.‬‬
‫ועוד)"‪.‬‬
‫בשעה ‪ 1:30‬נסע ל"אוהל" (לפני צאתו‬
‫קיבל עוד מספר פ"נים)‪ ,‬וחזר כשעה‬
‫לפני השקיעה‪ .‬נסע לביתו וחזר כעבור‬
‫‪ 10‬דקות‪ .‬עם שובו נכנס לבית־הכנסת‬
‫לתפלת מנחה‪.‬‬
‫ליל א' דראש־השנה‬
‫הרבי נכנס לבית־הכנסת כשבידו‪,‬‬
‫מלבד הסידור‪ ,‬תהלים "יהל אור"‪.‬‬
‫התיישב במקומו‪ ,‬לכמה דקות‪ ,‬לאמירת‬
‫תהלים ואחר כך התפללו תפלת ערבית‬
‫(לא שרו "אבינו מלכנו" והרבי ביאר זאת‬
‫בהתוועדות של יום ב' דר"ה)‪.‬‬
‫לאחר התפלה פנה לעבר הקהל‬
‫ואמר בקול רם‪" :‬לשנה טובה תכתב‬
‫ותחתם"‪.‬‬
‫יום א' דראש־השנה‬
‫לתפלת שחרית נכנס הרבי כשבידו‬
‫האחת סידורו ותהלים "יהל אור" ובשני'‬
‫שני שופרות עטופים במטפחת‪ .‬אחריו‬
‫הלכו המזכירים כשבידיהם שלש‬
‫חבילות של "פ"נים"‪ .‬הן הונחו על שולחן‬
‫קטן הסמוך למקומו של הרבי‪.‬‬
‫כשנקרא הרבי לעלות למפטיר‬
‫לקח עימו את הסידור ואת השופרות‬
‫והמזכירים הביאו את ה"פנים"‪ .‬את‬
‫ההפטרה אמר הרבי בקול שקט‪ .‬לאחר‬
‫ההפטרה כיסה הרבי את עצמו‪ ,‬ואת‬
‫חבילות הפ"נים בטליתו‪ ,‬לזמן־מה‪ .‬ואחר‬
‫כך פתח באמירת "למנצח" והפסוקים‪.‬‬
‫אמר את הברכות והתקיעות היו בקלות‪,‬‬
‫יחסית‪.‬‬
‫בשובו למקומו עשה הרבי את‬
‫סיבוב "החזרת הפנים" (בשני ימי ר"ה)‬
‫במהירות‪.‬‬
‫בסוף ברכת "זכרונות"‪ ,‬בתפילת‬
‫מוסף‪ ,‬ירד הרבי מהבימה ועלי' עלו‬
‫הכהנים‪ .‬הרבי חזר למקומו עם סיום‬
‫התפלה (לאחר תקיעת ל' הקולות) ופנה‬
‫לעבר הקהל כשהוא מאזין להודעות‬
‫הגבאי‪.‬‬
‫בשעה ‪ 6:00‬התפללו תפלת מנחה‬
‫וזמן מה לאחרי' יצא הרבי לחצר בה‬
‫ישנה בריכת ה"תשליך"‪ .‬הרבי נכנס אל‬
‫תוך החצר בלוויית המזכירים וכמה‬
‫מזקני אנ"ש‪ ,‬אמר את סדר התשליך‪,‬‬
‫והחל להתקדם לעבר הפתח‪ .‬בדרכו‪,‬‬
‫נעצר וניער את שולי הטלית־קטן‪ .‬לאחר‬
‫צאת הרבי ומלוויו נכנסו כל הקהל‪.‬‬
‫ליל ב' דראש־השנה‬
‫מיד עם כניסת הרבי לבית־הכנסת‪,‬‬
‫התפללו תפלת ערבית (ולא שרו "אבינו‬
‫מלכנו")‪ .‬בסיום התפלה אמר הרבי‬
‫"קדיש" (היום הוא יארצייט של הרבנית‬
‫שיינא בת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע)‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪57‬‬
‫יום ב' דראש־השנה‬
‫כשנכנס הרבי לתפלת שחרית היו‬
‫בידו‪ ,‬מלבד סידורו‪ ,‬התהלים והשופרות‬
‫— כאתמול‪ ,‬גם סידור עם דא"ח‪ .‬לאחר‬
‫התקיעות עטף הרבי את צווארו הק'‬
‫במטפחת חדשה וחזר למקומו‪ .‬הרבי‬
‫אמר "קדיש"‪ ,‬כולל את זה שלאחר‬
‫קריאת התורה (הרבי הלך לבימת‬
‫הקריאה בסיום קריאת חמישי ונשאר‬
‫למפטיר)‪.‬‬
‫בסיום התפלה הודיע הגבאי את‬
‫התחלת הזמן בו אפשר להדליק נש"ק‬
‫(לידיעת המעוניינים לקבל את שבת‬
‫לפני ההתוועדות)‪ ,‬אך ההודעה הייתה‬
‫בצורה כזו שהשתמע מדבריו כי הוא‬
‫מתכון להודיע את זמן הדלקת הנרות‪,‬‬
‫הרבי הראה בידו הק'‪ ,‬סימן לפלא ותמי'‬
‫והגבאי הסביר את עצמו‪ .‬התרגשותו‬
‫לא שככה‪ ,‬כנראה‪ ,‬וגם לגבי זמן תפלת‬
‫מנחה הוא נקב בשעה לא סבירה כלל‪.‬‬
‫הרבי הראה שוב סימן לפליאה‪...‬‬
‫תפלת מנחה התקיימה בבית‬
‫הכנסת הקטן ובשעה ‪ 7:00‬נכנס הרבי‬
‫להתוועדות‪ .‬נטל ידיו לסעודה ובירך‬
‫"המוציא"‪ ,‬הרבי ביקש שכל הקהל ייטול‬
‫את ידיו‪.‬‬
‫[אחר כך ציוה להכריז את פרטי‬
‫ההלכות הקשורות בסעודה בערב ש"ק‬
‫("פורס מפה" ואמירת "רצה" ו"יעלה‬
‫ויבוא" בברכת המזון)‪ ,‬הגבאי המכריז‬
‫הודיע הודעה מבולבלת בה עורבו ענינו‬
‫הקידוש וברהמ"ז זה בזה‪ .‬הרבי תיקן‬
‫אותו אך הוא עדיין לא הצליח להודיע‬
‫דבר ברור והרבי אמר להר"מ מענטליק‬
‫שי' פרט נוסף‪ ,‬בינתיים המשיך הגבאי‬
‫בהכרזותיו והרב מענטליק ניסה להודיע‬
‫‪58‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫את שאמר לו הרבי‪ ,‬כך שנוצר מצב מוזר‬
‫למדי‪ ...‬הרבי הביט עליהם בחיוך עד‬
‫שהכל הובהר‪]...‬‬
‫הרבי פתח בשיחה קצרה בדבר‬
‫הזכרת שמות רבותינו נשיאנו בר"ה‪,‬‬
‫הסביר את טעם המנהג — הזכרת זכות‬
‫אבות והמשיך כי זהו גם טעם המנהג‬
‫לשיר את "אבינו מלכינו" לפני התפלות‬
‫בר"ה‪ ,‬שכן זהו ניגונו של אדמו"ר הזקן‬
‫ובכך מעוררים את זכותו‪ .‬הרבי הוסיף‬
‫כי כאשר מתקרבים לגאולה והעבודה‬
‫המוטלת על דורנו היא "המעשה הוא‬
‫העיקר" — אין מקום לניגון זה בתפלות‬
‫אלו בהם אין אומרים "אבינו מלכנו"‬
‫בפועל וזו היא הסיבה לכך שלא שרו‬
‫"אבינו מלכנו" לפני תפלות ערבית‪.‬‬
‫עם סיום השיחה‪ ,‬הורה לשיר את‬
‫ניגוני כל אחד מהנשיאים החל מניגון‬
‫"שלש תנועות" ועד ל"אתה בחרתנו"‬
‫(בניגון של אדמו"ר הזקן התחילו "אבינו‬
‫מלכנו" והרבי העיר כי נמצאים בערב‬
‫שבת היום והניגון הוחלף ל"לקראת‬
‫שבת")‪.‬‬
‫לאחר הניגונים‪ ,‬הורה הרבי כי מישהו‬
‫יפרוס מפה ויקדש‪ .‬הרבי גם ביקש‬
‫להכריז כי המקדש מוציא י"ח את כל‬
‫המעוניינים‪ .‬המכריזים לא הבינו משום‬
‫מה‪ ,‬על מי מוטלת חובת ההודעה הפעם‬
‫ונוצרה המולה מסוימת‪ .‬הרבי העיר על‬
‫כך‪" :‬וגילו ברעדה‪."..‬‬
‫ציווה לנגן את הניגון שלפני מאמר‬
‫ואמר מאמר ד"ה "זה היום תחילת‬
‫מעשיך" שנמשך למעלה משעה‪.‬‬
‫לאחר מכן ברך הרבי ברהמ"ז על‬
‫הכוס‪ .‬הרבי אמר גם את "הרחמן" של‬
‫שבת‪ ,‬אם כי לא אמר "רצה" ובסיום‬
‫ברכת המזון הסביר כי אף שאם לא‬
‫אכלו כזית לאחר השקיעה אין אומרים‬
‫"רצה"‪ ,‬אך בכל זאת‪ ,‬נכון לומר "הרחמן‬
‫הוא ינחילנו ליום שכולו שבת‪ ,"..‬שכן‬
‫בלאו הכי מותר להפסיק שם‪.‬‬
‫אח"כ אמר כי עתה יהי' הסדר כך‪ :‬את‬
‫היין מ"כוס של ברכה" יחלקו בע"ה מחר‬
‫בסעודת רעוא דרעוין ובינתיים — שתהי'‬
‫לכל אחד מנוחה ותענוג בכל העניינים‪...‬‬
‫הרבי נתן את שיורי החלה לר' משה‬
‫ירוסלבסקי שי' ואת שיורי היין הותיר‬
‫למחרת‪ .‬לאחר מכן קם והלך למקומו‬
‫לתפלת ערבית‪.‬‬
‫אמר ה"קדיש יתום" שלפני "כגוונא"‪.‬‬
‫ש"ק‪ ,‬ג' תשרי‪ ,‬שבת־שובה‬
‫‪ — 1:30‬התוועדות‪.‬‬
‫קידש על היין ופתח בביאור ההוראה‬
‫משמותי' של השבת‪ .‬השם "שבת‬
‫תשובה"‪ ,‬מורה על התשובה בפועל‬
‫ואילו השם "שבת שובה"‪ ,‬בלשון ציווי‪,‬‬
‫מורה על החיוב לעלות לדרגה נעלית‬
‫יותר בתשובה‪ ,‬שהרי ככל שמתעלים‬
‫בעבודת התשובה יש להוסיף ולהעלות‬
‫יותר‪.‬‬
‫הרבי המשיך והסביר בשיחה הבאה‪,‬‬
‫כי מסמיכות השבת לר"ה יש ללמוד‬
‫שנדרשת תשובה נעלית יותר גם‬
‫מזו שנעשתה בר"ה‪ .‬העילוי מתבטא‬
‫באופן העבודה בשבת‪ ,‬עבודה מתוך‬
‫תענוג‪ .‬הרבי התבטא‪ ,‬כי ישנם בעלי‬
‫"מרה־שחורה" הסבורים שכל ענין של‬
‫קדושה ("פרומקייט") קשור באנחה‬
‫("קרעכצן")‪ ...‬יש אמנם על מה להיאנח‪,‬‬
‫אך עבודת ה' צריכה להיות בשמחה ורק‬
‫בזמנים מסוימים יש להיאנח על הגלות‪.‬‬
‫מאמר (כעין שיחה) ד"ה "שובה‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫בשיחה השלישית‪ ,‬שאל הרבי את‬
‫השאלות ברש"י (ר"פ האזינו) ובלקוטי‬
‫לוי"צ על הזוהר בביאור הפסוק "כי חלק‬
‫ה' עמו יעקב חבל נחלתו" הקשור גם‬
‫לר"ה בו הייתה הבחירה בבנ"י‪.‬‬
‫בשיחה האחרונה הסביר את הביאור‬
‫ברש"י ובלקוטי לוי"צ‪ .‬בסיום‪ ,‬הורה לחזן‬
‫לנגן "שיבנה ביהמ"ק"‪ .‬לאחר ברכה‬
‫אחרונה הוחל בהכנות לחלוקת "כוס של‬
‫ברכה" אך הרבי הודיע‪ ,‬להפתעת הכל‪,‬‬
‫שחלוקה זו תתקיים לאחר התוועדות‬
‫נוספת שתתחיל סמוך לשקיעה (כיון‬
‫שאז אין צורך ב"פורס מפה ומקדש"‪.)...‬‬
‫*‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪59‬‬
‫כאמור‪ ,‬בא הדבר בהפתעה ואף לא‬
‫היו חלות מן המוכן‪ .‬מאי שם אולתרו‬
‫שתי מצות‪...‬‬
‫אח"כ הורה לשיר "האפ קאזאק"‪,‬‬
‫ניגון הכנה‪ ,‬ניגון ד' בבות לאדה"ז ו"ניע‬
‫זשוריצ'י"‪.‬‬
‫הרבי נכנס להתוועדות השני' בשעה‬
‫‪ 7:00‬ונטל ידיו לסעודה‪.‬‬
‫בסיום‪ ,‬הזכיר הרבי אודות יהודי רוסי'‬
‫הנמצאים מאחורי מסך הברזל‪ ,‬וסיים‬
‫בברכה‪ :‬שיצאו בקרוב ממש ממיצר זה‬
‫ושיקויים בהם היעוד "קהל גדול ישובו‬
‫הנה"‪ .‬אח"כ הזכיר אודות המבצעים‬
‫ובירך ברכת המזון (ההתוועדות נמשכה‬
‫כשעה וחצי)‪.‬‬
‫בשיחה הראשונה‪ ,‬הוסברו ההוראות‬
‫שיש ללמוד מקביעותו של ר"ה בשנה זו‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הדגיש הרבי את מעלתה של‬
‫שנת העיבור‪ ,‬שמטרתה להשלים את‬
‫חסרון שנת הלבנה ביחס לשנת החמה‪.‬‬
‫הדבר קשור לר"ה‪ ,‬בו הודגשה מטרת‬
‫הבריאה‪" :‬אשר ברא אלקים לעשות" —‬
‫לתקן ולהשלים‪.‬‬
‫הרבי המשיך ואמר בשיחה השני'‬
‫שיש מעלה מיוחדת בשנה זו שהיא‬
‫שנה שלימה‪ ,‬בה שפ"ה ימים ובה מספר‬
‫שלם של שבועות "תמימות" כששת ימי‬
‫בראשית‪ .‬בסיום השיחה הורה לשיר‬
‫"ופרצת"‪.‬‬
‫בשיחה השלישית‪ ,‬ביאר הרבי מעלה‬
‫נוספת בקביעות השנה‪ :‬צום גדלי' בטל‪,‬‬
‫בהיותו חל בשבת והופך ליום שמצווה‬
‫לענגו באכילה ושתי' והדבר רומז על‬
‫הגאולה‪ ,‬כאשר הצומות יהפכו לששון‬
‫ושמחה‪ .‬אלו שדרכם להיאנח תמיד‪,‬‬
‫המשיך הרבי‪ ,‬יטענו‪ :‬כיצד אומרים‬
‫שהצום התבטל‪ ,‬והלא מחר עלינו‬
‫לצום! והתשובה‪ :‬טיפש שכמותך! למה‬
‫להמתין למחר בבוקר‪ ,‬הרי עוד בתפלת‬
‫ערבית נאמר "את צמח דוד עבדך מהרה‬
‫תצמיח" ומשיח צדקנו יבוא עוד הלילה!‬
‫בהמשך‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬שישנם מעלות‬
‫נוספות בקביעות השנה‪ ,‬אך אין זמן‬
‫לבאר את כולן‪ ,‬כי אז מי יודע מתי תגמר‬
‫ההתוועדות ויש עוד לחלק משיורי "כוס‬
‫של ברכה"‪...‬‬
‫‪60‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫התפללו תפלת ערבית‪ ,‬הרבי‬
‫שליט"א הבדיל על ה"כוס של ברכה"‬
‫ולאחר מכן החלה החלוקה‪ .‬כשעה וחצי‬
‫עמד הרבי ונתן בידו הק' מעט יין לכל‬
‫אחד מן הניגשים‪ .‬כנהוג‪ ,‬שרו העומדים‬
‫מסביב והפעם הי' הרבי בשמחה גדולה‪.‬‬
‫כמעט בכל אחד מהפעמים שהחלוקה‬
‫הופסקה‪ ,‬לזמן־מה‪ ,‬כדי למלא שוב את‬
‫הכוס — עודד הרבי את השירה כשהוא‬
‫מניף ידו בעוז‪.‬‬
‫בסיום החלוקה הובא לרבי כסאו‬
‫והוא ישב לומר ברכה אחרונה‪ .‬לאחר‬
‫מכן קם ממקומו‪ ,‬הזיז מעט את הסידור‬
‫והקריבו לר"מ הארליג שעמד בסמוך‬
‫והחל לומר "ויתן לך"‪ .‬אח"כ החל הרבי‬
‫לשיר "כי בשמחה תצאו" ויצא את בית־‬
‫הכנסת‪ .‬לאחר כרבע שעה נסע לביתו‪.‬‬
‫[במהלך חלוקת "כוס של ברכה" נתן‬
‫מישהו לרבי מכתב והרבי הכניסו בכיסו‬
‫תוך שהוא ממשיך‪ ,‬בידו השני' למזוג את‬
‫היין והתור התקדם כרגיל‪.‬‬
‫כשניגש ר' שלמה מיידנצ'יק אמר לו‬
‫הרבי משהו בהמשך להתוועדות ליל‬
‫ער"ה‪ .‬לר' אלי' לנדא שי' נתן משקה גם‬
‫עבור אביו הרב יעקב שליט"א]‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬ד' תשרי‪ ,‬צום גדלי' (נדחה)‬
‫בתפלת שחרית‪ ,‬נכנס הרבי לבית‬
‫הכנסת ל"סליחות" וקריאת התורה‪.‬‬
‫בסיום הסליחות שרו "אבינו מלכנו"‪,‬‬
‫והרבי עודד את השירה כשהוא מכה‬
‫בידו על העמוד זמן רב יחסית‪ ,‬כך שחזרו‬
‫על הניגון שלשה פעמים‪ .‬הרבי עלה‬
‫ל"שלישי"‪ .‬כבכל יום שני וחמישי הונח‬
‫על ה'סטנדר' גם תהלים אך הרבי לא‬
‫השתמש בו אלא בסידור שהניח מישהו‬
‫אחר (כשבא הרבי לבית־הכנסת הי'‬
‫"ויכוח" מי יזכה בתהלים ו"המתווכחים"‬
‫לא השכילו לסיימו עד בוא הרבי‪ .‬כך‬
‫שיתכן והרבי הבחין בכך‪)...‬‬
‫בשעה שלש ורבע בערך‪ ,‬נכנס הרבי‬
‫לתפלת מנחה‪ ,‬עלה למפטיר‪ .‬בסיום‬
‫התפלה אמר שיחה שארכה למעלה‬
‫מחצי שעה‪.‬‬
‫בפתח השיחה הסביר הרבי את‬
‫ענינו של המנהג לומר "דברי כיבושין"‬
‫בתענית ולאחר מכן עמד על המיוחד‬
‫בצום גדלי' המבטא את תכלית ירידת‬
‫הגלות‪ ,‬כיון שאז נתפוררה האחדות‬
‫אפילו אצל שארית הפליטה שהייתה‬
‫מלוכדת סביב גדלי'‪ .‬כיון שהירידה היא‬
‫צורך עלי' — הסביר הרבי — הרי שדווקא‬
‫מצום גדלי' מגיעים לתכלית העילוי של‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫בהמשך השיחה עמד הרבי על‬
‫המיוחד שבקביעות שנה זו‪ ,‬בה צום‬
‫גדלי' נדחה והזכיר את פתגם רבותינו‬
‫נשיאינו — "הלוואי זאל ער נדחה ווערן‬
‫באמת" (=הלוואי שידחה באמת)‪ .‬כן‬
‫ביאר את ההוראה מקביעותו של צום‬
‫גדלי' בפרשת "וזאת הברכה" ואת‬
‫ההוראה משיעור התהילים של יום ד'‬
‫בחודש‪.‬‬
‫בסיום השיחה אמר הרבי כי ישתתף‬
‫בנתינת הצדקה ע"י חלוקת שטרות של‬
‫דולר ל"טנקיסטים" עבור כל הקהל כדי‬
‫לתת את הדולר לצדקה ומה טוב — ביום‬
‫התענית‪ .‬וסיים בברכה שהוספה זו‬
‫במצות הצדקה‪ ,‬תוסיף בכתיבה וחתימה‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪61‬‬
‫טובה ובקרוב ממש — "היום" — אתי מר‬
‫דא מלכא משיחא‪.‬‬
‫בסיום השיחה זז הרבי ממקומו‪ ,‬עמד‬
‫ליד השולחן הקטן עליו הונחו הדולרים‬
‫ונתן ל'טנקיסטים' שניגשו חפיסות‬
‫דולרים כדי לחלק לכל הקהל‪ .‬הרבי‬
‫שאל את כמה מן הניגשים "האם אתה‬
‫טנקיסט"?‪ ,‬לאחד מהם שהשיב בשלילה‪,‬‬
‫אמר‪ :‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬אתה עומד כאן? גם‬
‫הצלם‪ ,‬מר פריידין‪ ,‬הי' בין הניגשים‪ .‬הרבי‬
‫נתן לו שני דולר באמרו‪ ,‬אינך 'טנקיסט'‪,‬‬
‫לכן קח דולר אחד בשבילך ואת השני —‬
‫תן ל'טנקיסט'‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬ה' תשרי‬
‫לקריאת התורה נכנס הרבי לבית־‬
‫הכנסת הקטן‪.‬‬
‫*‬
‫בצהרים התקיים‪ ,‬בבית־הכנסת‬
‫הגדול‪ ,‬כינוס לילדי צבאות השם‪.‬‬
‫ב־‪ 2:15‬ירד הרבי לתפלת מנחה‪ ,‬וכרגיל‬
‫בכינוסים אלו שרו הילדים "אשרי"‪,‬‬
‫"עלינו לשבח" ואת הפסוקים "אל‬
‫תירא"‪" ..‬אך צדיקים"‪ .‬עם סיום התפלה‬
‫אמרו הילדים את י"ב הפסוקים ומארז"ל‬
‫המפורסמים‪ ,‬כשהפעם בולטים‪ ,‬בין‬
‫הנקראים לאמרם על הבימה‪ ,‬ילדי‬
‫האורחים השונים מרחבי תבל‪ .‬אח"כ‬
‫שרו הילדים את השיר "ווי וואנט משיח‬
‫נאו" ולאחר מכן אמר הרבי שיחה בת‬
‫שלשה קטעים כשבין קטע לקטע‬
‫מאזינים הילדים לתרגום הדברים מפי‬
‫המנחה — הרב יעקב י‪ .‬העכט שי'‪.‬‬
‫בקטע הראשון של השיחה הסביר‬
‫הרבי את המשמעות המיוחדת של‬
‫כינוס זה‪ ,‬המתקיים בעשרת ימי תשובה‬
‫‪62‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫ומיד לאחר ר"ה‪ ,‬בו יש להחליט‪ ,‬מתוך‬
‫שמחה רבה‪ ,‬להוסיף עוד יותר בתורה‬
‫ובמצוות‪.‬‬
‫בקטע השני עמד הרבי על ההוראה‬
‫משיעור החומש היומי‪" :‬וללוי אמר‪...‬‬
‫יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"‪.‬‬
‫היצר הרע — אמר הרבי — בא וטוען‬
‫באזני הילד היהודי‪ :‬כיצד שייך הדבר‬
‫אליך? כיצד תוכל אתה‪ ,‬ילד קטן שזה‬
‫עתה התחיל ללמוד תורה‪ ,‬להורות לעם‬
‫ישראל את משפטי ה'? הרבי הסביר כי‬
‫היצר הרע רוצה רק לרמות את הילד‬
‫ולהעלים ממנו את האמת‪ .‬ביכולתו של‬
‫כל ילד להראות דוגמה חיה בהתנהגותו‬
‫ע"פ ציוויי התורה ולהיות בכך מאלו‬
‫המורים משפטי ה'‪.‬‬
‫בקטע האחרון ביאר את ההוראה‬
‫משיעור התהילים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬אמר‬
‫הרבי שהכינוס יסתיים בעניין של‬
‫צדקה‪ ,‬כאשר ייתן לכל אחד שלש‬
‫מטבעות‪ :‬אחת לצדקה בקשר לעשי"ת‪,‬‬
‫השני' לצדקה בקשר לתפילת מנחה‬
‫והשלישית — לעשת בה כטוב בעיניו‪.‬‬
‫הילדים שרו‪ ,‬לפי הוראת הרבי‪" ,‬עוצו‬
‫עצה ותופר"‪" ,‬ווי וואנט משיח נאו"‪ ,‬החזן‬
‫ניגן "שיבנה ביהמ"ק ולבסוף שרו "אך‬
‫צדיקים"‪ .‬כל זאת — בעידודו המלהיב‬
‫של הרבי שליט"א‪.‬‬
‫*‬
‫ב־‪ 9:30‬נכנס הרבי לתפלת ערבית‬
‫ועבר לפני התיבה לרגל יום השנה‬
‫לפטירת אמו הרבנית חנה ע"ה‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬ו' תשרי‬
‫בשעה ‪ 9:45‬ירד הרבי לתפלת‬
‫שחרית‪ .‬כמנהגו‪ ,‬נכנס לבית־הכנסת‬
‫כשהוא עטוף בטלית ומעוטר בתפילין‬
‫וניגש אל ה"עמוד"‪ ,‬כשהוא מתחיל את‬
‫המשנה "איזהו מקומן"‪ .‬בסוף ברייתא‬
‫דר' ישמעאל‪ ,‬הגבי' קולו בפסקה "דבר‬
‫הלמד מענינו"‪ ,‬סיים את הקטע "יה"ר‪..‬‬
‫שיבנה‪ "..‬ואמר את הקדיש‪.‬‬
‫לאחר נפילת אפים אמר הרבי את‬
‫'אבינו מלכנו' הקצר‪ ,‬המשיך "ואנחנו‬
‫לא נדע" ואמר את חצי הקדיש‪ .‬המזכיר‬
‫ריל"ג ניגש אל הרבי והעיר על כך שלא‬
‫אמרו 'אבינו מלכנו' הארוך‪ .‬הרבי הכה‬
‫בידו על הסטענדר לסימן כי יתחילו את‬
‫הניגון‪ ,‬הארון נפתח‪ ,‬אמרו את כל נוסח‬
‫'אבינו מלכנו' והמשיכו 'אשרי‪.'...‬‬
‫*‬
‫בתפלת מנחה ישב הרבי לנפילת‬
‫אפים על כסאו שהוכן ליד "עמוד" הש"ץ‬
‫ועם קומו רמז שיתחילו לשיר "אבינו‬
‫מלכנו"‪.‬‬
‫*‬
‫תפלת ערבית התקיימה ב־‪,9:15‬‬
‫בביהכנ"ס הקטן וב־‪ 9:30‬נכנס הרבי‬
‫להתוועדות‪.‬‬
‫*‬
‫בהתוועדות זו נכח קהל רב‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫בינתיים הגיעו עוד אורחים רבים ורבים‬
‫מאנ"ש ברחבי ארה"ב שאינם יכולים‬
‫לעזוב את מקומם בר"ה‪ .‬התוועדות גם‬
‫הועברה בשידור ישיר ברדיו ובטלוויזיה‪.‬‬
‫הרבי פתח את ההתוועדות בברכה‪,‬‬
‫בלשון הכתוב‪ :‬ברוך הבא בשם ה'‬
‫בירכנוכם מבית ה' וביאר בהרחבה את‬
‫תוכן הפסוק המדגיש את התאחדות‬
‫היחיד עם הרבים‪.‬‬
‫בין השיחות ניגש אל הרבי הרב רא"א‬
‫יאלעס שי' ומסר פתק‪ .‬הרבי הביט בו‬
‫והניחו בסידורו‪ .‬הוא גם שוחח מעט עם‬
‫הרבי קרוב לסיום ההתוועדות‪.‬‬
‫בשיחה השני' דובר בהרחבה אודות‬
‫שני הקווים — קביעות והתחדשות‪,‬‬
‫ששילובם מודגש בשנת העיבור בהיותה‬
‫מאחדת את שנת החמה (המורה על‬
‫קביעות) ושנת הלבנה (המורה על שינוי‬
‫וחידוש)‪ .‬הרבי הסביר כיצד מתבטאים‬
‫שני קוים אלו בחינוך‪ :‬מצד אחד‪ ,‬חשוב‬
‫לקבוע בנפש הילד עקרונות ויסודות‬
‫מוצקים שאין לזוז מהם אך יחד עם זאת‬
‫יש להדגיש את החובה לשגשג ולעלות‬
‫מעלה מעלה‪ .‬הרבי הסביר גם כי שני‬
‫קוים אלו נובעים משתי תכונות הפכיות‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪63‬‬
‫בנפש‪" :‬בור סוד שאינו מאבד טיפה" —‬
‫חיזוק וביסוס הקיים‪ ,‬לעומת "כמעיין‬
‫המתגבר" — התחדשות מתמדת‪ .‬מיהודי‬
‫— אמר הרבי — נדרשת מסירות נפש כדי‬
‫לשלב את שני הקווים כהוראתה של‬
‫שנת העיבור‪.‬‬
‫בין השיחות ניגש אל הרבי הרב ר"ש‬
‫עלבערג שי' ושוחח עמו כ־‪ 5‬דקות‪.‬‬
‫הרבי המשיך בשיחה הבאה והסביר‬
‫כיצד צריכים שני קוים אלו להתבטא‬
‫בהנהגת מדינה‪ ,‬כאשר עלי' לשאוף‬
‫להתבססות על עקרונות מוצקים של‬
‫צדק ויושר‪ ,‬ועם זאת לשאוף לצמיחה‬
‫וגידול‪ .‬בהקשר לכך אמר הרבי‪ ,‬שאין‬
‫למדינה להצטמצם בגבולתי' וכי עלי'‬
‫לסייע גם בהתפתחותן של מדינות‬
‫אחרות‪ .‬קיים הכרח — המשיך הרבי‬
‫— שמדינה זו תפעל יותר למען מתן‬
‫אפשרות הגירה לרוצים לצאת מן‬
‫המדינה ההיא (הכוונה לרוסי')‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫בהמשך דיבר הרבי אודות הנהגת‬
‫"רגע של שתיקה" בתחילת יום הלימודים‬
‫בבתי הספר במדינה‪ ,‬בו יחשבו הילדים‬
‫אודות בורא העולם ומנהיגו‪ .‬הרבי‬
‫הדגיש כי תפקידו האמיתי של בית‬
‫הספר הוא‪ ,‬להיות "בית חינוך" ולא רק‬
‫להקנות ידיעות‪.‬‬
‫בחלקה השני של השיחה ערך‬
‫הרבי "סיום" (כנהוג ב"יארצייט")‪ .‬הרבי‬
‫השווה את סיומן של המסכתות מו"ק‬
‫ותמיד וקישר את הביאור לשני הקווים‬
‫האמורים — קביעות והתחדשות‪.‬‬
‫כן הסביר כי גם בעניין ה"יארצייט"‬
‫מתבטאים שני קוים אלו כאשר‬
‫מודגשת‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬האמונה בנצחיות‬
‫הנשמה ולאידך גיסא — עליית הנשמה‬
‫ביום היארצייט‪.‬‬
‫בסיום השיחה‪ ,‬הזכיר הרבי על‬
‫המגבית לטובת "קרן חנה" ואמר‬
‫שלאחר מכן יחלקו שטרות של דולר‬
‫אחד (מספר המורה על אחדות) ע"י‬
‫ה'טנקיסיטים' והורה לשיר ניגון הכנה‪,‬‬
‫וניגון אדמו"ר הזקן‪.‬‬
‫לאחרי ניגונים אלו הורה לחזן לשיר‬
‫"יה"ר‪ ..‬שיבנה" ואח"כ התחיל בעצמו‬
‫"ניעט ניעט ניקאווא" והזכיר אודות‬
‫ברכה אחרונה‪.‬‬
‫הרבי נתן את שיורי המזונות לר"מ‬
‫ירוסלבסקי ולאחר שקם ממקומו‪,‬‬
‫כשבידו שקית הנייר הגדולה שלתוכה‬
‫נאספו מעטפות ה"מגבית"‪ ,‬התכופף‬
‫מעט אל הרמקול והתחיל את השיר "כי‬
‫בשמחה תצאו"‪ .‬חזר לחדרו וכעבור רבע‬
‫שעה נסע לביתו‪.‬‬
‫*‬
‫היום התפרסם "מכתב־כללי" הנושא‬
‫את התאריך "יום שלישי שהוכפל בו‬
‫כי טוב‪ ,‬פרשת וזאת הברכה אשר ברך‬
‫משה‪ ,‬ששי לחדש השביעי‪ ,‬ה'תשד"מ"‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של המכתב מוסיף‬
‫הרבי פרטים שונים לשני המכתבים‬
‫הקודמים (מח"י אלול וממוצש"ק כ"ה‬
‫אלול)‪ ,‬בהם ביאר את ענינה של קביעות‬
‫ש‪.‬ז‪ ,.‬כאשר ר"ה סמוך לשבת־שובה והוא‬
‫חל בפרשת האזינו — וההוראות מכך‪.‬‬
‫בהמשך עומד הרבי‪ ,‬בהרחבה‪ ,‬על‬
‫תוכנה והוראותי' של שנת העיבור (תוכן‬
‫הדברים הוסבר‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬גם בהתוועדות‬
‫היום‪ ,‬ועיין לעיל ב'מבוא')‪ .‬בשולי‬
‫הגיליון באו‪ ,‬כמו בשאר המכתבים‪,‬‬
‫מראי מקומות מפורטים והערות רבות‪.‬‬
‫הרבי מסיים את המכתב (המופנה "אל‬
‫כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם‪,‬‬
‫ה' עליהם יחיו")‪ ,‬ושהתפרסם‪ ,‬אגב‪ ,‬עם‬
‫צילום חתימת יד־קדשו‪" :‬בכבוד ובברכת‬
‫חתימה וגמר חתימה טובה"‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬ז' תשרי‬
‫הרבי נסע ל"אוהל"‪ .‬עם שובו‪,‬‬
‫כמחצית השעה לאחר ה"שקיעה"‪ ,‬יצא‬
‫לתפלת מנחה וכרבע שעה לאחר סיומה‬
‫— לתפלת ערבית‪ .‬שתיהן התקיימו בבית‬
‫הכנסת הגדול‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬ח' תשרי‬
‫הרבי נסע ל"אוהל"‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬ט' תשרי‪ ,‬ערב יוהכ"פ‬
‫ב־‪ 6:50‬בבוקר הגיע הרבי ל־‪770‬‬
‫ולאחר כרבע שעה יצא מחדרו כשבידיו‬
‫תרנגול לבן‪ ,‬בו ערך את ה'כפרות'‬
‫בחדרו‪ .‬קודם לכן‪ ,‬הרבי המשיך לחצר‬
‫(מצד ימין‪ ,‬במקומה של הסוכה) שם‬
‫מסר את התרנגול לשחיטה‪ .‬לאחר‬
‫השחיטה ברך "‪ ...‬על כיסוי הדם בעפר"‬
‫ובאמצעות נוצה שנתן לו השוחט כיסה‬
‫את הדם‪.‬‬
‫כחצי שעה לאחר מכן יצא הרבי‬
‫לנסוע למקווה‪ .‬בדרכו‪ ,‬נתן מטבעות‬
‫לצדקה לכמה ילדים וגם לנער צעיר‬
‫שעמד ביניהם‪ .‬כשהגיע סמוך למכונית‪,‬‬
‫הסתובב‪ ,‬ונתן חופן מטבעות לרוכל עני‬
‫(הוא נתן לרבי לוח־כיס לשנת תשד"מ)‪.‬‬
‫בשובו‪ ,‬הבחין‪ ,‬בפינת הרחוב‪ ,‬בהרב‬
‫חדקוב שי' והורה לנהג ר"י קרינסקי‬
‫לעצור ולקרוא לו להיכנס (הוא נסע‬
‫עם הרבי ל־‪ 770‬ולאחר שהרבי יצא‬
‫מהמכונית‪ ,‬לקח אותו הנהג למחוז‬
‫חפצו)‪.‬‬
‫*‬
‫בערב יום כיפור נוהג הרבי להתפלל‬
‫תפלת שחרית בציבור ובשנה זו נכנס‬
‫לבית־הכנסת בשעה ‪.9:10‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪65‬‬
‫זמן קצר לאחר התפלה החלה‬
‫חלוקת ה"לעקאח"‪ .‬התור התנהל‪,‬‬
‫במהירות יחסית‪ ,‬לפי מספרים שחולקו‬
‫עוד לפני התפלה‪ .‬כשעתיים עמד הרבי‬
‫בפתח חדרו ונתן לכל אחד פרוסת‬
‫לעקאח בידו כשהוא מברך "לשנה‬
‫טובה ומתוקה"‪ .‬החלוקה ארכה‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫כשעתיים ולאחר הפסקה קצרה היא‬
‫נמשכה עוד מספר דקות‪ .‬מאוחר יותר‬
‫נסע הרבי לביתו‪ ,‬לזמן קצר‪.‬‬
‫ב־‪ 3:15‬נכנס לתפלת מנחה ולאחרי'‬
‫אמר את ה"ברכה הכללית" שארכה כ־‪20‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫(כעבור מספר ימים יצאו הדברים‬
‫לאור‪ ,‬מוגהים ע"י הרבי)‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬חזר הרבי לחדרו והמשיך את‬
‫חלוקת הלעקאח‪ ,‬שנפסקה לפנה"צ כנ"ל‪.‬‬
‫*‬
‫דקות ספורות לאחר זמן הדלקת‬
‫הנרות נכנס הרבי לבית הכנסת הקטן‬
‫‪66‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫ל"ברכת התמימים"‪ .‬בתוך האולם נכחו‬
‫רק הת' המבוגרים (מעל גיל ‪ )22‬ובחדר‬
‫השני — ה"קבוצה" מאה"ק‪ .‬שאר הת'‬
‫עמדו בחצר (ב"סוכה") ויכלו לראות‬
‫מבעד לחללי החלונות שהוסרו קודם‬
‫לכן‪ .‬בסך הכל נאספו כמה מאות‬
‫בחורים והדוחק הי' עצום‪.‬‬
‫בשנה זו הועמד הרמקול בצורה‬
‫בולטת וכשהרבי נכנס — נתן בו מבט חד‬
‫שהביע אי שביעות רצון והמכשיר סולק‬
‫מיד — כמובן‪ ,‬אך הרבי דיבר בקול גבוה‬
‫יחסית והעומדים קרוב‪ ,‬לפחות‪ ,‬שמעו‬
‫בבירור (גם רשימת ברכה זו הוגהה ע"י‬
‫הרבי‪ ,‬כעבור מספר ימים)‪.‬‬
‫לאחר הברכה חזר הרבי לחדרו‪,‬‬
‫וכעבור זמן־מה נכנס לבית הכנסת ל"כל‬
‫נדרי"‪ .‬עם סיום תפלת ערבית התיישב‬
‫הרבי לאמירת כל התהילים שנסתיימה‬
‫סמוך לשעה ‪.11:00‬‬
‫י' תשרי‪ ,‬יום הכיפורים‬
‫ב־‪ — 10:00‬תפילת שחרית‪ .‬למפטיר‬
‫עלה הרב חדקוב שי'‪ .‬לאחר תפלת‬
‫מוסף המתין הרבי מספר רגעים על‬
‫מקומו ומשלא באה הודעה על זמנה‬
‫של תפלת מנחה‪ ,‬ירד מהבימה והלך‬
‫לחדרו‪ .‬כעבור כשעה נכנס לביהכנ"ס‬
‫לתפלת מנחה‪ .‬עלה ל'מפטיר יונה'‪.‬‬
‫לתפלת ערבית הסיר את הטלית‬
‫מראשו ולבש את הכובע‪ ,‬כנהוג‪ .‬לאחר‬
‫התפלה (והבדלה) פנה לקהל‪ ,‬ואמר‬
‫בקול רם "גוט יו"ט"‪ ,‬כשכל הקהל עונה‬
‫אחריו‪ ,‬שלשה פעמים‪ ,‬וחזר לחדרו‪.‬‬
‫כעבור כמה דקות יצא ל"קידוש־לבנה"‬
‫כשהוא לבוש ב'קיטל' ובטלית‪ .‬משסיים‪,‬‬
‫פנה אל העומדים מסביב ואמר‪" :‬א גוט‬
‫וואך‪ ,‬א גוט חודש‪ ,‬א גוט יאר"‪ .‬לאחר‬
‫מכן חזר לחדרו ואחרי דקות ספורות‬
‫נסע לביתו (והפעם כבר הי' לבוש מעיל‬
‫אך בשוליו הי' ניתן להבחין בציציות‬
‫הטלית)‪.‬‬
‫ב"אבינו מלכנו" של תפלת נעילה‬
‫הרבה הרבי לעודד את השירה כשהוא‬
‫מכה קלות על העמוד‪ .‬לקראת הסוף‪,‬‬
‫כשכבר חזרו על כל השיר כמה פעמים‪,‬‬
‫הניע הרבי את שתי ידיו הק' במרץ‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬י"א תשרי‪" ,‬בשם השם"‬
‫את שירת ה'מארש' עודד הרבי‬
‫תחילה ממקום עמדו כשהוא מכה בידו‬
‫על העמוד‪ ,‬אח"כ הסתובב לעבר הקהל‬
‫והחל מוחא כפים במרץ ולאחר מכן‬
‫עלה על המדרגות שהוכנו במיוחד לכך‬
‫(והעומדו סמוך לכותל הדרומי) וכשהוא‬
‫עומד על גביהן המשיך למחוא כפיו הק'‬
‫בהתלהבות מיוחדת במינה‪.‬‬
‫הרבי נסע ל"אוהל"‪ .‬זמן מה לאחר‬
‫שובו נכנס לבית הכנסת הגדול‬
‫לתפלת מנחה‪ .‬לאחר כרבע שעה יצא‬
‫לתפלת ערבית‪ .‬הכל ציפו שהרבי יירד‬
‫לביהכנ"ס הגדול אך למעשה לא עמד‬
‫איש מהמזכירים בפתח המעלית והרבי‬
‫המשיך ללכת לכיוון ביהכנ"ס הקטן‪.‬‬
‫משהבחינו בכך‪ ,‬בתוך בית הכנסת‪,‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪67‬‬
‫מיהרו לפנות את השולחן עליו נוהג‬
‫הרבי להתפלל‪ .‬כאמור‪ ,‬הי' כמעט כל‬
‫הקהל למטה‪ ,‬כך שבתפלה נכחו מעטים‬
‫בלבד‪ .‬זמן קצר לאחר התפלה נסע הרבי‬
‫לביתו‪.‬‬
‫"לכתחילה אריבער"‪ .‬לגבי כל רעיון‬
‫ותכנית — אמר הרבי — דרושה בדיקה‬
‫מהיכן הם נובעים וכו' — אך כשיהודי‬
‫חושב לעצמו מה רוצה הרבי מהר"ש‬
‫שאעשה עתה‪ ,‬הרי ישנם דברים שהוא‬
‫יודע בפשטות ויום ההילולא שלו הוא‬
‫הזמן המתאים להנהגה זהו‪ .‬הרבי‬
‫המשיך ואמר‪ ,‬שהנשיאים נותנים את‬
‫כל הכוחות לכך‪ ,‬ויש רק להיות מונחים‬
‫בדברים הראויים ולא בדברים של מה‬
‫בכך‪ ,‬וכפתגם הידוע שלעיתים מונחים‬
‫ב"פערל" (גריסים) שבמרק במקום‬
‫ב"פערל" (פנינים) ממש‪..‬‬
‫*‬
‫בסיום השיחה סיפר כי הרבנית‬
‫רבקה אשת הרבי מהר"ש הייתה נוהגת‬
‫למשכן את תכשיטי' עבור צדקה וחסד‬
‫ולימד מכך הוראה כי נשי ישראל‬
‫צריכות אמנם תכשיטים אך שמזדמן‬
‫להם למשכנן לצדקה‪ ,‬עליהן "לחטוף"‬
‫את ההזדמנות ומובטחות הן שהקב"ה‬
‫יוסיף להן ד' פעמים ככה (בהתאם‬
‫למובא בעניין "החמישית לפרעה")‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י"ב תשרי‬
‫לפני בוא הרבי מביתו בבוקר‪ ,‬המתין‬
‫לו‪ ,‬משם מה‪ ,‬קהל גדול שכלל ילדים‬
‫רבים‪ ,‬כך שעם הגיעו ארכה חלוקת‬
‫הצדקה כ־‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫לקריאת התורה‪ ,‬וכן לתפלת מנחה‪,‬‬
‫נכנס הרבי לבית־הכנסת הגדול‪.‬‬
‫בערב‪ ,‬נערכה בחצר ‪ 770‬חופה‬
‫וכשנסע הרבי לביתו‪ ,‬ב־‪ 8:30‬בערך‪,‬‬
‫הבחין בחתן וכלה שעמדו על המדרכה‪.‬‬
‫הי' זה לאחר שהרבי כבר נסע מעט‪ .‬הוא‬
‫הורה לנהג לעצור‪ ,‬יצא‪ ,‬ברגלו האחת‪,‬‬
‫מהמכונית ובחיוך רחב מתוך סבר פנים‬
‫מאירות אמר להם "מזל טוב מזל טוב"‪.‬‬
‫לאחר כמחצית השעה חזר וב־‪9:15‬‬
‫נכנס לבית הכנסת (למעלה) לתפלת‬
‫ערבית‪.‬‬
‫‪ — 9:30‬התוועדות‪.‬‬
‫הרבי פתח את ההתוועדות בביאור‬
‫ענינו של נשיא בישראל‪ ,‬להגביה ולנשא‬
‫את אנשי דורו‪ .‬הרבי הזכיר את הנהגתו‬
‫המיוחדת של אדמו"ר מהר"ש — "בעל‬
‫שמ'סקע הנהגה" — ללא אחיזה בדרכי‬
‫הטבע וכפי שמתבטא הדבר בפתגמו־‬
‫הוראתו‪" :‬לכתחילה אריבער"‪ .‬ההוראה‬
‫היא — אמר הרבי — כי יש לעסוק בכל‬
‫עניני העבודה ובפרט במצות הצדקה‬
‫(בגשמיות וברוחניות) באופן של‬
‫‪68‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫בשיחה השני' עמד הרבי על שמו‬
‫של בעל ההילולא — "שמואל"‪ ,‬ע"ש‬
‫שמואל הנביא שעל לידתו מסרה אמו‬
‫את נפשה‪ .‬ההוראה היא — אמר הרבי —‬
‫עד כמה יש להשתדל ו"להפוך עולמות"‬
‫כדי ללדת ילדים‪ .‬הרבי הדגיש שצריכים‬
‫לקיים את מצות "פרו ורבו" באופן של‬
‫"לכתחילה אריבער" מבלי להתערב‬
‫בחשבונותיו של הקב"ה‪ .‬הרבי הוסיף‬
‫כי נדרש גם "פרו ורבו" ברוחניות‪ ,‬הן‬
‫בעבודתו עם עצמו — להביא את העניין‬
‫לרגש שבלב עד למעשה בפועל‪ ,‬והן‬
‫בהשפעה על הזולת‪.‬‬
‫בשיחה השלישית דובר אודות סיום‬
‫שנת המאה ואחת להסתלקות בעל‬
‫ההילולא שמשמעותה‪" ,‬לכתחילה‬
‫אריבער" — למעלה מגדרי הטבע‪.‬‬
‫בחלקה השני של השיחה‪ ,‬התייחס‬
‫הרבי למה שהעירו בנוגע לביאור‬
‫בהתוועדות ו' תשרי אודות עבודתה‬
‫בשני הקווים — קביעות והתחדשות‪.‬‬
‫הרבי קישר זאת לביאור המובא‬
‫בחסידות אודות "עונג" ו"רצון"‪ .‬בהקשר‬
‫לעניין זה העיר הרבי כי יש כאלו‬
‫המתעקשים להביא הוכחות דווקא‬
‫מעניינים עמוקים בחסידות בזמן שיש‬
‫לכך הוכחות אף מ"פשוטו של מקרא"‪..‬‬
‫מאמר (כעין שיחה) ד"ה "ולקחתם‬
‫לכם וגו'"‪.‬‬
‫לאחר מכן אמר שהיות ואתמול היו‬
‫כאלה "שמפני סיבה מסוימת שאני‬
‫הייתי מעורב באמצע" שלא נטלו‬
‫חלק בשמחת חתן וכלה וכן יש שלא‬
‫השתתפו בחתונה הנערכת היום‪ ,‬בגלל‬
‫ההתוועדות — ישלימו זאת עתה ולפיכך‬
‫כדאי ששניהם יערכו "שבע ברכות"‬
‫וכיון שאין מערבין שמחה בשמחה —‬
‫בהפסקה בין פעם אחת לשני'‪ .‬והוסיף‬
‫שהבקשה "מהרה ישמע בערי יהודה‪"...‬‬
‫וענית אמן ע"י כל הקהל תמהר עוד‬
‫יותר את הגאולה‪ .‬הרבי הזכיר גם את‬
‫דברי אדמו"ר האמצעי כי בערב סוכות‬
‫"מצוה לפזר צדקה לעניים" ובהתאם‬
‫לכך יחלק‪ ,‬ע"י ה'טנקיסטים'‪ ,‬שטרות של‬
‫דולר לצדקה‪ .‬וסיים "מן הסתם יערכו‬
‫עתה "שבע ברכות"‪ ,‬בקשר עם "מהרה‬
‫ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים"‪.‬‬
‫לאחר עריכת ה"שבע ברכות" (כנ"ל)‬
‫הזכיר הרבי את שיעור החומש היומי‬
‫"וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו‪ "...‬ובירך‬
‫שכל האמור בפסוקים אלו יקוים בכל‬
‫אחד‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הורה לנגן ניגון הכנה‬
‫וניגון אדמו"ר הזקן‪ .‬החזן ניגן‪ ,‬בהוראת‬
‫הרבי "יהי רצון‪ ..‬שיבנה ביהמ"ק" והרבי‬
‫עודד את שירת הקהל במחיאות כפים‬
‫מתוך שמחה גדולה‪ .‬במהלך השירה אף‬
‫סימן באצבעותיו לשרוק‪.‬‬
‫קובץ 'יומנים מבית־חיינו'‬
‫‪69‬‬
‫לאחר ברכה אחרונה הזכיר אודות‬
‫כינוס "צעירי אגודת חב"ד"‪ ,‬והורה‬
‫להכריז את הזמן והמקום בו יתקיים‬
‫הכנס ונתן ליו"ר צא"ח הרב דוד רסקין‬
‫בקבוק משקה‪.‬‬
‫אח"כ עלו הטנקיסטים לבמה והרבי‬
‫נתן לכל אחד חפיסת שטרות של דולר‪,‬‬
‫‪70‬‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫לחלק לכל הקהל‪ ,‬ובתום החלוקה‬
‫התחיל לשיר "כי בשמחה תצאו"‪ ,‬ויצא‬
‫מבית הכנסת כשהוא מעודד את השירה‬
‫בידו הק'‪ .‬גם לאחר מכן‪ ,‬בדרכו למכונית‪,‬‬
‫עודד את השירה בשמחה רבה‪..‬‬
‫מוקדש לחיזוק ההתקשרות לנשיא דורנו‬
‫כ״ק אדמו״ר‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי״ע‬
‫ולזכרון הרבנית הצדקנית מרת חי׳ מושקא נ״ע זי״ע‬