docקמיל כהן
download 
Report Transcription
קמיל כהן
עמי אסף פרויקט גמר במדעי החברה היחידה החמישית – בגרות 1יח"ל הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים. מגישה :קמיל כהן ת.ז 010480413 : כיתה :י"ב 1 ישוב :מתן מנחה :אורלי דניאל מאי 3410 תוכן עניינים: הקדמה: "כשהוא פוגש בחורה ,השאלה הראשונה שהוא שואל את עצמו היא האם תתאים לכמה פגישות. האם היא מסוג הבחורות שהוא מדמיין לעצמו שתוכל לעשות איתו כברת דרך ארוכה .נראה שבחלקו זה היה קשור להוריו .הם היו נשואים זה שלושים שנה .כמו רוב הזוגות הנשואים ,גם הם התמודדו בתחילת דרכם עם קשיים וברבות השנים בנו עסק גדול וגידלו משפחה .לאורך כל הדרך הם אהבו זה את זה ,חגגו הצלחות ותמכו זה בזה ברגעים קשים .איש מהם לא היה מושלם אבל הוא גדל בביטחון שהם צוות ,ובסופו של דבר ספג לתוכו את הלקח". קטע זה נלקח מספרו של ניקלוס ספארקס " המנגינה האחרונה" עמוד ,188בו מסופר על עולמה של רוני מילר אשר התמוטט כשהייתה בת חמש עשרה ,כאשר הוריה התגרשו .סטיב ,אביה של רוני ,פסנתרן ומורה לנגינה ,עזב את הבית המשפחה בניו יורק ועקר לצפון קרוליינה .רוני ,פגועה מנטישתו של אביה ,החליטה שלא תדבר איתו עוד לעולם .אולם ,שלוש שנים לאחר מכן מגיעה רוני בעל כורחה יחד עם אחיה הקטן ,לבלות את חופשת הקיץ עם אביה .מלאת הכעס והטינה על הוריה ,היא אינה מבינה מדוע הם מאלצים אותה להתגורר במשך חודשיים שלמים בעיירת חוף קטנה עם אביה אותו שנאה. קטע זה בפרט ,וספר זה בכלל משקף את נושא עבודתי ,בכך שמראה כי קיים קשר בין דפוס המשפחה לעמדות הילדים כלפי מוסד המשפחה .דפוס החיים ,דרכי הפעולה של ההורים ועמדותיהם כלפי מוסד המשפחה אותם הילדים מקבלים ורואים במשפחת המוצא שלהם יועתקו לחייהם במשפחת ההקמה שלהם .עם זאת ,אני טוענת כי ילדים להורים גרושים פועלים ומתנהגים במערכת הזוגית והמשפחתית שלהם אחרת מהוריהם ,מכיוון שראו את תוצאות הגירושים וההשפעות על הילדים ,עליהם ,ולכן לומדים את ה "לקח" על הדרך שבה חיו הוריהם. עם כך ,יעשו כל שביכולתם לא ללכת בעקבותיהם ובדרכם ולחיות במסגרת משפחתית אחת. בנוסף לכך ,ספר זה מתאר את החוויה הקשה אותה עוברת נערה מתבגרת לנוכח הגירושים של הוריה את ההשפעות וההשלכות הרבות על חייה עקב גירושיהם ואת תחושותיה ורגשותיה כלפי הוריה כתוצאה מכך .סיפור זה בא ומחזק את עמדתי כי לגירושים יש השפעות רבות ושליליות על הילדים וכן ,מעביר את המסר המרכזי שאותו אנסה להעביר באמצעות עבודה זו ,כי למרות הקשיים שיש בתחילת הדרך במערכת הזוגית והמשפחתית יש לנסות ולהתמודד עמם בדרכים שונות ,לא לוותר ולפרק את המערכת המשפחתית עי גירושים שזהו הפתרון השכיח ביותר כיום. יש לאבק ,לגשר ולצמצם את הפערים שנוצרו בין בני הזוג על מנת להישאר במסגרת המשפחתית המאוחדת כי זהו המסגרת הטובה ביותר בה כל ילד צריך לגדול וחיות. לסיום ברצוני להודות לאנשים אשר עזרו לי בהכנת העבודה. ראשית למשפחתי שתמכה בי ,עזרה וייעצה לי .שנית ארצה להודות לגברת אורלי דניאל שהנחתה אותי במהלך העבודה אשר ייעצה לי ועזרה לי להתמודד עם קשיים בהם נתקלתי במהלך כתיבת העבודה.בנוסך ,תודה לשלומית מורתי לפסיכולוגיה אשר עודדה ותמכה לאורך כל הדרך .תודה מיוחדת לספרניות שעזרו לי במציאת מקורות מידע רבים .וכן ,תודה לנשאלים שענו על השאלונים ועזרו לי לקבל את הנתונים הנדרשים ומתוכם להסיק את המסקנות. מבוא: עבודתי עוסקת בקשר שבין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים. ישנן כמה סיבות עיקריות אשר הובילו אותי לכתוב עבודה זו בנושא זה והראשונה שבניהן היא העובדה כי הוריי גרושים .נושא זה קרוב אלי ואל חיי הפרטיים ,פעמים רבות ניסיתי להבין איזה סיבה צריכה להיות כה משמעותית על מנת לפרק מסגרת משפחתית או איך ילדים אחרים מגיבים לגירושין של הוריהם ועוד .ולכן בחרתי לעסוק בו ולחקור אותו .בנוסף לכך ,אני חושבת ואף משוכנעת כי נושא זה עולה פעמים רבות לסדר היום ומעסיק אנשים רבים מכיוון שגירושין הינה תופעה שכיחה במדינת ישראל .זהו נושא רלוונטי לחיינו בהווה ולכן חשוב לחקור לעסוק ולדון בו. משפחה זהו מוסד חברתי מרכזי ביותר בחיי האדם והחברה .המשפחה עונה על צרכים אקספרסיביים ואינסטורמנטלים לחברים בה ,וממלאת פונקציות רבות וחשובות בחיי היומיום הן לפרט והן לכלל .במסגרת הנישואין יש תמיכה רגשית בין בני הזוג ,חלקות תפקידים קבלת האחר ותחושה הדדיות של רגש אחד כלפי השני .מוסד המשפחה הינו מערכת דינאמית מתפתחת ומשתנה ,ומצויה באינטראקציה מתמדת ומחייבת גמישות .על מנת לנהל זוגיות מוצלחת על הזוג לשמור על שיתופיות ופתיחות ביניהם במטרה שהמערכת הזוגית והמשפחתית תמשיך להתקיים. אך למרבה הצער להרבה זוגות חסר את המיומנויות הללו ומתגלים אצלם קשיים רבים בניהול חיי הנישואין שלהם במקביל לקריירה אותה מנסים לנהל בהצלחה וגידול הילדים שזהו משימה לא פחות קלה .וכן ,קשיים אלה המתעוררים במהלך חייהם של הזוגות מובילות לגירושים .כיום נושא הגירושים מאוד פופולארי ואחוז הזוגות המתרגשים גבוה מאוד במדינת ישראל. עבודתי בנויה משני חלקים ,החלק התיאורטי והחלק המחקרי. החלק הראשון ,הינו החלק התיאורטי של העבודה בו יוצג תיאוריות שונות בחקר המשפחה ,יובאו רעיונות ,הסברים והיבטים שונים בנוגע לנושא עבודתי מתוך מאמרים וספרים שקראתי אשר עוסקים בנושא .בחלק זה יש שלושה פרקים ,וכל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה. הפרק הראשון יעסוק במשתנה הבלתי תלוי של עבודתי דפוסי המשפחה ,הפרק שני יתמקד במשתנה התלוי ,עמדות כלפי מוסד המשפחה ,ובפרק השלישי אציג מחקר הקשור לעבודתי, מחקרה של גודית וולרשטיין "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם" משנת 1711אשר עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם. החלק השני ,החלק המעשי של עבודתי בו אנסה להוכיח אשר טענתי בחלק התיאורטי בשטח עצמו .כמו כן ,אבדוק האם קיים קשר בין סוג משפחת המוצא של הילדים (גרושים /נשואים) לבין עמדותיו כלפי מוסד המשפחה עי חלוקת שאלונים סגורים לשתי אוכלוסיות המחקר ,ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים .בחלק זה אנסה לאמת את השערתי כי קיים קשר בין דפוס משפחת הילד לבין עמדתו כלפי מוסד המשפחה וכי ילדים להורים גרושים ייחסו למוסד המשפחה חשיבות רבה יותר וכעל נושא בעל חשיבות רבה יותר בניגוד לידים להורים נשואים. בחלק זה תוכלי לראות את מהלך המחקר שערכתי ,את הנתונים שהתקבלו ממנו ואת המסקנות העולות מתוכו. כולי תקווה שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי ,שתמחיש ותדגיש כי המשפחה הוא מוסד חברתי חשוב מאוד בחיי האדם והחברה וכי בלעדיו העולם לא היה מתקיים בסדר וארגון מינימאלי .המשפחה ממלאת פונקציות רבות ולה ערך מרכזי וחשוב ביותר בחיי הפרט והכלל. פירוק המשפחה עי גירושים הינו תהליך הכרוך בהקרבות רבות ומשפיע רבות על המשפחה ובעיקר על הילדים אשר עמדותיהם ודעותיהם משתנות בעקבות כך. המסר אותו ארצה ואנסה להעביר בעבודתי ,הוא שלתהליך הגירושין תופעות שליליות רבות על הילדים .הילדים הם הנפגעים העיקריים כתוצאה מגירוש הוריהם ולכן ,כאשר קיימות בעיות בזוגיות יש ללכת ולנסות לפתור אותן בדרכים אחרות ,לפני שבני הזוג מרימים ידיים ופונים אל הרבנות במטרה לפרק את משפחתם .זהו אמנם הפתרון הכי קל להתמודד עמו ,לפרק את החבילה ולעזוב ,אך למעשה יש לו השפעות רבות על הילדים שאותן יש לקחת בחשבון ולכן יש לנסות ולמנוע מהם את החוויות התחושות והרגשות הלא נעימות שמתעוררות בהם עם הליך הגירושין. החלק התיאורטי פרק ראשון -דפוס המשפחה בפרק זה אדון בנושא המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי ,שהוא למעשה דפוס המשפחה .אנסה להגדיר את המונח ,להבין למה משפחה הוא מוסד בעל חשיבות רבה ,מהם תפקידיו בחיי האדם והחברה ומהן הסיבות לפירוק משפחות -גירושים כיום . -1.1מהי משפחה? המשפחה היא היחידה הבסיסית של הארגון החברתי. על פי א"ו בורגס וה"ג לוק -המשפחה היא קבוצת בני אדם המאוחדים בקשרי נישואין ,דם או אימוץ .הם מהווים יחידה משקית אחת ,פועלים בצוותא וקשורים ביניהם מבחינת תפקידים 1 כבעל ואישה ,אב ואם אח ואחות ,ויוצרים תרבות משותפת. התיאור המוקדם ביותר של המשפחה מופיע בתנך בספר בראשית ,בתיאור המשפחה הראשונה: אדם וחווה המקיימים יחסי מין ,יולדים ילדים ,חיים עמם במרחב משותף ומגדלים אותם יחד. ההגדרות המקובלות כיום גמישות יותר בהגדרת "גבולותיה" של המשפחה מהעבר ,והן מאפשרות הכללתם של דגמים חדשים של משפחה שהתקיימו גם בעבר ,אך זכו למידה מועטה של לגיטימציה ,כמו זוגות החיים יחד ללא נשואים ,זוגות ללא ילדים או משפחות חד הוריות. במדינות מסויומות במערב קיימת גם הכרה במשפחות חד מיניות .מעולם לא היה תמימות דעים בין חוקרים בהגדרת המשפחה ,ועם השינויים הגדולים שעברה המשפחה מן העשורים האחרונים של המאה ה ,34-המחלוקת על הגדרת המשפחה גדולה מבעבר .על פי משוניס ,משפחה היא יחידה משפחתית הינה קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים בקרבת דם ,בנישואים או באימוץ וחיים בדרך כלל יחד. 2 -1.1פונקציות חברתיות המאורגנות באמצעות מוסד המשפחה: לכל הפונקציות של מוסד המשפחה יש השלכות מבחינת הפרט והחברה גם יחד .כאשר המשפחה ממלאת את תפקידיה היא תורמת למעשה ליציבות ולסדר החברתי הקיים ,כלומר ,היא פונקציונלית לחברה .כעת אציג את תפקידי המשפחה: המשכיות החברה -הולדת ילדים וגידולם מבטיחים את המשכיותה ואת גידולה של החברה. הסדרת יחסים מיניים -יצר המין ,יצר בסיס של האדם ,ומכיוון שכך המשפחה היא אחד הפתרונות הלגיטימיים והיציבים לקיום יחסי מין במסגרת המשפחתית הממוסדת. 1 הענקת תמיכה רגשית וחומרית -המשפחה היא המסגרת האידיאלית המעניקה תמיכה רגשית וחומרית לחבריה ,בין שאלו ילדים ובין מבוגרים במשפחה .למשפחה בחברה המודרנית פונקציה חשובה בתרומתה לתמיכה רגשית לחבריה בשל השינויים בקצב מהיר המאופיינים ג' דנקן מיטשל ,משה ליסק ( ",)1780לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ. 2 נ ניסן ושותפיו (" ,)3440סוציולוגיה :במעגלי החברה -מוסד המשפחה" הוצאת רכס. לחברה המודרנית וכן ,המשפחה היא עוגן המקנה יציבות לחבריה .בחברות קדם מודרניות, יש מסגרות חברתיות נוספות העונות על פונקציה זו ,כמו השכנות והקהילה. חברות -המשפחה היא הסוכנת החברות הראשונית החשובה ביותר לפרט ,כיוון שהיא באה במגע אינטימי ,ממושך ויציב עם חבריה .בשנות חייהם הראשונות ,ילדים תלויים לגמרי באחרים .הורים ובני משפחה נוספים הם הראשונים לשאת באחריות לטיפול בילדים .הם דואגים לצרכים הבסיסים לקיומם ,כמו מזון ,מחסה ,בטחון ,ניקיון ולבוש ובנוסף ,לצרכים הרגשיים של היל ,לחינוכו ,לפיתוח אישיותו ולהנחלת התרבות .כל אלה גם יחד מכינים את הילד להשתלבות בסביבה החברתית הרחבה יותר -בגן הילדים ,בבית הספר ,בקהילה ובחברה בכלל .תהליך החברות מכין את הילד לחיים החברתיים .בני המשפחה משמשים מקור ראשון ללמידה במגוון תחומי החיים ,כגון :ערכים ,נורמות ,דת ואמונה ,הקניית השפה ,תפיסת המגדר ועוד .במסגרת תהליך החברות ,ההורים קובעים גם במידה רבה לילדיהם ,עם מי יתחברו ועם מי לא. הצבה חברתית -בשל מיקומם החברתי של ההורים ,נקבעת נקודת הזינוק של ילדיהם בסולם הריבודי -מעמדי של החברה ,שכן ההורים משתייכים למעמד ,גזע ולעיתים שייכות אתנית. מיקומו החברתי של הפרט במערכת הריבוד משפיע על מצבו הכלכלי ,על בחירת בית הספר שבו ילמד ,אם הוריו יוכלו לאפשר לו מימון חודי העשרה ,שיעורים פרטיים ועוד .מידת ההשכלה ומשלח היד של הוריו עשויה גם כן להשפיע. חברות ליחסי שוויון או אי שוויון -הילדים במשפחה לומדים על סוגי אינטראקציה המאפיינים יחסים חברתיים ,יחסי שוויון או אי שוויון ,מתוך צפייה והשתתפות באינטראקציות פנים משפחתיות בים האב לאם ,בין ההורים לילדיהם ,ועם אחיהם. חינוך -בעבר התנהל החינוך במסגרת המשפחה .הורים העבירו לילדיהם את אוצרות הידע שהיו ברשותם .כיום הועברה פונקציה זו באופן חלקי לגני ילדים ,לבתי ספר ולאוניברסיטאות. טיפול בחולים -בעבר התבצע פונקציה זו על ידי המשפחה ועל ידי המרפא או הרופא הכללי שהיה ממוחה לכל המחלות .כיום ,אמנם נותרה פונקציה של "רופא משפחה" ,אולם יש התמחות של רופאים המומחים לכל תחום ,מרפאות מומחים ובתי חולים. סיוע כלכלי -בעבר רק המשפחה דאגה לסיוע כלכלי ושימשה מקור סיוע כספי בלעדי לחבריה. כיום בחברה המודרנית ,המוסד הכלכלי מורכב יותר ,ואחד מן המקורות הרווחים לסיוע כלכלי הוא הבנק .בחברות המסורתיות התרכזו התפקידים של הייצור והצריכה במשפחה .בני המשפחה היו יחידה כלכלית שלמה .למשל ,הם עיבדו יחד את השדות והצריכה הייתה בעיקרה משותפת .כיום ,מרבית האנשים עובדים מחוץ למשק הבית ,ודפוסי הצריכה משפחתיים פחות ואישיים יותר. 3 3 נ ניסן ושותפיו (" ,)3440סוציולוגיה :במעגלי החברה -מוסד המשפחה" הוצאת רכס. -1.1דפוסים שונים למוסד המשפחה: קיימים דפוסי משפחה שונים הנבדלים זה מזה בכמה היבטים. .1משפחה גרעינית -קבוצה חברתית המורכבת מהורה אחד או שני הורים ,וילדיהם התלויים בהם .דפוסי משפחה גרעינית: *משפחה חד הורית. *משפחות הכוללות ילדים מאומצים או ילדים מנישואים קודמים. * משפחות הכוללים בני זוג שאינם נשואים על פי חוק -קוהוביטציה. * משפחות הכוללות זוגות חד מיניים. התיעוש ,המגביר הן את הניידות הגיאוגרפית והן את הניעות החברתית ,מעודד את המשפחה הגרעינית ,ומאחר שהמשפחות הגרעיניות מבוססות על נישואין ,הן מכונות גם משפחות מתוקף נישואין. .3משפחה מורחבת -קבוצות חברתיות המורכבות מהורה אחד או יותר ,וקרובי משפחה נוספים, והן כוללות לעיתים קרובות דורות אחדים .משפחה מורחבת עשויה לכלול גם הורי הורים ,דודים ודודות ,בני דודים או קרובי משפחה אחרים .משפחות אלו מכונות גם משפחות מתוקף קרבת דם. 4 -1.1מוסד הנישואין: משפחות בכל העולם מבוססות על נישואין. המושג נישואין ,בנוי על בסיס תרבותי ,והוא פתוח לשינויים. נישואין – קשר בעל תוקף משפטי (הזוכה באישור תרבותי) ,בדרך כלל בין שני יחידים הכולל שיתוף פעולה כלכלי ומסגרת נורמטיבית לפעילות מינית ולהולדת ילדים . בחברות תעשייתיות מקובל שהרשות השלטונית האזרחית מאשרת את הנישואים כחוק ,אך לעיתים היא מסמיכה לכך ארגונים דתיים (רבנות) קבוצות שארות או מי שמקובל על פי הנורמות של התרבות השלטת .הנישואין נערכים בדרך כלל בין בני זוג ממינים שונים ,אך אין זה הכרחי, נישואין בין בני זוג מאותו מין נפוצים יותר בארצות הברית ובחברות תעשייתיות נוספות ,ואף זוכים בחלקם באישור חוקי. אנשים הצמידו מאז ומעולם את התווית "ילד בלתי חוקי" למי שנולד מחוץ לנישואין .המילה הלטינית מטרימוניה (נישואין) פירושה "התנאי לאימהות ".הגידול בחלקם היחסי של ילדים שאמם אינה נשואה ,מתקרב לאחד לארבע ,מעיד עם זאת שזיקה זו בין הולדת ילדים לבין נישואין אינה עוד חזקה כשהייתה . נורמות חברתיות וגם חוקים ,מגדירים מיהם בני זוג ראויים לנישואין ומי אינם מתאימים. קיימים מספר דפוסים של נישואין: http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm 4חנה קרניאל דרורי "משפחה". אנדוגמיה– נישואין בין אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית ,קבוצת שארות או קבוצות חברתיות אחרות .מצויה ברוב החברות הטרום תעשייתיות ,אל לפעמים גם בחברות תעשייתיות .רוב בני האדם בוחרים בני זוג מאותו גיל ,גזע ,קבוצה אתנית ,דת או מעמד חברתי .לבני הזוג רמת השכלה דומה בדרך כלל ,אמונותיהם והערכים שלהם משותפים או דומים ,הם דבקים במצוות דתיות דומות ,ולעיתים הם אף מאותו אזור מגורים ולמדו יחד באותם בתי ספר .החברות האנושיות ברחבי העולם דוחקות בבני האדם להתחתן עם בני זוג הבאים מרקע חברתי דומה ,אך נמנים עם המין השני .ההיגיון של אנדוגמיה פשוט :אנשים בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם ,וכך שומרים על הדפוסים החברתיים המסורתיים. אקסוגמיה -נישואין בין אנשים מקטגוריות חברתיות שונות .כלומר ,שני בני הזוג שייכים לרבדים חברתיים שונים או לתרבויות שונות .מסייעת לגיבוש בריתות מועילות ותורמת לדיפוזיה התרבותית. מונוגמיה" -ברית אחת" ,דפוס נישואים המאחד שני אנשים בלבד. לאור שיעור גבוה של גירושין ונישואין מחדש מונוגמיה סדרתית היא תאור מדויק יותר של המציאות .נפוץ בחברות תעשייתיות. פוליגמיה" -בריתות רבות"( -בעיקר באפריקה ודרום אסיה) .דפוס נישואים המאחד שלושה אנשים או יותר .שכיח בחברות טרום תעשייתיות. *ביגמיה -גבר אחד נשוי לשתי נשים. *פוליגיניה -גבר אחד נשוי ליותר משתי נשים *פוליאנדריה -אישה נשואה לעמה גברים. לסיכום ,נישואין זהו יחסי קרבה הזוכים באישור תרבותי ,בדרך כלל בין שני יחידים המנהלים כלכלה משותפת ויש ביניהם יחסי קרבה ויחסי מין.למוסד הנישואין דפוסים שונים הכוללים נורמות תרבותיות מקובלות לגבי מספר הנשים או הבעלים המותרים ליחיד. 5 -1.5.1הגדרת גירושין: 6 היפרדות גמורה של איש מעל אשתו ביטול חיי נישואין ,מתן גט לאישה. מונח זה מציין בארצות המערב את תהליך התרתם של נישואין בעלי תוקף ואת חזרת כל אחד משני בני הזוג למעמד של פנוי ,הרשאי לשוב ולהתחתן .בגירושין יש הכרה חוקית בהיותם של בני הזוג חיים במשקי בית נפרדים .על פי ההלכה היהודית מתבצעת התרת נישואין על ידי מסירת גט מן הבעל לאשתו .רק אחרי שהאישה מקבלת את הגט אפשר להתיר לה להינשא מחדש. 5 http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htmחנה קרניאל דרורי "משפחה". 6 מילון אבן שושן 073.00עמוד .318 7 ג' דנקן מיטשל ,משה ליסק ( ",)1780לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ. 7 -1.5.1הסיבות לגירושין בישראל: בשנים האחרונות הולך ועולה שיעור ה גירושין בישראל .איך קורה שנישואין ,שמתחילים בדרך כלל בתרועת אהבה ,פרחים ופרפרים ,התרגשות ושימחה ,חתונות מרגשות והבטחות מרקיעות שחקים ,מובילים לפרידה ופירוק? הסיבות הנפוצות ביותר לגירושין בישראל: בגידה – בגידה היא למעשה חציה של גבול המוסכם בין שני הצדדים במערכת יחסים .לרוב מדובר בקשר עם אדם מחוץ למערכת הזוגית ,בדרך כלל מיני ,אך עשוי להיות גם קשר רגשי שמאיים על מערכת היחסים .לכל זוג אמת המידה שלו לגבי בגידה .ישנם זוגות שמאפשרים מערכת פתוחה בה אפילו קיום יחסי מין עם אנשים אחרים אינו נחשב לבגידה ,בעוד אחרים יתפסו גם משיכה מינית או אפילו קשר ידידותי בין בן הזוג לאדם חיצוני כבגידה ,או אפילו חוסר כנות לגבי כוונות ומחשבות של בן הזוג .בכל מקרה ,חוסר נאמנות הוא בדרך כלל גבול שאנשים רבים לא מוכנים לסבול. כסף – כסף בדרך כלל גורם לבעיות וחוסר הסכמה בין בני אדם ,חברות ומדינות .בעיות בעניינים פיננסיים שבתוך המשפחה מובילות פעמים רבות לגירושין .חילוקי דעות לגבי הוצאות ,חלוקת אחריות של פרנסה ,קשיים פיננסיים שעובר הזוג ,החלטות הנוגעות להשקעות וחלוקת משאבים ,כל אלו ועוד עלולים להיות הקש ששובר את גב הגמל .נטען כי אף זוג לא מתגרש באמת בגלל כסף .בדרך כלל יש בעיות העומדות מאחורי זה ,כמו חוסר התאמה ,תקשורת לקוייה ועוד .אך הבעיות האלו נוטות לקבל ביטוי דרך נושאים פיננסיים. סטטיסטיקה – נודעה השפעה לנתוני פתיחה מסויימים של הקשר ,שמביאים לשיעור גבוה יותר של גירושין .בין הסטטיסטיקות שקשורות לגירושין ניתן למצוא את הנתונים הבאים: הסיכוי להתגרש גבוה יותר אצל אנשים שהוריהם גרושים ,אנשים שהתגרשו כבר בעבר,בני זוג מעדות שונות ,בני זוג בהם האישה מבוגרת באופן משמעותי מהבעל .זוגות ממעמד כלכלי נמוך יותר נוטים להתגרש ,בעיקר כאשר הבעל מובטל .נישואין בגיל צעיר מגדילים את סיכוי להתגרש ואילו קיומם של ילדים קטנים מפחית את הסיכוי לגירושין .כל האמור לעיל אין משמעותו שאדם שהתחתן בגיל צעיר או שנישא לבת מעדה אחרת סופו להתגרש .כלל וכלל לא .לכל אחד יכולת לכוון את חייו ולהשפיע על מהלכם .הדבר מצביע רק על סיכוי כללי שיש לתת אליו את הדעת כדי לנהוג ביתר זהירות ולפעול למניעת הנטייה הסטטיסטית להתקיים. חוסר התאמה – זוגות מרקע שונה ועדות שונות מועדים יותר לגירושין .זוגות רבים מגלים בשלב כלשהו שהם בעצם לא מתאימים .תחומי העניין ,הציפיות ,סדרי העדיפויות ,התייחסות לנושאים שונים העולים במהלך החיים ,כולם שונים בין אדם לאדם .לכל אחד דעות והעדפות משלו .לעיתים הפערים גדולים בצורה משמעותית ואין ביכולת בני הזוג לגשר עליהם ולמצוא נקודת מפגש .זו סיבה מרכזית לפרידה וגירושין .חוסר התאמה מתחלק לשניים – חוסר התאמה ראשונית :זוגות שמגלים מהר מאד שהזוגיות שלהם הייתה רעיון רע מלכתחילה. חוסר התאמה מתהווה – זוגות שבמשך הזמן נשחקו ,התרחקו ,או פשוט חדלו לרצות להיות ביחד. חוסר התאמה מינית – בתוך הנושא הגדול של חוסר התאמה יש מקום של כבוד לחוסר התאמה מינית .זו עשויה להיות מושפעת מפער בציפיות בין בני הזוג לגבי הפעילות המינית, חוסר סיפוק ,בעיות פוריות ,הבדלים על רקע תרבותי ורגשי בין בני הזוג המשפיעים על היחס שלהם למין ועוד .פעמים רבות ניתן לתקן ולשפר את ההתאמה המינית ,בעזרת טיפול ותקשורת פתוחה .אך רבים מתייחסים לנושא בצורה מודחקת ואינם חשים בנוח לפתוח את רגשותיהם ולטפל. חוסר התאמה דתית – גם להתאמה על רקע דתי יש מקום מיוחד בתוך רשימת הסיבות הנפוצות לגירושין .בישראל ישנם מקרים רבים מאד של פרידה בעקבות חוסר התאמה דתית, בכל המגזרים .ישנם גירושין המתרחשים בעקבות חזרה בתשובה או חזרה בשאלה של אחד הצדדים ,ומקרים רבים הנובעים מחוסר הסכמה על רמת הדת הנשמרת בבית. 8 כמו כן ,כיום,תעסוקה תמורת שכר מספקת לאישה אפשרות לפרנס את עצמה באופן בלתי תלוי בבעלה ועל כן תגביר את סיכוייה להתגרש .מה גם שתעסוקת האישה מחוץ לבית מורידה מחלוקת העבודה בין בני הזוג ומהתלות ההדדית ביניהם. ככל שהסטטוס הכלכלי גבוה והרכוש המשותף של בני הזוג הוא רב ,יש יותר מה "לסכן" על ידי גירושין ולכן ,סטטוס כלכלי גבוה יותר מעלה את היתרונות בהישארות בנישואין ,ועל ידי כך מגביר את יציבותם .גירושין עלולים להתרחש בסבירות גבוהה יותר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה וההסבר הפשוט לכך הוא שמחסור בכסף ורמת חיים נמוכה יוצרים מתחים ומחלוקות 9 בקרב בני זוג נשואים ,והמצב חמור במיוחד כאשר הבעל מובטל. -1.5.1השפעת הגירושין על הילדים: ילדים רבים חווים גירושים ,ישנן השפעות לטווח הקצר וישנן השפעות לטווח הארוך .הטווח הקצר מוגדר כשנה לאחר הגירושין. ילדי המתגרשים עוברים שלבים שונים לאורך התהליך: הכחשה -הילד עושה מאמצים לבטל את המפגש הרגשי שלו עם המציאות החדשה והקשה. כדי להימנע מרגשות קשים כאב ,חרדה ואיום ,ילד כזה יתנהג כלפי חוץ כאילו המציאות לא השתנתה ויתפקד באופן רגיל. 8 אשמה -ילד עלול לחוש אשמה ואחריות לגרושי הוריו .בגלל התפיסה האגוצנטרית ילד עלול להרגיש שהגירושין נגרמו בגללו או כי עשה משהו רע. סיבות נפוצות לגירושיןhttp://www.yarimi.net/divorcereasons.php . 9 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .שנתון סטטיסטי לישראל ( 3413גרסה אלקטרונית) .נלדה ב 5לאוקטובר .3413 http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf כעס -בתקופת המשבר חשים ילדים רבים אובדן של ביטחון ואהבה וחווים נטישה והזנחה. עוצמת הרגשות משתנה בהתאם לעוצמת המשבר .על כך חשים הילדים כעס ,הן על ההורה שיזם את הגירושין -בין אם הם מסכימים או לא עם הסיבות להחלטה. ייאוש -כאשר ילד מתחבר רגשית למציאות של הגירושין ,הוא עלול לחוות רגשות של דיכאון ואבל .רגשות אלה יכולים לבא לידי ביטוי בתופעות גופניות -כמו ירידה בתאבון ובעיות שינה וגם בבעיות לימודיות וחברתיות. השלמה -זהו השלב הסופי בו הילד משלים עם המציאות ולומד לחיות איתה בצורה האפשרית הטובה. מהמחקרים עולה כי הילדים עוברים שלבים אלה ללא הבדלי גיל ,שלבי התפתחות אישית ,יחסים עם ההורים ועוד .הבדלים שנמצאו בגילאים השונים הם בעצמת התגובות. קיימות מספר תגובות אפשריות מזוהות עם משבר זה במהלך השנה הראשונה לגירושין: תוקפנות -ילדים המגיבים תוקפנות על מנת להניא את ההורים מלבצע את תכניתם להתגרש. תיווך בין ההורים -ילדים ההופכים להיות מתווכים בין ההורים גם מתוך תקווה לאחד ביניהם וגם מתוך הצורך לקבל מקום ,התייחסות ואהבה ,בתקופה בה הוריהם אינם פנויים אליהם רגשית. הזדהות עם אחד ההורים -לעיתים ילד מזדהה עם הצד שלדעתו הוא הצד שנפגע ,והופך להיות ילד הורי המנסה להגן על ההורה הפגוע לדעתו .כך הוא מקבל תחושת כוח ושליטה במציאות כאוטית שבה איבד את הוריו כפי שהיו לפני המשבר .לעיתים הילד מזדהה עם ההורה עימו הקשר לפני הגירושין לא היה מספק ובטוח .הוא משתמש בהזדהותו כדי לקבל אהבה והכרה על חשבון הקשר עם ההורה האחר ,עימו הקשר יותר בטוח .בשני המצבים ילדים אלה המשמשים ככלי במאבק בין הוריהם ,מוצאים עצמם כלואים בקו האש ללא יכולת לצאת ממנו. התנתקות -נמצא כי בעיקר בגיל ההתבגרות ,ילדים שאינם מוכנים רגשית להיכנס למציאות הקשה של משבר הגירושין ,מוצאים ערוצים כדי להתנתק ממנה .הם עשויים לעזוב פיזית את הבית-אם לבית קרובים ,לפנימייה או לרחוב .יש ילדים המתנתקים מהבית על ידי בריחה לפעילות חברתית מוגברת ויש ילדים הבורחים לעולם הדמיון. ירידה בהישגים הלימודיים -מחקרים מצאו שהישגיהם של ילדים להורים גרושים ,נמוכים מאלה של משפחות שלמות-בעיקר בגילאים .7-11 קשיים בהסתגלות רגשית -מחקרים מצאו כי ילדים להורים גרושים הם בעלי דימוי עצמי אישי ומשפחתי נמוך לעומת ילדים למשפחות שלמות .רמת הדימוי העצמי מותנית בגיל בו היה הילד כשהוריו התגרשו .ככל שהילד היה צעיר כשהוריו התגרשו ,יהיה לו דימוי עצמי 10 נמוך יותר. 10 התגובות הרגשיות של הילדים החווים גירושיםhttp://www.telem.org.il . בנוסף לכך ,נערך מחקר המלמד על תגובת הילדים לטווח הארוך .במחקרם של ולרשטיין וקלי 1784שנערך בארה"ב ,בדקו את הורי ילדי גירושים לאורך חמש שנים.במחקרם נמצא כי 05אחוז מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי כאנשים כשירים ,אכפתיים ,ומגלים אומץ לב לקראת העתיד .אולם 01אחוז היו במצב גרוע ,הם הגיעו לבגרות כדאגנים ,תת -משיגים ,עם הערכה עצמית נמוכה יחסית לכושרם ,ולעיתים כצעירים זועמים.ילדים אשר הוערכו כמסתגלים באופן חיובי בזמן קצר לאחר המשבר התמוטטו בתקופת הבגרות המאוחרת כאשר התמודדו עם המטלה של פיתוח יחסים אינטימי ,בעת בחירת בן זוג .המשבר הפסיכולוגי התבטא בהיזכרות במערכת היחסים במשפחת המוצא .החוקרים קראו לתקופה השקטה שלפני המשבר "אפקט הרדמה"- הכוונה לכך שהילדים הרדימו או הדחיקו את חוויותיהם הקשות בתקופת משבר הגירושין ,אולם בתקופת הבגרות המאוחרת הגיעו למשבר חמור בחייהם .קיימות בעיות ייחודיות לבנים ולבנות: לבנים היו התנגדויות לאימותיהם שלא גילו יתר סמכויות כלפיהם ,ואילו הבנות ,ראו בעזיבת האב כישלון אישי שלהן ביחס למין השני .בעיה נוספת הבולטת אצל בנות למשפחה גרושה היא משיכה לפעילות מינית מתירנית כבר בראשית ההתבגרות ובמהלכה ,דבר המבטא את הקושי בזהות המינית של הבת .ולרשטיין מסכמת את הממצאים העיקריים שלה" :לגירושין נועדת 11 השפעה פסיכולוגית מתמדת על ילדים רבים ,העלולה להפך להשפעה קבועה". -1.1גישות תיאורטיות בחקר המשפחה: הגישה הפונקציונליסטית -גישה זו רואה את המשפחה כחלק חשוב של המערכת החברתית שתורם ליציבות המשכיות וליכוד החברה בעזרת הפונקציות או התפקידים שהמשפחה ממלאת. המשפחה כתופעה אוניברסאלית עונה על צרכים אנושיים בסיסיים ,כמו :הגנה על ילודים חסרי ישע ,הסדרת חיי המין ,העברה תרבותית באמצעות תהליך החברות במשפחה ,חינוך ,הצבה חברתית (הולדת פרט למשפחה ממעמד מסוים משפיע על נקודת הזינוק שלו מבחינה מעמדית), תמיכה רגשית וכלכלית (צרכים אינסטרומנטאליים ואקספרסיביים) .פונקציות אלו שהמשפחה ממלאה תורמות ליציבות החברה והמשכיותה. הביקורת של גישה זו :חלק מהפונקציות של המשפחה ניתן למלא בדרכים אחרות .בנוסף היא מתקשה להסביר את השינויים שחלו במוסד המשפחה ,ונקודה שלישית היא קיומן של תופעות דיס פונקציונאליות הקשורות במוסד המשפחה כמו התעללות בילדים ,אלימות במשפחה ניצול ילדים ועוד. גישת הקונפליקט – גישה זו מדגישה יחסי כוח ותחרות בין קבוצות .במשפחה יחסים אלו יבואו לביטוי במאבקי הכוח בין גברים לנשים ובין הורים לילדים .המצב החברתי הוא מצב של אי שוויון בין המינים כאשר לגברים אין עניין לקדם שוויון בין המינים אלא להנציח את המצב הקיים המקנה להם יתרון בשליטה על משאבים .יחסי כוח אלו שקיימים בחברה ישתקפו במשפחה באי שוויון מגדרי המתבטא בתפקידים החברתיים השונים של האב והאם ,בחלוקת הכוח ביניהם במשפחה ,וביחסי תלות של האישה וילדיה באב המפרנס ,ותלות של הילדים בהוריהם מבינה פיזית ,נפשית וכלכלית .המשפחה מנציחה את אי השוויון בין המינים באמצעות תפקידי המין המסורתיים (נשים בעבודות הבית וטיפול בילדים ללא שכר והגבר כמפרנס) ,וגם 11 ילדים להורים גרושיםhttp://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm . תורמת לאי שוויון מעמדי כאשר אנשים מתחתנים עם אנשים הדומים להם מבחינת הקטגוריה 12 החברתית שאליה הם שייכים וההירארכיה הגזעית והאתנית נשמרת. 12 מוסד המשפחהhttp://webcache.googleusercontent.com . פרק שני -עמדה בפרק זה אדון בנושא התלוי בעבודתי שהוא העמדה כלפי מוסד המשפחה .אגדיר את המושג עמדה ,אציג את מאפייניה מרכיביה ותפקידיה וכיצד ניתן לרכוש עמדות. -1.1הגדרת עמדה: עמדה היא מושג מופשט ,שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולעיתים אף לחזות את התנהגותו .עמדה ,כמוה כמבנים קוגנטיבים אחרים( מחשבה ,זיכרון ,מניע וכדומה) ,בהיותה מושג מופשט ,אין היא מסוג הדברים שאפשר לחוש אותם ,או לגעת בהם. עמדה היא הערכה כוללת וקבועה (יחסית) ,שיש לאדם על נושאים או על אנשים שונים. 13 14 -1.1אפיוני העמדה: .1העמדות יציבות יחסית -הן עשויות אמנם להשתנות ,אבל אנו נוטים לייחס לעמדה תכונה של יציבות לאורך זמן. .3העמדות הן כלליות -עמדה מתייחסת להרבה מצבים ,אנשים ,אובייקטים וכדומה ,ולא רק לאדם ,לאובייקט ,או לנושא יחיד.אבל לא כל העמדות חייבות להיות מכלילות כל כך ,יש שהן ספציפיות הרבה יותר. .0עמדה מתייחסת לנושא מסוים -אפשר שתהייה לנו עמדה כלפי כל דבר כמעט :כלפי אנשים, תופעות ,פעולות ,מוסדות ,חפצים ,אירועים ועוד. .0העמדה מבטאת יחס שלילי או חיובי כלפי נשוא העמדה. .5העמדות הן בעלות עוצמה שונה ,כלומר -תיתכן תמיכה עזה מאוד ,חזקה ,מתונה ,או חלשה כלפי נושא מסוים ,וכיוצא בכך ,ההתנגדות לנושא מסוים. .6העמדות נבדלות זו מזו במרכזיותן ובחשיבותן -יש לנו עמדות כמעט כלפי כל נושא ,אך הן שונות זו מזו בחשיבותן ובעוצמתן. 13 15 בר אל ציפי ונוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית" ,אבן יהודה :רכס פרויקטים חינוכיים ,מהדורה שנייה.1776 , 14 ד"ר כהן אורית ופרידמן דנה ,פסיכולוגיה חברתית :עמדות -הגדרות ואפיונים ,מט"ח3443, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595 15 בר אל ציפי ונוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית" ,אבן יהודה :רכס פרויקטים חינוכיים ,מהדורה שנייה.1776 , -1.1מרכיבי העמדה: עמדה כוללת שלושה מרכיבים ביחס לאותו נושא -מרכיב קוגנטיבי ,מרכיב רגשי ומרכיב התנהגותי. .1המרכיב הקוגנטיבי-כולל את המחשבות ,הדעות והאמונות שיש לפרט על נשוא העמדה .אילו עשויות להיות חיוביות או שליליות. .3המרכיב הרגשי מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה. .0המרכיב ההתנהגותי מתייחס לנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית ,או שלילית ,כלפי נושא העמדה. 16 -1.1תפקידן של עמדות בחיי הפרט והחברה: עמדות הן חלק בסיסי וחשוב מחיינו .ללא עמדות לא נדע כיצד להגיב על אירועים שונים ,לא נוכל לקבל החלטות ואפילו לא יהיה לנו על מה לדבר עם אנשים אחרים .העמדות ממלאות תפקיד מרכזי וחשוב בהבנתו את האדם ואת החברה. עמדה היא אסטרטגיה קוגנטיבית של עיבוד מידע ,כלומר שיטה הנקוטה בידינו לסנן גירויים, לפרשם ולהסיק מהם מסקנות .כלומר ,באמצעות עמדות אפשר לפשט את החיים החברתיים המורכבים והמלאים במידע.העמדות עוזרות לנו לקטלג גירויים רבים לקבוצה אחת ובכך הן מקלות עלינו את מלאכת עיבוד המידע.בכל קטלוג של גירויים במציאות יש משום חיסכון והקלה בהסתגלות ,שכן אנו מכניסים לאותה מגירה גירויים רבים שקיצנו יחד ומתייחסים לכולם באותו אופן עצמו .למשל ,למגירת "בגדי ספורט" במוחנו הכנסנו :נעליים ,מכנסיים ,חולצות ,גרביים ועוד ,אך לא הכנסנו חצאית או נעלי עקב .וכך ,לפני אימוני הספורט שלנו אין לנו צורך להתלבט אם ללבוש חצאית מיני או מקסי או אילו נעליים לנעול .ההחלטה קלה וכך אף ההסתגלות. בני אדם מגבשים עמדות במצבים שבהם הם צריכים לקבל החלטות .אדם נוקט עמדה כתגובה לצורך בעיבוד מידע מסוים ובאופן זה הוא מתכונן התמודדות עם תופעות שעשויות להתרחש בעתיד .כאשר אנו מצפים ,שיהיה עלינו לבצע החלטה בעתיד ,אנו מתחילים לעצב את עמדתנו כבר עכשיו ,כדי שיעמדו לרשותנו כשנזדקק להן. תפקיד נוסף של העמדות הוא לסייע לנו בשמירת דימוי עצמי חיובי .העמדות עוזרות לנו להכחיש היבטים בלתי נעימים של המציאות ,או לתת להן פירוש המאפשר לנו להתמודד איתן ביתר קלות. למשל ,אישה שלא התקדמה בעבודה ,תחזיק בעמדה כי הסיבה לכך היא שהמנהלים בחברה הם גברים ,שאינם מעוניינים לקדם נשים. לסיכום ,עמדות מסייעות לנו בעיבוד מידע ושומרות על דימוי עצמי חיובי. 17 16 בר אל ציפי ונוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית" ,אבן יהודה :רכס פרויקטים חינוכיים ,מהדורה שנייה.1776 , 17 ד"ר כהן אורית ופרידמן דנה ,פסיכולוגיה חברתית :עמדות -הגדרות ואפיונים ,מט"ח3443, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595 1.5כיצד נוצרות עמדות: העמדות מתגבשות במהלך תקופה ארוכה .עמדות נרכשות ,בדרך כלל ,בגיל צעיר ומעצבות את תפיסותיו של הפרט .קיימת יותר מדרך אחת לרכישת עמדות .חלק מן העמדות מתפתחות תוך הקדשת מחשבה זהירה ועמוקה ,ואילו אחרות "צמחו" ,כאילו ,מאליהן. דרכים לרכישת עמדות: .1התניה קלאסית- למידה בדרך של התניה קלאסית מבוססת על אסוציאציות חיוביות או שליליות כלפי גירויים שונים .קשר נוצר בין גירוי בלתי מותנה לבין נשוא העמדה ,וזה האחרון מעורר תגובה רפלקסיבית ,שקודם ללמידה לא עורר .ברכישת עמדות ,קשר נוצר בין גירוי בלתי מותנה לבין נשוא העמדה.כלומר ,עמדות נוצרות בדרך של אסוציאציה בין גירוי מותנה לבין גירוי בלתי מותנה .כדי ליצור עמדה חיובית -יש לקשר לרגשות חיוביים ,וכדי ליצור עמדה שלילית -יש לקשר לרגשות שליליים. .3התניה אופרנטית- בלמידה בהתניה האופרנטית הפרט יחזור על התנהגויות ,על רגשות ועל דעות ,שחוזקו בחיזוק חיובי ,ויימנע מאלה שנענש עליהן.כלומר ,הבעת עמדה הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה ותתחזק. .0רכישת עמדות באמצעות חיקוי והזדהות- דרך נוספת לרכישת עמדות היא באמצעות חיקוי מודל כלומר,שיחזור ההתנהגות של דמות מוערת והתבוננות בתוצאות חיוביות או שליליות של התנהגות המודל .בילדות המודלים לחיקוי הם ההורים ,ולפיכך ילדים קטנים לומדים עמדות מהוריהם .לעומת זאת ,בגיל ההתבגרות ,קבוצת השווים היא המרכזית בהתייחסות של המתבגרים ,ולכן ,עמדות שנרכשות בתקופת ההתבגרות, מושפעות מאוד מקבוצת השווים. .0הגישה הקוגנטיבית- אנו רוכשים עמדות באמצעות תהליך של עיבוד מידע כלומר ,הסקת מסקנות ,חשיבה הגיונית וקבלת החלטות .עמדות נרכשות בדרך פעילה של הסקת מסקנות כתוצאה מהתנסויות אישיות או מצפייה בהתנהגותם של אחרים .אנו מסיקים מסקנות במקרים מסוימים גם מנתונים שיש לנו. בנוסף לארבעת הדרכים הנ"ל לרכישת עמדות ,קיימים עוד שני גורמים מרכזיים וחשובים מאוד אשר משפיעים על היווצרותן של העמדות. ראשית ,גורמים גנטיים אשר משפיעים על עמדות .המחקרים שעוסקים בהשפעת גורמים גנטיים ל עמדות עורכים השוואה בין תאומים זהים לתאומי אחווה .ואכן ,וואלר מצא ,שהמתאם בין עמדותיהם של תאומים זהים ,הנושאים מטען גנטי זהה ,גבוה יותר מהמתאם בין עמדותיהם של תאומי אחווה. שנית ,לתרבות שבה חי האדם יש השפעה על עמדותיו .עמדות הנראות נורמליות ומקובלות בתרבות אחת ,יש שהן בלתי מקובלות או אפילו מאוסות ,בתרבות אחרת. 18 1.1עמדות כלפי מוסד נשואים ,גירושים ומשפחות חד הוריות. מצב משפחתי ועמדות כלפי מוסד הנישואין בקרב האוכלוסייה: השוואת עמדות כלפי מוסד הנישואין בקרב אנשים נשואים ובקרב אנשים לא נשואים באוכלוסייה היהודית מעלה כי אנשים נשואים רואים את מוסד הנישואין באור חיובי יותר מאנשים לא נשואים .כ 55אחוז מהמרואיינים הנשואים נוטים להסכים עם הטענה כי בדרך כלל אנשים נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים .יחד עם זאת ,מעניין למצוא כי כ– 04אחוז בקרב מרואיינים לא נשואים מסכימים עם טענה זו .יתרה מכך ,כ– 64אחוז מהמרואיינים הלא נשואים חושבים שמן הראוי שאנשים הרוצים ילדים יתחתנו ו כ 14אחוז מהאנשים הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית נוטים להסכים עם טענה זאת. בנוסף לכך,רק 14אחוז בקרב הלא ונשואים נוטים לחשוב כי עדיף נישואים לא טובים מאשר לא להתחתן כלל ואילו 15אחוז מהמרואיינים הנושאים נוטים לחשוב כך ,וכך אנו רואים כי לא קיים הבדל משמעותי בין עמודותיהם בנושא זה. עמדות כלפי גירושין ומשפחה חד הורית בקרב האוכלוסייה היהודית: למרות שמרבית האוכלוסייה היהודית כ 68אחוז חושבים כי גירושין הינם הפתרון הטוב ביותר כאשר בני זוג אינם מצליחים לפתור את בעיות הנישואין שלהם ,רק כ 04אחוז חושבים כי הורה יחיד יכול לגדל ילד בצורה טובה בדיוק כמו שני הורים יחד .עמדות אלה נותרו יציבות לאורך השנים. לסיכום ,בפתחה של המאה ה– 31הדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי היא כי בדרך כלל אנשים נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים ,אולם רובם אינם מסכימים כי עדיף לחיות בנישואין "לא טובים" מאשר לא להינשא כלל .כלומר הדעה הרווחת היא כי עדיף להינשא ,אבל לא בכל מחיר .בהמשך לכך ,רוב הציבור הישראלי מאמין כי גירושין הינם בדרך כלל הפתרון הטוב ביותר כאשר בני זוג אינם מצליחים לפתור את בעיות הנישואים שלהם ,אך יחד עם זאת רק מיעוטם מאמינים ביכולתו של הורה יחיד לגדל ילד ,כמו שני הורים יחד. 19 יהיה מעניין לבדוק ולגלות מה יהיו עמדותיהם של אנשים כלפי מוסד המשפחה ביחס למצב המשפחתי ,הורים גרושים או הורים נשואים ,בקרב האוכלוסייה היהודית 18 בר אל ציפי ונוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית" ,אבן יהודה :רכס פרויקטים חינוכיים ,מהדורה שנייה.1776 , 19 גליקמן אניה ,אורן ענת ,ולווין אפשטיין נח" .דעות בעם" ,גיליון מספר 1נובמבר .3440 http://spirit.tau.ac.il/socant/bicohen/report/deotbaam7.pdf פרק שלישי -פרק מקשר הפרק השלישי של עבודתי ,הנו הפרק המקשר בין שני הפרקים הראשונים ,בין המשתנה התלוי לבין המשתנה הבלתי תלוי .בפרק זה בחרתי להציג את מחקרה של גודית וולרשטיין משנת 1711 אשר עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם. בתחילת מחקרה החלה גודית וורלשטיין לשוחח עם קבוצה של 101ילדים שהוריהם היו בתהליך גירושים ,כ 53%היו בנות וכ 08%היו הבנים .היא ביקשה מהם לספר לה את הפרטים האישיים ביותר בחייהם ,והם עשו זאת בכנות רבה .וולרשטיין הצליחה לזכות באמונם ,וכתוצאה מכך, קיבלה תמונה מפורטת ומרגשת של חייהם לאורך הילדות ,גיל ההתבגרות על בעיותיו וגם שנות בגרותם. מחקר זה נערך במשך 35שנה ,בה בחרה שבעה ילדים שמייצגים בצורה הנאמנה ביותר את חווית החיים האופייניות לקבוצה כולה ,ועקבה אחר התפתחות חייהם לאורך גיל ההתבגרות ועד לבגרות ,קשרי האהבה שלהם ,נישואיהם המוצלחים והכושלים וההורות שלהם עצמם לילדיהם. בנוסף לכך ,עקבו במהלך המחקר אחר מלחמתם בפחד המקנן בתוכם שגם מערכות היחסים שלהם ייכשלו כמו אלה של הוריהם .מכיוון שאין להם תבנית פנימית של מערכת יחסים תקינה, עליהם להמציא בכוחות עצמם קודים להתנהגות נכונה. מטרת מחקרה היה לבחון ולבדוק לעומק את השפעת הגירושין בטווח הארוך על הילדים וכן, השוואתם לילדים שאינם חוו את הליך הגירושין בביתם. אוכלוסיית המחקר אשר השתתפה במחקר היו ילדים למשפחות גרושות אשר חוו את תהליך הגירושים ומנגד ,הייתה קבוצה של ילדים אשר חיו במשפחות שלמות .חשוב לציין כי כל הילדים היו מאותו אזור מגורים ולמדו יחד בבית הספר. השערת מחקרה טענה כי ילדים אשר חוו גירושים במשפחת המוצא שלהם התאושש מהר מן המשבר שנוצר עקב כך לאחר זמן קצר יחסית ובטווח הארוך ,בבגרותם ,לא יהיו תופעות ממשיות. בסיום מחקרה של גודית וורלשטיין לאחר שיחות לא רצופות עם אותם הילדים הגיעה למסקנות רבות .ראשית ,לילדים שבאו ממשפחות שהוריהם התגרשו היו דאגות נוספות מלבד אלו שמטרידות כל ילד וילדה בגילם אשר באו ממשפחות שלמות .הדאגות הנוספות האלו השפיעו רבות על אישיותם וזהותם שהתפתחה עם השנים וכן על עיצוב דמותם בחברה .שנית ,ילדי הגירושים התאפיינו בתכונות בולטות המיוחדות להן עצם היותם ילדים ממשפחה גרושה – דווקא בגיל ההתבגרות בו מרבית הילדים מתרחקים מהוריהם ומנסים להתנתק מהם ככל הניתן ,ילדי הגירושים מתקשים לעזוב את ביתם ואת הוריהם מתוך אחריות אותה חשים כפי משפחתם ובמיוחד כלפי הוריהם .בנוסף לכך ,ניתן לראות כי ילדי הגירושין בוגרים יותר יחסית לשאר הילדים בגילם ,מקיימים יחסים קרובים יותר עם הוריהם ומקרינים ביטחון ואמונה כלפי חוץ אך מבפנים הם פגיעים מאוד וחוששים כי דבר רע יקרה להם. ילדים אלו מחפשים את תשומת ליבם של ילדים ממשפחות שלמות ,מופעלים אחר לחץ חברתי מתוך הצורך והרצון שלהם להיות כמו השאר הילדים וכן נוטים לברוח ברגעי משבר וקושי לפתרונות זמניים כגון -אלכוהול וסמים ,אשר אינם פותרים את הבעיה אלא מדחיקים אותה. בנות להורים גרושים נוטות להרגיש כי ביטחון רב ,אהבה וחום משפחתי נלקח מהן בילדותן עקב הליך הגירושין שהתרחש בביתם וכתוצאה מכך הן נוטות להתפתות ולהימשך אל גברים ,לקיים יחסי מין ורואות במערכת זוגית תחליף לאהבה אשר נגזלה מהן בילדות. לסיכום ,וולרשטיין מראה כיצד רבים מילדים אלו התגברו על פחדם מבגידה ,מצאו אהבה אצל בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים ,ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את משאלות לבם .בנוסף ,מראה כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים בצורה אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות ,שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים ,אך הם החליטו להישאר יחד .בדרך זאת היא שופכת אור על השאלה שהורים כה רבים מתחבטים בה- האם להישאר בנישואים אומללים או להתגרש. 20 מחק זה מתקשר לנושא העבודה שלי מכיוון שהוא בודק ומעמיק על השפעות הגירושים על ילדים שונים בבגרותם .כמו כן עבודתי עוסק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים .למעשה מחקרה של גודית וולשטיין ,מקשר בין המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי ,דפוס המשפחה ,שבמחקר זה דפוס המשפחה היא משפחה מפורקת אשר חוותה גירושים לבין המשתנה התלוי בעובדתי ,עמודת ,ואכן ,במחקר זה נבדק גם עמדות ודפוסי התנהגות של ילדים להורים גרושים .ולכן ,נושא מחקר זה קרוב מאוד לנושא עבודתי ולמחקר שאני הולכת לערוך בהמשך. 20 וולרשטיין ,ג'ודית "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם" .1002 ,הוצאת מטר. סיכום החלק התיאורטי המשפחה הינה קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם ,נישואין או אימוץ ,וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית .המשפחה כקבוצה ראשונית עונה על צרכים בסיסים ורגשיים של הפרט וכן ממלאת פונקציות חשובות ומרכזיות בחברה לדוגמא ,משמשת כסוכנת חברות .אך עם היתרונות העולים מקיום העולם עי משפחות תופעת הגירושין עולה וגוברת במשך השנים ,והופכת יותר ויותר רווחת בחברה של היום. תופעת הגירושין הינה פירוק של מבנה חברתי -המשפחה -ממצבו המלוכד ,למצב של פרידה. ילדים להורים גרושים חיים בתוך מבנה משפחתי שבור ומעורער ,חסר אורח חיים תקין. תופעת הגירושין גורפת עימה השלכות רבות בתחומים שונים ,עימם צריך הילד להתמודד. בתקופת גיל ההתבגרות חובר משבר הגירושין במשבר ההתמודדות של הנער עם השינויים המתחוללים בו בעקבות גילו ,גיל המעבר מילדות לבגרות .פעמים רבות ,ילדים שהוריהם מתגרשים חווים את הקונפליקטים המאפיינים את תהליך הגירושין ברמות אלו או אחרות. במקרים רבים קיימת בקרב ילדים הטראומה כולה כולל תגובות כעס. יחד עם זאת ,היה מעניין לבדוק את מה היא עמדה ,את אפיוניה ,מרכיביה תפקידן בחיי הפרט והכלל וכיצד הן נרכשות .עמדה היא מושג מופשט ,שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולפעמים אף לחזות את התנהגותו .לעמדה שלושה מרכיבים :קוגניטיבי -עונה על השאלה :מה הן דעותיו ,מחשבותיו ,אמונותיו של הפרט על נשוא העמדה .רגשי -עונה על השאלה :מה הפרט מרגיש כלפי האדם או מצב או התנהגות או רעיון .התנהגותי -עונה על השאלה :כיצד הפרט נוטה לפעול כלפיו (כלומר -מהי הנכונות לפעולה) .בדרך כלל ,יש התאמה בין שלושת מרכיבי העמדה ,אולם לעתים קורה שיש חוסר התאמה ביניהם .עמדות הן כלליות-הן מתייחסות להרבה מצבים לאנשים רבים ולכן הן כלליות .בנוסף לכך ,העמדות הינן יציבות, כלומר -קשה לשנות עמדות .אך בכל זאת ,שינוי של עמדה אפשרי ,והוא תלוי בשלושה גורמים. שלושת הגורמים האלה הם :המשכנע ,המסר והמשוכנע. לעמדות יש חשיבות רבה בחיינו .הן עוזרות לנו להסתגל לסביבה ואף להגיב לאירועים שונים .כמו כן ,עמדות נרכשות ,בדרך כלל ,בגיל צעיר ומעצבות את תפיסותיו של הפרט .כמו כל למידה ,גם עמדות נרכשות בתהליכי התניה קלאסית ,התניה אופרנטית ,על ידי חיקוי מודלים ,או בדרך קוגניטיבית -איסוף מידע והסקת מסקנות .העמדות הינן יציבות ,כלומר -קשה לשנות עמדות .אך בכל זאת ,שינוי של עמדה אפשרי ,והוא תלוי בשלושה גורמים .שלושת הגורמים האלה הם: המשכנע ,המסר והמשוכנע. במחקר בו בחרתי לעסוק ,מחקרה של גודית וולרשטיין ,עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם .מחקר זה מציג כיצד רבים מילדי גירושים התגברו על פחדם מבגידה ,מצאו אהבה אצל בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים ,ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את משאלות לבם .בנוסף ,מראה וורלשטיין כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים בצורה אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות ,שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים, אך הם החליטו להישאר יחד. החלק המחקר- עבודת שדה מבוא למחקר שדה הגדרות: בחלק התיאורטי ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השטח שלי ונותנת היבטים תיאורטיים של השערת המחקר. בחלק זה אאבחן את השערת המחקר. שאלת המחקר של עבודתי היא" :האם קיים קשר בין דפוס המשפחה (גרושים/נשואים) לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים". מכאן נגזרות השערות המחקר שהן: .1יימצא קשר בין המצב המשפחתי(גרושים /נשואים)לבין עמדותיהם של ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה. .3ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפה מילדים להורים נשואים .וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה כחוויה מתקנת למה שחוו ממשפחתם בעבר. אם כן ניתן להבין שהמשתנה הבלתי תלוי של העבודה הוא :דפוס משפחה (גרושים /נשואים) .כמו כן ,המשתנה התלוי של העבודה הוא :עמדות (כלפי מוסד המשפחה). לצורך בדיקת המשתנים יש להעניק הגדרות נומינליות ואופרטיביות. הגדרה נומינלית למשתנה התלוי :עמדה -הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט על אנשים ,על אובייקטים ועל נושאים שונים. ההגדרה הנומינלית למשתנה הבלתי תלוי :נישואים -התקשרות פורמאלית בין יחידים ומשפחות. הם נערכים לרוב בטקס שמנהל נציג ציבור כלשהו ,והצדדים מסכימים בו על חובותיהם וזכויותיהם ההדדיות .גירושים -ביטול חוקי של הנישואים. הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי :עמדות- העמדה תיבדק תוך התייחסות למרכיבי העמדה: .1המרכיב קוגניטיבי -כולל את המחשבות ,הדעות ,והאמונות שיש לפרט על נושא העמדה.אילו עשויות להיות חיוביות או שליליות. .3המרכיב הרגשי -מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה. .0המרכיב ההתנהגותי -מתייחס לנכונותו של פרט להתנהג בדרך חיובית ,או שלילית כלפי נושא העמדה. הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי :גרושים -הוריו אינם חיים תחת קורת גג אחת ואינם מנהלים מערכת יחסים של זוגיות .נשואים -הוריו חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים זוגיות יחדיו. שיטת המחקר: אוכלוסיית המחקר: בעבודתי בחרתי לחקור שתי קבוצות ועל כך אפרט בנפרד: אוכלוסיית מחקר ראשונה -ילדים להורים גרושים -סטודנטים מהעיר אילת אשר נמצאים בטווח הגילאים ,35-05שני המיניים ייחקרו. אוכלוסיית מחקר שנייה -ילדים להורים נשואים -סטודנטים מהעיר אילת אשר נמצאים בטווח הגילאים ,35-05שני המינים ייחקרו. בחרתי דווקא בגילאים אלו מכיוון שמפאת גילם הם גיבשו לעצמם עמדה מוצקה כלפי מוסד המשפחה לאחר שחוו את השפעות הגירושים גם בטווח הארוך ואילו אצל מתבגרים העמדות עדיין טריות ועלולות להשתנות עוד בעתיד .בנוסף לכך ,ילדים אלו עומדים בפני החלטות ודילמות בהקשר למוסד המשפחה כמו האם להקים משפחת הקמה או עד כמה לנסות ולשמר את התא המשפחתי שהקימו .בעיניי זה מוסיף גוון ונותן אור שונה למחקרי. כלי המחקר: כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור. באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר. זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה. השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסתו ,עמדותיו והתנהגותו בעבר ובהווה על תכוניותיו לעתיד ,מצבו המשפחתי ,גילו ,מינו וכו. בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן. שאלות נוספות שמופיעות בשאלון מתייחסות לרקע של הנבדק. ישנם מספר יתרונות וחסרונות לשאלון: יתרונות- .1השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים. .3מהימנות גבוה של השאלון בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות שמבטיחות שתשובת המחקר לא תהייה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או למצב רוחו של הנבדק. חסרונות- .1החיסרון הבולט הוא בשיטת איסוף הנתונים זו קשורה לחוסר גמישותה. .3את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר. מקרא לשאלון- השאלון בנוי מ 19שאלת כאשר הוא מחולק ל 0חלקים. החלק הראשון של השאלון :שלושת השאלות הראשונות מתייחסות לנתוני רקע על הנבדק. השאלות הן על מינו וגילו של הנבדק וכן ,שאלה על מצבו המשפחתי. החלק השני של השאלון :שאלה העוסקת במשתנה הבלתי תלוי ,יצירת הבחנה בין האוכלוסייה הבוגרת שחיה בעבר עם הורים גרושים לבין האנשים שחיו בתוך משפחות שלמות. החלק השלישי של השאלון :מורכב מ 10שאלות אשר בוחנות את המשתנה התלוי ,עמדות ,כלפי המשתנה הבלתי תלוי ,מוסד המשפחה. לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי 0היבטים: ההיבט הראשון שאלות הבודקות את החלק הקוגנטיבי של המשתנה(שאלות )5-7 למשל -שאלה מספר " -1מוסד המשפחה הוא אחד המוסדות החשובים ביותר בחברה המודרנית" ההיבט השני שאלות הבודקות את החלק הרגשי של המשתנה (שאלות )14-10 למשל -שאלה מספר " -13מוסד המשפחה הוא מקום בו ניתן למצוא תחושת שייכות ותמיכה רגשית" ההיבט השלישי שאלות הבודקות את החלק ההתנהגותי של המשתנה (שאלות )15-17 למשל -שאלה מספר " -18לא אמליץ לחבריי להקים מסגרת משפחתית" הערכים של המשתנה (התלוי) מוסד המשפחה ,נעים בין .1-0 כאשר =1לא מסכים בכלל =3 ,לא מסכים =0 ,מסכים =0 ,מסכים מאוד. ערכים 1ו 3מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים עמדה שלילית. ואילו ערכים 0ו 0מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים עמדה חיובית. טווח ממוצע התשובות של הנבדקים נערך בין :המינימום 15 -לבין המקסימום.64 - כאשר ממוצע התשובות לשאלון הוא בין 15ל 01העמדה של הנבדק היא שלילת. כאשר ממוצע התשובות לשאלון הוא בין 08ל 64העמדה של הנבדק היא חיובית. בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר.7,11,18,17 : שאלון בסגנון סקלות הפוכות בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים ,את אחידות בתשובות ועקביות הנחקר. מהלך המחקר: המחקר נערך באוניברסיטאות ומכללות שונות ברחבי הארץ,במשך שבוע שבו חילקתי שאלונים לנבדקים שהראו נכונות לענות על השאלון ,תוך שמירה על אנונימיות .כל נבדק קיבל שאלון עבורו אותו מילא לבדו ,לפני קבלת השאלון הוסבר לנבדק שבמקרה והוא אינו מרגיש בנוח לענות על השאלון הוא יכול להתחרט בכל שלב ולא אשתמש בשאלונו לעבודתי .לאחר שבוע שבו חילקתי את השאלונים וקיבלתי אותם חזרה עם תשובותיהם של הנבדקים ,ניתחתי את השאלונים בהתפלגותם וכעת אציג את הנתונים הסטטיסטים אותם הסקתי ממחקרי. ממצאים טבלה מס' –1אוכלוסיית מחקר – ילדים להורים גרושים טבלה המרכזת את עמדותיהם של ילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה .תוצאות ואחוזים. עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים קוגנטיבי N=6 התנהגותי N=3 רגשי N=1 30% N=14 5% N=19 70% 15% N=17 95% סה"כ N=2 10% N=18 85% 90% טבלה מספר 3הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר הראשונה שנבדקה במחקר שביצעתי .מטבלה זו ניתן לראות ש 74%-מכלל הילדים להורים גרושים בעלי עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה לעומת 14%בלבד אשר בעלי עמדה שלילי כלפי מוסד זה. גרף מס' – 1עמדותיהם של ילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה. 100% 90% 80% 70% עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים 60% 50% עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים 40% 30% 20% 10% 0% קוגנטיבי רגשי התנהגותי סה"כ הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה . 3מגרף זה ניתן לראות בבירור כי ילדים להורים גרושים מחזיקים במרכיב ההתנהגותי הרגשי והקונטיבי באופן חיובי בצורה משמעותית. טבלה מספר – 1אוכלוסיית מחקר – ילדים להורים נשואים טבלה המרכזת את עמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה .תוצאות ואחוזים. עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים קוגנטיבי N=7 רגשי N=8 35% N=13 התנהגותי N=6 30% 40% N=12 65% N=14 60% סה"כ N=6 30% N=14 70% 70% טבלה מספר 0הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר השנייה שנבדקה במחקר שביצעתי .מטבלה זו ניתן לראות ש 14%מכלל הילדים להורים נשואים מדווחים על עמדות חיוביות כלפי מוסד המשפחה. גרף מס' –1עמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה. 100% 90% 80% 70% עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים 60% 50% עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים 40% 30% 20% 10% 0% קוגנטיבי רגשי התנהגותי סה"כ הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה . 0מגרף זה ניתן לראות כי המרכיב הקוגנטיבי הרגשי וההתנהגותי בקרב ילדים להורים נשואים משפיע על עמדותיהם כלפי מוסד המשפחה וכן המרכיב הרגשי הוא המשפיע ביותר. טבלה מספר 1 טבלה המרכזת את ההבדלים בין ילדים שהוריהם נשואים וילדים שהוריהם גרושים כלפי עמדותיהם בקשר למוסד המשפחה .תוצאות ואחוזים. עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים קוגנטיבי רגשי התנהגותי סה"כ N=7 N=8 N=6 N=6 35% N=13 65% N=6 30% N=14 70% 40% N=12 60% N=1 30% N=14 70% N=3 5% N=19 95% 15% N=17 85% 30% N=14 70% N=2 10% N=18 90% מטבלה מספר 1ניתן ללמוד כי קיימים הבדלים בין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה .לפי טבלה זו ניתן לראות כי בקרב ילדים להורים גרושים יימצאו עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה ואילו אצל ילדים להורים נשואים ימצאו עמדות שליליות יותר כלפי מוסד המשפחה. גרף מס' –1ההבדלים בעמדות כלפי מוסד המשפחה בין ילדים להורים נשואים לבין ילדים להורים גרושים. 100% 90% עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים 80% 70% עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים 60% 50% 40% עמדה שלילית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים 20% עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים 30% 10% 0% קוגנטיבי רגשי התנהגותי סה"כ הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים בטבלה מספר .1לפי הגרף ניתן לראות כי המרכיב הרגשי משתנה באופן משמעותי ביחס למרכיבים האחרים ,המרכיב הקוגנטיב וההתנהגותי אינם משתנים באופן משמעותי.ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים מחזיקים במרכיב קוגנטיבי והתנהגותי באופן שווה יחסית. דיון סיכום ומסקנות במסגרת עבודה זו ביצעתי מחקר הבודק את הקשר בין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה. שאלת המחק היא ,האם קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים -בהתאם לשאלת המחקר העליתי שתי השערות: .1קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה. .3ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה מילדים להורים נשואים וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה. בכדי לבדוק שאלה זו בחרתי להשתמש בכלי מחקר של שאלון סגור כלי מחקר זה מאפשר גישה נוחה למס' רב של נבדקים ,הוא ניתן להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי בסיוע מחשב .בנוסף לשאלון מהימנות גבוהה מהסיבה שהוא כולל סדרות שאלות שיש להן תשובות מוכנות מראש וברורות המבטיחות שתשובות הנחקר לא תהיינה קשורות לחוקר או יושפעו ממצב רוחו של הנחקר. ע"פ ממצאי המחקר מצאתי כי עמדותיהם של ילדים להורים גרושים יהיו עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה מילדים להורים נשואים ( 74%לעומת )14%וכי עמדותיהם של ילדים להורים נשואים היו שליליים יותר כלפי מוסד המשפחה ( 04%לעומת .)14% ממצאים אלו סותרים תיאוריות ובמחקרים שהוצגו בחלק התיאורטי בעבודה. לדוגמה ,מחקר שהוצג בחלק התיאורטי ובו נמצא כי לילדים שבאו ממשפחות שהוריהם התגרשו היו דאגות נוספות מלבד אלו שמטרידות כל ילד וילדה בגילם אשר באו ממשפחות שלמות .בנוסף לכך ,ילדים להורים גרושים מקרינים ביטחון ואמונה כלפי חוץ אך מבפנים הם פגיעים מאוד וחוששים כי דבר רע יקרה להם מפני שביטחון רב אהבה וחום משפחתי נלקח מהן בילדותם עקב הליך הגירושין. ממצאים אלו תומכים בהשערת המחקר שלי מכיוון שמראים כי קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות הילדים לגבי מוסד המשפחה ועל כן ,עמדותיהם של ילדים להורים גרושים חיוביות יותר מעמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה. לפי הממצאים מן המחקר שערכתי ,ניתן להסיק שהשערות המחקר שהעליתי בתחילת העבודה אומתו נוכחתי לראות שלדפוס המשפחה אכן יש השפעה על עמדותיהם של הילדים כלפי מוסד המשפחה כלומר השערת המחקר אוששה ,וכי ברוב המקרים ,בקרב ילדים להורים גרושים תמצא עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה. למרות שהשערותיי אוששו המחקר היה בעל מגבלות לדוגמה :המחקר היווה מדגם קטן (בסה"כ 04נדבקים) ואינו מייצג את האוכלוסייה כולה .בנוסף המחקר היווה בדיקה של בוגרים מאזור מסוים בארץ ,העיר אילת ,ולכן קשה יהיה להכליל את תוצאות המחקר על בוגרים מאזורים ורקעים שונים. המחקר בנושא זה משפיע על הבנת התופעה של גירושים כיום וכן ההשלכות של הליך גירושים על הילדים ועל התא המשפחתי כולו ומכך על חשיבותו הרבה של מוסד המשפחה בחיי הפרט ובחיי הכלל. מחקר זה יכול לשמש כבסיס למחקר עתידי העוסק בשאלות חקר דומות כמו ,האם קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין מוסד הנישואין בקרב ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים .עוד מחקר שניתן לערוך הוא האם קיים קשר בין דפוס משפחת המוצא (גרושים /נשואים) לבין דפוס ההורות של הילדים במשפחת ההקמה ( דמוקרטי /סמכותי) .השערת המחקר למחקר זה תהיה שילד להורים גרושים יהיה הורה סמכותי ואילו ילדים להורים נשואים דפוס ההורות תהייה דמוקרטית .במחקר זה המשתנה הבלתי תלוי יהיה דפוס משפחת המוצא והמשתנה התלוי יהיה דפוס ההורות של הילד .כלי המחקר יהיה שאלון סגור ,ומטרת השאלות בו לקבוע את סוג דפוס ההורות.. בזמן כתיבת העבודה למדתי דברים רבים ,ביניהם עובדות על ההשפעות של הגירושים על הילדים ועל המשפחה כולה וכיצד ילדים אלו מתמודדים עם המכשולים והקשיים הניצבים לפניהם כתוצאה מן הליך הגירושים .בזכות עובדות אלו רכשתי הבנה והערכה טובה יותר של חשיבותו של מוסד המשפחה השלמה לחיי החברים בה. בזכות העבודה הבנתי וגיליתי שלמשפחה תפקידים רבים בחיי הפרט והכלל וכן על ההשפעות העוצמתיות שיש להליך הגירושין על המשפחות וכן על הילדים. בתור נערה שהוריה גרושים ,אני מעידה על עצמי כי אכן לגירושים יש השפעות מששיות בטווח הקצר וכן בטווח האורך .וכן את החשיבות הרבה שיש להקדיש לשימור התא המשפחתי בשל לתפקידים והיתרונות שיש למשפחה השלמה אשר קיימות באופן חסר במשפחות מפורקות. רפלקציה רפלקציה מסוג מטה-קוגניציה: התהליך האישי והבין-אישי: אני בחרתי לעסוק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות ילדים (ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים) כלפי מוסד המשפחה מכיוון שזהו נושא הנוגע אליי ומעניין אותי עד מאוד. בתחילת כתיבת העבודה חשבתי על עוד מספר נושאים לעבודה זו כגון -הקשר בין קיבוצניקים ועירוניים לבין עשיית שנת שירות ,הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות הילדים כלפי מוסד הנישואין אך לבסוף החלטתי בנושא עבודתי מכיוון שזהו הנושא שהתחברתי אליו מכל שאר הנושאים ,וכן על נושא יהיה מעניין ביותר לקרוא לחקור ולגלות. תהליך לימודי: את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט .בחרתי להשתמש במקורות אלו אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע נוסף .כמו כן ,היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי. במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי ,אך בשלב הפרק המקשר שבו נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי מכיוון שהשערת המחקר תאמו להשערת מחקרי אך תוצאותיה היו שונות לחלוטין ,כלומר השערת המחר הופרכה .רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר. ישנם מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע לעמדה (מתוך ספר הלימוד הנוכחי שלנו במגמת פסיכולוגיה). בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים ומגוונים לדוגמה ,כי למוסד המשפחה ישנן מאות הגדרות .עוד בנוסף גיליתי כי קשה מאוד לשנות עמדה בנושא ספציפי אך ישנן דרכים שנוקטים המצליחים לשנות את עמדותינו. החלק שעניין אותי במיוחד כתיבת החלק התיאורטי -המשתנה הבלתי תלוי ,מוסד המשפחה. במהלך כתיבת חלק זה קראתי רבות על מוסד זה מתרבויות שונות וזמנים שונים .קראתי בנוסף מקורות מידע שלא היו רלוונטיים לעבודתי אך ללא ספק העשירו את הידע שלי בנושא זה. היבט ערכי -חברתי: הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת העבודה היה בחלוקת השאלונים לאוכלוסיית המחק שלי ,ילדים להורים גרושים .נאלצתי לשאול סטודנטים שאיני מכירה האם הוריו גרושים, שתחילה קצת התביישתי וחששתי לתגובתם .היבט ערכי שניתן למצוא בעבודתי הוא המשפחה כערך .מבחינת רבים המשפחה הוא ערך עליון ומקודש וכן תופס חשיבות ומרכזיות רבה בחברה כיום .כמו כן ,תופעת הגירושים הינה בעיה חברתית אשר מתמודדים איתה בכמה וכמה דרכים שונות ומגוונות. למדתי על עצמי: מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם ולעבד מקורות מידע שונים ומורכבים ,להבין הנחיות לכתיבת עבודת חקר ,וכן לעמוד בלוח זמנים צפוף .בנוסף למדתי כי עמדתי כלפי מוסד המשפחה הוא חיובי .אני בעד מוסד זה וחושבת כי יש לפעול ולשמר את התא המשפחתי בצורה הטובה ביותר וכן למנוע עד כמה שניתן את התפרקותה. רפלקציה מסוג מטה -אסטרטגיה : במהלך הכנת העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה : שאילת שאלות – בטופס הצעת המחקר עסקתי בשאילת שאלות בניסוח שאלת המחקר שלי ובהשערת המחקר .בנוסף בבניית השאלון ניסחתי שאלות העוסקות בנושא המחקר שלי ובמשתנים בעבודתי .לדוגמה ,שאלוני היה בנוי מ 15שאלות 5 :שאלות העוסקות במרכיב הקוגנטיבי5 ,שאלות העוסקות במרכיב הרגשי וכן 5שאלות העוסקות במרכיב ההתנהגותי של המשתנה התלוי שלי. השוואה – בכתיבת החלק התיאורטי ביצעתי השוואה בין תיאוריות ,גישות והגדרות שונות של חוקרים העוסקות במשתנים בעבודתי ,מוסד המשפחה ועמדה .בנוסף השוואתי בין תוצאות הנבדקים .בפרק דיון סיכום ומסקנות ערכתי השוואה בין התיאוריות והמחקרים בחלק התיאורטי לבין הממצאים שהתקבלו במחקר שביצעתי. הסקה – בפרק הממצאים הסקתי מסקנות והסברתי את המשמעות שלהם .לדוגמה, מתוך ריכוז הנתונים יצרתי טבלה המסכמת את הממצאים ומתוכה רשמתי מסקנות לגבי המחקר שלי על המרכיבים השונים ועל כך שהשערת המחקר שלי אוששה .בנוסף בפרק דיון ומסקנות הצגתי והסברתי את המשמעות של הממצאים . נימוק מסוג הסבר – השתמשתי בנימוקים בסוג הסבר בפרק בחלק התיאורטי באמצעות מחקרים ותיאוריות לדוגמה ,מחקרה של גודית וולרשטיין. ייצוג המידע בדרכים מגוונות-בעבודתי הצגתי את המידע בדרכים שונות .בחלק התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה ,בשלב הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות מפורטות ולאחר מכן הוספתי גם הצגה גרפית של הממצאים . מיזוג -בחלק התיאורטי ביצעתי מיזוג טקסטים הלקוחים ממקורות שונים כמו אינטרנט וספרים .מיזוג המקורות העמיק את המידע בעבודה ואת רמת ההיקף שלה. ביביולגרפיה .1אבן שושן ,אברהם ואחרים 073.00 .3447עמוד .318 .3בר אל ציפי ונוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית", אבן יהודה :רכס פרויקטים חינוכיים ,מהדורה שנייה.1776 , .0ג' דנקן מיטשל ,משה ליסק ( ",)1780לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ. .0גליקמן אניה ,אורן ענת ,ולווין אפשטיין נח" .דעות בעם" ,גיליון מספר 1נובמבר .3440 http://spirit.tau.ac.il/socant/bicohen/report/deotbaam7.pdf .5הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .שנתון סטטיסטי לישראל ( 3413גרסה אלקטרונית) .נדלה ב 5 לאוקטובר http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf .3413 .6וולרשטיין ,ג'ודית "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם" .3441 ,הוצאת מטר. .1יבנה ,לרוס .1775משפחה .בתוך יבנה האנציקלופדיה לנוער (עמוד .)118-117 ,14תל אביב: הוצאת יבנה והוצאת לרוס. .8ימי נתנאל" ,סיבות נפוצות לגירושין"http://www.yarimi.net/divorcereasons.php . .7כהן אורית ופרידמן דנה ,פסיכולוגיה חברתית :עמדות -הגדרות ואפיונים ,מט"ח3443, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595 " .14מוסד המשפחה" ( http://webcache.googleusercontent.comלא צויין שם המחבר) .11משוניס ,ג' ג' .1777 .סוציולוגיה .תל אביב :האוניברסיטה הפתוחה. .13נ ניסן ושותפיו (" ,)3440סוציולוגיה :במעגלי החברה -מוסד המשפחה" הוצאת רכס. .10קופרשמיטד אורית" ,ילדים להורים גרושים". http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm .10קרניאל דרורי חנה" ,משפחה", http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm .15ת.ל.מ-רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי ,ייעוץ ,אבחון והכשרה" ,התגובות הרגשיות של הילדים החווים גירושיםhttp://www.telem.org.il/content . נספחים נבדק יקר! שלום רב, שמי קמיל כהן ואני תלמידה במגמת מדעי החברה בבית הספר עמי אסף .כחלק מעבודת הגמר שלי במגמה זו אשמח אם תוכל לענות על השאלון זה שעל תוצאותיו מתבסס החלק המעשי של עבודתי .שאלון זה עוסק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים .שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורכי מחקר בלבד. השאלון נכתב בזכר מטעמי נוחות אך מתייחס לשני המינים. תודה רבה על שיתוף הפעולה, קמיל כהן. .1ציין את מינך: א) זכר ב) נקבה .2ציין את טווח גילך: א) 22-22 ב)22-03 .0הקמתי משפחה: א) כן ב) לא .4סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך: א) הוריי אינם חיים תחת קורת גג אחת ואינם מנהלים קשר זוגי. ב)הוריי חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים קשר זוגי. סמן איקס במקום שאתה הכי מזדהה ומסכים איתו. ההיגד .2אני חושב כי כל אחד ואת צריכים להקים משפחה .6מוסד המשפחה תורם להתפתחות כל אחד מהחברים בה .2מוסד המשפחה הוא אחד המוסדות החשובים ביותר בחברה המודרנית .2רק במסגרת משפחתית אדם יגיע למילוי הפוטנציאל שלו. .9החברה יכולה להתקיים ללא מוסד המשפחה .13המסגרת המשפחתית חשובה משום שהיא מעניקה חום ,אהבה ותמיכה .11אדם עם משפחה הוא אדם מאושר יותר מאשר אדם רווק ללא משפחה וילדים .12מוסד המשפחה הוא מקום בו ניתן למצוא תחושת שייכות ותמיכה רגשית .10המשפחה -1כלל לא מסכים -2לא מסכים -0מסכים -4מסכים מאוד חשובה לפיתוח בטחון עצמי ולקידום הישגים אישיים גבוהים 14קשר משפחתי מעניק תחושה של ביטחון חומרי ורגשי .12ברצוני להקים משפחה .16אעשה הכל על מנת לשמור על לכידות משפחתית .12כאשר המערכת הזוגית לא בריאה אמליץ לפרק את המסגרת המשפחתית .12לא אמליץ לחבריי להקים מסגרת משפחתית .19ארצה לחלוק את חיי עם אדם אחר ללא כניסה לקשר נישואים מחייב ולמסגרת משפחתית. מספר נבדק ילד להורים גרושים 1 ילד להורים גרושים 3 ילד להורים גרושים 0 ילד להורים גרושים 0 נמוך= 5-10 עמדה כוללת נמוכה15-01 - גבוה= 10-34 עמדה כוללת גבוהה08-64 - קוגנטיבי 13 רגשי 16 התנהגותי 18 עמדה כוללת 06 17 17 17 51 10 10 10 03 10 10 14 06 ילד להורים גרושים 5 ילד להורים גרושים 6 ילד להורים גרושים 1 ילד להורים גרושים 8 ילד להורים גרושים 7 ילד להורים גרושים 14 ילד להורים גרושים 11 ילד להורים גרושים 13 ילד להורים גרושים 10 ילד להורים גרושים 10 ילד להורים גרושים 15 ילד להורים גרושים 16 ילד להורים גרושים 11 ילד להורים גרושים 18 ילד להורים גרושים 17 ילד להורים גרושים 34 N=20 ילד להורים נשואים 1 ילד להורים נשואים 3 ילד להורים נשואים 0 ילד להורים נשואים 0 ילד להורים נשואים 5 ילד להורים נשואים 6 ילד להורים נשואים 1 ילד להורים נשואים 8 ילד להורים נשואים 7 ילד להורים נשואים 14 13 10 13 08 10 18 18 54 10 34 10 08 8 11 15 04 11 10 11 06 16 18 18 53 11 34 17 56 16 34 18 50 18 34 11 55 15 11 18 54 15 17 17 50 11 16 34 50 13 18 15 05 16 34 18 50 16 17 18 50 10 15 17 07 מרכיב קוגנטיבי גבוה 14% מרכיב קוגנטיבי נמוך 04% 8 מרכיב רגשי גבוה 75% מרכיב רגשי נמוך 5% 8 מרכיב התנהגותי גבוה 85% מרכיב התנהגותי נמוך 15% 16 עמדה כוללת גובהה 74% עמדה כוללת נמוכה 14% 03 11 15 15 01 1 11 11 05 18 34 18 56 16 17 11 06 10 10 11 00 10 14 13 06 15 18 18 51 15 17 10 08 10 17 10 05 ילד להורים נשואים 11 ילד להורים נשואים 13 ילד להורים נשואים 10 ילד להורים נשואים 10 ילד להורים נשואים 15 ילד להורים נשואים 16 ילד להורים נשואים 11 ילד להורים נשואים 18 ילד להורים נשואים 17 ילד להורים נשואים 34 N=20 11 18 18 50 13 11 11 06 11 13 13 05 16 18 17 50 18 10 18 07 10 15 15 00 15 11 34 53 13 11 10 06 11 11 16 54 13 13 14 00 מרכיב קוגנטיבי גבוה 65% מרכיב קוגנטיבי נמוך 05% מרכיב רגשי גבוה 64% מרכיב רגשי נמוך 04% מרכיב התנהגותי גבוה 14% מרכיב התנהגותי נמוך 04% עמדה כוללת גובהה 14% עמדה כוללת נמוכה 04% טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע שם התלמיד/ה:קמיל שם המנחה:אורלי דניאל נושא העבודה: שם בית הספר:עמי אסף דואל: טלפון: סמל מוסד: ישוב:מתן הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים. שאלת המחקר: האם קיים קשר בין סוג משפחת המוצא של הילד (גרושים/נשואים) לבין עמדותיו כלפי מוסד המשפחה? השערת המחקר: .1יימצא קשר בין סוג משפחת הילד לבין עמדותיו כלפי מוסד המשפחה. .3ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפה מילדים להורים נשואים .וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה כחוויה מתקנת למה שחוו ממשפחתם בעבר. משתנים הנבדקים במחקר: משתנה בלתי תלוי:ילדים להורים גרושים ונשואים. הגדרה אופרציונלית: ילד שהוריו חיו יחד תחת קורת גג אחת .ילד שהוריו התגרשו וחיים בשני בתים שונים ונפרדים זה מזה. משתנה תלוי:עמדה כלפי מוסד המשפחה הגדרה אופרציונלית :הגדרה הכוללת את העמדה אשר תיבדק על פי מרכיבי העמדה -המרכיב הקוגנטבי ,התנהגותי ורגשי. אוכלוסיית המחקר (תיאור ומספר נבדקים משוער) 04סטודנטים תושבי העיר אילת ,בגילאי 35-05לא נשואים 34,ילדים להורים גרושים ,ו 34ילדים להורים נשואים . כלי המחקר: שאלון סגור. ביבליוגרפיה ( 5פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית) .1אדר בוניס ,מתת ,3441משפחה בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית ,כותר http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=93041712 .3אילון אורנה ,כדורי תרצה 1776בין שני בתים ,מכון מופת. http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634968127971716952.a spx .0דוברין נורית ,3445 ,גירושין בישראל ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf .0כהן אורית ,פרידמן דנה ,3443,פסיכולוגיה חברתית :עמדות הגדרות ואפיונים ,מטח http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595 .5נקודת מפנה -המרכז לייעוץ וגישור משפחתי "ילדים וגירןשין". http://www.nekudat-mifne.com/kids_divorce/ חתימת התלמיד: ת.ז של התלמיד010480413 : אישור הפיקוח על מדעי החברה ההצעה אושרה יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש ההצעה לא אושרה שם המדריך/ה המאשר/ת : שימו לב :הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית .עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק. נא שימו לב להערות שלהלן :ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב .X הנושא רחב מדי ,יש למקד אותו השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי ,יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים. האוכלוסייה איננה זמינה למחקר. משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד .המשתנה :איננו עומד בתנאי זה. הגדרת המשתנה התלוי ו/או הבלתי תלוי איננה נכונה. מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית. הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית. הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית .יש להוסיף פרטים עדכניים. העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה. הערות נוספות:
