מלחמת הטרקטורים
Transcription
מלחמת הטרקטורים
לומדי קשת גדוד המרגמות הכבדות 120מ"מ )גמ"כ ,(341שהיה כוח מילואים של החטיבה הסדירה ,במקרה מלחמה. מדי שנה בחול המועד סוכות ,נהגו יוצאי צ'כוסלובקיה להתכנס במשרדי הארגון ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב ,לאזכרת קרוביהם שנספו בשואה ,שהיה גם מפגש רעים ולהחלפת מידע בנושאי איתור קרובים ,תביעות רכוש ופיצויים מגרמניה .באזכרה שנערכה ב ,1966 -פגש משה ברנהארד את בני הזוג משה ודליה וייס ,ובשיחתם זו גילו באקראי ,כי ילדיהם ,יואב ברנהארד ואריה וייס משרתים בצנחנים .הואיל ויואב היה בשלוש שנים מבוגר מאריה ,וביחידות נפרדות ,לא נפגשו דרכיהם של הבנים ,ונפתולי הגורל יביאו אותם באקראי ,שנה מאוחר יותר ,לפגישה בלתי צפויה. הקרב השישי על לטרון משלא פסקו התקפות המחבלים משטח ירדן בשנת הקמת ארגון מחבלי הפאתח ,נדרש הגדוד לבצע פשיטה רכובה על זחל"מים על הכפר שבתין שבגזרת בודרוס קיביה ,והכיתה של סמל יואב הייתה כוח אבטחה של החבלנים ,שיעדם פיצוץ מספר בתים במרכז הכפר .מספר דקות לפני היציאה התקבלה פקודת ביטול לאכזבת הלוחמים ,אבל לא חלפו ימים רבים ושוב נדרשו החיילים להתכונן למבצע חדש בסוף אוקטובר ,1965מספר ימים לפני הבחירות ב 2-בנובמבר .1965חצי שנה קודם לכן ,התפלגה מפא"י למערך – איחוד של מפאי" בראשות לוי אשכול ,פנחס ספיר ,גולדה מאיר וזלמן ארן עם אחדות העבודה ,ולרפ"י ,מפלגתם ,של "הזקן" דוד בן גוריון ,דיין פרס ושות'. והנה ,פחות משבועיים לפני הבחירות שיכריעו את המאבק בין שני פלגי מפא"י ההיסטורית ,החליטו הירדנים להפר מהותית את הסכם שביתת הנשק ברודוס ,1949שכבר בראשיתו מנעו תנועת כלי רכב ישראליים בכביש לירושלים ,למרות ההסכם המתיר זאת .שני הצדדים היו אמורים להמנע מכניסה לשטח ההפקר ,שנקרא מאז "מובלעת לטרון" ,ולחרוש את השדות הפוריים של עמק איילון. במרוצת השנים הייתה "זחילה" של שני הצדדים ,כל אחד קרוב לשטחו הוא ,והדבר עבר ללא בעיות מיוחדות ,בשל האינטרס המשותף לשמירת השקט .והנה ,החליטו הירדנים להפר את הסטטוס קוו, וצבא ירדן שלח טרקטורים רבים לחרוש שטחים החורגים בהרבה ממה שעשוי להיות שייך להם בחלוקה מוסכמת לכאורה של שטח ההפקר ,שמעמדו במשפט הבינלאומי הוא .No Man Land יישובי הסביבה שעלבים ,נחשון ,צרעה והראל ראו בעיניים כלות כיצד פולשים הירדנים ומשתלטים על אדמות העמק ,וממשלת ישראל הורתה לצבא לאפשר לחקלאי האזור להכנס עם טרקטורים ,ולחרוש שטחים ,שאותם ראתה כחלק משטחה לעתיד .ביום ג' ה 26 -לאוקטובר 1965 החלו טרקטורים ישראליים לחרוש בשטח ההפקר ,סמוך מאוד לחריש הירדני ,והייתה זו רק שאלה של זמן ,מי הראשון שיפתח באש. חטיבת הצנחנים קבלה פקודה ביום ה' ,ערב ה 28 -באוקטובר ,לנוע לעבר דרך בורמה ההיסטורית ולהתמקם בחפ"ק על משלטי 22של מלחמת העצמאות ,שהם גבעת החתול'ה )גבעת המארב בערבית( ,בנקודת גובה 369השולטת על אזור הכפר הערבי העוין ,דיר איוב .כוחות הגדוד עצמם התמקמו למרגלות הגבעה ,על ציר דרך העפר של דרך בורמה ,בין עין איוב לביר חתול'ה )כיום בשטח מחלף שער הגיא(. 516 לומדי קשת פלוגת החוד הגדודית של אסא קבלה הוראה להחליף את המדים המנומרים במדי חקי בהיר של משטרה ,ולהיות ערוכים להכנס למחרת לשטחים הנחרשים ,ולאבטח את הטקרטוריסטים במלאכתם .יום השישי היה יום שקט ,המח"ט רפול וצורי מג"ד 890הסתובבו בשטח עם חייליהם ללא דרגות כתף ,שוחחו עם החורשים ,סימנו קווי גבול לחריש ,אך ככל שחלף הזמן ,החלה להיווצר קרבה מאיימת בין שני הכוחות .כדי לנצל את השקט ,הוחלט ביום שבת להמשיך את החריש ,וגם הקיבוץ הדתי שעלבים ,התבקש להמשיך ולחרוש בשבת ,סוגייה הלכתית לא פשוטה לקיבוץ של אנשים שומרי מצוות. ביום השישי הגיע לקבוץ שעלבים ,הרב הראשי לצה"ל ,האלוף שלמה גורן ,שחיווה דעתו שמותר, ּומְ צּוו ֶה להמשיך ולחרוש את השדות גם בשבת .רבו של הקבוץ ,הרב מאיר שלזינגר ,התייעץ בגדול תורה מוערך ,הרב שלמה זלמן אוירבך ,מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים ,שפסק על פי שולחן ערוך ,אורח חיים )שכט ,ו( :שגויים שבאו על עיר סמוכה ל ְס ַפר ,אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש – יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת .ומכאן פסיקת הגרש"ז לגופו של העניין הנדון" :הירדנים השתלטו על שטחים בשטח ההפקר שהיו עד כה בעיבוד הישובים הישראלים .וכן ,יש לצאת למלחמה בדרך הטובה ביותר, וכאן על פי הערכת מפקדי הצבא היה עדיף לחרוש את השטחים ולא להגיב באש חיה כנגד האויב .על כן היציאה בכלי זין כאן ,היא להמשיך לחרוש בשבת .זאת ועוד ,המבצע כולו היה באחריות מפקדי הצבא ,שנקטו ,שמסיבות ביטחוניות ,כי יש להמשיך בחריש גם בשבת .מפקדי הצבא דינם כרופא ,וכשם שחולה המקבל הוראה מרופא לעבור על איסור משום חשש פיקוח נפש ,חייב לשמוע בקול הרופא ,כך אנשי שעלבים צריכים לשמוע בקול מפקדי 29 הצבא ואינם רשאים לערער או לסרב לבצע הוראות המפקדים" . שבת 30 ,לאוקטובר ,1965פלוגת הסמלים של אסא ,לבושה במדי משטרה ,ליוותה את הטקרטורים החורשים את אדמת עמק איילון למרגלות הכפר דיר איוב ,השולט מגבוה על פריסת הכוח הישראלי בעמק איילון ,בסמוך לכפרים עימואס ויאלו .על גג בית הספר של דיר איוב הציבו הירדנים מקלע כבד ,וכוח גדודי מתוגבר שלהם תפס עמדות ירי הצופות על הגזרה ,כאשר מולו ניצב ,בהיקף כוחות דומה ,הכוח הישראלי .שני הצדדים נערכו בסמוך לקו המגע עם נשק כבד לאפשרות של פתיחה באש ,ואף להרחבת היקף האש ועוצמתה אם יתחייב הדבר מהמצב. לשאלה ,מדוע נפתחה האש בשבת דווקא על ידי הירדנים ,שיזמו את המהלך המתגרה של החריש ולא הישראלים? הסבר על כך הגיע לאחר שנים רבות מהמפקד הירדני של אזור התקרית, כאשר חבר קיבוץ נחשון ערך טיול בירדן לאחר חתימת הסכם השלום עמה ,ובביקורו נפגש באקראי עם איש צבא ירדני לשעבר ,שטען שהוא היה מפקד הגזרה של לטרון בעת מלחמת הטרקטורים ב- .1965הפגישה הייתה ידידותית מאד ,והשניים החליפו רשמים מאותה תקרית .ואז הטיל המפקד הירדני "פצצה" באומרו" :לא הבנו מהן מטרותיה של ישראל ביציאה אל מלחמת הטרקטורים .ידענו, שקבוץ שעלבים הוא ישוב דתי של שומרי מצוות ,שלעולם אינם עובדים בשדות בשבת ,והנחנו שאנשי קבוץ שעלבים לא י ֵצאו לחרוש בשבת .והנה ,כאשר ראינו שאנשי שעלבים יוצאים גם הם עם הטרקטורים בשבת ומתחילים לחרוש ,הבנו שזו כבר מלחמה .ואם זו מלחמה ,הרי יש להגיב כמו במלחמה ,ופתחנו באש על הטרקטורים בעמק!" 29פסק זה פורסם ברבעון "המעיין" )טבת תשכ"ו( 517 לומדי קשת אש זו נפתחה סמוך לשעה 10בבוקר ,וצנחניו של אסא ,שזו להם טבילת אש ראשונה" ,שיחקו" אותה כמו בספר ,יורים ומחליפים עמדות בחיפוי הדדי לחילופין ,וכאשר פצח המקלע הירדני הכבד באש מבית הספר של דיר איוב ,ענה לו תאומו ממחלקת המק"כ של מסייעת גדוד ,890בצרורות קצובים ,ולאחריהם מקלעים בינוניים ,0.3ומאגים חדישים ,שלא מכבר נקלטו בצה"ל ,וכוח העתודה הגדודי של פלוגות אהוד ואסף ,החל לנוע בפריסה רחבה לכיוון העמק ,כאשר אש מרגמות 81מ"מ לטיווח ,נורית משני הצדדים .בסיכומו של יום הקרב היו לכוחותינו שלושה טרקטוריסטים פצועים קל עד בינוני מירי צלפים ,וכמות נפגעים לא ידועה בצד הירדני. הפסקת אש כללית שהוכרזה על ידי כוח משקיפי האו"מ ,נכנסה לתוקפה ,והשמש והירח המשיכו במהלכם התקין בעמק איילון ,עד למלחמת ששת הימים .בכל אמצעי התקשורת דאז ,שהיו רדיו ועיתונות ,ללא טלביזיה ,ממנה סלד כל ימיו דוד בן גוריון ,סיפרו בשבחו של צה"ל ,ובנחישותה של ממשלת אשכול ,שלא וויתרה כהוא זה על בטחונה וזכויותיה של מדינת ישראל כנגד אויביה. שלושה ימים אחר כך ,יצא הציבור במדינת ישראל ,מרוצה מממשלתו האמיצה ,לבחירות של הכנסת השישית ,וכמיליון וחצי בעלי זכות בחירה נתנו קולם לנצחון מכריע של מפא"י באדרתה החדשה – המערך ,שהופיעה תחת 3האותיות האלמותיות" :אמת" ,והשם מפא"י ,ירד לתהום הנשייה של ההיסטוריה העברית בארץ ישראל ,כאשר הימין והמרכז הליברלי מופיעים גם הם תחת שם חדש ,גח"ל ,גוש חירות וליברלים ,בראשות מנחם בגין ויוסף ספיר ,עם האותיות "חל" ,ואחריהם רשימת פועלי ישראל" ,רפי" בראשות דוד בן גוריון ,משה דיין ושמעון פרס ,שמאז ולתמיד הפך למתמודד הנצחי ,החי וקיים כעוף החול ,שאיננו עובר מהעולם. המערך זכה ב 45 -מנדטים ,גחל ב ,26 -המפד"ל ,11רפ"י ,10אורי אבנרי במנדט אחד ,ומסעדן אחד בעל מסעדת קליפורניה בתל אביב ,אייבי נתן ,טייס לשעבר בחיל האוויר ,כשל בניסיונו להכנס לכנסת תחת רשימת "נס" ,לשלום עם מצרים .שלושה חודשים אחר כך ,בפברואר ,1966יצא אייבי במטוס קל למצרים ,בניסיון דו קישוטי לקדם שלום עם המצרים ,ולדאבון לבו גורש עם מטוסו חזרה לישראל ,שם התקבל כגיבור עממי לרגע ,וכתב אישום נגדו על יציאה ללא רשות לארץ אויב – נמחק. סופה של פרשת מלחמת הטרקטורים היה עגום ,שכן הסכם הפסקת האש שהושג באו"מ ,אסר על כניסה מוחלטת של שתי המדינות לשטח ההפקר ,וכך לא יכלו היישובים לעבד אותם שדות שכבר היו ברשותם בשטח המריבה טרם פריצתה .בעת ההתקפלות מהשטח שהה יואב במחיצתם של שלושת המ"פים ,אסא ,אהוד ואסף ,שם שמע את אהוד אומר – בושה וחרפה ,הנסיגה השישית מלטרון יצאה לדרך .איש מהם לא שיער את אשר יתחולל בעמק איילון העקוב מדם ,בעוד פחות משנתיים. מסוקים בקרב בנובמבר אישר רפול ביצועו של תרגיל חדשני בצה"ל ,שאת תורת ההפעלה שלו הכינו שלושת המ"פים של הגדוד עם צורי המג"ד .האמריקנים בוויטנאם הפעילו זה מכבר מסוקים במלחמה נגד הצפון ,אבל בצה"ל לא תרגלו דרך פעולה זו מעולם .מתווה התרגיל היה התקפה של כוח פשיטה היוצא ליעדו במסוקים ,תוקף את היעד וחוזר בעזרתם לבסיסו .חיל האוויר של אז לא היה משופע בכל טיס הטסים אנכית ,והוא הציב מגבלות בטיחות לכלי הטיס שלו ,ודרש שהירידה והפינוי של 518