סיכום והסבר

‫פוסטמודרניזם‬
‫פוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה‪ ,‬ואף דחייה‪ ,‬לתקופה המודרנית‬
‫ולערכיה‪ ,‬ולמודרניזם‪ .‬הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה‪ ,‬הבאה לאחר‬
‫המודרניות )נקרא לעתים‪" ,‬פוסטמודרניות"‪" ,‬התקופה הפוסטמודרנית"‪" ,‬העידן הפוסטמודרני"(; תפיסה‬
‫תאורטית חדשה‪ ,‬או שיח חברתי חדש‪ ,‬של העולם החברתי )נקרא לעתים‪" ,‬פוסטמודרניזם"‪" ,‬שיח‬
‫פוסטמודרני"(; ומוצרי תרבות ומוצרי צריכה חדשים )נקרא לעתים "פוסטמודרניזם"(‪ .‬יש שוני רב בין‬
‫ההוגים הפוסטמודרניים כך שהרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת‪ ,‬כי אם מכלול‬
‫רעיונות הקשורים למסגרת שיח כללית מאוד בתחומי דעת שונים במדעי החברה ובמדעי הרוח‪ .‬הרעיון‬
‫הפוסטמודרני זכה בעבר להתנגדות רבה באקדמיה ובשיח הציבורי‪ .‬על אף הביקורת המתמשכת‪ ,‬בשלושת‬
‫העשורים האחרונים הרעיון הפוסטמודרני זוכה להכרה הולכת וגוברת‪.‬‬
‫הגדרת התקופה‬
‫אין הסכמה בנוגע להגדרת התקופה הפוסט‪-‬מודרנית על ציר הזמן‪ .‬המושג מופיע בצורה ברורה ומודעת‬
‫לעצמה בספרו של ליוטר "המצב הפוסטמודרני" )‪ .(1980‬יש הרואים בעמנואל קאנט את ראשון‬
‫הפוסטמודרניסטים‪ ,‬ויש הרואים בפרידריך ניטשה את הפוסטמודרניסט הראשון‪ .‬ניטשה ראה במדע‪ ,‬כבר‬
‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬סוג של פעילות פרימיטיבית שלא שונה במהותה ממנהגי המאגיה והדת‪ .‬לטענתו‪,‬‬
‫החברה הרגה את האל‪ ,‬אך היא לא נפטרה ממנו‪ ,‬אלא הפנימה את האל‪ .‬יש בכך ביקורת כלפי החשיבה‬
‫המודרנית‪ ,‬ומכאן מיקומו כמבשרי הפוסטמודרניזם‪ .‬אחריו באו הוסרל והיידגר בראשית המאה ה‪ 20-‬עם‬
‫הפילוסופיה הפנומנולוגית‪ ,‬ודה סוסיר ולודוויג ויטגנשטיין עם הפילוסופיה של השפה‪ .‬אלו‪ ,‬למרות שהיו‬
‫מודרניסטים בחשיבתם ‪ -‬יצרו את הבסיס לתפיסה הפוסט‪-‬מודרנית‪ .‬בשנות השישים והשבעים של המאה‬
‫ה‪ 20-‬תרמו לשיח הפוסטמודרני פילוסופים פוסט‪-‬סטרוקטורליסטים כמו מישל פוקו עמנואל לוינס וז'אק‬
‫דרידה ותאורטיקנים של התקשורת כמו מרשל מקלוהן‪ .‬בין ההוגים הפוסטמודרניסטים החשובים ניתן‬
‫למנות את ז'אן פרנסואה ליוטר‪ ,‬פרדריק ג'יימסון‪ ,‬ז'אן בודריאר‪ ,‬גיל דלז ופליקס גואטרי‪.‬‬
‫העידן הפוסטמודרני‬
‫מבחינה כלכלית‪-‬פוליטית‪ ,‬מאופיין העידן הפוסט מודרני בכמה נקודות ציון עיקריות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במלחמת העולם השנייה נעשו בשם אידאולוגיות שונות מעשי טבח ולחימה בקנה מידה חסר‬
‫תקדים‪ ,‬ובכללם השואה והטלת פצצת הגרעין על הירושימה ונגאסאקי‪ .‬מלחמה זו הותירה את‬
‫העולם המערבי פסימי יותר בדבר האמונה באדם‪ ,‬ברציונליות‪ ,‬במדע ובעיקרון הקדמה‪.‬‬
‫סיום המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית‪ ,‬והפיכת ארצות הברית למעצמת‪-‬על‬
‫יחידה‪.‬‬
‫התגבשות האיחוד האירופי כמעצמה משותפת‪ ,‬ויצירת שוק אירופי משותף ותודעה אירופית‪ ,‬על‬
‫חשבון הלאומית ועיקרון מדינת‪-‬הלאום‪.‬‬
‫חתימת העידן האימפריאליסטי‪ ,‬וייסוד מגוון מדינות חדשות ברחבי העולם; התקבלות עולם‬
‫מדיני חדש‪ ,‬המחולק למאות יחידות מדיניות ותרבותיות אוטונומיות‪ ,‬המבקשות פלורליזם‬
‫והכרה‪.‬‬
‫התפתחות מואצת של תהליך הגלובליזציה‪ :‬היווצרותה של רשת כלכלית עולמית הולכת‬
‫ומצטופפת‪ ,‬הנמשלת על ידי תאגידי‪-‬ענק בינלאומיים‪.‬‬
‫עלייה הולכת וגוברת בקצב ההתפתחות הטכנולוגית )תופעה שזכתה לכינוי "הלם העתיד"(;‬
‫ובפרט‪ ,‬התפתחויות טכנולוגיות בתחום הצריכה הביתית‪ ,‬התחבורה והתקשורת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עלייה ניכרת ברמת החיים של תושבי העולם המערבי‪ ,‬וברמת הצריכה שלהם‪.‬‬
‫התפתחות תחומי העיסוק ועולם הפנאי של האדם הפרטי המערבי; חדירת אלמנטים תרבותיים‬
‫לא‪-‬מערביים לתחומים אלה‪.‬‬
‫תהליכי הפרטה מואצים‪ ,‬בכל רחבי העולם )התופעה זכתה לכינוי "בום ההפרטה"(‪ .‬תהליכים‬
‫אלה החלו בסוף שנות ה‪ ,80-‬ונמשכו בתחילת שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ ,20-‬ובתחילת המאה ה‪-‬‬
‫‪.21‬‬
‫השיח הפוסטמודרני‬
‫עיקר הביקורת של התאוריה הפוסטמודרנית מול החשיבה המודרנית הוא בכך שהפוסטמודרנה מבקשת‬
‫לערער על הנחות היסוד המודרניסטיות בדבר הבסיס האוניברסלי‪ ,‬הרציונלי והא‪-‬היסטורי של החברה‬
‫האנושית‪ .‬החשיבה הפוסטמודרנית נוטה לתפיסה רלטיוויסטית‪ ,‬אי‪-‬רציונלית וניהיליסטית של המציאות‬
‫האנושית‪ .‬היא מעלה על נס את עיקרון ריבוי הקולות ודוחה מטה‪-‬נרטיבים‪.‬‬
‫דחיית רעיון הקידמה‬
‫השיח הפוסטמודרני דוחה את רעיון הקדמה המערבית ואת הרציונליזם המערבי‪ .‬לאחר אירועי המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,20‬ובראשם השואה‪ ,‬שבוצעו בשם "רציונליות" ו"מדעיות"‪ ,‬טוענים הפוסטמודרניים כי יש להתייחס‬
‫למושגים אלה בחשדנות‪ .‬החשיבה הפוסטמודרנית ובמיוחד הדקונסטרוקציה מבקרת בצורה רדיקלית את‬
‫פרויקט עידן האורות ואת המטאפיזיקה‪ ,‬שכוללת באופן ספציפי טקסטים מכוננים של פילוסופים‬
‫כאפלטון‪ ,‬רוסו והוסרל‪ ,‬אך גם טקסטים מסוג אחר‪ ,‬כולל ספרות‪ .‬הדקונסטרוקציה מזהה במסורת‬
‫הפילוסופיה המערבית "מטאפיזיקה של נוכחות" )הידועה גם כ"לוגוצנטריות"(‪ ,‬שמאמינה כי השפה‪-‬‬
‫מחשבה )ה"לוגוס"( היא בעלת זכות יתר‪ ,‬אידאלית‪ ,‬וישות נוכחת‪ ,‬ממנה כל שיח ומשמעות נובעים‪.‬‬
‫לוגוצנטריות זו היא יעד התקיפה העיקרי של הפוסטמודרניזם ובמיוחד הדקונסטרוקציה‪.‬‬
‫קץ האידאולוגיה‬
‫התמוטטות האידאולוגיות הישנות )ובפרט הסוציאליזם( מותירה את האדם הבודד ללא כלים מוסריים‬
‫ואידאולוגים על מנת לנסח את השינוי אותו הוא מבקש לממש בעולמו‪ ,‬וללא הכוחות לבצעם‪ .‬קץ‬
‫האידאולוגיה הוא בראש ובראשונה ניתוק בין החיים הפרטיים לבין חיי הכלל‪ .‬במונחים של מחשבה‬
‫שלאחר מות האידאולוגיה‪ ,‬הפרט נתפס כאדם יחיד‪ ,‬העומד עם מכריו ומעגליו המצומצמים כנגד‬
‫"המערכת"‪ ,‬הגדולה והבלתי ניתנת להשפעה‪ .‬על פי רוב‪ ,‬נוטים החוקרים להצביע על טראומה‬
‫מהמשטרים הדמוקרטיים והטוטליטריים כאחת‪ .‬מישל פוקו הצביע על האימים של המשטרים‬
‫הדמוקרטיים שכלאו משוגעים וכינו אותם "חולי נפש"‪ ,‬שטבחו עמים משום שהיו "פרימיטיבים"‪ ,‬שכלאו‬
‫ילדים במה שנקרא בית ספר‪ ,‬מצד אחד; וכן על אימים של משטרים טוטליטריים‪ :‬ברית המועצות‬
‫ומעצמות הציר‪ ,‬מצד שני; כעל מניע פסיכולוגי מכונן של המחשבה הפוסטמודרנית‪ .‬נוראות מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬האיום במלחמת עולם שלישית גרעינית‪ ,‬וגילוי זוועות המשטר הסובייטי‪ ,‬הביאו את‬
‫האדם המערבי לפיתוח חשש עמוק מפני תופעות דומות‪.‬‬
‫המיוחד במשטרים הטוטליטריים המודרניים הוא שהמניע להקמתם היה אידאולוגי‪ :‬אידאולוגיה‬
‫קומוניסטית‪ ,‬שהיוותה עיוות של האוטופיה של קרל מרקס )בברית המועצות(‪ ,‬אידאולוגיה לאומנית‪-‬‬
‫גזענית קיצונית בגרמניה הנאצית‪ ,‬אידאולוגיה רומנטיציסטית‪-‬קיצונית במשטרים הפשיסטיים‪ ,‬ואידאולגיה‬
‫פטריוטית‪-‬פסאודו‪-‬ליברלית במשטרים הדמוקרטיים‪.‬‬
‫על‪-‬פי התאוריה הרווחת‪ ,‬התוצאות הרות האסון של השימוש באידאולוגיה הביאו לכך‪ ,‬שהטראומה‬
‫ממלחמות העולם התגלגלה לטראומה מאידאולוגיה באופן כללי‪ ,‬ורתיעה עמוקה מרעיון האמת המוחלטת‪,‬‬
‫המשמשת כבסיס לאמונותיו של האדם‪ .‬תהליך זה כונה בשם "קץ האידאולוגיה"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תופעה זו הייתה חריפה ביותר‪ ,‬על רקע התמיכה הרבה לה זכתה האידאולוגיה המרקסיסטית‪ ,‬אשר זוהתה‬
‫עם קידמה ושחרור‪ .‬התגלגלות המרקסיזם למשטר טוטליטרי דורסני‪ ,‬כנגד שאיפותיהם של רוב תומכי‬
‫הקומוניזם של אותה התקופה‪ ,‬המחישה את הסכנות שעלולות להתפתח מתוך הליכה אחר אמונה מסוימת‪,‬‬
‫וניסיון להגשימה‪.‬‬
‫ההתנערות מסיפורי העל‬
‫אחת מהשלכות המושג "קץ האידאולוגיה" היא התנערות ההוגים הפוסטמודרניים מסיפורי העל‪ .‬השיח‬
‫הפוסטמודרני מצביע על כך שהמודרנה ביקשה למצוא הסברים כוללניים לכאוס הסובב אותנו‪ .‬תפיסה זו‬
‫הביאה הוגים רבים לייצר תאוריות על או פרדיגמות באמצעותן אפשר להבין את המציאות‪.‬‬
‫הפוסטמודרניסטים דוחים את הניסיון הזה ומביעים חוסר האמון בסיפורי העל )מטא‪-‬נרטיבים( של‬
‫המודרניסטים‪ .‬הגישה הפוסטמודרנית רואה את ריבוי הקולות‪ ,‬את הרב‪-‬גוניות ואת הסתירות שבמציאות‬
‫האנושית‪ .‬בשל כך היא מנסה להימנע מהכפפה אדנותית וכוחנית של תאוריות מסוימות על חברות אחרות‪,‬‬
‫חלשות יותר‪ ,‬באצטלת טענות נוסח קאנט בדבר האנושיות האוניברסלית הכוללת כל אדם באשר הוא‬
‫אדם‪ .‬מכאן‪ ,‬הפוסטמודרניזם מוותר על מבט פאן‪-‬אנושי ומעדיף פתרון מקומי ויחסי נטול יומרות מסוכנות‬
‫להצלת העולם‪.‬‬
‫ההתנערות מהאמת המוחלטת‬
‫החשיבה הפוסטמודרנית מתנערת מן האמת המוחלטת‪ .‬הרעיון הרלטיוויסטי מצוי בהשקפה שהפילוסופיה‬
‫איננה משקפת דבר הקיים במציאות ושהשפה מייצרת את המציאות ולא להפך )למשל‪" ,‬משחקי שפה" על‬
‫פי ליוטאר בהשראת ויטגנשטיין(‪ .‬משמעות האמת היחסית היא שאין כל נקודת שיפוט תקיפה אפריורי‪,‬‬
‫ולכן אין בסיס לאדם לשאוף לכך שהאמת בה הוא מאמין‪ ,‬תהיה תקיפה בצורה כלשהי על אדם אחר‪.‬‬
‫רעיון זה טוען כי על כל אדם למצוא מכלול אמונות התקפות אך ורק לדידו‪ ,‬וכי לא ניתן להשליך כלל‬
‫מוסרי כלשהו על פרט אחר‪.‬‬
‫פלורליזם וריבוי קולות‬
‫התפתחות רעיון האמת היחסית ליווה את שקיעת האימפריאליזם ואת הכניסה לעידן הפוסט‪-‬קולוניאליסטי‪.‬‬
‫עידן זה לווה במאבקי עצמאות רבים‪ ,‬בכל רחבי העולם‪ ,‬והתקוממות כנגד ההגמוניה המערבית‬
‫הפאטרנליסטית‪ .‬התפיסה כי האדם הלבן הביא למלחמות שמד דווקא בגלל עליונותו הטכנולוגית‬
‫והארגונית‪ ,‬בשילוב עם הזדהות עם העמים הכבושים לאור ערכים ליברליים שונים‪ ,‬הביאו לכך‬
‫שהחשיבה האימפריאליסטית והשימוש בכוח שלה נתפסה כשגויה מיסודה‪ .‬את השגיאה שבאימפריאליזם‪,‬‬
‫מצא האדם המערבי בכך שהנטייה לשוביניזם מערבי או ארופצנטריות‪ ,‬כלומר ‪ -‬העדפת התרבות של‬
‫המערב על פני תרבויות אחרות ‪ -‬נובע מתפיסת‪-‬עולם מוטעית‪ .‬תהליך זה הוביל לרעיון האמת היחסית‪,‬‬
‫כתחליף לרעיון בדבר העליונות המערבית‪ .‬כך שכערך‪-‬על‪ ,‬המקיים את אורח המחשבה הפוסטמודרני‪,‬‬
‫הוצב ערך הסובלנות והפלורליזם‪ .‬הסובלנות ביטאה את השאיפה של האדם הפוסטמודרני ליצור חברה‬
‫בה תימנע כל אפשרות של מאבק על בסיס של מימוש האמת היחסית‪.‬‬
‫דפוס מחשבה זה הוא תאורטי בלבד‪ ,‬שכן בפועל‪ ,‬העימותים בין בני האדם לא חדלו‪ .‬מה גם שהוא‬
‫פרדוקסלי משום שהסובלניים‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬נלחמים בפאנאטים‪ .‬עם זאת‪ ,‬דפוס מחשבה זה מבטא את‬
‫קוד המחשבה הכללי של הרוח הפוסטמודרנית‪.‬‬
‫מות הסובייקט‬
‫בעקבות הכרזתו של מישל פוקו על מות האדם‪ ,‬ושל רולאן בארת על מות המחבר‪ ,‬מכריזים‬
‫הפוסטמודרניסטים על מותו של הסובייקט‪ .‬בעוד שאצל פוקו מדובר על תוצר של יחסי ידע‪/‬כוח‪,‬‬
‫הפוסטמודרניסטים טוענים כי את המציאות המודרנית של אינדיבידואל אמנם מנוכר וחרד‪ ,‬אך כזה‬
‫המבקש לתקן את העולם‪ ,‬החליף המצב הפוסטמודרני בו אין לדבר על "מציאות" ואין לדבר על‬
‫‪3‬‬
‫"סובייקט"‪ .‬מרכז הטענה בדבר מות הסובייקט מתמצה במשפט הבא‪ :‬לא האדם כותב טקסטים‪ ,‬אלא‬
‫טקסטים כותבים את האדם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא האדם המציא את השפה אלא השפה יוצרת אותנו‬
‫ומעצבת את החוויה שלנו‪ ,‬אנו משועבדים לשפה ‪ -‬היא כותבת אותנו‪ .‬האדם‪ ,‬מאוויו ואופקי חוויתו אינם‬
‫אלא טקסט‪ ,‬יציר של השפה בה הוא חי‪.‬‬
‫דחיית הרצף ההיסטורי‬
‫החשיבה הפוסטמודרנית דוחה את הרעיון המודרני בדבר תהליך היסטורי רציף כוללני ורציונלי‪ ,‬מגמה‬
‫היסטורית אחת או תאוריה כוללנית המשתמשת בשפה של סיבה ותוצאה‪ .‬פוסטמודרניסטים רבים טוענים‬
‫שבידנו טקסטים על העבר‪ ,‬וכל מה שנותר לעשות זה להפיק טקסטים נוספים על אותם טקסטים‪ .‬התוצאה‬
‫היא ערבוב של רעיונות מבלי אפשרות להגיע לאמת היסטורית‪ .‬אחד העוגנים המרכזיים לחשיבה זו הוא‬
‫רעיון הדקונסטרוקציה‪ ,‬שתואר לראשונה על ידי ז'אק דרידה‪.‬‬
‫החברה והתרבות הפוסטמודרנית‬
‫הוגים פוסטמודרניים מתארים את החברה הפוסטמודרנית ובדרך כלל )פרדריק ג'יימסון‪ ,‬למשל‪ ,‬יוצא‬
‫דופן( מציירים מציאות קודרת ונטולת תקווה‪.‬‬
‫תרבות שטחית ונטולת רגשות‬
‫הוגים פוסטמודרניים רבים מתארים את החברה הפוסטמודרנית כשטחית‪ ,‬נעדרת עומק ונטולת רגשות‪.‬‬
‫דוגמאות לכך ניתן לראות בתרבות הפוסטמודרנית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מרילין מונרו של אנדי וורהול‪ ,‬שאינו מבטא‬
‫רגש אמתי‪.‬‬
‫עולם של היפר מציאות‬
‫מאפיין מרכזי של העולם הפוסטמודרני הוא ה"סימולציות" שמוביל ליצירה "סימולאקרות"‪ .‬ז'אן בודריאר‬
‫משתמש במושג ה"סימולאקרה" כדי לתאר את המציאות כתחליף לעולם שאיננו קיים ‪ -‬כהעתק ללא‬
‫מקור‪ .‬מושג זה הודגם בסרט "המטריקס" שבו האנשים חיים בתוך תוכנת מחשב ללא ידיעה של העולם‬
‫האמתי‪ .‬למושג זה יש תקדימים במשל המערה של אפלטון ואף על מושג ה"פסטיש" של וולטר בנימין‪.‬‬
‫בודריאר מגדיר ארבעה שלבים בהתפתחות הקשר בין המציאות לבין הדימוי בתרבות המערבית והם‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שלב ראשון ‪ -‬הדימוי כהשתקפות המציאות‪ ,‬רפרזנטציה‪.‬‬
‫שלב שני ‪ -‬הדימוי כעיוות המציאות‪ ,‬השחתה‪.‬‬
‫שלב שלישי ‪ -‬הדימוי כהסוואה להיעדר‪ ,‬יצירת רושם‪ ,‬מעשה כשפים של הדימוי‪.‬‬
‫שלב רביעי‪ ,‬הסימולאקרה‪ ,‬דימוי חסר קשר מוחלט למציאות‪ .‬המודל מכריע את דרך ראייתנו את‬
‫המציאות‪.‬‬
‫אדריכלות פוסטמודרנית‬
‫חלוצי תנועת הפוסט‪-‬מודרניזם הם האדריכלים מייקל גרייבס‪ ,‬צ'ארלס מור ורוברט ונטורי‪ .‬האדריכלות‬
‫הפוסטמודרנית מייצגת עושר ושפע‪ ,‬מושרשת ברעיונות בתרבות המערבית‪ ,‬עונה לצורכי המקום אפילו‬
‫במחיר ביטול הצורה הטהורה והנקייה של המבנה‪ ,‬דוגלת ב"פחות הוא משעמם" בניגוד לרעיון המודרני‬
‫"פחות זה יותר"‪ ,‬אדריכלות כוללנית ומרובת סגנונות‪ ,‬מסחרית ואקלקטית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החברה הפוסט מודרנית אטומית ומנוכרת‬
‫הלכידות החברתית של החברה המסורתית שהתפוררה בחברה המודרנית‪ ,‬ממשיכה להתפורר ביתר שאת‬
‫בחברה הפוסטמודרנית‪ .‬המוסר החברתי הוא מוסר המופנם מערכי כלכלת השוק הקפיטליסטי‪-‬מודרני‪.‬‬
‫תהליכי ההפרטה ואווירת ההפרטה המאפיינת את התרבות הפוסט‪-‬מודרנית‪ ,‬הביאו לאימוץ תפיסה‬
‫אינדיבידואליסטית קיצונית‪ ,‬המבטלת את הצורך בסולידריות חברתית‪ ,‬ומעמידה את האדם כפרט אנוכי‬
‫המתייחס לטובתו האישית בלבד‪.‬‬
‫תרבות הצריכה‬
‫העלייה הניכרת ברמת החיים במערב‪ ,‬ההתפתחויות הטכנולוגיות והגידול בנתח הפנאי‪ ,‬יצרו עולם בו‬
‫האדם תפס את עולמו כעולם של צריכה‪ .‬בניגוד למאה ה‪ ,19-‬שהמוטיבים המרכזי בה היו חסכנות‪ ,‬עבודה‬
‫קשה ונכונות לוויתור ניכר על הנאות וצרכי ההווה למען אפשרות סיפוקם בעתיד‪ ,‬העידן הפוסט‪-‬מודרני‬
‫הציב הנאה‪ ,‬רגיעה‪ ,‬צרכנות ונהנתנות‪ ,‬כמוטיב המרכזי‪.‬‬
‫במובן זה‪ ,‬הפכה המציאות המערבית למציאות בה האדם מודד את איכות חייו על‪-‬פי המוצרים אותם הוא‬
‫קונה‪ ,‬והעיסוקים בהם בוחר לבלות‪ .‬תפיסה זו מנוגדת לתפיסה המודרנית‪ ,‬על פיה אדם נמדד במאמצים‬
‫אותם הוא משקיע‪ ,‬על מנת להשיג את מטרותיו‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬ערכו של אדם נמדד על פי הבחירות שהוא‬
‫עושה בתוך המציאות הנתונה‪ ,‬בניגוד לדפוס הפעולה המודרני השואף לשנות את המציאות‪.‬‬
‫סגנון חיים זה מכונה לרוב תרבות הצריכה‪ .‬תרבות הצריכה בהתייחסות לחברה כגוף‪ ,‬מכונה חברת‬
‫ההמון‪ ,‬כביטוי לחברה בה לפרט אין השפעה נתפסת על החברה‪.‬‬
‫"העידן החדש"‬
‫תהליכי העצמאות של המדינות החדשות הרבות‪ ,‬התפתחות הגלובליזציה‪ ,‬והתפתחות התקשורת‪ ,‬איפשרו‬
‫חיבור בין העולם המערבי לאחר‪ .‬מבחינת האדם המודרני‪ ,‬תהליך זה תאם את האמת היחסית בה האמין‪,‬‬
‫וסממנים תרבותיים רבים נקלטו בעולם המערבי‪.‬‬
‫תוצאת תהליך זה היא יצירת מגמה של אימוץ מכלול תורות עתיקות‪ ,‬מסורתיות‪ ,‬ולרוב מיסטיות מכל‬
‫רחבי העולם‪ ,‬חלקן תורות על‪-‬טבעיות )כגון אסטרולוגיה וקבלה(‪ ,‬חלקן פילוסופיות מזרחיות רוחניות‬
‫)כדוגמת הבודהיזם(‪ .‬מכלול תופעות זה מכונה "העידן החדש" )ניו‪-‬אייג'( ועיקרו יצירת אדם בעל מודעות‬
‫עמוקה‪ ,‬המפתח את עצמו באמצעות עיסוק בעצמו וברגשותיו‪.‬‬
‫מבקרים של התופעה טוענים שאימוץ ה"רוחניות בגרוש" והנהירה אחרי גורואים ומיסטיקנים היא‬
‫סימפטום לרעה החולה שהפוסט‪-‬מודרניזם הביא על האדם‪ :‬אובדן משמעות החיים‪ .‬ברגע שאין אמת‬
‫ולשום אידאל אין משמעות‪ ,‬הרי שלחייו של אדם אין משמעות והם נהפכים ללא יותר מקיום פונקציונלי‬
‫ומכני‪ .‬אנשים רבים מנסים למלא את החלל הרוחני בחייהם באמצעות נהירה אחרי תורות מיסטיות חצי‪-‬‬
‫דתיות שמבטיחות אושר ומשמעות בחיים‪ ,‬דבר שגרם לעליית התופעה של שרלטנות דתית וכתות‬
‫פאנאטיות‪.‬‬
‫תקשורת‬
‫אחד הנושאים העיקריים בחקר העולם הפוסט‪-‬מודרני הוא ביקורת על התרבות המערבית‪ .‬על ציר אחד‪,‬‬
‫תרבות הצריכה הביאה ליצירה של קשת מוצרים רחבה אל הבית הסטנדרטי‪ .‬על ציר שני‪ ,‬החברה‬
‫הפוסטמודרנית מאופיינת בטכנולוגיות תקשורתיות עשירות בעלות תפוצה רחבה‪ ,‬ושוק תקשורתי הולך‬
‫וגדל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פרסום ומיתוג‬
‫המפגש בין שני הצירים‪ ,‬תרבות הצריכה והתפתחות התקשורת‪ ,‬יצר את עולם הפרסום והמיתוג‪ ,‬כתופעה‬
‫חסרת תקדים‪ .‬בהשוואה לכלכלה של העידן המודרני‪ ,‬בעידן הפוסט‪-‬מודרני משקל רב ביותר לפרסום‬
‫ולמיתוג ובתאגידים הגדולים )קוקה קולה‪ ,‬נייקי ועוד(‪ ,‬עיקר התשומות הושקעו במיתוג‪ ,‬ולא בייצור‬
‫עצמו‪.‬‬
‫תופעה זו יצרה‪ ,‬כתוצר לוואי של המנגנונים השוקיים‪ ,‬עומס רב של מידע פרסומי‪ ,‬בעיקר בדמות‬
‫סיסמאות קליטות ותמונות המושכות את העין‪ .‬מלבד העומס הרב‪ ,‬הפך עולם הפרסום גורמים רבים‪ ,‬כגון‬
‫רשויות השידור‪ ,‬עולם הספורט‪ ,‬חנויות‪ ,‬עיתונות‪ ,‬מוסדות ציבוריים ועוד‪ ,‬לתלויים בתקציבים הזורמים‬
‫מהפרסום‪.‬‬
‫גורם זה‪ ,‬בשילוב עם תחרותיות הולכת וגוברת בשוק תקשורתי גדל‪ ,‬יצרו את הצורך בפופולריות מידית‪,‬‬
‫בכל מחיר אפשרי‪.‬‬
‫ירידת משקלה של המדינה וחוסר היכולת התודעתית של הפרט להשפיע על החברה‪ ,‬הפכו תהליכים אלו‬
‫לבלתי מבוקרים על ידי מרבית הפרטים‪.‬‬
‫בידור ופופולריות‬
‫מבחינת השוק התקשורתי‪ ,‬נוצרה תרבות אמנותית המתבססת על פופולריות וסיפוק מיידי‪ ,‬שהפכה למדד‬
‫העיקרי להצלחתן של יצירות ותוכניות‪ .‬הדוגמה המובהקת ביותר הנה תעשיית הקולנוע של הוליווד‪ ,‬אשר‬
‫מהווה סמל לקולנוע פופולרי במכוון‪ .‬תחומים נוספים הנם מוזיקה פופולרית‪ ,‬תוכניות טלוויזיה אופנתיות‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תופעה זו‪ ,‬שעיקרה התפתחות מואצת של עולם הבידור‪ ,‬הביאה ליצירה של עולם מושגים אוטונומי‬
‫המבוסס על גיבורי תרבות ופולחני תרבות‪ ,‬הלקוחים מעולם הקולנוע‪ ,‬האופנה וכו'‪ ,‬על חשבון גיבורים‬
‫לאומיים‪ ,‬יצירות מופת קלאסיות וכו'‪.‬‬
‫ערכי התרבות החדשה שנוצרה מבוססים על עולם הזוהר והפרסום‪ ,‬כשמודל הגיבור בו הושתת על שחקן‬
‫קולנוע‪ ,‬זמר‪ ,‬להקה וכו'‪ ,‬בעלי פרסום עולמי ועושר‪ .‬במיוחד בלט העולם ההוליוודי‪ ,‬שסימל את עולם‬
‫הפרסום הנוצץ‪.‬‬
‫מלבד האמנות‪ ,‬מקובל להאמין כי גם העיתונות‪ ,‬הכתובה והמשודרת‪ ,‬הפכה את שאיפתה לסיפוק מיידי של‬
‫צורך בבידור‪ ,‬ושמה את הפופולריות בראש סדר העדיפויות‪.‬‬
‫גם עבור העיתונות‪ ,‬נוצר עולם מושגים מלאכותי‪ ,‬המבוסס על תקשורת סלקטיבית המעוניינת בסיפוק‬
‫מיידי של סקרנות הצרכנים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עימותים ממושכים בין עמים )רואנדה‪ ,‬סרביה‪ ,‬אלבניה ועוד(‪,‬‬
‫אינם מוזכרים כלל מלבד קטעי תוקפנות ממוקדים שזכו לסקירה תקשורתית נרחבת למשך זמן קצר ובלא‬
‫העמקה‪.‬‬
‫דוגמה נוספת הנה החלפת עימותים פוליטיים בין זרמים אידאולוגיים של שמאל וימין‪ ,‬לעימות אישי בין‬
‫מועמדים ראשיים‪ ,‬שאופיים האישי הפך למגדיר העיקרי של שיקולי ההצבעה‪.‬‬
‫תרבות הצריכה‪ ,‬בשילוב עם התפתחות התקשורת‪ ,‬הפרסום והמיתוג‪ ,‬הפכו את עיצוב התרבות לנובע‬
‫מצורכי פופולריות של ארגונים כלכליים‪ .‬השליטה התרבותית למטרות רווח של עולם התקשורת‪ ,‬המיתוג‬
‫והצריכה‪ ,‬הפכה את האוכלוסייה למושא פסיבי לעיצוב נפשי מתמיד‪ ,‬בעיקר באופן לא‪-‬מודע‪ .‬נוצרו‬
‫תהליכים שונים של פגיעה נפשית בצרכן התרבות המשובשת‪ ,‬במובן הפשוט של העמסת המוח האנושי‬
‫במגוון מניפולציות ומצבים בלתי אפשריים מבחינה קוגניטיבית‪ .‬תהליכים אלו זכו לשם זיהום נפשי‪ ,‬על‬
‫משקל זיהום הסביבה שנוצר על ידי מפעלים כתוצר לוואי של פעילותם‪ .‬זיהום נפשי כולל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫רעש‪ ,‬הפצצת מסרים‪ ,‬הגברת העוצמה והתדירות של הפחד והמין בתקשורת‪ ,‬שטיפת מוח בלתי‪-‬מודעת‬
‫)במובנה הגס(‪ ,‬עליית סף הרגש‪ ,‬עומס מידע תלוש מהמציאות ועוד‪) .‬ראו‪ :‬שיבוש תרבות )ספר((‬
‫ירידת משקל המדינה‬
‫כחלק מהגישה על פיה לא ניתן להשליך על אדם אחר אמת יחסית‪ ,‬יחס הפרט למשטר השתנה באופן‬
‫מהותי מהתקופה המודרנית‪.‬‬
‫העידן הפוסטמודרני מאופיין בכך שעם "קץ האידאולוגיה"‪ ,‬ירד משקלה של החשיבה המדינית בחייו‬
‫ומחשבתו של הפרט‪ .‬תהליך זה‪ ,‬הקשור בהיווצרות חברת ההמון ו"העידן החדש"‪ ,‬ו"בום ההפרטה"‪ ,‬הביא‬
‫לכך שאדם מבקש פתרונות אינדיבידואליים למצבו‪ ,‬על ידי מציאת חיבור מתאים לאורח חיים שהוא‬
‫מעוניין בו‪ ,‬לאור האמת היחסית שעליו לגבש‪.‬‬
‫אינדיבידואליזם זה ניכר את האדם הפוסט‪-‬מודרני ולאו דווקא הבורגני‪ ,‬מההתרחשות המדינית כקובעת‬
‫את עולמו‪ .‬ההתעניינות בעשייה פוליטית פחתה ובמקרים רבים צומצמה להשתתפות בבחירות בלבד‪.‬‬
‫ירידה זו במודעות ובעשייה‪ ,‬מהווה חלק בלתי נפרד מרעיון האמת היחסית ופיתוח מודעות אישית שאינה‬
‫תלויה בכלכלה‪ ,‬בחברה וכו'‪.‬‬
‫כחלק מהתהליך זה‪ ,‬משקל הצריכה במגזר הפרטי עלתה ביחס לתלות במגזר הציבורי‪ ,‬גורם שחידד את‬
‫הניתוק מהמדינה כביטוי לעיצוב עולמו של האדם‪.‬‬
‫בניגוד לליברליזם המודרני‪ ,‬אשר התבסס על מעורבות של האזרח בחיי המדינה‪ ,‬על מנת לשמור על‬
‫ניהולה התקין ועל זכויות הפרט‪ ,‬הגישה הפוסטמודרנית אינה מייחסת למדינה חשיבות רבה ומעמידה את‬
‫עיקר מאבק חייו של הפרט מול עצמו‪.‬‬
‫גלובליזציה‬
‫גלובליזציה כלכלית‬
‫בעוד בתקופה שקדמה לגלובליזציה היה הייצור מרוכז במדינה יחידה‪ ,‬במפעלי ענק שבהם התבצעו כל‬
‫שלבי היצור‪ ,‬או לכל היותר במספר מפעלים סמוכים‪ ,‬הרי שבשנים אלו התרחב מאוד היקפם של תאגידים‬
‫בינלאומיים‪ ,‬בהם הן השליטה והן היצור אינם מרוכזים יותר בארץ אחת‪ ,‬וכל אחת מהפונקציות של‬
‫התאגיד ממוקמת במדינה ובאזור המתאימים ביותר לצרכיה‪ .‬התוצאה המרכזית של שינוי זה הוא יציאת‬
‫הייצור עצמו ממדינות הצפון‪ ,‬המאופיינות בשכר עבודה גבוה יחסית‪ ,‬למדינות הדרום שבהן השכר הוא‬
‫נמוך‪ ,‬ויותר מכך ‪ -‬בניידות של מפעלים‪ ,‬הנוטים לעבור בקלות ממדינה למדינה לפי השינויים בתנאי‬
‫הסחר ובעלות העבודה‪.‬‬
‫גלובליזציה תרבותית או אמריקניזציה‬
‫אופיים הרב‪-‬לאומי של התאגידים החדשים‪ ,‬בשילוב עם הגלובליות של אמצעי התקשורת החדשים‪,‬‬
‫איפשרו לפרסום ולמיתוג להגיע לרמות שלא נודעו בעבר‪ ,‬ובכך ליצור חברה שבה המותג הוא בעל‬
‫חשיבות עליונה‪ .‬לפי טענה זו‪ ,‬הרדיפה אחר המותגים הכרוכה בתהליך הגלובליזציה מביאה למסחור של‬
‫החברה‪ ,‬ובכך להשתלטות תאגידים מסחריים על כל המרחבים הציבוריים‪ .‬כך נע מרכז החיים הציבוריים‬
‫מהפארק אל הקניון‪ ,‬ומופעי תרבות הופכים להיות בחסות מסחרית‪ .‬תופעה זו גוררת‪ ,‬לטענת‬
‫הפוסטמודרניסטים‪ ,‬הכתבה של התכנים התרבותיים על ידי התאגידים המסחריים וחוסמת תופעות‬
‫תרבותיות שאינן אהודות עליהם‪.‬‬
‫כמרכז התרבותי‪ ,‬הכלכלי והפוליטי של ההתרחשות נחשבת ארצות הברית‪ .‬תהליך זה‪ ,‬בו נוצר קשר‬
‫פוליטי עם ארצות הברית‪ ,‬בשילוב פתיחת גבולות המכס לתאגידים אמריקאיים בעיקר ואימוץ תרבות‬
‫פוסטמודרנית שמרכזה בארצות הברית‪ ,‬מכונה בשם אמריקניזציה‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬שהנהיגה מדיניות חוץ‬
‫‪7‬‬
‫מעורבת בעולם השלישי ובאירופה במהלך המלחמה הקרה‪ ,‬נותרה מעצמת העל היחידה לאחר נפילת‬
‫הגוש הקומוניסטי‪ ,‬אך המשיכה במדיניות החוץ שלה גם בלא איום ממשי‪ .‬תוצאות מעורבות זו הינה‬
‫האמריקניזציה‪ ,‬אשר נחשבת בעיני רבים לאימפריאליזם עקיף‪.‬‬
‫מתנגדי הגלובליזציה‬
‫כתגובה לתהליכים השונים של הפוסטמודרניזם ובזכות המוטיבים האנרכיים בחשיבה הפוסטמודרנית‪,‬‬
‫התעוררה תופעה של התנגדות לתהליכים השונים של הגלובליזציה‪ ,‬אמריקניזציה וכו'‪.‬‬
‫ייחודה של התנגדות זו בכך שהיא אינה תנועת התנגדות ממשית ואין לה מרכז אידאולוגי‪ ,‬מלבד מספר‬
‫ספרים שהפכו לסמל המאבק )"שיבוש תרבות" ו‪"-‬נו‪-‬לוגו" במרכזם(‪ .‬התנגדות זו מורכבת ממגוון רחב‬
‫ביותר של ארגונים‪ ,‬הכוללים ארגונים "ירוקים" ובמרכזם גרינפיס‪ ,‬אמנסטי‪ ,‬קבוצות אנרכיסטיות‪ ,‬נאו‪-‬‬
‫מרקסיסטים‪ ,‬ליברלים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ההתנגדות באה לידי ביטוי בעלונים שונים‪ ,‬אתרי אינטרנט‪ ,‬גרפיטי וביטויים רבים אחרים‪ ,‬החל מקבוצות‬
‫נוער במרד נעורים ספונטני‪ ,‬עד ארגונים מבוססים ורחבים‪ ,‬כדוגמת גרינפיס‪ .‬ההתנגדות העיקרית‬
‫מתבטאת בהפגנות ענק כנגד המושבים הרשמיים של איגוד הסחר העולמי‪.‬‬
‫עם כל הנאמר לעיל‪ -‬יש לציין כי יש הרואים בתנועות אלו כמייצגות דווקא את העידן הפוסט מודרני‪ ,‬בכך‬
‫שהן על‪-‬לאומיות )ולעתים אנטי לאומיות( ואשר אינן כבולות לתחום גאוגרפי נתון ובכך גם מייצגות את‬
‫תנועת הגלובליזציה בשיאה‪.‬‬
‫ביקורת על הפוסטמודרניזם‬
‫הפוסטמודרניזם עומד בפני ביקורת חריפה הן במישור הפילוסופי‪-‬מדעי והן במישור המוסרי‪-‬ערכי‪.‬‬
‫במישור הפילוסופי‪-‬מדעי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהיעדר אמת אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"נכון" או "לא נכון" ואם הכול יחסי והכל‬
‫תלוי‪-‬שפה‪ ,‬אין משמעות לעובדות וכל תעלול לשוני קביל‪.‬‬
‫למרות נטייה לדחות את הנרטיבים הגדולים‪ ,‬התאוריה הפוסטמודרנית לעתים מנוסחת בצורה‬
‫של תאוריה גדולה‪ ,‬למשל במקרה של ג'יימסון והגרסה שלו למרקסיזם‪.‬‬
‫המודרניסטים רואים בתאוריות הפוסטמודרניות שיח שאינו ניתן להפרכה‪ ,‬וככזה הוא אינו מדעי‪.‬‬
‫המודרניסטים פועלים מתוך מחשבה שקיימת מציאות ושניתן לומר משהו אמתי עליה‪.‬‬
‫הפוסטמודרניזם דוחה רעיון זה‪.‬‬
‫השיח הפוסטמודרני הוא תאוריה אידאולוגית ולא מדע‪.‬‬
‫הפוסטמודרניזם אינו מגביל עצמו לרטוריקה המאופקת של איש המדע המודרני אלא מלהטט‬
‫במילים וברעיונות ומשתמש בהפרזות מילוליות‪.‬‬
‫הרעיונות הפוסטמודרניים עמומים ומופשטים ולכן בלתי ניתנים להבנה‪ .‬לעתים משמעויות‬
‫מושגיות משתנות לאורך העבודות הפוסטמודרניות מבלי שהקוראים יוכלו להבחין בכך‪) .‬ראו‪:‬‬
‫פרשת סוקל(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫במישור המוסרי‪-‬ערכי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהיעדר אמת מוסר אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"טוב" או "רע" ואם הכול יחסי והכל‬
‫תלוי‪-‬תרבות‪ ,‬אין משמעות לערכים וכל מעשה קביל‪.‬‬
‫הפוסטמודרניזם מבטל את הסובייקט ומקדם גישה אנטי‪-‬הומנית‪.‬‬
‫הפוסטמודרניזם‪ ,‬כתורה שמחייבת ודוגלת ברלטיביזם מוסרי היא גישה אנטי‪-‬מוסרית‪ ,‬מאחר‬
‫שהיא לא שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם‪ .‬כך‬
‫שהפוסטמודרניזם איננו עוסק בזכויות אדם‪ ,‬שאלת הייצוג‪ ,‬מעמד ואינדיבידואליזם‪ .‬מתנגדי‬
‫הפוסטמודרניזם מבקשים להגן על הנורמות המודרניות כגון‪ ,‬רציונליות אוניברסלית של המוסר‬
‫והפוליטיקה‪.‬‬
‫העמדה הפוסטמודרנית משקפת עמדה ניהיליסטית‪.‬‬
‫‪9‬‬