פרק 10: התקשורת הערבית בישראל

‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬
‫פרק ‪ :10‬התקשורת‬
‫הערבית בישראל‬
‫(ד"ר טל פבל)‬
‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬
‫דוח שנתי‪:‬‬
‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬
‫ד"ר רפי מן‬
‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬
‫יוני ‪2013‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫‪Ariel University‬‬
‫‪School of Communication‬‬
‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬
‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬
‫‪Annual Report‬‬
‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬
‫‪Dr. Rafi Mann‬‬
‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬
‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬
‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬
‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬
‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬
‫‪June 2013‬‬
‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬
‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬
‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬
‫‪aunmedia.org/research_about‬‬
‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬
‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬
‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬
‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬
‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬
‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬
‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬
‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬
‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬
‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬
‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬
‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬
‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬
‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬
‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬
‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬
‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬
‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬
‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬
‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬
‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬
‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬
‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬
‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬
‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬
‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬
‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬
‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬
‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬
‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬
‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬
‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬
‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬
‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬
‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬
‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬
‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬
‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬
‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬
‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬
‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬
‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬
‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬
‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬
‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬
‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬
‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬
‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬
‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬
‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬
‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬
‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬
‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬
‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬
‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬
‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬
‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫מבוא‬
‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬
‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬
‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬
‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬
‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬
‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬
‫נטול הטיות‪.‬‬
‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬
‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬
‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬
‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬
‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬
‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬
‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬
‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬
‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬
‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬
‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬
‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬
‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬
‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬
‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬
‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬
‫הללו‪.‬‬
‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬
‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬
‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬
‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬
‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬
‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬
‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬
‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬
‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫התקשורת הערבית בישראל‬
‫ד"ר טל פבל‬
‫המכללה האקדמית נתניה‬
‫המגזר הערבי בישראל מנה בסוף שנת ‪ 2012‬כ‪ 1.65-‬מיליון תושבים‪ ,‬שהם ‪ 20.6%‬מכלל אוכלוסיית‬
‫ישראל‪ 1.‬לאמצעי התקשורת תפקיד חשוב במערכת היחסים ההדדית בין הרוב היהודי לבין‬
‫המיעוט הערבי במדינה‪ ,‬משום שדרכם משתקפות הסוגיות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות והחברתיות‬
‫‪2‬‬
‫שחלק ניכר מהן שנויות במחלוקת ומהוות נושא לעימות מתמשך‪.‬‬
‫כמו בתחומים רבים אחרים‪ ,‬גם בתחום התקשורת ניכר בבירור הבידול בין הציבור היהודי‬
‫לציבור הערבי‪ .‬אישים ערבים טוענים כי התקשורת בישראל‪ ,‬המשפיעה מאוד על השיח הציבורי‬
‫ועל סדר היום הציבורי היא תקשורת יהודית לחלוטין‪ .‬לטענתם כל ממלאי התפקידים בתקשורת‬
‫הישראלית רואים את ההוויה הישראלית אך ורק מנקודת המבט היהודית וכך היא מוצגת לכל‬
‫אזרחי המדינה‪ 3.‬בידול זה בא לידי ביטוי גם בדפוסי צריכת התקשורת במגזר הערבי‪ ,‬שם התפתחו‬
‫במשך השנים ערוצי תקשורת בשפה הערבית ובמקביל גברה החשיפה לאמצעי תקשורת חוץ‪-‬‬
‫ישראלים‪ ,‬בעיקר ערוצי טלוויזיה מהעולם הערבי‪.‬‬
‫בפתח סקירה זו יש להזכיר את הקושי הכרוך באיסוף מידע על דפוסי השימוש בתקשורת במגזר‬
‫הערבי‪ .‬קושי זה נעוץ בעיקר במיעוט סקרים נרחבים ומעודכנים בנושא התקשורת בקרב ערביי‬
‫ישראל‪ ,‬בניגוד למצב באוכלוסייה היהודית‪ .‬בשל כך יש צורך להתבסס על מאגרי נתונים מוגבלים‬
‫יותר‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬גם מסקרים מצומצמים יותר‪ ,‬עולה תמונה באשר למאפייני צריכת התקשורת במגזר‬
‫זה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באשר להיקף החשיפה של ערביי ישראל לתחנות טלוויזיה מן העולם הערבי‪.‬‬
‫בסקר שנערך ב‪ 2012-‬בקרב נשים ערביות על ידי מכון "מותגים" עבור הפורטל לנשים ניסוואן‪,‬‬
‫השיבו ‪ 93%‬מהנשאלות שהן צופות בטלוויזיה‪ .‬הערוץ הפופולארי ביותר‪ ,‬לפי נתוני הסקר‪ ,‬הוא‬
‫תחנת ‪ MBC‬הסעודית‪ ,‬שזוכה ל‪ 68%-‬צפייה‪ 42% .‬השיבו שהן צופות בערוץ הלבנוני ‪- LBC, 36%‬‬
‫אל‪-‬ג'זירה‪ - 34% ,‬ערוץ החדשות אל‪-‬ערביה‪ .‬ערוצים אלה נקלטים בעיקר באמצעות צלחות לוויין‪,‬‬
‫שבהן אפשר לקלוט מאות ערוצים ממדינות ערב‪ .‬ב‪ 2008-‬דווח כי ‪ 74%‬מערביי ישראל צופים‬
‫בשידורי הטלוויזיה באמצעות צלחות לוויין‪ 4.‬אשר לצפייה בתחנות טלוויזיה ישראליות‪24% ,‬‬
‫מהנשים שהשתתפו בסקר ב‪ 2012-‬דיווחו שהן צופות בערוץ ‪ 22% ,2‬דיווחו שהן צופות בערוץ ‪,10‬‬
‫‪5‬‬
‫ו‪ 15%-‬בערוץ ‪.1‬‬
‫‪ 1‬טל פבל הוא ד"ר למזרח תיכון‪ ,‬מנכ"ל חברת ‪ Middleeasternet‬לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזרח התיכון ובעולם‬
‫האסלאמי‪ ,‬ומרצה בבית הספר לתקשורת שבמכללה האקדמית נתניה‪.‬‬
‫‪ 2‬הודעה לעיתונות‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.30.12.2012 ,‬‬
‫‪.www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201211356‬‬
‫‪ 3‬שוקי ח'טיב‪" ,‬נקודת המבט של המנהיגות הערבית"‪ .‬בתוך‪" :‬דילמות ביחסי יהודים‪-‬ערבים" עורך‪ :‬יצחק רייטר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬שוקן‬
‫‪ .2005‬עמ' ‪.43-12‬‬
‫‪ 4‬אופיר בר‪-‬זוהר‪" ,‬מחקר‪ :‬ערוצי הטלוויזיה המועדפים על ערבים בישראל הם ‪ MBC‬ואל ג'זירה"‪ ,‬דה מרקר‪15.9.2008 ,‬‬
‫‪.www.themarker.com/advertising/1.425655‬‬
‫‪ 5‬הסקר‪ ,‬שנערך בשפה הערבית‪ ,‬בדק את הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי בקרב‪ 406‬נשאלות בנות ‪ 18‬ומעלה‪ .‬הסקר בוצע‬
‫בחודש מאי האחרון‪ .‬חלוקת הנשאלות נעשתה לפי אזורי מגורים רלוונטיים (רובן בגליל)‪ ,‬מיכל רז‪-‬חיימוביץ'‪" ,‬סקר חדש‪ :‬מהם‬
‫הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי?"‪ ,‬גלובס‪.11.6.12 ,‬‬
‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000756126‬‬
‫‪97‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫סקר שנערך ב‪ 2012-‬על ידי חברת מידע שיווקי סי‪-‬איי העלה כי הטלוויזיה ממשיכה להיות ערוץ‬
‫התקשורת הנפוץ ביותר במגזר הערבי לצריכת חדשות‪ 69% :‬מהציבור הערבי מתעדכנים בחדשות‬
‫באמצעות הטלוויזיה‪ ,‬ועבור ‪ 41%‬הטלוויזיה היא המקור הראשון אליו הם פונים לצריכת חדשות‪.‬‬
‫במקום השני ניצב האינטרנט עם ‪ 60%‬חשיפה‪ .‬העיתונות המודפסת ‪ 36% -‬חשיפה‪ ,‬ובמקום‬
‫הרביעי הרדיו עם ‪ 30%‬חשיפה‪ 59% .‬מהנשאלים דיווחו שהם קוראים עיתון בסוף שבוע בבית‪,‬‬
‫ו‪ 8%-‬קוראים עיתון בסוף שבוע אצל קרובים או חברים‪ 33% .‬מהנשאלים דיווחו שאינם קוראים‬
‫‪6‬‬
‫עיתון כלל‪.‬‬
‫תקשורת מסורתית‬
‫במרץ ‪ ,2012‬לאחר שנים של מאמצים להביא להפעלת ערוץ טלוויזיה ישראלי בשפה הערבית‬
‫בכבלים ובלוויין‪ ,‬החלו שידוריו של ערוץ זה‪ ,‬הערוץ מופעל ידי קבוצת "הלא טי‪-‬וי‪ ",‬שבה שותפים‬
‫אתר האינטרנט "פאנט"‪ ,‬זכיינית ערוץ ‪ 2‬רשת וחברת ההפקות "ענני תקשורת"‪ .‬שני מכרזים שנערכו‬
‫בשנים ‪ 1995‬ו‪ 2003-‬לפתיחת ערוץ כזה נכשלו‪ ,‬רק במכרז נוסף ב‪ 2010-‬נמצאה הקבוצה שתפעיל את‬
‫הערוץ‪ 7.‬עם הפעלתו אמר יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין ניצן חן כי "המועצה גילתה‬
‫סבלנות רבה כלפי הערוץ מתוך אמונה כי הם יצליחו‪ ,‬למרות חבלי לידה קשים‪ ,‬להעמיד ערוץ‬
‫‪8‬‬
‫טלוויזיה מקצועי ואטרקטיבי‪ ,‬שלראשונה ישמש ככלי ביטוי למגזר הערבי במדינה"‪.‬‬
‫אולם הקשיים לא תמו עם תחילת השידורים‪ .‬בראשית ‪ 2013‬דווח כי הערוץ לא עמד ברוב‬
‫מחויבויותיו בשנת ‪ 2012‬על פי הרישיון‪ ,‬והוזהר כי רישיונו עלול להישלל‪ .‬בין היתר נטען כי בעלי‬
‫הערוץ לא השקיעו בהפעלתו את הסכום הנדרש‪ ,‬ואף לא בהפקות מקור‪ .‬הערוץ גם לא עמד במכסת‬
‫השידורים הראשוניים השבועיים‪ ,‬לא שידר תכניות בנושאים שעל סדר היום של הציבור הישראלי‬
‫‪9‬‬
‫או הציבור הערבי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערוץ לא תרגם כנדרש תכנים לעברית ולא שידר תכניות העשרה‪.‬‬
‫בישראל רואה אור רק יומון אחד בערבית‪" ,‬אל ִא ִתחַ אד"‪ ,‬ביטאונה של מפלגת חד"ש‪ .‬מרבית‬
‫העיתונים הפופולאריים במגזר הערבי הם שבועונים‪ .‬ביניהם בולטים השבועונים המסחריים‬
‫"פנורמה"‪" ,‬א‪-‬סינארה"‪" ,‬כול אל ערב"‪" ,‬חדית' א‪-‬נאס" ו"מַ עַ אל חדת'"‪ .‬כן רואים אור גם‬
‫שבועונים וכתבי עת הנמצאים בבעלות מפלגות או ארגונים‪ ,‬בהם "פסל אל מקאל" של בל"ד‪,‬‬
‫ו"אל‪-‬מתַ 'אק" של הפלג‬
‫ִ‬
‫ואל‪-‬חּוריה" של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית‪,‬‬
‫ִ‬
‫"סַ וְ ות אל‪-‬חַ ק‬
‫הדרומי‪ .‬במקביל מתפרסמים ברחבי הארץ מקומונים בערבית‪ ,‬בהם "אח´'באר אל‪-‬מדינה" (באזור‬
‫חיפה)‪" ,‬סוות אל‪-‬בלד" (בגליל ובצפון)‪" ,‬אח'באר אל‪-‬נקב" ו"אל‪-‬אוסבוע אל‪-‬ערבי" (בדרום)‪.‬‬
‫לצד השידורים של קול ישראל בשפה הערבית‪ ,‬פועלת בישראל רק תחנת רדיו אחת המשדרת‬
‫בשפה זו – רדיו א‪-‬שמס ("רדיו השמש")‪ .‬התחנה משדרת מאז ‪ 2003‬על פי רישיון שהוענק לה על‬
‫ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ ,‬לאחר שניסיון קודם להפעלת תחנה כזו‪" ,‬רדיו ‪ ,"2000‬נכשל‬
‫ושידוריה הופסקו בשנת ‪ 2000‬לאחר כארבע שנות שידור‪ .‬רדיו אל‪-‬שמס לעומת זאת הצליחה‬
‫לבנות לעצמה קהל מאזינים רחב בחברה הערבית ולהתחרות בתחנת קול ישראל המסורתית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫התחנה משדרת תכניות אקטואליות‪ ,‬חדשות‪ ,‬ספורט‪ ,‬תרבות וכדומה‪.‬‬
‫‪ 6‬מצגת מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי‪ 3-5 ,",‬ביוני ‪.2012‬‬
‫‪www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx‬‬
‫‪ 7‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬שמונה קבוצות רכשו את ספר המכרז לערוץ בערבית"‪ ,‬וואלה‪ 2 ,‬יוני ‪.2010‬‬
‫‪news.walla.co.il/?w=//1682056‬‬
‫‪ 8‬דוד אברהם‪" ,‬הערוץ הערבי עלה לשידור"‪ ,‬וואלה‪news.walla.co.il/?w=/3050/2516362 .13.3.2012 ,‬‬
‫‪ 9‬לי‪-‬אור אברבך‪ ,‬הערוץ הערבי לא עמד במחויבויות‪ :‬עלול לאבד את הרישיון‪ ,‬גלובס‪.25.4.2013 ,‬‬
‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000839060‬‬
‫‪ 10‬מוצטפא כבהא‪ ,‬העיתונות הערבית בישראל ‪ 2006-1984‬כמכשיר לעיצוב זהות חדשה‪ ,‬תל אביב‪ :‬מכון חיים הרצוג לתקשורת‪,‬‬
‫‪98‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫מסקר שערכה הרשות השנייה עולה כי ‪ 50%‬מכלל המאזינים הערבים מקשיבים לרדיו אל‪-‬שמס‬
‫כל יום‪ 11.‬התחנה מגדירה עצמה כ"רדיו המיעוט הערבי בישראל ומייצגת את הדור החדש שמסרב‬
‫להיות אזרח מסוג ב'‪ ,‬ובו זמנית עובדת על הגישור בין הערבים והיהודים"‪ 12.‬ב‪ 2012-‬השמיע איש‬
‫התקשורת בסאם ג'אבר‪ ,‬מייסד קבוצת התקשורת פנורמה ומבעליו של אתר האינטרנט "פאנט"‬
‫ביקורת חריפה על כך שבישראל פועלת רק תחנות רדיו אחת בערבית‪" .‬בישראל יש מיליון וחצי‬
‫ערבים‪ ,‬אבל משום מה עד עכשיו המדינה הקצתה רק תחנת רדיו אזורית אחת בשבילם‪ ...‬זה‬
‫לא מתאים למדינת ישראל‪ ,‬שתמיד מתגאה בדמוקרטיה ובפתיחות שלה‪ ,‬ושכל קברניטיה תמיד‬
‫‪13‬‬
‫מתבטאים בעד חתירה לשוויון מלא לאוכלוסייה הערבית"‪ ,‬אמר ג'אבר‪.‬‬
‫תקשורת חדשה‬
‫שיעור החדירה‬
‫במחצית שנת ‪ 2012‬בוצע סקר בקרב ‪ 400‬נשאלים אשר בדק את צריכת המדיה במגזר הערבי‪.‬‬
‫מסקר זה עלה כי שיעור חדירת האינטרנט לכלל המגזר הערבי עמד על ‪ ,71%‬כאשר הערים הערביות‬
‫ואזור המשולש מובילים את המגזר עם שיעור חדירה של ‪ .80%‬עוד התברר השימוש המוחלט של‬
‫צעירים (‪ )29-18‬מהמגזר הערבי באינטרנט (‪ 97%‬מהנשאלים) וכן שימוש של ‪ 68%‬מבני ‪ .49-30‬אף‬
‫בטווח הגילאים של ‪ 50+‬שיעור חדירת האינטרנט עומד על ‪ 30%‬מקרב הנשאלים‪ .‬באותה העת‬
‫בוצע סקר של "ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט" לפיו באותה העת היוו משתמשי‬
‫‪15‬‬
‫האינטרנט במגזר הערבי ‪ 12.4%‬מסך משתמשי האינטרנט בישראל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מחקרם של ד"ר יובל דרור וסער גרשון נוקב במספרים נמוכים יותר‪ 59% :‬מהנשאלים הערבים‬
‫‪16‬‬
‫היו מחוברים לאינטרנט בשנת ‪ 22% ,2012‬מחוברים אך לא גולשים ו‪ 19%-‬אינם מחוברים כלל‪.‬‬
‫תדירות השימוש‬
‫המחקר של "מידע שיווק סי‪ .‬איי" העלה כי מרבית משתמשי האינטרנט במגזר הערבי מקדישים‬
‫לשימוש באינטרנט מעל שעה ביום וכי קרוב לשני שלישים מהצעירים מבלים מעל שעתיים ביום‬
‫באינטרנט‪ 11% :‬מכלל הנשאלים השתמשו באינטרנט ארבע שעות ומעלה ביום‪ - 8% ,‬שלוש שעות‬
‫ו‪ - 14%-‬שעתיים עד שעתיים וחצי‪ .‬בחינת נתונים אלו בקרב הצעירים מגלה כי שיעורים אלו בקרבם‬
‫כמעט כפולים‪ .‬נמצא גם כי ‪ 24%‬מהנשאלים מאזור המשולש השתמשו באינטרנט למעלה מארבע‬
‫שעות ביום‪ ,‬פי שניים ויותר מבשאר אזורי האוכלוסייה הערבית (גליל‪ ,‬נגב‪ ,‬ערים מעורבות)‪.‬‬
‫חברה ופוליטיקה‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.30-27‬‬
‫‪ 11‬יוני מנדל "המהפכה הערבית של הרדיו בישראל"‪ ,‬וואלה‪ 25 ,‬יולי ‪.news.walla.co.il/?w=//1143023 .2007‬‬
‫‪.ashams.com/adv.php?ID=7787 12‬‬
‫‪ 13‬רועי ברק‪" ,‬לא ייתכן של‪ 1.5-‬מיליון ערבים ישראלים תהיה רק תחנת רדיו אחת" גלובס‪.16.8.2012 ,‬‬
‫‪ 14‬מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי"‪ 5-3 ,‬ביוני ‪.www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx .2012‬‬
‫‪ 15‬ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט‪" ,‬ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט – דירוג אתרים וקבוצות‪ ,‬יוני‬
‫‪ 17 ,"2012‬יולי ‪. data.isoc.org.il/sites/default/files/hvdh_ltqshvrt_yvny_2012.pdf .2012‬‬
‫‪ 16‬ד"ר יובל דרור‪ ,‬סער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי – ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי המכללה למנהל‪.‬‬
‫‪http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬
‫‪99‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫מחקר שביצע ד"ר יאיר ‏עמיחי‪-‬המבורגר הראה כי בקרב הצעירים היהודים והערבים קיימת‬
‫כמעט זהות מבחינת השימוש באינטרנט‪ ,‬לעומת שונות גדולה יותר בגיל המבוגר‪ ,‬שיעור השימוש‬
‫‪17‬‬
‫באינטרנט במגזר היהודי גדול מזה שבמגזר הערבי‪.‬‬
‫מה הם השימושים העיקריים באינטרנט?‬
‫‪ 62%‬צריכת חדשות‪ 35% ,‬צפייה בסרטונים‪ 32% ,‬בפייסבוק‪ 29% ,‬צפייה בסרטים או בסדרות‬
‫טלוויזיה‪ .‬בהשוואה שביצעה ועדת המדרוג לגבי מאפייני השימוש העיקריים בין האוכלוסייה‬
‫היהודית לערבית‪ ,‬עולה כי שני המגזרים משתמשים באינטרנט לצריכת חדשות ולפורומים ובלוגים‪,‬‬
‫גם אם במגזר היהודי השיעורים גבוהים יותר‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ 82% ,‬מבני ה‪ 29-18-‬נסמכים על האינטרנט לצריכת חדשות‪ ,‬ורק ‪ 61%‬על הטלוויזיה‪.‬‬
‫בטווח הגילאים של ‪ 49-30‬המגמה הפוכה‪ 71% ,‬צורכים חדשות מהטלוויזיה‪ ,‬אך גם ‪ 58%‬מהם‬
‫נסמכים על האינטרנט‪.‬‬
‫בקרב בני ‪ 50‬ומעלה ההסתמכות על הטלוויזיה כמקור חדשות היא מוחלטת – ‪ .80%‬רק ‪ 23%‬מהם‬
‫צורכים חדשות מהאינטרנט‪ .‬מרתק לגלות כי בכל קבוצות הגיל‪ ,‬העיתון המודפס והרדיו נשרכים‬
‫‪18‬‬
‫הרחק מאחור כמקור לחדשות‪.‬‬
‫ •רכישות מקוונות ‪ -‬הציבור הערבי קונה דרך האינטרנט יותר מאשר הציבור היהודי‪ .‬שלושת‬
‫התחומים הנרכשים ביותר בצורה מקוונת על ידי מגזר הערבי הם מכשירים אלקטרוניים‪,‬‬
‫מוצרי פנאי וחופשות בחו"ל‪.‬‬
‫ •לימוד ‪ -‬ממחקר שבדק את השימוש של ילדים ובני נוער‪ ,‬יהודים וערבים באינטרנט‪ ,‬עלה כי‬
‫"ניתן לראות שהמשתתפים בכל המגזרים דיווחו על השימוש הגבוה ביותר ברשת לצורכי‬
‫‪19‬‬
‫למידה – חיפוש מידע והכנת שיעורי בית‪ ,‬כמו גם לשמירת קשר עם אנשים מוכרים"‪.‬‬
‫השימוש ברשתות החברתיות והיחס אליהן‬
‫ממחקרם של אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪ ,‬עלה כי כ‪ 74%-‬מהצעירים‬
‫מהמגזר הערבי שהשתתפו בסקר‪ ,‬ציינו כי הם משתמשים בפייסבוק מדי יום‪ 20,‬ו‪ 70%-‬משתמשים‬
‫בו לצורכי בידור‪ 32% 21.‬מהנשאלים ציינו כי הם מעדכנים את קיר הפייסבוק שלהם על בסיס‬
‫יומי ו‪ 36%-‬על בסיס שבועי‪ .‬מחקר זה ציין כי נתונים אלו של שימוש אקטיבי באינטרנט וברשתות‬
‫החברתיות‪ ,‬גבוהים משמעותית מאלו של בני גילם ברחבי העולם‪ .‬מידע זה מחזק את המחקרים‬
‫האחרים שנדונו במסמך זה בדבר מאפייני יצירת הקשר המקוון של צעירים ערביים‪ .‬נמצא כי‬
‫למעלה ממחצית מהצעירים הערביים שהשתתפו בסקר עושים שימוש ביכולות אקטיביות שונות‬
‫של הפייסבוק דוגמת צ'טים‪ Likes ,‬וכתיבת תגובות‪.‬‬
‫בעת בדיקה אם יחס הנשאלים לפייסבוק הוא של תמיכה או שלילה‪ ,‬עולה כי כמידת השימוש‬
‫באינטרנט‪ ,‬כך מידת התמיכה בשימוש בפייסבוק‪ 56% :‬מהגברים ו‪ 55%-‬מהצעירים‪ ,‬כמו גם ‪57%‬‬
‫מתושבי הערים המעורבות‪ ,‬תומכים בשימוש בפייסבוק‪ .‬כלומר התנגדות לו קיימת יותר בקרב‬
‫‪ 17‬ד"ר יאיר‏עמיחי‪-‬המבורגר‪" ,‬סקר שימוש באינטרנט במסגרת ה‪ ,"World Internet Project-‬המרכז‏הבינתחומי‏הרצליה‪.‬‬
‫‪.goo.gl/SQYz1‬‬
‫‪ 18‬מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי‪ 5-3 ,",‬ביוני ‪.www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx .2012‬‬
‫‪ 19‬אינה בלאו‪" ,‬ממצאי סקר השימוש ביישומי האינטרנט‪ ,‬התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער‪" :‬כן" לגלישה בטוחה‪,‬‬
‫"לא" לשימוש כפייתי"‪ ,‬ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה ‪ :2011‬האדם הלומד בעידן הטכנולוגי‪ ,‬י' עשת‪-‬אלקלעי‪ ,‬א' כספי‪,‬‬
‫ס' עדן‪ ,‬נ' גרי‪ ,‬י' יאיר (עורכים)‪ ,‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪.www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/blau_maaravi.pdf‬‬
‫‪ 20‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬
‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬
‫‪ 21‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים‪ ,",‬ג'אמעה ‪15‬‬
‫(‪. www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬
‫‪100‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫נשים‪ ,‬מבוגרים ואוכלוסייה כפרית ופריפריאלית‪ .‬ייתכן שהתנגדות זו מקורה בעובדה ש‪77%-‬‬
‫מהנשאלים ענו כי הפייסבוק מהווה גורם ל"הסרת מגבלות חברתיות ונורמות מקובלות"‪48% .‬‬
‫מכלל הנשאלים סברו כי ביכולתו של הפייסבוק לשפר את מעמד האישה‪ ,‬תוך נטייה מובהקת‬
‫להתאמה לפרמטרים דוגמת גיל צעיר ומספר שעות השימוש באינטרנט‪.‬‬
‫יצירת קשרים‬
‫במחקרה של אינה בלאו נמצא כי בכל המגזרים שהשתתפו במחקר‪ ,‬דיווחו הנשאלים על "יותר‬
‫קשרים מסורתיים מרחוק – עם אנשים שמכירים מחיי היום‪-‬יום – ופחות על קשרים מקוונים‬
‫באופן מלא – עם מי שהכירו ברשת"‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקר זה מצא נכונות גדולה יותר בקרב‬
‫המשתתפים הבדואים והערבים ליצור קשרים מקוונים ואף למסור תמונות ופרטים אישיים‪ ,‬כמו‬
‫בית ספרם וכתובת מגוריהם‪ ,‬לגורמים בלתי מוכרים בהשוואה למשתתפים היהודים‪ .‬המשתתפים‬
‫במגזר היהודי קיימו פחות קשרים מקוונים עם מי שהכירו ברשת ונפגשו עמם פחות בהשוואה‬
‫למשתתפים במגזר הבדואי ובמיוחד במגזר הערבי‪.‬‬
‫נתונים אלו מקבלים משנה תוקף ממחקרו של ד"ר עמיחי‪-‬המבורגר לפיו בשני המגזרים קיימת‬
‫דאגה בתחום אבטחת המידע‪ ,‬אולם במגזר היהודי הדאגה רבה יותר‪ .‬ממצא מעניין נוסף הוא כי‬
‫ל‪ 57%-‬מהנשאלים יש חברים מקוונים בני גילאים שונים ורק לכ‪ 36%-‬חברים בני גילם‪ ,‬וכי ‪37%‬‬
‫מהנשאלים מתקשרים בצורה מקוונת עם אנשים זרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי הרשתות החברתיות לא‬
‫בהכרח שוברות מחסומים פוליטיים ודתיים בין בני הנוער; ‪ 65%‬מהצעירים הערביים דיווחו כי אין‬
‫‪22‬‬
‫להם חברים יהודיים ברשת חברתית זו‪.‬‬
‫מגדר‬
‫מנתוני ועדת המדרוג עולה כי בהשוואה לשוויון הקיים בין המינים בשימוש באינטרנט במגזר‬
‫היהודי‪ ,‬הרי שבמגזר הערבי (מוסלמי)‪ 68% ,‬מהגברים משתמשים באינטרנט לעומת ‪ 32%‬מהנשים‪.‬‬
‫בכל האמור בקשרים בין המינים‪ ,‬הראה מחקרם של אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס‬
‫טיבי כי ‪ 61%‬מהנשאלים יצרו קשר מקוון לפחות פעם בשבוע עם חברים ממין שונה‪ ,‬בעוד שליש‬
‫עשו זאת על בסיס יומי‪ 44% .‬מהבנים יצרו קשר מקוון יומי עם בנות‪ ,‬לעומת ‪ 22%‬מהבנות שיצרו‬
‫קשר מקוון יומי עם בנים‪ 23.‬כמו כן עלה ממחקרם כי כ‪ 40%-‬מהנשאלים משתמשים באינטרנט‬
‫למטרות היכרות‪ .‬נתונים אלו‪ ,‬שלפי המחקר אינם תואמים את מאפייני התקשורת הפיזית בין‬
‫המינים בחברה הערבית‪ ,‬מדגישים את חשיבותן של הרשתות החברתיות ככלי ליצירת תקשורת‬
‫בלתי אמצעית ופורצת דרך בין המינים‪.‬‬
‫שפה‬
‫למעלה ממחצית מהמשתמשים כותבים בפייסבוק בשפה הערבית באותיות לטיניות‪ ,‬ורק כ‪3%-‬‬
‫כותבים באותיות ערביות‪ .‬כמו כן שפת ממשק המשתמש ברשת חברתית זו בקרב למעלה ממחצית‬
‫הנשאלים הייתה אנגלית‪ 24.‬מחקרם של ד"ר יובל דרור וסער גרשון מצא כי ‪ 56%‬משתמשי‬
‫האינטרנט ששפתם ערבית משתמשים באתרים ששפתם ערבית‪ 27% ,‬משתמשים בעיקר באתרים‬
‫‪25‬‬
‫בעברית ו‪ 17%-‬בעיקר באתרים בשפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ 22‬ד"ר יאיר‏עמיחי‪-‬המבורגר‪" ,‬סקר שימוש באינטרנט במסגרת ה‪ ,",World Internet Project-‬המרכז‏הבינתחומי‏הרצליה‪.‬‬
‫‪ ;goo.gl/SQYz1‬וכן‪ :‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪.‬‬
‫ג'אמעה ‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .191-210 ,)2011/1433( 15‬‬
‫‪ 23‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬
‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬
‫‪ 24‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬
‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬
‫‪ 25‬ד"ר יובל דרור‪ ,‬סער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי – ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי המכללה למנהל‪.‬‬
‫‪.www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬
‫‪101‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫מגמות בולטות‬
‫סקירה תמציתית זו הציגה את תמונת המצב לגבי צריכת התקשורת בחברה הערבית בישראל‪ .‬על‬
‫פי סקירה זו החברה הערבית בישראל מנסה לשמר את זהותה הייחודית דרך כינונם של אמצעי‬
‫תקשורת בשפה הערבית‪ .‬אמצעי התקשורת הערביים ניסו לבטא את קולם של הערבים בישראל‬
‫ולהתמודד עם המתח שקיים בין הממסד ואזרחי ישראל הערביים‪ .‬התפתחותה של החברה‬
‫הערבית הובילה גם לשינוי בדפוסי הצריכה התקשורתית ולהסתגלות לשינויים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫כלל הנתונים מעידים על שיעור חדירה רב של האינטרנט אל המגזר הערבי‪ :‬שימוש כמעט מוחלט‬
‫של צעירים ערביים באינטרנט ושימוש רב גם בקרב הקהלים המבוגרים יותר‪ .‬עם זאת השוויון בין‬
‫המגזר היהודי לערבי בשימוש באינטרנט בגילאים הצעירים‪ ,‬אינו קיים בגילאים המבוגרים‪ ,‬בהם‬
‫השימוש במגזר היהודי באינטרנט נפוץ יותר‪ .‬השימוש באינטרנט במגזר הערבי הוא אינטנסיבי‬
‫ויומיומי‪ ,‬תוך שיעורים גבוהים ביותר של שימוש יומיומי בקרב הצעירים ופעילות רבה ביותר‬
‫בעיקר בקרב ערביי המשולש‪.‬‬
‫צריכת החדשות במגזר הערבי מרביתה באמצעות האינטרנט‪ ,‬עם זאת ככל שגיל הנשאלים עולה‪,‬‬
‫מתחזק מעמדה של הטלוויזיה כמקור חדשותי לעומת האינטרנט‪ ,‬אולם הרדיו והעיתונות כמעט‬
‫ואינם מהווים מקור לצריכת חדשות בחברה הערבית‪ .‬מגמות דומות ניתן לראות ביחס לשימוש‬
‫ברשתות החברתיות‪ ,‬בדגש על הפייסבוק‪ ,‬רשת חברתית המשמשת את מרבית הצעירים‪ ,‬בתדירות‬
‫יומיומית‪ ,‬לצרכי בידור ופנאי‪ ,‬כשהכתיבה היא בשפה הערבית לרוב באותיות לטיניות‪ .‬הצעירים‬
‫פעילים למדי ברשתות החברתיות בין השאר ליצירת קשרים בלתי אמצעיים בין המינים ואף לשם‬
‫היכרות‪ ,‬דבר שהוא חופשי יותר במרחב המקוון מאשר במרחב הפיזי‪ .‬אכן‪ ,‬כמחצית מהנשאלים‬
‫רואים בפייסבוק מקור לשיפור מעמד האישה בחברה הערבית‪ .‬נראה כי השימוש הרב לא מלווה‬
‫תמיד במודעות לסכנות הטמונות במרחב המקוון‪ .‬כך למשל המודעות לצנעת הפרט ודרכי‬
‫התקשרות עם קהלים לא מוכרים‪ ,‬לא הוטמעו במלואם בקרב כל שכבות האוכלוסייה במגזר‬
‫הערבי‪.‬‬
‫יש לקוות כי העמקת חדירת האינטרנט לאוכלוסייה הערבית והשימוש המסיבי ברשתות‬
‫החברתיות‪ ,‬תוציא את המגזר היהודי והערבי מבועותיהם ותיצור זיקה מקוונת בין שני מגזרים‬
‫אלו שלפי שעה מצויים כל אחד במרחב שלו‪ ,‬הפיזי והמקוון‪ ,‬כמעט ללא כל זיקה לאחר‪ ,‬לשפתו‬
‫ולתרבותו‪.‬‬
‫‪102‬‬