סדר היום - Your.org

‫<*עו״ן »עי<ס ‪ J««0‬ס י ‪ •15‬םייל*י‬
‫» ‪ p‬ל סיג מזיוני סס • ק י‬
‫מיו»}»‪0‬‬
‫ונ»‪'1‬נ‪9‬ר‪6‬צ» ‪ wf‬גגי גמ»י*ש ימי‬
‫י‪1‬ד‪ i f*6‬ו סנ׳*)»ו צלפ<ס צוכ»ג‪0‬‬
‫‪ o'jij‬וכיינ סינים!‪ 'i.'j‬נ ו ג ונסם‪:‬‬
‫‪» fij‬וגסג*יון‪• pw‬לילת^נ<*‪B.4‬‬
‫«‬
‫‪:‬‬
‫; ‪ * S . V‬י• י •־• ‪.‬‬
‫‪ - .‬י* י‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י היים תשס״ז‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ל ^ ז < ק ו ‪ 0‬מ ^ ^ ו ^ *‬
‫•‬
‫‪ n i M f f k y‬ץ י ב׳ ‪ a ' W i‬האדם יג׳אתו לעורם הזה ‪»1‬א י ע ש ו רצון ׳וצרו^‬
‫*וןיליכת נ ד ר כ ז ^ ה ם צ י א ‪ n r o‬דוח ליםנץ מ ת ו ן ם ע ש ׳ ו‬
‫טי•;‪•.‬‬
‫‪ ?1‬משוכים ופעוליות׳ו הםתוקנ׳' והכלי׳אסרו עליץ אשר׳ מ ז ח ׳זיר אשר׳ שזה גדלי‬
‫י והוא ׳תיויתיםשתבח וסת*אדנו כפו *כחוב עבד׳ אתה ׳ ‪ V w‬אשר בן אתפאד‬
‫י עזי כן צרין כלי א ד ם השלים‪ .‬בדעותיו ןיהקר׳בו בעניניו ולישקוייכליםעשע‬
‫במאזנ׳צדקוויא ׳עשהדנרןולי^םןמ‪-‬אזי׳‪-‬זקבצדק כלי א ס ר ׳ ‪Wjyivfl‬‬
‫י ךבר׳ו בממו>» וזיא ׳*א מתחת •מ<גדמאק«‪.‬מתוקן וירחיק עצמו סן הכ׳עיי‬
‫י ־ ומן הדיםה ליו םן מזגי וסן הגניבה םן ךתאנה וסן החסרה ויחיה ייעווים נעליכ‬
‫י וליא עיייב שסח יטיב לינ ם; ה נ א ב ׳ ח טיב עין פסתעק בםיתר ליו אהוב א י ד ; נ‬
‫א ת דוריות שעלי רוח ומרוצה נבזה בעיניו ומגבר את הכלי אוולב»‪ rt‬התוכחות‬
‫ומקבלי את ךסיסר ם ק ר ב א ת ה נ ל ו ‪ 0‬ת ר ח ק ‪ 5‬ו ן ד ‪ .‬כ ל י » י ת ש ו ו ת א ת ה ‪ ¥‬נ נ ד ו ח ‪ 0‬י <‬
‫להירןנפ^יתיווםכויןבבךבית׳ו ישר כמדיתיו וחכם בדעותיו סואפ ד!מתנוי<‬
‫‪ :‬מ ת ר ח ק ס ן המאכלים ‪ njgpp •jr*Q‬יאוכלי^שיובע ‪ vepi‬םצםצם ע*ס‪.1‬גפי*־‬
‫* יזכןבו‪/‬ובילם את ‪ vc‬בשעתמדבחחיגןרויים'וסרחיעוי האבימינווס^קח על‬
‫^ « ‪ 1‬מ י ו י ר ח ‪ 0‬ו ת ^ » ד ׳ ה ו ‪ 0‬ק ד ב « ת י ו ח לעישית‪-‬‬
‫י‪,‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 ,‬ןפעי!»םונו'וזהירבה'ו*אותיו וכי מכן בהוצאת אייווה כלי האדםשצריןכל‬
‫י ירא‪n?n‬׳‪ o‬ליראות כיצד ימיו עצאים מתחת׳דו ש י י ו צ א ו בהבלי ובנהוידזכ׳‬
‫_ עתיד היא ליתת ‪ p‬והשני[ ל ** »י מ ב ו א ו עלי הוצאת ימיו כיצד חליק א י ת מ‬
‫<!' וכיצד התנהג בס כ׳ א&דיעיי שיחה נטייה שנין אדשייאשתו שדרן בני א ד ם‬
‫‪ TOnV!?prS-rny•wnrw»->1‬י״ן יזזמנין»י ‪3‬י»^ן‪?,‬ז ־שאר העניגים אשיי ‪'V*vt‬‬
‫‪• r‬גזזזהר בחס שצר׳ןליהחרחקסהםואס עיי הדביר כך כוי שכן עיי מעש׳ רעים‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪ hy1 •'.‬כןצריןגניאדםייחשתדליעליהיםים ועייהיייליויזעיידזעתיתועל‬
‫השעיחשליאליאכדוא^א־סחתבחניייהעוייטוחפדזתיויםעתאשר‬
‫קם בנקר מםטתו עד שכני בערב עיי סטיתי שיראה י׳ב!ן כיצד הוצאו־! ימנו‬
‫! טיהההגלינחיו׳צ׳שס־סוח‪£1‬צ*ועצפס׳ה^נחעצ׳מס־םנקייםוטהורימוען*•‪.‬‬
‫״ זה ראיתי אני משה בן יהודה מ מ ש י ח ת המכיר׳ ייתקן»םר זה וקראתיו‬
‫מפני שלברתיבו^ל• הסדר שיעשה האדם נ י ם ז ^ ‪y m V‬‬
‫יי^&דר היום׳‬
‫נשבתותובםיעדיססררכייהשנהכשבתיבניי־ן ובייכתו‬
‫‪c‬‬
‫\\‬
‫‪ '>j‬נררךגשכבו ובקומו וםובמח אני בנויע סדר יה וייא •מושסםנו שיהיד! א ה ו צ‬
‫^שםיס ויינריותויהיח םוצייח גכלימעש׳ו וםישכיי בכלי דרכיוז׳אר׳ן ימים עלי‬
‫" ‪ O J‬ח רראח בנים ובני מ י ם וחפצי שמים בידיו ׳וצייחו ו ה ו א דדן»מר זיבג׳‬
‫|«ד«ןםצע׳‪:‬םוביגונ׳׳סו»«ת<ף^ס<שו^וח״ם‪ :‬ושדיים ‪ 0‬ן ומשמים ו ה ח כ ם‬
‫^ ף מ ע י ^ ^ ק ח כ ^ א ^ ^ י ם ע ^ ת י ו מ ^ ת י ק ס ר ר ח כ מ מ ו ו ה נ מ ^ • והכלי‬
‫| » * » ‪ 0‬ח * » ן ו א ד ‪ 0‬ו ה כ ^ ^ ‪ 6‬׳ ח ט נ ח א ת ד ת ט ר ב ח ו א ת י ה ם ם ע ׳ ש ובליבד‬
‫י‬
‫ן •"‪• .. .‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪•:‬־•׳יי‬
‫«‬
‫ג‬
‫»‬
‫»‬
‫‪.‬‬
‫מ׳היח‬
‫־‬
‫"ל'‪3‬‬
‫‪\ 1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י"י • • • ־ •‬
‫‪.‬־־"‬
‫‪.‬־״•׳•• •־‬
‫*"•"י״ניי׳ש ‪• ' • - ' • A N W M - M U‬‬
‫י •] י‬
‫_־‬
‫‪> ,‬‬
‫׳ג ‪-.‬׳• ״ י •‬
‫ב עא‬
‫‪v»«v*ww<h\*»n«"'> :‬‬
‫~ •‪,‬׳‪.‬׳‪S , ^ 1 r a m v n 0 1 t » -.‬‬
‫״‪, :‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫י‪*.‬ירוצ׳םוסקימייט נע׳ג•‬
‫ומנו* ויזמ• ‪n w S‬‬
‫* ‪••• W n t‬׳‪•'•-‬־••‬
‫י‬
‫י‬
‫י י ‪.‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫• י‬
‫־ ־•״• ‪ .‬י י‬
‫־•‬
‫•יי‪...‬‬
‫‪ • p H‬־ ״'•'׳•‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪_.'.:‬‬
‫י•‬
‫י‬
‫•‬
‫יייין ‪ .‬זזטוניתיזגשפיותית«^ו'םעי‪6‬‬
‫‪ V‬עא י‬
‫»!׳• ‪ .‬וזע׳ץ פעמיים ויחי׳ חםעשיימוזיםענויו‬
‫‪V.‬‬
‫ו ^ ע נ עני־ ז ט ן ח י מ ^ ״ א ח ש ׳ נ ג ם ^ ע ק ז » ע ד‬
‫»ו עג‬
‫וידבר אויח׳םאתנ^וזדנר׳םמזליח^אפר‬
‫יי ־‪,1‬‬
‫~‬
‫• ע פ ‪,‬׳• ‪» ,‬יעת׳‪ 0‬יימתבקצתם הקד׳ וזעת ח‪8‬וגחוגק*ת'ו‪1‬ח‪6‬ו‬
‫־ ׳ ‪,‬י‪1‬ןנ י‬
‫ד ־ ‪ .‬ד ף ׳ ״‪••.(T^K-‬׳•‪:‬־•‪••-‬‬
‫ית ע ג‬
‫פבעשחחנונד־גרצונךו‬
‫‪MILL‬‬
‫•‪ rf‬׳ געשיר׳ ממסרות וראו׳ שליוו • ז ״ ן י ו פ ח ש נ ו ו מ מ א ד מ‬
‫שם‬
‫‪• •..‬י ‪ - • .‬־ ‪ <.• - • ; :‬י‬
‫• \ אגישיותומ'‬
‫‪ FL BV‬עד ע א ‪ :‬ב ן ג ז י י ר ב ו ז ק ז י ז ז ע ו י י ת י ס ו • ' ד י י י ^ י *‬
‫ם‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫זזשנייוכויושחאדם משתתף ע ם ו ז ם י י א ב ׳ ׳ נ ש נ ^ א נ ^‬
‫• •י ! • • ‪ by‬הוא כחננדליםחשכלי המיוחד ליםליאכ׳ וםשתתף‬
‫•‪ •:‬ז‪1‬נ»בתוש׳'»יאשגירומ׳פרנרחואכתגנר^‪0‬חתו»‬
‫ח )‪V‬‬
‫דמ׳והדליבח‬
‫פורווהוונוזיאשר׳שב׳ןהשכליתהםליאן ליהשכיידו‬
‫‪wm‬‬
‫‪uy 8‬‬
‫‪• .‬י האדם ;• ‪.‬‬
‫‪• 00‬‬
‫‪ rafow‬זמי>דחנ‪0‬חנדדןש‪0‬ש׳>׳‪«0‬ט^אב׳‪0‬‬
‫‪ DV‬ע נ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫״ • • ‪ :‬׳ • ‪ . .‬׳ יי‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪• ,‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫זשם‪4‬סוקמן־אזזאתח‬
‫־ו‪/‬ל‪.‬־‪'.‬‬
‫יי• •‬
‫״‪-‬‬
‫»‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫עג‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫•'‪11‬‬
‫‪:i‬‬
‫‪\y‬‬
‫*י•‬
‫<זיי‬
‫איים‬
‫מעלת‬
‫•‬
‫אשמר‬
‫‪4‬‬
‫‪V‬‬
‫א׳‬
‫• נ ע י ר נ ל י ׳ ל י ד ! ו ל י ב ו * ל ו מ ר ליו ל י ק ו ב ש‬
‫ל י ה ת ר מ ל ב י ב ר ‪ *11‬י ק ו ם ב ז ר י ז ו ' ו א ז י ר ו ' ח‬
‫קורט‬
‫מ י י ת ג נ ר ע ל י ו יצרו ד ז ר ע נ ט ע מ י ־ ו‬
‫ז ת ו א נ ו ת י י ב ק מ משנו מ ל א •קום ויתחכיעל׳ו‬
‫י כ ל י ד ע מ ה כי ד ן ו א ־ י ק ן ו כ ס י ל ו ׳ ו י ע ד ר ך‬
‫ןיצוד א ת ה א ד ם ו ל ה פ י ל אותו ב מ ה מ ו ר ו ת כ ר‬
‫יקום ו ה כ ל בםועצותיו כ ד ת נתינות •‬
‫וזיכן‬
‫* ר י ן כ ל י בעלי נ ע ש י ר א ו ח ר ד א ד ו ד ב י ‪n‬‬
‫שלאימםעולא׳קנלםסנו‬
‫ו׳שיי׳ך א ו ת ו‬
‫א ח ר י ג ו ו ואן> א ם • ה י ה ע י י ׳ ו ד י ט ו ר ח מ צ ד‬
‫־‬
‫נ י ד ו י ו יעוף ועציייתיישיםמגמתי|רצוןמלןת״ה ה ק נ ה •‬
‫והכלי ל נ ג ד ו כ א ץ *‬
‫‪I‬‬
‫* נ ז ז ת ל מ ד א ו ת ו נ ד ר ן ה ז ה ר י א ו ה י י ם ‪ -‬ס ל א י כ ב ד ע ל י ו וליא • ד י ה ו י ‪ 0‬ו ר ח א ד ר ב ח‬
‫ו‬
‫ו ו נ א לייטחר פותחין ל ו ויצרו ה ר ע • ת נ פ ה ל פ נ י ו כ ע ב ד ל פ נ י אדוניו ו ל א ימות‬
‫ז י ע ו י י ס ם ס נ ה נ ו ה ס י ב ד ס ו ב ד ב ל ה נ ח ו נ ר נ ת ל א יזוז נ ח ם ל ת ה י ע י י י ו ו ׳ ה י ד ז ל ב ן‬
‫‪ Vn‬תכיד‬
‫מ ל ח מ ה ל ה ת ג ב ר עלי יצרו ה ר ע ו ל מ ב ד כ ל ט ע נ י ת י ו ותואנותיו •‬
‫ונקיםייאםיםירמידהאנילפנזמלךחייקייסשהחירתב׳‬
‫נשמת• ב ח ס ל ד ו‬
‫ר ב ה א מ ע ת ן • ו א י ן צ ד ן ל י י ה נ ' כ< א פ ׳ י י ה ־ ו • ד ו מ ה ו נ א ת א י ן ח ש ש כ י י ן ש א י נ ו‬
‫‪1‬‬
‫מ כ י ר ל א ש ם וליא כ נ ו ׳ • ו י ל י ב ש ח ל ו ק ו בצניעו'‪1‬גרולי ש ל א • ת ג י י ו א ב ר י ו כ • א פ י י‬
‫'קירית ביתי מ ע י ד ן ע ל י י א ם צ נ י ע זזו* א ם ל א י ו נ ח ת ן ה ד ן ע ל פ ׳ ה & •‬
‫י‪,‬‬
‫יי*‪»-‬זפןחל'יקומהשחוא‬
‫דיצדפנימ ויצר ח י ץ ע ל ס י ס ד ב ר ג ע י ל ס י א ע פ י ש נ ר א '‬
‫עחואדנרנק^וטתנזהחשסכייןמהואתהתפלבוערו‪•.‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫וייא‬
‫אפי' ה כ ׳ ע נ ץ ג ד ו ל‬
‫‪,‬‬
‫יזיא יראי• י י ה ק פ ׳ ד ע י י י ו ו נ פ ר ע א פ צ ו ר ב א מ ר ב נ ן ה ו א א ו א ! ש מ ל י צ ז ר ד ! מ י ש‬
‫גוקו‪/‬ייאגדיליח־סידחייייראיו־ •‬
‫א ח ר שליבש חלוקו וכסה עצמו א ו שישן‬
‫ב ח ל ו ק ו בקומו פ ס ס ת ו קיר שיגע במלבושיו א ו ב כ ל ענין ו ד ב י • מ ו ל י ד ו ח ח ל ת‬
‫\‬
‫* ? ז ע נ י ר מ מ נ ו ר ו ח ח פ י מ א ה ה ש י ר ה ע ל י י בליילה •ואין ראו׳ י י ה ש ת מ ש ב ו נ ש ו ם‬
‫וי־‬
‫^ ב י ״ ו א ^ י י ל י ל י כ ת ר י א פ י ת ‪ -‬ח ל נ ן ג ל <‪ MVITO‬ש פ ׳ ס ו נ ע ל נ פ מ צ ר י ך מ י מ י ן‬
‫י;‬
‫א צ ל מ ר א ש ו ת י ו ש נ ׳ כלייפ א י מ ל א פ י פ ו א ר י ק ! ד ת ן ה מ ל א נ ת ו ן ה ר ׳ ק ן ם נ י ס ד נ‬
‫>י * נ ק י ת פ ל י א ב ר ו ן ו ה ד י ק ן א ר ו ר ו א ם • ו ד ה ש כ ו ר ו ג ו א י ם ט ו ב י י פ ה ו כ ש ה ו א ר ו צ ד ל‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י ' » ׳ ט ו ל * ד ע ׳ ו « י ז כ י י ׳ מ ד י ‪ 0‬י ם ב י ם י ט ^ ה ס ש י ן ע ל י ו מ ם י ה ח ס ד ייטיזד ע צ מ ו‬
‫'^ואחכ׳תנמ‬
‫ד ש ט א ל י פ ׳ י ו ו א ה ש מ ש ו ר א ו ׳ ל י מ ר ת כ ד ן ליו׳ ל כ ה ן ו י מ ש י ך ס ן‬
‫*מאיילי׳ם׳זגיפעםים‬
‫‪A‬‬
‫‪\rfj‬‬
‫ל ה ע נ ׳ ר מ מ ט רוח הטופאח־ וםינ׳חוניהטפיעדף •‬
‫‪4‬‬
‫ת כ י • וייד • ס י מ ו ה ר ׳ ה ו א ש ח ו ר ו י ש פ ו ך ע י י ח ש ש א ל ! ' פ ע מ י ם א ח ר י ט‬
‫^גםאןןזחזיעוסתוהעשחהאויהיםומג׳הםנאישוניס‬
‫‪:‬׳*פפהימ‬
‫וענין‬
‫נזהנתונ‬
‫‪ ,‬פ ר ש ת ד ש בד ףק פ ד דיש פ ח ח א ר ח ץ ננקיון כ פ ׳ וני'י ע ד ואין בעי‬
‫)י חרמאליתיזאוחדםטוניע׳ליא שיתקדש מ ה ה ו א רלע־ליא‬
‫‪mm‬‬
‫‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫י;••‪.-‬יסיר ו!יו‪• 0‬״•'‬
‫ז«י!וא ילתתא ויתיב ווהמא י&סאבו י • ״ • י י א גיי׳ ד י ? י י * * ‪ %‬ג « ^ מ < \‬
‫יאחקדשאב׳ה ־ ״ ‪ 1 1‬ו י ו ^ « ‪ / 4‬״ ‪ :‬״ ^ » « » י ו ^ •‬
‫בכל דרכיו ייהכ׳ר את בוראו ‪ n n V‬וליטוווו ‪ n‬ייעדו תמייולא יסיח דעתו ס ם נ מ‬
‫אפילו נסייאניסא וכעידיחץיר^^רט נבקר אי בעוד די׳לה ע ש ר ה עליו רוח ‪1‬‬
‫הטימאה ינתייוה ונשתתף ‪0$‬י*ר‪-‬ןבנל ענ׳ןליחתרחק ס מ נ ו ‪ .‬ו ד א ידבק בידו !‬
‫מאיסה ‪[0‬החרס • ולכןצריך לכייין מ א ת הרחיצה יי׳קחאותוכיי׳ שלמ׳ינק״ם י‬
‫זטהידיס • והוא רמז למים העליונים ‪0‬ס׳ החסד להםש׳ן אותם וליהתקדש בהפ‬
‫ולהענ׳רבהשהטוכאהשעלייביאיןליחלקוחכיינה י ואותו מקוב שניפןיבו‬
‫ריח הטומאה צריך ל ה ש פ ו ממני)ליחד לי מקום טומאח כיעמאשכא יקרי* (‬
‫זאיחו הבל• נקרא ארור על שם הם׳ס האריר׳ם יא״ן ? יחליק ינחלה בהם• נ י‬
‫אין בדיך מתדנק נאדיר יצריך להשל׳נם נםקים הראי׳ ליהם יהיא בית הכ&א‬
‫או מקים הטניפת • ואין לעשית נהם שים תשםיש בעילם כללי לא קטין ול>*‬
‫!דיל שנראה שריצה בקיומו• ונתיב ולא ׳דנקנ׳דךמאומהוכו‪ ,‬ואם מ ט י‬
‫ידיו מאיש אחר בין קטין ב י ן ! מ ל צדיךנייט יל המטיל תחליח ואחביטילימםנו‬
‫רמז לזחיהיה הטהור ע ל חטמא • כ ׳ כיצד יעביר פ ע ל חב׳רי ריח חטימאיוחיא‬
‫נדבק בו עדין י אלא׳טהר עצםו ואחיביטחר אחו׳ם כענ׳ן התקוששו וקשי ז •|‬
‫ואין קפידא ביה כ׳ אס דיקא בני שחרית פן הטעם שזבוני אכל בשאר י ז ׳ י ט ^‬
‫ננטירות אחרית אין להקפיד •*בל המקפיד א י ט ‪ 8‬ל א מן חמתט׳ה׳ן • ואם‪| >.‬‬
‫תאמר אין ה׳טין מקבל ‪0‬ים ‪0‬ן השיפאל יהדי היא טמא • יש ‪.‬ליופי יליא י פ י ז‬
‫דהכא הוא \‪ 1 \b‬ל ה ע נ י ד הטומאה ספנו ומבקש כ׳צדיעשח * ! ז מ מ ‪ -‬־ ז ר י י ת ‪- -‬‬
‫וזיפי; שלא ישמש לשמאל התחיל ‪1‬ו תחלה אבלי ח ד הוא חוזר עליו ליהעב׳רו‬
‫וליא אפשינליאו הכי״ ואדרבא מכחו ומצ׳דו בא עליו להעכירו אבלי אדם שייא‬
‫נטהר עדין והר׳ הוא ח‪0‬ץ בטומאתו אין כח בידי ? העכיר טיטאח א ח ו ו ת ע ד‬
‫שיטהר• ו נ ע ל נפש צריך לי׳זהד הרבה מאד שליא ילין ד אמית בידים סזוהסו'‬
‫מזיהפתנחשאשרשרה ע^הםינל׳להדניתןכחליטוםאהלישליט עלי׳ייעל?‬
‫זה נאסר לא •היה בן אל זר • מזעצ׳ןהיאיכאשר כ ת מ י כי אין ראי׳ וי׳תןליי•כת‬
‫ושילטנות אפ׳ילנע איפשום ולא ידבק יגו ־‪.‬וכן העג׳ ן נבלי דבר שצר׳ן נןן׳לידן‬
‫•דיס כשייצא מ נ י ח ה כ ה א שידחץ •י׳והבף ומ׳דואעמ' שאין צר׳ךנזחויעדו' ‪,‬‬
‫על׳הסגיפעםיס א פ ה משים ריח הטיפאה נגעי בה י׳ •• ז א ׳ ת א נ?יהר ש׳זהרן‬
‫ד‪.‬אי‪ 0‬כשייצא ט נ ׳ ת ה כ ס א ש ל א ׳ ש מ ש ס ט ת י כיי א ו ת ח ש ע ה מ ש ז ם ד ט ד נ ק ^ י‬
‫שד דנית הכסא ופיגט איהי ‪* •m‬ראה מ ה ט ע ם היא םשיס ריח הטומאה • ‪Wro‬‬
‫ד ט ע ם בנית הכסא קביע שיש לי שם טקיס ימישנ א ג ל טעים אחר‪ -‬ד י ן ע ר א ?‬
‫יי"•' י ‪ 1‬י י ׳ י י ק י ק ' י ־ י ״ " " **יי'"" " ״ ש ע ר ו אי שנגע נ ס ת " ‪B r‬‬
‫* י ׳ ד ' " ' ' י י י י׳י ה * « ״ י & י ‪ £‬י ׳ ‪' 0‬‬
‫לנ׳יצא באלי הדנד׳םשצי׳כיס‬
‫ןיהס׳ו מעלי? כח אווזה טומאה ולהתרחק פ ט « ו ‪ :‬י• ?**״•' ‪-‬שז׳־ד‪%‬פ»‪11‬מי(‬
‫נ אדפ‬
‫־';־‪',‬‬
‫!‬‫•‬
‫‪,‬‬
‫• ׳••׳׳ י ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫א‬
‫נ‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪f ^ - ^ t‬‬
‫מ א ו ס ע מ י ^ כ ^ ו א י נ ו ם ד ב ק ה ט י ם א ח כ ׳ א פ ב ה ם • ואין«ר!ןל׳סילי כלי‬
‫^(ףן ליאליו העני^כילאם האצנעותבו*״‪:&1‬יזהפ^ פרקים שהם עיליים נין‬
‫» « ‪ w‬׳ ‪ w‬כתוהה פחאייןטוסאהאילטהרהכפ׳ המגתהגנתהםקבלההוא אט‬
‫?יטוב אס להפכו• ר וגילי ש ג ב ל אליו העניניס אין *דיך ליערות עליהם םיס ג*‬
‫ג ׳ ליא נ^ערו׳ גיפעמיס אלא מ ' שחר׳תאכל ל א בדבר אחר ואפ׳יבנ׳ לאכ׳ליק‬
‫יהטעם ספני שכל׳לח יש כח לרוח הטומאילישו־ות אחר מיצ* סן הגוף הנשם'‬
‫לטהורה והלינה לה פצא לוםקוסוהכנה ככלי האברים לשרות בהט‪ ,‬ולישייוש‬
‫עליהם ער שיבולי ליתנ׳או ל^׳ד׳ קרי וליידי סומאהיוליהתעליי נ ו וכשהנממד‪:‬‬
‫זוולרתפתפררובא‪-‬לו^ישי־ותער הירי וםפנישחזקתטוםאה גדולה נכחגדול‬
‫זהכנהצו״ןעיייגי^עפ׳ם עלייתם ובתלתא הויאחזקת והולך לו ע כ ונפרש‬
‫גכיגה מינויןהאדסכשנוטליכםושב׳ארנויאביישארהענינ׳יאיןשרותימריר‬
‫וליא חזקתו חזקת פי אינואלא דדך עראי ובשפ׳כת אחת עליהם כראוי טיע׳לי •‬
‫ו מ פ נ י ‪ . .‬וה נילי שת;שן נ־ום יותר משיתץ גשסי ד ט ע ם ש עם סיתת ושרח עלייו‬
‫י־יח»יםאת מ צ ר ׳ ך נ י ^ ע ר ו ת ע ל ׳ ח ם ג ע ע פ ׳ פ כדאו׳ ויהעב׳ד םסנו כת אותה‬
‫שיפאה‪:‬יאעפ'ש^אמנמרוש‪-‬הטימאיזטלרויזיפעפ׳סכ״אבלילה‪ .‬ח ״ «‬
‫פשיממלאדנדואלא‪-‬בהניהידרןחעילם כך־" •־־ אבל פי שישן ד ו ם שהגיע‬
‫ויסדרגת רוח הטיפשה •יהד״נ ששירה על״וזםקוס מצא ויהחגדרזצר׳ן להעביד‬
‫איתימעיייו דאייתי־^יא שאין שורה!‪1‬א בלילה שהו׳אושית ליםזיק׳ןזלכחייו‬
‫ןזהיסאיז •אפייהקילךעסהפתוהטטיי^פרניווםגייחשערוביוםאיןסקי לני‬
‫•י א ת י ^ז‪•1r‬ן‪7‬ז‪^»nT‬ו‪>Ir‬ו*‪^^*W‬ו^ם‪•^v‬א׳ת‪V‬ךל‪n‬׳רסק‪ mn‬מצא ל ט ח י ז‬
‫ו מ ר ה הינ מקימפצא לישרות ושייח י וסיף סיף מ ר ה בחיקה יותר מהתם מ ד י ן‬
‫עירי ‪ '1‬פעמים ׳• ־»אחר‪;.‬׳ שנטל־יו־ו ׳בדך עני * ואעפ* שבכל הנטילות א ם‬
‫ר צ ה לינרן קוים יברך ושפיר עבד דתד עיבר ליעש״תן מ י מחר׳ת •טול קידפ‪,‬‬
‫שיברן שאיןלברךב׳ד׳מ מזוהמות שאין לךזוהפאגדוליהיסזוהמיהנחשורא׳ת‬
‫זיזיהסתיהגיולה שצרין עירוי פיס ג' פעמים * בדרן שצר׳ן עירו׳ ג לכלי׳ ״ ן‬
‫גסןהטםא׳םי• דאיתי ־ יכתיב מ מ ו ר ק ע ל ה ׳ ׳«׳םג'רוחיתסכתמטומאת‬
‫' י צ ר ׳ ן ל ע י ו ת ג פעס׳ס ע ל י ה פ ע ד מ ׳ ע ב ׳ י שזישתן ואס קבלה היא נקבל * • " י‬
‫ונשסבדן עני׳גמהייאצנעותיו‪-‬לםעלהןדשרחעיי׳מסתחהםהרההנו־םומ‬
‫גייאצבעית׳וורםז ליוה וינטלם דנשאפ •ואפשר ‪0‬ע>י זה נקרא ני ש נ ו ט ל י ם‬
‫מיתן לזה׳ יהיא יימק הםריז שסס׳רופעב׳ייוח הטיטאה םעלה׳ד׳ם ויזזמר\‬
‫^•יי׳הסכחהסהרהוהקתמה* ‪:‬יאחרמנטלימתסכחהשוסאהו׳נמאסבכזן‬
‫» ‪ n w‬והקדימה וכיק מהענץכן^ריךמ־ה׳ונייה׳י־אצבעית זיפעויחסושצ‬
‫‪1 .‬זכ»ו\קןל עליהם הקדומה והטזןרת ואעפי מיימאר חנש׳זיויליא הו׳הנר*‬
‫ל מ ש ו י ז ז ן י מ ט י י י ת ה ו א ^ ד ד ה ד ר א י י ו פ י כ י ת ד י ע מ י ת ק • חיא כפי מאפו•‬
‫•ווורניזמ^׳ןיסזיפשמוניעאהעל^הפפליפעליחפונר הזוזע כדי ‪h'&trnh‬‬
‫ולהוריך‬
‫•‬
‫״‬
‫י•‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬־־••‬
‫י ‪ -‬י ; ‪ ; -‬׳ ם ר י ‪*|i«11‬־‪^.t..‬־‪,:•-‬׳'‪.C.‬׳*••• ״‪i . -‬‬
‫‪*:‬אינה סברהננונחמאחר שכמתיגו בעירו׳ * פ ע פ ׳ ס ך ^ ‪ ^ ,‬״ ^ להטמין‬
‫עלינוםס׳ החסד להעביר הטוסאחאין ראוי להםשיןאוחיו!׳ אם עי עייר‬
‫אצבעות כולם במוה למוריד החסד עליהם כיין וכראוי ולהרחיק ‪0‬ד^הטו‪,\>0‬‬
‫והזוהסא מאין לו נהם חלק ונחלה ־ ואלו •ורדם לפטה לארץ ואלו באים םן‬
‫־ השם־ם םפעל ולפה לנו להפןסדר׳ בראשית וללכת אורחות עקלקלות ־־ ׳ י‬
‫וכשמברך עני׳ביין כברכתו לי»ול זמיהפא זהה׳** ולדזרחיקדז טעלידי‬
‫ולמרות עלייתם נח הטהרה ובשעת ה»נהח‪ 0‬יברך ויכויך• ורפו לוחימאו'דכ‪6‬‬
‫קדשוברכואתהיוהעגץכאמרביארנו•׳ ועוד רוםוהכיזוב כ׳א׳ןלהגצידג‬
‫•דיו כ׳ אס בברכה או בתחינה או בתפלה אבלי בשאר דברים בעלמא אסור' וכן‬
‫א׳תא בזוהר כשהאדם מגביה •דיו למעלה ואינו לא זמן ר*פל« ו ל א בדכק‬
‫זהודא •ש כחבמהרלקהרג עליו ירוחהטופאח שורה עלי היי׳ש כ• אין הטו»'‬
‫שורה אלא בריהניאולזה איןראו׳ לברןברכת נתון במלמן דיקן נ׳ כשהשלחן‬
‫ריקן יש רשותליטוסאח נימרותעליייואיךפבדכקוםחויקיןאותובמקוסו אבר‬
‫נח אקךרה והקדמה אינה בי אם על רמ־ שלסויש גו ס‪ 170‬ופחז הסע‪ 6‬א י נ י‬
‫יויהבדגרהמתדוהםגו׳והשקול שביון שהדבר נפדדונשעד ונגבל והי**‬
‫עוםד ליעינ׳ הכל אין םקום לברכת לחול כיון שחני על׳ועין אדם נפגם ונפסל‬
‫וליא שרי םסרא דקרושא כי אפ כאחר שלים י ומזן שכתוייצוה אתן את הברכה‬
‫גאםמיך בדבר הםםן׳ סןהע׳ן ועדין ליא נפגם ולא חל עליו עין יזרע זתמזל•‬
‫גרגר הסנוי •ץקורם הגץוב•‪ ownmmyQ‬י ז ג מ י ‪ -‬מ ן ל י י י ז ‪o n omno‬‬
‫וענק‪ .‬כונת־ז*!־‪,‬מברכהראית׳כתובשאעפישבכלהנדכיתסית ברוךע&‬
‫אתה רומז ליסקיד הברכות עם הבר׳נה ואת הברכה ‪ #1m‬חחלת כלי הבדכוין‬
‫«רין להתחיל נהננרון י ואעפי שםליתברוןמורה עם הובר והכריכד! ‪N ' H‬‬
‫זזםקנלחאפיה איןחמ» ־ מאעפימהיא נקנה מקנלת סמוזשלמעלה היסניז‬
‫הר׳ ודא רוגפ הזכר להשפיע ולהמגימ ל נ ל שלפטה םסגה • ואתה רמוליסוף‬
‫מהוא כולל הכל מא"לףועז*ת*ו ומחבר הכל עמההא שי‪1‬א המלכות • והנד}‬
‫גונת כרוך אתה־ לשטנה המקנלי סן המקור• ל׳זזדם׳חוד גמוד י •יכ‪.‬שא ר הבייבוון‬
‫«וא הפן זה והכל ‪ p y‬אי ‪ v‬הוא נדון פקיר הבדכות ואתה זעדינ זידאמנוללת‬
‫ומיתרת בה םא"ל)> וער תיו • ואין חשש לזיו בי הכונה א'והשי»וי לא ‪ c‬עליזולא‬
‫! •ורירית תת ימר»| ואנו סיכיר? אוחו בזדכל קודשו והוא שם איני• וציין לכףן‬
‫‪ r‬לשניהם נאיולאלהפר׳דפ כלל• אלהיני ודא חנינה הוא אלהיםח׳־ס ומלך‬
‫״ עילם • אמדםכחווגנויתו מתלשלו כל העולמות בולם ־והיא האלים ‪*vsh‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ןיימב כיהוא אשד ברא חבל ואום; הנלוא׳ןלנוהשגה והכנה להמר ו ל ח י ‪5‬‬
‫‪ noV‬שלפעלח פמנקאיתו נעןנםגי ־ מלן־ היא םלןםחס שמכחובדא ז״י‬
‫אתחעולפ ׳וישחינחבטה יפי אתימימהוא עלת ה ע ל ו ת ושגת ‪ * %‬י ‪1‬‬
‫^*מ‬
‫י‬
‫י‪\.,.‬״‪.‬‬
‫;‬
‫‪v‬‬
‫זו‬
‫י סדדזולופ תפלת^השחץ‬
‫״'‬
‫ב«ג‪0‬ה יסדארץ י שהיא מאיכותלהנהגיהחחתונ׳יש׳היההכלי כ׳ דה וברשותה‬
‫׳ כונן ‪«1‬מ׳ם ••והם התת להשפיע ולהשגיח עליהם בכל ש ע ח ב כ ח ה ב ׳ נ ה י וכינה ־‬
‫‪ ,‬הנקבה לאב והזכר לאם • שכן םצ׳נו ואת דינה בתו • אלה‪-‬בנ׳ לאהוגו• אם כן‬
‫מלך סתם הוא התנסה כ׳ תהרת המחשב חיא סיף המעעה• והנה כונההעולס‬
‫הוא סן העולם ועד העולם א״שר• הוא הר״א ש והוא נתר עליון־ קדשנו בכח •‬
‫חבםה ובינה •והם הנקראים קדשים‪:‬הוא קדש והס קדשים־ ו פ נ ח ס נ א לנו‬
‫הקדושה להקרא נו׳ קדוש‪ .‬ולהקרא קדש ישראל ־ נמצות׳ו הם הקף שאר‬
‫הספיריתסן החסד אל היסוד שבהם תלויות מצית עשה יפציתלא תעשה•‬
‫ואינו עי הפלנו כרא י»! תשוש תורת אמך • נ• ויא המזהר אותנו בכל האזהרות‬
‫ונכל הצוו״ס והיא המענשת אותנו נענרנו עליהם היךסה דאת אמיסשא אשר‬
‫ו׳סרתו אםו • והיא נקראת חרנ נוקםת ולכן אנו תול׳ן נה נ ל הציו״מ י עני י כסי‬
‫שביארנו • ואחר שינרן נ ר כ ת נ ' כדאי׳ ׳לנוש םדיו יאס •ש לו צ־ציה נתון•‬
‫םלנושיו ולא הגיע שעה לברן לפחית •סשםש נכנפות נ׳דיוו׳ודה ל»ז יחי ו׳ת'‬
‫שזנהו נמצותיו וילבש אותו ויקים ניר׳זות • וצריך לדקדק מ ע י ל ת מנעליו כמו‬
‫שאשרי בגמרא •רא שםיס •צא יד׳ שניהס*דנ)‪5‬יר שלימין ולא •קשרנו י יאחכ‬
‫ש ל שםאל ויקשרנו •ןוקידם שיעשה שום דבר •נדיק עצמו לפנית כל טני ף וכל‬
‫מותר הנמצא לצאתסגיפי נ נ ל מקימ שיהיה ביןםגדוליסבין סקטנ־ס • אפילו‬
‫מנחיריו או מפיו • ו׳רהוץ פיו ישיניי ה׳טנ ל ק נ ל עליי עיל מלבית שמיינטהרה‬
‫וקדושה • ויטיל ידיו ויברך ברכת אשר •צר ביון שכבר בירך עני ויביך אותה‬
‫• בכמוןויאסרמלה פלה נ ל עניניהייכרן בחסד הגדול שה בה ^ושה עם האדם‬
‫נ כ ל ש ע ה שיוצא לנקב ו שמקים אותו שיוכל לעמוד ד א ל מ י & ‪ |$‬ל*ל ה י ה‬
‫מספיק לי כל ממין שבעילם לרפיאיתיענ׳נ׳םיסופו שבת ונטל מן ה ע ו ל ם‬
‫זהבהברהסיועישהמכונותיםדורותיענ״יניםבגיפישלאדם ־להכניס ה ר א ה‬
‫להכניס להוציא הראו׳ להוציא לקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברו גיפו‬
‫שיהיהראו׳ וסוכן לעבודתו כל •ם־ו ואם האדם •היה שלמ ביעותיו ומכלכל‬
‫במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואותיו• ואם כן‬
‫ודאי ראי׳ לברך בכינה גמירה ובדעת שלמה לרופא כל בשרוכפל־א לעשיית‬
‫^וכן ראמ לכל בעל נפש לכוין בכל ברכותיו כדין וכשורה בנחת ובדעת שלטה‬
‫וםברכיח׳ו של אדם נכר מה טיבו אם תית הוא וירא שם•' אם סכל הוא בעבודתו‬
‫זאס קנח בידיו או נגע כמקים הטניפת צריך לברך םעמ אחרת עני• ינ״לשאם‬
‫‪ /‬ג ש נ ט ל ׳ד׳יתחלהראח בעצמו שרוצה שצריך לנקביו שלא •ברך עני!‪1‬א אחר‬
‫ואסאתר‬
‫^)אםג׳תהכסאיוכןיאוילעשותכד׳שלאלהרבותנניכית•‬
‫ש כ ש א ש ר •צר האיר תיומ ארקרוכ לו שיוכל לעמוד עד ה נ ק ר •ברך ברכות‬
‫‪«,‬לה'נשמה סמיך לוי ואם עיר הלילה גדולה ולא יוכל לעמירוישן שנ־ת•‬
‫ל א ׳ ט ־ ן אלה׳ נשמה ולא המעכיר שינה •"עדהבקר ־־ אלא •בוז'איתפ סמיך‬
‫לחתימה‬
‫‪ 1‬ג‬
‫נ א‬
‫י‬
‫ל‪,‬‬
‫ס‬
‫־־*''• י י י י‪°‬‬
‫י•‬
‫•׳‪ - -‬י‬
‫י י י ״ * " י ל ^ נ ‪ 6‬ו ^ דברן‬
‫‪ V‬חתיםהולא יחתום ובהסעביי ' ' י‬
‫ברכת התורה כוויה וישב ללמוד • ואס הוא כעני םלאכחילטיד ט ע ט ואזזד כך‬
‫׳שכבאיםנותו • ארזלי אין רנה שיי תורה»‪1‬א ביייוית וכוי בית שאין נשמעין ב י ‪.‬‬
‫ר<‪ 1‬בלילה סוף שנחרב־ ואסר רני כדי העוסק בתורה ביייליה קיבה מושך עליו‬
‫חוטשלחהדביוסשנאי׳ומסיצוהחחסדווגו • והעניןהואכיבלילה רשות‬
‫וםסשליה למדת ורוח הטומאה טחפ שטת בעולים וניתן רשות לםקטךגין לחבלי‬
‫•וכל העולם טועימ׳ןטעם םיתהוהנפשות׳וצאותמןהגופיםועוליוכ״א ואח'כפי‬
‫הראו׳ לו יש נשטה שעולה בדרך ישר ל א •כשלבה ובא ל ה עד שער המורח'‬
‫‪ .‬ששם הנפשות מתראות לפני המלך הייתי• והוא דוגמת שער המזרחי ש ל עזרת‬
‫ישראל לסטה שנראים ישראל לפניוית'•והוא נקרא םקום קדשווקודיהשער‬
‫הזה עיבר נמה שערים אחר׳מ באמצע תדרך דוגמת השערים שהיו קודי עזרת‬
‫ישראל •ועל אלו נא מי יעלה בהר היום׳ יקים בםקום קדשו • כ׳ לא כל ועשמו'‬
‫ראויות ל כ ל הכבוד הזה שיניחו אותם לעלות בלי שוס עכוב וסרוב כ• הנשמה‬
‫שאינה ראויה והיא מטונפת וטלונלנת במעשים רעים וסלובשת בבגדיי צואים‬
‫יש נ ח נטקטרגיםהעוםד׳ס באמצע הררך ל ע נ ב ה ס ל ע ל ו ת •ואדרנה מחזיקים‬
‫נ ה נפתויק באזני נ ל נ וסתעלל׳ן נהומרא׳ן נ ה דנר׳ שתוק והתול חלום ש ו א‬
‫ודבר כזנ אשר אין להם שרש וענף תנן בולו והבר נ ט ל בםעוטר ודוח׳ן א ו ת ה‬
‫מזה א ל זה באבן בתוך הקלע והנשמה עצמת מתנהלת ומשתוממת ומגיע אליה‬
‫צער גדול והאנרימ עצפמ מ ת נ ה ל י ם ומצטערים מחזיון ה נ ש מ ה ו מ מ ר א י ה‬
‫וכשמתעירר נמצא גופו נשנר ונדכה והנשמה ביגון ואנחה מכל א ש ר ע ב ר ה ‪I‬‬
‫אבל נשמת השלט והצדיק עולח בדרך ישר אין שטן ואין‬
‫וא׳רעלהנדרך־‬
‫פגע רע ונכנסות מפתח לפתח ומשער לשער עד ד ל ג ׳ ע ה א ל מ ק ו ם קדשו‬
‫להתראות שם לפני המלך היוםראים לה ענ׳נים דנים העת׳ד׳ילהיותאפ ליחיד‬
‫אם לדנים נרפו בא ואיכפ• כתו והשגתוויש לח שמחה גדולה מכל אשר ראתה‬
‫ואברי הגיף יש להמ נחת רוח ומנוחה נראיתה זוונמשםרה א' ש ל ל ׳ ל ה ש ה ם‬
‫דישעות עדין לא נתעורר אבל ע ל החרבן ו ע ל הגלות אבל בהחלת משמרח ב'‬
‫יש מלאכים סיוחד׳ס נקראים אכיל׳ ציון ומעוררי' בכי ואנקת ואוי ע ל נהרויבנל‪,‬‬
‫ואפייהנה כב יכול מעורר ע ל זה ושאג ישאג ע ל נוהו בועט בכמה רק׳ עי' ואומי‬
‫אוי שחרבתי את ביתי ושרפת׳ את ה׳כל׳ וילגלת׳ בנ׳ לבן האוםויםיה ואני ק«פת»‬
‫מעט והמה עורו לרעה ומוריד בידמעותרמז לביחרבניו'• וגיל שהם שתי ט׳*ין‬
‫יורדין מתוך עינים ש ל מ ע ל ה לתוך הים הפלאת למתק את הדין ו ל כ ט ש רחםיו‬
‫את כעסו ואלמלא היה איזה וכות לש״ע פיר היינו נג‪1‬יין שהוא כב יכול פתנתפ‬
‫ומתחרט ע ל זה אלא שהדין ׳קוב את ההר י ו ע ל כן גדול שכר העוסק נתורדז‬
‫גלילה שהבה םשתעשע עפו ומתנחם עפו כב יכול ם*דתו ופאנחתו • ‪ -‬וזהו‬
‫ענ׳ןםושךעלץחופ ש ל ח ם ד ס ח ז נ ם ד ח ג פ ו שהוא בניבול םצא חסד ל^ניו‬
‫י י א‬
‫י כ‬
‫ן י ם‬
‫י א‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫להתנחם‬
‫־'־י‬
‫ת פ ל ה " ׳ * ״ ־ •י• ‪,‬‬
‫‪W‬־^* ;;‪;.;:yf‬‬
‫לז<תצן»‪Jx&1‬כך טגןשין עליו חוס של חסד בעיני כ י רואיו ובר דבריו מוצלח׳‬
‫\ וסושכלים • יאיכ צריך האדם להשתדל בכל עז לעסוק בתורה בלילה ולהרים‬
‫[ קולו שחברים םקשיביס לקולו וםשחחף עם השכינה לרוסס ולשבח בשירים‬
‫יי וחושבחות • וקודם שיתחיל ללםוד יאסר מוםור ע ל נהרוח בבל עם קינה א'‬
‫והוא יושב על הארץ • ואחכ ׳אסר נחסה ופסוק׳ דנחסה כיא כפ׳ כחו • והנהו! •‬
‫י אצלנו לוסר קינת על היכלי • יעודח נא ימינן רסה לנחסה • ופסןקי דנחסה‬
‫»חמ‪ 1‬נחםו עד כאיש אשר אטו תנחסנז ונוי• ואחכ •אפיסאפין אני באמונ שלם'‬
‫כנחמת ציון‪ :‬ואלהינו ברחמיו ינחנו מאבלנו ו׳גאלנו בקרוב ויחדש מלכותו‬
‫עלינו במהרה אי• והוא מן הדברים השואלימ מפנו צפית לישועה • ‪ .‬ואחר ב ן‬
‫יתחיל בלמידי מענק סדר הלמוד כך היא מנהגנו נתחלה קוריס בראשית כל‬
‫יום כמעשהו • ויאמין באמונה שלמה שאלהינו יתב חדש עולמו והוא המחדש‬
‫בכל •ומ תמידםעשה בראשית • ואחיכ פרי ׳' הדברות ויקבל עליי עול מלכותו‬
‫ועולמציחיו ויתפללץיתחנן^יו ידריכנו נדרך ענידתי ואחיכ •קר ם המן על ס'‬
‫מ ח ת י נ ט ע פ ׳ ד ת פ ן י ל ויתחנן יזמין פרגםילכל כלל עמי׳שיייפרנסתיופרנסת‬
‫בנ׳נ׳תו נבללפ ננחתילא בצער בכבוד ולא כנ׳זרכהתרילא באיסור שיוכלו‬
‫לעבייעבודתי וללמויתורתו בלי טרדה ומחשב ־ נמו שזמן לאבותינו סן כמדבר‬
‫בארץ ערבה וציה יעסקי בתירתי ככתוב בחירתך ייארי ה וכוי ז יאמ היא שגירי‬
‫ע ל לשונו יניל לאמרה ע ל פה נןדך שאט ק יר׳ן קש וכיוצא נו ־ ואחכ •אמר‬
‫פרשת העקידה • ויתפלל לפניו •תיו׳ת• •יכיר לני יניח אבותינו הקדמונים ונסו‬
‫י‪ .‬שכנש אנרחס אביט רחמיי לעשית רציני ורצה לשחי' את בנו יחידו כן ׳ נ נ ש ו‬
‫רחמיו את כעסוויזכיררחםנרגיו ויכנס לטלפנימ משירת הדין ד א ר י ך נ פ ׳‬
‫נחו י ויש שקיראיס גם נ( פרשת היראה ועתה •שראלינו' •ויתפלל ל א ל ית'‬
‫י׳ת' שיתן יראתו נ ל נ ט לנלת׳ סיר מעליו ויאריך כפ׳ נחו • ויקרא פרשת‬
‫התשובה והיהכ״בואו עליך וכוי ויתפלל ל א ל •ת'דתי ש י ת ן נ ל נ נ ל פושעי‬
‫ישראל לשוב בתשובה שלטה ובלט בכללם• וזה כלל גדול בתפילה כםאסר'‬
‫ןלהה כל המתפלל ע ל חב׳רו היא נענח תחלה ונמצא יוכה יםזכה ואחיכ •קרא‬
‫מביאים מעט על הסדר ש ל הארבעה ועשר׳מ • ואחיכ מעט כתובים על הסדר‬
‫ש ל כחיב׳סיאח כ׳עםוק בסשנח פריאחיאו שנים • ואח כ בפירושם שהיא גסר'‬
‫זנםצא שעסק בתורה בנביאים וכנתונים במשנח ובגמרא • יחבר את האהל‬
‫־‪ .‬ל ו ‪ /‬׳ י ת א • יאחכ׳שבכלאחדבעסקוובסלאכתו־ואמהניעזסןללכתלבית‬
‫־^ננסתיקומנוריוותוינדוק עצמו פעם אתרת נדי לקבל עליו עול סלכות‬
‫שפ׳ס‪ .‬ב‪3‬ד‪,‬רה ובנקיות דראח וים הר ויברך ע ל נטילת ידים יאשר יצר ויצא‬
‫ללנתמ׳צ׳אתו ימשמש נסייזה או נסקופהויתפלל שם שיכוני ‪3‬עגלות;וולא‬
‫׳ כ ש ל נדנד עבירה יעביר עיניו פראות שוא ויאמר אות היא מאלפא כתאי‬
‫מ ת ׳ וזי ד ד ן תקין וגוי כל השםונח פסוקים ד ל ן במרוצה ואס •ראהאו ימצא‬
‫אייה‬
‫•» ג‬
‫ג ג‬
‫׳ ׳•‬
‫‪.;•..:‬‬
‫‪5‬‬
‫»‪ «n‬וזיום‪ .‬׳• ־ ־ ‪. . . j‬׳••*«־<‪ • ..,£‬ן ן ן «‬
‫‪t‬‬
‫א‪-‬זה דבראואיזתענ׳ןבדדךלאיתעבבןלאיטח עצוווסיןייזדרך&ו׳לךלררכו‬
‫במרוצה עד הניעו לפתח ב׳רז ה מ ס ר ן • וקורב!ש׳בנם ׳תקן םלבוש׳ו ו׳נקדז‬
‫מנעליו • ו׳ לבש דעת ואיסה ויאפר ואני גרג חסדך אב*ב׳ודן וכוי ויכנס ויאט'‬
‫מה טובו אהליךיעקכ •והוא המרכבה השלמה באלו הארבעת תיבות־ואינ׳‬
‫חסדךיביראתךיעקב • ויאמר מת ׳דירות משכנותךה' צבאות כל המזמור ע ד‬
‫עודיהללוך סלה־ דעמוד לפני ההיכל או מ נ ת ויאמר אשתתוד! א ל היכל‬
‫קדשךואודהאתשמךעל חסדך ועלאמ׳תך כ׳ הגדלת ע ל כל שמך אמרתך•‬
‫בואו נשתחוווונכרעח נברכה לפני ה עושנו י רומסו ה»זה׳נו והשתחוו להדום‬
‫רגליו קדושהוא ־דממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו כ׳ קדוש ה' אלהינו ־•‬
‫ויאמר זאת הבקשה • אשתחוה אפים ארצה כ׳ אין‪ .‬למטהמםנד! עד סופה י•‬
‫ויאפראקודואכרעואשתחוהלפנ׳ךהיאלה׳ ואלה׳ אבות׳ ו ל א עלצרקוית׳‬
‫דושר אורחות׳ אני מפיל תחינת׳ לפניך כ ״ ו ר ע אני חרפת׳ ובושת׳ ו כ ל י מ ת ׳‬
‫ם כ ל א ש ר ה נ ע ס ת ׳ ך ע ל א ד מ ת י ו ע נ ר ת ׳ ע ל חוק׳ תורתך ועשית׳ הרע בעיניך‬
‫אבל נשענת׳ עלרחסיך הרבים כ׳ אתת נותן •ד לפושע}וים׳נך פשוטה ל ק ב ל‬
‫שביפ ואין אתה חפץ במיתת שובבים ח ש ׳ מ י ה ' אל׳ךוחעבר חטאת׳מלפנ־ן‬
‫ולמה אמורת לעיניך רק מכל טוב ומכל מצות תולעת ורמה כל׳ מלא בושה‬
‫ובלימה טוב ל׳ לשבת בגופי הזה לתקן מעשי ולישר ארתות׳ ולהבין צידדו‬
‫ללבת לפנ׳ךלמצוא חן בעיניך •ואעשח!ם אני חלקי• ואובל םלחנש חוק׳ •‬
‫ואם יצרנו הרע היא חמבש׳לנו מתורתך ומעבירנו מדרך האםתוח׳ושי ל ל כ ת‬
‫אתרי שרירותלבנו הרע ־ הנני מתחרט ומתנחם מכל אשר חלבתי בטועצותייו'‬
‫וחםדותיז ובחרת׳ ל׳ ל ח ל ק ונחלה ללכת נארחותיך ו ל ע ש ו ת ה ט ו ב ו ה י ש ר‬
‫בעיניך • וכיון שלב׳ שלם עם לבבך עזרנ׳ אלה׳ ע ל דבר כבוד שמך ואל ׳ ה ׳‬
‫זה הבליעללפוקה ולמכשול עוןותן כח וגבורה ל מ ת ג כ ר עליו כ ״ ר א א נ כ י‬
‫אליו ׳צורני במכפוריו •פילנ׳ בסהםורות בל אקום ויגרשו׳ מ א ר ן כ ס א כבודך‬
‫ומאוד בםאור פניך • אנא א ל ה ׳ • ת י ק ר נ א נפש׳ בעיניך ו ח ו ס ה וחמול ע ל י‬
‫ברחמיך •ואל׳גדמוהםוןושאוןחטאת׳ להטרידני מלפניך ולעכב ת ח נ ת י‬
‫מעלות אליך כ׳ הנני תוהה ומתחרט ומתנחם על כ ל אשר עכרתי לפניך בין‬
‫באונס בין ברצון בין בשוגג ב׳ן במזיד בין בסתר בין בגלוי בין במתבוין בין שלא‬
‫בפתכו׳ן ב׳ן בהרהור ב׳ן במחשבה ב׳ן כידיעה בין שלאכ׳דיעח בין בגלגולות‬
‫נין בגלגול אחר • א ש מ ת ׳ בגדת׳ וכוי • ו א ת ה צ ד ק ע ל כ ל ה נ א על׳ ו ל א‬
‫גמלתנ׳אחתמינ׳אלףמאשטותיאלאהט׳בותעמ׳כמה ח ס ד ט ו ח נ ו ת כ ר ^‬
‫רחמיך ולא גמלתני כחטאת׳ ולא חאכלחנ׳ פרי פעל׳ א ל א חארכת א פ ך עמי׳‬
‫אולי אשוב אל׳ךלעשותהטוב בעיניך• כ׳ כן ריבך לעשות חםדחנם עסמ»‬
‫שאינו כראי והנון כדכת׳ב וחנותי את אשר אחן ודחסתי את א ש י ארחם*‬
‫כן׳םדרברכות־וזואחר^מברכיחנוחןלשכו׳ג׳גחעד שלאעשאנ׳‬
‫ואחר‬
‫י• ‪.‬‬
‫•‬
‫•י‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫־‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬אש״ •‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫י תפלת השחר‬
‫'־‪ ,‬י‬
‫אטה־ וכןנתפששהשנהג לאומרם וו אחר זו בנ׳תהבנסת־ולא כרתו כל אח'‬
‫נפקישח שהשקים בניתי א• ני כל כך נקי וטהיר לסדר כמה כדמת וי אחד וי י•‬
‫יעיד שאין שש כוונתו כיי כך נקיה נ• ולוא טרוד משנתי או דמיינית אחריפ • נסו‬
‫בכית ה‪:‬נסת שאימת שבינה ׳אימת ע ם קדגז עליו• ועוד ש ס ז נ ה א ת י י ם עמו‬
‫ש ע נ ה א ת י י י א ש ך ו ס כ ל א ^ ו ^ ו ע ש י פ ר ^ י ל ב ל נ ע ל נפש לאומרסבביר!‬
‫חבנסתיאש נראה שן הגמרא יזפן מיה נש הרמ״בסזלהי! לא פשקנן י הייני‬
‫בדורותהרשוניםשתיוםדקדקים׳ותדםשני־והיייביל׳םלצ^ משנשיל ע ץ‬
‫אבל בימננו זה שיש נסח אנשים שלא תיו אוסרים איתן לא בביתן ולא בניית‬
‫אוטוםעיס‬
‫חננסתועכשיוששומעיםםפ׳אתרםואופיים איתןבעצשן*‬
‫זעינין אשן דוצא׳ן יי׳ חיבתן • ראו׳ לאומרם בב׳תהכנסת • והמדקדק שיוצה‬
‫לומר כל אחת במקומה כביתוייאפר כל אתת מהןביםןהראי׳ ל ה בלא הינרת‬
‫שש וםלמתולא הפסיד בלום •וראו׳ הוא‪ .‬ואחיכ׳םדר בקשות ופיוטימ לאל‬
‫•תיכ״א כפ• ערבוובפ׳ נועמ קילו • ‪.‬והוא דבר גאה ומשובח לאדמ שימצא בבל‬
‫נ ק י מעייותהשתרבבית הכנסת משבח ומרומם שש אלהינו׳ת ולזמר כמלאכי•‬
‫השרת בששימ ומה;מ אס זיכה להפנות מעשרה הראשונים לבא כ׳ זכייתו‬
‫ושכרי;רול כמאה הנאימ אחריו ‪ 1‬ויתעטף בציצית באור ה ב ק י • וצריך‬
‫לעיין בציצית אס שלסיס הם קורט שיתעטף ויבריגרכ' לבטלה חיו •וענ׳ן מצוי‬
‫*ציצית מציה;דילה עד מאד בכלליה ופרטיה־ ואין באן מקום להאריך א ל א‬
‫אוצרך האדם לייהר בהילאילךאיבעאםי״בלא ציצי'•יאם הוא עלבגייו טיב‬
‫ינע׳ טיוכיר א י ת י ת ם ^ ב כ ל עת ובכל שעה י ונפרט בזמן קריאתשמע ותפלח‬
‫שיקרא י ת פ ל ל כשהוא מעיטף־ופ׳ שאיגיטעיטף עונשודנכייןשהרברנקל‬
‫לעשותיהיאמתעצלםלקנלעליו עילמלנותששים כראוי• וכשמשיפאותו י‬
‫בבקי ואין מקום לברךוהוא סעדם אותי תחת בנדיויקבל עליי עיל מלביישםיס‬
‫גשעהשלובשו־ וכשיאיר הייסימשמשבוו׳ברך* ו א ם ה ו א ע ל בנרו׳תעטף‬
‫גו לפני המזמידאשוורובייבדך אם היא זמן לברך ויתעכב מעוטף מעט ואח״כ‬
‫•לבש איתי י וטיבילהיהר ש^זיה הצעית פיזודרונאה ינקי ־ ולא׳היה מסינף•‬
‫וקיוע יבזו׳ •זג‪ \v‬שלובש אותו לשם מצוה יהדר אותו משום זה אלי ואנוהו יל‬
‫ואין למי מחסור לשלם לו כפל׳ כפלים ע ל מ ה שיוציא בו •‪,‬ואחכ יניח תפילין‬
‫וכן הסיר זולת לפי שנתעטף בציצ׳יקסן ברא‪ •.‬ש ^ ם יגיח תפיל׳ןקןדם הטלת‬
‫‪»,‬י\לחוש • כיון שקבל עליי עול סלבית ־שםיס תחלה והציציות עליו • ויבין‬
‫*הנחת תפילין לקי• בימצייעשז! שצוגוהט' לקשור תפילין ביו ולהניח בראש‬
‫י מ ל ח פ ל ה מהם ארבעה םרשיויש׳ש נ כ ל א ת ת םהם שדש׳יזידהש* ואהבהו‬
‫ןקבלהעולםצותיותכייתיציאתפצרםופדאנוסכית עבדים• זאנומשים&‬
‫אותם מלשני אבר׳םראש״ם הסוחוהלבשכהם תלו׳ תאהבי והירא וההרחור‬
‫וזזפתסנת׳«ריכיןאנו לשעבד שנ׳הס כאתר לעבודת השי • ולא נתור אחר־‬
‫׳‪.‬י‪"-‬׳•‬
‫י‬
‫י•‬
‫‪,‬‬
‫למי‬
‫סדר ‪ * nvn‬־ ••‬‫דיננוואחר׳ עינינו׳ ובין עיניך הבתוביינחורה הם רמז גכ ע ל עיני הטחקונה‬
‫ולכן מקום מושבה ממקימ שמוהו ‪ So‬תיטק רופס • ו ג ו ין לשעבד גרן הראוי־*‬
‫טלפניחאלהאל׳ליטיעיןהשכלמלחשב מחשבותרעות׳ ו כ ן ה ל ב ם ל ו נ ו ח‬
‫ינשמ ניחאותם ראוי ליי להרהר נאלו‬
‫אחריו ומליהרהדנהרהורים רעים•‬
‫הענ׳ניסייעשההמצות נתקנס ו ל א במצות אנשיםמלומדה־ ועמידות שיש‬
‫סודות גדולותבחפל׳ן כיאיחפש ער מקו'שידו טגעתובן ראוי ליו י יצריך הארס‬
‫להתנאות בהם כ׳ כן נקראים פאר ויקח מהמובחר׳ שיוכו ויהיו נאי ומשובחיט‬
‫נעצמןוברציעיתיהךיאםבלו׳קחחדשיםשאיןההוצאהביזטכלכך• ו * מ‬
‫אין ידי משגתייפה איחס בבתים חדשים וישחיר אותם מימן לזמן בדיו שהוד‬
‫היטב שנראים בחדשי' י ואחר שיניחתפזייןישב במקומו מעוטף ומוכתר בנובד‬
‫ראשוהכנעה באלו שבינה שרו׳יעל ראשו •ויתח׳לי בזמירות ם ל ה ב ס ל ה ב נ ח ת‬
‫גיא נפי הרגיל ‪:‬ואס‪ .‬בבר קריפ העקידיבקומו בליל •יתחיל לו״לעול זהא אריגי'‬
‫ואייק״שפ ראשון וברוישט וטוב ליכיין בה קידישיקדיקישאהד הנץ התמה ויקריפ'‬
‫התמ׳ימייה במליה כ׳ עולילובפקויהקרביהתפ׳' •כמו שאנו מתפלל׳ן א חכ שיהא‬
‫שיח שפתותינו חשוב ומקוביי כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו וכו •ואחכ פ'‬
‫הקטרת עם פטום הקטרת • וענין הקטר' הוא ענ׳ן ג ח ל לבטל בל נגע וכל פגע‬
‫ד ע •נמו שהביא הזוהר פרשחו׳קרישהוא משבר הקליפות ומונע ממנו ׳*הר•‬
‫‪ f4‬כלי סאןדאסחכל וקד׳ בעונדידקטריבכל ומא ׳שתזינ מכל ט׳ל׳ן דחרש״א•‬
‫וםכלפגע׳ן ב!ש׳ן ומרהורא ב׳שא וממותנא ולא •חזק כ ל ה ה ו א יומא ובלבד‬
‫י׳כייןביה־הנהבדברנקל׳כולחאדםזיהנצלםכטח ענייגיט גרויי׳ט• סיף •‬
‫‪0‬וף קוראאותו יהיה ננונה ובדעת שלמה ־ עוד שם ו‪f‬ל איר שמעון א׳ נ נ ׳ נשא‬
‫הוו ׳דעין כפה עילאה איהו עינדא דקטרת קמ׳ קנייה הוו נטלי כ ל מ ל ת ומלה‬
‫מיניה והוו סלק׳ ליה עטרי לר׳שיונתר חיהב׳ומאן דאישתע׳ב׳ת בע׳ לאסתכל'‬
‫נעובדאדקטרתו׳כו׳ןנ׳הבכל׳ומא־ואיחליהחולקא ב ה א ׳ ע ל מ א ובעלמא‬
‫דאת׳ ויסתלק מותני מיניה ופכל עלפיו׳שתז׳ב מכל דינ׳ן דהא׳ עלמי מס׳טרין‬
‫ב׳שיןומדינאדגיהנםוםדינאדםלכואחרא־עכהחושש עליוועל נפשו ראוי‬
‫להשתדל כבל עז בעני ן הזה ולכתוב כל ענ׳ן הקטריבקלף כשר בכת׳ביאשור׳'‬
‫ולקריתאיתיפעסאחד בבקר ובערכ בכינהגדולה־ ואניערג־ ואחיכ׳אמר‬
‫אני׳ היה מסדר סדר מערכה שהוא סדר המערכה בקצור • ומפני שחוא בק*יר‬
‫גדיל ואין אום מנין נו בל מה שרוצה • רא׳ת׳לנתונכאן סדר ע נ ו ד ת חיוב*‬
‫מתחלה ועדסיף נניאיר ינקיצר והיא ע ל דעת הרטנפ »להה בספר ענידד־‪.‬‬
‫י ן לעליית השחר נ א הממונה ע ל הפ״סות‬
‫נהלכיתחמיד׳ןיפיספ׳!‪/‬‬
‫ה ק י ש על שער בית המוקופותח׳! לי פחח קטן והוא ה פ ש פ ש שבשער הגדול‬
‫וגננס לעירה ואחיו הכהנ׳פ אחריו • ונחלקו לשת• כתוחואביקוישלאיר בידפ‬
‫אלו מכאן דרן׳ם׳ןואלו מכאן דרן שמאל י ‪;!1‬׳עו אלו ו»‪1‬ו למקים לשכיעושח‬
‫^ הנ׳ח׳ן ‪•:‬‬
‫‪_ .‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3 0‬‬
‫ח‬
‫תפלת השחר;‬
‫הנ׳רתין א ל ו ו א ל ו א ו מ ר י ם ה כ ל ש ל ו ם ־ והעמידו א ד ן עימהחב׳תין‬
‫ופנחו־<חכ׳רז׳ןהיאמנחת בדלן גדול א ש ר מקריב‬
‫שיעשהחב׳רת׳ך‬
‫א ו ת ה בכל יום םחציותה בבקי ופחצ׳י־וה בערב • ו ז ה מעשה החכ־תין‬
‫לוקח עשרון סולד! וחוצהו בחצי עשרון שבמקדש • ולוקח ש ל ש ה לוגין‬
‫ש־זש ' נ רביעיות ל ׳ נ חלות רביעית לכל חלה • וכולל הסולת ע פ‬
‫שמן־‬
‫השש[ ומשאיר מפנו מעט • ואהכ חולט את הסולת ברותחין • ו ל ש סכל חצי‬
‫עשרין ייחלות ואיאיהיו נעשות ־ואיפה החלה מעשיאתכ קולה אותה במחבת‬
‫בשאר ה צסן שנשאר מן הרביע׳'• ואינו מ נ ש ל איתה הרבה שניתיפ׳נ׳ א פי׳ נא‬
‫ולדעת הרכבם ן ל ה ה ה ׳ ה ח ו ל ק כ ל ח ל ה לניזנילד • ולרעת הר"אבד<לההלא‬
‫ה׳ה חילק כלל • אלא י מקריב בבקר מבין הערבים י ז ם ק ד נ חצ׳ קימץ ל ב ו נ ה‬
‫עם םחצ׳תה בבקר וחצי קיסץ עמ מחציתה בין הערבימ • ובל הביחצאין כליל‬
‫לאישים• כל הנהנים שבעזרה טבלו ילבשו בגד׳ כהונה • ע'המלביש •‬
‫ובאו ועבדי כלשכת הגיית וממונה הפ׳יסיתעםהסלפ״ ס פייס האי• יזהיענ׳ן‬
‫מפ״ס עמדו‪0‬ולמבהקףוה‪8‬מונהנוטלס»נפשבראשא'מהס;ומחזירה לו מיד‬
‫כד׳ להראית שסשס כונתו להתחיל למנות הסנין שיסכימו קיאור' ־ והממונה‬
‫אוילהם זמב־עו־ והםמוצ׳אק אצבעות כל איאצכע איוחחילחביחיץ סן הגודל‬
‫ע א ן םוציא׳ן אותו שלא יבואו לרטויפפ׳ שיש הרחק סן הגודל לאצבע ו׳סעת‬
‫הםסמישהם ש ל ניוא׳נס ‪ *V‬של אישעשיכן נ ד ש׳של׳ נו הםנ׳ן והוא הוציאו‬
‫אחר דאצניעייאותו שהשל׳יהםנ׳ן בי ויכה לענודיא'‪ .‬והיא תורם ת ח ס ת ה ד ש ן‬
‫י ‪ 0‬ע ל יזסזבח ואחכ ספ״ס׳ן‪-‬פ״ס נ י*ג זוכין נ ו ע ל הסדר ש ל ה מ ל ם ת הסנין •‬
‫וקידם שיתמס תרופת הדשן טובל שנית ולובש בגד נחונה פחותים מאות' ש ל‬
‫שסוש ־ וא״תב םקדיידעורגל׳ו סן הכיור קודם ש׳געבכל׳ שרת ־ ולוקח סתתמ'‬
‫ש ל נםף והיא נתונהכמערבה של כבש בםקצוע• ועולה לראש הסזבח ומפנה‬
‫את הגחלימ הילך והילך וחיתה סן הםאיכליח הפנימיות דירדלססה ל א ר ^‬
‫והופך פניו לצפון ־ והולך למזרח הנבש נמו עשר אמותוצונד את ה ג ח ל י ם‬
‫ע ל הרצפה רחוק םן הבנש שלשה טפחים סקוס שנותנים סודאת העון(‪ .‬א ח י‬
‫שררו־ רצו אחיו הנהנים לקדש ׳דיהסורגליהס ׳ ונזטל׳ן הפנרפות והציגורור!‬
‫ועול׳ןלראש הפזבח •וכל אנדים ופרדס שלאנתאכלו בלילה םתזירק איתן‬
‫ל צ ד ד הפזבח־ואס אין חצדדןםחזיק׳ן ס ו ר ד ן א י ת ן ב נ נ ש מ ג ד ה ס ו נ נ ־ ו א ח נ‬
‫!יי־פין הדשן וטעל׳ן אותה ער׳מה ע ל גב׳ הםזבח • זהיא' נקראת חפות‬
‫וויהר״אכד תפוח הוא סכלה מרובעת בשנים ו ע ש ד פ אמות ע ל ש נ י פ ועשרים‬
‫אפית בגובה אפה י והיא מהשלמת העשר אמות ש ל מזבח ומחדשן ש ל מזבת‬
‫»וי־פ׳ןאותהבפסכתד •ותואכל׳ נחשתסחזיקחפש ע ש ר ה מאין י וםידידן‬
‫אותולפטיווכל הרוצה להוצ׳אוחוץלעיר א ל שפך הדשן סוצ׳או‪-‬ומוץ מבעל‬
‫פופ ופנימי! אותו מחיו גםקום שאין הוזח נושנינחזקמ ־ א״תכ ט׳ מזכיבתדוםת‬
‫הי‪9‬ןןמסררמערכה גדולה ש ר א ש • לצד סורח וזמזנחגזריםעליגביגיוינז•‬
‫יויוחביניהס־וראשיהגיריפהפנ׳פיים נוגעיםבאפרשכתפיה• ואוןכ םםרר‬
‫מערכה שניה ש ל א ש ינוררלהעציתאנחיפים •ומסדרמכנגדקרן מערמת‪.‬‬
‫דרומית משוכה מן הקרן בלפי צפון ארבעה אמית • ובה היו כסו ח פ ש ה מאין‬
‫גחלים ובשבת כמו שמנה סאין • מפני שםקטירין עליה שני בויכ• לנינד? ש ל‬
‫לחם הפנים • א״חנ עולה שני גייר׳ עצים רביעי ארכןאסהירחבן אמה ומניחין‬
‫על המערכה גרולהיכד׳ להרבות האש • א״חכ נכנסין ללשכת הכלים ןמוציאין‬
‫כל כלי השרת הצריכין לאותו יום‪ :‬ומשקי[ את התמידבכוס של זהב ‪3‬ר שזכה‬
‫לפייס הב י ראשון מושכו לבית המטבח״ס וחולכ׳ם אתריו הנהנים הצריכין‬
‫לו •ושוהין שם עד שיפתחו ש ע י החיכל הגדול• ו ב ש ע ת שפותח׳ן א ו ת ו ־‬
‫שוחטי[ אתהחםיד הזוכה ראשון והשנימקבלהדס • והשלשיוהרב׳עי נכנסין‬
‫להיכל• השליש׳ לדשן את הסובח •והרביעי לדשן את המנור־ובשעשתיט‬
‫התמיד מדשן את המזנח י וכיצד עושה נוטל כל׳ זהב מחזיק קביים וחצי וטגי‬
‫שמו • מניחו בארץ וחיפןבידו האפרוהפחמשעלגב׳ המזבח ונותנולתוכו • ‪.‬‬
‫ואחייב מכבד את השאר לתוכו ומניחו שמ ויוצא • זה שקבל את הדס זורקו שת׳‬
‫זריקית באלכסון מחצי המזבח ולמטה כדין עולת הבהמח • שתי מתנות שהן‬
‫דיבקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית • ושייר׳ הדס היה שופך ע ד‬
‫•סור הדרומי•אחריריקתהדממרשןאתהמנורתומטיבאתהנרות׳ הרביעי‬
‫שבהיכל ־ כלבך שנבהטםיר חפתילחוחשטן שבתוכוומקנחו • ונותן לתוך‪:‬‬
‫כל׳ ש ה מ י ם בידו וכוי שטו • ומשימ פתילות אחרו'לחיכן • ושמן חצי לוג ל כ ל‬
‫‪ .‬ט־ י‪ ..‬ומדליכןזה מזה בלא אמצעי שמושך הפתילה ע ד שטדליקח ומחזירה‪,‬‬
‫י לטקופה • וכר הפתילות שאסור להדליק בהן בשבות א ס ו ר לדזדליק כ ד ז ם‬
‫נטקדש׳ ויאשאין הדלקתנרויתבבקראלאמותקןהנרוו־והרולקיותמט׳בן‬
‫שידליקו הטב• יהכבו׳ מתקנו שיהא מוכן להדלקת הערב •וכן פ׳ רב׳ עובדיה‬
‫?להה • ינר מערב׳ שכבה להרטבם ?לחה אין מדליקי[ אותי אלא ממזבח ההצין‬
‫ולהראבד ?לההכלה׳כא דאפשר מיניה וביה טפ׳ עדיף • יםטיב הנרות ו ה ם‬
‫לצדמערבייומניהאתהכוזעלמעלהשנ׳הו׳וצא• י ‪!0‬ו שנביתהםמבהיס‬
‫מפשיטין העילה ימנתחיןאותה • כיצד סדר הנתוח נוקב הרגל ש ל ימיןיתילה‬
‫חתךאתהראשונורתנולמ׳‬
‫ןזבהמה נ ו •ומפשיט עדשהיאמגיע לחיה•‬
‫וקורע הלב‬
‫»זנה ני •יחיחךאתהכרעיםונותנן לאחר •ומשלים ההפשט •‬
‫ומוציא את רמו ־ וחיתך הידים יניתנן לאחר ־ ונינציס עמהס י יאחכ קירע אי־ן‬
‫הבהמה ער שמגלה המעיט • ונוטל את הפדר ונוחגו ע ל ניתשחיטתו ה ר א ש‬
‫מלמעלה •וניטלהקרנ׳םיניתנןלאחריחולךומדיחןבמיס‪:‬אנללאנ״ן ולא‬
‫נשאר משקין ו נ ל המימית נשרין ואין פר׳חין אותן פחותםשלשה פעמים על‪.‬‬
‫שלחנות של שיש שביין העםיד־פ • יחכרס טד׳חין איחח בכ׳ המדיחין כל צורכי‬
‫•*‬
‫נטל‬
‫י»‬
‫י‬
‫•‬
‫‪tA/Wt‬‬
‫^יא״י י ^ ־ ^ * ' ' ‪, ,‬‬
‫‪'« .‬ליזן<‪£‬צין י*פ*יישהי׳אהטן הכנו• •־ואצכעהכבדםןהננד‪ •:‬ואינו‪ »0‬הכבד‬
‫*&םקימי יניקינ הריאה יניתנה לאתר• יפנית גזת׳ צלעית י נ ו ת מ ל ס ע ל ה ו ^ ד‬
‫‪ .‬זחיתךדיפןה׳סנ תצםיך ל מ ד ד עזי מפגיע למתי צלעומדניתמלמטזנותנה‬
‫לאח'ר והכנהתלויה כה י נ א לי לגיהםניח נ ה עת•צלעותפנאן ישת־טמנאן‬
‫חו‪#‬תכה עם השדרה נ ל ה והטחול תלוי נ ה ינותנה לאח' ל האליהיאצבע ה נ נ ד‬
‫‪»1‬ת׳ צליות עפו • וניהל רגל שםאל׳»ותני י א ח ד ז י יאלו המעל׳ האנר׳'‬
‫•לנצש חמישי ש ל פ י י ט ' פ ע ל ה ה ר א ש בימינו וחיתפיכלפ׳זרזעיוקרניוב׳ן‬
‫יאצבעותיויונ׳ת השחיטה למעלה והפור נותץ עליה ורגל מל‪ .‬יפי( נשמאלו‬
‫יונית עורן לדווץ •הששיהפמוךלולמעלישת״דימשלימץניסינווטלשמ!!‬
‫בשמאלו וגית עירן לחיץ •השניעיסעלה העוקץ גימיני והאליה מדולדל נין‬
‫איצצעיתיו • ואצבע הכנר ושתי הכל׳ית עטי והרגל ש ל שפאלנעמאלוונית‬
‫יעירו לחיץ• השמ־נ׳ מעלה החלה נימינו יהגר נשמאלויוצלעות׳ בין אצבעותיו‬
‫(התשיעיפעלהחפןמיייפיןנים־נוויבלשמאל בשמאלו • ובית עידן לחוץ *‬
‫העשיר׳ מעלה הקרבים הנתינים נבזך‪ •.‬יהכרעים עליהם ־ היא פ עלה סלי־ן‬
‫הנסבים • היב מעלה החנ׳תין• היג םעלה היין לנסכי'• כל אלה ניתנ׳יהאנר׳ס‬
‫מחצי בנש ולמטה לצד מערנ ושל םיספ׳מ לצד מזרח • ישל ראש חדש נין‬
‫?ןיןלקין נמקים הלוך רגלי הנהנים • ימולח׳מ האנריפ ע ם נ נ נ ש יזווקין‬
‫מ ל ח ע ל ג נ ׳ ה נ נ מ י א פ י ל י נ מ נ ת • נ ד י מ ל א ׳ ח ל ׳ ק י ־ אחר שעלי ה א נ ד י ם‬
‫לכבש מתכנס [ הכהנ׳ם כלמ ללשכת הגזית • יהממינה אוסר להמ ברני נדכה‬
‫א ת ת י ופותחין אהבת עולם• וקורץ עשרת מדברית יקייא שסע• ואמת ייציב•‬
‫ורצה ישיט מלים ׳• ובשבתםיסיפין ברנה אחת משפר היוצא למשמר הנכנס•‬
‫ויי היא ם• ששכן את שסיבב׳ היה הוא ישכן ביניכם אהנה ואחיה שלוסור־עי'‬
‫א ח כ ם פ ׳ ס ׳ ן פ ״ ס שלישי •ואימדדססינה לכל הניח א נ ס ׳ שלאזכהנקטרת‬
‫כ ל ים׳ו יבא ויפיס • אחכ םפ׳ס׳ן פ״ם רביע• חדשיס עם ישנים מ• מעל אנרימ‬
‫מן הכבש למזבח •»׳ שזכה בקטרת ניטל כל׳ מלא קמרת גדיש יכסו׳ ה י ה לו‬
‫ובזך היה שמו ינותבו מלא לתוך כף אחדיומכסה הכף בבגד קטן ואוחזו בית •‬
‫ונננס עמי אחר הסמיך לי נ פ ״ ט • יליקח מחתה ש ל א ש שלכסףיעולה נ ד ז‬
‫לראש המזנח יפ׳נה אתהגחליס הילך יה־לך י יחיתה סן הגחל־ם המאונליי״!‬
‫נ ס ע ד נ ה שניה ־ ויורד ומעדן לתוך פחתה ש ל זהנ יאס נתפזרי סן הגתל׳ נקב‬
‫* ו פחות • ם נ נ ק לאמת הם־ס העוברת נעזרה • ונשנת ניכה עליהן פסנתר‬
‫יהיא כלי ג ח ל שלנחשתואס נתפזרו יותר סקנחוזרוח־תה •‪.‬ומקדים לפניהם‬
‫*‪ per‬את המיגחיניסל הטנישהניח שם והשתחוהויצא • וזה שנידו ה פ ח ת ה‬
‫א ו נ י אה הגחלים ע ל גב׳ הכזנח • ומרדק נשול׳ הסחר‪.‬ה יפשתחוה ויוצא •‬
‫‪ nr%‬שביח הכף ניטל דגזך מתיך הנף י וניתנו לאהובו אוקרינו וריאיאס נתפז'‬
‫‪0‬ן הקסרת בעט בכף‪ .‬אהונו או קרובו ניתגי לתוך הפנ׳ו ע ם הקערי־ן שיניך‬
‫‪£‬‬
‫;‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י י•••‬
‫»‪-..‬א‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫וםשתהיה‬
‫*"׳׳‬
‫י‪ .‬״ ‪< : - ; : :‬‬
‫י ר ד ‪.*vn‬‬
‫וטשתחייליייייאייירמיייםקט׳ריזיחי׳ייייאייייי׳ייי״ייי^^יאתבוזו ‪.‬׳ ־‬
‫וטשלין הקטרת ע ל האש ננחת כטישטרקד*‪ ,‬ולאהיחחטקט׳ר ם ק ט ׳ ד ע ד‬
‫שאומר ליו הםםונת הקטיר •^אם ה׳ח כ» א ל איש׳ כג הקטר • ומקטיר וםשחחו'‬
‫; ויוצא • אח כ נכנס ט׳ שוכח בדישון המנורה ומטיב ב נרות חטזרח׳ות • ונוטלי‬
‫הבוז שהניח שם ומשתחוח ויוצא • אחכ עוטרים המקטיר והמרשן ע ל מ ע ל ו ת‬
‫האולם עםאחיו הכהנ׳'־ וכשהגיעו לבין האולם ולםזבח• נ ט ל איאת המגרפה‬
‫זזרקישם • והיה ל ה קיל גדול • וכל כהן השומע את קולח יודע שאחיו הבחנים‬
‫עבנסין להשתחוות והוא רץ ובא ‪ : r‬וכן בן ל ד יודע שאחיו הלו׳ם נכנסין לדבר‪.‬‬
‫בטירוהוא רץ ובא * וראש המעמד היה מעמיד הטמאים בשער המזרח שידעו‬
‫הבל שעדין ל א הביאו כפרתן • א ח כ טעל׳ןהאבר׳מ מן הכבש למזבח • מי‬
‫ט ז נ ה ב ה ך א ח י כ םחתילין אלו ש ע ל מעלות האולם וםברפ׳ן ברכת כהנ׳ס ••‬
‫ברכה א בשם המפורט• ‪.‬וחואשםבןדיככתבו• ומשמת ש ם ע ק ה צ ד ׳ ק פ ם ק ו‬
‫זמלהזנירו • ואחר גםר הגיפסויעונ׳ם כל העם ברון היאלה׳ם א ל ה ׳ ישראל פ ן‬
‫העולם ועד העולם ־ וםגביח׳ןיד׳חם למעלחמראש׳הם חוץ מבג שאינו;מגביה‬
‫ידולמעלהסןהציץמשוסקדושתהיהחקיקבו־‪ ,‬אחכםעליןז־ן״ןלנסכיןג'‬
‫לוגיןלכבש וד לאיל‪ .‬ווילפר י ואין גותנ׳ן אותו ע ל האש א ל א מגב׳ד! •דו ע ל‬
‫ה ס פ ל שהיה בקק טערב׳תדרוטית• והיה ל ו ג ק ב פ ל מ ט ה ו ׳ ו צ ק עליו‪.‬ומשם‬
‫י יורד לשיתין והוא מקומ עמוק תחת הטובח * ולהרמכס!להה ח׳ח יוצק חוץ טן‬
‫המזבח למעלה מחצי המזבח על ימוד מערבית דרומית מ ש מ י ו ו י ל ש ׳ ת ׳ ן • ז‬
‫זכשהיוניתנ׳ן ה»ן לטנסןביכחנים עיםד׳״יעלטלחן חחלב׳'• דביחציצרית בידם‬
‫והסגן עומד בקרןםערב׳תדרוםיתשלםיבח‪/‬וחםידרין בידו כד׳ להניף בחם‬
‫‪ ,‬נ ש ס נ ס ן • והם תקעו והריעו ותקעי ובאוזעסח אצלםמונה ע ל הצלצל• ו ה ו א‬
‫י הפעמיד הסשורר׳ם ע ל כל׳ חשיר איב׳ם׳נו וא״בשסאלו ׳ ש ח ה ה ס נ ס ן לנסך‬
‫והניף הסגן בסודרין והקיש זה בצלצל והם פיני גיגון • וחקעי אלו בחצוצרות‬
‫ודברי הלויטנשיר־ הגיעו לפרק א תקעו והריעו ותקעו• דן עי לפרק ביין גכ•‬
‫וכן לפרק ג י מ"תק־עית לגיפרקיס • ואחר כל תקיעת כ ל פ ר ק היו םשתחוין כ ל‬
‫העם שבעירה ־ יכן הייתיקעיןומטתחוין בתמיד שלבי[ הערב׳' יכשפותת׳ן‬
‫שערי ה ע ז י ה היו תיקעץ תקיעה תרועה תקיעת הרי כ א תקיעות בכל יום״‪.‬‬
‫ולשיר שה׳והלו׳םאויבנליוםיב׳ופאיה׳ואוילחיהארץוטלואה• ועוש׳ן‬
‫»םני ג'פרקים והס ט תקיעות ומיהשתחוואות י וכן בערב בתמיד ש ל נין‬
‫הערבים־בבהיואוינדולהיומהיללםאדועושיןמםנוגיפרקיסוכו'• וכןבג'‪0'11‬‬
‫גצבוכו' ־ יבדיאל נקסיתיכו'• ובהיהרנ׳נווכו׳־ובויהיסלן•‪,.‬כשבת פ ז ס ו ר ש ׳ י‬
‫ליום השבת־ גיפרק׳ס בכל א׳בבקרובערג ׳ כיום השנת ש׳רת ה׳ם נגיפרק׳ם י‬
‫ונסוסף נ ש נ ת ש ׳ ר ח האזינו פרק א מה?־ו ל ך וחויר׳ן חלילה ־ ואותו פרק‬
‫עיש׳ן טסנו טיתק׳עות וטיהשתחואות •םוסף ר ח הרנינו • ואן( ח ל נ׳וס המס*‬
‫‪ .‬יזסירות׳‬
‫ י‬‫י •‬
‫‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫מפלת מ ש ח י‬
‫‪ w v w‬פ ם נ ל שכפו *ומונחה הבו לה בני אלים •י ח ל ריח י ש י ת י ו ח ה שיריו‬
‫ר ה ל ש י ד ת ש ב ת לפרסם שהוארהונילשהיא ברכי נפשי את ה• ו ב ע נ ת‬
‫מקס׳ריןבבזיכ׳ לבונה נומן המוסף קודסניסיןהי ן * נ ׳ ו ם א י ש ל פ ס ח • ויום‬
‫ע צ ר ת ו ת י ׳ ם י ם ש ל ח ג ג י ט ר ׳ ן א ת ה ה ל ל נ ג פ ר ק ׳ ם ז ־ ‪ .‬סדר נ ׳ ן ה ע ר ב ׳ ם •‬
‫שחיטת התמיד וכל ענ׳גיו כתמיד של שתר • ולפי שהארכתי בסדר וה להרחיכ‬
‫הענין אכתוב אותו בקוצר להקל ע ל הקורא • הזוכה בפי׳ס א שובל ולובש בנדי‬
‫הרמה ומקדש י ד ו ורגליו ולוקת מחתה של כסף וחוח מן הסאוכלוישבםעדכמ‬
‫ןדולחונותנח במזרח הכבש כ׳ אמות דחוק מן ש‪6‬יליהכבש לצד צפוןברצפזן‬
‫סםוך נ טפחים לכבש ומסדר מערבה נדודה לצד מזרח ושנייה לצד מערב * !‬
‫וטעלהבגיור׳ןלטערכיגדולה ומוציאק כלי שרת ומשקין התמיד מים והזיכה‬
‫גפיוסראשון אחד שוחט התפידבשעתפתיחתשער ההיכל• והשני הסמוך‬
‫לו מקבל הדמ והשלישי והרביעי נכנסין להיכל• השליש• מדשן את המזבח‬
‫בןצעת שחיטה• והרביע׳ מדשן את המנורה י ומטיב חפש נוות לצדמערב•‬
‫אחר זריקת הדס מעל׳ן את האנרימ לכבש שחציו ולמטה לצד מערב י " ו ש ל‬
‫פוספ׳ן לצד םזרח ־ ושני ראש חדש נין קרן לקרן• וסולח׳ם' האבר׳' •וכהכנסין‬
‫קלישנת הגזית • ואומרים אהבת עולמ ועשרת חרנרות י וק! 'י‪.‬ת שמע ־ ואמת‬
‫דציניורצחוש־ט שלוט • ומפימיןלקטרת* ופ״מ רביעי להעלותהאינר ‪fa‬‬
‫לטזבח * וטקטיר פגה בכל יום פרס בשחריח ופרס בין הערבייעל מזבח הזהב‬
‫ומטיב שתי נרות מזרחיות • וטעל׳ן האנר׳ט לטזבח • וסברכין ברכיו כ ה נ ם‬
‫ואחיזדסעלץ מלת למנתח ומקטיר׳ן חחביתין ומעלין ה ״ ן ל נ ס ך ודברו הלו׳?'‬
‫בשיר‪.‬׳‪ .‬והטנגנ׳פ בניגון י ע ל כל פרק תקיעה ו ע ל כ ל תקיעה השתחויה •‬
‫כסולהבקר כן סדר בין הערבים • ויאפר יהירצון‪,‬פלפניךח אלה׳נו ו א ל ה ׳‬
‫אבותינו שתוכנו •לבנין מקדשנו ונקריב לפניךקרבנות חובותינו במהרה בימינו‬
‫אכיר י ויאמר שיר המעלות בשוכ היאת שיבת ציון וגומר המזמור י אתר שיאמר‬
‫כ ל ה ק י מ ו ת כראוי וכל הנסשך אחריהם • ׳החיל בדיך שאמר בנעימה וקול‬
‫זמרה בנחתובכונה מלה‪.‬במלח י וראוי ל ע ס ו ו בו כ• הוא שבח סשונח ומפואר‬
‫ש ׳ ו ס ד ע ל א ד נ ׳ פ ז ־ ובן תיבותיו עול׳ן פ! • ואין להוסיף עליהם ואין לגרוע‬
‫מהם י ויש לנו בקבלה כ• פתקא מן שמיא נ פ ל בנוסה זה השנה הזה ובפעלתו‬
‫ו ר א י לאדם להתבונן בו הרבה פאדו׳ש בו עשרה פעמים ברוך מגדייספירות•‬
‫ויש אוסרים אותם חוץ מברוך של הברכה ע צ מ ה ׳ ויא ע ש ר ה ע ם ה ב ר נ ה ו נ ן‬
‫היא הנוסח שלנו• כרוך שאסר והיה העולם• ברוך אוסר ועושה נריןגיזר‬
‫ומק״ס־ברוךםרחםעלהארץיבריךםרחם ע ל הכריות י ביריךמשלסשכר‪.‬‬
‫»וב ליר׳איו • ברוך א ל חי וקיים לנצח י ברוך פורה ומציל ־ ברוך אתה הבחינו‬
‫מ ל ן העילי הטלךאנ הרחטן ועדולוהקדושמהוייל בפהעםו משובחובפואר‬
‫גלשון כ ל חסידיו וענד׳ו י ו נ ש י ח י ו ד עברך נהללך האלהינו בשבחיייבימירו'‬
‫גהודך‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ I‬נ‬
‫־ ‪. ,‬‬
‫י סדר‪tjvn,‬‬
‫נוו\דךנ!דלךנשבחךנ*אדך נרוממך ונפל׳כך ונקרישך ונער׳צךמזצירשטך‬
‫מל כנו אלהזנו‪..‬׳ת‪-‬יזחי העולםימםשובח ומפואר עד׳ ע ד טמרהנדמי‪•-‬״ ביזוך‬
‫אתזזהימלךמהילל בתשבחות י זיאמרםזפור לתודהננע׳ממ י ט מ י ך ה • ‪ ,‬מ‬
‫כל הקרבנית עתידין ליתנטל וקרבן התודהק״םת לעולם• ד א ס ר ת ה ל ה‬
‫לדודבנוונה בי האומרחהלה לדוד שלשה‪,‬פעמ׳ם בכל׳וםיטיבטח לו שהו>*‬
‫כן העולם הבא • ובפרט צריך לכוין בפסוק פותח אתידיך • והוא עולה מספר‬
‫« נ ׳ ט ס ו ת העול׳[ חשע׳ם ואחד‪• •:‬וחוא ש ם א ח ד מתחיל ביודנםס׳׳םביוד׳ת‬
‫ו׳ם^ זפ;רוש •ד‪.‬׳ך כלומר ׳ודיך • ומשם •ורד כ ל ח ש פ ע ו כ ל הברכה לעולם •‪:‬‬
‫והסטיןבופברך את העליונים ואת התחתונים •;וזכותונדולונורא־זיותר‪.‬וזותר‬
‫*דיךלכר[ בתחלה לדוד שאחר‪ .‬תפלה מעום־דזקודם מנחה •‪,‬והם העיקרים•‬
‫לבקש מזונות ופרנסה;ומה טוב וםה נעים שיפריש פרוטה ל צ ד ק ה ב כ ל ב ה ר‬
‫כשאומר פותח את ידיך• והם שתי פרוטות כנ!ד שת׳ ׳ודין • וצדק לפניו יהלך‬
‫ראשי תינית צל׳ • ונזה תפדה תפלתו מכל צר ומקטר! ו ת ע ל ה במעלויבדרן‪.‬‬
‫יישר אין מעכב לו • וכן ענין הזמירות שחותכין כל פ!עי'רע׳'יסזיקי[ המעכבים‪.‬‬
‫ךותפלה מלשין וכרמך לא תזמור• וכשיאמר הללויה ׳כיין בשם אלה׳ס כ ׳ כ ן‬
‫עילה והס עשרה פעמים הללויה כמנין עשר ס פ ׳ ר ו ת ־ ו ם ׳ ש ׳ ש ל ו ל ב ל ה ב י ן‬
‫יכייןבבלביהללויהכלאחד עםבתזו!ו• וכן בהללו אל ב ק ד ש ו ׳ ש ע ש ד ח‬
‫פעמים הלליהי יהם יכרינקנה • עשר‪'.‬ה ועשר ויה והוא השמ ק ל מ ש ׳ ה י ז ת‬
‫כמהריז בימיני השם שלם והכסא שלם י ויאמר ויברך דוד ו׳בי׳ן בפסיק לך ה'‬
‫הידולהוה!נירהיהתפארתיכו' כל אחד נמדתו־ ויכלול אותפ עסהמלכוי־ייך•‬
‫ההממלכהוהסתנשא ל כ ל לראש ׳ויאפר שירת הים נזםרה ושיר ושבחיפלת י‬
‫בסלה •והזיבה לומר אותה כראוי בעולם הוד! זוכה לאומרז־ן לעתיד עם בל‬
‫ישראל • יםס״ב בברכת׳שתבח• ואין להפסיק כין פסוק׳ ח ט ר א ל׳שיתכח•‬
‫והוא שכח !דיל ינירא ייא ב׳ שלמה המלך עח יסדו ילבן רמת בראש׳ תיביתיו‬
‫שפך"לעד מלבנו האל הם״לך•‪ .‬וראוי לכו׳ן נהם למלך שהשלום שלו• ויש‬
‫נויג מינ׳שנח • והםננ!ד'!םדות וכנגדי! נהר׳אפרםיםין• שמתקשטות •‬
‫הנלהנהש • והס'ב צרופים בלולים מ י ה ם סדירים זבד ונקנה נזצד שירזנר‬
‫ושכחה נקנה ו ב ן ה ל ל ו ז ם י ה • עזומסשלתל נ צ ח ו ! נ ו ר ן ז ז ! ח ל ה ת ה ל ת‬
‫תפארתקדושה;ומלכות‪ :‬עם האמצע׳ והשלשה כלולים נשנ׳פוחם אחד•‬
‫והם ננ!ד שש קציית לזנר ישש קציות לנקנח ־ וצריך לחברם יחד ול׳חדס י י‬
‫כ׳ זה עקר היחוד והזיו! • בענ׳ן שמע ישראל י וכריך שם ש ה ס ש ש י כנ!ד ‪t!v‬‬
‫מ ל ן ח• העילםיס לכלול שת׳ חמדות כאחד * ואומר׳מ שהוא להשלים אותיות׳‬
‫ש ל שס אנרהס • הנרמז בראש׳ ת׳בותאלו אל ההודאות י איין י * ל א י ד ן ג >>‬
‫בירא כל הנשמות• דבין כל המעשים חיבוחר בש׳ר׳ זמרה • מלך ה׳ העולפ׳ם '•‬
‫מצד אחר נראה ל׳ שאינו מוכרח ל א ו פ ח • ‪ « 0‬׳ שפ*־נו נ ש נ ה ז ח ס ו תיבות׳‬
‫כענ׳ן‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫־־־‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫ןנ‬
‫‪,‬‬
‫•יא‬
‫תפלת השתי‬
‫בענ׳ן שיר ושבחה• עם ברכות והודאות שהם חםשעשרה תיבות שלי שנוז‬
‫*הויאהחתימה&עיןהברכה׳זהאופרו אינו םפסיד בלום • ו ט י ש א י נ ו א ו מ ר‬
‫אותו אינו טועה כיון שיש פנים • ואין לדבר בין פסוקי יומו־א • בין ברוך שאסר‬
‫ל ׳ ש ת נ ח א ל א להשיבמפנ׳הבבודולשאלמפנ׳ היראה' בקריאתשפע׳ כיון׳‬
‫שיש ברכהילפנ׳הס ולאחריהם ואם יש לו עסק של מצוה לעסק • • או צרכי‬
‫רבים לפקח ישלים ברכת ישתנה י ואתר כך יעסוק במציד; קודם יוצר אור•‬
‫מצאת׳ כתוב ־ בונת הקדיש צריך שיכו׳ן ס׳ שאימיהקדיש להקדש להמשיך‬
‫?ופע וברכה מלמעלה לפטה כדי שיהיה השי שלם והכסא שלם־ וזהו יתגדל‬
‫ויתקדש שמיה רבה כלומר שיתפשט שמ יה הרמוז בשמיה • א ל דדחסד ואל*‬
‫הגבורח עד המלכות • שהיא עלמא ד׳ ברא כרעותיה • ויהיה השפ ש ל ם בכל‬
‫ארבע אית׳ותיועס המלכות יחוד ש ל מ י וימליך מלכותיה־ ל ק ״ מ ומלכודתו‬
‫בכל משלה י ואז צדיקים יראו וישסחו • י׳צסת פירקניה י׳קרב משיחיה• וצייך י‬
‫העינה אפן ליחד כל הספירות בת־בתאסן • באלף אל הכתר והחכמה • במס‬
‫הבונה עםןדולתונבירח־נייןפשישה•־התפשטות התפארת עד המלכודת ־‬
‫תהו כוונתם‪1‬להה לומראל מלך נאמן־ ‪-‬בשלשה איתעית של א מ ן רסז לזד‪:‬‬
‫העני[ • א ל י כתר עליין ־ מ ל ך הבינה עסזריעית ע י ל ם י נאמן• תפארו־ו‬
‫ומלכות • • נאט[ פשוט ונאמן בפיף •וכן עילה אמן כמני[ שני שסותאדוהוית‬
‫»צריךל׳חדם •חוד גמור משולבותאשה א ל אחותה י ויוצא פן אמן ש ם אחר‬
‫יחוא אותיות של אחריו • אחר אלף ביית ־ אתר מ״מ נין־ אחר ניון סמך ־ יעיל׳ן‬
‫בםנין ינק • כ ל קו האמצעי והם השלשה שמות השנים הנזכרים• ישם אקיק‬
‫תהו היחיד האסח׳ שזלכלתלו׳ בו־זהם נקראיישם אלישע• שבו היה טס מסוף י‬
‫העולם יעד םיפו ־ ובי נמלט יעקב אניני סן המלאך כשעבר את מעבר יבק •‬
‫והוא רמז'חוד״כרכה קדושה• יהמכי־ן בזה השם לא תשוב תפלתי ריקם• והוא י‬
‫דמוי ביענינו ביומ'קי־אנו ־ יעל זה אםדיגיולהעינה אמן יותר מן ה ט נ ר ך •הא‬
‫שפיה רנא םברך לעלם ל ע ל מ י ע ל מ י א ‪ ; :‬באלו השבעה תיבתת שהם עיקר‬
‫הענייה יש בהם שמונה ועשרים אותיות שהס נרמזות בפסוק ראשק שלתורה‬
‫בראשיתיכויהםשבעהת׳ביתישסנהועשריםאיתיות• והס כנגד ׳ריסי! ויד‬
‫ש ס א ל • שיש בהס שסונה ועשרים פרקים • ואליהשת׳ •ד׳מ נרמזים בשרשי!‬
‫שמית של יחוד יקיק אלהינויקיקי יד אית׳ייכנגד ׳ד׳ם׳ן• ים‪1:‬י •וצאים שלשת‬
‫שםות אתרים כתו בסיכס? כי?ו ־ שהם ארבעה עשר אותיות מ נ ד יד ששאל •‬
‫שהם נרמזים בבינה י ואלו השש שמות נרמז׳מ י מ ה שאמרו • העונה אמן בכל‬
‫גחי כה ו' • קירעיןלו גזר דינו שלשבעים שנה־ שהם שבעים שרים • שכיון‬
‫שהוא מסכים יד •מין עמיד שמאל עם הויו שהוא הסכריעכולם מסכיםים‬
‫להס‪-‬ב לו • וכח הטומאה אין לו כח להרע • שכשזה םתגדליםתגנר זה ני‪6‬ל•‬
‫\‪ m‬ענין שאנו אומרים נשםתח׳לין הקדיש ועד יגול נא כח וזי ־ והוא כח מיד!‬
‫הגומז‬
‫י י ‪ -‬י‬
‫‪,‬‬
‫*דר ו!יו‪; 6‬‬
‫‪1‬נומ» בארבעה אותיות ההויה• עמסלואםהסארבעה עמיר• והעוגד! «‪1°‬‬
‫' נ ג ד י ל ומטעין בה הקדושה והטהרה ומחליש ומשבר כת הטומאה רזה חקנז‬
‫לומר קדיש ע ל המתים• משוס ש נ ע נ ״ ת אמן בכל כמו‪ .‬נאשראםרגו םסש׳ד‬
‫כח הטהרה ־ ומצננים גיהנמ שיעה וחצי ש ע ה וחצי• •ומכריה כ ח הטומאת‬
‫שרא •שלוט באביו או באמי נאיתו זמן • אלא אדרבא מב׳אין אותו לגן ער| ״ י‬
‫ויש הפרש ‪ p‬האוסר קדיש לעונה אםן• כ׳ העונה צ ר ן ל כ י י ן באלו ש כ ע ת‬
‫תיבות ער עלמ־א ר ה ם ש ־ ן א ח העליון בכה איתייתיו •והאום קדיש צךין לכרן‬
‫בכת תיבות של קד׳שעדדאמ׳רן בעלסא ייא לעילא ל ע י ל א ל ה ש ל י ט ‪ .‬מ נ י ן‬
‫התיבות שסתחיליןהםניןמן •הא שמיה רבא • א ב ל ם ׳ ש ל א יאמר איתי ׳כיין‬
‫נ פ ל ת א ס ן ל ה ש ל י מ ה ש ס נ ה ו ע ש ר י מ ו ס ג ׳ ב ה כ ׳ ו כ ן נ ו ה ג י ן ׳ ברכו צרין לכוין‬
‫פלחברני לחכמה עפ ״קיץ שלה קוצו של יוד • את לבינה • ' ק ו ק ח פ א ר ח ע ס‬
‫ההקף הםבורן־׳סוד‪-‬ועונ־ןאחדיוברוןהיהמבורןלעילםועד• ברין־כיגזו‬
‫ע מ ח נ ס ח ו ה ק י ץ ש ל ה י ק י ק ת פ א ר ת ע ם י ר י ע י ת ע י ל ם • ‪ .‬הסבירן •סיד שהוא‬
‫מכורן מכל • לעולם השכינח עמ כל מח שלמטה ממנה ואין אנו אומרים בו‬
‫אתה שצר׳כין אנו להםשין ה ש פ ע מעילמ העליון שהוא עולם הנסחר • ויש‬
‫נוחמשהתיבותרםזלה״אהעל׳ונהשנאצלוממנהחנשמית • ואמרובמדרש‬
‫רוח ע ל פסוק חדלולכמ מן האדם וכוישהנשמהאינה נכנסת ל ח ת ״ ש נ בגוף‬
‫האדם עד שיברן ברון ה המבורך לעולם ועד י והיא ממתנת נאפו עד ברכו•‬
‫ואם איני ויכה לברכי הילכת ל ה י ינשאר ונחשב לבמה • כמו שאמרו!להה ל‬
‫היקר׳ נמה א ל א נ מ ה • ולכן צר־ן לחזר אחר עשרה כדי שיאמרו נרכי•‬
‫ויענה אהריהם להשלמת נ פ ש ו • ואם אין לו עשרה לענות נ ר נ ו א ם פ נ ר ך‬
‫ק נרנות ניום פשל׳ גינ נפשו שמגיע איסהם לנשמה נסוראיק נכר • נ פ ש רות‬
‫ח פ ל ה ם י ו ש נ ‪ ,‬צ י י ן לכו׳ן בה ס ל ה נמייה נ׳ היא‬
‫ושמה כהן לוי ישראל•‬
‫מתכשיטי הכלה הנכנסת לחופה כזיהנערות הראויות לתת לה והמ ו ה י כ ל ו ת‬
‫הנרמזים בתפלה םיושב • היכל הא נקרא לבנת חספיר והוא כנגד יסוד ומלכות‬
‫והואינרמז בברכ׳וצר אורובורא חו״שןוהשם שלו הוא שפ כןחאותיוייאהדונה•‬
‫כילל בהשמות הייה ואדנות והוא ה ם ל ן הםרומס והמתנשא לבדו מאז •תרתי'‬
‫היכל הביהיכל עצם השפים • א ל ברון גדול ד ע ה • ו ה ש מ ש ל ו א י פ נ י א ל • והוא‬
‫דכליל אתוון זע׳רין באלפא ביתא כי ג אל‪/8‬אביתות דם י א ל פ א ביתא רבת׳‬
‫געילס העליון ־ א ל פ א ביתא זעירא בעילם התחתון * והבנונית בקו האםצעי •‬
‫יזה השנת הוא בעילם ההיכלות• ולפי היות כאן הרברי' בדקדוק אין ה פ ס ק בין‬
‫אות לאות ••ובהיכל הזה שרפ׳מ עיםד׳סויכנפים לאי‪-‬ואיחאנזוהדםיבראש׳ת‬
‫מ ג ל ל א דנהורין א׳ל׳ן איתבריאו א־נון שרפים בש׳ת גדט׳ןוכוי• והם הםקדשץ‬
‫כלא וקרא ז ת א ל זה ואסר • ואיתא החם כי הפתנ׳שית סדרי משנה כראוי ראו•‬
‫הוא לקדש שש נשרף שיש לו ו ננפ׳ם י ו ל ק ש ו א ק ש ו ו א דםריח כדקא ׳אורו‬
‫ובקדושין‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫׳ב‬
‫תפלת יועמו‬
‫‪ :‬ובקדושת אילץ מרפים ע׳לאןן פתכפ״ן נתש׳פ המרפים התחתונים • ^ וענ׳ן‬
‫»ימלימ הקדושת להקדישו בגי עולמות ׳בעולים העלי ון י ובעולים התחתון והוא‬
‫עולים הגליגליים • ובעולים השפל • ואעפ* מתעוליםות חם רבים כלי א במדרגתו‬
‫עולםבפנ׳עצםואפהבבח־נהאמתאינפאלאג‪/‬ולבן א&יםקדמין אותולופר‬
‫מ א ן קדוש כםוהולא בעליונים ולא בתיכונים וליא בתחתונים ׳ וענ׳ן קדוש גיכ‬
‫‪0‬ובדל וםפורמ מאין לו דםיון ומדון עם מוס א מכל העולמות ־ וכולם צריכין‬
‫לו וםתקדמיןבקדומתו•‪ .‬והוא אינו *‪ •p‬למום א מהם תיא לקדושתו ־ עוד‬
‫*דיך לכו׳ן כ׳ הספירות כולם ממולמות גיעל ג' • וכל גינרםזים לעולם אחד •‬
‫וצריך לכוין בקדומ חאיחכסה עם כינה וקוצו מל יוד • קרוש חב ורועות עילם‬
‫עמ המכריע • המלמ• חשוקים עס ח׳ העולמיםוכולם םריק׳ן שפע וברכה אל‬
‫המלכות והוא ברוך כבוד היממקומו וזה כונת‪-‬נו בכל רתפלוח׳נו בין דחודבין‬
‫כקדושת בין בברכות לעבור את מעבר ינק • להממיך השפע מאתו •ת' וית אין‬
‫* מוף לרוממיתו אל המלכות שכ׳נתעוזו ביתור אמת• ׳ובזה •חק״מו כל העולםו'‬
‫•ולס בריות ולא בצםצום • ומה שניללכוין קדוש איתכמה בסוד קוצה של יוד‬
‫עםמהשלמטהמפנהגדולהונצתמהואקוהימין• קדוש שני בבינה ע מ מ ה‬
‫ שלמטהמםנהגבורהוהוד־קדושגיבםודהדעת־היהואתתישראל• צבאות‬‫גצחיהודמלא כלימוד • הארץ מלכות י או נדרך זה קדוש איחכמה גדולה יוני‬
‫גינה גבורה ־ ג'דעת • ה תית׳שראל • צבאות נצח חוד • מלא כלח׳ העולמים•‬
‫הארץ לעולם עומד המקבלת השפע והברכי־ותתן טרף לביתהוחק לנערותיה‬
‫בבורו הוא השפע היוררטלםעלה לפטה• והאופנים לעוםתם ־ הם עי‪1:‬ר נתות‬
‫בעולם העשייה < משבחים לעומתם חיצירה י ברוך כבוד ־ •סוד עם םלנות על‬
‫ידי תפארת ־ םםקיםו מנינה כ• שם ביתה • היכל שליש׳ לאל ברוך כנגד‬
‫נצח והוא נקרא היכל ניגה• והוא ברוך מחסד א ל • ובכונתהתפלדזעולה‬
‫ומתקשר בהיכל רביע׳ כ• זהו דעת המתפלל ליחד חתתתונ־מ עמ העליונים‬
‫•שפ^עו לתחתונים ונעשח חכל קשר אחד • ויש בו עשרה מיני שנח מרום‬
‫זקדי״ש י פיעלגנירות • עי״שח חדשית ־ ביעל מלחמות • יודיע צדקות • מצמית‬
‫*שיעית•נירארפיאית •ניראתהלות • אדוןהנפלאית־כנגדעשרספיריי־נ‬
‫על הסדרי מרומרסז לנתר עליון שהוא מרומפ עלנלנרנהיתהלה י קחש‬
‫הכסח• משם של קדומה נאה והיא נקראת קדש •מראל• ופרשת קדש ל»‬
‫כלבכור רומי בה • וכל קדושה מצד ׳סין י פועל גבורות כנגד בינה י דדינץ‬
‫מתער׳ן מינה וסםנה יניקת הגבורה והיא סקור כל הדינים אעפ' שאינמ מתגלין‬
‫בה ״ עושת חדשות גדולה •והוא גדולתו וטיבו »*‪7‬יא מחדש טובובנליום תמיד‬
‫‪.‬והוא מקיר הכל לחרוש׳ העולמ י כ׳ יומ ראשון לםעמת בראשית בו הוא •‬
‫וחדומ הראשון שנחגלה ממנה היה והואהאור־וכהדושהנעשובל החדשות‬
‫געלפלחפותנםשסעת היא הגנורה אשר היא לוחפי! עם כל עוברי דת ודן‬
‫וי ‪-‬‬
‫י‬
‫וכל‬
‫״*‬
‫‪ .‬י ה ד ר היופי•׳ ‪/‬‬
‫תליקייטהומדיבד! »!וז־וה׳א • ־ • ובלי בחית המורא* והטקטחי׳ךויז&ריףן‬
‫טםנדז ׳ביקר־״ם••׳׳ ץבולם ד ל ם רצועור־ג המדוור! להבוי־ו ל כ ל מ ‪ 3‬א |‬
‫ו ם ס ר ב ו ל א א ב ד ‪ :‬שמוע • ‪ :‬ו ה י א מסכמת עמדם • ויקיב־ הרין את‪-‬ההד־*‬
‫זורע צדקות הוא החפארתשהוא ס ״ מ ן הקצוותועושה שלוסב׳ניהומצפיוז‬
‫»דקה יתהלה ־ והוא זורע צדק* על ׳ד׳ הצדיק נצדק ו ע ו ט ה צדקה בכל ע ת ־‬
‫מצמית ישועות • הנצה מולין לימין משה ורוע תפארתו • והוא הרועה הנאמן‬
‫• אשר ע ל י ד ה נ צ מ ה ה יטועתנומכורךניזלמבצרים ׳‪ .‬ומסנה<על • ד ה ת ג ל ה‬
‫••שועהנולנצהנל הקמים עלינו ולהשינ גמולמ ב ר א ע מ ב י נעימות ניפיגן‬
‫נצח־בירארפיאיתכנגרההור • ש א ף ע ל מ י שמדת הרין הקשד‪.‬הנובימלהר‪4‬‬
‫י‪-‬היא מרפה אח הד ן מעט ואינו מתנהג בל בן בחזקה יזה ה ו א ׳ רפואהה מ ק ל‬
‫החול• שלא •היה כל כ ן קשת י נורא תהלותננגד דויהעילמימ י שהוא צולל‬
‫ג ל חהלותיהיא נירא סצד התפארת שנקרא נורא ־ ועליי נאי ‪0‬ה נורא הסקופ‬
‫״ הזה •אדון הנפלאות היא המלכות • א ט ד בכל מ ש ל ה י והיא מלאך האלהים‬
‫•ההילך לפני מחנה ישראל והוא הנלחם להם נמצרימ• והכהאוחפ נעטימכוית‬
‫" ו ע ע ה איחית ימופתים להוציא עם ב‪1‬י ישראל • נ ד נ ת י נ והנה ל א שמעת ע ד‬
‫‪ .‬כ ״ ח ־ ל כ ן צ ר י ן כ ל א ד ם ל כ ו י ן ה י ט ב ב י ש נ ח י ט א ל ו ־ ו ל י ח ד עשר פפירותנל׳‬
‫» ה יחוו ןמ ר ושלם בהיכל הזה ו היכל רביע׳ הוא המחדש מונו • כנגד‬
‫היכל הזנות ונקרא היכל הזכות שאין השאלות והבקשות והתפלות יוצאים‬
‫• ש ם עד שםע״נים נהם אס יש בהם זכות אפ לאו •והיא פ ח ד ׳ צ ח ק כ ׳ מ צ ד‬
‫התעוררי' השמאל הזוינ נמצ יא׳ן זווג בלעדי לכן כ ל צד חדו׳« טיב שםחוזדעי‬
‫ג ע ו ל ס הוא מצדו שמעורר את האתני• ומתוך נך הטונ מתחדש ומפני נ י מ צ ד ה‬
‫נגנז האור הגדול אשד נברא נ׳ום ראשון מצד הרשעים שהיו נעולם ולא היח‬
‫‪ [a‬הדין שיתהנו מ ס ט ינגנזלצדיקיס לעתיד ל נ א • אפילו ה נ ׳ אם ל א כולו‬
‫־ מר צתו מהחדש ממנו מעט מזער ל ת ו ע ל ת העולמ ולקיומו ש»‪1‬מלא כן לא הית‬
‫העולם מתק׳ימ •ירצד זה נקרא מחרש טובו • ואין טיכ *יא איר כמא דאת אמד‬
‫וירא‪!1‬ד־טאתהאורביטוביוםטעםזהאנומס״מין בו ׳יצר ה ם א ו ר ו ו ת ש נ ׳‬
‫מ א רות איר הצפין יאירהמשמש ה׳כלחמ׳ש< היכלאהבה• יחיא ברכת‬
‫אהבה עולב אהנתנו יצריך לכי׳ן בברכה הזאתהרבהמאר שכוללת ד ב ר י ם‬
‫הרנה ו נ פ ו ט בענין נתינת הדת וההקים והמשפטים אשר צונו לדינו ו נ ה ר בנו‬
‫מנלדאונייתוקדשנוכבלהלשונותנחתהילנו כ ל ׳ חמדתו יהשק שעשועיו‬
‫ה י ר ה ה ב מ ה וקדושה מרוב אהבתואוחנו ובחמלתועליט בעבור שמו ה ג ד י ל‬
‫ונ עיור אבותינו שבטחו בו • ואנו פ ח פ ל ל ׳ פ בה ‪ kh‬יהי וית' יפרה לבנו בתלכוי‬
‫ה‪-‬רחו להבין להשכיל שלא ניגע לריק ח ו ' ו ל א נ ל ד ל נ ה ל ה ויטע א ה ב ת ו‬
‫ויאתינלנניילעכייהויקרבנו• ומגייל מ ע ל ת ביכה נ ע נ י ן ל פ ו ו ה ת ו ר ה ״‬
‫אגרו ו?ל כ׳ ‪0‬׳ שלא בירן ברכת ד׳ו«רה ואפר אהבי עילם נג‪0‬ר בה אותה יזע‬
‫מנוכח‬
‫‪V‬‬
‫י ‪ .‬תג>ליז השאר ‪ .‬י‬
‫ןונרגת דתורה שגדולה מלא ככרגתהתורה שכוללת נרבה ואן־אח לאלי •ת‬
‫על נתינת ןזתורה ותפילה שירריגנו גה • ולכן צרך האדם ש׳כו׳ן בר! לטנ׳‬
‫אנ״נ׳ה ויועיל הרבה ללמוךוולפתיחת לבו •זסס״ם בה הבוחר בעמו ישראל‬
‫י׳ ןאהבה‪-‬כ‪/‬לאמצךקותינוויושרלבננזזכינו לכל הכנודהזח ולכלהגדולה‬
‫ךזאת־ כ׳ אש מצד אהבתי יחמלחי הגדול •וקיר׳ן את שפע אחר הברכת הזאת‬
‫כ׳ראו׳לנומןהד׳ןוסןהשורהלאהוב אלה׳נו םלבדהאהנהשאנוצרכ׳ן‬
‫׳ לאהבו םצדעצסו ומצד ידןלתוצר׳כ׳ן אנו לאהבו מצד הטוב והגמול שגמל‬
‫עמנו ליחתו לשמו ולקרננו לעבודתו ואהב אותנו אהטז עזחוגםאנחנוצר׳כ׳'‬
‫ליחד אוחו עלינו ל‪11‬וה ולפטרון ב׳ אין עוד )‪£‬לנדו• ולאהו' אותו נבל לבוננל‬
‫‪$‬פש • לזה נתקן בהיכל הזק הברכה והקראת שפע כ׳ שניהמ נ א ח ד א ה ב ה‬
‫המ אם אהבה טהק״בה •תיוית' אהב אותנו• אעפ* שאין צריןלנו • ואפ נצדק‬
‫‪.‬מה נתן לו או מה מידינו ׳קת‪.‬ואפילו הבי השק אותנו לע‪ 6‬והברילנו משאר‪.‬‬
‫ןזעמימ באהבתו את אבותינו^ומשפרו את השבועה אשר נשבע להמ• אמ האהכ'‬
‫שצריב׳ן אנו לאהבו מביש וביש שהת״וו ביום הזה וגסל עפנו הסדים ‪0‬וני‪• 0‬‬
‫ואהבה שצר׳גיןאנולאהנוהיא ליחד את שפופעםים בבל יוסבבקרובערכ‬
‫נשבבנו ובקומנו •־‪ .‬ובן נתקן נערב קריאת שמע אחראהבת עולי בי ודחודמצד‬
‫האהב'כיפי ש׳שלוחשק|?דנראחראיןראו׳לולהטל»נו אתרי גוו•»‪1‬א לזכור‬
‫תמיד אותו דבר ולהיותו נין עיניו ־ ובן ענין זחבתפ׳ל׳ן שהמ •חודאחד נאמר‬
‫בהם לטוטפות נין ע׳נ׳ך שלא יסיח דעתו מהם • ולבן אין לקרוא קריאת שמע‬
‫‪ ,‬נלא תפילין • ואם קורא מעיד עדות שקר • שנראה שביק שאין לו תפילין אין‬
‫יחודו •חוד‪ •,‬שהרי מסיח דעתו סמנו ומקיושחו׳אחר שאיןלורזפ׳ל׳ןכ׳ן‬
‫עיניו להדנק בקדושתו שהוא •חודינפועל • זולת נקריאת שמע של ערנית‬
‫זצאינו זמן תפילין שאין צריך לקרות עםהם •• כוונת היחוד ראיתי כתוב‬
‫שצריך האדם לנדן כשאומר שמע • נפתח הראשק • שאין דרך ליכנס למקים‬
‫הפצוז‪1‬אדרך שם •והיא שם אדנות• ובן נתפלתינואנוםזב׳ריןאותוראשונמ‬
‫להמם בו תחלה• וכן הוא אוסר בזאת!יבא אהרןאל הקדשיוכןעולת שיסע‬
‫כמספר ביאת • וכן שם אדני עולה כסנ׳ן היכל • שהוא ההיכל שאנו נכנס׳ כו‬
‫החלה • ובמ׳לואו אילף דלת נ״ון יוד • עולת ׳תרעיא • דיל פתח בלשין ארם׳ •‬
‫ולשון שסע גם בן מלשון אסיפה וקבוץ כענ׳ן רשסע שאיל ארו ה ע ם •רמו‬
‫שחיא כוללתוסאספתהכלבתוכהכענין שנאסר גלהנחל׳סהולכים אל ודס•‬
‫עור שסע שם ע' ־ לפי שסביב הקו האמצע׳ הנקרא השם הגדול שבעי ענפים‬
‫משתרגים מסנוומגדם התורה שנכתב שהיא עץ החיים מתפרשת לשבעים‬
‫‪6‬נ׳ם י וממים לםמת יש שבעים שרים ועניןשםע ישראל ליתד כל הענפים‬
‫גולם יחיד!סור עם כנסת ישראל • דשראר הוא׳שר»‪ 1‬סבא • ויא ישר»י פפש‬
‫»וא •עקנ אנ׳גו עת‪.‬־ נ׳ ׳עקנ אנ׳נו לא םוו • והכי איתא במדרש ךות הנעלם‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫ה‪1‬ותא‬
‫‪,‬׳*שתא רב'עאמח»מע"^«ואללמאןאפר^אהאחנינן׳עקגאנינולא ‪8‬י*‬
‫וקבה הת׳ט לי׳וז ‪ u‬לוו»׳‪ 8‬׳קריה לטהו׳תד׳ר סהדא על בנוי • ובדקא ם׳חד•‬
‫• מטיהדקבה* אפרי שמע ישראל • ‪ .‬הוי טה׳ד עלן דאנן ט׳חד מטיח דק במ‬
‫<דקא הז׳ בהה׳א שעתא נטל׳ ל׳ה ל׳עקב בדיןדפ׳ן פר׳שן לדיסטד׳ן דעלפא‬
‫וסלק׳ן ליה קמ׳ה טלכאקדמא ע׳לאה ופנרך ליה בזי ברכאן • פתה ואטיזכא'‬
‫איתו אבא חדעא דא אוליד בארעא • זכאין א׳נון בנין דקא פעפר׳ ‪ j‬לאבוהץ‬
‫הכי • בחת׳א שעתא גל תילי שפ׳א פתח׳ואמר׳ נשכ״טלו • • ויעקב םתע»*‬
‫נתל׳סדנהר׳ דאפרספונאדכ׳א וכוי• והיחידהאםת׳לכו׳ן גםדרהיהודכםו‬
‫<מםצינו בהקפת הפזבה• והוא דרך ׳פין כפיש בא לו לקרן פזדת׳ת• י מזרחית‬
‫מפונית* צפוניתמערבית• מערבית ירומ׳'• ובתחלה אנתנונכנס׳ן בת בעצםת‬
‫^יעלותאותה לקבל שפע וברכה • וה‪.‬א נקראת קרן שהיתה לראש פינה • וכ(‬
‫דוד נמשח בקרן • שאחז במרה הזאת כרכתיי^אתהיתה ל׳ וכוי• ועל גן נמשכה‬
‫מלכותו מלכותיבלעולמים כדכת׳יודוד עבד׳ נשיא להם לעולפ • ומחקרן בא‬
‫לו‪',‬דרומ׳ת הואיטראלסכא^וזהוא שפע והוא הקרן •ישראל• ׳שראלסבא‬
‫מקרא דרומית דתוקפ׳ה ‪0‬ן הדרום • מזרחית• היא חכפה כ׳יםמנה זריחת האור‬
‫והוא השפ האייאלהינו •הוא ב׳גתוהיא צפונ׳תשהיא לצד *פון• והוא מה רצ‬
‫טובך אשר צפנת ל׳ריאיך לעהב‪ .‬מפונית טערנ׳ת תת ופלכות והוא השפ ה!‬
‫ונקרצפון שאוחז בגבורה פצד*פץ וכל הביקצוותנכנס׳ןבוכ׳ין מהוא טכר׳ע‬
‫ועולה בחוין אוחז םזהזגם מזה • וכן מזרה ־פערב׳ת ׳ ה׳א הפלכיתוהוא ת׳בוו‬
‫אחד־וצר׳ךלקצקוץ מאחר׳ הדלת עט היאה שהוא אחריה וזחושחוזיםערני'‬
‫דרום׳ת לחזור ר׳חדה עפ הא ח והוא העקר וכל ה׳חוד נרמז כתיבת אחד אילן*‬
‫והוא חכחד קו!ו מל ודזטפג׳ז«הוא נעלם א׳ןלהאר׳ן בו • היפחכפמ עד‬
‫ה׳ העולםים והפ שמונת פפ׳רותיהדלת היא הפלגות ׳ ואר׳ןלהאר׳ך בד!‬
‫ב ד לחםשיךאל׳ה כל הספירות• ולהעלות אותה אל ה^ו• וזהו אחריאת•‬
‫ואחות־ולפ׳ שמח ה׳הוו המלא גת׳הדההפלמת נ׳ אט םרםז הד״לח לבד •‬
‫אבלעקרה׳הודהיחעלחו'ק*וותס‪9‬דיןמלהזכר*זחםחיאלד׳מה' • אלא‬
‫»*כללני איתה בתיבת אחד מראש ועד פוף כאשרב׳ארגו • וה״גו נפחשנזז‬
‫אבל לא כדכוד מ׳רםת לח ׳תוךןפור גראו׳לח ונאשדגפמהחפצה • אפרו‬
‫!לההסשללבתמלך מחוריהחע׳ק׳ קדרח־דה״נוהםבושפוחר׳הדןטונ‬
‫*עולת םןהקירזויוחנםשלאלח׳חודהנזכר • מ ל א עלה לה םמניז^א ד׳ח‬
‫•הוד וה׳גובפתשבמברפ׳ות הדלת מזכרנו •וג‪$‬שזו אותה ל ה לפעום מעם‬
‫מפש • פן הקדרה בפועל • ולח׳ותת נכללת עפ האתיות •והם השלשה שפוי!‬
‫מיאלידנוה • שמורים יהוד לשלמה אותיות של מפוהגדול •<ההא אחרונת‬
‫אשרדופזתאל׳תלאטכרחכ׳אפברטזעלידידבראתריתאמריש לה גנא*‬
‫•ונראה שםקנאזזעל׳וןזדהאתרות«ועל • ל א תאפר<» להאער מנ*שד*‬
‫אוחזן‬
‫•‬
‫י‬
‫ז‬
‫יר‬
‫תפלתי השחר‬
‫׳ •‬
‫׳ןןיתזןלה להתיתד עםהם נ ס ל ח • ח ע ח וםורה א ל י ה ׳חודןםורטשירו סטד׳ן‬
‫' ד ל ח •הניאו ע נ ד ה ותם ישראלהחפצןס בתקיניה ונותכשיט׳ה‪•.‬ומיחד׳ן‬
‫ןותה יהיר;סור נ ע צ ס ח ואוםר׳ם בשכםלו* וזהו הכוונה שצריך לכי׳ן בברוך‬
‫*'פ* וכשם שביחודשםע תקענו ט נ ת ו י ח ו ד נתפארת*‪.‬שהוא ס י י ם קרנוית‬
‫המזבח • מערנ׳תדדוטית • נ ך צי׳כ׳ן אנו ננריךשם להעלות את השנינה סן‬
‫התת ‪ W‬החכםת • נ מ ל ת ברוך ששס סקור הנדבות כולם והיא יוד ראשונה ש ל‬
‫שם שס־ה׳א הבינה• הנקראת שס נ ח ל שם עולם היא ראשונה של ש‪ * 0‬ככור•‬
‫הוא ה ת פ א ר ת ס ל ל שש קצוות • פ ל ט ת ו *‪,‬היאהסלמת• היאאתדונה של שם•‬
‫לעולם • שיתקייםה׳הוד לעולם באתחתו ל ועד • ודינו אחדבתלוף אוידוות •‬
‫ויופתחלפת באלף באלפא ביתה ש ש י ת ־ ש ס ד ר ה כך אובהנדזרזוכו • עין‬
‫מתתלפתבחיתבאלפאביתאראשינה‪-‬שסחרהכך• א ל ב ת ן ש ד ר הקוץ זף‬
‫ה ע וכוי * והדלת הכי אחר‪ :‬ונפ בזה הביאו ל ה עבדהבתשא׳ • שאנו א ו מ ד ם‬
‫לשון אחד בחילוף אתוק כזץ שלא‪:‬׳ב׳נו‪,‬הםקטר‪1‬ין ויקפרנועל׳נובעודרשע‬
‫ל נ ג ד ע ד ש׳נא פשית צרק׳נו נ פ ה ר ה כיסינו • כ׳ אז נ א פ ר בפירוש ה א ח ד‬
‫ושסו אחד• ׳ננאכיר •‪ .. -‬ואחזור‪ •::‬לופרמנתה׳היד נקצור נא׳זח חרוש * ־׳‬
‫ש מ ע צ ר י ן ל ק ב ל ע ל ׳ נ ו ע י ל מ ל כ ו ת שמ׳םיוכן ראשי ת׳נוית של שסע יעיל‬
‫'מלכות‪-‬שם׳פ • וכן ראש׳ תיטתישחרית'פנתה ערבית ועיל סלביות ש פ י ם‬
‫?!׳אחםלכותתחגשאותכתןלעדאי־ןמלכיתעכיופסחרה תתעקר י ת ח א כ ד‬
‫נםהרה נימינו • ישראל • הם שלשה ה א ט ת הסכונ׳ס בשנרישראל * כמאמרם‬
‫•ולהחיוצדןלהבריגיז^נותשחיאהרגלהרביעי לעס ה א ט ת ש ה ם ש ל ש ה‬
‫ר»לי ה פ ר כ נ ת ל ו ד ו ת ה ס ר כ ג ת ש ל ס מ ־ א ח ר י ז א ח א נ י פיביריןהאדם העלייז‬
‫הוא שפ ב ן ארבע ת' לה־נו הי אחד • השם הראשון הוא הנסת והיא יוד ראשוג‬
‫»יל שם עפ הקון שלה והואפרשה ראשונה של תפילין שהיא קדש לי • זיהינו‬
‫גינה• הואאלהיסת״פוהוא הנורא ה ע ו ל פ ו ת כ ו ל ם י ו ל ו ה אנו פ כ נ ׳ ן א ו ת ו‬
‫זיהינו ש׳ש‪.‬לי צדועגין עםנוז פרשה ש נ ״ ה שלתטיל׳ן י איה שניה ש ל ש ם‬
‫זו'‪ :‬ניף האילן עץ ה ת ״ ס ע פ שבעים ענ*ין • והיא פרשת ש פ ע שבתפילין •‬
‫א ו ת ש ל ׳ ש י ״ ש ל ש ם ז א ח ד ^ י ס י ד ע ם ס ל כ י ת מ מ ב ר ב כ ה י פ ר ש ת ר נ י ע י ת שי•‬
‫" * ׳ ל ׳ ן • אות רביעית ש ל מ ם •כשכם״לרלקשס ה ג ל ה נשבע הנעתי הראויות‬
‫י ת ת ל ה הסשבעהינלות־שיתסטר׳ןו׳להלהעלותה םקושטתעםבעלד*‬
‫וויהודהראשון לוכד והשני לנקבה •ודזויג כשעת ה ת פ ל ה קול ד פ פ ה ד ק ה •‬
‫וא׳שאלסקופו יבא כשלום* נמצא ל פ י ז ה שביתודן ק ד א ת ש פ ע ה פ ל כ י י ־ ן‬
‫מיוחדת ע פ הסו*ירזתדרךכללד אבלבבדיוןכזפ היא בפרט •חתיא ש נ א פ ר‬
‫מ ו ה ר וונללוזו פרש • והתורה שבכתבוזח תודה שבעל פ ד ו •ויש באות׳וית'‬
‫» ‪ 0‬ע שזזה ו י נ ו ת ו ח פ ש ה ועשרים אותיות• כנגד ה ש כ י ג ח ש נ ק ר א כה כדי‬
‫^וזדתלעילמעסחמיןננלדנר־ומגי^עם׳םשאנופייהדפ ננלץפ ה ם‬
‫נית‬
‫* ‪4‬‬
‫ד ג‬
‫‪_—-—.‬‬
‫'י* י‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫י ‪. .‬‬
‫שדר זזייים י ‪. ,‬‬
‫כ ה וכיה• וגכח זו! היחוד וזר! מ ט ת את המצרי כדא״ו׳&ן נ ח וכהי והם עול׳פ ג‬
‫'כנגד נישער׳ בינה י והאומר ככליוס •ש ל ו תייק ל״עח ומגדיל כח הנשמה אשיי‬
‫חוצבה ממקיס הבינה ומחל׳ש כח היצהר • הוא המצר׳ המצר לאדם בכל ער*‬
‫בתהכולותיוובמועצות׳ו־וכן דורלאהיגלגל־ת אלא בזה הכת• וזהו ויקח ת'‬
‫הלוק׳ אכניס מן ה נ ח ל ־ המ התיבות שבשסע • וכד שוי לון בקלע נעשו א ח ד‬
‫והנחל הוא הויו וקלע עולח אחדבאלפא ביתא של איק בכר •• ו?מש ויחזק״‬
‫דודבקלע ובאבןר״לביחויקיבהושכינתי'• ק׳לערמז ל ת ת יי קול עיקולו שנחצבו‬
‫לשבעים ובאבן היא השכינה ד אכן מאסו הבונים ׳ ואבנא ד&חתלצלםג*‬
‫וםייאת כ ל ארעא • פ ל א כ ל ה א ר ז ב כ ו ח ״ י ‪ :‬ו ב י ה ו ד י ׳נריךשם שש חיבות‬
‫ועשרים וארבעה אותיותבנגדששקצוותדלת ועשר׳םוארבעה אותיות כנגד‬
‫כד תנשיט׳ן שצריך לקשט הכלח בהם והם ארבעה ועשרים מפריס ווי סדרי‬
‫משנת• ובזההנערהבאהאלהסלך־וזהעקר ח׳חודל׳חדתורה שבכתב עכ‪1‬‬
‫ת ר ה שבעל פ ה • ואותיות שמע וברוך‪ .‬שם עול׳ןםיט שבן התורה נדרש ס ט‬
‫טהור מ ט טמא והם בבינת‪.‬׳ •‪:‬ובי׳הודין כננרביתפיות ח פ ל ה ש ל ר א ש י והי**‬
‫‪,‬רמז לעולם העליון עולם הזכר • ותפלח ש ל י ד ש ת ׳ א כנגד עולנו הנקבות‪ .‬׳‬
‫בתפלה של ראש ארבעת בתים כנגד ארבעת אות׳ו'של שם כ ן ארבע ות' וית' •‬
‫ותפלת של ׳ר ב׳ת אתת • םפנ׳ שהיא היכל ומושב לשם בן ארבע •ת'ומה שיש‬
‫בזה י ש נזה • כ׳ הכל אחדות השוה • ואין שנוי ב׳ן זה לזה א ל א כדמיון זכר ע ט‬
‫נקבה־זה עלה וזח עלול זח נוחן תה מ ק ב ל י זח פשפ^ע וזח מושפעיייולענין‬
‫זה מכניןאותםזכד ונקבה‪^• :.‬׳זאהבת‪ < .‬פרשחזיגסוע^יחידימצריךהםיחד‬
‫ליחד באהבה גמורה שלמה בכל לב ובכל נ פ ש דאי לאו ׳הכי לאו‪-‬יחוד ‪t*1W‬‬
‫ולאו אהבה איקר*‪-‬׳ ויש בפרשה הזאת דמו ל ע מ ד ה ד ב ד ו ת כלם רמז ליתורו*‬
‫שבכתב • כנגד חיחוד הראשון ש ל שסע ״ ויש בה םיב חיבות ר‪0‬ז לשם ב׳ן סב‬
‫אשר‪-‬זג־קתומצר הגבורה גוהוא כד׳ ל כ ל ו ל הימין עם ה ש מ א ל ׳ כמו ש כ ת ו ג‬
‫מ נ ! ו • תוח־ן‬
‫כזוהר ט^קיםו •ופרשתוה׳האם ש ס ע ‪ :‬פרט קבלת עול‬
‫מ ב ע ל פ ח •ד&ז ל!חודבברוך שם • וה׳א םצדהגנורת־זחזבה שתיםיושבעינ!‬
‫וו־בותערזמטתםבגללרמזמם בן ע כ מ ה ו א פצדהחהד•‪ •:‬י *יכלול ה י מ י ן‬
‫ע מ ה ש ם א ל נ י נ ל א ח ד ם ח ׳ ף ל ה ב ר י ה ו א י א ז ה נ ל א ז ה זזה כמת ה׳חוד ל ו כ ד‬
‫מ נ י ה ק צ ו ו ת ז ח ע ם ז ח י ג ׳ א ע פ י מ ז ת י ס י ן ו ז ת מ ם א ל • ז ח ז כ ר ח ח נ ק נ ה • זד»‬
‫רהסיםוזהד׳ן־זהפמינחהםר׳ע־איןמנדחסומלוםנץזה לוה• ג ׳ ה כ ל‬
‫אתדותגמיר ואין מ נ ו י ו א ׳ ן ה ל ו ק ב ׳ ף ה ל ז ה הלילה• ואם אנו שזכיריןוםכנץ‬
‫מסות םשוג׳סוענ׳נ׳םסתולק׳שית״טלפי קוצר דעתנוזס׳עוטהשגתנו־מאין‬
‫אנו׳נול׳ןלהמז»הענ׳ן ולתבינו׳ נ י א ם ב ד פ י ק ו ס ש ל י ו כ י ל י ד ו א י ו א ו ל י‬
‫שנשיג הענ׳ןממח שאנו רואקבע׳נ׳גו ט ת ה ע ו ל ש הגשם׳ ־ א ב ל ל פ ע ל מ א י ן‬
‫* » ׳ וחלוק חל‪-‬לק־זלענ׳ןיזזח * ר י ן ו ו ח כ ל ג ה ר נ ה פ צ ר הרנה םאד ח ג ו ר ו‬
‫וז»נל‬
‫‪ s‬־‬
‫‪ ,‬סד‬
‫תפלת השוזר‬
‫השכל להכ׳ן הדברים כאשר הס ע ל מתכונתם• ופ׳ שאינו םכ׳ןא^תם ‪h'H'fh‬‬
‫לו עסק עשוזם־ ולא יבדוק ו׳תשש אלא עד שקים שיד שכלו מנעת ומשנית׳ ׳‬
‫והשאר ׳ג׳תהו עד שינא אליהו *לטיוםלאה הארץ רעת אתיז בט׳'ל׳סםכ<^ים‬
‫מושמתם עדו׳אסרהם׳ש׳טתיבות • •והסרטז לעולטהבא • ג ש ע ר י ב י נ ה ׳‬
‫סוד היובל הקורא דרור לבל •ושבי ה א י ץ * כיבאםצעות לסודהתורה ועשיית‬
‫המצות נזכה להיותןאולימ• ולמען ירבו •טיכס וכוי* וניבה לתתי׳ר! ה ס ת י ם‬
‫שנאמר לתת להס־ ‪ * .‬ר ש ת ו׳אסר׳ש בה צוו׳מצית ציצית והיא םצוד}‬
‫רבת זכר ל כ ל המצות • והיא קלת בעשייתה ולכן עונשה ס ח ב ה ו»דול ב ס א ד‬
‫מ א ד • ויש בה רטז לענ״ג׳טנחליםועצומ׳ט בטנין התוסימ ובשנין הקשרים •‬
‫ובמנ׳ן החול׳ותובמנין הכריביתיבטנ׳ןהאצבעית שמונה לענף וארבעילנד׳ל‬
‫וכל עניןמאו •ט לו שוד ורמז לענ׳ג׳יעליוג׳' כ׳ ל א כנקל׳ושנ ה י א זבד ל ב ל‬
‫‪ : .‬ת ט צ ו ת ו ט ב ר ה ט ק ״ ט ה נ ח ל כ ל ב ך ע ד ט ז ו כ ח ו ט ש ט ט ׳ ן ל ו ב מ ה ו כ מ ה • אלא‬
‫‪«f‬׳ט בה ודא׳ רמז לעניג׳ם נחליט ו ה מ ק ׳ ע אותס מק׳׳מ אתהעולטות* וארז‬
‫ב ל המצות כלם •‪.‬ואשד׳ אדם הפש׳נאיתפומברןגזזפ כ׳ והיובל להקריאדג^‬
‫גשלמות ט ה שאין כן לעושיטהטצותטצותאנש׳טמלוטדה־והטדוט׳ילקו^‬
‫ב מ י אדמ ־ ועלזת צריך כלאדם לתת את לבו לעשות כ ל סצוה ומצוי טתבא‬
‫לידו לשם המצומ אותה ו ל ט ט ט ה ט ה ׳ א לשמו זלטמה• ו מ ת ע ו ט י ז ר ו ט ם‬
‫ובורא טלאך איבכל טעמ שעושיהמציה ו ז » ה ו * ח ל ג מ א ד ט א ד ד מ ט א ו ה ז ׳ ם‬
‫הציציותבידהטטאליתוטניתקכננדלק כלזטן קיט • ויש לזהרא׳ה מהמדרש‬
‫‪.‬גלעצםיהיהאבודגחוכייגדגםיך‪ .‬מ־או׳לעשית ולברן מ ה כיהנה לבויובל‬
‫מ א ח מ ט ו ע ב ד ל ע ש י ׳ ת המצות־ יצריך להביט‪.‬בהםבפיזיאמר כשאימ ידא׳תם‬
‫אותוווכרתס ולשיםגנד שניו זכירת כל המצות כש׳באו לידולקי׳מייאיהכ‪-‬׳נטק‬
‫‪:‬איםםדיצ׳םאיתםעלעינייוזחבקאיתםעם ל ב ו ו כ ל ה ע ו ש ה ז ה ז ס ו צ א בודו‬
‫להדר המצוה ולרוםסהשכדוהרבת טאד* ‪ r‬ל א ׳הו ש א ס •לעץיעליו • ־‪•5‬‬
‫מסלעי^לע׳נמםנומו׳לוולרועמולו ־ כ ׳ ב ל ה ם ו ס ^ י ר א ת טסים • י ק י י ם‬
‫זמוצות מוםיטין לומ׳׳ט וטוגהו׳שגקישדםה ת ׳ מ ת ה ס ד ט ל ש ה וכהיהתש־*‬
‫*ויאלת׳כם אמת משלים ה ר פ ה ב ם נ י ^ א ׳ ב ר ו ט ל א ו ז ם ־ ־ י י ל כ ן צ ד ׳ ן ^ ל נ ו ץ‬
‫גשנדעתןפשיציוסישא׳נוטכוץדהסהסר׳סלו אותן ה ש ל ש ה הבריש ו ה ו א‬
‫&עיותשא׳‪1‬ו ׳כול לתקון ב׳ באוםדואלודפזז תעית ששעבד כ ל ד ם ת ארד׳ו‬
‫ל ע מ ד ת אלהינו ־ ובלאתדיש לוהלק כלאותוה׳ום בעמדת• וכשתסר סהס‬
‫נלא השלים הםנין‪.‬נראה כבעל פוס ולא זכו דלאבד׳ו •להשלים ה ע מ ד ה • • •‬
‫ז א ע פ ' שאיםריםטיש תיקון אס ב׳זם לגויןנטיוזוקשלדציבזנכין וקיים זבו'‬
‫» ע ו ל ׳ ן תשעים עםהאלף ש ל א ס ת שהם צ א מ ן ר השני משורו קויק יאיר •‬
‫ז ר ח ו ד שנ׳ שמות ^ ו כל האבר׳פ פשתלם׳ם ־ ויא טהטיו ווזן הס ב ע ד ש ל ש ה‬
‫©םוווקויק כלאי עולה לוודאומיות הר׳ שלשים ו״ז «עסזפ ל ד*ם * ' * ו ה ם‬
‫ג»ד‬
‫‪,,‬‬
‫ י ס ד ר וזיופי ‪; •.‬־ \ ‪: A‬׳׳•'‬‫״‪.‬‬
‫»‪1‬רו»שלשה ת י מ ת שמסרו מ ק ש להשליט הרט״ח •וכן בערב ימין ב&ו ש ד‬
‫ואפונת במילואה שעולת שלשהשטות בזת האופן •ויא ב ה ש מ ן קדט׳׳ ר ו צ ה‬
‫לומר שתתשוב עסה סכום כ ל האותיות הקודמות ל ה ב \ ף בית עולה כיא כםנ׳ן‬
‫״ ם א ק י ק ה ד ׳ ל ב י ו ו י ן ב שפות ש ל א ק י ק ‪ -‬ו ז ף ^ ש ב א מ צ ע ן ע ו ל ד ז כ ו כ מ נ י ן‬
‫?קויק נהשמןצור״‪,‬יוד למעלה?ודלםטהואו' באמצע״ הרי ש ל ש ה שמות•‪1.‬‬
‫אפהיוחר ט ע לכרןבמלות שהחזן מוציא מ^׳ו* שהן מן ה ק ש עצטךוהוזוי‬
‫אותםלכתתלה על זה ובזהםשלים כונתו‪•.‬־ לכן כ ל ירא שמים צריך שישתדל‬
‫ל ק ר ו א ק ש עמ הציבויטל' במל ואט»טר קודייםת׳ן ל מ ק באותיתיבויתאםנםרו‬
‫הצבור קודםימחרויחיש לימור כר׳ לשתזעזהית׳מתבטקזמס ואם איאפשר ל ו‬
‫להשינם כ׳ רב המקום ביניהם *׳עטודבמקוטווישתוק י ׳ ש מ ע ל ש ל ׳ ח ציבור ‪-‬‬
‫ואחיכינמור• וניל שיועיל לו כיון שהוא עומד בתוך‪,‬קש והנ‪£‬הרמ"מ עצמן* •‬
‫ויאפר ‪ :‬אמתו׳ציב מ ל ה במלה והוא שבח ןדול ונורא ר ש ב ת ה ל ת ו ט ו‬
‫ויין‪ :‬ואלף של אמת ליחד השני שםות שאםרנו *והם כולט תכש׳טין ל כ ל ד ז‬
‫ליחד אותה עמנעלה‪-‬יהיאםרננ׳תאדל׳תבה טיט׳ •ושמעתי ש ז ה ה ש ב ח ש ל‬
‫א ט ת י צ י ב ש ל ח ו ב ג ׳ ה נ ו ל ה ש ה י ו ר ה ו ן פ ט ׳ ר ו ש ל ם ו ל א ה ׳ ו ע מ ע ז ד א בבבל‬
‫ושלחעזראאחר׳הםולארצולעליתבאטרמשכיון שהיו ע ת ד י ן ל מ ל ו ת‬
‫• ע ט אחרתובית המקדש עתיד ל׳חרכ לטהלנולהכפ׳לי*וננו פ ע ם א ח ר ד !‬
‫»וב לנולעפידבטקוטנו ולעבוד א ת הי ושטעות׳ ש ה ט אונשי טול׳פולדו‬
‫והקרובים אליהפ • וכדי שלא׳הז׳קו אותם באגמירשעוםהסוייאפנמחל׳לזד‬
‫כתבו להם זההשבההזדולוענ׳ןהשלשהנלץתוחגאולויד הגרטו׳טיבר־ד׳*‬
‫בו שמונה פעמי' אמת שהמכננד שמונה נאולות • ארבעה םהם נפצאי בפצרימ‬
‫כסו שרמת בפסוקולקהתי וארבעת בשאר נל׳ות • ו ת ש ל ו ם השםונדז אפר*‬
‫גאמתובאטינהובאמת אשרי איש וכוי והט ארבעהוכר׳מ וארבעה נקבות•״‬
‫וצריך‬
‫שהנאולהעת׳דהלה׳ותבלתהיתםכהזכר־ו׳היהשירהרשבעה•‬
‫למפוך נאולה ל ת פ ל ה •והוא ח העז״לפ׳ם עם מ ל ג ו ת שהיא ת פ ל ה לעב׳ דליי‬
‫ל ה מ נ ר פ ה כ ל ו פ • וצריךלפטון אותהעפ צדיק • והוא ה מ ש פ י ע בוו ובשלוםו‬
‫׳ ה ׳ ד ז ל ה ש ל י ם ו ת ו כ ל ע ס י כיסוי ע ם הבמן דאו ה מ י ן ע פ ד ר כ ו ל ל ע ט ו ד‬
‫וכשא׳ןלבנין׳סורא׳נוםתקי׳םולאיוכלעפד־ואעפי ש ה ׳ * * ל מ ט ה וד!ו*<‬
‫ויטעלה העליון נושא את בלשלטטוד היפנו ההוי שאסרו ר*לנא י ר א ה ש ל א ‪.‬‬
‫גםדת ב ש ר ו ד ס ט ד ת ה ק ן ה ט ד ת כ ש ר ו ד פ ה ו א מ ל מ ט ה ומשאו מ ל מ ע ל ה * ז‬
‫הבל הקבה אינו כ ן הוא טלפעלתופשאופלפסה׳וזהואשכתונסופך ודי ל כ ל‬
‫וזנופל׳ם *והם ה׳דודיטפטמ• ואהר שמיהדאלו ה ש נ י ש ט ו מ ! א ל י ש ר \ ע מ‬
‫ארג• שפת׳ צר׳ך להפש׳ך ה ש פ ע העליון פ ן הבר־כההעליונד! ד ד א הבינות‬
‫קשירת בטה ש ל פ ע ל ה היפנה • ת ה ו ופי י‪1‬יד ת ה ל ת ך ר״ל ׳פש׳ך ת ה ל י ת ך‬
‫מהיא הנינהחנקראתתהלה * ושפתי כינו׳ אל הס‪6‬ירה ש כ ל א' ‪ pnp‬נקראת‬
‫‪t‬‬
‫?‬
‫‪y‬‬
‫‪T‬‬
‫יי׳‬
‫‪ J ~ Si‬י « ל ו ן השחר‬
‫י '‬
‫*פיחכםניןשכ׳גה• ברון ח כ י ר ע כ י ד ע כ ב ד י ן • ו צ ד ן ל ע ש ו ת הכרעת‬
‫גשתיס • חהושאסרנוהכורעכירע •וחסלהוריד השפעראשונה סן ה ס ק ה ר ו‬
‫העליון חוא היוד אלי ההיא דאשינזז שלי ט ס וליחד א ו ת ם • ש נ ״ ה להיריר‬
‫ה ש פ ע ת ן הה״אראשונחדרןהקו סן הויואלההאיאחרוגת •ולייחד ה ו י ו ע ם‬
‫ת ש ש קצוות עם ה*א אתחנה •ונמצא ארבעה אות׳ו שלי שם מקיושרויוםשולבות‬
‫ו ז ע ם ז ו ׳ ח ו ד נ פ ו ר י ו נ מ צ א ש נ ״ ח ו ד ן א י ח כ מ ה ו ב י נ ה א נ א ו א פ ה ׳ ה ותפ״א שם‬
‫שלי כיו ו ת ז ה אתדושסיאחדזכן עולין שם ארבעה אית׳ות כיו • לרמוז דזשני‬
‫יחוד׳ן איוא' יכני השפע׳ב׳א איית׳ העולםי^ס הנקרא ב ח ן שהוא מקיר תברכו'‬
‫זלתבראוחו עם ההיא אתרוגה יזהו בריון אתה ־ וכלי!הווקף זוקף ב ש ם • צ ד ן‬
‫לזקיף שני פעמים נראה היא אחרונה עם הויו •ולחבר ה״א ראשונה ע ם היוד‬
‫הוה־א עיקרהכונה לחירייהשפע בפלברון מקוצו שליוד ע ד ה ׳ העולמי' עפ‬
‫ה ע ט ר ה שהיא את את הייולזקוף העסרה םלמטהלםעלהבפלת ה' ‪11‬ה׳‪1‬ו הי‬
‫» ט ט קצוות־ ואלינו היא היא ראשוגת ואלת' א מ ת י מיוד שהם אלה' אברהם'‬
‫הכיפה ואלה' יצחק בינה ואלה' יעקב כתירכסודהדעת־ה^ הגדול הסידה!בוד‬
‫ןכיריהוהנוראתפא״רת־אלעליון נוסלהסדים טובים בתר עליון‪.‬ה״נ־הונר״‬
‫הסד׳ אבות נדו"לה;כזדה תפיארת •זסביא נואללבניבניהם ־ ג צ ה הוד יסור •‬
‫ל ס ע ן שפו באהבה םלכות־ברוןגשנ׳כריעותבשנ׳היתורין׳הויה עם אתדז‬
‫ז‪ '7‬לזקיף ב י ה ז ק פ ו ת ל ה ם ש ־ ן ה ש פ ע ט ן ה ח ס ד ש ה ו א מגן א ב ר ה ם ׳ זצרין‬
‫ה מ ת פ ל ל שיהיו עיגלו למטת בכנסת •טראל •ועיניו ל מ ע ל ה ל ה ו ר י ד ה ש פ ע‬
‫זהנרבה םםקיר הבדכו' * ולא •חיה חוצץ גינו לבין הקיר • שיסיר כ ל המתשנו*‬
‫»לא •היה דבר פפס׳ק ומבד׳לבין כונתו לתפלתו לא יהיה קרוב בשפתיו ודחוי‬
‫שכליותיו‪•.‬זק׳רה״גושבעהכדאדםבחזקיהפנ׳ראל ה ק י ר טכלםנ״ותו‬
‫*סחשבתולאהיה כ׳אסנקירלתבראותהעםהיסודלהזקולק״ם א ו ת ה כפו‬
‫*זאמרנילפעלהשאסא׳ן׳סייא׳ןהבנץעוםד־וענ׳ןזאת ה נ ד כ ה נ ח ל עד‬
‫נואדזעלזהאמחחזלאםלאכיץגאבותי׳תיירו׳תפללכיבה תלייעיןכל‪,‬‬
‫ו ז ת פ ל ה ־ ו א פ ת ר ז ל כי‪ .‬ה ש ל ט ה ראשונות ה ד בעבדשמסדדשבה לרבו י צ ר ן‬
‫» עסודב ראהו«׳מזזוהפכנגדשלשהאכותהעולמהא' מגן א כ ד ה ם ש פ ד א ו‬
‫דקיבה פאוד כשדים סכבשןהאוךזמןהמלכ׳' י פחית הםת׳יכנגד •צחק שפרוד'‬
‫גשפתוחזתיהויכן עתיד להת׳ותםת׳נו • ה א ל ה ק ח ש ע ל ש ם והקדישו א ד ן‬
‫קדוש׳עקכ־זהואה׳ח ש ר ש ה ק ח ש ח שהיה פשולש בקדושה מ נ ח אברהם'‬
‫ייצחקוהואהשלישי־ולזהאנומקדשיפ מ ש ש פ י ם בבדכההיאית ע ל כ ם‬
‫מ נ ת ק ד ש ב ק ח ש ת ש ל ש ה אבות וכולם קדשו אותו והירעני פבעיישכי בעולי‬
‫מ א ז לא נפסק קחשתו פן;העולם• אתה הונן היאהראשונה ל ש א ל ה‬
‫ע ו ו ל ת הדעת זהחכפה גאדפ פיכ םםנו ה נ פ ל • ולכן צרין ל כ ק בה כראוי ‪-‬‬
‫‪ I'Jjo‬שאלת ה ד ע ת ו ז ע ע ח ל ח נ ץ הוקי הדת והתור* ע ל מתכונתם כ א ש ד‬
‫הס‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫״ *׳‬
‫• פ ד ר היופי•‬
‫‪ BS‬גי פ ח ו ס י ה י ע ת והשכלאדם טועה ושוגה ואינוירע איזה הדרך»שכק איי*‬
‫נ ׳ אין בור ירא ח ט א ולא ע ם הארץ חסיד־ וזה עיקר השאליה מצו״ך האדם‬
‫יישאו' באת הנוראיתוית עדותן ליו שפדי ודעה ישר יודע לכוץ א ת ה ר ד ן א ש ד‬
‫ידיך נ ח ואיזו הדרךישבון איד וידע למאוס ברע ולינחורבטוב ־ ב׳ כ ס ה ב נ י א ד‬
‫יש שחפצים לעשיתמצוהו׳מ שני דרכ׳טלפגיו ואינו •ודע איזה יכשר דזזדז‬
‫או זהובאיזהמהמ׳מצא חןבעינ׳ אדוניו ואיזה םהם הטוב וידשר נפניו־רס״ם‬
‫נ ח ברוך חונן הדעת כ• הוא אשר חנןליחכפים הקודמים ד ע ה והשכלי כיוסף‬
‫בדורוופשהבדורו ושלמה בדורוורניםכיוצאבהטבערךדורפ* השיבנו •׳‬
‫צריך לשאול אחד הדעת תשובה כימתוןהדעית נותן אדם א ת לבו ח ט א י ו‬
‫ועתותיו ויודע בטח חוא ר ע ופר עזבואת ה' זיתיו ו צ ר ך להתעורר ע ל זח ולצופ‬
‫ו ל ב כ ו ת ל פ ב ׳ א ל ה י ו י ת ו ׳ ת ש י ע ש ה ע מ ו כ כ ל נ פ ל א ו ת ׳ ו ו ׳ ע ב ו ר ע ל טשענוו»ז‬
‫׳דין אותנו כערכו אלא כערכנו כיםהופרקורצנוויצרנו הרע ופר הוא הלוחם‬
‫עטנו בכל עתועונה להעכ׳רגו ולהשכילנו מלפניו ובסבת ערך זה אין עונשנו‬
‫נ ל ב ן סרוגה וראיס אנו שיקבלנו אחר הוושובהההיגנת לגוענין כונתהברכ'‬
‫הזאת לנקשטאתלהזנו׳בניעוישפילגאותיצדנותדעוישעבד^תר ל ד ו ד ת ו‬
‫וכלמהשעברנווחטאנןבסבתתחנולותיוזטלחטותיו'יחזירנו ל ד ע ר ן א ח ד ר נ‬
‫שלא בשוב עודלכטלהויקבל בחמלה תשובתנוכ׳ ימינו פ ש ו ט ה ל ק ב ל שבי‪/‬‬
‫וארך אפים היא אפ!לולרשע! •ויסיים בההרוצהבתשוב'כאשר קבל תשובי!‪.‬‬
‫ראובןהצריק אשר שב א ל שקו ו א ל ת ע נ ׳ ח ו ת מ ח ל ל ו איתו עון כדכת׳נ ויהיו‬
‫בנז יעקב שניט עשר• ס ל ח ל נ ו ‪.‬אחרש^זחשובתאר׳ךלמאוז* םחמידו‬
‫וסליחה כ׳ כ ן דרך השג תחלה ‪ h v‬שיתקן ירךיישרלפניו ויחזירהו מןהדרף‪.‬‬
‫ה ר ע א ש ר ב ח י • ‪ '•:‬ואחרשחוזרבוםבהשעשהושב־ונדזחרט ט ב ל ט ע ש י נ‬
‫ךזרעים וטפעליו ה מ כ ו ע ר ־ ם ו ה ט ק ו ל ק ל י ם ש ו א ל ט ת י ל ח ו ט ל ׳ ח ח עליהם‬
‫מ ל א יזכרו ו ל א י יפקדו ו ל א י ע ל ו ע ל ל נ לעולט • י ו כ ן ב ת ז נ ש ו ב ד ב נ י ם‬
‫מונביט תחלח ואח״בארפ^טשונות׳כט יושואליייאנותחלהעלהחטא׳ שהם‬
‫השגגות עברות הקלוי• ואהר ע ל ה*שעיט והס‪-‬החםורות ‪ v‬כדי שתהיה תפלתו•‬
‫מכזינתיםקיבלח צריך שבזםן‪ .‬שיזכור חהטאיםאו ה ת ר ד י ם אריך שיעלו ע ל‬
‫לבו החטאים או הפשעים בעצםס כול אי םקצתם כ ד ש׳כנע לבו ה ע ד ל ד כ ד ן‬
‫יותרגתפלתוכיןדתפלחבלא־ כונהא׳נהטועלתדבראדדבהםזכ׳ייות'עונותיו‬
‫ואנו טזכ־ר׳ן בח א ט טצדחיפ׳ן‪.‬וחשפן‪• 1‬אבינו ט צ ד ה ׳ ט י ך ו ט ל כ נ ו סצד ה ש פ ל‬
‫ואוטרי' כ׳ אל‪!9‬וב וסלח אתהלוטר שיגבר היט׳ן ע ל השמאלויטחול לנו ט צ ד‬
‫החסך חגטיר מאינו חפ\נחשתתו* עולפב• רחסיו ע ל בל מעשיו• ויס״ם־בדל‬
‫חנון הטראה לסלוח כ׳ הוא הפרכה עמנו פחילה ו ס ל י ח ה ככל י ו ם ו א ׳ נ ו ד ן‬
‫אותנו כסעלל׳נו וכםעשינו הרעים לא עובר ע ל פ מ ע ו פ ו ח ל וסולח ב כ ל מ נ ח‬
‫גשנה ולא‪,‬היה פן הראויאחד מ ש א ל נ ו מחילה ע ל ח‪0‬א א' ונסלח ל נ ו ו ה ז ר ע‬
‫לסכלע‬
‫‪,a‬‬
‫‪:‬‬
‫‪u‬‬
‫* יי ה פ ל ת ה ש ח ד‬
‫י" י‬
‫<‬
‫י• ל־‪ :‬לסכלנוושנ׳נו מ ‪6‬עפיש שליש שיהיח מן השורה ׳*׳מחול" עור אותו עץ ואותי‬
‫*שעועביםרבהלנוסחילהוסליח' פעס אחר פעססטובו הגדול אש‪-‬סטיב‬
‫עמנו בדחפיו הרבים וחימדי וחתן ברוב חהד׳וז ‪ -‬ר א ה ״ נא גאולה אחר‬
‫‪ nrvhff‬ב׳ אין דינו נח ואפשרות ללמוד התודה וליק״ם הפציה נראו• בהיותנו‬
‫‪8‬יסנעים בנין וגלינו בתיך הגלית המר יהנמהר חוח יאין אנייביליין ייעשו את‬
‫בלי אשר איתה נפשני מבינר המשא יעיל הבנד אשרהכבידו ענייני אייבינו‬
‫זבסבת וההחיטאיס סתרבייכ׳ לא עם האיץ חס׳דואיז נור ירא חטא ואין ז‪5‬יין‬
‫מיעםוי לנובנגיהחטאועליהאנוסתחננים'ופתפללים»זאלבשטיםייאי•‬
‫גענ״נו ויגאלנובקיינ םן הגלות הזה ובבן ׳היהאינא לשלותניינובל עס־ר‬
‫לעסיקבתירה יבםצותבראי׳ובבןנםצאחן בעינ׳אלהינוול* נ‪:‬ואל׳ךהטא‬
‫זלא לידי עבירה <׳ בלע המית לנצח יםלאה הארץ דעח את ח • ‪ :‬וםס״ם בד•‬
‫גואל ישראל כ׳ הוא אשר גאלאת אבותיני ממצרים ימן הגלייית יהשעבידימ‬
‫אחרים והוא הגואל אותנו נבל •ום ויום בהיותנו בגלות מבמה צרות צרורות• ׳‬
‫דפאנו •רפואהאתדגאילהספג׳שבלזםןשאדםעוטדנגלית אונצעראינו‬
‫עיםדעלצערו יעל חוליי מצית עקר השעבידוהגלואנלאחר שיצא מאפית‬
‫השעביד לאיר אז׳ מרגיש התיל׳ יהמנאיב נמש בזוהר בהרבה׳מקומית ילזד!‬
‫אניםתפלל׳ן לשית שאחרש׳גאלניבקדובירפאאתמכותניואית מנאיננו‬
‫ש׳ת׳ה רפיאישלסהסכלונל שלא נצוזער משימ צד לא משעבוד ילא ממכאיכ‬
‫זנה׳ותצו נגלות צ ד ן להתפלל שיתן בני כחזאז׳דות חיל לשכול עול הגליית‬
‫וירפ י»כאובני ומכותינו המחליש את בחנוואת גבורתנו •'׳וזות ועיר צריך לכוין‬
‫והיאעקרהכמהלבקשמאתאלהינוירפא אותנו רפואה שלטה בד׳שנה־ת‬
‫םוביסבריא׳ם וחוקים לעסוק בתורה בראו׳ולשמורכלהשציתיכייןיכשוי־ד!‬
‫צ׳־בהיוחני חילים אי םדיכים טםנא‪ 51‬אין גירינו לעשית חמצוהינראו׳ וםס״כ!‬
‫בה כ׳ אל רופא רתמן ונאמן אתה להיותי צ׳ הרפואה היא מאי*י ובידו כ׳ בידו‬
‫גפשיאהח״ס יהסתים ינידי נפש בל ח׳ יסבלעדו אין טיחץ ירופא יזש אנ׳ ‪'h‬‬
‫יי*אךאציולאאחר• ביצנו" &רנסה אחי רפואה שכשהאדם חולה אינו‬
‫גזנקש על המזין אבל אחי שנתלפא סנק׳« ׳*הד^דנסתו לחיוי להבריא נופי‬
‫ונפשו וווייך לצוץ לבקש מאת אלהיינו׳ז־סץ לנו פרנסת•* ו מ ו ת נ ו בנחתולא‬
‫גצעיניזתיילא נאשייולאננא ליידי ם*ת נו שפתנת&עיטהוחיפח מדינת‬
‫לא ליד היהטלאה והרחבה ב׳ היא וןוםפרנםאתבלה־‪1‬יל‪6‬צל‪4‬נצללומקיני'‬
‫) ‪ D W‬יעדיביצ׳ ציצים יק היסין לאצ־יא׳נו«**י‪*1«1‬יי«׳»^צח פןילחו*‬
‫גןהשם׳םיניוזם^חח הטרנטה והטייןילא ב׳יימץי ציצ^ייו&יתח איו ידיך‬
‫ייי־"י יךיגפינסהאנינייקש׳ט דייסטאת ייהייאיייתי יז ג עיקי ויזםזון‬
‫ומפרמוהאיגילהווהניהקהעילםאלאבדי שנתיהילעיייייאתת הלחינו‬
‫מעסין‪0‬זודתווגק״‪0‬פ«תיוג^ה כל האמולידצץעצשני לחיותנו בייא&־‬
‫וחזקים‬
‫» ‪J‬‬
‫‪.‬ח א‬
‫'"׳'־""י‬
‫י‬
‫נח‬
‫ז‬
‫‪€‬‬
‫'^‪j‬‬
‫•&יד ‪ •• ovn‬י י‬
‫י‬
‫וחזק׳םבדישנוכל לענוד ענודה שלטהוהגונח ולא שנהיה ח ו ל י ם ' ו ח ל ו ש ה‬
‫ומתים ברעב כ׳ א ע פ ' שתהיה כונחנילענוד ואבו‪ -‬חגוף שהם הבלים אשך אנו'‬
‫עושים בהם הםלאבה שנורים ונפסד׳־ איך נוכללענוד ו ע ל ז ה כ ל םה שהארם‬
‫עושה לתועלת הנוף ולבריאותו עם הבונה הזאת ם«וה ח ח ש ב ל ו ו צ ד ק ה ויפה‬
‫הוא עושה • םלבדאם הענה;ומוכרי לשברו ולהבניעו ע ל עכ׳ריישעשיוצר׳ן‬
‫‪0‬׳ שעות שישלם מה שעות וצריך לענות נ פ ש ולשבר נופו ונשסתו ואפי‪ .‬יבא‬
‫ל׳די חול׳ ל א י ם נ ע מפנ׳ זה כ׳ יותר טוב שיחלה נ ע ה ‪ f‬ויתקן‪.‬מעשיו ומשיאכל‬
‫ז׳שתהוינ׳חחבללעהבואעפ*שיעשה כל מצות שבעולסאין ענשו מתנבד!‬
‫ספני זה כ׳ עונש העבירות ע ב •שא כ׳ האומיהקנח ותרן׳ותרון מעוח׳ כ׳ ה כ ל‬
‫נ צ ד ק וביושר ואין שכר המצוה מנכה עונש העבירו־־‪ ..‬י ולכן ר א ו ׳ ל כ ל נ ע ל‬
‫נ פ ש שישקול העניינים וכפ׳ ההנאה והעונג שלקת הנוף נ ע ש ״ ת העבירה בך‬
‫צריך שיפרע ספנו בהיותו בעולם הזה בשברון מרתנ׳ש והכנעזת וענו׳ נ פ ש‬
‫וסיגוף הנוף ש׳עלהזה כנגד זח כד׳ שיחיה נקי וסצורף לעולם הבא ויפה תעני'‬
‫לעביר'באש בנעורת שממעיט' מ ע ט ט ע ט ע ד שמעב׳ראותה החטא המקטר!‬
‫לפני ב ו ר א עול& ובכן ע ל ת ה לוארונד‪ :‬ל ש ל ו ח ו ׳ ‪ • , ,‬ו א נ ו ם ת פ ל ל ׳ ן ס ח ם‬
‫ע ל השנה כ׳ בהיות הטנה‪,‬טבורכת ושבעה מכל טוב הכריות •פותובר׳אות מ כ ל‬
‫טוב כ׳ כן דרך השנים הטובות טובות מאד נ ׳ הנותן נע׳ן זפס ה ו א נותן וזד!ו‬
‫שתיקנו לומרותה׳ אחריתה ה׳׳ם ושבע ונויומם׳׳ס נ ה םנרך השנים כ א ש ד‬
‫בשופר גדול א ח י‬
‫וזקע •‬
‫נ׳רך שנתו‪',‬טל יצחק איעה מאה שערים‬
‫שבירכני ע ל השנה יעל הטובה י ע ל זזנרכ‪ n‬אגו ב‪1‬י‪*»61‬ל»ן מ י ם ה ר י ח י ש ה‬
‫חריתינויגיע ה׳וםשנאמר בו והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול י ק ב ץ פזירנו‬
‫מבין הגיס ונפוצותינו יכנס מארבע כנפות הארץ ואין ענין נרבה זו כענין ברכי‬
‫דאה נא נענינו שעג׳ן איתה ברבה היא ל ה ת פ ל ל שיגלו ׳שדל םצרת השעבוד‬
‫בענין ש נ ש נ נ נ ח ת ולא בצער וענין ברבה יו ע ל קביץ הגליית יכניס ניחנו מך'‬
‫כנפות הארץ נארצנווה׳א ע ל ב ׳ א ת משיהנו‪.‬ש׳גלדזבטהרד‪<^ 1‬מי«ו ‪* v m‬‬
‫מטובה ל נ ר נ ת השנים ג ׳ אחר מנוחת הגוף ממכאונץ וממטתיו ו ה י א ה נ ו ג ע‬
‫ל ע צ ם י ל נ ש ר ו א ה ר ה פ נ ו ה ה ש ל מזימת ופרנסה וחיאגם היא צורךידגיף א ב ל‬
‫אינו כ ל כך • נ ש ל יוחד שהיא מנוחתחשקס ובטחה נארצוחנונאשר נ ת ח ׳ ל ת‬
‫קרוב קרונ קורס ב׳ חםנקש מ נ ק ש ה ק ל ק ל ת ח ׳ ל ח יחדנר היותר מוכרח נ ם ו‬
‫מ א מ ר ו ר!לוםסיים נ ח מקבץנדה׳ עטו <שרל ל כ ו ׳ ן א ת א ש ר ק כ ץ גדזז׳׳מר‪1‬ז‬
‫מ ג א אשר נניו מפוזרים ונדחים טםנואם יוסף שאבר ס ס נ ו ו נ ת ״ א ש אם שטעון‬
‫ש נ ל ק ח נ פ צ ר ׳ ם א ם נ ג ׳ ס ן מגפחדעליונולםקכצגש ל ו נ * ‪ $‬ו ו ד ‪ 1‬מ מ ח ‪ .‬נ ה ט‬
‫שמחה גיולח נ ן אנו מתחננים ל א ל ?ת ו ד ו מ ׳ ק נ ץ נ י ח נ ו » « ו ד נ ו א ש ר נ ט י ‪.‬‬
‫מאות העולם וגת׳ת ל ע ס אתד»׳שטס גגי אנ׳גי ישראל ונשפו! מ י‪ .‬־ מ ש ׳ נ ו ו‬
‫שופטינו ם‪7‬ך‪ 0‬מ א ת ר ק נ ו \ היל׳ית תחזיר מ מ ר ח ‪t i r o w e n . p Y n n n r v S‬‬
‫ויתווז‬
‫‪.‬‬
‫<••• ‪n‬‬
‫;‬
‫ך ‪,.‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫ייי‬
‫» ‪ 4 ^ X ' i V‬ל ת משמר‬
‫י ויהיווזןםטזוזייןלטקוט' נ א ס ר נ ת ח ל ת נ ט ו ‪ Y e w n y w ' m‬גנדאשונוז‬
‫מו־אנו פתפלל׳׳שינאאיתיזפןשהתור׳תתקייפ נראו׳ ו נ ד ן ב ד נ ׳ התורה נראו׳‬
‫גוי! ובשורת בל׳פחדואיפה• וגפ חיועצ־פ ו ה ם ה ח נ פ י ם ו ה ו ק נ י ם פנדזיג׳‬
‫הדור והטלכות*זזודלפקשחבע‪.‬י\שיצא לנו לכבוד וליד* ‪ rvrtsc‬כ א ש ר‬
‫ו ה ס ר מטנו •גון ו א נ ח מ‬
‫‪ nn‬ב ת ת ל ד ! ו נ ת • בגוים ר ב י ד בדעוד! •‬
‫הענ׳ן הוא ני נהיותנונגלותא׳ן אנו יכולים לקיים הטצות וחתכראי׳ אוםצרת‬
‫השעבוד או פפעוט הלבנות ם ח נ היגון והצרותולבן א« טחפללי לשיח שאם‬
‫תעינובדןפדתאונקיים הפצותשלאק״פנואותוכראוישלא יאשיםנו ע ל‬
‫גי א׳‪ 1‬אדםנתפס על צערו ואין לדין אלא פ ה שעיניורואורוולאזרם לנו‬
‫התקלה ומעון ניאם היות לנויגק ואנחה מעטרות נפשנו בגלותןו אבל לעתיד‬
‫»םיר ספנו ינון ואנחת ונכן יהיו הםשפס׳ם נעשים כדת ו נ ד ן נצדק וביושר ואו‬
‫וםלון עלינו םהרה ני נזםן היותנו מלות חיו אדנינו פלילים וכסעה םכריהיס‬
‫אותנוללנת בחוק׳ דתם ולעשות כחנית' «נל ליל ש י מ ל ח עלינו ם״םה ויראת‬
‫\עיני העפ׳ינפלאות׳ו כח?ל וידעו הכל כ׳ הישופטנו הי פחוקקמ היםלננו הוון‬
‫ושיענו ולא׳אפח עוד נ׳ צורם םכדפ והיהםגירס וחותם בה פ ל ן אוהב צ ד ק ת‬
‫וטשפט כי באמצעות הםשט‪,0‬ווזדין הוא סולן עלינו כי האוהב םשפם• •‬
‫'לםלש׳ני! ‪ .‬אחרשתתפללנועלהדיןועלחפשפטאנופתפללייעלהרשע׳'‬
‫והמסרים ווזםוקש׳ט עלינו ועוו שיעקרו ויאבדו מן העולם כי באםצעות הדין‬
‫‪ .‬י ע ו ל פ עופו ע ל קיוטו וכל זדם ועושי רשעה כלים ואוגדם וכל עולה קפצה‬
‫פיה\‪1\».‬ודן״‪6‬יג‪0‬י‪6‬יימ‪0‬זר«וי«זת‪0‬מגת‪9‬יגי'יריק גוהר עיין הכיתוב וכל‬
‫\ טרגי רשעים אגדע תרוססנה וגויתהו םפיכוח אלו חשתי ברכות • ו צ ד ן ת פ ל ת‬
‫ו ם פ ל ת הרשעים כ׳ כשיש להם לצדיקים םיניט ועושי רשעה לפניהם ו א י נ ם‬
‫יכולים להכניע‪ 8‬ולהכריתם פן העולפ הס לשיכים בעיניהם ולצנינ׳' ב צ ד ה ם‬
‫ואינם יכולים לעסוק בתורה כראוי שצריכים להשיב להם כ ג א ו ל ת ם וכפי‬
‫העולחבלבותםופבטליפזםנםבובר שלא םן הראוי והוא צרח גדולה ל ה ם‬
‫ולדת האפתולנלפהג־פ׳טבתורת השיתאבר בהכרתם פן העולםובהתבפלנ*‬
‫גלאיעלטקוםוינאנשלוםיעיסקנתירת ואין פוצה פהתאת ה ת ה כמת ך ' •‬
‫שחקן הברכה הואת ביבנה עט היות שאנשי כנסת ו ע ח ל ה לא תקנוה»‪1‬א מפני‪.‬‬
‫• ד א ת שהצרה הזאת גדולה ורנה פכל צרות תקן אותה בפי כ ל ישראל ואעפ*‬
‫שאיתפהפלשינים בטלו פוף טוף הנרנ נשארה נםקופחכילעולפ לא נ ט נ ע‬
‫‪0‬ן העולם ס ע כ נ ע ל ידינו לולי חישייח לני • ואש צדיקים וחםידם ושאדייעסן‬
‫ופופד״‪0‬וגרוהצדקהםמ'םדדגיחזולםעלהסזו‪:‬ואעפ*שחסידיםגדולים‬
‫(‬
‫‪»0‬דק׳‪«00‬י»שנא יקדאתרופסנהקרנו צ ד ק ׳ ג ו י ה צ ד ק ה פ א ש ר ח ח י ׳ ק ר‬
‫נ ו ח האטת ם י נ וסגפשוח*תשוני‪.‬ם פשארהעס‪1‬נפרק׳ ר א אםישהס חנר׳ם‬
‫‪ m n w‬י מ י ״ממנן א פ ׳ ת י ^ ל נ ל אשד ו א ו נענין ח ׳ ס ‪ -‬ז ע ל י ט ׳ ה פ ו ר ח ס ץ‬
‫׳ ־ ־‬
‫״ ‪* ,‬‬
‫*‬
‫‪5‬‬
‫• « ד ‪• ovn‬־׳‬
‫ידי‬
‫• א ע פ ' ש ל א נהיה ט ה מ י מ ו ת הנזיאפ*ה עלינו יהטו רוזםיו״להוס עלינו לראות‬
‫בצרותינו ותליאותינוורחפיניוזה ענ׳ןייהמירחטיןבהביט תלאות׳גווצרותינו‬
‫בעניןשנאמרהטוטעילודחטארחפנוובויואומרותןשט‪-‬טויכ ל כ ל הבו‪$‬תל‬‫• וכוישא עטי שאין טעשינו בל כ ן טיושרייהכטחתינו נדולח וחפצנו לעשויחפ צי‬
‫‪.‬ותהיח בינתינו דצו׳יאעפ' שאי ן ט ע ש ע י רצוייייותן חלקנו עט אות שהבטתתט‬
‫‪,‬נאמתרליבהבטחח וטעשח• ושים חלקנו עטהט כיון שהבטחתינו זדולחיזת‬
‫וענין תרוטפנה קתו' צדיק ויבושו בל ע ו ב ד בוים חםתהלליט באלילים וזהו ל א‬
‫יכבוש מט יבושו טזבטחתס ואנחנו לא נבוש כ׳ בשטןהנדולבטחנו ןעלחסדןי‬
‫נשענו ואין כבוד ל ש ט ן שנבוש בהבטחתו ח ל ׳ ל ח כטו שאפרולא תכל׳ ל נ צ ח‬
‫כ ל ה ת ו ס י ם ב ן • ת ש כ ו ן • א ח ר שקרנות ה צ ד ק טתרומטותיבהבטחת ויבושו‬
‫דבהלו כל עובדי פ ס ל םבקשים בנין ׳ ת ש ל ט כ׳ זאת שטחח ח צ ד ק בשלפודן‬
‫נ ׳ בהיות חריכה בעונותיגואיןשחוק בפינו ואנו צר׳כ׳ן לחתאבל ע ל י ה ו כ ל‬
‫שטחתנו נהפכה ל׳ןון ואבל אכל כשתשכינת תשכון בחין׳רושליוחבנין •היוו‬
‫שלט כדאו״חיח שטחתנו שלטה בעהיבשלטות וזה ע ק ה ד ו פ ל ת נ ו שיתשונ‬
‫השכינה לטקוטחכאשר בחחלה והצדיק יבא בעיר נ׳ה׳ה ח ע ו ל ם טתוקן ע ל‬
‫ט מ נ ו והבל יהיה שלט ‪-‬י א ת צ ס ח ד ו ד ט ל כ ו ח א ד א ר ע א ג ע ׳ ן ט ל כ ו ת ד ר ק י ע א‬
‫ואיא להיות העולט מ ל א ל ט ע ל ח כראוי‪ ,‬נשלתותאם ל א יהיה מלכות ניח דוד‬
‫לטשה עלםכונוכראי( והוכן בחסד כ ס א דשב עליו! נ א ם ת נ א ה ל חדויהיד{‬
‫השם שלט והכסא שלט יאנו חותטיט בה סצט׳חזקרךשועירטז לדמי‪.‬שנטשת‬
‫נקרן המשתה ימלכיתו נטשכת לדור דיר׳ט כדכת׳ב ודוד ע ב ד נ ש י א ל ה ט‬
‫לעילם י ־ שמע קילנו ברכה כוללת כ ל העניניט ויכיל האדמ ל ש א ל ג ח‬
‫כ ל צרב׳י סבל דבר שיהיח בין ש ל יחיד בין ש ל רני' נ י ן בלשק יחיד בץבלשון‬
‫רביסוצריןשיחודחבחחטאתיוויאםר א נ א היחטאת׳־עו׳תיפשעת׳ ל פ נ י ן‬
‫טחול חטאת׳ וסלח עונות׳ וגוןר פשע׳ מ כ ל אשר חטאת׳ ועו׳רת׳ופשעיתי‬
‫ל פ נ י ן סיום היות׳ ע ל ה א ד ט ח עד היום הזח• ואם יש לו א י י ת י ן מחודש באותו‬
‫ודוס פזכ׳ר אותו בתפלה הקודטת אצלו שחר׳ח או טנח' או ערכית כ׳ התפלח‬
‫םועלת בםקוס קרבן ובוזז יש תדופהילטכתו וחכי א׳תא בזוהר פריבלק שצריך‬
‫האדטלהתודות חטאותיו בשוטע ח פ ל ה ויועיל ל ו חרבת •• וניל שאם ׳ ת ו ד ה‬
‫נכרכת ס ל ח לגו שת׳א ברכת סליחת החטאים לא יפסיד א ל א שבברכד! ס ל ו ן‬
‫לנו לאיתורה כי אם ע ל הכללבלשיןרכ׳ס ונברכישיםע ה פ ל ה א פ ׳ ל ו בלשון‬
‫י ח ׳ י ו ע ל מה שעבד עליו ם׳ום היותו י מ ל ל פ ר ט ולהתמדויולבק* עליו ט ל פ נ י‬
‫אלהיודנםור שיםע ת פ ל ח כי היא שימע ת פ ל ת כ ל פ ה בין ראו׳ נ י ן אינו ר א ו י‬
‫כדכודב קרובה' ל כ ל קורא‪ v‬עוזאוםרזשטעתי כי הנון אני ו ד ר כ ו ‪ ,‬ל ה ע י ג ע ם‬
‫נלבר׳ותיוובפרםלטתחנניסלפניו בהכנעת וכובד ר א ש ובפרש א ם י נ נ ת‬
‫לפניו שודאי ל‪,8‬תשינד׳קפזא‪£‬ילז׳ה׳מ מ ל א ע כ י ח מ נ י מ ע ד י ! ד מ ע ה ל א‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫יי‪ .‬״‬
‫•‬
‫נגעל!‬
‫•ס‬
‫הפלת יישחר‬
‫»עלו ולא תשוב רקם •י י רצה ־; היא ברכה מיוחדת לעבודה ונזטןשבייר*‬
‫'המקדשהיה קיים היו אומרים אותה ומתתננין לפני האל ית' ירצה בעמדות ‪D‬‬
‫ובאישי ׳ש?ותבוןהעבודהעלמתנונתה ולא תתבטל לעולם ולא היו אומר׳ט‬
‫והשי העבודה לדמדיב׳תן ועכשיו שבית המקדיחרב בעונותינו אנו מתפללים‬
‫שיקבל תפלתנובטקום עבודה והעבודה השלם ואישי ׳שיחזירם מהרילמקופ*‬
‫זנאשרבתחלה ועין בעץ נחזה כשוב ח'ציון וחותמ בה הטחזיר שכינתו לציון‬
‫ג ׳ מובסחיס אני בישועתו‪ .‬שיחזור השכינה למקומה ויצמיח לנו ישועי בקרוב‬
‫זטציוןתצאתורה * מודים ־ זאתהנרכח היא הוראה לשטו הגדול על כל‬
‫הטובה אשר עשת עמנו ומפליא לעשית בכל עתובכל שעה והח״נו לעבור‬
‫עבודתוולהורזת לפניו כ׳ מה אנו גמה חייגו שנוכח לעמוד לפניו ולהתחנן ‪rU‬‬
‫זלהורותלשםו הגדול ׳תיויתעלת על כל הטוב והגמול שהטיב עמנו ומטיב‬
‫‪.‬גמלנויגימלנו ומציל אותנו מנלצרה וציקהועישה עמנו נסי' ונפלאות לאלפי'‬
‫ולרבבות שאין אנו מכ׳ר׳יכתם בכל עתועונהובפרט להתק׳׳יבגלותינו ב׳ כמה‬
‫עכו״ם זאבים ודיב׳ם ואר׳והסכקש׳יאת נפשנוואירביילנו להעליל ולהתעולל‬
‫עלינו לול׳ השהיה לנו לבטל‪ ,‬מחשבות ולהפר עצתם ולהשיב גמולם בראשם‬
‫זוהוענץסם׳כומברכת 'הודאת לעבודה שאעפ* שהעבודה גתבטלה וגלינו‬
‫יםארצנו בהיותנו בארץאו׳בינו לא מאסנוולא געלנז להפר בריתו אתנו א ל א‬
‫זירא בצר להם יבויויזכו לןומ בריתו תכך ה כ׳ לא תמו כ׳ לא כלו רחמיו באורך‬
‫•הגליות והצרות המרובות והוא המק״ט איתמ נטיבות׳ו שעושי עמנו ערב ובקר‬
‫!וצחרט• ו«»ר\כל היז־־ס •ורוך סלה כ׳ עמ תעי שעישיתסדעסנו להחיותנו‬
‫להודית את שמי הןתלאפילוהכ• מצד תיישר והצדק ראיי לתחייתנו כ׳ מ ה‬
‫נצע בדמנז ברדמנמולשתתבי בה־יתנו ח״מ ניכל להללך ולשבחך ולפארך‬
‫ילחממךמהשאץקהמת׳מנדלא המתים •הללו ׳הוכו' ההוא ויהללו ויברכו‬
‫>׳ חת״טבח׳וחטיחי׳מיהללנרברבראת שמך הגדול באמת ר״ל א ע פ ' ש א ץ‬
‫‪0‬פ׳לתטרצדז« לפעמים ואין כוונתטטצויח אפי הגד כל זסן שהם חי&־ודו‬
‫ויברכובאמתסחוןהתסדימוהתנוח שאתת עושה עפנו בבל עת ובכל ש ע ה‬
‫ג ׳ טוב האלישועתנו י כ׳א׳ןאנוסכליס ופתאיימלהאמץ גדולתך אתר הטובה‬
‫»*נודואיסכעיניגוזעזדתך»׳שיעדןך‪.‬עמניס«לכ׳איתיו האל הטוב ל א‬
‫מנדקות׳נו ויושר לבבנו לאסציטובדוחםדךעטנוכ׳ הטוב שמך הפוב׳ו מצי‬
‫»יפןהנחלאשרדרכולהטיב עם הכלורהמ׳ועלכלסעש׳וחהאנו פודי' ל ן‬
‫ולןנאהלהיחת^־ שיםשלום ‪::‬אתר שהסדרנו שבת והודאההראויה לנו‬
‫ולתת לאשר ןםל עםט ‪' trron‬וטונות ופמפיק לנו כל צרכינו כרחמיו וברוב‬
‫זהסדיו והיא עת רצון אנו פמפלל׳פ לפניו ש׳תם׳ד אהבתו עסני וישים ‪txkv‬‬
‫־שובה ונדכה עלימ ועל כל ישראל אהןוווענ׳ן הש׳םה כסת דכתינ ושםו את‬
‫‪0‬פ׳על » ׳ ׳׳זואלואגיאנר• ‪ pjvnr‬שאופף גךגיו נהנים קידם שים‬
‫"‬
‫י‬
‫י‬
‫"‬
‫י‬
‫קלגפ‬
‫׳ ס ד ר הימז‬
‫ע ל ו ט ה י א ת ו ן ו ה ‪ /‬א ש ע ה ראויה ליברנד! ומובטחים א נ ו ב ב ו ר א עורכי‬
‫עיברננו ברוב חמלתו ויעשה נאשר דנר וכן אנו מתפללים שישי' שליום ס ו נ ה‬
‫ו נ ר נ ח וכוי ו׳בר ננובאורפניו כ׳ נ א י ר פ נ י ם ל ן חיים • ונשםשבאור פ נ י ן נחת‬
‫לנו תורה וה״ס אדנה והסד שאלמלא כן ליא היינו •כולימ ליעסיר כן •הי‪ .‬רצון‬
‫שתחמ׳ד עמנו האהנ'והשלום ולא הנעל איחנו וחותם ה ס נ ר ן את עסו ישראלי‬
‫נשלימ כ• השלים כ ו ל ל ‪ .‬ה כ ל ובאמצעות השלום נ ז כ ה ל כ ל ו נ ר ת ב ר ן כ ה כ ל‬
‫ויאמר אמן מפני שהיא סיף הברכות‪:‬וראוי לו לקיים כ ל הכתיב ל ע י ל כשמו•‬
‫םקו״פ שחותמים העדים בסופו כדילק״ם כל הכתוב ל ע י ל •‪.‬ומלת אמן ע י ל ה‬
‫צ״אנמנין ב' שמות אדנות והגיה אשר‪.‬לא יתפרדו ש נ י ה ם ל ע י ל ם כימוצ**‬
‫שפתיני היא ש‪.‬ם אדניוכונתפחשבתנוהיא שמהווה ליחדולחנו! שניהם כ א ' \‬
‫וזה ענין כינת העונה אמן אחר הםברן ו ל כ ן העונה א ס ן ן ד ו ל •ותר מ ה ם ב ר ך '‬
‫כ׳ העינה מחבר הבי שמות במלה א' והמברן מהבר אותם איבדבור וא במחשבי‬
‫פ׳ שאין לו מחשבה נסצא שלא ע ש ה כלום אבל העונה במה שמוציא‪ .‬בשפתיו‬
‫מחברמ • ושמעת• מפי ח כ מ א ח ד ש מ ו הרי א ל ׳ ח מ ד י ג י ן ל ה ש ח כ ר י ע ו ח ה ם ד '‬
‫באבות תחלה וסיר ובהודאהתחלה וסוף‪ .‬ש צ ר ׳ ן ל נ ד ן בשמונה אותיורז ש ל‬
‫שם א״מ והוי לשרב זה בזה לחבר אח האהל לחיות א' ־ כיצד בתחלת נףיעווו‬
‫בפתיחת אבות ימין להסשין היוד של שם בן ד' להביא ה ש פ ע עד היסוד ה י‬
‫העילמים ששם הח׳בזריכשזיקף ׳כיין ל ע ל ו ת ה א ל ף ש ל שםאיד ע ד היסוד‬
‫לחברה עם היוד ונמצא היוד עם דלף • וכשכורע בסוף אבות ׳כו׳ןגיכ להמשיך‬
‫ה י ה ש ל ש ם ב ן ד ' עדח•העולינדמ־ וכשזוקף׳עלההדל״וזשלשנוארלחנרוד‬
‫עם היה • וכן כ ש ט ר ע בתחלתמוד׳ם ׳משין הוי עד המקום הנוי וכשזוקף י ע ל ה‬
‫הנון ׳וכןכשכורעבסוף פודים •םשין ההיא וכזוקף יעלה היזדונמצאוה שמוני‬
‫אותייתםחיברותבזההאופןיאהדונה״תוית שמו הסרומם ו ה מ ת נ ש א ל כ ל‬
‫לראש והוא פקיר כל הברכות כולם ומםנו כל ה ש פ ע ה י ו ר ד ל כ ל ה ע ו ל פ ו ר ז‬
‫נ ו ל ם והוא המחיה ל כ ל ואחר שיחד ודחוו הזה והבר את האהל א י שים שלום‬
‫נ ׳ בשליםוהנליהיה שלם ו ה ו א ע ת רצון ש ע ת ב ר כ ה ו מ ו צ ל ה ו ת ל כ ל י א ה ד‬
‫» ג ס ר ברכת שיים שי^וס יאמר אפן ויכיין לאלו השג׳ שםית שזכרנו לחבר ה ז ז‬
‫אותיות!עליהן נאסר אז ה ק ר א י ה י ע נ ה א ו מ י ה כ ש א ד ם פ ח נ י לו חחיאותיו‬
‫אין תפלתו הוזר ו י ק פ ו כ ל פ ה מזיזר מ ק ״ מ י ן ל ו א ם עושה הדבר כראוי‪ ,‬־ אחר‬
‫איפר זההפסו'יה׳ולר«וןאמריפיוהואמסו;לו<ש ב ו ר ם ז ל כ פ ה עניניתחלחו‬
‫יוד וסיפי'יר תיבותיו י‪ .‬יש בי'ידין יי׳ש ני אית׳ו מניזסידו סיד נדוילכןזריילאז'‬
‫נ נ ח ת ולנרן נו אלו העניג־ס ויועיל ה ר נ ה לקבלת תפלתו ש ת ע ל ה ל מ ק י ם‬
‫הרצון הםשניע ל נ ל ח י ו ל א ישונ ריקם•‪ :‬ואחר כ ן י א פ ו אלה! נ « ד ל ש ו נ י‬
‫ונו יחע*ין שאנו מתפללים ע ל הלשון ו ע ל ה ש פ ח י שהם אשר ה מ פ ל ל נ ו נ ו ן '‬
‫וו«להנו ‪ vm‬שלא ה ח פ ל ל ר נ ו א ף ו ל ק אנו פ ח ע ל ל י י מ ל א ׳חשילגו עו! י פ « '‬
‫־ה'־‪.,-‬י‬
‫‪m‬‬
‫ג‬
‫הפלת וזשהר‬
‫אט לא »וט כראו׳ כיאיןינלשוננו עולה ולא בשפח׳נורשע לרמות להיות אי;‬
‫גפה ואחד בלב ך פ׳גו ולבנו שוה ושפתותיגווכל׳זתנו יאחד ואם לאעש׳נו!‬
‫הראו׳ לאיבםרדולא בפעל ‪ v1'h‬ואנו מתפלל׳מ שיבצור לשונ׳נומכל דבר‬
‫םרטהו*ן<ק׳ו פ׳טולשוננו מכוון עש לבנוואעפ* שבאזנ־נו ששענודבר של*ן‬
‫כראוי נפשנו תדוםולא׳צאמפינורע ואפ׳יבנפשטלא׳טארשומהופשטמ'‬
‫אלא ונפשנו כעפר לכל תתיה שלא תרגיש עלבונה לא מעט ולא הרנה אבל‬
‫כל ענין פינוושפחותינרלא ׳תייג׳ אס בעסק התוריזהםצוה פתח לב׳ בתורתן‬
‫יאחר׳ מצות׳ןתרדוף נפשיויארין כפ׳ לשונו וכפי השגתו * יאחד׳ כן ׳ א ט ד‬
‫אנא לה׳ יחי לבב׳ ל׳יאחאתשפן ׳חד טטןבעילטן יחד זכרן בעולמן עשת‬
‫למען שטן עשה למען זכרן עשדז למען •מינןעשד! למען קדושתן עשד»‬
‫למעןתורחןעשהלפעןשכ׳טזךעשמלמען׳חלצון׳ד׳דיןדזושיעדז ׳מ־נן‬
‫וענני ופדה את עםן ישראל מכל !ריתםיחדש מלכותך עלינו לעולמ ועד יהיו‬
‫לרצון וגוי• ויפם׳עןיפם׳עות לא חרזו בהכרעה אי ו׳תןשלופלשטאלו החלד*‬
‫יא"חכ ליטינוואתיכ לפנ׳והנל גיכרעהזאחכ יזקוף ויעמוד בטקוב השלט' הגי‬
‫גמיעות ולא יפסיע ‪uvr‬־ כילאםחכטהעשהזתי‪ .‬י זאחיכ׳אמריגמדותשל‬
‫דחפים וכן כתב הזוחרכ׳ אחר חפלהמעוטדיאטריג מרית תכף ואםהוא ע ם‬
‫*בור או שהצמראינפ רז׳ל׳ן לומר אותפ ביודדכקודא בתודה ננגון ובטעפיש‬
‫ולא בלשון תחגונ׳מ זטורהפםזק כולואו׳חל׳ףאות׳דת שםבןדגלפא ביתא‬
‫דאת ביש והוא פצפץ פצפץ • יאח״כ •ע‪/‬ילעלמטו ‪ra‬־ דגמור בדעתו למסור‬
‫נשסתוזיט• שנמנה לו כטשאליךיזיגפש׳אשא־ זצרזןש׳תודה קודמלזזו‬
‫ויאטר חטאתי עדת׳ פשעת• והענין הוא שכיון שד׳אדמ היטא דאי׳ ז־!וא לכל‬
‫עונש שבעולס וכשהוא טפק׳דנשטתו כלילה טדהסקיס בה היהמן דראר‬
‫יטן הדין לעכב אותה בידי אלא מתיך שהיא דחטןונאטן סתזיר פקחנו כאשד‬
‫נתנה לויאדדבא טמודשת טבל שוב ‪0‬טז> שנתנה כתו שאנו אוסרם חדשים‬
‫לגקריס דבהאטונתן מפה שאטדואע התחדשות נפשגייגיפנו אנז ׳ידעים‬
‫אמונתןשלפהוגרולנערןגדילמבשר ודפ שכשאר'מפקדפקדון ביד חב׳ר‪9‬‬
‫אעפ* שיהיה נאטןןחל א• אפשדלולחדזצ לו פקחנומסה שנתנה לו אל**‬
‫אדרבא תחר אות* לונלו׳ה מעש מסה שהיה אבל דזקיבדז מהליף אדת כ ח ה‬
‫וטתדש אותה ומחדדה לו ודא׳רנה אםונחךמנסה צדדע אם םצדשהיה ראו•‬
‫לעככ אוחהםןהדןולא עכבה אפ מטה שהיה ראד להחזירה בפחית־ת ספדו‬
‫•ה׳תהזלא פחת נה דנרולפחית^יה לו להחזירה כסו שה־תה כשקבלה ולא‬
‫גח׳דושואפיהניחדשהותח^ההו׳דבהאפונתןיועלזהנשאדטבאל׳פול‬
‫ן ל פנ׳ו ולשאול שלה מאדוטוראו׳ לוש׳נ׳ר ההסדהגחל שעש' עסו הקיבזו‬
‫זיאסראל׳ןיעפש׳אשא נלזמד׳זדעאנ־שאעפישהחזרתנ׳גשסת׳ ל א מ ן‬
‫מיץ ילא ק תואר ןן־חניראו׳אג׳ ופחו׳׳יפ׳תח ל«נץ והדן היה נותן שחעכ'‬
‫אוחט י‬
‫• י!׳׳)•׳‪-..‬׳‬
‫‪.‬‬
‫•הודי‪ .‬מיונז‬
‫‪ t‬י \‬
‫ן«ו‪»1‬זןביון&*‪14‬ןיוב«מ^אמו‪ 1‬עשית כתסדןאפ‪/‬יע״זייגאוזזיוזכיומאיגז‬
‫ואו! וכדאילהיותי ל§ניןוהנח נפשי םסורחבירןמלאכירןפקדץ לא א י‬
‫משיאה אלין באילו אני ודיב פיחת והנני חשוב כמת ובדעחו ובכוניתויאפי‬
‫נןבענ׳ן הפסוק הזה אלא שיאמר תכף פפנישלאיקסד! מדת הרץ ול • פ ת ח‬
‫אדם פיו לשטן אלה׳ בן בטחה׳ כלומר עם היות שאני מרצוני וחפצי אני מוסר‬
‫ל ן גפשיבטחתיבחםדן אשר סעולם שלא תעגישני כאילתי ‪0‬ה*בוש לעולם‬
‫גןנונותילעשוות רצונן ואץ כונך‪1‬י‪.‬לבנוד בןיבושו הבונד׳ם ריקם־ <'־‪*4‬יגי‬
‫‪ a‬ת ם • ־‪ • .‬וכיתוב בזותר כ׳ א ץ קוף במזמור ת ז ת שצר׳ן ת א ד ם לה׳וי‪-‬ן‬
‫דימה לקוף שמראה עצמו כפת‪-‬לפ׳ שעה ואינו םדעתשלםה ואינו יודע בזז־ו‬
‫אלא הקיבה ו‪f7‬אלה׳ בן בטחתי ־‪ .‬דרכין היהוייעני כי אם חטאתי לאמדעו־>!‬
‫עשית׳ ולא במרד וסעל כ׳ אם םחוסר ידיעה והשנה והנערות והבחרו'ה‪18‬עונ«‬
‫הטאית נעירי ופשע׳ אל תזכור וכוחה המזמור םםו‪4‬ל להתפלל בו בעת צרת‬
‫גשאומרובכונהראויהוםפ׳לשונאיותחת׳וומצ׳לאתנפשוסדעה שלגיהנט‬
‫וזוכה להיות חלקו בן״ע עם הצדיקים והחסידימולזהחסרימבוו' אותיוית בוק‬
‫שהוא בוקניהנם וכןעולהניהנםבויקבוקהוםבוקהזממלקירמזשניצלטגיה*'‬
‫המכוץבונםישלוניאותיותנוםפוחכלאיביפעיאליןאלה• ם״אב' טעפיםפנה‬
‫אל• ונויםדהאלדים אעפ' שאינן מפוכות ריש ביפעמייראתענייראהאועי י‪1‬ד־‬
‫םימנמ פיאר רמי;שיש לו חלק בסקוס הפאר והוא ן״ע מהענץ שאנו נופלים בי‬
‫יעל פנינו להראות כובדדאש והכנעהויש לו בושת פבימ מחביט אל האלהיכו‬
‫אחר מחטאנוופשענו •גיאחכ או אמנ׳ש בי ריפעם• אםיהם רםז כמד דאויויל‬
‫של שס הנדולוהקדושיתלהורידשפע וברבה םכלא ואולחבר כולם כא'וה‪6‬‬
‫מיוד ראשונה של שם עד ח״א אחרונה • איס האיבחכםה הביבבינה תני בתת הד י‬
‫בעטרה וכל אינעלה ענינוהדומח לו וח׳א תפלח חשובה ומפיל השונאים וכל‬
‫מבקשי רעתינו מהרה יכרתו וראוי לעיין בה כי םצינו שנענה בה ר״ע אחד ר״א‬
‫וענינה לבקש מהשי לא ידקדק אתדמעשינו הרעים ויעשה׳ עמנו צדקה וחסו•‬
‫לותר לנוחי׳מ וחםדלמען שמוהנדול וברונז רחם ׳זכוכיהוא ידע יצרנו הרע׳‬
‫המתענו ומכש׳לנו ומעבירנועל פצוחיוועל רצונו וחפצו ואין בנו כל י כך עון‬
‫ואשמה כ׳ עפר אנחנו לכן עזרנו על ובר כבוד שמן לחצירו מידו שלא נחמי‬
‫עודוכפר על כל פח שחטאנו למעי שפן ״עוד ראיתי בעניןנפ׳לוו אפ׳פ עד‬
‫האמת אחר שבלילה שולטת פרת הדן אשר רגליה ׳ורדו פות והאדפ ספקי ו‬
‫נשמתו בידה ובבקר מחזירנשמתו ליו ומברך לפניו עלזה •אז& עוסקיבלזצומ‬
‫*•ציתותפ׳ל׳ן קורא חזפ׳רוח קורא קש ומחפלללפג׳ו וטתוית על ‪VnKisn‬‬
‫אחר זה צריכ לאסוף רגליואל הפטה לנפול על פניוולופר לין ה נפש* אשא‬
‫גל־טךנראשונה גתתיה נפקדון בלבדליראת׳טאינהשלסהכראוי<ועתד»‬
‫•עשיתי הסוננעיגץדוזות׳ הדנו׳ייןעל׳ונייוק׳׳מתיחד'; נמות כרמו המצות;‬
‫•*׳ •׳‬
‫מעשית׳‬
‫צא‬
‫‪ rhin‬י«י»ר‬
‫בזי! <‪rtbW•i<6‬נתכלי ז?«לפית זןו״נ׳ ‪5‬זי&רהג׳דן באמנה שלמה‬
‫!‪«1‬ה פעלת עליו כא‪:‬לנ ^טלגיצפתו י‪9‬סלה על‪,‬קדזשת‪ :‬מסו הגמל ‪ '.‬יבענין‬
‫*בינומלבנירא־ת׳ כ׳ כינת הסדור הוא עםהיוו‪4‬שעש»נוהטוב נעינ• עצינו‬
‫‪%‬סםי בת גווייה‪ .‬לחפלהיוק״םנו תר•! ם«ה ברםזויחדנו מם אלןז‪/‬ו אפילו ה ט‬
‫א׳ן לגו לתלות בקשתנו נזכית׳ני אלא ראוי לני ישאל מצד טובו והםדוה; ח ל‬
‫נס׳שלא קדם לוזכיתלהפיק שאלתו כ׳ נןפצ׳נזבאחן הנביאים דכתיב כיה‬
‫<אתתנן לשון מתנת חנם וכן אנחנו אימרים חננוועננו ־ ואוסר אשר׳ בלתש‬
‫וצריך לני׳‪.‬ן בוכראוייבפרטבפסיקיפותתאתיד׳ו כאשר כחבנווע׳קר קריאת‬
‫המזמור חוח הואאתרהתפלדכ׳ היא עת רצון לשאול מאת המראית ייית‬
‫»»‪1‬תינו • ואם הוא יום שני או יום חמישי אוסר סליחות ותחנונים אחר תפלתו‬
‫נ׳להח׳פ׳סט׳וחד׳סלסל׳חיתיתחנינ־םזהם יטיס דאז״םלתענית בין לצבור‬
‫נין ליתיד שהפ׳פיפ שנהם עלהפמחלהר)‪T‬ד • והנה היםים הראשוני' שהם‬
‫‪.‬ארבעים שאתר סתן תורה נראה שלא עלה נהם םפנ׳ שססקנת ה‪1‬םרא ה י א‬
‫נרבנן דבשבת ניתנה תורח רומ שני חית ריח נמצא כשעלה משהלםרים‬
‫מח׳חזיבס׳ון׳וםאיח־ח וכשידי חיחיז בתפוז וכפ׳ השנון זה היה׳ומ וי־ניצד‬
‫ריח פיון היה יום ב תמוז > וד נםצייוס ה יו בתמוז ויום ז'ז בתמוז י ואפ׳ באמצעי׳'‬
‫לא •מצא העל׳ה כ״א הירידה שהעלית היתד‪ .‬יים שנת והירידה ׳ים ה ' ערנ‬
‫ךחלולשליל היחיוסו'לפ׳חחשניןיבייפדחעלהפעםנייירדניא בתשרי<‬
‫מנשלמו לו סי׳ומ בזח סלבד׳ימ העליה ונמצא ‪ V‬הידידה ׳וידיואחיכ לא מצאת‬
‫זההטעס נכון מפנייה אכל נראה שישטזנס אחר לדבר שיוסב' רומז לנבורה‬
‫ובו נברא נהינפוהפתלוקתזלאנאמרביכ׳טינ ולכן הוא כבדוקשדזוראו׳‬
‫לבקשבורהפיפ־ויופהינפכןרומז להוךשהיא דיןרשעוד־סעם אחר פפנ׳‬
‫מבים׳ם האלו בתי דינין •ושביס ויש קבוץ בהם לעס לקרוא ביתורדז בציבור‪-‬‬
‫כתקנימשהרבינו עיהופפנ׳ כבוד התירה העמ מתאס&׳ם וזן לשסוע הן לכבר‬
‫עיון שהפ ישיפ של קבוץ תקנו בהמ לחתחנן כולמ כאחד בתחינות וסר׳תוו־ן‬
‫ילצופ בהם כאסיפת עס משוס ברבעמ הדרת סלן ואין לשאל לתתלת דינא‪-‬‬
‫*ירכא כח ראה על ככה מא״עה לתקן קריאת התירה באלי הימים יותר סיסים‬
‫אחרים כ׳ כבר אםרוהטעס משום מלא ׳מצאוני ׳מימכלא חורה וממכו זד״‪ .‬מן‬
‫ןזפקרא הלכו נ' יפיס בסדבר ולא סצאוסים ואין סיסלאתורהולק תקט להם­‬
‫' יום מבת הוא יום בנופ״א לכל לקרוא ולדרוש בתירה כל היום שאין ל ה ם‬
‫סלאכה אתדתלעמית וב׳ום ב' מהוא מל׳מ׳ למבתתקן להם קריאה • ו א ם‬
‫תאםר_׳תקן להם יומ נ' שהיא היימ השלימי מלא שמעו תירה אבל ׳ים ביהיא‬
‫• מנ׳ לסניעהשכברשסעו׳וס שב"יל שאם היה התקין כן היה לו לרזקן יומו*‬
‫לקריאהויוםייאינוםןהראחלהתעכבספנ׳ הכנתשבתלכן תקן שיהיו שרם‬
‫זח עם ‪ m‬וכסו מקרונות לשכתכןזהזהב' ׳פ‪:‬סאחדהשנת וזהבי יפים קידם‬
‫ה«בת‬
‫*‬
‫י א‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫•לו" היוני י‬
‫השבת והשבת בנת׳יס* לכולם •וג׳ון •וזימים האלו ‪ on‬ימי פ ל י ח ה ‪•J'juwm‬‬
‫זריך כל אדם להיות ירא וחרד נחם וטי שיוכל להתענות ויש לו פח • ר נ ע נ ת‬
‫וצדקת יתשנ לו כי כן ורך תלםידיחצםיס להתענות נ' וחי ע ל חלול ת י ו ע ל‬
‫ח ר ק הבית ועל אורך הנלות והסליחות שתקנו נחם יאםר א ו ת ם ב כ ו נ ת ובלכ‬
‫גשבר ויתחנן לפני אלחיו'ת וית •מחול ויסלח חטאתיו ועתותיו ויתורה עליהן‬
‫ועיקר הוידז• שיהיה םלב וםנפש שלא יהיה צועק בפיו חטאתי ולבו נליעסו נ י‬
‫אז עונשו ןדול וטוב לו שלא •תודה והוסיףרשע על רשעתו ו ק ל ל ח ת ח ש ב לו‬
‫ג• טראה בעצמו שטתעה בדבריו ליודע תעלוטות ית ו ת לא צריךשיכוף ראשו‬
‫גאנמון וישפיל;אותו ורומ ידיו וכל דבר שמוצ׳' מפיו יכו׳ן כפי טה שעבר עלי!‬
‫ויאנח על זה ויבקש סבעל הסליחה יעבור ע ל פשעיו ויקבל תשובתו ובזה ׳חית‬
‫ארכא לשלותו וישתעבד יצרו הרע בהכניע אוחו יום אחר •ומויבר חממנו נ ׳‬
‫ל א ימצא מנוח לכף ר נ ל ו ר ד ז ו ד ת בינו לבין קונו בלחש כ ל א ש ר ע ב ר י ע ל י ו‬
‫בנערותו ואעפישכבר התורה עליה' פ ע ט או שניט לא יקיץ מלחזור לחחודות‬
‫כ׳ כולי הא׳ ואולי שיטחה חטאו ולא ׳זכר עוד ויבקש ס א ת אלהיו יסיר סמנו‪.‬‬
‫רוח הטומאה ודוח עועיס ולא •שוב עור ל כ ס ל ת כ׳ ז ה ח ו א עיקר ת ת ש ו ב ת‬
‫לשוב מן הדרך הרע ולא לדרוך עליו עוד שלא ׳היה כטובל ושרץ בידו ויסיר‬
‫טסנו לבהארןויוזן בולבבשרלבשחורונק׳סכל סי; ו י ד א ה לו א י ז ה ת ד ר ך‬
‫ישכין אור למצוא חן בעיני אדוניו‪ .‬י ואותר והוא רחום וכתב הכלבו טעם י‬
‫לתקנתו ?ל עובדא הוה בפפ׳נתא דיהודא׳ דאתא מנלותא דירושלם ל א ת ר א‬
‫יהוה תסן הןמינא אמר לין מנן עס אתק אםרויי׳הםעםא דיהודא׳ אסר להון‬
‫א׳ סיהודא׳־אתון בעינא לסנט לכון כטא דםנמו חננ׳ משל ועזר׳ בנו אתון ניר‬
‫יקידתא אטרו ליתהכ לנא ומן תלתין יומין ׳הב לון זסן׳חבו בתענית' וכל יומא‬
‫• א י ד ת ז ו ב ת ל ט א ה ו ו ט ש ת ע י ב א פ י ק ת ל א כ ד ^ ע ו לטשלת תלתין יוטין ה י ת‬
‫ח ם ן ח ר ס ב א ד ד ח י ל ח ס < ן ו ל א הוה חכיםכזןיז האיאםילהואנא חיינא נחלט'‬
‫דאקרו ל׳ חד פטוק דהוה כתיב ביה תרין כ׳ ותלתא ל״א ולא י ד ע נ א מאי ת א י‬
‫אטד ל׳החדטבא חכיטא לחרא האיקרא וראיךאהנ׳ ל ך טן שגיא נ ' תעבור‬
‫בםייאתךאניובנהריתלאישסטוךכיתלךבסיאש ליאתכיה ולהבה ל״איתבעי‬
‫נך את ודאי תיעול ננורא ותשתזינ דתא וראי סן ש פ י א אותרהיץ נ ׳ ם א עבד*‬
‫נטעסח‪:‬טונא נורא רבתא לחרא ועלה ההוא סבא דתלט ההוא תלסא » ו נורא‬
‫ואיתפל׳נא׳שתאלתלתאחלקיןואתיז דעלו בןויחתלתא צ ר ק ׳ לקבול׳ אנפי‬
‫רהנהו םבא והנהותלתא פביב כן שבחו ואמרו והיא רחום וכוי קדסאה אמר ע ד‬
‫אנא טלך דחוס וחנוןונו' תנינא אטד ע ד אין כמון וכוי תליחאה א מ ר גזרתטן‬
‫והלאה ובמלהומתחיל•{ ברחו' ומם״מין בדתו' וחקניהו לאוסרובשנ׳ ובחמישי ־‬
‫שהוא •ומא ד ר נ א עכל י ויש ם׳ שאומר א ו ת ו ס ע ו מ ד י נ ן ר א ו ׳ לתיידןו ש נ ח‬
‫הגיןופןזודד• ואט הוא ראש חדש יקר(!)־'‪0‬ת ה ה ל ל ן ך ו » ה < ש ר ת‬
‫;‬
‫א‬
‫״ ‪0‬‬
‫ככ‬
‫וו*לת השחר •‬
‫‪$‬קויאתי אינו לא םנהןגסמוש מםחתחיופ וטעם שםחת חיום ש ה ו א ' ט ללבני!‬
‫» ת ח ר מ אורח יצר׳נ׳ן אני לשםיח בשםחתה שישראל םונ׳ן ללבנה ובשלים'‬
‫״וויה לנו שלו י ^ הניהנ שלא לעשות בו מלאכה הו׳ םנהנ ואין לבטל אותו על‬
‫מים דבר בעילם כיא עצ הריחק יהאונס ובהתרה וכן הנש׳יהניהני מ ל א לעשי'‬
‫מלאכה בריח שט־ טיב יש להן על םנהנןיאין להן ל נ ט ל איתי יכםי כן הלובש‬
‫מדים פעולים ויוו׳ם משל חיל ברח נרישראי׳ לחיש למנהנ וצריך להחזיק ט ­‬
‫ובן הניהנ להרבות בו בםעת‪-‬ה ייחד מנחיל מן הטעם שכתבנו• ‪ .‬והכל לטי‬
‫ה ט נ ה א המרבה יאיהםמעיט וטי• יטיציאין מת בב ינהיטן הטעם שכתבנו • י ־(‬
‫יכתב היוחר נממיחחין ההיכל ימיציא׳ן מ ת יאמר בריך׳הא שמ‪-‬ה דמר׳ עלמא‬
‫נר׳ך כתרך יאתרך יהא רעיחך עם עמך ישרא לעלמ ופורקן ימינך אחז• לעמך‬
‫נבנ׳ןביתמקדשךוקבלצלותנאבדחמ׳׳רקדמךדתור׳ך ל נ א ח״ןבסיביול׳‬
‫אנא פלוני עבדך ענ׳ודך טק׳דא בני צד׳ק״א למרחמ• על• ולמ׳טד •ת־ריש כל‬
‫ויל׳ י׳ת כל דיל עמך׳שראל את היא זז לכולא את הוא מפרנס לכולא אתהיא‬
‫מליט על ט ל א את היא דשל׳ט על מלכיא וסלטותא ר׳לך הוא א נ א עבוא‬
‫יקידמ' בדיך היא דםנדנא קם׳הזקכ ה איריתיה לא על *‪1‬יש יה׳צנאילא על‬
‫נרלהיןאלאנאלהאדשמ״אדהואאלהאקשוטופסנילםענד טביון ס ג י א ן‬
‫וקשוט ב׳האנא רחיץ ולשם׳ד!יקרא קדישא אנא א מ ר ח ו ש נ ח ן י ה א ד ע ו א‬
‫י ־קודמך דתשלים םשל׳ןדלבא• ולבא דכל עטך ב־ת׳שרללטנ לחיים ו ל ש ל מ‬
‫עני• ונשסננ׳ח׳ןספרתירתיב׳טוכלחעסטו׳שתחווא׳שספקימולמיל‬
‫התורה חמיניתיבלאי׳חפללויהחנן לפני אלהיו כפ׳ כחו ו י א מ ר ח ו ת ח !‬
‫תמימה ובו' עד צדקו •חד׳וואמ לא אמדבד׳ך ממ׳ה בשעת הוצאת סטר חורת‬
‫׳אסר אותו כשפותח׳ן אותו לפני העם • וכן דא׳תירב׳ס מאוםר׳מ אותו באותה‬
‫מ ע ה •וכמקיריןהכיראלעלותלסדות׳עקרבמחרהסמקומוו׳עמוד בזריזות‬
‫ואיירותחילו׳עלהלקרותו׳עפודרפנ׳פפרתודחבא׳מחדראחויאמר נרנו‬
‫א ת היבקיל רט כ ד מימטעי הכל ויעני י ק הברכה קיל דט ויברך בדכי התירה‬
‫בנונה נדולח יבקיל רט מ ׳ מ ס ע י כל העם דידה ו׳מבח לאדון הכל ששי חלקו‬
‫מורלוברבדהתידההזאתוהטיבעמנומכלאומחולמק מ ב ע ו ל ם ובחרננו‬
‫לחיות לו לעס נחלה וםנולה והנחילנו תורתי ה ק ח מ ה כל׳ חסרתי ימעשוע׳ו‬
‫אשר עיניו ולבו בה ובה ברא כל העולמי כוליובזטת קריאתי וקייסה םחקייםין‬
‫*לצבאותטעלהוטטהולמלאקראתיומטידתםצות׳הלא היה העילט נ ב י א‬
‫ואתר מנברא לא היה טתק״ט כדנתיכ אם לא ברית׳ יומם ו ל י ל ה וכוי • ו ה י א‬
‫הברית »נא'מוימ׳תבויוםםולילת‪:‬חיקית מסים ו א ר ז ל א ש פ ת ׳ וחקור!‬
‫מםיםוארץהסםהלךהנלגליםוהניעתטיטנעהטיטנעבהםלרצין ה ט י א י ת‬
‫ויתוכן שארכל הנברא־סאשיבדא כארץ לא׳מנוםנהגפופבעם וכלוח סצד‬
‫ויתורה אשרקבלג׳שראלועוטקיפמוכץדכ ל ם ע • יאפי ימיו*‪ .‬א ' מעוסק‬
‫נתירה‬
‫* *‬
‫ז‬
‫־‬
‫‪,•:‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫מדר־הייפ ׳׳״•י*‬
‫־•׳‬
‫נתורת נראו׳ הוא מקים את מעולם ועליו נאמר וצדיק יסוד עולי • ו ע ל ווו ואו•‬
‫ל כ ל בן דעת להודות ולשבח בשעה שמברך ברכת החור' הן בשחר הן ע ל ‪K0‬‬
‫ויקרא קר־אתוסלה במלה בטנהורעדה בכל לבו ונפשו ואפ דרךההוןלהקרל‬
‫את הבר יגיח לחזן לקרות ולא ׳;כיה העולה קולו םקולהחון גיא יחתוך התיבת‬
‫בשפתץכקורא א ת שמעבלתש‪,‬־ וכשעומד בקריאותו ע ל ז־זשם ה ג ד ו ל‬
‫שם בן ד' אותיות ירתיח עצמו מאימתו ופחדו וירגיש את כל אבריו לקדושת ת‬
‫שנכתב שם נקז־ושהובטהרהויוציא בשפתיו שם אדניו׳כוין בהו? ל מ י ן שגיתם‬
‫גאיכעגיןטנמו בתפלתוובברכיתיו‪-‬יכשמתתיל הקורא לקרות אזני כל העם‬
‫ל ס פ ר התורה ו ל ה ב ר ט ת לענית אמן וידוע הוא לכל כ׳ התורה היא מקור כ ל‬
‫הברבותוהשלומ \הח״ לבל העולמות ט ל ט בכלל ובפרט והנוטה אונו לשמוע‬
‫א ל דבריה ולק״ט אותה טקרב ליו הברכהוהת״טוהשלוט‪.‬והטוב ומבבד א ת‬
‫התירה בלי חמרת הקיבה וטקדש שט שפיט • והאוטט א ז נ ו טשטוע טרחיק כ ל‬
‫הטיב הטי יגמ תפלתי תועבה וטוב לו שלא נברא והוא מכלל כל חמחלל אתי‬
‫התורה גיפו מחולל על הבריות כ׳ אין‪.‬לך חילול גדול מית ואת דבר ה' בזד•‬
‫זלאיאםראלוהדבםיפכבר שטעתיאותסוידעת׳יאין ל׳ בהט שוסתדושכ׳ כ ל‬
‫ענ׳ן וענין פענינ׳ התורה היאגדולוגורא והתורה כ ו ל ה שטותיו׳ של הקבד!‬
‫ויש תועלת בהם אם לקרותם או לשוםעם ואפי לעסוק בדברי תורה א ו ב ע ס ק •‬
‫מצוהאין לעהוק מטןיההואוכ׳ אין לך למודוע^ינדול מזה לשטוע בעת הזאת‬
‫אשר גשםעיס דבריה בחיך קהל ועדה ט׳שדיזהר׳ היא כנתינתה בסיני וכל אחל‬
‫»ריך שירא את גפשו ויקדש את עצמו בעת הזאת לשבח במורא וטתרלשםוקי‬
‫ולקבל את כל דברי התורה הזאת •אנלב׳ן;ברא ל ג כ ר א י ט ל לעסוק בלטודו‬
‫בינו לבין עצטוולא •ודע לרביט שלא יקלו בכךוידמו ט׳לתא‪.‬למילתא• ובל‬
‫הזונה לקרוא בתורת ביותר שכרו גדול ב׳ כן א ט ר ו ט ה ק ו ר א טן העוליזדזר'‬
‫פםוקיט הרי יה םשוכיז‪ .‬תפני שזבה יותר טתבירזילהכיט בה פסוק א ו כ ל שכן‬
‫הקורא־יותר כ׳ שכרויגדול בתנא׳ש׳היה ל מ תפשו עט קריאתו כאשרכתכיתי‬
‫שיהיה לשטיר ולעשות ולקים ביות ג ל האדם;‪.‬־‪ .‬ואחר ‪ : • r‬הקריאה יאטר‬
‫קריש ויענואותובכונה שלמה כי עניית הקדיש אחר ה ק ר י א ה ו ה ל מ ו ד ה ו א ׳‬
‫מעולה ביותר שמתקדש השמ הגדול בקריא' חתירת יטכוחח יקרב קץ פדותנו‬
‫דטהר לגאלנוויהיה השט שלט במהרה בימינו • ו א ת ר ה ק ד י ש • א מ ר א ש ר י‬
‫נכונה מלה בטלה באשרכתננו ואט הוא טרביץ חורה ל ר ט ט ודרכו לומר ל ה ט‬
‫פיסק׳ הלכית׳אטר להם הדבריט מ ו ע ט ובטעם וקצור נטרךולא יאריך דבריו‬
‫כ י ה ש ו ט ע י ח ד ל נ י ט י ש ש ו ט ע ד ב ר ׳ ט ר ב י ס ו ס ל ת נ ק י ט ע ט היא קץ נ ה ם ואין‬
‫מ ה ש ג ה להבחין הדברים ולצרף וללבן הפוכ והטובחךושכלו תתבלבל ואיגד‬
‫ג ש א ר ע ט ו ל א ז ה ו ל א א ו ת ו ו ט ה ב * ע ג ב ל ה ט ו ן ת א ה ר ש א י נ ו ע ו ש ח ‪ :‬פרי ל כ ן‬
‫מ י ו שיקה הדין נאשר הואו׳אטו אותו להם והס״ישםעוויהטןווןל ן « פ ל פ ל י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫<‪X‬‬
‫י‬
‫חפלוו דועמוי‬
‫גפטקומיעמ שאומר לרב׳ט נראה לי׳ שחשב ליצות ולא ‪ tof‬אדרבא ‪t r i o n‬‬
‫גאיעל יד‪ 1‬ב׳ אחרשרוב עט׳ הארץ אין מבינים כפלפול טס׳חין דעתןועוםקין‬
‫ג׳שיחחבסלהוקלותראשונענשיםעל ׳דו וראו׳ לו להתרחק טוה וביוצא •‪,‬׳'‬
‫*מטעםיה צ ד ן שיעמוד במקום שיובלו כל העמ לשמוע אל׳ורטו אה אוצבד'‬
‫להקשיב אחרבריו דאי לאי הב׳ הרי האחרים שאינם שומעים אין להמ מ ה‬
‫לעשותיעיסקים בשיחת חיל׳] יבדבר׳ם שלבטלה וגורס רעה לעצמם והחכם‬
‫עיניו בראשו לשקול צל הענינ׳ם כלמ ולא יצא מתחת ידו דבר של תקלה לא‬
‫‪0‬עע ולא הרבה׳ ואתיב יאמר למנצח מזמור לתר יענך ה ביומי צרת וזה המזמור‬
‫מסיגל לעת צרת • וא׳תא במדרש תיל׳מ ב׳ יש בו תשעה פסוקים כננד תשעת‬
‫חדשי העביר• ושבעים תיבות כנגד שבעים ציר׳ יולדה שאינה ׳ולדל* לאתר‬
‫•שבעים קול וכתיב במפר תילעת יעקב הטעם ספני שהשפתת של תיה לפנים•‬
‫משבעימ םדו־גותיבכלקיל וקיל •ורדתהפפתח מדרגה אחת ובאחות משבעים‬
‫*׳נהיילדת• יאעפ' שאני ריאים שיש אשה שיישבת על המשבר ותכף אתרי‬
‫ד' וחיקילית ׳ילדת אפשר לומר שכל צער שיבא לה מאיזה ציר או חבל והיג*‬
‫מרגשת בו ונרתעת א עפ' שלא חתן קול עליו ואעפ• שיהיה קידמ ישיבתה על י•‬
‫דזמשבר נחשב טתשבון הקולות י ואם •ש אשת שתצעק •ותר פהע קוילורן‬
‫זזכל תלו׳ ברצונו ׳ת'•' ובאלוהטיפסוקיסיישבהמ'שאותיות מגדיש עולמית‬
‫?!גנוו׳ט בחכמה העליונה שנאמר להנחילאיהב׳ ׳ש והגמגדגיעילמיעליונויי‬
‫<רמת מ בראשית תימה דיפעמ׳ייבק יענך ל׳ ח"ב׳ומ *צרח'שגבן בגי יבק קדשו י‬
‫מבירותיעדע ו״אנחגוקםני״תתעידר׳^עננוי^׳ומ״קי‪-‬אינו׳ זאומרזבא רציון י‬
‫וענין קדושה זאת היא דבר גדול להוסיף קדושת על קדושתןשלישראל והיא׳‬
‫נקראת תופפת קדושה ואין ראר לשוס בר ישראל לבטל אותה כלל ועקר • (‬
‫ואין לצאת מבית המסתער שיאמר ש״צ סדר קדושת ויאמר עמו מלח במלת׳‬
‫<• אק רשות ל׳תידלומר כ׳ אם תרגום הקדושה אבל הלשון הקדש אינו יכול •י‬
‫ג׳ אם מיגון כקורא בתורה׳ וכן איתא ביותר פיתרומה וכן אותה של יוצר אין•‬
‫<*או׳ ליחיד לאומרה באשר כתננווסימניך שניממקרא וא';תרגיס כל דבישהיאי‬
‫מקרא צר׳ךרב׳טוחתרגים אוכל ענ׳נ׳־חתפלת כלנש בפספרנמשקל ואין׳‬
‫לשנות הסטכע ששבעו בהם להתחכם עליהם לא להוסיף ו ל א לגרוע ואין‬
‫להקל בהם כלל ׳וגומרהענין ואומר ברוך אלהטוכנ' יהי רצון יהיאחפלדו‬
‫םפיארה שאנו מודמ ומשבחים למי"שהבדלנו סן היתוע׳ם ונתן לנו תוררזו‬
‫וסצית׳י לזכות בהם לח״ העילם הבא ילעשיח רציני לסציא חן בעיניו • מראי•‬
‫ל׳ שתקט התפלה הזאת בסקום היה אתר סדר קרושה ספני שהיא סוף החפל‬
‫וגמרה כ׳ אחר זה אין עוד ענ׳ן אחר םתקונ׳ התפלה וכן אנו אוסרים עלית‬
‫‪ ji‬תתקבל צליתנא יכיין שהיא סוף התפלה ונסר הענין ראו׳ לנו להוחת ולשבת‬
‫;* לפי שזנגילעפויל^י^ה׳ותנו תלקוונתלתו עמו וצאן!פרעיתו ואנו&תפלל••'‬
‫אל״ז‬
‫וי "י י‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫&וו היום ‪...‬‬
‫‬‫אייו והוא עינהאיתנויכדיתיב כי ‪ •0‬נו• נדולאשר לואל^ ונויבנלקראנו ליו•‬
‫ועודמצורףלזה שהוא זמן סילוק התפילין ואנו פחפלליןזיל'חויו! שנשמיר‪.‬‬
‫הוקיו ופצות׳יבעיל הוה במו שיבנולשמיי המצות הלו צ׳ציתיתפילין ותפלת‬
‫כ ׳הי רצון רלפניו שנזכה לשמור ולקיים י ל מציתיו וחוקיו ומשפטיו לזבודן‬
‫י באמצעות זה לח״ העילם הרא ־ וזה דומה לחפלח בני מערב** שהיו מברכין‬
‫על סלוק התפילין לשמור חקיו • וכן ראיתי מדקדק׳ן כשמניע־ם יד־‪.‬׳ רצץ‬
‫מלפנין שנשמיחקיך מתחיליילהסייהרצועימעל היד וממחינ•'עד שיאמר שליח‬
‫*‪1‬ור תתקבל וסםיר׳ם תפלת שלראש •אנלליזראח שאין ראו׳ למדקדק‬
‫להסיר התפילין יהסלת כ׳ אםאחרברכוועלינולשבח שהיא טבח נדיליחשו'‬
‫וראוי לאיכרי בטלת ותפילין י׳אמ תפלילדוד המה האינן ענני וכי והוא מופיר‬
‫מייחד'להתוזנן גי שישפע האל'ת יית תפלתני ולכן תקנו אותו אחר התפלת‬
‫וצר ן האדם ליזהר בו ולא יקל להניחו ולא יקרא אותו ואדרבא ראו׳ לקרוא‬
‫אוחופלהבמלהילהתחנןלליתייתיקבלתפלתויישפיךלפנ׳ישיחי • ומפני‬
‫שקריאתו מראה צער ושברון לב ליה תקנו שלא לאוסרו נומן שמחה דכיתיכ‬
‫ביים צרח• אקראך כי חעננ׳ ־ ימחח׳לין בית יעקב לכו מלכת וחוא נכ מענ׳ן‪.‬‬
‫שיקבל האל תפלתנו כ• אין לנו סושיע צונלעדיו ויהיו דבריני א ש ר דותחננו‪,‬‬
‫לפניוקריבים אליו כמידכת׳ב כ׳ םינוי;דולאשרליאל'ם קרובי• אלייכדז'‬
‫אלינו ויאמר שיר הפעלות לדיר ליל׳ ה שהיה לני והענין להורות שכב! קבל‬
‫הפלתני כנה פעמים יהיש׳ ענו מיד צרינו וקס׳ינו ולא נתננו טרף לשניהמ ואין‬
‫אני כיפי[ בטינתי חלילח • ויאמר שית‪-‬שחע הלייס אוםר׳מ על חרובן והיא כד•‬
‫לונור חרבן נ׳ת המקדש ולדאן על זה ולבקש מאת לה׳נו יחזיר עטרה ליושנה‬
‫ויחדש ימינו כקדם ונקריב לפניו קרבטת חובותינו וראיחיטנהנ שאומרים‬
‫נפ׳רושחשיר שה׳וחלויסאומו״מ נב׳תחמקדשב׳וםאילרוד מזמור יכו וכן‬
‫מתחילין בשאר •מ׳ השבוע והוא כד׳ לחזניד הבית בד׳ לואנ עלע • ויאמר אין‬
‫כאלהינואיז כאדוננו איןנסלכט א׳ןכמוש׳ענו והוא שבח ראו׳ לדקדק בו‬
‫ולאימרו מלה במלה ׳ ויש ייפעמ׳ם בכל עניןוענין לרמוז לשם בן דיכלאתת‬
‫במקומו המיוחד בענ־ן י' «רש?ת של תפלין יכן כל ענין וענין ראוי לכוין כפ׳‬
‫מקומו וכפי ענינו הן בעני[ א' הד הן בענעייכלפ כל איוא למעלחמחבירויחכל‬
‫ענין אחד והילד למקייא' ליחד שמאלהינו •ת' שמו אשריו ואשר׳ חלקו של‬
‫הזיבה לבך נכי •ים וייס • ייאמר מעשה הקטרח כלל יאחר כך פרט • בהחלה‬
‫אימר הפסיקים נאשר הם כתיבים בחירה • יצריך לוסראיתסבנ׳גוןובטעסיס‬
‫יאח״כםפרט ענ׳ן פטיסתיכאשר מביאר ננםדיבברנית נםרקא קסא • יצריך•‬
‫ש אס' בל עניניי נלם ולא •הסד אפילו איכהם כמי שצריך שלא יחסר הםיועס >‬
‫א מכל סימנים נ• קריאתנו תעלו? לנ>בטקו‪ 5‬הקרנחי*ועי‪1‬ףקמועע‪'¥2‬עין׳ י‬
‫‪^ l ^ K w ^ ^ » S‬‬
‫«?‪<^!*w‬דולנאשר נחבט למעלח יה‪.‬־א אשך מקער‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫נד‬
‫‪ ,‬הפלח המחר‬
‫הוא בלימון הקימ וקטרתבלשיןתרגופ והוא םבסל המות ועוצר הפגפ ומסלק‬
‫ודיתדעהזכלהםקסרג׳ן סכלהעילם כאשרכתיבטוהרבמקוםותרביפ־ תיכן‬
‫דאו׳ לכלי נעלי נפש ליחשתדלי בכלי עז לאופרה בבליים פעס׳ס נבקר ובערב‬
‫ולכי׳ן נו פלה בסלה יתעלה מ׳ח מ‪11‬תית׳ני נםקיס קרנניתינייגיר' לבי ברכה‬
‫*הצלחה והדוחה בכל פעמה נסשלת •דיני יסעמיר ואיני בא ליד׳ עניית הזהיר‬
‫בו כאשר פצינו בכהנים תםקט׳ר׳ס אותו שבל בהן שזנח בו שעם א לא הו ציץ‬
‫לחקשיד בו פעםאחרתטפנ׳ שנתנךן בפעשה ידיו והיו הבחנים מלא ובו בו‬
‫מעילסםפיס׳מביברי ליביתבהקטרתילהתנרןבהריחת טזיניות׳הם •ובן •היי‬
‫העני ן לם׳ שסדקדק בקריאתי בכל ‪ V‬כראי• בבקר יבערב יזבח להריחיםיינותיי‬
‫ג ל ׳ פשק • וענין חניסת שלפפימתו לא נמצא כגמיבםקים אחד א ל א ספח י‬
‫ופפורדאט נן אין אנו חולכין אלא אחר פרט םעשיו • כיצד חיי עישין ואעפ*‬
‫פטום‬
‫תנורננן‬
‫שנוסיף בו םעה אין לתישולכןגדאח ליהנוסת כך»‬
‫הקטרת ה׳תח נעמת שלש סאות וששים ימשינחםנים שלש סאות וששים‬
‫וחפשה כסנין ׳םותהחםה סנה לבל ׳ום פרם בשחרי'ופרס ב׳ן הערב׳יושלשה‬
‫מנים היתרים פחדר׳ן אותךערב״ום הנפור׳ם לפבתשת לקיים בהן ד ק ה ס[‬
‫הדקה ובהן נ ח ל פכנ׳ס פחם םלאחפניו רום הבפדים להקטיר בניית קדש׳‬
‫הקדשים ואחד עשר ס ס פ י ם היו בה ואלו ה ן הצר׳ ו ה צ פ ו ק ו ה ח ל מ ה‬
‫זהלבינה משקל שנעים שבעים סנה ‪ 10‬וקציעח ושיבולת נרד זכרנום משקל‬
‫ש ש ה עשר ששה עשר פ נ ה הקשט שנים עשר ק־ליפה ש ל ש ה קינמין‬
‫ת ש ע ה ביריות כרטיגא תשעי‪ !-‬קבין ••ן קפר־ס׳ן סאין יתלתא וקבץ תלתא‬
‫ו א ם ל א מ צ א ״ן קפריסין פ ט א חפרחיוד עותיק סלתסדוםיות ת ב ע‬
‫* הקב מ ע ל ה עשן כל שהיארב• ניתן הנבל• א י ס ר א ף כיפות הירדן כל‬
‫שהיא אס נתן בה יבש פסלה ואס חסר אחת סכל סםםניה חייב מייתה ־רבן‬
‫ממעון בן גמליאל אומר הצר׳ אינו ‪11‬א שרף הנוטף מעצי הקטף נורית ברשינ‬
‫לפההיאבאהבד׳לשפותבהאתהצפירןכד׳שתהא נ א ה ״ ן קפריסיןלמה‬
‫הוא בא כ ח לשדות בו אתהצפוק כר׳ שתהא עזה והלא מ׳ רגלים •פין לה לא‬
‫שאין סכניס׳ן בי רגלים בענרה פפנ׳ הבכיר • תניא ד נ ת ן איפר כשהיא שיחק‬
‫אומי הדק הטב זזטבחדק מפגישחקיל יפה לבשפ׳יפטמה לחצאץ כמר לשליש‬
‫זלרב׳עלא ששענז אסירי׳הודיוה הכלל אם כפרתה כשרה לחצאין ואפ חשד א"‬
‫פ נ ל סממניה ח״במ׳תה־תניאביקפראאיטראילששימאי לשבעים ש נ ה‬
‫היתה באה של ש ר ם לחצ‪8‬ץיעידתנ׳ בר קפרא אלי זדה ניתן בה קירשיב של‬
‫דבש איןאדם ׳בזל לעמיד ספני ד׳הח ולמת אין ‪13‬עדבין בה רכש ספני שהתור'‬
‫אסרה כ• כל שאור וכל דבש ל א תקסיריממט א ט ה לה \ ה צבאיות ו כ י ה •י‬
‫! אבאיתאשר׳ ומיהי הושיעה חמלן׳<!נני ביום סיאינוהשיבנו ה'ליך יכו'תנא‬
‫|‪1‬״בי ז*?) >»יי ני''‪^.‬י^ר׳׳« עד לעילא י ת פ ל ל ע ל ״ מ ר א ל ו ע ל רבנן ד י א‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ע ן ו ‪«rt‬״‪. t‬‬
‫־'־'‬
‫‪tro*\JW‬‬
‫‪8v‬ן״ן; ה ל ם א ‪ nam‬וחי&רא ורחמי ג*׳ *יוכלו לעםו‪$‬יהיריי גר«ימ‬
‫י נקרא בגמרא קדי‪.‬ש דרבנן והוא קדיט דאגדחאועונה אחיי׳* א מ ן ואימי בדנו־‬
‫יא עפ' שמקומו קודם הברכוח ולא אחריה• כיון שאפשר ש « א י ז ר א מן הק‪11‬׳‬
‫ץלא שמע ברסו ראוי לחוירולאימרו כוי שיענו בולם ברוך ה' המבורן לעולמי•‬
‫ו ע ד •יאעפ'שאותוהאהר כבר ברך ברכותיו א פ י הכ׳ישלוהועלח־בענ״תו‬
‫כי לא תהאנרכר‪ .‬הדיוט קלח בעיניךיכברכתבנומה שצריך לבוין בענ״תוי‪.‬‬
‫‪.‬יהואפורירשפעוברנהלסקור הברכות כדי שיתברכו כל העולמי• כולפוהוא‬
‫עלינו לשבח וצרין ל א ו מ ת מעומד‬
‫עגיןגדול והמשכיל •בין• ייאמר‪-‬‬
‫בעלינו בגי ופעוימר ו צ י י ן לאומרו בכוונה ‪ j‬ח ל ה ויש בו במה סודות ורטדס ובתו‬
‫ו ח ל ויש םדקדקים שאיברים אומו בכל יום שכעת פעסיס כין ביומ בין ב ל ׳ ל מ‬
‫{פביושרגזפלמפרעםעםישר ו פ ע ס למפרעשםיתחיל׳ן ע ו ר א י ן מ י ז ח ד ו‬
‫הארץ ועל וכוי ויהושע תקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו ואפרו»פ ישר‬‫ו ה פ י ן ונו הפיל שנעה חופות שתיו לי‪,‬רי‪.‬חו והוא מסוגל ל כ ל ובר וענין מצרה‬
‫וצוקה שלא תבא ולא תהיה לומר אותו ישר והפוך * ישם יהושע רמז בו בתחויז' י‬
‫ענ׳נ׳ם יםריב עניחגיתי לא רמז שמו ט ל ם כ• אס הושע ולא חתמו כסדרו א ל א‬
‫למפרע באופן זה עין של עליגו • שין ש ל א טסנו ויו ואנחנו םשתחו׳ם וכו ח״א‬
‫הוא אלינו וכו וצריך ל כוי ן בו קבלת עול מלכו' שמים ויחודו ולחותו ובמו שיש‬
‫* פ ס ו ק שםע ישראל עין רבתי ודי רבתי עין של‪ -‬שמע דליות ש ל א ח ד לרמו»‬
‫שצריךלהעידעל׳חודויתוית־וכןרםוזבשבחחוה שמיתחילבעין ומסיים ‪,‬‬
‫בדלית עלינו לטבח וכוי אין עוד ־ ואח״נ יאמר על כן נקיה ל ך ה' לה׳נו ש ה ו א‬
‫מעניןסלכיית להמליךיוצרנו עלינו ו ה ו א קרוב לשבח טבעלינו לשבח ורמת י '‬
‫גו גם כן עד שסחח׳ל בעין ע ל כן וכוי וםס״ס כדלית ולעולם׳ עד תמלוך בכבל‬
‫ורסוז בתחילת תיבותיו ע נ ן על כןנקוה י א פ ש ד שהוא כשד־׳צדיק עליי א י ן‬
‫ד ח ן וירע שחטא ואמר בתפלתו שמהרה יעביר גלולים מן הארץ להפנות ליך‬
‫ג ל רשע׳ ארץ והעני'הוא שיס׳ילב חאבן מבשרנו אשר חואםתענו וםכשילנו‬
‫מעבודת האל'תוית ויבא יםןשגולם׳כירוו׳דעואתהיוםלאההארץדעחאת‬
‫ה י י ת ן בנו לב בשר ש ל א נשוב עוד ל נ ס ל ו ז ולמנשולעון וקכל עליי ע ו ל‬
‫מלבות שסים קודם מיתתו ולכן אפר לו יהושע שבאותה מיתה נתכפרו לו כ ל‬
‫־עונותיו ויכה לעולידבא בדבידייעברך היהיויהיה חיום הזמ אתה עבור ואין אתה‬
‫עבור לעולם הבא •אחכ ׳שהא מעט ק ו ר ם ש י צ א ולעולם ׳שיתרל ל ב א סן‬
‫״ הראשונים ולצאת מן האחרונים ואס • מ ל ל ה ת ע כ נ עד ש ל א ישארו ׳ינכה ‪0‬ו‪5‬‬
‫לו שלא גרס הוא להרוס זתננין להסתלק השכינד! שהר׳ נתעכב ע ד ש ל א י‬
‫נשאר מקים לשנינה לניח ועוד כ׳ הישיבה בבה היא םצוהבםנ׳ עצםה נדגת׳'‬
‫אשר״ושביביתךואוםרישבו • ט ר י מ א ת פניך ו מ כ א ן ס ם כ ו ש צ ר ^ ה א ו ש‬
‫לשהות‪.‬שעה אחת קידם התפ לח ושעה אחר התפלודאשר• ץטב׳ י &תן לקוזי‬
‫י ' ל ה ת פ ל ת ״‪.‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫כת‬
‫הפלת ה ש ח י י‬
‫‪ vfosn^Aiii‬עידיהללון ס ל ה ל א ח ר ה ת פ ל ה ו ש ס ה ו א א ו פ ר *ריקים יית;‬
‫י וישמן •ואחיפ ישבו ישרים את פניך‪ •:‬עכשיו בעינותינו שאין אנו מתעכבים‬
‫שעחלפתותנקרטפןהקודפיטונתאחרטן הטאוחר־ם וניל ש ט ה שצוהרי‬
‫לבניו קדיםו ו ח ש י ט לבי כ נ י ש ת א ה ו א ג״כ דםו דיזה ש י ה •ו מ הקודם׳ ס ומן‬
‫הפחשיניט ובוה תור׳כו יומין • וכשיוצא אומר ה נחני בצדקתן למען שורר•‬
‫וטי ופםוק־פ כיוצא בו לבקש מאתהאל ית ו י ת ידריך א ו ת ו בדרן •שר ל א‬
‫יכשל בה • וכשיוצא סבה ל יפסיע פסיעה נסה שנדאהשישיבתה היד! עליו‬
‫לםשא ולכן ט ר ח םסנו וממהר לצאת אלא •צא בהכנעה ובכובד ראש סתחנן‬
‫לפני ליו ט ל א תשומת פ לתו ריקם • וםה טוב ומה נעי' לחבר תת ע ש תפלד!‬
‫שיזכה לדתהנותםזיו ה ש ט נ ה בדכתיב ילכו מחיל א ל ת י ל י ר א ה א ל אלהים‬
‫נציון ואם קובע ט מ במקו' התפל' ׳פס׳דםפנ׳ זה כ׳ אעפי שאין טכר הליכי‬
‫גירו יש בידו טכר לחבר טניהם כאי בלי פירורובל׳ הסח דעת וזה טוב מ א ד‬
‫ואםוסןהקביעותנסטןהרבהולבוהלשולא׳ובלםפניחל׳שותו ללסוד‬
‫נראו׳ טוב לו שיטעום דבר קודמ ש׳לןלישב את לבו ולהכין אותוימצורני‬
‫הלטירנקראכלזסןשא־נועיטתאותוהרברלתענוגכיאם לתזק א ת לבו‬
‫ובפרט אם הוא חלנ• וירא סאיזח חולי אס מתעכב הרבה שודאי עבירה ה י א‬
‫נידואמא׳נואוכלוטחייק אבריוכ* טציה גדולה היא ע ל ה א ו ם ל ב ק ש ו ר ן‬
‫לחברות את נופו ש׳חיח חזק ובריא בלימוד התורח ובעשיית חמצותנאיות‬
‫»ד שיהיה ואעפי שיש בו צד ביטול חורה או ת פ ל ט לא נתנו הפצות שיפית‬
‫אדפ עצמו ויסתלק מן ה ע ו ל ם בחצי ימיו כ׳ מ ה בצע להרויח פ א ה פ * ו ת‬
‫ולהפטיר לף או אלפיפ חלילה לטאפין זח והוא חסי ד שוטתופאבד עצמו‬
‫י ג פ ת שלא צוהו עליו תודח •ולא פבעיא שאין לו שכר א ל א אדרבא ע ת י ד‬
‫ל׳תן אתהדין אחר שצותה עליו תורה ות׳ בהם ולא שימות בחם דזשטר ל ן‬
‫ושפר נפשןונשםדתיסאדלנפשותיכס וכפי ענינים כאלו הר• שהוזהק ע ל י ת‬
‫שישמור בו״אותובענין טיהיח בו״א וחזק שיוכל לת־ות ע ל פני הארמ לעמו'‬
‫נתורהולק״םהסצותובכללזההםתענההרבהולבוחלטוא׳ןכו כחלעסו'‬
‫יםבטל ל מ ו ת ותורתו עבירה תחטב לו ולא פצוה ו א מ ספני ש ר ו צ ה לחוור‬
‫בתשובה מעונותיו ומוכרח לו לענית נפשו לא •עשהבענין שיתקיים פצידן‬
‫• א'שלתשובה ויבטל למוד התירת טשקילה כנגד כל וזסצות א ר א י ע ש ת‬
‫בענין שיה תה •תקיים בידו ולא יאבל ל מ ל א בטנו א ל א דבר‪,‬מועטשישיג‬
‫נפשידונלרותולעפור עפו ולא •בטל ל מ ו ת ותורתו• ומהשאמרויל י א ת‬
‫התורה אופ כי יפות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עליה אין‬
‫ז!טנ ה לומר ש׳טגףעצפו עליו ער שגרים לו חסות חלילה אלא דיל ש ל א‬
‫יוחק״ם התורה בפי שרודף אתר תעניג• העיל ואחד חפדותיו כ׳ ברדפו אהד‬
‫יחוראילאירדיףאחרוקחקיהתורהוכלליהופרפייז אלאבם׳ םתקייפת‬
‫ופצאא‬
‫* ל‬
‫* א‬
‫מדר יז׳ומ' י‬
‫י‬
‫מצאה ל ה מגיח גמ׳ שפ&׳ת עעמו׳ר״ל • א י נ ו רודף אמר יימיתיו***‪« .‬וונ<^‪-‬‬
‫לשובע נפשו בעג׳ן שיוכל עמו' ופסתפיגהכדת׳ וענץ כ!ח ט׳תח איקר׳ לגב•‪.‬‬
‫שארבנ׳אדם ההולכים בחשן• ודודפ׳ט אחר התאותוהתענוג׳פולאפפנ׳וי*‬
‫מקרב לומיתה אלא אררבאיחיה בל •מיו בריא וחזק שאינו מפריח א ת ג ו פ י‬
‫התנא ולחה כך היא ררכ שלתורה פ ת במלןןתאכל‬
‫בפאכלובמשתה רב‬
‫ופיפ בפשורח תשתה כליפר אין לך לרדוף אתרחטותרות ואתר דבר שא׳נ‪• 1‬‬
‫מצד להשיג כ׳ אט דבר גקל אשר הוא פצו׳ לך ככל שעה‪.‬ודבר נ ק ל ש א י נ ו‬
‫מכביד על׳ןוטטר׳דשבלךוםלח היא כל דבר ש ל ט ע פ ל ל פ ת נ ו את הפר»!‬
‫יהיה מה שיהיה דבר נקל ןמ׳ט במשורישלאישתח מיס למלאת ב»נ‪ 5‬להכב׳ד<‬
‫עליו תה יהיה לו בהכרח כיון שאינו אוכל הרבה לא ישתה הרבה וכיין שאינו •‬
‫שותה הרבה לא ׳בבד עליו ויוכל לעסוק בתורה כרצונלומה שאטר וח״ צער‬
‫תחיה לא שיצער עצסו לסגף גופו בעני! שיבא לירי חולז לא הצער שמצער‪.‬‬
‫עצמו היא שנפשי סתאיהלאכול ילשתות בתענוגות‪,‬בנ׳ אדם והוא מצער‪-‬‬
‫עצמו‪.‬למעט תאותיטזהאנללא סכל וכל חלילה סן הטעם שכתבת׳ ובעל י‬
‫ש כ ל כשיראה הענינים האלו יראה שהם נכוחים לטכ׳ן י׳שריס למיצא• ד ע ת‬
‫תדע שהר׳ טן הטצית החמורות שיש לנו בתורתנו הקרושה היא שטירת שכ'‬
‫וס׳ שמשמר שכת א' כהלכתו זוכה לכטדז‪.‬ענ׳נים ו א פ י ' הכי ת ק ל ו כ ל כ ן‬
‫בשמירתה לענ׳ן פקיח נפש ולא ע ל ודא׳ פקוח אלא ע ל ספק ולא ע ל ם פ ק‬
‫עילישראלויאי‪ .‬אלא א » ׳ ע ל ספק י ש ר א ל ספק ני‪.‬י ואפ׳'• ע ל חיי‪»•.‬עי*‬
‫הקפידו ובט לו שמירתי! ותרי היבריס קיו ומה‪-‬אס ע ל טציה ח מ ו ר ת ; ש ה י א ; *‬
‫לפנ־ניוהיא טצותלא תעשהומן החמורות שיש ב ת כ ד י י וסק׳לח א י ן אנו(‬
‫היששיןלבטילה ברלהרויח שטורטצות א ח ר ו ת כ״שיכש כשאין‪ :‬עבירז־‪0‬״‬
‫לפנ׳נוויש צדחולי או חשש חולי שראד לשטור עצפו בשב י א ל ת ע ש ר !‬
‫ו ה ע נ י ן ת י ה פ ש י ט ת י א א צ ל י א ע פ ' שאיני טקל בו כ ל כך ל ע צ מ ״ י ש ב ‪,‬‬
‫ללטוד כל א' כפי ערבו ובפי השגתו אפ מקרא מ ק י א ואם משנה משנה י א ם‬
‫! פ ר א גמרא כ׳ אין שעה ראויה ורצויה להבין ולהורות כי אס ם ח צ ו ת ל י ל ת ‪.‬‬
‫ע ד חבקי ומהבקר ערחצות היום קודם שיאכל כ׳ האברים נחי© ושקטים‪:‬‬
‫ו ש ב ל מופנה סכל עסקיו יא׳ן טי שיטריד אותו ויוכל להשכיל געניני‪ .‬הרת‪.‬‬
‫נ כ א ח ד כ פ י ערכווהשגתו• וכשפותחבליםוד׳תפלל לפניזיה׳ו ת פ ל ת‬
‫ש ל א יארע דבר תקלה ע ל ׳ ד ו י ל א יטה שכלו מדרךהטוביוהישרח ע ד ש׳בא‬
‫להבין ולהורות על הטהור ‪8‬טא ועל הטמא טהור וכן כ ׳ ו צ א בזה • ו כ ן א ם‬
‫הוא לופר אחרים ש ל א יבשלו ב ה ב נ ת רבוץ ויבינו ת פ ך כונתו וזהו גוסוו‬
‫אתפלח'רפיאוא שלא יארע דבר תקלה עליד׳נו ו ל א נכשל ב ד ב ר ה ל כ ת‬
‫וישטחו בנוחב׳ר׳נוולא נאטר ע ל טהור ש ם א ו ע ל ט ט א ט ה ו ר ל א ע ל & י ת ר‬
‫אסור ולא ע ל אסור מותר לא ע ל נ ש ר &שולולא ע ל ‪>1‬סל מ ‪ 4‬ו ולא ׳ נ ש ל ו‬
‫וזנר׳נו‬
‫״‬
‫‪..‬‬
‫•‬
‫י‬
‫;‬
‫א‪5‬ו»«גו־*דבר הלכה ונשמח בהט צ׳ ח יתן ח י פ מ טפיו ־דקי! ותבונד? ‪ -‬י י גל‬
‫^׳גייואביטהנפלאותסתיחןי^ידיעניאירחח׳יפשינע שגחית א ת עציך‬
‫נעיטית ביפינן נצת• ויתחיל בלםידי בנחת לאט לאט מלי! במלח כד׳ ש ל א‬
‫»‪3‬־ה מדרן הישר ויובל לכוין אל האטת פ׳ לא נמצא הטעית יהשגיאח כ• אפ‬
‫נשב׳ל שאינו טדקדק בדבר׳ויקירא נ מ ח צ ה ואינוו שקע נעיוט אלא טתרצח‬
‫ברן!׳ צםףהמונןנתחלתיהעיוןונזה אפשר לטעות שאין הכונה ג ׳ א ב ל‬
‫• ט ע ם י ק טשי*כונת הענ׳ן וטג׳ע אל התכלית יתטצית הענין הר׳ וה י ח ס ד ן‬
‫לסוחט אשכול של ענניט נדאש׳ אצנעותיו ויוצא ט ה שיוצא וטשלין השא'‬
‫ב׳ נט*א כל צה ממוציא היא הטפל של האשכול‪ ,‬זהמיהל של ענב‪-‬ט א כ ל‬
‫עיקרם ותסציחיס נשאר עדןנתיכיוסיגרט לו זה עצלותו ומעוט השתדלות‬
‫ל ס ת ו ט נ נ ת נ ב ל ׳ ד ו ו א ט א י ן בת נידו תיתלו לדרון נ ה ל ו עד שיצא ממנו‬
‫הפנוקש ואותי׳ין וראי יהיה סובוטתוקסדנש ויובל להתק״ט בראו׳ ו׳שפת‬
‫«להט־ואנשינ(פהשאיןנן בעצל שחושנ להוציא ״ ן והוציא הפיס נ ל נ ד‬
‫ומוציא שם רע על העננ׳ס ש״נס אינו מתוק ולא היק ומעשיו רזסשןרטו‬
‫שלא ידע דרך סחיטת העננים ניצר נעשה וםפנ׳ זה לא הועילו מעשיו • כן‬
‫ו ד ן הליטר שיש הפרש רג ועצים בין המעמיק לקירא על פנ׳ המים ב׳ ז ח‬
‫מיציא לאיימניקשי יםוציא לאי ‪0‬ש‪»£‬ו להבין ולחוויה חק ומשפט ותעלומה‬
‫יוציא אור וטועם טעם העניןסדנשונופת ציפיפטה שאין כן בקיר'נאגרת‬
‫כי הילןבחשך יאושר לכל ס ג ל הוא־וחיטים והשנים חולפים ו נ א י ם ו ל א‬
‫ימצא אתו ל א שכל ולא יושר להוציא דנר מאפלת ל»«ור ולעשיר ע ל עקרן‬
‫_ של דנריט להשיג הבונה האפיתית־שלא יבשל ג ת תת תיו) המנהג שנהגו‬
‫ל ק נ י ע יישיבזת ל פ ל פ ל נהם סוגיית ודניד׳ס קשים יא עש שניאת נאכוד וסן‬
‫אחישא׳ן סוציא׳ן מטנו לא ד׳ן ולאמשפטי• ספני הענין שאלרניכד׳ ללמוד‬
‫להישיר השכל כדי שירע להעסיק העניניס נאשר יניאי לידוצדישיוציא‬
‫לאור ס &‪.‬פס ומ׳ שלימד נענין אחר נצללבםיט אדירים ו ה ע ל ה חרם נ י ח‬
‫מוציא ש מ רע ע ל תפרח התורה הקדישה יהעסיקה כ׳ נראח לו שאין ענין‬
‫התורה כ׳ אם אותו דבר שעולהגדעתו בהחלת עיונו ו ה ו א ה פ ש ט ה ד ו מ ה‬
‫לפלגושיחחיצוןשנותןהאדםעלנגויויחחשיכיס כרי שלא יתלכלכו־ ו ל א‬
‫יראו לבל כי עקד התורה סודותיה ורזייה ה׳נסיורים וטעטיקיס ־הם נ ע ל ס י ם‬
‫*עיני הבל נתחלת העיון עד שטי שיש לו שבליטה שכסו ל ס מ ל ה ט ו ו ח‬
‫'והמשא לעיץ יום אחר יום עד שיגלה הענין אשר הוא פ י ק ש והשקום ברין•‬
‫י הוא ביאית סיב בינתו לידע ולהבין מגלה לי את חפציו הבל לפי ס ה שהוא‬
‫^׳ארס ועל זה נאסרחפות׳ י‪1‬זבבםשכ<ות כסף בי התפוח הואותכ * פ ו חשוב‬
‫*תנליי* אכל היא טגוקדיטציייר בטשביויכשף כדי לח *ית עליו שלא יראה‬
‫"וזשינוחולנלאנלאינוםחגלחלאל אלא חורין וםדקין ישטן הכסף א ל‬
‫י‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ג‬
‫ך‬
‫הוחג‬
‫‪9‬חר מיום ‪.‬‬
‫ה ו ה נ ומתגלה אליי כ ל אשר ‪\t>n‬אמר העיון יתעסק ביי ו א מ ר עמלי ומוחו‬
‫ב׳ צריךרבקיתחשכלוראיתחעינ׳ם הטב י ו מ ש ל י מ ש ל לזה לברז מ ל כ י ם‬
‫שתיא נתונה בתוך הסגדל םוגרתומסוגרת ואין איש אתה בכ׳'כ׳ אם הבערות‬
‫הראויות לתת ל ה המשמשות לפנית ואפילו מתת המגדל אינו נמצא כ׳ א ם‬
‫אחר עמל וטורח למ׳ שיחפש בה היטב ואחכ צריך ל ח פ ש אחרמפדותור!‬
‫הראויות לפתוח אותו פחח ואחר שיפחת הפתח הראשון שהוא החצון ע ד ן‬
‫»ש חדר לפנים מחדדוכלם םגורוח היטב ועלח ברצון חפלך ש ל א ל ׳ ח ן א ר *‬
‫בתו ל א מפנ׳ עושר ולא םפנ׳ ׳ופ׳ ולא ספני יחם ולא מפני שום צד בעולם‬
‫א ל א למי שישתדל להיות שיוכל לבקש אהבת בתו שתגלה אל׳ומן החלון‬
‫עדשתג׳דאליוחפחחו׳ה׳חחכםוחר׳ף לבקש מ פ ת ח א ח ר מ פ י ת ח ד ו כ ל‬
‫ל׳כנם לפנ׳ לפנ׳מ למקום מושב וסשכב בתי לא תה׳ח לאשי ולא •מנע אותי‬
‫ממנו וכן ח כ ד ו בכל מלכותו עד שבאו םקצו הארץ ‪ U‬המגדל הןזויות׳ו בהשכ'‬
‫והערב סכימת המגדל בכל מ׳נ׳ ש׳רות וחושבחות וכל מינ׳ ניגון לעורר א ד ן‬
‫לב חנערת אולי חתפוץ באהבתו יתתגלח אליו בחורין ובסדקים ועינה בצום‬
‫נפשו לחורב ביום ולקרח בל׳לה איל׳ תיקר נפשו בעיניה ועם כל ז ה ל א‬
‫ה ו ע י ל ו מ ש ו ם ש ל א התמיד בענ׳ן וחשב ש נ מ ע ט זמן שיבקש'ימצא‬
‫ממקשי יהיא לא כן ידמה כ• ל א בדבר נקל תושג בת מלך ל׳ שא אותה והיא‬
‫אינה חו!‪5‬ישתלויממקיסה ל א תס׳ש וכיון שריאיאותי האיש אואותיהאנשי'‬
‫שהשתדלו הבא מידם ולא חשיגי תיחימ ע ל כ ל םח שעשי יחייריס ל ד ר כ ם‬
‫בפתי נפש יגע לריק והוליד לבהלה יכן כאימ אנשים אחר׳מא״ הים ומקצת‬
‫הארץ לשסעבתהסלךמיפיהוסתבונתת וססבכ׳יכמו כן איתו המגדל השכם‬
‫ותערב ומתעכבים שס יותר םןהראשונים וםתקנים כל׳ שיד ו נ ג י ן ו א ס מ ו < "‬
‫מהורות של פיוסים ורצו׳םלרצותאת בת הסלךולבקש אתבתת ומתחננים‬
‫אליה שלא׳שיבוריקםוסוףהעלוחרס בידם וחזרו בפתי נ פ ש ל ד ר נ ם י ‪ .‬ן‬
‫•וס יום םתתדשים ובאים משורת ו מ מ ע י נ לראות אש ׳וכלו‪.‬להשיג ה ? צ י א ך ן‬
‫ההיא ולדבר ע ל לב הנערה תתגלת אליהם ויהיו לרציןאמר׳הם ועמדו כמז‬
‫נןזמןמהוכיון שראו שלא השיגו תירי לאחוריהם בפח נ פ ש ו נ ת ״ א ש ו ר ן‬
‫השניקשעדשבאפקתא'ערים יאשר השגדל הוהא״א ש ל א » י ל י ‪6‬ית‪1‬ן‬
‫ליכנס ולצאתאננ׳ א ש נ ם' »וס ים' ער שאשיג א ת פנוקשי ואפצא איזה פתח‬
‫או תלין שאינל לראות את נ ת השלך או לדבר\‪ n‬ותנתןל׳ גפש׳בשאלר־ן׳‬
‫א ו א ש ו ת ע ל י ה ו ח ח נ מ נ ת ה א י ש ה ה י א באותו חשך נםר\ יפיס ו‪,‬שנ׳ם הולך‬
‫ובא סביבות השגדל עד ששצא כמין חלון א' במגדל חתחיללתטט אחר׳ויתיו‬
‫ע‪4‬ר צרורות נופלים עד שגלה תורה א י ק ט ן ה ת ח י ל לצעיק ולצוות לופ ויום‬
‫ולקרוא לבת סלך בקיל ג ח ל ולהתחנן אליו‪/‬ו^יקר נא ופשו בעינ^יער ש ת פ ו‬
‫רחפיה אליו כראותה שכנר התחיל למצוא מקים וטרח ועמל לבקש אהבתיו‬
‫והתחילה‬
‫‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫»‪1‬פלת השחר‬
‫^ ו ל ר נ ר ע ל ל ב ו ש ל ב ‪ -‬׳ ח ו ש מ כ ל ה ט ו ר ה **שר טרחכ•‬
‫מיף זןכנוד‪ .‬לבא ו׳טמת י ג י ל זמישטרת בעש •אכל בשבת ובירך שהתח; הוא‬
‫•גסורוםצאהפתחומטם׳כנסעדשהואבעצםוטורת׳וםאחר׳וט ע ד מ פ צ‬
‫*ורת פתחבני׳ח בכתלחתחיללחטט אתריה ער שפתח ונכנס אתר שנכנם‬
‫התתיללקרוא ולצעוק א ל ב ת ה פ ל ן תפתח לו התדרים הפנימייט ל ה כ נ פ‬
‫אליה עד שראתה בענ׳׳ויגלתה לו סקופ הספתחו' היכן הןוהוא ל ק ח פפתת‬
‫א' ופתח חדר אחרופפתת אתרופתיעד שפעטסעטבישובדעיזוובהשכל'‬
‫שכלו פתח אתמלפאתתאתתובראיתבתהמלןחפץחאיש ההיא ב א ו כ ל‬
‫הטורח שסרח בשבילה שלח לאביה נלחסאורע ו ח מ ל ן שפח לקרת האיש‬
‫ההוא כי פרי םעלליו •א;לירצח להשיאו עם בתו יגל לו ממתר׳' אחרי'ונתן‬
‫מ פ ת ח ו ' ת ם ג ד ל ב י ח ל ס ג ו ו ל פ ת ו ת ^ ש י ר צ ה ונתןלובתו ל א ש ה ו ה ג ד י ל‬
‫האיש ההוא עדמאד עד מ ג ע ש ת פ ש נ ^ ל פ ל ן ו כ ל אשר הוא נווד הוא מצל»|‬
‫ביח—‪.‬׳ <ן‪.‬־<‪ .‬הדארמיון התירה פס האיש זזשפץ לעסוק בת ל?‪ .‬אין עקרי‬
‫הדת וסודותיה פועלים ברבר נקל לבל לזמר כ• אם אתר עפלוטורח הרבדז‬
‫םאדלעסוקבה ׳וםסול׳לה לאבולפת בסלת ולשתות פיס בסשורהולססור‬
‫נפשי עלית ברכתיב אדם כ׳ ימות באהל ילעיליאינו מסיח רעתו סמנה בשכבו‬
‫ובקיפו בשבתי ובלכתו לא־ש אשר א ל ה לו וראי ישיג את ב ל א ש ר ״ח פיץ כי‬
‫גפי שהוא חרף אחר התורהומבקש אהבתה ב ן ת ר ח ף היא אחר׳גלהתגלות‬
‫אלייולספוךביךוגנו׳ סתריה ורז׳ עמקיה כעני[ שנאסר תכבד)• כ• תחבקנד{‬
‫\ ואין לך כביד ^רילמזהלעמוק בה תדיר ו כ ל ח ״ ץ ^ ל א ישוו בה ולעיין דזפב‬
‫ג ל דבריה ולספיר כלתיבותיה ואותיות תאם יש צ*‪1‬ה תיבה או אות •תרה ופת‬
‫ ע נ י ן יתרתה כילא דבר רק היא ואמ רק היא מפנו שאין איו רודפים א ח ר י ת‬‫בטורחהראו׳ להשיג אמריה אמרות טהורותמייקקית ש ב ע ת י ם יכן לירע‬
‫כלליה ופרטית לדקדק בוזס ב ל מ ה שאפשרוטתןן כ ן • צ א פשפשו ל א ו ר‬
‫וםעקשים למישור ויברר ןזענין השנ‪/‬ואס׳ש לוויכוח עם אדמ א ת י או חבר‪.‬‬
‫או תלסיריתיה הויכוח לשם שנרם כ ח לברר האפתוללבן ולצרף כ• פי־ןון‬
‫הו׳כיחהענין נצרף בצרף כםן‪/‬זגשארסנוכהימשופהואיןסעדער עליו אבל‬
‫לא;היה לקנתרזלהעםיד סירתנהלילה כ׳ העושה כן לא כ• שאין ל מ י ד ת ו‬
‫תחשב לו לצדקה ומצית אלא אררבאתסאגחלואשמתתחשב לווסוטכ לו‬
‫להיות חיפר שיתיןומעיות יןיא יעסוק בתירה בענין זה ‪,0‬מראה הוא בעצמו‬
‫‪. .‬שאיגי‪-‬עיסק בתיךתמש‪-‬ימ אתנ‪1‬ןה בפה שהיא סציהונתנה לנו המקום בית‬
‫ע ל ׳ ו ׳ נ ו ש ה נ ב ׳ א י ע ״ ה ל ל ס נ ך א ו ת ה כ ח ל ט ס ו ר י ל ע ^ ח ו ל ק י י ס כ ל הכתיג‬
‫נ ה ו א פ ה ו א מ ע מ ־ ר ף ב ר ת ו זאעו חושש ל ס ב ר ת רנ;פאו ל ם נ ר ת מאפי־ן‬
‫לק׳׳ס איתהיהיא עושה תירה חדשה מלבו ומחלל ת ו ר ת משה ר ע י ה ועל׳ו‬
‫*אשךונווי יקלוומוסנ לו שנהפכת שלייתו ע ל ‪6‬ניו ולא ־‪ wt‬לאויר חעילמ‬
‫יכל‬
‫‪ .‬י‪:‬‬
‫;‬
‫••‬
‫מ ו י היופ'׳•־•‬
‫*זניארנו יאה וו«ה ויאנולירחץ טעם א‪11‬רח בשבילי נטייית האכיייה ‪ nn‬י מ ר ‪.‬‬
‫טוב מסה ש •ברןב' ברכות ע ל נטילהאחתמשו׳שעוש ה נ ס י ל ה ע ל האכילה‬
‫לבד ולא ע ל דבר אחרועישת הסצוה לשמה ו ט א ד מ א ד צריך א ו ם ^ י ה ר‬
‫בנטילת י ד ם ולדקדק'בבל ‪1‬גויד!חת!\ ובכל ונד‪1‬זפטמאאתזל׳ד׳םו«רין‬
‫להביט בדם אם נסו המלאה ג ל היד שאם נשאר מעטמגולה מהם לא הועיל‬
‫במעשיו כלים יהטומאה מצאה להטנוח באותו סקוט כמש בעניןטובל גופו‬
‫אמ נשאר לי שער איחיץ מן הם• ל א ע ל ת ל ו טבילה בלל וע? צר׳ לייה הרבה‬
‫בבאד מאד ולא ׳שלין הסיס ע ל ה׳דימ א ימפה ואי מפח ולא יחוש לראות אם‬
‫צרינ׳ן שפשוף או אם צ ו י ן מים ץתרלנםות ה י ו כ׳ הםזלול בנפיל ׳דים חיו‬
‫נעקר סן העולט והטעם עם ה׳וית שישראל עונו" ע ל ר ב ד י ח כ ט י מ ש ה ו א‬
‫ד‪ »,‬ב מיתה יש טעם אחד מפנ׳ שה׳וים עסקנ ות והטומאה םוצאהצהם פקום‬
‫לשרות ועל זה נזרו דיל טומאה ע ל הירי' וכשבא לאכול צרין להעביר ממנו‬
‫אותה טומאה ולא יתן לו כח בשעת אכיליוו ולא יהיה בי א ל זר ח ו ומי שאינו‬
‫חושש ע ל ז ה ו א ו כ ל ב ׳ ד י ס ם ס ו א ב ו ת כ א ל ו א ו כ ל ל ח ט ט מ א ו ט ת ר נ ק ל ס ט ו א‬
‫אוחרא והטומאה מתפשטת על יוו ומצאה ליזטנוהועל כן־ ו א י י ה ו א לו‪.‬‬
‫ליעקד מן העילמ ולבאלידי עניויכיון שנותןכחלטקוטחעניי לכןראו׳ ל כ ל‬
‫בעל נפש יירא שטיט להשתכל במציה הזאת כי ק ל ה חיא ונעשית ח פ ו ר ה‬
‫נעונשיהוגירט לועושרוכבוד ויצליח נ כ ל מ ע ש ה ידיוולאיצטרךליר*‬
‫מתנות בשר ודפ • ויברך ע ל נטילת י ד י ם וכבי ב י א ר נ ו כ ו נ ת ה וצריך‬
‫שיברךאיחהקידם נ׳גיבמשום עובר לעשייחןיאעג שהםציתה׳א הנט׳לה‬
‫יהיה צ ד ן לברן קורט הנטילה עצטהוכן כתב הרפנם ‪1‬להה יברךויטול י ד ו‬
‫אפי'הכי נהנו שלא לברן קודם הנטילה סשוסיריט טזוהםזתואינךראויורע‬
‫לברכה תקני ל׳טיל קורט לטהר ה ׳ ד ט א ב ל םכלםקוס אין לנגבם קוד שאמי‬
‫ששפך עליהם כראויםים ראשוניט וטיט שנייט הר׳ נ ט ה ר ו ו א ׳ ן צריכין־נןיכ‬
‫ויכול לברן עליהם ואט יצא ט נ ה ואין לו םים ליטולב' פעמים כאשרביארנו‬
‫יטיל פעם אחת ע ל ב' ה י ד ם שיעור רביעיח וישפשף אותם ויברך אשר •צר‬
‫ו א ח כ י ש ג ו ן שפיכה שנ״הויברן עני ואח״נינגבידיו ה‪<8‬צ ואעפי שאסרו כ ל‬
‫האוכל בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא־ונראה ש ל א נגטר ה ע נ י ן ע ד‬
‫שינגב ידיו וטטטא הלחט כט״ש ייזל לחמס ‪>5‬םאבנויפ לתות פיט פ ט ם א ו א י ן‬
‫!נרךיהטומאהב׳ויניאפייהכי־איןענ׳ןזהווטהלעניןזהכילענין נטילות‬
‫ידים לאכילה צריך להרחיק כל צדיענ׳ן הטב׳א ליד׳ טיטאהועל ז ה כשהט׳‬
‫עדין עלהידים המשקים עלולים לקבלטוטאהוכשניגע בידו ב א י י ה דבר‬
‫והוא טמא חוירוטטטא •דוונסצא שלא הועילוסעש׳ו כולם והר• היא כאלו‬
‫אוכל לחם טטא כיין שלא נטל ידיו אבל לענין הברכה אין הדבל תלוי א ל א‬
‫שיהיוחידם נקיותבל׳ לכלוך ואין אנוחוששין לטוטאהום‪0‬נ»וו!איןלחוי«‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫אם‬
‫ג* •‬
‫י‪£1‬ליו זזעויןי‬
‫י ‪,‬‬
‫א‪ 6‬נברך קור מ נ ן ו ג ‪ .‬מ ו י נ• מפנ׳זחאנוטנרגיןקוו‪6‬זמ*וי&‪£‬נ׳שחנ‪8‬יל‬
‫ן׳א נשלפה ושפיר פקר׳ עובר לעשייתן • אבל •ש‪0‬׳ שצתכשאם שפך על‬
‫י מידים יותר מרביעית דלא בעי נגוב • אחר שנטל יביך תכף המוציא כ׳ תכף‬
‫לנטילה ברכה ולא •סיה דעתו פן הידיםקידט המוציא ואין צריך לוי שלא‬
‫לשיח שיחתחוליןיויברךברכת המוציאבבונה^דולה ויקת הפת ב׳ד׳וויגכ׳ח‬
‫»' אצנעית׳י למעלה והפת ניניהט ויכין כ׳ימצוח ש׳שבפתםחחלת החרישי‬
‫ע י שנעשה פת דניןנקול י ם נדי שישמעו נ ל הםסיבין ויעניאפ[ יגסיד‬
‫וזברנה קידם שיבצע הפת ויבצע נעיךפהולא‪ ,‬נצרות עין ני «י‪ 7‬האדם‬
‫משהוא על השלהן להראות שופע שובע וברבהכדברתיב ואבלות ושבעין‬
‫וברכתו׳חלקלכל הםסוב׳ן ויאכל לשובע נפשוויחשב השולחן שלפניו‬
‫נפזבחלפניה כיש זח השלחן אשר לפניה והכעס נ״ל כיבסו שהשולחן‬
‫שלפני ה'ניזונים ספנו כל צבא השפים ועילה לריח ניחיח לפג׳ ד־‪',‬כך כל‬
‫איברי תאדם ניזינ׳ם םאותושולחן והנפשיש לח םזח נחת רוח י ולכן פכפר‬
‫השולחן כשאוכל אכ׳לחו כראוי וםחלק ספנו לכל שואל בשםח' ובטוב לבב‬
‫וצריך שיהא אימתו עליו ולא ישב בקלות ראש ולא ידבר שיחח בטלח ואציל‬
‫דבר של נכלית פה חלילה כ״א דת ייראת שמים לתת שבח יהידאה לבור*•*‬
‫עילמ'תי ת הגומל לחייבים טיבירת שגמלני כל טיב להזמין לני בר ילהם‬
‫• ומזון להח׳יח את נפשני לעסיק בתורתי הנעימה יבמציתיי ילא •כפר בטובתו‬
‫זבתגמולו אשר גמל עמי י׳חפלל אליי שכן יהיה תמיד שלא יצטרך לבריירו‬
‫אלאיונהסשילחןגנוה ומידו הסלאה והרחבה • ואמ יבא לו איזה עני בהיותו‬
‫על השילחן •תן ליממה שלפניי חלק מפנו לאכיל וישיב את נפשו ויש לו‬
‫לשמיה שזמן לו האליתי׳תאת המצוי הזאת בהיותו על השולחן כח שייכי‬
‫ויגםולחסדעםהעניהאיפללהזה וביה ינסו איתי מן השמים א ם ס ר ח ם‬
‫ירחפו על׳ווצריךלהפיק רצונו וחפצו ולדבר אליי דברים טיביםנחיסים‬
‫דפק לרעב נפשי ולא •תן לו םעיתולא דבר אחר בעת הזאת א ל א יושיבהו‬
‫עסגעלהשלחןסכיסיישתיימפתויאכליא׳ לאיברהכ׳הוא לשבת עסיעל‬
‫שילחנויחן לי לבדו ממה שהואאוכלומםה שהוא שותה אם מעט ואס הרבה‬
‫דתןלובסברפנימיפותבעניןשלא׳תב״שיקיץבמאכלי •יאמ העני איני‬
‫הפך בכך שכבר אכל או שהוא מתבייש בכך •תן לו בידו ויוליך עסו או יוזן לו‬
‫מעיהאיכלדברילא׳שיבדךנכלט י אילטכלפקיפכל מה שיוכל האדם‬
‫להשתדלליתן חלק ממאכלי• לעג• ודל באייה ענין שיהיהאי שמגדל יתים‬
‫נב׳תוואוכל עמו או שיש לו עני או עניחבשכונתממשגר להם מעט ממאכלו‬
‫אי שגיבין תמחי׳ לעניים והוא נותן להט חלקו מה טוב חלקי מה נעימ גידלו‬
‫ו׳ה־המובטח שלא •»‪^5‬צטןבמעשהידייולאיכא ליד עניית ולא לידי‬
‫מתטרננשרודםכ׳כל ה ס ר ח ם מרחמים עליו ס[ ה ש ב י ם יגדיל שכר‬
‫פלוגסא‬
‫‪2 1‬‬
‫ת א‬
‫ז‬
‫• ח י ׳י״מ‬
‫•‬
‫צ א ולמר מטעשז־! ‪! m m‬‬
‫פ ל ו ג מ א ל ג ׳ ם א מכל דבר ש נ ע ו ל ם •‬
‫וממעשה הצרפית • וצר׳ךלזכירבתיךסעודותוחרבןידושלם וחמקדש‬
‫ייאנח על כנה ויאמר מזמור על נהרות בבלואף עלי פ ׳ ש א ׳ ן ר א ׳ י ל ר ב ר‬
‫דרשינןסמוכימדנת׳ב נותן לחס לכל בשר תו וסמיך ליה ע ל נהרות בבל‬
‫וביגוןואנחה •אמראס אשכחך ירושלם וגויויעלח ע ל לבו השםמת והתרבן‬
‫שנחרבביתקדש׳נויתפארתניבעיניתינוונארך גלותנו כםח וכמה הרפקתי‬
‫ופרקי רעדו עלן‪-‬ואין איש שם על לב והשםיהגדול והקדוש ׳תיויתעיבגיכול‬
‫מחולל על •דיני ועל כן ודאי ראוי ל כ ל בר דעילהתאונן ולעורר בכי ואנקמ‬
‫בכל יום ובכל לילה לעתים מזומנים ע ל כל הרעה הזאתהנא' עליגו ו ל ח ל ו‬
‫פניו ׳תייש־ב שביתנו ויצמח• קרן משיחנו במהרה בימינו אכיר• וכן ב כ ל‬
‫מקומ שהואה האדם את עצמו בתוך שמחח וחדוה יעלה על לבו זכדון חרבן‬
‫ירושלים תלות עם הקדש ושיש חסחולל ואז ׳בנע לבבו הערל ולא ירום‬
‫לבו על שומ דבר בעולמ ויזכה לראיח בנחמת ציון כענ׳ן שכתוב שישו א ח ת ‪.‬‬
‫משושכלהסתאבליסעליה • ובשבתותויטשאין להזכיר׳נין ואנחה יזכור׳‬
‫פסוקי נחמת ציון וירושלם ומזמור בשוב ה את שיבת ציון ויאמין באמונות‬
‫שלמה בנחמת ציון שאלתי ברחמיו •נחמנומאבלנוו׳חדשמלכותו עלינו•‬
‫ויהי צפית לישועה שראוי לאדמ שלא יתייאש מן הרחמים ואעפ' שהנלוו־ן‬
‫נארךבעונות׳נוכלזההזמךחסד׳ היכ׳לאתמנו כ׳ ל א כלו רחמיו ו א ם <‬
‫•תמהמחחכהלוכ׳בא׳באולאיאחריאחראכ׳לתו׳ברך ברכיתמזיןיראו׳‪,‬‬
‫להזהר נה ילכוין בח לומר אותח מלה נמלה בנחת ובקול רס שישמעו ה כ ל‬
‫ויעניאחרייאמןייחנךאתבנ׳ביתיבכךימוציאין׳ד׳ חובתן וילמדו א ו ת ם‬
‫ואם יש לו ספר בפניי להביט בי כד׳ שיוכל‬
‫פעם אחר פעם ‪.‬‬
‫לכו׳; יותר ולא יסיח דעתי אחר עיניו בדבר׳מ אחר׳ם מה טובוםח נע׳' ומקים‬
‫מציה א' של תורה כדין וכשורה ונירם ברכה לעצמו ולכל בני ביתו •ולא •אס'‬
‫אותה לא שוכב ולא סוטה ואציל כשהוא פרקדן אלא ישב במקיםי ב א י מ ו ת‬
‫וביראה וכובד ראש והכנעה ויפנה לבו מכל עסקיו לברך את אלהינו •תברך‬
‫ד ז ן א ת כ ל ה ע ו ל ם כ ל ו ב ח ס ד ו ח ג ד ו ל ו ג מ ל ע מ ו כ ל סוב• ואם חיו שלשות•‬
‫שאכלו כאחד צר׳כין לזמן ולברך נברך שאכלנו משלו וצריכ׳ןלחזר א ח ר‬
‫כים ש ל ״ ז לברכה יאפ׳לז למאן דאמר ברכח המזין אינה טעונח כוס ח״נו‬
‫ב׳חידאבר כשחם שלשח מירח דטעינח כוס וסימניך ובגפן שלשה שריגים‬
‫וקידם שיברךיטיליריו שאין םברכ׳ן בידים םזוחםות ואפילו כיחיד ו א ף‬
‫ע ל ג ב דאין מנהני בנךרארלאדם שינהג עצסיבכך כדי לברך ברכת חסיון‬
‫בידים נקיות סכל לכלוך וכיש כשהיא ‪0‬נדןלאחר׳_'ו׳שלו כיס שלברכיבידו‬
‫טמצוילרדרוםנלהבא נידוואעיג שלא נתנורןל»«יעו לטייאחרונ׳יאין ראי»‬
‫לתתםעטמיםעל׳דואחוזתעינ׳םול*טפשזונזו כ׳ אדרנאםלכלךאותם‬
‫יותר‬
‫די‬
‫‪v•V‬תןעליהם ט׳ כד• שיוכל לנקויאצנעותיוביימ כוימקו' שעונד על‬
‫‪W4t‬‬
‫*וסאבל והכלי ליפי םה שהיא אדם וליפי תאנילייאשר אכלי וזיפי הלביייך אשד‬
‫עלי ידיו נאופן שיעניר כלי הווהמיסעליידיו ו׳שארו ידיו נקייתיטהורו' יינגנם‬
‫היטנ ויאמר תכף נ ם תכף לנטילה כרכה ונדת מיתד להפסיק וראוי ה ו א‬
‫ייאיםרם כאן קודם בים אס לא אמרמ כתוך המזון כ׳ איןחשלחן מ ת כ י ן ו ל י ^‬
‫אטייןשאכלכיאםנשקירדנדי ח י ר ה ע ל ה ש ל ח ן נ י ה ש ל ח ן ש א כ ל ו עליז‬
‫זלא אמרו ד״ח לא סזנח כפרח איקר׳ ולא שלחן שלפני ת' איקי• כי העיד‬
‫עליז שכל מה שעשח לצורך עצמו עשת ילתיעלת גופו נ ׳ כל דנר ה נ ע ש ה‬
‫געולמ לצורך הגיף נלנדיא׳ן מעורב ני חפצי שטית" ח לסטרא איחרא ואין‬
‫נרכיה מצוי שם וזהו ענין בכל דרכיך רעהי יכו בכל דנר ודברישעישה הארט‬
‫לצורכי ילתועלתגיפיצריך שיש• על לני שנאיתו דבר וענין יצא ממנו הנאין‬
‫גדילה לנפש ילקייט תפצ• שטים וסשים איתי ענין יהנא' הנפש יק׳יפ החפץ‬
‫• יעשת אותו דבר ולא לתכלית אתר ואז י ק י ' ע נ ד ה ולא ענד גופי כ• אין ראו׳‬
‫לאדם אשר נתן אלהיט תכט בלבי אחר שבא ברצונו או ע כ לעי‪ ?:‬שכלי חנף‬
‫‪ .‬וטרע יטלא מרמיתותתנולותלהמשךכדרכיו ונמנ־לגיו וילך נשיעציתייואב‬
‫היא עושה צלל בטיס אד׳ריס בטקיימ קטיםופגעיטדביטיצרותרעייורבית‬
‫אשר בעולם סתיגשות ויעלה חיס נידו ושוב ל• של^ןכריורתי׳ לו שלא בא‬
‫י* לעילמייאנד בעולמו העהזוה״עה לכן • ע ל ה ע ל לכי אחרית דבר מראשיתו‬
‫‪ :‬וישקילכלהרנריס כלמבמאזניצדקייראיייכ׳ןכ׳ כלמחטד׳העיזז ה ס ה נ ל‬
‫וריקוחאייתיו כלייעילייאםייע׳לו לשעת יצא שכרינהפסד'ט אין חנאית‬
‫ילשנר יהתיעלהמגיע»‪1‬ייא ט‪1‬ף מההפשיאשר יגיע אליו נא־זרייהימ׳ סלנד‬
‫שהכעיס ל נירא עילט יאדין כל יי יכפר נטונתי א ש י עי‪6‬ה עמי יהשינ לו‬
‫והוציאילאיירהעילמפאפלהלאורוהסמיכו ע ל שדיאשו ילגדלי ולריממו‬
‫בעטרתו ובתורתו ומכמה צריירעיתירביתסצילי בכל עתיבכל עיגייאין נ ע ל‬
‫מנם טנירבניפוואת כלאלהלאחביס יהכעיסוועשיהרע בעיניו ודאי ענשו‬
‫מרובה לפי האטת והיושר אלא ש נ ע ל הרתס׳יהוא ארך א פ׳יורנ תסדוםאריך‬
‫אפו לעינר׳ רצוני לתת להם סקי שישיבו בחשיבה שלסח כי אין חפצו נטוי‬
‫הסת כי אס וכוי ובשקלו בשקל חקדש כל אלו חעניניס יחפש סעשיו ויתקן‬
‫ירכיו ישוב בתשובה שלפה להפיקרצין כירא עילט יתבד ילסנוע ססנו כל‬
‫‪,‬‬
‫בבעילהוכ׳וצא ויהיה םשאוומתני כאמינה ליהנות סיגיעו ועפרו כהתר ולא‬
‫נאיםורינרכתהיתפצאאתוובכלאשר׳פנה׳שנילכפי שפצינו בדוד ו י ה ׳‬
‫דוד לכל ודכייםשטל • מ ר א ה ל׳ שהטעס שלא אמר בגל דרכיו»‪ hl‬לכל‬
‫ודכיוהעניןשאתישהוא בהשתדליתיובטעשיי הסיבי עשה לדרבי'שישכילו‬
‫יתעניןחוא שאף ע ל «י שאותו חדרך שהיהרוצה ללכת הי ה חיץ סן הטבע‬
‫להצליח‬
‫נ ‪8‬‬
‫ח נ‬
‫י‬
‫מרד זז׳ום ־ ״‬
‫ל ה צ ל י ח בו ס תוך שהיה גינתו לשטיט חיתחנעשת מחשבתו ומיה יו« ליאור‬
‫מ ש פ ט ו כענץ שםצינו בענ׳ן הכאיהארי והדוב והריגתגלי' הפלישת׳ שאעפ*‬
‫שמן הטבע היה נרידברפתסיהלעפויהיהיה בעזת ועשיהיאלדרכיישיצליחו‬
‫ובן סייס הפייאס' וחיעמו דיל שהיה יוצא משפטו לאור וחיעטו וכבת השגחתו‬
‫היה עושה כל מה שהיה עושה • וכן כל אדבט בידו וברשותו הוא לתקן כ ל‬
‫> בכל דרכיך‬
‫דרכיו אל האמת והיושר בהיותוםמין בל מעשיו לשיש וזהו & '‬
‫דעהו והוא ״שר אורחותיך כי אעפי שהדרך שאתיהולך אינה טתישרת ל*׳‬
‫הנרישהוא דבר רחוק כפי הטבע אעיפב כיין שכינתך לשמים ולרעת כן אתת‬
‫עושה היא ״שי אורחותיך וזהו לשוןישר שנרישחיהטעוויוטעוקלכחתלילא‬
‫שהוא יתי׳שיס העקוב למישור וזהו רבוי בכל דרכיך דעהו אפילו במעוקליט‬
‫וכן אמרו גנבא במחתרתא רחמנא קרי והוא עני ליה ואט ברשעייבך בצדיקים‬
‫עאכו־דיברכו ש ל ב״ה צריך ש׳כוין בהם ל ד אותיוישתו גישל תוריואיםדים האי‬
‫תקן טשהבהיותיבטרביוזןאיתישטיהבייהושעכשגכנילארץיהגדודושלםח •‬
‫ה ד תקנוה על הרוגי ביתר ויש סוד! לכ״א • ואט מברך בכוס של ב ר כ ה‬
‫צריך לקבלבשתי ידיו בלב שלט ובנפש חפצה ויניחהו ביר ימינו ויתן בבום‪,‬‬
‫עינו ולא יסיח דעתו טמנו ב׳ הוא רטו לעני! גדול וטוב עין הוא •בורך ויברך‬
‫עליובורא פדי הגפןכענין כונתו וישתה טמנו שיעיר שיברך עליו ברכה‪-‬־‪,‬‬
‫שאכל‬
‫אחד‬
‫אחרונה ומשגרו לאשתו ולבני ביתו כדי שיתברכו ממנוי‬
‫ושתה יבקש אתר מזונותיו או נםלאכהאו באיזה צ ו שיהיה דרך נקיה קרוב־‬
‫לשכר ורחוק להפסד שכל תורה שאץ עפה מלאכה סופה בטלת וגורר' עין‬
‫ו ג ל טי שהוא ירא שטיס ורודף צדקת וחסר צריך שיתפרנט ט ט ע ש ה י ר י ו ‪,‬‬
‫וטיגי ע כפיו ולא יטיל עצטו ע ל תצבור כי פוגט כבוד ח' ובבור התור'והעטרה‬
‫וכבות בעיני הכריויבלב שסציהדין והיושיוחםבר'הנכונה אין ראו• לחםתפק‬
‫בטטוןאחריידםא׳ חזיידרטןםוטק טפ• דלטירטא דחגריםוטק טפיויחשויהאד'‬
‫בלבו לטח אגרע חוקי טשאר כני אדט כי כלט סחזרים אחר טזונותיהם • ואנ• י‬
‫א מ נ כטל לתתפרנם בטורח אתרים והלא בידים ורגליט בראני בורא עולם‪!.‬‬
‫י ת י נ א ש ר ב ד א ל ח נ ר ׳ ו ל ט ת ל א א כ ק ש ל י ס נ ו ת אשרייטכ לי ואעשה רצון‬
‫יוצרי יתברך להתפרנס טטעשת ידי וםיגיע כפי י ואס אטור •אטר בטעטו־ן‬
‫ותואנות איך אעשחםלאכת ואנשל לטורי ועמדת• וסתי אעשה גס אנכי‬
‫לביתי להשליט נפשיותתורת ארוגה מארץ טדה ומיום קצר וחםלאכימחכ!‬
‫ה פ ע נ ת ח ז ק ת לכאורה א ג ל כשתעיין בת כדקות השכל ה נ ה נשברדז‬
‫ואינחטענהסספקתטפני שזה ויה טציוייהטלך מלכו ש ל ע ו ל ם י ת ב י ה ו א‬
‫ציהעללטידהתורתוהיא צות ע ל המלאכה למת נבטל *ווי ית מ פ ג י ז ה‬
‫ושניה' כאחד טיבייוק״טייוא״א זה בלא זה אבלהענין הוא שלא ׳עשיםלאכ ת‬
‫גן נ ע ותורתו עראי הו אלא תמלאנה תחייעראי בד• להשיג נ פ ש מוי יו' כיום‬
‫ואין‬
‫י זיב‬
‫תפלת השהו‬
‫עבודתו ראוי להביט אלי העני הלזה החרדאל רנד וזי׳ ואפ הוא אד‪ 0‬ראוי‬
‫» הגון ראו׳ שיתעטף בציציתז׳נ׳ח)תפיל‪-‬ן נם במנחה נ׳יבלושטן חלקו ותפר י‬
‫בר׳אה בכונה ׳חרה ספני‪ ,‬שהם המפש׳כ׳יליו הכנעת הלב וכובד ראש ותחיה‬
‫»רא'ה'על פניו לבלת״ב׳פ ספה ומפה ז׳כחןכאמר׳ פיו •ואין טענהדיוםר‬
‫דכ׳וז דאי[ קיש במנחי למה נניח תפ׳ל׳יזיתעטיבצ׳צ׳י־שא׳ןהענ׳ן של שחר׳'^‬
‫לא לעכבישאין ראך לאדישיאםיוקשדתיוהוא לא הנ׳יתפ־ל׳ן וחיח לבס לציצי'‬
‫והוא לא התעטף בציצי ונפצא שהוא סעיד עדזישקר על עצםו שהוא נ א ת‬
‫דורש ולא נאה סקים ־ אכל לםצוא זה וזה שו׳ס לקבל עליו עול םלבוישם׳פ‬
‫ולםהתנרעתפלתהםנחה להיותיבשעירארהלהתפללולהתקב גםושאסרנו‬
‫להתפלל אותה דדן עראי שלא בהכנעה ובכובד ראש‪ .‬ודאי א •ן סבר זו סבר'‬
‫של שכל יבעל נפש ־ והיריאת הוחרד על דברו סנקש םקוס להבודד וענין‬
‫לישב את דעתו ולהבין את לבו לאביי שבשסים כםיש תכין לבם תקשיב אזנן‬
‫שאס אין הכנחהלב אין הקשבת האזן • ולא ׳אסר אין אעשת דבר שאין כל‬
‫הקהל עושים איתה י׳לעיגי עלי;הזא ׳והרא וגסות הרוח כ• אין •יהרא תסיר*‬
‫הרוח נעש״ת הםצותואס אנו חושש׳ן ל ‪ p‬אין לרנד סוף לא הסצוה תעשה‬
‫דח׳ה סח שיחיחונל חשוחק ח' ישחק לו ועל כ׳וצ א בזה אסר התנא ע״ה חח‬
‫עז כנסר לעשות רצון אנין שבשפ׳פ• אחר שהפללישחה מעט נ ב ח‬
‫קוד ש׳צ ולא יחש תפלתו עליו כמשייממח' להםלט ססניבםדוציכחנזש כ׳וא'‬
‫מבית האסיר•[ ואחכ׳צא בכובדראש ייאמיהינחנ׳ בצדקתן וכוי • ולענ׳ן לום'‬
‫עליני לשבח יש ם׳ שאינואוסר אותו ואומר שאהד שאין קש בחפלת המנח'‬
‫אין םקים לומר עליני לשבח כ׳ במקיס שיחדנו שס ליבו אני פשנחיפ אורזי‬
‫שאין עירמנלעד׳ולאמתהיחידילקימיאנלבסקים שאין יחוד בפיעל אין‬
‫מקיס לזה הש‪:‬ח• אבל א י ן ה ט ע ם ח ז ה מספיק כ׳ לא ׳!דע מפני ש ל א‬
‫»חדנו שט ל־נו'ו ב׳חודקיש הכתייהתירח שלא ניחד איחי בענין אחר והליא׳‬
‫ש׳חייהאדם סיחדשס לחיי'ו בל ה־ים כולו באיזה צד וענ׳ן שיחי' וצדקייחשכ‬
‫לו ומצוירבה־ילמהנטנעעצטניםלימיהשנח הגדול הזה שמצאנוסתיק;וטונ‬
‫ויפה והלוא׳ • שיאמר האדמ איחי כל היימ כלו י ולא עיר לא שכל עצמה של‬
‫הפליחואקרוב ליחיד בכחיובפוע' שאנו מבקשיםמנו כל צרכינו וידענו שאין‬
‫אחרזולתוובלתו •׳כיללהפיק וציננוכבלעדייופוד־באנחנינושהוא ל׳נו‬
‫שידינו םסור׳מ בידו ונשמיתינו פקיחת לי והיא הממ׳ח והמחיה יאין ל ן יחוד‬
‫ז ח ל מזה • ובחזרת שיצ התפלה אנו עינ׳מ אמן ליחד הב'שמית כמו שכתבנו‬
‫יימעלי־י׳שמכוינ׳ליחיכענ׳׳יאמן הגישמויהקתש׳יאיההואדורמזלזהדאח־‬
‫א ביאחר פיניואתרניסיועול׳ן אלו הגיאות׳ות בניס ב ג׳'בק ה׳לכן טוב ויפה‬
‫לאומרווכלהנמנעםלאיםרילאסריחיתירא דאית ביה נסנע מפני לשבח‬
‫לאחןהכלוםה הפסידנאומרוואדרנאתועלחהיאלהקבלתעיל מ ל כ ת ו‬
‫ולבקש‬
‫תיבקעו *ואתו עייפגיגו לבלתי נחטא וכן ראית• דנים יגכביימ אומרים א י ת י‬
‫וכן ראד י ׳ עיר ‪0‬עס אחר לאוסרו ג• ענין עלינו לשבח תוא הבטחהגרולי*‬
‫»יאומח‪,‬׳שראל שלא משוב חפלחווריקימטנ• שא ןחלקנובט״הילאגורלנו‬
‫ג ה ט שכל פ ח שחפ מתטלליפ חילך לשוא ולשקר מפני שחט מ ש ת ח ו י ט‬
‫ל ח ב ל וריק ומתפללים אל אל ל א יושיע ונפוהפ יחיו עישיהט אבל ישראל‬
‫‪3‬שחחו׳ט לפני מ ל ן מ ל כ ׳ המלכיט הקנהועטו החסד והרחםימ לרח' ו ל ח נ ן‬
‫« ל כ ל הסתטלל אליו • ואט ק בכל ת פ ל ח שאדט פ ת ט ל ל ראו• לו לאומרו‬
‫להבטיח נפשו הבטחה שלטת שלא תשוב תפלתו ריקם * ויאטר ע ל כן נקויז‬
‫< »יך אח כ ר מ ה ה מ ע ט ואט יש לו עת לקבועלמוד אחר ותפלת המנחיז ט ד ו‬
‫ישיב ו ט ח נ ע ׳ ט חלקו לק״ט ילכו מחיל א ל ח י ל כ ט ו ב ת פ ל ת שחרית ליחברזמ‬
‫ע ט זה• ואט לאו בר תכי חוא או שא״א ל ו לקבועיבאיתו זטן כ׳ טאבד פרנסתו‬
‫אי משאו ומתנוילךו׳עסוקבמלאכתו לחחיותנפשוונפש בניו ובני ביחוולא‬
‫יתעכב בעניןשיוכל לקבוע לטירקידט ת פ ל ת ערבית כ ל א ח ד כפי ערכו‬
‫והשגתווכפייכלתוו׳שבבהעד שיגיע זטןערנית־ובחג׳ע זמן ערבית יתיא)‬
‫אחר שקיעח החמה אין לו לעשות שום מ ל א כ ת ו ל א שוט ע נ ק קודטיש׳תפל'‬
‫ויקרא ק״ש כמו שפצינו בברכות פרקא קטא כשבאאדם מן חשדח בערב ל א י‬
‫יאמר אוכל קמעא ואשתה קמעא ואישן קפעאואחיכ א ת פ ל ל ואקרא קריאת‬
‫שמע ונמצא חטפתו שינה אלא בא מן השדהבערבאס רגיל לקרות קוראנ י‬
‫אם לשנות שונה ע י שיניע זמן ק ש ויתפלל • ה נ ה שאפילו לאכולולשתוו־ן•‪.‬‬
‫אין מניח׳ן אותי ואין לומר דה״נוכשביבערב ויווא לילה שכבר התחיל זמן‬
‫•קישוא׳ךיוכללעשותדברעדשיקרזהא׳נודאמכן א מ א ׳ נ ק ט ב א מ ן ה ש ז י‬
‫בערב הילל בלילה • ועוד שאין דרן לבא טןהשדיבליללא ממון לשקיעת^‬
‫ה ח מ ה • ועוד ראם כןלמה ליה לומר אם רגיל לקרא קוראוכוייקרא תכף‬
‫ויתפלל אלא ודאי שמע מינה דאע״נ דעד״ן לא הניע זמן קיש שהיא יציאות‬
‫ה כ כ ב י ם כ י ץ ש ש ק ע ה ה ח ט ה ו ה ו א י ט ן ל ת פ ל ת ערבית א י ן ל ו ל ע ס ק ב ש ו ב ו‬
‫מלאכה עד שיתפלל וכ׳‪ ,‬ראוי ל כ ל בעל נפשלהזהיפזה ואחר ש ק ׳ ע ה ח ס א‬
‫ל א יעסוק כ׳ אס בשירות וחושבחות ותהלות ה בבהלהפנות מייהראשוניט‬
‫י ושכרוגדול כמו שביארנו גודל שכר הסקדיטוהטאחרבב׳יהכנס^גיל שגודל‬
‫שכר המקדימ בערב םן המשכימ בבקר מפני שבבקראין לו שום עמק מ ש א י‬
‫ומתן ומלאכה לעשות ואין לו ד ד ן אלא לבא לבית הכנסת לחרתחנן לפג•‬
‫אלהיו •תברךאנל בערב שהיא עסוק במלאכתו וצר׳ולגמורעניג׳ווכל‬
‫הפציוומניחחכלובא לב הלבקש חפצי שס ס שכרי גדול כ פ ו ל ומכופל‬
‫ובפרט אמ הקדימלבא משקיעת ההפה ואילך והוא בבתיחיד׳ מצפה ופקייז‬
‫שיבאוהעמ ל ה ת פ ל ל שהוא חשובבעינ׳ המלך הרבה פאדוגבור •קרילו אח!‬
‫ש נ ב ש אתיצרו לבטיעצסו סכל עסק ורץ כצבי לראיש והוא יו ׳שלט לו שכרו‬
‫י ‪,‬‬
‫‪ ;.‬ג ע ו ל פ‬
‫ליג‬
‫*‪4‬לת עדביין‬
‫‪ nangi.‬ז!זז?ונ‪/‬יל ונזה יאיץ״מיו ושנותיו נמו שמןןעו נןווואת׳ ד' א ת נ מ ו‬
‫•מדפוזחשיכו נ נ ׳ כנישתאנ• הינ׳ דתור!נו ת ״ • ומן ה ס א ס ר הזד! אפשר‬
‫!לדקדק ניהקדמת הערנ היא העיקר׳יכדיא אקדמו ואחמיכי והיא עיי הקרפ‬
‫‪.‬אערג כלבד ודא אמר אקדםו עלי השכמת הנהר ואחשיכו ‪ %‬ה ע י נ דאינ‬
‫מה ענין אחשיכו לינר עלי הערנ והגיא כלי העולמ מחשיכץ להתפלל תפלת‬
‫ערבית ימה היתה הצואה יתירה ע ל בל אדמ והליא אין נמנעים ככן כיי העול '‬
‫א ל א ודאי הצואה חיתה שיקדימו נינלי ארם וימנו מי' ראשונים ואב דוית ליו‬
‫לומראקדמובצפראוברמשאכיובויומרלאהזכיר ה ק ד מ ת ה נ ק ר נ ר א ה‬
‫שההקדמהחחר לערנויזענץ א' הוא״ילאיקא׳ אבקרוערב»‪1‬א אערב ל ח ו ד ה‬
‫ומבשבקדולא היצרן• להזהירם עליו י אבל אפשר לומירלעולס יזם ביענ׳ני'‬
‫ואקדמיקא׳ אבקריאחשיבו קא׳ אערב יש״ך לומר לשון הקדמה א ב ק ר ב׳‬
‫ע ד ן לא נבנם אדם שם יבל הלילה סניר יצוה איתמ יזרזם ע ל זה שיה׳י ד ם‬
‫חקידמיןלבל אדם • א נ ל נ ע ר ב ל א שיין לשין ה ק ד מ ה עיקרית כיין שבנר‬
‫נאואנשימונבנסושמ כ ל ה י י מ א נ ל ל ש ו ן אחשיכושיין שיקיישם ל ח ש ן‬
‫ולא יקדם ח ח ש ן לביאחמ ל נ ח • עוד אפשר לימד ד א ק ד מ ו ואחשיכו ע ל‬
‫שנ׳המ בא קאמרדאפ׳ ע ל הקדמת הנקר שייך אחס׳כו משים דצריך ל ב א‬
‫נעיד שהחשךבעילםקידמ אור הבקר •ולא אמראחש־כו לנדסשיס ד ח פ ל‬
‫ערבית צריך הקדסה קידם החשך ולא סג׳ בשחשכ לבדויהיה פירוט הדברי'‬
‫כך בבקריאקדיםו בענין שהחשיכו שיהיה קידם איד הבקר • יבערב א ק ד ם ו‬
‫נענץ שיוחטיכו אחס אחר הקדסתבם ולא שכנר ה ו א חשך וכל עני[ נדרש‬
‫נפי עניני נשהחשך מוקדם לאור ההקדמה ה ו א החשך וכשהחשך מ א ו ח ר‬
‫וןהקדמההיא קודמ החשך ולעילמ הוא נמצא בשתי החשיכית • יזה הטעם‬
‫הוא ׳יתרמפנ׳ שנמצא שמצויעלהבי ענינ‪-‬מ ולא ע ל הא לבדו • ועל הענין‬
‫שכתבתי הטעיהראשין מספיק • ‪ .‬עיר טעם אחר שראו• להיהר בהקדמת‬
‫חפלערב• מפני שתחל היום הוא הערב כ׳ הייס הילך אחר הליל הילכ צריך‬
‫לחקר• קודיש׳רנס היו שימציבבח מירח ומשי לאדון הנל'וויעיד עליואיתו‬
‫וויוםאיךהיאעבדנאםןליוצר בראשית'וועובד מ א ה ב ה ובנפש ח פ צ ה‬
‫זשיקד על דלתותיו׳ים יים דיל מחיפמם׳זמ זה ומיום ז ה ו ש מ נ י ח כל עסקיו‬
‫וכל חפצץ ובא לולנמור ולק״מ חפצי שמים ודא• ש נ ד ו ; ת ל ועבודה נ ת ל ה‬
‫עבודתו‪ .‬ובשהזיע זמן קיש של ערבית והוא יציאת הנבנימ י ת פ ל ל ו‬
‫הקהל ערביתדתפלל עמהמ ילעילפ ישתדל ארס ל ה ת פ ל ל ת פ ל ת ו ע ם‬
‫הצביריטוגההיא לוהרבהמאד שאין פדקדקיןבעיון תפלתי אלא מתערבת‬
‫עם תפלת הצמד נאינהחיורתריקפ • יאמ הקהל מקדמים להתפלל ק י ד ם‬
‫זסןקישלאיתאחרמפניבךארא־תפללרקרא עטהפ שאץ לפריט עצמו‬
‫מןהצנור נשום עניןילא יקיא איתח קיש ל ט פ חייבה לא כקירא נתירה כד׳‬
‫י מלא‬
‫‪ 1‬ע‬
‫» א‬
‫~ ־‬
‫*'׳‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪ > Avn‬״י‬
‫‪w‬‬
‫» ל א ל פ י ו ש ע « מ ו מ ן ו » ‪ 1‬י ו ר ו כ ד י ל ס ם ו ך ג א ו ל ת ל ת « ל ת * ואתרי‪4‬יאיץ‬
‫הנכבים •קרא קש פעם אהדת בעונתה ל צ א ת ידי חוגתו ולקיים סצות אלה׳ו‬
‫עליו כתקנה ולא •אסר שוס ברבה כ ל ל אלא אס • י צ ח יאפי ‪m‬־‪o‬־‪ t‬א ה ב ת‬
‫עולם הםסוכתלח וחותם בה א ל א הזכרת שם ומלכות ו י ׳ ייו בזה ולא יכניס‬
‫ע«םו בספק והוא עקר היראח לחחרחק חאדם בכל עניניו מ ן ה ס פ ק ו י ת כד•‬
‫שלא יבא לידגפכשול עון ׳ וכן בתפלת ערבית של שבת שפקד׳ם׳ן ה ק ה ל‬
‫להתפללבעודהיופ י ת פ ל ל עפהפ ואח״כיקרא קיש בזמנה ו א ח כ ׳ ק ד ש ע ל‬
‫ה ״ ן ־ ואין לקדש קודפ ה ק ש דתד׳ר ושאינו תדיר תד׳ד קודי• ו׳כויןבברכותיו‬
‫גראו׳ וחפ ד'ברכות בילפניה וגילאחריהוצריך לכו׳ן בכלאיפהן כראוי ל ת‬
‫ובפרט ברכת ואמונה שסספיביציאיםצר׳ם ובגאולישצר׳ילבוין כה לתת שבת‬
‫והודאה לשסו יו על כ ל הטוב שהטיב עסנו והגמול שנפלנו ל ה ו צ י א א ו ת נ ו‬
‫מעבדות לחרותוחיא סצוהלספר ביציאת מצרים ביום וכלילה כפו ש ד ר ש ה‬
‫ב ן ז ו פ א ס פ ס ו ק כ ל י ס ׳ ח ״ ך •וכן בהשכיבנו שהיא כגאולהאריכתא ל ה ת ח נ ן‬
‫לפני השית שכמו שגאלנומםצרימוהצ׳לנומכסח מקרים ופגעים רעים כן‪,‬‬
‫•שפרנוטכלרבר רע ומפחד ל׳להוחותפ ש י פ י עסו ישריוהוא ב ע י ן נ ^ ש י י ז ז‬
‫ויאמר קדיש ולא הו׳ הפסק בין גאולה ל ת פ ל ה כ• הקדיש מעין ג א ו ל ה ה ו א‬
‫ש תקיששמיהרבאבמהרהבימינוויצמחפויקניה• ויסמוך גאולת מ ת פ ל ת‬
‫כ׳ כ ל הסוםך גאולה ל ת פ ל ה אינו ניזק כ ל אותו ה־ופושכרוגדול כמושמציננ־‬
‫בחזקיה מלך ׳הודח ששבח את עצמו והטוב בעיניך עשיתי ואס ר?ל שסמך‪..‬‬
‫גאילה ל ת פ ל ה ולא שנא ככמר לא שנא בעדב צריך למסוך וענין חםמ׳נוי־נ‪.‬‬
‫הוא שיש לו בטחון נחשי ער בל אשרעשתביציאתםצריםלאבות׳נו ולנר׳‬
‫ומאמין אסונה שלסח שנידו חבחוחיבולת לעשוח ב ז ה ו כ ו ה ובידו ל ה פ י ק‬
‫ולגסיר כ ל צרכי דבריו ולכן הוא סומך תפלתו להבטחה הזאת להורו' שהוא‬
‫שואל ספנו כלצרכיו וכל ענ׳נ׳ו וםבלעדיוא׳ן סוסך ואין עתר ובהיות בונתו•‬
‫שלמה בענ׳ןהזהוםתפללאליו בבל לבווסקבל אותו לאדוןולפטרוןוהוא‬
‫כ ע ; ד המבקש פרס פרבו להחיותו בי זולתו א י ן לו חייבם ו ד א ׳ ש ב ת גדול‪.‬‬
‫וצדקהיחשכ ל ו בהאשנה היאתוכל אותו היום לא י א ו נ ה א ל י ו ג ל רע ולא•‪:‬‬
‫• א ד ע ד ב ר ת ק ל ה ע י ׳ ע ן נ י נ ש ע ן ע ל ה צ ו ר ב ה ו ח ׳ ת הימבטחו־ • ו ע נ י ן ‪:‬‬
‫תזק׳ה לא ה ׳ ה ט ש ת ג ח ע ל פעם אישסמן ולא פעמים ש ל ש אלא שתוא חית‬
‫מוחזק בזה בל •מיו סגודל הבטחתו והא מנתו הגדולת י ויתפלל תפלתו בכונת‬
‫ראויה כשאר התפלו ולא יחשוב בלבו לאם'אחר שכבר אסרתי זאת ח ת פ ל ח‬
‫זזחחנושח נ ב ק י ו א ח ר כ ך בסנחח והנני מ ת פ ל ל אותה בערכ יכן ל פ ח ד וכ>‬
‫לפתרתו איך יה• ה ל ו כונה בדבר םודגל ושגור ככ בפיו איא לכוין כ׳ כ ל ד נ י‬
‫שנת׳שן פעם א ת י פעם בעיני חאוםהס‪-‬הוא^לו ל פ ש א ב ב ד מ י א ש י ־ ו ל ג ו‬
‫ע ל ץ וכן בקש שאומר או*‪1‬ה פעמים ככל יום בב‪£‬י ו נ ע י ג ואיך‪.‬ובל ל מ י ן כת‬
‫ל*א‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫"י‬
‫י ‪.‬׳• ‪, u‬‬
‫‪.‬‬
‫לר‬
‫י«לת‪.‬פנחת> וערנית‬
‫^‪ hlufi‬אשףאצצי‪»0 .‬ין היזם עלי ל נ ג ך יהיו נחשנ׳יםיבע׳ניו כאלו וליום נ ח »‬
‫^ מ א ג ו י ו ט ג מ תרשה הנאה מאת המלך שאזנ׳ בל העם לשמוע פחגם הסלך‬
‫וטןוגיזרבתיכהכר׳לגמיוולק״מ עליהטכן ראוי ל כ ל אדמ ש י ח ש ו נ א ל ו‬
‫הדברים שהם חדשים מקרוב נאו ויבוץ נהם כראוי לגמור ילקיימ מאמיהמלן‬
‫ממיה ה נ ה • ובן בענ׳ן תפלותיו בשבא להחפלל תפלתו ל א ׳חשויבל תפלות‬
‫ש ה ת פ ל ל אלא יחשונ שמעתה נכנם להתיצכ ולהתפלל לפגי מלכו שיע ‪• v‬‬
‫מ ר י ן שיעמוד נפחד ו ר ע ד ה ג ד ו ל ה ל ש א ו ל ממנו כל הדברים הצר׳כין לו‬
‫ולהתחנן ככל תחנה כל נקשה נ ע נ ד ה ע ו פ ד בפני רבו וםנקש מפנו צרכיו‬
‫ושופך את נפשו לפניו שלא ישינ את פניו ריקם • ועוד שאם ה ו א םואס‬
‫נתפלות׳ו לומר אותפ פעם אחד פעמ גם ה נ ה ימאס נהם ו ל א יפיק רצינו‬
‫ל ם ל א ת לו שלתו להכין לו נ נ ק ד ונערנ ובצהרים וכיון שהם ייצרכו שצריך‬
‫להם בכל עת יננישעה ונילי האי יאילי למה קץ נפשי נהם ימאניעצמו לרעי‬
‫‪ ,‬ואסור לדתם עליו וכן אואל על פיםסיר אונו משמוע תירה יגיילים' כ׳ האום'‬
‫ע ל דבר שכבד למד או שכבד שמע ל מ ה א ח ז י ר ל ל מ י ד א י לשמוע י ה ד י‬
‫למדתי אי שמעת׳ כסת פעסיס • ו ע ל כן מכיר אזני םשסיע תירחגס תפלתו‬
‫איעכת ג« בתפלות שחיא מתפלל לפני ם׳ שאמר והיה העולם בכל •יס גפ‬
‫והוא שומע ועונח ומכין לו טרף ימיון לכל יומ ויום ואינו מואס בתפ ליתיו ־‬
‫אבל אמ הוא עושה בתורתי כךימיאס בה גפ היא •חשוב תפלותיו ל ת ו ע ב ה‬
‫»לא יענה איי‪/‬ז יגעלה נפשי אליי כיין שהוא גיעל כתירתו וכל מה ש ע י ש ה‬
‫איני אלא להנאתו ולתועלתו • וטוב לאדמ לכו׳ןבברכותיו ו ל פ נ י ה איות ט‬
‫מתחלת הלילה א ל א למצוא השבון למען דעת ככה ברכי הוא סנדך שלא‬
‫יפחותטקיבכל יום וכל המוסיף מופיפין לו • ומפני שתפלת ערבית בתחיית‬
‫הל׳להוהיא התחלת היום שהיום חולךאחר הלילהצריך להתחיל ולמנורת‬
‫מתפלת ערנית ויהיו כרכות ראויות להםנות שיברך אותם בכינה ראויה ד א י‬
‫לאו הנ׳ נרנות פסולות איקרו ואינן ראויות לםנין אדרבה ל ה ט א ׳השב לו‬
‫ה ו ומה טוב הלקו ופה נעים גורלו אס יוכל לסנו' אותם כילם בכינה נ׳ ודאי‬
‫ע ש ה רושמ למעלה ומברכות׳ו יבורכו עליונים ותחתונים י כי עניו סוד ס א ה‬
‫נדכית היא עניןנשגכ עד סאד ונורא כ׳ לא ע ל חנם אזל מה ה אלהיך שואל‬
‫?עפךאתמהאלאמאהוכיוןשהשיאינושואלמעמנוכיאהדנר הזח בלבד‬
‫דבר גדיל הוא ־ והענין הוא כ׳ כל העולמייא׳נן מתקייםים כיא פצר הפעולות‬
‫מטובות הנעשות לפטה כי צדיק ׳סיד עילם ואס אין צדיק א ץ עולם מתקיים‬
‫וםכרנתוימוכונלצבא השפיפמרוסרקיעא עדתהימא י׳׳ ואככלזהאדם‬
‫»שפל פשג׳ח עליו ימתב נן ננרנות׳ו לומר אותם נראו׳ הבל אותם הברכות‬
‫| ו ל ה ובוקע כלהאוירימעי שסג׳ע לפנ׳גסאכבידווהיבה ככ •בולמתעטו‬
‫נוושפת שמחהגדיליו נאוחז שבח העזלה מאת אדפ ננזרמאד^ה כ׳ מחוסר‬
‫קורץ‬
‫* י ן‬
‫מ נ‬
‫;‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫‪. . .‬‬
‫» י ר היו• ‪ -‬״‬
‫קיוץיטתעלו! בי ‪ p m‬ליי פחית יםזון וניחןמרף ליביתי *ותה את •»•‪ ¥‬וםשג•*‬
‫' ל כ ל ח ׳ רצון •אבל פחיימקיא׳ןהדברנגפר כאשר ׳תעל׳ידע׳הן• ו׳ום השטת‬
‫שנסנעיס ספנו כסח ברכו'ב בבל תפלח צריך בעל נפש‪,‬לחיה בר׳ לחשל**'‬
‫זלבו׳ן בבל ברבות חעול׳ט לקרוא בתורה ובו ברכוח ש ל ספס־ר י׳עלו לו • יי‬
‫ואם הוא הםפטיד בעצמי מח טוב יסה נעים גידלו ב׳ סברן ז' נרביית בחרתן‬
‫בתיןהיפתי ואם לא בא לידו נדי להשלים כבר א מ ר נ ו ב ג מ ר א סמלי לרזו‬
‫נאםפרמק׳ ומגד ובן ביט אבל ביה הוא טורח גריל למצוא צד ל ח ש ל י ם כי‬
‫כשאנו מונין אין אנו מוציאים אפ׳' שפינ׳פ כיצד ת תפלות ל ח נרצית לריבוי‬
‫הבקר עד ברבת התורח'ט ברכות ב' של ברוך שאמר וחתימת ו ברכות דק‪/‬צ‬
‫ה ם נ ח ו ל ח הר׳ סיג ויד של חפטרות הם ‪ fy‬הר׳ חסרים םהמנ׳ןכגי־״יאם‬
‫נאמר ש׳כוין לברכות הקיראימ בתורה ס׳ הוא חפבוין בחם • לב ן ראיתי'טוב‬
‫ל׳קח עסי מעט בשמים או הדמ ומשעה ל ש ע ה יריח בה ויברך ו ל א מצאות׳‬
‫תקון אחר קרוב מזה אחר שאינו י ו צ א מביה ו ה ח כ ם עיניו ב ר א ש ו ל ה ב י ן‬
‫ולהשכיל כל הענינימ ע ל מחכונתי ואין אנו חוששין אם חוא נוהג צצך‪-‬להר• י‬
‫נעצ׳ בשמים כל שעה ולא עוד אלא שאנחנו מבקשים ביויהזח כל^צויעינו׳‬
‫ואיך׳ עשה ההפך •דביון שעושה חדבר ל ש ש אין לחוש וד׳ לני מה י‪6‬ואסח*‬
‫תור וגדר שגדרו חבמ׳יעל׳ ועוידחעטג נשמיהוא זה ולא תענוג דגיף נם'שר?ל‬
‫א כ ל הנשם תהל יה איזו דבר הוא טהנשמינהניממנוולא הגיף זהו תריח ואכ‬
‫נפש‬
‫אין חשש לתענוג הנפש ואעג רבתי' כי בל*זעפש אשר לא העיצה‬
‫הבהמי הנקשר'עםהגיף אבלהנשסיא׳ן לה ענו׳ מוח וכן*ל־וא ענין יכפיעלי•‬
‫מאשר חטא על הנפישציער עצמו פהדנר׳ישהנפש סתחנית סהס י ואין לנו‪..‬‬
‫ע ס ק בררו הזה כ׳ אין זה מקומו •ואחר ש ה ת פ ל ל תפלת ערנית צריך לקבוע‬
‫עת׳ילתוריכאשר עשה בבקר כיש והגית נו וגו י וצריך שיחיה קורמ אכילהכ•‬
‫מקשר התפלה עמ תלמוד לומרוהיא מצוה רבה ומקיים ילכו מחיל א ל ח י ל‬
‫ויזכה לראות פני שכינהכסו שדרשו זלהה • ועור שאין ראוי לאציל קודנ^‬
‫אחר שיהתענינ הנפשימזונה יזה תעניג הגיף ומזונו ראו׳ לו להסדינש מזון‬
‫ד נ פ ש למזין הגיף • יעיד כ׳ האכילה מביאה את השי נח ולא <ח• ה לי אפשרו'‬
‫ללםידםן השינה שבעיניו יתנימה שבעפעפיו • יאפ היא רעב יצמא ו א י ן‬
‫לב פני׳ ללסיד ״ ט ע י ם מעט לישב את לבוויעסייבחורהואחיכיגסורסעידהו‬
‫גראו׳ילא •אפר אקים באשםירת היקר ואקיע למיד כראייילסה ל׳ לקביע‬
‫קידם אכ׳לחילא אחר אכילה זי אינה טע‪J‬ה שאיןלוילהנ׳ח ה י ר א ׳ מפני‬
‫וזסםקם״ורעאם׳חגנר על׳י ש נ ת י א י א י י ח דנר׳עבור' ו ל א יוכל לקיבוע׳‬
‫למודו ולזה אין ראו׳ לתתש׳ץ את הסצוה הזאת ואם פיתבטל מן היויריז יש‬
‫;בטלים הרבה כנגדו לכן כל בעל נ פ ש צייך שתהיה לו שעה קביעה נלילד•‬
‫ל ל » ח קידס מ י ש ן א‪ 0‬א‪6‬שר פורס שיאכל פ ה סוג וםח נעים' ו א ם איא ל ו‬
‫יעע‬
‫‪•,..‬י‬
‫• \‬
‫׳‬
‫'־\־ל׳‬
‫לה‬
‫הפלת עריית • •‬
‫לעכב סעודתי ׳<;כע אהד הסעירה ולא ׳ ב ט ל א י ת ו ק כ ׳ ע ו ת ע ל ^ י ם ד נ ר‬
‫‪ t‬מבעולם נסי שביארנו בקביעות היום וצריך שילמוד הורה נביאים וכתובים‬
‫< וסמנה וגמרא ולא יעבור םזה ביום ובלילה ובנקל •כול האדם לקבוע בל זרז‬
‫בטי שביארנו • יאט יש עסי בן אי יזלם׳ד ׳למיד עסו כדי לקים פצית ושננתפ‬
‫לבנין יכל פצוה שיכולת ביד האדם לקים ביים יבלילה לא יעביר עליה יידז‬
‫פן הסצייז שיכול האדם לקים כל ׳ים ייים יאעפ' שאין לו בנים ולא תלםירים‬
‫•אי שאיני בר הכ׳ לפחיי‪/‬׳תתנר עם חנ׳רו להתוכח על א י י ה דבר א ו ענין‬
‫ועל כל פנים יצא םכינ׳הם תיעלת ש׳לםרו זה מזה אייה דבר אי ענין י ו א ם‬‫•אפשר לו להתחבר עפ הברה לקביע למיד כלילה מאתה למוד שיהיה א ם‬
‫פקרא םקרא יאם משנה משנה ייאסרו קדיש על קריאתם ומה סוב ופה נעי'‬
‫וכן ראי׳ לכל בעל נ פ ש להתתנר ע ז העיסקים כלפיד ב׳ןב׳ים ב׳ןכל׳לדז‬
‫יאחר שיניע ע ת ה א י כ ל‬
‫כה׳שיטנהפהםו׳שלישכרויכיתעמהס•‬
‫יטיל ידיו בראי׳ ויברך בבונה ויסטיך נטילה לברכה ילא יזיק בלאות סעודה‬
‫‪.‬ויאכל מאכלי בכיבריאש ו׳הייכינתי להברייגיפי לעביר'‪'11‬ני'תיית ילא תהי'‬
‫ד!כתה להתענג נאותי שעתולפלאיגריני כ׳ ז ה דרך עפ׳ ה א ר ץ י ה ם כ ל ׳ ם‬
‫׳אשרלא שחו לנגיעודאבלםי שהיא בעל נפשיירא ש;׳ם אין לו להתהנית‬
‫‪10‬‬
‫ו ל ה ש ל י ם חפצי שטיס כסיש לפעלה על פסיק נכל דרכיך דעהי והיא עקר‬
‫גדיל •להכניע היצהר סגיפו של אדםייתדבק נטהר יבקדישיילאידעדבר רע‬‫ולא יבא שוםחקלה עייחטץ היבידי׳צלחיאחראכילהאםישלו לעסקנשז'‬
‫י פ ל א כ ה י ע ס י ק נ ח קידמ שישן כדי שיניח מקים באשמורת לעסיק בהירה כ׳‬
‫היא שעה פנייה ראייה ללמידיאמ לאי ׳תייר ללמידבעיד שהוא נעור ע ד‬
‫שיכביד עליו הטינח י׳נרך נ ר נ ת המפיל חבלי שינה על׳ יגיל שהנרכיהזאת‬
‫אין לברכה בכל שעה שריצה לשכב עד שיראה הוא נ עצמי שהשינה נ א ה‬
‫עליוועפעפיע׳נ׳ו נאחזות לישן • כ׳ איך •ברך המפיל שעה יעדין ה ש י נ ה‬
‫ל א באה אלא שהוא מכין לה םקוס שתבוא ודאי ברכה לבטלה היא י ולפי‬
‫שראיתי הרבה מ ׳ ארט טועים בזה הענץובכלעת המן מ פ נ ק ש ם ל ש נ כ‬
‫ע ל מטותיהמ טנרכ־ן כתבת• וה כ׳ראו׳ לכל ירא שמימ להזהר מ י ה ו ש ל א‬
‫*ברךאותה ניא נשעה הראי׳ילהוהוא טע נכון י ואחריה יקרא קש עד פיוה־ת‬
‫אם שמוע ואעפ' שקריאתה להגן היא ניכ מציה לקבל עליי עול סלכית שמי'‬
‫" יךלמטתו והטעם פשיםדשינה א פסיבטיתה יקודם שיפטר פן ה ע ו ל ם‬
‫ראוי לי לקני עילמלכותשםים עליו ואהבתו ויראתו ועל ענ׳ןיוה נוהג׳'לוס'‬
‫>׳דו׳ שים דפה הס עוש׳ס כ׳ אין הארס •ודע את עתו ו כ כ ה א נ ש י ם ר א י נ ו‬
‫ששכבו ע ל ט‪9‬תס ולא קטו סמנה ומה תה• ה סן הנשםה ההולכת כך פ ת א ו ם‬
‫‪»H.‬׳ אדוניה ולא מ ד א ה דבר פ ה ב׳דה ועל כן ראו׳ ל ה ר * ד ו ת וידד כללי‬
‫‪,‬ן^ךןך ‪.‬‬
‫••!־•‪...‬־‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫סדר היופ• ••‪•'.‬׳״« •‬
‫י*‬
‫*פרס׳ מכלימה שעבר עליו אותו היום ־‪:‬וישאל מ ח י ל ה מ כ ל מי שציער אותו‬
‫או דבר כנגדו • ואט אתרייציערו אותו ידברוכנגוץימחול ליהמ מחילה גמורה‬
‫מלב ומנפש מחילה החלטיתיכן מצעו חםירים הראשונימשהיו ע ו ש י ט כן‬
‫קודם שישכבו על מטו‪1‬ם ואומר׳' שר׳ ל‪:‬ה טר׳ה לפלוישעשה ל׳ בך וכך וכן‬
‫‪:‬דאו׳ לכל בעל נפש וזרע הקדש לעשות ו א ע פ ' שהחטא הוא נ מ ל שהלבין‬
‫&נ׳וברבים איפה ׳עבור ע ל פ ש ע כמושמצ׳נובש' רם ע ל כל דמים שעובר‬
‫ע ל כל פשעינו כמה וכמה פעמים ואינו מבקש אחרינו ואיך אנחנו ׳תושיבז‬
‫אפלים שפלים מבקשים אחר אנשים אחים כילנובנ׳‪.‬אישאחדואול׳ גדולים‬
‫וטוב׳ ממנו להנקם על פשעיהם ולנטור איבה חל׳לה^חל׳לה לזרע אברהם‬
‫אבהרחםיס לעשות כדברהזה יוכן דודהעהביושד דרנו היה משבי עצמו‬
‫ע ל המרה ה נ ח ל ח הזאת ואמר אם נסלח׳ שולמ׳ רעוכו"‪ .‬ואח כ יאמיפסוקי‬
‫ד ר ח מ ׳ כ ל א ' כפ׳ דרכו וכל המופיף הר׳ י ה משיבו* ושומר מ צ ח ו ת נפש}‬
‫‪:‬וישתדל שלא ׳שקע בשינה א ל א מתון דת כד׳ שתתראה נשמתו לפנ׳בור'‬
‫'עולם יו מתון ד תוכן יחמול עליו בעל הפקרון להחזיר לונשמתו מחודשת׳'‬
‫מ כ ל טוב כמו שנאמר חדשימ לבקרים רבו? א מ ו נ ר ו ן ׳ וענין הפסוק ד ז ו א‬
‫•לומר לנו שאין נאמנותו ' ת י י ת כנאמנות ש ל נאמני בשר ודםכינאמניב״ו‬
‫משחוזר׳ם פקדונם הלוא׳ יחזרו אותה כאשר נתנח להם מבלי ת ו ס פ ה ובל•‬
‫מגרעת והוא דבר בלחי אפשר ב •דם לעשותכ׳ עכו! כ ל יום ויום הםחחדש‬
‫ע ל איזה רבד שיהיה כלהואבד כ׳ כל דבר הווח ונפסד • אבל נאמנות חיית ‪,‬‬
‫זית חתר הפקרין המיפקר אצלובתוספיטובח ומחיר ממה שהיהכשסקפידו‬
‫• אצלו‪ .‬יזהי ענ׳ן רבה אמונתן גדולה ורב היא אמונתן עד מאד‪ .‬שלא כ ד ר ן ‪.‬‬
‫האפונות והיא לפניססשורת הדין ומפנ׳ שהאמינו בו ובטחו בישועתו ואינו‬
‫דן את האדם לפי מעשיו ולהתפרע מפנו בזמן שהפקרון כידו מפני אמונתו‬
‫‪ .‬הגרולהוכן ראוי ל כ ל א ד מ ל ל מ ד מדרכי קונויתוית יכל זמן שחבירו בטח‬
‫• בו למסור בידו איזה דבר או ענין ונמצא שיש לו אצלו איזה טענ או טביעת‬
‫ל א יעכב פקחנו מפני כ ן אלא ׳חזוי לו את שלו ויתבע א ו ת ו לרין ואעפי‬
‫שיהיה חמסן או אלפ יעשה הוא את שלו והוא את שלו ותרבה פתתיילטקי'‬
‫לפתו להולן בדרכיו ואינו מקפת שכר שיפ ברי' כפש דהעיהאשר• איש ירא‬
‫היה נשוי אשה יקדש עצמו במותר לווכבר דברו‬
‫א ת ה י ו כ ו ׳ ואם‬
‫אחרים נזה כל הצורן אין יתנהג האדם עם אשתו בשעתדתשםיש ו ה כ ל ל‬
‫מעולה רוא שיעשה אותו מעשה באהנהוחבהברצונח וטתשבתובהוכונתו‬
‫לקימהסציחולאירבתדבר־םעסהכמשםגידלאדםסהשיחואפ׳' ש י ת ה ‪-‬‬
‫קלה שנין א;ש ואשתו שלא ל צ י י ן תיבע׳ןאותו‪ .‬ל ר ן ע ל ־ ד ‪ ,‬ו(נלפירוש‬
‫‪ 1‬באשתו אסרו קיו באשתחבירו ע ל י ה העצין ר ה י ה נ ר א ה פ » מ ומוי־זר עליו‬
‫כיון שנתן לי רשותסה ל׳ מעט מה לייהרנה א פ י י ה ג י ת ק ע ^ מ ו ר י ע ל ׳ ה ‪,‬‬
‫י י ‪ # ^ .‬״ ״‬
‫•‪•i.-i‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ליו‬
‫ה פ ל ת השחר‬
‫‪ .‬זהשתאניחאדקאטר באשתו אםרו דהיכןאםרו ואש הענ׳ןהיא תקנישתקנז‬
‫ןיא מצאנוה בשום מהים שאםרו חזל לדבר איש עם אשתו כד׳ שיבא על זת‬
‫קיו באשת תכירו אבל עכשיו שמצאנו פסוק מפורש סניר ליאדם מ ה ש תו‬
‫ופירשו בקבלה אפ׳‪/‬ש׳חח קלת שבין איש לא שתייבא הקו בראו׳ לאשור‬
‫בל דבר באשת תכירו שנאסר עליו וא כ ראו׳ לאדי שלא להשתמש באשתו‬
‫קידסש׳שן סמיך לשכ׳בתם כ׳ מתון שחם נעיר׳ם הס פתהלב׳ ביצהר וא״א‬
‫שאותיזיינ׳היהקיישאסר׳אםסצדענ׳נםאס מצר שאפשר ש ה י א א ו‬
‫ח׳א חרחרו בדבר אחר‪:‬ב׳ום ואין חמ ת ש נ ה נקיה • ז א ת יעיד‪.‬כ׳ א י ן ר א ו י‬
‫לתשיתדעתיםקדושתהשיאשר קבלעילמלכיתיעליו להפטרסןהעה*‬
‫נאשרכתננו שצריך שישקע כשינח מתיך דת יקדושה א ב ל אחר שכבר‬
‫נררטישניהסיישנוכנרנתנטלקצתודצר הרעשלהם וכלהעולטשקסו‬
‫והםחשנה נקיה וטהורה אז ודא׳ היא שעתרציןיעינה ראויה לעינה יא עפ*‬
‫י שאמרושהעיניצר׳כ'להעיאחר חצות הליל ‪0‬׳ שיכול לכו׳ן טוב דזוא מפני‬
‫שכל כתות הטומאה םתסעסיסוהולכים והבה תשתעשע עם הצדיקים בניע‬
‫והנשמהחנחצבתטמןההואאיןרעיוררעטהבפרטכשהיא כליל ש ב ת‬
‫אתר חצות שהוא טוב סכל צדדיו יט׳ ים׳ זיכה לוה ו ל ז ה א מ ר ו ע ו נ ת ן ש ל‬
‫ואם‬
‫חלטיד׳ תכט׳טתלילישבתללילי שבת שהם׳ודעיט לבדן כראוי‬
‫תאמר אחר שהוא ק חיה ר א ו ׳ ש י ה ו ב נ ׳ ה ם ש ל ת ח ש ל ט י ם וחכטים‬
‫זטלא׳טדעתי׳ראתהייהר׳ראיניכטחיכטה׳וצאיט לתיבות ר ע ה ־ ו כ מ ה‬
‫בני עמ׳ הארץ רוכס ‪ hi of nn‬היתרי ככנ׳ עפ׳ האיץ שפהט ת י ר ה י ו צ א ת‬
‫ואס כן מה תיעלת בכינה ובשעת הראויה י הקיש יא נראת חזקה י ק ש ה ער‬
‫מאד • אבל כבד תרצי לזה שהקיבה מבקש ומסבב סבית יחשב מחשבו לבלתי‬
‫•רחמסנונדהושוקלכלהענינ׳סטלמבמאזני צדק ו א מ ת ׳ וכשיש א ׳ י ו‬
‫נשמה שלא נשלפה שה׳חה רעה יחסאה יאיתי ת״ח סכי׳ן כדעתי להב׳ינפש‬
‫לעביר ‪11‬היו יו והוא'ו שולח ע ל ידו אותי נפש ש ל איתי רשע כדי להודככך‬
‫עס נשמתו הטהורה ויועיל לו להסיר מפני כל ה ח ל י ד ה א ש ר עליו וזוכה‬
‫בזה איחי צדיק שסנ׳א לעילס לקיים נפש אילהשיבו אל אביו וס׳ •תן טהור‬
‫מטסא וזאת סנרת ר?ל • יאעפי שסיף סיף איני משתלם איפה השלמות היא‬
‫בערכה נערך כ ה שת׳תה •ואם הנפש הזאת היתה םשתלח ע' אתי־ ונמקיס‬
‫אתר שאינו הנין לא ה תה לה רפיאית תעלה לסנותיה יתאנד הנפש הה א‬
‫לנמר׳ זאת היא כמדומה ל• ששסעת׳ א נ ל א י נ ו םרוה את הצםאואפשילוטר‬
‫מעסאחר שהרי‪.‬לא סצ׳ני כל ׳בניהם ש ל ת ת שאינם זוכים אלא יש מהמ כך‬
‫וק׳וכזבבני־ענ^האדץישדש־תו׳ןהת׳פילאאיןאפשילהזשבנ‪/‬עמ׳ הארץ‬
‫׳צאולאורובניזאןלאכן •ו?שילהיהדובמ*עתש׳»ן'מקם תירת לא שללו‬
‫משבנ׳ תיח אינו ? * « ‪ » 5‬ן ל א לומר שלאיאפר אדם כיוןשנן עט הוא זה אין‬
‫ד‬
‫^‬
‫למרוח‬
‫‪1,‬‬
‫־ » י ר וו׳יפ‬
‫לטרוח עמי ולזלשגיח עדייו ללמדו תורה יוןמאביו ע ה וויה מ ע מ ה אביר*‬
‫י עשו בנימ ולא ׳*ל י‪1‬ז בלמודו א ל * צריך להזהר נ ה ם גייאו׳ם ‪ an‬לצאר*‪.‬‬
‫מהם תירה נ״ש יזל מ •ם מדל׳ו וכוי כ׳ לפעמימ באפרקסתימל עג«מרגגיה*‬
‫ו מ צ א ת והבל כאשר ׳ ו ד ע ר ב ו ן ה ג ל ׳ ח ז י ת י ת ך צ י ח כ ס י ם ל ז ה ל ם ה ר א ו י ם‬
‫בג׳ עם׳ הארץ לצא ח מהם תירה •ותר מתת מפנ• שאין סברנץ ע ל התורדז‬
‫ת ח ל ה והעני ן היא ש ד ה ה שתירתי אומגיהו צר ן להיתר גכבורתורהו בכל‬
‫עניניה ובפרט לברך ע ל ־ ה קודמ ה ל מ ו ד בבל פ ע ם מצריך לנרךולברך‬
‫גבינה שלמה לשבח לאדון הכל יו חלקנו בתורתוולפעמימ ה ת ת מ ש ח ד ל‬
‫מזה בנדנה שאינו מדקדק בה לאוסרה ותולה שא־נוצר׳ך לאוסרה מכבד‬
‫בירךואס היה מדקדק ע ל ז ה נמצא מחו״נ לברךוהרי‪-‬נתךשל לברכיולפעמ׳'‬
‫איני מדקדק בכינית הרויבה יגם כן מזה מ א י נ ו ח י מ ש לננירתיררזו כדץ‬
‫וכשירה יאכ פיודין לי מנים יאין פנהילין אותה לכנו א נ ל ע ה ל א שיין נ־ה‬
‫ז ה ג ט ע ם ולא יד י ־ י ע ו נ ^ ג ן ו א ו ‪ a‬י ם ע ר ז צ א ח י ו ה מ ד ם עודקרוג‬
‫ל ז ה ד ט ע ם א פ ש ר ל ו מ ר מ ^ ף ו ו ז ר ו א ף ע ל פ׳ ש נ א מ ר מנכי עמי הארץי*‬
‫ואיי'•ותו מב?׳‪.‬ח"תפפ‪ 0‬ששעחזןןיויג ןןד׳ך ל נ ד ן בה בינה ראייה נ ל ק ח ח‬
‫‪ '.‬שדאי‪:‬נילנדן כ ה ו ר א ת מדקדק׳! עטהס כחוט השערה ו א ם נ מ צ א נ ד נ ד‬
‫מ ה ש ל א י י ל ‪?M‬׳‪ !tjj‬כויתו והרי היא כמי שאינה וההעדר סוב מסצ־אור*‬
‫י ו ע ו ע וחמד ועל*'אינו ׳וצא אוחז ה פ ר נגמר כ ר א ף א ח ר מ א י ן לו יסוד‬
‫* שהיה ראוי להיות לו אבל העם הארץ אינו יודע כלום שום כונה ל א כסוס••‬
‫נ פ ר ד אין הבין יניצר משם גילם ראו׳ לציור אפשר שיעשו‪-‬מסנו דבר חשד>‬
‫מ ח ס ד יהיא טעם דק צריך למשמש ניבשכל • עס חיית שלפ׳ האמת כ ל ני• !‬
‫הטעמים ז‪:‬פת והכל לפי מה שהוא אדם ובזח ל א נשאר ל נ ו ס פ ק כ ל ל ועק '‪.‬‬
‫והרבה גדר פרימות צריך אדם לגדור עצמו בשעת חשםישוכל מקום שיש­‬
‫נ ו גדר עריה יש בו גדר פרישותיטהרה אמרו בזוהר אל רזה׳ו כסוס כפרד!‬
‫אין הנין אלו ךס שאין מדקדקים בעצמם בשעת תשמיש בבמת פנ׳יוב׳ראה‬
‫אלא סנהיג׳מ עצמפ כבהמה שאין ל ה בושת פנ׳מ משוס דבר אלא עיש־ם‬
‫מעשיהם ייבא מה שינא ואינם חוששים לכבודה ת וית אשוך ה ו א טהור־‬
‫ומשרתיו טהורים וצוה לנו קדושים תהיו כ׳ קדוש אנ׳ וא?ל הוו פרושימ מן׳‬
‫הער׳ית יהייני יותר ממה מצותה תורה לנו לגרור עצמינו מ ל א ל ב א לירי‬
‫מיםאהיכןאכרייה״תםקדושיסללהיכםקדמ בעצמן ב ם ו ר ז ר ל ך ו י ה ו א‬
‫חיאיילולקרא קדוש שםקדמ עצסו ע ל קדושתו • ר א ם ענ׳ן ה ק ד ו ש ה ע ל ז‬
‫קיי‪8‬וןגווומ^א»^׳דלומר קרומ׳פ תהיו וחייתם קדושים מ ה ר י ק ד ו מ י ם ‪t‬‬
‫^'עוםדימ הס נ ? » » ו צ ו ת שנצטוו אלא ודאיזו היא קדושה •תרה מ מ ק ד ש ‪r‬‬
‫אדם עצמו ע « ^ « ש ^ ( * « ‪ 4‬ר ^ ו ג ד י ר ס ן וזערוה כ ד י מ ל א ׳ ב א ל ׳ ר » ־‬
‫'טזםאהונן א ם ר ו נ ו נ י « ‪ * » ^ « 1‬ק ו א כ ן ע ל שלא ה ו מ ׳ ט ׳ מ םטיכורו‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫לי‬
‫מנהג הצניעות‬
‫ן»ה וכל מרווף א ת ו מ ח א ו ה והחמדה ו ע צ ו ת היצהר וחחנולותיו נמו^‪1‬‬
‫ז»עב'וםשסבקשיםדברמהלהרבוחיצרסותאוחםועוש׳ם מעשה על כ נ ת‬
‫הןמא כ׳ייו' שתיות או סיכות והם מסטרא דמסאנא אשר מטמא כל המגע נ ח‬
‫‪-,‬ואין להם חלק נאלה׳ ישר ‪ 11‬הקדוש והטהור'ת ויח ואנחנו עמו וצאן מרעיתו‬
‫מלקו ונחלתו צר׳נין אנו להתקדש נקדושתו ולאהנה וליראה אותו ואין אדם‬
‫*וכה ליראה אלא ע ל יד׳ הפדישוח והקדומה שיגדור עצמוככל דבריי וענ־נ׳ו‬
‫ובפרט בענ׳ן אות ברית קדש שצריך ליזחר הרבה במאד מאד בשמירתו מפני‬
‫ג ׳ הוא מקום מוכן משבב ומושב של יצר הרע ולא מ צ א מקו' ספ«‪ 1‬ל ח תנבר‬
‫' ע ל ׳ ע ק ב נ י א פ נ א ו ת ו מ ק י ם ש נ ג ע ש ם ו י כ ו ל ל ו ו ת ק ע נ ף ׳ ר ך ׳עקכופפנ׳‬
‫הוספת קדושה שנו׳ש לו אחיזה שם כ׳ כן דרכיו של שטן להתחבר במקים‬
‫היותר קדוש ופרוש כדי להעניר הקדושח םשם ולהניח לו ם ק י ם לכף רגלו‬
‫וזה הטעם הוא שהמת מטמא נכל דנד משומ שהםטרא אחרא םנקש לו סנו'‬
‫׳ לנוח נאיחו נוף הקדוש אשר הוא משנן ומושנ לנשמה הקדושה והטהורה‬
‫• נ ע ו י שהיא נקרנו אינו •כול • ונהתפרדה מן הגוף אז מ צ א לו מנוח ושולט‬
‫נ ו כרצונו מה שאץ כן נגוימפד כינחי׳יקרוים סתים ופה לי ח׳ימ מה לי מתיפ‬
‫לעולם הם במצב אחד ומפני שאין׳ א ב ר בנוף הארס א שר מבדיל בין קדש‬
‫לחול כזה וכי־הואהםבד׳לבץ ישראל לגרם כ ׳ כ ל ה ג ו ׳ מ ע ר ל ם ו ה ט ו פ א ה‬
‫רבה עליהם ולישראלצוההקבהלהםיראותה ערלח וקליפתה ל ה ח ל י ש‬
‫אותו כה שלא יוכל עמהמ מכל וכל ומימ יש לו בו גבורה וממשלה יותר מסקו'‬
‫אהר ולא נקרא גביר שלם בראו׳ א ל א ט׳ שטתגכד ע ל יצרי במ קומ הזה ו נוכ‬
‫אותותתת •ח ומעלתו גדולה ע ד מ א ד עד נ׳פפנ• זה נקרא צ ד ק והוא יסוד‪,‬‬
‫ע ו ל ם וגן מצינוביוסף שלאזכה להקרא •וסף הצדיק יותר מ כ ל א ח י ו א ל א‬
‫מפני מעשה שבא לידו וכבש א ת ׳ צ ח ו כ ן ב נ י מ ץ נ ק י א צדיק מפני שכבש‬
‫מעינו כ ל אותם שנים מפני צרתאחיויוסף ואין נ׳כרמעלתהאדפ וקדושתו‬
‫ופרישותו אלא בענין האבר הזה וכל הענ׳נ־ס האחרים ל נ ג ח כאץ ומ'שת?ל‬
‫כלחגדולמחב׳רו׳צרוגדולממנולאאמרו אלאבענץהאברהזת א ם נאלד‬
‫ע ל שאד עבירות גזל וגננח וחלב ידמ הר• אנו חאימ שאץ לגחלי' חאוהבהמ‬
‫נ ל ל ל א ס ע ט ו ל א הרבה ויצרם כבוש ו ח ל ל בקרבם בעניןזה אלא ו ד א י ל א‬
‫נאסר אלא ע ל הדבר חוה שכל ס• שהוא בקדושה ובפרישות יצרו מהגבר‬
‫עליו ל ה ע ב ׳ ח כמו שמצינו כמה מעשים בגמרא בענ׳ן זה ואנו רואים בעינינו‬
‫התגבחח יצהר ע ל דבר זהולול׳הישהיהלנו ל ה ת ג ב ר עליו כמעט בסדים‬
‫וזיינו לעמרה דמינו • וזהוא שאמרו תורת עכו״מ ע ד ו ת כלומר ‪ a‬ה ד ב ר ש ל‬
‫דערוההיא להם כ‪0‬בע סוטבע בהמ שהם אחוז׳יבספרא אחרא ומצא סין את‬
‫נדנווטמא ‪5‬׳מא יקרא אבלישר»‪ 1‬ק ח ש ׳ פולים מהס כד׳ לתתוחיפצד הטופא'‬
‫נלהאמשר וצריך כחגדול וחזק וגדר׳פ גדולים שיוכל ר ה כ ל ט כמניכ׳ כ ל י‬
‫מצותיו‬
‫• ‪1 1‬‬
‫» א‬
‫•י• ‪*<;',‬־‪-‬‬
‫‪ .‬מדר היומ‬
‫מצודיו ומימיו רובם גענין ‪ m‬ואינו מבקש מןיהאדפ אייא ?יכנס מ ע פ כ׳ זזיא‬
‫•בניסהו הרבת‪.‬ואח*כ ׳יציאתו מן העול'• ובן את?לאבקטן ׳‪.‬ש באדם משביעו‬
‫י ר ע ב מרעיבו שבע והענ׳ן הוא לפ׳ דרכנו ב• האבר הזה היא קטן בכמות אבי‬
‫באיכות שאמ האדמ משביעו רדי לחשל׳ס תאותו וחקי נימה שהוא ואפ׳ •היה‬
‫בםותרלואיןלוחקנהאחיכא״אכיבקשליו לעילם כד׳לחשב׳עויםן המיתר‬
‫ידיחנו אל האסורולא •מצי מנוח לבף רנלו ע ד שיטר׳דהו מ ע ט מ ע ט ם ן חיעת‬
‫ומזח ובןאמיחבט׳ הרופאים אימאלף מת ממיתת עצמו והשאר מרוב‪.‬רץשמ־ש‬
‫שמביא עליו חלאים רבים ורעים • אבלם׳ שיש לושבל להרעיגו ולא ימלא‬
‫לו כל תאותו אלא פעמ רחיק מפעמ בנין מליל שבת ל ל י ל שבת _׳חל׳ ש כתו‬
‫והוא מעצמו׳תבטלממנוולא ירדוף אחריו וזח הפ׳רו' ראו׳םצד עצמיוהוא‬
‫אמתסםהשאנורואיםבע׳נ׳נועסח־וחשישפירויאחר• י ה ‪ :‬ל ל העילה‬
‫בידינו היא שצרין האדמ להזהר הרבה מאד בעעןיוןגינדור עצמו בנדרים‬
‫יס״ןו' בשכלובחכמילהתרחק מן החטא והוא־שלא יושיט ידי למטה מט׳בורו‬
‫אםאיני נשיי בין שהוא ילד ביןנער בין בחור בין עסהארץ בץ תלמיד חכם‬
‫ני אין אפוטרופוס לעריות אדרבח חוא םעותד לחטא יותר כםו שב!ארגו י ‪,‬‬
‫ואמריןלבמינדהאםרעולאישבלוקוןו בכרסו והוא חםקום למטות א צ ל‬
‫הערוהוצרין למשמש שמכר׳ להוציאו תבקע כרםוולא • ע ש ת רשע ל פ »‬
‫השקום אי׳ לאזנ׳ם שככת שיםעותולע׳נים שכן רואות עד היכן הג׳עקרושת‬
‫ישראל לבין אביהם שבשמים והרואה והשומע זה איך לא ׳היה נזוף כל ‪VP*.‬‬
‫לפניהמקופ כ׳ כשהוכםהפעמים עכרעלותיםיהואאשר נ ק ה םוחיזיייתוי‬
‫ויותר םוה ויוכל כ ל א י ם ל ה ק י א ר ׳ ן ע מ ר ו ש ע לפני המקום בפת מ ל א כ י י !‬
‫שעבר ע ל יה כסה פעסיםואין צר׳ן לומד אם הוש׳ט ידו לפמה ל ד ג ־ עצמו‬
‫ומן ה ח ט ך ב א ל׳ד׳חמופוםן החמיםןרפ החטא להוציא שנבתזרע ל נ ט ל ת‬
‫וא־ןצריךלוסראסהוש׳ט׳וו לרצונו בל׳ סבה זורמת ו א י ן צ י י ן ל י מ י א ם‬
‫הקשה עצמו לדעת שהוא ת ״ ב נדו• ולדעת אחרת הוא בנרו• ואין צ ד ן לוםר‬
‫אפ הוציא ב׳דו זרע בכונה לםלאית ת א י ת י מ ת ו א שנו׳ מרוחק לפני ה פ כ ת‬
‫ואינוזוכה לראות פני שכינה כדביתיב לא •;ורך רע ואין ר ע אלא ה ע ו ש ת‬
‫השעשים האלושהיא רע סתם לשסיםולבריויסשחית למעלהוםשח׳ילמסת‬
‫פ ו נ ס ל ם ע ל ת ו פ י ז ס ל ם ס ח א ו י ל ו א ו ׳ ל נ פ ש ו א ו ׳ ל ר ו ע ט י ל ו ר נ ו ם לו ש ל א‬
‫גנרא ניח לו שנהפכה שליחו ע ל פניו ולא יצא לאויר חעילם נוח לו ש כרתו‬
‫ידיו ולא היה עושת השעשת תרע הזה םתכפרייש לו םחיתשובייש לוכפעש'‬
‫שננעלו ססנו שערי תשובה ושערי כפרת • ובפרס אם התסידעצמוניה זמים‬
‫ושנים עד שהורזל בזחזדול עינו מנשוא אלו ה» הסכ׳איס חרון א ף ל ע י ל ם‬
‫הם המביאים תסגפותוהס־תות לעולם ובפרט א ם ה ש י א ו יצרו ת ר ע ו ע ש ת‬
‫ז ז ד נ ר ה ר ע ה ז ה ג פ ג י א נ ש י ט א ו ז ז נ ר ׳ ם א ו ז ר ס ל ע ש ו ת ל א ת ו י ם ש ת ל ל ארץ‬
‫ה י •‬
‫י ־‬
‫י‬
‫י ״‪ :‬י ז י ‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫לח ‪.‬‬
‫פנ«ג הצניעות‬
‫זויותטא והמשיא שנתןדל עונונםארמאד עד לשטים הגיע ונפרש א ת ל א‬
‫הרוך‪ .‬צטאו בזה עד ש נ א עיי הז נוראו שבא ע ל ה ע ר ו ה ב׳ הוא זטוןוהוא עון‬
‫«ל׳ל׳ הוענה ליפני ה' כ׳צדייד׳ם ראשוכ׳צזזיאכלוישתה ב׳צדילבמ מ ד פ‬
‫נאים והננד׳ם הצואיסאשר עליו לכלכו נפשו רותו תשמחו עד שהרחיקוהו ‪,‬‬
‫טלפני אדון כל הארץ ובת מלין דנבוד יו בבודה רקדה טנפוה ועשו עמה כאי‬
‫ה נ נ ל ו ח ניצר ׳שסח ויניל כיצד •פלא שחוק פיו ט צ ד ׳ ר א ח כשחוק אחריב!‬
‫ודא• איןתקנתו נ׳ אפ קלחלתווילנש קחורימ ויתעטף שחורים ויענה בצום‬
‫נפשו יום אחר יום עד שהוא נעצפו יראה א ו ת ו נכנע ונשנר ו נ ע נ ה ו נ א כ ל‬
‫ה ל נ ו ודםו וני‪/‬פעט תאותו והנאתו ואוםר שלא ישיב אל הנאצות הנדולות הל‬
‫ו י ל ב מ ס ק ו ׳ ש ב ע ל ה א פ ר י י ל ק ה נ ב ל ׳ ו ם עד׳שקיףוירא היסשסיםב׳ חנון‬
‫י‪ ,‬ורחופ אלינווםרנה להטינ ואינו חפץ נמות הפת כ• אם כמונו ונויואין ל ן‬
‫דנר מעומד נפנ׳ החשונה השלמת נ׳ ׳םינופשוםח ל ק נ ל שנים חנא׳ נ ב ל‬
‫זיג ובבל נ פ מ וסתחרפיס םעונות־חיולנם סר ונאנח סר וזעף ע ל נ ל מה מ ע נ י‬
‫עליה ולא •שובו עוד לבםלה •ואם היהנשו׳ התירו לו דברי בלה לאתוז נאפ'‬
‫ולהשת׳יספנישהואטרודנםעשיוודנר׳יבלהשאיןאנוחוששיןש׳ועבי׳צרו‬
‫עליו בל בן א ח ד מ׳שילו פ ת בסלו •־ א כ ל י להושיט • ת שם שלא לצורן‬
‫ואפילצורן ש ה ו א רוצי ל ח נ ן א ס ו ר להושיט •רו ל ה ב י א על הערוד‪ :‬נ׳ פן‬
‫ה ח נ ן •נא החמומ נ ק ל לא י ח נ ן מעט פ ע ל חלוקו ואין צריך לוסר שאסור‬
‫לו להסתפר והוא ר ו א ה ומסתכל נמלחושהוא עון נ ח ל םלנד הספור שיני‬
‫ל י ד קשו• ו ל י ד חסום וגן אס י מ לי מ ע ח ת הרבהורוצח לסרוק שם במסרק‬
‫אםיר‪-‬יראוימלאלהעבירשערהעחתלאבםספריםולאבתער כ׳ ע ל בל‬
‫טניס •עשהרשע לפני הסקופודב׳ספדקדק׳ס בזה לקדש עצםואין םעביר•'‬
‫אפיי עי סס• זה הכלל כל דבר שהוא רחיק סן השבר וקרוב ל ה פ ס ד א פ י ל ו‬
‫לנשר אסיר פפני שחוסרת הוצאת שכבת זרע לבטלה נ ח ל ה עד סאד וצרין‬
‫אדם להיהרםסנה הרבה י ולעני( לרחוץ אותו סקיסררן העברה ע ם שאר‬
‫הניף ניל דפותר אבל להתעכב כרחצת אותוםקוס אסור • ואם בכל ה ד ב ר י ם‬
‫ההותךםרואההאדפמבא ליד• קשי׳ וחסום •סלק •ח פיועד׳עבורזעפואםי‬
‫ה׳הנרבביתאסורלולשטמטשתובאוחיביתעדמיוציא הנר מסנהלביר!‬
‫אחר או עד שיכפה עליו כליוהסעפפפנ׳ שנראה כעוות טניס לבעיל ל ה ד י‬
‫לעיני נריח יאפי' מהיא אמתו מבן דדן הבהסות ־ אבל פ׳ מהוא איש ו י ר א‬
‫אתהיצרין מ ׳ ע ש ה םעשה בהצנע נ ח ל בם׳ מבטאי מ ד גפי* באפא מ ל י ם '‬
‫דביתהו דר אליעזר!ל עוד מ ל א להרנות תאותו ויתנכר יצרו עליו ו נ מ צ א‬
‫מעומהזן״ברלרוות צמאו ל נ ד ז ל א ל מ ס ה מ צ ו ה הפוסלת עליו אבל כמאין‬
‫אור בנית אין התאוהפתרנה עליו נ ל נ ן דאה ד מאין רא״ת העינימ אין חפו י‬
‫וןלגגלכןרלבאזע׳נאחריסרפור׳ דעב׳רה נ ׳ נ ה ו ה ע ץ ר ו א ח ו ה ל ב ח י ס ד ^ ־ ‪-‬‬
‫ונל(•׳־‬
‫‪10 %‬‬
‫• נ‬
‫‪• .‬י•‬
‫‪1‬‬
‫וכלי המעשה ןומויס י עוד אמרו‪?.‬ל ט עם א ח ו משיוםרשטא • ו א ה ג ה דבר‬
‫שאינוהנון ותת‪ 4‬נה נעעיווחם זל‪:‬סתמו הענץ ט שוט תקנה והמשכיל ע ץ • ־•‬
‫ולענ׳ןאטהנרבביחאחדותלוןאוטתח מאותו הב׳תלב׳תזז*זהאור»כגםר‪1‬‬
‫אס האורנננסלחריא דרך ישר וראי אסגר ש א ע פ י ש ה נ ר נ ט ח אחר הריהאו!‬
‫עושה פעולחוומהלי בכית חזה ט ח לי בביח אחרח אבלי אס האוד איגו גבנמ‬
‫ובא בדרך ישר להאיר חטב א ל א שסבח הכאות ה א ו ר זתנכנס מ א י ד א ל‬
‫עבר הבית מצד אחר וחאורח מועטת נ״לדםותר• ולענין םחיצו'שנותנים‬
‫סביכ המטה כמו כילה או קורטינאשאמ אור מאיר אל עבר פניהם הטב גיל‬
‫ואסור שהר׳ לא הועילו חכטים בתקנתם וכלהטעםים שאםרו ש״כ׳ ע ס א ל ו‬
‫הטחיצותואעפ' שנאסר דהטחיצח טחיצוח איקרו ד׳וכלו לעטודברוח טצוית‬
‫אפיח לנד לא סנ׳ בםח׳צות לבד לא צריכין אנו החשכת האור םשום הטעט׳ם‬
‫שכתבנו • אבל אט חןר׳עות עבות וכבדויוםחש׳כץ האור א ע פ ' דלא םחש׳כ׳ן‬
‫לנסר׳ נילדטיתרטשוםדאיכא תרת׳ לטיבותא חדא רהנר בטקוט א"‪.‬והוא‬
‫במקום אחד ו עוד‪ .‬שהר׳ אור הנד אינו םשטש‪ .‬א ו ר ו שחר׳ החשיך ו א ט א ׳ ן‬
‫מחיצות סביבותיו אסור לו לשמש ואפ׳' שפ׳ הנר םהופך לצד ה א ח ר ו א י נ ו‬
‫מאירכלכךאושהואעומדבתוךל׳גטידנאדםוףסוף הר׳ הנר כתוך הביר*‬
‫ואפי' שיאמר הריני טאפיל בטלת׳ וטשםש אסוך לו ל ש מ ש ו ל א ה ת ׳ ח אפל^‬
‫טלית אלא ב׳וטולתיחוהטעפ שהוא •ודע שהשעהצר׳כה לכךולא יבא לעשוי‬
‫לכתחילה דאסוד לשטש טטת בייט • אבל בלילה דדדךתשט׳ילה׳ותו בלילה‬
‫אסה״נוסת׳ריטלובהאפלתטלית׳בא להקל בבן ו׳בא לשמש ל א ו ר ר ז נ ר‬
‫בהריא כ׳ אינו עוטר ברשותואחר שיצרו פתןבר עליו ואין אפוטרופוס לער׳ו'‬
‫אסדוסכלוכלואפ׳יעיהאפלתהטלתוטעטא דםטתבר הוא • ־ ולעג׳ן ‪•.-‬‬
‫אור הלבנה ניל ואסור ןם גן אס האור בא אל׳הט להד׳א דלא נרע מאור חנו־‬
‫הלבנה אבל אס נבנט האור דרך החלון וסאיר לגית אין חשש ם ש ו ט ש א י ן‬
‫אור הלבנה כל כך טבה׳ק לטי שאינו עוטד תחתייטטש עד שנחוש עליה אבל‬
‫אט עוטר תחת אויר השטים אע'* שאין אור הלבנה עליוטטש ל א •ושב בצלת•‬
‫א פ ה אסור שכיון שהוא יושב חחת אויר השמימ האור טכזתיק ‪ -‬ולענין א ו ר‬
‫הכנכ׳ם נילרטותרדלאואורא׳קר׳ ואפי' לאוד ככב נונת שמאיר ‪ w‬משאר‬
‫הככב׳ם ויוצא קרוב לאור הבקר לא ח״ש׳נן ליה ואפשר שאט ותאור מ א י ר‬
‫עליהם חטב שיש להפנע • ושפעתי כי יש מ ד ת ו ת ועתייסיותד׳ילחזחג‬
‫וזאדט עט אשתו וכל א' ‪,‬מהן טעולה םחנ׳רתה • הסדרנ' האי שיזדונ עם אשתו‬
‫בלילה ולא ביוט • בישתחיה ל׳להטתוספת הלבנה ולא םתטרונת • ז'שתחיה‬
‫ל ׳ ל שנת ־ ד' שתה׳ח מחצי חלילה ואי לך בזמן ש ח ת צפון מנשבת ורטז לזה‬
‫וצפונך תסלא בטנם ישבעו בנים י ואפשר שזהו ענין ותנותן מטיתובץ צ פ ו ן‬
‫י ל ץ ה ס ה ו ״ ן ל ׳ ה ג נ י ם ז כ ד ‪ 0‬נ ׳ ח ח » ‪ 6‬ו ן כ ח * ׳ ה ל ׳ ל ח ותמ דו‪1‬ם?מצ׳ה׳ו«‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫־־‪,-.‬‬
‫י•‬
‫‪• •-.‬‬
‫ותזיזי;‬
‫יינו‬
‫הכנת »ים שש׳ לכבוד השנת‬
‫ץומיויגןר׳ןלח׳ותטצפיןשהוא אחרהצותהל‪:‬ויהלדרו'שהיא הנקר • וטפנ׳‬
‫מכסרות צפון מנשבת עילם הזכדפעירדרחט׳ט בעילט יכלי בהית הטיםאת‬
‫והמקטרנימ םתםעט׳םותילכ׳ס הי׳א מ ע ה ראייה ליהנ׳א נ פ מ טעילימ ת ז נ י‬
‫זהי״ן ליי בנים וברים יכליאניאומר׳מ ליפי מ ר י צ ת לידקדקעלי ע צ ם י כ מ ע ת‬
‫הריון אשתי מיה׳ה רנד נאה וסתקכלי ויצא ליאיר סמפסי ויצא טר׳ צי׳ק ע \‬
‫מ ׳ ם ו ב ע נ י ן א ח י ג ם ב ל א י ע ת נ פ ש ל א טונאנלי א ם ה א ד ם ר ו א ת מיצרו‬
‫מתגביעליו ובא ליו ליידי חמום או מ ת מ נ ה דנא ליי׳ השא אין להשגיח נבלי‬
‫זמפנ׳םהאלוונכלהענינ־מהאלואלא׳עשהםעשהובסתר נ ת צ נ ע ל נ ר !‬
‫ובלי מה דאפשדלשנית׳שנהילזכית יחשב ליו ב׳ יישובה מתנו׳ן להנצלטלכ'‬
‫ליד׳ חטא אחר גדול טזהוהכל לפי מה שהויאדס לשקיל כיי חענינ׳יבשקיהכל‬
‫לגס אתזד‪ .‬לעיפתזה להעליתט במאזני צדק ליבייבלי דבר׳י כפשפט ו ל ע י ל פ‬
‫לא׳מו» • זהי מדר ה׳ומיהל׳לה לימי השכועאבלשבתיתייט׳ש זיהם סדר‬
‫אחרכלאיכפיענעוזכפ׳מקומובאשרנבארבעה׳יזנתת׳ל ב־ומהשבת כ׳‬
‫•הוא הקורס ליכל הטיעז״סוקידס שנכנס נניאור׳ו ונסדר מעמיו נסדר סדד ‪V‬‬
‫הוי ביצריתנה! אדם בו בד׳ לכבד אח השבתיולתקן כלי םעמיו • •ום השמי‬
‫בנקר אחר מיאטרמפלחיכראר אין לילקבוע ליטוד כשאר הימים כד׳ליסח'‬
‫ללכת להבי[ צרכי מכת כטומדרמי ‪ ht‬והיה בייט ה ש מ ׳ והכעווכו' מצריך‬
‫לטהר בנקר ליהנין והוציאו הענין מכח •תור הפסו' מהיה ייוליימר והייבמש״‬
‫והכיני א‪£‬א׳ נקט כייס אלא בבאי חייט והיא בבקר צריך להכין וכן בכלי מקו'‬
‫מאנמר ביום פ ל ו נ ״ ש ייני פציתי נכקר יוריז׳ן םקדיט׳ן ליטצית ו א ף עיים׳‬
‫קהעיסקנמצוהפטזרמןהסציה נ פ ד ט ט צ י ת ת ת ש ה י א ש ק י ל ת כנגדכל‬
‫המצייתבילפאפהא׳ןכאןמקיפהיראייההיא לחתכטלשעה א'מפני כבוד‬
‫ה ש נ ת מפגי שהיא מצות עוברת והיא מתנטלית מפניהליפיד ואיא ל ה ע ש י ת‬
‫ע ' אחר׳מ כ׳ בלי אדמ חיבה עליי זיכבד השבת היא בעצמי ייינכד א ו ת ת כפ׳‬
‫••כולתו יאפי' ׳היי ויו עבדיט יטשרתיפ כמה יבמה בכירי היא לבנדהיא בעצסו'‬
‫אתיים השבתולהכ׳ן צרכיי אס ליא מליט טקצתיכםו שמצינו כחבפ׳יהראשונ״׳‬
‫מכליא' מהמהיהמיחדליטלאכה ייעשו'בעצםו ואעפ* שהיו ליהש סשששי‬
‫ואנשי בית רבים מ׳כולים ל ה נ ץ ל א ה׳וטתרשלי׳ט הם ספני כ ן אלא אויר׳ ם‬
‫מתנ׳הט כ מ ד כל א' לעשות ט י אכתי כטי שטפירש בשבת פרק בל כתב׳ ואט‬
‫בן א׳ןראו׳ להשתדל נתת ולהשכיחהענין הזה מעל׳ו כ׳ היא מ צ י ת גדילת‬
‫מהתורה עצטה הקפידה עליה וטה טוע׳ללטוד התורת בביטול נוניתה א ׳ ן‬
‫להתחסד ע ל ככה ־ אבל אש הלפיד הוא עני( שיש לו קצבה ולא י ת ע כ ב כ‪1‬‬
‫יכיל לתת חלק לזח וגט פזזז לא יניח ידו כ׳ ו ד א י דבר גדול ה י א לקבוע למוד‬
‫אתר התפלה כטי שב׳אדנו משוט שנאטד ׳ ל מ ת ח י ל אל חיל אלא ש ל א כל‬
‫המעות שוות דעת לקכועועת לבטל קבוע א נ ל אם הוא קובע לטור עט רגיש‬
‫‪1‬‬
‫ודא׳‬
‫‪rvt‬‬
‫‪ .‬מהר היופי י‬
‫ודא׳ שאיןראו׳ ל נ ס! זימור רניס חשיב הוא ע ד מאד ואץ שום מצוה עובררז‬
‫השונה לפניו נפרט במה שאיבה עוברת לגפרישאס ל א יזין ע י ת ה ל ה ב י ן‬
‫׳ ל ן א ח ד י כ ן ל ה כ י ן ו א ט ל ו ׳ ה ׳ ה כ ו ל ו מ ק צ י ־ ז ו ר ת ק ״ ם ז ח וזה• ובן‬
‫מ׳ שנוהג לקרוא הפרשה שנים מ קרא ואחד תרגום מיד א ח ר ההפליה יובל‬
‫לקרוא ולא •תעכב כ• כצרב׳ היומהואומצוה היא בידו לקרוא אותה ק ו ר ט‬
‫אכ־להביומ ששי ואפשר שאם •תבטלי השעה הזאת מויקרות א ח י נ ך י ע ה ו ק‬
‫נדברים אחרים וינטל קריאתה ויק טוב הוא לקרותההמקרא והתרגום לבד‬
‫עם ההפטרה ואהב ׳עסוקבפ׳רוש׳ם כמו ש י ר צ ה ועב? צרין שידע ש י מ צ א‬
‫מבקשואחכ ויובלילהבין צרכי ש ב ת א ב ז י א ם ד ר ן א נ ש י א ו ח י הםקימ למבור‬
‫‪4‬רכ׳ האכילה מיד בבקר ואחר ש ע ל ה השמש ל א •מצא דבר לקנות אין ראוי‬
‫לקבוע שומ למוד א ל א • ל ן ל ח כ ן צרכ׳ שבתמידואחיכ •חווד ללמודו ייש לו‬
‫זה וזה בידו זזה נהנה וזה אינו חסר • ואס רג׳ל׳מ למכור קודמ ומן התפליואח'‬
‫התפלה אין נמצאידבר נ״לשראוי לקנותצרכ׳ שבת קורס ש ׳ ח פ ל ל שזו םצוה‬
‫דרבנן וזו מצוה דאוד״חא וזו זמנה עיברתויזאץ ומנת עוברת ובלבד שיקרא‬
‫ק ש קודם בהגיעזבנה ואם ה ק ה ל מתפללים אין ל׳חירלהחהמד יותר ס ה ט‬
‫אלא •תפללעםהםואחכיעשההואסהשיעשח הצבור כי כ ל מ ה ש ׳ ע ש ח‬
‫הצבור הקדוש ברוןהוא ח פ ץ גדם ואין ע ר ן ליחיד העושה םצוה כפני עצמו‬
‫לכשעושה אותה עם הצבור כימתעלהבמעלהגדולה הרנה מאד •ואם באולי‬
‫הבין צרכי ש נ ת מיום ה ולא נשאר לו מת ׳כץ ביום חששי יכול לישנ וללמוד‬
‫ברצונו • א ב ל נ״לרכ־וןדקפיר קרא ההכניביומונר ייעקר הםצויוההשתרלל‬
‫צ י י ן לה׳ותביוםויוהפכץ מיום ה ל א ק״סםצותההכנהכראוי והטעם כי דרך‬
‫המכינים להכין ם־ום לחבירו והרואה שמכץ דבר םביים׳ס קוז^ אין ה ה כ נ ה‬
‫נכדת ככ שהיא לשבת שיאמרו ל כ ן הוא צרין לא לאיזה ענ׳ן אחר וצריכין‬
‫אנו להודיע לכל שכל הכנתינווטרהנו הוא ל ום הנכבד ה נ א עלינו ו ב ז ה‬
‫כבודו סודעת ל כ ל ‪!;•! 1‬ה והי ה ביום השש׳ ואי ן והיה לא לשון ה ר ה וקיום ש כ ן‬
‫צרין להיות ואין ראו• לשנות ואעפ' שאר?ל שמיום היםכבסין לכבוד השבת‬
‫ונןםכתפו׳ן וענ׳נ• אחרים וכבוד השבח א׳קרי• היינו לעניגי שאינם מצרכי‬
‫האכילה וההכנה ליומ עצמו אלא דברים להכין עצמנו ליום ואינו דומה ז ה‬
‫לזה ואדרבה הקדימו הכנת ה!ון קודם כד• להניח םקוםלחכנת חיומ ל י ו ט ו‬
‫עצפו • והטעם שבלדבר ש ל אוכל צריןלעשות אותה בשעתה סשוישתד־ת‬
‫מוטעמת לאכול ולא ׳קוץבעינ׳ האוכל ופפנ׳ זה הטעמ עצמו נדחה כבוד יש‬
‫והיתד נו אוכל נ פ ש כדי שיאכל בשמחה ובטעירבר מתוק לחכו ובשבת שא״א‬
‫לעשוי כן מפנ׳ חוטרחו לפחוי׳כינו כל ענ׳ניוקרוב לו כלהאפשרוזהו כנורו‬
‫ואפ׳ עשייתהלחפוחיקינואץ ראוי לעשותאותופיופהיפפנ׳שפצטנןהרבי‬
‫ואין נשאר נ ו טעה ככ י אכל אר?ל שתהא אשה םשכפתואופח משופ שתיא‬
‫‪1°‬‬
‫‪.-,‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫'הכנת יום שש׳ !יכביד השבת‬
‫‪ to‬הפאכלות הנעשות ביים ויוראוי להקדים אותה בחתלת הכיי שליא ת נ י א‬
‫אהנל׳ד׳תיליל טבתייעיד שיהיה לה מיון מתוקן ליתן ל ע נ י י ם חסנקשיבה‬
‫לסבת עם ה׳יתשאץ סעסי נפנם כינפטיפ הקרבתו זאת• א נ ל ק נ ״ ת ה כ ש ר‬
‫•הירקיייכלוברהצרכהתקץבשעתיוהואמוטעי׳ותרמפנ׳בןדאו׳ להניח‬
‫הכנתה ליום חי ועושההמצויז כתקנה ואינו חסר ד נ ר א ד ר ב ה ה נ א ה ; ד ו ל ת‬
‫סנ׳ע לווםבבדאת׳וםהשבתבהנאתוותיעלתוזכןראו׳ לעשות• ואין לימד‬
‫ביום וי׳ט ל׳ טורח נדול לבקש הענינ׳ם םפג׳ רוכ המבקשים וביום היאנ׳ םיצ א‬
‫הכלםתיקזיקינהאני נגרצוצ׳ ואין פיחחניד׳ אינה ט ע נ ה י ו ב ׳ ה כ ל ל פ ׳ רוב‬
‫ה מ ע ש ה ולפופ צערא אנראילפיהטורחוציון שאנו רואים שכבוד שבתהוא‬
‫ל ׳ ק ח כל הדבר׳יב׳וס ובז* ט׳חיומוטעם׳ם ופתוקנ׳יבראו׳זנכר כביד השבת‬
‫ה נ א לקראתנו ל פ ה ג ח ד ל פ פ נ ׳ קלוימרחנוופשאנוובפח ׳ודע איפהח׳ותנו‬
‫•רודפי יאחר הסצותולעשו״אותם כתקנן אס לא לרקרק כבל הענינ׳יהצר׳כץ‬
‫* לקיומהמ«תו«היה‪1‬מה*וי'היהולא׳חוטלטורת ה!וף ובמשאו במקום שאנו‬
‫דיא׳סישעישיםחפיץזרצוןבורא׳ני^וכראי׳וכ׳ון שבררנו שהכנת •ומ השש•‬
‫>אי׳ה טפנ׳כטת טעסים וסכות אין דאו׳ לבטלח ספג׳ טורח וסשא איאכ אינו‬
‫בטצא דענ׳ן א ט ר ה י א צריןב׳וט ו וטיצא איתי ביזם ה א י ודא׳ •פת איתי פיופ‬
‫היולא םבעיא טאינונמצא בירא׳ אלא אפ׳דיא ס פ ק •פציספקלא יטצ וביימ‬
‫היראי נמצא ירתה הספק פפנ׳ הודאי כ׳ כבידהשנית להזמין לי מנדז׳פדז‬
‫מפ׳יםיים אחד כפי טמציגי בששא׳ הזקן מחד לשבין לשבת׳ןוכן דאו׳ ל כ ל‬
‫•רא שטים לעשות כשרואה דבר בתוך ה שבוע ׳פח וראו׳ ו ה ו א דבר הצרץ•‬
‫איתי ל ש נ ת י׳ ש פ פ ק אט ימצא לכבוד שנת אס לאי יקנח איתי ז׳ שמור אותו‬
‫ל ט נ ת כ׳ |‪-‬אי׳ה חייא שנת לכל הכביד הזה ילהשתדל בכבידה ב כ ל ט ש ת •ם׳‬
‫ה פ ע ש ה בזתהאיפן •זיכילח ה׳א שתרחם עליי להמציא לי נ ט ו פ ע מזונותיו‬
‫ג ׳ באשר׳פתח׳ד‪ ¥‬לבכיר השבת נךפתתו לו מןהשט־ס לתת לו ד׳ מחסורו‬
‫ובפרט בענ׳ן קנ׳׳תהפקח לצורך השבת צר־ן להשתדל עליה מיום א' א י ז ה‬
‫•פה והנון לכבודהשבת ו ל ^ ט ת ץ ע צ פ ו לקנית יום הייאצל ביום הוישסא ל א‬
‫•םצאאותוואס׳םצאאיל׳לאתהיהכדאי•כ׳עיןרהשלחןהוא הלתם טוב‬
‫ויפה ואתר הקסה צריךלהשתדל נענין הבשר כ• ה י א עקד כביד ה ש ב ו ת‬
‫ישסתתו ויקנה אותו שטן וטוב יאט אפשד לםציאאיתונ׳ום ייכפה הוא טוב‬
‫ו ה ח י שאינו ת ט ה טעט בשרהנשחט היום שכל לחותו ותיעלתי עטו לטעם‬
‫בטדהגשתט מאתםיל שנת׳בש כבר לתותו ולכן צרין ל ה ט ת ד ל בקנייהבשר‬
‫ב׳יפ יייאעפ' שמוצא אותוקח־ם לכן יצא ש כ ח בהפסדי אכל אס׳׳רא ש ל א‬
‫»טצא או שלא'יכל ל ק ח אותח בייט ש ט ׳ •קח אותה טייס ה ולא׳כניס עצפו‬
‫בספק כניד* ואפ סנהנהטקיט לשתים בלהבהטות ביום ה א ץ לנו תועלת‬
‫בזטגת ל פ ת ו איאנ׳ודע שיוכל ל׳קח אותישטן יסוכ כוונינו ודא׳ ׳פת׳ן פשו‪0‬‬
‫(‬
‫סור ‪fivn‬‬
‫מהגנון מיופ וילשית כמו שהוכחנו פכח הפי א ב ל ‪ DK‬׳ » ליו איזמ »»•‬
‫מ פ ק כהםת׳נו לסחר לא ימתין אלא יקח אוחו מיום חיויסתליק מן הספק *‬
‫ובלבד שימצא אותו ביום ה' שסן וטוב א ג ל אם אינו פוצא ביום ה' אלא כחוש‬
‫ורזח ויש לו ס פ ק שימצא אוחו ביום ששי שםן וטוב יבחין ליום ששי ו א ע פ *‬
‫ש הוא מפק ואמ ס פ ק בידו ליקח מיום ח י הכחוש ע ל ס ל ן שאס ימצא ביום דיו'‬
‫•פה וטוב יקח אותו ויניה הכחוש הרי טוב ויפחל׳קח אותו ולא ׳חבטלבבוד‬
‫ש נ ת לנמר׳ שמא ל א •וכל ליקה׳ופויואפייכפותוהוהוא קרוב למעלת שבאי‬
‫והמקומימלז‪ :‬ת ב ח נ ו אפ •פמיר הבשר הכחוש מפני״שלאיצטרןלו ו ה ק נ ה‬
‫אומר עליו לוו על׳ ואני פורע • חני צ ר י ן ל ה ש ת ן ל בעמן ז ן וטוב אם שמן זית‬
‫להדלקה שיאיר הטב אם ע מן לאכילת כ׳ ה ק ו ן ‪ .‬ה נ א כ ל י ם ה ו א ה ש מ ן‬
‫>‪.‬ם מ ע ט ו א ם ה ר נ ה ו>‪.‬סהשםן מתוק וטוב ה ם א כ ל י ם ט ו ב י ם ומתוקים‬
‫וכן ה ש פ ן לנר י ‪ :‬א מ ה ש מ ן זן ונק׳ נ ס ש ן כראוי א ח ר ה פ י ת ׳ ל ה‬
‫ומושן אורו ואינו נכנה אבל א ם הוא עכור ו נ ע ל ש מ ר ם א י נ ו נ ט ש ן ה ט נ‬
‫ומאפ׳לאורץ ושמחתו נ ה פ ן ליגון ומצרכי ענן שבת לאכול לאור הנר והוגה!‬
‫עליו‪:‬לבקש שמן •לנרוא*׳‪:‬׳מכורהמלבו' שעליו מפנ׳ ננןר שנתוטפנ׳שלוי‬
‫הבית וכן צרין להשתדל נמת׳לות שיהיו מוכנות לקבל אור ןנר‪,‬׳פדי ו י פ מ ן‬
‫האורבהכונאחזהטבולאשיסתבןבהסבאופןשלאיחקיפאורם וינא לידי‬
‫נבויבמ״ש ‪ hin‬בפרק במה מדליקין בעני ן השסן ובענין הפתילות •הד ל ב ק ש‬
‫•ין לקדוש וצרין שיבקש אותו כ ל מ ה שיוכל למצוא טוב וחשוב ויה׳ה^מתוק‬
‫לחכו הכל לפי פה שהוא אדם שיתהנה ממנו ו׳חענג ולא שיגא לו מפנו הזק‬
‫ונפרט לקידוש היום שצר ןשיבקש טוב ויפה ואעפ' שהוא אינו אוה? אוותו‬
‫ה ה לב קש צרכי תבשיל בירקות ותבלין וכיוצא בהן לתבל הקדרה ולפתקה‬
‫ב ל א' כפי רצונו וטעם חכו שיאכל מאכלו לתיאבון ואעפ' שאין דרכו בחול‬
‫ל ׳ ת ן פ ל פ ל י ן וכיוצא לחון התבשיל בשבת צר׳ן להכין כ ל פ ח שדרן ארכן‬
‫וזשוב ת י ל לתקן תבשילו כד• שיצא םוטעיוריחו נודף וזהו ענין גדול לאכיל'‬
‫קטן הכסות ודב האיכות וחשבה יתר ע ל ההוצאה ה ל ב ן כ ל אדם צריןלהזהר‬
‫נ י ילהביא לביתו הקוני התבשיל וכל צרכיו בל׳ שישאלו לי אנשי ביתו‪ .‬הוי‬
‫לקנות פירות או פיני מתיקה לקניח סעיויכלא׳כפי ערבווכפ׳ השגתו ואעפי‬
‫שאין דרנו נ נ ן בחול יתנהג בשבת כשר וחשוב ואפי' כבני מלכים א ם •יכל‬
‫וכל הטוסיף מוסיפי[ לו כ׳ אין ע ר ן וקצנה לענג שנת אלא יעשה כל א ד ם‬
‫ב ל הבא מידו לענג עצמו ובני נ׳תו עם עניים קרונים אליו נ ׳ אין טוב ל א ד ם‬
‫שיאכל וישתה ואחיו בנ״שראל העניים‪.‬והאביונ׳ט מוטלים ברעב ובחוסר‬
‫ב ל כ• אינו מדרן הישר ולא דרןרחםניםוגימל׳ הסריט כזרע אברהם א ב י נ ו‬
‫עיה אלא יתענג ע«םוואחרים עטואש שעט ואם הרבה •ולעניןזה נהגו בקצת‬
‫מקופות לגנות תפחו׳ מ צ ל נ ׳ ת ונית לתת ח ל ק מהתבשיל ח מ ו ק אצלו ונותני'‬
‫לעניים‬
‫‪:‬‬
‫מ*‬
‫הכנת יופ ש»י לכבוד ה » נ י ן‬
‫לענ׳׳ט וניח יצאי ירי תינתן ימי מ א י נ ו נותן ת^ןן׳ל נ ו ת ן ב נ ו ליהמ להזיק‬
‫לעניים ואס אינו נותן לחם נותן טעות ל׳ד ה ג י נ ו והגינו* נותן ל כ ל עני ועני‬
‫מיקנהנהם צרכיו •אנלהיותר סונל׳תןהלקטהםובןאצלוכד׳ש־היו מרס‬
‫ו א נ ל ה הוא יהענ׳נלי תוספת וגדעון וצדקה יחשנ לו שלא להטריח א ת‬
‫העני לחזר לבקש צרכיו וט׳ יודעאם׳טצא א ו ל א יסצא אחר מאין נידו»‪1‬א‬
‫•'•' ^ ע ט מ ע ו ת ו נ פ ה י ו צ י א א ו ת ם ת ח ל ה א ם נ ל ה ם א ם נ נ מ ר ^ ם כיין‬
‫! אם נפיוות ני הוא חאנ לכל רנד ולא יונל למלאת תאותיטבי" חצורן ואווי׳‬
‫'ימסור המעיתנד׳ להיותנ׳דולעתהצורןניפי החול והשבת יעשה א ו ת ו‬
‫־נחיל כד׳ מ ל א להצטרך לנר׳ותונמצא יה מ ל א הועילו מעמיו ו ה ר ׳ ה ו א‬
‫א י נ ל לשיבינפמימעינגימפינק ז ה ע נ ׳ י ד א נ ׳ ו ן ח פ ר ׳ מ מ כ ל ט ו ב ל כ ן נ ל נ ע ל‬
‫נ פ ש יירא שפ׳ילא יאכל ליל שנת עד מיתן ייפריש חלק א' ממאכלי המינח'‬
‫אצלו ו׳שלח או ׳חן לענ׳ הסמיך אליו אם על שולחנו א ם לני' ה ע נ י וישם‬
‫‪ .‬אותם נדנר׳ם טונים ונחוםיס נפיש ותפק ל ו ע נ נפשך ו נ ז ה נ מ צ א שמשיב‬
‫נפשו וריחי ומחיה אותו ענ׳ ושניו גדול לפני נורא עולם'ת זית ו ל א י א מ ר‬
‫ארס איך אקח משל׳ וטנחת׳ יאתן לאנשים ירימ אשר לא ידעתיואנ׳ח אנשי‬
‫יניח׳ הרי אסרו יל ע נ ״ ך י ע נ ״ עירך ענייך קודמים •שאיןהענין מיקח חצ׳‬
‫תבשילי אי טאנלי ייתן איתי לענייםנאיפןש׳שאד מוסל ב ר ע נ ה י א ואנשי‬
‫* ת ו אלא הענין הוא טיקח חלק מה מהתבשיל המוכן אצלו יאפי' שיהיה א'‬
‫פפייאיתי המעט ישלח אותי אי ׳חן אלתו לעני להשיב נ פ ש כיון שהוא ענ׳‬
‫•\תו סמנו עשיר איקריאיהולגביהוכן ט׳ שהוא עשיר ממני עניאיקריא־חו‬
‫לגביה וגבוה סעל גבוה שוםיוגביהיט על׳הט ובנן נטצאו כל ׳שדל פרוחסים‬
‫זםחיננ׳ס טזה ליה יבולם שלו׳סיוטקטים ביום‪-‬השנת ס ז ה ל ז ה ו מ ז ה ל ז ה‬
‫והקנה עלהכלשהיאאב היחםן הטיחיבנל עתיבבלשעה ' ת וית׳השביע׳ י‬
‫דג אס א פ ש י לי להש־נב׳ן י ב ל מ ע ט היי ענג שבת לעשית םהם תנש׳ימ׳ןחו‬
‫נוסף עלתבשילהבשי שחקן ומצינו שהיג הוא שפחה במעידה כמי שפצינו‬
‫ככמה מקיםית אס כסעידה ה ע ת י י ה ל ה י ו ת לצד׳‪.‬קים ש׳ש ל ד ם יג מ ת ו ק ן‬
‫לסעודה אס ממעשה איחי ח ״ ס שהעלה איתי ד; לכמה זהיבימ נרא ה שצור י‬
‫»וסעידה ושפחתה הו׳ דג׳ם ואפ׳' נהיה דבר םועט לפחות שם דג איקריוכן‬
‫אפיו?לבגמרא ששי שאי( נידו‪,‬ינולת לענג את ה ש נ ת נראו׳ שקצרה ידו‬
‫ואיני פשיגלענ; אותו כראו״עעה דבר כועס לכבוד שנת וראי ניהו נ כ א‬
‫דתיסנא יעי שהם דגים קטנים שפינניס נתיך המחבת נקפח נראה שהדגים‬
‫וזט טרא׳םשסחה יענג ובן אסרו נםקיס אחר במה םנבדי נדגים נחלי' וראשי‬
‫• י ס ס י ה ב ל ל פ ׳ ט ה שהוא אדם יה׳בילת שישנ׳דו ל ע ש ו ת ו כ ו נ ת ו ש ל מ ה‬
‫י » הטרבהוא הממעיטובזינדשיכו‪.‬׳[ ל נ ו לשטיט •יםי שאין • ד ו פ ש ג ת‬
‫ד ק נ י ת נ ל ח נ ת ו נ ל ע י ל ו ל ע נ ז א ת ה ש נ ת כראי׳ להאין לו להטריח עצפז‬
‫בפט‬
‫‪11 1‬‬
‫•א א‬
‫• י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫־ < ‪ • <:‬י‪-‬‬
‫־‪ .‬ס ו ר היוט‬
‫מ פ נ י כ ן לעשות »ו‪ .‬שאין^ו םשגתכד׳ לענג חשביו ו א ח ? ל ה צ ט י ן ל ב ר י ו‬
‫נ׳ כן אפרו ‪ hi‬עשת ש נ ת ן חולואל תצטרךלנר׳ות• גונתם לומר שלא •אמד‬
‫ארס אקח נהלואה עחהוידחםה׳על׳ויזפ׳ןל׳ך׳ד‪/‬םחלפרוע נס״ש!ללגו‬
‫על׳יאנ׳‪.‬פורעניא׳גח סנרח ולאנאםרזההענץ נ א ע ל פ י ש י ט ל י א ק נירו‬
‫נ ע ת שראו׳ ל ו שיבקש ואפ׳יבהלואה נ׳ הסקופ ׳וסין לי גי" ל«רזע‪.‬אנל פ ׳‬
‫ש א י ן ידו משגרו וחוץ מן הטבע דזוא לפצוא א י ן ראריל* ל ז ע ל דונם‬
‫ו ל ה ט י ל עצמו ע ל ו־וצטר נ ד ׳ לענג א ר ו ד ! ש ב ת ו ר | והיפים ‪,‬טובים‪.‬ני‬
‫ע נ ג ג ד ו ל ה ו א ש י א כ ל משלייא‪6‬י'׳ד׳יה פ ח חריגה ונצל ע פ ה פטה ש י א נ ל‬
‫משמניפ וטטתק׳פ והוא אונלממון אחרים כ׳ הדבר ה ז ה אינו תפארת ל ע ו ש ה‬
‫ולא תפארתלומןהאדסונןאר!‪1‬ל‪,‬גדולהנהנה פ׳נ׳עו •ותר מ׳דא שטים‪. .:‬׳‪-‬‬
‫ולא ׳אסר אדם אין אבטל עונג שבת מפנ׳ קוצר ׳ד׳ כ׳ ל א גצטוה נענג שנר!‬
‫א ל א ט ׳ שידו סש^תו׳בול לענגו ו ל ב נ ת א ב ל ם ׳ שאינו ׳ ט ל א ץ גירו ח ט א‬
‫ואשמה אדרנהיסור׳ן טטרק׳ן ע ו ן ׳ ח ש נ ל ו » ׳ ב ל ה ע ו ל ט נ נ ח ת ו כ « ס ת ' ו ה ו א‬
‫ניגון ואנחה והוא יו שוקל כלהענ׳נ׳מ ו׳ודע כל חעליומות ולטובתוחחשב ל \‬
‫;צדקה לנקות מטנו חטאות ואשמות וסיף סוף אינו גו»‪1‬להט»וה לגמר• בי‬
‫יכולהוא לקים ואפי עני שבענ״ט בעשותו דגר פ ה מוסף ע ל דרכו בחול׳היזז‬
‫מ ח שיח׳ח וכיון שםש& שום שנו׳גחשב ל ו לכבוד שבת ולענג ואפילו ״ח׳ח‬
‫תבשיל ש ל חרד׳ן או ש ל גרוביאפ׳ישדרבז ל א כ ל ו ג ח ו ל י ש ׳ ס נ ו מ ע ‪ 0‬בשר‬
‫א ו יוסיף בו פ ע ט שפן ממד! שרגיל ל י ת ן ב ח ו ל א ו ת כ ל ץ להטעמוילבשפו‬
‫ונקרא ע נ ג ש כ ת כ ׳ ה כ ל ל פ ׳ ד ר ב ו ש ל א ׳ ש ו ח י ׳ ד א ח ל ל ב ב ו ס ח לעשור! לו‬
‫לשכתו ולא עשה אדרביחב׳בח שבת זו לפני בורא עולפ יו ׳ותר טפ׳ שטעננ‬
‫אותו במאכליט רבים נ׳ זה הביא פנתה מן הבא ב׳דו ו ש פ ן את נפשו לפני חי*‬
‫י״‪.‬כלל העילה לנו פ כ ל ז ח שאין ל ו לאדם לחטר׳ח עצטו בפה שאין ל ו ל א‬
‫ב׳דוולא חוץ פ׳דו ו ה פ ט ר ה עצםוחס׳ד שוטהנקרצא ולטדטצוו׳ הקרננות•‬
‫נאתר ש ה נ ץ האדם צרכ׳ שנת נ׳ום ו א ס הג׳ע זפנו לאכול יאכל ו ל א נשאר‬
‫הים׳ס שאוכל לשובע א ל א ׳ מ ע ט מ ע ט מנד׳ ש נ ע ו נד׳ לתת טקוס לסעודת‬
‫שבת שיאכל אותת לת׳אטן והוא טכלל ענג ש נ ר ! ש י א נ ל מ א כ ל ו ב ט ע ם‬
‫ובתאוה נ ׳ אין ר׳בד בפאכל והשתיח ענג כ׳ אץ לאובל תאוה לאכלם העקר‬
‫הוא לאנלס בנפשרענחותאנח לאותם טאכליס ואובל אותם לכבוד מ י ו ם‬
‫ונפצאפענגגופווגפשוכאימדקה׳השבלוונזםצ׳גובמס׳ד׳ם ואנשי מעשיו‬
‫שסרעיניםעצםםב׳וטו״וםחם שמתענים כד׳ לאכול ל ׳ ל ש נ ת לת׳אנון ו נ ן‬
‫ואיי ל ג ל א ד ם להתנהג בדרן הזח ואם ל א כולה מ ק צ ת ה ‪ :‬ואחר שיאכל א ם‬
‫נשאר לואיזה צורן שנתיגסורויעשת נלםעש׳וועג׳גיו מבעוד יום ואם יש‬
‫לוא׳זהמלאכה לעשות ׳גםוראותהקורמ הצותשאין לו לעשות מלאניאחר‬
‫•צות‪»0‬זפעת׳ ע ל עני; ‪ m‬נ ׳ א ו ץ ה א ו ם ל^דש ליא מענות לשביתיית ו ' »‬
‫ס ס‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬ג‬
‫דננו! •ו‪ 0‬מ ש ׳ ! כבוי השנת‬
‫ג ׳ א ו ו י מ ל ח ע ר נ ו י ד ש ל ה י פ ע צ ם י ושעהאינ׳ציאתייסיטגין כל פלכים'‬
‫מלושים זאהד זכן אפרז א ל מ ל ן •ושב כסנין אילי ס ל ן ׳ י ש נ ( שכנר נכנס‬
‫קרושה שנת וצו״ן להכין עצמו נמלטשיוינענינ׳ו כולם נ י ׳ שימצא ה כ ל‬
‫מוכן וסזוסן ל ק נ ל שנת םנעוד יוס • ואס איש עני תזא וצרין למעשי ידיי כדי‪.‬‬
‫לקנית צרכי שנת ירא׳ מיתר לו לעשית מלאכתו ולי קח איתמ מעית לקניות‬
‫«רכ׳ שנת עדשיגיעימן מנחה קטנה יאח כ יקום נזריזותוישחדל לגמור כל‬
‫ענ׳נ׳ו נולסויעוור ויסייע לאנשי ניתז נדי שיגמרי כל עניניהם יצרכ׳ ש נ י ת‬
‫געודה׳ום כיי שיקבלו שנת קידם שתשקע החפה • ואס הוא אדס שאין לו‬
‫מלאכה אחד שהכין צרכי השנת ישב על לסידי י׳עסיק נענ׳ן פירישי הפרי‬
‫מ ל השניענםדרש רנה וספריוספר׳ ומכילתא או לפחית פרשי זל יביא כפי‬
‫ערכי והשגתו נענין שיכין הפרש כשיקרא איתה החיןיהיא שופע ולא יחיא‬
‫מסיעה בלא הננהיאס לא עבר הפ בבקר ב פקר יא'תרנים ישב לעביראיתת‬
‫אחד מיכיןצרכי שבתויקרא אותהכנתתובזסרהםלהבסלהיאם אפשרלו‬
‫מ ל א י פ פ ׳ ק בה על שים רבד הוא טובייפה יכן ראית׳ מדקדקים עושים כן וכן‬
‫דאו׳ לכל בעל נפש לעשויכד׳ שתהא קריאתה נ ק נ ע ולא בעראיו׳קר המקר ‪,‬‬
‫‪ 1‬מעסים קידם יאחר התרנים ולא יעשה בהפך לקרוא התי־נומ ת ח ל ה ואחייב‬
‫וזממרא ואפ׳ פסוק מאין בו תרגימ •אנר אותישלשח פעמים ב לשם מ ק י א‬
‫וא ל מ ס תרניםיאיןהעניןפמיס ההכנהנלבר א ל א דמזוסוד׳ש נענין וכן‬
‫מצינומהקפידיחכמ׳משא׳ן לעביר בסיף הפרמחיאח״כ ל ; •ד ל ח ח ר ת ה‬
‫ואפייפםוק המאוחר לקרוא אותו קודם הפסוק הקידםאינייכילנראה שאין‬
‫וזענין םשום ההבנה בלבד • ועיר ראם היה ממום ה ה נ נ ה ‪ -‬ל פ ה יחוור ר א ו ב ן‬
‫מפעין לוי גי פעםים ־ ועוד מאין בו תרגום אנקלוס למה לנו לבקש לו תרנים‪.‬‬
‫מםקוס אחר גלוםר אותי בל׳ ה נ נ ה ו ה ש כ ל ה כסי תרגום מ ל עטרות וריבון ״‬
‫• ה ו א שכללתא וטי • אלא ודאי נראה שהיא דסו לדבר אחר יסיה אני אומר‬
‫אופי מאין לי תדגים לפניו כ׳ אפ המקרילבד אעפ' שיש לדין ילהירית שיכול‬
‫לעכור עליו כל הפרשה שני פ ע מ י ם יאתיכ כשיזדסן לו ת ר ג ו ם יעבור עליי‬
‫מעם אהת דםה לי פסוק איפהל׳ הפרשה כולהיאפ׳ הכ׳ נראה לי שאין לעשו‬
‫‪ p‬אלא כלפסוק ופסוק יעבור עליו המקרא קודפ ואתכ התרגיפ פפני הרמז‬
‫זהשיימיש בו ־ וא«»'בדרן הפשט צרין לופר מאינו דוס' זח לוה שכשאמרו‬
‫לקדיא ב'בקרא ואי תרגום בפסוק א' יודע ה ה פ י מ מ י מ ב׳ז זח חח ופבין הבנ'‬
‫וזפסוקשקרא סקרא נמ׳רומ התרגום מקיראתכףסםין רוונסצא מ י מ ב ׳ ד ז‬
‫ו!בנת אותו«סזק יכן *ןידא אחר אחר׳ו עד מגיסד כל הפרשה ונםצא מיודע‬
‫*•דוש הבנת ה פ ר מ ת פ ת י ן התרנים אבל כמקרא כל הפרשה כילה פ ע ם או‬
‫*עםיט ילא עלתה כ י ף שים הננה כמחיזרוקירא איתה תדגים פעם ג' א י נ ו‬
‫»נול ל מ ק »יוומ ה » ׳ ן מ ל הפלות מ ל תרגיפ ע ל איזה פ ל ה מ ל םקרא הוא‬
‫ואכ‬
‫‪11‬‬
‫ב‬
‫•א ג‬
‫־‬
‫\‬
‫ו ‪ :‬מיי״יזימי‬
‫י‬
‫•י‬
‫‪ ,‬יזרבייהיא דברניול ואיע* שיצאו מ ע ט מן הררךהן ‪ U‬כ ט ד ל א •מאם ולעולמ‬
‫ישתתף אום עם הצבויבכלדבר שהוינעניוחולא יפסיד אררכירייח הרביםאזי‬
‫• ‪ ,‬ו י ה כ ל ל ט ו א ת ש ם י פ שלזולהיקלבצבווהרטםביןנענינםנץנפנהניאחת‬
‫רבים להטותזילתצשהיאהפ ן הדין והפך השורה מצלי וכליי וצריךלוםר‬
‫ערנית נניןין י ק ו ל ז מ י ה ל ש פ ח ת הבלה הבאהאלינונפשיתירהיראו• ל ש פ '‬
‫אותה ואותנו נצל רנד הנא ע ל •דנו ואםישלו קטטוועםחבירו או עם אגש׳‬
‫'ביתו יעבור על בל פ ש ע ולאייכור שום עוז ביום ה ש ב ת א ל א א ח נ ה ו ח ב ד ל‬
‫שלום ורעיחילא יחלל השבת דזקדושבכלדבר ש ד ל ו א חול כ י פ ת ם בודן‬
‫קדושחווםעלתו כ• קדושת חשבחרוסז ל ע נ י ן נ י ו ל א ש ר אין ש מ ל א םנוחדז‬
‫והשקט וכל קטטות וםדיטתספו תםו ו נ ל ע ו ל ת י ו ק פ צ ה פ י ה * לכן ראו׳ ל כ ל‬
‫נ ע ל נפשלהתנהנ בוי כפימדתוולשמוראותובדיןוכרת ולדזיחיק ממנו כל‬
‫‪ pv‬ואנחהב׳ופ השבח זולתאטראה תלונזונפשו ענומהשראו׳ להתענות בו‬
‫ומותר לו להיות עצב ובעל מחשבה ותחיה בזה ארוכה לשלוותו נ י ל א נ ר ע ‪/‬‬
‫מעוט חשםחהיטענו׳ נ פ ש בשךטתעניבו •יוכיוןשהת׳רולולהתענ׳ילתועל'‬
‫נפשו וקיום נופו כ׳ בעבור זה ימצא צדקה ח ״ ס וכבוד;ט כש׳ושבבדר ו י ח ם •‬
‫טר וזעף על חטאתיי אי עליענ׳ניו ל א יפסיד בזה ויקרעו לו נזר דין ש ל שבעי‪,‬‬
‫שנח בחםול ח' על ענויו ועל אנחתו'ביום שצל העולם בנהי והוא בצערונמ*‬
‫שהאנחח מניחה לו ולי נראה שאעפ* שיתחנן לפני' ם ל נ ו ויהודה נ ל נ נ ו‬
‫נ פ ה סלא לאםר חטאת׳ עיית׳ פשעת׳ העבר חטאות׳ ולא אמות שםותר לו‬
‫ניופ השבח ספנ׳ שהיא פקוח נ פ ש וכמו שהתירו להתענות ספני ח ש ש טקוז*‬
‫נ*ש שפא נגירר עליו איזה נירה וצריך הוא ל ב ט ל ה ו א פ ׳ בשבח ט ז ה ה מ ע ם‬
‫עצמו מותר להתודות׳ ולומר הפאת׳ עו׳ה׳ פשעתי' וצדקה יחשב לו לשוב ‪, V‬‬
‫אלה׳וטא׳זה עין שב׳רוולא יעבור עליו כ׳ ל א ידע האדםאת ע ת ו ו מ ז ח ח ט ע '‬
‫ניל להיסב את ההלופ בשבת ואעפ' ש ש ו א ל א ד מ * י ט ו בשבת ואיפר רתטנא‬
‫לשוילטבה שבעז׳מנין ׳!ירון עליהיטןשפ״א אין לחוש פפני כךשעלטקתד‬
‫ג פ ש ו א פ י י ע ל פ פ ק י ו ח י ן את ה ש ב ת ל ה ד א כ ל ש כ ן כ א ‪ ,‬ש א י ן ח ד ח ו י כ ל כ ך‬
‫וטצוה הוא להטצא עט הנ' להטיב ט פ נ י ש פ ש י נ נ פ ש ה פ ת ע נ י ז א ו ד ז ת ו ל מ‬
‫נ ה ם ב ה ה ה ׳ א • וחתתענהנשבתצריךשלאיאנדהיוהבהנלוו״קאלאיטגור‬
‫עצמו ביבה או בבית המדרש או נמקים צנוע וייקרא או ישנה נ ל א ' נ ‪ £‬י ערנך‬
‫ד נ ק ש פאת אלהינו יקבל תעניתו ויבטלפעליוי נ ל נזרודרעות ו ל א ישב נ י ן‬
‫' ה א י נ ל י ם ולאניןהםחשק׳ם וירחיק פעליו הענננלון׳וס כולו ובכן יתמלאו‬
‫עליו ד ח פ י ם פן ה ש ם י ם ו י ת ק ב ל יתחנתו ובצשדתו • ״ ־ ־ ו א ח ר ש י א מ ר‬
‫ערבית לא יתעבנ הרנה בבה פפני שמציוו עליו ל ה צ ד י ם לקרש ה י ו ב ו ו כ ל‬
‫הוריו ה ר זה םשובח ית‪:‬ף תכנסו בכ׳תו׳קדשסירול* י ת ע כ נ ו צ ר ך ש י י ז י ת‬
‫מ׳תו מתוקן כראוי יי»יע ט » ע ו ת גאות ונל» יקר ש י ש לווגרוח ו ז י ק ו ת ב*ו‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫נוע‬
‫^‬
‫‪ t u r n‬מ ז ו ‪tarti‬‬
‫•מי‬
‫» ‪1 V‬י‪ <4‬ערני נ פ ׳ שפזט׳ן נ ׳ ת ו נ ל ׳ פ לקדאיאורמ שר ומשוב שירא׳ הושש‬
‫לכניייוזםוצ׳א כל כל׳ג׳תיי׳קד תפארת ;דולתו לכבוד האורח חהוא כוי שכן‬
‫לקראת הכליה הכלזלההכאחאלב׳תכל עני ועני ש ב י ש ו ל שצריך כל אחד‬
‫למק! ליח פשה ישליחןוכסא וםנורה כפ׳ הש;תוב׳ןרב למעט ‪,‬יצריך ליזהר‬
‫ה ר נ ה בזה שליא ליחליזי בבידמשבתח'ו בפח שאילו ה ו ש ש לכבודי‪.‬ליהכר׳ייו‬
‫ולהקד׳שו׳ותרםשאר׳םיהתולגבלהבא סירי יאפשר לו לעשותו‪,‬זחמזדז‬
‫עצפו י פ ש ת ו ל ב נ ל עוז מאםצ׳ נחו רנלתו להרבויביקר כבוד השכתסוסיפ׳ן‬
‫לו כבודועושדיטספקייגידו ל ע ע ו מעושר וסשלימ׳ן לי תאותווחפצו ומצות‬
‫ןיררת מציה ובםדיז שאדם מודד בה פידד׳ן לי ו ^ אסרו גגפר‪.‬פ'במה‪.‬םדל׳ק׳ן‬
‫ביפלאכ׳פ םלוים לילאדפ מ נ ה ל נ י ת ו א׳טובוא רע יאמ !םצאיביתומתיקנת‬
‫• כראי׳ לי כפ׳ עדנו ד׳ הש;תז‪-‬׳דו זםאדי מלאך אוף'יה׳ רצון ש׳היח כ ן ל ש נ ת‬
‫ו ז נ א ח ו נ ב ל ש ב ת ו ש ב ת ו פ ל א ן ר ע ע י נ ח א ם ז ב ע נ ואפ ‪ m‬בהפך מלאך רע‬
‫י מ נ ש י רע חיוופלאךטיניכו • לכן ב ל ב ע ל ג פ ש ׳שתדלבזה ז׳צוה א ת בג׳‬
‫ביתי ויזרזט לתקן ענ׳ג׳ תנ׳ת להציע הפ׳טמ יהנ׳ת נ נ ל י פ ג א י ט ו ל ח ר ב ו ת‬
‫גנרותכפ׳ כתו ולחט׳בם שיהיה אידם טבהיק בד׳שנש׳נא מ י נ ה ׳ ט צ א ה נ ׳ ת‬
‫מתוקן ומהודר ברארוברברבקלאפשר לעשותזה והוא ענ׳ןרב‪ :‬ו א ס ו ר‬
‫•לפעיפ שופ דבר קוויש׳קיש קדיש ה׳ומ אפ׳יטע׳סתדנרמה לא אכילה יל*‬
‫שתית ואט ענרוטעפ אפ׳יהכ״קדטאתכ כ׳הקדושפ*ית ע ש ת ש ל ת ו ר ת‬
‫שנאיזכיר את ייט השבת לקדשי י זתדבר׳ סיפד׳פ לקדש ע ל ה ״ ן ופתת׳ל‬
‫*׳בולו ונח;ויי*ומריטעימדטפנ׳ שהיא עדית שבירא עילט ג י א א ת עילמי‬
‫בששתיטיט ובשביעי כ ל ת כלםעש׳ן והשלים כל מלאכתיזפפנ׳זות צ ד ן •‬
‫לאומרומעוטדבדרךכל עדות שנאי זעטדושנ׳ האנשיםוחס ה ע ד י ם וצריך‬
‫להאמין כאפינח שלפה נחריש העולם ז׳ה׳ו פיו ילבי שי׳ןז׳בו׳ן במה שטיצ •א‬
‫בשפתיו ענ׳ן ה ת ח ש לאפיק׳ מדעיהאפ׳קירוס׳ייהכיפר׳מ שאימר׳ישהעילם‬
‫קדםיןוהוא בםנה;ו גוה; ‪ turn‬רותם ש א י [ ל ה ט השכלה להבין ו ל ת ש כ י ל‬
‫י ע נ ׳ ן כסו שהוא אאכריאיןאותובע׳ג׳הס וכיון שאק להם מ י פ ת חותך כפ»‬
‫שכלמ הטפש א׳ןמאפ׳ג׳יבעג׳ןאבל א ט מע׳ד׳פ ע ל הדיש העולם ומאםיגיפ‬
‫גזאסונישלמתואם אין לטרא׳ה למראית העין באזנ׳טשסענו אכרתינומפדו‬
‫לנויקנלגזםפ׳ השפיעהופתודת׳נוהקדושח והטהורה עדות ה' גאפנה א ת‬
‫ב ל אשרחפליא ח לעשות עסט ‪ v‬אותיות זםופת׳ס ונפלאות;דולות ונפרש‬
‫בי«׳את‪0‬צד׳מ ששרד בלמערכית השםימוטהיועשת לילה ו ט ה ל ׳ ל ה ע ש ה‬
‫*סושגהסיר׳בראשיתוגלהםערגותועשהכדצוטוה;דיל הקטן ו ה ש פ י ל‬
‫מ ג ו ח ו ח ; ב ׳ מ ה » * ל ו א פ ע י ל ם בםנה;ו ט ו ע א י ך ב ש ג ע ק ׳ נ ת ^ פ ע ט י ט כ ך‬
‫« ע פ י ס גך אלא יז־א׳ יש מנה ‪ r‬לעולם והוא םדד כל הסערםית כולם ובדצינו‬
‫ד ז מ י ת א ו מ ס ג ^ מ ^ מ ו מ ו ג ן מ ע ת י פ ל ש ו ב פ ‪ /‬ע פ י ס לה*טזהוא אשר ה ד ש‬
‫*‪ em‬י• יי‬
‫; > *‪:‬ז״••"‪•.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪ .‬־‪ ,‬מדר היי*;•!‪.•.‬׳•‬
‫•־‪.:‬‬
‫אותם בזמן אשר עלהנד*ונווהואעת־ילמתייאתםרו‪0‬מםן אשר יעלדו‬
‫נחפצו שנאי ונגלןנספר השםים י ‪ 5‬ו י » א ם •יגיל" י א ו י ר ג• ש ס ם נ ע ש ן‬
‫נמלחו והארץ כבגרחבלה‪.:‬והוא גונח עולמותוםחרינן ומשפיל וסריס ו א ץ‬
‫מ• •אמר לו מ ה ת ע ש ה •וזה ענין ?ונח הקדוש ליל שנתואגיפזכיריסבהזכר‬
‫ליציאת בצרים למין את הענין אשרניארת• • וכןבכלקדיש׳ הפוערות א נ ו‬
‫מזנידין יציאת מצרים ספני הענין וכן בתפלות אנו אוסרים זכר ליציאה מצרי‬
‫מבני שיציאת מצריפהיא פנה עיקרית להאמנת הרח וכל עניניה עקר׳תועל‬
‫גן צריןכלאדמ שיקדשכנחת מלחנםלהו׳נויןב‪0‬ח‪,‬שםוצי'בשפחיווי*מין‬
‫גי־דטליחת־ביתבםרשח ויבולו וכן ל ח תיבות נניסתדזקדיש ו ה ם עילין‬
‫ל ב עם נ' תיבות של סבר׳ מרנן רםז לשם נן ע נ שהוא אשר הפליא לעשור!‬
‫עמנו ביציאת מצרים ובכחורגע הימ ־ וישםתהיל׳ן יום הששי ויבולו ה ש מ י ם‬
‫נדי להשלים שם בן ד' אותיות ת ו*ת שמו ולהתחילבו ונאמונתווכד׳ להשלי'‬
‫א ע כ תיבות נלו הביוכן מנהגנו ושמירת שנת ועשיית הרגלים הס זנר שנזכיר‬
‫•יציאת מצרים ומתון כ ן בא־מ אני להכיר ג ד ו ל ת י ו מ ע ל ת ו ו נ ח ‪ 0‬ע ש י ו ו א י ך‬
‫עושה בעולםו כרצונו ואין ם׳ •אמר לו מה תעשה ופה תפעל‪,‬־ ביצר הםועת'‬
‫הס זכי ליציאת מצר׳מ הפסח כמשמעו שפסח הסקו ע ל בתי אבותינו והפל•'‬
‫לעשות באיתםהיסים נסים ונפלאית עד שהוציאנו יום ס ו בניסן • ש ב ו ע ו ת‬
‫ע ל שמ שבעה שביעות שמנינואחר שיצאנו ממצרים לספור ששיפ יום כר•‬
‫לקבל התורה דלענין זה היתהיציאתנו כמו ש נ א י נ ה י צ י א ן א ת העפ תעבדון‬
‫את הלים ע ל ההר הזה וחיינו קבלת התורה ו מוכית ע ל ט ס ענני כבוד שפרם‬
‫עלינו והקיפנו בהם כשיצאנו ממצרים ו בשבת נאפר זכר ל פ ע ש ה ב ר א ש י ת‬
‫ש ב א מ צ ע ו ת השבת אני מיטרין הדוש ה ע ו ל ם ומאמינים א נ ו בו סן ה ט ע ם '‬
‫שכתבתי • יאעפי שאני אומרים בו זבד ליציאת מ צ ר י ם אפשר לומר שאינו‬
‫חיזר ע ל השנת אלא למקרא׳ קדש שהשבחחחלה למקראי קדש ש ה ם זכר‬
‫ליציאתמצריס אבל השנת איני אלא זכר למעשה ב ר א ש י ת ‪ :‬ואפשר לומר‬
‫שגם השבי היה זכר ליציאת סצר׳יבצד מה ע ל ד ו ן שאסרו נעניןישפחםשח‬
‫נסתנתחלקוכ׳ מ ש ה ש א ל ם פ ר ע ח י ו ם אחד ש׳גוחז בו י ש ר א ל מ ע ב ו ד ת ם‬
‫והודח לו פרעה ונחר לדם יום למנותח וכשבאו נמעםד מר סיני ונצטוו מפז‬
‫הקיבה זכיר אתיים השבת לקדשו והנחיל אוחו להם ליוסמנוחד! ל ע ו ל מ י ם‬
‫שמח משה באיר‪.‬ה מתנה שניתן לו אותו יום לםנוהה והיה חפץ בעיני הבורא‬
‫נ ו מיו' אחר וחננו האליתיויתישיטב בעיני פרעת לתת לו אוחו ידום ולא יעכב‬
‫ואעפישמששחים׳ בדאטיתיוםזישבחאיקריוה־ה יורע נ ו מ ש ה עצמו א פ '‬
‫הכי שמח משה באותה מחנה דכיון שלא נתנה תורה עדיין והוו עבדי' בעבודיצ‬
‫פ ר ן א־זת יום שעולה ברצונו של פרעח לתת היו נופלים ושמחים עליויהית‬
‫מ ק שיהיה א ג ל עתה שנתן להס הממחה לגוחפעכווחס ונין* מנוחה ברצון‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫וזטרא‬
‫ג‬
‫‪to‬‬
‫ל ל י ל שלי ש נ ת‬
‫ד ‪81‬זרא •ת וית ודאי ה׳ה ש ם ח ה עלי שמתח ונחנלנל זנית ל זכאי לי׳ום ז נ א י‬
‫‪ •..‬זעו נ ן שמח י ולעני[ זה אפשר לומר ני ה ש נ ת הוא זנר ליציאת מצרים נ׳‬
‫ נזונרנו השנת ונשמרנו יום הזי אנוזוצו׳ס׳ציאתםצרים ועני[ היומ שנתן לגו‬‫• »ם למנוחה על ידי מר״עהיויה נכהיא זנרליציאת מצרים מ פ נ ׳ ת ק ׳ ע ת‬
‫־ השופר והשופר הוא זכר ליובל והיובל ליציאת מצרי שיצאו מענדו' לחירות‬
‫ ןיה ניכ זנד ליציאת מצרי' מפני שמעם מה הוקבע יום מחילה וסליחה לדיו ות‬‫יי מפני שבאותן <ופ נחרצה ה ק נ ה למשה לנתיב להמ לוחות אחרונות מתרצת‬
‫׳‪ .‬ל׳שראלזנתפייס עפהס ע ל מעשה הענלואפר סלחתי כדנרין ועל ידי כ ן‬
‫ד‪.‬וקבעו‪,‬לגו חיום הזה לםליחח זוכרים אנו את אשר חטאנו כשיצאנו ממ צרים‬
‫אחר‬
‫‪,‬זמתין כין אט ייכרים היציאה עצמה יעיווו ונפלאותיו אשר ע ש ה ו‬
‫שיקדש •טול י ד ו לאכילה אבל ל א יסול ידיו קודם הקדוש דהו׳ הפסקו א ע'נ‬
‫ךהקדוש הוא םצרני םעוד׳אפה הוי הפסק כיון שיכול לקדש בפת ויטול ידיו‬
‫‪ /‬־יזחלה ויברךרתחיל יזם השש׳ ונו ויאםר נ ר נ ת המוציא ונרנת אשר קדשנו‬
‫ומס׳יממקדשהשבתיביצעיאוכל־יבעודשםקדשישיםשתי׳ויי ע ל ה ש ת י‬
‫• נכרותויכוין כשמברן ברכת המוציא מקום מיוחד בפת שיבצע בו אחר כ ן כ ד‬
‫• י ד ע ע ל מ ה הוא מברןוכן ה ד ן ככל דבר שםברכין עליו צרין שייסיןויס״ם‬
‫»דבד חתלה קודם שםברכין עליז דאי לאו הכי הוי נרכה לבטלה ואף על פ׳‬
‫•שהקדוש על הפת לאימצא בו תיבות להשלים חשביןעבאא״כביוםהויאין‬
‫' ל ה י ש ב י י ן ש ע ׳ ק ד ה ק ד ז ש ל א נ ת ק ן א ל א ע ל ח ״ ן ו ואתב׳סדר שולחנו כפי‬
‫‪ :‬נו» ג יאבל בשמחה ובטוב *יבבוירזדק ממנו ומנניביתו כ ל קטטה ומריב' וץון‬
‫ואנחה כמו שכ׳ארנוו׳בקש שלויייארין ע ל שלחנו כדרן בני פ ל כ י ם ושדים‬
‫נ נ ח ח והשקט ושלוה להראוח ענן בעצמו ויחן חלק מה מאכילתו לעניים הן‬
‫ו ב הן מעט כי זהו עיקר הענן והשפחח לשמח לבהאסלל׳ והדלים ולא יחיד‪,‬‬
‫‪.‬אכילתו ושמחתו מיניה וביה לאכול ולשתויולמלא בטנו כ׳ צדיק אוכל לשובע‬
‫ונותן חלק ל מ ד ד י יום נ ד שישמחו נילס ניוס ה ק ד ש הזה ולו יחשב‬
‫לצדקהואחר שאנל ושתה נוצונויברןברנת המזון י מ ל ח ב ם ל ה ו י ז כ ר נ ה‬
‫; ש ל ש כ ת ו ׳ נ ר ן ע ל ח ״ ן א ח ר ה פ ז ו ן ו א פ י ל ו ש א י ן דרכובחיללברן ע ל היין‬
‫«רין לברןביו השבת עליו ספני כבור היו וכד׳ להרבות בברכות כדי להשלים'‬
‫המאהברכיח ז אחר האכילהילםד מעט בהברה עם הבר אס יש לו ואס א י ן‬
‫‪ ,‬עסי הנר ישים עליי שימר וילמד כדי שלא ׳בא להטות הנר איאכ ה י א א ד ם‬
‫• זזשוניאס אין עסו תנר ולא שימר ל א י ל מ ד בשפר כלל ולא״יעביר ע ל רירי‬
‫וזכט׳ם אלא׳לפר איזה דבר ע פ ממה שחנט האל הן מקרא הן משנה או פרק \‬
‫נ ס ה מ ד ל י ק י ם פירושו עד שישכב עצםי בשינה וילך לשכב ו׳קרא קיש עש‬
‫הסדרו ובאשפירתהנהרישכייכפנהגוו׳לסודפהשתננוהאליויואעגדאינו י‬
‫• ג ו ל ל ל ם ו ד ל א ו ר ו מ ו ל א ׳ ם נ ע ם פ נ י נ ן ל ק ו ס אלא׳לםודבעיפ ם ש נ ה א ו יי‬
‫חילם‬
‫ג ג !‬
‫• נ א‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫• ד ר תיופ ־ ‪.‬‬
‫ת׳ל׳ם או פ ה שיקבע נין רנ נין פ ע ס או ישפע מ*י אמרים תלופדים וישניפ‬
‫י לבית הכנסת ל ה ל ל ולשבח לבורא עולים ' ו ש נוםירירו ו נ ק ש ו ת נ ל א' כפי‬
‫כחו‪ :‬ויברך ברכותיו מלח בפלח כל א ל פ י פ ה שהיא בכונח שלםדז ני עקר‬
‫הברכה היא מ נ ת ח ל נ לא חחוצא' נשפחיפ וע‪1‬א חפינפיו ובשפתיו כבבחני‬
‫ולבו רחק םסני ולכן כל נ ע ל נ פ ש החפץ נ ע מ ד ת אלריו ויראתו וחרד ע ל‬
‫ד נ ת צריך לכוין ננלנרכותיוולא יא?ד א' םהם נ ל א כונה נ ׳ זח עיקר גדול‬
‫ביראת וישבח לבורא עולם'ו שהחזיר לו נשםתו בתסלה ונתן לובינ' ו ה ש נ ל‬
‫להבין להשכיל לםאוס ברע ולבחור נשוב כפו שנתן ל ש מ י בינה! ל ה נ י ן נ ץ‬
‫»\פ ונין לילה כן‪.‬יהי רצון סלפניו שינין את שנלו ואת תבונתו לנהור בכל‬
‫דבר סוב ובדרך חח״ם ולהרחיק פעליו כל דכר רע ודרך הפות לקיפ‪,‬הכתוב‬
‫ובחרת בח״פ‪ :‬ופקח את עיניו לראות לסשות את כלצרכיוטחוקנ׳יופ׳ושדם‬
‫כרת וכשורח כן י ה י ה רצון שיפקח עיניו בין עיני ת ש כ ל כין עיני ה ר א ו ת‬
‫לראות את כל דבר הנאות רו לראותרעניר עיניו מראות ברע ו ח ו א פ ת י ר ‪,‬‬
‫אסוריישהתיר מאסרו מושכב מושל ע ל ערשו חשוב כסת נפסד ביד חטוםאת‬
‫השולנו עליו כן יתיר פאםרואשר הוא אסור בו׳קיס בידיצרנ תרע המבקש‬
‫פפנוטענות ותואנות לעבור ע ל רצון קונו‪ :‬והלביש ערופיפ ל ח ל נ י ש א ו ת ע ז‬
‫נגד׳ ישע אסונות תורתו ה ת פ י ס ה כן יהיה רצון שלא נםוש מאמונתנו כ ל‬
‫יסינוויס׳רםעל׳נוהנגדיםהצואיםםםחשבותרעותוהרחוריפ קשיםשנלך‬
‫לפניוכלבושים נאים וםחוקניםשלא ירחיק אותנו מאת פניו והוא הזוקף‬
‫י ׳כפופים םשפיל ומרים הוא יוקף כפיפת קומרתנו בין פרס וישמעאל ר ר י מ‬
‫אותנו בסעלתתורתנו וקיום פצותיוףתקדש שפו בעולם‪ :‬ורקע הארץ עני‬
‫הפיםשיוכלהאדםלעשות אתכלצרכיו כקיוט הרות ומשפטיה בן נ ז כ ה‬
‫ללכתבהםלהפיקרצונווחפצולתתהלךלפניה'בארצות ה ח י י ט • והכין‬
‫מצעדי גבר לילך בדרך א ש ר י ר צ ה כי ה ב ת י ר ה בידו ה ו א יכין צערנ‬
‫לטוב ללכת בדרך לא נכשל בת‪ :‬ועשת לו כ ל ציכיו שבל הענינייהצריצין‬
‫לאדם כדי להשיג בהם מבוקשו סכל א ש ר יעלת ע ל לבנו ל ע ש ו ת י פ צ א‬
‫בעולם ולא ישוב ספני כל והואכענין שאמרו בברכת בורא‪ ,‬נ פ ש ת ר מ ת‬
‫וחסרונןשלא חסר םהם כלומ מכל אשר ה א ד ט חאב וחומד ואעפ' ש א י ן‬
‫הענ׳ן פוכרח לסיופו מלבד ע ל כ ל אשר ברא לחחיותבהםנפש כ ל ח׳ ש א א‬
‫י לחיות האדם זולתם ו ונתן כח ליעף שאעפ׳ ש ה א ד פ יעף ויגע ב׳ןבפלאכון‬
‫שםים יעסק חתירה^שנקי־את תוש׳ה שםתשת כחו ש ל אדם בין ב מ ל א כ ת ו‬
‫לפרנס בני ביתי הקיבה ברחמיו מחדש כהו ורוחו בכל בקר כאלו ל א היה נ ו‬
‫שים תלישות חיל ויגיעהכמ״ש וקו׳ ה יחליפו כח וכענין שינאפיי חדשינם‬
‫לנקר׳ס רבה אמונתך וכן אנו ם ת פ ל ל י ט לפניו ש י ת ן נ נ ו ב ח ו א ו ׳ ר ו ת ח י ל‬
‫לעסוק נ ח ו ו ה ונמנות נ ד ת ו נ ש ו ו ה גלא נ ע « ר חיל מעשות בל אנא םידיע‬
‫׳ויה*•?‬
‫י‬
‫‪:‬׳‬
‫‪1‬‬
‫להפיק רצון שפים זאעפ' שזאת ה ב ר נ ח י ש נפנע׳ס םלברן א ו ת ה פ ש ן ם ‪,‬‬
‫»לא מצאנוה כנםרא נסדר הברכות שלי שחרית והיא תקנת הנאינ׳ם ‪|?*nVf‬‬
‫לה׳ותשראותשיתחכחשנתרבהבעולמוראושהיה׳פהלהסלכרך ז א ת‬
‫הברנח על הנטול ה ט ו ב שןוסל עפנו בכלי • ו מ ת פ י ד דיחדש נ ח » ורןח״ט‬
‫ולהחלף בגו כת לעשותםלאכתנו פליאכתשס׳ם ולעבוד עבודתו לאןיצאםרו»‬
‫וזאחרונ׳ם שאין כח ביד שוס בית דין אחר הנםרא ליחדש ש ו ם בוסח ב ר כ ה‬
‫ל א קטנח ולא נדולח וכדי שלא להקל בברכות ראוי לחוש להם וםכליסקופ‬
‫אין לסתות ביד האוסרת ולענות אסן אתריו ולכוין לצאת בה ח ו ואזר אותנו‬
‫ננבורה ואין נמרה אלא חחורה שנתנה לנוםצד הנמרח כדכיתיב א ש דרז‬
‫והיא היא הםחזקת אותנו בנלות׳נו זאלםלא היא לא נשאר לנו שריד ופלי•‬
‫ו כ ה לעסדבפנ׳ כל ה צ ת ת אשר עברו עלינו ועוברים בכל ע ת ובכל ש ע ה‬
‫והקיבה םצ;לנו סדם ועתרגו לחיות לנו שארית בארץז ועטר אותנו בתפארת‬
‫‪ /.‬ןליא עטרת הםצותוהחק׳םוהפשפט׳ם אשר ב ה ם א נ ח נ ו נעטריסעטררץ‬
‫וזפארח סכל טבח׳שי התורה היה סניד דבריו ליעקב חקיו וסשפטיו לישרל‬
‫ל א עשה נ ן לכל נו׳ וזהו שאנו פברכין אחר ברכה זאת שלא עשני ספושע׳‬
‫וזתורח כ׳ ה ב ל הפה םעשה תעתועים וכלסעשיהם בל יועילוסשתחוים‬
‫לחבלור׳ק ופחפלל׳ם לאל לא יושיע אבל עשאנו סעםו ונחלתו והבדילנו‬
‫*וכל עסי הארץ לחלקו כענ׳ןשנאיכ׳חלקהיעמויוכןהוא פשנח ל ו ש ל א‬
‫עשאנ׳ עבדדלאמנעיא שיצא סן הכללואיןלוצדסהבפצית אלא אפילו‬
‫ענד אשר ישנו בכלל סצות שהאשה חייבת בה; לא ע ם חלקנו כ ה ם שיש‬
‫•רשות אתרים עליהם ולא באו עדין ל כ ל ל י מ ר א ל ולא פבעיא ענד שלאבא‬
‫ל כ ל ל ישראל לא אפילו אשה שהיא ם כ ל ל ישרי כיון ש ה י א פטודד! מ כ מ ה‬
‫מצות םצד שרשויאחר׳ס עליח דאו׳ לו לשבח על ככה ו וזהו סדר לו הנדבות‬
‫זו אחר זו וטנתן הראויה להם ואעפ' שזו הניינח לא כל אדם יכול לכוין בה‬
‫כ ל יום דום והלוא׳ שינוין הדנרים כפשטן איפה םזסן לזםן כפו נ ש נ ח ר א ו •‬
‫לו לנו׳ן נאלו הדנדייאשר נארנו וטונ ל ו ‪ :‬וא חכ םנרך הפעניר חנל׳ שינה‬
‫מעיניו להודות לאל יתרת שהסיר חנוםח פחשנות׳ו ורע׳ונ׳ו שהיו לו נהיותו‬
‫ע ל טטתו והשכיל א ו ת ו שכל טוב ל ה כ י ן ולהשכיל ה ו ר ת ו ד י ת פ ל ל לפניו‬
‫שידביקהו ביצר טוב ו׳לפוד תודתו התסיסה בענין שלא יבא דבר ת ק ל ה ע ל‬
‫• ת ולא ׳כשל בדבר עבירה ולא ברב הלכה ולא ׳בא ל׳ד׳ נסיון וירחיק מעליו‬
‫•צחר נענ׳ז שלא נעשה הרע בעיניו ו׳תננו לחן ולחסד בעינ׳ כל רואיו כד׳‬
‫ש ל א יכא רא לידי קסטה ולא ליד׳ קנאה ולא ליד׳ ש נ א ה עם ש י ם בדיה‬
‫וץםלחוהסד׳ם טונ׳מ מחסדו הנדולה וטובו עם בריותיו ברוך הנובל ה ס ד י ם‬
‫מונים ו ירם שהצילני הייס ובכל •ים ריפ מעזות פ נ י ם ם ח פ ר ‪ /‬עצבן ש ל א‬
‫אע׳ו ‪ U '1‬ע ס א ח ר י ם ואנא ליד׳ תקלק הו ומעז׳ פנים שלא •עיזו פג׳ אחרים‬
‫בננו!‬
‫ב ‪11‬‬
‫יב כ‬
‫ז‬
‫סדר ‪ nvrr‬־‬
‫כ נ ג ד רנאו ל י ד תקלה על׳ד' חו • והצילני מאוס רע ו ב ל י ע ל ב ע ל טר&וו*‬
‫ותחבולות מ ל א אוכל להנצל מטנו • ומאמה ד ע ה מ ל א חעליילי על׳ עלילות‬
‫ותואנות לבקמ את נ פ מ ׳ • ולא ?צהר ולא עין הרע ולא למון הרע מ כ ל אלו ‪s‬‬
‫*נעים ועיסוקמימ ולא ינקה כ ל הפונע בהס • מרין ק מ ה מ ה ח ן עצמו מביני י‬
‫י לניןחניריהואקשהמ*דעצמווםטריחלנדשאין יכולים לבררו כ ר א ו י •‬
‫ומבעל דין בשה ש א ע פ ' מ ה ד ן אינו ק ש ה ט צ ד עצםו הבער הוא ק ש ה ע ק ש‬
‫ופתלתול ולא איית לדינא• נין שחואנן בריתכםוני שהואישרל נין שאינו‬
‫נןנריחשחואנויואפשרלנאליד׳חלולחיח״וואענשעל׳ו• ו ס ד נ א מ ל‬
‫ן׳הנם לרנות נ ל צד עון ואשםה הםחייב עליו ד ן ניהנם י הכלל העולה מ כ ל‬
‫מאלתנו נ נ ל נ ק ר ובקר לבקש סאת אלהינויו • א ל יתן למוט רנלינו פדרך‬
‫הטובה והישרה אלא שנוכל להפיק רצונו יחפצו נ ל ימינו ע ל אדמתנו ו ל א‬
‫•ארע שום דבר תקלה ע ל ידינו • ואחכ אנוםנרנ׳ן ברכת התורה וכבר ביארנו‬
‫ענ׳נהבסדרהלקריו׳אסראחדבדנתהתורהפינדכתכהנ׳ להתחיל ת ח ל ת‬
‫לטודנובדנרטונ ונכרכה כד׳מנחנרןמחשית בברכה מ ל ט ה ב ד שנובזי ‪1‬‬
‫לעסוק נתורהנדין ו נ ש ו ר ה נ ל י ט ר ד ח ו ב ל י ס ח מ נ ח •ויתחיל הזטירות ננחת׳‬
‫ובקול זמרה יותר מנימי החול ויתחיל נפר' העקידה מפני מאין לנו ס ט ן ע ל‬
‫מ ה ל ם ם ו ן א ל א ע ל זנות אבותינו הקדמונים והוא חםקים איתני ננלותינו י‬
‫ומפני שעניןחעקידח חיה נ ת ל נ ט א ד מאד נין מצד העוקד נין מצד הנעקד‬
‫ע ד שהקדוש ברון חוא חנטיח ל י ש ר א ל שביום ה ד י ן מ י ש ר א ל עומדים‬
‫נצערמפגיד!מקטרנ׳םור־‪.‬טבקש׳ם עלינו רעית שנזכור עקדית •צחק‬
‫ובזה ל א נפחד מ ש ו ם ענ׳ן ואפילו ענין ה ע ק י ד ה א י ן צרין לזכור‬
‫אלא שנתקע בשופר וטחון אויתי שופד יזכור לשופר שן• א י ל ו מ ה א י ל‬
‫יזכור ליצחק וסיצחק הר׳ העקידחוטתטלארחטים בזה ע ל כל עם י ש ר א ל‬
‫אין שטן ואין פגערע שיוכל עסישראל ואט בז ראוי הוא לזכור עוין העקיר‬
‫בליוט רוט קורס שנסדר ח פ ל ת ׳ ט כדי שיתמלא עלינו רתטיס להיט שנשם•'‬
‫ויקנל תפלתינוותחנחיני בחמלה • ובעל נ פ ש ל א •בטל א ו ת ת נ ש ו ם ענין‬
‫ינירס שונה!דולה לו ילכל׳שראל וכחנ ה י ש נ ' ?לחח נספר הזוהר ו?ל ל א‬
‫אית סאן רפבטלםיתנא םן בני אנשא נקרנן דעק׳דתיצתק ד נ ת ׳ נ נ ׳ ה י ׳ ע ק ד‬
‫את •צחק בנו אתקשר מדת הדין ואתעקד לעילא ולא הוה ליה רמו ל ק נ ל א‬
‫לביתו׳ןרברבאדא׳חונבורחועקדת׳צחקםעל׳יא ליה לישראל ל א ד נ ר א‬
‫ליהבכל׳וטאבזלותאדתגיןעליהוןםכלמערע׳ןנ׳ש׳ן ו ק ל א נ פ י ק ו א ס ר ל‬
‫ה ע ש לו מאומה וזנות אבוהון ץן עלייהיןמערע׳ן נישין ע כ ל י עוד טעם אחר‬
‫לאומרו בבל יום מפני טבזנות העקידה נ מ ב ע ת וית ל א ב ר ה ם א ב י נ ו בי‬
‫נשבעתי נאט ה' וירמ זרען את שער מונאיו יאנו מבקשי' מאת חטיבה שיקבץ‬
‫נ ‪ 6‬ו « ת י נ ו ב א ר ב ע נ נ מ ו ח ה א ס ו ׳ פ ק ד נ ו ב מ ק ו ו ת י מ ו ע ה ו ו ח מ י מ מ ל א ישלטו‬
‫ז‬
‫‪. . . . .‬‬
‫בע‬
‫‪m‬‬
‫'ץ‪/11‬לת ה ש נ ת‬
‫בנושוגאינואלא םנשלטגהם וניקתםהםנקפתינועל כ ל הרעה אשרהרעו‬
‫»ינו גי היאקצף סעי‪ 1‬והס עזרו ל ר ע ה • ואתר ה ע ל י י ה נתפלל ליפט א)יהינו‬
‫שכפו שכבש אברהם דהשיו לעשות רצונו כן יכבשו׳ יחסיו את כעסו זלידין‬
‫אותנו באשפתינו וכפר• מעללנו לפי שורת הרין אלא שיכנס לפנים משורת‬
‫‪ p i t‬לחתנהנ כתסד זכרחםים נחלים בזכות אבותינו ד‪,‬ק ‪:‬יש׳'ו׳שכ תדון אפו‬
‫מעלימוםעלאר^ינייםעלסקדשניייזכירלני ההבטחה ; ה נ ט י ת נ ו ע ל ידן‬
‫מ ש ה נאסן ביתו לומר את ברית אבותינו כדנתיכ וזכרתי את בריתי •עקב וכוי‬
‫»אעפ' שיש אוסרים שאף נם זו מן התונתות אפייהכי רוק לאידך ניםא וה א‬
‫גחשתא*‪.‬הבטיחנו שיעשה עפנו למען שסו כסו שנאסר ואף נם זאת מ ״ ו ת ס‬
‫בארץ אויביהם לא םאסתים ולא נעלתים לכלותם להפרברית׳ אתם אני ד!‬
‫אלה׳כס • ןס הבטיחנו שיקבץ נפוצותינו וישיב שנות נלותינוכםו שנאיושכ‬
‫יזיאלמיךאתשבותךודחסךושנוקבצךפבלהעםיםאשר הפיצךה' אלהיך‬
‫‪•t‬שמת אם ׳ה׳הנדחןוכו'‪ .‬והבטיחנו להביאנו לארץ ישראל כמו גזנאיוהנ׳אך‬
‫ל י ‪ .‬ך א ל ה א ד ץ אשר ירשו אבותיך ובו'ובתי' והכיאותימ א ל ה ר קודשי‬
‫!וכוי ויאמר בד׳ית' ש ל ל ו רבדים שאדם אוכל טירותיה' נעול הזה והקרן ק״מת‬
‫*יולעיח • שכלאלותמצות •שדל הקדושיםוהרתמנ׳מ ינימל׳ חסדים זה׳ד׳פ‬
‫בהם ומבקשים אנו מאת הטינה שבזכית אלו הדברים שמק״מימ ישראל טיגל‬
‫אותנו טצדתינו ־• ונקט אלו הדברים התנא משום שהם םעוט•‪.‬הבמות זרג•‬
‫» א י ב ו ט ש ‪ :‬ל א ד ס ב נ ק ל ׳ מ ל ל ע מ ו ת א ו ת ם ו ל א ב א לשלול ש א ר ה מ צ ו ר !‬
‫ש נ ל מ צ י ה ז ש ע י ש ד ז ה א ד ם כ ו ־ א ו י א י כ ל פ י ר י ת י ה ב ע ו ל ם דזזה וז־ייקיץ‬
‫•ק״מת ל ע ו ל ם הכא א ל א חרוש מששיענו בלו א ף ע ל פ י ש ה ב ‪ 1‬ד ג ר ‪ 1‬ק ל‬
‫ל ע ש ו ת י עידנדאהל‪ -‬טעם אחר שאפייאלו שהם פצותתלו׳ות ב׳ןאדפ‬
‫לחנ׳רווםצפח נהם לתשלום נשולוזז״ת• אומר שאין שכרו כיב נ ת ל פהש»‬
‫•שםיעני שא פי אלו הדברים איכל פירותיהש והקרן ק״ם לי • וביש כשעושה‬
‫וזשציה לשיש לבד שאינו מ צ פ ה בהט נטול שלביו עיר נרימעם להפך לדקדק‬
‫אלי דברים דפשטע ש פ י ם ל א ת אחרים םפני שאלו הדברים אדם עיסק בהט‬
‫בכלאנךיו כולם שאין ארמ •ביל לעשית מציהסאליבשלפייאס ל א שיעסוק‬
‫ג ה ככלנופי ואבריו טישכ בשאי כל השציישיכיל חאדילשבת בסקופ ו ולקים‬
‫*זשצותואכראוילולתתחלקלניףשעסק בהט ויאבל פ׳רות׳הם בעהזו׳הנת‬
‫‪1‬יפוואנר׳ו •יאעפ* שתטצא טצית אחרית יולת אלו שדאו׳ט לעשוק נ ד י ם‬
‫ג ב ל אבריי א פ ה ג כ ל ל נ ת הס •יחתידלבבבודאב ואפטפנ• שהיא טצוינדול'‬
‫לשטים ולבד׳יתטרדן השכלזהדדךהטוסרוודא להיות לו לאדם השתדלות‬
‫לכבד את א ^ ואתאטו הן להאכילט ה! לתשקותס בבל אשר יצטרך כ׳ אתר‬
‫שהוציאו ל א י ר העולם ויולתו לא היה לו קיום והעשרה אב נמצא שכלפי‬
‫•עוטתהואוסורחופאליחגרפאטאביוואפוהואאיכטיח הוא נותן לו ויו‬
‫סברא‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪n‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ז׳הדר היים*‬
‫מברא ננונזז להגויזוזלאוס בהכרח להשתדל נ‪0‬ןניי**‪.‬זאח י נ פ ל א ו פ נ ׳ י ז‬
‫גדאוי ובל הםוסין>|םשובת חיא מ א י ' * ה י אבלפיידזבהוא פ צ ו ה ד ן והיושר‬
‫ו נמצא כבוד אב ו א ם ג "דומכפח צדדיןגיח לו לנפשי שםקייסםצוח השי־ ‪m‬‬
‫לקים םצותהמביאו לחיי העה‪ 1‬־ ג ח למי שגםל עסוחםדגדול עד שהעמידו‬
‫ע ל עמדו ואין ראוי להיות כפו• טיבה • \ ח לבריות ו ע ו ט ה צדקה עפהםופפנ•‬
‫היות ה ע נ ׳ ן נ ' כ ג ר ו ל ב מ א ד ם א ד ל א נ כ ל ל ב כ ל ל ; ח • ו;ח היא מ*וה גדולת‬
‫כמשזלגדולחמן הצדקה שזובגופוווובממונו וכוי• והיא צו<)לת מצות הרבות‬
‫כ ל ל הענין לעשות חסל עם כל בריח בין גדולה בין קטנה בין עשה עפו בין‪.‬‬
‫ל א ע מ ת עסו להציל עשוק סיד עשקו ולא להכשיל את העור להטות חכירו‪,‬‬
‫מדרך רעה לדרך טובה להשיא אותו עצה ההוגנילו וכן כל כיוצא גוה ־ וביקור‪,‬‬
‫חולים אעפישהיאגיכג״הא״פהחיא בערךגחלח כאח?לביקור חוליםאיןלו‬
‫שיעורוהענ׳ן חוא כי;ומל חסד עם הגיף ועם הנפש שלפעםים ם ש ע ג פ ש ו !‬
‫מ ל אותו חולה בטוב טעי ודעה אמריו ודבריו דברים פיוס ורצוי וחיוקלםמכו‬
‫ע ל ערש דו׳ ובעינינו אנו רואים הענין הזה כ׳ לפעמים אדט נכנס לבקר את‪<.‬‬
‫החולה ויושב עמו שעה איאו ביואומר החולח עצמונחמחני נחסתנ׳ דזחזרת‬
‫נשמת׳ ב׳ ואנו רואין שהקל מעליו הליו ובן ארזלהנכנסלבקר את החולד{‬
‫נוטל אימסיפחליו ואפרו דוקא כבן גילו הנה נראה בפי י שםש׳ב נ פ ש ה ח ו ל ה‬
‫בבקרו אותו ואכ הענ׳ן גדול מגת אחר שהוא מ ש לםעלח • והכנסת אורחי*‬
‫גיכעס היות שנכנס בכלל;"ח היא מצוהגדולהיראייהלחמנות בפני ע צ מ ת‬
‫מפני שהמבנים אורחיפ בתוך בתו וממציא להם מקומ ומושב שישבו וינוחו‬
‫מיגיעת הדרן וטרחו עושה עמו כמהטובותהאחד'לנוח;ופו ו א ב ר י ו ת ש נ *‬
‫להמציא לו מה לאכול ולשתות שיחזור נפשו א ל י ו •;'שמונע ממנו בושר*‬
‫ובלימה בחיותוגר בארץ ללכת לחזר אתר בית ומושב שיוכל לשבתוא׳ןםכ׳ר‬
‫אליו • הדי לעשות טובה עם םי ש ל א עשה עסו ט ו ב ת ולא ת כ י ר נו פעולכ*‬
‫ומכניסו בביתו ומאכילו ומשקהו ועשה עמו כלחצריךיאליו שברו גדול בפול‬
‫ופכופל שעושה הדבר לשם המצוה עצםח וראו׳ הוא ל כ ל שבר בעולם • הית‬
‫אםפתנה; עסו כסו שהיה מתנה;א*אע*ה עם האורחים לשאול ל ה ם מ ה עניני‬
‫ומה טינמ ולהמשיך אותה תחת כנפי השנינה כן •ממוך אותם בדברי״לעכוד'‬
‫ממים הכל לפי מה שהוא אדם ונמצא מהנהו הנאת הגוף והנאת ה נ פ מ כמו‬
‫הםצוה ש ל ביקור חוליפ או קרוכ ל ה ו נ ל א' יש ל ה ערןנפנ• עצמה ׳והשכם'‬
‫ביה • זה העני[ עם היות שנראח שאינו מגיח שאינו דבר נין אדם לחבירו אפי'‪,‬‬
‫הכי חוא גמילות ח ס ד ם בכ •כול עפ הבורא'ת וית להשכ׳יבב׳תו בנקר ובערב‬
‫וכיון שהשכינה בגלות בזמן הזה אין לח נחחרוח אלא בארבעח א מ ו ת של‬
‫ת פ ל ה וכל הםשנים לבית הכנסת האלי משכים לתתשלום ל ש כ נ ה ו ל ש ל‬
‫נשלופה והיא סתנחסתוםשתעשעת עם האיש ההוא ושואל בשלומו כשאינו‬
‫‪than‬‬
‫השנת‬
‫מת‬
‫גאפןתראשוניטהםשזלעליפסוק פ• ב כ פ ׳ ו א ה י י ו כ ד ו כ ן מ ^ ל י נ י ב ס נ ר‬
‫היהו שבר הםשכים לבא לבית הכנסתוהב׳או פ ש ל ל ם ל ן שיפן בני ה ס ח נ ה‬
‫למעידה יכוייאס כן ראי׳ הוא לתסנית בפני עצמה השכסתכיתהכנםתיאעיג‬
‫דש׳יכאבצדסה בענ׳ןנחוהבאתשלוס ב׳ןאדםלחב׳רו|וב׳ן איש ליאשתו•‬
‫ענין הבאת שייום הוא נחלי בםאד מאד והוא נחונחלםםנוםפני ש׳ש כו נ ס ה‬
‫•ענינ׳ם מצורפים עסו האי לקרב ליב ישראלי ליהיותאתדוליא׳היה ביניח' חלוק‬
‫לככותוהוא עקינהולשהעילםעיסדעל׳ו־הבילדוסיר‪ .‬ש נ א ר נ ח נ ם ם ב ׳ ן‬
‫אישינ׳ןרעהויבל שכן סב׳ןא׳ש ליאשתי שתשנאתחנס נירם לכםהעב׳רות‪,‬‬
‫עחריהואעפישלא׳היההשנאהכתנםייאעלדברראי׳לשנאת פצדהאת‬
‫ע ב הוא שנאת חנם היא יםנע םהם שנאת תנס עב״פ והיא עבירה;חזיה אשר‬
‫בסבתה נחרב הביו* בחרבן שנ׳ ועיר ׳ ח נסו׳ת בעונותינו כ׳ לא!'נפסק מבינינו‬
‫‪ ,‬זכלתרודף שליום"סםירהשנאהפכליכלםב׳נ׳הם וסקרב ח ל נ ב ו ת ל ה י ו ת ט‬
‫י אתר • הנ שפר׳ם םבשול הפיצטסתשנ׳ן איש לרעהו ואפי שבסבת הסשטפ'‬
‫" ' ע א הדבר ל פ ו ע ל דנקסא׳שסדעהוי׳גריס הזק נ ח ל ונט‪-‬רתאיבה ונקפד?‬
‫*רודףהשלוממינעבלזה־הרילקרב התיעלתשכשאדי׳שלי מריבה עפ חב׳רג‬
‫ואין צר׳ןלומראיש עפ אשתו ל א מבעיא שאיני מקרב ויי תיעיית לא אדרבא‬
‫אינו פםלק התיק מלפניוועיצפ עיניי פלפנ׳ עיר ל א תתן פבשול ב׳ השנא*‬
‫מקלקלות השורה אבל א ח ר ש נ י ת ׳ ח ח בלב א ח ד כל א ח ד חתר נו ו ח פ ץ‬
‫נתועלתחבירווהנאתוייתרםשה שהיה קידם הקטטה ביניהם מחמת ש נ נ ע‬
‫ה‪.‬יבלבס וחזרו בחם חזרה זמורה להיוית נפשם קשודד! וו בוי ויו ביו ו ה י א‬
‫׳עלין״קריבלשבליחאסיתיו ה ה בין איש לאשתי הייתם בלכ איינפש אחרת‬
‫להיויהויוינהעילה סשניהם הנון וראו׳ ולא שיתזרדואיש ס ע ל אחיי נחלוק‬
‫הלבבות ואותס הבנים נקראים בני שמאה ועל׳המ נאמר נס בלא דעתשאיך‪,‬‬
‫דעתם א' ש ב ל א' פונה אל מחשבתו נפש לא טוב‪ :‬הוי בין איש לאשיתר‬
‫זזםקרבס והעושה שלום ניניהם באלו עיש׳ם שלם עש חשב׳נח ופעשזת י ד ו‬
‫להתפאר כ׳ לא נברא האדם נ• אם לקיים הפין ולתועלת העליונייוהתחתונ־ם‬
‫ולא תהו בראה לשבת׳צרה וכשיש קסטה בין איש לאשתו כיב יכול נתבטלת‬
‫מחשכתו ׳תייתיוברנתו אשר ברן אותם כדכת׳ב דברן איתס ויקרא את שסם‬
‫אדם וכןהקינת מ ח ל ע ל כ ב י ח י ע ל קרישת שמו ה נ ח ל וגיר ל ה ס ת י ע ל ה פ י פ‬
‫נ ד לקרב השלום בין איש לאשתו שלא יהיה ביניהם צד מה שנאה וםתשבת‬
‫ר ע ה כ׳ זה כינת הנריאת ו ותלמוד תורת כנןד כולם •• ענ׳ן הלםיד הוא נ ח ל‬
‫גסאד םאדמפנ׳ שלומר התירה ליכד כ ל הענינ׳ס יכל המציית בה וקריאיתו‬
‫נחשבתלולעשיהאתרשתיפםכללכלהענינים יעידישבתענתימרביט‬
‫משעשה לראשית יסעשה סרכבה יהנהנת העולמוית כ ו ל ט וסיתין כ ן סביר‬
‫•אתגיואו'היודע פעלתו ונחלתו ‪ <V‬מתוקה ויריעו הי נטרה ו״אכ ואו׳ להנימ‬
‫׳‬
‫•‬
‫נל‬
‫‪ i l l YltJ‬י•"י _‬
‫ י י‬‫* כ ל תפצוו! ולעסוק נ א י כ• ודא י פ ו ת ה נ ד י ל ה מעשיית ד מ ו ת ואעמ» ט א נ ו‬
‫׳אופריס נ נ נ ד מ ל ס ל א לינטלי ה מ * ה הבאה ליידי פ ן המצית א ט ד אסרנו ח י‬
‫;ג׳ א־ןלמוד התורהפםפיק לביטול םצוח ‪ it‬ד״אכ הטצוייתנטלו וכולם ׳ ע ס ק י‬
‫׳בחורה ואין מרחמואין מ נ ח ם ח ל ׳ ל ד ז ל נ ו מ ל ה א ם י ן כי כבר א ס ר נ ו מיסוד‬
‫‪:‬ועמוד העולם ה ו א נח והטלום אלא הענין הוא ש א ע פ ' ט י מ דברים נ ח ל י ט‬
‫בעטייה המצות שהעישהאותפ אובל פירותיהמ בעולם הזה והקרן קיימת ל ו‬
‫ליעה והס אלו מזכרנו לא מפני זה נ ת מ ע ט ל מ ו ד התורהפנידל ה ש כ ר שיש‬
‫לעוסק בה כ־ העוסק נ ת ו ו ה נוה ו נ ז ה י ט ל ו ב ו ה ו ב נ א כ י א י ן ערך ל מ י ם‬
‫מציה ננגדה לא בשכרורא בעוניויעיכק בו!ימ לו מ כ ר נ ח ל על עסק תורתו‬
‫בנןד השכר שיש לבל הענינים בולמ והוא ש ל א ב א לידו דבר מ צ ו ה ו נ ט ל‬
‫איההאלא שאינו חוששלעסק הכציה אחר ע ס ק התורה א ב ל א ם ב א ל י ח‬
‫מציה ו נ ט ל איתהמפני עסק התורהלא עלאיתו עהקנאסר ותת כננדבולס‬
‫שהרי הוא ענר על המצית הבאה ליוו ומתתועלת ל ו בלמוד א ח ר ‪ :‬ש א י נ ו‬
‫מקיםלעשיתעמ היית מאמרי העיסקנמציהפטיר מן חפציה ונראה שאפי"‬
‫• נ א ל׳רו פטור על׳ההיינו מהמצוהאינה מ ת ב ט ל ת מ כ ל ו כ ל ‪ .‬מ א ט הוא אינו‬
‫עושה אותה ומקימה אחרימ יקימו אותה ובבן ל א יחשב לו ע ו נ מ ע ל ה ע נ י ן •‬
‫ופטור עליואבל אם בא לידו והוא מוכרתלעשות אותה או שאינו מוכרח ל א‬
‫ש ל א תעשה חטצוה כתקנה ע ל ידי אתרייכעל יחודאי ראוי הוא ל ב ט ל ל מ ו ד‬
‫‪ .‬התורה ועסקה ולקים הפצוה ו א ח כ י ה ז י ר ל ל מ ו ח ז ז ש ?לוחלקו בין המצוד!‬
‫׳^שאפשולהעשותעזאחרימוב׳ןהמצוהשאאלהעשות ע י א ח ר י ם ׳ •ונל‬
‫ש כ ל ה ה ל ו ק ה ו ה ׳ ה י ה ע ל ה ם צ ו ת מ א י ן ב ה ס צ ד נ ח א ב ל ה פ צ ו ד ז שיש ב ה ק‬
‫נ״חוכיוצא ב א ל ו מ ו כ ר נ ו ל מ ע ל ה פ כ ס ל ׳ ן ת ת ל ע מ ו י ת ן כ ׳ א ל ו מ ק ׳ פ י ן א י ת‬
‫העולם כלו בעסק התירה וכמעט יוותר וכאר‪ ht‬טבסל׳ןתת להכנסת כ ל ת‬
‫• ב ט ל י ן היתלהוצאיהםתוהמא'כיוצא בהן ומי מידקדקבזהייבין הענין כ א מ ד‬
‫היא כ׳ ל א רבד רק ה ו א י‪.‬׳ ואחכיתחיל לסדר תפלתו ויאמר ל ע ו ל ם י ה א‬
‫אדם ירא שמיס ב&תרובנלו׳ והאוטרבםתרלכדטועתכי למהנשנ״הנוסח*‬
‫דטזובתוהיפחפשופ דברי האימרמהחדוש הואילו בנלויםשייטאתעקר הוא‬
‫שיהיה ירא נםתי־נםקיס שאין שם רואה אותו שוס נברא תאתאינת קושיא‬
‫נ ׳ אין כונתינו להשמיע חדיש כי׳ אםלהידיע כ־צי׳תנהנ א ר ם י ר א ש ש י ם‬
‫׳במעשיו ש צ י י ן לו להיות לעולם יראת שפים כננר פניו בין בסתר בין בנלוי‬
‫ואפילו הרי*ת לדקר? ולופרנסרזר כננלר'שועתכ• אק תכונות אלאבסיש‬
‫ואפ• ט צ ד איאין כוחדיש אין לחיש ליה דאננ חרא נקם תרתי וכן דרך ת נ א‬
‫בכמת מקיפות דוק ותשכח י ופירה ע ל האפת ית עקר נ ח ל ביראתת מ ל א‬
‫י •טנה אדם את דבורו על שום דברבעולסוכן הוא פרתתתםיו׳יוזדע ה ק ד ש‬
‫‪ • .‬נ א ם ר ש א ר ת י ש ר א ל ל א י ע מ ו עולהולאיוברו כזבוגויונת׳ות האדם ת ו נ ו‬
‫כנרו‬
‫‪4‬‬
‫פט‬
‫ה‪£‬לת השבמ‬
‫י‬
‫דברו לא במהרה הי>* חוטא וזהו ענין ומודה ע ל ה א ט ת ודובר א מ ת בלבנו‬
‫שצריך שיהיו פיו ולבו שיין לטינה• חשכים ויאמר רבון העילמימ וכוי ה ע ק‬
‫ש ח ה י ה ח פ ל ה ז ו ם ס ו ד ר ת נ פ י י ה ז מ ל ב ק ד ה ן בכל שעה שעדין ל ה ת פ ל ל‬
‫לפניו'ת ייתו׳קד׳ ל ת פ ל ת ו ש ל א ע ל צרקית׳ו ויושר מעש־ו ה י א ט פ י ל‬
‫תחנתי לפניו!!א על לחותו למענו'תיעשהולא למענינו כענ׳ן שאסר דגי!‪I‬‬
‫עהא*דשמעה יכו' למענך אלהי והוא כענ׳ןשאפר מרעיה ו א ת ח נ ן ש ל א‬
‫דח^ללמצדםעשיויהטוב־ם א ל א םתנתחנם כ׳ חנון• ורחום ה ו א י ב ה ק ד מ ת‬
‫י ז א ת אין םקוםילסקטרנלקטר; ע ל תפלתו‪,‬שלאתעמהשאיןתפלתורק ע ל‬
‫זזסד השית שדרכו להתחסד עם בריותיו בין ראויים בין שאינם ראו״' כרכתי'‬
‫וחגית• את אשר אחון אעפ' שאינו כדאי • ס ה א נ ו סד־‪ .‬ת״נו ־ ה ע נ י ן ה ו א‬
‫להשפיל עצפ׳נולפ נ• נחלתו ו מ ע ל ת י ' ו לחזק הענ׳ן ש א פ ר נ ו שאל ׳דין‬
‫א תנו כאשפתינוואל יפר ל ט כפעלנו כ׳ כיו אנו ורוב מעשינו תוהו כ׳ דרכנו‬
‫‪ .‬לרחףיאחריההבלילמחדילפשיעםחסתיהרהשולטעל׳טכיםותרהאד'‬
‫מץהנהמה א י ן מ צ ד ה ח י ט ותאותיויחמדיתיי ולכן אין להאשימנו על מעשנו‬
‫הרע־מ לאלהב׳טבמעשה הטיכיהנעשה עליד׳נומחמת צ ד ק ח ש ה שיש בנו‬
‫מן הנשמה הטהורה שנפחתינאפ׳נו י מה חסדנו מה צדקתנומה ׳שועתינו ״‬
‫ענ׳ן מ ד ו ופירושו כמו דבר של ד!בל ו א י ן בו ממש כלומר א י ן ממש‬
‫בתסדניילא נצדקותינו ואין בנומעשי שיועילו להושיע אותגו וב׳וןשכןמה‬
‫הח^מהננודתינושנכטתבעצמ־נו ואפי'שהיבט כחיננורהמה נאמר לפנין‬
‫ה אלודנו ייא" הלא הננור׳מ « ד ן לפניך ואנשי ה' כלא י נ ו י ו א ע פ ' ש נ א מ ר‬
‫שגבטח גחכמתינוובחבונתינו ונדע להציל עצמינו חכסימ כבלי מדע ונכונימ‬
‫נבל׳ השכל כ• רוב מעשינו תיהו רפי ח״ני דבל לפניך כלומר הכל לננרך‬
‫לאין ב׳ במה נקדפ פניך על כ ל הכיביהנימילשאתח נופל ע פ ט ב כ ל עת ובכל‬
‫שעהומותרהאדמ מן הבהמה אין ימה בידני לעשיח כ׳ נחשבנו כנדמה י א ם‬
‫יסננו איוהםיתריתוספתעלהנהסתהואמצדהגשפהשהיא ח ל ק א ל ו ח‬
‫כסעלועתידליתן ד ן וחשבון לפני כ כ א כבודן וכפי שיש הפרש נ ק החיט'‪.‬‬
‫והגזרה לישראל ע צ פ ן כ ן יש הפרש בין ם הל׳שדאל כי כ ל הנויס כאין ננדו •‬
‫סאפס ותהו נחשבו לו ונאסר חן נוימ כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו ד!ן ‪-‬‬
‫איים בדק ׳טול׳ אכל אנחנו אין אנו בנדר זה בע׳ניךאלא אהבה אותנו ורצית‬
‫ננייקיאת את אבינוישילו׳שירון •לפיכך אנחווח׳׳ביןלהוחילך ולשבחך‬
‫ולפארךילריספךיכו' ע ל כ ל ה ט נ ה אשר הסיבית עם אבותינר יעכנו • י ‪-‬‬
‫ולשביזךולפארןעלשבחי־תבנולחלקונחלהי וליתןשיר ש נ ת והיראה‬
‫‪ :‬לשפןהנדולבשירוזמרהאשרנוטהטובחלקנווכואשרנישאנו משכימים י‬
‫ן ישפישאומיכשאנומשכיםיונלשהואטעותשעלכל׳שרלנאמישסיטכמין ‪:‬‬
‫^ ג נ ק ר י נ ן ר נ נכת׳ ננסיות ונבת׳ מדרשית ום־חדן שפך ככל יום פעמ׳ נ נ ק ד‬
‫נערב‬
‫‪1$ 1‬‬
‫‪ y‬א‬
‫‪- *V‬‬
‫י מדר היום ־‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ובערב ואומריט שמע׳שראלהיאלהינו ובו' מפני שיחודה' הוא העקר ה נ ח ל‬
‫שהכל תלוי בו אנו מ ת ח י ל ׳ ן ק ו ד ם כ ל ד נ ר ‪ :‬ו ט ש ב ח ׳ ן אנחנו לו יו שי׳כנו‬
‫ליחד שםו כ׳ כן צריך האדם נ ע ל נפש לשבח ל פ א ר י ל א ח ן הכל שנותן ל ו‬
‫נ ח ו ח ׳ ל שיובל לענוד עבודתוולק׳םםצותיו^כ׳ ס ח ח א ד ם ח ד ל ו ת נ ב ד ל‬
‫שיצא ט י ח דבר ט ח לטצוא חן בעיני םט״ח הקבח ובטח וקרס פניו ע ל ב ל‬
‫הטוב וה;פל שןמול עטו מיו' «אתו‪,‬לאויר חעולם ועד עמד ע ל דעתו והחושב‬
‫בעצמו שהקיבח חייב לו עלטדחוועלטשאובעולט הזה\אעפ' ש׳עטולב׳ופ‬
‫ובלילח ויחיה אלף שנים פעט׳ט לא מחכימה ורוחיתירא דאית כיח יעלה ע ל‬
‫לבו דבר זח בער חוא ולא מבין ואדרבא חייב ה ו א לטי שזכהו ל כ ל ה ט ו ב ד ז‬
‫ההיא להפיק רצון יוצרו ולמצוא חן בעיניו ל ה י ו ת מן המשרתים העוטרים‬
‫לפניו אם חניע לבך ץ׳»טר בשכמ״לו וכן ר א ו ׳ א ח ר שיחד ת ' נ פ ס ו ק ש מ ע‬
‫׳שראלראוי לומר אחריו בשכ״פ עוד ראו כדי לעלות לשם יחוד כותיקין שאו'‬
‫שאם יתאחר הקש אחר הנץ החמה לפחות׳היה נמצא שכבר׳חדה' בשסע‬
‫ישראל שהוא עקר חיחוד ועקר חק״ש ואחריו בשכמילו והר׳ הוא כאלו קי&‪,‬‬
‫מצות קש בעונתה הראויה וראיתי סן הם דקדק׳ם שמשליסין פרשת ו א ה ב ת‬
‫ע ד וכשעריךוכונתםלענין זה‪:‬ואוסר אתה הוא א ח ד קודם שבראת ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫וכוי ענ׳ן תיקון הוא כמו פירוש למלת אחר כ• כ ש א ד ם א ו ם ר ח א ח ד צרין‬
‫ליחד יתודנמור מכל פנה והוא שהשי קורמ שברא העוליחיח אי^ח׳ד בעולמו!‬
‫נמו ששנינו קודם שנברא העולם היה הוא ושמו א'ואפ• יעלת כדעתו‪ :‬ש ל ׳‬
‫אדמ לחשוב קודמ שנברא העילט מה היה א ע פ ' שאין ראוי ל ת ם ת כ ל ב ז ת ‪1‬‬
‫במו ששנינו כל המסתכל נדידברייראו׳ לו שלא נא לעולם מה לרעייה מ ת‬
‫לטטהסהלפניםסחלאתורוההסתכלותבזתהוא כמו סח לפנים לפירוש‪:‬‬
‫אחר איפת לא יהרהר יותר מדאי אלא היה היא ושפו איויא׳ן בנו כח ב ד ע ת ׳ ט ׳‬
‫לידע הענין באשר הוא וכןבכל הסתכלות שיעלה ע ל דעתו לפ׳ שעח יחשו'‬
‫נדעתו שאינו יכול להשינהענ׳ן נאשר הוא כקוצר ד ע ת ו ה ש פ ל ו ח א פ ל כ ׳ •‬
‫נדולימממנו בקשו על זה‪.‬ולא הועילו לא יחיה לבבנו שלם וחטי'עם ה'ליגו _•_‬
‫ועזנחם׳םחח׳ה ע ס ה אלתיךוםישכשםתכל מ ה ר א ו י לו שלא ב א ל ע ו ל ם ‪,‬‬
‫מפני שאעפ' שהסתכל בענינים אלו וסן רב ל א ׳וכל ל ת ש י נ דבר ל ת פ י מ‬
‫דעתילקיצרתבינתייאדרבאאפשרשיבאל‪:‬דיחפסדטתשבותיו שיטרדסן •‬
‫ה ע ו ל ם ו ע ? א ט ו ב ח י ה ל ו ש ל א ל ב א כ י ה ב א ל ע ו ל ם א י נ ו בא א ל א ל ח ש ל ׳ מ ‪:‬‬
‫נ פ ש ו ו ל פ ל א חוקי לעשות רצון יוצרו ו י ת נ‪:‬אתו ל ע י ל א פ ש ר שיטףרנו‬
‫מןהעוד! ו מ ן ה ב א ו ס ה ט ו ב ו ם ח נ ע י ס ח י ה ל ו ש ל א ה י ח נ א ו י צ א ל ע ו ל ם י י ;‬
‫ואפשר שאלו ד' עניניס הס הניכרים כאן אתה הוא א'קודם שבראת ה ע ו ל ם י(‬
‫ואתה היא אחר שבראת העולם י אתה הוא בעה? ואתה היא א ל בעיה י ם ת _‬
‫ל « ׳ ם פ ת לאחור הוא עני! קודמ שבראת ואתר שבראת כה לםעל מה לסט' ׳‬
‫‪'f‬‬
‫עת*‬
‫״ ‪;.‬־‬
‫י‪.‬‬
‫ב‬
‫‪i‬‬
‫‪ •:‬׳ • ת פ ל ת השבח‬
‫• נעה? יבעה ואעפ' שיש‪£‬׳רוש אחר אפשר לכללו ככלל ז ה ושח ש ש נ ח‬
‫נענינים והתחיל‪.‬כאהדוס״ם באלי הכי לפי הענ׳ן דכיון ש ק ו י ם ש נ ב ר א‬
‫‪ •.‬העולם חיה א ' ‪ :‬י א ח ר שנברא ה ע ו ל ם ובכלל זה אפילו א ת ר ש י ש ת ל ם‬
‫!הבריאה ויחזור העולם לתוחוובוהואיצ עוד לוטר שהוא א' בשפ׳ט והוא א'‬
‫בארץ שהם הט הבריאה עצמה וכבר נשלל ט ש ו ם רבוי א ב ל צריך לשלול‬
‫״ ש א ׳ ן כ ח ל א ל אחר או םלאך או שרף עםובבר׳אההעהז או בבא לםעלדן‬
‫; או לטסה כ׳ כלךבר שהוא למטה לפנינו אפשר לכנות אותו עה ‪ f‬שמורד‪:‬‬
‫באצבע וכל דבר דץנסתר פ ע י נ י נ מ ע ת י ד לחיית נכנה א ו ה ו בדבר ש ה ו א‬
‫־‪ ,‬למעלה‪,‬מםנוועלכןהזכייגעו&וננאאתתאלואתת א ל ח ו ר ו א ס ר י א ת ה‬
‫הוא ושנותיך לא׳חפו לשלול שאי! לו קץ ותכלית ואט׳יאחר הבריא'יאחר‬
‫‪:•,‬יותס תידוןבוהו הוא הוא עצטובאחדותו וגבורתו השה הםת יאכדו‪,‬ואתה‬
‫•מעטר ו מ ל ט כבגד יבלו וכו־ועכ! ואתה הוא ושטת׳ן לא ׳תטו ו ה י א ה כ ו נ ה‬
‫ן •שאםרנו ו קדש שמך בעולמן אחר שבידן הכל ואין עוד בלעד־ן ו א ת כ ל‬
‫*יאשר תחפוץ אין מ׳‪,‬ש;אמרלך טה תעשח וקח ת פ ע ל א « מתפללימ ל פ נ י ן‬‫‪,‬שתקדששמךבעילמך שידעו כולטאלחותןוטלכותןותור׳עבעולטטעלת‬
‫הטקדשיט שמך וגדולתם כטונו אשר אנו טקרשים שםן כיחודךבכל י ו ם‬
‫•מעטים‪ :‬ותדויותגב׳ה קרננו ותושיענו טב׳ן צר׳נו וקט׳נו עם נבל נאצו שסך‬
‫גרון המקדש שפו ברבים י ואעפ' שהיה ראוי לחתוט בברוך ש ט בסקום הזת‬
‫נוצר העני! אין בידינו בת להקלבברכותולברך גרגה אשר לא מצאנו אותת‬
‫נ נ ס ^ ל כ ן טוב שלא לחתימ אלא ׳ה׳הבונתו עפהשמ הנכבד והנורא ודי‬
‫ליק^ז ז אתההוא ה' האלדיפ וכויהוא ענ׳ן ת פ ל ה כוללת ע ל כ ל ׳שדל כתו•‬
‫שאוט^קבץ נפוצתקוויךפארבע כנפותהארץאלא ש ט ה ח י ל ב ע נ י ן יחוד‬
‫שטוונדולתסעלתוכדרךהפתפללשצריךלספרבשבחושלםקוס חחלת‬
‫ואחכ יתפלל‪ v‬עורך שלתו נטו שמצינובטרעת אשרטילוכוייאחכאעברת‬
‫גא ואראה וענ׳ן התפלה הזאתבמקומ חזהטשוט שיחדנו שבו הגדול בכל‬
‫צדועניןוא׳ן עור טבלןדיובעל׳וניט ובתחתונים ולו ה י כ ו ל ת ו ה מ מ ש ל ה‬
‫׳ לעשוחכרצונוואיןט״אטרלוטהתעשהטתחננ׳םאנולפניו שיעשה‬
‫י עמנו גבל נפלאותיו לקבץ גליותינו ולקדש שמו יכירו כ ל ח ג י ם וידעו כ ל‬
‫נ א ׳ ע ו ל פ כי אין עוד מלבדו להושיע אותנומיד צר׳גווקפ־נו• וענין תפלת‬
‫וו התפללחוקיהו סלך »ודו‪ 7‬ע ה ע ל צרת סנחריב מלךאשור שנאמר אתת‬
‫ך ו א האלים לבדך ל כ ל ממלכות הארץ אתה עשית א ת השפים ו א ה הארץ‬
‫ה ט ה היאינךושטע וכויונטר הענין ואםרוץשיענו נא פ י ח וידעו כ ל ממלכות י‬
‫הארץ בי אתה היאליפ לברך עלזו אנו טתפלליטוסחחננ׳ס ע ל צרת גלות׳נוי‬
‫שיושיענו מ י י פ ו׳יעו ג ו ל ם שטו נוול ג׳ א ׳ ן עודטלבדו־וישטרקדקים‬
‫י; • א י ן אומרים עליון לכל מ מ ל כ ו ת הארץ ספג׳ מא׳גיגפסוק•‪.‬־אלא איזדן־‬
‫היא‬
‫‪IJ‬‬
‫י ‪a‬‬
‫‪ y‬ג‬
‫•‬
‫־"‪ - V‬׳‪.-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪JV‬‬
‫•י •סיר יזייט‬
‫י‬
‫והוא האלים ל ב ר ן ל ב ל פ ס ל ט ת ה א ר ץ ו ג ״ ל מאין ל ח ו מ ש א נ ו ם ת פ ל ל י ם ע ל‬
‫ד ר ן הפסוק אכל ל א בלשונו פסשואנוםיםי&ץוגודע־ןיאין ח ש מ ב ז ה ז‬
‫אבינו שכשפים ע ש ה ע מ נ ו ח ס ר ו ט י ג ס ר ח ת ^ ל ח ם י כ ח ח ה ב ט ח ה שהבטיחנו‬
‫ע ל ידי צפניה החיות בעת ההיא אביא אחכם ובעת ק מ ! י **תשש וביו' בטוג»‬
‫את ש ט ת נ ם א מ ר ה ו •הירצין זו‪.-‬ת‪6‬ל& ע ל המקדש ו ע ל ה ע מ ד ה בלומיבימן‬
‫שהית בית המקדש ק י פ ל א חייגו *ר׳כיין ל כ ל ב ן תפלות יתחנייפפניימבענין‬
‫יקדבנותהיוםתכפריםבלהטאתינוועכשיושב׳תהמקדט יחרב בעונותינו ‪,‬‬
‫אריך מתםחול לגו בשיח ש‪£‬ת‪1‬חיגו ג פ ו שמפריו העינ׳ן ץתר לםנייופתחיל׳ן‬
‫אנו לטדר ת ח ל ה פ התם דיט!«׳ישהיא ק ר ק מ ל ל לכ'ל»שרוהרח'ח ה נ ע ש ת‬
‫קודם כ ל דבר א וצריךלופ פ היא כשפה נרורז!'יבג^יםת שתעלה לנו בםקיפ‬
‫סרבןיטל׳ הא׳ ואיל׳ואחויחזיאמר ל ה ק ט ר ת וענין ט ט י מ ו ו ׳ ' ש י־פיך״פ*^‬
‫ליםרענין הקטרת קירםזזתם׳דימביא׳ןראיהמהקשרתקידםת לאבר׳ •ואין‬
‫ראיה כלל שעיקר תתםידהואקבלת הדם וזריקתו כור הקטרת הקטרת זדתזו‬
‫ג ע ש ת כספורמ ל ע י ל ולכןצרין לחקי״ימ החפיר י ק ט ר י ת יכןינהגי ה ע י ל מ ד ‪/‬‬
‫ואחר קר׳אתביהעניניס •יאמר פסוק וערבה להילחתחנן לפנ׳וימ׳חזורהענץ‬
‫ל כ פ ו שחיה בקדםותו•ובשבת מםוסיפין אח התםיד&סוקיםשלמוסף ש נ ת‬
‫שהם וביום ה מ ב ת ו מ ע ם חיות מ ה י ה ראוי להקדים עינין הקטרת לםוסן( אין‬
‫ל ח ו ש כל כ ן כיון מ ה ם סתוברים ל פ מ ל פ ע ל ה אצל החפיר ראו לקרו אותם‬
‫עסה ואחיכ ענ׳ן הקטרתאבל הםקד׳פ לא ׳ושי ‪Sijniy‬׳אסר אבי׳ חוח מסדר‬
‫ווזה דזסדר ה ב י א אותו ה ג מ ר א ביומא פ'אסרי ל ה ט ה מ ם ו נ ה י מ ? « א ו ר ז ו‬
‫לוםרבםקום הזה בדי לסדרבלהדבר׳ס בקוצר ולהעלותם ע ל גיפתיגץזלפ• •‬
‫שהחסיד מ ל מ ת ר הוא עקר הכל תקנו לוםר פרשתו בפירוש ולא ספג* ע ל ‪:‬‬
‫הרמז שבקיצור גם מ ע ש ה הקטרת אעיפ שאנו םזכ׳רין איתו ‪1‬רנ« ‪ m i‬הסדר‬
‫»אומרודמהתםירקודסלקי‪:‬ורתיקטרתלאבריסא*ילילי‪.‬כי'«זגי ל ו מ ר ה פ '‬
‫ש ל הקטרת בפ׳ ואפ׳ ענ׳ן פטיסתו בלשון חבס׳ם םשיס םעלתוגרולת ענין‬
‫ה ק ט ר ה כפימ ל מ ע ל ה ו • ועני! י ה הסדר ש ל א ב ״ כנרבארת׳ אותו בפרט‬
‫לםעלחלחניןכלדברורנדעלםתטנחוז אחרזהנהגילוםראנאבכחיוימ‪.‬‬
‫סדירים מאין כתיב בהם אחריה א ל א רכון העולמים והדין ע פ ח מ פ נ י ש א ח ר‬
‫•ופדרבוכל תסדר בקוצר‪.‬כפיגו ראוי ל ה ת פ ל ל לפני הש״תמיהיה חשיב שיזו‬
‫שפתותיגותחתקרבנותינו ונשלמה פרים ו«פתינו‪-‬י*‪1‬קומי מ ל אנא בכת היו*‬
‫דאו• לאושרו קודט שיאמר ב י ו ן ש א ס י ם פ נ • מ מ ו ס ח י ה י ש םב תיבות מ ג ר‬
‫‪ co‬מ ל פ כ איתיומ ובראש כ ל תיבה • מ א ת פסנו והמו' מ ס י ת כ ל מ ם בן \‬
‫חיכו וראוי ל מ י ן בהם והסיאלואצג׳תץ •קיעימםן נגיי׳כש בטי־צייתג תקניטני‬
‫•גלפזק שפיצית יחיא מ ס מייצאיטפסוק בראשית ברא אלרים ובכח זה ה ע י ם‬
‫נ נ ר א ה ע ו ל ם ו ע ל בן ה ׳ ה ו א ו י ל ו מ ר ‪ m‬ה ש ש בטנת \ג‪ &£39‬ו א ח ר י י ייעםד‪,‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫‪t‬‬
‫•• י‬
‫י‪..‬׳‬
‫‪•-‬‬
‫י‬
‫‪-‬י•‬
‫‪*.‬י‬
‫י‬
‫•‬
‫זלופר‬
‫;‬
‫נא‬
‫הפלית ה ש נ ת‬
‫‪. .. V.‬‬
‫'*לוטו נרוךשאפרוה׳ההעילטאילעםד בשניהם כ א ת ר ב ש ם ובברכה וכן‬
‫אנ׳נזהנ׳• וסי שתקן לזטר איתו אתר זה הסרר שלי א נ י ׳ נ ל שהוםפנ׳ שבהדר‬
‫יהדהיל^נז םעכין ברכת בחנים שהיו מברטן בשם הטפירש ו א שאותו שנם‬
‫הסיפורש שה‪ v‬םזטיר׳ןה׳ת שם כן ם״ב אותיותיולכן ראולוט יההשם בפקים‬
‫' ה ז ה צד׳לזניריאי^שסבישז ז עיר ט ע ס א ת ר ש ע נ ׳ ן א ל י ט נ תיני‪.‬הש דישון‬
‫•‪:‬׳ ת פ ל ה לאליתידתיראהבעוניגוז׳פדניטנליתינייאין^קייותםיכן להתפלל‬
‫‪' ,‬בכונהונדאנהיעליענ׳ןהנליותאזיאאתרטזענוקי^רהענץ״ההגעשח‬
‫ ' נ ב ׳ ת ק ו ^ ו ז ת פ א ר ת נ ו ז ר ש ׳ ב נ ת ג ס ה ר ה ב י ט ׳ מ ׳ ואולי׳ הכמה ה י ה ע ל ז ה‬‫< "ועל זח ויש שינוהנ־פ! לושר אחד נוסת זהבטנט"לו בלחש םפנ׳ ק ת ש י ת ת'‬
‫ישדט^נראש׳ ז?**י^>ודאויה\א ויואיוזביאטררבון העילם־ם אתה צייתנו‬
‫זנוזןעניןיתוא^על^עןיש^תימעבודת בה כהנייסבעבודתםולויםבדוכנם‬
‫‪ :‬ו׳ שר כטעטדם ואס הי• ה לנו זכיית כך זד ת ראוי׳ לני לעשות ולקים טציות ל ד'ג>‬
‫‪*.‬׳‪ .‬עלינו אלא שבעינית‪-‬ניחרבהםקיש ונטל חרנסיד' ואי א פ ש ר להיוית כהן‬
‫בלכידתו ו ל א לו׳בדומיולאי׳שי בטעפדו וכסעט טפנ׳ זה אניס; אנחנו ואין‬
‫'באיעודםידינרואף ע ל פ׳ כן נ ש ל י ם מ ר ו ן שפתות־נויכסול שכתבת על ׳ ח‬
‫יזושע נביאך תשלטת פ ר י ם ' ש פ י ת נו לכן נ׳יין ש א נ ו ס י ם א נ ח נ ו פטור‬
‫איתני טן' היין ואדרבה ר ט שיחיהיות שיח שי^תית׳יני תשיכ־יטקונל ופרוצה‬
‫לפניך כאלי קיתני טציתיך יהקרננל קרנן התסיד נטיעדייוהיו כהני בעבידתס‬
‫ולוים כדוננס זעטדנועלםעטדוונאשר ושתטאיתי על׳רךהשזנת צפינ'ונוי‬
‫ואעפ' שנרישאץ לפסוק היה שייטת בםקיםיהזח א פ ה הוא עני[;רול לענין‬
‫י ייקיבניתינל האישר איתי בכינה' םתקנלת תפלתי כריח נחיתדש נפסי הזה‬
‫סודנדול וכשאישר צפתה לפני היייוין כו שהענ׳ן שהוא צפין לפני היוהוא‬
‫א יורו שליצחק שייכי איתי בעת צריתיניי׳ע״נח אותנו דוש׳ענייעידאפשר‬
‫לוסרשעס ל ע נ ׳ ן כ ׳ ז ה ד פ ג א פ ר ע ל עניןהעילהיכהיית נ׳ עילתהתםידהיא‬
‫ה ע ק י שהיא קרנה ע ל ששכלישדאלועקרהעילה היא הסחיטה ו ה י י י ק ה‬
‫*הס םיזבריםבפיהזה הזכיר הפידעלה שיח שפתיתניתחמ קייבניתיני ונ וסר‬
‫ןאת התירה לעילהינייהיאענין נד׳ שנעלם שיהשפתיתינושנן נת׳בזאית‬
‫מ ז י ת י לעילה לפנתי‪ .‬כי־העיסק נתירת עילה חשיב לו כאלו הקריב ע י ל ה‬
‫י ויו<ישקנתירחס'נחהתשונ לו כאלו הקרינ פנתה יכן נתישאתיבאשסיבזבת‬
‫זזשלפיטףשפוםיפ׳ן נאןכיפסי עיד׳צפיןיטא׳ ת׳סן יגייינאת• לגניאחית׳‬
‫כו^ה נויטפנ׳שהס עיי עניןהקרנניתיטיב לאשרם קידם פרשאיזהיפקישן •‬
‫אח״כ יאטו• איזהו סק‪-‬סן שלוכת־ס והוא פ משנה פ שורד ע ל סקים הקרנניית‬
‫גולשיצר׳ולטץננלעניןיענ׳ןקד׳אתיגסקיטהקי־נתו לקיים י נ ש ל ם ה‬
‫ובפי»‬
‫_‪4‬ו״‪ 8‬ש«חינווא‪0‬איגוטכייןלאהועילנטעשיודטלי הא׳ ואיר׳‬
‫; י * ש ט ו פ ו ה ע י ל ח ‪ • r i p‬ןדסיסונויצר^־ לבדן כענ׳ן עולתתתש־דשהיא נ סק ו‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪A‬׳\'‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫?י ‪1‬‬
‫י‪-‬‬
‫י‬
‫•‪ ,‬הדר מיום ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫קרי; כ ל י מ ז ר א ל ב י ק י ו נ ע ר ב ו כ ן עקרתפלתינישחרץוומנתה ע ל ע נ י ן ת ו י י‬
‫נמקים תמיד של שחר וחפיר שלבין‪ .‬הערכים••י ראמל‪,‬ברייתא של ר ' י ש מ ע \‬
‫•מתירה כהנייוהטעפ לאוםריטלבד שראוי לןםר ןמרא אחר משגת כדי לחברם‬
‫‪ .‬באי ישטעס אחר משומ שזאתהבר״תא ה י א ת ח ל ת»ן וייינ^על ענץיהקרבני‬
‫יםשום‪-‬שהרכה דבד׳ם׳וצא׳ם מ ? פדות»יו ראו להיטרני• גפקוס הזח דש׳יכי‬
‫בם׳ לענין הקרבנות ובהשלמת עני ן זה נ ה ג ו לומר קדיש ש כ ב ר ג ש ל ט ענין‬
‫הקרבנית ואחר קדיש •אמר הודו ל ח קראו בשמו והוא שיר נחמדוראו׳ לאום'‬
‫בנחת בקול זמרהוחודה והוא שבח שמשבח השמש לזוצר בראשית‪ /..‬ב כ ל‬
‫ייטבשייצאלירוחלבריוחוסשבח למקום שאיןכםוןזונאליס‪ :‬וכהא כי כ ל‬
‫•אלד׳ דיעסיסאל׳ל‪.‬י‪0‬וגו'והעניןהואכיאעפ>ש‪/.‬ש‪9‬זשעובו; ל ש מ ש בצאוזר‬
‫ומקבל אוחו עליו באלוה אין השמש ק י ‪ .‬עליווזלילח כ! הוא בעצםומוךת‬
‫ומשבח שאין כה אלהינו וכהא הוא היאלהינו ונו*ובהא והשמים עשה־ וכיון‬
‫שהשמים שלו כיש צבא השמימופשט הפסוק כ׳ כ ל א ל ה י העמים אלילים •ש‬
‫לקצת עטים אליהית הרבה כ ל איממ׳ן איזה דימם ת ה «וםון‪.‬וזה‪1‬ח ומחמ זדז*־‬
‫נוכב וזהנלנל זח ש מ ש ה ה ׳‪,‬רחבולם אל׳ל׳םכלואיכלא חשיבין ל א י ש ל ך ם‬
‫ע ר ן של כלים לנכי אלהות ואפיישר מעלה שהאומות הניל משועבדים ‪•$ym‬‬
‫פםשלתס אין להם ערן לענין זה אבל תשיתאין ערןידס׳ון‪ ,‬לגדולתו אבל^‬
‫כשלא נשיג אנחנו נ ע ר ן פחיתותיגו ע ר ן מעלתו מסה שאנו •ודעייהכל סודי*‬
‫שהוא שמים עשה ערן זה מספיק להיות כלאלהי העמים חניל אלילימולכן‬
‫משבח שס בן דישהוא סהות ג ל ההוייתכולמויש לו נ ה ם בח ורשות ל ש ע ב ד‬
‫אותם לםסשלחווהואםשרר אותם בכל עתווסן שירצה ואין ם׳ •אסר לו מ ד י ‪.‬‬
‫ת ע ש ה כאשר ראינו בעינינו ושמענו באונינו אבותינו ספרו לנוסהאיתודנ‪,‬‬
‫והמופתים נדוליסונוראים אשר עשה גםאריילעינינווכהאאני תיאם ל צ ד ק ׳‬
‫ל ש ל ם שכרסאם לרשעים להפרעבי בכת זה השם ה ג ד ו ל ו ה ק ד ו ש ע ו ש ת‬
‫ברצונו ככל חיצוריס כולם עליונים ותחתונים • זזהופירויוהישפיסעשהוזול‬
‫ה ש ב ח ה ו א שבדברי היפים שאמרו דודואסף והםשורריסכשהביאו ה א ר ו ן‬
‫לםקיסו עד והלל לת' ואפרו אותו נתידח וקיל ו פ ר ה נשיר ו ש ב ח ה וכלי‬
‫המשוררים וכן היה ראוי לנו לאסרו ב כל יום אלאבחולםשנס נ ט ו ל מ ל א כ ת‬
‫ל א פשטה תקנתו אבל בשבת עיר היום נוהגים בכל קיק לוס"אותוכשירוזפר'‬
‫ט ל ה ב מ ל ח ודבר כדאי והגון הוא והוסיפי עליו לוםד רוםםו ה לודנו וגוירוטפו‬
‫ובויוהוא רחים ונווט' אחרים א ל נקמויוגויהכל ענין תחנה יחפלהלעל הישועה‬
‫ועלהגאילה שתחזור עטרה ליושנה וטלכות שטים כ כ ל ס ע ל ת וכל‪ .‬ע ו ל ת‬
‫ק פ צ ה פיח• ואומר מיי ארומסן היוני'והיאגינ^לגאולתנוועל »‪1‬רותנפשנו‬
‫שתהיה נבא*גיר •• ואומר היפלו כדן להמלין מלכותו ע ל י נ ו ב מ ח ר ת י י ׳ י ת‬
‫כיום ההוא ׳ ה י ה ה ' ל ס ל ן עלכלהארץו‪$‬ו'ש׳נקוט נקמתו םעטלקומכל י ר י ט‬
‫;‪' V‬ועיש״ י‬
‫י ייי'‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫גב‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬ת פ ל ת השבת‬
‫_‬
‫•עישירשעהישהועו לעשות עמנו אשריחוא קצף מעט הזם ע י ח יידעה י מ ן‬
‫יתןדלוויתקדש שם בכורו כדבתינוהועדלת׳ והתקדשתי וכויוכבוד ישיחלחוצי‬
‫עליוההרוניסעלקתששטוונבןיהייהשסוםבורךסןהעולס ו ע ד ה ע ו ל ם ‪s‬‬
‫•ואוטר םזסירהשםיס מספרים מ י ד א ל ובז וםספר היוהר נראה שאין ל א ו ם מ‬
‫כיאבשב'ויטוהוא עניןמיוחסלהםאנל נים׳ ההול אין ל א מ ת ו ק י ש מקומות‬
‫שנהנישא׳ן אומרים אוחייאיםר׳ט מזמור אחר נמקיפו‪ :‬ואומר רננו צדיקים'‬
‫אחר מזמור זה‪ -‬וגפ תרומה מהיותר טפרשבל א ל י המזמורים כלל ופרט‬
‫‪,‬זה אתר זח החפץ •מלא ׳דובבל אותם הענינימ שםפרש־שם וחפץ כיח •יצלח‬
‫׳ויזכה ל׳רעאיזהדרך׳שכון איר ואץבאןסקוםלהאריךז נ ר י ך ש א ס ר כנר‬
‫ביארנו קצת ענ׳נייז נשםת בל ת׳ נתקן' נשכח משים דכיין שנתוסף לנו נשטח‬
‫•תרהבשכימוםיפ׳ן אנו שבח והודאה ל ש ׳ ו ע ל כל הטוב ות!מיל שןמל עמנו‬
‫•מיום היותנו ונוטל עמנו בכל עת ובכל שעה ואץ א נ ו כדאים לשבת לט נ׳ו •‬
‫‪, J‬זאילופיגומלאזכו>דןאנומספיקיןלהוחתוכו יוכל אלרהענינימ מתבארים‬
‫•בספר הזוהר פיתרישזזיהטשכ׳ל׳נץ ז יגיפרחשבח חזתבברכיתישותבת־•‬
‫יניעי בשבת ליטר י ב ק ישתבח זנ״ל טעם למת חוסיפי בשבח מלת י ב ק יוותר‬
‫!מביט׳ החול ספני שזה השבח נתקןעל שירת הים ובשירות ח י ם י ש ב ה רמז‬
‫לשם בן עב יעל‪r‬אני אוסרים ישתבח ששך שהוא בביזו דנע' הים ו ה ו א רפוז‬
‫כפסיק ייסע ייבא'י*טיבשבת שססכני לזח לשידה שנחיאחר יהוא‪-‬נשסת כל‬
‫ח׳ תברך את שמך עד בפי ישרים תחתמם וכויהוטט נוטלת ובכן והורמו לשט'‬
‫•‪3‬ןעכ שיי ישתבח ס מ ך ‪ :‬ואימי קדישיומוסין ביה ו׳נע קץ משיחית יפרוק‬
‫‪:‬עסי הולא ידעת׳ טעש נכק מיז עיניןהוספת יאת בשנתיימרפכיטי שאר החיל‬
‫*עירםהשינו״שביןייקרב משיחיהלייבעקץמשיחית עוד ויפרוק ע ם י ה‬
‫‪• .‬למה אין אני אוסרים אותו בתול ואם אצל איתי שכונת הענ־ן כ ך ה ו א למד!‬
‫אנוםפר׳ז׳ן אותי כשנתייחד סבחול יאפשר לומר שכיק שהשבח ה ז ה של‬
‫קריש הוא שבח נדול ונורא מאד ומפני זח נתקן כלשון •יזרגים שלא יבינו מ‬
‫!ויקסמו עליני ומפני זה כל מה שאני יכולים לקצר בעניןיאנז מקצרים נ ד י‬
‫•ליזנצל מ ח ק ט י ת י כ ל ה הוא ביפי החול־שאנו ס פ ח ד ם מצחיתהטוםאה א ג ל‬
‫בשנתי שאני מיפלנימוכלהסקסרנ ' ספו תמו אנומנארים ץת ענ׳ן ש&ת־נו‬
‫>א*ן אני מפחדי מ והוא טעמא דשסתגרוהיא סור כי גשכי‪-‬אני למעלה סעזלס‬
‫המלאכים נאשדיידוע׳ ליידע ח ן בסיד עילמ הבריאה יעילמ היצירה יה לחול‬
‫וזח לשבתיאימרברמרכיין בז כאשר ביארנו למעלה ומתפלל הפליתייצר‬
‫ד ש כה שני״טמנימ• החול והיין ניתן שיאריכי להודית ולשבח בשבת ׳ייתר‬
‫משאר ימית החול כיין שיש להם פנאי כ׳ ה׳וים נידם לגן ראי להי׳ק' ל ש נ ח‬
‫•ייתר נאריכית לתת כבוד ל׳יס הקדישואין השיני׳ בו לנסר* כ׳ הכל נא לענין‬
‫* ת ד ו ם ן ת ס ע ' ל כ ת מ י כעני[ ה ן י י ש אפשילתת מעם לכל‪-‬השינוייילגי״ח־לת‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)י‬
‫•י יי‬
‫י‬
‫׳•‬
‫נתקף‪.‬‬
‫‪ .,‬סדר ה׳וס‬
‫‬‫‪ J ! p n‬ו א י מ י • ‪ -‬א ל א ד י ן ע ל נ ל ה ם ע ש ׳ ם ינוייוןוא נםקוס ‪V ^ T » J » l‬‬
‫יעה ובבי בםפון הזוהר ‪ tirk‬ס ע ם לענין המ״גןי^יין‪-‬זת \‪'; rv‬וביךש׳טי‬
‫האותיות והמיניות ו ה ר ו צ ה ל ע פ ו ר ע ל עקר ה ד ב ר י « ע י ׳ | שם ב פ ר ש ת‬
‫חרומהוינ׳ןהענ׳ןעל פחכונחי• וקורא קריאת שמע בכולה בנעימה ואויאסו!‬
‫ד*׳ב הכיל כאשר נ א ר נ ו נ ת פ ל ה ש ל הול וסומך גאולה ל ת פ ל ה ומתפללת י‬
‫ברבית והים משונויבאמצע• ת באשר בארנו בלילה אנו מברכ׳ן א ת ה ק ד ש ת‬
‫יבשתרית• ׳שמת משהיבמנחה^תהאימשכ בשאר שהברכה‪.‬האםצע׳ת‬
‫אינה ס שתניח ולעולם ודא אתהבחדתנווהטעם שחקנו גימיניברכווזלםז לגי‬
‫שבתית שהם מפירסםות!והם שבת בראשית שנת מתן יתירה שבית‪,‬העתיד‬
‫להיותש׳ה־חח איישמיא'• אתהקדשתרמולשנתבראשית• וכןימשםעית‬
‫ענ׳נהשאומרחכלןתמעשהשמ׳סוארץונן י׳נולו השמים והארץ שנינשנו!‬
‫בראשית • ותקנו אוהה לליל שבת שהוא הא לכולם והתחלהשביתה לעולם‬
‫בשחרית ׳שמחםשהוהו כנגךמב וכן משמע כדכתיב כליל ת פ א ר ת בראשו‬
‫נתת בעומרי לפנין ע ל הר מיני יכן פ ישמרו בנ! ישראל אי‪*1‬ה!שבת שוץא ע ל *‬
‫עמיריהשבת שנצטו׳נו בהר פ׳ניונתקןבשחר׳ת שבת ניחןהתיוי^כ׳יפשבי^‬
‫נבקר כדאית' במסכתשבתפרע י במנחהאתהאח על שבת העתיד להץתוכן‬
‫משמעות נוסחתאתח אחרושמן איוכיהא זכריה הנביא על אותו היום והיה וו‪,‬‬
‫למלן על כל הארץ יגיילוכה״א^אברהם‪-‬׳גל יצחק ירנן׳עקבובנץ זנוחו בו כלם‬
‫לעת׳דיונתקןבמנחהשהואלעתהערג• וכןאנומקיים ימ‪1‬פיםיה׳ה־לעת;‬
‫ערב יהיה איוועזנוהיההילסלו על כל הארץ וגויוכןנתקניג סעידותבשלער‬
‫?כנים אלו רמז לענין המי• וצרין להשתדל בהם ילכו׳ן לענין זח כאשרננא'‬
‫נעה' • אחר שהתפללו מוציאי‪ ,‬פית וצר׳ן לנהיגבו כבוד הרבה ויביט בו־‬
‫כשעה שםיציא׳[ איתי עדשמניחין אוחי במקומו ואל י י נ י דבר׳ שיחה בטלה‪:‬‬
‫אי יעסוק בצרכי ענ׳ניו כ׳ זה היאב׳זו׳ התורה • וציין לחבקו ולנשקו‪ :‬ולכוף־‪.‬‬
‫ראשי לפניי כאגכין ני הוא העד ל כ ל באי עילם כדאפרי' בטעיא פ ק ל ע ת ׳ ך‬
‫ל נ א ה ק נ ה פ נ י א כ ת נ ח י ק ו ו א ו פ ר כ ל פ י ש ע פ ק נ ז ה י נ א ויטיל שכרי וני; ‪. -‬‬
‫מזכייהתיוה׳ש לני קיים והעםדהבגלויהסךהזה נין הגרם וקיום כ ל העילס׳;‬
‫כלו בכללו הוא בזכויהתוו ה ברא אם לא נריח׳ •ומם ולילה וגו שהוא התירה;‬
‫שנאיבה והג־ת בו יוממ ולילה ונאמר אלה דברי הבוית וכשפותח׳ן אותו לפגי•‬
‫העם •כרע ו־שתחוה לפניו כענד לפנ• אדוניו‪.‬ןיזיה לאדון ךזכל שבחר ב « !‬
‫מכל האימותוזמונתירתוחתמימחואומרוזאתהתורהו^ו ויתחנן כפ׳ כחו כיי‪• ,‬‬
‫שעתדציןהיאשםתגנריס הדחםיםנעולםוכשהחזןמחח‪/‬ללקרוח׳היואזט ‪,‬‬
‫כל העם ‪ 11‬סתיהסציהפ[ הפינחיש׳היה ב־ו כלאיחוםש יבינו בו ם ל ה נ ס ל ה‬
‫לכל דנר שהחזן ק רא ורזה לא יפנה מחשבתו לשום דבר אח בעולם ני חיא ‪,‬‬
‫עין פליל׳לדברנעידשחחזןקורא בספר חורת האלים יאפ׳ליביתאחייה‬
‫‪c‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫אין‬
‫נג‬
‫ת*לת ה ש נ ת‬
‫יא׳ןדארכיא לשפועאתהדבר׳פאשו‪:‬׳י*איןפ‪£‬י׳יזקיראולכויןבהםנפי‬
‫‪»:‬נולתויהפשנ םןה עובר םשום כ׳ את לבר ה בזהח״י‪ .‬ועתיד •ליתן את הדין ח"‬
‫'•<»׳לנוי(נם »ר׳ך ט ל א ׳סיתו דעחסמהקר׳אה כר׳ ?ייענו אמןאחרהסברכ־ם‬
‫ןיליקויאתה ואח? נדבי עינ'כרוךההפנזרןועולהלר& בלי הם בדבי ועודנה‬
‫־'עצםהולהשל׳ס תשכון השאת ברנוינאח!ל בטבת טא׳ןאדס •כול לחשל‪-‬ם‬
‫הכרכותמפנימיעוס הברכות ש ל ת פ ל ה שחסרים'ב בכלחפלה טהנש לוי‬
‫נרצית ישלים אותם בכינתברכות העולין לקרוא במורת ויענה אחריהם אמן‬
‫•וננרנייןהמפס!רויענהאחריהסאמןומואננ^א!ן שעולת לו לחשבון ק‬
‫'גומא נראה שיןצוצח בהםמובה עדמאדואץראו׳ להסיח דעתו ם ה ם בלל‬
‫ועיקרו וא׳ןראו• ל ה ק ל ב ד נ י כ ל ל ואפילו ם׳ ש ק ר א ה ש ר ש ה ועברעלידן‬
‫ג ס ה פעפ־םואפייהוא תת ואפייטהוא עוסק בדת ראו׳ לו לבשל בעוד שהחין‬
‫^ורא בסון שהוא ניתוב ןהלכתו וכל התירה כילה שסות־ו ׳ץל הקיבה ואין לנו‬
‫‪ /‬בעילם היה ובבא צ*א אותם הדברים שכתובים בו והם ק״פיס וריקים לעולם*‬
‫עדזסהס ובהם םשתלשל׳גש בל היעילסית כילפיהם קייס והעשרה ל כ ל‬
‫כללית הבריאה כילה והיא כלל ל כ ל התחיות וכל ח ח נ ס י ת ואין ש י ם דבל‬
‫בעילם חיץ ממנה שלא תטצא״בה ולא דבר רק היא ואס רק הוא ממני מקוצר‬
‫ועתינייממיעיש השגתיניטאין אנו מבינים משיר׳ אשריה ורמי׳ דקדוקיה‬
‫הנחםד׳מ מזהב ומפז רכ וכל בעל נפש ראוי ל ו להשגיח בזה ולכבדה בכל •‬
‫‪,‬דאפשרות יאל יהללאיתה בעייני עמי הארץ והקל׳' שכראיתיאח בעל׳ תירא‬
‫עמוקים בענ׳ניהם ולמידמ יפניחיס שיפיעתה יאין חיטט׳' לכבוד ס״ת הפתיח‬
‫לעעי הכלסהב־לים הס בעיניהם גט הס דברי הרות והדין ועוסקים ג ם ה ם‬
‫בהבליהם ובשיחת חולין ואינם חיששין לטםיע ינסצא גידם חיליל נדול חיי‬
‫ואסרו ?לכל הםחלל את התורה וכוי ו לכן *דיך כ ל אדם ל ה ש ת ד ל לשמוע‬
‫ולהקשיב באזגיו פתיתוח כמי שטימע פתגמ המלך חבא עלינו מחדש כאשר‬
‫אשרו ח י ל אשר אנכ• סצוך ודוס יהיו חכיבין בעיניך כאלו יייפניתנו ח ד ש י ם‬
‫לפניך ולא תקוץ משמיעתמ־יכןאמרואמ טמעתשמעיאמ טםועביטן תשמע‬
‫בתדשוטת לנו כ• אסלראשית' דתי והר׳ ׳רענושחפצי ורזונו ה ו א שיהיו‬
‫אונ׳נואלסתוצא ולטרםפרשיהקהל שאפ׳יהט״ף היו םביאים לששיע אעפ*‬
‫שאין נהם דעתוהכחנת כדי ש׳קצלישנרםפיניקייש היוקדוש התירישבענין'‬
‫הוהטתקדשבע׳נ• כ ל העם ובע‪-‬ני הפביה ו יכן צריך להשתדל להזהיר ארן‬
‫העם אשד עיטדים אצלי יקריב׳ם אליו וסריס א ל םשפעחו ש ל א •דברו ו ל א‬
‫•עסקו בשו' ענין ודבר כיא לשצווע את דבר ה' יהעושח כן אשרע יאשר• חלקו‬
‫ו נ א תכה את הרכ׳ס זכות הרבים תלו׳ בו ועלץ נאסר כ ל הםכנד את ה ת י ר ה‬
‫^ • י ס כ י ב ר ע ל ה ם ד י ת ג ו ר א י ת י ק צ ת א נ ש י מ ע ש ה שנוהגים לעםידולזקיף‬
‫<עת קריאת התורה ופנייג»ב ונשר הוא פה פוב חלקם נחי׳' ופה נע׳ גורלם'‬
‫ג׳וד*•‬
‫* ‪»4‬‬
‫יי א‬
‫‪:‬‬
‫; מדר תיוס ׳‬
‫ניוראי נ ע ת כזאת צריך להיות נרתע ירא וזחל כעת שניתנה תורה ל י ש ר א ל‬
‫בהרס׳ג׳ כ י לא סעס ה׳ותסתחיץממקיםו פתיח לע׳ג׳ הכל וקורי בוז־בריט‬
‫ש נ ח ם נבראו שנדם וארץ וסק״מ׳ם אותת והם חסרת גנזי! » ל אלינו •ת ר ת‬
‫שויא׳ היחצייך האדם להיותו עומד וכפוף ר א ש ו נ א ג ם ו ן מ ו ם ע ו ם ק נ ל נ ד‬
‫דבר וענ׳ן ואעפ' שכבר ניתן רשות מימות רבן ג מ ל י א ל הזקן ללמוד ת ו י ת‬
‫ג׳ש׳בה ה״נו עקר הלמוד שהוא הםשא והמתן שאז צ ד ן האדיזיהיות פע׳יז‬
‫וםתנונן רקוח הענינ׳ם ״ ג ר י ך ש נ ל ך ח נ ודעת םגד והלוא׳ ש׳שכג׳סנ ויוכל‬
‫להבין הדבר נאשר הוא אברינענ׳ן לםידהזו ש א ׳ נ ה א ל א שס׳עח לפי ש ע ת‬
‫והיא מ נ ו ר ו נ ס ת כשר כהלכתו ראו׳ ה י ה ל ע ש ו ת נזה‪ ,‬ונזה ל נ נ ד ו ל א שר*!ו‬
‫הכםי הדור שא״אלחתקיים תקנח ווולאתחפשס בצנוןיפפני נ פ ד ו הוליבז‬
‫וחלשים ואם זה יעמוד וזה׳ שב לא יוכר הענין ויצא דופי לאלו ו ל א ל ו ולכן‬
‫הניחו הדנר נאשר הוא ויחיו נולם יושנים ושוםעיס• אבל יחיד בעם ש מ ת ן‬
‫א ל ל ב ו ל כ נ ד סתול׳קרדנרהיבעי^וועוםדעלרגליוודא׳ שכרוגדולובער‬
‫הגמול ׳שלם לו מעולו משלם^ותה׳ ^שנורתו שלמח בעד‪ ?,‬ו ב ב א ואי[ ר א ף ״‬
‫למתות נו ולמנוע סםנו הס^והאדרנא'להדר אותה בעיניו ולהחז׳קובה וראוי‬
‫האיש הזח לכל ׳קרוכנוד ש א ל מ ל א ל א וזיתה נפשו טהוךח וזכה ל א היוו‬
‫מתעורר ע ל זח י וכן לנלמחזיק באיזו םצוה שאינה הדורה כ ל כ ן כעיני העם‬
‫־ והוא מתעורר לחחויק בה ראוי להשגיח בו« יבין ג ב ר א לגברא ה ת י ר ו ח‪1‬ל‬
‫לצאת מביה וזח מדוחק גדול ומתוך אונס שהרי אםרו ע ל ה י ו צ א מתוך קדיש‬
‫ומתוך קדושה כ׳ דברהיבזהומא׳שנאגנ׳סתכ׳ין שעדין לא נ ש ל מ ה ס ד ך‬
‫והתיוכ מקריאת האנשימ הצר׳כ׳ילקרווסת פתוח מיס »‪1‬א שלא רצו להכרית‬
‫העמ מן הטעם שכתבנו למעלה נ ׳ י א ךבךודגר׳המ כ׳ אמ במקום ש׳כול&‪'",‬‬
‫כ ל העם לקים אבל ה ב ע ל נ פ ש שיכול לעמוד על נפשו ודעתו להכניע יצרו‪,‬‬
‫הרע לעמוד בבה מראש ועד סוף ל מ ה יצא ויכנס ואין כבוד לתורה אאכ יה ת‬
‫מתוך הכרח אונס גסור וניכר או צרכי רבים או פקוח נ פ ש שאז ראוי לו‪ .‬ל»א‪.‬ון•‬
‫ואין ל ו ל ע ס י י ימסה שהתץ־יןלהיהלצאתכ׳ןגברא לגברא נ״ל ש נ ע ל חורדנ‪.‬‬
‫י מ י לעסוק בלמודו באותהשעהואפ׳ישםסידן י ע ת ו מסה ששמע אין לחוש‪.‬‬
‫כיון שלמוד תירה היא ובלבד שיכז׳ן להשלים כשיחזור הקורא ל ק י ו ת ו ל א‬
‫•טרד בלמודו כ׳ לא ידחת זה מפניות כ׳ כבוד ס ת גדול• נ מ א ד מ א ד ו א ח ר‬
‫נךולח אחר שיןוא ע ל קריאת התורה וכסו שאסרו על אמן ׳חא שמידו ר ב א‬
‫דאגרתאמתקים עלםאויתלא שנאב׳וןשבא עלחקוןרבנן דקריאוןחתורז‪4‬‬
‫אקר הקדיש עילה המפטיר וראו׳״לכו׳ן נ נ ן ר מ ת ^ ׳ ן בנרכוח שלפ»׳ד‪ 1‬נ ץ •‬
‫ב ש ל א ח ד ה ני מ ל מ עולין לו לפך הקיברמת ועיר ש מ י נ י ת חהפמרד‪ :‬ח ט ‪.‬‬
‫ענץ גדול שאט םתפלליםיעלםלמת נית ד ו ו ו ע ל הענורה וגאולת י ש ר א ל ‪,‬‬
‫שתתגלה‬
‫הפלת אמנת‬
‫ ‪.‬מתתנלו‪ .‬כ‪ :3‬ודאי' ‪1‬ןיח כ ל אדם לכךאלא מןזפפט׳ר ש ל י ח כמינו וחויפברן‬‫׳‪.‬עלזדינווצו׳כיןאני‪-‬לשסועאליוולפו׳ןולבנות א ס ן ' ‪1-‬קזיז'תטעם עודי״ן‬
‫ברנות׳ולכולנו וע‪ 1‬הטעםלא היה ר א ו י ל ח ^ כ י א איפנ״לז *קהל מדבריו‬
‫׳נשמעים • ‪:‬ולא ידעת• םאין הוציאו הסנה! הוה מםפט׳רים ה ק ט נ י ם ופחותי‬
‫ה ק ה ל י ו א ל לחים יודע כ׳ועעל׳השעמחוטפנ׳זהנהנודהרבה׳טים ומנים‬
‫‪,‬ל׳קחההפטהתולוסראותסאנ׳בעצטילקנאתהדברהרעהות כעיני ועוד‬
‫זו׳יט אג׳ ס ש ת ד ל ע ‪ /‬בטבא טיי׳ לעשות ו ה ^ ט צ ו ה רבהלטע׳׳ן נ ח מסחבר‬
‫וערח עם ‪ju‬׳‪ m‬ואומר עלזהס ‪ t‬כרבות נ» נדכןת מ ל חתן וכלה ולא דבר רק‬
‫‪3‬וא • וצקךשיאשר הברכותננחתפלה נטלתוגקול רם כדי מיענו כל ה ע ם‬
‫אמן ׳'וגםןההפטרהת׳הראוימ׳אמראותההספטירלנדו יכל העם ׳מסעו‬
‫?גיגית כ׳ ויבם תוכחות אלא מנועו העולם לקוות כל אינספרו עם חטפטיר‬
‫ואין קול הםפטיר נשםע ואינו מנה* הנק ימן הטעם מנתבת׳ • אחכ יברך ה ח ץ‬
‫‪ /‬ל פ ל ך המולך עלינו יאפ׳י׳היה סאה כיין שאנו עוםדיס תחת דמותו וםטמלתו‬
‫אד׳כ׳ן א ט ל ה ת פ ל ל עליו כ׳ בשלומו יהיה ל ט שליייכן היא טצויעמה טדבו*‬
‫קבלה ש ק כתייכירט׳ה ידרשו את מלים העיר אשר וני כ׳ כמלומד‪ .‬יהיה לבם‬
‫מ ל י ט דעני בל העט אמן י אחיב יברךלכל הקהל נדיל׳טיקטנ׳ט ש ה נ ח •רחם‬
‫עליהסויצ׳למ מכל צרה יציקת ו׳תןב׳טהם אתנה יאתוה שלוש ורעית יכו׳‬
‫אתיכ יחזרו פית למקיסוויאסרו םופור הבו לה' וני' שהוא שיר של נניד למלך‬
‫הכבוד ויש ביתי אזכרותומוסיפין עליו שאו שערים ראשיכם שאותם פסוקים‬
‫נאמרו כשהכנ׳שי הארון לבית קדמי הקדשימ וכן אוסרים אותם בשע כניסת‬
‫טית למקימוויאמרואותמ בנחת חמרח • ואחכ יאמרו קדיש ויתפללו תפלות‬
‫םיסףיו׳דיעהוא שתפלת םיסף היא בסקים קרבן מוסף ולכן ראו׳ למין בה ע(‬
‫הענ׳ן שתהיה חשיבה תפלתיני בסקים קרבן לכפר ע ל כל ישראל אחיייהוא‬
‫קרבן םיוחדל׳ום השבתיהס ביכשכ׳ בני שנהיביעשרינים סלת מנתה כלילת‬
‫בשמן רביעית ממן ל כ ל עשרו! כדין כל מנחה י״ן לנסך רביעית לכל כבש‬
‫ח*' לינ ״ן יכן צריך בכל םיסף ומוסף מאומימה עני[ הקרבתו במקדש‬
‫בפרטות ולכדןבתפלתומתה׳הרצו׳הלפנ׳ו׳תיכאוחוקרבן ה מ ו ט ל עלינו‬
‫ס‬
‫מ י ! ו א‬
‫״ | יכיא וב פרים והם בג׳ נ יניעשרינית סלתלכיא וחצי ההין״ן לביא ואיל אח'‬
‫ואיל נקרא אתר מעברו עליו ליום אחר תשלום שנתו וצריך בעשרת׳ ם לת‬
‫לםנתיימל׳מ׳ת חחין ״ ן לנסך יכל ‪ A‬ה׳ הם עילות כ׳ אין נסכים כיא לעילות‬
‫לשלסים • עוד מביאין מעיר איחטאחואין לו נסכי• ולא מנחה • וניל מ ה ו א‬
‫ובן שנח • םוסף הפסח בכל ז הים׳ס הוא נקרב כקרבן מוסף ריח פרים ב'ואיל‬
‫א זיכבש׳ם ושעיר איאלא שביום בישל פסח שהיא יו בניסן םקר׳בין עוד כ נ ש‬
‫א לעולה ע ל עסר התטפחוה׳א סנחת שעירי' • ביום ראשו של חנ השבועות‬
‫‪1‬‬
‫‪ +‬ם ק ר ׳ נ ׳ ן‬
‫*‬
‫•י ‪a‬‬
‫•"'׳;•« סירי היום ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫"׳>‬
‫ןזקר׳בין מוסף לפוםף רי)*דיטב׳‪1‬וא׳ל איוי׳כצשיםיו * ע י ר לחטאת והו לחיוב‬
‫!היום עצמר• ‪$‬ויםוסי‪£‬יןילהקריב ע ל מלחה ח ד ש ה שהם שתי חלחםםראח'‬
‫׳ובאלים מ י צ ב י ם "ובולם עוליח ‪ bnns'w‬ונםציהצו־בנז למעלה עוד שעיר א ח '‬
‫״הטאתוביכבשים לזבח השלטים נאצלים כחוך העירה ליום ולילה כשיקיש״‬
‫קדשיפ • מוםףירה״ש צו ביםוספ׳ן סוםף רח בנויוםוסף היום פר ואיל וזינבש׳'‬
‫'בולט עולויושעיר אילחמאת י ותחלה מקרינ׳ן מוסף ר ח שהואהתדידוא״חב‬
‫' מ ט ף היוט ו אבל ביום ב לא היהישם ‪8‬וםף־ שאינו יט כ״א היןיטא ו ט ט ג ו ט ו נ ׳ ט‬
‫למועדות'•ואעפ* שאנו עישיןצי׳טים ליה ואפייכא* וזיינו טשוט שטא באו עדי'‬
‫מן הטנההולטעלת שנוהניפיאוחו היום קדש ול&וזריקדשאבלסוףסוף ל א‬
‫היה נקרב הםוסף קודם שבאויחיעדינו׳•' וכניל שלא היויצווינ׳ץאלא מיום ביואילן‬
‫י ' חאיםפנישעבררוכובקדושההיוםשליטיןאותו אבל ל א ש י ח י ה עקר‬
‫וםפנ׳ זח חקנו שאעפ* שאנן בקייאינן בקבועא‪',‬דירחא וודאי היום א' הוא העקר‬
‫׳וממנו אנו םונין שנעשו כייםיט יומא ויוטיביטפנ׳ הספק ולא שחוא ס פ ק לני‪,‬‬
‫בימים אלא' ששניהם כיומא אריכתא דמ׳א וקדושה א היא ‪0‬ן הטעם ה מ ן ל צ ך ׳‬
‫יא שיאמרו ביומ באח מוספי א ע ז דלנכי האמת ל א י ש לא א ולא ב ימשו שלא‬
‫לשנותו מיום איבשום ענין דכלוזויכחדא יומא דטו ואין לשנות ומן ה ט ע הזח‬
‫אין לומר בכישהח״נו לפי שהוא כחצי יום וכבר נאם' ביומ הבי שהוא התחלת‬
‫היום י ביח םקריבין סוסף במוסף ריח פר ואיל ולכבשים כולם עולות • עוד נ‬
‫שע׳ר׳חטאתאחיחיצוןואיפנ׳טיהחיצוןלטוסף והיא ח ס א ת נ א כ ל ח והפנימי‬
‫נשרפיוהוא בן זיני של שעייהמשתלח ובענין היום •חבאכל עבודתו בשלמוו^‬
‫‪.‬ב־עה׳ • ביום א של חנ הסוכות מקריבין מוסף המם נ פרים ולים ביויד כבשיש‬
‫כילם עילות ושעיר אחר לחטאת • ונסון המימ שה׳ח בכל ז' ימי החנ לא היה‬
‫ע ם כל נ סין ״ן של ה מ ו ס ף ז ו ל ת ב ת מ י ד ש ל שתר צשהיוםנסצ׳ן רביעית‬
‫ה ה י ן י י ן לעולת התמיד חיו מנסכין שלשה לונין מ י ם מן ה ש ל ו ח יחיח כלי‬
‫מיוחד למימ וכל׳ מיוחד ליין ובזמן שזה יורד ומנסך זה יורד ומנסך ששיעורם‬
‫שוה לא שהנקב ש ל מיפ הית •ותירק מפני שהמיידק׳ייוחרובינקבייחיו עומדים‬
‫בקרן מערבית דרומ׳ח זה לצד' מערב וזה לצד מזרח מערכי' ש ל מ י ם ומזרח•‬
‫שליין ושניהם •ורדין לשית׳!'‪ :‬נחזור לענין היומ א ת ר מוסף נ ה נ ו לומר כ ל‬
‫ישראל יש להם חלק לעיה כדי לוםר קדיש על ישר וראוי הוא ל כ ל בעל נ פ ש‬
‫שיאמר אין קדוש כה וענין הקטרת ופסימתו דלא נרע ש ב ת מכל ים׳ ה ח ו ל‬
‫שאימריס אותו והוא ענין נאות לומר אותו ואין למנוע ואעפ' ש י א מ ר א ו ת ו‬
‫תוך הקרבנות טוב לאומרו אחר התפלח כי הוא המקשר הכל ו ויאמר עלינו‬
‫לשבח באשר כתבנו ל מ ע ל ה ו׳שהח מ ע ט י ויש שנהנו לומר אחר ה ת פ ל ה ' נ‬
‫עקרים שהוא טיםון ׳נדל אלדים ח• וכוי ב נ ע י מ ת קול וחוא מ נ ה ! טוב ו י פ ה‬
‫ועולה ל ד ענינ׳ם לקבל עליהם האםנת ה׳נ עקרים נס לומר א ו ת ם כשמחה‬
‫לכביד‬
‫י י ־ ׳ ‪ v‬י‪:‬‬
‫;‬
‫ח‬
‫י ס‬
‫ז‬
‫‪hi‬‬
‫‪ rfttn‬ה מ י ו ן‬
‫ל נ מ ד ת י ו ם הקרוש והוא טכלל הענן• ויתעכב מעט ל ה י ו ת מן ת א ת ר מ י ם‬
‫ויפטר ל מ ל ט נעבדהנפטר טלפני רבובא׳טהוננחת נידאייויצא ולי* בפרוצה‬
‫נטומכתבנולטעלה ו וקודם שילך לב׳תואט ׳מאיזה חולח־לנקר א ו א י ז ת‬
‫א ב ל ל נ ח ט אוא׳זה תתן ל מ פ ת ילך אל׳תט אתר׳ צאתו‪ ,‬ונהגו בזה ב׳ום מבת‬
‫יותר טב־ט׳ החולי לימני עניניס האיטטני מ א ע ו עסוק ב מ ו ם ט ל א כ ה וענ׳ן‬
‫שיתבטל פן חפצות ספני כן • הביפמופ מהוא טכובד היום תבמאר חיטים‬
‫ויש ליו טלביש׳טנק״טונפמ ׳תירא והוא דאו׳ להתכבדיווזלת׳מלו נחת רות‬
‫ע פ ו ז ועוד מבסבת כבור השבת ולזרותו הוא סיוע ליו לנהם ולישפח והוה ליית‬
‫גאליואחר עסו וטוניס השנים פן חאחד• וכשהויין עיי הדרך הזה ליא •עבור‬
‫עלי המצות והסצוה אשר קרובה אלי׳ו • •׳עשה אותה בתחליה נ׳ הקייוכ קרזכ‬
‫קורם והעני קודם לעשיר נ ׳ הוא צריך םנחסיס רב׳ם או שמחה יתרה וזה ודאי‬
‫מנוחה ושסחה םצד עצמו • וצריך כ ל אדם לשקול נ ל הענינים נסאזנ׳ שכלו‬
‫‪ /‬ונפ׳אשר •עלה השקל׳עשה כד׳ שיהיו מעשיו מכונים א ל האפרו והצדק‬
‫שיהיו צולם לשמ־ואמ היה הולך בדרך פצוה ופנע בדרךבפצימלא •נטל ות‬
‫מפני והאאכ לזה מכבדים רב׳ם ואוהב׳ עשיר רבים חה םעט הכבוד והשסחת‬
‫שאז ראו׳ לו להניח זו מפנ׳זו ולשפת ולכבד את העני ואת האכיוןיכ׳ מ ל ו ה ^‬
‫הונן דל וגמולו ישלם לו כ׳ נפשם מרה להמ וצריך שישכחו ר ׳ ש ם זעפלכש‬
‫לא יזכרו ועוז יתנהג האדם בכל עניני* לשם מסיט ולא •חני ף מיס א ד ם ) ל א‬
‫יתוש לשום דבר כי מוסר סצות לא ידע דבר רע ולא יתעכב ב א ל ו ה ע נ ׳ ג ׳ ם‬
‫עד שיעבור שעת האוכל ו ל א יב‪0‬ל םצות ענג מברז ואעפ' שפנד!גיבחיל‬
‫לאחר ראוילהקריב׳וט השבתאם יש לי תאיה לאכיל יגש לתת סקי לסעודת‬
‫גי שיוכל לק״' אותה כראוי ויכין שולחנו כפי השגת ידו סכל טיב שיש לו וכפ•‬
‫הברכה אשר ברכו היאלדיו ויאכל בשטחה ובט וכ לבב וישמח את כל חםסיב׳ן‬
‫דרחיק םעל׳ווסעליהס כל ׳גיןיאנתתיאם נתעורר איזה קטטה בביתימקיט‬
‫אותה תכף רקרא להם לשלסו׳דברלהם דבר׳ רצי׳ יפייס אף א ם הוא עלוכ‬
‫י ע ט ה לכביד היינ^מיכבירס׳ שגיה לקראתי ענן חה ישים סגשתו ולאיחטא ו‬
‫ויזכור את העני לתת לו חלק טשטחתו וטסי שהטיב עסו כשי שביארנו ויאריך‬
‫על שולחנוטעס טשוט כבור שבות וידבר דת ע ל שולתטיותר טסד! שדרני‬
‫בחולי טשופ כבוד חאורח הבא אליו כ ל איכפ׳ כחו ו א ם אין עטו א ח ר ש י כ ל‬
‫לדבר עפו יאמר איוה דין או ענין ש ל תורה לאשתו או לבנץ ובני ביתו! ואיתכ‬
‫•מול ירו ויברך ע ל מזונו בכוס של יין ואפייביחיד ואף אט אינו דרכו בחול כטל‬
‫שביארנו לכנוד היום ואס לא ה׳ח לו יין בשולחן ו ח י א לא שתזת א י נ ו חייכ‬
‫לחור אחר יין לברכה אחר מהוייחיד אבל אס היו מ ל מ ה יש טי מאום'שצריך‬
‫לבקש לו יין לברך שברכת הסזין כעונה כוס וכן ראר מקודם מיאכליזסין ייץ‬
‫; לקדושויץלברכתהשזון ו א ס ל א ס צ א א ל א כוסא'יקדש ע ל י ו י ל א יחוש‬
‫לברכת‬
‫יהיר• ‪r. torn‬‬
‫‪ .‬ז׳‬
‫לבוצת תמזון ואט י<יי© מותח‪.‬ש!כיל ל׳קח מטנו נ ד י « י ע ת ו ל ה נ ׳ ת ת ש א ר‬
‫‪-.‬לברכת הפזון»*ד! ליו לעשיר! ••וכן ?ש לו ל ע ט ו ת ל מ י ש א ׳ ן ליו י׳ןיבטופע‬
‫;לקחשילחבדלה׳קרש על‪.‬כיס מלא ד ק ת פסנו כרי ^ ׳ « ‪ V w‬עלי ה ש א ר‬
‫ואם היין בצפצופ •קדש בפת י׳נ׳ח ה מ ס ל ה ב ד ל ה כ ׳ א״א לוליהבד׳ל בפת ז‬
‫‪1‬אחר שבירך ברכת מ ו ן •שתה שיעורו רניע*ו«» רובוויברךעל׳ו עלי דזנפן‬
‫וישב ללמוד נמקיםו או בפקום קב׳עוחו בין עם ׳חידנין ע ם רב־ם נין ל ב ת‬
‫*די ללכת מתיל א ל היל כ׳ האכילה בשבת מ ז ו ת ע ש ת ו א ם א ת ר שדזתחיל‬
‫בלמוד חטפתו שינה וצער לי א ם ל א •ישן ט ו נ ל ו ל ח ט ו ת ע צ פ ו נ ד ז ל ״ ט ן‬
‫לנוח ראשו ואבריו והוא מ כ ל ל עננ שבת א ב ל ל א •רבת נש׳נדדכד׳ שינית‬
‫מקום לעסוק בתירח כ• ל א ניתנח שבח נ א ל ע מ ק בדל בתורה ש א ץ ‪ .‬ל ו מ י‬
‫שיעכב ע ' ואין לו סרוה ולא םחשבח בשום ע ס ק ולא; בשום ם ל א כ ת נ ע ו ל ם‬
‫ולכן רארלבעלצפששישתדלבהוצאת יום השבת ש ל א יוציא אותו בדברי‬
‫ה ו ל נ ש ח ו ק וחתול וטיול אלא יקבע עצמו במקום איבמםםרדנקוע ייקח סית‬
‫נידו כ ל א'צפי השנחו והכנתו רעסוק ני כ ל חיומ עד שיניע מ ן המנחת ו ו ^ ל‬
‫שאיני חישש ע ל הוצאת חיום וםוציא אותו בשיחה בסלה או ובדים ש ל ח ו ל‬
‫עונשו נ י ו ל ב מ א ד פ א ד כי פינם קדושת חיים למטה!ם פינם ל מ ע ל ח ל מ ק י ם‬
‫הרמוז לשבת ומראה במעשיו הרעים שאין לו ח ל ק באלד' ישראל‪-‬וכן אמרו‬
‫נ ס פ ה י ו ה ר פ ויקהל וץירהזלומאןידאשתדל במילין אחרניןובםיליןדעלמא‬
‫ד א א י ח ו ב ר נ ש ד ק א מ ח ל ל ש ב ח א ו ל י ח ל י ה ח ו ל ק א ד ע מ א ד׳שראלרתר׳ן‬
‫מלאכ׳ן ממנן ע ל דא ביומא ו ש נ ת א ואיכון שוו ידיהו! ע ל ר י ש ׳ ח ו א ס ר י וו•‬
‫לפלניא דלית ליה חולקא ב ק נ ה ו ע ל ר א בעי ל א ש ח ד ל א בצלורתא ובש׳רין‬
‫ונתישבחן דפאר׳היןילאשתדלא באיריתא ע כ ל ‪ :‬הנה בפייכי כר ישרי שאינו‬
‫מדקדק ע ל הוצאת יומ השבת ברברי מצות וקיישח אין לו ח ל ק עם י ש ר א ל‬
‫הקדוש׳ולאעסקנהוחואנזוףומרוחקמןהמלאנימ הממונים ע ל נכדה ל כ ן‬
‫החרדאתדברח״יםנעעצסוסכלדבר שהוא חיל ואפיילצורך עצמו ונופו ל א‬
‫ירבח בשיחת נ ׳ א ם י ש ק י ל נ ל דנריו נ ס ס פ ר נ מ ש ק ל כדי ש ל א יבא ל ה כ ש ל‬
‫נשיחהבטלהואם הוא מרביץ תורה ברבים ודורש לד!ם חקי ה א ל י ם י א ת‬
‫יתירחו א ש ר ׳ ו ו א ש ר י הלקו כי הזא זוכדז וםזכחושכרו נ מ ל ני אין לך כבוד‬
‫יום השבתייתרםיהוכן שוסע הדרשה שכרינדול כ׳ ברב עם חדרת מלך יהוא‬
‫כבוד לתורה הקתשיוליוס חקדוש וכל המחדש דבר ה נ ס ה ביים הטבת איתת‬
‫הנשפה פתעשרת פלטעלתבכםתעטרותוהיבה כב יכול ס ש ת ע ש ע בה ונושק‬
‫אותה ומברכה ברכיי שלמה וכן אמימיהר ע ל פ כירא שם׳ חדש׳ וארץ חדשת‬
‫ק ׳ כ ל ה פ ח ד ט ד ב ר ב ׳ ו פ ה ש ב ת א ו ת ו ר ב ר פ ע ל ׳ ן א ו ת ו לפנ׳דנקיבת ובאותם‬
‫הובר׳פנברא־פטפיפהדשיפוארץ הדשה• יהענ׳ן היא ע פ ה פ ש ט דכיון‬
‫שאין העולםפתקי־ס אלא פצר עסק התורה נם*ש אס לא נר׳ת׳ •ומפ ילילת‬
‫יניםר‬
‫מ‬
‫מפלת ה מ י ת‬
‫»ני'נ»ם ש נ ל מ י מאינו עוםק נתוריםתר׳נ את העולים נך כלי העוסק נו! מחד‬
‫אותם נ ע נ ו ת מסתק״מים י‪1‬תר וחסת ד מ הדומי ן ניום ה מ נ ת םוסיף עז דלא‬
‫סנעיא מסק״מין אותם נ ס ה מ ה ם אלא מסחדמים אותם םחדמ וס׳פ״ן אותם‬
‫‪ ,‬ב ע נ ו ר ו ו נ נ ׳ ט ל נ ע מ ה מותף להבה במעי נ ואשריו ואשר! חלקו ־ זעה היוות‬
‫מבבל יום ויום עומח רומם חעוסק בתורה הפתדמ דבר ניום דזשנית יוותר‬
‫‪.‬ויותר מפני מהוא יום מיוחד מקדומת ומצא ם•[ את סיגו מישנ בימי החול •וכל‬
‫הרואה כת לצים או ליצנ׳יעוסק׳פ כל יום המבת בהבל ובבהלה בהנל׳ העול'‬
‫ו נ ם פ ו ד ס והנדותמסה מה׳ה ומפה מעבר והנדות ממאורעות אשר לא יועילו‬
‫‪.‬ולא יצילו ראוי להוכיחם ע‪ f‬בדברים טובים ובדברים נכוחים ולהניד להם איך‬
‫!מחללים אח כבוד׳ופ המבס בכךוםה תועלת להם לספר דברים א ש ר א י ן‬
‫נהם תועלח ולהניח רבת לי' ח״םתורח ק ח מ ת א ש ד היא עץ ח״ם למחזיקים‬
‫‪3‬ה ויותר טוב הוא להס ללכת לעסוק כתורה לקרוא הקורא ולשנות השונות‬
‫ן וסי שאינו לא מן ד ן ולא מן ד ן ילך ל ש ט ו ע א ל ה ד ו ד ש או אל םקום הלמוד‬
‫‪,‬וצדק •חשב לז בשמוע את דבר חיואס לא יקבלו ססנו בנחת ידבר אתם קשות‬
‫י ע ל ח ענ׳ןוינדל להם חוסר האיסור ר ו ד ע ס שכל נ ר ׳שרל העושה כך אין לו‬
‫הלק עם ישראלועמהבה ואמ בלה לא ישמעו לו׳בדלפהמוסםקום סושנס‬
‫לסור מתוך האנשים הרשעים ולא יספח בחטאתם כי רעתם ר ב ח ו ח ט א ת ם‬
‫כבדה מאד ־ וכשהולך האדם א ל בית הוועד לשמוע אל הדורש צריך ש י ט ת‬
‫יאונו לבל הדברים אשר יוציא החכםםפיו כד׳ שידע אותמ ע ל מתכונתיויעשה‬
‫אותם כאשר •ג׳עו ל׳תויחשב לו להולך ולומר ועושה ויבין דבר פתיךדבר כ׳‬
‫יהו עקר האדמ שישקול הדברימ כולמ בעין שכלו וישקול אותם במאזני צדק‬
‫שיקיף הדברייזהאצל זה ובעניןזהיתרחק כמה עניניס מעצמו וםדעתוץ׳הית‬
‫לו זכותכפול • וצריך ליזהר הרנה במאד םאדםשיחה במלה ולא יחלל אות‬
‫התורהוהםצויונבוד יום הקדוש וננודהשכינ' שהיא מצויה שם והרי זה בכלל‬
‫דבר היכזה כיון שאינו חפץ לשמוע הדרשה וענשו נדול במאד מאד ח ו ט א‬
‫ומחטיא את הםדבריס עמו וחטאפ תלו׳ בו ו צ ד ך תשובה נדולה ע ל ככה ואולי‬
‫•תכפר לי • ובהניע שעת םנחת ילך בזריזות לבית הכנסת להתפלל עם מ ב ו ר‬
‫זנרכ ע ם ‪ -‬ת ד ר ת מלךומשום ה ד ר ת ה ת ו ד ת מ צ ד כ ׳ ן להי*יא ספד תורד!‬
‫‪1‬א׳ן כבוד להוציאו בעם מעט כמו מהוא ב ע ם מרובת ומלבד כ מ ד ת ת ו ר ת‬
‫עצסה תיוב האנשים לשמוע אותה אתר שנתקנה תקנה וו להוציא סת ברבימ‬
‫לשפוע דיתא־ן שוס אדם רשאי ל ה פ ס ד מפניב׳ןנתל בין קטן כי ההוא היודע‬
‫ס׳ הוא הקטן ופי הוא הנרולזראפיםדרא דקתשא ח ב א לציון והטעישאוסדם‬
‫*ותה בסנח ולא בתפלה היא ספני מ כ ׳ ק מבתפלת שחרית ניתוסף בו ת פ ל ת‬
‫‪ t p p‬חרי י מ בו תוספת ק ת ש ה מעולה שהיא כתר יתנו לך זכויוהניחו מ ק י ם י‬
‫ל י « ל ת הסנחת מ־ה׳ה ל ה תום פת קדושה ‪,‬ותקנו לום נ ה ונא לציון וכן ביפי'‪.‬‬
‫מונים‬
‫‪(**^.‬ייי*•{ יי‪ .‬י‬
‫•ן‬
‫י גובי ם מט עם ‪ b‬ואת נרחגיכ מיש וץ ס‪6‬ת קתטימוםף ‪ n©H‬לא תקנו קדו«ת‬
‫נמנתה; אינו תמה זה לזהדקתשת שבתו' ו׳מי׳ש־להקןתרו^ ותוספת מעלת‬
‫‪ :‬עלרחהרנהועלקראו למנוע הקמשהטתפלתמתריהולאומוהנתפלמ‬
‫‪ .‬מנחת מחיות שאץ העם עסוקים נםלאכהונולם באים לבת א י ן גרעו[ בזות‬
‫•שאפלא׳אמרואותהנשחר׳תיאםתאיחה ניןהעדב׳םיישנבוד ליום בזו?‬
‫אבל ברח שאין נסנע׳יהעם ממלאכה והלוא׳ שיתקכצוהעמ לתפלתשחרית‬
‫ומוסף נש שיתקבצו למנחה ואם ימנעו סלומך אותה בבקר הר* הפסידו שלא‬
‫• אמרו אותחולא חועילו כלוישלא •תקבצו לערב לכן הניחו הדבר במו שהית‬
‫ואת יאסרו אותת נבקר ובערב ולא יפסידו דבר אכ נמצ כנודר*הגוזל משבת‬
‫‪,‬ויש ועוד שאין ראוי לוסר אותתאלא פעם א' ביום ואפי' בית שאנו פהפללין‬
‫תפלתנע׳לתישםקוםותשאין אוםר׳ם אלא אשר׳ וקדיש ואין אומרים ‪0‬דרא‬
‫׳דקרושיאתר שאסרו אותת בתפלת הםנמ' • ויש עניניס ברז ליחיד ולצבור כל‬
‫י דבר שהוא תרגום חיחידאום' אותוונל שחוילשון הקדש השליח צבור אוסלו‬
‫וםימניןב' מקרא ואיתדגוםזה׳מ׳יהאומר אותה צ^ן שיאמר הפסוקים טה» י‬
‫בלשון הקדשבנגץבקירא הפסוק עצסו ו ויוציאוסית ויקראו ביגיאנשימ מ‪'16‬‬
‫השבוע הבאה ואעפי שהשבוע לא באת עדין תקנו לקרות בפיכר׳ להקד״ם‬
‫ולהודיע לעס ענץ הפרשי ויעסוק כל אבה כפי דרכהואחר הידתסית לטוןוסו‬
‫'יתפללוחפלחסנחהויאסיאתהאחדוכויוכבר פירשת׳ למעלה ענ׳נווויחזור‬
‫שיצהתפלה וא״חכ׳אפר צדקתן ג פעמים בגי פסוקים האי צדקתן כהרר׳ ‪ U‬וכוי‬
‫והבי וצדקתן אלים ער מרום וכויוהגיצדקתן צ ‪ p‬לעולם ואלו ג' טהוקים ה‪0‬‬
‫נענין צדוק הדין נלשון נק׳ על שפתו ג״ראש׳ ׳שרינשעת םנחהבשבייחעקד‬
‫»נתקן ער פטירתמריעה האי צדקתן נהרר׳ א ל ר ם ז על •ופף ח״עה ט ז ד ה‬
‫זכותו גדול והפליג צדקיתו כהררי אל עם אחיו ועם נל ניח אביו כדכתיב‬
‫דכלכל •וסף וכויופםירתו סן העולם עשהרושילכל ב׳ת ׳שלכן אנו מצדיקים‬
‫עלינו את הדן ואוסרים צדקחן כהררי אל כלוסר צדקת ערוק תסיסות' דרכ׳ן‬
‫עם כל בני העולם אפילו עם האנשים אשר הם בעיני העולם כהררי אל ע>‪£‬‬
‫אתה פבקש מהם סשפפ־ך כסו הקטן שבאנשים שאין אתה נושא פנים וצדי?‬
‫וישר אתה אל אמונהואין עולוענץ תתומ רנה'‪,‬נםו השפלה נדזלה ה ש פ‬
‫‪0‬באנשיסיאדס ובהפהתושיעתכלוםר כפו שלענין הרין איןאתת נושיפנ׳'‬
‫נעניןכןלענץהתשועחאתתםשוחאתכולסכאיגדולעסקטן ה ה ו א אד•‬
‫»הוא החשוב עם הנהסת שהוא קטן העדן תושיע הי• הפסוק חניעל פריעת‬
‫‪ \jn‬צדקתן אלחים עדםרוס כלומר צדקת דינין וםשפטין היו אפי'עם גדול י‬
‫חנר׳ותאשרעלהלפנ׳ןלמרוםו׳שנשםפ •ום לומר בתורת ובזת הענין‬
‫נתלה עשית להכירלחותן שכל העולם יאשח»‪1‬הים סי כםוןנינלהעולא ׳‬
‫‪ p a . ,‬ננוך ננדול נקשן אתת םשות אוחיוא׳ן אתת נושא פנ׳ם ובכן •ראוך תכל‬
‫ויאסרו‬
‫‪r‬‬
‫»‬
‫י»«דיי‪MOT 1‬‬
‫‪r‬׳‪T8syw*ffrpfinBK‬׳‪ «^«fl«^flm‬ע ש ז ל י ו ע פ זיכוי >׳«ראל א ו ו‬‫*‪•' •!*iHfi‬׳ ‪ i ^ n V i f‬אטאו»רי‪>0‬דקתד צדק לעולם‬
‫‪why‬‬
‫^הי*‪/‬מו<עהעשהממפ«ו*דקתלצלעפואנואוםד^להקמז‬
‫*׳קתןיצלימד * ד ו ק פ ש פ פ ׳ ן ח י א נ י ל ל ל נ ל ‪ " AM‬ע ם פ י מ ה י א צ ד ק לעילם‬
‫*‪1‬העה מחיה ע ו מ ת צדקת וםמפ© עם הכל ותורתן אמת נ ל ו מ ר פ ה מכתוב‬
‫*תורתן אטח צ׳ אתההפיפבדדצ׳ןיא׳ןאתה ט מ א פ נ ׳ ט ־ ואס אדם הטיב‬
‫' ‪ r r r t‬בע^אתו* פ ע ל ם ליו ל ע ‪ /‬ז נ א נ ל ייא א ת ה ע ו נ ר זאםפג׳ •זה וזה מניתי‬
‫־גתורוזיעור הפיספעולוכיצל ורציוטשפט ונויי א ל א פ ו נ ת ל מ ל ס ל נ ל א '‬
‫־*עשתו ואץ עול כלומר איגו פנכתהעול מ‪£‬ני המעמת הטוב אלא מישתלט‬
‫* ן ה א ד פ מ ז ה ו פ מ ל ס ליו שצדו פ מ י י ם מאין רצונו ל ע מ ו ת ע ו ל ו ל נ כ ו ת ל ו‬
‫מכרויפשופששלשתןאליו עשורומפנפטירתן כאמרזכרגוראוי זיו ליכלי‬
‫* מ ד א י •להעלות אויוס ע ל לב ב מ ע ה הזאת ולהצדיק דין מסים עוייט • ••וראוי‬
‫‪ ' /‬ל ב ע ל מ ש ל ה א נ ה י ע ל ‪ -‬ה ס ב מ ע ה ח ו א ת ו א ע ^ מ ה י א מ ב ת מ ק ש ה סילוקן‬
‫‪ hv‬צדלק‪/‬טילפנ ? ה ב ה פ א ד ו כ ה א ׳קרנעינ׳ היהטותה לחפידיו ו ל א ל ת נ מ‬
‫*תקנו לוכד אלו ה; פיעל *׳דוק הדין אלא כד׳ לדראוח צער ואנחה כ ל א ח ד‬
‫זנעגטו וראיה לדבר מביתיימחט ש ל שטחה תקנו שלא לוכראותם כד׳ מ ל א‬
‫;להצטערבענץ׳ נט אדוזל מאין לקבוע לםוד אתר תפלת מנחה בטבח סשו'‬
‫^ מ ש מ ת י ט נ ט ל ׳ ן בית ם ו ד מ ו ו כ מ א כ החבטה אב הנכואיסר״עח מ ס ת שראוי‬
‫*יהאנחעלככהוא^יינשבתאלאשלאיראההענ•) לבני ביתו אלא בינולב׳ן‬
‫יעצמו־ י ׳ מ נד שאוסרלקבועפעודהאחרהמנחהבמבח כטעם יה לא ש ל א‬
‫ודעו כן ספני כנודהשבת והחכם עעיו בראשו ט א ע פ י טיקבעסעודה אתר‬
‫ה ט נ ח ה ש ׳ ו ד ה לבו נכנערפנע םעט מאכילתו ספני זה ז וכשיוצא מ ב ה י ל ו‬
‫'לביתי ד ס ד ר מ ו ל ח ט ל א כ ו ל מ ע י ד ה נ וזמנה ח ׳ א אחר תפלח הסנחהכיתקנו‬
‫׳ןיסעודוחאהרןיתפלותסעודתלילמבת אחד ת פ ל ת ערבית וסעודת הבקר‬
‫אתרתפלת־מחרתוסעודת הערב אתרתפלתפנתחוכנר הפליט חזלבשכד‬
‫ןזסקיטןיטעורות בשבח שניצולסגיפורעניות מחבלי טשיח ו פ ם ל ח ם ת גי!‬
‫זממוסדינהשלגהינטוהביא טסוקראיתלכלאיואיוטענ•{ נ' הצלותנחלות י‬
‫'*לי א מ ר הבטיחו לטק־ט נ' טעודות בשבת בהיות דבר תלוי ב א ט ל י ז דוןין*‬
‫ובימאתוידין ק ו לסק׳ט הן' תפלות כראדולכיןבס ב כ ל א כאשר ביארנו לגי‬
‫מכתות מ נ ת ברא שיתמבתמתןתורה ושבת העתיד דודות שיהיה ה' א' ושטו‬
‫איכ״שלפי׳מעיסקבתירהמט שבת ו ב ד ב ר י ש נ ת ו ת פ ל ה וכענג א ת נטשו‬
‫*זעגומהאמדייאעגיפהפפלאטתוייפיהסעמתונמנתפיקר אותה וגיעננת‬
‫‪i‬ויתו שירומגתהוז‪f‬וי•מכדדיה•ה_^דולבעה‪l‬ובבא‪•fl‬ר‪m‬בעה‪f‬והקדן קימת‬
‫ל ו ל ע ת עם היות כיסוד חגיסעודויפנימ״יתגדול בפאר ב א ד ו צ ר ׳ ן כ ל א ד ם‬
‫ל י מ י ת ו ל ע ל י ה ס ו ל ע מ מ ח נ מ ׳ ל פ ׳ ו ת ד מ ת ו ק ן וסתונל ל כ ל אייא ל ה י ו ת ל ו‬
‫• ‪• w w .‬י‪.‬‬
‫« ‪1$‬‬
‫‪ w‬א‬
‫'׳"״־;« ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫<‬
‫•ן‬
‫‪*,‬מחת ועני ^ ד ג « ג ן ע*ג‪$‬׳'ן‪.‬ן!עשוח<‪0‬עוהה»דו עראי ט«יה א נ ק ו ט‬‫;‪.‬מלומדה לאיןיזת ע׳>ים איכל׳ם טיךיתאיזוקית איכויל* ל ה נ צ ל מן ה ע ו נ ש‬
‫•ולצאת מן החיוב לנטוי־ הטציהגי‪-‬לאמ גזה אלא *י״ו‪.‬לתקן מאכל י ט ש ת ה‬
‫‪,‬פייחדלםעודההזאתילפדרשילהנט גךאייכאשדעשו־• ב ס ע י ד ת ה ב ק ר‬
‫• דטהנרעהזאת מזאת ואדרבא סעיריהערב ׳ש ל ה מ ע ל ה רטחטשאיחסעודית‬
‫‪.‬וצריו לנה•; בהעננושמחהומגוהה י ל ה א ר ׳ ך ב ה פ ע ט ל ג מ ד ה׳«גת• ו ל א‬
‫;•אמר א י מ א ׳ ו אשב לאכולבקבע יאג׳ שבע מסעודת ה ב ק י ע י א ש י א נ • י‬
‫‪ yp‬בטא כ ל ובמשתה יאינ• יכול ל א כ ו ל דבר היא ה נ ו ת נ ת לחי־^לותלעד?‬
‫'י ותרעומת על א ש י לא כלכל דבריו במ ששט ומלא בטנו כחמור׳ט עד א ש ר‬
‫י ל א חנ׳ח מקום לקים סצוה והחכם עיניו בראשו כשיושב ל א כ ו ל בבקר א ע נ‬
‫'׳שיאכל וישתה כראוי אין הנונחלטלאחבטנו כ׳ לא מנוחה וענן יקרא לזאת‬
‫< א ל א אנוד הפאכל ןחיוף גס ח ‪ 0‬ק ך ' ל נ ט ש ן ז ל א יוכל ל ע מ ד ע ל ע ט ר ו מ מ ג‬
‫; שינ׳עתו כד׳ לעסוק בתורה ובמצוח כאשר ביארנו ן אבל •תענין ש א שיאכל‬
‫ז ו׳שחהגשמחהובטובלבבמאכלטובו׳טח פיטעיטיטחיקן ק ל ה ע ׳ כ י ל ט ע • ׳ •‬
‫• הנמות ורב חאיכות ובלבד שלא ימלא גרסו ישתח בינינוטות של ׳•{ לשמח ‪V‬‬
‫סעטלנוחראשייאבריוואחכ׳שבללפודמשאונוהןנעוטקהשלהלנה‬
‫בפיהט;!־‪.‬והכנתשגלועדשינ׳ע זמן המנחה ויתפלל תפלתו ב ר א ו י ד ט ט ר‬
‫לשלם ייי‪.‬קן מאכל שילחטלאכול סעודהגיייאכל אותה בשפחהיבטוב ל ב ג‬
‫‪.‬לקיסוקראת לשכרת עננ וימשוך בד! זם! ה ר א ו ׳ ל ו י ד ב ר דבר׳ ת ו ר ה בתון‬
‫•השולחן כאשר כתנטוינרך ע ל טייני נכים של •ין ו׳טטר ל ש ל ט ללמודו או‬
‫• לבית הכנסת לפדר שירות וזמירות לנורא תהלות •תיו׳ת הכל לט׳ הפקו' ולטי ״‬
‫הזמן ז ויש מ׳ שמקדש ע ל ה״ן כמעורה ניופנהנא ה ו י ואין לבטלו אכל ל א‬
‫• שיחויב לנחונ המנה; הזה כי אחר שכבר קדשנו ע ל ת״ן בסעודת ש ח י י י ת ד״»‬
‫ל נ ו ב ז ה ל כ ל ה י ו ם כ ׳ פ ע ס ב ׳ ו פ ו פ ע ט נ ל ׳ ל ח ס ס פ ׳ ק ‪ :‬וצריך להתחיל אותת‬
‫מבעיר יופ כ ד שיוכל לאכול נ נ ח ת ובטניחח ולא ש י ש ה ה ע צ ם ו ע ד ס ם ו ן‬
‫לשקיעת התמה ואז ׳מדר השולתן במהירות וגכהלח ל א כ י ל נ י ׳ ת פ ת או‬
‫טירות אומהשיהיתבתטזון ובמרוצה כ׳ אין זת ככור השבת יום קדוש ו נ ו ר א‬
‫לתקן מאכלוומשתיוכדרךזההקדבהונאלפתתךה׳רצךאוה׳שא פניךואם‬
‫ו ד ה ב א ל א ד מ א י ר ח ל א מ ׳ ב ע י א א מ ה ו א ה ש ו ב ו ש ר מ ן הנויליס א ש ד בארץ‬
‫ביודא״חנהנעסיבכבודנדולבכלענינ׳ו נ נ ל ה א פ ש » ‪ 1‬א א פ ׳ א י ר ת ה ד י ‪£ 0‬‬
‫דהד׳וט־ם לא •עשה לו נ ן נדרך נתלסיהפזון י ו ת ר הובלו ש ל א ל א נ ו ל ו‬
‫זח א׳נו אלא לטתכו׳ן ל נ ן ז ט נ ת עצםו ל כ ת ח י ל ה עד ה ש ע ה ר ת ו ק ה א כ ל‬
‫מ׳ ש ה ו א זהיר בכך ו ק ד ה סקרת ב א ו נ ם ש ל א •כול ל ע ש ו ת את הראו׳ ל ו‬
‫ודא׳ יעשה מנותו ואע« ש ת ת ׳ ח ‪ p w u‬ונמוועת ואדןה •חשב לו ולא ׳ ב מ ל‬
‫אותת‬
‫‪.‬ד׳ *•־‬
‫‪ w‬־׳‪.-«• f6.‬‬
‫נ‬
‫ו‪:‬ן‬
‫י ‪%.•!.-. .‬‬
‫‪1‬‬
‫נח‬
‫־ ל מ צ א י שנת‬
‫י‬
‫י‬
‫•; אותת לנשר׳ ו ואין * ר ך להאריך נספירחיונא ש ל סעודה א נ ל מסך חטכר‬
‫ונחלי שתבטיחי דיסקים ן סעודות םשס נלמד נידלםעלר‪.‬ס ועונש הפנטלס‬
‫ו ת ו לא סד׳‪ :‬יהחכס הדורש צריך שלא יאריןחונחנדל׳שתו עדשרא ׳שאר‬
‫זמן לני סעירית כ׳ אין מנטלי[ מציה ע ו ב ד ה ספני ד״ת יעיד שיכיל ל ה ת ח י ל‬
‫לדרוש מבעוד ייס כדי שלא יתאחר יאפ׳לי אס חשצילימרשהתח׳לםנעיד‬
‫יום אין להםשיןהדרש ׳ותר סדא׳ ולהתאחר אלא אדרבא דאו׳ להחרו נ ע ם‬
‫שילכו לסעודה נ ולא •קלו בה נ ׳ היא ק כבוי שבת וצל ה מ ק ל בה ענשו רב‬
‫יוכל המקים אותת שכיו נ ח ל ואי אנשים וא נשים חי׳ב׳ן בך‪ • ,‬ואחרשאבל‬
‫;סעודה נ ' א ם עדין נשאר וסן ‪ p‬היום ׳חזור ל ל פ ו ת כ ל א' כפ• ה ש נ ת י עד‬
‫זש׳נ׳ע זסן ללכת ל נ ה יםםין לשקיעת ה ה פ ה י ם ה י ל ל נ ת לניהכיינו בחול‬
‫ו א צ ל בשבת שצריך שיקרא ה א ל פ א נ ׳ ת א ו ש א ר המזםיריםינהני לקרוא‬
‫אותה ליל מיש מפני ש כ ל ענ׳נ׳ח תפלות ותחנינ׳ס להחחנן לפני הל •רר׳נהו‬
‫‪ :‬ל ע מ י ת י ותהיה חודחו אימניתו ולא יצא מתחת ידו רנד שאינו מתוקן א ל א‬
‫*לסעשייזחיז מכיינימ אל האפי והציק מ פ נ ׳ ש ל ם ח י כ ל א ואיעצא למלאכי‬
‫"עבודתולבקשאת חפצוואפשד שיביל׳י׳ הטא הו ע ל זה אנו מקדימין תפל׳‬
‫ןםבקשייסאת אלדינו על ואת שישמור אותנו ויחשיך אותנו מחטיא לו ויורנו‬
‫הדרך הטיבהיהישרה ש נ ל ן בהויעג׳ר עיניני מראיית שיא וידבקנו בתורתו‬
‫ז נ ע ש ״ ת טצזת׳ו נאשר נתינ בה באר׳נו' וראי׳ היה לנאר איתה נכל דקדיק׳'‬
‫זפרטזז אלא שאין כאן מקוםח אבל כל אי׳שתדל לובר אותיכ׳ •יכה נ ה לנמ'‬
‫דנד׳מולא־זיה מן המתאחרים לבא ל נ ה ולא •חוש בקר־איתכ׳א־ןראי׳‬
‫לההביל נדברים אשד נהנו אותם הקדמונ׳סולו‪5‬ה לומר אותה ו׳ש נ ה תועל'‬
‫לנוף ולנפש שבל איתםהם יש כה ח פסוק׳ ובל אי׳ש לה סנילה בפני עצמה׳‬
‫להועיל לדבר מייחד וא עפ׳ שאין בעל הנס פכ־ר בניםו עכ ‪ f‬לא יפלט ש ל א י‬
‫יועיל והבעל שכל עושי כל השתדלותו וכל הבא מידי יהמקזה ברחמיו ׳נסור‬
‫נעוץכרוכהסד׳ו! אבלהסכלומ׳שאין ל ו ל ב להשכיל איטרמה •יש׳עני‬
‫וחוםה׳וע׳לזהסזחיהכלדכר׳אלהיסת״ס ד ת וב» לדבר יחבל לו ולא ע ל‬
‫ע נ ׳ ן ז ה ב ל ב ר א נ ׳ א ו מ ר א ל א ע ל פ ל ענין ו ע נ י ן ש י ת צ נ י ו ^ א י נ א י נ י ם א ו‬
‫אתיונים לתועלת יביס או יחיד ישתדל הארס עליו לעשות כל מאמצי כחז‬
‫י׳כלחו לקימ איתי ענין בין םתפ׳לית כין פתחנונים בין מ כ ל דבר שיהיה ולא‬
‫*וניל נעת׳ו לימד אנ׳ תידת׳ אימנית׳ פ ה ל׳ עם אלו הענינימ כ׳ לכל א' ׳ש‬
‫לו ענ!ןוס«לח נפנ׳ עצמה מה שמועיל התפלילא יועיל הלמוד ומה שיועיל‬
‫וולםודלאתועי\התםלה ושניהם נאחישונ׳םיצר׳ן לאחוז מזה ונם מיה א ל‬
‫ייגייייד* ז ק ה ד ׳ ן כשנווד׳יאיזה תענית ע ל איזה צדה שלא תנא׳ על הצנו'‬
‫אייך נ ל א ד ם להיות נמנה עסהס ראשון ל כ ל ענין בין להתאסף עסה לכהום‬
‫»וויעדנין ל ה תמנותעפהפ נתענ׳וישנזרו נין להתפלל ע י ה ס נ כ ל התפלות‬
‫ולא‬
‫‪!5‬‬
‫»‬
‫‪0‬ו ג‬
‫־׳״׳‪-.‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪4‬‬
‫ר‪ • •:‬י ד ‪owt‬‬
‫•ילא׳אסר י«?מוגון׳»ן למה אנשל למור׳•'לחתענות ו ל ה ת פ ל ל עמהם ו ת ת‬
‫ע ל מ מ ס י ת ? א ע מ י ד * עוסק בלמוד׳ זד‪ .‬חפ*‬
‫‪4« :‬ד בילם׳תפללי ך‪.‬פי‬
‫• בטעמי ׳ותר מטעמיהם תלילןז לבעל נ פ מ שיאש' כ י ג ד ׳ פ ה א ל ה כ• ל א כ ל‬
‫העתים שו׳ס הלמווחוא טוב ו&‪ [•mp‬למעלהמטגו והוא כננד ה כ ל א ב ל ׳ מ‬
‫עתיט וזטנ׳ט ש צ י י ן ל ה ת ע צ ב ! ב ו « ל ה מס( תירהלזתויוזמן ת פ ל ה לחוד‬
‫בשחו ׳ש שוט *רה לרב׳צריןלבקמ להס׳שועימאת היש נתפלייובתחניג׳'‬
‫יותר מוטל ה י נ ר הןה לתכגדמ ילזיועימ לעתור ולרצות שיבקמידחםיס ע ל‬
‫ע ם היונ״ש לזקני העסימופש׳ושהםמנ׳ג׳ם ע ל הדורמי״ב׳ן הס להיות ל ט נ ׳‬
‫העט לבקש מלפנ׳ היבתעגית ובדמעה ג י ג ה ותחניייעןשירמםומןהשמים‬
‫ואיןלהס לעסוק גלגןודם כיא לפקח ע ל עסק׳ יביס ואין לן^פקוח מ ז ל מזה‬
‫\ א ל •אמר להקטין עצמו מ ה אג׳ מ ה הי׳ ל ה ת פ ל ל ע ל ע»ם!וב'« ע ל א ח ר י ם‬
‫ובפרט ע ל עם ה כי זו איגד! מענת ןא׳ן ראו׳ לךזםנע עצפו מפני כךב׳ ל א‬
‫ךונחשהואא׳נוחשובלד!ת‪$‬ללהןאלגג׳ר‪ .‬לאימאם וכיוןשהואסשתתן>‬
‫•עט ה צ מ ר עכפ לא תשוב תפלתויגיזןט וידא׳‪.‬חעשחנ&׳דותולאעודאנ **״‪-‬‬
‫מהוא ׳וכה לראותכגתםת‪«,‬כור‪51‬יאטרז‪0‬ם'‪0‬סשענ^פאתדממן‪/.‬ז׳שד'‬
‫מרו״ן בצעדזפירמ א' מהם באין נ מלאכי השרת שטלי׳ן לו ל א ד ם יסנית׳ן‬
‫לוידיהןעלראשוואיפר׳מט' ז ה שפירש מ ן ה צ מ ר א ל ׳ ר א ח ב נ מ ם ת צביד‬
‫זמ׳ לנו נ ח ל ממרעה דאטרו שם ננסישגיער עצפו עט ה צ ב י ר ש נ א מ ר יידי‬
‫משה בבדים ו׳קחו אבן ישימו תחתיו וכי ל א היה לו למשה כ ו א' וכסת א' ל א‬
‫כ ן אפר משה הואילו׳שראל מרו״ן בצער אהיח ע ט ה ם ב צ ע ר ז נ ל ה מ צ ע ז י‬
‫עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבורעכבגטיו ופינינו‪4‬תל פ י ח י י ו מ ל ‪.‬‬
‫עיל&־תיי׳תירכתיבכיהעםיאנכ׳בצרהכנ׳כילננלצרתטוכוי והוא א ס ו ר‬
‫בזיקים ואשרי!לבכל מקום שנלו מכינה עסהםיהאריכיביה כספר ה ז ו ה ר‬
‫איש וביתו באו וכויוטעתה אין מקום מ ת נ צ ל לפטור עצמו םצערן מ ל ע ב ו ר‬
‫כשוםטענהיתואנהכלל ‪1‬ותקנולופראל&אב׳תא והטו שירים בטיש ספני‬
‫מ נ ש ה ש ב ת י ו צ א ׳ש מ ק י ם ל ט ק ט ר נ ׳ ס ל צ א ת מ ם ק ו ם ם א ס ד י ג ח ב א ו מ ט‬
‫נניקבארתהוםארבא ו כ ל א ' ו א יוצא ל ע ש ו ת מ ל א כ ת ו א ש ר ה ו פ ק ר ע ל ׳ מ‬
‫וכמעט עתה הם נבראים בטי מ א ם ו ו בזוהר ו ע ל זה אנו מברכ׳ן ב ו ר א מאור*‬
‫האש מ כ ל דבריענ׳ן נתקן לצורן העול ואין שום דכר ל ב ט ל ה ו ע כ י מ ר מ ו ת‬
‫לזזמ להזיק והוא זמן חזרת הרשעים לנהינם מן ה ט ע ם הזח ולזה מ ת ח נ נ י ם‬
‫בתחנות ובתפלו" ל א ל ׳תיוןתייצ׳לגוםחסוםכייצאבהןו׳ממרגומכלרעופכל‬
‫צרה וצוקה ועל ג ן א ׳ ן י א י ל א ד ם ל ה ס ג ע מלומר א ו ח ה ד א ח ר ו נ ש ׳ י ׳ ט‬
‫ובתושבחות עד הלילה ויתפללוהפלת‪ ,‬ערנית ב מ א י ם ׳ ה ח ו ל י ב ד י ל באחת‬
‫הונן ו א ת ר ה ע ט ׳ ר י א פ ד מ צ ק ד ׳ מ ע ד ל ע י ל א י א ס ר ו י ה ׳ ג י ע ס י ב ו י ו מ ב נ ס ת ר‬
‫על׳ין ונויונחקןלזפר מזמור ‪ onm m‬שמוא נקרא שיר ©ל ‪;6‬עי <חוא נ א מ ד‬
‫על כל‬
‫־ ‪.‬‬
‫י‬
‫‪t.t :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪V‬‬
‫• •‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫?‬
‫• י נ•‬
‫‪ *•".‬י \ ‪'wjfiQt‬יקבי!‬
‫‪,‬יעל ב ל ו נ י מ ל פ ה ד ואיפתפקטרנ־ןוסשום הטעם שןקיגו שבםוצא׳שברע‬
‫יניחן תמיתלפקטרנ׳ן לצאק מםקופם לעמםלאכתן א נ ו ^ פ ל ל ׳ ן ןןיךלגו‬
‫"‪ * A j ana‬׳קטרנו על׳גוואל ימלטו בנו ‪! .-‬כופלי־ן פסוק ט ל א ו ל ן ׳ מ י ם‬
‫אשביעהו בד• ל ה ק ל ק התימדש וד!ם קנט תימת עם פסוק ויה׳ נועם‬
‫וכפל פסוק אחרון ועוליןכליז׳ן עם הבימ׳בותלופדשחטעםזםורזה להנין‬
‫בעתוורהםכלכלידןולכן אומי׳'כשטונב אדם עלקטיצו׳טנימ־ןלוסר‪,‬‬
‫'מיושב בסתר עליון עד כ׳ אתה ה" םחסיוהה ם'תימתכמנין סיננורים שיש‬
‫*'פםוקהנהםטתו שלטלסח וכולםאמורתרב ו«א‪,‬־ת;ותש‪,‬׳^ב»'^םוקימ‬
‫‪•.‬ברבך יאר״ט*א ו ״ ‪.‬ואתביאסרסררא דקדוטאונו«ול;יםר אויזו?!‪.‬סר^די‬
‫'לתתעכב בענין שיתאחרומפנ• בן רטעיס מ ל נתינם מלתןור לדינם ו מ ת‬
‫»«דחפ׳ס'עליהם טאינם חוזרים עד ש׳‪1‬פרו בנם״א אהרון אתרון של ישראל‬
‫!לומר סדרא דקדושא וכלז‪:‬טתעכבםשובחפפנ׳‪1‬ה‪,‬וקתברןמפ?ה'שלרשע‬
‫ןכוםה שנהנו לוםרקדוטא דובא לציו; בטיט_הגאמ‪4‬נ׳ ל ה ת ע כ ב ע ל הענין‬
‫'*ווברגו‪ :‬עיראפטרלתתטעסמפנ׳שרטע׳טשלנהיגטטצדיקיןעל׳זזנש‬
‫‪.‬אתהד׳ןבשאחלבפסוקעוכריבעםקהנבאםעיךטיחוהונסברמת׳עטת‬
‫*יורה כדאית טבת‪1‬עניןהבדוטח הוא קבלת עול סלכותורש באותו סדר‬
‫״פסוק והוא דחוס שםתטלל׳ן ל א ל * ו » ׳ כ פ ר עוןולא ישחית וכין א נ ח נ ו‬
‫ומתפלל׳‪ (,‬עליהם ט׳קלטעל׳הםעול‪1‬זנבד‪.‬ולאיע׳רבלתםתו<עודא‪6‬שר‬
‫לומר טעם‪.‬אחר‪,‬למד‪..‬טקנן לומר סדר קדוטאבטשטשום כיון דצריכ׳ן אנו‬
‫להבדיל כין קרש לחול משום קרוטתטבי{ לחול^נואומרעש פדר קוץטד*‬
‫להנדילב;ן קדושתאלינו ‪ 'rv‬ויתילשאיקחטותמשומ טהזסוב׳ו־ל ומופרש‬
‫» נ עולפו'עולם‪ ,‬השפל עולם הןלגליט עולסהפלאכ׳יזספג׳זהאנואומרייני*‬
‫«עש׳קדוש למין א ל הענץ הוה ומפני מקדושת מבת תשוריטשאר קדושין!‬
‫ל א נתקן אלא אתר קדושת שנת לבד והוא טעם מספיק קצתבםבראגכונד*‬
‫»אענ דפבד׳יעלהכוםבםששך^ןלהבד׳לנתפלחטבהחלהקבעוח בתפלת‬
‫\ נ ר ג ת ח ו נ ן הרעת ממתזןדעז״! מאדבש פנחין ופכד׳ל בין קדט לחול ובין‬
‫*»הור לטמא וראוילהגיח קתקניפא להבד׳לבתפלא״ענ שתקנו אחכלהבד^‬
‫ןנל הכוס משוס שימ לגו תועלת בהבדלת התפלה מאבש יעשה ארם א׳זףן‬
‫‪*.‬לאנןל בפתכרןאומלאבפתכו׳ןקודמ שיבדיל עלהכוס לא •׳הית כידו עון‬
‫אשר‪0/1‬א ביון שכברתבך׳לבתפלה הותר לובדעכדאם •עמהא׳זו מלאכו!‬
‫ןנמגא'^«תכובס־‪-‬לפיכןהתזוהתקנההאבפקו‪3‬האף‪0‬ע«־_ההבדלה‬
‫ןזייאלאופוה^^הכומ־״תוןךאדלאנו^ילשוזת ולעשות מלאכת קודכ*‬
‫זזיבדיל על »ו‪£‬זזי!׳א ק מ ע ה בדבדכנת ונד^םינ• הבדלות ־ הברכה הא ה ם‬
‫עלהיץיבפ״ה־ואיןםכדיל׳ןאלא עלהי׳ןזלאכפתולאבשכראם ל א ה י ה ם י‬
‫‪ n r o‬מ ב נ ו הור‪,‬נ^גלאנמ׳‪,‬וזפדגה בו ומעפ ל ם ח ן נ ע ו ח ע ל ק ״ ן מ ש ו ^‬
‫‪:‬‬
‫י־ ‪r‬‬
‫* יי־זי‬
‫־••יי'־'‬
‫״ ‪ .‬׳ ־ • ‪• • ,‬־‬
‫‪t‬‬
‫׳‬
‫‪. ,• .‬‬
‫‪.‬‬
‫־ םדרהיום ׳ י‬
‫ו״וווי טלתא וקנ׳עותא להראות לנו צורך העניין וקריאתו ובז אר?לנ׳מנוחל'‬
‫ה״עתואיסחם הוא ה ס נ ד ל ע ל תי״ן במוצאי ט נ ת ו ת ־ הבי עלחבט&ים ואיעי‬
‫דנשםיופאורלא שייכי לכוה ב׳ אפ׳יבלא כוס •כול לאפר' א פ ה כיון דאפשר‬
‫לשלשלם ע ל הכוס ולהדר העניין ענד׳נן ושפיר דפי‪ :‬ועינ׳ן ה נ ש פ ־ ם נפיש‬
‫פשו' שצריניז אנו לדאנ מיציאת שבת מאותה נ פ ש •תרה שהיתה ננו ונאבדה‬
‫ממנו כטאר[ל וינפש ו׳נפש ובמה יודע דבר דאנתו ואנחתי בבקש דבר להשיב‬
‫א ת נפשו וחם הבשס׳ם כ׳ מ שנפשו קצרחיורוחו צרה מחזר אתריה להשיבם‬
‫אליו • ונהנו להור אהד הדס כםו שםצינו בנמרא בבד׳ הדס להבדלה איכננד‬
‫וכור ואיכננד שםור ו׳שסן הפדקדקיפ שנוחנ׳ם בןיולחזר אחר משולשים כיון‬
‫שפצ׳נו שנבחרו לפצויהלולב ואי אפשילחזר״אחדחיעריף טפ׳ ונפצא נ ו ט ל‬
‫ו נ ו ת א כ ו ת ג ׳ ד ו ו ג ן ׳ ה י ו ת ג ו נ י ת ו ו׳וםיןאותטםעיש כ מ ק י ם פ י ו ח ד ל י ח ד ם‬
‫להבדלה והזמנת מ׳לתאה׳אוכן שמעות׳ מפ׳ מקובל ש ר א ה בספר א'ישן‬
‫וקדמון מאד ע ל ענ׳ןניכד׳ הדס להבדלח משולשים' ול׳חדס נמקים אייהזה׳ו‬
‫בזת זר׳ז ונשכר אקריופישאיא ליו בחב׳ ייאתפסידוזתכזי לפ• הכוונה ו הנ'"‬
‫ברכת מאור׳ האש וכבר הב׳או בזוהר ט ע ם למה נרזקנה ברכה זו במש וכבר‬
‫וכרנו קצת ממנו למעלות משום שכשוזשבתנכנס כל זתסקטרנ׳ן וכלעוש׳‬
‫י ש ע ה נאספים ונחבאים בנוקנא דחחומא דבא ואחר ׳*׳אית השבת יוצאים‬
‫ג ל אילסקום פקידתו אשר הופקד שם כ׳ חכל נברא לווורך העולם והנהנתו‬
‫וספנ׳ זה אנו םברכ׳ן ל ע ר ן כזאת בורא מאור׳ ה א ט ו ה ו א לרמוז ע ל כחור!‬
‫דטופאה שהר׳ הס כסו שנבראו עתה ו עוד אפשר לתת טעם קרוב לזה והוא‬
‫ע ל חזרת רשעים ל!ה׳נם ומאור׳ האש הם כהות ה ר ן הסיסרין את* הרשע׳מ‪,‬‬
‫והויכסו צדוק הדין שכל פעולותיו ׳תייתיצדק ואם! נם כענין הבטח הצפורנ׳'‬
‫«ירשו בזוהר ע ל הענ׳ן הנזכר שחם כחותהד׳ן והקליפות שחם םכחוןן ש ה •‬
‫מאור׳ האש שזכרנו ולכן אין להביט מצד פנים אלא מצד אחור׳ט לבד ונהנו‬
‫לכיף הנודל חחת האצבעות םכפנ׳ם וכופפים ראש׳ האצבעות למטח ו ך כ ו י‬
‫משום שלא ׳חנלה פניסיות האצבעותסשום הענ׳ן הנזיוהםשכיל •ב׳ןוולענ׳ן‬
‫ה פ ש ט ענ־ן הםאוו הוא ל נ ו ן לאלינו ׳תיויתיעל והאור אשר ברא לתועלות‬
‫האדם ולהנאתווהנה נ ל ה ש נ ת ל א הותר לנו ל׳נע נאור ל א לוהנעיר ו ל א‬
‫לננויועתה אנו רואים נעצסנותנאיתאורנסתתיאנדולתוםב׳ט׳יאנולהנתיך‬
‫• מ ת שלפנינו להכיר ולהבדלבתנאת האור ב׳ן דוכשר ונין ד ו צ פ ר נ י ם ו נ ן‬
‫א מ ת אין סנרנ׳ן ע ל הנר ע ד שיאיותו לאורו ונהיו' שהאש ננרא במוצאי שנת‬
‫»ח'לאנומכרנ׳|נוראםאור׳האשומברכ׳ןב׳ןעלאורששכת נ ׳ ן ע ל א ו ך‬
‫ש ל א שנת ואפ׳יעל האור היוצא סן העע׳ם וסן ת א ב נ ׳ ם ס ש כ כפוצא׳יה מן‬
‫מ ט ע ם הנזכר ו הברכה הבית א ה ח נ ד ל ה עצמה וה׳א המנד׳ל כ׳ן קרש ל ח ו ל‬
‫ן׳ון נון רימ׳ג׳הגדלויג׳ן קדש לחול בין אור ל ח ש ן נין ׳שוכויב׳ן יום ה ש נ ׳ ע י‬
‫‪::‬״ ל ש ש ת‬
‫'׳"־׳‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫למוצארישנת‬
‫לששת לששת •מ׳חטעשה ו מ ל ם ענ׳ן ןדולבענין האמונה * דהכדלה האי‬
‫נין קדש ל ח י ל ו ק הוא אומר ל ה ב ד י ל בין קדש לחול ו ה ו א שצריך ה א ד ם‬
‫שלא ׳ערב הענינים והאמונות א ל א יבדיל בין זח ל ז ה וידע יכיר ש א ל י נ ו‬
‫•תיויחינרא בעולמו דבר והפנו ברא קדש וברא נם חיל ברא טםא ינרא טהור‬
‫‪ '.‬ב•;מ אתזה לעומת זה עשה האלים ׳תיוית' והבל היד‪ ,‬לצורך העולמ ולתיקונו‬
‫‪,‬ועם היות שהבל*ורך העילם אין הענבים שו׳מ ודומים זה לזה חל׳לחוכ״הא‬
‫•'‪.‬ם׳ •תן טתורסטסא לא אהד יהאדמ צריך שלא •כשל מ ה תו אלא שיבדיל‬
‫ויפריש נין הקדש ונין החיל נ ה נ ד ל ה א י ר סן ה ח ש ך ובן ט ן ‪ .‬ה ס ם א ונין‬
‫ה ט ה י ר ו ו ד א מ צ ו ח ע ש ה ר נ ה ו נ ד ו ל ה א ש ר ה י א מנת •קרותמשרש׳ התירו?‬
‫ועקר׳ה והמערב וה לוה ואינו מדקדק עינש רבימחריב את ה ע י ל ט י י ת יקי*ןן‬
‫בנטיעיתהו היא ההבדלה הראשונה שאנו מינידן ו הניהיא להבדיל כין אוד‬
‫ל ח ש ך י ה ׳ א ק ר ו נ ה לאי וכן ה ו א א י ט ר דבדל א ל י ם בין ומי‪ .‬י*רין‬
‫^ ש י י ע ה א ד ם נ ׳ שפירית ה ת י ר ה ו ה ע ס ק בדו בקיום מצוותיות נ ק ר א‬
‫״ א ו ר ובהא ב׳ נר ס * י ה ייתורה א י ר יכחיא יארח צדיקים כאור ז ב י ' מ ש י ם‬
‫‪ ,‬שהט משתדלים כעסק התירה המצית וקייס אבל דרך ר ש ע י ם י ח י א עש״ו־ן‬
‫העברותיביטולהדתיחקיה הרי היא באפלה יכן ורשעיבם בתשך׳דמייצריך‬
‫האדמ להבדיל בשכלו הזך בין זה לות ילבחיר הטיב ילפאימ נ ר ע כמו שכתו'‬
‫‪ .‬ובחרת בחיים‪ :‬ועד! השכר והוא הטוב הצפין לצדיקים נקרא איר כמ״ש י ר י‬
‫אלהיםאתהאיר כ׳ טיב ראה את האיר שהיא טיכינננזלצר׳קיט לעהוכהיא‬
‫בית יעקב לכיינלכה באיר ה' והוא רומי לכי ענינ׳ם לכו באור ה' ו ה י א ע ס ק‬
‫י התורה והמצות ולכו באיר ח' שנזכה לעיה שבילי איר‪ :‬והפך מזה ה נ ה י ג ם‬
‫נקרא חשך יצלםית שנאסר נס כ׳ אלך נניא צלמות לא אירא רע! ה ה ב י ל ה‬
‫הנ' בין ׳שקןיעכו' והיישצר׳יהאר'שיכיר שלמיתו שהייסעס םנילח מהאלית'‬
‫דתי כסשיה״תם ליסנילהמכל העמימ והשית חשק בני מכל עילשון • ו ל א‬
‫״אסר האדם בפיעיט שכלי יהשניתי סקרה א' לצדיק ולרשע ל ט י כ ז ל ה י ש א‬
‫ל׳שיילמה כמוייכוכן טית וה יהויענין קרוב לשאר ההנדלו שלא יערכזת בזת‬
‫יכירוירע באמיתות ובנאמנות שלמת שאין הלק'עם הישר כללזעקר ז׳תדיז‬
‫והמזה כיתרו‪ ,‬האור מן חחשך נשמתו של •שדל חלק אלוה ממעל והוא נקר‬
‫נ ן בבור למינה כללות האומה גמיש בני נ מ ר ׳ ׳שרייכל א י נ פ נ ׳ עצמו נקדי בן‬
‫שנא מים אתם ל ה אלייכט ולס חצד׳ק׳ם אלא אפ׳יהפושע׳ם והמורד•' נמיז*‬
‫ש י ט בנים שינכ׳ ׳ואס נניר עליהם מיתה סופם שיתחדשו ל ט י כ י ח ל י * י כ ת‬
‫גמישוקי׳הי׳חל׳פו נ ת ו א נ ל מ ה נ ש ס ת ם מבחהווםאיוםסטראאתדאוהם‬
‫נקראייזר׳טודיסיעיש׳ךשעהיתקיתס ס פ ה נ פ ש ועליהם נאסיאתר׳תנימ‬
‫מדבר ציה וערבה מתים בל יחיו רפאים בליקוטי למעצבה ׳שכבון‪ :‬ובענ׳ו‬
‫וותנרליהזאת׳נאיאדםלהטר את נראז׳ויזלעטל ענזדתזטלנוטנפיכאש‬
‫יא‪.'1‬‬
‫• י י‬
‫י <«‪.‬ז‬
‫־‬
‫‪7‬‬
‫‪rriH‬יץ‪!m. wsV‬מבודז ז‬
‫זעיר‪^S-tijtufirfHjftfflTfrf^mcni‬‬
‫*חריש העולסושהואיתזיתיברא‪-‬אתעזלמוננימים^עשהוביום השביעי‬
‫שביו ידנפשוישהבדלנדולביביהםנהבדלהאו^‪6‬ןתח^ ונזהיבירהאדס‬
‫וידע סור פעליה השבתרשסוראורתו כראויזימרז ל נ ו ע ט הולכקר בהיכלו‪:‬‬
‫זהוא‪:‬עניןקרוב להבדלות האחרות למי ש׳דעוהשכיל ועמדבםוד ה' ו וזזגוז‬
‫‪ H‬כרכות אלרצריןלאמריבבונתנדולתוליכרןבענין ההנרלו' כאשד כתבנו‬
‫דלהאס• ןבהפאמונתשלמ כ* זת כל האדם‪.‬י וקודם שאומרינוההנדליחינהגר‬
‫לופר אליהו הנביא נ' ג׳ עטי והטעם דאיתא בנם' עירוב׳ ןא׳ן נ ד בא לא בעי׳*‬
‫זלא בערב׳'ט ס ש ו ם ש ל א ל ה ט ד י ת את הבריות שכולם עסוקינצרכ• שכר*‬
‫זבצרכ׳'‪ 0‬ואצילבשבתו' עצםן וביט־שכלהעם בנחתואין לבלבל אותם אבל‬
‫* ח ר ש ע ב ר ה ש ב ת הד׳ הוא זמן שיבא וםזכירין אנו־אליהושהוא‪ .‬המבשר•‬
‫*דבאיום־א‪ :‬קודפ־בןדורואנו־פת^לליטלא^זמיו‪• .‬שישלח אותויבמהרח־‬
‫* עדות‪ :‬אותנו מן הגלות הזה עמ מנד וא ת ל מ ה אין &נו מזבירין אתו־במוצאי׳‬
‫' ‪ 6‬אחר שהוא זסןש׳נא דאינו צריך להזכירו כל ימי‪',‬השמע אתרשהזבר‪5‬ד‬
‫אותובתחלתהשכועומתפלל׳ן עליוש׳באלכלאותו שבוע ולבן איצ להזכיר־‬
‫נ א פעסאיבשנועכתחלתחשבועוראו לאומוועלהכוס שבזבוהמצוהיזכו"‬
‫אותנו אלינוזישלח לנו אליד^ ומשיתנווםזכירץאותוג פעמים‪ :‬להראות כי‬
‫*!צרת־לבבניאנו קוראי'«ותופענואחרפעםשב>ניבאולאיאחר‪ :‬עודאפש"‬
‫‪:‬לומר ש א נ ו פ ש ל ש י ן ק ך י א ת י לזכור ז כ ו ת אבותינו הניאיו י׳ ש מי ש ם ס ד ד‬
‫'קריאתועדיםדר א ל פ א ניחא וחיאזאתאזש אשר קנא לשסהליוהוא שאמר•‬
‫'קנא־קנאתייוכויבזמן אחאב ׳׳ונם לאומר פינחס זה אליהו שקני במעשח־זמרי‬
‫דכתיבאשרקנא ל א ל ה י ך אישבושר ש ל ו ם ע ל ' ד י ק ו ו ד א ל הו*מה שנאילו‬
‫יעי םשתששמויקותיאלונתבשרהנני־נותןלואתבריתז שלום •איש ה כ פ ר‬
‫ע ל נ נ ׳ ׳ ש ר א ל והזאםעשהיושרישנא ב‪ 1‬ויכפר ע ל בני ישרישנעצדההסגפח‬
‫ע ' דנתינ ויעטורפינתסו׳פללותעצר המנפה״ עודאפשדלוסרשנאגו ע ל‬
‫•אשרעשהננלנלכםישנאיו׳היבעלותהםנתהויגשאליהוונוובאותתהזשה‬
‫נ פ ר ע ל בני ישראל שחזרולעבוררו האל וסשכו׳דיהם־נ‪1‬ן הע ‪ f‬א ה א ה א ת‬
‫זניאעפבד• א׳שדורות יבראו עיניו האר׳ךימ׳ם ה ר א ה והואהיה פנחס בן‬
‫אלעזדשדאתככבודיב שבמים־ בסדברוד'תלים • א׳שהנקדא־בעןישעו• י‬
‫*סיפנ׳ו־ות בענין אחז׳הבן אחאב כששלח לדרוש בבעל זבוב א ל ד ' עקרו| י‬
‫זחזרולו המלאכים ו א ם ר ו א איש עלהלקיאחנוודבדיל^והסע^י אין א ל י ם י‬
‫גישיוכויאסרלהםטהימשפטוהאישאטתילרא׳שיביעלשערואוורעוראיר‬
‫בסתניווכויו אישוען ע ל ע ו נ ד י ח ם נ י פ ה ם ע ו ב ד י ' ה ח מ ת ל ש ם ע ! ו ה ם א ח א ג‬
‫וחגיריו»לא הניח ת ל בכל ארץ ישישלא נתן עליו ע!ועכ‪1‬אפרשלאנםנ^־"‬
‫ימסד י‬
‫׳• י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪»awiS‬׳ שנת‬
‫הטטרולאנתקיםרניממחואיך ׳תקימו דבר••הושעתלמידו בענין •ריחו‬
‫‪.‬אשרבנההיאל ביתהאלי׳וכשסיע הדברים האלהנתכעפייעף וחש ונשבע‬
‫דלמהרוחוציא שבועה ‪ v i a‬ח׳‪.‬ח אלד׳ ישרי וכויאסיהיה השנים האליה ט ל‬
‫ופשרוכו ואעפישאנ׳ ת ל מ י ד תלמידו נראהדבר מ ״ ק ו ם וכן היה שנעצ ר‬
‫העולם נישניס כפו שנאיודנו היהיה אלי אליהו בשנה הנילך הראה אוי אחאכ‬
‫וכויוהנחבעניןחזחניבתיס יעף על עובד׳ ה פ נ י ם חש ונשבע מ ח י ו ת נשמי‬
‫מעונים טל ופטר עצרנישנים אה וכו ואע״נ דטל לא מעצר חר׳ אשרו בנם ט ל‬
‫דנרכח ל א •רד ו איש׳צא למצוא לנפשו נחת כשנאילו ל ן ושנית לךונסתרת‬
‫נ נ ח ל כר׳תואוסד ויעש כדבר היוישנ בנחל^רית• כלכליהו העורכים ולא ‪0‬ת‬
‫ל ש ח ת וכן הוא אויוחעורבים מביאים לו לחם ובשר וכוי• איש למעני נתנרכנ‬
‫נ ד וצפחתזחבענ׳ן האלפנח אשר היחהפקיששח עצים ישאל ל ח שת ל ח פ‬
‫ותאמר ח׳ ח אם ׳ש ל׳ םעונ וכוידאםר אליה אל חרא׳ באיעש׳ וכי'כי כתאסר‬
‫‪,‬היכר הקמח לא תכלה ואפחתחשמן לאתחסרוכןחיחאחוכייי אישסיסריין‬
‫הקשיבי עם נפחים זה הנוסחרא׳ת׳ יהענ׳ן היא על איתי שר חמישי'וחפיש׳ו‬
‫יזניששלח אחזיהו לחנ׳א אתאל׳הוו׳כרע על ברכיו ו׳י־ןחנן אליו תיקר נא‬
‫ופש׳ונפש חס׳ש׳ס א ל ה עבדך בעיניך רקם דרר א ל המלך על אלה נאשר‬
‫מ ו ס ד ו לשון מוסר שלקחו מימי פו חקידפים להם ונכנע לבבם והקשיבו דברי‬
‫אליהו בהיותם כסחים וחסה׳ס ער אוחו ענ׳ן • איש נענח באש סשט׳ נב ‪c m‬‬
‫הוא הדבר אשר דברנו שירדה א ש סן השסים ו א כ ל ת את שנ׳ שר»‬
‫‪ .‬חמש׳' וחסש׳הפ איש סחו אחריו היהואהאלהים הוא כיפ׳ אחאבישםנענו*‬
‫נ א ש ואסרו ה ח ת דנתי וירא כל העם ויפלו ע ל פניהם ויאמרו ההוא ראלייש‪,‬‬
‫וכויאהיוכויו איש עתיד להשחלחמשסי ערנות איש פקיד ע ל כ ל נשורות‪.‬‬
‫מובוחוכהיא הנח אננישילח לנס את אהיכיייאומימהנאוועל ההרים רנל׳‬
‫מנשר ואויול׳רישלם מנשר אתן יהיא אל׳הי שהיא נא ׳ים א קודי נ א נן דיך‬
‫גדא׳יכעירוב׳ן פקיד על ?לבשורות טונותוכן איתא בנקרא נכסה םקיסוץת‬
‫אתא אליהייכיישהוא שבשר סיב ע ל כל דבר וענ׳ן ובפרט לצרכי רבים ו איש‬
‫איר נאסן להשיב ל נ נניס על אבות‪ ,‬היא הדנר אשר דברת שנן כתי ב א ו ת ו‬
‫מסוק והשיב לב אבית ע ל נ נ י ס ו ל נ ננ׳ם ע ל אבתם אלא ש נ פ ל הענין כסלו'‬
‫‪,‬‬
‫אשד נאשר בהר הירנ מה לך פה אר׳הו ויאמר קנא קנאתי וכויואסרו ן ל קנא‬
‫במעשה ופד׳ קנאת׳ עתה כ׳ עזבו בדתך וכויאיש רכב על סוס׳ אש]נסערה ו •י‬
‫היא דנח׳ייהנהרננאשוסוס׳ אשויפר׳דובין ש נ י ה ייעל א ל י ה ו ב ס ע ר ה‬
‫וזשפיס יאיששלאטעםטעס םיתייקביריהיאאשרדברנישלא םתכדרךשאר‬
‫האנשים אלאשנלקתבניף ונפשונתלבש בסערהויעלהששיס ‪ t‬אה וכוי‬
‫‪,‬אישחשב׳עלשסונקראשנאיייאסר אליהו התשבי מתושבי נלעדובסקים‬
‫אתר‬
‫‪1£ 1‬‬
‫׳‪ 1‬א‬
‫י ד סדוי ‪bvri‬‬
‫אתרהזאאומאלייהוהתשבימוא הנה ויתוסף »‪ <WlSb‬ע ל שפי המיוהד ליו‬
‫שהואאליהיי ואפשרלתתיטעסלענין לפהנקראתשבימלשוךהישב*‬
‫שנת‪/‬שב נ ע ה ‪ f‬פכל אנעז דורו שבלי העונים נקליגרי' םשיי&הם היויכאןימחר‬
‫נקב ונל׳םיהיעל האיץ אבלליהו יבול׳ לקרוא אותותושגםישוישנעשיתוש'‬
‫והתוספו' פירטו הטעם בתעניוה פ ר ק ז י ש ה י ה מ ת ש ג י ; ל ע ד הקדוםים בעיר‬
‫ו ל א פן האספסוף ובו' והוא ׳חס ומעלה לו ולא מעם ס׳תה וקבורה בשאר‬
‫*זח״'והוא הטעם עצמו שאמרהכתובפחושב׳גלעדשאיןשוםאימןהאחר׳‬
‫נקריתושבצםואליהוישנתישבזטןרבוארוךםכולם ז ח צ ל ׳ ח נ ו ע ל ידו‬
‫לאאצור״א׳ש מ ש ו מ ש נ נ ר נגמר האלפא ביתא ואינו א ל א ג מ ר ע נ ץ שאנו'‬
‫מתפלל׳ן לאל יו ׳שעל ידו תהיה הצלחת למור תורתנו משו' שבמגע ידו הבל‬
‫מוצלח כםו שמצינו בכמה מקומות כ׳ במקום שרוח קתשתו תופיע ה צ ל ח ה ‪.‬‬
‫*דולהתכירה עצומה תמצא ואין שפ שבחח ו יכן שמעת׳שכלהמוכירטפו‬
‫נ ב ׳פעפ׳י׳צליח בלסודיוהוא כםנ׳ן אליהו וכ{ ׳ש םךקרקיס שעושים מזכ׳רין‬
‫ש מ י פ ע פ א ח ר פ ע ט נב פעמ׳פ בפש • תשם׳ענו מפיו בשורה טונה ב מ ה ר ה‬
‫שהוא המנשר טוננכלהעניניםבאשראפרנוובפרטבענין היישועח שנאי‬
‫עליו מבשר טוב משםיע •שועה י חוציאנומאפלה לאורת היא ת פ ל ה ל א ל י ו‬
‫שיוציאנו למענו מ א פ ל ה גלותינו לאור יעכפ יהיה ע'אליהי?ל א'הוכי'‪ '1‬י‬
‫אשר׳ ט׳ שראה פניו בחלום שודאי ראייתו הוא לטוב ולבשורה טובה • אשרי‬
‫מ ׳ שנתן לו שלום וחחייר לו שלום שם׳ שנתן לו שלום לאליהווהוא ה ח ז י ר‬
‫ל ו שלום וכיון טליהו שליח ההשגחה םלמ עלה הרי הוא כפ׳ שניחן לו שלם‬
‫מ ן השטיםוכ״ש אם אליהונתן לו שלם תתלה שהיא ם ע ל ה ; ד ו ל ה ויתרה ע ד‬
‫מארית״יברן את עפו בשלם הוא גמר הענין בשלם שאין ל ן כל* מחזיק ברבה'‬
‫א לא השלם והוא כולל כ ל הברכות איה וכו בכתוב הנה אנכי שולח לכס וכוי‬
‫מכאן ואילן כל א'מוסיף כפ׳ כתו • ונהגי השומעים ל כ פ ו ל אח וכויואפשל‬
‫שהטעם משוס שהוא ת פ ל ה ותחנה ל ט י על ענין הישועה צריך שכולנו דאי‬
‫נקרא בלב א והלוא׳ שיועיל לנו י עודאפשר דכ׳ון דהיכרת שם א ל ׳ ה ו ה ו א‬
‫סטי והצלחה כאשר זכרנו ויש מדקדקין ע ל עני[ שסו לכן ה מ ב ר ל איסיאיתי‬
‫ניפעס׳' זהשומעחוזר להזכירו גיפ ובין כך ובין כ ן י ש ל ם המנין וכשמברך ב פ ת‬
‫* י ד שיהיה כוס ה״; בימינו וכן^בכל שאר הדברים אשר האדם מברך עליהם‬
‫‪*,‬ייך שיהיה ניד יפ׳נוואחר שברך בפיה יחליף היין מן הימין ל ש מ א ל ד ק ת‬
‫'ההרס בימינו ויברך עליו בעב זאחכיתן אוחו לטומעימ להריח או ‪y‬׳‪ n‬אותו‬
‫לפנ׳ודברךבפהויראההצפרנימעס אחורי ה׳ד׳מ לנגד עיניו ואחיכ יקבל‬
‫הכום אשר ביד שמאלו ל׳פיגוויברך הבקילוכו וישתה שיעור רוב רביעית ויש‬
‫ניהגיןשהםנד׳לשיתת כ ל הכום ואינו נותן מפנו ל א נ ט י ה נ י ח שלא יביאו‬
‫ל י ר י ה נ ו ל ו ה ע ר ש ו ל א שפעתי ג ו מ ע ס א ל ג שראיתי ‪ y m‬׳ ‪ j‬נ נ ה ל א ח ר י ם‬
‫ואולי‬
‫־‬
‫פנ‬
‫לפיצא׳ מ נ ת‬
‫ואולי ׳ » ‪ ftt'K‬םוונעגין)פנה! של ישראל תייח ה י א והניינ'איני ‪ 0 £3‬׳ ד‬
‫מכ׳קשהואשותהפספיקלנלםיואתלנוהג׳ןלקדוא פ' מ ל נדנה נסוויחן‬
‫' ל ן ת ו י ו נ ל ח ם ו ם ׳ ף ה ד ׳ ו ה ם ש י נ ת ט פ נ ׳ מ ת ח ל ת ה ש נ ו ע צ ר ׳ ן ל ח ר א ו ת ענ׳גי‬
‫מיבהינדנהוס־סנאפלהא היא• ו׳מנוהז׳ןלקתא פטיש מקערת יהואיניכ‬
‫ס׳'ח!גלחה והדוחה וסי'עימד נסו שסצ׳נו נ ס מ נ ה תדמי' לקשדח נאו והפיסו‬
‫; ום׳ מהקטירפעם א'לא היה פקסיר ניפשופ מכולס יזכו לאותת הצלחהו׳ינו‬
‫‪:.‬לעשר והצלחה נקר׳אתו• ואחר מהמלים סדרו׳אסרפזסיןאחייהיאסענ׳ן‬
‫ביאת םשיחנו או סענין פנד׳ל נין קדש‪.‬לחול והוא ענייןמםחה ללווות אות‬
‫השבת וכן נננ׳סת מ נ ת צריך נ״נ פזםון מ ל מ ם ח ה נ ד לקבל אותה נ מ ס ח ת‬
‫ננ״לואחנ יקרא הפרש של השבוע תנאה והוא סנהנ טוב רפה לקרוא אותת‬
‫‪,‬ויקרא םעט נביאים ונתונ׳ס נ׳ בהתחיית השבוע יפה לו להתחיל בןילה תורת‬
‫‪ :‬נביאים וכתובים ופובטח לו ש ׳ צ ל ת ב ל פ ד ו נ ל ה ש נ ו ע נ ם במעשה י ד ו כמש‬
‫‪ j‬ננסינל העוסק נתורה נכסיו םצליהין והוא כתוב בתורי‪ .‬שנו׳ בנביא׳יםשזלמ‬
‫‪:‬בבתוכ׳ס י א מ ׳ ע ל ה נ י ד י ל ע ש י ק מ ע ס ב מ ש נ ה פ ע ט נ נ פ ר א כ ם ה ׳ פ ה ל ו וכבר‬
‫י אסרנו לפעלה דבכל יום צ ד ן האדם להשתדל בכן לקרוא תנכ ימשגהינמר'‬
‫‪ ,‬מיאיכפ׳ ערכו וכפ• השנתו • זאח״כ יעסוק בטלאכתוובענינע וכן א נ י נ ו ה נ‬
‫בעצמי בכל יום ויום והחכם עיניו בראשו לתקן כל ענ׳ניו כילם ולסדר אותם‬
‫‪ ,.‬ע פ התורה והםציה ולכלכל דבריו במשפט׳ותר מתי פסה שכתנת׳ וכל מ י ה נ‬
‫וענ׳ן שתיפס בי אין ראי׳ כי לבטלו על שום דבר כ׳ היא עטרת ת«אדית'‪.‬על‬
‫דאשי לה;ן עליו בעי^יבעה ואט נח; עצםי בסרה טובה ואחכ ניטל א י ח ח ח ו‬
‫הוא עימד עיייילטכיס נעיניי ייתר טיב חיה לו שלא לחזק כה כד׳ להתרפו'‬
‫מסנה וכהא התרפית ביום צרה צר כ ח נ ה ואין יום צרת כדנישל נ׳הנפ וכיום‬
‫הדין הנדול אשד עתידל׳חן ד ן וחשבון וכשם שהוא רפה עצפו בעהז כ ן‬
‫פתרפההנחמסנובעתצרהוכלהמחזיק בכל דנרוענ׳ן ש ל קדושה בעה!‬
‫מתז׳ק׳יאיתו ליעה שלא יפול ניד מבקש׳ רעתו וכב יכול םחזיק ביד הד ן עצסו‬
‫ונותן לו נ ח לעשות כרצונו וכה״א או יחזק נטעוזי ׳ עשה שלום ל׳ שלום ׳עש ת‬
‫ל׳ וכפל הענין היא לרפיז חניעילטיחכ׳ נעה? כשיש איזת פ ק ט י נ עליו נותן‬
‫י י יניח ניד ה ד ן לרחש עליז יכל עילתה קפצהפ׳ה ואין פיצה פה ומצפצף‬
‫והייני שלים בעולם שאין פהיר פתיחה עלי! וכן ליעד‪ .‬ליום ה ד ן וליום החשנין‬
‫פחפיןעליו להציל לו מרעתו והכל שלום • אחר שבארני סדר השביע ולימי‬
‫‪ .‬הסעשהי־ים השבת ראי• לדברנענינ׳ המיעדותיימימ משיניישיש נתין השנת‬
‫איןיתנה; האדם בכל אחד םהם שלא יבא ל י ד חטא ולא לירי עבידהינתח׳ל‬
‫בראשי! שהיא יע הפסת והיו‪ :‬סן הסועדות חמורים שישלנושצרין הדנות‬
‫פאדלרקיקנענינ׳יילעשית איתוכסצ‪vri‬ינתקתיי• ר א ש ו נ ה נ ׳ ע י י ח מ ץ •‬
‫אור ליד נורק׳ן את החמץ ומיוצר־ן האדפ להיית יריגיםהיר ע ל נ כ ח ש ל א‬
‫יתעצל‬
‫‪z‬‬
‫‪16‬‬
‫יו ב‬
‫י‬
‫‪ * .-.‬ר ר ה ׳ י ם‬
‫•יתעצל ויה ע נ נ בשוט עגיןכ׳ אפ׳ ל ק נ ו ע לסיד ל א יזהירו שפא ימשך • א ל א‬
‫‪•:‬אחר שהתפלל ע ר ב י ת ל < ! ד נ נ ׳ ס ן י צ א ו י ה י ה לונרקטן ש ל ש ע ו ה סיכן‬
‫וסיומן לבדיק בו בחורין ובסדק׳ן וידליק אותה בכניסתו‪ ,‬לביתו ואלזיכ יברך א ק‬
‫׳•גי עיבח ויפנה עצמו מכל עסקיו ויתן לבו ומחשבתו בבדיקתו י׳כדוק בכל מקו'‬
‫אשר אפשר שנתנו מ ח מ ץ או בקבע אי בערא׳ואפ׳יה׳א חששא רחוקה מעש‬
‫י ל א ימנע עצמו םלבדוק מפני כך כ׳ חומרת החמץ בימים הלה נ ח ל ה עד מ א ד‬
‫ס כ ל אסור׳ן שבתירח סחלב ודם נבלה וטרפהופפנ׳ זה צריך לחוש ה ר ב ו ת‬
‫סאד ע ל בדיקתו ועל ביעות ועכ אין להניח שומ אימן חבית לבדוק ל א נ ש י ט‬
‫זלא ע נ ד ם ואיצלגןטנ׳ס מפני שדעתן ק ל ה ו י ק ל ו ב ע נ ׳ ן ו ל א יחישו כאשר‬
‫ואו• לחוש לא י י ב ה הוא בעצםו ובכבודו יקום בזר׳זותובאז־ריח חיל ל ח פ ש‬
‫ולבדיפ בחורין יבסדק׳ןיבכל מקים ימקום שהם ברשותו בתים וחדרים ובירנ‬
‫וובש׳ליאיצרות ׳׳ן ושמן נ ל מ ק ו ם שיש ח ש ש נמו שבארנו ייקח עמו כל• א'‬
‫שישים נו כלהחסץ שיםצא כ׳ היא מציה ל ׳ ח ת בפני עצמו ולא יתערב באח'‬
‫׳ ג ר י שישרוף איתי כדין וכדת נם יפה עמו סכין וכיוצא שיהיה ארוך מ ע ט שאם‪,‬‬
‫יימצא אמה חמץ נחורין עסוקים ל ח ט ט נו א ה ד ו ולהוציאו סשם ־ ולא יאמר‬
‫אדם הרי חנ?רס ובני חבית כבדו הכל ׳ ו ם י נ נ נ י ס ן ו ל א נ ש א ר מ ק ו ם ש ל א‬
‫י מ נ ו ס ה צורן לבדיקה וו כ׳ לא אםצא דבר א פ י ה ל א ׳ ס ס ו ך ע ז כ י א ע פ י שני‬
‫ש א ס ח הדבר שבדקו וחפשו הכל הטצוה םוטלח עלינחלילח הזה והיא םצות‬
‫מדים לב דוק הכל בתחלח כאלו ל א נעשה דבר* ‪ .‬ו א ח ר ש ב י ר ן ע ב ח א ׳ ן ל ו‬
‫לדבר ולהסיחדעתועד שינפור הבד׳קחואחיכ •צוה את ב׳תו שלא יתנו שוט‬
‫חמץ בשים סקיס סן הביחאלא החסץשיש להם לאכול* אותו הלילהיפחרתו‬
‫׳קשרנו במטפחת וכשרוצ׳ילאכולית׳רו אוחו וא״חכ יחזרו ו׳קשרו]איתי ע ד‬
‫הבקר שיאכלו השאר יטה ש׳שאר אחר האכ׳לח ח נ ף ומיד עמ חחמץ שקבץ‬
‫ב ש ע ת ב ד ק ה ׳ ש ת ף אותו באש אפ אפשר לו ו א ע פ ' שעני! ב ד ק ת חמץ זו‬
‫ושריפחה מצות עשה א‪£‬ח הבונה לדבר אחד נ ת ל מפנו והוא ל נ ע ר החמץ‬
‫המהםיץ לבות בני אדם והוא היצהר אשר חוא שאור שבעיסה שנופו של אדי‬
‫היאכסוע׳סהםנולנלתבדבריםרביםוישבירמחאבריפו׳צהר הג׳תן בנוף‬
‫חאדםבחפץ ורצון השית הוא להט כםו שאור אלא שיש הכנה באברים מכת‬
‫ה נ ש מ ה הטהורה שנ׳תנה‪.‬באדט‪.‬שאט ל א ירצה להתחםץ בכח השאור ל א‬
‫•חטיצו אבל נקרא שאור לפי האטת שכל האבריטקרוביט אליו יסריט א ל‬
‫מ ש ם ע ת י י ה י א ס ל ן י ק ן ו כ ס י ל ו ע ל כ ן ט׳ שהוא ב ע ל ג פ ש צ ר י ן לפקוח‪ .‬עיניו‬
‫נענין החטוץ הזה שלא יתחמץ כו שאחר ש׳תהםץ הוא קשה להחחי׳רו ט צ ת‬
‫באשרה׳הונעלשנלאיצלהטח׳ןעדעיט לענ׳ןעלדנוזה א ל א ב כ ל ׳ ו ט‬
‫ו׳ומ מרדני מ ת ה ל ן ל ד ע ת את שלים אסתר היא ה נ פ ש הענוטה הגםתר' בתוך‬
‫מ י ף נתונה נ י ד זרים א נ ז ו ׳ ס ו*וין ל ׳ ו ע נ נ ל ץמ את שלומה ימת ׳עשת נ ך ן‬
‫םג‬
‫למוצאי שנת •‬
‫‪ :‬׳אנלמ׳ שהיא ׳שן וחרוסת אלהיס נמרה עליו ואינו מישש ע ל נפשו לירכיי‬
‫! אתשלימההמרחםעלהבר׳יתיתיצונינואתהפציהשלניחיסתין וה ׳ ה ה‬
‫‪ .",‬אופן יענ׳ןלנרדמ לחמש א ח י מעשיי ויאמר מה ענין ניעור החמץ ה ו ה כל‬
‫דשני אני צר׳ב־ן אלוי ירידפייאחדיי יעכשיי לחפש אתר׳יילרריף כפ׳ שמיץ•‬
‫‪.‬אחדאו׳נלהשמידוילהכח׳דוולנערימןהעילמהלאדברהוא ימתיןנךיתן‬
‫י אל לנו להתעורר אי‪.‬אחר!םיג׳דו לוהענ׳ן‪:‬החסץ|הואיצהר שהוא חביץ‬
‫‪ ,‬זפגיפיכן חמץ כני' פנימה והיא חפחמיץ אתהאדפ ימטריד אותי מעכיר לדיל‬
‫•ו וצריןהאדמ שיתגבר עליו ילא ׳נ׳חני לשל‪01‬עליימכל יכל אלאלצירן‬
‫‪:‬דמיניחילשאדהעגיניפ •חפשאחריי ל ר י ק אותי מעליו ולא •תהנה ססנו‬
‫;יג׳ היאאסורנהנאה ממן שאיניהכדחואת למד‪ ,‬התירי כלהשנהיכיעדי אותי‬
‫ויפיס נ ל נ ד יאדרנא ה פ ן היה ראי׳ לעשית ליהניינו למן מיעט יהשא' להתיק‬
‫•אותי ילבערו • •זאידו אינהקישיא כ י ה ל נ א ׳ שיינל ה א ד ם להנצל פסני־זת‬
‫המעט כ ׳ נ כ ל רע יתגלע ואין ל ן מציה שהיא א• ני לוחי‪ .‬יעישה ג ל הנאפ׳רו‬
‫^ ו ע איחה מיד העישה ו ה י א עצמה נונו־ז הנורא'י נד׳ להרניות לי שכד‬
‫• ממיל טינ על פיעליד׳ו ימפני שהיא צורן הרריאהנכלדנרוענין א י ן ראו׳‬
‫לנטלי נ כ א נ ל רמי רמזי ל נ ע ל נפש ז ל נ ע ל שכל לנער איתי והמשכיל יביך‬
‫•ויעשה השתדלותו כאשרראו׳ לו * ואחר שבלילהנדק יחפש נכלןמקיישידו‬
‫•מגעת לאור הנד כדין ובשווה צריד שיבטל אותו חמץ הנשאר ברשותו מיז‬
‫•מלא ראה ימח שלא בעד ויאמר נ ר חפירא דאיכא נרשית׳ דלא חזיתיה ידל'‬
‫‪:‬ביערתיה להי׳בט׳ליחשיבבעפראדארעא ו יהענין היא שהבדיקה בלא‬
‫•במיל איני מועיל שאם ׳שאראיזה דניבדשיתי ילא ביטל איתי ה ר י ה ו א שלו‬
‫!עיבר על׳ו על בל •ראה יכל י מ צ א ועיקר פ ן ה ת י ד ה ה י א ה נ י ט י ל שכהיא‬
‫השכ׳תייא׳ן השבתה אלא בלב אלא שחזל תקני לבדיק ולחפשאחריוכד׳‬
‫מ ל א יבא לירי תקלח אחר שהיא פיי־גל בוכל השנה יאיכ העיקר היא הב׳טיל‬
‫ש פ ת י ן כ ן איני עיבר עליי יאעפ' מהיא נדמיתי‪ :‬יוכן תקני ביים'ד אחר ד'‬
‫ש ע י ת שהיא זסן סעידה שיבטל פעם אחרחסמימאילינשאר מיס תזץ ולאו‬
‫•אדעתיח ועדין ל א בטל בלילה אלא ס ה מ ל א ראה ילא מ ה שהניח‬
‫לסעידתהבקרימפנ• זזזצדיןש׳אמרכלהמ׳דאדאיכא ברשית־דחם־תיה‬
‫וי־לא חטיתיה דנ׳ערתיח ודלא כערתיחלהו׳ בטילוחשיב כעפדא דארעא ו‬
‫יהא דחזרובטל מה שלא ראה]וםהשלא בער והר• םהל׳לה נ ט ל איתי םשיס‬
‫מ א ם ה׳ך‪ .‬איםידחז׳תיד‪ ,‬ודב׳ערתתז נראה מה׳ישולל החמץ שלא ראה ושלא‬
‫ג׳עד ויד ו‪#‬זויבו מביטול לכן הקני ל כ פ י ל בין כ ן יבין ‪ p‬חזא דאייאיתו בלשון‬
‫»רגיםאעפ*דאפמרלוםרכיהואתקין הקדסיניםזלשינס היהנלשין תדגים‬
‫ותקני אותו נ ן נד׳ שינינו הנמיטיהטףסהמהםאיסריםאפיה א פ מ ר לחית‬
‫‪9‬עס ל‪1‬ני הסנרא ‪ •5‬נזןיות שהלחם הוא חיותחאדס נפוצא פיהם וכל השנה‬
‫‪v‬‬
‫‪t‬‬
‫;‬
‫אנו‬
‫יזרר ‪Bvti‬‬
‫אני צריכין לייאין ראוי לאדם לזלזל בכבוד הצרין לו י ב ז ל ד ב י יתבל לו יכן‬
‫אסרו?; על להעי‪ .‬ויכסוהו בבנדישולא יחנש לומפנ• שילול בה& יכו' וכן‬
‫בענינים אתרים ואלו היה אויכלשון הקדש היא לשון שהכל סכינים גו םייק׳ן‬
‫ומקטרנין ואפשר שיבאו לקטרנ ע ל הענין תקנו אוחו בלשון תר»ומ שאפילו‬
‫סלאניס אמרו שאינם מבינים בו כששרים וסייקין ובבן לא׳היה להם פתחון‬
‫פ ח לקטר; ושהייתטוב אלתקר׳ רע ז אחר חצות ב ע ר נ הפסח צריך שישתדל‬
‫האדםבענין המצחשמורהו׳זהרבההרבהולאיסמוןבעשייתעל אחר׳;»‪1‬א‬
‫היא בעצמו ישתדל כענ׳ן התנור להסיקו הטב ושיתםלא נחליכש בכל מטביו‬
‫ד ק ת קמח הראוי לכך ואם אפשר לו לשמרו משעת ק צ י ר ת ל פ ח ו ת למצדז‬
‫מפירה טיב י׳ פ ה היא• ילא ילוש פחית פש׳עיר חלהיהיא עשיריות האיפה‬
‫והוא ע ש ת ן אשר אין מנחה פתותיםמנו ואפי לדלי דלי ועורש‪-‬תודיב ב ח ל ה‬
‫נ י אין ראוי לאכול מצה ש ל מצות כלא‪.‬הו«את חלה ואף ע ל פ ׳ שיאמר• אני‬
‫אצרפם בסל אינו דוסיענין לענין המצות היא שיחחייב משעת נלנול ובהיותי‪,‬‬
‫עיסה שיפריש ח ל ת ה בר׳ןיכדת ויברך עלייה נ י נ ת ש ל מ ה ויפריש שיעורי‬
‫בביצה וישליך אותה לתוך האור בענין שתשרף ולא ת ת ע כ ב ש א י ן ה ש ע ה ‪.‬‬
‫ראויה לכךוכן יזהר על כלהפירורים שיפלו מידו בין בשע" לישחניןבשעת‪.‬‬
‫עריכה או ש׳דבקיבא־זה סקוס שיהיה שיבטל אותם םקודם לכן ויאפר בפיו‬
‫ה ד נ י מבטל כל פירורים יכל פתיתין שיפלו סיד׳ לאס א ו שידבקו באיזה‪:‬‬
‫מקים ש ה י ה ומידצב אני אותם נ ע פ ר א דארעא ועכשיו לא יהיו כרשותוולא‪:‬‬
‫יעבור עליחמ;ויזהר בקמח שידקד אותה בנפה הטב קידם שילוש אותי שמא•‬
‫ןפלבואיזה דבר ילאואדעת׳האו שמא יש בה איזו חטח וילוש איתהייאפרו‬
‫‪ .‬דכם׳ס היתהיתאסר כל העיסה מפני החשש נס המים צריך שיקת אותם הוא‬
‫בעצמו מאתמול עם ביאת השמש שן הם עיין או סן הבורונהנו המדקדק׳״לקנו'‬
‫בל׳ חרש ולםלאיאותו מים ולסנן אותילתונו ולש׳יאותו בל׳ליתח אויר השמי*‬
‫ג ר שיהיו קרים וציננים יבבקד קידם זריחת השפש ׳כנס אותה לתוך ה ב י ת‬
‫בפקיפפיכן שאין כי לא הכל ולאחפ־שו ויחיה ה כ ל מכישה השנ נדברנקי‬
‫בד׳טיהיומניקיסומשומריילשמהםציה‪.‬־• ו א ח כ ׳ ל ו ש ה ו א נ ע צ ם ו א ם ה ו א‬
‫בר הכיואס לאו ׳לושולפנ׳ייהיא ישליך המי' כד• ש׳עמוק הואבעצמו במצוי‬
‫ויעשה פהע־סהג' פצית האי שיחתוך פפנהתח׳א א' ש ל םצוח ו ק •אםרבפ׳ו‬
‫ויעשה בה סימן להכיר'איתה שלא תתחלף! ושםעתישהסיםן שיעשדל‬
‫ב ה ש ה י א ט ב ע ע י ן כיצדבראשונהיכניסאצבעובהלצראימעבורםעבראל‬
‫ענרייאמריא שלםצוה ונשניתיכניס אצבעו בי&עםייחזבצדוהדאטד שביין‬
‫שלמציהובנייכניםנדאצגעיניפעס׳' דאמרנישלפצוהואיא'יעשוזאותן‬
‫כסדרן הנינדילה סכולפ יהא קטנה משנה וחני קשנח פ ט ל ס כ ר ערח׳ח נ ז ק‬
‫ספקלמצות] והכל לפי_ריכ ה א ו כ ל ׳ ן ואס אין צרין ל כ ן »»׳ן ג ן ובין כך‬
‫יפ*׳ק‬
‫‪..‬־־ ‪ . . . . v‬ן ‪, .‬‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫סר‬
‫למוצא׳ שנת‬
‫יספיק אין צ ד ן לדקדק נזה־ אחר ש עשה כל א'יתן אותה לתיןו* נורולז‬
‫׳תעכנומפנ׳ זה אין ראוי להתחיל בעי}ןה עד שעסק התנור ויגסר מלאכתי‬
‫נד׳ שלאיבא לידי עכונוא״תורויאפהאותסהטב כ ד שיהיו סוטעפ׳יבאכ ל ת '‬
‫ולא יקוץ נהם והכל ל פ ׳ םה ש^זוא א ד ם ‪ . :‬אחר שנאפו יסדר אותם יו על גב‬
‫»ו א' ב' נ' ויבא לביתו ויתקן קערה א'או!סל דסגיל הענינים הצריכי‪ ,‬לו כאשר‬
‫*בארבעה׳ י ה י ה היותר יפה ומהודר שיש לו כרי להדר אה הםצוה ו וכיצד‬
‫!סודרה מה שנוחנין העט חואחזרתא' אוב* בטי האונלין בנקהאותם הטב‬
‫»סשי‪.‬ם בחון הכל׳ויטימ אצלם קערה קטנה של חרוסת הנהיגיזזכליודעים‬
‫»םה טיבו ותקנתו ואין צריןלדברבואלא צדןהאדיליזהרבעש״תווגחיקונו‬
‫בנקיות וטהרה הן בצד העניגים חן מצר הבליט שלא יהיה ב ה ם ש ו ם חש»‪4‬‬
‫ופקפויויצא־ם׳ד׳ ס פ ק ל ד ב ר הבל ואס לבונוקפו ׳עשיאותו בתוך ביתו בידו‬
‫וכליו ואו טוב לו והוא זכר לטיט לכן צ ד ן שיעשה בענין שידמה ל כ ן • אח״כ‬
‫ע ׳ א מעט ברפם שיעור המספיק ויתן בח וישי' כוס א בחומץ לטבול בה א ח כ‬
‫יי •שיט בה הניםציתמפוררוח וו על גב זו וישיט בה ביצה וזרוע בנש או אילואלו‬
‫»כרכ'ענ׳ני‪.‬םפסחותני‪1‬הויותרטוב שיהיהטבושלולא צלוי שלא ידסז־זלו‬
‫ג ל ל א ל א זכרבעלסא ויכסה אותיבסודרגאה ויניחנובמקויטיוחד עד הלילה‬
‫‪.‬לעת ה צ י י ן זהו מה שנוהזיןרוב חעולס‪ :‬עידשםעת׳ סדר א ח ר מ פ י ח כ ם‬
‫‪•,‬מקובל וראיתי לכתבואם ישר בעיני השימע‪• :‬קחקערה חשיבה בכל ה נ א ‪.‬‬
‫יסירו ויסדרבה'ב דברים וכלדברנויחלקים עולים עב ח ל ק י ם רםז לשם בן‬
‫ע ב ׳ת' דת שבבחו רןע הימ ושאנומםצריס‪ :‬ואלו הם היב' דברים נפן ת א נ ה‬
‫זדטון בשר ביצ־םדדט חזי־ח עילטין חריסת מצות ם לח נרפם ורומזיילריסור•‬
‫^׳׳*ן שכל טור\אבנ׳םהטורהא'אדס פטדה וברקתכננרן ענב לאותיות ביגד‬
‫« אותיות ארס עיכנגד אישכןמתחלף באותיותאהיחע נ כנגד ד שכן פהחלן*‬
‫באותיות דתילנט ב כננדממס שכןסתחלףבאוחיותביפ״פ •תאנחנמקייפטרה‬
‫!וויו כננדהפישכןםתחלף באותיות א ל פ א ב׳רזא דא״ע בם נין רב יזיל ז ן וי חפ‪1‬‬
‫• ת צ״ש קר * אלף בטקומ טישכ; מתחלף באילפא ניתא ראיס בח נ במקו' דלת‬
‫־»ונןפתחלףנאותיותדש לנת ה'נ'ח‪:‬רטוןבמקיטברקתדבטקים בית שבן‬
‫» ת ח ל ף ב א ל פ א ב^תא דאיק בנרמט בםקיט ריטנז ט ה ח ל ף נ א י ל ט א ב י ת א‬
‫_ ‪:‬ואתט׳בט״ע נ״לף ד^ק וטרזיבטקוט קילא ידעתי חלופה ולא נאטר לעיבפקומ‬
‫‪ tfn‬באותיות רט״לגתהטורהביבפן ספ׳רויחלוס נננדם ב ש ר ד ; י ס ב י « בשר‬
‫גטקים נפןבחלוף דניםבננד ספיר ביצהכנגד׳חלו'ואם לא ימצא בהסתלוף‬
‫*עשח חלןף להלזיף עד ש׳בא וכן הפור הגילשט שבו ואחלטח מ ג י ס חזור*‬
‫עולשין תרופת ולא <דעת׳ אכנה ׳הסזרהדיתרש־שטהסישפהבנגדםסצ ח‬
‫מ ל ח נרמס ז ו ב מ ד יעשה ׳סדרויצטוכןיט יפיס וסוב׳ס וו ח א נ י ם ת ט ו ב ׳ ם ווי‬
‫{ ‪* vm%‬למים ‪^yaA'WW‬ואפ׳'‪4‬נ?‪'70‬ןו'חץ‪/‬ינות גשרווידנים כסניטאו י‬
‫טלם־*‬
‫‪ 1‬ך‪1‬‬
‫‪ f‬א‬
‫^יי•‬
‫‪t‬‬
‫סדר ‪ ' mm‬־‬
‫‪• • .‬‬
‫‪ 1‬ממינות ווינ׳צים םנושלות ש׳אבלסהם קורם אפ׳לחו אבלות עליהחרנון^י‬
‫חורות או ויעלין;רולים וויקלחיס שגי עולשין או ויעלין וו'‪,‬עינל׳ן ש ל חרוסת‬
‫יח״גםצות כיו חורין ה א ג א וחב ניב וה; ב; וצריךשיעשהחחוד באצבעו תימגי‬
‫ויבנם נ ל ח א צ נ ע ע י ׳*יענוד ויקחו';ר;ר• ס ל ח תשית אותם בבום ש ל חומץ‬
‫כד׳ שיטג׳ל בתוכו חכרפסוויקלחי כרפס אוויעלין ונשאו ה א י ל ה מ א ע נ י א ו‬
‫‪.‬יתן הקערה ע ל ראשו והוא עופדורנליוכמי שרוצת ל ל כ ת כד׳ שישלו ואתרי‬
‫‪.‬שינמוראותחברייתיחזורנקערה־עלראשי חםסובין וישב ויתחיל ע ב ד חיינו‬
‫לפרעהשווה׳א חחלח‪.‬חה;דח זח שמעת• וכל הדברים חאלח נראים ל׳ דבר‬
‫נכ׳אותולארא׳תזפזשנהזזהכללומפני שאמד לי שהוא עגיןסקונלכתבתי‬
‫אותו והעושלאהפסיד כיון שכונתו לשמים• אחר שהנ׳ן ו ת ק םאות׳ולןןןרך‬
‫ה׳ום׳חפללמנחהשהיאכננדחסידשלבין‪-‬חערביםואחרכך׳עסוק בענ׳ן‬
‫קרבן פ ס ח שחיו עושיןבוסן שביה קים וזה סדר הקרבתו בקיצור‪ :‬קרבןפסת‬
‫סכיא פן הכבשים אוסן העזים זכר בן שנח ושוטחו בעזרה בכיס אחר חצות ‪•V‬‬
‫דוקא ואחר שחיטת שלבן הערביס ואחר הטבת הנריתשל בן הערבים ו א ׳ ן ^‬
‫זירקין דם הפסח ע י שישחטו התסידויורקואת דםוזטסרם׳ נ ד ם ה פ ס ח כדיי‬
‫ןשלא׳קרשעד שיזרקו דם חחסידואיחכיזרק דס ה פ ס ת ו א י ן שוחסין א ת ־‬
‫הפסח ע ל החפץ חורק דם ה פ ס ח ז ר ׳ ק ה א י כ נ ג ד ה י ס ו ד ו כ י צ ד ע ו ש ץ ש ח ס‬
‫השוחט וקבל הבחן ה א ש נ ר א ש השורהזנותן לחב׳רו וחב׳רו לחכ׳רו ו ת כ ה ן‬
‫הקרובאצל הפזנח זורקו זריק'א'בננדח׳סורוחוזרהכל׳ ריקן לחבירווחב׳רו•‬
‫לחנירו סקבל בל הפלא תחלחואתכ פחז׳' הריקן והיו שורוישל כס!* ושורו'‬
‫ש ל נזיבי זהנ ולא היו לנזיבין שולים שסא יניחום ו׳קרש חרס • א ח י כ ן חולין׳‬
‫אתהפמחומפש׳ט׳ןאוחוכולווקורעיןאותוומםחיןאתקרניו ערש׳צ** י‬
‫הפרשהזםוציא את האםורין והס החלב ש ע ל הקיבויותיח הכבר וב כ ל י ו ת‬
‫והחלב שעליהן והאליה לעומת העצחונותנם בכל׳ ש י ת ומולחם וטקטיים‬
‫ה נ ה ן ע! המזבח בל אילבדו • והשחיטה והזריקה וטחו׳ קוב׳ו והקשר חלביז•‬
‫יוחין את השנתושאר ענינ׳ו אינפ דוחין את השבתונן איןמוליכ׳ ןאותילב׳ת‬
‫בשחל בשבתאלאכת חאיחם סתעבבים עם פסחי הם נהר הכית ו ה ב ת הבי •‬
‫יושבת ל ה כ ח ל וה; במקומה עוסדיתשכת •צאו וצלו אתםסחיחם • רב; כתות‬
‫הפסח נשחט ואין כת פחות מילאנשיס נכנסה כת חאנחטלאיהעזרה נועלין‬
‫אותיובעוד שיזםשוחס׳ן וםקריבין הלו׳יקיראין את ה ה ל ל א ס ; ס ר ו אותו ק ו ד‬
‫שיקריבו כילם שיני! אותו ואס שנו ׳שלשו ו ע ל כ ל ק ד א ה תוקעין; ת ק י ע ו ת ‪.‬‬
‫מקיעה תרוע ה תקיעה;םרי להקריב פותחין העזרת •אאת כת א' נכנס ‪S ^ r a‬‬
‫נוסל׳ן דלתות העזרהנסרי פיתחיןיצאת כתיב נכנסהכח;'‪.‬וסעשח כולן שרן‬
‫ואחר שיצאו כולןרזחציןהעזרה ואפ׳יבשבתספני ל נ ל ו ן ח ד ט ש ח ׳ ה נ ח‬
‫^^‪ D^hjytj^yp‬ל ^ ^‬
‫\ ‪•3‬צד היתח‬
‫‪:‬‬
‫י י י ׳ "י‪-‬־* י• י ‪V -‬‬
‫•י‪.‬‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫* יספיק‬
‫גופנו וגשוו*׳ן ויה ו י ח א ת זזדצפה סותסין עקום ׳*׳אתה והיא סתסלאית‬
‫• ע ל כדי גדותיה משה ו מ פ ה עד שהמיה עדלין יצפין מכאן ומכאן וםקבץאליה‬
‫נ ל ד ם ו כ ל לכלוך שה׳הכע»־הואתכ פותחיןטקים יציאתה והכלי י ו צ א עד‬
‫שנשאר הרצפה ‪0‬נוקהומשופהזהוכבודהבית‪:‬ואםהפסח נמצא ט ר פ ה‬
‫ל א ע ל ה ל ו ע ד ש ס נ י א א ח ר ואפילו מ א ה ז ה ו ה ע נ ׳ ן בקוצר ו וצריך ה א ד ם‬
‫הירא וחרד על רנד הילקרוא אותו ממנו שחעלה קריאתו נ מ ק י ם חקרנותו‬
‫ז ׳ ד א נ ד א ג ה ע ל ח רנן הנ׳ות דחחנן לפני נ ו ר א ע ו ל ם 'ו ש י נ נ ה א ו ו ת ו‬
‫גמחרה נימינו י אח״כ •טהר עצמו לדיל ינלח ראשו קודפ חצות וירחץ נופו‬
‫בנ׳תו או בנ׳ח המרחץ וראוי לי לסבול לקריי אעיג שאינו נוהג לטבול בשאר‬
‫ימוח השנה משוס בבור הרג ל צריו שיטבול ואט היא וקן או חולה ו׳רא מן‬
‫הצנחלפחותיט׳ל עליו סיקבין מים על ראשו ועל רובו מימחמיןוסזהאימ‬
‫ואחכילבשסלבושיוהנק״םוהםכיבד׳םכדילקכלשמח'‬
‫יגול להפטר ו‬
‫הרגלבשםחח ובששון טחידוי וםסולטלונן נאה לו לעשות להחזיק טובה‬
‫יוחנות לטי שעשת לאביתיני ילינו ג ל הנישייוהנפלאית נטצר׳ט והוציאנו‬
‫סעבדות לחרות יעל גן צרינין אנו להראוחבעצפינו הענ׳ן' ההוא ולשמוח‬
‫בישועת אלינו להכיד ולידע את החשד הגדול שעשת אלד' אבותינו עמנו‬
‫להוציאנוטכור הברזל ולקח אותנו מטיט היון שהיינו טיטנע״ם בי בין עיבד׳‬
‫ע״אוכםעס שכחנו בדית אבותינו דחד אותנו לעט סגולה ועטרנו בחירתו‬
‫ובםצותיו אשרי העם ש כ כ ה ל ו א ה ש א ו וטי היא אשר יבין את זאת ולא •ודי‬
‫וישבח לאדון ה כ ל כ פ ׳ •כלתו והשגתו פ ל ג ו ס נ פ ש ח פ צ ה ע ל כל הטובה‬
‫‪*,‬שרעשהלישריעשו; רעשההטצותלשטחביעת שלטהוכינהראו־הולא‬
‫ו ר ן עראי פצית אנשימפליפדת‪ :‬ואחר שיקבל עליו שפחת החג נראו• • ל ן‬
‫לבית המסיואם יש לו בגר׳מ לבנימ ללבוש הגון וראו׳ הוא שהיא מימן ח ת ת‬
‫שיצאנו בדימוס וזכינו בדין בחםלת ה'עלינו וכל הנמלט םןהדיןראויהוא‬
‫ללמשלבנים ולהתעטף לבנים כיש וקיו אנחנו שאלו לא הוציא הקב״ה את‬
‫אבותינו םשם עדין אנו ובנינו וכויואכ בכל פסח שעוביעלינו ראו׳ לנו לחכי'‬
‫את הגסול שגסלהקכ עםנולהיותנובנ׳ חורין תחת רשותו וםסשלתו קדושי'‬
‫וטהורים ולא טשועבדיטוטוטכעיטבבץ תחת שעבוד םצריס הקשה פלאים‬
‫שקוציסוגליליסבגלוליםצריםוזה הוא העני ן שאנו אוסרים בכל הסועדוית‬
‫זכר ליציאיטצרי' לתניר הטוב והגמול הגדול אשר גמל עטנו אלינו להיותנו‬
‫ל ע ס נהלה נ׳ום הזח ולקים םצותיו ותורותיי ונהשים האדם מגפת פ נ ו הענין‬
‫־׳׳וזזה לא יחטא ותחי' •דאתי ע ל פנ׳י ובלכתו ל ב ה • ל ן בנחת ובהבטח' להראו‬
‫הריתי ישסחתלבילכלי׳כנס לב ח בהכנעת ויחחיל בםיטירים ה פ ס פ ר ׳ ם‬
‫ג׳ציאת םצרים ונהגי נטיםיר יאםרי גאילי הישהיא כילל גאולייהרבה ומדבר‬
‫גדיזרעין להוחתונ׳איאח מגרים מלהואיתנהו ומצד בל א' נהם ואיצל על‬
‫טלם‬
‫ז ‪!7‬‬
‫יז א‬
‫•• מדר ה׳יפ‬
‫״ י ‪,‬‬
‫י בולם צריכין אנו להודות ה ס ח ולרומפובקהל עם ועל וח תקנו לומר ה ל ל‬
‫׳ ; ס ו ר בליל פסח בנועם גדול ושבח והודאה ל א ל שפדאנוטטצרייורוב ה ה ל ל‬
‫בפסוק ווענינו רומז ליציאה ויאמר תפלת ערבית מ ס ר ח ושבחה בל׳ פ ח ד‬
‫•ואימה ב׳ ליל שמורים הוא להיוםובטחי' אנו בישועתו שלא תאונח אלינו‬
‫רעיויתפללאתח בחרתנובכונה ושםחח טובח ומשבח לאדון הבל שקרבנו‬
‫לענדתו והבדילנו מן התועים ונתן לנו םועדימ לשמחח ובפרט חמועד חזח‬
‫י ראש לכל המועדוםומטיבו ח״נו וכבר אסרת׳‪.‬שעיקר *אהבהוזדדאה הוא‬
‫בלב ובכונה ולא באפור הדברים בפיו ובשפתיו ולבו רחק מהם ובפרט נענין‬
‫• שהוא כופה כטוב הגדול שהטיב עטנו אלינו וגמללחי׳ב׳יעובויכמו שאסרו‬
‫על פסוק ולא קרב ז ה א ל זה שמדת הדין חיתימתוחה עלינו בתיך היאאיופר‬
‫אלי עיבד׳ ע? יאלי עעז אלי סגלי עריותוכו' והס בה ברחסיו הרכים התפלא‬
‫עלינו חסד ורחמי' עלינו יחוציא לאור משפטינו והעביר אותנו בחרביבתוך‬
‫‪ .‬הים ואח אויבנו ושנאינו תהומות ׳בסיומו וכויימ׳ הוא הפת׳ אשר ל א •כיר‪.‬את‬
‫הטוב הזה גלוי ימפידסם ל כ ל ואחדשיצאמנה׳לךלביתיו׳קדשמירייהית‬
‫; השולחן לפניו ומקו' טישבי טיבן ומזומן פנו׳ ומתוקן כמושב בני חיר׳ן ומכל‬
‫אשר •ט לוטובח' וטיב יוציא ויציע ויתקן ביתו ומקומו יאפ׳יבגד משיורקמת‬
‫וכל המוסיף מיסיפ׳ן לו יהכל בד׳ להראות לכל שפחילבו בחסדו שלמקום‬
‫ויע שה לצד שמאלו חקון כד׳ שיסב עליו בד׳ שיה׳יבן חורין מכל וכלוהמבת‬
‫ימין לאו שסיה הסבה א׳ משום שרוב תשמ!שו בימי( וצעד הוא לו א ׳ מ ש י ט‬
‫‪ :‬שלא יקד׳ קייללמדרקדשמעיפדיאם הושבת ׳חחילי׳כולוואםלאו יתחיל‬
‫בפהויאסרבדכחאשר בחר בני סכל עם ב ק י ל ו פ ר ח י נ נ ע י ם ח ל י ז י ד י ת ^‬
‫לשו‪X0‬׳ י‬
‫‪ !P,‬ע ל כל הטיב שהטיב עמני לבחיר אוחנו מכל עמירוממנומכל‬
‫‪.‬־'בה כ׳ בנו בחרת ואותנו קדשתיאעפישישנוהגיןבשבתשלא לאמרומפנ•‬
‫חשבי[ הסליתברגלים הכל מידים שיאמר איתם שהוא מענ׳ן הברכה עצמת‬
‫ייאמר שהחיינו י׳שביישתה כיסו בהסבה ואם לא שתה בהסבה ל א י צ א וכן‬
‫•שתוכל הםסיב׳ןבהסנה כ׳ םצית הלילה היה להיות לפנ׳ כל איכיס ס׳יחך‬
‫יישתה רובי שהיאריב רביעית לפחותזאם ל א יכלו לכך צריך שיחידי כיס‬
‫ה&נרךגיול שיכיל כד׳ שישתה כל איםחססוכ׳ רוב רביעית ובכר נהגי‪ ,‬ה ע ם‬
‫לתת לפני כל איכוסוואפ׳ילפני הקטנים כדי שישאלו ומנהג יפה הוא;אתר‬
‫שקדש ׳רחיץ ידיו וזוהנטילה היא משוישצר׳ילאבויידבד שטיבולו ן מ ש ק ת‬
‫והויהברפס מטובל בחומץ ולכן יא שאין מברכ׳ן על׳ו עני ספני שיש מחלוקי‬
‫בדבר יספק ברכית להקל יכן ראו׳ שלא לנרך כשם ופלכוח אבל יברך ג ל א‬
‫היכרה יכןבכלםקוס שהיאמםיפק נברכוייברךבלבו>לא יזכירהיכפ׳יהכל‬
‫ל׳ראתההנכבדילסיראי י אחר שרחציכלהםסיב׳ן׳ביא הקערהלפניב״ת‬
‫ו׳קחטעט מהכרפיפתות מכז־ת שלא ׳תח״ב בברכה איע־ונך!ןי»בול בחומץ‬
‫י«‬
‫י ‪: .‬‬
‫י‬
‫‪'%‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫ש ה‬
‫סו‬
‫‪ .‬לחנ הפסח‬
‫• ‪:-.‬־«•‪•:‬י‬
‫‪ ,‬שתוזכר שישאיל! התינוקות ו‪.‬׳חלק לכל איכן או הם עצמן •קתוויטנ׳ליו‬
‫ \ א ס א כ ל שיעור לבדךכרכה אחרונה יא שלא ינרןאתר׳ו כד׳ ש׳פפור בפח‬‫ של‪.‬ו<כר«סלחזרולא׳«סרךלכרךעל׳ופ׳אםעל אכילת מרור ואפ יברך‬‫\ אחריו צריך לברן בפח פעם אחרת ע ל הסרוד ואס יברך נמצא מוסיף ע ל‬
‫‪ .‬ברכתו הראויה לו ונ״ל שאס אכל שיעור שיברך בורא נפשו רבות כיון שהוא‬
‫‪ •.‬קודם אכילה ואי סשוס‪ ,‬דצריךלברך ע ל הפרור ביפה לאו טענה היא דכ׳ין‬
‫‪ j‬שתקנו לו ברכה ‪8‬יוחךס והיא ע ל אכילת סדור איצ לברך עליו ברכה אחרות‬
‫! ולא דפי לפוציאיסצת שאנו סברכ׳ן בברכת הנהנ׳ן ת ח ל ח ו א ח ד כ ך ברכות‬
‫‪ ,‬המציה דענ׳ן הפיצ׳א איא נלאו הב• פשים אכ׳לתסעודתודכלאו חיוכ פ ס ח‬
‫׳ צ ר ׳ ך ל א ט ל משים שסחתיסזםשוםהכ׳ צריך לברך ע ל ענ׳ןהסעיר'חתלת‬
‫׳ כדרךכל הסעודותואחיכיברך ברכה אשר נ־תיספיבלילח הוה בהיות אוכלין‬
‫פצחולא חסץ ולענ׳ן יה בטית סניאכל בעני; סדור אין לנו עסק עם המרור‬
‫בלילה הוהאלאמשיטח־יבפסחימגיבברכת חסצוח לבד• ו נ ן ל א ד ס ׳‬
‫‪-.‬לקדוש היום שאנו סברטן ע ל ה ״ ן ברכתו הראויח לו ואחיכ ברכת חום דע״כ‬
‫*ר׳כין אנו לומר בפיה כל׳ ליחד ברכה על הפד׳‪.‬עצמו ובברכת היום אין לו‬
‫וכרי זאת ועוד שאין חקדוש מ ו ט ח להיותו תלו׳ ביין דאפילו בלא ״ן אפשר‬
‫ב פ ת א ל א ד א ס מ ט כרכתהייפ לברכה אחרת קבועה בפת וי׳ן אכל לא שייך‬
‫זח עם זח׳ זאת ועוד שאני סברכ׳ן ב פ ה כד׳ לפטיר כל ה״ן שבתין הסעירה‬
‫דאין ק ״ ש אלא נסקיםםעודחוםכל אלו חסעסים אין למנעו םיכרךביפת‬
‫‪ .‬משיב בברכת הםרור שאנו פזכ׳ר׳ן בו ענ׳ן המריר שאינח כאח נ׳ אם לחיוב‬
‫היימ בלבדוסטעמ זה שאמרנו ב״ ן נזיל לאירן ניסא ונאם שאין צריך לברן‬
‫ע ל הטרור בפח דברכתבפה דכרפס פוער אותה כפו שהיין פיטר מקודם‬
‫הסעירה לתין חסעודחיא• פשוידטרן אחריו כשאכל כשיעור אפשר דלאו‬
‫^ הסת דעת הוא כיון שכיון בברכת נפית ל פ ט י ר ט א ת ה ס ר י ר ו ז ו הכינה ע ם‬
‫• הטעס׳םשאמרנוםספיקולאצר׳ן ל ב ד ן • ‪ -‬עיר אפשר לוסר דאעיקרא‬
‫דדינא פרכ' דמה שאםרו דאין ׳ברכי בפה ולא תקנו כ׳ אם ע ל אכילת טרור‬
‫הייני כשלא אכל שיעיר פהכרפס דאפשד ל׳פטר בברכת בפה דכרפס פן‬
‫הטעם שכתבתי אבל אם בירן אחריו שכנר הסיח דעתי פאיתה ברכת לעילם‬
‫איםאלךדינרךנסעלהםרירבפיה יאט לא חיכית איחה פשים ד ס י ל ת א‬
‫יפש׳טא היא שיברך עליו ברכה המייחדת לו כשאר ברטת הנחנ׳ן ייזת‬
‫הטעסנראה ל׳ •יתר פשיס והנץ • אחר הכרפס •קח מצה אמצעית ו׳תלקנת‬
‫לבחצ׳ה׳נחביןהשלםותוחצ׳ה ׳שפיר בפקיט מייחד לאפיקים; אי •רזן‬
‫אוחהלאהד״פןהמ^וב׳ןשישבוראותהואעג דאין בענין חחלוקהיח ש י ם‬
‫הולדה כנריאפה תקני לעשית כד׳ שישאלו הת׳ניקית ואת יעיר דכיון דאנו‬
‫אר׳כ׳ן הליל מזחלת עוני ודוטשלענ׳בפרוסיאיכ צרי'לבצוע על פרוסת‬
‫ואין‬
‫» ך‪1‬‬
‫יו ב‬
‫י ; ס ו ד ‪. Bvn‬‬
‫י א ץ ראו להניזזאותוי ש ל מ ה עדזםן המוציא דמיי זלזיל סעט ‪rt»V»«n‬׳]‬
‫•י‪-‬ער אחד ההגדה אין ראוי משוס דאייחא לחמא עניא וצריך להראוית ל ה י ט‬
‫עוני כדרכו של עני• אחיכיסדרהחגדועניןתקון ה ה ז י ה הוא מפני שחי*ין‬
‫אנחנו לספר ניצ‪:‬את מצרים כלילה היהואין כל העם יודעים זיסור ענין‬
‫׳ כדי לספר ואעפ'שידעו לפעמים יתרשלו ולא יספרו ובפרס אס יאכלו‬
‫‪ :‬ואם ישתו ותחטפם שינת ולא ינידו דבר לכן תיקנו אלי הדבריס בקיצור‬
‫‪.‬׳ מספרים ביציאת שצרים כדי שיזכו כלם לספר בענין יציאת מצרי בין נדולים‬
‫‪ ,‬בין קטנים ותקנואיתה קודם סעודה סן הטעם שכתבתי • וקראואותח הגדח‬
‫‪ :‬כשמהשמגידוםספרבהקצתמןהעניניםשהיוב׳ציאתמצריסכד׳ לצאר!‬
‫‪.‬ידי חובתנו מן הפסוקישנאמר והגדת לבנך וכוי שאעפ* שלא יהיה דעת בבן‬
‫• ל ש א ו ל אנו מגידים העניןסעצםנו• וםתהיליןחאלחמאעניאאעפ׳שא־נו‬
‫מן הענין ש ל ההגדהסשום שעם היות שאנו עושים עצםינו בני חורין והרי‬
‫• אנו משועבדים תחת אדום וישמעאל לזה ניל שהתחילו בענ׳ן זה כלום' אינו‬
‫דומה שעבוד זה לשעבוד מצרימשאעפישאנו משועבדים עתה לא אברר? ׳‪.‬‬
‫חקיתינו ולא נגזרה תאותנו והר• הרשות בידינו לעשות כרצוננו וכל‪,‬דצר׳ן‬
‫״ת• י׳פסח ובידינו להאכילוולחשקותו ואת סוף סוף םשועבדיאנחגו ועבדי'‬
‫אין ענין ענרוחינוכלום דהא אנו מובטתיס ועוםדים וסצפימומקרי הישועה‬
‫בכל עת ובכל שעה ואס השתא הנא א פ ש י ד ל ש נ ה ה נ א ה שנהיה ב א ר ע א‬
‫דישואםנעתאנועבדיילשניחנאחנחיחבני חוריןבעהיכ׳ ישועת היכהרף‬
‫עין ונקלה זאת הגאולה הרבהמגאולתמצריםואפשר׳לה לחיוחעיפ הטבע‬
‫יואץ צריך ככ לשנות סדר• בראשיתושדודהםערכויםח שלא חיה כן ביציאת‬
‫מצרים כמו שאגי מגידים ואוסרים ואלו ל א הוציא הקיבה אותנו משם עדין־‬
‫אנו וכוי כלומר שלא היתה יציאתנו םשם אלא בדרךנם נכחו הגדול וזרועו‬
‫הנטויה ש ע ל דרך טבע לא היהאפשיבעולוהתחילו זה הענ׳ן בלשון תי־גים _‬
‫יא כד• שיבינו הכל ואפ יש רעב חושיבא העני בפועל ויאכל * ויא כרי ש ל ‪' £‬‬
‫יבינו השדימ והמזיק׳( ויאמרו שניתן להפ רשותייבאולערבנ שפחתינו אבל‬
‫לשון תרגים אינם םב׳נים דאפ׳יםה אינם מנינייאותו כאו&ל על ענ׳ן ה ק ד ש‬
‫נאחכ אימי פהנשתנהוהוא ענ׳ן חשאלח •וםגידעבדיהי׳נו ונוי ואני סג׳ד׳'‬
‫הענ׳ןבעצםינובלא ש א ל ח כ ם ו שכתבת• • ובפסקה עבדים הייני נוללת‬
‫ענין היציאה וההטבה שהטיב עמנו אלינו נקצור ואחיכ הניא בעל החגדוז‬
‫מעשה וכוי להורות לנו שאין הענ׳ן זה מספיק לצאת י ד חובתו אלא נ ל א ה '‬
‫חייב לספר ביציאת מצרים כפ• כחי ומעלתו וכל הפוםיףפשובח וכן מצעו‬
‫נהיזקנ׳ש »לו שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אוחו הלילה וכן ואוי ל כ ל‬
‫אתר ללמוד לעשות נזה אוקרוכליה וא^כ הניא משנה אסר ראביע לומר‬
‫ולאורוקאפציח על האדם לםפר נ׳‪'¥‬אח'מ*ך‪ 0‬בליל ‪0‬סח «ןזוא ז‪0‬ן‬
‫הנס‬
‫׳•‪.:.‬‬
‫‪. .‬׳‬
‫‬‫‪,‬‬
‫‪to‬‬
‫‪:‬לחג הפסח‬
‫* נ ס א ל א אפילו בכלי ׳וטובנלל׳לה פיט׳ השנה ציין ליהזכיר יציאת םצר<‪6‬‬
‫אחיכהכיא כרוך הטקום שנתן תורה לישראל להגיד לגו שזה הענ׳ן ש א ג ו‬
‫אוטריטנטדד׳שטעצטנוהואדיקאלפ׳שאיןט׳שישאל אותי או שיש לו‬
‫‪ .‬זא׳נו יידע לשאל שאנו שואלים א ת עצטגוטד‪ .‬נשתנה הלילה הזה ש ה י א‬
‫נוללת ואנו סש׳ב׳ן עבדים ה״גו יכו שהיא תשובה כוללת אבל לטי שיש‬
‫לודעת צריך לחקור ולדרוש כל ענין וענ׳ן טה זה ועל טה»ה כטו שאוםיהכס‬
‫•סהו איטר סההעריתוחחקיטוהפשפט׳ט שצריך לפרט כלענ׳ן יענין וכן‬
‫תשובתו צר׳ךשתה׳ת פרטית על כל דבריענין כטי שאיטר אף אתה אטור‬
‫ל י יכו' גט השיל צריך שידע לסדר שאלתו ולא יוציא עצטו־ פן הכלל שהרי‬
‫הוא באלו כפר בעקר ואם שיאל כך ברשע צריך להש׳ילי ברשעתי זלהיצ׳א‬
‫איתיטכללישראליזהי כ ל ל ל כ ל התורה כלה לענ׳ןהשואל שידע ל ש א ל‬
‫זהפשיב שידע להשיב יישיהחחיל בברכה לפקיט שנתן תירה לישרל ש׳ש‬
‫ג ה כפה עניניםורםזים שאין האדם סביט בהם לכאירהיכלן טו־גליית ואבני‬
‫יקר הנה שבדיטליחרפו ל ד ענ׳נ׳ט וטינה •לפינן ענין גדול לבל התוריכלת‬
‫עע! וכוי טפנ• שאנו ת״בין להכיר הטיב זהגטול שהטיב הטבת‬
‫טתחלה‬
‫עטני ונדי להגדיל ולהרבות ענין הגטול צריכין אנו לחחתיל בגנותגו כדי‬
‫לסייס בשבח השי וכן היו עושים בענ׳ן הבאת חב׳כור׳ם וענ׳ן גנותני ה ו א‬
‫שבענ׳ןיסודתילדתיניעעז היו אניתניביםיתרח ונחורואפ׳יאברהם עצסו‬
‫שהואדאשהיחסגכעבדאלאשאחכסתוךחקירותודדישותוסיוע א ל ה ץ‬
‫עליו עטד ע ל האטת ועל הצדק והכיר את בוראו והסיב עסו חסדו והציל‬
‫אותי ם מ ש ן ה א ש ולא ו ׳ ליבוה אלא שהרחיק איתי סכבשן האשזלא ד׳ לי‬
‫נ ז ה אלא שהרחיק אותו טבית אבץ והביאו לאי טטקיס קדישתי והיה עטו‬
‫בכלאשר יפנה ישכיליהיר׳ש לי יל בניי אחריי את כל הארץ יפעילט • י א‬
‫זזה שכ׳נתי פאביתלבנ־ם עדשקרבםלפניהרסינייחנח׳ל חםדישעשיע׳י‬
‫הירה קדישה יטהירה הקים ישרים ותירית אםת לא עשה כן ל כ ל גי׳ יאעפ*‬
‫ש׳רדנולטצר׳ט כאשד גזר ואפר גר ׳היה ורעךוכי{היא כד׳ לצרף איתני‬
‫ס כ ל סיגיםכל פסילת כסשסכיד הברזל והיה לנולשטוד עצטנו בקדושה‬
‫יבטהרה עד פאר ולהיקק שט ככסף טזיקק שבעתים ועכילא כןעשיגילא‬
‫אהרנאנטטינוב׳ניהטיהיפפנוטופאה ע ל טיפאתנו יםשורת ה ד י ן ה י ה‬
‫להדח׳ק אותנו סעל׳ו נשאר עפסיסאלא ב ה פ ל ת אבוותנוופשפרו א ת‬
‫השביעה יההבטחה שהבטיח יאחר׳ כן ׳צאי ברכיש גדול הוציאנו טסצר׳ת‪.‬‬
‫זפדאנו סנ׳ת עבדים ואותה חבטחה היא שעטרה לני בטצריט יחיא העיסדת‬
‫ל נ ו בכל גלות וגלות שבכל דור ודוד עוםו׳ט עלינו לנלותט והוא •ובאהבת‬
‫אנותגו סצילנו םידט • צא ולטד עד עכשיו דבר הענין בדרך כ ל ל ועתת‬
‫מ ו ר ס נ ל ע נ ׳ ן ו ע נ ׳ ן סהגטול אשר גםל עטנו האל יו פ׳עקנ אניני ע ת עי‪.‬‬
‫שקינני‬
‫י י‬
‫•י• י; ‪.‬׳'‬
‫;‬
‫״ ס ד ר היום‬
‫ו ק י נ נ ו לשני הר שיני ונתן לינו את התורה ותורישני אי״ובנהלני נית הכחיד'‬
‫במושמג׳דהכל נ ע ל התודה עדמשנת רנהית אומריענץ ח ג י י ״ * שעקר‪,‬‬
‫חיוב ההגדה והספיר הוא גידבר׳ס אלו שהם ראשי פרקים לנהור יציא' מצרז'‬
‫כלתי' פשתלזכוד׳יימכותשהכיאהסבהעלהמצר״סומבולןהע׳לנוופסת‬
‫• עלינובחסלתוי מרור לזכור‪.‬כל השעבוד ש ש ע ב ח אותנו ייפרדו או! חיינו‬
‫ב ע מ ד ה קשדיויצאנו מאפילה לאורת ומשעבוד לגאולת• ‪.‬מצת לזכור‬
‫גאולתנו ופדותנפשנו שלא הספיקבצקם של אבותינולחחםיןו כד׳ ש ל א‬
‫יתעצביובטעבור פצר׳פ יותר סן הראוי ו׳היוםשועבד׳ן ש פ כל תיםים ו ^‬
‫ענ׳ןגדול לזכור הגאולה והפדות גאילת פ ח ת ה נ פ ש וןאולת הגוף והנה בגי‬
‫אלי ח ט י יעיאולמצרס כולה *׳ לפיכךמפנ׳ שאנו צדיכין ל ו פ ר א ת ה ה ל ל‬
‫הגיד לנו קודם כ׳ םןיהחיוב הגמור המוטל עלינו להודות ל ה ל ל לשבח ל פ א ר‬
‫לרומם להדר ולקלס למי ש ע ש ה ל נ ו את כ ל הנשים האלו וראוי• ש נ א ס ר‬
‫הללויה• ומה שראו ל ח ל ק על ההלל חלק ממנו עם ההגדה קידם ס ע ו ד ת‬
‫ו ח ל ק א ח ר הסעירה בכושר אפשר זיתתטעשלרבדישהוא מפגי ש י ש א ל ו‬
‫התיניקיח כ׳ כמה שגרים נעשים הלילה הזהםפנ• כךיזה גם כ; עסהפ ־‪ .‬עוד‬
‫א פ ש ר ל ת ת ט ע ס אחר נכין שענ׳ן ח ל ק אחד םדבר בענין יציא' מצרים כמ ‪v‬‬
‫בצאת ישראל ממצרים וכוי הים ראהרנוס יכו ו ע ל י ה אנואוםר׳ם א י ת ו ע ס‬
‫ההגדה ע ל כיס שני שכילו ענין׳ציאתמצר׳יאבלחלק ה ב ש ל ה ה ל ל מדבר‬
‫*גאולות העתירות כםשלא לנו הי לא לנו ונוי יכן הוא אומר ע ל ה נ א ו ל ת‬
‫העתידה למעני אעשה ועל זה אנו מתחיל׳ן שפוך ^ מ ת ך ע ל ה;וים שאנו‬
‫סתחנניפ לפניו ע ל העתיד לבא שי׳עפיך חמתו ע ל הצורריבש שאכלוא‪1‬־ן‬
‫•עקב ואכלוהו ויכלוהו ואת נוהוהשמו והוא ב״ה שנחרב נ י ד מ פ ע מ י מ ו כ ל‬
‫יה אנו אומרימ ע ל כוס דישרומז לגאולה העתיד בעה' בבועליו אנו אומרים‬
‫ה ל ל הגדול• ואין לחוש ע ל ענין שאנו גום' את ה ה ל ל ואנו חולקיןוממ׳חין‬
‫ד ע ת נ ו כ ל כ ך ב ׳ ן ז ה לזה דניון שאמרנו אותו בבה וברכנו על׳ווגמרנואותו‬
‫כדין וכשורה יצאנו בו ח ואין אנו צריכין לגמור אותו פ ע מ אחרת ע ל א ו ת ו‬
‫הדרך אלא כד׳ לעשות המוטל עלינו ע ל הר כוסות ואמ כן אין לחוש ע ל‬
‫ה ס ח ה ד ע ת וטטעמ ןה א׳ןאנג צריכ׳ן ל ב ר ך ‪ ,‬ע ל ץ ב כ ׳ ת כ׳ כ ב ר ׳ צ א נ ו •ד׳‬
‫הינתזנונבית הכנסת ואחר עאמיעדלמעינומיםיקתהכום ביד יפינוויאמר‬
‫ברכת אשר גאלגווה׳א עלגאולתםצרים כאשר כתבתי רכו׳ן בת כ ר א ו י‬
‫ויס״סבהנאל׳שראלוישתה הכוסבהיסבת שםאל ו ל א •ברך על׳ו בפח‬
‫שכבר נפטר בכפיה ש ל ק ד י ש י ה י א פ י ט ר כ ל ת ״ ן ש נ ת י ך הסזון ע ד ש׳אסר‬
‫ברכת המזין ימן הטעם הזה לא ׳אסר ברכה אחרונה ע ל שום כוס עד האחרון‬
‫ואע‪'£‬שיאמרביפה על כוס גוהר׳ נפסק ביפה רקדוש איפת א צ ל אחדיוברכת‬
‫אחרונה שאותו נ״פה שלכוםגיפוטר הד ולנו אין לכרךאחר׳ו• אחכ ׳ ר ח »‬
‫ידיהם י‬
‫‪• • » - . . .‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪t‬‬
‫סח‬
‫לחג ‪.‬הפסח‬
‫יי‬
‫׳ויחס לאטלי' וי ברך עני ריןח ה נ מצות שהס אישל כצוה וחציה שלביויביך‬
‫•נברכיחזואחרוואהמיציא לימהויכדןבהעל הפצה השלמה בדעתו ואתכ‬
‫יברך אקבו על אכילת פצה ו׳כו׳ן על הפרוסה כ׳ מצה ל ה ם עיני כתיב בד‪:‬‬
‫זררכו שלי עני בפרוסה ואיחכיבצע מביכא ביזחימ כזית מכלי אתי מוציא ופצח‬
‫ויאכל משנ׳המ כאיויתן לכלי המסיבי[ ואם נ ל ע מצה •צא • אחיכ •קח מהפריר‬
‫שיעיר כזיתי׳טביל אותו בחריפת ולא הרבה ויברך אק״ני ערי א כ י ל ו ת מריר‬
‫זיאכל כזית ואם בלע מרור לא יצא ן׳ת; למסינץכז־תלכלא׳• אחר כך ניטל‬
‫מהמצה הנישל מציה מעט י׳כרוך אותה בתיך המריר ויטבול בחרוסת ויאכל‬
‫זכר למקדש כהלל שאייעל מצות ומרורים יאכלוהו וחוב שיאכל ניירת מכל‬
‫אימהמ ייתן לכל המסיבי[ • אחכ יסדר שלחני כפ׳ ערכי יהשנתי כברכר‪ :‬הי‬
‫אשר נתן לי • ישמעת׳ שטוב שיאכל ענ׳ן ראשי[ ביצת איימניחין איתיבקער'‬
‫זהוא זכר לאבלות ירושלים שראי׳להעליתאותה על ראש שמחתני כמש‬
‫אם לא אעלה את ׳רושל׳ם על ראש שמחת• •־ יראי• לכל אדם ל ע נ נ ג פ ש י‬
‫וזיפי בלילה הזה;להראות חירית בעצמי וירחיק מעליו כל דאגה וצער שיש‬
‫לי ממקום אחריאיצל ש׳עירר עתה מחדש שיס קטעה י ס ד נ ה לא הכל יהיה‬
‫שלימ והנחה ולא •תן פתחי[ פה לנעדלחליק יאתר שיאכלו וישתו יאריכו‬
‫ע ל ה ש ל ח ן כדרףשריס ונני חורין יחזרי[על חצי המצה אשר שמרו לאפיקו'‬
‫זיקתםמנהכזיתויאכלאותה בהסבהבתאוהונפשחפצהולא •קיץ במאכלת‬
‫נ ׳ ה׳אאכ׳לח מצוד‪ ,‬וצריך להניח מקים נד׳ לאבלה בתאוהזלא כאניליגסה‬
‫ואעפ'שאכילתה חיא על השבעזכר ל פ ס ח איפה איצ שיהיהשבע׳יתר מדאי‬
‫ע ד שלא תועיל לי אכילתו לכליס ואדרבא יזיק לי א ל א יניח מ ק י ם לגמיר‬
‫‪ ,‬שבעי נאכ׳לתה יזה פ׳יעל ה ש נ ע שבי תגבר השביעה כי׳ שלא יפסק טעמי‬
‫‪ v t o‬יאעט׳ שאכל כזיח מצה דמנטרא קידפ בחחלת אכילתו ובירך עליה על‬
‫אכילת פצה איפה צריך לו לאכול כזית נאחדונימ[ השעמ י ז ה עצמי שתשא'‬
‫טעמי בפיי יגםצא מתחיל נה נתתלתאכ׳לתי יגיפר נול נסיפה כדי לחבב את‬
‫המציה דחן בזית לכל איסהמסינ׳ןיא׳ן להם לאכול ולשתיה אחריה כל ט‬
‫נ מ ש אין מפטירין אחר חפבח אפיקימין אכל ישתה הב כיסית המיטל׳יעל׳ו‬
‫ה ו נ ה וכן אס ירצה לשתות פיס ׳שתי • א״חכ יטיל •דיו יימייג כיס ג י־ברך עליו‬
‫נדניהמזין יטיב לו לחזר אחר ג'שיברך עליו ברכת זמין וכבר כתננו למעלת‬
‫שראי לאדם לימן אצלו ב כ ל ' ט עני ודל בשלחנו לחלק משמחתי לעניים‬
‫'ולאביונים יכש בליל פ ס ח שצריך לחזר אחריהם כמש כל דצ ד ך וכוי וצריך‬
‫להראיח חירות ושררה בעצמו וישמח לבהאמלל׳סויחטבלהםכאלו ד ם‬
‫נ נ • חורין ילא יחסר להם דבר בליליהזה וזהו ששנינו ולא •פחתי לו מדי כיסוי‬
‫של״ןיאפ׳ימןהתמחי• והיד‪ ,‬לשאר הדבר׳'• י׳בוך ברכת מזון ננחתוננע־כה‬
‫ראסריעלהו׳נאננוגהירושליםוינוך ניפה ע ל הכום ו׳שתה אותו בהיסגת‬
‫שבאל‬
‫•‬
‫סדר היומ‬
‫י שמאלואם ל א הסב ל א יצא וצרך לשתות פעםאחדתנד!שבדז ו ׳ ש ת ו י כ ל‬
‫הםסוב׳;ולא •נדניברכתעלהגפן אתריו א ל א יסייג דזכיסיייתח׳ל ש פ וך‬
‫חמתך וגבר אמרנו למעלה טעי לסת הפם׳קוהתללבביכוסות ויאפר לא ‪ A‬ו‬
‫‪',‬זז בנעימה וקול זמרה כדרך בנ• חורין שיצאו משעבודם ואוסר׳מ הורו ל ת '‬
‫כ׳ סיבכי לעולם חסדו על הצלתם ו ע ל פדותנפשם• ואומרער ברבת‬
‫יהללוךואיני תיתם ואוסר נשמת כל ח׳ וכייער ברכת ישתכח ותותיפלך מהול‬
‫נתושבחות ל ההודאויוכו ולא יברך ב פ ת שכבינפטיבבפח של כוס נ•' יעל ז ח‬
‫ל א אסרו עליי בוכחאחרונהוישתחאותו בהסבה וישתו כ ל הטשובין רברכו‬
‫אחריי עלהגפן שהוא סיףהעניןימ׳ שרוצח לשתות כים ח' ל א יברך אחרע‬
‫אבל׳ברךאחר כוס היובלבד שיהא םנהני בנך אבל אס מחדש בא לנהיג‬
‫ג ל שאין• ראו* לסמוך על ברכת בפח של כוס גישיפטור לכוס ח' אחר שאינו‬
‫מ ן התקנהומן החיוב שח״בו חזל שדיכוסותאמרו ולאהיואםנתנו ד ש ו ה!ינו‬
‫לארםש׳קבעאותוחובהאבלפעמשותהופעסאינו שותה לא אפרו אבל‬
‫א ם י א מ ר ב פ ח ע ד ׳ ף ט פ י ו ל א פ ק ר י מ י ם ׳ ף ‪ hy‬חכיסיתכייןשנתננלורשוי־^‬
‫שישתה אם ירצה ‪ -‬א ח ד שעשת כל המוטל עליו מ כ ל אשר זכרנו יעסוק‬
‫מ ע ט בתודהקודמ שיישן יאפבר הכי הואישייכל ל ע מ ו ד כל הלילה מ ס פ ר‬
‫ניעיאיוסצר׳םכדרךההכםים מה טוב תלקו ומה נעים גורלו והנני מתקן‬
‫ומסדר ענין מה שידרוש ייחקיר זמן מהל׳ליאו כולה רש״ךלהכנםיול׳צ׳אח‬
‫נ ר ויאמרלאברחפידועתדעכיגדית׳יזרעךוכוי׳דע שאני מפזרן ידע שאני‬
‫מכנסן׳דעשאני ממשכנןתרע שאני פורקןירע שאני משעבדן ת ד ע ש א נ ׳‬
‫נואלןעכלתי ראוישנדעמאיןלולב״ח‪M‬ןיעניניםאלומןהפםוקואבה‪.‬‬
‫מחפתהכפלסגיבעגיןאי־עודדמיאפרלו שעניןחכפל חוא לדבר והפכו‬
‫נ מ ו שאמי׳דעשאגי מפזרן תדעשאבזמכנסן אני אוישענין הכפל הוא לענין‬
‫הפזורוהשעבוד עוד מ ת עגין הסדר דגקט ת ח ל ח מפזרן ואיתכ מפשכנן‬
‫ואחכ ס ש ע ב ק עור םח בין פורקן לגואלן וזה שייך בעניןסשעבדן• ו א פ ש ר‬
‫רבעלהסאםר זל ר א ח ג' עניביםבפםוק האי ש ל כשורת השעבוד וגי כפי הבי‬
‫ש ל נשורת הגאולה וזה ח כ ר ח ו שענץ ה כ פ ל ש ל ידוע תדע ודה ע ל עני{‬
‫ניהבשורות כלאחיעלבשורהאיופפניזה שנת הלשון כשניהם האינקט׳דע‬
‫שהוא מקור להורעענ׳ן הכשירה הקודמת ותרע שהוא עגין על בשורר*‬
‫נאולתנו העתירה אתר ז ס ך והגיעניגים שבפסוק חאיהוא גר ׳ ה י ת ז ר ע ך ה נ '‬
‫בארץ לא להם הגיועבדוס ועגואותה והם הגי עדנים שרסז בענין •דע ת ד ע‬
‫כנגד האישאמר תדע ש א נ ׳ ם פ ז ק הוא כנגד כי גר יהיה זרעך דענין הגרור*‬
‫הוא שאין לו מנותיבמקויא'והילך מ פ ה וםפה נע ונד ומטולטל הפך מהתושב‬
‫שהוא מיושב במקום אחר חזר ואמר בארץ לא להם להודיע צרת אחרת‬
‫גדולה מזו שלא תאסר שאין הצרה כי אס הפזור ואיכ יהיה אעיאפייבארצותפ‬
‫שלא‬
‫‪. ..‬‬‫׳‬
‫ר‪5‬ז‬
‫לחג ‪MDfin‬‬
‫שלא ׳היה להם סניחה מערת אחרים שינאי עליהם ומ‪4‬חו צרתם א׳נישלויס‬
‫ושקטים נראו• והם מתפזר ם נכאןינכאןאלא הערה גרילה על זו שיהיה‬
‫•ענדו איתי‬
‫בארץלא להם שאי[ םניחיםיאותש ברצונם ללכת לבקי' אחר‬
‫בארץ לא להם כמי שסענב המשכי[ על חוב שיש בו כנניזה אמר נ״ה זה יודע‬
‫שאנ‪ :‬מםשכנ[ עיר הודיע לי ד‪ $,‬צרה אחריעל שניחםיהוא העכוב יעני א־תש‬
‫שאעפ' שיעכבו איתמ נארצס כמו משכון א‪£,‬ש היה שיהיו מושלים בעצמם‬
‫וברוחפ לעשית כחפצם ורצונם ולזה היל• ע לנו שלא ינוחו מעצבם וםענודהש‬
‫אלא ועבדום וענו איתבנגל זה אס בהזל יוע שאני משעבדן ונווהמגיענינימ‬
‫בסדרהפייכלאלוהענ׳נ׳ס נמצאו בארץ מצרים הס היי מפוזרים אלה שהולת‬
‫מה כ׳ ארץ פ צרים גרילה היא"באזל ת פרכה על תיפיםה ואעפ' שאסיהפסוק‬
‫רק בארץ גשן אשר שם בני ישריונוישנראה ששם היי כילם אפייה ל א ה י ת ה‬
‫נשן עיראיילאביסדיניתולאדיאלאהועירותרבית בארץגש[ כדרך שהיתת‬
‫ארץ םצרים חלוקה לםדינות ועירות שלא יתכן שתקכל עיר א ואפילו גדילת‬
‫שבגדולי ת ילא מדינה רנה יגיילה לכל אנשי מצרס הרבים וה עצומייוכן ארץ‬
‫נשן לישראל שהיי ג מאית רנוא לפחית לפיד וחמושים איםחםשה אלא ודאי‬
‫היי בתיך עירות רבות מעט כאן ימעט כאן ואפילו הכי לאהיומנ׳היןא‪-‬יתם‬
‫וזפצר״מ לעמד לנדן ובפני עצמן כ׳ ירא •ן היו שטא ילחמו‪.‬עמהם יעלי ה ם‬
‫מן הארץ לא היי עפהם שרים יגדיל׳' שעככ פרע עס אנשי מלחשה כי׳ שלא‬
‫״מרדייבסלכית יאפי בארץ מצרים היי מהם רבים נפי שנמצא בכטהכקיכוי־ן‬
‫לםדקדק נהם יהנה נהקיס נהש הפיייר • נ ט ע נ ה הבי שנתמשכני אין עריך‬
‫ראיה שא‪ <6‬בייסכית שהוכו עליהס היו מחויקיס בהם ילא היי מניח׳[ איתי!‪hi‬‬
‫מתוךחפחדהגמלשנפל עליהם ואמרו נילני מתים • היטענודיהעני׳ לפנינו‬
‫יוא י׳עכ׳דו מצרים וכו וימרח וכוי וכאשר יענו וכזי ו ונפסוק הני' הבטיחו על‬
‫ענין גאולתנו וישבוגיעניניםגיכריםז לנענינים שרמז נמלת תדענדעתניה‬
‫' ל והם״יגס את הגי׳ אשר •עביח דן אנכי הרי א יאחר׳ כן יצאו הרי ביברכיש‬
‫נדילהד׳ גייאינס כסדר הא אבל פתח במאי דסל׳ק סינית ידע שא;׳ םשעידן‬
‫הרע שאני גואלן מן השעביד רמי ב׳ מכית כסרשאמר דן אנכי יסתין ׳' סכוית‬
‫אלו נגאלו פן השעבוד ולא היה פוצה פה המצר׳ ליהוד׳ ע ש ה ל׳ כךוכךכ׳ ‪.‬‬
‫דידתל׳ש נפלה עליה' כ׳ אס היה נהמאייה מעקשיפעכב היה פרעה הרשע‬
‫ופאת היהיתה נסיבה לחיק את לבו להתעולל בי א ב ל לא מרצין עכדיי ועפו‬
‫כמו שאמרו אליו הטרם תדע כ׳ אנדה מצרים ו כנגד הב שהיומםישכנים‬
‫יטעיכניס נידמ במשכון אשר הוא ניר אחר אמר ואתרי נן יצאי שיניחו איתש‬
‫ע״ב לצאת ואפילו פרעה הרשע אמר כימי צאי מתיןעמ׳ איני כעבב ב‪:‬ש עיר י‬
‫כנגד הגישהיימפיירימיפטולטל׳ס גרם בארץ אמר יצאו נרכוטגדול וברז •ך‬
‫?מרם לא יהיו עיר גרים כשי שהיו אלא תושבים ומכונסיש בארציתיובטירותם ‪.,‬‬
‫(‬
‫׳ ת א‬
‫נ‬
‫‪18‬‬
‫הח‬
‫י סדר היופ ״‬
‫‪.‬‬
‫• ‪.‬‬
‫ה ה היחאהר שקבלו התורה ועמדו במדבר גדי דגלים ושכ׳נרז א ל ע ל ר א י צ ם‬
‫'ונולב בלב איה•! ויהעו ויחנו גולים באיומשם באו לאיונח׳שבו נראו׳ עד מבני‬
‫ליהה ביה בימי שה״עה נאמר בהם איש תחחגפנו וחחח תאנחו ואין מחריד • א ?‬
‫בביאור דברי המאמר נתבארו הטיםכל ספקית שיש בהמ אליא שיש ל ד ק ד ק‬
‫בםיש תישנה שהרי לא ישבו אלא רדו שנה כמישה רדו שמה אלא כבר תירץ‬
‫דשי ?ל ע ל זה בפייםישב בנ׳ ימר»ז ונויוהוא הקושיא חזקהגדולח מזה שסזכי'‬
‫ישיבתמצר׳יבפ׳יחישנח מה שלא היה והוא י ל תירץ דלאו דוקא בארץ מצרים‬
‫א ל א עם ישיבת שאר הארצות אחר נזרת בין הבתרים והם מן הדברים ששנו‬
‫לתלמי הפלך ואותו ענ׳ן נחרץ ב״אתביש ונאםישאין חוזר תיבות תישנה למאי‬
‫דסליק מניהו ועבדום וענואוחמ שהר׳ ל א נשתעבדו בהט כראוי אפילו חרדו‬
‫נ פ ר ש ' ?ל אלא חוזרימ לחחלח המקרא כ׳ נר׳היה זרעך וזהודא׳ נתק״' בהם‬
‫כ׳אפ׳יבאבותנכתבבהמלשוןנרותכמפויבפ'• עודאפשדלומר מדקדוק הפי‪ .‬י‬
‫מ ל א אמר בארץ מצרים כ׳ אס במצרים והוא ענ׳ן כולל כ ל מ ק ו ם שיש בו‬
‫כדוחקוצעד • עוד אפשר לומר כ׳ הגזרה כך ע ל ה ברצונו לשעבד איתגש ית' י‬
‫נ ד ׳ לצרפם ולבררם כ נ ל א ל א שהקיבה ברחמיו מיהר את חקץ בחמלתו עלינו‬
‫גזכות אבותינו שלא נכמע ביניהם ונשאר כ ל ימינו עבדים ל פ ר ע ה כפו מהגיד‪.‬‬
‫המגיד בהגדתו וזהו ענין מ ש מ ע ת ׳ ע ל פקוד יפקיד שהוא ם׳םן שמסר •וסן*‬
‫מ מ ׳ שיאמר אלו הבימלות היאודא׳ גואל וענינם הוא שמנין פיקוד מהוא ק'«‪,‬‬
‫יפקוד ריליחסר ממנין החיוישאר רדו לבד זהו ע׳ הגאולח וברוח הקדש נאמר‪,‬‬
‫ליוסף מה ש ה י ה ע ת י ד ל ד ו ת אוקבלנךמאבינויעקב שהגזרה של תישנה ל א ‪,‬‬
‫תהיה םתקי׳םיכולה אלא כך ׳חסר סן המנץ והוא סי' נשמע לביענ׳נימ ורחמי י‪,‬‬
‫ממים קדמונו שאפייהרדושנה שעסדו במצרים ל א נתקיים בהם ועבדום וענו‪,‬‬
‫אותם כא?ל כלזפן שאימן השבטים היה קיים ל א נשתעבדו בהם בישרל כם״מ‪.‬‬
‫ממת •וסף וכל אחיו וגויויקם סלך ח ד ש וגויוננוצאו ימי השעבוד םשנולדםשח ‪,‬‬
‫מהוא קרוב ל פ שנהכדפרשיזלבפייהחומשוטעיבדבר טרמםכה ציץ רפואת‬
‫פרח בנרשנולדהגול או קיוכ למולדתו התה׳ל השעבוד וכןא!ל ם ר י פ נ ק ד‬
‫ע ל שם וימררו א ת ח ״ ה ס וניל שהיא עצמהבשרהבב־אתהנואלובלדתוכאזל'‪,‬‬
‫הנביאה אחות אהרן שהיתהנב׳אהכשהיתהאחוחאהרןקודם לירד! מ ש ד ; ‪,‬‬
‫ואין להקשות מזה לפרש'?ל שאפשר לומר שבלידת םרים התחילו ל ש ע ב ד‬
‫אבל לא בקישיופפנ׳ שנו׳ וסת נראה להמ למרירות וקראו שמה מרים מ ש ו ם‬
‫המרירות אבל אחר שנולד משה היה העבודה קשה והענו׳ ופרו וישר*ווהוא‬
‫ובאשר יענו אותו כן ׳רבה וכן •פרוץ וחוא שניוימת •וסף וכל אחיו וגויובנ׳ ׳מרי‬
‫מרווישרצו חה ראית׳ לחלק בד׳ ל׳שב ביהענינים ולתקן הפייעם המאמיובזמן‬
‫דגאילה עצמה התחיל השעבוד עתר ויותר מ מ ת מ ה י ח ו ? מ ל א ת א ם י ט ו ן ל ת ת‬
‫הבן לעם וגויהםילכו וקוששוובויוזאת הצרהה׳חח ק ש ה ל ה ם עדמאדועל׳ת י־‬
‫(‬
‫‪0‬‬
‫‪j&!ty1V‬‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫‪m‬‬
‫נ א פ ו ויכו שו‪8‬וי מ י ׳סראלוהיבה עשה לטובתם שנותץ• שעבודם ב א ל ה ם‬
‫'גאולתם וחפו םעיו לנו וזכר את כריו! אבותיני כשיש ותעל שיעתפ ונאשר וירא‬
‫'אלה־םאתנאקתםוידעאלריםניא׳ןגאילהסוצאתאלאטתין הצרת וכהא‬
‫גייבא כנהר צר ובא לציון נואל נםצאו דיוםניפ בענין השעבוד האתי ויעבידו‬
‫!‪:‬פרן• יא?ל ב שה ד ן ברצוניהטוב ולא דרן שררה ופרדות‪ .‬ה ‪ :‬קידם ליידי ששת‬
‫נלרת פריס והוא אשר התת׳לו להשתענדבהס בקושי ובעבדות כ ד ר ן א ח נ ׳ ם‬
‫עלענריהס־הגינשאםיחנתנתחנסחלווגויוננואתפיתםואתרעםסס • הדי‬
‫נזטן הגאולה ששנעי סהס התבן ולא תשרו סתכונת הלבנים ייי היא קשת להם‬
‫מכולמ ומתוכה ננאלו וסן הרין הית להשתעכרבהש שתחלה בקיש׳ וענו׳ נסו‬
‫שניועכרום יענו אותס אלא שחישבה ברחמיו ובר ח ס ח עלינו לנהלני ונתנמ‬
‫לרחם׳ם לפני כ ל שוב־נו ו?ש דתן אותם לרתםיילפני כל שוביהם אחר שעלת‬
‫‪ .‬נר*מו יו לסחר את הקץ לנאלנורצח לקיים סה שהבטיח לאיא בין הבתרים‬
‫כימשונס את ה;וי אשר יענודו ק אנכי • וראוי לדקדק מאי וגס מה אחא לרבות‬
‫והםכירבו״םגםיאתהיללילגויאשריעכדויגייעיראסא׳ הינ׳רנו׳כיון שלא‬
‫התחיל נו הילל ולאשר יעבדו ונוי• עויאשא• ת ה הענין בהם ולא בסשעבדיס‬
‫חילל את הגויאשרישתעבדו בהם דן אנכי • ואי םשוס דנקטועכדוס אין ענינו‬
‫לעובדים אלא לסשעבדיש עצסס ויניד עליו רעי דכת׳ביעני א ו ר ז ם וכן ת״א‬
‫ו׳פלחין בהון וגוי־ עיר םא׳ ואחרי כן אתרי ביוד וכן סיותר הילל ואחר •צאו נוי‬
‫עוד מאי נרכוש נ מ ל כ׳ רכוש אינו נקרא לא סה שהאדם קינה סעצשו ורוכש‬
‫נענין שנ״רכושו אשר רכשגפדן ארס הילל בסשון רב או בנכסים רבים והית‬
‫<ילל בין נכסיחםנין נכסי אחרימ והס מה ש׳וואלו ממצרים וינצלו אותם •‬
‫ואפשר לומרולתרץעלראשוןראשוןאשרגשואתלרבותאפילו למי ש ל א‬
‫נשתעבד בהשוהמ״בכור השפחה ובכיר השב׳ שודאי לא ההיכולחורשויבירס‬
‫להשתעבד בהםוא״שהלקו משוס שהיו שמחים נצרתם או משיש שלא יאשרו‬
‫יראתם תבעה עלבונם ומשני כן לא אמילאשר ׳עבורו והזכיר ני׳ לרבות בלגו•‬
‫אשרבתין העובדים שכולם נכללים עפהס אחר שהיו שמחים בצרתם• עיר‬
‫אפשר לומר שאמר את הנוי לרבות נוי ואלהיו נסו שסצינו שלקוהס ילדיהם‬
‫עמהם כפיש ובכל אלה׳ מצרים אעשת שפטים וכאן רסיה לו ה״קנת לאברהם‬
‫ואעפ' שנתרבו במלת את בענין ט פ ל אין לחוש אחר שהטבה ש ל ה ם א נ ד ו‬
‫נלויהוספורםםת ל נ ל כ ם כ ת הנוי עצמו ואשר הנוי בלשון ההיא הידיעה לרמוו‬
‫שהיה עת׳ד לשענדס נתון נו• •דועוספורסס נעולםוכ; השר שלהש למעלת‬
‫הוא רהנהשרהגדולומ נאמרעליוהתנ׳ןהגדילהרונץ נתין יאיריו ו ה י א‬
‫נדולסשרו של עשונענין סעלתו וכן נאשר עליו קטן נתתין בג וימ ניוי יגימר‬
‫זנזת יתורץ ל פ ה נשתעבדו׳שראלנמצרים׳ותר משאר ארציתיהוא למעלת‬
‫' י י א ל גענ׳ן גלותם שלא׳שתענדו נהם בידפופחות׳ כיסש נענ׳ן נ ה באד‪-‬ד‪.‬׳‬
‫‪ 18‬־ יפול‬
‫נ‬
‫•תג‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ ‪,.,‬‬‫ירדד' «‪'• bv‬‬
‫״ _‬
‫׳׳פילינייינם לדביר לבלנדולר‪.‬הבה שינלאוחנומשםעם חיותשבלהטומא'‬
‫ד‪4‬וצה ונחות הוי ן נכצאי גהמ במשמניה עבדימ מבית פרעה ואינו לנריעיתא‬
‫אלא ‪;•/‬היאניחענדיסשכל עבר הנכנס שמ איני •יצא עיר משם בבחםהגדיןל‬
‫י והאדיר בלהטיהם הנדולימ יה‪'0‬ית הוציאנו ביד רמה עיכ שלא נ ט ו נ ת ו נ ל ה י ם‬
‫ע ש ה ה ש פ ט י ם י ע ל א ש ר ל א תלה הענין נמשענדים ואסר אך* הנוי א ש ד‬
‫שאין העני[ תלוי‬
‫י ע ת ע ב ת בהם ק אנכי הוא מנ‪£‬נ׳ הענין שאמרנו‪:‬‬
‫בםשעבדבכנד כ׳ אפ• ‪0‬׳ שלא נשתעבד בהם נלקה אבלכשהענין חייו׳ בהם‬
‫מרבה ענין נדול שאפי שה׳שרל׳ עבד אוחו ברצונו ולא כהכרח אפי הכי לקו!‬
‫ע ' כך ‪ 1‬עוד שלא היה ענין הנקמה מפנ׳ השעבידבלברכ׳ אינו מן הדין אחר‬
‫׳;נגיר עליהם שישענדואותם ש י ל ק ו ע ל כ ן השופט כל ה א ח ו ' ו לא ׳עשדץ‬
‫מ ש ג ט אלא משוב שהקשו את ערפם וכבדו את אונמ ולא אבו שמוע מאס ה ל‬
‫יתיו׳תשלה עט׳ו׳ענדינ׳וחססעצכםנתנוכר״ף םורריבתחלה וימאנו להקש׳'‬
‫ע ד ששירת הדין ח ״ נ ה להנקםפהפ נקפה נ ח ל ה ע? ועל זח ואעפ' ש ה ק ד ש‬
‫מאמיהשילאמפנ׳ נןננלר • עוראפש ליידנקטל׳שנאדקראית׳נתיעבדופ‪.‬‬
‫היינו שיחענרי נהמ יכ; ת״א י׳פלחון בהון וכן א ע ר יעבירו בענין זה וכן ת״א ד»‬
‫יפלחין בהון ונקט הלשון הזה דמשתמע לתר׳ אנפ׳ שישמע שהכש ע ת י ד י פ‬
‫לעניד את אחר׳ ואחרימ •בנירו עליהמ את עולמ ועל הבל יתנו דין וחשבון ב•‬
‫הוי קצף מעט והם עזרו לרעיואמר דן אנכ׳ילהסח׳ חענ׳ן כי הכל ל‪6‬י מעשיוין*‬
‫אש יעשו ב׳אעפי׳ישניר שיחיו הם עבדיינידאחר׳ידןאנכ׳ ע ל ההוספישיוםיפו‬
‫ע ל הראוי ו״עכ נקט לשון ד ן ופשפ נ׳ הוא ל אסוניואין עול ולא נחתינזר ד׳נ‬
‫ע ד שעשו נהם שפט׳יבכסה ענייני'שפרונ צרתושעבוד הקשיכת׳' ויאנחי בנ»‬
‫׳שיותעל שועהם אלה!‪'1‬ם והוא כשוריטונילאנרהישלא הי ה;זר'לשעבו'נחל‬
‫וקשה וא״ענ דכת׳ ועבדום וענו אותיאפ לו כ׳ אינו סן הנזרילא ספור מה שיעשו י‬
‫הם יותר מן הראוי והבשורה לו היא ש׳נקומ נקמת מהם וספנ• כ ן יצאו ברכוש י‬
‫נ ח ל שכר טרחיועםל כיין שה׳ישלא מן הראו׳־עו אפילויכ׳ אמירן אנכי לבליל‬
‫דיניירבייומשונייולאאםימכייניגף שהס עניןאייבן נובל לייעל תוספ היוד ש ל‬
‫יאחר• שרמי לושלאי^אומשםכ״אאחשיובוביימכויוכן א?ל דןאנכ׳ בעשר;‬
‫מכוהוהעג׳ן משום שכולל דינים הרבה• עוד אפשר לימישלאאמר דין לא דן‬
‫אנכי שהו‪ 1:‬ענין עומד והוא להראוילו שמעולילא הסיר ידו מעליהם לרעתיב׳ן‬
‫קודמ היציאה בין כזמן היציאה בין אתרהיצ׳אהוכפ׳ הקבלה דן אנכיהסניד‬
‫ששיח היוצאייםשם כן עב ה־וצ ספ ויםעו׳בא ויט שהםריואותיויועבשםויכל‬
‫שש בן נ אותי דיונן״ שמי כל שם ק היאית׳ו' יבכחו ׳צאו ׳שרימס צר׳יוה״נו דנקט‬
‫אנכי וייא אנ׳ • עוד אפילו דאמ' ואחר׳ ניוד ולא ואתי משומדאחרי פיפלנינל'‬
‫‪,‬לו שלא יהיה ההוגא'סמוכה להחליהדין לא אחריזמןרב ש׳תעללבהמ יצאו׳‬
‫זאמרואחריכןלהוד׳עכ׳ם ר>יןכונ\ ו מ כ ו ת שינאו עליהם יצאו; נ ר נ י ש \ ד‬
‫‪vrwyh,.;:.‬‬
‫י‬
‫!>׳‪-.;:‬י‬
‫עא‬
‫'לחן הפסח ‪.‬‬
‫_ ‪-‬‬
‫מהייירא^מהםוננרימעלתיבע׳נ׳ה עד דםתון בך נשאו חן בעיניהם וישאילום‬
‫זינצלי את מערים • עוד וילה לו שאיןריבהמכיילחיעלתישל׳שריבד׳ שיניחו‬
‫אותם לצאתכ• לרעתם היה להתנק מהם על בל אשר עשו ומאת ה' חית נסיכ'‬
‫לחזק את לבם ואחרי בן ששגלו המטח הראדוילהם הס ׳צאו סעצםס ילק לא ‪1‬‬
‫אמר •וציאושאו יניחום לצאתזכןהיההענ׳ן ב׳ אעפישקפ פרעה נל׳להואמ‬
‫קישו צאו לא יצאו הם בלילה אלא ביום לעיני' בולם במש ניד רםה לעיני בל‬
‫מצרים ו אמר נרכוש נדול ולאאמר נמסון או נננסישהיא הבשורהעצםה‬
‫'שאיתי משק שיוציאו אעפ'שלא הייה שלהם לא היה נננד‪ ,‬ו}זל נידמ א ל א‬
‫רכושם איקרואחרשישתעבדו בהן ח״ב׳ן רז‪ 0‬להםכוהוכזה וכמעשה דוב‬
‫ןניהה בפרק חלק• ובזה יתיישב ביצר ישתעבדו בהם שלא סן הנירדזאלא‬
‫אתר ששלסו להם פעולם אל חיקם הוה להו כאלו לא נשתעבדו ולתועלתם‬
‫היה ואמר נרבושנחל לרמוז רמש עצמן סצאנסונקרם ורכוש אחדים נ ה‬
‫שהואמ^צריסשהשאילום וניזת הים שהיא •ותר מכלם נמו שאמרו ןל על‬
‫י פסוק ויסע משה וכוישהסען כעל בדחן י ואפשר שזהו שרמז נמלח ואחרי‬
‫שהוא םופלנ שאין הענין עלמכותסצר׳ם עצבה אלא אחר׳ גן שיצאו ל א‬
‫נגמרה ׳ציאז‪ ,-‬עד שנטבעו המצריים בים כ׳ שם נאמד ויושע הינ׳ננםרד־‪.‬‬
‫התשועה נשלמיתינאותה התשועה יצאו מכל ובל נרבושנרול כ׳ הו א ביזית‬
‫הים במו שא‪7‬ל • עב ענ׳ן הפסוקימ מזח נבא לבאר ענין עשר מנות שהניא ח'‬
‫על המצריים במצרים ורב׳ יהודה היה נותן נהם סיםנין דצך ערש בא חב ו ה ם‬
‫דמ צפרדע כניס ערוב דבר שחין ברד ארב חשך בנורות־ ותחלה צר׳ן לעירר‬
‫מא• שנא המכות האלו משאר מכות אח״כ סדר עשייתן זו א ח ר זו אחיכ למדת‬
‫היו עשרה ולא מנין אחר אחכ כה ענ׳ן רי׳הודה זל לתתבהן סימן זיל קרי בי‬
‫רנ הוא והכל יודעי ן אותם ולמה ל׳ סיםן • ואח״כ שעשה סימן נניתיבות מד?‬
‫ראה לחלקם בךיניאיתיות נניתינות האיור' נאתרונה • ולתקן ענין זה נקדים‬
‫הקדמה אחרת ובבי רמזנוצד מהממנישראו׳ להבין סהראההקינה'ו להוריד‬
‫ל׳ שר למצירימ נתיך בור הברזל והדבר ננור מאתו ׳תיבמו שאסרו ?ל עתיד ה׳ ת‬
‫יעקנ לירד למצרים נשלשלאית של נרזל לקיים מאסר נין הבתרים לא שה'‬
‫הורדו גכנוד נ ת ל ‪-‬ראה שנזרת נין הנתרים שאמר לי הקינה נר •היה זרעך‬
‫היה ראו׳ להיות נפצרים ולא נםקום אחר וצריך לידע טעשא ‪0‬א׳ י עוד ׳שדל‬
‫פהיחטאילהיית בפיפיםיםשוענדים ומעונים תחת סנלותפצר׳י׳ותר משאר‪.‬‬
‫אימות פיה עוד אם הנזךה אמת החרצית שקר ביון שהיה!זדה ם‪:‬לת הטרי ין‬
‫^‬
‫שהסצר׳ם״צתענח נהם רענו אותם לםה הניא עליהם ב ל ה‬
‫ובלהצריתאשר ענדו עליהם עדי שכלם ה ל ט לאבדין ילא גשאיסהס שריד‬
‫ופליט במו שאמדזחזל שנזמן שהמצריים היו נטנעיס בים נ ם אותם•‬
‫שחעגםצו;נתנו חוג איש באחיו ואיש נרעהו ולא נעאר םהם משתין בקיר*‬
‫* ‪ . .‬גננו ׳‪-‬־ י י‬
‫י ׳**‪*58‬‬
‫‪ *^4‬יי‬
‫׳‬
‫ס כ י ח‬
‫‪n‬‬
‫‪j‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫•‬
‫סיג ‪eva‬‬
‫? ט ו שאטי־ו כ׳ ה' נלחם‪ .‬לי הט בםצר׳פ נסו שהיה נייחס קם‪ .‬אליו חילז‪ .‬נ ל ח ם‬
‫איחס שבמצרים ולא; םעט מזער ל א בניר נ ש א ת סהנה סכל לזדזשין‬
‫מךבתהוא ער שאזל שפרעתבלבד נשאר סן הנקבע׳' יחלו וסלןבגנוהוהוא‬
‫־יאטו־ ה?ר׳ז‪.‬להס התשובה נ׳נדעו אח מעשה היהגדול אשר עשה נסצךייואם‬
‫י ״ י יי ל * ' י א ל מולדתו‬
‫א ת א במצרים נשאריבמקומיכשאר ארצוילמה‬
‫ו ס ל ו עליהם אלא נרא' בי נשארו םעט סהרבה ואעפי שאפשרלימר י ס‪6‬נ*‬
‫חבושה ש ה ל ן עט כל שריו ועבדיו וחזללק מכל טוב ובלם נט‪.‬בע‪1‬אפ"ת ה י ה‬
‫לו לשלוח להם כזהוכזה היח חענין אין ניד׳ עון ופשעודא׳ היו סקבל׳ןאותו‬
‫ב י ו ן ש ה ו א ל א ח ט א נ ם ׳ ת ת ס ז ו ׳ עול נ ל ם ן ד י ן ו נ ר ט ן ד י ן א ׳ אפשר ל א נ ט י‬
‫מצריט שנשארו אלא נמצולחשאיןבחרגיט פחותים וחגריטופסחיט ועור׳ם‬
‫נעורים סכל טוב כ׳ אחר שעבר עליהם כ ל הטבות ההםובפרט מנתבכורוית‬
‫? ו ל א ה י ה ב י ת ש ל א ה ׳ ח ש ט ט ת ו א ח כ ו ׳ ק ח ששטאורתרכב בחור וכל רבב‬
‫מצריט ודאי היו •ותרמששיט רכוא כד׳ לחלחם עם ישראל להחזירם אליהם‬
‫וכתיב לא נשאר טהט ע ר א ח ד א ח ד בל זח טההשארות‪.‬׳שאר טארץ טצרינ‪,£‬‬
‫ודאי ארץ טצר׳ט נאבדה לגמרי בטבת עני( זה שלישראל הטוהשר שלהב^‬
‫ו״טה פשעם וםהחטאתם שהניא עליהם הרעה הגדולה הזאת אחר שטטנו׳‬
‫אל*‬
‫נגזרת הגורת שישתעבדו נהם השופט נ ל הארץ לא יעשה םשפס‪•.‬‬
‫ו ד א ״ ת ח ם ם ש ס ו ש ל א ל ה י נ ו י ת י צ ו פ ה ו ט נ ׳ ט ע ד סוף כל הלורותוהוא‪ .‬ראדכ‬
‫שהיה טוכרתהענ׳ן הזה שירדו ישראל לסצר׳ס ולבלות‪ .‬הםצריםבענין זרז‪.‬‬
‫והכל בדין ו פ ט פ ט כי הוא א ל אטונה ואין עול י ידוע הוא ב׳ כל העולם כלו‬
‫ל א נברא אלא כשביל ישראל שנאיבראשיתברא אלידיטגמבירייוירישנקראו"‬
‫ראשית שנאיראשית תבואתה ו׳שילא נבראו א ל א בשביל התורה נטצאו כ ל‬
‫העולפות כלט וכל יוטביחן תלוי על קבלתהתורהבפו ‪ hfnv‬׳וט תשש׳ תנאי‬
‫התנה הקינה עם םעשתבראש׳תאפישראלסקבלין את התורה יום ויבסיון‬
‫זכויוכןכתיבאטלאבר׳תייוטטולילתוכויוהיא התורה שנאי והגית בו י ו ם מ‬
‫ולילהואיכנתינתהתורהה׳א הכרח לקיוט העולטיתוטתנתטובת כטתנרן‬
‫התורה אינה נתנת אלא ע ' יסודץכשא‪1‬ל;'טתנות טונות נתן הקבה לישראל‬
‫וכלםעי׳םורין תורי ואיועת• והענ׳ןהוא שאין ראוילתתםתנה טיכ״וםעולת‬
‫א ל א ל ס ׳ שיכיר בה ויהיה כדאי ו ח ש ו נ ל ק נ ל א ו ת י ן ם ן ה ח ן ו ט ן הראי׳ י ע ל כ ן‬
‫באין על׳ו ׳םור׳ן קודם אם קבל אותן בסבר פניס״׳פות נשב׳ל אהנתהטתנת‬
‫יאט נועט ניסורין אם כן הוה לי כנועט נםו־ונה ואין ראי^ליתנילי כיון שאינו‬
‫מניר בם עלתה וגדולתה ובזה יתבאר ה כ ל בעתי« הטבת נ ח ר נזרעו ש ל‬
‫אברהם להיות לו לעט טגילת טפנ׳ שטצא אותו אהוב נאטן כט״ש וטצאתאר*‬
‫לבבו נאסן לפניל וסשום אתבתו ה ג ח ל ה ראה נהם להנתיל להם תוריוםצור*‬
‫ו&ז־תק״פ העולפ כלו בכללו ע ' נשומרס התולה והמצות • וקולם שיתן ל ה ם‬
‫י וזםדת‬
‫ • ‪ . . .‬׳ ״ ‪.‬‬‫י ‪ 1‬א‬
‫א‬
‫י עי‬
‫‪.‬‬
‫לחג הפסה‬
‫אפרי! ‪)1‬תירה ובל׳ שעעוע׳י רצה לצרפם וללבנם 'ולהכיר ם ה נ נ ל פיג גניי"‬
‫• ס ו ל ת לזקק אותם בצורף המזקק אה הנסף נתין הבור ובן נאם' לניר הברזל‬
‫זלאד׳ ל ה ם השעבוד יהפנו׳ אלא שבשלשת ים׳ אפילה מתובל הפושע ם‬
‫והמורדים ופר׳צ״שראל שלאהיוראוימילקבלהתוריםחופיאפותינהיובמשה‬
‫י עברו וכלהנשארייכלםהיוטנוקייומשופ׳ןסזוקק׳יכנסףסזוקק־יענשיו מתון‬
‫זז׳סירין שעברו עליהם וקבלו אותם בסבר פני' יפות כדי לקבל התיר ראו׳יהם‬
‫ל ב ן במ״ש ו יסנץשכןהיה שכן אמר להם משה בםלאכות ה' ב ה י צ י א ן א ת‬
‫ו!עםממצרים תענדוזאתהאל*ם ע ל ההר הוה וזה ה ו ד ע להם תהלהלואוון‬
‫אם ׳ עםדונבטתונס לקבל היסודי! כשמתה ובסבר פנים יפות לאהבת ה ת י ר ה‬
‫אשרהם ע ת י ד ן ל ק ב ל ובור**׳ ש כ ן ה י ה י ה א ס י נ י ושסחו ע ל ד!ענין ועל‬
‫הבשורה וכםיש ויאמן העם וכויזיקדו דשתהוו עלנשת־ת נתינתהחורה ושםתו‬
‫למפרע עלכלהטורח והשעבוד שעבר עליהם אחרשעת׳דין לקבלהתורת‬
‫זעם קדוש כזה רארם הס לחח להם התוז־ההתמ׳מה עמ הרועיהנאםן שעליתי‬
‫שד״עה‪ :‬וזה היה סבת ׳רידתמ למצרים להוציא הפרי הזה וכפי זהנמצאשסח‬‫שינלה המכה לאברה א ע ה ידע תדע ובו' ל א בא להודיע לו הצער של השעבז'‬
‫דאם כן מה תועלת היה לבשר לאברהם צרת בניו תלותם אלא מ ת ו ן צררו‬
‫השעבוד ה ו ד ע לו בשורת נחיניהתורח ב׳ אא זה בלא זה כסיש ורםז לו באוסרו‬
‫נריהיהזרעך בלומר אינודרןקיוסוהעסדה א ל א ד ד ן ; ר ו ת בארץ א ח ר ת‬
‫לתועלחם לצרפם וללבנם ואחריב! ׳צאובדבושנדולכלום' ל ת ו ע ל ת ם ה י א‬
‫הגירות והשעבוד ב ״ צ א משפטם לאור • זאברהס נביא היה ובודאי שנודע לו‬
‫הענץ נאשר היהואבבשורה טובה היא לו וזהו דנתי בתר הב׳ואתה תנא א ל‬
‫אמתין בשלמ אחר שאתה יידע הדבר הזה ושבנין עתידט לקבל התירה ולא‬
‫אחיייפס נאומה אחרתתבא אלאבותיןבשלס ואיחכ בשרו שיבאי לארץ יירשו‬
‫אותה כדכת׳'ודיר רב׳ע״שיבו ה נ ה ‪ :‬ואין להקשית לפי זה למה היה הענין‬
‫במצרים יותר משאואדצויאחרשאיןהעניןאלאלקנל׳פור׳ן ילצרףיללבן‬
‫נ ב ל מקום חיהאפשרלה׳וחדביחשובוח בדבר חדא שזה הדבר לא היה ראוי‬
‫להיות נארץ כנען עצמח שאחר ש ע ח ׳ ד ! ל׳רש איתה ולקחיאותמ ל ע ב ד אין‬
‫דאו׳ שישתעבדו הם בהם ת ה ל ה כ׳ ׳באשו בעיניהם ויקיםו עליהם באיש אחד‬
‫להכד׳תס מן הארץ אחר שהכ ע ב ד ם םשועבד׳ס ילא היה ל ד ם סקים להרים‬
‫ראש כ ד שיפתרו ויראו מהם כמ ש תפל על׳הם איפת' ופחד זאח יעיד שכבר‬
‫נגיר ע ל כנען עבד עבדים •היה וכוי וכיצד יהיו עבדיכ שולס׳ם ע ל אדינידם‬
‫ואעפ׳ שידו שם זיאיסית אסיר׳ וחת׳ ופריז• התיר וה׳נוס׳ ונוי בלם היו בני‬
‫כנען בדכתיג יננען ילד ינייועל נ ן נקרא כל אי בשם ארץ כנען א ע פ שהיא‬
‫ודה אימן השבעה מםנ׳ שכלם ירע כנען היו ואיכ לא אפשר להם להשתעבד‬
‫בארץ כנען עצמה החח ממשלת איזה מ ל ן שיהיה מן הסנה שזכרנו • יאחר‬
‫שהשעבוד‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪,‬סרו‬
‫היופ‬
‫שהשעבוד צ״לבח״לאין לנו ארץ קרובה לה בארץ מצריינטו שאפישהייפצרע'‬
‫לארץ ׳שריהשניתכנר רמזנו ל פ ע ל ה שהיה העגין למעלת •שרל‪ .‬שאין ראן׳‬
‫‪.‬טישתעבדו תחתמלךגרוע ופחות ב א ‪ .‬ת ח ת ‪ 6‬ל ך א ד י ר וגדול‪ .‬ופרעה באור־נו‬
‫זםן היד סן האדירימ עד שהיה עושה עצמו א ל ד ונפלט אחר ה ר ע ב ש ב א‬
‫ל כ ל הארצו'ובארץ פצר׳יהיהלהמשנתעלזדבסעלה נר^ייה • ע ל ט ל ס שכולם‬
‫חיו צריכין אליו ונתעשר עושר מופלג כסו שימצ׳טץכל הארץ ב א ו מ צ ר י מ ה‬
‫וקבץ כל כסף וזהב מן המםלכותוכלזת‪,‬היהלתועלת‪.‬ישר ‪.‬ךיותם משועבדים‬
‫ווחת פלךאריר וגדול ושימצאו ממון רב כשיצאו‪.‬כתשי‪£‬או ברכושנךול ‪ 1‬זאת‬
‫ועוד שארץ סצרים היתה מלאה גלולים ושקוציםפלל^אר הארצווד*ובמעש‬
‫בל הטומאה שבעולם נמצאת ב ת ו ^ ה ‪ ,‬ע ד ש מ ‪ 6‬נ ז כ ך ל א ' י ח ד ד מ ר ‪ .‬ק ס ב ה ע ט‬
‫מ ר ע ה בתוכה כמש כצאת׳ את העיר וכזואכ לא נמצא נזה כור הבתינ' והנסיון‬
‫לבחין ה ע ו מ ד י ם א ד ו ק י ם ב׳ראתהיובאשונהואמ׳ שעומד נ ת ו ן הפסילים•‬
‫ו ה א ל י ל י ם והטומאה רצוצה מ ל א ה מ כ ש פ י ם ו ל ט ׳ ם ו ל ה ט י ם ש ו ד א י‬
‫צריך אסונה^רולה למאוס ברעילבחודבטונ ימי‪ .‬שיוכל לעמד עליו ראוי היא‬
‫ל כ ל ט ו ב ו כ ן א א ע ה ל א •רד למצריםכיאלהיותו׳ודעכלטימאורת׳הט ומכיר‬
‫בטיב גלוליהס ילהרחיקס מעליו באמונתו השלמה שהיתמאמיןוהוא היה סי'‪,‬‬
‫לבניו שירדו נם הם'שם ויכנסו בשלום ויצאו'בשל ומכליה היה מתעליוםחגדל‬
‫השם הידול שאחר שירעו והכירו כל הטומאות והשקוצים הניחו הכל והלבל‬
‫אחריי ומפני זה היו ראויים לבל טוב וחסד שעשה ע מ ה ם ונתן ל ה ם ה ו ר ת ו ‪.‬‬
‫בשמח גדולי והוריו־ להיאתהסן יהגיז את השלו וככ יכיל הס עשי חסך עמ ה?ו‪,‬‬
‫ל צ א ת מ תין ההפכה ילכקש אהבתי ויראתו וכהיא זכרת; לך הסך נעיריל וגומי•!‬
‫לכתך אתר׳ במדבר ואלו היה בטקיס אחר לא ה׳תה נחשבת א ה ב ת ם ‪,‬לאין‪,‬‬
‫וקרוב לזה אסיבסיהזוהיר ע ל פיוישמע ׳תרווזל בשעחא דאתא משה ל פ ר ע ל ‪) .‬‬
‫וא״ל אלד׳ העכרים נקרח עלינו פתח ואס' ל א ידעת׳ את ה ובעא ק ב ה ד׳תיקר‬
‫שמיה נארעא כמה דאיהו יקרא לעילא כיון דאלק׳ ליה ולעמית א ת א ואוד׳‪.‬‬
‫לקיבה ואסר המצדיק ונו לבתר אתברואתכפיא ההוא כהן דמשתמש תתות׳מ ‪:‬‬
‫ע ד דאתא יאיר• ליה לק״בתידא הוא כהן און םטרא א ת ן א דא׳הו סטר שמלא‬
‫וכי וכיון דההוא סלך יכהן אידו לקיבה יאתנרי קסיה כדין אסתלף ק ב ה ביקרי' •‬
‫ע ל כולא ע׳ליא ותתא ועד דאסתלק קכ ה ב׳קריה כד א י ד ן א י ל ׳ ן ק ט י ה ל א ‪.‬‬
‫אתיהיב אורית'לבתר דאוד• יתרו יאמר עתה ידעתי יגי ברוך ה וגו כדין אהתלם‬
‫ק ב ה ביקר׳ה ע׳לא יתתא ילבתר יהב איריתא בשליטי דשלטנו ע ל כולא עכ״ר‪1.‬‬
‫הנה עיניך רואית שכלאלו טסיבות סבב מנת הםבותיו לגדולת ש©י ה ג ד י ל •!‬
‫ולקדשו בעילם שכולם ידעו ויכירו כ׳ אין זולתו ובלתו ואפס מבלעדיו‪.‬ופינה ‪.‬‬
‫נמשך נדולה ומעלה לעמו ישראל בקבלת התירה שנגלה להם נ ה ם ו פ נ י ם ־!‬
‫‪ ,‬נפנימ ראו את כניד היעל׳תס וראתה שפחת םה שלא ראה יחזקאל ואלמלא‬
‫לא‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫לחנ ח‪4‬סה‬
‫*‬
‫ענ‬
‫‪ * V‬נ«ד« ונזקקו בכור עיני נתיך ארץ הצרים לא מיו הם ראויס דיניי הככיר‬
‫זזזהנם ליא חיה םתקרש שש כסו שנתקדש בהפנח בפרעה ונבלי תיליי ‪cfi‬‬
‫וסנה לי׳ר׳דת ישראלי לסצר׳טיטזה נבא לעני( י מבית עם היית שנךנזרה‬
‫הכסתויוובהתבארסדרהייסכיתיכינתם׳תוי־ץהספקנעה' • פציניבענין‬
‫•הסכות שנלקו הד יסודו' והס יסוד האשו׳מוד האי׳ר ויסוד המים י׳סיד העפר‬
‫והעני[ היא שרצח הסנה ייהיד׳ע נדו דתי יםעליתי אין הוא שלי׳ט נבלי ועיש י‬
‫‪,‬כחפצו ורצונו בעלייניםונחחתינ׳ם י‪ /‬ו לינדו היבוסית י ה מ פ ש ל ה לפטום‬
‫הסירככ וליהרכ׳ב הפשוסגםו שננאר נעהיוליקית הד יסודות אליו םצינו ני'‬
‫סכות י כיצד לקות המים םצ׳נו בעני[ היאור נדם וצפרדעים הנה הסיס שהם‬
‫©שוטים הרכיב איתםישרץ היאור צפרדעים ‪ 1‬וממים נעשה דם ומראי א י ן‬
‫‪ A‬שיטות הדם בפשיטות חמים םכםה סבות א חב חזר חםורכב ונעשה פשוט‬
‫ברצונו •ו שהדמ נעשה מים ואפייהצפרדעים נסיני אחור וכל ם ה שהטר׳ץ‬
‫וז׳אורלאהשר׳ץ וחזרוהמימלפהשה׳וואעפ'שנשארו צפרדעים נתיך‬
‫ייאור לא כל בן בפו שהיה אלא מהמ נשארו במ״ש רק ניאור תשארנה ומהם‬
‫וזזרו למת שחיו מתולדת המיפ ?י פלת רק כן נראה כ׳ אפי' ביאור לא כולפ‬
‫נשארואלאםקצתסוא׳ןלומרכ׳לאנשאריאבלמתי טהרי נאמר יתבאש‬
‫הארץ מכלל טהיאור לא כאש אלא כל מה טיצאויתיצה לו מתו כמו שנאמר‬
‫ויצברו אותם חסרים חםר׳ם והוא חיה לפוקה ולמכטול לפרעד! ולמצרים‬
‫ושורתהר]נתןככתאחר שהזרםדבות טאטר העתירואלה' ובו ואשלתה‬
‫את העם וא חכ חזר םדבורו לכן נטארו ם ה ם לטיכים בעיניו ובעני[ ד! עריכ‬
‫^ כ שחירפדבירו חית מן הדין שיטיתי כולם ובאש מצרים אלא טהיזז ל ה ם‬
‫י הנאה ני־ולח בעורות ילבן כת׳ילא נשאר אייבענ׳ן הארבה ל א מתי ונשארו‬
‫בארץ אלא פרתו כולם ונתקעו בים סוף כדכת׳ב לא נשאר ארבה אייכיייאפ׳'‬
‫המלותיסספני שלא חירנאןםדנורושלאהבטית ל ה ם דבר ועוד ש א מ ר‬
‫הטאת׳ להילףכם ולכם וכל תכונה חיה שיודה כסו שאסרנו אנ סצינו בענין‬
‫הסיס שהרכ׳יהפשוט והפשיט הסורננ כם״ש י עיר פצינו בסופת האישלעשת‬
‫לפני פרעה נענין הפסה לנחש שהחזיר החסם ל נ ע ל ח׳ וטנעלח׳ החזירו‬
‫לדופם יאחד שנעשה נפש נעשה פטה;יעיד הפליא לעשית ל ת ת נח נ ע ל‬
‫ה׳ לחטט כהיותו חטט כפו שנתונ וינלע פטה אהרן ונו בהיוותו פשה בלע‬
‫טסיתםיהחזיקסיעס את הסחנה יהנה כסה נסים תכופים וצרופים זה ל י ה‬
‫והכל להודיע אין יש לו היכולת בכל הנבראים לעשית כרצוני ואן‪ .‬על פ׳‬
‫שחרטוס׳שצר׳ם רצי לעשית נם הפה בלטיהם כן לא הועילו לעשיית הכל‬
‫בשלמות עד ש״עכהות ואסרו אצבע אלים היא ו לקית העפר מצינובענין ‪,‬‬
‫הכנים שנא ויןאת עפר הארץ נ ם מכיתהעריג״היאמעניןלנןוית הארץ‬
‫• נ ש ל ח ו בהם נחש׳ס ועקרבים וכל זוחלי ע*ר בערבוביא! לקויהאש השחין‬
‫והובר‬
‫ןו‬
‫ו‬
‫יח א‬
‫; הוד ‪avi‬‬
‫והדבר ני כולם םחפיפו״האש השחין פ פ ׳ ת ה ה י מ ן ודונו מידהישוון ב»*‬
‫האדם ומקריח אותו« לקות חאו׳ר • חברו והארנח והחשן • נולים חם באייר‬
‫י השמים ונבזי זיקות םהם מצ׳נו ש ח י ד ת עלי נדחו ש ה י כ ו ל ת ביו הבורא'‪fn‬‬
‫בצפרדעים אמר העתירו אלי ה' ויסר מעזי׳ הודח עב שנידו'ייהםיר י ב כ נ &‬
‫אמר אצבע אליהים היא י ןם בערוב א ט ר י ע ת י ו ו נערי • נענין האש נא ול*‪1‬‬
‫׳נייו החרטומים ליעפוד ליפני משה י נענין הנדר והארנהאמר חטאתי ליה'‬
‫נםצא שיש סתקדש ע׳ הםנות הלה זהס הם שנרטו רעה ייעצפן שהקשו את‬
‫ערפם ולא אבו שמוע • אבלי צרין לידקדק עדין נ ׳ בוימבויהיה מספיק ייענין‬
‫זה סבה אילינלי יסוד וליסה הוצרנו ניאו נינכל אינם אריך ליחת ל ה ם פ ד ו נ•‬
‫ראוי היה שיליקו כענ׳ן סדר היסודות אם פליםעליה ליפט ה והם אש אויר טיט‬
‫ע פ ר • או מלמטה למעלח •וחם נליקו טיס עפר אש אוירוצריך לתת טעם‬
‫ויסדר זה• ואפר שהתחיל נמים ועפר תחייה שהם העומדים ליפני נג• ה א ו פ‬
‫וקרובים אלייהס יותר והקדים הפיס ייעפד משוס שהיה עושה עצםי א ל ו ד ז‬
‫נ ד נ ת י נ ליי יאור׳ ונויושבר זרועו ובהח עין ימינו חחזיח והכה נ ו נ' ס נ ו ת ‪ fcn‬׳‬
‫וצפרדע ליחוד׳ע את ןבורותיו חחליח הודיע איך בידו ליעשות ביהפס' בנוש*‬
‫א הסיס דה וחרם םים אליו שותין סיםואליו שותין דם דבר חוץ סן השנלי וחוץ‬
‫מן הטבע וכפו שחחל׳ף הסיס לדם נ ן החליף השר שעלייתם ואין םוחה נידו‬
‫לעשות כרצונו ־ אחר הכותו את היאור נשלמות והיא הבאה לפיס עצטן הוד‬
‫והכה בהן ומהן ל׳ושב;אארץ ואיענ שהסכה האי היה ניכ ליושבי הארץ כ מ ש‬
‫ויחפרוכלםצריססביבותוכו״אפהההבאה ע צ ם ה ל א היהכ״אליאור עצמו‬
‫וכן נראה מחפסיקימ למדקדק בחם כ׳ לאחזכירארץ מ צ ר י ם ו ל א יושג׳»־ן_‬
‫בסבת הדם א ב ל מבחהצפרדעים ח י ת לכלארץ מצרים כמש ו ה ע ל א ת‬
‫הצפרדעים ע ל ארץ םצריס •• אחיכ הכה את עפר ה א ר ץ וכוי שההכאה היד!‬
‫ל ע פ ר עצסי ונמשך סכני הבאילאדיולבחסיכםושנאיותח׳ הכניבאדםובבהםת‬
‫וההנאיהביהית' ל כ ל יושבי הארץ כסו שנאי הנני םשליח בך ובעבדיך ובעפף‬
‫וכוי‪ :‬אחר לקויבילו לקה יסוד האש להיוחו סוקדיותחלה הכח לחוץ םהם שתי‬
‫הבהמות כדכת׳יבסוס׳ בחפר׳יוכויאחיכ הכה ע ל האדיועל הבהמי• אחכיחכדץ‬
‫ליסוד האויר וחחל' הכח לחוץ םהם והס אשיבשדה ולא יאספו הביתה א ח כ‬
‫ומלאו בתיךובת׳ כלעבדיךוכוי־נמצאוחיםכותביבכליסורלצורךהאינרועמ‬
‫מחברתיוהוא לרחם עליהם אולי ישובוכענין שנאי אדם כ״היזת בעור בשרו‬
‫וכוי • הבי האחרים חשך ומנת בכורות הוכרחו לתועלת ישרי כםישיהו ע נ י ך‬
‫א' לסבת המכותומנינם וסדרן • עיר ענין אחר אמרו שרצה ה מ כ ה ל ח ח נ ה נ‬
‫עסהם בדרךתכסיס׳ םלוכח כדרך שהמלכים נלחסיס זדו עם זח ר א ש מ ח‬
‫‪,‬‬
‫תיאור וילאו למצוא מים לשתות ־ אחכינאין בקולות ובקול׳ קולויבקול קרנו'‬
‫להשפיע‬
‫עד‬
‫לזע ‪W t n‬‬
‫י‬
‫לאשט׳ע את «ע‪ 0‬להבח׳לס ש׳טהדו וירעצו מקילים נ ן ת פ נ ה תניא ע ל י ה ם‬
‫א ח ה צ פ ר ד ע ' שהיו םקרקר׳יננל מקוסואפ' נ ח ד ד משכנם וליא היד! אפשר‬
‫זיהם ליישן מקולי צעקת קרקורם ו א פ י ה מ י ם שהיו שיתי! נעש׳ן צפרדע'‬
‫וסקרקדינתוך םעיחס כטיש ובכה ובעםך וכוי • אחכיעושיןסחפורוחתחת‬
‫הקוקכד׳ שלא ׳מצאי םקוס לימת נ ן המניה ח נ ה את עפר הארץ ונכלי םקיס‬
‫שחולכ׳ן מחמלא׳ן מ י ם האדם והנהמה ואין להם טנוחיוחשקט^אחכימתירין‬
‫היות רעותואנש׳ רשע והולל׳ם נד׳ שינו נהם ס נ ה רנה כ ן הקינה ש ל ח ל ח‬
‫אתהעדונערנוניא מנלםינ׳ משחית ונכנסו ביניהם לאכול בהסכרצונם •‬
‫אחיכנזנעבהס׳דהםלןושדו ל ח ש ח י ת נ נ ל פ ה ש ה ו א ח י צ ת ל ה ם נ מ ק נ ד נ‬
‫הנהםוח נסוס׳' ומסל׳ ‪ vf 1‬הנח •דה הויד! נמקנן אשר כשדח וכוי‪ :‬א ה ב‬
‫נ ת ע בהם עצמו בח׳צ׳ם ובליסטראות וזהו השחין ששלח פיחננשן על כל‬
‫ארץ מצדים יהיה לשחין פורח אבעבועות׳ הנרדזחארבח והחשןהיהםאת‬
‫השית להאריך להם והכה בעץ השדה ובעשב הארץ שמא ישובו • והחשך‬
‫ה י ה לתיעלתישר שיחפשיבסטפינ׳הם דראו היכן נתונים כליהם יתפציהם‬
‫ש ל א יוכלו להכחיש להם נם שיטיתי פושע׳׳שראל ומחוסר׳ אפנת ושאינן‬
‫כדא׳ן להנאל ו אחכ הניא עליהם סכת בנורות וה־א המכר״‪ .‬אשר נ נ ע ח עד‬
‫ל נ ס ונח הודו נעיכ ושלחו את העם והיא היתה חחלח המחשבה סיף הםעשת‬
‫ג ם י ש ו ה נ ח ל א ש ם ע ת ע ד נ ת הנחדרךאחר ל ע נ ׳ ן ה ם מ ת יסודן ו עיר נוכל‬
‫לוםר דרך אחרת לענ׳ן הסכותוסנוס סג׳נס וסדרם יטעם לםה לקו המצרים‬
‫נ ה ם ונאסר שניי[ שישראל עת׳ד׳ן ל ק נ ל ׳'הדנריח ונהם כללוח התוריכולח‬
‫דציזל׳ראס תחרת נ׳יםנית שאס לא׳שסריס י׳ק׳סי איחס עליתי ילקו כעשר‬
‫סכותבסקום׳יהדברותחהושנאינלהםחלהאשר ש ס ת י נ ס צ ר ׳ ם ל א א ש י ם‬
‫על׳ךוכיינתנא׳ אס שםעתשסעוכויוםכללהן אתתשוסעלאושאם חיי ל א‬
‫׳שסעו ילקו בהם חו ו והנח א ת העבד כ ד ש י ר א ת בנו ויפחד עד לץ תכד»‬
‫ופת׳ ׳ ע ד ם יכו' יד!כל ל ת ו ע ל ת הבן ו ו א פ ש ר לסדר ענ׳ן דזסכוחנענ׳]׳'‬
‫הדברות זה מ נ ד זה‪ :‬הםכה ה א ח י א ם נ ת ה י א ו ר ש ה ו א א ל ד ש ל פ ד ע ת כ ס ש‬
‫ל׳ •איר׳ ומיראה להכוח כו תחלה שידעו שאין םפש באל״דות העסיס כ׳ כ ל‬
‫אלד' העסיס אל׳ל׳ם יכננדזח צוח לישר עסו אנכ׳ ח' אלד׳ך אשר היצאתין‬
‫שייכוליתב׳ד׳ לעשות כרצוני בעליונים ובתחחיגים• הסכת הבי ה י ה נ ם כן‬
‫נ׳אור להוציא את הצפרדע׳'לחורו(! כ׳ סן המים הפשוסימ עשה מהם מירכי‬
‫להשח׳תאיתם יאתאשר קיו סן היאור אשר בטחו עליו לעשותענבי' ויעש‬
‫גאוש׳ס והעלה להם סשחיח׳ם לחשחייבהם עד כלח ואחכ הראה לדם שא׳ ן‬
‫נ ה ם תועלתבכל אלים אתד׳ם פ׳ אדרבא נהפך לו לםשת׳תיכננדזה א פ ר‬
‫ל א •חיה לך אלים אחרים ומילא תשתהו להם ו מ ש א י ן בהם תועליכלל אשר‬
‫ל א •רעי מצד עצסן ינ‪ 0‬הסב אין אותם ס״שכ ח' אלדיך כ׳ היא פיקד עין אנו'‬
‫על‬
‫ג ‪19‬‬
‫ים נ‬
‫ס ד ר ‪V-BVH‬‬
‫‪ Sjr‬מ י ם וכוי ועושה ה ס ו ל א ל פ י ס ו מ ' ‪ :‬המכה מ ' רך «‪ h‬ע‪6‬ר הארץ ‪b'to‬‬
‫בר׳ה פחותה מכעדשה להרארנח שמו הגדולשהוא סהוהכלי זזהויו'ומשניו! •‬
‫על־הן ‪ 1‬ר‪!£5‬ר׳מ הורו עלי זח ואסרו אצבע אלים חיא כנגד זה צ ו ם לא ת ש א‬
‫א ת ש ט ז ז א ל ו ׳ ך ר ‪ /‬ו ו א ו ח ו א ע נ י ן מ ל ל ד ב ר י ם חרבחכםושכיארחי בחבור •‬
‫סוכרת ע‪.‬־‪ -,‬שכתבת׳ והענ׳ן הוא שצריך לנהוג כ מ ד גדול ועצופ בשמו חגרול‬
‫‪ 3‬כ ל צ ד » י ה י ח י ו המכה הדי שליח בחם את הערוב סכים וכמו ש ה ם םערב׳ן‬
‫קדש וחולי וטמא וטהור כך הביא עלייתם ערבוביא שלמ׳ניםשח׳חיילחשחית‬
‫בחס ובישראל שהיו קדושים וטנד׳ל׳ן בין קדש לחול ובין טסא לטהור נאמר‬
‫בחס והפלתי!״ומההוא את ארץ!שן אשרעמ׳ עומד ע ל י ה לבלתי ה י ו ת‬
‫שם עיוכ יבייכנגד זה צוה להמ את השבת ש׳בד׳לו|ב׳ן ק״ל כמ״ש ששת ׳ם׳ם‬
‫ותעבוד וכייויוט הושכח להיאלדיך ומי ו ה מ כ ה היה דבר במקנדז וכויונאמד‬
‫ב ה ועימת׳ פדות בין עפ׳ וכויוענ׳ן המכה הזאת מיתה חטופח שבין לילח חיה‬
‫וביןלילת אבד ומשתלחת כעולם לאבד אתהרשע׳ם ולקצר ׳סיהם ונכרת׳ם •‬
‫בחצי יפיהס והרשעים םתיסר׳ם בח הרבח •!כנגדח ככור אב ואס שכתוב כת‬
‫ל מ ע ן יאריכו! ימיך ומכלל חן א ת ה שוםע לאו • עוד א פ ש ר לומר ש ה ר א ו ן‬
‫להם פרטיות השגחתו בסהשהצ׳לאת מקניהם מן ממוחוהפלהביןםקניהפ‬
‫למקנה מצרייואס ע ל ח ״ הבהםויחס והשגיח הצלתו עליהם כיש לחי׳ השוםר‬
‫מציתו וחוקיו שישמרהו ויחיהו ויםדהו םכלצרוזוםכל נזק ׳צילהו ואורך‪.‬‬
‫׳םים׳שב׳עהו ו המכה הוימכת השחין והיא תגבורת הדס ויתרון החסימו' ומי‪,‬‬
‫שישלו המכה הזאת הוא נחבא בבית כי אינו יכול לעמוד בפני בגי אדם כסיש‪:‬‬
‫ולא יכלו החרטום־פ לעמד לפני טשוז ונוי כנגדה אסר ליא תרצח »חי!רו«‪1‬י»‪.‬‬
‫חייב גלות ואינו נראה לפניבנ׳ אדם אלא כלוא ועומד ש פ ‪ :‬עידאפשרלומר‬
‫שדיחטוב׳מ נםת׳ס ואימהם המצורע ואעפ' שהוא ח׳ נקרא ס ת וכן ה ה ו ר ג‬
‫במזיד אע‪ '£‬שהיא ח׳ כיון שהוא עומד למות כמת רמי ומת נקרא כמש התנא‬
‫עהוםוף מטיפיך ׳טיפוןוכיון שהיא כן ראוי ש׳זהרומן הרציחה ו המכה הזי‬
‫;‬
‫שלום ביניהמלהנקס ס! הרשעים כנגדה מצותדא תנאף ואין ניאוף א ל א‬
‫מאשת איש או ב' סינים שמזחגימזתלוהומכימ ל ש ל ח ב ה ם ב'מינים ליםר‬
‫אותם ‪ 1‬עוד אפשר לומר שבא להראות להם שהיכולת ותגבור'ביד המאושר‬
‫השלם לכבוש את יצרו הרע ולא יאםר שהניאוף הוא‪ .‬דרך טבע ה ע ו ל ם ום׳‬
‫הוא זה ואיזה הוא אשר ׳וכל לעמד כנגד ה ט ב ע לעכב עי׳ ולבטלו• ש ה ר ׳‬
‫הירא את דבר ה מ עבד׳ פרעה שהתחכמ והתאמץ בהשתדלות נמרץ להניס‬
‫את עבדיו ואת מקנהו א ל הבתיפ ל א חסר דבר ואשר לא שם לבו לא נ ש א ר‬
‫לודבראיכהכללפיהרציןתלו•בהשתדלות האזחרהוהזריזות ואין מ ק ו ם‬
‫לב עד לחלוק כלל; הפכיהחיארנה שהיא ג וולת וועטסת תנל ואין מ׳ שיעםד‬
‫כנגדה‬
‫י ‪.‬‬
‫עיז‬
‫לחנ הפסח‬
‫מ ג ד ה כנגד זה אטד לא תגנוב ועונש עביר י זאת לישליה דיה עונש נזה ל פ ח ד‬
‫זיעושי רשעה טדנ״ס ו הטנד! הטי ה ח ש ן א ש ר הרשעים בחשן ידמו י ה י ה‬
‫נטתשךטעשיהם ואין רואה ואיןיודעכנגדה אטד ליא תענה ברעך עד שקר‬
‫שהוא ראהו׳דעאטימותחעניןואינו רוצהליהעידאד שטעידשקדוהויפכימ‪:‬‬
‫או אפשר ליומר שעי מכת החשך האמינו המצר״' ביש' ‪.‬יישאיליומ כמ״ש רש'‬
‫‪1‬יי א ם כן ר א ו י שתהיו נאמנים וו־ועידו ה א ט ת ‪ 1‬א ׳ נס׳ כמו שהבדלות׳‬
‫ליכם בין א ו ר לחושך ש ה מ צ ר י ם ל א ר א ו א ו ר ג י יםים ו א ת ם לכלי‬
‫נ נ ״ ש ר א ל היה א ו ד נמושבוזתמ בן ר א ר ש ו ת כ ד י ל ו בין אפית לשקר‪:‬‬
‫הפכה ה׳ מכת בכירות‪ :‬מחמד עינימ כמו שהיתה במצרים כ׳ אין ביתאשר‬
‫אין שט טת יש שט נ מ ר מת אין שמ בכיר ג ח ל הביתמתבמקיפ בכיר כפ״ש‬
‫אף אני בכור אתנהו והנה לוקח מהם מחמד עינ׳ט כנגדזה ל א תחטד י ה י א‬
‫מכ״מ‪ :‬עיר אפשר לימר שהחמרה היא כלב יליח בה הוכחה כלל אלא יאמר‬
‫אדם הואילוא׳נ׳ עושח שומ מעשה מאן מוכח שהר׳ •תיו׳ת'שניחן בין טפזת‬
‫שלבכורי‪ ,‬ל ט פ ה שאינח ש ל בכור הוא מנח׳ןתעלומ?! סחרי כל ח׳ מחשבות‬
‫אדם יתחבילות׳י יצר׳ מעללי איש‪ :‬א נ אפשר לומר שנאותה שעה שהוכו‬
‫הנכורוישהיו ׳שר הולכים ישיאליט סםצר׳ם כל טח שחמדו מםסינס יכל׳ ח'‬
‫דסצרים כד׳ לפזדדלשלחם לא מנעי םהם שים דבר לוה צום'ו אט התרת׳ לך‬
‫שתחפיד יתשאלטםצריסכל םחסר ל ‪ p‬לא העשה כן לרעך ־ ה נ ה נתתי‬
‫עעם לםכית ילסדז־ן דלטנ׳גט יכל זה כתבת׳ להגדיל תירח זלהאדיר לדרוש‬
‫ילקבל שכר ו ר ש סםך סה לזד! םן חםשנה ששנ׳ניבאנית ׳ ' נ ס י ם נעשו‬
‫‪,,‬ייאביתזמ נ מ צ ד ם ד'‪7‬ל זדפ נשלסא נ׳ט םציני כסו שםנו ‪ ht‬בםכ׳לתא אלא‬
‫נמצר־מ לא מצימ נ א מכות למצרים • א ל א ה ע נ י ן ה ו א ש כ ל ם כ ה ש ה ב י א‬
‫הטיבהעלהטצריסה׳הנסל׳שדיה׳ותם נפדים ונצול׳ט ט מ נ ה ינינללימר‬
‫שסבי טכותיהית להנצל ל׳שיפפנ׳ שעת׳דן ל ק נ ל התודה נט״ש ו נ ד לעשית‬
‫זזנס׳ם ל׳שריהב׳א הסכות לםצר׳ס א נ ל הנםיפ עיקר וסן הטעם שנהנית׳ י‬
‫עוד אפשר לתות סעט לעשר הטנות ו ל מ ה לקו נ ד ם הטצריט םפנ׳ ש ד ם‬
‫הכחישו םציאיתהשית והשגחתו והדת שסו בנמצאים ואט' פרעה הרשע פ׳‬
‫היאשר אשמע נקולו ורצולחתחנם עליונמיש ה נ ח נתחכםה לו למושיען‬
‫של«‪1‬ו ועל כן שורח הדין חייבה לחפרע מהמ בנח שמו הגדול שידעו ויכירו‬
‫עינ טציאיחי וחשגתתו רנלחו נתחתיניט וכיון ששט בן ד' יו בסיליאי עילח יי‬
‫אותיות יודה׳ ויו ח ' כן נחטרע מהם בייםכויםכה לכל איח יהב נכח •'ספירות‬
‫נליטה והפשכיל •נין ומפני זה היו •ולא סי׳ ו ל א ' א • והא דנתן ד׳ ן ל נ ה ן סי'‬
‫אפשר לוטר סבא להראוילנו שאין הטכות כולן שמת בענין אי׳ש פכה שהיא‬
‫ע ' משה יש ס נ ה שהיא ע' אהרן יש טכה שהיא על י ח ' ו טן השטים שלא ע '‬
‫שניהם ועיכ חלק הענ׳נ־טלנת׳נותושז לניעניניס התיבה האי היא ד״צך ד ם‬
‫צפרדע‬
‫;‬
‫*‪"tlVft'Tli‬‬
‫‪:‬‬
‫‪5 n s s w‬בפנתמום י י נטקופ שהיחהנ&יר׳ דטודת *ותתתי&יטיט טתו<ןי*‬
‫* • ן כיוצא בזח בכלמבת ימנה' ודאי גס ופלאחואיטני•בטייול* ט>לא' נ ) מ ד‬
‫שני עפפיהמכיא' היא אלאשמצרשה׳הבא להם בחחןיאף וענרח כוינחשבח‬
‫מיהם כםאיניאנללעניןההצלחאחיהיאולעניןהימ איין'מקים למכות כ״א ביי‬
‫‪.‬גסים שנעשולישראלנ׳חוד אבל שארהמכותאשר באו ע ל ח ם צ ר י ט ב ז מ ן‬
‫•שטבעו בים רשיככר עברו למו אין םקום למנות אותם בנסים מ׳וחד־ט וררן*‬
‫׳כלל היה לח* נס ופלא בל מ ת שניצולו ממה שאירע לטצרייבים ‪ vh‬רושע‬
‫היאתישראלסיד םצרי'ישועה גאולה ה׳תתלתם שניצולוטכלאותיהטכו'‬
‫'וחיסורין שלקו חם ונטררו םן העולם נכח היד החזציוהס ניצולרועל והצרץ־‬
‫האדילתת שבח והודאת לבורא ׳תיו׳ת ע ל כ ל הגטולהטוב שנשלםםנו לשוט‬
‫לנו שארית כיום הזה ולתיותנו מצרת השעבור ההוילפלטה גדולת והנת׳לנו‬
‫תורתו התפיסה והביא אותנו א ל הארץ הטובה אשר נשבע לאבותינו והוריש‬
‫'םפנינו נ ס ה םלנ׳ם;דולים ועצוםים והנחילנו את ארצותם ובנח ל נ ו ב ח כסו‬
‫שאסר בעל ההגוח בסוף דבריו לפיכן אנו ח ״ נ ן להיחתוכו'‪ .‬וכל המרבית׳‬
‫*לספר כיציאתסצריס הרי זה משובח • ואס יש בו יכולתיקרא מג׳לתשיר‬
‫־השירים בקול ומרת ותודה שיש בח סעניינא דיוטא ויפדיאיזח פימטנו השייך‬
‫ליציאת םצרים ואס חטפתו שיגת ישכב עלםסתו וינוח ראשו ואבריו‪,‬לקיט‬
‫נאור הבקי לשבח לסי שבראו ואפר והיה העולם או קודיאור הנקר ה כ ל לפי‬
‫סח שהוא אדם ובםה שהוא רגיל כל השנה כ ש לילה'כיאת שצר׳ן שיוסיף‬
‫אוסץ וחוזק נ ׳ ל*'בל העתים שוות והוא תוא הנותן ליעף נ ת ל ט ת ח ל כ ׳ ט •‬
‫לפניו*!ויזהר בתפלתו כראי׳ וכשיגיע לאפתמסצריס גאלתנו יאמר *ותו‬
‫פ ל ה נסלח ונכונה ראויח שאלו ל א חוציא את אנותינו סםצר׳ם עדין אנחנו‬
‫ונניגו וכויונרון הפודה והטצילאשד הפל׳ ת ס ת עפנו לסענו ולםען בריות‬
‫אבותינו וכן כשיאמר התלל ימין נו נראו׳ ו׳אסר אותוסלה נ ס ל ח בשסחות‬
‫וטוכלבב עלהנס׳טונפלאוישעשה עטנוועסאבותינו ביסים חתם ה ו ח ל ת י ‪-‬‬
‫כ׳ טוב כ ל ח • וטוציא׳ן טיתוקיר׳ן בענ׳ן היוטוכבר תקנו הקדטונ׳יענין ט׳והד‬
‫ל כ ל י י ם ו ת ש י י ט ש ן ת ו ר א ק ד ש כ כ ס פ א פ ם ל כפדכרא ס ר ת בוכראוחענין _‬
‫מובן ל כ ל כפ׳ פ ח שנהגו וכבד כתבת׳ כ׳ אין לאדט לשוח שום שיתה כעולם י‬
‫ואפ׳יבדיתביםן קריאת התירה אלא לכווע׳ניו א ל סתוענין הספר ב' הוא *'‬
‫הםפטיר והיא ענ׳ן הסרבן וכל ה׳מ׳ישו׳ט בקרבנ' וכן קורין בכל ׳וס והקרבת'‬
‫אשתשהםוסף ש י נ ל •וס שוה נהפו׳תפללתפליטוטף ננוניש׳חשנ תפלת‬
‫מוסף של צבור במקו'קרבן םוסףבזםןתנ׳ת וכן אנו םזכ׳ר׳ס הפינסת לרטון‬
‫ענין וה ובתפלה אנו אוטריס כסו שגתבת עלינו נתורתןוגו' נ ׳ כ ל העוסק‬
‫בתורת חקרבנוי׳ח שב לו כאלו הקריב אותם כשנותן את ל נ ו עליהם בל שכן‬
‫ת«לתהצנור כשהיא נכונה ־ אחר ש י צ א פ כ ה י ל ן ל ח ק ג י ל « » רבותיו א ו‬
‫וגל׳‪0$‬‬
‫•‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫עז‬
‫‪M t n \nh‬‬
‫יי‬
‫ןתלים ם‪ «8‬בחכמה והוא עני׳נא ביומא ונפרט ד;ל בזה שצריך למנייה יכל‬
‫איעםחכ׳רוילהקנ׳ל ‪ Y:L‬וכן ראינו צי פשט הפנה; ופנה; שלי ישראל תורת‬
‫ודא וכן ראו ח‪f‬ל להוכיח מעני( השונפית אשר בתי' שם מדוע את הולכת ל־ י‬
‫וזיום וטיסכלל נויואלישע;רול ה ח ד היה והיה ביסנינו ל;דול׳ הדור והוציאו‬
‫ענ׳ן הר;ל סן הפסוק א ע פ ' שאינו נלבן משום ו כ ת ו נ ל א חדש ילא שנת ולו‬
‫»ז׳ה שנת הנו נפסוק ש נ ת נראשיח הילל לא שנת ולא הדש אלא שנת הנז'‬
‫יזוא ר;ל נ׳;ם ה מ ל נפרישבת דכתינ וספרתם לנס טפחרת השבת והוא יום‬
‫מוב ה א ש ל פסת ולא ל ס ת נ ן מענ׳ן החדש נ׳ אפשיט חדש הנזיבפ סוק אינו‬
‫לענין ח ק נ ל ח נ א לענ׳י׳ד׳עת קנועא ד׳רחא ואינו רתיטטש אלא קרונ לו ו‬
‫עזר אפשר לופר דעס היוינ׳ החדש הנויהוא חדש ממש וסדנד לענין חקנלת‬
‫א פ ה א׳ ‪ j‬להוניח םשס ריח נ׳ ת ק ' ללישע שה׳יאדם;דולראו׳ להקביל פניו‬
‫נ פ נ ׳ ש כ י נ ה נ נ ל תדש סח שאין נן ל נ ל אדם ותפשת מועט תפשת ת ל ל נ ד‬
‫ו ט ח התלוק א ע פ ' שנאסר ושבת חנזיבפסיק הוא שבת כראשית אין לתוכ‪.‬י‪0‬‬
‫מ ט נ ו ל כ ל אדם אבל ר!ל!•לף מפנו לענין רבו ו ונילף מינה כ׳ ליס א ט רבו‬
‫נעיר שח״כלהקביל פ נ ׳ ו א ל א א פ י ח ו א כ ע י ר א ת ר ת ו ה ו א ׳ כ ו ל ל ל כ ת ש ט‬
‫ילך ו׳קכיל פניו כשו שםצ׳גו בשונסית ולא יחיה באופן ש׳סנע ספנו שמחת‬
‫זורנל שעל כיוצא היה םשכח ריאלעיר את ח^צלנ׳יברנל׳נס ילך לבקר חולי'‬
‫ולנחם אבליםולשסח חתנים כ׳;'ח אין ל ה שיעור וכל הרודף אחריה םאריך‬
‫ימים והוא אתובונחםדלםעלהולםטה וו׳בא לביתוו׳סעור ויהיה לו שולחן‬
‫עתךוסיכז כסאכלים טובים ומיני פ;ר'כלא'כפיכחווחשגתווי;לחשפחת‬
‫ל מ לכל להיוון שפח שםחה של טצוח דשםח עפו העניים והאומלל• כ׳ זאת‬
‫וז׳א השפהה האמיתית דארין ע ל שולחנו מחיך ש ם ח ת לבבו םשבח סודות‬
‫ל א ד ו ן הכל ותטיכ וחםטיכ אשר ח ט • ב עמנו ו;םלנו כל סוב ויעסוק בדבר•‬
‫הורה ובענ״נא ד׳ומח כ׳ דבר בעתו מח טוב כמו שאסרו ח ז ל ויברך על מווע‬
‫מ ל ה נ פ ל ה ככונה ו ט ח טוב לרדוף אחר ניולברך עלכופ מ ל א ״ן ולכו׳ן מ‬
‫נראד נ ׳ לא כ ל ה ׳ ם י ם ש י י ט יש םהם רכ האיטית והפעלה וננר נו סדרנו‬
‫הטרד שיהיח לארס ביט אובשנת • כיום ח ש נ ׳ של פסח י ת ח י ל לספור פן‬
‫אלילה ספירת העותר יצריך שלא יאתר אלא בתתלת הלילה •טפוד ט׳ד כטו‬
‫מ ל ם ת ס ק צ ׳ ר ח העםרסהחל חרסמ בקמה וכוי ייספיר סעיכר כסו ש ל ט ת‬
‫סבקטה אלתקריבקשאיאלא בקוטהוראי לוסיאל תקר• ספני שהנתויםיותר‬
‫‪3‬׳ ירא׳ קציר' הפעשד אינו לא בקטה אלא ודא׳ הכתוב בא ללפד ענין אחר‬
‫לענין חםפירה שהיא בסוף הפסוק והשש׳ענו זה נזה ביהדרטוישיכרנו ועור‬
‫ל ס ת ננין א נ םנאן נ ל סקי' שנא לכם הוא םעיםד תועי הקהל לפפיר אחר‬
‫התקבל םשופ ד נ ל הקהל נםצאיס בב״ה ונרנ עם ה ד ר ת מלך כדםצינו נענין‬
‫?*׳ותהעשך ‪ n w‬נקצר נעסק;רול נדתנן נ ל הע״רות הםטוטיםחכנסות‬
‫לשפ‬
‫נ ‪20‬‬
‫נ א‬
‫&‬
‫!•סדרי ‪ftvn‬‬
‫ילשםוכויחואילואתאלידןנימאנהסלתא• ‪,‬מנחות טיה" מצית וזעמרילבא‬
‫מן הקרוב לירושלים לא בכר הקריכ סב׳א׳ן איווי הכל מקים כיצד ה׳ו עוש׳ן‬
‫שלוחי בדיוצאין מערב זטועושיסבדיכותבסתיבי־לקרקענד׳ ש י ה א נ ו ת‬
‫לקצורוכלהע״רותהממוכותלאותומקוםמתכנסות שם נ י ׳ שיהא נקצר‬
‫נ ע ם ק נדול כיון שחשכה‪ .‬אומר זיהם הקוצר נ א ת ש ס ש איל הן נ א י׳שטש א (‬
‫ה ן בא השםש א! הן ונץ נ ח י ל נין נשכת היה נקצר נגיבני אדם ובני ק ו פ ו ת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ :‬אקצור א ל קצור אקצור א״ל קצור אקצור א ל קצור ניפ ע ל נ ל דבר ודבר וכזי‬
‫נךלםהםפנ׳הביתוסיםשהיואויאיןקצירתהעמרנמוצא׳׳ט אלא במוצאי‬
‫ש נ ת שנןכתיבממחרתהשבתוהוא שבת בראשיתורבות׳נו קבלו ש ה ו א י ס‬
‫וזאישלפסח וכןםצ׳נוביהושעדכתינויאנלוםענור הארץ ממחרת ה פ ס ת‬
‫‪.‬וםאחר שתלה התך ה ח ר ט בסתרת הפסח הדבר ברוישהיא הסת׳ ובו קוצר׳ו‬
‫העוםר קצרוהו ונתניהובקיפוייהביאוחולעזריוחוכטין בובקניסאובקליחו‪,‬‬
‫ש ל כרוב דברים שאינם קשים כד׳ שייא ׳חמען שעדין הוא רך ואחכ נתנוד‪1‬‬
‫באביב‪.‬של קלאין שכולו מנוקב כ ד שישלוט בו האור אחר כך שוטח׳ן אוחו‬
‫נעזרח כד׳ שהרוח מנשבח בו אחר כך נתנוהו ברח׳ ש ל נרוםיח שאין טוחנין‬
‫י ק אלא עבה כ ד ש ל א ׳עכור הסובין עם מ ס ו ל ת וםנפ׳ן א ו ת ו ב ש ל ש‬
‫ע ש ר ה נ פ ה זה לםעלד! ס י ה ימיציאין ממני ע ש ר י ן א ח ד ט ש ל ש ה ס א ׳ ן‬
‫ש ע י ר י ם והשאר נפדה ו נ א כ ל ל כ ל אדם וחייב בחלה ופטור סן הםעשרותו‬
‫א ח ר כך ליקחיןיח חעשרוןשלסייחחשעוריסיניייליןאיתובלונ שמן‬
‫ב׳ום^ובניסןונותנ׳' עליו קימץלבונהבשאך המנחו' ומניפו במזרח ה ע ז ר ת‬
‫מוליך ומביא מעלה ומוריד ומנישו כננד חודה שלקרן מערבית דרומית כשאי‬
‫זזמנחיייקימץ ומקטיר הםץ והשיר״ נאכל׳מ לכהנייוא׳מת׳ קומציןאוחואחר‬
‫שסקדב׳ן מוסף הץם וכ?ש העולה ה נ א עמו קודם תמיד ש ל כין‪ .‬הערבים נ‬
‫וכל הקורא ענ׳ן ]קורבן כ ל אבוסנו נחשב לו כלו נקרב הקרבן בימיו ונחזור‬
‫לע׳נ׳ננוו דברך נודםשיםפוראקביועלםפ׳רןהעוםרובזמן הזהדהבק‬
‫והוא לאו דלא תסיר צריך ש׳נו׳ן האד' בספירת זו לטהר עצסו ומחשבותיו‬
‫להיות מוכן ומעותד ל׳ויהחםיש׳ שניתןבו התורה הקדוש'ונן עשוב׳צ׳אתן‬
‫ממצרי' מתיך כור הברול מטבעים באותה טומאירצוצה ובמעט היו נשקעיס‬
‫בחמישים שעד׳ טומאה שנס אח זה לעיסת זה ע ש ה ה א ל י ם ירמז ש׳ש נ'‬
‫שער׳ טחרח וזכה משה כמעט לכולמ כן יש כננדם מבחוץ נ' ש ע ר ׳ ס ו מ א ת‬
‫^ נ ט פ א בלעם בכולם ו?ש לא קםב׳שריכםשה אבל באומו'העילם קם כ צ י‬
‫הטומאה אשר םנחוץ השינ בלעם סח שלא הש׳נ אדם אחר כמוהו וישראל‬
‫עת‬
‫לםפרת מעוטר‬
‫שגעשו תחת וישוחו ‪11‬ס אליו ןיא היצ׳א אותני תקנת טשס עדין אני ובניני*‬
‫‪0‬ן הטעם הזח שוברה בהק בתהטופא'ונעשוחחתרשותה יהקב נ נ ת י הגדיל‬
‫ו מ נ ח את נריח אבותינו ננ'‪:‬טלהי*רןלגשות זרועי להוציא ישר םב׳ניהם‬
‫וסכחהטופאה שלחה וזהו שעשה שפטים נהס וכאלהיהם נקרגנו לפני הס‬
‫ןגתן לנו את תודתו ונדי שנזכור וה החסד הודו? *ונו שנספיר נכדי שנה לו‬
‫י ג י י ס סיוט יציאתנו פפעךיפ עדיוס סתן תירה דוס היציאה אינו סן הסרן כ׳‬
‫מקצתו ע ח ן היי ביניהם ו׳וס הניאינוסןהסניןק׳ הוא קדש עלייוןיאין לנו‬
‫אחיזה בה ונכל׳וס שאנובאיס נטספר סנוג׳ס גי לצאת סשער א של טומא'‬
‫ו ל ח מ ס בשער שלמטרה בהטהרלגבנווסחשטתינובסעשיגדהטובים וכן‬
‫ךאר שלא להסתפר באלו היפים אלא לגדל שרע כל זמן שהטומאה נםצ*‬
‫אתנו והם כדמייןהאשת זדזשנת על נדחה זייסייבטספר וחיא רחוקיפנעלת‬
‫ע ד יבא לח שעת הכושר ותטהר ותתרצה בעיני בעלהועיניה תלויותלאותו‬
‫יום אשר תזכח להיות לח נתת ח ח עם בעלת כן עינינו ת ל י ו ת ליו'•החם״*׳'‬
‫שנשמחעמניתןהחורחועםחורתו ש א י ן שמחת כשמתתד!תורח ש א י ן‬
‫אחריח חיוה והיא עיסית לעד לעילם וצרין שיהיה זחיר שלא יאבד יום <*‬
‫נל׳‪.‬ספירח ו׳ספוראותובזםנוהראו׳ לו ואס שכת יום אי ולא ספד בסלה כלי‬
‫ןןספ׳רר• כילה ו הימים שבין א ' ש ל פסח ליים אחרין נקראין חיל ה ס י ע ו‬
‫והטעפ ספני שהן חול לוכ׳ א' וזי אגל לוב׳ שאר ים׳ס סועד איקרו ולכן אין‬
‫לאדש לעסוק בשום סלאכה לא ו ת ל ה ולא קטנךן ולא התירו כ׳ א ם דבר‬
‫האבר ושיהיה נקל לעשות׳ ולא ׳אסר אדם כיון ש א י נ ״ ט ל ל ע ש ו ת נ ד ם‬
‫מל*כחאוכלואשתה ואט״ל ואשמח נהם כי אין ז ה ב י נ ת ה י ט והסיעדים‬
‫מ ל י ל ה להאס׳ן זח וחפחא׳ם והסבלים לבם נוטח לסכלות זה א נ ל ה א ס ת‬
‫ל א נ י ת נ ו יט לישראל אלא כר׳ שיהיו פ נ י ם ס ע ס ק ם ו מ ל א כ ת ם ויעסקו‬
‫נתירה בל׳ טרדה ובל׳ םחשנה והם ים׳ רצון ומוצלחים נ ל ס ו ו ס לבן א י ן‬
‫לאדם לאבד אותם נםאכל וםשתה ושינה וטיול אלא בלאי ׳עשור במקומו‬
‫זזמייחד לו ויעסוק בפה שחננו האל יו בעל׳ סקרי נסקריכעל• סשנה בםשנ'‬
‫י בעל׳ וםרא נוםרא ולא פפנ׳זה םענה נפשו אלא יאכל דבר׳יטוכ׳יוסוטעס׳'‬
‫וישתה בראי׳ לו ד ש ן ם ע ט אס בר חכ׳ היא והר׳ כל זה ענו לוופו ואהב שאר‬
‫ז!׳‪1‬ס •ענן נפשו העווסת אשר היא ׳ושבת כשבויה בין כסה אומו' ס״ה יא׳ן פ•‬
‫שיחוש לה ולתועלתה כ׳ כולם פונים לתאוות היצהר הגיף הנגיף כ׳ רבים‬
‫אשר אתו מאשר אתה ט היא יחידה וולםודה דורשא׳ןלז‪-‬ןאשר׳וואטר׳‬
‫וזלקו למי שנגע אלים בלבי לדרוש אליה ולבקש עליה לססיך איתה שלא‬
‫וו*זל ב׳ד מבקש׳ רעתה יוה כל האדם וכל אלו הימים יש בהם תוםפיקחשת‬
‫‪1‬׳ש קרבן סוסף לכל יום וצרין כל אדם ל׳זהר ט כניל ג ם •ש ב ה ם ת י ס פ ת‬
‫\גה*נ^ויאתהתוחןופחוןענינ׳סאלונרישישכהםקדושה־ ו א י ן השכל‬
‫גוחן‬
‫ב ‪0‬ג‬
‫ג נ‬
‫יי‬
‫\ ' ‪«{.‬׳•; ׳»‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫׳‬
‫סדר היופי‬
‫‪,‬‬
‫שניתנה הקדושה ביטים לאכול ולשתויולנהו; גהפ טנמ; מולוהמתנה;‬
‫בהם במנוי!; הזהבשגעון ינהן ועתיד ליתן את הדין ובהלל קדושות ה י מ ם‬
‫זמעלחם אבל הענין כאשר כתבת׳ והחכם עיניו בראשו לשקול כ ל ה ע נ נ י ם‬
‫נ א ש ר כתבתי בפיהפעסים ובה; השבועות ראו׳ שישמח בו ה א ד ם שמחד!‬
‫•תרה מפני שהואיוס שנתנה בו חורה ל׳שרל והכל סוד׳ט בקדושתו ה;דול‬
‫‪/‬מקדושת ש א ר ה י ט ‪ :‬הכלבודיםבעצרחדצעינןלנםוהטעיכדילשםת‬
‫הךףשעוםק בתורה ובמניות שניתנו ביוסהזהוכןםצ׳נו במר בריח ד ר ב י נ א‬
‫דבורייה שתא ה! ה יתיב בתעניהא נרםםעצרתא וכוי מסעם זח שאסרנו ואין‬
‫ראו׳לענות הגוןיב‪-‬ובזהביוךדבאמצעותהגוף התודה מתקיפת ואיןזולותו‬
‫קיום לאו׳ לעיכחוולענגז בשכחת התורה יותד םשאר חגים וסועדים ועכ!‬
‫איין ראו׳ לםטוך בשמחתו כל ה׳יפ כ׳;ס הנפש המשכלת *ריכה שטחה כ•‬
‫עיקר תועלת הלמוד והקיום תלו׳ בהבנת השכל ל ה ב ד ל ב׳ן טס*•* ל ט ה ו ר‬
‫ובין אסור ומותר ואין שמחתה כיא לעסוק בתורי ובמצות ובפרט ליל שבועות‬
‫ש ז ד ן האדפ לעסוק בה כל ה ל ׳ ל ה א ו רובא ובפרט עיפ חזוחר ״ואומר מ כ ל‬
‫מי שהוא מבנימהמנות' ופבנ׳ חיכלאדמלכאצרין לעסוק כלהלילהבםיני‬
‫לריאות ל ק ע ט הכלה בתכשיטיה לחכנ׳פח לחופה למחרת ביו' הבא ואשריו •‬
‫ץאשר׳ חלקו הזוכה לכל הכבוד חזה אשר יוצרו ככ יכול מתפאר ומחקש^‬
‫\בו ואל ׳קל בעיני האדם הדבר הזה כ• האדם הוא ש פ ל ו א פ ל בבחינה א״אבל‬
‫בבחינה אחרת הוא גדול כחמ*!דובירולהעםיד כל ה ע ו ל ם ו ה כ ו ל ם מ ש כ‬
‫מ ל א ן משרת יכול לעשית והוא הנותן כח וחיל כב ׳בוללבוריעולמ כדכתיב‬
‫דוכנשמ׳יגעזרןתויוכתייאויחוק בפעור ו;ו'וחו בהפך מתיש כחומש׳ אהוד‬
‫׳פינו כביכול נדכתיב צוד ילדן תש׳ ו;ו' ‪ .‬וא כ צריך כל אדם עם חיותו ק ט ן‬
‫מהקטנים והדיוט שבהד׳וטים להחשיב עצמו ולהתנדלולחתנשא ע ל הענין‬
‫הזה ולומר אולי ע' יבא א׳ זח ענין ודבר להפיק רצון השית ו א ל תהי בדכרע‬
‫ה ד ו ס קלה בע־נ׳ו כמש ע ל עניןד׳בן אלישע כי; *לחה ־ וכן אפרו ע ל ענ׳ן‬
‫כו»א בזה לעולם ׳עשה אדם עצסו בחח ובהיות ה א ד ם סקר עצמו בעיניו‬
‫׳באוימה אני סה ח ״ שיבא הקון העולמות ע׳ או קלקול! פ;ר סובס ש פ ל ו א פ ל‬
‫‪ 1‬ג ד ; ח ל ת מעלת השית כ׳ בחשנו נענין זה יצא תקלהנדולה מתחת י מ בין‬
‫לו בין לאחריילמ׳ שנראו'ו ׳!מתחללבבו בקלקולםעשיו ־ וראיתי סדקדק•‬
‫יטעוסד' ע ל עםרם כל הלילה הואחועוםקים בתנכ לחבר אח האהל להיות‬
‫איועוסק• בהירישבעיפרוב הלילה לקשט את הכלה‪,‬וזה הסדר שראו׳ ל ס י ר‬
‫בליל חזאת בחחלה •עסוק ב׳יפאפרות שבהם נבריהעולס •• ואחכ בייהדברות‬
‫שהם כנגדן • אחיכבנביאים בעני[ חםרכנח דהזגאל*אחכבכתוביטמילת‬
‫שירהשידסבזםרהושבחהוהואק־טוטחבתהכלת • א ח כ ׳ א ם ו מזםוו*‬
‫׳בוסאליםשפדבד ע ל עניןסחן תורה י א ח נ יעסוק כתורה ‪!;rruftg^aw‬‬
‫‪,‬‬
‫עט‬
‫י ל ח ג ממעות‬
‫לקרוא תאיהוות שפדו ר׳ מ ל מ ה ן׳ נ נ ח ל ולהה ש ה י א בוליי ‪iivy nwb‬‬
‫ומצות לא ת ע ש ה ־ רש ניה;׳ןלקריא מנין המצית להרפינטזלהיה• ולג‬
‫מ׳עסוק נסדר נש׳ס אם אפשר לו לקרואתו על פ ה ואס ליאי יקיא א ו ת ו כי‬
‫ואו׳הוא להתקשט הכלה נז ויש נו ‪ f‬מסכתות יעיא פרק׳'והוא מענ׳נא דכלח י‬
‫ואם •ש שהות ללמוד •וחד ויותר יעסוק נענין המצות כאשי •ראה נ עיניו ואס‬
‫ע ו ל להתחבר בחנרחאנש‪ -‬אפתרורפ׳ צדק שה ט‪:‬נ זסהנעים ש׳תשנ עפתי‬
‫להםניתמכנ׳היכלאדמלכאומשושכ׳נץ של כלה נדאיתא נזודנר פרשית‬
‫אמור • ואס אנסתו שינה •נות ראשו שעט סוטה ולא םישבכ כ ד שלא יאריך‬
‫נ ש ע ה ד ק ו ס ט ו ת ו ת לעשות פלאבתי ער שיאירה׳וסויודהיישנחנהשכט•‬
‫בהכזם׳רית ותושנחות לאח[ הכל ע ל כ ל ה ט ו נ מ ז ת ס ׳ נ עמנו לתות חלקנו‬
‫בתורתו דחדנו לו לעס סנולה סכל העפים וטה טונ חלקנו וסה נעים ויד לנו‬
‫שנקרא שמו על׳נוונתנ נתור חי בה אפר ה' אלד' הענר׳ס אלד* ישרי ואיך‬
‫אנחנוטפש׳שוסכל׳פטתפראיסעינינו ס ה ש נ ׳ ל לננו להנ׳[ ולרעת את‬
‫בל הננידהזה אשד כנינו ואשר נשא לנו לחנד׳לנו פעמי הארץ יספשפחו'‬
‫האדמה כ׳ כל א' ל א ל ד ו פנו והס עיבד כים יאין לאל ׳דפ להטינ ולהרע ב»‬
‫י ן נ י ה ט ע ל נ מ ה שיתר ינטהים על׳היילא נ א ל י ח ל ק ׳ ע ק נ כ׳ נ ח ר ל ו ׳ ה ישרי‬
‫לסנילמי ימש;׳ח עליה בטיבי יחסדי בכלעתושעינ׳[ לרנ׳ינ׳ן ל׳חיד נאשר‬
‫עינינו וואיתגס׳םינפלאות שנעשו עםאניתיניינעש׳יעסני נ נ ל עידן יזמן‬
‫»הכלסאהבחועמני כעביר אטחינייםחבת כלי ׳קריחמדתתירתיחתמ׳מת‬
‫אשר נחנח לנו ונטעה בתיכנויסצר *וחנתה סיסיף אהנה יחנד! עסניטסף‬
‫ע ל ג ר י ח א נ י ת ׳ נ ר מ ש ל ל נ ת ט ל נ ׳ ם י כ י י א כ ד א י ׳ ל נ י ל פ ק י ח ע י ד ס עורוית‬
‫ולהביט נאריניתלהכ׳ןולהשכיל א ת כ ל א ש ר ה ט ׳ ב ע מ נ י נחסדית תירתו‬
‫ונטע שעשועיו לגטיע איתה בקדמי לעסוק בה ‪ oov‬זלילה ובאהנתה נשנה‬
‫הסיד ואין לנו לפרוק עילה מ ע ל צואר׳נו הלילה לא להסות שכםני לסבול‬
‫ססדרמ למדרש וסבה לבהלה׳ותח לסם עובי נ ע ב ד העובד את רבו נ ב ל‬
‫ל ט ו נ נ ל נפמי נ נ ל ׳נלתו ואינו םודד נאדונ׳ו לחסיד עיליסעל צוארו כס״ש‬
‫נ׳זצמכר י ט מכסו לסבול ינייוננן יצא ס מ פ ס ו לאור והורה הודאות טשרא ל‬
‫וזנו מ ע ל ל מ כ ת הנזית׳ ולא ׳חמיכ אדם מהתיד טתנלה לכל ה ד ו ט י ה ד ו ס‬
‫בפעט עסק ל נ ד נ*א ׳תיצב נ פ צ מ י ע ט ר על»םדירראה י נ י ס עניני התירה‬
‫כ ס ה הס בארכם וברהבם י ט ו האדם ערכו ו מ פ ל סצבוונפה היאנעדריהסר‬
‫ו ל א ׳תנאה ויתנשא בכתר תורה אתר מ ל א זכה בה כ ד א י במלסות ואפ׳ילסי‬
‫שעיסק בה ׳ימם יל׳לה כראי׳ ותורתו אופנותז כימ לס׳ שעוסק בד‪ ,‬ו ר ן עראי‬
‫ואינ׳ אוילננ׳ עס׳קתא וסםתרתא א מ ד אין להם פון ותכלית וא׳ת׳ נ נ ׳ עליה‬
‫זהנם סעסיס יט׳ היא נחרני יה שזכה י ר ע נ כ ל א ד ה סע״כ מעמד*‪ .‬פרכבדז‬
‫וג׳י*א»א*׳'ו»נל‪1‬תלנו פהלק׳ זןףגיינמסא זסהויזטמא הקרנטיותורת אי‬
‫׳‬
‫סיר הייט יי‬
‫‪ a‬׳ הוא א ש ו י ש ׳ נ בהט דבר דגויעל אופניו ודין ע ל מתבונתו הירא סעלבונת‬
‫מ ל תורה ישכב בנשוןו ותכסהו כל׳סחו וישבת ב׳ןתנודוכרים ו׳םרר עצמו‬
‫בבכי ואנקה ויאנת בשבחן מתנים וינון ואנחה ע ל פחיתותי ׳ונריעוןת •ערכו‬
‫‪ .‬ה ש פ ל לארץ ומני ע עד עפר ולא י ח ס ראש ע ל כ ל ענ׳ןודבר לענות עזורת‬
‫עם כ ל אדם בעשיר אשר מלא ביתו כסף וזהב והוא ענ׳ ורש דל ודן ואין ל»ז‬
‫ידו כל זה צריך חתי ליתן ל לכו לנקום נקמתהיאלדינו ונקמת תורתומחזיק‬
‫בהוידרושאיתת חפיר וינקשעליה ולא יפנה אחרעסקיו ועניניו ח ס ח ר ז‬
‫ז!בל< העולם ותאוותיו לקבץ ממון אשר לא יועיל ו ל א • צ י ל ו א ד ר נ מ י מ‬
‫עושר שסוד לבעליו לרעתוונורם מיתתו ויניח ח״העה{ והבא ועמה עושר‬
‫ונבס׳ם ובנוד םםרחק תביא לחסה ואין הדבר ו ת ל י בחריצות ׳והשתדלודן‬
‫מאמצי בח כ׳ רבים עשו כן ולא הועילו א ל א ׳ ש א ל ה א ד ם ממי שדהעושר‬
‫והנכסים שלו ובידו לנדל ולחזק ל כ ל ובמה יתרצה אל אדוניו יו ויקרם פניו‬
‫הלאנשומו לים התורה חוקה שארהכסומהועונתהלאינרעוואת התורד{‬
‫כבודת ב ת ט מ ה הבת ובודאי שמי שישא את בתו לנ לאשזת ׳אחני״‪ .‬יחשקזת י‬
‫דבקה נ^שונהודא׳ שיתן לו נ ת ג ״ א ונכסים טהר ומתן דמיט ולא יחסר ל‪1‬‬
‫כ ל בה כ׳ וחכלחאדם כל העולם כולו ל א נברא אלא ־בשביל זה ובשבילו ־‬
‫מתק״ט ואין לו ל ח נ ה נעולםו וכויוההיזאת נחמתו פצרתהחרגן נ נ יכול * ‪.‬‬
‫ואשרי חלקווםה נעיינורלו הטשםח ליוצרווםקכל נתת רות מםגווסםעשי‪1‬‬
‫זלטונייעט היות שנותן לו ש כ ת כפול ומכופל וםהטונ לו ילותו עובד עבודת‬
‫'נקיתוטהורהלרבוןכלחםעשיםוםקבלעל׳תשכרנדולאשר אין לו ערך‬
‫ורפיון יעי ן ל א ראתתמלעבוד עבודה בזויה ומאוסהיתליונלכת בכמה טנופ׳‬
‫וםקבל עלית עונש מטור וןםור ועתיד ליתן דין'וחשבון ע ל אבוד שעותיו‬
‫ום׳ הוא ה נ ע ר א ש ר ל א י ד ע ל מ א ו ט נ ר ע ו נ ח ו י נ ס ו נ ו ל א ד מ נ א ת ה מ ׳ י ם‬
‫ג נ צ ת ״ ם אחד שהשיאוה עצחההיננת לודכת׳ ובחרתבת״'־ ויש ט׳ שקורא‬
‫ביופטובשלעצרתהתיחומשיתורת כולםויפההוא עושה שבד! נ כ ל ל י ם‬
‫כ ל רקתקי תורה ודקדוקי סופרים וודום נורנש לענין זה יוחד מנשטיניח*‬
‫עצרת וצדקה יחשב לו ל ע ט ר יום זח בעטרות כל התורד! כולד! ואי־ת ועור‬
‫שמקדש היום הקדוש בקדושה עילאהולא ברבר׳ ח ו ל ו א ע פ ' שאסרו מ כ ל‬
‫פודים בעצר' דכע־נן לכס י מ ל הוא לקים שתיהן כי יש שחותב׳וילט׳ ש א י »‬
‫מאבד שעותיו לזה ולזה ויכול הוא לעננ נפשו םצד זה ונופו סצד אחיונלבו‬
‫שיה־ה זריז וסח׳ר וט י שהיא בעל שכל ובעל נ פ ש יוצא י ד שתיהן ־ וראוי‬
‫להכין טסעםייםתוקים ומוטעסיפ לחכו ביום זה ויש נוהניז בתבשיל ש ל ח ל כ‬
‫ןנותנין דבש עליו לקים לבש וחלב תהת לשונן והכל רפ• מה שהוא א ד ם‬
‫ולפי המוטעם לחמוהערב לו ו א ע פ ' שלא יהיה נשר ו״ן נ ׳ אין תענין א ל א‬
‫לענ‪ m•;4‬אנל‪.‬לא נ ע ט ן ש י י ס ע ו • י ת ע ל ל מנחה נראו׳ ע פ ת ו מ י ואח^‬
‫;‬
‫•‬
‫ץ‬
‫‪7‬‬
‫;־־י;‪,:‬׳•׳'׳‬
‫יהודי״‬
‫*‪-‬‬
‫•ליו גתטוז‬
‫י *סוד שלחנו ויקנע םעורח זיזכן דאו׳ ליכלי שנת ייט לסעוד נוזם ן סעודות*‬
‫י זאעפ' דתלתא היום נ ש נ ת נתיני ולא ניט א פ ה ל א ; ר ע ' ט משנת דיענ׳ן זח‬
‫י נ׳ין דוזיא ל נ נ ד היום לבד נםקיםשעוש׳ן נ •ט שאי[ עושי[ני סעודות בייט‬
‫ןזאםשויכבודשלביוכן'ט ש ח ל להיות ע ש םשויכבודו של ש ב ת א נ ל נ ש א ד‬
‫»ום׳א־ןלסנועטהססעידה;'נ׳ן'זב׳ןשבח‪ :‬יום יא בתפוז אירעולאבותינו‬
‫ווידנר׳מ האינשתבדו הלוחות כמושנאיףשלדםידיואתהלוחייו׳שבראיתס‬
‫'»« זזו ה׳חה צרה עצומהיגדולח לכל ׳ ט ר א ל א פ סשב׳רח הלוחורז עצמן‬
‫'שחיהכתובנהסחידותסםלאך המית כמו שאמרואג׳ אמרת׳ א ל י ם א ת ט‬
‫!כויחיסתסשעבודמלכ׳ות ואפשר שהוא מן ה פ ס ו ק ע צ ט ו שנאי זבג׳אדזם‬
‫'גילכם כלומרעולטיםבעצמכסוא׳ןדשותאחר׳םעליכםאבל ; ר מ ה ע י ן‬
‫אבן כאדםתפיתוןכנ;דהאוכא'השריתפולזבנ;דח'בוענ׳נוכםווכא'השרים‬
‫וופולוביד א השרים וזו דעה ן ח ל ה מכליידבר מ י ד ם לו עשייתהע;ל שהוא‬
‫ליהסבתכלדעת׳נויזנפ׳לתעטרתראשנווניטלהודנוזיונו והדרנו ו ה ו א‬
‫היא אשר החשין םאיד עינינו יהער׳נ שפטני יערבה בל שסחתינו י ואעפ'‬
‫ש ע ש ״ ח י לאחיה כיום זה כיוןשנשתברוהלותותבסבתונדסהעל׳נוכאלו‬
‫דיים נעשה ונהפןלאבלטחולגו כמש וירא אתהענלוםחולוח וישלך םידיו‬
‫וכו ואיכ דאו׳ הוא לבכית שתי הרעית כאיזלהתאונן ע ל כך ו חביבוטלהתם׳ר‬
‫גיוס זה נ נ ׳ ת ש נ ׳ שבכל ‪ av‬מיפי המצוד שלא היה להם כבשים סבפניס היו‬
‫משלשלים קופה שלד׳בר׳ס והיו םעל׳ןכבשלי־נסיד עדשהר;ישובדבד ״‬
‫והעלי להסחזיר ונזדעזעה כל ארץ ישראל כילה ולאהקר׳בו תסיר מהונם‬
‫יזחוא‪,‬יזזלאח נעיגותיני והיא היח יוס צרח יתיכחה לישרי כילי ו הניהבקעת‬
‫• י ע י ר כמש ותבקע העיר והוא חיה בחדש הד נחרבן בית א'והוא תמת א ל א י‬
‫שהיה בט בו שנאיבתשע' לחדש ויחזק הרעב בע׳רוכויוחכקע העיר ובחרבן‬
‫נ ׳ ת שני היה נ׳ז ם זאהר הבקע העיר אין תקומי לאנשי העיר עוד כ׳ עכ אין‬
‫להם פליסה מרעה ורעב והוסר נ ל ואנ ראוי הוא להתאונן כ נ ה נ י ו ם ז ה ו‬
‫‪ .‬הדישרף אפוסססיס את התורה והוא היה שר ען הרשעה ו מ ס ן שנברה יד‬
‫»ון ע ל ׳שדל חללו א ת המקדש הסעוז והכניס זה הרשע צלם בהיכל ושרף‬
‫את התורה ושפחה נישיתירש;בירתה בעונותינו שרבווזוצרהןדולהלאל‬
‫יחידתי כביכול ו ל י ש ר א ל עסו‪ :‬ה ה ' ה ו ע מ ד צ ל ם ביזיכל ר ש ה י ל ק י ט‬
‫ב ז ה כ׳דושלס׳ ׳ ש א ו מ ר י ט צלם שהעמיד םנשה ביס׳ בית ר א ש ו ן בהיכל‬
‫ועליז כתיב במלכים ז׳שס את פ ס ל האשרה אשר עשה בבית אשר אפר ה '‬
‫א ל דודואל שלמה ננו ונויובדה כתיב וישם את פ ס ל הססל אשר עשה בבית‬
‫האלים ינויתאת הנאצה ה;דולה נע׳נ• המקים מזרע ישראל היה נ׳ום ה ז ה ‪:‬‬
‫וייאידאיו־ווצלםשל אפוססםוס היהנניל שהעם׳ד צלם ושרף את החורת‬
‫זזזנה ש ח ס ועוו! עשזז ניום איזלפד *לס מנשר‪ .‬ס נ ך ששוף אח התירי ולא‬
‫העמיר‬
‫יי ‪-‬‬
‫חשבו * ר ה‬
‫• ד ד «‪bv‬‬
‫אלםיי אלם דאילנגמאיטלזני ולפיד ח ע מ ^ ו ש ר ‪ $‬ם נ ו « ! ל ם מ ג ש ת ל י א‬
‫‪!1‬׳ח גיוס זח והנה א׳רעי לאבותינו הידבר׳ס אלו קשים ימריםב׳ום זהומי ה י א‬
‫הענ׳נים האלי ואפיינאמהם ש ל א‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫‪S‬‬
‫ישנארצהויככה ויתאבל ע ל חלולהיועל חלול התורה שנעשה ע י ב ק ל ק ו ל‬
‫‪ v y a‬נויהרע׳ם ו כ ל א יתענה םנוף ומנפש ולא <נהנ עיתניםנעצםו לא ם ע »‬
‫ו ל א הרגה ולא יהיה תעניתו נםצותאנש׳ם םלוסדתיישקיל הענ׳נ׳ם כולם‬
‫*אשר הס ויעורר א ת ל ג ו להתענות םקושי הענ׳נ׳ם שאירעו גיוס זה ולשוב‬
‫א ל א ל ו * ג ג ל לגו ו ג ג ל נפשו ויהיה מצד ונאנח ע ל צריהינו ועל ׳נמנו‬
‫ולתלות פני אל יחוננו ו׳נחםנו סאנלנו ו א י ן ל ג מ ל רוענ׳מו ע ל ש ו ם דכר‬
‫ג ע ו ל ט א ס ל א יהיה אונס ניגר גנון חול׳ שיש נ ו פקוח נ פ ש נם ׳צוח את גני‬
‫ג ׳ ת ו שיתענו טלםואעפישעוגדויוסנ׳קויפטורויםןהדןגבינהני ל מ ת ע ט '‬
‫וקבעו אותו ק נ ע פניניהצרייחעונתיייל׳נו ת ס ׳ ו ואין סבסל׳ איתןסלהתענו'‬
‫אאינ ׳ ש א ו נ ם נ ד א ם ר ך ו א נ ש ׳ מ ע ש ה נוהנ׳ן ש ל א לאכול נ ש ר ו ל א‬
‫לשתות ״ ן נל׳להתענית נ י ׳ להתענות ולהתאנת על הצרו' וראו׳ לעשות‬
‫ג ן אם לא יראה את עצםו חלוש או זקן וצר׳ן כת לסכול התענית ש כ י נ ר זיו'‬
‫אסור לענות נפשו יותר םן הראו• כיון שכחו לאו נר הכ׳ הוא ו ל נ א ל ת ה י‬
‫זזם ד הרנה וחווחר לשמיר נפשו נ ד נ ה ' ו ש מ ו ר נ פ ש ן מ א ד א נ ל ׳ש ג׳י‪1‬‬
‫לםעטאכ׳לתו ושת״חוולאיאנל נ א לשונ נטשו ולקיםנ׳פו נלנווהעושו*‬
‫ג ן י ש ב ׳ ת ז ט ת ו ע ו ש ח מ צ י ח א ק ר ׳ ו כ ן כלטיצ'• ו ט ׳ ש נ ו ה נ ׳ ן ש כ ל נישטעו'‬
‫א ל ו שהם נ א יום שיש מיזינתמוו עד טינאנ אין אונל׳ן נ ש ו ו ל א שות׳ן ״ ן נ א‬
‫מ ש נ ת ל ש נ ת פפנ׳ בבור ה ש נ ת וטנ׳אין ס מ ן מדניאל שכיווב נ ו לחם הסודי'‬
‫ל א אכלת׳ ונשרו״! וטי עדמלאת נ ' ש ט ע ו ת ׳סיס וראו׳ ל נ ל ת ה לנהונ בך'‬
‫א ם כ ׳ ד ו ל ע ש ו ת ש א י נ ו ת ל ו ש כ ל כ ב כ׳ון שתם יסי תרעה וטןיהםצרייוכנד׳ם‬
‫ל ט נעונויראיהרע מזלנו ר א ו ׳ לנו ש נ ת ל ה עצמנו ע ל כ ן ו ל פ ת י מן ה ר ׳ ן‬
‫גאלוחר‪1‬מונחתנסרןיויתונן »‪ \1‬ששולט נהם ק ט נ מרירי ואב אין ראוי‬
‫לתשוות אלו הימים ו»;‪:‬י •ם׳ השנת להקל נתם אלא להתפ׳ר ולצער עצמי‬
‫בבל דבר ואין לחכנס למרחץ ולא ל נ ל ח ראשו ולא ל ח ד ש נ ח ם ש י ם ד נ ר‬
‫ח ד ש בנון טלבושיט וביוצא לתתוןיגש ל ל ט ש ‪ :‬ג ל ל העילה ירחיק טמנו כ ל‬
‫ש ט ח ה וששון ו׳אנח ויאבל על חרבן כית טקדשנו ועל ה צ ת ' תכופות צרורו‬
‫ו ם ט פ ל ו ת שאירעו לאבותינו ב׳ם׳ס ה א ל ו ועד היום א׳ן אנו נק״ט נ ז מ ן ה ז ה‬
‫מצרותואנחו'ו משנכנס א כ ח ס ו ר ט פ י ממעט׳ן כ ש ם ח ה נ ל ם ל ש ו ן ס פ ע ס י ן‬
‫דאין צרין לומר שלא יעשו דברי' ש ל ש מחה ל א אפי השמחה נ א ה מעצמה‬
‫אין ליקת איתה לא ממעטין כה ולא •קחיאותה בשלמויאפ' מ׳ שאינו מדקד״ן‪.‬‬
‫נשאר ח־ם׳ישס׳‪ f‬בתמוז עד ריח משנכנס אב צר׳ןלמעמ נ ש מ ח ולהרחיק כר‬
‫דגר חמגיא לירי שפחת באכילת ג׳זרויץ ל מ ן קדק׳סוווןי‪\11‬ו»ונ׳ן בחמץ‬
‫‪ .‬׳ ' • • י ׳ ‪ .‬אם‬
‫י‬
‫־‬
‫‪r‬‬
‫‪MA‬‬
‫*יטיב ‪. iw‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪4‬ןג»יגן א«אכי»'לחעניגוקיש מקיטו מםינע׳ן השחיטילצבויםייחאס לי*‬
‫יהי ‪ V‬הרו וילננודיהשנ וכן ראוי לנהי; כ׳ ראי׳ היא ב׳ח תפאיתט להצטער‬
‫‪.‬על חרגנהתט׳דובפרט באלו הטיט הטיחר׳םלצריודט בעוניי ואפ׳'ביום‪-‬‬
‫דת עצסו עם חיית מחיא ריח והוא ׳יט שמחחשאנ׳ריחיה שהויראש לחדמ‬
‫הפורענות ו ו;‪ 0‬בו נטתלק אהרן הכהן ע״ה יכן כתיב במנילת תענ׳ת מטת‬
‫ענ׳ןזהואכא׳ןלנדלועלמארהיטיט מפנ׳מנצטרף עטו האבל הוה נוסף‬
‫עלפודענותיהחדמואיכט׳מקבלעליושלאלאכולבמדולא למתיית ״ן‬
‫נושנבנס א ב אט' • ו ‪ 0‬תרה עצסו ה ו ׳ בכלל וכן טמטע למון המשנה רכתכ‬
‫‪ 0‬מ נ כ נ ס אכ נר טתהלחההכנסה דהיינו ריח אבל אט פ־רט קבלתו או הנהין‬
‫עצטי באיטיר מאד היטיפ חיץ טרח הכל לטי פעמיו • ערב טי באב חפור‬
‫מפ׳ יט׳ מהחטיר על עצסובעניניט קידט היוט הוד• ו!רין לחחטיר •ותר דית'‬
‫ביויהוה יהכל לפ׳ קבלתי ילפ׳ טנהני כיצר אט קבל אי נהנ מלא לאכיל במק‬
‫ולמחוח״ןאבל תבמ׳למלנב׳נה ומארהדכר׳טחהאוכלצרין להתט־ר‬
‫עליו ב׳וט הוה מלא לאכילחבמילמלנבינח ולא מלדנולא כל דבר ש־יצ'‬
‫נונעלחימסיףסיןחיאםיסעס׳ותראכליאנלתנמילמלעדשיט בלבד*‪.‬‬
‫וטי מניע עצםו מלא לאכיל דבר חייציטבעל ח• סרח אבל היה איכל תנמ׳ ל‬
‫אתדעטנ אפי תכמילאתרלא •אכל אלא פידזת^״ן וכיוצא נחס טירקוית‬
‫ובסעודה חספם^׳מב נ׳ן תנורוכר׳ בפת חרבה וקיתין מל סיס כסנהני של‬
‫דיברלעא• ולה ח מראד להחסיר נויותיז נסצאכללן מל דברים מ ׳ מ‬
‫פיו בתטת ער ‪ ov‬ס' באב ה' וטנ־ט זה חסיד פיה האי פיו בחסון • עד ריח הכי‬
‫_ מריח עד השבועשחלטכלייויכתיכו הן עס ב הריייטהתענ• עצטי מהיכפלו‬
‫גו הצרות בעינית ינ״ל לנהינ כיםנ־ם האלו כסדר הזה דרך קל א פ ׳ י לתלוש׳‬
‫וזפזנ טיז בתטיז עדריח יטנע עצטו טן מנשינאסצע המנוע אבל לא סן היין‬
‫אט היין טתזיק לו יותר כ׳ טניעת הבשריאיני כל ‪ p‬קשה יאם ה י א טרנימ‬
‫בעצטו שטתל׳ש לו יותר מניעת הבשר טטניעח ה״ ן •טנע עצטו טן היין ולא‬
‫•שתה כא כים מל ברכת הטזין שיעיר רביעית או רובו ותבשיל שנתבשל בו‬
‫נ מ ר •כול לאכיל כ׳ לא קבל עליי אלא לצעד עצטי טן הבמר עצתי‪ :‬יטרח‬
‫עד השבוע •טנע עצסו סן ח״ן יםן חבשר עצסי ו שביע שחל סיב בתיכה לא‬
‫יאכל תבשיל שנתבשל כו במר אבל יאכל תנשיל אתר ודנ מבי נה וכל רנד‬
‫וזייציסן הת׳ עד טיב לא כל דבר היוצ' טן הת׳ אבל •אכל תכשיל של עדשים‬
‫גבקרזנסעודח הספסקתאטישביכחלםכולאפ׳' תכשיל לא •אכלאלא‬
‫י נטנהנריבא'לתה או קרוב לו והכל לפ׳טה שהוא אדט‪ :‬׳ום ס באב עצמו‬
‫*דין להתאבל בו הרבה פאר כט׳ מפתו פוטל לפניו ולא ישחק י ל א •רנה‪,‬‬
‫ונריט ואציל בקלותראמ ו»דחח בטלת והוא׳וס פר ונאנת ואד עי לאניתינו‬
‫‪'«O'Vf‬נ‪1‬זר עלאבותינומלא •ננסולארץווה ה ה בענין‬
‫‪1‬‬
‫נוחי וכרש‬
‫המרגלים‬
‫‪31 1‬‬
‫גא א‬
‫׳‬
‫וזמרנליפשנא׳ויגהו ‪ Bjffl‬גל׳לה ה ה ו א י ו ז י א ^ ^ ^ ג ו פ ו נ ה טעגץ‬
‫הפסוקים ושם נאמו ת׳אנינאם ‪'W.H‬לאי <‪ V«f‬ינויואותהלילה נקבעת‬
‫גביה לדורות ומכאן אניאוסו״ש׳שחולהאדפ'להור׳י‪*01‬מבל׳לה י ו מ י‬
‫מביום ו הבישנחרב הבית בחרבן בית א' וא עינ דכת׳ב ב‪6‬לג;‪0‬׳‪3‬תדש הממשי‬
‫גזילחדש בא נבוזראדן וישרוף זכויצויו לומרשוזוא בא מיושר ף נטי ואף מ‬
‫נאמרשהתחיל בייסוף עיקר הפעולה הו״עי?‪1‬חובןהיהנ‪ '6‬ג עודאםשו"‬
‫‪,‬לוםראעפ' שנעשה בו מק*תמפעולה‪.‬פ'"םהשג*צןל*ב׳וןשחו><׳ופ פוע‪1‬‬
‫לרעהםזםנ׳ם אחרים כאלונעשזדכלהענ׳ןנז ביום ומי והוא ה ו א מ ו ר ט י‬
‫וראיילייח שבית שני׳נננםו בו נרם ב ט!לעת ערב והתחילו לשדו‪ $‬ולא נ שרן!‬
‫באותו יום כ״א מעט סזערורובו או כולו נשרף ‪ *3‬ואפילו הכי נקבעה הבצימ‬
‫והתענית ביום ט' מפני שהוא יומ חםועד ויום הנורם כלהנזק ודי בנם' דאםר‬
‫;אלו ה״ת• שם ת״ח׳ קובעי בי' היינו משוט גער התרבן והשריפה שהיה בו‬
‫אבל דזקובעיט ל א חששולזחאבלחששול׳וט המר והנמהר וקבעו‬
‫אוחו לבכיהזהנ'כבדאמרנישנחרבןביחשני‪.‬נחרבנוחהיוםנכוכמושאני׳‪,‬‬
‫וווששין לחרקביה ובזהובוכין ומתאבלין על בן נכ צר׳ןלהיש לכלנפשו'‬
‫•שר שנפלו בחרבוכפהחסידיס ואנשי מעשח ודם נקי‪,‬שנשפןהרבה מאד׳‬
‫בין בחרבן בית איב׳ן בחרבן הכישאין חקר לרפ שנשפןב׳ן מחסי־נ איהמ״זן י‬
‫נין פ׳שיעצטן שנהדנו לו עם אלו זצד׳ן האד להתאבל על זח מאד ולהתחנן‬
‫לפניו ׳תיילבש בנדי נ ק ט וינקום נקמיז תוררתו ונקסות עמו ׳שרימד קפ׳נו‬
‫ורוד׳נוורודם׳ן אחרינו בכל דור ודור ואותו מזמור לאסף באו נו׳יוכו' שאל‬
‫אותו ׳ומ יז יש בו ענ׳ן לזח ודאו׳לכו׳יכו ליאומרו עיי חחרנן בכל ימן שרוצת‪,‬‬
‫לזבוראותו ולהתאבל עליו» הדינלכדהביתר שה׳יתהע׳ר נדולתלאליט‬
‫של חכמים ושל סופרים ונהרנו ‪ j‬ה הרבה מאד מישראל ומרוב ההרונ׳ לא‬
‫נתנולקבורח ער שעשו מהם נדר לכרם נדולהוהימבה ברחמיו חס על׳הט‬
‫שלא הסריחו כל אותם הימים עד שנברה יד ישראל ונתנו לקבורה וקברום י‬
‫ועל נם זה תקנו בכרכרת המיון ברכת הטוב והמטיב שעשה הטבהבפולוד‬
‫עםהםשלאהסד׳היכל איתרזמןיועודשזכו בולט לקבורת‪:‬וחרבנההייז‬
‫אחחרבן׳רושלמבזמןביחביעי פלכי יוןחרשע'‪,‬ימחו פספרה׳ייובהלכדין‬
‫ניתר נחשן מאור שסשנו וערבה כל שמחית׳נו ננורנו לנו ונטל הנורל על‬
‫ה׳ימ המר הזה ו ההינחרשה העיר היא ׳רושל׳מ ע' מלן ארשעטסלכ*‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫דברים קש׳ט וכבדיט עד מאד כ ל א מהם לבדו « ‪ $ H § W i‬כאיואכ צד׳ן כ ל‬
‫אדם לפנות לבו ודעתו ביום ז ה מכל ש א ד הדברים כולם ולןדון מ ח ש ב א ו‬
‫ושכלו לחשוב נ כ ל אלו הדנויס ו כ י ו צ א באלו ש א ן ע ו לאגןרויני ייי^יד‬
‫‪\ 1‬‬
‫;‪r‬‬
‫‪ \t\fiHBf$‬על׳זמו מייותאבלילהתאינןכנלתנא ‪ b‬׳ « וכלי וופרנההו׳ וזן‪,‬‬
‫א * ג ת ונקז **'גיןסלאכ׳ מ ד ו ם מאכל׳!דישלם ויוכח לראותנשםחתת‪.‬‬
‫וננתםמאכדנתיבש׳שו אתה משוש בל המתאבלים על׳ה ו כיצד י ע ש ח ‪,‬‬
‫אחרשאכל סעודיזןפפסק'בקרקע באבל •חליץ םנעלץ ךקבל עדייו תעניתו‬
‫ןאבלותו ו׳יין יינה וישב בםקוס תאכלי׳ או יענה ממקומו למקום פתו ובזו•‬
‫‪ #‬ו ר מ ן האיי׳שבדוגם קורא בספר ק׳נותאו בדנר׳ם המעורר׳ ׳;ין ואנחת‬
‫אאיוח ס&ויש׳ה׳ח עדש׳ור׳דיע׳נ׳ידמעיתי׳תת׳ללבכותעל הרבןהנ׳ת‬
‫ועל שדפת התירה ההיכל ועד‪ ,‬משיש הע׳ל י׳פ׳ח איך היה לשבה ו ש פ מ ח י‬
‫צלהעינרעלית»שס ויניע ןאשוואוימאתהעיר כלילת יופ׳ יעל הדינר*‬
‫בכה חכפ׳פ וחס׳דים נתינה וכמה תיניקיידו ש ל ביית רבן ו כ מ ה עוברור!‬
‫ומנ׳קית עס יונק• ש י ׳ פ וכל היודע ל ״ ל י ל ׳ •ל׳ל וח׳ודע לומר ק׳נות ׳קינן‬
‫ביןנתוניתעל ספר נין מ א ל י ו נ פ ׳ ה נ פ ת י אשד נתן א ל י ם כקרני וםצודו‬
‫» היא ע ל ג ל אד‪ 6‬לחבר קינים יהגה וה׳ילימדאיתס ט י ס הפר הוהוצדקדן‬
‫»חשב לי תקרא מאבל׳ •רישליס זמקדיש׳ה ים׳‪.‬שא׳גי בר ה נ ׳ לתנר יעסיק‬
‫בסח שחבריי אחרים ו ד ת פ ל ל תפלת ערבית בכום־ראש והכגעה ייאסר‪,‬‬
‫נחם ח ונויו׳נו׳ן ביהטב ו׳רנחנן לפניי יתרת • א פ ר ד׳לצרייתינו ויגחפנו‬
‫צאכלנוכ׳ עת ל ח נ נ ח י א ח ר ה י י א ס ר י ק ר ש וישבו לארץ נ ל ה ע ם ויקוננו‬
‫יגל כפי כתו או אי אוסרוכולםעונ׳סאחריוולאיריםוקוללאיהיה קולם‬
‫‪1$‬ד ונשבר גפו!״ ב׳ללד! ואנחדכ ש כ ל ם ׳ ש׳שפע קילו ישכר ל נ ו ויעורר‬
‫מנ׳לת א׳כהכשבדק פתנייומזלחלה יכל פה שאפשר‬
‫‪ ,‬זזבב׳זכאחרונ‬
‫למע‪6‬בנרית׳‪0‬עטוכירבו»הנרותסשסתאתחלנאלא כיצדיעשו •דליק‬
‫־ ג ל אינדוי׳וע׳ללויולאחר׳םסב׳ב׳ויכן יעשה אתר רתוק משנו עד שימצא‬
‫בכל בה נידיגרותבצפציפ ובהכרת כדי שיקראו בולמ המנ׳לת ואת ש׳קראי‬
‫ד מ נ ׳ ל ח ינכו נלהנרותותשאר א כדי ש׳ראו מה שיעשוייתעבטבבח כפ•‬
‫ש ׳ י ש כ י ס ש פ ד א ב ל י ת ו כ ל א י כ פ ׳ ם ק ו פ ו ו נ פ ״ נ ל ת ו ו ׳ ל ן לביתו בפר׳רית‬
‫ז י ב ו א נ ח ה ב ט כ ד ד א ש ו ל א ׳ ד ב ר כ א ב ש פ ה ד פ ה י א פ ׳ שלום ל א •ענה כוו‬
‫*יםקפ׳דיכשפהדפהולא׳שכבבבדזבכסתכשארהל׳לוייצרץ• שתשתנת‬
‫יול׳לההזאתלצעדוע׳נדואבל פכל ו׳ןוןהל׳לות כפו שנשחנ׳ת ל׳ל מסת‬
‫מ ג ל הל׳לותלשמהה ומובא מ כ ל הלילות א ל א נ ׳ צ ד י ע ט ה אם א׳שבדיא‬
‫ז ו ו א ד י נ ו ל ל ׳ ש נ נ ע ל ז ב י ק ר ק ע יפרוש מחצלת וישכב עליה ו ׳ ש ־ ם א ב ן‬
‫‪ win‬םדאשית׳י ואש ל א גסה באלה וירא שמא»ו׳קליי׳טן ע ל ע נ ט ש ה א ו‬
‫<ופפל*לא׳*שוסבנד׳וגול& גשאדהלילזזו לעננ נ פ ש א ל א יכסה ע*פו‬
‫ג ל א סדינץושסלות <׳ לילזו אית׳א ל ‪ 1‬ע י עצמנו בכל י־‪.‬א*שר ע ל חרבן‬
‫ל*׳ מזן שהוא » ־ ם גשו שכתבת׳‪u2‬׳ זה ל א דברו‬
‫*»׳תתעארתניזמגל‬
‫גענ׳ג׳מ‬
‫»‬
‫<א *‬
‫י‬
‫'׳״'•‬‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬־‬
‫‪9‬ח* ה י ו ‪/ 0‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ .‬י•‬
‫לינזוד יעל ולצינור^זרזזאו^זיידגדשצלףבול׳ןל‪/‬פידנויוטימ^יאלק»‪»or‬‬
‫למי‪ .‬ע יבול לעמול‪'»ibnV>j‬צר\זן!ו« לשם» ואולי תהא אדג'‪:‬י‪6‬לשל)חו»‬
‫»‪J‬־‪^f‬י‪j‬דדנ^‪^'^Vn‬וצאץ'‪^b‬הואוילצלאדםלעשו'אול‪n‬נ'‪j»o‬רוב׳מ^מ^‬
‫לכל אשיר ׳דפוץביקרהמלןו י א ח ר שיניח ראשו‪-‬יקים ניי־׳וות לבון!‬
‫לעור ארי שקו ואלתעניתו ו׳נהנ עצמו ביום בדרן שאמרנו בלילה ויה׳הל‪4‬‬
‫*קומי מיוחד שיקנ ע נו כל ומן האבל ויש מדקדקי^שאינן'‪•.‬וצא {'‪9‬ל*י‪.‬ו*‬
‫נינה ויפוןיהס עושץ כדי»לא ״‪0‬יהודעתןמןהאבלותבעני‪,‬נ‪:‬ל»למאדביון‬
‫ליום זה דימר נקבע לאנלוח בנלשנח ושנהא׳ןלנטלאנלוחו‪.‬עלשוסדב‪3‬‬
‫בעיולםיואמ'ינחית ולא־געסק סצוה אמ לא ׳זדהדבר של צרכי ובזםשאין‬
‫ל ן דבר שעומד כננדיאנל שאר כל הדבריאץלעסוק נהם נלל ואפ׳יהעומוז‬
‫גניה לא ימנה לבו ומח׳ן ביתו לספר ע ם מב‪T‬ו שום ענין נ א מעניני נלורן‬
‫•רושלמ וחרבין הבית אוימענ׳נ׳ הצרות והשמדות שעברו על ׳ שרי דנרים‬
‫עישברואחילבוו׳נמיבו את דוחו בענ׳ן שלא יטיח דעתו מהאבלות בלל ‪1‬‬
‫זייש נוהנ׳ן לשחיומ בשר ולעסוקבצרכ׳ אכילה מחצוחולמעלה והיינו ם ׳ « ו |‬
‫עגמת נפששא׳ןרובה&נור׳כול׳ןלעמודאבליה׳ד׳סנילזתניהנ׳ןשלא‬
‫לאניל בשר באיתו לילה וראו׳ הוא כיון דאיתא בנמידווב ההיכל נשרףבן'‬
‫וכפני כן יש נוהנין להתענות טיו׳ילפחוחמ׳ שאינו מתענ' יענה עצטומעמ‬
‫במניעת אכילח בשר » א ׳ ן אכ׳ליתו מעכב ככ לה״ נפש וצדקךנ ׳חשב ‪-‬לו‬
‫להעלות על לבו חרבן הביות ולהחאונןעל׳ כן כסו שב׳ארטלמעלדז^‬
‫בשעת בנחה ניהנין לקיפ מעל הארץ לשנת ענ הפסלים נטקיס ונוח והוא‬
‫להראות נחמה נאבלני בו ב׳ומ וע!אומרים פסיק׳ נחמה יפתעטפיןבציצי©‬
‫ומנ׳ח׳ן תפילין שנקיא׳ן פאר מחשא׳ןעושין כן בבקר משום אבלות וכן‬
‫אין נופלין על פניהם כל היום כולו להראות אותו כיוס מועד שמובטחים‬
‫‪ si‬נו שיהפ ן אבלנו לששון ולשמחה נדבתי לשום לאבל׳ *יון פאר ת ח ת‬
‫אפר יכו אבל שאר הענו״ן אין טנטלין אותמ כל היום נלל • ‪ .‬ינמכיצ׳אין‬
‫יפית פוציאין אותו בנםזת שחור ובזו׳ שלא כמור התודה התמימה וכ׳לל׳ן‬
‫בקול •ללה נדודה ומרה יהענין ה ו א כי צ ר ׳ ן כ ל א ו ם לךעקנ‬
‫עהתורה עצמה היא הו;רת שק ומיללת ומקוננת על היום המרהזה אשר בו‬
‫י נתחללה יכבידה בקלון היםר ושקצוה כסוס הנדה ומי הוא אשר יראה וץךןן‬
‫'החרפה הזאת שבאת לתורתנו הקדישי‪ ,‬ע' עדשה׳אקקיננתועישה מם‪•$‬‬
‫^בתנ׳םואכאנחנוה׳כןנוליןאתחרמתנוואיו»ש‪.‬כביןבקשוןנו בעשנתאקו‬
‫י כל הרעה הנתלה אשר עשינו ועשואבות׳נו מי מנרנןגו&נלות זישכימין‬
‫׳ עינו וחרבן לבית תפארתנו וחר*ח ונלימחליץרתיזיעסוץת ןא^נו‪,‬ודא»‬
‫נעתהזאת להני׳ל חמספד הרגת*ואמן)נל‪>»»0‬ימ לו ע ׳ נ ׳ « ל ו א ו ת ו י ג‬
‫לתנין‬
‫•‬
‫‪-,.‬‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫י‬
‫לטיב‬
‫ן‬
‫‪a‬‬
‫‪w‬‬
‫‪9‬‬
‫זיהגין ולדעתאת מ י אשר‪1‬ורב׳נילפשיע וייהרג ח א ש ם ע ד ש ח י ה א ף ת '‬
‫מ ו ובתורתו עד לאין סרפא נאשר עינינו ריאיתיכלוח מ ת א ר ן הגלידו ‪•S3‬‬
‫ועוד ידו נטויה ופתתדש׳ם עמו‪ .‬צרות רעות ורמת ו א י ן א י ש ‪0‬שיט על וי!‪.‬‬
‫לקרוא בשמ ה' ולקבץ ולאסוף את החרדים אות דבר ה נ מ י עיר ועיר ‪Ss31‬‬
‫מדינה ימד׳נה לאמר עד מת׳ יהיה יה לנו לםיקש יש לנו ע־נ׳ס ואין אנו י ו א ן‬
‫א ת הצערהגדילחזההנאעל׳גייגחללשסאלינוואויבנופל׳ל׳ הלאאלינו‪,‬‬
‫?וויי׳ת מלא רהס׳םיאדץ אפים יסדתי להטיב עס נר׳יחיי ינישעסעסי׳שד'‪,‬‬
‫אנש׳סגולתו יבנ׳ בריחי זרע עבךו אברןזי׳צחק י׳עקב עליהם השלם כ ש כ»‬
‫אל׳ובב יגול מניע צרותינו כרכתי'בכלצרחם לו צר ואין יתכן שיהיה היא;‪,‬‬
‫מרוצהבכל הרעה הגדולה חזאחחלילח אין זאת ג׳ ס א ד צר לו הענין הזדל‪,‬‬
‫והוא ביב יכיל מתאונן ותתאבל על ככה והימחכה ומצפה םת׳ חת׳י׳שיעתינו‬
‫ו׳זצ׳א איתנז מאפלת גליתיני לאיר כמי שנאי ולכן יחכה ה' לחננכס וני' ימי•‬
‫‪,‬מעכב על •דו הלא הוא תמשדד מערכות השפייסהעדה מלבין ימהקמ מלבין‪:‬‬
‫'משפיל יסריפוכרצונו ׳עשח נשמ׳מ ובארץ ואין ס״אמר לו סח תעשה ומת‬
‫ת פ ע ל כ י כ ל דיירי ארעא כלא ת ש ׳ כ י ן ו נ ל ‪ .‬צ נ א חמםיםנרתעיןמפנ׳זעמו‬
‫מתאוימ ומשתוקק׳ לעשוידברוכשש גמדי כח עיש׳ דברונלוסיאעפ' ש ה י‬
‫)ניד׳ ב ח ד ש להם סםשלח וגבירה בתחיץג׳ם שבל אישולט על אימתו ע י‬
‫^ושידברומשועבדים הם תחתםמשלחוומאסרוואסהםגבוחיס היא גביי ־*‬
‫עליהם כמישכ׳ גנוה מ ע ל גי; וד! שימר ומי ז ואב ס׳ מעכב שורי הדין מ עכבת‬
‫צי הוא‪ .‬הצורחםיס פעלו ונו והוא נ ת נ בתורתו חחסימ' אם נחקת׳ תלכו ובו'‬
‫יאש ל א חשםעו וכייואס הניא עלינו א ת כל הרעה הגדולה הזא' נד׳ן יניישר‬
‫וויה כי אנחני עזבני אותו ואת בריתו והוינ כ השליכנו םעל פניו כדת יכשורת‬
‫ואם יבא עתח ברוב רחמיו כ־ נכמרו על׳נוילקרבני אלץ ‪ v‬ל פ ח ד פתחין פת‬
‫שחיי עושה הורתו פ ל ס ח ר י נ י ו ן ד ע י ׳ ׳ ן אנחנו ובנינו ס ו ט נ ע י ם נ נ ץ רגלינו‬
‫)לאשבנועדהיעושנוא׳ןדתוףןניתןשתעלוזאריכאלסכתנילא אדרבא‬
‫לספות חרון אף היעל שונאיהם ש ל •שראל שהוא סבקש אהביתט ו א נ ח נ ו‬
‫אתרהקיימעליי אלא‪,‬שהיא מרחש עלינו כאב על ג נ י ם ואיעג יאנו ס י י ר י ם‬
‫‪,‬בנים אנחנו ואינו פונע פפנו כלדבר וענין בהיותנו נגלותינו ונ״פש ואף נ ש‬
‫ואת יכוייהוא עינה איתני בבל קראניאליוואיכ אין ל א יעורר כ ל א ד ם א ר ן‬
‫ל מ לזמר מ י ל נ ו הרעה הגדולה הזאת נחפשה דרכנו מהקורה וגוי ואיש את‬
‫;ועהויעיודולשוב א ל ת' אלינו ו א י ש את שיקיצ׳ עיניו ישליכו ואתנ׳לול•‬
‫;״צרו הרע ׳עזומן׳בהר נ ו ד י ה ט ו כ אשר צינו אלינו ללכות בה ולא איש א‬
‫‪,‬־ולא גייעשי זאת כ• ס ח תיעלת לעס כשוב חיח׳ךם כ׳ התועלות להם ל ב ד ם‬
‫»פה‪.‬ב«עלתשינהאהד שדוכ העם אינם התריס בחשיבה אלא כל ירא וחדד‬
‫* ו ד ב ר ח *ריןלאסון* אנשים רקי'ו‪£‬וחז־‪ 0‬אשר לא אתםשפט לדיהשסיס‬
‫'ותעשיות •‬
‫י‪.‬‬
‫י י ‪.‬‬
‫י ״;‪::.‬־•‬
‫‪r‬‬
‫;‬
‫;‬
‫־‬
‫י ;‬
‫‪9‬יי ‪' w n‬‬
‫זה עשרה וזוז עמרים ולדרומ ל ה ם את הדרן ירכי יה ו א ת תםעשת א * ר * !‬
‫»עשו| ולקרבם אל אביהם שבשם־ם ובזח תעלת ארוכת ו מ ר פ א לסכותינו •‬
‫ויל צרותינו ויתקדש שיש בין הםרובים ונין היחידים והמעטיסהנשארים ‪0‬ה‪0‬‬
‫ואוונן' יעשו ואלו חסחזיקיס נ ד ת להקימה ו ל ה ר י מ ה הס הנקרא• עםוד»‬
‫שםיםוהמ מצוקי ארץ והס הסעםידים את כל ה ע ו ל ם כולוויש ל ה ם ז ט ת‬
‫נםר״עה בדורו אשרזכה וזיכ' את הרביס והס המוציאים •קר מזולל ויש מאין‬
‫והם שותפיןלבורא׳תיו׳תבבריאתהעולם ובהעםדתו! א ב ל ל ו ם ר כ ל א ר ב‬
‫או רבן ע ל ם עליך נפשי ולהסנר בחון ביתו ללמוד או לעסיק בחפצי ש ם י ם‬
‫ל א זו הדרן הרצויה נעינ׳ הינ׳ אינו דומה הזונה לקנות לעשוחנפשו' הרבת‬
‫ולקרנן חחת ננפ״ השנינה נסי שהוא מונח א ת נ פשו יחידה והאחד׳ בהםית‬
‫ירעו ום׳ יודע אס עתידליתן דין וחשבון ע ל נ נ ה א ח ר שחיי נ י ה להשיברני'‬
‫מעין ולהציל לקוחים לסותסרונ רשעתם ולהחיות את נפשם בחנוובחסדו‬
‫אשר הננו היולא עשה הנה הוא נרם א ת כל הרעה אשר ת נ א חיו אחר ש ל א‬
‫הזהירם תש ע ' יחזקאל ח ע ח ולא דברי לחזחיר רשע סדרכו הרשעה לחיותו‬
‫הוא רשע בעונו יםות ודמו סידן אבקש ונתיבוםםקדשי תחלו ו א ‪ hf‬ב נ ס י א ל‬
‫הקר• אלא ממקודשי ואעפ* שלא היה ניד' לםחות שהרי אסרו ?לאם ל פ נ י ן‬
‫נלו׳ לפניהם ט׳ נלוי וכו'ע‪ 6‬כלזד! כ נ •נול הזר בוונגזרה ע ל י ה ם ה ג ז ר ה‬
‫ו ה ח ח י ל ה ה פ ו ר ע נ ו ת ם ה ם כ ד כ ת י ב וםםקדש׳ ת ח ל ו ויחלו ב א נ ש י ם‬
‫ה ז ק נ י ם א ש ר לפני ה ב י ת ו ׳ ו ז ה ח י ה י ר ן כ ל ה ח ס י ד י ם הראשונים‬
‫אשר היו מקהילים ק ה י ל ו ת ברכים לדרוש להם א ת דבר ה י א ת ח ו ק ׳ ו‬
‫ו א ת משפטיו וסודה לחנו את הדרך ילכו בת ונסצא זכות כל אותם חלמידים‬
‫או אנשים הנאםפייעסו תלוי באותו רב או רבן ושכרו נדול בםאד םאד שכר‬
‫עאין לו ערך וקצבה אשר עין ל א ד א ת ה ו ז ה ה ו א ע נ ׳ ן ה ד א נ ה ו ה ׳ נ ו ן א ש ר‬
‫*דין האדם הירא להיותו דואניום »"ב ע ל חלול היוחלול תורתו ותרבן ביתו‬
‫ביתו וכותעםו ושפלותו כ ל הזמן הזי! הארוןוהנםשך ולא עלתה א ר ו כ א‬
‫לסבה הגדולה הזא' ומתיןכך יתן את לכו לתשנית נע‪5‬׳ן זה לבקש ולחפש‬
‫לדרוש ולחקור איזה ד ל ן נ ע ל ה ונצליח נענ׳ן זה ואין דרך אח'ארוכי וקצרת‬
‫לא זה שכתבת• ובזה «רין אדם להשנ׳ח ולרדוף א ח ד ו ואם לאו נר הכי הוא‬
‫ישתדל לפקווולצוותלם׳ שהוא בר הכי שיעשה ו נ ל הזנו'חלו׳ נ ו נ ׳ ה נ ל‬
‫ה ו ל ן א ת ר ה ם ע מ ׳ ד ו א ח ר ש ה ת פ ל ל ו ם נ ח ה א ם ל א ; ה נ ׳ ע ע ד ! ז ם ן ערבית‬
‫!לא ׳צא מ נ ה אלא ׳תעכנ שם ו׳אמריםן הםזסור׳יהםשנדייאת הלב וםעורו׳ם‬
‫תשונה ובהג׳ע זםן ק״ש יקרא ויתפלל כשאר לילות ובצאתו •ברן ע ל הלבנת \‬
‫•ואעפ' שהוא ׳וס ׳'׳ענני הברכה עד הלילה הזה אתר שהוא בתענ׳יובשברו^ ׳‬
‫'מתנים ס ת א נ ל ע ל חרנן ׳רושלם ראו׳ונוא׳ הוא להקביל «» שכינה מ ש א‬
‫לילות ונן נחנו ד ל ן לנ׳תו ףקבל תגחומן ? ל אנלווןו ויאםן נאסונישלםת‬
‫׳ ^‪0‬אלד‪/‬ז‬
‫«י‬
‫ל ט י נאצ ואגיוו*‬
‫‪• xt\9‬ת' ויתינחטנו מאבלנו כאשיהבטיחנו ע׳ נביאיו ופעת׳יעםוק בעסקיו‬
‫ובחפצ׳שםייאנללא׳שכחאותוטלנונדנתייאםאשנחך׳חשל׳םוכויייום‬
‫ט ו באב ראוי להתנהננו בשסחח וששון כסו שאסרו בטשגילא ידו'ט לישר‬
‫בטיובאביכ׳הוכיובי כלימת׳ מדבר שכל שנד‪ .‬י ש נ ה היוסתים בסדנרעד‬
‫אותה נזרה שננזרה עליתם שימותו במדבר ואל יכנסו לארץ ט י אלף יאעפי‬
‫שטיתתיהיח םטיבאב לטיבאב ואותו טיבאב ש ל שנתהםילא פתו כפז שאסרו‬
‫בנמישהיו נכנסים לתון קבריהם ןתפת׳ם נשארים בטקוטןוהח״עיליןיאיתת‬
‫‪ mcr‬כולם עלו כבראס דו שסוףיסוף לא היו םאסינים בעצסן עד ש נ א מ ו‬
‫ל ח ד ש וראי הלבנה במלואה אז שסהו כולם והאמינו שפקד היאותם לטוגיז י‬
‫ונסתלק החרון אף םהם ועשו אותו'ס וכיק שאביתיני שסחיבו ו נ ה פ ן ‪ /‬ל ד ם‬
‫י א ב ל ליט דאו׳ לנו לשםוח בועל זה א ס ת בסל התפר שהיו חופר׳יקברית'‬
‫בידיהם עיר !שמחי כי ע ל עניךרבעט בןנבט שהישיב שומר׳יבדרכים ש ל א‬
‫יניחו לישילעלות לרןלכמי שאמר להם אלח אלדיךישרל יהיה להם צרון‬
‫ודולה יביט׳ הישע נן אלה ביטל איתס שיסר׳טוהכחו שכל הריצה לעליון‬
‫׳ ע ל ה י י ה ק ש י בירושלמי כיין שכל אותה טיבה עשת לישר איך ע ל ה עליי‬
‫*צלמנאסרמלך אסיר ותרציפשיס שהיה לו ל ה כ ר י ז כ ל העם‪.‬יעלי לרנל •‬
‫והיא לא אמר ל א כלהרו^ה לעלית׳עלה ושמט את הקילר מציארו ותלת‬
‫גצואר הרבי'ואותו היום שכ׳טלאותי׳וט טיי באבהיה וכלהעמ שמחישמחת‬
‫נ ח ל ה יבי היתרו שבטים לבא זה ביה יהעניןהוא שהכתוב א ו מ ר ולא ת « כ‬
‫נחלהפמטהאלמטתכיא־שננחלתי׳דבקיסטותצנ״שדאלוםן הפסוק‬
‫היה נד^שאין גישאין נשיפ כיא כל איםשבטו שאם ימות •קח בנו נחלתו מתיך‬
‫שבטי ולא עצ׳א נתלת אבותיי אל שבט אחר אחיכ דקיקי בפ מיק אח דכתינ‬
‫וכל בת יורשת נ ח ל ח ספטות בני ׳שדייכייוכ׳ א י ן א פ ש ר לבות לירש שני‬
‫מסיית א ל א ודא׳ ש ה י ה אביה משבט א ! א מ ה משבט א ז י ו ר ש ת ל ד ם איכ‬
‫נראה' ש׳כילה הבת להכנם בשבט א ה ד י ם כ א ן היתרי ה ש ב ט י ם לבא‬
‫ויה ב ז ה יהיה ל ה ם בזה שטחית נ ח ל ת ‪ :‬יבי היתר שבטישלבניםין לבא‬
‫נקהלוחיחשמחה לנלישדניהיטקראקראיוקרביהר עידהכיא הירישלס*‬
‫שמזמן' ק׳צו יפח לעצים שכל עצים הנקצצי' בו א׳נס עיש׳ן מאכילה נולן‬
‫כשדיןלמערכה• ונמראד׳דןפלינטאו' עטחברטנלשבו מוסק׳זסלכרו‬
‫עצימ עור שבכר חשש נ ח ה ש ל המה ליבש ועושי תולעי' ופסול׳ן למערכי ‪-‬‬
‫ואפשר ^שבשניהם רעד איתי יים יאיחויוס בכלל היו העציט ׳פיט וטובים‬
‫מכאןולהלאהלא היו טיסקיסעוד * י ה נ׳ תנו הרוני ביתד לקבורה י נ ת נ ט ל‬
‫הנידה עלאוחירשע שנתנ‪ :‬נדר לברם ולאה היבענים הכו לקבורה ו ובכל‬
‫אלויהענ׳נ־ס שארעו ביום זה צריך לתת שבחוהודאהלמקוייתידתיששפחנו‬
‫גוינפ אנחנו נשםח נ ו מעש מ ו י ן ל ה ו ח ־ ן ׳ני! יאגהה בפגר ד"ח אלול צר׳ך‬
‫כל‬
‫יי' יי י‬
‫;׳ מזיו• ‪evn‬‬
‫•‬
‫ע ל אדם ליע י י א ל לבי ל ח פ ש ו ל פ ש פ ש מעשיו ולשינאלהיאלינו פ׳ ‪mri‬‬
‫»מן י צ ק לקבלחשובחבץ שלי יחיד בין מ ל ג ב ו י כ׳ המיפ׳ישנתפ׳׳ס הם״נזו‬
‫ע ל מעשה הענל כ מ ע ל ה םשח לשרים בסי׳ים האחריג׳סינהני ׳באלוהיםים‬
‫להרבות בשליחות וחחנונ׳ס ולקום באשמורת הבקר כל מקי ב‪4‬׳‪.‬מנהנו ו כ ב י‬
‫נתפשט המנהג לקום בכל לילה ש ע ה א או ביקורם אור היוסיטסיר׳ סליחות‬
‫עדהבקרכלאיכפ׳ כחוועלזת ה ח י ש נאמר א ב ׳ לדוד• ויורי ל ׳ ר י ת א ל י ל‬
‫שהם בה םבקשאהבתינו ימינו פשוטה לקבל שבים ‪ -, 1‬ע ר נ ר ה ראוי ל כ ל‬
‫אדם להחענו' ולא גרע מכל ע י ב ריח שרוב אגש׳ מ ע ש ה םתענ׳יוהוא מסוגל‬
‫לחעגית ובפרט ע ד האסת הוא ‪ O r‬ראו׳ ומוכן לתעניות וכיש בערב רח • ח‬
‫שהוא[ סוף כל השניועתיי לעשור ני״ן ע ל כל מה שעשה כ׳ בל׳ ספק •עטיו‬
‫ל ס ס פ ר ני[ השגגותוחטע׳ותוהאונסיןשעברי עלץ זולתח!דונות‪.‬והפדדיפ‬
‫ןהפשעיט שסעט׳יהט הגלכד׳ט בהט ׳רבו טלמנו ואין יוכל לעסוד לפגייוצז‬
‫בראשית נםשא הכבד הזה בהיות לפכו ספרי ה״ם וספר׳ מתים פתוח׳' והוא‬
‫עיטד עלי כסא ד׳ןוכלי דרצ׳זטשפט אין ליא ׳רחת ו ל א ׳ פ ח י כל היודע זזת‬
‫ויכין עצמי מכל קודי לכן שלש׳י׳וט כט״ש בעג׳ן כל הטועדוישואל׳ ןודורש׳ן‬
‫קיר ליו שכבר ח ל עליו חובת הטועד ככל חוקותיווככל טשפט׳ו כיש בטועד‬
‫ומהשהוא כולל עניגים רבים כין עגיג׳ האיס ח ׳ ח ׳ י שצר׳ן לשוב ס ט ע ש ׳ ו‬
‫ו ל ת פ ש דרכיו שעודד לעמד ביין ע ל י ה ם יב׳ןבענ׳ג׳ זד‪.‬ע׳ד א ש י ה ו א י י‬
‫ב ה ‪ :‬בין דין כ ל עיר ועיר ממלכה וממלכה ו ב׳ןד׳ןכלהעולם כולו בכללו‬
‫ו ע ל כל עג׳ן ועג׳ן׳יש ליזם נזר ד ץ ט ת נ ה ה א ם לטוב א ם למוטב« נ ם ע ל‬
‫ד ש נ ה ^ ה יהיה בסופה‪,‬ועל כל לו העג׳נים צרין כ ל אדם לעורר איתלבי לי‬
‫»ום קודיריה והוא םר״ח אלול ל נ ע ר אתחחסץ שיש בתין קרבו בחורין וכסד‪fp‬‬
‫ולא יניח טסנו ל א טעס ולא הרנה שכנר ח ל עליו ׳יי!‪.‬ביעור ונהיו נ ׳ הענין‬
‫ךכ סכל •םזת השנה ואין הסלאכא לא ליו' ו ל א ליום׳ם צ י י ן להתחיל ל נ ע ר‬
‫ל ' יוט קורט לק״יטעט סעט אגרשנו וכול• חא׳ ואול׳ ונוכל לטהר עצםני‪ .‬כלו‪,‬‬
‫ה ל ׳ ו ט ו פ פ נ ׳ ז ה נהגו לחרנותסליחותוחחניגיסנ״גלולאד׳ נזה כיצד ןכל‪,‬‬
‫אדם לטהר עצמו נאשר הואימכיי את םעשיום׳ בחעגיוית ס» בםלק׳וימ ‪ft‬‬
‫נ ע ש ו ת צדקתופשפט ט׳ בעשוק כתורה ׳וטש ולילה כ׳ ה י א מ ש ו ל ה ‪ . .‬א »‬
‫ותמתרתכאשט׳ בתפלות ותחגינייורפעיתיו ע ל לתיו הכלילפ׳ תה|שהו' אדמ‬
‫וכל זה בלי ייט הקורט׳ ט אכל ביינ׳ ע ערכ ר ה אין זה צר׳ן בשש ו צ י י ן כל אוי‬
‫נין נוול יב׳ןקי‪1‬ן להתענות בו ולהרבות צדקה ומשפט ו ל ה ת פ ל ל זלהתהנן‬
‫לטגיאלריו׳תו׳תי׳קכל תפלתו בחטלתי יתשוברתו בח׳נותי שיש לי ע ם‬
‫בריותיו וצריןלבער החמץ שיש ב ו י ל ש ר פ י מ ל א ישא מ מ מ לטחריכש׳עש'‬
‫בד^ יטצא פגוקחוםמיפחואין פוציפה ומ*פצף עליו ובכן •צא לאו' מ ש פ ס ו‬
‫)א«ר׳ז ו א מ ו ׳ ׳!לותו ש ל הזוכה בכל שנה ומגי לעהר עצםונעג׳ן זה ולא‬
‫י י ‪ .‬״ ‪ t K‬׳שאי‬
‫י‬
‫י ‪i f‬‬
‫־‬
‫‪Vii‬‬
‫ל ד ת באג‬
‫* * א י חונות ודקיוקייטשנח ל ש ג באופן‪.‬שכשיפסרטןהעיליהזה לא י פ צ א‬
‫‪ :‬אחריונושחוביד‪1‬ולא‪,‬דבקםאוסותעלחנשפתי לסקיססניחתה בל׳ ש י ט‬
‫מעכבופשרכבייהאלאאייבאחסצאמלאכ׳טרים׳עלו עמה לליתה‬
‫‪.‬מםקוט למקום ויפתחו ל ח ש ע ר ׳ צדק שתעלה במעלות לשקו' שטמנו חיצ נ ת‬
‫יבלא'כפי;ערכי‪ 1.‬איכסכלאלייהעניניםנרסנכרח התענית י ה ת ש י נ ח ע ר ה‬
‫ואין ראי׳ לבל אדמ למנוע עצמו טטניילוטד א י נ י מן ה ת ע נ י ו ת שנזרו ר?ל‬
‫‪ :‬עליניולמהלילעשותב׳ הדיתעניו' שנידו‪.‬ו ‪ .f‬עלינו‪,‬לא היו לענין תשונה‬
‫‪,‬בלבד אלא שצריךכל אדם יא‪£‬י יהיה צדיקנמיי להתענות נאלו הימים בד׳‬
‫• ל ה ע ל י ת ע ל לבוהצערשענרעלאנזתינינ־ס‪-‬פ ה ה ם ו ל ה ת ח נ ן ל פ נ ו •ת'‬
‫דתי׳שינ י רחמיוישיש עלינו לםינ נאשישש' על אביתיניישינ עמרליישנת‬
‫ו׳שיעיר ע ל ת־ית יארמין ע ל מ שפטו ׳שנ א נ ל לא לענין התשיב נירו התענ׳'‬
‫נ י ו ח ת ל ו י נ נ ל ד ו ר ו ד ו ר כ פ ׳ מה שהם ולבל יחיד ויתיר בפ׳ מעשיי בך צריך‬
‫שחת׳התשונתיואיןש״ךנוהנזרחני מ י ח ו א א ש ר ׳ ש לו עינ־מ לראות ולב‬
‫להבין אשר ל א יראה ילא ׳נין התיעלח אשר מניע ליי נשיני ממעשיו הרע׳'‬
‫וטטעלל׳י אשד ל א טיב• להתקרנ לייצר נדאש׳‪.‬אשר נתרחק ממני נקלקיל‬
‫מעשיו ובידו להתקרב אליי כהיותי‪.‬קיונ ואעפ׳ שהיויטים הנמנעים טסנו‬
‫מהתענות בהם ראוי ל א י ם בעל תשיבה בראוי מעשיי הרעי ליטר אנ• אתענה‬
‫בתם אולי שיועיל ב׳ אמ דברו חנשימ שלא להתעניתהיינו למי שאינו צריך‬
‫להתענוישחיא מבלבל מעשיו במשפט יד׳ ליבתענ׳' א בשנה יחיא ז י שהוא‬
‫ופן כפרה לכל אבל טי ש ה י א טלא תועבות ינאצית נרולות יעצמו פשעיו‬
‫מספר כ ל ח ש נ ה לא יספיק לו_ואפ' שיבגסי בהם ש כ י נ י ת ייט ב׳ מ ה מ נ י ח ה‬
‫נ ח ל ה מיו יש לו לאדם <׳ אס להתקרב לפני ממ ה הקב ח •וש״ל וסח לו לבקש‬
‫שטתתטועדיט ויש ייתר פיו ש ה י א ש ט ח ה נ ד ו ל ה ויתרה לנפשו ה ע ל י ב ה‬
‫יהעניטה יחידה בת ם ל ן שכייה ביןנסהיאביםיהניף הנניף התיטא כיין ש ל א‬
‫נכח לששחחלא ׳שסח אלא ׳תאנל ייאנח ע ל בל הרעה א ש ר עשהיזי ה י א‬
‫שטחתי אם ב ע ל נ פ ש חיא הלא אתה רואה הריאה תלוט בשבת הזהירו א ו ת ו‬
‫ש׳תענהולא •מנעופפנ׳ נטליטצית עננ שבת שפני תעניתי ה ל א ה ־ א טפני‬
‫שכיון שהראי לי ת ל י כ א ש ר ל א בן לאמפניכיש מעשיי אלא שנמצא עילת'‬
‫ב ו ו ה י א ו ל ו מ ן ה ש פ י מ שיש מ ק ט י נ י ם כננדייצר׳!־ הואלשובממעשיוכד׳‬
‫לבטל הטקטינ ו׳תענהייכיף כאנמין ראשו ולא ׳תעננ כלל אלא ישי ידומט‬
‫ווו היא שטחתי וענונו נה׳ותי זינה לעננ נ ח ל בכיטיל ה עננ ה ו ה ונשק‪-‬ל ז ה‬
‫אניפת׳ר׳ןאותו להתענות ו ז מ מ י ש ר ו א ה א ת עצמי מובדל ומרוחק מ א ת‬
‫אלדיי ית םצדםעשיו הרעיש ודרכיו השקילקל׳ס יעתיבא לשיב לדרך השי נ ה‬
‫ז^׳שרה ולהתקרב לפני חנין המרבה לסלוח ו ה א אינו •ידע את עתי אם •נ׳ ווו‬
‫לולשוגתיץנהטלמחווארתלכונדעינותץיפשעיווםקנל עליולהתענית‬
‫יסיט‬
‫‪ 1‬גג‬
‫כנ א‬
‫••‪,‬״‪.‬־‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫ס י ר ז!יו‪6‬‬
‫־ •״מים א ה ד מ וזזיו נו!ג שיחות וים אין נזה עין"אשמר! א ל א א ד ר י ה ו « י ק ח‬
‫‪ .‬השב לי וזנות שמזכה את נפשוהעגומדז בוי לבייןרז־‪ ,‬לשוב א ל נ ו ת א נ ׳ ד !‬
‫ננעיריה ויש להביא ראיה אעפיי שאינה צר׳כהססדנדיהדדבינא ד ה ו ת ב ל‬
‫• שתא •יתיב רתעניתא ברטמעצדותאופירי׳אינונראדנשלאוזיו־ןחישש‬
‫ע ל ש ם ׳ ו ם ש ל י ס י י ת ז ת ש נ ז ת כ׳ א ם על א ל י לן ז־זטעם ש א י כ ר » ‪b‬‬
‫בגמרא א נ ל ג ל ׳צאר ה י פ י ם לאזתידזחיששלנבידם זלשפחיתם‬
‫י שכינתי היתה לשמים והיא סנדא נכונה למי שהוא בעל שבל ושוקייהעניניפ‬
‫נאשרהםיאיןנאןטקוםליאר־ךו ונחזיר לענינ׳נמטצחך האדם להתענות‬
‫ערברהילהיותידא וזוחל ב נ ו נ י י א ש ו ה כ נ ע ה סן היום האיום ה נ א עלינו‬
‫א ש י נ ל ׳ושני ת נ ל ע ו נ ד י ן לפניו כבני מיון ואינו יודע איך יצא דיניי י׳לקת‬
‫ס ל ק י ת ם י כ ׳ ודא׳ יועיל אעם' ש נ ט ל ו סנהדרין וםיתהם ו ע מ ע ם סיף סוף‬
‫נ ע ש ה מן הבא בידינוכ׳ מגילה היא לענינים האלו שיועילו ויצילו נהנו' גה‪6‬‬
‫ע ל ! ב האדם ועללבו בפני גיםישראל נלקים ב י ולכן ל א ימנע ה א י ם כפני•‬
‫ס ה ת ל מן הליקייעי זה כי לא יפה הוא ע י » ח א ל א אידבא מ מ ע עצטימטיבח‬
‫ונז ל י נ י יחבל לו ז ואעפ' ש&ל •טול צפירנ׳וי׳גלח יילנש ל ב נ ם ו י י ז ע ט ף‬
‫לננימ להראות שיצא ביימוס ואין אופ• ש ל איטה וו כאימה א ח י ו ת ובו' ' א י ן‬
‫הענין הזה שישכח האדם יגיל וישליך אח רועמעשיואחר׳נויו׳נטח נמקוס‬
‫שיזציא לאיר סשפטו ־ חלילה למאמין כן אלא ודאי יהיה עצב וסר וזעף ע ל‬
‫הטאתיו י ת ע נ ה עליהם מקיים לבן י ב ק ש ע ל י ה ם ם ל פ נ י א ל ד ׳ נ ו י ו ש ה ו א‬
‫מקבל שביס ימיהליסילה יאחר שיעשה םעשההראי׳ לי יעשה מעשית כסי‬
‫שמובטח לו שיצא משפטו לאיד י ל ב ש לננ*ם ו׳עמה כל ט ע ש ה הסראז־נ‬
‫לבני אדמ שמחה יששין ינפרט לעיני האיפות שיכירו וירעו אהבתו ש ל לינו‬
‫'ייעםני מכלאוכהולשין אבל סיף סוף צריךשלבו • ה י ה נכנע נשיר ו נ ד ב ה‬
‫נתשינתי הגדילה כ ח נ ה וכקיה רהם׳ שםים כ׳ רבים הם ז ימיש ומדרש ערב‬
‫י ה הגדילים סהענ׳ן משל למדינה יכיישנריםשם שאין צר׳נין ל ה ע נ ו ת א ל א‬
‫הגדולים ה״נולעניןחיוב כללוח העם או כללוות ה ב ד י נ ה החייבות סך •רוע‬
‫‪0‬יטל על הכל והגדילים באים לרצית י ל פ ״ ם יבעבירט מיותר ל ד מ מאיתי ס ן‬
‫י מ י ט ל עליהם דימה לםשלהנז שם א נ ל לעצ־ן חייב ה מ ו ט ל ע ל נ ל א י ו א ' אין‬
‫‪.‬בקשתהןדול׳םמוע;לאלאהח״ב עצמי צריך ש׳נקשי׳רצהיזיש׳ פניובקרב‬
‫זהליאי שייעיל לי לענ׳ן הצלתי ו גם *ייך שיטוהר עצםי יגיפי י ס ש שירחץ‬
‫ז י ט ה י י ט ב י ל במי םקיהאעפ'שאין יךכי בנך נ ל השנה ביים ד ז ה ד נ י ר א‬
‫«דץ• ע ל כל פנים לטבול להשליך מעליו כל הטומאות וכל ךמחשנית יייר!‬
‫ענתדבקי עסי כל יסיח השנהובכל רגל יו־גלח׳יב אדם ל ט ה י עצמי ק?נרזן‬
‫יי שצרץ• דאדם ל ח פ ש אחר הטהרהוהקדישח להתיצב לפני אלדיו^ו סן הבא‬
‫‪-‬ידו וכד׳ שתעלה לי טב׳לחי עד הםחרתהיה נריל׳ ראוי ‪ <m>t‬שלא ל ש ס ש‬
‫‪va‬‬
‫‪,‬ליה־ז‪-‬‬
‫* י‬
‫•נזשתי*לילת זיזי"! וי‪6‬ר‪& 6‬י ‪.‬שאינו םוכרוו ל ה י ג ו י ש צ י י ן ל ה •חזיד ויטביל‬
‫בשתיית כיי שימצא כשחרה בשעת הי׳ןכפ׳ ש ע י פ ר י פ צ פ ה לרחמי ש ש ט‬
‫« נ י ו ל ‪ :‬ם ד ל נ ע * ן דב׳ן א ל א נ י י ם ז י י ל ך ל נ ה מ ב ע י ד י י ס מכיסי‪ .‬לבג׳ייסעיטף‬
‫לנניטמםי‪/‬ז^עוסרלקדושתחיוסוטתפלל וסתתנן ל פ ג י א ל ד י ו ת ב ל ה ט נ ת‬
‫זקלליתיהויוחל שנה וניכיתיה רתת׳ל להתפלל ערנית נבונת טייח נ ט ל ד ן‬
‫וןויגלילשנותנרכותיואלאיכדילהשל׳ט ק'נרנו כראי ונפרט ב־טי ניראיס‬
‫האלהנרוחייטטזטןלזטןיפנתאותפרשתיללכו׳( נ ה ם ‪.. 1‬ולחייהתפייה‬
‫היפים האלו משיגות ננסתיונעג׳נ ‪ • p i‬לנוי! נתט׳יתימיןהיאי׳ וכשמתחיל‬
‫ל ה ת פ ל ל •נ [> ראשו נאגטון ו• שטיל עיניו ל מ כ ה ולא ׳גביהם עד ש י ש ל י ם‬
‫ה * ל ת ו י ה י ו עיניולסטהולנולםעלת ובןבנל ח׳י׳טים שני! רה ליה שהיטיס‬
‫האלוצריכי! לה׳יתטיבדליטיטוטרשיינקריש'ובטהרה סבל •שית השנה יל*‬
‫ינטה קילינתפלתי שלא ירא םקטנ• אסנ יגטשלא •סדיר לאיזרים ואין ראוי‬
‫ויהריטקילבלל אלא •חתיןהת׳ניהנפייובשפי‪/‬יועד שישמעו איניו כ ה‬
‫שטיציספ־ןידיליעםכינחי•‪.‬׳‪ :‬ולענץ קריאתי בסדיר הכל לפ׳ פח ש ה א‬
‫ארם אס היא •ביל לכי׳ן שלא נ ק י ׳ א ת כתכישגירח תפלתי נטיי כראי* יטכי•!‬
‫בסלות־וואיני טונה לנו וטתשמתץ אנהואנה טוב לו שיחבק זרוע תיו יה ע ל‬
‫וה ייעםי נייאת ואיטת נ ע נ י לפני אדוניו אי טינ לו ו א ס יש לו א ׳ ו ה פינע‬
‫מ ה ת פ ל ל ע ‪ /‬א ו שאין תפלתישגייהבפיי כ כ וגנן נסיר נמוזשבתי ונכשל‬
‫גכונתו׳קח ס מ ר בידיי ויהיו עיניו פתיחית להביט בו יאזנץ קי^גנות ל ט פ י ע‬
‫מלותיו ויכין לנו לכוין ב ל ט ה שטיצ׳א בשפתיוואין חשש בכן וכ! ניהגין דוכ‬
‫מעילטלחחפללאלוידפיטיםחיןהשריר עט היותשהדרןחא גל •ותר נכין‬
‫לנר שיכו׳[ נו • ובצאתו טבח •לן לב תו וישמח לבו ויבטח בהט׳תויקרש ב ל נ‬
‫שלטובנפש חפצחויית׳ק טטני כל •נין יאנחישלא ליתן פתחון פה לטקטרנ‬
‫נ ׳ אין לו םקיס אלא נשיןוםיגץ ויונחת ומריבה וקשטה וכן בי‪.-‬וב ע ׳ ה ם בדברי‬
‫קבלה קדיש חייט לאלינו א ל תעצבו כ• חדות ה היא םעחנ גיא צ י י ן לשפות‬
‫נל^י ולהראות שטחה ל כ ל כיי לסשותע׳ני של שטן ו ויסדר שולחני ייאכל‬
‫וישייתשנותלענייטולאניוגיטכיכחיכ אכליסששנ־טיכו ושליחיםניתלאין‬
‫ננוןלו ו וניל שג־פש האלו אין ראי• לאכול זלטתיתיותר מדא׳אליאפתית‬
‫מןהטיעירנדיש־יא׳ק־יראשישת־ךאכילתיוישנ באיפה ויראה ו ל א יסית‬
‫ו ע ת י סןהדיןיהתשנין גס לא •טן הרכה ויהיה סיכן לעםד ע ל מששיתו עישק‬
‫נהייתי יבתשונתייקיינעוד לילה להטכיילניח להודו' לשש חולהתחנן ל ג נ י‬
‫אלדיולנקשפ^טניו עליו ו ע ל עטו שיוציא לאיר משפטני ו־גיייעליני י ע ל‬
‫נל׳שראלנזרית סינית ויבחינו נשפר ח״פ ונספר צד׳קיט גט כ ס פ י ג א ו ל ה‬
‫ו י ש י ע ה ש י ו א ל נ י מ ת י ן ה ג ל י ה היה ה ס ר יייטיעני תכף כל שינאינווםכל‬
‫י * ? ׳ י ׳ י ע י ״ י י ׳ * ל ‪ W‬נ ל ה ק ס י ם עלינו ויתוש ם ל כ י ת י עלינו ב ס ה י ח‬
‫ו־אשו״י‬
‫ב ‪»2‬‬
‫ב‬
‫»‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫יי‬
‫סודז״זמט • ‪.‬‬
‫׳אמדד׳לצדתינווכלא'׳תתצןכפ׳<חו» ו י ם ד ד ח ^ ל ת ו י נ ד א ו ׳ ב א ש ל ב ת ו ג י‬
‫נמחזולים־ ו ס פ ח נ ׳ ח ו ל א יסיח ו ע ^ י ממ;י»׳הק־־‪.‬סע‪1‬סן> נ ס ל ׳ ת י עסוק ‪t‬‬
‫בתפלתו ולא יפנה מחשבתו א ל מקימ^חריוינמזר תפלתי׳ ע י א מ ר ה ו צ א ת‬
‫ס ת ו תקיעת שופד׳ מצות עשה סן התורה שנאי׳ום תרועת יהיה ‪ : £‬מ ותרועת‬
‫זו נסתפקו נחיאם ננוח• אס ׳לול׳ ש‪:‬ש' בעיני זללות האי ם׳׳ל׳ל ננתת ש א י ן‬
‫מכאובו ככ נרול אנוש ינמרזצה ומתוך נ ך ׳ ש לו נ ח ת ל ד ג ש ׳ נ מ י ט ת ו ו א י ן‬
‫רוחו קצרה תהו׳הנ^צוח‪ ,‬לשוןאנחזז זואחר זזי"הקםי'ל׳לטנער‪',‬ובםריצו*‬
‫ומכאוביו תרופותיו לזוולא נתנוהמב‪-‬ךוחוונשםתווזמינקריז׳ל׳ל שםי׳זי׳ל‪.‬‬
‫מצרת לבו במר׳רות נ‪6‬שוילנךתקנו בתקיעה ש נ ; ה ם ו ה ם ש ב ר י ם תיועד*‬
‫לפעמים אנו עוישין שביים בין נליתקיעותפשוטותוזהיס׳חשת שמאהתרועת׳‬
‫שלתורההיאיזאתשודאיננוח׳ ••ולהעמיס א נ י ע ו ש ׳ ן ת ר ו ע ה ב ׳ ן ב ה ת ק ׳ ע ו ת‬
‫זוהו ס׳יתרית שפא תרועה שלתורה היא ״ ל י ל י ולפעמים אנו עושיןשבר׳ז*‬
‫הרועה בין ביהתקיעותי^הו סייתש״רת שמא תרועה ש ל תורה הם ״ליל׳‪-‬־ונתמ‬
‫שכן דדך המצערים םסצאובתחלת המכאוב א י ן ם ד נ י ש ׳ ן נ ו ג ל כ ך ו י ש ל ה ם‬
‫נחת בצד מה ואיחכ מתחזק כאניבבחיובסרוצה‪-‬עי שרוחו קצרד‪ ,‬ז א ׳ ן בו כת‬
‫לעמוד ו אבל ל א ראו לצאת מיד׳ ס פ ק א ח ר ל ע ש ו ת ח ר ו ע מ שברים בין ‪'a‬‬
‫התקיעות ם׳יתר״שתמישום שא׳ןררןחולחומצטער‪.‬בכך‪..‬ו‪.‬ופעם הראיציינד*‬
‫עושיןתשירחנפעפ׳סואחכתשתנפואחבהודתג״פ ו ה ט ע ם ל ס ד ^ ז ה מ ש ו ם‬
‫דסגו׳ מצו׳ קידם ורוב המכאובים יש להם נחת וצ ער ו׳שמהפ שמכ^וביננחת‬
‫ואין מתהזק הכאב כיל כךויש מהטשאין להם נחת כללותם מעטיעו ואת ‪tta‬‬
‫נפקא מינילמיחש לכל ‪ 111‬הסיחוש׳י־ולכל וךןללו כיון שיענין תרועיהיאעבא‬
‫כחרנויו׳בניהיא •ללהימאמו של ס׳מרימה לנו ׳ ל ל ח נ ח ל ח או קטגיאו םצנ׳תאו‬
‫שא׳נימצו׳ה‪ :‬עוד שמפני הספקהנדילווהופ׳פוכלכךחק׳עומיושבומעומדי‬
‫עירדמה״ענין׳בבאו׳לליאצלרה אםלענ׳ן שצר׳ךלשבר עצםינו עלעונתיט‬
‫למהתלוהוברבשופריולא אמרו ל ה ת ו ח ת ולבכות בל איעל עינות־ו ואדרבא‬
‫אסרו להזכיר שומ חטא ועון בו ושלא להתענות ו ל ה ר א ו ת ע צ ב ו ת וינון כמו‬
‫שכתוב בדבר׳ קבלה אכלו משמנימ ושתו ממתקים וכוי ו א ל חעצבוו ו א ם‬
‫דענין מפני השטן שלא •קטרנ עלינו שאמרו נ ד ׳ לערביאתחשטן איכמח ענ׳ן‬
‫היבב' לערבבותובתקיעיפשוטה או ביאו ניהיהסתערבב בתקיע' שתק׳עישופר‬
‫העת׳דה לא נזכר בה תרועה אלא תק׳ע בלבדי ואין לו לילן* סרה כמו שמציע‬
‫נענין תקיעת היובל שאין בה ואה׳ל׳ף ס ר ה וצריןשיהיהבח תרועה • ד ה ת ם‬
‫שאני משומ'דנת׳ ביה שביעי ר ל י ף ו ׳ ל י ף ש נ ׳ ע ׳ ש נ ׳ ע ׳ ס ד ז ש א י ן נ ן נתקיעת‬
‫משוטה ליח בה ערבוביא כ ל כך שענ׳ן התקיעה ם ר א ה נ ח ת ו ר ה ם ׳ ם מ ש פ‬
‫נ ע נ ץ דזתרועתשטראד! צ ע ר ו ד י ן ו ה ו א מ ת ע ר נ נ נ כ ך ש י ר א ש מ א נ א ׳‬
‫איתי יום העתיד ל נ א שנאי נו הנח ׳‪ 01‬ה' נ א מ ע ר נ ת נ י ר ו ב ל ע ‪ ntop‬ל נ » ת‬
‫;‬
‫;‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫'‬
‫״‬
‫י‬
‫‪ -‬י‬
‫י‬
‫״ ־ ^ י <‬
‫פן‬
‫ליוה נאכ‬
‫זפויאנמה לגו לדקדק נין הרועה לשנר׳ם או לשניהם נאיתחעה לנדה מגיא‬
‫כ׳ סראה יותר צער וערבוב• ובתירוץ קושיא זו תתרץ האחרת ועם היות שלפי •‬
‫ירךהאסח‪.‬חכל לצורן היום ואין להוסיף ואין לגרוע ואין הענ׳ן ספני הספק‬
‫אלא סן הדין ופן הראו׳ אפיה ל׳שב הענין לפי הפשט בבל הבא פידיגוז אפרו‬
‫ן&ל גיספרים נפתחיינרה וביובל בא׳ עולם עופר׳ בו בדין ובולם עוברין לפניו‬
‫גנני מרין וצריינלאילהייתי ירא אין יצא דיני יםשפטי ולבן צרין שיבין עצמו‬
‫סקידםוי׳יפ כפו שנ׳ארנילפעלח שיפציםינן ימיימןלעמיד לפג• כירא עולם‬
‫• בהיות שבוחן לנות ונל׳וי׳ודע לבות בג׳ אדם ויש םהם שאיניחושש׳ן לרעתם‬
‫ואין םשג׳ח׳ן על ענ׳ניהם ו?׳ים רה עדין מלובש׳' בבנד׳ם הציאיט ש ע ל י ה ט‬
‫והנושה הוא השטן הוא פ ל א ן הסית עילה וםקטרנ ו נ ש ע ת ה ד י ן א י ן ם ק י ט‬
‫להאר׳ןאפ׳ט אלא ׳ ק » הדין את ההר ובזה לא היה עולם יבול להתקיס מ ת‬
‫עשההקבחברחם׳ו הרבים הקדים רפואה לסבה וצונו לתועלותנו נ ם צ ו ת‬
‫הזאת תקיעת שופר והיא כד׳ לערבב את השטן‪ :‬כיצדבענין *ציפרישביג‬
‫י *בירית לטיבח לישראל האי עקידת יצחק שנעקד ע ל ג נ י ה ם ז נ ח וניו־זןאיל‬
‫תמורתי ינתשב כאלי היא עצפיגתיקד<נעשה אפר וקרני האיל ההיאהיכנו‬
‫ונת׳חזץ לשיפרית א' לימן מתן תורה שנאי בורה׳ קיל ה ש י פ ר וכוי ואי לזמן‬
‫גאולתנו העתידה שנאי בת בייפ ההוא יתקע בשופר גדיליאיכ בשפיע ה ש ט ן‬
‫קילשיפרזיכרעקידת׳צחקאשרמכחהתשועהל׳שראל ב ע ת צ ר ה כמי‪.‬‬
‫לשתתפלל א״א ע״ה ה יראה יביישהבינה היא שבל יפן שישראל נצרה ‪T‬אה ו>‬
‫נזאפדההיא כאלי הוא אפרי של‪:‬צחקי׳חים ויחמול על זרעי ש ל ׳צחקץהנמ‬
‫בזה תשיעה ליןזראלם־ר שינא ואין לי פתחין פד! לדבר דנרושב ל א ח ו ר י ו‬
‫ואינו מקטרג ו ה נ מתן חורה שאחר שניים מחן תירה נתגלה ננודו ש ל נ י ר א‬
‫עולם ל כ ל ישראל בקול שופר חזק מאד וכל ישראל קבלוזזתיריבאהניוחנת‬
‫וענו קול אייאסרי כל אשר דבר ה נ ע ש ח ונשםעואותו היום זכות לכל ׳<‪Vw‬‬
‫ו א כ ב ש פ י ע השטן קיל שופר ברה זיכר לאיתי שופר ש ל םעסר הר סיני אשר י‬
‫בתעלה כבודו של הקניה ני נםיש עלה א ל י ט ^ ה ר י ע ה יכי' ו י ש ר א ל גבחרו‬
‫לחלקו ו נ ח ל ת ו ו ע ט סגולתו כפו ש נ א מ ר ו ה י ת ם ל׳ ס ג ו ל ה ונוי ובכן‬
‫‪ ,‬ןתשטן מ ת ע ר ב ב ומםתתמין ס ע נ י ת י ו ו א י ן לו פ ה להשיב» השלישי‬
‫שבשםיע קיל השופר היה י ע ד ה על לבו יומ גאולתנו העתידיש׳תקע כשופר‬
‫»דילוהיא עתידלהםחיתמן העילסכדכת'בלע חפותלנצתוהר׳ היא ׳ידע‬
‫ע ס ב ת פחיץןו םשופ שהיא פחשין פג׳ הבריות בהטטנתו ובקסריגי ועל כן‬
‫גשסועקילשיפרםתערבגיסיגעעצםוסללסדקט׳נור׳אעל ב נ ׳ י ש ל ס ק י ט‬
‫ו ע ל שלש אלח גתן לגו הקיבה עצה סונה לתקיע כשיפר • י ט זה ל ה י ו ה לנו‬
‫לסחסה ולססתורפנל סקטרג וסרק ‪ !0‬הטעם שכתבתי ו ואעפ' שד‪£‬ל ל א‬
‫‪ m m‬ענ׳ןזת תעדנונ א ל א םסעס שוער נ ח ל ה ע ת י ד ל ה י ו ת ה ו א‬
‫שהוא‬
‫י‬
‫‪ ,.‬י‬
‫• י י זןיו•‬
‫* ה ו א ה ג י ו ל ש ב כ ו ל ן ש פ ת ו ן נ ן ב ת י ל ו ש מ א נ נ פ ר ת ‪ » ,‬ל א כ » ו א י ן ליי כ ת י ע י י‬
‫לירדולהשט׳ןולעלויולקסרגוואכאתרשצר׳ןלעשויהיביהזתלתועלת׳נו‬
‫כנ^צריןלעשותיבשלטותולחוצ׳א‬
‫י‬
‫עצסניםכלספק ואחרשניתובבתורדי‬
‫יום ת ר ו ע ה וכו ו ל א ח ש ש ל ה ז כ י ר ה ת ק י ע ה נ ר י ש ה ע ק י ח ל י ׳ בתקו׳עיוח׳א ת י א‬
‫ח כ ל ולכן ר א ו י לגו ל ח ו ש ל ד ז ו ל י ז ו ה ר נ ד ז ו‬
‫הגורמת‬
‫ו נ ה ׳ ו י ת ב׳ ב ע נ י |‬
‫ה ת ר ו ע י ז ש י ן ג י ע נ י ג ׳ ט כ א ש ר כ ת ב נ ו או ש ב ר י ם או ת ר ו ע ה א ו ש נ י ה ת כ א ר א ו י‬
‫ל ח ו ש ל כ ו ל ם ו ל צ א ת םיד׳ ס פ ק א ח ר ש א י ן כ כ ט ו ר ח לגטור ח ד ב ר כ י ו ׳ ק נ ו ו‬
‫ואפשר ל ת ת טעם לענ׳ןדכםו‬
‫ש׳ש נ ט י נ ׳ כ א ב י ם ו ם ׳ ח ו ש ׳ ם ב ע נ י ן ח ו ל ׳ ה ; ו ף‬
‫א י ש כ א נ ׳ ו ב נ ת ח ו ל א ב צ ע י והם גנוח׳ ג נ ח ש ב י א ח י ש ב י ‪ :‬ו י ש ש ט כ א ו ב י ו‬
‫אנושיט כצער גדול ׳ ל ו ל ׳ ט ״ ל י ל ב ת ר ו ע ת ה ם ש ב ר ת כ ל ה ג ו ף י פ ו א ו ת ת ע ל ת‬
‫ל ח ‪:‬‬
‫א׳ן‬
‫ויש ט ה ם ש ש נ א ו ב ׳ ו ם ז ה ו ט ז ה • ש ט ה ם‬
‫בנחיתוישמהם‬
‫נ צ ע ד ־ גט בחולי ה נ פ ש יש ג סיני ה ל א י ם ו כ א נ ׳ ט יש א ד ם ש ׳ ש נידו ע ו נ ו י ו‬
‫ה ח ג י ם ט ע ט ו ל א ה ר נ ה נ ׳ ר ו נ טעשיו טתוקניט ו ט י ו ש נ י ם וזח י ק ר א צדיק נ י‬
‫נידון א ת ר ר ו ב ם ע ש י ו ו ה ע י ק ר פ ב ט ל א ת ה ט פ ל ו ל כ ן א י ן ח ט א ת י י נ ת ש ב י ט‬
‫לנלוט‬
‫ל ע ש ו ת נ ו ר ו ש ט א ת ר ש ר ו ב ו זכיותיע״כ נ כ ח ב ו נ ח ח פ ל ח י י ם •ש א ד ם‬
‫שרוב טעטיו םקולקל׳מוהוביות שבידו ט ע ט טזער ו ט ת נ ט ל י ם נטיעוט ו פ ש א‬
‫עיניתיוצבחעליולא •וכל לםבולזעיכ כאבו נצח וטנתו אנושה ס א ג ת ה ר ט א‬
‫ונידון‬
‫ע ל רוב פ ע ש י ו ו ע ל י ה ם נ ק ר א ר ש ע וראוי ש י כ ת ב ויתתם ל ט ׳ ת ה א ם ל א‬
‫•שוב ב ת ש ו ב ה ש ל ם ח י ש א ו ם ש ׳ ש ב י ו ו ט ו ת ו מ ז ה ר ש ע ל א י ק ר א שיש נ י ד ו‬
‫•תצהוכיותצייקלאיקרא‬
‫שתו‬
‫שישביח םהצהעניריתאבל בינינ״קרא טפגי‬
‫ת ל י ועיטר ע ד ש נ ד ע איזה •כשר ואיזח צד •נבר היה א ו יה ו ם » פ ט ו אינו‬
‫נחרץ עד‬
‫ז‬
‫ת ש ה ו א יום ס ל י ח ה ו כ פ ר ת ל כ ל וג א ל ת חש ה נ י ם פ ר י י א ש ר נ פ ת ח י ם‬
‫נ ר י ח ל פ נ י ב ו ר א ע ו ל ם א ' ש ל צ ד י ק י ט נ ם ו ר י ם ואי ש ל ר ש ע י ם ג ט ו י ׳ ם ו א י ש ל‬
‫•בינוניים כ נ ג י נ א ל ה ת ק נ ו נ ס ׳ נ י ת ר ו ע ו ת •‬
‫שנריסכננדס׳ששכאוביו בנחין‬
‫ו ל א ב צ ע ר והוא רטי ל צ ד י ק א ע פ ' ש ׳ ש בידו ע ו נ ו ת ו צ ר י ן ר פ ו א ה ע ל י ה ם א י ן‬
‫ה ם י ת י ש ב ה ם כ כ א ת ר שנידון נ ת י ־ י ו ב י •‬
‫ת ר ו ע ה כנגד ס׳ שםכאוב׳ו ב צ ע י‬
‫ןדול והיא רמו ל י ש ע ש נ ת ל כ ל ן בחשאתיו ע ד לאין ט ר פ א ואעפ' ש ׳ ש ב׳רו‬
‫^ צ ת ם ע ש י ס טיביס נ י ח ן ב ת י רונו ורבים מכאובים ל ר ש ע •‬
‫נא‬
‫שברים ו ח ר ו ע מ‬
‫נננד תכנונים שיש ב י ח ס י ה יםזת ו צ ר ן ל ה ת נ נ ר ע ל •צרולי״ןקןםעשיו‬
‫ו ל ה י ו ת נ כ ר ע ל ת שאיו‬
‫לםורטטוקש׳םוחסןתסכאוכים ה ק ש י ם א שר עליי י‬
‫ו מ ׳ ת ו עליו נ נ ת ת ו ל א בצעד‬
‫ברדןהצר׳ק‬
‫ועל כן ב א ו לעשוי! םכלא'‬
‫‪0‬חח־כ׳ס ה נ ל ח עיקר ו ל ע ש י ת פ ש י ט ח ל פ נ י ה ו פ ש ו ט ה ל א ת ר י ה ר ם י ל ר ה פ י‬
‫• ש ו ט י ם יהיא סוכן ב ׳ ס י נ ו ל ק ב ל ש ב י ס ל כ ל ה ש ל ש י ר כ ׳ ם ש ו כ ר ג ו כי א פ י ל ו‬
‫אצדיק נטור צר־ן ת ש ו ב ה מ ט ת שבידו ו א ע פ ' שהוא פ ע ט ס ו ע ר א י נ ו ט ת נ ק ד !‬
‫? א ט ח ‪»• 5M‬א לנחשוד! ש ן נ י ן ה ג ר ו ע ה א נ י ן ל ע נ י ! ע ר ג י ג ת ש ס ן כ ל נ ד א ל ו ן‬
‫י‬
‫» »‬
‫»יז‬
‫ויחי‬
‫י‬
‫‪• ,. .‬‬
‫אירוחו ונעמוד ולחזיר מפעמיו ציי איצפענינו‬
‫א פ י םדיתו ונפי שיעירו ^ ש ד ו י ו ם תרועה ׳רזיה נ י נ ם נ י נ ם היא החרועיץ‬
‫* • ןהשברון ובהיות האדם ההד בו ומתחרט ממעשיו הרעים בקרני האל׳ס חשבו!‬
‫לטונה וסצדף אותה למעשה ומוציא משפטו ייאור• ויתקנו לתקיעסיושנ‬
‫וםעופי ע ל מדר הנדבות אפשר ניתח טעמ דניון דהשעוח המיוחדות לדין הס‬
‫אןישעות הראשונות כדאי תא בעיא ה ה ב רה אענידכל היום •ופא דדינא שעית‬
‫אם׳וחדיתלייןהם הראשונית וכד• לערנבאתהשטן בשעת הדין שלא יעל»‬
‫י ויקטר! באשד ביארנו ראו לסהר לתקוע קורם חפל'הסיסן־ סן ה פ ע ם הנזיעס‬
‫איית שעיקר התקיעית דם ע ל סדר הברכית שסזכ׳ר׳ן זכרוני' ושופרו ל ע י ר י‬
‫וזלבניחוה־אשעתרציןלהחקבלחשינחםנםלעוררהרחםיישימתיקי הדין‬
‫ויננשו רהמיואת כעסי • זעידתפלח המוסף היא מעילה בייתרזריםז' למקים‬
‫ע ל ק נם תקיעת שיפד דימית למדה על׳ינה תקני»ה עם זה כי כן וידיך וענין‬
‫ישי‪8‬ר צריךדיחנשבל זנהתריחלכייןלנלהענינייהרםתיםנואנלנל אדם‬
‫* י י ו ל כ י י ן ב ע נ י ן ז ה ב י ח י א ד נ ר נ ק ל • כשהיא שוסע תקיעה ראשינה •עלז!‬
‫ע ל לבי זניח איא ע ח י נ ז נ י ת ו ׳ ר י ס הסנד! עלינילהיצ•** לאיר'משפטינו ו‬
‫זנשבדים יעלה ע ל לבי זכיח •צחק אע״ה שנעקד עניותמזנח מדעיתי ימרצינו‬
‫לריאשתריעילזניח ו היעה שעם הייח שהיזת ס ל ן ןדיל זאדיד לא הניח עביר'‬
‫אלדייי כשלפית לעשייהטיב יה׳שבבעיגיז ועבדי עלץ כסה צדיתירעיח יסכל‬
‫*וחם באהרהיהנה להשלים אחנטשו‪ :‬הקיעהאחרונהזמת׳עקבאעה והם‬
‫דחמיס פשוטים ונמצא הד׳ןב׳ן ביסדית ש ל רחם׳ס כ ד שיהיה כבוש ביניהם‬
‫ז ל א י ה י ה ל י ג ח ד י ק ס ר נ ז א ת ה י א ג י נ ה ק צ ר ח י ד י מ ה • >*חר תקיעות שיפר‬
‫•ביןעצפו ל ה ת פ ל ל ה פ ל ח פ ו ס ן בראי והיא אריכה בנמית ינאיכיתוחקנו בז!‬
‫להזכיר מלכיותזברונית ושופרו' יכבד אחןלמלב׳ית כד׳ שתמליכוני בשם׳ם‬
‫ובארץ ובזה אזכיר לכס זכות ראשונים ל י ח ס א ת כ ם ובפח ניל ע י מ ת בשיפוי‬
‫שהוא סעורדהרחפים ידרצין ז וצריך שידיי עיניי פתיחות ואונ׳וקשיבוילכל‬
‫‪ 9‬ה שמוצ׳יבשפתיו ויכין לבו למעלה וע׳גיולפמה בין בתפלת ל ח ש נ ׳ ן בהירי‬
‫שיצ בקול דם ולא ׳םיח דעתו בללו׳ה׳ה מחזירו יידוכד׳ שלא יבי» אנה ואנין‬
‫אלאאסר עפ ה ס פ ד ז וכשאומר היום הרתעולם נהנולשחיתעצםן ו ל א י מ ת‬
‫גכפ׳פתקימה •והטעם דואספנישבאין להזכיר ע נ י ן נ ת ל ת ה י ו ם וסעליתו‬
‫ותננידתהדין ש׳ש רו וכלבא׳ עולם עוסד׳ם בו למשפט לפנ׳ ב ו ר א ע י ל ם‬
‫ואינו יודע יינו א ץ •צא • יםיש אם כ מ י ם אם נעבד׳ם הענ׳ן הוא שכלאינידון ׳‬
‫<פ׳ מעשיי יכ‪6‬׳ מעלתי יתרינו כך חייתי בענין משפטו •ש נדין כבן ויש נדין‬
‫ג ע ג ד ונפקא סיניהיוחו א או אחרק נמ״ש לעשוימשפמ עודי יכו תחלה יא"הכ‬
‫* ש פ ס ע ם י י מ ר א ל ו ק א ׳ ה א בע‪1‬לענין יום הדין שבחהילה נמסים ש ' ל ו י ן‬
‫יאיחכא״הביחותטעםטקםידל׳פושחרוןאף • וחותסאס נננ׳ם ר ח ס י ט ו מ '‬
‫־ גלומי'‬
‫‪',‬׳‪.‬׳‪.:‬‬
‫י ״‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫•‬
‫מיו מיונז‬
‫' ׳ ‪.‬‬
‫י בלוםר כיוןשאנונחשב׳' בעיניך לבנים' חרא* מבתו&»יונ'ן ורמטיצו כרמ‪0‬‬
‫"אב עיי נניס ואלי תדענו כמעשינו הרעיט ו ואם אין אנוהשינים בעיניך א ל א‬
‫׳נעבד׳ם מפנ׳ רוע מעללינו מה נאמר לפניך ומה נ צ ט ד ק ^ א תן וחנינא מתות‬
‫ה נ ם כעיני עבדים תלרם אל אחניהיש׳עלה לרצון זכרוגנו לפניו ויחםול עליו‬
‫<ן עינינו תלויות א ל ך עד שתהנמ וחוצ׳א לאיר משפטני וכל זה הענין צר׳ן‬
‫לוסר אותו בכינו ראש והכנעה שיככרו רוזמ׳ א ל עליו זיהפךבזכותו• ונתנו‬
‫תיימי־ נ טעמים כד׳ לסמיך הענין הזה לתקיעה ונהיו צ י י ן האדם לשכר עצמו‬
‫ורוחו ונשמתי מ מ ן התקיעה נמו שניארנו יום תרועה •היה לכם ייקנו ל י פ ו ומ‬
‫הענ׳ן שהיא םניא את האדם ל ה נ נ ע ה נ ח ל ה נהזכירו יום ע מ י ד ת יין ו מ צ נ ה‬
‫ואינו •ודע א י ך ׳ פ ו ל ד נ ר ו א פ ' נ ח ז ו ת ש י צ א ת ה ח פ ל י נ י נ ו ש כ ל •חדויח־ויאט'‬
‫אותו כל א ל עצמי קידמ שיאמר א ו ת ו שצי והטעם הוא ש נ ל א •שנר את ל נ ו‬
‫באומרו אותי נינו ל נ ץ עצמו‪ :‬ונהנולופראותובנחתובזכיהנדישיתמתקו‬
‫דדבר׳מבפ׳י וינדןנהם נדי ש׳שבראתלבימתוך ‪ p‬ו ‪ #‬ה ר ת פ ל ת ה ס ו ס ן *‬
‫קודם תתקנל נהנו לתקוע טיטן תשרה חשת תרה שיזם ׳'הקיעות נד׳ להשלים ‪,-‬‬
‫ד ט א ה תקיעיתנסקיםשניהנ׳ן לתקיע כשאומרים צבירםוסף נ ל ח ש י נ ס צ א ן '‬
‫חקיעיתטיושנ תש״רחניפות״שתניפ יחריחניפ יכן נשאיטר׳ט טיטף נ ל ח ש וכן‬
‫כשחוזר שיצ מ ס ף בקול רט ל אחר׳ט ו׳יקודט תתקבל הר׳ ק כד׳ להשליט הק‬
‫ז‬
‫מיושב ד מעוטר בקול רט ע ל סדר חברנות יעכ* ניה*ין ליז׳ןיע קירבם תתקבל י‬
‫ונילשע׳קר העניןהתקיעחחיאת אינה א ל א כד׳ לעורר הלבבות אח שרוצ׳ן‬
‫לצאתולהפטר מבית שלא ישכחו את כל אשר עשו וישליכו אוחו אחר׳ נ ד ם ‪,‬‬
‫‪ t i k‬ש׳תנולב לענ׳ן• וכן מצינו בענ׳ן הזה במוצא׳ יה שתיקעייסייתשריתתשית‬
‫ת ר ת ו א ע פ ' ש י א שהוא ב ע נ ׳ ן ת ק י ע ת י י ב ל ש ה ׳ ה כ י ה א ה איני ד י מ ה ש ש נ ת‬
‫ה י י ב ל מ נ ש נ ה לנישנה והתפ׳ע״הזאת היא בכל שנה»‪1‬א הענ׳ן הוא כד׳ ל ע ו ר י‬
‫הלבכותולתכנ׳עם ולא ישליכו אתר׳ נימ א ת כ ל א ש ר עשווהתענווהתודועל‬
‫רוב עונם וכירות כ׳ שני ה׳םים האלו הס ימי' נוראים ר ה ויה תקנו בהם תעינץ‪:‬‬
‫וזית • יכן יש טקיטית שנוהנ• ן לתקוע נרית א ל י ל בכל ל י ל ו ת ש ק מ י ם ב ה ן‬
‫באשטורתלוטדסליתות ותתנונ׳םוטת ט ע ם לאותה ת ק י ע ה א ל א ל ע י ר י‬
‫וזישנימ מתניטתטוכהאאט •תקעשופרבע׳ר ועם ל א יחרדו וכן טצוה לתקוע‬
‫ולהריע נתענ• צבור וכהא וכ• תנוא סלחטה בארצכם וכוי ותקעת בחצוצרות‬
‫והטעיהיא נד׳ לעירר הלננותולהכנע נ ל אושיב םחסאתיו ומתוך נךרחם׳ש *‬
‫‪ htf‬מ עלה מתעוררים לרחם על׳הם ו ובצאתו מניח ילך ל נ ׳ ת ו ש ם ח וטינ ל נ‬
‫‪ ; : 0‬ס ח נ ח ם ד ׳ א ל ש־צאםש^סו ל א ו ו ויאכל פשטנים ו׳שתמ מםתקיט כפי ש‬
‫‪!!^^:‬גונד• ״‬
‫י ‪,‬‬
‫•\; ‪•:<:k?M‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:r‬‬
‫־ ' • ־ ל ׳ ׳ ט ׳ ת מ י נ ת פט‪;' .‬‬
‫‪n!r»«Jwo‬‬
‫א ו י * ש ל א ׳ ר נ ת ל א כ ו ל ו ל ש ת ו ת • ל א ׳ נ ב ו ע וי׳ז ו נ א ל ׳ ש ן כ ל י‬
‫ה ׳ ו מ נ ל ו זא׳ן ראו׳ ‪ D M‬ו ת ל ׳ ע ן ח ר נ י ו א ‪ 1‬ל ל ה ק ל ר א ש ו ל ש ו ח ש י ח ח נ ט ל ד י‬
‫אל*»מננל‪8‬יום‬
‫עוטקנלמידנונעטדתהאל׳חינפוראופחד ו‬
‫דמטהנינ‬
‫ל ת ת ע ט ת נ ה ס מ א ו י ש ה ס מ י י י מ י ת מ ו נ ת ז‪0‬׳ מ נ ה נ כ ן א י ז ה ז מ ן א ץ ר א ו י ל ב ט ל‬
‫אויוזו*דקת י ח מ כ א ת י מ מ נ ת ו ל מ פ י י כ י ס י ף ס ו ף ׳ פ ׳ ת מ ו כ ה א ק ר ו ו א א ל א פ‬
‫* * ע נ ה ב ה ם ת ע נ י ת ח ל ו ס מ ג ד י ן מ ל א ־ ב ט ל ה ת ע נ י ת נ ח ס נ כ ל י ש נ ת ו ש נ ה וי‬
‫א נ ל ה נ א ל ש א ל ל ה ת ע נ ו ת ל נ ן מ ־ ו ל ת ג ר ׳ ן ל ע כ נ ע' ש ל א • ת ע נ ה א ל א ׳ א ב ל‬
‫ו׳מטתנהם‬
‫ו ל א ׳ ר א ה ג ע ר דנוןנט״ש ו א ל ת ע ג ט נ י ק ד ו ש היוס ל א ל י ט ו פ י‬
‫• ה ו י ׳ישנ כ ת ע נ י ת ג ד י ן ש ל א י ס י ת ד ע ת ו כ ל ל ו ע י ק ר ל ש ו ם ד ג ר נ ע ו ל פ כ ל ל‬
‫א ל א ן ע נ נ עגסו נ נ ה יושנ ועיםק נמירותוחושבחותובענינ׳ התירה והפגות‬
‫ב ל א י נ ט י ע ר נ ו ו ה ש נ ת ו ‪ :‬י נ ע י ט נ ת ע ר נ • ל ן ל נ ת ו י ת ט ל ל ם נ ה ה כדין י נ ש י ר ת‬
‫נ כ ב ד ר א ש ו ה כ נ ע ת ׳ ו ת ר וייחד מ נ ש א ר הים׳ם נ א ש ר ראוי ליום ה ק ד ו ש ה י ה‬
‫ו׳חטללסעוסף‬
‫נוויג׳תויחספר נידו• ואתר ת פ ל ת יתחנן ל ט נ י ו ' ה שיחדש‬
‫‪ ,‬ה מ צ ת עלינו ל ט ו נ ה כ א ש ר תקנו הקדטונ׳ינטדר אניני טלכנוונהנו ש ל א לוס'‬
‫א י ט ^ ח ט א נ ו ל ט נ י ן ו כ ן ר א י ׳ כ פ • ה ד ׳ן נ כ ט ׳ א ש ר נ ר א י ט ס פ י ח י ו ת ר ש א י ן ל ה ז כ י ר‬
‫גיוט ז ח ש ו ט ח ט א ועיןנטיג ש ל א •קטרנו עליו נ ש ע ת חד׳ן א נ ל י ה ר ה ר עליח'‬
‫ב ל נ ו ו ט ו נ ל י כ נ ל ו ו א ח ר ג א ה ו מ ב ח ׳ ק ב ע ל ט ו רע ד שיניע ישךערב׳רת ו ל א‬
‫ז‬
‫• פ ע ו ר ‪ ,‬ס ע ו ר ת ניכ• א פ י י ל ס ד ׳ מ נ י ס ע ו ד ו ת ב י ט ח י י ט נ ש א י ן ט א ח ר א ח ר י ו א נ ל‬
‫;‬
‫נ ש ה ו א ט>פח ל י ם אחיאיןראוילטעוד ו ל ה כ י ן מ ו ל ח ן ט ש ו י כ ב ו ד ו מ ל י ט ת נ א‬
‫; ואט׳' נ י ט א ת ר ה ש ב ת י א ש ל א י ע ש ה נ י ס ע י ד י י נ ש ב ת ט ש י ט כ נ י ד ה א ו ר ח ה נ א‬
‫י » נ ן ראו׳ ל ע ש ו ת ש ל א ל ח כ ׳ ן ס ע י ד ה א ב לניל ש ט ו ב ל ו ש י א כ ל ט־רית טע׳ן‬
‫‪y‬‬
‫• ׳ ע י ר ש ׳ נ ר ן ע ל ׳ ת ט ב ר כ ה א ת ר ו נ ת מעין ניי׳זטרב ת טע•! ש ב ת י ט ה •»א י ת‬
‫לענין ש ב ת ו ל א י ת ח ל ל כבור ה א ו ר ח א ח ר שאין עירכק ש ו ל ח ן תפני ככודו‬
‫ו פ י ט ל ז ט א פ י י ז ה א י נ ו ג ר ן ־ ו כ ם ע ש ה ו ב י ו ס איכן י ע ש ה ט י פ ב י ט שניהיכיוכא‬
‫ארבתידפ׳אואטילענ׳ן‬
‫ל ו ט ר א ת ט ו ם פ י בייפ בייאסר כ ס ו ט ו פ איואעפ' שברי‬
‫ל נ י ש א י ן ר ח א ל א י ו ם איאפ ח ל א י ש נ ה ד ב ר ט י ו פ א י כ • א ת ר ש ת ת ל ת ת ת ק נ ה‬
‫נתקן ע ל ס פ ק נ ם א נ ח ט נעםד באיתת התקנה ואעפ' שנחבטלה הסבח וטפנ׳‬
‫» ו ‪ .‬ל א נ ח ו ש ש י ג א ט ס ט ה ו ר ב א ש י ס ט ס י ו ם כ י ו ג ט ג א ' ת ביא ב ח ד ש כ י כ כ ר כ ל‬
‫יועילס יודעי! ד א נ ן ב ק י א ׳ נ ן נ ק ב ו ע א ד י ר ה א ו א י נ ו ע ש י י ת ב י ס י ם ם ש ו ס ס פ ק‬
‫א ל א מ ן ו ס ש ב י ם ן ש ב ח ה י ה ק י ם ל פ ע ס ׳ ם היו‪ .‬ע ו ש ׳ ן ב י ס י ם כ ש ב א ו ע ד ם פ ן‬
‫אטנתיז ו ל מ ע ל ה ומשו ‪ 0‬ה ר ה י ב נ ה ב ב נ ש א ר ה ד ב ר כ כ ה ל ד ו ר ו ת ו א פ י ל ו ל ב נ י <‬
‫י א? י ו ב ן ל ע נ ׳ ן ש ת ת י נ ו ב ל י ל נ י י א מ ר ש ה ת י ט א ל א ש נ ה נ י ע ל פ ר ׳ ח ד ש ט ש ו ם‬
‫מחיות • י נ אל ת ק ר • ר ע א נ ל ב ע נ י ן ת ק ׳ ע ת ש ו פ ר ב ב ו ר א ׳ ל א • א מ ר ש ה ח י י ט‬
‫‪ 1‬אתר ש נ י ר ן ט י ס א י ע ל ה ת ק י ע ה ע ג ט ה ו א ׳ ט ד י ט ה ל ק ד ו ש היום שהיום!ירגש‬
‫; ל ק י ח ז י ז י ׳ א ט י ו ד ל » ׳ ן י אתר אאתרתל א • ש ל י ן ט ע ל ׳ י ה כ נ י ע ה ו ה מ ש ל ו ח‬
‫נשםעתיתשובתו‪-‬טקובלח כמרשלמדוטפ' ‪' w i w w i n f i‬‬
‫'‬
‫•‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫ש ו ג ת ׳ מ ׳ ם ל ר ל ש א י ׳ ם ו ת השנתכיזפרש ‪ *v*1*tntty1‬לכן‬
‫אדםףאייילחיזנוקבעניןקחמת׳מ׳י^סדרגחםתמונחו^מעתוויתעגיו*‬
‫בהםנפ׳כחןודטסנהנולמתענותה׳ט׳םנולסוכךדאי׳ ל ע מ י ח י • ש א י נ י *‬
‫אילה•ויעשהנחס (!רקה »*׳ נחי נ׳ זשדקיוםבטלמחנזרהנננמאואיקייתמו *‬
‫ג א ' ל כ ש ל כ ל * ו * ת ש נ ע ו ל » נ ס ׳ ק ב ל ב ה ם ם ל ק ׳ ו י ו כ ‪ £‬׳ בחר כ׳ שיף ס ו ף י ש *‬
‫מ י ל ת לאותת רצועח שמכפרת וםנקח סעל׳ו!אשסו;חתלי|עליויאעפ^אין‪..‬‬
‫לנו ביל מ ס מ ן כ ד ׳ ללקוח בפנ׳הםנעשה סן הבא ט י ׳ ג ו יה הטוב יכפר בער••‬
‫»מ׳ שיכול לבטל ממלאכתו ואוםנותו למקדיש אלוהיסים כולס לעבודת ו*»‬
‫י זלמוד חורתו אשו׳ו ואשר׳ ח ל ק ו ‪ :‬ואם איני׳נול לעשותכונתובכ׳תו יעסו•׳‬
‫בכקוסמיוחד נ ס ת י עוסק יכל הץם בלמודי ו י ר ן ע ט ד ת ו ואש ׳ש לו ט ע נ ב י ט‬
‫וסונעיםערשא׳ןלו׳בולתלנסורכונתובישיבסטט המקטינימעליו ילןל‪*1‬‬
‫הוץ לעיר בע״רותובכפו״ם ויםניר ע * מ ו א « א * א ע פ מ נ ר ה י ׳ ש נ ב י ד ידונם־ז‬
‫י פ ש פ ש בםעשיו אס במה שעשיחשנה כ ל ח אסכסה‪.‬שעשמטיום חיותו ה ן ‪; -‬‬
‫מילדותו הן בקטנותו הן בנערותוהןבבחורתו יאס עט־ עליו ל ש ת י ם ׳ הםרימ'•«‬
‫מים הידיניסעינית וודינים יבכה ויתאבל וישב ל ע פ ר נ׳שחיםס ע ל פכי! א י ך‬
‫צאו ע ׳ מעשים אשר לא יעשו ע ד ל ה כ ע ׳ פ כ ה * לבורא עולם יו«ר‪:‬נשיטת» י‬
‫יעשה הרע בעיניו במה יקד פניו וא׳ן יבקש רפואויתעלה למכתוילםצאונ״ר•‬
‫׳ י ע ש א פ ל ו ש פ ל מלאו לנו לעשוי ה פ ך הנוןמםה הבא ויתפללי׳תחנן ל‪*»6‬י יי‬
‫ט א ל רחומ וחניון הוא ומרבה להט ׳ב‪-‬י׳דיפשגטח לקבל ש ב י ת • י ג ח י י ת ו י נ ל ג ‪/‬‬
‫ן ש נ י ו נ ד כ ה ו ד ב ע ה ם פ כ ה « ם י מ ת ע נ ה * ס א ח ר ‪ v‬ם ט ס י ם הנורא׳פ ה א ל ד ן‬
‫תשובתו ודא׳ תעשה טירות ויעלהוכרמילטובי! ל פ נ י מ פ א כ ל י ב ש ר י מ פ ^ "‬
‫‪ rc^V‬כדכת׳כ שובו בניס שובבים ארפא‪-‬סשונותינס ב׳ימאיחוץ מקו מ ד י ן *‬
‫והשורח לעלות רפואהלט׳ שעובר ב ח ר ו ץ ו ב מ ד ד ־ ו ס ע ^ ל ח כ ע י ם ^ א י י נ ? ;‬
‫ו ה י א ׳ ה כ ר ך ו י ת ע ל ה עובר ע ל פ ש ע ו ק ו ר א לי! י ש ל ו ט נ * ש‪4‬א‪0‬ר~‬
‫שלוםלרחוקולקרוביאדרבהואטצפתוטקויא׳סת״שינ ל ת ש * עמו ‪^ i m a‬‬
‫ו ל נ ף ח כ ה תלחננכס וכו ועיקיבוח חתפלותיחתחנוניסלש»וןשיז‪*9‬לם<*י‬
‫אדון האדונים ובפרט אם סור׳ד יםעוח םעיניוכיוךאי ל א ׳ ש ו ב י ר ק י י ת ש ו נ ^ ‪,‬‬
‫?!תקכלתיאפ׳' ׳חיח דשענסורוהרבת אשסה הפיכה כ י ח ס יו חותר לויפיוחרוג‬
‫לקבל תשובתי וםם״עיןאוחולטהרע*סובשלמוי*ולאישוב ע י י ל כ ס ל ד ^ • '‬
‫"יאםאיןבי כח לחתעניבכל‪.‬עיתענ'נרלונ׳‪$‬מו*‪,‬י»לח!ו‪0‬תחוא נ א ‪' • y i y t b‬‬
‫נפשו‪ .‬לשיש וישקוד ע ל לסומ ועבודחנ ייי׳שצ ל י ל»יקיי ו»| יאסאיוזי^יר י‬
‫להתעגיינלל<עשחבאופן שיאכל ילא׳נול ‪ ipm‬ל י ‪< W t ^ t u i ' i l f M T i V‬‬
‫מ א כ ל ופשי}לעכורת אלויו ו ל ע נ ו ^ נ מ ש ו ^ ל מ א ^ י ר ^ ז ן ^ מ ו מ ר ט ו י‬
‫‪,‬‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫י‪••••-‬‬
‫•‬
‫••‬
‫‪,.‬״••••‪-‬‬
‫‪..‬י•‬
‫‪•intf^:‬‬
‫‪1£‬׳‪JJ> •M>fasb‬׳‪ J‬נדולאעפ' מכלל׳ל׳סות•ת־השנה תיא ענ׳ן נתל באלו *‬
‫היסיכ*‬
‫‪ W t W i m‬אחר שכנ יכול הוא מצוי יוחד ומקומו המיוחד לו הוא בית‬
‫ונתימדושזיכל הקודם לבא בהן ומתפלל ופתחנן לפניוזריז ונמכר ותפלת‬
‫*וקובלת ולק תקני לקים באשמורוקודס אוד הנקר להכצא שם עד שיתפלל‬
‫‪ ,‬אפלתו ואם עוד הלילה גדולה ואיני יכול לעסד עדהבקר ומינה תשפתו לא‬
‫ישכב על משתו אלא ישן מ׳נתערא׳ בין ברכיי או על ספשל א בענין שידגיש‬
‫גהיותהנקרדקיס בזריזות למנחילפאד ליוצר בראשית נזמירור־ו ינק׳שור*‬
‫>אמר ראו׳ לעמותיאס ריאה עצמי םנילנל ומטורף פן השינה עד מאינו‬
‫*נול לעסוד ע ל רגליו םכונד גיפו ירחץ פניו •דו ורגליו נמים קר׳ כר להשיר‬
‫יבנדותמעל׳ווינענע עצסו מפה ומפה ולא ׳עמד במקום א כ• הטיול והחלון‬
‫נזה עקר גדול ינן מצינו כענ׳ן כיג בית מה׳ו איל א׳מ׳ כ״ג עשי והפנ|על הרצ ‪'t‬‬
‫לומר נ׳ חעס׳דה והצנון םש׳ר׳ס חשינה ובפיש צנון הרגל׳ס כחכ הדישבש ‪V‬‬
‫‪1‬ל בפ׳יהפמנה לפ• מהרצפה תצנן חרגל׳ס ותדר המ־נוז יכמ־תחשםו הרגלי'‬
‫וונאהמ׳נהינחנארזיהסנחנמאליתהסנעיית יכו'עכל• והחכם עיניו‬
‫להתגנרעליצריננלסיניתחנולותיערפיתי‪/‬מנ׳ בתחנילית תעשדז ל ן‬
‫מלהסהוא׳ן לן מלחמה מיוחדת נ״א םלחמייצהר • ואם נכל ליל׳ האמםורי'‬
‫אינו ׳נול לזן‪8‬ודעב‪,‬אור הנקר לפתות נ»יו ח׳יימים יתחזק נעצמו לעמד על‬
‫עמדו ממעה מקש למליחות עד מיתפלל תפלת מתדתולא יפיח דעתז כלל‬
‫נדנד אחר חוץ פתפלות ותחנות או לפוד התורה והשציה ידבר נקל הוא למי‬
‫מ׳עפיעליו• ולמוד ח׳פייה^ח נ״ל לפי מםנין נדרן האפתיניח נלהלסודיש‬
‫‪f‬־ ויעסוק גת צ• היא םומכת את האדם ‪ b‬חדרן הטינח יזוכה להרנק בעץ החיים‬
‫וננן תמיכתו פתקנלת ייתר נ׳ עילה היא לפעלה לכדדגח עלינה יפי מאי נן‬
‫גר הכו יעסיק במשנה יפ׳רימה מחיא גס נן ענין גתל לקרנ את האדם»ז אביו‬
‫•במסים והיא •סוד ועקר לתורימנעפ ואס יודע אותם עיפ פה טיב ימה נעים‬
‫להעלותם כילם על *׳וכאלו היסס הנוראים והיילוםעיד לעיור להפל׳^‬
‫עליי ונית לפדות נפשו סכל נזרי דעה ילישר םצאט ניער יא׳ לאו נד הנ• הי*‬
‫י‪• 5‬עסוק גל אינחנינ אצלו והדנד הםקרנ נפמו לענודת המי ויתירה ניני לנין‬
‫‪ vmp‬קידם הלמוד ואחר הלסודסה הוא םהה״יינו'פה סעמ׳י הטונים‬
‫ואיו •תן דין יחמנין לפנ׳םםח הנה דתקן ררניי נל האפמיוהבא םידו חתחר'‬
‫ע י מענו ו׳היהסייועןוהמקעלנמז־יסניתנ׳ הוידנר סנילי׳ לרזמינד?‬
‫זלהתקרנ אל הייקחנ קולי להמםע מנן ראמ• תנות שסע קיל׳ • ערב'ח אין‬
‫; *תעניןט^אאדרנהאיכלןומותיןיכלהאוכלומיתה מימינה למסית חר»‬
‫יוזז'סמוכת וסתחמבלונאלי תתענה יהשעם מ א ח ר מ ה י א מפח ופינלכ‬
‫|>»ו»»ד<ואסו‪1‬תמלמתמל׳וסתפתרתיה־ה׳וםםליחהיכפךהלכלל עסימד'‬
‫‪ ,‬׳ » ‪ 8‬א נ ׳ נ י ה ם ׳ ת » ח עונותיו ובאותה מכההאוכלומורווזופס׳כ ארוכ^גו‬
‫»רר איופ‬
‫'׳'‪:‬־•__‪•-‬‬
‫דאו׳ ל ח ש נ אותת ליו לסובר! וכ״כזכוות ׳ש דיו נ א ו י א מפחד) *ייסעודז צמו‬
‫ולתענ׳ישל מ ח י חהמצטרפ׳ן לימליא את •יו אבל כלהסתעניבוניכ שססתפק‬
‫‪1‬יו כענ׳ן סנולת תיום שסתכפר׳מ בי עיניתישראל ומוייראהתל שמא ׳תכפרו‬
‫ש מ א לא׳תכפרייהוא מ ח ו ס י אמנה שיאי• להאס׳זבאםונמ שילסה שודאי‬
‫היום םתכפר בסנולתו שנתן לו הסבה לקבוע אותי ליום סל׳הח יכפרה בכל‬
‫שנהושנהוםראה כזה רמםיו ׳תיעל עםו׳שראלשעםהיוישכלהשנסכע׳סין‬
‫לפניי וחיה יאו• לחנקס סתם ע ל עונותיהם יייע סעלליהם א פ ה סאר׳ןאפ׳ח‬
‫ואינו ובי י ׳ ל ׳ ה ואומי לחם שובואלי ואשובה אליכם יביום הזח יכפו• עליכם‬
‫וכויובשכיל זח צוחלהם שיענואת נפשותםעונש ע ל ז ה כ י ח כד• שינא ל ה ט‬
‫וזחתעוריויסחםוזתנו את לבם לשובוםתון כ ן יכבשו וחמיו את כעסוויטחול‬
‫להם מחילה נטייה ע ל ה ק ל ו ת ו ע ל ה ת ט ו ר ו ת א נ ל א ס ל א ישובו אין מספיק‬
‫להםסגולתהיוילכפיכ״א עלהקלותכיאיתאביומא פיהבענין לחלוקי כפיוז‬
‫וכויוענז שאוכלושותהושםח ערב'ח איצ לולהראו' ע׳יונין בעצמו ואכיליוו‬
‫ןמות ש׳באמחם לקלות ראש ו ש ׳ ח ח כ ט ל ה ש א כ היא עושה עבירה היא ב י ת‬
‫ולא צוו ח‪7‬ל ע ל ככה אלא שישמח שמחישלמצית בענין רבו׳אכ׳להשמראי‬
‫נ ה שםאםין בתענית ש ל סחר שיעלה לרצון ל‪6‬ג» בורא עולם ויכפר חטאתיו‬
‫ואין ניכר ענין יה כ״א ברבו אכילה שהיא ה פ ן התענית יהםעשא שהיה םענ׳ן‬
‫אוחו ח ״ » שקנח אותו י נ בחסס זהובים והוא ל א היה שוה כ״א כד• לתראוי־ן‬
‫ש פ ח ת לבו בתעניח ש ל מחד וכסו שפייס אותו חנטון ונתרצילו ופשרו לשלו' •‬
‫)‪ 0‬אסרו כדי שיוכל לסבול חתענית ש ל פ ח ר שאח' שאכל ושתה הץם כראוי‬
‫דברים טובים סוסכ׳יאת הלכ לא יזיק התענית ייבטלי בינתי והפלתו יוכל־עטוזי '‬
‫ב ל היום בתשובתו ועבודתו כ׳זהו העיקר כם״שחהומעל׳ןעל׳וכאילו התענת‬
‫‪ n'a‬שאחר שהאכילה צורןהתענ׳ת הר׳ כתענית וצדקה יחשב לו באכילתו ו‬
‫אחר חצות ח׳וט ל ע ת ערב יטביל נופו במי פקוח י א ע פ ' שבזמן ה י ת א ׳ ן לגו‬
‫טוטאהוטהרהכברבהנוכל׳שראל לטבולהטב׳לתתיאתיםנהנשל‪.‬ישראל‬
‫תירה|יהיא טוב ויפה לטהר עצטו ט ב ע ל קרי לפחות ב׳ויהקחשהזח כ׳>ן שטן‬
‫זזד׳ן ח׳ח שבעל קר׳ א ל ׳תפלל ואפילו בשאר יפוח משנה ע ד ש׳טבולוםפג׳‬
‫ש ל א יכלו רוב הצבור לעטור בה בטלוה לטבילותא ראו׳ הוא שליום א' בש*ח‬
‫שהוא אדיר ונורא שנעט׳ד הדין ע ל טקוטו ולא גתפלל בו ע י שנסבול ו א י ן‬
‫«ורןלברן עלחטב׳לח כ׳ אינו אלא מגהנאתי שנעקרת התקנת ט ס ק ו ם ח ו‬
‫אחר ש ע ל ה סן הטבילה פופשס פ ‪ :‬ל םתשבות רעות ותיתוי׳ירעים יבא לבון‬
‫ל ה ת פ ל ל תפלת טבחה י ח ו ד ה בה אחר ה ת פ ל ח בחכגעתוכובי ר א ש שכיון‬
‫שזה הודו׳ נתקן ע ל שפא ׳הנק בפעידת ו׳שאר בלא ידיי א״כ הרי ה ו א תשיג‬
‫בידיי‪.‬חיום ע א פ י " ! ד י ן ל ט י ן בו כ ר א ו י בם׳" ש״עוםד‪ ,‬ע ל פ ר ^ ד מ א ר ו ד ו‬
‫אתרת«לתמנתחנוהנ׳ןללקותמלק»ס‪.‬דשגוולנ׳ן י;‬
‫‪•ffxt‬מלבומנפש•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫*א‬
‫‪V V V -.• -.‬‬
‫י‬
‫פ י מ פ נ ח מ תיל מ ^ ם ו ד ו א ו י ‪ ma‬תחילה ילקה ויתזדח עפ זזמלקית ייניף‬
‫ו א מ ו נ א ג ס ק נ ה נ נ ע ת ל נ ו ו ׳ ע נ ׳ ד ע ל מ ת מ כ ח י ע נ ץ ץ ת מ ע נ ו ו ע י * ‪ -‬ו ריכ א‪,‬י‬
‫'•קצתםובזהיקלסעל׳וםעס‪,‬׳• אתב׳רילסנול‪:‬ז׳תידח נם מ ם נ ת י ן הסיס‬
‫ו׳סחרמחממתיו ויעלה ו ׳ ק ל ם ע ל ׳ ו ם ע ס א ח נ •בא ל ה ת פ ל ל ויתורי נתפלתו‬
‫מ ז מ ע ת ל נ ו כ ם י מ ו י ק ל מ ע ל ׳ ו מ ע ס ו נ מ צ א מ ה נ י ן עצםולקנלהיום ה נ ו ר א‬
‫ב ק ח מ ה וטחרח ו ס ע ו ד ה הפססקת ׳ותחיל נ ח םנעור י ו ם נד׳ מיונל ל ט ח‬
‫מעש סאנילתו קודם מ ׳ ל ן ל נ ה ולא ׳טד׳י על׳זאכ׳לרנו נתפלתואם ׳ ר » ה‬
‫! מ ת ו ת ׳ ו כ ל ל מ ח ו י א פ י ה ו ל א ׳ א כ ל א כ ׳ ל ח נ ס ח מ ז ה ח ט ע ס מ ל א יסצא עכיר‬
‫בתפלתו ולא ׳וכל ל כ ו ׳ ן נ ה נ ר א ד והחכם עת* נ ר א מ ו לאכול דגרים ט ו נ י ם‬
‫וםסעם׳פסוב׳מםעט׳הנמות ורב׳ האינות מיוכל‪-‬למםון עליהם כ ל היום‬
‫ו ל א יזיקו לו ח ה ו י ד ן החכם׳ם ו ב ע ל ׳ ה מ כ ל נ ם נ ד ׳ מ ל א יצטרכו לצאת ם נ ת ‪,‬‬
‫ל ע מ ו ח צרכיהס ז אחר מקיעח החמייחלוץ מנעליו ד ל ן ל נ ה מתוקן ומהודר‬
‫נולובמ נגרים נקיים ילבניסאש׳יכלי׳מבבסקיסווספרואופחזורובידוולא‬
‫י־»ס׳ח דעתו למוט י ב ר נ ע י ל ס אלא בענ״נ• תטלחיותמ׳ רוחיוזקידס מ׳חחילו‬
‫ל ה ת פ ל ל ת פ ל ת ערבית עז׳רו כל ג ד ר ז מ ב ו ע ה א ו ה ר ס א ו א ל ה מעבר עליו‬
‫וזמנה מ ע ב ד ה ועזדמ בידו יתיר א‪1‬תו להעביד המכמול מעליו מ ל א • ק ר א‬
‫עבריין ואפ׳יעלהפיקן יתירו׳תתרטםכלאמרעברעל ידו נין ידוע בין אינו‬
‫ז ר ו ע כ ׳ ן ע ב ר ע ל ׳ ו ב י ן ל א ע ב ר ו ע ל נ ה נ ה נ ו ל ו ס ר כ ל נדד׳וכו' ו ל ק צ ר י ן כ ל‬
‫א' ואי לבדן בו בעצמו ולכד[ ג מ ה מ ע ב ד עליו לכלול א ו ת ו ע ם נדר׳ צבור‬
‫ז א ע פ י מ ׳ א מ ל א נ ת ק ן עני[ ‪ m‬הנוסח א ל א דוקא לנדר׳ צבור ומבועותיהם‬
‫^ ה ס כ מ ו ח ׳ ה מ כ נ ל מ ל ק ו ע ל ׳ ה מ ו א ם ד ז מ ל כ ל נ ד ר ז מ ב י ע ה מ ׳ מ ל נ ל א'ואי‬
‫ג׳דווסתתרט עזי׳דסעל ההתרה הואת זבן נראה סלמון הנוםת מאופר א נ ו‬
‫מ ת ׳ ר ס ל ה ת פ ל ל ע ם ה ע ב ר ״ ג י ם מ א פ ׳ ל ו ל ׳ ח ׳ י מ ע נ ר עלמבוערזו מועיל‬
‫מ ה ר ׳ עבריין איקריו אחיכ׳אםרו מתת״גו וםתח׳ל׳ן יחוא ר ח ו ם מ ה מ ע ה‬
‫'*ד׳כהלכןמיכפרעוןולא׳מחירנואויבדכו זקור׳ןקימ ע ם ברכותיה זאו'‬
‫! מ נ י ס ל ו נ ק ו ל ר ס מהר׳ אנו ב׳וםזהדומ׳ם למלאכים ו ר א ר ל נ ו ל ו ס ר מ ב ת‬
‫*דולבזהולא ׳קסרנו ע ל ע ו ויקרא כל ה ק מ בקול ר ם ס ל ה נמלי! ו׳יתפלל‬
‫>«לתו ז ברכות בכינה נ ח ל ה ע׳נ׳ו ל מ ט ה בספרולכו ל ס ע ל ה ויתורה בסוף‬
‫זתפלתו נ ה כ נ ע ה ן מ ל ה ב׳ ע׳קיזה ח ל ד בודו׳ וההכנעה וכל הטוס׳!( להתידות‬
‫ולפרס הטאתץ ועונורז׳ו נינו ל נ ץ הסינה ולהרנחנן נ ל א' נ ס ׳ נחו ה י ׳ ז ה‬
‫ופ׳׳יונת •• אחכ יתחיל מיצ סליחות ותחינות כ ל פקום כפי מנהנו ויאריכו נהם‬
‫*אחכ יאסרו הודו״ם ויאסרו ק ר מ תתקבל ותענו וכוי אחר כ ן נקנו להתחיל ד'‬
‫• מ פ ו ר י ט מ ל ס פ ד ו ת ׳ ל ׳ ם עד! ל נ ס ח ר ן ו מ ׳ מ ׳ ז א ו ס ר ק ר מ ו נ ר א ה ל ׳‬
‫• ע ס ל ם נ ה ג עם פה מ מ ק ע ת ׳ מ ׳ מ נדימזםור׳יאלו סגולה להנצלמהקר׳ ו׳מ'‬
‫‪ •ttflj‬מיו ח׳נות וו'פזפוד«יעלח ל מ ג ׳ ן ק ר ' מ ל י ל ה הזאימאנו דופ׳ילפלאה׳‬
‫»דנ־‪- ,0‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫•־ ‪,.‬‬
‫י ס ד ר איו*‬
‫צריכים אנו להזהר טצל‪'&-‬יפאה'ינפ־וט סטוםאת ק ו ׳ כא*ל ׳מרואהקר• נלילי‬
‫»ח •דאנ בלי השנא;‪ Htfflwf:y‬ש ו ‪ » 0‬שכני א מ י ו א מ י ׳עתידי‪.‬להשלזם‪ .‬ס פ ר‬
‫תלים ויעמד א ^ כ ל י ג ו א ה י ז ט מ ט ר א והואדברנאותיסנגל״ילכל ב ת י ל כ ל‬
‫מ ב ק ש ד ח פ י ט לקרא ג ז ז ז ה ס פ ר ט ימצא‪ .‬בגמבוקשדומאליג‪.‬יענה אותו נ ו‬
‫וכן הת«‪.‬לל דהע״חיובקש רחס־םעל כ ל עוסגן בספרו ש ל א ׳ ש ו ב ר י ק מ‬
‫ורינהזפוריובנו״סיפיופייס עלענ״ניחתשובה וכן דאיתז ר ב י מ ו נ ב ב ר י מ‬
‫ב ע ל י נ פ ש אשר קוריךבל ס פ ו י ת ל י ס נ י ת ו ק ר א ו י ל ע ש י ת וזה הסניזנהיכחמ‬
‫ןדולהלזה׳ אחד ק ד ש י א ט נ ר נ ו י ׳ א ט ד ע ל ׳ ג י ל ש נ ת נ ק ו ל ר ס ננהתונזסריג‬
‫שהוא ש נ ח ניול י ת ל ר מ םציאדת תנ׳חוד ש מ ק מ ר ‪ ,‬כתנת? ענייני נחפלרזג‬
‫ש ח י י ת של חול • ־ אחד צאתו מ נ ה ילך לביתו ו ל א י י נ ה י נ ד ׳ ם אפזלי ע מ ‪.‬‬
‫אשתי ואס חטפתו ש׳נת׳שבכ נ ם ש ב נ לבדו נ ד להתרחקםז הכעז וסןתדומ'‬
‫לו• ועוד אחר שהוא נקי וטהור בסמלהובקדושה ל פ ח לו ל׳שכב עם א ש ד «‬
‫ובניו שאינם נזהרים סלבלוןוטנוף וצרין שיודה זייד וזהיר כל היום בקדושתו‬
‫שלאיסיתדעתו טמנה כישלעשוח ס עשה המביא ליד׳ הסח ד ע ה וספג• זח י ש‬
‫בעל•ופששםדקדק׳םיותד שאפילניחסאינס נאים אלא עוםד׳מנבת הרנין*‬
‫לקרות קורא לשנות שונה ואם הכביד עליוהשינ'מסה ע*םו עד שינותראשן‪-‬‬
‫וקם ועוסק כ ל אחיכפזערמדשמ׳ שאזנו׳שן כל ה ל ׳ ל ה י כ ל היי ד ש שעומד•‬
‫ע ל עוםדואט׳יכלהל׳לח וענין זח כבדםאד לבעל׳ תורתתשי־כת וראוי ל ה •‬
‫לחוש שלא יחלו והכתונהזת׳ר השםרוננפשות׳נס א נ ל מ׳ שהוא ב״תו׳ש ל נ‬
‫כ ת לסבול ונדבולבולעשותהענץחותלענותנפשו גיוס ו כ ל ׳ ל ה כ ל מ ע ר ן‬
‫ל ע ת מה טוב ופה נעיסלו ותשובתו תתיה• דאייה ומקימייג גייהמו עליו‪p .‬‬
‫השפיםזיקראלוזדשולס־* א ב ל ל ע ם ו ד כ ל הזימ על ע מ ת מ ת פ ל ל ומתמנן‬
‫יש דב׳ט שעושים נכת יא׳ט כל כ ן כבדות וריבבנ׳ אדט הנד׳א׳מ •עמדי עלי!‬
‫ויש להם ספךםן הסדדש בא סמאל לפני הבה בית יאותר ל ו יש ל ן עט א ח ד‬
‫נארץדופים למלאכי השרת ימי • עוד טעם לענין שאתר שהזהיר לנו ה נ ת ו‬
‫ל ע נ ו ת נטשנו םאכ׳לה ושת׳ה והים׳פוה ‪1‬ל רחיצת ינוינל ענין ה ס נ ׳ א ל י נ •‬
‫ענו• נ פ ש להרנות העינוי א כ נ ד א ת ש כ ל ם ת ש ׳ ע ש ת ה א ד מ ב י ו ס הזתטיגידן‬
‫ובית נ ד י לענות נפשו לכפרת חסאת־ויועונותיו צדקת ׳ ת ש ג ל ו ייוע׳‪%‬‬
‫מ ת ש ב ת ו ר צ א ס ש פ ט ו ל א ו ר והנודזנ לעסיר כ ל ד ! י ו ‪ 0‬א י ן צדין ל ע מ ו ד‬
‫ז ה ל ׳ ל ת א ל א כ ל ז ם ן ש ע ו ס ק י מ ה צ מ ר ב ת פ ל ת ותחנונימ ביון שסוף ‪^•8‬‬
‫נדהה הלילהמעסידת כולה אבל היום אפ׳ינ׳ן ת פ ל ה לתפלה ונין ענ׳ן לענין‬
‫ל א •שב אתי שרובו של יום וקרוב לכולו עומד ע ל עמיו מפני ש ע ו ס ק נ ת פ ל מ‬
‫ותהנונים ׳נסיר כ ל ה׳ים בקדישתו והיינו למי שנהנ עצמו לעמוד כני ו מ ס א‪1‬‬
‫מ׳ שקבל על‪ v‬כ ן אבל הנוהנ לעסוד בשעת שעיסק׳ס הצבור בענייני ת פ ל ו ת‬
‫) ‪ : v u c n‬ואם היא ת ל ו ע מ ׳ » •קול לעמוד ע ל עמדו ‪3A‬‬
‫י‬
‫י ש נ ד‪ ,‬ל‬
‫נ‬
‫'ל׳ל״ית‬
‫‪Ml‬‬
‫**«גלי סט׳ניו יספוד עצמו לכותל אוילעפודוא׳ן חשמ בחזי ולז׳נשנורעיפו־•‬
‫עצמו להיותו םוסמןזנשען אלא אדרבא לידות כפוף קופח נשברינ‪/‬מע סטין‬
‫א ל ׳דנהו באשמתי ולא ‪-‬י עיי כל חפתו כ׳ ע ׳ ק י חיות תלו׳ נ ה מ ע ת ל » ורוחו י‬
‫בכל מפלותיו כמש וישתדל לת׳וח כלחיופ בכ ה ולא י צ א זיבנפ אלא טו‪/‬וחק י‬
‫ןדולזא״פהפגהנוהוא ש ל א השתדל ע ל שפידתווכש׳בא ל ה ת פ ל ל ת פ נ י ו ת‬
‫‪0‬וסף מ פ ן ה ר א י לח קודפ זמן פנחה ישתדל ג ה כראוי ו ק כש"א ח ח ר א ו ת ח י‬
‫עס ודייה וסח־ ע מ ד ת חינם ו׳כוק כ ל מ לפח שפוצ׳אכשפחיו ויתאוג ן » ל‬
‫מרבן כה שנלת כ מ ד ס ׳ ש ד א ל וחסרה עכח־תאליגו ועוניח׳ט הטואלח ו׳אפן ‪-‬‬
‫ש ט ם ה ד *׳‪ p‬זבויכפש במחזורים תתקן הדר ע ב י ה בתפלת פופף ולא כשאו״י‬
‫• פ ל י ה מ פ ג ׳ שעיקר עבודתהיום ת ל י בהותבהקדמוייעוד בד׳ שלא יתעכבו­‬
‫‪ ,‬בתפלת שחר׳תינ!עזמןסנחה • א ח ד ת פ ל ת מוסף •׳דבובסליחות ו ח ה נ מ ׳ ט ‪-‬‬
‫י בלםקיס כפ׳מנהניי׳אטדי קריש תתקבל ז ת ע מ דאמדוענ׳ן פטום ה ק ט ח ־ ן‬
‫וטלהבםלהואחר׳ו קדיש דרבנןועלעו‪.‬לשכה ז י»אסחנ׳עזטן ת פ ל ת סנחתץ‬
‫יתפללו אותה או י א מ ת פייטים ופזסוניס להסשץ ה ז ק כפ׳ הנר' נ ע ׳ ג ׳ ה ק ה ל י‬
‫לעשות אחד ת פ ל ח מ נ ח ת ׳חפללותפלת^עילהוהיאתפלהטספיביויהקדוש ־‬
‫וזזהלעירה מוסים נ ע ת נ ע ׳ ל ת ש ע ד ׳ ה ׳ כ ל ה ע ל ק שקזדםש׳נעליתמש‪•,.‬‬
‫מפלתנו ז׳קבליאיהח בחזון זבח בה למלאת שאלחינו לכפר ולמחול ולסלוח י׳‬
‫א ת כ ל א ש ר ח ט א ג י ועו׳נז ופשענז וסנלנו ע י נ ו י ו כלימיגה שלא ׳זכדמלא ו‬
‫׳מופקדיולא יעלי ע ל <יב דמתדבענןלק׳׳ס מקרא שכתוב מחית׳ בעב מ ש ע י ן ׳‬
‫ןיפויזבה׳ותהתפלההאחרונח טפוכה ל נ ס י י ׳ ן אני שואלים בה הת׳סת ה ת ‪• « -‬‬
‫׳‪ .‬שנזכהנד׳ג׳גולפנ׳וזלא ןסנוזשער׳היכלונלת׳קבלת ת פ ל ת ׳ נ י ו ה ו צ א ת ׳‬
‫משפטנו לאור׳׳יהוסיפיבה‪-‬עוד סח‪.‬אנו מה חיינו והזא ענ׳ן לחרמי הרחפ׳ס •‬
‫ול»״ס סדתית כ׳ ע ם ה׳ויששוית הדין טחן ‪3‬׳ האד'החוטא א׳ולו תקוד^לקנל•‬
‫י‪/‬שובתז זלכפד הטאתז אחר שהכעיס א ל סטה הקיבח ולכן הקנו הניסה הזת >‬
‫מלי׳הה אפ׳יפצד הנמייה אתר ש ה ו ש פ ל ואפל וכלםעשיז באיןזפחופיקוחן•׳‬
‫»איו ועיי שחו'נרחפיוהנדול׳'יחע*ופ׳סתקן ל מ ורב׳ ה ת ש ו ב ה וןזזחידס נ ת ‪-‬‬
‫שנשוב ‪ fv\pe‬ידינו ינחית ולא נסייוטצד נ ל ‪ A‬הענ״ג׳ידאו׳ ל ק מ חשוינתינו־‬
‫נאפלתילחיזו אותנו נספיח׳׳ישזנ׳יו אחינ יחזוך מיצ התפליזזיאפיילר נ א ס צ ע‬
‫‪ :‬יינפירייאמר ק י י מ תתקכל יתעני ייאסר סל׳חו' ח'פע»׳'‪.‬ד' היא ה‪*1‬ט ויעבר‬
‫‪ :‬וןוי׳מ תתקבל י ת ק ע ו ס׳יתשדתיננינ׳ארט ל פ ע ל ה ט ח ענייהתקיעיהזאיאחיב‬
‫;׳י‪/‬פללי ת פ ל ת עדק׳ישל חיל ינהני לברן ע ל החי׳ ספג׳ ש א ט דים׳'לסלאנ‪1£‬‬
‫‪ wnrnj‬להקביל ‪0‬ג׳ ׳*כינה ו ל ק ‪0‬תע;‪3‬יפ פלנרן‪ ,‬עד תל׳לה חזאי סן י‪:‬ט‪/,‬ם‬
‫‪,‬‬
‫•י ׳‬
‫סדי ‪'.••••tjvfi‬‬
‫חוח ונניןחוא • אתימי»אי תנהגילפייסאישאתחגייןילש»זסהם סחילת‬
‫סבלשגיאתען׳*עניכ׳ניהס‪1‬יטעסלםנהנטיאישא׳ן*הסכפראלאענודנת <‪-‬‬
‫שבין אדפ למבתשנןנתיכ לפני ת' תטמתמה שהוימבםלפניחיתטהריאבל‬
‫מחשנין אדם לחנית איני מתכפי לי ‪%‬ש׳יצה את חביתו ו א ח ר ש פ ״ ם ו‬
‫לה נח על עניחת שעברי לפניו נינו לנ׳נס םפייסין •בל א' לחכיינ לחיותם‬
‫וקיים טח וט׳ישר^ ו ינלכת כלאילניחי •נחל על הנוסייברןעל הםאיר אנו? ‪1‬‬
‫לא עלחנשסיםואט׳לוחלנסוצאי שנית‪:‬־ ייפדישולחנייאכל נשםחדזי‬
‫ונטונ ל נ נ כ׳ שטחו אליםנתתו לי אתח׳וס הקדוש חזח שענד על׳יינו נטחלג׳‬
‫עונותיו נהסלחהיעליוייהיהמינסחנחסד אל שיצאמשטמולאוד וםבאץ‬
‫ולהלאח ׳שטור עצסו ‪0‬נל שניאה ועין ונכל ע ת יחץ בנדי לבנים ‪ t‬ינהגו <‬
‫חסדקרק׳ט ינעלינפששתנף אחר נסרםעורתן קודם שיעשו שום ס ל א נ ת‬
‫עיסק׳טבטונותטוכחוסתקניןסקופמושכחנלא כטיאשר‪?.‬כל נ ד ל ל נ ת‬
‫‪0‬חיל אלחילולהתחילתהילתהשנינינימצויויבדסונרפהזהוא לעשותו‪<:‬‬
‫למחר' ית יעסוק בסציח שלטניו במצויםוכה ולולב*ת»נהו«ועיב' נחםלת •‬
‫איעלינו יווה לונותאת •שיאל ותיבת לנו מ»ית ביטים׳ הנוראים האלהכד•‬
‫להשלים נפשותיני עד יום ו' לחנ שוזא יום הושענא רנא ונו ננטר הדן וניתן‬
‫יופסק ד ן אס לטובאם לםושנ וצרין כל אדם לתיותו י ר א וזחל נלנו ש מ א‬
‫ע ד ן לא ננסר דנו יםשפטו תלית וישתדל להרנות *דקת וםשפמ וןח ע ם‬
‫חענ״ס והאביונים נדי ןרצא משפטו לאורויחתס לת״ם סוכיפ ביום חגםר ד ן‬
‫ד י מ ף אתר נל הפצות חאלינאהבהותנה נכל ל נ ונבל נפש כ׳ שפה'הפצות‬
‫זאהבתי^היאעיקרעשיחתו ועתה נבאר ענין המצות האלו וכונתט אילא'‬
‫אצות סונה בנובה ויוחבת ושיעויה הלנת למשה מסיני נינהת לסטת פניאטו'‬
‫מצוסצםות י ואין פחות פי'מפתים םתוחים רהנה אין פתותמויטפת׳' על‪4‬‬
‫מרווחי ולמעלת א»ן לו שיעוריעשהלחתתילהחדפניתסנלדידשיח׳הנין׳‬
‫שתי נלא עינ איעיב נלא שת• יגלנד שלא •היה נין זה לזה נ' םפהים דתית‬
‫לח קביעייוםעט שלא •רפנת היית וכן מיריעות מקושיות הטנ א ח י נ ן יםנן‬
‫*ותת ספל דבר תלוש שאינו טקנל טומא ולא יהיה לורית דע ולנתהילח לא‬
‫•עבה עד שאין ניצוצ• המטש נכנטים בתונה יאיןסיפי תטרן׳ורחת שא^‬
‫לח׳ותלהקניעויניתדלאסונחא םלתא כ״נוהסדקדקיספסננין אותה בדבר‬
‫שישי*דיתטובואינוסתיבשככ נ ד שית׳התאנרדרתחילא יקיזו בהויצא'‬
‫וסיח הטעם לא יעשה אותת נפקים שאינו דאי םקיסאמוהשסשסנהנכח‬
‫או תרות סנשב בכת או *הוא טקוס זנונימ יתוש׳ן • שטפני אלת הדברים יניח‬
‫* ת ת ויצא וחוח ליח נאלו סיתחילת עשאת נ ד שלא לשנת נח נקנע ואין‬
‫ראי ו נס םדקיק׳ם לנאותה נ נ ל ונרנאות לח תה עיקי נ נ ל • ם צ ו ת שיה׳ח‬
‫ח א י י י י ז ח וסוג לג גונית געש׳יחח עי שם»<• נר עוש» נת תוספת סונדו‪,‬‬
‫ז‬
‫י" «נ‬
‫לחנ הסוכות‬
‫•ותו טטחשנצטוח מפנ׳חנוכ ת ס צ י ה י מ ת ׳ש ליושנד א ת י נוסף עלשנר‪.‬‬
‫עש׳׳תיו^אתחת אשר ל א עבית ו מ ע ב ד ת אכלי לא בשםחחו וצריןשיעשת‬
‫דירתה קבע סכל עניני קב׳עיתייהןטאכ׳להחןטשתיחחןטש׳ניהןטלםידו‬
‫לפיד שאיני!דין עיין ככ עד שישיבת הסיכה םטר׳דתי ואיני ׳נול לעיין אי‬
‫אדןלהתפללרשיבתהסוכהםבטלתמנתישפפניענ׳גייאלי׳ןאפן הסיבת‬
‫ו א ׳ ט ו ש א ׳ ל ׳ ש ב ב ה א ב ל ל כ ל שארהדבד׳ס ׳חשיכסוכתו כאליה׳א ביתו‬
‫אסייתית לי ל ש נ ת נ ה נקביעית ואס באיל׳ יבא ליאיוה *ער או אונס ש א ׳ נ ו‬
‫י מ ל ל ש נ ת נהםותי לו 'לצאת ספנה ו ו מ נ ת הפצות הזאת כנר הזכיר הכתיב‬
‫שעם לענין לפען ומיני *דיןהאדילהעת ננד פניו הנפולהטוב אשר ה ע י נפל‬
‫>ות אנות׳נוואותנו פ נ ס ה *ידים וננסה זפנ׳פ זפן א ח ר ופן ופעם אתרפענם‬
‫‪»,‬םן הנפיל הרנ ננסית ונא׳נית שעשה עםנו זעם אנית׳ט היתת ׳*׳את טצריס‬
‫• ה ו צ י א איתטםכירהברולםכ׳ת עבדם יה״זסשוקעיםיטיסנע׳נביץ רגלינו‬
‫ע י ש נ פ ע ס נ ש ת ק ע ש ס ׳ ש י א ל סן העולםוהיינו נ א י םני׳ האר*ות א ל א‬
‫• ב ת פ ל ת ה עז^נז יפ׳יפיי את ה ש מ ע ה א ש י נשנע לאניתינו שלא יעזבנו‬
‫ואל •סשנו נתגבר נ א ד נני׳מל נ׳ד הזקחזנזדוענטי׳מ להי*׳א איתני ם ש ש‬
‫ולקינני לענויתו לעשות אותנו עט סנולה נ׳ום הזח ונהיות זזגטול הוה גדול‬
‫ג ט א י ל ט ׳ ש ׳ ש ל י ע ׳ נ ׳ פ ל י א י י י ל נ ל ה נ ׳ ן ת ל ה נ ו ע נ ו י ת ו ו ק נ ל ת א ל ה ו ת ו עי‬
‫• א פ ר נפנ׳ כל ׳שריאנכ׳ היאלדן אשר הצאת־ן פארץ תצדיוני' ילא נתיצת‬
‫נ ז ה אלא ל ת ל ו ת ע ש י י ת הרנליפ שככל שנה זשנה זכר ל׳ציאתפצריבש נד•‬
‫• י ד ע י כל נא׳ עילם ענין •צ׳אתפצר׳סדעליאיתהעל ל נ ס עד ש ב ש כ י ל ז ת‬
‫ל א •שכחי את ה אלח׳הס ילא ׳עזנותורתווזהי לתיעלת עםישרישלאיעש ‪r‬‬
‫נגדרצוניי׳שלין אותס סעל טנ׳וינענין הנ הס*וחלא הזכ׳יענ׳ן ס ה ל ח י ר י ת‬
‫נסנחנהשביעייו‬
‫עלוהכ׳כל‪,‬טעשיוטיכיחיטעליווא'*דנרטנחו(\*‬
‫כיון שאנו םונין וסופרים זישגועותם׳ום שנ׳ ש ל פ ס ח נ ד ל ה ת ק ר נ א ל יום‬
‫‪ ,‬ותינ התירהכאשד עשי אניתיני נצאתס טטצדם כדכתינ תענדי( את האלים‬
‫ע ל ההר הזה נ ׳ כ י נ ת ה׳*יאה היחה על הסינה הואת כאשר ב י א ר ט כענייני‪.‬‬
‫*ציאיטצדיט ואי* דנר סנחי׳י נ ׳ היא ושטו סודה על והיספירתינישאני סיפר•'‬
‫~נל •וסיים עדיישניעיתנאשה נדה ששיפר! •טיט מךטלהזדויג עפ נ ע ל ת ו‬
‫* נ ל בעניןחגהסיכ ת הזה שהיא רתיק ם י י א ת םצרים ראתה תכםתי׳חיית'‬
‫ל*ממ מ ענין שעשי׳תי ׳ניא זכירת ם*דם ילא ת ש ת כ ח ילזה כתב נ ס י כ י ת‬
‫ה ש מ נ י נסימתהושנת• י מ י ה ם עננ׳ננ־די שהק׳פט נהם נצאתניםשצריט‬
‫ל ב ל ׳ כ ט ש ד ב י מ פ ש ח ה ג ם י ל א ח ר ם צ י ר ף עסגםילהיציאדועצסד;־ ולבן‬
‫י * י ״ ן כלאדט שיכי׳ן בזה כשעושה סונתו או נשיושב כה יוצא םביחו לסינחו‬
‫• ל א כ י י ן העילס שדרכם ל ה מ ס כל א פטיכתי לניתי ספני שהצנה ג י נ י ת‬
‫נ ז ע י ת ע ד ׳ יי׳יא עישח ה פ ן לק״ס פצותהמרא יתרת' וסהזן כ ן •זכירסעיש‬
‫י‬
‫\‪::-<0‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מ־ «‬
‫» ‪<4‬‬
‫סדר היוס •י‪-‬‬
‫י י ־‬
‫לעניןויעלהיציאתמצרימ עלדעתו ו׳כירו׳רע החםד׳ס והתנור* ואשר גמל‬
‫לח״כימ טיבוח כעשור! עשנו החשד הגדול הזה להו*'אאורונו מרזיךג׳לול•‬
‫סצר׳ס השבוערים ולבחור אותנולעם סנולח ולקדש אותנו בתורתו וםצורז׳ו‬
‫ימתין כ ן תהיה יראת הינגדו תסיר להיותו ירא וזחל בזכרו אתבחו ואת גבורתו‬
‫וזה כל האדם ו מצוילולב ענ׳ן הנמות חיאת ו מ נ ת ח ליחד שיש בכל לבבו ובכל‪.‬‬
‫נששו וכן ענין לולב לו לב שיחיה לבו‪ .‬שלם עם אביו ש ב ש מ י ם וכסו ש ח ל ו ל נ‬
‫מקשר כל העל׳ן שבו ונ עשה ק כ ל אגודה איוקשר איבל׳ ם׳רוד ביחיד גסור כ ן •‬
‫צריך האדם שיקשיר כ ל דעוח׳ו ומחשבותיו וישנה הכל א ל מקום א' ואיי יפנה‬
‫במחשבתי אנה ואנה י!שתםיס תהיה עש היאלריך כלוסך תהיה כל מחשבותיך‬
‫כולם שונות אל סקום אובות תה!ד! ת ס י ם ו ש ל ם נענין ע ב ו ד ת ו ויראתו כמו‬
‫שהלולב תם׳ם ושלם חת׳כח איב׳חוד נ ק ש ר י כ ל דליותיוושראותיו אליו אבל‬
‫מי שיש לו חלקים םשורד׳ס אינו נקרא שלם ב ש ל ם ו ת ונראה ענין זד! בתםר‬
‫ו ל א באילנות א ח מ ת ולזה הצדיק נמשל‪,‬לחמר אי משום רכסו שימי‪.‬שנותיו‬
‫יי ש ל אדם הם ע' שנה כ ן •מ׳ התמרעדהג׳עילתשלגפקימתוצרךסשך ע' שנת‬
‫וכן הצדיק אינו נקרא ש ל ס ע ל איתוזמן שבבן נ א ביסים ו א ׳ משים שכל נחו‬
‫ו;בורתו של א׳לן»ה הוא בראשו ואס ראשינתתןהך׳‪ ,‬ת י א מ ת ובסל מן העול|‬
‫וכן עניןהאדיממשצל חיותו ועצמותו תלויה בראשו ועלכןנילחהקיבהענין‬
‫זח בחמר לומר שאין נקרא צ ד ק כשלסו' הרומח אאכ •ה;ה ךנו כלבו של תמר‬
‫מייחד באחדות שלמה בכל םרקיו ושונה ל מ ע ל ת ו _עוךצוני ׳תיז׳ת'לקשר ע‪6‬‬
‫הלילב ג בדי הדם והוא גיכ להראוייחור גםיר?לבי‪ .‬ץ\ אדם ט כן ההדס הכש'‬
‫למצוה עולה ק׳נ' ק׳נ׳ ובכל קן וקןישמגיאו דיעלין ססככייאת עצו מסודןיס‬
‫במדור נאה ומ׳ושר ל א זרז למעלה מזה ו ל א זה ל מ ט ה מ ז ח ז ח י א ענ׳ן חבתי‬
‫ואחדות שיה שכולם מונים אל מקייאיכן צריטן ׳שיש׳ה׳י כילם קשר‪.‬א ואגודת‬
‫איואחלות שיהשלבכלאייאייםנהאלםקיס א י ו א ל ׳ שעו כדברי שקר א י ש‬
‫לעברו מקצהו תו כ׳ בענ׳ן תלונתמ נאמר אין ס ל ן כישר' איש כ ל ח׳שרבע׳ג׳ו‬
‫‪ ,‬ע ש ה ובענין התיכחתנ אסר והתכרן בלבבו לאמר בשרירות לבי אלך וזורע‪**,‬‬
‫נדודה אשר בסבתה באה אלינו הצרה הזאת וותתן עלינו האלולז יהשביעדנ‬
‫ויזחבלאויינוונשרעהשארנו חבול םקרשנו חרב כעונינו ועוד הגלויםרינסהר‬
‫ל א ש כ ן םעליני ע ל כ׳ עדין אנו באילת׳נו וזח עון ש נ א ת ח נ ם אשר בעבורה‬
‫גתשנו כחיםח ולארץ הושלכנו עד •ערח עלינו רוח םםרום ולזה*וני ׳תכי‪.‬וית'‬
‫'להביא המין הזה בתוך מינים האחדים להראו' לנו יהוד העל׳ן האלו יאתדותס‬
‫!•^י םקים איוםהם נלטו' ליחד ל נ ב ט יחוד נסור ושלם כולנו ‪ U‬מקום איאל אביט‬
‫שבששיםו וחזל קבלו קנלהאש׳תית שצריך לאגור ע ס ה ל י ל נ נ' בד׳‪-‬הדסולא‬
‫מחותכדשנזטרבזהשלשלתהיתסוגזעקדושיאבות׳טאברהס ' * ח ק מ ק ג‬
‫ז ל ה י ה ע ה ס ד ו מ ׳ מ ל ע ל ׳ ה ד ס ה נ א ח ז י מ כ ו ל מ ב ם י ן י ם א ח ד ‪^•ndjtaimn‬‬
‫‪:‬‬
‫‪».‬ייי‬
‫י‬
‫יי•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫'‬
‫'‬
‫׳‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫;•*™‪§jj*1‬‬
‫*ו‬
‫_‬
‫לה! הסיבות‬
‫אחדות שלמה לא הסיתי דעת סקדיש'בירא עילם '‪ Vi'ri‬ולעמים פנו לםעלת‬
‫י וכן צרין לנו שאני מנזעמימשרשפ לאחוז את מעשה אביתיני טדיני וליחד‬
‫לבבנו יחוד ניסור ל ע ב י ד ת א ל ‪ /‬ו ו עוד צונו יו לאנוד עם הלולב ועם ההדס ב'‪.‬‬
‫גדי עריבה להראות לנו שעם היות שהאדם *דין לבקש ע ב ו ד ת היול׳חד לבבו‬
‫'יחוד נסור לא מפני כ ן יסיח ד ע ת ו םענ״נ׳ העהז ו׳שלין א ו ת מ א ח ר ׳ נוו ט‬
‫‪ .‬אינו זה כמת הבר׳אהט לא תהו בראה לשבי׳צרה וזה בלא זה א״א כ׳ כן נאסר‬
‫נענ׳ן׳צ׳רתהאדסוייצרבב'י‪1‬ד'ן להראיתכ' יצ׳רות צהטי׳צהר ושניהם כאי‬
‫סיביייה־א טבתהבריא' וכן אפר שה״עה אחוז סזה ונס מזה אלתנח ידיד ונאגר‬
‫;טוניס השנים פן האחדיענ־^ הערבה רומזת לענ׳ן העה? שנראה לכאורה י‬
‫שאין לו לא ט ע ם ולא וייחוסה צורן בוועוד שנין ל י ל ה היה ובין לילה אבד י‬
‫שפתיבש' מלחותח תכף ומיד מכל •רק ומכל א״׳לןוהוא רמז ייעולם הזה שאין‬
‫ילו קיוסוהו׳האלא כליוןיוהעסידוכןאסר״המליןו תכלמקיד|הבליח וההפסד‬
‫\ ואין אדס׳ודע את עתו היום כאךימחד נקנר א י א שהמינחהניח׳ל לנו תורתו‬
‫"שנס׳נתח־שלטזד׳״מנמושישלעדנהפנחל׳הסיסשאצלה יאחרשחיתכ׳ן‬
‫יאוחד‪ ,‬אין ל ה שום סוי׳ה נללכן׳שר״אס פירשין עצמם סן ה ת י ר ח פורשים‬
‫סח״הם ואין להם שום חיויכלל‪'":‬אלו!סיניים שאמרנו והם לולנ הדס וערבה‬
‫ש ל ש ת ן אגיד׳ס יחד כ׳ אא לזה נלא זה« עוד ציני •תיויתיליקח סין ד ו ה ו א‬
‫אתרו! פר׳ עץ חדר זיקת אוחו לבדו בידו ה ש מ א ל י ת א ג ל יחבר הבי י ד ם כאי‬
‫'לה׳ותהדיסיגימ כאי ו זענ׳ןיהאתרינ היא ש׳ש ני סעמ ידיח נחסר ל מ ר א ה‬
‫וטוב למאכל והוא דומה ללב ה א ד ם וצריןש־ה׳תיפה וטוב נקי סכל ח ז ז י ת‬
‫ומכלי פגם רמז בזח שהאדם צד׳ן שיהיה לו נקיפכל סיג ופני׳ מכל ם ת ש נ ה‬
‫'רעח יבזה •זכה לח״ העילםהבא לגן עדן שכלו טעם וכלו דית בלו ממתקים‬
‫וכלו מחמדים ואינו באגודת האחרים בפנ׳ שהוא רוםז ל ע ה שעתיד לבא א נ ל‬
‫איטםצרף אוחו ע ס ה ם נתבדה כ׳ צריןלהאמין באמונת ש ל פ ה כ׳ יש מ ת ן‬
‫ישכר לצדיקי' בגן עדןיאעפ' שהיא אינו עונד ענורתו כד׳ילצפית ל ת ש ל ו ם‬
‫נפילאפיזצרין להאמין בהיגןאמר התנא ידע מ ק שכרן של צד׳קילעתיד‬
‫לבא« עיר ענ׳ן אתר שמעת׳ נענ׳ןזח כ• רצה הבה לוני את •שרייאיניריצח‬
‫'שידת סהנונדת ונהיות ש׳שבענ׳׳נ׳ האנשים גיסינ׳ •ש סהס ש׳ש בהם ט ע ם‬
‫ור׳חוחסחחסידיםואנש׳םעשהכ׳כלסעש׳הםהאסתוהצדק‪ :‬ו ׳ ש ם ה ם‬
‫שא׳ןנהנ^לא טעם ולא ריח והם ק ל י ע ה כ׳כל־םעשיהםתוהיוא׳ןאתם‬
‫יודע עדםה ‪ 1‬ויש נהם שיש בהם טעם א נ ל אין נהם ריח והסיהעוסקיינחורה‬
‫^ואין נידם םעשים להריח בהם ו ויש שיש בהם ריח ואין נהם טעם ש׳ש ב ^ס‬
‫| •םעשים טוניסאבל אין בהם תורה רצה הק"כה לרםוז לנו נענין לקיחיד סינים‬
‫• ‪ #‬ל ל ו ש ה כ ל « ‪ • p‬לעולם יצרין לעשית סהפ אגידה אייתנרה איילא ידחה ו ת‬
‫^ ‪ « #‬ג ׳ ז ה כ כילםנאיסונ׳םו האתרוג יש נו טעם וריח והוא נפנ׳ עצמי ספג׳‬
‫שוזוא‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫כד ב‬
‫י־‬
‫ז‬
‫‪5‬‬
‫ג‬
‫ס י ר מיוסי‪.‬‬
‫• שהוא שקולנניהאחריסו חערבה אין בה לא ‪8‬עס ולא ךוז ו דלזזדס יש בו‬
‫• ריח ואין נו ט ע ם ‪. :‬הלולב יש בו‪8‬עס ואין נ ו ריח והוא כשהוא ר ן כ ש י ו צ א‬
‫מראש חדקלאשר שם חקור נחון יש נ ו טעם סח ו וצוח לחנר אותם כי ס ה‬
‫ש ׳ ש נידו שלזה תועלת לוה ה ה סורח ל ז ה ו נ ה ת ח נ ר ם כ ו ל ם כ א ' ל א ם » א‬
‫בהם שוס דופי וזה שאמרולהב׳א הלננ' עם הקטרת ואעפ' שרימה רע אםיה‬
‫בחתחברה עם הםםםניס האחרים ר׳תה הרע םסתלקתספנח ואדרבא מוספת‬
‫י י ח טונלסםםניםחאחיים כי אין ה א ו י נ י נ ר א ל א מ ת ו ן ה ח ש ן וכןצוו ח?ל י‬
‫כ ל תפלה שאין נ ה מפושעי ישראל אינה תפילה ותו' רמז לענ׳ן זח שאמרנו!‬
‫עודאמרו במדרש לולב זה הקיבה הרס זה ה ק ב ח א ת ר י נ זה הקיבה ע ר נ ה ז מ‬
‫וזקבה־ ואפשר ש כ ׳ ו ^ ל ל ע נ ׳ ן ז ח שאמרת׳ שאעפ• שישבישראלחסיד׳ם‬
‫ואנשי מעשילא ספני זח נעלה נפשו נפתות׳ם והקלים כ׳ זה וזה צורן העולם‬
‫ונסו שחפץ נוח ח פ ץ נ ז ת ל נ ל ת ' ידת ממנו נדח ועל נולם מיחד שמו ומשךת‬
‫ש כ י נ ת ו ‪ :‬עוד שסעי‪ 7‬כי ל נ ל א ׳ ל ן ואילן או עשב או ירק יש שר שולט ע"ל‪:‬ו‬
‫ואומר לו נדל וד מינים אלו ל א השליטם חקכח ביד שר ושוטראלא ככ יכול‬
‫מכחוופחשנחתוהטרט;חחס נדלים ולוף צווללנול׳קח^ו הדמיג׳' מיוחדים‬
‫לו בתנ להראות לכל שעם ה' אלה והנה הנס בידו‪,‬שאין ל ה ם מ ת ו ו א י מ ת‬
‫משום בריח בעולם וא<‪1‬י'לסס»‪ 1‬אין לו כח לשלוח ׳ד בהם אחר שהם םצו״נ׳ן‬
‫ומסומנים בסיישלמלן ו וצר׳ן ל׳קח ד' מינים אלו כסו שאפרנו ה‪' '3‬כא ו ה א‬
‫‪ :‬גאולתנו• ניה׳דיס נאיוקוד' ש׳טולכולם נידו ׳ברן אקכ ו עניל ו׳כו׳ןבה ל מ ת‬
‫‪.‬שאםרנווב‪v‬ס אייברן שהח״נווא״חכ ינענע בהם לרירוחות העולסויש׳יפנ׳ו‬
‫למזרח וינענע ג נענועי! אחכ ׳הפין עצמו לימינו לצד דרום ויעשח נינענועין‬
‫וא חכ לםערנ ואיחכ לצפון שכל פונות שאתח פוני׳חיו דרן ןמין אח״כ ל ס ע ל ח‬
‫ואיחכ לפטה והם ויקצוות כנ‪-‬ינ הם חיילהראות שאליני ׳תיויחיהוא ח׳ וק׳ס •חיי‬
‫ומיוחד נשםים|ינארץ ובארבע רוהות העולם יבדו ה נ ח והםםשלתשלי»‬
‫בעולמו לעשות ברצונו לעצודסםניסלליפרע׳פירוחותרעייחםז׳קוילעולם‬
‫וישפיע לנו מטובו מן השסים את אוצרו הטוב להריק ע ל הארץ נ ר נ עד בלי‬‫די ומנענעבהודולח^עםאחרתיבאנההיהוש׳עהנא פ ע ם א ת ר ת ו נ ק ו ץ‬
‫שבסוף פעם אחרת הם ד‪ £‬ח' נענועים בצלפעם הם עינ נענוע׳ירמז לשם בן‬
‫ענייו שםכחו הנדול ישפיע ברבה וחהלחננדבל ה נ י ם ולוה צר׳ן ש׳ני׳ן כ ל‬
‫פ׳שחוא בן דעתיבעל נפש כ׳ ה כ ל ה ו ל ן א ח ך מ ט נ ח • עוד ישרפונדיפ־ניפ‬
‫אלוודירנליהםרכבהוהפאברהפיצחקו׳עקכודורוהםהדם ע ר ב ת ל ו ל ג‬
‫‪•,‬ואתרונ ובזכות אלי מרכבה קדושה של ?וכינה •שנ הק"נה_על כסא י ח פ י ם‬
‫‪ v‬חם עלינו ויוציא םשפטנו לאור ולחדש עלינו שנה סובה ו וצריך ק ל ^ * \‬
‫להשתדל בעבורי ה ז א ת ואל תה׳ קלח בעיניו ש א ח ר שיש ‪ iw.h.'yiij'.ni‬י‬
‫׳ ואהבתי ויראתוואו׳ להחזיק כה ואל ׳פסון לומר עס ה ק ה ל אני נוטל ט היא‬
‫‪/. |»'td* .‬׳*‬
‫‪ .‬״ "‬
‫‪. ..V .‬‬
‫‪• • • . ,‬־‪ .‬־ ‪-‬‬
‫י‬
‫יי• ‪-‬־‬
‫־‪,‬‬
‫• ‪,‬‬
‫•‬
‫‪...‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪.‬‬
‫צח‬
‫‪ ,‬לחגהםונות‬
‫^פ׳נהשלחנלכ׳לאנתקןלולבלקהלאלא שיטילאיהיס׳ שא׳ןלאל׳דו‬
‫!סשנת לקנזזולולב לעצמו אז שבא ‪0‬ן הדרן או שארעי איזה אינם ילא ק נ ה‬
‫לי לולב ואתרינ תנא׳ בך הוא שיועיל לז נטילתו בלולב הקהל א מ י פ׳ שבידו‬
‫י סטק לקנות ו ל ת נ נ הםצוה ולהדר איתה'לא יחזו! אותה םעל׳י שהיא נ ח ל ה‬
‫!בסאדטאד כנםותובא׳טתוםניע לו תועלתרב אס לנפשי אם לניטו א‪ 6‬ל כ ל‬
‫אנשי ביתו שנ׳ציל׳טםכל צרה יסכל נזרה רעה אם עושה אותה כתקנהועיד‬
‫י שאעפ׳ שיסול לנלבהקהל לא יזבל לנענע אלא טעם א לצאתית מציה א ב ל‬
‫דנעגזע׳יהאתדם בני סקופויטן החלל ולהקיף בו בזםן ההושע׳נותאץ• •עשה =‬
‫ו א ס הוא בסקופ שהאחרונים אינם נמצאים נס הלילב׳ם באים טארץ טרחק׳מ;‬
‫יא׳נז׳כיללהש׳נדבר שיצא בויהפפנ׳ שדםיו׳קר׳פ ואין ידו סשנת יקנח ס ן‬
‫‪1‬זנא בידו דיפ׳נ׳ם הללו להיותם ב׳ח בשעות ההללי׳כרך ע ל אייתו שנכחד‬
‫לקהליבי׳צא•חוסה שיש בידו'איה לחבוב הפצותיליחד שיש סן ה ב א כידו;‬
‫וצדקה יחשב לי‪ :‬זם׳ שיכול ד ש ספק כיח לקנו' צריך ש׳ שתדל לקנן'תסיכחד־‬
‫»ה‪0‬הודך׳יתר שיפצא יכבד איל בהדור עד שליש ויצריך לקי'הביע׳'אס שליש‬
‫‪!1‬ספת אם שליש השיעור וזהו לח׳ובא אבל כל ^הםייס׳ףםיםיפ׳ןלו וכבראיל‬
‫ות אל׳ ואניימ התנא ה לפניי בםציה בלילב נאהיכצ׳צ׳תצאית בסיכה נאת וכן‬
‫ב כ ל ענין הפצות שעושתיעשה אותן בשל׳פייתן יברקדיקן שלא ׳חסרסזתז‬
‫‪*,‬ברטה יבזה׳זכר עבודותהעט•הנאפן ותדקדק כעבודות אחניי ו ס ש ת ד ל‬
‫'‪ V‬עשיתהנשלטיתיל;‪$.‬יח אותה עבירה כד׳ לפציא יק כע׳נ׳ אחנ׳ו נם אדוניו‬
‫מכיר אתלבבנהטוכושםחתלבז בעשיית םצותיי וםיסיף לישכראתניסף ע ל‬
‫שכר הפציתעצסיספנ׳ דצ‪1‬ס הפיביחפצו השלם בעבודתי» ואעפ' שמן ה ד ן‬
‫* ד ל י שיוצא בעניןהתואלא יתרצה בזה אלא ׳עשה הדבר כשלמי בל׳ פקפיק‬
‫פ׳צד‪ ,‬בא ל׳קת לולב איושואל׳ן םסנודנך איוהוא םסיפק בו אס הוא ראו׳ אס‬
‫ל א י ישאל סמנו לולב אחר יטה סםני דתן לי נידנרים רקח אי׳פה וסיג ברצון‬
‫‪ ,‬לביבליסטקיבל׳ פקפוק נכלתנאיי ו ב א ל ׳ ק ח נ י כ ד הדס׳בקשאותס לחים‬
‫וסוב׳ס אישר אין בהם כל סום מ ל ק עבית ס ד א ש ם ייעד ס ו פ ם יאעפ» ש׳וםיף‬
‫• *גדם׳ הסיבזן ׳ום׳ף ׳סיס על׳ם׳ו יטטנו הכל ום׳ דו נתנו לו ואין •עלה על דעתו‬
‫י‪»,‬להאדסההפשלפקפקגענ׳ןאת‪.‬רשי«ארי‪/‬והבעצטיכ׳ זהכיניתהנירא‬
‫•שיעשוסצוויזבשלטוםיבהרודנאתוניתןלז׳דלעשית ולאיעשתי׳יתרצת‬
‫בפמש׳םצא להקל ם ע ל ? שלא ׳פזר סטו( שאינו שלי י וכן בענק חעיבד*‪.‬‬
‫• ו מ ׳ ה ל ח ה דאי׳ת יראשיה שלפ׳ם ילא טקוטע׳' ו בא ל ק נ י ה א ה ד ת צריך‬
‫‪ ,‬ל ד ק ד ק מ תרבה כ׳ קנא נקרא פ ד עץ הדד יכל ההוזד ה א פ ש ר ׳ שהיא יכיל‬
‫« & ל כ ק ש ^ מ ע ^ ז ׳ ב ק ש ד ק ת איתיבשלפיתההריד יכל אלו הענ״נ׳יצדך‬
‫» | ! א ש « » ל י * קמים שיבא זמן תיובן כ ד להיוון ‪ A‬ס ו ק יסויסן ל צ א ה בז ידי‬
‫ולהתהדר ל*נ׳ נ‪1‬ךא עולש אבל ‪0‬׳ ש ל א השתדל מקודם לכן י כ ש נ א‬
‫• ‪ - .‬וזשעת*‬
‫י'־"‪• .‬‬
‫§|§|י׳•‪-‬״׳‪'/‬‬
‫‪v‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ . . ' .‬״ ‪, . . .‬‬
‫י‬
‫הדד;‬
‫מ‪/‬ופ‪.‬‬
‫‪ ,‬השעה דחוקה הוא מחפש ואינו מוצא כבראםרינו שיקה םהייש׳סצא להיויבידו‬
‫•לזכרו( ולאות אבללא קייסוזממו! נאמרדאו׳ לולק׳יוצדןלבקשרחסים‬
‫‪ .‬ירחמו עליו מן השטיקוטעם אחרת ׳זכה־לעשוחהמצוח נחקנד‪ :,‬יש גוה;׳]‬
‫ל׳טיל לולב נ׳ום א נסיכה כד׳ל׳חד שיש בשלמוימשיט דטוכה עולה ני שמוי‬
‫אדניה'קיק הים ני ולילנ עילה עם ד' אות־ויתיו עב רמו ל ש ם בן עב הנרמז‬
‫נניאנות בנפסיק׳יויסעייבא ייט׳שר הפין׳שריכן הדסעילה עמן אותיותיו‬
‫‪ :‬עב ו אתרינ נמילמא עילה עם אותיותיו וחתינחתרייא נםנ׳ן יתירה «יה לנו‬
‫‪.‬ניאנכיולאיה׳הלן‪.‬סטיהנ[נירחשםעניםיד‪.‬ם המצות הנחמד׳םימזהב ומפז‬
‫ו נ וכן ענ׳ןאתרונחיא נחסר נלשין‪ mpirt‬ונלהותורהנולח־שסות׳ושל‬
‫דקלה • ערבה עםאותיותיח עולה רפ״אוכן עול׳ן*פעס׳"עכ שחם דיו אויתיו'‬
‫עם שם אדניית הפועל נ ה ם והוא הנקרא םלאן האלים ועילה ה״ס אכ נל‬
‫• וזענ״נ׳ם האלה הם רנדים עליוניתימוד׳ יחיד שמוה;דול ולכן נוטלי! לולב‬
‫נ‪6‬ינח ליחךהכלנאיזחוד נסור ואיטייהללנמוךאובדי לנענעדיט^מייינואו•‬
‫'•ואי!לטחיתב׳דטב׳טנוזם לשמאבלמי שלאץעשה ‪3‬דרןהזה ל א הפסיד‬
‫ביוןשנוטלאותובניה ברוב עם אדיןתמלךו^ויההללעם הצבירבטקויקחשתו‬
‫לא נרע נ ה סן הסונה א ל א אדרבא 'הוספת מעלה וקדושה ייתרה»טצא בו‬
‫ולעולם אל יפרוש אדם עצמו סן הצבור ונהנו הצבור לימול לולנ אתי הורת‬
‫שי* תפילת שחרית קידם ש׳נרנו״לנסיר את ההלל וטעם לםנהנסשיישעילמ‬
‫^ובךכ'אפתו׳צ׳נונשעתש*!ח׳ל‬
‫‪.‬‬
‫להחפללתנץ החםהלקים׳ךאוןעםשמשתמןנימיילתלולבה׳אםהנץהחסמ ‪-‬‬
‫• ואילן שכל דנן שכתוב בו ביום אינו אלא טהלץ החסהואיייך»וא שאם' עשו‬
‫י‪ .‬משעלח עסודהשחר כשר ואכ ראו׳ הוא להתפלל לסבון נאולה לתפלו* *‬
‫עט הנץ החטה ואחכ ׳סול לולב שהר׳ הניע זמנו ונן ראו׳ למדקדק לעשודז‬
‫!אלא שביום א שהצבור' מ ת ^ י נ ז מ ׳ ל ו ח וככר הנץ החטה ׳נול ליטול הלילכ‬
‫‪.‬שלו אי שלאחרים אם הוא י‪6‬ה והרוך ‪9‬׳‪5‬זלו כו׳רברן שהתייינומן הקודמת‬
‫אחר שהניע יםניואצ בזהילהםתיןל^ביור אוזו; שיש ור׳וותבדברו אתישנמר‬
‫*לולב ׳נמוד אתההללמלה נמלה שלא ״הסר ךנרלקייינרנתושב׳יר^לנמיד*;‬
‫‪.‬דםשםע כולו ואפילו בשישצ אוסר ׳אסר נא ישראל וטי ו ה ק ה ל לונין אהר‪¥‬‬
‫חודולהייטייש םדקדק׳ישאינס םעלים זה בזה אלא הס אוםדם בלחש ׳ א מ ר‬
‫‪,‬נא יאמרו נא וכויובן דאון ואין ראוי להפסיק כו כללאלא בעגין ב׳ן הפרקים‬
‫שלק״ש לש‪ 11‬ספני הכבוד ילהש׳ג‪.‬שלם לכלאיס כייכלרבר שמברכין ל » ׳ ו‬
‫^יתויובענןש^צםזסרא׳זח •‪.‬‬
‫•‪-‬משוק מן חחלל ומתעכב בו ^•‪.‬ס^נ׳ ןח ׳ענ!וק הו‪1‬נ' בדבראחר ב׳ אין \ ‪r r t v h‬‬
‫‪. .‬דעת ער שינםוך את טלו איו ביחיד או נצנירי))ןשה בענוע׳ו'בםקומו»י(‪1‬ז»שד ‪I‬‬
‫»ט־«וא"סכ׳נדןברכת׳הללוןו׳ענהיאיחד׳דו אמןנטו ש ע ו נ ה א ח ר ^ כ י ת ;‬
‫ישתכח •;‪!\ ,‬‬
‫‪.".‬‬
‫י ‪ ; . . . .‬־ ‪,:‬״‪•*:‬׳‬
‫;‬
‫צו‬
‫דיחג ^הפינית‬
‫ישתבח שהיא סיוט ברוך שאמד וכין נהגיאחיכטיצ׳אין ניסית יא' קורי[ שור או‬
‫כשב ובכי בענ׳ן מיס ף היום בפיפגחס ופפס׳רין הנה יום בא לה וככר דברת• על‬
‫• ענ׳ן ההפטרה למעלה ומה טינה אחיכ יחזרו ס ת למקומם ו י ת פ ל ל ו חפ ל ת‬
‫מים!> רכדן בזז כראוי שתחשב לפני בורא עולם כ א ל ו הקריב קרבן מיהףיו‬
‫מוסף היום נפדים ובאלים ייך כנשים כילם עולות•‪.‬מנחתם ‪ 1‬עשרוג׳פ לפר‬
‫זביעשדונ־מ לאיל ועשדון לככש ־ והשמן שלהם ח*׳ ההין לפר י ש ל ׳ ש י ת‬
‫ההין לאיל ורביעית ההין‪.‬לכבש ־ וננסיהמ חצי ההין לפר ושלישית לאיל‬
‫ודביעיתלככש • עוד שעיר א חטאת ו ביים הב יכ פדים וני אלים ויד כבשים‬
‫• זשעיר׳‪ '.‬וב׳וםה^א פדיםזביאלים ויד‪ .‬כבשים ו ש ע ׳ ד ו ק בכל •ים הפרים‬
‫'מתםעט׳םיהאל׳מיהכבעףמנמקמןיזבכל׳ים קידם ש י ת פ ל ל םוסן• ׳כדן‬
‫נםיסן־ה׳ים מההוא זייצ׳א איתי בשפתייויתהנןלפנ׳ אליני ׳תבריויתעיתהא‬
‫‪ .‬שיח שפתיתינותחת קדבנית׳ניי אחרתפלתביסף מיציא׳ן ס״ת יפנ׳ח׳ןאיחו‬
‫‪ .‬גתיבהו׳חתילוליםרענ׳ןהתישענית ופקיפין הצביר הת׳נה אשד פית עליה‬
‫?כל יום פעם אי• וענ׳ןההקפה הזאת היא זכר להקפה שתיזמק־פ׳ן את מ נ ח‬
‫י ךעולהבזמן שבה קים כדחנן בטיטיכה בכלייס סקי׳פין א ת המזבח פעם א'‬
‫ןאימיאנא היונייוהת׳בה לני בסקו‪/‬הפזבת שכמו שבסזבחהיי נקיכי הקרבנית‬
‫זעיל׳ן לריח'ניחות־כך אנו םקר׳בי׳ס תפילותינו שהם בםקים הקרבנית עי ש״צ‬
‫שיעלה לריח ניחוח • ‪ .‬וענ׳ן דזהק‪£‬ה היא ל ה ת ח נ ן לפני אלינו ׳תבריויתע'‬
‫׳וש׳ענימכלצוהויצילניסנףכל איבנו ויפר כ ל עצת הקמים עלינולרעה‬
‫ז ק במזבח בכל יום מתמעטים הפרים ירמז ש׳תמעטו שונאינו וה‪11‬יס והכבשים‬
‫‪.‬שה^ישרידכת׳ישה ם!זוךה׳ש'לעילםק״ם׳זוה׳ו מקיפין את המזבח על הכוני‬
‫זזזאתזהיו איטרים ‪ fan‬היהוש׳עח נא ואין לך תשועה גדולה מזו יאנו פזכיד׳ס‬
‫ז ^ ו ת א ב ו ת ביטן ה ק פ ת ׳ נ ו ' כ ו ‪ /‬ש ת ע ס ד ^ ל נ ו זכותם ו ת ג ן עלינו וכן‬
‫עניןכלהפייטיסוההישענותעלענ׳ןהזהכלאיכפ׳ םנהגוז י י ם י י ש ל ח ג‬
‫נקרא יים ערבה ונקרא יום הושענה רבה םפנישםאדיכ׳ן כינענין הושענא‬
‫‪..‬וכל‪ .‬איואילוקחינד א ש ל עדנה מלנדעדבה שבלולב עם הערכי שלי ימקיפיז‬
‫‪',‬את ו מ י נ ה אותו חץ‪ 1‬פיוכן היו סק׳פ׳ן את המזבח נזמן שניה קיפ זיפיכנגד כ ל‬
‫־!וחיס׳ס ולהיות ‪ avn‬הזח נורא מאד• ובו נחתמימ כל הספרים כ ו ל ם והפסק•‬
‫דינים ניתנייכ׳ד נלחיבעיסשטין י ל ק צריך להרבייבי צדקה תפלה יתחנינים‬
‫לעודד הרחתי העליונים •דחסו עלינו ויחתמו אותט כסיה״ ם ובסי צדיקים‬
‫לגאולהו׳שנעונוהג׳ןלתרביתנרייבכיהייששליבשיטבגדיט ל ב נ ם כס• נייח‬
‫ו׳ששעזסד׳סכלהלילהוא׳ןישניסכללסרניםנזמירית ותחינותוקורין ק‬
‫^ח׳ל׳ם כולו וככר כ ת ב ת י בעניןיהמהט׳בז ומה ענין קריאתי וכל הסרביז‬
‫‪:‬להתחנן הר• זח משוכח ואפי מ׳ שאינו'עומד כל הלילה קם באשמורת ה‪:‬קר‬
‫״"למר סליחות עט ה«נוך נ ל סקוט נ‪£‬׳ מנדוגיוטתעככיט בזמירות בכיה עד‬
‫שיתקבצו ‪..‬‬
‫י י •‬
‫‪I}***.‬‬
‫‪W'-.K‬־•• י‬
‫״‬
‫י‪.‬‬
‫\‬
‫ס י ר ‪1‬זי» _‬
‫מ י ת ן נ צ ד כ ל העס ואיירנניצריקייעד נ ל ח ו א ו מ נ י ו ן מ א ם ר ע י י ש ת נ ה וקבז‬
‫‪ .‬ישי* ואוי׳שתנח בזמרת ואויקדש וברכות קשועןמ!]כסדר כלי •וםואח' תטליו‬
‫טיפףסתחיליןבהושעמתוסקיפ׳ןפעסאבונותאנרהםו^וימה מאסרו‬
‫כשהקיפויום א' ־• ובהקפחניפזכ׳ר׳]זכות יצחקואיימהשאטרוביוס ב״בזפן‬
‫ההקפה בגי׳ עקב בד יוסף בה 'משה בו א ה ר ן י ה מ ויהיפ־ם ש ע ב ר ו ע ב ו ל ם אוי‬
‫ה ו ש ׳ ע ג ו ב ה ק פ ת פ ע פ א ' ב ה ק פ ו ת פ ע ס א י ב ה ק פ ו י ז פעמייוכו'» ב ה ק פ ה הוי‬
‫פזפ׳רין זכות ד ו ך כ י ה ו א השביעייואויפיסוןוטץפמיוחדליומואויהימ׳עגז‬
‫בחגיגת ׳פיפזיובנל ה ק פ ה מאלו מרבים בסליחות ותחנונייואויויעבוריוינ ם ר ו י ‪.‬‬
‫‪ V‬דחפים ותיקעיןשופר סיסןתשרתיכידז לעירדיהרחםיס וכזי מקום ומקיכ*‬
‫בפי מנהגו וםתעכב׳ם עדקריכ לחצי היום י פ ה ח נ נ י ^ ע ל ע ג י ^ ה ג מ ם מ י ח י ד י‬
‫בעתו והשנהשתהיה ס נ י י כ ת נ כ ל ועלענין נאולהינו ו א ו מ ר קדימ וייועמ‬
‫וזחקבל ואותה הערבי חובט׳ן אותה בקרקעפ עם ומת‪-‬ם כי סנהן נביאים ה ׳ «‬
‫זחב׳ט חב׳ ט ולא ב ד ך א ח כ אויאק כאל׳נו בנחת ובזמרה יאויענין פסי' הקער*‬
‫ואויקדימ ע ל ׳שךימפטר׳ם ל ש ל ם ואס ח ל יום מ ל ע י ב ה נ ע מ ר א י ל ס ה ר‬
‫כד׳ לצאת להכין צרכי שבת ו ‪ .‬כלאלןזיה׳ס־םיעמד! אדם א ת סובדןוקבזן‬
‫ואח ביתו עראי ל כ ל ענ׳ן כאשר כתבת׳יץם הזי׳עכי בה ע ד קרוב ללילה ל י ל‬
‫מ מ ח ה תירה והוא יום מסיני עצרת׳חקן נ ׳ ת ו ע ס שולחנו לכבוי ה י ו ם ה ב ג *‬
‫נשנהגוככליטו׳ורידאת הכלים ה נ א י ם סן ה ס ו נ ה ל ת ק ן א י ־ נ נ ׳ ה י ו ל ה צ י ע‬
‫מצ עיח׳ו בראו׳ אבל ל א מפני ו ח ׳ צ א מ ס ו כ ת ו עד סוף היום ובליל י מ • ק ד •‬
‫נב׳חווינרךשהח״נז כ׳ ה ו א נקירנלב‪6‬ניע«םולע^ן‪.‬פ!ר ק ש נ והוא‪ .‬סימן‬
‫לעניינים אלו פייס בפני עצמו ואינו ב מ א י הי־ניל מחטשטרית הוייויחל׳לתד‬
‫זמן בפני עצמו ולא סמכ׳נןאזםןררנלקמא‪ /:‬ר נ ל נ פ נ ׳ ע צ פ ו ל ט א ׳ ו א ט ך ך‬
‫י קרבן בפני ע^ףויואינונשארטוםפ׳ מחג ‪ 1‬מ מ ח ה כפני עצטמיאינמסעורבי*‬
‫עם שפחה דוןל האי וצריך מלטי מטחתבפני ע צ ס ו ז ו נרבה בפני ע צ מ ת‬
‫רצר׳ך לומר אתיים ממיג! חנ ע>רת ‪ • mn‬ו נ ח ל מ ע ו מ ׳ ן כי׳ם׳פ והמנדני‬
‫ס ^ ק ז י ל א ׳ צ א מ ן ה ס ו נ ה א נ ל י ת י נ י י ת נ י נ ן נ ר ו כ י ל א מ נ ר נ י ק ' ‪ :‬רוססימהוזן‬
‫ספקחייאמ ג״כ^זםן נ ד ן ני׳טמלגליותועומיןמםחהתורחנטייוענין הסנה!‬
‫הזה שזןירין ליום זהממחהתירה ועומיןנפועל מ ס ת ת לתורך! וסו‪1‬יאין ‪3‬ו*‬
‫הספדים שיש בנה ועומין ל ח פ ח ו פ ה וממיםין א ו ת ן נתוך ת ו פ ר נ ן ו פ ר ק ד ן‬
‫בטניהמוםוסייןכקולינתותוית ופציעת כ ל נ ה נליס נאים ו מ צ ע ו ת נ א ו ת‬
‫וסעטרים הספרים בכל כלי כהף וזהב וכלי מ מ י ו ר ק ס ה ו הענין ה ו א ל*»‬
‫מנהגנו מאנו קורין כל ה ח י פ מ במנה איוחיומ ך ז ז ח ה ש ל מ נ ו סדרנו והזדצן‬
‫למתחיל ועל שזכנו אלינולכךטחבוב ממצות אנו עומין כך וסשסת׳ן מ ת ו ר ת <‬
‫י מ ע_' זכינו לכך וכן הטתהיל וחמסייים עצםס עומ׳ן מסחהונקר'התני'תסס״‪16‬‬
‫התןתודה ש ע י נ מ ל ם מסרן ועיקר חחתונחיעלוחזשלםח• ־‪||r*HVru*tt)fo‬‬
‫_ ‪..‬גף<»יי*~י׳‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪vt‬‬
‫לפור׳ת‬
‫גיאשית שהוא זכה ל ה ת ח י ל אהדר ונקריחתןשע׳ ח ו ר ו ל ה ת ח י ל וכין זה י מ ן‬
‫והפקשטייהתורה זה בכהוזה בכה כחתן שסקשט את הכליה בתכשיט׳ישםכ•'‬
‫ל ח י ב ם הזוהר יש ענין סנולה ייענין זה בטני עצמו שהיא נקרא שטינ׳ ע צ ר ת‬
‫והראה ה ב ה בייט היה אהבתי י ח נ ח י שהיתהליי עט ישראלי טכיי האיטית יכן‬
‫גתיכ עצרת תהיה ייכם ל כ ם ריקא יליא לישאר עטין משלי ליבן טיין ימי ומטעם‬
‫וה עשי שכחה יתירה היים הזה אם לתירה אם ל ע ם •שר‪ 11‬יהוא מן הדי פרק•‪!:‬‬
‫ש פ ש ח י ט ׳ ן א ת ה ט נ ח נ ע כ ש ח ״ נ א ד ס ל ש מ ח א י י א י ן ש פ ח ה נ ל א בשרי או‬
‫א פ ש ר ל ת ת ט ע ט ל ש ט ח ה כ׳ אחר שכל ז'ים׳ ה ם י נ ה נטלני לילב כידיניבד'‬
‫פ׳נ׳ט שהם אות לני שאני חלקיינחלתייי יישנני במיכה זייטיבש ‪ n n n‬כנפי‬
‫ח ש כ ת ה יאין לני ח ל ק עם ם ס א ל יסיעתי י ל כ ן ראי׳ לני ב ז ה י ד י ם ל ש פ י ת‬
‫ש מ ח ה ש ל מאיה ניכרינו את טוב היאשר עשה עסני ועפ אבותינו לבחור בנו‬
‫מ כ ל האימייילקדש איתני ס כ ל הלשיניחייחדני ל ע ס סנילתו יהוא ענ׳ן קדוב׳‬
‫ע ל מ*ש עצדת תהיה ל כ ס • ויש ם׳ שניהנ ב׳יס זה לעביר ע ל החומש מ ש י ט‬
‫ש מ ח ת התירה • ז׳ש פ׳ שניהנ שעיבר ביםקרא יאיתרןימ שאס עכר עליי איזה‬
‫שבוע ש ל א עבר הפי׳צא בזח ׳ ח כ׳ םשלים פרשיותיו עם הצביר איקר׳ א ח ר‬
‫שמשלימין סדרמ עתט ינ״ל שטעית היא כ׳דם יפעיית ל א ׳יכל לתקין כ׳ ל א‬
‫נקרא מ ש ל ׳ פ פי א ל א כ ל ענין יענין ביימי יסד׳ שבת בשבתי כיא עבר׳ימי ב ‪ 0‬ל‬
‫קרבני ולכן אפיכי טי ש ל א השלים קידמ ח פ ל ה ׳של׳מ אתר ת פ ל ה אבל אד‪.‬ר‬
‫שהניעיפןתפלתפנחהשהר׳מחחיליןסדראחראיןמיעילליהשלמתייכן‬
‫* ו ה ר ב ׳ ה ק ד ו ש ז ל לבניוש׳שליסו סדרסקודט אכילה שלאיטרדו א ח י כ י ל א‬
‫יוכלו ל ה ש ל ׳ ס יאט טשביע לשביע מסוף זמנה ש ל זו ל ת ח ל ת זמני ש ל זה אס'‬
‫ש א י נ ו י ו צ א ת ^שזמן ר נ ם ר א ׳ ו ר ת ה ש נ ה ו ע ד אחריתהשנה‪1:‬א שאס ל א יצאו‬
‫׳תמציה׳די קריאה יצאו כס״שבעניןק״ש• ויש שעוברים כ ל הניד בז •מיהחנ‬
‫והטעם שהם טניים יאינס •כיליס ל ע נ י ר עליי שאר • מ י ת ה ש נ ד ז י א י ן ר א ו י‬
‫ל ה פ ט ר בלאי הכי י נ פ ר ט מ׳ שאיני א ל א מבעל׳ מקרא שסיטל עליו ל ע כ ו ר‬
‫כ י י ה נ ד נ ש נ ה י ל א ה ע נ ר ה נ ל נ ד א ל א ב ה ש ק ט להכין מ ה שאיפרולאיח׳טיכ‬
‫בלבבו לאמר מפירי המ מ ה תועלתמניע לני בקר׳אתמ ח י נ י ל פ נתנ• ה ק ד ש‬
‫איקדוובריח הקדש נאמרו • זאת ועידיייצא תועלתולמוד מכל קריא' וקריאה‬
‫י ס כ ל עני[ יעני; למי שמדקדק נהןיאינו עובר כעובר ע ל הגחלימ וניל שא פי'‬
‫ל ב ע ל ס ש נ ה י ל ב ע ל נסרי ל א מ י בלאי הכי שיעביר עליי ל פ ח י ת פ ע מ בשנת‬
‫י ‪3‬׳ אין עסקני ככ עמוק נסתר• דחירייעניניה עד שבשבילו נשכח יננ־ח קריאת‪\,‬‬
‫ה מ ק ר א כ ל השנה כילה י נ נ ר נ ח נ ת ׳ ל מ ע ל ה נ ס ד ר •ם׳ ה ח י ל כי ראי׳ לקביע^‬
‫‪1 ,-.‬כל •וסתירה נניא׳פ ונהינ־מ משנה ת פ ר א עד שנמצא שעינר עליויאפ׳ ניפ‬
‫; ן & כ ל ל פ י ק נ י ע י ת י י א ז ט י נ ל י ל ח ת ח ל ק ל נ ל ׳ י ם י ׳ ו ם ו נ ק ר א מ ש ל ש כ ל •מיו‬
‫‪ wjjp|l‬ס ל ח נ י ת קריאתו לז &'ם ב ל נ ד • ו ם פ נ ׳ ש ה ם ו ע י ״ ב ל א נ י ת נ ו ‪1‬זאל‪<1‬נית‬
‫אר ס‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫כה א‬
‫‪ . ' d‬׳ ‪ ' # /‬־ ["••‬
‫ז‬
‫ז‬
‫סח־ ‪mti‬‬
‫*דם דעתי&נל מלאכה וענ׳ן כד׳ לעסוק נתורח בלב פנוי םנליםחשב״ושדימ‬
‫לכן ראו׳לקכוע למוד ל כ ל מ ו ע ד ו ס י ע ד ה כ ל ל פ ׳ הזמן ולפי חענ׳ן מ ״ ל ש כ ן‬
‫ראו׳ לחלק הזמנים בזים• ה פ ס ח לענוד ע ל שים משנהסדדבכל׳וט ונ׳זם דיל‬
‫ענ׳ן מכילתא מן הפרשיות המדברית כענ׳ן •צ׳אח ס צ ר ס י כיוס חנ דשנועוי*‬
‫לעבור ע ל ברייתו ש ל ת כ • כיוס טיב איוב עם פירושי ומנ׳לת איכה • ב׳ומ ד ת‬
‫בריתות ש ל ספדי• ב ה ס תלים ־ מ י ס י ס הזע שאר ה כ ד שלא עכר עליו ומשני‬
‫תירה עמ פירושו • בשמחה תורה יעסוק בויפדק׳ משנה מסי׳צ׳רה שהם כנגד‬
‫ש״ס סשנ והנהיש ל ה ם ! ד פ ״ ע ״ ן י ׳ ב ׳ ן בהם כפ׳ אשרתשי; ידי זזי היא שמתי‬
‫התירה להבין •סודה יעקרח יאם ל א ׳ספ־ק ח י י ם ׳עסיק ג ם בלילו־! כ׳ צר׳ן‬
‫לעסוק נו נדחלחכין תנשיס׳ן לכלח כדבר׳ ד ש נ י ז ל בס'הזוהר שאויש׳עסקו‬
‫כ ל הלילה בענ׳נ׳ הכלה אין לך תכשיש׳ן חב׳ב׳ן מאלו ומי שעבר ע ל הניד‬
‫בשאר ימות השנה ואצל לעבור בז ימי החג׳עסוק בסיהת׳קוניןלהרשביזלהת‬
‫שהוא פנת יקרת להבין ע ' נסיחזוהיוס הזוהר עצמו יעסוק כומרי שבת כשבתו‬
‫‪ j‬וחדש בחדשו והכל לפי מ ה שהוא אדם ‪ tik‬שהצעת׳ הדבר׳' לפניו והסשכיל‬
‫;' •בין י׳כחד • סיצא׳ •ט ׳קת הלולב עם ם׳נ׳ו וישמיד אותו בםקום ס׳וחד יהיה לו‬
‫יילםשסרת׳ראה אותם ויזכיר ו׳זכח עי לחנצל מכלצרחו»‪• 1‬שליךו׳זרוק איתס‬
‫ל א ש פ ה אחר שהם דוםז׳ לענ׳ןגדול כאשר כתבנוא־ן לנהוג בהם מנהג נ ד י !‬
‫גם הסיכה יתיר איתה י׳סתור אותה שידעו שלא נעשת אלא לםצותה ואם יוכל‪.‬‬
‫לשםיר העציםיחקנים ל ש נ ה ה נ א ח לחזיר לעשית בהם סיכה של ם צ י ה ס ד ז‬
‫מיבוסהנע׳םאחרשכבר ע ל י ו נ ת ע ל ו ב ע נ ׳ ן מ צ ו ה ל א ׳ ר ד ו ל ע נ ׳ ן חיל גם א ם‬
‫יעשה נהם א ' תשפ׳ש של מצוה אחריטוב ויפה ואמ לאו •וכל לשנות לדברי'׳‪,‬‬
‫אחר׳םואפ׳ ש ל ח ו ל ואעפישנ^חג הסוכות ז ׳סיס להיואזלשא׳ןנאוח׳ןנהם‬
‫הינו תוך ז׳מ׳ החגאבללאחרםכאן איןחשש עמחיות ששמעת׳ זכםדוםה לי*‬
‫שרא׳ת׳ ש׳שחסיד׳ם ו א נ ש י ם ע ע ח * א ח ר שסותר׳סהסוכהמאספ׳ן ה כ ל ‪1 1‬‬
‫מקיםאיושורפ׳ן הכל ואין נאית׳ן סםנו חוסרא יתדה היא " י הים׳ם שאחר‬
‫ד‪,‬חגעדרחחשיןנהגישלא ליפול בהןעלפנ׳הםוא׳ןאוסייגםדותולאודו*‬
‫והטעם משים שז ה החדש היא זםן רוב שסחתנו ונבחר כו ׳‪ 1‬ם סליחתנו ד ש מ•‬
‫דיסועדיס ויהיה סיכיי^יםינ׳ עצרתוחוא ח ד ש הזי והשביע׳ לעילם םשובח‬
‫מ ש ל ם בי ענידת בה ב׳ם׳ ש ה ע ת והוא נקרא ירח האתנ׳יוהחלתו ׳סוו׳ן יסופז‬
‫־‪.‬שליה יפפנ׳ <זי הענ׳נ׳יראי׳ לשמות בי ושלא להראיח שים צער וצדה ברב׳ס‬
‫*בלהרשותב׳דואם׳רצהלהתענותולעשותהטינבע׳ו׳ו‪ • .‬וכן הענ׳ןכ׳פ?‪-‬‬
‫‪ i‬׳ ‪ p‬מצד טעמים אתרים • בכה בכסל׳י אירעו לאבותינו נס׳ס ינפלאית בב׳ת‬
‫בנ׳ס׳שתח׳ח בן יוחנן כיג ובניו שהיו סבני חשמונאי והבה ע ש ה נסי ע ' כהני*‬
‫אלי שנאי עליהם םםלכ׳׳ין והביא העיר בטצידוה׳ו חפ*יס לשליח‪%‬יבב׳ת [‬
‫הכ^־‪fyfy^,t$fm0‬‬
‫‪ ?fyp‬ק ו ש הקרשים ובעמו ישראל לחרבזפסרו‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪""":•••.‬־" " י‬
‫'"<‪'-‬׳‪.‬מיי״יו‪^.‬׳‬
‫‪1‬‬
‫‪,«t‬‬
‫•לתנוכיו׳‬
‫וקדושתניתוועטו ויצאו להם אב עם רבניו כרובים שכולים והרגויביזם סכרן‬
‫חרב ואבק עד שגברת ידם ונצחום וחזרו בפחי 'נפש ובכן באו ל נ ה כדי לעשוי‬
‫זכר לנס וסחרו את הבית מכל הססאיישנכנסו בח ובקשו שפן לחדליק הםנור'‬
‫ולא סצאו מהוד כ״א צלוחית אחת קסנח מלאה שםן וחיתה חתומה בחותם כ{‬
‫והכירו כו שלא נגעו בו ולקחו םסנה שסן להדליק הסנורה ולא היה בה שעור‬
‫לפי אוסר הפרח שחיונוחנים בסנורח חצי לוג שסז בכל נר כ״א ללילה איוהס‬
‫חיו צריכיישקלת יפיס כדי שיהיה להם פנאי וזסן ללכת לםקויהשםן הפובחר‬
‫להביא סשם שפן לםאוד והשיחו ראה בעני! והפיק רצונם שלא •צטערו ע ל‬
‫חוסר ה ש ק ועשה נס שםאותו ח ש ק שבצלוחית קטנה הדליקו לילה ראשו'‬
‫ונותר כח שקוכשבאו להדליק הלילה הב הספיקו פםנה ש ק נרות הםנורדז‬
‫ונותר בה שמן וכן בלילה הגיוכן בדיוכויעד חי׳סייוכשראו כהניה' ועס ח' אותו‬
‫הנס הגדול שנעשה להם שמחו שמחת נ מ ל ה בת׳ות שהשיתו עסהם וחרב ח‬
‫להטיב אם להצילם םידאויב׳הס אס לעשות להם אותו הנס המפורש' ו ע ל כן׳‬
‫ואו לעשות זכר לנס חזה לדורותהבא׳ם שיכירו רדעו הטובויוחנסייוהנפלאו'‬
‫שעשה עם אבותינו ביסייההם ב ז ק הזח ותנו אותם הח •ס־ם שנעשה להם הנם'‬
‫ב ים׳ סתת׳ה ובניו שיהיו יסים קבועים בכל שנה ושנה ים׳ ששון ושםחח דל**‬
‫לחתענאה בהוןיודלא לפםפד אתר שבהם ה׳תה שםההגדולח לאבותינו •ואח'‬
‫ועוד לגסויבהם את ההללםשוס ההצלה הגדולה שהצילנו םכף אדב׳נו וםסר‬
‫רבים כידםעט׳ם וכויוספנ׳ שעקרזכר הנס היה בנרות כיסשם נודע למפרע‬
‫ההצלה הגדולה אשר עשה עסהם םרצון טוב ודדן אהבה והבת תקט שבאלו‬
‫התייםים תהלתם ליל בה בכסליו שידליקו נרות בכל ישראל יתרים על הנרות‬
‫•סדליק׳ן אותם לשימוש בתיהם זכר לאותיןנס שנעשה להם בת יסים אלו‬
‫ואיעג דלכאורינרישלא היה הנס כיא בזייסייכ• ללילה איכבר היה להם בצלותי'‬
‫איפת נס היה שלא נתנו ה ש ק כולו בלילה חאיואתר נעשה נם בשניה כ׳ אפי'‬
‫כראשונה נחנוסעט םםנח ואותו סעמ החזיק את ה ס מ ב ה וכן בל׳לביוסעס‬
‫‪3‬יונשאר החזיק אי; הםרובהוק ככל החייסים א״כ בכל לילח ולילה היה נם'‬
‫< מ נ ׳ ע צ ם ת • ובעציןהדלקתהנרות׳ששםדליק׳ןנרבכל לילה ל כ ל אנשי'‬
‫יונית ויש סהרר׳ןוישסהדרין םןהסהרד׳ן םה שנהנו כל ישראל הוא דרך‬
‫‪ y > v o n‬שלילה האיםדל׳ק׳ן נר א לכל אנשי הניח ונשנית סוסיפץ אחרי ע ל‬
‫‪ j‬האיוכן ה לכיןוסום׳פין נראינכלל׳ליעד שנםצא בלילחהח' ח'נחרת בסניןיא‬
‫‪2‬חיםייאשר עכרו • ואריך כ ל ארם להזהר נהם ולבקש ש ק וית וןויחן נ כ ל ‪u‬־‪k‬‬
‫!*יזין־ להדליק סשק׳עתהחםהעד״שתכלה רגל סן השיק ואף ע ל פ׳ שאנו‬
‫ן י י ל י ל ח כתוך הבית אפיה השיעור הזה לא יחסר גם םצו ]ההדלקה סשקיערן'‬
‫^ * מ ה ו א י ל ך ו ל א י פ י ד ן ע ד ש ת ^ ז י ך מ ש ו פ ח ר ׳ ד מ סקדיסין לםצות זסקו‪'43‬‬
‫‪ m ^ ' M M m‬ל*ד * מ א ל ו^כנס שתהא סיזתה מ ה מין^ר ח ן ו מ ז םתשםאל‬
‫ולא‬
‫‪5‬ג‬
‫»‬
‫כת ב‬
‫‪/'•JMlfl‬־׳'!‬
‫‪y‬‬
‫»דד ‪oVfi‬‬
‫‪••.‬‬
‫י נ נ י ה א ו ת ה \ ‪ 6‬ע ל ה מ כ י א מ ה ו ל א ל מ ס ה ‪n‬׳'‪nto‬׳‪o‬‬
‫ז‬
‫ולא‬
‫‪,‬‬
‫ו ם « ת ת םי'ט‪£‬יי' ע י‬
‫‪,‬‬
‫• ת ט פ ו ד ם ש ק ניבהח ש ל מ נ י ד ח י ת ט פ ח ' ו ל ׳ ל א י י נ י ן ניברנו ל מ נ ח ו מ ע מ י ;‬
‫נ ס י ם ו ש ה ח י י נ ו • י ה ר ו א ח א ו ת [ ו א י ן ל ו ב י ת ל ה ד ל י ק ס ב ר ן כ' ש ע י נ ו מ ח ח ״ נ ו ״‪.‬‬
‫ו ל ע ו ל ם • ש ת ר ל א ד ם ל ה ד ל י ק ואפייהוא א ו ר ח נ נ י ח א ח ר ״ ש ת ת ן ע מ ה ' נ מ מ ן‬
‫כד׳ שיהיח ל ו ח ל ק בפצוה ואם י מ ל ו‬
‫ח ד י ב‪6‬נ׳‬
‫עצמו •דליק לבדו וידליק הוא‬
‫ב ע צ מ ו ו ל א ע י ש ל ו ח י ם וכן ב כ ל עניןםצי' ש ל א •ר כמ׳ ש א י נ ו ם ח ש ׳ ב ה מ צ י ת‬
‫ב ר א י א ח ר ש א י נ ו ע ו ש ה א ו ת י כ י ד י ו ו ב ג ו פ ו ג‪1‬א י ו ד ח ו י ש ב ח ל א ד ו ן ה כ ל ש ז י כ ה ו‬
‫במצוהההיאו׳עשהאותהבאהבחוחבהויאפרם׳אנ׳‬
‫ו מ ד ! חיי ש פ ל ו א פ ל‬
‫ל ר א ש ו ה ל ו א ׳ א ע ב ו ר ב כ ל כ ח ׳ ונופי וממוני ביום ו ב ל י ל ה ו א ש י נ צ ר מ ה ר צ ו נ ו‬
‫ו ח פ צ ו ש י מ צ א נ ת ת ר ו ח ב ע ב ו ד ת י ו ם ע ש ח ידי א ח ר כ ל ה ה כ ע ס ו י ע א נ ׳ ם כ ע י ם ו‬
‫ב פ ו ע ל כ פ ׳ ו ב ע ל י ל ו ת ׳ בעבוידצונו ב כ ל ר נ ע ו נ כ ל מ ע ה ו ה ו א מאר׳ךאפ׳'ונותן‬
‫ל ׳ ח ״ מ ישלויוא׳נו מ ק פ ח סזונות׳וטובות׳ ס פ נ ׳ ז ה ואין אנ׳ ל א אכיר בטובתו‬
‫ה ג ד ו ל ה )‪,‬נגמילי ה ש ל ם ו כ ש י ב א ל ׳ ד ׳ מ צ י ה ג ד ו ל ח ו ק ט נ א ש ח ע ב ד ע צ מ י ו מ מ ו נ ן‬
‫ל ע ש י י ת ה מ צ ו ה ה ה י א ב כ ל ל ב ו ב כ ל נ פ ש ו ב פ נ ו ת ה א ד ם א ל העני( ה ז ך ! ל א ‪,‬‬
‫׳תרש^מוממצוהלחניחישתעשע׳אחר׳מ‬
‫א ל א י א ז ו ר כ נ ב ר ח ל צ י ו ו׳עשין‪-‬‬
‫ה מ צ ו ה ב כ ב ו ח ו ב ע צ מ ו בזהירות ובזריזות• וגענין ה נ ר ו ת שידליקו בהן ב ל א‪.‬‬
‫י ע ש ה א ו ת ן צ פ ׳ כ ח ו ו כ ל ח ם ה ד ר א ו ת ם י ו ת ר ה? מ ש ו ב ח ו מ י ש י ד ו מ ש נ ת ל ע ש ו י ׳‬
‫א ו ת ס מ כ ס ף ׳ ע ש ה א ו ת ם כ׳ אין ה ה ו צ א ה ב ה ם כ כ והי׳ודע כ ס ת דאנת׳ ע ל ענין‬
‫ז ה ו ל א ע ל ה ב י ד ל ק ו צ ר ה ה ש נ ה א ב ל ב ט ח ת ׳ ב ח ס ד ‪ D*U‬ש י נ מ ו ר כ י ד ׳ ל ע ש ו ת‬
‫כ ו נ ח ׳ ל פ ח ו ת ‪ • ! :‬מ א י ן בידו ל ע ש ו ת כ ל ה ח י נ ר ו ת כ ן ף י ע ש ה א י ם ה ם כ ס ף ז י ה י ת‬
‫א ו ת ח ש מ ח ד ש ב כ ל ל ; ל ה ז כ ר ל נ מ ו ב ד ז ה א פ אינו מ ע כ ב ס ר א ה ב ה ח ב ׳ כ ו ר *‬
‫חפצוחוחפצווחשמחישיש‬
‫להמתמש‬
‫ל ו ב ה שהוא ע ק ר העבודה כניל • וכבר א?ל ד א כ ו מ‬
‫ל א י ר ן מ ש ו מ ב ו ו ״ מ צ י ה י א מ ר ו ל א ו ר ה ה‪;.‬א צ ר ׳ ן ו א י נ ו נ י כ ר ע ש י ת !‬
‫המציה ל ש מ ה יכל תשמיש אסיר בהןיאפ־לורצ •מעיתמ׳ך ליד ומפני מאין‬
‫כ ל אדם ׳ כ ו ל להזהר פ י ה ואפ׳לי מ׳והר מ מ י ל א הוא נהנה מאידן לא;והדבר‪.‬‬
‫ק ׳ ה ׳ ה ראו׳ ל ת ק ן ל ה ד ל י ק נר א ח ר ל נ ר הנר ש ל מציה והוא נ ק ר א ש מ ש ס פ גן‬
‫ש א מ • מ ת מ ש י א י ז ה ש ב י ש ל א י ר ן ל א ׳ ת ה נ ה ש ה ר ׳ נ ר ש מ ש ׳ ש ש ם וטאיןיו‪:‬‬
‫• כ ו ל ל ה ת ה נ י ת ועושין אותו מ׳וחד נ מ ק ו ם א'לנרי כך׳ שידעי א ם מ ד ל י ק א ם‬
‫ל א ו ש א ם נ כ נ ה יחזור ל ה ד ל י ק א ו ת ו א ו יזהרו מ ה ש מ ש נגר א ו ר ם ו כ ב ר נהגו‪,‬‬
‫י כזו! כ ל י ש ר א ל ו ע ו ש י ן ח נ ר ו ת י ל ה א י י ק ב ה ם א י ל מ ע ל ח ל ה ׳ ו ת ם ץ ח ר ״ ל ש ם מ ‪,‬‬
‫זח למטה על הסדר להדליק כ ל א ח ד ל׳לווהשםש לעולם עמןןלם ־‬
‫ל ה ד ל י ק ל •לבי־טיב אתהנרו׳קודי׳צ׳רליקי׳יסיך מ ו ת ר‬
‫‪< 'jot/i‬‬
‫השםןהזפתי^ישנשאו^‪"1‬‬
‫ויתנם * כ ל • אימיוחדץ־קנח הנרותייש׳ם נ ה ם שמן‪.‬כשיעור ז פ ת ־ ל ו י ר א ו ^ ! « ן ' |‬
‫י ע ש ה ב כ ל ל י ל ה ז ל י ל ה ו ה נ ש א ר ביום החייעשיה מ ה כ ל מ מ ר ח א י ל נ ר ק ן ^ ״ י ^ ן‬
‫דיבל ו ל א •הנהיסמנו‬
‫אחי‬
‫ש ה‬
‫‪5 £‬‬
‫י? י‬
‫!‬
‫< ‪ 1‬ג ״ נ ו י ז י נ נ‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫"^* "^^^‪^*"j‬‬
‫‪A‬‬
‫‪8‬ט‬
‫י־ לחנוכה‬
‫‪. . .‬‬
‫מ ן ע ל ? להשליםוא׳ן חששואצ פתילה חדשה ״ ש כדקדקין שאין מדליקין‬
‫*נרות של חרס משים דםא׳ס׳ ולכן צריך לגר!ש נרות יפיס יםשיפיס ר א ו ״ ט‬
‫'להדר המציתזבלהסיסיף מ ה חריזה משובח בניל* •טיזזניכהאין להתעצב‬
‫גהם להראות ששון ושמחה על כל הטוב שעשה עמנו אלהינו ביסיס האלו‬
‫ויאמר ה ל ל נמיר בכל •ופ בברכה לפניו ונרבה לאחריו וביום ריח טבת •וסיף‬
‫שמחה ע ל שמחתו וסוצ׳א׳ן מ כיסית אילרת ואי לחנוכה נתקנו לקרות נחנונת‬
‫ןנענין הנשיאימ שהוא חנוכח המבחומיזתיל׳‪ (.‬מבדכיכהנים ערו׳ה׳ •המקריב‬
‫*׳ים האי• יביים הבי קיזק ביזם הבי• זכ׳וםהניכ׳ומהנ' וכו'יב׳ומהח'מתח;ל׳ון‬
‫»ב׳ים החיעד סיף הסדרזמצרפ׳ן עסו פבהעליחך את הנרות שאותה הדלקה‬
‫היתה ע׳ אהדן ובניו שלק• נבחרינם אלו ימי חנוכה אירענס זה של הנרות ע*‬
‫גניו של אהרן והיישנח לאהרן וכל שבט לוי שאעפ' שלא הקריב קרבן ראש‬
‫שבטו כחנוכת המזבח כפו שהקו בו כל נשיא״שריאפה שלו;דולה משלהש‬
‫ש ה ס הקרי« פעס א והוא בכל יוס וייס עומד ומקריב ילהפיס רעתו גתנשר‬
‫בזאתהבשירהשעח׳ד׳ן בניו לעשות חניכה אתרבולה ע' והיא הנעשיע' אלו‬
‫שאלמלא הם ודה ביה חרב וקרבניח בטליס ועי היתת תשועה לישר!! ונתחזק‬
‫‪:‬ביה בסקומו והוסיף הקיבה לעשות נפבענין השטן כמו שוכרני וכל זה מעלת‬
‫‪:‬לשבטי של אהרן וליחס שבעו וכן תקנו לומר אתר הדלקת הנרותז־ונרורז‬
‫ה ל ל ו אנופדליק׳ן וכי' עי כז־זניךהקדישים וכי' כדי להוכיר התשועה ע ' ט׳‬
‫׳היתה יהיישבת לזרעי ש ל אהרן• יכן תקני בענ׳ן על דנס׳ס שפיכירין בתפלה‬
‫^ פ ׳ טתתיה נןיוחנןכינזכו‪ .‬וענין מצותחניכה זי אל תהי קלה בעיניך ספני‬
‫שהיא פדפיכי היא פן הנדולו' יניראיח ביבזפןהזה הקינה נפלנורנ טוב והציל‬
‫•זתנפשינוממויולא נתן לפוטרנל׳נו בידטבקש׳דעתיני יכל המזלזל בענין‬
‫»ה נרישמפה בטובה שהטיב עמנו אליני •תיי׳ח ואינו משמח בשמחת ישראל‬
‫•זאיני חישש בנאילתמומחםתם חי ו ק העגץ בענין פצית פורים שהיא כד״סו‬
‫•׳ימי הפירים מכרים ונעש׳יבכל דוד ודור ע ל כל הטיבה אשר עשה ה' לישר‪1‬‬
‫ששר הצילו נדד ה ק ב ן ה ס ד ת א האננ׳ עמלקי צורר ה׳הודימ ימחשכתי הרעח‬
‫יאשר השבלהשמ׳דולאנדכל ורע יזצראלמנעריעדזקףה ברחמיו בחמלתו‬
‫*לינוהשיכפחשכתי ע ל ד א ש י יתלואיתי יאת נניו ע ל ה ע ץ ישלטוהיהודיס‬
‫יהמה כשנאיהםועלהנס הניייל הזה שהיה עם כלל ישרא ל שמו בנתנ העניו‬‫זנחדזס בםפדנתיך כתמהקדש כיאסתנ׳יריח הקדש נאמרה יקבלו הירוד׳ ‪-‬‬
‫•על׳הסזעל זרעם לעשות •ס׳ הפירים האלהייריט י נאדר נ נ ל שנה ישנדז‪,‬‬
‫»לא ׳סיף ן׳יאעפ' שכלהםיעז״ס <ז‪1‬בטלי סנילת אסתר יעש״ת הפירים אינ‪6‬‬
‫ןטלי^ז־ ווזטעפהוא שכיזן שנעשיהנם היה ע' עסלק ראש *ר׳יאשר מעילם‬
‫ף אתר׳נולתשם־דנו והקיבה בעצמו לבש קנאה עלינו מצד רשעיתי אשר‬
‫וובדרןויזבנונו' «שנעהקנה'ובש‪0‬וובכסאו לנקים נקמת קדושת שפז‬
‫‪J‬‬
‫ונקלת‬
‫סדר ‪tvri‬‬
‫י ונקסת עמו ישראל טמנו •וכביכול לא תהיה הכסא שלט בשלסותןזא א ת ר‬
‫מ פ ח ו ת א ו ת ו ט ן ה ע ו ל ט ו ע ל כ ן צ ו נ ו ט ח ה ת ם ח ה א ת מ ר עטלק • ואב בענין‬
‫הנס הזה שהושב מחשבתו הרעה| עייראשו תפתח‪ .‬ונשמד הוא וזרעו ובר‬
‫הנלייס אליו עד שכמעט ל א נשאר םהם ב• אם פ ע ט פזער ונתקדש ש ש ובג‬
‫•נול נחנדל שסו יו ונשלם בסאובענין ההוא ועל כן אין ראו• להתבטל ו ה ו א‬
‫דבר הנינע א ל נאולתנו ואל ישועתנו ו ונהנו בל •שרי להתענות יום ' נ באדר‬
‫מפנישהוא ה׳היום קהילה ל כ ל בין לבני שושןכ׳ לשאר עריות שהוא ה׳ד»‬
‫‪ t vfl‬אשר נויפן מינון לשמחה ומאבל ליט ובמקום שהיו מחכים אויב׳ נפשנו‬
‫לשלוט בנוכרצונפ להשמיד ולהרנ במחשבת המן הרשע נקהלו כל היהודים‬
‫געריהמ בכל מדינות המלן ייעמד ע ל נפשם להנקס מאויביהם • ובהיות היה‬
‫יום קהלה לכל וחיו סםח׳נים רחם׳ שסים שיצילם מכף מבקשי רעתם והיקבה‬
‫חיה בעזרם והצילם מצרתם נהנו בכל שנת ושנת לתתענו' ביום זה לתת שבח‬
‫והודאהעלהעבר ולהחפללולחתחנןעלהעתיםוכםו שהצילנו םיד דזטן‬
‫הרשע צורר כל היהודי' כן יצילנו מיד מבקש׳ רעח׳נו ויקל עול הנלו' מעלינו‬
‫נאולה קרובה • ועםהיותש׳ום'ד ה׳ה׳ום קהלה לבג׳ שושן כ ׳ ל א נחו עד ׳!ם‬
‫טובו אפהאיןלהתענותבגיהכרכ׳יייום'דספג׳כןכ׳אהר רוב העולם אזלינן‬
‫והואהיהיום צרהלכלפישכבידלבנישושןכיםעצםס שאלו הענ׳ן • ענין‬
‫עשיית מ ל ה ותיקונה כבר פםורשתבדברי הפוסקים וצרין האדם להדר עצמו‬
‫בה כמו שמחדר עצמו בכל פצוה ויותר ויותרסם״ש בענין חנוכה שזה הענ׳ן ‪v‬‬
‫לו הוספת י׳תרון עליישפדאניאלהיגייומןהמותכיגנזרלמותנפשגו ונזר‬
‫אותו נליעלשייא ׳זכר שם ישראל עוד מח שלא היה כן ניס•‪.‬״‪ p‬אף‪ .‬ע ל מי‬
‫שהיו רשעיס ושונאים וספג׳ כךצר׳ן להרהיב דעחווגפשו ביפי ה»‪1‬ו ולחשב‬
‫עצמי שהיימ גציל ממית ומדח׳ ייעשה משפט וצדקה עם הענ״ם והאנ׳ונימ‬
‫יישלח מנית ימתנית לאין נבין לז נ ד ׳ ש ׳ ה ׳ ו ה נ ל ש ם ח ׳ ' ב׳וםזהזלאזהדואנ‬
‫ויה שפח י ובליל פיר׳ם ׳קח המנ׳לה נ ׳ ו ז םתוקנתכראו׳ ויתפלל ה פ ל ערנית‬
‫וא״חכיקראו המנלה בקול רינה וחודה לשבח לאדון חכל ש ע ש ח ע מ נ י ז ע *‬
‫אבותינו נסים ינפלאות ויאמרו ברנהלפגיה‪.‬נינליל איעל מקריםנ׳להושעשח‬
‫נסים ושהח״נוולאחריה הרבאתריבמוכו• א ה ב יאמרו ט ד ד א ו ק ד י ש א‬
‫ורזפיר לולי ה' שהיה ל ט ונפטרים לנת׳ה' לשלו'• וימצא נביתו נרות דולקות‬
‫! ושלחן ערוך ומטה סוצעת ספני ככור היוסייאכל מ ש ת בשטחה ובשוב ל נ נ‬
‫י י׳שפח אנשי ב׳ חי יירחיק םהם כלריב יכל ם צ ה ד ו ו י ע להקחנק^ס והנטלאו‬
‫י שעשה ע פ ט השי ביפים ההם נ ז ק ה י ה כ י ט ד ה ה י א ת י ע ק ב אנשים ונשיייטןו *‬
‫והשיב ל א ״ נ י ט שבעתים אל חיקם וראוי ל ט להזכיר הסד׳ ה' תהילוייד כ ע ל ‪.‬‬
‫כל אשר נמלט היירב טוב • וצריך שכלם יתקבצו לפקדא םנ׳לה א נ ש י ' « ‪l p V‬‬
‫יכן• שכלם היו באיתו הנס יאס ל א שטעו כלםבנה• מפי שציחיבה ע ל ב ע ‪3‬‬
‫‪..‬‬
‫‪..‬הבית••‪*,‬׳‬
‫‪P‬‬
‫לפורים••‪-‬‬
‫&ב»ת שיקבץ אותה ויקרא חפגילה לפניהם בלשון שיבינו ענין הנס ו ה ה צ ל ה‬
‫ואפ קרא להםבלשון הקדש נכתב אשורית י צ א ו אעפ׳ ש ל א •ניני כ׳ כיון•‬
‫שנתקן בלשק היה עצמו חר׳ •צאו יד׳ חובת התקנה ואם לא הביני אבל לשון‬
‫אתרתאינו סוע׳ללהווניא אלא אכיבינובווסשו' פרסייהנס • לטחיםשכ׳םין‬
‫בשפתה יטיב לבביליקתין בידם םברכת ה אשר נתן להם כל א'ואי בפי כחי‬
‫והשגתו יהילכין לבה ישם מתקבצימ העניים יהאםלל׳ם ואתר שהוציאו סת‬
‫וקראו בו בפ עמלק הרשע אי אשר׳ יםתחיל׳ן הגכאין לגנות בכוסית שלכסף‬
‫ק׳ךס גביה אתר גביה לכל הדברים הנצרכים באיתה העיר לתת תלק םה לכל‬
‫איואיסהםב׳ים ה י ה כ ד ׳ ש ׳ ש פ ח ו ב ו ח נ ל ג פ העניים עצפמ מחיריה בבית•‬
‫בנסיות לשאיל םעית פיריס גס קטנים יתוםים םתון צרתם םסתינ׳ס ליי' כיה‬
‫שישאלו סיפ להשיב את נפשי ולכן צרין כל א שיתן להם כפ• כחו ולא ׳חדר‬
‫אותפ י״קס כברכת ה' אשר נתן להם העשיר כעש׳רוחענ׳ כעני אח' הפרכת‬
‫זאיהסטע׳ט א פ ׳ ה ג י פ הפושטים את׳דסבייםזהלשאלספנ׳ שסחת ‪».‬׳‪.Vrc‬‬
‫אין להשיבו אחיד אלא אדרבא ׳תן לו בפנים םאירות ו׳דעו כ׳ ה אלינו עסנו‬
‫בכל קראינו אלע והיא תפירת זהגיאלוסציל איתט סכל צרייצוקה וספד עצת‬
‫ג ל ה ק ס י ס על׳גי כאשר הפיר עצת הפן בן הםרתא צירר היהודי' והשיב גמולו‬
‫בראשי וסי שאין׳רו משגת לתת לכל שואל»ת; לנצרכ׳פ ׳ותר לדל׳יואניוניס‬
‫ואפ אין לו אפי לזה לא יפנע עצסו פפנ׳ וה מלכת לב ה אלא ׳ ל ן דשתחף עם‬
‫אחיוזבין אחרים לא •וכר תסרגו אתר שתכירו ביתן אייא פר לחבירו אני א י ן‬
‫ל ׳ פ ה ל׳תן ע שה עסי חסר שכל פה שאתה גיתן אפוד לחם שבשביל׳ א ת ח‬
‫גוחן גפ כן כ ד שלאאתב״'כש׳ש‪11‬י םמג׳יצדק יחשב ל ת ב ^ בעשית<זה ח ת‬
‫גהג וזה איגו תסר ‪ uk‬אדרבינהג ושכרו גדול שפוגיממגו שלא •תלבנו פנ׳ו ולא‬
‫*אפיחסראג׳ ש־אםיעל׳ שאג׳ גותן פרזטילביבג׳ אד לא יחוש מזה כ׳ ס וף סוף‬
‫בג׳ ארס ׳כירי כ• אין •דז ש ל תכירו משגת ליתן וספג׳ הבושת היא פתנצל בזת‬
‫ואם לא יכירואין אני אתראין להם ש׳נ׳רוזהוא יעשה הפוטל ע ל ׳ ו ל ע ש ו י ז‬
‫ומה ׳תדון ל נ ע ל תלשין •אתר שכברגבומה שראו׳ לגגיתושפחו לב העניים‬
‫והאכ׳יג׳ס יקראו הסגלה מתון שמתה ש ל מצוה ויברכו עליה עםם ו ש ע ש ה‬
‫גס׳״ס ויקראו כנועם מלה במלה ואיני כל העם א ל מים ולא •ם׳תו דעתם לתיז‬
‫מסנה כלל ־ ואס •רצה לקראת במגלה שלו יקרא ואין לתוש אבל לא •גב׳דן‬
‫קולו ׳יתר מדאי שלא יבלבל את אתר׳ס‪ :‬ובפקיס שהנערים משחקים בהכאז'‬
‫זןיםכ׳םאתהעג׳ג׳מ אתתישעוש׳מ ד ד ן שחוק והתולראוי לגעור בהם שאין‬
‫ב!ין בית ז ע ו אל קלית ראש לעשזת בהם רבתם של תול׳ן ורבדים שאין כ ה ‪0‬‬
‫•ייעור ובפרט אם הענ׳ן געשה ע ' בער׳ זבתזר׳ם פיתזים ורקיס אבל^'ק»בים‬
‫* ‪ f‬לתיש להק פיד ככ משוס שפתתתיים י א ת ל ק ד ׳ ו ת סכרכין הרב את ריבנו‬
‫*שסקפיד׳ס שלא לבדן אותה א ל א אחר שיגלול וןסגלחולסדו ענ׳ן זה מסת‬
‫‪.‬״איו‬
‫הדו* ול׳י* יי• י‬
‫־‬
‫שאץ ה קורא מברך ער שיגלול ס ח ־ ילל ש א י נ י ד ו פ י י * ‪ p j f l W‬הוייו‬
‫יאמרו ברנוח כתובות בחורה ויצא מזה חורבח • א נ ל ג נ ד י ^ ן ליחוש שייאמר^‬
‫זאם יאמרו אין חורבה יוצאה אבל אם כבד התחילי ויגלול ניללכ״ע אין ל ח ח ‪4‬‬
‫אבל לא ׳גלול י׳ברןשאיןכונמיגסירה כעסוק במלאכתו יכןיבכל הברכורל‬
‫כולם אין לעשות שוםדבר וענק כשמברך אותמ כדי שלא ימיה דעהו םנונתיז‬
‫הברכה כגל אח כ יאמרו ובא לציון לסמוך גאולה לגאולה ויחודו ס״ת למקומו‬
‫ייאמרו מזמור לולי הייגיייקד׳ש תתקכל י חייב ארם להרבו בסעודה כיכן כחיי‬
‫ים׳ משתה זשמחה וחיוב הסעודה הזאת צריכה שתהיה ביום כ• עקד הנם ב׳ונ‪1‬‬
‫נ ע ש ה ונהרגו מה שנהרגו ולכן אם עשאה בלילה לא יצא 'חוענין הסעודדל‬
‫הזאת צריכה שתהיה בבשר ו׳׳ן כ׳ אק שמחה בזולחם יבענין היין אסרו חייב‬
‫אדם לבסומ׳ בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והדברים לרובי‬
‫הפוסקים כפשטן ויש םגםגיםים בדבר ואוידוו לאו שמחה א ק ר ׳ ובודאי בהגיע‬
‫לעני[ והשתה הרבח •ותר מדאי ויזיק לו בלי ספק וחרימבם!לכתי עדשירדמ‬
‫ומפרש הענ׳ן עד שלא ידע דיל מתיך ששתהמה שאינו רגיל ושינה ק ו פ צ ד !‬
‫עליו ומתנמנם ומחוך שנתו אינויודעלכוין בין אדיר הימן לבריך םררכ׳ אלאו'‬
‫שקשה לפירושו לםה נקט אלו הםלותיותר מאתרות לענ׳ן הלסנום הכל שזה'‬
‫ויעלזהאחרים פ׳ישהענין היא לענ׳ןחשבון השמות לידע מה ה פ ר ש יש כין'‬
‫זה לזה כי המספר עולהשוהארור הימן תק״ב וכן כריך מרדכי תקכ וכש׳שאלי‬
‫לו מה הפרש והוא •בקש ולא ימצא והוא נחפז בזה ונטרד הרי עשה ה ״ ן כו‬
‫פועל אבל סוף פוף חלשון קשה דלא ׳דע ב׳ן זה לזה והר׳ יודע • אלא ה א מ ת '‬
‫ה י א כפשטו שצריך ששצלויחבלבלכיכעדדלא •דע לכיין אס •אסרויברוך'‬
‫לאדיר שיאמר איני בדיך אלא ארח• וכן בהפךבישכנגדז י ימפנ׳ מה חייבו בזיד'‬
‫אחד שהוא ענין כבד יקשה שסעח׳ טעם שאחר שהמן הרשע בקש להשמין*'‬
‫להרג ולאבד ולשפוך דם היהירים נ ע ש ה ענין קרוב ליד! מרזוך ש ס ח ה עד•‬
‫שנשאר כמתיימושבכים ארצה וטמ• אחר היא חשב לשפוך דם ואנו נוסיף ד פ יי‬
‫ע ל דמינו עב י ויתעכב ע ל שלחנו״לאכיל ילשתות יוחד ממה שרגיל רקבץ כ ל יי‬
‫אנשי ביתיוחביריועלשלחןאחדיכדרךוןמםיבהשמתאספימהרבחלעשייז'‬
‫סעודה ומתון כ ן פתרב השמת אבל כשהא‪1‬ם ׳ושב יחידי וגלמוד א״א לשמוח"‬
‫כראי׳• ונהנו להתפללסבעוד יום בזמן מנחה גדולה כדיש׳היה|ו(|מן ל א כ ו ל‬
‫ולשתות ער הלילה יייכל ללכת לב ה להתפלל תפלת ערבי' עם^ר׳א' המגלח*‬
‫ולא יתעכב בסעודה ער חצי הל׳לח כד׳ שלא ׳אסר קיש ותפלה ״נ׳ילא תקנוי'‬
‫ד ‪ :‬ר כ ר י ל ק ל ק ל ח ' ו א ל א ׳ ע ש ה באופן שיהייית •תק׳ים'בידו וחפץ ה^ב׳דו^‬
‫• י ׳ ז ו ו י ת ז ׳ ' ^ ׳ < " י ‪ 1‬׳ ‪ :‬׳ • ‪ -‬־ ז־*"‪<? ..‬‬
‫‪.‬י•‬
‫י" ־•‬
‫••;<־•״*‬
‫וה׳תה השלמתו פה ו׳‪1‬צ'אי* ב*אי מנחם שנת‬
‫י‬‫‪'y'.‬‬
‫• יי'״•י '׳'״‬
‫י י־ '•' ששון זש״מחת״׳םצאנדולפק‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪x‬‬
‫‪::‬‬
‫י^ן»טזי‪ 1‬ל י ‪ 1‬מ ד כ ן י « ג מ ‪ » i ^ p < p ' » i a 3 1‬ל נ מ ר *‬
‫' י י י ^ <׳‪^ r!fp‬זזופ^כןי^צוחן׳קיליצכשבן‪-‬מילכינהג^נילענלבןסילזקנהכן‬
‫ע' ‪4‬ט»מ ג ן ? ל נ ג » ו » ן ג' ‪ p t w A‬״ א ה כאלו •ויןועבי ‪ p i u a‬הע<לס ע כ ג > •‬
‫‪1‬ו«ין ‪,‬־המשניז ה ז א ת ח י כ י ת כענק ס ל י זיזאיס‪-‬י^ייו לתי ועד ק!© יאיתי‪.‬‬
‫ד י י ״ ל ל א ו * יוה לכונן התכזי־יחה אשי היא כיללת עג״ניס ז־כ•'יבי יאיכית׳‬
‫נ • ‪5‬א ליונסהשלמנס ה ת ג א ע נ י ן ה ס ד י ימה אלא ללמד תימה ענייייס א ח י י ס * י‬
‫‪1‬גמח!לב‪0‬א‪1‬וו?געה« 'נןהישמסלמיןוא •יוה סהתיויל לתנא כעניןהקייאה־׳‬
‫ש ל ה ת י נ ק ה ה י מ י ס ^ י ל ן א פ ש י לומד כ י מ י כה‪1‬הםכן ד י ק ס ל י ז כ ‪ p w‬״ ‪7‬‬
‫»איק *יעים לדכי ניאוי ע י מהין ה מ נוהיט לימין יןייאי! פסויזלוה אין מליכ׳ן י‬
‫אוחי ל כ י ח ה ס ה י ק י י ס ל מ ק הוה <! הוא ד כ י לבטל* ואין לצערלנעי כמקים‬
‫שאין לו הועלת כל כ ן • ינוד א פ ש ר י ״ ק י א ו?צס‪1‬ק אחישיתחיל ליןחתאכל ק ו י ם י‬
‫סומן הו? ״נהק כידיעת האוידית וסניןיח' ויןייאתןילפ•וה הטע' מוליכן הי‪¥‬נ<ק‬
‫לכיתהפ‪ <3‬אפ׳יכנן <או גי&ג׳ם כ ו י ג ל מ י ו האיתיית והגיןיחין יכל מ ה שישיג ־‬
‫וכן מהנין • אכליש»»סמייך»ן‪0‬א׳זיו<ליןאות‪1‬כל*יןסלא הגיעלשלשישניט'‬
‫ו א פ י ל ו כ י כ י ע ז ת א י מ ח ש ^ ע ד ס י נ י ע ל פ י ה מ י ו י א י י ת פ ״ מ פ י ח ת ה * ל ן שכידכ•‬
‫מ ס גי&נ׳ס יהי'לכס עיליפ שעדיין ה ‪ 0‬כ י * י ‪ 9‬של מיואל ואין ליהגית ייהס ובדי י‬
‫*ויןהלזליסונהיחאכלואתמייוה׳מ ל ע נ י ן ה ו ל ד ג ל מ ן ג י כ ד ס א י ן לם **היין‬
‫פ מ פ ג י ס מ י ס כ ל ל מ פ י י ש ה ו א ת ח ת ם ע כ י ח ש ל םייאל יאפי' • ע ט י י ו ע ו אכל כהי׳‬
‫יא<ילעסקיהפינאליהכת‪1‬וא ולפי ד ו כ פ ג ק ט התנאט'פנים בדוקא אבל לא י‬
‫יאימ׳ממש כ ו כ י י ! 'יא׳ומ־ו»יכיו!ת?אי לן איני‪ :‬ו א י ה צ• הוי האילן לא נכו' אלא‬
‫ג ג ו י ן הנין ולהנאת! והוא ״חליךשלס״אלילקיאיילתתל! ח ל ק י י ז ל כ ת ולא‬
‫» ע ‪ 0‬ו כגבול! אכל פי• ה א ר ס לא נ נ י א ‪ -‬א ל א להשליפ נפש א ח ת ולעכוד ע כ ו י ה‬
‫חייו !•תפאיייצי ג י א י ת והליאי היה א פ ס י &י!כל לעכו' מייי&סלד •‬
‫מלמה כל‬
‫אלא שהולן וגיל ניולתי מעט מעט כ מ י א ן כ צ ל ס יתהלן איס* כאלו החמשיד‬
‫• נ י ס אין צצעי לתינוק כשום ד כ י ‪ o‬אין ‪ o‬שכל כלל וכל יוה * ק ח יינח ומתבונתו‬
‫ולמצה כו חוטא • ניולהמוו א'!ל קטן‬
‫•קח אכלא•) להכיתו כלל על פיס ו כ י‬
‫‪ A‬כלננלותא׳ן ברמצוזיןלמייסווא׳נהישעישס מעשיז איסוו <ש לתינוק ובמקו'‬
‫מאימ עושהמעשה א י י כ א צ י ץ ל מ י מ ג כ ל לנץ יכל יוה סישאל יפיין לו יצינו הן‬
‫**כלק»םי‪1‬ההן»ונ‪ 3‬ד כ י כדי סלא •כאלת־י ייחל׳ סעיף• הצנץהוא ה י ס ד‬
‫»‪ pJ‬צוין מאלוהשניס היא&׳ייש ציין ל מ י ג גימ ככל ‪ p r w‬ולהפיותו ולחויןו‬
‫מכל יויניחווןן איוי! עליו על ייחציגא ע״ה שהיה כן ה ה סיהיוידה פעל מנעליו'‬
‫ומולק כעהויו על י ג ל איזת יהיסאוייי חמץ •סמן ‪0‬סכתנ< איד כיצדית׳ ה ס‬
‫פ ע מ ח ל י כימוקמת• וכיוצא באל! צייו ל מ ו ן ‪ a‬בימ״ייס א ח ו י י י י נ י י ס של נ מ ס '‬
‫•נסוצויןכלאיסלעמ!ד•עלייזסולליייסלאנשי כיח• • • כן יי פגים ליושנה א ח ר‬
‫ף פ ע ה י ן ס י ש נ י ס כ ס ק י צ ל ו ל ו ג ו ל נ י מ ק י א י ו י י ז שאיגהיתה׳הואיןענ׳ן‪-‬לידית*‬
‫‪zj>t t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ o‬א‬
‫ו ‪»6‬‬
‫»‪rta‬‬
‫»‪0‬ה'ש‪9‬׳‬
‫) « ‪« | u‬חי^‬
‫‪rf»b‬׳‪fei?w‬‬
‫*ןד(נ«»‪1‬ן<!י«»ןפ<ו«?*^א)^ע‪6‬נ«^‪0‬‬
‫‪» 6‬‬
‫‪ 0 J W 3 1 » » J » fewywafl&Twfe&riwww‬י ' ‪ J s i * « 3‬י ו א‬
‫•‪ > w j-wiipiwi‬ה ל » « ‪ 0‬שנאמר »«»אתא&י{‪r b f>3ii f)3v*&v>ptto>Ai 1‬‬
‫»במקוק א ח ל ‪ tofc'jp-biK'JimiSi&^ian Twbto‬ל צ ^ ס א ט צ ר ט ב ן ^‬
‫י ז י כ ז י ע י ן ן ג ג מ מ ן י י ס ק‪'«90‬ימ‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫‪ |ww p‬הזא כ י « מ א ז ״ ג ק נ ה א » ׳ א » ת < ך >‪9 O»J»I‬יחק<}לא •ק‪1‬ל »‪TOW'SJ‬‬
‫&‪1• Aia‬קעןן‪6‬ש»ל‪-‬‬
‫לא‪».‬טח»ו^ל• ‪ v f w * ^ a > ? i‬ו ה ן ל י ן»‪b1«3‬‬
‫?‪0» b£1e1u*q1»b‬ו‪0‬נל*גס»ןכ»קו‪1»<6‬‬
‫*נלייןלא גמז»‪38‬לא»ו‬
‫» ג ‪ 0‬ש } ? ‪ 1‬ן י ‪ 0‬א ‪ .‬ל ? י ‪ -‬ג ז ת ה < ך « ‪ 4‬ל ^ ו ת צ ו ל ן ^ ^ ‪ 1‬ז ! ש ש ץ וין־ י ז י מ מ י ל ג י ז •‬
‫^'‪rfe^&ow'^o^wJtc^ftpPo‬‬
‫ל ג ר ס א ז ת ה י ג ׳ י ^ א ן א י ן י ג ^ ^ ^ י ^ ^ ^ ד א י א ^ ^ ו ^ ם א ם ילעלויאות*‬
‫‪ w i m w j‬מ « ט » * י ^ « כ ז ן ‪ oml‬מ א י י‬
‫‪5‬‬
‫^‬
‫מן‪1‬גןאמר‪1‬איסכע׳;*‬
‫״ ע ל ה כ י י ו נ ל י ש ^ א ס ^ ^ ז י ל א ג ן א מ ו י ג ע ח י ו ‪ jmfi e / x » .‬ח ״ ם ז ך ש י ם •‬
‫‪ ? * ( w w i ^ ' ^ i w ^ f u - w‬יזגהלייגו^ידע^קיסוסדו‪ -‬לש»ז‪1:‬האתד׳‬
‫‪ frsnn 05‬ו‪<7‬ל»»» ‪aftyiwpt^w^'Pi««4^.3‬ופמןאתזדנהזא בן י ג למצוי‬
‫צאמעס• ‪< w‬ממ»לסרא«ן א ג ^ ע ג ף צ ע ה ק ג«‪1‬ן למשגה עוי ישו׳ ‪6‬לז‪ 4‬שיש‪ .‬לג>‬
‫טייתייתוויייוומנןעמהזאציי^גיןיפ^ממאותלידומיןבגמודמןהמי*‬
‫ו א י מ י ג ו צ ל י ! » ‪ 1‬ו » ק ‪ 0‬א נ ל ע ג י ג ת ע ל ? » ל » ‪ w i w‬מ מ ה שמיה ק י ‪ 0‬ז ג >‬
‫‪p**?fte1>rF»KW>13jmjjm‬מרה ‪J‬מןץךהעכה• י‪4‬ז<קאן^ע<»ך‪5‬שוי(<‬
‫ב מ ק ?‪ an‬י ל ל מס?ן‪-jjwpni‬לי »&קן‪%‬צ<*ו*נקיא ׳לוז * ע ד ן ' היצהר ^ ש ו ׳‬
‫<וצןנןליןמעי^ועל *שיי ' ^ ״ מ ץ ^ כ ^ ל ג ת ^ א ת מ ב ז ז ג ל אל‪%1‬גש»׳‪4‬‬
‫מא‪$‬י!סמן<רשף‪1‬ו"צהש‪3-‬א א צ ח מ ן ו מ ו ה ן *‬
‫<ויה הוא ל נ מ »»לו«‬
‫ג ק ר א ״ ש ק שאין ל! »וע}<‪ 9‬ו ש מ נ ׳ ג י ^ ל י ג ת ר ׳ ש ג ל ^ איימז&יש ‪i v tolO‬‬
‫מאזן צ! ‪(to‬‬
‫אל‪0‬סי‪,‬י‪ww.«^000‬‬
‫&ל‪30‬ל‪»0w»ipt^1^^1ni^.‬‬
‫<וכמתו מ יא א פ ל »?ל» א ת ת ע ? ־ < ו » & נקוא‪»<.‬ח!&יז!א »‪ aw‬מימגןלמ‪»1‬ס«‬
‫לאדפכייסאפריטזילמ^גשושצתוןג^^^יכמואחדממויע ‪0‬ג‪1.«6‬‬
‫‪roil'#pw3‬ר<חהוא‪<0‬הג‪»1‬א‪».‬מ)^*נ‪<0‬זמת»^‪1‬נכמכתהטו‪;5‬וז^אגי‬
‫‪•;u‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫יי‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪.c *"V£‬‬
‫‪fr.‬‬
‫‪itWktfSiH‬‬
‫**‪fiitflfrcoiiwiliom'ii‬‬
‫! • « » ז ‪ « » 1‬י « ‪ * * /‬ט ) » ן ג ץ « > י « ^ ^ ‪ ^ ! 5‬ן * * ע ת ^ ^ ^ י * כ•‬
‫^ * * ! * ג ^ י ז ג ש ^ כ ^ ש י ן ה ו א ‪pfr‬‬
‫‪pw»i w t W i i i p f‬‬
‫ו*א‬
‫^&י<^א*?‪5#‬י<צ׳מי‪0‬עס‪*5‬‬
‫צא‬
‫» « » ׳ ן א י י ‪ftsJwetfi*3 1 0 * 0‬לג‪*5‬׳ו‪1‬ו*‬
‫‪y‬‬
‫'‬
‫‪j‬‬
‫*'‪ f t ' J j rfo>1TO««s*«w*i*lw*p>1*41ran‬נ י ן‬
‫‪/‬‬
‫» » מ ו ^ ג « ן ^ ) מ מ ה א ׳ » ‪ ( 1‬ר ^ י ו ^ ‪ ^ 1 ) ^ 1‬פ י ל ‪5 .‬י*ויןר*‪$‬י^‪6‬יח‬
‫•דת‬
‫ש ת »*סזלשיו«<*!‪'1rrf>«!pifrTrsKcu*j‬‬
‫‪4‬‬
‫<‪t«t‬‬
‫ז ע ג י ן ל י ו י ^ י ע צ הגר‪0‬ל>‬
‫• א < » ו מ מ ש מ ו ם ע ג ה ק ב י ‪ #‬ו א ס ^ © ‪ :‬ו ^ ו י ו * ו ע י ‪ 5‬צ‪:»1‬נ>יס'א‪ frwl‬נ י מ י‬
‫*™!**‪l i m M t i n h f v t tor‬‬
‫• כ א ן וליזלאה‬
‫^ י‬
‫מ‬
‫' ^^‬
‫מ‬
‫•פין‬
‫‪W 9‬‬
‫»»‪«i'*vt*w‬‬
‫*»^‬
‫* * יןצ‪$‬ןוא‬
‫* ׳ * ׳ מ י ל ^ ל ^ ; & י * ו ‪&$‬שגד(‬
‫‪1‬‬
‫י ‪ » « T‬ר ‪ 3‬׳ י ^ י ‪ W p * p‬י ת צ צ ו ^ ‪ S‬ת י א ^ ‪ 7 w‬־ ‪ C‬ה ו יזינציוז‬
‫ל ‪0‬תיןדגר‬
‫ו י ד ע ל ה ו י ו ת בין ץ ר ש צמיצופין » » א ל נ ק ו י ל א י ז ו כ ן י ה מ ^‬
‫•וצ»צע״‪»1‬למייובי׳הוי<גת!»נ*‬
‫ילימאיוא^ילא‬
‫»‪f0>a»t‬׳‪3‬‬
‫כאלי‬
‫סי'מז*!מני‬
‫»לא'י‪14‬כיו»ב*ו‪6‬יע&ק י י " •וייס ז ל י ל ת‬
‫‪J‬‬
‫א ת ו‬
‫•יכייישא׳מ־תישזס‬
‫‪00‬״‪5‬‬
‫‪bin‬‬
‫‪fobinbbWa‬‬
‫ם ‪ft‬‬
‫ש ע ‪ 5 * « b‬ל צייירגיזםיןרים צהם‬
‫שוניצעשיןעע׳יים^זין^יעצ ל»יי‪6‬ז*»יעיםע!דעת‪6‬‬
‫ל<זסב&י<הס צ א י ו ׳ ע ו ג^גיוהאמיישאוני‪-‬יזיזר *שתזיק ל מ ס י ‪ » r r o a‬כ א‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫אעזכך'‪ 'bi3.‬י י מ ש צ‬
‫‪ 8‬ג״י שא״ר א *י « יןעופמ»י*ס‬
‫צ » י י ז ‪ 3‬י » ס ש ? ל ‪ 0‬כ י ו ב ר ה א ת י י»י‪ 0‬ו ‪ 3‬י ‪ 8‬נ א ה כ ה ז ח כ י * ל ״ י ס נ ת י ן טגז! א י ע ם‬
‫ם ב י י ו * * ה י ל י ז ש ד מ ^ י ו ו ל כ ו ל ן < ן נ י א י ו י י * ו כ י ל י ג * * ‪ 1‬י ‪ 0‬ל א * י ה יצול! ע י מ‬
‫•‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ז‬
‫«‬
‫*‬
‫‪onid‬גיזוצה׳לצצתצ מ ן ש צ! י ו ב ן »‪ ti1‬ג א מ ן י ו ל ו ו א ה ו ג‬
‫‪*» t r f e i‬‬
‫ה ל ן צ ר ר ן * • י י י ד ז י ז י י ע ו ג א י ו ר ב מ י ז מ י ם א ו ו ב ו א ‪ 1‬י ן ה א נ י טנמיןיטט‬
‫עם‬
‫י ו פ י ל ז ז מ ר ' ‪ I P W W I W‬ו א מ א ו י צ י י ו י ן ע ש י ת י שיזליזמ ת כ < י הג^״ן א ש י ה ל כ ת י‬
‫*מויכיוה־ייויסיצאואיתייותייוייםדכו^ועללאוכול^יו‬
‫ינפרחזיממנל‬
‫צ א ״ כ * עשיתייי״מי י ו ־ ו ד א ל ׳ ו צ מ ן ש א ה כ ת ו ו ב ן ע ש י ז ׳ ו ג כ ‪ J‬רין ה ו א ל ת ז י ר כ ל ל י ה‬
‫םהואהלךמאותזמקמזםמיאזעדהתיןס‬
‫ני־ואחועודני־יןצילוכלהייךיסאצן‬
‫כפלים‬
‫‪6‬י«ר ב ו עכשיו ז ה י א ״ ה ל ן ד י ט שהל‪5‬‬
‫*׳‪rt‬‬
‫נ ע ד ם י מ א א י י ר א ל י ו ! ה א מ ק ן <‪1‬‬
‫א ל * • ־ מ * ט י ו י ט מ ג ש א ת ל ט ב א לי‪0‬הו־»ו&י>ע׳‪-‬ן ‪|5‬וי» ו א י ן ל ו ' ל ט ר ו ח י י ת ר‬
‫» ל א י ו ם ה י י ז י ס מ י א כ ד י ^ ל א ס יזם ז ‪ /‬ע ז ב נ ״ י י י ס א ע ז ב ך ויזיס • ז מ י ס א ע ז ד ך ו ה ו י‬
‫* נ י ע י ו כ א ל א י ז ס א י כ ג נ ר ו ז ב י ן שניהם ה ס כ י א פ ז ר א ו י ל י ח ל ה ע ו ־ כ ה א ל ה י ד ר ה‬
‫^*^•*‪pa^fjuvf'sve‬‬
‫*‬
‫׳׳^‪s‬‬
‫הי‪/‬יריז ש ו כ ת ו ה ח ה שאין יזרקיוןכשצשו' ל כ י כ נ י א ר ם‬
‫גו‬
‫נ‬
‫ג‬
‫‪*6‬‬
‫הכלל‬
‫‪tfoh‬׳‪xSwx)ti>i*pirm1pv1fa‬‬
‫‪06)£‬ז‪,‬נלל» ע י ל ו י ן » א י ם ל ה י מ ‪ #‬ק ל‬
‫^•‪ wxtntu' afewafciwpijwpj‬למ‬
‫‪.‬״די«ת‬
‫^ ? י & ח אווייאיס^חמלמח^ית!‬
‫יומיג^האל׳ו^ע^התוזה סי|י»ז י‪8‬יגי? ו‪»3‬א ענן>!עשס׳אי^היוח לגק א י ר ח‬
‫‪,‬אכל‪»1?p-0v^|1pipi»)5‬ב ד ו ן ‪p1‬׳>*^‪/spt0»Jw‬״‪3‬־‪ wftSp«0>t‬לכקש‬
‫אניגחו !׳)נלה״סימ » מ ‪ 6^9‬ינעת‪,‬ו?וצאיו אלתאחן *(מ*אחו‪0‬ל‪1‬א» •׳נעבןאוי‬
‫|עי׳‪1‬א את‪6‬שו‪<.‬בק‪6‬ט‪6‬ר»כ?»אין»דט ויחבס »»» •נ( *עגןןהגמךא לא סםי‪4‬ו‬
‫ה״^נא גבול מ מ י שאין ‪ ? V W ? P‬י ד ך ‪8‬ן‪9‬וס>ו‪3‬יזיותמ‪*3‬אי <ן»‪ t‬שגהומננס‬
‫נת)^‪9‬דמ‪,‬קמגכן ננליוג^ח היצהר ‪ y » , pi1«pn1Rp1‬להנןל&ו *‪ppar irfo‬‬
‫ניעיההננן'מ‪0‬ז׳ס<להיענ יושב באהלישגןוו?יוג»י‪<0‬ללכמיוחיל אל<מיל‪.‬ובק‬
‫'‪ 06‬אכן הוא נ׳מוחואס כחל הוא »תגוצזן<*פהס עס<ן ויעץן מנולי מ‪/‬יוטל כ»»‬
‫ונ״ן ה<ןמו; כ<^א ‪ Spy‬מ־נמיעולי(• סיס לומוגיסלןאויולג‪-‬להכי^עבו לא‪7‬מ»‬
‫!התיא מלקכיל ‪ pa>p‬ענןיןהת׳יה נישא אשה •שוש לאין אפטוופ ס למויוח״נהי‬
‫)אורנ^נילו ‪»3‬ק!ס‪4:‬ל& י^ללקוה<»׳יושבויויעימ כהוה»י‪0‬ןן‪0‬י‪6‬‬
‫» ד ‪ /‬ק ל ^ ו א ס ^ ח ו מ ר כ ^ ס ^ ו ‪ ^ 1 ^ 1 £ 3‬א »וא?ר *״!‪:‬לד׳גח!מחויב‬
‫עולמוחלכן " " י לג• ?תגא‪? '.‬ן‪ P':‬לח<כס אס »ק ‪•wVu‬אם משוש לאחהו ב י א ס‬
‫לשכת <צוה ושניקיכאיטוכי^וא^!;יומה חווה»וארסשלםלת<וה׳יון>ים פנים כמו‬
‫שאיוו! כל השו«‪3‬לאאשה ו ט ו ע נ ז ל ^ שחו עליו‪3‬ע‪1‬ל מקןדס ‪0‬־*‪9»&.‬י*‪.‬־»סח‬
‫^כיזוס }' שגיסיגנ״וא קנ׳י ?ל‪:6‬אשה?לא ןנסק ?לא ט י י ס ‪taw‬ל»הו»יו‪'.‬ע‪0‬‬
‫‪ ' w q‬שיש ל‪1‬כנ<» ממקואומןןשנה מנזדשה<ולהכית יצ?ד איגי‪-‬ככ •אסםילהנגל•‬
‫ןומנוכמןצאםאיןלויוכייסייגיסיאי׳ילחודוכהנימלהז?‪ J » ? f e J »Jpi«1‬׳ »‬
‫גמוי לכקש לו אשס להכניס! לקופה והיכ׳ו התנא ענין חופה משים שעניןמפיז‬
‫קוא ה׳סודשכעאיש ואשת! וימוכוה נ י אין כונתהעג׳ןהוהבכמשושסייה ויב׳*•‬
‫כי עיין לא הגיע לפיק כיסמוטל עליו»‪»8‬גין כחיוב נ״ש שאסתפח ‪ ormo‬אכל‬
‫עקיהעגי‪7‬להצעו»ןי‪<.‬וטא<לא׳חמינלנכו»שיסנכד׳ומ לאסוחת אליו וכרי!‬
‫למלאתחא»י«!»היהלופתנסל^וין ל׳חילו אשלוכמינצל מן יזתטא מ מ י מ ס‬
‫המציקהיאת»»‪1‬לתעלהאכלע*תמשוכ שעיןי המצוה ש ל » י * ה י י נ י ה ה י א‬
‫< ו ׳ להשאיר אחריו נ ו ב ה ויהיה קייס המין ‪1‬י!י סולן ודיר נ א והאין לעלי עומד'‬
‫ע׳גשה ש!חן> להקבה במעשה כואשית ו מ ושן שהנן והכתעגים יכשיס לא יעשו‬
‫•כיי לאיועיל כלוסבחיןנתואכליע&ההואהכא מידו להשיא אשה לכן ואיש לכת‬
‫והיימלימסיונ'וימן להש סייס כ׳גתס נני׳ויהכויאיכשלמוילנן צ י \ ה א י ' ל ה ס ת י ל‬
‫נמצהמאתככליכולתווכהגןעבמלפיק •יושנה ‪0‬למי'»כק*ל»»נ!ס אשי •סכ ‪I‬‬
‫ל‪1‬ואסצייךלמעותא‪1‬לתכשיטיןיכק‪6‬לוואפ*'כיסקיס א מ י ס כ ת ו כ ד י מ ח ס ו ן י;•'׳‬
‫א ש י יחסי ל! ואיייו חכמיס יל ו! אשה כל שכן ככנ׳ו היוצאים מחלציו יימא י‬
‫*וס״ככמיוהעצמס באשי ביארנו שציין ה ש ה י י ת נ ח ו ן לנמ!ר?ל ה נ י י ן !‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫''‪t *mrwf.jjjrtrstrt'ii‬‬
‫קג‬
‫לאוו ן כננוחיו מן הטעם עצמו אחד שהגיעו לכיקן והוא‬
‫?‪v»«51!Sj8‬׳‪*»rfc‬‬
‫•<יג&הזלמעלהשצייןצכקשלודכר הראו׳ והגון לב׳ כניד‪ 1‬וצוין לבקש ל ק‬
‫'זנלוציאעו שיקפצו עליקאנשים מהוגים ‪ pi‬אמו! כיכו*קבצה»אתכנ»;יכס תג!‬
‫'ולאנשיסוכ׳כ׳מ־׳תןאוי‪/‬סעלכיחסאצא נלכןש׳תגולהםער שיתיגו ויקבלו‬
‫אותןיאעפזםאמיוחזל עישיי־נכס׳ לסינסמהבתהיונו אחל מיתת האב טצא‬
‫•לטוציא^מן הנגיס ד ׳ להס <עי‪6‬ו'נכסי אבל פתי ׳האבלאו׳ לו וטטל עליו לה שיאה‬
‫לכבודוואפיי־עלידיומ׳זומין^ס מעגל עליוללמר! אוסטיכק׳ שינגהין כולהחגוג'‬
‫?!ליאות חי׳זעסאשהאשואהב והוא קהטעיאשו אמימ כ< מה ת‪1‬עלתלהשיאם‬
‫׳אשהיאס ־אימ יכול להתקיים נס־מחיקל‪-‬כל טוב »מ<ו הנבלואירבא אס יי •למוגס‬
‫־ולחכוס וכן אמר שלמה כחכמת "!‪ p‬פחין־מלאכתן וגוי אתר •וכנ׳ת נ י ת ן ו‪6‬ד[ל'‬
‫׳יפהתיוהעסמצאכהנייגיעמםטהיססשכיותעוןמטעס־והאעפ׳ שישלו מיוון‬
‫'•הלבהלתתלכנזלאימנ׳גממיוהמללמלואומט'•כי ככטצמ מכיאס לילי ׳שעמו‪0‬‬
‫*א״אכ הוא דבק בת! לה מושקה׳ יפשובה כ• או אסול צו לעגןיק בש>ש מצאכ ׳!לתס‬
‫'׳כיון שיש לו>כמיזלהתפינס»ל;א<צטלןלכליותאחל פנשא אשה ועדיין ה א ע!סק‬
‫מוהמשיסשא׳ן׳ל• נוודא וסוחא ובהג׳ע לפוקכישנה שככלמתתילזן הבנים‬
‫•לצאמלאויי העולם וצויםן מזין ופונסה והס תחתצלננפיו לחקות עליהם צוןן‬
‫!לכקש וצחפס כנלכ וכואכאחויפונסתס ו!ם ההגא כןע‪8‬יי' ליי<ן> ה״נו לריכמ‬
‫״המזינותילפיכסיינני״כיתןכצמל ולא כבחו׳ ויבקש לו העסק היותו בקל מלאכו ומן‬
‫*צהיו׳ילמה יספיק בנמציס ויסתפק מויתו ‪ !1‬ויחיתק »ן ה י ת ל ו ת ומן התאוות‬
‫לגשמיות כי הם המובלות אי‪/‬האדם לכאל &סת ונוטלות»ו״‪ 1‬מן העוצם הוה וקו‬
‫*־כאאיודשצמה כחכמחוושמתסכיןבלועיןאסכעלנפשאמהוק כשה׳אכעג‬
‫<זלאכה)וי׳לויח מוומתיו כמעשה ידיו לא יהיה נכהל להון לקבן על יל ויהיה‬
‫» ה סיהיה •ולא ילקלק •היטב גמה'שהיא עושה אס טוב ואס דע כ ׳ אס‬
‫*‪:‬כזנהלהיכותמלאכה ליטול עליה שפל הלכהח״ו והו ירןיכגולניש והת״סניט‬
‫*!זיומו׳םשלישליישלןשליואיןיולפיסכ• אס אחלי הבגע וגל מגמתשלמצאת‬
‫<טנס ונטןישעיםתטסי אכלויעיסראל הכשרים אינם חפצים ליהנויכי׳ה שאינו‬
‫סלהס ואס עיסקיס׳כ״לאכחם עוסקים לשש וכטהלחהלכ שלא להימת לתכייט‬
‫•יאללכא הס י״ותויס משלהם להם שצא לכא ליל• גול ולא ליד• חמס יק הלין עצמן‬
‫גשאחייסעיסקיס כמלאכת שלהם מ• םה!א ב נ י ל להק עושה תחכ״לית ו»וי ‪p‬‬
‫ויו&»אתמשכולחסעשיתימג׳םכיילענכאעשלהס כיל! • ע ב ק ס כ י שכיל‬
‫יובא ליייגזלולילי^וי׳כוא׳ממיציאאתשלומ׳לואלאאתלעמל!טוייוהולךוכא‬
‫״ ״ א ה פ ע מ ׳ ם א כ ל מ י ס ה א כ ו ל מ א ו ה כ א ת ה ב י י י ח ימקוגן ניתן להם ש כ ס‬
‫ך»שלש ׳איני מעכבו כייו כלל אלא בילו חתן שכרי ואים מ ו ק י ק א ח ו י ה ס במלא נ'‬
‫‪.‬מיתר להם ומוחל להס מחילה נמויה כיאל״ הוא נושא אמגכשו ו הוה ליה כמימ»‬
‫?;*וןיןה מ י נ ם עצמו וכג• ניחו נ ק י י ת לאב!ל *ויגיע כפיו ומפייס איחס נ מ ב ׳‬
‫כי! שיש‬
‫׳‪%‬־‪••.,.‬‬
‫גיוסים אס עושים יותד»ן הלאוי‪.‬לעש!ח*»ל‪ w 6‬נאלס^שישחמי( ?‪ww‬‬
‫וכלישלאיצנול© לכלימלאגשיםסאמלליס נ א ל ? ' * ‪ y‬ל מ ל ו&לבםדכי• ‪a‬׳;‪p‬‬
‫ונחום כי» ליחיןם מ פ כ ^ ר ׳ ק ם ‪ 1»how9»05»j1w«5jw»W)H1‬מ כ י מ י *‬
‫יסוחיצטעי עמהם ע‪ 5‬השנתיים מןצנ־ מויגותס כ » נוכחגכ‪ paw‬ללעכ נפשך‬
‫נל‪1‬מיגפ©< ולכי הייתי לומלהוצ׳א מגיהי; א ס ‪! 9<9‬אפשל כ י י צהפ׳ן ׳שאלתן‬
‫'ולמלאת חפצן א ב צ ה ^ ס י י ת ס ע ל י ו ע ל י ן י ע ל כ ל ‪ ^ -‬נ ז ס ל א ל ^ כ ל כ ^ ס ‪ ,‬ה א צ ה‬
‫•)&׳כאתל)ת(א‪5‬׳ווגו»ףל?׳‪0‬י^פס»יס«ס <טין)»»צ*[‪1‬קעשהגמ^תסד‬
‫*גיפוינממוס ונמצא מין״ם להתימיית&סצ־ס ןצהחץיןלכ נלכאיס ונמצא ‪<6‬ת^‬
‫‪.‬לה״יןכה נזס ‪ rmfa‬ו&שי* חלקזיכן שלשים לבחנאיןמדעיוהתנלמשכן ‪ 3‬צכ<‪1‬‬
‫»ה שאנו לוא׳מנע׳ממ צא רכל ל ק הנא אלא כ א לסוליעגנ מה ‪1£‬ה‪1‬ליעננ שז״ע?‬
‫בל אשוחי׳נאייןלעשוחנכמןיעםהכיהאדסמיןן^אאי^עצמומיא וכעלכ<«‬
‫פ׳כוללה&תלל נחילה וכמצותיגמלהשלמיזסיאוילההי&תיליעשה ועקרלשו‬
‫•סלאלס כעל‪ 1‬טכשהואנןלישנהנאו כלכיא »»‪»4‬כעלשגל?א} להכילווצ׳חנקי‬
‫לא כא אל העהו לאכול 'לשחמולכמסיומזןולאמיןן!*להצילה כ׳א׳ן זה שלמות‪.‬‬
‫צאלסאדוכה !ויוניתגלזל והוא לכןלעח«לון>אח‪1‬י*ן‪3:‬י הוא מעשה כולי‪9‬‬
‫ופי‪/‬וייס שחושנ׳סשהעילמכמנהנזנוהגואיןמעלחויחחמ ‪,‬אלא‪/‬הלכו׳ס האלג‬
‫‪1‬כי< צא יעקר שלמות הארס הוא היות( עסי^ןנן חיל שהנלמככיים איתו ומתהניג‬
‫יון העולש נבל ה נ א מ׳דולכנוחנתסזלנסועמחעוח^אצגימוסידסיילשקוח כהם•‬
‫ולה״ חל‪ 1‬עכליסושפסיחלעמליולש^אאןוןוצאןוכיןןיוללןב^חכ ככטילתו‬
‫׳העולם כ כ ר ו ס ל ס ח ק י ןמניח סכלב׳י כ»«מצ»להפ«ה׳וכנ>»‪11‬כאשרהו*‬
‫היה וליו יוה׳י לכיס הסמ׳ן ולא לאבי!עסיכן יכן ואכל?גולמו נמיןו ו נ פ י ע א ם‬
‫שבע ימים כ ע נ י י ה הו• עלה בדעתו שהיא *האישיים שבעולם מולן שמח _ונ‪^<4‬‬
‫•לכ כצאת! י^העה‪ f‬והוא העני •יהקיזו והסכל איס יולע אתאשי*נא אחיין ואינו‬
‫*יבינוכאיוייחצימ׳ס והחשכוןאשיהיאעייל׳ליתןלמיממה ח נכשילצה לתקן‪,‬‬
‫ל א ׳עלה מיה וושהיכ• א״ןמעשהולעיותשבוןכשאולושםאתנהולן עמו אסים‬
‫לעש׳ תנביון כעהו וכידך‪S‬עש׳תכ‪i‬א‪o‬ימינו‪f‬אויאו«לךלהי»גל‪b‬ו! הסכלים‬
‫מ־מ׳ימתהעילייבלבהככציש&ין כהסשמממנלשכלסהמוימוסוצריעמוהיצהל‬
‫סי׳תלנסכהב ליש אכ עצה צםילם מןהעהאיןלאוילכן יעח<‪$‬בע!»פ לעלות‬
‫איתםביעתזיזל׳לה חלילה אבא קו א מבא סכרס אכאקלאקבליהתיה ‪w‬״»‪V‬‬
‫אשל פתי מיזכיייה ומולה חטאים בללן והי^ניתגחעצה לאלמאין יסנהגלהש<‬
‫ונין השיח לוכ ת צי‪ 1‬י עולם שכולו נגס!טל! אליו כיייס על ‪ mJfrjw‬הקן ו»‪1‬ר‪ .‬ל‬
‫אכ ואס ׳כולא׳ שישליו להאיין כו ולילע םישעיגסאחל נדול־נאאל מ מ י •נמעל‪ ',‬י‬
‫ניייה וייןוקנייל עי וצם נברא וה לולא למעשה לעמק גתולה ולקים המצו'וסאין»י; י!‬
‫ה א עילם וניל ל ילמו א!ת• חול לום השכילמסגם םכ‪1‬צו ממתה ‪61‬׳ן שס מעשה פלג‬
‫ומי שטרח כי׳שיאכצ כ ש י א כ ל א ג ‪ -‬ל א ^ ח א י א עיל ל ט ל ו ח ו ע ג ‪ .‬י * ת נ ו ע כ ;‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫י •‬
‫י‬
‫‪ % h‬׳־;‪,‬‬
‫^‬
‫ץנפו? א פ ה דוייע‬
‫»ןי‬
‫י ו » ׳ א י ו *‪w r w t x1‬‬
‫* *‬
‫‪J‬‬
‫למי«‬
‫פ ג י »ה לעני[ המגזתה מ ע נ ג‬
‫•‪ into‬ע‪jj*»( «<$‬׳»‪ »ai1Si^fre‬א‪!8‬יה םל»ג»יזיזה להאידןנתליונמי שנתג‬
‫יו‪41‬דמ»}ס»!‪/‬א‪^$‬ו<ן*ר *־עמגודאנאהכיאאיך*ע‪5‬ה על לכאיס טכש או‬
‫י|)נל&ל;»נ‪^4‬משאצו^לכיע‪;»4‬עג»‪0‬גאיסוו׳שצהש^וותמה שיבטת אלם‬
‫ג י ז י ה וין״גיה יסאמתזכימל שהי• אנו חאייבעידס‬
‫&&׳‪*HS‬׳‪pwptyf/yn‬‬
‫םאצוזא־כייש א׳ןצי««‪8‬יף<ס זהעמלסדללי‪/‬עקלאיונה * י ׳ מ ת ו ה פ ס י גיוצ‬
‫־גגל עגין»עגק *דס׳המקיכיסאמ^אדש המתזבשבילס נטיל מן העילה ניגר‬
‫‪ b w ^ a n p ^ y p t i‬זממ׳ביי'* ס״ס נ ע ש ן מ פ לויון! אסייהס‬
‫‪ptotvnfr‬‬
‫• נ י * ו‪5‬ל׳להמש?ן׳ןיול»גר ש ס ח מ ו שקו •מאכדענמ‪5‬דעתשמוכע •‪ 00‬והיצף‬
‫ל א * « ו ולא ׳בממונו אוקוכצ׳ עליו להגי׳‬
‫ל * © ת הו*ו‪»<«5‬ואפ״‪3‬נ׳ו׳‪0‬נ*‬
‫* ל י י ס נ ו ן ז נ ׳ ע נין •ביבמה זשגי׳מיקאמגיעוזס‪-‬יער יה והויג׳ס אמי אולוקמ׳יאותז‬
‫לענדעולססגליןוממישמיס^נאחמתזסאיולעמלוט ל<ו אבל ראינועי סעקין‬
‫'»‪:‬ו»י?»יוצ<הנ'ג‪»<.‬ק»ל»ל שגא ‪ trmi‬נש^לו^לילה אלא אדרבה אסוכ‬
‫וו<ויוינעיןיסל‪»3‬ה^יופגי‪0‬גע‪0‬ימינעו^ «יםנ»ן‪1‬א)»׳סהכל&והבי'אוחנ‬
‫‪#‬יו»תימ»»ת‪ 1‬יתמיקי •י׳‪0‬ו׳לב‪0‬מנו» מעשיוהמ פקועול ל* ה ד י ן הוי; ׳לעינימ‬
‫כמהו ואס צענין‪fawxW‬מיק מגשש סי׳ללוןיאתדהעוסליוההמדסלאיעיו לו‬
‫י‪0‬פיע‪1‬׳מיונצ»<‪ »«4‬ע י ו י ט א ח י י ס»נ*עזהירירהצמלאתמ‪) 151‬להפיק תפצו‬
‫־״ה מיעל ליףס **ולסמעכס אפ׳ילפ׳דעת הס& גלון ל»ך‪ 0‬הע׳ל אמת!משפ»‬
‫יונח * י ק ״*תמה אין׳לו קץויבלל ואחי םאיןחןועלילנלל! כמגש׳^ס לאיתגיתו כעמי‬
‫‪ 0‬ת מ י םמיישהס העסקבנסיזחתזנלנייס שהס צמ׳גלס‬
‫‪»w»f‬‬
‫‪ pr‬השמש למה יתן לו מבלויוצק ימולה ‪ BIT‬׳השמל?( לפנין •אייכה»תן לו׳עזנ*‬
‫•גלול פהימשפלשהיס ליל׳גסינןכתפצי פ ״ ׳ ם ולא ע מ ן משיד ״לפני! ולא ־יזכה‬
‫ליויוימטומיו <*יי׳*ססנצל»יזן סאיןלזתלקלעסכ אייבא״שלו עינשחאינ מ ג ד‬
‫ייעלה נ ל נ הסכלהסעי ל עשות׳מןהעיקיטפל ז״ףזטפל עיקל ואכעניןהיעלו*‬
‫^ ל ג ד ם ל פ מ ה פ מ ה נ י ס ש ׳ ^ נ האישבכצ מ ו ב ס ג ׳ ש נ ז מ ן ה מ לעסק ה ת י ז‬
‫»ה<»צז‪1‬זלהי‪7‬ע<יתל»י*ללוו־י‪{1‬כל תש»סמו»תתנת!^ אמיו ע ס פ י ק י ס ת מופ‬
‫ל ג כ י ה״שא»& כ » י י » מ ז ק * ת י א ו מ ך ‪ £‬ש מ ‪ v e»6‬א את •זי נ ׳ מ מ איש י ק‬
‫איור סצייס• י מ מ י ו ס י א ת ג נ מ ^ ן ס מ י מ ו ל ז ו ד ן ם החסד שעמה ק א ד ם ג ה ׳ ו ו ן‬
‫»פי* זזגצי״חויתייתימח ‪ pra‬שיגר ה ד ע מפ תה •ותו לידון א ח י תא״תיו‬
‫ו י ל מ ד ו ומניח ס כ ל ללפתלעבזל א ת אלימ כ כ ל צכזכבל׳נפש זיא׳ שכח נ ח ל‬
‫•מאדמאל ומילין עליו כאלו ה ק י » ו ‪ 0 5‬וימו ‪5‬פגי נולא עולס !הי!ת לו ‪pJoJ‬‬
‫•וחליז זל»ל‪0‬לאמזעזל‪1‬כד מילשיהיה נ י י ק כי זמתי יתמימית‪>1‬תעמת־ צ! כי‬
‫»•קי‪r‬זכצי<ן^ו»םמ‪T‬סייהטוכיס לא מזול! ממס זכמוו ‪7‬מ־»זמן לנעל עצ ה י‬
‫_‪ aif‬ג‪» o 0‬זקין לאיקוי ממיס לא יסיד היא מהס זהס צא יסולן»מנ! ומעני ‪w‬‬
‫» » ‪ p‬ציין האיש לכקייז עינייעל נ ס אותלגדל^לעמזד עליו נ פ ל עתונכל י ג ע‬
‫ציןי׳לימ‬
‫•‪.‬‬
‫‪^:‬״ג•‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫ש׳ ר‪#‬ןק׳‬
‫)‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫להדדים כדרך ינורוללניחפעס אחר פעם עיש׳תחוקככל יכו־!ענין ויהי'»דו׳נ‪3‬‬
‫כח׳קךעבולטכעכמ״שההרגל טכעשניוהואעגיןנדוצ‪-‬טצדין ה א ר ס נ<נ‪3‬צצ‪5‬ו‬
‫להי‪1‬ת‪1‬ר׳ו כו כי ה מ י ן הולך אתר ה׳סור !אסהיסי• ר ש ע סמהיה חואימהל׳ ומהי‬
‫יותר טוכה‪.‬ים לארס בעהווכעהב כ׳ אס לס׳״דהשגתת! על כמ לטיס איצ"משצנו*‬
‫לאור להצליח כעז"! להיותו עכדליוצרואסר הוציאו צא‪1‬יקעילם לללח בחקוח׳זיי‬
‫וכחזיחו ואםייו ואשרי •ולרחז אס זיכה להגיח כרכידאסריויפן הנון וראי מוכתר״‬
‫ככחרחורה ושם ט׳יכזהיי הממן שלו הס מייםגמיריסזאשרלאיכיש־ני ייביו*‬
‫אייכיעכשעי •עכיםתיל הארס הרכס מאה בעגין זה וכרן ליכיתככני ייכ'תחל<‬
‫כבן מכירו ה נ א לילוליסיוכשיוא^אותועזשהי׳יכי שאיני'הטן וישחדלללחיו*‬
‫דרךהאמתולא יאמר ב ל ט מה ל׳ ולצער הוה כיימצ״יןאגג וערבים !הלזה »וא<‬
‫ד ס ס ל ן ל ח ב י ן ל א תעביר וכן הוהיית » ע ויח‪.‬זאהכמ;ללען כמזןלזאמרו על והי‬
‫כ׳ הוא כלל גלול בתורה מסוס סוהכעפן מורס יחוד כללית האומה קדושה שכלם'‬
‫גאחוים‪!:‬ה ביה וקשורים בחבל אהבה ע‪1‬ה וה ע ס ז ה והרי׳כלם נסשצים לנפש‪-‬אח'•י‬
‫כמש כל הנפש הכאה וגוייישיככמהאשראק להסקשי‪:‬יחוי‪:‬׳יהייהס נסשכים‬
‫כלאיילביוכמישסזאתגפסוחג׳תושכלאייסלו נפש בסמ עצמו לא כאלהיחלץ־‬
‫יעקב אשי הם נא^וימכיוצר הכלסהואיתולגמור וככיכזל נאמרבהסכחו־ שנא•‬
‫עם אחד ואלוה אילם נחשכיס מ ו ן א ממס ים בהם ראש ויש כהס עיני<‪ 1‬יד•©־‬
‫זיועותוונל׳סהכל לפו העיןוכס! סנושמוכנו© ש ל א י ז ה א י נ י כלסמכחו באו'‬
‫וכמו כשמכין כ א י ס כאצכעו הקטין כל הנין>ח!שש כאותה חכיזישהין סיף הוא׳‬
‫ממט אעפי שהוא הסיף ומקים הכייי •וחר!אימנעיךכיונב אייה• אייה נקיא כןי‬
‫*ייןכלאשיכשסישואליכנהכשייאיז א ח חכייו סולן סדרן לא ט!כ או שלקח•‬
‫לעגמ! עצה שאינה הוגני‪/‬לו ואו״לי להחוייו למיטכ ! ל ה י י י מ כררךל*יכסל כהי‬
‫‪pi‬א‪0‬ייאהאישיע‪1‬כליעלמהלנואו ששקבולאו׳ להצילומעשקוולשים כל־‬
‫מאמציכחילששיעלו מציתו הן כניפוהןכממונוואעפו שיהיה לו צעי כ כ ן אוי‬
‫יגיע ל* ה>יק‪1‬ה< ע ק י התצה!האהכס ואיש אשד אלידלו יזחו ודאי מ ו י ע אכיהםי‬
‫הגומל חסרים והוחמןוניאה מחין כ ן שהואיקיוכ אליו »נ‪1‬אליו אכל־מי שיואה־•‬
‫אחחבידוכאיזהצעדאוצוהומניחוזהולךואומי סליס־עליךנפשי *יאהכעצמו־‬
‫שאין ל» •חפ!קויכה בוו׳עו של אביהם א ח י שאינו מצטער עלימאימגמה ננחלחנ י‬
‫יזהו עקר הכת שים לי לארסלהחיווק ה נ מ ר ל י ס י י ס אלו ונמצא כאלי יאין לכי*‬
‫זהזמ; חינגל‪-‬כל ימית ה א י ס כלם שוים לסוכה‪ :,‬כן ארבעים לכינה להיות שחת י‬
‫האיםעלההתסשנעיסםנהכמישהימיםנוחיסכהסשבעיםםנה וכשהוא ק ח‬
‫ה י י עבי עלתני •נויו ומי סיירלאחייי! »עט!לא ה ו כ י נ ואס נאמר שהס שמורם׳‬
‫אס יתגבר בשנתהיייהי׳ הוא‪-‬נאמצעייג״מחיועימד אצל הנטיהליגעויכ שמשו ואו‬
‫כמות ה ט ן וחמייתיו ותא»י‪7‬י מתחלםיס •׳כחית הנפש והשכל מחעויייס‪ :‬לבקמ‬
‫*!‪/‬אשל ינוח להס מתגברים אלי על אלוכ׳ ט ו ה ק ס מ סהל‪.‬הס;מר‪.‬נ!פל‪£‬השכ‪£‬‬
‫;‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪?• °P‬‬
‫ה ‪p b f‬‬
‫ירש ‪6‬‬
‫‪ ftKD1K61‬זיק ‪ 03‬כ‪) 3‬הכיגס לסכין כל־הענ׳ניס עצמה;סהס־ ו‪3‬הכ‬
‫‪66‬ר‪3‬יוי^וזז(דע^ת^ומרס‪»«.‬ה)‪3‬עורר‪11‬ל(יס‪6‬מלנ)‪6‬סלא נעיר עדו‬
‫‪! 6 3 > j \ j‬מעה‪16‬ביאתו‪ p » v a w b‬׳ ‪ r i o t‬׳ ה כ א ת ז‬
‫‪015‬אסלזמיי^ציזזף‪.‬אחי תאוותלטףוסמדיתיו צא ‪ n‬הליך וצא זו תעיר»ש ‪i1‬‬
‫ומיס צואית׳מעי דואה אונ׳יצםמועזאימ שומע עד מתי יהיה צי וה ה ע ה ו למוקש‬
‫ז‪0‬תיא‪.‬עשידנ‪0‬אנכיצב׳ת<הלא»סל*גי‪1:‬תאת&חי׳תיוהעה‪ 1‬ה ה וגהכי ‪1‬אס‬
‫אני היום מי׳קסונשאלמחייתמיצמשיסה ואני עתיי צ׳תן לק ויזשטן ע‪ 3‬כ‪3‬‬
‫מפעצזמעשס‪-‬יי׳ןא׳ןעויציזאין׳סומןכצמי אני צבי» אהיה עיוו‪.‬לי ורא‪ <1‬לי‬
‫לתקן אתללכיולחק י אתמהלכ׳ ‪1‬צשובלקוני מחטא ‪ !3‬ומעזניואול״ראה היכעיני‬
‫*לי( אשוב ע!ל לבהלה להיותי ‪4‬ולף על נקנה אל ההבל ואל הבהלה־ אבל אתקן‬
‫יזעוית׳ לעבול אתיוצייאשי עשני והגיגי ועי כה עורבי ומכמה ציו' לעימווכות‬
‫הצילני וכל נוכנמלנ• ונס אני לא אשבידואנמיללצימוחפצו לעכול ענולתו כלכ‬
‫ושלש ולעסק כתיות‪0‬כלדוציו<ופג»ונלנ״הי‪1‬לנני» עיאי ״זולתי וחסצ• שמיס‬
‫אשים א׳תס לנני׳ תיויד להשתדל‪-‬־כהס ככצעזולעשויאותס כשצמותוויזו תכלית‬
‫השכל והכינה שצויךהארם שישכיל וינץ צעגילי^ו ‪ Ha‬שיע י ואויכן יבא להכנס‬
‫וצחצל כיתהמלןגפנימיז‪/‬מיבדליכו!מעיין לעיין כסי לקיתשבצוזהשנתלעיןו‬
‫ויצא לאילמשפטו לאח ו בעמלת! !״לאתי ואהבתן ווה העניןמנעיות! צויןהאיס‬
‫לאיזווכו‪-‬־כי׳ שיהנילנוונםכ״וקיןלא׳סויחמנו אכל מי שלאוכהכנחויתו‬
‫לפחותיזכהבזק ות! עכניאותיהולןויל וימים כויחיס כצל!כל יוס ויום מערה‬
‫ל»ותגפ׳‪: • 4‬כן נילעצה&חי שאח התנא שק מילכינהיננ״ל שציין להבין ולהשכיל‬
‫ענק אסייתי!?יה יהיה כבמי!היאיומן מחלת ההשכלה כאלם ל כ י מ ת ן ל נ י‬
‫א י י םנהנישלגהי^^וןלה־ש״א עגןזלאחי׳סולהדו׳ןוכייכתייה ולהשיב יביס‬
‫ויעיןשאיןיא‪1‬יל^רסציםריאחויס עדם״שיאתעצמוכ׳ האיסשיאו׳ להוכיח‬
‫*דיך שיהיההיא כ נ י מנקה ומשיה? ולא ימצא כו שן אשי חטא ואחכיוכיח א ת‬
‫אח‪?'0‬משז!מקישש׳ יקישו שלא <אמט<ל קיסש מכין שינךויאמיו לי טיל קייה ייבין‬
‫»ינ׳ן ואחו שהזה <וו התנא גתשכתויויכידיאתי׳עםיוי׳שיג מהם כזמן מ'שכבי‬
‫ה‪1‬אמטה מ י ו ך ה ס ״ ס א ל ייךהמיתויםלו זמן •ישנים להכין א ת מעשיו ולתקן‬
‫ואז‪.‬ליכי‪,‬לש‪:‬כנ<‪1‬שוכה‪0‬למהללא<מצאעילתה‪0-‬ואח'כ יתקן ‪ flb‬איזייס ויתן‬
‫להם עצה ההו‪-‬צתלהש באתה י י ן ישכין אוי ולא סני כלאו הכי כ׳ ׳שואל עיב׳ס‬
‫והלוה וכל אימחו׳׳כ להשיב את חנייו ונכוה בנחלתו של חכילו' והוא עני; נלול‬
‫ומצזגלבה‪-‬כג׳״שאשאם׳כואש׳בךלפניתעמדיאסתציאוקר מ ו י ל ל כפ׳ י ה י ה‬
‫והוא»י)־מזי?זיס‪:‬החג»יו‪0‬אשיגי^ האיס לויוןאחייהם וכזוהי הבדילו על‬
‫‪ ':‬העגק הוה ז^של׳ ה מ ה להשיב כן ע י א ל לא‪0‬הס שבשמים • א׳ אבשר שענין‬
‫^עצהסא‪0‬ר‪-‬כת<אהואעלעצ»‪1‬כצנל‪0‬אסלאה‪1‬על כמעשיו י כ ן מייצא חול‬
‫•י ניןפוכחז־כיאוי כסהוא מיעלנישנה ציין צשאתוצתת צהש א עצה ועצות כ׳נל‬
‫•עשה‬
‫ך‪1‬‬
‫‪b a‬‬
‫‪1‬‬
‫ץל‪.‬י‪1‬‬
‫י‬
‫>׳•••‪r ptowum1a>MHsm‬‬
‫‪nw‬‬
‫מ״גהווולכקם חיאמתיעילמן‬
‫‪i«p?J!1‬‬
‫‪wteSr‬‬
‫י כ ל ׳ ש ל א ׳ ל י י ל א ש ו ע ל י < » ז כ ל ל ה ד מ כ < » ה ו ‪ 1‬ל ש » » אלי) ׳ ל ן ג ל ח ק ס ל ל כ ח ב ד י ם‬
‫•!מילהוהמצמלו^ששקמןהמשנגיסנכהוישכלנמקשגימןדמתרמצליאשני‬
‫יהיה ע ד ה פ א ו א י מ מ ת פ ת ע ק ל כ ל כ ל י ם קליזיכולימא ל ה ח « ד ע ל ו < צ ה ל כ » » ‪3‬‬
‫»‪?n‬ספיקיתכל»‬
‫‪pp)uws bp3‬‬
‫לשוילז*ועליו ו ל א י ק כ ל ח מ מ ל ל ל ו ן אחרי‬
‫נ ת ו נ ו ת ו ה ו א ב מ ה שציין ה א י ש להשיא א ת ע צ מ ז להציל עצמ!»‪ - J J M •#‬ק ש ם י ‪0‬‬
‫ל ז ק נ ה ה ש מ י ע נ ו ה ת נ א כ‪1‬ה ש א ס ל א ה כ י ן כ ש נ ת ה מ י ס ס ו א ומן ז א ל ק ה י ל י ל ה ׳ ז ל *‬
‫ל ק ח ל ע צ מ ו ע צ ה כ ש י ת ה נ י ם כ כ י ה ת ח י ל ל ה ע י י ן ‪ :‬ש מ ש ו כ ה ג י ע ! ל ש ג ת ה ס ' צריןי‬
‫ס י כ י י ש ה ו י כ א ז י מ י ק י ע ה ו ה י א ה ו ק י ק ו ה כ ^ מ י ו ע ג ת כ ז ש נ ח ל מ ו ויןנו ו ש ע י י ת מ‬
‫ו י א ו י ל ה י ו ת מ ע ו ת ל ל כ ו ש ‪»1‬זעד א מ ת י י ק ר א ו לו מ ל פ מ ה מ ל ך ש י ל ך ‪ s e o ' J s‬מ ל •‬
‫ג ל י מ ה ה ס י מ ה כ ג י ׳ ס הצואיס מעליו זהלכש א ו ת נ מחלצויגומחלצות ומלכושיס‬
‫ה נ ק י י ם ל א מ י ס ל י ו א כ נ י ה מ ל ך ו ה מ ש י ת י ס לפניו ושלמה היעה ה ו ה י ר מ י ו ח ו ח ז ם‬
‫ו א מ ר כ כ ל ע ת י ה י ו ב צ ד י ן ׳ ל ב ג ׳ ס ב ל מ י ש ה ו א נ ע ל ; ש כ ל ו כ ע ל ל פ ש א ז ן צ ל י ן לן‬
‫ל ה מ ת י ן ל ע ת ה ו ק נ ה ש כ כ ר ד ו א ה א ת ע צ מ ו ?‪ ' •nm-to‬מ נ צ י ו גי‪&1‬ו‪!.‬מקל‪*1‬יד!‬
‫ו מ ח פ ו ׳ ן א ו ת ו ל ל כ ת ל ‪ ! 3‬ת ע ו ‪ 5‬מ ו נ י ‪ :‬א ‪ 1‬ל » ל א ע י » ל ע ת כ ו א ת כ ׳ צל י מ י נ ו ע ל י א ק‬
‫ואיןאלם׳ולעאתעתואלאככלעתונכלזסןיה׳נכנרין‬
‫לכניס מוכן מזומן א ם‬
‫י ק י א ! לו!יומימהו ל ס ע ו י ה ס י ל ן ת כ ף ו מ י י ל י צ ז ן ה מ ל ן וחפצו כ ל א י ה א כ ג מ ו משל‬
‫ל מ י ה ל ל מ ל ך שומן ע כ ל י נ ו כ ו י ו ז ש ל י א ל י ע ז ל ל ת ל מ י י ח ש ו כ י ו ם א ח ד ל פ נ י מ י ת ת ן‬
‫וה‪1‬א ל כ ל י ו ם ויוס ש י ע מ ו ד נ ת ש ו ל ס ל מ ' מ ו כ ן ל ח א ו מ י ה מ ל ך מ א י ן א ל ם י ו ד ע א י מ ת !‬
‫< ‪ /‬ע ל ה לצון ה מ ל ך ל ו מ ן ע ב ד י ו ו א ס ׳ ת א ח מ ס ׳ מ ׳ י ל ה ס ו ב ‪ » 13‬ח ה נ ע י י ש כ ל י נ ד ו ע מ ד‬
‫כ ת ש ו כ ל ה ת ל צ ו י כ ע י ס ה מ ל ך ‪1‬כ‪1‬פל< ל‪ 1‬ש כ ר כ פ ו ל ע ל ה ג א ו ו ה ו ע נ ן כ‪1‬ג ה ת ג י כ א נ !‬
‫כןששיסלקנהכל<מי‪1‬אוילך‪0‬תחפס<חזוין‪ 3‬ע ל יועשין‬
‫וא‪3‬ח‪6‬חר ‪a‬‬
‫הי;‬
‫מ ו ע ט א י נ ו מ ט ח ן ל ה ת ע כ כ ס ה י י י ן פ צ י ע ל ׳ ך ו ק נ ס ! כ כ ל י ו ם ויוס א ת ה מ ש ת ד י ל ק כ‬
‫ג מ ה ד כ ת י כ ת נ א כ כ ל ס א ל י ק כ ר ב כ ל ח נ ג מ ט י י י ש ש י ם ‪1‬הוא ו מ ן כ י מ נ י ל א א י ו ך‬
‫ו ל א ק צ ו ש כ ב י מ מ י בישולו א ל א ש ע ד י י ן יש ‪ 11‬ב ח נ ח ו ז ק ל ה ת ע כ ל כ א י ל ן כ ס ה י‬
‫* מ י ס ו ל א • פ ל ו א ס ל א יש!כ ע כ ס ׳ ו ו י ח פ ש » ! ס ח ו י י ת ק ן ע ט י נ י ו נ ( » » ת י ה ר י כ מ ה‬
‫ע ל י ם מ ת ר י ס ב ו ו ה ו ל כ י ם א ח ל י ! ע ד שיוציאו א ו ח ו מ ן ה ע ו ל ם ו ע ל כ ל ח ! ה ו א מ ת א ן !‬
‫צ י י ך ל פ ק ו ח ע י ג י ס ש י ו ת ו ל ה כ י ט א ל א ח י ׳ ח ז א י ן עתזל׳תן דין ו ח ש ב ק & א י כ ל ה‬
‫נהבלימיוושנזתיונכהלהויעכיעלבלאלהיכיאךהיבמספט*‬
‫השמיענוהתנא‬
‫»ןע'ל‪1‬זזנ&‬
‫כ ז ה ש א ס ל א ח ו י כ ו ס א י ס כ ל הימים והשנים ס ע כ י ז ו מ כ ן י ו י ל א‬
‫הכין ומכןחמשיפ ל א נ ת י ע ן כעצילשגלמכן ששיילאהכ׳נוגוקמחוזבעדייהמתדי'‬
‫» ! כ ה ג י ע לשבעים הי* ה ג י ע לשיכה והוא מ ד מ ה א ח י ' א ח י הויןכיזה׳אמ^חיוניז ‪,‬‬
‫ל ח ״ ה א י ס כ מ ה י כ ת י ב י ל ד ס נ ו ת מ כ ה ס ע י ס נ ה ־ י ע מ ן ^ ו ל מ ה ־ ו י ס נ ק ר א ‪ Jh5K!HS‬י‬
‫• ו ש ו ם ש ה ו א ו מ ן ת ש ו ב ה ל כ ל ו א י ן ת ק י ה ו א ח ר י ת א ח י י ‪ pbt‬כ י א ס ל מ ו מ ^ ק מ פ ר י ל ' ‪I‬‬
‫* ׳ מ ל נ י ן ה ע ה ו ו ה ו י ע י ו ת י ש ש ש כ ו ס ע י ו ת י ו ‪ :‬ל א ש ( ו ז ק נ ו ו ג ג ו ח ע ז מ ^ ה ש י ו י י •י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫» ? פ ן ' י‪".‬‬
‫•יומו ‪ nwfit‬ג ן *‪'owtnM‬‬
‫?<‬
‫‪%‬אןל^כ}ז‪1‬מ׳עגיןח<כהי> ן ‪ > .‬פ מ ו כ ן » י ו ן ה ו א ע כ ע לש» חמעשיו המכוער•*‬
‫ן ן ש & ^ ה מ ח ס י כ י ס א ת גפסוזמךיושהוהסהויהזקהוכייללבנס ולכמסולצרפ'‬
‫|וון‪»1‬ו(וקק ש כ ע ח י ו ז כ ע נ ק ס פ נ י י מ ע כ כ ו ג ח צ אד׳מו ז י ג כ ח שמקכל ס נ י ‪ 1‬מ ק י צ‬
‫א ת * » • & ומו‪0‬א א מ ע ז ל ק ר א ל מ ס שלוש כי&תיצשליא של!ס לוח‪1‬ק ולקחכ ואוי‬
‫* ש כ א ט ם ע ל ד כ א ע ו י כ י ו כ ה ש ל מ ו ת ו א פ י י י ס כ י ד ו ע כ י י מ גיולותג׳לו• עריות‬
‫ו ם פ ׳ ם ת י מ ׳ ס ועיאיש לו ת ק נ ה ל ם » כמשיכה ו מ ת ק ב ל חשוכת! ועונות נהפכו‬
‫לוכיות ! ) ; * ח א שלא ר א ו ל א < ו ע ע ר ה » ולא פ ש פ * כמעשיו ולא ת ק ר צד׳יםישוב‬
‫ג! נ ת ע י י י ו י ק ‪ f‬ס ק ח א מ י מ ה ‪ vb‬מ י ז ס י י ע ל קתזי •ליגו כיןרכי מחשכות אוני‬
‫ולא אחוש לנפשי ה ע נ י ה ה ע ג ו מ ה ש כ י ה ע ו מ י ת ב י ן ואכי ע ו כ אורכים ו»<ויפי‪0‬‬
‫ג ל א מ ק צ ה ו א ת ו ׳ ה צ צ ע ו א ח ו י ל א ׳ מ ל ז ל א ׳ צ ״ ל כ י ת ה נ ה מ ה מ ת י אין׳ץ»שגת<‬
‫! " ת ו ר מ ת ׳ אשר נפלהעל׳ מסס ‪ vwp‬ל ו ל ז ן א ח י י תאוותי וחמדות׳ ל ה פ י ס ד ע ת‬
‫ק ז צ ה י ולמלאת יצומ וחפצו ומת• א ע ס ה ג ס אנכי לבית׳ כ י ת ו ע ד ו פ י ת מ ו ע ד לכל‬
‫ח׳ה׳כןצדת׳אסיהמתילאויחהגי‪1‬זןיזאסאיעכמה אוכל ו א ם א צ מ א מ ה‬
‫^ ש ת ה ו ה י ׳ א ין כייימאומוז<אין»עשי?דעתןחש‪0‬ןכשא‪1‬לאשי אני הולך שמי*‬
‫ו א ס א ׳ ן א נ ן ל י מ ׳ ל י מ ה ׳ ו ע י ל ה ז ן מ ס ע כ ד ח ו ש ל ג י ה נ ם מ ה י ו ש ל ו ל • כצי א ח י י‬
‫יאפ׳ישיוכז אוי למי ש * כ ל מ ה שאיס של! ומי ש ט ו ח ב ע י כ ש כ ת י א כ ל כ ש כ ת ואם׳‬
‫אני לא ט י ח ת ׳ ולא עמלתי לקשט א ת נ פ ש ׳ כ ת ג ש י ט י ן יפיס וטוכים שתעלה לוצון‬
‫כ ע י נ י » ׳ שנתנה כ׳!׳טלה כשמחה ו כ ש * ן להושיבה ת ח ת כ ס א כ מ י ז ! ל ה נ ח י ל ה‬
‫א י ן ה ת ״ ם ופל עמל׳ ה י ה לפי וצניפי מ ה א ו כ ל ! א ת פ י נ מ כעולםשטלו א י ו ך‬
‫ולעולם שכלו ש כ ת ו ה י י סלחנות כ מ ה ו כ מ ה מ ל א ׳ ס כל ט ו כ צדיקים ו ח ס י ד י ם‬
‫כ מ ה ו כ מ ס מלוכשיס זמקישטיס כמעשיהם ה ט ז כ י ס מ ע ו ט י י ס כ ע ט י ו ת י ה ם‬
‫ואתיצכ ל פ י ה ם ע י ו ס ! ע ר י ה‬
‫ג י א ש י ה ם י ה ם ס מ ו ׳ ! שכינת! ש ל & מ י ת ו א מ איך‬
‫מכל ט!כ ומכלמצויאו׳ לה לאותה כ!שה אוי לה לאותיכלימ' ואס אמיאומיתנני ה נ נ י‬
‫לעשות יצין שמיס ואווזעציו• ללמוד ה ת ו י ה ולעסוק כמצוימכל כני נילי וצא אשוב‬
‫ע ו י ל כ ה ל ה ל ה כ ע י ס א ת א ש י ה כ ע ק ת י ו ל ה ת ע י כ א ת אשר ה ת ע כ ת י מ ה אועיל‬
‫כ ת ק נ ת ׳ ואפייאקריככל איל׳ נכיןינךכנויעל אשראשמתי הלוא׳ יעלו לרצון ויועיל‬
‫למחית א ת א ש י נ כ ת ב ל י ו ס ייני ז נ ח ק ק ב פ נ ק ס י והרי נעו פ ע מ י ונסז גללייל ושמשי‬
‫‪ » 1 9‬ר ל ע ר ו כ ! ל ט ש ת ק ׳ נ ו א י ן א ש י ג ל כ ל ה מ צ א נ ה מ נ ו ה ונמס לבטלאותה ו ל ח י *‬
‫ה ל א כ ה א ח י ת מ פ ו א י ה אשר לא ת ה י ה ר ע ה כעזני אדומה!גי׳ך לסת!י א ת א ש ר‬
‫כ נ י ת ׳ ו ל כ נ ו ת מ ע ג ן ו א כ נ י ן ח כ ל ל ה ח ק י י ס ו מ ת י י ג מ ר כ ל ה ע ק ה ג ת ל ה ז ה ‪ww‬‬
‫ק צ ו והמלאכה מ י ז כ ה וכחושט ה א י ם ה נ כ ז ה ה ז ה כ ׳ צ י הוא כתיש ויוה וישא ויתן‬
‫כ י י ס ח הוה«‪1‬הימ םכשמ׳ם צדיקוישי הוא א י ן א פ י ם ו י מ ס כתשוכתן של ר ש ע י •‬
‫» ת ן י ד לקבצהפישעים י ו א ה כ י ס מ ו׳קכל ת * כ ח ‪ 1‬והכנעת! ו א ן גס ואת ש ח ט א‬
‫‪ * :‬ו ב ה להשמגכה׳ותו עכשיו ס ר »ען> ומר ונאנח ניחם ו מ ת ח ר ט מכל הי‪7‬עבו'אשר‬
‫‪ sw‬ילא ש נ ע צ י מ גללזריחק אותם ס ע ל < » כ ל וכל יחשכו לו כל ה ש ג ג מ ל ‪ » 0 1‬ן ‪-‬‬
‫וכל‬
‫» ‪7‬ג‬
‫מ כ‬
‫! * ; ‪.‬‬
‫י‬
‫‪s‬‬
‫כ ל א ש י ח ט א כ י ע ת ש ל מ י ש ע ש ה ע ר ק נ ס מ ר רצון כ;יא‪ 1‬וכיןת!עכםי! כ ת ש י י י מ‬
‫ה ר מ ת ה נהסך לאיש אחר ונעשו ו כ י י ת ‪ 1‬מ נ < ת ! מ ע ס ׳ ם כ י א י ח ' כ י ו מ א פ ו ' ה כהיוי*‬
‫כתש!בה גמורה ושלמה כריןוכשווהולא שיהיה תשוכס ר ע ו ע ה מ ו י מ נ ת על ידו אלא‬
‫כ ו כ ה ומתאונן כיוס וצלילה על מ ה ! י ב ק ש סליחה מ ה ש י ת י כ ה י ויסלח חשאתיין‬
‫• * מ ת י ו ופשעיויכך ס י ר ה ! י ח ׳ א נ ה ' ח ט א ת י עייתי פ ש ע ת י א נ א היכפר נ א ח ט א ת י‬
‫<!ח ל עיביתי סלח פשעי שחקאת׳ ושעויתי ושפשעתי לכניך ‪-‬מיום היותי מתבייש‬
‫א נ י מ ח ט א ת׳ ונכלם מעונית׳ ונחפר מפשעיוישליעוית פנים לעייוד נ נ ד ן להתודות‬
‫לפניך ילספו א ת ה ו ע אשר עשיתי ב ע ׳ נ ׳ ך כ ׳ ׳ ל ע ת י ‪ o‬א ת ה ח מ ן ןרחוס ארך אפיי‬
‫! פ ת ח ת ל נ ו ש ע י י תשובה לשיונ אליך מע!נ<תיב!‪1‬עישקירינז!קוים ב ר י א ת ע י ל מ ן‬
‫ה ק ד מ ת רפואה למכתינישאלמלאיק לא‪:‬ה‪.‬יהאםשו עילם להתקיים ועל ו ה י י ס ׳ ן‬
‫כ ל א'ואי כפי כחו כאשר כ ת י ' כ ס ' מ נ ח ת ה נ א ! ת ווה! עבין התשובה ידשייכה ‪.‬לזמן ע '‬
‫ש נ ל אשר עליה ה ת נ א הוליענו כן ע'לשינה שאס לא עכשי א י י ת י • כן פילגנורה‬
‫ע נ י ן ה נ כ י י ה ה ז א ת ש ה ש מ י ע נ ו ה ת נ א ה י א ל י ש נ א י ק י א ר כ ת י כ ואם נ נ מ ר ו ת מ '‬
‫ש נ ה ו ה ע ג ׳ ן ה ו א כי ״ ! ת כ ש כ ו ו ג ס ס ‪ .‬ס ש ת י ? ו י ס ו נ א מ ר ב ה ם ששתימיס ת ע כ ו ד‬
‫ו ע ש י ת ל ל י ל א כ ת ך ו ׳ י ס י ה ש ב י י ג ׳ ש כ ת ל ה ונו לא תעשהכל־מלאכיוגוזכןכחדשים‬
‫השביעי משוכח ו ה א ס ד ם תשרי ס ט ר ה ו י‪!1‬ס‪0‬ת !שמעי ע צ י ת ש ב ז פ ק ת ־ נ פ ש מ '‬
‫• ‪ :‬ן בשג׳ס צאמישש ם נ י ס ת ו ו ע א ת א ו צ ן » נ ! ' ! ה ש כ י ע י שכישכתן וכוילשליהשביעי‬
‫»ושונח ויש כ ו מ נ ו ח ה ! ה ש ק ט כ ן כ ע ג י ן ח י י ס א י ' ע נ י ן בחיותד‪1‬הםתיליתו בעולם'‬
‫ה ס שש ס שנה ובהגיעלששיס שנה יש לו נכלל מ י י ק פ ן ע ל י נ ה ו ק נ ^ ואין לו יל‪1‬לי)‬
‫לעתוקעל ע ׳ מ י ו ולעמו־ ע מ ל ת ! ב ו א ו ׳ שככר משש כח! ש ע ת ה ע ש ר ש נ ק ׳ששים'‬
‫ל ש נ ע ס ה ס כ ל מ י ו ן ש נ ת ל ה ׳ י ת ‪ :‬נח ש ק ט ! ש א נ ן ל ס ק י י ל י י י ס ו ל ב ק ש מגיח לנפ‪1:‬‬
‫א י ו ה י י ן י ם כ ו ן אוו‪1‬יופל מ להשינחיי ה ע ה כ ז ל כ ן אמרו בן שכע־ס ל ש ׳ כ ה ו ה ו •‬
‫ה ו א כעניןישיבה נ ש י ב ה ו נ ח ת ו ה י י ו ה ע ב י ‪ :‬כ ל שבתי ששת ׳מיס והשביעי ש נ ת י‬
‫הר• מלא ׳מיוחול זשבתאנל א ס ע כ ר על ש נ ע י ם לעלית ח ר י ג ה א ח י ת משבעים‬
‫ו ע ד שמונים ה י ׳ ג ב ו ה ׳ י ו ב ו ה י י ס ל ל ה ק ו א ג ב ו י ש ע ב ר ע ל ה מ ך ש ל י ם א ר כ נ י‬
‫א ד ם שא׳ןלהס ‪»1‬ן להכין צדה ל ד י ך מ אס שבעים ס נ ה על ה י ו כ יומי שלא הבין׳‬
‫נ ׳ ן א ל י ק מ כ ל טוכיילוה הוסיפי להס י מ ן ע ל ז י ו ן ב ת י ס פ ת נ ו ! כ ה להכין לו ׳ות' ויותר‬
‫? ש א ר בגי א ד ם ואשריו ואשריחליף שימלא נפשי‪.‬להשביעה כתויהובמעש׳י‪-‬טוכ׳'׳‬
‫ועל כן נ מ ל י ק י א שכחו ניול מ ש א י בנ׳ ארם שלא האריכו ימים כל כך ל ה י ט ת‬
‫ל ס ם צדה ל ר י ן ביויה!ג׳ענין ה ס ע י ׳ י ה בעולש'הוה אין ה ב ו נ ה לאכול ולשתית‬
‫ו ל ה י מ ת נ כ ס י ס ו ע כ י י ס ו ש כ ת ת ח ס ושלים כ י ה ח י י ס ה א ל ו א ז נ ם חיים א כ ל מיתה״‬
‫יקיא! כ ׳ ה ס המבזאים ס י י י ת ה ע ל ^ א ד ם ‪ ,‬א כ ל י ה כ י נ ה ה י א לסגל ת ו י ה ומעשים'‬
‫טכיםככלשנהוסנ?לעשיתיציןאכ׳ג'‪6‬כשעיסכ»‪5‬ל המיסיףמיכיקיןלווכמו׳‬
‫כ ן מ ׳ ש מ ? ע ל ש ח ו נ ס שנטיילא ית! א ת לכי ולא ל ע ת ולא תכינה ל א מ י ה י ה ח ״ נ י ‪.‬‬
‫‪ #‬ר נ ס כ י ע ׳ ממלא חפצ! ועישה וצ‪1‬נ! אלא א ר י כ י ה ל ן הל ימיו כתאו‪1‬ת׳ו וסמייתיו‪,‬‬
‫ולא־‬
‫י‬
‫‪c‬‬
‫י‬‫•‬
‫י‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫!‬
‫קי‬
‫י *׳דוווסענתנףזס׳זעניס י‬
‫& א ‪ 9‬מ ע א ת ' נ פ ש ו » ה ת ע ק ויושיב ולח חשש אל נפשו ה ע ג ו מ ה <)שבתב‪5‬נ()רי־‪.‬׳ענש(‬
‫(זככפצ׳ס׳כפליס יומי ש ל א ה א ו י ך ג ל ‪ p‬וגביית! ה י א הלוחמת עמו ועומדת‬
‫ג ג נ ר ו ל ט ל ל ו מ ן היגולש!צהוי׳יולכאי ש ח ת א כ י ו ; ומותג׳הוצצמויואשי׳והמטיז‬
‫און לשמועולהב׳ן ה ע נ ״ נ ‪ 0‬כ א ש י ה מ ה ובעולו כעזלס הזה י פ ד ה עצמו משח וחית!‬
‫ס ע כ י י בשצסויי‪/‬ק״ס ב! ו ה ח כ מ ה תחיה א ת בעליה• ק תשעים לש ח זה הגבול‬
‫ס ל ת ש ע י ס כ ה ו ת כ י ה מ ג ׳ ע א ל ה ו מ ן ה ז ה כ ב ו י צ א מ כ ק ו של בגי א ל ם שהגיע!‬
‫ל נ כ ו י ו ת ו ה י ״ ש ל ו לש ח ו צ כ פ י א ת ה ע נ ׳ ן הגד!ל ה ו ה כ׳ הפליאו לעשות עיוו מ ה‬
‫שלין י ו ן כ נ י א י ס מהזהועלמהזהאי‪1‬הוכיתכייונ‪1‬ולאואיזה ע ה ק ע כ ק ע ד‬
‫סוכה לכן לה׳^ו׳ן ״ י ם על פני ה א ר ״ ה ע ל שיחיה א<ת‪ 1‬והטיב עמו כל הימ׳יאשר‬
‫סי על ה א ל מ ה להמשן כתורתו זוכה לכל ה ח ״ ס האלו כמו שמנינו ב ג מ ו א א מ ו ו לו‬
‫כ מ ס ה א ו כ מ ׳ מ ׳ ס הייתי ע׳ שה כך וכן וזה שומע ומכין ולימד־ לעשות כך וה!' עצמן‬
‫מ ח ‪ p t‬כ ה ש ! מ ו ^ ו ל פ נ • מ׳ שאמו והיה העולם שנמל עמו ט ו נ ו ת וחסדים להחיות‬
‫א‪1‬ת כיוס ההוא ‪1‬לא י כ ו ו ק הוא להג ע ה א י ש לימי הוקנהזהאווכ! לו׳מיס ושנוי‬
‫כמ! שאמי! בגת'אפי יעל סכי א ו מ ‪ >t‬גליך ל ה ד ו ם ׳ ל כ נ י ם כ׳ כלזה ה י פ ‪pr‬׳ ע ב ו ו‬
‫ע ל ״ ה ו ומתוך כך הבייו מעשיו של הכירא »ת'וכטח!כו ולבם ה ה י כ י ן עמו ‪1‬כא‬
‫ה ת נ א כענ׳ן הוה להודיע לנ! ש״צ׳ה ל ה ע י ע ‪ 0‬האיש הוה »׳ג‪ 01‬ליס׳ס ‪ t&S‬מ מ ס‬
‫א ת א ש י ע ב י עליו מ כ י ׳ ה ציות והיכוחמיו הציל! וכעל כל ט!כ גמלתו וכמה נהיס‬
‫ונפלאים מ או בימ׳‪1‬הן ליח׳י הן לצבוו א ס לגת או צמי׳לכה»מת ך כך שמו של ‪ 11‬ה‬
‫יתימתקדש ואחייכ לומדיש מיונו ומעניינו!!!כיס לימים כי׳והו‪ 0<• ~-‬אפש'לומי‬
‫כ»כונתהיז‪,‬נאעצהירךם‪4‬כונולמע‪5‬הלוי<וש»׳ש?גיעל!תן ה י ה ועד״; נ ג ד ע‬
‫אינם לכנים ילא ?ס׳יהננריכ־יסצואישמעליוגווצעינו מנשוא שהוי אין לו ת ק ה‬
‫מ ו י הוא כאלו עיי׳ל כתוך השחי ומה»־עיל ‪ <5‬ומה יספ קליהוי׳ן הזה!אפיישיועיל‬
‫היכן כח‪ 1‬ו ה י כ ן ג מ י ת ! שהי• ננפפיקו״ת׳ וישח ארס!׳שפל איש ומה בידו לעשות‬
‫צילה ל י י ך על בלי א י ו נ ה ו כ ל י מ ן ב ה אוי לו או׳ ל נ פ ם ו א ס י א בחי׳לתהםס עלי!‬
‫שיקבל תש בתו הק‪5‬הלח<זויה• • ב ן מ א ה כ א ל ו מ ת ע ט ן ה ת נ א ב ו ה מ ׳ ש ל א ט ו ח‬
‫כ ע ו ב שכת ל א •אבל בשבת ואם ה א ש הזקן לוה לא הקן ע נ ׳ נ ו ק ד ב בוא! והניעו‬
‫ל פ י ק הוה אין ל ו ת ק נ ה ע ל ס י ו פלל ועקר שכמ! ה מ ת כתוך י ק ב י ייין ל! ת ע ל י ע ז ד‬
‫לחוזר לק יס ה‪-‬י״ולה והמצות כי אין ל ע ח ותשכון כשאול מ ו א משא א ת ע!מ ־ גס‬
‫המגיע לפלק הוה כי!ת הוא ‪ X M‬וניטול מן ה ע לס!אין יכיל'כיי׳ להכין לו צ ד ה‬
‫אם לאהבי! ע ד ע ת ה ו א ע פ ׳ מהתשונה לעילש ״ י ע ל ת ׳ כ י כ ת י כ ת כ כ אמש ע ד‬
‫ל כ ה כ ה שלי«תזה ג ו ע מ ו ה ש א ח י ם ה ג י ע ‪ -‬ל ח א ה ם נ ה מ י מ ו חופימ׳ו!אין ל*‬
‫‪ .‬ה & ע י ה ו ה » ז ג ה ל כ ח ! ר בטיב ולמאוס נ י ע וודאי לא י<כללעש‪1‬ת תשיבה כאשל‬
‫י ה י א להתחרט ולהתגחס מלכ ומנפש ולהיו' כ ו נ ה זמתי?כ •י על כ ך כ ד ׳ שי וסי׳ו עלי!‬
‫יי! השמ׳ס ווה כ׳וןהתנא נ א ו מ י ו ו ע ב י ונטל מן העולם כלומי שאין ל ו ע ס א ד ישכל‬
‫* מ ג ט ל ה כ י ט י ל י א ו ת א ת א ש י ע ו ו ת ו נ ל ה ו ע ה א ש י ע ב ה כ י ׳ שישוב כ ע י ט על‬
‫‪0‬‬
‫‪p M0fi^«rvA‬‬
‫‪ v m‬ג »‬
‫י נ כ ה ועל‪<p‬ה־‪1‬אין לו ח ק מ כ א ל ‪ • ru.9tw 1‬ש ר אסששסנתהתנילויםכתשוכיז‬
‫‪ .‬כומן ה ו ה א ע ה מ ע ו ג ה ש ה ו י נ ו א נ ח ת ‪1:• o‬חסונה»י»נלה ‪ 3jm‬ה י ה ‪ 0‬ה ‪0‬‬
‫י כ ו ' ל י ו ו ן א ת י • עצת! י ג ר ה ר ע ואיש י י ד ן א ת ר י ו ו ה י תשובה א נ ל עכשיו‬
‫שהתאוות דיבטלושככיניטליצר ו טל'ת‪5‬וז<י׳התשוכ'ק'הייא‪0‬בתכואויא‪£‬‬
‫כ ה ג י ע א י י ל ק ש נ י נ פ ו ט נ ו מ נ י ‪ its‬שת&יהכח ואפיימן ה כ ת ר• יבש מן מ ק נ י ה ת ש ו כ '‬
‫א י נ ה הגונה ומק ב ל ת שהיי תשש כחו ו ה ו י ה א חשוב כ מ ת ו מ ה לו ל ח ט א * עוד א פ י‬
‫לומר כ נ ה א ח ו ת בעני! המשנה וי»‪1‬א למור לארס ל ה ת ח ב ר ע ם ח ב ר י ם י א ו י ס‬
‫ש כ ש ה נ ח ו ר כ ן כ ש נ ה ה ו א נ כ ח ו ועוצם לבבו ואס הוא מ כ ק ש א י ו ה עור ו ס י ו ע מ מ ח‬
‫ל ח ב ר או לשותן ללמוד א‪ 1‬למלאכיוהוא מ ב ק ש א ר ס קל כצבי כ כ ן כישאו הוא מ‪1‬כן‬
‫ו מ ו ו י ו ן כ ק ל ו ת ל ו ד ו ן א ח י כ ל ע ג י ן ע ד ה ש י ג א ו ת ו ו א ם מ ב ק ש י ו ת ר יכקשלו ‪' 4 p‬‬
‫שנה שאו כתו במתני! ויוכל לעש‪1‬תהרכו‪.‬ההו'על מתשנתו כ כ ח ו נ מ ר ה ואס מ ב ק ש‬
‫א ד ם ל ר ע ת ומחחה כן ד ע ת ו ח ו י ן כ י ש ו כ ה ר ע ת י כ ק ש לו כן מיכ׳ או נשלמה ד ע ת ו‬
‫ושכל! כים‪1‬כ ואם צריך ל! לשכל ולעצה צמקיס א ח ר י כ ק ש לובן נ' כ י ממולא»‪1‬תר‬
‫כשכל ו כ י ע ת מ ב ן מ ה מ ע צ ו ת י ו כ י ת נ ת נ ו ת מ ת י ן ישוב דעת! ואם מכקש וקן כ ד י‬
‫ם י ס ש ר ל ו כ ע נ י נ י ה ע י ל ס י ו ת ‪ /‬י צ מ ד מ מ נ ו כ ן ס י ל ו ק נ ה ה ר י ה ו א נ ק ו א ו ק ן וכל א ש ר‬
‫•אמר אליו יעשה כי ס ת י ר ת וקנים כניןואין קלקול י ! צ א מ ת ת ת ׳ ד ם על הר‪1‬כ ו א מ‬
‫ה ו א ח כ ם כהגיע! לסיתזות! מ מ ש כ ת ע ל י ו ) י ק י א וקן ו ה שקנה ח כ מ ה וצריןלכמרי‬
‫כ ד כ ת ׳ כ ונגר וקני! כ מ ד שאעפ׳ שהבחור ג כ י ק י ׳ ! ק ן לגנ• ה ח כ מ ה ס ו ף ס!ן> אינו‬
‫נשלמות!ישוב כמו המגיעלסיכלמויו שויאינתיישכ לולמויוויאוי לכל ככור כ ן‬
‫עילשי כ ה הוא לעניןשצויןילככדו לקיים מצית עשה מ פ נ י ס י כ ה ת י ן ס כ ל שיכה‬
‫כ מ ש מ ע ודאי שישמעו רכריו שהרי הוא כשלמי יותר ח מ ה שהיה א ש ר ש ע כ י ו ע ל י ו‬
‫ציותוענינ׳ס י כ י י ו י ו י ע ה ט ו כ והרעורא)׳ ש י ל מ מ מ מ מ כ ל ד כ י וכל עייןיולא •סויו‬
‫ממנו ‪1‬אס א ח ו נ! בן נ לעינה לא שללנ) מ פ נ י ו ה כ ן סיוכן עירמכש ראו״' ה ס לעיצה‬
‫אלא להכניס בן ניככלל»וען מ ה שאיט בן ״ ' ש ע י י ן לעת! ס י י ף ‪1‬אימ מיושב• כן פ '‬
‫לגבורה שראוי לארס שלא להקל כ) כלל כ י •ש לו ל ד ע ת נ • אחרי ש ה ג י ע ל ‪ p‬ה ו י ז‬
‫נ ח ש ב כגבוי מנותיש כיי! שהגיע׳ לעת כ ו א ת ! ו א ו י ה ו א לכל כ ב ו ד •ותר מ כ ן ע '‬
‫שהוא ד י ן ה ע ל ם הן כ ע צ ה הן ככל ע נ י ן ו ד כ י • ק צילשוח ש נ י י ן ש י ש ח א ר ס ואפי*‬
‫י ה ׳ ה א י ו ן ל ה נ י ע א ל י ו ל ׳ ק ח עצתועניני!ודני•! •ותו־ מ ת ר מ כ ן פ ' א ס ה ו א כ ר י א‬
‫! נ י ע ת ! וה!א ת ח אכל!קני ע ה דעתי מ ט י פ עליהם ואין מ ה ם כ כ למור לענין ה נ פ ש‬
‫ו ס ר ו ב ע ב ו ד ה כ״א לעניני ה ג ן ל כ ד ומאלהימ נשאר ע ו י וסיוע שלא תחום ה ם נ ח ת ו‬
‫! ח ס י ן הנדולה מעלינוויוימ ה י ו ן ה ט ו ב ה והישרה שלא נכשל בה י ׳ ס ע ״ נ י להשלי*‬
‫נ י א ו י ס פ י ק ה ל ת ה כ א א ח י וס ב ק נ י ה ‪0‬ל! ח ׳ ו ש י ל ה מ ־ כ ת ה א י ם י ו ל י ן ה י ש ר‬
‫‪- , : .‬׳‪ .‬י •י‬
‫לפנ׳וית'לעולםאמן‪.':;:‬־‪.‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫הקיסיז‬
‫;‬
‫•‬
‫! ‪ t‬״ ‪ . . .‬י • מלמהלכ׳אוי ‪ ; v r t M u k p i D p‬י ­ ­‬
‫‪t‬‬
‫יי ‪r‬‬
‫‪• • .1 . . . .‬‬
‫‪"1‬‬
‫י'•׳'׳׳ ׳ ׳ • ׳ ‪ ' ,‬׳ ' ;‪.‬‬
‫^ • ‪jj.'if‬גיןלק!פגיאסיןי‪ar7‬במ׳ & ת מ ס מ א את״היל׳יאם לאיי׳ א'מחלוקת‬
‫} יז‪."..‬כ<ןתכק<פהיאפונ»סי'»וסיאזי|הלתא׳נ?מנ‪1‬מאהאתה׳^סושא^‬
‫^הלתמקזליכם ומחומר׳ כה ‪ oi‬־ ‪ a‬ן סין לסכיתס ניעה• מגילת קהלתמשאל‬
‫<תכ• הקרש שאיו כה ככ קרושה מפג• שהיא חכמתו של שלמה וא ה ראוי ללקלק‬
‫גיז הטה ולהוציאגאול תעלומה •מה היא סיוכמה *הנינה אלרכה נראים רכויה‬
‫&ותו׳סוולוווכלבל;פםאיןלהסטעס וכטחת• בחסל אל»תן לפתאים עימה‬
‫לפרס המגילה הואת כיאוכ הנוכ קווכאל השכל •ס צאועיה מתנה «הס נכיל מיז‬
‫׳היא החכמה התלויה כה לפק׳ח עיניס ימוותולהוציא אס׳ר׳ה ממסגרותומלאי*‬
‫•גנולפתיותםוהנצלליס המצילות סכלותם ללכת כפיילותלכםהלע ללרון אחו»‬
‫יחבל׳ העולם ולמ׳ותיו ותאות׳ו יהס לא ילעו כ׳ מיה תהיה כאסלונס וסיפס למול‬
‫‪,, .‬כחונחוכגיגןסתגקסכויתועתייליתןךןוחשכוןעלבלסמעשהג‬
‫י • • ‪ . . .‬׳ ‪ .‬׳ ‪ -‬י י‪•••.. :‬׳‬
‫‪.‬‬
‫• ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫!דברי‪ ,‬יקהלתוגויכל מקום שני‪.‬דבליהם דכלימוהל לסכניעלבו של אלם להטי©‬
‫מרלןלעהלרק־סוכהיןןהלמינלשםמשותןלמגלהולמסליאותהימפפ•‬
‫‪.‬‬
‫&שסעה קכן כצ עניני השלם נמה שהאלםיעול לגושמ ללכת אחל עצת עלו הל»‬
‫׳ולרדוף אחר הכלי העולם וסמלותיו!הסכ׳יל את סכל והוציא מלבית כני אלם פת•!'‬
‫דעתם וקוצל השגתם •אין הם סומים עולים יסכליס לא ירע׳ ׳ולא ׳כימ ‪1‬לא ׳כיסו‬
‫•אוסית חיים ועל כן מןלא שם קמגלס קהלת עם ש‪ 0‬המסלרוכן אס לוא׳ילפעמים‬
‫»וכנהא<תובלשו‪4‬זכלולפ<»ו׳סנלס‪1‬ן»ןבהאמו»ןהלתאמחז קהלת• •־הכלת‬
‫לוה לו‪ 11‬היה שם סמסלללבל ‪ a hi‬יו מפניאתהמגלה בשמו לבר שם שאיןשייבוע‬
‫למגילה כו ••ואס מצ׳נ! מג׳לתלותמגילת אשתו • איןאהחי לא ימהמסיויייאיתן‬
‫אלא עצם המגילה ענין אסתר וענין יותמשכ כשלמה סהוא המסלל ׳וככל עסש‬
‫וןפייס אחליס • נן לול נן מ• שעשה משפט ןצלקה!•!ליין את ?‪ Inn‬כללם יושר‬
‫להשיכם אל אכ׳סם םכשסיס •בןיור בן מ׳ שהיה משפילעצמי ולא היה חשש‬
‫להכות ולמלכות! נאול ?‪» 61‬ר<‪ 0‬העצ& מלן ב*ושלס אפשל סחווילתר אנ שחווד‬
‫לשלמה ‪ pi‬כפסוק משלי שלמהוככלניסעניגיסאיותוסנה וה מוה להויות משו!‬
‫סלן והימט ומלן פנס ן ימיו נעשה הייוט ואחי חול למלכותו • עול אפם• לימד‬
‫‪0‬עס היותשס׳ימשל ככלהמל‪0‬תלא היה »ח*כעצמ‪ 1‬נ״אעל מלכו'יל! ‪1‬ל‪'0‬לבי‬
‫הכל הכלים ‪ '01‬ספל ילכו מה ענין לכי׳ הסכי •ותולדת•! «הש לההניל ענייגי‬
‫‪* ,‬עילםיואיול הכל בלשון •חיי והכלים כלשין לבים םישכהם צירים פישעגיניז‬
‫‪ kw» ',‬מהם לג^כימהם ללעידש שאין כיזם צל לסוכה ו<‪ 60‬כ ן כענין סמצל אחד‬
‫נלאה הכל כין העניןשגן‪-‬אה הכלים מביצייי סכליזכלםאיןצמלכחיי^אכעגןן‬
‫‪|.‬ןןמנ'גלר<‪00‬ל!טוכ׳ והכלהעג׳ן יאמיקהלתכאמצעשחחר לפמ ולאחייומושן‬
‫עצמו‬
‫;‪'.‬״•׳‪.;,‬‬
‫‪ir‬‬
‫‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫־‬
‫קיזוית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪•:‬׳ ‪,‬‬
‫‪ M‬ו ס ר עמו והוא כ ע ו י כ ו ^ ‪ -‬ש ע ג ^ י ו י ו ^ ה י י ו ך ח ^ ב ו א מ ר ו ה י ה ו ו ו ת י *‬
‫»‪51‬‬
‫אעפ׳‪fybp,‬‬
‫ל כ ס ר העילם כ‪1‬ה אמר על עצמו ה כ ל הכלים כל עניני • ג ס אל » ‪c‬‬
‫יזכנליס וצא ׳ י י ע י ס כמותי להשיג'*!}*‪ dfwW^ijw‬אלאימה?‪1‬לפניה& ‪£‬מר'‬
‫עי‪-‬׳הס‪ ,‬ה ג ל ה נ ל י ס שלהס בםיהס היכלעי״לנל ה׳‪:‬ל'בין‪1‬ה וכ ‪ ifl ?if‬וי הכול ס כ ל‬
‫לביהעניגיס * * י‪ :‬י ‪ no‬יתרין ויאדס וגזי• לסימן עיקי־ט‪/‬ניתכ^ארלוהייית ב ו ט ח ׳ ?‬
‫כע‪01‬וסונממ‪.‬נ‪0‬יר‪1‬יהי‪ 6‬אחר׳ז נ י מ י ם ו כ מ י כ ו ו ת ^ י ס ז נ ל י ל ה ו י ז ן ש ב י ' ב י ע ת ^ י‬
‫כי וה כל ה א ר ס וזה עושיס ע ק ו ו צ ל ש א י הדברים מענזקייהתיייה' והמצו^יעשים‬
‫ט פ ל א מ י עליהם מ ה ימו!ן ל א ד ם א&^ארצז• הגריל' ש ל ו ו י ד ו י ע ח ל ז ק ק ‪ jiiSy‬ר!י‬
‫כ כ ל ה א פ ש י מ ה י י ת י י נ י כ! כפוף‪-‬הע‪':‬ין כי •על ג ל פנים!«'‪) !%‬חרנהסמשיואגזהיום‬
‫כאן מחר ב ק נ ו ) ׳ י ח נ ו לאיש נצר! אשויצא'׳יזפין ‪< l i S f f t‬נלי« ‪ "is‬לכו־י‪5‬שנ'ר ‪pi‬‬
‫והיה צשיכיס בעיניו וצצניגיכ בצרותיו ויתחרט ויתנחם• ייכל אשר טוחייקקיואשר'‬
‫אכלו זרים חי!ז וכח יר‪1 1‬חה מ א ר נ א ה ל; להראות י ולהביט• נתתילתו מ ה ת ה א ל ז‬
‫כש‪-‬יפגוהחכס עיניו בראשילהיותצופה כאסריתי!צל מ ע ש ה אשרייעשה יהי' ר ב ר‬
‫ה מ ת י ך ס ו ל א ׳שובממנ! מפני כל דבר נ א ה וי׳תקכל טיב לשמים וט ? לכריויואמר‬
‫כ כ ל עמלו ש למל!‪:'6‬שי ש עלול ש י ש לי'תרין כע־ילה של תור ק וביו ט•• א בל משיהו״א‬
‫תתתה׳שמש שהואלעליןהעילים הזהולשי^ש! נ כ ד איןכויימי־ון׳כלל ז ע ד אפשר‬
‫ס כ י ן ל ל כ י ת ה ב נ י ס שהם עמלו של אי‪ 0‬נדאמיינןואתעמלנו«‪1‬הכניס־ואםכוגתו‬
‫‪6‬ל ארס כ ה ס לעמל ת ח ת השמש כדי שישרתו אותו ויעשו' חפצי! ירצוס אין לי כ ר ס‬
‫יתי!ן כצצ כי א• ן ה ס נ ה בהם אצא ושיורי ד ד ן ה לעשות צדקה ומשפטי דור הוריך־'‬
‫ו ר ו ו ב א ו ג ו י ה ו א נ ת י נ ת ט ע ס ש כ ל מ ה ש י ע י ז ו ל י ז א ד ס נ ע ה ? אי! ל י ' מ י ת ר ו ן והכל‬
‫קבל נ פ ׳ הבל‪.‬־ק׳ אין ה א ד ם נצחי ‪ff‬׳‪ b‬ב«עש*ו אם׳ ׳צומח במעשיי היזם למתי • כ *‬
‫דור א ח י ) י ש מ ח בהם ע כ שלא מדעתוילא׳׳איור אז^״יהיף ׳עשית׳"תיעלת ‪i513<p‬‬
‫ל ה י כ י ת כ ס ף ו!הכ ובנינים ומגדליםיואפיצו'יהיו לאחריה כ• ' ה א י ן לעילם' עואריל‬
‫) א ש צ א י ע ש ה ה ע נ י ן ע צ ׳ ח י ע ש ה ‪ -‬י ע ל ^ ר ״ א ח י י ש ואם לא י ע ש ה כלל אין״צויזי‬
‫ש ת י י ת עילם כי איט מתבטל ישוכ־העלם מפני כ ך כ י ה א ו ן לעילם ע ! מ ד ת ' ו ב נ י‬
‫א י ס א ש ר ע ל ׳ ה ה ס יעשו חלקםילטונ להם ל ש כ ת על פצי ה א י מ ה ‪31‬מה לויליטיוייז‬
‫‪4‬אחייסזלכלו!‪/‬כהנלי‪0‬נותי‪1‬יוא*׳יזזויהוצךבתחלה יאחיכיוייניא ‪Wwp$‬‬
‫א ה י ׳ ה ו א הילךזאחר נ א א ח י י י ורגוינלשוןהזהלומרשלפעמיאיאיןיודאיילשלם‬
‫והרי נ א ד»ו> איחר תייתיו המושאל( ־יואיס"הימי* ‪1‬כי׳ה שאיים' » » נ ייי^יייוייהס*‬
‫וכיסיםועיזכיסלאחר׳סיחילם־ ז ז ר ת ו ז ש נ מ ו ונויעניןפסויקיהעספישלמעליזי‬
‫א ח ר שהיעשה שירא! מצפניו ו ב ו א כ י י אות ה!)תינפהר‪1‬תואחי'ת*ז״ייות ייצחיו‬
‫ואין ב ו י א ה כ י ז י ת ה וגרועה נ כ ל ת ע פ ה ד י ז ה נ י י א ת י ט י ו ו ^ יפייייק ׳לוילן^ין לוייןייס•"*‬
‫ק ב י ע כלל ווה! שאזור דור כוצןיודוי‪-‬באאין ל ה ^ ^ י ף י ע י כ ל ל א כ ל י ה א ר ן בדצ‪(1‬ף‬
‫‪:‬‬
‫ה ב י א יתיק״מתיכןילשמיס יצכאס •'*־א ‪** p»A MeW^6#‬גחליולאלח^ס•'‬
‫ה!א ‪1‬ה אלא לתתלשתאים עו«יז»‪0‬יר‪1‬יד<ני''צי • הבל הי*ה ואעצן'מעשיהם ו ל ^‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪c‬‬
‫‪:‬‬
‫נביאנ‬
‫ד‬
‫ל\‪v3ti:‬‬
‫ומצדו‬
‫‪$‬‬
‫א ח ו שא׳ןאצ! הנשוי[ ניועשיהם ‪prp‬‬
‫»בולת)כ׳ ו ה כ ל ה א י ס * ‪ :‬ע י ד ע נ י ן‬
‫? ׳ א ע מ י ת אין ל ה ת ג ו ע ה ו כ ע ו ל ה נ ל ל ו ל ת א ם יורע׳ כ ה ויפעיל! כ ה השיו׳יכמא'‬
‫ה נ ב י א ישעיה פינה כ ׳ כ א ש י י י י הגשש והשלגמן השמיש!גומיכ׳ אס הרנה אי‪7‬‬
‫ה א י ן והולידה והצמיחה ונתן ורע לזולעולחש ל א ה ל ואם לאו ע מ י ת היא לי׳נילס‬
‫ג ל י פ ע ו צ ה •וצכא השמים אינ‪ :‬ק אלא הס מ נ וים לפעול ולה׳!ת מ ת נ ן ע ע י ב ת מ ע ת ס‬
‫חויימ• נ י א ש י ת ו כ ן ה ס ששים ולא בטלו כלל א ת פעולתם והס נקראיש פ!עצ׳ א מ ת‬
‫וסם ששים ושמחים ל ע ש ו ת ר צ י ן ק ו נ י ה ס א ע ע י ם ח צ ד א ח ר ה ם ע צ כ י מ ע י ב ר ׳ ה ח מ ה‬
‫מ ל ב נ ה • ולא ה ו כ י י הלבנה מפני שפעילתהשיוש •ותי תד׳ייםלעוליאינ! מ ת כ ס ה‬
‫*וישכנלבגה• ו ע נ י ן ה נ ח ל י ם ע ס ה י ס הוא שהשי צוהאל ה י ם שלא ת ת פ ש ט א ל א‬
‫ח ג מ ו ל כמק<ש איכמיש יקוו המיס אל מקוש א ח ד ושם חול נביל ליס שלא ׳ ע כ י נ ה ו‬
‫ו ע ם שככל ע ת נ ח ל י ס ו נ ה י ו ת ה ו ל כ י י א ל ה י ם אינו מקכלמלו׳ להתפשט ׳ותימגבולו‬
‫כ מ צ ו ת ה כ ו ו א עליו* ו ה נ ה ג'שמשים אלו לא לאי וה כראי וה וכלס שמושם‬
‫מלוק זה מזה והם עומרים בשי״שםתריר ואין בועטים כ! עש היות שכלם קיימים‬
‫כיש ונש צאלס השפל האפל פחותוגלועה׳וס ב מ ע מ ח טצכ ולמחל למעצבה • ש כ פ‬
‫שאיןלוצ!<ומהעוצת! אשלצוה עציה ןמעבויתו א ש י עובד כ ה ־ ווהי פ ש ט‬
‫הפסוקים מ ו ח השמש כמצייע ל ה א י י ל א ו ן ו ל י י י ס עליה יצא ארס לפעיל! • ובא‬
‫השמש ב ד ׳ שישמש החשךופעולת! ו מ ת ל מ ש כל חית! • ע ל • ואצ מ ק ח ! שואף‬
‫ס א ע כ ׳ שנםתרהשמש ממנו אינו נ ג ר ע מלשמש כ< הואמתא‪'1‬ל‪0‬קועממנו במצותו‬
‫אצ לרום וגומי הוצף‬
‫הוליך‬
‫וששאצמקומועושהפעיצתזווורח ה א שש*‬
‫ס כ י ב ס כ י ב ה ו ל ך כל‬
‫אצוווסכימותהנשמיס־ונחככאצצהןבימיתהחל׳ה•‬
‫א ו ת ו ה ו ו ח וכמו שהולך חוור • והם מ א ה ושמונים חלוניישיש נ מ ו ל ח ו כ נ נ ד י כ מ ע ו כ‬
‫ונתקופתגיסן ע ‪ 1‬מ י כ א מ צ ע המזרח ו מ ג ד י ב מ ע ר ב • ו נ ת ק י פ ת נ ׳ ס ן ע י מ ר ב א מ צ ע‬
‫ה מ ו ר ח ו ^ ק ע כ א מ צ י ג ה מ נ ו ה • ומשם והלאה ס!כב אל צ י צפו; ע י ת ק י פ ת תי!‪.‬ו‬
‫ע ד שמגיעצחצק ש נ ק נ ה המורח ק י ו כ ל צ פ י ן ו א ח כ ח י ו ל ע ד ת ק ‪ 1‬פ ת ט כ ת ל א מ צ ע‬
‫ה מ ו ל ח ושוקע כנגדו ב א מ צ ע ה מ ע ר כ ׳ ש ה י ם והלילה שוי) ומשש סובב לצד לרום‬
‫ע ד ת ק י ה ת ט כ ת כ ח ל י ן א ש ר נ ס י ף ה ח ר ח אצצ הדיוש ושוקע כחלון שהוא ב ס ף‬
‫המערככננל־ן•! כ ל הנחציסהילכיםאלהיסוגוימפנישהארןגנוהמן ה ״ י ס‬
‫כמש יורדי ה י ם ובו'המים כ ט ב ע ם לוחול מן ה נ כ ו ה לנמוך ואב כל הנחלים ולא‬
‫מ ב ע ־ א כ ל ה נ ה ל י ת ה י ל כ י ג כלס אל היה ומן הראוי היה ם׳מ!א הים ויצא חוץ‬
‫למחינחנועכו א נ‪ 0‬מצא • א י נ ו מ ק נ ל מילוי ומבליעמימיו בתוכו לייאש • א צ י ק ו ם‬
‫ןגוילאמבעיא שאי; ה י ‪ 3‬מ ק ב ל מיצוי ככללו אצא אכיל! נמקוש שהנחלים הוצביס‬
‫ושופכים שהיה ואוי שימלא שם ל כ ת ת • אינו ״!סיף ואינ‪:‬גילעאצא נמק! ש נ א י ם‬
‫‪ ,‬פ ע ם א ח ת שם הס שכיס פ ע ם א ח ו ת ל ק ל ע ל ם ואינו מקבל מל‪1‬י נצל י כוי ה ל נ ו ׳‬
‫• ״ ‪ 1‬ג ו ' א < ן י נ ו כ ע י ‪ 0‬ש א י ן כ ‪ 1‬׳ נ ׳ ; ג ד ב ‪ 6‬ק י ל ה כשתיה כשינה וכו ואי; א ד ם שיכל‬
‫;‬
‫כת‬
‫‪28‬‬
‫‪•1‬‬
‫‪b‬‬
‫לומי‬
‫‪ © w e‬ק ו ז ^ ח ‪ nena‬ב‬
‫לומר כשום א ח ת מ ה ן א ׳ ן מ •‪0‬עהאפיל) כלכול ל‪ • 6‬ע ל איש ל ר ב י • ‪060‬ידני‬
‫יותר מן י ד א ו ׳ י ג ע ־ וככל אלו ה ל ב ו י ם צ ו י ן אר‪ 0‬להוהל פ ל א יעמול להכל כ ר כ י‬
‫ש א י נ ו מ ו ע י ל י ו ל א י ו י ק ע צ מ ו כ י ד י ו ל י ג ע ל ר י ק ו ל ל ר ת ל כ ה ל ס י א כ ל ש נ י ס אל‪ 1‬א י ן‬
‫ב ה ס יגיעה עיןואון• לא תשכעעיןוגו' ס ה ו א ל כ ל שאין כו ממש ואין פו ס כ י ע ט י‬
‫ו כ ן לא תמלא און מ ש מ ז ע ש א ע פ ׳ שישמע ה ר כ ה אין כו מילו• לא!ן ולא י ג י ע ה • •‬
‫ה י א ‪ ;160‬שומעת ועין רואה ה ' ע ש ה ג ס שניהם והס מ כ ח ן כ א ד ם‬
‫והתולדה‬
‫וניסיון א ם ׳ ל ך כ ת ו ל ת ו א ס ל א ו שיש שמיעה לסוכה ‪1‬יש ש מ י ע ה ל ו ע ה ויש ר א י ס‬
‫לטובה ויש ו א י ה לרעה ו ה נ ו ח כנויכ)״)אס כ ו ע ו ה ו א ה ק ד ם אשר ^ כ ה ' אלי! ‪e‬‬
‫‪ 0‬ה ש ד י ה ד י א ע ׳ ה ־ ה מיי ד נ ר י ס אל׳ מ א י ם סותרים אלו לאלו ו נ י א היתד‪5‬י‬
‫ע ק ר ג ח ל בחלוש העולם שנר'שהע‪1‬לס כמנהגו מ ה ג ואין כו ת סיולא חר‪1‬ש • אנו*‬
‫הענ׳ן הוא שבא להוציא מ ל ב ה ט פ ש י ס והכבלים הבוטחים כ ח י ל ס ו כ ר כ ע ש ו ‪0‬‬
‫יתהללו אשר ב כ ח ירם עש! ו ב ח כ מ ת ם קבצו כ ל א ת ו ממון או עלו ל א ת ה גדולה‬
‫מ ה שהיה!גוי כ ׳ •ש דבדיס א ש י הוא א מ ר י ה ׳ כ נ ו ן י ה י אור ויהי * יהי ר ק י ע ׳‬
‫י ה ׳ מ א י מ ת י ויש רבריס שמזכיר ב ה ם ה מ ע ש ה כנין יקי! ה»י‪ * 0‬ת י ש א ה א י ן י ־‬
‫ישרצו ה מ י ס ־תוצא ה א ר ן ־ ו ה ע נ י ן הוא כ ׳ כלעניןתלו• כשמים מ מ ע ל נ ת י כ כ! הויה‬
‫םהוא דבר נצש׳!קי ים י ו ד נ ר אשר כ א ק מ ת ח ת נתייכו עשיישאין כ ה קיויומתנלגל‬
‫והולך• ומזמן מ ע ש ה נ י א ש י ת ו ע י <זף העולם כל עניני ה ב ר י א ו ת כ י ן אל‪!1‬כין אלו‬
‫כיוקומפ ה ס ע ז מ י י ס ! ל א שנו א ת צווים ולא א ת מ ע ש י ה ס ז‪1‬לת מ ע ש ה ה א ל ם שאימ‬
‫מ י כ י ח במעשיו ובילו לסנותמעשיו כ פ י רצומ •והוא י י ן ט ו נ ה לו כ צ ר מ ה ש ע ם‬
‫ה י ו ת שבידו לעשות ור מעשה! נ כ י י ה ע מ י ת ! ואיני ע‪1‬שה ו מ ט ה עצמו ל ד י ך ט ו ב ה‬
‫צ ד ק ה •חשב ל‪!1‬ובית גדול וע‪1‬לה כ מ ע ל ה •!תו מ צ ב א ׳ » ע ל ס ומלאכי מרים ש ה ‪0‬‬
‫מ ו כ י ח י ם כמעשיהם י ומצד א ח י ק ל ל ה ׳ ח ש כ לו שנקל כידו לחםוא ולעבור על רצ!ן‬
‫ה ש ׳ ו ג י ס י ע ה ל ע צ מ ו ו מ ת ט י י מ ן העילסואינו זוכה ב א ו י ה ח י י ם ׳יא״כאיפה לאו*‬
‫לו לאדם להשתדל כמעשיו ולחפש ב ה ם שמא ׳גו‪1‬ם ה ח ט א ויבא ל ה כ ע י ס נ ה ם‬
‫לבורא נשמתו ח!צ א ת גופו ־ וה‪1‬א חלול ה י ה נ כ כ ד יהנורא נ ו ה שמעשה ידיו י ע ב ר ו‬
‫מ ה מ ז ז י ה כ ל מ ה ם נ ה י ה ע ׳ דבורו של ה ש י ת‬
‫עלרצוט ־ ווה הוא פ ש ט הפי־‬
‫כ ״ ע ש ה בראשית ה ת כ ל י ת שיהיה כ ן לעולם ובל י ש ת נ ה ! כ ל מ ה ם נ ע ם ה כצוו׳ו ה ו א‬
‫שיםתלשל אות! מעשה ע ד ס ף העילס ואין כל ח ר ש ת ח ת השמש • א י ן שים ד כ ו‬
‫מ ח ו י ש ) ת י ה פ ת ע ל ה ב ר י א ה ה ק ו ד מ ת מ י מ י בראשית ל»‪1‬שלא ק יש נויעויוחצןרון‬
‫ואשר ת ח ת ה ש ח ש ש כ מ ו ש ה ש מ ש ס ו א ד כ ר ש א נ ו ר ו א י ם‬
‫כבריחהחלילס!חס־‬
‫אות׳ כעייינו‪1‬לעילסע!מלעל שמושו!על ת פ ק ד ו א ש ר ה פ ק ר עלים ולא שנה א ת‬
‫מעשיו כלל מ מ ה םננזועלי! כן כל ה כ ו י י י י ת כלס עומלייבמעמלס לעשיישליחותם‬
‫יעז ד ב ר וגוי א ס אנו ל‪1‬איס ד ב ל שלא נ ע ש ה‬
‫ב א ש ו ציה השית עליהם לעשית־‬
‫כ מ ע ש ה כואשייועתה ע ׳ כני א י ס יעשה ונר ח ל ש • כגון ע נ ה אשר מצא א ת ה י מ י '‬
‫*גויוהוא כעין כ ל ׳ ה ח ר ש ה וכן א ח ר י ם א ס ׳ ו כ י מ נ י מ ׳ נ ׳ כ ה ״ ו ת ־ או כ ' מ י ג ׳ ז‪1‬נ ת‬
‫יצא‬
‫ק׳‬
‫•• ע ׳ ר ו מ ק ה ל י ת ^ ד ש ו ז א‬
‫׳<‪• tit‬ישנ׳הכ ל ב ר ממולם א י ס נ ק י א ח י ו ש כ׳ כ כ ר היה לעצמי ס שאס צא ה • ?‬
‫מ ו ע ל ה ׳ ה כ כ ת כ׳ כ » שגור ע ל ה ל ש א ׳ ס ועל ה א י ל מ ת למינה! י וכן עצ ה נ ה ״ ן י ‪/‬‬
‫; ג ד י שלא יהיה ע ר כ י כ י א כ ש ל ס ה ן יוצא ל כ ר מלכות מלפניו שאס ׳ורוומ לשאינס‬
‫ו מ י נ ס ש י ו צ א ח ׳ ן א ח ל מ ש ו כ ם א י ס ל ו מ ה ל) וכן כ כ ל ה ל כ י י ס כוצס כיוצא כ ו ה‬
‫אין וברין יני'‬
‫״ולעולם ההל חווו לצווי האיועל היו ה ם ח ״ ס ויש להם מ ע מ י ה •‬
‫י א ח ל שגל ע ט נ ׳ העולם משתלשלים ומתגלגל׳' נ ע נ ׳ ן א'מאכ)לת‪1‬ליותות צלית׳הן‬
‫ג וצא כ ה ן ים קיום כוה ל ע ל ם ולללים כ! שאש יכלו ה א כ ו ת ה ב נ י ם שמלייבמקומ‬
‫»א»ן להם ונלון נצל ב ה כ ס ל ס ו ה ק ת ל ק י ת ס שהבנים ממלאים מקוס אבותס והיו‬
‫ג ל א היו ואין ה פ ס ל ובל״ן נ ו ה כלל לעילם ־ והוא על ל ר ן לוד ה ו ל ן ודור כ א •‬
‫י ש ת׳ללה בוה פלא ׳ א מ ל ה א ל ס א צ ו ק ״ ח ׳ כלול האי ה ״ ת ״ ו ת ל ט ו כ ו י ו ת י מ ם ת ל ל‬
‫ועכשיו כלול ה!ה אין כ׳ עין א ס ל א אעשה ה מ נול עצי ‪ o‬ה ח ל גולם • ואינו כן כ ׳‬
‫ל ש ל ם ׳כולהאלסלעשותמעשהו כ ׳ כל הזמנים שוק ואין השמי א ל א ממנו כ ״ ש‬
‫כ ת ‪ TO‬האלס^לה׳ות כלי ע ק י ב א נ ח ל ו • א! כ י ל כ ע ס בן נ ב ט כ ל ו ח ואין ט ע נ ' כ ו ה‬
‫א נ י ק ה ז י ח ע כ ה ק ל מ ה ועכשיו ח ח ל ת ה ס פ ' ואמל הייתי מ ל ן לשני ענייני'או ל מ ה‬
‫םא!ל שמלן והדיוט ה י ה • או עניינו על מ ח ש ב ה וענ׳ן א שהיה מ ת ג א ה במלכותו ווה‬
‫ה ו א ש א מ ו ע ל ׳ ש ו א ל ש ה ו א א ו מ ה גלולה ולבה וכילושלס שהיא ע ׳ ל גלולה ומשוש‬
‫ג ל ה א ו ן • ו נ ת ת ׳ אתלביוטיצצומל יצאת׳ממחשבת׳ וגאית׳ והואצת׳ ל ת ת ל כ‬
‫לללושילתוכ כ ח כ מ ה ולהוציא לאול תעל׳מה לבא אל תוכן העניינים ואל ע מ ק ן‬
‫ופלםן ולהניח כל ה ע ט נ י ס הנעשים ת ח ת השמים כהבל׳ ה ש ל ם וחמלותיוכ׳ ה ו א‬
‫מ ג ׳ ן ל ע בתכלית׳ ונתןאותוהאלהיס לבני ה&דס ל ע מ ת כ ו שיש להם ט ע נ ה ו ס ב ה‬
‫ל כ ט ל ה ת ו ל ה ‪ 1‬ה מ צ ו ה ב ל י ל ב ק ש ו צ ו נ ס י צ ו ו כ ם וחפן בני ביתם !הוא ה ב ל ולעיון‬
‫י ו ח כמש א ח כ י ר א י ת • א ת ה מ ע ש י ס ׳גוי ם א ע כ ׳ שהם נצרכים על כל פניסלתיעלת‬
‫ה ש ל ם ולבניינו ע כ ו אין ל ל ח ן א ח ו ׳ ה ס ו ל ע ש ו ת מ ה ס ע ק ו שאס א ל ם מ כ ל ה ימיו‬
‫כ ה ס כשילצה לבקש הלמול והעבול' לא •בא חילו ויםאו ק ו ח »ו? ומזה ׳אין ב י ח‬
‫ל ת ק ן ו י ש א ח כ מ ע י ת ל א יוכללתקיןונויםהימיס והשעות ה נ א ב ל י ס מחיו של א ל ם‬
‫א ח ר י ה ה ב ל א ק להם תיקיו לחזול כ מ ו ש ה מ ש ת א י א לתקנו לחזול לעמן ש ה י ה‬
‫כ ת ח ל ה • ‪ p i‬ה ח ק ל ו ן א ^ לתקן מן ה י ת ל אפשל לחסר ומן ה ח ק ר סיא ל׳תל• ‪ .‬או‬
‫א פ ש ל ד ב ל ס ה ׳ ה לאו׳ להעשיתב׳ושל!כבל נעשה כשותאיי( לחו‪1‬ל ה ע י י ן א ש ל‬
‫‪ .‬כ נ ל נעשה ולכל שלאו• ל ה ע ש י ת ב ה ש ל מ ת ע נ ׳ ן ו נ ע ש ה כחסלון סיא להשלים ה מ ק‬
‫ל ע ש ו ת א ת‪ 1‬ל כ ל א ח ל שככל נ ע ש ה כן ׳מיס או סניס ה נ כ ל ׳ ס בהבל וליק א׳ אבש‬
‫ל ה ח ד י ס ל א ח ז י ה י מ ה שהיה ה ב י ה י ה • לכרתי א נ י ‪ 'ui‬א ח ל שאחל שאעהי‬
‫שהזה מ ל ן ג ח ל לא נ מ נ ע מ ל ת ת ל כ אל ה ח כמה)אל ה ת כ ו נ ה כ • כן לאו• • א מ ו א ל‬
‫לכי • ה ח ו מ ל א ל ה ש כ ל א ח ו ש ע ״ ל ת ט ו ס ת ו ׳ ג ע ת ו מ ג א ת י ה נ י א נ ׳ שלם ככל ״ כ ל‬
‫על כל שהיה להטו במושלם ס ה ׳ א עיל ח כ מ י ם ל נ ה מ א ל והוא הוסיף <!ל ט ל ם‬
‫וןג״ומ ל ה נ י ע א ל ס ת כ ל ׳ ת ה ר כ ו י ס • ו א ה ה ו כ ה ת כ י ה ו י ע ת ה נ ה נ ש ל ו י ל ת ת ל כ‬
‫ללעת‬
‫‪8‬ג~‬
‫ג‬
‫כ‬
‫כח‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪$‬רעמ?‪1‬עס ‪ t‬ה ח כ מ ה ולחקזו ‪1‬לרי!ש מוצא כל העניינים ו י « א ‪) 0‬מה״זה ו ע ל ח י ז‬
‫»ה‪.‬יסנת ההיללות!הסכלות יכייצא בענייני העולם וי‪1‬היזקייה ח‪1‬רתי מ מ נ י ו י ר ע ח י‬
‫כ ׳ סנט זה ל»א ועיין ח ח כמ! ש ה ע ס ק ב י ב ר נשמי * י י ן ל ! ע ע ‪ 0‬ור»ח*‪fr‬‬
‫הכל ויעיין ח ח י ' כן להעלות עצמ! במעלית עליומת במיןינזשא׳ןידומשנת ה י א‬
‫ל ע י ו ן ח ח כ׳ מזה יכ!ללנ‪1‬ע!ת!<צא מן הכלל ייכפול בעיקר • ‪ :‬ז ו ה ה ו א ש א מ ל אקר‬
‫כ ך כי ברב ח כ מ ה י מ י • כי לפעמים ישיג בקזצר שכלו מיז שאיגי כן ייבא לירי כ ע נ ן‬
‫שאינו מ ת ״ פ נ ל ! העצין • ! ‪ p‬אסישיג יבא לילי *!כאוב׳• לכן אין לאוילאל לפג!ו‪9‬ו‬
‫עצמו ע ר ייקוישילומגעת ם ל א ל י ל י ו מ־כיני ילא מתשניתזזיחשביתיגי׳ י ג ן א » ו‬
‫ב מ ק ס אחיי אל תוםף על ל נ ל י ו פ ן י!כיס כ ן ונכוכת ש ה ת ו ו ה למעלה מ ן השכל ‪5‬‬
‫א נ י ז נ י י א ח ר ש א י ן ר א י י ל ה ^ ן ד ע ת נבקש ד ר ך א ח ו ת ל י מ ן הקצין©‬
‫אפרתי‬
‫ע ם ה ם מ ח ה ‪ -‬י ו א י ת ה ט ו ב • ו ה נ ה גם וה א נ ו לרך ט‪1‬צ כי השח ק י ק ל ! ת ראש ה י א‬
‫ל ר ך המהוללים!יסכליס ואין לאיי ל ת נ ״ י ם • ואפי ה ש מ ח ה שאינה כ כ מאיסה א י ן‬
‫יוצא מ מ נ ה ת ו ע ל ת כ • א י נ ה אלא לשעתה י א י נ ס ע ! ש ה פ ר י \ \ ו ז ר ת י ב ל ב י לש!ן‬
‫ז ל א תתולו זהוא ד ר ך משל מ ה שיוכל ה א ל ם ל ר ב ו אל לכו והיא נכיני ללוב מ י א ר ‪6‬‬
‫לתת לגין חלק• למשוך כיין ומיני א כ י ל ה א ת כשלו • ו נ ס ל מ לאיו!! ח ל י ה ו נ כ ח ג י *‬
‫אתווה בסבלות פחו ם«פ'לכריס שהם לצורך העולם זלכאיס אחריו ע ר א ש ר י ר א *‬
‫א י ו ה ה ל י ך השובה מ ס ל ט כ ׳ צרלים יש לכאן ילכאןועל כ | האזחי ככל ה צ ד ד י ' לי(‬
‫ימ ט מכל!כלי ופ׳יהמעשייאשי יאח ו ב ה ם ׳הארס לפי לעת! וכייצא ממניניהע^לוז‬
‫׳!ובריס הכאים ל י ד ב נ ׳ ה א י ש ל‪6‬יי!ת בהם ולא ל מ נ ו ע מ ה ם ואף ס כ מ ח ז ע מ י ה לו‬
‫יסאוחו מוה וגס ״זה'והשיב ואמר ופנית אני וצ׳‪-‬כשאנ׳ פוצה ומכינו ^ כ ל ה ע נ י י ה‬
‫ז כ כ ל יזמעםיס האלו ואעפ •שה‪ 0‬צ רך ה ע לס איןיתרון כ ה ס בהיותם חחתה‪6‬מ!‪1‬‬
‫•זאינם א ל א ח ״ שעה ואי; בכל עיילי לא ‪ 0‬כ י ולא תיעלת ל ע ה • י • ־‪ .‬ובלייאשד ימי׳ י‬
‫» ת ן ט ע ם לעני; הנזיב׳ א ח ר ס נ י א השיעילס מלא מכל טוכ לאכראו לריק שלא‬
‫יהנ׳ קמנ! כני א ל ם ועל כן ראוי לאיש םלא לעיית צפשז ‪1‬לתת ח ל ק ל נ ע ! 'ואיבריו‬
‫מכלההנא<תהימצ‪6‬ו'בעי'ס‪1‬שלאלהתבסל»הסע'‪.‬כןכלאשרש& ע י נ י וחמלו‬
‫להנאתהגין>!לתועלתו לא אצלתי עצמי מה‪ 6‬כ ח ש נ י נ י כינת ה ל י י א ה לכך לא‬
‫מ נ ע ת י א ת לכי מכל ש מ ח ה ־ ־ פ י נ ה י ו ת ם ה ל ב י ה ו א י י ל ן ע ל כל ש א ר איכרי ׳הנין‬
‫וכלי׳טשהענישייאיתיחויודותהואשמח צונייסיאיילשימת א ת הלכזלהביק‬
‫ל צ י נ י להיות ט ב ע ה נ ב י א מיטכע כ; אין ל ב ט ל ש מ ח ת ויצ נו כי ל א ד כ י י ק ה ו א‬
‫כילב׳שייחמכלאשראנ׳עי׳לככלהיכייםהיייוכייןשכןניאהגזיההיה חיקי‬
‫אבליושג׳ת״ א נ י כ כ ל ו ה‬
‫•מעתשנניאהעלסלתתלוחיקשיויזהככלעיילי‪:‬‬
‫ו כ י ע ש ׳ היוישעשי־יריזה׳גז ה כ ל הכל ו א ט ב י שהם־לצ^ךהעולכ וטבע י‪.‬כריא א ‪J‬‬
‫<‪ pp‬נ ה ם כהיותכתתתידשמש ׳אינש אלא חיי ם ע ה י א י ן כ נ ל עמלו ל י ל ש ב י י ל א‬
‫ת ע ל ת לעה א נ ל ה ר י ך אשר ראוי לבעל החב*יה לאחיז ל ה ה י א מ ה •שהוא ל מ ע י ה‬
‫‪ p‬השמש שהו&לין החיים ועהי ובל כק‪1‬ת! נ ל י ן א ח ו ת הוא סכל ‪ a‬ע נ ת ! נ מ כ ! ן‬
‫יצהר‬
‫•• • י‬
‫‪5 1‬‬
‫ש ‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫קיא‬
‫‪ . ,‬י ״‪ ! -‬י ח ש ק ז ז ל י ת ש ד ע ח נ‬
‫?צהלכ׳ע‪0‬ה׳)תשהעיןם!!‪1‬עג»י׳העילסוהלכחוסל לא מעני כןיזוא מ נ הבי יא‬
‫״לי גס א ת ת לע!י»תזה עשההאלה׳ס ייתן למי כייהאדס התייס!הפנ! !מי שה‪1‬א‬
‫ייובש ובעליםכלא<י״}ללךהסי׳ס‪1‬מ‪:‬׳ע‪£‬הנ‪$‬תוזי• ‪ >»t‬שהוא סנלואיי!יתןלה‬
‫'־כאחליתו הולך אחיישל׳לותלבחיחרף אחיי עי׳! ‪1‬לבוו‪1‬ש וה;׳ת׳ אי׳ לראוי*‬
‫׳מכמה והוצלותיסנלותוהשהשי׳ ללכיש היוילון היזכס ודיךהשכל*)יאויללכין‬
‫י כ ו ו ן החלמה בה׳ותהיאמאמרהיולן יעצת! שכתב כ ת י י ד ונשותניוייס •‬
‫ועש היות שהוא הפך העיניס וח־׳דת הלב זוזי ה מ ך השובה ועשה כן לנקות בהם‬
‫?כני אלים ומי הוא שיבא לפייהמלך להסתפק נמעשיוובכר׳אתעילמ! נזה הסד׳נ‬
‫אשרעשהובהי״ותםככלעשיהוןרך הידיס כמה וכי׳ה חסידים צלייךש ואנשי‬
‫•מעשי שכוש! עצמ? מיכל' התאזימ ‪$‬גכנ׳ות ‪ jinnm‬העלס־הנפשלתזהועילו‬
‫׳והצליח! בייעש׳הס הט כ׳ייוכו בהם לחי״ העולם הנצח• במה שק״מומקכל! עליהם‬
‫׳עצתהכילא ית' • ירא׳תיאי• שיש יתיין לחכמה עד כ׳ איןגכלוןגו‪/‬יאיח‪.‬׳!אין‬
‫לתמיה בעדן היל׳אה כיצל כ ו א י ת לבר שישעי כ‪.‬־ביי אלם ויבאו לחטא בהיות‬
‫*וין השכלית ממותי ומוכןלהס ידלן'ה'חכמה'גס*ית והיה לז לעש ת כהק••״‬
‫זנקישיא אחיתיתיי״ן זאת שאחי שהאייטיכ לעילם ומת‪1‬ק לעונים למה כדי החשן‬
‫׳אכצאיןמעלתהייווגיכואצאמתיךהחשןכןאין מעלתהצייקי׳כיתאלא מתון‬
‫'גריעות ידך הנןכצות י ואס היתה דרך היוכי׳ה גצי׳ה ומפויס״ צכצלא היחימעצת‬
‫׳הצליקכלכךגיילהיהאילהיסעשהלנקתכניאדסה׳צכי כתייתי וכמצתיו אס‬
‫•לא• יעלכןהקתיידלך החיים יגצהאתללך המותלהימתשכיפעילתהצייקים‬
‫יהמגל׳ס והמפי&יים הגסיןג' החכם ג׳ מי^הוא יונס ונעל שנלוי‪.‬ק> א ח י‬
‫מצית ה ת ר ה אינו ניתן לב ככל אשר ש‪S‬ל עיניו מ ע נ י י נ י ה ע ל ‪ 0‬הה! ים!הנפהייס‬
‫'ג׳ ע׳נ׳וכראשו להשכיל להט׳כ^יא׳תאתהנוליולהשמיולהיצלמהמקרייהקש׳'‬
‫‪! w w‬הולך במומו צליק אשי׳ מ י ו אחיין אבל הכסיל אין לו לכלכך והוא כיו»‬
‫•שהולך כחשך יאיניי׳ידעאתדדכייוניפל בכמה פחת׳ס ויכשצ ככמה מנםוציס •‬
‫םאיני יויעלהש‪-‬ול ממעיט שכלוזקיני הכנתיוהםגת! • יידעת׳ ינם אני ע י ועם‬
‫יהיתשהשנ׳ י ו נ י ם סי׳ אין אנו יואישכ׳ניהפ הפלשכעולםהוהולאיתרין לחכם‬
‫מן השכצ ומקרה אחי להם ואייכא הס נל מצליח בכל דד כיו •וחי מן הח‪:‬ם וה א‬
‫עיין תימה וספק נלול להכנה ׳בלב בנ׳ א י ס ו ב פ י ט ההולך כ י י ך ה י ש י א מ י בלאי‬
‫?לבו א ‪ 0‬כמקייהכס׳צ גס אנייקינ• למה חכמתי אני א! 'יתימה היעיל לי הגעל‬
‫ורל‪:‬חקש‪6‬צ!ת• אני עיי׳ מכל אשי שאצו ומנעתי עצמי»נצ רנ'!ת וחמדו' העילס‬
‫׳!טוכהלאיא׳תוומהםחכית׳או שהיה ת ע י ת ויתייןללבתנגרטכע הכליאה‬
‫ועניניה יראה ל׳ שאינו יתי!ןשהל< מ׳ שאח! ב ד ‪ p‬א ח י ת ל א ישתנה מייני יהיא‬
‫מ־צ!ח ונ‪ 1‬ב •וחי מייני'• ויכיתיהלב׳ שזהטעיתיצי הרע ומיעט השכלה וגירעק‬
‫ישכל שכליהעילס הנאות על האיס כעלסיכלהמקייסהעוכי־שיעל׳! הכלהכל*‬
‫* ‪ c - V c‬המעשה ואים * ל ס סגלוןל ו א ‪ 5‬כישלשה!זתכס וסכל שויניומקיה אתל‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫»‪/‬ירוש ‪ nVrtp‬פ ר ש י ו ב‬
‫לכ‪ 5‬עכו אין וכוון לחכם עס הכסיצ ואפייכעהו אין ‪1‬כר‪1‬ן א ח ד להם ‪ 631‬ם!ויק א ח ד‬
‫כ ׳ אין שניהם נוכריס במצב א ח ד כ י ה ב ל •ורעיס ומכירים ?דןלעומעלת ה ח כ מ ס‬
‫יון הסכל! ואס לסכל ג י י ל ה ומעלה תפני ע ש ו ו אין מצב וכיון וס ווה שרם כ• וכיון‬
‫ה י ו כ ח ה נ ת ו ס פ ת ‪ 1‬מ ע ל ה ־ ע י ר כ י אפילו וה ה ו כ י י ן ש י ש ל ה ס א י » ‪6‬לא כ ע ו ר ס‬
‫‪ .‬כ ח י י ם ח ״ ח ס אכל נימים ה נ א י ם א ח י ה מ ו ת ה כ ל גשכח ואכל ן כ י ס כאלו לא ה י ה‬
‫מ ה שאין כ ן נ כ ע ל ה ח כ מ ה כ י ל ע ל ס וכוונו ע מ י ת כחיים ובמות־ ו א י כ א י ן מ י ח ח‬
‫שניהם ש ה כ י מ י ת ה שלוה א י ן ל ה ו כ י ו ן ו ה ו ל ן לאבדון ן ה מ ת של וה נ ש כ ח ת לו‬
‫כ ׳ ‪ ,‬אין וכוון לחכם ע ה ה כ ס י ל וגומי‬
‫‪.‬־ לחיים כ ׳ נ י י ק י ס כ מ י ת ת ס ק ח ״ ס ח ״ ס י‬
‫עדלכלומןונ!'‪ .‬ז מ נ א ח ׳ ומישלןאלנןשםינאאתח״ווקןכהס^ואוישדנוי!‬
‫איים נשמעים ע ם היותו כ ע ל ח כ מ י ו ד נ י • ה ס כ ל נשמעים וכיוצא כ ז ה ויש ל ך א ד ם‬
‫םשונא ממן‪ !:‬וק־ן כו והל אי שלא ה י ה לו כ א ן מ י ו א י ן א נ י ח ם ל א ד ם א ח י ה כ א א ח י י‬
‫ו מ ״ ו י ע א ס ט ו כ ו א ס י ע ו א ׳ ן י ת כ ן שאני ט ר ח ת י ויגעתי כ ח כ ״ ה ו י ע ת ועשיתי‬
‫כ מ ה י ב י י ם ! ע נ ע י פ י ב י ס ו א ח י יםלט בהם א ח י י מ‪1‬ת׳ השני עניינים ה כ ל מ א ת ו‬
‫י ת י כ י ע ל כ י ח ו ה ו א ת י ו א י נ ו ב י ם ו ח ו ו א ס ה א שפל ואפל כ ע ^ ס ה ו ה לט<נת‪ 1‬ה ! א‬
‫ואם ט י ח ויגע ומניח ל א ח י י ' ה ו א ג ו ם אתעצמו שלא ט י ח ן י נ ע ב ד כ י ׳ ת י י ו כ ע ס ק‬
‫םאין יד‪ 1‬של א י ס מ ג ע ת ו ט י ח כעולס ‪-‬שאימ שלו‪ :‬ו ס ב ו ת י ח ! י ת י ינתחיקתו‬
‫ל ת ת כ כ ה ו ט ע נ ה לחזק א ת ל כ י על כ ל ה ע מ ל ם ע מ ל ת י כ • אולי י ו י מ ן א ח י י א י ס‬
‫שעי׳ל׳ נ ת י ר ה ו כ ח כ מ ה ו ב מ ע ש י כ טובים ‪1‬מי שעמל וטרת ראוי ל ! ל י ת ן ח ל ק למי‬
‫שלא עמל כ• א ס עמלו ב ת י ה א ב ל נ ס זה ה ב ל ירעה שלמה ל׳ להניח ולטרוח ל א ח '‬
‫והיה צ׳ צעמל כ ח כ י ה וכתזוה גס אני ולא ל ת ת ח ל ק עמלי לאחרים כלל כ י מ ה‬
‫ה ! ה מ ה כ צ ע ככל ‪6‬שו עמלתי וככלמח‪8‬כ!תי ת ח ת השמש ל ה נ י ח ל א ח ר י ם ׳ ה י י ז‬
‫מי שיהיה שכל ימי ה ט ו ו ח והיגיעה כענייני ה ע י ל ס ה ם ע ל י י י מ כ א ו כ ו כ ע ס ונורד‬
‫שינה מעיניו ל ק ק ממ‪1‬ן ולעשית ענ״צ׳ילאחויס ואין לו ת ו ע ל ת כ ה ס כ ׳ א‪ 0‬לשעתו‬
‫מ ה שאין כן כמי שטווח י ג ע כ ח כ מ ה וככשוון ־ אין ט<כ כ א ר ס וגוי הלשון כלשון‬
‫ת מ י ה ה יכי אינו טיב לכמה בני א י ס ה מ צ ט ע ר י ם על ממינם ושיפכיס נפשי ןמהגפ׳‬
‫גיפס לקבן ממין ואין להם ה נ א ה ממנו והיה י א ן ׳ להם שיאכל! וישתו זיהנו כל האס‪'.‬‬
‫ממני וי׳ה ש •שאי •שאד אלא שמקבצים‪• .‬ד ע ל י י ל ה ע ש י י ל א ת י י ס י ב י סל ת י מ ה‬
‫הוא אלא שצרין לומר על כל כ נ י ס ס מ י ר ה א ל ה י ס הוא ולא ׳שליטנו עליו והיא ש » ר‬
‫ל א ח ר י ם למי שיוכה בו כמו שמפרש כ י מ ״ א כ ל ו נ ו ה ם ר כ י י ס שראוי שיאמר כ ע ל‬
‫הממון וכי מ ׳ ו א * שיאכל מ ו ה י ה מ ח ן ימי יהיה חושש עליו להיציא‪ 1‬כראוי לעזר‬
‫ולהיעיל ח! ן ממני שהם לא טרח! עליו ולא שפכו נפשיעליו כמוני ואני ו א ו ׳ להתהש'‬
‫ממנו ׳עכו א י נ ״ כ י ל י מ ס נ ן עצמי עליי אלא ו י א י א י נ ו כרשות״ ל ע ש ! ת ד כ ר מ מ ם‬
‫כ ׳ ה ב ל ל פ י ה ו כ י ת י ש א י ס ש ו ו כ ה כושה״א טוכ ל מ י האלהיס או מצר וכות! ‪16‬‬
‫מ צ י וכייאכית•! ויש שאין לו וכית וכינס ל א ח י י ס שיוכו גס זה ה כ ל שמי שיש ל! ש כ ל‬
‫לא יעסיק כלל לאסון ו ל כ י ס אלא יעסיק כציכ׳! ה מ ק י כ י י ת ע ל ח ! מוכי' אותי ל ע ה כ‬
‫וני'‬
‫קיב‬
‫‪ r n ' f l‬ק ה ל ת וכרמיל נ‬
‫כו מ ג ע ת י י ו י ש אדם‬
‫‪• J 1‬‬
‫אתר שאמר שיש א ל ם כונסלאחו׳ם ואין‬
‫שמכור מ ט שכנה! א ח ר ׳ ס ‪ :‬ציוא ‪3‬כ‪ p i 3‬ועתלכל ‪pn‬ואינו מן הת׳ מי• כי כן גור ־‬
‫מגמל»ו ע ת ל כ ל ד נ י ו ר ב ו כאשר הוא מערש ומונה ה ח עתים מ ה ס לטונה מ ה ם‬
‫ל ו ע ה כ ׳ אי[ ה ע צם עומד כמצב א ע ר דור הוצן ורוו בא וצבצ א ח ד מ ה ס יש ט ע ‪0‬‬
‫ועניןאלא אין מיךס להאיץ• כ׳ ה י ב י י ס ה ש ט י ם ליודעי ר ע ת ‪ 0 :‬ה ׳ ת ד י ן א ח ר‬
‫שמנה כ ל העתים מ ה ם ׳תבוק ה א ד ם המשכיל כ ׳ בכל מעשה אשו יעשה ה ש ש ה‬
‫ג ע נ י נ ׳ ה « ( כ ׳ אין להסק׳וס ו ה ע מ י ה ואי; ב ה ם ׳תיון כ׳ לפי הומני הש משמנים‬
‫»איןעו»יי‪ 6‬במצב א ח ר <&כ מ ה יקעלתלעקל ולטווח נ ד נ י שאין בו י ך ס וחוזי‬
‫לאחליו •זלוא׳ • ע ס ק כ ל ב ד ק י ס ו כ י כ י ש י ש בו ׳תיון ומיעלמ י ב לעילם ואינו‬
‫י א ׳ ת י י נ י ' נ י ת ן ט ע ם ו ס כ ה צ מ ת ע ס ק י ס כענינ׳ ה ע ה ו ואעפ׳ שהם‬
‫משמנה׳‬
‫נ ט צ ׳ ס והשי ממן בלבם לעשותכאשי אנויואיס י ו כ בני א י ס • והעניןהוא מהשי‬
‫לת‪/‬קי!ס ו ה ע מ ל ה ל ש ל ס א ש ר כ י א כיאם ה י ו ה ה ל י ו י פ י ש א ח ו ה ח כ מ ה ו ה מ ד ע‬
‫היסקעולפמשתןמםובטלבליקיוסכלאוינאבלנתןנלבםלעשותכל ל ב י יהה‬
‫ינעמו כפ• צ ו י ן ה ע ל ם זאינוגויה מ ו ס ל ט ת מ פ נ ׳ כ ן ‪ :‬ם ה ב ע ל שכל ובעל ה ח כ מ ה‬
‫׳ ש ל ו ל ו ל ף א ח ל ה ל כ י ז נ צ ח י ו ה ק י ם ״ ז ג ס א ס ב נ ׳ ע ש ה י צ א י ע ש ו ו כ י ס מעיכוס‬
‫א ש ל א י ן להם ל ת י ח ק י ס ומשפטים יעסקו בצדה׳ השלם* כעלין שנאמל ובנ׳נכר‬
‫א כ ו י כ ס ו כ ל מ י כ ס ^ ו ו ה ו פ י י מ ב ל י א ש ו ל א ימצא וטי שאין ה נ ו ו ה מלפניו‬
‫י ד ע ת י עיי א מ י כ י א ע פ ׳ שאלו עיקקיס בצלה׳ העולם בכל אלו העתים א׳ןסיכיןי!‬
‫•י׳צא מ ה ם י י ן השמחה ששמחים והטוב שעושים ע ׳ כ ן כל ומן שכח״ס חייתם!אפי'‬
‫ח ס מ » ה נם כל האיש‬
‫העמיסשהסליעהצויךשיקבלואותסכשמחה־‬
‫א ‪ 0‬כשעוסק נ ע נ ע י ! אוכל ושומה <אק ר ע מולמן ל פ י ו כי י ו א ה ס כ כ כ ל עמלו כ י‬
‫י ד ע ת ׳ ב•‬
‫אוחו מוה ׳ ג ס מ ו ה מ ת ת א ל ר י פ ה י א ז א פ ש י ש ׳ ה ׳ ה ו ו כ ה להיעלמות־‬
‫לני' צ י י ן ל י י ע כ ל א י ס ו ל ה א מ ׳ ן כ א ש ו צ ה ש ל מ ה ש א י ן א ר ס נ ק ף אצבע! מ ל מ ט ה‬
‫א י א כ מ כ י ת ׳ ן ע ל י ו מלמעלה׳!כל א ש י ׳ ע ש ה י ה י ה כעילשהיא א ש י יעשה איתו‬
‫׳סאלריס!אין געשה י ב י כלי ישיתוזחכצו לא בת!ספ' ולא ע י י ש ' כ ב ל אלו ה ע ת י ם‬
‫ה מ כ ח ס אלא שהכויא ׳תכייויתעימסתי »ע‪ «5‬ב ה נ ׳ ס כ י ׳ י ת הדי ש‪T‬או מלכנ<!‪:‬‬
‫מי! זגויהעגיןהוא ש ה א י ס מ ס י מלהנצל מ ה ע ת י ם ה י ע י ס ו מ ן ה הנעים ה י ע י ם‬
‫זמן ההגעיס קשיסיבל ד נ י ש י א ה או י ד ע ש א י י ע כשצם •ש להאמן שהי׳ הוא ‪1b‬‬
‫כ א ו ה ו ה ל מחנו וכל ל כ ל שכפי השפל דאז׳ להיות אעפ״שהוא ל א •דע כ ה י א מ ן‬
‫שכבל ה י ה ויוהי ג ס כןממנו ואס פ כ ל השתילות! לא נ ‪ j » w c‬האלהיס ס‪1‬א נ י ד ף‬
‫זלא לחנש ולמ‪:‬נת! הזא ויגלמן עלי! א ת ק י ן • זעי־י ראיתי ק י י ב ליה • ק י ם‬
‫ה מ ש פ ט וטיעל י ד ן צ ח ק ו י ע ל ו ל ש ע ו ט ב ל! מקים שהלושפש נ ת ן שתהיה שמה‬
‫ה צ י ק ה ז ה ׳ ו ם ו שמה שיזה אנו ח א י ש ה ו ש ע כאל! ה ו א ר ש ע ? ‪ o n‬ומקים שאמ‬
‫יואיס נ י ק ה ויושיסמה ה י ה י א ו ׳ להיות ה י ש ע • א נ ל א ־ ז י ת י א נ י ב ל כ ׳ כ ׳ לא‬
‫ל ש נ ס ה ו א כ י א ת ה צ י י ק ׳ א ת ה ל ש ע י ש פ י ט האלפים כ< ה ו א • ‪ t i t‬ת ע צ ו מ ת לב‬
‫ואס‬
‫• ‪...‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫א ‪ 0‬א׳נ! מצד מעשיו יוצר מעש׳ אחרי!( כי ע ת לכל ח פ ן ל<"׳*'*טרר‪.‬י ‪ 6‬ג י וגייי‬
‫' ה ע נ י ) ה!» להרחיק הגאיה יגמ־ל לבב מ כ נ ד ה א ר ס ש ע ס ה מ ת ש ה כ ו ל א ת צ י י ה נ ל ׳ ^‬
‫! ה פ צ י ת ל ע ש ו ת כ ת כ מ ה נ פ ל א ה א ת ב נ ׳ ה א י ם ו ע ש ה י א ו ת ו כלמיתאלהים כ א כ מ י ז‬
‫וי‪:‬ד‪.‬עת)ביאא‪1‬ת! מכל הנבראים כ צ ס ע כ י א י ן ל! ל ה ת ג א ו ת מ » י כ ן א ל א ראו•‬
‫ל ׳ ל י א ו ת ע נ י נ י ? ח ) » ל א ש י ל י ‪ 1 1‬ח ש ‪ 4‬ב ע צ מ < ב ע ו לבינו כ כ ה מ ה י כראותו כ י‬
‫מקרה אחר להםכמותוהכ;מי‪.‬תמוקככלשארענ<ני‪1‬כימותרהאד'»ןהנהיז•‬
‫יויןוהכצ ה ל ן אל מק!‪ 0‬א ח ד ‪'ui‬י ואעפי שנשמת• שלוה ט ה ו ר ה חצוכה מ ת ח ת‬
‫כ ת א ה כ ב ל והיא חלק אלוה מ מ ע ל ווה אין לו נשמה כ י א ס רות חיזגיהיורד ל מ ט ה‬
‫ע כ ו ו ה ד ב ל נ ע ל ם ‪ .‬ו ח < י י ר ע א ס ת ש ו ב א ל מ ק ו ר ה א < לא ת ש י ב י ו א ס כ ן א י ן ל ז‬
‫לחתגאית מ כ י ׳ כ ן •י ‪ .‬וראית• וגויאחר שאין א ר ס י י ד ע מ ט ענינו ואיך ת ה י ה‬
‫א ח ׳ י ^ א י ן ט י כ ל ו ל ה מ נ ן ב ט ו ח כ ׳ אסלשחזיז במעשיו א ש ר נ ה ס נצט׳ה כי ה י א‬
‫*!לקי ןהוא <ביאג לידי גמר ט ו ב • ו א ס הם איים ל ו מ י ל ו ל ר א י ת מ ו ט שיהן' א ח י י ת ז‬
‫י ש נ ת י ‪ -‬אני ואראה ונויעס יי<ת שאמר שהאדם ׳שמחכמעשי!ובהם י ה י ה נ ט ‪ 1‬א‬
‫) פ ע ק י ם יש אנשים קא׳ן להם שמחה כצל ב מ ע ש י ה ם א ע ׳ ' כ ע י ר ם כתייס חייתם צ י ‪.‬‬
‫ה ם עש<קיס ו ל מ ע ת ס מצייה׳ואי ן ל ה ם מ י ח ם להצילם מ י ד עשקס‪ -‬ו א ע צ י שבכח מיל‬
‫ה י ו י כ ו ל י ם ל ה צ י ל ס א י ^ מ ו י מ ן ל ה ס מ י ח ס ו ה ם ח י י ס ת ״ צ ע י ‪1‬אינסלומים אפילי‬
‫ל נ ה מ ה ולת״ם כאלו משבח אני א ת ה מ ת י ס שכבר מת! ו א ע פ ׳ שמתו בקוצר שנים‬
‫ולא נ ה מ י י ן ה ע ל ם מן החיים אשר ה ס ח ״ ס ע י נ ה באריכות יחים וטוב משנילגז‬
‫א ת א ש ר ע ל י ו ה ל א ב א צ א י ק צ מ ש י י ו ‪ -‬ו ל א נ א י כ ׳ ב ח י י ח ת ו י ג ו ן אלא ו א ה עולמו‬
‫בחייו ולא ו א ה א ת ה מ ע ש ה ה ר ע לא עושק שנים ולא קצרות ימים י ‪ -‬׳וראיתי א נ י‬
‫כ י ב י ן ז ה ש ׳ ש ל ו ע מ ל ו נ י ן ז ה ש י ש ל ו כ ם ו ו ן מ ע ש י ו אין נ ה ם אין ביניהם ביא ק נ א ת‬
‫אישמרעהו שוה י ה י ה ! ! ה ל א נהיה• א ב ל ל ט ה א מ י א י ן י כ ל לבטלה כ ׳ ה כ ל כ צ י י ן‬
‫ובמשפט והשאו הוא ה ב ל י ו ע ו י ו ו ת ה ב ס י ל י נ ו ' מ י שאינו ווצהלטרויו ולהיות‬
‫עמל לאכול מיגיע כפיו תוכק אמיריו י ר ך ע צ ל ו ת י א ו כ ל א ת בשרו ‪ 1‬ו א י כ י אין ל ו‬
‫ק מ ה שיתפייס׳ איכריו• כן ר ו ן מ ׳ שא!כל עולמו ו י ה י ה מן העולם הוה־ בלא ט!ו<‪1‬‬
‫ו נ צ א יגיעה לעי לס ה ב א שאיי! ע מ ק כת‪1‬וה ובמצות כאל! א‪1‬כל בשרו ויפשו ורוחו׳‬
‫ואין צ! מ ה ׳ י י כ ל ל ע ל ס ה כ א אכל •יותר ט!כ לי לטווח ולעמול בעילם ה י ה צהיות ל‪1‬‬
‫כ ף נ ח ת ל ע ל ס ה מ נ ח ה מ מ ה שיהיה לוחלא ח פ י ם כעולם שכלו עמל ‪1‬רע!ת ר ו ת‬
‫!!ה ת ^ ב ה ל ע י י ‪ ,‬ה ר א ש ן ־ ושבתי ונוי‪ .‬א ח ר שאחר למעלה שהעגסק כ ע נ י נ י‬
‫העהיאיןלויתרוןלעהבויוישאיןליהפסדכעללסהוה־אמרשלפעמים ה א מן‬
‫התימהיו־קיש׳ ליו׳ שאי! לו ביים ואחיס ו ח ל ף א ח ר העיש' והממין ועינו לא ת ש ב ע‬
‫עיניו נ ת י ב ק ר י עיי׳ שאפי!) ע נו ה א ח ד לא ת ש ב ע ב כ ל עושו שיהיה ל! זיאו׳ ה י י ז‬
‫לו לחשוב ולומר למי אני על׳ל ט‪1‬רח נרול כזה ח ח ה י את נ פ ש י » ט ! ‪ :‬ת ה י נ ה ‪?1 :‬‬
‫הכל ועני; ו ע ה ו א ו ו א י כיאין טיגנה ותשובילסכל!ת!‪ :‬טובים וגוי א ח י ט כ ה כ י ל‬
‫ענייני ה נילם והרבו ים ה ‪ 1‬ו י ס כ א ע כ ש ) לתת ענית טוביי‪/‬להזהיר כ נ י א ל ם שלא‬
‫‪1‬‬
‫יפ לנ‪...‬‬
‫‪y?T .‬‬
‫^׳וושקיןליח^ושווו '•<‬
‫'•‪ 1515‬כאויןש״וות ואמר טוכ׳ס השנים!לעולם ׳כקש א ד ם ח נ ו ע»ו ז‪6‬עי'נדמ‪.‬׳צפ!‬
‫ל כ ר אשר הוא רוצה לעשות כין לחפצי שמיש כין לחפצי עציו! ד א לו כחפצי שיויס י ‪t‬‬
‫להם שכרט<כ כעמלס ויתרון ג ח ל יותי מ ש כ י האי כ י כ ת י כ אז ניכרו ׳ י א ׳ היומי׳‬
‫)אילו כחפצי ה ג ו ן א ס יפיל! ה א ח י יקים א ת ח כ י ח ! א מ ר ׳פול! ע ל כל א ח ר מ ה ם גם‬
‫*ענין על האיש שלא ישכ כלא א ש ה א ש י ה י א ע ז י כ ע ד ו ואי לו ל א ח י שאין לו כ ן‬
‫! ם א ס ׳ ש כ ב ו ת ו ' מ ד ב ר נ א י ש ואשתז שיש לוה ח מ י מ ו ת »‪1‬ס‬
‫זוגלהקייוד‬
‫ולוה מ!יז וששים פרי ולאחד א י ן יחס אין יוצא פרי חחח׳מותו • כמו כן כשמתחבר״'‬
‫י ח י םנ׳ חבי׳‪ 6‬יש להם פ ר ׳ כ ח כ ר ת ס מ ה שאין כן באילני! • יאש ׳תקשי וני'‬
‫י ל א ם י ת ק ן אימן השיק ל א י ו ה ח כ י מ א ל ו השני ח כ י י ס השניייעמד! ע י ן נ ג ד אות!‬
‫הא'שלהשוק)אע‪0‬שה!א ג ח ל ותקיף • ו ת י מ כ צ א ח ר מ ה ח כ י י ס ל כ ח לא י ת ק ן‬
‫«ותר מפיזאפשישימשיכוהו ויקיכהו אליהם ל ה י י י כ ו כ י י ן טובה ונכונה כ ע כ ו י ת ה '‬
‫ויביאהו ל ת ״ העה• כאופן שיהיו חוט המשולש כ י י א ת ה י ו ע מ י ת ו ולא כמהייינתץ‬
‫אותה ה ע כ ו י ה ו ה ׳ י א ה י ס ו ג ׳ייד ובי" א מ י כ׳ ה ח כ י ה שציין לכקש ה א י ש‬
‫צ ו י ן שיהיה ח ב י ח כ ם ולא סכל־ ויהיה מ ס ק ולא כעל גאויז! וצא יהיה מ ל ן וקן‬
‫ויהיה כסיל• ס ע ק י ה א י ס ה י א ח כ מ ת ו י ו ת כ י נ ת ו שריאה א ת ה נ ו ל י כ• ה ח כ ם עיניו‬
‫כיאשו ליוהי ילהשמר ממנו משכ כ כ ם י ל א ש י לא ייעל׳יהיעיד ל א מעט ולא ה י כ '‬
‫כיוצא כוה אזל בעצין יצהט ו׳צהי י כיי ס נ ׳ ת ח ס ו י י ם ‪1‬גו'• שבהיות לי ח כ מ ה‬
‫יכול ל ה י י ת מ ל ן ו א ע פ ׳ שהזאאסור ככיתהאסוייימםס •צילמלון בחכמת! ו ה ח כ מ ה‬
‫ת ח י ה כעליה כמ! שהיה כ ע נ ק יוסף ע ה • ועם הי!ת כ׳ נ א כמצכ!ת׳ נולי י ש וצא‬
‫ה י ה ו א ן ׳ ל ח ל ו כ ה מ צ י ע ט ר ס א ח י י ס מ צ י חכמת! אפשר שיעלה למלוכה כענין‬
‫ר א י ת ׳ וגוי א מ ר כ ׳ ראו׳ לאדם ל׳קח ל! ח כ י למי שיעמיד‬
‫׳וסףעהמודע־‬
‫תחתיו ו׳ישאותו ואיש אתועהו'׳ע!!יו כ ׳ כיון שלשנידס ׳ש ח ל ק זה כ ת ״ ס ווה‬
‫א ח ו מיתה יתנו לכס ונפשם על ה ע ס ק ההוא בין כחפצי שמיש בין בחפצי הגוף‬
‫!*!שיאיתיוט ב הוא לחיים ב ע י י ם בחייהם יתהלכו עם ה י ל י השני שהוא ע ו מ ד‬
‫א ח י י ן ואל י ח י בעיני! ח כ ו ת ! ולא יהיה לשכיש כעיט! כ ׳ אין ק ץ לכל א ש י ע כ ו !‬
‫לעיי! שהניחו אתרים במקומם!הורישזס ממינם וחפצם גס האחרונים כ ן יהיו •‬
‫ועל כל פנים צא יסמכ! כ! כ ׳ אס האחרים וגס זה מן ההבל שבעוצם שארס ש ס ק‬
‫מוויח לצבור כ ע פ י כ ס ף ולא ׳ י ע מ ׳ אוהפס • ש ס י וגוי עכשיו מ ד ב י כעני^‬
‫חכצי שמיס ו א מ י כ ׳ כשבא להתראות לפני האלהיס בבית המקדש א! ב ב ׳ י ה כ נ ס‬
‫׳ ש מ י יגל! והוא כנוי אל ה מ ו ת ח ת א ש י מצייס ע ם כני אדם ויייןק* אש ה י ה הולך‬
‫ל כ נ ׳ מ ל ן ב ״ ו כ מ ה מ ש ת ד ל כ ע נ ׳ נ ׳ ו ו כ ה ב נ ת ! כל שכן לפני מלן ממ״ה הקיבה׳‬
‫גויוי»ז אונו ל ש מ ו ע י כ ר ׳ תכמיס ולקיים אות' ק ‪ .‬י « הוא ה ע ק ר‬
‫וקיוכ ישסי׳ן‬
‫ויותר טוב להייתשומעוהיותנק׳ מן ה ח ט א ולא ׳כיא עילה ווכח מלהיות חושא‬
‫ולהביא עמו כל וכחיש שבעילם פי אין ח פ ן ככס׳לישכילאציתה ת ר ה עצ ד נ ו ׳‬
‫מוצה ווכת כ ׳ אס למעלת ה ח ט א להי<ת כ פ י י על נפשו אכצ לא שה!א ׳‪ 1‬ח פ ן ב ה ם‬
‫על‬
‫»‬
‫‪1‬‬
‫נוו ‪. 6‬‬
‫‬‫׳• י‬
‫‪ « w a‬קזז&* * י מ י ו ‪• ri‬‬
‫חל דיך עילותיכסםפועל זבחיכם!גו • י כ׳ אינם יודעים ל ע ש ו ח ד ע יוזא*‬
‫»>‪5‬קבס׳ לים שמחמת שאיים ׳ורעים בס ג ת ה י ע כ מ ס שהוא ועשיית! מפני שיא‬
‫סמעו לא קבלו חןטאיס ויוגאיס מן הדוךהישראכל מ י ת ן ל? לשמיע ולקבל ד ב י '‬
‫חכמים ינצל»ון החטא • אוי תבחני ונוי כמו סצוה שלא יביא הארס עצימ‬
‫לול׳ קרכן ן ל •ל י חסא כן צ ה שלא יביא עצמי ל ד׳ ק ו נ ן עצ ירי ירי הילקיק עצמו‬
‫« ן העדויה וסאסייםוי־יש אל תנהל על בין ולא אמו אל פ י ן כי אפשר שמכיא‬
‫גהלה עליו מצר פיו כי לפעמים לא יקייס'גדו‪ 1‬ומכיאעל עצמי י ע ה גדילה ואמד‬
‫ס י ן ולבן שצוין שיהיו שניהם ש ים ואמל כ׳ האלהיס כשמיס ק נ ה !טעי שלא ינהל‬
‫להוציא ד ב י מפיו שאחי שהוא בייעון קיש! ואין צו‪,‬׳ן לו איני מבקש מיינו דבר‬
‫חואכא ל ע י ר על כ נ ה עינו גייל מנש א אס לא יקיים נדי! וייפלו ייךם א»מ‬
‫ט כ כיון סמשיס עצמו בי׳קיס באינו י״טצכל׳!‪ .‬כ ׳ נ א ד ה ל ו ס ונוי א מ י כ י‬
‫היות ארב כ ו ק בנוויס ומוכה ד כ י ם אינו מן י ט נ ל והיישר כ• סימן לשינוס וכוי י‬
‫ד נ י י ם כי כמו כהחליס שחולם האדם ו‪1‬כוס‪1‬א יהכליא׳ן כו א ״ ת כיי^ם מענו‬
‫»וועי כמו ה נ י ע ם ה‪.‬חק‪1‬הלואייעלהןאנ׳ו‪1‬דבייחלימ‪1‬תלאמעל׳‪0‬ולא »‪1‬ייד«׳‬
‫<ןכלהמוכהלבלי‪,‬םלא»מצאתעלתנוכויוכיאס מ ע ט מועי והלוא׳ ועל וה‬
‫&מח וכל ה מ ו נ ה יביים מביא חטא ווה היא שאמו למעלה ע ל ק יהיו לכר ן‬
‫מעטים* ג א ש ר וגיי׳ש שני מיני לייים אחד ש מ י י ארסכעתצרהואישאין‬
‫צ ו ו ן כ ו כ ל כ ף ע ל ה נ י י & א י ן כ י צ י י ן א ח י עלי! ט כ אפר לא ת י ו י ועל ה א ח ו‬
‫שבידו ליריד אמר כאשר ת ח ר אל תאחר ‪1‬וש לאלהיס כזמן שמית הדיו עלינ • ‪.‬‬
‫ג ׳ איןחשץבנסליס ס ו ה מ ח י ה לו שמיצה מ ו ת הלין כלכלים לכל ואים‬
‫עושהמעשה והיא בדאיכו״ןוקצן א ח אשר תדור שיים יכיון שהנדל כזמן צ י ה‬
‫חמול יותלכענין יה שאין ציין איחיל כלצלמדת הלון מקטיגתיותל אחר שידות‬
‫כ מ ה שאתיז מ א ח י הירי ׳!תי משליו ג ל י ת בלל‪.‬מש סוב א ש י לא תוירוגויאי על‬
‫ד ל ן האחוכשנולר&לאבעתציה ליוד טובאשללאתייי כלל כיין שאין לו ציון•‬
‫פלכןיותלמשתללזלאתשלסתכןאע&ישסיןאתהמשלם קילס שלוש ינליס‬
‫סאיגו עיכל בכל תייתל של תילי ־ א ל ח ת ן ׳נוי אל חאמל »ה עש ת׳ הלא‪,‬‬
‫רכלהוא חסכתי לעשות ולא עלה גילי • ח מ ו שון אינה •שעגה כ י ^ ת ה נותן <אצב»‬
‫כיןשיייןלהוציא ד ב י לכי׳ האלהיס בייש׳ • יואל ‪ .‬תאחל ש ע ה סיתה כ»‬
‫א י מ י •ש קצן עליך על סאין אתה משגיח לפני מ׳ א תה עימייולכנ• מ׳ אמה מיכ"‬
‫דכייך* !פעם אחיתשתבא להתפלל לפניו ולסיים קיצןיקנ ן <»ל ק ל ן יחבל‬
‫* ת מ ע ש ה י ד י ן • כיברב זאת״ס אעסה שהחלומות ״צעויןא‪1‬ת׳ והתלאוע‬
‫»הצוותומתיך‪p‬איינ<ייאעהישא׳גי«כוללשצס •אמואיןטי״ייהכיאמהאלהים‬
‫»רא וכוההכל יסתלקמעל׳ןיביאסעשק אס ׳ א מ י א י ס כ י צ י א נ י ג ל כ י ע ל י ל ד‬
‫בקלשכי•אנידואהעבייותגי׳לזתמאלבתיךהמיג? יאיןחיש ואיןמכקס אל‬
‫ק מ י ׳ ק על ‪ p w‬פא׳ג! נעישס לכל אסר ס?‪ 0‬יעי& שמורה וש‪1‬מר׳‪ 0‬עצ»יס אצא‬
‫קד‬‫‪ * .‬י ו ץ ש ק ז ז ו י ח א ר מ י ז זז‬
‫•חרון א ר ץ ו;וי י ע ס היוי‪1‬‬
‫אאינס מ ח ס ו י ס כ ! כ ן אולי ישובו מ ד ו כס ה י ע ד‬
‫»א»ר»וס יתרון לששה כאשר הוא עושה איור שיתרון סאד־ןשיזוא עכול־תהאלס‬
‫* ו י י ח ח ן ט אכיל! ה מ ל ן היא ג ע כ ר לשרה אשר ממנו מוצ׳אין ס»ו;ן ו ה מ ח י ה •‬
‫א כ ל • ׳ ש א ו ה ב כ ש ן ווהכ אינו שבעממנושייימ ל כ ר של מ ח י ה ומי הוא ה א ו ה כ‬
‫כ ר כ ו ת וגו א ש ה א ד ם‬
‫דכלשאימתכואס־עסהיותשנסוההיתלווהכל•‬
‫» ס » ן כ ע נ י י נ י ש ל ה ה מ ל כ ה ט ו כ ה י ל א י ם י ש נ ו י ת ח ן כ י לכו אוכליה וגילס חיים‬
‫ל ו ג י ם אכל הוא אינו נ ה נ ה כ ל כ ן כ י א ס ל א ו ת עיניו ששמת כ מ ע ש ה ילין • א כ ל‬
‫ה ש ס ק בצורכי שמיס א י ת ה היגיעה ואות• העמל לעצמו וה פיינם וה ה כ ל • ס ת י ק ח‬
‫וגויעיל יש ח‪1‬עלתלשסק ולשבר כשלה ם כשהיא ישן שנת! מ ת ו ק ה לו שהוא י ו ל ע‬
‫» ע ל כ ל פ נ י ם יש לגפתכסלו אס מ ע ט ו א ס ה ר כ ה • א כ ל ה ע ש ׳ ר ע ס ה י י ת • י ש ל ו‬
‫»מון ר ב לא מפני וה בטוח באכילת! כ ל כ ן ומרכה מחשכותשאין מני חיס לו לישן‬
‫ו ע י י שהפיעל !השסיכמלאכתזלשלם׳שנתו ע ר י כ ה עציו אפילו א ס יאכל ה ר כ ה‬
‫׳שרעינויאח‬
‫אכלמ׳שאיםטורחושסקכשאוכלהוכיאיןהמאכלמניח!לישן•‬
‫פאמילמעלה ם׳שהבלויש הבלייחצל א ח ל ומשני צללים אמו־ ש׳ש ל כ ר ר ע לנמר•‬
‫מביצלל׳ם כ ׳ לפעמים ק י כ ן אלם ממון ולא מ כ ע י א ם א י מ נ ה נ ה ממנו אלא שהוא‬
‫א ו ׳ כ לו ומכקש לעת! והעישריכלה ואבל וה וא עצמו נ א ב ר בשבילו • והול׳ל כן ואין‬
‫גילומא!מה!נמצא שכל מ ה ש ט ל ח ה י ה ל ה כ ל ! ל י ק עלום יצא ! ע מ ס יש‪1‬כ״אכל‬
‫•»י חייואפשר שנהנה מ מ נ ו ‪ :‬אבל יש ל ע ה חולה שאפייהממון א׳נ! מ ת ע כ כ אצלו‬
‫ל ק ב ל מ מ מ ת ו ע ל ת מ נ א ה ־ א צ א כ ל ש מ ת ש כ א ב ן י ל ן ו נ מ צ א ע מ ל ל ח ח וכל ימיו‬
‫הנחונו' מןהרעכח‪1‬רכחישט!מכלאלו‬
‫גחשןואיןל!כנאהכיאכעסוק‪5‬ן>•‬
‫ההבלים היותר ט ו ב שאחרםטורח ועמל ה א ר ס בעייני העה? שיאכל וישתה מ מ ם‬
‫י ע ש » ט ו ב ה ו י ל א ה א!תהשאינוניטהימןהדרןהישר!לאיצא!תקצה מ ת ח ת י ד י ו‬
‫וכל מ ס פ ל י ח י חייו י ל א ה ט כ ה • ו ע ‪ 1‬ל א ח י ת א ס נ׳אן לו העישל מ ה ש י ת כלא עמל‬
‫ושילח והשליטו עלי! לאכול מיינו ולשמוח כו ככל טובה שיוכל לעשות!! מ ת ת אלהיס‬
‫היא• ־ כ׳ ל א ד מ ה כילאכניארסיזדכהייכלולהשיגואתהמעלהשיזכייאת‬
‫»מ< חייהם אשר הס מ ע ט י ם ! ש כ ל י ם כצל כי לארם כוה האלהיס מ ע נ ה נ ש מ ח ת ל ב ו‬
‫י ש ר ע ח י נ ו ' כמו ה ח ל ק‬
‫ללששחחכחצקיומגילכרעדהשאויחןמו^ונסמוה•‬
‫»‪11‬כ אוישיש חצק ל ע אשל ה י א י ע י ז גלולה על ה ארס עצמו ולא ע ל אחרים • שיש‬
‫צ ל ם ם נתן ל‪ 1‬האלהים ששר ו נ כ ס י ם ! כ מ ל כצי ט ! ו ח וצ• יגיעה ואיננו ח ס ל ליפשו‬
‫»וכלאשל»תא‪1‬ההארס)לא שליטנולאכ‪1‬לממני!מסנן‪,‬ענמו וגופו להניח לאיש‬
‫נ כ ר ׳ ם ׳ א כ ל נ ו ו ה ת ל י ר ע ה ו א ו כ ״ ם א ס י ן צ י ד כ נ י ס ה ר כ ה ו י ח י ה שנים ל כ ! ת ו נ פ ש ו‬
‫‪ ,‬ל א ם כ ע ס מ ן ה ט ו ג ה ו א פ י י כ ק מ ל ת ו א ן מ ש ל ׳ ט ׳ ן ע ל מ מ מ ו ש י ק ח ו ם!ה ולא׳ טוכ‬
‫מטנו ה נ פ ל שלא יצא לאויר ה ש ל ם ט וה ה י פ ל כ ה ב ל כ א כ מ ע ש ה כ ה מ ה וביזשן‬
‫‪ .‬י ל ן כ מ ע י א מ ו ! כ א ! ת ! ח ש ן ש מ ) י כ < ה ה ו א פ י ' ש ל ו ש ל א ו א ס ולא ׳ ל ע ש ו ס מ מ ח ה‬
‫‪.‬לחלק כין ס ו כ ל ו * • • ואלו חיה א ל ף שנים כ י •וה ת ו ע ל ת בחיים כ ל א ט ו ב ה‬
‫י‬
‫מ ן‬
‫ןי‪,‬‬
‫נ‬
‫כע ב‬
‫‪4. .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ B?3 .‬הלי הוא כ!‪!1‬ל‪ 6‬ח י ה ל א י ן לו ת ע ל ת כ י מ י שייוכ׳ון שאימי ע!‪8‬ה כ ה ס צי<}< י‬
‫וחסריוא»<'העמ׳'םחז'בסבו')‪11‬מקיסא'הכלהולן כ י סין* שכרו ב כ ׳ ת ק כ ח ו א ח י ׳ ז‬
‫צא הונח • כ ל ץ ם ל ה א ד ס לשיחי י*ו'‪.‬הוא ד ר ן תמיהיוב׳ כ ל » ה • ט ר ח ה א ר א‬
‫ה כ ל •היה לפיה! וגס הנבש לא ח ה ׳ ה לה מלי< מ ה כ ג ו ן ־ ו א י מ מן הדין כ״א ל מ ל א *‬
‫הנכשולםכ׳עאותהוהנון>כ*ועט»ו»ר‪.‬י‪1‬כללסכ!ל ‪ . 1‬כ י מ ה •ותו• ל ח כ ם כ י מ י‬
‫שרואה שניהם אין ה פ ו ש כיניהש ולעיניה נ ו א י ס שויןאכל • ש מ ע ל ה נ ח ל ה ל ח כ ס‬
‫ב כ ח »שכלכסיל‪1‬הןהענ<הה!לךננראתריסא׳‪2‬נ»כל ע נ י ח ו ועשירות ה ע פ י ל‬
‫לפניה כ'‪?.‬ככח שכשהאדם מלוכשאימ ניכר מ ה ש כ ת ‪ 1‬ן מ ע י נ ‪ » 1‬ה ש כ ת י ן כ י ת ‪* 1‬‬
‫ס ו ב ט ר א ח עיניה מ ה ל ו נפש ־ ט!כ מ ר א ה עיניס שהוא לפנים מהלך נ פ ש שאיין •‬
‫ניכר נ ם ‪1‬ה ה כ ל כ ׳ א י ן ל א י ם לחוש כלללגוס!הי>הכללצורך צ פ * • ט ח שהיון‬
‫א ס יאמר א ר ס וכי ל מ ה לא א ט ר ח ל ק כ ן מ מ ן אולי יהיה ל׳ כ ן הגון אחר• ויועיל לן‬
‫ואיני י נ ע לריק אינה ט ע נ ה כ? מ ה ש ה י ה שרכים מקכציס ממון לאחרים •ואין כ ן‬
‫מ ע ל ת כ כ ר נ ק ר א קמו שכן ע ת י ד להיות • ן נ ס ר כ ר נ ו ד ע ה ו א ש ה א ד ם היום הא}‬
‫!!מחר בקבר ואין כ‪ 1‬כ ח לקיים ר כ ל ולהחחוק במאמרו ו ל ח ן ע ס ה מ ל א ך ש ת ק י ף‬
‫ממנו • כ ״ ש לברים ש א ע פ ׳ שלא ת ה י ה ה מ נ י ע ה מ ו ה ה צ ד י ם צדריןהרכיז א ש ד‬
‫מ ה ם מ ר ב ה ה ה ב ל ‪ :‬ואה מ ה י ת ח ן ל א ל ם ב כ ל עמל! שיעמול ת ח ת ה ש מ ש • <»‬
‫ס י ץ ד ע ונוי שאין סוס א ר ס •ודע כטוכ אשר יודמן להני! כ מ ה ‪1‬מן ׳ מ ש ן‬
‫ג פ ה פ י ימיו שיעשם כצל אשר א ד ם היושב כ! יודע שיאריך ש י ת או שתים‬
‫ויושב ל ב ט ח • א כ ל ה א ד ם איי! יולע א ת עת! כלל ו א ת א ש ר י כ א א ח ר י ו מ י י ג י ל‬
‫ל! א כ ט י י ח ועמל נ ש ל ם שאינו שלו•‪:‬־ ס ו ב ש ם א ח ר ט ה ה כ י ל ה ד ר ן ה י ע כ ו ח ר‬
‫ב ד ר ך הטיב שה!אלקי<תש‪ 16‬כמעשי! הטובים בעה‪ 1‬שהוא טוב מ כ ל ח י י ה ש ל ם ‪.‬‬
‫ה ב א שהו א שמן הט‪1‬ב • ויום ה מ י ת ט!כ לפיס מגמת! ׳!ם ה»!תמיוס ה!לדו שאין‬
‫ט ו ב ל ל כ ח מ ח ו ב ר ע ס מיש כ י‬
‫א ר ס י י ל ע א ת ע ת ו ו כ ! ? לא‪ .‬י ב א לירי ח ט א ‪:‬‬
‫המ‪'1‬הכרסי וודאייוצויך לחישלה ו ל ה ת א ו י ן ב ש ח כ ס ים חיית! וללכת!( בית א כ ל‬
‫לראות מ ה אחריתי יהיה!‪ :‬מ ל כ ת אל ב י ת מ ש ת ה כ י כ! י ח ס ל כ ם !יבא לידי ח ט א‬
‫ט ו ב כ ע ס ולמישא<יוהולךאלכיתהאכללתת«‪1‬לכו‬
‫ולאית;‪6‬ללנויוסהמות‪:‬‬
‫אחריתי!סיפ! י ט י כ ל! שיםכ כ ע צ כ יכינין ו כ כ ע ס כ מ ם ה כ ל עצכ י ה י ה מותר ולא‬
‫נשחקכיהשחוקמריסלכולחטואוכרועפני^מכעס״טיכ לכוםלאיחם •‪-‬לכ‬
‫ח כ ח י ס ואין צ י י ן מקים להעיס כ• לכ ח כ מ י ם כ כ י ת א כ ל ‪1‬אעפי שאינו הולן ו ח א י ז‬
‫לכו ח א ה א ת ה י ו ל י מ ה שאין כן לכסילים שאעהישאי;י‪1‬שכיס כ כ י ת ס מ ם ת ה ל נ ס‬
‫• ו ב ל ש ס ו ע ‪ :‬וגויומישאיןלמ‬
‫הוויה לעילם פ מ ח ל ת ר א ח ר י ו א י י ת עיניהם ־‬
‫נ ו ט ה ל ר ר ן כ ח כ ס ואייומשים ל מ כ כ י ת ה א כ ל ל ה ח י ת י ס כ כמקים ח כ מ י ם ו י ש מ ע‬
‫גערת‪!:‬יקכל תוכחת! ווה •היה רפואה למכת! • ולא ישמע שיר כסילים ש מ ה י ט ה‬
‫לב! ל י י ן ה י ע ה ולא •וכל להשיכו* ב ׳ כ ק ו ל ה ס ׳ ר ׳ ס ונוי כ י ענין שיל הכסילים‬
‫ד ו מ ה לקוצים מ ו ח י ם נתונים ת ח ת ק י ו ת ה כ ! ש ו צ ש״תלהכיס אלו ע ס אצןןמרנים‬
‫יןשלהכז* ‪.‬‬
‫״ י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫ק‪0‬ו‬
‫י«ייושקאלית!*ר»ח?‬
‫' י • ׳ !‪.‬‬
‫‪ bwltfo‬ער שממין בך נשופיס מהרה!נעשיס אפר • כןהכסיליס ממך השיחם‬
‫*ותלהב׳סכיצלהלעמוהלוהעלששולטכהם׳צרהרע ומכלה אותם מן העולם‬
‫צי זועי‪«1‬ק וצו' כ׳ אין מקים לשח‪1‬ק כעולם הוה כ׳ הששק אשר נמצא כ‪ 1‬מכמה‬
‫מגיעים שוכתולמעלה • אפילומישהואיוכש יהוללוישתנעאותובחושבו בו • ‪pi‬‬
‫לב סמת אשל ניתןלו מתנה מאכל איתהשמחז מלמ כל שכן וכיש לארם אס' שאין‬
‫צולכקששמחהושחיקאלאלהיותכר‪1‬ע פנים וככעש יוווכ העשקיס והכלים‬
‫הרכה הנמצאים כעילס• סוב אחר׳תדנר ‪, ,‬גויאעגז שהםחק ט‪1‬כ לאדי מן‬
‫הכעסוהעצכאפההסכסרואהאתהנולד ויא‪1‬י להביט כל אלם באחריתו ונוס‬
‫»׳טיב לכו ולא נלאסיתו שהוא לכל כטל ואינו קיים כדומה סל א י ן רוס וא׳ ט‬
‫ממהי ל מ י ס שלא יצא תקלה מתחת ייו סמבוןו כ א ח י י מ י כ י מנכס ייס שתכף‬
‫»תכעס‪1‬כאמהםיכאי ח ו י ת נ ז ח י ו וטי הוא מש שאין ראוי לאים להתכעס‬
‫* ע פ ׳ שלפי דאותעיניו ראוי לכעוס אל יכהל רוסו ומתן מתין ארבע מאה וווי ש!׳ >‪t‬‬
‫כ ׳ החכם‪.‬מי‪1‬שככענ«ניווהכעסכחק כסילים ינוס ואעפ' סאמימ שלב כסילים‬
‫‪ ,‬ככיתשמחה ואין להם כעס והו כעס אחי »עישה יושם אכל כעס היא עצמן בינן‬
‫•לכינומסשככדברים המתהויסכשלם* ‪. .‬אייחאשרוגויאםיאמר אדם ראו•‬
‫‪.‬ליתכעסכיהרור‪9‬ר‪1‬ן ואין ׳יאה ואין עמס והיאשוטסהיה להם כ מ י ו י י ן‬
‫א י ן ואיך לא אתכעם <מ יאננץהוהכי לא מחכמה נכנסתכתיך |הס!‪1‬ס כ׳ הדיח י‬
‫ה‪1‬לכ׳סזמתמ»טיסמדיך^ <ככ‪1‬דזמוסר וציין לשקול •כל הענימם כשיקול‬
‫הדעת•‪ :‬י סיכידחכמח‪ . .‬וגוי אמי כ׳ החכמה אינה טוכהלכיה ?ל כ ן כמו‬
‫‪•.‬היאעסנחלחמיאןלחוק אותה כיד»‪1/‬יותו ליזא• השמש • טהסיושכ• תבל‬
‫‪:*.‬וככליםאוחגיוחיזיותלומחעלתמכמממ־בסז ‪ .‬ניב*!* ‪,‬וגויוהמצלעי‬
‫*ה ווה מצל על זה ושניהם סוכיס וציקו יחדיו ומתוך כך יכול ליתר חכמתו ויתרין‬
‫וזחכמהתשיה אתכעליה* ‪'ur run‬אמי סעס היות שהחכמה טוכה ע ם‬
‫נחלה לא ׳תיאם מי שאין לו לא וה ולא זה לידון אתיהחכמה כ׳ מעשה האלסים‬
‫ימא והוא יתקן אותו ולא לאדם להרהר אמר מר‪1‬תז<•‪ .‬׳‪.‬בץסטינח זגוייווור‬
‫•לנליש מי שחלק! סוכה שיש לו חכמה עם נחלה ־ ח ש מי שאין לו ועכ? לא ימנע‬
‫עציה ‪1‬עיאכיוססוכהשהומין הסכהלמ־ןטזכה ואתה יכול לעכוד מתיך שמחה‬
‫•ה׳הכטןכוחוקעגמךכמוסי אל ת ו ן ו ׳ זכיוס י ע ה שאץ י י ן משגת י א ה א ת‬
‫־מעשההאלהיסכישניהסמאימיתיכיגסאתוהלעמתמ עשה האלסיס בשביל‬
‫>‪0‬לא ימצא האלם ממס ליום היין לא מפני השש' ולא מפני העוניוזה מקבל ש כיו‬
‫‪•,‬אח חבל י •וגוי׳וסטזכהויוסיעהיא׳תיכמאןיאמימלןוהל׳וטהיס יש צייק‬
‫זנו'לפעמיםאוכר הצדיק כעבור צלזןכנק אס נפלאשה עלומי לתוך המייובםכ׳י‬
‫שלא ליןעכה מניח א ת ה וסאכר נפש אחתמישרו! וישדםעונו' שחושק כה י י ג ל ה‬
‫>אחר כ ן א י ס ק י כ אליה ונמצא שהציל נפנןא'מישראל ועד! אפשר לביש ‪fto‬‬‫•‪3‬׳וסט‪:‬נההיהג‪10‬כוניוסרעזלאס‪ :‬אזיתהי^ךק וגויינמ״ש שלפעמים‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫‪ fea‬יי••׳•‬
‫•‪.‬‬
‫"‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫־גירושקזזלייז^רשזוז‪/‬‬
‫־‪*;:‬יי‪.‬‬
‫•‬
‫‪ » ?114‬א ל ס ל י ק י ק כל כ ן כמעשיו פ<!צא מ ה ם ח ו י כ ה וכן מ מ י ן ה ג ן ג ר א ס ח ^ י ו‬
‫' ל ה ת ח כ ם ׳ותל מן ה י א ש ו נ ׳ ס ל ה ח מ י ר ע נ י ל ס עלי‪ 1‬וכן? משומם עצמ‪ • 1‬א ל ת ר ‪* 6‬‬
‫וגו'לא מפני וה •קל א ל ס כ פ נ י ה מ צ ו ת להיותם כוי׳ותכע׳ניו פ י ז ה ל ‪ 0‬ע ! פ ש ע ‪ 1‬ל ל ן‬
‫ה ס כ ל י ם וימות כלא עתו א ל א ה כל כשיקול ס י ע ת ל ל כ ת כ ל ל ן הישלה ו ה נ כ ו נ ה‬
‫‪ 0‬ו כ א ש ר ונזיטוכ לאחוז כ ל ל ן הצליק כי והו‬
‫אשולא׳צאממנהשזסתקלס׳‬
‫ה ע ק ר ח ו ל ל ן ה ר ש ע אשר מ ב ק ש ה נ א ת ע צ מ ו יג׳כו אל ת נ ת י ל י ן ולא כ ל ל ן ל ס ע ם‬
‫א ס כ י י א ח ה ' כ מ ש כ נ ל ל ר כ י ן ל ע ה י ו ג ו י ז י ר א י א ל ה ׳ ם ש ש ש ה ה ל כ ר ל ש מ ה יצא‬
‫ז ז ח כ ס ה וגו" א ם י א מ ל א ר ס מ ׳ יגיל לי ה ל כ ל ה ע ם‬
‫א ת כ ל ם )לזפתיחשכלו‬
‫זהישרשלאאכשלי‪-‬הצלכא מ ן ה ח כ מ י מ ה ש כ ל » ו ה ת עוז ל ל כ נ י ז ת ו מ מ ה שיעשיז‬
‫•^׳לייישליסיםשכניןשתיאונ׳םכיעיניסוהלשוןכיליסוהמעורוכ'לגלים כל‬
‫הלכלהנעשהמהסכליהחכמיזאימ׳וצאלאול* ־ ב׳‪:‬אדםונו' ‪ :‬כהיותהאלנז‬
‫מ ד כ כ ו מ ו ג ל ס ס א ל ו א י ן ל כ ר ט ו כ ג ע ש ה כשלממן ואפילו ע ׳ ה ח כ מ י ו כ ל ש ק <ו‪1‬‬
‫חוול^מה־שאמל־למעלהאלתלשעהרכהןוגםלכל‬
‫נסלכלנו'‬
‫ילננלכלי‬
‫ה ל כ ל ׳ ם א ש ל א ת ה ס ז מ ע ש מ ל כ ל י ס ע ל ׳ ן א ל ח ח ן ל ב ן ל ה ק פ י ד על׳הסועכול ‪h‬‬
‫ב ש ע ש א ס ת ת ז ש ע ל כ ו י ק ק ט ן ת ב א לכויון גלולאשל מ ש מ ע ע ב ד ך מקללך• ־ ‪ 9‬י ‪.‬‬
‫נ ם ו מ מ ה העג׳ןאתה־תבק איתן מ ע צ ״ ך מ מ ה ש ע כ ל ל ך ע ג ז אחלים־ וקללת ‪16‬תע‬
‫כלככך)לאה‪51‬אתמפ<ד)אםה׳‪ 1‬מחזיקים כ מ י ה ל ן א ו ל י י ן ל ל י ד א ת ס כ פ נ י ה ם ‪.5‬‬
‫זה חוור ל מ ע ל ה למיס ‪1‬אל תתחכי׳ותל שלא •אמר א ר ם מ כ ר מ י נכונה ••שיי*‬
‫כל‬
‫והעג׳ן הוה שאני עושה הוא הראוי ואעפ• שלא ע ש ו א תו׳ הראשזניס׳ אני׳ א ח ל ‪1‬‬
‫ך כ ל דד מ ע צ מ י " ל ו א אםיהיהלאוילאלס־ ל ת י ל ל כ ל ח ו מ ת ו ׳ ז ל ח מ ז לכלים• א נ י‬
‫הוא‪ -.‬והכליס׳תינחכמיזואמלתולהתחכם והיאלחוק‪ :‬מ מ נ י ו כ ! ש ק א ח ל י נ ן‬
‫והדיתזקהוא גדול ה ל כ ה י ח ז ו ק ס ו ד ‪ :‬וגוי א ס מ צ ל ה ת כ מ ה ־ עצמה־ ל ה ש י ג *‬
‫ה י א ל ח ז ק ה כמיום שנתגלית ע ל הי!ס וי י ו א ם ' מ צ ל ' ל ה ת ח כ ם עליה־ולכמןן•‬
‫‪ 0‬ע ם ועיין לה היא עמוגן־ז‪:‬מאד‪1‬חי־ןמיימצאמא־ן־כל א ל ם י ם ל ל ה ע מ י ק כי צ א‬
‫ימצאיאםכןכלארכיהיהיתמ׳סיעםיהשיולאיטי׳חסכרתולכקןכללכיצאימצןו‬
‫וגויכיהנהיאנייללמילענ־קהוהילטרולאנ!ולבי לרגל ולחפש כ ע נ י י נ י‬
‫פנימי‬
‫העוצם * א ס ב ע נ י י נ י ה ת כ מ ה א ם כ ע נ י י ה ׳ י ז ה כ ל ו ת כ ט ו כ ו כ ל ע י י ד ע ו ל ה ש י ג כ !‬
‫ל כ ל וענין כ י נ ר ה ו א מתוקן על מ ת מ נ ת ו ואיפן' ה כ ל י א ה * ו ט ו ג א ־ אני כ י‬
‫מ ע נ ׳ ן ה כ י מ י לבריאה שהיא ה א ׳ ש י ן שהיהי י א ו י סי־זיהי ל כ י ט*כ' והגון ל ו מ ד‬
‫מצאתיאותהמלממותשה׳אהביאהמיתהלעולשועורההוום•‬
‫והוע׳ללאלםי‬
‫מנורים ו ח ו מ י ס ל כ ה לגיל א ת ה & י ס כ ח כ מ ה ״ ל כ פ י ל ו כ ט כ מ ו ל ו ת כ ל יתום י ואין‬
‫ל כ ר טוב מיינה כ״יש!אשפ כ נ ל א ל ה ח צ א ת י י ‪ :‬ו מ ה שכל ׳ * כ כ ג י א ר ם נ ת ת ט ע ם ‪.‬‬
‫ל ע נ י י נ ה כ ׳ אסירים ׳ ל י ה י א כ ל לפוטרו כ ל א כלום אייא כי‪ .‬ל פ ע מ י ם ה י א ע ו ר ושיויג‬
‫ל י י ה א ד ם כשה׳יאשתח׳לכמישמצא א ^ מ צ א ט ו ב ו א כ י כ י א י כ ן ליס א ת ה ח ט א • '‬
‫ול‪9‬עמ׳'?נף'את‪.‬העוכייבמנצ <‪0‬ו ‪ nipi‬וכלעזר לא ז ג ? מ נ ג ל ת ׳ י ר א ה גלומילאיז‬
‫‪ \ ' . ' -‬י « י י מ ' קחלייו‪6‬ד»ת ‪nt‬‬
‫קיו‬
‫»ןאדםוה&מצאתוככל העניינים הנ‪ 5‬אשר אמרה מגילת קהלת שאס תחשיכ‬
‫א!ח‪ 0‬אצא ועלו צח שכוןוכיובס א מ ת י ו ה ה כ ל נ ס ו ה ה ב ל ־ י ע י ד מ ה ס כ ק ש ה נ פ ! ׳‬
‫ןלאסצאת׳ בענייני ה א ר ס מגאת׳ טעם אימא!ן ־ א ב ל ב ע נ ״ נ ׳ האשהעסכלאלנ‬
‫*עג״נ׳ם הנ! לא מצאתי • לכר ר ח ה ‪:‬שמ‪1‬ר ‪ n‬ש״צאת׳ * ט ראוי להאמין אשר‬
‫»שה סאלריס א תהאדס ישו ככל ע‪»:‬ן ובירו לעש ת הטוב מ י ש ר אבל כלסענ׳ן‬
‫» ו ע הנעשה הוא מ נ י ם כ• לאנשמר! נררכ׳סםובקשו עניינים אשר נ א ת מהם‬
‫ס י כ ה ת כ ס ‪ .‬וגויגי אין לתלות » ם דופי בענין הבריאה ס ו‬
‫*ושבוניתרביס•‬
‫ג ׳ מ׳ ח ‪ :‬ס כאלסינ! ע;'מת'‪1‬מי יורע פשר ר נ ד ל ו א ו ת א ת ה מ ל ד כח׳הו וורא׳ הכל‬
‫•‪#‬שה יפה ב ע ת ז כ י ח ג מ ת א ד ס ת ו מ ו ׳ ת א י ו פניו יעיז פניו &!נא ״ ח מ ת ה ס כ מ ה‬
‫&בלבו קודם שיעשה ר ב ו כל שכן שמוציאה מ?כח אל הפועל כל סבן וכל שכן‬
‫יחכם החכמיסית'ויתעלה שכל ענעיו נכלאים לאין ק ן ולאין תבל׳תאין ח ק ר‬
‫לתבונתו * ועל כן אני א מ ו פ• מלן &מוו ראוי לקיים מאמו המלך ויהיה מהשיה׳'‬
‫ו כ ל ש ק ט ע ל ד נ ר ו י ש ל נ ו שמעה לקיימו כל עניצ• התירה והמצוה ואין ל ה ו ה ר‬
‫‪:‬אצתנזזי* ‪.‬לא ת ב ס ל עניגין לעשיתס* ‪,‬ומפני! ת ל ן ו י ל‬
‫אחריו בצל •‬
‫‪,‬מאי! אתה עושק כהס מ א ה ב ת המציה עצמה אלא מ צ ד ה י ו א ; שאתה עומיבדבריו‬
‫< ע וירא תמנוב׳ כצ אשר״חפין יעשה באשר •הוא »צן שלטין ׳אין שילם עליו ט צא‬
‫» ה ד ר ן י• _ כ׳»יםרס‪!1‬ו' ‪-‬ויל עישה המצוס נתקנילשם המצוילאהכיעוה צקיוס‬
‫* ! ר ת ו ל א י ר ע ר כ ו י ע י נ ג ל מ ן ה ע ־ נ ש מ ת ק ״ ס ה מ צ ו ה ג י י ו ׳ אבל כשאדם עיש?‬
‫»מצוה מפני העונש אפשר שצאתננצ ממנו • כיבלאשריספין‪-‬יעשהי־יסמםתיע‬
‫ל א יבחין כאשר דבר מלך שלטון ואתמ• ׳כחיןאס אגיעושהלשמסאוםלא צש»ה •‬
‫* ע ת ו מ פ פ ט ידע לב ח כ ם סיידע לבות בני אדם ‪1‬מב<‪ 1‬מעבדיהם לשני! גלי• הבל‬
‫»כל»חש‪3‬ות»בי‪,‬ן‪.‬וס‪1‬אהער!םאסרין וכל הרבדים הנעשים נשקייס כמאונ•‬
‫*רקהכילכסגהטןיהמפשיםיטיכיסגין־ספנס! •נ׳זיכיייזשץ לכל יש ע ת‬
‫א ס לטובה אש לרעה והמשפט כ פ ה ע ת ויש ש ה ך ן ניתן טרעת האדם ת ו כ ה על־<‬
‫< ״ ם השלש שקיל חציו •ובאי וחצ־וח׳יכ יעשה מציה איהכייעאסעצמי ו א ת כצ‬
‫•געי^כלולוכית־עשהמבידהאיהכריעיגו'• ׳ביאימו׳ודע שאיןאדס׳ודע‬
‫ומכיר כמסשיהיס לסגנל ממנו ט אפילו בשיהיהיח •יגיד ל! שהוא גרם איתי ענין‬
‫• ל ק א י ג י מ ט ר ב ו ל ע ל ס ז ״ פ נ י ו ה צ ר ן ה א ד ם ש ל א י כ ש ל ב ש ו ם דבר ר ע ל ש ל ם ׳‬
‫א י ן ' ‪ .‬א ד ם א ס י א מ י א י ס כ ׳ ‪ 1‬ן ש א נ י עימד לעילם למןןיה י פ ג ע ק ו ! ל ה כ ש ר‬
‫ו ו ח י ק ל ש ש ־ ם י כ א ש ר ל א נ כ ר א ת י ו ל מ ה ל י י ד ׳ ם ע כ א ת ה ג ו ל ד יעינ אתיז ת י י ע כ‬
‫אין ארם סליט כ ר < ו ס ת י ו ל ׳ ה נ כ ס כמע׳יהאשה שלא י מ ס שלא להייסניגיהעובר‬
‫ל א ו י ר ה ש ל ם י א ס ר ש י נ א א י נ ׳ ס ו ל ט מ ם ע א מ מ ם י י מ י ת ע ש מ י ע ע ת מיתזו א ן‬
‫»חבולשלתלי׳לאךסמיתש»גי)‪!:1‬עדב*לס פ י ע ל כרסך א ת ה ח ת גש לא׳יכצ‬
‫להתנצל ל מ י ס ו י ! כרוכ ר כ י י ס טענית ושאנות להפטד»‪ i‬הרין כי לא •מלט י־ש ‪j‬‬
‫א»‬
‫‪ cJiasfr‬כ׳ על ג ו ח ן א ׳ ז ז עיזזר ל׳ תן ‪ j n‬ות׳זנון צ‪ <55‬מלן מ‪. teii‬‬
‫‪. y‬‬
‫«•׳‬
‫‪ .‬י• ־‬
‫‪;>:•^ifMi'tfmtwif‬׳•'> ג‪ :‬־‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כ ל ו ה ו ח י ת י כל העני) ה מ י עלי[ נשאייליתן א ת לבז א ת כל‪-:‬המע‪6‬היה»ני<נ * ן‬
‫ה א ר ס אל ה א ד ם כ י ' ‪ 6‬ע ת ששולט ה א י ס כ ו ל ה ל ע אליו שאס ה י ? צ ר י ק כ ל ימיו‬
‫ותה ז כאחרונה א ב י כ ל צדקותיו א ש י ע ש ה • • ‪ * . :‬ב פ ן י י י א י ת י וכדומה לז‪. $‬‬
‫י א ׳ ת י רשעים ק ט ר י ם ובא! ט הרשעים כ ח ״ ה ם ק ר ו א י ס מ ת י ם ! ה ס כל כ ן רש<א' •‬
‫קבורים בתיך ל ש ע ת ם ו י א י ת ׳ שעל! ובא! מ ת ן ק כ ל ס וממקום קלונו י ר י ן ה ק ח ש י ^‬
‫ה י ל כ י ש ו נ ח צ א י ס ב ת ו ן ה ע י י כאל! עשו צ ל ׳ מ י ה ם ט ו ב ה וכשיין ו י פ ט י ץ לשלום •י ‪V‬‬
‫ו ה ת ״ ׳ ה הוא על הצדיק ט צ ר א כ ל ו ט ת ! בשעה ק י ה ־ נס וה ה בל מן ה ה ב ל י ם ס י * י‬
‫ב ש ל ם ויש ל ת ת ט ע ס ־ ‪ .‬א מ ר אין יעשה ט אין עיין מ ע ש ה ה ל ע י ע ש י ב מ ה ל ס ״‬
‫ללוי שיועשיו הי! מתייןייס אלא ח ש כ מ ח ש ט י א ג ו ל ל א כןיחלא א ת לבו מ ה ם לחוול ‪.‬‬
‫*!וכל ט ו כ ו ת י • ואס ק הרין מ ת ן שלא יוכיו לו כל צרקותיו והוא כ ש מ ימות ‪1SH‬‬
‫א ש י מכשיל א ת כני ה א ל ם ל ע ש ו ת י ע כ ׳ ל ו א ה כי ה ח ט א י ם והפישעיס מ א י י כ י מ‬
‫נ ס י‪1‬ךע א נ י א י י כ א‬
‫כי‬
‫כשלותסואינםי!וקיסחהעויוןשלהם!אינוכלום•‬
‫ה י א ה נ י ת נ ת כלב ה א י ס לעשוי ט ו כ וזה ה ר י ן טוכ להם שייאו מלפניו שאס ל<גוכיי‬
‫ר נ ו נ ו כ ן ל ע ו ם י רצינו ע א כ ז ו א ם מ א י ס כ ט ו ב ה ה ו א ת ה י א כצל שאינו ק י י ס ל נ ן ן י א ״‬
‫ו ט ! כ ל א י ה י ה מ פ < ׳ ם א י מ י י א א י נ ו ווכה ל!כות לשלם שכלו ‪.-‬‬
‫־ מןהעולםהכא‬
‫א ר ו ן אבל פ ו י ע י ס ל ו א י ו ה ו כ י ת ב ע ה ! כמ״ש ןמשלס לשונאיו א ל פניו)'ממי'‪ :‬א י‬
‫י י ן א ת י ת ו כ כ ן י א י ת י י ש ע י ס ק כ ו י י ס י ש ע י ס גמורים י ובאו ם י ‪ $‬להם עליה •‬
‫והצלחה כחי שיומקיס ק מ ח יהלכו ומשתבחים כ ע ׳ י כ א ל ו עש! צ י ק י ו י ז ס י מ ת ו ן ד‬
‫* צ ל ח ת ם ! מ ע ל ת ם • וזה ה ב ל כי עייןיפיעין ש ש ה ה י ע ה אינו נעשה כ כ ב » ה י ‪« 9‬‬
‫כ י מ י ׳ ח י ן א ו ת ה ל ה פ י ע מ ה ם בעהוו! ההצלחה מלא לכ כ ס ה א י ם ל ע ש ו ת לעיפ*‬
‫י ‪, ' i‬‬
‫ה ס יואיס ט ח ו ט א ששה• י ע ו מ א י י ך לו א כ ל ה ס ה ת י י ס כ ׳ • י י ע א י ׳ וגומי ‪* . V‬‬
‫דנל • ־טהיתוקןו׳תילןקושיאאאשלאטלואייצליקולעל)לשעוטוכלואמינ*‬
‫שגס וה הבל והכל כ מ ש פ ט ‪1‬צרק ו‪6‬צחת׳ מ ה שאני מ ם כ ח לארס ששמח בחלקו ולא‬
‫ישגיח כפרטי ה ע נ י נ י ס אבליאכלוישתהוישמח מ מ ה שחננו ה א ל ׳ ת י ו ב ו ה י ה ׳ ה ל ו‬
‫נ ת מ ה ו ל ו י ה ע ס צ ע ח ש ל א י ו כ ל ל ו כ ל צ ן ו י ש ל י כ מ א ח ל י נו!כלו‪5‬וןשה!אכחיי'חיתו ‪i‬‬
‫כיגהו ע י שיוכה לשלם שכלו ט ו ב • י כ א ש ר י כ ל ן מ י כ ש י א י ז ו א ל ם א נ י י ו צ ה ל ת י ! ;‬
‫א ת לבי ולהשכיל כ ח כ מ ה ו י ע ת ל י א ו ת ה ע נ י נ י י כ ל זלהשינ ש י ם כ ל עני ן ׳'גס ט יעיין‬
‫כ ו ה יומס ילילה ולא ׳תן שינילעיניו ה י י א מ כאלו עשיתי ולאימי כ ס י ף ה ע ל ן כ י ל א‬
‫יובל ה א ל ליוצא ת כ ל י ת כ ל ענ׳ן לא מ צ ח עמל שיעמ^צ לכקש וגס לא מ כ ח ח כ מ ה‬
‫יתירה כ ׳ א ת כ ל וה אני השתדלתי כציהענינייומה שכילתי׳ה!א כ׳ עניני הצליק׳ם‬
‫ו ה ח ס י י י ס והחכמים ומעשיהם כ י י ה א ל י ׳ ס וסכל כהשגאיופיטיית ע ל י ה ם ‪ * .‬נ א‬
‫* אהבה גסשנאהמאתהכהשאיןצצאיםיולעומציריכהם הןללפניהס ויולשם‪,‬‬
‫‪ :‬ע ת ה א ה ב ה ו ע ת ה ש נ א ה יכי ה כ ל * ה ש נ א ה עליהם• ה כ ו י ב א ש ר ז י כ נ י ‪ :‬אי»‪}£‬‬
‫ומפני וה ‪yjbb‬‬
‫^ ס ה כ ל לפניהם לא יבצר מ ה ם המקרים א ש י נקיים‪,‬לכל כני‬
‫\י גתשכיס כאשר ה ‪ 0‬כעיני כ נ י א ר ה כילוא׳נזישאינס חשתגיס מ ת ‪ 9 * $‬י * ‪| P f t r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫׳י‪:?-‬״‬
‫‪••p:nruiftnpvfyft‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪?1:‬‬
‫\‪ ri‬מיןיס אילצריק ׳לישג׳ש צדיק שישלו טוכ ויש ישע ‪ • p w‬י ש ה ת ש י ש צו י *‬
‫; יישצייקגס פן־ואדדכאישצדיקשיש^ועי׳ש ושעשישלו טוב ועצ מ א מ ר‬
‫כ י מ ק י ה את״ העצם הוא צט;כולטהויםהואט!פוגומלחסרעם הכייית וצבו‬
‫‪ » ,‬ה ו י ע ם »מיןס‪<.‬קיה לו מ ק י ה השתא שהוא ר ע ע ם המק ס ועםיהבו׳ות ־ לייניו‬
‫‪ '-,‬ס י א י ט שובמיציוהיעועשה תשובה גמ‪1‬י'או הביא כפיתו!הוא שוט עש ה ש מ ד •‬
‫נ י ש ש ומתויק ביעתו וצא מכעיא בשתס ארם אצא בשיו ששה וה הטוב ויה הריב‬
‫‪.‬לאימנעמהסהשו׳וןהטובכחוטאהנשבעכאשישכוע־׳רא שנאמי כו כ׳ לא‬
‫‪.‬׳נקטהיוגויאמיואים שמאייכת לעא׳נונשגע‪:‬‬
‫‪ Y‬י‬
‫י י * העניןהוה הוא ר<}י‪1‬תכש<ל גדול לבני אדשבאמרס מיז ב צ ע ע ב ו ד‬
‫*תדע‬
‫אלזים ואיה אצה׳ המשפט ומן? כא להם מחשביתרעית ומתמצא לבם‬
‫הוללותיעה ואומייס תה שא‪ 1.‬רואים כחיים ח״ת׳נו ם אין הפרש נין צדיק לרשע‬
‫ואם תאמיםאחר החותהוא ההפיש מי יאמילמ אין אנן מניחייהויא• מפני ה ס פ ק •‬
‫מ׳ ׳כתרמותמחייס כי אנו יואייכעינינו פ׳ צת״ס יש כטחין‬
‫כ׳ ם׳ א מ ר ׳ כ י ת ר‬
‫והשקט והנאותיהש גלויות לעין ואחי יזמות נפשי הגון‬
‫לגמי״ עדשאינומועיללבלעם הי‪1‬תהאי»מלן שכת״תוכת! ג ח ל • א ח ר ה מ מ ן‬
‫‪i‬‬
‫כאהכלכואןכלממטמסישכבראבדוכי‪1‬וכיוצאכאלושאיכניאדש‪:‬‬
‫<׳ הווים ש י הפרש גדול כיכטחין החיים גדול כחיים חייתם ואחר המות‬
‫'‪ •,‬בפשרכיהמ״םיודעים שימותוויש ל ה ם דרכים להשליר כל ה א פ ^‬
‫להםיהיותיס אחרהמותאיןלהסדרןבצללהנצלמכלנוקיהפשילא מכני א י ם‬
‫יילאמיישוס כ י י ה י ה כ ל מ י ק י ס כהםואינסחוששים כי אין להם שכרינשנח וכרם‬
‫!‬
‫• זאצוהיהתקויוהאיםסמותהיה יאו׳ להיותז מ ע ט בהשגתה!בטחון אכל אני‬
‫*•ואה כהפך כי נס א ה כ ת ם ג ס שנאתם כ ב י אבדה וחלק אין ל ה ס ש ־ ו ו מ ח ש כ ת ס‬
‫‪ ' V‬־ י י י ‪ ' f‬־י י ׳ ־ י י• היעהופניותלכם‪:‬‬
‫מיםהואכעלשכלוייאאלה׳סלא ׳מוט לעלם זלא ירא; ממע‪:‬יו •‬
‫זיןאבמי‬
‫י י ־־ הסוכיסשיפס׳דאותסאחיהמותו׳שאריקמכאןומכאן ח ם ושלום‬
‫אבל יאויל׳לומי לעצמו לן אכול כשמחה לחמר כשלשהוהושתה כלכס‪1‬כ ״ י ך‬
‫והס ה ת י ה והמיוהכיככי יציבים אתמעשין‪,‬וכתכבתויההיוש לעזותש ומחר‬
‫לקכל שכיס ־ י ב כ ל עת כל מה שתוכל לתקן מעשיך כל יום עשה ואל ת א ח ר‬
‫ם אין את? * ד ע יום יסיעתך וראוי לך שתעשה עקר מן המיתולא מן החיים ה פ ך‬
‫היםעיםהנו• ‪ 7‬ראה חיים אעפ׳ שאי׳ אומר ל ך כ כ ל ע ת יהיו כגדיך לכנים‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫• לא שתזיה צייח הרכיולא תחוש כלל מן היו׳׳' פי ראוילך ל א ח ו מוט וגס מוט וראי‬
‫ד ו ן יייס שמע־לו עם א ם ט אשר אטכתטיא הנשמה א שר כ נ י ן שלא" ת פ ‪ r‬מ‪!:‬ך‬
‫והיאגפכאשהעצמהש'אתהוכר‪.‬אה‪1‬ט'כיא<ןלךח»שוא‪1‬״ס כ א כ א מ צ ש ת ה‬
‫‪ j‬ו‪1‬ניכםכאט!^'להשיגעטוכלמהםאדסי‪0‬ללחי‪'1‬יות'טבל<לעש;'ט ב ז בעי;ייו‬
‫כ ל א » ר ש ד ט ע נ ה לבקש ת ״ ס וכת כיכשלן‬
‫^ * * ‪ T‬כ ן יהיה לו קצק כעמל!‪:‬‬
‫•שאתה\‬
‫‪jo‬‬
‫ל א !‬
‫« ' ^ ׳ ‪. . ^ V‬‬
‫‪v‬‬
‫‪9‬ל(תי‪ ,‬נעה? ׳ ש ל ן ו * ת לעשות המוטל מל׳ן » כ ‪ i ^ S ' j j f i f e j r t i j i ) » 0‬מימש‪.‬‬
‫ללו׳ והגון חליקא לוכנןלהתלכשכעולס ה נ ש מ ו ת כ ל ‪ 9flfro$tg1‬מוסיכגןלז‬
‫ויאו׳ להנתדלעליולג‪:‬יו‪1‬כהי ת ! כ ע ; ל ‪ 0‬ה מ ג ׳ צ ח ל ‪ j # 5 i « > f t‬הן*ל‪ 0‬לא יועיל‬
‫״‪rj‬׳‪-01n»^«3w‬‬
‫כייו׳כטותבעןנשלת׳אכלגשנת‪^i‬‬
‫י לו שיש ד כ י ועיין‬
‫כ א ל ת ק ק ו ש ׳ י ת ה פ ת א י כ א & ל א מ י ן כ י מ ק ל ה א ח ל ל צ ד ׳ ק ו ל ו ש ע ו א *‪:‬׳^הכצ*‬
‫עבוד אלהיס ־ לוא כמו ולט‪/‬נמ׳ך כמו שאנו יוא׳ש כע׳ג׳נו ה מ ק י ה א & י •קי^קלימ‪.‬‬
‫ולשאינסקליס לגיוייש ולבאינם ג נ ו י י ס ל ת נ מ י ס ולנופםיס לנכול׳יולסכל' ל׳ול»י‪0‬‬
‫!לשא׳נס׳ולע״סוהואחון מן השכל אלא ס ה י ׳ ק י ה לא ׳ ב ג י ק ה מ ק י ה ‪ ,‬ל ג י ק "‬
‫‪/‬צושעלאינצללאמפנישםנ׳הסשויס • ג ס ה ק ו ג י כ כ י א ל כ ל ה ח ״ ש ^ ש נ ג ן ו ׳ ! ^‬
‫' ה ס כ ל ׳ נשמין ו ב צ ״ ל < ע ה י ג ׳ גס ל א • ל ע ה א י פ ג ת ע ת י מ ס כ ל נ ׳ י ה נ א ח ו י ס‬
‫)כצפייס נ כ ת ע ? ת א ו ‪ 8‬ז ‪ 6‬ף עפ׳ שיאמרו להסיכ מכת־ותם לא ימצאו מקים וימות!‬
‫נאצהש׳בעניןהכל׳אהאין‬
‫נסזהראיח׳‬
‫"כא<לתכן<לאיהיהלהסי‪,‬קומה •‬
‫כ ל א הש העולס נזה ה א פ ן לכא כני א י ס ליי׳ מכשול וי פל׳ס כ כ ת יקיש!כמעמ‬
‫אין צהישעינשמ^זשיואיס כעין ואמי מ ל ת ק ן השי ‪ 1‬ה כ ל ע ב ? בחכי׳ה והביא‬
‫ח * ‪ 6 1‬ל ו ה ‪ 4‬מ ש ל ל < א נ < ׳ ו ש ל א ל ‪ ' ; > 0‬ע י ר ק ם נ ה ‪ 1 .‬ש ה י א כ נ י ה כ ח כ מ ה צפלאה‬
‫זאנש׳סבה מ ע ט הא׳בייסיהמםמםיסאיי‪/‬ה • ו ב א פ ל י ה מלך גדול‪..‬ה!א ינהל כ י‬
‫•׳לפתחחטאת י ו כ ן ו נ ק ו א מ ל ך ג ^ ל ״ כ ״ ש ל ו ק ׳ ל ׳ ג ל ו ל כ ׳ כ ל ה א י ‪ 3‬י י ‪ 0‬י ש » ע י ‪0‬‬
‫אליו מכי׳ שמבקש הייותס •!הככ אותה וכנה על״ס כ ׳ בעול ה נ ע ו י ע י ק ו י ם כוא‬
‫יצה?‪ 1‬בל מעשיו להיעוכל ע נ י י ו ייקולחליס כעצת ה י מ י ווו העיד כפ• ה ל ל ך ה ו ה‬
‫* צ ב ו ש ׳ א ו ו ‪ /‬ה ה י ׳ ל ך ה מ ו ל א ח ה ׳ ה צ ה פ ל י ט ה מ ה ע ט ה י ־ ה ש י ^ ו ^ א כ ת ״ מ יו׳ש‬
‫חכ‪0‬מפש^יה<אה׳צהט‪1‬יזבחתוב‪1‬ו׳הלפ׳שאינה ל ה נ א ת הסומעיס ו כ ן ס ק מ ל ן‬
‫חשכ לכנוס אתהעיו)למלון עליה מצא אוחז האיש המשכן אשי היא »ל» א ת‬
‫ה ע ׳ י מיין כחכמת! וכהיותואת המלחמה תדיל' וככל ׳‪ 01‬ויוססמלן כתוקפו * נ מ ר‬
‫צצבוש קא׳׳ש אכ צא ימלטו ממנו • לוא וארם לא נ כ ל א ת האיש ‪! p p w‬הפתאים‬
‫אנשי ה ע ל ה ס האכליס ע ל ״ ן הולכים ל ע צ מ ה ס י ן ל»סיל כילו זאינס מרגישים‬
‫אני א‪1‬״ל וכל נ ע ל שכל לאו׳ ל ו ש י א מ ל ט מ ס ח נ מ ה מ ג כ ו ו ה ס ע ם‬
‫דאנוית׳^נ׳‬
‫ה׳וח שהי׳לןהוה נכיל ילכיחיילים ע מ ו ־ ה מ ס כ ן נ מ כ ח ח ח כ ל כ י ׳ ו ה י כ י ס ק ם ב מ‬
‫הי לחמי‪ .‬יהלכו להם כלא ח י כ וכלאחי׳תוא נ לאוי ל ל כ ת כ ע צ ת ה ח ס כ ן ‪ ,‬ה ה ו א‬
‫ולקבל ד ל י י ו ילהצצל ״ פ ח יק!ש זלא נאלירעפשיס סאינם חיסגדס » מ < ‪ 0‬חכמתז ‪y‬‬
‫הניא‪!,‬‬
‫לנד׳ חנםיס‬
‫מ פ י י ה י א ת ע צ מ ס י ס ‪ -‬פ פ ליפול נידו ואין ליהים מציל‪:‬‬
‫ה נ ל ח ל י ס ק ה ח כ כ ע ‪ ? 0‬כ ה ׳ ל & א י י ו ‪ 1‬כ ל ח כ י י ת ה מ כ ס כי א ם מתיך לכליו ‪4‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫א&יכלסנ‪-‬חתוכישבוהכהילכלענ׳ידוצעקיח‬
‫כןדין היגהיעסהזצהמ ‪ o‬ן‬
‫׳ כ נ ע ינ׳ העיזל ב ה ל ת יקטט ת בלא י ש » » ש ׳ כ י ל ך ה י נ מ ! כי כלגשנל ויוסילס כ‬
‫'!•זנחחנסה ״‬
‫לא^כעיאסהחכייהצווכהמןהנכווהאלאהיאעונהחכליקלע‬
‫־‪ifop-oo*»w‬א׳כי׳האד‪0‬ל‪0‬נל־קלכצעפתלנר‬
‫‪/.‬־‪?.‬‬
‫ל״‪>,:‬־••‪•,*•.•••.‬׳‬
‫‪y :‬‬
‫*׳•‬
‫לליןייןעצמףוחכמ*‬
‫•י••‪ •-••-‬י • • ג‬
‫‪* 9‬‬
‫‪it.‬‬
‫‪:‬‬
‫""־ ־•‬
‫‪nowfmp&tik‬‬
‫•ויו‬
‫*‬
‫*''צמו‪|«•jasjp‬ם יוועהלט!כהומח!ת לחיים * וחוטאאחד׳זהעצת‪-‬היצהלז‬
‫מזכמחו?׳ א ס יםקיליהחיגוא ההנאה םסתהנה לסי שעה וההםהיש כא ל! מחמתה‬
‫׳ כ י ח ל א ח נזה וצלמות ולא •שמע להפיק יצוצו כי מחמת<‪!1‬בה מ ו ע ט ת מ א ב ר‬
‫ז נ ו נ י םוח כ ׳ ע ם ה ׳ ו ת ש מ ן ה ט ו נ ו ו ק ח מ י ק ח ת‬
‫ואכה לאין ע י ן וושמשצ לוה‬
‫הוא ל נ ו טזכ וחשוב מ א י וובוכ׳ מותאסנפלו לתומהוא הפסיד והשחייעישאיח‬
‫*וע׳ל לכל מפני צי ה פ ס י ם נ ה פ • ק י מ ח כ מ ה • ולית א י כ ל מ ה נ ו א השי היצהר‬
‫ציון שהוא מוכן לפורענות לוה השיכ כמו שהחכמה צ‪11‬כה שהוא ה׳צהט כמוכן‬
‫מ כ ל ו ת שהוא היצהר טוכ ממל! כמ׳עיטו • יא״לכ אין עולס ולא תהו כ ו אה לשכת‬
‫ז י נ ח כ ם לעשותמן העקר עקר ומן הטפל ט פ ל‬
‫•ציהאכמההפישבע׳הס•‬
‫ה ח כ ם לכו ומגמת! לימינו שהוא עקר הארס וצורנו ןא׳מחושש להנאתו והכסיל‬
‫עג׳ן‬
‫ונסנלוך‬
‫כתשן הולך וכל מנמתלניו לשמאל‪1‬אנ! עישה עקר ממנו•‬
‫י ס כ ל לא מנעיא כ• דרכו כ מ ה שהוא תיעלת לו והנאתו ל ה ל נ ק כינהד ויצהנו‬
‫עושה א<תז טפל מלכו!מניח אותו לשמאלו אלא אפילו כ י ו ן נעציינ״ העולם הוא‬
‫* ת ד ב ק כו שאומר לכל סכל הוא ומכק יצהר הוא ו כ מ ‪ p‬ס אשי ראוי ל א ח ו כחכמי‬
‫אסרוחהםוע! ילאסכאתליד•‬
‫ה ו כ ה ונסכלותמעט הסכל עושה כ ה פ ן •‬
‫כת!׳ שינהל הכיאן ליד׳ מקים שהתגכו עלין לא ת א מ ו א ח ר סיכול עלי אלן א ח ר‬
‫מועצות׳! הרעים ‪1‬תתיאש מן הרחמייאלא מקומן אל ת נ ת מקומן האיל ר״אש ‪tnrk‬‬
‫י!פני וה!התחרט והעלה אר!כהומרפא למכתן ס מרפא רפואת התשיכה י מ ת‬
‫חטאים נחלים שבומת ה כ נ ע ת התש!כה והחווה מן החטא ינצל שלא!בא לירי‬
‫׳ » ר ע ת א ס יאמר‬
‫חטאים כהיותו נשמר מיצר! ה ו ע ושונא מעשיו הועיס •‬
‫אדם אין השתילית האדם מועיל לו הי ההל מן השמים ואפילו היית ה א ר ס צ ח ק‬
‫זדםעהכלמאת»ל!אכ׳ אין ה ע ג י ן ץ כ ׳ כיד ה א י ס ה כ ל מ א פ י ל ! ה י כ י התלוי‬
‫כחול להעמיס •מוט הארס ממנ! מ ח מ ת ח ע ה ש ת י ל ת ו זסכלוחנ והוא כשגגה סינא‬
‫יילכנ׳ השליט שלא מן היין אלא ק י ה מ ק י ם ונלקה כ ע מ מכני שלא נשמי ונכל •‬
‫‪ cfc‬נח( הסכל במחמיס י נ י ס • כי להעמיס מ׳ שישלו מעט שכל והשנה זונילןיוא‬
‫כין גאלים ומלכי ק י ס מ ח מ ת השתדלת! ממט א! מ א ת י י ם ! ל פ ע מ ם מי שהויעשיי‬
‫כין כשכל כין כממון כשפל ישכן מפני שלא נשמר יוש יאיתי ע כ ח ם על סיסים והוא‬
‫מן הקצה אל הקנה שמי שהוא עכר לשי אילפעמים ע!לה הוא להיית שי!השי שצו‬
‫חשר גיהץ הענין‬
‫להיות ע כ י לו מכני ש‪:‬תאמן כגכמ־ה!השתיל ועלה לנחלה‬
‫ג י המקיים הכאים ל א י ם ה‪1‬אג!ים להם שיבואו על ה ח כ כ י להעמיס האדם חיסר‬
‫גומא ונופל הוא כו‪1‬אין ל! תקומה והוא כיאמםחיתלחבל לו והן להעמיס היון גיר‪,‬‬
‫• י‬
‫יאימנשמימןהנתש)נוש‪)0‬מעשי)גימ!ל!!הואמשללעיכי ע י ל ת ו ע ל י כ •‬
‫שיזיע אנגיסילסעחיס חושב האיסלעשתט‪1‬כהואינונשמי מעשיתה כראוי כ ח‬
‫ל‪ 1‬ממנה י ע י המו שהייה׳ ע אכניס מחקים למקום להייכ מכשול יאינ נשתיומכיס‬
‫כי ונעצה נ ה ם ובןמיןע עלים שחושב לט צילהתחלים נ ה ם א! לאציתפתי או לבשל‬
‫נישילנ ־‬
‫‪ja‬‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫׳‬
‫' « ^ ‪ #‬״• •‬
‫••ריי‪-‬קיזאואחייי‪ ""?.•,‬י‬
‫•*׳" ׳•••>•‬
‫<ףשולו ואינו צשמל ונשכן הוא א! אחו׳יפיוןשנשמטהבלולמןהק<אכ‪:#‬י'כמקש‬
‫• מ ע ט טובה ראו• לו לשמור עצמוכש כמקום ש ה ו א ר ן ל ל ע ^ א ם קהת‪ ,‬ה נ י א‬
‫השל לוה שהכל מתכונת! שלארם ומסמת‪1‬סא‪0‬יש כ י ד א ר י ח ו כ א ו ק נ ׳ ת ־ והלהכ‬
‫שלה ק ה ה ולא קלקל כ נ י ה ו י מ ס עמה כמלחמה • חיליס יגבו ‪1‬דא• לא •גבר ואותו‬
‫ח ר ב א ו ח נ י ת ל א ׳ ע ם ה ע ! ע ל כ ל ל ‪ 1‬מ ה י ח ס ר ל ה ס ס ת < ק ! ; ל כ ד ומסנ• חסלון ‪!6‬ת!‬
‫ה כשר אינם נחשבים לכלום א״כ אות! הכשר ה ס כ מ ה והיתיוןשל ‪.‬הכלי הוא ה ע ק ל‬
‫א כ וויוותהאדס!הסתרלות! להיות נשמר מן המקרים ‪1‬מן הכגעיס הוא ה ע ק ר‬
‫א ם ישן כ׳ לכל היוקיס יש נהם ר ו ן להנצל מהם כי אפייהנחש‬
‫והוא כיר‪ 1‬״‬
‫שהואמ‪1‬עדומוכןלהויקאסהיה מלחש מ לא היה ני!‪1‬ק ואכ מ ע ט השתדלותו‬
‫ולקנות ה ח כ מ ה וה׳דיעינרס לו להיותו נימקואין יתלון לבעלהלשון שאין ההשתדלות‬
‫ל כ הנזק הוא נ ח ל והצלת! אמנו הוא ר כ ר נקל • א כ הוא שאר העניינים כלם ל א‬
‫»אמל ה א ר ס מה כיל• ל ע מ י כי מ ל ו לתקן סכל!לא דכירק הוא ואס הוא רק מ מ נ ל‬
‫י כ ר י ת ׳ ‪ , .‬ז י א מ נ ע י א ש צ ח ך ה א ל ס ל ה י מ נ ו ה ל כ מ ע ש י ו ש א פ ש ל שיכאלודעס‪,‬‬
‫» ה ס כמ‪ 1‬שאמרנו אלא אפייכדכורו צדין להיותנוסר הרכה כ׳ הלברים כשיוצאים‬
‫ח פ י ח כ ס ! נ ו ה ל כהם כולם ה ם חן לשומעיהם •‪1‬אותם ר כ ו י י ע צ מ ס א ס יס!)לא!תם‬
‫תהייתדנרי ‪.‬‬
‫הכסידיכפכעיןמכלעןמשחית^תוחןמפניםאינומםגיחכה׳‬
‫וכשהוא מ ל כ ל מעצמו לכליו כלא טעם וסם סכלות כ׳ ה ס כלא ס ל י ־ ואחלי' פיהו‬
‫רוצה לומר שלפעמים כא הוא לתקן דבליו המנלי' ומקלקל אותם‪,‬׳מל‪1‬נצלל כמים‬
‫אלילים והעלהחלס;כידו והכל למ׳עוטהשגחת! ותבונתו־‪ '.‬והסכל סימן לאדם‬
‫להיות! סכל שמלכה דכל׳ס ו מ ת ך ל מ י לכרי! לא ינצל מטעות וסכל!ת • ואומל לא‬
‫•דעינאדס מה שיהיה רוצה לומר אפייכעודו כ ת ים ת׳יתו אץ לו כ ח ליד מ ה שיהיה‪.‬‬
‫ומכל ש ק מה להיותאחריו שהוא א ח ר מיתתו מ• יגיד לו ועל פן אינו חושש לנפשנ‬
‫‪ hay‬הנתיל׳סוגוימהכילליחשהואעמללעולם‬
‫כיאינויילעאיךיפוללכל‪:‬‬
‫שאינו של! ואומל עליו כ׳ הוא כ ס ל ולא זו הדרך ולאוו העיר ולא ידע ללכתאל עיר‬
‫א׳ ליך א ל ן משל אל ה ט ף ! א י כ ל י ו ‪ .‬ם מ ל ‪ p‬נעל הוא •צלהלע ואף על פ׳ שקלא‬
‫א!ת‪ 1‬וקן למעלההלי ה!א כסיל מ ע ד ו ח ל ף א ח ל התאוות ואץ לויחס מלכות מפני‬
‫זה שהן כיוצא כו כל משרתיו לשעים‪ :‬אכל אשל• א ל ן שהמלך סלו הוא •צל הט‪1‬כ‬
‫כן גלולים!חולץ אשל יש לו יחס!מעלה ומחנהנ כ ח כ מ ה ! כ ש כ ל ואינו לולף א ח ר‬
‫ה ת א ו י ת כ י א ס כ ע ת ס • כגכולה ולא כשתי • כקוצל נמלץ ולא כ א ל י ‪ 0‬ת נ מ ש ת ה‬
‫כ י ל ה א ל ם להמליך עליו המלך הכשר‬
‫היץ •ושליו כיוצא כ! • בעווייח׳ם‬
‫םאמלנו אם לא יתעצל כלכלי! !ענינו כמו שאמח ח?ל הוי קל כנשר ולץ כצכ׳ ס א ם •‬
‫הוא׳תעצלמעט •כסיל?לכהכמםלסמכיא^וכםכלותיליסירלוףהנ׳ת• כ ל ל ן‬
‫נ ס אלפיה! ל א י ש י מ ה ‪:‬‬
‫־‬
‫•ן‬
‫וינוחוק כ• א ס א ל ם יתעצל כנ^י^יצל הטוכ •ש לכיס כ ע ו ל •צל ה ל ע ללדוף‬
‫‪ ,‬א ס ר ת ולמלאות תאוותי! וממןגמ׳ס ה מ ה הנמצאת ליצלהטוכ כ ע נ ׳ ן‬
‫;‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫־*‪-‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ . T‬י"‬
‫••*־׳־***יי"*•‪ .‬יי"*‪'.‬‬
‫קיש‬
‫‪*.•.‬׳רושקהלח*רשחיאן‬
‫‪.‬‬‫י? ™‬
‫י‬
‫‪..‬י השח ק שבשבינמענישחיק וקלות ראש עושים לחש!העייה להרכותהתאוה וכמו‬
‫שהויןמתחוללשמחכיויעו^וחמיושחיתולותבלוהמ׳עיטמושןסמיוכה• והכל‬
‫כא שהכסף יענה את ההל חצה לוחו שהםהף והתאוה ש»תח<ל האיס לרחף‬
‫אחריהם הוא׳ענה את הכל ואחריתווהמולהשחיתלבן ראו• לארס להיותנכור‬
‫כארילהחדקבמועטולהנימהמחכה־‬
‫י ״‬
‫ןסנםדען \ ל ‪ 6‬יאמר אדם אחו ש!ה המלךהוא כ ט כ והאחר אימ רא‪ 1‬והגין‬
‫‪.‬׳‪- .‬י‪ . .‬י למלוכה אין ואוי לשמועאליואמוה את כיו ולא אשמע את דבריו‬
‫וארוכה אקלל ואמה א<ת!^ת מסוסי! ועבדי! ושוי! העשיי׳ס כ• לא מחכמה‬
‫שתתחכס תעשה ואתי כינס אתוה לעומת והעשה האלסיס ואין לדחות אותו‬
‫לגמוי מ עיף השמיש הוא מלאך הימתיוציך את הקול ויקטרג עלץ • וכעל כנכים‬
‫‪0‬הוא המשוטט ככל העולם יניד רכר כ׳ לא ת»*רא‪#‬לשכת יצרה ועל כל כנים‬
‫_ צ ר י ך את? לו לקיוס^מצות' ‪.‬‬
‫מליח ןיוזפך מ; ‪ 15‬שיאכל ואן עפ‪/‬שאין אתה רואה הגא? כעת כ• ברז כ הימים‬
‫י ‪ .‬חני ל)יוםיזקיןסאל‪»0‬ש^י!‪$‬ל עליו לגטריכ^׳תמעטו תאוותיו‬
‫אכל לחתיך א!תס״סתלתם א׳ אהשר מכני קיום העולם •‬
‫‪. ,‬‬
‫חן ‪ pSn‬חי׳ הארס שבעים שנה ואם בגבורות שמנים שנה ולבא לירי כךצר׳ך‬
‫סיסנס הארס מן העהוהצריך לוזלחייו ‪1‬לא יסגף גוסו ‪1‬עצמ‪1‬כמו &א»‬
‫‪6‬לתהיצחקהרבהיג]'‪.‬ועלכןצר׳ך‪.‬להי‪1‬תר‪1‬אהאתהמלדולתת סלק לשבעים‬
‫!גס לשטנ׳ס‪0.‬ם יוכה ובכללה שיג רצון •!צרוכמעםיס טובים שיעשה •‬
‫* ׳ ל א ת ר ע ; כןתועלתדכהואלאדסלהאריןימיססלכעיויסמויעאתסרעה‬
‫י‪ .; ,‬אשרתכאעלהאוןכיכסיבתצר<קאח'»שהגנהעלסרור‪1‬צדיק‬
‫יקוד ע‪1‬לס ‪1‬יש לכורא יחינחת רוח עמו שוהה ‪1‬מוכה‪.‬‬
‫» ס ׳‪.‬טויאו לא ׳אמי אדם הכל מאתו יתמסמועיל ליהכנת׳ אס בגור על״ למוין‬
‫‪ .‬א»!תוא‪0‬לחיותאח׳הא‪15‬דכר׳ס בטלים כי ב^ד האדם להביא‬
‫מיתה עליו או חףס והכול •תיעשהכרצונ! שאס העבים אינם מלאיימיס וטו חים‬
‫להכיא אין להם מה יריק! ואף על ‪»>2‬הומן מסו״כהגשס צויך הכנה וכן אש יפיל‪.‬‬
‫עןרוצהל‪1‬מרעןא<לןשנחתךונסלמגדלו)ס אומצלצהיןאין לו תקומה אס לו‬
‫•יןףמו א!ת! ויחרקו מ שלא ימות יכמעט הגנה והשתילמן ימיה י‪ .‬אכל אם עיח!‬
‫אוחז הך המק ס שנפלצןם יהיה ולא יועיל עוד י‪',. .‬עוםררוח‪ .‬לא יאמר האדם‬
‫•עכרו^היניסוכיהיםהכאייאפתרלואעשה^כ׳אלורכדימללותכי מי »‪6‬מל י‬
‫‪' :‬סי)נש‪0‬יחחאולי לא •עמן המו הממתין ה ח ח‪p‬׳‪0sS‬כדי שיווע לא תרע כ׳ אולי‬
‫‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫!‬
‫‪y‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫״ ‪ 1‬כדי שץצור שלא יכהו השמש‬
‫‪p•/‬צ!רהיא‪1‬צ•^יכואוא‪S‬א•עש?הש‪n‬ול)ס^^^ייכלאכ‪ •nm‬כאשרא־נך כי‪,‬י; י‬
‫‪ \ f‬ארס יכול לסחוחכ'!לו'וה הזמן ט!כ ווה ט!כ דגיח חפציו או ספצ• ה' לומניי׳דועי׳ \‬
‫מ א ? »י)יוכי»״‪»6‬ווצו ‪• \b‬מלן־כרןנ׳ נמושאיא לילערעהווח ר״! של‪!.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪H‬‬
‫י *"‪ W‬י‪ ,‬י‬
‫‪'•%'!|'*.'/‬׳יי‬
‫‪.‬‬
‫ארס י ‪ .‬י ' ‪,‬‬
‫י ‪ tnh‬כקוצו ו»ה ט י ט ויוה י ו כ ו וכמה זמן יייםן ‪ 5‬י ן י ‪ * ^ 0‬מ מ ^ ‪ 1‬ז י ‪ %‬לצי^ל"‪.‬׳‬
‫?»‪ jw!j/b&&&yk‬כ‪0‬‬
‫*כט;המלאה המעוביתשאיןנויעענייני העולם‬
‫ג י אס העיש? אנא־ עשה א ת הכל‪ ;:‬נ ב ק י ז י ע ‪ ,‬כין חפצי ״ ' ‪*' P‬ןחפצין‬
‫וצער ב אל תנח • י ן כ׳ אין אתה מ ט י ומשיג סומן המוצלח מ׳ י‪!:‬א אס הקייס או‬
‫»מאוחראואששרשש»יהסכאחדיהי‪1‬ט‪:‬ציס* וטחוקהאיר עפפציין»א<ו?‬
‫‪ ,‬כהיוא! כע!ל& ה וי? להשתיל ולהתהנות מן העה! להשלים תפנו נמתיק!' הא‪'1‬אש‬
‫לפניו ונגי עיניו תחת השמש ואפיייחיה שנים ה י כ ' ישמח בהם כ׳ כהס י‪0‬ל*להשיג ‪,,‬‬
‫חפצו וכונתו לעשו״וצוןיוצוו משכ כ׳מייאשי אחיהחויכ׳ הס יכייעל׳היוכלחשן ולא‬
‫״ אור כ׳ אינו יכול להפיק וצונואירכאיתןאתהדין ויקבל ח)כן י » ם ח נחיר כהיונן‬
‫שכשאיס חוטא לע‪1‬לס מתחיט ונעצכ על מה שעבר עליו כאמייול רשעים מלאים‬
‫חיטיתועכ? חיוי לישעואיי^ שצ‪3‬י**הכתוי שהוא כתקףהתאוה והחמדה שיהיה‬
‫חמת ב׳ליות! י כלומי שלו • ח י ־ לו על שיצא לאו׳י העילם לעשות ה י ע בעיני ׳וצח‬
‫אלא שישמח כיליות! מפני מעםיוהטוכ׳ס י ולהיות׳ כימ• נתיותז ש״טינ את לבו‬
‫גתויה!במ״ט ועכו ׳אחוז נס מזה איהלן כריכי לבווכמיאה עיצ׳ו ל י כ י הציין אליו‬
‫לקיומו כחיש ו י ע כ י על אצה על וה ועל ו? כין על הטוב בין על ה י ע עתיר אתה‬
‫י י לימן יין וחשבון • והסר כעם להיות הכעס!היועמצו׳ כ כ ח י ׳ ס מ צ י רתיחת‬
‫הרס אמו שיהיה ‪ p‬׳ מהם ולא יחן אל ‪1‬ר לנוח נ ת ץ קרבו ולהסיר י‪1‬ע היצי ה י ע‬
‫מכשרו כי עם היות כי מנר הילדות והשחרותמתגנ' הענין הכל הוא וכיד! להתנכר‬
‫* ולגי!ת איש להציל את נפשו כ׳ אם לאעכשיו אימתי <!ש' ייכיי איז י א ־ ן טסי‪,‬‬
‫נחוריחין^ט או ניכיתנכויתהאיס וצח עבודת! ליוצרו מ״שכ כימי היעייהס ימי‬
‫ה‪1‬קנה אשי תשש כחו ויגיעו שים אשל הוא חעצמו מואס כהס ואומי אין ל׳ כהם‬
‫חפץ שאינו יכול להשינמכוקשו לא מוה ולא מוה * ‪,‬׳יעד אשר ‪ u h‬תחשן‪ -‬מיש‪,‬‬
‫* צמעלה ומתק הא‪1‬ר!טו‪5‬לע׳ניס!כאותו מתייןת והנאה יכול להשיג אכל אחר‬
‫* שתחשן אות! מתיקותהאור מכל אינריו ושט העצים ליל עוכיותוכסותאותו א‪1‬ל‬
‫אחיהגשם א ח ו ׳חיהיעה״שהיו לוכי(י;םחיי!ז])«שןלנמייאחיה‪.‬מות•‪ .‬כ י ו ם‬
‫יגייועי‪ .‬כלאיכייוכטליסטטולאחיכיט!^סיומי• הכ׳תהאכייס החצוניס׳ '‪,.‬‬
‫ונטל! הט חניתהכנת המון לאלו ולאלז י)חשצ!הלואות• ע י מ ה כ ם י ועוני הפצל‬
‫יסונלו ילתיס העליונים והתחתיניש מפני'משט ההכמתויק! ק ו ל הצפ!ך כי ם׳‪:‬ה‬
‫‪c‬‬
‫ל‬
‫;‬
‫י‬
‫ב י‬
‫‪ & \ #‬מ צ ! ל עלי! וממתין עליו כ כ ל יום מ ‪ * $‬ס ו ן ^ ן ר ש ל י א ' ם ה א ר ס כמותו משיעוח‬
‫‪• A‬ואל מח״ו!כת!כירחח םמתיחל( ‪ • w r f t w w‬ט ח ! ומרת ע ט ר ת ו ה כ כראםס;‬
‫"\‪m13:‬נ ל ה כ ל ה מ מ ל י ל ה ס » ‪w‬‬
‫}‬
‫‪rM‬׳‪\'f-‬‬
‫‪ tfifflft‬יז»המ׳ל י‬
‫׳‬
‫נ ס כ ל‬
‫;‬
‫* •וישוצ‬
‫‪V‬ג‪<M-#lMI.:‬׳\‪1•:::4;-‬׳‬
‫‪fop‬‬
‫* ‪M‬‬
‫*ןצי ׳ ש ז » ‪ 1‬ר ן<חז!*כ?וי^היה למק‪*-‬ק^•^ אא ג׳ כל ננינ ידיש העפר •חחי‬
‫ליסורון»י!חל^|‪1‬לד^והצ^!*»ץ ה ק מ ה לההבילהעוליולחוייד׳ עבליה'‬
‫»‪»»:‬וא!זיד»ג• הכל );כלויביס כאחליתס י אבל עניףזכמתוקמיותית על כל‬
‫כ מ ש ל י ‪ 7 » , < b‬ו א ו ן יתקן‬
‫‪*.,‬הם ויוקר למוצאי דעת־‪ .‬יי נקש ‪ rbxp‬כ׳ כנת! כסיהוה שלקזלת למצוא דבדי‬
‫יוכן וכתיי׳ושיינרי אמת לסקל מכשול מדדן העס ולהאיר עיני העילייהמיטכעים‬
‫‪..‬גטיטה״ןשלהעולש • דבדי‪.‬זוכסיס אייר אס האדם אינו מכיר ויורעבקפריש‬
‫האלו *זן חת צמ לשמע דכרי חכמי'אשר ממיהם כי מלש הם חזקי' סיניילשומע‬
‫י ולהסכיהםבעליאסיפותיהסמקיציסהדנדיסהםיכם להישיר את העב וכולם‬
‫;‪..‬אמתכ׳סלסנתיומריעהאי׳דיתרבדיטה נליהמי״ייתר מהדברים ככתונים‬
‫• *ריןהאדסלהשתרלולהוהרשלאיכשלכעינו^ותמגליהספרישיעש! כפיים‬
‫לכל הצורן איןקץ להם ־ ולהגהרכה לרנד כהס כפייטותעיעתבשל לכן הדכוים‬
‫בקיצדטיכיס והמשכיל יבין וייסין לקח ־• ס ו ן י א ר אבל כללית הענין כק‪1‬יר‬
‫כל עיין הסיהיה הבל ישמע ממיי כי את מיהיש ראי ל<־א מפניי ואת מציתי לקי ים‬
‫זלשמר כיזהכצהאדס• כי כל סעשה האלה׳ס אשי כיא!עשה כעולה הוה‬
‫הכל ברא לככידו ׳החתהניממנ‪ :‬לציכו ולתיעלת! ראוי ליתן את הרי! כין על היגלה‬
‫יכין על היסתר אס טוכ ואםרעכמ! שכתבתי למעלה הכל נצדקומשפש;‬
‫‪1‬‬
‫כ יה ותכונה‬
‫•תטי השלמתהספר המרא הוה מ ר י ס מלאים היוצאים יי‪.‬‬
‫״ פ י אליה דכי עילאה ב ט ו כ ‪ #‬י ח ס שית ‪.‬׳' י ״ ׳‪4‬‬
‫‪ ^ .‬ש ש ? * ישתחה ימצא כה יי י ׳ ״ ־־‬
‫‪. : •,‬‬
‫‪.‬‬
‫*•«‪ ... , - .v/ . -‬כ נ י ן ולארעי • י‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬י ^‬
‫<זל‪6‬ו'^‪ ...‬י‬
‫‪Con Iicentia de i Superio^'.‬‬
‫־׳‬