כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה ב פיסול הישראלי

‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫הפקולטה למדעי החברה והרוח‬
‫המחלקה לספרות‪ ,‬לשון ואמנויות‬
‫כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה ב פיסול הישראלי?‬
‫סמינריון במסגרת הקורס‪:‬‬
‫סמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית‬
‫מגישה‪ :‬נטע לי רון‬
‫שם המנחה‪ :‬ד"ר אביבית אגם‪-‬דאלי‬
‫תאריך הגשה‪27.6.2010 :‬‬
‫‪1‬‬
‫כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה כמוטיב הנצחה בפיסול‬
‫הישראלי?‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫מבוא‪6-3..............................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬דמות האריה בדתות ובתרבויות‬
‫‪ 1.1‬האריה ביהדות‪10-7.....................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬האריה בנצרות ובתרבויות קדומות ‪12-11...............................................................‬‬
‫‪.2‬האריה כסמל גבורה באנדרטאות הישראליות ‪15-14...................................................‬‬
‫אמנות כנענית‪16....................................................................................................‬‬
‫פסל האריה השואג של מלניקוב ‪21-18..........................................................................‬‬
‫האנדרטה לזכרו של דב גרונר של אורלוף ‪27-22..............................................................‬‬
‫פסל האריה בסמטה פלונית של יד גורדון ‪30-28.............................................................‬‬
‫פסל האריה בבניין ג'נרלי‪33-30...................................................................................‬‬
‫מזרקת האריות של גרנות ראמף‪35-34.........................................................................‬‬
‫‪.3‬סיכום‪37-36..........................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫סמל האריה‪:‬‬
‫‪1‬האריה‪-‬חיית ֶט ֶרף גדולה‪ ,‬ממשפחת החתוליים‪.‬‬
‫בתקופת המקרא היה האריה מצוי בכל ארץ ישראל ‪ -‬הוא מופיע פעמים רבות בסיפורי המקרא‬
‫ובדימויים שבשירה המקראית ‪.‬‬
‫שמות נרדפים לאריה הם‪ֲ :‬א ִרי‪ְּ ,‬כ ִפיר‪ָ ,‬ל ִביא‪ַ ,‬ליִ ׁש‪ַׁ ,‬ש ַחל‪ַׁ ,‬ש ַחץ וכן גּור אריה ‪.‬‬
‫האריה ידוע בכוחו ובגבורתו ‪ ,‬על כן הוא מכונה "מלך החיות"‪.‬‬
‫בשירה המקראית מדומים לאריה ‪ ,‬בהדגשת תכונות שונות ‪ :‬ה'‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬אחדים משבטי‬
‫ַאר ֵבה‪.‬‬
‫ישראל‪ַ ,‬מ ְּל ֵכי יהודה‪ ,‬מלכי האומות ‪ ,‬אויֵבי ישראל‪ ,‬אויבי הצדיק‪ ,‬הרשעים‪ָ ,‬ה ְּ‬
‫בחזון אחרית הימים שבספר ישעיה מתואר מצב אידיאלי של שלום ֶׁשיִ ְּשרֹור בעתיד ‪ -‬מצב שבו‬
‫יימנְּ עו מלטרוף ‪ .‬הדימוי מגיע לשיא בביטוי ‪" :‬ואריה כבקר יאכל ֶת ֶבן" (ישעיה‬
‫אפילו חיות הטרף ָ‬
‫י"א ‪.)7‬‬
‫בָאמנּות בישראל ובעמים אחרים ‪ :‬בפיסול‪ ,‬בציור‪ ,‬בגילוף‬
‫דמות האריה מופיעה לעתים קרובות ָ‬
‫ובתחריט‪.‬‬
‫ִפ ְּס ֵלי אריות מּוצבים כ"שומרי סף" בפתחי ארמונות ‪ .‬רגלי כיסאות ותומכי קירות מעוצבים גם הם‬
‫בדמות אריות‪ ,‬ועוד‪ .‬אריות המוצבים משני צידי הדלת הם סימן להשגחה אלוהית ‪ .‬זו הסיבה‬
‫שהם הוצבו מעל אוצרות הטמונים באדמה ‪ .‬האריה הוא גם ס מל לצדק‪ ,‬זו הסיבה שהאריות‬
‫מעטרים את כס מלכותו של שלמה המלך ‪ ,‬כמו גם את כס המלכות של מלכי צרפת ושל בישופים‬
‫מימי הביניים‪ .‬האריה מסמל חוכמת סתרים ‪ ,‬המלך שלמה לעיתים סומל ע "י אריה‪.‬‬
‫באמנות היהודית מוצבים גורי אריות כתומכים ומגינים משני צדדיו של ארון הקודש‪ ,‬וכן הם‬
‫מופיעים בתנוחה זו בעיצוב חנּוכיֹות ‪ 2 .‬בתרבויות קדומות האריה כמלך החיות ייצג את עוצמתה‬
‫של השמש‪ ,‬לכן היה קשור לאלי שמש רבים כמו האל המצרי ‪ ,‬רע‪ ,‬ואל השמש הרומי‪ ,‬מיתרה‪ .‬בכך‬
‫הם מסמלים אומץ‪ ,‬דריכות ועירנות ‪.‬‬
‫האריה מסמל מלכותיות‪ ,‬כוח‪ ,‬אומץ‪ ,‬צדק‪ ,‬חוק‪ ,‬כוח צבאי‪ ,‬אך עם זאת הוא מסמל גם אכזריות ‪,‬‬
‫חמת זעם ואת הצד החייתי שבאדם ‪ ,‬הוא גם סמל למלחמה ‪.‬‬
‫האריה מייצג גם אלות רבות ‪ .‬הוא הלביאה המלווה את האלה האם הגדולה ומושכת את‬
‫מרכבתה‪ ,‬ומסמלת אינסטינקטים אמהיים ‪ .‬הלביאה מתוארת לרוב עם האלות הבתולות‬
‫הלוחמות‪ .‬אלות כרתים‪ ,‬פריגיה‪ ,‬סוריה וספרטה‪ ,‬את כולן מסמלת הלביאה‪.‬‬
‫הלביאה מופיעה גם עם אלת הצייד היוונית ארטמיס המכונפת‪ ,‬האלות היווניות סיבל‪ ,‬פורטונה‬
‫והגורגונות‪ .‬בהודו ובטיבט היא סמל של האלה טרה‪ -‬סמל האדמה והאימהות ‪.‬‬
‫אריות מופיעים רבות כסמלי מלוכה בדגלים ושושלות יוחסין ‪.‬‬
‫‪ 1‬אינצקלופדיה גשר‪http://www.mikragesher.org.il -‬‬
‫‪ 2‬פישמן‪ ,‬רותי‪ .‬סמליות במבט נשי‪-‬סימבולים וארכטיפים נבחרים ‪ ,‬אסטרולוג ‪ .2008 ,‬עמ' ‪.60-58‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬האריה הוא מטען ‪4‬הרלדי נפוץ‪ .‬הוא החיה הנחשבת ביותר המופיעה על שלטי יוחסין ‪ ,‬משום‬
‫שהאצילים ביקשו להיות מזוהים עם אומץ לב וכוחו ‪ .‬האריה הוא החיה שמעוררת אצל האדם‬
‫תחושת ההערצה ועם זאת גם יראה עמוקה ‪ .‬בתרבות האנושית ובסיפורי עמים רבים נחשב ה אריה‬
‫כמלך החיות‪ ,‬ועל כן נוכחותו מסמלת גבורה‪ ,‬אומץ‪ ,‬כוח ומלכות‪ .‬בהשוואה לנתונים הפיזיים של‬
‫האריה עם חיות אח רות‪ ,‬ניתן לראות את עליונותו הפיזית על חיות אחרות ‪ .‬סמל האריה מוצג‬
‫בדגלים בשתי תנוחות עיקריות‪:‬כאשר הוא פוסע על ארבע רגליו (‪ )Passant‬כאשר הוא עומד זקוף‬
‫על שתי רגליו האחוריות (‪ .)Rampant‬פעמים רבות הוא נראה שואג וזועם בתנוחה זו ( ‪Rampant‬‬
‫‪ .)Guardant‬אריות זקופים‪ :‬ראה נספחים תמונות עמוד ‪ 1‬אריות פוסעים‪ :‬ראה נספחים תמונות‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫האריה וסמל העיר ירושלים‪:‬סמל העיר ירושלים מספר את סיפור ימיה הראשונים של‬
‫מדינת ישראל‪ .‬מיד עם קום המדינה התקבלה החלטה שסמל העיר ירושלים כעיר הבירה של‬
‫מדינת ישראל צריך לבטא את משמעותה המיוחדת של העיר עבור העם היהודי ‪.‬‬
‫בראש חודש אדר תש''י (‪ )1950‬נבחר והודפס הס מל הרישמי של עיר הבירה ירושלים ‪ .‬הסמל‬
‫שנבחר מאזכר את פאר עברו של עם ישראל ‪ -‬חומת האבן ולעומתם ענפי הזית המציגים את‬
‫התקווה ופעמי השלום של עיר הבירה במדינה המתחדשת ‪ .‬סמל האריה‪ ,‬השומר על החומה ‪ ,‬מסמל‬
‫את זיקתה של עיר הבירה לנחלת שבט יהודה ומהווה אחד הסמלים היהודיים השכיחים אשר‬
‫עיטרו תשמישי קדושה ואת פרכותיו ודלתותיו של ארון הקודש בבית הכנסת ‪ .‬סמלה של עיריית‬
‫ירושלים כולל‪ :‬אריה בהשראת ברכת יעקב לשבט יהודה ("גור אריה יהודה"‪ ,‬בראשית מט ט)‪ ,‬עלי‬
‫זית כסמל לשלום בהשראת היונה של נוח בפרשת המבול ובהשפעת חזון זכריה על שיבולי זיתים‪.‬‬
‫סמל זה מופיע ברחבי ירושלים (למשל על גבי ספסלים‪ ,‬סלי אשפה‪ ,‬לוחות מודעות ) כך שמי שגר‬
‫בירושלים או מבקר בה נתקל בו לעתים קרובות ‪.‬‬
‫סמל העיר ירושלים ראה נספחים תמונות עמוד ‪3‬‬
‫שאלת המחקר שלי היא‪ :‬כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה כמוטיב בפיסול הישראלי?‬
‫בעבודתי אתייחס לחמישה פסלים של אריות המייצגים בעיקר א ת האומץ‪ ,‬הכוח‪ ,‬הגבורה‬
‫והעמידה מול האויב ‪ .‬אתמקד בהיות האריה סמל המשמש להנצחת גיבורים‪ -‬פסל "האריה‬
‫השואג"‪" ,‬אנדרטת דב גרונר" וכן ככלי להעברת מסרים ‪ .‬פסל "האריה בסימטה פלונית " מעביר‬
‫מסר אישי בין גבר לאשתו האהובה ‪ .‬שימוש באריה כסמל דתי של חברה זרה שפעלה בארץ בפסל ה‬
‫של "חברת ג'נרלי" ובמסר רעיוני של דו קיום ב "מזרקת האריות"‪.‬‬
‫‪ 3‬ברוס מיטפורד‪ ,‬מירנדה‪ .‬סימנים וסמלים ‪ ,‬הוצאת כתר‪ .2000 ,‬עמ' ‪.62‬‬
‫‪4‬‬
‫הרלדיקה‪ -‬הרלדיקה (באנגלית‪ )Heraldry :‬היא המדע והאמנות של תכנון‪ ,‬הצגת‪ ,‬תיאור ותיעוד שלטי אצולה (הנקראים‬
‫גם שלטי גיבורים)‪ .‬יסודה של ההרלדיקה בצורך שהתעורר בימי הביניים בשיטה להבדלה בין האבירים שלחמו בקרבות או‬
‫בתחרויות הפלה ברומח ולתיאור ההתקנים (התקן ‪ -‬חלק משלט אצולה) שהם נשאו‪ ,‬או ציירו‪ ,‬על מגינם‪.‬‬
‫‪http://www.jerusalem.muni.il 5‬‬
‫‪4‬‬
‫ההנצחה היא פעולה רוחנית של שימור הזיכרון והיא משלבת בתוכה אידאולוגיה אשר בדרך כלל‬
‫תתאם את אורח החיים וקווי המחשבה של מקבל ההחלטות לגבי הצבת אנדרטה כלשהי ‪.‬‬
‫בעבודה יתוארו החומרים מהם עשויה האנדרטה ו מהי המשמעות שיש לשימוש חומרי זה ‪.‬‬
‫באיזה אופן מעוצבות האנדרטאות והפסלים ובאיזה אופן הם עומדים בנוף ?‬
‫הפסל הראשון שאציג בעבודתי הוא פסלו של אברהם מלניקוב‪' -‬פסל האריה השואג' בתל חי‪,‬‬
‫המסמל גבורה והקרבה של אנשי היישוב למען המולדת ‪.‬‬
‫הפסל הוצב בתל חי לזכר שמונת ההרו גים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ (‪ )1920‬וסגנונו תואם‬
‫למגמות באמנות הארץ ישראלית של שנות העשרים של המאה העשרים ‪ ,‬המתרחקת מיהדות‬
‫ומתקרבת לעבריות‪ .‬בשנות העשרים‪ ,‬השנים שבהן יצר אברהם מלניקוב בארץ ‪ ,‬הייתה האמנות‬
‫מובנת לכלל‪ ,‬ביטאה את רוח האדם ואפשרה הזדהות ‪.‬‬
‫האמן היה מקורב לממסד ולעיתים אף פעיל בו ‪ ,‬והאינטרסים היו זהים ‪ ,‬שניהם ראו עצמם יוצרים‬
‫יש מאין‪.‬‬
‫לצורך ניתוח הפסל נעזרתי באתר חצר מוזיאון תל חי ‪ ,‬בספר "תל חי ‪-‬פסל האריה מסמל לאומי‬
‫לסמל עממי"‪" ,‬הנצחה וזיכרון"‪ .‬ובספרים על תולדותיו של הפסל אברהם מלניקוב‪" -‬הפיסול‬
‫הארצישראלי"‪" ,‬סיפורה של אמנות ישראל "‪" ,‬פרקים באמנות הישראלית "‪ ,‬ו"האינצקלופדיה‬
‫לאמנות הציור והפיסול "‪.‬‬
‫פסלה של חנה אורלוף‪-‬האנדרטה לזכרו של דב גרונר כמסמל את גבורתם של הלוחמים במאבקם‬
‫באימפריה הבריטית‪ .‬הפסל מציג מאבק בין אריה לכפיר ‪ .‬הכפיר מסמל את היישוב העברי בארץ‬
‫ישראל "גור אריה יהודה "‪ ,‬והאריה מסמל את האימפריה הבריטית כאשר הכפיר א ינו נרתע‬
‫ממאבק עם האריה הגדול ממנו ‪ .‬לצורך ניתוח הפסל השתמשתי בספרים "אוסף פרטי מבית חנה‬
‫אורלוף‪-‬אמני אסכולת פריז ואמנים ארץ ישראלים "‪ ,‬הספר"אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב‬
‫גרונר"‪" ,‬תרומת ר"ג לביטחון ישראל "‪ ,‬צה"ל נולד ברמת גן"‪" ,‬בכוח המעשה"‪" ,‬ספר‬
‫הפרוטוקולים של מו עצת עיריית רמת גן"‪.‬‬
‫פסלו של י‪.‬ד גורדון‪ -‬האריה בסמטה פלונית בתל אביב‪ ,‬כמסמל את אהבתו הרבה של האדון‬
‫מאיר גצל שפירא לאשתו סוניה ‪.‬‬
‫לצורך ניתוח הפסל השתמשתי בספרים ‪" :‬תל אביב‪-‬עיר גלויה"‪" ,‬הפיסול הארץ ישראלי ‪" ,‬אמנים‬
‫יוצרים בתל אביב‪-‬יפו"‪" ,‬טיול קטן בעיר הגדולה "‪.‬‬
‫פסל של האריה בבניין ג'נרלי בירושלים כסמלו של הקדוש הנוצרי מרקוס ‪ ,‬פטרון העיר ונציה ‪,‬‬
‫מעט מאוד ידוע על זהות יוצר הפסל ‪ .‬בשיחה שהייתה לי עם הסופר והאדריכל דוד קרוינקר נאמר‬
‫לי שפיסל אותו פסל בשם דוד אוזרנסקי ‪ .‬לפי אחד מהמאמרים שקראתי פיסל אותו אמן איטלקי‬
‫לא ידוע‪ ,‬ובמאמר אחר שקראתי האמן זאב רבן יצר את הפסל ‪ .‬מאחר שלא הצלחתי למצוא מידע‬
‫לגבי זהות היוצרים הראשונים ‪ ,‬התייחסתי לתולדות חייו של האמן זאב רבן ‪.‬‬
‫לצורך ניתוח הפסל השתמשתי בספר ‪" :‬זאב רבן‪-‬סימבוליסט עברי"‪" ,‬רחוב ירושלים‪ -‬ביוגרפיה של‬
‫רחוב"‪ ,‬ובמאמר "מי האתה –האריה לבניין ג'נרלי?"‪.‬‬
‫הפסל האחרון הוא פסל מזרקת האריות של האמן הגרמני גרנות ראמף‪ ,‬כמסמל דו קיום ושלום‬
‫בין יהודים לערבים בעיר ירושלים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לצורך ניתוח הפסל השתמשתי באתר האינטרנט של עיריית ירושלים ‪ ,‬ובספר אודות הפסל הגרמני‬
‫גרנות ראמף‪ ,‬באדיבות ארכיון עיריית ירושלים ‪.‬‬
‫בתחילה אפרט על סמל האריה בתרבויות שונות ובדתות ‪ ,‬ולאחר מכן אתייחס לאריה כסמל‬
‫הנצחה וזיכרון בפסלים הנ"ל ליצירת חוויה רגשית ‪ .‬לשם כך נעזרתי בספר "סמליות במבט נשי"‪,‬‬
‫הספר"סימנים וסמלים"‪ ,‬במאמר של הוברמן אידה‪" -‬אריה על חומה עתיקה "‪ ,‬ובמאמרים ‪"-‬מדוע‬
‫האריה נעלם בהתגלות"? ובמאמר של אוניברסיטת בר אילן ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.1‬דמות האריה בדתות ובתרבויות קדומות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬האריה ביהדות‪:‬‬
‫‪6‬בברכת יעקב ליהודה שבספר בראשית מתוארת עצמת האריה וגבורת ריסון כוחו ‪ " :‬יהודה‬
‫עלית כרע‬
‫ָ‬
‫אתה יודוך אחיך ידך בערף אֹיביך ישתחוו לך בני אביך ‪ .‬גור אריה יהודה מטר ף בני‬
‫רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו " ( מט‪:‬ח‪-‬ט)‪ .‬יעקב אבינו מתאר תמונה ריאלית של גור אריה‬
‫‪ .‬הנסיגה של גור‬
‫התופס בעורף טרפו אך נסוג מרצונו ורובץ בתנוחה מלכותית כאריה בוגר‬
‫האריה אינה מלמדת על הפסד במאבק ‪ .‬אדרבה‪ ,‬גור אריה זה כבש את יצרו ‪ 1 .‬יעקב מעביר מסר‬
‫חינוכי ליהודה ובאמצעותו לעם כולו ‪ " :‬גור אריה " חזק אך מרוסן הוא הראוי למלוכה ‪ .‬האריה‬
‫המסמל מלכות מופיע בכמה מקומות במקרא ‪.‬‬
‫העצמתי של האריה ‪ ,‬שאגתו והתנהלותו ממחישים היטב דמות של מנהיג הדבק‬
‫‪ 2‬המראה ָ‬
‫במטרתו ומשכיל לכפות את דעתו על נתיניו ‪ ,‬כדברי שלמה המלך בספר משל י‪ַ " :‬ליִ ׁש ִגבֹור‬
‫בבהמה ולא ישוב מפני כל " ( ל‪:‬ל)‪ ,‬ובנבואת בלעם ‪ " :‬הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב‬
‫ושלו משווה לו‬
‫עד יאכל טרף ודם חללים ישתה " (במ' כג‪:‬כד)‪ .‬מראהו האציל בהיותו בעל רעמה ֵ‬
‫"מראה מלכותי "‪ ,‬כלשון בלעם ‪ " :‬כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו " ( במ' כד‪:‬ט)‪ ,‬וכדברי מר‬
‫במסכת חגיגה (יג ע "ב)‪ " :‬מלך שבחיות ארי "‪ .‬ואולם עדיין יש לברר את סיבת בחירתו של גור‬
‫האריה למושא המשל בברכת יעקב ליהודה ‪ ,‬שכן ייתכן שדברי יעקב היו מובנים היטב גם אילו‬
‫נאמר אריה‪.‬‬
‫אפשר להסביר את המילה "גור" על ידי מילים אחרות בהמשך הפסוק ‪ " :‬בני" ו"עלי ָת"‪ .‬הכינוי‬
‫"בני" תואם את בחירת הכינוי "גור"‪ ,‬שכן יהודה הוא בנו של יעקב וכפוף לו ‪ .‬המילה‪ " :‬עלית"‪,‬‬
‫מתארת עלייה בדרגה ממצב של תחילת ההנהגה (גור) לביסוסה (אריה)‪ ,‬כדברי רש"י‪" :‬בתחילה‬
‫‪3‬‬
‫גור‪ ...‬לבסוף אריה כשהמליכוהו עליהם "‪.‬‬
‫בפירוש המוצע להלן ‪ ,‬יש ניסיון לברר את מש מעות הכינוי "גור" וכך להבין את המסר בברכה ‪.‬‬
‫בכתובים רבים במקרא משמע השורש ג‪ -‬ו‪-‬ר הוא מורא ‪ ,‬כדברי המזמור ‪ " :‬ייראו מה' כל הארץ‬
‫ממנו יגורו כל ישבי תבל " ( תה' לג‪:‬ט)‪ 4.‬השאגה של האריה הנשמעת למרחקים היא הרתעה‬
‫ואיום מוחשי ‪ ,‬כדברי הנביא עמוס ‪ " :‬אריה שאג מי לא יירא " ( ג‪:‬ח)‪ ,‬וכדברי הנביא ירמיהו ‪ " :‬ה'‬
‫ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו ‪ ,‬שאג ישאג על נוֵהו " ( יר' כה‪:‬ל)‪ 5.‬איום המלך בכוחו מגדיר‬
‫את עצמתו‪" :‬נהם ככפיר אימת מלך מתעברו‪ 6‬חוטא נפשו" (מש' כ‪:‬ב)‪.‬‬
‫‪[1]1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/nah.html1.‬‬
‫‪7‬‬
‫אפשר להשוות רעיון זה לנבואות יחזקאל ונחום ‪ .‬בנבואת יחזקאל מתוארת פעמיים בחיר ת גור‬
‫האריות למלוכה‪ .‬אלא שהגורים המסמלים את מלכי יהודה בדור החורבן הובסו לאחר שנהגו‬
‫אלימות שלטונית (יח' יט‪:‬ג‪-‬ח) ‪:‬‬
‫"ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף‪ -‬טרף‪ ,‬אדם אכל ‪ .‬וישמעו אליו גוים ‪ ,‬בשחתם נתפש ‪...‬‬
‫ותקח אחד מגריה‪ ,‬כפיר שמתהו ‪ .‬ויתהלך בתוך‪ -‬אריות‪ ,‬כפיר היה וילמ ד לטרף‪ -‬טרף‪ ,‬אדם‬
‫אכל‪ ...‬ותשם ארץ ומלֹאה ‪ ,‬מקול שאגתו ‪ .‬ויתנו עליו גוים סביב ‪ ,‬ממדינות ויפרשו עליו רשתם ‪,‬‬
‫בשחתם נתפש"‪.‬‬
‫‪[2]1‬‬
‫כלומר יחזקאל מציג דגם ‪ :‬גור האריה ראוי למלוכה ‪ ,‬אך אם בבגרותו טרף אדם ‪ ,‬הוא מודח ‪.‬‬
‫‪[3]1‬‬
‫גור האריות נזכר אף בנבואת נחום (ב‪:‬יב‪-‬יד)‪ ,‬שבה הוא תולה את חורבן נינוֵה בפשעיה ‪:‬‬
‫איה מעון אריות ‪ ,‬ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ‪ ,‬ואין מחריד ‪ .‬אריה‬
‫טֹרף בדי גֹרותיו ‪ ,‬ומחנק ללבאֹתיו וימלא טרף חריו ‪ ,‬ומענתיו טרפה ‪ .‬הנני אליך ‪ ,‬נאם ה ' צבאות‪,‬‬
‫והבערתי בעשן רכבה‪ ,‬וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ‪.‬‬
‫גור האריות מתואר בתחילת הנבואה כמנהיג בעל ָעצמה – "ואין מחריד "‪ .‬אבל כאשר הוא טורף‬
‫ללא הרף בבגרותו – "בדי גרותיו ומחנק ללבאותיו "‪ ,‬כלומר ממלא את מעונו בבשר טרף דרך‬
‫קבע‪ ,‬כדי שיהיה די לגורים הגרגרנים ‪,‬‬
‫‪[4]1‬‬
‫ונעשה מסוכן לסביבתו ‪ ,‬הרי סופו כסופו של הכפיר‬
‫בנבואת יחזקאל‪ :‬האלימות מביאה עונש מוות מאת ה '‪.‬‬
‫יש אפוא דמיון בין ברכת יעקב ליהודה ובין נבואות יחזקאל ונחום בבחירת המתאים למלוכה ‪,‬‬
‫הלוא הוא גור אריות ‪.‬‬
‫‪[5]1‬‬
‫יש שהאריה מוסיף למלוך ‪ ,‬אולם אם האריה הבוגר נתפש לאלימות‬
‫שלטונית שאינה מוצדקת ‪ ,‬הוא מודח ממלכותו ‪ .‬המשלתו ל "גור אריות " היא המטיפה לריסון‬
‫בצדו ‪ .‬מכאן אפשר להתאים את המשל המופיע בברכת‬
‫כוחו של המלך ‪ ,‬שכן ריכוז ָעצמה ‪ -‬סכנה ִ‬
‫יעקב ובדברי יחזקאל ונחום לרעיון המלך האידיאלי על פי "חוק המלך " בספר דברים ‪ :‬המלך‬
‫זוכה לברכת שמים אם הוא צנוע ומרוסן ‪" :‬רק לא ירבה לו סוסים ‪ ...‬ולא ירבה לו נשים ‪ ...‬וכסף‬
‫וזהב לא ירבה לו מאד ‪ ...‬לבלתי רום לבבו מאחיו " ( יז‪:‬טז‪-‬כ)‪ .‬הצניעות והריסון מאפיינים את‬
‫המלך האידיאלי גם בנבואת אחרית הימים בספר זכריה (ט‪:‬ט‪-‬י)‪ :‬בפשטותו הוא רוכב על חמור‬
‫לעצמת שלטונו ‪ " :‬הנה מלכך יבוא לך ‪ ,‬צדיק ונושע הוא עני ו רכב‬
‫ולא על סוס ‪ ,‬ואין בזה סתירה ָ‬
‫על‪-‬חמור‪ ,‬ועל‪-‬עיר בן‪ -‬אתֹנות‪ ...‬ומשלו מים עד‪ -‬ים‪ ,‬ומנהר עד‪ -‬אפסי‪-‬ארץ"‪ .‬ומדגיש ר ' אלעזר‬
‫מבלגנצי‪ " :‬ולא ברכב ובסוס ופרשים אלא רוכב על חמור ‪ ,‬ולא חמור גדול וחזק אלא על עיר בן‬
‫אתונות"‪.‬‬
‫‪[6]1‬‬
‫‪8‬‬
‫מן האמור לעיל אפשר להסיק שבחירת הכינוי "גור אריה " למושא המשל למלך החיות בדברי‬
‫יעקב‪ ,‬בדברי יחזקאל ובדברי נחום מסמלת את כוח ההרתעה של האריה ‪ .‬מראהו האציל מקנה‬
‫לו "סטטוס מלכותי "‪ ,‬אולם הרתיעה מפני השלכות כוחו – הטרף (רצח)‪ ,‬מסמלת את הסכנה‬
‫העצמה אשר על המלך האידיאלי להישמר ממנה ‪ .‬יעקב משבח את יהודה על‬
‫הנובעת מריבוי ָ‬
‫ריסונו‪ ,‬ובאמצעות הכינוי "גור" מברכו שישמור על תכונותיו החיוביות בעתיד ‪.‬‬
‫‪7‬בבתי כנסת העתיקים ניצבו אריות משני עברי ארון הקודש ‪ .‬באמנות היהודית העתיקה האריה‬
‫‪ ,‬למרות‬
‫הוא הדמות היחידה שהורשתה להתייצב במקומות של קדושה כפסל תלת מימדי‬
‫האיסור החמור של הדת היהודית למעשי פיסול וכל תמונה ‪ .‬הוא מופיע בצורות שונות ‪ ,‬כפסיפס‬
‫‪ ,‬ברקמות‬
‫ברצפות בתי הכנסת ‪ ,‬כעיטור בתשמישי הקדושה בכל הדורות ובארצות שונות‬
‫ובגילופי עץ ‪ ,‬בבתי כנסת ובבתים פרטיים ‪ ,‬וכן בכתבי יד רבים וכסמל לבתי דפוס ‪ .‬על פי רב הוא‬
‫עומד בפרופיל ‪ ,‬מול בן זוגו ‪ ,‬וראשו מופ נה לאחור או אל האובייקט המרכז י‪ .‬בתנ"ך מוזכר‬
‫האריה פעמים מספר כסמל לגבורה אישית ‪ .‬כמייצג אויב המביא חורבן וגם כמייצג מלך מושיע ‪.‬‬
‫שבט יהודה שהנהיג את העם ‪ ,‬שמלך המשיח עתיד לצאת מקרבו ‪ ,‬נמשל לאריה‪.‬‬
‫בפיוט‪ ,‬באלגוריה ובמטפיסיקה הוא מסמל אומץ ושלטון ‪ ,‬הוא מעניש ו מגן והוא משול לאור ‪,‬‬
‫לאש ולשמש ‪ .‬הקשר בין אריה ובין קבורה אינם ברורים במסורת היהודית ‪ .‬אמנם בבית שערים‬
‫נמצאו תבליטי אריות ‪ ,‬אך זאת תופעה נדירה באמנות היהודית העתיקה ‪ .‬לעומת זאת נמצאו‬
‫דמויות אריות על קברים יהודיים במאה ה‪ 18 -‬וה‪ .19-‬אריות אלה הם ריאליסטיים למדי ‪ ,‬ולא‬
‫פעם ההקשר פשוט ‪ :‬שמו של הנפטר ‪ .‬קשה למצוא קשר בין תופעה מאוחרת זאת ובין מקומו של‬
‫האריה באמנות הקבורה של המזרח התיכון העתיק ‪ .‬עם חדירתם של המוטיבים האלה לתרבות‬
‫‪ ,‬בהתאם למגמות ההתבדלות הדתית‬
‫היהודית חלו שינויים במשמעויותיהם ובתכניהם‬
‫והתרבותית של היהודים מהאמנות האליליות ‪ .‬מוטיבים אלה ‪ ,‬המעידים על השפעת הסביבה על‬
‫היהודים בארץ ישראל במאות הראשונות לספירת הנוצרים והקשורים גם בפריון ובתנובת‬
‫הארץ‪ ,‬היו בגולה למוטיבים יהודיים מקובלים ‪ ,‬המצביעים על הסתגרות מפני הסביבה‬
‫הנוכרית‪.‬‬
‫‪8‬דימוי האריה בתנ"ך העברי‬
‫כפי ש ‪ Howard Jackson‬מציין במחקר על דימוי האריה במסו רת של כתבי הקודש‪' :‬המקום שבו‬
‫יש להתחיל‪...‬הוא הברית הישנה ‪ ,‬מאחר שניתן לתעד את השבילים היוצאים מדימויי האריות‬
‫שבה [כמגיעות עד] ליהדות ולנצרות המוקדמת ועד למערכות הגנוסטיות של המאה השניה ומעבר‬
‫לה [‪.]13‬‬
‫במהותו של דבר‪ ,‬דימויי אריות ‪ ,‬כאשר הם משמשים בצורה מטפורית בתנ"ך מתייחסים לארבעה‬
‫רפרנטים‪ :‬העצמי או הצדיק‪ ,‬האויב‪ ,‬המלך‪/‬החזק‪ ,‬והאל‪ .‬בכל אחד ממקרים אלה‪ ,‬האריה הוא‬
‫‪ 7‬הוברמן‪ ,‬אידה‪ .‬אריה על חומה עתיקה‪ ,‬עיתון ‪ 77‬לספרות ולתרבות‪ .1977 2:6,‬עמ'‪.7-6‬‬
‫‪8‬‬
‫מדוע האריה נעלם בהתגלות ‪[ ?5‬התגלות של הקדוש ג'ון האלוהי – הספר האחרון בברית החדשה שמספר על התגלות אלוהית של‬
‫העתיד לקדוש ג'ון]‬
‫דימויי אריות בספרות היהודית והנוצרית המוקדמת‬
‫‪Brent A. Strawn‬‬
‫‪9‬‬
‫משל לאיום ולכוח‪ .‬ההבדל‪ ,‬אם כן‪ ,‬טמון לא בקונוטציות של הדימוי ‪ ,‬אלא באופן שבו הן משמשות‬
‫באופן רטורי‪ .‬כאשר הוא משמש לגבי העצמי או הצדיק ‪ ,‬הדימוי משמש באופן חיו בי; כאשר הוא‬
‫מיושם לאויב או לרשע‪ ,‬הוא משמש באופן שלילי ‪ .‬בשני הסוגים טון המטפורה אלים ושלילי למדי‬
‫– הוא תמיד תוצר של האופן שבו הדימוי מוקצה ‪ .‬אם 'אנו' (הקבוצה של החוג הפנימי ) כמו אריה‪,‬‬
‫זה טוב לנו ורע לאוייבינו ; אם 'הם' (הקבוצה החיצונית ) אריות‪ ,‬זה רע לכולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפילו‬
‫הקבוצה הפנימית יכולה להיות מתוארת באופן שלילי באמצעות הדימוי של האריה ‪.‬‬
‫לא מפתיע‪ ,‬אם כך‪ ,‬שכאשר דימוי האריה מתייחס למלך ‪/‬לבעל הכוח‪ ,‬הערכיות יכולה ללכת לשני‬
‫הכיוונים‪ :‬חלק מהדמויות של האריות הללו מתוארות בצורה חיובית ‪ ,‬ואחרות לא‪ .‬אותו הדבר‬
‫נכון לגבי האל‪ .‬בהתאם לפרספקטיבה של האדם ולקשר שלו לאלוהים ‪ ,‬ה' האריה הוא מגן או‬
‫מהווה איום‪ .‬השימוש האחרון [איום] שולט באופן ברור ומרוכז בספרי הנביאים ‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו‪' ,‬האריה הוא משל לאיום ולכוח ‪ .‬כאשר אדם פוגש באריה הוא יכול לצפות‬
‫להפוך לטרף‪ ,‬לשבר‪ ,‬להיאכל‪ .‬לא מפתיע‪ ,‬אם כן‪ ,‬למצוא את הצירוף 'אין מציל' כמשמש לעיתים‬
‫תכופות ביחד עם דימוי האריה ' [‪.]19‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 2.1‬האריה בנצרות‪:‬‬
‫בנצרות האריה זוכה לסמליות אמביוולנטית ככוחו ועוצמתו של ישו מחד ‪ ,‬את טבעו המלכותי‬
‫כאריה המייצג את בית דוד כנצר לשבט יהודה‪ ,‬שעל צאצאיו נמנה ישו‪ ,‬אך גם את השטן כ"אריה‬
‫שואג" מאידך‪ .‬האריה ישן עם עיניו פקוחות ‪ ,‬על כן הוא מסמל עירנות רוחנית ‪ .‬רווחה אמונה‬
‫בנצרות כי גורי אריה נולדים מתים ואביהם נופח בהם נשמת חיים ‪ ,‬ומכאן סמלו של האריה –‬
‫תחיית מתים‪ .‬כחיה יחידנית ‪ ,‬הוא מסמל יחידיות ‪ ,‬בדידות ונזירות ‪.‬‬
‫דימוי האריה בברית החדשה (‪)NT‬‬
‫'אריה' מופיע תשע פעמים בברית החדשה ‪ .‬הקטעים הללו ‪ ,‬כמו האחרים שנבחנו עד כה ‪ ,‬יכולים‬
‫להיות מסווגים על פי הרובריקות שתוארו לעיל ‪.‬‬
‫‪.1‬השד (‪ – )devil‬הישות הרעה פר אקסלנס – מתוארת כאריה בפטר ‪)Peter 1( 1‬‬
‫פטר ‪ :5.8 1‬רסנו את עצמכם‪ ,‬היו ערניים‪ .‬כמו אריה שואג המשחר לטרף היריבים שלכם ‪ ,‬מחפש‬
‫מישהו לטרוף‪.‬‬
‫‪ .2‬ישויות על טבעיות שונות (גם רעות וגם טובות) מקבלות מאפיינים של אריה או מתוארות כמו‬
‫אריה בקטעים הבאים מההתגלות (‪:)Revelation‬‬
‫התגלות ‪ :4.6b-7‬סביב כס המלכות‪ ,‬ומכל צד של כס המלכות ‪ ,‬מצויים ארבעה יצורים חיים‪ ,‬מלאי‬
‫עיניים בחזית ובגב ‪ :‬היצור החי הראשון כמו אריה ‪ ,‬היצור החי השני כמו שור ‪ ,‬היצור החי השלישי‬
‫עם פני בן אנוש והיצור החי הרביעי כמו נשר עף ‪.‬‬
‫התגלות ‪ :9.7-9‬במראה שלהם הארבה היו כמו סוסים המצויידים לקרב ‪ .‬על ראשיהם היו מעין‬
‫כתרי זהב; פניהם היו כמו פניה ם של בני אנוש‪ ,‬שיערם כמו שיער נשים ‪ ,‬ושיניהם כמו שיני‬
‫אריות‪...‬‬
‫התגלות ‪ :9.17‬וכך ראיתי את הסוסים בחזון שלי ‪ :‬הרוכבים לבשו שריון חזה בצבע האש וספיר‬
‫וגפרית; ראשי הסוסים היו כמו ראשי אריות ‪ ,‬ואש ועשן וגפרית יצאו מפיהם ‪.‬‬
‫התגלות ‪ :10.3‬הוא [מלאך חזק] נתן צעקה גדולה‪ ,‬כמו אריה שואג ‪ .‬וכאשר הוא צעק‪ ,‬שבעה‬
‫רעמים נשמעו‪.‬‬
‫התגלות ‪ :13.2‬והחיה שראיתי היתה כמו נמר ‪ ,‬רגליה היו כמו של דוב ופיה כמו פה אריה ‪ .‬והדרקון‬
‫נתן לה את כוחו וכס המלכות שלו והסמכות הגדולה שלו ‪.‬‬
‫כפי שצויין לעיל (סעיף ‪ ,)2‬התגלות ‪ 5.5‬מתארת את המשיח – במקרה זה‪ ,‬ישו – כאריה‪ ,‬למרות‬
‫שמוטיב זה נפסק באופן פתאומי ‪ ,‬ומוחלף בדימוי הטלה ‪.‬‬
‫‪ .4‬הצלה מהאריה היא מוטיב טיפוסי לצדיקים או לבעלי האמונה ‪ ,‬בשני קטעי מפתח ‪:‬‬
‫טימותי ‪ :4.17 2‬אך האדון עמד לצידי ונתן לי כוח ‪ ,‬כך שדרכי המסר יועבר בצורה מלאה וכל‬
‫הגויים ישמעו אותו ‪ .‬כך ניצלתי מפי האריה ‪.‬‬
‫העברים ‪ :11.32-33‬ומה עוד אני צריך לומר ? הזמן לא מספיק לי לספר על גדעון ‪ ,‬ברק‪ ,‬שמשון‪,‬‬
‫יהושפט‪ ,‬על דוד ושמואל ועל הנביאים – אשר באמצעות האמונה שלהם כבשו ממלכות ‪ ,‬השליטו‬
‫צדק‪ ,‬קיבלו הבטחות‪ ,‬סגרו את פיות האריות ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לידתו של האריה בדברי יחזקאל הנביא‪ ,‬אשר בחזון המרכבה ‪ ,‬הפותח את ספר נבואותיו ‪ ,‬מספר‬
‫על מראה מופלא של ארבע חיות את כסא הכבוד ‪ ,‬ולהן ארבעה מראות שונים ‪ :‬אדם‪ ,‬אריה‪ ,‬שור‬
‫ונשר‪.‬‬
‫תיאור זה הובא בספר "אפוקליפסה של יוחנן" שבברית החדשה (‪ )7,4‬מכאן התקבלו חיות אלו‬
‫באמנות הנוצרית כסמלים לארבעת ספרי האוונגליונים ‪ :‬מתי‪ ,‬מרקוס‪ ,‬לוקס ויוחנן ‪ .‬מתי קיבל‬
‫כסמל את האדם‪ ,‬לוקס את השור‪ ,‬מרקוס את האריה‪ ,‬ויוחנן את הנשר ‪ .‬בדרך זו נראות ארבע‬
‫חיות אלו לעיתים קרובות באיקונוגרפיה הנוצרית ‪ ,‬מראשיתה עד ימינו‪ -‬בכתבי יד‪ ,‬בתבליטים‪,‬‬
‫בציורים ובתמונות‪ ,‬והן בין הדמויות הנפוצות בה ביותר ‪ .‬כאשר החיות ממלאות את התפקיד‬
‫המרומם הזה‪ ,‬מקבלת כל אחת מהן‪ ,‬בדרך כלל הילה מסביב לראש ‪ ,‬כנפיים‪ ,‬ואחד מספרי‬
‫האוונגליון‪.‬‬
‫כאחד האוונגליסטים ‪ ,‬מרקוס הקדוש מופיע בתמונותיו כשהאריה על ידו ‪ .‬מרקוס זה נקבע כמגן‬
‫וכפטרון של העיר ונציה ‪ ,‬ומשום כך מופיע האריה המכונף בסמל של העיר עצמה ‪ :‬ברגליו‬
‫הקדמיות הוא מחזיק ספר פתוח ‪ ,‬ועליו המילים הלטיניות "שלום עליך‪ ,‬מרקוס ‪ ,‬האוונגליסט‬
‫שלי"‪-‬מילים שאמר ישו למרקוס ‪ ,‬לפי האגדה הנוצרית ‪ .‬האריה מופיע בונציה במקומות רבים ‪:‬‬
‫רואים אותו בכל תפארתו במגדל השעון שבכיכר סאן מארקו ובראש העמוד שבכיכר הסמוכה ‪.‬‬
‫תרבויות המזרח‪:‬‬
‫‪9‬בבודהיזם האריה מסמל להט רוחני ‪ ,‬תבונתו של האל בודהה‪ ,‬התקדמות‪ ,‬מודעות והכרה ‪ ,‬נאורות‬
‫ואומץ‪ .‬בודהה מתואר לעיתים כיושב על כסא מלכות האריה ‪ .‬הלביאה היא סמלה של האלה‬
‫טרה‪ .‬האל ההינדי רטנאסמבהוה רוכב על אריה ‪ .‬אריה עם גור אריות תחת כפותיו מסמל את‬
‫האל בודהה השולט בעולם ומסמל חמלה ‪ .‬שאגת האריה מייצגת את בודהה המלמד באומץ את‬
‫הדהארמה (בסנסקריט‪ -‬המציאות המוחלטת של החיים ‪ ,‬היושר והאמת)‪ .‬בסימבוליזם הסיני‬
‫האריה מסמל אומץ‪ ,‬אנרגיה ‪ ,‬כוח‪ .‬האריה עם הכדור מסמל את השמש או את הביצה הקוסמית‬
‫ודואליזם בטבע‪.‬‬
‫בהינדוניזם הוא מסמל את ה התגלמות הרביעית של האל וישנו‪ .‬האריה הוא האדון העילאי ‪ ,‬קצב‪,‬‬
‫והלביאה היא כוחה של המילה המדוברת ‪ .‬האריה הוא מגן הצפון ומיוחס לאלה דוי ול אלה דורגה‬
‫כמחריבי השדים‪ .‬בסימבוליזם האירני הארי ה מסמל מלכותיות‪ ,‬כוח שמשי‪ ,‬אור‪.‬‬
‫בסימבוליזם היפני האריה הוא מלך החיות ומופיע יחד עם האדמונית כמלכת הפרחים ‪.‬‬
‫בתרבות רומי‪ ,‬האריה מסמל כוח שמשי ‪ ,‬מלכותיות‪ ,‬מיוחס לאלים אפולו‪ ,‬הרקולס ולפורטונה ‪,‬‬
‫ומסמל את נצחונו של האדם על המוות ‪ .‬מיתרה‪ ,‬אל השמש הרומי‪ ,‬עצמו צוייר לעיתים עם ראש‬
‫אריה וזוג כנפיים ‪.‬‬
‫בתרבויות השומריות והשמיות האריה מסמל את אש הש מש‪ ,‬תבונה‪ ,‬כוח‪ ,‬אומץ‪ .‬סמל של אל‬
‫השמש השומרי‪ ,‬מרדוך‪ .‬האלה אישתר‪ ,‬כאם גדולה‪ ,‬מלווה בשני אריות ‪.‬‬
‫בתרבות מצריים העתיקה האריה סימל הגנה ‪ ,‬שומר‪ .‬הוא חיה שמשית כאשר הוא מתואר לצד‬
‫דיסק השמש‪ ,‬וירחי כאשר הוא לצד חצי הסהר ‪.‬‬
‫‪9‬פישמן‪ ,‬רותי‪ .‬סמליות במבט נשי‪ -‬סימבולים וארכטיפים נבחרים ‪ ,‬אסטרולוג ‪ .2008 ,‬עמ' ‪.60-58‬‬
‫‪12‬‬
‫אריה עם ראש משני צידי גופו מייצג את אלי השמש ש ל זריחה ושקיעה ‪ .‬שני אריות גב אל גב ‪ ,‬עם‬
‫דיסק השמש‪ ,‬הם העבר והעתיד ‪ ,‬או האתמול והמחר ‪.‬‬
‫במצרים ובתרבויות המזרח העתיק היו האגדות על לידתו של האריה קשורות בפולחן השמש‬
‫והכוכבים ובאמונות הקשורות בו ‪ .‬האריה הוא סמל חיי הנצח אחר המוות ‪ ,‬והוא תואר עם פני‬
‫אנפס ועם רעמה דומה לאש או לקרני שמש מסוגננות ‪ .‬פניו המסוגננים העידו על הכוחות‬
‫המיסטיים המצויים בו על פי האמנות הפגניות ‪ .‬הלביאה מיוחסת לאלה סח'מת ולאלה האם‬
‫ומסמלת אמהות‪ ,‬אך כסח'מת היא עשויה לסמל גם נקמנות ‪ .‬יחד עם דיסק השמש מסמל האריה‬
‫את רע‪ ,‬אל השמש‪ ,‬ועם חצי הסהר הוא מסמל את אוסיריס‪ ,‬שופטת המתים‪ .‬המצרים נהגו לעטר‬
‫את דלתות בתיהם בלוע פעור של אריה ‪ ,‬מפני שהנילוס ‪ ,‬מקור המים החיים‪ ,‬החל לעלות על גדותיו‬
‫כשהשמש הייתה במזל אריה ‪ .‬האריה שמר על המנהרה שבה עבר רע ‪ ,‬אל השמש‪ ,‬בלילה‪.‬‬
‫מתוקף מעמדו כמלך החיות וכמייצג את עוצמתה של השמש היה האר יה קשור לאלי השמש‬
‫ומאוחר יותר למלכים ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק ‪:2‬‬
‫האריה כמוטיב גבורה באנדרטאות ישראליות‬
‫‪ 10‬מקום בכורה מוענק בדימוי של הגבורה לאריה ‪ ,‬אשר הוא סמל יהודה ובית דוד ‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאז‬
‫ממלכת אשור‪ ,‬דרך יוון‪ ,‬ועד התרבות המערבית בעת החדשה ‪ ,‬מסמל האריה‪ ,‬גבריות‪ ,‬תעוזה‪,‬‬
‫דבקות במטרה‪ ,‬ניצחון‪ ,‬ועוצמה צבאית‪ .‬פסל האריה המוכר ביותר למעט אנדרטת תל חי ‪ ,‬הוא‬
‫זה של חנה אורלוף (‪ ,)1954‬לזיכרו של דב גרונר ‪ ,‬שהוצב מול בניין המשטרה ברמת גן‪ .‬המאבק בין‬
‫האריה לגור האריות מבטא את "העימות בין האימפריה הבריטית רבת העוצמה ליש וב היהודי‬
‫הקטן בארץ ישראל‪ :‬למרות נחיתותו הברורה תוקף הגור באומץ את האריה "‪.‬‬
‫שלוש האנדרטאות הבאות מציגות דימוי של הגיבור ‪ ,‬הממשיך לעמוד למרות שכידון שלוח לעברו‬
‫או מפלח את גופו‪ .‬מוטיב זה מופיע לראשונה ביצירה של בוריס שץ שהוכנה ליום השנה‬
‫למאורעות תל חי‪ ,‬ותבליט האריה שלו הוצב בשנת ‪ 1922‬על עמוד הזיכרון בפתח תקוה ‪ ,‬לזכר‬
‫ארבעת בני העיר שנהרגו במאורעות ‪ .1921‬עבודה אחרת היא פסיפס של ישראל רובינשטיין על‬
‫עמוד זיכרון בנווה שאנן בחיפה (‪ ,)1952‬שבו החץ תלוי עדיין באוויר ‪ ,‬שלוח לעבר פיו הפעור של‬
‫האריה‪ .‬אנדרטה שלישית היא תבליט אבן של יעקב לוצ'נסקי בגן הזיכרון ברמת גן (‪.)1960‬‬
‫במקרה האחרון מוצג הגיבור כשהוא פצוע ‪ .‬האריה רובץ על אחוריו ‪ ,‬זנבו אסוף בין רגליו וראשו‬
‫שמוט‪ .‬הכתובת ‪" :‬כאריות עלו מגאון ישראל "‪ ,‬מתייחסת לנבואת ירמיהו ‪" :‬כאריה יעלה מגאון‬
‫הירדן" (ירמיהו‪ ,‬מ"ט ‪ ,19‬נ‪ )44:‬שבה האריה הוא שליחו של האל העולה על אדום ובבל כדי‬
‫להכחידם‪ .‬התבליט‪ ,‬כמו גם הכתובת‪ ,‬עונה על פרסום העירייה כי "יד הזיכרון צריכה לבטא את‬
‫הגבורה‪ ,‬המסירות וההתלהבות של הנוער ‪ ,‬ואת העובדה שלרשות הלוחמים עמדו רק אמצעים‬
‫מעטים"‪.‬‬
‫האנדרטה‪:‬‬
‫‪11‬האנדרטה היא אלמנט פולחני שיש לו נוכח ות פיסית בנוף ובמרחב הציבורי ‪ .‬האנדרטה מנציחה‬
‫אירועים או גיבורים והיא מייצגת את העבר שיש לו מעמד גבוה בתרבות האנושית ותפקיד מוכר‬
‫בזיכרון הקולקטיבי ‪ .‬האנדרטה ממזגת את המיתוס עם חיי היום יום ‪ ,‬משלבת את ההיסטוריה‬
‫והגיאוגרפיה ויוצרת אחדות בין הנוף לקהילה ‪.‬‬
‫הופעתה של האנדרטה בנוף הישראלי ביטאה את חידוש הקשר בין העם היהודי לטריטוריה‬
‫הלאומית‪ .‬האנדרטה הציעה דרך יחודית להנצחה שהדגישה את מוטיב ההקרבה ההירואית‬
‫ואפשרה לספר את סיפור המערכה הצבאית והניצחון בזירת ההתרחשות ‪.‬‬
‫האנדרטאות היו אמצעי שסייע להשלים עם המוות ולקבלו בכוח ההכרה‪ .‬הנפילה בקרב למען‬
‫המולדת מעניקה משמעות לחיים וכי נופלים מילאו בכך שליחות ‪.‬‬
‫‪ 10‬לוינגר אסתר‪ .‬אנדרטות לנופלים בישראל ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ .1993 ,‬עמ' ‪.25-24‬‬
‫‪11‬אלמוג‪ ,‬ע'‪ .‬אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל‪ -‬ניתוח סמיולוגי‪ ,‬מגמות‪ ,‬לד (‪ ,)2‬תל אביב‪ .‬עמ' ‪.210-179‬‬
‫‪14‬‬
‫זיכרון קולקטיבי של ארגון חברתי נבנה מצירוף זיכרונות עבר של קבוצות ויחידים ‪ ,‬המעבדים את‬
‫חומרי הזיכרון‪ ,‬מחברים פרטים לרצף משמעותי ויוצרים מהם מהות חדשה ‪.‬‬
‫האנדרטה חיברה בין הגבורה ובין הנוף ומשמשת כמוקד עלייה לרגל של מוקירי זכר הגיבורים‬
‫ושימשה כיעד לטיולים של הקהל הרחב ‪.‬‬
‫‪12‬במערכת הסממנים באנדרטה בולטים מאפיינים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬הנצחת הנופלים כגיבורים‪ -‬ציון שמותיהם של אנשי מופת שמסרו נפשם למען הקמת המדינה ‪.‬‬
‫הנצחת אנשים ואירועים משמעותם עי גונם בזיכרון הקולקטיבי ‪ .‬זיכרון קולקטיבי נבנה מצירוף‬
‫זכרונות עבר של קבוצות ויחידים ‪ ,‬המעבדים את חומרי הזיכרון ‪ ,‬מחברים פרטים לרצף משמעותי‬
‫ויוצרים מהם מהות חדשה ‪ .‬זו הופכת את החברה לקהילת זיכרון ‪ .‬החברה הישראלית מעלה‬
‫לתודעתה את אלה שנפלו במערכותיה ‪ ,‬כחלק מתרבות הזיכרון והאזרחות החילו נית שלה ונותנת‬
‫פירוש יוצר לצו "זכור"‪ .‬כמו ציון שמותיהם של שמונת הנופלים בקרב תל חי על אנדרטת ה "אריה‬
‫השואג" של מלניקוב‪ .‬רב האנדרטאות הן מאבן קשה במיוחד ‪ ,‬המסמלת בעצם טבעה את העמידה‬
‫והגבורה‪ .‬ההגבהה של האנדרטה כבמה מבליטה את האנדרטה מהסביב ה ומרומם את הנצחת‬
‫הנופלים‪.‬‬
‫‪.2‬קדושת הנופלים והאנדרטה‪ -‬השימוש הנפוץ באבן המסותתת ‪ ,‬העדר קישוטים ועיצוב האנדרטה‬
‫כ"במה"‪ .‬רב האנדרטאות הן בבחינת גלעד –כינוס של מצבור אבנים מאותו מקום ‪ ,‬לרב קבוע‬
‫עליהן לוח שיש וכתובת ‪ .‬יש שהמונוליט מפותח ומעובד‪ ,‬ויש שהוא נשאר במצבו הטבעי‪ ,‬ורק‬
‫משטח חלקי מעובד בו‪ ,‬ועליו הכתובת‪ .‬לפעמים חקוקה הכתובת באבן עצמה ‪ ,‬ולעיתים היא עשויה‬
‫באותיות מתכת הקבועות בה ‪.‬‬
‫‪.3‬האנדרטה כסיפור היסטורי‪ -‬גיאוגרפי –הבלטת האנדרטה מהרקע הסביבתי ‪ .‬האנדרטה מודגשת‬
‫ובולטת בנוף‪ .‬סימני המלל והשימוש במושגים ‪" :‬שלחמו"‪" ,‬למען תקומת ישראל"‪ ,‬המציינים את‬
‫העוז והגבורה של הנופלים ‪.‬‬
‫‪.4‬אנדרטת השכול‪-‬צמצום הפרופיל האומנותי ופשטות העיצוב ‪ .‬היעדר קישוטים ‪ .‬הדגשת הקדרות‬
‫והקשר בין האנדרטה לקבר ‪ .‬שימוש בצבעים כמו שחור ואפור המסמלים מוות ושכול ‪ ,‬או לבן‬
‫המסמל טוהר‪.‬‬
‫האנדרטה היא חלק מהמיתוס הלאומי ‪ ,‬ולכן צרכני המיתוס הם כל אלה הבאים במגע עם‬
‫האנדרטה‪ ,‬כלומר כלל האוכלוסייה ‪ .‬אנדרטה מוצלחת‪ ,‬היא זו המעבירה את המסרים עליהם‬
‫התכוונו מקימיה בצורה אופטימאלית ‪ ,‬למספר צופים רב ככל הניתן ‪.‬‬
‫המסרים הם‪ :‬האדרת האירוע או הגיבורים ‪ ,‬גבורה‪ ,‬הקרבה‪ ,‬התנדבות‪ ,‬מסירות ונחישות ‪.‬‬
‫הסרת הלוט מעל מצבת הזיכרון מסמנת את תחילת קיומה העצמאי כחלק מנוף הזיכרון ‪ .‬עד לרגע‬
‫הסרת הלוט הייתה מצבת הזיכרון אידיאה בתהליך של מימוש ואוסף של אינטרסים שמחפשים‬
‫ביטוי בנוף‪ .‬אך מבחנה האמיתי הוא באופן שהיא מתפקדת בנוף הזיכרון לאחר שהוקמה ‪ .‬כאן‪,‬‬
‫הרלוונטיות של האנ דרטה לגבי הקהילה מתבטאת ישירות בדרך שבה משולבת האנדרטה במרקם‬
‫החברתי‪-‬סמלי‪ ,‬ובמיוחד במפגש הטקסי שבין הקהילה לבין האנדרטה ‪ ,‬שהתבטא "בעלייה לרגל"‪,‬‬
‫במובן החילוני לאומי ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫תחילת ההנצחה בארץ ישראל‬
‫‪13‬בשנות העשרים חלה בארץ התעוררות תודעתית לגבי הנצחת אישים ‪ .‬בשנה זו נכתב בירחון‬
‫"כתובים" על הנעשה בתחום "הפסלות" וההנצחה בארץ‪:‬‬
‫"אין כמעט אנדרטאות לשיפור החזות הציונית בערים ‪ ,‬יתכן שלפרנסי הציבור אין תודעה של הערצת‬
‫האישיות‪ ,‬יש לעשות על מנת לנטוע בלב העברי אהבה גדולה לגדולי רוחנו ‪ ,‬ושמא נחכה עד שאומות‬
‫העולם יקדימו להעריץ את גד ולי ישראל‪ ,‬קבר טרומפלדור עזוב וגם קבר י ‪.‬ח ברנר זקוק לאוהל‬
‫גרנדיוזי"‪.‬‬
‫בשנים אלה התחולל ביישוב בארץ ויכוח ציבורי (שהחל עשרה ימים לאחר אירוע י "א באדר) על‬
‫דרך ההנצחה של אירועי כפר גלעדי ‪ ,‬תל חי ומטולה ונפילתם של טרומפלדור וחבריו ‪ .‬בקונטרס‬
‫חוב' ל'‪ ,‬כ"א אדר תר"פ‪ ,‬כתב אלמוני‪ ,‬אולי מחברי ה"חלוץ" הקרובים יותר למשנתו של‬
‫טרומפלדור‪:‬‬
‫"יוסף טרומפלדור כבר איננו איתנו ‪ ,‬יוסף טרומפלדור לא ישמיענו יותר את פקודותיו ‪ ,‬גם פעולותיו נפסקו יחד‬
‫עם פתיל חייו‪ ,‬עתה לא יבואו ויספרו לנו על דבר עברו הגדול ‪ ,‬אבל סופו להישכח אם לא נעמיד על קב רו מצבת‬
‫נצח‪ .‬בעלי הדעות ודאי מרחפים בחיפוש צורה של מצבה לזכרו ‪ ,‬אבל חברים! אל נמריא לשחקים לחפש אחרי‬
‫מצבה כזו‪ ,‬יוסף טרומפלדור עוד בימי חייו התחיל בבנינה והיא הצעת האיחוד ‪ ,‬חברים! אם מכבדים אנו באמת‬
‫ובתום לב את זכרו של הגבור הקדוש הזה‪ -‬נתגבר על כל המכשולים ונ קים לו המצבה הזאת ‪" .‬‬
‫זרם חדש בישראל‪ :‬אמנות כנענית‬
‫‪14‬מתחילת שנות הארבעים מספר אמנים ‪ ,‬המכונים "הכנענים"‪ ,‬יצאו נגד הסגנון של האמנות‬
‫‪ ,‬היונקת‬
‫שהיה בארץ ונגד ההשפעות האירופאיות ‪ .‬הם קראו לעודד תרבות עברית חדשה‬
‫מהערכים המקוריים של האזור ‪ ,‬מהתקופה העתיקה ‪ ,‬ולהנחיל אותם לתושבי הארץ כולה ‪ .‬הם‬
‫האמינו שללא קשר לדת ‪ ,‬כל מי שחי כאן שייך לעם הזה ‪ ,‬ובתנאי שהשפה ‪ ,‬הטריטוריה והאינטרס‬
‫הכלכלי יהיו משותפים ‪ .‬לפיכך צריך להתנתק מאירופה ולקשור קשר תרבותי עם המזרח הקדום ‪.‬‬
‫האמנות הכנענית ניסתה ליצור קשר בלתי אמצעי עם הארץ ‪ ,‬תוך התעלמות מן המטען ההיסטורי‬
‫היהודי‪ ,‬מכאן העדפת השם הקדום "כנען" על פני "ישראל"‪.‬‬
‫ההשפעות של אמנים אלה נבעו מאשור ומצרים הקדומות ‪ .‬השימוש והתלות בפיסול המצרי‬
‫והאשורי כמודל ‪ ,‬הביאו לראיית הפיסול באבן כדבר עיקרי באמנות הכנענית ‪ .‬האבן הייתה גורם‬
‫‪ 12‬עזריהו‪ .‬מ'‪ .‬האנדרטה הישראלית‪ :‬מיתוס ‪ ,‬אמנות ופוליטיקה ‪ ,‬סטודיו ‪ ,37‬אוקטובר‪.1992 ,‬‬
‫‪ 13‬תל חי ‪ 2000-1920‬פסל האריה‪ :‬מסמל לאומי לסמל עממי ‪ ,‬המוזיאון לצילום ע "ש אלי למברגר בגן התעשייה תל חי ‪ ,‬עמ'‬
‫‪.24-21‬‬
‫‪/http://www.alon.hasharon.k12.il 14‬‬
‫‪16‬‬
‫מקשר לעבר הכנעני ‪ .‬הם מדגישים את הפשטות בצורה ובצבע ‪ ,‬ומחפשים אחר המיזוג בין האדם‬
‫לארץ‪.‬‬
‫הכנעניות הציעה ‪ ,‬כתחליף לציונות ‪ ,‬נקודת מגע עם הארץ ‪ ,‬ללא כל משמעות יהודית ‪ .‬צעירי העלייה‬
‫השנייה והשלישית ינקו מהמקורות הקדומים של עם ישראל בארצו וניסו להיפרד מהתרבות‬
‫היהודית שהתהוותה במשך ‪ 2000‬שנות גלו ת‪ .‬אך הם לא ל חלוטין התעלמו המיצירה התרבותית‬
‫ההיסטורית של היהדות ‪ ,‬ובנו עליה נדבך חדש ‪ .‬הם לקחו עימם את סמלי האריה ‪ ,‬מגן הדוד‬
‫והטלית‪.‬‬
‫האמנים הקשורים לזרם זה הם ‪ :‬א‪ .‬מלניקוב‪ ,‬י‪ .‬דנציגר‪ ,‬מ‪ .‬קסטל‪ ,‬בנימין תמוז ‪ ,‬רודי להמן ‪.‬‬
‫הסופר אהרון אמיר‪ ,‬המשורר יונתן רטוש ‪ ,‬והציירים נחום גוטמן‪ ,‬ראובן רובין וציונה תג 'ר‪.‬‬
‫מלניקוב אברהם (‪:)1960-1892‬‬
‫פסל ישראלי‬
‫‪15‬בוגר לימודי אמנות במכון לאמנות של שיקגו ‪ .‬בשנת ‪ 1918‬עלה ארצה מרוסיה והתנדב לגדוד‬
‫העברי‪ .‬במהלך שנות העשרים לימד אמנות בירושלים ‪ ,‬באותה תקופה מלניקוב היה הפסל היחיד‬
‫בארץ‪ .‬בעבודותיו של מלניקוב באה לידי ביטוי החזרה למקורות קדומים של תרבויות מסופוטמיה‬
‫(שומר‪ ,‬אשור‪ ,‬בבל וכנען) ומצרים העתיקה יותר מאשר היהדות ‪ .‬מגמה זו מאפיינת את חברי‬
‫ה"אסכולה הארץ ישראלית" שמרדו בבצלאל‪.‬‬
‫פיסולו של מלניקוב היה פיסול ציבורי‪ ,‬פיסול בבתי עלמין ‪ ,‬ורעיונותיו ה ובילו להפיכת בתי קברות‬
‫"לתצוגת קבע של פסלים"‪ .‬בתחילת שנות השלושים הצטרף מלניקוב ל 'אג"ד' ‪-‬זרם אמנותי שדגל‬
‫באמנות נרטיבית מקומית והתנגד ל 'מס"ד'‪-‬קבוצת אמנים אחרת‪ ,‬שדגלה בחיבור למגמות‬
‫אמנותיות אוניברסליות ‪ .‬בשנת ‪ 1934‬חנך את אנדרטת 'האריה השואג' בתל חי‪ .‬במידה רבה חזה‬
‫מלניקוב את התפתחות התנועה הכנענית שהתחזקה בשנות הארבעים ‪.‬‬
‫ברבות מעבודותיו של מלניקוב בולטות וריאליסטיות במיוחד הידיים ‪ .‬הן מופיעות בפסל אלנבי‬
‫שהיה בבאר שבע ונהרס‪ ,‬וכן במצבה לזכר בצלאל יפה ברחוב טרומפלדור בתל אביב ‪ ,‬שבו שתי‬
‫ידיים גדולות תומכות ראש קטן ‪ .‬בהתבוננות קפדנית בפסל "האריה השואג" ובצילומיו ניתן‬
‫להבחין בבירור בשתי כפות ידי אדם התומכות מכל צד את ירכיו הזקופות של האריה ‪ .‬ניתן לראות‬
‫בכך הוכחה לניצחון האדם ‪ ,‬או רמז להאנשת "גור אריה יהודה" כפי שקרא לו מלניקוב ‪.‬‬
‫השפעת התקופה המסופוטמית על מלניקוב‪:‬‬
‫את תפיסתו ודרכו האמנותית גיבש בירושלים במפגש עם המזרח ‪ .‬מלניקוב חיפש את הסגנון‬
‫המתאים לארץ‪ ,‬שיבה אל הפיסול של התקופות הכנענית ‪ ,‬הבבלית‪ ,‬האשורית‪ ,‬והמצרית‪ ,‬אל‬
‫האמנות המזרח תיכונית העתיקה שאירופה התעלמה ממנה והשכיחה אותה ‪ .‬הוא ביקר‬
‫במוזאונים של דמשק וקהיר וראה את הפסל ים האשוריים והבבלים החצובים באבן ‪ ,‬כמו האבן‬
‫‪ 15‬הפיסול הארצישראלי‪ ,)1939-1906( ,.‬מוזיאון הרצליה‪ ,1990 ,‬עמ' ‪.28‬‬
‫בניימין תמוז (ער')‪ ,‬סיפורה של אמנות ישראל‪ ,‬מסד‪ ,1980 ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬עמ' ‪.133 ,131 ,57 ,42 ,39‬‬
‫סבג‪ ,‬ר‪ ,.‬פרקים באמנות ישראלית‪ ,‬מעלות‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬ע"מ ‪.45 – 33‬‬
‫פייפר‪ ,‬ד‪( ,.‬ער') אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול‪ ,‬כרך ‪ ,4‬כתר‪ ,1984 ,‬ירושלים‪ ,‬ע"מ ‪.120‬‬
‫‪17‬‬
‫שבגליל‪ ,‬דשנים ורבי כוח ‪ .‬באינטואיציה מפתיעה הבין שאריות האבן של אשור ‪ ,‬בבל וסוריה היו‬
‫גם אריות ארץ ישראל‪ .‬כ‪ 30-‬שנה אחרי שחצב את האריה שלו לזכר טרומפלדור וחבריו נתגלו‬
‫פסלי אריות בחפירות חצור ‪ .‬הנצחות לגיבורים בארץ שקדמו לפסל האריה על פי ספר "גדוד‬
‫העבודה" מ‪ 1924-‬הן‪.1 :‬הקמת "גדוד העבודה" – שנקרא על שם יוסף טרומפלדור ‪. 2 .‬פסל של יד'‬
‫גורדון‪-‬שבו נראה טרומפלדור ולצידו אריה ‪.3 .‬פסל נוסף של י' גורדון‪"-‬הגליל ושומרותיו" המדגיש‬
‫את גבורת האישה‪ ,‬ובו דמויותיהן של שרה צ 'יזיק ודבורה דרכלר‪ ,‬נופלות תל חי ‪ .‬הן היו חברות‬
‫בכפר גלעדי וירדו לעזרת אנשי תל חי ימי מספר לפני האירוע ‪ .‬לא ידוע מה עלה בגורלם של שני‬
‫פסלים אלה‪.4 .‬מחזה שנכתב בגרמנית ב‪ 1922-‬ע"י עזיז דומייט‪ ,‬משורר ערבי נוצרי שחי בארץ‬
‫ישראל ולאחר מכן בגרמניה ‪ ,‬שם פירסם את המחזה שתורגם לאידיש ‪ ,‬ובו התפעלות מגבורת אנשי‬
‫תל חי כפר גלעדי והצורך בשלום עם שכניהם ‪ .‬ב‪ ,1954-‬כתב מלניקוב מכתב שפורסם על ידי נתן‬
‫זך‪:‬‬
‫"עלינו לפנות למזרח‪ ,‬לא לחינם הפניתי את האריה שלי בתל חי כשפני למזרח ‪ ,‬יש כאן היגיון וכוונה שכן‬
‫ככל שאנו בלולים ומזוגים פיזית בצאצאי כל העמים אבד נאבד אם לא נשנה את האורנטייציה המערבית‬
‫הבלעדית שלנו‪ ,‬בעכו אני מקווה למצוא את אשר אהבתי ‪ ,‬קהילה מעורבת של יהודים וערבים"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫על הפסל כתב ד"ר חיים גמזו ‪" :‬הפיסול הישראלי מתחיל ברגע שבו הוא נענה למסורת קדומה ‪ ...‬אברהם‬
‫מלניקוב היה ראשון הפסלים הארצישראלים ‪ ,‬אשר מצ א את השביל המוליך למשהו חדש הנובע מן הישן ‪ ,‬וטובל‬
‫במימיו של נחל קדומים ‪ ,‬אחיהם של היאור‪ ,‬הפרת והחידקל‪ .‬יש יותר מנקודת מגע אחת בין אנדרטת תל‪ -‬חי לבין‬
‫האריה האשורי מחורסאבאד ‪ ,‬הנמצא במוזיאון ה "לובר" בפריז‪ ...‬גם מבחינה טכנית דומה הגילוף של מלניקוב‬
‫לחיצוב האשורי של המאות ה‪ 7 -‬וה‪ 8 -‬לפני הספירה‪ .‬סלסולי רעמתו של האריה מתל‪ -‬חי דומים לסלסולי זקנו של‬
‫השור המכונף‪ ...‬עוד יותר דמיון מבחינת השפעה אפשר לראות בפסל האשורי מאותה תקופה המתאר את גילגמש‬
‫שמחזיק בידו אריה "‪.‬‬
‫פסל‬
‫"האריה השואג" של מלניקוב‪ :‬ביטוי להגנה‪ ,‬גבורה והקרבה למען המולדת‬
‫החומר ממנו היא עשויה‪ :‬אבן שחם‪ ,‬קונגלומרט כפר גלעדי‬
‫מידות ‪ 1.80X1.30 :‬מ'‬
‫רוחב‪ ,2.75 :‬גובה‪ 3.85:‬מ'‬
‫גובה הכן‪ 2.85 :‬מ'‪ 24 ,‬אבני גזית‬
‫מקום הימצאה‪ :‬בית הקברות בתל חי‬
‫‪18 17‬פסל האריה השואג הבנוי על קברם של יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו בבית הקברות שליד‬
‫תל חי‪ ,‬שנפלו בתל חי בי "א באדר תרפ"א (‪ .)1920‬המוות בתל חי‪ ,‬גבורתם של המגינים שהיו‬
‫‪16‬‬
‫גמזו‪ ,‬חיים‪ ,.‬אמנות הפיסול בישראל ‪ ,1957 ,‬מצוטט אצל בניימין תמוז (ער')‪ ,‬סיפורה של אמנות ישראל ‪ ,‬מסד‪,‬‬
‫‪ ,1980‬תל‪-‬אביב‪ ,‬עמ' ‪.)133‬‬
‫‪17‬תל חי ‪ 2000-1920‬פסל האריה‪ :‬מסמל לאומי לסמל עממי ‪ ,‬המוזיאון לצילום ע "ש אלי למברגר בגן התעשייה תל חי ‪ ,‬עמ'‬
‫‪.24-212000‬‬
‫‪18‬‬
‫בחצר‪ ,‬נהפכו לסמל ומיתוס של עמידה‪ ,‬הגנה‪ ,‬גבורה והקרבה למען המולדת ‪ .‬הפסל הינו יצירת‬
‫מופת ונקודת ציון מיוחדת בדרכו של הפיסול הישראלי לדורותיו ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפסל הוא גם‬
‫האנדרטה הציונית הראשונה שהוקמה בארץ ‪ .‬האנדרטה ניצבת בבית הקברות של תל חי ‪ ,‬גדולה‬
‫ובולטת מהקברים שסביבה‪.‬‬
‫הפסל‪ ,‬מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב מתאר אריה שואג הפנה מזרחה ורובץ על רגליו‬
‫הקדמיות הנחות בכבדות על בסיס האנדרטה ‪ .‬הפסל נחצב מאבן מונוליטית דמוית שיש ‪ ,‬הנשענת‬
‫על בסיס עשוי אבני ם כבדות שנחצבו במקום‪.‬‬
‫הרקע להקמת האנדרטה‪ :‬ב‪ 1925-‬ביקר מלניקוב ב'גבעת החוצבים' שליד כפר הגלעדי ואז‬
‫נולד לראשונה הרעיון להקמת האנדרטה ‪ .‬ב‪ 1929-‬חזר הפסל לכפר גלעדי ויחד עם משה נויפלד‪,‬‬
‫איש "גדוד העבודה" וסתת ידוע ב"גדוד"‪ ,‬איתר בגבעה שממול לתל חי סלע בגוון אפור צהבהב‪,‬‬
‫ששימש לאנדרטה‪ .‬האבן נחצבה בגליל העליון ‪ ,‬בכך נראה הקשר לאדמה ‪ ,‬חזרה לטריטוריה ‪,‬‬
‫לעבודה הקשה‪ .‬כחמישה חודשים נדרשו לעקירת הסלע בן ‪ 20‬הטונות ממקומו‪ ,‬וחודשים ארוכים‬
‫נוספים להעברתו באמצעים הצנועים של אותם הימים לבית העלמין של תל חי ‪ .‬תוך חמישה‬
‫חודשים הוצבה האבן על בסיסה ורק אז החל מלניקוב במלאכת הפיסול עצמה ‪ .‬העבודה לא‬
‫הייתה רצופה ורק בראשית ‪ 1934‬הושלמה מלאכת האנדרטה ‪ ,‬המתנשאת לגובה ‪ 3.85‬מ'‪.‬‬
‫הפסל מודרני במינימליות שלו ‪ ,‬אך סגנונו כמו ארכאי‪ .‬מלניקוב החליט לעשות פסל פיגורטיבי ‪,‬‬
‫ולקח מודל מסופוטמי ‪ ,‬מתבליטי הארמון באשור‪ .‬הסגנון מושפע מפיסול אשורי ומסופוטמי מן‬
‫המאה ה‪ 7-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫האמן הציב את הפסל על כן גבוה שעליהם מופיעים שמות הנופלים ‪ ,‬כשפני של הפסל פונות‬
‫מזרחה‪ ,‬כמסמל את היותנו עם ששורשיו בארצות המזרח‪ .‬הלביאה הפצועה מרימה את ראשה‬
‫בשאגה לעבר השמיים‪ .‬תנוחת הראש והגוף ו הסכמטיות של החריטה מזכירים את סגנון ה פיסול‬
‫של תרבות אשור‪ .‬הפסל מעוצב בטכניקה של סילוק האבן והחריטה בה ‪ ,‬והוא כולו שואף כלפי‬
‫מעלה‪ .‬העיצוב מורכב מקווים ישרים וזוויות חדות העולות כלפי מעלה בקו ישיר מהרגליים עד‬
‫לראש‪.‬‬
‫‪18‬אתר‪-‬מוזיאון חצר תל חי‪www.hatser-telhai.org.il-‬‬
‫‪19‬‬
‫הגדרת הפסל כנוף זיכרון‬
‫‪19‬ב‪ 6.2.34-‬הוגש לוועד הלאומי דו"ח שבו נכתב‪:‬‬
‫"הועדה להקמת מצבה לחל לי תל חי‪ ,‬יוסף טרומפ לדור וחבריו למלא את השליחות שהטלתם עלינו ‪ ,‬בקרנו‬
‫בכפר גלעדי את המצבה שהוקמה שם ע "י הפסל א‪.‬מלניקוב‪ .‬מחשבתו של הפסל להקים לזכר הגיבורים ‪ ,‬מגיני‬
‫תל חי בנפשם‪ ,‬מצבה בדמות אריה אדיר ‪ ,‬השולח שאגתו לחלל העולם‪ ,‬או לשמיים‪ ,‬והתקימה במלאכתו במידה‬
‫רבה"‪.‬‬
‫חתומים על הדו"ח חיים נחמן ביאליק ‪ ,‬ישראל שוחט‪ ,‬דוד רמז‪ ,‬דוד קניבסקי והאדריכל יוסף‬
‫מינור‪ .‬ב‪ 23.2.34-‬נערך טקס הסרת הלוט מעל אנדרטת תל חי ‪ ,‬בנוכחות חיים נחמן ביאליק ‪ ,‬יצחק‬
‫בן צבי‪ ,‬נחום הורביץ איש ה "שומר" וחבר כפר גלעדי‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬שלמה קפלנסקי (מנהל‬
‫הטכניון) אליעזר קפלן ואחרים ‪ ,‬חברי כפר גלעדי וחלוצים שבאו מכל קצות הארץ ‪.‬‬
‫למחרת דווח ב"הארץ"‪ ,‬כי "אל החגיגה באו יותר ממאה איש "‪ ,‬ובהם מנהלת הועד הלאומי‬
‫(שהחגיגה סודרה על ידו )‪ ,‬חברי הנהלת הסוכנות ‪ ,‬ומושל נפת צפת‪ ,‬נציג ממשלת המנדט ‪ .‬נשאו בו‬
‫דברים ה' קרול מותיקי המתיישבים בכפר הגלעדי ‪ ,‬אחריו נאמו בן צבי בשם הועד הלאומי ‪ ,‬ה'‬
‫גרינבאום בשם הסוכנות‪ ,‬ה' קפלנסקי בשם קרן היסוד ‪ ,‬וה' קפלן בשם הועד הפועל של הסתדרות‬
‫העובדים‪ .‬כולם עמדו בדבריהם על ערך המאורע ההיסטורי של תל חי ועל האגד ה שנוצרה בעם‬
‫מסביב לגיבורי הגליל ‪ ,‬שקידש שם ישראל ברבים בהגינם על העמדות שנרכשו על ידי היהודים ‪,‬‬
‫בקצה הגליל העליון ‪ .‬צוינה העובדה "שעל ידי מעשי הגבורה של טרומפלדור וחבריו נכללה פינה‬
‫יפה זו בגבולות ארץ ישראל "‪ .‬האנדרטה שקמה בתל חי הייתה לנק ודת ציון בנוף והגדירה את‬
‫המקום כנוף זיכרון‪ .‬יום לאחר חנוכתה החלו לעלות למקום חברי תנועת "הנוער העובד"‪,‬‬
‫"הבחרות הסוציאליסטית "‪" ,‬השומר הצעיר"‪" ,‬המחנות העולים "‪ ,‬וכן חברים מארגון ה "פועל"‪,‬‬
‫וחברי הסתדרות העובדים הכללית ‪ .‬כעבור יומיים הייתה עלייה נפרדת של בית "ר‪ .‬הטקס‬
‫בהשתתפות הנהגת הי ישוב והנהירה למקום היוו מפגן כוח להתיישבות ולהגנה עליה ‪ .‬האריה‪-‬סמל‬
‫קולקטיבי שהדגיש את העוצמה והגבורה –היה לסמלו של הישוב המתחדש בארץ ישראל ‪.‬‬
‫בשנים אלה התחולל ביישוב בארץ ויכוח ציבורי (שהחל עשרה ימים לאחר אירוע י "א באדר) על‬
‫דרך ההנצחה של אירועי כפר גלעדי ‪ ,‬תל חי ומטולה ונפילתם של טרומפלדור וחבריו ‪ .‬בקונטרס‬
‫חוב' ל'‪ ,‬כ"א אדר תר"פ‪ ,‬כתב אלמוני‪ ,‬אולי מחברי ה"חלוץ" הקרובים יותר למשנתו של‬
‫טרומפלדור‪:‬‬
‫"יוסף טרומפלדור כבר איננו איתנו ‪ ,‬יוסף טרומפלדור לא ישמיענו יותר את פקודותיו ‪ ,‬גם פעולותיו נפסקו יחד‬
‫עם פתיל חייו‪ ,‬עתה לא יבואו ויספרו לנו על דבר עברו הגדול ‪ ,‬אבל סופו להישכח אם לא נעמיד על קברו מצבת‬
‫נצח‪ .‬בעלי הדעות ודאי מרחפים בחיפוש צורה של מצבה לזכרו ‪ ,‬אבל חברים! אל נמריא לשחקים לחפש אחרי‬
‫מצבה כזו‪ ,‬יוסף טרומפלדור עוד בימי חייו התחיל בבנינה והיא הצעת האיחוד ‪ ,‬חברים! אם מכבדים אנו באמת‬
‫ובתום לב את זכרו של הגבור הקדוש הזה‪ -‬נתגבר על כל המכשולים ונקים לו המצבה הזאת ‪" .‬‬
‫תמונות של הפסל ראה נספחים תמונות עמוד ‪4‬‬
‫‪20‬‬
‫חשיבות הפסל‪:‬‬
‫הפסל הפך לאיקון של התרבות עברית‪ -‬מזרחית מתחדשת‪ .‬הפסל מבטא את זניחת המורשת‬
‫המערבית הקלאסית אשר נתפסה כמיושנת וכבורגנית‪ ,‬והצביע כי האלטרנטיבה היא המזרח ‪.‬‬
‫הסגנון מבטא את הראשוניות של החיים בארץ ‪ .‬החומר‪-‬אבן שחם מקומית‪-‬מבטא עבודת כפיים‬
‫ושאיפה לקשר אל הקרקע‪ .‬על בסיס הפסל חקוקים שמות הנופלים בקרב על תל חי ש נערך בי"א‬
‫באדר תרפ"א (‪ .)1920‬לרגלי האנדרטה חקוקות המילים האחרונות של טרומפלדור "טוב למות‬
‫בעד ארצנו"‪ .‬בפסלו המונומנטאלי הצליח מלניקוב ליצור סמל שביטא את הטראומה שחווה‬
‫היישוב בשנות העשרים בא"י‪ ,‬שהיה מורכב בעיקר מצעירים שעלו אליה כדי ליצור עולם חדש ‪.‬‬
‫יצירתו של מלניקוב נגעה בציפור נפשם ובעוז האידיאולוגיה שלהם ‪ ,‬ולפיכך השפיעה עמוק ות על‬
‫זהותם העצמית של צעירים חלוצים חולמים ומגשימים אלו ‪ .‬דמות הפסל הפכה לדימוי‬
‫הקולקטיבי שהצעירים ‪ ,‬מהפכנים ככל שיהיו‪ ,‬יכלו להתאחד סביבו ‪ .‬מעין "נביא חדש בארץ‬
‫חדשה"‪ .‬לאף מונומט אחר לא הייתה השפעה רבה כל כך ‪ ,‬להוציא אולי את 'אנדרטת השואה‬
‫והגבורה' של רפפורט ביד מרדכי‪.‬‬
‫פסל האריה איננו רק יצירת אמנות ‪ ,‬יתכן שלולא הפסל הייתה לקבר האחים ולאירוע תל חי פחות‬
‫משמעות וחשיבות‪ .‬באמצעות האמנות נתן מלניקוב ביטוי לרעיון גבורתם של מתיישבי הצפון ‪,‬‬
‫איכרי מטולה‪ ,‬אנשי ה"שומר" בכפר גלעדי‪ ,‬בתל חי ובחמרה ‪ ,‬אנשי גדוד "העבודה" ומתיישבים‬
‫אחרים מקרב העלייה שנייה והעלייה השלישית ‪ .‬מלניקוב נתן למיתוס הסבר אבסטר קטי שנעשה‬
‫קונקרטי‪ ,‬ובכך סיפק את צרכי ההזדהות וההערצה הקולקטיביים בשנים שתל חי חדלה להיות‬
‫יישוב‪ .‬זה היה תפקידו בתקופה שכל אחד היה תפקיד ביצירה אחת גדולה‪ -‬יצירת היישוב היהודי‬
‫בא"י‪.‬‬
‫‪19‬שמיר‪ ,‬אילנה‪ .‬הנצחה וזיכרון‪ ,‬עם עובד‪ .1996 ,‬עמ' ‪.24-22‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪:3‬‬
‫חנה אורלוף ( ‪:)1888-1968‬‬
‫פסלת ישראלית‬
‫‪20‬ילידת קונסטנטינובסקה ‪ ,‬אוקראינה‪ -1905 .‬עלתה עם משפחתה לארץ ישראל ‪ .‬ב‪ -1910-‬נסעה‬
‫לפריז והתקבלה שם לבית ספר הלאומי לאמנויות דקורטיביות ובמקביל ביקרה באקדמיה‬
‫וסילייב‪ ,‬והתוודעה אל חוג האמנים והמשוררים של מונפארנאס ‪ -1915 .‬הציגה יחד עם מאטיס ‪,‬‬
‫רואו ואן דונגן בגלריה הרנהיים ז 'ון‪ -1923 .‬יצא לאור האלבום דמויות של ימינו‪ -‬סדרת רישומים‬
‫של אנשי שם שרשמה אורלוף בלווית שיריו של גאסטון פיקאר (אותו פיסלה ב‪ .)1920-‬זכתה‬
‫בתואר הצרפתי "אביר לגיון הכבוד " והציגה בפאריז ובאמסטרדם ‪ -1949 .‬הציגה את יצירותיה‬
‫במוזיאון תל אביב‪ ,‬בירושלים ובחיפה ‪ .‬נשארה לעבוד בארץ ויצרה את האנדרטה "אימהות" בעין‬
‫גב‪ ,‬אחת מכמה אנדרטאות שהקימה בארץ‪-1961 .‬תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה במוזיאון תל‬
‫אביב‪ ,‬בבצלאל בירושלים‪ ,‬במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה ‪ ,‬ובמשכן לאמנויות בעין חרוד ‪.‬‬
‫שם היצירה‪" :‬אנדרטת הזיכרון למחתרת ולדב גרונר"‬
‫הנושא‪ :‬גור אריה נלחם באריה גדול מידות והודף אותו‪.‬‬
‫תאריך היצירה‪1954-1953 :‬‬
‫החומר ממנו היא עשויה‪ :‬ברונזה‬
‫מידות ‪ 1.5 :‬מ' ‪ 2 X‬מ"ר בקרוב‪.‬‬
‫מקום הימצאה‪ :‬רמת גן‪.‬‬
‫תיאור האנדרטה‪:‬‬
‫‪21‬הקומפוזיציה‪ :‬הפסל בנוי מחלקים אחדים ‪ ,‬נפחים‪ -‬נפחים‪ ,‬המרכיבים יחדיו קצביות רתמית‬
‫המייחסת חשיבות לצורתם של גושים מחד גיסא וקיומם של החללים שביניהם והחלל אשר‬
‫סביבם מאידך גיסא‪ .‬עובדה זו תורמת להדגשת התלכדותם המעגלית הסגורה ‪ ,‬עם ציר אלכסוני‬
‫החוצה את היצירה‪ ,‬בשיפוע לאורכה‪ .‬בקומפוזיציה שורה רוח של הרמוניה מרבית ‪ ,‬הן מן הבחינה‬
‫הצורנית האסתטית והן מבחינת שיווי המשקל ‪ .‬יש בקומפוזיציה מן זרימה צורנית המובילה את‬
‫עיני הצופה מחלק ל חלק ברתמיות (קצביות)‪ .‬לכן צריך לראות את הפסל תוך כדי הליכה סביבו ‪,‬‬
‫כדי לעמוד על מגוון צורותיו ויופיו ‪ ,‬וכדי לראות עד כמה מבליטה הקומפוזיציה את הרעיון הכללי‬
‫של נושא הפסל‪.‬‬
‫צד ‪ :1‬אליו עולים במדרגות ‪ ,‬לבמת הבטון הנמוכה ‪ ,‬שעליה בסיס האנדרטה ‪ ,‬עם כתובות הזיכרון‬
‫(ברקע נראית משטרת רמת גן )‪ .‬הקומפוזיציה בצד זה בנויה בקו אלכסוני בולט ‪ ,‬המאפיין תנועה‬
‫ורוח‪ ,‬והוא עובר מהאריה הגדול לארי הקטון וחוזר חלילה ‪ .‬גם קשת זנבו של האריה הקטן‬
‫משתלבת באותו אלכסון‪ .‬החלל המסומן ב‪ ,X-‬עוזר לחוש בכיוון האלכסוני של הציר הנ "ל כולו‪,‬‬
‫‪ 20‬אוסף פרטי מבית חנה אורלוף‪ -‬אמני אסכולת פאריז ואמנים ארץ ישראליים ‪ ,‬מוזיאון מאנה‪ -‬כץ‪ .2002 ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫‪22‬‬
‫בהיותו מקשר בין ‪ 2‬חלקיו בדרך עדינה ‪ ,‬ובהיותו חלל אסתטי המפריד גם בין ‪ 2‬גושי היצירה‬
‫מבחינה אסתטית‪ .‬חלל המשתלב במשחק החללים של שאר חלקי היצירה (בין רגלי האריות‬
‫וזנבותיהם והחלל החיצון אשר "במסגרת" השמים) ומהווה מוקד למשיכת העין בהמצאו בחודו‬
‫של משולש חללים ומרכז חלול למשולש –גושים באופן הצורם להדגשת אלכסוניות הקומפוזיציה ‪,‬‬
‫אך גם לאיזון שיווי המשקל ‪ .‬הריתמוס הפנימי שביצירה מורגש בעיקר על ידי ‪ 3‬משולשים‬
‫המתאחדים בחלקה התחתון של היצירה ‪ ,‬והעין "מטיילת" ביניהם וחשה במקצבהם ‪ .‬ואלה הם‪:‬‬
‫‪.1‬משולש של חללים הנראה מבעד לגוש החומר ‪.‬‬
‫‪.2‬משולש של שלושה גושי חומר ‪ ,‬שביניהם וסביבם‪-‬חלל שמיים‪.‬‬
‫‪.3‬משולש המורכב מפסיפס שחור תכלכל של גושי החומר והחללים שביניהם ‪ ,‬ומשולש זה דוחף‬
‫גוש כבר הנוטה הצידה באלכסון הלא הוא פ לג גופו העליון של האריה הגדול (עם זאת משולש‬
‫תחתון עומד איתן ‪ ,‬כפי שצורת משולש משפיעה לרוב ביציר ה)‪ .‬קיימות צורות חוזרות בכיוון‬
‫מנוגד‪ ,‬בסימטריה הפוכה ‪ ,‬תמימה ומתוחכמת כאחד ‪ ,‬סימטריה שמשקל חלקיה אינו שווה ‪ ,‬אלא‬
‫עומד ביחס הפוך‪ .‬כאלה הם הקווים המתעגלים במעין קשתות מאורכות של ראשי האריות ‪ ,‬ראש‬
‫מול ראש‪ ,‬קשת מול קשת‪ ,‬בליטות מול בליטות (הנוצרות על ידי גבשושיות ש ל הזעפת המצח‬
‫וגבות האריות‪ ,‬או זקיפת אוזניהם )‪ ,‬וכן בקשת עיקול זנבו של גור האריה מול קשת ראשו של‬
‫האריה הגדול‪ ,‬וקשת ראשו של גור האריה מול זנב האריה הגדול ‪ ,‬או צורות "הנכנסות" פנימה‬
‫בזוויות חדה כמו הזוית שבקצה התחתון של קשתות הפלג העליון של גופם וראשיהם של הארי ות‪,‬‬
‫וירכיהם המפוסלות אף הן באותה סימט ריה הפוכה‪ ,‬וכך זנב "עונה לזנב"‪.‬‬
‫בצילום נוסף האור הנופל על הפסל בחלקיו השונים יוצר משח ק מעניין‪ ,‬המשתנה על פי כיוונו‬
‫(של האור)‪ ,‬מדגיש את חלקלקותם של החלקים המוחלקים‪ -‬מול חספוסם של השטחים‬
‫המחוספסים‪ ,‬ופה ושם מדגיש קווים י שרים וחדים‪ ,‬דבר המעניק לפסל יופי מיוחד ‪.‬‬
‫בסגנון האקספרסיבי ‪ ,‬הצורות העשויות בסימפליקציה מסוימת "מפושטות" כלשהו‪ ,‬עם הדגשה‬
‫מכוונת לצורך הבעתו ולצורך אסתטי ‪ ,‬מדגשים בפסל זה גושי ברונזה חלקים מול שטחים‬
‫מחוספסים באופן מודגש ומסוגנן (כמו תלתלי האריות )‪ ,‬בדרך התורמת גם לדינאמיזם הפנימי של‬
‫היצירה (המעודן ע"י הרמוניה כללית ביצירה )‪ .‬אותו חלק עליון שבין ‪ 2‬האריות‪ ,‬שנראה כמרכז‬
‫שיווי המשקל העדין של היצירה מבחינת הצורה והאיקונוגרפיה‪ -‬דבר זה "מופר" בכוונה תחילה‬
‫על ידי האמנית‪ ,‬על ידי הקו האלכסוני שמטרתו להכניס תנועה ומתח ‪ .‬מצדו זה של הפסל ניתן‬
‫להבחין במבניות נוספת ‪ :‬של ‪ 4‬הגושים המדורגים לסירוגין ‪ ,‬ובהקבלה מסוימת של כל המראה‬
‫מצד זה‪.‬‬
‫צד ‪:2‬‬
‫בצד השני של הפסל‪ ,‬הקומפוזיציה בנויה על גוש גדול ומחוספס (ראש האריה הגדול ותלתלי‬
‫רעמתו)‪ ,‬הנשען על בסיס רגלים בקווים ישירים ובצורה מחולקת ‪ .‬בצד זה‪ ,‬אין חשים בהרמוניה‬
‫הכללית של היצירה‪ ,‬או בדיסהרמוניה מכוונת של מאבק ומתח ‪ .‬קיימת אומנם התכנסות פנימה‬
‫וכן עיצוב החומר האופייני ‪ ,‬אך דומני שצד זה מקופח (בניגוד לפסלים אחרים של חנה אורלוף ‪,‬‬
‫שבהם כל צד מעניין)‪.‬‬
‫‪ 21‬שרון‪ ,‬ישראלה‪ .‬אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב גרונר‪ .1994 ,‬עמ' ‪.11-3‬‬
‫‪23‬‬
‫צד ‪:3‬‬
‫מרבית הדברים שנאמרו לגבי צד ‪ 1‬נכונים גם לגבי צד זה‪ ,‬אולם האלכסון המאפיין את‬
‫הקומפוזיציה הכללית נראה מצד זה פחות אלכסוני ‪ .‬זוהי כנראה הסיבה העיקרית אשר בגללה‬
‫אין צד זה הצד המשמעותי של הפסל ‪ ,‬ולכן גם לא בנו את מדרגות הגישה אל צד זה בשנים‬
‫מאוחרות יותר‪ .‬עם זאת יש גם כאן שוני במראה החללים והבולט שבהם ‪ 3 :‬חללים השונים לגמרי‬
‫שנוצרים בין רגלי האריות מצד זה ‪ .‬אולם‪ ,‬החלל הקטן שבין ‪ 2‬החלקים העליונים של האריות‬
‫נשאר‪ ,‬בשומרו על סגולותיו ‪ ,‬כמו בצד מס' ‪ .1‬בצילומים ישנים נבלעים משחקי החלל ברקע‬
‫האטום והמטושטש של הרחוב ‪ ,‬ועובדה זו הייתה כנראה אחת הסיבות לבניית הבמה המחודשת‬
‫לפסל זה‪.‬‬
‫צד ‪:4‬‬
‫צד זה נותן תמונה מצומצמת של הפסל הן מבחינת השטח והן מבחינה איקונוגרפיה ‪ ,‬וגם מבחינת‬
‫משחקי הצורות והחל ‪ .‬אך מעניין כי המאבק בין האריות נראה כאן בצורה שונה לגמרי ‪ ,‬ומעניינת‪:‬‬
‫מורגשת מן תנועה הצומחת מלמטה למעלה ומראה גם את התכנסות הצורות אחת בתוך השנייה‬
‫במאבקן‪-‬הן מבחינה קומפוזיציונית והן מבחינת איקונוגרפיה ‪.‬‬
‫‪22‬ניתוח סימני החומר –החומרים מהם בנויה האנדרטה ומשמעויות החומרים‪:‬‬
‫האנדרטה בנויה מאבן וברזל העומד על בימה ‪ .‬למעלה מתשעים אחוזים מהאנדרטאות עשויות‬
‫אבן מסותת או סלע גולמי ‪ .‬האנדרטה אינה מתבלה או נרק בת‪ ,‬היא בנויה מיסודות מוצקים ובכך‬
‫היא מסמלת את חיי הנצח התרבותיים של הנופלים ‪ .‬דממת המוות מסומלת בדממת אבן ‪.‬‬
‫שתיקת האבנים ונייחותן כמוה כשתיקת המתים ‪ .‬המוות מסומן באי רחישת החיים באבן ובברזל ‪,‬‬
‫בקרבתה לאדמה ובחוסר תנועתה ‪ .‬נוקשותה וחוזקה של האבן עשויים לסמל את עמידתו האיתנה‬
‫של החלל‪ ,‬כפי שמתואר בתבליט האריה והכפיר ‪ .‬בנוסף יכולות האבן והברזל לסמל את הכאב שכן‬
‫לובנה של האנדרטה מסמל חיוורות ‪ ,‬קדרות ותעוקה ‪ .‬האנדרטה משולה למזבח אבן (הקישור‬
‫הסמלי לעקידת יצחק התנ "כית) כפי שהוקרבו אנשי המחתרות על מזבח המולדת ‪ .‬האבן חונטת‬
‫את הנופלים חניטה סמלית ומשיגה אפקט של זיכרון היסטורי מתמשך ‪ .‬האבן למעשה מסמלת אף‬
‫קדושה‪ ,‬היא מקושרת לבית המקדש ‪.‬‬
‫הלבטים של הפסלת בתכנון פסלה (כפי שהתבטאה ורואיינה בעיתונות התקופה)‪:‬‬
‫א‪.‬בחירתה בסמלים מעולם הספרות ‪ ,‬לדבריה משום שהציבור בארץ לא היה מוכן עדיין לקלוט‬
‫פיסול בכלל ופסלים בחוצות העיר בפרט ‪ ,‬ולכן סיכוייו של פסל המציג בעל חיים להתקבל על ידי‬
‫היישוב בארץ אשר למענו הוכן ‪ ,‬טובים יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפסלת רצתה לדבריה‪ ,‬לפסל חד קרן (יוניקורן) כסמל המייצג את בריטניה‪ ,‬שכן הוא מופיע על‬
‫סמלה לצד האריה ושורשיו ההיסטוריים עמוקים יותר ‪ .‬אולם‪ ,‬היא חששה מן הצד האלילי שבו ‪,‬‬
‫שכן זהו יצור מיתולוגי וגם בנצרות הוא מסמל את ישו ‪ ,‬והיא דאגה שמא הדבר יגרום לתגובות‬
‫נגד‪.‬‬
‫‪ 22‬אלמוג‪ ,‬ע'‪ .‬אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל‪ -‬ניתוח סמיולוגי‪ ,‬מגמות‪ ,‬לד (‪ ,)2‬תל אביב‪ .‬עמ' ‪.210-179‬‬
‫‪24‬‬
‫ג‪ .‬כמו כן‪ ,‬טענה חנה אורלוף ‪ ,‬כי טובת המדינה הצעירה דורשת לכונן יחסים דיפלומטיים טובים‬
‫עם בריטניה‪ ,‬והשימוש בחד קרן באנדרטה כזו ינגח א ת גאוותם הלאומית של הבריטים ‪ ,‬בעוד‬
‫שלמלחמתם של שני אריות אין פירוש גלוי כמלחמה נגד הבריטים ‪.‬‬
‫האנדרטה ברמת גן ותהליך קבלת ההחלטות‪:‬‬
‫‪23‬ההנצחה הגדולה של דב גרונר ופעולתו באה לידי ביטוי בהקמת האנדרטה והצבתה אל מול‬
‫משטרת רמת גן‪-‬מקום הפעולה בה נפצע ונשבה דב ‪ .‬האנדרטה הוצבה במקום זה בשנת ‪.1954‬‬
‫האנדרטה יצוקה ברונזה בגובה של שני מטרים ‪ ,‬קובעה על כן בטון ‪ ,‬והיא בצורת גור אריה (כפיר)‬
‫השולח ציפורניו ומנסה להכניע את האריה הגדול ממנו ‪ -‬מסמלת את פעולת האצ"ל בבריטים‪.‬‬
‫לדברי הפסלת רעיון האנדרטה נהגה יחד עם מפקדי האצ "ל‪ ,‬והעבודה על הפסל נמשכה כשנתיים ‪.‬‬
‫בצד הקדמי של האנדרטה קובע סמל האצ "ל ונכתבה כתובת באותיות מברונזה‪" -‬לחיילי הארגון‬
‫הצבאי הלאומי דב גרונר עלה לגרדום במבצר עכו כ"ד בניסן תש"ז (‪ )16.4.1947‬סמל אהוד‬
‫פיינרמן ישראל‪ ,‬ר"ק נמרוד זלוטניק יעקב‪ ,‬החייל יצחק פילו יצחק ‪ ,‬נפלו על כיבוש נשק החרות‬
‫בהתקפה על מבצר זה של המשטרה הבריטית כ"ב ניסן תש"ו (‪.)23.4.1946‬‬
‫מהצד הימני של האנדרטה חקוקה האמרה הידועה ‪:‬‬
‫"בלהב המרד שא אש להצית "‪ -‬זאב ז'בוטינסקי‪.‬‬
‫בצד שמאל על הבסיס מתנוססת כתובת של דוד רזיאל ‪:‬‬
‫"ההולכים למות‪ ,‬מקימים אותך מולדת"‪.‬‬
‫ובצד האחורי של האנדרטה חקוקים שמותיהם של כל עולי הגרדום ‪"-‬לזכרם של כל עולי הגרדום‬
‫שלחמו בשלטון הזר למען תקומת ישראל"‪.‬‬
‫הכיכר המקיפה את האנדרטה מכונה "כיכר דב גרונר" והיא כיכר מרכזית בעיר רמת גן ‪ .‬הכיכר‬
‫ניצבת מול משטרת רמת גן בקרן הרחובות ז 'בוטינסקי ורש"י‪ ,‬ומלאה בעוברי אורח ‪.‬‬
‫בנוסף נערכות עצרות זיכרון וטקסים לאנשי הארגון ולעולי הגרדום במקום זה ‪.‬‬
‫מאחורי האנדרטה הוקמו "מגדלי גרונר" כמבני מגורים ומשרדים‪ .‬אין ספק כי על המתחם ממול‬
‫למשטרת רמת גן נושא אופן הנצחתי של דב גרו נר ופעולתו ואף יותר מכך ‪ ,‬הנצחת איש האצ"ל‪,‬‬
‫הסמל ואף משפטים אשר צוט טו על ידי האנשים תומכי הארגון והיוו יסוד לארגון ‪.‬‬
‫כיצד בשנות החמישים‪ ,‬כאשר המפה הפוליט ית במדינת ישראל נוטה "שמאלה" ובשלטון יושבים‬
‫אנשי מפא"י‪-‬יוצאי "ההגנה" –אשר לא היו מתומכיהם ומידידהם של אנשי הארגון ‪ ,‬מוקמת בעיר‬
‫מרכזית בארץ‪ ,‬במרכז העיר אנדרטה כזו ומערך הנצ חה שכזה?‬
‫על מנת לענות על שאלה זו יש לזכור ולהבין כי למעשה בהנצחה‪ ,‬שהיא פעולה רוחנית של שימור‬
‫הזיכרון‪ ,‬הרבה פעמים חלה "פוליטיזציה" בנוגע לנעשה "מאחורי הקלעים" ובנוגע לקבלת‬
‫ההחלטות ולאישור סופי של אופי ההנצחה ‪ .‬העיר רמת גן שימשה מוקד לפעילות רבה של‬
‫המחתרות בתקופת המנדט הבריטי ‪ .‬הבולשת הבריטית כינתה את העיר בשם "אינקובטור של‬
‫טרור" בשל הפעילות הענפה שהתקיימה בחשאי ברחבי העיר ‪ .‬בפי תושבי העיר היא כונתה‬
‫"מדגרה של מחתרות"‪ .‬המועצה המקומית הגישה סיוע רב לחברי המחתרות בתחום הכספי ‪,‬‬
‫בקשרים עם אנשי הממשל במקומות מפגש ועוד ‪.‬‬
‫‪ 23‬שמיר‪ ,‬אילנה‪ .‬הנצחה וזיכרון‪:‬דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי זיכרון ‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל אביב‪.1996 ,‬‬
‫‪25‬‬
‫מוקדים עיקריים ודוגמאות לפעילות מחתרתי בעיר ‪ :‬בפרדס גולדבר היה בית ספר למפקדים של‬
‫האצ"ל וכן מחסן נשק‪ .‬בפרדס הרב גולד התאמנו אנשי ההגנה ‪ .‬בבית ראש המועצה‪ -‬התקיימו‬
‫‪24‬‬
‫פגישות עם אנשי האצ"ל כפי שמתאר קריניצי בספרו "בכוח המעשה"‪ :‬פגישותיי עם אנשי האצ "ל‬
‫ול"חי היו מקיימות על פי רב בביתי ‪ .‬היו אנשי קשר קבועים ‪ ,‬אשר הכרתים וידעתי בכל שעה היכן אפשר למצוא‬
‫אותם‪ ,‬כדי למסור הודעה נחוצה ‪ .‬וודאי מעטים מאוד היו האנשים שבעורף האזרחי‪ ,‬שידעו על מקומות מגוריהם של‬
‫ראשי מחתרת ועל מקומות מחסני נשק ‪" .‬אחרי ככלות הכל " טיילתי פעם עם ד "ר שייב בפרברי ר "ג‪ ,‬והוא "גילה לי‬
‫בחגיגיות רבה את הבית בו התגורר בימי המחתרת ‪ ,‬ואני צחקתי צחוק גדול ‪ ,‬כי‪ ...‬אני הוא שנתתי את הרשיון לבנות‬
‫אותו בית וידעתי למי הוא נועד ‪."...‬‬
‫‪25‬בשנת ‪ 1952‬התרחש דיון בעיריית רמת גן בעניין הקצאת מקום בכניסה לנחלת גנים להקמת‬
‫מצבה על שם דב גרונר‪ .‬פתח את הדיון מר קריניצי ‪" :‬גוף שהיה קשור עם האצ "ל פנה לעירייה בבקשה‬
‫להקצות לו מול משטרת רמת גן בכניסה לנחלת גנים לשם הקמת מצבה ע "ש דב גרונר ז"ל‪ ...‬בוודאי ישנם לכל אחד‬
‫מאיתנו חשבונות פוליטיים ‪ ,‬אולם חושבני שאף אחד מאיתנו לא יתווכח על אישיותו של דב גרונר אשר הקריב את‬
‫חייו בצורה כה נועזה למען המולדת ‪ .‬לא היו אנשים רבים כמותו אשר נלחמו בעד שחרור המדינה ‪ .‬השטח המבוקש‬
‫הוא אפסי ומיועד להקמת אנדרטה בלבד ולדעתי המקום מתאים למטרה "‪.‬‬
‫הצעתו של מר קריניצי גררה אחריה מספר תגובות ‪ .‬בין התגובות היו שסברו כי זה לא המק ום ולא‬
‫הזמן עבור מצבה לאדם בודד ‪ ,‬עדיף להקצות ולכלול את כל הנופלים במצבה כללית ולא לפלג את‬
‫התושבים‪ .‬היו שחשבו כמו מר קריניצי – כי תהייה זו גאווה לרמת גן להנציח אדם שכזה שלחם‬
‫כנגד הבריטים והווה מורה דרך לשאר הלוחמים ‪ .‬והיו אף שסברו כי אנשי האצ "ל בפעולתם לא‬
‫ייצגו את העם ועשו את הפעולות על דעת עצמם וערכיה לא יכולים לשמש סמל לחינוכו של העם‬
‫לאחדות והציעו להוריד את ההצעה מסדר היום ‪ ,‬בראשם עמד מר בנימיני ‪.‬‬
‫בסופו של דבר על אף כל הדברים נערכה הצבעה ‪ 9 :‬הצביעו בעד הצעתו של מר קריניצי ו‪ 6 -‬בעד‬
‫הצעתו של מר בנימיני ‪ .‬הוחלט להקציב את הקרקע למטרת מצבת זיכרון לדב גרונר ‪.‬‬
‫‪26‬שילובה של האנדרטה בסביבה‪ ,‬אופן עיצובה והעמדתה בנוף וניתוח סימני צורה‬
‫בעוד שאמנים רבים מציבים את הפסל בהתאמה לרקע הסביבה‪ ,‬ומעצבים אותו בדרך שתיצור‬
‫תיאום והשלמה ביניהם ‪ ,‬הרי אנדרטת דב גרונר לא הוצבה בתיאום עם סביבתה ‪ .‬הסביבה בזמן‬
‫הצבת האנדרטה בלטה בפשטותה‪ ,‬ובשילוב בשלטי פרסומת ומודעות וחנויות מסביב לרחבה‬
‫המתערבבים במראה האנדרטה ומטשטשים את מראיה ‪ .‬ניתן לומר שהיה כאן שיקול חוץ אומנותי‬
‫שמראה הפסל "יתמזג" עם בניין המשטרה שממוקם ממול לאנדרטה לשם תזכורת דידקטית ולא‬
‫אמנותית‪ .‬המקום היה מוזנח הרבה שנים ‪ ,‬ובשנים האחרונות עבר שיקום‪.‬‬
‫עם הבניה של בניין רב קומות כל הבתים עברו מסביב עברו שיפוץ יסודי שכלל צביעה והחלפת‬
‫ריצוף ברחבה‪ ,‬וכן שיפוץ האנדרטה ‪.‬‬
‫כיום האנדרטה נראית מרשימה מתמיד ובולטת במלוא עוצמתה ‪ ,‬וממלאת את משמעותה כפי‬
‫שהייתה בזמן הצבתה ובמחשבות מתכנניה ‪ .‬הייתה חשיבות רבה להגבהת האנדרטה כך שהיא‬
‫תשתלב עם חל השמיים – סביב‪ ,‬ובנוסף לכך הוספת המדרגות מאפשר לאנשים המעוניינים‬
‫לראותה מהגובה המתאים למפגש העין עם היצירה ‪.‬‬
‫‪ 24‬קריניצי‪ ,‬אברהם‪ .‬בכוח המעשה‪ ,‬מסדה ‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"י‪ ,‬ע' ‪.167-166‬‬
‫‪ 25‬ספר הפרוטוקולים של מועצת עיריית רמת גן ‪,1951,‬עמ' ‪.241-234‬‬
‫‪26‬ניתוח אנדרטת עולי הגרדום ברמת גן‪ -‬ארכיון מוזיאון אברהם קריניצי ‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 27‬אנדרטת דב גרונר ("עולי הגרדום") מעוצבת בפשטות רבה אולי בצניעות מה ומתרח קת‬
‫מתחכום אומנותי שובה עין ‪ .‬האנדרטה‪ ,‬כמו המצבה הצבאית ‪ ,‬אינה מעוטרת בצבעים ‪ .‬הצבעים‬
‫השולטים הם שחור ולבן ‪ .‬העדר כמעט מוחלט של משחק צבעים משווה לאנדרטה חזות קודרת ‪.‬‬
‫המלל החקוק על גבי האבן (האנדרטה) אינו מוצנע מהעין ‪ ,‬הוא בולט ומודגש על רקע צבעה הלבן‬
‫של האנדרטה‪ .‬האותיות אינן מלוות בקישוטים או בעיטורים ‪ .‬עיצוב האותיות הוא בדרך כלל‬
‫בסטנדרט אחיד ובכתב ריבועי ‪.‬‬
‫תמונות של האנדרטה ראה נספחים תמונות עמ' ‪6‬‬
‫‪ 27‬עזריהו‪ .‬מ'‪ .‬האנדרטה הישראלית‪ :‬מיתוס ‪ ,‬אמנות ופוליטיקה ‪ ,‬סטודיו ‪ ,37‬אוקטובר‪.1992 ,‬‬
‫‪27‬‬
‫פרק ‪:4‬‬
‫פסל האריה בסמטה פלונית‪:‬‬
‫‪28‬אוצר האמנות והחוקר גדעון עפרת ורבים אחרים נדרשו לדמותו ה נעלמה של הפסל שפיסל את‬
‫אריה האבן בסמטה פלונית ‪ .‬הפסלת בתיה לישנסקי סיפרה שנפגשה בימי לימודיה ברומא עם‬
‫הפסל י"ד גורדון‪ ,‬יהודי אמריקני יליד רוסיה ‪ ,‬שזכה מטעם אקדמיה בארצות הברית במלגה‬
‫לעבודה לשנה בארץ ישראל ‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת ‪ 1921‬הם הפליגו יחדיו בדרכם ליפו ‪ .‬גורדון התיישב בתל‬
‫אביב‪ ,‬השתלב בעשייה והתבלט בנוף האמנות העירוני המקומי ‪ .‬את שמו המלא לא זכרה ‪ ,‬עד‬
‫שגדעון עפרת‪ ,‬מצא ששמו היה יעקב דב‪ .‬מהמחקר התברר שיעקב דב גורדון השאיר את חותמו‬
‫בעשייה האמנותית בתל אביב ‪ :‬הוא היה ככל הנראה הראשון שהציע עוד בשנות העשרים להקים‬
‫מוזיאון בתל אביב‪" ,‬בית נכות" בלשון אותם ימים‪ ,‬ליד הגימנסיה הרצליה ‪ ,‬וקרא להציג בו‬
‫עתיקות‪ ,‬מחצבים וכדומה‪.‬‬
‫גורדון יצר שלושה פסלי אריות זהים ‪ .‬שניים הותקנו בחזית ביתה של אליס פלמר ‪ ,‬בלילנבלום ‪,39‬‬
‫כיום מגרש חנייה‪ ,‬ואריה נוסף ששרד עד היום הוצב בחזית ביתו של געציל שפירא בסמטה‬
‫פלונית‪.‬‬
‫יעקב דב גורדון‬
‫פסל ישראלי‬
‫‪29‬מעט ידוע על הפסל יעקב דב גורדון‪:‬‬
‫יליד רוסיה‪.‬בשנת ‪ 1920‬עלה ארצה לירושלים‪ 30 .‬הגיע לארץ לשנה על בסיס מלגה שקיבל‬
‫מהאקדמיה שבה למד בארה"ב‪ .‬הוא הגיע באונייה ‪ ,‬בה הכיר את היוצרת האמנית בתיה לישנסקי ‪.‬‬
‫בדרכו לארץ עבר במצרים ובה השתלם באדריכלות המקומית ‪ .‬בשנת ‪ 1921‬הציג בתערוכה‬
‫שנתקיימה במגדל דוד‪ ,‬בירושלים‪ .‬אחד מפסליו היה פרוטומה של יוסף טרומפלדור ‪ ,‬כשמעליו‬
‫מרחף נשר פרוס כנפיים ‪ ,‬ושני ילדים מסתתרים מתחת לכנפי הנשר ואריה רובץ מתחת לכל‬
‫קבוצה‪ .‬הפסל היה גדול ‪ ,‬גובהו שני מטרים ‪ ,‬ורוחבו כ‪ 1.5-‬מטרים‪ .‬הוא ניסה למכור את הפסל אך‬
‫ללא הצלחה‪ .‬חלק מהפסל הוצב מעל לכניסה למלון בן נחום בתל אביב ‪ .‬הוא הבין שהעיר תל אביב‬
‫תתרחב מאוד והתריע על כך לפני מועצת העיר ‪ ,‬ודרש שייתנו את דעתם לצורת העיר ולרוחב‬
‫רחובותיה‪ .‬ביקש לבנות ליד הגימנסיה הרצליה בית נכות (מוזיאון)‪ ,‬אך דבר מכל רעיונותיו לא‬
‫מומש והוא עזב את הארץ ‪ .‬יש אומרים כי ניתץ את הפסל "טרומפלדור"‪ ,‬מאחר שלא היה מי‬
‫שיקנה אותו‪.‬‬
‫‪ 28‬גולדנברג יוסי‪ ,‬וידריך שולה‪ ,‬ד"ר עמית כהן עירית‪ .‬תל אביב –עיר גלויה‪ ,‬הוצאת אחיאסף‪.1982 ,‬עמ' ‪.139-138‬‬
‫‪ 29‬הפיסול הארצישראלי ‪ ,1939-1906‬מוזיאון הרצליה‪ .1990,‬עמ' ‪.34‬‬
‫‪ 30‬מרקל‪ ,‬יעקב‪ .‬אמנים יוצרים בתל אביב יפו‪ -‬פסלי חוצות‪ ,‬הוצאת יעקב מרקל‪ .2010 ,‬עמ' ‪.64‬‬
‫‪28‬‬
‫סמטה פלונית‪:‬‬
‫‪31‬הסמטה בנויה לצד רחוב המלך ג 'ורג'‪ ,‬שנקרא בעבר רחוב הכרמל ‪ .‬בשנת ‪ 1922‬רכש היזם מאיר‬
‫געצל שפירא חלקת אדמה מצפון לרחוב אל נבי והקים בה שכונת מגורים ‪.‬‬
‫באותן השנים הגיעו ארצה עולים מארצות הברית ‪ ,‬חלקם אקדמאים ובעלי הון‪ -‬אלה היו קהל‬
‫היעד לבתי שפירא‪ .‬השכונה נבנתה בפאר רב ‪ ,‬בצורת חצר פנימית‪ ,‬ובקצה הסמטה‪ ,‬מול ביתו של‬
‫שפירא עצמו‪ ,‬הוצב פסל אריה ולו עיניים‪ -‬נורות אדומות ומבהיקות ‪ .‬בכניסה הוצבו שני עמודי‬
‫בטון בצורת אובליסקים מצריים ‪ ,‬ושער השכונה היה נסגר לעת ערב ‪ .‬שפירא אף ריצף את הרחוב‬
‫על חשבונו‪ ,‬כדי שרעייתו הכבודה לא תיאלץ לכתת רגליה בחול אל השוק ‪ .‬היזם המוכשר החליט‬
‫כי ראוי לה לסמטה לשאת את השם הנאה "שפירא"‪ .‬עיריית תל אביב התנגדה ושפירא איים כי‬
‫יבקש לכלול שכונה נוספת שהקים בדרום תל אביב (שכונת שפירא) בשטח המונציפלי של יפו ‪.‬‬
‫ראש העיר התעמת בתקיפות עם היזם ( יש אומרים שאף הייתה תגרת ידיים ) וגזר כי השכונה‬
‫החדשה‪ ,‬בצפונה של תל אביב דאז ‪ ,‬תישא שם שישכיח את שפירא כליל ‪.‬‬
‫באופן זמני ניתן לסמטה השם "סמטה פלונית" ( סמטה הסמוכה לה נקראה בשם "סמטה‬
‫אלמונית")‪.‬‬
‫שם היצירה‪" :‬פסל האריה בסמטה פלונית"‬
‫הנושא‪ :‬אריה הפוער את פיו בשאגה‪.‬‬
‫תאריך היצירה‪ :‬לא ידוע‬
‫החומר ממנו היא עשויה‪ :‬אבן‬
‫מידות ‪1.20X 1.75 :‬‬
‫מקום הימצאה‪ :‬תל אביב‪ ,‬רחוב סמטה פלונית‪.‬‬
‫שם האמן‪ :‬י"ד גורדון ‪ ,‬לא ידוע תאריכי לידה ופטירה‪.‬‬
‫זהו האריה שהציב האדון מאיר געצל שפירא שישמור על הכניסה לארמון שבנה בעבור אשתו‬
‫סוניה‪ .‬הפסל בנוי על במה לבנה גבוהה שגובהה ‪ 95‬ס"מ‪ .‬דמות הפסל היא של אריה שצבעו חום‬
‫ברונזה‪ .‬האריה עומד על ארבעת רגליו ‪ ,‬הוא בעל רעמת שיער שופעת‪ ,‬פיו פעור כאילו הוא מתכוון‬
‫לשאוג‪ .‬האריה חסר שיניים וזנב‪ .‬בעיניו הותקנו נורות חשמל אדומות שזוהרות בחושך ‪ ,‬אך הן‬
‫נופצו‪ ,‬ונותרו רק חורים ‪ .‬בעל נחיריים‪.‬‬
‫הסיפור מאחורי פסל האריה בסמטה פלונית‪:‬‬
‫סמטה פלונית וסמטה אלמונית הן סמטאות קטנות ‪ ,‬המקבילות זו לזו ‪ ,‬ויוצאות מרחוב המלך‬
‫ג´ורג´ במרכז העיר תל אביב‪ .‬הסמטאות‪ ,‬אשר מחוברות זו לזו בצידן המזרחי ‪ ,‬נבנו בשנת ‪1922‬‬
‫בסגנון האקלקטי‪ .‬בקצה סמטה פלונית ניצב פסל אריה בולט ‪ .‬הפסל הוזמן על ידי מייסד הרחובות‬
‫‪,‬מאיר גצל שפירא‪ ,‬יהודי אמיד מדטרויט שב לארצות הברית (על שמו נקראת שכונת שפירא‬
‫בדרום העיר)‪ ,‬כמחווה לאשתו ‪ .‬שמן של הסמטאות כרוך זה בזה ‪ ,‬שפירא‪,‬מייסדן‪ ,‬רצה לקרוא‬
‫‪ 31‬רגב עופר‪ .‬טיול קטן בעיר הגדולה‪ ,‬משהב"ט‪-‬הוצאה לאור‪ .1999 ,‬עמ' ‪.160-159‬‬
‫‪29‬‬
‫לסמטאות על שמו ועל שם אשתו ‪,‬סוניה‪ .‬אולם מאיר דיזנגוף ‪ ,‬ראש העיר דאז‪ ,‬התנגד לכך ששפירא‬
‫יקבע לבדו את שמותיהם של הרחובות ‪ .‬המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה‬
‫עזה בין שפירא לדיזנגוף ‪ ,‬וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו פלונית ואלמונית ‪ ,‬כך שלא ישאר‬
‫זכר למייסדן‪.‬‬
‫בני הזוג סוניה ומאיר גצל שפירא ‪,‬יהודים עשירים מדטרויט‪ ,‬אשר עלו לארץ ישראל אחרי מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬מר שפירא‪ ,‬איש עסקים עשיר‪ ,‬היה גבר שלא חושש מלהביע את רגשותיו ‪,‬‬
‫החליט להרשימה ולהוכי ח את רגשותיו כלפיה ‪ .‬כדי להמחיש זאת הוא בנה לה בית במיטב כספם‬
‫באמצע שום מקום‪ ,‬בין גבעת חול אחת לשנייה ‪ .‬אולם ליבה של סוניה ‪ ,‬שאף להוכחה מסוג אחר‬
‫והרבה פחות חומרי ‪ ,‬היא ציפתה למחווה רגשית יותר ‪ ,‬אשר תהדק את השותפות בינה ובין האיש‬
‫שנסעה איתו מעל ימים ויבשות כדי ל הפריח את השממה הציונית ‪ .‬הזוג נקלע למשב ר זוגי‪.‬‬
‫בתושיית אין קץ ניסה שפירא למצוא דרך לשמח את חמדת נפשו ‪ ,‬או לפחות כך הוא ח שב‪ .‬שפירא‬
‫גייס פסל בעל מוניטין שיבטא במקומו את עצמת רגשותיו ‪ ,‬וידגיש את מידת המחויבות וההוקרה‬
‫שהוא חש כלפי בת זוגו האהובה ‪ .‬מטולטלת מעומק המחווה מוצאת עצמה בוקר אחד הגברת‬
‫שפירא מתעוררת מול עיניו הבורקות של פסל אריה גיבור ועצמתי ‪ .‬מאוכזבת וכועסת היא נוטשת‬
‫את הבית ואת בעלה‪ ,‬רגע לפני שהפור נופל ‪ ,‬מנסה אדון שפירא שוב להקסים את אשתו ומחליט‬
‫לרצף את הרחוב‪ ,‬ולקרוא לו סוניה שפירא ואילו את הרחוב המקביל הו א מכבד בנשיאת שמו שלו‪.‬‬
‫גם מחווה זו לא נתקבלה בלב רחב מצד סוניה ‪.‬‬
‫אבל נראה שהפעם לא רק היא ח שבה שמדובר באיש חסר רגישות וטעם ‪ .‬מר שפירא‪ ,‬איש עסקים‬
‫חובק עולם‪ ,‬מצליח לעורר עליו גם את כעסו של ראש העיר הראשון של תל אביב ‪ ,‬אדון מאיר‬
‫דיזינגוף‪ .‬ראש העיר מצווה להסיר את שלטי הרחוב‪ ,‬ולרסן את סרנדות האהבה הפומביות של‬
‫האדון שפירא‪ .‬פקידי העירייה ממהרים לעשות כמצוותו של דיזינגוף ‪ .‬השלטים מורדים והשמות‬
‫נמחקים‪ .‬כאשר מר שפירא שומע על כך ‪,‬הוא מתמלא זעם ומיד שב להציב את השלטים עם שם‬
‫רעייתו ושמו בכניסה לסמטאות ‪ .‬אדון דיזנגוף שומע על כך ושוב מורה לפקידיו להסיר את‬
‫השלטים ושוב מר שפירא מחזיר את השלטים ‪ .‬התנצחות זו נמאסה על אדון דיזינגוף וזה החליט‬
‫לערוך ביקור בביתו של מר שפירא הנמצא בקצה הסמטה ‪ .‬הפגישה בין השניים התנהלה בארבע‬
‫עיניים‪ ,‬אולם עדים שהיו מחוץ לבית ידעו לספר כי מהבית בקעו צעקות ש ני האישים שהגיעו עד‬
‫לב השמים‪ .‬בסופו של דבר הוחלט להביא את הנושא בפני ועדת השמות של העירייה ‪ ,‬בועדת‬
‫השמות החליטו שלא להחליט מיד ולקראו לסמטאות בשמות זמניים ‪ .‬הדרומית היא סמטה‬
‫אלמונית ואילו הצפונית סמטה פלונית ‪.‬‬
‫תמונות ראה נספחים תמונות –עמוד ‪7‬‬
‫‪30‬‬
‫פרק ‪:5‬‬
‫שם היצירה‪" :‬פסל האריה בבניין ג'נרלי"‬
‫הנושא‪ :‬אריה מכונף‪.‬‬
‫תאריך היצירה‪ :‬לא ידוע‬
‫החומר ממנו היא עשויה‪ :‬אבן‬
‫מידות ‪ :‬לא ידוע‬
‫מקום הימצאה‪ :‬ירושלים‪ ,‬בניין ג'נרלי‪ ,‬מפגש רחובות יפו ושלומציון המלכה (כיכר בר כוכבא)‪.‬‬
‫שם האמן‪ :‬התייחסות לשלושה יוצרים‪ :‬דוד אוזרנסקי או אמן איטלקי לא ידוע או זאב רבן ‪.‬‬
‫זאב רבן (‪:)1890-1970‬‬
‫מאייר‪ ,‬מעצב‪ ,‬צייר ופסל ישראלי‬
‫‪32‬זאב רבן נודע בזכות תרומתו הגדולה לפיתוח הסגנון האמנותי היהודי‪ -‬ארצ‪-‬ישראל‪ .‬הוא הצליח‬
‫ליצור אמנות מקורית המשלבת יסודות אמנותיים אירופיים כגון אר ‪-‬נובו עם נושאים מקומיים‬
‫ויהודיים‪ .‬כמו כן הוא היה מורה לתחומי הגרפיקה ‪ ,‬ויוזם תעשיות של אמנות שימושית מקומית ‪,‬‬
‫עיצוב גרפי‪ ,‬מזכרות ותשמישי קדושה ‪.‬‬
‫יליד לודג'‪ ,‬פולין‪ .‬בשנת ‪ 1912‬עלה ארצה בעקבות הזמנתו של בוריס שץ ללמד בבית הספר החדש‬
‫בצלאל‪ .‬שנתיים לאחר מכן החל לנהל את מחלקת "המקשה" )היציקה) בבצלאל‪ .‬בשנת ‪1913‬‬
‫הקים יחד עם מאיר גור אריה ושמואל פרסוב סדנת עבודה בשם " מנורה"‪ .‬בסדנה הם עיצבו‬
‫תבליטים ומזכרות עשויים חומר ‪ .‬הנושאים שבהם עסקו היו סיפורי חד גדיא‪ ,‬סיפור שמשון‬
‫והאריה‪ ,‬סיפורי אדם וחווה ‪ ,‬קין והבל‪ ,‬ונופי הארץ ומקומות קדושים‪ .‬בין תלמידיו נמנים ראובן‬
‫רובין ונחום גוטמן‪.‬‬
‫זאב רבן השכיל לשלב בין סגנונות אירופיים בני זמנו ‪ ,‬כמו סגנון האר ‪-‬נובו‪ ,‬לבין טכניקות של‬
‫אמנות שימושית מן המזרח ומוטיבים יהודיים ותנ "כיים‪ .‬הוא הצליח לפתח שפה עיצובית‬
‫מקורית עשירה במוטיבים ‪ ,‬עיטורים וטיפוגרפיות ייחודיות ‪ .‬יצירתו הסגנונית החדשה אפיינה את‬
‫הסגנון החזותי של " בצלאל" בשלושים השנים הראשונות של בית הספר ‪.‬‬
‫פסל האריה בבניין ג'נרלי בירושלים‪:‬‬
‫תיאור הפסל‪:‬‬
‫‪33‬האריה ניצב על "במה" המורכבת משתי מדרגות‪ ,‬כאשר בחזית חקוקות אותיות לטיניות‬
‫‪ .MDCCCXXXI‬פסל האריה מוצק‪ ,‬צבעו לבנבן‪ -‬אפור‪ ,‬האריה עומד על ארבע רגליים כאשר‬
‫הרגל הימנית אוחזת בספר פתוח שעליו חקוקות אותיות לטיניות ‪PAX, TIBI, MARCE ,‬‬
‫‪ 32‬בת שבע גולדמן אידה ‪,‬זאב רבן ‪ -‬סימבוליסט עברי ‪,‬הוצאה משותפת של יד בן צבי ומוזיאון תל אביב ‪.2001,‬‬
‫‪ 33‬אתר המועצה לשימור אתרים‪http://www.shimur.org -‬‬
‫‪31‬‬
‫‪"( EVANGELISTA MEUS‬שלום עליך מרקוס‪ ,‬האוונגליסט שלי ") שלוש אצבעותיו אוחזות‬
‫בספר‪.‬‬
‫לאריה זוג כנפיים גדולות כשל נשר ‪ ,‬זנבו מוטה כלפי מטה ‪ .‬פניו אינן מופנות קדימה אלא במעין‬
‫פרופיל‪ ,‬הוא פוער מעט את פיו ושיני ו הקטנות נחשפות‪ .‬את פניו של האריה מעטרת רעמת שיער‬
‫שנחרצות בה קווים בולטים‪ .‬עיניו קטנות ובאפו יש נחיריים ‪ .‬הפסל עומד ואינו נראה בתנועה ‪.‬‬
‫הפסל מורכב משישה חלקים ‪ ,‬נעשה באבן ירושלמית על ידי שלושה סתתים (שניים מהם‬
‫איטלקים)‪.‬‬
‫‪ 34‬בניין חברת הביטוח ג ‘נרלי שוכן בכיכר בר‪ -‬כוכבא‪ ,‬ומפגש רחובות יפו ושלומציון המלכה ‪ ,‬הינו‬
‫אחד מהמבנים המרשימים בלב העיר ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1932‬במלאת ‪ 100‬שנה לייסוד חברת הביטוח האיטל קית הגדולה "אסיקוראציוני ג'נרלי"‪,‬‬
‫על ידי קבוצת יזמים מטריאסטה ‪ ,‬רובם יהודים ובמלאת ‪ 50‬שנה לפעילותה בארץ ‪ ,‬החליטה‬
‫החברה לבנות בירושלים בניין משרדים ‪ .‬היה זה הבניין הראשון שחברת ביטוח זרה הקי מה‬
‫כמשכנה הרשמי כאן (פלסטיין אילוסטרייטד ‪ .)30.3.1934 ,‬החברה רכשה מעיריית ירושלי ם מגרש‬
‫פינתי בולט וחשוב בצומת הרחובות יפו ורחוב הנסיכה מרי דאז ‪ .‬קודם לכן‪ ,‬שימש המגרש תחנה‬
‫לאוטובוסים מירושלים ללוד‪ -‬אז צומת חשוב בתנועת הרכבות ברחבי המזרח התיכון (סרנה‪,‬‬
‫‪.)7.5.1982‬‬
‫התכנון בוצע על ידי האדריכל האיטלקי הנודע מרצ 'לו פיאצ'נטיני‪ ,‬מי שהיה מקורב ל חוגי השלטון‬
‫הפשיסטי של בניטו מוסוליני ‪.‬‬
‫התכנית של פיאצ'נטיני משלבת מרכיבים קלאסיים עם מרכיב ים של הסגנון הבינלאומי האופנתי ‪.‬‬
‫כל החזיתות של קומת הקרקע ‪ ,‬שבהן פתחי חנויות קמורים ‪ ,‬בנויות מאבן בעיבוד גס בדומה‬
‫לבניינים רנסאנסיים באירופה ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שלוש הקומות העלי ונות בנויות מאבן בעיבוד טלטיש‬
‫עדין‪ ,‬עם פתחי מרפסות וחלונות ישרי זווית ‪ ,‬פסי אבן אופקיים ובולטים ‪ ,‬ה"רצים" לאורך הבניין ‪,‬‬
‫מדגישים את המעבר מקומה לקומה ‪ .‬צורת הבניין תואמת בינוי "מסדרון"‪ ,‬המאפיין את הבנייה‬
‫בתקופה זו במרכז העיר ומגדיר את פינת הרחובות והצומת ‪.‬‬
‫בראש הבניין ניצב פסל אריה מכונף‪ -‬סמלו של השליח האוונגליסט מרקוס הקדוש‪ ,‬פטרון העיר‬
‫ונציה‪ ,‬המהווה גם סמל מסחרי של חברת הביטוח שמרכזה בונציה ‪ .‬תחת כף רגלו של האריה מונח‬
‫גם ספר פתוח עם כתובת בלטינית ‪ ,‬ולמרגלותיו חקוקות הספרות הרומיות ‪MDCCCXXXI‬‬
‫המציינות את שנת יסוד החברה ‪.1831‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬קווים לדמותו של פסל האריה בבניין ג'נרלי‪:‬‬
‫הבניין נבנה בימי המנדט הבריטי לכבוד חברת הביטוח ‪.ASSICURAZIONI GENERALI‬‬
‫מכיוון שחברה זו מרכזה בונציה ‪ ,‬בחרה לה לסמל את סמל עירה ‪ ,‬האריה המכונף‪ ,‬ומסיבה זו‬
‫החליטה לפאר בתמונתו אף את ביתה בירושלים ‪ .‬בשיחתי עם האדריכל דוד קרויאנקר נאמר לי כי‬
‫האריה עוצב על ידי הפסל דוד אוזרנסקי ‪ .‬פרטים שונים לחלוטין על אודות אריה זה נמסרו בספר‬
‫"בלב ירושלים" לשמואל אבן אור ויהושע ביבר ‪ ,‬לפיהם המהנדס ד"ר אשר הלוי‪ ,‬שעבד בחברת‬
‫הבנייה אשר הקימה את הבניין ‪ ,‬מספר כי את האריה פיס ל אמן איטלקי באיטליה ‪.‬‬
‫ועדיין אין זה הכל ‪ ,‬בספר ‪ RABAN REMEMBERED‬שהוא קטלוג של תצוגת עבודותיו של זאב‬
‫רבן‪ ,‬שנערכה בניו יורק בשנת ‪-1983-1982‬בעמודים ‪ 118-120‬מופיעות כמה תמונות תחת הכותרת‬
‫‪ ARCHITECTURAL ORANENTATION‬ולאחד הקישוטים האלה הכותר ‪GENERALI‬‬
‫‪– BUILDING- SCUPTURE OF WINGED LION-GERUSALEM.C.1934‬דבר המראה‬
‫שמחבר הקטלוג היה סבור שהאריה הוא מעשי ידיו של רבן ‪ .‬אשר לתאריך‪-‬קרויאנקר מוסר לנו‬
‫שתכנית הבניין הוכנה בשנת ‪ ,1933‬ואילו בספר ‪ THE GLORY OF GERUSALEM‬לשלמה‬
‫גפני וא' ואן דר היידן נאמר שהאריה הוקם במקומו בשנת ‪( .1931‬ואולי בלבל את המחברים‬
‫התאריך ‪ ,1831‬הכתוב בספרות רומיות תחת הפסל ‪ ,‬והוא תאריך ייסוד החברה )‪.‬‬
‫ראה תמונות נספחים תמונות‪ -‬עמוד ‪8‬‬
‫‪ 34‬קרויאנקר‪ ,‬דוד‪ .‬רחוב יפו‪ -‬ירושלים‪ ,‬ביוגרפיה של רחוב‪ ,‬סיפורה של עיר‪ ,‬הוצאת כתר‪.2005,‬‬
‫‪ 35‬צרפתי‪ ,‬גדי בן עמי‪ ,.‬מי אתה‪ ,‬האריה לבית ג'נרלי? ‪" ,‬טבע וארץ" יוני ‪ ,1993‬חוברת ‪ ,257‬הוצאת החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫פרק ‪:6‬‬
‫‪36‬גארנות ראמף‪ ,Gernot Rumpf -‬יליד ‪1941‬‬
‫פסל גרמני‪ ,‬בוגר האקדמיה לאמנויות היפות ‪ .‬בשנת ‪ 1965‬פתח את סדנאתו‪.‬‬
‫עבודותיו ידועות בעיקר במזרקות ופסלים בעלי מוטיבים תנ "כיים‪.‬‬
‫שם היצירה‪" :‬מזרקת האריות"‬
‫הנושא‪ :‬אריות‬
‫תאריך היצירה‪1989 :‬‬
‫החומר ממנו היא עשויה‪ :‬ברונזה מוזהבת‬
‫מידות ‪ :‬לא ידוע‬
‫מקום הימצאה‪ :‬גן בלומפילד‪ ,‬ירושלים‬
‫שם האמן‪ :‬הפסל גארנות ראמף‬
‫שי מאת הרפובליקה הפדרלית הגרמנית‬
‫‪38 37‬מזרקת האריות שתרמה ממשלת גרמניה לירושלים‪ ,‬בשאיפתה לחזק את הקשר בין אירופה‬
‫לירושלים‪ ,‬לספק הנאה לאנשים ולהוות מקום למפגש ‪ ,‬שיחה ושלווה עירונית ‪.‬‬
‫על פי דבריו של אוסקר שניידר‪ ,‬השר הפדרלי הגרמני דאז לתכנון אזורי לבניה ולפיתוח עירוני‬
‫"אכן‪ ,‬ירושלים היא עיר יפה והמזרקה ‪ ,‬אשר היה לי הכבוד למסור לעיר ירושלים היום ‪ ,‬מיועדת‬
‫לתרום תרומה קטנה ליופי הזה "‪...‬‬
‫האמן הגרמני גרנות ראמפף ‪ ,‬אמן נוצרי‪ ,‬ביקר בירושלים ‪ ,‬הוא סייר באתריה‪ ,‬ראה מוצגים‬
‫ארכיאולוגיים והשתדל לעמוד על מאפייני המקום ‪.‬‬
‫הגישה של האמן היא שמרנית ‪ ,‬והוא יוצר בסגנון נטורליסטי (חיקוי הטבע) כמו האמנים‬
‫הקלאסיים‪.‬‬
‫אתר הצבת המזרקה נבחר בכוונה בכדי ליצור מקום מפגש לאוכלוסייה המעורבת של ירושלים ‪,‬‬
‫ולחבר בין העיר הישנה והחדשה ‪ .‬הבחירה באריות נבעה מן הרצון לעסוק בקדושתה ובעוצמתה‬
‫של ירושלים‪ ,‬ומתוך התבוננות בממצאים אריכ אולוגיים‪ ,‬שבהם מופיע האריה פעמים רבות כמלך ‪,‬‬
‫שומר ומגן‪.‬‬
‫משמעות הפסל‪:‬‬
‫כוונתו של ראמפף היה ליצור מזרקה שתהא סמלית עבור שלושת העמים אשר חיים בירושלים ‪,‬‬
‫יהודים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים ‪ .‬חשוב היה לו להשתמש במטאפורות פשוטות בעיצוב הפסל ‪ ,‬בכדי‬
‫שלציבור יהיה קל להבין את מש מעותו‪ :‬האריה הגדול‪ ,‬מלך החיות‪ ,‬ה"שומר החזק"‪ ,‬זוג אריות‬
‫צעיר ומבוגרים יותר כמו גם אריה קטן שנותן לילדים מי שתיה ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫לא קיים מידע ספרותי אודות האמן גרנות ראמפף ‪ ,‬שימוש באתר ויקפדיה‬
‫‪ -www.jerusalem.muni.il 37‬אתר עיריית ירושלים‬
‫‪noar.education.gov.il‬‬
‫‪– der lowenbrunnen zu gerusalem-von gernot und Barbara rumpf 38‬באדיבות ארכיון עיריית ירושלים ‪.2003 ,‬‬
‫‪34‬‬
‫הילדים‪ ,‬המטפסים על גב האריות או רוחצים במי הבריכה ‪ ,‬מבטאים את השאיפה לחיים של דו‬
‫קיום בין יהודים לערבים‪ .‬המזרקה נושאת מסר סמלי‪ ,‬המתבסס על המיתוסי ם המשותפים‬
‫לשלושת הדתות המקומיות ‪.‬‬
‫האריות הם המסגרת לדבר המהותי עליו הם שומרים ‪' :‬עץ החיים'‪.‬‬
‫דימוי מרכזי זה נלקח מתיאור גן העדן בספר בראשית ‪ .‬במרכז המזרקה מצוי מוטיב העץ ‪ ,‬לעץ‬
‫צורה מסוגננת מאוד‪ ,‬שאובה אף היא מיצירות ארכיאולוגיות ‪ ,‬שבהן עבר העץ גלגולים שונים ‪,‬‬
‫והוא נטוע במרכז בריכת מים‪ ,‬המרמזת על גן עדן נכסף ‪.‬‬
‫העץ המורכב משלושה שלבים של גזעים מפותלים הפורצים חריצי המים‪ ,‬מחזק את תחושת‬
‫האידיליה של גן העדן ‪ ,‬וארבעת המקומות בהן נפרץ מעקה המזרקה והמים גולשים מעליו ‪,‬‬
‫מסמלים את ארבעת הנהרות ‪ ,‬שיצאו מהגן הקדום‪.‬‬
‫העץ מתפקד גם כארץ מובטחת ‪ ,‬שבה כלו המים‪ -‬כפי שחוזרת ומגלה יונת השלום אשר שלח נוח מן‬
‫התיבה‪ .‬ירושלים שבין העיר העתיקה לחדשה ‪ ,‬גן עדן חלומי ‪.‬‬
‫'עץ החיים' מופיע בספר הראשון של התורה ‪:‬‬
‫באמצע גן (העדן) גדלו שני מיני עצים ‪ :‬עץ אחד שפירותיו מעניקים חיי נצח ועץ אחד שפירותיו‬
‫מעניקים ידע בלתי מוגבל "‪.‬‬
‫ראמף שאב השראה לשימוש במוטיב 'עץ החיים' מהמגוון הרב של כותרות עמודים אשר‬
‫נמצאות במוזיאון ישרא ל ועל הר הבית ליד מסגד אל אקצה ‪.‬‬
‫במחלקת היודאיקה של מוזיאון ישראל ‪ ,‬הבחין ראמף לעיתים קרובות במוטיבים של האריה‬
‫והציפור‪ ,‬העשויים מכסף מרוקע על החנוכיה ועל מגילות המתכת שעוטפות את ספר התורה ‪.‬‬
‫האריה הוא החיה שמסמלת את שבט יהודה בברית הישנה ‪ .‬זוהי גם החיה שמופיעה על שלטי‬
‫גיבורים בעיר ירושלים ‪.‬‬
‫משפחת האריות המתוארת בוריאציות שונות סביב המזרקה ‪ ,‬נוצרה בהשראת סמלה של העיר‬
‫ירושלים‪ ,‬תוך התייחסות לדימו יים נוספים‪ .‬גור האריה נדמה ‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לפסוק "גור אריה‬
‫יהודה" (בראשית מט‪:‬ט)‪ .‬יותר מכל מזוהה הגור ‪ ,‬עם הילדים המשחקים במקום ורק מפיו‬
‫זורמים מים ראויים לשתייה ‪.‬‬
‫לעץ שבפסל זיזים שתפקידם אינו רק להזיז מים ‪ ,‬אלא שלדברי האמן הם מייצגים את העובדה‬
‫שעדיין אין שלום בירושלים‪ ,‬והעיר מלאה חוחים ‪.‬‬
‫השלווה ההרמונית שנוצרת מהשילוב בין היונים ‪ ,‬העכברים והאריות מבטאת עולם אידילי ‪,‬‬
‫המשתלב עם השושנים שבבריכה ומזכיר את תיאורי "שיר השירים" ומעין "שושנה בין החוחים "‪.‬‬
‫כמו בדימוי כך גם בפסל‪ ,‬בגזע העץ ישנם קוצים ‪ ,‬המייצגים את הקושי והמכאוב ‪ ,‬המאפיינים את‬
‫יחסי העמים באזור‪ ,‬אך הסמליות ה אופטימית היא זאת שבולטת ביצירה ‪.‬‬
‫יש הומור‪ ,‬משולב לרמזים ל"גר זאב עם כבש"‪ ,‬ובמקרה הזה אריה עם עכבר ‪.‬‬
‫העמדת העכברים בסמוך לאריות ‪ ,‬מתייחסת למשל המופיע בשלושת הדתות ‪ ,‬בדבר האריה שחס‬
‫על חייו של העכבר ובסופו של דבר ‪ ,‬למרות עוצמתו‪ ,‬נעזר בו כדי להיחלץ ממלכודת המוות ‪.‬‬
‫מוסר ההשכל של משל זה מתאים לתוכן היצירה ‪.‬‬
‫סמל השלום‪ ,‬היונה עם עלה הזית בפיה ‪ ,‬מייצגת את סוף הפורענות של המבול ‪ ,‬ועמידתה על הכלוב‬
‫העגול‪ ,‬המדומה לכדור הארץ ‪ ,‬מייצגת את אידיאל השלום העולמי ‪.‬‬
‫בעוד באירופה ממנה הגיע האמן ק יים שימוש נרחב במזרקות ‪ ,‬בירושלים בזמן הקמת המזרקה‬
‫לא הייתה אפילו לא אחת ‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫המראה העצמתי של האריה ‪ ,‬ייצוגיו החזקים לאורך ההסטוריה ‪ ,‬בדתות ובתרבויות השונות ‪,‬‬
‫המסמלים כח‪ ,‬אומץ צדק וגבורה ‪ ,‬מסבירים את השימוש הרב במוטיב האריה באמנות הישראלית‬
‫ובפיסול הישראלי בפרט‪.‬‬
‫האריה‪ ,‬בשל היותו מסמל עמידה איתנה מול האויב ‪ ,‬יוצר הזדהות בנוף הישראלי במובנים של‬
‫ניצחון ישראלי על האויב ויש בכך כדי לשרת את הממסד בהבניית הזיכרון הקולקטיבי ‪.‬‬
‫פסל האריה השואג של מלניקוב ‪ ,‬המסמל את הקרבת אנשי היישוב למען המולדת ‪ ,‬והאנדרטה‬
‫לזכרו של דב גרונר כמסמל את גבורתם של הלוחמים היהודים נגד האמפריה הבריטית מהוות‬
‫מוקד של פולחן הקשור במיתוס של גבורה והקרבה ‪ ,‬מיתוס אותו חיברו האנדרטאות עם הנוף ‪,‬‬
‫והגדירו אתרים שיכלו לשמש כמוקד עלייה לרגל של מוקירי זכר הגיבורים ‪.‬‬
‫בנוסף לכן‪ ,‬האריה המסוגנן של מלניק וב מעיד על הכוונה לשלב בסמל זה את העבר וההוה ‪ ,‬את‬
‫יהדות הגולה עם השתרשות מחדש באיזור הים התיכו ן‪ .‬האנפס המלא והמסוגנן של פניו ‪ ,‬עיצובו‬
‫הסטאטי והקשרים בינו ובין הנצח ‪ ,‬הזכרון והקבורה מצביעים לכ יוון התרבויות המזרחיות‬
‫העתיקות ויש בכך ביטוי לשאיפה לגשר על פני אלפיים שנה ‪ ,‬למזג מקורות עתיקים עם סמליות‬
‫חדשה‪ ,‬כיאה להשתייכותו של מלניקוב לזרם הכנעני ‪.‬פסל האריה השואג הפך לסמל ולמוקד‬
‫עלייה לרגל ביום תל חי ‪ ,‬בי"ב באדר‪ .‬זהו אולי הסמל הנפוץ ביותר באצבע הגליל ומופיע בין השאר‬
‫על סמלה של המועצה האזורית ובסמלים של אגודות וארגונים שונים הק שורים לאזור ‪.‬‬
‫הפסל הוא ביטוי סימבולי מוצלח ‪ ,‬המסמל את "גור אריה יהודה " שהוא סמל יהודי של גבורה ‪.‬‬
‫אנדרטת הזיכרון לדב גרונר מיועדת ליצור חוויה אצל מי שבא עימה במגע ‪.‬‬
‫בניגוד ליצירת אמנות המוצבת בנוף הציבורי ‪ ,‬מצבת הזיכרון אינה אמורה ליצור אצל הצופה‬
‫חוויה אסתטית אלא חוויה רגשית ‪ .‬האנדרטה אמורה לאפשר את המפגש בין הצופה למורשת‬
‫ולזיכרון הקולקטיבי ‪ ,‬מפגש שהוא הכרחי ליצירת תחושת השתתפות והזדהות ‪ ,‬המאשרת ומחזקת‬
‫את המחויבות של היחיד למורשת הקוקטיבית ‪.‬‬
‫האסטטיקה והאומנות אינן מטרה בזכות עצמה ‪ ,‬אלא‪ ,‬כלי למילוי הפונקציה הבסי סית של‬
‫האנדרטה‪.‬‬
‫הגבהת אנדרטת דב גרונר ("עולי הגרדום") מעל פני השטח יוצרת את הבלטת האנדרטה‬
‫מסביבתה‪ ,‬דבר המבטא התעלות ורוממות הנצחת הנופלים וזכרם ‪.‬‬
‫הקמת האנדרטה לנופלים הייתה בבחינת חידוש הקשר בין העם היהודי לטריטוריה הלאומית ‪.‬‬
‫פעילות ארגוני המחתרות הייתה בבחינת חוויה בעלת מימדים מיתולוגיים בהוויה הישראלית‬
‫המתחדשת‪ .‬בתודעה הקולקטיבית נתפס המאבק של ארגוני המחתרות כאירוע בעל משמעות‬
‫מכרעת בהיסטוריה הלאומית ‪ .‬אנדרטת דב גרונר ("עולי הגרדום") יוצרת בנוף אתר מקודש ‪.‬‬
‫האנדרטה בנויה במקום שאינו טעון במשמעות היסטורית ‪ ,‬במקרה כזה האנדרטה היא שמשרה‬
‫"קדושה" על סביבתה המיידית ‪ .‬תחומי האתר ברורים כאשר המעבר מ "קודש" ל"חול" הוא חד‪.‬‬
‫אין הרבה מידע אודות הפסל של י ‪.‬ד גורדון‪ -‬האריה בסמטה פלונית ‪ ,‬בתל אביב‪ .‬הפסל נועד‬
‫להנציח את אהבתו הרבה של אדון שפירא לאשתו ‪ .‬יתכן שביקש מיוצר הפסל לפסל אריה כגיבור‬
‫וכחיה המייצגת עוצמה ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫הפסל של האריה בבניין ג 'נרלי‪-‬בספר יחזקאל הנביא מסופר על ארבע חיות הנושאות את כס‬
‫הכבוד ואלו הם ‪:‬אדם‪ ,‬נשר‪ ,‬אריה ופר‪ .‬תיאור זה הובא ב "אפוקליפסה של יוחנן " בברית החדשה‪.‬‬
‫מתי‪ -‬קיבל את דמות המלאך ‪ ,‬לוקאס את דמות הפר‪ ,‬יוחנן את דמו ת הנשר‪ ,‬ומרקוס את דמות‬
‫האריה‪ .‬חיות אלו נראות לעיתים קרובות באיקונוגרפיה הנוצרית ‪ ,‬דמויות אלו מקבלות הילה ‪,‬‬
‫ספר וכנפיים‪ .‬פסל האריה המ כונף המייצג את מרקוס האוונגליסט ‪ .‬האריה מייצג את מרקוס‬
‫הקדוש כי הוא מתחיל את סיפורו "כקול קורא במדבר"‪-‬חיי יוחנן המטביל ‪ ,‬מדבר מתקשר‬
‫לאריה‪ .‬מרקוס הקדוש הוא פטרונה של העיר ונציה ‪ ,‬והאריה משמש לו כבן לוויה ‪ ,‬כמו כן הפך‬
‫לסמלה של חברת הביטוח הגדול "אינטרקציוני ג 'נרלי"‪ .‬סמלה של הרפובליקה היה אריה מכונף‬
‫שאחד מטלפיו נשען על האוונגליון ‪ ,‬ועליו רשומה הכתובת‪" :‬השלום עליך מרכוס שליחי "‬
‫‪PAX TIBI MARCE, EVANGELISTA MEUS)).‬סמל זה קשור באחד המיתוסים‬
‫החשובים של המדינה הוונציאנית ‪ .‬מרכוס הקדוש הוא מחברו של אחד מספרי הבשורה הנוצרית‪,‬‬
‫ולפי המיתוס הוונציאני ‪ ,‬הוברחה גופתו מאלכסנדריה בשנת ‪ 828‬על ידי שני סוחרים ונציאנים ‪.‬‬
‫בדרך חזרה הם נקלעו לסערה קשה בלב ים ‪ ,‬והתפללו לעזרתו של הקדוש‪ .‬זמן קצר אחר כך‬
‫נשמעה מן השמים הקריאה ‪" :‬השלום עליך מרכוס שליחי "‪ ,‬ומיד שככה הסערה‪ .‬גופתו של מרכוס‬
‫הובאה לוונציה ונקברה בכנסייה הראשית של העיר ‪ .‬מאז נחשב הקדוש‪ ,‬שהאריה המכונף הוא‬
‫סמלו‪ ,‬לפטרונה של הרפובליקה ‪.‬‬
‫בכל מקום שבו שלטה ונציה הוצב פסל האריה המכונף בכיכרות המרכזיות ‪ ,‬על חומות הערים‬
‫ובמקומות רבים אחרים‪ .‬זאת ‪,‬כדי לציין כי הרפובליקה היא השולטת במקום ‪ .‬הפסל נחשב גם‬
‫למעין קמיע ששמר על שלומה של ונציה ושל אלה החוסים תחת כנפיה ‪ .‬לא בכדי כונתה‬
‫הרפובליקה של ונציה " ‪ LA SERENISSIMA,‬השלווה ביותר"‪ .‬הוונציאנים היו אומה של‬
‫סוחרים‪ ,‬וככאלה היה להם עניין מיוחד בשמירתו של השלום ‪ ,‬שאיפשר להם להתעשר ולשגשג ‪..‬‬
‫פסל מזרקת האריות בירושלים של ראמף‪ -‬האמן בחר לפסל את האריות כחיה המייצגת עוצמה ‪,‬‬
‫כחיה המסמלת את ירושלים ‪ ,‬אך גם כחיה היכולה לחיות בשלווה ובאידיליה עם חיות ה קטנות‬
‫ממנה‪ ,‬כמו עכברים‪ .‬כך גם אנו היהודים ‪ ,‬יכולים לחיות בדו קיום ביחד עם בני דתות אחרות ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ .1‬אביעד‪ ,‬רוית‪ .‬צה"ל נולד ברמת גן‪ ,‬עיריית רמת גן‪.2002 ,‬‬
‫‪ .2‬אלמוג‪ ,‬ע'‪ .‬אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל‪ -‬ניתוח סמיולוגי ‪ ,‬מגמות‪ ,‬לד (‪ ,)2‬תל אביב‪ .‬עמ'‬
‫‪.210-179‬‬
‫‪.3‬בנימין תמוז (ער')‪ ,‬סיפורה של אמנות ישראל ‪ ,‬מסד‪ ,1980 ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ .4‬ברוס מיטפורד‪ ,‬מירנדה‪ .‬סימנים וסמלים‪ ,‬הוצאת כתר‪. 2000 ,‬‬
‫‪ .5‬בת שבע גולדמן אידה ‪,‬זאב רבן ‪ -‬סימבוליסט עברי ‪,‬הוצאה משותפת של יד בן צבי ומוזיאון תל‬
‫אביב‪.2001 ,‬‬
‫‪ .6‬גולדנברג יוסי‪ ,‬וידריך שולה‪ ,‬ד"ר עמית כהן עירית ‪ ,.‬תל אביב –עיר גלויה‪ ,‬הוצאת אחיאסף‪,‬‬
‫‪.1982‬‬
‫‪ .7‬הוברמן‪,‬אידה‪ .‬אריה על חומה עתיקה ‪ ,‬עיתון ‪ 77‬לספרות ולתרבות ‪.1977 ,2:6,‬‬
‫‪ .8‬ויליס‪ ,‬רוי‪ .‬המיתולוגיה של עמי העולם ‪ ,‬הד ארצי‪. 1999,‬‬
‫‪.9‬זיו‪ ,‬אפי‪ .‬מיתולוגיה עכשיו‪ -‬לקסיקון ‪ ,‬מושגים‪ ,‬שמות‪ ,‬ביטויים ומונחים ‪ ,‬עם עובד‪.2003 ,‬‬
‫‪.10‬ישראלי‪ ,‬שלומית‪ .‬המיתולוגיה המצרית ‪ ,‬מפה‪.2005 ,‬‬
‫‪ .11‬לוינגר‪ ,‬אסתר‪ .‬אנדרטות לנופלים בישראל ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד ‪.1993 ,‬‬
‫‪ .12‬מרקל‪ ,‬יעקב‪ .‬אמנים יוצרים בתל אביב יפו‪ -‬פסלי חוצות‪ ,‬הוצאת יעקב מרקל‪.2010 ,‬‬
‫‪ .13‬נאור‪ ,‬מרדכי‪ .‬תרומת רמת גן לביטחון ישראל ‪.2009 ,‬‬
‫‪ .14‬ניתוח אנדרטת עולי הגרדום ברמת גן ‪ -‬ארכיון מוזיאון אברהם קריניצי ‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫‪ .15‬סבג‪ ,‬ר‪ .‬פרקים באמנות ישראלית ‪ ,‬מעלות‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ט‪.‬‬
‫‪ .16‬ס‪ .‬מוריי‪ ,‬אלכסנדר‪ .‬מדריך המיתולוגיה ‪ ,‬אסטרולוג‪.2002 ,‬‬
‫‪ .18‬עזריהו‪ .‬מ'‪ .‬האנדרטה הישראלית‪ :‬מיתוס‪ ,‬אמנות ופוליטיקה ‪ ,‬סטודיו ‪ ,37‬אוקטובר‪.1992 ,‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .19‬פייפר‪ ,‬ד‪( ,.‬ער') אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול ‪ ,‬כרך ‪ ,4‬כתר‪ ,‬ירושלים‪.1984 ,‬‬
‫‪ .20‬פינק‪ ,‬גרהרד‪ ,‬מי ומי במיתולוגיה העתיקה ‪ ,‬מעריב‪.1998 ,‬‬
‫‪ .21‬פישמן‪ ,‬רותי‪ .‬אוצר המיתולוגיות והמיתוסים‪ -‬מילון אינצקלופדי‪ ,‬אסטרולוג‪.2002 ,‬‬
‫‪ .22‬פישמן‪ ,‬רותי‪ .‬סמליות במבט נשי‪ -‬סימבולים וארכטיפים נבחרים ‪ ,‬אסטרולוג‪.2008 ,‬‬
‫‪ .23‬צרפתי‪ ,‬גדי בן עמי‪ ,.‬מי אתה‪ ,‬האריה לבית ג'נרלי? ‪" ,‬טבע וארץ" יוני ‪ ,1993‬חוברת ‪,257‬‬
‫הוצאת החברה להגנת הטבע ‪.‬‬
‫‪ .24‬שמיר‪ ,‬אילנה‪ .‬הנצחה וזיכרון ‪ ,‬עם עובד‪.1996 ,‬‬
‫‪ .25‬שמיר‪ ,‬אילנה‪ .‬הנצחה וזיכרון ‪:‬דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי זיכרון ‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.1996 ,‬‬
‫‪ .26‬שרון‪ ,‬ישראלה‪ .‬אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב גרונר ‪.1994 ,‬‬
‫‪ .27‬קריניצי‪ ,‬אברהם‪ .‬בכוח המעשה‪ ,‬מסדה‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"י‪.‬‬
‫‪ .28‬קרויאנקר‪ ,‬דוד‪ .‬רחוב יפו‪ -‬ירושלים‪ ,‬ביוגרפיה של רחוב ‪ ,‬סיפורה של עיר‪ ,‬הוצאת כתר‪. 2005 ,‬‬
‫‪ .29‬רגב עופר‪ .‬טיול קטן בעיר הגדולה ‪ ,‬משהב"ט‪-‬הוצאה לאור‪.1999 ,‬‬
‫‪ .30‬אוסף פרטי מבית חנה אורלוף‪ -‬אמני אסכולת פאריז ואמנים ארץ ישראליים ‪ ,‬מוזיאון מאנה‪-‬‬
‫כץ‪.2002 ,‬‬
‫‪ .31‬הפיסול הארצישראלי ‪ ,)1939-1906( .‬מוזיאון הרצליה ‪.1990 ,‬‬
‫‪ .32‬מדוע האריה נעלם בהתגלות ‪[ ?5‬התגלות של הקדוש ג 'ון האלוהי – הספר האחרון בברית‬
‫החדשה שמספר על התגלות אלוהית של העתיד לקדוש ג 'ון]‬
‫דימויי אריות בספרות היהודית והנוצרית המוקדמת‬
‫‪Brent A. Strawn‬‬
‫‪39‬‬
‫ המוזיאון לצילום ע "ש אלי‬, ‫ מסמל לאומי לסמל עממי‬:‫ פסל האריה‬2000-1920 ‫ תל חי‬.33
.2000 ‫למברגר בגן התעשייה תל חי‬
.1951 , ‫ ספר הפרוטוקולים של מועצת עיריית רמת גן‬.34
:‫אתרים באינטרנט‬
http://www.mikragesher.org.il -‫אנצקלופדיה גשר‬
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/nah.html
/http://www.alon.hasharon.k12.il.
‫אתר עיריית ירושלים‬-www.jerusalem.muni.il
noar.education.gov.il.
‫ באדיבות ארכיון עיריית‬-der lowenbrunnen zu gerusalem-von gernot und Barbara rumpf
2003 ,‫ירושלים‬
‫ אתר הסוכנות היהודית‬-www.jafi.org.il
‫ אתר לח"י‬-www.lehi.org.il
www.hatser-telhai.org.il-‫מוזיאון חצר תל חי‬-‫אתר‬
http://www.shimur.org -‫אתר המועצה לשימור אתרים‬
.
40