שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות

‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬מבוא ‪1 ...............................................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬עמדות ‪1 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬שינוי עמדות‪2 ......................................................................................................................... .‬‬
‫‪ 1.2‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית ‪3 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬עמדות כלפי הומוסקסואליות ‪4 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.1‬חילונים ודתיים‪5 ..................................................................................................................... .‬‬
‫‪ 1.4‬התערבויות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות ‪6 ..................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬פאנלים של דוברים מן הקהילה הלהט"בית‪7 .................................................................................. .‬‬
‫‪ 1.5‬השערות המחקר ‪8 ...........................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬שיטה ‪9 ..............................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬נבדקים ‪9 .......................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬כלים ‪9 ..........................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬הליך ‪11 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ממצאים ‪11 .........................................................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬דיון ‪14 ...............................................................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬ביבליוגרפיה ‪18 ...................................................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬נספחים ‪26 ..........................................................................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫עמדות הן נושא בעל חשיבות ייחודית בפסיכולוגיה החברתית והינן רבות השפעה על מחקרים בתחום‪ ,‬מחקרים‬
‫הלוקחים בחשבון את תפיסתם של פרטים את אופייה של ההתנהגות האנושית (‪.)Tailor, Peplau & Sears, 2006‬‬
‫ניתן להשפיע על עמדות באמצעות תהליכים חינוכיים (‪ )Cerny & Polyson, 1984‬ורבים המחקרים שמתמקדים‬
‫בניסיונות למצוא את הדרך המיטבית להשפיע על עמדותיהם של פרטים כלפי אוכלוסיות מגוונות ונושאים שונים‬
‫(לדוגמה‪.)Chonody, Siebert & Rutledge, 2009; Mukhopadhyay & Molosiwa, 2010 ,‬‬
‫המחקר הנוכחי מציג מענה לשאלה האם הרצאה חד‪-‬פעמית‪ ,‬הכוללת סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית‬
‫(הומואים‪ ,‬לסביות‪ ,‬ביסקסואלים‪ ,‬טרנסקסואלים) ומידע כללי על הקהילה‪ ,‬הינה בעלת השפעה ובכוחה לשנות‬
‫עמדותיהם של סטודנטים לתואר ראשון בחינוך‪ .‬האם עמדותיהם הופכות חיוביות יותר‪ ,‬בעקבות ההרצאה‪ ,‬בהשוואה‬
‫לסטודנטים בחוג לעבודה סוציאלית שעוברים הרצאה ניטראלית במסגרת קורס השייך לחוג הלימוד שלהם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נבדק קיומם של הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות ומידת השתנות העמדות בעקבות ההרצאה בקרב דתיים‬
‫וחילונים‪ .‬ישנה חשיבות גדולה ללימוד נושאים הקשורים להומוסקסואליות בקרב סטודנטים שהינם אנשי חינוך וטיפול‬
‫לעתיד‪ ,‬לאור העובדה כי יתכן ויתקלו בתלמידים ומטופלים מן הקהילה הלהט"בית וגם משום היותם דמויות מפתח‬
‫בעלות עוצמה בכל הנוגע לעיצוב ושינוי עמדות בקרב הקהילה הכללית ( ‪Ben-Ari, 1998; Schoenberg, Goldberg‬‬
‫‪ .)& Shore, 1984‬מסקנות מחקר זה‪ ,‬בכוחן לסייע בבניית תוכניות התערבות שמטרתן שיפור עמדות כלפי‬
‫הומוסקסואליות והן מספקות תשובות לשאלות כמו‪ :‬האם יש בכוחה של התערבות חד‪-‬פעמית לשנות עמדות או שישנו‬
‫צורך בנקיטת מענה ארוך‪-‬טווח‪ ,‬האם סיפור אישי הינו בעל עוצמה מספקת ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נושא זה לא נחקר רבות‬
‫בישראל ועל כן‪ ,‬כל פיסת מידע שופכת אור נוסף על הסוגיה (שילה‪.(2119 ,‬‬
‫‪ 1.1‬עמדות‬
‫המושג "עמדות" הופיע לראשונה במחציתה השנייה של המאה ה‪ Spencer( 19-‬בתוך ‪ )Fishbein, 1967‬ולו‬
‫הגדרות רבות ומגוונות‪ .‬הגדרה מקובלת של עמדה הינה מושג מופשט‪ ,‬שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות‬
‫מסוימת של אדם ולעיתים אף לחזות אותה (‪ .)Allport, 1935; Campbell, 1963‬עמדה‪ ,‬כמוה כמבנים קוגניטיביים‬
‫‪1‬‬
‫אחרים כמו מחשבה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬מניעה ועוד‪ .‬בהיותה מושג מופשט‪ ,‬אין היא מסוג הדברים שאפשר לחוש אותם‪ ,‬או לגעת‬
‫בהם‪ .‬כלומר‪ ,‬עמדה היא הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט על אנשים‪ ,‬על אובייקטים ועל נושאים שונים‪ .‬עמדות‬
‫הן יציבות יחסית‪ ,‬כלליות ומבטאות יחס שלילי או חיובי כלפי נושא העמדה (בראל ונוימאיר‪ .)1996 ,‬כמו כן‪ ,‬ישנם‬
‫הבדלים במבנה הבסיסי של עמדות‪ ,‬אשר משמעם הבדלים בעוצמתן של העמדות ומשתנים כמו התמדה לאורך זמן‬
‫והשפעה על שיפוט והתנהגות‪ ,‬הופכים עמדות לחזקות יותר (‪.)Petty & Krosnick, 1995‬‬
‫יש להבחין בין רכיבים קוגניטיביים‪ ,‬רגשיים והתנהגותיים של עמדה‪ ,‬אשר מייצגים פנים שונות של החוויה‬
‫האנושית (‪ .)Hilgard, 1980‬הרכיב הרגשי מתייחס לרגשות‪ ,‬תחושות ודחפים שעולים בעקבות היחס לאובייקט מסוים‬
‫(‪ ,)Fleming, 1967‬הרכיב הקוגניטיבי מתייחס למחשבות‪ ,‬אמונות ושיפוט ביחס לאובייקט מסוים ( & ‪Breckler‬‬
‫‪ )Wiggins, 1989‬והרכיב ההתנהגותי מתייחס לנכונות של הפרט להתנהג בדרך חיובית או שלילית כלפי נושא העמדה‬
‫(בראל ונוימאיר‪.)1996 ,‬‬
‫עמדה היא מרכיב נרכש באישיותו של אדם‪ .‬היווצרותן של עמדות נובעת מהשפעות חברתיות‪-‬דרך חיקוי‪ ,‬התניה‬
‫קלאסית והתניה אופרנטית; השפעות קוגניטיביות‪-‬עם ההתוודעות לסביבה מתגבשות עמדות; והשפעות התנהגותיות‪-‬‬
‫לפרט צורך יסודי לשמור על איזון בין מרכיבי ידע שונים ועם קליטת מידע חדש מתרחשת התחזקות עמדות או ערעורן‬
‫ושינויין בעקבות כך (זיו‪.)1999 ,‬‬
‫‪ 1.1.1‬שינוי עמדות‪ .‬לא תמיד התנהגות האדם תואמת את עמדותיו‪ ,‬מה שיוביל לדיסוננס קוגניטיבי – תחושה של‬
‫חוסר נוחות עקב הפער‪ ,‬ולעיתים לשינוי העמדות‪ ,‬על מנת להשיג תחושה של רווחה ואיזון ( & ‪Festinger‬‬
‫‪ .)Carlsmith, 1959‬עם זאת‪ ,‬שינוי עמדות יתרחש על הצד הטוב ביותר‪ ,‬אם תתרחש התערבות הנוגעת לשלושת‬
‫רכיביה של העמדה (‪.)Westwood, Vargo & Vargo, 1981‬‬
‫ניסויו של ‪ )1961( Kelman‬הפך לאחד הקלאסיים בנושא שינוי עמדות‪ .‬הוא ערך סדרת מחקרים על קהלים של‬
‫סטודנטים‪ ,‬מתוך ניסיון למדוד מה יגרום להם להשתתף בפעילות התנדבותית בקהילה‪ ,‬שבה לא לקחו חלק קודם לכן‪.‬‬
‫נמצא כי ניתן לשנות עמדה ברובד ההתנהגותי ולטווח קצר באמצעות יצירת ציפייה לתגמול או חשש מעונש‪ .‬כדי‬
‫להשפיע על יצירת שינוי לטווח זמן ארוך‪ ,‬יצירת השינוי צריכה להתבסס גם על הרכיב הרגשי של ההזדהות‪ .‬נדרשת‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬השפעה הכוללת בתוכה רכיבים קוגניטיביים ורגשיים גם יחד כדי שתתרחש הפנמה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫באשר להפחתת עמדות שליליות כלפי קבוצות "אחר"‪ )1958( Allport ,‬ניסח את השערת המגע‪ .‬זו טוענת שקשר‬
‫בין קבוצות תחת תנאים מיטביים‪ ,‬יש בכוחו להפחית עמדות שליליות כלפי קבוצות "אחר"‪ .‬תנאים מיטביים כוללים‬
‫שיתוף פעולה בין קבוצות‪ ,‬מרדף אחר מטרות משותפות‪ ,‬אינטראקציה זהה לזו שהיתה מתקיימת בין שתי קבוצות של‬
‫בני שווים‪ ,‬קיומן של נורמות חברתיות המקיימות שוויון זכויות ואפשרות למעורבות רגשית‪ .‬במטה‪-‬אנליזה הנוגעת‬
‫לשינוי עמדות‪ ,‬נמצא כי קשר עם מגוון של קבוצות היה יעיל ביצירת שינוי עמדות‪ ,‬במיוחד כאשר הקשר התבסס על‬
‫מפגשים של פנים‪-‬אל‪-‬מול‪-‬פנים וקבוצת ה"אחר" הורכבה מלסביות‪ ,‬הומואים וביסקסואלים ( ‪Pettigrew & Tropp,‬‬
‫‪.)2000‬‬
‫על פי התיאוריה של ‪ )1984; 1986( Herek‬על עמדות פונקציונאליות (‪,)Functional Attitudes Theory‬‬
‫עמדות ממלאות צרכים פסיכולוגיים‪ .‬חלק מהצרכים משמשים את הפרט להערכה תפקודית וישנם צרכים המשרתים את‬
‫הזהות וההערכה העצמית של הפרט‪ ,‬המונעים על ידי גורמים פנימיים כמו מערכות ערכים והגנה‪ )1986( Herek .‬טען‬
‫שעמדות הן לעיתים ספציפיות (פונות רק כלפי פרט ספציפי) או סכמטיות (מוכללות לקטגוריה של פרטים) והן מושמות‬
‫לבחינה נוספת ומוטלות בספק כשהאינטראקציה עם פרט מקבוצה אחרת מזכירה לפרט אינטראקציות דומות עם פרטים‬
‫מקבוצתו שלו‪.‬‬
‫תיאוריית העצמי הקוגניטיבי‪-‬חווייתי (‪ )Cognitive-Experiential Self Theory, Epstein, 1994‬גורסת כי‬
‫ישנן שתי מערכות למידה‪ :‬המערכת הרציונאלית‪-‬שמתבססת על מחשבות רציונאליות וניתוחים‪ ,‬והמערכת החווייתית‪-‬‬
‫שהיא יותר הוליסטית ומונעת על ידי רגשות‪ .‬עמדות משקפות את מה שגרם לפרטים להרגיש רע או טוב בעברם ויתכן‬
‫שסיטואציות שיבליטו מעורבות של רגשות‪ ,‬יובילו לשינוי עמדות על ידי המערכת החווייתית ללמידה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית‬
‫קהילה מוגדרת כמסגרת חברתית בסביבה כלשהי‪ ,‬המקיימת פעילויות משותפות והדדיות בין חבריה‪ ,‬החולקים את‬
‫אותם ערכים ותחומי עניין ומחזיקים בתחושת סולידריות משותפת (‪ .)Colombo, Mosso & Piccoli, 2001‬בסוף‬
‫המאה ה‪ ,19-‬החלו להופיע סימנים ראשונים של קהילה הומו‪-‬לסבית באירופה‪ .‬קיומה של הקהילה בא לידי ביטוי‬
‫בתרבות פנאי ענפה ולצידה גם תנועות פוליטיות והתעניינות אקדמית‪ .‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית בארץ התפתחה במקביל‬
‫להתפתחותה בעולם המערבי‪ ,‬אם כי בעיכוב מסוים‪ .‬בשנות ה‪ 31-‬של המאה הקודמת ניתן היה למצוא עדויות רבות‬
‫‪3‬‬
‫לקיומן של קבוצות של הומואים ומיעוט קטן של לסביות‪ ,‬שפעלו תחילה במחתרת‪ ,‬ובהמשך יצאו לרחובות ופעלו למען‬
‫נראות ושוויון זכויות (קמה‪.)2113 ,‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬ישנה עלייה במודעות הציבורית לנושא ההומוסקסואליות בישראל‪ .‬בדומה למדינות מערביות‬
‫אחרות‪ ,‬גם כאן נחקקו חוקים הנוגעים לשוויון זכויות בחברה ומסייעים בקידום מעמדה של הקהילה ההומו‪-‬לסבית‬
‫(‪ .)Harel, 2000; Kama, 2005‬המחקר בתחום הנטייה המינית מתמקד בקשיים ובמצוקות המאפיינים את המיעוט‬
‫ההומו‪-‬לסבי בקרב יחידים (‪ ,)Perez, DeBord & Bieschke, 2008‬ולאחרונה גם בקרב אוכלוסייה זו כקהילה‪ .‬דגש‬
‫מיוחד ניתן לחקר עמדות החברה הכללית כלפי פרטים בקהילה והקהילה כולה‪ ,‬תוך שניתנת תשומת‪-‬לב למרכיבים של‬
‫אפליה‪ ,‬סטיגמות ודעות קדומות‪ .‬כל אלה הינם חלק מן הקשיים שחווים פרטים בקהילה ההומו‪-‬לסבית ( & ‪Blum‬‬
‫‪.)Fretzing, 1997; Davies & Neal, 1996; Herek & Capitanio, 1996‬‬
‫‪ 1.3‬עמדות כלפי הומוסקסואליות‬
‫המושגים 'הומופוביה' ו'הטרוסקסיזם' הופיעו בשנות ה‪ 71-‬של המאה הקודמת (‪ .)Fish, 2008‬הומופוביה מערבת‬
‫תחושות של פחד ושנאה כלפי הומואים ולסביות (‪ )Cramer, 1997; Messinger, 2004‬וישנם גם חוקרים רבים‬
‫מתחום הפסיכולוגיה החברתית והחינוכית שטוענים שהתגובות השליליות כלפי הומואים ולסביות אינן תוצר של פחד‪,‬‬
‫אלא הן נלמדות והינן תוצר של חיזוק חברתי (‪ .)Herek, 1984‬ההומופוביה באה לידי ביטוי ברמות חומרה משתנות‪,‬‬
‫החל מהדרה של לסביות והומואים‪ ,‬תגובות פוגעניות ופעולות של אפליה‪ ,‬ובצורתה המסוכנת‪ ,‬יכולה לבוא לידי ביטוי‬
‫בביטויים של אלימות‪ .‬הטרוסקסיזם הוא פחות גלוי ויותר שכיח מהומופוביה (‪ )Berkman & Zinberg, 1997‬ומשמעו‬
‫החזקה באמונה כי העולם כולו הוא הטרוסקסואלי וחייב להיות כזה‪ .‬אם כך‪ ,‬הטרוסקסיזם הינו ה"תשתית המחשבתית"‬
‫וההומופוביה היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬הוצאה של המחשבות מן הכח אל הפועל‪ .‬הטרוסקסיזם והומופוביה פועלים יחדיו ומייצגים‬
‫צורות מגוונות של דיכוי סקסואלי‪ ,‬הפוגע במי שאינו "הולך בתלם" הסטנדרטים החברתיים ההטרוסקסואלים ( ‪Pharr,‬‬
‫‪ .)1997‬כראיה‪ ,‬הומוסקסואלים‪ ,‬מדווחים יותר מהטרוסקסואלים‪ ,‬על כך שנפלו קורבן להתעללות פיזית או סקסואלית‬
‫במהלך חייהם (‪ .)Balsom, Rothblom & Beauchaine, 2005‬בצורתה ה"עדינה" יותר‪ ,‬יכולה להתבטא האפליה גם‬
‫בצורות כמו אי‪-‬העסקת פרטים מן הקהילה הלהט"בית (‪.)Horvath & Ryan, 2003‬‬
‫‪4‬‬
‫עמדות כלפי הומוסקסואליות החלו להימדד אמפירית בתחילת שנות ה‪ 71-‬של המאה הקודמת‪ ,‬במקביל להחלטה‬
‫להוציא את ההומוסקסואליות מספר האבחנות הפסיכו‪-‬פתולוגיות ולא להגדירה כפסיכופתולוגיה (שילה‪.)2119 ,‬‬
‫מחקרים רבים בחנו את הקשרים בין עמדות כלפי הומוסקסואליות לבין משתנים רבים‪ ,‬בניסיון לאתר גורמים המנבאים‬
‫עמדות שליליות‪ .‬נמצא כי גברים מחזיקים בעמדות שליליות יותר כלפי הומוסקסואליות מנשים וכן העמדות שליליות‬
‫יותר ככל שעולים עם הגיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הטרוסקסואלים‪ ,‬דתיים‪ ,‬אנשים עם גישות מגדריות מסורתיות‪ ,‬השכלה נמוכה‬
‫ומספר ילדים רב יותר גם הם גורמים מנבאים לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות ( ‪Blackburn, Fowler,‬‬
‫‪ .)Mulling & Marquart, 2011; Herek & Gonzalez-Rivera, 2006; Hon et al., 2005‬כמו כן‪ ,‬בארה"ב‪,‬‬
‫עמדות כלפי הומוסקסואליות הן שליליות יותר בקרב שחורים מאשר בקרב לבנים (‪.)Glick & Golden, 2010‬‬
‫גורמים כמו פתיחות כמימד המאפיין את האישיות‪ ,‬השכלה גבוהה‪ ,‬קשר קרוב או חברות עם פרטים מהקהילה‬
‫הלהט"בית והחזקה בידע על הומוסקסואליות מנבאים עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( ‪Glick & Golden,‬‬
‫‪ .)2010; Hou et al., 2006; Shackelford & Besser, 2007‬שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬יוכל‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫להתרחש על ידי קיום מפגש בין פרטים מן הקהילה הכללית לבין פרטים מן הקהילה הלהט"בית ( & ‪Herek‬‬
‫‪ ,)Capitanio, 1996‬תוך כדי הרחבת הידע בנושא זה‪ ,‬שאפשר שיתקיים במסגרת רכישת השכלה גבוהה (שילה‪,‬‬
‫‪.)Britton, 1990 ;2119‬‬
‫‪ 1.3.1‬חילונים ודתיים‪ .‬ערכים חברתיים‪ ,‬בעיקר כאלה הנקבעים על ידי הדת‪ ,‬הינם גורמים משמעותיים הקשורים‬
‫לגיבוש עמדות וסטריאוטיפים הנוגעים לקבוצות מסוימות בחברה‪ .‬למעשה‪ ,‬עמדות הומופוביות הינן תוצאה של ערכים‬
‫חברתיים וגורמים דתיים‪ .)Gray et al., 1996( .‬יותר מכך‪ ,‬על פי הספרות המחקרית‪ ,‬אחד מן המנבאים הכי עקביים‬
‫של עמדות כלפי הומוסקסואליות הינו הדת (‪)Brown & Henriquez, 2008; Olson, Cadge & Harrison, 2004‬‬
‫ובמחקרים רבים נמצאו הבדלים משמעותיים בין חילונים ודתיים באשר לעמדות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬כאשר החילונים‬
‫אוחזים בעמדות חיוביות יותר (‪ .)Herek, 1984; 1988‬כמו כן‪ ,‬נמצאו הבדלים בעמדות על פי מידת הדתיות‪ ,‬כאשר‬
‫אלו שהגדירו עצמם דתיים מאוד החזיקו בעמדות שליליות יותר מן הפרטים שהגדירו עצמם כדתיים במידה ממוצעת‬
‫ואלה החזיקו בעמדות שליליות יותר מן הפרטים שהגדירו עצמם כחילונים (‪.)Arndt & DeBruin, 2006‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1.4‬התערבויות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות‬
‫על אף שצורות של הומופוביה‪ ,‬לעיתים‪ ,‬מושרשות עמוק וקשורות לגורמים אישיותיים‪ ,‬ישנה תמיכה בכך שעמדות‬
‫שליליות יכולות להשתנות באמצעות חינוך (‪ .)Cerny & Polyson, 1984‬מספר חוקרים ניסו להעריך טכניקות‬
‫חינוכיות שונות שעוצבו על מנת ליצור שינוי עמדות‪ .‬אסטרטגיות התערבות אלו כללו קורס מיניות האדם‪ ,‬יחידה על‬
‫הומוסקסואליות במסגרת קורס אחר‪ ,‬סמינרים ופאנלים שדובריהם הינם מן הקהילה הלהט"בית ( ‪Nelson & Krieger,‬‬
‫‪.)1997‬‬
‫במחקר שהשווה יעילותן של שיטות התערבות שונות‪ ,‬יושמו שלוש תוכניות שכללו סרט שדן בגישות פוגעניות‬
‫כלפי קבוצות מגוונות‪ ,‬לא כולל הומוסקסואליות; סרט שיוצרו הינו כומר הומוסקסואל ודן בנושא ההומוסקסואליות;‬
‫שני סרטים שמציגים התנהגות הומוסקסואלית מוחצנת בקרב זוגות הומוסקסואלים‪ .‬במחקר נמצא כי סטודנטים שצפו‬
‫בסרט שנוגע לקבוצות מגוונות ובסרט של הכומר‪ ,‬היו יותר סובלניים כלפי הומוסקסואליות מאשר סטודנטים שצפו‬
‫בסרט שכלל התנהגות הומוסקסואלית מוחצנת‪ .‬חשוב לציין כי השינוי בעמדות לא צלח בבדיקה שנערכה זמן‪-‬מה לאחר‬
‫ביצוע המחקר (‪.)Goldberg, 1982‬‬
‫במחקר שנערך בקרב סטודנטים‪ ,‬הוערכה ההשפעה של סדנת מיניות האדם שכללה הרצאה לא פורמאלית‪ ,‬סרט‬
‫הומוסקסואלי מוחצן‪ ,‬דיון על הסרט ושיחה עם מומחים לבריאות מנטאלית הומוסקסואלית‪ .‬נמצא כי לאחר הסדנה‪,‬‬
‫סובלנות הסטודנטים כלפי הומוסקסואליות גברה ואף יותר מכך‪ ,‬העמדות החיוביות נותרו בעינן גם בבדיקת מעקב‪,‬‬
‫לאחר ארבעה חודשים (‪.)Anderson, 1981‬‬
‫‪ (1984( Cerny and Polyson‬חקרו שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות בקרב שתי קבוצות סטודנטים שאחת‬
‫מהן למדה קורס מיניות האדם שכלל שתי הרצאות בנות ‪ 75‬דקות‪ ,‬דיון בנושא ההומוסקסואליות וסגנונות חיים אחרים‬
‫במליאה הכללית ובקבוצות קטנות וצפייה בסרטים‪ ,‬והקבוצה השנייה למדה קורס במבוא לפסיכולוגיה‪ .‬שאלון העמדות‬
‫שמילאו שתי הקבוצות אחרי הקורס חשף כי סטודנטים שלמדו קורס על מיניות האדם‪ ,‬הציגו עמדות חיוביות יותר מאלו‬
‫שהציגו סטודנטים שלמדו מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬כלפי הומוסקסואליות‪ .‬במחקר דומה נמצא כי סטודנטים שלמדו קורס‬
‫סימסטריאלי במיניות האדם‪ ,‬הציגו פחות עמדות שליליות במדידה שלאחר הקורס בהשוואה למדידה שהתרחשה לפני‬
‫תחילתו של הקורס (‪.)Iyriboz & Carter, 1986‬‬
‫‪6‬‬
‫מחקרים רבים דיווחו על כך שפרטים אשר מעורבים בקשר חיובי ואינטראקציה עם הומוסקסואלים‪ ,‬הופכים‬
‫סובלניים יותר ומציגים עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( ‪Herek, 1988; Lance, 1987; Whitley,‬‬
‫‪ .)1990‬מחקר אורך שנערך בקולג' כלל קמפיין חינוכי בנושא הומוסקסואליות‪ .‬הסטודנטים נחשפו במשך שנתיים‬
‫ללוחות מודעות שנתלו ברחבי הקמפוס ועליהם כתבים שנרשמו בידי סטודנטים הומוסקסואלים וכללו מידע ופרטים‬
‫אישיים‪ .‬אחרי שנתיים‪ ,‬נמצא כי סטודנטים רבים יותר דיווחו על כך שהידע שלהם בנושא ההומוסקסואליות גדל והם‬
‫חשים יותר בנוח עם הנושא (‪.)Geller, 1991‬‬
‫‪ 1.4.1‬פאנלים של דוברים מן הקהילה הלהט"בית‪ .‬שיטת התערבות זו היא הדומה ביותר לשיטת ההתערבות‬
‫עליה נסמך המחקר הנוכחי‪ .‬פאנלים שדובריהם הינם מהקהילה הלהט"בית עוצבו על מנת להפחית עמדות שליליות כלפי‬
‫הומוסקסואליות דרך אינטראקציה גלוית‪-‬לב‪ .‬הפאנל כלל בדרך כלל שלושה חלקים‪ :‬מבוא‪ ,‬סיפור אישי ודיון לא‬
‫פורמאלי (‪ .)Blumenfeld, 1992; Burkholder & Dieneen, 1996‬מטרת המבוא היתה "לסמן" את המטרה‬
‫והגבולות של המפגש‪ ,‬הדובר‪/‬ת הציג‪/‬ה עצמו‪/‬ה במטרה "לשבור את הקרח"‪ ,‬להפחית איבה ולפתח תקשורת גלוית‪-‬לב‪.‬‬
‫החלק של הסיפור האישי כלל סיפור על החיים כלהט"ב‪-‬סיפור יציאה מהארון‪ ,‬סיפור על קשרים רומנטיים ומשפחתיים‬
‫או דיון על האספקטים הרלוונטיים של החיים‪ .‬הדרך האופטימאלית להעברת החלק האחרון נשאה אופי לא פורמאלי‬
‫וחלק זה אפשר זמן לשאלות והתפתחות של דיון‪ .‬פאנלים משמשים להשגת מספר מטרות‪( :‬א) הפצת מידע מדויק אודות‬
‫הומוסקסואליות‪( .‬ב) שבירת מיתוסים על הומוסקסואליות‪( .‬ג) אפשרות לקשר עם פרטים מן הקהילה הלהט"בית‪.‬‬
‫הפאנלים מאפשרים לדוברים ולמשתתפים לעבוד בשותפות להשגת מטרה משותפת של הפחתת עמדות שליליות‪ .‬הדיון‬
‫הלא פורמאלי מאפשר קיומה של אינטראקציה בין שווים‪ ,‬התקשרות רגשית וטבעו יוצר סביבה שנתמכת על ידי נורמות‬
‫משותפות (‪.)Rye & Meaney, 2009‬‬
‫במחקר שבחן יעילותו של פאנל בהפחתת עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬סטודנטים עברו סדנה הכוללת‬
‫היכרות עם דוברים מן הקהילה הלהט"בית‪ ,‬בחינה אישית של הפרטים את עמדותיהם‪ ,‬סיפורי יציאה מהארון‪ ,‬זמן‬
‫לשאלות‪ ,‬דיון על מיתוסים ומודעות הטרוסקסיסטית‪ .‬בבדיקה של העמדות שנערכה לפני ואחרי‪ ,‬נמצא כי היתה הפחתה‬
‫משמעותית בעמדות השליליות של הסטודנטים (‪ .)Rye & Meaney, 2009‬בדומה למחקר זה‪ ,‬מחקרים רבים מצאו‬
‫שפאנלים יעילים בהפחתת עמדות שליליות ( ‪Burkholder & Dineen, 1996; Nelson & Kriger, 1997; Wells,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .)1991‬מנגד‪ ,‬ישנם גם מחקרים שמצאו שפאנל אינו יעיל בהפחתת עמדות שליליות‪ ,‬אך נדמה כי הם מעטים יותר‬
‫(‪.)Chng & Moore, 1991; Cotton-Huston & Waite, 2000‬‬
‫‪ 1.5‬השערות המחקר‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬השערות המחקר הנוכחי הן כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בקבוצת הניסוי‪ ,‬ימצא הבדל גדול יותר בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין הבדיקה‬
‫שלפני ההרצאה לבדיקה שאחריה‪ ,‬בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ ,‬כאשר עמדותיהם של הנבדקים בקבוצת‬
‫הניסוי יהיו חיוביות יותר לאחר ההרצאה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בקרב הנבדקים בקבוצת הניסוי‪ ,‬ימצא הבדל בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים‬
‫לדתיים‪ ,‬הן לפני ההרצאה והן לאחריה‪ ,‬כאשר עמדות החילוניים יהיו חיוביות יותר מעמדות הדתיים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ימצא הבדל מובהק בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים בקבוצת‬
‫הניסוי‪ .‬עמדות כלל הנבדקים יהפכו חיוביות יותר‪ ,‬אך עמדותיהם של הדתיים ישתפרו יותר מעמדותיהם‬
‫של החילונים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .2‬שיטה‬
‫‪ 2.1‬נבדקים‬
‫במחקר לקחו חלק ‪ 117‬סטודנטים בשנת הלימודים הראשונה של תוארם הראשון במכללת תל‪-‬חי‪ .‬קבוצת הניסוי‬
‫מנתה ‪ 43‬סטודנטים אשר למדו בחוג לחינוך מיוחד‪ ,‬נרשמו לקורס "הכרת מסגרות החינוך המיוחד"‪ ,‬להם העברתי‬
‫הרצאה בת שעה וחצי בנושא הומוסקסואליות‪ .‬קבוצה זו כללה בעיקר נשים (‪ ,)n = 41, 95.35%‬בטווח גילאים של‬
‫‪ ,)M = 24.17, SD = 1.77( 21-28‬רווקים (‪ ,)n = 35, 81.40%‬ללא ילדים (‪ ,)n = 42, 97.67%‬יהודים (‪n 111%‬‬
‫‪ )= 43,‬וחילונים (‪ .)n = 34, 79.07%‬קבוצת הביקורת מנתה ‪ 64‬סטודנטים שהיו בשנת לימודיהם הראשונה בחוג‬
‫לעבודה סוציאלית במכללת תל חי‪ .‬הם עברו הרצאה בת שעה וחצי‪ ,‬בנושא ניטראלי‪ ,‬כחלק מקורס שנלמד במסגרת‬
‫החוג‪ .‬הסטודנטים בקבוצת הביקורת נלקחו מהחוג לעבודה סוציאלית שהינו חד‪-‬חוגי בלבד‪ ,‬כמקדם ביטחון לכך‬
‫שבוודאות לא שמעו את ההרצאה שהעברתי‪ .‬קבוצה זו כללה גם היא‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬נשים (‪ ,)n = 52, 82.81%‬בטווח‬
‫גילאים של ‪ ,)M = 24.99, SD = 4.77( 21-55‬רווקים (‪ ,)n = 51, 79.69%‬ללא ילדים (‪,)n = 62, 96.88%‬‬
‫יהודים (‪ )n = 61, 95.31%‬וחילונים (‪ 3 .)n = 49, 76.56%‬נבדקות שדיווחו על עצמן כעל לסביות ו‪ 2-‬נבדקים‬
‫שדיווחו שהינם ביסקסואלים לא נכללו בניתוחים הסטטיסטיים מתוך הנחה שעמדותיהם חיוביות מראש‪ ,‬המדגם הסופי‬
‫כלל הטרוסקסואלים בלבד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כלים‬
‫על מנת למצוא מגמות וקשרים בין עמדות כלפי הומוסקסואליות ונתונים דמוגרפיים‪ ,‬הנבדקים השיבו למספר‬
‫שאלות דמוגרפיות‪ ,‬הכוללות מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב משפחתי ומספר ילדים‪ ,‬נטייה מינית‪ ,‬דת ומידת דתיות‪.‬‬
‫על מנת לבחון את המשתנה עמדות כלפי הומוסקסואליות נעשה שימוש בשאלון דיווח עצמי ‪Attitudes Toward‬‬
‫‪ )ASTH, Kite & Deaux, 1986( Homosexuality‬הכולל ‪ 21‬היגדים אודות עמדות כלפי הומואים ולסביות‬
‫(לדוגמה‪" ,‬לא אכפת לי שיהיו לי חברים הומוסקסואלים")‪( ,‬ראו נספח מס' ‪ .)1‬על הנבדק היה לבטא את מידת הסכמתו‬
‫לכל פריט בסולם בן ‪ 5‬דרגות‪ ,‬הנע בין ‪( 1‬מסכים מאוד) לבין ‪( 5‬לא מסכים כלל)‪ .‬ציון העמדה כלפי הומוסקסואליות‬
‫התקבל מחישוב סיכום התשובות לכל הפריטים‪ ,‬לאחר היפוך הפריטים החיוביים‪ ,‬ונע בין ‪ .21-115‬ציון גבוה‪ ,‬משמעו‪,‬‬
‫עמדות חיוביות כלפי הומוסקסואליות‪ .‬מהימנות ותוקף גבוהים נמצאו במחקר המקורי של ‪.)1986( Kite and Deaux‬‬
‫‪9‬‬
‫במחקר הנוכחי נעשה שימוש בגרסה המתורגמת של השאלון (שילה‪ .)2114 ,‬בעת תרגום השאלון לעברית‪ ,‬הוסף פריט‬
‫המתייחס לנושא האיידס‪ ,‬שנעדר מהכלי המקורי‪ ,‬אך רלוונטי נוכח הקישור הקיים בחברה בין איידס להומוסקסואליות‬
‫(‪ .)Goh, 2008; White & Carr, 2005‬אם כך‪ ,‬השאלון הסופי כולל ‪ 22‬פריטים וציון השאלון נע בין ‪.22-111‬‬
‫מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון המתורגם הינה ‪ .93‬במבחן מהימנות במחקר הנוכחי‪ ,‬מהימנות אלפא קרונבאך של‬
‫השאלון שהועבר לפני ההרצאה הינה ‪ .91‬מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון שהועבר אחרי ההרצאה הינה ‪.92‬‬
‫‪ 2.3‬הליך‬
‫במכללת תל חי ישנו קורס חובה סימסטריאלי‪"-‬הכרת מסגרות החינוך המיוחד"‪-‬המיועד לסטודנטים הלומדים חינוך‬
‫מיוחד‪ ,‬בשנתם הראשונה בתואר או לסטודנטים מהחוג לפסיכולוגיה‪ ,‬אשר בוחרים לקחת חלק במסלול שמציעה היחידה‬
‫ללימודי שדה‪ .‬בקורס זה נחשפים הסטודנטים למוסדות חינוך מיוחד‪ ,‬כגון בית לאנשים עם פיגור והוסטלים למיניהם‪,‬‬
‫ופוגשים אנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬אנשים עם סיפור יוצא דופן‪ ,‬או בעלי מקצוע בתחום החינוך המיוחד‪ .‬הסטודנטים‬
‫נפגשים עם ה"שטח" בסביבה המוגנת של המכללה‪ ,‬לפני יציאתם האמיתית לשטח‪ ,‬בשנים ב' וג'‪ ,‬בהן מבצעים‬
‫הסטודנטים את לימודי השדה שלהם במסגרות השונות‪ .‬כחלק מקורס זה‪ ,‬אני מעבירה הרצאה על חיי האישיים‪ ,‬מספרת‬
‫את סיפורי‪ :‬תהליך היציאה מהארון‪ ,‬חיי הבוגרים‪ ,‬נישואיי לבחורה וכוונותיי להקים עמה משפחה‪ ,‬משנות ילדותי ועד‬
‫היום‪.‬‬
‫הנבדקים‪ ,‬הן מקבוצת הניסוי והן מקבוצת הביקורת‪ ,‬התבקשו למלא את פרטיהם הדמוגרפיים ואת שאלון העמדות‬
‫כלפי הומוסקסואליות (ראו נספח ‪ )1‬לפני ואחרי הרצאה‪ .‬בקבוצת הניסוי‪ ,‬העבירה את השאלונים המרצה של הקורס‬
‫"הכרת מסגרות החינוך המיוחד" בו אני העברתי את הרצאתי‪ .‬זאת על מנת למנוע‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬אפשרות של רצייה‬
‫חברתית מצד הנבדקים‪ ,‬שיתכן כי ביודעם עלי כעל מבצעת המחקר ועל נטייתי המינית‪ ,‬יעדנו את תשובותיהם‪ .‬המרצה‬
‫העבירה את השאלונים לפני ההרצאה שלי וכן לאחריה‪ .‬הליך זה התבצע פעמיים‪ ,‬בשני הסמסטרים של שנת הלימודים‬
‫תשע"ב‪ ,‬על מנת להשיג מספר נבדקים רב ככל שניתן‪ .‬לקבוצת הביקורת‪ ,‬אשר חבריה הם סטודנטים בחוג לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬העברתי את השאלונים בעצמי‪ ,‬לפני ואחרי הרצאה ניטראלית‪ ,‬שאינה קשורה לנושא המעורר מורכבויות‬
‫חברתיות‪ ,‬והינה חלק משגרת קורס אחר במכללה‪ .‬לבסוף‪ ,‬השאלונים רוכזו אצלי‪ ,‬להזנת הנתונים וניתוחם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3‬ממצאים‬
‫המחקר הנוכחי בחן האם הרצאה חד‪-‬פעמית‪ ,‬שכללה סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית ומידע כללי על‬
‫הקהילה‪ ,‬הינה בעלת השפעה ובכוחה לשנות עמדות ולהפכן לחיוביות יותר‪ ,‬זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת ששמעה‬
‫הרצאה ניטראלית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר עסק בשאלת ההבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים ובשונות‬
‫ההשתנות של העמדות הללו בקרב קבוצות אלה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לציין כי בבדיקת מבחן מהימנות אלפא של קרונבאך נמצא כי פריט מספר שבע בשאלון העמדות כלפי‬
‫הומוסקסואליות מוריד את המהימנות של השאלון ועל כן הוא נוקה ולא נכלל בחישובים הסטטיסטיים‪ ,‬הן משאלון‬
‫העמדות של "לפני" והן משאלות העמדות של "אחרי"‪ .‬שנית‪ ,‬על מנת לבחון את השינוי בעמדות שחל בין הזמן שלפני‬
‫ההרצאה לזמן שלאחריה‪ ,‬חושב הפרש ציוני השאלונים של "לפני" ו"אחרי"‪ .‬כלומר‪ ,‬עבור כל נבדק חושב הפרש זה על‬
‫ידי הפחתת ציון השאלון שמולא על ידו לפני ההרצאה מן הציון של השאלון שמולא אחרי ההרצאה‪ .‬שלישית‪ ,‬לשם‬
‫השוואה בין חילונים לדתיים‪ ,‬אוגדו כל רמות המשתנה "דתיות" שהינן "מסורתי" ומעלה לכדי קבוצה אחת‪ .‬רביעית‪ ,‬כל‬
‫העיבודים הסטטיסטיים בוצעו ברמת מובהקות של ‪.15‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬טווח ציוני העמדות שנמצא בקבוצת הניסוי לפני ההרצאה של חברת הקהילה הלהט"בית ששמעו הוא‬
‫‪ )M = 95.19, SD = 9.84( 72-115‬ולאחריה ‪ .)M = 97.02, SD = 9.64( 71-115‬טווח ציוני העמדות שנמצא‬
‫בקבוצת הביקורת לפני ההרצאה הניטראלית ששמעו הוא ‪ )M = 98.06, SD = 10.56( 61-115‬ולאחריה ‪56-115‬‬
‫(‪.)M = 98.20, SD = 10.19‬‬
‫על מנת לבחון את ההשערה הראשונה‪ ,‬לפיה בקרב הנבדקים בקבוצת הניסוי‪ ,‬ימצא הבדל גדול יותר בשינוי‬
‫העמדות כלפי הומוסקסואליות בין הבדיקה שלפני ההרצאה לבדיקה שאחריה‪ ,‬בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ ,‬כאשר‬
‫עמדותיהם של הנבדקים בקבוצת הניסוי יהיו חיוביות יותר לאחר ההרצאה‪ ,‬הושוו הפרשי הציונים של שאלוני העמדות‬
‫שמולאו לפני ואחרי ההרצאה באמצעות מבחן טי למדגמים בלתי תלויים (ראו גרף מספר ‪ .)1‬ההשערה אוששה‪ :‬נמצא‬
‫הבדל מובהק בהפרשי הציונים בשאלוני העמדות כלפי הומוסקסואליות בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת [ = )‪t(105‬‬
‫‪ ]2.04, p < .05‬כך שבקבוצת הניסוי‪ ,‬השינוי בעמדות בין "לפני" ל"אחרי" ההרצאה‪ ,‬היה גדול יותר ( ‪M = 1.84,‬‬
‫‪ )SD = 5.12‬בהשוואה לשינוי בעמדות שחל בקרב הנבדקים בקבוצת הביקורת (‪.)M = .14, SD = 2.32‬‬
‫‪11‬‬
‫גרף מספר ‪ – 1‬ממוצעי קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת‪ :‬הפרשי הציונים של שאלוני העמדות כלפי‬
‫הומוסקסואליות שמולאו לפני ואחרי ההרצאה‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫ממוצע הפרש הציונים‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫קבוצת ניסוי‬
‫קבוצת ביקורת‬
‫על מנת לבחון את ההשערה השניה‪ ,‬לפיה בקרב הנבדקים בקבוצת הניסוי‪ ,‬ימצא הבדל בעמדות כלפי‬
‫הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים‪ ,‬הן לפני ההרצאה והן לאחריה‪ ,‬כאשר עמדות החילוניים יהיו חיוביות יותר‬
‫מעמדות הדתיים‪ ,‬הושוו ממוצעי הקבוצות ‪,‬לפני ההרצאה ואחריה‪ ,‬באמצעות מבחן מאן‪-‬וויטני למדגמים בלתי‪-‬תלויים‬
‫(ראו גרף מספר ‪ .)2‬נעשה שימוש במבחן זה ‪,‬שהינו א‪-‬פרמטרי‪ ,‬לאור מספרם הנמוך של הנבדקים שהצהירו על עצמם‬
‫כי אינם חילונים (‪ .)n = 9‬ההשערה אוששה‪ :‬בבדיקה שלפני ההרצאה נמצא הבדל מובהק בין חילונים לדתיים [ = )‪U(43‬‬
‫‪ ,]53.50, p < .01‬כך שהחילונים החזיקו בעמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות (‪)M = 98.00, SD = 7.67‬‬
‫בהשוואה לדתיים (‪ .)M = 84.56, SD = 10.22‬תמונה דומה הצטיירה גם בבדיקה שלאחר ההרצאה עם הבדל מובהק‬
‫בין שתי הקבוצות [‪ ,]U(43) = 66.00, p < .01‬כך שהחילונים החזיקו בעמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( ‪M‬‬
‫‪ )= 99.5, SD = 7.33‬בהשוואה לדתיים (‪.)M = 87.67, SD = 11.91‬‬
‫גרף מספר ‪ – 2‬ממוצעי דתיים וחילונים‪ :‬הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות לפני ואחרי ההרצאה‬
‫‪105‬‬
‫‪100‬‬
‫‪95‬‬
‫חילונים‬
‫‪90‬‬
‫דתיים‬
‫‪85‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫‪12‬‬
‫על מנת לבחון את ההשערה השלישית‪ ,‬לפיה ימצא הבדל מובהק בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים‬
‫לדתיים בקבוצת הניסוי ועמדות כלל הנבדקים יהפכו חיוביות יותר‪ ,‬אך עמדותיהם של הדתיים ישתפרו יותר‬
‫מעמדותיהם של החילונים‪ ,‬הושוו הפרשי הציונים של שאלוני העמדות שמולאו על ידי חילונים ודתיים לפני ואחרי‬
‫ההרצאה באמצעות מבחן מאן‪-‬וויטני למדגמים בלתי‪-‬תלויים‪ .‬ההשערה לא אוששה‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בין הפרשי‬
‫הציונים בשאלוני העמדות של דתיים וחילונים [‪ .]U)43( = 123.50, n.s.‬על אף שההשערה לא אוששה‪ ,‬חשוב לציין‬
‫שההבדל בשינוי שחל בעמדותיהם של חילונים ודתיים הוא רב‪ .‬הדתיים מציגים שינוי בעמדות הגדול פי שתיים מן‬
‫השינוי שחל בעמדותיהם של החילונים כלפי הומוסקסואליות בין הבדיקה שלפני ההרצאה לבדיקה שלאחריה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .4‬דיון‬
‫המחקר הנוכחי בחן האם הרצאה חד‪-‬פעמית בדמות סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית הינה בעלת השפעה‬
‫ובכוחה לשנות עמדות ולהפכן לחיוביות יותר‪ ,‬בהשוואה לקבוצת ביקורת ששומעת הרצאה ניטראלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדק‬
‫קיומם של הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות ומידת השתנותן בעקבות הההרצאה בקרב דתיים וחילונים‪ .‬ההשערה‬
‫הראשונה גרסה כי עמדותיהם כלפי הומוסקסואליות של נבדקים שיקשיבו להרצאה הנושאת אופי של סיפור אישי של‬
‫אדם מהקהילה הלהט"בית יעברו שינוי גדול יותר ובכיוון חיובי‪ ,‬בהשוואה לקבוצת נבדקים שיקשיבו להרצאה‬
‫ניטראלית‪ .‬השערה זו אוששה‪ ,‬אכן נמצא הבדל מובהק בשינוי העמדות של הקבוצות ועמדות קבוצת הניסוי הפכו‬
‫חיוביות יותר‪ .‬ההשערה השנייה גרסה כי עמדותיהם של דתיים כלפי הומוסקסואליות יהיו שליליות יותר מעמדותיהם‬
‫של חילונים‪ ,‬הן לפני ההרצאה והן לאחריה‪ .‬השערה זו אוששה‪ ,‬אכן נמצא הבדל מובהק בעמדות כלפי הומוסקסואליות‬
‫בין דתיים לחילונים‪ ,‬בשני שלבי המחקר‪ ,‬כאשר עמדות הדתיים היו שליליות יותר‪ .‬ההשערה השלישית גרסה כי עמדות‬
‫כלל הנבדקים כלפי הומוסקסואליות יהפכו חיוביות יותר בעקבות ההרצאה של חבר קהילת הלהט"ב‪ ,‬אך עמדות הדתיים‬
‫יעברו שינוי גדול יותר מעמדות החילונים‪ .‬השערה זו הופרכה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוגעים להשפעתה המוצלחת של הרצאה של אדם מן הקהילה הלהט"בית על חייו‪ ,‬על חיי הקהילה‬
‫ומתן מענה לשאלות שעולות במליאה דומים באופיים לממצאים שהוצגו לא מכבר בספרות המחקרית‪ .‬מחקרים רבים‬
‫הציגו הפחתה משמעותית בעמדות השליליות של הסטודנטים בעקבות פאנלים וסדנאות חשיפה של נושא‬
‫ההומוסקסואליות ( ;‪Burkholder & Dineen, 1996; Nelson & Kriger, 1997; Rye & Meaney, 2009‬‬
‫‪ .)Wells, 1991‬מנגד‪ ,‬ישנם גם מחקרים שמצאו שפאנל אינו יעיל בהפחתת עמדות שליליות‪ ,‬אך נדמה כי הם מעטים‬
‫יותר (‪ .)Chng & Moore, 1991; Cotton-Huston & Waite, 2000‬בנוסף‪ ,‬הרצאה של חבר הקהילה הלהט"בית‬
‫מפגישה את חברי המליאה עם האדם עצמו‪ ,‬יחד עם סיפורו המרתק ועם מידע רב אודות הנושא וההתמודדות היום‪-‬‬
‫יומית של חברי קהילת הלהט"ב‪ .‬שני נושאים אלה‪ ,‬היכרות עם חבר קהילת הלהט"ב ואחזקה בידע על הנושא‪ ,‬נמצאו‬
‫כמשתנים אשר מנבאים עמדות חיוביות כלפי הומוסקסואליות (שילה‪ .)2119 ,‬כמו כן‪ ,‬כפי שטען ‪,)1961( Kelman‬‬
‫כדי להשפיע על עמדות לטווח זמן ארוך‪ ,‬יצירת השינוי צריכה להתבסס על הרכיב הרגשי של ההזדהות‪ ,‬בנוסף לרכיבים‬
‫‪14‬‬
‫קוגניטיביים‪ .‬מפגש עם חבר קבוצת הלהט"ב הכולל חשיפה אישית של חייו הפרטיים מעורר את הזדהות המשתתפים‬
‫בנוסף למידע העובדתי החדש אליו הם נחשפים ואולי כאן נעוצה חלק מן ההצלחה בשינוי עמדותיהם‪.‬‬
‫יש לציין כי עמדותיהם כלפי הומוסקסואליות של הסטודנטים במחקר הנוכחי היו חיוביות יחסית‪ ,‬מלכתחילה‪,‬‬
‫בדומה למחקר שעשה שימוש בכלי זהה (שילה‪ )2119 ,‬ובשונה ממחקר שגם הוא עשה שימוש באותו כלי ודיווח על‬
‫עמדות שליליות יותר בקרב סטודנטים (‪ .)Hinrichs & Rosenberg, 2002‬יתכן וההבדל בעמדות בין המחקרים נובע‬
‫מן העלייה במודעות הציבורית לנושא ההומוסקסואליות‪ ,‬חוקים שנחקקו ונוגעים לשוויון זכויות בחברה ומסייעים‬
‫בקידום מעמדה של הקהילה ההומו‪-‬לסבית והנראות ההולכת וגוברת של חברי הקהילה במדיות השונות בפרט ובמציאות‬
‫היום‪-‬יומית ככלל (‪ .)Harel, 2000; Kama, 2005; Salvin-Williams & Ream, 2007‬ניתן לשייך את העמדות‬
‫החיוביות גם לעובדת היותו של המדגם בעל רוב נשי‪ ,‬כאשר מחקרים רבים מצאו כי נשים הן בעלות עמדות חיוביות‬
‫יותר כלפי הומוסקסואליות (‪ .)Hon et al., 2005; LaMar & Kite, 1998‬כמו כן‪ ,‬יתכן שסטודנטים הלומדים חינוך‬
‫מיוחד ועבודה סוציאלית הינם יותר סובלניים ומתאפיינים בקבלה ואהבת הזולת באשר הוא‪ .‬על אף העמדות החיוביות‬
‫מלכתחילה‪ ,‬ההרצאה הצליחה להביא להטבה נוספת‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוגעים להבדלים הקיימים בעמדות כלפי הומוסקסואליות בקרב דתיים וחילונים תומכים במחקרים‬
‫נוספים אשר הגיעו למסקנות דומות בעבר‪ .‬במחקרים רבים נמצאו הבדלים משמעותיים בין חילונים ודתיים באשר‬
‫לעמדות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬כאשר החילונים אוחזים בעמדות חיוביות יותר (‪ )Herek, 1984; 1988‬וכן הבדלים‬
‫בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין פרטים אשר מידת הדתיות שלהם שונה‪ ,‬כאשר דתיים שדיווחו שרמת הדתיות שלהם‬
‫גבוהה הציגו עמדות שליליות יותר בהשוואה לפרטים שהגדירו עצמם כבעלי רמת דתיות ממוצעת ולאלו היו עמדות‬
‫שליליות יותר בהשוואה לפרטים שדיווחו על היותם חילוניים (‪ .)Arndt & DeBruin, 2006‬יתכן וההבדלים נובעים‬
‫מן ההגבלות הדתיות הנוגעות ליחסים הומוסקסואליים בכל הדתות (‪ .)Mondimore, 1996‬אפשר להניח כי אנשים‬
‫הגדלים בבתים בעלי אופי מסורתי ודתי ומתחנכים על פי ערכי הדת מפתחים אישיות שמרנית‪ ,‬אשר נמצאה קשורה‬
‫לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות (‪ .)Whitley, 1987‬כמו כן‪ ,‬החינוך הדתי וההקפדה להתרחק מכל מי שאינו‬
‫מתחנך על פי אותם ערכים מונעים מפרטים אלה להכיר אנשים מן הקהילה הלהט"בית‪ ,‬לבוא עמם או עם נושא‬
‫ההומוסקסואליות במגע ולרכוש ידע‪ ,‬דבר שכאמור‪ ,‬מנבא עמדות חיוביות כלפי הומוסקסואליות (שילה‪ .)2119 ,‬הסבר‬
‫‪15‬‬
‫אפשרי לכך שגם אחרי ההרצאה ההבדל בין עמדות החילונים כלפי הומוסקסואליות לעמדותיהם של הדתיים נותר בעינו‬
‫יכול להיות העובדה כי הפערים בין השניים היו מראש גדולים מאוד ובשל כך קשים לצמצום באמצעות הרצאה יחידה‪.‬‬
‫באשר להשערה שהופרכה וגרסה כי השינוי החיובי בעמדות הדתיים כלפי הומוסקסואליות יהיה גדול יותר מן‬
‫השינוי בעמדות החילונים‪ ,‬חשוב לציין כי אמנם לא נמצא הבדל מובהק‪ ,‬אך תמונת המצב אכן מראה כי עמדות הדתיים‬
‫עברו שינוי הגדול פי שתיים מן השינוי שעברו עמדות החילוניים‪ .‬הסבר אפשרי לממצאים הללו יכול להיות נעוץ‬
‫בעובדה שעמדות החילונים נרכשו במהלך חיים שלמים ולאור חינוך בעל אופי מסוים‪ ,‬פתוח ומודרני יותר שקשה‬
‫"להשיגו" בהרצאה אחת בת שעה וחצי‪ .‬בנוסף‪ ,‬האיסורים הדתיים מעמדם כחוקים שאין להפר אותם ועל כן‪ ,‬גם אם‬
‫נוצר שינוי רגשי‪ ,‬יתכן והכוחות הקוגניטיביים מנעו את השפעתו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתכן שלא נמצא אפקט משום מספר הנבדקים‬
‫הקטן בקבוצת הדתיים והשימוש במבחן הסטטיסטי מאן‪-‬וויטני שהינו מבחן א‪-‬פרמטרי‪ ,‬עבורו יש צורך במדגם גדול‬
‫יחסית‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מתוצאות המחקר ניתן ללמוד כי תוכנית התערבות יעילה ומוצלחת לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות‬
‫יכולה להיות הרצאה של חבר הקהילה הלהט"בית הכוללת חשיפת סיפורו האישי ומענה לשאלות שעולות במסגרת‬
‫המליאה‪ .‬מחקרים על תוכניות התערבות יעילות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות כבר נעשו מחוץ לארץ והגיעו‬
‫לתוצאות דומות (‪ ,)Burkholder & Dineen, 1996; Nelson & Kriger, 1997; Wells, 1991‬אך נדמה‬
‫שבישראל עוד לא נעשו מחקרים הבוחנים דרכים לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות והתחום עוד נמצא בחיתוליו‪.‬‬
‫בעמותת חוש"ן (חינוך ושינוי)‪ ,‬אשר מטרתה "שינוי הסטריאוטיפים כלפי הומוסקסואליּות‪ ,‬לסביּות‪ ,‬ביסקסואליּות‬
‫וזהות מגדר‪ ,‬והכשרת אנשי מקצוע לעיסוק בנושאים הקשורים לקהילה" (חוש"ן‪-‬חינוך ושינוי‪ )2112 ,‬החלו רק השנה‬
‫בתהליך בחינת יעילות פועלם (הכוללת הרצאה של שני סיפורים אישיים) על ידי הליך דומה למחקר הנוכחי‪ ,‬הכולל‬
‫העברת שאלון לפני ואחרי ההרצאה‪ .‬נשאלת השאלה האם תוכנית התערבות דוגמת זו הינה בעלת השפעה ארוכת טווח‬
‫באשר לעמדות כלפי הומוסקסואליות והאם לתוכנית תהיה השפעה דומה על אוכלוסיה שאינה סטודנטים צעירים‪ ,‬רוכשי‬
‫השכלה‪ .‬סטודנטים הלומדים באקדמיה הינם אחת מתת‪-‬הקבוצות הליברליות ביותר (‪ )Herek, 2000‬ובנוסף‪ ,‬להשכלה‬
‫השפעה מובהקת על הומופוביה‪ ,‬כאשר סטודנטים בעלי השכלה גבוהה מציגים עמדות חיוביות יותר כלפי‬
‫הומוסקסואליות (‪.)Smith, 1998‬‬
‫‪16‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתוך הממצאים על קיומם של קשרים בין עמדות כלפי הומוסקסואליות למשתני רקע כמו דתיות‪ ,‬ניתן‬
‫להסיק על אפשרות של צורך שונה באשר לשינוי העמדות בקרב אוכלוסיות ייחודיות דוגמת הדתיים‪ .‬יתכן וקבוצה כגון‬
‫זו דורשת התערבות ארוכת טווח‪ ,‬הכוללת מספר מפגשים‪ ,‬על מנת להצליח לשנות עמדות‪ .‬מחקרים שהציגו יעילותן של‬
‫תוכניות התערבות שכללו קורסים מתמשכים בנושאים של מיניות עם שימת דגש על הומוסקסואליות דיווחו כי‬
‫סטודנטים שנכחו בקורסים הללו הציגו פחות חששנות מקשר עם הומוסקסואלים ולסביות והיו יותר סובלניים‬
‫להתנהגותם ולנורמות החברתיות שלהם‪ .‬מחקרים אלה מציינים כי גם תוכנית התערבות מעין זו יתכן ומוגבלת בהיקף‬
‫שינוי העמדות ובמשכו (‪ .)Iyriboz & Carter, 1986; Stevenson, 1988‬מנגד‪ ,‬ישנם מחקרים שמצאו כי השפעתה‬
‫של תוכנית ההתערבות על עמדות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬דוגמת סדנת מיניות האדם‪ ,‬ניכרה גם לאחר מספר חודשים‬
‫(‪ .)Anderson, 1981‬אם כן‪ ,‬הממצאים אינם עקביים ויש מקום למחקר נוסף‪.‬‬
‫על אף היותו של המחקר הנוכחי חדשני יחסית ברמה הארצית באשר לבחינת היעילות של תוכנית התערבות‬
‫שמטרתה שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬הוא מאופיין במספר מגבלות‪ .‬ראשית‪ ,‬המדגם אינו גדול דיו ואינו מאפשר‬
‫בחינת קשרים בין הומוסקסואליות ומשתני רקע נוספים‪ ,‬משום הייצוג הנמוך שיש לקבוצות מסוימות במדגם‪ ,‬כמו‬
‫גברים‪ ,‬נשואים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬גודל המדגם מצמצם את עוצמת המבחן ומעלה את הסיכוי לטעות מסוג שני‪ .‬שנית‪ ,‬המדגם‬
‫אינו מייצג דיו את מאפייני האוכלוסייה הישראלית‪ .‬היות המדגם מורכב מסטודנטים בלבד‪ ,‬בעיקר נשים צעירות‪,‬‬
‫רווקות‪ ,‬שסביר כי מעמדן הסוציו אקונומי אינו נמוך והן לומדות מקצועות המערבים חינוך וטיפול בפרט ובחברה‪,‬‬
‫מצמצם את התוקף החיצוני של המחקר‪ ,‬מצטמצמת היכולת להכליל את תוצאות המחקר על כלל האוכלוסיה‪ .‬שתי‬
‫המגבלות הללו מעלות את הצורך במחקר דומה אשר יעשה שימוש במדגם גדול ומייצג דיו‪ .‬שלישית‪ ,‬כדרכם של‬
‫מחקרים רבים הבוחנים שינוי עמדות‪ ,‬ממצאי המחקר אמנם מעידים על שינוי בעמדות הסטודנטים כלפי הומוסקסואליות‬
‫בעקבות הרצאה של חבר הקהילה הלהט"בית‪ ,‬אך שינוי בעמדות אינו בהכרח מעיד על שינוי בהתנהגות‪ .‬על כן‪ ,‬ישנו‬
‫צורך במחקר שיבחן את השינוי בהתנהגות שחל בעקבות תוכנית התערבות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות‪ ,‬שיתכן‬
‫והינו פועל יוצא של השינוי בעמדות כלפי הומוסקסואליות‪ .‬רביעית‪ ,‬המחקר לא בחן את עקביות השינוי שחל בעמדות‬
‫הסטודנטים לאורך זמן‪ .‬חשוב לבחון האם השינוי שחל בעמדות הינו עקבי ומתמשך או שישנו צורך בשימוש או בפיתוח‬
‫תוכנית התערבות ארוכה ואינטנסיבית יותר אשר תהיה יעילה בשינוי עמדות ושימורן לאורך זמן‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ ביבליוגרפיה‬.5
.‫ רכס‬:‫ אבן יהודה‬,‫פסיכולוגיה התפתחותית‬-‫מפגש שני‬-‫ מפגשים עם הפסיכולוגיה‬.)1996( .‫ מ‬,‫ ונוימאיר‬.‫ צ‬,‫אל‬-‫בר‬
.‫ עם עובד‬:‫ תל אביב‬.‫מדע הבנת האדם‬-‫ פסיכולוגיה‬.)1999( .‫ א‬,‫זיו‬
.http://www.hoshen.org/-‫ מ‬,2112 ,‫ באוגוסט‬13-‫ נדלה ב‬.‫ בחוש"ן‬.)2112( .‫חינוך ושינוי‬-‫חוש"ן‬
.‫ הקיבוץ המאוחד‬:‫ תל אביב‬.‫ דפוסי תקשורת של הומואים‬:‫) העיתון והארון‬2113( .‫ ע‬,‫קמה‬
.‫עבודה לשם קבלת תואר מוסמך‬-‫ עמדותיהם של סטודנטים לעבודה סוציאלית כלפי הומוסקסואליות‬.)2114( .‫ ג‬,‫שילה‬
.‫ אוניברסיטת תל אביב‬:‫אביב‬-‫תל‬
,)4(92 ,‫ חברה ורווחה‬.‫ עמדותיהם של סטודנטים לעבודה סוציאלית כלפי הומוסקסואליות‬.)2119( .‫ ג‬,‫שילה‬
.455-481
Allport, G. W. (1935). Attitudes. In C. Murchison (Ed.), Handbook of social psychology (pp.
798-844). Worcester, MA: Clark University Press.
Allport, G. W. (1958). The Nature of Prejudice. Garden City, NY: Doubleday.
Anderson, C. L. (1981). The effects of a workshop on attitudes of female nursing students toward
homosexuality. Journal of Homosexuality, 1, 52-79.
Arndt, M., & DeBruin, G. (2006). Attitudes toward lesbians and gay men: Relations with gender,
race and religion among university students. PINS, 33, 16-30.
Balsom, K. F., Rothblum, E. D., & Buchaine, T.P. (2005). Victimization over the lifespan: A
comparison of lesbian, gay, bisexual, and heterosexual siblings. Journal of Counseling
and Clinical Psychology, 73, 477–487.
Ben-Ari, A. R. (1998). An experiential attitude change: Social work students and homosexuality.
Journal of Homosexuality, 36, 59-71.
18
Berkman, C., & Zinberg, G. (1997). Homophobia and heterosexism in social workers. Social
Work, 42, 319-332.
Blackburn, A. G., Fowler, S. K., Mullings, J. L., & Marquart, J. W. (2011). Too close for
comfort: Exploring gender differences in inmate attitudes toward homosexuality in prison.
American Journal of Criminal Justice, 36, 58-72.
Blum, A., & Fretzing, V. (1997). Assaults to the Self: The trauma of growing up gay. Gender and
Psychoanalysis, 2, 427-442.
Blumenfeld, W. J. (1992). Conducting anti-heterosexism workshops: A sample. In W.J.
Blumenfeld (Ed.), Homophobia: How we all pay the price (pp. 27–302). Boston: Beacon
Press.
Breckler, S. J., & Wiggins, E. C. (1989). Affect versus evaluation in the structure of attitudes.
Journal of Experimental Social Psychology, 25, 253-271.
Britton, D. M. (1990). Homophobia and homosociality: An analysis of boundary maintenance.
The Sociological Quarterly, 31, 422-439.
Brown, M.J., & Henriquez, E. (2008). Socio-demographic predictors of attitudes towards gays
and lesbians. Individual Differences Research, 6, 193-202.
Burkholder, G. J., & Dineen, A. (1996). Using panel presentations to increase awareness of gay,
lesbian, and bisexual people. Journal of College Student Development, 37, 469–470.
Campbell, D. T. (1963). Social attitudes and other acquired behavioral dispositions. In S. Koch.
(Ed.), Psychology: A Study of a Science, (pp. 94-172). NY: McGraw-Hill.
Cerny, J. A., & Polyson, J. (1984). Changing homonegative attitudes. Journal of Social Clinical
Psychology, 2, 366-371.
19
Chng, C. L., & Moore, A. (1991). Can attitudes of college students towards AIDS and
homosexuality be changed in six weeks?: The effects of a gay speaker panel. Health
Values, 15, 41–49.
Chonody, J. M., Siebert, D. C., & Rutledge, S. E. (2009). College students' attitudes toward gays
and lesbians. Journal of Social Work Education, 45, 499-512.
Colombo, M., Mosso, C., & De Piccoli, N. (2001). Sense of community and participation in
urban contexts. Journal of Community and Applied Social Psychology, 11, 457-464.
Cotten-Huston, A. L., & Waite, B. M. (2000). Anti-homosexual attitudes: Predictors and
classroom interventions. Journal of Homosexuality, 38, 117–133.
Cramer, E. (1997). Effects of an educational unit about lesbian identity development and
disclosure in a social work methods course. Journal of Social Work Education, 33, 461–
472.
Davies, D., & Neal, C. (1996). Pink therapy: a guide for counselors and therapists working with
lesbian, gay and bisexual clients. Buckingham, England: Open University Press.
Epstein, S. (1994). Integration of the cognitive and the psychodynamic unconscious. American
Psychologist, 49, 709–724.
Festinger, L., & Carlsmith, J. M. (1959). Cognitive consequences of forced compliance. Journal
of Abnormal and Social Psychology, 58, 203-211.
Fish, J. (2008). Far from mundane: theorizing heterosexism for social work education. Social
Work Education, 27, 182–193.
Fishbein, M. (1967). Readings in Attitude theory and measurement. NY: Wiley and Sons.
21
Fleming, D. (1967). Attitude: The history of a concept. Perspectives in American History, 1, 287–
365.
Geller, W. W. (1991). Lesbian and gay topics: Awakening a campus. Journal of College Student
Development, 32, 91-92.
Glick, S. N., & Golden, M. R. (2010). Persistence of racial differences in attitudes toward
homosexuality in the United States. Journal of Acquired Immune Deficiency Syndromes,
55, 516-523.
Goh, D. (2008). It's the gays' fault: News and HIV as weapons against homosexuality in
Singapore. Journal of Communication Inquiry, 32, 383-399.
Goldberg, R. (1982). Attitude change among college students toward homosexuality. Journal of
American College Health, 30, 260-268.
Gray, D.P., Kramer, M., Minick, P., McGee, L., Thomas, D., & Greiner, D. (1996). Heterosexism
in nursing education. Journal of Nursing Education, 35, 204-210.
Harel, A. (2000). The rise and fall of the Israeli gay legal revolution. Columbia Human Rights
Law Review, 31, 443-471.
Herek, G. M. (1984). Beyond “homophobia:” A social psychological perspective on attitudes
towards lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10, 39–51.
Herek, G. M. (1986). The instrumentality of attitudes: Toward a neofunctional theory. Journal of
Social Issues, 42, 99–114.
Herek, G. M. (1988). Heterosexuals’ attitudes toward lesbians and gay men: Correlates and
gender differences. The Journal of Sex Research, 25, 451-477.
21
Herek, G. M. (2000). The psychology of sexual prejudice. Current Directions in Psychological
Science, 9, 19-22.
Herek, G. M., & Capitanio, J. P. (1996). “Some of my best friends”: Intergroup contact,
concealable stigma, and heterosexuals’ attitudes toward gay men and lesbians
Personality. Social Psychology Bulletin, 22, 412–424.
Herek, G. M., & Gonzalez-Rivera, M. (2006). Attitudes toward homosexuality among U.S.
residents of Mexican descent. Journal of Sex Research, 43, 122-135.
Hilgard, E. R. (1980). The trilogy of mind: Cognition, affection, and conation. Journal of the
History of the Behavioral Sciences, 16, 107-117.
Hinrichs, D.W. & Rosenberg, P.J. (2002). Attitudes toward gay, lesbian, and bisexual persons
among heterosexual liberal arts college students. Journal of Homosexuality, 43, 61-84.
Hon, K. E., Leung, T., Yau, A. P., Wu, S., Wan, M., Chan, H., et al. (2005). A survey of attitudes
toward homosexuality in Hong Kong Chinese medical students. Teaching and Learning in
Medicine, 17, 344-348.
Horvath, M. & Ryan, A. M. (2003). Antecedents and potential moderators of the relationship
between attitudes and hiring discrimination on the basis of sexual orientation. Sex Roles,
48, 115–130.
Hou, S., Pan, S., Ko, N., Liu, H., Wu, S., Yang, W., et al. (2006). Correlates of attitudes toward
homosexuality and intention to care for homosexual people among psychiatric nurses in
southern Taiwan. Kaohsiung Journal of Medical Sciences, 22, 390-397.
Iyriboz, Y., & Carter, J. A. (1986). Attitudes of a southern university human sexuality class
toward sexual variance, abortion, and homosexuality. College Student Journal, 20, 89-93.
22
Kama, A. (2005). LGBT youth in Israel. In J.T Sears (Ed.), Youth, education and sexualities: An
international encyclopedia (pp. 453-457). Westport, CT: Greenwood.
Kelman, H. C. (1961). Processes of opinion change. Public Opinion Quarterly, 25, 57-78.
Kite, M. E., & Deaux, K. (1986). Attitudes toward homosexuality: Assessment and
behavioral consequences. Basic and Applied Social Psychology, 7, 137-162.
LaMar, L., & Kite, M. (1998). Sex differences in attitudes toward gay men and lesbians: A
multidimensional perspective. Journal of Sex Research, 35, 189-196.
Lance, L. M. (1987). The effects of interaction with gay person on attitudes toward
homosexuality. Human Relations, 4, 329-336.
Messinger, L. (2004). Out in the field: gay and lesbian social work students’ experiences in the
field placement. Journal of Social Work Education, 40, 187–204.
Mondimore, F.M. (1996). A natural history of homosexuality. Baltimore, MD: Jhons Hopkins
University Press.
Mukhopadhyay, S., & Molosiwa, S. M. (2010). Influence of an introductory special education
course on attitude change of PGDE students of university of Botswana. Asia Pacific
Disability Rehabilitation Journal, 21, 47-56.
Nelson, E. S., & Krieger, S. L. (1997). Changes in attitudes toward homosexuality in college
students: Implementation of a gay men and lesbian peer panel. Journal of Homosexuality,
33, 63-81.
Olson, L.R., Cadge, W., & Harrison, J.T. (2006). Religion and public opinion about same-sex
marriage. Social Science Quarterly, 87, 340-360.
23
Perez, R. M., DeBord, K. A., & Bieschke, K. J. (2008). Handbook of counseling and
psychotherapy with lesbian, gay and bisexual clients. Washington, DC: American
Psychological Association.
Pettigrew, T. F., & Tropp, L. R. (2000). A meta-analytic test of intergroup contact theory.
Journal of Personality and Social Psychology, 90, 751-783.
Petty, R. E., & Krosnick, J. A. (1995). Attitude Strength: Antecedents and Consequences.
Mahwah, NJ: Erlbaum.
Pharr, S. (1997). Homophobia: A weapon of sexism. Little Rock, AR: The Women’s Project.
Rye, B. J., & Meaney, G. J. (2009). Impact of a homonegativity awareness workshop on attitudes
toward homosexuality. Journal of Homosexuality, 56, 31-55.
Salvin-Williams, R. C., & Ream G. L. (2007). Prevalence and stability of sexual orientation
components during adolescence and young adulthood. Archives of Sexual Behavior, 36,
385-394.
Schoenberg, R., Goldberg, R.S., & Shore, A.D. (Eds.). (1984). With compassion towards some:
homosexuality and social work in America. New York: Harrington Park Press.
Shackelford, T. K., & Besser, A. (2007). Predicting attitudes toward homosexuality: Insights
from personality psychology. Individual Differences Research, 5, 106-114.
Smith, G. W. (1998). The ideology of fag: The school experience of gay students. Sociological
Quarterly, 39, 309-335.
Stevenson, M. R. (1988). Promoting tolerance for homosexuality: An evaluation of intervention
strategies. Journal of Sex Research, 25, 500-511.
24
Tayloer, S., Peplau, L. A. and Sears, D. (2006). Social Psychology. NJ: Pearson-Prentice-Hall.
Wells, J.W. (1991). What makes a difference? Various teaching strategies to reduce homophobia
in university students. Annals of Sex Research, 4, 229–238.
Westwood, M. J., Vargo, J. W., & Vargo F. (1981). Methods for promoting attitude change
toward and among physically disabled persons. Journal of Applied Rehabilitation
Counseling, 12, 220-225.
White, R. C., & Carr, R. (2005). Homosexuality and HIV/AIDS stigma in Jamaica. Culture,
Health and Sexuality, 7, 347-359.
Whitley B. E. (1987). The relationship of sex-role orientation to heterosexuals' attitudes toward
homosexuals. Sex Roles, 17, 103-113.
Whitley, B. E. (1990). The relationship of heterosexuals’ attributions for the causes of
homosexuality to attitudes toward lesbians and gay men. Personality and Social
Psychological Bulletin, 16, 369-377.
25
‫‪ .6‬נספחים‬
‫נספח מס' ‪1‬‬
‫משתתף‪/‬ת יקר‪/‬ה‪,‬‬
‫במסגרת לימודיי במכללה‪ ,‬אני עורכת מחקר העוסק בקהילה ההומו‪-‬לסבית‪.‬‬
‫השאלון אותו אבקש שתמלא‪/‬י הינו אנונימי‪ .‬בשאלון אין תשובות נכונות או לא נכונות‪ .‬השאלות באות לבדוק אך ורק‬
‫את דעותיך האישיות‪ ,‬ולשם כך עליך לבחור בתשובה המשקפת הכי טוב את דעתך האישית‪ .‬השתדל‪/‬י לענות על כל‬
‫השאלות מבלי לדלג על אף אחת‪.‬‬
‫תודה על השתתפותך ותרומתך הכה חשובה למחקרי‪,‬‬
‫סטודנטית בחוג לפסיכולוגיה‪ ,‬מכללת תל חי‪.‬‬
‫פרטים דמוגרפיים‪:‬‬
‫‪ .1‬ארבע ספרות אחרונות של מספר הזהות‪( ____________ :‬חשוב למלא סעיף זה! האנונימיות נשמרת‪ .‬הנתון‬
‫הוא לשם לוגיסטיקה מחקרית בלבד)‪.‬‬
‫‪ .2‬מין‪ :‬נ ‪ /‬ז‬
‫‪ .3‬גיל‪______ :‬‬
‫‪ .4‬מצב משפחתי‪ :‬נשוי‪/‬אה ‪ /‬ידוע‪/‬ה בציבור ‪ /‬במערכת יחסים מחייבת ‪ /‬גרוש‪/‬ה ‪ /‬אלמן‪/‬ה ‪ /‬רווק‪/‬ה‬
‫‪ .5‬ילדים‪ :‬כן ‪ /‬לא ‪ .‬כמה? _____‬
‫‪ .6‬מגדיר‪/‬ה עצמי כ‪ :‬הומו ‪ /‬לסבית ‪ /‬ביסקסואל‪/‬ית ‪ /‬טרנסג'נדר‪/‬ית ‪ /‬סטרייט\ית‬
‫‪ .7‬דת‪ :‬מוסלמי‪/‬ת ‪ /‬נוצרי‪/‬ה ‪ /‬דרוזי‪/‬ת ‪ /‬יהודי‪/‬ה ‪ /‬אחר‬
‫‪ .8‬מידת דתיות‪ :‬חילוני‪/‬ת ‪ /‬מסורתי‪/‬ת ‪ /‬דתי‪/‬ת ‪ /‬דתי‪/‬ת מאוד ‪ /‬חרדי‪/‬ת‬
‫‪26‬‬
‫אנא‪ ,‬סמן‪/‬י את מידת הסכמתך עם ההיגדים הבאים‪:‬‬
‫מסכים‬
‫מאד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬לא אכפת לי שיהיו לי חברים הומואים או לסביות‬
‫‪ .2‬הגילוי שאמן‪/‬ית הם לסבית או הומו לא ישפיע על הערכתי‬
‫את עבודתם‬
‫‪ .3‬ככל שזה תלוי בי‪ ,‬לא אתחבר עם כאלו שידוע שהם לסביות‬
‫או הומואים‬
‫‪ .4‬אם אגלה ששותפי‪/‬תי לדירה הומו‪/‬לסבית‪ ,‬אחפש מקום חדש‬
‫לגור בו‬
‫‪ .5‬הומוסקסואליות היא מחלת נפש‬
‫‪ .6‬לא אפחד שלילדי יהיה מורה הומו או לסבית‬
‫‪ .7‬לסביות והומואים לא אוהבים את בני המין הנגדי‬
‫‪ .8‬אני לא מוצא את המחשבה אודות אקט הומוסקסואלי‬
‫מגעילה‬
‫‪ .9‬סביר יותר שהומואים ולסביות יבצעו סטיות מיניות (כגון‬
‫תקיפה מינית של ילדים‪ ,‬אונס או מציצנות) מאשר‬
‫הטרוסקסואלים‬
‫‪ .11‬יש לשמור על הפרדתם של לסביות והומוסקסואלים משאר‬
‫החברה (זאת אומרת ‪ -‬דיור נפרד‪ ,‬תעסוקה מוגבלת)‬
‫‪ .11‬זה מעורר בחילה כששני אנשים מאותו מין מחזיקים ידיים או‬
‫מפגינים גילויי אהבה בציבור‪.‬‬
‫‪ .12‬האהבה של שתי נשים או שני גברים די שונה מהאהבה בין‬
‫גבר לאשה‬
‫‪ .13‬אני רואה את התנועה לזכויות ההומואים והלסביות כדבר‬
‫חיובי‬
‫‪ .14‬ככל שזה נוגע לי‪ ,‬הומוסקסואליות אינה חטא‬
‫‪ .15‬לא אכפת לי להיות מועסק על ידי לסבית או הומו‬
‫‪27‬‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫כלל‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .16‬צריך להכריח הומואים ולסביות להיות בטיפול פסיכולוגי‬
‫‪ .17‬הקבלה ההולכת וגוברת בחברה שלנו כלפי הומוסקסואליות‬
‫מסייעת להתדרדרות מוסרית‬
‫‪ .18‬לא אדחה חברות בארגון רק בגלל שיש בו חברים‪/‬ות‬
‫לסביות‪/‬הומואים‬
‫‪ .19‬אני אצביע עבור לסבית או הומו למשרה ציבורית‬
‫‪ .21‬אם אדע שמישהו הוא הומו או לסבית‪ ,‬עדיין אמשיך לנסות‬
‫ליצור איתה‪/‬ו קשר ידידותי‬
‫‪ .21‬אם הייתי הורה‪ ,‬יכולתי לקבל את בני או בתי כהומו או‬
‫לסבית‬
‫‪ .22‬ההומוסקסואלים אשמים בהתפשטות מחלת האיידס‬
‫תודה על שיתוף הפעולה ‪‬‬
‫‪28‬‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫כלל‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬