מגזין (51) אדר ניסן ה - מרכז רבני אירופה

‫ב"ה‪ ,‬אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ פברואר ‪ -‬מרץ ‪ 2012‬׀ גליון מס' ‪51‬‬
‫מחיר‪ :‬אירופה‪ € 1.5 :‬אנגליה‪ £ 1.1 :‬ישראל‪₪ 6.00 :‬‬
‫
‬
‫‪Journal for European Rabbis‬‬
‫מועצת רבני אירופה‬
‫התכנסה בהאג‬
‫על רקע האיומים בהולנד לעגן חוקים נגד השחיטה‪,‬‬
‫בחרה המועצה להיוועד עם נציגי ממשל בהולנד ‪ /‬עמ' ‪26‬‬
‫זוועה אנטישמית בטולוז‬
‫'מרכז רבני אירופה' ביחד עם הקהילה היהודית שע"י האיחוד‬
‫האירופאי‪ .‬קיים כנס זיכרון לארבעת הנרצחים הי"ד‪ .‬במעמד‬
‫השתתפה נציגות מועצת רבני אירופה ‪ /‬עמ' ‪5‬‬
‫""! " ‪2<+7‬‬
‫הידורים עדכניים במצות מצווה‬
‫צוות קהילות יצא למאפית מצות מהודרת וחזר עם כתבה‬
‫מצולמת על ההידורים והחידושים האחרונים ‪ /‬עמ' ‪20‬‬
‫ ""!‬
‫"‬
‫מרכז רבני אירופה מברך את רבני הקהילות בכל אתר ואתר ואת כל בית ישראל בברכת חג פסח כשר ושמח!‬
‫בתוכן‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫דבר המערכת‬
‫יום עיון בליאון ׀ עשרות רבנים מצרפת‬
‫השתתפו ביום עיון בליאון שיזם‬
‫מרכז רבני אירופה ‪ -‬מרדכי ימיני‬
‫טולוז מדממת‬
‫המחזה ההזוי של טבח ילדים קטנים יכול להיות המשך לתקופת‬
‫השיעבוד‪ ,‬בה פרעה מלך מצרים טבח בילדי ישראל ללא רחם‪ .‬שוב‬
‫נוסף דף מוכתם בדם במגילת הדמעות של העם המיוסר הזה‪ .‬אם‬
‫הקוברת את בעלה‪ ,‬המחנך המסור‪ ,‬ואת שני ילדיה הכל כך קטנים‪.‬‬
‫שוב בחר מרצח אנטישמי ילדים יהודים‪ ,‬בית ספר יהודי‪ ,‬רב יהודי‪,‬‬
‫האוצרות היקרים האלה של "אוצר התורה"‪ ,‬כמטרה לצימאון‬
‫הדם שלו‪.‬‬
‫ברלין ׀ ד"ר אלן קדיש‪ ,‬נשיא טורו קולג'‪,‬‬
‫מספר בראיון ל"קהילות" על פרוייקט יהודי‬
‫שהוא עומד מאחוריו ‪ -‬ש‪ .‬פכטר‬
‫קהילה ׀ סידור התפילה הייחודי של‬
‫טורינו‪ .‬כך משמרים בקהילה האיטלקית‬
‫את המורשת ‪ -‬ישראל פ‪ .‬טירנואר‬
‫מצות ׀ ההידורים העדכניים ביותר‬
‫באפיית המצות בכתבה מצולמת‬
‫שהביא צוות "קהילות" ‪ -‬מ‪ .‬הכטמן‬
‫צרפת‪ ,‬כמו מדינות אחרות באירופה‪ ,‬מוצפת במיליוני מהגרים‬
‫מוסלמים‪ ,‬שלכאורה עזבו את ארצותיהם מפני שרצו חיים אחרים‪,‬‬
‫יותר רגועים‪ ,‬אבל בפועל הם נאבקים לא רק להישאר נאמנים‬
‫לאמונתם‪ ,‬אלא כדי להשליט אותה‪ ,‬על סגנונה הקיצוני‪ ,‬על הארץ‬
‫החדשה שלהם‪ .‬בערי צרפת‪ ,‬כולל פאריז‪ ,‬ישנם רבעים מוסלמים‬
‫שלמים‪ ,‬הנשלטים בידי קיצונים העושים בהם כרצונם‪ ,‬והמשטרה‬
‫אינה מעזה להתקרב אליהם‪.‬‬
‫היסטוריה ׀ וידויו של איציקל היתום‪.‬‬
‫אחד הסיפור המדהימים שנקשרו‬
‫בקהילת ז'יטומיר ‪ -‬שרה פכטר‬
‫יהדות העולם‪ ,‬ויהדות צרפת ואירופה בפרט‪ ,‬מודאגת מאד נוכח‬
‫מעשים זוועתיים שכאלה המציבים סימן שאלה גדול באשר ליכולת‬
‫לנהל שגרת חיים סבירה‪ .‬מרכז רבני אירופה העומד בקשר קבוע עם‬
‫הממשלות ונציגיהן‪ ,‬לא מחמיץ שום הזדמנות כדי להתריע מפני‬
‫אנטישמיים המבקשים לפגוע באישים ומוסדות יהודיים‪.‬‬
‫הנשיא סארקוזי דיבר ברגש באזכרה שערכה הקהילה היהודית‪,‬‬
‫והודיע על הפסקה בת שלושה ימים במסע הבחירות שלו כאות‬
‫אבל‪ .‬שר החוץ יצא לישראל עם הארונות לייצג את ממשלת צרפת‬
‫בהלוויות‪ .‬הפעם עשתה צרפת הכל כדי להביע זעזוע אמיתי נוכח‬
‫הפשע הנורא‪ .‬אך אין די בכך‪ .‬על מנת להמשיך לקיים חיים יהודיים‬
‫בצרפת‪ ,‬יצטרכו מאות אלפי יהודי הקהילות בה לחוש יותר בטחון‬
‫– וזה אמור לבוא לידי ביטוי בתיקצוב ממשלתי של אבטחת בתי‬
‫ספר ומוסדות יהודיים‪ .‬במקרה של טולוז‪ ,‬חסרה אבטחה שכזו‬
‫מחוסר תקציב‪.‬‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬
‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫‪TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫סניף ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬
‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬
‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬
‫הגהה‪ :‬מוטי ריזל‬
‫עימוד ועיצוב‪y.w. designgraphic :‬‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬
‫יוסף להב‪ ,‬מרדכי ימיני‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה‬
‫באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫‪2‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫מרכז רבני אירופה על כל שלוחותיו מתייצב לצידה של‬
‫קהילת טולוז בשעתה הקשה‪ ,‬מבכה את הטרגדיה‬
‫הנוראה שפקדה אותה‪ ,‬שולח תנחומים למשפחות‬
‫השבורות והמרוסקות ומייחל שירפא הבורא‬
‫ברחמיו את שבר בת עמי‪.‬‬
‫פסח כשר ושמח‬
‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫בכירי האיחוד האירופאי בטקס‬
‫אזכרה מיוחד לנרצחי טולוז הי"ד‬
‫עשרות נציגים של האיחוד האירופי‬
‫השתתפו בטקס זיכרון מיוחד לזכר‬
‫ארבעת יהודי טולוז‪ ,‬בהם שלושה‬
‫ילדים‪ ,‬שנרצחו באכזריות בידי בן‬
‫עוולה‪.‬‬
‫הכנס שהתקיים למחרת האירוע‬
‫הטראומתי שהסעיר את העולם‪ ,‬נערך‬
‫במשרדיו הראשיים של מרכז רבני‬
‫אירופה בבריסל‪" .‬הם נרצחו בגלל‬
‫אמונתם‪ ,‬בגלל שהם יהודים‪ .‬היינו‬
‫בטוחים שמחזות כאלה כבר אבדו מן‬
‫העולם מאז ‪ ,1945‬כנראה שטעינו"‬
‫אמר הרב יצחק שוחט‪ ,‬רב קהילת‬
‫מילהיל בלונדון וחבר מרכז רבני‬
‫אירופה במהלך הטקס‪.‬‬
‫הרב לוי מטוסוב עם נציגי האיחוד הארופאי‬
‫הרב שוחט ביקר בחריפות גם את דברי שרת החוץ של האיחוד האירופי‪ ,‬קתרין אשטון‪ ,‬שהשוותה בין הרצח הנתעב‬
‫בטולוז לבין פגיעה בילדים בעזה‪ ,‬למרות שניסתה להכחיש את המיוחס לה‪" .‬ההשוואה שלה מטילה ספק בכושר‬
‫השיפוט המוסרי שלה"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫בטקס השתתפו סגן נשיא הפרלמנט האירופי‪ ,‬נציגיו של נשיא המועצה האירופאית‪ ,‬ועשרות שגרירים‪ ,‬בהם שגריר‬
‫צרפת באיחוד האירופי‪ ,‬שגריר ארה"ב‪ ,‬וסגן השגריר הישראלי‪.‬‬
‫במעמד הקריא הגאון רבי גרשון מענדל גרליק שליט"א‪ ,‬אב"ד במילאנו וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‪ ,‬פרקי תהילים‬
‫לזכר הנרצחים‪ .‬בתום הטקס שאורגן ע"י ר' לוי מטוסוב‪ ,‬מנהל ‪ ,European Jewish Public Affairs‬עברו השגרירים‬
‫בזה אחר זה והדליקו נרות זיכרון לזכר ארבעת הנרצחים‪ ,‬תוך שהם נושאים תפילה להחלמתו של פצוע התקפת הטרור‪.‬‬
‫האירוע אורגן ע"י מרכז רבני אירופה ביחד עם הקהילה היהודית שע"י האיחוד האירופאי בהנהלת הרב אברהם טוויל‪.‬‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪3‬‬
‫מהותה‬
‫של רבנות‬
‫חובת הרב בקהילתו ע"פ החתם סופר זי"ע‬
‫החת"ם סופר במכתב ששלח לשלטונות‬
‫בשנת תקפ"ו כאשר קמו אינשי דלא‬
‫מעלי וכתבו מכתב שיטנה למלכות כנגד‬
‫הישיבה השיב מספר תשובות שהוכרח‬
‫לענות עליהן ]המכתב הובא בשו"ת‬
‫חת"ס לונדון צו' אות ח' [‬
‫וזה לשונו בתוך דבריו‪ ...‬ועל השאלה‬
‫מה דורשת התורה מהרב לעשות? ומה‬
‫חובתו לקהילה?‬
‫הדבר שהרב מעצם נושאו על צוארו‬
‫את עול הרבנות מקבל סיעתא מן‬
‫שמיא להורות כהוגן וכשורה‪ .‬וכדוגמא‬
‫קבלה בידינו בשם תלמידי הבעש"ט‬
‫]כך שמעתי מהרה"ג אלחנן הלפרין‬
‫שליט"א[ שבאם הרב חוזר על הלכות‬
‫הפסח כראוי לא יבוא לפניו במקומו‬
‫מקרה חמור בהלכות הפסח‪.‬‬
‫ועל השנית להתבונן בסדרי‬
‫התפילות‬
‫תשובה‪ :‬חובת הרב‬
‫א‪ .‬להורות המותר והאסור‬
‫ב‪ .‬להתבונן על סידורי התפילות‪.‬‬
‫ג‪ .‬להשגיח שישמרו שבת‪ ,‬הכשר‬
‫והטריפה‪.‬‬
‫ד‪ .‬סידור גיטין וקידושין‬
‫ה‪ .‬לעשות שלום בית בין איש לאשתו‬
‫ובין אדם לחבירו‬
‫זאת אומרת שהרב אמור לנהל את‬
‫קיומן ואת זמניהם‪ ,‬את סידרן‪ ,‬ואת‬
‫קצב התפילה‪ .‬ולהתבונן שלא ישנו‬
‫דבר קטן כגדול בסידרי התפילה ועל זה‬
‫כבר המליצו מאמר חז"ל ‪ ,‬חדש אסור‬
‫מן התורה וכן אמרו כל המשנה ידו על‬
‫התחתונה‪.‬‬
‫ועל השלישית להשגיח שישמרו‬
‫שבת הכשר והטריפה‬
‫ו‪ .‬לדרוש מזמן לזמן‬
‫ז‪ .‬ללמוד וללמד עם התלמידים‬
‫ח‪ .‬להשגיח שישמרו בני קהילתו את‬
‫התורה וחז"ל ]עיין שם באורך תוכן‬
‫המכתב[‬
‫ואם כי שונה היום עול הרבנות מפני‬
‫שכמעט כל רבנות כיום נושאת בחיקה‬
‫גם תפקיד זיכוי הרבים וקירוב רחוקים‪,‬‬
‫בכל אופן במהותה אינה שונה‪.‬‬
‫ולכן נתייחס בקצרה בפרטות למשנת‬
‫החת"ס במהות תפקיד הרב‪.‬‬
‫הראשונה ‪ -‬להורות המותר והאסור‬
‫שהוא הבריח התיכון שנכונה עליו‬
‫הרבנות ולזה צריך יגיעה רבה ושינון גם‬
‫לפני קבלת התפקיד וגם במהלכו‪ .‬ולא‬
‫שמוכרח שיהיה לו בקיאות ברצוא ושוב‬
‫אלא שלכל הפחות יהיה נושא ונותן‬
‫בהלכה כהלכה ויודע אצל מי להשאל‬
‫באם יצטרך הכרעה בעניין חמור‪ .‬וידוע‬
‫‪4‬‬
‫דבר זה תלוי בתחום הקהילה כיוון שיש‬
‫מקומות שדבר זה אינו מסור ביד הרב‬
‫אלא ביד בתי הדין ויש מקומות שדבר‬
‫זה הוא תחת אחריות הרב כגון נושאי‬
‫העירוב‪ ,‬המקואות ‪ ,‬והכשרות וכדומה‪.‬‬
‫שראוי שתמיד יקח את המומחים לאותו‬
‫עניין אף שיודע הלכותיהם אך ביצוען‬
‫מצריך כשרון רב בתחום המעשי והיותר‬
‫טוב שהוא יפקח על העניין וימסור‬
‫אחריות זאת לאנשים יראי שמים‬
‫ומומחים בתחומן ובזה לא תצא תקלה‬
‫מתחת ידו‪,‬‬
‫ועל הרביעית סידור גיטין וקידושין‬
‫כידוע כל סדרי הגיטין כיום נעשים רק‬
‫על ידי בתי דין מוסמכים אבל סידור‬
‫הקידושין נעשה על ידי הרב‪ .‬כבר אמרו‬
‫רז"ל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין‬
‫אל יהא לו עסק עמהם‪ ,‬לכן צריך שיהיה‬
‫בקיא בסידור הקידושין והלכותיו‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫והנהגותיו‪ .‬ובנושא בירור יהדות שהוא‬
‫חמור ייקח עצה מהמתמחים בעניין‬
‫וב"ה שמרכז רבני אירופה משמש ככלי‬
‫עזר חשוב לרב בכל הנושאים ובפרט‬
‫בעניין זה‪.‬‬
‫ועל החמישית לעשות שלום בין‬
‫איש לאשתו ובין אדם לחבירו‬
‫על זה אמרו במשנה אהוב את המלאכה‬
‫ושנא את הרבנות ופירשו העניין אהוב‬
‫את המלאכה שברבנות ושנא את הרבנות‬
‫שברבנות ‪ .‬מפאת שחלק זה הוא יגיעה‬
‫רבה הוא תפקיד המצריך סבלנות חכמה‬
‫ותבונה וכמובן סיעתא דשמיא ומפורסם‬
‫המעשה שנקהלו כמה וכמה רבנים לדון‬
‫במהות הרבנות ובתפקיד הרב וכל‬
‫אחד מהרבנים חיוה דעתו ולבסוף קם‬
‫הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל ואמר‬
‫שעיקר תפקיד הרב הוא להיות אבא‬
‫לבני קהילתו‪ .‬וכמה הדבר יפה לאותה‬
‫שעה ולדורות ובפרט בדורנו שעיקר‬
‫התקשרות הקהל לרב הוא באמצעות‬
‫התעניינותו בהם והאכפתיות שהוא‬
‫מגלה ומעורב בחייהם הפרטיים משכין‬
‫שלום ביניהם כאב אצל בניו ודואג לכל‬
‫צרכיהם וזה דבר ידוע שכל הקהילות‬
‫שהצליחו והתרוממו הוא רק באופן‬
‫שהרב סבל אותם כאב את משפחתו‬
‫וב"ב‪.‬‬
‫ועל השישית לדרוש מזמן לזמן‬
‫ואם בדורות הקודמים היה הרב דורש‬
‫מפרק לפרק כיום רוב הרבנים דורשים‬
‫כמה פעמים בשבת מחוץ לשיעורים‬
‫הקבועים באמצע השבוע וזה מפאת שכל‬
‫התורה של הציבור היא דרך השיעורים‬
‫וההרצאות של הרב מפני שרובן אינם‬
‫בני תורה‪ .‬וצריך הרב להיות דעתן ולשלב‬
‫בשיעוריו חלק הדרשנות בתורה לחבבה‬
‫על השומעים ליתן דברי טעם ופרשנות‬
‫עם מוסר וחיזוק באמונה וידוע בשם‬
‫הרה"ג דורון אחיאל שליט"א‬
‫רב דק"ק נצח ישראל לונדון‬
‫בעל התניא שעיקר תועלת הדרוש של‬
‫הרב יהיה שידבר מעניין אמונה שהכל מן‬
‫השמים‪ ,‬ומן הצד השני לדאוג לשיעורים‬
‫הלכה למעשה בהלכות אור החיים למען‬
‫ידעו הדרך ילכו בה ובפרט לפני כל מועד‬
‫וחג להורותם דרך ונתיב בהנהגה הנכונה‬
‫והראויה ע"פ ההלכה‬
‫ועל השביעית ללמוד וללמד עם‬
‫התלמידים‬
‫ביסוד שיעורים כסדרן שרוב הקהילות‬
‫שנתייסדו באופן היותר טוב הם‬
‫מבוססים על השיעורים הקבועים‬
‫גדולים וקטנים במשמע‪.‬‬
‫ועל השמינית להשגיח שישמרו בני‬
‫קהילתו את התורה וחז"ל‬
‫שזה התפקיד החותם והיא הדאגה‬
‫הגדולה של עצם תפקיד הרבנות ובימינו‬
‫הוא גם עזר לקרב הרחוקים ולעסוק‬
‫בזיכוי הרבים במרחב הסובב את‬
‫קהילתו‪.‬‬
‫וכבר דרשו רבים בעניין הזה שהרב‬
‫שעוסק בזה הרי ממעט בהתקדמות‬
‫העצמית התורנית שלו כדי לעסוק‬
‫בקירוב או בזיכוי הרבים אבל יש לדעת‬
‫שכבר יצא מפיהם של גדולי ישראל‬
‫בכל הדורות שאין אנו יודעים שכר‬
‫מזכה הרבים ומי יעלה השמימה ויאמר‬
‫שקידומו העצמי חשוב יותר מקידום‬
‫בני קהילתו במסילה העולה בית א‪-‬ל‬
‫וכבר אמרו חז"ל ]מסכת חגיגה טו‪ [:‬על‬
‫הפסוק במלאכי "כי שפתי כהן ישמרו‬
‫דעת ותורה ילמדו מפיהו" אם דומה‬
‫הרב למלאך ה' צבאות ילמדו תורה‬
‫מפיהו ופירש "בעל ההפלאה" שהכוונה‬
‫שהרי ידוע שהמלאך נקרא עומד לגבי‬
‫אדם שנקרא הולך שנאמר "ונתתי לך‬
‫מהלכים בין העומדים האלה" ואם הרב‬
‫מדמה עצמו למלאך שמוכן להיות עומד‬
‫בעלייתו התורנית כדי לזכות הרבים הרי‬
‫הוא הראוי והזכאי לפני ה' וילמדו תורה‬
‫מפיהו‪.‬‬
‫וגם ידוע מה שאמרו בגמרא ]ברכות[ על‬
‫חסידים הראשונים תורתן מתי נעשית?‬
‫אלא מתוך שחסידים הם‪ ,‬תורתם‬
‫מתברכת ואין לך חסידות גדולה מזו‬
‫של הרב שיושב עם בעלי בתים ואף עם‬
‫נערים ומלמדם דברים שלכאורה לדרגתו‬
‫הם ביטול תורה זוהי חסידות כלפי‬
‫שמיא ובוודאי תורתן תהיה מתברכת‬
‫בהבנתה‪ ,‬בעומקה‪ ,‬בכמותה ובאיכותה‬
‫ויזכה לסיעתא דשמיא נפלאה שבזה‬
‫יעשה נחת רוח ליוצרו ויתגדל ויתקדש‬
‫שמיה רבא על ידו כי זה כל האדם‪.‬‬
‫ואחתום במה ששמעתי מאחד מגדולי‬
‫רבני ישראל שכדי שהרב יוכל ליישם‬
‫את תפקידו כהוגן ויהיו דבריו נשמעים‬
‫עליו להקפיד בשלשה דברים‪.‬‬
‫א‪ .‬להיות מהדר במצוות יותר מבני‬
‫הקהילה‬
‫ב‪ .‬לנהוג ביושר כי הוא נתון לביקורת‬
‫תמידית ושהיושר לא רק יעשה אלא גם‬
‫ייראה‬
‫ג‪ .‬שלא יישמע או יובן שהוא עושה‬
‫תפקיד זה מפאת הממון אלא שהממון‬
‫נצרך לפרנסתו אבל הרצון הוא בתפקיד‬
‫עצמו להיות מדריך ומורה דרך ומקרב‬
‫ליבם של ישראל לאביהם שבשמים‬
‫ובזה תהיה דרכו צלחה וימצא חן ושכל‬
‫טוב בעיני הבריות ובעיני שמים‪.‬‬
‫כוס תנחומים‬
‫משתתפים אנו בצערו ובאבלו הכבד של מורינו איש מורם מעם‪,‬‬
‫הפועל רבות ונצורות להאדרת כבוד התורה והיהדות בהונגריה‪,‬‬
‫הנודע בפעולותיו הכבירות להעמיד חומת הדת על תילה ברחבי אירופה ה"ה‪:‬‬
‫כת"ר הגאון הנודע הרב ברוך אוברלנדר שליט"א‬
‫רב אב"ד דק"ק חברה ש"ס בודפשט הונגריה וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫עם האסון הנורא בפטירת בנו הנער מנחם מענדל ז"ל‬
‫הננו משגרים למעכת"ר ולמשפחתו הרוממה תחי' נטפי תנחומים שלא תדעו עוד צער ושמחה וששון ישיגוכם כל הימים‬
‫מועצת רבני אירופה‬
‫ההנהלה‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪5‬‬
‫הגאון הרב אברהם יוסף‬
‫מרכז רבני אירופה ארגן‬
‫ביום העיון השתתפו הגאונים הרבנים הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‪ ,‬והמרצה הנודע‬
‫הרב מרדכי נויגרשל יו"ר אגודת "יהדות מזוית שונה" יחד עם צוות המרכז‪ :‬הרב אריה‬
‫גולדברג‪ ,‬הרב מרדכי ביטון והרב אבא טורצקי‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫יום עיון שכולו תורה התקיים בליאון לרבני‬
‫צרפת‪ ,‬ביוזמתו של מרכז רבני אירופה‪,‬‬
‫שמשלחת נכבדה מטעמו השתתפה ביום‬
‫העיון ובאירועים שנערכו סביבו‪.‬‬
‫משעות הבוקר הגיעו למקום הכנס בליאון‬
‫רבנים מקהילות שונות בצרפת‪ ,‬כאשר‬
‫מכבדים בנוכחותם גם הגאונים הרבנים‬
‫הרב גרשון מנדל גרליק והרב ירמיה כהן‬
‫חברי נשיאות מועצת רבני אירופה‪ ,‬אשר‬
‫טרחו ובאו במיוחד להשתתף ביום העיון‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫רבה של ליאון‪ ,‬הרב יואל וורטנשלג‪ ,‬פתח‬
‫בדברי ברכה ועמד על הצורך לחזק את‬
‫הבית היהודי‪ .‬לאחר מכן מסר הגאון הרב‬
‫יחיה טובול שיעור הילכתי מעמיק בענין‬
‫יחוד אחרי גט‪ .‬הגאון הרב אברהם יוסף מסר‬
‫שיעור בענין טהרת המשפחה והמנהגים‬
‫השונים‪ .‬המרצה הנודע הרב מרדכי נויגרשל‬
‫מסר הרצאה מקיפה על חינוך הבית‪ ,‬ואילו‬
‫הגאון הרב ירמיה כהן הרצה הרצאה מרתקת‬
‫על השלום כמפתח של הבית‪.‬‬
‫את מושב של אחה"צ פתח הגאון הרב לוי‬
‫גרליק רב דק"ק האיחוד האירופאי בבריסל‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫בהרצאה שלוותה במצגת על השיטות‬
‫השונות בכשרותו של מקוה‪ .‬במהלך‬
‫השיעור העלו הרבנים שאלות שונות והרב‬
‫גרליק‪ ,‬הנחשב כמומחה גדול בתחום זה‪,‬‬
‫השיב בטוב טעם‪.‬‬
‫הגאון הרב יוסף מסר שיעור בהלכות חציצה‬
‫ופרישה והרב נויגרשל סיים את יום העיון‬
‫בהרצאה בנושא "הרב כגורם מאחד וכעמוד‬
‫התווך של הקהילה"‪.‬‬
‫הרבנים המשתתפים הביעו סיפוק רב מיום‬
‫העיון ומהנושאים שנידונו‪ .‬יום העיון הסתיים‬
‫בתפילת ערבית ובקבלת פנים לרבני צרפת‬
‫שמאל‪ :‬הרב יחיה טובול‪,‬‬
‫)נואם( יושבים מימין ל‬
‫הרב מרדכי נויגרשל‬
‫גרליק והרב אברהם יוסף‬
‫ירמיה מ‪ .‬כהן‪ ,‬הרב ג‪.‬מ‪.‬‬
‫הרב‬
‫שהתקיימה בבית הכנסת הגדול והעתיק‬
‫של ליאון‪ .‬נציגי הקהילה היהודית בעיר מר‬
‫אלאן סבן נשיא הקונסיסטואר היהודי ומר‬
‫מרסל דרייפוס נשיא בית הכנסת יחד עם‬
‫הגאונים‬
‫בול והרב מרדכי נויגרשל‬
‫סף )נואם(‪ ,‬הרב יחיה טו‬
‫הרבנים הרב אברהם יו‬
‫רב העיר הרב וורטנשלאג קיבלו את פני‬
‫הרבנים והשמיעו דברי ברכה והערכה‪.‬‬
‫אשר הדגיש את הצורך הרב לקיים ימי עיון‬
‫יחודיים שכאלה‪ ,‬בפרט לרבנים צעירים‪.‬‬
‫את האירוע החגיגי נעל הגאון הרב גרשון‬
‫מנדל גרליק‪ ,‬מייסד מרכז רבני אירופה‪,‬‬
‫"שבת הגדול" בליאון‬
‫סופר "קהילות" מציין‪ ,‬כי עוד לפני יום העיון‪,‬‬
‫לקראת שבת‪ ,‬שהתה המשלחת הנכבדה‬
‫בליאון‪ .‬את המשלחת אירח במהלך השבת‬
‫אב"ד ליאון וחבר נשיאות רבני אירופה הגאון‬
‫הרב יחיה טובול שליט"א‪ .‬חברי המשלחת‬
‫שהו בבית הכנסת "טל אורות" יחד עם‬
‫מאות חברי הקהילה‪ ,‬חברי המשלחת הרצו‬
‫בפני הקהילה מענינא דיומא‪ .‬שיעורים‬
‫מיוחדים נמסרו אף לנשות הקהילה‪.‬‬
‫במוצ"ש התאספו כל בני הקהילה לערב‬
‫מיוחד שיוחד לנושא החינוך בעידן של‬
‫זמננו‪ .‬שעות ארוכות הרצו חברי המשלחת‬
‫בפני ההורים‪ .‬הרבנים נשאלו בסוגיות רבות‬
‫במסגרת רב שיח ודיון נרחב והתיחסו לכל‬
‫שאלה‪ .‬לסיום הודה הגאון הרב טובול‬
‫לחברי המשלחת מטעם המרכז וכינה את‬
‫השבת כ"שבת הגדול" בליאון‪„ .‬‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪7‬‬
‫הד‬
‫עובר‬
‫ד"ר אלן קדיש‪,‬‬
‫נשיא טורו קולג' העולמי‬
‫‪8‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫בברלין כשלושים אלף יהודים‪ ,‬מתוכם בקהילה הרישמית רשומים כאחד עשר‬
‫אלף יהודים‪ ,‬וכל זאת מבלי לקחת בחשבון ולכלול הרבה ישראלים שלא‬
‫רשומים באף קהילה‪ ,‬וקבוצה גדולה של יהודים יוצאי רוסיה שרק מתוכם‬
‫יש מספר קהילות בברלין‪ ,‬קהילה ספרדית‪ ,‬אשכנזית‪ ,‬חב"ד‪ .‬והנתון העצוב‬
‫הוא‪ ,‬כי מתוך כל עשרות אלפי היהודים‪ ,‬בסך הכל כמאתיים משפחות שומרי‬
‫מצוות‪ .‬יש הרבה עבודה בברלין! • ד"ר אלן קדיש נשיא טורו קולג' העולמי‬
‫עומד מאחורי הפרויקט היהודי במקום‬
‫דרך לברלין‬
‫רת בישיבה‬
‫ש‪ .‬פכטר‬
‫הרב שלמה ביסטריצקי רבה‬
‫של המבורג בשיעור לבחורים‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪9‬‬
‫"אתה יודע שמדובר במוסד דתי?" השאלה‬
‫נשאלה‪ .‬ומייקל הנהן בראשו לאות הן‪.‬‬
‫"ולשמחתי גם צדקתי"‪ ,‬בקולו של הרב‬
‫גמסון צליל של שמחה אמיתית‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬ברור‪ ,‬ואני גם מוכן לשמור במסגרת‬
‫הפנימייה על כללים מסויימים‪ ,‬אני רק‬
‫חייב להודיע לך שכל יום אני אלך לאכול‬
‫צ'יזברגר‪ ,‬אני פשוט לא יכול בלי זה"‪ ,‬מייקל‬
‫הוסיף ברצינות‪.‬‬
‫"חצי שנה חלפה‪ ,‬והיום הבחור הזה חצי שנה‬
‫אחרי שהגיע אלינו‪ ,‬לא רק שהוא לא אוכל‬
‫צ'יזבורגר‪ ,‬הוא גם מניח תפילין באדיקות‬
‫יום יום מבלי לפספס"‪.‬‬
‫"ברוך הבא"‪ ,‬השיב לו הרב גמסון והושיט‬
‫ידו לשלום‪.‬‬
‫מייקל יצא להביא את החבילות שלו‬
‫מהמונית‪ .‬ובחור שצפה מן הצד בשיחה‬
‫ההזויה ניגש אל הרב שלו‪.‬‬
‫"הרב‪ ,‬אתה שמעת מה הוא אמר ובכל‬
‫זאת קיבלת אותו?" הוא שלח מבט מלא‬
‫תמיהה‪.‬‬
‫"להיפך‪ ,‬זה מצויין‪ ,‬כי דווקא כשיש התנגדות‬
‫עזה‪ ,‬אני מבין דבר מתוך דבר‪ ,‬משמע שיש‬
‫שם משהו בפנים בתוך הלב"‪.‬‬
‫הר' גמסון נמצא בברלין‪ ,‬את השיחה אנחנו‬
‫מנהלים דרך הטלפון‪ ,‬ובלי לראות את פניו‬
‫אני יכולה להבחין בחיוך של ניצחון שעלה‬
‫על פניו בזמן שהוא סיפר את הסיפור‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לפני מספר שבועות הוא טס לגיחה קצרה‬
‫לארץ‪ ,‬מייקל ניגש אליו ובפיו בקשה‬
‫שגרמה לו לדפיקות לב מואצות‪.‬‬
‫"הוא ביקש ממני שאקנה לאבא שלו טלית‬
‫ושאבדוק את התפילין שלו ‪."...‬‬
‫למותר לציין שהבקשה שלו התקבלה וגם‬
‫מולאה‪.‬‬
‫הרב גמסון עד לפני שנתיים כיהן כרב של‬
‫בית כנסת הגדול בחולון וכראש ישיבה‬
‫ששכנה בירושלים‪ .‬כיום מכהן כראש‬
‫ישיבה של "ישיבה גדולה ברלין"‪.‬‬
‫הוא מתגורר עם משפחתו בברלין ועסוק‬
‫בעבודת קודש סביב השעון‪.‬‬
‫הישיבה היא חלק ממוסדות חב"ד שתקעו‬
‫יתד בברלין‪ ,‬בית ספר וגנים‪ ,‬בית ספר יסודי‬
‫ותיכון‪ ,‬מרכז קהילתי‪ ,‬כשעל הכל מנצח‬
‫בתושיה הרב יהודה טייכטל‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫כדי לקבל את התמונה כולה אני מנסה‬
‫לברר מה מספר היהודים בברלין‪ ,‬ומה‬
‫מצבם הרוחני?‬
‫הוא מצידו שולף כבקי את המספרים‪.‬‬
‫"בברלין כשלושים אלף יהודים‪ ,‬מתוכם‬
‫בקהילה הרישמית רשומים כאחד עשר‬
‫אלף יהודים‪ ,‬וכל זאת מבלי לקחת בחשבון‬
‫ולכלול הרבה ישראלים שלא רשומים באף‬
‫קהילה‪ ,‬וקבוצה גדולה של יהודים רוסים‬
‫שרק מתוכם יש מספר קהילות בברלין‪,‬‬
‫קהילה ספרדית‪ ,‬אשכנזית‪ ,‬חב"ד‪.‬‬
‫והנתון העצוב הוא‪ ,‬כי מתוך כל עשרות‬
‫אלפי היהודים‪ ,‬בסה"כ כמאתיים משפחות‬
‫שומרי מצוות‪ ,‬בחשבון שנעשה ‪ :‬יש הרבה‬
‫עבודה בברלין!‬
‫את זה גם יודע הרב גמסון מבלי שנסכם‬
‫את החשבון הכוללני‪.‬‬
‫והוא עובד‪ ,‬עובד קשה‪ ,‬ולצד הנתון העצוב‪,‬‬
‫נולדים מידי יום סטטיסטיקות חדשות‪,‬‬
‫כשכל סטטיסטיקה היא בחור נוסף‬
‫שהצטרף אל עולם התורה‪.‬‬
‫הישיבה הפכה לאבן שואבת‪ ,‬במסגרת‬
‫הניסיון להגיע אל הניצוצות החבויים‬
‫בלבבות של הבחורים היהודים שרחוקים‬
‫מעולם התורה‪ .‬ניסה הרב גמסון לחשוב‬
‫על דרכים‪ ,‬וכן‪ ,‬אחד השבילים שהוא סלל‬
‫מעוררים התפעלות‪.‬‬
‫הישיבה הקימה קמפוס עבור בחורים‬
‫יהודים שנפשם חפצה ללמוד בברלין‪ ,‬ויש‬
‫רבים וטובים שמעוניינים בכך‪.‬‬
‫"בכפרים רבים וישובים מרוחקים אפשר‬
‫למצוא בחורים ממוצא יהודי‪ ,‬שחולמים‬
‫להגיע לעיר הגדולה ברלין‪ ,‬כידוע‪ ,‬העיר‬
‫ברלין הפכה למעצמה‪ ,‬הדימיון שלה לניו‬
‫יורק הפך אותה כמעט לעיר תאומה‪.‬‬
‫בברלין ‪ -‬בניגוד לרובן המוחלט של ערי גרמניה‬
‫ מתקיימות שתי קהילות יהודיות נפרדות‬‫זו לצד זו‪ .‬הגדולה והמוכרת נקראת בפשוט‬
‫״הקהילה היהודית״ ולה כ‪ 11,000-‬חברים רשומים‪.‬‬
‫הקהילה הקטנה מונה כמה מאות חברים בלבד‬
‫ונקראת ״עדת ישראל״‪ .‬חב״ד מפעילים בברלין‬
‫קהילה שיכולה לרשום לעצמה הצלחות‪ .‬הם‬
‫בנו מרכז קהילתי לתפארת‪ ,‬נוסף על מבנים‬
‫אחרים שהם מפעילים‪ .‬מוסדות הקהילה‬
‫כוללים‪ :‬בית כנסת‪ ,‬מקוה טהרה‪ ,‬מרכז לחינוך‬
‫מבוגרים )עם קורסים ביהדות וכיו״ב(‪ ,‬מרכז‬
‫לישראלים במזרח העיר‪ .‬חנות לתשמישי‬
‫קדושה‪,‬גני ילדים‪ ,‬בית ספר יסודי‪ ,‬בית ספר‬
‫תיכון ומועדון נוער‪ .‬ומסעדה כשרה‪.‬‬
‫הישיבה מציע לבחור היהודי תנאי פנימייה‬
‫נהדרים‪ ,‬ובחורים שמעוניינים ללמוד‬
‫באוניברסיטאות מוצאים בישיבה פתרון‬
‫מצויין לבעיית הדיור והכלכלה‪.‬‬
‫רק שהם חייבים להישמע להוראות המקום‬
‫הכוללות שמירת כללים בסיסיים‪.‬‬
‫וכך הפניות רבו וגדלו‪ ,‬ורבים מהבחורים‬
‫שהגיעו רק כי מצאו בישיבה פתרון ממשי‪,‬‬
‫"הציצו ונפגעו"‪.‬‬
‫כל אחד מהתלמידים שלי הוא סיפור בפני‬
‫עצמו"‪ ,‬מעיד הרב גמסון‪.‬‬
‫"הגיע אלי בחור מהנובר‪ ,‬כמו רבים מיהודי‬
‫גרמניה‪ ,‬המקור שלו מרוסיה‪ ,‬אבא שלו גוי‬
‫ואמא שלו יהודיה‪.‬‬
‫לאחר שיחה שניהלנו כדי להתרשם אחד‬
‫מהשני‪ ,‬הבחור ביקש להצטרף לישיבה‪.‬‬
‫תוך שהוא מצהיר‪.‬‬
‫שכדאי שיהיה ברור שהוא הגיע אלינו‬
‫לישיבה‪ ,‬רק בגלל התוכנית בה אנו מציעים‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪11‬‬
‫פתרון לסטודנטים יהודיים‪ ,‬הוא כמובן‬
‫מסכים לכללים‪ ,‬אך הוא כאן בברלין כדי‬
‫לשהות בברלין‪.‬‬
‫והנה הבחור שהגיע עם שיער ארוך ומבט‬
‫מזוגג‪ ,‬שנה אחרי‪ ,‬הוא מסתובב כמו אברך‬
‫אמיתי‪ ,‬לאחר שנערך לו בהתרגשות גדולה‬
‫ברית מילה‪.‬‬
‫ואכן מבט בתמונה מגלה בחור צעיר שזקן‬
‫מעטר את פניו‪ ,‬והציציות שמשתלשלות‬
‫מהחולצה עדות למהפך‪.‬‬
‫כל בחור שמגיש בקשה להתקבל לתוכנית‬
‫עובר חקירות שתי וערב‪.‬‬
‫"עלינו לוודא כי אכן הבחור יהודי‪ ,‬ואם‬
‫יהדותו מוטלת בספק‪ ,‬אנחנו מבררים‪,‬‬
‫מבקשים מסמכים ורק לאחר שיהדותו‬
‫מוכחת מעל כל ספק אנחנו מתקדמים‬
‫הלאה"‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בחור נוסף בשם אברהם‪ ,‬עד לפני‬
‫מספר חודשים קוסטנטין מעיירה מרוחקת‬
‫שביקש להגיע לברלין‪ ,‬והדרך לברלין כידוע‬
‫במקרה דנן עוברת דרך הישיבה הגדולה‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬לצד ההצלחות‪ ,‬נתקל הרב גמסון‬
‫ושאר הצוות המלמד במקום בבעיה רצינית‬
‫שהתעוררה‪.‬‬
‫בעייה שעמדה במקרים רבים כאבן נגף בין‬
‫ניצוץ שנדלק לשינוי אורח חיים‪.‬‬
‫והנה מברלין יוצאת הבשורה המדהימה‪,‬‬
‫כוס אמיתית של גאולה‪.‬‬
‫בעולם הגדול תואר אקדמי תופס מקום‬
‫נכבד בחייהם של הצעירים‪ ,‬גם הלחץ‬
‫החברתי‪ ,‬הסביבתי והדרישה מהמשפחה‬
‫תורמת לידיעה שאם אין לך תואר ביד‪,‬‬
‫משמע אינך קיים‪.‬‬
‫"חיפשנו תוכנית שתאפשר לבחורים‬
‫שהתקדמו מבחינה רוחנית להמשיך‬
‫להתקדם ולא לסגת אחורנית ויחד עם‬
‫זאת שתאפשר להם להוציא תארים‬
‫אקדמאים"‪,‬‬
‫זאת גם הסיבה שבעטייה בחורים רבים‬
‫נמשכים מלכתחילה לתנאי הפנימייה‬
‫שמציעה הישיבה‪ ,‬אלא שכאן מתעורר‬
‫קונפליקט‪.‬‬
‫פניתי לד"ר אלן קדיש נשיא טורו קולג'‬
‫העולמי והצעתי לו לפתוח סניף כאן אצלנו‬
‫בברלין‪ ,‬לאחר סיעור מוחות והתייעצות‪,‬‬
‫התוכנית רוקמת עור וגידים"‪ ,‬בקולו‬
‫התרגשות אמיתית‪.‬‬
‫"הם באים ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬השהות‬
‫בישיבה מעוררת את הניצוץ היהודי‪ ,‬רק‬
‫שהשהייה שעות רבות ביום באקדמיה‬
‫מרחיקה אותם שוב מהיהדות"‪ ,‬הרב גמסון‬
‫מציג בפני את אחת הדילמות הקשות אותו‬
‫הוא גם מנסה לפתור בימים אלו ממש‪.‬‬
‫"הבחורים שמגיעים אלינו מרחבי גרמניה‪,‬‬
‫זקוקים למענה אוניברסיטאי‪ ,".‬והוא מספר‬
‫על בחור בעל תשובה לכל דבר‪ ,‬גם מראהו‬
‫החיצוני מעיד על כך‪.‬‬
‫הוא לומד מתמטיקה באוניברסיטה‪ ,‬ואינו‬
‫יכול לוותר על לימודיו האקדמאים‪" .‬הרב‪,‬‬
‫רק אם תהיה תוכנית אקדמאית מתאימה‪,‬‬
‫יהיה על מה לדבר"‪ ,‬הוא הצהיר‪.‬‬
‫"לראשונה תהיה אופציה ללימודי ‪BA‬‬
‫ו‪ MA -‬למנהל עסקים"‪ ,‬הוא מספר על‬
‫החזון הגדול‪.‬‬
‫התוכנית תאפשר לכל בחור יהודי שחפץ‬
‫ללמוד בישיבה ויחד עם זאת במסגרת‬
‫הישיבה ללמוד לפי הרמה‪ ,‬ובשעות‬
‫אחה"צ‪ -‬ערב לתואר אקדמאי‪.‬‬
‫תיאמנו עם הקמפוס שבשעות שריק שם‪,‬‬
‫הבחורים יגיעו ללמוד שם‪ .‬ובמקביל לימודי‬
‫הישיבה יהיו מוכרים אקדמית‪.‬‬
‫התוכנית עומדת לצאת לפועל בסמסטר‬
‫הקרוב‪ ,‬בחורף‪.‬‬
‫שיעור תורני עם הרב יהודה טייכטל‬
‫‪12‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫וכן‪ ,‬לאושרו ושמחתו יש כבר נרשמים‪.‬‬
‫הוא רואה מול עיניו את המודל של הבחור‬
‫שמתאים לתוכנית מסוג זה‪.‬‬
‫"מודל של בחור‪ ,‬שכרגע מסיים את לימודי‬
‫התיכון‪ ,‬ומעוניין לשלב לימודי יהדות בד‬
‫בבד עם לימודים אקדמאים אחד שכזה הוא‬
‫מועמד מוביל לתוכנית שבנינו עם טורו‪ .‬אסור‬
‫שבחור שמתקדם בחייו הרוחניים שלימודי‬
‫האקדמיה יגרמו לו להאט את הקצב!"‬
‫החיזוקים שהוא מקבל סביב רק מעודדים‬
‫אותו להמשיך עם התוכנית‪.‬‬
‫"לפני כמה שבועות ערכנו שבתון בנינרברג"‪,‬‬
‫הוא מספר ובאותה נשימה מדגיש כי היתה‬
‫שבת מרגשת ומדהימה‪" .‬נו‪ ,‬אולי נארגן‬
‫בעיירה‪ ,‬וכאן נקב והציע אחד הבחורים‬
‫שהגיע משם‪ ,‬ושמראהו החדש עומד בניגוד‬
‫מוחלט למראהו הישן"‪.‬‬
‫"אני עוד אחזור לשם ואפתח שם בית חבד"‪,‬‬
‫בחור הישיבה שעמד מולו והצהיר הצהרה‬
‫שנובעת מלב מלא‪ ,‬אמר את הכל‪.‬‬
‫חיפשתי לדבר עם נשיא טורו קולג' העולמי‬
‫מר אלן קיידיש‪ ,‬ומצאתי אותו ‪....‬בברלין‪,‬‬
‫לשם הגיע ליומיים בלבד כדי לקדם‬
‫את השלוחה אותה הם עומדים לפתוח‬
‫בסמסטר הקרוב – השלוחה כבר קיימת‬
‫ומוכרת לכל דבר‪ ,‬הוא הגיע לרגל הפיכת‬
‫השלוחה המקומית מאוניברסיטה אמריקאית‬
‫בלבד לאוניברסיטה גרמנית גם כן‪.‬‬
‫"כולי מרוגש מעצם הרעיון שקרם עור‬
‫וגידים"‪ ,‬הוא משתף אותי בהתלהבות‬
‫שאחזה אותו עם הפנייה הראשונה שהוא‬
‫קיבל‪.‬‬
‫"לטורו קולג' העולמי ישנם שלוחות בכל‬
‫העולם‪ ,‬מישראל ועד רוסיה"‪ ,‬הוא גאה‬
‫במספרים שמעידים על המהפך לו הם‬
‫אחראים‪.‬‬
‫"פתחנו גם ברוסיה‪ ,‬וגם ברחבי אמריקה‬
‫לימודים אקדמאים שמתקיימים תוך‬
‫הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים‪ ,‬בחורות‬
‫יהודיות שגילו את עולם התורה ועדיין‬
‫נמצאות בתהליכי תשובה מצאו פתרון‬
‫נהדר בלימודים אצלנו‪ ,‬הרי ברוסיה התואר‬
‫הוא מקודש בעיני ההורים‪ ,‬אגב‪ ,‬לא מזמן‬
‫השתתפתי בחתונה מרגשת שנולדה בטורו‬
‫קולג'‪ ,‬השידוך נולד כשאחד המורים שידך‬
‫בין בחורה לבחור שהיו רשומים כמובן‬
‫לתוכניות הנפרדות"‪ ,‬ד"ר אלן מצביע על‬
‫תוכנית נוספת שתפסה תאוצה בארה"ב‪.‬‬
‫לאחרונה אף נפתח‬
‫בית דין חרדי‬
‫"מחזיקי הדת"‬
‫בברלין‪ ,‬שמשרת‬
‫את כלל היהודים‬
‫בעיר וסביבותיה‪,‬‬
‫ובו חברים הרבנים‬
‫הגאונים הרב יעקב‬
‫דוד שמאהל והרב‬
‫פנחס פדווא‪ .‬בברלין‬
‫פועלים מלבד הרב‬
‫טייכטל גם הרב‬
‫שמואל סגל‪ .‬הרב‬
‫אורי גמסון ‪ ,‬הרב‬
‫דוד גבירץ‪ ,‬הרב‬
‫אברהם גולובוצ'וב‬
‫והרב נתן צוקרמן‪.‬‬
‫הרב טייכטל מטפח‬
‫קשרים מצויינים‬
‫למוסדות הגרמניים‪,‬‬
‫כולל בתחום‬
‫הפוליטי‪ ,‬וכך זוכה‬
‫חב״ד לנוכחות‬
‫ציבורית בברלין‪.‬‬
‫"אנשים רבים בגיל ארבעים‪ ,‬חמישים‪,‬‬
‫שילדיהם פרחו מן הקן‪ ,‬מצאו את עצמם‬
‫מבקשים להרחיב אופקים ולזכות בתואר‬
‫או במקצוע אחר‪ .‬כנערים לא קיבלו את‬
‫ההזדמנות‪ ,‬וברוך ה' שאנחנו יכולים להושיט‬
‫להם יד"‪.‬‬
‫"בעז"ה אני מקווה שבחורים רבים בברלין‬
‫ימצאו אצלנו את הפתרון‪ ,‬וביחד עם הצוות‬
‫המדהים שעושה עבודת קודש בברלין נזכה‬
‫לכוס של גאולה"‪.‬‬
‫ולי לא נותר אלא לענות‪ :‬אמן! „‬
‫ראש הישיבה‪ ,‬הרב אורי גמסון מוסר את שיעורו‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪13‬‬
‫סידור התפילה‬
‫הייחודי של‬
‫קהילת טורינו‬
‫בינות להרי האלפים המושלגים שוכנת העיר טורינו‪ ,‬בירתו של מחוז פיימונטה‬
‫באיטליה‪ .‬בעיר קיימת אחת הקהילות העתיקות בעולם ולה נוסח ומנהגים ייחודיים‪.‬‬
‫בראש הקהילה עומד הרב משה אלברטו סומך‪ ,‬המקדיש את כל זמנו ומרצו למען‬
‫שמירת הגחלת העתיקה ולהפיח בה רוח חיים‪ .‬בשיחתנו עם הרב סומך שמענו על‬
‫אופי הקהילה ומוסדותיה‪ ,‬התפעמנו מסדר יומו של הרב הנאבק מול הבלתי אפשרי‪,‬‬
‫והופתענו ללמוד על נוסח התפילה היחודי שהשתמר רק בקהילת טורינו‬
‫‪14‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫כ‬
‫מה חברים מונה קהילת טורינו‪ ,‬ומהיכן‬
‫שורשי הקהילה?‬
‫הקהילה כיום מונה כ‪ 850-‬איש‪ ,‬זו קהילה‬
‫עתיקת יומין בת ‪ 600‬שנה‪ ,‬שנוסדה בעת‬
‫גירוש צרפת‪ ,‬בהמשך הצטרפו גם מהגרים‬
‫מספרד‪ ,‬כך שנוצר כאן מעין קיבוץ גלויות‬
‫קטן ומיוחד‪ .‬יש לנו חיי קהילה סדירים‬
‫המופעלים בזכות ועד קהילה מסודר‬
‫ונשיא‪ .‬לקהילה שני בתי כנסת ומנין אחד‬
‫המתקיים בשני וחמישי‪ ,‬ר"ח‪ ,‬ושבתות‬
‫וחגים‪ ,‬בית אבות ובו חדר אוכל שמשמש‬
‫גם כמסעדה כשרה‪ ,‬מקוה‪ ,‬בית ספר‪.‬‬
‫ספריה‪ ,‬ומרכז קהילתי בו מתקיימים‬
‫פעילויות שיעורים הרצאות‪ .‬באופן רשמי‬
‫הרפורמה אינה קיימת באיטליה‪ ,‬כך שגם‬
‫הקהילה שלנו היא אורטודוקסית‪ ,‬רוב חברי‬
‫הקהילה הינם שומרי מסורת‪ ,‬וישנם גם‬
‫שומרי שבת וכשרות‪ .‬חיים בקרבנו ניצולי‬
‫שואה רבים‪ ,‬הרבה פעילויות שלנו כרוכות‬
‫בנושא השואה‪ .‬בשואה התרחקו רבים‪ ,‬אבל‬
‫היו גם כאלה שהיו רחוקים והתקרבו לזהות‬
‫היהודית ולשמירת הגחלת‪ .‬אנו מקיימים‬
‫קשר אדוק עם ארץ ישראל‪ ,‬לרובנו משפחות‬
‫וקרובים בארץ‪ .‬לי עצמי שתי בנות נשואות‬
‫המתגוררות בארץ ישראל‪.‬‬
‫כיצד הגעתם לכהן כרבה של הקהילה?‬
‫בתור יליד מילאנו למדתי אצל הרב בלינוב‬
‫ואח"כ הוסמכתי לרבנות מטעמו ומטעם‬
‫הסמינר לרבנים באיטליה‪ ,‬בהמשך עברתי‬
‫ללמוד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק שם‬
‫הוסמכתי לרבנות בידי הרב טנדלר‪ .‬בתחילה‬
‫כיהנתי ברבנות בבולוניה‪ ,‬ולפני ‪ 19‬שנה‬
‫בדיוק ‪ -‬באדר תשנ"ג ביקשה ממני קהילת‬
‫טורינו לבוא ולעמוד בראשה‪.‬‬
‫מה השתנה מאז שבאתם לכהן ברבנות?‬
‫אנחנו שמים דגש מיוחד על הכשרת דור‬
‫העתיד של מנהיגים צעירים שיידעו לשרת‬
‫בקודש‪ ,‬לאחר שנים רבות שלא הייתה‬
‫קיימת חברא קדישא בעיר‪ ,‬כיום כבר פועלת‬
‫אחת כזו לפי כל כללי ההלכה‪ .‬ניסינו בכל‬
‫כוחנו לחזק את התודעה היהודית‪ .‬לצערי‬
‫בגלל סיבות כלכליות רוב הצעירים בוחרים‬
‫לעזוב את העיר‪ ,‬אבל אנחנו עמלים לשמר‬
‫את קיים ומשתדלים לא לאבד את התקווה‪.‬‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪15‬‬
‫לשמחתי מחצית מאלו שעזבו עלו לארץ‬
‫השאר התפזרו באירופה‪ ,‬כשהם ממשיכים‬
‫את חייהם לאור התודעה היהודית שהם‬
‫קיבלו כאן‪.‬‬
‫קיימת כאן מערכת ענפה של שיעורים‬
‫הרצאות ודרשות‪ ,‬השקענו רבות בחינוך‬
‫דור חדש של חזנים לבית כנסת‪ ,‬ביום כפור‬
‫האחרון התחלפו לפני התיבה לא פחות‬
‫משנים עשר איש‪ ,‬רובם צעירים‪ .‬יש גם‬
‫פעילות רבה בבית מדרש הצמוד לקהילה‪.‬‬
‫מרכז הקהילה היהודית‬
‫בטורינו נמצא ברחוב פיוס‬
‫החמישי‪ ,‬בככר הקטנה‬
‫שקרויה על שמו של‬
‫הסופר היהודי המופרסם‪,‬‬
‫יליד העיר‪ ,‬פרימו לוי‪.‬‬
‫המבנה הבולט בככר הוא‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬שנחנך‬
‫כאמור בשנת ‪.1884‬‬
‫בשנים קודמות היו בעיר‬
‫שני בתי כנסת‪ :‬האחד‪,‬‬
‫בנוסח הספרדים והשני‬
‫בנוסח איטליה‪ .‬בבית‬
‫הכנסת הנוכחי ‪1,400‬‬
‫מקומות‪ .‬בית הכנסת‬
‫בטורינו הוא אחד משורה‬
‫של בתי הכנסת גדולים‬
‫ומפורסמים שהוקמו‬
‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬בעידן‬
‫איחוד איטליה‪ ,‬יחד עם‬
‫בית הכנסת הגדול של‬
‫רומא ובית הכנסת הגדול‬
‫של פירנצה ועוד‪ .‬הוא‬
‫נחשב לאחד המונומנטים‬
‫המפארים את העיר טורינו‬
‫התרחשה גם מהפכה כשרותית‪ .‬הרמנו את‬
‫קרן הכשרות‪ ,‬ע"י יוזמות שונות‪ ,‬את הבשר‬
‫אנחנו מביאים ממילאנו‪ ,‬במכולת המקומית‬
‫ניתן לרכוש מוצרי יסוד כשרים כמו בשר‬
‫קפוא גבינות‪ ,‬יינות‪ ,‬לחם ומיני מאפה‪.‬‬
‫בית הכנסת שלכם נחשב פעיל‪ ,‬האם מדובר‬
‫רק בתפילות?‬
‫זו אכן משימה קשה למצוא כל פעם את‬
‫הנושא שיתאים לרמה ולציפיות והנקודה‬
‫שתקלע לטעמו של רוב הציבור‪ .‬רוב‬
‫חברי הקהילה הינם בעלי תואר אקדמאי‪,‬‬
‫הם מאופיינים בתרבות והשכלה גבוהה‪,‬‬
‫כך שמטבע הדברים הם נמשכים בעיקר‬
‫להיסטוריה ומחשבה יהודית‪ ,‬תוך כדי‬
‫הרצאת הנושאים הללו אני שוזר גם הלכה‬
‫ושמירת מצוות‪.‬‬
‫בית הספר הוא הערובה להמשך חיי היהדות‪,‬‬
‫אתם שבעי רצון מתפקודו?‬
‫בלית ברירה גם גויים לומדים בבית הספר‬
‫והם משתתפים אף בשיעורי עברית וכדומה‪.‬‬
‫אולם השתדלתי ואף הצלחתי לקיים בתוך‬
‫מסגרת בי"ס קורס בנושאים תורניים עבור‬
‫יהודים בלבד‪ .‬איננו מסתפקים כמובן רק‬
‫בחומר הנלמד בבית הספר‪ .‬גם במסגרת‬
‫בית המדרש אנו מחדירים בהם ידע ותודעה‬
‫יהודית‪.‬‬
‫כמובן שתפילה היא הבסיס‪ ,‬אך אני מקפיד‬
‫שיהודי לא יבוא לבית הכנסת רק כדי‬
‫להתפלל‪ ,‬אלא ייצא גם עם תוכן יהודי‪ ,‬לשם‬
‫כך בסיומה של כל תפילה אני מעביר שיעור‬
‫קצר שהוא כמובן מעבר לדרשה הקבועה‬
‫של שחרית בשבת‪ .‬ושיעור משנה בשבת‬
‫בין מנחה לערבית‪ .‬אפשר לומר שהשיעור‬
‫הפופולארי ביותר הוא שיעור שבועי על‬
‫תולדות ההלכה בו משתתפת קבוצה גדולה‬
‫במשך שנים רבות‪.‬‬
‫איך מתייחסים אליכם השלטונות?‬
‫כיצד מוצאים נושא לשיעור שיתאים לקהל‬
‫כה מגוון?‬
‫אנו זוכים ליחס יפה מצד השלטונות‬
‫ומוסדות העיר‪ .‬מעולם לא נאלצנו להתמודד‬
‫כיצד מתמודדים עם מכת ההתבוללות?‬
‫לדאבוני גם כאן אנו מתמודדים עם בעיית‬
‫התבוללות חמורה‪ ,‬בכוחותינו הדלים אנו‬
‫מנסים להציל ככל הניתן בבחינת אודים‬
‫מוצלים מאש‪ .‬הגברת והדגשת לימוד ערכי‬
‫היהדות‪ ,‬רק זה נותר לנו לעשות‪ .‬בגיור אינני‬
‫מתעסק כלל‪.‬‬
‫ביקור בקהילת טורינו‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬הרב אברהם אבא טורצקי‪ ,‬הרב משה סומך והרב מרדכי ביטון‬
‫‪16‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫עם בעיות אנטישמיות חמורות‪ .‬בטורינו‬
‫ובאיטליה בכלל היו לנו יחסים טובים עם‬
‫החברה מאז ומתמיד‪.‬‬
‫יש לכם קשרים עם שאר רבני איטליה?‬
‫כמובן‪ .‬קיימת הסתדרות הרבנים באיטליה‬
‫השייכת לאיחוד הקהילות‪ ,‬אנו נפגשים‬
‫מדי פעם ומקיימים ימי עיון הן לרבנים והן‬
‫לציבור‪ .‬מסייעים זה לזה בעצה ובמעש‪.‬‬
‫מסורת עתיקה‬
‫וייחודית‬
‫היהודים הראשונים הגיעו למחוז פיימונטה‬
‫במאה ה‪ 14-‬ממחוז פרובאנס בדרום‪-‬מזרח‬
‫צרפת וכן מספרד‪ .‬הם זכו לאוטונומיה‬
‫מהדוכס לבית סבויה ששלט במחוז‪.‬‬
‫הדוכסים לבית סבויה קיבלו את היהודים‬
‫לתחום שלטונם במטרה לפתח באמצעותם‬
‫את המסחר הבינלאומי בזכות קיומם של‬
‫קהילות יהודיות בערי המסחר בעולם‪.‬‬
‫הסחר היהודי איפשר לקדם את הכלכלה‬
‫של הנסיכות וכתוצאה מכך את יכולת‬
‫גביית המיסים‪ .‬באותה תקופה הוקמו‬
‫יותר מעשר קהילות יהודיות‪ ,‬או כפי שכונו‬
‫בזמנו הגדולה שבהן הייתה יהדות טורינו‪.‬‬
‫לפי ההערכה מספר היהודים בקהילות אלה‬
‫הגיע בסוף המאה ה‪ 18-‬ליותר מ‪4,000-‬‬
‫נפש‪.‬‬
‫השליטים לבית סבויה הגבילו את היהודים‬
‫בגזרות אחדות‪ :‬נאסר להקים בתי כנסת‬
‫חדשים‪ .‬נאסר לרכוש מבנים‪ .‬לא הורשו‬
‫להצטרף לצבא‪ .‬לא הורשו לצאת מהשכונה‬
‫שלהם בימי תהלוכות דתיות נוצריות‪ .‬לא‬
‫יכלו להיות חברים באגודות מקצועיות‬
‫הגילדות למלאכה ולמסחר ולכן בעלי‬
‫האמצעים עסקו במקצוע הבנקאות‬
‫והאחרים במסחר במוצרים ובבגדים‬
‫משומשים‪ .‬לא יכלו להתקבל לבתי הספר‬
‫של המדינה‪ .‬חוייבו לשאת על בגדיהם טלאי‬
‫צהוב‪ .‬בתמורה בהם קבלו זיכיון בלעדי‬
‫לקיים מוסדות מימון‪ ,‬אשר תמורת מישכון‬
‫חפצים נתנו הלוואות לאנשים פרטיים וכן‬
‫הילוו כספים לאנשי העסקים של הכיר‬
‫למטרות מסחר ולשליטים למימון הוצאות‬
‫רגילות וביחוד למימון הוצאות מלחמה‪.‬‬
‫הקהילה היהודית עברה תקופות קשות‬
‫בין השנים ‪ .1553-1580‬בשנת ‪ 1679‬רוכזו‬
‫‪ 763‬יהודי טורינו בגטו‪ .‬בשנת ‪ 1848‬המלך‬
‫קרלו אלברטו‪ ,‬העניק שיויון ליהודי העיר‬
‫טורינו בחבל‬
‫פיאומנטה‬
‫בעיר מתגוררים כמליון איש‪ ,‬והיא העיר הרביעית בגודל‬
‫האוכלוסייה באיטליה‪ .‬העיר משמשת מרכז תעשיית‬
‫חשוב ומרכז עסקי ותרבותי בצפון מערב איטליה‪ .‬יש‬
‫בה מפעלי תעשיה רבים כמו המטה של חברת המכוניות‬
‫פיאט‪ .‬בנוסף לכך נושאת העיר בתפקיד בירת מחוז‬
‫פיימונטה‪ .‬היא ממוקמת על הגדה המערבית של נהר‬
‫הפו סמוך למורדות הרי האלפים האיטלקיים‪.‬‬
‫מחוז פיימונטה מוקף משלושה מצדדיו בהרי האלפים‬
‫הגבוהים ביותר באירופה ובדרום בגבעות מונפרטו‪,‬‬
‫המחוז גובל בצרפת‪ ,‬בשווייץ ובמחוזות האיטלקיים‬
‫לומברדיה‪ ,‬ליגוריה וואלה ד'אאוסטה‪ .‬משמעות השם‬
‫פיימונטה באיטלקית היא "מרגלות ההר"‪ ,‬שם התואם‬
‫את אופיו הגאוגרפי של המחוז‪ .‬משמו של המחוז נגזרה‬
‫המילה "פיימונט" המתארת אזורים למרגלות הרים‬
‫בתחום הגאוגרפיה‪ .‬השפה מדוברת בפי כ‪ 2-‬מיליון‬
‫דוברים בצפון‪-‬מערב מחוז פיימונטה‪ ,‬היא פיימונטית‬
‫)או פיימונטזית(‪.‬‬
‫ומאז היו היהודים חופשיים לגור ברחבי‬
‫העיר והם החלו ליטול חלק פעיל בחיים‬
‫הפוליטים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים‪ .‬בעידן‬
‫איחוד איטליה‪ ,‬בשנת ‪ ,1884‬נחנך בטורינו‬
‫בית כנסת מפואר בדומה לבתי הכנסת‬
‫שהוקמו ברומא ובפירנצה‪.‬‬
‫יהדות‬
‫פיימונטה כיום‬
‫כיום יש בפיימונטה שלוש קהילות‪ :‬קהילת‬
‫טורינו‪ ,‬קהילת קזאלה מונפראטו וקהילת‬
‫ורצילי‪ .‬שאר הקהילות נסגרו בשל מספר‬
‫חברים מצומצם‪ .‬היהודים שנותרו בקהילות‬
‫אלה מקבלים שירותי דת מקהילת‬
‫טורינו‪ .‬מוזיאון זיכרון לשואה קיים בעיר‬
‫אלסנדריה‪ ,‬ובו מבקרים תלמידי בתי הספר‬
‫בעיר באופן סדיר‪ .‬יהדות טורינו מהווה‬
‫את הקהילה היהודית הרביעית בגודלה‬
‫באיטליה‪ ,‬אחרי יהדות רומא‪ ,‬יהדות מילאנו‬
‫ויהדות פירנצה‪ .‬היא מספקת שירותי דת‬
‫למשפחות היהודיות המתגוררות ביותר‬
‫מעשרה ערים במחוז פיימונטה‪ .‬קהילת‬
‫טורינו מפעילה תוכנית לשיקום בתי כנסת‬
‫יהודיים במחוז פיימונטה‪ .‬בעזרת משאבים‬
‫כספיים של רשויות המדינה היא הצליחה‬
‫לשפץ אחדים מבתי הכנסת ולעודד את‬
‫ביקורי תיירים בהם‪ .‬הטיפול בתיירות נמסר‬
‫לחברת הדרכה המתמחה בארגון תיירות‪.‬‬
‫היא עורכת‪ ,‬לפי הזמנה‪ ,‬סיורים מאורגנים‬
‫ב‪ 12-‬בתי הכנסת‪ ,‬הפתוחים היום לציבור‪.‬‬
‫מרכז הקהילה היהודית בטורינו נמצא‬
‫ברחוב פיוס החמישי‪ ,‬בככר הקטנה שקרויה‬
‫על שמו של הסופר היהודי המופרסם‪ ,‬יליד‬
‫העיר‪ ,‬פרימו לוי‪ .‬המבנה הבולט בככר הוא‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬שנחנך כאמור בשנת‬
‫‪ .1884‬בשנים קודמות היו בעיר שני בתי‬
‫כנסת‪ :‬האחד‪ ,‬בנוסח הספרדים והשני‬
‫בנוסח איטליה‪ .‬בבית הכנסת הנוכחי ‪1,400‬‬
‫מקומות‪.‬‬
‫בית הכנסת בטורינו הוא אחד משורה של‬
‫בתי הכנסת גדולים ומפורסמים שהוקמו‬
‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬בעידן איחוד איטליה‪,‬‬
‫יחד עם בית הכנסת הגדול של רומא ובית‬
‫הכנסת הגדול של פירנצה ועוד‪ .‬הוא נחשב‬
‫לאחד המונומנטים המפארים את העיר‬
‫טורינו‪.‬‬
‫בשני מקומות באזור אפשר עוד להבחין‬
‫בשערי הרובע היהודי ‪ -‬הגטו‪ .‬הבתים באזור‬
‫זה שמרו על המראה המקורי‪ :‬גובה המבנים‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪17‬‬
‫הרב סומך "אנו גאים‬
‫מאוד במסורת העתיקה‬
‫והיחודית שלנו‪ .‬יהודי‬
‫המקום מאוד גאים‬
‫במורשתם ומתקשים‬
‫לקבל השפעות חיצוניות‪.‬‬
‫התפילות אצלנו הם בנוסח‬
‫צרפת העתיק‪ .‬נוסח צרפת‬
‫הינו השם המקובל לנוסח‬
‫תפילה שהיה קיים בעבר‬
‫בקהילות בצפון צרפת‬
‫ומיוחס לרבנו תם‪ ,‬כאשר‬
‫הנוסח של דרום צרפת‬
‫מכונה "מנהג פרובינצא"‬
‫או "מנהג פרובנס"‪ .‬אחד‬
‫המקורות החשובים לנוסח‬
‫צרפת הינו "מחזור ויטרי"‪.‬‬
‫נוסח צרפת קרוב במידת‬
‫מה לנוסח האשכנזי אך‬
‫שונה ממנו גם בנוסח‬
‫התפילה וגם בפיוטים‪.‬‬
‫לאחר גירוש יהודי צרפת‬
‫בשנת ‪ 1394‬חדל נוסח‬
‫צרפת להתקיים כמעט‬
‫לחלוטין‪ ,‬למעט שלוש‬
‫קהילות בודדות באיטליה‬
‫בערים אסטי‪ ,‬פוסאנו‬
‫ומונקלבו )בראשי תיבות‬
‫אפ"מ( שהוקמו על ידי‬
‫יהודים ממגורשי צרפת‬
‫ושמרו בימים הנוראים על‬
‫מנהגם של יהודי צרפת"‬
‫‪18‬‬
‫מצבה לזכרם של יהודי טורינו שנשרפו עק"ה בשואה‬
‫הוא בין שלוש לארבע קומות כאשר יש‬
‫תוספות עליוניות בחלקים הפנימיים של‬
‫המבנה‪ .‬בין המבנים יש חצרות המאפשרות‬
‫מעבר צר בין הבתים‪ .‬בקומות התחתונות‬
‫של הבתים היו פעם בתי מלאכה וחנויות‪.‬‬
‫במבנים אחדים‪ ,‬הצופים על פני העיר‪,‬‬
‫הנמצאת מחוץ לגטו‪ ,‬יש עדיין חלונות‬
‫החסומות בקיר‪ .‬למעשה יהודי הגטו לא‬
‫יכלו להתבונן באופן חופשי במה שמתרחש‬
‫מחוצה לו‪.‬‬
‫ליד הספרייה הגדולה בטורינו קיים אוסף של‬
‫ספרים ותשמישי קדושה שנתרמו לקהילה‬
‫על ידי האחים "טרצ'ינא" שהיו במקור‬
‫מהעיר אסטי‪ .‬מעניין שחלק מהספרים הם‬
‫בשפה הפורטוגזית‪ ,‬דבר המעיד על המקור‬
‫של חלק מיהדות פיימונטה‪.‬‬
‫נוסח אפ"מ‬
‫הרב סומך‪ ,‬אתם ממשיכים מסורת עתיקה‬
‫מאוד‪ ,‬האם יהודי העיר מכירים במסורת‬
‫המיוחדת שלכם?‬
‫בהחלט‪ .‬אנו גאים מאוד במסורת העתיקה‬
‫והיחודית שלנו‪ .‬יהודי המקום מאוד גאים‬
‫במורשתם ומתקשים לקבל השפעות‬
‫חיצוניות‪ .‬התפילות אצלנו הם בנוסח‬
‫צרפת העתיק‪ .‬נוסח צרפת הינו השם‬
‫המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר‬
‫בקהילות בצפון צרפת ומיוחס לרבנו‬
‫תם‪ ,‬כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה‬
‫"מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס"‪ .‬אחד‬
‫המקורות החשובים לנוסח צרפת הינו‬
‫"מחזור ויטרי"‪ .‬נוסח צרפת קרוב במידת‬
‫מה לנוסח האשכנזי אך שונה ממנו גם‬
‫בנוסח התפילה וגם בפיוטים‪.‬‬
‫לאחר גירוש יהודי צרפת בשנת ‪ 1394‬חדל‬
‫נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין‪,‬‬
‫למעט שלוש קהילות בודדות באיטליה‬
‫בערים אסטי‪ ,‬פוסאנו ומונקלבו )בראשי‬
‫תיבות אפ"ם( שהוקמו על ידי יהודים‬
‫ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על‬
‫מנהגם של יהודי צרפת‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא‬
‫חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא‬
‫שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬נוסח התפילה העיקרי היום בקהילות‬
‫היהודיות של צרפת הינו נוסח הספרדים‬
‫ולאחר מכן נוסח אשכנז ונוסח ספרד‪.‬‬
‫קהילות אפ"מ עצמם חדלו מלהתקיים‪,‬‬
‫כך שנוסח "אפ"מ" המקורי נותר רק אצלנו‬
‫בטורינו בירת המחוז‪.‬‬
‫האיטלקים‬
‫במידת תפארת‬
‫אתם מתפללים לפי הנוסח המיוחד?‬
‫בודאי‪ .‬יש לנו פיוטים מיוחדים הקיימים‬
‫רק אצלנו‪ ,‬נוסח שונה‪ ,‬וכן סדר הפטרות‬
‫מיוחד‪ .‬אצלנו הנוסחאות והמנהגים הללו‬
‫אינם נמצאים רק בתוך הספרים‪ ,‬אלא זו‬
‫חוויה חיה‪.‬‬
‫האופי איטלקי מאוד שקט ומאופיין בסבר‬
‫פנים יפות‪ .‬החיד"א מביא דברים שמצא‬
‫בכתביו של ר' יוסף שמואל ב"ר ישראל‬
‫גדליה קאזיס ממנטובה‪ :‬הספרדים בחסד‪,‬‬
‫ומשום הכי הם משוררים מעט ולא עלו לבית‬
‫ב' שהיה מסוד הגבורה‪ ,‬ומשום הכי בוכים‬
‫בתשעה באב יותר מכל הקהילות קודש‪.‬‬
‫אבל אשכנזים ‪ -‬גבורה‪ ,‬ומשום הכי משוררים‬
‫הרבה ומפסיקים במדת הגבורות דיש הפסק‬
‫ביניהם‪ ,‬ומחמירים בדינים כמידת גבורה‪,‬‬
‫והספרדים מקלים כי הם חסד ויש קטרוג בין‬
‫ספרדים לאשכנזים שהם הפכיים‪ ...‬לעומת‬
‫זאת הוא כותב שהאיטלקים הם במידת‬
‫תפארת המשלבת בין גבורה לחסד ונוטים‬
‫לספרדים כי התפארת נוטה לחסד ומסיים‬
‫החיד"א "וברוך היודע"‪ .‬אפשר לראות זאת‬
‫עד היום ‪ -‬תפארת היא גם כפשוטו ‪ -‬יופי‬
‫ואסתטיקה החשובים מאוד ליהודי איטליה‪.‬‬
‫אכפת לנו לא רק התוכן אלא גם הצורה‪.‬‬
‫אצלנו באיטליה אומרים בקדיש "לעילא‬
‫ולעילא" כל השנה‪ ,‬החזנות שלנו מלודית‬
‫ומושכת מאוד‪„ .‬‬
‫ראש ממשלת מוטנגרו‬
‫בביקור ב'מרכז'‬
‫יוסף להב‬
‫פגישה מיוחדת נערכה לאחרונה בין נשיאות מרכז רבני אירופה עם‬
‫ראש ממשלת מוטנגרו‪ ,‬הפגישה עם רה"מ מוטנגרו התקיימה במשרדי‬
‫מרכז רבני אירופה בבריסל בהשתתפות הרבנים הגאונים הרב גרשון‬
‫מנדל גרליק אב"ד מילאנו ומייסד מרכז רבני אירופה הרב בנימין‬
‫יאקובס יו"ר ועד רבני המחוזות בהולנד והרב יעקב דוד שמאהל דיין‬
‫בבית הדין של שומרי הדת באנטוורפן‪ ,‬רבני המועצה הודו לראש‬
‫הממשלה בחום על מאמציו להכרה בקהילה היהודית כקהילה רשמית‬
‫וכן על מאמציו להחזיר רכוש יהודי בארצו‪ .‬את הפגישה יזם וארגן הרב‬
‫לוי מטוסוב מבריסל „‬
‫הגאון הרב ג‪.‬מ‪ .‬גרליק יחד עם ראש ממשלת מונטונגרו במשרדי המרכז בריסל‬
‫עם כיוון השעון‪ :‬הגאונים הרב ג‪.‬מ‪ .‬גרליק‪ ,‬הרב בנימין יאקובס‪,‬‬
‫הרב לוי גרליק‪ ,‬הרב לוי מטוסוב ורה"מ‬
‫הרב מיכאל רוזנבלום עם רה"מ‬
‫רה"מ חותם בספר האורחים‪ .‬לידו עומדים‪:‬‬
‫הרב יאקובס והרב טוויל‪.‬‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪19‬‬
‫כך נהדר במצות הפסח‬
‫צוות 'קהילות' סייר במאפיית מצות מהודרת ומביאה בכתבה‬
‫ל‬
‫לל ההידורים העכשויים והעדכנים‬
‫מצולמת את שלל‬
‫צילומים‪ :‬מנדי הכטמן‬
‫‪20‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪21‬‬
‫שימוש במערוך מעץ מהודר יותר ‪ (1‬העץ אינו מחמם את הבצק ‪ (2‬ניקוי המערוך הוא על ידי הורדת שכבה שלימה מהמערוך‬
‫הכנת המצה עם מערוך מעץ‬
‫‪22‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫שימוש במחורר קצר קל יותר לניקוי מהמחוררים הרחבים‬
‫לישת הבצק על ידי אדם מונעם התחממות הבצק מהברזל של הפינער‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬שטיפת קערת הלישה קלה ומהירה יותר מאשר ניקוי הפינרים‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪23‬‬
‫הכנסת המערוך למכונת הקילוף ‪ -‬המורידה שכבה שלימה ובכך נהיה כמערוך חדש מידי ‪ 18‬דק'‬
‫ניקוי המחוררים נעשה על ידי מכונה בעלת שיני ברזל‬
‫כל מקל הנכנס לתנור עם המצות מכוסה בנייר‪ ,‬היורד מיד לאחר הוצאת המקל מהתנור‬
‫‪24‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫כיום‪ ,‬ישנם תנורים האופים עם גז‪ ,‬אך ישנה מעלה יתירה לתנורים שמדליקים אותם באמצעות גזעי עץ‬
‫עטיפה ידנית על כל מקל ומקל‬
‫המקלות לאחר עטיפתם‪ ,‬לפני הנחת המצות‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪25‬‬
‫מועצת רבני אירופה‬
‫קיימה את ישיבתה‬
‫השנתית בהאג שבהולנד‬
‫מרדכי ימיני‬
‫מועצת רבני אירופה‪ ,‬במעמד חברי נשיאות המועצה‪ ,‬קיימה את ישיבתה‬
‫השנתית בשלהי חודש אדר בהאג שבהולנד‪ .‬על מיקום הישיבה הוחלט‬
‫על רקע חוק השחיטה המאיים חזור והשכם על יהדות אירופה ועל הולנד‬
‫בפרט‪.‬‬
‫בשעות הבוקר נפגשו הרבנים עם חברי הפרלמנט מהבית התחתון אשר‬
‫העלו את חוק השחיטה ומשמעותו‪ ,‬חברי הפרלמנט דיווחו על פעילותם‬
‫בנושא ועל הדרכים למנוע את העלאת החוק שוב וביקשו את עזרת‬
‫הרבנים לערוך מסע הסברה בקרב הפרלמנט ובתקשורת ההולנדית‪..‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬הגאונים הרב שמואל כצמן‪ ,‬הרב יצחק ניאזוב‪ ,‬הרב דוד‬
‫אברהם‪ ,‬הרב משה ט‪ .‬ויסברגר והרב בנימין יאקובס‬
‫לאחר מכן נפגשו הרבנים עם חבר הפרלמנט בבית העליון מר יוריס‬
‫בייקר‪ ,‬חבר בכיר במפלגת ‪ DGG‬ופועל רבות בנושא השחיטה‪ .‬מר בייקר‬
‫הבטיח שיעשה ככל שביכלתו יחד עם חברי פרלמנט נוספים למנוע את‬
‫אישור חוק השחיטה‪.‬‬
‫במהלך ארוחת הצהרים הופיע בפני הרבנים נציג מלכת הולנד‪ ,‬מר יאן‬
‫פראנסן‪ ,‬שהנו בעל השפעה רבה מאד בהולנד‪ ,‬הוא הביא את ברכת‬
‫המלכה למועצה וכן הסביר את עמדת בית המלוכה המתנגדת לכל‬
‫פגיעה בחופש הדת‪.‬‬
‫עם תום הפגישה הסבו הרבנים שעות ארוכות לדיונים ממושכים‬
‫בנושאים העומדים על הפרק ביהדות אירופה‪ ,‬בין הנושאים שנדונו‬
‫בישיבת המועצה היה חוק השחיטה והשלכותיו והועלו דרכי פעולה‬
‫למניעת החוק‪.‬‬
‫עם חבר הבית העליון בפרלמנט ההולנדי‪ ,‬מר יוריס בייקר‬
‫בין השאר הוחלט לארגן עצומה שעליה יחתמו כל רבני אירופה נגד‬
‫העלאת חוק השחיטה‪ .‬העצומה תישלח לכל ממשלות מדינות אירופה‪.‬‬
‫הרבנים דנו גם בהקמת ועד כשרות שע"י המרכז ועל הצורך להרחיב את‬
‫פיתוח שוק המזון הכשר באירופה ולגרום לכך שיהודים רבים יאכלו רק‬
‫מזון כשר‪.‬‬
‫חברי וועד הכשרות שנבחרו הינם‪ :‬הרבנים הגאונים‪ ,‬יו"ר הרב גרשון‬
‫מענדל גרליק‪ ,‬הרב ירמיהו מנחם כהן‪ ,‬הרב משה טוביה ויסברגר והרב‬
‫יעקב דוד שמאהל‪.‬‬
‫ישיבת חברי המועצה‬
‫ע"פ בקשת רבנים מאירופה החליטה המועצה על הקמת פורום רבנים‬
‫צעירים שע"י המרכז‪ ,‬אשר בו ילובנו סוגיות הקשורות לרבנים צעירים‬
‫בקהילות אירופה‪ ,‬דרכי התמודדות‪ ,‬הכוונה וייעוץ וכן הלאה‪..‬‬
‫המועצה דנה בהרחבה בנושאי נישואין‪ ,‬גיטין וגירות באירופה‪ ,‬והחליטה‬
‫על הקמת מאגר מיוחד שבו ירוכז מידע מרבני הערים והקהילות על‬
‫חופה וקידושין או גיטין וגירויות‪ .‬המאגר יאוחסן באופן חסוי במשרדי‬
‫המרכז וכל רב שירצה לברר פרטים יפנה בכתב למרכז‪.‬‬
‫המועצה שמעה סקירה נרחבת על פעולות המרכז בשנה האחרונה‪,‬‬
‫הרבנים חיזקו את ידי העוסקים במלאכה צוות המרכז העמל רבות‬
‫להאדרת היהדות והרבנות באירופה‪„ .‬‬
‫‪26‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫עם חברי הפרלמנט ההולנדי‬
‫סיפורו של עותק אחד‬
‫שרה פכטר‬
‫הפרטים הזוועתיים פרושים על פני מספר משפטים‪ ,‬אולם מאחוריהם עומדים ימים‬
‫ולילות של סבל בל יתואר‪ ,‬שבועות וחודשים של בכי‪ ,‬שכול‪ ,‬הלם וצער‪ .‬והוא‪ ,‬איציק'ל‬
‫היתום‪ ,‬רואה בכך את עונשו על מעשהו שלו‪ .‬הוא סובל יותר מכולם‪ ,‬ומודה שאינו‬
‫מבין חשבונות שמים‪ ,‬על מה הנשמות האומללות שסביבו מכפרות אף הן‪ ...‬אחד‬
‫הסיפורים היותר מדהימים שנקשרו בקהילת ז'יטומיר‬
‫המתח תלה באוויר‪ ,‬כמו כבל הזורק אותות‬
‫מחשמלים‪.‬‬
‫כבר בפתיחת המכירה הפומבית קם לו‬
‫מתחרה רציני שלא נואש‪ ,‬אלא הרים ידיים‬
‫שוב ושוב‪ ,‬מנופף במספרו‪ .‬בדיוק כמוהו‪,‬‬
‫המתחרה לא רצה לוותר על הרכש החדש‬
‫ועשה כל מאמץ לקבל אותו לידיו‪ .‬הוא‬
‫ידע שהמתחרה מייצג את אחת הספריות‬
‫הגדולות בעולם‪ .‬להם אין עותק‪ ,‬גם הם רצו‬
‫לרכוש את החוברת המקורית שהופיעה‬
‫בקטלוג‪ ,‬גם הוא רצה‪ .‬עלעול מהיר בתקציר‬
‫של החוברת גרם לדפיקה על דלתי ליבו‪.‬‬
‫זעה קרה שטפה אותו והוא חש כי הוא‬
‫מוכרח‪ ,‬אבל מוכרח לקבל אותו לידיו‪ ,‬למען‬
‫הלקוח שלו שהתחנן כל כך‪.‬‬
‫כעת שניהם רצו לרכוש את העותק היחיד‪.‬‬
‫הקרב היה צמוד‪ ,‬וגרם לו להזיע ממתח‪.‬‬
‫שהגיע לידיו של המתרגם אהרון וייסמן‬
‫בשנת תש"י )‪ ,(1950‬חושף את סיפורו‬
‫הנוגע ללב על תהפוכות חייו של איציק'ל‬
‫היתום‪ ,‬סיפור טרגי ומזעזע שיש לו התחלה‬
‫ויש לו סוף כלשהו‪ ,‬שמותיר חותם עמוק‬
‫בלב כל קורא‪.‬‬
‫קורות חייו הטרגיים הובילו אותו לרצות‬
‫להקים לעצמו יד וזיכרון בארץ ישראל‬
‫לאחר מותו‪ .‬לא פחות מתוכנית גרנדיוזית‬
‫בשם "מפעל דיור ענקי לפועלים עניים" וכל‬
‫זאת למה?‬
‫"למען ידעו כי היה היה איציק'ל היתום‬
‫בעולם"‪.‬‬
‫ישראל לף‪ ,‬שקרא את התקציר שהנפיק‬
‫הקטלוג במכירה הפומבית‪ ,‬ידע שהוא חייב‬
‫לקנות את הספרון ויהי מה!‬
‫הדקות נקפו‪ .‬המנחה שמר על פני פוקר‪,‬‬
‫ויתר המשתתפים סקרו את המתמודדים‬
‫בעניין רב‪.‬‬
‫עורך הדין הירושלמי אריה הולצר משחזר‬
‫באוזנינו את הסיפור‪ .‬הוא אינו יכול לשכוח‬
‫את קולו של איש העסקים‪ ,‬המעדיף לשמור‬
‫על אנונימיות עד כמה שאפשר‪ ,‬שהתקשר‬
‫אליו בבקשה לסיוע ברכישת הפריט‪.‬‬
‫מה מביא איש עסקים מן השורה כמו‬
‫ישראל לף‪ ,‬להשקיע הון רב ברכישה יקרה‬
‫ממכירה פומבית?‬
‫"בקולו היה להט השמור לאספנים ולמביני‬
‫דבר אמיתיים מתוך הנשמה"‪.‬‬
‫לבסוף הוא זכה בו למען הלקוח שלו‪,‬‬
‫ישראל לף!‬
‫הרכישה היא ספרון דקיק‪ ,‬מכתב אמיתי‬
‫משנת ‪ ,1938‬עוד לפני המלחמה העולמית‪,‬‬
‫הכולל וידוי אותנטי של איש יהודי‪ ,‬זקן‬
‫תשוש מפשוטי העם מז'יטומיר‪ .‬המכתב‬
‫בינתיים הוא משאיר את הספרון הדקיק‬
‫שמור עימו בכספת‪ .‬הוא אחראי על הקניה‪,‬‬
‫ישראל לף‪ ,‬שמסתובב בעולם‪ ,‬הפקיד בידיו‬
‫את האוצר בתוך שקית עבה ושקופה‬
‫הכוללת את המדבקה המעידה על המספר‬
‫הסידורי שלו‪ ,‬כפי שקוטלג במכירה‬
‫הפומבית‪.‬‬
‫הקליינט שלו הוא חובב יודאיקה גדול‬
‫ואוהב דוקומנטים מקוריים‪ ,‬המשתתף דרך‬
‫קבע במכירות פומביות רבות‪.‬‬
‫"לאחר שתקראי את הסיפור שמקופל‬
‫בין דפיו העתיקים‪ ,‬תביני כי לא לחינם‬
‫הוא השקיע את הסכום הגדול שביקשו‬
‫תמורתו"‪ ,‬סיכם באוזני עו"ד הולצר‪,‬‬
‫בשיחתנו המקדימה‪ .‬מיהרתי למשרדו‪.‬‬
‫ביום חורפי קר למדי‪ ,‬כשהגשם זרזף‬
‫בקילוחים דקיקים ושטף את העולם‬
‫בטוהר‪ ,‬דפקתי על דלת המשרד של עורך‬
‫הדין הולצר‪.‬‬
‫"את יכולה לקרוא רק בין כתלי המשרד‪,‬‬
‫שכן אסור לי להוציא את החוברת מרשותי‪,‬‬
‫מדובר בנכס שאני אחראי לו"‪.‬‬
‫נכס בעל ערך גבוה יותר מכל ערך כספי‬
‫משוער‪.‬‬
‫העברתי את הדפים בין אצבעותיי בזהירות‪.‬‬
‫שלושים עמודים במצב טוב למדי‪ .‬מעטפת‬
‫השער עם הקדמת המתרגם החושף פרטים‬
‫אישיים‪ ,‬לא מלאים‪ ,‬הקשורים במכתב‬
‫ושולחו‪.‬‬
‫"כך או אחרת"‪ ,‬כותב המתרגם אהרון‬
‫וייסמן‪ ,‬שהתגורר ברחוב יוחנן הסנדלר ‪13‬‬
‫בתל אביב‪" .‬נשארה רק תעודה אנושית‬
‫המדברת בעדה‪ ,‬ואין צורך להוסיף עליה‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪27‬‬
‫כחל ושרק‪ ,‬אף כי היא מתבקשת ליצור‬
‫ממנה ספר בעל כמה כרכים"‪.‬‬
‫בתוך שניות צללתי אל סיפור‪ ,‬המאמת את‬
‫האמרה כי המציאות עולה על כל דמיון‪.‬‬
‫אני יכולה להבטיח נאמנה כי בזמן הצלילה‬
‫שמעתי את הוידוי האותנטי של אותו יהודי‬
‫מהעיר ז'יטומיר המספר במכתב אישי‬
‫את קורות חייו הטרגיים‪ ,‬את סבלו הנורא‬
‫בעקבות חטאיו‪ ,‬ואת מחצית חייו השנייה‬
‫שגם בהם רדפה אותו קללה‪.‬‬
‫בגמר הקריאה נשארתי יושבת מאובנת‬
‫למקומי מספר דקות‪ .‬דפדפתי שוב‬
‫בשלושים העמודים הקטנים שהכילו סיפור‬
‫חיים שלם‪ ,‬שהעצב והטרגדיה חוברים בו‬
‫יחדיו‪ ,‬וחשבתי לעצמי שהעמוד הראשון‬
‫והאחרון מוכיחים וזועקים יותר מכל כי‬
‫העולם הוא עגול‪ .‬יש דין ויש דיין‪ .‬ממערכת‬
‫חיים שלמה שיש בה מן החטא‪ ,‬מן הבדידות‬
‫ומן הרצון לתקן‪ ,‬נותר עותק אחד שמסתובב‬
‫בעולם וזועק‪ :‬אני רוצה זכר!‬
‫הסיפור חוזר במנהרת הזמן עשרות שנים‬
‫אחורה‪ ,‬אל העיירה ז'יטומיר‪.‬‬
‫איציק'ל היתום כמעט ואינו זוכר דבר‬
‫מילדותו‪ .‬רק זוכר את עצמו‪ ,‬ילד עזוב‬
‫ואומלל הלן בבית הכנסת וחי מנדבת לבם‬
‫של יהודים רחמנים מהקהילה‪.‬‬
‫"גבאי בית הכנסת מאיר מולצקוב‪ ,‬קודם‬
‫לכן חייל נקולייבי‪ ,‬נתן לי ללון בבית הכנסת‬
‫ותמורת כך עזרתי לו להכניס עצים‪ ,‬ולמרק‬
‫פמוטות"‪ .‬הוא כותב בפתח סיפורו‪.‬‬
‫"ליבו של אחד מבני הקהילה ושמו ר' אהרון‬
‫וינלשמן נכמר עלי‪ ,‬והוא לקח אותי תחת‬
‫חסותו‪.‬‬
‫"ר' אהרון וינשלמן קנה לי בגדים‪ ,‬דאג‬
‫שאלמד בתלמוד תורה ונתן לי מקום לינה‬
‫בביתו‪ ,‬פעם בשבוע דאג לקחת אותי לבית‬
‫המרחץ‪.‬‬
‫"הוא חשב כי כדאי שאלמד את מקצוע‬
‫הטייחות‪ ,‬אך אשתו פרל'ה התנגדה וטענה‬
‫שמקצוע זה מתאים לגויים‪ .‬לאחר מחשבה‬
‫מסרו אותי לחייט כדי שילמד אותי‬
‫מקצוע‪.‬‬
‫מצאתי עבודה אצל החייט והתחלתי לעבוד‬
‫אצלו‪.‬‬
‫"באחד הפעמים בהם עבדתי אצל החייט‬
‫גרמתי לנזק כשגיהצתי בגד יקר וחרכתי‬
‫אותו‪ .‬קול זעקות וצעקות נשמעו בבית‬
‫‪28‬‬
‫החייט כמו תשעה באב‪ ,‬הכו אותי וצעקו‬
‫עלי‪ .‬רעדתי מפחד ויצאתי החוצה ליד‬
‫הנהר בוכה‪ .‬אבל שוב ר' אהרון וינשלמן‬
‫ניחם אות‪,‬י בא איתי אל החייט ושילם לו‬
‫את הנזק‪ .‬הייתי אסיר תודה כלפיו‪ .‬הם‬
‫פתחו את ביתם לפני‪ ,‬תמיד הגישו לי אוכל‬
‫ומשקה בשבתות הייתי סועד על שולחנם‪.‬‬
‫"פר'לה לא הסכימה שאני אחזור לביתו של‬
‫החייט‪ ,‬ולכן נשארתי בביתם"‪.‬‬
‫מהספרון מסתבר כי לזוג וינשלמן היו שני‬
‫ילדים ביולוגיים משלהם‪ -‬בן ובת‪ .‬באחד‬
‫הימים שלחה פרלה את איציק'ל היתום‬
‫לרחוב מיכאילוב‪ ,‬אל ביתו של המסגר‬
‫ווייסברוט כדי לקרוא לר' אהרון בעלה‪.‬‬
‫"ר' אהרון‪ ,‬אשתך קוראת לך"‪ ,‬הודיעו לו‪.‬‬
‫"של מי הילד הזה?" שאל המסגר‪.‬‬
‫כך נוצר הקשר עם המסגר שהציע מייד‬
‫לר' אהרון ללמד את איציק'ל היתום את‬
‫המלאכה ולקחת אותו תחת חסותו‪ .‬בברכתו‬
‫של ליפשמן התקבל כשוליה אצל המסגר‪,‬‬
‫הוא עשה חייל בלימודיו ולאחר חמש שנים‬
‫אצל המסגר ידע את המלאכה על בורייה‪.‬‬
‫הוא נישא לבחורה הגונה מתוך הקהילה‪,‬‬
‫וקיווה שחייו העלובים‪ ,‬באין בית ובין‬
‫משפחה‪ ,‬יתחילו לעלות על דרך המלך‪,‬‬
‫כמו כל אדם רגיל‪ .‬איציק'ל שכר בית‬
‫מלאכה קטן ובעמל רב רכש את הכלים‬
‫היקרים והחל לעבוד כמסגר‪ .‬עבודת כפיים‬
‫קשה‪ ,‬אך שכרה בצידה‪ ,‬ומעל לכל – סיפוק‬
‫ושמחה על כך שיצליח לכלכל את משפחתו‬
‫כמו כל אדם הגון‪.‬‬
‫"זכיתי ונולד לי בן‪ ,‬ויש לי עבודה‪ ,‬אולם‬
‫פתאום ענן שחור מעיב על המזל שהחל‬
‫להאיר לי פנים‪.‬‬
‫בעל הבית ביקש להעלות את שכר הדירה‬
‫של בית המלאכה באופן משמעותי‪.‬‬
‫התחננתי בפניו‪ ,‬הסברתי לו כי אני עושה‬
‫את פרנסתי בדוחק רב‪ ,‬ובקושי משלם לו‬
‫את שכר הדירה שכבר נקבע‪ ,‬אולם תמיד‬
‫שלמתי לו בזמן‪ .‬בעל הבית הקשיח ליבו‬
‫וקבע‪' :‬לא בא בחשבון! או שאני מעלה‬
‫את שכר הדירה שלך ואתה משלם לי‪ ,‬או‬
‫שתחפש מקום אחר'‪.‬‬
‫ועוד בעיצומם של ימי הויכוח בינינו‪,‬‬
‫כשהמחלוקת לא תמה ואני עדיין לא אמרתי‬
‫את המילה האחרונה בנושא‪ ,‬התעוררתי‬
‫בוקר אחד‪ ,‬בחוץ שרר קור אימים ושלג‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫כיסה את העיירה‪ .‬עדיין לא הספקתי‬
‫לשפשף את עיני ונוכחתי לראות כי האסון‬
‫גדול הרבה יותר וכבר בא והתרגש עלי‪.‬‬
‫מבלי להתריע מראש זרק בעל הבית את‬
‫כלי עבודתי מחוץ לבית המלאכה! השלג‬
‫שירד כל הלילה‪ ,‬הרטיב אותם‪ ,‬השחית‬
‫אותם והוציא אותם מכלל שימוש‪ .‬לאחר‬
‫שיובשו גיליתי כי הם התמלאו חלודה‪..‬‬
‫עלבוני וכעסי גדלו עוד יותר כשגיליתי‬
‫להפתעתי כי מסגר אחר‪ ,‬נוכרי שאינו מבני‬
‫ברית‪ ,‬תפס את מקומי ובעל הבית השכיר‬
‫את לו המקום‪.‬‬
‫"המסגר הנוכרי לקח אליו את כל לקוחותיי‬
‫הוותיקים ועיני כלו"‪.‬‬
‫הצער הטריף את דעתו לחלוטין‪ .‬מרוב צערו‬
‫הוא נקט במעשה מחריד שילווה אותו עד‬
‫יומו האחרון‪.‬‬
‫השנאה הציפה את איציק'ל‪ .‬הוא הסתובב‬
‫במשך ימים רעב ללחם‪ ,‬ללא פרנסה‪,‬‬
‫רואה בעיניים כלות כיצד בנו הנולד לו‬
‫גדל אל תוך עוני מחפיר‪ ,‬ושלום הבית עם‬
‫אשתו ההגונה‪ ,‬שכל כך תלה בה תקוות‬
‫לחיים טובים‪ ,‬מופר‪ .‬הצער הפך מיום ליום‬
‫לשנאה גדולה כלפי בעל הבית שגרם לחייו‬
‫להשתנות‪.‬‬
‫פועל שעבד אצלו ואף הוא איבד את פרנסתו‬
‫יחד עימו‪ ,‬בא לשפוך את ליבו בפניו וגרם‬
‫לו לחשוב על רעיון נורא‪ .‬השניים‪ ,‬מונעים‬
‫על ידי שנאה עזה‪ ,‬מטורפת‪ ,‬הוציאו לפועל‬
‫תוכנית איומה‪.‬‬
‫"אמרתי לפועל כי הואיל ולבעל הבית בן‬
‫יחיד האהוב עליו מאוד והבן הזה ראה כיצד‬
‫זרקו אותי מהסדנא‪ ,‬הבה ונלמדו לקח‪.‬‬
‫סהדי במרומים כי לא התכוונתי לאבדו‬
‫מן העולם‪ ,‬רק להזיקו מעט‪ ,‬שיטעם טעם‬
‫מר על כך שהרס את חיי‪ ,‬ברגע שהתחלתי‬
‫לראשונה לשקם אותם‪.‬‬
‫"החלטנו לתקוף את בנו האהוב של בעל‬
‫הבית‪ ,‬שהיה סוחר תבואה גדול‪ .‬להכות‬
‫אותו על אם הדרך וליטול את כספו כדי‬
‫שיחשבו ששדדו אותו‪.‬‬
‫"לגודל אסוני וצערי הגדול יצאה התוכנית‬
‫הנוראה לפועל‪ .‬שעה קלה לאחר מכן קלטתי‬
‫שנפלתי בפח סערת הלב‪ .‬כשהגעתי לבית‬
‫הכנסת ושמעתי את כולם שחים על סופו‬
‫הטרגי של סוחר התבואה הצעיר‪ ,‬הבן של‬
‫אותו בעל הבית שנרצח‪ ,‬ליבי החל להלום‬
‫בחוזקה וזיעה קרה כיסתה אותי‪ .‬חזרתי‬
‫הביתה בלב שבור והרוס‪ .‬אשתי לא ידעה‬
‫מכלום וחשבה שמחלה תקפה אותי‪.‬‬
‫חודשים ספורים היה בידי מספיק כסף כדי‬
‫להביא את אשתי ואת בני אלי לאמריקה"‪.‬‬
‫כמו שאר בני הקהילה השתרכתי אחריהם‬
‫בהלוויה‪ .‬קול בכייה של אלמנת הבן‬
‫וזעקותיהם של ילדיו הפעוטים קרעו את‬
‫ליבי לגזרים‪ .‬קול בכיים יכול היה להמיס‬
‫אבן‪ .‬לא הבנתי איך אני‪ ,‬יהודי‪ ,‬הגעתי‬
‫לעשות מעשה כזה‪ .‬אני רוצח!"‬
‫אך החיים החדשים והמבטיחים החלו ברגל‬
‫שמאל‪ .‬האסון הראשון תקף אותו עוד לפני‬
‫שזכה לחזות בהם‪ .‬בנו שהיה אז כבר כבן‬
‫שנתיים‪ ,‬שיחק במהלך ההפלגה במטבע‬
‫ותוך כדי המשחק‪ ,‬הניח אותו בפיו‪ .‬אשתו‬
‫פרצה בצרחות נוראות‪ ,‬אבל עוד לפני שהיה‬
‫סיפק בידי אי מי לחלץ את המטבע‪ ,‬הילד‬
‫נחנק למוות‪...‬‬
‫אך יותר משהתאבל הפחד השתלט עליו‪.‬‬
‫לא עברה יממה‪ ,‬וגם הפועל הגיע אליו‬
‫מבוהל ומבולבל‪ .‬והלא אף הוא היה שותף‬
‫למעשה הפשע האיום והנורא‪ ,‬שלא שיערו‬
‫את סופו הטרגי‪ ,‬ולכן ביקש להלשין על‬
‫איציק'ל לשלטונות‪ ,‬על שגרר אותו למעשה‬
‫פשע שכזה‪ ,‬ובכך לנקות את עצמו‪.‬‬
‫איציק'ל ניסה להרגיע את הפועל והשאיר‬
‫אותו בביתו מספר ימים‪ ,‬כשהוא נותן לו‬
‫את כל צרכיו על חשבון בני ביתו‪ .‬הפועל‬
‫המבועת לא נרגע ורצה לממש את רצונו‬
‫ולגשת לשלטונות‪ .‬איציק'ל המבוהל מצא‬
‫את עצמו‪ ,‬מקיים את האמרה‪" :‬עבירה‬
‫גוררת עבירה"‪ .‬בחלומותיו השחורים לא‬
‫דמיין שרצח יוביל לרצח נוסף‪.‬‬
‫גם הפועל מצא את מותו בטביעה בנהר‪...‬‬
‫אבל בכך לא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה‪.‬‬
‫"קצתי בחיי‪ ,‬המראות הנוראים רדפו אותי‪.‬‬
‫ריחמתי על בני ביתי‪.‬‬
‫הלילות הבאים טרפו את נשמתי‪ .‬הרגשתי‬
‫שאני חייב לצאת מז'יטומיר‪ .‬אין לי מקום‬
‫שם‪ .‬מצאתי את עצמו פונה אל ידידי‬
‫האמיתי ר' אהרון וינשלמן משכבר הימים‬
‫שהעניק לי תא משפחתי והתחלה לחיים‬
‫מהוגנים שנהרסו‪.‬‬
‫ספרתי לו את כל הקורות אותי בשבועות‬
‫האחרונים‪ .‬הוא החוויר כסיד מזועזע‬
‫ולבסוף פנה אלי ואמר‪' :‬קח חמישים רובל‪,‬‬
‫סע לאמריקה שם תתחיל בחיים חדשים‪.‬‬
‫אני מבטיחך כי לא אלשין עליך לעולם‪,‬‬
‫אך גם איני רוצה קשר איתך )בכל זאת אני‬
‫בחזקת רוצח!( סע ואלוקים ירחם עליך‬
‫ועל נשמתך'‪ .‬כך נפרדתי מעיירת ילדותי‪,‬‬
‫כשאות קין על מצחי‪ ,‬בדרך אל מקום לא‬
‫נודע‪.‬‬
‫חשבתי שאני מתחיל חיים חדשים‪ ,‬אך‬
‫קללה רדפה אותי מאז אותו יום‪.‬‬
‫כשהגעתי לאמריקה מצאתי מייד עבודה‪,‬‬
‫עמלתי קשות‪ ,‬חייתי בצמצום ובתוך‬
‫"לא ידעתי דבר‪ .‬חיכיתי להם על החוף‪,‬‬
‫מדמיין בעיני רוחי את בני הפעוט שגדל‪ ,‬אך‬
‫למרבה האסון רק אשתי הבוכייה וממררת‬
‫בדמעות ירדה מכבש האוניה‪ .‬גופת בני‬
‫הקטן נקברה מייד עם הגיעו לשם‪"...‬‬
‫איציק'ל המשיך לעשות חייל בעסקיו‪,‬‬
‫מנסה לשקם את חייו שוב‪ .‬אך שנתיים‬
‫לאחר הגיעו לאמריקה‪ ,‬נחת עליו אסון‬
‫נוסף‪ .‬הוא ציפה לשמחה‪ ,‬עת תלד רעייתו‬
‫ילד למזל טוב‪ ,‬אך היא התקשתה מאוד‬
‫בלידתה‪ ,‬ובמהלך הלידה מתה עליו‪...‬‬
‫"קול בכיים של האלמנה והיתומים‬
‫מז'יטומיר שאני אחראי לאסונם‪ ,‬הדהד‬
‫באוזני בכל אותם ימים בהם המוות הכה‬
‫בחלוני‪ .‬נותרתי לבדי עם תינוק בן יומו‬
‫שאמו לא זכתה להכירו‪ .‬התעניתי בגידול‬
‫ילדי השני‪ .‬הילד גדל ללא אם‪ ,‬עם אב טרוד‬
‫להביא פת לחם והפך לפרא אדם‪ .‬אבל אני‬
‫יכול להעיד על עצמי שהייתי קמצן גדול‪,‬‬
‫שכן הפרנסה בתחילה לא היתה מצויה‬
‫בשפע‪ ,‬דבר שהיה לי לרועץ‪"...‬‬
‫איציק'ל לא אמר נואש‪ .‬אולי סאת ייסוריו‬
‫כבר תמה‪ ,‬ולכן נישא בשנית ונולדו לו‬
‫שלושה ילדים‪ -‬שני בנים ובת‪.‬‬
‫"הגלגל התהפך לטובה‪ .‬משפחתי הלכה‬
‫וגדלה‪ ,‬התחלתי להצליח בעסקים ולכלכל‬
‫אותם בכבוד‪ .‬משנה לשנה עושרי רק הלך‬
‫וגדל‪ .‬מאות הפכו לאלפים‪ ,‬אלפים לרבבות‪,‬‬
‫רבבות למיליונים"‪.‬‬
‫החיים יכולים להתהפך ברגע‪ ,‬מצד אל צד‪,‬‬
‫בטלטלה עצומה וקוטבית‪ ,‬וזה מה שקרה‬
‫לאיציק'ל היתום‪ .‬אני הופכת דף נוסף‪,‬‬
‫ממשיכה לקרוא את וידויו המצמרר של‬
‫"יהודי פשוט מז'יטומיר"‪.‬‬
‫"הבן הנותר לי מאשתי הראשונה הדרדר‬
‫לחיי פשע ומצא את מותו בקטטת נערים‬
‫ברחוב‪ .‬אך בזאת לא תמו מכסת צרותי‪ .‬בתי‬
‫שגדלה לעלמה נאה‪ ,‬נסעה למקום לימודיה‬
‫המרוחק מעט בכל יום‪ .‬באחד הימים אשתו‬
‫של נוצרי אחד באה עליה ושפכה חומצה‬
‫על פניה ועל גופה‪ .‬בתי התייסרה בייסורים‬
‫קשים ומרים במשך חודשים ארוכים‬
‫בבית החולים בו אושפזה‪ ,‬כשהיא סובלת‬
‫מכוויות ומכאובים‪ ,‬ולבסוף גם היא מצאה‬
‫את מותה‪"...‬‬
‫הפרטים הזוועתיים פרושים על פני מספר‬
‫משפטים‪ ,‬אולם מאחוריהם עומדים‬
‫ימים ולילות של סבל בל יתואר‪ ,‬שבועות‬
‫וחודשים של בכי‪ ,‬שכול‪ ,‬הלם וצער‪ .‬והוא‪,‬‬
‫איציק'ל היתום‪ ,‬רואה בכך את עונשו‬
‫על מעשהו שלו‪ .‬הוא סובל יותר מכולם‪,‬‬
‫ומודה שאינו מבין חשבונות שמים‪ ,‬על מה‬
‫הנשמות האומללות שסביבו מכפרות אף‬
‫הן‪...‬‬
‫שני הבנים שנותרו לו עזרו לו בעסקיו )שאת‬
‫פשרם הוא אינו מפרט( שהכניסו מיליונים‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬הוא מציין כי באותו זמן נאסרה‬
‫מכירת אלכוהול באמריקה באופן חופשי‪,‬‬
‫אלא רק ממוסד‪ .‬אך שני בניו "הריחו" רווח‬
‫גדול‪ ,‬אם יבריחו משקאות אלכוהוליים‬
‫מהולנד‪.‬‬
‫"למרות שהבעתי מכך חשש כבד והסתייגתי‬
‫מעצם המעשה‪ ,‬הם לא שמעו לי‪ .‬הם‬
‫הבריחו משקאות אלכוהוליים והרוויחו הון‬
‫רב‪ .‬שמחים וזחוחים היו לאחר הצעד הזה‪,‬‬
‫ודווחו לי דרך טלגרמה בשמחה רבה על‬
‫הסכום הגבוהה שהצליחו להרוויח‪.‬‬
‫אולם היתה זו שמחה מוקדמת‪ .‬בדרכם‬
‫חזרה לאמריקה‪ ,‬תקפו אותם שודדים‪ ,‬נטלו‬
‫את השלל שהרוויחו ורצחו את שני הבנים‬
‫נפש‪ .‬אויה לי כי מצאתי את עצמי אב שכול‬
‫פעם נוספת‪ .‬כל חמשת ילדי הנולדים לי‬
‫משתי נשותיי מתו עליו בעודי בחיים‪ .‬אללי‬
‫לי! היש עונש גדול מכך?"‬
‫עשיר גדול אך חסר כל מגיע איציק'ל אל‬
‫גיל הזקנה‪ ,‬ואין בליבו אפילו מקום לפס‬
‫כאב נוסף‪ .‬הוא שבור עד דכדוכה של נפש‪,‬‬
‫פשעיו הגדולים מאירופה רדפו אחריו עד‬
‫אמריקה והוא נענש קשות‪.‬‬
‫איציק'ל יודע שבידו כסף רב‪ ,‬ולצערו‪ ,‬אין‬
‫לו יורש‪.‬‬
‫"בכאב פניתי לרב הראשי של ז'יטומיר‬
‫וביקשתי ממנו כי יצור בעבורי קשר עם‬
‫משפחת וינשלמן‪ .‬הבטחתי לו כי אם‬
‫יצליח לאתר לי כתובתו של אי מי מהם‪,‬‬
‫אעניק לעניי הקהילה שלושת אלפים‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪29‬‬
‫רובלים עבור מעות חיטין‪ .‬הרב בירר מה‬
‫עלה בגורל המשפחה עם השנים וגילה‬
‫את אוזני כי ליפא‪ ,‬בנו של אהרון וינשלמן‪,‬‬
‫אותו יהודי מז'יטומיר שכה היטיב עמי‪ ,‬חי‬
‫בארץ ישראל‪ .‬אשתו של וינשלמן ובתו‬
‫נותרו בגולה‪ .‬ביקשתי גם לפצות את בני‬
‫משפחתו של בנו של בעל הבית הנרצח‪.‬‬
‫מצפוני שהעיק עלי ורדף אותי כל השנים‪,‬‬
‫ביקש לעשות חסד עם משפחת ההרוג‪ ,‬אך‬
‫למרבה הצער‪ ,‬הרב סיפר לי כי מהמשפחה‬
‫ההיא כמעט ולא נותר איש בחיים‪ .‬אלמנתו‬
‫של הנרצח נפטרה זה מכבר‪ ,‬גם שני בניו‬
‫של הנרצח כבר אינם בין החיים‪ .‬האחד‬
‫נהרג בפוגרום שהתחולל במקום‪ ,‬השני‬
‫במלחמה‪ ,‬ואילו הבת הגרה לאפריקה‪ ,‬ולא‬
‫ידוע מקום כתובתה"‪.‬‬
‫כמוצא אחרון הוא מתיישב לכתוב לבן‬
‫ידידו‪ ,‬יליד עירו המתגורר כעת בתל אביב‬
‫מכתב מתוך נבכי הנפש‪ ,‬אם תרצו לומר‬
‫אפילו סודי‪ .‬הוא מגלה לפניו את מצפון‬
‫לבו‪ ,‬מספר לו על כל התלאות הגדולות‬
‫והנוראות באמת שעברו עליו ברוסיה‬
‫ולאחר מכן באמריקה‪ .‬משפטיו מבולבלים‬
‫מעט‪ ,‬אך מבהירים את המצב‪.‬‬
‫"נמצא אנוכי במיטתי ואיני יכול להירדם‪.‬‬
‫אני חושב מי עשה לי טובות בחיי‪ ,‬וברור‬
‫לי כי אביך גמל לי הרבה טובות‪ .‬נזכר אני‬
‫באביך ותוקף אותי הרצון לספר לך את‬
‫הדברים‪ .‬הרב הראשי מז'יטומיר עזר לי‬
‫למצוא את משפחתכם‪ .‬תודה לאל קיבלתי‬
‫מכתב מאמך ומאחותך כי שלום להם‪ ,‬והם‬
‫ספרו לי כי אתה חי בתל אביב‪ ,‬ובביקורי‬
‫שאני מתכנן בארץ ישראל‪ ,‬אכנס לדודתך‬
‫שהכרתיה בז'יטומיר"‪.‬‬
‫ביקור שערך בארץ ישראל וסיור ברחוב‬
‫אלנבי בתל אביב‪ ,‬מביא אותו לכדי רעיון‬
‫מקורי להנציח את זכרו שלו במעשה טוב‪.‬‬
‫הוא משתף את ליפא וינלשמן ברעיון ורוצה‬
‫שהוא יממש אותו‪.‬‬
‫הוא הגה תכנית גרנדיוזית – להשקיע את‬
‫כל כספו 'להקמת מפעל דיור ענק לפועלים‬
‫עניים' בארץ ישראל‪.‬‬
‫"שלא ימצאו עצמם פועלים עניים הנלחמים‬
‫על פת לחם – יושבים ברחוב ודואגים לשכר‬
‫דירה‪ .‬אולי על ידי מפעל זה‪ ,‬אמצא מעט‬
‫נוחם לנפשי הדוויה ואטהר מהחטא הגדול‬
‫הרובץ כאבן כבדה על ליבי"‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫איציק'ל הכותב את הרעיון נשמע זקן‬
‫ותשוש המוסר בתמימות של ילד את‬
‫תוכניתו להקמת המפעל אשר צריך לעלות‬
‫הון עתק ועצום באותם ימים‪ .‬יודעי דבר‬
‫איתם הוא מתייעץ ומבקש הערכת מחיר‪,‬‬
‫מעריכים את הסכום בין ‪ 400‬ל‪ 500-‬אלף‬
‫דולרים )הדבר היה בשנת ‪(!1938‬‬
‫"בקרתי בארץ לפני שמונה שנים ומצאתי‬
‫מלון בן נחום ברחוב אלנבי‪ .‬נתן ה' בליבי‬
‫רעיון מוצלח לרכוש אותו‪ ,‬לבנות עוד‬
‫ולשפץ‪ .‬ראיתי כיוונים הרבה וזה מצא‬
‫חן בעיני‪ ,‬ומכיוון שאתה יודע מכל צרותי‬
‫שהתחילו מהמקרה בו גירשו אותי‬
‫מהסדנא‪ ,‬הייתי רוצה לכפר על עוונותיי‬
‫בדברים השייכים בדירות וזאת בקשתי‪:‬‬
‫הואיל בטובך להתקשר עם מהנדס בנין‪,‬‬
‫הידוע במומחיות וביושר‪ .‬רצוי שלמהנדס‬
‫תהיה המלצה מהאמריקאי גרשון לוי‪.‬‬
‫ראשית פעולתו צריכה להיות‪ :‬עריכת‬
‫רשימה מפורשת של בעלי מלאכה שאין‬
‫להם דירות משלהם‪ .‬ארצה לשמוע את‬
‫שמם הפרטי‪ ,‬שם משפחתם ומקצועם‪.‬‬
‫את החומר הזה נא שלח לי הנה‪.‬‬
‫אני מוכן להקציב סכום של חצי מליון דולר‬
‫לשם הקמת בנין של שלוש קומות ובו‬
‫דירות בנות חדר אחד מטבח ונוחיות‪ .‬כל‬
‫חדר יהיה מרוהט באותו ריהוט כדי שלא‬
‫יקנא איש ברעהו‪.‬‬
‫ועוד מאה אלף דולר נוספים אני רוצה‬
‫להקציב לשם מתן הלוואות בלי ריבית‬
‫לתקופה של עשרים שנה לבעלי בתים‬
‫עניים – לכל אחד ממאה ועד חמש מאות‬
‫דולר‪.‬‬
‫כל בעל בית שירצה ליהנות מהלוואה צריך‬
‫להודיע שמו‪ ,‬שם משפחתו ולצרף את‬
‫התוכנית שבשבילה צריך את ההלוואה‪.‬‬
‫הכסף שיכנס לקופה מהגבייה השנתית‪,‬‬
‫ישמש למתן הלוואות חדשות לבעלי בתים‬
‫נצרכים אחרים‪ .‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫אני מתנה תנאי‪ ,‬שכל בעל בית שיקבל‬
‫הלוואה‪ ,‬ייתן ביום הזיכרון שלי‪ ,‬ביום השנה‬
‫למותי‪ ,‬אחוז אחד מסכום ההלוואה‪.‬בכסף‬
‫זה ישתמשו לפועלים שיגורו בביתי‪ ,‬כי‬
‫ביום זה לא יעבדו‪.‬‬
‫לסידור סעודת מצווה לעילוי נשמתי‪,‬‬
‫ראוי שיספרו שהיה היה איציק'ל היתום‪,‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬
‫שישמעו הסיפור הכל מאלף ועד תו‪ .‬כדי‬
‫שילמדו מוסר השכל‪.‬‬
‫בגמר בניין הבית יבחרו בוועד בן עשרה‬
‫אנשים‪ ,‬שידאגו כי הכול יתנהל ביושר‬
‫ובצדק‪ .‬אני רוצה שרב יתערב בעניין‪.‬‬
‫את העורך דין תשאל אם לא יאונה לי רע‬
‫שהסיפור יפורסם בעיתונות בשמי המלא‪.‬‬
‫ואת הרב תשאל אם מותר לחרוט על לוח‬
‫שיש את כל קורותיי‪ ,‬כי קול בכי האלמנה‬
‫והיתומים מצלצל באוזני עד היום‪ .‬תשאל‬
‫גם את הרב אם נכונה לי תשובה על חטאי‪.‬‬
‫ביחד עם הכסף למהנדס אשלח סכום כסף‬
‫לבניית המגרש‪ .‬תשים לב שלא ירמו אותך‪,‬‬
‫שלחתי לך חמישים דולר מפרעה לתשלום‬
‫לעורך דין‪.‬‬
‫אם תשאל מדוע אני רוצה את רשימת‬
‫הדיירים לפני תחילת הבנייה‪ ,‬התשובה היא‬
‫כי רוצה אני לראות במו עיני טרם אני סוגרן‬
‫לנצח וכי תמיד לפני שדבר נבנה אין הרבה‬
‫קופצים‪ ,‬ולאחר שהבניין יעמוד על תילו‬
‫יגיעו אלפים ולא יהיה מקום ואלה שלא‬
‫יכנסו יישארו מקללים‪ ,‬אך אם זה נבנה‬
‫לאנשים שנקבעו קודם‪ ,‬לא תהיה המולה‪.‬‬
‫בחרתי ברעיון זה כי מוסדות‪ ,‬וביקור חולים‬
‫יש מספיק ואילו רעיון כזה טרם הגו אותו‪.‬‬
‫איני מודיע לך את כתובתי‪ ,‬אני שרוי בפחד‬
‫תמידי‪ ,‬תכתוב לי מכתבים על פי כתובתה‬
‫של דודתך ואאסוף אותם‪.‬‬
‫מה דעתך על הגורל שלי?"‬
‫אחרי חליפת מכתבים בינו ובין איציק'ל‬
‫היתום שנמשכה לאורך תקופה‪ ,‬התקבלו‬
‫כמאה דולר להוצאת התייעצויות עם עורך‬
‫דין ולבסוף התקבל מכתב דחוף בצירוף‬
‫המחאה על סכום גבוה מאוד‪.‬‬
‫רצתה ההשגחה העליונה שדווקא המכתב‬
‫הזה לא יגיע לידי ליפא וינשלמן‪ .‬הוא עבר‬
‫בדיוק באותו זמן לדירה אחרת והדוור לא‬
‫ידע את כתובתו החדשה‪.‬‬
‫המכתב נשלח על ידי הדואר בחזרה‬
‫לאמריקה וחרף כל השתדלויותיו של‬
‫ליפא וינשלמן להחזיר לעצמו את המכתב‬
‫עם ההמחאה‪ ,‬על מנת להתחיל בתוכנית‬
‫המוצעת‪ ,‬עלו בתוהו‪.‬‬
‫בהקדמה לתרגומו כותב המתרגם אהרון‬
‫וייסמן‪:‬‬
‫"לצערנו הגדול ‪ ,‬הדבר לא יצא לפועל‪ ,‬ואין אנחנו יודעים‬
‫את "הסוף"‪ .‬יש לשער כי כותב המכתב – הלא הוא "איציק'ל‬
‫היתום" מת באמריקה בדיוק באותו זמן‪ ,‬ובאין יורשים‬
‫אחרים הונו הרב עבר לרשות הממשלה האמריקאית‪.‬‬
‫מה שאנחנו כן יודעים‪ ,‬הוא זה‪ :‬מקבל המכתב האזרח‬
‫הארץ ישראלי ליפא וינשלמן מת לפני כשנה וחצי )כזכור‪,‬‬
‫מילים אלה כתב המתרגם בשנת תש"י‪ ,‬ב‪ (1950-‬וגם הוא‬
‫לא ידע את ה"סוף"‪.‬‬
‫כך גוועה פרשת איציק'ל היתום והמפעל האדיר שרצה‬
‫להקים בארץ ישראל‪ .‬נותרה רק תעודה אנושית המדברת‬
‫בעד עצמה‪ ,‬כי יש דין ויש דיין על כל מעשה‪.‬‬
‫ברכות מאליפות‬
‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין‬
‫בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬
‫הרה"ג בערל לאזאר שליט"א‬
‫רבה של רוסי'ה וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫התעודה האנושית התגלגלה בעולם עד אשר הגיעה לידיו‬
‫של עו"ד אריה הולצר שרכש אותו עבור איש העסקים‪,‬‬
‫ישראל לף‪ ,‬שהסיפור נגע לליבו והוא מבקש להישאר‬
‫רחוק מאור הזרקורים‪.‬‬
‫לרגל הכנס בנו בעול תורה ומצוות‬
‫הרה"ג יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת באנטוורפן' וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬
‫"קראתי את המסמך התיעודי שוב ושוב‪ ,‬וליבי נחמץ‬
‫לגלות את אמיתות התזה‪ ,‬איך ילדות עשוקה המתחילה‬
‫ביתמות מובילה‪ ,‬באין מכוון צמוד לאורך ימים‪ ,‬את אדם‬
‫להישאר יתום ללא משפחה עד יום מותו"‪ .‬הוא נוטל את‬
‫המסמך מידי‪ ,‬מאחסן אותו בעדינות בשקית השקופה‬
‫ומסכם‪" :‬הרצון הנואש שלו שיוותר לו זכר‪ ,‬גם הוא לא‬
‫התממש‪"...‬‬
‫הרה"ג יצחק רובין שליט"א‬
‫מחשובי רבני מנשסתר וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫ולבנו הרב אברהם משה רובין‬
‫הרב בגלאזגו סקוטנלד‬
‫לרגל נישואי נכדו ‪ -‬בנו‬
‫יצאתי לגשם‪ ,‬כשוידויו של איציק'ל עדיין מהדהד באוזני‪,‬‬
‫מלווה אותי‪ .‬אולי סיפורו שיתפרסם ויגרום אפילו לשריר‬
‫אחד בלב יהודי אי שם לנוע ולקבל על עצמו קבלה טובה‬
‫שתהווה נר זיכרון‪ ,‬עליית נשמה לאיציק'ל היתום שללא‬
‫ספק התייסר בעולם העליון‪„ .‬‬
‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬
‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬
‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬
‫הגר"י גוגנהיים‬
‫רבה הראשי‬
‫של פריז‬
‫עם הורדת הגליון לדפוס התקבל דיווח כי הדיין הגאון הרב‬
‫יצחק גוגנהיים שליט"א‪ ,‬מהדמויות התורניות החשובות‬
‫בפריז‪ ,‬נבחר כרבה הראשי של בירת צרפת‪.‬‬
‫מישרת הרב הראשי לפריז התפנתה בעקבות פטירתו של‬
‫הגאון הרב דוד משאש זצ"ל לפני חודשים ספורים‪.‬‬
‫רבה הראשי החדש של פריז‪ ,‬הרב יצחק גוגנהיים בשבתו כדיין בבית דין פאריז‬
‫במרכז רבני אירופה ברכו על המינוי החדש והביעו תקווה‬
‫ובטחון כי הרב גוגנהיים יצליח ללכד את השורות להרים‬
‫את קרן התורה והיהדות בפריז על כל חוגיה וקהילותיה‪.‬‬
‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪31‬‬
‫נוסעים בחברה טובה‬
‫לא מתפשרים על תחזוקה‬
‫כשאתם שוכרים רכב מ‪ AVIS-‬אתם נוסעים עם הטובים ביותר‬
‫‪ AVIS‬מעניקה לכם שירות מהיר‪ ,‬יעיל ומקצועי‬
‫ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה‬
‫אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע‪ ,‬פשוט היכנסו לסניף ‪ AVIS‬וצאו לדרך‬
‫‪972-3-6170000‬‬
‫מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה‬
‫‪972-2-6535949‬‬
‫פרטים בטלפון‪:‬‬
‫פרטים‬
‫בטלפון‪+32.2.808.2753 :‬‬