דו”ח מילולי לשנה שהסתיימה ביום 31/12/2009

Comments

Transcription

דו”ח מילולי לשנה שהסתיימה ביום 31/12/2009
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דו”ח מילולי‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪31/12/2009‬‬
‫מאי ‪2010‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש (ע”ר)‬
‫דו”ח מילולי לשנה שהסתיימה ביום ‪31/12/2009‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪37‬א לחוק העמותות‪ ,‬תש”ם‪ ,1980-‬מתכבדים בזאת חברי ועד העמותה להגיש לרשם העמותות דין‬
‫וחשבון בדבר פעילות העמותה‪ ,‬כפי שמפורט בתוספת השלישית לחוק האמור‪.‬‬
‫ואלו הם פרטי העמותה‪:‬‬
‫שם העמותה אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש (ע”ר)‬
‫מספר העמותה ‪58-001-980-0‬‬
‫כתובת‬
‫החרושת ‪ ,3‬ת‪.‬ד‪ 1593 .‬רמת השרון‪47113 ,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫טלפון ‪03-5400672‬‬
‫פקס ‪03-5400474‬‬
‫כתובת אתר אינטרנט ‪www.enosh.org.il‬‬
‫‪3‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫הסעיף‬
‫על העמותה‬
‫כללי‬
‫‬
‫מטרות העמותה‬
‫‬
‫אוכלוסיית היעד ‪ -‬הגדרה‬
‫‬
‫מערך השירותים‬
‫‬
‫נתונים מספריים‬
‫‬
‫שירותים ייחודיים ביוזמת העמותה‬
‫‬
‫מעורבות מתנדבים‪ ,‬ארגונים ועסקים‬
‫‬
‫התנהלות סניפי הדרום בעת מבצע עופרת יצוקה‬
‫‬
‫תחום דיור שיקומי בקהילה ושירותים ייחודיים‬
‫‬
‫תחום פנאי וחברה ושירותים ייחודיים‬
‫‬
‫תחום תעסוקה ושירותים ייחודיים‬
‫‬
‫תחום משפחות ושירותים ייחודיים‬
‫‬
‫ימי עיון והכשרות ייעודיות לעובדים ולמתמודדים‬
‫‬
‫פעילויות ייחודיות נוספות‬
‫‬
‫השתתפות בכנסים מקצועיים‬
‫‬
‫תקשורת‪ ,‬הסברה והעלאת מודעות‬
‫‬
‫פיתוח פיזי ושיפור תנאי השירות למתמודדים‬
‫‬
‫פעולות עיקריות שבוצעו השנה‬
‫המבנה הארגוני ומוסדות העמותה‬
‫תאגידים קשורים‬
‫נותני שירות עיקריים‬
‫שימוש בכספי תרומות‬
‫עלות גיוס תרומות‬
‫העברת כספים ונכסים ללא תמורה‬
‫עסקאות במקרקעין‬
‫עסקאות עם צדדים קשורים‬
‫בדיקות שנעשו ע”י גורם מוסמך חיצוני לעמותה‬
‫אירועים חריגים‬
‫פריסה גיאוגרפית‬
‫אירוע מהותי אחר‬
‫עדכונים‬
‫הצהרה‬
‫נספחים‪:‬‬
‫נספח ‪ – 1‬תרשים המבנה הארגוני של העמותה‬
‫נספח ‪ – 2‬מפת א”י וסימון סניפי אנוש בארץ‬
‫נספח ‪ – 3‬טבלת סניפי העמותה וכתובותיהם‬
‫נספח ‪ – 4‬מפת א”י וסימון יישובים בהם ניתן שירות דיור‬
‫נספח ‪ – 5‬מפת א”י וסימון יישובים בהם ניתן שירות דיור שיקומי‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫‪26‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪46‬‬
‫‪53‬‬
‫‪56‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫על העמותה‬
‫כללי‬
‫עמותת אנוש הוקמה בשנת ‪ 1978‬כארגון משפחות במטרה לפעול למען רווחתם וזכויותיהם של מתמודדים עם‬
‫מגבלה נפשית‪ .‬במהלך שנים אלו הובילה העמותה לתמורות משמעותיות בתחומי החקיקה‪ ,‬הזכויות ופיתוח שירותים‬
‫לאוכלוסייה זו‪ .‬לפני כעשור‪ ,‬עם חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה העמיקה העמותה את ציר פעילותה המרכזי ‪-‬‬
‫מתן שירותים באמצעות עובדים בשכר‪ ,‬וכן המשיכה לפעול בצירים הנוספים‪ ,‬בעיקר באמצעות מתנדבים‪.‬‬
‫העמותה הינה ארגון מקצועי עתיר ידע‪ ,‬המבצע את משימותיו באמצעות ‪ 55‬סניפים ברחבי הארץ‪ ,‬מקריית‪-‬שמונה ועד‬
‫אילת‪ ,‬במגזר הערבי‪ ,‬ביישובי פיתוח וביישובי הפריפריה‪ .‬את חזון העמותה ויעדיה מוביל הוועד המנהל בשיתוף הצוות‬
‫המקצועי הבכיר‪ ,‬כאשר על יישומו מופקדים כ‪ 650 -‬עובדים וכ‪ 700 -‬מתנדבים‪.‬‬
‫מטרות העמותה‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫מתן שירותי שיקום איכותיים ומקצועיים למתמודדים עם מגבלה נפשית בכל רחבי הארץ‪ ,‬במסגרת חוק סל‬
‫שיקום ומעבר לו‪.‬‬
‫פיתוח שירותי שיקום חדשים העונים על צרכי המתמודדים עם מגבלה נפשית ובני משפחותיהם בפריסה רחבה‪.‬‬
‫ביצוע פעולות שונות לקידום מעמדם של נפגעי הנפש לשילובם הנאות בקהילה ובחברה‪ ,‬מאבק על זכויותיהם‬
‫ודאגה לרווחתם ולאיכות חייהם‪.‬‬
‫הגברת המודעות החברתית לנושא מחלות הנפש‪ ,‬התמודדות ודרכי הטיפול‪ ,‬החלמה ושיקום בקהילה‪ ,‬מיגור‬
‫הסטיגמה וחשיפה ליכולותיהם של המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית‪.‬‬
‫להשגת המטרות יוזמת העמותה מגוון פעילויות‪ ,‬בהיקפים ארציים ומקומיים‪ ,‬להעלאת מודעות הציבור לתחום בריאות‬
‫הנפש‪ ,‬ליכולותיהם של נפגעי הנפש ולתרומתם לחברה‪ ,‬במטרה לצמצם את הסטיגמה הקשה כנגד אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יוזמת העמותה פעילות הסברתית נרחבת באמצעי התקשורת‪.‬‬
‫באופן רציף‪ ,‬מאז היווסדה‪ ,‬העמותה מפעילה באמצעות מתנדביה ועובדיה שירותי שיקום שונים בקהילה בתחום‬
‫בריאות הנפש‪ ,‬שמטרתם לשפר את היכולות התפקודיות הנובעות מהמגבלה הנפשית‪ ,‬ולסייע לאדם להגיע לכדי‬
‫תפקוד עצמאי גבוה ככל האפשר‪ ,‬להשיג תחושת ביטחון ויכולת‪ ,‬ולקדם אותו בצעדים שאותם הוא עושה להשתלבות‬
‫בקהילה אל מול סטיגמה קשה ואל מול אתגרים חברתיים‪ ,‬אישיים וכלכליים‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד – הגדרה‬
‫אוכלוסיית היעד של העמותה היא ציבור המתמודדים עם מגבלה נפשית ובני משפחותיהם‪ .‬לאורך השנים התחוללו‬
‫שינויים בהגדרת אוכלוסייה זו‪ :‬החל בשימוש במושג ‪ -‬חולי נפש‪ ,‬המשך בנפגעי נפש‪ ,‬נכי נפש‪ ,‬משתקמים ועוד‪ .‬חוק‬
‫שיקום נכי נפש בקהילה התש”ס ‪ 2000‬מכנה את האוכלוסייה לראשונה כ‪”-‬נכי נפש”‪ .‬בעמותה בחרנו להשתמש במושג‬
‫‘מתמודדים עם מגבלה נפשית’‪ ,‬או בקיצור ‘מתמודדים’‪ ,‬שכן מושג זה אינו מתייג ומדגיש את הכוחות ואת העוצמה‬
‫שבהתמודדות‪.‬‬
‫מתוך לוח שנה ‪ -‬יצירות של משתקמים חברי העמותה‬
‫‪5‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מערך השירותים שאותם מפעילה העמותה והמעוגנים בחוק‬
‫שיקום נכי נפש בקהילה (התש”ס‪)2000 ,‬‬
‫מערך השירותים שאותם מפעילה העמותה‪ ,‬אשר מגוון סוגיהם התפתח במהלך השנים‪ ,‬כולל דיור מוגן על מגוון‬
‫רמותיו‪ ,‬מסגרות פנאי וחברה‪ ,‬שיקום תעסוקתי‪ ,‬מרכזי ייעוץ למשפחות המתמודדים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫שירות דיור מוגן‬
‫מופעל במספר רמות תגבור‪ :‬דיור פרטני‪ ,‬קבוצתי והוסטלים משנת ‪ 1980‬ועד היום‪.‬‬
‫שירותי פנאי וחברה‬
‫מופעלים מיום הקמת העמותה משנת ‪ 1978‬וכוללים מועדונים חברתיים‪ ,‬טיולים ופעילויות חברתיות מגוונות‪,‬‬
‫נופשים בארץ ובחו”ל‪ ,‬קורסים וסדנאות ברמה הארצית‪ ,‬מועדון חברתי באינטרנט‪.‬‬
‫שיקום תעסוקתי‬
‫מופעל לאורך שנים במגוון רמות‪ ,‬החל ממסגרות להקניית כישורי חיים‪ ,‬מועדוני תעסוקה‪ ,‬תעסוקה נתמכת‬
‫בשוק החופשי ולאחרונה במסגרת ניסויית מופעל שירות לליווי מתמודדים ביזמות עסקית לקראת הקמת‬
‫עסקים עצמאיים שונים ביוזמתם‪ ,‬ובהתאם להשכלתם המקצועית‪.‬‬
‫מרכזי ייעוץ למשפחות (מרכזי מיל”ם – מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים)‬
‫כחלק משירותי סל השיקום‪ ,‬מפעילה העמותה מרכזי ייעוץ למשפחות בערים‪ :‬חיפה‪ ,‬נתניה‪ ,‬אשדוד וירושלים‪.‬‬
‫מטרת מרכזי הייעוץ לסייע למשפחות המתמודדות עם מחלת נפש של בן המשפחה‪ .‬במרכזים מוצעים שירותי‬
‫ייעוץ אישי וקבוצתי‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬ביקורי בית וייעוץ משפטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחלק מפעילותה הוולונטרית של ‬
‫העמותה לרווחת המשפחות‪ ,‬ניתנים שירותי ייעוץ והכוונה בסניפים רמת השרון‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪ ,‬קריית‪-‬גת‪ ,‬כרמיאל‪,‬‬
‫חולון‪ ,‬ראשל”צ‪ ,‬רחובות‪ ,‬רמת‪-‬גן‪.‬‬
‫נתונים מספריים על צרכני שירותי סל שיקום באמצעות העמותה (השואה בין נתוני השנים ‪ 2006‬ל‪:)2009 -‬‬
‫מספר כולל של צרכנים משתקמים ליום ‪4159 – 31/12/2006‬‬
‫מספר כולל של צרכנים משתקמים ליום ‪4449 – 31/12/2007‬‬
‫מספר כולל של צרכנים משתקמים ליום ‪4323 – 31/12/2008‬‬
‫מספר כולל של צרכנים משתקמים ליום ‪4366 – 31/12/2009‬‬
‫מתוך לוח שנה ‪ -‬יצירות של משתקמים חברי העמותה‬
‫‪6‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫טבלת נתוני צרכנים משתקמים לכל סוג שירות‬
‫תעסוקה‬
‫מועדון‬
‫מועדון‬
‫דיור‬
‫הוסטל‬
‫נתמכת‬
‫תעסוקתי‬
‫חברתי‬
‫מוגן‬
‫‪ ‬‬
‫חונכות‬
‫סה”כ *‬
‫מספר משתקמים‬
‫נכון ל – ‪31/12/2006‬‬
‫מספר משתקמים‬
‫‪5583‬‬
‫‪412‬‬
‫‪298‬‬
‫‪741‬‬
‫‪2560‬‬
‫‪91‬‬
‫‪1481‬‬
‫נכון ל – ‪31/12/2007‬‬
‫מספר משתקמים‬
‫‪***5364 ** 418‬‬
‫‪349‬‬
‫‪729‬‬
‫‪2667‬‬
‫‪98‬‬
‫‪1521‬‬
‫נכון ל – ‪31/12/2008‬‬
‫מספר משתקמים‬
‫‪5195‬‬
‫‬‫‪360‬‬
‫‪767‬‬
‫‪2349‬‬
‫‪151‬‬
‫‪1568‬‬
‫נכון ל – ‪31/12/2009‬‬
‫* נתון מצטבר‬
‫** מספר מקבלי שירות חונכות טרם סיום החוזה עם משרד הבריאות (לא נכלל בנתון המסכם ל‪)31/12/08 -‬‬
‫*** הסה”כ בשנת ‪ 2008‬בלבד‪ ,‬אינו כולל את מקבלי שירות החונכות‬
‫‪1423‬‬
‫‪88‬‬
‫‪732‬‬
‫‪2447‬‬
‫‪248‬‬
‫‪338‬‬
‫‪5276‬‬
‫התפלגות צרכנים משתקמים לפי מספר סוגי השירותים הניתנים ע”י העמותה‬
‫מספר משתקמים‬
‫נכון ל – ‪31/12/2006‬‬
‫מספר משתקמים‬
‫נכון ל – ‪31/12/2007‬‬
‫מספר משתקמים‬
‫נכון ל – ‪31/12/2008‬‬
‫מספר משתקמים‬
‫נכון ל – ‪31/12/2009‬‬
‫סוג שירות‬
‫אחד‬
‫‪ 2‬סוגי‬
‫שירותים‬
‫‪ 3‬סוגי‬
‫שירותים‬
‫‪ 4‬סוגי‬
‫שירותים‬
‫סה”כ מקבלי‬
‫שירות (נפשות)‬
‫‪3115‬‬
‫‪849‬‬
‫‪179‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4159‬‬
‫‪3363‬‬
‫‪903‬‬
‫‪173‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4449‬‬
‫‪3308‬‬
‫‪854‬‬
‫‪153‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4323‬‬
‫‪3571‬‬
‫‪709‬‬
‫‪84‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4366‬‬
‫התפלגות גילאים לפי מגדר (תאריך ‪)31/12/2009‬‬
‫גיל‬
‫עד ‪20‬‬
‫‪21-25‬‬
‫‪26-30‬‬
‫‪31-35‬‬
‫‪36-40‬‬
‫‪41-45‬‬
‫‪46-50‬‬
‫‪51-55‬‬
‫‪56-60‬‬
‫‪ 61‬ומעלה‬
‫אין מידע‬
‫סה”כ‬
‫זכר‬
‫‪6‬‬
‫‪100‬‬
‫‪229‬‬
‫‪371‬‬
‫‪322‬‬
‫‪308‬‬
‫‪352‬‬
‫‪272‬‬
‫‪262‬‬
‫‪256‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2500‬‬
‫סה”כ‬
‫‪14‬‬
‫‪166‬‬
‫‪348‬‬
‫‪581‬‬
‫‪524‬‬
‫‪535‬‬
‫‪636‬‬
‫‪538‬‬
‫‪501‬‬
‫‪489‬‬
‫‪34‬‬
‫‪4366‬‬
‫נקבה‬
‫‪8‬‬
‫‪66‬‬
‫‪119‬‬
‫‪210‬‬
‫‪202‬‬
‫‪227‬‬
‫‪284‬‬
‫‪266‬‬
‫‪239‬‬
‫‪233‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1866‬‬
‫‪7‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נתוני פעילות בסניפים *‬
‫סניף‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫אום אל פאחם‬
‫אילת‬
‫אכסאל‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫בית שאן‬
‫בית שמש‬
‫בני ברק‬
‫בת ים‬
‫גבעתיים‬
‫הרצליה‬
‫חדרה‬
‫חולון‬
‫חיפה‬
‫טבריה‬
‫טירת הכרמל‬
‫יבנה‬
‫ירושלים‬
‫ירכא‬
‫כפר סבא‬
‫כפר קרע‬
‫כרמיאל‬
‫לוד‬
‫מגדל העמק‬
‫מודיעין‬
‫מזרח ירושלים‬
‫מצפה רמון‬
‫מראר‬
‫נהריה‬
‫נס ציונה‬
‫נשר‬
‫נתיבות‬
‫נתניה‬
‫סכנין‬
‫עכו‬
‫עפולה‬
‫דיור‬
‫מוגן‬
‫הוסטל‬
‫מועדון‬
‫חברתי‬
‫מועדון‬
‫תעסוקתי‬
‫תעסוקה‬
‫נתמכת‬
‫סה”כ **‬
‫‬‫‪43‬‬
‫‬‫‪71‬‬
‫‪66‬‬
‫‪41‬‬
‫‬‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫‪39‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬
‫‪69‬‬
‫‪49‬‬
‫‪45‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪66‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪61‬‬
‫‪59‬‬
‫‪20‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪41‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪87‬‬
‫‬‫‪25‬‬
‫‪32‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪14‬‬
‫‬‫‪23‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪14‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪27‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪42‬‬
‫‪47‬‬
‫‪45‬‬
‫‪31‬‬
‫‪49‬‬
‫‪54‬‬
‫‪31‬‬
‫‪36‬‬
‫‪68‬‬
‫‪78‬‬
‫‪62‬‬
‫‪27‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪118‬‬
‫‪57‬‬
‫‪62‬‬
‫‪13‬‬
‫‪24‬‬
‫‪34‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫‪69‬‬
‫‪52‬‬
‫‪22‬‬
‫‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫‪25‬‬
‫‪18‬‬
‫‪73‬‬
‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫‪86‬‬
‫‪36‬‬
‫‪20‬‬
‫‬‫‪28‬‬
‫‪35‬‬
‫‪42‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫‬‫‬‫‪31‬‬
‫‪35‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪45‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪19‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪21‬‬
‫‬‫‬‫‪85‬‬
‫‪8‬‬
‫‬‫‪31‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‬‫‪28‬‬
‫‬‫‪4‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪31‬‬
‫‪8‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪32‬‬
‫‬‫‬‫‪17‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪6‬‬
‫‬‫‬‫‪11‬‬
‫‪77‬‬
‫‬‫‬‫‪37‬‬
‫‪54‬‬
‫‪52‬‬
‫‪23‬‬
‫‪120‬‬
‫‪109‬‬
‫‪105‬‬
‫‪45‬‬
‫‪61‬‬
‫‪52‬‬
‫‪130‬‬
‫‪74‬‬
‫‪53‬‬
‫‪141‬‬
‫‪130‬‬
‫‪181‬‬
‫‪27‬‬
‫‪19‬‬
‫‪39‬‬
‫‪167‬‬
‫‪57‬‬
‫‪108‬‬
‫‪13‬‬
‫‪73‬‬
‫‪76‬‬
‫‪31‬‬
‫‪13‬‬
‫‪77‬‬
‫‪52‬‬
‫‪22‬‬
‫‪65‬‬
‫‪40‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪250‬‬
‫‪21‬‬
‫‪29‬‬
‫‪136‬‬
‫‪8‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נתוני פעילות בסניפים *‬
‫מועדון‬
‫חברתי‬
‫מועדון‬
‫תעסוקתי‬
‫תעסוקה‬
‫נתמכת‬
‫סה”כ **‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.54‬‬
‫‪.55‬‬
‫עראבה‬
‫ערד‬
‫פתח תקווה‬
‫צפת‬
‫קריית אונו‬
‫קריית אתא‬
‫קריית גת‬
‫קריית טבעון‬
‫קריית ים‬
‫קריית שמונה‬
‫ראשון לציון‬
‫רחובות‬
‫ריינה‬
‫רמלה‬
‫רמת גן‬
‫רמת השרון‬
‫שדרות‬
‫תל אביב‬
‫‬‫‪17‬‬
‫‪37‬‬
‫‪31‬‬
‫‬‫‪32‬‬
‫‪73‬‬
‫‪6‬‬
‫‪66‬‬
‫‪23‬‬
‫‪109‬‬
‫‪76‬‬
‫‬‫‪27‬‬
‫‪47‬‬
‫‪20‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‬‫‬‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪42‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪18‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מעוף רמה”ש‬
‫מקשיבים‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪71‬‬
‫‪26‬‬
‫‪37‬‬
‫‪21‬‬
‫‪30‬‬
‫‪37‬‬
‫‪91‬‬
‫‪32‬‬
‫‬‫‪49‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪30‬‬
‫‪113‬‬
‫פרויקטים ארציים‬
‫‬‫‪131‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪24‬‬
‫‪39‬‬
‫‪8‬‬
‫‪27‬‬
‫‬‫‪21‬‬
‫‬‫‬‫‪59‬‬
‫‪27‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪20‬‬
‫‬‫‬‫‪21‬‬
‫‬‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‬‫‬‫‪31‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫‪32‬‬
‫‪69‬‬
‫‪67‬‬
‫‪71‬‬
‫‪83‬‬
‫‪110‬‬
‫‪25‬‬
‫‪120‬‬
‫‪45‬‬
‫‪181‬‬
‫‪102‬‬
‫‬‫‪151‬‬
‫‪115‬‬
‫‪78‬‬
‫‪70‬‬
‫‪157‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪1568‬‬
‫‪151‬‬
‫‪2349‬‬
‫‪767‬‬
‫‪360‬‬
‫סניף‬
‫סה”כ‬
‫דיור‬
‫מוגן‬
‫הוסטל‬
‫‪4366‬‬
‫* נתוני הפעילות בכל שירות מתייחסים למספר המשתקמים בשירות‪ ,‬תתכן חפיפה בין שירותים‬
‫** נתונים מסכמים מתייחסים למספר הכולל של מקבלי השירות בסניף‪ ,‬בין אם צורכים שירות אחד או יותר‬
‫מתוך לוח שנה ‪ -‬יצירות של משתקמים חברי העמותה‬
‫‪9‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫שירותים ייחודיים ביוזמת העמותה‬
‫שירותים העונים על צרכים שטרם הוגדרו על ידי משרד הבריאות או רשות ממלכתית אחרת‪ ,‬ומתוך הניסיון שצברה‬
‫העמותה נמצא כי הם בעלי תרומה לרווחת הצרכנים‪ ,‬מתמודדים ובני משפחה‪ ,‬בתחום בריאות הנפש‪ .‬יוזמות אלה‬
‫משלבות מגוון גופים בקהילה ומהוות מודל לשיקום ולשילוב ייחודי וחדשני‪ .‬שירותים אלה ניתנים לעתים בהיקפים‬
‫ארציים ולעתים בהיקפים מצומצמים‪ ,‬הנותנים מענה לקבוצות מקומיות בתכנים ספציפיים‪ .‬עיקר משימות העמותה‬
‫בתחום זה נוגעות לקידום נושא בריאות הנפש של הפרט והמשפחה‪ ,‬הכשרות ייחודיות והעצמה בדרכים שונות‪ .‬עמותת‬
‫אנוש מפעילה קבוצות ייעוץ ותמיכה למשפחות‪ ,‬לאחים ולבני זוג של מתמודדים עם מגבלה נפשית‪ .‬הפעלת “קו חם”‬
‫טלפוני ובאמצעות הדואר האלקטרוני ע”י מתנדבים אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש למתן ייעוץ מהיר ואישי לכל‬
‫פונה; הפעלה של פורומים באינטרנט למען הציבור הרחב בשאלות הנוגעות להתמודדות עם מחלת נפש‪ ,‬לקיום אורח‬
‫חיים בריא ועוד; קיומה של ועדת צרכנות לצורך מענה לפניות הציבור בשאלות שונות‪ ,‬לסיוע בהתנהלות מול מערכות‬
‫ציבוריות ורפואיות‪ ,‬בנושא מימוש זכויות ועוד‪.‬‬
‫העמותה לוחמת להבטחת זכויותיהם של נפגעי הנפש ובני משפחותיהם ולקידום חקיקה בתחום ולשם כך שותפה‬
‫פעילה בקואליציית הארגונים בתחום בריאות הנפש‪ ,‬הפועלת תוך תאום עם מטה מאבק הנכים‪.‬‬
‫מעורבות מתנדבים‪ ,‬ארגונים ועסקים‬
‫עמותת אנוש הוקמה על ידי מתנדבים – משפחות של אנשים שהתמודדו עם מגבלה נפשית‪ ,‬חיפשו מענה תעסוקתי‬
‫וחברתי לקרוביהם החולים‪ ,‬מעבר למסגרת האשפוז הפסיכיאטרי‪ .‬המייסדים שפעלו בהתנדבות‪ ,‬מתוך נחישות ושליחות‬
‫חברתית‪ ,‬גיבשו באופן הדרגתי צוות פעיל המורכב מעובדים ומתנדבים נוספים‪ ,‬לקידום רווחתם של המתמודדים עם‬
‫מגבלה נפשית בקהילה‪ .‬היום – ‪ 32‬שנה אחרי‪ ,‬רשומים כ‪ 700 -‬מתנדבים הפועלים במסגרת העמותה במגוון משימות‪.‬‬
‫‪ .1‬ועד מנהל – בראשו עומד מר יורם כהן‪ ,‬נבחר אחת לארבע שנים ע”י אסיפת הצירים ומורכב ממנהיגים מתנדבים‬
‫הפעילים בסניפים ומנבחרי ציבור‪ .‬הוועד המנהל מפעיל מספר ועדות המסייעות לקידום מטרות הארגון‪ ,‬בכולן‬
‫‬
‫חברים מתנדבים ועובדים זה לצד זה – ועדת כספים‪ ,‬ועדת משאבי אנוש‪ ,‬ועדה מקצועית‪ ,‬ועדת יחסי ציבור‪ ,‬ועדת‬
‫‬
‫צרכנות (פניות הציבור) ועוד‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬חוג ידידים – בראשו עומדים הנשיאה צופית גרנט‬
‫ויו”ר שי בייליס‪ ,‬מטרת החוג להוביל את נושא גיוס‬
‫‬
‫משאבים בעמותה ולהעלות את הנושא על סדר היום הציבורי‬
‫‬
‫כמנוף לגיוס משאבים ומודעות‪ .‬חוג הידידים כולל מתנדבים‬
‫‬
‫מחויבים מקשת רחבה של תחומים‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬חברי הנהלות מקומיות – בכל אחד מ‪ 55 -‬הסניפים‬
‫שמפעילה העמותה‪ ,‬מקריית‪-‬שמונה ועד אילת‪ ,‬במגזר היהודי‬
‫‬
‫והערבי‪ ,‬פועלת הנהלה מקומית מתנדבת‪ .‬תפקיד זה‬
‫‬
‫כולל עבודה בלתי פוסקת לגיוס תמיכה ציבורית‪ ,‬לקיום‬
‫‬
‫קשר עם הרשויות המקומיות‪ ,‬להובלת פיתוחן של‬
‫‬
‫צופית גרנט ושי בייליס באירוע התרמה‬
‫יוזמות מקומיות‪ ,‬לפיקוח על הניהול הכלכלי של הסניפים‬
‫‬
‫ולגיוס משאבים מקומי‪.‬‬
‫‬
‫‪ .4‬מתנדבים פעילים בסניפים – מתנדבים המסייעים בהרחבת פעילות הסניפים הן באמצעות העמקת קשרים‬
‫עם הקהילה והן ע”י השתלבות בביצוע משימות בתוך הסניף‪ .‬לקיחת חלק במתן מענים ישירות למקבלי השירותים‬
‫‬
‫בעמותה‪ :‬הנחיית פעילויות חברתיות (חוגים‪ ,‬טיולים‪ ,‬הרצאות) או מקצועיות בתחומים שונים (יוגה‪ ,‬מוסיקה‪,‬‬
‫‬
‫אמנות‪ ,‬שיווק‪ ,‬הוראת מחשבים‪ ,‬הוראת שפות ועוד)‪ ,‬ליווי אישי לאנשים המתגוררים במסגרות של דיור מוגן‪,‬‬
‫‬
‫שיחות ויצירת קשר אישי עם אנשים המתקשים לקיים קשרים חברתיים‪ ,‬וכל צורך אחר העולה על ידי הצוות‬
‫‬
‫המקצועי והמתמודדים‪ .‬חלק מהמתנדבים עוסקים בסיוע להפעלה השוטפת של הסניף‪ ,‬גזברות‪ ,‬מזכירות‪,‬‬
‫‬
‫חשבונאות‪ ,‬תפעול ועוד‪.‬‬
‫‬
‫‪ .5‬מתנדבים ברמת המטה – מתנדבים הממלאים משימות ברמה הארצית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ייעוץ מקצועי על ידי עובדות‬
‫מקצועיות בכירות בהדרכה; מתנדב יועץ בתחום מערכות המידע והמחשוב‪.‬‬
‫‬
‫‪ .6‬קשר עם ארגונים עסקיים‪ ,‬חברתיים ומתנדבים – עמותת אנוש נעזרת בארגונים עסקיים בעלי מחויבות חברתית‬
‫‪10‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.7‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.8‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.9‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ובארגונים התנדבותיים לשם הרחבת העשייה והפעילות הישירה ולהרחבת המודעות לתחום‪ .‬מרבית גופים אלה‬
‫פועלים בגישה אסטרטגית של שיתוף פעולה עם העמותה או עם אחד הסניפים שלה‪ .‬שת”פ זה כולל הקמת‬
‫מיזמים משותפים‪ ,‬פעילויות התנדבותיות משותפות וכן הפניית עובדים וחברים לפעילות התנדבותית‪ .‬דוגמאות‬
‫מרכזיות לקשרים עם ארגונים עסקיים‪ :‬שת”פ אסטרטגי מתקיים בין העמותה לחברת “הום‪-‬סנטר”‪ ,‬חברת‬
‫“טבע” יזמה שת”פ עם סניף כפר סבא ועובדי החברה מתנדבים בסניף באופן קבוע ומתקיימים אירועים משותפים‪,‬‬
‫מלון “אגמים” של חברת “ישרוטל” מאמץ את סניף אילת‪ ,‬חברת “הולנדיה” יזמה שת”פ עם סניף שדרות וביוזמה‬
‫זו הוקמה ומתוחזקת גינה אקולוגית ע”י צוותים משותפים‪ ,‬חברת “אנגלו סכסון” מעניקה סיוע לכל סניפי העמותה‬
‫וברמת המטה בתחום הנדל”ן‪ ,‬לשכת עורכי הדין מסייעת בייעוץ משפטי למשפחות ולמתמודדים בסניף ת”א‬
‫במסגרת תוכנית “שכר מצווה”‪ ,‬חברת הפרסום ‪ /TBWA‬יהושע העניקה את הגיבוי הקריאטיבי והפרסומי לאירוע‬
‫ההתרמה השנתי של העמותה‪ ,‬עובדי חברות “פינג’אן” ו‪“ -‬צ’ק פוינט” מתנדבים בהדרכה בסניפים בתחומי‬
‫המחשוב‪ .‬נציגים של ארגונים חברתיים והתנדבותיים שונים פעילים בסניפי העמותה‪“ ,‬רוטרי”‪“ ,‬הבונים החופשיים”‪,‬‬
‫“שלם”‪“ ,‬רוח טובה”‪“ ,‬בני ברית” ועוד‪ .‬ארגונים אלה מסייעים בדרכים מגוונות ושונות‪ ,‬בתרומות‪ ,‬בארגון פעילויות‬
‫משותפות לחבריהם ‪ /‬עובדיהם וללקוחות העמותה‪ ,‬עובדיהם מתנדבים בפעילויות השיקומיות שמקיימת העמותה‬
‫ורותמים את הידע המקצועי שלהם להקניית ידע וכישורים למשתקמים ולהתמקצעות צוות העמותה‪.‬‬
‫שיתוף פעולה ייחודי עם חברת הום‪-‬סנטר – עמותת אנוש “אומצה” על ידי רשת “הום סנטר” מקבוצת פישמן בשנת‬
‫‪ .2005‬במסגרת שיתוף הפעולה נקלטים בסניפי “הום סנטר” עובדים המתמודדים עם מגבלה נפשית‪ ,‬כחלק‬
‫משירות “תעסוקה נתמכת” שמעניקה העמותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬צוותים של “הום סנטר” מתנדבים למען עמותת אנוש‬
‫בשיפוץ מבנים של מועדונים תעסוקתיים וחברתיים‪ ,‬בשיפוץ דירות של הדיור המוגן‪ ,‬בתרומת ריהוט וציוד ובהעברת‬
‫פעילויות במסגרות שמפעילה העמותה‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬כולל טיולים משותפים לעובדי “הום סנטר” ולמשתקמים של‬
‫העמותה‪ ,‬מסיבות בחגים ועוד‪ .‬היום משתתפים בתוכנית האימוץ ‪ 14‬סניפים‪ :‬חיפה‪ ,‬קריות‪ ,‬נתניה‪ ,‬בת‪-‬ים‪ ,‬אשדוד‪,‬‬
‫רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עפולה‪ ,‬אילת‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬באר שבע‪ ,‬תל‪-‬אביב וקריית‪-‬שמונה‪.‬‬
‫“הולנדיה” בפרויקט חברתי‪/‬קהילתי עם סניף שדרות‬
‫– במהלך נובמבר ‪ 2008‬החל להירקם הקשר בין מפעל‬
‫“הולנדיה” לבין סניף שדרות שנולד מתוך החלטה של‬
‫החברה להשתלב בפעילות למען הקהילה‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫נבנה והתפתח והיום מושתת על מספר ערוצים‪.‬‬
‫בעבודה משותפת של מתמודדים ועובדי העמותה והמפעל‬
‫הוקמה גינה אקולוגית קהילתית בחצר המפעל‪ .‬הגינה‬
‫המטופלת מדי שבוע ע”י צוות משותף פורייה מאד ומספקת‬
‫ירקות אורגניים לעובדי המפעל ולחברי אנוש הנהנים‬
‫מהירקות בחוג בישול‪ .‬בחנות המפעל הוקמה פינת מכירה‬
‫מימין לשמאל‪ :‬גיא סמנכ”ל הולנדיה‪,‬‬
‫למוצרי אנוש‪ .‬עובדי המפעל מתנדבים במסגרת “סיירת‬
‫אבי מנכ”ל הולנדיה ובנות צוות שדרות‬
‫תיקונים” בבתי המתמודדים‪ .‬הקשר שנבנה הולך ומתעצם‬
‫בהדרגה‪ ,‬עובדי המפעל מעורבים בקשר עם הסניף‪ ,‬מתקיימים אירועים משותפים‪ ,‬טיולים ומסיבות‪ .‬מתקיימים‬
‫גם קשרי עבודה‪ ,‬הסניף מספק מדי חודש מאות מוצרים המוענקים ע”י חברת “הולנדיה” כמתנה לכל לקוח‬
‫הרוכש ממוצריה בכל רחבי הארץ‪ .‬קשר ענף זה מעצים את חברי העמותה ואת עובדי המפעל כאחד‪ ,‬כך ניתן‬
‫ללמוד הן ממנהלת הסניף והן ממנהל המפעל‪ ,‬זוהי דרך נוספת ישירה ביותר למיגור הסטיגמה‪.‬‬
‫קשר עם ארגוני תשתית להתמקצעות המגזר השלישי – כחלק מתהליכי התמקצעות עומדת העמותה בשיתוף‬
‫פעולה הדוק עם “שיתופים”‪ ,‬קרן פראת “תוכנית פראדלר” והמרכז למנהיגות מתנדבת ע”ש פאני וסטיבן וינברג‬
‫של הג’וינט‪ .‬במסגרת זו התקיימו מהלכי התמקצעות לצוותי הניהול של העמותה‪ ,‬התקיים מהלך לקידום תחום‬
‫גיוס המשאבים והפיכת הארגון לארגון מגייס‪ ,‬נערך מיפוי צרכים בתחום המנהיגות המנדבת ויחסי הגומלין עם‬
‫הצוות המקצועי השכיר וכן נערך מיפוי התשתיות הפינאנסיות לקידום תהליכי הניהול‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫התנהלות סניפי הדרום בעת מבצע “עופרת יצוקה”‬
‫שלהי שנת ‪ 2008‬הביאו עימם אירוע חרום לכ‪ 1/3 -‬ממקבלי השירות בעמותה ולמספר דומה של עובדים ומתנדבים‪.‬‬
‫אירוע זה חייב הערכות מיוחדת‪ ,‬התאמת משימות לאירועים ותגובה תוך תיאום מול גורמים רבים‪ .‬סניפי הדרום התארגנו‬
‫בעת מבצע “עופרת יצוקה” באופן מהיר‪ ,‬מתוכנן ויעיל‪ ,‬לדבר הייתה השפעה ישירה על החברים בסניפים‪ ,‬והקל עליהם‬
‫את ההתמודדות בזמן המלחמה‪ .‬להלן רשימת הסניפים שהיו בקו האש ובהם נדרשה היערכות מיוחדת‪ :‬קריית גת‪,‬‬
‫יבנה‪ ,‬אשדוד‪ ,‬נתיבות‪ ,‬שדרות‪ ,‬באר‪-‬שבע ואשקלון‪.‬‬
‫הסמנכ”לית המקצועית‪ ,‬העבירה הוראות ברורות למנהלי המרחבים ובאמצעותם למנהלי הסניפים כיצד יש להיערך‬
‫בשעת החירום בסניפים‪ .‬ההנחיות היו בהירות וברורות‪ ,‬והגיעו לסניפים בזמן‪ ,‬כך שמיד עם פרוץ המבצע‪ ,‬יכול היה כל‬
‫אחד ואחר מהסניפים שהיו תחת אש‪ ,‬לדעת מה נדרש לעשות וכיצד על הצוות להיערך לפעולה עם המתמודדים‪ .‬צוות‬
‫ההנהלה הבכיר פעל למתן מענה לכל הצרכים שהגיעו מהשטח כדי לאפשר את תפקוד הסניפים ומתן שירות חיוני תוך‬
‫התאמה להנחיות פיקוד העורף ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫העבודה בסניפים במהלך המבצע הייתה מורכבת‪ .‬בכל סניף נעדרו חלק מאנשי הצוות ואלו שנותרו מילאו את תפקידם‬
‫ומלאו את חסרונם של האחרים שלא הגיעו לעבודה – ביעילות ובמסירות‪ .‬מרבית העובדים הגיעו בצורה סדירה לעבודה‪,‬‬
‫גם אלו המתגוררים באשקלון וסביבותיה שהשאירו בבית ילדים תחת התקפת טילים‪ .‬מסירות רבה הפגין עובד שגויס‬
‫בצו ‪ 8‬והגיע אף הוא לעבודה‪ ,‬כשלא היה בתפקיד‪.‬‬
‫עם תחילת המבצע‪ ,‬העובדים קיבלו הוראה לשוחח עם המשתקמים על הנושא‪ ,‬לבדוק היכן ישהו בעת המלחמה‪ ,‬עם‬
‫מי מבני המשפחה יהיו בקשר וכיצד יוכלו להיעזר על ידם‪ ,‬לבדוק היכן ממוקם המרחב המוגן ולוודא שהם יודעים מה‬
‫לעשות בשעת חרום‪ .‬כמו כן וידאו הצוותים שלכל משתקם יש רשימה של טלפונים לשעת חרום‪ .‬כל העובדים צוידו‬
‫במספרי הטלפון של המתמודדים שחולקו לקבוצות בין העובדים – כך שכל עובד אחראי היה להיות בקשר יום יומי‬
‫ולאחר אירוע נפילה עם קבוצה מוגדרת‪ .‬מתחילת המבצע היה הצוות בקשר טלפוני עם כל אחד ממקלי השירות בכל‬
‫יום‪ .‬במקרים רבים הגיעו אנשי הצוות לביקורי בית תחת אש וכך גם לגבי המתמודדים בתעסוקה נתמכת‪.‬‬
‫הצוות המקצועי בכל אחד מהסניפים תודרך להישמע להוראות פיקוד העורף ולהוראות נציגי העירייה בכל אחת‬
‫מהערים‪.‬‬
‫הפעילות במועדונים התעסוקתיים ובמועדונים החברתיים התנהלה בכל אחת מהערים בהתאם להוראות השעה‬
‫במקום‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בזמן שהותרה פעילות על ידי פיקוד העורף‪ ,‬הגיעו רוב המתמודדים לפעילויות השונות‪ ,‬ואף חשו‬
‫בטוחים יותר בקבוצה בסניף מאשר כבודדים בבתים‪ ,‬דבר שגרם להפגת‪-‬מה של המתח שהצטבר בשל המצב‪.‬‬
‫המתמודדים תפקדו באופן מצוין‪ .‬הם עקבו אחר ההתרחשויות‪ ,‬פעלו על פי ההוראות והפגינו יכולת מרשימה של‬
‫עמידה בלחץ‪ .‬עם החזרה לשגרה היו מי ש”נשברו”‪ ,‬רמת המתח ירדה וכך גם יכולת ההכלה והעמידה‪ .‬מספר מתמודדים‬
‫אושפזו לאחר המבצע‪ ,‬היו רבים שהתקשו לחזור לשגרה‪.‬‬
‫עזרה הדדית ביציאה לימי הפוגה והתרעננות‬
‫חלק מהסניפים הוציאו את המתמודדים לימי הפוגה והתרעננו במרכז הארץ‪ ,‬חלקם אף התארחו בסניפים צפוניים יותר‬
‫של אנוש‪ ,‬וזכו לפעילות מהנה וחווייתית‪ .‬הסניפים המארחים היו‪ :‬רמת השרון‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬נתניה‪ ,‬ראשון לציון וגבעתיים‪.‬‬
‫בכנס העובדים השנתי של העמותה‪ ,‬שהתקיים בחודש מרץ ‪ ,2009‬הוענקו אותות הוקרה מיוחדים וציונים לשבח לסניפי‬
‫הדרום על עמידתם האיתנה בזמן המבצע‪ .‬כמו כן הוענקו אותות מיוחדים לסניפים במרכז‪ ,‬שאירחו את המתמודדים‬
‫מסניפי הדרום וסייעו להם בשעות לא מבוטלות של הפוגה מן המתח המצטבר‪.‬‬
‫להלן נרחיב ונפרט את עיקר הפעילויות שאותן מפעילה העמותה לרווחת הצרכנים ולהסברה‪.‬‬
‫מתוך לוח שנה ‪ -‬יצירות של משתקמים חברי העמותה‬
‫‪12‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫תחום דיור שיקומי בקהילה ושירותים ייחודיים‬
‫דיור שיקומי בקהילה הינו מסגרת מגורים בקהילה‪ ,‬חלופית למשפחה או למוסד‪ ,‬אשר דייריה משתמשים בשירותי‬
‫הקהילה‪ .‬השירות מסייע לאדם המתמודד עם מגבלה נפשית‪ ,‬המעוניין במסלול חיים עצמאי‪ ,‬לנהל את חייו בקהילה‬
‫ע”י מציאת פתרון דיור הולם ומותאם לצרכיו‪ .‬סביבת מגורים המותאמת לצרכים וליכולות משפיעה לטובה על בריאות‬
‫האדם‪ ,‬על מידת העצמאות והאוטונומיה‪ ,‬משפרת את הדימוי העצמי ומעניקה סיפוק ואיכות חיים‪ .‬השירותים הניתנים‬
‫בדיור המוגן מספקים למתמודד עם נכות נפשית תחושת יציבות‪ ,‬ביטחון ותמיכה במסגרת החיים בקהילה‪ .‬המגורים‬
‫בקהילה מאפשרים בחירה חופשית וביצוע תפקידים נורמטיביים של חבר בקהילה או דייר בעל בית‪ .‬באמצעות השירות‬
‫המוענק ע”י צוות הדיור ניתן לראות שיפור ביכולות התפקודיות של האדם וצמצום המגבלות שהתפתחו עקב מחלתו‬
‫ואשפוזו‪.‬‬
‫עמותת אנוש מפעילה ברציפות שירות דיור שיקומי החל משנת ‪ 1988‬בעבור אנשים עם מוגבלות נפשית ובשנת ‪1990‬‬
‫הקימה העמותה את ההוסטל הראשון בעפולה‪ .‬צוות העובדים המוביל את שירות הדיור וההוסטלים מונה למעלה‬
‫מ‪ 300 -‬עובדים המהווים כ‪ 40% -‬מכלל עובדי העמותה‪ .‬הצוות כולל ‪ 8‬מנהלי הוסטלים‪ ,‬מעל ‪ 120‬עובדים מקצועיים‪,‬‬
‫וכ‪ 200 -‬מדריכי שיקום‪ 10% .‬מתוך צוות זה הינם מתמודדים‪ .‬השירות מוענק ב‪ 37 -‬סניפים‪ ,‬ב‪ 65 -‬יישובים בהם ‪9‬‬
‫הוסטלים‪ ,‬לכ‪ 160 -‬דיירי הוסטלים‪ ,‬וכ‪ 1600 -‬דיירים בדיור מוגן על מגוון דרגות ליווי‪ ,‬המהווים כ‪ 25% -‬מכלל מקבלי‬
‫שירות זה בארץ‪.‬‬
‫עקרונות החזון השיקומי ותפיסת העולם המובילים את גישת שירות הדיור בעמותה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫המתמודד מוביל את תהליך השיקום – חופש הבחירה כערך מוביל‪ ,‬זכותו הבסיסית של אדם לנהל את חייו ‬
‫ולהובילם‪.‬‬
‫שיתוף פעולה מלא עם נותני שירותים נוספים בקהילה להרחבת יריעת התמיכה בעבור מקבל השירות‪.‬‬
‫הכללה (‪ )inclusion‬ושילוב (‪ )integration‬מרבי בקהילה‪.‬‬
‫הרחבת מגוון אפשרויות השיקום בתחומי תעסוקה‪ ,‬פנאי ועוד‪ ,‬המוצעות לבחירת מקבל שירות דיור לשיפור‬
‫תהליך ההחלמה‪.‬‬
‫שיתוף המשפחה או הסביבה הקרובה כגורם משמעותי בשיפור איכות חייו של מקבל השירות‪.‬‬
‫שמירה על רצף טיפולי – שיקומי‪.‬‬
‫שירותי הדיור הניתנים על ידי עמותת אנוש‪ ,‬מותאמים למתמודד מקבל השירות על פי מידת התמיכה והליווי שלהם‬
‫הוא נזקק‪ .‬תוכנית השיקום האישית שלו משפיעה על סגנון המגורים הנבחר על ידו בשיתוף עם הצוות המקצועי של‬
‫העמותה ומשרד הבריאות‪ .‬להלן סוגי השירות השונים הניתנים על ידי העמותה בתחום הדיור‪:‬‬
‫‪ .1‬הוסטל – הוסטל הינו בית קבוצתי שבו ניתן שירות ברמת מוגנות גבוהה למשתקמים הזקוקים לליווי ולתמיכה‬
‫‬
‫אינטנסיביים‪ .‬בכל הוסטל מתגוררים עד ‪ 25‬דיירים‪ .‬מספר אנשי הצוות הנוכח משתנה על פי רצועת הזמן של‬
‫היממה והשבוע‪ ,‬ובהתאם לרמת הפעילות ולצרכי הדיירים‪ .‬לעמותה ‪ 9‬הוסטלים ברחבי הארץ‪ ,‬צפת‪ ,‬חיפה‪ ,‬עפולה‪,‬‬
‫‬
‫חדרה‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪ ,‬פתח‪-‬תקוה‪ ,‬תל‪-‬אביב ורמלה‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬דיור מוגן – הדיור המוגן הוא שירות הניתן למתמודדים המתגוררים בדירות בקהילה‪ .‬מידת הליווי נקבעת בהתאם‬
‫לצרכיו ולמצבו של מקבל השירות‪ .‬השירות ניתן במגוון סוגי דירות‪:‬‬
‫‬
‫א‪ .‬דירות פרטיות – דיירים המתגוררים בדירות שבבעלותם או בבעלות המשפחה או לחלופין בדירות ציבוריות כגון‬
‫‬
‫עמידר‪ ,‬עמיגור‪.‬‬
‫ ‬
‫ב‪ .‬דירות אנוש – העמותה שוכרת דירות בגדלים שונים‪ ,‬כולל בתים קבוצתיים (‪ 4‬עד ‪ 8‬דיירים)‪ ,‬בהתאם לצרכי‬
‫‬
‫הדיירים‪ .‬הדייר חותם על חוזה עם העמותה‪ .‬צוות הדיור פועל לגבש קבוצה בעלת מכנה משותף‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫‬
‫קבוצת בנים צעירים בעלי תחום התעניינות משותף‪ .‬מספר הדירות בשכירות העמותה ‪ 107‬ובהן מתגוררים‬
‫‬
‫‪ 266‬דיירים‪.‬‬
‫‬
‫ג‪ .‬דירות בשכירות הדיירים – סגנון מגורים זה מתאים לדיירים בעלי רמת תפקוד מיטבית‪ .‬בדרך כלל הדייר‬
‫‬
‫יבחרסגנון מגורים זה לאחר שעבר כברת דרך בתהליך השיקום‪ .‬מספר הדיירים המתגוררים בדירות מסוג‬
‫‬
‫זה נע בין ‪.1-3‬‬
‫‬
‫‪13‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דייר הבוחר להיכנס למערך הדיור של העמותה מצוי בקשר עם צוות הכולל מדריך שיקום ואיש מקצוע (לדוגמה‬
‫עו”ס או מרפא בעיסוק)‪ .‬העבודה במהלך השבוע משותפת לדייר‪ ,‬למדריך השיקום ולעובד המקצועי‪ .‬הדייר נפגש‬
‫במהלך השבוע עם כל אחד מאנשי הצוות בהתאם לרמת הלווי המתאימה לו‪ ,‬כשתוכנית העבודה של איש הצוות עם‬
‫המתמודד נגזרת מתוכנית השיקום כפי שנקבעה על ידי הדייר בליווי הצוות‪ .‬רמות הליווי‪ :‬לווין ‪ 1-2 -‬בשבוע‪ ,‬מוגן ‪3-5‬‬
‫בשבוע ומתוגבר ‪ 5-6‬פעמים בשבוע ובהוסטל הצוות זמין במקום המגורים ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪.‬‬
‫להלן פריסת שירותי הדיור של העמותה בשנת ‪:2009‬‬
‫נתוני שירותי דיור שיקומי בדירות בקהילה‪:‬‬
‫מסגרת ‪/‬סניף‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫אילת‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫בית שמש ואזור המושבים‬
‫במטה יהודה‬
‫בת ים‬
‫גבעתיים‬
‫עכו ונהריה‬
‫הרצליה‬
‫חדרה‬
‫חולון‬
‫חיפה‬
‫קריית טבעון‬
‫ירושלים‬
‫כרמיאל‬
‫לוד‬
‫מגדל העמק‬
‫נתניה‬
‫ערד‬
‫עפולה‬
‫פתח תקווה ובני ברק‬
‫צפת‬
‫קריית אתא‬
‫קריית גת‬
‫קריית ים‬
‫קריית שמונה‬
‫ראשון לציון (כולל אזור נס‬
‫ציונה)‬
‫רחובות ( כולל אזור יבנה)‬
‫מספר‬
‫המקומות‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫מספר הדיירים‬
‫ב‪31/12/2008 -‬‬
‫‪47‬‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪44‬‬
‫מספר הדיירים‬
‫ב‪31/12/2009 -‬‬
‫‪43‬‬
‫‪71‬‬
‫‪66‬‬
‫‪41‬‬
‫‪-9%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‪-11%‬‬
‫‪-7%‬‬
‫אינו מוגבל‬
‫‪41‬‬
‫‪40‬‬
‫‪-2%‬‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫‪38‬‬
‫‪22‬‬
‫‪49‬‬
‫‪19‬‬
‫‪69‬‬
‫‪50‬‬
‫‪47‬‬
‫‪9‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50‬‬
‫‪62‬‬
‫‪13‬‬
‫‪86‬‬
‫‪18‬‬
‫‪28‬‬
‫‪41‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪73‬‬
‫‪59‬‬
‫‪24‬‬
‫‪39‬‬
‫‪24‬‬
‫‪66‬‬
‫‪20‬‬
‫‪69‬‬
‫‪49‬‬
‫‪45‬‬
‫‪6‬‬
‫‪66‬‬
‫‪61‬‬
‫‪59‬‬
‫‪20‬‬
‫‪87‬‬
‫‪17‬‬
‫‪32‬‬
‫‪45‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪73‬‬
‫‪66‬‬
‫‪23‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‬‫‪-2%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‪-33%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪-5%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪-6%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‬‫‪-3%‬‬
‫‬‫‪12%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫אינו מוגבל‬
‫‪107‬‬
‫‪109‬‬
‫‪2%‬‬
‫אינו מוגבל‬
‫‪74‬‬
‫‪76‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪14‬‬
‫שינוי ( ‪)%‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מסגרת ‪/‬סניף‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫רמלה‬
‫רמת השרון‬
‫רמת גן (כולל אזור קריית אונו)‬
‫שדרות‬
‫תל אביב‬
‫סה”כ דיירים בדיור מוגן‬
‫מספר הדיירים‬
‫ב‪31/12/2008 -‬‬
‫‪25‬‬
‫‪16‬‬
‫‪54‬‬
‫‪39‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1521‬‬
‫מספר‬
‫המקומות‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫אינו מוגבל‬
‫מספר הדיירים‬
‫ב‪31/12/2009 -‬‬
‫‪27‬‬
‫‪20‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1568‬‬
‫שינוי ( ‪)%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪-13%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫נתוני שירות דיור שיקומי בהוסטלים‪:‬‬
‫הוסטל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫מספר המקומות‬
‫‪24‬‬
‫חיפה‬
‫‪21‬‬
‫חדרה*‬
‫‪17‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪25‬‬
‫עפולה‬
‫‪12‬‬
‫פ”ת‬
‫‪15‬‬
‫צפת‬
‫‪46‬‬
‫רמלה‬
‫‪21‬‬
‫ת”א‬
‫סה”כ דיירים בהוסטלים‬
‫* הוסטלים שהפעלתם החלה בשנת ‪2009‬‬
‫מספר הדיירים ב‪-‬‬
‫‪31/12/2008‬‬
‫‪23‬‬
‫‬‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‬‫‪19‬‬
‫מספר הדיירים ב‪-‬‬
‫‪31/12/2009‬‬
‫‪23‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪42‬‬
‫‪18‬‬
‫‬‫‬‫‪-13%‬‬
‫‪-17%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‬‫‪-5%‬‬
‫‪98‬‬
‫‪151‬‬
‫‪54%‬‬
‫שירותים ייחודיים ויוזמות בתחום הדיור‪:‬‬
‫קבוצת נשים – “צמיחה וגדילה” – סניף רחובות‬
‫פרויקט הדיור המוגן ברחובות וסביבתה‪ ,‬הפועל מעל ‪ 15‬שנה‪ ,‬מעניק שירות לכ‪ 80 -‬מתמודדים‪ ,‬חצי מהם נשים‪ .‬הנשים‬
‫המתמודדות עם מגבלה פסיכיאטרית נאלצות להתגבר על קשיים בחיי היום יום הנובעים מעצם היותן נשים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫אפליה חוקית במוסד לביטוח לאומי (בעת נישואיהן מבוטלת קצבת הנכות) וסטיגמה על כשירותן לאימהות‪ .‬למעשה‬
‫הן מתמודדות עם שוליות חברתית כפולה‪ :‬היותן נשים והיותן מתמודדות עם מחלת נפש‪ .‬על כן עולה הצורך להעצימן‪,‬‬
‫להעלות את ביטחונן העצמי ולהשמיע את קולן‪ .‬קבוצה של נשים יכולה לתת לכך מענה – בתמיכה‪ ,‬בהרגשה שאינן‬
‫לבד ומתוך היכולת של הקבוצה לקדם תהליכים אישיים וקבוצתיים‪ .‬הקבוצה יועדה לנשים בגילאים ‪ ,25-55‬המקבלות‬
‫ליווי במסגרת הדיור המוגן ובעלות יכולת תקשורתיות ובין אישיות גבוהות במטרה לבנות ולממש יעד אישי של כל אחת‬
‫מהן‪.‬‬
‫יעדי הקבוצה‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרת יעד אישי עם כל אישה‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאה וחיזוק המודעות האישית וחיזוק הכוחות האישיים של כל אישה‪.‬‬
‫‪ .3‬עידוד אסרטיביות ושיתוף בקבוצה‪.‬‬
‫‪ .4‬איתור הקשיים שאיתם מתמודדת כל אישה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2009‬התקיימו ‪ 12‬מפגשים קבוצתיים בהנחיית עובדים מקצועיים‪.‬‬
‫קבוצת נשים – מועדון קפה – סניף רחובות‬
‫במהלך חודש מרץ ‪ 2008‬הוקמה בסניף רחובות קבוצת נשים המתגוררות בדיור המוגן למענה על בדידות והרצון להעשיר‬
‫את איכות החיים של הדיירות ע”י בילויים מחוץ לבית ומתוך רצון להשתייך לקבוצת השווים‪ .‬הקבוצה הוקמה ביוזמת‬
‫שתי מדריכות שיקום ומתמודדת ממערך הדיור והשתתפו בה בשנת ‪ 8-10 2009‬נשים‪ .‬הקבוצה נפגשה אחת לשבוע‬
‫‪15‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫לבילוי בבתי קפה‪ ,‬בבית הנשים ובאירועים שונים כגון הצגות‪ ,‬סרטים‪ .‬שביעות הרצון של המשתתפות בקבוצה גבוהה‬
‫מאד‪ ,‬הן מדווחות כי הן חוות הנאה גדולה מהמפגשים השבועיים‪ ,‬מהאפשרויות לצאת מהבית ומהקשרים החברתיים‬
‫שנוצרו‪ ,‬בנוסף הם חשות העצמה אישית וקבוצתית‪ ,‬ותחושת אחווה‪ .‬היעד שהוצב להמשך ‪ -‬מעבר לפגישות ללא ליווי‬
‫של הצוות‪.‬‬
‫קבוצת “הזכות לדעת” – סניף אילת‬
‫קבוצה זו של דיירים גובשה מתוך מקבלי השירות בסניף כדי לעודד את ההשתלבות במסגרות תעסוקה וחברה‪ ,‬כחלק‬
‫מתהליך השיקום‪ .‬הקבוצה נפגשה מדי שבוע לצורך למידה והעברה של מידע בתחומים מגוונים‪ .‬הנושאים שנלמדו‪:‬‬
‫סדנת תקשורת וחשיבה חיובית‪ ,‬מידע משפטי ומענה על שאלות בנושאים משפטיים של הדיירים‪ ,‬מפגש עם מנהלת‬
‫המרכז לנפגעי תקיפה מינית בנושא חוק הטרדה ותקיפה מינית ודרכי הפניה לזקוקים לכך‪ ,‬מידע בנושא סל שיקום‪,‬‬
‫תהליך הקבלה והזכויות הגלומות בו‪ ,‬מפגש נשים להעצמה נשית והשמה בעבודה‪ ,‬אמצעי מניעה ומחלות מין‪ ,‬הדרכה‬
‫בנושא בטיחות בבית‪.‬‬
‫דיור מוגן לנפגעי נפש הסובלים מתחלואה כפולה – סניף כרמיאל‬
‫סניף אנוש בכרמיאל נותן שירות שיקומי וייחודי בארץ לנפגעי נפש הסובלים מתחלואה כפולה‪ .‬באוגוסט ‪ 2005‬הוקמה‬
‫מסגרת ראשונה מסוגה של דיור מוגן בעבור נפגעי נפש הסובלים מתחלואה כפולה על רקע המציאות המורכבת‬
‫של אוכלוסייה זו‪ ,‬המתמודדת בו זמנית עם מחלת נפש ועם שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול‪ ,‬ליתן מענה שיקומי‬
‫ייחודי לצורך‪ .‬בספרות מדובר על ‪ 40-60%‬תחלואה כפולה בקרב אוכלוסיית נפגעי הנפש‪ ,‬אחוז גבוה המוסבר על רקע‬
‫יחסי הגומלין בין ההפרעות‪ .‬את השירות הייחודי מוביל צוות ייעודי בהתמחות של קרימינולוגיה קלינית‪ .‬כיום במסגרת‬
‫פרויקט זה בדיור מקבלים שירות שישה מתמודדים‪.‬‬
‫תנאי קבלה לשירות הייחודי‪:‬‬
‫‪ .1‬נטילת תרופות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫‪ .2‬הימנעות של לפחות ‪ 3‬חודשים משימוש לרעה בסמים או באלכוהול‪.‬‬
‫‪ .3‬מוטיבציה להמשך הימנעות מסמים ורצון לעבודה על תהליך השיקום‪.‬‬
‫תהליכי העבודה‬
‫תהליך הקבלה לתוכנית מותנה בחתימה על חוזה התנהגותי‪ ,‬שכולל המשך הימנעות מסמים ודרישה להשתלבות‬
‫בתהליך קבוצתי‪ .‬המשתקמים בתוכנית משולבים בדירות מוגנות תוך תהליך עבודה שיקומי של דיור מוגן‪ .‬השירות‬
‫כולל גם קבוצה טיפולית ייעודית וכ”כ נדרשת מהמתמודדים השתלבות בקבוצת “הנרקומנים האנונימיים” המחזקת‬
‫את המשך ההימנעות‪.‬‬
‫נקלטים מתמודדים ממקומות שונים בארץ ולגבי כל אחד מבוצעת הערכה למידת התאמתו‪ ,‬במיוחד סביב ההימנעות‬
‫משימוש לרעה בסמים והנכונות להתמדה‪ .‬במידה שהמועמד אינו מתאים‪ ,‬נבנית איתו תוכנית המשך על מנת לקדמו‬
‫להשתלבות בתנאי התוכנית‪.‬‬
‫דיור מוגן בבתים קבוצתיים – סניף אנוש נתניה‬
‫הבית הקבוצתי הוא מודל ייחודי‪ ,‬אשר הוקם לראשונה לפני כ – ‪ 15‬שנים ע”י סניף נתניה של העמותה‪ .‬הבית מהווה תא‬
‫חלופי התומך בדיירים ומכוון אותם לקראת חיים עצמאיים בקהילה‪ .‬אורח החיים בבית הקבוצתי פועל למען שיפור‬
‫התפקוד בחיי היום ‪ -‬יום‪ ,‬תורם להעלאת תחושת המסוגלות ומביא ליציבות במצב הבריאותי‪-‬נפשי‪ .‬החברים בבית‬
‫לומדים מיומנויות פיתוח ויצירה של קשרים בינאישיים ומיומנויות תפקוד יומיומיות‪ .‬במהלך העבודה עם הדיירים מושם‬
‫דגש רב על השתלבות בקהילה‪ ,‬הן במסגרת עבודה והן כצרכני שירותים‪.‬‬
‫מניסיון שנרכש לאורך השנים עולה‪ ,‬כי שירות זה משפיע באופן משמעותי על ירידה בתדירות האשפוזים‪ ,‬הן בשל‬
‫נוכחות קבועה ויומיומית של הצוות‪ ,‬והן בשל התמיכה שמעניקים הדיירים זה לזה בשעות מצוקה‪ ,‬המתבססת על‬
‫יחסיהם היום יומיים‪ .‬העיקרון המוביל את העבודה השיקומית הוא שותפות וערבות הדדית בין הדיירים‪ ,‬תוך שימת דגש‬
‫על יחס אישי ועל התקדמות פרטנית של כל אחד מהדיירים שלכל אחד חדר פרטי משלו‪.‬‬
‫השירות הייחודי ניתן במספר דירות כמפורט‪:‬‬
‫‪“ .1‬בית יחד” – הוקם בשנת ‪ 1992‬ובו מקום ל – ‪ 8‬דיירים‪.‬‬
‫‪“ .2‬בית אביב” – הוקם בשנת ‪ 1993‬ובו מקום ל – ‪ 6‬דיירים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫“בית אילן” – הוקם בשנת ‪ 2004‬ובו מקום ל – ‪ 6‬דיירים‪.‬‬
‫“בית אור” – הוקם בשנת ‪ 2003‬ובו מקום ל – ‪ 4‬דיירים‪.‬‬
‫ “בית הבנות” – הוקם בשנת ‪ 1997‬ובו מקום ל – ‪ 3‬דיירות‪.‬‬
‫“בית ברק” – הוקם בשנת ‪ 2007‬ובו מקום ל – ‪ 4‬דיירים‪.‬‬
‫“בית גליקסון” – הוקם בשנת ‪ 2010‬ומתגוררות בו ‪ 4‬דיירות‪.‬‬
‫קהילה תומכת – סניף אנוש עפולה‬
‫הוסטל אנוש בעפולה‪ ,‬אשר הוקם בשנת ‪ ,1990‬היה בין ההוסטלים הראשונים שהוקמו בארץ‪ ,‬והראשון שהוקם על‪-‬‬
‫ידי עמותת אנוש‪ .‬זהו הוסטל מצליח‪ ,‬דיירים רבים נקלטו בו ועברו תהליך שיקום שקידמם לקראת חיים עצמאיים‬
‫בקהילה‪ .‬לנוכח מצב המבנה‪ ,‬הצורך בהריסת המבנה הישן והקמת מבנה חדש‪ ,‬ובהתאם לגישות חדשניות בבנייה‬
‫בתחום‪ ,‬הוחלט על הקמת “קהילה תומכת” בסניף‪ .‬עפ”י עקרון הנורמליזציה‪ ,‬על שיקומו של אדם להתקיים ככל הניתן‬
‫בתוך סביבתו הטבעית‪ .‬בעבר‪ ,‬הגיעה מרבית אוכלוסיית המתמודדים להוסטלים מבתי‪-‬חולים פסיכיאטריים‪ ,‬ואילו כיום‬
‫מרביתה מגיעה מהקהילה‪ .‬לא עוד דור של חולים עם דפוסי התנהגות מוסדיות‪ ,‬אלא דור חדש של מתמודדים‪ ,‬שרבים‬
‫מהם שואפים להחלמה ומסוגלים לקיים חיים נורמטיביים‪ ,‬תוך סיוע ותמיכה הולמים‪.‬‬
‫בסיס גישת “הקהילה התומכת” תומך בעקרונות שיקום בעלי אוריינטציה קהילתית‪ ,‬הכוונה להוסטל קטן ויחידות דיור‬
‫מוגן‪ ,‬המעורבים בקהילה‪ .‬רעיון “הקהילה התומכת” מאפשר למתמודדים לחיות ולעבוד בקהילה הפתוחה ובסביבה‬
‫הטבעית‪ ,‬תוך סיוע של הצוות השיקומי בתפקודי יומיום ותוך שאיפה להתפתחות אישית‪ ,‬לגדילה ולהעצמה‪.‬‬
‫מתחילת התהליך עברו ‪ 20‬דיירים מההוסטל לתוכנית הקהילה התומכת בעפולה‪ ,‬ואליהם הצטרפו עוד ‪ 2‬דיירים נוספים‪.‬‬
‫כל הדיירים מתגוררים בדירות בסמיכות למרכז הקהילה‪ ,‬במרחק של עד ‪ 10‬דקות הליכה‪ .‬כל הדירות נגישות למרכזים‬
‫חיוניים כמו קופת‪-‬חולים‪ ,‬ביטוח‪-‬לאומי‪ ,‬סופרמרקט‪ ,‬קניון‪ ,‬דואר‪ ,‬בנקים‪ ,‬ומרכזי בידור ופנאי‪.‬‬
‫המהלך הינו חלק משינוי משמעותי בתפיסת העולם בשיקום בבריאות הנפש‪ .‬המתמודדים שעברו לדירות בקהילה‬
‫מתאקלמים ומוצאים את מקומם בביתם החדש‪ ,‬מתארים זאת כמעבר מוצלח ומספרים שחל שיפור משמעותי‬
‫באיכות החיים שלהם‪ ,‬רובם עובדים והתקדמו ביכולת התפקוד באופן בולט‪ ,‬למרות ההסתגלות המורכבת‪ .‬המעבר‬
‫טרם הסתיים ומלווה בלמידה תוך שיתוף המתמודדים‪ ,‬המשפחות‪ ,‬הצוות ומשרד הבריאות‪ .‬חלה התקדמות בתוכניות‬
‫להקמת המבנה שישמש כמרכז הקהילה התומכת‪ .‬במבנה המתוכנן ייבנו ‪ 15‬דירות סטודיו למגורים של דייר בודד בכל‬
‫דירה‪ ,‬במבנה תהיה דירה נוספת שתשמש דירת מעבר‪ ,‬שבה יוכלו להתגורר עד ‪ 3‬דיירים שישהו שם באופן זמני‪.‬‬
‫תחום פנאי וחברה ושירותים ייחודיים‬
‫הפעילות החברתית בעמותת אנוש מבוססת בעיקר על מועדונים חברתיים הפזורים בכל הסניפים‪ ,‬כ‪ 70 -‬במספר‪.‬‬
‫בחלק מהסניפים פעילים מספר מועדונים ‪ -‬ראשון לציון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬בת‪-‬ים‪ ,‬במגזר הערבי ועוד‪ .‬המועדונים מספקים‬
‫מענה לצורך חברתי של ציבור המתמודדים המתגורר בקרבת מקום ומאפשר מקום מפגש בעל אופי פתוח‪ ,‬נעים ולא‬
‫שיפוטי בעבור החברים הלוקחים בו חלק‪ .‬כמו כן‪ ,‬המועדונים מעניקים מענה לצורך חברתי של קבוצות מתמודדים‬
‫בעלות אפיונים סוציו‪-‬דמוגראפיים ייחודיים‪ .‬למשל‪ ,‬מועדונים ייחודים לעולים מתרבויות שונות (מועדון דוברי רוסית‪,‬‬
‫מועדון דוברי אנגלית‪ ,‬מקום מפגש למתמודדים מקרב הקהילה האתיופית‪ ,‬מועדונים מיוחדים לצעירים וכן מגוון‬
‫מועדונים לצרכנים מהמגזר הערבי הממוקמים בכפרים הערביים)‪ .‬לעתים‪ ,‬באזורי הפריפריה‪ ,‬חברי המועדון הינם‬
‫גם אנשים המתמודדים עם מגבלה נוספת על זו הנפשית‪ .‬במועדונים נערכת פעילות פנאי עשירה‪ ,‬מתקיימים חוגים‬
‫חברתיים מגוונים ביותר וכן מתקיימות שפע של יוזמות חברתיות‪ ,‬הן בין כתלי המועדון והן מחוצה לו‪.‬‬
‫שירותים ייחודיים ויוזמות בתחום החברתי‪:‬‬
‫פרויקט נופש כפלטפורמה לשילוב חברתי בקהילה – חובק עמותה‬
‫פרויקט הנופש הארצי של אנוש – נופש באתרים בישראל‪ ,‬שהחל בשנת ‪1985‬‬
‫ונופש באתרים בחו”ל המתקיים משנת ‪ ,2003‬מהווה נדבך חשוב ומשמעותי‬
‫בתהליך ההחלמה‪ :‬הוא מאפשר רכישת חברים חדשים ואינטראקציה חיובית‬
‫עם הקהילה‪ ,‬מאפשר פיתוח מיומנויות חברתיות והשתלבות בקהילה‪ ,‬תוך‬
‫‪17‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫הפחתת הסטיגמה‪ .‬היציאה לנופש מאפשרת לכל אדם פסק זמן מחיי השגרה‪ ,‬התרעננות‪ ,‬ניצול שעות הפנאי באופן‬
‫מוגדר למטרת כיף‪ /‬ספורט‪ /‬מנוחה וכמובן‪ ,‬מהווה הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים חדשים‪ .‬היציאה לנופש מהווה‬
‫בעבור המתמודדים אחת הפעילויות המשמעותיות במהלך כל השנה‪ ,‬כפעילות פנאי מועשרת ומעצימה‪ .‬פעילות זו‬
‫נחשבת לחלק ממערך השיקום הכולל העומד לבחירתו של המתמודד‪.‬‬
‫בעבור המתמודד עם מגבלה נפשית נודע לנושא הנופש משנה חשיבות‪ ,‬משום ששעות הפנאי של המתמודד רבות‬
‫יותר מהרגיל‪ :‬לעתים המתמודדים אינם עובדים‪ ,‬או עובדים באופן חלקי בלבד‪ .‬בשל כך הם אינם נחשפים מספיק‬
‫ליצירת קשרים עם אנשים אחרים בקהילה ומוגבלים במידת האפשרויות שלהם לפתח קשרים ומיומנויות חברתיות‪.‬‬
‫היציאה לנופש מאפשרת היכרויות‪ ,‬הן עם מתמודדים אחרים והן עם החברה הנורמטיבית‪ ,‬ולתרגל מיומנויות חברתיות‬
‫שמסייעות להם לחזור ולהשתלב בקהילה‪ .‬לא פעם מאפשרת היציאה לנופש להכיר סוגי פעילות שלא היו מתוודעים‬
‫אליהם בדרך אחרת‪.‬‬
‫הנופש השנתי של אנוש מאורגן ברמה ארצית על ידי צוות המורכב מנציגי הנהלה‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬עובדים ומתמודדים‪.‬‬
‫נציגי ועדת הנופש בודקים הצעות מחיר מסוכני תיירות שונים‪ ,‬עורכים השוואות ובוחרים אתרי הנופש ופעילויות‬
‫מגוונים בהמשך לסקר רצונות ומאוויים של המתמודדים מהסניפים השונים‪ ,‬כאשר תשלום הנופש חל בעיקרו על‬
‫המתמודד‪ ,‬כחלק מתפיסה שיקומית‪.‬‬
‫הנופש בארץ מורכב מחבילה הכוללת לינה של שלשה לילות ‪ /‬ארבעה ימים באחד מאתרי הנופש המוכרים בארץ‪,‬‬
‫אוטובוס תיירים צמוד בהתאם לאתר שנבחר ולפעילות המוצעת בו‪ ,‬כלכלה על בסיס חצי פנסיון וליווי של צוות‬
‫מקצועי כולל אח פסיכיאטר‪ .‬במהלך הנופש נהנים המתמודדים מבילוי באטרקציות שונות‪ ,‬מטיולי הליכה קצרים ועוד‪.‬‬
‫הנופש ביעדים בחו”ל מתקיים באתרי התיירות הפופולאריים בעולם ומאפשר הצצה לעולמות חדשים ומיוחדים‪.‬‬
‫חשיבות הנופש ותרומתו למתמודד ניכרת במידת ההיענות המתפתחת ועולה עם השנים‪ .‬ניכרה ירידה בשנים האחרונות‬
‫לנוכח המצב הכלכלי הכללי והקושי של המתמודדים לממנו‪ .‬במטה העמותה ובחלק מהסניפים מגויסות תרומות‬
‫ייעודיות לצורך סיוע במימון הנופש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬התקיימו ‪ 9‬מחזורי נופש בארץ ושניים בחו”ל‪ .‬הרחבנו את האפשרויות כדי לאפשר בחירה רבה יותר‪ :‬פרסנו‬
‫את מחזורי הנופש על פני עונות השנה השונות‪ ,‬חורף‪ ,‬אביב וקיץ‪ ,‬קיימנו נופש צעירים וגיוונו את מספר ימי הנופש‪.‬‬
‫ריכוז נתוני נופש ‪2009‬‬
‫מקום הנופש‬
‫חודש‬
‫מספר‬
‫מתמודדים‬
‫מרץ‬
‫אילת‬
‫‪95‬‬
‫מספר אנשי צוות‬
‫כולל רכז ומלווה‬
‫רפואי‬
‫‪16‬‬
‫‪111‬‬
‫אפריל‬
‫אילת‬
‫‪70‬‬
‫‪12‬‬
‫‪82‬‬
‫מאי‬
‫אילת‬
‫‪231‬‬
‫‪32‬‬
‫‪263‬‬
‫מאי‬
‫טבריה‬
‫‪95‬‬
‫‪16‬‬
‫‪111‬‬
‫יוני‬
‫חיפה‬
‫‪105‬‬
‫‪16‬‬
‫‪121‬‬
‫מאי‬
‫צעירים מצפה רמון‬
‫‪40‬‬
‫‪10‬‬
‫‪50‬‬
‫דצמבר‬
‫אילת‬
‫‪75‬‬
‫‪14‬‬
‫‪89‬‬
‫דצמבר‬
‫ים המלח‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫דצמבר‬
‫צעירים צפון‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪46‬‬
‫‪768‬‬
‫‪123‬‬
‫‪891‬‬
‫ספטמבר‬
‫בולגריה‬
‫‪111‬‬
‫‪16‬‬
‫‪127‬‬
‫ספטמבר‬
‫בולגריה‬
‫‪111‬‬
‫‪19‬‬
‫‪130‬‬
‫סה”כ נופשים ומלווים בחו”ל‬
‫‪222‬‬
‫‪35‬‬
‫‪257‬‬
‫סה”כ נופשים ומלווים‬
‫‪990‬‬
‫‪158‬‬
‫‪1148‬‬
‫סה”כ נופשים ומלווים בישראל‬
‫‪18‬‬
‫סה”כ‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫“יוצרים עם קשת” ‪ -‬פרויקט משותף עם הזכיינית “קשת” – סניף תל‪-‬אביב‬
‫“יוצרים עם קשת” הוא חוג ללימוד מקצועות הטלוויזיה והקולנוע בקרב בני נוער ואוכלוסיות מיוחדות ברחבי הארץ‪,‬‬
‫ביוזמה של חברת קשת במסגרת תרומתה לקהילה‪ .‬החוג פעיל מזה שמונה שנים ברחבי הארץ ובשנת ‪ 2009‬התקיימה‬
‫שנת הפעילות החמישית במסגרת מועדוני אנוש‪ .‬בכל שנה פעילים כ‪ 30 -‬חברים בפרויקט‪ ,‬רובם פעילים יותר משנה‬
‫אחת‪.‬‬
‫רם נהרי‪ ,‬מבכירי במאי הטלוויזיה בארץ‪ ,‬מדריך את הקבוצה‬
‫במסירות ובמקצועיות מתחילת הפעילות ומוביל אותם ליצירה‬
‫קולנועית מרגשת‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט למדו המתמודדים צילום ובימוי בסיסיים‬
‫(בליווי שידורי קשת)‪ ,‬כתיבת תסריט‪ ,‬משחק מול מצלמה‪,‬‬
‫הפקה‪ ,‬איפור והלבשה‪ .‬הם עבדו על כתיבה והפקה בשיתוף‬
‫החוג לקולנוע באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ועברו סדנאות חווייתיות‬
‫בריקוד (על ידי יוסי יונגמן) ובמוסיקה (בליווי יוני בלוך)‪ .‬לצד‬
‫הלימודים השוטפים‪ ,‬לוקחים התלמידים חלק בהפקות שונות‬
‫בשיתוף פעולה עם אנשי קולנוע וטלוויזיה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬הורחב הפרויקט כדי לכלול קבוצה גדולה יותר‪,‬‬
‫והופק הסרט הדוקומנטרי באורך ‪ 25‬דקות “אני קצת מדוכא‬
‫ולפעמים בהיי”‪ ,‬שערכו והשתתפו בו המתמודדים עצמם‬
‫כתוצר של סדנה שהתקיימה בסניף ת”א‪ .‬במסגרת הסדנה העלו המשתתפים תכנים מחייהם‪ ,‬מהם נבנה יחד תסריט‬
‫הכולל מונולוגים‪ ,‬קטעי שירה וריקוד‪ ,‬סיפורים מצחיקים על אשפוזים‪ ,‬ומהווה למעשה קולאז’ קולנועי של פגועי הנפש‬
‫וממנו צולם הסרט המרגש‪ ,‬המאפשר הצצה לחייהם של המתמודדים‪ ,‬שמתוכו ניתן ללמוד עד כמה הוא דומה לעולם‬
‫הרגיל‪ ,‬על אף השונות שבו‪ .‬הסרט נועד לשרת מטרה חברתית של הפחתת הסטיגמה הרווחת באוכלוסייה בנוגע‬
‫אליהם וכן להעצמת יכולותיהם‪.‬‬
‫הפרויקט הייחודי תורם להעשרת עולמם של המשתתפים החברים בעמותה‪ ,‬ומביא לידי ביטוי את היכולות הקריאטיביות‬
‫שלהם‪ ,‬מוביל להעלאת הביטחון העצמי שלהם ולהעצמתם‪ .‬העשייה המשותפת יצרה מפגש מרגש‪ ,‬מעורר חושים‬
‫ומחשבה‪ .‬מתמודדים אשר לוקחים חלק בפרויקט מתארים עד כמה משמעותי הוא בעבורם ועד כמה מייחלים הם‬
‫לשלב הבא‪ .‬המיזם כולו‪ ,‬עליו יש להוקיר את חברת קשת והמתנדבים מטעמה העושים עבודתם באופן מופלא‪ ,‬מהווה‬
‫מנוף להעצמת המשתתפים בו להאמין בכוחם‪ ,‬בכישרונם ובכישוריהם‪ ,‬והוא מהווה גשר אמיתי ומיוחד בדרכם לתפקוד‬
‫נורמטיבי בחברה‪.‬‬
‫הסרט הוקרן במהלך ‪ 2009‬בסינמה סיטי ברמת השרון‪ ,‬השתתף בתחרות במסגרת פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים‬
‫בסינמטק ירושלים ואף הוקרן בסינמטק תל‪-‬אביב במסגרת אירועי חודש בריאות הנפש ‪ ,2009‬כשלאחריו התקיים דיון‬
‫ופאנל בנושא הסטיגמה – עד כמה הסרט משקף ו‪/‬או מסייע להפחתתה‪ .‬הסרט זכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת‬
‫השונים – הן בעיתונות הכתובה והן בתקשורת האלקטרונית לסוגיה‪.‬‬
‫הפרויקט עם קשת הניב גם צילומי טלנובלה בת ‪ 17‬דקות בשם “אהבת נעורים”‪ ,‬שהוקרנה אף היא בסינמה סיטי‪.‬‬
‫הטלנובלה‪ ,‬המספרת את סיפורו של אלכוהוליסט שנגמל ממחלתו על מנת לזכות שוב באהובתו‪ ,‬נעשתה בשיתוף‬
‫המתמודדים של אנוש‪ ,‬סטודנטים לקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב ותלמידי עיצוב של המכללה למנהל‪ ,‬שבנו‬
‫את התפאורה‪.‬‬
‫מתוך לוח שנה ‪ -‬יצירות של משתקמים חברי העמותה‬
‫‪19‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫קבוצת “עוזר ‪ -‬נעזר” – סניף קריית‪-‬גת‬
‫אחד מהקשיים הבולטים של המתמודדים כרוך בהסתגרות חברתית קיצונית שמקשה על השיקום והשילוב שלהם‬
‫בחברה‪ .‬קבוצת המתמודדים “עוזר נעזר”‪ ,‬הוקמה כדי לענות על צורך חברתי ועל חסך הנובעים מהתמודדות זו‪.‬‬
‫מטרות התוכנית‪ :‬העצמה אישית למתמודדים באמצעות הכשרתם לשמש כחונכים למתמודדים אחרים הזקוקים‬
‫לליווי אישי‪ .‬כחלק מתהליך ההעצמה מקבלים המתמודדים החונכים הדרכה אישית וקבוצתית שבועית לתמיכה במילוי‬
‫התפקיד וכדי ללוות את הקשר הנוצר עם החניך‪.‬‬
‫גישת העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬עידוד הצמדים ליציאה לבילוי משותף ע”י סיוע כספי במימון‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעלת תוכנית העשרה לכל הקבוצה חונכים‪/‬חניכים‪ :‬הרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬טיולים‪.‬‬
‫‪ .3‬משתתפים מתמידים בתוכנית החונכות הפנימית יוכלו לעבוד כחונכים בשכר בתוכנית חונכות בקהילה‪.‬‬
‫היתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬הסתייעות במתנדבים בעלי ניסיון חיים כדרך להעצמתם‪ ,‬לתרומה לקהילה שאליה הם שייכים וליצירת קשר‬
‫המבוסס על הבנה עם החניכים ואשר יתרום לצמיחה הדדית‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬העצמה למתמודדים החונכים ע”י תהליך ההכשרה‪ .‬הקבוצה וההדרכה יפתחו ויעצימו את יכולותיהם בכל אפיקי‬
‫החיים‪ ,‬הן בפעולת ההתנדבות הספציפית והן בתחושת המסוגלות הכללית‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬פעילות בצמדים מאפשרת התערות טובה יותר בקרב האוכלוסייה ותורמת לשיפור הדימוי העצמי‪ ,‬הן של החונכים‬
‫והן של החניכים‪.‬‬
‫‬
‫‪ .4‬הפעילות החברתית העשירה והיציאות לבילוי משותף מהווים תמריץ להשתתפות ובכך מבטיחים התמדה ‬
‫בתכנית‪.‬‬
‫‬
‫אוכלוסיית היעד‪:‬‬
‫‪“ .1‬העוזרים” – מתמודדים שבלטו בכישוריהם החברתיים בקבוצה החברתית המשותפת וניכר היה שהם יכולים‬
‫למנף את יכולתם למען חבריהם‪ ,‬גם אם לעתים יזדקקו בעצמם לסיוע‪.‬‬
‫‬
‫‪“ .2‬הנעזרים” – נבחרו על ידי חברי הקבוצה בעצמם בסוף תהליך קבוצתי של כשבעה חודשים‪.‬‬
‫‪ .3‬הצמדים צוותו בבחירה הדדית של המתמודדים ובמקרים מסוימים בתיווך הצוות‪.‬‬
‫קבוצת העוזרים פועלת כארבע שנים ומתכנסת אחת לשבוע‪ .‬בתחילת השנה מנתה הקבוצה ‪ 12‬מתמודדים כאשר‬
‫שישה מהם חדשים‪ .‬במהלך השנה חלה נשירה וכיום הקבוצה מונה שמונה מתמודדים לחברי הקבוצה יש רשת‬
‫תקשורת אינטראקטיבית‪ ,‬נוצר גיבוש ולכידות קבוצתית‪.‬‬
‫אומן נולד ‪“ -‬אחווה” המועדון החברתי בסניף באר שבע‬
‫הפרויקט נולד מתוך הצורך לרהט את המבנה המחודש של הסניף בבאר שבע בתמונות ובמטרה לרכוש תמונות של‬
‫מתמודדים יוצרים‪ .‬לשם כך נבחרו עבודות מקוריות של מתמודדים מכל רחבי הארץ והוצגו בתערוכה באולם הספרייה‬
‫העירונית בעיר‪ ,‬שיוזמה זו מומשה בשיתוף פעולה מלא עמם‪ .‬התערוכה שזכתה להתעניינות רבה של הקהל הרחב‪,‬‬
‫אפשרה חשיפת כישרונותיהם של המתמודדים והיוותה מנוף ליצירתם‪ .‬הפרויקט מומש בשיתוף מלא של המתמודדים‬
‫שהיו חברים בוועדת ההיגוי בראשות הצייר מרק שכטמן וכללה גם נציגים של הצוות‪ .‬במעמד הפתיחה ניתנה אפשרות‬
‫לכל מבקר לבחור את התמונות שאהב ואלו שזכו לניקוד הגבוה נרכשו לתלייה במבנה המחודש של הסניף‪ .‬ייחוד נוסף‬
‫של יוזמה זו הינו בכך שהיוותה מנוף לשינוי דרכי העבודה בעמותה‪ .‬היום בכל הצטיידות נרכשות תמונות של מתמודדים‬
‫למבני העמותה‪ ,‬בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫טעימות ספרותיות “אפיקים” ‪ -‬מרכז התנסויות ולמידה – סניף באר שבע‬
‫שיתוף הפעולה עם הספרייה העירונית הוביל לפעילות “טעימות ספרותיות” לקבוצת מתמודדים מ”אפיקים”‪ ,‬במטרה‬
‫להכיר למשתתפים יצירות ספרותיות‪ ,‬ותיקות וחדשות‪ ,‬ודרכן לגעת בתחומי חיים שונים ובנושאים הקשורים להתמודדות‬
‫בחיים‪ .‬בשלב הראשון המשתתפים קוראים את היצירות‪ ,‬מתבוננים בהן ודנים בהקשרים השונים העולים מהיצירה‬
‫לחייהם‪ .‬בשלב השני‪ ,‬יוצרים המתמודדים יצירות ספרותיות משל עצמם‪ ,‬בעקבות הספרים והחוויות בקבוצה‪.‬‬
‫מנחה מקצועית‪ ,‬במימון הספרייה‪ ,‬מאפשרת לקבוצה להיפגש עם תכנים המעסיקים אותם בדרך מקובלת ונורמטיבית‪,‬‬
‫כחלק מתהליך השיקום שבו נבנה גשר בין המתמודד לחברה‪ .‬מעבר להשתתפות בסדנה‪ ,‬נחשפו המתמודדים לשירותי‬
‫הספרייה וחלקם החלו להגיע אליה באופן עצמאי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מדברי משתתפי הסדנה‪:‬‬
‫“המפגש תורם לי רבות‪ ,‬הוא מעשיר‪ ,‬מפתח‪ ,‬נותן טעימה מהספרות ומרחיב את הידע” (ג’)‬
‫“הסדנה מרחיבה אופקים‪ ,‬מעניינת מאוד ומאפשרת להתנתק מהבעיות‪ ,‬כי אתה נשאב לסיפור‪ .‬בסדנה מדברים על‬
‫מוסר ההשכל של הסיפור ומזה אנחנו לומדים‪ .‬אני מרגיש שהסדנה עושה לי טוב והיא מעניינת אותי מאוד “ (נ’)‪.‬‬
‫להקת מחול – סניף תל‪-‬אביב‬
‫להקת המחול‪ ,‬בה משתתפים כ ‪ 15 -‬חברים ממועדון “מסריק” שמעולם לא התנסו לפני כן במחול או בהופעה על‬
‫במה‪ ,‬מהווה כלי שיקומי נוסף לפעילויות האחרות במועדון‪ ,‬העוסקות בנושאים אמנותיים‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬חיבור בין עולם הגוף לעולם הנפש כתראפיה‪.‬‬
‫‪ .2‬שימת דגש על היכולות והכישרונות‪.‬‬
‫‪ .3‬העצמה ושיפור הביטחון והדימוי העצמי– עמידה על במה‪.‬‬
‫‪ .4‬חשיפה והכרה מול החברה והעברת מסר במסגרת המלחמה‬
‫בסטיגמה‪.‬‬
‫‪ .5‬חיזוק היכולות התפקודיות במסגרת השיקום החברתי כמו‪:‬‬
‫התמדה‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬קשר‪ ,‬שייכות‪ ,‬תקשורת‪.‬‬
‫הפעילות‪:‬‬
‫את ההרכב והכוריאוגרפיה מובילה שרון רגב רכזת המועדון‪ ,‬שהיא‬
‫רקדנית מקצועית‪ .‬לצדה מובילה את הלהקה אביה ולדמן‪ ,‬מתנדבת במועדון‪ ,‬האמונה על הצד הפורמאלי של ניהול‬
‫עבודת הלהקה‪ .‬שתיהן מלוות את חברי הלהקה בתחומים נוספים‪ ,‬והדבר מאפשר הסתכלות רחבה ומקיפה עם היבטי‬
‫שיקום רבים‪ .‬סגנון המחול מעורב עם נטייה למודרני ו‪ free style -‬כאשר הרקדנים מעורבים בקביעת התכנים ובמבנה‬
‫הריקוד‪ ,‬תוך התחשבות בצרכים של כל אחד מהם‪.‬‬
‫התכנים של הריקודים רגשיים ומלווים בשיחות ובהעמקת ההבנה של המסר‪ .‬לדוגמה‪ :‬לאחרונה הלהקה רוקדת לרקע‬
‫שיר על אמא‪ .‬כל אחד מהרקדנים שיתף את הקבוצה בקשר האישי שלו עם אמו ובחר איך לבטא את רגשותיו האישיים‬
‫על הבמה‪ .‬בקרוב יפגשו הרקדנים עם היוצר והמבצע של השיר‪ ,‬שמעון בוסקילה‪ ,‬שישתף בתהליך האישי שעבר הוא‬
‫בעצמו בזמן כתיבת השיר לאמו שנפטרה‪.‬‬
‫מלבד החזרות הקבועות‪ ,‬המתקיימות אחת לשבוע בסטודיו למחול מן הטובים בארץ‪ ,‬מרכז למחול “בית תמי”‪ ,‬מושם‬
‫דגש על הרחבת האופקים בתחום המחול‪.‬‬
‫במסגרת זו נפגשו המשתתפים עם כוריאוגרפים מרצים אורחים‪ ,‬צפו במופע מחול מודרני במרכז למחול “סוזן דלאל”‪,‬‬
‫כאשר בסופו התקיים שיח אמנותי בין הרקדנים בקבוצה לרקדני המופע‪.‬‬
‫הופעתה הראשונה של הלהקה הייתה בכנס עובדי אנוש השנתי ברחובות‪ .‬מאז הופיעה בבית הקפה של סניף ת”א‬
‫ושיאה היה בפסטיבל המחולות בכרמיאל‪ ,‬במופע – ‘‪ 100%‬אמנות’ – מופע של להקות מחול עם צרכים מיוחדים‪ .‬כל‬
‫זאת‪ ,‬לאחר שעברה בהצלחה מבחן מקצועי‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שלראשונה מופיעה להקה מתחום בריאות הנפש בפסטיבל‬
‫בינלאומי למחול בהופעה שהתבצעה על הצד הטוב ביותר ואין ספק שהדבר מהווה נדבך נוסף במאבק בסטיגמה‪.‬‬
‫את התהליך המרתק מתחילת השנה מתעדות שתי במאיות עצמאיות שבחרו לעשות סרט על הלהקה‪.‬‬
‫קבוצת מוזיקה וקבוצת כתיבה – סניף כפר סבא‬
‫במועדון החברתי בסניף כפר סבא מתקיימים מדי שבוע שני מפגשים מוסיקליים‪ ,‬בניהולו של זאביק אלישע – קבוצת‬
‫מוזיקה וקבוצת כתיבה‪ .‬מטרות הקבוצות מגוונות‪ :‬שיקומיות‪ ,‬חברתיות ואישיות‪ ,‬והדגש הינו על העצמה‪ ,‬תקשורת בין‬
‫אישית‪ ,‬מתן מקום לביטוי עצמי וכמובן התפתחות מוסיקלית‪.‬‬
‫קבוצת המוסיקה פועלת למעלה משבע שנים‪ ,‬במהלכן התגבשה קבוצה גדולה השרה מדי שבוע שירים מהרפרטואר‬
‫העברי לדורותיו‪ .‬מתוך הקבוצה הרחבה הוקמה חבורת הזמר “צלילי אנוש כפר סבא” המונה כ‪ 14 -‬חברים‪ ,‬הקבוצה‬
‫מופיעה ברחבי הארץ באירועים מגוונים וכמובן באירועי הסניף‪ .‬לאחרונה החלה להשתלב בפעילות המשותפת לסניף‬
‫ולמפעל “טבע”‪ ,‬ואף הופיעה באירוע של המפעל‪.‬‬
‫קבוצת הכתיבה והיצירה פועלת מזה שנתיים וחצי האחרונות מידי שבוע‪ .‬זוהי קבוצה אינטימית שמטרתה הינה יצירת‬
‫תהליך שיקומי דרך כתיבה והלחנה של שירים‪ .‬הפעילות דורשת מהחברים מחויבות לקבוצה ולפעילות‪ .‬הקבוצה מונה‬
‫כ‪ 10 -‬חברים‪ .‬כיום נמצאת הקבוצה בשלבי הכנה סופיים של ‪ 10‬שירים נבחרים המוקלטים באופן מקצועי לשם הוצאה‬
‫לאור על גבי דיסק‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫סנגור עצמי מתמודדים מדברים בעד עצמם – מועדון צעירים – סניף קריית‪-‬אונו‬
‫פרויקט המלמד את המתמודדים בסניף יכולות של סנגור עצמי במטרה לאפשר להם ללמוד כיצד יוכלו להגן על‬
‫זכויותיהם‪ ,‬לעמוד על שלהם באסרטיביות ובנחישות אך לא באגרסיביות‪ .‬בשנת ‪ 2009‬התוכנית הועברה במועדון‬
‫באמצעות ‪ 25‬מפגשים בהנחייתם של רכזת המועדון ומתמודד חבר המועדון שעברו הכשרה בנושא במרכז לטכנולוגיה‬
‫חינוכית‪ .‬הסדנה התקיימה בחדר מחשבים שממוקם מחוץ למרכז השחר‪ .‬האווירה השפיעה מאוד על החברים וכבר‬
‫מההתחלה הם גילו רצינות והתמדה בהגעה לכל המפגשים‪ .‬החברים שנחשפו לתכנים הנוגעים לזכויות האדם‬
‫השתתפו בדיונים ערים בנושא‪.‬‬
‫במקביל לתכני הסדנה החלו החברים ללמוד את יסודות השימוש במחשב‪ .‬על מנת להקל על הלמידה מול המחשב‬
‫מונה אחד מהחברים הבקיאים בתחום למדריך כחלק מתהליך העצמה אישי שלו‪ .‬יכולת השימוש במחשב פתחה בפני‬
‫החברים אפשרות של הבעה עצמית בכתב‪.‬‬
‫המושגים המרכזיים שנלמדו הפכו עד מהרה לשפה של ממש בקרב החברים והצוות והמוטו היה “אל תחליטו שום דבר‬
‫עליי בלעדיי”‪ .‬החברים במועדון עברו תהליך משמעותי‪ .‬ניכר שיפור בביטחון העצמי שלהם ובעיקר בהבנת הלגיטימציה‬
‫שיש להם להשמיע את קולם‪ ,‬ללמוד על זכויותיהם ולעמוד עליהן‪ .‬הערך המוסף המרכזי אשר מסכם את כל התהליך‬
‫הוא כי החברים יצאו מהסדנה כאשר הם מוכוונים להסתכל על סיטואציות בחייהם כמזמנות סנגור עצמי וכי יש‬
‫ביכולתם לפעול למען עצמם‪.‬‬
‫“קבוצת התנדבות” – סניף חיפה‬
‫במסגרת המועדון החברתי בחיפה הוקם מרכז הכשרת מתמודדים המעוניינים בכך לתפקידי התנדבות למען קהילות‬
‫הזקוקות למתנדבים‪ .‬המרכז משמש מוקד לקליטת פניות וכן לצורך הדרכה ותמיכה במתמודדים המתנדבים‪ .‬המטרות‬
‫שגובשו‪ :‬התמקדות בכוחות וביכולות של המתמודד‪ ,‬ניצול מיטבי של שעות הפנאי והפחתת סטיגמה ושילוב בקהילה‪.‬‬
‫תהליך ההכשרה כלל סדנת הכנה בת ‪ 12‬מפגשים שהשתתפו בה ‪ 12‬מתמודדים שנבחרו מתוך ‪ 25‬פניות‪ ,‬שמונה‬
‫מתמודדים השתתפו באופן קבוע וסיימו את ההכשרה במלאה‪ .‬הנושאים שנלמדו‪ :‬מניעים להתנדבות‪ ,‬אפשרויות‬
‫ההתנדבות בקהילה בחיפה‪ ,‬דילמות סביב נושא החשיפה‪ ,‬תקשורת בין אישית‪,‬דילמות בהתנדבות‪ 7 .‬מתמודדים‬
‫משולבים היום במקומות התנדבות שונים בעיר‪ ,‬בין המקומות‪ :‬גן החיות העירוני‪ ,‬עמותת צ‪.‬ב‪.‬ע‪ ,‬עמותת ידיד‪ ,‬האגודה‬
‫למען החתולים ובתי חולים‪ .‬המתנדבים מדווחים על תחושות סיפוק‪ ,‬הגשמה עצמית והנאה מכך שהם יכולים לתרום‬
‫לחברה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫קבוצת תיאטרון – סניף עפולה‬
‫בשנת ‪ 2005‬החלה לפעול בסניף אנוש עפולה קבוצת תיאטרון מיוחדת‪ ,‬שהשחקנים בה הם ברובם מתמודדים בתהליך‬
‫שיקום וחלקם מתנדבים מהקהילה וסטודנטים‪ .‬המשימה הייחודית נובעת‬
‫מהיות אומנות זו כלי לביטוי אישי‪ ,‬המאפשר צמיחה ובניית כוחות‪ .‬השחקן‬
‫העולה על הבמה (לעתים בפעם הראשונה בחייו) זוכה לתחושת הצלחה‬
‫וערך עצמי גבוה‪ .‬התיאטרון פועל ככלי הסברתי ושיקומי כאחד ולכן מאפשר‬
‫להגשים את המטרה ‪ -‬לפעול לשינוי גישה בתודעה הציבורית ולהעצמת‬
‫המשתתפים‪ .‬המטרה מושגת בין היתר באמצעות שילוב בין מתמודדים ‪-‬‬
‫משתקמים ומתנדבים העובדים יחד כשחקנים ועוברים תהליך זהה‪ .‬הרציונל‬
‫העומד מאחורי שילוב זה הוא חיבור אמיתי‪ ,‬בגובה העיניים‪ ,‬בין המתנדבים‬
‫ה”בריאים” והמתמודדים ה”חולים”‪ .‬תוך כדי העבודה בקבוצה‪ ,‬הן בתהליכי‬
‫העבודה היומיומיים והן על הבמה‪ ,‬מיטשטשים הבדלים אלו‪ .‬מטרה נוספת‬
‫מתרחשת באמצעות תהליך משותף המאפשר למתמודדים לראות איך רגשות וקשיים שעולים אצלם הם לא רק חלק‬
‫מה”מחלה” אלא חלק מהיותם אנושיים‪ .‬המסר העובר גם על הבמה הוא‪ ,‬שאין נורמאלי ולא נורמאלי‪ ,‬אין חולה ובריא‪,‬‬
‫כולנו בני אדם בעלי צרכים ואפיונים מגוונים‪ ,‬ועם זאת כולם‪ ,‬מתנדבים ומתמודדים‪ ,‬נדרשים לעמוד באותה רמה ובאותן‬
‫דרישות‪.‬‬
‫צוות מקצועי‪ :‬את הקבוצה המשולבת מנחים שני מדריכים‪ :‬גליה אפשטיין – אשבל‪ :‬שחקנית בתיאטרון ‘העמקים’ כ‬
‫‪ 6‬שנים וב”תיאטרון‪-‬מחול” כ‪ 4 -‬שנים‪ ,‬עובדת בסניף עפולה כמדריכת שיקום ומנחת קבוצות כ‪ 15 -‬שנה‪ .‬עומר וייס‪:‬‬
‫שחקן בקבוצת תיאטרון ‘העמקים’ כ‪ 5 -‬שנים‪ ,‬משחק היום בקבוצת ‘מגרות’ – קבוצת תיאטרון פלייבק (אימפרוביזציה‬
‫על סיפורים אישיים של הקהל)‪ ,‬בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה‪ ,‬עובד בסניף עפולה כארבע שנים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬מתמודדים עם מגבלה נפשית הנמצאים בתהליך שיקום‬
‫ומתגוררים בעפולה ובסביבתה‪ ,‬מתנדבים מהקהילה וסטודנטים הרואים‬
‫בעבודת התיאטרון כלי לביטוי עצמי‪ .‬כל המשתתפים בקבוצה‪ ,‬משתקמים‬
‫ומתנדבים כאחד‪ ,‬עוברים מבחן בד על הבמה וריאיון קבלה אישי לפני‬
‫הצטרפותם לקבוצה‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬הקבוצה מונה ‪ 15‬שחקנים‪ 11 :‬מתמודדים ו‪ 4 -‬מתנדבים‪.‬‬
‫השחקנים מגיעים מעפולה‪ ,‬מרמת ישי‪ ,‬ממושב דבורה‪ ,‬מגבעת המורה‪,‬‬
‫מנצרת עלית‪ ,‬ממגדל העמק‪ ,‬מקיבוץ עין חרוד מאוחד ומצפת‪.‬‬
‫תהליך העבודה הקבוצתי‪ :‬קבוצת התיאטרון עוברת ביחד תהליך‪ .‬דרך‬
‫העבודה על הדרמה והמשחק‪ ,‬צפים על פני השטח תכנים אישיים‪ ,‬קשיים‪,‬‬
‫הצלחות‪ ,‬התמודדויות בחיים‪ ,‬כעסים‪ ,‬קשרים שמתקרבים ונפרמים‪ .‬בתוך הקבוצה מעבדים ביחד את מה שעובר‬
‫על המשתתפים כקבוצה וכיחידים‪ ,‬מצב היוצר קירבה‪ ,‬שיתוף וקבלה אחד את האחר‪ .‬היכולת לראות את החלקים‬
‫החזקים לצד הקשיים‪ ,‬החולשות והמשברים‪ ,‬יוצרת צמיחה משותפת ואישית‪ .‬במפגשים השבועיים עובדים על דרמה‬
‫ועל משחק דרך שיחות‪ ,‬תרגילים ועבודות בימתיות מסוגים שונים‪ .‬באמצעות העבודה בקבוצה השחקנים נפתחים‪,‬‬
‫מתאפשר חופש הבעה ומושם דגש על הסגנון והקול המיוחד שכל שחקן מביא‪ ,‬תוך הקשבה לחברים ולקבוצה ותוך‬
‫בניית ביטחון‪ .‬כאשר השחקנים משתמשים בקבוצה כדי להביא את עצמם ואת החיים שלהם ליצירה ולבמה‪ ,‬מתרחשים‬
‫תהליכים מרגשים‪ .‬השיא התרחש בעבודה‪ ,‬שבמהלכה חלק גדול מהשחקנים כתבו בעצמם מונולוג והעלו אותו על‬
‫הבמה‪ ,‬תוך עבודת עומק על ההגשה והדמות‪.‬‬
‫רפרטואר‪ :‬גולת הכותרת של עבודת קבוצת התיאטרון היא ההופעות עצמן‪ .‬היום כולל הרזומה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪‘ .1‬שפיות מדומה’‪ :‬סאטירה על החברה הישראלית דרך טקסטים של אפרים קישון‪ ,‬שהועלתה בעפולה‪.‬‬
‫‪‘ .2‬אין עם מי לדבר‪ :’!?..‬מונולוגים אישיים של השחקנים‪ ,‬רובם מבוססים על טקסט פרי עטם וחלקם על טקסט‬
‫מתוך מחזה‪ ,‬ספר או סרט‪ ,‬בשילוב קטעי תנועה משותפים ומוזיקה‪.‬‬
‫‪“ .3‬חופשה בהולנד”‪ :‬מופע הנוגע בשונות‪ ,‬בחריגות‪ ,‬בנכות ובהתמודדות בתחום בריאות הנפש ובנכויות ולקויות‬
‫נוספות‪ .‬הטקסטים‪ ,‬שנכתבו על‪-‬ידי חברי הקבוצה‪ ,‬עוסקים בהתמודדות האישית עם חריגות ונכות‪ ,‬ועם סטיגמה‬
‫חברתית‪.‬‬
‫‪‘ .4‬קולות’ הצגה הנוגעת בחייהם של השחקנים ותהליך ההתמודדות שלהם דרך אספקטים של משפחה‪ ,‬חברה‪ ,‬טיפול‬
‫ועוד‪ .‬בהצגה מועלים נושאים הנוגעים להתמודדות עם סטיגמה‪ ,‬לשמיעת קולות‪ ,‬להתמודדותה של אם‪ ,‬להשפעת‬
‫הכדורים‪ ,‬לשיקום ועוד‪ .‬להופעה עובדו החומרים שנאספו מתוך טקסטים אישיים שכתבו חלק מהשחקנים‪,‬‬
‫מראיונות עם הורים למתמודדים ומסיפורים אשר הועלו על ידי השחקנים מחוויותיהם האישיות‪ .‬בהצגה עצמה‬
‫משולבים גם קטעי מוסיקה אשר גם בחירתם נעשתה בהתאמה לטקסטים מבחינה רעיונית ואומנותית‪.‬‬
‫הופעות בשנת ‪:2009‬‬
‫הקבוצה המשיכה להופיע עם המופע “קולות”‪ .‬בסיום כל מופע‪ ,‬התקיים פאנל בהשתתפות אנשי מקצוע ושחקנים‬
‫מהקבוצה‪ .‬ינואר – “עמיתים” – נצרת עלית‪ .‬פברואר – כנס אחיות סיעוד – מלון מרידיאן בחיפה‪ .‬יוני – מרכז לבריאות‬
‫הנפש – באר שבע‪ .‬יולי – “חירם” – מרכז שיקומי בקיבוץ הרדוף‪ ,‬פסטיבל “נווה – יוסף” לתיאטרון קהילתי – חיפה‪.‬‬
‫דצמבר – מרכז לבריאות הנפש – “לב השרון” – פרדסיה‪.‬‬
‫“מקשיבים” – פרויקט חברתי ייחודי מקוון – פעילות ארצית‬
‫מקשיבים הינה קבוצה חברתית הפעילה באמצעות האינטרנט באתר‪ .www.makshivim.com :‬זוהי קבוצת תמיכה‬
‫חברתית מקוונת לצעירים‪ ,‬היחידה מסוגה בארץ‪ ,‬המיועדת לאוכלוסייה של מתמודדים עם מגבלה נפשית‪ .‬הפרויקט‬
‫נותן מענה לצורך הולך וגובר להיכרויות חופשיות ועצמאיות בקרב מתמודדים עם מגבלה נפשית ‪ -‬צעירים השואפים‬
‫להמשיך את חייהם האישיים והחברתיים באופן נורמטיבי מקסימאלי‪ ,‬מבלי לכבול את עצמם למסגרות המזוהות‬
‫עם אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית‪ .‬הקבוצה מעניקה אפשרות לתקשורת בכל שעות היממה בין חבריה וכן‬
‫מפעילה קבוצות מובנות (פורומים) לשיחה בשעות מוגדרות‪ .‬מטרת המיזם‪ :‬לאפשר תקשורת‪ ,‬תמיכה רגשית וחברית‬
‫וכן יצירת קבוצות עניין ובילויים משותפים‪ .‬הפרויקט משווק באמצעות מפגשים מקצועיים עם צוותים שונים‪ ,‬באמצעות‬
‫האינטרנט וכן פועל בשיטת “חבר מביא חבר”‪ .‬הצטרפות של מתמודדים מתאפשרת מכל מסגרות השיקום בארץ‬
‫‪23‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪www.makshivim.com‬‬
‫וייחודה הוא בכך שהיא מעניקה מוגנות וביטחון‪ .‬כל מצטרף עובר “ריאיון‬
‫וירטואלי” ומוסר פרטים מזהים למנהל התוכנית‪ ,‬שהוא איש מקצוע מיומן‬
‫בעל תואר שני בחינוך‪ .‬חשיבות הקבוצה בהיותה מוגנת ומאפשרת כניסה‬
‫תמיכה חברתית באינטרנט‬
‫רק למי שעבר תהליך קבלה‪ .‬ייחודיות הקבוצה בכך שהיא מאפשרת‬
‫בכל קבוצה חברים השותפים להתמודדות נפשית‬
‫רכישת חברים ברשת‪ ,‬לתמיכה‪ ,‬לבילוי וליציאות משותפות מעבר לפעילות‬
‫הקשרים מתחילים באמצעות האינטרנט ולמעוניינים מגוון פגישות מחוץ לבית‬
‫המפגשים הוירטואלים יוצרים חברויות לתמיכה ובילויים משותפים‬
‫במסגרות הקיימות באופן מוגן‪ ,‬המקנה ביטחון‪.‬‬
‫כי‬
‫שנמצא‬
‫לאחר‬
‫התפתח‬
‫המניע להקמת מסגרת חברתית ייחודית זו‬
‫תנאי קבלה‪:‬‬
‫צעירים רבים נמנעים מלהגיע למועדון חברתי ‪ -‬הן כתוצאה מחוסר קבלה‬
‫לפרטים ניתן לפנות‪:‬‬
‫עצמית והן מאי קבלת המחלה‪ ,‬בעוד שהם זקוקים מאוד לחברה ולקשרים‬
‫לאתרינו‪:‬‬
‫חברתיים‪ ,‬במיוחד מעבר לשעות פעילויות מובנות של מסגרת מועדון‪.‬‬
‫צעירים העדיפו להימנע מלהגיע למועדונים‪ ,‬אף שנזקקו מאד לקשר חברתי‪ ,‬הם רצו לתקשר עם חברים השותפים‬
‫לאותה התמודדות‪ ,‬בעיקר בזמנים שמעבר לשעות פעילות מובנות‪ .‬שיטת “חבר מביא חבר” וכן הפעילות הוירטואלית‬
‫בתחילת הדרך‪ ,‬מקנה למשתתפים ובמיוחד למצטרפים החדשים תחושת ביטחון והרגשה של שותפות בקרב חברי‬
‫הקבוצה‪ .‬באופן הדרגתי נבנה ביטחון‪ ,‬מתרחש תהליך העצמה והמתמודדים מתפתחים ובוחרים להצטרף למפגשים‬
‫המתרחשים מחוץ לבית‪ .‬נמצא‪ ,‬כי הפגישות הוירטואליות של המשתתפים מביאות בסופו של דבר למפגשים פנים אל‬
‫פנים‪ ,‬אישיים‪ ,‬לפי אזור המגורים‪.‬‬
‫התוכנית מביאה לבניית אמון‪ ,‬ליצירת ביטחון בקרב המשתתפים וכן מביאה בפניהם ידע ומידע רב שנחוץ להם‬
‫כדי לממש את הזכויות המגיעות להם במערכת השיקום‪ .‬רבים הצטרפו למסגרות שיקום בעקבות דיון עם חברים‬
‫לקבוצה‪.‬‬
‫אופן הפעלת המסגרת‪ :‬המשתתפים מתחלקים לקבוצות לפי בחירתם‪ .‬כל קבוצה נפגשת פעמיים בשבוע כקבוצה‪,‬‬
‫יחד עם הרכז המקצועי בתוכנת צ’יטוט סינכרונית‪ ,‬במטרה ליצור פעילות משותפת‪ .‬כל הרכזים הקבוצתיים הינם‬
‫מתמודדים שקיבלו הכשרה ומקבלים הדרכה קבועה להפעלת הקבוצה‪ .‬בכל זמן אחר (גם ללא השתתפות הרכז‬
‫המקצועי)‪ ,‬החניכים יכולים ליצור צ’ט עם כל אחד מהחברים באופן פרטי להעמקת ההיכרות‪ ,‬בתוך מערכת המוגנת‬
‫מכניסת גורמים זרים‪.‬‬
‫מיומנויות נרכשות‪ :‬פיתוח תקשורת בין אישית ותקשורת קבוצתית‪ .‬פיתוח מיומנות שימוש במייל כאמצעי לשיתוף‬
‫בחוויות אישיות ומידיות ובמקביל דחיית סיפוקים (בניית יכולת המתנה לקבלת פידבק)‪ .‬פיתוח מיומנות שימוש‬
‫בתוכנות שיחות ועידה קוליות וויזואליות להיכרות טובה יותר למעוניינים בכך‪ ,‬תוך מתן ממד נוסף לחוויית השיחה‬
‫ולהגדלת רמת החשיפה‪ .‬הקניית ידע בתחומים שונים‪ ,‬הועברו קורסים וירטואליים ופרונטאליים בתחומים שונים‪.‬‬
‫המסגרת מובילה להעצמת המתמודדים ולהפחתת הסטיגמה בקרבם‪ .‬פעילויות חברתיות רבות ‪ -‬הן אלו המתבצעות‬
‫וירטואלית ברשת והן אלו המתבצעות בקהילה‪ ,‬מוצעות ע”י המתמודדים ומוצאות לפועל בלווי ובעזרה של הרכז לאחר‬
‫שיתוף וסקירה של דעות המתמודדים‪.‬‬
‫ייחודיות הפרויקט‪ :‬כניסת חברים חדשים נעשית בהדרגה‪ ,‬כדי למנוע התפתחות מתח בין המתמודדים המשתתפים‪.‬‬
‫האפשרות לצירוף חברים חדשים לרשת‪ ,‬כאשר אופי ההתקשרות הראשונית הוא וירטואלי‪ ,‬מפחיתה את ההתנגדות ואת‬
‫המתח הנגרמים מכניסת חברים חדשים‪ .‬הפחתת החשש מחשיפת יתר‪ ,‬באמצעות תהליך הדרגתי‪ ,‬מובילה להיכרות‬
‫מעמיקה ולקשרים חברתיים‪ .‬מתן מענה לצורך בקשרים חברתיים מעבר לשעות הפעילות המובנות (בילוי חברתי‪,‬‬
‫שיחה‪ ,‬סרט‪ ,‬פעילות גופנית בצוותא)‪ ,‬עזרה ביצירת קשרים חברתיים עם אוכלוסייה מתמודדת‪ ,‬העצמת המתמודדים‬
‫ביכולת החברתית‪ ,‬התקשורת הבין אישית והתקשורת הקבוצתית‪ .‬מתגובות המשתתפים בולטת ההכרה כי הם‬
‫מרגישים שניתן מענה לצרכיהם‪ ,‬מתוך הבנתם‪ .‬המיזם מנוהל ע”י איתן בן – יצחק‪ -‬קלוטש שפיתח את הרעיון‪.‬‬
‫מחשב ‪ +‬גישה לאינטרנט‬
‫איתן בן–יצחק קלוטש ‪052-2478064‬‬
‫או ‪[email protected]‬‬
‫‪www.makshivim.com‬‬
‫חדשנות בספורט ועוד – סניף ערד‬
‫המועדון החברתי בערד מהווה את מסגרת השיקום החברתית היחידה בעיר ומונה כ‪ 45 -‬מתמודדים‪ .‬כדי לתת מענה‬
‫לצרכים הרבים המועדון מפעיל תוכנית מגוונת ופעיל חמש פעמים בשבוע אחר הצהריים ואחת לשבועיים בימי שישי‪.‬‬
‫בכל יום פעילות מתקיימים ‪ 2‬חוגים המופעלים ע”י הצוות ומתנדבים‪ .‬הפעילות מתקיימת במקביל בשני אתרים ‪-‬‬
‫בדירה שכורה ובמתנ”ס‪ .‬בדירה מתקיימות במשך השבוע פעילויות חברתיות בקבוצות קטנות המשלימות את הפעילות‬
‫במתנ”ס‪.‬‬
‫פעילות ימי שישי וערבי חג‬
‫חלק גדול מהמתמודדים הגרים בערד הם בודדים‪ ,‬בעיתות חג ובימי שישי בדרך כלל מתעצמת תחושת הבדידות והניכור‬
‫‪24‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫שלעתים מובילה לירידה משמעותית בתפקוד‪ ,‬עד לאשפוז‪ .‬כדי‬
‫להקל את המצוקה החלה פעילות ממוקדת בימי שישי ובערבי‬
‫חג‪ .‬הפעילות מאפשרת מסגרת תומכת ופעילה בשעות שבהן‬
‫מסגרות שיקום אחרות בקהילה סגורות‪ .‬הפעילות התחילה עם‬
‫קומץ משתתפים וכיום מגיעים אליה כעשרים חברים המצטופפים‬
‫בדירת אנוש ונהנים מפעילות מגוונת‪ ,‬מארוחת ערב ומקידוש‬
‫מסורתי‪.‬‬
‫שילוב ספורט הפטנק‬
‫שיתופי הפעולה בין צוות אנוש לקהילה הניבו חיבור לתחום ספורט‬
‫ייחודי אשר מושך אליו קהל יעד מגוון‪ ,‬הפטנק‪ ,‬שמקורותיו לפני‬
‫כ‪ 2000 -‬שנה‪ ,‬בימי הרומאים‪ .‬זהו ספורט עממי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬חווייתי‪,‬‬
‫חברתי‪ ,‬ושכונתי‪ ,‬אשר מושך אליו אנשים מכל השכבות והגילאים‪ ,‬שכן כל אחד יכול לשחק‪ ,‬לא צריך להיות בעל כושר‬
‫גופני גבוה או בעל כישורים מיוחדים‪ ,‬סבא יכול לשחק עם נכדו כבן זוג‪ .‬כל מה שנחוץ זוהי רוח ספורטיבית‪ ,‬שלישיית‬
‫כדורים ורצון להתאמן וללמוד‪.‬‬
‫במשחק מעצימים את המוטוריקה‪ ,‬את יציבות הגוף ואת יכולת הריכוז האישית‪ ,‬תוך שיתוף פעולה הדוק בין חברי‬
‫הצוות במועדון החברתי בערד הוקמה קבוצה אשר משתתפת באופן קבוע באימוני הפטנק השבועיים ואף יוצאת‬
‫לטורנירים ולתחרויות בארץ‪ ,‬דרך נוספת באמצעות הספורט להיאבק בשוני ובסטיגמה‪.‬‬
‫חוג תיאטרון ‪ -‬סניף נהריה‬
‫חוג התיאטרון התקיים בהדרכתה של בימאית מקצועית בשיתוף תלמידי ביה”ס מנור כברי הלומדים מגמת תיאטרון‪.‬‬
‫החוג התקיים במטרה לחשוף את החברים לשפה תיאטרלית בתחומים רבים ‪ -‬תלבושות‪ ,‬שפת גוף והבעה מילולית‪,‬‬
‫יצירת שפה חדשה המבטאת את רגשותיהם ותחושותיהם‪ ,‬העשרת החוסן הפנימי ונפשי שלהם באמצעות ביטויים שונים‪.‬‬
‫החוג התקיים אחת לשבוע במשך כשעתיים‪ .‬לאחר חימום הגוף ופענוח שפת הגוף המחיזו המשתתפים טקסטים‬
‫שונים‪ .‬לאחר שהחברים רכשו את המיומנויות הבסיסיות הם התחילו לייצור מחזות אישיים‪ .‬המשתתפים עברו תהליך‬
‫מיוחד‪ ,‬שבמהלכו למדו להיחשף‪ ,‬לעבוד בקבוצה ולהביע את עצמם בדרכים יצירתיות ומקוריות‪ .‬גולת הכותרת של‬
‫הפעילות הייתה הצגת הסיום “הנסיכה שרצתה את הירח”‪ ,‬שאותה כתבו החברים בעצמם יחד עם הבמאית ואשר‬
‫אותה העלו בערב סיום מרגש בפני הפעילים בסניף ואורחים‪.‬‬
‫אחת המתמודדות סיכמה את החוויה שלה וכתבה‪“ :‬כיף היה לשחק וללבוש דמויות‪ ,‬כל פעם קיבלנו קטעים אחרים‬
‫לשחק וזה נתן לנו אפשרות להתבטא‪ .‬אני מדברת‪ ,‬צוחקת שרה ומשחקת‪ ,‬בסדנה מותר לרקוד וליהנות”‪.‬‬
‫בית קפה “מותק” – סניף קריית‪-‬שמונה‬
‫בחודש יוני ‪ 2006‬נפתח בקריית‪-‬שמונה בית קפה חדש‪ .‬סטודנטים לעבודה סוציאלית מהמכללה האקדמית תל‪-‬חי‪,‬‬
‫הם שהוציאו את הרעיון מהכוח אל הפועל‪ ,‬בשיתוף עם החברה למתנ”סים בעיר‪ ,‬מ‪.‬ט‪.‬י אצבע הגליל ובסיוע הסוכנות‬
‫היהודית ותרומותיהם של גורמים שונים בקהילה‪“ .‬קפה מותק” פתוח לקהל הרחב – לסטודנטים‪ ,‬לכלל תושבי קריית‬
‫שמונה ולמתמודדים עם מגבלה נפשית‪ ,‬ללא תיוג‪ ,‬וללא הבחנה בהשתייכות לקבוצה חברתית זו או אחרת‪ .‬בית‪-‬הקפה‬
‫מארח כ‪ 50 -‬איש בכל פעם‪ ,‬והוא תורם רבות ליצירת סולידריות בין המתמודדים עם מגבלה נפשית לבין הקהילה שבה‬
‫הם חיים ולבין הארגונים והמוסדות הפועלים באזור‪ .‬זהו פרויקט חברתי קהילתי‪ ,‬אשר הוקם במטרה לענות על הצורך‬
‫במקום מפגש חברתי חופשי מתיוג‪ ,‬בעבור המתמודדים עם מגבלה נפשית בקהילה‪ ,‬לסייע להם להשתלב בקהילה‪,‬‬
‫ובה בעת לסייע לקהילה בקליטתם‪.‬‬
‫“קפה מותק” פועל אחת לשבוע‪ ,‬בשעות הערב במתנ”ס בעיר‪ .‬צוות ההפעלה מונה‬
‫סטודנטים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית מהמכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ ,‬מתנדבים‬
‫מהקהילה וסטודנטים ממגוון חוגים המגיעים לבית‪-‬הקפה כסועדים‪ .‬באופן זה‪,‬‬
‫באווירה בלתי‪-‬פורמאלית ונטולת תיוג‪ ,‬סביב שולחנות‪ ,‬על כוס קפה או ארוחה קלה‪,‬‬
‫במחיר השווה לכל נפש‪ ,‬נוצר קשר בלתי אמצעי בין המתמודדים עם מגבלה נפשית‬
‫לבין תושבי האזור‪ .‬קשר זה הנו ראשיתו של תהליך ההשתלבות בקהילה‪ .‬באי “קפה‬
‫מותק” מגיעים מכל אזור אצבע הגליל‪ :‬מקריית‪-‬שמונה‪ ,‬מהיישובים ומהקיבוצים‬
‫בסביבה‪ ,‬מחצור הגלילית‪ ,‬מראש‪-‬פינה ומצפת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫בית קפה “פינגווין”– סניף חיפה‬
‫בית הקפה פועל משנת ‪ 2002‬במסגרת המועדון החברתי‬
‫בסניף אנוש בנווה שאנן‪ ,‬חיפה‪ .‬המקום מופעל על ידי‬
‫מתמודדים‪ ,‬למען מתמודדים אחרים ולמען קהל רחב‪.‬‬
‫המקום מופעל בסיוע של סטודנטים ומתנדבים‪ ,‬ופתוח‬
‫מדי ערב במהלך השבוע‪ .‬בבית‪-‬הקפה מתקיימת פעילות‬
‫חברתית כמקובל בכל בית‪-‬קפה בקהילה‪ .‬המקום מאפשר‬
‫להתנסות הן בחוויה של מפגש חברתי “על כוס קפה ועוגה”‪,‬‬
‫והן בשכלול מיומנויות תעסוקתיות של הכנת מזון‪ ,‬מלצרות‪,‬‬
‫ניהול עסק קטן‪ ,‬ולמידתן באמצעות העבודה עם הסטודנטים‬
‫המתנדבים‪.‬‬
‫תחום תעסוקה ושירותים ייחודיים‬
‫השתלבות בעולם העבודה ומעורבות בפעילות תעסוקתית בעלת משמעות מהווה מרכיב מרכזי בתהליך השילוב‬
‫והשיקום‪ .‬אדם עובד הוא אדם המממש את הפוטנציאל האישי הגלום בו‪ ,‬מרוויח את לחמו ביושר‪ ,‬אינו תלוי בחברה‪,‬‬
‫ויכול להתגאות ביכולותיו‪ .‬שיקום תעסוקתי כולל שלבים שבהם צוות מקצועי‪-‬שיקומי מסייע לאדם בחיפוש אחר תחומי‬
‫העניין שלו ויכולותיו‪ ,‬עד לכדי שילוב בפועל בעולם העבודה‪ .‬תהליכי השינוי שעוברים אנשים המשתלבים בתהליכי‬
‫שיקום תעסוקתי הם גדולים ומשמעותיים‪ .‬השפעת תהליכים אלו ניכרת בבירור‪ :‬אנשים שהעדיפו להסתגר בבתיהם‬
‫במשך שנים ולא האמינו ביכולותיהם‪ ,‬נפתחים‪ ,‬מתקדמים‪ ,‬הופכים לאנשים עובדים‪ ,‬מחויבים ומלאי סיפוק‪ .‬שכרם‬
‫מאפשר להם לפתח חיים מלאים גם מחוץ לסביבת העבודה‪ ,‬לצאת לבלות‪ ,‬לנסוע לחו”ל‪ ,‬לשכור דירה ועוד‪ .‬מהלך‬
‫חשוב הנגזר מדרך זו הוא השינוי המתחולל בעולם העבודה‪ ,‬על כל ענפיו‪ ,‬דרכו האדם העובד זוכה לקחת חלק בעשייה‬
‫חברתית חיונית‪ ,‬בחוויה מעשירה ומתגמלת‪ .‬בנוסף‪ ,‬דרך זו מאפשרת מפגש עם אנשים רגישים ויצירתיים‪ ,‬המלמדים‬
‫כל אדם העובד לצדם כיצד אפשר להתגבר על קשיים ולחזור לחיים‪.‬‬
‫עמותת אנוש מפעילה מגוון שירותים לשיקום יכולת התעסוקה של אנשים עם מגבלה נפשית‪ .‬תחום התעסוקה‬
‫באנוש כולל רצף שירותים‪ ,‬החל ממרכזי התנסויות ולמידה לפיתוח כישורי חיים‪ ,‬דרך “מרכזי (מועדוני) תעסוקה” ועד‬
‫שירותי תעסוקה נתמכת בשוק החופשי‪ .‬ב‪ 31/12/2009 -‬נהנו משירותי השיקום התעסוקתי שהציעה העמותה כ‪1130 -‬‬
‫מתמודדים המהווה גידול של כ‪ 5% -‬לעומת שנת ‪.2008‬‬
‫להלן פירוט מסגרות השיקום בתחום התעסוקה שאותן מפעילה העמותה‪:‬‬
‫יחידות לפיתוח כישורי חיים‬
‫מסגרות אלו מספקות הזדמנות לאנשים שעדיין לא הציבו לעצמם את העבודה כיעד מועדף בתהליך השיקום שלהם‪.‬‬
‫אנשים אלו זקוקים להזדמנות להתנסות‪ ,‬ללמוד ולקדם את תפיסתם העצמית לקראת מציאת עיסוק משמעותי‬
‫בחייהם‪ .‬היחידות כוללות בתוכן מגוון פעילויות‪ :‬התנדבות‪ ,‬לימודים‪ ,‬עבודה‪ ,‬פנאי והעשרה‪ .‬הפעילויות נבנות בדגש‬
‫על תחומי העניין של חברי המסגרת ועל יוזמה שלהם בפיתוח הפעילויות‪ .‬חשיבות עליונה ניתנת לשיתופי פעולה‬
‫עם הקהילה המקומית‪ ,‬לצורך הרחבת ההתנסויות אל מעבר לקירות המסגרת השיקומית ולחיזוק הביטחון ביכולת‬
‫ההשתלבות בחברה‪ .‬העמותה מפעילה ארבעה מרכזים לפיתוח כישורי חיים במסגרת מרכזי התעסוקה בבאר‪-‬שבע‪,‬‬
‫בנתניה‪ ,‬בגבעתיים ובקריית‪-‬ים‪.‬‬
‫תעסוקה נתמכת‬
‫שילוב יחידני של מתמודד במקום עבודה‪ ,‬בשוק הפתוח‪ ,‬בהתאם לכישורים ולרצונות אישיים‪ ,‬בליווי אישי של רכז‬
‫תעסוקה שיקומי המסייע בתהליכי חיפוש עבודה‪ ,‬בתהליכי קליטה ובשלבי ההשתלבות וההסתגלות‪ .‬התהליך מתבצע‬
‫תוך עבודה רב‪-‬מערכתית‪ ,‬הכוללת את המתמודד‪ ,‬את רכז התעסוקה‪ ,‬את הגורם המפנה וגורמים רלוונטיים נוספים‬
‫(מטפל‪ ,‬משפחה‪ ,‬חונך וכו’)‪ .‬הדגש הוא על שותפות פעילה של המתמודד‪ ,‬יחד עם הרכז‪ ,‬בכל השלבים‪ :‬חיפוש עבודה‪,‬‬
‫תהליכי קליטה‪ ,‬השתלבות והסתגלות‪ .‬עד היום השתלבו מתמודדים ביותר מ ‪ 200 -‬בתי עסק ועובדים במגוון רב של‬
‫תפקידים‪ ,‬כולל מספר ניכר של מתמודדים העובדים בשירותי שיקום כצרכנים נותני שירות‪ .‬מתחילת שנת ‪ 2008‬נעשו‬
‫‪26‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מהלכים להעברת כל המתמודדים למעמד עובד מן ‪ -‬המניין ביחסי עובד ‪ -‬מעביד ואכן הצלחנו ברב המקרים‪ .‬לגבי‬
‫שכר‪ ,‬אדם זכאי לקבל שכר מינימום מופחת‪ ,‬כפי שנקבע בחוק‪ ,‬לאחר אבחון המתבצע מטעם משרד התמ”ת‪ .‬רוב‬
‫המתמודדים הזכאים לאבחון עברו אותו ומקבלים שכר בהתאם לאחוזים שנקבעו‪ .‬שנת ‪ 2009‬הייתה שנה של משבר‬
‫כלכלי שהקשה את הקליטה בשוק הפתוח ולמרות הקושי הצלחנו לשמור על מספר המתמודדים בשירות‪ .‬בסוף ‪2009‬‬
‫עמדנו על ‪ 360‬מקבלי שירות‪ ,‬גידול של ‪ 3%‬בהשוואה לשנת ‪ .2008‬השירות ניתן ב‪ 16 -‬מוקדים ברחבי הארץ והורחב‬
‫בשנת ‪ 2009‬לשלושה מוקדים נוספים‪ :‬באר‪-‬שבע‪ ,‬נתיבות ומודיעין‪.‬‬
‫להלן פריסת שירותי תעסוקה נתמכת של העמותה בשנת ‪:2009‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫מספר מקבלי מספר מקבלי‬
‫שנת הקמת‬
‫השירות‬
‫השירות‬
‫סניף‬
‫השירות‬
‫ב‪ 31/12/2008 -‬ב‪31/12/2009 -‬‬
‫‪37‬‬
‫‪44‬‬
‫‪1996‬‬
‫עפולה‬
‫‪77‬‬
‫‪77‬‬
‫‪2002‬‬
‫נתניה‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪2002‬‬
‫רמת גן‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2003‬‬
‫קריית‪ -‬אתא‬
‫‪28‬‬
‫‪42‬‬
‫‪2004‬‬
‫אשדוד‬
‫‪8‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2005‬‬
‫גבעתיים‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2005‬‬
‫ראשון לציון‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2005‬‬
‫רחובות‬
‫‪31‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2005‬‬
‫בת ‪ -‬ים‬
‫‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2006‬‬
‫חיפה‬
‫‪21‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2007‬‬
‫קריית ‪ -‬ים‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2008‬‬
‫יבנה‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2008‬‬
‫אום אל פחם‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2008‬‬
‫אילת‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2007‬‬
‫נהריה‬
‫‪4‬‬
‫‬‫‪2009‬‬
‫באר שבע‬
‫‪11‬‬
‫‬‫‪2009‬‬
‫נתיבות‬
‫סה”כ‬
‫‪349‬‬
‫‪360‬‬
‫מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי‬
‫הסטיגמה‬
‫שבירת‬
‫תעסוקה נתמכת‬
‫בקרב המתמודדים‬
‫בקרב המעסיקים העובדים והלקוחות‬
‫השתלבות בעבודה בשוק החופשי‪,‬‬
‫מאפשרת שיפור במצב הכלכלי ובדימוי העצמי‪,‬‬
‫הרחבת המעגל החברתי‪ ,‬עמידה באתגרים‬
‫ואפשרות להגשים את החלום‬
‫הכרות אישית אנושית ומפגש יומיומי תוך‬
‫ביצוע מטלות במסגרת העבודה תורמים‬
‫רבות בשבירת הסטיגמה‪.‬‬
‫כי תמיד יש תקוה‬
‫מתמודד כמדריך בהוסטל ‪ -‬סיפור גאוה לכל הגורמים‬
‫צרכן נותן שירות‪“ :‬נבחרתי להיות העובד המצטיין של ההוסטל”‬
‫“הייתי מאוד גאה שנפלה בחלקי הזכות להעסיקו”‬
‫שיתוף פעולה עם הום סנטר‪ :‬החשיפה יצרה רגישות וקבלה‬
‫“אני גאה בעצמי שהצלחתי להגשים את חלום חים לעבוד במכירות”‬
‫“הסטיגמה שהיתה קיימת בקרב העובדים נעלמה”‬
‫הצטלבות דרכים כגורם להשתלבות מוצלחת ‪ -‬בית אבות‬
‫“הטיפול באנשים אחרים עוזר לי בתהליך ההחלמה האישי שלי”‬
‫“העסקת מתמודדים הינה זכות לתרום לחברה”‬
‫המעסיק מגלה רגישות‪ ,‬העולם מחייך למתמודד‬
‫“העבודה מאפשרת לי לשמור על דרך הישר שלי ועל האני המאמין שלי”‬
‫“על המעסיק להתאים עצמו לעובד ולגלות רגישות”‬
‫ההצלחה והסיפוק הדדיים ‪ -‬עבודה בחנות‬
‫“סוף סוף מצאתי את מקומי”‬
‫“החשש נגוז בדרך להעסיק מתמודדים נוספים”‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מסגרות אלו מספקות מסגרת עבודה מוגנת לקבוצת אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית‪ .‬בשלב זה של שיקום‬
‫תעסוקתי יכול האדם להתנסות בעבודות בדרגות קושי שונות‪ ,‬בסביבות עבודה שונות‪ ,‬ולבחון את יכולותיו ואת צרכיו‬
‫האישיים כאדם עובד‪ .‬תחומי העבודה מגוונים ויכולים לבוא לידי ביטוי בעבודת קבלנות יצרנית בעבור מפעלים‪ ,‬ביצירת‬
‫מוצרי אמנות הנמכרים בשוק הרחב‪ ,‬במתן שירותים מסוגים שונים וביזמות עסקית זעירה של יחידים או של קבוצות‬
‫בתוך המסגרת המוגנת‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הפעילה העמותה ‪ 24‬מסגרות תעסוקה‪ .‬כ‪ 760 -‬מתמודדים נהנו משירות זה בסוף‬
‫שנת ‪ :2009‬גידול של ‪ 4%‬ביחס לשנת ‪.2008‬‬
‫‪27‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫סניף‬
‫אום אל פאחם‬
‫אילת‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫בת ים‬
‫גבעתיים‬
‫חולון‬
‫חיפה‬
‫כפר סבא‬
‫מזרח ירושלים‬
‫נס ציונה‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫נתניה‬
‫סכנין‬
‫עפולה‬
‫קריית אתא‬
‫קריית גת‬
‫קריית טבעון‬
‫קריית ים‬
‫ראשון לציון‬
‫רמלה‬
‫רמת גן‬
‫רמת השרון‬
‫שדרות‬
‫סה”כ‬
‫מס’ מתמודדים‬
‫בתעסוקה ‪2008‬‬
‫‪46‬‬
‫‪18‬‬
‫‪27‬‬
‫‪34‬‬
‫‪55‬‬
‫‪29‬‬
‫‪25‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪41‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫מס’ מתמודדים‬
‫בתעסוקה ‪2009‬‬
‫‪36‬‬
‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫‪35‬‬
‫‪42‬‬
‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫‪31‬‬
‫‪35‬‬
‫‪45‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬
‫אחוז שינוי‬
‫‪-22%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪-24%‬‬
‫‪-31%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪85‬‬
‫‬‫‪29‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪2‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21‬‬
‫‪36‬‬
‫‪27‬‬
‫‪33‬‬
‫‪37‬‬
‫‪723‬‬
‫‪85‬‬
‫‪8‬‬
‫‪31‬‬
‫‪24‬‬
‫‪39‬‬
‫‪8‬‬
‫‪27‬‬
‫‪21‬‬
‫‪59‬‬
‫‪27‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫‪755‬‬
‫‬‫‬‫‪7%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪-3%‬‬
‫‪300%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‬‫‪64%‬‬
‫‬‫‪-3%‬‬
‫‪-8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫יזמות עסקית ‪ -‬פרויקט מעוף‬
‫כלים מתוצרת סניף רמת‬
‫השרון באירוע השקה‬
‫מסעדת “רק בשר”‬
‫יזמות עסקית‬
‫“מעוף” ‪ -‬מיזם חדשני ליזמות עסקית‬
‫הפרויקט הוקם בשנת ‪ 2008‬בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ובמימון הקרן‬
‫למפעלים מיוחדים של ביטוח לאומי‪ .‬מטרת הפרויקט‪ :‬מתן ליווי ואימון עסקי‬
‫למתמודדים עם מגבלה נפשית לקראת הקמת עסקים עצמאיים‪ .‬התוכנית‬
‫מספקת ליווי עסקי ושיקומי בשני מסלולים מרכזיים‪ :‬מסלול ליווי אישי ומסלול‬
‫ליווי קבוצתי‪ .‬מסלול הליווי האישי כולל תהליך קבלה‪ ,‬בניית תוכנית שיקום אישית‪,‬‬
‫גיבוש אופי הליווי‪ ,‬שיבוץ היזם בקורסים שונים‪ ,‬ועוד‪ .‬מסלול הליווי הקבוצתי‬
‫כולל ליווי קבוצת יזמים והכשרה קבוצתית בתחומים עסקיים‪ .‬בסוף שנת ‪2009‬‬
‫השתתפו בתוכנית מעוף ‪ 12‬יזמים המלווים יל ידי הצוות המקצועי‪.‬‬
‫מטרת המיזם‬
‫לספק "חממה" עסקית ושיקומית‪ ,‬למעוניינים בפיתוח קריירה כיזמים עצמאיים‪.‬‬
‫מהות המיזם‬
‫המיזם יפעל בצורת קמפוס שבו יתקיימו מסלולי הכשרה עסקית‪ ,‬ליווי עסקי‪ ,‬ליווי שיקומי‪ ,‬תמיכה‬
‫קבוצתית ואישית‪ .‬המיזם יפעל במסגרת סניף אנוש כפר סבא ויעניק שירותים לאזור המרכז והשרון‪.‬‬
‫במימון התוכנית שותפים ‪ -‬עמותת אנוש‪ ,‬משרד הבריאות ‪ -‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬אגף השיקום והמוסד‬
‫לביטוח לאומי ‪ -‬הקרן למפעלים מיוחדים‪ ,‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‬
‫מתמודדים עם מגבלה נפשית‪ ,‬זכאי סל שיקום שהם ‪:‬‬
‫• בעלי כישורים מקצועיים‪/‬אקדמיים בתחום עסקי אותו הם מעוניינים לפתח‪.‬‬
‫• בעלי מוטיבציה להצליח‪ ,‬מחויבות והתמדה בתהליך החניכה והליווי‪.‬‬
‫• מוכנות לקחת על עצמם את אי הודאות הכרוכה בהקמת עסק עצמאי‪.‬‬
‫צוות המיזם‬
‫הצוות מורכב ממנהל הפרויקט‪ ,‬עובד מקצועי בתחום השיקום‪ ,‬חונכים עסקיים‪ ,‬מאמנים אישיים‪ ,‬מרצים‬
‫במגוון תחומים עסקיים ומתנדבים בעלי ניסיון בהקמת עסק עצמאי‪ ,‬שילוו את המתמודדים בחניכה‬
‫אישית‪.‬‬
‫דרכי קבלה למיזם‬
‫אם הנך מתמודד‪/‬ת העונה על הגדרות אוכלוסיית היעד למעלה‪ ,‬אנא שלח‪/‬י‬
‫מייל לדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫עם הפרטים‪ :‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון (או דרכי התקשרות נוספות) ומספר מילים על העסק העצמאי‬
‫שברצונך להקים‪.‬‬
‫אנו ניצור עמך קשר לצורך מילוי שאלון מועמדות מפורט ולאחריו תוזמן‪/‬י לפגישה קבוצתית‪/‬אישית‬
‫לצורך הכירות ובניית תכנית עבודה‪.‬‬
‫בשיתוף ביטוח לאומי ‪ -‬הקרן למפעלים מיוחדים‪ ,‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים‪ .‬משרד הבריאות‪ ,‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬אגף השיקום‪.‬‬
‫רח' החרושת ‪ ,3‬ת‪.‬ד‪ ,1593 .‬רמת השרון ‪ ,47113‬טלפון‪ ,03-5400672 :‬פקס‪03-5400474 :‬‬
‫‪Enosh Center: P.O BOX 1593, Ramat Hasharon 47113, Tel. 03-5400672, Fax. 03-5400474‬‬
‫‪www.enosh.org.il; [email protected]‬‬
‫‪28‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דוגמאות לשירותים ייחודיים וליוזמות בתחום התעסוקה‪:‬‬
‫“הבית הירוק” מיזם תעסוקתי ‪ /‬אמנותי ייחודי – סניף שדרות‬
‫סטודיו ‪ -‬גלריה‪ ,‬המהווה מסגרת לשיקום תעסוקתי שמפעילה עמותת אנוש בשדרות‪.‬‬
‫המקום משלב מרכז יצירה ואומנויות‪ ,‬חנות מכירה של מוצרי אמנות המיוצרים על‬
‫ידי אנשים עם מוגבלויות מכל רחבי הארץ‪ ,‬המופעלת על ידי אנשים המתמודדים‬
‫עם מגבלה נפשית‪ ,‬בסיוע מתנדבים‪ .‬הרעיון העומד מאחורי הפרויקט הוא חשיפה‬
‫של המתמודדים ושילובם בקהילה‪ ,‬תוך יצירת קשר הדדי בתחומי אומנות שימושית‪,‬‬
‫מכירה בחנות הגלריה ופעילות מגוונת במתחם‪ .‬משימות אלה‪ ,‬הנגזרות מייצור וממתן‬
‫שירות‪ ,‬כמו גם החשיפה למגוון תעסוקתי‪ ,‬מחזקות את היכולת של המתמודדים ואת‬
‫תחושת המסוגלות ומעצימות אותם‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬עקב המצב הביטחוני בעיר‬
‫ומגבלות מיגון של המבנה‪ ,‬צומצם מרחב הפעילות והועבר בחלקו למקלט‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬ממשיכים לקחת חלק במיזם מתמודדים הפועלים במסגרת חלופית ובתנאים לא‬
‫מותאמים‪ ,‬כדי לשמר את נפח העשייה ואף להרחיבה‪ .‬הצוות‪ ,‬בשיתוף המתמודדים‪,‬‬
‫בנה עבודה מתוכננת‪ ,‬המפעילה מעין פס ייצור המאפשר לקבל הזמנות גדולות‪ .‬בניגוד‬
‫מוחלט למצב הביטחוני ולתנאי העבודה הקשים – גדלה מאוד מכירת מוצרי האומנות‬
‫של אנוש שדרות – דרך מכירה בחנות הגלריה‪ ,‬הזמנות יזומות ויציאה לירידים ולבזארים‬
‫ברחבי הארץ‪ .‬המתמודדים חשים היום אחריות ומחויבות לטיב המוצרים ולעמידה‬
‫בלוחות זמנים מוכתבים ופועלים מתוך מחויבות‪ .‬העשייה המתקיימת במסגרת הגלריה‬
‫הינה עשייה שיקומית המציבה אתגרים‪ ,‬מחזקת ביטחון עצמי ומעצימה את השותפים‬
‫לה‪.‬‬
‫למידה ויצירה משותפת במכללת ספיר – סניף שדרות‬
‫מזה חמש שנים מתקיים שיתוף פעולה בין מכללת ספיר לסניף אנוש בשדרות‪ ,‬בו‬
‫יוצרים יחד סטודנטים לאומנות מ”ספירטק” ואומנים בעלי צרכים מיוחדים מעמותת‬
‫אנוש‪ .‬הפרויקט מאפשר ביטוי אישי של אלמנטים מעולמו של המתמודד‪ ,‬המתורגמים‬
‫ליצירה אומנותית‪ .‬המפגשים מתקיימים במכללה וכך מתאפשרת השתלבותם של‬
‫המתמודדים בעולם הסטודנטיאלי הנורמטיבי והכרה משמעותית יותר ביכולת‬
‫האישית‪ ,‬בעשייה וביצירה‪ .‬הלמידה במכללה מהווה מנוף משמעותי לחיזוק הכוחות‬
‫של המתמודדים ולאמונה כי ניתן לצאת ממעגל השיקום אל הקהילה ואף מרעננת‬
‫את השגרה‪ .‬מכללת ספיר‪ ,‬שחרתה על דיגלה את נושא המעורבות החברתית‬
‫בקהילה‪ ,‬קולטת את המתמודדים ומסייעת בדרך זו למיגור הסטיגמה‪.‬‬
‫בכל שנה משתתפים ארבעה עד שישה מתמודדים היוצאים ליום למידה שבועי‬
‫במכללה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הורחב שיתוף הפעולה ומתקיים יום עבודה שבועי בהנחיית‬
‫סטודנטית מ”ספירטק” במרכז התעסוקה שבו משתתפים כל המתמודדים‪ .‬יום‬
‫למידה זה מאפשר לקדם את היכולת המקצועית אומנותית וזוכה לתגובות חיוביות‬
‫מאד של המתמודדים והצוות‪.‬‬
‫בכל שנה מתרחש אירוע סיכום במסגרת תערוכה לסיום השנה האקדמית ובו מוצגים‬
‫תוצרי העשייה המשותפת‪.‬‬
‫כישורי חיים “ניצנים” – סניף קריית‪-‬ים‬
‫הוקם בשנת ‪ 2005‬ומיישם את גישת ההחלמה‪ ,‬הרואה את האדם ואת צרכיו במרכז‪ ,‬ומתמקדת ביצירת הזדמנויות‬
‫וביצירת שינוי חברתי סביבתי‪ ,‬המאפשר למשתקם למצוא את דרכו לקהילה‪ .‬רוב החברים המשתלבים במקום חוו‬
‫תקופה ארוכה שבה לא השתלבו במסגרת שיקומית כלשהי‪ .‬גישת העבודה הייחודית במקום שמה דגש על הכוחות‪,‬‬
‫על הרצונות ועל היכולות של המשתתפים לממש את עצמם בתוך הקהילה‪ ,‬תוך שימת דגש על פעילות קהילתית‪,‬‬
‫כולל התנדבות בבית אבות קריית מוצקין‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫החדר האלטרנטיבי – “סנוזלן”‬
‫תכנית החדר והפרויקט הסביבתי קמה במטרה לפתוח ערוץ חושי וחווייתי‪ ,‬בנוסף‬
‫לערוץ הוורבלי והשכלי‪ ,‬שבו אנו משתמשים במרב הפעילויות במועדון‪ .‬בהתאם‬
‫למטרות המקום ולתפיסה המקצועית המובילה בו‪ ,‬אנו מעוניינים לאפשר לחברי‬
‫המועדון ולחברי הסניף כולו התנסות חווייתית – רגשית‪ ,‬חושית וקוגניטיבית‪ .‬בצד‬
‫החוויה שיעבור האדם עם המטפל המאפשר בחדר‪ ,‬יתאפשר לו גם עיבוד של‬
‫החוויה לאחר היציאה מן החדר‪ ,‬ולמידה מהחוויה לצורך תהליך ההתפתחות שלו‬
‫וקידום מטרותיו האישיות‪ .‬הלמידה תהיה של החבר על עצמו‪ ,‬ועל עצמו בתוך‬
‫סביבה חדשה ‪ /‬לא מוכרת ‪ /‬מאיימת ‪ /‬מרגיעה וכו’‪ .‬אותה חוויה ניתן יהיה‪ ,‬עם‬
‫התיווך המתאים‪ ,‬לתרגם לחיי היומיום ולהעביר לסביבות נוספות (למשל‪ :‬מה עזר‬
‫לי להתגבר על הצפת הגירויים שחוויתי בחדר? איך הגבתי? מה הרגיע אותי?‬
‫ובהתאם‪ :‬מה יעזור לי להתמודד עם הצפת גירויים אם וכאשר אחוש אותה בקניון‬
‫הומה אדם או במפעל שבו אני מעוניין לעבוד?)‪.‬‬
‫אנו מצפים כי חוויית החדר תענה על צרכיהם השונים של החברים במועדון‪ ,‬בזכות‬
‫החופש המוענק לאדם בתוך החדר לחוות ולהתנסות‪ .‬בעבור אנשים הנמצאים‬
‫במצב נפשי סוער‪ ,‬תוכל החוויה בחדר להיות מרגיעה‪ ,‬בעוד שאת הפסיביים‬
‫והרדומים יותר‪ ,‬תוכל לעורר לעניין ולסקרנות אשר הם אינם מוצאים עוד בסביבות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫הקמתו של חדר סנוזלן במרכז שיקום לנפגעי נפש בקהילה הינו רעיון חדשני‪ ,‬אשר טרם יושם בארץ‪ ,‬וגם למיטב ידיעתנו‬
‫בעולם‪ .‬התכנית מלווה בלמידה של הצוות במקום‪ ,‬תוך ניסוי ותוך תהליך למידה מתמיד ומלווה במחקר מדעי‪.‬‬
‫מסגרת יצרנית לנשים – סניף אום‪-‬אל‪-‬פאחם‬
‫הנשים בחברה הערבית בישראל‪ :‬רוב העוסקים בענייני החברה הערבית מסכימים כי החברה הערבית נמצאת בתקופת‬
‫מעבר‪ ,‬מדפוסי חיים מסורתיים‪ ,‬לחיים מודרניים יותר‪ .‬מצד אחד ניתן לראות את תרבות הצריכה המערבית‪ ,‬ולצד‬
‫זאת‪ ,‬מקפידה החברה הערבית לשמר קודי התנהגות‪ ,‬ערכים ומסורת‪ ,‬שבלעדיהם‬
‫תאבד את זהותה הקולקטיבית‪ .‬ההערכות האופטימיות גורסות כי כ‪20%-15% -‬‬
‫מכלל הנשים הערביות בישראל יוצאות לשוק העבודה החופשי ועוזרות בכלכלת‬
‫משק הבית ובפרנסת המשפחה‪ .‬לרוב‪ ,‬הנשים הערביות ממלאות את תפקידן‬
‫המסורתי בניהול משק הבית ובגידול הילדים‪ .‬מצב התעסוקה בחברה הערבית הינו‬
‫בכי רע‪ ,‬כשבראש מוקדי האבטלה בישראל נמצאות תמיד ערים ערביות‪ .‬במצב זה‪,‬‬
‫סובלות הנשים במגזר הערבי מאפליה כפולה בתעסוקה – הן בשל מינן והן בשל‬
‫מחסור בהזדמנויות תעסוקתיות‪.‬‬
‫החברה הערבית והפגיעה הנפשית‪ :‬ההסבר התרבותי המסורתי גורס‪ ,‬כי מחלת הנפש נגרמת כתוצאה מחדירת‬
‫כוחות רוע לגופו של האדם החולה‪ ,‬הגורמים לו להתנהג ולחשוב בצורה מוזרה‪ .‬לכן חלק ניכר מהנפגעים פונים לקבל‬
‫מזור ומרפא אצל מטפלים עממיים‪ .‬תפיסה זו של הפגיעה מורידה מהנפגע וממשפחתו את “האחריות” על מחלתו‪,‬‬
‫ולכן תהליך קבלתו חזרה ושילובו בחיי הקהילה הינו יותר “קל”‪ ,‬והיחס כלפיו סובלני יותר‪ .‬הפתרון החשוב שהחברה‬
‫הערבית המציאה ע”מ להקל על הנפגע ועל משפחתו את מצוקתם הוא לחתן אותו‪ ,‬בתקווה שחיי משפחה יתרמו‬
‫לשיפור במצבו הנפשי ולהורדת הסימפטומים של המחלה‪ .‬ניתן לראות כיום כי רוב נפגעי הנפש הערבים בני ‪ 18+‬הינם‬
‫נשואים ובעלי משפחות‪ .‬מצב זה יצר אוכלוסיית מצוקה נלווית‪ ,‬של רעיות וילדים של נפגע הנפש‪ .‬לעומתם אוכלוסיית‬
‫הנשים נפגעות הנפש‪ ,‬ברובן המכריע‪ ,‬נשארות רווקות במשך כל חייהן‪.‬‬
‫ההבדלים על רקע תרבותי בהבנת המחלה‪ ,‬וההבדלים במנטאליות‪ ,‬בערכים‪,‬‬
‫ובדרכי התמודדות בין החברה היהודית לחברה הערבית‪ ,‬מצריכים התייחסות‬
‫שונה‪ ,‬ואפילו תכניות שיקום המותאמות למבנה החברתי ולאמונות ולערכים של‬
‫החברה‪ .‬הדוגמה המובהקת והמוצלחת ביותר להתאמת שירות לאוכלוסייה הינו‬
‫“מועדון כישורי חיים ותעסוקה” לנשים נפגעות נפש באום‪-‬אל‪-‬פחם שמפעילה‬
‫עמותת “אנוש”‪ .‬הקמתו של המועדון והעשייה בו לקחו בחשבון את יחס החברה‬
‫‪30‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫ואת עמדתה השוללת עירוב גברים ונשים ביחד‪ ,‬ושמירה על ערכי הדת‪ ,‬ביחד עם מתן הזדמנות לצרוך שירותי שיקום‪,‬‬
‫על כל המשתמע מכך‪ ,‬לרווחתן ולמען שיפור איכות חייהן‪.‬‬
‫מסגרת המועדון לנשים באום‪-‬אל‪-‬פאחם‪ :‬לאחר שניסיונות רבים לשילוב נשים נפגעות נפש מהחברה הערבית‬
‫במסגרות מעורבות לא צלחו‪ ,‬נעשה ניסיון בסניף אנוש באום‪-‬אל‪-‬פאחם ליצור מסגרת ייחודית לנשים בלבד‪ .‬בשל‬
‫הבושה והסטיגמה “אסרו” המשפחות את הבנות בבית‪ ,‬וחששו שיאונה להן רע או שינוצלו ע”י אחרים‪ .‬נדרשה עבודת‬
‫הכנה‪ ,‬שכנוע‪ ,‬ולקיחת אחריות על הנשים בפני משפחותיהן‪ .‬ננקטו צעדים שעזרו להתגבר על ההתנגדויות‪:‬‬
‫‪ .1‬ארגון הסעה מסודרת‪.‬‬
‫‪ .2‬צוות נשי בלבד עובד במועדון‪.‬‬
‫‪ .3‬שעות פעילות נפרדות מהגברים‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה נפרד לבנות‪.‬‬
‫‪ .5‬המשתתפות קיבלו מידע מלא על אודות הפעילות‪ ,‬ונשמר קשר יומי עם אמהות ואחיות‪ ,‬שאף הוזמנו לביקורים‬
‫ מודרכים בתוך המועדון‪ ,‬למדו על התוכניות והכירו את נשות הצוות‪.‬‬
‫‪ .6‬צוות היגוי שכלל עו”סיות מתחומי בריאות הנפש שעודדו ותמכו בפעילות‪.‬‬
‫‪ .7‬גיוס העירייה לעידוד הפרויקט‪.‬‬
‫‪ .8‬עבודה משותפת עם המרפאה לבריאות הנפש‪.‬‬
‫כיום פועל המועדון ‪ 5‬ימים בשבוע‪ ,‬בשני מישורים עיקריים‪ :‬פיתוח כישורי חיים ומיומנויות חברתיות וסדנאות ייצור‬
‫ותעסוקה שבצדן תגמול‪.‬‬
‫מרכז תעסוקה יצרני – סניף רמת השרון‬
‫מרכז התעסוקה ברמת השרון פועל במטרה ליצור רצף תעסוקתי שיקומי בין הסדנאות‬
‫לבין עבודה בפועל והתנסות‪ .‬בסדנאות מוכשרים המתמודדים במגוון תפקידים‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על מיומנויות עבודה ועל הרגלי עבודה‪ ,‬תוך התנסות בעשייה‪ .‬הסדנה‬
‫המפעלית‪ /‬חרושתית‪ :‬מיועדת ל‪ 15 -‬מתמודדים בעלי רמת תפקוד ראשונית‪ .‬מושם‬
‫דגש על מיומנויות עבודה ראשוניות תוך קישור לעולם העבודה (לדוגמה‪ ,‬רמת ההכנסה‬
‫ביחס לכמות המוצרים‪ ,‬וכדומה)‪ .‬סדנת הקרמיקה‪ ,‬הסדנא המרכזית‪ ,‬מיועדת ל – ‪20‬‬
‫מתמודדים ובה מיוצרים מוצרי קרמיקה‪ ,‬כולל צביעה ואריזה ברמה גבוהה‪ .‬הסדנה‬
‫שמה דגש על רצף עיסוקי משלב ההכשרה ועד לשלב העבודה בקרמיקה‪ ,‬המאפשר‬
‫רכישת מיומנות והתקדמות ברצף הייצור‪ .‬סדנת השיווק‪ :‬מיועדת בשלב ראשוני ל‪-‬‬
‫‪ 2-3‬מתמודדים‪ ,‬תוך דגש על התנסות בפועל ועל למידה על שיווק ועל מכירה בשוק‬
‫הפתוח‪.‬‬
‫סדנאות הכשרה – סניף סכנין‬
‫המועדון התעסוקתי בסכנין פועל במטרה להכשיר מתמודדים בהכשרות מתאימות לשוק העבודה‪ ,‬שילובם בשוק‬
‫העבודה החופשי ויזמות עסקית‪ .‬המועדון פועל דרך מפגשים פרטניים וקבוצתיים‪ ,‬סדנאות הכנה לעולם התעסוקה‪,‬‬
‫סיור עסקים ויזמות עסקית‪ .‬המועדון מציע כיום ארבע תוכניות יזמות עסקית הנמצאות בשלבי הקמה‪ .‬הייחודית שבהן‬
‫היא “חקלאות אורגנית וצמחי מרפא” – תוכנית יזמות עסקית בשיתוף פעולה של הצוות והמתמודדים‪ ,‬הכוללת‬
‫שכירת שטח לחקלאות אורגנית‪ .‬המתמודדים שותפים משלב ההגייה‪ ,‬העבודה‪ ,‬כולל עיבוד השטח החקלאי וגידול‬
‫הירקות ותבליני המרפא‪ ,‬ועד להתנסות במכירת המוצר בשוק החופשי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫תחום משפחות ושירותים ייחודיים‬
‫השירות למשפחות ניתן בדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫בארבעה מרכזי מיל”ם (מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים)‪,‬‬
‫כחלק משירות שהוגדר בסטנדרטים ע”י משרד הבריאות‪.‬‬
‫פעילות וולונטרית של העמותה בגישות חדשניות וייחודיות‬
‫בסניפים שונים‪.‬‬
‫פרויקט אופק‪.‬‬
‫מרכזי מיל”ם תיאור הפעילות‪:‬‬
‫קבוצות‪:‬‬
‫מילם ‪ -‬מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מסייעים לבני משפחה של אדם המתמודד עם פגיעה נפשית‪ .‬המרכז מסייע להורים‪,‬‬
‫לאחים‪ ,‬לבני זוג ולילדים‪ ,‬תוך הענקת תמיכה רגשית והרחבת הידע לבני המשפחה‪.‬‬
‫‪The Israeli Association for Mental Health‬‬
‫ההרשמה‬
‫הועברו מפגשים קבוצתיים לבני משפחה של מתמודדים‪ .‬כל‬
‫החלההמשפחה‬
‫מילם ‪ -‬בשביל‬
‫קבוצה מנתה בין ‪ 12-14‬משתתפים ונמשכה לאורך ‪ 15‬מפגשים‪ .‬לכנס משפחות ‪2009‬‬
‫מידע על אודות‪:‬‬
‫המחלה‬
‫הטיפול התרופתי ותופעות הלוואי‬
‫שירותי השיקום לנפגעי הנפש‬
‫סירוב לטיפול תרופתי‪ ,‬התנהגות אלימה‪ ,‬הזנחה עצמית‪ ,‬הסתגרות והתנגדות לטיפול‬
‫בנוסף התקיימו קבוצות המשך של ‪ 15‬מפגשים נוספים‪ ,‬כשאחת‬
‫המטרות המרכזיות הייתה להכשירן לקבוצות לעזרה עצמית‪.‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ונ‬
‫נו‬
‫ת‬
‫הקבוצות הייחודיות שפעלו השנה‪:‬‬
‫ו ת ב ונ ה‬
‫ייעוץ קבוצתי‬
‫הכ‬
‫הרצאות‬
‫ח ל ה ש לי ם‬
‫‪ .1‬קבוצת המשך להורים של ילדים מתבגרים המתמודדים עם‬
‫סדנאות‬
‫בתחום החידושים בפסיכיאטריה‬
‫הרצאות‬
‫ול ה ת ח ז ק‬
‫ביקורי בית‬
‫פגיעה נפשית‪.‬‬
‫‬
‫ייעוץ משפטי‬
‫סדנאות‪:‬‬
‫‪ .2‬קבוצה המיועדת להורים של מתמודדים בטווח גילאים רחב‪.‬‬
‫תקשורת עם בן משפחה פגוע נפש‬
‫התמודדות עם חוסר שיתוף פעולה עם‬
‫‪ .3‬קבוצת המשך להורים של מתמודדים בטווח גילאים רחב‪.‬‬
‫בן‪/‬בת חולה במשפחה‬
‫‪ .4‬קבוצה לבני ולבנות זוג של מתמודדים‪.‬‬
‫התמודדות עם בן זוג פגוע נפש‬
‫השירותים במילם ניתנים ללא תשלום‬
‫‪ .5‬קבוצת נשים‬
‫הסוד‪ :‬מחלת נפש במשפחה‬
‫ימים ב'‪-‬ג'‪29-30.6.09 ,‬‬
‫מילם ‪ -‬השירותים במרכזי הייעוץ‬
‫שפיים‬
‫בביתאישיהמלון בקיבוץ‬
‫ייעוץ‬
‫מילם אשדוד‬
‫מילם ירושלים‬
‫מילם חיפה‬
‫מילם נתניה‬
‫רח’ העצמאות ‪ ,93‬קומה ב’ משרד ‪ 312‬בית ויצ”ו רח’ החלוץ ‪ ,47‬בית הכרם רח’ סמילנסקי ‪( ,22‬מעל הסופר פארם) רחוב הרצוג ‪1‬‬
‫טלפון‪04-8642644 :‬‬
‫טלפון‪09-8335042 :‬‬
‫טלפון‪02-6522147 :‬‬
‫טלפון‪08-8551225 :‬‬
‫פקס‪04-8643665 :‬‬
‫פקס‪09-8332616 :‬‬
‫פקס‪02-6523540 :‬‬
‫פקס‪08-8641607 :‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫דוא”ל‪ [email protected] :‬דוא”ל‪ [email protected] :‬דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫ייעוץ ‪ -‬תמיכה ‪ -‬מידע ‪ -‬הכוונה ‪ -‬ייעוץ ‪ -‬תמיכה ‪ -‬מידע ‪ -‬הכוונה ‪ -‬ייעוץ ‪ -‬תמיכה ‪ -‬מידע‬
‫האם לספר? למי?‬
‫התפתחות המבט הקולנועי על מחלת הנפש‬
‫ועוד ‪...‬‬
‫כנס‬
‫הרצאות‪:‬‬
‫מש‬
‫במהלך תקופת פעילות המרכזים התקיימו הרצאות מקצועיות‬
‫רלוונטיות בתדירות של אחת לחודש‪ ,‬בכל הרצאה נכחו ‪ 40-100‬בערב‪ :‬מופע חווייתי ‪ -‬עם מארש דונדורמה‪,‬‬
‫אנרגיות טובות‪ ,‬מוסיקה וכיף‪.‬‬
‫משתתפים‪ .‬ההרצאות משיגות מטרות רבות‪ :‬הקניית ידע וכלים‪,‬‬
‫ההרצאות מגוונים‪ ,‬וביניהם‬
‫הסברה‪ ,‬הפחתת הסטיגמה וכן מהוות גורם מדרבן לפנייה לקבלת שירות מהמרכזים‪ .‬נושאי‬
‫לפרטים ולהרשמה‪:‬‬
‫רלוונטיים בקהילה‪.‬‬
‫גורמים‬
‫התמודדות וקשר עם‬
‫ מגמות וחידושים בבריאות הנפש‪ ,‬מידע על המחלה‪ ,‬הטיפול התרופתי‪,09-8335042,‬‬‫שלוחה ‪.119‬‬
‫‪- 03-5400672‬‬
‫בחייהם של אנשים‬
‫מיניים וחברתיים‬
‫דוגמאות‪ :‬ד”ר רוני ברגר – התמודדות במצבי דחק וחרדה‪ ,‬רונית ארגמן – היבטים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.enosh.org.il‬‬
‫המתמודדים עם מחלת נפש‪ ,‬עו”ד קארין אלהרר – זכויות של אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬דוד בנאי – תפקיד המשפחה‬
‫במעגל חיי המתמודד עם מחלת נפש‪ ,‬ד”ר אילנית חסון – מוטיבציה והיענות לטיפול‪ ,‬צביאל רופא – התמודדות עם‬
‫מחלת הנפש שלי‪ ,‬ד”ר חבולס בתיה – תופעות לוואי של תרופות אנטי פסיכוטיות‪ ,‬עו”ד אלי כהן תוסיה – אפוטרופסות‬
‫ונאמנות‪ ,‬ד”ר יעל ואקנין ז”ל – זכויותיהם של נכי הנפש בקהילה‪.‬‬
‫פח‬
‫ות‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫להלן נתוני הפעילות במרכזי מיל”ם בשנת ‪:2009‬‬
‫מס’ בני משפחה‬
‫מספר בני משפחה שקבלו‬
‫שירות מיום פתיחת המרכזים חדשים שקבלו ייעוץ‬
‫השנה‬
‫(נוב’ ‪)2006‬‬
‫‪142‬‬
‫‪300‬‬
‫אשדוד‬
‫‪190‬‬
‫‪400‬‬
‫ירושלים‬
‫‪110‬‬
‫‪350‬‬
‫נתניה‬
‫‪138‬‬
‫‪420‬‬
‫חיפה‬
‫‪580‬‬
‫‪1470‬‬
‫סה”כ‬
‫‪32‬‬
‫מס’ קבוצות כולל‬
‫קבוצות עזרה‬
‫עצמית‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪29‬‬
‫מס’ קבוצות‬
‫עזרה‬
‫עצמית‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫מס’‬
‫הרצאות‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪27‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מועדון חברתי‪-‬שיח קפה‪:‬‬
‫המועדונים החברתיים‪ ,‬המופעלים ע”י מתנדבים מקרב הצרכנים (משפחות) בסיוע ובליווי של הצוותים המקצועיים‪,‬‬
‫ממשיכים לפעול‪ .‬הם מהווים מקום מפגש למשפחות שסיימו את המפגשים הפרטניים ו‪/‬או הקבוצתיים‪ ,‬וכן מלווים‬
‫קליטה של משפחות חדשות למרכזים‪ ,‬כפרוזדור לנכונות ולמוכנות לקבלת השירותים במיל”ם ובמסגרות השיקום‬
‫השונות‪ .‬תדירות הפעילות‪ :‬אחת לחודש‪ ,‬כשהתכנים הינם בהתאם לצרכי המשפחות‪ .‬התכנים מגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬מידע‬
‫בנושא תעסוקה נתמכת‪ ,‬מפגש עם גילה סדובסקי שכתבה את הספר “בכו למענם”‪ ,‬מפגשים בנוגע להתארגנות‬
‫המשפחה לקראת החגים‪ ,‬מידע בנוגע לשירותי השיקום‪.‬‬
‫שירותים חדשים במרכזי מיל”ם‪:‬‬
‫קבוצות לעזרה עצמית‬
‫במהלך ‪ 2009‬השתלמו עובדי המשפחות בנושא קבוצות לעזרה עצמית‪ .‬ההשתלמות כללה לימוד תיאורטי וקב’ הדרכה‪,‬‬
‫תוך יישום הנלמד‪ .‬במהלך ‪ 2009‬נפתחו ‪ 8‬קבוצות לעזרה עצמית של משפחות במרכזי מיל”ם השונים‪.‬‬
‫שירות בשפה הרוסית‬
‫לצורך הנגשת השירות למשפחות עולים דוברי רוסית ניתן שירות במיל”ם חיפה ובמיל”ם ירושלים ע”י עובדות‬
‫דוברות השפה‪ ,‬שהחלו לעבוד במרכזים אלו עם הרחבת הפעילות לשלב ב’ עפ”י הגדרות משרד הבריאות‪ .‬בנוסף‬
‫פועלים להעמקת קשר עם גורמים המטפלים בעולים חדשים‪ ,‬בתחום בריאות הנפש ובקהילה בכלל‪ .‬נערכו מפגשי‬
‫שיווק עם דמויות רלוונטיות בקהילת העולים מחבר העמים וכן פרסום בתקשורת דוברת השפה הרוסית‪ .‬במהלך‬
‫שנת ‪ 2009‬התגבשה קבוצה לדוברי רוסית במיל”ם חיפה בנוסף למפגשים הפרטניים בירושלים ובחיפה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2009‬קבלו שירות כ‪ 25 -‬משפחות דוברות רוסית ו‪ 10--‬מתוכם השתתפו בקבוצה‪.‬‬
‫יום עיון לאנשי מקצוע‬
‫יום עיון לאנשי מקצוע של מיל”ם ירושלים התקיים לראשונה‪ .‬מטרתו הייתה למצב את מיל”ם כגוף ידע מקצועי‬
‫בקהילה הטיפולית והשיקומית בירושלים‪ ,‬להעלות את נושא המשפחות לסדר היום בקרב אנשי המקצוע‪ ,‬להעצים‬
‫את בני המשפחה ולהפכם שותפים‪ ,‬וכדרך נוספת לשיווק המרכז‪ .‬ביום העיון השתתפו כ‪ 80 -‬אנשי מקצוע ונכללו‬
‫בו הרצאות ופאנל בהשתתפות בני משפחה ופסיכיאטרים מבתי החולים ומהקהילה‪.‬‬
‫טיול משפחות ומתמודדים‬
‫לכבוד חודש בריאות הנפש התקיים בחודש נובמבר טיול מיוחד במינו להורים ולילדיהם המתמודדים עם מחלת‬
‫נפש‪ ,‬בהובלה של מיל”ם נתניה‪ .‬הרצון לקיים פעילות משותפת במסגרת מיל”ם עלה מהמשפחות עצמן‪ ,‬אשר‬
‫בקשו לכלול את בניהם המתמודדים בחוויית המפגש עם משפחות נוספות וכן לאפשר להם להכיר מתמודדים‬
‫נוספים‪ ,‬תוך כדי פעילות נורמטיבית כטיול‪ .‬בטיול השתתפו ‪ 55‬בני משפחה ומתמודדים‪.‬‬
‫מתן מענה למשפחות עקב מבצע “עופרת יצוקה”‬
‫במיל”ם אשדוד התקבלו פניות רבות ומגוונות על רקע המבצע‪ ,‬החל במשפחות הזקוקות לתמיכה באופן שגרתי‪,‬‬
‫דרך משפחות המתקשות להתמודד עם בן משפחה מתמודד המגיב למצב הלחץ הקיים באזור והמשך במשפחות‬
‫שבהן אין מתמודדים אך על רקע האירועים מוצאות עצמן חסרות אונים או ללא כלים להתמודד עם בן משפחה‬
‫המגיב באופן חרדתי קיצוני‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה זו נבחרו הרצאות שעסקו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בחרדה‪ ,‬בפחדים ובהתמודדות‬
‫עם מצבי קושי ודחק שסייעו הן לאוכלוסיית המשפחות והן לאוכלוסייה הרחבה במתן כלים אדפטיביים בהתמודדות‪,‬‬
‫לדוגמה‪“ :‬חרדה‪ ,‬פחדים‪ ,‬קושי ומה שביניהם” ו”התמודדות במצבי דחק וחרדה”‪ ,‬בכל אחת מההרצאות נכחו כ‪30 -‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫פעילויות ייחודיות למען המשפחות‬
‫כנס משפחות‬
‫במסגרת המסורת השנתית של העמותה בשנת ‪ 2009‬נערך כנס משפחות בן יומיים בקיבוץ שפיים בהשתתפות‬
‫כ‪ 300-‬בני משפחה‪ ,‬תחת הכותרת‪“ :‬התבוננות ותבונה – הכוח להשלים ולהתחזק”‪.‬‬
‫מטרות הכנס היו העשרה במידע‪ ,‬מתן תמיכה להורים של המתמודדים עם מגבלה נפשית‪ ,‬שיתוף ומתן תחושת‬
‫שותפות‪ ,‬מתן לגיטימציה להפוגה מהעומס שאותו חווים בני המשפחה במהלך בשנה‪.‬‬
‫הכנס נבנה ותוכנן בשיתוף פעולה בין המשפחות ואנשי המקצוע בתחום באמצעות וועדת היגוי מארגנת‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫הכנס כלל‪:‬‬
‫‪ .1‬הרצאות כגון‪ :‬החלמה בבריאות הנפש ומשמעותה בעבור בני המשפחה – פרופ’ דיויד רועה‪ ,‬הפוטנציאל ההתפתחותי‬
‫במעגל החיים של המשפחה והאופן בו יכולה המשפחה לפתח אותו ‪ -‬דוד בנאי‪ ,‬התפתחות המבט הקולנועי על‬
‫מחלת הנפש ‪ -‬דני מוג’ה‪.‬‬
‫‪ .2‬פאנל בהשתתפות הורים ומתמודדים‪.‬‬
‫‪ .3‬מופע פלייבק בהשתתפות המשפחות‪.‬‬
‫‪ .4‬מגוון סדנאות שמטרתן עבודה אישית וחווייתית‪ ,‬אשר עסקו בנושאים הקשורים ללמידה של מיומנויות בהתמודדות‬
‫עם בני המשפחה החולים‪ ,‬התייחסות להורים של המתמודדים‪ ,‬לבני ובנות הזוג‪ ,‬ולאחים‪.‬‬
‫ דוגמאות‪ :‬תקשורת מקדמת כאמצעי משפיע על מהלך המחלה‪ ,‬סטיגמה עצמית ‪ -‬כיצד משנים אותה‪ ,‬סדנה‬
‫ בשפה הערבית ‪ -‬התמודדות עם עצמי ‪ -‬הקשבה לגוף ולנפש‪ ,‬כוחו של הריפוי העצמי ‪ -‬דיאלוג בין הגוף והנפש‪,‬‬
‫ הנתינה גבולות לה‪ ,‬בעבודה אף אחד לא יודע‪....‬הסוד‪ :‬מחלת נפש במשפחה‪ ,‬קש”ת ‪ -‬קידום‪ ,‬שיתוף‪ ,‬תקשורת ‪-‬‬
‫ פעמון שמזכיר לי איך אפשר‪.‬‬
‫‪ .5‬טיול לנמל קיסריה ומופע אור קולי מרהיב‪.‬‬
‫בסיום הכנס נתקבל משוב מהמשתתפים שניתוחו מעיד על שביעות רצון גבוהה מאד של המשפחות ועל חשיבותו‪.‬‬
‫קו ייעוץ‬
‫בחודש יוני ‪ 2009‬החל לפעול קו ייעוץ שאותו מאיישת עובדת מקצועית ממילם נתניה‪.‬‬
‫במהלך בתקופה התקבלו ‪ 150‬פניות לקבלת ייעוץ‪ ,‬בממוצע ‪ 26‬פניות בחודש‪ ,‬מתוכם ‪ 60%‬של בני משפחה וקרובים‬
‫של מתמודדים ו‪ 40% -‬של מתמודדים‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים העולים בפניות המשפחות‪ :‬קריאות לעזרה המורכבות מתחושת מצוקה וקושי‪ ,‬בדידות‪ ,‬רצון‬
‫לשתף ולקבל תמיכה ועזרה קונקרטית‪ .‬בקשה לקבלת ידע והכוונה לגבי אפשרויות טיפול ושיקום‪ .‬מסירת מידע על‬
‫אדם חולה ובקשה לקבל עזרה (פניות של שכנים)‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שעולים מתוך פניות המתמודדים‪ :‬דיווח על מצוקה נפשית קשה ובקשת עזרה‪ ,‬בעיקר במקרים‬
‫של דיכאון וחרדה ש לא טופלו בעבר‪ .‬שאלות הקשורות להשתלבות במסגרות שיקום‪ .‬בקשות לקבל עזרה כספית‬
‫או סיוע בדיור בעיקר במצבים של חוסר הצלחה להשתלב במסגרת שיקום או במקרים של העדר אישורים מתאימים‬
‫לשירותי שיקום‪ .‬תלונות על טיפול של אנשי מקצוע‪.‬‬
‫בכוונתנו לפתח את השירות ע”י הכשרת משפחות ומתמודדים שיענו לפניות תוך קבלת הדרכה וליווי‪.‬‬
‫שירות ייעוץ וליווי בסניפים‬
‫הסניפים שבהם ניתן שירות ממוקד למשפחות בהתאם לצרכים הייחודיים המקומיים הם‪ :‬חולון‪ ,‬רמת‪-‬השרון‪,‬‬
‫רחובות‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪ ,‬כרמיאל וקריית‪-‬גת‪ .‬השירות כולל שיחות פרטניות‪ ,‬שיחות זוגיות ומשפחתיות‪ ,‬טיפולים ארוכי‬
‫טווח‪ ,‬מפגשי ייעוץ קצר מועד וקבוצות תמיכה‪ .‬במפגשים ניתן מידע על זכויות‪ ,‬תיווך‪ ,‬סנגור ולווי בתהליך של‬
‫מיצוי הזכויות‪ ,‬הפנייה לגורמים שונים בקהילה והפנייה למפגשים עם משפחות נוספות‪ .‬ברמת גן נערכו הרצאות אחת‬
‫לחודשיים בארגון התנדבותי של אם למתמודדת הפעילה בהנהלת הסניף‪.‬‬
‫פרויקט חונכות‬
‫פרויקט משותף עם מרכז לבריאות הנפש “לב השרון” במטרה להוביל לחונכות‪“ ,‬משפחה למען משפחה”‪ ,‬שתהווה‬
‫סיוע מאת משפחות מתמודדים “ותיקות” למשפחות מתמודדים אחרות‪.‬‬
‫הקורס תוכנן ויועד להכשיר בני משפחות “ותיקים” של חולים פסיכיאטרים לשמש כמלווים לבני משפחה הנמצאים‬
‫בשלבים ראשונים של ההתמודדות עם מחלת נפש של יקירם‪ .‬שלבים ראשונים כידוע מהווים מצב משברי שבו‬
‫נדרשת תמיכה רבה‪ ,‬לפעמים יותר מאשר זו הניתנת על ידי הרשויות המקצועיות‪.‬‬
‫במהלך הקורס למדו בני המשפחה מיומנויות אנושיות הדרושות לחונך‪ ,‬מגיש העזרה ונגיש רגשית‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫מיומנויות תקשורת‪ ,‬הקשבה‪ ,‬הכלה‪ ,‬קבלת האחר תוך הכרת סגנונות התמודדות שונים‪ ,‬וכל אלו תוך שמירה על‬
‫גבולות של מגיש עזרה בלתי מקצועי‪ .‬הקורס התמקד באלמנטים הייחודיים של הגשת עזרה ממקום של “אח‬
‫לצרה” (‪ ,)peer‬ועסק בחקר ובהבנה של סיטואציית העזרה ממצב של שוויון זה‪ .‬במפגשים נלמדו ונחקרו מיומנויות‬
‫של עוזר ונעזר דרך ההתנסות האישית של כל משתתף‪ .‬התקיימה סדנת “ניתוח תפקיד” (‪ )role analysis‬לבירור‬
‫תהליכים הקשורים לתפקיד‪ .‬באמצעות חוויות ילדות אישיות ביררו המשתתפים את הקשר בין תפקידים במשפחת‬
‫המוצא‪ ,‬לבין סגנון החונכות האישי שלהם‪.‬‬
‫הקורס כלל ליווי אישי וקבוצתי למשתתפים לאורך כשנה שבמהלכה כל אחד אמור ללוות משפחה חדשה אחת‬
‫‪34‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫לפחות ולהביא את ההתלבטויות‪ ,‬הקשיים וההצלחות על אודות קשרי חונכות ספציפיים שלהם‪.‬‬
‫בקורס השתתפו ‪ 6‬חונכים פוטנציאליים‪ ,‬חלק מהמשפחות מלוות משפחות ואצל חלקן היו מפגשים חד פעמיים‪.‬‬
‫אצל רוב המשפחות עדיין קיים קושי להפריד בין ההתנסויות הספציפיות של הבן‪/‬בת החולים לבין יכולתם כהורים‬
‫וכמלווים‪ .‬כמו כן עלה חשש מדחייה מצד המשפחה הפונה ופחד מכישלון‪.‬‬
‫פרויקט אופק – גשר למיצוי זכויות ומידע‬
‫פרויקט “אופק” הוקם על מנת להפנות את הלקוחות לגורמי השיקום המתאימים‬
‫ו‪/‬או לסייע בפועל למימוש זכויותיהם ע”פ חוק ועל מנת לסייע למתמודדים‬
‫ולבני משפחותיהם בשלבים הראשונים של ההתוודעות אל המחלה‪ .‬זהו שירות‬
‫ייחודי‪ ,‬אשר מטרתו לגשר ולקשר בין המתמודד ומשפחתו‪ ,‬לבין שירותי השיקום‬
‫עמותת אנוש מעניקה שירות לנפגעי הנפש ובני משפחותיהם‪ ,‬המצויים‬
‫של‬
‫השונים בקהילה‪ ,‬ולסייע להם בפועל במימוש זכויותיהם‪ .‬אוכלוסיית היעד‬
‫בשלבים הראשונים של התמודדות עם המחלה‪.‬‬
‫על מנת לסייע לאוכלוסייה זו‪ ,‬הוקם שירות חדש אשר מטרתו לגשר ולקשר בין‬
‫הפרויקט הם המתמודדים ובני משפחותיהם אשר חוו אשפוז וטרם מימשו את‬
‫המתמודד ומשפחתו‪ ,‬לבין שירותי השיקום השונים בקהילה ולסייע להם בפועל‬
‫במימוש זכויותיהם אלו‪ .‬אוכלוסיית היעד שלנו הם נפגעי נפש ובני משפחותיהם‬
‫הזכויות המגיעות להם על פי חוק מגופים ממשלתיים כמו הביטוח הלאומי‬
‫אשר חוו אשפוז וטרם מימשו את זכויותיהם בביטוח הלאומי‪ ,‬משרד הבריאות‪-‬‬
‫סל שיקום ועוד‪.‬‬
‫ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫בנוסף לקשיים הרגשיים איתם מתמודדת המשפחה בשלבים הראשונים של‬
‫הראשונים‬
‫בשלבים‬
‫המשפחה‬
‫מתמודדת‬
‫שאיתם‬
‫הרגשיים‬
‫בנוסף לקשיים‬
‫התפרצות המחלה‪ ,‬היא מתמודדת גם עם קשיים טכניים הנובעים מחוסר אונים‪,‬‬
‫תסכול‪ ,‬חוסר מידע או לחילופין הצפה במידע‪ ,‬ומפגש מורכב עם הבירוקרטיה‪.‬‬
‫של התפרצות המחלה‪ ,‬היא מתמודדת גם עם קשיים טכניים הנובעים מחוסר‬
‫פרויקט "אופק" פועל על מנת להפנות את הלקוחות לגורמי השיקום המתאימים‬
‫ו‪/‬או לסייע בפועל למימוש זכויותיהם ע"פ חוק‪.‬‬
‫אונים‪ ,‬מתסכול‪ ,‬מחוסר מידע או לחילופין עם הצפה במידע‪ ,‬ומפגש מורכב עם‬
‫)בנוסף מעניקה העמותה גם ייעוץ ותמיכה למשפחות באמצעות מרכזי ייעוץ של‬
‫מיל"ם ברחבי הארץ(‪.‬‬
‫הבירוקרטיה‪.‬‬
‫הנכם מוזמנים לפנות לברורים נוספים ולהפנות מתמודדים המבקשים להיעזר‬
‫בשירות ללא תשלום‪.‬‬
‫הרציונאל להקמה ולהפעלה של שירות זה מבוסס על כך שמס’ האנשים‬
‫המתמודדים עם מחלת נפש הצורכים כיום שירותי סל השיקום עומד על כשליש‬
‫מהזכאים לשירות‪ .‬מפניות שונות אנו למדים על משפחות ועל מתמודדים רבים‬
‫שהולכים לאיבוד בנבכי הבירוקרטיה ואינם יודעים‪ ,‬או אינם מסוגלים לפעול‬
‫ליצירת קשר ניתן לפנות לקרן קלדרון – מקדמת השיקום‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪,03-9507940‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫תהליך‬
‫דוא“ל‪:‬להתחיל‬
‫מנת‬
‫‪ ,03-9650433‬על‬
‫ופונות אלינו‬
‫למימוש זכויות לגיטימיות‪ .‬כך גם עם משפחות ששנים צרכו שירותים פרטיים‬
‫של מיצוי זכויות באופן דיסקרטי‪.‬‬
‫ימי עיון והכשרות ייעודיות – לעובדים ולמתמודדים‬
‫הכשרת מנהלי סניפים‬
‫הכשרה זו תוכננה לצורך פיתוח תוך תפקידי למנהלי הסניפים של העמותה‬
‫ובמטרה להעצים את כישורי הניהול‪ ,‬לפתח תפיסת ניהול אפקטיבית‪ ,‬להעמיק‬
‫את הבנת מהות התפקיד המשלב הדרכה וניהול‪ ,‬להעניק ידע‪ ,‬מיומנויות וכלים‬
‫נדרשים‪ .‬ההכשרה נמשכה כחצי שנה‪ ,‬כללה ‪ 8‬מפגשים יומיים והשתתפו בה ‪32‬‬
‫מנהלי סניפים ומרכזי משפחות‪.‬‬
‫עקרונות ההכשרה‪:‬‬
‫‪ .1‬הובלה ע”י ועדת היגוי – בשיתוף מלא של מנהלי הסניפים‪.‬‬
‫‪ .2‬הכשרה מבוססת על צוות העמותה‪ ,‬מנהלי המרחבים מהווים חלק מסגל‬
‫ההכשרה‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬למידה משולבת ידע ופרקטיקה‪.‬‬
‫‪ .4‬קירוב הנלמד אל חווית הלומדים באמצעות תיאורי מקרה‪ ,‬סימולציות‪.‬‬
‫תכנית ההכשרה‪:‬‬
‫‪ .1‬ניהול צוות – מהו צוות‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬פיתוח וניהול צוות‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול עצמי – חזון אישי‪ ,‬מחזון למציאות‪ ,‬ניהול זמן‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח עובדים – איתור ומיון‪ ,‬משוב‪ ,‬מוטיבציה והנעה‪ ,‬קידום ותגמול‪.‬‬
‫‪ .4‬ניהול משימה – מחזון לתוכנית עבודה‪ ,‬תהליך בנית תוכנית עבודה בצוות‪ ,‬ניהול תוכנית עבודה‪.‬‬
‫‪ .5‬תפיסת תפקיד – תפיסת תפקיד לצד הגדרת התפקיד‪ ,‬סגנונות ניהול‪ ,‬סגנונות מנהיגות‪.‬‬
‫‪ .6‬ניהול שינוי – התנגדות לשינוי והתמודדות איתה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫קורס הכשרת מתמודדים לתפקיד חבר‪/‬ת ועד המנהל‬
‫ועדים מנהלים בעמותות ובמלכ”רים מגבשים את החזון‪ ,‬מייצגים את העמותה‪ ,‬אחראים על עיצוב מדיניות הארגון‪,‬‬
‫מפתחים תוכנית אסטרטגית‪ ,‬מגייסים משאבים ומייצגים אוכלוסיות שאותן משרת הארגון‪.‬‬
‫בעמותה לבריאות הנפש‪ ,‬הנותנת שירותים למתמודדים ומשפחות‪ ,‬יש חשיבות מכרעת לנציגותם בוועד המנהל‪.‬‬
‫האוכלוסייה שאותה משרת הארגון צריכה להיות חלק מהנהגת הארגון וקביעת המדיניות‪ .‬קורס ייעודי זה להכשרת‬
‫מתמודדים כחברי הנהלה ציבורית עוצב לשם שילוב אפקטיבי של מתמודדים כחברי הנהלות הסניפים וכדי להוביל‬
‫לתהליך בחירה של מתמודד כחבר נבחר לוועד המנהל הארצי של העמותה‪ .‬הקורס הינו יוזמה משותפת ומתקיים‬
‫במימון משותף של העמותה והמרכז למנהיגות מנדבת ע”ש פאני וסטיבן ויינברג‪ .‬מימון נוסף נתקבל מקרן לזלו נ‪.‬‬
‫טאובר‪.‬‬
‫מטרת הקורס‪:‬‬
‫‪ .1‬הכשרה והעצמה של מתמודדים לשמש חברים בוועד המנהל של‬
‫העמותה ובסניפים‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬העלאת מוטיבציה והקטנת חרדה לשמש בתפקיד חבר‪/‬ת ועד‬
‫מנהל‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬מתן כלים מקצועיים שיהוו יתרון בעבור מתמודדים שיהוו חלק‬
‫מוועד מנהל‪.‬‬
‫‬
‫‪ .4‬יצירת קורס הניתן לשכפול בשנים הבאות‪.‬‬
‫‪ .5‬שילוב מוצלח של מתמודדים בוועדים מנהלים‪.‬‬
‫‪ .6‬שיפור קידום אוכלוסיית המתמודדים בתוך הסניף‪.‬‬
‫יו”ר העמותה והמנכ”ל מעניקים‬
‫תעודות גמר למשתפי הקורס‬
‫הקורס התקיים במתכונת שבועית בבית “שיתופים” בבית יהושע‪ 14 ,‬מפגשים בני ‪ 5‬שעות בכל פעם‪ ,‬כלל הרצאות‬
‫תיאורטיות וסדנאות לעיבוד החומרים הנלמדים והשתתפו בו ‪ 19‬מתמודדים מסניפים שונים שנבחרו לאור המוטיבציה‬
‫שגילו‪ ,‬לפעול בתפקיד חבר הנהלת סניף‪.‬‬
‫בקורס הושמו דגשים על נושא ההחלמה‪ ,‬התפתחות תנועת הצרכנים‪ ,‬מעבר מהתמודדות אישית לאחריות חברתית‬
‫וחזון אישי‪ ,‬וכן היכרות עם המגזר השלישי וחוק העמותות‪ ,‬מהות העמותה ותפישת תפקיד חבר הנהלה‪ ,‬היבטים‬
‫כלכליים בניהול עמותה‪ ,‬גיוס משאבים‪ ,‬מנהיגות וייצוג אוכלוסייה‪.‬‬
‫סדנת הומור למתמודדים ולבני משפחה‬
‫ההומור והצחוק הינם שני גורמים שידוע כי ביכולתם לשפר באופן משמעותי את איכות החיים של האדם‪ .‬מחקרים‬
‫העלו‪ ,‬כי להומור נודעת השפעה גדולה על מדדים בריאותיים פיזיים וכן גם על תחושת הרווחה האישית והכללית של‬
‫האדם‪ .‬מטרת הפרויקט לתת לציבור המתמודדים והמשתתפים את האפשרות לחוות שימוש בהומור והשפעתו על‬
‫חייהם ובכך לסייע בשיפור איכות החיים שלהם‪.‬‬
‫הקומיקאי לני רביץ‪ ,‬המנחה סדנאות הומור בכל הארץ ומופיע במופעי סטנד אפ‪ ,‬הוביל את הסדנה‪ ,‬כאשר בעבורו היה‬
‫זה מפגש ראשון עם אוכלוסיית מתמודדים‪ .‬לני רביץ העביר באופן חווייתי את השימוש בהומור ובצחוק כחלק מהחיים‬
‫ומתפיסת העולם‪ .‬הוא הצליח ליצור קשר מיוחד עם המשתתפים‪ ,‬ותוך כדי היכרות הדדית הצליח להביאם למצבים‬
‫שבהם הם חשו טוב יותר והצליחו ליישם את הכלים שרכשו גם מחוץ לסדנה‪.‬‬
‫הסדנה כללה ‪ 12‬מפגשים שבועיים בני שעה וחצי‪ ,‬השתתפו בה ‪ 20‬מתמודדים ונלמדו טכניקות גופניות ונפשיות שנועדו‬
‫לגלות את הצד החיובי וההומוריסטי שבחיים‪ .‬משתתפי הסדנה גילו בתוכם כוחות ויכולות חדשים‪ ,‬בהם היכולת לצחוק‬
‫על מצבם‪ ,‬לתקשר טוב יותר זה עם זה ואף עם גורמים שקודם לכן היוו מקור ללחץ ולמתח‪ ,‬כגון מפגש עם רופאים‬
‫ואנשי מקצוע‪ .‬הסדנה לוותה במחקר אשר עדיין מתבצע‪ ,‬מטעם אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ביה”ס לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כמסקנות ראשוניות עולה‪ ,‬כי הקבוצה תרמה רבות לחבריה ולאופן ההתמודדות‪ ,‬המלווה בחשיבה חיובית‬
‫ובהומור אף במצבים הנתפסים למתמודד כקשים‪ .‬נראה כי חברי הקבוצה נתרמו רבות הן במהלך הסדנה עצמה‪,‬‬
‫שממנה יצאו במצב רוח מרומם יותר משבאו‪ ,‬ואף רכשו כלי התמודדות בחיים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬במקום העבודה ומול בני‬
‫משפחה אשר בעבר התקשו להתמודד מולם‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫קורס משותף לסטודנטים ממכללת אחוה ומסניף קריית גת‬
‫“בשביל הנפש – פעילות אישית ואנושית” – הנחיית סטודנטים ומתמודדים במסגרת מעורבות חברתית בקהילה‬
‫הקורס הינו תוצר של שיתוף פעולה בין מכללת אחוה ועמותת אנוש שיצא לפועל במימון קרן לסלו נ‪ .‬טאובר וקרן‬
‫ויינברג‪ .‬הקורס הינו אקדמי שנתי במסגרת אשכול קורסי הבחירה לאחריות ולמעורבות חברתית של המכללה‪ .‬כחלק‬
‫מחובות הקורס על הסטודנטים לבצע פעילות התנדבותית בקהילה‪ .‬הסטודנטים הלומדים בו משתתפים אחת‬
‫לשבועיים בהרצאה פרונטאלית במכללה ואחת לשבועיים יוצרים פרויקט חברתי התנדבותי‪ .‬כל חלקי הקורס ‪ -‬זה‬
‫הפרונטאלי וזה ההתנדבותי‪ ,‬בוצעו במשותף‪.‬‬
‫הפרויקט הינו פרויקט ראשון מסוגו שבו למדו במשותף סטודנטים ממכללה וחברי סניף אנוש במסגרת אקדמית קורס‬
‫אקדמי‪ .‬עד כה נערכו שיתופי פעולה מעטים ביותר עם מכללות או עם אוניברסיטאות ובהן נערכו באוניברסיטה קורסי‬
‫העצמה מסוגים שונים בעבור מתמודדים או כאלה שבהם מתמודדים לקחו חלק בקורסים בעלי גוון חוויתי‪ -‬אומנותי‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט כפולה‪ :‬הן כפעילות מפחיתת סטיגמה‪ -‬הסטודנטים מהמכללה שבחרו בקורס זכו להכיר מקרוב‬
‫מתמודד ולראות עד כמה רב הדומה על השונה בין שניהם וכן נחשפו הסטודנטים מאנוש לפעילות אקדמית אשר פתחה‬
‫בפניהם צוהר אמיתי לעולם האקדמי ולחיי הסטודנטים‪ .‬ערך מוסף חשוב נוסף לפעילות היא הפעילות ההתנדבותית‬
‫המשותפת‪ ,‬אשר בה לקחו חלק כל המשתתפים בקורס‪.‬‬
‫ד”ר יוני גז מרצה הקורס הגדיר את המטרות באופן הבא‪ :‬הקורס נועד ללוות סטודנטים ומתמודדים עם מחלה‬
‫נפשית בעבודתם בקהילה‪ ,‬לספק כלים‪ ,‬ולהתמודד עם קשיים במהלך עבודתם‪ .‬הקורס כולל הרצאות ובעיקרו יבוסס‬
‫על מפגשים קבוצתיים ואישיים לדיון ולהבנת התהליכים האישיים והבין אישיים שאותם התלמידים חווים במהלך‬
‫עבודתם‪.‬‬
‫במסגרת ההנחיה‪ ,‬לקחו התלמידים חלק בחיי מועדון אנוש‪ .‬המטרה לקרב בין הסטודנטים לבין חברי המועדון ולהביא‬
‫להיכרות ביניהם‪ ,‬להתמודד עם סטיגמות ולקדם פרויקטים במועדוני אנוש‪ .‬אחת מהשאיפות של התנסות זו בשילוב‬
‫עם ההנחיה האקדמית היא לעודד תלמידים למעורבות בקהילה לאורך זמן‪ ,‬להכיר צרכים של אוכלוסיות מיוחדות‪,‬‬
‫יחד עם הבנת התהליכים המתרחשים אצל החונך‪ ,‬מקבל השירות‪ ,‬והסביבה‪ .‬למתמודדים עם מחלה נפשית מטרת‬
‫העבודה היא לחזק ולהעצים יכולות קיימות‪ ,‬לעודד למידה‪ ,‬ולהכיר את יכולתם לתרום לקהילה‪ .‬במהלך הלימודים‬
‫האקדמיים הוצבו דרישות ומטלות כמקובל‪ :‬הייתה חובת השתתפות פעילה וקבועה בעבודה באנוש‪ ,‬נוכחות בפגישות‬
‫ההנחיה הקבוצתיות והוטלו מטלות אקדמיות אשר בוצעו כולן בזוגות‪ ,‬סטודנט מהמכללה עם סטודנט מאנוש‪ .‬כל אלה‬
‫אפשרו לסטודנטים ולמתמודדים חוויה משותפת של למידה‪ ,‬חיפוש חומר בספריה‪ ,‬נדרשה קריאת מאמר וסיכומו‪,‬‬
‫ניתוחו והצגתו בקבוצה וכתיבת מטלות אקדמיות‪.‬‬
‫את הקורס התחילו ‪ 10‬מתמודדים ו‪ 10-‬סטודנטים וסיימו ‪ 9‬מתמודדים ו‪ 6-‬סטודנטים‪ ,‬רובם פרשו עקב קושי לשלב את‬
‫ההתנדבות שהיא חלק אינטגראלי מהקורס‪.‬‬
‫הקורס לווה בהערכה ולהלן עיקרי הדברים שעלו‪:‬‬
‫בעבור ‪ 60%‬מהמתמודדים הלמידה בקורס אקדמי הייתה חוויה חדשה לחלוטין‪ 40% .‬מחברי הקבוצה התנסו בעבר‬
‫בלימודים במסגרת מכון מגיד של האוניברסיטה העברית‪ .‬בקורס זה השתתפו מתמודדים מכל הארץ – אך לא היה‬
‫שילוב של המתמודדים בקורס אקדמי מן המניין לצד סטודנטים מן המניין באוניברסיטה‪ .‬החוויה של למידה לצד‬
‫הסטודנטים של המכללה הייתה חוויה חזקה ומשמעותית בעבור המתמודדים‪.‬‬
‫ההשתתפות בקורס אקדמי מביאה למימוש את אותה ‘העצמה’ ו‪’-‬החלמה’ שמרבים לדבר עליהן‪ ,‬אך מתקשים במימושן‪.‬‬
‫עצם שילוב המתמודדים במסגרת של לימודים אקדמיים מן המניין‪ ,‬עצם הפעילות המשותפת עם הסטודנטים והיציאה‬
‫לפעילות מחוץ לכותלי המועדון החברתי של אנוש‪ ,‬מאפשרת למתמודדים חוויה שנתפשת על‪-‬ידם כ‪-‬מעבר לגבול‬
‫המסוגלות שלהם‪ ,‬ובכך התרומה המשמעותית להעצמה ולהחלמה‪.‬‬
‫נראה כי קבוצת “עוזר נעזר” מהווה הכנה טובה של המתמודדים לשילוב ורצוי לשקול להטמיע את התכנית בסניפים‬
‫שונים מהם יש כוונה לשלב מתמודדים במוסדות אקדמיים‪ .‬אותם מתמודדים שאופיינו לפני תחילת הקבוצה כאנשים‬
‫שמתקשים לצאת מהבועה שלהם ולהתערות במסגרות חברתיות‪ ,‬מצאו בקבוצת “עוזר‪-‬נעזר” מקום משמעותי‬
‫שניכרה בין היתר בנוכחות העקבית שלהם במפגשי הקבוצה‪ .‬בהלימה לכך‪ ,‬למעט משתתף אחד‪ ,‬כל המשתתפים‬
‫שהתחילו את הקורס באחווה גם סיימו אותו‪ .‬אלו אחוזי השתתפות מרשימים ביותר ביחס להשתתפות בקורס אקדמי‬
‫בכלל‪ ,‬ובהתחשב שזוהי חוויה חדשה במסגרת חברתית חדשה בפרט‪ 90% .‬מהמשתתפים הביעו עניין בסוף שנת‬
‫הלימודים להמשיך ללמוד קורסים נוספים – כולל המתמודד שפרש במהלך הקורס‪ .‬כל המתמודדים היו מעדיפים‬
‫להמשיך ללמוד במכללה‪ ,‬למעט אחד שציין כי לא משנה לו אם במכללה או במוסד אחר‪ .‬המתמודדים מעדיפים ללמוד‬
‫עם סטודנטים במכללה משום ש”המסגרת הזאת מהווה יתרון ומתכונת בריאה ללימודים”‪ ,‬כי “הסטודנטים עוזרים”‬
‫‪37‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫וכי ”זה חומר צעיר וזה חשיבה צעירה ובריאה”‪ .‬כמו כן‪ ,‬המתמודדים רואים את החשיבות בלמידה ההדדית זה מזה‬
‫“אנחנו נוכל ללמוד מהם והם מאתנו‪ .‬למתמודדים לעתים קשה להתבטא‪ ,‬הם אנשים סגורים”‪.‬‬
‫הנושאים שהמתמודדים הביעו בהם עניין להמשך למודים היו מגוונים – גיאוגרפיה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬היסטוריה של עם ישראל‪,‬‬
‫פסיכולוגיה של מבוגרים‪ ,‬מיסטיקה ומדעי הרוח‪ ,‬וקונידיטוריה‪.‬‬
‫הלמידה המשותפת תרמה משמעותית לשינוי עמדות וסטיגמה כלפי אנשים עם התמודדות נפשית‪ ,‬גם אם ההנחה כי‬
‫עמדות הסטודנטים שבחרו את הקורס היו חיובית יותר מלכתחילה‪ ,‬ניתן ללמוד מתשובותיהם על שינוי עמדות חיובי‪.‬‬
‫ההתנדבות במסגרת מועדון אנוש היוותה מכשול בהתמדת סטודנטים בקורס‪ ,‬ונתפשת כמחסום במשיכת סטודנטים‬
‫לקורס זה‪ .‬מצד שני‪ ,‬ההתנדבות הינה עקרון בחוקי הקורס במכללה‪ ,‬והסטודנטים מטעמם טענו שההתנדבות במועדון‬
‫אנוש חיזקה את תהליך שינוי סטיגמה‪:‬‬
‫“היה כיף להתנדב‪ .‬זו פעם ראשונה שיש לי קורס ביחד עם התנסות שזה דבר מרתק‪ .‬ירדה לי הסטיגמה על האנשים‬
‫הנ”ל‪ .‬בהתחלה עשיתי קורס זה בשביל נקודות זכות אבל בהמשך עשיתי את זה כי היה כיף נתן לי ניסיון להמשך‬
‫להתמודדות עם האנשים הנ”ל אם ארצה לעבוד בתחום וניסיון טוב יותר מלמידה בכיתה‪ ,‬כי ככה אתה לומד יותר ולא‬
‫רק תיאורטית”‪.‬‬
‫קורס תקשורת ועמידה מול מצלמה – בהנחיית צופית גרנט – פרויקט ארצי‬
‫הקורס פותח במטרה לבנות קבוצה מובילה של מתמודדים ובני המשפחה‬
‫שיהיו שותפים בקידום המודעות לתחום בריאות הנפש ע”י הופעה ראויה‬
‫ונכונה בתקשורת הארצית‪ .‬בקורס הוקנו למתמודדים ולבני המשפחה‬
‫הכלים המתאימים והנכונים להופעה משכנעת בתקשורת כדי להפחית את‬
‫החשש מפני הופעה לא מוצלחת‪.‬‬
‫הקורס בהנחיית צופית גרנט‪ ,‬נשיאת חוג הידידים‪ ,‬נפתח לכל מי שיש‬
‫לו חלק בחיי העמותה‪ :‬מתמודדים‪ ,‬משפחות‪ ,‬מתנדבים ואנשי צוות והינו‬
‫חלק ממערך יחסי הציבור שיזם וקידם את הרעיון‪ .‬צופית גרנט הנחתה‬
‫את הקבוצה‪ ,‬העמיקה את נושאי הדיון בנושא הסטיגמה וכיצד יש להופיע‬
‫בתקשורת כדי להפחית דעות קדומות‪ .‬במהלך הקורס הגיעו אנשי‬
‫תקשורת להעביר סדנאות ולהעניק למשתתפים כלים מתחום הידע שלהם‪.‬‬
‫בין השאר התקיימה סדנה לעמידה מול מצלמה בהנחייתו של כתב הערוץ הראשון והשני‪ ,‬איתי רפופורט‪ ,‬והרצאה‬
‫מפי איש התקשורת גדעון רייכר‪.‬‬
‫הקורס התקיים אחת לשבוע במהלך שבעה חודשים‪ ,‬והשתתפו בו ‪ 35‬איש‪ .‬בסיומו ולקראת חודש בריאות הנפש‬
‫הופיעו מספר לא מבוטל של מתמודדים באמצעי התקשורת השונים ועשו מלאכה מצוינת‪ ,‬כשהם משתמשים בכל‬
‫הכלים שרכשו במהלך הקורס‪ ,‬ובמנת הביטחון העצמי שרכשו במהלכו‪ .‬הדבר הביא לתהודה רצינית ביותר בתקשורת‪,‬‬
‫והוכיח כי הקורס היה מוצלח והשיג את המטרות‪.‬‬
‫יום עיון בנושא מיניות‪“ :‬עושים את זה”‬
‫עושים את זה עושים את זה‬
‫בתאריך ‪ 24‬בנובמבר ‪ ,2009‬במסגרת אירועי חודש בריאות הנפש‪ ,‬התקיים‬
‫יום עיון למתמודדים בלבד‪ ,‬והשתתפו בו כ‪ 70 -‬איש‪ .‬יום עיון זה לווה בהפקת‬
‫חוברת המהווה מדריך ומורה נבוכים למתמודד המתלבט בשאלות של מיניות‬
‫והיווה סנונית ראשונה בתחום‪ .‬הנושאים שהועלו בו הדגישו את הצורך ואת‬
‫הכר הרחב לפעולה‪.‬‬
‫יום עיון זה היווה פתיחה להתייחסות למכלול נושאי מיניות וזוגיות – שאלות‬
‫קיומיות שעימן מתמודד כל אחד מאיתנו‪ .‬לראשונה‪ ,‬נתנה להן העמותה‬
‫ביטוי פורמאלי בקרב אוכלוסיית המתמודדים‪ .‬במהלך יום העיון התקיימו‬
‫בין השאר הרצאה של הפסיכיאטר פרופסור צבי זמשלני בנושא תרופות‬
‫וקשיים בתפקוד המיני והסקסולוג מר גבי וייס בנושא‪“ :‬מיניות זה חלק‬
‫מאיתנו”‪ .‬כמו כן ניתנה במה למתמודדים לשאול שאלות בנושא הקשיים‬
‫בסוגיות אלו‪ .‬עד היום לא ניתן ביטוי לנושא התא המשפחתי‪ ,‬מיניות‪ ,‬זוגיות‬
‫בצורה מפורשת במסגרת תהליך השיקום‪ ,‬בהשוואה לאוכלוסיות אחרות‬
‫מדריך לבריאות המינית‬
‫למתמודדים עם‬
‫מחלת נפש‪/‬מח‬
‫משרדי עמותת אנוש‬
‫רח' החרושת ‪ ,3‬ת‪.‬ד‪ 1593 .‬רמת השרון ‪47113 -‬‬
‫טלפון‪ ,03-5497583 ,03-5400672 :‬פקס‪03-5400474 :‬‬
‫דוא"ל לפניות‪[email protected] :‬‬
‫‪www.enosh.org.il‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪38‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫המתמודדות עם פגיעות פיזיות ומקבלות את הכלים להתמודד עם הנושא‪ .‬ברוב המקרים ההתייחסות למתמודד עם‬
‫מחלת נפש היא כאל א‪ -‬מיני והדגש הטיפולי מושם על תפקוד יומיומי‪ ,‬על קשרים חברתיים ולאו דווקא על בניית‬
‫מיניות זוגיות ותא משפחתי‪ .‬הזדמנויות להכיר בני זוג הן מגוונות בדיוק כמו אצל אוכלוסייה שאינה סובלת מפגיעת‬
‫נפש‪ :‬במסגרות הפנאי‪ ,‬במקומות העבודה‪ ,‬באינטרנט ועוד‪ .‬קיום יום העיון היווה במה ראשונית וצעד בסיס לנתינת‬
‫המקום לבניית זוגיות והורות כחלק מהותי מתהליך השיקום ומימוש של המתמודד כאדם באשר הוא אדם‪ .‬בשל‬
‫המודעות הגוברת כיום‪ ,‬יותר ויותר אנשים מחפשים זוגיות‪ ,‬ומתמודדים עם בעיות זוגיות‪.‬‬
‫יום עיון לצוותי המועדונים החברתיים ספטמבר ‪2009‬‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 2009‬נערך בבית “שיתופים” בבית יהושע יום עיון לרכזים ולעובדים במועדונים החברתיים בעמותה‬
‫ובו נכחו כ‪ 100 -‬עבדים‪ ,‬מרביתם של צוותי המועדונים החברתיים ברחבי הארץ‪ .‬יום העיון תוכנן במטרה לכנס יחדיו‬
‫את צוותי המועדונים החברתיים להעשרה בתחום השיקום בכלל ובתחום נושא החברה והפנאי בפרט‪ ,‬ללמידה הדדית‪,‬‬
‫להעמקת ההיכרות וליצירת קשרי גומלין‪ .‬יום העיון כלל הרצאות מליאה‪ ,‬בשיקום והחלמה בתחום הפסיכיאטרי‬
‫ובשיקום חברתי של אנשים בעלי מוגבלויות בכלל ומוגבלות פסיכיאטרית בפרט‪ .‬מהלך היום כלל גם סדנאות שונות‪,‬‬
‫בתחומי הספורט והפעילות הפיזית (סדנת פטנק‪ ,‬צ’י קונג)‪ ,‬בתחום אימון לזוגיות ובנושא מועדון הצעירים והגישה‬
‫העומדת מאחוריו‪ .‬יום העיון נחתם ברב שיח בנושא “חשיבותו של המועדון חברתי בחיי המתמודדים”‪.‬‬
‫יום עיון לצוותי תעסוקה נתמכת יולי ‪2009‬‬
‫בחודש יולי ‪ 2009‬נערך בבית “שיתופים” בבית יהושע כנס רכזי תעסוקה נתמכת שבו השתתפו ‪ 32‬רכזים מכל רחבי‬
‫הארץ‪ .‬יום עיון זה גובש כמסורת ללמידה ‪ ,‬להפריה הדדית ולהעשרה‪ .‬יום העיון כלל‪ :‬דיון באתגרים הרבים שזימנה‬
‫שנת ‪ 2009‬במישור הכלכלי והשפעתם על המישור השיקומי; הרצאה על התפתחות התעסוקה הנתמכת בעולם ובארץ‬
‫ושילובה בתהליכי ההחלמה; ופאנל ודיון בפרויקטים מיוחדים בהשתתפות חמישה רכזים מסניפים שונים להדגמת‬
‫צרכים מקומיים והמענים שגובשו‪ .‬בפאנל הוצגו‪ :‬קבוצת‪ ‬מחפשי עבודה‪ ,‬רעיון יצירתי להתמודדות בתקופה הכלכלית‬
‫הקשה‪ ,‬קבוצות התמיכה לסוגיהן‪ ,‬קבוצת הכנה‪ ,‬קבוצת מחפשי עבודה וקבוצת ליווי ותמיכה לאנשים עובדים‪ ,‬הסנגור‬
‫העצמי ככלי להעצמה ולשיפור איכות החיים‪ ,‬מסלול להכשרה מקצועית בבית‪-‬הספר למלונאות‪ ,‬שילוב מתמודדים‬
‫בעבודה בנמל תל‪-‬אביב כמענה יצירתי למצב הכלכלי‪.‬‬
‫פעילויות ייחודיות נוספות‬
‫דו שיח – מפגש אנושי של לימוד הדדי‬
‫פרויקט דו‪-‬שיח מושתת על מספר עקרונות יסוד‪ :‬כולנו שווים‪ ,‬אין אדם חשוב יותר‬
‫מאדם אחר ולכן ניתן ללמוד מכל אדם‪ .‬דו שיח בין אנשים חייב להיות מבוסס על‬
‫פרויקט דו שיח‬
‫מפגש אנושי של לימוד הדדי‬
‫כבוד ועל הערכה הדדיים וכן על רצון כן ואמיתי ללמוד זה מזה‪ .‬סביב עקרונות‬
‫אלה גובש פרויקט דו – שיח‪ :‬מפגש אנושי של לימוד הדדי במטרה לפעול‪,‬‬
‫באמצעות מפגשים בין אישיים‪ ,‬להפחתת הסטיגמה‪ ,‬הדעות הקדומות והאפליה‬
‫שמהן סובלים המתמודדים וקידום רוח האחווה בחברה בישראל‪.‬‬
‫בפרויקט דו שיח חברים כיום כ‪ 30 -‬מתמודדים עם משברים נפשיים ובני משפחה‬
‫בארבעה מרכזי פעילות ירושלים‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אום אל פחם וחיפה‪ .‬החברים‬
‫בפרויקט נפגשים עם קהלים שונים ברחבי הארץ ומספרים להם את סיפורם‬
‫האישי בגוף ראשון‪ ,‬תוך הדגשת חשיבות ההיכרות לקידום השתלבות המתמודדים‬
‫בחברה כשווים בין שווים‪ ,‬להכיר ביכולתם לתרום לחברה ולהיתרם על ידה‪.‬‬
‫חשוב לקבוצה ליצור בקרב הקהל תחושת אחווה ושיתוף באופן חוויתי ורגשי‪.‬‬
‫הדיאלוג מאפשר להבין כי חוויית המשבר היא חוויה אנושית לגמרי ומשותפת לכל אדם באשר הוא אדם‪ .‬הכוונה לעורר‬
‫בקהל רגש הזדהות תוך תובנה שזה יכול לקרות לכל אחד‪ ,‬ועם זאת להראות שמשבר ואפילו משבר נפשי אינו סוף‬
‫העולם‪ .‬אפשר לקום מחדש על הרגליים‪ ,‬כפי שחברי הקבוצה עושים‪ ,‬לשנס מותניים ולהתחיל לצעוד מחדש‪.‬‬
‫מפגשי דו‪-‬שיח מתקיימים בפני קהלים שונים – אנשי מקצוע‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬קבוצות מתמודדים‪ ,‬משפחות וקהל‬
‫הרחב‪ .‬תוכן המפגש והמתמודד המעביר אותו מותאמים לקהל היעד‪.‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪39‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫בניית אמנה חברתית – סניף אילת‬
‫תהליך השיקום והשילוב בקהילה חייב להתרחש יחד עם הקהילה ולכן עלה הרעיון לכתוב אמנה חברתית משותפת‬
‫לסניף ולקהילה‪ ,‬בשיתוף אישים שונים מהקהילה‪.‬‬
‫חברי הנהלת הסניף הזמינו אנשים מקומיים ממגוון תחומי עיסוק בקהילה‪ ,‬העירייה‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬בית החולים‪ ,‬אנשי‬
‫עסקים‪ ,‬תקשורת ועוד‪ ,‬לשוחח בנושא עם חברי הסניף ועובדיו‪ .‬במקביל נדון הרעיון בתוך הסניף‪ .‬אלו שנענו להזמנה‪,‬‬
‫ביניהם אבי כהן מנכ”ל העירייה‪ ,‬דוד בלום מנהל משאבי אנוש ברשת ישרוטל‪ ,‬חני הכט סגנית מחלקת הרווחה‪ ,‬גבי‬
‫קדוש ראש העירייה לשעבר ופעיל חברתית‪ ,‬קיימו דיונים בנושא עם החברים והצוות‪ .‬החומר שנאסף שימש לניסוח‬
‫ולכתיבה של האמנה‪ ,‬שהתקיים בקבוצות‪.‬‬
‫לסיכום תהליך העבודה נערך יום עיון משותף שהועבר ע”י דרומית שזר בן חיים‪ ,‬יועצת ארגונית של רשת ישרוטל ‪,‬‬
‫אשר העבירה בהתנדבות סדנה בנושא תקשורת בין אישית וייעצה לגבי הדרכים ליישום האמנה‪.‬‬
‫התוצר המוגמר המהווה את עשרת הדיברות המבטאות את החזון שאליו אנו שואפים מבחינה מקצועית ושיקומית‪,‬‬
‫נחתם בטקס חגיגי שנערך בתאריך ‪ 8/6/09‬בבית אנוש המקומי בנוכחות מזומנים רבים‪.‬‬
‫בדרך זו של שיתוף הדדי נוצר גשר נוסף אל הקהילה‪ ,‬מופחתת הסטיגמה ובכך מרוככת השתלבות המתמודדים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫השתתפות בכנסים מקצועיים‬
‫כנסים ארציים‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫פורום תעסוקה נתמכת מחוז חיפה שהתקיים ב‪ 13 -‬בדצמבר ‪ 2009‬בנושא “כדאי לצאת לעבוד” – זכויות עובדים‬
‫וחוק לרון‪ .‬אתי סידר רכזת תעסוקה נתמכת מרחב צפון הייתה בין מארגני יום העיון‪ ,‬ועו”ד אמנון שילה יו”ר סניף‬
‫חיפה נשא הרצאה בנושא זכויות עובדים‪.‬‬
‫יום עיון בנושא התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בבריאות הנפש שהתקיים ב‪ 8 -‬בנובמבר ‪ – 2009‬ביוזמת‬
‫משרד הבריאות והחוג לריפוי בעיסוק באונ’ ת”א‪ .‬מזל לנדס‪ ,‬יעל אייזנברג‪ ,‬ויפעת קורן בשיתוף בני משפחה‬
‫העבירו מושב בנושא הגישה הפסיכו חינוכית בעבודה עם משפחות‪.‬‬
‫יום עיון של משרד הבריאות בנושא חונכות וחברה “לא טוב היות האדם לבדו”‪ ,‬שהתקיים ב‪ 8 -‬בדצמבר ‪– 2009‬‬
‫אילאיל צין הייתה בין המארגנים והעבירה סדנה עם איריס קאפח בנושא – זוגיות והורות בקרב מתמודדים‪.‬‬
‫כנסים בינלאומיים‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫כנס הפדרציה העולמית לבריאות הנפש ‪ ,WFMH‬אתונה‪ ,‬יוון – ספטמבר ‪ 2009‬הרצאה ע”י יורם כהן יו”ר‬
‫העמותה – “התפתחות תחום השיקום בבריאות הנפש” – בדבריו דיבר יורם על העצמת המתמודדים כדרך לבניית‬
‫גשר בין המתמודד למשפחתו ובין המתמודד לקהילה‪ .‬הוא סיפר על הדרך שבחרה אנוש להעצים את המתמודדים‬
‫ולצרפם כמתנדבים וכחברי הנהלות‪ ,‬כולל השתתפות מתמודד בוועד המנהל‪ ,‬וגם – העסקת מתמודדים במגוון‬
‫רחב של תפקידים‪.‬‬
‫הוצגו פוסטרים ע”י ‪ :‬רותי לייטנר הציגה פוסטר בנושא “תעסוקה נתמכת” – הציגה את המודלים והפרויקטים‬
‫ייחודיים בתחום התעסוקה הנתמכת בארץ‪ :‬העבודה כגורם מרכזי בתהליך ההחלמה; שותפות מלאה של‬
‫המתמודד בכל שלבי התהליך; שיפור התפיסה העצמית ושיפור המעמד האישי והכלכלי‪.‬‬
‫מזל לנדס וחיה נחמה – הציגו פוסטר בנושא “מרכזי מיל”ם” הפועלים בארבע ערים בארץ‪ :‬ירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬נתניה‬
‫ואשדוד‪ ,‬ותיארו בו את חשיבות המשפחה כעמוד השדרה התומך במתמודד‪.‬‬
‫איריס קפאח הציגה פוסטר בנושא “זוגיות ומשפחה בקרב מתמודדים” – הציגה את נושא הלגיטימציה שניתנת‬
‫למתמודדים לבניית משפחה‪ :‬המערך התומך הסובב את המתמודד המאפשר לו הקמת משפחה‪ ,‬בניית קשר‪,‬‬
‫תהליך פתרון בעיות בזוגיות‪ ,‬הנחיה הורית‪.‬‬
‫כנס ‪ ,GAMIAN‬מלטה – אוקטובר ‪2009‬‬
‫במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי שעסק השנה בגישות הטיפוליות בבריאות הנפש בארצות השונות השתתפו‬
‫נציגי עמותת אנוש‪ :‬יו”ר העמותה יורם כהן‪ ,‬שנבחר השנה לחבר ההנהלה הציבורית של הועד הבינלאומי לבריאות‬
‫הנפש (‪ )WFMH‬ליד ארגון הבריאות העולמי ומשמש גם כסגן נשיא ארגון גמיאן‪ ,‬פרסיאדה אדירי מנהלת קורס‬
‫הכשרת מתמודדים לחברי הנהלות מתנדבות וגדעון גלאון מנהל פרויקט “דו‪-‬שיח”‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫בכנס נשאו השלושה דברים‪:‬‬
‫יורם כהן דן בקשר שבין סוכרת לדיכאון‪“ :‬מחלות פיזיולוגיות קשורות קשר הדוק למצבים נפשיים – שומה על‬
‫רופאים כלליים שלא להתעלם ממצוקות נפשיות ואילו פסיכיאטרים ומטפלים בבריאות הנפש חייבים להתייחס גם‬
‫לתלונות בנוגע למצוקות גופניות”‪.‬‬
‫גדעון גלאון התייחס למפתח להחלמה‪“ :‬התכנים שעולים בזמן משבר נפשי אינם רק מחשבות שווא או הזיות –‬
‫להיפך‪ :‬יש בהם מידע יקר מאין כמוהו להבנת עולמו הפנימי של המתמודד שבו נמצא המפתח להחלמתו”‪.‬‬
‫פרסיאדה אדירי עמדה על החשיבות שבהשתלבות מתמודדים בעמדות מפתח במערך השיקומי‪“ :‬אין חכם כבעל‬
‫ניסיון‪ ...‬והניסיון שנצבר במהלך החיים‪ ,‬בעיקר ההתמודדות עם המגבלה מביאה עמה תובנות מיוחדות‪ .‬יש להכניס‬
‫כמה שיותר מתמודדים לשמש כאנשי מקצוע במערכות השיקום בבריאות הנפש”‪.‬‬
‫תקשורת‪ ,‬הסברה והעלאת מודעות‬
‫מערך הדוברות ויחסי הציבור פעל במהלך שנת ‪ 2009‬במספר מישורים‪ ,‬ושקד הן על חשיפת התכנים והפעילות של‬
‫העמותה‪ ,‬הן על ייזום פרויקטים שיביאו לחשיפה והן על הוצאת חומרי הסברה‪ ,‬חומרים פרסומיים וערב התרמה‪.‬‬
‫אירועי יחסי ציבור ודוברות משמעותיים בשנת ‪:2009‬‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫‪.5‬‬
‫‬
‫‬
‫השקת תערוכת מתמודדים בבית קפה ‘רז‪-‬בר’ בתל‪-‬אביב שנדדה‬
‫לבית קפה ‘ג’אן’ ביפו – הבעלים העמידו לרשותנו את המקום לחשיפת‬
‫ציורים אמנותיים של המתמודדים בסניפים‪ .‬לפתיחה ‪ -‬ערב גבינות‬
‫ויין‪ ,‬הוזמנה לשיר מתמודדת מסניף נתניה – מבוגרות סדנת ‘יוצרים ושרים’‪.‬‬
‫הערב פורסם במקומוני תל‪-‬אביב וב’עכבר העיר’‪.‬‬
‫המופע “לאט לאט למעלה” שירים של מתמודדים שהלחין היוצר והזמר‬
‫אריאל הורוביץ – היוצר והזמר אריאל הורוביץ פנה למח’ יחסי הציבור של‬
‫העמותה בבקשה להלחין שירים של מתמודדים לקראת פסטיבל‬
‫“קולה של המילה” שהתקיים ב’מעבדה’ בירושלים בחול המועד‬
‫פסח והוקדש כולו לנושא הפסיכיאטריה‪.‬‬
‫בעקבות בקשתו הוקמה קבוצה של שמונה מתמודדים כותבי שירה‬
‫שבמהלך ארבעה מפגשים אריאל עבד איתם על השירים כשהוא‬
‫מדריך אותם כיצד יש לכתוב שיר כך שיתאים להלחנה; עמד על ההבדלים‬
‫בין שיר (‪ )song‬לבין שירה (‪ ,)poem‬על עניין המקצב הפנימי שיש לשיר‬
‫בר הלחנה‪ ,‬על הפזמון וכד’‪ .‬לאחר עיבוד משותף של השירים הכתובים‬
‫הלחין הורוביץ ‪ 14‬שירים שאיתם הופיע על במת הפסטיבל‪ .‬בהופעה הוא‬
‫שילב גם מתמודדים שהקריאו משיריהם‪ ,‬חלקם אף שרו על הבמה‪.‬‬
‫בעקבות ההצלחה של המופע הראשון התקיים מופע נוסף במועדון “זאפה” בהרצליה‪.‬‬
‫שניים מהשירים שהלחין הורוביץ למילות שירי המתמודדים הכליל באלבום החדש שהוציא בשנת ‪,2010‬‬
‫אלבומו החמישי במספר‪ .‬השירים זכו להתעניינות מצד התקשורת ובעקבות זאת לחשיפה תקשורתית רחבה‪.‬‬
‫פרויקט צילום סרט דוקומנטרי עם שידורי קשת – באפריל התקיימה‬
‫’סינימה סיטי’ בגלילות הקרנה של הסרט הדוקומנטרי “לפעמים אני מדוכא‬
‫ולפעמים בהיי” – תוצר של סדנה שקיימו אנשי שידורי קשת עם מתמודדים‬
‫מסניף תל‪-‬אביב‪ .‬בחודש יולי הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים ירושלים‬
‫בקטגוריה של סרטים דוקומנטריים בירושלים ובמהלך חודש בריאות הנפש‬
‫הוקרן בסינמטק תל ‪ -‬אביב ולאחר ההקרנה התקיים דיון פתוח עם היוצרים‬
‫בשיתוף מתמודדים‪.‬‬
‫שת”פ פעולה עם רשת ‘ארומה’ – הוכן סרטון קצר על אנוש (‪ 20‬שניות)‬
‫שהוקרן על מסכי הפלזמה בכל סניפי רשת בתי הקפה ברחבי הארץ במהלך חודש ספטמבר‪.‬‬
‫השתתפות בחוברת “ערך מוסף” בהוצאת ‘דפי זהב’ ו’בנק מזרחי טפחות’ – זו השנה השנייה שהעמותה‬
‫משתתפת בחוברת המפרסמת מוצרים המיוצרים בעמותות שונות ברחבי הארץ‪ .‬החוברת מחולקת חינם על ידי‬
‫‘דפי זהב’ לכל המנויים של בזק ולכל החברות במשק‪.‬‬
‫יוצרים עם‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪41‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫אילת‪ ,‬אום אל פאחם‪ ,‬איכסאל‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬באר שבע‪ ,‬בת ים‪ ,‬בני ברק‪ ,‬בית שאן‪ ,‬בית שמש‬
‫גבעתיים‪ ,‬הרצליה‪ ,‬חדרה‪ ,‬חולון‪ ,‬חיפה‪ ,‬טבריה‪ ,‬טירת הכרמל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מזרח ירושלים‪ ,‬ירכא‪ ,‬יבנה‪,‬‬
‫כפר סבא‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬לוד‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬מצפה רמון‪ ,‬מג'אר‪ ,‬מודיעין‪ ,‬נהריה‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬נשר‪ ,‬נתיבות‪,‬‬
‫נתניה‪ ,‬סכנין‪ ,‬עכו‪ ,‬עראבה‪ ,‬ערד‪ ,‬עפולה‪ ,‬פ"ת‪ ,‬צפת‪ ,‬קרית אונו‪ ,‬קרית אתא‪ ,‬קרית גת‪ ,‬קרית טבעון‪,‬‬
‫קרית ים‪ ,‬קרית שמונה‪ ,‬קרע‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬ריינה‪ ,‬רחובות‪ ,‬רמלה‪ ,‬רמת גן‪ ,‬רמה"ש‪ ,‬שדרות‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫מרכז אנוש ומחוז מרכז‬
‫החרושת ‪ ,3‬ת‪.‬ד‪,1593 .‬‬
‫רמת השרון ‪47113‬‬
‫טלפון‪03-5400672 :‬‬
‫פקס‪03-5400474 :‬‬
‫מחוז צפון‬
‫המגינים ‪ ,26‬ת‪.‬ד‪ ,6500 .‬נשר‬
‫טלפון‪04-8214727 :‬‬
‫פקס‪04-8214520 :‬‬
‫מחוז דרום‬
‫שד' בן גוריון (מול מגרש הטניס)‪,‬‬
‫באר שבע‬
‫טלפקס‪08-6273404 :‬‬
‫‪www.enosh.org.il‬‬
‫הקול האנושי‬
‫גליון מס' ‪20‬‬
‫בטאון "אנוש" העמותה ה‬
‫ישראלית ל‬
‫בריאות‬
‫הנפש‬
‫חודש בריאות הנפש ‪2009‬‬
‫אורי נצר ליד עבודותיו בתערוכת‬
‫"מבע הנפש"‬
‫ד"ר הלה הדס נושאת דברים בתערוכה‬
‫חיים כהן‪ ,‬הילה אלפרט וצופית‬
‫גרנט באירוע השקת כלי הקרמיקה‬
‫במסעדת "רק בשר"‬
‫גליה ואור מנעימים למוזמנים‬
‫במסעדת "רק בשר"‬
‫תערוכה ביפו ביוזמת ליונס למען‬
‫שדרות‬
‫עולם הפסיכיאטריה‬
‫ועולם השיקום‬
‫בבריאות הנפש‬
‫שני צדדים לאותה מטבע‬
‫האירועים המרכזיים בחודש המודעות‪:‬‬
‫מילם אשדוד‬
‫רח’ העצמאות ‪ ,93‬קומה ב’ משרד ‪ ,312‬טלפון‪ ,08-8551225 :‬פקס‪ ,08-8641607 :‬דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫מילם ירושלים‬
‫בית ויצ”ו רח’ החלוץ ‪ ,47‬בית הכרם‪ ,‬טלפון‪ ,02-6522147 :‬פקס‪ ,02-6523540 :‬דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫מילם נתניה‬
‫רח’ סמילנסקי ‪( ,22‬מעל הסופר פארם) טלפון‪ ,09-8335042 :‬פקס‪ ,09-8332616 :‬דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫מילם חיפה‬
‫רחוב הרצוג ‪ ,1‬טלפון‪ ,04-8642644 :‬פקס‪ ,04-8643665 :‬דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫השירותים במרכזי מיל"ם ניתנים ללא תשלום‬
‫‪42‬‬
‫חברי הפאנל בהקרנה בסינימטק‬
‫בטאון אנוש ‪ -‬העמותה הישראלית לבריאות הנפש יוצא לאור בחסותה האדיבה של חברת‬
‫מרכזי מיל"ם (מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים)‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫שירי צור‪ ,‬ליד יצירותיה בתערוכה‬
‫ברמת גן‬
‫הקרנת "אני קצת מדוכא ולפעמים‬
‫בהיי" סינימטק ת"א‬
‫השירותים במרכזי הייעוץ ייעוץ אישי‪ ,‬ייעוץ קבוצתי‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬ביקורי בית‪ ,‬ייעוץ משפטי‬
‫השקת ליין כלי קרמיקה המיוצרים בסניף רמת השרון במסעדת ‘רק בשר’‬
‫ב‪ 20-‬באוקטובר ‪ 2009‬התקיים ערב מיוחד‪ ,‬כדי לחלוק כבוד לשיתוף פעולה‬
‫בין חברי אנוש רמת השרון ובין מסעדת ‘רק בשר’ שמנהליה החליטו לרכוש‬
‫את מערך כלי ההגשה הקראמיים האיכותיים שיוצרים המתמודדים‪ .‬מטרת‬
‫האירוע להגביר את המודעות למערך התעסוקה של אנוש ולהביא לעידוד‬
‫רכישת מוצרי העמותה‪ .‬באירוע המרגש שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב‬
‫הופיעו גליה כליף‪ ,‬ואור שרעבי – יוצרים ומלחינים‪ ,‬חברי אנוש‪.‬‬
‫הקרנת הסרט “לפעמים אני מדוכא ולפעמים בהיי” – פרויקט משותף‬
‫עם שידורי קשת ב‪ 9 -‬בנובמבר ‪ ,2009‬בסינמטק ת”א ההקרנה לוותה‬
‫בפאנל ודיון פתוח‪.‬‬
‫דצמבר ‪2009‬‬
‫‪.6‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.7‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.8‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.9‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.10‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.11‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.12‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.13‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫השקת חדר ‘סנוזלן’ בסניף קריית‪-‬ים – חדר טיפולים יחיד ומיוחד מסוגו‬
‫– חדר גרייה לחמשת החושים‪ .‬מיועד לטיפול באוכלוסיות שונות עם צרכים‬
‫מיוחדים‪ .‬האירוע פורסם בערוץ הראשון‪ ,‬בטלוויזיה הקהילתית של ‘הוט’‪,‬‬
‫באתר ‪ ynet‬ובמקומונים‪.‬‬
‫הוצאת ‪ 2‬גיליונות חדשים של “הקול האנושי” – לקראת כנס המשפחות‬
‫ב‪ 29.6 -‬ולאחר ערב ההתרמה להוסטלים של רמלה ב‪“ .28.12.09 -‬הקול‬
‫האנושי” נשלח בדיוור ישיר לסניפים‪ ,‬למשפחות‪ ,‬לגורמי חוץ ולערוצי‬
‫התקשורת השונים‪ :‬לכל תאי הכתבים של בריאות‪ ,‬רווחה ותרבות ברחבי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫הפקת לוחות שנה שולחניים – בשיתוף פעולה עם חברת התרופות‬
‫אסטרהזניקה הופק לוח שהוא תוצר אומנותי של עבודות מתמודדים יוצרים‪.‬‬
‫היצירות שנכללו בלוח נבחרו ע”י ועדה מקצועית מיוחדת בתחום האומנות‪,‬‬
‫שכללה אמנים מתמודדים‪ .‬הוועדה בחרה את הציורים הראויים והמתאימים‬
‫ביותר מתוך מאות יצירות שנשלחו ע”י מתמודדים‪ .‬השנה נכללו בלוח‬
‫השנה גם שירים מפרויקט הלחנת השירים שנערך בשיתוף פעולה עם‬
‫היוצר אריאל הורוביץ‪.‬‬
‫סינגור והסברה – תכנים מטרידים שהועלו בשתי הצגות המביאות‬
‫תכנים הנוגעים לבריאות הנפש‪“ :‬משוגעת” (‘הבימה’) ו”החבר’ה בדלת‬
‫מול” (תיאטרון חיפה)‪ ,‬אילצו אותנו לפנות להנהלות ולהתערב בתכנים‪,‬‬
‫בשני המקרים הצלחנו‪.‬‬
‫חשיפה בכנס הפסיכיאטריה – לצורך העמקת שיתוף הפעולה וחשיפת‬
‫מערך השיקום של העמותה לאוכלוסיית הפסיכיאטרים‪ ,‬הוכן ברושור מיוחד‬
‫לקראת הכנס‪ ,‬עם פנייה אישית של המנכ”לית‪ .‬הוקם דוכן עם חומרי‬
‫הסברה של העמותה שהייתה היחידה שהציבה שולחן מבין העמותות‬
‫העוסקות בשיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫‘ליונס’ דוברי צרפתית למען אנוש שדרות – מועדון ‘ליונס’ פתח תערוכה‬
‫ביפו בערב גבינות ויין כשכל ההכנסות מערב הפתיחה היו קודש לסניף‬
‫בתקשורת‪.‬‬
‫שדרות‪ ,‬אירוע שזכה לחשיפה נאה‬
‫אנוש בארץ‬
‫סניפי‬
‫כנס משפחות – לקראת כנס המשפחות השנתי הייתה חשיפה רבה‬
‫בתקשורת של סיפורי משפחות ממרכזי מיל”ם‪ ,‬מספר הורים שהשתתפו‬
‫בקורס התקשורת של צופית גרנט הובילו בראיונות בתקשורת‪.‬‬
‫לקבלת מידע על אודות פעולות אנוש ומרכזי הייעוץ השונים‪,‬‬
‫נא לפנות‬
‫אל‪ :‬בסניפים – אנוש פתחה‬
‫ומודעות‬
‫אירועי חודש בריאות הנפש‪ ,‬התרמה‬
‫את אירועי חודש בריאות הנפש גם השנה‪ .‬כל האירועים זכו לסיקור‬
‫תקשורתי רב‪ ,‬גם אירועי הסניפים‪ .‬השנה התקיימו אירועים רבים בסניפים‬
‫ברחבי הארץ – אלו סוקרו באופן נרחב בתקשורת המקומית‪.‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.5‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.6‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.7‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.8‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫אירוע התרמה לקידום מודעות ולגיוס משאבים‬
‫לשיפוץ ולהצטיידות ההוסטלים ברמלה – האירוע‬
‫התקיים ב‪ 28 -‬בדצמבר ‪ 2009‬באולם יהלום ברמת גן‬
‫ביוזמת לשכת לה פרטרנידד של מסדר הבונים החופשיים‬
‫בישראל אשר התגייסה במטרה לגייס מימון לשיפוץ‬
‫והצטיידות שני הוסטלים ברמלה שיביאו לרווחה ולשיפור‬
‫איכות חייהם של הדיירים במקום‪ .‬האירוע התקיים באולם‬
‫מלא עד גדותיו ונשאו בו דברים מר יורם כהן‪ ,‬יו”ר העמותה‬
‫ומר נח בליט‪ ,‬נשיא לשכת לה פרטרנידד של מסדר‬
‫הבונים החופשיים‪ .‬התורמים ונותני החסות השותפים‬
‫לאירוע ובייחוד דיויד ברוזה‪ ,‬שנרתם והתנדב להופיע‪.‬‬
‫“מבע הנפש” ‪ -‬תערוכת ציורים של מתמודדים – ציור‪,‬‬
‫פיסול וצילום – התקיימה בתיאטרון יהלום במהלך‬
‫חודשים נובמבר – דצמבר‪ ,‬פתיחה חגיגית במעמד‬
‫מנכ”ל העירייה מר דוד בנימין התקיימה ב‪ 21 -‬בנובמבר‬
‫‪ .2009‬בתערוכה השתתפו למעלה מעשרים אמנים ונמכרו‬
‫מספר יצירות אמנות‪.‬‬
‫יום עיון בנושא מיניות – התקיים בסניף נס ציונה‬
‫ב‪ 24 -‬בנובמבר ‪ ,2009‬במקביל להוצאה לאור של חוברת‬
‫העוסקת בנושא של זוגיות ומיניות למען המתמודדים‪.‬‬
‫יום עיון זה‪ ,‬מהווה את יריית הפתיחה למכלול נושאי מיניות‬
‫וזוגיות ‪ -‬שאלות קיומיות שעימן מתמודדים כולנו‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬נותנת להן עמותת אנוש ביטוי פורמאלי בקרב‬
‫אוכלוסיית פגועי הנפש‪ .‬במהלך יום העיון התקיימו‬
‫הרצאות וניתנה במה למתמודדים לשאול שאלות בנושא‬
‫הקשיים בסוגיות אלו‪.‬‬
‫“הנפש בראי הקולנוע” – הרצאה שניתנה על ידי‬
‫גידי אורשר בקריית אונו באירוע רב משתתפים בקניון‬
‫המקומי‪ ,‬שיזם הסניף בהשתתפות גורמים נוספים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫“אמנים יוצרים” – אירוע ביוזמת מיל”ם חיפה –‬
‫חשיפת מוצרי העמותה‪ ,‬השירות למשפחות והופעה של סי‬
‫היימן וסיני מיתקי‪.‬‬
‫קמפיין מסיבי לקידום המודעות למחלת הדיכאון –‬
‫הקמפיין ובו המסר המוביל “דיכאון לא חייב כל כך לכאוב”‬
‫הושק במטרה לקדם את המודעות לדיכאון והכאב הנלווה‬
‫לו ולעודד את הציבור לבדוק עצמו באתר מיוחד שהוקם‬
‫לנושא‪ .‬הקמפיין הינו תוצר שיתוף פעולה עם חברת‬
‫התרופות לילי‪ ,‬אשת הקריאטיב ורד מוסינזון‪ ,‬ומשרד‬
‫הפרסום ‪ TBWA‬יהושע ולווה בפריסת שילוט‪ ,‬עיתונות‪,‬‬
‫רדיו ואינטרנט‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫לה פרטרנידד מס‪62 .‬‬
‫של הבונים החופשיים‬
‫במדינת ישראל‬
‫אירוע התרמה‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫למען שיפוץ והצטיידות‬
‫הוסטל רמלה של עמותת אנוש‬
‫הופעה של די ויד ברוזה‬
‫יום שני‪ 28 ,‬בדצמבר ‪ 2009‬בשעה ‪20:30‬‬
‫תיאטרון היהלום‪ ,‬רחוב היצירה ‪ 3‬רמת גן‬
‫כל ההכנסות לטובת הצטיידות ושיפוץ ההוסטלים ברמלה‬
‫מרכז אנוש‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,1593 .‬רמת השרון ‪ ,47113‬טלפון ‪ ,03-5400672‬פקס ‪03-5400474‬‬
‫‪www.enosh.org.il‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫פיתוח פיזי ושיפור תנאי השירות למתמודדים‬
‫באופן מתמיד נעשות פעולות לשיפור תנאי הפעילות והשירות למתמודדים ובני המשפחה‪ .‬פעולות אלו כוללות הקמת‬
‫מבנים חדשים‪ ,‬שיפוץ מבנים קיימים‪ ,‬הצטיידות נרחבת בהתאמה לצרכי הפעילות‪ .‬עיקר המימון של פעילות זו מתבצע‬
‫בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬משרד הבריאות והרשויות המקומיות‪ .‬סכומים נוספים‬
‫הנדרשים לכך מגויסים באירועי התרמה‪ ,‬מקרנות שונות וממקורות עצמיים‪.‬‬
‫רשימת הפעולות שבוצעו בשנת ‪ ,2009‬בחלקן או במלואן‪:‬‬
‫עלות כוללת‬
‫מימון המוסד‬
‫לביטוח לאומי‬
‫אילת‬
‫הצטיידות ומיזוג מועדון‬
‫חברתי‬
‫‪147,762‬‬
‫‪118,210‬‬
‫‪ 106,987‬הושלם משרד הבריאות‬
‫קריית ים‬
‫הקמת חצר טיפולית‬
‫‪321,942‬‬
‫‪257,554‬‬
‫‪ 63,674‬המהווים‬
‫כ‪20% -‬‬
‫‪ ‬משרד הבריאות‬
‫קריית ים‬
‫הצטיידות חדר אלטרנטיבי‬
‫‪95,903‬‬
‫‪56,277‬‬
‫‪ 42,075‬הושלם‬
‫משרד הבריאות‬
‫ומקורות עצמיים של‬
‫העמותה‬
‫כרמיאל‬
‫שיפוץ מבנה הסניף‬
‫‪1,833,375‬‬
‫‪1,466,700‬‬
‫כרמיאל‬
‫הצטיידות הסניף‬
‫‪270,590‬‬
‫‪216,472‬‬
‫כרמיאל‬
‫הצטיידות דירה קבוצתית‬
‫‪60,000‬‬
‫‪48,000‬‬
‫חדרה‬
‫שיפוץ הוסטל‬
‫‪1,020,561‬‬
‫‪816,449‬‬
‫חדרה‬
‫הצטיידות הוסטל‬
‫‪210,000‬‬
‫‪168,000‬‬
‫סכנין‬
‫שיפוץ מבנה‬
‫‪329,151‬‬
‫‪245,476‬‬
‫סכנין‬
‫הצטיידות מועדון חברתי‬
‫‪83,845‬‬
‫‪67,076‬‬
‫שדרות‬
‫שיפוץ מבנה הבית הירוק‬
‫א’‬
‫‪220,366‬‬
‫‪177,172‬‬
‫רמלה‬
‫הצטיידות הסניף‬
‫‪292,527‬‬
‫‪234,022‬‬
‫רמלה‬
‫הצטיידות הוסטלים‬
‫‪460,000‬‬
‫‪368,000‬‬
‫נתניה‬
‫הצטיידות דירה קבוצתית‬
‫‪86,400‬‬
‫‪48,000‬‬
‫‪101,260‬‬
‫‪81,008‬‬
‫סניף‬
‫מהות הפרויקט‬
‫מיזוג והצטיידות מועדון‬
‫קריית טבעון‬
‫חברתי‬
‫‪44‬‬
‫ביצוע ב‪2009 -‬‬
‫מקור למימון‬
‫השלמה‬
‫‪1,692,683‬‬
‫המהווים כ‪90% -‬‬
‫‪ 5,163‬המהווים‬
‫משרד הבריאות‬
‫כ‪2% -‬‬
‫‪ 55,683‬המהווים מקורות עצמיים של‬
‫העמותה‬
‫כ‪90% -‬‬
‫מקורות עצמיים של‬
‫‪ 853,492‬הושלם‬
‫העמותה‬
‫‪ 21,981‬המהווים מקורות עצמיים של‬
‫העמותה‬
‫כ‪10% -‬‬
‫עירית סכנין ומקורות‬
‫‪ 328,857‬הושלם‬
‫עצמיים של העמותה‬
‫‪ 70,451‬המהווים‬
‫משרד הבריאות‬
‫כ‪85% -‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪ 201,887‬הושלם משרד הבריאות‬
‫‪198,770‬‬
‫המהווים כ‪70% -‬‬
‫מקורות עצמיים של‬
‫‪309,952‬‬
‫המהווים כ‪ 70% -‬העמותה‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪ 8,273‬הושלם מקורות עצמיים של‬
‫העמותה‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪ 22,202‬הושלם‬
‫משרד הבריאות‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מימון המוסד‬
‫עלות כוללת‬
‫לביטוח לאומי‬
‫סניף‬
‫מהות הפרויקט‬
‫רמת השרון‬
‫הצטיידות מבנה‬
‫‪188,535‬‬
‫תל אביב‬
‫הצטיידות הוסטל‬
‫‪248,725‬‬
‫ביצוע ב‪2009 -‬‬
‫מקור למימון‬
‫השלמה‬
‫‪150,828‬‬
‫‪ 5,342‬הושלם‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪198,980‬‬
‫‪ 5,486‬הושלם‬
‫משרד הבריאות‬
‫הצטיידות דירות עבור ‪31‬‬
‫דיירים בסניפים הבאים‪:‬‬
‫דיור ‪ -‬ארצי‬
‫רמת השרון‪ ,‬ת”א‪ ,‬רמת גן‪,‬‬
‫ראשל”צ‪ ,‬רחובות‪ ,‬בני ברק‪,‬‬
‫פתח תקווה‬
‫‪321,840‬‬
‫‪253,280‬‬
‫‪ 91,396‬הושלם‬
‫משרד הבריאות‬
‫סה”כ‬
‫‪ ‬‬
‫‪6,292,782‬‬
‫‪4,971,503‬‬
‫‪4,084,254‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪45‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪ .1‬פעולות עיקריות שבוצעו השנה – ‪2009‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬פעולות עיקריות שבוצעו באופן שוטף ע”י העמותה לצורך קידום מטרותיה‬
‫פעולה עיקרית שבוצעה באופן שוטף ע”י העמותה לצורך קידום‬
‫מטרותיה במהלך שנת הדו”ח‬
‫שירותי דיור שיקומי‬
‫מסגרת מגורים בקהילה‪ ,‬חלופית למשפחה או למוסד‪ ,‬אשר דייריה‬
‫משתמשים בשירותי הקהילה‪ .‬השירות מסייע לאדם המתמודד עם‬
‫מגבלה נפשית‪ ,‬המעוניין במסלול חיים עצמאי‪ ,‬לנהל את חייו בקהילה ע”י‬
‫מציאת פתרון דיור הולם ומותאם לצרכיו‪.‬‬
‫שירותי דיור שיקומי‬
‫דיור שיקומי בהוסטלים‪ ,‬בתים קבוצתיםי בהם ניתן שירות ברמת‬
‫מוגנות גבוהה למשתקמים הזקוקים לליווי אינטנסיבי‪.‬‬
‫שירותי חברה ופנאי‬
‫מועדונים חברתיים למגוון גילאים המספקים מענה לצורך חברתי‬
‫ומאפשרים מקום מפגש בעל אופי פתוח‪ ,‬נעים ולא שיפוטי‪ ,‬מעניקים מענה‬
‫לצורך חברתי של קבוצות בעלות אפיונים סוציו‪-‬דמוגראפיים ייחודיים‪.‬‬
‫במועדונים נערכת פעילות פנאי עשירה‪ ,‬מתקיימים חוגים מגוונים ומתקיימות‬
‫שפע של יוזמות‪.‬‬
‫שירותי חברה ופנאי‬
‫מקשיבים הינה קבוצה חברתית הפעילה באמצעות האינטרנט באתר‪:‬‬
‫‪.www.makshivim.com‬‬
‫שירותי חברה ופנאי‬
‫מחנות נופש בארץ ובחו”ל המאפשרים לכל אדם פסק זמן מחיי השגרה‪,‬‬
‫התרעננות‪ ,‬ניצול שעות הפנאי באופן מוגדר למטרת כיף‪ /‬ספורט‪ /‬מנוחה‬
‫וכמובן‪ ,‬מהווה הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים חדשים‪.‬‬
‫שירות שיקום תעסוקתי‬
‫שיקום תעסוקתי כולל‪ ,‬מועדוני טרום תעסוקה‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬מפעל‬
‫מוגן ותעסוקה נתמכת‪ ,‬שלבים שונים של שירות בהם צוות מקצועי מסייע‬
‫בחיפוש אחר תחומי העניין לכדי שילוב בפועל בעולם העבודה‪ .‬תהליכי‬
‫השינוי שעוברים אנשים המשתלבים בתהליכי שיקום תעסוקתי הם גדולים‬
‫ומשמעותיים‪ .‬המממש את הפוטנציאל האישי הגלום בו‪ ,‬מרוויח את לחמו‬
‫ביושר‪ ,‬אינו תלוי בחברה‪ ,‬ויכול להתגאות ביכולותיו‪.‬‬
‫שירות שיקום תעסוקתי‬
‫פרויקט מעוף – מתן ליווי ואימון עסקי למתמודדים לקראת הקמת עסקים‬
‫עצמאיים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע הפעולה‬
‫בהתאם לדוח הכספי‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪25,818‬‬
‫‪4,280‬‬
‫‪8,976‬‬
‫‪248‬‬
‫‪1,250‬‬
‫‪10,094‬‬
‫‪252‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע הפעולה‬
‫בהתאם לדוח הכספי‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫פעולה עיקרית שבוצעה באופן שוטף ע”י העמותה לצורך קידום‬
‫מטרותיה במהלך שנת הדו”ח‬
‫שירות ייעוץ למשפחות‬
‫‪1,289‬‬
‫מרכזי ייעוץ למשפחות “מיל”ם”‬
‫שירות למשפחות‬
‫‪127‬‬
‫שירות וולונטרי בסניפים שונים ופרויקט אופק‬
‫‪ .1‬ב‪ .‬פעולות עיקריות נוספות שבוצעו בשנת ‪ 2009‬ע”י העמותה במטרה לקדם‬
‫ את כל מגוון מטרותיה‬
‫פעולה עיקרית נוספת שבוצעה‬
‫השנה‬
‫פיתוח צוות מנהלי הסניפים‬
‫הגוף האחראי על‬
‫עיקר הביצוע‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע‬
‫הפעולה (באלפי ‪)₪‬‬
‫ד”ר הלה הדס‪ ,‬מנכ”ל‪,‬‬
‫עתליה דרעי סמנכ”ל‬
‫וועדת היגוי מלווה‬
‫‪94‬‬
‫מועד עיקרי ‪/‬‬
‫תקופת ביצוע‬
‫הפעילות‬
‫מאי – דצמבר‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – ניהול אפקטיבי של העמותה כדי לקדם את יכולתה במתן שירותי שיקום‬
‫איכותיים ומקצועיים למתמודדים עם מגבלה נפשית בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫לצורך הובלת תהליך ההכשרה והפיתוח נרקם שיתוף פעולה עם “שיתופים – לקידום החברה אזרחית” – ארגון‬
‫הפועל לקידום ארגונים במגזר השלישי ע”י סיוע במימוש ייעודם‪ ,‬באמצעות‪ :‬התמקצעות‪ ,‬פיתוח ידע‪ ,‬מרכז‬
‫מנטורינג‪ ,‬בניית כלי מדידה והערכה פנימית‪ ,‬מאגר מידע ופיתוח כלים מקצועיים חסרים‪ .‬הוקם צוות משותף לשני‬
‫הארגונים‪ ,‬במטרה לבנות תוכנית הכשרה מותאמת לצרכים וליעדים של אנוש‪ .‬מטרת תהליך ההכשרה‪ :‬מנהלי‬
‫הסניפים באנוש ירכשו כלים ניהוליים באבחון‪ ,‬תכנון‪ ,‬יישום והערכה‪ .‬ההכשרה תוכננה לצורך פיתוח תוך תפקידי‬
‫למנהלי הסניפים של העמותה ובמטרה להעצים את כישורי הניהול‪ ,‬לפתח תפיסת ניהול אפקטיבית‪ ,‬להעמיק את‬
‫הבנת מהות התפקיד המשלב הדרכה וניהול‪ ,‬הענקת ידע‪ ,‬מיומנויות וכלים נדרשים‪ .‬ההכשרה נמשכה כחצי שנה‪,‬‬
‫כללה ‪ 8‬מפגשים יומיים והשתתפו בה ‪ 32‬מנהלי סניפים ומרכזי משפחות‪.‬‬
‫קורס הכשרת מתמודדים לתפקיד‬
‫חבר‪/‬ת ועד המנהל‬
‫ד”ר הלה הדס‪ ,‬מנכ”ל‪,‬‬
‫עתליה דרעי סמנכ”ל‪,‬‬
‫אילאיל צין‪ ,‬גדעון גלאון‪,‬‬
‫המרכז למנהיגות‬
‫מתנדבת‬
‫‪47‬‬
‫‪76‬‬
‫נובמבר ‪ - 2009‬יוני‬
‫‪2010‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫פעולה עיקרית נוספת שבוצעה‬
‫השנה‬
‫הגוף האחראי על‬
‫עיקר הביצוע‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע‬
‫הפעולה (באלפי ‪)₪‬‬
‫מועד עיקרי ‪/‬‬
‫תקופת ביצוע‬
‫הפעילות‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הרחבת הועד המנהל של העמותה ע”י שילוב מתמודדים ובני משפחות‬
‫כחברים בו לשם ייצוגם בעיצוב המדיניות‪ ,‬בתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬בגיבוש החזון‪.‬‬
‫בעמותה הנותנת שירותים למתמודדים ומשפחות‪ ,‬יש חשיבות מכרעת לנציגותם בוועד המנהל ובמוקדי קבלת‬
‫ההחלטות‪ .‬האוכלוסייה שאותה משרתת העמותה צריכה להיות חלק מהנהגת הארגון‪ .‬הקורס הייעודי תוכנן‬
‫לשם הכשרת מתמודדים כחברי הנהלה ציבורית ועוצב לשם שילוב אפקטיבי שלהם כחברי הנהלות הסניפים וכדי‬
‫להוביל לתהליך בחירה של מתמודד כחבר נבחר לוועד המנהל הארצי של העמותה‪ .‬הקורס הינו יוזמה משותפת‬
‫ובמימון של העמותה והמרכז למנהיגות מנדבת ע”ש פאני וסטיבן ויינברג מימון נוסף נתקבל מקרן לזלו נ‪.‬‬
‫טאובר‪.‬‬
‫שילוב מתמודדים ובני משפחה‬
‫בצוות העובדים של העמותה‬
‫ד”ר הלה הדס‪ ,‬מנכ”ל‪,‬‬
‫עתליה דרעי סמנכ”ל‬
‫לא רלוונטי‬
‫פעולה מתמדת‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – העצמת הסגל של העמותה וקידום יכולתה במתן שירותי שיקום איכותיים‬
‫ומקצועיים למתמודדים עם מגבלה נפשית בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫איכות השירות שהעמותה מעניקה ללקוחותיה המתמודדים ובני משפחותיהם נבחנת בין היתר במידת התאמה‬
‫לצרכים שלהם‪ .‬אחד מהמרכיבים המשמעותיים באיכות השירות מבוסס על העצמת המתמודדים ובני המשפחה‪,‬‬
‫שילוב מתמודדים ובני משפחה בקרב הצוות השכיר של העמותה יביא לידי ביטוי את הצרכים‪ ,‬הדעות והגישה‬
‫שלהם אל שולחן העבודה של העמותה‪ ,‬הן של העובדים והן של הנהלת העמותה‪ ,‬באופן אפקטיבי ומשמעותי‬
‫במיוחד‪ .‬שילוב מתמודדים כעובדים מאפשר לעמותה לפעול באופן משמעותי יותר‪ ,‬תוך התייחסות לנסיון החיים‬
‫שהם מביאים איתם ובכך להטמיע את נסיון החיים בתוך תרבות העבודה השוטפת ובחזון‪ .‬לשם כך פועלת‬
‫העמותה לקליטת מתמודדים לתפקדים שונים‪ .‬היום עובדים בעמותה כ‪ 60 -‬מתמודדים ובני משפחה‪ .‬מר גדעון‬
‫גלאון ממלא תפקיד כנציג המתמודדים בצוות הבכיר החל מ‪ -‬פברואר ‪ 2009‬ובועד המנהל‪.‬‬
‫קורס משותף לסטודנטים ממכללת‬
‫אחוה ומסניף קריית גת – “בשביל‬
‫הנפש – פעילות אישית ואנושית”‬
‫ד”ר הלה הדס‪ ,‬מנכ”ל‪,‬‬
‫אילאיל צין‬
‫‪37‬‬
‫אוקטובר ‪ – 2008‬יולי‬
‫‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – קידום יכולותיהם של המתמודדים עם פגיעה נפשית והגברת‬
‫המודעות לתחום‪.‬‬
‫סטודנטים מהמכללה האקדמית אחוה עם סטודנטים מתמודדים מסניף קריית גת למדו יחד קורס בפסיכולוגיה‬
‫וביצעו פעילות התנדבותית משותפת בקהילה‪ .‬הקורס נכלל בתוכנית מעורבות חברתית בקהילה של המכללה‬
‫ולווה בהערכה‪ .‬קורס זה הינו תוצר של שתוף פעולה בין מכללת אחוה ועמותת אנוש שיצא לפועל במימון קרן‬
‫לסלו נ‪ .‬טאובר וקרן ויינברג‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫פעולה עיקרית נוספת שבוצעה‬
‫השנה‬
‫הגוף האחראי על‬
‫עיקר הביצוע‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע‬
‫הפעולה (באלפי ‪)₪‬‬
‫הקמת סניפים חדשים –‬
‫עראבה הוקם במרץ ‪2009‬‬
‫צוות מקצועי בכיר –‬
‫קאסם מחאג’נה‬
‫לא רלוונטי‬
‫כפר קרע הוקם במרץ ‪2009‬‬
‫מועד עיקרי ‪/‬‬
‫תקופת ביצוע‬
‫הפעילות‬
‫הכנה של מספר‬
‫חודשים לפני‬
‫הפתיחה ופעילות‬
‫שוטפת לאחר מועד‬
‫ההקמה‪.‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – החלטה המעוגנת בחזון העמותה – דאגה לרווחתם ולאיכות חייהם של‬
‫המתמודדים עם מחלה נפשית ובני משפחותיהם‪ .‬הרחבת השירות ברחבי הארץ לצורך מתן שירות זמין ונגיש‬
‫עולים בקנה אחד עם החזון והייעוד‪ .‬בנוסף להקמת שני סניפים אלו מתבצע מהלך מתמיד של הרחבת הפעילות‬
‫בישובים נוספים לקראת הקמת סניפים חדשים לצורך מתן מענה מקומי נגיש‪.‬‬
‫התחלת הפעלת הוסטלים נוספים‬
‫לא רלוונטי‬
‫צוות מטה בכיר‬
‫התחלת הפעלה‬
‫של ‪ 3‬הוסטלים –‬
‫‪1/5/2009‬‬
‫לאחר הודעת משרד‬
‫הבריאות על הזכייה‬
‫מה‪.17/11/2008 -‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – החלטה המעוגנת בחזון העמותה – דאגה לרווחתם ולאיכות חייהם של‬
‫המתמודדים עם מחלה נפשית ובני משפחותיהם‪ .‬הרחבת השירות ברחבי הארץ‪ ,‬מתן שירות זמין ונגיש עולים בקנה‬
‫אחד עם החזון והייעוד‪ .‬העמותה הגישה הצעה למשרד הבריאות בהתאם למכרז שפורסם וזכתה בציון הראשון‬
‫במדד האיכות מתוך ‪ 17‬מציעים‪ .‬ההוסטלים שיופעלו ע”י העמותה ממוקמים ברמלה‪ ,‬חדרה ובשרון ומאפשרים‬
‫הרחבת פעילות בתחום זה באזורים שבהם לא הפעילה העמותה שירותים עד היום‪ 3 .‬מתוך ההוסטלים‪ ,‬שניים‬
‫ברמלה ואחד בחדרה‪ ,‬היו פעילים טרם הגשת המכרז והפעלתם החלה לאחר תקופת התארגנות מתאימה ב‪-‬‬
‫‪ .1/5/2009‬הוסטל נוסף באזור השרון יוקם לאחר שייבחן המיקום המדויק לאור צרכי האוכלוסייה בתיאום עם‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫נופש מתמודדים בארץ ובחו”ל‬
‫אתי סלע רכזת נופש‬
‫ארצית‪ ,‬מנהל כספים‪,‬‬
‫ועדת נופש ומתנדבים‬
‫‪185‬‬
‫* הוצאה בניכוי‬
‫השתתפות‬
‫מתמודדים‬
‫מאי – נובמבר ‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – דאגה לרווחתם ואיכות חייהם של המתמודדים עם פגיעה נפשית‬
‫ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫כמדי שנה יצאו מתמודדים מסניפי אנוש השונים למחזורי נופש בארץ ובחו”ל‪ .‬כל מחזור לווה ברכז נופש‪ ,‬במלווים‬
‫מהסניפים השונים ובאחות פסיכיאטרית‪ .‬הנופש בארץ התקיים במלונות בדרגת תיירות גבוהה באזורים שונים‬
‫ברחבי הארץ‪ .‬נופש חו”ל התקיים בשני מחזורים בבולגריה‪ .‬בנופש ישראל השתתפו ‪ 768‬חברים ובנופש חו”ל ‪222‬‬
‫חברים אותם ליוו כן ‪ 123‬מלווים בנופש ישראל ו‪ 35 -‬מלווים בנופש חו”ל‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫פעולה עיקרית נוספת שבוצעה‬
‫השנה‬
‫נופש העשרה למשפחות‬
‫הגוף האחראי על‬
‫עיקר הביצוע‬
‫מזל לנדס מנהלת‬
‫תחום המשפחות‬
‫וועדת היגוי המורכבת‬
‫מצוות מקצועי ובני‬
‫משפחה‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע‬
‫הפעולה (באלפי ‪)₪‬‬
‫מועד עיקרי ‪/‬‬
‫תקופת ביצוע‬
‫הפעילות‬
‫‪70‬‬
‫* הוצאה בניכוי‬
‫השתתפות משפחות‬
‫יוני ‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – דאגה לרווחתם ואיכות חייהם של המתמודדים עם פגיעה נפשית‬
‫ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫כמדי שנה נערך נופש העשרה למשפחות המתמודדות עם בן משפחה נפגע נפש‪ .‬המפגש מלמד‪ ,‬מעצים‪ ,‬מעניק‬
‫מידע‪ ,‬כלים וסיוע בהתמודדות‪ .‬נופש ההעשרה כולל הרצאות‪ ,‬סדנאות בקבוצות קטנות‪ ,‬מפגשים חברתיים לגיבוש‬
‫וליצירת היכרויות חדשות‪ ,‬הפגות חברתיות והופעה‪ .‬הכנס בן יומיים נערך בחודש יוני בקיבוץ שפיים בהשתתפות כ‬
‫‪ 300-‬בני משפחה‪ ,‬תחת הכותרת‪“ :‬התבוננות ותבונה – הכוח להשלים ולהתחזק”‪.‬‬
‫כנס עובדים‬
‫ד”ר הלה הדס‪ ,‬מנכ”ל‪,‬‬
‫עתליה דרעי סמנכ”ל‬
‫מקצועי בשיתוף‬
‫הועדה המקצועית‬
‫ומנהלת משאבי אנוש‬
‫‪159‬‬
‫מרץ ‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הוקרה לעובדים על עבודתם המסורה‪ ,‬חיזוק תחושת השייכות‪ ,‬והלכידות‬
‫בין העובדים לבין עצמם ובין העובדים לארגון‪.‬‬
‫כמידי שנה‪ ,‬התקיים כנס העובדים השנתי של העמותה בחודש מרץ ‪ ,2009‬ברחובות‪ .‬התכנים בכנס היו מגוונים‬
‫ובעלי זיקה לעבודה המקצועית‪ :‬הרצאה בנושא כוח הדיבור והאמונה באדם‪ ,‬הרצאה בנושא הומור וסיכום קורס‬
‫“ההומור ככלי שיקומי”‪ .‬במהלך הכנס חולקו תעודות הוקרה לסניפי הדרום על עמידתם האיתנה במבצע “עופרת‬
‫יצוקה”‪ ,‬ולסניפים שהתגייסו לארח אותם‪ .‬בחלקו המרכזי של הכנס‪ ,‬התקיים גם השנה יריד שכלל ‪ 16‬דוכני מכירה‬
‫ו‪ 17-‬דוכני יוזמות של סניפי העמותה השונים‪ .‬הכנס אפשר העשרה כללית ולמידת עמיתים ביריד הסניפים‪ ,‬ויצר‬
‫תחושת גאווה “אנוש הוא ארגון שטוב לעבוד בו”‪.‬‬
‫קמפיין לקידום המודעות למחלת‬
‫הדיכאון‬
‫בשמת אדמון דוברת‬
‫ובשיתוף ועדת יח”צ‬
‫‪209‬‬
‫נובמבר ‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הגברת המודעות בקרב הציבור לנושא בריאות הנפש‪.‬‬
‫הקמפיין ובו המסר המוביל “דיכאון לא חייב כל כך לכאוב” הושק במטרה לקדם את המודעות לדיכאון והכאב‬
‫הנלווה לו‪ .‬הקמפיין הינו תוצר שיתוף פעולה עם חברת התרופות לילי‪ ,‬אשת הקריאטיב ורד מוסינזון‪ ,‬ומשרד‬
‫הפרסום ‪ TBWA‬יהושע ולווה בפריסת שילוט‪ ,‬עיתונות‪ ,‬רדיו ואינטרנט‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫פעולה עיקרית נוספת שבוצעה‬
‫השנה‬
‫קידום מודעות לתחום בריאות‬
‫הנפש‬
‫הגוף האחראי על‬
‫עיקר הביצוע‬
‫ד”ר הלה הדס‪,‬‬
‫בשמת אדמון דוברת‬
‫ובשיתוף ועדת יח”צ‬
‫מועד עיקרי ‪/‬‬
‫תקופת ביצוע‬
‫הפעילות‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע‬
‫הפעולה (באלפי ‪)₪‬‬
‫לאורך כל השנה‬
‫‪327‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הגברת המודעות בקרב הציבור לנושא בריאות הנפש‪.‬‬
‫מערך הדוברות ויחסי הציבור פעל במהלך שנת ‪ 2009‬במספר מישורים‪ ,‬ושקד הן על חשיפת התכנים והפעילות‬
‫של העמותה‪ ,‬הן על ייזום פרויקטים שיביאו לחשיפת העמותה ותחומי פעילותה‪ ,‬להגברת המודעות לנושא בריאות‬
‫הנפש ולחשיבות השילוב בקהילה‪ ,‬הן על הוצאת חומרי הסברה ומידע‪ ,‬חומרים פרסומיים‪ ,‬והן ע”י ייזום של כתבות‬
‫באמצעי התקשורת‪.‬‬
‫סדנת תקשורת‬
‫צופית גרנט‬
‫נשיאת חוג הידידים‪,‬‬
‫בשמת אדמון דוברת‬
‫‪18‬‬
‫מרץ – נובמבר ‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הגברת המודעות לנושא בריאות הנפש ולקידום מעמד המתמודדים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫הקורס פותח במטרה לבנות קבוצה מובילה של מתמודדים ובני המשפחה שיהיו שותפים בקידום המודעות‬
‫לתחום בריאות הנפש ע”י הופעה ראויה ונכונה בתקשורת הארצית‪ .‬בקורס הוקנו למתמודדים ולבני המשפחה‬
‫הכלים המתאימים והנכונים להופעה משכנעת בתקשורת‪.‬‬
‫קורס הומור ככלי שיקומי‬
‫‪39‬‬
‫אילאיל צין‬
‫מרץ – יולי ‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – דאגה לאיכות חייהם של המתמודדים עם מחלה נפשית ובני משפחותיהם‬
‫ועידוד מהלכים מקדמי החלמה‪.‬‬
‫בקורס נעשה שימוש בהומור ככלי שיקומי‪ ,‬בכדי לתת לציבור המתמודדים והמשתתפים את האפשרות להיעזר‬
‫בהומור ובהשפעתו החיובית לצורך סיוע בשיפור איכות החיים‪.‬‬
‫דו‪-‬שיח מפגש אנושי של לימוד‬
‫הדדי‬
‫גדעון גלאון מרכז‬
‫התוכנית ועתליה דרעי‬
‫סמנכ”ל מקצועי‬
‫‪65‬‬
‫לאורך כל השנה‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הגברת המודעות בקרב הציבור לנושא בריאות הנפש תוך הכרות ישירה‬
‫ובלתי אמצעית עם מתמודדים‪.‬‬
‫פרויקט דו‪-‬שיח‪ :‬מפגש אנושי של לימוד הדדי גובש במטרה לפעול‪ ,‬באמצעות מפגשים בין אישיים‪,‬‬
‫להפחתת הסטיגמה‪ ,‬הדעות הקדומות והאפליה שמהן סובלים המתמודדים וקידום רוח האחווה בחברה‬
‫בישראל‪ .‬היוזמה מושתתת על מספר עקרונות יסוד‪ :‬כולנו שווים‪ ,‬אין אדם חשוב יותר מאדם אחר ולכן ניתן‬
‫ללמוד מכל אדם‪ .‬דו שיח בין אנשים חייב להיות מבוסס על כבוד ועל הערכה הדדיים וכן על רצון כן ואמיתי‬
‫ללמוד זה מזה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫פעולה עיקרית נוספת שבוצעה‬
‫השנה‬
‫הגוף האחראי על‬
‫עיקר הביצוע‬
‫הסכום שהוצא ע”י‬
‫העמותה לביצוע‬
‫הפעולה (באלפי ‪)₪‬‬
‫אירוע התרמה לקידום מודעות‬
‫ולגיוס משאבים לשיפוץ והצטיידות‬
‫ההוסטלים ברמלה‬
‫ד”ר הלה הדס‪,‬‬
‫בשמת אדמון דוברת‬
‫בשיתוף הבונים‬
‫החופשיים וחוג הידידים‬
‫‪69‬‬
‫מועד עיקרי ‪/‬‬
‫תקופת ביצוע‬
‫הפעילות‬
‫אוגוסט – דצמבר‬
‫‪2009‬‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – הגברת המודעות בקרב הציבור לנושא בריאות הנפש וקידום איכות חייהם‬
‫של המתמודדים בקהילה‪.‬‬
‫האירוע התקיים ב‪ 28 -‬בדצמבר ‪ 2009‬באולם יהלום ברמת גן ביוזמת לשכת לה פרטרנידד של מסדר הבונים‬
‫החופשיים בישראל אשר התגייסה במטרה לגייס מימון לשיפוץ והצטיידות שני הוסטלים ברמלה שיביאו לרווחה‬
‫ולשיפור איכות חייהם של הדיירים במקום‪ .‬המופע המרכזי כלל הופעה בהתנדבות של האומן דיויד ברוזה‪.‬‬
‫פעולות לפיתוח פיזי‪ ,‬לשיפור תנאי‬
‫הפעילות והתאמה לצרכים בסניפים‬
‫רבים של העמותה באמצעות הקרן‬
‫לפיתוח שירותים לנכים של הבטוח‬
‫צוות מטה בכיר‬
‫הלאומי‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מקורות‬
‫עצמיים של העמותה וקרנות שונות‪ .‬והנהלת הסניפים‬
‫הרלוונטיים‬
‫הפעולות בוצעו בסניפים‪:‬‬
‫אילת‪ ,‬חדרה‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬נס ציונה‪,‬‬
‫נתניה‪ ,‬סכנין‪ ,‬קריית טבעון‪ ,‬קריית ים‪,‬‬
‫רמלה‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬שדרות ותל אביב‪.‬‬
‫‪4,084‬‬
‫פעולה מתמדת‬
‫המטרה שאותה מקדמת פעילות זו – כחלק מחזון העמותה לפעול לרווחתם ולאיכות חייהם של המתמודדים‬
‫קודמו במהלך שנה זו מספר רב של פרויקטים לשיפור תנאי הפעילות‪.‬‬
‫מימוש פרויקטים אלה התאפשר הודות לסיוע עיקרי של הקרן לפיתוח שירותים לנכים של הביטוח הלאומי‪,‬‬
‫ממקורות פנימיים ובאמצעות שותפים ותורמים‪ .‬רשימה מפורטת של פרויקטים שהושלמו בשנת ‪ 2009‬בגוף‬
‫הדו”ח‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪ .2‬המבנה הארגוני ומוסדות העמותה‬
‫חברי ועד מנהל‪:‬‬
‫שם חבר הוועד‬
‫מספר זהות‬
‫הערות‬
‫תארך מינוי אחרון‬
‫חבר הנהלת סניף חולון‪,‬‬
‫חברות בארגונים בחו”ל –‬
‫חבר וועד מנהל וסגן נשיא בארגון‪GAMIAN ‬‬
‫‪ -EUROPE‬שמרכזו בבלגיה וחבר הוועד המנהל של‬
‫‪ WFMH‬שמרכזו בארה”ב‪.‬‬
‫יורם כהן – יו”ר‬
‫‪005369178‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫יוסי גושן‬
‫‪041500257‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫יו”ר סניף עפולה‬
‫חנה אברוצקי‬
‫‪003346616‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫נציגת ציבור‬
‫שאול ביטון‬
‫‪067703033‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫יו”ר סניף שדרות‬
‫ד”ר עסאלייה מוחמד‬
‫‪059500645‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫גזבר סניף אנוש אום אל פאחם‬
‫יוכבד פחימה‬
‫‪005132105‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫יו”ר סניף קריית גת‬
‫רענן אבנר‬
‫‪050195320‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫יו”ר סניף אנוש בית שמש‬
‫שכטרמן יצחק‬
‫‪008579427‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫יו”ר סניף אנוש קריית ים‬
‫ד”ר שולה לבנה‬
‫‪51292183‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫נציגת ציבור‬
‫אריה רוטליין‬
‫‪065796831‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫משקיף‪ ,‬נציג משפחות‬
‫גדעון גלאון‬
‫‪32284689‬‬
‫‪24.2.2009‬‬
‫משקיף‪ ,‬נציג מתמודדים‬
‫עו”ד שושנה רוזן‬
‫‪51729820‬‬
‫‪24.2.2009‬‬
‫משקיפה‪ ,‬נציגת חוג הידידים‬
‫חברי ועדת בקורת‪:‬‬
‫שם חבר‬
‫מספר זהות‬
‫תארך מינוי אחרון‬
‫רו”ח יעקב שור – יו”ר‬
‫‪004349411‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫פאר יהושע‬
‫‪010502847‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫פליקס דה פז‬
‫‪062631338‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫רפי לוי‬
‫‪068841592‬‬
‫‪16.12.2008‬‬
‫עפרה נויברגר‬
‫‪50597079‬‬
‫‪01.12.2009‬‬
‫שוקי אמסלם‬
‫‪65319410‬‬
‫‪01.12.2009‬‬
‫‪53‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫מורשי חתימה‪:‬‬
‫שם מורשה החתימה‬
‫תפקיד‬
‫מספר זהות‬
‫קבוצה א’‬
‫מר יורם כהן‬
‫‪005369178‬‬
‫יו”ר הועד המנהל‪ ,‬יו”ר ועדת חזון ופיתוח‬
‫גב’ חנה אברוצקי‬
‫‪003346616‬‬
‫נציגת ציבור בוועד המנהל‪ ,‬יו”ר ועדת כספים‪ ,‬יו”ר סניף כפר סבא‬
‫מר שאול ביטון‬
‫‪67703033‬‬
‫חבר ועד מנהל‪ ,‬יו”ר ועדת משאבי אנוש‬
‫מר יוסי גושן‬
‫‪041500257‬‬
‫חבר ועד מנהל‪ ,‬יו”ר ועדת נופש‪ ,‬יו”ר סניף עפולה‬
‫קבוצה ב’‬
‫ד”ר הלה הדס‬
‫‪055585921‬‬
‫מנכ”ל‬
‫מנהלת כספים‬
‫‪28452118‬‬
‫רו”ח שרון בן ישי הרפז‬
‫חתימתם של שניים ממורשי החתימה הנ”ל‪ ,‬אחד מקבוצה א’ ושני מקבוצה ב’‪ ,‬בצירוף חותמת העמותה‪,‬‬
‫תחייב את העמותה בכל דבר ועניין‪.‬‬
‫נציין שתקנון העמותה מאפשר למנות מורשי חתימה שאינם חברי ועד‪.‬‬
‫המנכ”ל ונושאי משרה הכפופים לו במישרין המועסקים בעמותה‪:‬‬
‫שם נושא המשרה‬
‫תפקיד‬
‫מספר זהות‬
‫ד”ר הלה הדס‬
‫‪055585921‬‬
‫מנכ”ל‬
‫רו”ח שרון בן ישי הרפז‬
‫‪28452118‬‬
‫מנהלת כספים‬
‫עו”ס עתליה דרעי‬
‫‪0-5567180-4‬‬
‫סמנכ”ל מקצועי‬
‫גב’ חגית קינן פינקלשטיין‬
‫‪0-2927296-0‬‬
‫מנהלת משאבי אנוש‬
‫בשמת אדמון‬
‫‪0-5783248-7‬‬
‫דוברת‬
‫כמה עובדים הועסקו בעמותה בשנת ‪?2009‬‬
‫‪653‬‬
‫כמה מתנדבים הועסקו בעמותה בשנת ‪722 ?2009‬‬
‫מתוך לוח שנה ‪ -‬יצירות של משתקמים חברי העמותה‬
‫‪54‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫הועדות והרכבן‬
‫ועדת כספים‬
‫ועדה מקצועית ואתיקה‬
‫ועדת יח”צ‬
‫ועדת צרכנות‬
‫ועדת נופש‬
‫גב’ חנה אברוצקי – יו”ר‬
‫מר אריה רוטליין‬
‫מר אבנר רענן‬
‫רו”ח דני גופר‬
‫מר נתן שרפמן‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫ד”ר הלה הדס‬
‫רו”ח שרון בן ישי הרפז‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫ד”ר הלה הדס‬
‫עו”ס עתליה דרעי‬
‫עו”ס מזל לנדס‬
‫עו”ס אילאיל צין‬
‫קאסם מחאג’נה‬
‫ד”ר שולה לבנה – יו”ר‬
‫ד”ר מוחמד עסאלייה‬
‫שמעון כהנוביץ‪ -‬מ”מ יו”ר‬
‫ז’אק שטרית‬
‫עדנה יוגב‬
‫רחל תירוש‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫בשמת אדמון‬
‫יועץ משפטי‪:‬‬
‫השופט בדימוס ד”ר אליהו וינוגרד‬
‫מוריה גלילי – יו”ר‬
‫טובה פיגנבאום‬
‫אילנה מובשוביץ‬
‫משה ברודר‬
‫אריה רוטליין‬
‫יועץ רפואי‪:‬‬
‫פרופ’ שמואל פניג‬
‫נציג משרד הבריאות‪:‬‬
‫משית בן צרפתי‬
‫משתתפים נושאי משרה‪ :‬עו”ס מזל לנדס‬
‫יועצת מתנדבת‪:‬‬
‫רחל לוין‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫עו”ס אתי סלע‬
‫רחל אינטרטור‬
‫יוסי גושן – יו”ר‬
‫ועדת מתנדבים‬
‫יוכבד פחימה – יו”ר‬
‫נציג מתנדבים‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫חגית קינן פינקלשטיין‬
‫ועדת משאבי אנוש‬
‫שאול ביטון – יו”ר‬
‫יצחק שכטרמן‬
‫יהודה גוהר‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫חגית קינן פינקלשטיין‬
‫ד”ר הלה הדס‬
‫עו”ס עתליה דרעי‬
‫ועדת חזון ופיתוח‬
‫משתתפים נושאי משרה‪:‬‬
‫ד”ר הלה הדס‬
‫עו”ס עתליה דרעי‬
‫יורם כהן – יו”ר‬
‫‪55‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪ .3‬תאגידים קשורים‬
‫‪ .3.1‬תאגידים שמרבית חברי העמותה או קרוביהם הם חברים בעלי מניות או שותפים בהם – אין לעמותה תאגידים‬
‫קשורים כאמור‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3.2‬תאגידים שנושאי משרה בעמותה הוא נושא משרה בהם או מכהן בהם בתפקיד מקביל לנושא משרה –‬
‫שם התאגיד‬
‫המהות‬
‫מספרו‬
‫הצל לבו של ילד‬
‫‪580307493‬‬
‫מר יורם כהן – יו”ר הועד המנהל מכהן בתאגיד זה‬
‫כיו”ר הוועד המנהל‬
‫נאמני מועדון רוטרי חולון‬
‫‪580072544‬‬
‫מר יורם כהן – יו”ר הועד המנהל מכהן בתאגיד זה‬
‫כחבר‬
‫עמותת אזור רוטרי ישראל‬
‫‪580001402‬‬
‫מר יורם כהן – יו”ר הועד המנהל מכהן בתאגיד זה‬
‫כחבר‬
‫קרן פישר ע”ש מלי ויוסף מיסודה של‬
‫אגודת נאמני מועדון רוטרי ת”א יפו‬
‫‪580012124‬‬
‫מר יעקב שור – יו”ר ועדת ביקורת מכהן בתאגיד‬
‫זה כחבר ועד‬
‫המכללה האקדמית אחוה באחריות‬
‫אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪580363554‬‬
‫ד”ר הלה הדס – מנכ”ל העמותה מכהנת בתאגיד‬
‫זה כיו”ר אסיפה כללית‬
‫המכללה האקדמית תל אביב יפו‬
‫‪580233252‬‬
‫ד”ר הלה הדס – מנכ”ל העמותה מכהנת בתאגיד‬
‫זה כחברה בחבר הנאמנים‬
‫אבנן יזמות בע”מ‬
‫‪512384090‬‬
‫מר אבנר רענן – חבר הועד המנהל בעל מניות‬
‫בחברה זו ומכהן כמנכ”ל בה‬
‫‪Global Energy Inc.‬‬
‫חברה רשומה למסחר‬
‫בארה”ב‬
‫מר אבנר רענן – חבר הועד המנהל מכהן כדירקטור‬
‫בחברה זו‬
‫סולידימנשן בע”מ‬
‫‪512687005‬‬
‫מר אבנר רענן – חבר הועד המנהל מכהן כדירקטור‬
‫בחברה זו‬
‫עמותת פ‪.‬ש‪.‬ר‬
‫‪580118032‬‬
‫מר ג’אק שטרית – יו”ר סניף לוד מכהן כחבר‬
‫הנהלה בעמותה זו‬
‫עוצ»מ קופת תגמולים‬
‫‪570009449‬‬
‫מר רפי לוי – חבר ועדת ביקורת מכהן כחבר‬
‫דירקטוריון וחבר ועדת ביקורת באגודה שיתופית זו‬
‫עמותת חה”ן‬
‫‪580172211‬‬
‫מר יהושע פאר – חבר ועדת ביקורת מכהן כחבר‬
‫ועדת ביקורת בעמותה זו‬
‫אגודת “צוות”‬
‫‪580007235‬‬
‫מר יהושע פאר – חבר ועדת ביקורת מכהן כחבר‬
‫בהנהלת רמת גן באגודה זו‬
‫‪ .4‬נותני שירותים עיקריים‬
‫אין לעמותה נותני שירותים עיקריים כהגדרתם בחוק‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪ .5‬שימוש בכספי תרומות‬
‫סכום התרומה הכוללת שהתקבלה‬
‫מתורם אחד או ממהלך גיוס‬
‫אחד שבוצע השנה (להלן פרוט‬
‫התרומות מעל ‪)₪ 10,000‬‬
‫ייעודה הכללי‬
‫סכום הביצוע במהלך השנה‬
‫‪ 177,300‬ש”ח‬
‫שיפוץ והצטיידות הוסטלים ברמלה‬
‫‪ 33,200‬ש”ח‬
‫ציוד גינון וציוד מוסיקלי לסניף קריית גת‬
‫‪ 21,367‬ש”ח‬
‫‪ 40,063‬ש”ח‬
‫הפעלת מועדון לדוברי אנגלית בירושלים לשנה‬
‫‪ 17,755‬ש”ח‬
‫‪ 194,000‬ש”ח‬
‫קמפיין לקידום המודעות למחלת הדיכאון‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 338,126‬ש”ח‬
‫פעילות שוטפת‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 116,265‬ש”ח‬
‫קורס משותף לסטודנטים ממכללת אחוה‬
‫ומסניף קריית גת‪ ,‬קורס להכשרת מתמודדים‬
‫לשמש חברים בהנהלות ציבוריות‪ ,‬מאבק זכויות‬
‫ותיאום קואליציית ארגוני בריאות הנפש‬
‫‪ 67,265‬ש”ח‬
‫‪ 43,079‬ש”ח‬
‫פעילות שוטפת‪ ,‬הצטיידות ושיפוץ בסניף‬
‫קריית אונו‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 15,000‬ש”ח‬
‫פעילות שוטפת‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 50,000‬ש”ח‬
‫פעילות שוטפת‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 43,000‬ש”ח‬
‫סדנת הומור‪ ,‬תערוכה וטיול למתמודדים‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 32,545‬ש”ח‬
‫מימון פעילויות חברתיות בסניף חיפה‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 37,740‬ש”ח‬
‫הצטיידות חדר הדרכה למתמודדים‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 10,000‬ש”ח‬
‫פעילות שוטפת סניף כפר סבא‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 10,000‬ש”ח‬
‫קאמחא דפסחא למתמודדים בסניף נס ציונה‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 35,000‬ש”ח‬
‫עיתון העמותה וסדנת מוזיקה‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 25,000‬ש”ח‬
‫מימון הוצאות הנובעות מתקופת החירום‪,‬‬
‫בסניף שדרות‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪ 15,178‬ש”ח‬
‫פעילות שוטפת בסניף לוד‬
‫בוצע במלואו‬
‫‪57‬‬
‫הועבר לקרן ייעודה‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪ .6‬עלות גיוס התרומות‬
‫‪ 122‬אש”ח (כולל שכר עבודה לגיוס משאבים)‪.‬‬
‫‪ .7‬העברת כספים ונכסים ללא תמורה‬
‫העמותה לא ביצעה העברות כספים או נכסים כהגדרתם בחוק‪.‬‬
‫‪ .8‬עסקאות במקרקעין‬
‫העמותה לא ביצעה עסקאות במקרקעין‪.‬‬
‫‪ .9‬עסקאות עם צדדים קשורים‬
‫העמותה לא ביצעה עסקאות עם צדדים קשורים כהגדרתם בחוק‪.‬‬
‫‪ .10‬בדיקות שנעשו ע”י גורם מוסמך חיצוני לעמותה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫לא בוצעו בדיקות ע”י גורמים חיצוניים‪.‬‬
‫לא נתקבלו דרישות של גורמים מוסמכים‪ ,‬חיצוניים לעמותה‪ ,‬לתקן ליקויים שהתגלו בה‪.‬‬
‫‪ .11‬אירועים חריגים­‬
‫התקבלה החלטה לפעול לרוטציה בתפקיד מבקר הפנים של העמותה‪ .‬ב‪ 6/4/09 -‬התקבלה החלטה בועדת הביקורת‬
‫ולאחריה אושר בישיבת הועד המנהל מיום ‪.5/5/09‬‬
‫‪ .12‬פריסה גיאוגרפית‬
‫מהות פעילויות עיקרית של העמותה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫מתן שירותי שיקום לנכי נפש ולבני משפחותיהם בכל רחבי הארץ‪ ,‬במסגרת חוק סל שיקום וכן במסגרות ייעודיות‬
‫ומיוחדות נוספות‪.‬‬
‫פעולות שונות לקידום מעמדם של נכי הנפש לשילובם הנאות בקהילה ובחברה‪ ,‬מאבק על זכויותיהם ודאגה‬
‫לרווחתם ולאיכות חייהם‪.‬‬
‫הגברת המודעות החברתית לנושא מחלות הנפש‪ ,‬התמודדות ודרכי הטיפול‪ ,‬החלמה ושיקום בקהילה‪ ,‬מיגור‬
‫הסטיגמה וחשיפה ליכולותיהם של הסובלים ממגבלה זו‪.‬‬
‫מקום‬
‫ההנהלה‬
‫רמת השרון‪,‬‬
‫רח’ החרושת ‪3‬‬
‫תאור המבנה‪ ,‬הציוד ומספר כלי‬
‫הרכב לביצוע עיקר הפעילות‬
‫ •שתי קומות‪ ,‬משרדים וחדרי‬
‫ישיבות במבנה בן ‪ 3‬קומות‪ ,‬היקף‬
‫כולל של השטח לשימוש ‪430‬‬
‫מ”ר‪.‬‬
‫ •‪ 11‬כלי רכב‪.‬‬
‫אזורי הפעילות העיקריים‬
‫כל רחבי הארץ‪ ,‬כמפורט‬
‫ברשימה ובמפה המצ”ב‬
‫(נספח מס’ ‪.)2-4‬‬
‫ •ריהוט משרדי מחשבים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫מקום פעילות‬
‫כל הפעילות השוטפת‬
‫מתקיימת מתוך מבנים‬
‫מצוידים ומותאמים לביצועה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫רואה חשבון מבקר‬
‫ועדת ביקורת‬
‫מבקר פנים‬
‫סמנכ"ל מקצועי‬
‫מנהלי מרחבים‬
‫‪ -‬צפון‬
‫‪ -‬שרון‬
‫‪ -‬שפלה יהודה‬
‫‪ -‬רמון‬
‫מנהלי תחומים‬
‫‪ -‬תעסוקה‬
‫‪ -‬משפחות‬
‫‪ -‬חברה ופנאי‬
‫‪ -‬דיור‬
‫‪ -‬מגזר ערבי‬
‫* לא מאויש ב‪31/12/2009 -‬‬
‫דוברות‬
‫ויחסי‬
‫ציבור‬
‫אסיפה כללית‬
‫ועד מנהל‬
‫מנכ"ל‬
‫משאבי‬
‫אנוש‬
‫נספח מס' ‪1‬‬
‫פיתוח‬
‫משאבים *‬
‫חוג ידידים‬
‫ועדת כספים‬
‫ועדת משאבי אנוש‬
‫ועדה מקצועית‬
‫ועדה לצרכנות‬
‫ועדת יחסי ציבור‬
‫ועדת מתנדבים‬
‫מנהל כספים‬
‫הנהלת חשבונות‬
‫חשבות שכר‬
‫דווח‪ ,‬גביה‪ ,‬בקרה‬
‫ריכוז מערך הדיור‬
‫ניהול אתר אינטרנט‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫נספח ‪ – 1‬תרשים המבנה הארגוני של העמותה‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נספח ‪ – 2‬מפת א”י ובה סימון סניפי אנוש בארץ‬
‫סניפי אנוש בארץ‬
‫רשימת יישובים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.54‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.57‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫*‬
‫*‬
‫אילת‬
‫אום אל פאחם‬
‫איכסאל‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫בת ים‬
‫בני ברק‬
‫בית שאן‬
‫בית שמש‬
‫גבעתיים‬
‫הרצליה‬
‫הוד השרון*‬
‫חדרה‬
‫חולון‬
‫חיפה‬
‫טבריה‬
‫טירת הכרמל‬
‫ירושלים‬
‫מזרח ירושלים‬
‫ירכא‬
‫יבנה‬
‫כפר סבא‬
‫כפר קרע‬
‫כרמיאל‬
‫לוד‬
‫מגדל העמק**‬
‫מודיעין‬
‫מצפה רמון‬
‫מג'אר‬
‫נהריה‬
‫נס ציונה‬
‫נשר‬
‫נתיבות‬
‫נתניה‬
‫סכנין‬
‫עכו‬
‫עראבה‬
‫ערד‬
‫עפולה‬
‫פ"ת‬
‫צפת‬
‫קרית אונו‬
‫קרית אתא‬
‫קרית גת‬
‫קרית טבעון‬
‫קרית ים‬
‫קרית שמונה‬
‫ראשל"צ‬
‫ריינה‬
‫ראש העין*‬
‫רחובות‬
‫רמלה‬
‫רמת גן‬
‫רמה"ש‬
‫שדרות‬
‫תל אביב‬
‫* סניפים ללא פעילות‬
‫** סניפים בהקמה‬
‫‪60‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נספח ‪ - 3‬טבלת סניפי העמותה וכתובתיהם‬
‫מס’‬
‫שם הסניף‬
‫כתובת הסניף‬
‫רח’ חורב ‪ ,274‬מועדון אנוש אילת‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,14600 .‬אילת‪88000 ,‬‬
‫אילת‬
‫‪1‬‬
‫שכונת מחאג’נה‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,35 .‬אום אל פאחם‪30010 ,‬‬
‫אום אל פאחם‬
‫‪2‬‬
‫מחלקת הרווחה‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,630 .‬איכסאל‪16920 ,‬‬
‫איכסאל‬
‫‪3‬‬
‫רח’ חיבת ציון ‪ ,8‬ת‪.‬ד‪ ,6792 .‬אשדוד‪77166 ,‬‬
‫אשדוד‬
‫‪4‬‬
‫צ’רניחובסקי ‪ ,10‬ת‪.‬ד‪ ,7229 .‬אשקלון‬
‫אשקלון‬
‫‪5‬‬
‫שד’ בן גוריון ‪ ,14‬ת‪.‬ד‪ ,15116 .‬באר שבע‪84120 ,‬‬
‫באר שבע‬
‫‪6‬‬
‫רח’ הראשונים ‪ ,11‬ת‪.‬ד‪ ,345 .‬בת ים‪59102 ,‬‬
‫בת ים‬
‫‪7‬‬
‫רח’ אברבנאל ‪ ,60‬מרכז קהילתי‪ ,‬בני ברק‪51225 ,‬‬
‫בני ברק‬
‫‪8‬‬
‫רח’ יעקב מכלוף ‪ ,45‬שכונת גורדון‪ ,‬בית שאן‪11725 ,‬‬
‫בית שאן‬
‫‪9‬‬
‫דרך יצחק רבין‪ ,‬מתנ”ס פסגות השבע‪ ,‬בית שמש‬
‫בית שמש‬
‫‪10‬‬
‫רח’ אלישע רודין ‪ ,12‬גבעתיים‪53604 ,‬‬
‫גבעתיים‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬‬
‫הוד השרון *‬
‫‪12‬‬
‫סמטת ניסימוב‪ ,‬נוה עמל‪ ,‬הרצליה‬
‫הרצליה‬
‫‪13‬‬
‫רח’ גולדה מאיר ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,5555 .‬חדרה‪38405 ,‬‬
‫חדרה‬
‫‪14‬‬
‫רח’ הציונות ‪ 33‬א’‪ ,‬חולון‪58514 ,‬‬
‫חולון‬
‫‪15‬‬
‫רח’ גדליהו ‪ ,22‬חיפה‪32587 ,‬‬
‫חיפה‬
‫‪16‬‬
‫רח’ אלחדף ‪ ,23‬ת‪.‬ד‪ ,48 .‬טבריה‪14100 ,‬‬
‫טבריה‬
‫‪17‬‬
‫רח’ ביאליק ‪ ,29‬טירת הכרמל‪39021 ,‬‬
‫טירת הכרמל‬
‫‪18‬‬
‫רח’ שלום יהודה ‪ ,29‬ירושלים‪91042 ,‬‬
‫ירושלים‬
‫‪19‬‬
‫מועדון אנוש‪ ,‬ליד בנין המועצה המקומית‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,5050 .‬ירכא‪24967 ,‬‬
‫ירכא‬
‫‪20‬‬
‫רח’ סביון ‪, 2‬ליד שבזי‪ ,‬יבנה‪81570 ,‬‬
‫יבנה‬
‫‪21‬‬
‫הגליל ‪ ,25‬ת‪.‬ד‪ ,202 .‬כרמיאל‪20100 ,‬‬
‫כרמיאל‬
‫‪22‬‬
‫סמטת אנוש ‪ ,3‬פינת רח’ החי”ש‪ ,‬כפר סבא‪44110 ,‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪23‬‬
‫במתנ”ס המקומי‬
‫כפר קרע‬
‫‪24‬‬
‫רח’ דוד המלך ‪ ,1‬פינת רחל הלתר‪ ,‬לוד‪71272 ,‬‬
‫לוד‬
‫‪25‬‬
‫רח’ שפירא ‪ ,2‬מגדל העמק‬
‫מגדל העמק **‬
‫‪26‬‬
‫מועדון אנוש מג’אר‪ ,‬מועדון ההסתדרות לשעבר‪ ,‬מרכז הכפר‬
‫מג’אר‬
‫‪27‬‬
‫רח’ אלמוגן ‪ ,34‬מודיעין‪71702 ,‬‬
‫מודיעין‬
‫‪28‬‬
‫רח’ שועפט‪ ,‬בית חנניה‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 24335 .‬מזרח ירושלים‪91042 ,‬‬
‫מזרח ירושלים‬
‫‪29‬‬
‫שד’ בן גוריון ‪ ,3‬מצפה רמון‪80600 ,‬‬
‫מצפה רמון‬
‫‪30‬‬
‫רח’ ארלוזרוב ‪ 40‬פינת החמנית‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,1067 .‬נהריה‪22110 ,‬‬
‫נהריה‬
‫‪31‬‬
‫רח’ המגינים ‪ ,26‬ת‪.‬ד‪ ,6500 .‬נשר‪20300 ,‬‬
‫נשר‬
‫‪32‬‬
‫רח’ ישראל שמידט ‪ ,1‬ת‪.‬ד‪ ,282 .‬נס ציונה‪70400 ,‬‬
‫נס ציונה‬
‫‪33‬‬
‫רח’ ההדס ‪ ,2‬שכ’ נווה נוי‪ ,‬נתיבות‬
‫נתיבות‬
‫‪34‬‬
‫רח’ הזית ‪ ,1‬עין התכלת‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,2650 .‬נתניה‪42300 ,‬‬
‫נתניה‬
‫‪35‬‬
‫שכונה מזרחית‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,4190 .‬סכנין‪20173 ,‬‬
‫סכנין‬
‫‪36‬‬
‫רח’ הרצל ‪( 19‬במקלט ‪ ,)5‬ת‪.‬ד‪ ,2037 .‬עכו‪24000 ,‬‬
‫עכו‬
‫‪37‬‬
‫רח’ בן יאיר ‪ ,13/5‬במתנ”ס‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,523 .‬ערד‪89104 ,‬‬
‫ערד‬
‫‪38‬‬
‫רח’ הבציר ‪ ,24‬עפולה‪18313 ,‬‬
‫עפולה‬
‫‪39‬‬
‫ליד בנין המועצה‬
‫עראבה‬
‫‪40‬‬
‫רח’ הגיתית ‪ ,5‬שכ’ עמישב‪ ,‬פ”ת ‪49220‬‬
‫פתח תקווה‬
‫‪41‬‬
‫רח’ הגדוד השלישי ‪ ,98‬כנען‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,2077 .‬צפת ‪13200‬‬
‫צפת‬
‫‪42‬‬
‫רח’ רש”י ‪ ,2‬ת‪.‬ד‪ ,2416 .‬קרית אונו‪55100 ,‬‬
‫קרית אונו‬
‫‪43‬‬
‫שדה בוקר ‪ ,39/12‬ת‪.‬ד‪ ,393 .‬קרית אתא‬
‫קרית אתא‬
‫‪44‬‬
‫רח’ היסמין ‪ ,93‬ת‪.‬ד‪ ,30 .‬קרית גת‪82000 ,‬‬
‫קרית גת‬
‫‪45‬‬
‫שד’ צה”ל ‪ ,19‬ת‪.‬ד‪ ,1225 .‬קרית ים‪29031 ,‬‬
‫קרית ים‬
‫‪46‬‬
‫רח’ האיריס‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,304 .‬קרית עמל‪ ,‬טבעון‪36012 ,‬‬
‫קרית טבעון‬
‫‪47‬‬
‫רח’ הרצל ‪ ,85‬ת‪.‬ד‪ ,330 .‬קרית שמונה‪10200 ,‬‬
‫קרית שמונה‬
‫‪48‬‬
‫‪ ‬‬
‫ראש העין *‬
‫‪49‬‬
‫רח’ בילו ‪ ,21‬ת‪.‬ד‪ ,3362 .‬ראשון לציון‪75132 ,‬‬
‫ראשון לציון‬
‫‪50‬‬
‫מועדון אנוש ריינה‪ ,‬שכונת פוקאלעין‪ ,‬ריינה‬
‫ריינה‬
‫‪51‬‬
‫רח’ סעדיה מרדכי ‪ ,3‬רמלה‪72506 ,‬‬
‫רמלה‬
‫‪52‬‬
‫רח’ נווה יהושוע ‪ ,23‬רמת גן ‪52116‬‬
‫רמת גן‬
‫‪53‬‬
‫סמטת במעלה ‪ ,9‬רמת השרון‪47267 ,‬‬
‫רמת השרון‬
‫‪54‬‬
‫רח’ טשרניחובסקי ‪ ,55‬ת‪.‬ד‪ ,2053 .‬רחובות‪76120 ,‬‬
‫רחובות‬
‫‪55‬‬
‫מרכז קשת‪ ,‬שכונת ניר עם‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,204.‬שדרות‪87011 ,‬‬
‫שדרות‬
‫‪56‬‬
‫רח’ בנבנישתי ‪ ,4‬ת‪.‬ד‪ ,5293 .‬תל אביב‪61052 ,‬‬
‫תל אביב‬
‫‪57‬‬
‫* סניפים ללא פעילות **סניפים בהקמה‬
‫‪61‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נספח ‪ - 3‬טבלת סניפי העמותה וכתובתיהם‬
‫מס’ שם ההוסטל‬
‫כתובת ההוסטל‬
‫‪1‬‬
‫הוסטל חיפה‬
‫רח’ ארלוזורוב ‪ ,85‬חיפה‪33275 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫הוסטל תל אביב‬
‫רח’ חזנוביץ’ ‪ ,16‬תל אביב‪66044 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫הוסטל צפת‬
‫רח’ הגדוד השלישי ‪ ,98‬כנען‪ ,‬צפת‪13300 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫הוסטל עפולה‬
‫רח’ הבציר ‪ ,24‬עפולה‪18313 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫הוסטל כפר סבא‬
‫סמטת אנוש ‪ 3‬פינת רח’ החי”ש‪ ,‬כפר סבא‪44110 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫הוסטל פתח תקווה‬
‫רח’ הגיתית ‪ ,5‬עמישב‪ ,‬פתח תקווה‬
‫‪7‬‬
‫הוסטל חדרה‬
‫מקוה ישראל ‪ ,12‬חדרה‬
‫‪8‬‬
‫הוסטל רמלה‬
‫נורדאו ‪ ,3‬רמלה‪ ,‬ביתר ‪ ,7‬רמלה‬
‫מס’ שם מרכז מיל”מ‬
‫כתובת מרכז מיל”מ‬
‫‪1‬‬
‫סניף מילם אשדוד‬
‫רח’ העצמאות ‪ ,93‬קומה ב’‪ ,‬משרד ‪ ,312‬אשדוד‪77452 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫סניף מילם נתניה‬
‫רח’ סמילנסקי ‪( 22‬מעל הסופר‪-‬פארם)‪ ,‬נתניה‪42432 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫סניף מילם חיפה‬
‫רח’ הרצוג ‪ ,1‬חיפה‬
‫‪4‬‬
‫סניף מילם ירושלים‬
‫רח’ החלוץ ‪ ,47‬בית ויצ”ו‪ ,‬בית הכרם‪ ,‬ירושלים‪96222 ,‬‬
‫‪62‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נספח ‪ – 4‬מפת א”י וסימון סניפים בהם ניתן שירות תעסוקה שיקומית‬
‫עמותת אנוש‬
‫מרכזי תעסוקה ותעסוקה נתמכת‬
‫סניפים בהם מועדון תעסוקתי‬
‫אום אל פאחם‬
‫אילת‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫בת ים‬
‫גבעתיים‬
‫חולון‬
‫חיפה‬
‫כפר סבא‬
‫מזרח ירושלים‬
‫נס ציונה‬
‫נתניה‬
‫סכנין‬
‫עפולה‬
‫קרית אתא‬
‫קרית גת‬
‫קרית טבעון‬
‫קרית ים‬
‫ראשל"צ‬
‫רמלה‬
‫רמת גן‬
‫רמה"ש‬
‫שדרות‬
‫מעוף רמה“ש‬
‫סניפים בהם תעסוקה נתמכת‬
‫אום אל פאחם‬
‫אילת‬
‫אשדוד‬
‫באר שבע‬
‫בת ים‬
‫גבעתיים‬
‫חיפה‬
‫יבנה‬
‫נהריה‬
‫נתיבות‬
‫נתניה‬
‫עפולה‬
‫קרית אתא‬
‫קרית ים‬
‫ראשל"צ‬
‫רחובות‬
‫רמת גן‬
‫תל אביב‬
‫‪63‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫נספח ‪ – 5‬מפת א”י וסימון יישובים בהם ניתן שירות דיור שיקומי‬
‫מפת א"י וסימון יישובים בהם ניתן שירות דיור‬
‫דיור מוגן‬
‫*‬
‫*‬
‫אשקלון‬
‫אילת‬
‫אשדוד‬
‫באר שבע‬
‫בת‪-‬ים‬
‫בית שמש ‪ +‬מושב אדרת‪ ,‬מושב מחסיה‪ ,‬מושב צלפון‪ ,‬קיבוץ צרעה‬
‫בני ברק ‪ +‬פתח תקוה ‪ +‬גני תקוה‬
‫גבעת שמואל‬
‫גבעתיים‬
‫הרצליה ‪ +‬כפר סבא‬
‫חיפה ‪ +‬נשר‪ ,‬טירת הכרמל‬
‫חדרה ‪ +‬גבעת אולגה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬פרדס חנה כרכור‬
‫חולון‬
‫ירושלים‬
‫כרמיאל‬
‫לוד‬
‫מגדל העמק‬
‫נהריה‬
‫ערד‬
‫עכו‬
‫נתניה ‪ +‬כפר יונה ‪ +‬קיבוץ העוגן ‪ +‬בית יצחק‪-‬שער חפר ‪ +‬אביחיל‬
‫עפולה‬
‫צפת‬
‫קרית אתא ‪ +‬קרית ביאליק‬
‫קרית גת ‪ +‬מושב עוזה‬
‫קרית טבעון‬
‫קרית ים ‪ +‬קרית חיים‪ ,‬קרית מוצקין‬
‫קרית שמונה‬
‫ראשון לציון ‪ +‬נס ציונה‬
‫רחובות ‪ +‬גדרה‪ ,‬יבנה‪ ,‬קרית עקרון‬
‫רמת השרון‬
‫רמת גן‬
‫רמלה ‪ +‬מודיעין‬
‫רעננה‬
‫שדרות‬
‫שלומי‬
‫ת"א‬
‫הוסטלים‬
‫*חדרה‬
‫חיפה‬
‫כפר סבא‬
‫עפולה‬
‫פתח תקוה‬
‫צפת‬
‫*רמלה‬
‫ת"א‬
‫* הפעילות החלה ב‪1/5/09 -‬‬
‫‪64‬‬
‫דו”ח מילולי ‪2009‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫‪ .13‬אירוע מהותי אחר‬
‫תיאור האירוע‬
‫שווי או הערכה כספית בדבר‬
‫האירוע על התקציב השנתי‬
‫הפנייה למטרות‬
‫העמותה או ההחלטה‬
‫מכוחה בוצע האירוע‬
‫הגוף שאישר את האירוע‬
‫_‬
‫_‬
‫_‬
‫_‬
‫‪ .14‬עדכונים‬
‫להלן פירוט בדבר עדכון שחל בפרטים שפורטו בדוח המילולי בתקופה שמיום ‪ 31/12/2009‬ועד למועד הגשת הדוח‬
‫המילולי לאסיפה הכללית‪:‬‬
‫‪ .1‬סמנכ”ל הכספים מר יצחק שפיר סיים את עבודתו בעמותה בחודש פברואר ‪.2010‬‬
‫‪ .2‬מנהלת משאבי אנוש של העמותה במהלך גב’ מיטל כהן בורד סיימה את עבודתה בעמותה בחודש פברואר‬
‫‪.2010‬‬
‫‬
‫‪ .3‬בחודש ינואר ‪ 2010‬נתקבלה הודעה באמצעות משרד רו”ח ברזילי על ביקורת לגופים נתמכים לבקשת החשב‬
‫הכללי באוצר‪ ,‬וזאת במסגרת נהלי פיקוח ובקרה על גופים נתמכים‪ .‬המסמכים שנדרשו הועברו עפ”י הלו”ז‬
‫‬
‫המחייב‪.‬‬
‫‬
‫הצהרה‬
‫אנו חנה אברוצקי ויורם כהן שני חברי ועד מנהל של העמותה ששמה הרשום הוא אנוש העמותה הישראלית לבריאות‬
‫הנפש שמספרה הרשום הוא ‪ 58-001-980-0‬מאשרים בזאת כי קראנו את הדו”ח המילולי המפורט להלן‪ .‬ומאשרים‬
‫בזאת כי הדו”ח הוגש ביום ‪ 3‬במאי ‪ 2010‬לועדת הביקורת‪ ,‬ב‪ 9 -‬במאי ‪ 2010‬לועד המנהל וביום ‪ 16‬במאי ‪ 2010‬הובא‬
‫לאישור האסיפה הכללית וקיבל את אישורה‪.‬‬
‫יורם כהן‬
‫יו”ר העמותה‬
‫חנה אברוצקי‬
‫נציגת ציבור בועד המנהל‬
‫‪65‬‬
‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬
‫החרושת ‪ ,3‬ת‪.‬ד‪ 1593 .‬רמת השרון‪47113 ,‬‬
‫‪[email protected]‬‬