ניתוח כלכלי של שיטות עיבוד בגידולי הבעל במרחב שקמה

‫ניתוח כלכלי של שיטות עיבוד‬
‫בגידולי הבעל במרחב שקמה‬
‫דו"ח ביניים‬
‫מוגש כחלק מהמחקר החלוץ ליישום גישת שירותי המערכת האקולוגית במרחב שקמה‬
‫מכון דש"א‬
‫נכתב ע"י חברת כיוון‪ :‬גדי רוזנטל והדר פוקס‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חלק א'‪ :‬מבוא ומתודולוגיה ‪3................................ ................................ ................................‬‬
‫מבוא ‪3........................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫יעדי הממשלה עבור שימור קרקע ‪3.................. ................................ ................................‬‬
‫גיבוש מודל החלטה לכל סוג בעיה ולחלופות המוציאות זו את זו ‪4............ ................................‬‬
‫שעור התשואה להשקעה במניעת הנזקים ‪6........................................ ................................‬‬
‫חלק ב'‪ :‬ניתוחי עלות ‪ -‬תועלת ‪7............................. ................................ ................................‬‬
‫א‪.‬‬
‫מינימום עיבוד מול אי פליחה ‪7............ ................................ ................................‬‬
‫ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד‪ ,‬בטווח הקצר‪-‬בינוני‪7............... :‬‬
‫ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד‪ ,‬בטווח הארוך ‪12.....................‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ניתוח השארת קש והעלאת עדרים ‪13.................................... ................................‬‬
‫חלק ג'‪ :‬מכשירי מדיניות ‪17.................................. ................................ ................................‬‬
‫מה היום‪17................. ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫דיון בתוצאות ‪11............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪22.......................................... ................................ ................................‬‬
‫נספחים ‪21....................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫רשימת טבלאות‬
‫טבלה ‪ - 1‬משמעויות המעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה ‪4............................ ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 2‬נזקים נמנעים במעבר ממינימום עיבוד לממשק אי פליחה ‪5............... ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 3‬מניעת הנזק ‪6....................................... ................................ ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 4‬סיכום טווח קצר‪-‬בינוני‪ ,‬יתרון אי פליחה ‪7................................... ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 5‬רכיבי העלות של מינימום עיבוד הנבדלים מאי פליחה‪ ,‬ועלות כוללת ‪8..................................‬‬
‫טבלה ‪ - 6‬רכיבי העלות של אי פליחה הנבדלים ממינימום עיבוד‪ ,‬ועלות כוללת ‪8..................................‬‬
‫טבלה ‪ - 7‬הכנסות צפויות מחיטת בעל לדונם ‪ -‬שירות אספקה ‪1...................... ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 8‬הכנסות צפויות מקש (למספוא) ‪ -‬שירות אספקה ‪1.......................... ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 9‬הקטנת עלויות העיבוד ויתרונות האי פליחה ‪1............................... ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 10‬עלויות דישון ‪12.................................. ................................ ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 11‬הפרש דישון כימי בין מינימום עיבוד לאי פליחה ‪12...................... ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 12‬סיכום השקעות בשיקום קרקע לשדה בגודל ‪ 021‬דונם (‪ ,₪‬מחירי ‪12.......................... )2112‬‬
‫טבלה ‪ - 13‬ערך השדות בטווח הארוך ‪..........................................‬שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 01‬ניתוח עלות תועלת של מדיניות הקש‪ -‬מרעה (בהשוואה למכירת מלוא הקש) (‪/₪‬דונם‪/‬שנה) ‪13..‬‬
‫טבלה ‪ - 15‬שטחי הבעל במרחב שקמה ‪21................. ................................ ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 16‬עלות דישון ‪ 0‬דונם חיטה בעל‪ ,‬תחשיב משרד החקלאות ‪21............. ................................‬‬
‫טבלה ‪ - 17‬חלופות השארת הקש וערכם ‪21.............. ................................ ................................‬‬
‫רשימת תרשימים‬
‫תרשים ‪ - 0‬גובה פיצויי בצורת בשנה ‪18................... ................................ ................................‬‬
‫תרשים ‪ -2‬תקציבים עבור שימור קרקע ‪11................ ................................ ................................‬‬
‫תרשים ‪ - 3‬התפלגות תקציב עפ"י סוגי התמיכה ‪11..................................... ................................‬‬
‫‪2‬‬
‫חלק א'‪ :‬מבוא ומתודולוגיה‬
‫מבוא‬
‫הפרק הכלכלי מפרט בעיקרו מתודולוגיה שננקטה לצורך אמידת ערכים ומשמעויות הנוגעות‬
‫לחלופות של שיטות עיבוד שונות הנמצאות במרחב השקמה‪ .‬מטרת המסמך היא מתן כלים‬
‫להערכת הכדאיות במעבר לממשק אי פליחה וממשקי עיבוד משמר נוספים עבור קובעי מדיניות‬
‫לטווח הרחוק‪.‬‬
‫הפרק מציג את הבעיות כתוצאה משימושי קרקע שונים והמשמעויות של המעבר לממשק אי‬
‫פליחה במרחב שקמה (כמשל לאזורים נוספים)‪ .‬בהמשך הפרק‪ ,‬ינותחו תועלות ועלויות למעבר‬
‫לממשק אי פליחה מנקודת מבט של החקלאים ומצידה של החברה הישראלית תוך התייחסות‬
‫לשירותי המערכת האקולוגית במרחב‪ .‬ההערכה שמה דגש על החשיבות בהרחבת המבט מעבר‬
‫לשירותי האספקה (יבול חקלאי‪ ,‬מספוא) אל שירותי הויסות (ויסות קרקע ומים‪ ,‬בקרת מזיקים‪,‬‬
‫קיבוע פחמן)‪ ,‬שירותי התרבות (נוף‪/‬אסתטיקה) ותהליכים אקולוגיים תומכים (כגון‪ :‬פוריות‬
‫הקרקע)‪ .‬מאזני עלות התועלת ישמשו ככלי להערכת הכדאיות לפעולה ‪ -‬מצד הרשויות ומצד‬
‫החקלאים‪.‬‬
‫לבסוף מבוצע דיון הנוגע למדיניות העיבוד המשמר‪ ,‬הקיים והנדרש‪ .‬מכשירי המדיניות מטרתם‬
‫ליצור תנאים (שאינם קיימים באופן טבעי)‪ ,‬לעידוד ביצוע הפעולה אשר יש בה תועלת נטו למשק‪.‬‬
‫יעדי הממשלה עבור שימור קרקע‬
‫ממשלת ישראל היא הבעלים של התשומות המשמעותיות ביותר בחקלאות‪ :‬קרקע ומים‪ ,‬לכן‬
‫נעזרת בכלי מדיניות להקצאת גורמי ייצור אלה‪ ,‬תוך התייחסות למגוון שיקולים‪ .‬משרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר הוא האחראי לקביעת יעדי המדיניות החקלאית‪ .‬מדי שנה משרד‬
‫החקלאות מתווה ומפרסם יעדים עיקריים ותקציב לתקופת התקציב הקרובה‪ .‬הצעת התקציב של‬
‫משרד החקלאות שהוגשה לוועדת הכספים בכנסת מציגה את מטרות המשרד לשנים ‪2103-2101‬‬
‫והן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אבטחת האספקה של תוצרת חקלאית טרייה בכמות ואיכות נאותים ובמחירים הוגנים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פיתוח הכפר‪ ,‬עידוד פריפריה‪ ,‬שמירת קרקע חקלאית תוך חיזוק ערכי חקלאות‪ ,‬חברה‬
‫ומורשת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קידום התועלת הסביבתית של החקלאות והמרחב הכפרי להגנה על החי והצומח‪ ,‬שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬מקורות מים וקרקע לטובת הדורות הבאים‪.‬‬
‫המטרות כוללות את נושא שימור הקרקע בנוסף לערכי שמירת הסביבה (במקרה של חקלאות ‪-‬‬
‫גורמי הייצור)‪ .‬בהתאם למטרות אלה נקבעים התמיכות והתקציבים המבוקשים‪ .‬משרד‬
‫החקלאות הוא המתכנן של גורמי הייצור החקלאיים המצויים במחסור‪ ,‬ובאחריותו להקצות‬
‫תמיכות‪ ,‬שימור קרקע‪ ,‬קידום הייצוא‪ ,‬הדברה‪ ,‬ביטוח חקלאי‪ ,‬תכנון ובנייה ביישובים מתוכננים‪,‬‬
‫יישום הסכמי סחר חקלאיים עם ישראל‪ ,‬פיקוח וטרינרי וסביבתי‪ ,‬שירותי הדרכה ומחקר‬
‫בחקלאות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בעלי העניין המושפעים‬
‫הבחירה בשיטת העיבוד אינה משפיעה רק על החקלאים‪ ,‬ניתן לאפיין מספר רב של בעלי עניין‬
‫מושפעים‪ :‬חקלאים‪ ,‬בעלי עדרים‪ ,‬משרד החקלאות ומשרדי ממשלה אחרים‪ ,‬רשויות שונות‪,‬‬
‫ממ"י‪ ,‬תושבי האזור‪ ,‬ציבור המבקרים ותושבי ישראל‪ .‬לבעלי עניין אלה אינטרסים שונים‪,‬‬
‫שמבוססים בעיקר על שיקולי רווחיות‪ ,‬אחריות ואופק זמן שונים‪ .‬בעבודה זו התמקדנו במעבר‬
‫משיטת מינימום עיבוד לשיטת האי פליחה עם התייחסות גם לפרקטיקות המשלימות כגון‬
‫השארת חיפוי קש ורעייה‪ .‬המעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה כולל בחובו משמעויות מגוונות‬
‫המשפיעות באופן שונה על השחקנים‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 1‬משמעויות המעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה‬
‫משמעות‬
‫גורמים המושפעים‬
‫מניעת ירידה בערך הקרקע הסחופה – אובדן שכבת הקרקע העליונה‪ ,‬הפורייה ביותר‬
‫חקלאים‬
‫מצריכה עיבוד אינטנסיבי יותר ומרובה דשנים ‪ -‬עלות גבוהה יותר‬
‫מניעת פגיעה בתשתיות (בעיקר תשתיות תעבורה וניקוז)‬
‫חקלאים וציבור‬
‫מניעת סתימת ערוצים‬
‫חקלאים ורשות הניקוז‬
‫מניעת נזקי הצפות‬
‫חקלאים‬
‫הקטנת מאגר הפחמן הקרקעי כתוצאה מהירידה בחומר האורגני בקרקע‬
‫ציבור‬
‫סחיפת השכבה העליונה יוצרת נגר של תשטיפים ומביאה לזיהום סביבתי ובפרט לזיהום‬
‫ציבור‬
‫מקורות מים‬
‫פגיעה בתפקוד החקלאי של הקרקע עד כדי איום על קיומו לאורך זמן ‪ -‬כתוצאה מתהליך‬
‫ציבור‬
‫המדבור ואי יכולת צימוח על פני הקרקע‬
‫חיפוי בקש ‪ /‬השארת שלפים – ממשק אי פליחה נכון ויעיל כולל השארת שלפים בשדה‬
‫‪-‬‬
‫לחקלאי – איבוד הכנסה ממכירת השלפים (בעלי ערך גבוה בישראל)‬
‫‪-‬‬
‫לציבור – הפחתה בכמות המספוא הארצית עבור הצאן והבקר‬
‫מיתון הרעיה – ממשק אי פליחה מלווה בעולם בדרך כלל בהשארת קש‪ ,‬ועל כן הוא מקטין‬
‫חקלאי וציבור‬
‫חקלאי ‪ +‬בעל העדר‬
‫את פוטנציאל הרעייה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עבור בעל השדה – יתרון מכיוון שהרעיה עלולה להגדיל סכנה של כניסת מזיקים‬
‫וליצור סחף‪ ,‬וחיסרון כי החקלאי מאבד הכנסה מהשכרת השטח לבעל העדר‬
‫‪-‬‬
‫עבור בעל העדר ‪ -‬פגיעה במקור מזון זמין וזול יחסית עבור העדר‬
‫בניית מערכ ת ליווי והנחייה מקצועית מתאימה עבור החקלאים‪ .‬הגברת שיתוף הפעולה בין‬
‫ציבור‬
‫שחקנים שונים‬
‫אפשרות לעיבוד שטחים בעייתיים – הגדלת שטחי העיבוד יכולה להביא להגדלת הכנסות‬
‫חקלאים וציבור‬
‫החקלאים‪ ,‬אבל היא באה פעמים רבות על חשבון משארים ושטחי חיץ בעלי חשיבות‬
‫אקולוגית ונופית‬
‫האצת הופעת עמידות לריסוסים אצל עשבים רעים ומזיקים אחרים‬
‫חקלאים‬
‫נכון להיום – מפחית את היכולת לשימוש בדישון אורגני (זול יותר) ומחייב דישון כימי‬
‫חקלאים וציבור‬
‫גיבוש מודל החלטה לכל סוג בעיה ולחלופות המוציאות זו את זו‬
‫נשאלת השאלה מה האופן הטוב ביותר לאזור (הן ברמת החקלאי והן עבור הציבור) – מה השיטה‬
‫שתמקסם את התועלות של כלל הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫נהוג לסווג עלויות סביבתיות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫עלות מניעת הנזק ‪ -‬המפרטת פעולות ושיטות שצריכות להינקט במטרה למנוע‬
‫נזקים מבעיות שימור הקרקע‪ .‬עלות מניעת הנזק מורכבת מרכיבי השקעה‪ ,‬תפעול ותחזוקה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עלות הנזק הנמנע ‪ -‬אלמלא ביצוע פעולה מונעת היה נוצר נזק חדש‪/‬נוסף‪ .‬עלות זו מייצגת‬
‫את התועלת ממניעת הנזק ומתייחסת לנזקים קצרי טווח וארוכי טווח‪ .‬התועלת ממניעת‬
‫הנזק היא החזרת המצב לקדמותו‪ ,‬תיקון הנזק (כשניתן) או ערכו‪.‬‬
‫בעבודה שנעשתה בעבר‪ ,‬ע"י חברת כיוון‪ ,‬עבור רשות הניקוז שקמה‪-‬בשור‪ ,‬מרבית המשמעויות‬
‫נאמדו וסווגו בחלוקה לעלות ותועלת‪ ,‬תוך הפרדה בין החקלאים לציבור‪ .‬כאמור העבודה נעשתה‬
‫באזור שקמה כך שניתן לבודד את שטחי הבעל באזור‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מציגה את הנזקים הנמנעים (חלוקה לחקלאים ולרשויות‪/‬ציבור) ואופן חישובם‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 2‬נזקים נמנעים במעבר ממינימום עיבוד לממשק אי פליחה‬
‫הגדרת הנזק הנמנע‬
‫הגורם‬
‫הנקשר‬
‫אומדן עלות הנזק הנמנע‬
‫לנזק הנמנע‬
‫ירידה בערך הקרקע הסחופה – אובדן‬
‫עלות היבול הנמנע ‪ +‬עלות תוספת הדשנים‬
‫חקלאי‬
‫שכבת העיבוד העליונה‪ ,‬הפורייה ביותר –‬
‫מצריך עיבוד אינטנסיבי יותר ומרובה‬
‫הנדרשת להעלאת היבול למקסימום‬
‫ציבור‪/‬רשויות‬
‫ערך הטיפול במי התהום שנפגעו מדישון היתר‪.‬‬
‫דשנים ‪ -‬עלות גבוהה יותר‬
‫פגיעה בתשתיות (בעיקר תשתיות תעבורה‬
‫וניקוז)‬
‫חקלאי‬
‫עלות הנובעת מנזקי הצפות לתשתיות חקלאיות‬
‫ציבור‬
‫המושתת על החקלאי ועל הרשויות ‪ X‬תדירות‬
‫האירוע (אחת לכמה שנים הוא צפוי להתרחש‬
‫באזור זה)‪.‬‬
‫ההפסד עשוי להתבטא בהפסד עונת גידול ו‪/‬או‬
‫בהשקעה כספית – ייקבע לפי תוחלת חומרת‬
‫האירוע הצפוי באזור‪.‬‬
‫סתימת ערוצים‬
‫לפי עלות טיפול בנזקי סתימת ערוצים המושתת‬
‫חקלאי‬
‫על החקלאי ועל הרשויות ‪ X‬תדירות האירוע (אחת‬
‫ציבור‬
‫לכמה שנים הוא צפוי להתרחש באזור זה)‪.‬‬
‫ההפסד עשוי להתבטא בהפסד עונת גידול ו‪/‬או‬
‫בהשקעה כספית – ייקבע לפי תוחלת חומרת‬
‫האירוע הצפוי באזור‪.‬‬
‫נזקי הצפות‬
‫חקלאי‬
‫הקטנת מאגר הפחמן הקרקעי כתוצאה‬
‫ציבור‬
‫לפי עלות טיפול בנזקי הצפות נוספים המושתת על‬
‫החקלאי ‪ X‬תדירות אירוע (אחת לכמה שנים הוא‬
‫צפוי להתרחש באזור זה)‪.‬‬
‫ההפסד עשוי להתבטא בהפסד עונת גידול ו‪/‬או‬
‫בהשקעה כספית – ייקבע לפי תוחלת חומרת‬
‫האירוע הצפוי באזור‪.‬‬
‫עלות פליטות ‪ CO2‬מקובלת ‪ X‬אומדן כמות הפחמן‬
‫מהירידה בחומר האורגני בקרקע‬
‫פגיעה בתפקוד החקלאי עד כדי איום על‬
‫שלא יתקבע באזורים עם סכנת סחיפה חמורה‬
‫היוון התועלת הכלל משקית הנמנעת מהדור הבא‬
‫ציבור‬
‫(במונחי תל"ג שייווצר בעוד ‪ 21‬שנה) כתוצאה‬
‫קיומו לאורך זמן‬
‫מאחוז הקרקע החקלאית שעשויה להיפגע באזור‬
‫באופן שאינו בר תיקון‬
‫‪5‬‬
‫הטבלה הבאה מציגה את עלות מניעת הנזק ואופן חישובו‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 3‬מניעת הנזק‬
‫שיטות למניעת הנזק‬
‫עלות השיטה‬
‫מינימום עיבוד‬
‫עלויות השקעה ואחזקה‪ ,‬לצד משמעות התפוקה‬
‫אי פליחה (‪ 1‬עיבוד)‬
‫עלויות השקעה ואחזקה‪ ,‬לצד משמעות התפוקה‬
‫חיפוי‬
‫באמצעות‬
‫חומר‬
‫ירידה בהכנסות כתוצאה משימוש בקש לצורך חיפוי‬
‫אורגני‪/‬קש‬
‫הקטנת הכנסה פוטנציאלית לבעל השדה‪ ,‬לצד הקטנת סכנת עשבים רעים ומזיקים‬
‫מיתון הרעייה‬
‫בשטח‪ .‬לרועה‪ -‬קניית מזון אלטרנטיבי‪.‬‬
‫הקמת‬
‫תשתיות‬
‫להקטנת‬
‫‪-‬‬
‫השקעה בנטיעות ובשתילת שיחים‬
‫‪-‬‬
‫סוללות בגדות נחלים‬
‫‪-‬‬
‫תעלות ניקוז והובלה‬
‫בניית מערכת ליווי והנחייה‬
‫‪-‬‬
‫מערכת ארגונית שתוביל ותכוון (עובדי ציבור)‬
‫מקצועית מתאימה – הגברת‬
‫‪-‬‬
‫מערכת מקצועית להדרכה‪ ,‬למידה ויישום (עובדי ציבור)‬
‫שת"פ בין השחקנים ויצירת‬
‫‪-‬‬
‫מנגנון של תמריצים (לכניסה לתהליך)‪ ,‬פיצויים (על פחיתת יבול ועלויות‬
‫הסחף‬
‫מחויבות‬
‫נוספות‪ ,‬בתמיכה לדונם לשנה‪ ,‬בהתאם לביצוע פעולות משמרות ולהערכות‬
‫מומחים) וקנסות (בשלב מתקדם של היישום‪ ,‬ובתיאום עם ממ"י)‬
‫‪-‬‬
‫תמיכה כספית ייעודית משמעותית בתשתיות מתאימות וברכישת ציוד אגרו‪-‬‬
‫טכני ייעודי‬
‫‪-‬‬
‫תמיכה כספית ייעודית בגידולים משמרי קרקע‬
‫‪-‬‬
‫סיוע בהעשרת הקרקע בקומפוסט ובחומרים אורגניים אחרים‬
‫‪-‬‬
‫מערכת אכיפה‬
‫בעזרת טבלאות אלו נוכל לבנות מאזן עלות תועלת המתייחס לממשק אי פליחה לעומת מינימום‬
‫עיבוד‪ .‬אומדנים אלה מהווים ערך כמותי להשפעות של כל שיטה ברמת החקלאי וברמת הציבור‪.‬‬
‫אופן חישוב האומדנים מהווה כלל שניתן להתאימו לכל אזור במטרה לבנות מאזן עלות‪-‬תועלת‬
‫לאזור‪ .‬מאזן עלות התועלת מתייחס הן לטווח הקצר ‪ -‬השקעות מתחייבות ועלויות שוטפות‪ ,‬והן‬
‫לטווח הארוך ‪ -‬מניעת נזקים ארוכי טווח‪.‬‬
‫שעור התשואה להשקעה במניעת הנזקים‬
‫על מנת לקבל החלטה בנוגע לכדאיות ביצוע פעולה לשימור קרקע באזור מסוים‪ ,‬אנו מציעים‬
‫להשתמש במדד המקובל של שיעור התשואה הפנימית להשקעה (‪ .)IRR‬מדד זה מבטא את מחיר‬
‫ההון (גורם ההיוון) אשר מאפס את הערך הנוכחי הנקי (היוון של תזרים המזומנים) מההשקעה‪.‬‬
‫זהו מדד המבטא יעילות ואיכות של ההשקעה ומאפשר השוואה נוחה בין השקעות שונות‪ ,‬תוך‬
‫נטרול הבדלי הגודל (ולעיתים סדרי גודל) ביניהם‪ .‬שיעור תשואה חיובי להשקעה מנקודות מבט‬
‫של הרשות יעיד על כדאיות חברתית לביצועה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חלק ב'‪ :‬ניתוחי עלות ‪ -‬תועלת‬
‫א‪ .‬מינימום עיבוד מול אי פליחה‬
‫העבודה תנתח את העלויות והתועלות מחלופות ממשקי העיבוד השונים‪ ,‬הן מנקודת המבט של‬
‫החקלאי (מקבל ההחלטה המיידי) והן ביחס לשיקול החברתי הכולל‪ ,‬שאמור להשפיע על מערך‬
‫התמיכות הציבורי‪ .‬מטרתם של אמצעי המדיניות להפנים את השיקולים הציבוריים בהחלטות‬
‫הכלכליות של החקלאי‪.‬‬
‫כיום שיטת העיבוד הנהוגה ברוב שדות הבעל במרחב שקמה היא מינימום עיבוד (בה הקלטור הינו‬
‫מהלך ראשון ולאחר מכן הזריעה והדישון)‪ .‬שיטה זו היא תוצאה של ההבנה כי תהליך החריש‬
‫גורם לסחף קרקע מאסיבי‪ .‬גם במינימום עיבוד מתקיים חריש אחת למספר שנים וזאת לצורך‬
‫הקטנת סיכוני עשבים רעים ומזיקים‪.‬‬
‫אי פליחה הינה שיטת עיבוד החוסכת את שלב הקלטור (התורם להגדלת סחף הקרקע)‪ .‬לאור‬
‫ההימנעות מפעולת החריש והקלטור‪ ,‬נטען על ידי חקלאים‪ ,‬מדריכי גד"ש וחוקרים כי יש עלייה‬
‫במספר העשבים הרעים והמזיקים בקרקע‪ .‬עלייה זו מחייבת יותר ריסוסים‪ .‬על כן מומלץ על ידי‬
‫משרד החקלאות לבצע חריש אחת למספר שנים גם בממשק אי פליחה‪.‬‬
‫ניתוח זה נעזר בנתונים ממקורות מגוונים במטרה לבנות את מאזן עלות התועלת‪ .‬העלויות‬
‫והתועלות מחולקות לטווח קצר‪-‬בינוני ולטווח ארוך‪ .‬בטווח הקצר‪-‬בינוני הסיכון הסביבתי (סיכון‬
‫הסחף והנגר) הוא "לכמות הקרקע"‪ ,‬בטווח הארוך מאוד אם יתממש הסיכון במדיניות לא‬
‫משמרת הוא להעלמות הקרקע‪ .1‬לפיכך הניתוח בטווח הארוך הוא ערך קיום הקרקע במונחים‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫הכלכלה מפרידה בין מוצרים עסקיים ‪ -‬מוצרים בעלי מחיר שניתן לקנות ולמכור אותם‪ ,‬ומוצרים‬
‫ציבוריים ‪ -‬שאין להם ערך שוקי‪ .‬הניתוח המוצג בעבודה זו תואם למרחב שקמה וכל השלכה‬
‫לאזור אחר מחייבת איסוף נתונים באופן דומה‪ .‬הטבלה הבאה מרכזת ניתוח עלות‪-‬תועלת למעבר‬
‫ממינימום עיבוד לאי פליחה לאחר הטבלה יוצגו הפירוטים‪.‬‬
‫ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד‪ ,‬בטווח הקצר‪-‬בינוני‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 4‬סיכום טווח קצר‪-‬בינוני‪ ,‬יתרון אי פליחה‬
‫טווח בינוני‪-‬קצר (‪/₪‬דונם‪/‬שנה)‬
‫מוצרים עסקיים‪ -‬צד החקלאי‬
‫‪.0‬‬
‫הקטנת עלויות עיבוד ויתרונות אי הפליחה‬
‫‪25‬‬
‫‪.2‬‬
‫תוספת עלות דשן (נטו)‬
‫‪-01‬‬
‫‪.3‬‬
‫תוספת יבול‬
‫‪1..0‬‬
‫‪11..1‬‬
‫סה"כ לחקלאי‬
‫‪1‬‬
‫זהו תרחיש קיצוני ביותר וקיים קושי לאמוד מתי צפוי להתרחש ואם בכלל (לאור פיתוח דרכי התמודדות עם‬
‫הקשיים בחקלאות)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬למרות שלא נעשה ניתוח כלכלי מפורש לתרחיש זה (בגלל אי הוודאות) ההסתברות‬
‫למימושו של תרחיש זה איננה אפס ולכן המדיניות הציבורית צריכה להתייחס גם אליה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫מוצרים ציבוריים‬
‫‪.1‬‬
‫אובדן מי שיטפונות (‪ 01%‬נקשרים לאי פליחה)‬
‫‪7‬‬
‫‪.0‬‬
‫מניעת נזקי סחף (עלות נמנעת)‬
‫‪83‬‬
‫‪..‬‬
‫הקטנת פליטת גזי חממה וקיבוע פחמן אטמוספירי‬
‫‪1..0‬‬
‫סה"כ מוצרים ציבוריים‬
‫‪45.65‬‬
‫סה"כ לחברה‬
‫‪57.3‬‬
‫הערך עבור החברה הישראלית של מעבר למינימום עיבוד‪/₪ 02 :‬דונם‪ ,‬שהם במרחב שקמה ‪0.2‬‬
‫מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ .0‬החקלאי רואה לנגד עיניו מספר הבדלים בין שיטות העיבוד‪ .‬הראשון רכיב עלויות העיבוד‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 5‬רכיבי העלות של מינימום עיבוד הנבדלים מאי פליחה‪ ,‬ועלות כוללת‬
‫עלות ליחידה‬
‫פעולות‬
‫עיבודים‬
‫מינימום עיבוד‬
‫מס' פעמים‬
‫(‪ ₪‬לדונם)‬
‫קלטור לעומק עיבוד ‪ 02-00‬ס"מ‪+‬דישון ‪+‬זריעה‬
‫‪2‬‬
‫‪23‬‬
‫ריסוס עשבים – ראונדאפ (כולל)‬
‫‪0.5‬‬
‫‪4‬‬
‫ריסוס עשבים‪ -‬הדברת דגנים‬
‫‪0.5‬‬
‫‪12‬‬
‫הדברת עשבים רחבי עלים‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫(לקראת‬
‫טיפול נגד מחלות ומזיקים‬
‫‪0.5‬‬
‫‪9‬‬
‫זריעה)‬
‫טיפול מזיקים‬
‫‪0.3‬‬
‫‪10‬‬
‫אחרי‬
‫קציר‬
‫‪70.2‬‬
‫סה"כ‬
‫טבלה ‪ - 6‬רכיבי העלות של אי פליחה הנבדלים ממינימום עיבוד‪ ,‬ועלות כוללת‬
‫פעולות‬
‫עיבודים‬
‫מס'‬
‫עלות ליחידה‬
‫אי פליחה‬
‫פעמים‬
‫(‪ ₪‬לדונם)‬
‫דישון ‪ +‬זריעה (מהלך ‪)0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫ריסוס עשבים (כולל ראונדאפ‪+‬קוטלים בררנים)‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4‬‬
‫ריסוס עשבים‪ -‬הדברת דגנים‬
‫‪0.5‬‬
‫‪12‬‬
‫הדברת עשבים רחבי עלים‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫(לקראת‬
‫טיפול נגד מחלות ומזיקים‬
‫‪0.5‬‬
‫‪9‬‬
‫זריעה)‬
‫טיפול מזיקים‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫אחרי‬
‫קציר‬
‫‪52.0‬‬
‫סה"כ‬
‫טבלאות ‪ 0‬ו‪ .-‬מסתמכות על ראיונות עם מדריכי גד"ש וחקלאים במרחב שקמה‪ ,‬ומציגות את‬
‫ההבדלים (בלבד‪ )3‬בין שתי שיטות עיבוד הקרקע עבור החקלאי‪ .‬ההבדל בעלויות‪ ,‬המתקבל מן‬
‫הטבלאות‪ ,‬קטן לטובת שיטת מינימום העיבוד‪ .‬כל פעילות כזאת משפיעה על מספר שירותי‬
‫מערכת אקולוגית – בעיקר על שירותי ויסות (בקרת מזהמים ובקרת מזיקים) ותהליכים‬
‫אקולוגיים תומכים (כגון המגוון הביולוגי ופוריות הקרקע)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הניתוח מתייחס לנתונים ברי כימות בלבד‪ .‬תועלת ציבורית נוספת ממעבר לאי פליחה היא האטת התפתחות של‬
‫עמידות המזיקים לריסוסים הקיימים‪ .‬אלו תועלות שמשך הזמן עד הופעתן אינו ידוע וקשה לתת להם ערכים‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שלבים בעיבוד הזהים בשתי השיטות אינן מצוינים בפירוט זה‬
‫‪8‬‬
‫עלויות אלה נסמכות על ה"מחירון הפעלת ציוד חקלאי לשעות עבודה ובקבלנות" של‬
‫ארגון עובדי הפלחה‪ ,‬ומתייחס גם לרכיב ההון ‪ -‬ההשקעה‪.4‬‬
‫הרכיב השני הוא תפוקת הגידול (החיטה)‪:‬‬
‫במחקרו של דר' דויד בונפיל נמצא כי התפוקה כתוצאה מעיבוד באי פליחה גבוהה ב‪ ,21%-‬כלומר‬
‫עבור תפוקה ממוצעת של ‪ 311‬ק"ג לדונם חיטה בעל‪ ,‬התפוקה באי פליחה היא ‪ 3.1‬ק"ג‪ .‬המחקר‬
‫מסביר כי העלייה היא תוצאה של שמירת הקרקע הפורייה ושיפור ממשק המים (בונפיל ‪.)2111‬‬
‫בראיונות עם חקלאים במרחב שקמה לא נמצאו הבדלים מהותיים בתפוקות המעובדות במינימום‬
‫עיבוד ובאי פליחה (יתכן ונובע מחוסר יכולת השוואה בשל משך זמן קצר‪ ,‬שטחים בתנאים שונים‬
‫ומידת השארת הקש)‪ ,‬לכן נניח כי התוספת לתפוקה היא ‪ 0%‬בלבד‪ ,‬כלומר במקום ‪ 311‬ק"ג לדונם‬
‫חיטה בעל‪ 300 ,‬ק"ג לדונם‪ .‬בשנת ‪ 2103‬המחיר לחקלאי לק"ג חיטה היה ‪/₪ 0.3‬ק"ג‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 7‬הכנסות צפויות מחיטת בעל לדונם ‪ -‬שירות אספקה‬
‫(הנחת תוספת ‪ 0%‬באי פליחה)‬
‫אי פליחה‬
‫מינימום עיבוד‬
‫כמות גרעיני חיטה צפויה (ק"ג)‬
‫‪300‬‬
‫‪311‬‬
‫מחיר החיטה (‪/₪‬ק"ג)‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫סה"כ הכנסות צפויות מדונם חיטה (‪)₪‬‬
‫‪101‬‬
‫‪391‬‬
‫מכאן שבעקבות אי פליחה‪ ,‬החקלאי צפוי ליהנות מתוספת של ‪/₪ 21‬דונם‪/‬שנה להכנסות מחיטה‪.‬‬
‫גם תפוקת הקש צפויה לעלות בכ‪:0%-‬‬
‫טבלה ‪ - 8‬הכנסות צפויות מקש (למספוא) ‪ -‬שירות אספקה‬
‫אי פליחה‬
‫עיבוד מינימאלי‬
‫(הנחת תוספת ‪ 0%‬באי פליחה)‬
‫כמות קש צפויה‬
‫‪2.1‬‬
‫‪201‬‬
‫מחיר הקש (‪/₪‬ק"ג)‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫סה"כ הכנסות צפויות מדונם חיטה (‪)₪‬‬
‫‪020‬‬
‫‪030‬‬
‫כתוצאה מאי פליחה החקלאי צפוי ליהנות מתוספת ‪/₪ .‬דונם‪/‬שנה להכנסות מקש‪ .‬במידה ואכן‬
‫קוצרים ומוכרים את השלף ולא משאירים אותו בשדה כפי שמומלץ בממשקי אי פליחה‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 9‬הקטנת עלויות העיבוד ויתרונות האי פליחה‬
‫הקטנת עלויות עיבוד ויתרונות אי פליחה‬
‫עלות העיבוד‬
‫‪-0‬‬
‫יתרון ביבול החיטה‬
‫‪21‬‬
‫יתרון ביבול הקש‬
‫‪.‬‬
‫סה"כ‬
‫‪51‬‬
‫‪ .2‬רכיב נוסף הוא הדשן‪ ,‬החקלאי יכול לבחור לצרוך דשן אורגני (זבל עופות‪ )5‬או דישון כימי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מחירון של שעות העבודה ערוך בהתאם למחירי הכלים והוצאות הפעלתם ולא בהתאם להספקי עבודה של הכלים‬
‫או איכותם הטכנית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫יתרונות הדישון האורגני נוגעים לשירותים תרבותיים‪ ,‬חברתיים (שימוש חוזר בפסולת)‬
‫וכלכליים (מחיר הדשן האורגני נמוך ממחיר דשן כימי)‪ .‬חסרון האי פליחה כיום‪ :6‬אין אפשרות‬
‫להצנעת דשן אורגני בשל מגבלות כלי העיבוד בשיטת זו‪ ,‬על כן מתחייב דישון כימי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫טבלה ‪ - 10‬עלויות דישון‬
‫דישון אורגני – משויך למינימום עיבוד‬
‫עלות דשן אורגני (זבל עופות) ‪/₪ -‬דונם‬
‫‪35‬‬
‫עלות פיזור דשן ‪/₪ -‬דונם‬
‫‪25‬‬
‫סה"כ עלות דישון אורגני‬
‫‪60‬‬
‫דישון כימי – משויך לאי פליחה‬
‫עלות דשן כימי ‪/₪ -‬יחידה‬
‫‪6‬‬
‫כמות יחידות דשן כימי הנדרשות לדונם‬
‫‪13‬‬
‫סך עלות דישון כימי לדונם ‪/₪ -‬דונם‬
‫‪78‬‬
‫עלות פיזור הדשן ‪/₪ -‬דונם‬
‫‪25‬‬
‫סה"כ עלות דישון כימי‬
‫‪103‬‬
‫סך ההפרש בעלויות הדישון‪/₪ 13 :‬דונם‪/‬שנה לרעת האי פליחה‪.‬‬
‫מנגד אי פליחה משמרת את פוריות הקרקע ועל כן מאפשרת שימוש מופחת בדשנים‪ ,‬במקום ‪5‬‬
‫יחידות סופר פוספט‪:2.0 ,‬‬
‫טבלה ‪ - 11‬הפרש דישון כימי בין מינימום עיבוד לאי פליחה‬
‫מחיר יחידה (‪/₪‬יחידה)‬
‫‪6.5‬‬
‫עלות (‪/₪‬דונם)‬
‫כמות יחידות בדונם באי פליחה‬
‫‪2.5‬‬
‫‪16.25‬‬
‫כמות יחידות בדונם במינימום עיבוד‬
‫‪7‬‬
‫‪45.5‬‬
‫‪29‬‬
‫הפרש בין אי פליחה למינימום עיבוד‬
‫מכאן שסך ההפרש בדישון בין אי פליחה למינימום עיבוד הוא ‪/₪ 01‬דונם‪ ,‬לרעת אי הפליחה‪.‬‬
‫‪ .3‬לבסוף מטרתה העיקרית של אי פליחה היא למנוע סחף קרקע‪ 8‬מניעת סחף הקרקע‬
‫(השכבה הפורייה ביותר) יתרום לעלייה בתפוקת השדה‪.‬‬
‫כפי שציינו בהקדמה‪ ,‬ובהתאם לאומדן שהתקבל באזור עמק חרוד לאחר האירוע ב‪ 0 ,211. -‬ס"מ‬
‫קרקע שנסחפה = ‪ 0‬ק"ג חיטה‪/‬דונם (יש לציין כי אפשר שיהיו שינויים בשל הבדל האזורים‪,‬‬
‫להערכתנו אומדן זה סביר)‪ .‬הפרש זה הוא מעבר לעלייה בתפוקה שפורטה קודם לכן בסעיף הנוגע‬
‫לשיטות העיבוד‪ .‬בדו"ח "ויסות קרקע ומים" שסקר עבור הפרויקט‪ ,‬את ההשפעה של חלופות‬
‫‪5‬‬
‫כנראה שבשנים הקרובות יתאפשר שימוש בבוצת שפדן עבור הדישון‪ .‬אשר ידרוש הצנעה בעזרת עיבוד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קיימים ניסיונות לשילוב דשן אורגני גם בממשק אי פליחה שבו פולחים אחת במספר שנים לבקרת מזיקים והצנעת‬
‫הדישון‪ ,‬כפי שמומלץ על ידי משרד החקלאות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עיבוד בשיטת פליחה‪/‬מינימום עיבוד מאפשר שימוש בזבל עופות שעלותו כ‪ ₪ 30( ₪ .1-‬לזבל עופות ו‪ ₪ 20‬לפיזור)‪,‬‬
‫חוסך כ‪ .-5‬יחידות של דשנים‪ :‬אוריאה ‪ ₪ 0.29‬ליחידה (יחידה= בדונם) ונדרש כ‪ .-2 -‬יחידות ל‪ 321 -‬ק"ג (באי פליחה‬
‫מספיקות ‪ ,)2.0‬סופר פוספט ‪ ₪ ..0‬ליחידה בדונם כ‪ ₪ 011-‬לדישון (כולל הפיזור)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בהתבסס על ראיונות עם מדריך גד"ש אזורי‪ -‬עוזי נפתליהו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ממשקי העיבוד השונים על שירות ויסות קרקע ומים במרחב שקמה‪ ,‬מבדיל בין רמות‬
‫הסחף באזורים השונים‪ .‬במצטבר מתקבל שמדי שנה קצב אובדן הקרקע נע בין ‪ 1.00-1..0‬מ"מ‬
‫בשנה‪ .‬נניח שכ‪ 1.0 -‬מ"מ קרקע נסחפת בשנה‪ ,‬בנוסף נניח שהמעבר לאי פליחה מצליח להקטין את‬
‫איבוד הקרקע ל‪ ,1 -‬הרי שמדי ‪ 01‬שנים נחסך אובדן של ‪ 1.0‬ק"ג חיטה = ‪/₪ 1..0‬דונם‪ .‬חשוב‬
‫להזכיר כי מדובר בהערכה מושכלת בלבד‪ ,‬וכמויות הסחף מושפעות מסוג הקרקע וכמויות המים‬
‫באותה שנה ועל כן תנודתיות‪.‬‬
‫שיטת העיבוד משפיעה גם בפן הציבורי‪ ,‬דרך מוצרים ציבוריים‪.‬‬
‫‪ .1‬אי הפליחה תורמת לממשק המים האזורי‪ .‬מהלך משלים לאי פליחה הוא השארת הקש‪,‬‬
‫כאשר לאי פליחה מיוחס בעיקר מניעת סחף קרקע ולהשארת קש ‪ -‬שיפור משק המים‬
‫האזורי‪ .‬מרבית שיפור משק המים נזקף לטובת הקש (‪ 91%‬מערך קליטת השיטפונות) ו‪-‬‬
‫‪ - 01%‬מיוחסים לאי פליחה‪.‬‬
‫אזור אגן שקמה מתוכנן לקליטת מי שיטפונות על מנת לאפשר שימוש במים‪ .‬ירידה ביעילות‬
‫לכידת המים במאגרים ובאקוויפרים משמעותה אספקת מים ממקור אלטרנטיבי ‪ -‬התפלה‪.‬‬
‫במרחב שקמה ממוצע הגשמים נע בין ‪ 211-101‬מ"מ בשנה‪ ,‬ממוצע ‪ 320‬מ"מ בשנה‪ ,‬שהם ‪320‬‬
‫קוב‪/‬דונם‪ .‬נניח כי כתוצאה מהחריצים‪ ,‬בשל סחף קרקע ואיבוד יכולת חלחול המים‪ ,‬אובדים ‪00%‬‬
‫ממי הגשמים‪ ,9‬שהם ‪ 19‬קוב‪/‬דונם‪ .‬עלות התפלת המים היא כ‪/₪ 2.0-‬קוב‪ ,‬כאשר מהם ‪0.19‬‬
‫‪/₪‬קוב עלויות משתנות‪ .-10‬עלות זו מבטאת את עלות המים התחליפיים למי התהום הנקלטים‪.‬‬
‫עלות שאיבת מי תהום ע"י מקורות כ‪/₪ 1.05 -‬קוב‪ .‬מכאן שערך מי השיטפונות‪/₪ 0.32 :‬קוב‪ .‬ערך‬
‫מניעת הנזק במקרה זה‪/₪ .0 :‬דונם‪.‬‬
‫כאמור לטובת אי הפליחה נזקוף ‪ 01%‬בלבד שהם כ‪/₪ 5-‬דונם‪.‬‬
‫יש לציין כי בסקירה שבוצעה בדוח "ויסות קרקע ומים" צוין כי "העברת שדות הבעל במרחב‬
‫שקמה לממשק אי‪-‬פליחה עם כיסוי קש והשארת שלף‪ ,‬עשויה להביא לירידה בנגר ובסחף הקרקע‬
‫משדות מעובדים"‪ .‬יחד עם זאת בחרנו להתייחס להערכה זהירה‪.‬‬
‫הערכת האובדן של ‪ 00%‬שנויה במחלוקת וקיימת טענה כי כמעט כל המים מחלחלים בנקודה זו‬
‫או אחרת ולכן אינם אובדים לחלוטין למשק המים‪ .‬עם זאת מאחר וההשפעה היא ‪/₪ 5‬דונם‬
‫ההערכה זו אינה משנה את התוצאה הסופית‪.‬‬
‫‪ .0‬מניעת נזקי סחף לתשתיות‪.‬‬
‫המעבר לאי פליחה תורם למניעת סחף ובכך מונע פגיעה בתשתיות באזור ובצורך להשקיע‬
‫בתשתיות נוספות‪ .‬בתוכנית האב של רשות הניקוז מפורטות ההשקעות הנדרשות על מנת לייצר‬
‫תשתית למניעת סחף ולשיקום נזקים‪ .‬הטבלה הבאה מציגה את סיכום ההשקעות הנדרשות‪,‬‬
‫כאשר העלות הממוצעת לדונם היא ‪:₪ 0,310‬‬
‫‪9‬‬
‫לפי פרופסור דן זסלבסקי‪ ,‬מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון‪ ,‬כ‪ 00%-‬מהגשמים מחלחלים במצב‬
‫רגיל‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫העלויות האלטרנטיביות לשאיבת מי תהום הן העלויות המשתנות בלבד של מתקן ההתפלה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫טבלה ‪ - 12‬סיכום השקעות בשיקום קרקע לשדה בגודל ‪ 151‬דונם (‪ ,₪‬מחירי ‪)5113‬‬
‫עלות לשדה בגודל ממוצע‬
‫של ‪ 151‬דונם (‪ ,₪‬מחירי‬
‫רכיב עלות‬
‫הערות‬
‫‪)5113‬‬
‫כולל‪ :‬תחזוקת דרך ציבורית‪ ,‬הוספת מעבירי מים‬
‫עלות מניעת סחף קרקע‬
‫והקמת תעלות הולכה (לנחל ראשי)‬
‫‪51,8.1‬‬
‫כולל‪ :‬שיקום דרכי שדה‪ ,‬הקמת תעלות הולכה‬
‫עלות שיקום שדה חקלאי‬
‫מפגיעות סחף *‬
‫‪185,1.1‬‬
‫(מסביב לשדה)‪ ,‬ממשק הקרקע ושיקום השטח‬
‫סה"כ השקעות‬
‫‪1.1,551‬‬
‫עלות לדונם‪₪ 1,841 :‬‬
‫* עלות השיקום כוללת שיטות שונות ובהן שתילת שיחים שעלותם ‪ ₪ 0,111‬לדונם ואורך חייהם ‪ 20‬שנים‪.‬‬
‫** מקור הנתונים‪ :‬הדס וחוב' (‪ )2119‬ועבודתם של חברת כיוון עבור רשות הניקוז שקמה‬
‫תחת הנחת ריבית ‪ ,3%‬עבור ‪ 20‬שנים‪ ,‬הרי שהערך השנתי לדונם הוא‪/₪ 55 :‬דונם‪ .‬חלק‬
‫מההשקעות כבר בוצעו‪ ,‬או לחילופין נדרש יהיה לבצען גם לאחר מעבר לאי פליחה כך שניתן לשער‬
‫מניעת חצי מההשקעה‪/₪ 32 :‬דונם ממוצע באזור‪.‬‬
‫‪ ..‬הקטנת פליטת גזי חממה וקיבוע פחמן אטמוספירי‬
‫בדו"ח שנכתב עבור הפרויקט על "השפעת פעולות חקלאיות על שירות המערכת האקולוגית מאזן‬
‫גזי החממה"‪ ,‬חושבו כמויות פליטת הפחמן הדו חמצני‪ 11‬כתוצאה מהפעלת ציוד מכני לעיבוד‬
‫הקרקע (תוך התייחסות לפעולות כמו דישון‪ ,‬קומפוסט‪ ,‬דלקים וכו; התייחסות גם לפליטות‬
‫‪ .)N2O‬הסקירה מתייחסת לשטחי דורות (שמעבדים בשיטת מינימום עיבוד) ורוחמה (שיטת אי‬
‫פליחה) כאשר לקחנו את רמות הפליטה המקסימליות‪ ,‬כך שפליטת הפחמן מוערכת סה"כ ב‪-‬‬
‫‪ 1.015‬טון‪/‬שנה‪/‬דונם (פירוט נוסף ניתן למצוא בדוח "מאזן גזי החממה")‪ .‬ערכו של טון פחמן דו‬
‫חמצני‪/₪ 001 :‬טון‪ ,‬מכאן שערך הפליטה כיום הוא ‪/₪ 0..01‬דונם‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כיום האזור פועל בעיקר בממשק מינימום עיבוד – הכולל קלטור וחריש פעם ב‪ 1-0 -‬שנים‬
‫לפי מידת הצורך)‪ ,‬מעבר לאי פליחה יפחית‪/‬ימנע (תלוי במשק) פעולות חריש וקלטור‪ .‬כלומר‬
‫תפחת צריכת הדלק כתוצאה מפעולות אלה ב‪/L 2.20-‬דונם‪/‬שנה השווים ל‪CO2 0.9-‬‬
‫ק"ג‪/‬דונם‪/‬שנה‪ .‬ערכו של הפרש פליטת הפחמן הוא ‪/₪ 1..0‬דונם‪/‬שנה‪.‬‬
‫ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד‪ ,‬בטווח הארוך‬
‫לשיטות העיבוד יש השפעה בטווח הארוך מאד ואולם כאמור לא ניתן להתעלם ממנה בשאיפה‬
‫לעולם בר‪-‬קיימא‪ .‬בהנחות מחמירות‪ ,‬ועל סמך חוות דעת מסוימות‪ ,‬ניתן להניח תרחיש קיצוני‬
‫לפיו בשלב רחוק מאד סחף הקרקע יגרום לאובדן הקרקע הפורייה ויכולת עיבוד חקלאי באזור‪.12‬‬
‫לתוצאה זו צפויות השלכות בפן הציבורי‪-‬ערך השטחים הפתוחים ובפן החקלאי‪-‬הפסד הכנסות‪ .‬נציין כי‬
‫הפגיעה במוצר הציבורי היא כפולה‪ :‬הן בפגיעה בתיירות המעוניינת בתמהיל הייחודי במרחב שקמה והן‬
‫כיוון שלחברה כולה יש ערך בשימורו של נוף כזה בין אם מבקרים בו ובין אם לאו‪ .‬על מנת לנסות לאמוד‬
‫את שירותי התרבות (הערך הנופי‪/‬אסתטי) של השטחים החקלאיים במרחב שקמה נעזרנו‬
‫בעבודתם של שמש‪-‬עדני‪ ,‬פליישר וצור (‪ )2112‬אשר בחנו והשוו את ערכם של נופים חקלאיים‬
‫מסוגים שונים בעזרת שאלונים שבדקו מוכנות לשלם‪ .‬בעבודתם נמצא כי עבור שטחים חקלאים‬
‫מבקרים (לא מהסביבה) מוכנים לשלם ‪/₪ 91-035‬מבקר‪ .‬בהתאם לנתוני המועצה באזור‪ ,‬נניח‬
‫‪11‬‬
‫כמויות הפחמן הדו חמצני כוללות גם פליטות חמצן דו חנקני אשר ערכן הומר לערך המקביל של הפחמן הדו חמצני‬
‫‪12‬‬
‫הפירוט המקצועי לנושא זה קיים ביתר חלקי הדו"ח‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 021,111‬מבקרים בשנה (כ‪ 00,111-‬בסופ"ש) הרי שהערך למבקרים כ‪ 21.0-‬מיליוני‬
‫‪/₪‬שנה‪ ,‬שהם ‪/₪ 211‬דונם‪ .‬ערך השטח לחקלאי (רווח החקלאי על פי נתוני דורות) כ‪001-‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‪ .‬מכאן שסך ערך השטח הפתוח לחקלאות הוא כ‪/₪ 301-‬דונם‪/‬שנה‪ ,‬ערך זה מהווה‬
‫אומדן לערך הכלכלי של השטחים הפתוחים בטווח הארוך לחברה‪.‬‬
‫אומדן זה מתייחס להיבטי הערך הנופי‪ ,‬ומכמתת את התועלת "הישירה" למבקר הנאמדת בשיטת‬
‫‪( WTP‬מוכנות לשלם) ‪ +‬הרווח לחקלאי מהשדה‪.‬‬
‫נכפיל את הערך לדונם בשטחי הבעל באזור שקמה (‪ 011,111‬דונם) ונקבל שערכם ‪ 30‬מיליוני‬
‫‪/₪‬שנה‪ ,‬וערכם הנוכחי (ריבית ‪ 01 ,2%‬שנים) ‪ 1.1‬מיליארדי ‪ .₪‬יש לציין שייתכן וכמות המבקרים‬
‫נמוכה מזאת שצוינה והערך יהיה נמוך יותר‪ .‬כאמור‪ ,‬תרחיש העלמות המוחלטת של יכולת‬
‫העיבוד החקלאי בקרקע הינו תרחיש קיצוני‪ ,‬יש אי וודאות לגבי עצם קיומו ובוודאי לגבי משך‬
‫הזמן שלאחריו יתממש‪ .‬ואולם כפי שכבר צוין ההסתברות למימושו של נזק זה קיימת ולמצב זה‬
‫ערך הנזק יהיה גבוה ביותר כפי שחושב‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח השארת קש והעלאת עדרים‬
‫כפי שנאמר לעיל‪ ,‬אי פליחה אינה תהליך שלם ללא השארת קש כחיפוי בשדה‪ .‬עיקר הייעוד של‬
‫השארת חיפוי קש לשפר את משק המים‪ ,‬בנוסף‪ ,‬הוא בעל השפעות חיוביות על שירותי מערכת‬
‫אקולוגיים נוספים‪ .‬לפני החקלאי שלוש חלופות‪ ,‬הראשונה ביצוע רק עיבוד באי פליחה‪ ,‬השנייה‬
‫השארת חיפוי קש מלא או את רובו‪ ,‬והאחרונה איסוף הקש השארת שלפים בהם נותר קש מועט‬
‫בלבד כתלות בגובה הקציר‪ .‬הכמות המומלצת לחיפוי קש היא ‪ 311‬ק"ג לדונם‪ ,‬כלומר את רוב או‬
‫כל תוצרת השדה‪ .‬בפועל החקלאים שאינם מעוניינים להפסיד את ההכנסה מהקש אוספים את‬
‫הקש ומשאירים שלף שגובהו כ‪ 01-‬ס"מ (כ‪ 0/.-‬מהקש)‪.‬‬
‫טבלה ‪ 01‬מציגה ניתוח עלות תועלת עבור שתי דילמות של החקלאי הנקשרות זו בזו‪ :‬השארת‬
‫הקש והעלאת מרעה‪ .‬הניתוח מתייחס לאי השארת קש כלל בשדה (איסוף מלא של הקש)‪ .‬במקרה‬
‫של השארת השלף נניח תמיד ‪ 0/.‬מהתועלת‪/‬עלות‪ .‬נציין כי העלאת מרעה משמעותה אי השארת‬
‫הקש‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 18‬ניתוח עלות תועלת של מדיניות הקש‪ -‬מרעה (בהשוואה למכירת מלוא הקש) (‪/₪‬דונם‪/‬שנה)‬
‫חיפוי‬
‫מלא‬
‫מדיניות הקש (בהשוואה למכירת מלוא הקש)‬
‫השארת שלף בלבד‬
‫(‪ 11‬ס"מ‪ 16.-‬בלבד)‬
‫בלי‬
‫מדיניות מרעה (עם העלאת מרעה‪/‬בלי העלאת מרעה)‬
‫עם‬
‫בלי‬
‫חשבון מגדל החיטה‬
‫‪.0‬‬
‫תוספת ‪ 21‬ק"ג חיטה (כתוצאה מתוספת מים)‬
‫(שירותי אספקה)‬
‫‪26‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.2‬‬
‫הפסד ערך הקש (שירותי אספקה)‬
‫‪-130‬‬
‫‪-21‬‬
‫‪-21‬‬
‫‪.3‬‬
‫תוספת ריסוס בגלל אילוח עשבים בגין רעיה (שירותי‬
‫‪.1‬‬
‫ויסות)‬
‫‪-4‬‬
‫הכנסה מהעלאת עדרים‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪-104‬‬
‫סה"כ ‪ -‬מגדל חיטה‬
‫‪-6‬‬
‫‪-17‬‬
‫חשבון בעל העדר‬
‫‪.0‬‬
‫חסכון במזון (שירותי אספקה)‬
‫‪25.50‬‬
‫‪..‬‬
‫תשלום למגדל‬
‫‪-15‬‬
‫סה"כ לבעל העדר‬
‫‪0‬‬
‫‪15.21‬‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ לחקלאים (מגדל החיטה ובעל העדר)‬
‫‪-104‬‬
‫‪..21‬‬
‫‪-17‬‬
‫מוצרים ציבוריים‬
‫‪.5‬‬
‫הפסד ערך הקש למשק החלב (שירותי אספקה)‬
‫‪-15‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪.2‬‬
‫מניעת אובדן מי שיטפונות (שירותי ויסות)‬
‫‪58‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.9‬‬
‫ערך קרקע לא מאובקת (שירותי ויסות)‬
‫‪-1‬‬
‫סה"כ מוצרים ציבוריים‬
‫‪41‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫סה"כ לחברה‪ -‬מאזן נטו‬
‫‪-13‬‬
‫‪15.21‬‬
‫‪-5‬‬
‫פירוט בהתאם למספור בטבלה‪:‬‬
‫‪ .0‬השארת הקש משפרת את יכולת קליטת המים בשדה ומניעת נגר‪ .‬קליטת מים טובה יותר‬
‫משפרת את התפוקה ומגדילה אותה‪ .‬נניח כי תוספת חדירה ושמירת המים בקרקע היא‬
‫כ‪ 21-‬מ"מ‪/‬דונם‪ ,13‬הרי שנוספים ‪ 21‬קוב לדונם שדה‪ .‬נניח שקוב מים מגדיל את תפוקת‬
‫החיטה ב‪ 0-‬ק"ג‪ ,14‬מתווספים עוד ‪ 21‬ק"ג חיטה שערכם ‪/₪ 2.‬דונם (הקש נותר בשדה)‪.‬‬
‫במידה ונותר רק השלף ערך העלייה בשל שיפור קליטת המים בשדה כ‪/₪ 1-‬דונם‪.‬‬
‫‪ .2‬כמובן שההחלטה להשאיר את הקש בשדה מחייבת ויתור על ההכנסה מהקש (נניח הבדל‬
‫זניח בין תפוקה הקש במינימום עיבוד ובאי פליחה) ולכן ערכה ‪/₪ 031‬דונם‪.‬‬
‫‪ .3‬החשש המרכזי מהעלאת מרעה הוא הכנסת עשבים רעים (לעתים עשבים קשי הדברה)‬
‫לשדה‪ .‬על מנת להתמודד עם הבעיה‪ ,‬החקלאי מבצע סיבוב ריסוס נוסף שערכו ‪/₪ 1‬דונם‪,‬‬
‫וייתכן אף סיבוב נוסף‪.‬‬
‫‪ .1‬החקלאי רואה לנגד עיניו הזדמנות להכנסה‪ :‬העלאת מרעה לשדה‪ ,‬עבורה יקבל כ‪00 -‬‬
‫‪/₪‬דונם‪ .‬על פי הנהלים העדר יכול לצרוך עד ‪ 11%‬מהשלפים‪.‬‬
‫בעל העדר יבקש לעלות לשדה רק אם הדבר משתלם לו‪.‬‬
‫החלטה לגבי הרעייה מושפעת משיקולים נוספים כגון הובלת הכבשים לשדות‪ ,‬תשלום לרועה‬
‫שכיר וכו'‪ .‬על פי עדויות של בעל עדר שרועה במרחב שקמה העלות השנתית הקבועה (כולל רועה‬
‫יחיד) הינה כ‪/₪ 12,011-‬שנה‪ ,‬רועה אחד יכול להשגיח על כ‪ 311 -‬כבשים‪ .‬כלומר‪ ,‬העלות הקבועה‬
‫לכבשה ‪/₪ 0.0..‬שנה שהם ‪/₪ 1.11‬יום‪ .‬קיים קושי בבחינת ההפרש בין עלויות קבועות בהוצאת‬
‫‪13‬‬
‫לפי פרופסור דן זסלבסקי‪ ,‬מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון‪ ,‬כ‪ 00%-‬מהגשמים מחלחלים במצב‬
‫רגיל (ממוצע ‪ 250‬מ"מ באזור‪ ,‬הנחה שרק חצי מהכמות נקלטים בשורשים והיתר ממשיכים לאקויפר)‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫על פי ראיונות עם חקלאים בשנה גשומה התוספת היא כ‪ 0-‬ק"ג ל‪ 0-‬מ"מ (מעט פחות במציאות)‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫העדר למרעה מרוחק בשלפים ובין החזקה בדירים ליד בית בעל העדר‪ ,‬לכן נניח כי‬
‫ההפרש בעלויות אלה זניח‪.‬‬
‫‪ .0‬חסכון בתשלום עבור מזון לבעל העדר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬החקלאים באזור שקמה משאירים שלף בשדות‪ .‬בהתאם לדו"ח שנכתב לגבי "השפעת‬
‫הרעייה על שירותי המערכת האקולוגית בשדות הבעל במרחב שקמה" במסגרת עבודה זו‪ ,‬נניח כי‬
‫בממוצע כמות השלף בשדה הזמינה לכבשים היא‪ 35 :‬ק"ג‪/‬דונם‪ .‬על פי יאן לנדאו‪ ,‬כבשה אוכלת ‪0‬‬
‫ק"ג קש שלף ביום‪ ,‬כלומר דונם בודד נותן מענה עבור ‪ 35‬כבשים בעונה‪.‬‬
‫אלמלא השלפים היה נאלץ בעל העדר לספק את מלוא כמות המזון לעדר‪ .‬נניח שכל מזונם של‬
‫הכבשים מתבסס על קש קנוי שערכו (‪/₪ 15501‬טון)‪ .‬העלות היומית לראש הייתה ‪ ,₪ 1.50‬כלומר‬
‫לצורך השוואה לדונם רעייה הרי שערך דונם עבור הרועה הוא ‪.25.50‬‬
‫‪ ..‬תשלום בעל העדר למגדל החיטה‪/₪ 00 :‬דונם‪ .‬כלומר ההפרש בין התשלום בפועל לערך‬
‫עבור הרועה הוא ‪/₪ 02.50‬דונם‪.‬‬
‫כעת נבחן את שאלת השארת הקש בפן הציבורי‪.‬‬
‫‪ .5‬משמעות לגבי משק הבקר והצאן בישראל‪ :‬משמעות השארת הקש בשדה היא הקטנת‬
‫היצע הקש בשוק‪ .‬לדבר‪ ,‬משמעות ישירה על משק החלב בישראל‪ .‬עגלות הן הצרכניות‬
‫העיקריות של קש בישראל‪ .‬בשיחה עם ד"ר גבי עדין (ממ"ר רפת במשרד החקלאות)‪ ,‬עולה‬
‫כי בישראל ‪ 021,111‬עגלות שכמחצית מהן צורכות ‪ 0‬ק"ג‪/‬יום‪/‬עגלה‪ ,‬כלומר ‪311,111‬‬
‫ק"ג‪/‬יום‪ .‬בשנה‪ ,‬ענף הבקר בישראל צורך כ‪ 019,011-‬טון‪/‬שנה‪.‬‬
‫בישראל מיוצרים כ‪ 211,111-‬טון חיטה שהם כ‪ 011,111-‬דונם‪ .‬מרחב שקמה מהווה כ‪21% -‬‬
‫משטח החיטה הכולל בישראל (בסביבות ‪ 011,111‬דונם בשקמה מתוך ‪ 011,111‬דונם בישראל)‪.‬‬
‫גמישות הביקוש לחיטה גבוהה מ‪( 0 -‬ביקוש גמיש)‪ ,‬נניח שהגמישות‪ 16‬היא ‪ .0.0‬נניח מקרה קיצון‬
‫בו אזור שקמה אינו מסוגל לספק את התוצרת הרי שהיצע החיטה קטן ב‪ 21%-‬ובהתאם לכך‬
‫המחיר יעלה ב‪ .31%‬אם מחיר טון קש לעגלות הוא ‪/₪ 211‬טון‪ ,‬הרי שעליית המחיר תהייה‪.1 :‬‬
‫‪/₪‬טון‪.‬‬
‫תפוקת הקש מדונם שדה היא כ‪ 201 -‬ק"ג‪ ,‬כך שתוספת המחיר לדונם היא ‪/₪ 00‬דונם‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת אובדן מי שיטפונות‪ .‬כפי שפורט בסעיף ‪ 1‬בניתוח עלות‪-‬תועלת לשיטת העיבוד‪,‬‬
‫שיפור משק המים מיוחס בעיקר להשארת הקש‪ ,‬על כן אנו מניחים ייחוס ‪ 91%‬מערך‬
‫שיפור קליטת מי הגשמים באזור‪/₪ 02 :‬דונם‪.‬‬
‫‪ .9‬העלאת עדרים עשויה להגדיל את הפגיעה בקרקע בשל איבוק האדמה בפעולת דריכת‬
‫העדר בשדה (בעיקר אם לא נעשית רעייה מבוקרת)‪ .‬האבקת הקרקע תורמת לסחף‬
‫‪15‬‬
‫מחיר הקש תנודתי ומושפע מההיצע בשוק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫גמישות הביקוש היא שיעור השינוי במחיר כתוצאה משינוי ב‪ 0%‬בכמות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הקרקע‪ ,‬נניח כי הפגיעה היא ‪ 1.0%‬בשנה‪ .‬ערך הקרקע בטווח הרחוק כ‪911-‬‬
‫‪/₪‬דונם‪ ,‬ומכאן שערך מניעת האיבוק כתוצאה מהעדר הוא כ‪/₪ 0-‬דונם בשנה‪.‬‬
‫כדאי בסיכום להזכיר חלופות משולבות – לדוגמה‪ :‬קלטור כל ארבע שנים עם הצנעת‬
‫כמות גדולה של זבל‪ ,‬כמו שנעשה ברוחמה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫חלק ג'‪ :‬מכשירי מדיניות‬
‫על מנת להביא לביצוען של פעולות שיש כדאיות בביצוען ואינן מבוצעות כיום‪ ,‬נרצה להביא‬
‫למתאם בין המאזנים שרואים הרשויות והחקלאים‪ .‬המדינה יכולה לעשות זאת באמצעות השפעה‬
‫חיצונית על השוק ‪ -‬אמצעי מדיניות‪.‬‬
‫אמצעי המדיניות נחלקים לרגולטורים וכלכליים‪ .‬האמצעים הרגולטורים מחייבים ואוכפים‬
‫פעולות ‪ -‬ומייתרים את מאזני העלות‪-‬תועלת של החקלאים (אינם מאפשרים חלופות)‪ .‬הכלים‬
‫הכלכליים מתמרצים את החקלאי ע"י השפעה על מאזני עלות‪-‬תועלת ובכך מעודדים החלטה‬
‫עצמאית‪.‬‬
‫מה היום‪:‬‬
‫משרד החקלאות קובע את צרכיו ובהתאם לכך מבקש תקציב ממשרד האוצר‪ .‬בשונה מהעבר‪,‬‬
‫כיום למשרד האוצר משקל רב בקביעת התקציב במשרדים השונים (מתבטא בבחינה מעמיקה של‬
‫הבקשות ואופן קבלת ההחלטות במשרד‪ ,‬בנוסף לקושי רב בשינוי סעיפי תקציב והעברת ייעודם‬
‫של כספים)‪.‬‬
‫משרד החקלאות מקבל תקציב קשיח‪ ,‬בהתאם לבקשות התקציב שהוגשו‪ .‬התקציב מתחלק‬
‫לתקציב בסיס ולתוספות שונות (קיצוצי תקציב משפיעים על הבסיס)‪ .‬על פניו‪ ,‬שיקול הדעת‬
‫לחלוקת התקציב בידי משרד החקלאות‪ ,‬כאשר כל אגף מקבל תקציב מוגדר‪ ,‬בפועל ספר התקציב‬
‫כיום מפורט ביותר וכולל משימות ויעודי התקציב ‪ -‬דבר המקשה על העברת ייעודם של כספים‪.‬‬
‫החל משנת ‪ ,0921‬קיים חוק לעידוד השקעות בחקלאות‪ .‬תחומי הסיוע משתנים מדי שנה בהתאם‬
‫לסדר העדיפויות המוגדר במשרד החקלאות‪ .‬על סמך החלטות ממשלה‪ ,‬עשוי להתווסף מימון‬
‫משותף נוסף‪ ,‬מעבר לשיעור הקבוע ולעדיפות משרד החקלאות ופיתוח הכפר (מתוך דו"ח ה‪-‬‬
‫‪.)OECD‬‬
‫תמיכה מוכרת וחשובה להמשך קיום גידולי הבעל בישראל היא "פיצויי הבצורת"‪ .‬רווחיות גידול‬
‫החיטה נקבעת בעיקר מכמות המשקעים שמשפיעה ישירות על כמות ואיכות הגידול‪ ,‬וממחיר‬
‫החיטה שנקבע בהתאם למחירים העולמיים‪ .‬גורמים אלה אינם בשליטת המגדל ועל כן הוא חשוף‬
‫לסיכון‪ ,‬ככל שהאזור שחון יותר כך אי הוודאות גדלה‪ .‬על כן נקבע קו בצורת ‪ -‬קו ‪ 211‬המ"מ בשנה‬
‫(מתחת ל‪ 211 -‬מ"מ גשם גידול החיטה אינו כלכלי)‪ .‬מתחת לקו זה ובהינתן תנאי אקלים ותפעול‬
‫(מועד ותנאי זריעה וכו') זכאים החקלאים לפיצוי הבצורת (בהתאם לחוזה פלחה וביטוח‬
‫הכנסה)‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תרשים ‪ - 1‬גובה פיצויי בצורת בשנה‬
‫גובה פיצויי בצורת בשנה (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2212‬‬
‫‪2211‬‬
‫‪2212‬‬
‫*מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪ -‬חשבון ענף החקלאות‪ ,‬לוח ‪0‬‬
‫תמיכה זו מהווה מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות של חקלאיי מרחב שקמה‪ .‬אלמלא היא‪ ,‬יתכן‬
‫והחקלאים היו בוחרים שלא לגדל גידולי בעל כתוצאה מאי הוודאות האקלימית באזור‪ .‬תמיכה זו‬
‫חשובה ומאפשרת המשכיות גידולית‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין שייתכן ותמיכה זו מונעת מהחקלאי‬
‫לאמץ ממשק כרב נח כל שנה שנייה‪ ,‬שנמצא כיעיל ביותר עבור השדה ועבור החקלאי (בונפיל‬
‫‪.)2111‬‬
‫תמיכות הנקשרות לשימור קרקע‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הבטחת הכנסה למגדלי דגנים כגידולי בעל‪ :‬במטרה לעודד שימור ותחזוקה של שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬תמך משרד החקלאות ופיתוח הכפר בגידולי בעל‪ .‬בישראל גידולים אלה הם‬
‫לרוב חיטה ומעט שעורה‪ .‬התמיכה מיועדת להבטיח הכנסה יציבה בהתאם לשטח הגידול‪.‬‬
‫התמיכה משמשת ככרית בטחון ומכסה את הפער בין מחיר המכירה של חיטה מקומית‬
‫לעלות הייצור שנקבעה‪ .‬התוכנית מופעלת ע"י חברות ביטוח‪ .‬ההוצאות הממשלתיות‬
‫במימון הפרמיות לתוכנית הבטחת הכנסה הם כ‪ 9 -‬מיליוני ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תוכנית שימור הקרקע‪ :‬מיושמת באמצעות אגף שימור הקרקע והניקוז של משרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר‪ .‬התמיכה כוללת ‪ 3‬סעיפים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ o‬סיוע ברכישת מיכון וציוד לשימור קרקע ‪ -‬שיעור התמיכה ‪ 11%‬מערך הרכישה‬
‫בפועל‪ .‬זוהי התמיכה המרכזית שבשימוש במרחב שקמה‪.‬‬
‫על פי "מחירון הפעלת ציוד חקלאי לשעות עבודה ובקבלנות" של ארגון עובדי‬
‫הפלחה ההשקעה במיכון לאי פליחה הוא ‪/₪ 3.‬דונם‪ .‬ניתן להניח ששליש מעלות‬
‫זו היא מרכיב ההשקעה‪/₪ 02 , 17‬דונם‪ 11% .‬מההשקעה הם ‪/₪ 0‬דונם‪.‬‬
‫‪ o‬תמיכה לניהול שטח ע"י עיבודים משמרי קרקע ומים‪ -‬מטרת התמיכה להקטין‬
‫נגר וסחף מהשדה למקורות מים ונחלים‪ .‬שיעור התמיכה ‪/₪ 20‬דונם גידולי‬
‫שדה‪/‬מטעים ו‪/₪ 21 -‬דונם להעשרת שטח בחומר אורגני‪.‬‬
‫‪ o‬השקעה במתקנים לשימור וניקוז חקלאי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫רכיבי העלות הם השקעה‪ ,‬משתנות (עבודה‪ ,‬דלק וכו')‬
‫‪18‬‬
‫ישנה מגמת עלייה בבקשות לתמיכות באמצעים לשימור קרקע לצד ירידה בתקציב כפי‬
‫שניתן לראות בגרף הבא‪:‬‬
‫תרשים ‪ -5‬תקציבים עבור שימור קרקע‬
‫‪15,440,990‬‬
‫תקציב מאושר‬
‫‪18,000,000‬‬
‫תקציב נדרש‬
‫‪16,000,000‬‬
‫‪13,195,000‬‬
‫‪13,195,000‬‬
‫‪14,000,000‬‬
‫‪12,000,000‬‬
‫‪10,410,100‬‬
‫‪9,482,000‬‬
‫‪10,000,000‬‬
‫‪8,000,000‬‬
‫‪6,293,000‬‬
‫‪6,000,000‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪2,000,000‬‬
‫‬‫‪2212‬‬
‫‪2212‬‬
‫‪2211‬‬
‫התמיכה המשמעותית ביותר ניתנת לפעולות ואמצעים‪ .‬בפגישתנו באגף שימור קרקע במשרד‬
‫החקלאות‪ ,‬הוזכר שבוצעו ‪ 11/95‬מהבקשות המאושרות לפעולות ואמצעים‪ ,‬אך ניתנה עדיפות‬
‫לבקשות למיכון (אושרו ‪ 1/03‬בקשות תקינות‪ ,‬נוצל מלוא התקציב! ‪ 0.0‬מיליוני ‪ )₪‬על תמיכה‬
‫בעיבוד משמר (‪ 0.0‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫תרשים ‪ - 8‬התפלגות תקציב עפ"י סוגי התמיכה‬
‫תחזוקה‬
‫‪0%‬‬
‫סקרים‬
‫‪ .%‬עיבוד‬
‫משמר‬
‫פעולות‬
‫‪02%‬‬
‫ואמצעים‬
‫‪01%‬‬
‫כלי מיכון‬
‫‪20%‬‬
‫דיון בתוצאות‬
‫ניתוח עלות התועלת שהוצג בעבודה זו מפרט את הכדאיות בנקיטה בפעולות לשימור קרקע‬
‫(ממשק אי פליחה והשארת קש) עבור הציבור בישראל‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪-‬בינוני‪ :‬התועלת הכוללת לחברה מסתכמת ב‪/₪ 02-‬דונם‪ ,‬מהם ‪/₪ 03‬דונם בלבד‬
‫עבור החקלאי‪ .‬החברה מרוויחה ‪/₪ 10‬דונם בזמן שהיא מספקת תמיכה לחקלאי בגובה ‪/₪ 0‬דונם‬
‫על מנת לעודדו לעבור לעיבוד באי פליחה‪ .‬הניתוח מציג כדאיות בתמיכה למעבר לאי פליחה‬
‫ושימור קרקע‪.‬‬
‫אחד החסמים המרכזיים למעבר לעיבוד באי פליחה נובע מאי הוודאות בנוגע לפגיעה מעשבים‬
‫רעים ומזיקים‪ .‬העדר חריש וקלטור מאפשר להם להתרבות בקרקע וקיימת סכנה לפגיעה ממשית‬
‫בשדה‪ .‬רווח החקלאי מדונם חיטת בעל לפי שטחי דורות הוא כ‪/₪ 001-‬דונם (לפי תחשבי שה"ם‬
‫כ‪/₪ 211-‬דונם)‪ ,‬פגיעה בשדה יכולה להתבטא באיבוד של כל התפוקה‪ .‬מאחר והמאזן שהוצג‬
‫‪11‬‬
‫בעבודה זו מראה כי למדינה (כנציגת הציבור) כדאי שהחקלאים יעברו לאי פליחה על‬
‫מנת לשמר את הקרקע‪ ,‬כדאי לה לתמוך ולתמרץ חקלאים לפעולות משמרות‪.‬‬
‫חסם נוסף עבור החקלאים במעבר לאי פליחה הוא היקף ההשקעות הנדרש‪ ,‬לשם כך נועד היקף‬
‫התמיכות להשקעה במיכון‪ .‬אך להערכתנו הוא חסם משני‪ ,‬משלוש סיבות‪:‬‬
‫‪ .0‬הניתוח מראה כי קיימת כדאיות לחקלאי (ללא הכללת התמיכות)‬
‫‪ .2‬לרוב החקלאי יכול לשכור את הכלים ואין צורך בהשקעה‬
‫‪ .3‬אם החקלאי מעוניין ברכישת הכלים‪ ,‬הרי שבדרך כלל עומדים לפניו אמצעי מימון זמינים‬
‫ופשוטים יותר לכך (כגון ארגוני קניות וקיבוצים וכד') על אף שהם לאו דווקא יותר‬
‫זולים‪.‬‬
‫האופציה של השארת שלף יחד עם העלאת מרעה היא הכדאית ביותר לחקלאי השדה כיוון שכך‬
‫נהנה גם מהתשלום מבעל העדר‪ .‬חלופה זו היא גם הטובה ביותר מבחינת החברה כולה‪ .‬כיום‬
‫מיישמים אותה רק חלק מהמגדלים‪ ,‬החלק האחר נמנע מהעלאת העדר בשל חשש מפגיעת העדר‬
‫בשדה‪ .‬למרות שמבחינת חקלאי השדה ניתן להבין את הגישה האחרונה בסה"כ יש פגיעה בבעלי‬
‫העדרים וגם הפסד הכנסה לחקלאי השדה‪ .‬מובן שיש גם רגישות חברתית אזורית בסוגיה זו‪.‬‬
‫ניתוח עלות התועלת להשארת קש והעלאת עדר מציג כי החקלאים והמדיניות תואמים את‬
‫המאזן ואכן אין כדאיות בעידוד להשארת חיפוי קש בשדה (מעבר להשארת שלפים בגובה ‪01‬‬
‫ס"מ) מבחינת החקלאי ומבחינת הציבור‪ ,‬השלף (‪ 01‬ס"מ) נותן מענה מספק לצרכי החברה‬
‫(מבחינה כלכלית)‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .0‬בונפיל ד‪.‬י ‪.,‬ב‪ .‬רובין‪ ,‬ד‪ .‬שטיינברג‪ ,‬י‪ .‬מופרדי‪ ,‬ס‪ .‬אסידו‪ ,‬ש‪ .‬כיתאין‪ ,‬ע‪ .‬נפתליהו‪ ,‬א‪ .‬ואזה‪.‬‬
‫‪ .2111‬ממשק אי‪-‬פליחה וחיפוי בקש ‪ -‬סיכום רב שנתי‪ .‬גן שדה ומשק‪.03-23 :)2( .‬‬
‫‪ .2‬בקר‪ ,‬נ‪ .2103 .‬התועלות הכלכליות של שירותי המערכת האקולוגית לפי ייעודי קרקע‬
‫לשימושים אלטרנטיביים‪ .‬הוגש למשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .3‬הדס‪ ,‬א‪ .‬טור ציון‪ ,‬י‪ .‬איזנקוט‪ ,‬א‪ .‬זידנברג‪ ,‬ר‪ .2119 .‬מניעת סחף קרקע – ניתוח עלות מול‬
‫תועלת‪ .‬ניר ותלם מספר ‪.03‬‬
‫‪ .1‬חברת כיוון‪ .2102 ,‬ניתוח כלכלי של שימור קרקע שקמה‪-‬בשור ‪ -‬ניתוח עלות תועלת עבור‬
‫רשות הניקוז‪.‬‬
‫‪ .0‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר – אגף בכיר לשימור קרקע וניקוז (‪ )2115‬פיתוח חקלאות‬
‫משמרת משאבי קרקע וסביבה חקלאית ‪ -‬תכנית ארצית רב‪-‬שנתית‪.‬‬
‫‪ ..‬שמש‪-‬עדני‪ ,‬א‪ ,.‬פליישר‪ ,‬ע‪ .‬וצור‪ ,‬י‪ .2112 .‬הערך הכלכלי של סוגי נוף חקלאי‪ .‬יד הנדיב‪,‬‬
‫נקודת ח"ן‪.‬‬
‫‪ ,OECD .5‬סקירת ענף החקלאות בישראל‪.2102 ,‬‬
‫‪ .2‬אתר משרד החקלאות‪http://www.moag.gov.il/agri :‬‬
‫‪ .9‬ראיונות עם‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .a‬יורם טורציון ‪ -‬מהנדס קרקע‪ ,‬לשעבר רכז תא לשימור קרקע וניקוז‪,‬‬
‫מחוז העמקים‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫‪ .b‬עוזי נפתליהו ‪ -‬מדריך חקלאי גד"ש נגב וגד"ש דרום‬
‫‪ .c‬רן פרדמן מגש"ר ‪ -‬רכז גד"ש רוחמה‬
‫‪ .d‬יניב בלושטיין ‪ -‬רכז פלחה‪ ,‬גד"ש שקמה‬
‫‪ .e‬עמוס יעקובי ‪ -‬רכז פלחה‪ ,‬גד"ש דורות‬
‫‪ .f‬יאן לנדאו ‪ -‬תזונת אוכלי עשב בשטחי מרעה‪ ,‬המכון למדעי הצמח‬
‫מינהל המחקר החקלאי‪.‬‬
‫תודתנו להם!‬
‫נספחים‬
‫רכיבי ההשקעות והעלויות בעיבוד משמר‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 14‬שטחי הבעל במרחב שקמה‬
‫משק‬
‫שטח הבעל (דונם)‬
‫דורות‬
‫‪01,111‬‬
‫גד"ש שקמה‬
‫‪1,000‬‬
‫רוחמה‬
‫‪17,000‬‬
‫מושבי גת‬
‫‪7,000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪38,000‬‬
‫טבלה ‪ - 15‬עלות דישון ‪ 1‬דונם חיטה בעל‪ ,‬תחשיב משרד החקלאות‬
‫מחיר‬
‫כמות‬
‫סה"כ‬
‫דשנים‪:‬‬
‫יח'‬
‫(‪)₪‬‬
‫לדונם‬
‫(‪)₪‬‬
‫אוראה שקי ענק‬
‫ק" ג‬
‫‪3.60‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪25.20‬‬
‫פוליאון ‪22-00-1‬‬
‫ק" ג‬
‫‪1.74‬‬
‫‪30.00‬‬
‫‪52.17‬‬
‫‪77‬‬
‫סה"כ דשנים‬
‫טבלה ‪ - 16‬חלופות השארת הקש וערכם‬
‫תאור‬
‫'יח‬
‫מחיר‬
‫כמות‬
‫סה"כ‬
‫כמות‬
‫סה"כ‬
‫בש"ח‬
‫לדונם‬
‫בש"ח‬
‫לדונם‬
‫בש"ח‬
‫תפוקות‪:‬‬
‫חיטה גרעינים‬
‫טון‬
‫‪1,300.00‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪390.00‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪409.50‬‬
‫קש חיטה חבילות בשדה‬
‫טון‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪125.00‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪131.25‬‬
‫‪515.00‬‬
‫סה"כ פדיון‬
‫השארת‬
‫מלוא הקש‬
‫בשדה‬
‫השארת ‪01‬‬
‫‪540.75‬‬
‫חיטה גרעינים‬
‫טון‬
‫‪1,300.00‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪390.00‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪409.50‬‬
‫קש חיטה חבילות בשדה‬
‫טון‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪390.00‬‬
‫סה"כ פדיון‬
‫חיטה גרעינים‬
‫טון‬
‫‪1,300.00‬‬
‫‪21‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪390.00‬‬
‫‪409.50‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪409.50‬‬
‫ס"מ שלף‬
‫קש חיטה חבילות בשדה‬
‫טון‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪20.83‬‬
‫‪410.83‬‬
‫סה"כ פדיון‬
‫‪22‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪21.88‬‬
‫‪431.38‬‬