להורדה- "העיתון שלנו"- גליון מספר 8

‫המרכז הרפואי‬
‫ע"ש אדית וולפסון‬
‫העיתון שלנו‬
‫מגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון • גיליון ‪ • 8‬יולי ‪2010‬‬
‫‪8‬‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪10‬‬
‫אנשי התחבורה‪:‬‬
‫ההגה בידיים טובות‬
‫‪12‬‬
‫הוועדות ששומרות‬
‫על זכויות החולה‬
‫לום‬
‫ה‬
‫ח‬
‫שמעתם את זה?‬
‫יש חדש באא"ג‬
‫עמ'‬
‫‪21-20‬‬
‫‪www.wolfson.org.il‬‬
‫‪ ...‬ועוד בגיליון‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫התינוקות נולדו מחדש‬
‫ילדים מכל העולם עוברים ניתוחי לב מצילי‬
‫חיים בוולפסון‪ .‬על שניים מהם‪ ,‬בעמוד זה‬
‫מחדר החדשות‬
‫מהסיפורים הקטנים לדרמות הגדולות ‪-‬‬
‫הרבה דברים קורים אצלנו‪ .‬לפניכם‪ ,‬מדגם‬
‫על רפואה ואתיקה‬
‫כך פותרים אצלנו דילמות מעולם האתיקה‬
‫הרפואית ‪ -‬ושומרים על זכויות החולה‬
‫מחקר תחת פיקוח‬
‫כל ניסוי בבני אדם צריך לעבור את אישורה‬
‫של ועדת הלסינקי‪ .‬כך זה עובד בוולפסון‬
‫חדש ממכון הלב‬
‫טיפולים מתקדמים לאי ספיקת לב מונעים‬
‫התדרדרות ומשפרים את מצב החולים‬
‫עובדות ועובדים יקרים‪,‬‬
‫רבעון נוסף עבר מאז העיתון האחרון שלנו ואנו‬
‫כבר בעיצומו של הקיץ ‪ -‬זמן שבו רובנו מתכננים‬
‫את החופשה האישית ואת החופשה של הילדים‪,‬‬
‫המסיימים בימים אלה את שנת הלימודים‪.‬‬
‫על אף הקיץ ומזג האוויר החם‪ ,‬בית החולים נמצא‬
‫בתפוסה מלאה‪ ,‬במיוחד במחלקות הפנימיות‬
‫והאורתופדיה‪ ,‬דבר הדורש מכולם ‪ -‬רופאים‪,‬‬
‫אחים ואחיות‪ ,‬עובדי מעבדה‪ ,‬כוחות העזר ועובדי‬
‫מנהלה ‪ -‬התגייסות מעבר לעבודה השגרתית והרגילה‪.‬‬
‫אני בטוח שכל אחת ואחד מכן תורם את המרב על מנת שהמטופלים יקבלו‬
‫את הטיפול הטוב ביותר וזאת על אף הקשיים‪ ,‬ועל כך תודה לכם‪.‬‬
‫אנו עושים את המרב לספק את כל הנדרש לתפעול היום‪-‬יומי של בית החולים‬
‫במסגרת התקציבית המוגבלת‪.‬‬
‫בימים הקרובים יותקנו במרכז הרפואי וולפסון שתי מערכות דימות חשובות‪:‬‬
‫‪ SPECT-CT‬ומכשיר ממוגרפיה‪ .‬הוספת מערכות אלה תשפר משמעותית את‬
‫יכולת האבחון ותקדם את השירות למטופלים שלנו באופן משמעותי ביותר‪.‬‬
‫אני מבקש לברך אתכם‪ ,‬כלל עובדי בית החולים‪ ,‬בברכת קיץ קל ונעים והמשך‬
‫עבודה פורייה‪.‬‬
‫ד"ר יצחק ברלוביץ‬
‫מנהל המרכז הרפואי‬
‫ם‬
‫אחיות למקצוע‬
‫הסיעוד בוולפסון מקים פורומים‪ ,‬מקדם‬
‫טיפול‪ ,‬מציג בכינוסים ‪ -‬ולא נח לרגע‬
‫שם בבית הספר‬
‫היה לכ ולו‬
‫שי ץ שכ ות!‬
‫קי ריא‬
‫ב‬
‫דברים מעניינים קורים בבית הספר לסיעוד‪.‬‬
‫רוצים לדעת מה? בואו נלמד‬
‫מיתרי הלב‬
‫אנשים טובים באמצע הדרך מלווים את בית‬
‫החולים שלנו‪ .‬מגיעה להם תודה‬
‫לטפל בעולם התחתון‬
‫הפשע לא משתלם‪ ,‬אבל גם בעבריינים צריך‬
‫לטפל‪" .‬היו ימים" באווירה פלילית‬
‫מפרגנים‪ ...‬וזוכרים‬
‫זוכרים לברך את מי שראוי לכך וגם להשתתף‬
‫בצער כשצריך‪ .‬שניפגש רק בשמחות‬
‫בשער‪ :‬דסטאו סוונך‪ ,‬איש המרתון שלנו בוולפסון‪ ,‬חולם לייצג‬
‫את ישראל באולימפיאדת לונדון ‪ .2012‬כתבה בעמ' ‪21-20‬‬
‫המרכז הרפואי‬
‫ע"ש אדית וולפסון‬
‫דבר המנהל‬
‫העיתון שלנו‬
‫מגזין עובדי וולפסון‬
‫גיליון מס' ‪8‬‬
‫יולי ‪2010‬‬
‫תמוז תש"ע‬
‫גם אנחנו‬
‫ממחזרים‪...‬‬
‫סיימתם לקרוא את "העיתון שלנו"? אם‬
‫אינכם מתכוונים לשמור אותו ‪ -‬אנא אל‬
‫תשליכו את הגיליון לאשפה אלא החזירו‬
‫אותו בבקשה למשרדה של פנינה ארד‬
‫בלשכת מנהל בית החולים‪ ,‬כדי שנוכל‬
‫להפיצו לקוראים נוספים‪ .‬תודה!‬
‫חברי המערכת‪ :‬ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬ד"ר יהודה רוט‪ ,‬ד"ר עוזי רביב‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טנאי‪ ,‬ד"ר אלי יצחק‪ ,‬אסתר שלום‪ ,‬אהובה פרידמן‪ ,‬סימה אורן‪,‬‬
‫עדנה דור‪-‬און‪ ,‬קלמן גרנק‪ ,‬מרק גלברג‪ ,‬רינת הירש‪ ,‬פנינה ארד‪ ,‬דליה המאירי‪,‬‬
‫שירלי קרמר‪ ,‬אסתי אהרוני‪ ,‬שושי פרידמן‬
‫צילומים‪ :‬ברק נונא‬
‫ידיעות‪ :‬עדנה דור‪-‬און‬
‫עריכה‪ ,‬עיצוב והפקה‪:‬‬
‫שריג רעיונות‬
‫לתגובות והעברת חומרים ‪[email protected] :‬‬
‫לוח מוּדעוּת‬
‫"וואו‪ ,‬ממש רפואה מעולם אחר‪ ,‬אני חושבת‬
‫לעצמי‪ .‬זה לא משנה את תחושת חוסר האונים ואי‬
‫הוודאות‪ .‬כלום לא בידיים שלי‪ .‬זו רק היא בידיים‬
‫שלהם‪ .‬מול דלפק הקבלה אני מרגישה לרגע איך‬
‫זה להיות בצד השני"‬
‫מאת רינת הירש‬
‫ת בחדר ההמתנה‬
‫מחשבו‬
‫הגיע הזמן‪ ,‬אני אומרת לה‪ ,‬צריך להתאשפז‪.‬‬
‫אנו מגיעות בדיוק בזמן שנקבע‪ .‬אני משאירה‬
‫אותה בחוץ‪ ,‬בצל‪ ,‬נכנסת פנימה לעשות את כל‬
‫הסידורים‪ .‬מביטה עליה דרך הזגוגית‪ .‬היא כבר‬
‫לא צעירה‪ ,‬לבי נחמץ‪ .‬לא רוצה לחשוב בכלל‬
‫איך זה יהיה בלעדיה‪.‬‬
‫הפקידה בקבלה לבושה חולצה לבנה‪ ,‬מכנס‬
‫כחול וצעיף על צווארה‪ ,‬כמו דיילת באל על היא‬
‫נראית‪ .‬מחייכת אלי‪" :‬שלום‪ ,‬אני מורן ואהיה‬
‫אחראית על הטיפול בך כל היום"‪.‬‬
‫"מה מספר תעודת הזהות? אפשר לראות‬
‫תעודת רישוי? תכירי בבקשה‪ ,‬הנה דוקטור ארז‪,‬‬
‫הוא יסביר לך מה תעברו במשך היום ובמהלך‬
‫הטיפול"‪.‬‬
‫"תמיד צריך לקוות לטוב"‪ ,‬הוא אומר לי‪,‬‬
‫"משמאלך חדר ההמתנה‪ ,‬תוכלי לראות את כל‬
‫מהלך הפעילות מאחורי החלונות‪ ,‬יש כאן מכונות‬
‫שתייה‪ ,‬שירותים‪ ,‬עיתונים להעביר את הזמן וגם‬
‫עוגיות‪ .‬יש כאן גם אינטרנט אם תרצי"‪.‬‬
‫וואו‪ ,‬רפואה מעולם אחר‪ ,‬אני חושבת לעצמי‪,‬‬
‫ממש רפואה פרטית‪ .‬זה לא משנה את תחושת‬
‫חוסר האונים ואי הוודאות‪ .‬כלום לא בידיים שלי‪.‬‬
‫זו רק היא בידיים שלהם‪.‬‬
‫בחדר יושבים קרובים ומלווים כמוני‪ .‬מבטים‬
‫מכונסים‪ ,‬מתח באוויר‪ ,‬מדי פעם מביטים בחלון‬
‫ומחכים להיתקל בעיניים של המומחה‪ .‬מה הוא‬
‫יגיד? מהי האבחנה?‬
‫ניגש אליי נציג המחלקה ומספר לי על חברת‬
‫‪( SECOND OPINION‬חוות דעת נוספת)‪ ,‬כי‬
‫לאנשים מגיע לדעת‪ .‬זכויות המטופלים‪ ,‬ככה‬
‫אנחנו קוראים לזה‪ .‬הוא מסביר לי על הטיפול‬
‫ועל הסיכויים‪ .‬אני יודעת שהוא משתדל‪ ,‬אבל‬
‫השפה שבה הוא מדבר כל כך לא מובנת‪.‬‬
‫***‬
‫כמו כל הנשים‪ ,‬תמיד כשאני מכניסה את‬
‫המכונית שלי למוסך‪ ,‬ברירת המחדל שלי היא‬
‫שרוצים "לדפוק" אותי‪ .‬תמיד מנקר אותו ספק‪:‬‬
‫אני משלמת ‪ -‬והרבה‪ ,‬ולעולם לא אדע מי באמת‬
‫מטפל לי באוטו‪ ,‬מה הוא עושה שם ועד כמה זה‬
‫באמת נחוץ? אני לא יודעת מהן האלטרנטיבות‬
‫הטיפוליות ואני גם לא יכולה לנהל משא ומתן‬
‫על התוצאה ועל המחיר‪.‬‬
‫כלקוחה‪ ,‬חשוב לי מאוד השירות‪ .‬חשוב לי מאוד‬
‫להאמין בצוות המטפל ולדעת שהם יעשו הכול‬
‫כדי שאצא בריאה ומרוצה ואחזור אליהם‪ .‬כי יש‬
‫גם תשלום עבור ביקור ורבעון‪ ,‬ויש גם כרטיס‬
‫מועדון‪ .‬והחובה שלנו היא לדעת על מה אנחנו‬
‫משלמים‪ .‬וכולנו משלמים‪.‬‬
‫***‬
‫החובה שלנו היא להכיר את הגוף שלנו ולטפל‬
‫בו לפחות כמו שאנחנו מטפלים ברכב‪ .‬לתת לו‬
‫את סוג הדלק הנכון לו‪ ,‬לקחת אותו לטיפולים‬
‫שנתיים‪ ,‬לבחון אותו אחת לשנה‪ ,‬מדי פעם‬
‫לצ'פר אותו עם וקס מרענן בריח פצ'ולי בספא‪,‬‬
‫ובעיקר להקשיב לו היטב‪.‬‬
‫אמרתי חובה? אולי זו בעצם זכות‪.‬‬
‫כשאנחנו נכנסים לבית חולים למכוניות‪" ,‬מוסך"‬
‫בעברית פשוטה‪ ,‬כדאי שנלמד היטב את הנושא‪,‬‬
‫או שנביא איתנו מישהו מבין שיודע לשאול‬
‫שאלות ‪ -‬כמובן בשעות הביקור המקובלות‬
‫ או שפשוט ניתן לעצמנו להרגיש לרגע איך זה‬‫להיות בצד השני‪.‬‬
‫רפואה שלמה‪,‬‬
‫רינת‬
‫‬
‫רפואה שלמה‬
‫מצילים תינוקות מהלב‬
‫הפעוט הסיני כבר מחייך‪ ,‬אחרי שבארץ הצילו את לבו‪ .‬התינוק הגיאורגי קיבל את חייו במתנה‬
‫אחרי שרופאים בעולם הרימו ידיים‪ .‬המלאכה המופלאה הזאת נעשית בידי מנתחי וולפסון במסגרת‬
‫עמותת "הצל ליבו של ילד"‪ ,‬המבצעת ניתוחי לב מצילי חיים לילדים מהעולם השלישי‬
‫גיאורגי פירסקליאשווילי‪ ,‬תינוק בן שנה וחודשיים מגיאורגיה‪ ,‬נולד‬
‫עם מום נדיר באחד מעורקי הלב‪ ,‬ורופאים בארצו לא נתנו לו סיכוי‪.‬‬
‫רופאים ממדינות אחרות שבדקו אותו טענו כי סיכויי ההצלחה‬
‫עומדים על כ‪ 30%-‬בלבד וכי כישלון יסכן את חייו‪ .‬בוולפסון חשבו‬
‫אחרת‪ .‬ביוזמתו של אשר מנדל מחברת "‪ AMS‬פתרונות רפואיים"‬
‫נוצר הקשר עם עמותת "הצל ליבו של ילד" הפועלת בוולפסון‪.‬‬
‫התינוק הוטס לארץ‪ ,‬צונתר ונותח בהצלחה על ידי המנתח‬
‫הראשי של העמותה‪ ,‬ד"ר ליאור ששון‪ ,‬מנהל מחלקת ניתוחי לב‪-‬‬
‫חזה בבית החולים‪" .‬התינוק שלי היה נמרץ ופעיל‪ ,‬אבל אחרי כל‬
‫מאמץ קטן הפנים שלו הכחילו‪ ,‬והוא התקשה לנשום‪ .‬זה גרם לי‬
‫לבכות"‪ ,‬סיפרה האם תיאונה‪" ,‬לא חשבנו שבכלל יהיה אפשרי‬
‫להציל אותו‪ ,‬והנה קיבלנו את הילד מחדש‪ .‬אני עדיין לא מאמינה‬
‫שקיימים אנשים כמו ד"ר ששון ומנדל‪".‬‬
‫גם צ'יין באו‪-‬שין בן השנה וחצי מבייג'ין נולד עם מום נדיר‪ :‬לב‬
‫הנוטה לצד ימין במקום לצד שמאל‪ ,‬חור במחיצת הלב וחסימה‬
‫בזרימת הדם לריאות‪ .‬בשל בעיותיו הבריאותיות הוריו נטשו‬
‫אותו בבית החולים ומגיל ארבעה חודשים הוא גדל בבית יתומים‬
‫בבייג'ין‪ .‬ביוזמת השגרירות הישראלית בבייג'ין ובסיוע עמותת‬
‫"הצל לבו של ילד" הובא באו‪-‬שין לוולפסון כאשר סכנה מהותית‬
‫נשקפת לחייו‪ .‬בניתוח המורכב הפכו הרופאים את העליות בלבו‬
‫כדי שהדם יזרום בצורה תקינה לגוף וסגרו את החור במחיצת‬
‫הלב‪" .‬זו שמחה גדולה לראות אותו צוחק ומשחק ככה‪ ",‬אמרה‬
‫המטפלת שהגיעה איתו לארץ‪ .‬עם הזמן נפתח הפעוט גם לאנשים‬
‫האחרים מסביבו‪ .‬האחיות מספרות שכאשר הוא בוכה והן ניגשות‬
‫אליו ושואלות אותו בעברית "מה קרה?"‪ ,‬הבכי מייד מתחלף‬
‫בצחוק‪" .‬מרגש לראות איך הילד מצליח להיקשר אל הסגל בבית‬
‫החולים‪ ",‬אמר ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים וולפסון‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬לאחר שהבריא‪ ,‬נותר רק לקוות שלבאו‪-‬שין הקטן יימצאו‬
‫הורים מאמצים בסין הגדולה‪.‬‬
‫ד"ר יובל לוי ומטופל צעיר בוולפסון‬
‫נחיתה קשה על ענף עץ זית‬
‫גבריאל מושיוב‪ ,‬תלמיד כיתה‬
‫ח' מחולון‪ ,‬טיפס על סולם כדי‬
‫להוריד כדור מגג הבית‪ ,‬נפל‬
‫ממנו ולרוע המזל ננעץ בגופו‬
‫ענף של עץ זית כרות‪ ,‬שחדר‬
‫לבית השחי ויצא מהצד השני‪.‬‬
‫אנשי מד"א התקשו לשחרר‬
‫את גבריאל מהעץ ונאלצו‬
‫להזמין כבאים שכרתו את‬
‫הענף‪ .‬גבריאל הובהל למיון‬
‫ילדים בוולפסון כשהענף תקוע‬
‫בכתפו וקיבל טיפול ראשוני על‬
‫ידי ד"ר עדי עובדיה שטיפלה‬
‫בו במיון ילדים‪" .‬גבריאל עבר‬
‫צילום חזה וסי‪.‬טי‪ .‬כדי לבדוק‬
‫במה פגע הענף שננעץ בגופו‪,‬‬
‫ומאחר שנפל מגובה רב רצינו גם לבדוק שאין נזקים נוספים"‪ ,‬סיפרה‬
‫ד"ר עובדיה‪" ,‬המקרה יכול היה להיות חמור אף יותר אילו הענף היה‬
‫‬
‫ננעץ בצד שמאל (של הלב) או‬
‫בזווית מסוכנת יותר‪ ,‬או שהיו‬
‫נגרמים לנער נזקים נוספים‬
‫מהנפילה"‪ .‬גבריאל נותח‬
‫בהצלחה על ידי פרופ' פרנסיס‬
‫סרור וד"ר גדעון קרפלוס ‪-‬‬
‫כירורגים של ילדים‪ ,‬וד"ר גיורא‬
‫הוד ‪ -‬כירורג של כלי דם‪ .‬ד"ר‬
‫קרפלוס אומר כי היה זה ניתוח‬
‫מורכב‪ ,‬שכן הענף חדר לאזור‬
‫עם כלי דם ראשיים ועצבים‪,‬‬
‫שהגישה אליהם קשה‪ .‬ד"ר‬
‫קרפלוס הבטיח שגבריאל יוכל‬
‫לחזור ולעסוק בתחביבו‪ ,‬אמנות‬
‫הלחימה קפוארה‪ ,‬והעניק לנער‬
‫צילם‪ :‬ד"ר גדעון קרפלוס‬
‫את הענף למזכרת‪" .‬הצוות‬
‫שטיפל בו עשה עבודת קודש"‪ ,‬הודתה בהתרגשות חנה מושיוב‪,‬‬
‫אמו של גבריאל‪.‬‬
‫וולפסוניוּז‬
‫וולפסון ‪ -‬בית חולים מצטיין במחקר!‬
‫זו השנה השנייה שהמרכז הרפואי וולפסון זוכה בתעודת‬
‫הצטיינות על המחקרים שהציגו חוקריו ביריד המחקר של‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב‪ .‬ביריד‬
‫המחקר השנתי ה‪ 8-‬הוצגו כ‪ 450-‬עבודות מחקר משמונת‬
‫בתי החולים מאזור המרכז המסונפים לפקולטה לרפואה‪,‬‬
‫כשהייצוג הבולט של וולפסון הן מבחינת רמת המחקרים והן‬
‫מבחינת כמותם זיכה אותו בתעודת ההצטיינות‪.‬‬
‫פרופ' ראובן צימליכמן‪ ,‬מנהל אגף המחלקות הפנימיות‬
‫בוולפסון וסגן דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,‬ציין כי זוהי תעודת כבוד לוולפסון ולרמתו האקדמית‬
‫והמקצועית‪.‬‬
‫מנהל בית החולים ד"ר יצחק ברלוביץ הביע את גאוותו על‬
‫ההישג ואמר כי "תעודת הצטיינות זו מעידה על הפעילות‬
‫המחקרית הענפה והמשמעותית המתבצעת בוולפסון‪ ,‬שהיא‬
‫מאבני היסוד של רפואה מתקדמת"‪.‬‬
‫למנתח שיר מזמור‬
‫דווקא על רקע המחסור הארצי במנתחים‬
‫הצליחו בוולפסון לגייס מנתח מיומן ומנוסה‬
‫לתחום חיוני של ניתוחי חזה‪ ,‬ובכך לשפר‬
‫את השירות הרפואי בתחום זה לתושבי‬
‫האזור‪ .‬מדובר בד"ר מיכאל פפיאשוילי‪ ,‬שזכה‬
‫לאחרונה במכרז לניהול יחידת ניתוחי חזה‬
‫במחלקה לניתוחי לב וחזה בניהולו של ד"ר‬
‫ליאור ששון‪.‬‬
‫לד"ר פפיאשוילי (‪ )37‬ניסיון רחב באבחון‬
‫וטיפול פולשני ולא‪-‬פולשני (טוראקוסקופי)‬
‫של סרטן ריאות לסוגיו‪ ,‬גידולים בבית החזה‪,‬‬
‫מחלות ושט ודופן בית החזה‪ ,‬שחפת‪ ,‬מחלות‬
‫שפירות של הריאות ועוד‪ .‬בתפקידו האחרון‪,‬‬
‫בשנים ‪ ,2010-2007‬עבד ד"ר פפיאשוילי‬
‫כמומחה לניתוחי חזה בבית החולים אסף‬
‫הרופא‪ ,‬ובשנת ‪ 2008‬השתלם בארה"ב בבית‬
‫החולים "סידר סיני" בלוס אנג'לס‪ ,‬אצל מנתח‬
‫חזה בעל שם עולמי ‪ -‬פרופ' רוברט מק'קנה‪.‬‬
‫"ד"ר פפיאשוילי מביא עמו ניסיון רב ומיומנויות‬
‫חיוניות‪ ,‬המאפשרות למחלקה שלנו להציע‬
‫אפשרויות ניתוחיות חדישות ‪ -‬כאלו שיקצרו‬
‫את זמן האשפוז של המטופלים ויאפשרו גם‬
‫חזרה מהירה יותר לתפקוד"‪ ,‬אמר ד"ר ששון‪,‬‬
‫מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה‪.‬‬
‫‬
‫במותה נתנה להם חיים‬
‫תרומת איבריה של אישה בת ‪ ,45‬אשר התבצעה במרכז הרפואי וולפסון‪ ,‬הצילה את‬
‫חייהם של חמישה אנשים ואת מאור עיניהם של שניים נוספים‪ .‬האישה הגיעה לוולפסון‬
‫במצב אנוש‪ ,‬כל הניסיונות להצילה עלו בתוהו ובמהלך האשפוז נקבע מוות מוחי נשימתי‪.‬‬
‫לאה הררי‪ ,‬מתאמת ההשתלות של וולפסון‪ ,‬פנתה למשפחה בבקשה לתרום את איבריה‬
‫של האישה והמשיכה ללוות את המשפחה בשעותיה הקשות יחד עם העובדת הסוציאלית‬
‫סיון בוק‪ .‬צוות היחידה לטיפול נמרץ כללי בניהולה של ד"ר יעל חביב‪-‬ידיד העניק למשפחה‬
‫את מלוא התמיכה כאשר ד"ר חביב‪-‬ידיד עצמה מגיעה מספר פעמים מביתה בשעות‬
‫הערב והלילה‪ ,‬על מנת לתת למשפחה תשובות ולסייע להם להתמודד עם משמעות המוות‬
‫המוחי והתוצאות הנובעות מתרומת איברים‪.‬‬
‫בנה של האישה‪ ,‬חייל בן ‪ ,21‬כינס את בני המשפחה שהחליטו באצילות רבה‪ ,‬ברגע‬
‫הקשה ביותר עבורם‪ ,‬לקחת אחריות ולהציל חיים‪ .‬תהליך ההכנה לתרומה דרש מבית‬
‫החולים התארגנות לוגיסטית מורכבת של גיבוש צוותים רפואיים‪ ,‬שהצליחו תוך זמן קצר‬
‫להתארגן‪ ,‬כשחלקם הגיעו במיוחד מהבית‪ ,‬על מנת לבצע את כל הבדיקות הנדרשות‪.‬‬
‫האיברים הושתלו בחמישה חולים אנושים בגילאי ‪ 24‬עד ‪ ,63‬שעברו את ניתוחי ההשתלה‬
‫בבתי חולים ברחבי הארץ‪ .‬שני חולים נוספים קיבלו את מאור עיניהם במתנה לאחר שעברו‬
‫השתלת קרנית בוולפסון‪ .‬ד"ר ברלוביץ‪ ,‬מנהל ביה"ח וולפסון והממונה על תחום ההשתלות‬
‫במשרד הבריאות‪ ,‬שיבח את הפעולה הנאמנה‪ ,‬המהירה והמקצועית של כל מי שהיה‬
‫מעורב בתהליך המורכב והדרמטי‪.‬‬
‫מנתחים בוולפסון‬
‫"חדר הניתוח ‪ -‬ליבו הפועם של בית החולים"‬
‫"יום אחות חדר ניתוח"‪ ,‬שצוין במרכז הרפואי‬
‫וולפסון כחלק מ"יום אחות חדר ניתוח האירופי"‪,‬‬
‫חשף באחת את העבודה הראויה לכל הערכה‬
‫של צוות חדר הניתוח ‪ -‬עבודה המתבצעת‬
‫במרתף מאחורי דלתות סגורות ונסתרת מעיני‬
‫שאר עובדי בית החולים‪.‬‬
‫כמאה אורחים‪ ,‬ביניהם אחיות ורופאים‬
‫מהמחלקות השונות‪ ,‬חברי הנהלה‪ ,‬אנשי מינהל‬
‫ומשק‪ ,‬צוות המורים מביה"ס לסיעוד ע"ש‬
‫א‪ .‬וולפסון וחברי עמותת הידידים‪ ,‬השתתפו‬
‫בסיורים שהודרכו על ידי אחיות חדר ניתוח‬
‫ו"הוציאו לאור" את הפעילות המתנהלת‬
‫רחוק מעין רואה בכל ימות השנה‪ .‬הסיורים‬
‫כללו צפייה בניתוחים באמצעות טלוויזיות‬
‫שהוצבו מחוץ לחדרי הניתוח‪ ,‬ובמהלכם הוזמנו‬
‫המבקרים לצפות בין השאר בניתוח לב בילד‬
‫ובניתוח קטרקט והשתלת עדשה בעין‪ ,‬תוך‬
‫קבלת הסברים "און‪-‬ליין" מהמנתחים עצמם‪.‬‬
‫כמו כן צפו האורחים בעניין רב בתערוכה של‬
‫ציוד ומכשור ייחודי המשמש את המנתחים‬
‫ובאביזרים נלווים שונים‪ ,‬כגון פרוטזות וסוגים‬
‫שונים של שתלים‪.‬‬
‫"שאבנו עידוד רב מהתגובות הנלהבות‬
‫והמפרגנות שהתקבלו מכל המשתתפים‬
‫בסיורים"‪ ,‬אמרה בסיום היום איריס לניאדו‪,‬‬
‫אחות אחראית חדר ניתוח‪" .‬חדר הניתוח‬
‫הוא לבו הפועם של בית החולים"‪ ,‬סיכם ד"ר‬
‫שגרירים של רצון טוב‬
‫ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬כשהוא מעלה על‬
‫נס את עבודתם המסורה‪ ,‬המקצועית והיעילה‬
‫של צוותי חדר הניתוח‪.‬‬
‫נולדה עם כוכבים‬
‫לא כל אב טרי יכול לספר שבתו יצאה‬
‫לאוויר העולם כשהיא "רוקדת את דרכה‬
‫החוצה בצעדי קוויק סטפס"‪ .‬במילים אלו‬
‫תיאר אורון דהן‪ ,‬מנצח העונה הראשונה‬
‫ב"רוקדים עם כוכבים"‪ ,‬את הלידה‬
‫המהירה שבסופה הגיחה לאוויר חדר‬
‫הלידה בוולפסון הבת הבכורה שלו ושל‬
‫רעייתו ריטה ‪ -‬יסמין‪ .‬אורון המאושר‬
‫סיפר שהוא כבר מזמן מוכן להיות אבא‬
‫ושהוא ורעייתו התאהבו בתינוקת ממבט‬
‫ראשון‪ .‬ריטה ביקשה להודות "לצוות‬
‫חדר הלידה המדהים של וולפסון ובעיקר‬
‫למיילדת התותחית צבייה"‪ .‬מזל טוב!‬
‫משמאל לימין‪ :‬חנה גוכשטט‪ ,‬מנכ"ל עמותת הידידים‪ ,‬השר יוסי פלד‪ ,‬ד"ר יצחק‬
‫ברלוביץ‪ ,‬מנהל וולפסון‪ ,‬ואלי בארי‪ ,‬חבר עמותת הידידים והיו"ר היוצא של העמותה‪ ‬‬
‫עמותת ידידי וולפסון והנהלת בית החולים אירחו את השר יוסי פלד ואת הקבלן החולוני אריה‬
‫נתנאל‪ ,‬חברו של פלד וידיד נאמן של עמותת הידידים‪ ,‬שהגיעו לביקור בבית החולים‪.‬‬
‫השר ערך סיור מרגש באגף הילדים והתרשם מהפעילות המיוחדת ורבת ההיקף שמתבצעת באגף‬
‫למרות התנאים הפיזיים הבלתי הולמים ותנאי העבודה הקשים של הסגל המסור‪ .‬במהלך הסיור‬
‫נפגש השר גם עם הילד וודלי מהאיטי מוכת האסון‪ ,‬שהובא לוולפסון לניתוח לב באמצעות עמותת‬
‫"הצל לבו של ילד"‪ .‬לסיכום הביקור הביע השר פלד את נכונותו לסייע לבית החולים בכל דרך‬
‫אפשרית‪ .‬אריה נתנאל‪ ,‬מצדו‪ ,‬הבטיח לארגן פעילות פילנתרופית בקרב אנשי עסקים וקבלני בניין‪,‬‬
‫הפעילים בקהילה שבית החולים משרת בנאמנות כה רבה‪.‬‬
‫ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬בירך על היוזמה של אריה נתנאל ועמותת הידידים והודה‬
‫לשר יוסי פלד על ביקורו ועל המילים החמות שהשמיע‪ .‬ד"ר ברלוביץ הביע את תקוותו שהשר‬
‫ישמש שגריר של רצון טוב של וולפסון בקרב מקבלי ההחלטות במדינה‪.‬‬
‫עמותת הידידים של וולפסון פועלת ללא הפסק בקרב חברי כנסת‪ ,‬שרים ואנשי ציבור כדי לשלב‬
‫את בית החולים וולפסון וצרכיו בסדר יומם של קובעי המדיניות ולקדם את המודעות הן להישגיו‬
‫היפים של בית החולים והן לצורך הדחוף בתקציבים לציוד ותשתיות‪ ,‬שנגרעו מתקציב בית החולים‬
‫במהלך השנים האחרונות‪ .‬עוד על פעילות עמותת הידידים ‪ -‬ראו בעמ' ‪.18‬‬
‫‬
‫שיהיה לבריאות‬
‫שומעים‬
‫שזה עובד‬
‫מכשיר ה‪ BAHA-‬מעניק שמיעה לבעלי חירשות עצבית חד‪-‬צדדית‪ ,‬באמצעות‬
‫העברת הצלילים דרך העצם‪ ,‬מהצד הלא שומע אל האוזן המתפקדת‪.‬‬
‫"התוצאות מצוינות"‪ ,‬אומר ד"ר אבי גולדפרב על השיטה המיושמת במחלקת‬
‫אא"ג בוולפסון‪ .‬ואם לא שמעתם ‪ -‬עכשיו זה כבר בסל‬
‫מזה מספר חודשים מתקיימת במסגרת‬
‫השירות האוטולוגי של מחלקת אף אוזן גרון‬
‫בראשותו של ד"ר אבי גולדפרב תוכנית של‬
‫ניתוחים מתקדמים להשתלת מכשירי שמיעה‬
‫מעוגני עצם‪.‬‬
‫מכשירי שמיעה מעוגני עצם ‪BAHA -‬‬
‫של תעלת שמע חיצונית ועבור מטופלים עם‬
‫פגיעה באוזן תיכונה שלא ניתן לנתח כדי לתקן‬
‫את השמיעה‪ .‬עם הזמן הורחבו האינדיקציות‪,‬‬
‫וכיום ידוע שמכשיר ה‪ BAHA-‬מעניק פתרון‬
‫שמיעה לאנשים עם חירשות עצבית חד‬
‫צדדית בכך שהוא מעביר את הצלילים מהצד‬
‫הלא שומע אל האוזן המתפקדת‪.‬‬
‫עובדים על עיקרון של העברת ויברציות הקול‬
‫אל האוזן הפנימית דרך שתל טיטניום המעוגן‬
‫בגולגולת‪ ,‬שאליו מתחבר מכשיר השמיעה‪.‬‬
‫מנגנון זה מאפשר עקיפה של הולכת השמיעה‬
‫הרגילה דרך תעלת השמע והתופית אצל‬
‫אותם חולים הסובלים מבעיה במערכת ואינם‬
‫יכולים להרכיב מכשירי שמיעה קונבנציונליים‪.‬‬
‫הטכנולוגיה קיימת כבר משנות השמונים‪ ,‬אבל‬
‫נכנסה לסל הבריאות רק בשנה וחצי האחרונות‪.‬‬
‫במקור פותחו מכשירים אלה כדי לאפשר‬
‫שמיעה לילדים שנולדו עם חוסר התפתחות‬
‫המטופל לא מפסיק לחייך‬
‫(‪)BONE ANCHORED HEARING AIDS‬‬
‫‬
‫"שביעות הרצון של המנותחים מהפרוצדורה‬
‫ומהמכשיר גבוהה מאוד"‪ ,‬אומר ד"ר גולדפרב‬
‫שצבר ניסיון בניתוחים אלה במהלך השתלמות‬
‫שעבר באוסטרליה בניתוחי אוזניים ובסיס‬
‫הגולגולת‪" .‬הניתוח הוא קצר‪ ,‬עם מעט מאוד‬
‫סיבוכים אפשריים‪ ,‬וההחלמה ממנו מהירה‪.‬‬
‫שתל הטיטניום מקובע בעצם כבר שישה‬
‫עד שמונה שבועות אחרי הניתוח‪ ,‬ואז אפשר‬
‫להרכיב עליו את מעבד השמיעה עצמו"‪.‬‬
‫ס' הוא מטופל שהרכיב לראשונה את מכשיר‬
‫השמיעה לפני כשלושה שבועות‪ .‬מאז‪ ,‬החיוך‬
‫לא נמחק מפניו‪ .‬הוא עבר את ההשתלה מכיוון‬
‫שמכשירי השמיעה הרגילים שהרכיב בשל‬
‫ירידה דו צדדית בשמיעה גרמו לו לדלקות‬
‫אוזניים חוזרות‪ ,‬עד כדי כך שרוב הזמן הוא‬
‫נמנע מלהרכיב אותם‪" .‬עכשיו אין לי בעיה‪ ,‬אני‬
‫מרכיב את מכשיר ה‪ BAHA-‬כל הזמן ושומע‬
‫איתו יותר טוב מאשר עם מכשיר השמיעה‪.‬‬
‫האוזן פתוחה ואין את הצפצופים שנגרמו‬
‫מהמכשיר בתעלת השמע"‪.‬‬
‫שתל טיטניום מאחורי האוזן‬
‫המועמדים לטיפול מאותרים מתוך עשרות‬
‫נבדקים עם ליקוי שמיעה במרפאה‬
‫האוטולוגית שבמסגרת מרפאת אא"ג‪,‬‬
‫היחידה שבה מאובחנים ומטופלים חולים עם‬
‫מחלות אוזניים‪ ,‬או במכון האודיולוגי‪ .‬מועמד‬
‫מתאים מקבל לניסיון מכשיר המורכב זמנית‬
‫על סרט אלסטי המוצמד לראש‪ ,‬כדי להעריך‬
‫אם הוא יפיק תועלת מן השמיעה דרך העצם‪.‬‬
‫רק כאשר הצוות האודיולוגי‪ ,‬הכולל את דפנה‬
‫ששו ואיריס לוי ואת המנתח‪ ,‬בטוח שיהיה‬
‫יתרון לשימוש ב‪ ,BAHA-‬מקבל המטופל תור‬
‫לניתוח‪ .‬הניתוח אורך פחות משעה ובמהלכו‬
‫מקבעים שתל טיטניום בגולגולת מאחורי‬
‫את מכשיר השמיעה אל השתל‪ ,‬לרוב עם‬
‫התרגשות ניכרת של המטופל שכבר מייחל‬
‫לשמוע עם המכשיר‪.‬‬
‫"כלי לשיקום השמיעה"‬
‫"עד כה התוצאות מצוינות"‪ ,‬אומר ד"ר‬
‫גולדפרב‪" ,‬כל החולים שהושתלו ועברו‬
‫בדיקת שמיעה עם המכשיר הגיעו לרמת‬
‫מועמד מתאים מקבל‬
‫לניסיון מכשיר המורכב‬
‫זמנית על סרט אלסטי‬
‫המוצמד לראש‪ ,‬כדי‬
‫להעריך אם הוא יפיק‬
‫תועלת מן השמיעה‬
‫דרך העצם‬
‫המעטפת של‬
‫המרכז הרפואי‬
‫וולפסון מאפשרת‬
‫ליחידה לכירורגיית פה‬
‫ולסת ליהנות משיתוף‬
‫פעולה מקצועי הדוק‬
‫עם כל יחידות בית‬
‫החולים‬
‫"התוצאות מצויינות"‪ .‬ד"ר אבי גולדפרב‬
‫האוזן ומסירים את רקמת השומן התת‪-‬עורית‬
‫כדי שזו לא תפריע לפעולת מעבד השמיעה‬
‫כאשר הוא יורכב‪ .‬לאחר הניתוח‪ ,‬המטופל‬
‫נותר במעקב דרך המרפאה האוטולוגית‬
‫ומכון השמיעה‪ .‬כעבור כשישה שבועות מגיע‬
‫הרגע המיוחל שבו הצוות מרכיב לראשונה‬
‫מכשירי שמיעה‬
‫מעוגני עצם עובדים‬
‫על עיקרון של העברת‬
‫ויברציות הקול אל‬
‫האוזן הפנימית דרך‬
‫שתל טיטניום המעוגן‬
‫בגולגולת‬
‫שמיעה מצוינת‪ .‬הניתוח הזה נותן לנו כלי‬
‫נוסף לשיקום השמיעה אצל אנשים שעברו‬
‫ניתוחים נרחבים לטיפול בדלקות כרוניות‬
‫באוזניים ואי אפשר להתקין אצלם מכשירי‬
‫שמיעה רגילים בגלל עיוותים בתעלות‬
‫השמע שנגרמו מהתהליך הניתוחי‪ .‬עצם‬
‫הכנסת הטכנולוגיה הזו לסל הבריאות היא‬
‫הישג עצום"‪.‬‬
‫למרבה ההפתעה של הצוות‪ ,‬למנותחים אין‬
‫כלל בעיה עם העובדה שבעקבות הניתוח‬
‫יש כעת שתל טיטניום הבולט דרך העור‬
‫מאחורי האוזן‪ .‬ס'‪ ,‬גבר בן ‪ ,42‬הולך עם‬
‫שיער קצוץ כמעט עד לרמה של‬
‫קרחת ואינו מסתיר את המכשיר‬
‫או את השתל‪" .‬אין לי בעיה‬
‫עם זה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬זה רק‬
‫קצת בולט מאחורי האוזן‪,‬‬
‫והרבה יותר חשוב לי‬
‫לשמוע ולא להרגיש‬
‫מנותק מהעולם"‪.‬‬
‫אצל הנשים שעברו‬
‫את הניתוח‪ ,‬השיער‬
‫מכסה את השתל‪.‬‬
‫"אני מופתע לטובה"‪,‬‬
‫מסכם ד"ר גולדפרב‪,‬‬
‫"בחו"ל כמעט ואין‬
‫התנגדות להשתלות‬
‫מסוג זה‪ ,‬אבל חששתי‬
‫שבארץ לאנשים יהיה‬
‫קשה יותר להסכים לעבור‬
‫פרוצדורה כזו‪ .‬לשמחתי הרבה‪,‬‬
‫הפציינטים בוחרים לשמוע"‪.‬‬
‫הניתוח מתאים לחולים‬
‫שעברו ניתוחים לטיפול‬
‫בדלקות כרוניות‬
‫באוזניים ואי אפשר‬
‫להתקין אצלם מכשירי‬
‫שמיעה רגילים בגלל‬
‫עיוותים שנגרמו‬
‫בתעלות השמע‬
‫‬
‫עושים היכרות‬
‫ההגה בידיים נאמנות‬
‫הם דואגים להסעת הצוותים‪ ,‬משנעים ציוד‪ ,‬מעבירים בדיקות שגרתיות ודחופות ולעתים גם חולים‬
‫קלים‪ ,‬מבצעים שליחויות ‪ -‬מגיעים לכל יעד ונכונים לכל משימה‪ ,‬ו"על הדרך" מעניקים שירות‬
‫מעולה‪ .‬יצאנו לביקור במחלקת התחבורה של וולפסון‬
‫מאת קלמן גרנק‬
‫רק בירידה אל המרתף שבו ממוקם משרד התחבורה‪ ,‬מסתבר לי כי‬
‫בחרתי לראיין את הצוות ביום לחוץ ועמוס במיוחד‪ .‬לפעילות השוטפת‬
‫מתווספת משימה בהולה‪ :‬אחד הנהגים מוזעק להעביר בדחיפות בדיקת‬
‫רקמה של ילדה לבית החולים הדסה בירושלים‪ .‬הצוות אמנם מורגל בכך‬
‫ העברת ביופסיה היא משימה שגרתית למדי ‪ -‬אך העובדה שמדובר‬‫כאן בילדה מעלה לחלוחית בעיניו של דוד‬
‫ברנשטיין‪ ,‬מנהל התחבורה‪" .‬כולנו אבות לילדים‬
‫ונכדים‪ ,‬וכשמדובר בילדים הלב שלנו נקרע‪ .‬אי‬
‫אפשר שלא להיות מעורבים רגשית‪ .‬הנה‪ ,‬לא‬
‫מזמן היה לנו מקרה של ילד חולה סרטן שהיה‬
‫מאושפז אצלנו אבל היה צריך להגיע להקרנות‬
‫לבית חולים אחר‪ .‬ליווינו את הילד וההורים הלוך‬
‫וחזור‪ ,‬חיכינו שם‪ ,‬הקשבנו וגם בכינו בתוכנו‪ .‬איך‬
‫אפשר שלא להיות מעורבים?!"‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬קצין בטיחות בתעבורה מורשה מטעם‬
‫משרד התחבורה‪ ,‬מנהל את המשרד ומפעיל‬
‫צוות של שישה נהגים מסורים המגלים תמיד‬
‫דבקות במשימה‪ .‬לא קשה להבחין שאת המשרד‬
‫ופעילותו השוטפת מאפיינים הקפדה על סדר‪ ,‬משמעת וארגון‪ .‬למרות‬
‫שמשרד התחבורה ממוקם במרתף בטון‪ ,‬בכניסה למיון חירום הרחוק‬
‫והנסתר מהעין‪ ,‬קשה שלא להתפעל מהירק‪ ,‬הניקיון וריח הסבון שבאוויר‪.‬‬
‫בחוץ אני מבחין ב"סוסי העבודה" של הצוות ‪ -‬כלי הרכב שחלקם גמאו‬
‫כבר יותר מ‪ 200-‬אלף קילומטרים אבל נראים מצוחצחים‪ ,‬שמורים‬
‫ונקיים כחדשים‪ ,‬ממתינים למשימתם הבאה‪.‬‬
‫האחיות יספרו‬
‫לכם שוולפסון‬
‫הוא בית החולים‬
‫היחיד שבו הנהג‬
‫מתקשר אליהן‬
‫הביתה כדי‬
‫שלא ירדו למטה‬
‫וימתינו בגשם‬
‫"אין דבר שלא ניתן לבצע"‬
‫ששת הנהגים של המחלקה עובדים במשמרות ומעניקים שירות לכלל‬
‫בית החולים‪ :‬הם דואגים להסעת צוות הסיעוד בשלוש המשמרות בימי‬
‫חול‪ ,‬בשבתות וגם ביום הכיפורים‪ .‬הם משנעים ומובילים ציוד רפואי‬
‫וציוד טכני מבית החולים לתיקונים בחוץ‪ .‬הם מעבירים בדיקות שגרתיות‬
‫ודחופות מוולפסון לבתי חולים אחרים ולמעבדות ומכונים חיצוניים‪ .‬הם‬
‫מאפשרים שינוע מוצרים מבנק הדם על פי הזמנת המחלקות וחדר ניתוח‪.‬‬
‫הם מעבירים חולים קלים למוסדות ולמכונים וגם מתייצבים לשליחויות‬
‫מנהלתיות‪ .‬ובין לבין‪ ,‬הם מתחזקים בשוטף‬
‫את כל רכבי בית החולים‪.‬‬
‫עומס כזה של משימות אי אפשר לנהל‬
‫ולבצע היטב ללא עבודת צוות והרבה‬
‫רצון טוב‪ .‬את האווירה הזאת מוביל דוד‬
‫ברנשטיין‪ ,‬איש גדול עם לב זהב שתמיד‬
‫מוכן לסייע ולעזור‪ .‬הוא זה שטבע את‬
‫סיסמת המחלקה‪" :‬אין דבר שלא ניתן‬
‫לבצע‪ .‬תבקשו ‪ -‬תקבלו"‪ .‬ויש לכך קבלות‬
‫בשטח‪ .‬תשאלו‪ ,‬למשל‪ ,‬את האחיות ‪ -‬והן‬
‫יספרו לכם שוולפסון הוא בית החולים‬
‫היחיד שבו הנהג מתקשר אליהן ביום‬
‫גשם הביתה‪ ,‬כדי שלא ירדו למטה וימתינו‬
‫אלא רק כשהנהג מגיע‪ .‬זה המקום לציין‬
‫שאיסוף הצוותים ‪ -‬שלוש משמרות ביום‪ ,‬כאמור ‪ -‬נעשה מבתי העובדים‬
‫ולא מנקודות איסוף כמקובל במקומות אחרים‪.‬‬
‫העברת ביופסיה‬
‫היא משימה‬
‫שגרתית למדי ‪ -‬אך‬
‫העובדה שמדובר‬
‫כאן בילדה מעלה‬
‫לחלוחית בעיניו‬
‫של דוד ברנשטיין‪,‬‬
‫מנהל התחבורה‬
‫נותנים לכולם שירות‬
‫‪VIP‬‬
‫פריסת ההסעות היא רחבה‪ :‬עד אשדוד‪ ,‬גן יבנה‪ ,‬בני עיש והסביבה מכיוון‬
‫אחד‪ ,‬ומהכיוון השני עד ראש העין ומודיעין‪ ,‬אור יהודה וקיראון‪ ,‬רמת גן‬
‫ותל אביב רבתי‪ .‬גם אל ביתה של עובדת שגרה במושב צפריה‪ ,‬נהג שלנו‬
‫יגיע‪ .‬דוד מגלה שממש בימים אלו נעשה שדרוג של מערכת הרישום‬
‫‪10‬‬
‫צוות התחבורה שלנו‬
‫העובדה שקבוצות‬
‫מגובשות של אנשי‬
‫צוות ממחלקות‬
‫שונות נוסעות עם‬
‫נהג קבוע‪ ,‬תורמת‬
‫ליצירת אווירה‬
‫נעימה וקשרים בין‬
‫אישיים‬
‫להסעות‪" .‬אם בעבר הצוותים היו רושמים לעצמם את סידור העבודה‬
‫להסעות בכלי הרכב‪ ,‬הרי שעכשיו אנו מכניסים מערכת ממוחשבת שבה‬
‫יוכלו להזין את הנתונים ישירות למחשב"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫כמעט לכל נהג יש קו קבוע משלו לאיסוף‪ ,‬כך שהצוותים נהנים מאיש‬
‫קשר אחד לעניין ההסעות‪" .‬תמיד יש כתובת‪ ,‬דואגים לנו כמו אבא ואמא"‪,‬‬
‫אומרת לנו אחת האחיות‪ .‬העובדה שקבוצות מגובשות של אנשי צוות‬
‫ממחלקות שונות נוסעות עם נהג קבוע‪ ,‬תורמת ליצירת אווירה נעימה‬
‫וקשרים בין‪-‬אישיים המתגבשים בזמן הנסיעה‪ .‬השירות המעולה של‬
‫הנהגים והמחלקה בכלל גורם לכל אחד‬
‫להרגיש ‪ VIP‬בדרך לעבודה ובחזרה‬
‫הביתה‪" .‬השירות הוא מעל הכול"‪ ,‬אומר‬
‫דוד ומצביע על פוסטר התלוי על קיר‬
‫המשרד ועליו רשומות "עשרת הדיברות‬
‫להתנהגות נכונה בהסעת נוסעים"‪.‬‬
‫אנו קוראים את סעיף ‪" - 9‬סבלנות‬
‫וסובלנות חיוניים ביותר לנהג המסיע‬
‫נוסעים" ‪ -‬ודוד מסביר‪" :‬כל הנהגים‬
‫מקפידים על כך מאוד‪ .‬הם משמשים‬
‫כאנשי סודם של הנוסעים‪,‬‬
‫שומעים טענות לאחר יום‬
‫עבודה קשה‪ ,‬נחשפים‬
‫לרכילות ולסיפורים אישיים‪ ,‬ומקפידים מאוד על לויאליות‬
‫ועל דיסקרטיות"‪.‬‬
‫חשבתם פעם מה קורה עם הפיז'מות שנעלמות מבית החולים? הידעתם‬
‫ששמיכות‪ ,‬פיז'מות‪ ,‬כסאות גלגלים וציוד רפואי אחר "מצמיחים רגליים" ונעלמים‬
‫"מחנה אימונים" בים המלח‬
‫כאשר מאושפזים עוברים למקומות אחרים עם הציוד שלנו? הפריטים הללו‬
‫מוצאים דרכם לבתי חולים אחרים‪ ,‬לבתי אבות ולבתי עלמין לא עלינו‪ .‬חישוב‬
‫אז מי הם הנהגים שלנו‪ ,‬שמקבלים כל כך הרבה מחמאות?‬
‫עלויות מהיר של כל "הציוד הנעלם" מביא אותנו לסכומים גבוהים‪ .‬לכן‪ ,‬אחת‬
‫כולם כמובן נהגים מקצועיים‪ ,‬המחזיקים ברישיונות לרכב‬
‫לתקופה הנהגים שלנו מתחפשים לבלשים‪ .‬הם נוסעים ברחבי הארץ‪ ,‬מאתרים‬
‫ציבורי‪ .‬הם עוברים קורסים של נהיגה מונעת אחת לשלוש‬
‫את הרכוש האבוד ומחזירים אותו לבעליו החוקי ‪ -‬בית החולים וולפסון‪.‬‬
‫שנים‪ ,‬בדיקות ראייה תקופתיות‪ ,‬ושומרים על כשירות‬
‫בהתאם לנהלים‪ .‬לחלקם גם יש אישור צבא ומשטרה‬
‫מיהם הנהגים שלנו‪,‬‬
‫שזוכים למחמאות‬
‫כאלה? רוני ומיכאל‬
‫הם הוותיקים‪,‬‬
‫את דור הביניים‬
‫מייצגים קיקו ואשר‬
‫ו"החדשים" הם‬
‫יהודה וג'קי‬
‫להיכנס לאתרים מיוחדים הדורשים‬
‫סיווג ביטחוני‪ ,‬לצורך שליחת התגים של‬
‫הרנטגן והאיזוטופים לבדיקות קרינה או‬
‫להעברת מוצרים הדורשים תהליך עיקור‬
‫מיוחד‪ .‬רוני ומיכאל הם הנהגים הוותיקים‪,‬‬
‫את דור הביניים מייצגים קיקו ואשר‪,‬‬
‫ו"החדשים" הם יהודה וג'קי‪ .‬הצוות מגובש‬
‫ולא פעם מקיים גם פעילויות חברתיות‬
‫מעבר לשעות העבודה‪ .‬החבר'ה נסעו‬
‫כבר פעמיים לים המלח ליום שכלל‬
‫תרגולי נהיגה נכונה בכבישים מהירים‬
‫ובסיבובים‪ ,‬והסתיים בבילוי במקום הנמוך‬
‫ביותר בעולם‪" .‬ימי גיבוש ולימוד כאלו‬
‫תורמים ליחסי העבודה הטובים בתוך הצוות ולהעלאת רמת השירות של‬
‫המחלקה"‪ ,‬מסכם דוד ברנשטיין‪.‬‬
‫הדיבר העשירי בכרזה שעל הקיר אומר‪" :‬אנחנו נלחמים בתאונות‬
‫הדרכים"‪ .‬אנו נפרדים מהאוחזים בהגה באיחולי הצלחה בהמשך הדרך‬
‫ובתפילה שיגיעו תמיד למחוז חפצם בשלום ובבטחה‪.‬‬
‫"בלשי הפיז'מות" של וולפסון‬
‫‪11‬‬
‫לא פחות חשוב‬
‫ועדת האתיקה‪:‬‬
‫דילמות על השולחן‬
‫חוק זכויות החולה מותיר מקום לפרשנות‪ ,‬ואילו העבודה‬
‫השוטפת בבית חולים יוצרת דילמות רבות בתחום האתיקה‬
‫הרפואית‪ ,‬שהצוות במחלקה מתקשה להתמודד עימן‪ .‬בדיוק‬
‫לשם כך הוקמה ועדת האתיקה של וולפסון‬
‫מאת רינת הירש‬
‫אישה ילדה בשבוע ‪ 26‬להיריונה פג‪ ,‬שאושפז‬
‫ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד‪.‬‬
‫עד כאן מקרה שלכאורה נראה רגיל‪ ,‬אלא‬
‫שסילבי (שם בדוי) היא עובדת זרה שהרתה‬
‫לבחור ישראלי ובעקבות הלידה נכנסה למצב‬
‫פסיכוטי‪ ,‬אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי‬
‫והוכרזה כ"לא כשירה" בבית משפט‪.‬‬
‫במקום סיפור שגרתי של לידה קיבלנו כאן‬
‫מציאות שעולה על כל דמיון‪ ,‬שגורמים רבים‬
‫משחקים בה תפקיד‪ :‬מעורבות בין‪-‬לאומית‪,‬‬
‫בתי משפט‪ ,‬אפוטרופסים לאם וליילוד‪ ,‬מוסדות‬
‫דת ורווחה‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬גורמים מממנים‪ ,‬שיתוף‬
‫פעולה של אבי התינוק ‪ -‬צריך הרי שמישהו‬
‫יגשר בין כל "גיבורי העלילה" כדי לכתוב סוף‬
‫טוב לסיפור הזה‪.‬‬
‫כדי לסייע בטיפול במצב המורכב כונסה‬
‫ועדת האתיקה של בית החולים וולפסון‬
‫במטרה לבחון כיצד להתמודד עם הטיפול‬
‫הרפואי‪ ,‬הסוציאלי והחוקי‪ ,‬במסגרת "חוק‬
‫זכויות החולה תשנ"ו ‪ - "1996‬חוק המפרט‬
‫סוגיות של הזכות לטיפול רפואי‪ ,‬שמירה על‬
‫כבודו ופרטיותו של המטופל‪ ,‬טיפול רפואי‬
‫במצבי חירום או סכנה חמורה‪ ,‬הסכמה‬
‫מדעת‪ ,‬מידע רפואי וסודיות‪ .‬כדי לאכוף חוק‬
‫זה נקבע כי המנהל הכללי ימנה את חברי‬
‫הוועדה והרכבה יכלול אדם הכשיר להתמנות‬
‫כשופט בית משפט‪ ,‬שני רופאים מומחים ‪-‬‬
‫כל אחד בתחומו‪ ,‬פסיכולוג או עובד סוציאלי‪,‬‬
‫נציג ציבור או איש דת‪.‬‬
‫"מרחבים של התלבטות"‬
‫כשדיני נפשות עומדות על כף המאזניים?"‪,‬‬
‫אני שואלת את ד"ר טנאי‪" .‬השאלות שהחוק‬
‫וסעיפיו מעלים מותירות רווח לפרשנות"‪ ,‬הוא‬
‫עונה‪" ,‬המציאות מורכבת יותר‪ ,‬וברווחים הללו‬
‫מתגלים מרחבים של התלבטות‪ ,‬של דרגות‬
‫חופש בחירה שונות ואופנים שונים שעל‬
‫פיהם ניתן לשפוט את המקרה‪ .‬הוועדה‪ ,‬כמו‬
‫האתיקה הרפואית בכלל‪ ,‬אינה מתיימרת‬
‫להכריע באופן נחרץ בדילמות המוסריות אלא‬
‫לחדד את הבעיות‪ ,‬להגדיר היטב את צדדי‬
‫השאלה ולהציע חלופות הגיוניות לפתרונה‬
‫ ובכך לחתור אל האמת המורכבת יותר‬‫בנושאים אתיים שבהם הצוות הרפואי מגלה‬
‫קושי לקבל החלטות"‪.‬‬
‫הבנים סירבו לטיפול באם‬
‫ועדת האתיקה של בית החולים מתכנסת‬
‫באופן סדיר אחת לחודשיים ודנה בנושאים‬
‫יזומים במקביל למעקב אחר פניות קודמות‪ .‬כל‬
‫אחד יכול לפנות לוועדה ‪ -‬הן הצוות המטפל‬
‫והן המטופלים ומשפחותיהם‪ .‬ד"ר טנאי מספר‬
‫על מקרה נוסף המייצג תחום שלם שבו‬
‫יכולה הוועדה לסייע‪" .‬רבקה (שם בדוי)‪ ,‬חולת‬
‫אלצהיימר בת ‪ 90‬הסובלת גם ממחלת ריאות‬
‫חסימתית‪ ,‬נכנסה למצוקה נשימתית בעקבות‬
‫חום גבוה‪ ,‬דלקת ריאות וזיהום בדרכי השתן‪.‬‬
‫היא חוברה למכונת הנשמה‪ ,‬מצבה הרפואי‬
‫הסתבך והיא נזקקה לטרכאוסטומיה (פיום‬
‫קנה)‪ .‬שלושת בניה של רבקה‪ ,‬המשמשים‬
‫כאפוטרופוסים שלה‪ ,‬שלחו מכתב למנהל‬
‫המחלקה ובו ביקשו להפסיק את מתן תרופות‬
‫ההרגעה שקיבלה אימם בשל אי שקט מוטורי‬
‫וכן הביעו את סירובם לביצוע הטרכואוסטומיה‬
‫מסיבות השמורות עימם"‪.‬‬
‫בכינוס דחוף של ועדת האתיקה הוחלט לקיים‬
‫שיחה בין הילדים האפוטרופוסים לבין ד"ר‬
‫טנאי ומנהל המחלקה‪ ,‬בכדי להבהיר נושאים‬
‫של אמון המשפחה בצוות הרפואי המטפל‬
‫והבנת תהליכים וחשיבות רפואית של ביצוע‬
‫הפעולה הכירורגית לטובת האם המאושפזת‬
‫ומונשמת‪" .‬בסופו של דבר"‪ ,‬מספר ד"ר טנאי‪,‬‬
‫"בית המשפט התערב וקבע את נחיצות‬
‫הפעולה לטובתה של רבקה‪ .‬במקרים רבים‬
‫אחרים ועדת האתיקה מצליחה לשכנע חולים‬
‫ובני משפחותיהם לקבל את גישת הצוות‬
‫הרפואי ללא התערבות משפטית"‪.‬‬
‫איך פונים לוועדת האתיקה? על הפנייה‬
‫להיעשות בכתב באמצעות מכתב לתיבת‬
‫הדואר של הוועדה המוצבת במתחם תיבות‬
‫הדואר‪ ,‬בדואר האלקטרוני לד"ר טנאי‪ ,‬רכז‬
‫הוועדה‪ ,‬ובמקרים דחופים גם טלפונית לד"ר‬
‫טנאי בטל' ‪.03-5028377‬‬
‫גם במקרה המיוחד של סילבי כונסו חברי‬
‫ועדת האתיקה‪ :‬השופטת בדימוס‬
‫דינה אפרתי‪ ,‬סגנית מנהלת השירות‬
‫הסוציאלי צילה וידברג‪ ,‬סגנית‬
‫האחות הראשית אתי אהרוני‪ ,‬היו"ר‬
‫חברי ועדת האתיקה נפרדים מהשופט בדימוס טל שחר ז"ל‪ ,‬יו"ר הוועדה מאז הקמתה‬
‫היוצא של אגודת הידידים אלי בארי‪,‬‬
‫ממחלקת טיפול נמרץ כללי ‪ -‬ד"ר‬
‫היו לנו הזכות והכבוד להשתתף כחברים בוועדת האתיקה של המרכז הרפואי וולפסון‪ ,‬שבה כיהן השופט‬
‫חיים פורר (גימלאי)‪ ,‬מנהל המחלקה‬
‫בדימוס טל שחר כיו"ר מאז הקמתה בשנת ‪ 1994‬והיה הכוח המניע שלה‪ .‬בזכותו של טל‪ ,‬ישיבות הוועדה‬
‫לטיפול מיוחד ביילוד ד"ר דוד קהלת‪,‬‬
‫היו מרתקות‪ .‬למדנו ממנו לנתח מקרים‪ ,‬אהבנו והערכנו את ההיגיון הבריא שלו‪ ,‬את הידע במשפט העברי‪,‬‬
‫מנהל מחלקה פנימית א' ד"ר דב‬
‫את החשיבה הבהירה‪ ,‬את התבונה‪ .‬בעיקר הוקרנו את האדם שבו‪ ,‬את נועם הליכותיו ויכולת ההקשבה‬
‫גביש‪ ,‬ומנהל היחידה לאימונולגיה‬
‫שלו‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬טל לא הסתיר מאיתנו את היותו חולה במחלה קשה‪ ,‬שיתף וסיפר על הטיפולים‬
‫קלינית‪ ,‬ד"ר אמיר טנאי‪ ,‬המכהן גם‬
‫שעבר‪ .‬מחלתו לא מנעה ממנו להופיע לפגישות הוועדה‪ ,‬אך ידענו בכמה מאמץ וסבל גופני הדבר כרוך‪.‬‬
‫כרכז הוועדה‪.‬‬
‫המומים שמענו את הבשורה המרה על מותו‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫"כיצד ניתן להתמודד עם הסוגייה‬
‫שופט ואדם משכמו ומעלה‬
‫‪12‬‬
‫ועדת הלסינקי‪:‬‬
‫מחקר תחת פיקוח‬
‫המחקר הוא נשמת אפה של הרפואה‪ ,‬אבל זכויות החולה‬
‫ובריאותו חשובים עוד יותר‪ :‬לפני שמחקר מתחיל הוא חייב‬
‫לעבור את אישורה של ועדת הלסינקי‪ ,‬הקרויה על שם‬
‫ההצהרה המפורסמת ומפקחת על כל ניסוי בבני אדם‬
‫מאת רינת הירש‬
‫ה"מחקר" מבוצע כמובן נגד רצונם המוחלט‬
‫של העצורים או בניגוד לידיעתם‪ .‬לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה הוכר הצורך בקביעת‬
‫כללים אתיים לעריכת ניסויים רפואיים‬
‫בבני אדם במסגרת מסמך שגובש על ידי‬
‫ההסתדרות הרפואית העולמית ונחתם בבירת‬
‫פינלנד ב‪ .1964-‬ישראל אימצה את הצהרת‬
‫הלסינקי‪ ,‬המהווה חלק מהחוק המסדיר ניסויים‬
‫רפואיים בבני אדם‪" :‬תקנות בריאות העם‬
‫(ניסויים רפואיים בבני אדם) התשמ"א ‪,"1980‬‬
‫והוועדה קיבלה את שמה הלועזי ‪ETHICS‬‬
‫‪.AND RESEARCH COMMITTEE‬‬
‫השם ד"ר מנגלה מעורר עד היום חלחלה‬
‫בקרב כולנו‪ .‬נושא האתיקה בעריכת ניסויים‬
‫רפואיים בבני אדם קיבל תשומת לב ציבורית‬
‫ובין‪-‬לאומית לא מעט "בזכותו" של הרופא‬
‫המפלצתי‪ ,‬שניצח על ניסויים רפואיים אכזריים‬
‫ביהודים‪ .‬ניסוי העגבת בטסקיגי (באלבמה‬
‫שבארה"ב) הינו מקרה נוסף שתרם לכך ובו‪,‬‬
‫משנת ‪ 1932‬ובמשך ארבעים שנה‪ ,‬נמנע‬
‫טיפול מחולי עגבת שחורים ועניים ונמסר‬
‫להם מידע כוזב על מצבם מבלי שידעו כי הם‬
‫משתתפים בניסוי קליני‪ .‬מבחינת האתיקה‬
‫הרפואית אין הבדל גדול בין שני המקרים‪:‬‬
‫ניסוי טסקיגי הידוע לשמצה ‪ -‬הגם שהתרחש‬
‫בארה"ב הדמוקרטית ולא בגרמניה הנאצית ‪-‬‬
‫נועד אף הוא לבחון את פעילותם של מנגנונים‬
‫שונים בגוף האדם בהשפעת גורמים מזיקים‬
‫וקטלניים‪ ,‬תוך התעלמות מוחלטת מהסבל‬
‫הנגרם לנבדקים ומהסכנה לחייהם‪ ,‬כאשר‬
‫מהו ניסוי קליני‬
‫ניסוי קליני הוא ניסוי מבוקר בבני אדם‪,‬‬
‫שתפקידו למצוא את היעילות והבטיחות‬
‫שבשימוש בטיפול רפואי מסוים‪ .‬הטיפול‬
‫יכול להיות תרופה‪ ,‬שילוב של תרופות‪,‬‬
‫מכשור רפואי‪ ,‬פרוצדורה כירורגית‪ ,‬טיפול‬
‫רדיותרפי או כל טיפול אחר‪ .‬חשיבותו‬
‫של הניסוי הקליני היא בכך שהוא מונע‬
‫מהציבור שימוש בתרופות ובטיפולים‬
‫בעלי יעילות נמוכה או תופעות לוואי‬
‫קשות‪ ,‬המסכנות את בריאות המטופל או‬
‫את איכות חייו‪.‬‬
‫מי ומי בוועדת הלסינקי‬
‫גם בוולפסון פועלת ועדת הלסינקי על סמך‬
‫אותו נוהל ומיישמת את עקרונות הצהרת‬
‫הלסינקי בכל שאלה הקשורה לניסוי קליני‬
‫במסגרת בית החולים‪ .‬סביב שולחנות ארוכים‬
‫בחדר ישיבות ההנהלה מתכנסים אחת לחודש‬
‫חברי הוועדה בראשות ד"ר בולסלב קנובל‬
‫כשלצידו רכזת הוועדה זהבה פדלון ונציגי‬
‫הציבור עו"ד ניר גדעוני או עו"ד בני ברזילי‪ .‬סביב‬
‫השולחנות מתכנסים ד"ר אברהם קלפפיש‪,‬‬
‫פרופ' אוסקר סדן‪ ,‬אריאלה הרשקוביץ‪ ,‬ד"ר‬
‫דב גביש‪ ,‬ד"ר דורית לב‪ ,‬פרופ' טלי שגיא‪ ,‬ד"ר‬
‫יונה אבני‪ ,‬ד"ר זאב קציר‪ ,‬פרופ' יוסף רוזנמן‪,‬‬
‫ד"ר יצחק בייגל‪ ,‬ד"ר מונה בועז‪ ,‬ד"ר מיכל‬
‫שטיין‪ ,‬פרופ' עמי סידי ופרופ' פרנסיס סרור‪.‬‬
‫כולם עוסקים בפעילות זו בהתנדבות וממונים‬
‫על ידי יו"ר הוועדה באישור מנהל בית החולים‬
‫ומנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫זה גם המקום לציין את חברי הוועדה‬
‫הוותיקים שפרשו לא מכבר לאחר שנות‬
‫פעילות ענפה‪ :‬פרופ' חיים הלל פריד ז"ל‪ ,‬יו"ר‬
‫הוועדה הראשון‪ ,‬ויבדל"א פרופ' גלזרמן‪ ,‬פרופ'‬
‫צ'רניאק‪ ,‬פרופ' גולן‪ ,‬פרופ' באלין‪ ,‬ד"ר הייאט‪,‬‬
‫פרופ' סומך‪ ,‬פרופ' דן ופרופ' חנוקוגלו‪.‬‬
‫מאשרים טיפולי חמלה‬
‫ד"ר קנובל‪ ,‬יו"ר הוועדה‪ ,‬כיהן בשנים ‪ 1980‬עד‬
‫‪ 2004‬כמנהל מחלקה פנימית ב' בוולפסון‪ .‬הוא‬
‫מרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת‬
‫תל אביב ויועץ בפרמקולוגיה קלינית‪ ,‬יו"ר‬
‫ועדת התרופות בבית החולים‪ ,‬חבר בוועדת‬
‫התרופות הארצית‪ ,‬וכן פוסק רפואי בבתי‬
‫משפט‪ .‬מעטים יודעים שד"ר קנובל הוא יקיר‬
‫העיר חולון לשנת ‪ ,2002‬ובעצמו ניצול שואה‪.‬‬
‫בראשותו דנה ועדת הלסינקי בכ‪ 120-‬הצעות‬
‫מחקר לניסויים קליניים בבני אדם הכוללות‬
‫שימוש בתרופות‪ ,‬תוספי מזון‪ ,‬חומרים כימיים‬
‫וביולוגיים‪ ,‬אביזרים ומכשירים רפואיים‪ ,‬וזאת‬
‫כאשר טרם אושרו או אינם מקובלים בישראל‬
‫ואף בעולם‪ .‬כמו כן אחראית הוועדה לאשר‬
‫פעולות או בדיקות‪ ‬שאינן נהוגות עד עתה‬
‫בתחומים שונים כמו גנטיקה‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫ואפידמיולוגיה‪ ,‬איסוף נתונים ומילוי שאלונים‪.‬‬
‫לעתים מאשרת הוועדה טיפולי חמלה‬
‫מהפכניים במקרים שכבר אין מה להפסיד‪,‬‬
‫לרוב באישור מנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫"הוועדה מקבלת דיווחים על כל אירוע‬
‫חריג במהלך הניסויים הרפואיים מהחוקרים‬
‫הראשיים ומהמוסדות בישראל או בעולם"‪,‬‬
‫מציין ד"ר קנובל‪" ,‬באחריותנו לחקור מקרי‬
‫פטירה של משתתפים בניסוי רפואי‪ ,‬לאשר‬
‫או לדחות‪ ‬הצעות לתיקון הפרוטוקול‪ ‬במהלך‬
‫המחקר להאריך את תוקף‪ ‬הניסוי‪ ,‬ולבצע‬
‫מעקב לאחר סיום הניסויים הרפואיים או‬
‫הפסקתם ‪ -‬הכול תחת ביקורת ועדת מעקב‪,‬‬
‫פיקוח ובקרה של בית החולים"‪.‬‬
‫להתמודד עם לחצים‬
‫את זהבה פדלון‪ ,‬רכזת הוועדה‪ ,‬כולנו מכירים‬
‫מהמענה הנעים והסבלני לפניות הטלפוניות‬
‫המציפות את משרדה‪ .‬על שולחנה אין‪-‬‬
‫ספור מסמכים וטפסי בקשות‪ .‬עשרים שנות‬
‫ניסיון בבית החולים מסייעות לה להיערך‬
‫היטב בלוחות זמנים לחוצים לקראת מועדי‬
‫ישיבות הוועדה ולהתמודד מול הלחצים‬
‫הרבים והתירוצים השונים המופעלים עליה‪.‬‬
‫"כולם רוצים להיכנס בתור לישיבה הקרובה"‪,‬‬
‫היא אומרת‪ .‬זהבה נושאת בכל נטל הפעילות‬
‫האדמיניסטרטיבית של הוועדה‪ ,‬מתהליך‬
‫הבקשה הראשוני ועד לאישורים הסופיים‬
‫של כל ניסוי קליני‪" .‬תוכנה לניהול המחקרים‬
‫הקליניים‪ ,‬שהוכנסה לאחרונה לבית החולים‪,‬‬
‫מאתגרת את כולנו לשימוש יעיל ולצמצום‬
‫הניירת וזמן הטיפול בבקשות"‪ ,‬היא מציינת‪.‬‬
‫חידוש נוסף הוא מעבר פעילות הוועדה מהחדרון‬
‫הקטן שבסוף מסדרון ההנהלה למשרדים שבלב‬
‫בית החולים ‪ -‬וקרוב ללב של כולנו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫זרקור על‪...‬‬
‫נוגעים‬
‫בלב‬
‫הבעיה‬
‫מאת ד"ר דורון מנחמי‬
‫טכנולוגיות מתקדמות לטיפול באי ספיקת לב משפרות מאוד את מצב החולים‪ ,‬מצליחות‬
‫למנוע תסמינים מבעוד מועד ולשנות את העקומה התלולה של תחלואה ותמותה‪ .‬ד"ר‬
‫דורון מנחמי ממכון הלב סוקר את הפיתוחים האחרונים ובראשם מכשיר לסינון דם מהדור‬
‫החדש‪ ,‬שהופעל בוולפסון לראשונה בישראל‬
‫חולי אי ספיקת הלב נחשבים לקבוצת חולים‬
‫מורכבת‪ ,‬שממדיה רק הולכים ומתעצמים‪.‬‬
‫הבשורה המעודדת היא שהודות לשיפור‬
‫היכולות הטיפוליות בתחום הקרדיולוגי בכלל‬
‫ורתימת טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬יש כיום בנמצא‬
‫טיפולים חדשניים המהווים נקודת מפנה בטיפול‬
‫בהיותם מסייעים להקלת סבלם של החולים‪,‬‬
‫לשיפור איכות חייהם ובחלק מהמקרים אף‬
‫להארכת חיים‪.‬‬
‫גישות חדשות אלה הפכו את התחום של הטיפול‬
‫באי ספיקת לב ממצב ריאקטיבי (תגובה טיפולית‪,‬‬
‫לעתים באיחור‪ ,‬להתפתחות תסמינים אצל‬
‫החולים) למצב פרואקטיבי ‪ -‬תגובה טיפולית‬
‫מבעוד מועד המאפשרת למנוע תסמינים‪ ,‬לשפר‬
‫את מצבם של החולים ולשנות את העקומה‬
‫התלולה של תחלואה ותמותה בקרב הלוקים‬
‫באי ספיקת הלב‪.‬‬
‫במאמר קודם תיאר ד"ר מיכאל גייסט‪ ,‬מנהל יחידת‬
‫האלקטרופיזיולוגיה בוולפסון‪ ,‬את יכולותיהם של‬
‫קוצבים מהדור החדש לקצב אקטיבית את שני‬
‫חדרי הלב (קוצב בי‪-‬ונטריקולארי)‪ .‬בכך ניתן‬
‫לשפר את התפקוד המכאני של הלב הכושל‪,‬‬
‫כתוצאה מכך לשפר את תפוקת הלב תוך סנכרון‬
‫בין צידו הימני לצידו השמאלי‪ ,‬ובו בזמן לנטר‬
‫את מאזן נוזלי הגוף של המטופל ולזהות צבירת‬
‫‪14‬‬
‫גישות חדשות אלה הפכו‬
‫את הטיפול באי ספיקת‬
‫לב מריאקטיבי ‪ -‬תגובה‬
‫טיפולית לתסמינים‪,‬‬
‫לעתים מאוחרת ‪ -‬למצב‬
‫פרואקטיבי של טיפול‬
‫מבעוד מועד‬
‫מדובר בטורבינה של‬
‫כ‪ 10,000-‬סיבובים לדקה‪,‬‬
‫השואבת דם מהלב‬
‫ומוציאה אותו אל אבי‬
‫העורקים‪ ,‬מגדילה את‬
‫תפוקת הלב ומחזירה‬
‫יכולות תפקודיות‬
‫נוזלים בריאות עוד טרם התפתחות תסמינים‬
‫המביאים את החולה לצורך באשפוז‪ .‬טכנולוגיה‬
‫זו מיושמת הלכה למעשה במכון הלב‪ ,‬וחלק מן‬
‫החולים מנוטר מביתם בתדירות יום‪-‬יומית‪.‬‬
‫טכנולוגיה שפותחה‬
‫ב‪NASA-‬‬
‫דור חדש של משאבות תומכות לב נכנסו במהלך‬
‫העשור האחרון לפעולה קלינית‪ ,‬חלקן עדיין‬
‫במסגרת ניסויים קליניים וחלקן כחלק מהמערך‬
‫הטכנולוגי הטיפולי בחולים המגיעים לאי‬
‫ספיקת לב סופנית‪ .‬מכשיר חדש ניסיוני הקרוי‬
‫"אמפלה" מוחדר באופן מלעורי בצנתור דרך‬
‫עורק המפשעה וממוקם על גבי המסתם הוותיני‬
‫(אאורטלי)‪ ,‬תוך שהוא שואב אקטיבית דם מחדר‬
‫שמאל של הלב הכושל ומוציאו בעזרת טורבינה‬
‫לאבי העורקים‪.‬‬
‫הדור החדש של "תמיכה מכאנית" מאפשר‬
‫להשתיל בדרך ניתוחית "מכשיר סייען לחדר"‬
‫(‪ - )Ventricular Assist Device‬מכשיר‬
‫טורבינה בטכנולוגיה שאומצה מ‪.NASA-‬‬
‫מכשיר זה מסתובב כ‪ 10,000-‬סיבובים לדקה‪,‬‬
‫שואב אקטיבית דם מחוד הלב דרך המשאבה‬
‫ומוציאו אל אבי העורקים‪ .‬המכשיר מגדיל‬
‫את תפוקת הלב ומחזיר למטופל את יכולותיו‬
‫רב למערכת הבריאות בהסתכלות רחבה‪.‬‬
‫בעזרת מכשיר ה"אקווהדקס" ניתן להוציא כמות‬
‫גדולה של נוזלים ‪ -‬עד כ‪ 6-‬ליטר ביממה (אף‬
‫שלרוב מוציאים פחות) כך שאפשר להגיע‬
‫להוצאת ‪ 12‬ליטר במידת הצורך בטיפול קצר‬
‫של כיומיים (זאת בעוד שלתרופות משתנות‬
‫לוקח שבועות להוציא את עודפי המים מהגוף)‪.‬‬
‫הטיפול במכשיר החדש מוריד עומס גדול מהלב‬
‫ומחזיר את החולים ממצב גרוע מאוד למצב טוב‬
‫בהרבה המצריך פחות תרופות (ראו מסגרת)‪.‬‬
‫התפקודיות‪ ,‬תוך שיפור לאין ערוך ביחס למצבו‬
‫טרם ההשתלה‪ .‬בעבר נשמרה אופציה טיפולית‬
‫זו כ"גשר" לפני השתלת לב‪ ,‬אך כיום‪ ,‬במרכזים‬
‫רבים בעולם‪ ,‬מיישמים את ההשתלה גם לחולים‬
‫שאינם מועמדים פוטנציאלים להשתלת לב‬
‫אלא כטיפול ייעודי וכקו טיפולי אחרון בחולים‬
‫נבחרים‪ .‬טכנולוגיה זו מיושמת כיום בארץ‬
‫במספר מצומצם של מרכזים רפואיים‪ ,‬שבחלקם‬
‫מבוצעות השתלות לב‪.‬‬
‫לנקז את עודף הנוזלים‬
‫אי ספיקת לב מתרחשת כשהלב לא מצליח‬
‫לתפקד די הצורך כמשאבה המזרימה דם לכל‬
‫הרקמות‪ .‬התוצאה היא תופעות כמו גודש‬
‫בריאות או בכבד‪ ,‬בצקות ברגליים‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬עייפות ועוד‪ .‬כדי להקל על התסמינים‬
‫ולהחזיר את הגוף לתפקוד סביר יש לנקז את‬
‫עודף הנוזלים המצטברים בגוף‪ .‬כשהגוף מפסיק‬
‫להגיב לטיפול השמרני של תרופות משתנות‪,‬‬
‫נוצר מצב מסוכן שעלול להביא לחוסר תפקוד‬
‫של הכליות או מערכות אחרות בגוף‪ ,‬להזדקקות‬
‫לדיאליזה או אפילו למוות‪ .‬על רקע זה קל להבין‬
‫את חשיבותה של טכנולוגיה חדישה נוספת ‪-‬‬
‫השתלת מכשיר סינון דם מהדור החדש לניקוז‬
‫עודף נוזלים בחולים הסובלים מאי ספיקת לב‬
‫מתקדמת‪ ,‬העמידה לטיפול התרופתי המקובל של תרופות משתנות‪.‬‬
‫טכנולוגיה מתקדמת זו הופעלה לאחרונה במסגרת מכון הלב בוולפסון‪,‬‬
‫וזאת לראשונה בישראל‪.‬‬
‫מדובר במכשיר "אקווהדקס"‪ ,‬המבצע תהליך המזכיר דיאליזה אך פשוט‬
‫בהרבה בהפעלתו‪ .‬המכשיר מאפשר הוצאת נוזלים מהגוף (טיפול‬
‫באולטרה‪-‬פילטרציה) כשהטיפול מקל על הסימפטומים של המטופלים‪,‬‬
‫מקצר את משך האשפוז ומוריד את תדירות האשפוזים‪ .‬יתרונות אלו לא‬
‫רק מיטיבים את מצב המטופלים אלא גם חוסכים בשורה התחתונה כסף‬
‫מכשיר בטוח ונוח למטופל‬
‫מכשיר ה"אקווהדקס" עובד בלחצים נמוכים‬
‫מאוד‪ ,‬כך שכמות הדם היוצאת מהגוף כדי‬
‫לעבור סינון היא של ‪ 40‬מ"ל לעומת המכשירים‬
‫מהדור הישן העובדים על לחצים גבוהים והכמות‬
‫המסוננת בהם היא ‪ 350‬מ"ל‪ .‬פעולת המכשיר‬
‫החדיש בטוחה יותר לחולים עם אי ספיקת לב‬
‫מתקדמת‪ ,‬שבחלקם סובלים גם מאנמיה ואי‬
‫ספיקת כליות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשל הלחצים הנמוכים‬
‫ניתן להכניס צנתר דק לווריד קטן ופריפרי ובדרך‬
‫זו לתרום לבטיחות ולנוחות המטופל‪.‬‬
‫המכשיר הוא קטן ממדים‪ ,‬פשוט לתפעול ונייד‪,‬‬
‫כך שהחולה שצמוד אליו באמצעות צנתר‬
‫במשך ‪ 48-24‬שעות יכול להתהלך איתו‬
‫במחלקה ולישון איתו בלי שיהווה מטרד‪ .‬טכנולוגיה זו מיושמת בארה"ב‬
‫כמעט עשור‪ ,‬והמכשיר קיבל כמובן את כל האישורים הנדרשים ממשרד‬
‫הבריאות הישראלי ומה‪ FDA-‬האמריקני‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר כי העשור האחרון קידם את היכולת הטיפולית‬
‫בחולי אי ספיקת לב‪ ,‬הן במגוון תרופות חדשות והן ברמה הטכנולוגית‪.‬‬
‫על אף הקשיים הרבים והתחלואה באי ספיקת לב מתקדמת‪ ,‬יש כיום‬
‫בידינו אמצעים רבים ומתוחכמים לסייע לחולים אלה ובו בזמן ממשיכות‬
‫להתפרסם טכנולוגיות חדשות נוספות ‪ -‬כך שאפשר להיות אופטימיים‪.‬‬
‫מכשיר ה"אקווהדקס"‬
‫מאפשר להוציא עד‬
‫‪ 12‬ליטר בטיפול קצר‬
‫של כיומיים‪ ,‬זאת בעוד‬
‫שלתרופות משתנות לוקח‬
‫שבועות להוציא את‬
‫עודפי המים מהגוף‬
‫ה"ממטרות" הפכו‬
‫לרגלי בלרינה‬
‫ד"ר דורון מנחמי‪ ,‬מומחה לאי ספיקת לב‬
‫במכון הלב של וולפסון‪ ,‬הוא בעל התמחות‬
‫באי ספיקת לב התערבותית משולבת‬
‫עם אלקטרופיזיולוגיה‪ ,‬שהתנסה רבות‬
‫בפרוצדורה זו בעת התמחותו בת השנתיים‬
‫בארה"ב‪ .‬במסגרת זו הוא טיפל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫בלא מעט חולים שסבלו מגודש נוזלים עקב‬
‫אי ספיקת לב וזכו לפתרון יעיל באמצעות‬
‫מכשיר ה"אקווהדקס" החדש‪ .‬ד"ר מנחמי‬
‫מביא כדוגמה את המקרה של ש"א‪ ,‬מטופלת‬
‫בת ‪ 84‬שעברה את הטיפול ביחידה לטיפול‬
‫נמרץ לב בוולפסון‪ .‬ש"א סיפרה כי לפני‬
‫הטיפול רגליה התנפחו במידה כזאת שמים‬
‫החלו לנזול מהן‪" .‬אני קראתי להן ממטרות"‪,‬‬
‫היא אומרת‪" .‬המטופלת פיתחה שלפוחיות‬
‫עם פצעים שהחלו מזדהמים"‪ ,‬מסביר ד"ר‬
‫מנחמי‪" ,‬בניקוז הוצאנו לה כ‪ 5-‬ליטר נוזלים‪,‬‬
‫היא חזרה למשקלה המקורי‪ ,‬רגליה רזו‬
‫פלאים‪ ,‬חזר לה כושר התנועה והיא שוב‬
‫יכולה לנעול את נעליה"‪ .‬ומה אומרת ש"א?‬
‫"קיבלתי ממש רגלי בלרינה"‪ ,‬היא מעידה‬
‫בחיוך‪" ,‬ובכלל‪ ,‬אני מרגישה טוב"‪.‬‬
‫ד"ר מנחמי והמטופלת‬
‫‪15‬‬
‫הסיעוד בשטח‬
‫מאת אסתר אהרוני‪ ,‬סגנית מנהלת שירותי הסיעוד‬
‫פורום ארצי חדש‪:‬‬
‫אחיות אחראיות מחלקות פנימיות‬
‫האחות במחלקה הפנימית נמצאת במרכזה של עשייה קלינית מורכבת ומגוונת‪.‬‬
‫שינויים פרופסיונליים המתרחשים בתפקידה ומחסור קשה בכוח אדם מחייבים את‬
‫העצמתה וקידום מעמדה‪ .‬בעקבות מחקר שבוצע בוולפסון על ידי רוזה מורדכייב‬
‫ושושנה פרידמן‪ ,‬הוחלט בחטיבת הפנימיות של בית החולים ליצור פורום ארצי של‬
‫אחיות אחראיות בפנימיות‪ .‬הפורום ישמש כבמה לדיונים‪ ,‬החלפת דעות ולמידה תוך‬
‫הפריה הדדית בנושאים קליניים ואחרים‪ ,‬במטרה שיתרום לקידום מעמדה המקצועי‬
‫של האחות העובדת במחלקה הפנימית ולהעצמתה המקצועית‪ .‬את היוזמה מובילות‬
‫עליזה עזרן‪ ,‬ראש חטיבת הפנימיות בוולפסון יחד עם צוות אחיות אחראיות בפנימיות‪:‬‬
‫מור פריבה‪ ,‬שושי כתיב וענת אבואב‪ .‬ביוזמתן התכנסו ב‪ 8-‬באפריל כ‪ 50-‬אחיות‬
‫אחראיות מחלקות אשפוז פנימיות (מתוך ‪ 70‬הקיימות בארץ)‪ ,‬שהגיעו לוולפסון מכל‬
‫קצווי הארץ למפגש ראשון מסוגו‪ .‬רוזה מורדכייב הציגה את תוצאות המחקר‪ ,‬התקיים‬
‫דיון פתוח בנושא קידום מעמדה של האחות הפנימית ונבחר צוות היגוי‪ .‬התקווה היא‬
‫כי פורום זה יהווה "יריית פתיחה" להקמת עמותת אחיות פנימיות‪.‬‬
‫מקדמים טיפול ב"חולה הדחוי"‬
‫מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות‪ ,‬לרבות חולים "אובדניים" ו"דחויים"‪ ,‬מהווים‬
‫חלק אינטגרלי מאוכלוסיית המטופלים בבית החולים‪ .‬במחקרם של ודיע אבו‬
‫ואסל‪ ,‬קורינה גורודניצקי‪ ,‬אורלי פינטו ושושי פרידמן שעסק בעמדות‪ ,‬ידע‬
‫ויכולות מדווחים של צוות אחיות בנושא חולים מכורים לסמים‪ ,‬נמצא כי עמדתן‬
‫של האחיות כלפי מטופלים אלו אינה חיובית‪ .‬מהמחקר עולה כי קיים חסך‬
‫בידע ובמיומנויות טיפול בחולים המכורים לסמים‪ ,‬ממצא המחזק את הידוע‬
‫בספרות העולמית‪ :‬עמדותיהם של מקצועות הבריאות כלפי המשתמשים‬
‫בסמים שליליות‪ ,‬הטיפול בהם נחשב לחוויה קשה משום היותם "מטופלים‬
‫דחויים"‪ ,‬ולפיכך קיים חשש כי הטיפול אינו עומד בסטנדרט הרצוי‪ .‬במטרה‬
‫להעניק למטופלים אלה טיפול סעודי איכותי‪ ,‬העומד בסטנדרטים של טיפול‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬קיימה הנהלת הסיעוד תוכנית הכשרה לקבוצה נבחרת של אחיות‬
‫במטרה שאלה יקדמו את הנושא במחלקותיהן‪ .‬במסגרת זו התקיים בבית‬
‫החולים יום עיון בנושא "החולה הדחוי" ו"החולה האובדני"‪ ,‬שזכה למשוב חיובי‬
‫מ‪ 26-‬המשתתפות‪ .‬הכנס מהווה חלק מהכשרה מתמשכת הצפויה להתקיים‬
‫בנושאים פסיכיאטריים נוספים‪ ,‬בארגונן ואחריותן של שושי פרידמן ואפרת‬
‫שניר ובליוויו של ד"ר בריקסמן‪ .‬להשתתפות בהכשרות עתידיות בתחום זה‬
‫פנו אל אפרת בטל' ‪ 050-4056590‬או אל שושי בטל' ‪.050-8257440‬‬
‫ברטה ז"ל‪ :‬מילים לזכרה‬
‫בימי האביב של חודש אייר‪ ,‬בדמעות נוגות‪ ,‬ליווינו לדרכה‬
‫האחרונה את חברתנו לעבודה ולמקצוע‪ ,‬האחות ברטה זמיר‪.‬‬
‫ברטה הייתה אות ומופת לנחישות אין קץ לאחוז בחיים‪,‬‬
‫להמשיך בעשייה היום‪-‬יומית ובמקביל להילחם בעיקשות‬
‫במחלתה‪ .‬הסבל לא סיכל את אהבתה לחולים ואת חדוות‬
‫הנתינה שלה לזולת‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬חבריה ועמיתיה‪ ,‬ליווינו את ברטה מקרוב ומרחוק‪ .‬בדאגה‬
‫ובדריכות צפינו במאבקה הבלתי נלאה במלחמה שאין בה‬
‫מנצחים‪ .‬היא ידעה את שטומנים לה החיים אך המשיכה לחיות‬
‫כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם‪ ,‬אופטימית‪ ,‬מטופחת‪,‬‬
‫זקופה ואלגנטית‪ .‬לא נחה לרגע ולא ויתרה על עיסוקיה‪ ,‬תמיד‬
‫ידעה להקדיש זמן לכל אחד ברגישות מיוחדת שאפיינה רק‬
‫אותה‪.‬‬
‫אנו חשים בחסרונה והגעגוע בליבנו חותך‪ .‬בשם כל אחיות‬
‫בית החולים ‪ -‬נוחי לך בשלום‪ ,‬חברה‪.‬‬
‫אחיות מציגות ומשתתפות‬
‫>>> בכנס הארצי של המועצה‬
‫הלאומית ללוגיסטיקה במערכות‬
‫בריאות‪ ,‬שבמהלכו מוצגות מגוון עבודות‬
‫על ידי מומחים מתחום הלוגיסטיקה‪ ,‬הועלו‬
‫שתי הרצאות מוולפסון‪ :‬הרצאתה של‬
‫אהובה פרידמן‪ ,‬ראש צוות בחדר ניתוח‪,‬‬
‫"הוראה ולמידה של נהלים בדרך חווייתית"‪,‬‬
‫והרצאתה של יעל כהן‪ ,‬אחות אחראית‬
‫מחלקה נוירולוגית‪" ,‬יש מאין ‪ -‬הקמת‬
‫יחידת שבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית"‪.‬‬
‫ההרצאות זכו להתעניינות רבה מהקהל‪.‬‬
‫>>> כנס ייחודי שנושאו "קונפליקטים בין‬
‫רופאים לאחיות בשדה הקליני" אורגן‬
‫על ידי החוג לסיעוד של אוניברסיטת‬
‫תל אביב והמרכז הבינלאומי לבריאות‪,‬‬
‫משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫בהשתתפות אחיות רבות מרחבי הארץ‬
‫וביניהן גם כ‪ 20-‬אחיות מוולפסון‪ ,‬ברובן‬
‫אחראיות מחלקה‪ .‬ההתעניינות הרבה‬
‫ועוצמת הרגשות שהופגנה על ידי הקהל‬
‫בעת הדיונים המחישו כי הנושא "בוער‬
‫בעצמותיהן" של אחיות רבות‪.‬‬
‫>>> בכינוס ה‪ 18-‬של האגודה הישראלית‬
‫לגרנטולוגיה הציגו מרינה פנחסוב‪ ,‬אחות‬
‫אחראית כירורגית א'‪ ,‬ועו"ס מרי קורן מודל‬
‫רב מקצועי לשחרור מטופל קשיש ומשפחתו‬
‫מאשפוז‪ .‬המודל זכה למחמאות‬
‫מאנשי המקצוע הרבים‬
‫שנכחו בכנס חשוב‬
‫זה‪ ,‬הנערך אחת‬
‫לשנתיים‪.‬‬
‫מעוניינות לפרסם במדור זה את השתתפותכן בכנסים? כיתבו לשושי פרידמן לדוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫‪16‬‬
‫לומדים סיעוד‬
‫חדשות ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש א‪ .‬וולפסון‬
‫עולות על מסלול הסיעוד‬
‫כמדינה קולטת עלייה‪ ,‬מדינת ישראל מכשירה אקדמאים עולים‬
‫להסבה מקצועית בסיעוד‪ .‬בתום שנתיים וחצי של לימודים‬
‫אינטנסיביים‪ ,‬התקיים בבית הספר בחודש אפריל טקס סיום‬
‫לעולות שסיימו קורס הסבת אקדמאים‪ .‬במעמד המרגש נכחו‬
‫בכירים מהמשרד לקליטת העלייה והנהלת בית החולים‪ .‬בחלק‬
‫האמנותי של האירוע הנעימה תלמידת בית הספר דורין מרגלית‬
‫בזמרתה ובנגינתה בגיטרה‪ .‬בהצלחה לבוגרות בהמשך דרכן!‬
‫שירלי קרמר‬
‫סדנת אימון למנהלים‬
‫במערכת הבריאות‬
‫בעידן המודרני מנהלים נמדדים במציאות על פי הישגיהם ‪-‬‬
‫והמציאות הזו אינה קלה‪.‬‬
‫על מנהלים במערכות בריאות לנהל תהליכי טיפול וארגון‪ ,‬תוך‬
‫התמודדות עם אתגרים מקצועיים ותחרות מתמשכת בעידן של‬
‫חוסר ודאות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬קיימת ציפייה כי דמות המנהל תהווה‬
‫הן דמות של מנהיג והן משאב תמיכתי ומקצועי בו זמנית‪ .‬זאת‬
‫אחת הסיבות שאימון מנהלים נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬אימון מנהלים שולב גם בתוכנית קורס מינהל לסגל בכיר‬
‫במערכת בריאות‪ .‬הסדנה מתמקדת בניתוח סיטואציות יום‪-‬יומיות‬
‫של המשתתפים תוך זיהוי בעיות‪ ,‬ניתוח השקפתם והפרשנות‬
‫שהם נותנים לסיטואציות‪ ,‬ומעבר מהפרדיגמה הקיימת לפרדיגמת‬
‫העתיד במטרה למצוא פתרון חיובי לכל אתגר‪.‬‬
‫מרינה שוורצמן‬
‫חדש‪ :‬תוכנית הכשרה‬
‫בהנחיית קבוצות‬
‫לומדים לנהל תחקיר‬
‫ביוזמה מקורית של בית הספר הושקה באפריל ‪ 2010‬תוכנית‬
‫התמחות ראשונה מסוגה בארץ לניהול תחקיר‪ .‬התוכנית‬
‫החדשנית פותחה בשיתוף דניאל בן שושן‪ ,‬לשעבר ראש ענף‬
‫חקירות בצה"ל וכיום יועץ ניהול סיכונים במערכות בריאות‪ ,‬שאף‬
‫מנחה את התוכנית‪.‬‬
‫במסגרת תשעה מפגשים לומדים המשתתפים את עקרונות‬
‫התחקיר‪ ,‬מטרותיו והשלכותיו המשפטיות‪ ,‬את תרבות התחקיר‪,‬‬
‫כתיבת ממצאים ומסקנות‪ ,‬ואת כל שלבי ביצוע התחקיר מדיווח‬
‫ועד לתהליך התשאול וכתיבת דוח‪ .‬משתתפי התוכנית נחשפים‬
‫למודל למידה המשלב ידע תיאורטי‪ ,‬תרגול באמצעות סימולציות‪,‬‬
‫ניתוח אירועים ומפגשי שטח‪ ,‬ובסיום הלימודים הם מציגים פרויקט‬
‫גמר שתכליתו ביצוע תחקיר בנושא מהותי ובעל פוטנציאל למידה‬
‫לארגון‪ .‬ובפרפראזה על דברי חכמים‪ :‬סוף מעשה ‪ -‬במחשבה‬
‫קדימה‪.‬‬
‫אינגה שליו‬
‫השנה נפתחה בבית הספר לסיעוד תוכנית הכשרה ייחודית בהנחיית‬
‫קבוצות לעובדי בריאות‪ .‬התוכנית כוללת ‪ 20‬מפגשים ובמהלכה‬
‫נלמדים מושגי יסוד בעבודה הקבוצתית‪ ,‬תהליכים לא מודעים‬
‫המתרחשים בקבוצות ובארגונים וכן כלים והתערבויות לקידום‬
‫העבודה הקבוצתית‪ .‬תוכנית ההכשרה מורכבת ממפגשי הדרכה‬
‫ומפרקטיקום‪ ,‬שמטרתו הנחיה וליווי אישי של קבוצות המופעלות‬
‫על ידי משתתפי התוכנית במקומות עבודתם באשפוז ובקהילה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫היכרותהיה לי אח‪...‬‬
‫עושיםלי חבר‪,‬‬
‫היה‬
‫הקונצרט שפרט על מיתרי הלב‬
‫ידידי בית החולים וולפסון בבריטניה‬
‫בראשות הלורד וולפסון חגגו את‬
‫שנת ה‪ 30-‬להקמת בית החולים‬
‫בקונצרט שנערך בביתו המיוחד של‬
‫פלוריאן לנהארד‪ ,‬מומחה בין‪-‬לאומי‬
‫לכלי מיתר נדירים‪ .‬הליידי וולפסון‬
‫הייתה אורחת הכבוד באירוע‪,‬‬
‫שהכנסותיו הוקדשו לרכישת מכונת‬
‫הרדמה ניידת לבית החולים‪ .‬לאחר‬
‫קבלת פנים נפלאה נהנו האורחים‬
‫מהופעתה של רביעיית המיתרים‬
‫המפורסמת של ריג'נט‪ ,‬כולה על‬
‫טהרת המין הנשי‪ .‬בנוסף ליצירות‬
‫באך ושטראוס כללה התוכנית את‬
‫היצירה שהלחין ג'ון וויליאמס לסרט‬
‫"רשימת שינדלר"‪.‬‬
‫מחקר המטולוגי לזכר בני גאון‬
‫משמאל‪ :‬יהורם גאון‪ ,‬חנה גוכשטט‪ ,‬משה גאון‪ ,‬ד"ר יצחק‬
‫ברלוביץ‪ ,‬פרופ' אליעזר רחמילביץ‪ ,‬ד"ר אברהם קלפפיש‪ ‬‬
‫‪...‬ותודה למתנדבי המלר"ד‬
‫עבודתם של מתנדבי המלר"ד תורמת מאוד להקלת העומס הרב במיון‪.‬‬
‫המתנדבים מסייעים לסגל הרפואי והסיעודי במכלול פעילויות‪ ,‬החל מסיוע‬
‫בניהול אדמיניסטרטיבי של הדלפק במחלקה‪ ,‬דרך מענה תומך למטופלים‬
‫ולמשפחות וכלה בביצוע תרשים לבבי (אק"ג) למטופלים‪ .‬ב‪12.5.10-‬‬
‫התקיימה פגישת מתנדבי המלר"ד שבה נכחו נציגי הנהלת הסיעוד‪ ,‬מנהל‬
‫המלר"ד ד"ר ז'ק אשרוב‪ ,‬האחות האחראית שירה שילה‪ ,‬אחראית אק"ג‬
‫בקרב המתנדבים‪ ,‬שמחה מעודה‪ ,‬וכמובן המתנדבים עצמם המהווים חלק‬
‫בלתי נפרד מצוות המלר"ד‪ .‬כולנו מברכים ומחבקים אותם באהבה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בני משפחתו של בני גאון ז"ל ‪ -‬אלמנתו רחל‪ ,‬בניו משה‪ ,‬בועז ויואב‬
‫ובתו מיכל אביחי‪-‬גאון‪ ,‬אחיו יהורם גאון וידיד המשפחה עו"ד נבות‬
‫תל צור‪ ,‬הגיעו בשבוע האחרון לטקס מרגש במחלקה ההמטולוגית‪,‬‬
‫שבמהלכו נקרא חדר הסטודנטים במחלקה ע"ש בני גאון ז"ל‪.‬‬
‫את פני האורחים קיבלו מנהל בית החולים ד"ר ברלוביץ ומנכ"ל‬
‫עמותת הידידים חנה גוכשטט‪ .‬משפחת גאון תרמה מלגה בסך של‬
‫‪ 20,000‬דולר לקידום המחקר של ד"ר אברהם קלפפיש‪ ,‬מנהל בנק‬
‫הדם בוולפסון‪ ,‬בנושא לוקמיה לימפטית כרונית (‪ - )CLL‬המחלה‬
‫שממנה סבל גם בני גאון ז"ל‪ .‬המחקר בודק שיטת טיפול חדישה‬
‫שמטרתה להאריך את חייהם של חולי ‪ CLL‬שאינם מגיבים‬
‫לטיפול המקובל‪ .‬הקשר עם המשפחה נוצר דרך מנהל המחלקה‬
‫ההמטולוגית‪ ,‬פרופ' אליעזר רחמילביץ‪ ,‬שלמד יחד עם בני גאון‬
‫בתיכון ושמר עימו לאורך השנים על קשר חברתי ורפואי‪ .‬חנה‬
‫גוכשטט גילתה כי היה קשר קודם בין בני גאון לבין בית החולים‪,‬‬
‫כאשר כיהן כחבר בנשיאות הכבוד של עמותת ידידי וולפסון‪.‬‬
‫עמותת ידידי בית החולים בשיתוף פעולה הדוק עם יהורם גאון‬
‫ויתר בני המשפחה פועלים בימים אלו לארגון ערב התרמה שבו‬
‫יופיע יהורם גאון‪ ,‬על מנת להמשיך ולסייע לקידומו של המחקר‪.‬‬
‫רוטרי יפו למען פגיית וולפסון‬
‫ביחידה לטיפול מיוחד‬
‫ביילוד התקבלה תרומה‬
‫מחממת לב‪ :‬אברהם‬
‫גייר‪ ,‬נשיא המועדון‬
‫היהודי‪-‬ערבי רוטרי יפו‪,‬‬
‫ומוחמד מנצור (אבו‬
‫חסן)‪ ,‬חבר המועדון‬
‫וחבר עמותת ידידי בית‬
‫החולים‪ ,‬הביאו לפגייה‬
‫אבו חסן‪ ,‬צילה וידברג‪ ,‬יעל אושר‪,‬‬
‫מבחר ספרים בנושא‬
‫אברהם גייר‪ .‬צילום‪ :‬חנה גוכשטט‬
‫הטיפול בפג‪ ,‬המיועדים‬
‫ל"חדר הורי פגים" ביחידה‪ ,‬תרומת מועדון רוטרי יפו ותרומתו‬
‫האישית של מר מנצור‪ .‬יעל אושר‪ ,‬האחות האחראית ביחידה‪,‬‬
‫וצילה וידברג‪ ,‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬ערכו לאורחים סיור בחדר‬
‫ההורים והסבירו כמה חשוב שלרשות ההורים‪ ,‬המצויים במצב‬
‫של חשש וחוסר שליטה‪ ,‬יעמדו ספרים עם מידע מפורט ועדכני‬
‫בנושא הפגות‪ .‬חברי רוטרי יפו הבטיחו להמשיך את מעורבותם‬
‫ביחידה ואף ייפגשו עם הורי פגים כדי לבחון יחד את הצרכים‬
‫ואת דרכי העזרה‪.‬‬
‫היו ימים‬
‫נוסטלגיה‬
‫זה לא פשע‪...‬‬
‫הפשע לא משתלם היום ולא‬
‫השתלם אז ‪ -‬אבל אנשי העולם‬
‫התחתון של פעם היו לפחות‬
‫ג'נטלמנים ונהגו בכבוד ברופאים‬
‫שטיפלו בהם‪ .‬ד"ר רביב משחזר‬
‫כמה מהמפגשים הטיפוליים עם‬
‫פורעי החוק של שנים עברו‬
‫מאת ד"ר עוזי רביב‬
‫הצעקות שבקעו מחדר המיון הקטן שבאגף דונולו א' ‪ -‬אגף המחלקות‬
‫הפנימיות של בית החולים הממשלתי יפו ‪ -‬הרעידו את הקירות‪ .‬הן‬
‫הביאו אותי‪ ,‬סטאז'ר בתחילת דרכו‪ ,‬לראות במה העניין ומי מעורר את‬
‫המהומה‪ .‬את הרעש הקים גברתן צעיר‪ ,‬שדרש בתוקף לתת לו כדורי‬
‫פרודורמול‪ .‬הרופא הבכיר במיון‪ ,‬ד"ר יעקב לוי‬
‫ז"ל‪ ,‬ניסה להרגיעו ולהסביר לו בסבלנות אין‬
‫קץ שאין אפשרות לתת לו את הכדורים שהוא‬
‫דורש‪ ,‬ובכלל‪ ,‬זה עלול להזיק לו‪ .‬שלוש שעות‬
‫נערך המשא ומתן בין שני הצדדים ובסופו של‬
‫דבר עזב הצעיר את המיון בידיים ריקות‪ .‬באותו‬
‫לילה נפרץ בית המרקחת של בית החולים ונגנבו‬
‫ממנו ‪ -‬ניחשתם נכון ‪ -‬מאות כדורי פרודורמול‪...‬‬
‫זו הייתה פגישתי הראשונה עם ח'‪ ,‬עבריין כבן‬
‫‪ .18‬מאז התקדם בתחום העבריינות‪ :‬עסק‬
‫בסמים‪ ,‬בזיופים ועוד‪ .‬הוא הפך לאחת הדמויות‬
‫הבולטות והססגוניות של העולם התחתון דאז‪,‬‬
‫אשר לעומת עולם הפשע הנוכחי נראה ממש‬
‫פתטי‪ ...‬במקביל לפעילותו העבריינית ניהל ח'‬
‫חיים בורגניים למשעי‪ :‬הוא התגורר עם אשתו ובתו בדירה נאה בעיר‬
‫סמוכה‪ ,‬פרק זמן מסוים היה בעליה של מסעדה‪ ,‬אך לא זנח גם פעולות‬
‫שהחוק אינו רואה בעין יפה‪ .‬מדי פעם הוזעקתי לביתו לבדוק את בתו‬
‫ואני חייב לציין שזכיתי ממנו ליחס של כבוד‪ .‬למדתי ש"כבוד" הוא דבר‬
‫נחשב מאוד במגזר זה‪ ,‬ואם אינך מנסה לפעול בשיפוטיות אלא עושה‬
‫את מה שנתבקשת‪ ,‬קרי‪ ,‬לבדוק ולטפל כפי שהיית עושה לכל פציינט‪,‬‬
‫הרי שאין כל בעיה‪.‬‬
‫אחד עבריין סידרתי ומאידך איש משפחה אכפתי שדאג שהילדים ילמדו‬
‫ויתרחקו מפשע‪ .‬כשהוזמנתי לבר המצווה של בנו הבכור‪ ,‬הוא שמח כל‬
‫כך לבואי וראה בכך מתן כבוד מצדי למשפחתו‪ .‬ש' ניסה לצאת ממעגל‬
‫הפשע ועסק בכמה עסקים לגיטימיים‪ ,‬אך מחלה כרונית קשה הכריעה‬
‫בסופו של דבר את האיש החזק הזה שנכנס ויצא‬
‫מבתי כלא במשך שנים‪.‬‬
‫את הרעש הקים‬
‫גברתן שדרש בתוקף‬
‫כדורי פרודורמול‪.‬‬
‫לבסוף עזב הצעיר את‬
‫המיון בידיים ריקות‪.‬‬
‫באותו לילה נפרץ בית‬
‫המרקחת בבית החולים‬
‫ניסה לצאת ממעגל הפשע‬
‫ש' גדל במשפחה קשת יום בשכונת מצוקה‪ .‬הוא היה גבר מרשים‪ ,‬גבה‬
‫קומה‪ ,‬שרק מאוחר יותר נודע לי כי בילה שנים לא מעטות בבתי כלא‪.‬‬
‫בין לבין הספיק להתחתן ולהוליד ילדים שהיו בבת עינו‪ .‬לא אמנה כאן‬
‫את חטאיו ‪ -‬הם היו קשים ‪ -‬אבל בתקופות ששהה בביתו תיפקד כאב‬
‫מסור‪ .‬ערכתי אצלו ביקורי בית לא מעטים והתרשמתי ממסירותה של‬
‫אשתו ומיחסו אליה ולילדיו‪ .‬נראה היה שמדובר בכפילות אישיות‪ :‬מצד‬
‫"נתת יחס ‪ -‬קיבלת יחס"‬
‫משפחה ידועה אחרת מיפו היתה "קליינטית" של‬
‫בי"ח יפו ואחר כך של וולפסון‪ .‬בעוד שהבוגרים‬
‫היו מגיעים לחדר מיון כירורגי בגלל מאבקים‬
‫בין עבריינים‪ ,‬לא פעם כשהם מלווים בשוטרים‪,‬‬
‫הרי שהילדים הגיעו למחלקת ילדים כמו כל‬
‫ילד אחר‪ .‬כולם זכו לקבל טיפול רפואי ככל‬
‫חולה‪ .‬התרשמתי מהמסירות של עבריינים אלה‬
‫לילדיהם ומכך שסמכו על הצוות הרפואי‪ .‬הקוד‬
‫העברייני באותה תקופה היה בבחינת "נתת יחס‬
‫ קיבלת יחס"‪ .‬כל אחד ועבודתו ‪ -‬העבריין עוסק‬‫בעבירותיו‪ ,‬איש החוק בעבודתו והרופא בבדיקותיו וטיפוליו‪ .‬הייתה איזו‬
‫חוקיות מהסוג ה"ג'נטלמני" ‪ -‬איש לא נכנס לתחום פעולתו של האחר‪.‬‬
‫כיום יש תחושה שהגבולות ניטשטשו‪.‬‬
‫כלא‪ ,‬פציעות‪ ,‬התנקשויות‬
‫האנשים שהוזכרו לעיל הלכו לעולמם מזמן‪ ,‬כולם בטרם עת‪ .‬שנים‬
‫בבתי כלא‪ ,‬פציעות והתנקשויות קיצרו את חייהם‪ .‬האם יש לכם ספקות‬
‫שהפשע אינו משתלם?‬
‫עבורי הם מייצגים ציבור לא קטן של עבריינים שאנו‪ ,‬אנשי הרפואה‪,‬‬
‫באנו ובאים עימם במגע‪ ,‬ואני משוכנע שלכל אחד מאיתנו סיפורים דומים‪.‬‬
‫מה שמדאיג בשנים האחרונות הוא החמרת האלימות בעולם התחתון‬
‫והעובדה שהיא פוגעת לעתים קרובות גם בחפים מפשע‪ .‬ברור שאין בי‬
‫געגועים לעולם התחתון "הישן"‪ ,‬הפחות אלים‪ ,‬שאנשיו‪ ,‬אם לא כיבדו את‬
‫החוק‪ ,‬לפחות כיבדו את אנשי החוק‪ ,‬אבל בהשוואה למה שמתרחש היום‬
‫בארץ‪ ,‬זהו בכל זאת "עולם שנעלם"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫באופן אישי‬
‫רץ אל החלום‬
‫"אני יוצא מיבנה‬
‫בשעה ‪ 4:40‬בבוקר‬
‫ובשש ורבע אני‬
‫כבר בבית החולים‬
‫אחרי ריצה של ‪20‬‬
‫קילומטר‪ ,‬עושה דוש‬
‫ומתחיל לעבוד"‬
‫במרתון פאריס‬
‫השנה הוא סיים‬
‫במקום ה‪26-‬‬
‫מתוך ‪ 30,000‬רצים‬
‫ובדבוקה אחת‬
‫עם עוד ארבעה‬
‫ישראלים שסיימו‬
‫כולם בטופ‪30-‬‬
‫כישרון הריצה שלו‬
‫התגלה בפנימיית‬
‫"חופים" שליד לעכו‪,‬‬
‫בה התגורר לאחר‬
‫שעלה לארץ לבדו‪.‬‬
‫ב‪ 1995-‬כבר היה‬
‫אלוף הנוער של‬
‫ישראל‬
‫מי שרץ בקביעות יודע ‪ -‬ריצה היא "חיידק"‪ .‬עבור דסטאו סוונך‪,‬‬
‫ריצה היא הרבה יותר מזה‪ :‬היא דרך חיים‪ ,‬היא ספורט הישגי ברמה‬
‫הגבוהה ביותר והיא חלום אולימפי‪ .‬באיצטדיון האתלטיקה בהדר‬
‫יוסף פגשנו את איש המרתון של וולפסון‬
‫מאת אורן שריג‬
‫יומיים בשבוע‪ ,‬דסטאו סוונך מתחיל את הבוקר‬
‫מוקדם במיוחד‪ .‬הוא יוצא מביתו שביבנה כבר‬
‫בשעה ‪ 4:40‬בדרך למקום עבודתו ‪ -‬בית החולים‬
‫וולפסון‪ .‬דסטאו לא נכנס לרכב‪ ,‬לא ממתין‬
‫לאוטובוס וגם לא עולה על אופניים‪ :‬את מרחק‬
‫‪ 20‬הקילומטרים עד לחולון הוא עושה בריצה‪,‬‬
‫ולמחלקת המשק בבית החולים מגיע כשהוא‬
‫אחרי אימון הבוקר שלו‪" .‬בשש ורבע אני כבר‬
‫בבית החולים‪ ,‬עושה דוש ומתחיל לעבוד‪.‬‬
‫לפעמים אני גם חוזר הביתה באותה דרך‪ ,‬בריצה‬
‫של ‪ 20‬קילומטר"‪.‬‬
‫מה אומרים על כך החברים לעבודה?‬
‫"תגיד‪ ,‬אתה משוגע?‪ - "...‬הוא עונה וצוחק‪.‬‬
‫במדינות ספורט מתקדמות‪ ,‬אתלט ברמתו‬
‫של דסטאו ‪ -‬אחת מהתקוות האולימפיות של‬
‫ישראל בתחום הריצות הארוכות ‪ -‬היה מקבל‬
‫את התנאים המתאימים להתאמן ולהתחרות ללא‬
‫דאגות פרנסה‪ .‬המציאות הישראלית מחייבת‬
‫אותו לעבוד כאיש משק בוולפסון ‪" -‬עבודות‬
‫כלליות‪ ,‬ניקיון‪ ,‬סידור‪ ,‬כל מה שצריך"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫מכיוון שספורטאי ברמתו חייב להתאמן באופן‬
‫יומי הוא מגיע כמעט כל יום‪ ,‬היישר מהעבודה‪,‬‬
‫לאיצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף‪ ,‬ובסופי שבוע‬
‫רץ בשדות ובכבישים שבאזור מגוריו‪ .‬לפני‬
‫תחרויות הוא מעלה את הקילומטראז' ורץ מדי‬
‫שבוע קרוב ל‪ 200-‬ק"מ ‪" -‬חוץ מהשבוע האחרון‬
‫שלפני המרוץ‪ ,‬שבו נותנים לגוף לנוח ולפתח‬
‫"אין מקום עבודה תומך כמו וולפסון"‪ .‬חוגגים ניצחון עם דסטאו‬
‫‪20‬‬
‫'רעב' לקראת התחרות"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬
‫כבר שנים שדסטאו בן ה‪ 34-‬נמנה על קבוצת‬
‫העילית של הרצים ממוצא אתיופי‪ ,‬השולטים‬
‫בענף הריצות הארוכות באתלטיקה הישראלית‪.‬‬
‫במרתון פאריס האחרון שנערך ב‪ 11-‬באפריל‬
‫השנה בהשתתפות ‪ 30,000‬רצים הוא סיים‬
‫במקום ה‪ 26-‬ובדבוקה אחת עם עוד ארבעה‬
‫מחבריו הישראלים‪ ,‬שסיימו כולם בטופ‪30-‬‬
‫המכובד‪ .‬את ‪ 42,195‬המטרים הוא גמא בזמן‬
‫של ‪ 2:22:48‬שעות‪ ,‬תוצאה שעדיין רחוקה‬
‫מהמינימום האולימפי (‪ 2:15‬שעות) אבל מותירה‬
‫מקום לתקווה‪ ,‬שכן לפאריס דסטאו הגיע כשהוא‬
‫סוחב פציעה טורדנית במפשעה ‪" -‬רצתי על רגל‬
‫אחת"‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪.‬‬
‫אולימפיאדת לונדון ‪ - 2012‬מה זה בשבילך?‬
‫"חלום‪ .‬חלום גדול"‪.‬‬
‫בחזרה מחמש שנות פרישה‬
‫קריירת הריצה של דסטאו עברה לא מעט‬
‫מהמורות‪ .‬הוא החל לרוץ בצורה רצינית רק בגיל‬
‫‪ ,18‬כשנתיים לאחר שעלה לארץ‪" .‬בסוף ‪1992‬‬
‫הגעתי לארץ לבד"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬אמי נפטרה‬
‫שמונה שנים קודם לכן‪ ,‬אבי התחתן בשנית‪.‬‬
‫אשתי ואני היינו עדיין צעירים והיא עלתה עם‬
‫המשפחה שלה‪ .‬בארץ נפגשנו שוב‪ .‬רק אחרי‬
‫שנתיים גם אבי עלה לארץ"‪.‬‬
‫כישרון הריצה שלו התגלה בפנימיית "חופים"‬
‫הסמוכה לעכו‪ ,‬שבה התגורר (ראו מסגרת)‪.‬‬
‫ב‪ 1995-‬כבר היה אלוף ישראל לנוער למרחק‬
‫‪ 8,450‬מטר אולם ב‪ ,1998-‬בשל קשיי הפרנסה‪,‬‬
‫עזב את הספורט לגמרי למשך חמש שנים‪.‬‬
‫רק בשנת ‪ ,2003‬שנתיים אחרי שהחל לעבוד‬
‫בוולפסון‪ ,‬הוא חזר לרוץ ונאלץ להתמודד עם‬
‫פציעות קשות בזו אחר זו‪.‬‬
‫"ב‪ 2003-‬הייתי בשישייה הראשונה בארץ‬
‫בריצת ‪ 10‬ק"מ‪ ,‬אבל נפצעתי וחזרתי מוקדם מדי‪.‬‬
‫באמצע ‪ 2004‬התחלתי להבריא‪ ,‬וב‪,25.9.2005-‬‬
‫בברלין‪ ,‬רצתי את המרתון הראשון שלי בזמן‬
‫של ‪ 2:22‬שעות‪ .‬ב‪ 2006-‬עשיתי פריצה טובה‬
‫ובדצמבר אותה שנה באתי לחצי מרתון בית‬
‫שאן בכושר מצוין‪ ,‬אחרי שניצחתי בחצי מרתון‬
‫תל אביב בשיא אישי של ‪ .1:06:44‬בבית שאן‬
‫סיימתי במקום השני כמעט ביחד עם המנצח‪,‬‬
‫אסף בימרו‪ ,‬אבל על קו הסיום נכנס בי במלוא‬
‫שיהיה לבריאות‬
‫המהירות רוכב על אופני יד שסיים את המקצה‬
‫שלו ולא הספיק לעצור‪ .‬הוא העיף אותי מעל‬
‫לגדר‪ ,‬נפצעתי בגב והושבתתי לחצי שנה"‪.‬‬
‫לרוץ שעתיים ב‪ 18-‬קמ"ש‬
‫"אין מקום עבודה‬
‫שנותן תמיכה כמו‬
‫וולפסון‪ .‬כשאני‬
‫מבקש חופשות‬
‫לאימונים ותחרויות‪,‬‬
‫תמיד אני שומע כן‪.‬‬
‫בלי המנהלים שלי לא‬
‫הייתי מגיע להישגים‬
‫ב‪ 2007-‬דסטאו חזר למסלול ולהישגים‬
‫כשניצח שוב בחצי מרתון תל אביב ובמרוצים‬
‫נוספים‪ ,‬ושבר את שיאו האישי ב‪ 10-‬ק"מ‬
‫(‪ 30:11‬דקות)‪ .‬בריצת המרתון ‪ -‬גולת הכותרת‬
‫של הריצות הארוכות ‪ -‬השיא האישי שלו‬
‫עומד על ‪ 2:20.07‬שעות‪ ,‬תוצאה הממקמת‬
‫אותו בין חמשת הרצים הטובים בארץ‪ ,‬עם‬
‫הישגים כמו מקום ‪ 12‬במרתון פראג ומקום‬
‫‪ 20‬במרתון פאריס היוקרתי‪ .‬רגעים גדולים יש‬
‫לו הרבה‪ ,‬לדסטאו‪ .‬אנחנו רוצים לדעת מה היה‬
‫דווקא הרגע הקשה ביותר שלו בריצה‪.‬‬
‫"גמר אליפות אירופה בגטבורג‪ ,‬שנת ‪.2006‬‬
‫רצים ברחובות של העיר השבדית‪ .‬ריצה לא‬
‫קלה‪ ,‬מסילות הרכבת שבכביש מפריעות‬
‫מאוד‪ .‬אחרי ‪ 26‬ק"מ אני מתחיל להרגיש כאב‬
‫חד בברך‪ .‬בק"מ ‪ 34‬כבר לא יכול לזוז‪ .‬בוכה‬
‫מכאב ומתסכול‪ .‬עוצר בק"מ ה‪ ,35-‬עושה‬
‫מתיחות‪ ,‬נותן מכות בברך‪ ,‬מנסה להמשיך‬
‫בכל הכוח‪ .‬סוחב עוד שני קילומטר ובקילומטר‬
‫ה‪ 37-‬פורש‪ .‬פעם ראשונה שאני לא מסיים‬
‫מרוץ‪ .‬הרגשה נוראית"‪.‬‬
‫דסטאו נשוי ואב לשלושה ‪ -‬בן ‪ ,18‬בת ‪11‬‬
‫ובן ‪ .8.5‬הוא משתייך לאגודת מכבי תל אביב‪,‬‬
‫וחוץ ממשכורתו בוולפסון ומקצבה סמלית‬
‫מהאגודה כמעט ולא מקבל מימון שיאפשר לו‬
‫לבצע פריצת דרך נוספת‪" .‬כל החברים שלי‪,‬‬
‫ששייכים לסגל הרצים הבכיר של ישראל‪,‬‬
‫צריכים לעבוד למחייתם"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬רוצים‬
‫מאיתנו תוצאות של מקצוענים אבל לא‬
‫נותנים לנו את התנאים"‪ .‬קצב המרתון הנוכחי‬
‫של דסטאו הוא כ‪ 3-‬דקות ו‪ 10-‬שניות‬
‫לקילומטר ‪ -‬מהירות ריצה ממוצעת של ‪18‬‬
‫קמ"ש‪" .‬כדי לעשות את המינימום האולימפי‬
‫צריך לקזז עוד כמה שניות מכל קילומטר‪ .‬זה‬
‫לא פשוט‪ .‬מזל שבבית החולים אני מקבל את‬
‫כל העזרה האפשרית"‪.‬‬
‫"אתה קדימה‪ ,‬אנו מאחוריך"‬
‫מירי שגיא‪ ,‬מנהלת המשק בבית החולים‪,‬‬
‫היא המנהלת הישירה של דסטאו‪" .‬מירי היא‬
‫המשך בעמ' הבא >>>‬
‫הריצה הראשונה של דסטאו‬
‫"הריצה התחרותית הראשונה של דסטאו סוונך הייתה למרחק של‪...‬‬
‫‪ 100‬מטר‪" .‬זה היה ב‪ 1993-‬בכפר הנוער חופים‪ .‬אני בקושי בן ‪,18‬‬
‫חדש בארץ‪ ,‬לא מדבר עדיין עברית‪ .‬היה יום ספורט בפנימייה‪ ,‬והמורה‬
‫הזמין אותי ועוד ילד לרוץ מאה מטר‪ .‬כעבור כ‪ 50-‬מטר הילד השני‬
‫ברח לי‪ ,‬אז עצרתי‪ .‬לא חשבתי שצריך להמשיך‪ .‬המורה לספורט‬
‫צעק עלי שאסיים ושארוץ שוב בזינוק הבא‪ .‬בזינוק השני כבר ידעתי‬
‫שרצים על זמן‪ .‬בגלל שנעלבתי מהצעקות של המורה‪ ,‬נהיה לי אתגר‬
‫להראות לו שאני מסוגל‪ .‬בחגים ובחופש הגדול נשארתי בפנימייה‪,‬‬
‫לא היה לי לאן ללכת‪ ,‬וכל הזמן רצתי‪ .‬אני זוכר לילות קיץ שהייתי רץ‬
‫כל הלילה בכפר‪ .‬שנת הלימודים נפתחה‪ ,‬ביקשתי מהמורה לספורט‬
‫להיות בנבחרת הריצה של הכפר‪ .‬הוא אמר לי שזה רק לטובים ביותר‪.‬‬
‫שכנעתי אותו שייתן לי להשתתף בריצת מבחן ל‪ 5,000-‬מטר‪ .‬רצי‬
‫הנבחרת היו ראשונים ואני מאחוריהם‪ ,‬נדבק אליהם‪ ,‬כל פעם עובר‬
‫אחד ועוד אחד‪ .‬בסיבוב האחרון עברתי את כולם‪ ,‬די בקלות‪ .‬סיימתי‬
‫ראשון‪ .‬המורה תפס את הראש‪ ,‬שאל אותי 'איך קוראים לך?'‪ ,‬ואני‬
‫לא רציתי לענות לו‪ ,‬עדיין כעסתי שצעק עלי אז‪ ...‬בסוף אותה שנה‬
‫הייתי הרץ הטוב ביותר של נבחרת הכפר‪ .‬כעבור שנה הכפר נסגר‬
‫והתלמידים התפזרו‪ ,‬ואני זכיתי בתואר אלוף הנוער של ישראל"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מפרגנים‬
‫ברכות מכל הלב‬
‫>>> לפרופ' אריה לוין‪,‬‬
‫מנהל היחידה לגסטרו‪-‬‬
‫אנטרולוגיה ותזונה בילדים‪ ,‬שהועלה לדרגת פרופסור חבר‬
‫בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫>>> לפרופ' דוד הנדל‪ ,‬מנהל המחלקה לאורתופדיה‪ ,‬על קבלת‬
‫תואר פרופסור בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫משהו מיוחד‪ .‬אין מקום עבודה‬
‫שנותן תמיכה כזאת כמו וולפסון‪.‬‬
‫כשאני מבקש חופשות לאימונים‬
‫ותחרויות‪ ,‬תמיד אני שומע 'כן'‪.‬‬
‫מנהל בית החולים ד"ר ברלוביץ‬
‫עוקב אחרי‪ ,‬מדבר איתי‪ ,‬ואומר לי‪:‬‬
‫'אתה קדימה ‪ -‬אנחנו מאחוריך'‪.‬‬
‫זה מחמם את הלב‪ .‬אני רוצה שוב‬
‫להודות לבית החולים ולמנהלים‬
‫שלי על הפרגון ועל התמיכה‪.‬‬
‫בלעדיהם לא הייתי מגיע למקום‬
‫שבו אני עכשיו"‪ .‬כהכנה למרתון‬
‫פאריס האחרון‪ ,‬כולל הטיפול‬
‫בפציעה‪ ,‬דסטאו ביקש וקיבל‬
‫חופשה של חודשיים מבית‬
‫החולים‪" .‬כשחזרתי שאלו אותי‬
‫חברים בעבודה 'מי נתן לך חופש‬
‫כזה?!'‪ ,‬ואני תמיד עונה‪ :‬תרוץ אתה‬
‫מרתון ב‪ 2:20-‬וגם לך יתנו"‪ ,‬הוא‬
‫צוחק‪.‬‬
‫דסטאו לומד כיום בקורס מאמני‬
‫אתלטיקה במכון וינגייט ובינתיים‬
‫עוזר לילדים‪ ,‬לרצים צעירים ולכל‬
‫מי שמבקש ממנו עצה או הדרכה‬
‫בריצה‪.‬‬
‫במילה אחת‪ ,‬דסטאו ‪ -‬מה זה‬
‫לרוץ מבחינתך?‬
‫"כיף‪ .‬פשוט כיף אדיר"‪.‬‬
‫על מה אתה חושב בזמן‬
‫הריצות הארוכות?‬
‫"על ריצה‪ .‬על תכנון הריצה‪ ,‬על‬
‫הקצב שלי‪ ,‬לפעמים מדמיין את‬
‫הסוף‪ ,‬את ההרגשה של ניצחון‪.‬‬
‫זה עוזר"‪.‬‬
‫מה אומרת אשתך על קריירת‬
‫הריצה שלך?‬
‫"אשתי‪ ,‬כואב לה הלב שאני סובל‪.‬‬
‫היא לוקחת קשה את הפציעות‪.‬‬
‫'אולי תפסיק‪ ,‬עוד תעשה נזק‬
‫לעצמך' היא אומרת‪ ,‬אבל יודעת‬
‫מה זו הריצה בשבילי ובאותה‬
‫נשימה גם אומרת לי 'מחר יהיה‬
‫טוב‪ ,‬דסטאו'‪ .‬זה מעודד אותי"‪.‬‬
‫נזכה לראות אותך על המסלול‬
‫באולימפיאדה?‬
‫"אני אופטימי‪ ,‬אם רק לא יהיו‬
‫פציעות‪ .‬בגיל שלי אני עוד צעיר‬
‫למרתון‪ .‬אני מאמין בעצמי"‪.‬‬
‫גם אנחנו מאמינים בך‪ ,‬דסטאו!‬
‫‪22‬‬
‫>>> לפרופ' פרנסיס סרור‪ ,‬מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים‪,‬‬
‫שהועלה לדרגת פרופסור חבר בכירורגיה בפקולטה לרפואה‬
‫ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫>>> לד"ר אלכסנדר סולומונוביץ‪ ,‬מנהל היחידה להיפנוזה‪ ,‬על‬
‫קבלת תעודת הוקרה על הצטיינות בהוראה מדעית בתחום‬
‫ההיפנוזה מטעם האגודה הישראלית להיפנוזה‪.‬‬
‫>>> למחלקה לטיפול מיוחד ביילוד שעברה בהצלחה את מבדק‬
‫האיכות ‪ ISO 9001‬זו השנה השנייה ברציפות‪.‬‬
‫>>> לחמדה ישראלי‪ ,‬יו"ר עמותת יע"ל‪ ,‬על קבלת ציון לשבח‬
‫במסגרת מגן ראש העיר חולון למתנדבים מצטיינים‪.‬‬
‫>>> לשושה הורוביץ‪ ,‬המתנדבת מזה עשר שנים במחלקה פנימית‬
‫א' (בנוסף להתנדבותה בארגון עמך)‪ ,‬על זכייתה כמתנדבת השנה‬
‫במסגרת מגן ראש העיר חולון למתנדבים מצטיינים‪.‬‬
‫>>> לשושנה רוטפוס‪ ,‬המתנדבת מזה ‪ 15‬שנה במחלקת היונקים‬
‫(בנוסף להתנדבותה ביד שרה)‪ ,‬על זכייתה כמתנדבת השנה‬
‫במסגרת מגן ראש העיר למתנדבים מצטיינים‪.‬‬
‫"יופי ובריאות הולכים‬
‫טוב ביחד‪ ,‬והפסלים‬
‫שיצחק סלומון תרם‬
‫לבית החולים מוסיפים יופי למקום שתפקידו‬
‫לדאוג לבריאות האנשים ומאפשרים לכל‬
‫באי בית החולים לצפות ביצירות אמנות"‬
‫ במילים אלה הודה ד"ר יצחק ברלוביץ‬‫לפסל הידוע יצחק סלומון בערב הוקרה‬
‫שנערך לכבודו בבית החולים‪ .‬סלומון תרם‬
‫לוולפסון חמישה פסלים‪ :‬שלושה פסלים‬
‫גדולים בדמות עקרב‪ ,‬זבוב ונמלה‪ ,‬העשויים‬
‫יציקות פיברגלס עם ברזל ומוצבים בגינת‬
‫הפטיו הגדולה כשהם משתלבים היטב‬
‫בצמחייה‪ ,‬ושני פסלים לזכר השואה‬
‫העשויים נחושת ומוצבים בפטיו סמוך‪.‬‬
‫סלומון‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬ציין בדבריו כי הוא‬
‫מעדיף לדבר על ריפוי דרך אמנות כי "יש לה כוח לרפא חולים"‪ ,‬ולכן‪ ,‬לדעתו‪ ,‬וולפסון הוא המקום‬
‫הראוי ביותר להצבת פסליו‪ .‬יצחק סלומון‪ ,‬מגדולי הפסלים הישראלים‪ ,‬למד פיסול בפריז‪ ,‬הציג‬
‫בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל‪ ,‬וביחד עם אשתו הציירת עמנואלה הקים בית ספר לאמנות בחולון‪.‬‬
‫על אמנות וריפוי‬
‫תנחומינו‬
‫הכנים‬
‫לד"ר דב גביש‪ ,‬מנהל מחלקה פנימית א'‪ ,‬במות רעייתו ז"ל‪.‬‬
‫למשפחת וולפסון במות הלורד ליאונרד וולפסון‪ ,‬ידיד נאמן‬
‫של בית החולים שתרם רבות לרווחת המטופלים‪.‬‬
BC
D/ 3:
+
3BA 9D .3D
/
6; 65+ 36/1
+7
*
?B
u¢˜œ«—”
-3D<6.<AC.3B/+2 7-B/83C
73*>B8<0,3*D6C3-/133/B3C<B,*8733A B/+2.6+17-+
6;/3BA /D1>C8 3:+6 /* A/:3D6 7331 D:D8 D/3.6 733/C<.
.6*<0,3*DB8C6756BC>*836*BC3.B/+2.6+17-A:+
FZKP[
CGNKMKBC
FVGZKBCGB
$6;/3BA.86
.83,-+38<>+BC/83CDBC>*873-B>:73A613:C+.B38C
.>/B3*+/*+/6353*+.83,-.B/83C7/A38D*B/1+6D/BC>*
6*BC3+/,/;8-313.clean-room3A:B-1+.83,-.-/+3<
.1>C89+656B6/-9/36384;+6*B.DB+16C3D1>C831/23+3/;35
3D6C88736/1D3+8.83,-.B/83C6.+/D5D/+331D.
W˜Ÿ•˜“–Ÿ žŸ¬ –”—™
23
‫לעובדי מדינה‪ :‬כל ההטבות בניהול חשבון עו"ש משכורת ביהב‬
‫פטור מעמלת פקיד בגין פעולות‬
‫המבוצעות על ידי פקיד כולל‪:‬‬
‫פטור מעמלה בגין פעולות‬
‫המבוצעות בערוצים ישירים כולל‪:‬‬
‫פטור מהפקדת מזומן‬
‫פטור ממשיכת מזומן‬
‫פטור מהפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח‬
‫פטור מהעברה ‪ /‬הפקדה לחשבון אחר‬
‫פטור מהפקדת שיק‬
‫פטור ממשיכת שיק‬
‫פטור מתשלום שובר בדלפק‬
‫פטור מעמלת מינימום‬
‫פטור מזיכוי חשבון באמצעות מסלקה‬
‫פטור מחיוב בכרטיסי אשראי‬
‫פטור מהפקדת מזומן‬
‫פטור ממשיכת מזומן במכשיר אוטומטי‬
‫פטור מהעברה ‪ /‬הפקדה לחשבון אחר‬
‫פטור מתשלום שובר‬
‫פטור משאילתת מידע‬
‫פטור מהפקדת שיק‬
‫פטור ממשיכת שיק‬
‫פטור מחיוב עפ"י הוראת קבע‬
‫פטור מחיוב עפ"י הרשאה לחיוב חשבון‬
‫פטור מעמלת מינימום‬
‫הטבות בני"ע‪:‬‬
‫פטור מדמי ניהול פקדון ניירות ערך‬
‫הטבות בעמלת קניה‪/‬מכירה‬
‫של ניירות ערך ישראליים‬
‫משיכת יתר בעו"ש‬
‫‪ t‬עד ‪ 7,000‬ש"ח בריבית יהב‬
‫‪ t‬מסגרת נוספת בריבית מועדפת‬
‫פתיחת חשבון עו"ש משכורת‬
‫לבני משפחה‬
‫למנהלים חשבון עו"ש משכורת ביהב!‬
‫משכנתא בתנאים ייחודיים‬
‫ללקוחות יהב‬
‫טפחות בעמדות שירות ללקוחות‬
‫יהב בסניפים הראשיים‬
‫מרכזי‬
‫ייעוץ השקעות‬
‫שירות ייעוץ אישי ומקצועי‬
‫בסניפים הראשיים‬
‫לפרטים נוספים נשמח לעמוד לרשותכם בשלוחת רוטשילד בביה"ח וולפסון‬
‫ימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ‪ t 8:30-14:00‬ימים ב'‪ ,‬ה' ‪ t 8:30-13:30 ,15:00-17:30‬בימי ו' אין קבלת קהל‬
‫שיווק ‪ 5.10‬וולפסון‬
‫בני משפחה שכירים‪ ,‬עובדי חברות ומוסדות‬
‫יכולים גם הם ליהנות מתנאים ייחודים‬
‫בנוסף‪ ,‬מגוון הלוואות לכל מטרה‬
‫להצטרפות‪:‬‬
‫‪2617‬‬
‫*‬
‫‪www.bank-yahav.co.il‬‬
‫הכי משתלם בשבילך‬
‫כל האמור בפרסום זה נכון למועד הפרסום וכפוף להוראות הדין‪ ,‬הרשויות המוסמכות‪ ,‬הסכם המעסיק ולנוהלי בנק יהב‪ .‬אין בפרסום זה משום התחייבות‪ ,‬ו‪/‬או ייעוץ‪ ,‬חוות‬
‫דעת או המלצה ביחס לפעולות האמורות‪ ,‬לרבות כדאיותן‪ .‬מתן האשראי‪ ,‬הבטחונות ודמי הטיפול בכפוף לאישור הבנק ותנאיו‪ ,‬הבנק רשאי לשנות את התנאים בכל עת‬
‫‪5/31/10 11:33 AM‬‬
‫‪ad_VOLFSON_ A4_5.indd 1‬‬