חשיפה ראשונה השיטה לא חשובה 8 תעלומות שהמדע לא יכול להסביר

‫מאי ‪ | 2012‬גיליון ‪ | 237‬מגזין חודשי | מחיר ‪ | ₪15.90‬עותק לא למכירה‬
‫חשיפה ראשונה‬
‫מדוע גוגל עזבה את סין?‬
‫מנהיגים סינים קשרו קשר‬
‫לסלק את גוגל מסין ‪22‬‬
‫המהדורה הישראלית‬
‫השיטה לא חשובה‬
‫רן בן שמעון ‪ -‬ריאיון‬
‫פיצוח הנוסחא שיצרה‬
‫קבוצה אלופה ‪14‬‬
‫‪www.ETnews.co.il‬‬
‫הרבה מעבר‬
‫‪ 8‬למדע‬
‫תעלומות שהמדע לא יכול להסביר‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫טביעת הצבע של הרשברג מהפכת האנרגיה הירוקה הקרב על מערכות ההפעלה‬
‫"דרך הציור אתה לומד על מי‬
‫שאתה" ‪40‬‬
‫"מה שאנחנו עושים מעולם לא‬
‫נעשה קודם במדינה הזו" ‪6‬‬
‫מי טובה יותר? ‪Windows 8‬‬
‫או ‪ Mac OS X‬החדשה ‪18‬‬
‫‪2‬‬
‫אפריל ‪2012‬‬
‫אפריל ‪2012‬‬
‫‪3‬‬
‫‪The Index‬‬
‫חלומו של יוסף כשיוסף‬
‫אברמוביץ' ייסד את "ערבה‬
‫פאוור" לא האמינו שיום אחד‬
‫הוא יספק אנרגיה סולארית‬
‫לשליש מאילת ‪6‬‬
‫פרשנות‪ :‬מחאה‬
‫שהתבלבלה איך המחאה‬
‫החברתית הפכה לדרך לגבות‬
‫מסים נוספים ולהגדיל את‬
‫הגרעון? ‪8‬‬
‫‪ TheEpochTimes‬ישראל ‪-‬‬
‫הוא מגזין בין לאומי המציע עושר של‬
‫תכנים איכותיים בנושאי כלכלה‪ ,‬סביבה‪,‬‬
‫חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬קיימות איכות חיים ועוד‪.‬‬
‫המהדורה הישראלית כוללת תכנים‬
‫מקוריים של כתבים מהארץ לצד תכנים‬
‫מהמהדורות של העיתון ברחבי העולם‪.‬‬
‫מי אנחנו ‪ -‬המהדורה הישראלית יוצאת‬
‫לאור החל משנת ‪ 2005‬ע"י עמותת‬
‫"אפוק מדיה ישראל ‪ -‬למען עיתונות‬
‫נקיה"‪ .‬האפוק טיימס שואף להביא‬
‫לאנשים קול הגיוני וצלול בעידן בו העולם‬
‫משתנה לנגד עיננו‪ .‬אנו שואפים לכתוב‬
‫בצורה אחראית‪ ,‬נקייה ופשוטה מתוך‬
‫אמונה בחיים נכונים בחברה בעלת ערכים‪,‬‬
‫מסורת ותרבות‪ ,‬ובחשיבה על הדורות‬
‫הבאים ‪ -‬לחיים ברי‪-‬קיימא‪.‬‬
‫הסיפור שלנו ‪ -‬העיתון ראה אור לראשונה‬
‫בארה"ב בשנת ‪ .2000‬הקמת העיתון‬
‫נבעה מצורך עמוק לספק חדשות בלתי‬
‫מצונזרות על הנעשה בתוך סין‪ .‬כעדים‬
‫לאירועים כמו הטבח בכיכר טיאננמן‬
‫והרדיפה של הקבוצה הרוחנית פאלון‬
‫גונג‪ ,‬קבוצה של סינים‪-‬אמריקניים החלו‬
‫להפיץ את האפוק טיימס בשפה הסינית‬
‫ברחבי ארה"ב‪ .‬מאז הקמתו האפוק‬
‫טיימס ממשיך להתרחב בתחומי הסיקור‬
‫ובתפוצתו‪ ,‬וכיום יוצא לאור ביותר מ‪30-‬‬
‫מדינות וב‪ 17-‬שפות‪.‬‬
‫אנו אופטימיים לגבי העתיד‪.‬‬
‫צפו בנו גדלים!‬
‫‪ 8‬תעלומות שהמדע‬
‫לא יודע להסביר ‪10‬‬
‫חשיבותם של המסרים‬
‫המשודרים מהבמה ‪42‬‬
‫מסיפורי סין העתיקה‪:‬‬
‫מייסד שושלת שאנג‬
‫ממאושרי העצמאות‬
‫למדוכדכי המחאה ‪20‬‬
‫בלעדי‪ :‬מדוע גוגל‬
‫נכונות להקריב מזעזעת את‬
‫השמים והארץ ‪44‬‬
‫הטבח שהפך לראש‬
‫ממשלה ‪44‬‬
‫עזבה את סין בו שי‪-‬לאי‬
‫וראש שרותי הביטחון של סין‬
‫קשרו קשר לסלק את גוגל‬
‫מסין ‪22‬‬
‫הוועדה החשאית‬
‫שמנהלת את סין ‪25‬‬
‫פרשנות‪ :‬שכר‬
‫הבכירים הגבוה‬
‫מי הם המפסידים‬
‫הגדולים? ‪29‬‬
‫הנוסחה של רן בן‬
‫שמעון טקטיקה‪ ,‬סגנון‬
‫משחק ואיך בתקציב קטן ניתן‬
‫להפוך אוסף של שחקנים‬
‫לקבוצה שדורסת גדולות‬
‫ממנה ‪14‬‬
‫פרשנות‪ :‬מקום לדאגה‬
‫בכלכלה האם תוכל מדינת‬
‫ישראל להימנע ממשבר כלכלי‬
‫חמור? ‪17‬‬
‫"לוחמה אלקטרונית"‬
‫בחיידקים חסינים‬
‫דמויות ענק על אדמת‬
‫פרו עכשיו גם בתלת‬
‫ממד ליד קווי הנסקה זוהו‬
‫הקרב על מערכת‬
‫ההפעלה ‪36‬‬
‫טביעת הצבע של‬
‫באים לרופא עם גוגל‬
‫מו"ל‪ :‬אפוק מדיה ישראל (ע"ר)‬
‫מנכ"ל‪ :‬גלעד סלונים‬
‫הרשברג הצייר ישראל‬
‫הרשברג מחייה שפה אבודה‬
‫דרך "הסדנה לציור ולרישום‪,‬‬
‫ירושלים" שבהנחייתו ‪40‬‬
‫מדויקת להפליא‬
‫הפנטומימאית רותי תמיר‬
‫מדברת על הפיוטיות‬
‫שמאחורי התנועה ועל‬
‫כתובת‪ :‬רח' בצלאל ‪ ,14‬ר"ג‬
‫טלפון‪072-2151999 :‬‬
‫עורך ראשי‪ :‬איל לוינטר‬
‫דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫עורכים‪ :‬דינה גורדון‪ ,‬בן קמינסקי‪ ,‬ורד‬
‫אילון‪ ,‬רקפת תבור‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫עורך גרפי ומעצב‪ :‬ואדים ברסטצקי‬
‫‪TheEpochTimes‬‬
‫מנהל מכירות‪ :‬דור לוינטר‬
‫הוביל למשחק של ברצלונה‪,‬‬
‫וגם לא לדיסני וורלד‪ .‬אלפי‬
‫ישראלים הצטופפו כדי לראות‬
‫פרח ‪46‬‬
‫מחקרים רבים מנסים לנצל‬
‫את התקשורת המתוחכמת‬
‫בין חיידקים חסיני‬
‫אנטיביוטיקה כדי להערים‬
‫עליהם ‪32‬‬
‫תילים גדולים וקדומים בצורות‬
‫של עוף הקונדור‪ ,‬ליוויתן‪,‬‬
‫ברווז ועוד ‪34‬‬
‫אלפי אתרים מספקים מידע‬
‫רפואי לכל גולש ברשת‪.‬‬
‫האם כולם מרוצים משפע‬
‫המידע ומשינוי היחסים‬
‫רופא‪-‬מטופל? ‪18‬‬
‫מרוב אנשים לא רואים‬
‫את הפרח התור הארוך לא‬
‫פקס‪03-7600731 :‬‬
‫אפוק טיימס באינטרנט‪:‬‬
‫‪www.ETnews.co.il‬‬
‫"בית בנמל" מסעדת‬
‫שף ליד הים ביקור‬
‫במסעדה של עדי אבו‪ ,‬לשעבר‬
‫יד ימינו של חיים כהן ‪48‬‬
‫גברת‪ ,‬תעצרי בצד!‬
‫מורן שהנהיגה ממנה והלאה‪,‬‬
‫למדה ב"מסלולים" על כניסה‬
‫ספורטיבית ונכונה לסיבוב חד‬
‫‪49‬‬
‫הדרך להצלחה‪ :‬הפוך‬
‫ממה שחשבתם מנהלים‬
‫ושחמטאים מקצועיים למדו‬
‫שהדרך היעילה להגשים את‬
‫מטרתם היא לחזות את הסוף‬
‫מראש ‪50‬‬
‫להזמנת מינויים‪072-2151999 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להזמנת מודעות‪072-2151999 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפוס‪ :‬גרפוליט בע"מ‬
‫‪ TheEpochTimes‬לא אחראי על תוכן‬
‫המודעות‪ .‬תוכן המודעות באחריות‬
‫המפרסמים בלבד‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לאפוק מדיה ישראל‬
‫‪4‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫עסקים | אישי ונקי‬
‫חוקים במדינה שלנו?"‬
‫אברמוביץ' גדל לתוך חיים של אקטיביח‬
‫זם‪ .‬כבר בכיתה ח' אמו לקחה אותו לאימוני‬
‫מרי אזרחי‪ ,‬ולהפגנות נגד התחמשות גרח‬
‫עינית‪ .‬כשלמד מדיניות ציבורית יהודית‬
‫באוניברסיטת בוסטון הוא שימש כמנהיג‬
‫הסטודנטים של האוניברסיטה במאבק נגד‬
‫האפרטהייד בדרום אמריקה‪.‬‬
‫כך הוא פגש את אשתו‪ ,‬סוזאן‪ ,‬שהייתה גם כן‬
‫אקטיביסטית במאבק נגד האפרטהייד‪ .‬דרך יוסף‪,‬‬
‫סוזאן גילתה את היהדות‪" .‬הוקסמתי מהרעיון‬
‫שלערכים האלה שגדלתי איתם יש שורש במחח‬
‫שבה היהודית"‪ ,‬היא מספרת‪ .‬היא הלכה ללמוד‬
‫יהדות ונהייתה רבנית‪.‬‬
‫התחום שמעסיק את סוזאן הכי הרבה‬
‫הוא אימוץ‪" .‬מאז שהייתי בת ‪ 9‬ידעתי שאני‬
‫אאמץ"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬ההורים שלי היו הורים‬
‫אומנים‪ ,‬והכניסו הביתה ילדים כדי שיוכלו‬
‫לחיות בתוך משפחה‪ .‬אני ידעתי מה זה ילדים‬
‫שאין להם משפחה"‪.‬‬
‫ומה יוסף חשב על זה? "הוא אומר שמח‬
‫עולם לא שאלתי אותו‪ ,‬שפשוט הבאתי את‬
‫הניירת הביתה‪ .‬אני חושבת שזה נכון‪ ,‬אבל‬
‫הוא פשוט אמר 'בסדר‪ ,‬נשמע טוב'"‪.‬‬
‫סוזאן מסיימת בימים אלה את כתיבת‬
‫הספר שלה‪ ,‬ומתכוונת להקים פרויקט בין‪-‬‬
‫לאומי לאימוץ שיאפשר לחבר בין קהילות‬
‫בעולם ולהגדיל את מספר האימוצים‪.‬‬
‫חלומו של‬
‫יוסף‬
‫כשיוסף אברמוביץ' ייסד את "ערבה פאוור" אף אחד לא‬
‫האמין שיום אחד הוא יוכל לספק שליש מהאנרגיה של‬
‫אילת באמצעות אנרגיה סולרית‪ .‬כאקטיביסט מילדות‬
‫אברמוביץ' מסביר מדוע בשבילו זהו מאבק על זכויות אדם‬
‫"אנרגיות טובות יש לה"‬
‫יוסף אברמוביץ'‪" :‬לחיות את החלום זאת פריווילגיה‪ .‬אבל זה גם קשה‪ ,‬כי מה שאנחנו עושים מעולם לא נעשה לפני כן במדינה הזאת"‬
‫בן קמינסקי‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מאת בן קמינסקי‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫ל‬
‫יוסף אברמוביץ' יש חלום‪ ,‬הוא‬
‫רוצה לראות את מהפכת האנח‬
‫רגיה הירוקה מתרחשת‪ ,‬ואת‬
‫ישראל הופכת ל"אור מתחדש‬
‫לגויים"‪ .‬והוא לא ייתן לשום דבר‬
‫לעצור אותו עד שהוא יגשים את החלום שלו‪.‬‬
‫וזה לא שלא ניסו‪ .‬אבל אברמוביץ'‪ ,‬למוד‬
‫ניצחונות במאבקים על דברים שבהם האמין‪,‬‬
‫יודע ממעמקי לבו שאם משהו צריך לקרות‪,‬‬
‫הוא יגרום לו לקרות‪ .‬עם האמונה הבלתי מעוח‬
‫רערת הזאת הוא כבר הצליח להציל יהודים‬
‫מברית המועצות ולהעלות אותם לישראל‪,‬‬
‫ולהביא לארץ את בני הפלשמורה שנשארו‬
‫באתיופיה כשמדינת ישראל התעקשה שלא‬
‫נותרו שם יהודים‪.‬‬
‫את הצעד הראשון בחזון של אברמוביץ' כבר‬
‫אפשר לראות באופן מוחשי אם נוסעים לאילת‬
‫דרך כביש הערבה‪ .‬כשעוברים את קיבוץ קטוח‬
‫רה‪ ,‬היכן שמצד אחד של הכביש משתרע מטע‬
‫תמרים‪ ,‬מהצד השני עומד לו מטע של פאנלים‬
‫סולריים‪ .‬חקלאות אנרגיה‪ .‬אלפים רבים של‬
‫פאנלים סולריים מסודרים בשורות שורות על‬
‫פני ‪ 80‬דונם ומניבים ‪ 5‬מגה‪-‬וואט‪ .‬הצעד הבא‬
‫צפוי לקום עד סוף ‪ ,2013‬ולהגדיל את גודלה של‬
‫החווה הסולרית הראשונה בארץ פי שמונה‪ ,‬כך‬
‫שתספק שליש מהאנרגיה של אילת‪.‬‬
‫הכול התחיל אחרי ‪ 11‬שנים של אקטיביזם‬
‫‪6‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫בלתי פוסק בתקופה שחי בארצות הברית‪ ,‬תוך‬
‫כדי הקמת משפחה בת חמישה ילדים‪ ,‬שנים מהם‬
‫מאומצים מאתיופיה‪ .‬אברמוביץ' ואשתו סוזאן‬
‫החליטו להגיע לארץ לתקופה של שקט והשקח‬
‫עה במשפחה‪ .‬הם דאגו להתמקם בקטורה‪ ,‬רחוק‬
‫כמה שניתן מירושלים‪ ,‬כדי שלא יגרר לפעילויות‬
‫אקטיביסטיות נוספות‪ ,‬והחליטו להתרכז שניהם‬
‫בכתיבת ספרים‪ .‬סוזאן‪ ,‬שהיא בעצמה רבנית‬
‫ואקטיביסטית (וגם אחותה של הקומיקאית שרה‬
‫סילברמן)‪ ,‬החליטה לכתוב ספר על הרוחניות‬
‫שבאימוץ ילדים‪ .‬יוסף התכוון לכתוב על איך‬
‫להיות עם עם תכלית‪Peoplehood with ,‬‬
‫‪ .Purposee‬אבל התוכנית השלווה הזאת לא ה�ח‬
‫זיקה מעמד יותר מיום אחד מאז שהגיעו לארץ‪.‬‬
‫כשהגיעו לקטורה פתח אברמוביץ' את‬
‫דלת המכונית‪ ,‬ואף על פי שהייתה זו כבר‬
‫שעת שקיעה‪ ,‬השמש צרבה את גופו‪.‬‬
‫"אמרתי לעצמי וואו‪ ,‬בטח כל המקום הזה‬
‫פועל על אנרגיה סולרית‪ .‬שאלתי‪ ,‬ואמרו לי‬
‫שאין אנרגיה סולרית בקיבוץ קטורה‪ ,‬שזה היה‬
‫נשמע מגוכח ‪ -‬אנחנו קיבוץ אמריקני פרוגרח‬
‫סיבי סביבתי‪ .‬חשבתי שלפחות איפשהו בעח‬
‫רבה בטח יש אנרגיה סולרית‪ .‬אמרו לי שאין‬
‫אנרגיה סולרית בערבה‪ .‬אז אמרתי שאני בטוח‬
‫שבישראל יש משהו‪ ,‬ואמרו לי שאין כלום‪ .‬אז‬
‫אמרתי לאשתי 'אנחנו חייבים לעשות משהו‬
‫לגבי זה'"‪.‬‬
‫"אני רואה את השמש וחושב כמה שמש‬
‫מתבזבזת‪ .‬בכל יום אנחנו מבזבזים כל כך הרבה‬
‫אנרגיה סולרית‪ ,‬זה כואב"‪ ,‬אומר אברמוביץ'‪.‬‬
‫"זה קרה ביום הראשון‪ ,‬אולי אפילו בשעה‬
‫הראשונה"‪ ,‬נזכרת סוזאן‪" .‬אמרתי לעצמי 'אוי‬
‫לא‪ ,‬לא אתה'"‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬אבל היא כבר ידעה‬
‫ששום דבר לא יעזור‪" .‬הכרתי אותו מספיק טוב‬
‫כדי לדעת שאי אפשר לעצור אותו עכשיו"‪.‬‬
‫את כתיבת הספר הניח יוסף בצד בינתיים‪.‬‬
‫"אני חי אותו במקום לכתוב אותו"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫"אם הוצאנו אדם מכלא סובייטי לא נוכל‬
‫לשנות כמה חוקים?"‬
‫כשאברמוביץ' ייסד את "ערבה פאוור" יחד‬
‫עם שותפיו‪ ,‬הוא ידע שהדרך לא תהיה קלה‪,‬‬
‫אבל הוא לא תיאר לעצמו עד כמה‪" .‬היינו‬
‫צריכים להתמודד עם ‪ 24‬משרדים ממשלתיים‬
‫בלתי מתואמים שקשורים בנושא הזה והיינו‬
‫צריכים להצליח להעביר ‪-‬כ‪ 100-‬החלטות רג�ו‬
‫לטוריות‪ ,‬החל מהקבינט ועד לוועדות הבנייה‬
‫המקומיות‪ .‬זה היה קשה מאוד"‪.‬‬
‫כשהכריז אברמוביץ' שהוא הולך להקים‬
‫את החווה הסולרית הראשונה בישראל לא‬
‫ממש האמינו לו‪" .‬ישראלים הם די ציניים"‪,‬‬
‫הוא אומר‪" .‬אמרו לנו 'שטויות‪ ,‬אם זה היה‬
‫רעיון טוב מישהו אחר היה חושב על זה'‪,‬‬
‫'אתם אמריקנים נאיבים‪ ,‬אתם לא מבינים את‬
‫הפוליטיקה ביוקרטיה'"‪.‬‬
‫אבל לוותר בגלל קשיים זה רעיון זר לאברמוח‬
‫ביץ'‪" .‬מנקודת המבט שלי‪ ,‬הוצאתי בחור שנכלא‬
‫בבידוד בגולאג בסיביר על זה שלימד עברית‪,‬‬
‫והבאתי אותו לישראל‪ .‬אם אנחנו הצלחנו להוציא‬
‫בחור מכלא סובייטי אנחנו לא יכולים לשנות כמה‬
‫אני רואה את השמש‬
‫וחושב כמה שמש‬
‫מתבזבזת‪ .‬בכל יום‬
‫אנחנו מבזבזים כל‬
‫כך הרבה אנרגיה‬
‫סולארית‪ ,‬זה כואב"‬
‫יוסף אברמוביץ'‬
‫גם היום‪ 17 ,‬שנה מאז הנישואים‪ ,‬כשסוזאן‬
‫מספרת על בעלה רואים כמה היא מוקסמת ממנו‪.‬‬
‫"שום דבר לא מייאש אותו"‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬ונזכרת‬
‫בקשיים על גבי קשיים שנאלץ לעבור כדי להקים‬
‫את החווה הסולרית‪" .‬הוא הגיע למצבים שאנשים‬
‫אמרו לו 'בוא פשוט נסגור'‪ ,‬והוא אמר 'אני יכול‬
‫לראות את זה‪ .‬אם אני יכול לראות את זה‪ ,‬אני‬
‫יכול לעשות את זה"‪.‬‬
‫"יש לו אמונה מלאה ואם זה הדבר הנכון אז‬
‫הוא יכול לעשות את זה"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬והוא‬
‫סלחן לחלוטין‪ ,‬הוא אף פעם לא נוטר טינה"‪,‬‬
‫היא מוסיפה‪ .‬סוזאן מספרת לי על אחד המתחרים‬
‫שפועל באופן לא אתי ומגיש כל הזמן תביעות‬
‫נגדם‪ ,‬ומעקב את הפרוייקטים‪ .‬גם מיזמים סולריים‬
‫אחרים סובלים מתביעות בלתי פוסקות מצד אותה‬
‫חברה‪ .‬אבל את יוסף אי אפשר לתפוס במילה רעה‬
‫עליהם‪ .‬כשסוזאן מתעצבנת עליהם‪ ,‬הוא אומר לה‪:‬‬
‫"את יודעת מותק‪ ,‬יש להם את הסיפור שלהם"‪.‬‬
‫"הוא אף פעם לא יאשים אותם‪ .‬הוא חושב‬
‫שזו אנרגיה רעה בעולם‪ ,‬ולמה לחזק את האנרגיה‬
‫הרעה בעולם?"‬
‫אנרגיות זה נושא חשוב במשפחה של יוסף‪.‬‬
‫סוזאן מספרת שבני משפחתו מצד אמא שלו‬
‫יכולים להרגיש אנרגיות‪ ,‬והם מאמינים באנרגיות‬
‫ובחשיבה חיובית‪" .‬כשפגשתי את סבא שלו בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬בגיל ‪ ,20‬הוא ירד על ברכיו‪ ,‬והעביר‬
‫את ידיו מסביב לגופי כדי להרגיש את האנרגיות‪,‬‬
‫נעמד הביט אל כל המשפחה‪ ,‬ואמר‪' :‬אנרגיות טוח‬
‫בות יש לה'‪ .‬כולם חיכו לשמוע אם יש לי אנרגיות‬
‫טובות"‪ .‬סוזאן הייתה מאושרת‪.‬‬
‫סוזאן מסבירה את הגישה הבסיסית של יוסף‬
‫בחיוך אוהב‪" :‬הכול טוב‪ ,‬הכול יהיה טוב‪ ,‬אנחנו‬
‫יכולים לעשות שהכול יהיה טוב"‪ .‬התבנית קבוח‬
‫עה‪ :‬יוסף מאמין במשהו‪ ,‬רואה אותו לנגד עיניו‪,‬‬
‫ואז דואג לוודא שהוא יקרה‪ .‬ועד היום הגישה‬
‫הזאת לא הכזיבה‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬
‫אני מבקש ממנה דוגמה‪" .‬כשישראל‬
‫והג'וינט אמרו שאין עוד יהודים באתיופיה‬
‫יוסף ידע שיש עוד יהודים באתיופיה‪ ,‬אז הוא‬
‫הלך לשם ואסף את כל הקהילה שם להצטלם‬
‫לתמונה גדולה‪ .‬כל אחד מהם הביא איתו‬
‫תמונה של אחד מקרוביו בדרגה ראשונה‬
‫שבישראל‪ ,‬והחזיק אותה בצילום‪ .‬יש תמונה‬
‫של אלפי אנשים‪ ,‬יהודים‪ ,‬שמחכים להגיע‬
‫לישראל‪ .‬היום כולם כאן"‪.‬‬
‫"הוא פשוט הלך‪ ,‬דפק על השולחנות של‬
‫כולם‪ ,‬ואמר‪' :‬אתם הולכים לחכות עד שכולם‬
‫ימותו ורק אז תטפלו בבקשות שלהם כדי‬
‫שיוכלו להיקבר בבתי קברות יהודיים? ככה‬
‫זה עובד?'" וזה הצליח‪" .‬הוא אפילו לא מחח‬
‫שיב את זה למי יודע מה"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬הוא‬
‫פשוט חושב שזה משהו שבוצע"‪.‬‬
‫חמישה צעדים למהפכה של אנרגיה ירוקה‬
‫לאברמוביץ' כבר יש תוכנית מסודרת‬
‫למהפכה של אנרגיה ירוקה‪ ,‬תוכנית בת‬
‫חמישה שלבים‪ .‬השלב הראשון‪ ,‬להוכיח את‬
‫הקונספט‪ ,‬כבר בוצע‪" .‬כולם אמרו שלא נוכל‬
‫לבנות שדה סולרי בישראל‪ ,‬ועשינו את זה"‪,‬‬
‫הוא אומר‪ .‬השלב השני הוא הקמה של שדה‬
‫סולרי גדול שיספר ‪ 40‬מגה‪-‬וואט‪ ,‬ויוכל לספק‬
‫שליש מהאנרגיה של אילת ולמנוע את השיח‬
‫מוש בגנרטורים של דיזל באילת‪.‬‬
‫את השלב השלישי מכנה אברמוביץ'‬
‫"אנרגיה סולרית לכולם"‪ .‬הרעיון הוא להקים‬
‫שדה סולרי ראשון במגזר הבדואי‪" .‬אנחנו‬
‫מגיעים לבדואים כביטוי של צדק חברתי‪.‬‬
‫הטבות מהמדינה צריכות להגיע לכל האזרחים‬
‫כאן בדרום ולא רק לאזרחים היהודים‪ .‬אנחנו‬
‫נאבקים בממשלה בעניין הזה‪ ,‬ואנחנו הולכים‬
‫לנצח‪ .‬אנחנו חייבים"‪.‬‬
‫השלב הרביעי הוא להכפיל את יעדי האנח‬
‫רגיה המתחדשת של ישראל מ‪ 10-‬אחוז ל‪20-‬‬
‫אחוז‪ ,‬ובהמשך אפילו להגדיל אותו עוד יותר‪.‬‬
‫"באיחוד האירופי היעד הוא ‪ 20‬אחוז‪ .‬אנחנו‬
‫יכולים לעשות את זה"‪.‬‬
‫הצעד החמישי‪ ,‬להשתמש בניסיון ובידע‬
‫שנצבר כאן בישראל כדי לעודד מדינות אחח‬
‫רות לעבור לאנרגיה סולרית‪ .‬וב"ערבה פאוור"‬
‫כבר התחילו לעזור לאנשים מכל העולם להח‬
‫ביא למדינות שלהם אנרגיה סולרית‪" .‬הגיעו‬
‫אלינו מבקרים מ‪ 30-‬מדינות כבר‪ ,‬שביקשו‬
‫מאיתנו לעזור להם להביא אנרגיה ירוקה למח‬
‫דינות שלהם‪ ,‬בעיקר מאפריקה‪ ,‬גם מאסיה"‪.‬‬
‫"אנרגיה ירוקה היא לא רק דרך להפחית‬
‫את ההתחממות הגלובלית‪ .‬אני חושב שזו‬
‫זכות אנוש בסיסית"‪ ,‬אומר אברמוביץ'‪.‬‬
‫"באפריקה רק ל‪ 10-‬אחוז יש גישה‬
‫לחשמל‪ ,‬אז גישה לאנרגיה ירוקה צריכה‬
‫להיות זכות אנוש‪ ,‬כי בלי חשמל אין חינוך‪,‬‬
‫אין רווחה‪ ,‬אין תעשייה ומקומות עבודה‪ .‬אם‬
‫המטרה היא רק להביא חשמל‪ ,‬באמצעות דיזל‬
‫למשל‪ ,‬אתה הופך אנשים שלא עשו כל רע‬
‫לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון"‪.‬‬
‫"זאת התוכנית‪ ,‬ואנחנו חיים אותה‪ .‬לחיות‬
‫את החלום זאת פריווילגיה‪ .‬אבל זה גם קשה‪,‬‬
‫כי מה שאנחנו עושים מעולם לא נעשה לפני‬
‫כן במדינה הזאת‪ .‬כשאתה חלוץ‪ ,‬כל מה שיכול‬
‫להשתבש ישתבש אצלך‪ ,‬לא אצל האחרים"‪.‬‬
‫עם מהפכת התחבורה הירוקה של "בטר‬
‫פלייס"‪ ,‬ומהפכת האנרגיה הירוקה של "ערבה‬
‫פאוור" ואלה שיבואו בעקבותיה‪ ,‬אברמוביץ'‬
‫מאמין שישראל יכולה להיות הכלכלה הראח‬
‫שונה שתעשה את המעבר הירוק הזה לכלכלה‬
‫המבוססת על אנרגיה מתחדשת‪ ,‬ולהיות לא‬
‫רק אור לגויים‪ ,‬אלא אור מתחדש לגויים‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪7‬‬
‫כתבה תדמיתית‬
‫קבלן מבצע‪ :‬רונן כץ‪ .‬צילום‪ :‬קרין מגן‬
‫פרשנות‬
‫יאירה יסמין‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מחאה‬
‫שהתבלבלה‬
‫כ‬
‫‪ 400,000‬איש‪ .‬זה היה השיא‪ .‬כולם‬
‫ביחד דרשו צדק חברתי‪ ,‬מהצפון‬
‫ועד הדרום‪ .‬מה זה צדק חברתי?‬
‫למה לקלקל עם פרטים‪ .‬אחד הד־‬
‫ברים המופלאים במחאה של קיץ‬
‫‪ 2011‬היה היכולת שלה לשלב אנשים עם דעות‬
‫שונות שמחו על דברים שונים‪ ,‬אבל ביחד‪.‬‬
‫איש היי טק שמתקשה לגמור את החודש‬
‫עם שכר של ‪ ₪ 40,000‬ברוטו ביקש להוריד‬
‫את מחיר המוצרים שהוא צורך‪ .‬ולידו מחה‬
‫סטודנט שביקש שהמדינה תממן לו דיור‬
‫ציבורי בר השגה‪ .‬צדק חברתי הפך להיות שם‬
‫קוד‪" :‬תעשו לי את החיים יותר קלים"‪ .‬מאיפה‬
‫הכסף? את זה השאירו ליאיר לפיד‪.‬‬
‫בהפגנה‪ ,‬הסטודנט ואיש ההיי טק התחבקו‪,‬‬
‫הקשיבו לשלמה ארצי‪ ,‬לאייל גולן והרגישו את‬
‫המהפכה שתשנה את החברה בישראל‪ .‬הם ביחד‬
‫היו העם והם ביחד יביאו צדק חברתי‪.‬‬
‫אבל בסופו של דבר זה לא קרה‪ .‬כרגע המחאה‬
‫הובילה להעלאת מס חברות‪ ,‬ולהרבה מאבקים‬
‫פוליטיים על יישום דוח טרכטנברג‪.‬‬
‫זהו משחק סכום אפס‪ .‬כדי להעניק לאחד‬
‫צריך לקחת מהאחר‪ .‬כדי לממן דיור ציבורי‬
‫לצעירים צריך לגבות יותר מס מהצרכנים‪ ,‬כדי‬
‫להוזיל את מחירי המוצרים צריך לקחת פחות‬
‫מיסים על מוצרים ואז יש פחות כסף למדינה‬
‫לממן דיור ציבורי לאזרחים וחוזר חלילה‪.‬‬
‫דיור ציבורי ומחירי מוצרים אלו רק שתי‬
‫דוגמאות‪ ,‬יש עוד הרבה אחרות‪ ,‬אי אפשר להע־‬
‫ניק לאחד מבלי לקחת מהאחר‪ ,‬יש רק דרך אחת‬
‫לעשות זאת ‪ -‬להגדיל את הסך הכולל‪.‬‬
‫ליצור ערך או להמציא ערך‬
‫פה מגיעים ללב ליבו של העניין‪ ,‬איך מייצרים‬
‫יותר כדי שיהיה יותר במטרה לחלק לכולם? שמ־‬
‫ענו הרבה דעות‪ ,‬אולם בסופו של דבר זה מגיע‬
‫לשתי אפשרויות‪ .‬או להגדיל את התוצר במדינת‬
‫‪8‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫ההיסטוריה מלאה‬
‫בניסיונות לייצר‬
‫יש מאין ובכולם זה‬
‫לא עבד‪ .‬מהגוש‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬דרך‬
‫הקיבוצים בישראל‬
‫וכלה ביוון בימים אלו‬
‫ישראל או להגדיל את הגרעון של המדינה‪.‬‬
‫מארגני המחאה הקימו צוות מומחים שמציע‬
‫לפרוץ את מסגרת התקציב‪ .‬הוא מציע להגדיל את‬
‫הגרעון ולהעניק יותר שירותים לאזרח‪ .‬אם אין‬
‫מספיק לכולם‪ ,‬אז ניכנס למינוס יותר גדול‪.‬‬
‫זהו מעין פיתרון קסם‪ ,‬אבל לא בטוח שהוא‬
‫בר קיימא‪ .‬ההיסטוריה מלאה בניסיונות לייצר‬
‫יש מאין ובכולם זה לא עבד‪ .‬מהגוש הקומוני־‬
‫סטי‪ ,‬דרך הקיבוצים בישראל וכלה ביוון בימים‬
‫אלו‪ .‬כאשר יש מספיק לכולם אז כולם שבעים‬
‫וכאשר אין מספיק לכולם יש שתי אפשרויות‪,‬‬
‫או שרבים אחד עם השני על מי מקבל יותר ממה‬
‫שאין או שעובדים קשה כדי שיהיה יותר‪.‬‬
‫איך באמת מייצרים עוד?‬
‫בסופו של דבר אין הפסד אין רווח‪ ,‬אם‬
‫רוצים שיהיה יותר אז צריך לייצר ערך‪ .‬אחד‬
‫הנושאים שמדובר עליו רבות הוא האוכלוסיות‬
‫השונות שיש בישראל ותרומתם לכלכלה‪.‬‬
‫ראש הממשלה אף התבטא לאחרונה באומרו‬
‫שבלי הערבים ובלי החרדים מצבנו מצוין‪.‬‬
‫בניית בית חדש או דירה היא חלום של כל אחד מאיתנו‪ ,‬אבל‬
‫במציאות היא מורכבת הרבה יותר‪ .‬איך עושים זאת נכון?‬
‫ח‬
‫איך המחאה החברתית הפכה לדרך לגבות מסים נוספים ולהגדיל את הגרעון?‬
‫מאת גלעד סלונים‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫בונים חלום‬
‫נראה שדי ברור כעת שאם רוצים לקחת‬
‫את כלכלת ישראל ורווחת ישראל צעד גדול‬
‫קדימה‪ ,‬בהנחה (לא בהכרח נכונה) שהמצב‬
‫הביטחוני נשאר ללא שינוי‪ ,‬לא מספיק רק עוד‬
‫היי טק ועוד תעשייה אלא נדרש שילוב רציני‬
‫של החרדים והערבים בשוק העבודה‪.‬‬
‫הגישות שיש כיום לגבי אוכלוסיות אלו‬
‫שונות מאחת לשנייה‪ .‬לרוב נוטים לחשוב‬
‫כי החרדים לא רוצים לעבוד ושהם נצלנים‬
‫ושהערבים לא מוכשרים מספיק כדי לעבוד‬
‫בעבודות ברמה גבוהה‪ .‬לא בטוח שהגישות‬
‫הפופוליסטיות האלו אכן מדויקות‪.‬‬
‫לאחרונה יש בקרב החרדים רצון גדול‬
‫לצאת לעבוד‪ .‬אולם חשוב להכיר בעובדה‬
‫שחרדים לא יכולים לעבוד באותה סביבה שבה‬
‫עובדים חילונים‪ .‬מי שמצפה מחרדי לעבוד‬
‫כאשר לצדו עומדת צעירה בבגדים חושפנים‪,‬‬
‫או במקום שלא מקפיד על כשרות‪ ,‬ככל הנראה‬
‫לא יצליח לשלב אותו בשוק העבודה‪ .‬שילוב‬
‫של החרדים לא אומר להפוך אותם לחילונים‪,‬‬
‫אלה לעזור להם להתפרנס בכבוד מבלי להת־‬
‫פשר על אמונתם‪ .‬זה כבר קורה‪ ,‬בקריית ספר‬
‫(מודיעין עילית)‪ ,‬עיר חרדית גדולה‪ ,‬יש כיום‬
‫קריית היי טק ובה חברות גדולות ומובילות‬
‫(מטריקס לדוגמא) אשר מעסיקות נשים דתיות‬
‫ומתחרות על פרויקטים בכל העולם‪ ,‬זה קורה‬
‫גם במקומות נוספים‪.‬‬
‫בקרב הערבים גם כן ניתן למצוא כמות עצו־‬
‫מה של אקדמאים בלתי מועסקים שרק משוועים‬
‫לעבודה‪ .‬חברות שונות מגלות את הפוטנציאל‬
‫הגלום בכל ומקימות מרכזי פיתוח‪/‬תמיכה ועוד‬
‫בנצרת ובישובים אחרים בקרב המגזר הערבי‪.‬‬
‫ישנן פעולות רבות שננקטות וחלקן שעדיין‬
‫לא ננקטות שיכולות לעזור להגדיל את כלכלת‬
‫ישראל ואת רווחת ישראל‪ .‬הם לא יתרחשו בן‬
‫לילה ומדובר בתהליכים מורכבים שייקחו זמן‪.‬‬
‫אם זה יבנה בצורה נכונה זה יחזיק מעמד לאורך‬
‫זמן‪ .‬הגדלת גרעון לא באמת תפתור שום בעיה‬
‫אמיתית‪ .‬אין קיצורי דרך‪ ,‬רק עבודה קשה לאורך‬
‫זמן מביאה לתוצאות ברות קיימא‪.‬‬
‫וויה של בניית בית או לחילופין‪,‬‬
‫שיפוץ דירה או בית‪ ,‬זכורה לרובנו‬
‫כתקופה קשה בחיים המלווה‬
‫בד"כ "בכאב ראש גדול"‪ .‬כולנו‬
‫מכירים סיפורים על קבלנים‬
‫שברחו‪ ,‬שעשו עבודה לא טובה והאסוציאציה‬
‫השכיחה ‪ -‬המון בלגן‪.‬‬
‫רונן כץ‪ ,‬מנכ"ל ובעלים של חברת "כץ דוד‬
‫ורונן ביצוע וניהול פרויקטים בע"מ" המתמחה‬
‫בבניית בתי יוקרה‪ ,‬טוען כי התסריט לא חייב‬
‫להיות כך‪ .‬מניסיונו כקבלן וכמפקח‪ ,‬החוויה‬
‫יכולה להיות מאתגרת‪ ,‬חיונית ואף מהנה‪.‬‬
‫בריאיון איתו‪ ,‬מפיג רונן את החששות‪.‬‬
‫‪ ‬החלטנו לבנות או לשפץ‪ ,‬מה עושים?‬
‫מתחילים בבחירת האדריכל‪ .‬חשוב לראות‬
‫עבודות קודמות שתוכננו על ידי האדריכל‬
‫ולוודא שאתם "באותו ראש" איתו ושאתם אכן‬
‫סומכים עליו‪.‬‬
‫‪ ‬בעבודה עם האדריכל‪ ,‬למה חשוב לשים לב?‬
‫בפגישות הראשונות עם האדריכל יש‬
‫להעלות את סוגיית התקציב וזאת כדי שיהיה‬
‫תיאום בין התכנון האדריכלי לבין מה "שהכיס‬
‫מאפשר"‪ .‬חשוב לשים לב לכך שתיאמתם לוחות‬
‫זמנים לביצוע התכניות‪.‬‬
‫לפני שמתחילים לבנות תדאגו שהתכנון יהיה‬
‫"סגור" ושיהיו תכניות אדריכלות מפורטות‪.‬‬
‫‪ ‬סקר חדש של מזרחי טפחות מראה ש‪ 20-‬אחוז‬
‫מהמשפצים הוציאו יותר מפי שניים מהמתוכנן‪.‬‬
‫מילת המפתח בתהליך הבנייה היא הכנה‬
‫יסודית לקראת תהליך הבנייה‪ .‬אנחנו נחשפים‬
‫בעיתונות ובסביבתנו לסיפורים מאוד לא נעימים‪,‬‬
‫אולם כשההכנה הראשונית לקראת פרויקט יסו־‬
‫דית‪ :‬סגירת תכניות‪ ,‬בחירת אנשי מקצוע טובים‬
‫ואמינים ושימת דגש על תכנון יסודי מראש‪,‬‬
‫החריגה מהתקציב לא תעלה על עשרה אחוז‪.‬‬
‫‪ ‬אז איך מתחילים?‬
‫ראשית מכינים כתב כמויות‪ ,‬מדובר בטבלה‬
‫של חומרים ועבודות שיש לבצע הנחוצות לבניית‬
‫מבנה‪ ,‬לעבודות תשתית או לעבודות פיתוח‬
‫בצירוף המחירים התואמים לכמויות‪.‬‬
‫‪ ‬מדוע זה חשוב?‬
‫לשם השוואת מחירים‪ ,‬תוכלו לקבל באמצ־‬
‫עות כתב הכמויות הצעות מחיר מבעלי מקצוע‬
‫שונים‪ .‬מפקח הבנייה יכול לקבל הערכה ראשונית‬
‫של עלויות הבנייה לפי סוגי העבודה הנדרשים‪,‬‬
‫ולדעת איך לחלק את התקציב ולהימנע מחריגה‪.‬‬
‫במידה ויתווספו שינויים או עבודות נוספות‪ ,‬המ־‬
‫חיר יהיה ידוע מראש ולא תופתעו‪.‬‬
‫‪ ‬האם האדריכל יכול לכתוב כתב כמויות?‬
‫בפירוש לא‪ .‬לרוב האדריכלים אין הידע‬
‫המלא הדרוש להכנת כתב כמויות‪ .‬יש אמנם‬
‫אדריכלים המכינים כתב כמויות או נעזרים בח־‬
‫ברות ספציפיות המכינות כתב כמויות‪ .‬במקרה‬
‫זה הוצאת כתב כמויות כרוכה בתשלום גבוה‪.‬‬
‫אני כקבלן בעל ניסיון מעשי בחברות שונות‬
‫טרם היותו קבלן עצמאי‪ ,‬מהנדס בהשכלתי‪ ,‬יכול‬
‫להוציא מהתכנית כתב כמויות‪.‬‬
‫‪ ‬התכניות סודרו ותוכננו‪ .‬מה עכשיו?‬
‫זהו השלב שבו אתם בוחרים אם לשכור קבלן‬
‫או לחילופין מפקח‪ .‬בחירת קבלן או מפקח זוהי‬
‫ההחלטה החשובה ביותר בתהליך הבנייה‪ .‬בחירה‬
‫נכונה של קבלן או מפקח מקצועי בעל אמינות‬
‫וניסיון יסייעו לכם לחוות את החוויה כחיובית‪.‬‬
‫‪ ‬למה שאני לא אנהל את העבודה בעצמי?‬
‫בנייה היא תהליך מורכב ודורש ידע‪ ,‬ניסיון‬
‫והשכלה רחבה‪ .‬מה גם שבהתחשב בכך שהבנייה‬
‫מתבצעת בסופו של דבר בידי אדם‪ ,‬אין מן הנמנע‬
‫שיהיו טעויות‪ .‬לשם כך קיימות פונקציות ניהול‬
‫ובקרה שאותם ממלאים המפקח או הקבלן‪.‬‬
‫‪ ‬אז איך בוחרים?‬
‫עליכם לשאול את עצמכם האם תרצו לקחת‬
‫קבלן או לשכור מפקח שינהל עבורכם את העבודה‬
‫תוך שימוש בקבלני משנה‪ .‬לכל אחת מהאפשרויות‬
‫יש יתרונות וחסרונות‪ .‬קבלת ההחלטה הנכונה‬
‫תלויה במבנה האישיות של כל אחד ובמידת המ־‬
‫עורבות שאתם מוכנים להשקיע בתהליך‪.‬‬
‫‪ ‬מה הם יתרונותיו של קבלן?‬
‫הקבלן מבצע את עבודות הבנייה או השיפוץ‬
‫מהשלב הראשוני ועד הסופי ומתאם בין העבודות‬
‫וקבלני המשנה‪ .‬כל העבודות בתהליך הבנייה הן‬
‫באחריותו‪ .‬יתרונותיו‪ :‬הוא מחויב ללוח זמנים‪,‬‬
‫לתקציב מדויק והוא כתובת ברורה לכל טענה‪.‬‬
‫במקרה זה לבונה הפוטנציאלי יש מעורבות חל־‬
‫קית וחיכוך נמוך עם בעלי המקצוע‪.‬‬
‫‪ ‬ואם אני רוצה להיות מעורב אבל אין‬
‫לי ידע מספק?‬
‫במקרה זה אני ממליץ לך לשכור מפקח‪.‬‬
‫המפקח ייצג אותך ויהיה אחראי לתהליך ניהול‬
‫הפרויקט משלב הייזום ועד גמר הבנייה‪ .‬תפקידו‬
‫של המפקח לשמור על האינטרסים של מזמין‬
‫העבודה ולוודא כי המוצר המוגמר יהיה ראוי‪.‬‬
‫המפקח אחראי לבדוק את התכניות‪ ,‬להתאים‬
‫אותן לצרכיך ולבסוף להביא אותן לשלמות‪ .‬הוא‬
‫גם אחראי להכין כתב כמויות מפורט בהתבסס‬
‫על התכניות שכתב האדריכל‪ .‬הוא בוחר את‬
‫קבלני המשנה ואחראי להכנת החוזים והסכמי‬
‫העבודה עם בעלי המקצוע השונים‪.‬‬
‫‪ ‬ומה בנוגע לסיפורים על קבלנים שעזבו‬
‫בטרם סיום העבודה?‬
‫החוזים שמכין המפקח מול הקבלן ובעלי‬
‫המקצוע כוללים סעיפי תשלום הגורמים למזמין‬
‫העבודה להיות מבוטח מול הקבלן‪ ,‬וזאת כדי‬
‫למנוע מצבים בהם הקבלן עוזב טרם הזמן‪.‬‬
‫בכל עבודה המפקח או הקבלן דואג להכין‬
‫מסמך "אחריות ביצוע" עליו חותמים קבלני‬
‫המשנה השונים‪.‬‬
‫אני כמפקח מכין את החוזים של הקבלנים‬
‫השונים בעזרת עו"ד ובתיאום עם מזמין הע־‬
‫בודה‪ .‬אני גם אחראי לבדיקת חשבונות קבלני‬
‫המשנה ועל אישור התשלום‪.‬‬
‫‪ ‬ומה בנוגע לביטוח?‬
‫המפקח או הקבלן הוא זה שמכין פוליסת‬
‫ביטוח עבור אתר הבנייה‪ .‬כקבלן ראשי כל‬
‫עבודה שאני לוקח מבוטחת‪ .‬יש לי פוליסת‬
‫ביטוח "עבודות קבלניות"‪ .‬במידה ואדם שוכר‬
‫את שירותיי כמפקח‪ ,‬אני דואג שהעבודות באתר‬
‫יהיו מבוטחות על ידי מזמין העבודה או על ידי‬
‫כל אחד מקבלני המשנה שעובדים בשטח‪.‬‬
‫‪ ‬היו מקרים בהם אנשים שילמו כסף רב אך‬
‫לא קיבלו תמורה‪.‬‬
‫לכן יש חשיבות רבה למפקח או לקבלן הדואגים‬
‫שהעבודה תתבצע כראוי‪ .‬לא פעם קורה שאנשים‬
‫שילמו ממיטב כספם וקיבלו עבודה לא מספקת‪ .‬כל‬
‫אחד צריך להרגיש טוב בכניסה לשותפות‪.‬‬
‫‪ ‬איך ניתן לחסוך בכסף?‬
‫חלק מתפקידי כמפקח הוא להשיג עבור הל־‬
‫קוח הנחות מרביות בעת רכישת מוצרי גמר שונים‪,‬‬
‫וכמו כן‪ ,‬לשכור קבלני משנה בהתאם לתקציב‪.‬‬
‫חשוב להבין כי רמת העבודה היא בהתאם לת־‬
‫קציב‪ .‬לא ניתן לחפש "הכי זול" ולצפות לקבל עבו־‬
‫דה ברמה גבוהה‪ .‬אין דרך אחת שהיא נכונה יותר‪,‬‬
‫אך יש דרגות שונות של כישרון‪ ,‬ניסיון ואיכות‪.‬‬
‫‪ ‬קבלן‪ ,‬מפקח ובעלי המקצוע עולים הרבה כסף‪.‬‬
‫תמחור נמוך גורם לנו להתפשר על דברים‪:‬‬
‫לקבל עבודה שאינה לוקחת את הכול בחשבון‪,‬‬
‫התפשרות על רמת מקצועיות נמוכה או בעלי‬
‫מקצוע פחות טובים או חסרי ניסיון‪ .‬אם אינך יכול‬
‫להרשות לעצמך את הטוב ביותר‪ ,‬אז אל תצפה‬
‫לטוב ביותר‪ .‬יש להבין כי עבודה טובה ומקצועית‬
‫תוך שימוש בחומרים איכותיים‪ ,‬עולה כסף‪.‬‬
‫רונן כץ הינו מהנדס וקבלן בעל ניסיון רב בתחום הבנייה‪.‬‬
‫טלפון‪( 050-2652541 | 03-6471793 :‬רונן)‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫אתר‪http://www.kablankatz.co.il :‬‬
‫‪9‬‬
‫הבלתי מפוענחות‬
‫‪Epoch Times‬‬
‫מאת רקפת תבור‪ ,‬דינה גורדון ולאונרדו וינטיני‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫אינשטיין סבר כי "העולם הוא מקום הרבה יותר‬
‫מוזר ממה שנוכל להעלות על הדעת"‪ .‬כנראה שהוא‬
‫צדק‪ 8 .‬התעלומות הבאות מחזקות את טענתו‬
‫הצד הלא רציונלי של המדע‬
‫מאת דינה גורדון‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מייקל ברוקס‪ ,‬דוקטור לפיסיקה קוונטית‬
‫‪10‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫מקס פלאנק‪ ,‬מאבות מכניקת הקוואנטים‪ ,‬הכיר‬
‫מקרוב את הקושי שיש למדענים לשנות את‬
‫המסגרת התיאורטית בה הם פועלים‪" :‬המדע‬
‫מתקדם מלוויה אחת לשנייה"‪ ,‬הוא אמר כשהוא‬
‫מתכוון לתופעה שאפשר לשנות השקפה בסי־‬
‫סית של המדע רק לאחר שהמדען שהוביל אותה‬
‫הלך לעולמו‪ .‬כך מספר מייקל ברוקס‪ ,‬דוקטור‬
‫לפיסיקה קוונטית בראיון טלפוני לאפוק טיימס‪.‬‬
‫ברוקס מתאר בספרו "‪ 13‬תעלומות מדעיות"‬
‫שתורגם לאחרונה לעברית‪ ,‬כיצד מדענים עוב־‬
‫דים‪" :‬מדענים פועלים לאור אוסף מסוים של‬
‫רעיונות על העולם ועל הדרך שבה הוא פועל‪.‬‬
‫כל מה שהם עושים‪ ,‬בין שזה מחקר ניסויי ובין‬
‫שזו חקירה עיונית‪ ,‬ניזון מקבוצת הרעיונות האלה‬
‫ומשתבץ במסגרתם"‪ .‬המסגרת התיאורטית הזאת‬
‫נקראת פרדיגמה‪ .‬מתוך הפרדיגמה גוזרים הש־‬
‫ערות הנבדקות בניסויים מדעיים‪ .‬אם מצטברות‬
‫מספיק ראיות שאינן תואמות את ההשערות‪ ,‬צריך‬
‫לחזור על הניסויים או לשנות את ההשערות‪ ,‬או‪,‬‬
‫‪Photos.com‬‬
‫‪8‬‬
‫תעלומות‬
‫שהמדע לא‬
‫יכול להסביר‬
‫)‪European Southern Observatory (ESO‬‬
‫‪1‬‬
‫ארווין שרדינגר‪ ,‬מאבות תורת‬
‫הקוונטים‪ ,‬שאל לפני שישים‬
‫שנה‪" :‬החיים מהם"? עד היום‬
‫מדענים לא יודעים לומר מה‬
‫ההבדל היסודי בין חיים לבין‬
‫דומם‪ .‬בעצם השאלה הבסיסית יותר היא‬
‫איך מגדירים חיים וגם על כך לא יודעים‬
‫לתת תשובה ברורה‪ .‬ביולוגים נותנים מספר‬
‫מאפיינים קלאסיים ל"חיים"‪ :‬גדילה והת־‬
‫פתחות‪ ,‬תגובה לגירויים סביבתיים‪ ,‬צריכת‬
‫אנרגיה‪ ,‬והיכולת להתרבות ללא סיוע חיצוני‪.‬‬
‫אבל גבישים למשל גדלים‪ ,‬מתרבים‪ ,‬צורכים‬
‫אנרגיה ומגיבים לשינויים בסביבתם ואינם‬
‫מוכרים על ידי המדע כחיים‪ .‬ואילו פרד שהוא‬
‫עקר מוכר כחי‪.‬‬
‫ד"ר בנטון קלרק מנאס"א טוען של"חי"‬
‫יש קוד גנטי אותו הוא מעביר לצאצאיו‪ .‬אבל‪,‬‬
‫באותה נשימה הוא מוסיף שהגדרה כזאת מג־‬
‫בילה רק לצורות חיים הקשורות לפחמן‪ ,‬שהוא‬
‫אחד מהיסודות המרכיבים את הדי‪ .‬אן‪.‬אי‪ .‬אבל‬
‫יתכנו חיים שאינם מבוססים על חומר אורגני‬
‫(פחמן) אלא למשל על סיליקון‪ .‬תאורייה אחרת‪,‬‬
‫שמבוססת על החוק השני של התרמודינאמיקה‪,‬‬
‫מגדירה חיים כמערכת‪ ,‬שכמו היקום עצמו‪ ,‬מג־‬
‫דילה כל הזמן את מידת חוסר הסדר שבתוכה‬
‫(אנטרופיה)‪ ,‬ללא התערבות חיצונית‪.‬‬
‫הקושי לתת הגדרה ברורה נובע לדעתה‬
‫של פרופ' קרול קלילנד מאוניברסיטת קולו־‬
‫רדו‪ ,‬מכך שאנו מתמקדים רק בתפיסות שכבר‬
‫יש לנו ואיננו יכולים לצאת מעבר להבנה‬
‫המוכרת לנו של היקום‪ .‬אם כן‪ ,‬נראה שכדי‬
‫לדעת יותר על היקף החיים ביקום אנו נד־‬
‫רשים לשנות או להרחיב את החשיבה שלנו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪wikinut.com‬‬
‫מהם חיים?‬
‫האור בתוך המנהרה‬
‫היקום הלא מוכר‬
‫סוד ההומיאופתיה‬
‫‪4‬‬
‫רבים מאלו ששרדו מוות קליני‬
‫מדווחים על חוויות דומות‬
‫מאוד ברגעי המוות‪ .‬ראשיתו‬
‫של התהליך הוא בהתנתקות‬
‫האדם מגופו כשהוא מרחף מע־‬
‫ליו ומשקיף על המתרחש בסמוך לו‪ .‬בהמשך‬
‫מדווחים המתנסים בחוויה על תחושת שלווה‬
‫עמוקה ומנהרה שדרכה הם עוברים במהירות‬
‫לסביבה מוארת‪ ,‬בה הם פוגשים אחדים מי־‬
‫קיריהם שנפטרו בעבר‪ .‬חלק גם מדווחים‬
‫על מפגשים עם דמויות שופעות אור או על‬
‫סקירה מהירה של מהלך חייהם‪.‬‬
‫כדי להסביר את התופעה מנקודת המבט‬
‫המדעית הועלו לאורך השנים מגוון השערות‪.‬‬
‫אחת מהמרכזיות שביניהן קושרת את התופעה‬
‫להזיות הנגרמות כתוצאה ממחסור בחמצן‬
‫במוח בעקבות עצירת זרימת הדם‪ .‬הסבר אחר‬
‫מציע מעבר של התודעה למצב של חלום‬
‫כתוצאה מהלחץ הרב בו היא נתונה באותם‬
‫רגעים הרי גורל‪ .‬היו שהציעו שבשל ייחודו‬
‫של מצב סף המוות‪ ,‬האדם מסוגל לצפות במו־‬
‫חו בשעה שזה סוקר במהירות את כל מערך‬
‫זכרונו‪ ,‬במטרה לאתר התנסויות דומות מהן‬
‫הוא יוכל ללמוד על מצב המוות‪.‬‬
‫ההסבר הפרה‪-‬פסיכולוגי המקובל רואה‬
‫בהתנסויות האלו הדגמה לכך שהמודעות‬
‫האנושית מסוגלת לתפקד גם ללא תלות‬
‫במוח‪ .‬לפי השקפה זו החוויות הדומות שמ־‬
‫תארים העדים מציגות את התהליכים בהן‬
‫מתנסה נפשו של האדם ברגעים הראשונים‬
‫לאחר התנתקותה מהגוף הפיזי‪ .‬מעניין לציין‬
‫שרבים מאלו שהתנסו בחוויית סף מוות רואים‬
‫בה אישור לקיומם של חיים לאחר המוות‪.‬‬
‫כאשר אנו מתבוננים בשמי‬
‫הלילה זרועי הכוכבים‪ ,‬בעיקר‬
‫בעזרת הטלסקופים הלווייניים‬
‫החדישים‪ ,‬נדמה לנו שאנחנו‬
‫רואים חלקים נרחבים מתכולת‬
‫היקום‪ .‬האמת היא שזה רחוק מכך‪ .‬מתברר שה־‬
‫חומר המוכר לנו‪ ,‬כמו הכוכבים וענני הגז‪ ,‬מהווה‬
‫רק ארבעה אחוזים מהחומר ביקום‪.‬‬
‫איך זה התברר? ידוע שככל שבמרכז הגלקסיה‬
‫יש יותר חומר‪ ,‬הכוכבים ינועו סביבה במהירות‬
‫רבה יותר‪ .‬לאחר שהחוקרים הופתעו לגלות את‬
‫המהירות הרבה שבה כוכבים מסתובבים סביב‬
‫מרכזי הגלקסיות‪ ,‬הם הניחו שהחומר שאנחנו‬
‫מסוגלים לראות מהווה רק אחוז קטן מתכולתן‬
‫הממשית של הגלקסיות‪ .‬אם כן‪ ,‬ממה מורכבים ‪96‬‬
‫האחוז הנותרים? את המסה החסרה חיפשו החו־‬
‫קרים בדמות חורים שחורים וכוכבים "כבויים"‬
‫אחרים‪ ,‬אך אלו הסתכמו באחוז זעום מהמסה הנ־‬
‫עדרת‪ .‬כיום משערים ש‪ 22-‬אחוז מתכולת היקום‬
‫הוא "חומר אפל"‪ ,‬שניתן רק להעלות השערות‬
‫לגבי מאפייניו‪ ,‬כיוון שאין לנו כל אפשרות לראות‬
‫אותו‪ .‬ההשערה המקובלת היא שמדובר בעיקר‬
‫בחלקיקים אלמנטריים זעירים השונים מהותית‬
‫מהחומר המוכר לנו‪ .‬כפי הנראה הם בממדים‬
‫כה זעירים שקשה לנו מאוד להבחין בהשפעתם‪.‬‬
‫אבל עדיין נשארנו עם ‪ 74‬אחוז מתכולת היקום‬
‫שאינה מוכרת לנו‪ ,‬ואלו נחשבים כיום ל"אנרגיה‬
‫אפלה" שטיבעה מסתורי אפילו יותר‪ .‬כשהחוקרים‬
‫הופתעו לגלות ב‪ 1998-‬שהיקום גדל ומתפשט‬
‫במרחב במהירות מואצת‪ ,‬הם הסיקו שקיימת‬
‫אנרגיה רבה העומדת מאחורי ההאצה הזו‪ ,‬וכיום‬
‫מקובל שאותה "אנרגיה אפלה" ומסתורית היא זו‬
‫הדוחפת את חלקי היקום אלו מאלו‪.‬‬
‫האם דילולים חוזרים ונשנים של‬
‫תמיסה רפואית מצליחים להשאיר‬
‫בה יותר ממספר זעום של מולקו־‬
‫לות של החומר המומס בה? מנ־‬
‫קודת מבט מדעית קונבנציונלית‪,‬‬
‫בסופם של הדילולים ההומיאופתיים מתקבלת‬
‫תמיסה שאינה שונה ממים‪/‬אלכוהול רגילים‪ ,‬כך‬
‫שלכאורה לא אמורה להיות לה השפעה רפואית‬
‫כלשהי‪ .‬אם כן כיצד יתכן שמספר לא מבוטל‬
‫(אם כי גם לא מובהק) של ניסויים מדגימים את‬
‫השפעתה הקלינית של ההומיאופתיה?‬
‫ההומיאופתיה‪ ,‬בניגוד לרפואה הקונב־‬
‫נציונלית‪ ,‬אינה מתמקדת ברמות הכימיות‬
‫והביולוגיות של הגוף‪ .‬היא רואה את האדם‬
‫כמכלול של גוף ונפש‪ ,‬ולשיטתה‪ ,‬כדי להשיג‬
‫ריפוי מעמיק נדרש לפנות לרמה האנרגטית‬
‫של המטופל‪ ,‬ולהפעיל את "אנרגית החיים"‬
‫הפנימית שלו‪ ,‬כלומר להניע את תהליכי הרי־‬
‫פוי הפנימיים של גופו‪.‬‬
‫אז מה בכל זאת נשאר בתרופה ההומיאופתית‬
‫(ֶר ֵמדִי) לאחר כל הדילולים? השקפה רווחת היא‬
‫שמרכיב מכריע בתהליך הכנת הרמדי הוא הניעור‬
‫שלה‪ ,‬שבמהלכו משתחררת אל התמיסה האנרגיה‬
‫הטבועה בחומר הרפואי המומס‪ .‬כך מתקבלת‬
‫תמיסה שאמנם דלילה ברמה הכימית‪ ,‬וכמעט‬
‫ואינה מכילה שום מולקולות של החומר הפעיל‪,‬‬
‫אך מנקודת המבט ההומיאופתית היא מכילה‬
‫ריכוזים גבוהים מהאנרגיה הטבועה בו‪.‬‬
‫אם נסתכל מנקודת מבט רחבה יותר‪,‬‬
‫נראה שהאתגר שמציבה ההומיאופתיה למדע‬
‫הקונבנציונלי‪ ,‬וחוסר היכולת שלו להסביר‬
‫את השפעתה‪ ,‬מדגימים עוד אחד מהנושאים‬
‫שנמצאים מחוץ להישג ידו‪.‬‬
‫בשלב מסויים‪ ,‬לשנות את הפרדיגמה כולה‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪ ,‬כשהוא מצטט את ספרו הקלאסי של‬
‫תומס קון "המבנה של מהפכות מדעיות"‪.‬‬
‫אבל גם מדענים הם אחרי הכל בני אדם‪ ,‬אומר‬
‫ברוקס בראיון‪" :‬אנשים שעובדים עם פרדיגמה‬
‫מסוימת לא יכולים להתמודד עם הרעיון שאולי‬
‫הפרדיגמה אינה נכונה משום שזה אומר שבמובן‬
‫מסוים כל עבודת חייהם התבזבזה‪ .‬ולאנשים יש‬
‫קריירה שהם רוצים להגן עליה וחשבונות לשלם‬
‫והדבר האחרון שהם רוצים להודות הוא שהם טעו‬
‫לאורך כל הדרך‪ ,‬אפילו אם יש סיבה טובה לכך‬
‫שהם טעו‪ ,‬כי כך לימדו אותם לעבוד במדע‪ .‬יש‬
‫הרבה דוגמאות של אנשים שהפריעו להתקדמות‬
‫[המדע] כי לא יכלו להתמודד עם רעיונות שהיו‬
‫מחוץ לפרדיגמה שלהם"‪.‬‬
‫דוגמה לתיאוריה שלא התקבלה מהסיבה‬
‫הזאת‪ ,‬מספר ברוקס‪ ,‬היא התיאוריה של "נדי־‬
‫דת יבשות" של אלפרד וגנר‪ .‬הוא העלה את‬
‫התיאוריה ב‪ 1912-‬והיא נתקלה בהתנגדות‬
‫עזה‪ .‬רק ב‪ ,1960-‬כמעט ‪ 30‬שנה לאחר מותו‪,‬‬
‫התיאוריה שלו התקבלה‪.‬‬
‫אולי זה נוגע בפחד לשנות את השקפת עולמך?‬
‫"נכון‪ ,‬זה משהו מאד אנושי לפחד משינוי‬
‫ולפחד מרעיונות חדשים"‪ .‬צריך רוחב מח־‬
‫שבה מיוחד‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כדי לקבל בברכה‬
‫שינוי בהשקפת עולם ו[צריך] כוח רצון חזק‬
‫מאד לעקור כל מה שהאמנת בו בעבר"‪.‬‬
‫אפשר לעזור למדענים להיות פתוחים יותר?‬
‫"דרך אחת היא ללמד יותר את ההיסטוריה‬
‫של המדע‪ .‬בבריטניה למשל לא לומדים ממש על‬
‫כל התפניות החדות שהמדע עשה לאורך השנים‬
‫ולא מבינים שהמדע מתקדם תוך כדי שאנשים‬
‫משנים את השקפתם והבנתם‪ .‬לכן מה שרוכשים‬
‫בלימודי מדע זה סוג של דוגמטיות‪ .‬כאילו מה‬
‫שעושים במדע זה רק ניסיונות שמוסיפים בכל‬
‫פעם עוד מעט ידע למה שכבר קיים‪ .‬אם אתה‬
‫רואה איך דברים השתנו לאורך ההיסטוריה אתה‬
‫מבין שמה שאתה יודע יכול להיות גם הוא שגוי"‪.‬‬
‫הרגשות האנושיים מפריעים לאובייקטיביות?‬
‫כן‪ ,‬בהחלט‪ .‬אנחנו יכולים כמדענים לנסות‬
‫להיות אובייקטיבים‪ ,‬אבל כאשר יש ראיות‬
‫שנוגדות את התיאוריה שלך אתה עלול להתעלם‬
‫מהן או לחפש החסרות [בראיות] במקום להודות‬
‫שאולי אתה טועה‪ .‬אף אחד‪ ,‬כבן אדם‪ ,‬לא רוצה‬
‫לטעות וזה מפריע להיות מדען רציונלי לגמרי"‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪11‬‬
‫· התועלות העסקיות הצומחות מיישום אחריות תאגידית‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬מר ניר זיכלינסקי‪ ,‬מר מיכאל ד ין‪ ,‬ד"ר דורון לביא‪ ,‬עו"ד שרון מדל ארצי‪ ,‬עו"ד גיל דרור‪ ,‬ד"ר יונתן מנוחין ‪ 14:30 - 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 16:30 - 14:30‬מושבים מקבילים ב‘‬
‫‪ 14:30 - 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪AFP PHOTO/Lucy Nicholson‬‬
‫‪NASA and the European Space Agency‬‬
‫אנחנו לא לבד‬
‫‪5‬‬
‫האם אי‪-‬טי ניסה לתקשר איתנו?‬
‫האות שהתקבל נמשך ‪ 37‬שניות‬
‫והגיע מהחלל החיצון‪ .‬האסטרונום‬
‫ג'רי אהמן ראה אותו בבדיקה‬
‫שגרתית על תדפיס מחשב של‬
‫טלסקופ הרדיו "אוזן גדולה"‬
‫באוהיו‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬ב‪ 15-‬באוגוסט ‪ .1977‬אהמן רשם‬
‫לצידו בהשתאות את המילה "וואהוו!" שדבקה בו‬
‫מאז‪ .‬עד היום לא התקבל אות נוסף ואף אחד אינו‬
‫יודע מי שלח את האות הזה‪.‬‬
‫מייקל ברוקס‪ ,‬ד"ר לפיזיקה קוונטית מספר‬
‫בספרו "‪ 13‬תעלומות מדעיות" (ראה כתבת‬
‫מסגרת) שכמעט ‪ 20‬שנה קודם לכן חזו ג'וזפה‬
‫קוקוני ופיליפ מוריסון‪ ,‬פיזיקאים מאוניברסיטת‬
‫קורנל בניו יורק‪ ,‬שאם ציוויליזציה תבונית זרה‬
‫תרצה לתקשר איתנו היא תשתמש בגלי רדיו‪.‬‬
‫"קל וזול יחסית ליצור אותם והם מגיעים למ־‬
‫רחקים עצומים בהשקעה מעטה של אנרגיה"‪.‬‬
‫בתחזית שלהם שהתפרסמה במאמר צדדי במגזין‬
‫‪ Nature‬הם צפו שהתדר יהיה כנראה קשור‬
‫ליסוד השכיח ביותר ביקום‪ ,‬מימן‪ ,‬שפולט קרינה‬
‫בתדר ‪ 1420‬מגהרץ‪ .‬למספר הזה תהיה תהודה‬
‫מיוחדת בכל מקום ביקום‪ ,‬הם כתבו‪ .‬האות‬
‫שהתקבל תאם בדיוק את התחזית שלהם‪ .‬חוקרי‬
‫"אוזן גדולה" המשיכו לחפש אותות נוספים אך‬
‫לא גילו דבר‪ .‬הם ניסו לתת הסבר לאות המיוחד‬
‫על ידי ניתוח קשת רחבה של אפשרויות‪ :‬שידו־‬
‫רי לווין‪ ,‬אות של חללית‪ ,‬שידורי טלוויזיה או‬
‫רדיו ארציים ועוד נוספות אחרות‪ .‬ברוקס מספר‬
‫שאהמן אמר לו שהוא "עדיין מחכה להסבר סופי‬
‫שיתקבל על הדעת"‪.‬‬
‫‪Photos.com‬‬
‫גופנו בממד אחר‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫פתאום הרגשתי כאב חזק בר־‬
‫גלי השמאלית‪ .‬ניסיתי להגיע‬
‫אליה‪ ..‬עם היד‪ ...‬אבל גיליתי‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ESO/M. Kornmesser‬‬
‫תעלומת האופק‬
‫מהירות האור משתנה‬
‫‪7‬‬
‫לכל כיוון שנכוון את הטלסקו־‬
‫פים שלנו נבחין שהיקום מציג‬
‫מאפיינים דומים מאוד‪ .‬למשל‬
‫אותה קרינה אחידה‪" ,‬קרינת‬
‫הרקע הקוסמית" שהטמפרטורה‬
‫שלה מפתיעה באחידותה‪2.725 :‬‬
‫מעלות קלווין‪ .‬ולמה מפתיעה? כי בדרך כלל כדי‬
‫לקבל טמפרטורה אחידה נדרשת העברת מידע‬
‫בין החלקים השונים‪ .‬למשל‪ ,‬כשהטמפרטורה‬
‫בחדר אחידה‪ ,‬זה בגלל שבעקבות תנועת האוויר‪,‬‬
‫הטמפרטורות בחלקי החדר השונים השתוו‪.‬‬
‫אבל היקום שלנו גדול הרבה יותר כך‬
‫שלא מתאפשרת העברת מידע כזו‪ .‬כיוון שעל‬
‫פי ההשקפות המקובלות שום דבר אינו עובר‬
‫את מהירות האור‪ ,‬אם נסתכל על גלקסיה‬
‫הנמצאת ‪ 10‬מיליארד שנות אור "מצפון"‬
‫לנו‪ ,‬ואחרת הנמצאת ‪ 10‬מיליארד שנות אור‬
‫מ"דרום" לנו‪ ,‬אמנם נצליח להבחין בהן בשני‬
‫המקרים‪ ,‬אך בשל מרחקן הרב זו מזו ‪20 -‬‬
‫מיליארד שנות אור ‪ -‬שום אור או "מידע"‬
‫אחר לא הספיק לעבור מאחת לשנייה במשך‬
‫כל שנות היקום (מעט פחות מ‪ 14-‬מיליארד‬
‫שנה בהתאם לתיאוריית המפץ הגדול)‪.‬‬
‫אחד ההסברים שהועלו לתופעה היא‬
‫"תיאוריית התפיחה"‪ ,‬שלפיה ברגעיו הראשו־‬
‫נים של היקום הוא התנסה בהתפשטות מואצת‬
‫מהירה במיוחד‪ .‬על פי התיאוריה‪ ,‬בחלקיקי הש־‬
‫נייה שקדמו לאותה "תפיחה" חלקי היקום הקטן‬
‫יכלו להעביר ביניהם מידע ולהשוות את מצבם‪.‬‬
‫השערה נוספת שהועלתה היא שבעבר הקדום‪,‬‬
‫מהירות האור הייתה גבוהה יותר מזו של היום‪.‬‬
‫אנחנו חושבים שיש קביעות‬
‫מסוימת ביקום סביבנו‪ .‬היא‬
‫באה לביטוי תיאורטי במשוואות‬
‫פיזיקליות רבות המתבססות על‬
‫"קבועים פיזיקליים" ‪ -‬ערכים‬
‫מספריים שאמורים להיות אוניב־‬
‫רסאליים ובלתי משתנים לאורך הזמן‪ .‬דוגמה מו־‬
‫כרת יחסית היא מהירות האור המכונה ‪ C‬ונחשבת‬
‫למהירות ששום חלקיק ביקום אינו מסוגל לעבור‪.‬‬
‫אך מה אם ערכם של חלק מהקבועים האלו השת־‬
‫נה לאורך שנותיו הממושכות של היקום?‬
‫בשנים האחרונות צצות מגוון דוגמאות‬
‫לקבועים כאלו שיתכן שהשתנו לאורך השנים‪.‬‬
‫דוגמה שזוכה להתעניינות רבה היא "קבוע‬
‫המבנה העדין"‪ ,‬הקובע את עוצמתו של הכוח‬
‫האלקטרו‪-‬מגנטי‪ .‬אחת הסיבות לעניין הרב בו‬
‫היא שהוא מוגדר על ידי מספר קבועים חשובים‬
‫אחרים כגון מהירות האור‪ ,‬מטען האלקטרון‪,‬‬
‫"קבוע פלאנק" ועוד‪ ,‬כך ששינוי בערכו מעיד‬
‫על שינוי בלפחות אחד מאותם ערכים‪.‬‬
‫והנה מתברר מתצפיות בקוואזרים (גופים‬
‫שמיימים מרוחקים המתאפיינים בקרינה חזקה‬
‫במיוחד) המרוחקים מאיתנו ‪ 12‬מיליארד שנות‬
‫אור‪ ,‬שלאורך דרכו הממושכת של האור עד אלי־‬
‫נו‪ ,‬ערכו של "קבוע המבנה העדין" אכן השתנה‪.‬‬
‫כיוון ששאלות דומות עולות בשנים האח־‬
‫רונות גם לגבי קבועים פיזיקליים אחרים‪ ,‬וכפי‬
‫שציינו אף בהקשר של מהירות האור‪ ,‬עולה‬
‫השאלה האם יתכן שכל החישובים הפיזיקליים‬
‫שאנחנו מכירים כיום אינם מתאימים לתיאור‬
‫ההיסטוריה של היקום‪.‬‬
‫שאני חלש מדי‪ ,‬קראתי לאחות וביקשתי‬
‫את עזרתה אך היא ענתה‪' :‬השוק? נאלצנו‬
‫להסיר אותה!"‬
‫רגליו של החייל האמריקני ג'ורג' דודלוו נק־‬
‫טעו אך הוא עדיין הרגיש אותן‪ .‬זהו אחד מאלפי‬
‫מקרים של תסמונת פאנטום שתיעד הנוירולוג‬
‫וייר מיטשל במאה ה‪.19-‬‬
‫ההערכה היא שכיום כ‪ 80-‬אחוז מקטועי‬
‫האיברים ברחבי העולם מתנסים בתופעת הפאנטום‪.‬‬
‫"כאבי הפאנטום עשויים לנבוע מני־‬
‫סיונותיו של המוח לארגן את עצמו מחדש‬
‫בעקבות הטראומה"‪ ,‬טוענים חוקרים‬
‫מאוניברסיטת ונדרבילט שבארה"ב‪ .‬אולם אם‬
‫סברה זו נכונה‪ ,‬איך ניתן להסביר מקרים של‬
‫ילדים הנולדים ללא איבר מסוים המציגים את‬
‫אותם הסימפטומים של תסמונת פאנטום?‬
‫אחת ההשערות היא שבמימד אחר ממשיך‬
‫להתקיים גוף המורכב מחלקיקים מיקרוסקו־‬
‫פיים המסודרים בהתאמה לאיברים הפיזיים של‬
‫האורגניזם‪ .‬האם אפשרות כזאת סבירה מבחינה‬
‫מדעית? זה עניין של תפיסה‪ .‬לפי הרפואה‬
‫הסינית המסורתית קיימת בגוף רשת מסועפת‬
‫של ערוצים בהם זורמת אנרגיית החיים של‬
‫האדם‪ ,‬הצ'י‪ .‬אמנם הרשת הזו אינה "נראית"‪ ,‬אך‬
‫במשך אלפי שנים נעשה בה שימוש כדי לטפל‬
‫במגוון רחב של בעיות בריאות בגוף הפיזי‪ .‬אם‬
‫אדם מאבד איבר כלשהו‪ ,‬האנרגיה שלו‪ ,‬ערוצי‬
‫האנרגיה ונקודות הדיקור התואמות נשארות"‪,‬‬
‫מסבירה מרי הלן לי העוסקת ברפואה סינית‬
‫מסורתית‪" .‬ניתן להשתמש בדיקור תעלת האנר־‬
‫גיה של האיבר החסר או בדיקור האיבר המקביל‬
‫לו בגוף כדי לרפא את כאבי הפאנטום"‪.‬‬
‫התופעה של איברי הפנטום מעוררת גם את‬
‫השאלה האם הגרעין בתאים שלנו מת בעקבות‬
‫התפרקות התאים‪ ,‬או שאולי הוא ממשיך להתקיים‬
‫במצב כלשהו שאיננו מסוגלים לראות?‬
‫‪2012‬‬
‫וסביבה ‪2012‬‬
‫עסקים וסביבה‬
‫ועידת עסקים‬
‫ועידת‬
‫מושב ‪ - IPPC :1‬יישום ורישוי אינטגרטיבי בתעשייה‬
‫‪ 16:30 - 14:30‬מושבים מקבילים ב‘‬
‫בישראל‬
‫‪IPPC‬‬
‫הליכי‬
‫הטמעת‬
‫·‬
‫פעם בשנה מתכנסים ועושים עסקים בוועידה הגדולה והחשובה בישראל בנושאי סביבה‬
‫סביבה‬
‫בנושאי‬
‫פעם בשנה מתכנסים ועושים עסקים בוועידה הגדולה‬
‫‪IPPC‬‬
‫דירקטיבת ה‪-‬‬
‫בישראל של של‬
‫והחשובההשלכות משפטיות‬
‫·‬
‫מושב ‪ :1‬עסקים וסביבה ברשויות המקומיות‬
‫· פנל ‪ :‬מהפיכת הפסולת ברשויות המקומיות– הזדמנויות עסקיות ופיתוח מיזמים כלכליים )חסמים‪ ,‬תקציבים‪ · ,‬הליכי ‪ IPPC‬כמנוף לחדשנות ומניעה במקור – לקחים מהנסיון האירופי‬
‫כפרמישראל‬
‫שלישי‪-‬רביעי‪ - - IPPC,‬מבט‬
‫תמריצים כלכליים ויעדים(‪ 30-29‬במאי ‪ ,2012‬ימים · התמודדות התעשייה עם דרישות‬
‫המכביה‬
‫‪ 30-29‬במאי ‪ ,2012‬ימים שלישי‪-‬רביעי‪ ,‬כפר המכביה‬
‫· היטל ההטמנה‪ ,‬הפרדה במקור ופתרונות קצה‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר ‪ :‬גב' איילת בן עמי‪ ,‬עו"ד שרון מדל ארצי‪ ,‬גב' גלי גלט שמחי‪ ,‬גב' איילת הרוש‬
‫ותוכניות לעתיד‬
‫במאיהיישום‬
‫האריזות ‪29-‬קשיים משנת‬
‫· חוק‬
‫‪2012‬‬
‫יום ג‘‬
‫יום ד‘ ‪ 30‬במאי ‪2012‬‬
‫במאי‬
‫·יום‬
‫יום ד‘ ‪ 30‬במאי ‪2012‬‬
‫‪2012‬ומיון של זרמי פסולת שונים‬
‫מגוונים לקליטה‬
‫הערכותג‘החברה‪29‬לפתרונות‬
‫מושב ‪ :2‬דיווח‪ ,‬שקיפות ותקשורת סביבתית‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬מר גיל ליבנה‪ ,‬מר חיים ביבס‪ ,‬מר דורון ספיר‪ ,‬גב' נעמה אשור בן ארי‪ ,‬מר אבי נוביק‪ ,‬מר קובי דר‪,‬‬
‫· חוק מרשם פליטות )‪ – (PRTR‬מהפיכה‬
‫גב' טל שוחט‬
‫· השפעת פרסום הדירוגים הסביבתיים על הפעילות העסקית של החברות‬
‫· שולחן עגול‪ :‬תקשורת וסביבה‬
‫מושב ‪ :2‬מהפיכה בתכנון ובניה – השלכות על הסביבה‬
‫שיווק ירוק‪ :‬גיבוש האסטרטגיה‪ ,‬מודלי פרסום‪ ,‬המסרים‪ ,‬מיתוג סביבתי‪ ,‬הנעה לפעולה‪ ,‬מדדי אפקטיביות‬
‫· פנל‪ :‬הרפורמה בתכנון ובניה – האם כאוס תכנוני ופגיעה סביבתית בלתי הפיכה או סוף לבירוקרטיה?‬
‫· הרפורמה בתכנון ובניה והשפעתה על התכנון הסביבתי ופיתוח המרחב )שינוי יעוד‪ ,‬מעורבות ושיתוף הציבור‪ ,‬כיצד לעשות זאת נכון?‬
‫ניהול קמפיין יחסי ציבור ירוק במשבר סביבתי – עשה ואל תעשה‬
‫שקיפות‪ ,‬פיקוח‪ ,‬בקרה ושליטה‪ ,‬אמצעי אכיפה ומי יאכוף?(‬
‫· הרפורמה בתכנון ובניה והשפעתה על תסקירי ההשפעה על הסביבה ‪ -‬האם יופרטו?‬
‫· תקשורת ומידע סביבתי ‪ -‬דילמות תקשורתיות במסירת מידע סביבתי‬
‫· מה יקרה לשטחים הפתוחים?‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬פרופ' עדי וולפסון‪ ,‬מר אורי שלהב‪ ,‬גב' ג'מילה הרדל‪-‬ואכים‪ ,‬מר שלמה לירן‪ ,‬ד"ר אורי אורן‪,‬‬
‫· התשתיות ‪ -‬האם קיצור דרך לתשתיות?‬
‫מר יפתח קרמר‪ ,‬מר עמיר בן דוד‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬גב' ולרי ברכיה‪ ,‬גב' איריס האן‪ ,‬גב' איריס אפרת‪ ,‬מר שחר סולר‪ ,‬ד"ר בנימין הימן‪ ,‬מר דני עמיר‪,‬‬
‫מר שאול גולדשט ין‪ ,‬מר זוהר לביא‬
‫‪ 09:30 - 08:30‬התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה הירוקה‬
‫‪ 09:30 - 08:30‬התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה הירוקה‬
‫‪ 11:00 - 09:30‬מליאה‪ :‬מדיניות סביבתית וקיימות בישראל ‪ -‬התמודדות עם לחצים והתחייבויות בינלאומיות‬
‫סביבתית‬
‫תכנית‬
‫ה‪- OECD-‬‬
‫ישראל‬
‫השתלבות‬
‫·‬
‫לאומית עם לחצים והתחייבויות בינלאומיות‬
‫התמודדות‬
‫בישראל ‪-‬‬
‫וקיימות‬
‫באסטרטגיותסביבתית‬
‫מליאה‪ :‬מדיניות‬
‫‪11:00‬‬
‫‪- 09:30‬‬
‫באסטרטגיותקיימא‬
‫התעשייה לפיתוח בר‬
‫·· מדיניות‬
‫ה‪ - OECD-‬תכנית סביבתית לאומית‬
‫השתלבות ישראל‬
‫לישראל‬
‫חזוןברירוק‬
‫ועסקים –‬
‫סביבתי‬
‫·· צדק‬
‫קיימא‬
‫לפיתוח‬
‫התעשייה‬
‫מדיניות‬
‫לישראלגלעד ארדן‪ ,‬מר צביקה אורן‪ ,‬פרופ' דני רבינוביץ‬
‫ירוקח"כ‪ ,‬השר‬
‫חזוןחנין‪,‬‬
‫ד"ר דב‬
‫המליאה‪:‬‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‬
‫ועסקים –‬
‫סביבתי‬
‫· צדק‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר המליאה‪ :‬ד"ר דב חנין‪ ,‬ח"כ‪ ,‬השר גלעד ארדן‪ ,‬מר צביקה אורן‪ ,‬פרופ' דני רבינוביץ‬
‫‪ 11:30 - 11:00‬הפסקת קפה‬
‫‪ 11:30 - 11:00‬הפסקת קפה‬
‫‪ 13:30 - 11:30‬מושבים מקבילים א‘‬
‫מקבילים א‘‬
‫מושבים‬
‫‪- 11:30‬‬
‫קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות‬
‫מניעת זיהום‬
‫‪ 13:30‬חוק‬
‫‪ :1‬הצעת‬
‫מושב‬
‫רטרואקטיבית‪ ,‬מי ינקה את הקרקעות?‬
‫אחריות‬
‫תמונת מצב‪,‬‬
‫מזוהמות ‪-‬‬
‫הצעת‪:1‬חוק‬
‫קרקעות מזוהמות‬
‫ושיקום‬
‫זיהום קרקע‬
‫קרקעותמניעת‬
‫הצעת חוק‬
‫·מושב‬
‫את למעשה‬
‫הלכה‬
‫קרקע–‬
‫לטיפול בזיהומי‬
‫ועונשין‬
‫מימון‪,‬‬
‫קרקעותשיקום‪,‬‬
‫חוקרגולציה‪,‬‬
‫מדיניות‪,‬‬
‫הקרקעות?‬
‫ינקה‬
‫רטרואקטיבית‪ ,‬מי‬
‫אחריות‬
‫פיקוחמצב‪,‬‬
‫תמונת‬
‫מזוהמות ‪-‬‬
‫·· הצעת‬
‫הבינלאומי‬
‫מהניסיון‬
‫היום?‬
‫להיערך כבר‬
‫מזוהמות –‬
‫·· הצעת‬
‫הלכה למעשה‬
‫ללמודקרקע–‬
‫בזיהומי‬
‫לטיפול‬
‫צריך ועונשין‬
‫איךפיקוח‬
‫מימון‪,‬‬
‫קרקעותשיקום‪,‬‬
‫חוקרגולציה‪,‬‬
‫מדיניות‪,‬‬
‫החדשה‬
‫הערכות‬
‫·· פנל‪:‬‬
‫צריך להיערך כבר היום? ללמוד מהניסיון הבינלאומי‬
‫הרגולציהאיך‬
‫ליישוםמזוהמות –‬
‫קרקעות‬
‫הצעת חוק‬
‫אפשרויות וחידושים‬
‫מזוהמים –‬
‫קרקע ומי‬
‫החדשה‬
‫תהוםהרגולציה‬
‫ליישום‬
‫שיקוםהערכות‬
‫·· פנל‪:‬‬
‫מייסון‪ ,‬עו"ד אריה נייגר‪ ,‬סא"ל אלי פז‪ ,‬מר אוהד דנוס‪,‬‬
‫אפשרויותד"ר יעל‬
‫דב חנין‪ ,‬ח"כ‪,‬‬
‫לוינסון‪ ,‬ד"ר‬
‫ומיצבי‬
‫עו"ד‬
‫שיקוםיו"ר‪:‬‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫וחידושים‬
‫מזוהמים –‬
‫תהום‬
‫קרקע‬
‫ד"ר רפי‬
‫מנדלבאוםצבי לוינסון‪ ,‬ד"ר דב חנין‪ ,‬ח"כ‪ ,‬ד"ר יעל מייסון‪ ,‬עו"ד אריה נייגר‪ ,‬סא"ל אלי פז‪ ,‬מר אוהד דנוס‪,‬‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬עו"ד‬
‫ד"ר רפי מנדלבאום‬
‫מושב ‪ :2‬ניהול עסקי בעולם סביבתי‬
‫אסטרטגיה עסקית‪ ,‬כלכלה אחראית‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬משיכת משקיעים‬
‫ניהול‪:2‬וייצור‬
‫ירוקה ‪-‬סביבתי‬
‫צמיחהבעולם‬
‫ניהול עסקי‬
‫·מושב‬
‫והזדמנויות‬
‫עסקיות ירוקה ‪ -‬אסטרטגיה עסקית‪ ,‬כלכלה אחראית‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬משיכת משקיעים‬
‫וייצור צמיחה‬
‫· ניהול‬
‫פנימית – הדרך הבטוחה לניהול סביבתי‬
‫· תכנית‬
‫אכיפהעסקיות‬
‫והזדמנויות‬
‫בינלאומית סביבתית‬
‫הישראלי‬
‫עסקיות‬
‫הזדמנויות‬
‫ברגולציה סביבתי‬
‫הבטוחה לניהול‬
‫ליצרןהדרך‬
‫פנימית –‬
‫אכיפה‬
‫·· תכנית‬
‫אחריות תאגידית‬
‫הצומחות‬
‫·· התועלות‬
‫בינלאומית סביבתית‬
‫מיישוםברגולציה‬
‫הישראלי‬
‫העסקיות ליצרן‬
‫הזדמנויות עסקיות‬
‫תאגידיתלביא‪ ,‬עו"ד שרון מדל ארצי‪ ,‬עו"ד גיל דרור‪ ,‬ד"ר יונתן מנוחין‬
‫אחריותד"ר דורון‬
‫מיכאל דיין‪,‬‬
‫זיכלינסקי‪ ,‬מר‬
‫יו"ר‪ :‬מר ניר‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫מיישום‬
‫העסקיות הצומחות‬
‫התועלות‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬מר ניר זיכלינסקי‪ ,‬מר מיכאל דיין‪ ,‬ד"ר דורון לביא‪ ,‬עו"ד שרון מדל ארצי‪ ,‬עו"ד גיל דרור‪ ,‬ד"ר יונתן מנוחין‬
‫‪ 14:30 - 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:30 - 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 16:30 - 14:30‬מושבים מקבילים ב‘‬
‫‪ 16:30 - 14:30‬מושבים מקבילים ב‘‬
‫מושב ‪ :1‬עסקים וסביבה ברשויות המקומיות‬
‫המקומיות– הזדמנויות עסקיות ופיתוח מיזמים כלכליים )חסמים‪ ,‬תקציבים‪,‬‬
‫ברשויותהמקומיות‬
‫הפסולתברשויות‬
‫מהפיכת וסביבה‬
‫פנל ‪ :1:‬עסקים‬
‫·מושב‬
‫ויעדים(‬
‫כלכליים‬
‫תמריצים‬
‫ברשויות המקומיות– הזדמנויות עסקיות ופיתוח מיזמים כלכליים )חסמים‪ ,‬תקציבים‪,‬‬
‫הפסולת‬
‫מהפיכת‬
‫· פנל ‪:‬‬
‫במקור ופתרונות קצה‬
‫הפרדה‬
‫ההטמנה‪,‬‬
‫· היטל‬
‫ויעדים(‬
‫כלכליים‬
‫תמריצים‬
‫ותוכניות לעתיד‬
‫במקור היישום‬
‫קשיים משנת‬
‫היטלהאריזות‬
‫·· חוק‬
‫ופתרונות קצה‬
‫ההטמנה‪ -,‬הפרדה‬
‫לעתידזרמי פסולת שונים‬
‫ומיון של‬
‫לקליטה‬
‫מגוונים‬
‫לפתרונות‬
‫הערכות‬
‫ותוכניות‬
‫היישום‬
‫משנת‬
‫החברהקשיים‬
‫האריזות ‪-‬‬
‫·· חוק‬
‫בן ארי‪ ,‬מר אבי נוביק‪ ,‬מר קובי דר‪,‬‬
‫פסולתאשור‬
‫גב' נעמה‬
‫לקליטה דורון‬
‫מגווניםביבס‪ ,‬מר‬
‫לפתרונותמר חיים‬
‫החברהגיל ליבנה‪,‬‬
‫יו"ר‪ :‬מר‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫שונים‬
‫ספיר‪,‬זרמי‬
‫ומיון של‬
‫הערכות‬
‫דוברים‪:‬שוחט‬
‫גב' טל‬
‫יו"ר‪ :‬מר גיל ליבנה‪ ,‬מר חיים ביבס‪ ,‬מר דורון ספיר‪ ,‬גב' נעמה אשור בן ארי‪ ,‬מר אבי נוביק‪ ,‬מר קובי דר‪,‬‬
‫גב' טל שוחט‬
‫מושב ‪ :2‬מהפיכה בתכנון ובניה – השלכות על הסביבה‬
‫ופגיעה סביבתית בלתי הפיכה או סוף לבירוקרטיה?‬
‫כאוסעלתכנוני‬
‫ובניה––האם‬
‫בתכנוןובניה‬
‫מהפיכהבתכנון‬
‫פנל‪:2:‬הרפורמה‬
‫הסביבה‬
‫השלכות‬
‫·מושב‬
‫ושיתוף הציבור‪,‬‬
‫מעורבות‬
‫בלתי)שינוי‬
‫המרחב‬
‫ופגיעהופיתוח‬
‫הסביבתי‬
‫התכנון‬
‫והשפעתה‬
‫הרפורמה‬
‫לבירוקרטיה?‬
‫יעוד‪,‬סוף‬
‫הפיכה או‬
‫סביבתית‬
‫תכנוני‬
‫האםעלכאוס‬
‫ובניהובניה –‬
‫בתכנוןבתכנון‬
‫הרפורמה‬
‫·· פנל‪:‬‬
‫יאכוף?(‬
‫אכיפה ומי‬
‫ובניה ושליטה‪,‬‬
‫בתכנון בקרה‬
‫הרפורמה פיקוח‪,‬‬
‫· שקיפות‪,‬‬
‫ופיתוח המרחב )שינוי יעוד‪ ,‬מעורבות ושיתוף הציבור‪,‬‬
‫הסביבתי‬
‫אמצעיהתכנון‬
‫והשפעתה על‬
‫יאכוף?( הסביבה ‪ -‬האם יופרטו?‬
‫ההשפעה על‬
‫אמצעיתסקירי‬
‫והשפעתה על‬
‫אכיפה ומי‬
‫ובניה ושליטה‪,‬‬
‫בתכנון בקרה‬
‫הרפורמה פיקוח‪,‬‬
‫· שקיפות‪,‬‬
‫הפתוחים?‬
‫·· מה יקרה‬
‫והשפעתה על תסקירי ההשפעה על הסביבה ‪ -‬האם יופרטו?‬
‫לשטחיםובניה‬
‫הרפורמה בתכנון‬
‫הפתוחים?לתשתיות?‬
‫לשטחיםקיצור דרך‬
‫התשתיות ‪ -‬האם‬
‫·· מה יקרה‬
‫האן‪ ,‬גב' איריס אפרת‪ ,‬מר שחר סולר‪ ,‬ד"ר בנימין הימן‪ ,‬מר דני עמיר‪,‬‬
‫גב' איריס‬
‫ברכיה‪,‬‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫לתשתיות?‬
‫דרך‬
‫ולריקיצור‬
‫יו"ר‪-:‬גב'האם‬
‫התשתיות‬
‫לביא‬
‫ולרימר‬
‫גולדשטיין‪,‬‬
‫מר‬
‫איריס האן‪ ,‬גב' איריס אפרת‪ ,‬מר שחר סולר‪ ,‬ד"ר בנימין הימן‪ ,‬מר דני עמיר‪,‬‬
‫זוהרגב'‬
‫ברכיה‪,‬‬
‫שאוליו"ר‪ :‬גב'‬
‫דוברים‪:‬‬
‫מר שאול גולדשטיין‪ ,‬מר זוהר לביא‬
‫‪ -16:30‬סיום היום הראשון של הועידה‬
‫* התוכנית והמרצים נתונים לשינויים * הדוברים הזרים ירצו באנגלית‬
‫שותפים שותפי מדיה‬
‫חסויות‬
‫‪ -16:30‬סיום היום הראשון של הועידה‬
‫‪ -16:30‬סיום היום הראשון של הועידה‬
‫* התוכנית והמרצים נתונים לשינויים * הדוברים הזרים ירצו באנגלית‬
‫* התוכנית והמרצים נתונים לשינויים * הדוברים הזרים ירצו באנגלית‬
‫שותפים‬
‫שותפים‬
‫שותפי מדיה‬
‫שותפי מדיה‬
‫‪ 09:30 - 08:30‬התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה הירוקה‬
‫‪ 09:30 - 08:30‬התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה הירוקה‬
‫‪ 11:00 - 09:30‬מליאה‪ :‬כלכלה ירוקה ‪ -‬חזון סביבתי כלכלי‪ ,‬השקעות ירוקות והזדמנויות כלכליות‬
‫והזדמנויות‬
‫מדיניותירוקות‬
‫השקעות‬
‫סביבתי‬
‫הלאומיתחזון‬
‫התוכניתירוקה ‪-‬‬
‫מליאה‪ :‬כלכלה‬
‫‪09:30‬‬
‫כלכליותישראליות‬
‫להפיכת חברות‬
‫חדשניים‬
‫כלכלי‪,‬כלי‬
‫ירוקה –‬
‫לצמיחה‬
‫‪11:00‬כלכלי ‪-‬‬
‫חזון ‪-‬סביבתי‬
‫·‬
‫ותקציבים‬
‫רגולציה‬
‫שינויי‬
‫חסמים‪,‬‬
‫בינלאומיות‪,‬‬
‫למובילות‬
‫· חזון סביבתי כלכלי ‪ -‬התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה – כלי מדיניות חדשניים להפיכת חברות ישראליות‬
‫והזדמנויות עסקיות‬
‫הבאים‪,‬‬
‫השקעות ירוקות‬
‫· פנל‪:‬‬
‫מימון ותקציבים‬
‫רגולציה‬
‫הטרנדיםשינויי‬
‫בינלאומיות‪-,‬חסמים‪,‬‬
‫למובילות‬
‫ניסנבאום‪ ,‬מנכ"לית ‪Tipa Corp‬‬
‫בירגר‪ ,‬גב' דפנה‬
‫הטרנדיםמר‬
‫מר ‪-‬איתן גלזר‪,‬‬
‫ג'קי לוי‪,‬‬
‫דוברים‪ :‬מר‬
‫והזדמנויות עסקיות‬
‫דורון מימון‬
‫הבאים‪,‬‬
‫ירוקות‬
‫השקעות‬
‫· פנל‪:‬‬
‫דוברים‪ :‬מר ג'קי לוי‪ ,‬מר איתן גלזר‪ ,‬מר דורון בירגר‪ ,‬גב' דפנה ניסנבאום‪ ,‬מנכ"לית ‪Tipa Corp‬‬
‫‪ 11:30 - 11:00‬הפסקת קפה‬
‫‪ 11:30 - 11:00‬הפסקת קפה‬
‫‪ 13:30 - 11:30‬מושבים מקבילים א‘‬
‫מושבים מקבילים א‘‬
‫‪- 11:30‬‬
‫‪13:30‬נקי‬
‫‪ :1‬אוויר‬
‫מושב‬
‫להיתרנקיפליטה – מה למדנו ממועד ההגשה הראשון? תוכניות והיערכות מנקודת מבט של הרגולטור‬
‫בקשותאוויר‬
‫·מושב ‪:1‬‬
‫למדנוחממה‬
‫להפחתת גזי‬
‫הלאומית‬
‫ממועד ההגשה הראשון? תוכניות והיערכות מנקודת מבט של הרגולטור‬
‫פליטה – מה‬
‫התוכניתלהיתר‬
‫·· בקשות‬
‫חממה– איך זה ישפיע על ישראל?‬
‫אקליםגזיבעולם‬
‫שינוי‬
‫התוכניתבחקיקת‬
‫·· מגמות‬
‫להפחתת‬
‫הלאומית‬
‫בתעשייה – הלכה למעשה‬
‫היתריעלפליטה‬
‫טכנולוגיים‬
‫ישראל?‬
‫במסגרתישפיע‬
‫מיטביים איך זה‬
‫כלכליים בעולם –‬
‫שינוי אקלים‬
‫פתרונותבחקיקת‬
‫·· מגמות‬
‫למעשה של חוק אוויר נקי‬
‫להיתרי פליטה‬
‫בקביעת‬
‫הסביבה‬
‫המשרד‬
‫מדיניות‬
‫וחוקתיות‬
‫פתרונותחוקיות‬
‫·· בחינת‬
‫תנאים– הלכה‬
‫בתעשייה‬
‫פליטה‬
‫להגנת היתרי‬
‫במסגרת‬
‫מיטביים‬
‫כלכליים‬
‫טכנולוגיים‬
‫‪Carel‬‬
‫‪Cronenberg‬‬
‫אריצ'ה‪,‬‬
‫שאול דל‬
‫קנטור‪ ,‬מר‬
‫מר ניר‬
‫בחינת יו"ר‪:‬‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫‪Dr.‬להיתרי פליטה של חוק אוויר נקי‬
‫תנאים‬
‫בקביעת‬
‫להגנת הסביבה‬
‫המשרד‬
‫מדיניות‬
‫וחוקתיות‬
‫חוקיות‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר‪ :‬מר ניר קנטור‪ ,‬מר שאול דל אריצ'ה‪Dr. Carel Cronenberg ,‬‬
‫מושב ‪ :2‬פסולת אלקטרונית – המהפיכה הסביבתית הבאה‬
‫ואלקטרוני‬
‫חשמלי‬
‫סביבתי –בציוד‬
‫לטיפול‬
‫הצעת‪:2‬חוק‬
‫הבאה‬
‫הסביבתית‬
‫המהפיכה‬
‫אלקטרונית‬
‫פסולת‬
‫·מושב‬
‫ואלקטרוני האחריות‪ ,‬היעדים‪ ,‬היערכות והשפעות על המשווקים‪,‬‬
‫אלקטרונית ‪-‬‬
‫בציודפסולת‬
‫סביבתי חוק‬
‫יישום הצעת‬
‫עגול‪:‬‬
‫חשמלי‬
‫לטיפול‬
‫שולחןחוק‬
‫·· הצעת‬
‫על פיקדון‬
‫מנגנון‬
‫האלקטרוני‪,‬‬
‫הציוד‬
‫המשני של‬
‫כלכליים‪- ,‬השוק‬
‫היבטים‬
‫והאיסוף‪,‬‬
‫המשווקים‪,‬‬
‫והשפעות‬
‫היערכות‬
‫היעדים‪,‬‬
‫האחריות‪,‬‬
‫אלקטרונית‬
‫תפעול‪,‬פסולת‬
‫הצעת חוק‬
‫הטיפוליישום‬
‫מנגנון עגול‪:‬‬
‫· שולחן‬
‫בינלאומית‬
‫וחוקיות‬
‫תקנים‬
‫אלקטרוני ‪-‬‬
‫על‬
‫כלכליים‪ ,‬השוק המשני של הציוד האלקטרוני‪ ,‬מנגנון פיקדון‬
‫היבטים‬
‫תפעול‪,‬‬
‫והאיסוף‪,‬‬
‫ציודהטיפול‬
‫מנגנון‬
‫פדרסן‪ ,‬גב' מילכה כרמל‪ ,‬ד"ר יוסי ענבר‪ ,‬עו"ד דן כרמלי‪ ,‬מר אמנון שחרור‬
‫מר ג'וש‬
‫תקניםבן ארי‪,‬‬
‫נעמה אשור‬
‫ציודיו"ר ‪ :‬גב'‬
‫דוברים‪:‬‬
‫בינלאומית‬
‫וחוקיות‬
‫אלקטרוני ‪-‬‬
‫על‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר ‪ :‬גב' נעמה אשור בן ארי‪ ,‬מר ג'וש פדרסן‪ ,‬גב' מילכה כרמל‪ ,‬ד"ר יוסי ענבר‪ ,‬עו"ד דן כרמלי‪ ,‬מר אמנון שחרור‬
‫‪ 14:30 - 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:30 - 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 16:30 - 14:30‬מושבים מקבילים ב‘‬
‫‪ 16:30 - 14:30‬מושבים מקבילים ב‘‬
‫מושב ‪ - IPPC :1‬יישום ורישוי אינטגרטיבי בתעשייה‬
‫‪IPPC- IPPC‬‬
‫הטמעת הליכי‬
‫בישראל אינטגרטיבי בתעשייה‬
‫יישום ורישוי‬
‫·מושב ‪:1‬‬
‫דירקטיבת ה‪IPPC -‬‬
‫של של‬
‫משפטיות‬
‫בישראל‬
‫‪IPPC‬‬
‫השלכותהליכי‬
‫·· הטמעת‬
‫‪IPPC‬לקחים מהנסיון האירופי‬
‫במקור –‬
‫לחדשנות‬
‫‪IPPC‬‬
‫·· הליכי‬
‫ומניעהה‪-‬‬
‫דירקטיבת‬
‫כמנוףשל של‬
‫משפטיות‬
‫השלכות‬
‫מישראל‬
‫‪- - IPPC‬‬
‫דרישות‬
‫התעשייה עם‬
‫התמודדות‬
‫מהנסיון האירופי‬
‫מבטלקחים‬
‫במקור –‬
‫ומניעה‬
‫לחדשנות‬
‫‪ IPPC‬כמנוף‬
‫·· הליכי‬
‫מדל‪ -‬מבט‬
‫‪- IPPC‬‬
‫דרישות‬
‫התעשייה‬
‫התמודדות‬
‫מישראלגלט שמחי‪ ,‬גב' איילת הרוש‬
‫ארצי‪ ,‬גב' גלי‬
‫עו"ד שרון‬
‫עם עמי‪,‬‬
‫איילת בן‬
‫יו"ר ‪ :‬גב'‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫דוברים‪ :‬יו"ר ‪ :‬גב' איילת בן עמי‪ ,‬עו"ד שרון מדל ארצי‪ ,‬גב' גלי גלט שמחי‪ ,‬גב' איילת הרוש‬
‫מושב ‪ :2‬דיווח‪ ,‬שקיפות ותקשורת סביבתית‬
‫ותקשורת מהפיכה‬
‫)‪– (PRTR‬‬
‫דיווח‪,‬פליטות‬
‫מרשם‬
‫סביבתית‬
‫שקיפות‬
‫חוק ‪:2‬‬
‫·מושב‬
‫על הפעילות העסקית של החברות‬
‫הסביבתיים‬
‫הדירוגים‬
‫פרסום‬
‫השפעת‬
‫מהפיכה‬
‫)‪– (PRTR‬‬
‫פליטות‬
‫מרשם‬
‫·· חוק‬
‫וסביבה‬
‫תקשורת‬
‫השפעתעגול‪:‬‬
‫·· שולחן‬
‫הסביבתיים על הפעילות העסקית של החברות‬
‫הדירוגים‬
‫פרסום‬
‫האסטרטגיה‪ ,‬מודלי פרסום‪ ,‬המסרים‪ ,‬מיתוג סביבתי‪ ,‬הנעה לפעולה‪ ,‬מדדי אפקטיביות‬
‫עגול‪ :‬גיבוש‬
‫שולחן ירוק‪:‬‬
‫· שיווק‬
‫תקשורת וסביבה‬
‫גיבושנכון?‬
‫לעשות זאת‬
‫כיצד‬
‫האסטרטגיה‪ ,‬מודלי פרסום‪ ,‬המסרים‪ ,‬מיתוג סביבתי‪ ,‬הנעה לפעולה‪ ,‬מדדי אפקטיביות‬
‫שיווק ירוק‪:‬‬
‫ציבור ירוק במשבר סביבתי – עשה ואל תעשה‬
‫יחסינכון?‬
‫קמפיין זאת‬
‫ניהול לעשות‬
‫כיצד‬
‫סביבתי‬
‫מידע‬
‫תקשורתיות‬
‫דילמות‬
‫סביבתי‬
‫תקשורת‬
‫תעשה‬
‫במסירתואל‬
‫סביבתי – עשה‬
‫במשבר‬
‫ציבור‪ -‬ירוק‬
‫ומידעיחסי‬
‫קמפיין‬
‫· ניהול‬
‫במסירת מידע‬
‫תקשורתיות‬
‫סביבתי ‪-‬‬
‫יו"ר‪:‬ומידע‬
‫תקשורת‬
‫סביבתימר שלמה לירן‪ ,‬ד"ר אורי אורן‪,‬‬
‫הרדל‪-‬ואכים‪,‬‬
‫גב' ג'מילה‬
‫דילמותאורי שלהב‪,‬‬
‫וולפסון‪ ,‬מר‬
‫פרופ' עדי‬
‫·דוברים‪:‬‬
‫עמיר בן דוד‬
‫קרמר‪,‬‬
‫מר‬
‫וולפסון‪ ,‬מר אורי שלהב‪ ,‬גב' ג'מילה הרדל‪-‬ואכים‪ ,‬מר שלמה לירן‪ ,‬ד"ר אורי אורן‪,‬‬
‫מר עדי‬
‫פרופ'‬
‫יפתחיו"ר‪:‬‬
‫דוברים‪:‬‬
‫מר יפתח קרמר‪ ,‬מר עמיר בן דוד‬
‫‪ -16:30‬נעילת הועידה‬
‫‪ -16:30‬נעילת הועידה‬
‫‪ -16:30‬נעילת הועידה‬
‫חסויות‬
‫חסויות‬
‫מטה ה ועידה‪ :‬תכלית הפקות‪ ,‬אירועים וכנסים‪ ,09-7687450 :‬אתר ה ועידה ‪www.tachllit.co.il‬‬
‫‪www.tachllit.co.il‬‬
‫מטה הוועידה‪ :‬תכלית הפקות‪ ,‬אירועים וכנסים‪ ,09-7687450 :‬אתר הוועידה מאי ‪2012‬‬
‫מטה הוועידה‪ :‬תכלית הפקות‪ ,‬אירועים וכנסים‪ ,09-7687450 :‬אתר הוועידה ‪www.tachllit.co.il‬‬
‫‪13‬‬
‫ניהול | ספורט‬
‫חקנים‪ ,‬ואף התאמה של שחקן לשיטה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫כשהבאתי את סולארי הייתי צריך לגרום לו‬
‫להתאים לשיטה הקיימת"‪.‬‬
‫גם העונה שיחקתם בכמה שיטות שונות?‬
‫"שתיים‪ ,‬אחת דומיננטית מאוד"‪.‬‬
‫ריאיון עם מאמן האלופה‪ :‬על טקטיקה‪ ,‬סגנון המשחק‬
‫ועל השאלה איך בתקציב קטן הצליח להפוך אוסף של‬
‫שחקנים לקבוצה מגובשת שדורסת את כל הגדולות‬
‫ממנה | לא לאוהדי כדורגל בלבד‬
‫מאת איל לוינטר‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫ב‬
‫הוליווד אוהבים את תסריט ה"בלתי‬
‫אפשרי"‪ .‬יספרו לכם על קבוצה‬
‫שהצליחה להשיג דבר מה שלא היה‬
‫ביכולתה‪ .‬על קבוצה קטנה מקריית‬
‫שמונה‪ .‬על המאמן ועל סגל השחד‬
‫קנים האנונימיים שלה ועל התקציב הבינוני שקיד‬
‫בלה‪ .‬ואיך לבסוף היא התגבשה והפכה ל"מכונה"‬
‫שגברה על גדולות ממנה וזכתה בתואר האלופה‪.‬‬
‫אבל הסיפור לא יושלם ללא הנוסחא‪ .‬איך הצליחה‬
‫הקבוצה הקטנה להפוך למכונה משומנת וחזקה?‬
‫קרוב לוודאי יש איזו שיטה או משוואה‪.‬‬
‫"מאניבול"‬
‫הסרט‬
‫את‬
‫ראית‬
‫(‪ ?)Moneyball‬אני שואל את רן בן שמעון‬
‫בריאיון שקיימתי איתו‪ .‬בסרט‪ ,‬המבוסס על‬
‫מקרה אמיתי‪ ,‬מגלם בראד פיט מנהל קבוצת‬
‫בייסבול צנועה שהצליחה לנצח לאורך זמן‬
‫קבוצות גדולות ממנה‪ ,‬אף על פי שתקציב‬
‫המשכורות שלה היה השני הכי נמוך בליגה‪.‬‬
‫"ודאי‪ .‬אם התעמקת בסרט ראית שהם מדד‬
‫ברים בו על נוסחאות מתמטיות שבאמצעותן הם‬
‫מוצאים שחקנים מסוימים שהם מביאים לקבוד‬
‫צה‪ .‬השחקנים בסרט נמדדים על פי פרמטרים‬
‫סטטיסטיים טהורים"‪ ,‬אומר בן שמעון‪ .‬יש לך‬
‫שיטה דומה? אני מחפש את הנוסחא של הקבוצה‬
‫מקרית שמונה‪ .‬או שההצלחה נובעת רק מעבודה‬
‫קשה? אני שואל‪" .‬אני הבנאדם האחרון שמאמין‬
‫בסטטיסטיקה בכדורגל"‪ ,‬מפתיע בן שמעון‪" .‬אני‬
‫לא מודד את השחקנים שלי על פי סטטיסטיקות‪,‬‬
‫אלא על פי פריימים ‪ -‬תמונות ממשחקים‪.‬‬
‫"אבל בעניין אחד אני דווקא כן מרגיש קרוב‬
‫ל'מאניבול' ‪ -‬לאסוף חבר'ה שאני יכול לראות‬
‫את היכולות שלהם לפני שכולם ראו אותם‪.‬‬
‫ב'מאניבול' הם נשענים על סטטיסטיקה כדי לזהות‬
‫שחקנים שהפוטנציאל שלהם פוספס‪ .‬לאחר שהם‬
‫זיהו את הפוטנציאל הם לוקחים את השחקן השד‬
‫‪14‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫לישי של קבוצה מסוימת‪ ,‬ומקדמים אותו להיות‬
‫השחקן הראשון בקבוצה שלהם‪ .‬אנחנו מאמינים‬
‫גדולים מאוד בלקחת שחקנים רגע לפני ההצלחה‬
‫הגדולה שלהם‪ .‬כך עשינו במועדון הזה"‪.‬‬
‫איך בונים קבוצה מנצחת בתקציב קטן‬
‫אחת הקלישאות בכדורגל הישראלי היא‬
‫שעם תקציב גדול אפשר לבנות קבוצה מנצחת‪.‬‬
‫לפי ההיגיון המקובל‪ ,‬ככל שיש לקבוצה משאבים‬
‫כספיים גדולים יותר‪ ,‬היא יכולה להביא שחקנים‬
‫טובים יותר‪ .‬אך תקציבים לחוד ומציאות לחוד‪,‬‬
‫לפחות בכדורגל הישראלי‪ .‬רק בעונה האחרונה‬
‫גברה קריית שמונה עם תקציב של כ‪ 17-‬מיליון‬
‫שקל‪ ,‬על מכבי ת"א (‪ 88‬מיליון שקל)‪ ,‬מכבי‬
‫חיפה (‪ 63‬מיליון) והפועל ת"א (‪ 47‬מיליון)‪ ,‬לפי‬
‫נתונים מ"גלובס"‪ .‬גם בכיוון ההפוך ההיגיון הזה‬
‫לא פועל‪ .‬למכבי פ"ת היה תקציב זהה לזה של‬
‫קריית שמונה‪ .‬מכבי פ"ת עומדת לרדת ליגה‪,‬‬
‫בעוד קריית שמונה אלופה‪.‬‬
‫לפני שהעונה התחילה קיבלת תקציב בינוני‬
‫מאוד כדי לבחור שחקנים‪...‬‬
‫"לא‪ .‬אצלנו זה לא עובד כך‪ .‬בקרית שמוד‬
‫נה אין תקציב"‪.‬‬
‫מה זאת אומרת?‬
‫"אין תקציב‪ .‬הבעלים מעוניין להשקיע סכום‬
‫נמוך כמה שיותר‪ .‬אם צריך להגדיל אותו אז מגד‬
‫דילים אותו‪ .‬צריך לבנות קבוצה בתקציב הנמוך‬
‫ביותר‪ .‬אם אני אבוא ואציע לבעלים שחקן ברמה‬
‫גבוהה בהרבה כסף והוא יחשוב שזה נכון אנחנו‬
‫נוסיף אותו‪ ,‬ואם לא אז לא"‪.‬‬
‫אז איך אתה בונה את הקבוצה?‬
‫"בקרית שמונה לא התחלנו בהיבטים הכלד‬
‫כליים‪ .‬שאלנו מי יש לנו בסגל? מיפינו את כל‬
‫מי שאנחנו חושבים שלא מתאים לראייה שלנו‪,‬‬
‫שעליה נדבר בהמשך‪ ,‬והשארנו את כל אלה שכן‬
‫חגי פריד‪" ,‬הארץ"‬
‫הנוסחה של‬
‫רן בן שמעון‬
‫"הרבה אנשים מתעסקים בשיטות ועושים עוול גדול‬
‫מתאימים‪ .‬ואז בחרנו שחקנים שיתווספו לקבוצה‬
‫על פי פרמטרים מסוימים‪ ,‬כמו‪ :‬רקע לפני הצלחה‪,‬‬
‫שחקנים שאנחנו מאמינים בפוטנציאל שלהם‪,‬‬
‫שחקנים שאנחנו מוכנים לקחת איתם סיכון כי‬
‫במקומות אחרים לא הייתה להם חממת האימוד‬
‫נים שאותה אנחנו מסוגלים לתת להם‪ .‬מלבד זה‪,‬‬
‫אנחנו בוחרים את החבר'ה שלנו על פי אישיות‪.‬‬
‫הוצעו לנו הרבה מאוד שחקנים מצליחים‪ ,‬אבל הם‬
‫לא התאימו באישיות לקבוצה שלנו"‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬צריך איזשהו דבק שיחבר את הכול‪,‬‬
‫איזושהי שיטה‪.‬‬
‫"זו לא כל כך השיטה‪ ,‬אלא הסגנון‪ .‬אחרי‬
‫שהסתכלנו במראה הבנו שעל בסיס כישרון‬
‫בלבד לא נגיע לגבהים‪ .‬ברגע שהבנו את זה‬
‫התחלנו לעבוד על הפן הקבוצתי‪ .‬זה היה הבד‬
‫סיס לכל העבודה‪ .‬אמרו ששחקנים משחקים‬
‫בשביל סמל‪ .‬אבל אף אחד אף פעם לא בדק‬
‫עם השחקנים מה קורה כשאתה שם להם שיק‬
‫של ‪ 100‬אלף דולר מול הסמל‪ .‬היום צריך‬
‫להסתכל לשחקנים בעיניים ולומר להם את‬
‫האמת‪ :‬אתם משחקים בשביל עצמכם‪ ,‬לא‬
‫בשביל אף אחד אחר‪ .‬אתם הכי חשובים בעוד‬
‫לם‪ ,‬אבל בשביל שאתם‪ ,‬שהכי חשובים בעולם‬
‫תצליחו‪ ,‬צריכה להיות קבוצה"‪.‬‬
‫התחלת לדבר על סגנון המשחק‪...‬‬
‫"עוד לא נכנסתי לזה‪ .‬לאחר שעברנו את‬
‫השלבים האלה הרכבנו על זה יכולות מקצועיות‬
‫ויכולות אימון שהשנה הוכחו כטובות‪ .‬על זה‬
‫מתאימים שיטה שמתאימה לקבוצה‪ .‬דווקא בעד‬
‫ניין של שיטה וסגנון אני חושב שקשה לדבר רק‬
‫על מה שעשינו השנה‪ ,‬צריך את ההקשר ההיסד‬
‫טורי‪ .‬אני כבר חמש שנים בקשר כזה או אחר עם‬
‫הקבוצה הזאת‪ .‬בחמש שנים האחרונות אימנתי‬
‫אותה‪ .‬קיבלתי אותה בליגה השנייה ועלינו ביחד‬
‫לליגת העל בשנה הראשונה‪ .‬לאחר מכן היה לנו‬
‫הישג משמעותי בכל שנה"‪.‬‬
‫להבנה עמוקה יותר של הכדורגל"‪ ,‬רן בן שמעון‬
‫בוא ניגע קצת יותר בסגנון וגם בשיטה‪.‬‬
‫לפי איזה קריטריון אתה בוחר את‬
‫השחקנים שיכולים להתאים לקבוצה?‬
‫אני בוחר שחקנים בתחילת הדרך שאני‬
‫יכול לעבוד איתם‪ .‬יש סוג אחד של שחקן שאני‬
‫מוותר עליו מראש‪ ,‬אני לא רוצה לעבוד איתו‬
‫ולא רוצה לשפר אותו‪ .‬זה שחקן עצלן‪ .‬עם עצד‬
‫לנות אני לא מסוגל להסתדר‪ .‬אני מודה שאין‬
‫לי יכולת לקדם עצלנים‪ .‬אני לוקח קבוצה שבה‬
‫כולם מוכנים לעבוד קשה‪ .‬אני אומר שהצלחה‬
‫שייכת למי שהכי רוצה אותה‪ .‬היא לא שייכת‬
‫לאף אחד‪ ,‬לא למכבי ולא להפועל‪ .‬אנחנו באים‬
‫למשחקים הגדולים ביותר בלי טיטולים‪ ,‬עושים‬
‫תצוגות יפות מאוד‪ ,‬ועם הזמן מבינים שאנחנו‬
‫לא פחות טובים מאף אחד‪ .‬זו עבודה סיזיפית‪,‬‬
‫עבודה מנטאלית לאורך חמש שנים‪.‬‬
‫השיטה פחות חשובה‬
‫כמה ימים לאחר הפגישה עם בן שמעון‬
‫התראיין הרמטכ"ל בני גנץ לאחד העיתונים‬
‫בארץ‪ ,‬ואמר‪" :‬אני לא יכול לחיות עם מפקד‬
‫דים שלא מביאים איתם שני דברים בו בזמן‪:‬‬
‫נחישות ותבונה פיקודית‪ .‬מפקד חכם שאינו‬
‫נחוש‪ ,‬לא עוזר לי‪ .‬מפקד נחוש שאינו חכם או‬
‫אינו נבון‪ ,‬גם כן לא עוזר לי"‪.‬‬
‫לא לחינם נזכרתי בדבריו של בן שמעון‪,‬‬
‫שדיבר בטונים דומים‪ ,‬לא על נחישות וחכמה‬
‫אלא על שחקן עצל‪ .‬למרות ההבדל ה"קטן"‬
‫בין בן שמעון לרמטכ"ל‪ ,‬הטונים וההתנסחות‬
‫שלו לכל אורך הריאיון הזכירו לי תפיסות‬
‫ניהוליות שלומדים בבתי ספר למנהל עסקים‬
‫או בצה"ל‪ .‬בחזרה לריאיון‪.‬‬
‫בסופו של דבר התאמת את השיטה לשחקנים‪...‬‬
‫"זה נושא קצת יותר מורכב‪ .‬על פניו כן‪ ,‬אבל‬
‫בסופו של דבר הכול נמצא באיזונים‪ .‬כולם יודעים‬
‫את כל התיאוריות בעולם‪ .‬כל איש כדורגל שתשב‬
‫איתו במקום הזה יידע את כל התיאוריות שאותן אני‬
‫ינאי שחם‬
‫אחרי שהסתכלנו‬
‫במראה הבנו שעל‬
‫בסיס כישרון בלבד‬
‫לא נגיע לגבהים‬
‫רן בן שמעון‬
‫יודע‪ .‬את האיזונים לא כולם יודעים‪ .‬האיזונים שאד‬
‫נחנו בחרנו הם בין בני האדם ליכולות שלהם בתור‬
‫שחקנים‪ .‬אם תיקח רק שחקנים שמשקיעים לא תגיע‬
‫לכלום‪ ,‬אם תיקח רק שחקנים עם יכולת‪ ,‬גם לא‬
‫תגיע לכלום‪ .‬חייב להיות איזשהו איזון בין היכולת‬
‫לבין ההשקעה‪ .‬אז יצרנו את האיזון הנכון‪ .‬יש המון‬
‫איזונים נוספים‪ :‬בין מגן ימני לבין מגן שמאלי‪ ,‬בין‬
‫הגנה לבין התקפה‪ ,‬בין מבוגרים לצעירים‪...‬‬
‫"ולגבי השיטה‪ ,‬יש לי שיטה אחת שאני‬
‫מאוד אוהב בכדורגל שאני מאמין בו‪ .‬אבל‬
‫במהלך חמש השנים האחרונות שיחקנו באד‬
‫רבע שיטות שונות‪ .‬היו תקופות ששיטה אחת‬
‫הייתה יותר דומיננטית‪ ,‬ותקופות שבהן שיטה‬
‫אחרת‪ .‬ככל שרמת האינטליגנציה של השחד‬
‫קנים שלך גבוהה יותר‪ ,‬אתה יכול לשלב בין‬
‫שיטות‪ .‬היה שילוב בין שיטות‪ ,‬והתאמה לשד‬
‫תרחיב‪.‬‬
‫"יש משהו חשוב שצריך להבין‪ ,‬ואחרי‬
‫זה אענה על השאלה‪ .‬הרבה אנשים מתעסקים‬
‫בשיטות ועושים עוול גדול להבנה עמוקה‬
‫יותר של הכדורגל‪ :‬זה לא משנה באיזו שיטה‬
‫אתה משחק‪ ,‬אלא לכמה שחקנים אתה נותן‬
‫לרוץ קדימה‪ ,‬וכמה אתה מחזיר אחורה"‪.‬‬
‫זה מה שיותר חשוב?‬
‫"בוודאי‪ .‬ברצלונה היא הקבוצה הכי התקד‬
‫פית בעולם והיא משחקת בלי חלוץ‪ .‬היא משד‬
‫חקת ‪ .6-4‬מי חלוץ? אין לה חלוץ‪ .‬פעם היה‬
‫להם את סמואל אטו‪ .‬מכרו אותו‪ .‬אחרי‬
‫זה הביאו את איברהימוביץ‪ .‬גם אותו‬
‫מכרו‪ .‬היום מי שמשחק שם זה מסי‪,‬‬
‫וקצת פברגאס‪ .‬אין להם חלוץ והם‬
‫עדיין הקבוצה הכי התקפית בעולם‪.‬‬
‫"אני מכיר הרבה מאוד מאמנים‬
‫שבשביל למצוא חן בעיניי פרשנים‬
‫יכולים לשים שלושה חלוצים בהרכב‪.‬‬
‫אבל לחלוצים האלה יש הגבלות‪,‬‬
‫למשל שהם צריכים לחזור עד ה‪.16-‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אולי השיטה היא‬
‫התקפית‪ ,‬אבל הסגנון הוא הגנתי מאוד‪.‬‬
‫"השיטה לא כל כך משנה‪ .‬אבל אם‬
‫שאלת‪ ,‬אז שיחקנו בשיטה אחת השנה‬
‫של ‪ , 4-3-3‬עם שלושה חלוצים‪ .‬לשלושת‬
‫החלוצים הקדמיים שלנו לא היה אף פעם‬
‫סדר מקובל‪ .‬אבל להתקפה היה הרבה מאוד‬
‫כוח‪ .‬השיטה השנייה ששיחקנו בה במשחקים‬
‫מסוימים נגד קבוצות ששיחקו נגדנו הרבה יותר‬
‫הגנתי‪ ,‬הייתה ‪ 4-4-2‬בקווים‪ ,‬שבה שני שחקנים‬
‫היו קשרים או חלוצים‪ .‬כלומר‪ ,‬הייתה סיטואציה‬
‫שבה שיחקנ ו ‪ ,4-2-4‬עם ‪ 4‬חלוצים‪ .‬זה היה ב�ד‬
‫קות מסוימות‪ ,‬במשחקים מסוימים מאוד‪ .‬לאורך‬
‫זמן שיחקנו ‪ 4-3-3‬טהור שזו שיטה שהביאה את‬
‫היכולות שלנו לידי ביטוי"‪.‬‬
‫אם היית משחק נגד קבוצה גדולה כמו‬
‫ברצלונה‪ ,‬לא היית משנה את השיטה לבונקר‬
‫עם ‪ 8-7‬שחקני הגנה?‬
‫"אני לא חושב שיש דרך אחרת לשחק נגד‬
‫ברצלונה‪ .‬ברצלונה הפסידה פעמיים לקבוצות‬
‫ששיחקו בשיטה הזו‪ .‬אז כנראה שכך מתאים‬
‫לשחק כיום נגד ברצלונה"‪.‬‬
‫אז אפשר לומר שאם היית מבין שבשיטה‬
‫מסוימת אפשר לנצח את אחת הגדולות‬
‫בליגה שלנו‪ ,‬היית משנה את השיטה‬
‫במשחקים ספציפיים‪.‬‬
‫"נכון‪ ,‬אבל זה לא הפרמטר היחיד שגורם לי‬
‫לשנות‪ .‬פרמטר משמעותי יותר שבא לידי ביטוי‬
‫אצלי הוא מה הקבוצה שלי יכולה לעשות הכי‬
‫טוב נגד הקבוצה היריבה‪ .‬הרבה קבוצות ניצחו את‬
‫מכבי חיפה בהסתגרות הגנתית ויציאה למתפרד‬
‫צות‪ .‬אבל מכיוון שאני חושב שהחלק הקדמי שלי‬
‫לא מספיק מהיר‪ ,‬אני לא יכול לשחק ככה‪ .‬שיחקנו‬
‫נגד מכבי חיפה הגנה גבוהה עם לחץ גדול קדימה‪,‬‬
‫וניצחנו את המשחק הזה ‪."3-0‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪15‬‬
‫ביחד איתך?‬
‫"כמובן שביחד איתי‪ ,‬שום דבר הוא לא הנחית‬
‫עליי מעולם‪ .‬הכול בא ממקום טוב‪ .‬אני דווקא עוד‬
‫דדתי מאוד את ההתערבות שלו כי אני חושב שזה‬
‫איפשר לו להתקרב יותר לקבוצה‪ ,‬לאהוב יותר את‬
‫מה שעושים ולהשקיע יותר במה שעושים"‪.‬‬
‫מה היה שונה במכבי תל אביב שלא עבד?‬
‫"ללא קשר לאם אהיה או לא אהיה שם‪ ,‬אני‬
‫בוחן את עצמי‪ .‬אני עשיתי בזמנו טעויות‪ .‬היום‬
‫אני מודע להן ומכיר אותן טוב יותר מאשר בתד‬
‫קופה שבה היה מעורב בעניינים רגש‪ .‬זה כנראה‬
‫משהו שהיה צריך לקרות"‪.‬‬
‫ינאי שחם‬
‫"זה לא עניין של איזה מועדונים אני מחפש‪ ,‬השאלה היא איזה מועדונים מחפשים אותי"‬
‫עם כל הכבוד לסגנון ולשיטה‪ ,‬אף אחד לא דמיין‬
‫שתצליח לקחת אליפות עם חומר השחקנים של‬
‫קריית שמונה‪ .‬איך הפכת שחקנים כמו רביד גזל‬
‫וגרזיץ' משחקנים בינוניים לגדולים?‬
‫"אחד התפקידים הראשונים של מאמן הוא‬
‫לשפר את היכולות של כל שחקן ושחקן באופן‬
‫אינדיבידואלי‪ .‬כלומר‪ ,‬אי אפשר לדרוש 'שלם‬
‫אחד גדול'‪ ,‬או יכולות קבוצתיות גדולות‪ ,‬בלי‬
‫שכל אחד מהפרטים בקבוצה יהיה ברמה גבוהה‬
‫יותר מזו שבה הוא היה‪ .‬בקריית שמונה ‪ -‬דני‬
‫עמוס היה שוער שנחשב ללא מספיק טוב; אף‬
‫אחד לא ידע מי זה שיר צדק שהיום הוא בנבחרת;‬
‫אלעד גבאי בא מבני לוד‪ .‬שבע שנים הוא שיחק‬
‫בליגות ואף אחד לא ראה אותו‪ ,‬והרשימה הולכת‬
‫וגדלה כל הזמן‪ .‬אני יכול להגיד במשפט אחד‬
‫כללי שזו עבודה גדולה קשה וסיזיפית‪ ,‬זו ישיבה‬
‫עם השחקנים מול וידאו במשך שעות וזו השקעה‬
‫מנטאלית עצומה בעזרת פסיכולוג‪ .‬אנחנו אחת‬
‫הקבוצות היחידות במדינת ישראל אם לא היחידה‬
‫שעובדת עם פסיכולוג‪ .‬לשפר שחקן‪ ,‬לשפר את‬
‫היכולות המנטאליות שלו‪ ,‬זו עבודה קשה מאוד"‪.‬‬
‫אתה יושב עם כל שחקן ומראה לו וידאו של‬
‫המשחק שלו?‬
‫"וידאו אישי‪ .‬ברגע שהוא יודע שעוקבים אחרי‬
‫כל פעולה שלו במגרש‪ ,‬אחרי כל עצירת כדור ‪-‬‬
‫לאיזה צד היא נעצרה‪ ,‬איך תנועות הגוף שלו‪ ,‬מה‬
‫הוא עושה אחרי איבוד כדור‪ ,‬מה הוא עושה עם‬
‫לקיחת הכדור‪ ,‬אין לי ספק שהוא בא למשחק אחרי‬
‫זה וחושב על מה שהמאמן הולך להראות לו‪ .‬הוא‬
‫דוחף את עצמו לשיפורים כל הזמן"‪.‬‬
‫את הידע שלך למדת ממאמן מסוים? אולי גוטמן‬
‫או גרנט?‬
‫"בגיל צעיר מאוד הבנתי שלא אחכה אף אדם‪.‬‬
‫כמו שלקחתי מאלי ומאברהם הרבה מאוד‪ ,‬יש‬
‫כמה דברים שלא לקחתי מהם‪ .‬דרך אגב‪ ,‬הרבה‬
‫מאוד מהדברים שמלווים אותי בחיים הם לאו‬
‫דווקא דברים שלקחתי מאנשי כדורגל‪ .‬יש הרבה‬
‫דברים שנשענים על אנשי ספורט אמריקנים"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫רן בן שמעון‬
‫נייה של צעירים ‪ -‬איך צעירים מגיעים למכללה‬
‫בארצות הברית‪ ,‬איך הם מסיימים אותה‪ ,‬ועוד כל‬
‫מיני דברים בדרך של חיפוש שחקנים רעבים ונד‬
‫מרצים‪ .‬התנהלות השחקנים בארה"ב היא מצוינת‪.‬‬
‫זה הספורט הטהור"‪.‬‬
‫אותו מודל בקבוצות אחרות‬
‫בן שמעון מספר על התנור שהם בנו בקריית‬
‫שמונה‪ .‬מעין חממה שאליה נכנסים השחקנים‪,‬‬
‫מתבשלים‪ ,‬ויוצאים הרבה יותר טובים‪ .‬התנור הזה‬
‫מורכב מהצוות המקצועי שמלווה את הקבוצה‪,‬‬
‫ממתקן האימונים וגם מהנהלת הקבוצה שבראשה‬
‫הבעלים איזי שרצקי‪ ,‬שאמר לאחרונה‪" :‬אני רק יכול‬
‫לומר בינתיים שהוא (בן שמעון) הצליח רק אצלי"‪.‬‬
‫שאלתי את בן שמעון האם הוא מאמין שיוכל‬
‫לשחזר את ההצלחה גם בקבוצה אחרת‪ ,‬או שבאמת‬
‫היה בקרית שמונה משהו ייחודי ובלעדי‪" .‬קודם‬
‫כל‪ ,‬אני מאמין בזה כפילוסופיית חיים"‪ ,‬השיב בן‬
‫שמעון‪" .‬בכל מועדון בעולם זה יכול לעבוד‪ ,‬אבל‬
‫צריכים לעשות את ההתאמות וצריכים להיות‬
‫מספיק גמישים לכל מה שקורה בדרך‪ .‬אם ארצה‬
‫לעשות במקום אחר בדיוק מה שעשיתי בקריית‬
‫שמונה ‪ -‬אכשל במאה אחוז"‪.‬‬
‫בקריית שמונה הייתה התערבות של הבעלים‬
‫בעניינים מקצועיים?‬
‫"בוודאי‪ ,‬התערבות גדולה"‪.‬‬
‫אתה מרוצה מזה?‬
‫"אני בעד‪ .‬אני לא מתבייש בזה ואני אומר את‬
‫זה בכל פורום‪ ,‬כשאיזי [שרצקי] מתערב בעניינים‬
‫מקצועיים‪ ,‬הוא לא מתערב בהרכבים‪ ,‬ולא במי‬
‫להחליף או לא להחליף או מה לעשות בקבוצה‪.‬‬
‫הוא מתערב בגדול בקביעת מדיניות של מועדון‬
‫ובקביעת שחקנים שמתאימים למועדון ולתקציב"‪.‬‬
‫אז איפה תאמן בעונה הבאה?‬
‫"אני יכול לגלות לך שאני לא יודע" (נכון‬
‫למועד כתיבת שורות אלה)‪.‬‬
‫איך ויתרת על הזדמנות להגיע עם קריית שמונה‬
‫לליגת האלופות?‬
‫"קודם כל כדי להגיע לשלב הבתים בליגת‬
‫האלופות צריכים לעבור שלושה משחקים‪.‬‬
‫זאת דרך קשה וארוכה מאוד‪ ,‬אבל אין ספק‬
‫שזה משהו שכואב לי מאוד‪ .‬כל סיום הדרך‬
‫בקריית שמונה מכאיב לי‪ .‬אבל זה מה שהחד‬
‫לטתי‪ ,‬אני שלם עם זה‪ ,‬עם זה אני הולך‪ ,‬אני‬
‫רוצה להמשיך הלאה וזה בסדר גמור"‪.‬‬
‫תרבות של אלימות‬
‫לקראת סיום שאלתי את בן שמעון מה‬
‫הוא חושב על האלימות במגרשים שעלתה‬
‫לאחרונה לרמות קיצוניות אפילו בתוך המגד‬
‫רש‪ ,‬כאשר שחקנים מתקוטטים זה עם זה כמו‬
‫בזירת בושידו‪" .‬כואב לראות את זה‪ .‬זה כל‬
‫כך אינטנסיבי בתקופה האחרונה וזה מוציא‬
‫לאנשים את החשק מהמשחק הזה‪ .‬למשחק‬
‫הזה יש כל כך הרבה דברים מדהימים להציע"‪.‬‬
‫מאיפה זה מגיע?‬
‫"זו ממש בבואה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫בכדורגל לפעמים התופעות מתעצמות ויש רגעים‬
‫שבהם הלבה יוצאת‪ ,‬אבל התהליך עצמו לא מתחיל‬
‫בכדורגל‪ ,‬אלא בא מבחוץ‪ .‬אני טוען שזה נושא לא‬
‫כל כך קיצוני שצריך לטפל בו בצורה קיצונית"‪.‬‬
‫איך?‬
‫"צריך טיפול חד וחלק של המשטרה ושל‬
‫רשויות החוק‪ .‬אין לי ספק שברגע ששחקנים‪ ,‬או‬
‫אוהדים שמתפרצים‪ ,‬יידעו שהם יכולים להיכנס‬
‫לכלא הם כבר לא יעשו את זה"‪.‬‬
‫יש משהו בסיסי יותר ‪ -‬הקהל והשחקנים‬
‫חושבים שכדורגל זה "מלחמה"‪.‬‬
‫"זה ככה בכל ההיסטוריה האולימפית‪.‬‬
‫האולימפיאדה התבססה על הרעיון להחליף את‬
‫המלחמות בין מדינות במלחמה ספורטיבית בתד‬
‫חרויות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬צריך לדעת מה הגבולות"‪.‬‬
‫השתתף בהכנת הכתבה‪ :‬אורן לוינטר‬
‫מקום לדאגה‬
‫בכלכלה‬
‫האם תוכל מדינת ישראל להימנע ממשבר כלכלי חמור?‬
‫מאת איתי סלונים‬
‫ב‬
‫שבועות האחרונים מתפרסמים‬
‫יותר ויותר נתונים מעוררי דאגה‬
‫לגבי מצבו של המשק הישראלי‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬אני רוצה לחזור על‬
‫הנקודה המרכזית עליה אני כותב‬
‫פה מספר שנים‪ :‬צריך להבדיל בין צמיחה‬
‫אמיתית שהיא דבר חיובי ומבורך‪ ,‬לבין צמיחה‬
‫מלאכותית שצריכה להדאיג‪ .‬צמיחה אמיתית‬
‫היא תוצאה של דברים כמו חינוך‪ ,‬השקעה‬
‫במחקר ופיתוח‪ ,‬תחרותיות וכ"ו‪ .‬צמיחה מלאד‬
‫כותית היא בדרך כלל תוצאה של זרימת הון‬
‫זר למשק וריבית נמוכה מדי‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬בשנים האחרונות רוב הצמיחה‬
‫העולמית בעולם היא צמיחה מלאכותית ולכן‬
‫מסתיימת כמעט תמיד במשברים‪ .‬בתשע‬
‫השנים האחרונות היו שני גלים של צמיחה‬
‫מלאכותית במשק הישראלי‪ .‬הגל הראשון‬
‫התחיל בשנת ‪ 2003‬בעקבות משבר ההי‪-‬טק‬
‫בארה"ב‪ .‬הבנק המרכזי האמריקני הוריד‬
‫את הריבית בחדות‪ ,‬דבר שגרם ליציאת הון‬
‫מארה"ב ולירידת ריביות בכל העולם‪ .‬במשק‬
‫הישראלי גרם הדבר לירידת ריבית מרמה‬
‫של ‪ 8%‬עד ‪ 9%‬לרמה של ‪ 3.5%‬עד ‪ ,4%‬דבר‬
‫שגרם לצמיחה מלאכותית‪.‬‬
‫הגל השני היה בעקבות המשבר של ‪.2008‬‬
‫כאן נקט הבנק המרכזי של ארה"ב מדיניות‬
‫קיצונית אפילו יותר והריביות בעולם ירדו‬
‫בהתאם‪ .‬בישראל ירדה הריבית לרמה של‬
‫‪ 0.5%%‬עד ‪ .2%‬ירידת הריבית הזאת גרמה ל�צ‬
‫מיחה מלאכותית אף יותר שהתבטאה בעיקר‬
‫בשוק הנדל"ן‪.‬‬
‫בעקבות הריבית הנמוכה חל גידול אדיר‬
‫בלקיחת המשכנתאות‪ .‬הגידול גרם לעלייה‬
‫חדה במחירי הדירות‪ ,‬והביא לתחושת עושר‬
‫מלאכותית בקרב הציבור שהגדיל באופן‬
‫מלאכותי את הצריכה‪ .‬הקבלנים החלו לבנות‬
‫יותר מדי בתים‪ .‬הצריכה והבנייה המואצת‬
‫הביאו ליצירת משרות מלאכותיות‪ ,‬הכנסות‬
‫מלאכותיות ממסים וכך הלאה‪.‬‬
‫כלכלה עובדת כמו כדור שלג‪ ,‬ברגע‬
‫שהיא מתחילה לנוע בכיוון מסוים היא מאיצה‬
‫באותו הכיוון עד שבא כוח שדוחף אותה‬
‫לכיוון האחר‪ .‬מה שמניע את הכלכלה הוא‬
‫קצב גידול האשראי‪ .‬כדי שצמיחה מלאכותית‬
‫שמבוססת על ריבית נמוכה תמשך‪ ,‬האשראי‬
‫צריך לצמוח בכל שנה בקצב מהיר יותר‪.‬‬
‫אבל זה לא ממש אפשרי כי בסופו של דבר‬
‫בישראל החוב‬
‫הממשלתי הוא ‪75%‬‬
‫תוצר והבועה רק‬
‫התחילה להתפוצץ‪.‬‬
‫כשהיא תתפוצץ יקטנו‬
‫באופן משמעותי‬
‫ההכנסות ממסים‬
‫והגרעון יתפח‪ ,‬דבר‬
‫שעשוי לגרור משבר‬
‫בסגנון המשבר‬
‫באירופה‬
‫‪ERIC PIERMONT / AFP‬‬
‫תן דוגמה‪.‬‬
‫"גישה לצעירים‪ .‬כשהייתי צעיר מאוד קראתי‬
‫ספר של ריק מקיניו‪ .‬הוא כאילו קרא את המחשד‬
‫בות שלי והלך לכתוב אותם על ספר‪ .‬הוא חיזק‬
‫אצלי דעות שהיו אצלי‪ .‬הוא שתל אצלי את הבד‬
‫יש סוג אחד של שחקן‬
‫שאני מוותר עליו‬
‫מראש‬
‫לקראת העונה הבאה אתה מחפש מועדון שתוכל‬
‫לשחזר בו את ההצלחה?‬
‫"לא הכול תלוי בי‪ .‬זה לא עניין של איזה‬
‫מועדונים אני מחפש‪ ,‬השאלה היא איזה מועדונים‬
‫מחפשים אותי ומתוך מה שאפשר אני מנסה לבד‬
‫חור את הכי טוב‪ .‬לא סימנתי מטרה מסוימת‪ .‬לא‬
‫אהיה במקום שלא ארגיש שלם במאה אחוז שהוא‬
‫יכול לתת לי כלים להצלחה"‪.‬‬
‫פרשנות‬
‫האינפלציה מרימה ראש‪ ,‬מצב שמאלץ את‬
‫הבנק המרכזי להעלות ריבית‪ ,‬ולקצב גידול‬
‫האשראי לקטון‪ .‬זה בדיוק מה שקרה בישראל‬
‫בתחילת ‪ .2011‬האינפלציה הרימה ראש‪,‬‬
‫בנק ישראל העלה ריבית והטיל הגבלות על‬
‫לקיחת משכנתאות‪ .‬עקב כך חלה ירידה של‬
‫‪ 30%‬בקירוב בלקיחת משכנתאות חדשות‪ .‬או‬
‫במלים אחרות‪ ,‬כדור השלג התחיל להתגלגל‬
‫לצד השני‪ .‬עקב כך נרשמה האטה בקצב צמיד‬
‫חת המשק ובמיוחד בשוק הנדל"ן‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך לאט‪-‬לאט מתחילות להתגלות הבעיות‪.‬‬
‫הבעיה המשמעותית ביותר כרגע היא הגרעון‬
‫הגדול בתקציב הממשלה‪ .‬בשלושת החודשים‬
‫הראשונים של השנה היה הגרעון הממשלתי‬
‫גבוה מהמתוכנן וכרגע לפי הערכות נמצא‬
‫בקצב ש ל ‪ 4%‬עד ‪ 5%‬תוצר בשנה‪ .‬זה גי�ר‬
‫עון גבוה מאוד ומדאיג‪ ,‬במיוחד אם מביאים‬
‫בחשבון שהוא ילך ויגדל ככל שהמשק ילך‬
‫ויאט ובועת הנדל"ן תתפוצץ‪ .‬לשם השוואה‪,‬‬
‫אירלנד וספרד שכיום נמצאות במשברים‬
‫חמורים היו בעודף תקציבי וכמעט ללא חוב‬
‫ממשלתי (‪ 10%‬תוצר באירלנד‪ 35% ,‬בספרד)‬
‫לפני פיצוץ הבועות שם‪.‬‬
‫בישראל החוב הממשלתי הוא ‪75%‬‬
‫תוצר והבועה רק התחילה להתפוצץ‪ .‬כשהיא‬
‫תתפוצץ יקטנו באופן משמעותי ההכנסות‬
‫ממסים והגרעון יתפח‪ ,‬דבר שעשוי לגרור‬
‫משבר בסגנון המשבר באירופה‪.‬‬
‫הבעיה הגדולה ביותר היא שאני כרגע לא‬
‫רואה שום כוח שיכול לגרום לכדור השלג‬
‫להסתובב לצד השני‪ .‬כשהאינפלציה כה‬
‫גבוהה בנק ישראל לא יכול להוריד ריבית‪,‬‬
‫וגם אם הוא כן יוריד זה לא ממש יעזור כי‬
‫המחירים כבר התאימו את עצמם לריבית נמוד‬
‫כה יותר (הריבית הייתה נמוכה מ‪ 2%-‬כמעט‬
‫שנתיים)‪ .‬ובכלל‪ ,‬כלל לא בטוח שהשווקים‬
‫יתנו לו להוריד ריבית (במיוחד אם תימשך‬
‫ההתאוששות בכלכלת ארה"ב)‪.‬‬
‫השורה התחתונה היא שכדור השלג שמזה‬
‫תשע שנים הסתובב לצד אחד‪ ,‬התחיל לאחרוד‬
‫נה להסתובב לצד השני‪ .‬אולי אני טועה‪ ,‬אבל‬
‫אני פשוט לא מצליח לראות איך נוכל להימנע‬
‫בישראל ממשבר כלכלי חמור במיוחד‪ .‬ההמד‬
‫לצה שלי לכולם היא להיות זהירים בהתנהלות‬
‫הכלכלית שלהם‪.‬‬
‫איתי סלונים הוא מנהל השקעות ובעלים של חברה לניהול תיקים‬
‫(‪ .)www.islonim.co.il‬הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך‪,‬‬
‫כולל בכאלו המופיעים בכתבות‪ .‬הכתבה נועדה לעורר עניין‪ .‬היא‬
‫לא נועדה לשמש כייעוץ השקעות ואינה מהווה תחליף לייעוץ‬
‫השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪17‬‬
‫בריאות‬
‫חולה כל עשר דקות"‪ .‬יש רופאים שמסבירים‬
‫יותר‪ ,‬אבל זה לא רופא רגיל מהשורה‪.‬‬
‫ד"ר קוטן מוסיף מניסיונו האישי כ"סנדלר‬
‫שהולך יחף"‪" :‬אני הייתי פציינט השנה‪ ,‬אז ראיתי‬
‫את זה‪ .‬אתה בא לרופא והוא בכלל לא מסתכל‬
‫עליך‪ ,‬הוא מתקתק לתוך המחשב‪ .‬בחוץ יש עוד‬
‫אנשים שמחכים‪ .‬ולכן אנשים איבדו את האמון"‪.‬‬
‫יש עוד עניין‪ ,‬הוא מוסיף‪" :‬פעם היינו יותר‬
‫בעלי חמלה‪ .‬עד היום אני לא מסתכל על השעון‬
‫מתי אני הולך מבית החולים‪ .‬לא היו שעות‪ .‬זה‬
‫השתנה היום‪ .‬כל סולם הערכים השתנה בחברה‬
‫שלנו‪ .‬כשאני אומר את הדברים האלה אומרים‬
‫לי שאני דינוזאור‪ .‬פעם המערכת הייתה מבוססת‬
‫על אמון שמי שעושה את הרפואה הוא הגון‬
‫ועושה את הדברים לטובת החולה והוא יודע מה‬
‫שהוא עושה‪ .‬היום האמון הזה לא עובד‪ .‬חלק‬
‫מההתנהגות של הרופאים גרמה לכך"‪.‬‬
‫באים לרופא‬
‫עם גוגל‬
‫מאת דינה גורדון‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫"‬
‫אז את אחת מאלה שעושים תחקי־‬
‫רים באינטרנט לפני שהם הולכים‬
‫לרופא?" אני שואלת את א' ממרכז‬
‫הארץ (השם המלא שמור במערכת)‪.‬‬
‫"אני עושה 'דוקטורט' בכל נושא רפואי‬
‫שאני צריכה לדעת עליו משהו‪ ...‬דוגמה קיצונית‬
‫הייתה לי למשל לפני שנתיים‪ .‬אבחנו אצלי גידול‬
‫בבלוטת יותרת התריס‪ .‬חמישה רופאים שונים‬
‫שהלכתי אליהם רצו לעשות ניתוח"‪ .‬א' ביקשה‬
‫שיסבירו לה איך בדיוק עושים את הניתוח‪" .‬ידע־‬
‫תי מה לשאול כי קראתי באינטרנט"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬
‫אחד מהרופאים הסביר ומה שהוא הסביר ממש‬
‫לא מצא חן בעיניה‪ .‬היא החליטה לחפש דרכים‬
‫נוספות‪" .‬חיפשתי [דרך האינטרנט] בכל העולם‪.‬‬
‫מצאתי בעיר קטנה בפלורידה‪ ...‬שם היה רופא‬
‫שהתמחה בניתוח הספציפי הזה ופיתח דרך מאד‬
‫נקייה ואלגנטית לעשות אותו"‪ .‬על פי דרישתם‬
‫היא שלחה את תוצאות הבדיקות שלה לפלורידה‬
‫"ובסופו של דבר הם אמרו‪' :‬אין לך שום דבר'‪.‬‬
‫פשוט ניצלתי בעזרת האינטרנט"‪.‬‬
‫הסיפור האישי של א' משקף תופעה נפוצה‬
‫מאוד‪ ,‬כפי שמסביר אבינועם רכס‪ ,‬פרופסור‬
‫לנוירולוגיה בבית חולים הדסה‪" :‬התרבות הדי־‬
‫גיטלית העכשווית הפקיעה את הידע מידי הרו־‬
‫פאים‪ .‬אנו חיים כיום ב'גלקסיית המידע' כאשר‬
‫עשרות מיליונים של אתרים ברשת עוסקים בכל‬
‫היבט אפשרי של הרפואה‪ .‬עם מעט הפרזה ניתן‬
‫להגדיר את המציאות החדשה‪ :‬הרופא משמש‬
‫כ'דעה שנייה' והאינטרנט הוא הקובע את הדעה‬
‫הראשונה"‪ ,‬כך הוא כותב במאמר "מהיפוקרטס‬
‫לפייסבוק" שהציג בכנס "מערכת הבריאות בעידן‬
‫הדיגיטלי" ב‪.2010 -‬‬
‫‪18‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫ד"ר דוד רייר מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן מדגיש את‬
‫השינוי שחל ביחס של המטופל לרופא כתוצאה‬
‫מכך‪" :‬הרופא כבר איננו הדמות החצי מיסטית‬
‫בחלוק הלבן"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אלא יותר ספק ידע‪,‬‬
‫והמטופל הוא צרכן שמאתגר את הידע שלו עם‬
‫הרבה שאלות והשוואות"‪.‬‬
‫האם כולם מרוצים משפע המידע שזמין‬
‫לכולם ומהשינוי ביחסים שבין רופא למטופל? יש‬
‫פנים לכאן ולכאן‪.‬‬
‫עידן של שיתוף פעולה‬
‫ד"ר שמואל גבעון‪ ,‬רופא משפחה בקופת‬
‫חולים כללית מספר על שני מחקרים שערך‬
‫בנושא של חיפוש מידע רפואי בגוגל‪ .‬לדבריו‬
‫רוב הרופאים הביעו שביעות רצון מהתופעה ולא‬
‫הרגישו מאויימים וגם פציינטים הרגישו שיפור‬
‫בתהליך הטיפולי‪" .‬אני אישית יוזם דברים כאלה‪.‬‬
‫פציינט יושב אצלי ואני שולף מידע מאתרי מידע‪,‬‬
‫כמובן [אתרים] רפואיים מבוססים‪ ,‬לא משהו אק־‬
‫ראי מהאינטרנט שלא בהכרח יש לו ביסוס מדעי‪.‬‬
‫למשל"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬בא אלי בתחילת השבוע‬
‫פציינט ששאל על טיפול בלייזר בנוגע לבעיה‬
‫מסוימת בציפורניים‪ .‬ואז בנוכחותו פתחתי את‬
‫המאגר 'אפ‪-‬טו‪-‬דייט'‪ ,‬שהוא מאגר רפואי מעולה‪,‬‬
‫ובאמת ראינו שאין שום עדות מוסמכת שהטיפול‬
‫מועיל‪ ,‬וכך גם הוא מרוצה וגם אני"‪.‬‬
‫הרופאים כיום מוצפים במידע‪ ,‬מסביר ד"ר‬
‫גבעון‪ ,‬כי "הידע ברפואה מכפיל את עצמו כל‬
‫תשעה חודשים"‪ .‬בלתי אפשרי להיות מעודכנים‬
‫באופן שוטף בכל הידע הזה‪ ,‬ולכן שיתוף הפעולה‬
‫עם המטופלים חיוני ביותר‪ ,‬הוא אומר וממשיך‪:‬‬
‫"למרבה הפלא יש פציינטים שהתמחו בבעיה הס־‬
‫פציפית שלהם יותר טוב מהרופאים‪ ,‬כי הם אספו‬
‫כל מידע שקיים בעולם בנושא הזה"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫‪Photos.com‬‬
‫אלפי אתרים מספקים כיום מידע רפואי לכל גולש‬
‫ברשת והרופא כבר אינו הדמות החצי מיסטית בחלוק‬
‫הלבן‪ .‬האם כולם מרוצים משפע המידע ומשינוי‬
‫היחסים בין רופא למטופל? יש פנים לכאן ולכאן‬
‫העולם כולו השתנה‬
‫‬
‫"יש פציינטים שהתמחו בבעיה שלהם הספציפית‬
‫דוגמה מופלאה לשיתוף פעולה כזה הוא‬
‫סיפורו של דייב דה ברונקרט (‪ )62‬מבוסטון‪,‬‬
‫ארה"ב‪ .‬ב‪ 2007-‬הוא הלך לעשות צילום שגרתי‬
‫בגלל כאבים שחש בכתף‪ .‬תוצאות הבדיקות היו‬
‫קשות‪ :‬התברר שיש לו סרטן כליות סופני עם‬
‫גרורות בכל הגוף‪ .‬לאחר שהתגבר על ההלם‬
‫הראשוני עשה ברונקרט מה שהיה רגיל לעשות‬
‫כבר שנים רבות‪ ,‬לחפש מידע באינטרנט‪ ,‬כפי‬
‫שהוא מספר בהרצאה הסוחפת ומעוררת ההש־‬
‫ראה שנשא ב‪ .TED-‬הוא מצא באתר הרפואי‬
‫המכובד ‪ WebMd‬ובאתרים נוספים‪ ,‬שאורך‬
‫החיים הממוצע שנותר לו הוא ‪ 24‬שבועות‪ .‬וכאן‬
‫נכנס רופא המשפחה שסיפק לו מידע חיוני‪:‬‬
‫"תתחבר לקהילה מקוונת של מטופלים"‪ ,‬הוא‬
‫הציע לו‪ .‬מקהילת המטופלים‪ ,‬חולי סרטן כמוהו‪,‬‬
‫הוא קיבל תמיכה נפשית וגם מידע נוסף חשוב‪:‬‬
‫יש תרופה ניסיונית שלפעמים עובדת‪" .‬במרבית‬
‫בתי החולים אין את [התרופה] ואפילו לא יספרו‬
‫לך שהיא קיימת"‪ ,‬אמרו לו‪" ,‬אבל יש ארבעה רו־‬
‫פאים בכל ארה"ב שנותנים את זה‪ ,‬והנה מספרי‬
‫הטלפון שלהם"‪ .‬ברונקרט החליט לקחת את הת־‬
‫רופה שכרוכה בתופעות לוואי קשות מאד‪ .‬הוא‬
‫נעזר בניסיונם האישי של חברי הקהילה כיצד‬
‫להתמודד עם תופעות הלוואי וחודשיים לאחר‬
‫שהחל לקחת את התרופה הגידול הצטמק לפחות‬
‫משליש‪ ,‬והגרורות המשיכו להעלם בהדרגה‪.‬‬
‫כיום הוא מרצה מבוקש בכל העולם‪,‬‬
‫בתוך הממסד הרפואי ומחוצה לו‪ .‬הוא חוזר‬
‫ומספר על שיתוף הפעולה המופלא שהיה לו‬
‫עם קהילת המטופלים המקוונת ועם רופא‬
‫המשפחה שלו שעזרו לו להחלים‪.‬‬
‫הסיסמה שלו‪ ,‬עליה הוא חוזר בסגנון ראפ‪,‬‬
‫כשהוא חבוש במשקפיים כהים ומזמין את‬
‫הקהל להצטרף היא‪,Let patients Help :‬‬
‫‪Let patients Help, Let patients Help‬‬
‫יותר טוב מהרופאים‪ ,‬כי הם אספו כל מידע שקיים בעולם בנושא הזה"‪ ,‬ד"ר שמואל גבעון רופא משפחה‬
‫הבנת הנקרא‬
‫"האם באמת תמיד מעצימים את המטופל‬
‫כאשר הוא מוצף בשפע של מידע"? שואל פרופ'‬
‫רכס במאמר שלו "מהיפוקרטס לפייסבוק"‪.‬‬
‫ד"ר אברהם קוטן‪ ,‬מנהל המערך האונקולוגי‬
‫בקריה הרפואית רמב"ם‪ ,‬טוען שזה עלול להיות‬
‫בעייתי‪ .‬יש להיזהר משימוש בלתי מבוקר בשפע‬
‫המידע שזמין לכל אחד ברשת‪ ,‬הוא אומר‪" .‬כדי‬
‫להבין לעומק לא מספיק לקרוא‪ .‬לפעמים זה‬
‫אפילו בעייתי כי לא מבינים מה שקוראים והאינ־‬
‫טרפרטציות הן לא נכונות"‪.‬‬
‫ד"ר גבעון מוסיף שיש גם עודף מידע שעלול‬
‫לגרום לנזק‪ ,‬למשל גישה חופשית לתוצאות של‬
‫בדיקות‪" .‬אני כל הזמן נתקל באנשים שכותבים‬
‫לי 'אני בחרדה‪ ,‬אני בפאניקה‪ ,‬כי הבדיקה שלי‬
‫חרגה וקראתי באינטרנט שזה יכול להיות סרטן'‪.‬‬
‫ב‪ 99-‬אחוז מהמקרים אלה חריגות קטנות שהן‬
‫לא משמעותיות‪ .‬המטופל יכול להיות פרופסור‬
‫למתמטיקה או מומחה למכונאות אבל אין לו שום‬
‫אפשרות בשום פנים ואופן לפענח את המשמעות‬
‫של חריגה בבדיקת מעבדה"‪.‬‬
‫למה מחפשים תשובות ברשת?‬
‫למה את מחפשת מידע באינטרנט‪ ,‬אני שואלת‬
‫את ק' ממרכז הארץ (השם המלא שמור‬
‫במערכת)‪ .‬למה את לא שואלת את הרופא שלך?‬
‫"מעניין אותי לדעת מה פירוש כל המו־‬
‫נחים הרפואיים‪ .‬יש כל מיני מילים שאנחנו‬
‫לא מבינים‪ .‬אז אני נכנסת לאינטרנט ופשוט‬
‫כותבת את המילה"‪ ,‬אומרת ק'‪.‬‬
‫אם היית מבקשת מהרופא הסבר נוסף?‬
‫"הוא כבר כמעט זרק אותי יום אחד מה־‬
‫חדר‪ .‬אין לו זמן‪ .‬נראה לך שבבתי החולים יש‬
‫לרופאים זמן? ורופא המשפחה צריך לקבל‬
‫עם מעט הפרזה ניתן‬
‫להגדיר את המציאות‬
‫החדשה בה משמש‬
‫הרופא כ'דעה שנייה'‬
‫והאינטרנט הוא‬
‫הקובע את הדעה‬
‫הראשונה"‬
‫אבינועם רכס‬
‫פרופסור לנוירולוגיה בבית‬
‫חולים הדסה ויו"ר הלשכה‬
‫לאתיקה של ההסתדרות‬
‫הרפואית בישראל‬
‫ד"ר רייר נותן הסבר רחב יותר לשינוי ביחסי‬
‫רופא‪-‬מטופל‪" .‬בשנות החמישים"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬
‫"היה דגש על סמכות‪ .‬סמכות של מומחים וסמ־‬
‫כות של הממסד‪ :‬הרופא יודע הכי טוב‪ .‬המומחה‪,‬‬
‫המדען יודע הכי טוב‪.‬‬
‫בשנות השישים החלו להתפתח תנועות‬
‫ומגמות חברתיות שערערו על סמכות זו‪ .‬אנשים‬
‫התחילו לשאול שאלות‪ ,‬להיות מעורבים יותר ול־‬
‫קחת יותר אחריות אישית לאופן שבו דברים שונים‬
‫מתנהלים‪ .‬בתחום הבריאות המגמות האלה באו‬
‫לביטוי באופן ספציפי בשתי תופעות שתרמו לעי־‬
‫דן החדש של יחסי רופא‪-‬מטופל"‪ ,‬מספר ד"ר רייר‬
‫וממשיך‪" ,‬האחת‪ ,‬חולי איידס שחיו בשולי החברה‬
‫וחשו שהממסד הרפואי לא ממהר לחפש תרופות‬
‫למחלה שלהם‪ ,‬והשנייה‪ ,‬נשים‪ ,‬חולות בסרטן‬
‫השד‪ ,‬שגם להן הממסד הרפואי לא מיהר להקדיש‬
‫משאבים למחקר ופיתוח תרופות‪ .‬שתי הקבוצות‬
‫האלו החלו לפעול באופן עצמאי‪ ,‬ללמוד כל מה‬
‫שנכתב במחקר הרפואי‪ ,‬לחפש תרופות בעצמן‪,‬‬
‫ולאתגר את הרופאים בשאלות"‪.‬‬
‫"ואז מגיע האינטרנט לעולם"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬
‫"לעולם שבו אנשים כבר נמצאים בתהליך של‬
‫שינוי‪ .‬הם רוצים לקחת יותר אחריות ולהיות‬
‫שותפים להחלטות שנוגעות לחייהם‪ ,‬והאינטרנט‬
‫מספק להם שפע של מידע שהם יכולים להשתמ־‬
‫שבו לשם כך"‪.‬‬
‫עדיין רוצים נחמה‬
‫מה עם חולים שמרגישים חוסר ביטחון במצב‬
‫הזה? האם אנשים מרגישים שמשהו חסר להם‪,‬‬
‫מישהו שיגיד להם מה לעשות במצב הקשה בו‬
‫הם נתונים‪ ,‬אני שואלת את ד"ר רייר‪.‬‬
‫"אכן‪ ,‬אנחנו לא יכולים לבטל את התרומה‬
‫המיוחדת של הרופא"‪ ,‬הוא עונה‪" .‬הרבה אנשים‬
‫מפחדים כשהם חולים‪ ...‬עדיין החולה לא רוצה‬
‫לקחת את כל האחריות‪.‬‬
‫"במיוחד כשיש משהו מכאיב‪ ,‬משהו מסוכן‪,‬‬
‫ככל שזה יותר מאיים אנשים עדיין רוצים רופא עם‬
‫אמפטיה‪ ,‬רופא עם לב‪ ,‬רופא שאכפת לו‪ ...‬במיוחד‬
‫אם מישהו מאד חולה‪ .‬אם לרופא יש את הכריזמה‬
‫לעודד את החולה להמשיך‪ ,‬לא להתייאש‪ ,‬ההיבט‬
‫האנושי עדיין חשוב"‪.‬‬
‫"האתגר שלנו היום"‪ ,‬מסכם ד"ר רייר‪" ,‬הוא‬
‫לנהל נכון את המפגש בין רופא‪-‬מטופל‪ .‬כמה‬
‫אוטונומיה הרופא נותן למטופל וכמה כבוד המ־‬
‫טופל נותן לסמכות‪ ,‬לידע ולניסיון הקליני שיש‬
‫לרופא‪ .‬לרופאים צעירים שגדלו עם הפייסבוק‪,‬‬
‫זה אולי יותר טבעי ורופאים מבוגרים יותר אולי‬
‫רואים בכך יותר אתגר לסמכות שלהם"‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪19‬‬
‫
‬
‫‬
‫הצליחו!‬
‫אלפי אנשים כבר‬
‫
‬
‫אלפי אנשים כבר הצליחו!‬
‫נקודה למחשבה‬
‫דיאטת פרו דיאט‬
‫מהפיכת הבריאות של ד"ר רודריגז‬
‫דיאטיום בלבד!‬
‫בגופך תוך ‪40‬‬
‫חיסול מצבורי‬
‫השומניםפרו‬
‫דיאטת‬
‫דיאטה טבעית לחלוטין‬
‫ממאושרי‬
‫העצמאות‬
‫למדוכדכי‬
‫המחאה‬
‫מהפיכת הבריאות של ד"ר רודריגז‬
‫‪GREGORIO CUNHA / AFP‬‬
‫מאת דורון בטשי‬
‫בעמק קטמנדו שבנפאל פעל במשך שנים‬
‫משרד נסיעות מקומי‪ .‬המשרד העניק שירות‬
‫לתיירים הרבים הפוקדים את המקום בדרכם‬
‫לנופי ההימלאיה עוצרי הנשימה‪.‬‬
‫נכנס תייר פורטוגלי ושואל את הנציג‬
‫במקום‪:‬‬
‫מה מסלול הטיסות הקצר ביותר מכאן‬‫לליסבון‪ ,‬פורטוגל?‬
‫ליסבון? פורטוגל??? משתומם הנציג‬‫מושך בכתפיו ומשיב "לא מכיר"‬
‫התייר הצ'כי שעומד אחריו מגחך ותופס את‬
‫מקומו‬
‫אתה בוודאי יודע מה מסלול הטיסות‬‫הקצר ביותר לפראג שבצ'כיה?‬
‫פראג?? צ'כיה??? מושך שוב בכתפיו‬‫ומשיב "לא מכיר"‬
‫הישראלי שבתור רוכן לעבר הנציג הכפרי‬
‫שבמשרד ושואל‪:‬‬
‫תגיד לי אחי‪ ,‬אתה יודע מה מסלול‬‫הטיסות הקצר ביותר לתל אביב‪ ,‬ישראל?‬
‫ ואיפה אתה גר?‬‫ אני מדגניה‪ ,‬מכיר?‬‫‪ -‬בוודאי‪ ,‬אבל דגניה א' או דגניה ב'?‬
‫נ‬
‫זכרתי בסיפור המחויך והמוקצן‬
‫(חלק ממכריי מוכן להישבע שהוא‬
‫נכון בשינויים קלים) לאחר שקראתי‬
‫את שתי הכתבות הבאות‪ .‬הראשונה‬
‫דיווחה שלפני ימים אחדים‪ ,‬מרכז‬
‫הפיתוח של מיקרוסופט בישראל המוגדר כמרכז‬
‫פיתוח אסטרטגי (‪Global Development‬‬
‫‪ )Center‬קיים את האירוע השנתי ‪,Think Next‬‬
‫אירוע שבמסגרתו מוצגים עשרות סטארטאפים‬
‫ופיתוחים פנימיים שמקורם באקדמיה‪.‬‬
‫היוזמה הישראלית התחילה לפני ארבע שנים‬
‫ובעקבות ההצלחה התפשט האירוע גם להודו וסין‪.‬‬
‫במסגרת זו הוצגו טכנולוגיות חדשות לסמארטפון‬
‫העשויות להשפיע על העולם‪ .‬חלקן נשמעות כמו‬
‫מדע בדיוני שכבר נוכחנו לדעת‪ ,‬הופך במהירות‬
‫‪20‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫כש‪ 3/4-‬ממדינות‬
‫העולם נמצאות‬
‫במקום נמוך משלנו‬
‫כדאי שנקבל קצת‬
‫פרופורציה‬
‫למציאות‪ ,‬כגון ממשק המגיב לתנועות העיניים‪,‬‬
‫מילוי משימות אוטומטי על פי רצונו של המשתמש‬
‫וטכנולוגיות נוספות הדורשות הרחבה‪ ,‬אך היריעה‬
‫כאן קצרה מלהכיל את עולם הדמיון האנושי‪.‬‬
‫במרחק נגיעה אינטרנטית נחשפתי לכתבה‬
‫טרייה נוספת המסבירה מדוע ענקיות הטכנולוגיה‬
‫בעולם‪ ,‬כגון גוגל ומייקרוסופט ואינטל‪ ,‬רואות את‬
‫ישראל כמקום הפיילוט הראשון לחלק מהמוצרים‬
‫המושקים בעולם‪ .‬הכתבה מפרטת את הסיבות‬
‫הרבות להחלטתן (מרחב גיאוגרפי קטן יחסית‬
‫שפועלים בו סטארטאפים רבים‪ ,‬היכרות בין‪-‬‬
‫אישית המבוססת על קשרים חברתיים וצבא‪ ,‬הח־‬
‫שיבה היזמית והיכולת הישראלית לעקוף חסמים‬
‫ולהוציא במהירות מהכוח אל הפועל)‪ .‬כך רואות‬
‫ענקיות הטכנולוגיה את ישראל הניצבת בשורה‬
‫הראשונה בעולם הפיתוח‪ ,‬הן מוצאות בישראל‬
‫כר פורה לאיתור חברות סטארט אפ ורכישתן‬
‫ופיילוטים ראשונים ביזמות‪ .‬משובב נפש‪.‬‬
‫השפעתנו על הטכנולוגיה העולמית עצומה‬
‫יחסית לגודלה הזעום של האוכלוסייה (מקום‬
‫‪ 97‬בעולם) וגם רוב תושביה הנידחים ביותר של‬
‫מדינות עלומות מכירים את ישראל או מושפעים‬
‫מהמצאותיה ו"נגיעותיה" הטכנולוגיות ופריצות‬
‫הדרך בתחומי חיים מגוונים (‪...‬כדאי להיזכר‬
‫בפרסי נובל האחרונים)‪.‬‬
‫שני נתונים מעניינים נוספים‪ ,‬על פי מדד‬
‫בלומברג שבחן את המדינות הטובות ביותר‬
‫בעולם לעשיית עסקים‪ :‬מתוך ‪ 160‬מדינות דורגה‬
‫ישראל במקום ה‪ .41-‬עדיין לא טוב מספיק ועם‬
‫השאיפות שלנו רבים יגידו גרוע‪ ,‬אך כש‪3/4-‬‬
‫ממדינות העולם נמצאות במקום נמוך משלנו‬
‫כדאי שנקבל קצת פורפורציה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתברר שהמרחק עדיין רב בין עמ־‬
‫דות ואינטרסים‪ .‬כולנו נקטר על הקושי הכלכלי‪,‬‬
‫על מדיניות הרווחה‪ ,‬התשתיות שאינן מספקות‬
‫והנדל"ן שהצטנן אך עדיין לוהט‪ .‬כאן נכנס לת־‬
‫מונה מכון כדור הארץ שבאוניברסיטת קולומביה‬
‫בניו יורק‪ .‬המכון ערך מחקר חובק עולם בשיתוף‬
‫מכון גאלופ על ‪ 155‬מדינות ומצא נתון שכולנו‬
‫הרמנו עליו גבה‪ :‬ישראל ממוקמת במקום ה‪14-‬‬
‫הגבוה והמרשים‪ ...‬במדד האושר העולמי‪ .‬בולג־‬
‫ריה לשם השוואה במקום ה‪.146-‬‬
‫ציניקנים‪ ,‬סטטיסטיקאים‪ ,‬פילוסופים ובעלי‬
‫אינטרסים יסבירו מיד שהנתונים מעוותים‪ ,‬מופש־‬
‫טים ואינם מציגים את כל התמונה ואינם מייצגים‬
‫את כל האוכלוסייה‪ ,‬ייתכן ויש אמת בדבריהם‪ ,‬אך‬
‫אם גם על כל ‪ 154‬המדינות הנוספות חלים אותם‬
‫כללים‪ ,‬סביר להניח שהפרופורציות נשמרות‪.‬‬
‫רגע אחד לפני שיגוועו זיכרונות חגיגות‬
‫העצמאות ופרק זמן קצר לפני המחאה החברתית‬
‫שכולם מדברים עליה‪ .‬מחאה שאף אחד אינו יודע‬
‫מה יהיו פניה‪ ,‬עוצמתה והיקפה‪ ,‬בואו נתבשם עם‬
‫מה שיש ונמתין עם מי שחסר‪ .‬הדכדוך על המצב‬
‫אינו מספיק ליצור שינוי‪ .‬כנראה שהמחאה על‬
‫הדיור‪ ,‬הקוטג' והדלק לא יביאו תפנית‪ ,‬המחירים‬
‫לא השתנו רדיקלית‪ ,‬בחלק מהמקרים אף עלו‬
‫מעלה‪ .‬מסקנות ועדת טרכטנברג נוגעות רק בשו־‬
‫לי המהפכה הדרושה‪ ,‬מגרדות רק את קצה הקרחון‬
‫של הרצוי‪ ,‬אך לא פחות חשוב‪ ...‬גם האפשרי‪.‬‬
‫אפשר ליצור שינוי מהותי אך לשם כך דרו־‬
‫שה מחשבה נוספת שעליה ארחיב בגיליון הבא‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬קחו לכם נקודה למחשבה ותחשבו על‬
‫המרחק הגס שבין הבולגרי שבסופיה לישראלי‬
‫הנופש בבורגס ובין משרד הנסיעות הדל שבנפאל‪,‬‬
‫למעדנייה של דגניה‪.‬‬
‫דורון בטשי‪ ,‬מנכ"ל שביט הדרכה‪,‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫המאמר הינו חוות דעת אישית ותמצית הדברים כל שמאפשרת‬
‫היריעה ואין בו כדי להמליץ או לייעץ‪.‬‬
‫הגוף‬
‫המסכנים את‬
‫פנימיים‬
‫ממאגרים‬
‫מצבורישומנים‬
‫מבטיחה שריפת‬
‫בלבד!‬
‫תוך ‪ 40‬יום‬
‫בגופך‬
‫השומנים‬
‫חיסול‬
‫קלה לביצוע‬
‫לחלוטיןגופנית‬
‫טבעיתפעילות‬
‫דיאטהמצריכה‬
‫אינה‬
‫פנימיים המסכנים את הגוף‬
‫ממאגרים‬
‫שומנים‬
‫שריפת‬
‫מבטיחה‬
‫נבדקה על ידי אלפי אנשים בארץ ובעולם‬
‫קלה לביצוע‬
‫פעילות גופנית‬
‫אינה מצריכה‬
‫בטוחה‬
‫הצלחה‬
‫נבדקה על ידי אלפי אנשים בארץ ובעולם‬
‫בטוחה‬
‫הצלחה‬
‫קלינית‬
‫היחידה שנבדקה‬
‫עברה עדכונים מהשיטה המקורית‬
‫תרסיס צמחי ללא הורמונים‬
‫היחידה שנבדקה קלינית‬
‫עברה עדכונים מהשיטה המקורית‬
‫‬
‫‬
‫תרסיס צמחי ללא הורמונים‬
‫
‬
‫ ‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫להזמנת הערכה ולייעוץ‬
‫תזונתי התקשרו עכשיו‬
‫ולייעוץ‪0‬‬
‫הערכה‪7 7 -‬‬
‫להזמנת‪5 5 9 5‬‬
‫‪016‬‬
‫תזונתי התקשרו עכשיו‬
‫‪077-5595016‬‬
‫‬
‫‬
‫‪Dr.Rodrigez MD‬‬
‫‪Dr.Rodrigez MD‬‬
‫
‬
‫‪Health Care‬‬
‫‪Health Care‬‬
‫‪Dr.Rodrigez‬‬
‫‪MD‬‬
‫‪Dr.Rodrigez‬‬
‫‪MD‬‬
‫‪www.prodiet.co.il‬‬
‫‪www.prodiet.co.il‬‬
‫‪Health‬‬
‫‪Care‬‬
‫‪Health Care‬‬
‫‪www.prodiet.co.il‬‬
‫‪www.prodiet.co.il‬‬
‫‪21‬‬
‫בלעדי | שוק מנועי החיפוש וסין‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ 14-‬בינואר ‪ .2010‬הסקר הראה‬
‫ש‪ 84.5-‬אחוז מתוך ‪ 230,000‬המשתתפים בסקר‬
‫לא היו רוצים לראות את גוגל יוצאת מסין‪.‬‬
‫שוחד והשמצה‬
‫בכירים במפלגה שזממו לתפוס את השלטון חברו‬
‫לענקית החיפוש הסינית "באידו"‪ .‬יחד הביאו‬
‫לסילוקה של גוגל מסין והשיגו שליטה בשוק‬
‫מנועי החיפוש בסין‬
‫מאת כתבי אפוק טיימס‬
‫ג‬
‫וגל לא עזבה את סין סתם‪ ,‬היא‬
‫נדחפה החוצה‪ .‬על פי מידע‬
‫בלעדי שסיפק איש ממשל בכיר‬
‫בבייג'ינג‪ ,‬ענקית מנועי החיפוש‬
‫נפלה קרבן למאבקי ירושה במט‬
‫פלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס)‪ .‬מידע זה‬
‫נתמך על ידי מברק שנשלח משגרירות ארצות‬
‫הברית בבייג'ינג תחת הכותרת "סודי" והודלף‬
‫על ידי "וויקיליקס"‪.‬‬
‫המבצע נגד גוגל החל בחודש מארס ‪2009‬‬
‫במלון "הונולולו" שבעיר צ'ונג‪-‬צ'ינג‪ .‬בו‬
‫שי‪-‬לאי‪ ,‬בתפקידו אז כראש המפלגה בעיר‬
‫צ'ונג‪-‬צ'ינג שבמרכז סין המערבית‪ ,‬ארגן פגיט‬
‫שה עם יו"ר ענקית האינטרנט הסינית באידו‬
‫(‪ .)Baidu‬המנהל האזורי של החברה‪ ,‬ג'יאנג‬
‫ג'י‪ ,‬חיבר בין השניים‪.‬‬
‫בו ציין שברצונו לעזור לבאידו להדוף את‬
‫המתחרה העיקרית שלה‪ ,‬גוגל‪ ,‬ובכך להשיג‬
‫מונופול על שוק מנועי החיפוש בשפה הסיט‬
‫נית‪ .‬ג'יאנג סיפר שיו"ר באידו‪ ,‬לי יאן‪-‬הונג‪,‬‬
‫קיבל את הצעתו של בו באותו רגע‪.‬‬
‫בו הבטיח שיגרום לכך שגוגל תיזרק אל‬
‫מחוץ לסין בתמורה הוא רצה שבאידו תפסיק‬
‫את הצנזורה על מאמרים המותחים ביקורת‬
‫על מנהיג סין הּו ג'ין‪-‬טאו‪ ,‬ראש הממשלה וון‬
‫ג'יא‪-‬באו‪ ,‬וראש המפלגה המיועד שי ג'ינג‪-‬‬
‫פינג‪ .‬המאמרים שהצנזורה של באידו אמורה‬
‫להתעלם מהם יפורסמו באתרים מחוץ לסין‬
‫התומכים במנהיג המפלגה הקודם‪ ,‬ג'יאנג‬
‫דזה‪-‬מין‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫בו שי‪-‬לאי ציין‬
‫שברצונו לעזור‬
‫לבאידו לסלק את‬
‫גוגל ולהשיג מונופול‬
‫על שוק מנועי‬
‫החיפוש בסין‬
‫בו ציין שהמאמרים שימתחו ביקורת על‬
‫שי ג'ין‪-‬פינג הם חשובים במיוחד‪ .‬לי הסכים‪.‬‬
‫מאבקים בין מחנות במפלגה‬
‫בו שייך למחנה במק"ס הנאמן לג'יאנג‬
‫דזה‪-‬מין‪ .‬כבר עשר שנים מחנה זה מנהל‬
‫מאבק שליטה במפלגה נגד המחנה שבהנהגט‬
‫תם של הו ג'ין‪-‬טאו ו‪-‬וון ג'יא‪-‬באו‪.‬‬
‫בכירים נוספים המהווים עמודי תווך במחנה‬
‫של ג'יאנג הם‪ :‬ג'נג צ'ין‪-‬הונג‪ ,‬ראש קונגרס העם‬
‫הלאומי ובעליו של מלון "הונולולו" שבו נפגש‬
‫בו עם לי; ג'ואו יונג‪-‬קאנג‪ ,‬ראש הוועדה לענייני‬
‫‪li xin / AFP‬‬
‫הסיפור האמיתי‬
‫מאחורי סילוקה‬
‫של גוגל מסין‬
‫‬
‫מתברר שמאחורי סיפור יציאתה של גוגל מסין‬
‫באידו‬
‫תופסת את‬
‫נתח השוק‬
‫של גוגל‬
‫בסין‬
‫ינואר ‪10‬‬
‫יוני ‪10‬‬
‫גוגל מפנה את‬
‫משתמשי "גוגל‬
‫סין" למנוע‬
‫החיפוש שלה‬
‫בהונג קונג‬
‫גוגל מפרסמת‬
‫הודעה בבלוג‬
‫שלה‪" :‬עלינו‬
‫לשקול מחדש‬
‫את ישימות‬
‫הפעילות‬
‫העסקית שלנו‬
‫בסין"‬
‫פוליטיקה וחוק (‪ ,)PLAC‬השולטת כמעט על כל‬
‫מוסדות אכיפת החוק בסין; ולואו גאן‪ ,‬קודמו של‬
‫ג'ואו כראש ה‪.PLAC-‬‬
‫אנשי המחנה של ג'יאנג קשורים יחדיו‬
‫באשמה משותפת‪ :‬פשעים שבוצעו נגד מתרגלי‬
‫פאלון גונג ברדיפה שהחל ג'יאנג ביולי ‪.1999‬‬
‫על פי אנליסטים‪ ,‬מאבק הכוח מול מנהיג סין‬
‫המכהן הו ג'ין‪-‬טאו‪ ,‬וראש הממשלה המכהן וון‬
‫ג'יא‪-‬באו‪ ,‬נבע מכך שחברי המחנה של ג'יאנג‬
‫פחדו מדין וחשבון שיצטרכו לתת על פשעיהם‪.‬‬
‫ביל גרץ‪ ,‬כתב אתר החדשות ‪Washington‬‬
‫‪ ,Free Beacon‬ציטט איש ממשל אמריקני‬
‫שאמר כי וואנג לי‪-‬ג'ון סיפק מידע לפיו בו‬
‫וג'ואו תכננו לשבש את העברת השלטון היציבה‬
‫מהּו לשי‪ .‬אתר אינטרנט של פורשים סינים‪,‬‬
‫‪ ,Boxun‬דיווח שבו וג'ואו תכננו לקיים הפיכה‬
‫צבאית לאחר עלייתו של שי לשלטון‪.‬‬
‫בו וג'ואו שילבו כוחות במבצע נגד גוגל‪.‬‬
‫הם ניסו להשתמש ב"לוחמת מידע" כדי לגט‬
‫רום נזק לשי ג'ין‪-‬פינג ובני בריתו‪.‬‬
‫שלב ראשון ‪ -‬האשמות על פורנוגרפיה‬
‫לאחר פגישתם של בו ולי במאר ס ‪ 2009‬הו�נ‬
‫חה בזהירות התשתית לסילוקה של גוגל‪ .‬הניסיון‬
‫הראשון היה האשמתה בכך שהיא מאפשרת גישה‬
‫לחומרים פורנוגראפיים‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬ביוני ‪ 2009‬פרסם "המרכז לדיווח‬
‫על מידע בלתי חוקי באינטרנט הסיני" ‪ -‬ארט‬
‫גון בעל קשר הדוק לבאידו ‪ -‬מאמר שכותרתו‬
‫"גינוי חריף למידע המגונה והפרובוקטיבי‬
‫מינית המופץ על ידי גוגל"‪.‬‬
‫המאמר מתח ביקורת על "גוגל סין"‪ ,‬שהכט‬
‫לילה "כמות גדולה של מידע מגונה ופורנוגרפי"‬
‫יש מזימה לסלקה משם‪ ,‬שרקמו בכירים בהנהגה הסינית‬
‫אוקטובר ‪09‬‬
‫דצמבר ‪09‬‬
‫האקרים סינים‬
‫תוקפים את שירות‬
‫הדואר ‪ Gmail‬של‬
‫גוגל‪ .‬את ההוראה‬
‫לכך נתן ראש‬
‫מנגנון ביטחון‬
‫הציבור של סין‬
‫אוקטובר ‪09‬‬
‫בו שי‪-‬לאי‬
‫מעביר מסר‬
‫למנכ"ל באידו‪:‬‬
‫"מצאתי דרך‪.‬‬
‫גוגל בטוח‬
‫יעזבו את סין"‬
‫בו שי‪-‬לאי‬
‫מורה לארבע‬
‫חברות בצ'ונג‪-‬‬
‫צ'ינג להעביר‬
‫עשרות מיליוני‬
‫דולרים לבאידו‬
‫יוני ‪09‬‬
‫יולי ‪09‬‬
‫ראש ממשלת‬
‫סין וסגנו‬
‫שמים קץ‬
‫למתקפה נגד‬
‫גוגל בנושא‬
‫הפורנוגרפיה‬
‫גוגל‬
‫מואשמת‬
‫בהפצת‬
‫פורנוגרפיה‬
‫באינטרנט‬
‫בסין‬
‫מארס ‪09‬‬
‫יו"ר באידו‬
‫נפגש עם‬
‫בו שי‪-‬לאי‪.‬‬
‫השניים‬
‫מחליטים לסלק‬
‫את גוגל מסין‬
‫לאחר שוון ג'יא‪-‬באו ושי ג'ין‪-‬פינג שמו‬
‫קץ ביולי ‪ 2009‬למתקפה נגד גוגל בנושא‬
‫הפורנוגרפיה‪ ,‬יו"ר באידו לי יאן‪-‬הונג נותר‬
‫מאוד לא מרוצה וחסר ביטחון‪ .‬כבר באותו‬
‫חודש צנזרה באידו חיפוש של חדשות המשט‬
‫מיצות את שי ג'ין‪-‬פינג‪.‬‬
‫בינתיים לבו שי‪-‬לאי היה רעיון שבעזט‬
‫רתו הוא יפתה את באידו לשתף פעולה עם‬
‫תכניתו‪ .‬הוא יזם מבצע בצ'ונג‪-‬צ'ינג שאותו‬
‫כינה "הכה את השחור"‪ .‬אף כי לכאורה מטרת‬
‫מבצע זה נראתה כדיכוי המאפיה‪ ,‬לדעת מבט‬
‫קרים הוא שימש את בו ככלי להשגת כספים‬
‫ונכסים של אנשי עסקים מכובדים‪.‬‬
‫בו הורה לארבע חברות בצ'ונג‪-‬צ'ינג‬
‫להעביר כספים שהן השיגו במבצע "הכה את‬
‫השחור" לידי באידו תחת הכותרת של סיוע‬
‫להמשך קיום שירות החיפוש שלה‪ .‬ארבע חבט‬
‫רות אלו יחד תרמו לבאידו החל מסוף ‪2009‬‬
‫סך של ‪ 230‬מיליון יואן (‪ 36‬מיליון דולר)‪.‬‬
‫בתחילת אוקטובר ‪ 2009‬דיבר בו שי‪-‬לאי‬
‫עם ג'אנג פנג‪-‬גי‪ ,‬סגנית נשיא סניף באידו‬
‫בצ'ונג‪-‬צ'ינג‪ ,‬וביקש ממנה להעביר את המסר‬
‫הבא ליו"ר לי יאן‪-‬הונג‪" :‬מצאתי דרך‪ .‬גוגל‬
‫בטוח יעזבו את סין"‪ .‬באותו חודש באידו‬
‫שוב הסירה את החסימה על חדשות שליליות‬
‫הנוגעות לשי ג'ין‪-‬פינג‪.‬‬
‫שלב שני ‪ -‬פריצה לגוגל‬
‫בו שי‪-‬לאי העביר‬
‫את המסר הבא‬
‫למנכ"ל באידו‪:‬‬
‫"מצאתי דרך‪ .‬גוגל‬
‫בטוח יעזבו את סין"‬
‫ושכביכול הפיצה תוכן פורנוגרפי בתוך סין‪.‬‬
‫באותו אחר‪-‬צהריים הורה ג'ואו יונג‪-‬קאנג‬
‫למשרד לביטחון הציבור לקיים פגישה עם‬
‫מנהל "גוגל סין"‪ .‬בפגישה הועלתה הטענה‬
‫על אחריותה של גוגל להפצת פורנוגרפיה‬
‫באינטרנט הסיני‪ ,‬ונמסר שהחברה תיענש‪ .‬כמו‬
‫כן נאמר לה כי אתרים שמחוץ לסין וכל חומר‬
‫הקשור בהם נאסרו לחיפוש ב"גוגל סין"‪.‬‬
‫כאשר סוכנות הידיעות הרשמית "שין‪-‬חואה"‪,‬‬
‫השופר של המשטר‪ ,‬דיווחה על חדשות אלו‪ ,‬לא‬
‫הוזכר המשרד לביטחון הציבור‪ .‬נכתב שהפגישה‬
‫עם "גוגל" התקיימה עם "המחלקה הרלוונטית"‪.‬‬
‫באותו יום עצמו‪- ,‬ה‪ 18-‬ביוני ‪ ,2009‬ה�ט‬
‫לוויזיה הממלכתית של סין ‪ CCTV‬שידרה‬
‫תכנית שהתייחסה לפרסום לכאורה של פורט‬
‫נוגרפיה על ידי גוגל‪ ,‬מה שעורר אצל הצופים‬
‫מידה מרובה של ספקנות ותרעומת‪ .‬גולשי‬
‫אינטרנט הגיבו באי‪-‬אמון וטענו שהייתה זו‬
‫עלילה נגד גוגל‪ ,‬ואחדים אמרו שמאחורי‬
‫מהלך זה עומדת ודאי המתחרה באידו‪.‬‬
‫כמה גולשי אינטרנט ביצעו חיפוש‬
‫נרחב וגילו שהמרואיין בתכנית הטלוויזיה‬
‫הממלכתית על "גוגל"‪ ,‬שטען שהוא סטודנט‬
‫בשם גאו יה‪ ,‬היה למעשה מתמחה בערוץ‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬מה שאישר את חשדם שלתכנית‬
‫הייתה אג'נדה להעליל על גוגל‪.‬‬
‫ב‪ 25-‬ביוני ‪ 2009‬קיימה "המועצה למידע‬
‫חדשותי מקוון של בייג'ינג" את פגישתה‬
‫השנתית והוקיעה את הדיווחים שהגיעו מחוץ‬
‫לסין שמתחו ביקורת על הענשת גוגל‪.‬‬
‫ביולי הופץ באינטרנט סיפור על תלמידה‬
‫בהיריון הלומדת בחטיבת הביניים בבית הספר‬
‫ג'יאן‪-‬נאן מס ' ‪ 7‬בשנגחאי שאילצו אותה ל�ה‬
‫ניק ארבעה תלמידים‪ .‬המשטר הכריז כי הפצת‬
‫חדשות מסוג זה קשורה ליבוא אתרי אינטרנט‬
‫מגונים מחו"ל על ידי גוגל‪.‬‬
‫גולשי אינטרנט יודעי דבר גילו כי לא‬
‫קיים כלל בית ספר בשם שננקב בידיעה‪ ,‬וכי‬
‫התמונות ששודרו עברו עריכה בפוטו‪-‬שופ‪.‬‬
‫בתגובה לתלונות הגולשים התערבו ראש‬
‫הממשלה וון וסגן הנשיא שי ותקרית גוגל‬
‫בהקשר הפורנוגרפיה דעכה‪.‬‬
‫האשמת גוגל בפורנוגרפיה לא הצליחה‬
‫להפנות את הסינים נגדה‪ .‬היומון נאן‪-‬פאנג‬
‫פרסם באינטרנט תוצאות סקר שנערך כחצי שנה‬
‫באמצע דצמבר ‪ 2009‬תקפו האקרים סינים‬
‫את שירות הדואר ‪ Gmail‬של גוגל וגנבו‬
‫קניין רוחני של גוגל‪ .‬ההאקרים פעלו תחת‬
‫הוראותיו של ג'ואו יונג‪-‬קאנג‪.‬‬
‫כפעולת הסחה תקפו ההאקרים ‪ 20‬חברות‬
‫אחרות העוסקות בפיננסים‪ ,‬מדע וטכנולוגיה‪,‬‬
‫תקשורת וכימיה‪ .‬כמו כן הם פלשו לחשבונות‬
‫‪ Gmail‬רבים של פעילי זכויות אדם‪.‬‬
‫מקורות פנימיים בגוגל אמרו ששיטת הפט‬
‫ריצה הייתה מורכבת מאוד‪ .‬על פי ה‪,BBC-‬‬
‫ההאקרים ניצלו פרצה בדפדפן אינטרנט‪-‬‬
‫אקספלורר כדי לתקוף את גוגל‪ .‬גוגל לא ציינה‬
‫שהמתקפה בוצעה על ידי המפלגה הקומוניסט‬
‫טית‪ ,‬אך מהנדסים שלה שעקבו אחר המתקפה‬
‫הגיעו לסוכנויות רשמיות של המדינה‪.‬‬
‫גוגל לא התקפלה בפני ההתקפות ופעולות‬
‫ההפחדה‪ .‬ב‪ 12-‬בינואר ‪ 2010‬היא פרסמה בבלוג‬
‫הרשמי שלה הצהרה תחת הכותרת "גישה חדשה‬
‫כלפי סין"‪ .‬הגרסה הסינית של ההצהרה פורסמה‬
‫בחצות הלילה של ה‪ 23-‬במארס‪.‬‬
‫"הגענו להחלטה שאין ברצוננו להמשיך‬
‫ולצנזר את תוצאות החיפושים ב‪Google.-‬‬
‫‪ ,"cn‬נכתב בהצהרה‪" .‬לכן‪ ,‬במשך השבועות‬
‫הבאים‪ ,‬נדון יחד עם הממשלה הסינית על‬
‫הבסיס שלפיו יאופשר לנו להפעיל מנוע‬
‫חיפוש ללא סינון במסגרת החוק‪ ,‬אם בכלל"‪.‬‬
‫"התקפות אלו ושיטות המעקב שהן חשפו ‪-‬‬
‫בצירוף הניסיונות לאורך השנה החולפת להרחיב‬
‫את הגבלת הדיבור החופשי ברשת ‪ -‬הובילו אותנו‬
‫למסקנה שעלינו לשקול מחדש את ישימות הפט‬
‫עילות העסקית שלנו בסין"‪ ,‬כתבה גוגל‪" .‬החלטנו‬
‫שאיננו מוכנים יותר להמשיך לצנזר את תוצאות‬
‫החיפושים בגוגל סין"‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪23‬‬
‫המושכות הערות של גולשי אינטרנט‪.‬‬
‫בסביבות השעה שמונה בבוקר נעלמים כל‬
‫הדיווחים השליליים‪ .‬לעתים אף קורה שחיפוש‬
‫אחר אחד משלושת השמות הנ"ל מסתיים בתשוט‬
‫בה "אין תוצאות חיפוש זמינות"‪.‬‬
‫גולשים וידוענים רבים רומו על ידי הגישה‬
‫הפתוחה שבאידו נוקטת באשר לפרסום שלילי‬
‫על מנהיגי המק"ס‪ ,‬ושיבחו במיקרובלוגים‬
‫שלהם את פתיחותו של מנוע חיפוש זה‪ .‬אולם‬
‫המאמרים השליליים האלו נמחקים מיידית‬
‫על ידי האתרים המקוריים שפרסמו אותם‪.‬‬
‫"שתולי" אינטרנט ששכרו בו וג'ואו מספרים‬
‫לגולשים כי הסיבה לסילוק המאמרים היא‬
‫לחץ שהופעל על ידי "המחלקה הרלוונטית"‪.‬‬
‫בו וג'ואו השתמשו בתוכנית הזו כדי לזרוע‬
‫בקרב קהילת הגולשים של "באידו" שמועות‬
‫על מקרי שחיתות שבוצעו על ידי בנו של הו‬
‫ג'ין‪-‬טאו ובנו של וון ג'יא‪-‬באו‪ ,‬והאשמות‬
‫שבתו של שי ג'ין‪-‬פינג קיימה כביכול יחסים‬
‫מיניים עם מספר גברים מערביים‪.‬‬
‫המאבק על השליטה בבאידו נמשך‬
‫מנכ"ל באידו שיתף פעולה עם בכירים בסין כדי לסלק את גוגל ולהשיג את נתח השוק שלה‬
‫‪SIMON LIM / AFP‬‬
‫ב‪ 29-‬ביוני הודיעה גוגל שהיא מפנה אוט�ו‬‫מטית את כל משתמשי גוגל סין ל‪Google.-‬‬
‫‪ ,com.hk‬מנוע החיפוש שלה בהונג קונג המספק‬
‫חיפושים לא מצונזרים‪ .‬בכך הוציאה גוגל רשמית‬
‫את עיסוק הליבה שלה אל מחוץ לסין‪.‬‬
‫בה בעת הורו ג'ואו יונג‪-‬קאנג ובו שי‪-‬‬
‫לאי לאמצעי התקשורת לפרסם באופן נרחב‬
‫מאמרים על כך שגוגל נטשה מתוך שיקולים‬
‫של רווח כלכלי‪ .‬מידע כזה חדר גם לאמצעי‬
‫תקשורת בסינית ובאנגלית מחוץ לסין‪ .‬עקב‬
‫כך‪ ,‬דעת הקהל שנוצרה ברחבי העולם לגבי‬
‫גוגל לא הייתה מבוססת על ההתרחשויות‬
‫כפי שאכן קרו‪ .‬בזמן שעבר מאז‪ ,‬תפסה באידו‬
‫בהצלחה את נתח השוק שנעזב על ידי גוגל‪.‬‬
‫המשך המאבק ‪ -‬מבצע מקוון‬
‫ב‪ 10-‬במארס ‪ 2010‬ארגנו בו שי‪-‬לאי וג'ואו‬
‫יונג‪-‬קאנג פגישה נוספת עם יו"ר באידו‪ .‬על פי‬
‫דוחות חקירה של ועדת המק"ס לפיקוח משמעתי‪,‬‬
‫הם רקחו "תכנית מפורטת מאוד להשקת מבצע‬
‫מקוון (ברשת האינטרנט ‪ -‬המת') רב‪-‬עוצמה נגד‬
‫הו ג'ין‪-‬טאו‪ ,‬וון ג'יא‪-‬באו ושי ג'ין‪-‬פינג"‪.‬‬
‫באידו עדיין משמרת את מדיניות חסימת‬
‫המידע השלילי בחיפוש אחר השמות הו ג'ין‪-‬טאו‪,‬‬
‫וון ג'יא‪-‬באו‪ ,‬ושי ג'ין‪-‬פינג כשהחיפוש נעשה‬
‫בסינית‪ ,‬זאת על פי הצהרה שניתנה לוועדת הפיט‬
‫קוח המשמעתי‪ .‬אולם המידע המבוקש כן עולה‬
‫כאשר החיפוש נעשה באנגלית‪ ,‬על פי טבלת‬
‫"פין‪-‬יין" לתרגום שמות (למשל‪.)"hujintao" :‬‬
‫מאמרים שהופיעו ברשימת החיפוש כללו‬
‫דברים כמו‪" :‬בנו של הו ג'ין‪-‬טאו מושחת מאוד‪,‬‬
‫ג'יאנג דזה‪-‬מין רוצה לרדת לעומק העניין"‪ ,‬ו"שי‬
‫ג'ין‪-‬פינג הוא שטוף זימה‪ ,‬המשחק עם נשים‬
‫בג'יי‪-‬ג'יאנג (פרובינציה בסין ‪ -‬המת') מאחורי‬
‫גבה של אשתו השנייה"‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫כל יום‪ ,‬אחרי השעה אחת לפנות בוקר לפי‬
‫שעון בייג'ינג‪" ,‬חדשות באידו"‪" ,‬שאל את באידו"‪,‬‬
‫"פרסם בבאידו" ו"הספייס של באידו" מתמלאים‬
‫באינפורמציה שלילית אודות הו‪ ,‬וון‪ ,‬ושי‪ .‬שאלות‬
‫עולות ותשובות ניתנות‪ ,‬בצירוף עדויות מצולמות‬
‫‪24‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫נעשות הכנות‬
‫לחקירה של‬
‫באידו‪ .‬מקור‬
‫פנימי סיפר‪:‬‬
‫"אפשר לומר‬
‫שהלחץ ל'ניקוי'‬
‫בבאידו גדול מזה‬
‫שהופעל בעד‬
‫חקירתו של‬
‫בו שי‪-‬לאי"‬
‫מאז התקרית שבה וואנג לי‪-‬ג'ון‪ ,‬מפקד‬
‫המשטרה בצ'ונג‪-‬צ'ינג‪ ,‬פנה לשגרירות ארה"ב‬
‫לקבל מקלט‪ ,‬הו ו‪-‬וון מהדקים את פיקוחם‬
‫על בו וג'ואו‪ ,‬הנתונים כרגע תחת חקירה של‬
‫המפלגה‪ .‬שמותיהם של אנשים רבים מחוגי‬
‫המפלגה‪ ,‬שהיו שותפים לקשר שקשרו ג'ואו‬
‫ובו יחד עם באידו‪ ,‬צפו ועלו‪.‬‬
‫אבל שר התעמולה‪ ,‬לי צ'אנג‪-‬צ'ון‪ ,‬נשאר‬
‫עדיין תומך מסור בבאידו‪ .‬בפגישה של‬
‫חברי הוועדה המתמדת של הפוליטבירו הוא‬
‫ציין ש"באידו היא המותג הלאומי של סין‬
‫באינטרנט‪ ,‬ואין להכתים את שמה הטוב"‪.‬‬
‫גם ג'אנג דה‪-‬ג'יאנג אשר קיבל את התפקיד‬
‫ממנו סולק בו שי‪-‬לאי בצ'ונג‪-‬צ'ינג‪ ,‬וגם ג'נג‬
‫צ'ינג‪-‬הונג (שהוזכר לעיל כאחד מעמודי התט‬
‫ווך של המחנה של ג'יאנג) השתתפו בפגישה‬
‫זו ותמכו בדעתו‪.‬‬
‫באותה פגישה הו‪ ,‬וון‪ ,‬ושי דרשו לבצע‬
‫"ניקוי" בתוך "באידו"‪ ,‬אך לי צ'אנג‪-‬צ'ון‬
‫לעומתם הציע שקודם כל יש לאתר מה מקור‬
‫השמועות נגד החברה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬על פי דיווח של סוכנות הידיט‬
‫עות הרשמית "שין‪-‬חואה" ב‪ 31-‬במארס‪ ,‬יותר‬
‫מאלף אנשים נעצרו באשמת הפצת שמועות‬
‫בבלוגים שב‪ Sina-‬וב‪ .QQ.com-‬על פורטלים‬
‫גדולים באינטרנט "נמתחה ביקורת והם נענשו"‪.‬‬
‫ב‪ ,Sina Weibo-‬למשל‪ ,‬נוטרלה פונקצית‬
‫ה"תגובות" למשך ארבעה ימים בשל עבודות‬
‫"מרכוז וניקוי"‪ .‬פגיעה זו בפעילות הפורטלים‬
‫פעלה לטובת באידו‪.‬‬
‫לאחרונה הרחיבו תומכיהם של הו ו‪-‬וון‬
‫את השפעתם בתוך באידו‪ .‬מילים ומונחים כגון‬
‫"להקת ‪ Shen Yun‬לאמנויות הבמה"‪" ,‬ה‪4-‬‬
‫ביוני"‪" ,‬פאלון גונג"‪" ,‬קצירת אברים"‪ ,‬מה שמט‬
‫כונה "ההצתה העצמית בכיכר טיאנאנמן"‪" ,‬פשעי‬
‫בו שי‪-‬לאי ואשתו"‪ ,‬ו"עברו האפל של ג'ואו יונג‪-‬‬
‫קאנג"‪ ,‬שוחררו זמנית מחסימה‪.‬‬
‫הכנות מוקדמות נעשות לחקירה יסודית של‬
‫באידו‪ .‬מקור פנימי בוועדה לפיקוח משמעתי‬
‫אמר‪" :‬אפשר לומר שהלחץ בעד ניקויו של באידו‬
‫גדול מזה המופעל בעד חקירתו של בו שי‪-‬לאי‪.‬‬
‫אם העניין לא ינוהל בצורה טובה‪ ,‬יהיו אנשים‬
‫שיאבדו את משרותיהם בבאידו‪ ,‬וקיים הסיכון‬
‫להרגיז בוסים מחוזיים"‪ .‬עבור אלו המכירים את‬
‫אחורי הקלעים של האינטרנט הסיני‪ ,‬מילים אלו‬
‫משמעותיות במידה עצומה‪.‬‬
‫הוועדה החשאית‬
‫שמנהלת את סין‬
‫יושבים בה שרים ובעלי תפקידים בכירים שמקבלים תקציבים עצומים ומפעילים מנגנוני שליטה על‬
‫המדינה‪ .‬לוועדה הזו קוראים ‪ .PLAC‬היא פועלת ברציפות מאז ‪ ,1990‬ונמצאת בלב מאבקי הכוחות בסין‬
‫מאת ליה ג'ואו‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫ל‬
‫אופרות סבון בהן הסיפור מתמשך‬
‫והעילות מסובכות הן פופולריות‬
‫מאוד בסין‪ .‬בלוגרים סינים רבים‬
‫מתבדחים שאופרת הסבון הארוכה‬
‫ביותר‪ ,‬אך גם המשעממת ביותר‪,‬‬
‫היא מהדורת החדשות היומית של רשת הטלוויזיה‬
‫הממלכתית ‪ .CCTV‬כל עשר שנים גיבורי העלילה‬
‫המתמשכת צריכים להתחלף‪ .‬במקרה של סין אלה‬
‫הם תשעת חברי הוועדה המתמדת של הפוליטט‬
‫בירו של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס)‪,‬‬
‫המנהלים את סין‪ .‬כמו באופרת סבון אמיתית‪,‬‬
‫השינויים הנדירים של הגיבורים הראשיים זוכים‬
‫תמיד לתשומת לב גדולה מקהל הצופים‪.‬‬
‫מאז תחילת מארס השנה הרייטינג של מהט‬
‫דורת החדשות היומית נמצא בעלייה מתמדת‪.‬‬
‫במיוחד מאז ה‪ 9-‬במארס‪ ,‬כשעיריית צ'ונג‪-‬צ'ינג‬
‫זימנה מסיבת עיתונאים‪ ,‬צעד מפתיע מאוד‪.‬‬
‫מזכיר המפלגה דאז בצ'ונג‪-‬צ'ינג‪ ,‬בו שי‪-‬לאי‪,‬‬
‫התייחס בפעם הראשונה לפרשת וואנג לי‪-‬ג'ון‪,‬‬
‫לשעבר מפקד המשטרה בעיר‪ .‬וואנג ביקש‬
‫במפתיע מקלט בקונסוליה האמריקנית בצ'נג‪-‬דו‬
‫ב‪ 6-‬בפברואר השנה‪ ,‬כנראה מחשש שבו שי‪-‬‬
‫לאי מעוניין להשתיק אותו ולפגוע בו‪ .‬וואנג‬
‫היה יד ימינו של בו שי‪-‬לאי והוציא לפועל חלק‬
‫מהוראותיו של בו במסגרת מבצע שיזם האחרון‬
‫לביעור הפשע בעיר‪ .‬לפי החשד‪ ,‬במבצע נרצחו‬
‫יריבים פוליטיים של בו שי‪-‬לאי‪ .‬וואנג‪ ,‬לפי‬
‫החשד‪ ,‬סיפר על כך בקונסוליה האמריקנית‪.‬‬
‫בו שי‪-‬לאי ניצל את מסיבת העיתונאים‬
‫כדי לדבר מול המצלמות ולהפגין את נאמנותו‬
‫לגוף פוליטי רב עוצמה בסין ‪ -‬הוועדה לענייני‬
‫פוליטיקה וחוק (‪ .)PLAC‬הוא אמר שהצלחת‬
‫המבצע השנוי במחלוקת שיזם בצ'ונג‪-‬צ'ינג‬
‫לביעור הפשע והשחיתות בעיר הייתה תוצאה‬
‫של שיתוף פעולה בין המשטרה‪ ,‬התובעים‪,‬‬
‫בתי המשפט‪ ,‬השופטים ומחלקת ביטחון המט‬
‫דינה ‪ -‬תחת ההנהגה של ה‪.PLAC-‬‬
‫אמירה זו חשפה את העובדה שה‪PLAC-‬‬
‫מחזיקה בכוח עצום‪ .‬היא עומדת מעל התביט‬
‫עה‪ ,‬בתי המשפט והמשטרה החשאית‪ ,‬שולטת‬
‫במשטרה החמושה של סין שכוללת כ‪1.5-‬‬
‫מיליון שוטרים‪ ,‬ובמשטרה הרגילה (כ‪1.7-‬‬
‫מיליון שוטרים)‪ .‬בראשה עומד ג'ואו יונג‪-‬‬
‫קאנג‪ ,‬החבר גם בוועדה המתמדת של הפוט‬
‫ליטבירו של המק"ס‪ .‬ג'ואו משמש גם כאיש‬
‫סודו של ג'יאנג דזה‪-‬מין‪ ,‬לשעבר מנהיג סין‪.‬‬
‫כשמתבוננים במבנה הארגוני של ה‪,PLAC-‬‬
‫רואים עד כמה היא שולטת במדינה ועד כמה‬
‫מערכת המשפט בסין אינה עצמאית‪ .‬סגן מזט‬
‫כיר הוועדה הוא דמות ששמה מנג ג'יאן‪-‬ג'ו‪.‬‬
‫ה‪ PLAC-‬התנהלה כמו עסק פרטי של ג'יאנג דזה‪-‬מין‪ ,‬שדאג שמכונת ההרג הזו תמשיך לפעול‬
‫אילוסטרציה‪AFP PHOTO/GOH CHAI HIN :‬‬
‫היא עומדת מעל‬
‫התביעה‪ ,‬בתי‬
‫המשפט‪ ,‬המשטרה‬
‫החשאית‪ ,‬ושולטת‬
‫במשטרה של סין‬
‫האחרון הוא גם השר לביטחון הציבור‪ .‬חברים‬
‫אחרים ב‪ PLAC-‬כוללים את נשיא בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬התובע הכללי‪ ,‬השר לביטחון המדינה‪,‬‬
‫שר המשפטים ומפקד המשטרה החמושה‪ .‬ובראט‬
‫שה‪ ,‬כאמור‪ ,‬עומד ג'ואו יונג‪-‬קאנג‪ ,‬הידוע גם‬
‫כ"צאר" של המודיעין בסין‪.‬‬
‫ג'יאנג דזה‪-‬מין עושה מניפולציה‬
‫העולם לא הקדיש תשומת לב רבה‬
‫ל‪ ,PLAC-‬גוף השייך למפלגה ונתון למר�ו‬‫תה‪ .‬הוא נוסד לראשונה ב‪ ,1980-‬אך בוטל‬
‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ .‬ב‪ 1990-‬הוא הוקם‬
‫שוב בעקבות הטבח של ‪-‬ה‪ 4-‬ביוני ‪ 1989‬בכ�י‬
‫כר טיאנאנמן‪ .‬בזמן ההוא המק"ס חשה בצורך‬
‫להדק את השליטה על המדינה‪ .‬עם הקמתם‬
‫של סניפי ‪ PLAC‬בכל פרובינציה‪ ,‬בכל אזור‬
‫ואפילו בכל מחוז‪ ,‬הוועדה הפכה למנגנון‬
‫החולש על כל הפרובינציות‪ .‬אחת מהמשימות‬
‫העיקריות של הגוף הזה היא להבטיח את‬
‫הביטחון והיציבות של שלטון המק"ס בסין‪,‬‬
‫ובעיקר את הבלעדיות שלו‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬ביולי ‪ ,1999‬ג'יאנג דזה‪-‬מין החל‬
‫ברדיפה ברוטלית נגד התנועה הרוחנית "פאט‬
‫לון גונג" (פאלון דאפא)‪ .‬בזמן ההוא מתרגלי‬
‫הפאלון גונג בסין מנו עשרות מיליונים‪ .‬מספרם‬
‫הגדל העלה בג'יאנג קנאה ופחד‪ .‬לביצוע הרדיט‬
‫פה בפועל הוקם "משרד ‪ "610‬הידוע לשמצה‪,‬‬
‫העובד בשיתוף פעולה הדוק עם ה‪.PLAC-‬‬
‫מאז תחילת הרדיפה נגד הפאלון גונג‪,‬‬
‫ה‪ PLAC-‬התנהלה כמו עסק פרטי של ג'יאנג‪,‬‬
‫שדאג שמכונת ההרג הזו תקבל משאבים פיט‬
‫ננסיים נדיבים‪ .‬במשך ‪ 12‬השנים האחרונות‬
‫כוחה של הוועדה גדל מיום ליום‪ .‬ב‪,2002-‬‬
‫כשג'יאנג הגיע לגיל המגבלה של ‪ 68‬והיה‬
‫צריך לעזוב את הבמה הפוליטית‪ ,‬הוא התנה‬
‫את התפטרותו בכך שלואו גאן בן ה‪ ,67-‬אז‬
‫ראש ‪-‬ה‪ ,PLAC-‬יקבל מושב בוועדה ה�מ‬
‫תמדת של הפוליטבירו‪ .‬ב‪ ,2007-‬לואו גאן‬
‫הוחלף על ידי ג'ואו יונג‪-‬קאנג‪ ,‬שבתפקידו‬
‫הקודם היה השר לביטחון הציבור‪.‬‬
‫כך הגיעה ‪-‬ה‪ PLAC-‬לרמה הפוליטית ה�ג‬
‫בוהה ביותר בסין‪ ,‬וזכתה לכינוי "המטה השני‬
‫של המפלגה"‪ .‬תפקיד ראש הוועדה מבוקש‬
‫ביותר‪ ,‬בשל העוצמה הרבה הנתונה בידי הממלא‬
‫אותו‪ .‬לפני חודשים ספורים בלבד בו שי‪-‬לאי‬
‫היה היורש המיועד לג'ואו יונג‪-‬קאנג‪ .‬אבל‬
‫בעקבות פרשת וואנג לי‪-‬ג'ון הוא פוטר מכל‬
‫תפקידיו במפלגה‪ .‬נפילתו סימנה את סיום הפרק‬
‫הראשון של אופרת הסבון הפוליטית‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪25‬‬
‫צילומים‪ \ AFP PHOTO-Kazuhiro NOGI :‬יח"ץ \ ויקיפדיה‬
‫מימין לשמאל‪ :‬עידן עופר‪ ,‬אלי יונס‪ ,‬יצחק תשובה‬
‫כלכלה | פרשנות‬
‫הגדולים? הגבוה‬
‫הבכירים‬
‫שכר‬
‫מי הם המפסידים‬
‫מאת איתי סלונים‬
‫ב‬
‫כל שנה מפרסמות החברות‬
‫הציבוריות את הדוחות השנ־‬
‫תיים שלהן לקראת סוף חודש‬
‫מארס‪ .‬הדוחות האלה כוללים‬
‫גם את שכר הבכירים‪ .‬בכל שנה‬
‫מעורר הנושא הזה גלים וכך היה גם השנה‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬כמו בנושאים רבים לאחרונה‪ ,‬העיסוק‬
‫התקשורתי בנושא רווי דמגוגיה ופופוליזם‪,‬‬
‫אף שמדובר בנושא מורכב וחשוב‪.‬‬
‫להנהלה תפקיד חשוב במיוחד‪ .‬בעלי המניות‬
‫מפקידים בידה את החברה שלהם שבה השקיעו‬
‫את כספם‪ .‬לרוב בעלי המניות אין דרך להשפיע‬
‫על הניהול ואף לדעת מה קורה בחברה והם תלויים‬
‫לגמרי בהנהלה‪ .‬הציפייה שלהם מההנהלה היא‬
‫שתנהל את החברה בצורה טובה (או לפחות שלא‬
‫תהרוס אותה) וכן שתתמקד בטובת בעלי המניות‬
‫ולא בטובתה שלה עצמה‪.‬‬
‫אחת הדרכים היעילות ביותר להשפיע על‬
‫התנהלות ההנהלה היא באמצעות השכר‪ .‬בעשרים‬
‫השנים האחרונות נפוץ השימוש באופציות לתגמול‬
‫מנהלים בדיוק בגלל הסיבה הזאת‪ .‬ברוב המקרים‬
‫מרכיב האופציות הוא זה שגורם לשכר להיות גבוה‬
‫במיוחד‪ .‬הרעיון הוא פשוט‪ ,‬כחלק מחבילת התגמול‬
‫יינתנו למנהלים אופציות לקניית מניות וכתוצאה‬
‫מכך הם יתאמצו מאוד להעלות את מחיר המניה‪.‬‬
‫על פניו זה נשמע הגיוני וחכם אבל כמו במ־‬
‫קרים רבים המציאות קצת יותר מורכבת‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫הדרך שבה ניתנות האופציות היא מקלה מאוד כלפי‬
‫ההנהלה‪ .‬ברוב המקרים האופציות ניתנות לזמן רב‬
‫(בדרך כלל עשר שנים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחיר המימוש הוא‬
‫מחיר המניה ביום מתן האופציות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פעמים רבות אין קשר בין מחיר המניה‬
‫למצב ארוך הטווח של החברה והעדויות הטובות‬
‫ביותר לכך הן אין ספור המקרים של חברות שנ־‬
‫קלעו לקשיים בעוד שהמנהלים גרפו סכומי עתק‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬התחושה בקרב רבים‪ ,‬ואני שותף לה‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫גם יצחק תשובה ידוע‬
‫בתגמול נדיב שהוא‬
‫נותן למנהליו‪ .‬גם כאן‬
‫מדובר בבעל שליטה‬
‫שבוחר לתת משכורות‬
‫עתק‪ .‬אחת השאלות‬
‫המעניינות ביותר היא‬
‫מדוע הם עושים זאת?‬
‫היא שיש כשל שוק ובהרבה מקרים תגמול המנה־‬
‫לים גבוה מדי‪.‬‬
‫והשאלה הנשאלת היא איך זה קורה? איך בעלי‬
‫המניות מסכימים לכך? כדי להבין זאת חשוב להב־‬
‫דיל בין שני סוגים של חברות‪ .‬הסוג הראשון‪ ,‬הנפוץ‬
‫במיוחד בארה"ב‪ ,‬הוא מניות בהן אין בעל שליטה‬
‫עיקרי‪ .‬מדובר בחברות שלהן מספר גדול של בעלי‬
‫מניות קטנים ללא יכולת השפעה‪ .‬בחברות האלה‪,‬‬
‫מי ששולט בפעול היא ההנהלה שכמובן בהרבה‬
‫מקרים יודעת לדאוג לעצמה‪.‬‬
‫הסוג השני של החברות‪ ,‬שנפוץ יחסית ביש־‬
‫ראל‪ ,‬הן חברות שבהן יש בעל שליטה דומיננטי‪.‬‬
‫במקרה כזה יש בעל שליטה עיקרי שלפיו יישק דבר‬
‫בחברה‪ .‬הדבר המעניין הוא שגם בחברות מהסוג‬
‫הזה במקרים רבים השכר של המנהלים גבוה מאוד‪.‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬מנכ"ל בנק מזרחי הרוויח מאז‬
‫מינויו בשנת ‪ 2004‬מעל ‪ 200‬מיליון שקל‪ .‬בעלי‬
‫השליטה בבנק הם משפחת עופר ומשפחת ור־‬
‫טהיים‪ ,‬מהמשפחות העשירות והחזקות במשק‪.‬‬
‫אפשר להגיד עליהם הרבה דברים אבל תמימים‬
‫או טיפשים הם לא‪ .‬אם הם הסכימו לשלם למנכ"ל‬
‫שכר כה גבוה‪ ,‬כנראה שהם חשבו שזה מגיע לו‪.‬‬
‫גם יצחק תשובה ידוע בתגמול נדיב שהוא נותן‬
‫למנהליו‪ .‬גם כאן מדובר בבעל שליטה שקובע לפי‬
‫ראות עיניו את תגמול המנהלים וגם הוא בוחר לתת‬
‫להם משכורות עתק‪ .‬אחת השאלות המעניינות‬
‫ביותר היא מדוע הם עושים זאת? אני אודה בכנות‬
‫שאין לי תשובה‪ .‬אולי מדובר בכשל שוק שיתוקן‬
‫עם הזמן או שאולי דברים שרואים מכאן לא רואים‬
‫משם ורק מי שהוא בעל שליטה בחברה ציבורית‬
‫יכול להבין‪.‬‬
‫נקודה חשובה נוספת שראויה לציון היא ששכר‬
‫גבוה של המנהלים לא בא על חשבון העובדים‬
‫בחברה‪ .‬השכר של העובדים נקבע בשוק העבודה‪.‬‬
‫זה שוק משוכלל יחסית‪ ,‬הן בעולם והן בישראל‪,‬‬
‫והמשכורות של העובדים בדרך כלל משקפות את‬
‫השכר המקובל בשוק בהתאם לתפקיד‪ ,‬לוותק וכ"ו‪.‬‬
‫אם המנהל מקבל שכר גבוה מדי זה לא על חשבון‬
‫העובדים אלא על חשבון בעלי המניות‪.‬‬
‫זה כמובן לא אומר שלא צריך להביא בחשבון‬
‫את מצב העובדים בעת קביעת תגמול‪ .‬פער גבוה‬
‫מדי בין השכר של ההנהלה לזה של העובדים או‬
‫מתן תגמול גבוה במיוחד בתקופה של פיטורים‬
‫וקיצוצי שכר עלול לפגוע במורל של העובדים‬
‫ולפגוע בחברה‪ ,‬כך שחשוב להביא את הדברים‬
‫האלה בחשבון‪.‬‬
‫השורה התחתונה היא שמדובר בנושא לא‬
‫פשוט‪ .‬אני נוטה לחשוב כמו רבים אחרים שיש בכל‬
‫העולם כשל שוק בתחום הזה ויהיה מעניין לראות‬
‫האם המצב הנוכחי יימשך או שתבוא התפכחות‪,‬‬
‫בייחוד בחברות שיש להן בעל שליטה עיקרי‪ .‬בינ־‬
‫תיים‪ ,‬המפסידים הגדולים הם בעלי המניות‪.‬‬
‫איתי סלונים הוא מנהל תיקי השקעות מורשה ובעלים של חברה‬
‫לניהול תיקים‪ .‬הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך‪ ,‬כולל‬
‫בכאלו המופיעים בכתבות‪ .‬הכתבה נועדה לעורר עניין בלבד‪ .‬היא‬
‫לא נועדה לשמש כייעוץ השקעות ואינה מהווה תחליף לייעוץ‬
‫השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪29‬‬
‫תחילת הדיון הראשון ‪-‬‬
‫על מהות המפלגה‬
‫הקומוניסטית‬
‫הקדמה‬
‫במשך למעלה מחמשת אלפים שנה יצר העם‬
‫הסיני ציוויליזציה מפוארת על האדמה שהוזנה‬
‫על‪-‬ידי הנהר הצהוב ונהר היאנג‪-‬צה‪ .‬לאורך כל‬
‫תקופת זמן ממושכת זו‪ ,‬שושלות הופיעו ונעלמו‪,‬‬
‫והתרבות הסינית עלתה ושקעה‪ .‬עלילות כבירות‬
‫ומרגשות הוצגו על בימת ההיסטוריה של סין‪.‬‬
‫שנת ‪ ,1840‬השנה שבדרך כלל נחשבת‬
‫בקרב ההיסטוריונים כתחילת העידן המוו‬
‫דרני של סין‪ ,‬מסמלת את תחילת המסע‬
‫של סין מהמסורת אל עבר המודרניזציה‪.‬‬
‫הציוויליזציה הסינית חוותה ארבעה פרקים‬
‫עיקריים של אתגרים ותגובות‪ .‬שלושת הפרו‬
‫קים הראשונים כוללים את הפלישה לבייג'ינג‬
‫על‪-‬ידי כוחות הברית אנגליה‪-‬צרפת בתו‬
‫חילת ‪ ,1860‬את מלחמת סין‪-‬יפן (שנקראה‬
‫גם מלחמת ג'יא‪-‬וו) ב‪ ,1894-‬ואת מלחמת‬
‫רוסיה‪-‬יפן בצפון‪-‬מזרח סין ‪-‬ב‪ .1906-‬לשל�ו‬
‫שת פרקי האתגר הללו הגיבה סין במהלך של‬
‫"התמערבות"‪ ,‬שאופיין בייבוא סחורות ונשק‪,‬‬
‫ברפורמות מוסדיות באמצעות "רפורמת מאה‬
‫הימים" ב‪ ,]1[ 1898-‬ובניסיון לייסד בסוף‬
‫שושלת צ'ינג (‪ )1911-1644‬שלטון על פי‬
‫חוקה‪ ,‬ומאוחר יותר ‪" -‬מהפכת שין‪-‬האי" [‪]2‬‬
‫ב‪.1911-‬‬
‫בסוף מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬אף על פי‬
‫שסין יצאה מנצחת‪ ,‬היא לא נמנתה בין הכוחות‬
‫‪30‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫החזקים של אותה תקופה‪ .‬סינים רבים האמינו כי‬
‫שלושת פרקי התגובה הראשונים נכשלו‪" .‬תנועת‬
‫הארבעה במאי" [‪ ]3‬תוביל לניסיון הרביעי להגיב‬
‫לאתגרים קודמים‪ ,‬ותביא לשיא את ההתמערבות‬
‫הכוללת של התרבות הסינית‪ ,‬באמצעות התנועה‬
‫הקומוניסטית והמהפכה הקיצונית שהביאה עמה‪.‬‬
‫מאמר זה עוסק בתוצאה של פרק התגובה‬
‫האחרון‪ ,‬שהיא התנועה הקומוניסטית והמפלגה‬
‫הקומוניסטית‪ .‬הבה ונעיף מבט קרוב על התוו‬
‫צאות שנגרמו בשל בחירתה של סין‪ ,‬או אולי‬
‫אפשר לומר מה שנכפה על סין‪ ,‬לאחר למעלה‬
‫מ‪ 160-‬שנה‪ :‬כמעט ‪ 100‬מיליון מקרים של מוות‬
‫לא טבעי‪ ,‬והרס של כמעט כל התרבות הסינית‬
‫המסורתית והציוויליזציה הסינית‪.‬‬
‫‪ .1‬הסתמכות על אלימות וטרור כדי‬
‫להשיג ולשמר כוח‬
‫"לזרא היא לקומוניסטים להעלים את השו‬
‫קפותיהם וכוונותיהם‪ .‬הם מכריזים בגלוי‪ ,‬כי‬
‫אין מטרותיהם ניתנות להגשמה אלא על‪-‬ידי‬
‫הפיכה בזרוע של כל משטר החברה הקיים"‬
‫[‪ .]4‬ציטוט זה נלקח מהפיסקה המסכמת של‬
‫"המניפסט הקומוניסטי"‪ ,‬המסמך העיקרי של‬
‫המפלגה הקומוניסטית‪ .‬אלימות היא האמצעי‬
‫האחד והעיקרי שבאמצעותו השיגה המפלגה‬
‫הקומוניסטית כוח‪ .‬מאפיין אופי זה הועבר‬
‫הלאה לכל צורות המפלגה שצמחו מאז ראו‬
‫שית התהוותה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬המפלגה הקומוניסטית הראשונה‬
‫של העולם נוסדה שנים רבות לאחר מותו של‬
‫קרל מרקס‪ .‬בשנה הבאה שלאחר מהפכת אוקו‬
‫טובר ב‪ ,1917-‬נוסדה "המפלגה הקומוניסטית‬
‫הכלל‪-‬רוסית (בולשביקית)" (שנודעה לאחר מכן‬
‫כ"המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות")‪.‬‬
‫מפלגה זו צמחה מתוך האלימות שהופעלה נגד‬
‫"האויב המעמדי"‪ ,‬ונשתמרה באמצעות אלימות‬
‫כנגד חברי מפלגה ואזרחים מן השורה‪ .‬במהלך‬
‫הטיהורים של סטאלין בשנות ‪-‬ה‪ ,30-‬טבחה המ�פ‬
‫לגה הקומוניסטית הסובייטית יותר מ‪ 20-‬מיליון‬
‫כביכול "מרגלים" ו"בוגדים"‪ ,‬ואנשים שנחשדו‬
‫כבעלי דעות שונות‪.‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס)‬
‫החלה לראשונה כשלוחה של "המפלגה הקוו‬
‫מוניסטית של ברית המועצות" ב"אינטרנציונל‬
‫הקומוניסטי השלישי"‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא ירשה באופן‬
‫טבעי את הנכונות להרוג‪ .‬במהלך מלחמת האזו‬
‫רחים הקומוניסטים נגד מפלגת העם הלאומית‬
‫(קואומינטאנג ‪ )KMT -‬הראשונה בסין‪ ,‬בין‬
‫השנים ‪ 1927‬ל‪ ,1936-‬הדלדלה האוכלוסייה‬
‫בפרובינצית ג'יאנג‪-‬שי מלמעלה מ‪ 20-‬מיליון‬
‫איש לכ‪ 10-‬מיליון איש‪ .‬די במספרים אלה כדי‬
‫להמחיש את גודל הנזק שנגרם מאלימות המק"ס‪.‬‬
‫השימוש באלימות עלול להיות בלתי נמנע‬
‫כאשר מנסים להשיג כוח פוליטי‪ ,‬אולם מעולם‬
‫לא היה משטר שכה השתוקק להרוג כמו המק"ס‪,‬‬
‫אפילו בתקופות שלולא כן היו שקטות‪ .‬מאז‬
‫‪ ,1949‬עלה מספר מקרי המוות שנבעו מאלימות‬
‫המק"ס על סך מקרי המוות של כל המלחמות‬
‫בשנים ‪.1921-1949‬‬
‫דוגמה מצוינת לשימוש המפלגה הקומוניסו‬
‫טית באלימות היא תמיכתה בחמר רוז' הקמבודי‪.‬‬
‫תחת שלטון החמר‪-‬רוז‘ נרצחה רבע מאוכלוסיית‬
‫קמבודיה‪ ,‬כולל מרבית המהגרים או התושבים‬
‫מהמוצא הסיני‪ .‬סין עדיין מונעת מהקהילה‬
‫הבין‪-‬לאומית מלהעמיד לדין את החמר‪-‬רוז‘‪ ,‬כדי‬
‫לחפות על חלקה של המק"ס ברצח העם‪.‬‬
‫המשך בגיליון הבא‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪31‬‬
‫‪BEYOND SCIENCE‬‬
‫הידבקות של ביופילמים‪ .‬יש מחקרים המתמקדים‬
‫בפיתוח משטחי פלסטיק ייחודיים ואחרים בציפוי‬
‫הציוד הרפואי בחלקיקי ננו המונעים מחיידקים‬
‫להיצמד אליו‪.‬‬
‫יש המציעים להיעזר בחומרים מן הטבע‪.‬‬
‫חוקרים מטייוואן פרסמו במארס ‪ 2011‬ש‪,PGG-‬‬
‫מרכיב פעיל בצמחים המשמשים את הרפואה‬
‫הסינית‪ ,‬יעיל במניעת היווצרות ביופילמים על‬
‫משטחים פלסטיים‪.‬‬
‫"לוחמה‬
‫אלקטרונית"‬
‫בחיידקים חסינים‬
‫רקפת תבור‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫כ‬
‫שגופו של הדיונון זורח לפתע‪,‬‬
‫האור היפה מגיע למעשה מקהילת‬
‫חיידקים גדולה המאכלסת את‬
‫גופו‪ .‬ומה שמעניין שהחיידקים‬
‫הרבים האלה יודעים כולם‬
‫"להידלק" ולהתחיל לזרוח באותו רגע בדיוק‪,‬‬
‫והם עוברים למצב הזה רק כשהם יודעים שמס־‬
‫פרם גבוה דיו‪ .‬כיצד הם מצליחים לתאם ביניהם‬
‫את הרגע שבו הם מתחילים לזרוח במתואם‪,‬‬
‫וכיצד כל זה יכול לעזור לנו במלחמה העיקשת‬
‫בחיידקים חסיני האנטיביוטיקה?‬
‫אנחנו נוטים להתייחס לחיידקים כאל יצורים‬
‫זעירים ופשוטים‪ ,‬אך התבוננות בחיי הקהילה‬
‫שלהם מגלה מציאות אחרת‪ .‬הם מסוגלים לתקשר‬
‫זה עם זה וליצור מושבות משותפות המגבירות את‬
‫שרידותם‪ .‬כך הם הופכים למתוחכמים‪ ,‬קשוחים‬
‫ומאורגנים הרבה יותר ממה שהעלינו בדעתנו‪ .‬הם‬
‫אף יכולים לזהות שמספרם בסביבה גדול ועובר‬
‫סף מסוים‪ ,‬ואז לשנות בן רגע את אופן פעילותם‬
‫ מפעילות כבודדים חסרי השפעה הם מתחילים‬‫לתפקד כיצור רב תאי כשעל חיידקים שונים מו־‬
‫טלים תפקידים שונים‪.‬‬
‫ה"אספרנטו" של החיידקים‬
‫‪32‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫איך זה פועל בשטח?‬
‫כשיש חיידקים רבים‪ ,‬וכל אחד מהם פולט את‬
‫אותו "משרן עצמי"‪ ,‬ריכוזו של המשרן בסביבה‬
‫עולה וכך יכולים החיידקים ללמוד על ריכוזם‬
‫בסביבה‪ .‬כשהם מבינים שמספרם עבר סף מסוים‪,‬‬
‫הם משנים את התנהלותם ומתחילים לפעול‬
‫כקבוצה מתואמת‪ .‬ברמה הביולוגית זה אומר שכ־‬
‫שריכוז ה"משרן העצמי" גבוה מספיק‪ ,‬הוא חודר‬
‫לתאי החיידקים וכמו בהפעלת מתג‪ ,‬גורם להם‬
‫להפעיל גנים אחרים‪ ,‬כאלה הנדרשים במצב של‬
‫שיתוף פעולה קבוצתי‪ .‬במקרה של חיידקי הדיונון‬
‫למשל‪ ,‬במצב שיתוף הפעולה מופעלים הגנים‬
‫המעורבים בהפקת האור‪.‬‬
‫אמצעי נוסף המאפשר לחיידקים לפתח‬
‫חסינות לאנטיביוטיקה הוא יכולתם לשתף זה את‬
‫זה באופן מיידי במידע גנטי‪ .‬אם בעקבות "משא‬
‫ומתן" שני חיידקים מחליטים להעביר מידע גנטי‬
‫זה לזה‪ ,‬נפרסת ביניהם צינורית דקיקה שדרכה‬
‫מועבר המידע‪ .‬כך החיידק שמקבל את המידע‬
‫יכול ללמוד כיצד להתמודד עם אנטיביוטיקה‬
‫מסוימת‪ ,‬ולשדרג את עצמו במהירות ברמה הג־‬
‫נטית כדי לשפר את עמידותו‪.‬‬
‫ביופילם ‪ -‬חוסן שנוצר משיתוף פעולה‬
‫בשנים האחרונות מתברר שמאחורי רבים‬
‫מהחיידקים חסיני האנטיביוטיקה‪ ,‬ניצבים‬
‫‬
‫מספר החיידקים בגופנו עולה פי עשר על מספר‬
‫"ביופילמים" ‪ -‬הצטברויות גדולות של חיידקים‬
‫הנצמדים למשטחים ויוצרים מבנים מורכבים‬
‫ונוקשים‪ .‬מבנים אלה גם ניצברים מאחורי רבות‬
‫מהמחלות הכרוניות‪.‬‬
‫המבנה נוצר כשחיידקים בודדים נצמדים‬
‫למשטח ויוצרים שכבה ראשונית שאליה נדבקים‬
‫חיידקים נוספים‪ .‬כדי להבטיח את המבנה המגובש‬
‫של קהילה זו ולגונן על חלקיו הפנימיים של המ־‬
‫בנה‪ ,‬החיידקים דואגים להקיף את עצמם בחומר‬
‫נוקשה ודביק שקיבל את הכינוי "מטריקס"‪ .‬חומר‬
‫זה מבוסס על סוכר מורכב והוא מונע מחומרים‬
‫אנטיביוטיים לחדור פנימה לביופילם‪ .‬הביופילם‬
‫יכול להתפתח על משטחים חיצוניים‪ ,‬כמו וילונות‬
‫או צינוריות פלסטיק‪ ,‬או בתוך גופנו‪ ,‬כמו על‬
‫השיניים או בכלי הדם‪.‬‬
‫הביופילם מתפקד כישות רב‪-‬תאית שמ־‬
‫תקיימת בה חלוקת תפקידים ברורה‪ .‬חלק‬
‫מהחיידקים אחראים על פירוק הסוכרים‪ ,‬אחרים‬
‫אחראים להיקשר לחומרים כמו חמצן או מינרלים‬
‫ולאסוף אותם‪ ,‬וקיימים עוד תפקידים רבים נוס־‬
‫פים‪ .‬מוקמת גם מערכת תעלות מסועפת שתפקי־‬
‫דה לוודא שכל החומרים הנדרשים יופצו בקרב כל‬
‫חיידקי הקהילה‪ ,‬שהפסולת תפונה ושמולקולות‬
‫המשמשות לתקשורת יוכלו לעבור בין החיידקים‪.‬‬
‫"הארכיטקטורה הזאת מאוד מעניינת"‪ ,‬אומרת‬
‫פרופ' חנה אנגלברג‪-‬קולקה מהמחלקה לביולוגיה‬
‫מולקולרית בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה‬
‫העברית בריאיון לאפוק טיימס‪" ,‬אבל לעת עתה‬
‫היא עדיין חידה מסוימת"‪.‬‬
‫מרגע שנוצרת קהילת הביופילם בעלת מבנה‬
‫נוקשה‪ ,‬קשה הרבה יותר למערכת החיסון שלנו‬
‫ולתרופות המקובלות להגיע לחיידקים שבתוכה‪.‬‬
‫אמנם האנטיביוטיקות מסוגלות להרוס חלק‬
‫מהביופילם‪ ,‬אך די בחיידקים ספורים המצליחים‬
‫לשרוד את ההתקפה ולהתפתח שוב מייד לאחר‬
‫סיומו של הטיפול האנטיביוטי‪ ,‬וכך חזרנו לנקודת‬
‫התאים‪ .‬התקשורת ושיתוף הפעולה ביניהם מגבירים מאוד את חסינותם‬
‫ההתחלה‪ .‬במצב זה‪ ,‬החיידקים ששרדו עוד ועוד‬
‫התקפות אנטיביוטיות מפתחים חסינות מוגברת‬
‫יותר ויותר‪.‬‬
‫במקרה של מחלות כרוניות‪ ,‬ביופילמים חסו־‬
‫נים וגדולים מתפקדים גם כמאגרים המחזיקים‬
‫בקרבם כמות מסוימת של חיידקים "חופשיים"‬
‫שמהם הם משחררים מעט בכל פעם‪ .‬אותם‬
‫חיידקים "חופשיים" המשתחררים בגוף מעוררים‬
‫שוב את הסימפטומים של המחלה וגורמים להת־‬
‫קף מחודש שלה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬התבררה שכיחותם‬
‫הרבה של מבני הביופילמים‪ ,‬וגם עד כמה חיי‬
‫הקהילה בהם עשירים ומפותחים‪ .‬במקביל‪ ,‬החלו‬
‫החוקרים לזהות את הקשר הישיר שלהם למגוון‬
‫מחלות המטרידות אותנו זמן ממושך‪ ,‬חלקן אפילו‬
‫קטלניות כמו מגפת הכולירה‪ ,‬מחלת הסיסטיס‬
‫פיברוזיס הכרונית‪ ,‬ומחלות רבות נוספות‪.‬‬
‫פרופ' אשל בן יעקב מבית הספר לפיזיקה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מהחלוצים בחקר הת־‬
‫קשורת הבין‪-‬חיידקית‪ ,‬טוען‪" ,‬ברגע שמבינים‬
‫שהם יצורים אינטליגנטים‪ ,‬מפתחים דרכים‬
‫להתחכם להם"‪.‬‬
‫ברגע שמבינים שהם‬
‫יצורים אינטליגנטים‪,‬‬
‫מפתחים דרכים‬
‫להתחכם להם"‬
‫פרופ' אשל בן יעקב‬
‫מבית הספר לפיזיקה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫הלוחמה בביופילם‬
‫כפי שציינו‪ ,‬קשה יחסית להיפטר מהחיידקים‬
‫מרגע שהצטרפו לקהילת הביופילם‪ ,‬ולכן רבים‬
‫מהמאמצים מופנים למניעת היווצרות הביופילם‬
‫מלכתחילה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מתברר שברזל חיוני הן כמרכיב‬
‫להתפתחות החיידקים עצמם והן כחומר המשמש‬
‫בתקשורת ביניהם‪ .‬לפיכך יש המציעים לפגוע‬
‫ביכולתם של החיידקים לספוג אליהם ברזל‪.‬‬
‫אחת הבעיות החמורות שיוצרים הביופילמים‬
‫היא הזיהום שהם יוצרים על ציוד רפואי חודרני‬
‫כמו קטטרים וסכינים כירורגיים‪ .‬לכן חוקרים‬
‫רבים שוקדים על פיתוח משטחים המונעים‬
‫חיידקים מזן אחיד במבני ביופילמים סדורים‬
‫פרופ' אשל בן יעקב‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫כשמספרם של החיידקים מועט הם יודעים‬
‫שאין טעם לתקוף‪ ,‬אז הם מתרבים להם בשקט‬
‫תוך שיתוף פעולה מועט יחסית‪ .‬אבל מתברר‬
‫שהם מסוגלים לספור את עצמם ולדעת מה רי־‬
‫כוזם בסביבה‪ .‬כשהם מגלים שיש מהם מספיק‪,‬‬
‫הם מסוגלים בבת אחת ובשיתוף פעולה מסונכרן‬
‫לתקוף אותנו במתואם ולעבור לתפקוד קבוצתי‪.‬‬
‫אז איך הם מצליחים לספור את עצמם?‬
‫באמצעות תהליך ספירה שקיבל את השם "חישת‬
‫קוורום" (‪ )Quorum Sensing‬שמבוסס על שפות‬
‫כימיות‪ .‬לכל זן חיידקים יש שפה פרטית נפרדת‪,‬‬
‫ונוסף לה‪ ,‬יש גם שפה אחידה לכל החיידקים‪ .‬כך‬
‫גם חיידקים מזנים שונים לחלוטין מסוגלים לתק־‬
‫שר בניהם באמצעותה‪ ,‬בדומה לשפת ה"אספרנטו"‬
‫הבין‪-‬לאומית שניסתה לגשר בין אנשים ממוצאים‬
‫שונים‪ .‬השפה של החיידקים היא כימית והמילים‬
‫בה מורכבות ממולקולה ייעודית ("משרן עצמי")‬
‫שהחיידקים פולטים לסביבה‪.‬‬
‫‪photos.com‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬עם גידול במספרם של זני‬
‫החיידקים חסיני האנטיביוטיקה‪ ,‬מחקרים רבים‬
‫מנסים לנצל את התקשורת המתוחכמת בין החיידקים‬
‫ואת שיתוף הפעולה ביניהם כדי להערים עליהם‬
‫לוחמה ביולוגית‬
‫כיוון נוסף שנבחן הוא חיידקים טורפים‬
‫שיאכלו את גוש החיידקים ויפרקו אותו מבפנים‪.‬‬
‫ביוני ‪ ,2011‬חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם‬
‫שבבריטניה הציעו להשתמש בחיידקים טורפים‬
‫ממין ‪ ,Bdellovibrio‬המסוגלים לחדור לתאי‬
‫חיידקים הגדולים מהם ולעכל אותם מבפנים‪.‬‬
‫אמצעי אפשרי נוסף הוא שימוש באויביהם‬
‫הטבעיים של החיידקים ‪ -‬נגיפי הבאקטריופאג'‪,‬‬
‫שקיבלו את הכינוי "אוכלי החיידקים"‪ .‬נגיפים‬
‫אלו חודרים לתאי החיידקים‪ ,‬מתרבים בתוכם ומ־‬
‫פרקים אותם מבפנים‪ .‬חוקרים מה‪University-‬‬
‫‪ ,College London‬הדגימו את יכולתם של‬
‫בקטריופאג'ים לסייע לסובלים מדלקות אוזניים‬
‫חוזרות ונשנות שהאנטיביוטיקות המקובלות אינן‬
‫מסוגלות לעזור להם‪.‬‬
‫לוחמה אלקטרונית ‪ -‬לשבש את התקשורת‬
‫בשנים האחרונות חוקרים רבים לומדים את‬
‫מנגנון הספירה של החיידקים "חישת הקוורום"‪,‬‬
‫כדי ללמוד כיצד לשבש את פעולתו‪ .‬מרגע שמ־‬
‫שתבשת יכולתם של החיידקים לספור את עצמם‬
‫ולזהות שמספרם גדול דיו‪ ,‬נפגעת יכולתם לע־‬
‫בור לאופן הפעולה הקבוצתי המאפשר את בניית‬
‫הביופילם‪ .‬פרופ' בן יעקב מציין כי "המלחמה‬
‫הטובה ביותר היא לשבש להם את התקשורת‪...‬‬
‫בתקשורת החוכמה היא כל הזמן לבלבל אותם‬
‫וברגע שאתה מבלבל להם את התקשורת קשה‬
‫להם יותר לפתח שיטות חדשות"‪.‬‬
‫פרופ' בן יעקב מציע מגוון אמצעי לוחמה‬
‫מולם‪ .‬שיבוש התקשורת היא האפשרות הפ־‬
‫שוטה ביותר‪ ,‬אך לדבריו ניתן לפנות לכיוונים‬
‫מתוחכמים יותר‪ :‬בין היתר הוא מציע לנצל‬
‫את יכולתם של החיידקים לשתף זה את זה‬
‫במידע גנטי כדי להפיץ ביניהם מידע גנטי‬
‫שתול שיזיק להם‪.‬‬
‫אנגלברג‪-‬קולקה מציעה להיעזר במנגנון‬
‫התאבדות הקיים אצל חיידקים כחלק משיתוף‬
‫הפעולה שלהם‪ .‬במצבי עקה מסוימים חלק מה־‬
‫חיידקים מקריבים את עצמם כשהם מפעילים גנים‬
‫של השמדה עצמית שמצויים בהם‪ ,‬ו"מתאבדים"‬
‫כדי לשפר את יכולת עמיתיהם להתמודד עם‬
‫המצב‪ .‬אנגלברג‪-‬קולקה ועמיתיה מצאו חומר המ־‬
‫עורב בתקשורת המתאמת את התאבדות הזו‪ ,‬וכך‬
‫הם מציעים ליזום התאבדות קבוצתית‪ .‬היא מוסי־‬
‫פה כי תהליכי התאבדות "מתרחשים באוכלוסיות‬
‫צפופות‪ ,‬גם בביופילמים"‪.‬‬
‫ומה לגבי יישום בשטח‪ ,‬כמו בבתי חולים‬
‫או בתעשיית התרופות? שני החוקרים טוענים‬
‫שתעשיית התרופות אינה מדביקה בינתיים את‬
‫הקצב של המחקר האקדמי‪ .‬אנגלברג‪-‬קולקה‬
‫סבורה שממשלות צריכות ליזום פרויקט עו־‬
‫למי בנושא‪.‬‬
‫"כעיקרון‪ ,‬יש ידע ויש כל הכלים‪ .‬עכשיו למה‬
‫לא עושים את זה? כי ברפואה‪ ,‬מה שקורה בפיתוח‬
‫תרופות זה סיפור שלם וארוך ועצוב"‪ ,‬אומר בן‬
‫יעקב‪" ,‬זה עצוב‪ ,‬אבל התפקיד שלכם כעיתונאים‬
‫זה לגרום לאנשים לשאול את השאלה 'למה?'"‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪33‬‬
‫‪BEYOND SCIENCE‬‬
‫דמויות ענק‬
‫על אדמת פרו‬
‫עכשיו גם בתלת ממד‬
‫לא הרחק מקווי הנסקה המסתוריים‪ ,‬המציגים‬
‫שרטוטים ענקיים של מגוון חיות‪ ,‬זוהו לאחרונה‬
‫גם תילים גדולים וקדומים בצורות של עוף‬
‫הקונדור‪ ,‬ליוויתן מסוג אורקה‪ ,‬ברווז ועוד‬
‫תל עפר מלאכותי בדמותו של ליוויתן מסוג אורקה‬
‫‪Google Earth Pro‬‬
‫מאת רקפת תבור‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מ‬
‫תברר שאלפי שנים שוכנות סמוך‬
‫לחופי פרו גבעות מלאכותיות רבות‬
‫שצורתן כשל חיות‪ ,‬אבל עד לאנ‬
‫חרונה איש לא הבחין בכך‪ .‬הודות‬
‫לתצלומי הלוויין באתר ‪Google‬‬
‫‪ Earth‬זוהו התילים הנמצאים כמעט בכל עמק‬
‫בצפון מערב פרו‪.‬‬
‫במרחק לא רב מתילי העפר הענקיים‬
‫התגלתה בעבר תופעה מסתורית דומה ‪ -‬קווי‬
‫הנ ָ ְסקַה המציגים שרטוטים "דו ממדיים" עננ‬
‫קיים על פני הקרקע‪ ,‬חלקם של חיות‪ .‬בשל‬
‫מידותיהם העצומות‪ ,‬ניתן לזהות את דמויות‬
‫הנסקה וגם חלק מהתילים‪ ,‬רק מגובה רב‪.‬‬
‫התילים מופיעים במגוון צורות כדוגמת‬
‫עוף הקונדור‪ ,‬הלווייתן הענק מסוג אורקה‪,‬‬
‫פומה (המכונה אריה אמריקני)‪ ,‬ברווז ועוד‪.‬‬
‫מי שגילה את התילים בפרו הוא האננ‬
‫תרופולוג פרופ' רוברט בנפר (‪)Benfer‬‬
‫מאוניברסיטת מיזורי שבארה"ב‪ .‬את ממצאיו‬
‫הוא פרסם בחודש מארס‪ ,‬בכתב העת ‪.Antiquity‬‬
‫תפקיד אסטרונומי‬
‫מרבית התילים קטנים‪ ,‬באורך של מטרים‬
‫ספורים‪ ,‬אולם אורכם של הגדולים מביניהם‬
‫מגיע אף ל‪ 400-200-‬מטר‪ .‬הקדום מבין התילים‬
‫מתוארך כבן ‪-‬כ‪ 5,000-‬שנה‪ ,‬בהשוואה לקווי ה�נ‬
‫סקה המתוארכים לאמצע האלף הראשון לספירה‪.‬‬
‫בנפר טוען שהדמויות התלת ממדיות קשורות‬
‫לגלגל מזלות קדום של תושבי האזור‪ ,‬ושהן מצינ‬
‫גות את קבוצות הכוכבים השונות בשמים‪ .‬מתברר‬
‫שבמקרים רבים הכיוון שאליו פונה הדמות אינו‬
‫מקרי ‪ -‬הוא נגזר משיקולים אסטרונומיים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬כשמתבוננים ממקדש סמוך‬
‫לעבר עינו של עוף הקונדור שבעמק צ'ילון‬
‫(‪ )Chillón‬הסמוך לבירה לימה‪ ,‬רואים שהעוף‬
‫מיושר עם כיוונה של גלקסיית שביל החלב‬
‫בזווית הקיצונית ביותר שהיא מגיעה אליה‪.‬‬
‫דמות הפומה הסמוכה מתיישרת עם הזריחה‬
‫ביום הארוך בשנה (‪ 21‬בדצמבר באזור דרומי‬
‫‪34‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫במקרים רבים הכיוון‬
‫שאליו פונה הדמות‬
‫נגזר משיקולים‬
‫אסטרונומיים‬
‫זה) אם מסתכלים עליה מאותו מקדש‪.‬‬
‫בעמק קסמה( (‪ ,)Casma‬כ‪ 320-‬ק"מ מ�צ‬
‫פון ללימה‪ ,‬זיהה בנפר שתי דמויות נוספות‬
‫שצורתן כציפור‪ ,‬והן מיושרות למקום ממנו‬
‫זורחת השמש ביום הקצר בשנה‪ ,‬ה‪ 21-‬ביוני‬
‫(יום המִפנה של החורף)‪.‬‬
‫ההנחות הסמויות שמעוורות אותנו‬
‫התילים הם דוגמה מעניינת‪ ,‬עד כמה ההננ‬
‫חות הסמויות משפיעות על תפיסת המציאות‬
‫שלנו‪ ,‬ובמקרה זה‪ ,‬גם כיצד הן משפיעות על‬
‫התקדמותו של המחקר המדעי‪ .‬הגבעות האלו‬
‫שוכנות בשטח כבר אלפי שנים‪ .‬מדוע רק עכשיו‬
‫החוקרים הבחינו בהם?‬
‫תילים דומים התגלו במקומות אחרים‪,‬‬
‫בעיקר ברחבי ארה"ב וכמה נוספים גם במקנ‬
‫סיקו‪ .‬כפי שמסביר בנפר‪ ,‬כיוון שההנחה המנ‬
‫קובלת הייתה שתילי דמויות כאלו אופייניים‬
‫רק לתרבויות צפון אמריקה‪ ,‬אף אחד לא חשב‬
‫שאולי גם בדרום אמריקה הוקמו גבעות מלאנ‬
‫כותיות שכאלו‪ ,‬ולכן גם אף אחד לא חיפש‪.‬‬
‫"תמיד שמתי לב שמבנה גדול מאוד מצפון‬
‫ללימה דומה מאוד לציפור‪ .‬אבל כיוון שההשערה‬
‫המקובלת הייתה שלא אמורים להימצא בדרום‬
‫אמריקה תילי דמויות ענקיות של בעלי חיים‪,‬‬
‫חשבתי שאין סיכוי שזו אכן ציפור"‪ ,‬מספר בנפר‪.‬‬
‫אבל לפני שנתיים‪ ,‬כשבמסגרת פרויקט אחר הוא‬
‫סקר תצלומי לוויין של אתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬הוא‬
‫הבחין במה שנראה כמו סימני שיניים על אחד‬
‫התילים שמצפון ללימה‪ .‬לאחר שזיהה בתצלומי‬
‫האזור דמויות נוספות של חיות‪ ,‬הוא טס לפרו‬
‫כדי לבחון את השטח וגילה את דמויות הקונדור‬
‫והפומה‪ ,‬ובעקבותיהן גם דמויות רבות נוספות‪.‬‬
‫"זו תגלית בלתי צפויה לחלוטין‪ .‬היא‬
‫בעיקר אינה צפויה עבור ארכיאולוגים כמוני‪,‬‬
‫שהלכו על חלק מהאתרים האלו בעבר‪ ,‬מבלי‬
‫שהבינו בכלל על מה הם דורכים"‪ ,‬ציין בנפר‬
‫בריאיון לאתר חדשות המדע ‪.LiveScience‬‬
‫קווי הנסקה ומצפים אסטרונומיים סמוכים‬
‫תרבות צ'יקו הצפונית (‪)Norte Chico‬‬
‫היא זו שאכלסה את האזור באותם ימים‪ ,‬והיא‬
‫נחשבת לקדומה ביותר שהתפתחה בדרום‬
‫אמריקה‪ .‬היא שגשגה בתקופה של בין ‪3,000‬‬
‫ל‪ 1,800-‬לפנה"ס וכללה כ‪ 30-‬מרכזי אוכל�ו‬‫סיה בעמקי החוף של פרו‪ .‬בין הממצאים המנ‬
‫רשימים ביותר שהותירו אחריהם בני הצ'יקו‬
‫היו מבנים ארכיטקטוניים כדוגמת כיכרות‬
‫ומונומנטים גדולים‪.‬‬
‫האתר בואנה ויסטה( (‪ )Buena Vista‬שמ�צ‬
‫פון מזרח ללימה מדגים היטב את רמתם המתקנ‬
‫דמת של תושבי האזור‪ .‬בשנת ‪ 2006‬גילה בנפר‬
‫(כן‪ ,‬אותו בנפר) מצפה אסטרונומי בן ‪ 4,200‬שנה‬
‫שקרני השמש הראשונות של שני ימי המפנה‪,‬‬
‫הן זה של ה‪ 21-‬בדצמבר והן זה של ה‪ 21-‬ביוני‪,‬‬
‫מצליחות לחדור למרכזו‪ .‬לעת עתה הוא נחשב‬
‫למצפה האסטרונומי הקדום ביותר באמריקה‪.‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬בפרו התגלתה בעבר תגלית‬
‫מסתורית דומה שעדיין לא קיבלה הסבר ברור‪.‬‬
‫קווי הנסקה שוכנים במדבר נסקה שבדרום המנ‬
‫דינה‪ ,‬סמוך לחופי האוקיאנוס השקט‪ .‬אורכן של‬
‫דמויות הנסקה ‪ 270-20‬מטר וביניהן ניתן לזהות‬
‫בני אדם‪ ,‬לווייתנים‪ ,‬קופים ועוד‪ .‬כדי ליצור‬
‫תרשימים שממדיהם גדולים כל כך‪ ,‬נראה שעל‬
‫יוצריהם היה להשקיף עליהם מגובה רב‪ ,‬ורבים‬
‫מהחוקרים ניסו להבין כיצד הצליחו הקדמונים‬
‫ליצור את התרשימים המדויקים והענקיים האלו‪.‬‬
‫כעת זיהה בנפר דמויות ענק נוספות שניתן להנ‬
‫בחין בהן רק מגובה רב‪ ,‬כך שגם אופן יצירתן של‬
‫אלו מעלה שאלות דומות‪.‬‬
‫מרץ ‪2012‬‬
‫‪35‬‬
‫טכנולוגיה לשירותך‬
‫מאת בן קמינסקי‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מסך ה‪ Start-‬של ‪( Windows 8‬משמאל)‪ ,‬ומסך ה‪ Launchpad-‬של ‪ Mac OS X‬החדשה‬
‫שתי מערכות הפעלה חדשות צפויות לצאת בעוד כמה חודשים‪ Windows 8 :‬ממציאה מחדש‬
‫את חוויית המשתמש ב‪ ,Windows-‬וצפוייה לצאת באוקטובר; מערכת ההפעלה החדשה של‬
‫אפל‪ ,OS X Mountain Lion ,‬לא צפויה לחדש הרבה מאוד מאז הגרסה הקודמת של מערכת‬
‫ההפעלה‪ ,‬וצפויה לצאת בקיץ‪ .‬אז מי מהן מספקת סביבת עבודה נוחה יותר? אינטואיטיביות‬
‫סביבת העבודה‬
‫‪Windows‬‬
‫‪ Windows‬מציגה ממשק חדש‬
‫לחלוטין המכונה ‪ ,Metro‬המוותר‬
‫למעשה על הרעיון הוותיק של‬
‫חלונות‪ ,‬ועובר לחווייה המבוססת‬
‫על מסך מלא‪ .‬ממשק נוח ונעים‬
‫לעבודה‪ ,‬אבל מוגבל באפשרויותיו‪.‬‬
‫הממשק הישן‪ ,‬המכונה עכשיו ‪,Desktop‬‬
‫עדיין זמין בלחיצת כפתור למי שמתקשה להמ‬
‫סתגל‪ ,‬למי שרוצה להפעיל יישומים שאינם‬
‫תומכים ב‪ ,Metro-‬ולמי שפשוט עדיין צריך‬
‫לפתוח יותר משני חלונות זה לצד זה‪.‬‬
‫כל האפליקציות נגישות ממסך ה‪,Start-‬‬
‫שהוא המסך הראשי של מערכת ההפעלה‬
‫החדשה‪ .‬הן מסודרות בצורה יפה ב‪,Tiles-‬‬
‫כלומר‪ ,‬מרובעים ומלבנים צבעוניים המפוזמ‬
‫רים על פני המסך‪ ,‬שאותם אתם יכולים לסדר‬
‫כפי שאתם רוצים‪ .‬אפליקציות שיתמכו בכך‬
‫יוכלו להציג ‪ Tiles‬אינטראקטיבים שיציגו‬
‫לכם למשל מהי הפגישה הבאה שלכם‪ ,‬את‬
‫התמונה האחרונה שצילמתם‪ ,‬בכמה אחוזים‬
‫עלו המניות המעניינות אתכם‪ ,‬ומה יהיה מזג‬
‫האוויר באזור שלכם היום‪.‬‬
‫אפליקציות המיועדות לממשק ה‪,Metro-‬‬
‫ממשק התואם בשמו ובעיצובו ל‪Windows-‬‬
‫‪ ,Phone 7‬נפתחות במסך מלא‪ ,‬ומאפשרות‬
‫להתרכז בדבר האחד שאתם עושים‪ .‬ניתן להמ‬
‫קטין את היישום לרוחב של רבע מהמסך או‬
‫שלושה רבעים מהמסך‪ ,‬ואז בחלק הנותר להפמ‬
‫עיל אפליקציה נוספת‪ .‬אבל יותר משני יישומים‬
‫במקביל לא ניתן לפתוח בממשק ה‪.Metro-‬‬
‫‪36‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪Mac‬‬
‫עד כה פותחו רק מעט אפליקציות ‪,Metro‬‬
‫אבל אלה שבדקתי שומרות בהתאם לקווים‬
‫המנחים של מיקרוסופט על עיצוב מינימלימ‬
‫סטי‪ ,‬נעים לעין ויעיל‪ .‬הממשק החדש מיועד‬
‫להתאים למסכי מגע‪ ,‬או למחשבי ה‪,Slate-‬‬
‫טאבלטים המבוססים על ‪ ,Windows‬אבל‬
‫במחשבים המבוססים על מקלדת ועכבר עדיין‬
‫תוכלו ליהנות ממנו‪.‬‬
‫אל ממשק ה‪ Desktop-‬מתייחסת מערכת‬
‫ההפעלה כאל יישום ‪ Metro‬בפני עצמו‪ ,‬כך‬
‫שניתן להפעיל אותו במקביל ליישום ‪Metro‬‬
‫נוסף‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬ה‪ Desktop-‬הוא כמעט בדיוק‬
‫מה שהכרנו ב‪ ,Windows 7-‬עם ה‪Task-‬‬
‫‪ Bar‬למטה שבו מופיעים כל היישומים‬
‫הפתוחים ואלה שבחרנו להצמיד אליו‪ .‬רק‬
‫כפתור ה‪ Start-‬המוכר נעלם‪ ,‬ובמקומו אנחנו‬
‫נדרשים להזיז את סמן העכבר לקצה השמאלי‬
‫התחתון של המסך ולהקליק כדי להגיע למסך‬
‫ה‪( Start-‬במסך מגע יש דרכים אחרות)‪.‬‬
‫יתרון לא חדש של ה‪ Desktop-‬של‬
‫‪ Windows‬על סביבת העבודה של מק הוא‬
‫פיצ'ר ה‪ ,Snap-‬שמאפשר לשנות בקלות את‬
‫גודל החלון‪ .‬גוררים את החלון לקצה השמאלי‬
‫או הימני של המסך‪ ,‬והוא מיד משנה את גודלו‬
‫לגודל חצי מהמסך‪ ,‬ומאפשר לפתוח בקלות‬
‫חלון נוסף בחצי השני‪ .‬גוררים את החלון לקצה‬
‫העליון של המסך והוא נהיה בגודל של המסך‬
‫כולו‪ .‬מי שרוצה את הפיצ'ר הזה על המק שלו‬
‫יכול להתקין א ת ‪( Better Touch Tool‬מו�מ‬
‫לץ מאוד‪ ,‬ולא רק בגלל הפיצ'ר הזה)‪.‬‬
‫הממשק של ‪ OS X‬לא השתנה‬
‫הרבה‪ ,‬וטוב שכך‪ .‬הוא מספק‬
‫סביבת עבודה נוחה ופרודוקטיו‬
‫בית במיוחד‪ ,‬שכשמתרגלים אליה‬
‫מגלים שקשה להיפרד ממנה‪.‬‬
‫מה שנוסף במערכת ההפעלה החדשה‬
‫הוא מרכז ההתראות‪ ,‬בדומה לזה שבאייפון‬
‫ובאייפד‪ ,‬שמציג במקום מרוכז אחד את כל‬
‫ההתראות מכל התוכנות בהן אתם משתמשים‪,‬‬
‫כולל מיילים‪ ,‬צ'אטים‪ ,‬עדכונים שונים וכו'‪.‬‬
‫חוץ מזה‪ ,‬כמו בגרסה הקודמת‪ ,‬מדובר‬
‫בממשק נוח ויעיל שמאפשר לעשות הרבה‬
‫פעולות במעט מאמץ‪ .‬סמליהן של כל התוכנות‬
‫הפתוחות ותוכנות נוספות שאתם בוחרים בהן‬
‫מסודרים בשורת ה‪ Dock-‬בתחתית המסך‪.‬‬
‫קליק אחד והן נפתחות‪.‬‬
‫כדי לפתוח תוכנות נוספות אפשר להשתמ‬
‫מש ב‪ ,Launchpad-‬מקום בו כל האייקונים‬
‫של כל התוכנות שלכם מסודרים בשורות על פי‬
‫סדר שאתם בוחרים‪ ,‬מחולקים למסכים‪ ,‬ואפשר‬
‫גם לתיקיות ‪ -‬ממש בדומה לאייפון ולאייפד‪.‬‬
‫במערכת החדשה נוספה אפשרות לערוך חיפוש‬
‫מהיר של יישומים מתוך ה‪.Launchpad-‬‬
‫ריבוי שולחנות העבודה של מק הוא יתרון‬
‫משמעותי של אפל‪ .‬הוא מאפשר להגביר את‬
‫יעילות העבודה עבור כל מי שמולטי‪-‬טאסקינג‬
‫הוא חלק בלתי נפרד משגרת העבודה שלו‪.‬‬
‫סדרו לכם את החלונות שאתם צריכים שיהיו‬
‫פתוחים בסביבת עבודה אחת‪ ,‬עכשיו צרו לכם‬
‫סביבה חדשה וסדרו בה חלונות נוספים שאתם‬
‫צריכים שיהיו פתוחים‪ .‬תוכלו לעבור בין סביבות‬
‫העבודה על ידי החלקה של ארבע אצבעות כלפי‬
‫שמאל או ימין על גבי הטאץ'‪-‬פד‪ .‬בסביבה אחת‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אפשר לפתוח את המסמך שעליו אתם‬
‫צריכים לעבוד‪ ,‬בסביבה שניה את אתרי האינטרנט‬
‫שאתם צריכים להציץ בהם מדי פעם תוך כדי העמ‬
‫בודה‪ ,‬ובמסך נוסף את נגן המוסיקה שמנעים את‬
‫זמנכם‪ ,‬אבל אין צורך שיופיע לכם מול העיניים‬
‫תוך כדי עבודה‪.‬‬
‫מי שרוצה ליהנות מריבוי שולחנות עבודה‬
‫ב‪ Windows-‬יכול להתקין את התוכנה החינמית‬
‫‪ VirtuaWin‬שעושה עבודה טובה‪ ,‬אבל עובדת‬
‫הרבה פחות חלק ויפה מאשר במק‪.‬‬
‫פיצ'ר נוסף שהציגה אפל בגרסה האחרונה‬
‫של מערכת ההפעלה שלה הוא ה‪AutoSave-‬‬
‫וה‪ Versions-‬שנותן לה יתרון משמעותי‪.‬‬
‫בתוכנות שתומכות בפיצ'ר החדש לא צריך יותר‬
‫לשמור את המסמך או לדאוג מה יקרה לו אם‬
‫תהיה הפסקת חשמל או תקלה‪ .‬כל שינוי נשמר‬
‫לכונן הקשיח מיד ברגע שהוא מתבצע‪ .‬אם‬
‫עשיתם טעות כלשהי תמיד תוכלו לחזור אחורה‬
‫ולראות את כל הגרסאות הקודמות של המסמך‬
‫מהרגע שהוא נוצר‪.‬‬
‫חיסרון של המק הוא שהוא לא מריץ יישומים‬
‫המיועדים ל‪ .Windows-‬למשל‪ ,‬חסרה כיום במק‬
‫תוכנת ‪ Office‬איכותית שתומכת בעברית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬תוכלו להפעיל את כל יישומי ה‪Windows-‬‬
‫שאתם צריכים באמצעות תוכנות כמו ‪Parallels‬‬
‫שמאפשרות להריץ את מערכת ההפעלה של מימ‬
‫קרוסופט במקביל לעבודה במק‪.‬‬
‫ואדים ברסטצקי‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫הקרב על‬
‫מערכת‬
‫ההפעלה‬
‫חברתיות‬
‫מיקרוסופט פותחת פתח לחוויית‬
‫שיתוף נהדרת‪.‬‬
‫אפל מוסיפה כפתור שיתוף מאכזב‬
‫בינתיים‪ ,‬אבל עם פוטנציאל‪.‬‬
‫מיקרוסופט משלבת בממשק ה‪ Metro-‬כפתור‬
‫של "שיתוף" המאפשר‪ ,‬באופן תיאורטי‪ ,‬לשתף‬
‫כל דבר בכל מקום‪ .‬באופן היפותטי תוכלו לשתף‬
‫תמונה שערכתם זה הרגע בפייסבוק ובטוויטר‪,‬‬
‫ותוכלו לשלוח גרף של מנייה כלשהי היישר מתוך‬
‫אפליקציית ה‪ Finance-‬במייל לקולגה שלכם‪.‬‬
‫אבל רק באופן היפותטי בינתיים‪ ,‬כי המפתחים‬
‫צריכים לאפשר את את הפונקציונאליות הזאת (אם‬
‫כי מיקרוסופט עושה את זה קל עבורם)‪.‬‬
‫אפל מוסיפה במערכת ההפעלה החדשה את‬
‫כפתור השיתוף המפורסם מהאייפון ומהאייפד‬
‫גם לתוך אפליקציות המק שלה‪ .‬אבל מספר‬
‫המקומות שאליהם ניתן לשתף הוא מוגבל בשלב‬
‫הזה‪ ,‬ומשום מה לא כולל את פייסבוק‪ .‬אפל גם‬
‫הוסיפה שילוב אינטגרטיבי של טוויטר במערכת‬
‫ההפעלה‪ .‬ניתן לצייץ ישירות מתוך אפליקציות‬
‫מסוימות‪ ,‬ולצרף תמונות או קישורים‪ ,‬ולקבל‬
‫התראות כשמישהו מזכיר את שמכם‪.‬‬
‫אינטואיטיביות‬
‫יש הרבה היבטים ראויים לציון במערו‬
‫כת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט‪.‬‬
‫אינטואיטיביות היא לא אחד מהם‪.‬‬
‫לפחות לא בשלב הנוכחי‪ ,‬ולפחות לא כשממ‬
‫שתמשים במקלדת ובעכבר (בניגוד למסכי מגע)‪.‬‬
‫לקח לי זמן ארוך לגלות איך סוגרים אפליקציה‬
‫בממשק ‪-‬ה‪( Metro-‬תופסים אותה מהקצה ה�ע‬
‫ליון וזורקים אותה לפינה השמאלית התחתונה)‪,‬‬
‫או אפילו איך מכניסים כתובת של אתר אינטרנט‬
‫שאליו רוצים להגיע ב‪Internet Explorer-‬‬
‫(רמז‪ :‬קליק ימני עם העכבר פותח תמיד אפשרויות‬
‫נוספות)‪ .‬כדי לעבור בין יישומים צריך להזיז את‬
‫העכבר לפינה העליונה השמאלית ואז נפתח הסמל‬
‫הממוזער של אחד החלונות ‪ -‬אבל אל תתפתו‬
‫ללחוץ עליו ‪ -‬ברגע שתעבירו את העכבר לשם‪,‬‬
‫בניגוד לכל אינטואיציה‪ ,‬הוא פשוט ייעלם‪ .‬במקום‬
‫זאת הורידו את העכבר בקו ישר למטה‪ .‬אלה רק‬
‫דוגמאות מתוך אוסף גדול של פעולות שפשוט לא‬
‫עובדות כמו שהייתם מצפים מהן לעבוד‪.‬‬
‫גם במק תצטרכו ללמוד דבר או‬
‫שניים לפני שתוכלו לשלוט במערכת‪,‬‬
‫אבל הפעולות יחסית אינטואיטיביות‪.‬‬
‫קל מאוד ללמוד לעבוד במק‪ .‬בפעם הראשונה‬
‫שאתם מתקינים את מערכת ההפעלה היא תראה‬
‫לכם בעצמה מה עושה כל מחוות מולטי‪-‬טאץ'‬
‫(כלומר‪ ,‬תנועה שאתם עושים באמצעות כמה‬
‫אצבעות ביחד על גבי הטאץ'‪-‬פד)‪ ,‬ומאותו רגע זה‬
‫פשוט כמו משחק‪ .‬המחוות האלה‪ ,‬כמו למשל דפמ‬
‫דוף בין דפים באמצעות החלקה של שתי אצבעות‬
‫ימינה ושמאלה‪ ,‬נותנות תחושה טבעית‪ .‬מעטים‬
‫מאוד הם הדברים שנתקלתי בהם במק שלא עומ‬
‫בדים לפי ההיגיון הפשוט‪ ,‬אבל הם קיימים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא שהרבה פעמים כשמתקינים‬
‫תוכנה‪ ,‬החלון שנפתח מופיע מתחת לכל שאר‬
‫החלונות ואתם צריכים להתחיל לחפש אותו‪ .‬גם‬
‫רבים מקיצורי המקשים לא אינטואיטיביים כלל‪,‬‬
‫וקשה ללמוד אותם בעל פה‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪37‬‬
‫ללא הסחות דעת ‪ -‬עבודה במסך מלא‬
‫‪ Windowss‬מבססת את סביבת העב�ו‬
‫דה על מסך מלא ללא הסחות דעת‪.‬‬
‫הגישה החדשה של ‪ Windows‬המגולמת‬
‫בממשק ה‪ Metro-‬מציעה עבודה על אפליקציה‬
‫אחת בכל פעם‪ ,‬כשהאפליקציה תופסת את כל‬
‫שטח המסך‪ ,‬עם פונטים ברורים ועיצוב נעים‪.‬‬
‫הגישה הזאת מספקת סביבת עבודה שניתן להמ‬
‫תרכז בה בדבר אחד שעושים‪ ,‬אבל מגבילה את‬
‫הגמישות‪ .‬מדובר באפליקציות ‪ Metro‬בלבד‪,‬‬
‫שמספרן בינתיים מוגבל‪.‬‬
‫החלפת יישום‬
‫אפל מציעה פיצ'ר נוח במיוחד לעבוו‬
‫דה במסך מלא מתי שאתם בוחרים‪.‬‬
‫ב‪ Windows-‬אין שיפור משמע�ו‬‫תי לחווית המעבר בין יישומים‪.‬‬
‫מעבר נוח ויעיל בין יישומים פתוחים‬
‫מאפשר לנו לשמור על יעילות עבודה כשאמ‬
‫נחנו עובדים במולטי‪-‬טאסקינג‪Windows .‬‬
‫‪ 8‬עדיין מציעה את הטכניקה הישנה והטובה‬
‫של הקשה על ‪ Alt+Tab‬כדי לעבור בין‬
‫תוכנות פעילות‪ .‬אבל בין יישומי ה‪Metro-‬‬
‫יש דרך נוספת לעבור עכשיו‪ .‬במסכי מגע‬
‫פשוט תצטרכו להחליק את האצבע שלכם‬
‫ימינה מהקצה השמאלי של המסך‪ .‬אם אתם‬
‫משתמשים בעכבר תיאלצו להביא את סמן‬
‫העכבר לקצה העליון השמאלי של המסך‪ ,‬ואז‬
‫להוריד אותו בקו ישר למטה‪ .‬כל הישומים‬
‫האחרונים שנפתחו יופיעו עכשיו בטור בצד‬
‫השמאלי של המסך‪ ,‬ותוכלו לבחור ביניהם‪.‬‬
‫מהאייפון‬
‫אפל עדיין מציעה את הגישה הנוו‬
‫חה ביותר למעבר בין יישומים‪.‬‬
‫גם מערכת ההפעלה של מק מציעה‬
‫גרסה משלה ל‪ Alt-Tab-‬המסורתי (רק‬
‫שכאן הו א ‪ .)Command‪+‬Tab‬הג�י‬
‫שה המעניינת יותר היא ה‪Mission-‬‬
‫‪ .Control‬החליקו ארבע אצבעות כלפי‬
‫מעלה על הטאץ'‪-‬פד‪ ,‬ומולכם ייפרסו כל‬
‫החלונות הפתוחים‪ ,‬כל סביבות העבודה‪,‬‬
‫וכל היישומים שפתחתם במצב מסך מלא‪.‬‬
‫קליק אחד עליהם יביא אותם לקידמה‬
‫ויאפשר לכם לעבוד עליהם‪ .‬כשעובדים עם‬
‫מספר רב של תוכנות וחלונות הפונקציה‬
‫הזאת היא ברכה‪.‬‬
‫באפל הציגו בגרסה האחרונה של מערכת‬
‫ההפעלה גישה ייחודית של עבודה במסך מלא‪.‬‬
‫לחיצה על סמלון המסך המלא מגדילה את התמ‬
‫צוגה של התוכנה למצב מיוחד של מסך מלא שבו‬
‫אפשר לעבוד ללא הסחות דעת רק על מה שאתם‬
‫מרוכזים בו‪ .‬תוכלו לעבור בקלות בין סביבת‬
‫המסך המלא לבין סביבת העבודה הרגילה שלכם‪.‬‬
‫אפליקציות רבות תומכות כיום בפיצ'ר הזה‪.‬‬
‫אפליקציות חדשות‬
‫אפליקציות מעניינות ומבטיחות‪ ,‬אבל‬
‫עדיין לא בשלות‪.‬‬
‫מיקרוסופט מיישרת קו עם אפל ופותחת‬
‫חנות אפליקציות משלה‪ .‬רוב אפליקציות‬
‫ה‪ Metro-‬עדיין בגרסאות מוגבלת‪ ,‬מלאות ב�א‬‫גים וחלקן מאוד לא אינטואיטיבי‪ ,‬אבל הן מעוצמ‬
‫בות היטב ונראות מבטיחות‪ .‬לדוגמה‪Finance :‬‬
‫מאפשרת לכם לעקוב אחרי כל המידע הכלכלי‬
‫שמעניין אתכם ממקום אחד‪ Music .‬מאפשרת‬
‫לשמוע ולרכוש מוסיקה‪ .‬תוכנת התמונות החדמ‬
‫שה אמורה לארגן את כל התמונות שלכם במקום‬
‫אחד‪ ,‬כולל אלה מפייסבוק ומפליקר‪ .‬אפליקציית‬
‫ה‪ Messaging-‬אמורה לרכז במקום אחד את כל‬
‫ההתכתבויות שלכם‪ ,‬אבל כרגע מאוד לא נוחה‪.‬‬
‫חביבות‬
‫אפליקציות‬
‫והאייפד מגיעות גם למק‪.‬‬
‫ה‪ Mountain Lion-‬מביא את אפליקציית‬
‫ה‪ Messages-‬מהאייפון ומהאייפד אל המק‪,‬‬
‫ומעכשיו תוכלו לשלוח מסרונים‪ ,‬תמונות וקבמ‬
‫צים בין כל מכשירי האפל השונים ללא תשלום‪.‬‬
‫היא גם משלבת בתוכה אפשרות לשלב שירותי‬
‫מסנג'ר של חברות אחרות‪ .‬תוכנת ה‪Notes-‬‬
‫מאפשרת לכם לסנכרן את כל הרשמים שלכם בין‬
‫כל מכשירי האפל שלכם‪ .‬תוכלו ליצור ‪notes‬‬
‫בתוספת תמונות‪ ,‬להעתיק קטעים מדפי אינטרנט‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬גם אפליקציית ה‪ Reminders-‬המאפשרת‬
‫לערוך רשימות מגיעה למק ומאפשרת לסנכרן את‬
‫הרשימות שלכם בין כל המכשירים‪.‬‬
‫הכרעה‬
‫בחנתי כאן רק כמה היבטים שקשורים לנוחות‬
‫העבודה ולפרודוקטיביות‪ .‬היבטים של היציבות‬
‫והמהירות של מערכת ההפעלה יצטרכו להיבחן‬
‫בשלבים מאוחרים יותר של הפיתוח שלהן‪.‬‬
‫שתי מערכות ההפעלה מספקות חווית עבודה‬
‫נוחה‪ .‬מיקרוסופט עשו מהפכה רצינית בסביבת‬
‫העבודה‪ ,‬ואילו אפל ממשיכים לשפר לאט לאט‪,‬‬
‫צעד אחר צעד‪ ,‬כשהדגש הוא לשמור על "חוויית‬
‫אפל" בכל היבט של מערכת ההפעלה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫למי שמוכן לצאת להרפתקה‪ ,‬להכיר‬
‫מערכת הפעלה חדשה שמנסה להפוך‬
‫כל פעולה בה לחוויה‪ ,‬ומציעה סביבת‬
‫עבודה פרודוקטיבית ונוחה במיוחד‪ ,‬מומלץ‬
‫בחום לתת צ'אנס למק‪ .‬כנראה שתידרשו להריץ‬
‫‪ Windows‬במקביל בשביל היישומים שאתם‬
‫לא יכולים לוותר עליהם‪ ,‬כמו ‪ ,Office‬אבל‬
‫גם זה נעשה בקלות רבה באמצעות ‪.Parallels‬‬
‫הסיכון? התמכרות‪.‬‬
‫מי שמעדיף להישאר עם מה‬
‫שמוכר‪ ,‬יכול להמשיך ל‪Windows-‬‬
‫‪ 8‬שתציע לו פרט לסביבת ה‪Metro-‬‬
‫החדשה גם את הסביבה הישנה והמוכרת‪ .‬כל תומ‬
‫כנות ה‪ Windows-‬הישנות ימשיכו לעבוד שם‪.‬‬
‫גם סביבת ה‪ Metro-‬החדשה תאפשר לו חוויית‬
‫שימוש נוחה וטובה (זה בתקווה שעד ההשקה‬
‫הרשמית יתוקנו הבאגים והליקויים השונים)‪ ,‬אם‬
‫כי לא אינטואיטיבית במיוחד‪ ,‬לפחות בשלב הזה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫תרבות | שפת הציור‬
‫טביעת‬
‫הצבע של‬
‫הרשברג‬
‫הצייר ישראל הרשברג מחייה שפה‬
‫אבודה דרך "הסדנה לציור ולרישום‪,‬‬
‫ירושלים" שבהנחייתו‪ ,‬ומשפיע על‬
‫עולם האמנות הישראלי‬
‫ישראל הרשברג‪" :‬הציורים הרבה יותר מעניינים לדעתי מהמציאות‪ .‬אתה מעביר את ההתנסות עצמה‪ .‬אתה חייב להיות שם"‬
‫מאת מאיה מזרחי‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫כ‬
‫שהתלוותי לצייר ישראל הרש־‬
‫ברג לסיורו השבועי בבית הספר‬
‫לאמנות "סדנה לציור ורישום‪,‬‬
‫ירושלים"‪ ,‬אחזה בי תחושה‬
‫של כניסה למרחב שקט‪ ,‬נפרד‪,‬‬
‫בו הזמן עומד מלכת‪ .‬בחדר אחד‪ ,‬תלמידים‬
‫ציירו מודל עירום ובחדר שני‪ ,‬לצדם של יצי־‬
‫קות פסלים בסגנון קלאסי‪ ,‬ציירו טבע דומם‪.‬‬
‫בחדריהם של התלמידים המתקדמים זיהיתי‬
‫ציורים יפהפיים של ניקולאס פוסן‪ ,‬רפאל‬
‫ועוד‪ .‬התלמידים עסקו בשקדנות רבה להעתיק‬
‫וללמוד את יצירות המופת ‪ -‬משימה היכולה‬
‫לקחת חודשים ארוכים‪ ,‬ומצריכה עבודה יום‪-‬‬
‫יומית לצד סבלנות אדירה‪.‬‬
‫תרבות ויזואלית‬
‫"כן‪ ,‬השיטות ישנות מאוד אבל בית הספר‬
‫רחוק מלהיות אקדמי"‪ ,‬מסביר ומדגיש ישראל‬
‫הרשברג‪ ,‬המייסד והמנהל האמנותי של הסד־‬
‫נה‪ ,‬בפגישתנו כחודש לאחר מכן‪ .‬בשיחה זו‬
‫אני מגלה את דמותו המעניינת של הרשברג‪,‬‬
‫צייר פיגורטיבי‪ ,‬יליד אוסטריה בעל הכרה‬
‫בין‪-‬לאומית עוד משנות השמונים‪ ,‬שהתגורר‬
‫שנים רבות בארצות הברית ושבחזרתו לארץ‬
‫קיבל על עצמו משימת חיים ויצר מקום ביש־‬
‫ראל שבו תלמידים יכולים להשקיע את זמנם‬
‫בפיתוח "התרבות הוויזואלית" שלהם ולהפוך‬
‫ל"חושבים יצירתיים"‪.‬‬
‫הרשברג היה מורם של ציירים בולטים‬
‫באמנות בת ימינו וביניהם‪ :‬ארם גרשוני‪ ,‬ערן‬
‫‪40‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫אם אתה עושה משהו‬
‫אופנתי לעולם לא‬
‫תצליח לעמוד בזה‪.‬‬
‫כדי להיות מובנה‪,‬‬
‫אתה חייב להיות‬
‫לגמרי חופשי משליטה‬
‫של דברים אחרים"‬
‫ישראל הרשברג‬
‫עם לעשות משהו שבא לגמרי מהראש שלך הוא‬
‫שאתה כבר מכיר אותו ממילא‪ ,‬אתה לא באמת‬
‫חושף משהו‪ .‬את הטבע‪ ,‬אתה לא באמת מכיר‪.‬‬
‫אם אתה לא בתהליך של גילוי אז גם המתבונן‬
‫ביצירה לא יהיה"‪.‬‬
‫הפשטות במיטבה‬
‫ציור טבע דומם‪ ."Clupea Sparattus" ,‬למטה‪ :‬ציור נוף‪ ,"Aria Umbra II" ,‬ישראל הרשברג‬
‫ישראל הרשברג‬
‫גיל ברוך שני‬
‫רשף‪ ,‬רן טננבאום‪ ,‬והשפעתו ניכרת בעבודתם‬
‫הריאליסטית‪ ,‬הפרטנית והמדויקת‪ .‬השפעתו‬
‫על האמנות בארץ ניכרת בזכות החזרה לערכים‬
‫קלאסיים בעידן שבו חשבנו שנעלמו‪ .‬רבים נו־‬
‫טים לתייג את הרשברג‪ ,‬שיטותיו ותלמידיו כא־‬
‫קדמיים‪ ,‬זאת משום שסדנתו היא ראשונה ויחידה‬
‫במינה בארץ בהתמחות בציור הפיגורטיבי‪.‬‬
‫"למונח 'אקדמי' ישנה קונוטציה רעה‬
‫והוא משויך למוסכמות"‪ ,‬אומר הרשברג‬
‫ומפרט‪" :‬בסדנה התלמידים מקבלים הבנה‬
‫נרחבת של האמנות‪ .‬הם מבינים באופן בסיסי‬
‫שאמנות אינה משהו שנכתב על ידי האופנה‬
‫ומה שטרנדי‪ .‬בית הספר מתייחס להיסטוריה‬
‫כאילו היא קרתה בו זמנית"‪ .‬הרשברג לא ממש‬
‫מאמין בציור עכשווי‪" :‬מודרניזציה ‪ -‬מה היא‬
‫אומרת? מהם הסגנונות השונים? אלו קט־‬
‫גוריות חסרות משמעות‪ .‬זה מה שעושה את‬
‫ההבדל בין חושבים ביקורתיים וחושבים יצי־‬
‫רתיים‪ .‬עבור חושב יצירתי‪ ,‬הציורים הרומיים‬
‫וציורי מערות רלוונטיים גם היום"‪.‬‬
‫לצייר עם איכות‬
‫הרשברג שהגיע עם משפחתו לניו יורק‬
‫בגיל עשר מישראל‪ ,‬החליט שיהיה צייר כבר‬
‫בגיל מוקדם מאוד‪ .‬בשנות השישים‪ ,‬בגילאי‬
‫העשרה שלו‪ ,‬למד כשנתיים במוזאון ברוקלין‬
‫ובשנת ‪ 1972‬עשה תואר ראשון ב‪Pratt-‬‬
‫‪ Institute‬בניו יורק‪.‬‬
‫איך קרה שבחרת לצייר בסגנון ריאליסטי דווקא‬
‫בתקופה שבה הציור בארה"ב הולך לכיוון המו־‬
‫פשט‪ ,‬הפופ ארט?‬
‫"בשנות השישים והשבעים לאנשים בבתי‬
‫הספר לא הייתה משיכה לאופנה חולפת כמו‬
‫שיש לאנשים היום‪ .‬אנשים היו יותר אינדבי־‬
‫דואליסטים‪ .‬תלמידי אמנות היום אינם יודעים‬
‫דבר‪ .‬קודם כל‪ ,‬הם לא רואים כמות מספקת‬
‫של אמנות‪ ,‬ואין להם מושג על מה שקרה‬
‫לפניהם‪ .‬כל מה שהם יודעים הוא מהמורים‬
‫שלהם ומהספרים‪ .‬אבל התרבות הוויזואלית‬
‫מתפתחת דרך קשר פיזי ישיר עם האמנות‪.‬‬
‫רוב האנשים לא באמת מבינים מה זה ציור‪ .‬זו‬
‫מין שפה אבודה‪ .‬אנחנו חיים בזמן בו הנרטי־‬
‫ביות‪ ,‬הסמלים‪ ,‬המטאפורות‪ ,‬דברים בעל אופי‬
‫מאוד ביקורתי שולטים"‪.‬‬
‫אתה מתכוון שהיצירות היום הן פשטניות מדי‪,‬‬
‫ברורות מאליהן?‬
‫"היום‪ ,‬עבודות אמנות לא עומדות כל כך‬
‫בזכות עצמן‪ .‬ציורים‪ ,‬אם נלך את כל הדרך‬
‫חזרה אל העת העתיקה‪ ,‬לפרסקו לדוגמה‪,‬‬
‫הדברים האלה היו באמת בזכות עצמם ‪ -‬היה‬
‫בהם איזשהו פן שבו אתה לא צריך לדעת מהי‬
‫הנרטיביות‪ .‬היתה לזה משמעות ציורית משל‬
‫עצמה‪ .‬אמן מבטא רמה גבוהה של רגש‪ ,‬רעיון‬
‫אוניברסלי של רגש‪ .‬בגלל שהוא שם את עצמו‬
‫מחוץ לתמונה ומתנתק ממה שהוא מצייר‪ .‬הוא‬
‫לא מביע את מה שהוא מרגיש לגבי זה‪ ,‬הוא‬
‫מבטא את הדבר עצמו‪ .‬הוא מבטא את הרגש‬
‫בעצמו‪ .‬הציירים הגדולים של הרנסנס התע־‬
‫לו על הנרטיביות הנתונה‪ .‬הם היו מסוגלים‬
‫לתאר את האיכויות של הדמויות האלה‪ .‬זה‬
‫מה שהופך ציור להתעלות‪ .‬יש הרבה ציורים‬
‫שאנחנו לא מבינים או יודעים מה הם‪ ,‬כמו‬
‫הפרסקו המפורסם של פיירו דה לה פרנצסקה‬
‫'אגדת הצלב האמיתי' למשל‪ ,‬אף אחד לא‬
‫מכיר באמת את האגדה הזו‪ -‬אבל זה פרסקו‬
‫נפלא ואנשים הולכים בכל יום לראות אותו‪.‬‬
‫הם יכולים לקרוא ברמה מסוימת ציור שהוא‬
‫בלתי מוסבר‪ ,‬לאמן זה דווקא לא בלתי מוסבר ‪-‬‬
‫הוא יכול לצייר אותו‪ ,‬יש לו סבלנות אליו"‪.‬‬
‫מציאות ודמיון‬
‫את התרבות המוזאלית שלו רכש הרשברג‬
‫בניו יורק‪ ,‬משכנן של יצירות אמנות רבות‪.‬‬
‫הוא מספר שהיה נוהג ללכת למוזאון המט־‬
‫רופוליטן בכל יום ראשון‪ ,‬ומוסיף שכשהיה‬
‫בתיכון היה לעיתים אוחז בו דחף פתאומי‬
‫לצאת מבית הספר וללכת למוזאון "הפריק"‪.‬‬
‫בגיל צעיר מאוד הוא נסע לאיטליה ולצ־‬
‫רפת‪" .‬ראיתי דברים חדשים כל הזמן והוש־‬
‫פעתי מאוד מאמנים רבים‪ ,‬גם כאלה ששמם‬
‫לא נודע‪ ...‬כאלו מהעת העתיקה‪ ,‬למשל"‪ ,‬הוא‬
‫אומר בהתלהבות‪.‬‬
‫הרשברג התפרסם בזכות ציורי הטבע‬
‫דומם שלו ‪ -‬אלו ציורים מהתבוננות‪ ,‬המ־‬
‫תארים סצנות פשוטות מבויימות‪ :‬חפצים‪,‬‬
‫מאכלים ועוד המונחים על שולחן ומצויירים‬
‫בדקדקנות עד לפרטיהם הקטנים‪ .‬היום‪ ,‬הוא‬
‫מצייר בעיקר נופים בארץ ישראל ובאיטליה‪.‬‬
‫"כאשר התחלתי לצייר הייתי מצייר הרבה‬
‫נופים ואז הפסקתי עם זה לגמרי‪ .‬לפני כ‪ 12-‬שנה‬
‫התחלתי עם זה שוב"‪ .‬הוא מספר שהוא מתחיל‬
‫את כל ציוריו דרך התבוננות בטבע ואז עובר‬
‫לסטודיו לצייר‪" .‬אתה חייב להתחיל מהמציאות‪,‬‬
‫הדמיון לא בא לבד‪ .‬אחד לא יכול להתקיים בלי‬
‫השני‪ .‬כדי לצייר מה שאתה רואה צריך הרבה‬
‫דמיון‪ .‬הדרך בה אתה מארגן צורות באופן מלא‬
‫משמעות בתוך מלבן מצריך דמיון רב‪ .‬הבעיה‬
‫בציורי הנוף של הרשברג ישנה תחושה‬
‫שהוא יוצר מן ספירה אידאלית בציור וכאילו‬
‫יוצר פילטרים‪ ,‬מסננים‪ ,‬בין הצופה לבין הציור‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הציורים מאוד פשוטים בקוויות‬
‫שלהם ומשקפים נוף בראשיתי שכביכול כבר‬
‫מוכר‪ :‬גבעות‪ ,‬ברושים‪ ,‬בתים‪ ,‬פרטים אלו מחיי‬
‫היום‪-‬יום מופיעים כאן במין עולם מקביל ויוצ־‬
‫רים ערך מוסף כמו שרק ציור יכול לעשות‪.‬‬
‫"קשה מאוד להגיע לפשטות משום שזה‬
‫דורש תהליך של זיקוק‪ ,‬שפת הציור היא באמת‬
‫דרך סינון של הדברים‪ .‬אתה מעביר את הכל‬
‫דרך סוג של תת מודע פיקטורלי‪ .‬הציורים‬
‫הרבה יותר מעניינים לדעתי מהמציאות‪ .‬אתה‬
‫מעביר את ההתנסות עצמה‪ .‬אתה צריך למצוא‬
‫דרך להפוך את זה למעניין‪ .‬אתה חייב להיות‬
‫שם‪ .‬אתה מעין כלי‪ .‬באמנות יש את הרעיון‬
‫ואת הדבר עצמו ‪ -‬הם לא אותו הדבר"‪.‬‬
‫כיצד מתבטא הרעיון בציורים שלך?‬
‫"הנושא הוא תמיד איך אתה מרגיש לגבי‬
‫מה שאתה רואה‪ .‬האור עושה את הצל וזה‬
‫היופי‪ .‬יש חלק מזה שהוא תמיד קבוע בזמן‬
‫שאתה מצייר כל תחום בציור‪ ,‬אבל אתה‬
‫באמת מצייר את הלא צפוי‪ ,‬בשכבות‪ ,‬זה תמיד‬
‫נוגע באיכות של הדברים יותר מאשר בדברים‬
‫עצמם‪ .‬פחות מעניין אותי לצייר את הנפחים‬
‫האינדבידואלים שאני רואה‪ .‬הנפחים האלו הם‬
‫משניים‪ .‬זה הערבוב בין האוויר והאור בציור‬
‫שנותן את הנפח האמיתי לציור‪ .‬אני אוהב‬
‫חללים‪ .‬אני אוהב להניח טביעות צבע שיש‬
‫להן איכות שיוצרת יחסים בציור‪ .‬כל טביעה‬
‫כזאת היא משהו בנפח של האוויר והאור‪.‬‬
‫טביעה זה משהו שגם צריך לשלול אותו כדי‬
‫לקיים את איכות היחסים הזאת‪ ,‬מכאן באה‬
‫ההרמוניה‪ .‬זה כמו אֶתר של נפח ואוויר‪ -‬זה‬
‫מכיל את הכל"‪.‬‬
‫להיות אותנטי‬
‫הרשברג אינו אדם חייכני במיוחד‪ .‬החיבה‬
‫והחמימות שבו מורגשים דרך האופן בו הוא‬
‫צולל אל עומקה של השיחה‪ ,‬בהקשבה ובני־‬
‫סיון להבין את האחר ואת מה שהוא אומר‪.‬‬
‫הוא מתייחס לסובב אותו בצורה ישירה ופשו־‬
‫טה ככל האפשר‪ ,‬ממש כפי שהוא מצייר את‬
‫הציורים שלו‪" .‬דרך הציור אתה לומד על מי‬
‫שאתה‪ .‬הציור הוא בהחלט אתה"‪ ,‬אומר הצייר‬
‫ומוסיף‪" :‬אני לא מצייר מתוך מטרה כלשהי‪,‬‬
‫אני פשוט מצייר‪ .‬אם אתה עושה משהו אופנתי‬
‫לעולם לא תצליח לעמוד בזה‪ .‬כדי להיות מו־‬
‫בנה‪ ,‬אתה חייב להיות לגמרי חופשי משליטה‬
‫של דברים אחרים‪ .‬מעולם לא בחרתי לצייר‬
‫ציור כי רציתי להגיד משהו בדרך סיפורית"‪.‬‬
‫את תערוכת היחיד הגדולה הראשונה שלו‬
‫הציג ב‪ 1997-‬בגלריית מרלבורו בארה"ב‪,‬‬
‫דרכה הוא מציג ומוכר את עבודותיו עד היום‪.‬‬
‫אותה תערוכה הוצגה כתערוכת יחיד במוזאון‬
‫ישראל ושלושה מציוריו של נמצאים באוסף‬
‫של מוזאון ישראל‪.‬‬
‫אתר "הסדנה לציור ורישום‪ ,‬ירושלים" של ישראל הרשברג‪:‬‬
‫‪http://jssart.wordpress.com‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪41‬‬
‫תרבות | משאיר חותם‬
‫פנטומימה ‪ -‬אמנות מתומצתת‬
‫מדויקת‬
‫להפליא‬
‫הפנטומימאית רותי תמיר מדברת‬
‫על הפיוטיות שמאחורי התנועה ועל‬
‫חשיבותם של המסרים המשודרים‬
‫מהבמה‬
‫רותי תמיר‪" :‬אם יש משמעות למה שאני עושה‪ ,‬זה זה‪ .‬זה להגיע עם קהל למקום עדין יותר‪ ,‬לשים בצד את המתח‪ ,‬ליהנות מהומור ודרמה מעודנים"‬
‫מאת ורד אילון‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫כ‬
‫אשר פגשה הפנטומימאית רותי‬
‫תמיר לאחר הופעה את מורתה‬
‫למחול לשעבר מתקופת ילו‬
‫דותה בבת דור‪ ,‬אמרה המורה‬
‫שהיא זיהתה ישר את הרקדנית‬
‫שבה בתוך המופע‪ .‬ובאמת‪ ,‬כבר מהרגע הראו‬
‫שון אפשר לזהות בתמיר את האיכויות האלו‪,‬‬
‫בזקיפות ובתנועות המדויקות להפליא ובדרך‬
‫המופלאה בה היא משתמשת בגוף ובתנועה‬
‫גם תוך כדי שיחת חולין‪ .‬תנועותיה פיוטיות‪,‬‬
‫רוקדות‪ ,‬ובו זמנית מספרות בתנועה את אשר‬
‫היא מספרת במילים‪.‬‬
‫תמיר עדיין מתרגשת ממפגש זה ומציינת‪:‬‬
‫"זו הייתה חוויה נשגבת‪ .‬היו לי כמה מורים‪-‬‬
‫מאסטרים שהשפיעו‪ .‬ובאמת את כל הקרדיט‬
‫ניתן לזקוף למה שחוויתי בבת דור בתחילת‬
‫הדרך במשך ארבע שנים בילדותי‪ :‬המשמעת‪,‬‬
‫המקצועיות‪ ,‬ההקפדה ‪."...‬‬
‫אצל רוב הציבור פנטומימה נכנסת באופן‬
‫אוטומטי לקטגוריה של ליצנות ובידור‪ ,‬כאשר‬
‫למעשה זו אמנות הדורשת מיומנויות גבוהות‬
‫של ביטוי רגש ושל יכולות פיזיות וטכניקות‬
‫גבוהות כמו בבלט‪.‬‬
‫באחד הקטעים המרגשים במופעה הנוכחי‬
‫"מאחורי המילים"‪ ,‬משרטטת תמיר בכמה‬
‫דקות מלאות עוצמה את מהלך חייה של אישה‪.‬‬
‫דעיכתה בסוף ימיה מצביעה על מאבקה האין‬
‫סופי ואצילותה‪ ,‬בדרך בה היא מנסה בשארית‬
‫כוחה לקום עד שלבסוף היא מוכרעת‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫אני חושבת שיש‬
‫צמא לדברים הטובים‪.‬‬
‫למשהו שהוא עשיר‬
‫בתוכן‪ ,‬שהוא עמוק‬
‫ומרגש ברמות‬
‫שנכנסות לנשמה"‬
‫רותי תמיר‬
‫רן פלג‬
‫מה זו בעצם פנטומימה?‬
‫"זו אמנות מתומצתת"‪ ,‬מסבירה תמיר‪,‬‬
‫"להפוך את הבלתי נראה לנראה‪ ,‬ליצור קסם‬
‫פיוטי של גוף המביע רגש ומחשבה"‪.‬‬
‫צריך שיהיה יופי‬
‫תמיר‪ ,‬בת ‪ ,44‬שחקנית פנטומימאית כפי‬
‫שהיא מגדירה‪ ,‬למדה באסכולת היוצר הצרו‬
‫פתי אטיין דקרו‪ .‬היא עוסקת בתחום המשחק‬
‫והפנטומימה כבר ‪-‬כ‪ 20-‬שנה ומאחוריה מ�ו‬
‫פעים ועבודות שיצרה‪ .‬היא גם כוריאוגרפית‬
‫ובמאית וכאשר היא מדגימה ומדברת על‬
‫עבודתה‪ ,‬היא עושה זו בהתלהבות וברגש‪ .‬ביו‬
‫מים אלו היא מופיעה במופע פנטומימה קומי‬
‫מקורי בשם "מאחורי המילים" ובמופע ספו‬
‫רותי "ספר‪ ,‬אישה‪ ,‬בית" ‪ -‬מחווה לשי עגנון‪.‬‬
‫מה מקומה של הפנטומימה היום בעולם‬
‫התרבות?‬
‫"בעולם התיאטרון והמחול היום ובעיו‬
‫קר בארץ יש הרבה ציניות‪ ,‬קור‪ ,‬חוסר חום‪,‬‬
‫אלימות‪ ,‬וזעזוע‪ ,‬המראה את הרוע של העולם‪.‬‬
‫כאשר אני מופיעה יש לי דיאלוג עם הקהל‪,‬‬
‫אני רואה שאנשים מתרגשים מיופי‪ ,‬מאסטתיו‬
‫קה‪ ,‬כולנו נפעמים מיופי‪ .‬גם כשמראים דברים‬
‫קשים אפשר להציגם בצורה מכובדת ולהיעזר‬
‫במידת הצורך באסוציאציות‪ .‬אתה יכול להיות‬
‫מזועזע‪ ,‬אבל הביטוי לא וולגרי‪ ,‬שום דבר לא‬
‫גרפי‪ .‬זו אמנות‪ -‬להצליח להעביר תחושה"‪.‬‬
‫השיחה גולשת לתכנים המועלים היום‬
‫על הבמה וכן לאמירות בוטות בשם האמנות‬
‫וחופש הביטוי‪ ,‬איך פעמים רבות אמנים "שוו‬
‫פכים" על הבמה את רעיונותיהם ורגשותיהם‬
‫הקשים והקהל אמור לספוג זאת‪ .‬תמיר רגישה‬
‫מאוד לנושא ואומרת‪" :‬בזמן האחרון נוטים‬
‫יותר ויותר לאבד את האבסטרקציה‪ ,‬האשליה‬
‫שבתיאטרון והמחול‪ ,‬ומראים את הדברים‬
‫פשוטו כמשמעו‪ .‬תקראו לזה אמנות מודרנית‬
‫אם תרצו‪ ,‬אבל צריך שתהיה צורה‪ ,‬שיהיה‬
‫רגש‪ ,‬מצויינות של הגוף‪ ,‬וירטואוזיות‪ ,‬ולא‬
‫משנה אם זה תיאטרון‪ ,‬מחול הודי או סיני‪,‬‬
‫צריך שיהיה יופי‪ ,‬שתהיה אסטתיקה"‪.‬‬
‫"אני חושבת שיש צמא לדברים הטובים‪.‬‬
‫למשהו שהוא עשיר בתוכן‪ ,‬שהוא עמוק ומרו‬
‫גש ברמות שנכנסות לנשמה‪ .‬אתה רואה משהו‬
‫מזוכך וטהור והנפש נפעמת‪ .‬אז אם יש משו‬
‫מעות למה שאני עושה‪ ,‬זה זה‪ .‬זה להגיע עם‬
‫קהל למקום עדין יותר‪ ,‬לשים בצד את המתח‪,‬‬
‫ליהנות מהומור ודרמה מעודנים"‪.‬‬
‫גה של צ'פלין בכדי ליצור את "ביפ" ‪ -‬הדמות‬
‫המובילה של עבודתו"‪.‬‬
‫צריך שתהיה צורה‪,‬‬
‫שיהיה רגש‪ ,‬מצויינות‬
‫של הגוף‪ ,‬צריך‬
‫שיהיה יופי‪ ,‬שתהיה‬
‫אסטתיקה"‬
‫רותי תמיר‬
‫יש המון כוח באמנות טובה ואסתטית‪ ,‬למה צריך‬
‫לרדת נמוך?‬
‫"כי אנשים חושבים שנמוך זה גבוה‪,‬‬
‫ושזה מראה על שחרור"‪ ,‬עונה תמיר בתחוו‬
‫שת תסכול ונותנת דוגמה למצב אחר‪" :‬אצל‬
‫דקרו פעמים רבות עבדו בסטודיו לבושים רק‬
‫בכיסוי באיזור החלציים‪ ,‬ואף הופיעו בעירום‬
‫צבועים בצבע לבן‪ .‬אבל זה לא מיני‪ ,‬לא אלים‪,‬‬
‫לא פרובוקטיבי‪ ,‬זה אסתטי כי אתה רואה את‬
‫הגוף האנושי כמות שהוא‪ ,‬זה פשוט יפה"‪.‬‬
‫תמיר היא אישה מרשימה וכשרונית‪ ,‬חרוצה‬
‫ומשקיענית‪ ,‬העובדת קשה וביסודיות על אמנוו‬
‫תה‪ .‬היא התחילה בעצם כתלמידת מחול ולמדה‬
‫בלט קלאסי ומודרני בבת דור‪ .‬בילדותה עברה‬
‫עם משפחתה לארה"ב ושם המשיכה בלימודי‬
‫מחול ותיאטרון שבעצם היו השביל שהוליך‬
‫לפנטומימה‪ .‬הכשרתה כללה פנטומימה קלאסית‬
‫בארצות הברית‪ ,‬לימודי תיאטרון פיזי בצרפת‬
‫ולימודים נוספים בניו יורק‪.‬‬
‫היכן טמונים השורשים לעשייה שלך היום?‬
‫"סבא שלי יעקב טימן‪ ,‬היה ממקימי‬
‫תאטרון "המטאטא"‪ .‬משהו כנראה חדר אלי‬
‫ממנו‪ ,‬באכפתיות ובאהבה הגדולה לתיאטרון‪,‬‬
‫בכבוד ובהערכה הגדולה לעולם הזה שנקרא‪-‬‬
‫במה‪ .‬כילדה‪ ,‬למדתי מחול וכבר בכיתה ד'‬
‫אמרתי לחברה שאני אוהבת ריקוד כי כך אני‬
‫יכולה לבטא את עצמי ולהעביר רגשות ומחו‬
‫שבות דרך תנועה‪ .‬יש סיפוק גדול במשחק עם‬
‫טקסט‪ ,‬עונג רב‪ ,‬אבל סיפוק גדול יותר הוא‬
‫ההבעה עם הגוף‪ ,‬כי הוא ממשיך את המילה‬
‫המדוברת"‪ .‬תמיר מדגימה איך התנועה מדו‬
‫גישה ומרחיבה רעיון‪" ,‬זו אנרגיה אין סופית‬
‫היוצאת דרך הגוף וממשיכה הלאה‪ .‬פנטומימה‬
‫זה לא משחק ללא מילים‪ ,‬זה תיאטרון מסוגנן‬
‫עם אנרגיה שלא נגמרת ודינמיקה‪ .‬אני שרה‬
‫עם הגוף כל הזמן‪ ,‬עוברת ממקצב למקצב‪.‬‬
‫פנטומימה חייבת דמות‪ ,‬רגש‪ ,‬רעיון‪ ,‬סיפור‪.‬‬
‫גם אם אני משחקת דשא‪ ,‬קורה לדשא משהו‬
‫והוא מגיב"‪ .‬אני יוצרת אשליה דרך תנועה‪,‬‬
‫קצב‪ ,‬סגנון‪,‬דינמיקה‪ ,‬דיוק ודרמה"‪.‬‬
‫לזכך את הגוף‬
‫התיאטרון הפיזי על גווניו הרבים מוגדר גם‬
‫כתיאטרון תנועה‪ .‬תמיר מספרת‪" :‬בסביבות שנות‬
‫החמישים והשישים פעלו בפריז שלושה יוצרים‬
‫גדולים‪ -‬דקרו‪ ,‬לה קוק (ליצנות ועבודת השחקן‬
‫הפיזי) ומרסל מרסו (פנטומימה קלאסית)‪.‬‬
‫דקרו החל דרכו כתלמיד בבית ספר‬
‫למשחק שבו לימדו להתבונן בגוף האנושי‬
‫פאלאפל‬
‫במופע "מאחורי המילים"‪ ,‬תמיר מציגה‬
‫אכילת פאלאפל‪ .‬בקטע זה על אף האכילה‬
‫"גסת הרוח"‪,‬הטחינה הנוטפת והדחיסה האין‬
‫סופית אל תוך הפיתה הקטנה‪ ,‬היא מצליחה‬
‫לשמור על יופי התנועה ועל אלגנטיות ולשלב‬
‫זאת בהומור המעלה צחוק בכל ישראלי היכול‬
‫למצוא את עצמו משתקף באפיזודה זו‪.‬‬
‫ב"מאחורי המילים" היא עושה השוואה‬
‫בין פנטומימה‪ ,‬מחול ותיאטרון ללא מילים‬
‫(ש"זה"‪ ,‬היא מבהירה‪" ,‬אינו פנטומימה")‪.‬‬
‫תמיר מדגימה איך ללא מילים אפשר לסמן‬
‫בתנועה את מה שקורה‪ ,‬אך בפנטומימה‬
‫הכל מסוגנן וגדול יותר‪ ,‬פיוטי ועמוק יותר‪.‬‬
‫אפשר כביכול לעצור את הזמן‪" ,‬זהו אותו‬
‫סוג של דמיון‪ ,‬אפשרות והגדלה שיש בסרטים‬
‫מצויירים"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫מה נדרש לאדם כדי להיות אמן?‬
‫"רגישות לחיים ולבני אדם‪ ,‬יכולת התו‬
‫בוננות‪ ,‬רצון לומר משהו‪ ,‬יכולת לתקשר עם‬
‫קהל וצורך עז להיות על הבמה‪ .‬אמן גם צריך‬
‫שיהיה לו משהו אקסטרה‪...‬וצריך גם‪ ...‬מזל"‪.‬‬
‫את מוכשרת מאוד‪ ,‬איך את מגדירה את מה‬
‫שאת?‬
‫"אני שחקנית פנטומימאית‪/‬בימאית שנעה‬
‫בין עולמות הטקסט והתנועה כל הזמן‪ .‬הגיו‬
‫בורים שלי הם‪ :‬דני קיי‪ ,‬דולנד אוקונור‪ ,‬ג'ין‬
‫קלי‪ ,‬לוסיל בול"‪.‬‬
‫רן פלג‬
‫כבובת מריונטה‪ :‬היכולת להפריד איברים‬
‫ולהביע רגש ורצון דרך הגוף‪ .‬אחרי זמן קצר‬
‫החליט לפרוש מבית הספר ולהקים אסכולה‬
‫משלו‪ .‬דקרו האמין שיש להפסיק את הדיבור‬
‫בתיאטרון למשך ‪ 30‬שנה‪ ,‬ולהתמקד בהבנת‬
‫התנועה והביטוי הפיזי בלבד‪ ,‬ורק אז‪ ,‬כשהו‬
‫שחקן מוכן‪ ,‬להוסיף טקסט‪ .‬הוא יצר טכניקה‬
‫בה השחקן לוקח סיכון‪ -‬מצב בו התנועה‬
‫מתמשכת ומתרחבת עד הקצה ויוצרת דרו‬
‫מטיות" (כדי להדגים זאת‪ ,‬תמיר מציגה את‬
‫עצמה כמגדל אייפל העומד יציב אך נוטה‬
‫על צדו עד הרגע שלפני נפילה)‪" .‬הוא עסק‬
‫גם ביצירת אשליה‪ .‬איך ללכת נגד הרוח‪ ,‬איך‬
‫לרדת ולעלות במדרגות‪ ...‬התנועה ספציפית‪,‬‬
‫ומחוברת לביטוי של רצון ופעולה ספציפיים‬
‫(כאשר לכל דבר יש ביטוי) ולכן‪ -‬זה בעצם‬
‫תיאטרון ולא מחול‪ ,‬רואים את הגוף חושב‬
‫בתנועה ומגיב בדרמטיות‪.‬‬
‫הפנטומימאי הידוע מרסל מרסו היה תלו‬
‫מידו של דקרו עד אשר התפלגו‪ :‬דקרו המשיך‬
‫ביצירת תיאטרון פיזי‪ ,‬ומרסו המשיך לפתח את‬
‫עולם האשליה ושילב את דמותו של "פיירו"‬
‫הליצן בעל הפנים הלבנות עם דמות הנווד הנוו‬
‫ומה עם צ'פלין?‬
‫תמיר מחייכת‪ ,‬וחיוכה מלמד על הכבור הרב‬
‫וההערכה שלה לאמן זה‪ .‬היא עונה‪" :‬מענין אותי‬
‫איך הוא היה מתמודד כיוצר עם העולם של היום‪.‬‬
‫היום הכל כל כך ריאליסטי‪ ,‬מה הוא היה עושה?‬
‫והעובדה שהיה במאי‪ ,‬מלחין‪ ,‬כותב ‪ -‬הוא עשה‬
‫הכל‪ ,‬הוא יצר דמות שדרכה דיבר‪ ,‬דמות שעובו‬
‫רת על פני כל הדורות והתקופות ומצליחה לרגש‬
‫את הקהל הציני ביותר‪ .‬הוא הביא תום‪ ,‬הוא אנטי‬
‫מא'צו‪ ,‬הכי עדין בעולם‪ .‬הוא זיכך רגש‪ ,‬זיכך‬
‫מצב חברתי‪ ,‬תודה לו שעשה את זה"‪.‬‬
‫ואיך את רואה את רותי‪ ,‬כאמנית‪ ,‬כאדם?‬
‫תמיר קצת נבוכה מהשאלה‪ ,‬אבל חושבת‬
‫רגע ומתייחסת‪" :‬אני פרפקציוניסטית‪ ,‬יצירו‬
‫תית מאוד וברוכת מזל שאני מצליחה לראות‬
‫דברים מזווית אחרת‪ ,‬ומצליחה לתרגם את זה‬
‫לבמה ולרגש אנשים‪ .‬אני לא טובה בבישול‪,‬‬
‫או בטכנולוגיה‪ ...‬אני יודעת לעשות את הדבר‬
‫הזה ‪ -‬לעלות על הבמה ולרגש‪.‬‬
‫"מאוד אכפת לי מכל אלמנט שקשור‬
‫לבמה‪ .‬אכפת לי שהקהל יבין אותי ושירחף‬
‫איתי על כנפי הדמיון‪ .‬באותה מידה חשוב לי‬
‫לאתגר אותו‪ ,‬לגרום לו לחשוב‪ ,‬להרהר ‪ -‬כי‬
‫אכפת לי‪ .‬צריך להיות לנו אכפת אחד מהשני‪,‬‬
‫כך יהיה לנו הרבה יותר טוב פה‪ .‬בתקופה‬
‫צינית‪ ,‬קרה זו של היום בהחלט יש מקום‬
‫להראות חום‪ ,‬אני בעד חום"‪.‬‬
‫תמיר תוססת‪ ,‬מלאה בכוונות‪ ,‬פיוט ורגש‪.‬‬
‫אם אפשר להגדיר את התרשמותי ממנה על‬
‫גווניה הרבים‪ ,‬הייתי עושה זאת בשתי מילים ‪-‬‬
‫"מדויקת להפליא"‪.‬‬
‫האתר של רותי תמיר‪www.rutitamir.com :‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪43‬‬
‫מאת דיוויד וו‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫ה‬
‫היסטוריה הסינית בת אלפי השנים‬
‫מורכבת מסיפוריהן של עלייתן‬
‫ונפילתן של שושלות קיסריות‪.‬‬
‫שושלת שיָה‪ ,‬השושלת הראשונה‪,‬‬
‫נפלה במאה ‪-‬ה‪ 17-‬בתקופת שלט�ו‬
‫נו של הקיסר האחרון לשושלת‪ ,‬שיה ג'יֵה‪ ,‬שנודע‬
‫כעריץ ואכזר‪ .‬מסופר כי הקיסר ואנשיו רדו בעם‬
‫באכזריות‪ ,‬בנו ארמונות לרוב ובילו בהם את זמנם‬
‫בחיי מותרות והוללות‪ .‬ממלכת שאנג באותה עת‬
‫התפתחה במהירות בזכות השגשוג של ענף גידול‬
‫החיות‪ .‬מלכה של הממלכה‪ ,‬טאנג‪ ,‬שהפך בהמשך‬
‫להיות הקיסר שאנג טאנג ‪ -‬הקיסר הראשון של‬
‫שושלת שאנג‪ ,‬נודע לעומת זאת כאדם מוסרי ונבון‪.‬‬
‫לפי המסורת הסינית‪ ,‬שושלות עלו ושגשגו‬
‫בזכות המידות המוסריות שליטיהן‪ ,‬ונפלו כשו‬
‫נהיו השליטים מושחתים‪ .‬הסינים האמינו לאורך‬
‫ההיסטוריה כי עשיית טוב זוכה לגמול טוב‪,‬‬
‫ועשיית רע תביא אסונות‪ .‬כך הוא הסיפור על‬
‫נפילתה של שושלת שיה ועלייתה של שאנג‪.‬‬
‫טאנג‪ ,‬מלכה המוסרי של שאנג‪ ,‬יצא יום‬
‫אחד לציד‪ ,‬וראה בדרכו אזור המכוסה בארבע‬
‫רשתות גדולות‪ .‬לידן עמד האדם שפרש אותן‬
‫והתפלל‪ :‬הלוואי שכל החיות שעל פני האדמה‬
‫יילכדו ברשתותיי‪.‬‬
‫טאנג לא יכול היה לשאת זאת‪" .‬אם תתגשם‬
‫משאלתך ימותו כל החיות!" אמר לו‪ .‬טאנג הסיר‬
‫שלוש מהרשתות‪ ,‬וביקש מהצייד לשנות את‬
‫תפילתו כך‪" :‬חיות‪ ,‬אם ברצונכן לפנות ימינה או‬
‫שמאלה‪ ,‬פשוט המשיכו לרוץ‪ .‬אלו מבינכן שנגזר‬
‫גורלן להילכד על ידי‪ ,‬אנא בואו למלכודת שלי"‪.‬‬
‫הסיפור עשה לו כנפיים והתפשט בכל הארץ‪,‬‬
‫וכולם היללו את מידותיו הנעלות של המלך טאנג‪.‬‬
‫"אפילו החיות נהנות מטובו‪ .‬הוא רב חסד ובעל‬
‫חמלה‪ ,‬ונבון באמת"‪ ,‬אמרו עליו‪" .‬טאנג מציית‬
‫לרצון השמים‪ ,‬ועל כן תומך העם בשלטונו"‪.‬‬
‫ממלכות רבות מסביב קיבלו עליהן ברצון‬
‫את שלטונו של טאנג‪ ,‬ובשנת ‪ 1675‬לפנה"ס הוא‬
‫הוכתר לקיסר הראשון של שושלת שאנג‪.‬‬
‫חמש השנים הראשונות לשלטונו של טאנג‬
‫איור‪ :‬קתרין צ'אנג‬
‫שאנג‬
‫שושלת‬
‫מייסד‬
‫נכונות להקריב מזעזעת את השמים והארץ‬
‫היו שנים שחונות‪ ,‬והנהרות יבשו כולם‪ .‬טאנג‬
‫ציווה להכין מטבעות זהב ולחלקן למשפחות‬
‫עניות שנאלצו למכור את ילדיהן‪ ,‬כדי שיוכלו‬
‫לקנות את ילדיהן בחזרה‪.‬‬
‫אולם הבצורת לא פסקה‪ ,‬וטאנג אובד העצות‬
‫התעצב עד מאוד‪ .‬יום אחד נשא טאנג תפילה‬
‫מעומק לבו‪ ,‬וביקש את הכוונת השמים‪" :‬האם כל‬
‫זה מתרחש משום שהוצאתי צווים שאינם הולמים?‬
‫האם אני הוא הגורם לסבלו של עמי? האם נפוץ מתן‬
‫השוחד בארצי‪ ,‬או אולי שפלים עוסקים במרמה כדי‬
‫להשיג לעצמם תועלת? האם ארמוני מפואר מדי?"‬
‫"מדוע קשה כל כך הבצורת?" שאל טאנג‪,‬‬
‫"אעשה כל שיידרש כדי שתסתיים"‪ .‬מסופר כי עוד‬
‫לפני שסיים את תפילתו נפתחו השמים וגשם החל‬
‫לרדת‪ .‬המסורת מספרת כי לבו הטהור של טאנג‬
‫וחמלתו לבני עמו הגיעו עד לשמים‪ ,‬ונכונותו להו‬
‫קריב למענם הרעידה את השמים והארץ‪ .‬שושלת‬
‫שאנג שייסד הקיסר טאנג שלטה יותר מ‪ 600-‬שנה‪,‬‬
‫והעמידה ‪ 29‬דורות של קיסרים‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬הקיסר שאנג טאנג מתפלל לגשם‪ .‬האגדה מספרת כי‬
‫טוב לבו ונכונותו להקריב זעזעו את השמים והארץ‬
‫הטבח שהפך לראש ממשלה‬
‫‪44‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫יי יין השפיע לא רק על הקמתה של‬
‫שושלת שאנג‪ ,‬אלא גם על הרפואה‬
‫הסינית ועל המטבח הסיני‬
‫איור‪ :‬יואן פנג‬
‫מי שהיה יד ימינו של הקיסר טאנג‪ ,‬מייסד שוו‬
‫שלת שאנג‪ ,‬וסייע לו להקים את השושלת היה יִי‬
‫יִין‪ .‬יי החל את דרכו במצוקה וקשיים‪ ,‬והפך לראש‬
‫הממשלה הראשון של שושלת שאנג ששירת את‬
‫השושלת במשך ‪ 50‬שנה‪ .‬הוא נודע בזכות טוב‬
‫לבו‪ ,‬בזכות הבנתו העמוקה בעקרונות השלטון‪,‬‬
‫אבל גם בזכות כישרונו המעולה בבישול‪.‬‬
‫ישנן גרסאות שונות לסיפור תחילת חייו של‬
‫יי יין‪ ,‬אבל אין ספק שבכל מקרה היתה זו התחלה‬
‫לא קלה‪ .‬על פי אחד הסיפורים‪ ,‬כשנולד יי היה‬
‫מבול גדול והוא איבד את הוריו‪ .‬בדרך נס הוא‬
‫עצמו ניצל‪ ,‬ואומץ על ידי טבח המלך בממלכת‬
‫שין‪ .‬היה זה עוד לפני שקמה שושלת שאנג‪.‬‬
‫מסופר כי יי יין למד מאביו המאמץ לא רק את‬
‫רזי הבישול‪ ,‬אלא גם חוכמת חיים ודרך ארץ‪ .‬הוא‬
‫היה ילד חרוץ שגדל והיה לצעיר ברוך כישרונות‪.‬‬
‫יי התמנה למורה האחראי לחינוכה של נסיכת‬
‫הממלכה‪ .‬כשנישאה הנסיכה לטאנג‪ ,‬שהיה אז‬
‫מלך הממלכה שאנג עוד לפני שהפכה לקיסרות‪,‬‬
‫התלווה אליה יין לארמונו של טאנג‪ .‬לא חלף‬
‫זמן רב עד שטאנג הבחין בכישרונותיו ובטבעו‬
‫המוסרי של יי‪ ,‬והוא ביקש ממנו להיות לו ליועץ‪.‬‬
‫עצותיו של יי עזרו לטאנג לייסד את השושלת ועל‬
‫כן מינה אותו לראש הממשלה‪.‬‬
‫יי יין היה מרבה לייעץ לטאנג בענייני המדינה‪.‬‬
‫לעתים שאב את השראתו מעולם הבישול שהיטיב‬
‫להכיר‪" .‬השלטון דומה למלאכת הבישול"‪ ,‬אמר‬
‫לו פעם יי‪" .‬אם תוסיף מעט מדי מלח לא יהיה‬
‫טעים התבשיל‪ ,‬וכך גם אם תוסיף יותר מדי‪ .‬יש‬
‫לתבל במתינות‪ .‬בהיותך שליט‪ ,‬אין עליך להיות‬
‫נמהר ואין עליך להתמהמה‪ .‬רק אם תבין היטב‬
‫את אופן התנהלותם של הדברים תוכל לנהל אותם‬
‫כהלכה‪ .‬כך תוכל להיות מלך ששלטונו מיטיב עם‬
‫העם ותזכה לאהדתם של נתיניך"‪ .‬טאנג היה נוהג‬
‫להקשיב לעצותיו של יי ברוב קשב‪.‬‬
‫גם מסורת הרפואה הסינית נהנתה מתרומתו‬
‫של יי יין‪ ,‬שגילה את סגולותיהן של תמציות‬
‫עשבי המרפא‪ .‬יי חקר וגילה כיצד להכין את‬
‫תמציות העשבים‪ ,‬באילו עשבים להשתמש‪ ,‬מה‬
‫צריכה להיות עוצמת האש וכמה זמן יש להרתיח‬
‫את התרופה‪ .‬שיטותיו השפיעו גם על טכניקות‬
‫הבישול הסיני‪ .‬השילוב בין הבישול לבין מדעי‬
‫הרפואה היה תרומתו הגדולה למטבח הסיני‪.‬‬
‫יי יין הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנה‪ .‬כאות‬
‫הוקרה על תרומתו לממלכה הוא נקבר לצד קברו‬
‫של מייסד השושלת הקיסר טאנג‪.‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪45‬‬
‫מרוב אנשים‬
‫לא רואים את הפרח‬
‫מאת יניב ניצן‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫כ‬
‫ל חופשה טובה צריכה בוס‪ .‬מי־‬
‫שהו שיארגן ויראה את התמונה‬
‫הגדולה וישים לב לפרטים הקט־‬
‫נים‪" .‬קבעתי עם החברים חופשה‬
‫בצפון"‪ ,‬אני מספר לאשתי בקול‬
‫נמוך וסמכותי‪" .‬מצוין"‪ ,‬מגיעה התשובה בתוס־‬
‫פת "נלך לתערוכת הפרח בחיפה‪ ,‬שמעתי שהיא‬
‫ממש טובה"‪ .‬טובה למי? אני שואל ללא קול‪,‬‬
‫שנים של ניסיון כבר לימדו אותי‪ .‬הפרטים נורים‬
‫בזה אחר זה‪ :‬לצאת בבוקר כי יש פקקים‪ ,‬ארוחה‬
‫לדרך‪ ,‬בגדים‪ ,‬כסף ודלק‪ .‬בסרט הזה מתברר‪ ,‬אני‬
‫מקבל את תפקיד הנהג‪.‬‬
‫אנחנו קמים בשש לפנות בוקר‪ ,‬מתארגנים‪,‬‬
‫אוספים חבר ויוצאים לדרך‪ .‬בנסיעה אני נזכר‬
‫ברופא שכל הפציינטים שהגיעו אליו סיפרו‬
‫לו שמרוב אנשים בתערוכה לא רואים שום‬
‫פרח‪" .‬לנו זה לא יקרה"‪ ,‬אני סומך את מזלי‬
‫על המנטליות המקומית‪.‬‬
‫הגעה לחיפה ומציאת חנייה מהירה מובי־‬
‫לים לתור הכרטיסים שבו מחכה לנו הפתעה‬
‫נעימה‪ ,‬תור ארוך של אנשים שהזמינו מראש‬
‫וקופה ריקה לבאים ספונטנית‪ .‬אחרי התשלום‬
‫מגיע קורא כרטיסים אלקטרוני‪ ,‬סדרן שמת־‬
‫ריע על מדרגה והופ ‪ -‬אנחנו בתערוכה‪ .‬לצד‬
‫מוסיקת רקע שקטה נשמעת כריזה המתריעה‬
‫על ‪ 30‬דקות המתנה עד לכניסה לכל אולם‬
‫תצוגה‪ ,‬ציון שמונה בסולם ניצן על יעילות‪.‬‬
‫יש ספורט ישראלי ידוע שנקרא עקיפת‬
‫תורים‪ .‬המתחרים מיומנים והתחרות קשה‪ ,‬אך‬
‫ככלל‪ ,‬ניתן לומר שיש שלוש עקיפות קלאסיות‪:‬‬
‫הראשונה נקראת "אנחנו באמצע שיחה ולא שמים‬
‫לב שתוך כדי אנחנו עוקפים את כל התור"‪ .‬נראה‬
‫שזוג עם שתי ילדות מיישמים אותה באופן מופתי‬
‫‪46‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫בכניסה צועק השומר‬
‫בקול לברי המזל‬
‫שנכנסו‪" :‬להתקדם‬
‫הלאה‪ ,‬לא לגעת‬
‫בפרחים‪ ,‬חג שמח‪,‬‬
‫היציאה משם"‬
‫בעודם חולפים על פני עשרות האנשים‪.‬‬
‫העקיפה השנייה מוגבלת בגיל ונקראת‬
‫"שיטת הסבתות"‪ .‬שתי סבתות חביבות עוברות‬
‫על פני כל התור התקוע כדי לנוח על ספסל קרוב‬
‫מאוד לכניסה‪ .‬ברגע שהתור מתחיל שוב לנוע הן‬
‫מקבלות מוטיבציה מרשימה ומשתלבות פנימה‪.‬‬
‫שיטה זו מקובלת על קהל הנעקפים‪ ,‬לסבתות‬
‫מותר‪ ,‬הן הרוויחו זאת ביושר‪.‬‬
‫העקיפה השלישית נקראת "שיטת העדר" ובה‬
‫אתה מגלה שכאן זה לא תור כמו באנגליה‪ ,‬התור‬
‫מתקדם בגוש ולא בטור והאדם החייכן שעמד‬
‫מאחוריך נמצא כבר שישה ראשים מלפניך‪.‬‬
‫התור מסתיים ואנחנו נכנסים לשני אולמות‬
‫התצוגה הראשונים בהם המציאות מכה על פנינו‪.‬‬
‫למה חיכינו כל כך הרבה זמן? התור הארוך לא‬
‫מוביל למשחק של ברצלונה בקאמפ נואו וגם‬
‫אפוק טיימס‬
‫התור הארוך לא הוביל למשחק של ברצלונה‪ ,‬וגם לא למתקן‬
‫בדיסני וורלד‪ .‬אני ועוד אלפי ישראלים הצטופפנו כדי לראות פרח‬
‫לא למתקן הרפתקני בדיסני וורלד‪ ,‬באנו לראות‬
‫פרחים‪ .‬בכניסה צועק השומר בקול לברי המזל‬
‫שנכנסו את ההוראות‪" :‬להתקדם הלאה‪ ,‬לא‬
‫לגעת בפרחים‪ ,‬חג שמח היציאה משם"‪ .‬אשתי‬
‫צלמת מחוננת מקפידה לצלם את כל הפרחים‪,‬‬
‫בעוד אני והחבר מעמידים פני מבינים‪.‬‬
‫שורות ארוכות של גברים מתלוננים ונשים‬
‫מתעניינות גודשות את הכניסה לכל אולם תצוגה‪.‬‬
‫ישנם שני דברים בהם ישראל היא אלופת העולם‪:‬‬
‫כמות התלונות ומשחקי ידידות בכדורגל‪ .‬השמש‬
‫לא מרחמת והתור הסטטי לאולם התצוגה השלישי‬
‫נראה כמו משימה בלתי אפשרית‪ .‬הילד שעומד‬
‫מאחורי מורגע באמצעות גלידה‪ ,‬אגלי הזיעה על‬
‫מצחו של אביו מסמנים כי מד הסבלנות שלו עומד‬
‫לפקוע‪" .‬אני רוצה ללכת הביתה"‪ ,‬אומר האב לאם‬
‫בקולניות‪ .‬הצעות פשרה כמו לשבת בצד או לא־‬
‫כול בינתיים לא מועילות‪ .‬האב רוצה הביתה ויש‬
‫לו שנים של ניסיון‪ ,‬אותו אי אפשר לקנות בגלידה‪.‬‬
‫אני נשלח לקנות גלידה‪ .‬זה לא עוזר ושלב‬
‫המיקוח מתחיל‪ .‬ברור לי שמולי מתמודד סמוי‬
‫במשקל כבד בדמות שבעים ותשעה שקלים‬
‫לכרטיס‪ .‬ככל שהכרטיס עולה יותר כך עולה‬
‫הקושי הפסיכולוגי לחתוך מוקדם יותר‪ ,‬שלא‬
‫יחשבו שיצאת פראייר‪ .‬אחרי משא ומתן מגי־‬
‫עה הפשרה ‪ -‬אולם תצוגה אחרון וזהו‪ .‬אנחנו‬
‫נכנסים לאולם‪ ,‬הפרחים הסגולים מדגמנים‬
‫למצלמה‪ .‬גם אני מסכים להצטלם ואפילו‬
‫בחיוך‪ ,‬זה הרי כרטיס היציאה שלי‪.‬‬
‫תמונות‪ ,‬המון תמונות ועוד תמונות ממלאות‬
‫את אלפי מצלמות המבקרים‪ .‬אנשים מתחבקים‬
‫זה עם זה מחויכים‪ ,‬מנציחים את רגע המפגש‬
‫המרגש עם הפרחים‪ ,‬לפני שחוזרים להתנהג‬
‫כרגיל‪ .‬כן יש מקום שבו כולם נהנו‪ ,‬הפרחים היו‬
‫מדהימים והחוויה המשפחתית הייתה מיוחדת‬
‫במינה‪ .‬המקום הזה הוא שקובע איך באמת היה‪,‬‬
‫רוצים רמז איפה הוא? קודם תעשו לייק‪.‬‬
‫‪The Swiss Leader‬‬
‫†∞≤≥†≠†∞∞∑†≠†∞∞∑≠‪www.digital-kitchen.co.il†††±‬‬
‫‪∞π≠πμ∑∑μ≥∂† Ư˜‡‰† ÈÁ·ËÓ† ¨∞≥≠μ∑∞μπ∂≤† Ư˜„† ÈÁ·ËÓ† ¨∞≥≠μ¥¥≥≥∞∂† † ÆÈÓ¯‡† ÈÁ·ËÓ† ¨∞≥≠∂∞≤±π≤¥† ÆÈÙ·† ÈÁ·ËÓ† ¨∞≥≠μ¥≤ππ∞∞† ÆÙ‡‰ËÏ·† ÈÁ·ËÓ‬‬
‫‪∞π≠πμ±μ≤μ≤† ÆÌÈÁ·ËÓ† ÏÂÙ‚ÂÙ† ¨∞≥≠μ¥∂∑π∑∞† ÆÏÓÒ† ÈÁ·ËÓ† ¨∞¥≠∏¥∞∂∞∏¥† ÆËÙÒ˜† Ï‚ÓÒ† † ¨∞π≠πμ∑±∏∏∞† ƉÏÈÓ† ÈÁ·ËÓ† † † ¨∞≥≠μ¥π∞∞≤∞† ÆÒÓψ ÈÁ·ËÓ‬‬
‫‪ÆÁÂ˙ÈÙ†‰Èψ¯‰†¨∏†Ô·‡†‡·‡†·ÂÁ¯·†Ûφ¯Èʆ·‡Ò†¨‚ˆ≠ȆȯˆÂÓ†Ï˘†È˙¯˜ÂȆ‰‚ˆ˙†ÏÏÁ†††∞π≠πμ∂ππ∞≥††Æ¯Ï¢†ÈÁ·ËÓ††¨∞≥≠μ±∏¥¥μ±†Æ≥≥†Ï˜¯Ù†ÈÁ·ËÓ‬‬
‫צילום‪ :‬שלומי פריימן‬
‫אוכל | מסעדות‬
‫צילום‪ :‬דניאל לילה‬
‫בנמל"‬
‫"בית‬
‫מסעדת שף ליד הים‬
‫גברת‪,‬‬
‫תעצרי בצד!‬
‫מורן שהנהיגה ממנה והלאה‪ ,‬למדה ב"מסלולים" על כניסה ספורטיבית ונכונה‬
‫לסיבוב חד‪ ,‬תוך שליטה במסת הרכב בסיבוב והחלקה לתוך סיבוב מהיר‬
‫ביקור במסעדה של עדי אבו‪ ,‬לשעבר יד ימינו של חיים כהן‬
‫מאת מורן קמינסקי‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מאת אניה גלטקין‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫מ‬
‫ה יכול להיות יותר מושלם מלשבת‬
‫ליד הים‪ ,‬לנשום אוויר צח‪ ,‬להריח‬
‫את ריח הים ולהתכבד בארוחה‬
‫טובה? כאשר קיבלתי הזמנה לבקר‬
‫ב"בית בנמל" ידעתי שלא אצטער‬
‫אם אענה להזמנה‪.‬‬
‫מסעדת בית בנמל שוכנת בנמל תל‬
‫אביב‪ .‬הנמל הוא אחד מאזורי הבילוי והנופש‬
‫האהובים על התל‪-‬אביבים ועל אורחיהם‪.‬‬
‫בנמל קיים ערב רב של מסעדות‪ ,‬בתי קפה‪,‬‬
‫חנויות ושוק איכרים‪.‬‬
‫אני יושבת במסעדה הנמצאת מטרים ספורים‬
‫ממעקה האבן בטיילת הנמל עם השף עדי אבו‪.‬‬
‫אובך כבד לא מאפשר לשבת באזור האכילה‬
‫מחוץ למבנה "אנחנו מאוד מושפעים ממזג‬
‫אוויר "‪ ,‬אומר השף‪ .‬כהוכחה הוא מספר שמכיוון‬
‫שהמסעדה כל כך קרובה לים‪ ,‬היא הוקמה מחדש‬
‫על יסודות מסעדת "קום איל פו קפה" שנהרסה‬
‫בסערה הגדולה שהיכתה בנמל תל אביב בדצה‬
‫מבר ‪ 2010‬ונפתחה באופן רשמי במארס ‪.2011‬‬
‫אבו מספר שכמע ט ‪ 4‬שנים הוא שף כאן וש�ה‬
‫ביא למסעדה מטבח ישראלי עכשווי בפרשנות‬
‫אישית משלו ושינה את אופי המסעדה‪.‬‬
‫"בית בנמל' אינו רק מסעדה‪ ,‬הוא גם מרכז‬
‫קניות אלטרנטיבי שהוקם בשנת ‪ 2005‬על ידי‬
‫חברת האופנה "קום איל פו"‪ .‬המסעדה רחבת‬
‫ידיים ושטופת אור מזכירה חדר אוכל בקיבוץ‬
‫ורק הבר בכניסה רומז שזו מסעדה‪ .‬השולחנות‬
‫מסודרים בשורות במגוון צבעים‪ .‬עציצים‬
‫ירוקים‪ ,‬תמונות צבעוניות על הקירות ומנורות‬
‫נחושת אלגנטיות מקשטות את החלל‪ .‬חלונות‬
‫רחבים לאורך הקיר החיצוני משקפים נוף ימי‬
‫עד האופק‪ .‬הצטערתי מעט שמזג אוויר מנע‬
‫מאתנו לשבת בחוץ‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫ללמוד מהגדולים ולהישאר עצמי‬
‫עדי אבו‪ ,40 ,‬התחיל את הקריירה הקולינארית‬
‫הלא מתוכננת שלו כמו טבחים רבים‪" :‬במקרה"‪.‬‬
‫בתור טבח צעיר בחר אבו ללמוד מהגדולים ובחר‬
‫במסעדות מפורסמות‪ .‬כך הגיע ל"רפאל" בתחילת‬
‫דרכה‪ .‬קיבל מהשף רפי כהן את האהבה העמוקה‬
‫והנאמנות למקצוע‪" .‬אצלו למדתי להעריך את‬
‫חומרי הגלם‪ ,‬להעריך דג שלם שהגיע טרי מהים‪,‬‬
‫את נתח הבשר הטרי‪ ,‬את הטכניקות שהוא משתה‬
‫מש בהן בבישול‪ ,‬לא להתפשר על הציוד"‪ ,‬נזכר‬
‫אבו‪ .‬שם למד שהכול צריך להיות "פיקס"‪ .‬אחר‬
‫כך התמזל מזלו לשמש כיד ימינו של חיים כהן‪.‬‬
‫"למדתי מחיים כהן המון ובעיקר את הפשטות"‪,‬‬
‫הוא נזכר‪ .‬במהלך העבודה עם כהן פנה אליו אביב‬
‫משה לקבלת עזרה בהקמת מסעדת "מסה"‪ .‬אבו‬
‫ליווה אותו לאורך כל הדרך עד לפתיחת המסעדה‬
‫וגם בהמשך דרכה‪ .‬אבו לא למד בשום בית ספר‬
‫קולינארי‪ .‬כשבחר ללמוד ב"נאפה ואלי" שבקליה‬
‫פורניה לא היה לו מספיק כסף ולכן הסתפק בקורס‬
‫קצר של שבוע ובמספר נסיעות לחו"ל שבהן אכל‬
‫במסעדות נחשבות בארה"ב ובאירופה‪.‬‬
‫אף על פי שלמד משפים דומיננטיים‪,‬‬
‫הצליח עדי אבו ליצור סגנון בישול משלו‪.‬‬
‫בין המנות האהובות על הלקוחות‪ :‬קלמרי‬
‫מסבחה‪ ,‬סלט שווארמה פרגית ‪ -‬מנות מאוד‬
‫ישראליות בטעמן וייחודיות באופיין‪.‬‬
‫מן התפריט‬
‫אל השולחן הגיעו מנות הדגל של השף‪ :‬קלה‬
‫מרי מסבחה (‪ 45‬ש"ח) ‪ -‬קלמרים מוקפצים חמים‬
‫ורכים‪ ,‬עם גרגרי חומוס נימוחים מוגשים על‬
‫הצלחת בכמות נדיבה של טחינה טובה‪ .‬הטעמים‬
‫של הטחינה‪ :‬לימון וצ'ילי השתלבו בהרמוניה עם‬
‫החומוס והקלמרי‪ .‬מנה פיקנטית קלה ומזמינה‪.‬‬
‫סלט שווארמה פרגית (‪ 49‬ש"ח) ‪ -‬מנה‬
‫עשירה בפטרוזיליה ונענע‪ .‬עליהם פיסות פרגית‬
‫מוקפצות על הפלנצ'ה בטעם שווארמה בתוספת‬
‫זהירה של קינמון‪ .‬סלט מתובל בטחינה טובה‬
‫וסומק חמצמץ שלא הסתירו את הטעם המודגש‬
‫של שווארמה מזרחית‪ .‬נגיעת הקינמון הייתה‬
‫הפתעה נעימה במנה טעימה הזו‪.‬‬
‫שתי מנות ראשונות נוספות בהמלצת השף‬
‫הן‪ :‬סלט עגבניות (‪ 55‬ש"ח) ‪ 5 -‬סוגי עגבניות‬
‫עם זיתים שחורים ובצל סגול‪ ,‬גבינת פטה‪ ,‬רוטב‬
‫צ'ילי שרוף ונענע‪ .‬שלל טעמים המגיעים מסוגים‬
‫שונים של עגבניות‪ ,‬ממתקתקות עד חמוצות השה‬
‫תלבו יפה עם מליחות עדינה של פטה רכה וטרייה‬
‫מאוד‪ .‬הסלט היה מתובל בוויניגרט עדין שספג‬
‫חריפות קלה מהצ'ילי‪ ,‬רעננות של נענע ושמן זית‪.‬‬
‫מנה פשוטה אך מוצלחת מאוד‪.‬‬
‫סשימי טונה עם צנוניות (‪ 56‬ש"ח) ‪ -‬פרוסות‬
‫טונה אדומה כמעט שקופות עם פרוסות דקות‬
‫של צנוניות ורודות היו מתובלות בשילוב טעמים‬
‫של צ'ילי‪ ,‬לימון‪ ,‬בצלי שלוט ושמן זית שנתנו‬
‫למנה טעם חמוץ‪-‬מתוק עדין ורענן‪.‬‬
‫למנה בשרית העדפתי תבשיל חורפי‪ .‬תבה‬
‫שיל בקר‪ ,‬גזר ופטריות( (‪ 74‬ש"ח)‪ .‬בצלחת עמ�ו‬
‫קה על מצע פירה קטיפתי הונחו קוביות בשר‬
‫בקר‪ ,‬גזר ופטריות מבושלים ביין אדום בבישול‬
‫ממושך‪ .‬לצערי טעם הפטריות נחלש מהבישול‬
‫ביין האדום‪ ,‬אך הבשר היה מצוין‪ ,‬רך ומלא טעם‪,‬‬
‫הגזר התאים מאוד למנה והוסיף לה קורטוב של‬
‫מתיקות נעימה‪ .‬הרוטב השתלב יפה עם הפירה‪.‬‬
‫מנה חורפית קלאסית‪.‬‬
‫למנת הדגים קיבלתי נתחי דג ים בתבשיל‬
‫מהיר (‪ 86‬ש"ח)‪ ,‬בתוך ציר דגים עמוק ועשיר‬
‫שחו חתיכות פילה דג בורי נימוחים ספוגים‬
‫בטעם הציר‪ .‬הכרובית שהתבשלה גם היא באותו‬
‫ציר הייתה רכה אך עדיין פריכה כנדרש‪ .‬החסה‬
‫הייתה מבושלת קלות ושמרה על נגיסות עדינה‬
‫וחמצמצה שלא איבדה את טעמה הטבעי‪ .‬שלושת‬
‫המרכיבים היו עשויים בצורה מושלמת מבחינת‬
‫הטעם והעשייה ויצרו מנה נהדרת‪.‬‬
‫ח‬
‫לפו הזמנים שבהם נשים הנוהגות‬
‫היו נושא לבדיחות‪ .‬היום הנשים‬
‫כבר שולטות על הכביש‪" ,‬חוה‬
‫תכות" מסלולים‪ ,‬נוהגות כמו‬
‫טייסות קרב ואפילו חס ושלום‬
‫חונות ברוורס‪ .‬אבל יש מקום אחד שהנשים עדיין‬
‫לא כבשו בשלמותו ‪ -‬נהיגה ספורטיבית‪.‬‬
‫בדרכי למסלול הנהיגה של חברת "מסלולים"‬
‫דמיינתי לעצמי מסלולי מרוצים של כמה קילוה‬
‫מטרים טובים‪ ,‬עשרות מכוניות עומדות בשורות‬
‫ממתינות לקרוע את המסלול ונהגים מסוקסים‬
‫שדוגמניות נופלות ממבטם‪ .‬לא פלא שההתלבטות‬
‫מה ללבוש ארכה כמה שעות טובות‪.‬‬
‫בחזרה למציאות‪ .‬נגיד את הדברים כמו שהם‪,‬‬
‫בישראל נוהגים לעשות הכול בקטנה‪ ,‬וכך גם‬
‫מבחינה מוטורית‪ .‬עוד לא קיים פה מסלול מרוצים‬
‫שידמה למה שמוצג בטלוויזיה‪ ,‬והמדריכים דמו‬
‫פחות לג'ימס בונד ויותר לקלארק קנט‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ב"מסלולים" ניתן להתנסות בטעימה קלה של‬
‫מהירות ואקסטרים‪.‬‬
‫לחשוב כמו נהג מירוצים‬
‫על אף שהידיים כבר הזיעו מרצון לעלות‬
‫מהר על המסלול‪ ,‬היה עלינו קודם לספוג קצת‬
‫תיאוריה‪ .‬און יעקבסון מתכנית הטלוויזיה "טסט‬
‫ראשון" הסביר לנו על החשיבות של ריכוז‪ ,‬תכנון‬
‫הדרך וזמן התגובה בנהיגה‪ .‬הכי חשוב‪ ,‬הדגיש‬
‫יעקבסון‪ ,‬זה לאן הולך המבט‪.‬‬
‫כהולכת רגל מיומנת אני רגילה לחשוב‬
‫על ה‪ 50-‬מטר הקרובים‪ .‬אולם בנהיגה‪ ,‬ובפרט‬
‫בנהיגת מרוצים‪ ,‬יש להסתכל לעבר ה‪ 150-‬מטרים‬
‫הקרובים‪ ,‬את ‪ 50‬המטרים הראשונים הרכב עובר‬
‫בפחות משנייה וחצי‪ .‬עלינו ללמוד להסתכל על‬
‫הסיבוב הבא‪ .‬יעקבסון הסביר שיש גם לקרב את‬
‫הכיסא להגה כדי לקבוע תנוחת נהיגה נכונה‪ .‬גידי‬
‫שליווה אותי במסלול צריך אפילו לכוונן לי את‬
‫תנוחת ההגה‪ ,‬החרשתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬שלא יגלה שהוא‬
‫צריך לכוונן לי גם את המראות‪.‬‬
‫פחד ואנדרלין על מסלול המרוצים‬
‫המפגש עם המסלול נתן לי הזדמנות לחוות‬
‫מהירויות ופניות שלא הכרתי‪ .‬סוחטת את דוושת‬
‫התאוצה‪ ,‬הלב מתחיל לפרפר מפחד ואולי קצת‬
‫מאדרנלין‪ ,‬מתקרבת לפנייה‪ ,‬בולמת מעט‪ ,‬נותנת‬
‫לרכב לצלול לתוך הפנייה‪ ,‬מתיישרת‪ ,‬ושוב לוחה‬
‫צת בעוצמה על דוושת הגז‪.‬‬
‫בין הפניות המכונית נעה במהירות על מסלול‬
‫האספלט ‪ -‬גידי שמלווה אותי בנהיגה מחלק לי‬
‫הוראות מתי להאיץ‪ ,‬מתי לבלום וכיצד לפנות‪ .‬את‬
‫המהירות לא רק ניתן היה לראות אלא גם לשמוע‪.‬‬
‫החיוך הנלהב כבר מתחיל לכאוב ומאיים לפרוץ‬
‫מגבולות הפנים‪.‬‬
‫אני לומדת כיצד נכנסים לסיבוב מחלקו‬
‫החיצוני אל חלקו הפנימי‪ .‬המכונית ואני נכנסות‬
‫לסיבוב לאט ויוצאות ממנו מהר‪ ,‬תוך שימוש במה‬
‫שקל המכונית‪ .‬אני מתרגלת את הטריק‪ :‬לחיצה‬
‫על הבלמים זורקת את מרכז הכובד של הפורד‬
‫פוקוס (מה לעשות‪ )...‬לחלקה הקדמי וכך היא ואני‬
‫מגבירות את אחיזת הגלגלים הקדמיים בכביש‪.‬‬
‫הצמיגים משמיעים מדי פעם קולות מחאה רמים‬
‫כאשר המכונית נכנסת כמעט לתת‪-‬היגוי ומאבדת‬
‫אחיזה‪ .‬אך על אף היבבות‪ ,‬היא ואני לומדות דבה‬
‫רים חדשים על היכולות שלנו‪.‬‬
‫איתַי שנסע אתי‪ ,‬מקבל בחילה‪ ,‬הוא לא יכול‬
‫לראות מה שאני עושה למכונית שלו‪" .‬ידיים‬
‫בתשע ושלוש"‪ ,‬פוקד עליי גידי‪" ,‬תבלמי טיפה"‪,‬‬
‫"גז‪ ,‬גז‪ ,‬גז‪" ,"...‬מבט אל הסיבוב הבא"‪" ,‬תשאירי‬
‫את הידיים שלך על ההגה" ו"אל תעצמי עיניים"‪.‬‬
‫השיעור לא מסתיים רק בכיצד לנהוג‪ ,‬גידי גם‬
‫מלמד אותי לחנות ברוורס‪.‬‬
‫אחרי חווית הנהיגה הפרועה אנחנו נכנסים‬
‫שוב לכיתה לתדריך לקראת תחרות "ג ִ'ימִיקֳנה"‪.‬‬
‫המתחרים בתחרות מוזנקים בזה אחר זה לנהיגה‬
‫טכנית במסלול המסומן בקונוסים‪ ,‬והמנצח הוא‬
‫מי שמסיים בזמן הקצר ביותר‪ .‬גידי מסביר לנו‬
‫איך להשתמש ב"משולש הזהב" של ריכוז‪ ,‬תכנון‪,‬‬
‫והמבט שהולך לצמד הרחוק יותר של הקונוסים‪.‬‬
‫אוי ויי‪ ,‬מבחינתי זה יותר מדי מידע לעכל‪ ,‬אבל אני‬
‫לא פוצה פה‪ ,‬שלא ישאלו מי נתן לי רישיון‪.‬‬
‫הקונוסים סודרו והאנשים החלו "לטוס"‬
‫ביניהם‪ .‬אני נזכרת באחת מחוויות הנהיגה המה‬
‫כוננות שהיו לי בחיים‪ :‬הפעם הראשונה שאמא‬
‫נתנה לי את הרכב לשבוע שלם בתל אביב‪.‬‬
‫נסעתי בפג'ו החמודה שלה‪ ,‬למדתי להשתלב‬
‫בתנועה מבלי שיצפרו לי יותר מדי‪ ,‬ואפילו שיה‬
‫חקתי התנגשות בעמודים עם הפז'ו בחניון מתחת‬
‫לעבודה‪ .‬אולם כשהגעתי למגרש החנייה‪ ,‬פתחתי‬
‫את החלון ושאלתי עובר אורח בעדינות אם הוא‬
‫יכול להחנות את המכונית שלי‪ .‬הפלאשבק חזר‬
‫אלי כאשר הגעתי לקו ההתחלה של המירוץ‪.‬‬
‫צייצתי בקול קטן לעבר המדריכים‪" :‬אולי מישהו‬
‫מוכן בכל זאת לנסוע איתי?"‬
‫התוצאה כמובן הייתה מדהימה‪ :‬צעקתי כמו‬
‫משוגעת כשהמדריך ניסה לתת לי הוראות כדי‬
‫שהרכב‪ ,‬הוא ואני נישאר בחיים‪ ,‬וזכיתי באופן‬
‫מלא תהילה במקום האחרון בשני המקצים‪.‬‬
‫לבסוף נותרה בעיה אחת‪ :‬טעם חזק של עוד‪.‬‬
‫הרעב שהשעות האלה משאירות בך‪ ,‬הרצון להשה‬
‫תפר ולקבל פידבק אינו יודע שובע‪ .‬אלא שלבסוף‬
‫אנחנו נאלצים להשאיר את הפניות‪ ,‬המהירות‪ ,‬הסה‬
‫לאלומים והאקשן על המסלול ולחזור למציאות‪.‬‬
‫"קורס שליטה והחלקות"‬
‫עלות החוויה‪ 790 :‬ש"ח כולל מע"מ‬
‫משך החוויה‪ :‬כ‪ 4-‬שעות‬
‫דרישות‪ :‬רישיון נהיגה ורכב עם‬
‫ביטוח בתוקף‬
‫‪www.facebook.com/Maslulim.rs‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫‪49‬‬
‫קבלת החלטות | ללמוד מגאוני השחמט‬
‫הדרך להצלחה‪:‬‬
‫‪Muhannad Fala'ah\Getty Images‬‬
‫הפוך ממה‬
‫שחשבתם‬
‫מנהלים ושחמטאים מקצועיים למדו שהדרך היעילה להגשים את‬
‫מטרתם היא לחזות את הסוף מראש‬
‫מאת יניב ניצן‪ ,‬אפוק טיימס‬
‫ה‬
‫יכן רצוי להתחיל לבצע משימה‬
‫העומדת לפנינו? בין אם התחום‬
‫הוא אישי‪ ,‬עסקי או משפחתי‪ ,‬כדאי‬
‫לשקול להתחיל דווקא מהסוף‪.‬‬
‫ד"ר סטיבן קובי יועץ ארגוני בעל‬
‫שם עולמי‪ ,‬מחבר הספר "שבעת ההרגלים של‬
‫אנשים אפקטיביים במיוחד"‪ ,‬מלמד כי העיקרון‬
‫של לצפות את הסוף מראש הוא בסיס למנהיגות‬
‫ולהצלחה בתחומים שונים‪.‬‬
‫מנכ"ל יב"מ לשעבר‪ ,‬לו גרסטנר‪ ,‬שעשה בח־‬
‫ברה מהפכה ניהולית של ממש‪ ,‬השתמש בעיקרון‬
‫של צפיית הסוף מראש כהתנהלות מרכזית מול‬
‫לקוחות החברה‪" :‬יב"מ היא חברה של פתרונות‪.‬‬
‫אנו מתחילים בבעיה העסקית של הלקוח ועובדים‬
‫אחורה בניסיון למצוא את השילוב הנכון של טכ־‬
‫נולוגיות ומיומנות‪".‬‬
‫בשחמט מקצועני‪ ,‬היכולת לראות תמונה רחו־‬
‫קה מן המצב הנוכחי שלנו היא הכרחית‪ .‬הגעה אל‬
‫התמונה הרחוקה‪ ,‬אל המטרה‪ ,‬יכולה להיות בדרך‬
‫טקטית באמצעות חישוב מהלכים קדימה‪ .‬הדרך‬
‫השנייה אל המטרה יכולה להיות אסטרטגית‪ ,‬לה־‬
‫בין איך כדאי למקם את הכלים באופן אופטימלי‬
‫בכדי לתמרן אותם לנקודות המפתח הרצויות‪.‬‬
‫כדי שנוכל לבחור סוף רצוי אליו נוכל לה־‬
‫תקדם‪ ,‬עלינו להבין אותו‪ .‬הבנת המצב אליו אנו‬
‫רוצים להגיע והיתרונות שבו היא הצעד השני‬
‫למימוש תכנית מוצלחת‪.‬‬
‫אחרי שהדרך לסיום המשחק ברורה‪ ,‬מתחיל‬
‫השלב שבו עלינו לנקוט בפעולה‪ .‬במהלך המשחק‬
‫יכולים לעלות בראשנו מאה רעיונות‪ ,‬אך בכל‬
‫תור מותר לשחק רק צעד אחד‪ .‬הדבר נכון כמעט‬
‫לגבי כל תחום אחר בחיים‪ .‬כדי ללכת את הדרך‬
‫אפשר ללכת רק בצעדים קטנים‪ ,‬אחד בכל פעם‪,‬‬
‫כשהמטרה עומדת לנגד עינינו‪ .‬אלוף העולם‬
‫השישי מיכאל בוטביניק טען כי יש לבחון כל מצב‬
‫מחדש כאילו אנו פוגשים בו לראשונה‪ .‬הערכת‬
‫מצב דינמית הבוחנת כל צעד מחדש‪ ,‬הכרחית כדי‬
‫‪50‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫אחד מתלמידיי‬
‫הצעירים למד את‬
‫העיקרון של בחינת‬
‫כל מצב מחדש‬
‫לאחר שיחה עם‬
‫שחקן עמית בן שבע‪,‬‬
‫מהטובים בארץ‬
‫לגילו‪.‬‬
‫השחקן סיפר‬
‫לתלמיד כי הוא‬
‫מתייחס לכל מצב‬
‫חדש המופיע על‬
‫הלוח כאילו הייתה‬
‫זו חידה חדשה שיש‬
‫לפתור‬
‫שלא ניצור חיבור רגשי לתכניות שלנו ונוכל לב־‬
‫חון אותן בעין אובייקטיבית‪.‬‬
‫אחד מתלמידיי הצעירים למד את העיקרון‬
‫של בחינת כל מצב מחדש לאחר שיחה עם שחקן‬
‫עמית בן שבע‪ ,‬מהטובים בארץ לגילו‪ .‬השחקן‬
‫סיפר לתלמיד כי הוא מתייחס לכל מצב חדש‬
‫המופיע על הלוח כאילו הייתה זו חידה חדשה‬
‫שיש לפתור‪.‬‬
‫בסוף‪ ,‬כל משחק שחמט מגיע לסופו‪ .‬לאחר‬
‫סיום המשחק מגיע שלב חשוב מאוד ביכולת שלנו‬
‫להשתפר בעתיד‪ .‬בשלב זה מתבצע ניתוח המשחק‬
‫וחידוד ההבנות לגבי ההערכות העתידיות שהיו‬
‫לקראת המשחק‪ .‬היכן הן היו מדויקות והיכן הן‬
‫לא היו מבוססות‪ .‬האתגר הוא לבחון את הפער בין‬
‫המקום שחשבנו שאנחנו נמצאים בו‪ ,‬לבין המ־‬
‫ציאות‪ .‬חשוב לנתח את המשחק ביחד עם מאמן‬
‫שמסוגל להציע חשיבה רחבה ועמוקה יותר על‬
‫מהלך המשחק‪.‬‬
‫חלק גדול מהאימון בשחמט‪ ,‬הוא תרגול‬
‫מצבים שהופיעו במשחקים‪ .‬לרוב בשלב האמצעי‬
‫במשחק‪ .‬כדי לפתור את התרגילים באימון‪ ,‬על‬
‫התלמיד לחפש בדמיונו אחר מצבים שונים‪ ,‬עד‬
‫שהוא מוצא את המצב האידיאלי לפתרון הבעיה‬
‫המוצבת לפניו‪ .‬האימון מתבצע מבלי להזיז את‬
‫הכלים על הלוח‪ ,‬בדרך זו מאמנים את היכולת של‬
‫התלמיד לדמיין מהלכים עתידיים‪.‬‬
‫חוזה ראול קפבלנקה‪ ,‬אלוף העולם השלישי‬
‫בשחמט‪ ,‬הציע גישת לימוד אחרת לאימון‪ .‬קפ־‬
‫בלנקה טען כי יש להתחיל ללמד מן השלבים‬
‫הסופיים ביותר של המשחק ובכל פעם ללכת‬
‫צעד אחד אחורה‪ .‬כך התלמיד יוכל לשחק מרגע‬
‫הפתיחה בהקשר הרחב של המצבים האידיאליים‬
‫שיש להגיע אליהם באמצע המשחק או בסיומו‪.‬‬
‫כשנשאל קפבלנקה כמה צעדים הוא מסוגל לחשב‬
‫קדימה‪ ,‬ענה בחוסר צניעות אך בהתאם להשקפתו‪:‬‬
‫"אני מסוגל לחשב רק צעד אחד קדימה‪ ,‬אבל זה‬
‫תמיד הצעד הנכון"‪.‬‬
‫יניב ניצן ‪ -‬מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה‬
‫אסטרטגית דרך משחק השחמט‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫אפריל ‪2012‬‬
‫‪51‬‬