כבול C-1 מתוצרת Kekkila – כמדכא מחלות קרקע- אורי מגדל

‫כבול ‪ C-1‬מתוצרת ‪ - Kekkila‬כמדכא מחלות קרקע‬
‫בהשוואה לסוגי כבול אחרים‬
‫כתב אורי מגדל – ירוק ‪0222‬‬
‫תקציר‬
‫כתבה זו מסכמת מספר מאמרים ומחקרים אשר עסקו בהשוואה בין כבול פיני ‪C-1‬‬
‫מתוצרת ‪ Kekkila‬הידוע בדרגת פירוקו הנמוכה לבין מקורות כבול אחרים‪.‬‬
‫המחקרים‪ ,‬עסקו בבחינת השפעת דרגת פירוק הכבול על כושר דיכוי מחלות קרקע‬
‫ובכולם המסקנה שהתקבלה הינה כי כבול פיני שדרגת הפירוק שלו נמוכה (‪)H1-H3‬‬
‫מתוצרת ‪ Kekkila‬הינו בעל כושר דיכוי מחלות קרקע גבוה יותר מכבול בדרגות‬
‫פירוק גבוהות יותר‪.‬‬
‫כושר הדיכוי של מצע הגידול למחלות שורש קשור במכלול תכונות המצע ובמיוחד‬
‫בפעילות הביולוגית שבו‪ ,‬כלומר לפעילות של מיקרואורגניזמים במצע המונעים‬
‫מהפתוגן לשגשג או לתקוף את הצמח‪.‬‬
‫מחקרים רבים הראו כי הכבול הפיני מאפשר התפתחות ענפה של מיקואורגניזמים‬
‫המפחיתים באופן ניכר את הסיכוי להדבקות במחלות קרקע כגון פיתיום‪ ,‬פוזריום‪,‬‬
‫ריזוקטוניה ועוד‪.‬‬
‫כמו כן הכבול הפיני מכיל מיקרואורגניזמים התוקפים באופן ישיר את הפתוגן‬
‫לפיכך‪ ,‬מהווה כבול זה מקור לתכשירים שונים מדכאי מחלות קרקע‪.‬‬
‫בנוסף לכל הממצאים המדווחים להלן‪ ,‬נערך ניסוי השוואתי במעבדתו של פרופ'‬
‫יונה חן מהפקולטה לחקלאות – האוניברסיטה העברית בירושלים (מרץ ‪.)0222‬‬
‫מסקנות הניסוי הוכיחו בצורה מובהקת וחד משמעית כי כבול ‪ C-1‬של ‪Kekkila‬‬
‫בעל כושר דיכוי פיתיום העולה באופן ניכר על שני סוגי כבול ממקור בלטי‪.‬‬
‫בימים אלו נשלמו בהצלחה עבודות החידוש והשדרוג של מערך הניפוי והאריזה‬
‫במפעל ‪ .Kekkia‬המוצר החדש הינו מנופה מהמקטע הדק ובעל תכולת אוויר‬
‫גבוהה יותר‪ .‬שיפור זה מאפשר הפחתה משמעותית במרכיבי האוורור המוספים‬
‫לכבול (ורמיקוליט ופרלייט) ובכך מושג חיסכון ניכר בעלות המצע ושיפור תנאי‬
‫הגידול‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬כמו במקומות רבים אחרים בעולם‪ ,‬משמש הכבול הפיני כמצע להנבטה‬
‫והשרשה במשתלות לגידול שתילי ירקות‪ ,‬תבלינים ופרחים‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫מחקרים רבים נערכו במרוצת השנים במטרה לבחון את תרומת החומר האורגני בדיכוי‬
‫מחלות הנישאות בקרקע‪ .‬מחקרים אלו הראו כי תוספת חומר אורגני למצע גידול יוצרת‬
‫תנאים נוחים להתבססות מהירה של אוכלוסייה מיקרוביאלית במצע הגידול‪.‬‬
‫כאשר קיימת פעילות עשירה של מיקרואורגניזמים באיזור בית השורשים של הצמח‪,‬‬
‫מתקיימת תחרות קשה על מקורות המזון בין המיקרואורגניזמים‪ ,‬ובתנאים אלו פתוגן‬
‫מתקשה להתבסס ולפגוע בצמח‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם כאשר הצמח הודבק בכוונה תחילה‬
‫בפתוגן (כגון פיתיום‪ ,‬פוזר יום או ריזוקטוניה) במקרים רבים דוכא הפתוגן ולא פגע בצמח‪.‬‬
‫ברוב המקרים הקושי של הפתוגן להתבסס נובע מתחרות בין המיקרואורגניזמים‪ ,‬אך‬
‫בנוסף קיימת הפרשת חומרים אנטיביוטיים הפוגעים בפתוגן באופן ישיר‪ .‬המחקרים הראו‬
‫כי בכבול פיני מתוצרת ‪ Kekkila‬מצויים מיקרואורגניזמים אנטגוניסטים המייצרים‬
‫חומרים אנטיביוטיים (כגון‪Trichoderma fungi ,Penicillium, Mortierella, Mucor:‬‬
‫ועוד) מיקרואוגניזמים אלו פוגעים בפתוגן באופן ישיר ובכך מדכאים את מחלות קרקע‪.‬‬
‫נוכחותם של החומרים האנטיביוטיים בכבול הפיני הביאה לפיתוח תכשירים ביולוגיים‬
‫מדכאי מחלות המופקים מהכבול הפיני‪.‬‬
‫השוואת כושר דיכוי מחלות שורש של כבול פיני תוצרת ‪ Kekkla‬לשני סוגי כבול‬
‫ממקורות בלטיים‪:‬‬
‫בניסוי שנערך במעבדתו של פרופ' יונה חן‪ ,‬הפקולטה לחקלאות – האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים (פברואר ‪ ,)0222‬נבדקו שלושה סוגי כבול‪ :‬כבול פיני ‪ C-1‬תוצרת ‪Kekkila‬‬
‫מאתר הכרייה בפינלנד‪ ,‬בהשוואה אליו נבדקו שני סוגי כבול לזריעה ממקורות בלטיים‬
‫(יצרנים שונים) מסומנים כ‪ B1-‬ו‪.B0-‬‬
‫בשלושת סוגי הכבול נזרעו זרעי מלפפון‪.‬‬
‫במהלך הגידול הודבקו הצמחים בפיטיום (חולי נופל) ברמות הדבקה שונות‪ – 2 :‬ביקורת‬
‫(ללא אילוח)‪ – 1 ,‬רמת אילוח נמוכה‪ – 0 ,‬רמת אילוח בינונית‪ – 3 ,‬רמת אילוח גבוהה‪.‬‬
‫לכל טיפול בוצעו ‪ 8‬חזרות והמגשים פוזרו באופן אקראי‪.‬‬
‫בתום ‪ 11‬יום מזריעה נספרו הצמחים הבריאים בשלושת הטיפולים‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות בתמונה‪ ,‬כאשר לא הודבקו הצמחים בפיתיום‪ ,‬אין פגיעה בשתילים‪ .‬אך‬
‫ככל שרמת האי לוח גדולה יותר‪ ,‬מתחדד הפער בין הכבול הפיני לבין שני סוגי הכבול‬
‫הבלטי‪.‬‬
‫ה תמונה מבהירה באופן ברור עד כמה חשוב מקור הכבול ואיכותו‪ :‬ניתן לראות כי כאשר‬
‫לא היה אילוח כלל לא הייתה פגיעה בנביטה בכל סוגי הכבול‪ ,‬אולם ככל שרמת האילוח‬
‫עלתה‪ ,‬רמת הפגיעה בשני סוגי הכבול הבלטי גברה‪ ,‬בעוד הפגיעה בכבול הפיני הייתה‬
‫מזערית‪ .‬במיוחד בא הדבר לידי ביטוי ברמת האילוח הגבוהה (מספר ‪.)3‬‬
‫‪ – 0‬ביקורת ללא אילוח‬
‫‪ – 1‬רמת אילוח נמוכה‬
‫‪ – 2‬רמת אילוח בינונית‬
‫‪ 3‬רמת אילוח גבוהה‬
‫כבול פיני תוצרת ‪Kekkila‬‬
‫כבול בלטי לזריעה‬
‫כבול בלטי לזריעה‬
‫תמונה ‪ .1‬התפתחות הצמחים בשלוש רמות האילוח והביקורת בשלושת סוגי הכבול‪,‬‬
‫לאחר ‪ 9‬ימי גידול‪.‬‬
‫כל רמת אילוח נותחה בנפרד כמבחן רב גורמי‪ ,‬לפי ‪ ANOVA‬ומבחן ‪Tukey-Kramer‬‬
‫מספר הצמחים הבריאים הגבוה ביותר היה בכבול הפיני ‪ C-1‬ת‪u‬צרת ‪ .Kekkila‬ההבדלים‬
‫בתוצאות ברמת האילוח הגבוהה הינם מובהקים באופן סטטיסטי‪ .‬אחוז הצמחים הבריאים‬
‫לאחר ‪ 11‬יום מובאים באיור מספר ‪.1‬‬
‫איור ‪ .1‬אחוז הצמחים הבריאים ברמות האילוח השונות‪ ,‬לאחר ‪ 11‬יום מזריעה‪.‬‬
‫זרע או שתיל המצוי במצע בו קיימת פעילות מיקרוביאלית דלה‪ ,‬יהיה חשוף יותר למחלות‬
‫בגלל חוסר התחרותיות בין המיקרואורגניזמים‪ .‬המצעים בהם הפעילות המיקרוביאלית‬
‫היא נמוכה הם מצעים מינראליים טוף‪ ,‬פרלייט צמר סלעים‪ .‬קומפוסט וכבול הינם חומרים‬
‫אורגניים‪ ,‬להם מייחסים את תכונת דיכוי המחלות‪ ,‬אך גם בין סוגי הכבול השונים קיים‬
‫הבדל ביכולת דיכוי מחלות קרקע‪ ,‬כפי שיוסבר להלן‪.‬‬
‫דרגת הפירוק של הכבול‬
‫נהוג להגדיר כבול על פי דרגת הפירוק שלו כפי שהציע החוקר השבדי ‪ Von Post‬עוד‬
‫בשנת ‪ .1931‬הגדרת דרגת הפירוק מתבססת על סחיטת כבול רטוב מסוג ספאגנום ביד‬
‫ובחינת המיצוי המשתחרר בין האצבעות‪ .‬על פי שיטה זו כאשר המיצוי המימי צלול‬
‫והכבול אינו עובר בין האצבעות‪ ,‬מדובר בכבול צעיר ובלתי מפורק –מוגדר כ‪ .H1 -‬ככל‬
‫שצבע המיצוי כהה יותר וכמות הכבול שעוברת בין האצבעות גדולה יותר מדובר בכבול‬
‫מפורק יותר‪ .‬כך לדוגמה כבול שדרגת הפירוק שלו מירבית (‪ )H12‬עובר כולו בין האצבעות‬
‫ואין מים חופשיים‪ ,‬כלומר תאחיזת המים של כבול זה גבוהה מאוד‪ .‬מקובל למיין את‬
‫הכבול לשלוש קבוצות על פי דרגות הפירוק שלו‪:‬‬
‫כבול בהיר – ‪H1-H3‬‬
‫כבול כהה – ‪H1-H2‬‬
‫כבול שחור – ‪H1-H12‬‬
‫כבול פיני מתוצרת ‪ ,Kekkila‬כולל כבול ‪ C-1‬הידוע‪ -‬הינו כבול בהיר בדרגת פירוק ‪-H3‬‬
‫‪ ,H1‬דרגת הפירוק הנמוכה ביותר הקיימת בשוק הכבול‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כבול זה הינו אחיד ואיכותי ביותר‪ ,‬אשר מאפשר פעילות עשירה של‬
‫מיקרואורגניזמים‪ .‬מלבד ההגנה מפני מחלות‪ ,‬תורמת אוכלוסיית החיידקים גם בקליטת‬
‫יסודות הזנה לצמח‪.‬‬
‫כבול ממקורות אחרים‪ ,‬רובו ככולו‪ ,‬הינו כבול מפורק יותר‪ .‬במקרים בהם הכבול מפורק‬
‫במידה רבה קיימת פעילות מיקרוביאלית נמוכה‪ .‬במצב זה קיים מעין ואקום מיקרוביאלי‬
‫והזרע או הצמח חשופים יותר לסיכוי להתבטאות של מחלות קרקע‪ ,‬שלא כמו בכבול‬
‫הפיני של ‪.Kekkila‬‬
‫להלן אזכור של מחקרים נוספים אשר בחנו את כושר דיכוי המחלות של הכבול‪:‬‬
‫ נמצא כי כבול פיני‬,)1988( Wollffhechel -‫) ו‬1980( Tahvonen ‫במחקרים שונים שערכו‬

.‫דיכא מגוון מחלות קרקע וביניהם פיתיום‬
‫) נמצא כי קיים קשר הדוק בין דרגת פירוק‬1991( Inbar & Boehm ‫במחקר שערכו‬

‫ כשהכבול היה צעיר דיכוי המחלות‬.‫החומר האורגני בכבול ובין היכולת לדיכוי מחלות‬
.‫בא לידי ביטוי בצורה מובהקת‬
‫ התגלו ריקבונות שורשים ואוכלוסיית‬,)1990( Boehm and Hoitink ‫במחקר שערכו‬

‫ בצמחים אשר גדלו בכבול פיני צעיר‬.‫ כאשר הכבול היה כהה ומפורק‬,‫פיתיום מפותחת‬
.‫לא התגלו סימני מחלה וריקבונות שורשים‬
.)1981( Tahvonen ,‫פיתוח תכשיר ביולוגי לדיכוי מחלות המופק מכבול פיני‬

)H1( ‫ הראו החוקרים שבכבול כהה‬,)1993( Boehm and Hoitink ‫במחקר שערכו‬

.)H0( ‫מתפתחות מחלות יותר מאשר בכבול בהיר‬
:‫רשימת מאמרים הדנים בנושא‬
Pythium ‫ בחינת כושר הדיכוי של מספר סוגי כבול כנגד חולי נופל הנגרם על ידי הפתוגן‬1
.‫ שרון זמורה נחום ופרופ' יונה חן‬.‫ דו''ח מסכם‬.aphanidermatum
1. The suppressiveness of Finnish light coloured sphagnum peat. Tahvonen, R.
1982. J. Sci. Agric. Soc. Finl. 54:345-356.
2. The suppressiveness of sphagnum peat to pythium spp. Wollffhechel, H. 1988.
Acta Hortic. 221:217-222.
3. Effect of organic Matter decomposition level on bacterial species diversity and
composition in relationship to pythium damping-off severity. Boehm, M. J.
1993.
4. Microbial control of plant diseases with Streptomyces spp. Tahvonen, R. 1987
EPPO Bulletin 18: 55-59.
5. Hydrolysis of fluorescein diacetate in sphagnum peat container media for
predicting suppressiveness to damping-off caused by Pythium ultimum. Inbar,
Y. 1991. Soil. Biol. Biochem. 23:479-483.
6. Microbes of peat and their use in plant disease control. Tahvonen, R. 1996.
Peatlands in Finland.