צפייה

‫מחזיקים‬
‫אלו‬
‫א‬
‫מס המחוקים עיירים וכרכים ‪ .‬למ׳ יחיו ברוכים‪ ..‬לער ולעולם יהי‬
‫סמוכים ‪ .‬כל אחד בשמו מתברכים ‪ .‬מרפי צדק ומחזקי כל בריק ‪.‬‬
‫עלחים אמר ח ‪.‬‬
‫יחיו אתה מ׳ תשמריס וכצנח רצון תעטרים אכי׳׳ר ‪.‬‬
‫ראשונה בקורם פם מראלןיע יע״א‬
‫‪,‬‬
‫אח׳ ובשרינו כמחר״ר שלמה נחמיאש‬
‫אחי אס המחבר ‪ .‬אחי׳ ואו״ע הר‬
‫מכלוף נחמיאש ‪ .‬אחי ואע׳ כהר׳יר‬
‫מסעיר נחמיאש ‪ .‬אחינו וכשיינו‬
‫כהר״ר דור ן׳ כהרי׳ר מסעוד נחמיאש‬
‫אחי׳ ואו״ע מור כמה״ר שאול נחמיאש‬
‫חי־׳ הי׳ שועה ארכוכן סי׳׳ שלמה‬
‫ר ר ; ו כ ן ‪ .‬הח׳ הש׳ כמה״י יעקב אדהן‬
‫החו״ש כה״ר שלום ויזמאן‪:‬‬
‫כורוטא‬
‫‪1‬‬
‫מממו״ן מרף צ־קה וחהד סי׳ אהין‬
‫קרןש ובניו הי״ו‬
‫קהל דמנת יע״א‬
‫החי מש׳ ומגו׳ כמוהר שמעון אלענקרי‬
‫אח״ובש מח׳ הש׳ והכו׳ כהח״ר אברהם‬
‫נחמיאש מי׳יו והח׳ ונעי׳ יעקב בנו‬
‫וכה״ר משח אחיו חי״ו‪ .‬הח׳ הש׳ יחכו׳‬
‫כח״הר יצחק חאזיזא ‪ .‬החי חש' והוו׳‬
‫כמ״חר ימין אלחייאני יצ״ו‪ .‬הח׳ הש׳‬
‫ומכו׳ כמוה״ר רור ארחאן יצ״ו ‪.‬‬
‫וכל קמל בכלל חי״ו‬
‫כני מלאל‬
‫מח׳ הש׳ וחוו׳ מזד׳׳ק טהור‬
‫׳כםמ׳יר שמואל פינטו ובניו הי׳׳ו ‪.‬‬
‫סי׳ יעקב וכה׳׳ר שלום אחיו הי״ו‪.‬‬
‫סח׳ ממפו׳ סי׳ אברחס וחח׳ ממפו׳‬
‫מאיר ומר׳ י‪:‬נקב בניו ‪.‬‬
‫קצבא די תאדלא‬
‫חח׳ חש׳ כה״ר ישראל וכח״ר‬
‫יהודה אחיו‪ .‬סי׳ מסעור אביטכול‬
‫וכחי ר יחייא בנו‪:‬‬
‫קד־־זל בוזיןד‬
‫ההמו״ן רודף צדקה וחשד בעלאכםנייא‬
‫של תורה אליהו לבאז הי״ו‪ .‬סי׳ הח׳‬
‫משה אחיו ובניו הנעי׳ הי״ו‪ .‬חח׳ השי‬
‫וחכו׳ כמוה״ר יוסף גבאי חי״ו‪:‬‬
‫סהל מזאב‬
‫סי׳ שלמה בעל אכסנייא של תורה‬
‫ול‪1‬אמילייא בכלל ‪ .‬יוכל הקהל ככלל‬
‫הי״ו‪:‬‬
‫קהל זטאט‬
‫יע׳׳א תבוא עליהם‬
‫ברכת טוב‬
‫ראשון בקורס אחוב״ש רודף צייקח‬
‫וחשד כעל אכסנייא הגז׳ הנא׳ חנינא‬
‫נחמיאש הי״ו ‪ .‬חחמו״ן רורף צדקה‬
‫וחשד סי׳ דוד עמאר חי״ו‪ .‬וסי׳ דור‬
‫שלום ‪ .‬חח׳ חש׳ וחכו׳ כהה״ר עיוש‬
‫מלכא הי״ו‪ .‬וחח׳ המ‪1‬ו׳ סי יושף‬
‫שלום מלכא מי״ו ‪ .‬סח׳ חש׳ חהמו״ן‬
‫מ ד ף צדקה וחשד כעל אכסנייא של‬
‫תורה ידידינו ואור עינינו רב החביב‬
‫בלי מרח כהי׳ר יוסף חרידא ‪ .‬החמ״ון‬
‫ב‬
‫מהדקים‬
‫סי׳ חיים ח כידו מיי׳ו‪ .‬חח׳ חש׳ כמ״חר סי׳ דון כל ימיו מולך כימי שרים‬
‫אליחו למאליח מי״ו ‪ .‬מי׳ יוסף זכור מרדכי שו*ן מי״ו‪ :‬סי׳ אלימו ארמאן‬
‫מי׳׳ו‪ :‬סי׳ משמ מראתהי חי״ו‪ :‬ם‬
‫לינןוכ מי״ו ‪.‬‬
‫הזקן הכשר יששכר אשכעוני חי״ו ‪:‬‬
‫צאר לביצ׳א יע״א‬
‫סי׳ ההמו״ן יעקב כנו הי"ו‪:‬סי׳מכלוף‬
‫החמו״ן רורףיצרק׳ וחסר כעל אכסנייא יפרח מי״ו סי׳ יוסף חותנו •הח׳ השי‬
‫של תוריז ומחזיק ביר לומרימ סי׳ יחייא כה״הר משה אמזלאג מי״ו‪ :‬וסי׳ שמו‪|2‬‬
‫זאגורי נר״ו ואיחיו חי״ו‪ .‬סי׳ הבחו״ן אחיי חי״ו ‪ :‬סי' שלים אלכאז ‪ :‬סי׳'‬
‫פינחס ‪12‬עכקי־י מי׳יו‪ :‬שי׳ דור יזמסללם‬
‫יצחק לעסרי הי״ו‪ .‬קי׳ חיבחו״ן בעל‬
‫אכשנייא של חורמ אליהו זאגורי ואחיו כה יחד דור י‪1‬כאז סי׳ אכרהם עקוקא‬
‫הי״ו‪ .‬אשת חיל סי׳ עליא אמיהס מכ״ת סי׳ נש״ס קורקוש הי״ו ‪ :‬סי׳ מכלוף‬
‫סי׳ חהמו״ן אהוב ונחמד רודף צדקה ביטון סי״ו סי' יחייא הנהן‪ :‬סי׳ מירכי‬
‫וחסר עושה ומעשה כסונו ואונו עקיקא סי׳ מנלוף אזולאי הי׳יו ‪:‬‬
‫ונמחק לשונו כעל אכסנייא של תורה החמ״ון סי׳ רון דוד מלכא סי׳ דין‬
‫סי׳ רון שלום ניטון הי״ו ובניו יושף כנו ‪ :‬שי׳ שליס כנו סי׳ שלמיז‬
‫הנעימים יאריכו ימים ושניס ‪ .‬ושי׳ כנו חי״ו‪ :‬סי' דוד הכהן סי׳ רון חיים‬
‫אשתר ממלכה אשתו מכ״ת ‪ .‬סי׳ ן׳ שמול‪ :‬סי׳ אכיהס הלוי ממנוח דור‬
‫סויסא נ״ע ‪ :‬סי׳ םנבארא אש־זו‬
‫מימון מלכא למזאכי •י‬
‫וסי׳ שלמה בנו‪ :‬ס‬
‫‪ :‬מח׳ מש׳ ומכו׳ כמומ״ר‬
‫אכרחס יפרח מי״ו ‪ :‬חח׳ מש׳ ומבולל אכרה© אדיין סי׳ יצחק לעו!ר ‪ :‬סי׳‬
‫כמו״מר אברחם אבחצירמ חי״ו‪ :‬מח׳ דון מימון כנר מח׳ הש׳ כח״הר אכרהם‬
‫מש׳ ומכו׳ כמו׳ימר משעור אסכעוני אוחיון וכל קמל ראר לבינ׳א יע״א‬
‫מי״ו מחי מש׳ ומכו׳ כמו״הר אלימו מח׳ הש׳ כה״ר סאלס עוכרייה סי׳‬
‫דנאן מי״ו‪ :‬וכמ״מר מימון פרץ מי״ו משמ בנו ‪ :‬ההמו׳׳ן מי׳ רון עייאר‬
‫וכמ״מר שלמת שושן מי״ו‪ :‬שי׳ רון יצחק זאגורי מי״ו‪ :‬סי׳ מסעור זאגורי אחיו‬
‫מלכא מי״ו ‪ :‬סי׳ רון יוש‪ 3‬ן' יצחק הח׳ המפו׳ חממו״ן סי׳ חייס יזושיון‬
‫סירקיס מי״ו‪ :‬חח׳ המפואר מממו״ן פי׳ משעור אחיו סי׳ שלמה אחיו סי'‬
‫סי׳ רון שלממ אשריקי‪:‬סי׳ דוןמסעור מ&עור עאטייא מי״ו סי׳ עמרא•‬
‫אסריקי מי״ו‪ :‬סי׳ רון יעקכ כנו‪ :‬מח׳ םקרון ובניו ובראשם הרוח״ס מסנוור‬
‫ממפואר סי׳ רון משמ ררימי© מי״ו‪ :‬ן׳ מוייי! נר״ו רר״ו‪ .‬שי׳ רון חיים אראמן‬
‫סי׳ שלממ אררעי הי״ו‪ :‬סי׳ רון רפ‪12‬‬
‫קהל זדידא יע״א‬
‫חאיות מי״ו‪ :‬סי׳ משמ אשייקי מי״ו‪:‬‬
‫סי׳ יעקב אטנזי מי״ו‪ :‬סי׳ שלום כנאפו משפחת חייחש בניו של המנוח מאיר‬
‫הי״ו‪ :‬סי׳ רון שלום מלול מי״ו‪ :‬ממנוח מכהן בניו של המנוח אהרן אחיו ‪:‬‬
‫מריבי עמאר נ"ע ‪ :‬סי' הון יוסף סי׳ רון יוסף מכמן סח׳ המפואר‬
‫ביתילון מי״ו ‪ :‬סי׳ שלום כמן הי״ו הל‪.‬מ י ׳ן סי׳ יוסף נהון החי המפואר‬
‫י‪/‬‬
‫י‪/‬‬
‫מחזיקים‬
‫מדף צרקח וחשד כעל אכשנייא של‬
‫תורה סי׳ מאיר ן׳ שטריח ובניו‪ :‬סי׳‬
‫יעקכאלחייאני סי׳ רון שמעון עקוקא‬
‫וכל הקהל ככלל‬
‫סהל אזמור‬
‫חח׳ חש׳ והכו׳ כמוה׳׳ר סעיר י׳ עטאר‬
‫חח׳ מש׳ וחנו׳ כמו״הר שמעון ו‪1‬קאייס‬
‫סי׳ יחורה עקוקא סי׳ שמעון כנו‪:‬‬
‫סי׳ רודף צדקה וחסר כעל אכסנייאשל‬
‫תורה חיים הכהן והחי המפואר כה״ר‬
‫אהרן אחיו סי' רון חיים הכהן ן׳ דורס‬
‫וכל קהל ככלל‬
‫סהלארבאט •‬
‫הר״חם זרע קורש טהור כמוה״ר‬
‫יקותיאל כר־וגו‪ :‬הח׳ הש׳ והכולל‬
‫כמו״הר רפאל עאטייא ‪ :‬סי׳ רון חיים‬
‫ן׳ שפט חלוי ‪:‬‬
‫קה״ סא־יי‬
‫הרכ המופלא הר״ממ כמוהר״ר המלאך‬
‫ר!אל אנקאווא‬
‫‪.‬קהל קדוש עךתפאש‬
‫יע״א‬
‫הח׳ הש׳ והכי׳ מזר״ק טהיר כמןה״ר‬
‫י אמרן מון םניגו כמו״הר רפ‪ 12‬סניגו‬
‫אחינו ובשרינו מממו״ן מרף צרקמ וחס׳‬
‫כעל אכנסייא של תורה סי׳ יוסף‬
‫אלחיאר ‪:‬‬
‫קהל צפרו‬
‫בעל אכשנייא של תויס סי׳ אלימו‬
‫אסודרי וסי׳ יוסף אחיו וסי׳ מאיר‬
‫אחיו שיי־ אכרהם שיניור וכל הקמל ככלל‬
‫ההל מכנאסא‬
‫ג‬
‫יע״א‬
‫הר״המ כמוח׳׳רר יננקכ ן׳ כה״ ר משה‬
‫טוליראנו מרף צדקה וחשד כעל‬
‫אכסנייא של תורה סי׳ אכרהם אחיו‬
‫סי׳ אאיי אחיהים הח׳ הש׳ והכולל‬
‫כמו״הר שלמה *חיהים כה״הר אברהם‬
‫אלכאו כה״הר מרדכי לחמי‪ .‬ובראשם‬
‫הר״אממזר״ק טהור כמו׳״הר יהושוע‬
‫כררוגו‪ :‬הח׳הש׳ והכו׳ כמוה״ ר אהרן‬
‫אסודרי סי׳ רון יצחק לזאם וכל קהל‬
‫ככ^‬
‫״ סהל ואדזאן יע׳׳א‬
‫ס׳ רון מכלו‪ 0‬אלחראר‪ :‬סי׳ רון מנחם‬‫צמליא סי׳ אברהם בנו‪ :‬סי׳ יעקב כנו‬
‫סי׳ דון יצחק צמליא סי׳ מכלוף צמליא‬
‫סי׳ יהודה וכניו הנעי׳ ‪ :‬וסי׳ יהודה‬
‫צרוליא סי׳ יהודה לחראר‪ :‬סי׳ אברהם‬
‫כנו סי׳ אליהו כנו ובניו ככלל‪ :‬־סי׳‬
‫יעקב אלחראר שיי יצחק כנו סי' עמרם‬
‫כנו ובניו ככלל סי* רון משה הלוי ובניו‬
‫בכלל חח'‪.‬המפואר סי" אברהם בטאן‬
‫סי' אכרהס כטאן החי המפואר דור‬
‫עמרם החי המפואר סי' שלוה כטאן‬
‫סל‪,‬שלום ן' המנוח• יפקכ כט ‪ \f‬החי‬
‫הש‪/‬כה״הר יוסף א לבו ובניו הנעימים‬
‫הי״ו‪ :‬סי* יוסף אתיא^ ובניו הנעימ'‬
‫סי' הכח״ון מכלוף אסכאג סי' עמרם‬
‫אסכאג הח* השי כה״הר משח אשבאג‬
‫סי' שלמה אחיו איחיו ככליל סי' מסעוד‬
‫אוראי ובניו מנעימים החי השי כה״הר‬
‫יהודה מ ל א ן ‪ :‬סי' אברהם ב נ ו ‪ :‬סי'‬
‫אברהם מלויי הח* חש* כה״הר רור ן'‬
‫גיגי המטח שלמה טאפירו נ״ע‪ :‬שיי‬
‫חיים טאפימ סי' שלמה כנו סי' יהורה‬
‫אביטבול שיי חיים בנו ‪ .‬שיי משמ‬
‫ד‬
‫מחזקים‬
‫אתורזמן ‪ :‬סי׳ משעור אסודרי סי‬
‫עמרם ן׳ שמול ואחיו סי' עמרם‬
‫אזולאי סי׳ יושף אזולאי סי* מסעו ר ן'‬
‫זננו‪ :‬ממנוח סי' יעקב ן' שמול ני׳ע ‪:‬‬
‫הנכון יחשוב סי שלממ ביבאץ סי'‬
‫מרדכי אררעי סי חיים וכל חקחל ככלל‬
‫בניו של מור דודי שלמם כחמיאש מי״ו‬
‫‪,‬‬
‫קהל אי׳יקאציר‬
‫יע״א*‬
‫מחי השי והכו' כמוח״ר מרדכי איחנא‬
‫סי' דור ןיטולילאסי״ מדף צדקה יחסר‬
‫משה חיים דוד אזולאי סי' ימין אחיו‬
‫אקיהס ככלל סי׳ מסעוד ן' יעיש סי'‬
‫אמרן מדינא וכל הקהל בכלל י וחח'‬
‫מש‪ .‬כהר רחמים מלול הי״ו‬
‫קהל לעדאייס‬
‫יע״א‬
‫מ ר ף ירקח וחסד סי' יעקב ן' טולילא‬
‫החי־ השי סי* רון רע& פרץ מי״ו‬
‫קהל טנכיר‬
‫יע״א‬
‫מחי המפואר שי* שמו‪ 12‬ן' שושן וחבימ‬
‫מ ר ף צדקה וחשד סי* יוסף פינטו סח׳‬
‫חש' כח״י יהודה קויייאט סי' רון‬
‫יצחק אחיי החי חש* והכו' נח״ד‬
‫ימורח אוזנכוט ‪ .‬חח* בש* והכולל‬
‫כמ״ר משמ אוזנכוט ‪ :‬שגיבר מנאמן‬
‫סי* אברמם שלאמא‪ :‬מחי משי מזריק‬
‫טמור כמ״מר חאכיכי ‪ :‬סי' יוסף‬
‫אסאייג ובניו וכל מקמל בכלל‬
‫סהל הלוואת‬
‫מ ד ף צדקמ וחשד בעל אכסנייא של‬
‫הומה יעקב וואעקנין ובניו ‪ :‬סי'‬
‫ימורמ למאליח ואחיו‬
‫סהל מזגיטא‬
‫יזכר לט״ב‬
‫תאמנוגלת‬
‫אגידז ואסללם‬
‫יע״א‬
‫רודף צדקה וחשד הח״ המפואר סי״‬
‫משח לגראבלי‪ :‬החי משי וחווי מזר״ק‬
‫טהור כח״הר יוסף מכהן מ ד ף צדקה‬
‫וחשד כעל אכסכייא של תורמ סי״‬
‫אכרמם ! ר ץ מחי משי כמ״מר משמ‬
‫מלוי וכל הקהל ככלל וחח' משי ומי*‬
‫כמ׳׳מר דור ן' שמול‬
‫קהל דאדס‬
‫קהל תדגא יעי׳א‬
‫יע״א‬
‫מח* משי ומכו' כמ״ר יחייא מלכא‬
‫כמומ״ר יעקכ רנו כממ״ר שאול ‪£‬יץ‬
‫וכל מקמל ככלל‬
‫קהל פרכלא‬
‫יע״א‬
‫מחי משי כמ״מר יוסף ממס כמ״י‬
‫ו ו ר אחיו‬
‫ע ת קהל תאפילאת‬
‫יעיא‬
‫מלככ בראשם ראשץ בקרש הרב המופ*•‬
‫חסידא קדישא ן!רישא אור תורם‬
‫לימודים אימה אורח כמוח״רר ממלך‬
‫דור אכוחצירא ימס מרדו אכי״ר ובניו‬
‫הנעימים הי״ו יכיק וחכים גושפנקא‬
‫דרמכא כמו״הר שמו כשם רבו ישראל‬
‫אבוחצ^רא ‪ :‬חיבת ‪:‬ניני ממגיתא טבא‬
‫כח״מדיצחץ אמחצירא הי״ו רודף צדקה‬
‫וחס״ דור ואהוב מחזיק ביר לומדי‬
‫מזורי קטן הכמות ורב האיכות סח*‬
‫ממפו' כמ״ר מכלוף אדמאן וסי' דון‬
‫יושף אביו רודף צרקס וחסד סח*‬
‫‪ p‬מפואר ביי שלמס אומת! וידיד מיסי‬
‫מחזיסים‬
‫ה‬
‫תזימי למעאדיד‬
‫מרפ צדקה וחסד זה שמי הטוב הח׳‬
‫אמפואר נה״הר דור אזמואל בנו ס׳‬
‫החי השי כה״ר יצחק אשב־ז‪:‬‬
‫יחיי‪ f‬בנו סי׳ שלמה ארהאן סי׳ יוסף‬
‫ן׳ יצחק אכן חמו שי׳יושף אבחצייא‬
‫קה״ זריגאת יע׳יא‬
‫ואחיו שיי יחייא אהירזמאן שיי יעקכ‬
‫דור ף צדקה וחשד בעל אכשנייא של‬
‫אביטבול שי׳ משהאשיאג שיי משה‬
‫חיוה שיי משה ן' יעקכ יתאח ובכיו‬
‫• ן״ מדרכי שיי מנלוף אדהאן סי'‬
‫שלמת אחיו ובניי‪ :‬היי אברהם ארהאן‬
‫יהונתן ועדתו ‪ .‬הח׳ השי והגו* יב‬
‫ושי' משה אחיו‪:‬‬
‫נאמן כלמ״הר משה אתויזמאן‪ .‬כהי׳הר‬
‫קצי שוק בכלל‬
‫קהל‬
‫י שלום אבחצירא ‪ :‬יה׳־ ר יחייא עמאר‬
‫מעתיק ‪ :‬כה״ר מנליף זצ׳יצ׳א ןרו״ש 'סי׳ ישיא ן׳ יהודה מאמאן‪ :‬שי׳ משה‬
‫לבני מש‪:‬נחזי ‪ :‬כה הי‪ .‬כאבא שיייי ן׳ אברהם כןיטמא ‪ ':‬שי׳ יושף אחיו •‬
‫ובניו‪ :‬החי השי והכי' כמו״סר אלימו שי׳ יעקב י ‪ :‬החי־ חש׳ כס״ר אכרהכ‬
‫הכהן‪ :‬כה״מי משעורי כנו כה״ר משח עשייא‪ :‬הח׳ הם׳ כחי׳הר יעקב ‪12‬עשרי‬
‫אלחייאני ‪ :‬׳ ה י ב הכו' מזר״ק טחו‪+‬־' שיי׳' לגבלוף ן׳ יעקכ‪ :‬סי׳ שלום ן׳ יחייא‬
‫כמוה״הר אליהו אבחצירא ובניו כה״ר וסי׳ משה ן׳ י •י ק ב ‪.‬־ שי׳ שמעון ח‪.‬׳‬
‫• מכליה! כנו‪ :‬וכל הקהל כל אחר בשמו באשי‪ :‬שי׳ משעור הנ' ענינא ‪ :‬סי׳‬
‫‪ ,.‬קהל לגרפא‬
‫יע״א‬
‫מרף צדקה וחשד כעל אכהנייא של‬
‫‪ -.‬תיךח סי' חיים יתאח ‪ :‬כה ׳ר אליהו‬
‫‪,‬׳ בני‪ :‬החי השי כה״ר מכלוף ו׳ ישצו‪:‬‬
‫כיי ‪.‬מנלוף ן׳ אברהם ארחאן ‪ :‬שיי‬
‫‪ ,‬אליהו ן רפאל אתודזמאן‪:‬‬
‫קהל גי יגלאן‬
‫יע״א‬
‫החי תש" כס״דיושף ן* בהו של אדמו‪-‬ר‬
‫\ מהריאכחנירא ואחיו שיי יוסף ן' יוס‪:‬‬
‫‪• .‬סי* יחייאן' דור'ויוסף היי׳ו‪ :‬שיי דוד‬
‫; תורזמאן הי״ו‬
‫קהי או^אד חסין וקהל‬
‫מזגידא וקהל יראר<‬
‫י*••־•־ וקד־־זל‪ -‬כממלא‬
‫^ההל גלאגלא • וקהל‬
‫שמ^י] ן׳ יחייא וכלאחר בשמו‬
‫קהל תעלאלין‬
‫יע״א‬
‫הח׳ הש׳ והוו׳ כמי״הי יעקב ן׳ כמוה'ר‬
‫יושף יתאח‪ :‬מדף צךקח וחש׳ ההמ״ון‬
‫שי׳ יצחק ן׳ מסעוד ן׳ מ ד ויושף ופניו‬
‫ככלל הי״ו ‪ :‬רודף צדקה וחשד כעל‬
‫יזכשנייא של תורה ההמו״ן סי' יחייא‬
‫ן׳ שאלם ארהאן ובניו הנעימים וכל‬
‫הקהל כל אחר שמו על המתנרכיס‬
‫תבא ברכת טוב‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫סי׳‬
‫סי'‬
‫סי׳‬
‫סי׳‬
‫קהל תיטן עייי‬
‫שלמה כן יעקב ובניו אלחייאני‪:‬‬
‫חהרן עמאר ושי׳ משעור מאמאן‪:‬‬
‫אברהם אלחיאכי וסי׳ מ ר ו‪1‬חייאני‪:‬‬
‫אברהם עמאר ‪:‬‬
‫קהל גראמא‬
‫סי׳ יעקב בן דור וסי׳ אברהם אחיו‪:‬‬
‫מד‬
‫ו‬
‫סי׳ שלמה כן יו&ף א חאן‬
‫קהל תולאל‬
‫סי; יהווה הלוי ואליהו ואחיו ובניו‪:‬‬
‫סי' ריר ן׳ משמ אלחיאני ויצחק‬
‫כן רורו‪ :‬סי׳ ימורמ משמ מלוי‪ :‬הח׳‬
‫הש׳ כהר״ר רור חלוי והחי כח״ר יעקב‬
‫כנו והחי כמ״ר מסעור כנו ‪ :‬סי׳‬
‫ההמו״ן מכלוף חלוי וירין »ח׳ מש׳‬
‫כה״ר יעקב הלוי אחיו‪:‬‬
‫קהל אוטאט דאית זדנ‬
‫סי׳ יצחק ן׳ משה ן׳ יתאלד בעל אכסנייא‬
‫של תורה רודף צדקה וחסר סי׳ משה‬
‫י׳ יעקב אסבאג סי׳ מדרכי אשבאג‬
‫אחיו וסי׳ יוסף אסבאג אחיסם ‪ :‬סי׳‬
‫אברהם ן' חמו וסי׳ רזאל אחימ• ‪:‬‬
‫סי׳ משח אמצןללם ‪ :‬סח׳ מש׳ והכולל‬
‫שלממ אמ&ללם כנו‪ .‬סי׳ מסעורבנימין‬
‫ן ' ע ב ו ‪ :‬מח׳ מש׳ כמ״הר אברמם‬
‫מלכא וכל מקוזל בכלל‪:‬‬
‫קה* לקצאכי‬
‫יעי׳א‬
‫סי מנלוף ן׳ זננו סי' יחייא אחיו ‪:‬‬
‫סי׳ אליחו אחימם ‪ :‬הח׳ השי והכולל‬
‫נמו״הר משעור סניור‪ :‬החי השי והכי•‬
‫כה״הר מכלוף שרביט‪ :‬הח׳ הש׳ והוו׳‬
‫נח״ר שלמה זאגורי‪ :‬כעל אכשגייח‬
‫של תורה שי׳ רור לאגורי‪ :‬שי׳״מסעור‬
‫אזורזמאן ‪ :‬הח׳ השי נהיר ריר יכני‪:‬‬
‫שיי יחייא ן' רור שיכיט‪ :‬ש׳ מכלונ חזיט‬
‫חי׳ משעוי־ ן׳ מאמ; ‪ :‬וכל ה זיזל ככלל‬
‫הח׳ הש׳‬
‫ן׳ יחייז‬
‫אלזרצ‪:14‬‬
‫קה^ בודגיב‬
‫נה׳יי יוסף ן׳ ישצו‪ :‬שי׳ מ ר‬
‫אימאן ‪ :‬שי׳ יצחק ן׳ אברהם‬
‫הש׳ הש׳ כה״ר משה שיביט‪:‬‬
‫יקים‬
‫סי׳ שלממ אחיו‪* :‬י׳ יוסף אלזרע יכל‬
‫הקחל בכלל הי״ו‬
‫קהל בוענאן‬
‫סי׳ יעקכ ן׳ חמו ‪ :‬סי׳ רוד ן׳ ע ב ו ‪:‬‬
‫סי' משח אכיטכול‪ :‬סי׳ מכלוף ן׳ עבו‬
‫וכל מקמל ככלל‬
‫קהל כםסאר‬
‫חח׳ מש׳ כעל אכסנייא של תורה כה״ר‬
‫יצחק אניחצירמ חי״י ‪ :‬סי׳ אלימו‬
‫אניחצידמ‪ :‬סי' יוסף א‪-‬מאן ן׳ אחותו‬
‫סי' יחייא אחור! מן וסי' יעקכ אחיו‪:‬‬
‫סי' יחייא אמוייאל וסי' א כרמם‬
‫אביטכול מדכי צ־קח וחשד מחי משי‬
‫כס״ר יעקכ ארמאן וכל מחמל בכלל‬
‫מהל בגי יונית‬
‫חח' משי כעל אנסנייא של תויה כמ״ר‬
‫משמ אסולין‪ :‬בעל אגםכייא של תורמ‬
‫סי' שלממ אצבאן ‪ :‬מתי משי כמ״ר‬
‫אלימי אמסללס ואכרהס אחיו ‪ :‬סי׳‬
‫מממו״ן אלימו ן' שטרית ‪ :‬סי' יחייא‬
‫אמשללם ומשעור חכירו‪:‬‬
‫קהל עין צפרא‬
‫כעל אכסנייא של תורמ עייזא ן' חרוס‬
‫מממי״ן שיי רור אמסללס יצו' ‪ :‬סי*‬
‫יושף ן* חמו‬
‫קהי* * יימסרייא‬
‫כעל א‪:‬ש‪:‬ייא של תורמ סי' משעור‬
‫אצכאן‪ :‬דחי המ‪1‬ואר כה״ר ‪12‬יהו זייני‬
‫הממו״ן א‪:‬רהם אזולאי ובניו‬
‫ברפיסיעחכגיג בתיג&‬
‫י ‪I m p i i m e r i e Jacob CJuedj‬‬
‫‪Rue‬‬
‫‪Hes Opines - T u n i s‬‬
‫מדד‬
‫צדה‬
‫ספר מורח ‪1‬‬
‫עלי ש״ע חו״מ‬
‫הלכות טוען ונטען סי׳ ע׳׳ה‬
‫ס״א בהגה אס אינו רוצה לברר ובו׳‬
‫כ״כ הטור בשם חיחיש‬
‫בל׳ פלוגתא על דברי הרמכ״ס דל‬
‫שהם כדברי המחבר שכתב לפני זה‬
‫יצ״ע למס לא כתב מור״ם זה צ״ל‬
‫י״א שאם אינו רמאי שאיני מפסיד‬
‫וצ׳״ל דס״ל למור״ם דגם הי־מב״ם ר ל‬
‫יכול להיות מודה בזה ושגם הטור‬
‫אין כוונתו דפליג בזה אלא בא לומר‬
‫שהרא״ש ביאר דבריו שלפעמים א״צ‬
‫לכיי וריק סמ״ע י ס״ב מ״ש י״א‬
‫שפיטרו משבועה פי׳ אבל חרם שייך‬
‫ך עיין סימן פ״ז ס״ו ״ ס״ד מ״ש‬
‫גר^לה מהעדאת עדים עיין סי׳ פ״ז‬
‫ס״ה * הגה יי״א יכו׳ עיין סי׳ פ״ח‬
‫סל״ב דשטר הוי חילך י והיא גמרא‬
‫ערוכה והיינו אם הלוה מודח פי'‬
‫במה שבשנןר או אפילו אינו מורה‬
‫איייי שיש לי קרקע לליה וכאלו גבה‬
‫איתו המלוה והבא איירי שאיני מידה‬
‫יאץ לו קרקע והלכה כיש מי שחולק‬
‫שהיא ב״י שייך • ומ״ש אבל אם כתבי‬
‫שטר פ י וחיה כבר ביר התובע ועיין‬
‫סי׳ פ״ז ״ ומ׳״ש שוח מנח פקמן עיין‬
‫סי ל׳ ס״ה י ומ ׳ש נשבע ונוטל פי׳‬
‫ילא הוכתש רק בכ׳ משא״ך כסי׳‬
‫עיט והטעם דבפקדון דלאו להוצאה‬
‫ש ״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ניתן פירו * וזה כפר ״ וודאי דעתו‬
‫לגוזל׳ ומשום הכי נעשה תשוד יפסול‬
‫לשבועה ודין תשור שכנגדו נשבע‬
‫ונוטל ״ אבל כשכופר במלוה כיון‬
‫דלהוצאה ניתנה אעי׳ג דראחו בידו‬
‫בשעה שכפר אמרינן דעתו היה‬
‫להוציאו ואשתמוטי עד שיהיה לו‬
‫מעות ומש״ה נשבע לכל המותר‬
‫ונפטר • ס׳ץ מ״ש ואפי׳ שנים מעירי׳‬
‫עיין כסי׳ שס״ה כ ס י י י ס״ח מ״ש‬
‫משביעין אותו הסת עיין סי׳ פ״ז ס‬
‫כיה כהגה * ס״ט מ״ש בהגה ואס‬
‫חזר את׳יך ואמר נזכרתי ובו פי׳‬
‫ואפי׳ יצא מכייר כיון שאמד נזכרתי‬
‫שנפרעו עי׳ש׳יך ומ״ש נאמן בשבוע׳‬
‫מאחר שלא הודה לי כתחילה שעדין‬
‫חייב לו עכ״ל סמ״ע ועיין סי ע ט‬
‫ס״ג וסי׳ ע״א ס״ו דמוכח שם דלא‬
‫מחני נזכרתי רק אם י״ל עדי׳ כמ״ש‬
‫סי׳ ע״ט ס״א ופרעתי אח׳״ך כמ״ש‬
‫סי׳ פ א ס״ו גבי הודח לי החילה •‬
‫סי״ב מ״ש איני יודע אס פרעתיך‬
‫יכו׳ פי׳ דאיירי בטוענו ע״פ העד •‬
‫דאל״ך הרי בחב בס״ט דמשלם בלא‬
‫עד ימיירי שהעד אמר שלא פרע‬
‫ויראי ש״ך י סי״ג יאינו יכיל לישבע‬
‫ומשלם פי וחרם לתובע״ ומ״ש הר״מ‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫רבקש‬
‫‪,‬׳‬
‫מורה‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫רבקש עיין אתויי הדף וגם תירוץ‬
‫השייך י מ״ש והוא אומר וודאי תטפתי‬
‫אבל שלי הוא‪.‬פי׳ דהעד איירי שראה‬
‫אותו בידו קודם שבא לרין דאל״ךיכול‬
‫לומר החזרתי מ״מ וכן כתב באר‬
‫הגולה כסעיף צ׳ סס״ו ״ מ״ש כהי־״מ‬
‫יבקש דאל״ך היה נשבע להכחיש העד‬
‫שייך וסמ״ע כתב דפירוש פרעתי‬
‫היינו נתת לי כמתנה או מחלת לי‬
‫דנאמן כמגו דפיעתי * ומ״ש בהרמ״ר‬
‫וכאן גכי עד כיון שאינו יכול לישכע‬
‫להכתיש העד ופו׳ פי׳ כיון שהוא‬
‫מורה לו שתייכ עדין יק שהוא טוען‬
‫שאתה תייכ לי כנגד אותו מנה מש״ה‬
‫א״י לישכע להכחיש העד • ומשיה‬
‫אמרי׳ הכא מחויכ שכועה להכחיש‬
‫העד ולומר שפרעו וא״י שהרי מודה‬
‫לו סמ״ע י ומ׳יש כהגה ויש חולקים‬
‫וכן הלכה דדץ משכון ודין חטיפה‬
‫שוים ועיין כסי׳ ע״כ ס כ ' י סי׳יד‬
‫ג‬
‫מ ש הרמ׳יר כשם הרמייה ז״ל וה״ה‬
‫כמי גכי שכועה רעד א׳ היכא שאין‬
‫השנים מתייכיס אותו ממון אלא עי׳ י‬
‫שכועת התוכע ר״ל כמ״ש כריש סי׳‬
‫צ׳ רהנגזל אמר שיש ערים וכוי לא‬
‫יטול אלא כשכועה י ועיין הרמייה אי‬
‫איכ׳ חד סהדא נמי לא מחייכ שכועה‬
‫ור״ל שכחכ כסי׳ הנז' ס״ג אם ראהו‬
‫עד א׳ לא אמרי׳ שהוא מחויכ שכועה‬
‫ואילי׳מ כמו נסכא דר׳ אכהו דהתם‬
‫אם היו כ׳ עדים שיאו שחטף חפץ‬
‫משלם וקי ל כל מקום דשנים מחייכי׳‬
‫ממון אחד מחייבו &כועה וכיון שלא‬
‫הכחיש העד רק אמד דידי חטפי‬
‫ורוצה לפטור עצמו כטענה אתית‬
‫‪/‬׳‬
‫‪,,‬‬
‫צרק‬
‫הו״ ל מחויב שבועה ואיל״מ מה שא״ך ‪I‬‬
‫כנדון דידן זה אף אם ראו עדים ן‬
‫שנכנס וכוי לא יטול כ״ה אלא כשכועה‬
‫ולכך אם היה עד אחד לא אמרינן‪.‬־‪£‬‬
‫דאוחו שנכנס מחויכ שכועה וא״י ‪f‬‬
‫לימ״ש אלא ישכע כנק״ח ויפטר סמ׳׳ע ‪I‬‬
‫סטץ כין שלא היה וכוי כתכ הטור &‬
‫כיצד היי שטענו מנה והשיב אין לו ‪|:‬‬
‫כידי אלא חמשים יחמשים איני יודע י ו‬
‫והתובע גלגל עליו ךביים אחרים‬
‫והשיב הנתבע על הגלגול אין לך‬
‫כידי כלוס אעפ״י שאין יכול לישבע‬
‫על עיקי השכועה ירכין כה משום *‬
‫דאינו יכוצ לישכע משלם אין דנין ‪I P‬‬
‫על הגלגול אלא ישכע על הגלגול •י*‬
‫אם ירצה או יהפכנה על שכנגרו י ‪.‬י;‬
‫וכן אם טוענו מנה והודה לו חמשים‬
‫וכפר חמשים וכשכא לישכע גלגל‬
‫עליו דברים אחיים י והשיב על‬
‫הגלגולום אחרים איני יודע ישכע •י‪,‬‬
‫שכועה דאורייתא על הנ׳ שכפי‬
‫וחסת על הגלגולים שאינו יודע כהס‬
‫עכ״ל • ולזה רמז לן רמ״א כמ״ש אלא •‬
‫ישכע וכוי על הגלגול ר י׳ ל כתיכת ־‬
‫וכוי דפעם א׳ נשכע על הגלגול‬
‫כטענת כריא ופעם א׳ נשכע שאינו‬
‫יודע וכן נ״ל י ולפי סכרא זאת ס״ל‬
‫"כמ״ש כסי צ״ד ס״כ דאין מגלגלין‬
‫אלא כשהתובע טוען וודאי ונתתייב‬
‫שכועה ור״ל ונתחייכ שכועה ממקום‬
‫אחי כגון תבעו מאה והודה בן‬
‫וכפר כן׳ שא״צ אין לך בידי כלום‬
‫וגלגל עליו דברים אחיים וטען אין‬
‫לך בירי כלום מגלגלין על אותה‬
‫‪0‬ענ׳ זו אף דמן הדין לא היה מתחייב‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫עליה‬
‫‪7,‬‬
‫מורה‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫עליה שי׳ד אלא הסת מגלגלין ונשבע‬
‫ש״ד י אבל אס טוענים על הגלגול‬
‫ספק אין מגלגלין עליו ולכך קאמר‬
‫דיכול־ לישכע על עיקר השכועה‬
‫כגון שטען בריא וכאינו יכול לישכע‬
‫על הגלגול כגון שטען על הספק‬
‫קאמי ישלם שאינו יורע י ואם איתא‬
‫דמגלגלין על טענת ספק הא אינו‬
‫יכיל לישכע על טענת הגלגיל והו״ל‬
‫לשלם וצמה אמר ישכע י אלא וודאי‬
‫ס״ל כמ״ש כסי׳ צי׳ ד ס׳׳ב דאין מגלגלין‬
‫על טענת ספק • ולי״א כתכ הטור‬
‫טעמו כיון דגלגול ש״ר הוא ולכך‬
‫קרינן כיה שפי־ מחייכ שבוע׳ ואיל״מ‬
‫ואע״ג דיכול לישכע עליו אינו יודע‬
‫יפטור מ מ כיון שהוא מודה כמקצת‬
‫וצייך לישכע על המותר מתביעתו‬
‫על‪.‬הכל כשבועה א׳ שאינו תייכ לו‬
‫והגלגול גוי־ם לו שאינו יכול לישכע‬
‫אותה שכועה ומשלם משא'ך ברישא‬
‫כשעוען על עיקר התכיעה נ׳ ירענא‬
‫וני לא ידענא ל־צייך לשלם ואין כאן‬
‫ש״ד כיה מודה דכשכע על הגלגי ל‬
‫הסת ונפטר סמ״ע אכל כסיפא פליג‬
‫ואמר משלם פי׳ הגלגול אבל‪,,‬על עיקר‬
‫הטענה נשכע שהרי אמד כייא י‬
‫יעיין סי׳ צ״ר ס״ז וסי׳ שמיה • סי״ן‬
‫מ״ש ש״ד ואם כפר ישכע הסת כמ״ש‬
‫לקמן ס״ך ״ סיי׳ן כיון שהתובע אומר‬
‫שמא קאי למ״ש לפני זה דמש״ה א״צ‬
‫לישבע אפי׳ הסת אכל לא קאי למ״ש‬
‫דלצאת י״ש א״צ • רא״כ קשה הא‬
‫כלא״ה אינו מחויב לצאת ידי שמיס‬
‫כיון דגם הנתכע טוען בריא סמ״ע י‬
‫ומ״ש שיכול לומר משטה אני כך‬
‫צרכו‬
‫מיידי שתבעו מתחילה אף שלא היה‬
‫בריא לו דמשטה דיקא תבעי יאע״פ‬
‫דלא טענינן ליה אלא א״כ טען הוא‬
‫כעצמו כמ״ש סי׳ פ״א סייג דע״כ לא‬
‫בעינן שיטעין הוא כעצמו משטה‬
‫אני כך אלא כשתוכעו ככי־יא שהלוה‬
‫לו משא״ך הנא יהו״ל טענת ספק‬
‫ואין כי׳ד משביעץ עליה" ואמרינן‬
‫שיכול לומי משטה אני כך וכן נראה‬
‫לי לדיכא ש״ך ־ ומ״ש אכל אם טען‬
‫לתכירו הורת לי מעצמך וכוי פי׳‬
‫אתר שתבעו והיינו כמו יישא ואיירי‬
‫לענין משטה דכ׳יע מורו ראתם עירי‬
‫מבטל השטאה כמ״ש סי׳ פ״א ס׳‬
‫ס"ו שייך * אכל בענין השכועה הרא״ש‬
‫פליג כסימן פ א סעיף ט״ו • ומ״ש‬
‫בהגה ומצא ראובן וכוי סמ״ע ס״ל‬
‫דאם תפס מספק בלא עדים תפיסתו‬
‫תפישה ושייך ס׳׳ל דלא הויא תפיסה‬
‫סב־׳ב מ״ש יש מי שאומר‬
‫שיזיא‬
‫שמשכיעין אותי הסת פי׳ ככופר הכל‬
‫וממילא בתודה כמקצת חייכ שייר*‬
‫וי״א הללי ס״ל רסעיף שלפני זה‬
‫דמחייכין ש" ד כטוען כריא לי וכו׳‬
‫וה״ה כטוען ר מצא כך כתוב בפנקסו‬
‫י י י סביך מיש ואידך השכיעהו‬
‫הסת או החרס סתם פי׳ המלוה יחרים‬
‫ללוה • ומ״ש ואחייך צא ובקש השטר‬
‫פי׳ עתה שיזין רצונך לכטל השטר‬
‫שעליו אין לך עליו אלה תרס סתם עד‬
‫שתלך ותמצא השטר דאז תגבה ממנו‬
‫בשטיךיכי''ניכ״ה מ־׳ש עד שתבטל‬
‫כל עדים וכו מיידי בעדים דומיא‬
‫דשטר דאף אס יבואו עדים לא פסל‬
‫משום שכיעתי רק שיהיה מוכרת‬
‫לשלם‬
‫ז כ י ו‬
‫מורח‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫צדק‬
‫לשלם כגון שטען מתחילה איני יידע פי׳ כיון ששניהם לוו כא׳ י׳׳ל שכל‬
‫אם הלייתני או שטען פיעתיך ביני אתר נעשה לוה בחצי המעות וערכ‬
‫לבינך ויבואו עדים שהתנה עמו שאל כתצי המעות כעכוי תכירו ״ וכיון‬
‫יפרענו אלא כערים אכל בכה״ג שאם שכל א׳ נעשה ערכ לוה כחצי המעות‬
‫טען לא לויתי ותושש שיכיאו עדים למה ינית הלוה עצמו ויפרע מן‬
‫שלוה פשיטא דכלא״ה אין שומעין לו העי־כ דהיינו חצי השני שייך וסמ״ע ״‬
‫דודאי משקר ראם איתא שאומר אמת ס״ב מ*ש לצורך השותפות פי׳ אפי׳‬
‫היאך אפשר שיכואו עדים וא״כ אפי׳ טען שלא כא הממון כשותפות עכ״ז‬
‫פרט העדים אין שומעין לו דודאי תייכ שהשותפים שלותים יח לזה י‬
‫משקר ומשביעין אותו ור״ל וודאי ומ״׳ש וי״א פי׳אפי׳ לוה לצורך שותפות‬
‫משקר במ״ש לא לויתי ולכך משכיעין שמודה שלווה לצורך השותפות פטור‬
‫אותו שע״י השכוע׳ יורה שלוח ש״ך י לפי שיוכל לכפור ולומר להד״מ י‬
‫ומ״ש אין שומעין לו דדוקא כשטר מ״ש אם יש עדים שלוה לצורך שותפי׳‬
‫שאדם יודע אם יש לו שטר בביחו או דאין יכול לכפור ומסתמא אמרינן‬
‫צא מצי למימר ליה תתבעיני בשטר עשה שליתותו סמ״ע י ומ״ש ההגה‬
‫או תבטלו משא״ך כעדים די״ל דאינו כס״א ולכן שנים שלוו ופרע א׳ מהם‬
‫יודע כעדים שיש לו במדינת הים וכו׳ פי׳ ל״מ אם בשעת פירעון אומר‬
‫ולמה יבטל זכיותיו סמ״ע ״ מזה משמ׳ פירוש פרע כעד תכירו אלא אפילו‬
‫דאף אס פרט הערי׳צייך להכיאם מיד פרע סתם וזה ת דש רמ״א • ומ״ש‬
‫או לבטלם קודם השבועה י וכןןגוכת רמ״א בהגה שאז המלוה גובה מקלס‬
‫השני וכו׳ פי׳ מחלק הלוה ור״ל אף‬
‫כע ש וכסמ״ע‪:‬‬
‫סי׳ ע ! ס״א ומ״ש ויש מי שאומר שהממון תתח יד השוהף שלא לוה‬
‫ל״פ דכיון שלוה מכ׳ גוכה ממנו הכל מחלק הלוה ועיין‬
‫הוי׳ ל לכתו׳ בפנקסו שלא יבואו להחליף בכ״י ז״ל ״ ומ״ש כהרמ״ר כע׳ ה״ע‬
‫זה כזה ונמצא פשע אכל כס״ג לא ואבי העזרי וכה״ת וכו׳ טייס יש י‬
‫אסיק אדעתיה שישכת את חמלוה ופיסקים אלו בסעיף ב׳ דין שנים שלוו‬
‫ויעלה על דעתו מלוה אתר י ולכך מא׳ יעיין הכ׳יי יתכין דאל״ך קשה‬
‫פליג כס״ג שייך יעיין סי' ' ' סיג היי הרמ״ר דבכאן כתב הרשב״א דיש‬
‫מיש ואיני יודע איזהו פטור וכו׳ פי׳ חולקים • וכסי׳ קל״כ כתב היישכ׳״א‬
‫אלא מנית מנה כיניהם ותולקין אותו כס׳ הראשונה ועוד שכתב ק פי'‬
‫ולא אמרי׳ יהי קונת ער וכו׳ דכיון הב״י וחביריו והרי כש׳יע פסק כס׳‬
‫הראשונה אלא ודאיט״ס 'סע ומ״ש‬
‫רלא תכעיה טכא רמאי ש״ך ‪:‬‬
‫סי׳ ‪y‬׳‪ f‬ס׳־א בין כשטי כין כע״פ ״ כשיפרע למלוה יודיעו עיין סי׳ קל״ב‬
‫אכל הנ״ל קאי וכ״כ ב״י ס״ה ימ ש יחידה א׳ יכו׳ זיל הטיר‬
‫וד׳מ י ו מ ש לא יתבע הערב תתילה יהירה הב׳ שליי שניהם ממני כתורת‬
‫שיתפוס‬
‫‪/‬׳‬
‫‪7‬‬
‫ש‬
‫‪,‬׳‬
‫‪,,‬‬
‫הלכות‬
‫הלכוד‪ /‬טוען!־נשען‬
‫שיחסית הרי זה שהורה נתחייב ככל‬
‫אבל אין מקכלין עדותו על חביי־ו‬
‫לסייכי ש״ד מפכי שהוא כוגע בעדית‬
‫עכ״ל פי שע״י עדותו לא יפרע אלא‬
‫חצי והשני תצי סמ׳׳ע י ומ״ש וטענו‬
‫יכולים מעירים זה לזה הטעם במ׳‬
‫י סמ״ע י ם ׳ח ומ״ש י״א שיכיל‬
‫לגבית וכו׳ ול׳יר למ״ש רמ״א לעיל‬
‫דאם ערבכים קבלנים ומתל לאתר‬
‫מסל הכל דהתם מחל עיקר התוכ‬
‫אכל הכא לא מחל שעבוד התיכ שעל‬
‫הלוה י ומ״ש בלשון י*א היינו משוס‬
‫יי״א דאפי׳ כלא מחילה אינו יכיל‬
‫לגכית רק חצי החוכ מהאחר וכדלקמן‬
‫סי׳ קל״ב אכל תצי התוכ גוכה מהאתר‬
‫דלכ״עאע׳יפ שמתל לערב אתר ש״ך'‬
‫ס׳׳י איש ואשתו שלוו מאדם אתר וכו׳‬
‫ונראה ראם אין לאשה ממון לפני עצמה‬
‫ילהכעל יש בריכול החוב דאין הכ״ח‬
‫צייך להמתין עד זמן גביית כתוכחה‬
‫אלא גובה כל התוב מהכעל ויורשיו‬
‫מנכין תצי התוכ מהכתוכה סמי׳ע י‬
‫יכ׳ עור דהיינו דוקא במקום שנושאים‬
‫יניתנים הנשים כממון לפ״ע דאל״ך‬
‫נהי דהמליה מצי לגכות ממנה החצי‬
‫מ״מ משתכיר שאין הכעל ויורשיו‬
‫נפרעין ממנה אלא נאמנת לומר‬
‫שבעלה לקח כל הממון והיא נכנסת‬
‫כע״ק עם כעלה כדי שיוכל להחיות‪:‬‬
‫‪0‬י ע׳ח ס״א ובלבד שיש עדיי בהלוא׳‬
‫וכו׳ פי׳ ואס יש עד‬
‫אחד לבד שאמר על הזמן וטוען‬
‫הלוה פרע לתוך הזמן הו״ל מתייב‬
‫שבועה ואין יכול להשבע משלם‬
‫סמ״ע • ומה שכתב בהגה רשכימת‬
‫ע צ מ‬
‫ג‬
‫צדק‬
‫דינה כהלואה וכולי ואינו כאמן‬
‫לומר שפרע וכו׳ י ומה שכתב בקי׳‬
‫פייט ישכיר נשכע ונועל היינו‬
‫י'׳׳ ד שעות שאתי השכירות אכל יוס‬
‫השכירות עצמו נועל כלא שכועה י‬
‫ס׳יב ומ״ש כהגה ואם הלוה הי לא‬
‫קאי על הלקוחות אלא כא ליפרע‬
‫מלוה גופיה כדי שיפרע ל״א יפרענו‬
‫וישכיענו הסת אחר שיפרע וז״ש‬
‫דצריך המלוה לישכע וי״א אינו צריך‬
‫ולקמן ריש סי׳ שי״ז פסק וצ״ע ש״ך *‬
‫ס״ד וי״א וכו׳ ל״פ ‪:‬‬
‫ס ׳ ע״ט ס״א ומ״ש שהיי היחזק זה‬
‫כפרן וכו ואינו דומה‬
‫זה לחשוד דשכנגדו איני ניעל בלא‬
‫שכועה כמ״ש בסי׳ צ״ כ שאני התם‬
‫דלא נעשה תשוד בהאי ממינא אלא‬
‫כענין אחי אבל זה הוחזק בפדן‬
‫כהאי ממונא סמ׳ע י ומ״ש וכן אם‬
‫הוציא עליו כתכ ידו כדין הא אשמעי׳‬
‫רכותא טפי אע״פ שהעדים מכבידים‬
‫שלוה ופרע אפייה חייכ לשלם משא״ך‬
‫כאן אין עדות שפרע ומ״מ כ׳ השי׳ ע‬
‫וכו׳ משום עיקי הדין ללמ־נו דינו‬
‫ראפי׳ ככתיבה נעשה היחזק ככופדא‬
‫ס־׳ה ואמר פרעתיך פי׳ אחר שיצא‬
‫מכ״ר אמר פייע וכו׳ כמי מ*ש ס ז‬
‫גבי כ״י דאל״ך היי כבר כתכ בריש‬
‫הסי׳הזה״ומ׳׳ש ונאמן עליו בשבועתו‬
‫דקדק לומר בשבועתו ללמרנ‪ ,‬דעכ״פ‬
‫צריך שבועה ואפילו יש ללוה זה שער‬
‫כנאמנות אינו נועל אלא בשבועה‬
‫כיון דגרע חזקת הנאמנות דידיה‬
‫וכמ״ש הש״ע כסי׳ ע׳־׳א סי״ג סמ״ע‬
‫וכתב הש׳׳ך שם דכא מכות שהיתה אחה‬
‫שנעשה‬
‫י‬
‫‪/‬׳‬
‫‪,‬‬
‫בורה‬
‫הרכות טוען ונטען‬
‫שנעשה כפרן מהני דכפיי־ה כב״ר‬
‫קלא אית ליה וסבר לוה וקכל ״ ס״ן‬
‫מ״ש או יביא עדים וכו׳ פי׳ •שפרע‬
‫אתרי הכפירה דהא ככר נתכאי ס״א‬
‫דאף אס העידו שפרע לא מהני ־‬
‫ס״ט מיש ושתק הלוה ואיירי כאו‬
‫ערים שלוה י ס י מ״ש והעידו עדים‬
‫שהודה לו הותזק כפרן וכו׳ ואיירי‬
‫שאמר אתם עדי דאל״ך יכול לומר‬
‫משטה אני כך כדלקמן סי׳ פ״ג ס״א‬
‫והיינו כאומר מעולם לא היו כירי‬
‫לכר לכך בעי׳ אתם עדי אכל אם‬
‫הודה שהודה אלא שאומר מעולם לא‬
‫היו לך בידי חייכ אפי׳ לא אמר אתם‬
‫עדי כמ״ש ס ‪ 1‬פייה י סייב מ״ש‬
‫כותכין וניתכין לכעל דינו דאינו נאמן‬
‫כפרעתי וגובה ממשעבדי ואפי׳ לא‬
‫נכתכ עדין כאלו נכתכ כמו קנין‬
‫דלכתיכה עומד ובסעיף י״ד קמל״ן‬
‫דאף אס כא כרצונו כיון דלא ציית‬
‫לדינא כסוף דינו כמו שסיכ תהילה‬
‫ע ־ ששילחו לו סמ״ע ושייך י ומ״ש אין‬
‫כותכין לו שמא פרעו פי׳ ואס הודה‬
‫הלוה שלא פרע אינו גוכה רק‬
‫מלקותות שקנה משם ואילך דכיון‬
‫שהודה כביד קלא איש ליה ״ אבל‬
‫מהלקותות שקנו קודם הודאתי אין‬
‫גוכה מהם כיין שיכול לומר פי עתי‬
‫לא מפסדי׳ ללקיחות בהודאחי יחישי׳‬
‫ימ‬
‫לקנוניא שייך ‪:‬‬
‫סי׳ פ׳ כ״א הגה ואפי׳ יש עדים‬
‫על טענה שנייה‬
‫לא מהני כדלעיל וכו׳ פי׳ ־שם‬
‫נתכאר דאפי׳ כאו עדים שאמ״ו ופרע‬
‫לא שמעי׳ להי על טענתו שאמי שפרע‬
‫צדק‬
‫ואע ג רשם עיקי הטעם משים‬
‫דהיתוק כפין בעדים על שאמר לא‬
‫לויתי יכמ״ש שם משת'ך הכא ר לא‬
‫באו עדים היינו טעמא דשם אי לא‬
‫באו עדים לא היה נתחייב בטענתו‬
‫הראשונה ואם מכח עדים לחוד לא‬
‫נתחייכ שהדי אמרו שפרע מיה‬
‫צריכין לטעמא דהוחזק כפין משא״ך‬
‫הכא יכטענתו הרחשינה נתחייב‬
‫ולמדים משם דכמי הקם כיון דנתתיי'‬
‫ע״י כפייתי שאמי־ לא לויתי תו לא‬
‫שמעינן ליה ליפט?״ נפשו אפי׳ הנא‬
‫דאית ליה עדים הכא נמי דכוותיה‬
‫היכא נתתייכ ע״י טענת עצמו תו‬
‫לא שמעינן ליה להיות פטור אפי׳‬
‫אית ליה עדים סמ״ע * ומ״ש הגה‬
‫ובא לטעין עיין חי׳ רכ׳״כ קיא כהגה *‬
‫סיב הגה וי״א דהב״ר יכתכו הטענות‬
‫פי׳ היינו מדעת שניהם כמש״ ל סי״ג‬
‫ס״נ אלא דכא לאשמעי׳ דהכ״ד יתזדו‬
‫אחי זה ויתנו דעתם לכתוכ הטענות‬
‫שלא יתחיטו אחייך ‪:‬‬
‫לומי‬
‫סי׳ פ״א ס׳׳א בהגה ;כול‬
‫*משטה הייתי‬
‫בך חעיי׳ג דכתכהשיעכס״ה לא אמרי׳‬
‫משטה אלא כשתבעו היינו דוקא‬
‫כשהורה שתייכ לחבירו מנה כלא‬
‫תכיעה ־אין טעס להשטאתו אכל‬
‫היכא ישיש טעם ־כוונתו להשטות‬
‫כגון שלמצוה נתכוק שילמוד‪,‬עם‬
‫בכו פי׳ שהוא בן בנו וגם שהוא‬
‫עשיר שהיה מוטל עליו ללמוד עמו‬
‫או לשכור לו מלמ־ דכהאי גיוכא‬
‫טענינן ליה סט"ע ומ״ש כשכע‬
‫שהוא כדבריו פי׳ נשבע שאינו חייכ‬
‫לו‬
‫הלכות) וען ונטען‬
‫מורה‬
‫לו כלום ושכוון להשטות בו רהוא‬
‫תבעו שיש לו כידו סמ״ע וש״ך י‬
‫ומ ש להר״מ פי׳ לא הורת לו מעולם‬
‫ועדים מכחישים אותו אפייה לא הוי‬
‫כפין דמה לי דכרי וכו׳ אכל אס‬
‫מודה לו שהודה ואמי להד״מ שאיני‬
‫חייכ לך ואינו אומר טעם למה הורה‬
‫חייב דלא טענינן ליה סמ״ע ושייך •‬
‫ימ״ש בהגה לחתנו העשיר ל״ד אלא‬
‫" ל כל שאינו עני וכמ׳׳ש הרב הס׳‬
‫‪/‬׳‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל י י סיב מ״ש אכל ש״מ והודה וכו׳‬
‫משטה כשעת מיתה פי׳ ואפי׳ עמד‬
‫אינו יכול לומר משטה ויקחנו אחר‬
‫שהוד׳ לו כ״י ושייך כ׳ שפטור ועיין ס‬
‫י‪/‬‬
‫ר‬
‫"‬
‫מ‬
‫ס‬
‫׳‬
‫ג‬
‫י סיד תופס ממון הנתבע‬
‫פי׳ שכא הממון לידו כתורת הלואה‬
‫ופקדון וכיוצא כזה ותופס ועומד‬
‫כשעת הודאתו ודלא כמ׳־׳ש דווקא‬
‫שתפס בשעת התביעה סמ״ע י׳ ס״ו‬
‫כין שאייל התובע אתם ערי והיא‬
‫'הדין בטענת שלא להשביע נמי אם‬
‫אמי הנתבע אתם עדי אינה טענה‬
‫וכ״כ לקמן סי׳ ק״ת וסי׳ י״ט י מ״ש‬
‫אבל לטעון פיעתי פי׳ אח״ך אכל‬
‫אם אמי נזכיתי שפיעתי לא מהני‬
‫גם הודה תחילה ועיין סי׳ ע״ה ס״ט‬
‫י ס״ה מ״ש והע״פ שאין התוכע‬
‫עמו וכו׳ הבא איירי משטה ואיירי‬
‫א לא היה‬
‫שתבעו ו ב ש ע‬
‫התובע דלהשכיע אפילו כהודאה‬
‫גמורה יכיל לטעון סמי׳ע וש״ך י‬
‫סי״ד מ״ש הוא כעצמו הודה דרך‬
‫הודאה וכו׳ פי׳ אפילו היתה הודאה‬
‫גמורה ועיין כסימן רנ״ה כסעיף בי‬
‫ודכרי כא״ה שם * מ״ש כהגה אע״פ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה ו ר‬
‫ה‬
‫צדק‬
‫ד‬
‫ל י סט״ן אפי׳‬
‫ן‬
‫שהיא‬
‫אמר אתם ערי הרב ב״י פירש אפי׳‬
‫אמי התובע אתם עדי ישתק הנתבע‬
‫אבל אם אמר הנתבע אתם עדי בלא״ה‬
‫יכול לטעון להשביע כמ׳׳ש סי״ד ויש‬
‫מי שאומר וכו׳ ועיין ככאר הגולה‬
‫שם ״ ומ״ש כהרמ״ר סימן כ׳ ס״ת‬
‫ראפי׳ שטר מתנה וכו׳ פי׳ כש״ע‬
‫כמ״ש סימן יין סעיף כ׳'ה וע״ש •‬
‫‪3‬״; מ״ש המיסי לחבירו שטר‪D‬‬
‫שכתוב בו וכו׳ פי׳ שכתוכ כו פלוני‬
‫חייכ צפ׳ מנה ואינו כ״י היי הודאה‬
‫אעפ״י שלא אמי להם אתם עדי‬
‫ואי״ ל השטאה או השכעה ש״ך * וכ׳‬
‫הסמ״ע אפילו לא הודה לו כלום‬
‫בע״פ כפני עדים אלא משום דאיירי‬
‫כשטר שאין תותמים עליו ערי׳ שצריך‬
‫עכ״פ למוסיו לידו כפני עדי׳ מש״ה‬
‫כתכ אעפ״י שלא אמר להם כשעת‬
‫מסירה אתם ע י י ״ ס׳ד מ״ש א״נ‬
‫מודה ליה פי׳ משמע אכל אס כפר‬
‫ואמר לא נתתי לך לשס דיות אע״ג‬
‫שזה מכחישו נשכע ונפטר ״ וא״כ‬
‫מוכת דמיירי שאין לו שטר על‬
‫המתעסק עליהקךן ראם היה לו שטר‬
‫לא היה יכול לגמר לא נתתי לך לשם‬
‫ט‬
‫י‬
‫ע‬
‫א י ג ה‬
‫ה‬
‫כ ה‬
‫' " " ו י סל״כ‬
‫ריות וכדלקמן‬
‫מי׳ש כאד הגולה כשם סמ״ע כתכ‬
‫ש״ך דיש לחלק כין פקדון להלואה‬
‫דהתם בסימן רצ׳כ פקדון אכל לא‬
‫בהלואה ‪:‬‬
‫סי' פ׳יב ס״א מ'יש והלוה מודה פי׳‪,‬‬
‫אכל אם לא טען מזויף‬
‫לא טענינן ליה וכ״כ הכ׳׳י ז״לוש״ך‬
‫בסי׳ ק יו ס״כ אכל ליתומים ולקותות‬
‫טענינן‬
‫ס י‬
‫מ‬
‫הש‬
‫מורה‬
‫הלכוח ג יען ונטען‬
‫טענינן להר ועיין סימן מ״ו ס״א •‬
‫ס״ב לא יגכה אלא כשבועה וכו׳ ועיין‬
‫סי קי״ א ס״ז י ומ׳׳ש אכל מחרים סחם‬
‫על מי שיודע שהוא פרוע כטור‬
‫כתכ מתרים סתם על כל מי‬
‫שיודע שאינו פרוע או שהוא פרוע‬
‫ומשביעו כחנם ר״ל על כל מי‬
‫שיודע שהשטר של המוקדם אינו‬
‫פרוע או שהשטר של המאוחר פרוע‬
‫דבכל אחד משניהם משביעו בחנם‬
‫וגייסא זו עיקר י ומ״ש אפי׳ אם גם‬
‫המלוה משיב וכו׳ עיין סימן כ״ט‬
‫דבאומר חמלוה איני יודע דאינו גובה‬
‫דהתם טוען הלוה בריא שפרוע הוא‬
‫ס ״ י ס״ג מ״ש אומרים לו הביא‬
‫מעותיו משמע דהב״ד טוענין למלוה‬
‫כן אף אם לא טען כן וכ״כ ב״י כשם‬
‫הרמכים וכתב הש״ך דוקא מעות‬
‫אכל המשכון לא דכיון שיש שטר בידו‬
‫ואיץ לישכע אלא מררכנך ס׳יו אבל‬
‫אם תפס כתכ הש״ך ואפי׳ כפני עדי׳‬
‫ודוקא מעות ועיין בא״ה סימן צ״ו‬
‫סי״א * ס״ח מ״ש וי״א שהמלוה נוטל‬
‫כלא שכועה והכי מסתכרא עיין סי׳‬
‫צ״ב ס״ט והטעם כיון ששט״ת מקויים‬
‫כידו ומן לדין היה לו ליטול כלא‬
‫שכוע׳ אלא שדבק הטילו שכועה עליו‬
‫והיכ׳רלא אפש׳ כגון זה לא יפסי׳עכור‬
‫י ס״ס מיש אין שומעין לו הטעם‬
‫דאין מהפכין שכועה חמורה כמו‬
‫דאין מהפכין שכועה דאורייתא י‬
‫ומ״ש אי איפשי כתקנה זו ז״ל הטור‬
‫ואם אמר המלוה איני רוצה כתקנה‬
‫זו שתקנו חכמים להנאתי שאשבע‬
‫על שטרי ואטול אלא אהא כמי שאין‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ז ה‬
‫ע‬
‫צדק‬
‫לו שטי ותובע להכירו ע״פ שדינו‬
‫שהנתבע נשבע הסת ונפטר י ומ׳׳ש‬
‫הריני מהפכה עליך פי כדין שבועת‬
‫הסת שהיא שכוע׳ קלה דמצי להפכה•‬
‫ומ״ש כהרמ״ר בס׳ית והא רמוקי לה‬
‫התם ה״ק וכן היתומים מן היתומים‬
‫וכו׳ ז״ל המשנה וכן יתומי המצוה‬
‫לא יפרעו אלא בשכועה ופריך הש״ס‬
‫אילימא מלוה השתא אביהם דוקא‬
‫אם טעין לוה השבע והס אפי׳ לא‬
‫טעין טענינן שישבעו • ותירץ ח״ק‬
‫וכן יזומים מן היתומים ראי טענינן‬
‫ליתומי הלוה שישכעו יתומי מלוה‬
‫ואז נפרעים וכזה תכין דכיי ב״ה‬
‫ס״י מ״ש ואס כפר ישכע הסת כדין כל‬
‫הנתבעים כלא שטי דנשבעים הסת‬
‫ונפטיים * מ״ש אם היו שועעין‬
‫לטענת הלוה שישבע קודם שגבה‬
‫היה צריך המלוה לישבע בנק״ח כדין‬
‫הכאלישבע וליטול והא דצי־יך כאן‬
‫לישכע המליה הסת היינו כשכופר׳‬
‫ואומר לא נטלתי מעולם רכית אכל‬
‫אם הודה ואמר שנטל רכית אכל היה‬
‫כהתר כזה כתב מור״ם כהגה ס״ס‬
‫קס״ט ראפי׳ הסת א״צ לישבע משום‬
‫דחזקה הוא לא שביק איניש התירא‬
‫ואכיל איסורא נמצא דכשכבר פרע‬
‫הלוה למלוה ואחייך טוענו הרבית‬
‫שלקת מידו שיחזיר לו עדיף טענת‬
‫דהתר לקחתי מטענת צהד״מ רחזקה‬
‫אין אדם תובע מתכירו דבר שלהד״מ‬
‫וכשבא המלוה כשטרו מהלוה והלוה‬
‫טוען שיש כו רכית עדיף טענת‬
‫המלוה כשיטעון להד״מ מכשיטעון‬
‫כהתר לקחתי ודוק שכן הוא בירור‬
‫‪,‬‬
‫הדברים‬
‫מורה‬
‫הלכות ו וען ונטען‬
‫הדברים סמ״ע י סי‪/‬׳ב מ״ש בהגה‬
‫יאין מגו להוציא פי׳ כיון שפגם‬
‫‪ .‬המלוה שטיו שאמי על תנאי היה‬
‫משא״ך כסי׳ פ״ג ס״ג דאמרי׳ מגו‬
‫להוציא כיון שלא פגם שטרו אלא‬
‫פליגי כטענות חוץ מהשטר ובס״ד‬
‫שס כמו הכא שפגם שערו ועיין סי׳‬
‫פייה ס״ג כהגה שהוא כמו סי׳ פ״ ג‬
‫" י ס״׳ג מ״ש ועדים חתומים‬
‫שכילו פרוע וכו׳ מיירי שהערים צא‬
‫העידו כן ע ־ אחי שהורה כמחצה‬
‫דאס העידי ככד כיד הלוה נאמן‬
‫בלא שכיעה דהו״ל כמשיכ אכירה‬
‫כמחצה שהורה וכן מוכח כטוי י ומ״ש‬
‫מבט חדי פי׳ דלוקח אינו מאמין‬
‫למלוה דאמי לו העדי׳ פסלו השטר ‪:‬‬
‫סי' ‪"£‬ג ס״א מ"ש אלא' מחוב האחי‬
‫כזה שלא פרעו כעדים‬
‫א״צ שיהיו שחי שטיות אלא בשטר א׳‬
‫קגי אלא משוס סיפא דפרעו כעדים‬
‫נקט שתי שטרית סמיע וש״ך י ס״ג‬
‫מ״ש ואם כ׳ החוכית שעליהם שני‬
‫שטרית וכו׳ רבינו הטור כיאר הענין‬
‫היטב ראם לא פרעו כערים שיש מגו‬
‫למלוה אפי׳ חוב שיש לו כו ערכ היא‬
‫כשטר וחוב האחר הוא ע״פ נאמן‬
‫לימלוה לומר סטראי כמ׳יש כסימן‬
‫נייח אכל כסיפא שפרעו כעדי׳ ואינס‬
‫יודעים על איזה הלואה פרעו אלא‬
‫היה החוכ האחר בע׳״פ וחוב הערכ‬
‫בשטר ודאי טענת המלוה גרועה‬
‫ילא אמרי׳ סטי־אי נינהו כיוןשהפירעון‬
‫הוא ודאי וחוב האחר שאמר שקכלס‬
‫כשבילי היא ספק ואין ספק מוציא‬
‫מידי ודאי כיון שפייעו כעדים שאין לו‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ב‬
‫‪2‬־‬
‫צדק‬
‫ה‬
‫מגו אבל אם היו שני שערות ואמו‬
‫מכתיש הערים כלל הרי השטר שטוען‬
‫עליו המלוה שהוא פרוע עימד‬
‫כתזקתו והמלוה כאמן ע״כ כללות‬
‫דכריו י‪.‬‬
‫סי׳ פ״ד סיא ומ״ש אע״פ שלא פירש‬
‫וכו׳ פי׳ ל״ מ אם פירש‬
‫כין ככולו וכי' יהייכי אפי׳ יאמי־ הצוה‬
‫פרוע כולו ומלוה אומר אינו פ י ו ע‬
‫כולו אלא מקצתי שהיי האמינו‬
‫אפי׳ פגם בשנוי אלא אפילו האמיכו‬
‫סתם דהוא לא האמיכו אלא אם אמר‬
‫מלוה לא פרע שים דבר אבל פגם איתו‬
‫לא קמל״ן י ומ״ש בהרמ״ר ואם פגמו‬
‫כנו לא ישכע וכו׳ פי׳ שאמר לוה‬
‫פ ע ת י הכל וכנו אומר אמר לי אכא‬
‫פרוע קצתי י ומ״ש לא ישבע פי׳ עד‬
‫שיטעון לוה השבע לי שלא פקדך‬
‫אביך ולא כמו אביו שאע״פ שלא טען‬
‫הלוה וכו׳ ש״ך ״ מ״ש הרמ״ר כסעיף‬
‫כ׳ דה״ה לכל השאר פי' כמי שגובין‬
‫מיתומים תוך זמנו כך היה פוגם‬
‫שגי יי י ס׳יג כתכ כו פירעון כיני שיטי‬
‫ועיקר טעמיה כיוןשכקל יוכל לעשוי‬
‫לא שייך איתימו אקדמי ליה הילנך‬
‫אס איתא רפרע טפי נמי היה כתיב‬
‫ליה וזה לא שייך אלא כשהליה מורה‬
‫וכיריעתו כתוכ הפירעון כיני שיטי‬
‫ואז אין חילוק אם נכתכ הפירעון‬
‫ביני שיטי או מאחורי השטר אי כקצתו‬
‫אחר תחום שטיו אעפ׳יי דאי כעי‬
‫מלוה גייז ליה מ״ מ כיון רחשי׳ פירעון‬
‫אבל כשהלוה טוען שהאמינו הכל ולא‬
‫כתוב שום פירעון על השער רק‬
‫שהמלוה מעצמו כתכ קצת פירעון‬
‫כיני‬
‫י‬
‫מורה‬
‫הלכות טוען ונו‬
‫ביני שיטי הו״ל שפיר פוגם שטרו‬
‫ולא יפרע אלא בשבועה שייך י ס״ה‬
‫מיש לא יפרע אלא בשבועה פי׳ שבוע׳‬
‫זו מדרבנן כעין דאוריית׳ רכל הנשבעין‬
‫דאוריית׳ נשבעין ונפטרין ולא ליטול‬
‫שנאמר ולקת בעליו השבועה ולא‬
‫ישלם ועיין ס קכ״א ס״ט וסי׳ קכ״ו‬
‫סי״ ד ומיירי שאינו כתוב כשטר‬
‫נאמנות אפ סתם דא״ך הוה נאמן‬
‫נגד עד אתר כן כתכ סמ״ע ושייך‬
‫כתב דנאמנות סתם אינו מועיל נגד‬
‫עד אתד ‪:‬‬
‫סי׳ פ״ה ס״ב אפי׳ כמקום שמתנין‬
‫מעות וכו׳ י פי׳ לא‬
‫מיבעיא כאתרא דכותבין שטיא והדר‬
‫יהבי זוזי דמצי אמ״ל איבעי לך‬
‫לעכובי זוזי כפייעון תוכך אלא אפי׳‬
‫היכא דיהכי זוזי וכו׳ מצי אמ״ל היה‬
‫לך לטרוף השרה כדי שלא יקת המעות‬
‫ויוצא אותם ולא יהיה לך ממה לפרוע‬
‫היכל ס״ג מ״ש ומיהו אם יש לשניהם‬
‫עדית וכו׳ או בינונית או זבורית או‬
‫יש לא׳ עדית או בינוני׳ ולשני זכורית‬
‫עומר יכל א׳ כשלו ז ל הטור ואפי׳‬
‫בא בעל הזכורית תתלה לגבות יתמינ‬
‫מהעדי׳ או מהבינוני׳של זה ולהגבות ו דאכיה‬
‫זכורית אין שימעין לו כיון דשניהם כיון ל‬
‫תובעים זה לזה אלא אדרבא מגבה מהם <‬
‫לבעל העדית או בינונית‬
‫מזבורית ס׳ה ל‬
‫של זה ותעשה בינונית שלו עדית‬
‫דכשלו הן שמין פי׳ אף שאצל מי שיש שעיקר‬
‫לו עדית לא נתשכ שדה זו אלא יתומי׳‬
‫לבינונית מ״מ גכי זה דאין עדית אתפינ‬
‫נתשבו לו בינונית שלו כעדית לענין להוציא‬
‫זה לאחר שיגבה מאחר זיבורית ואותו שכא ל‬
‫חובו נ‬
‫י‪/‬‬
‫י‪/‬‬
‫‪/‬׳‬
‫אחר י‬
‫לא יג<‬
‫אלא »‬
‫ויגבה‬
‫להגבו‬
‫ממנו‬
‫עומד‬
‫ובינונ‬
‫גובה‬
‫ביביי•‬
‫תחילי;‬
‫הכינוי‬
‫ככר »‬
‫ואס יו‬
‫זכוריר‬
‫וכינונ‬
‫ממנו‬
‫עכ״ל‬
‫וכו׳ ‪D‬‬
‫משמנ‪1‬‬
‫ראוכן‬
‫ויחזור‬
‫פשיטר‬
‫גכו ‪0‬‬
‫הרבות טוען ונטען‬
‫הרכות‬
‫ע י ת דשטר כייי * ם״ךן מ״ש‬
‫כיין שתפס כתיי אביהם וכו׳ פי׳ מה‬
‫שגבו ממנו היה תפוס כידו לכך חוזר‬
‫וגובה מהם י ס״י אם שערו של שמעון‬
‫מקויים הדין עמו דאז תורת שטר‬
‫עליי וק״וב לודאי שגם ראובן נתתייכ‬
‫לו מ״מ אינו יכול להוציא משמעון‬
‫עד שיעמוד עמו כדין ויפטר משטר‬
‫שביד שמעון עליו‪:‬‬
‫סי׳ פ״ו ס״א מ״ש מוציאים מלוי‬
‫ונותט׳ לראובן הטעם‬
‫משום דר׳ נתן ודי נתן למדו בברייתא‬
‫מדכתיב יהשיכ את אשמו כראשו וכו׳‬
‫י תן לאשי־ אשם לו ודרוש לאשר גזל‬
‫'לי או הלוהו נאמר אלא לאשר אשם‬
‫לי יאשם פירושו קרן למי שהקרן שלי‬
‫לפיכך ל״מ אם הלוה ראובן משמעון‬
‫יאח״ך הלוה שמעון ללוי שמוציאין‬
‫ליי ונותנים לראובן ששייך לומר‬
‫כיה למי שגוף הקרן שלו דהיינו ראובן‬
‫יהא קרנו של ראוכן שכיד שמעון‬
‫יילייהי ללוי אלא אפי׳ הלוה שמעון‬
‫ללמ קורם שהלוה ראוכן לשמעון‬
‫אפייה מקרי־ מה שכיד לוי ^קרנו של‬
‫יאוכן כיון שאתר שיוצאו שמעון מיד‬
‫ליי יתזור ראובן לגבותו מיד שמעון‬
‫וישאר ביד ראובן ־ ומ״ש מוציאין מלוי‬
‫אכל אם לא היה שמעון כעיר אין‬
‫כ ש ה מ‬
‫כ‬
‫מ י ד‬
‫ן ל י י ״ ס״ה מי׳ש אין שמעין‬
‫יכיל למחול ללוי י ׳ א י ׳ צא נודע‬
‫שחייב שמעון לראובן אלא לאתי־ המתיל׳‬
‫דכייןששמעקיורע שהוא חייב לראובן‬
‫מחילתו שמחל ללוי אינה מחילה י‬
‫אבל מי׳ש כס״ו אם פרע לוי לשמעון‬
‫לא יתחייב עד שיתברר ששמעון חייב‬
‫מ י צ י א י‬
‫צדק‬
‫מ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫לראובן אבל אס לא ידע ששמעון‬
‫חייב לראובן אם פרע לשמעון פעור‬
‫לוי י ומ״ש ואס אחר שנתחייב לוי ל״ד‬
‫כחחייב לוי לראובן כב״ר אלא אה 'נ‬
‫אס התרה ראובן בלוי שלא יפרע‬
‫לשמעון ובירר ראובן שכן היא ואח״ך‬
‫פרע לשמעון תייב לוי לשלם לראובן‬
‫כיון שבשעת הפירעון היה יודע‬
‫שנשתעבד לראובן ואינו יכול לומר‬
‫לא הייתי יורע דין דרבי נתן שייך י‬
‫ומ׳יש או פרוע הוא עיין סימן מי׳ז‬
‫ותכין י ס״ץ מיש אם יש להם נכסים‬
‫אחרים וכו קשה איך מתחילה כא‬
‫הכ״ת לגכות מלוי תחילה הא הו׳'ל‬
‫כמשועכרים במקום כני חורין י י" ל‬
‫שהיו כמדינה אתרת שלא כמקום‬
‫המלוה והלוה שעליו השעיית הוא‬
‫במקום המלוה דבכהאי גוונא גובין‬
‫כמו שכתב מור״ס בהגה בס׳יב י א״נ‬
‫כשנכסים אלו שירשו לא הגיע זמנם‬
‫והם מאותרין עוד מזה השעיית וכיוצא‬
‫סמ״ע י ומ״ש הרי אלו נשכעיס הסת‬
‫שאין להם במה לפרוע אכצ א"צ‬
‫לישבע בנק״ח שאין לחם כמה לפרוע‬
‫חוב אביהם שאין נשבעים רק הסת‬
‫כמ״ש בס ק״ז ס״כ‪:‬‬
‫סי׳ פ״ן ס׳א מ"ש אפי׳ אמייל מנח‬
‫לי בידך והלה אומר‬
‫להד״מ פי׳ ל״מ אם הודה לו שהלוהו‬
‫אלא שפרעו או שיש לו בידו כנגדו‬
‫כ״כ דאז אף לפי טענת הלוח היה‬
‫המלוה עמו תחילה שייכות ממון‬
‫דצריך לישכע על כפירתו בכולו אלא‬
‫אפי׳ טוען להד״מ וכ״כ הטור י ומ״ש‬
‫אם אמר הרי הוא בביתי ואתננו לך‬
‫דותא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪/‬‬
‫מורה‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫דוקא כמלוה אכל כפקדון אם אמר‬
‫הרי הוא ככיתי מקרי הילך ועיין‬
‫סי׳ פ״ח סכ״ד שייך י מ״ש ואפי׳ יתן‬
‫לו משכון לא חשיכ הילך וכסי׳ ע״ב‬
‫סכ״ז כתב דמשכין הוי הילך שאני‬
‫התם שהלוה עליו מתחילה אכל הכא‬
‫כשעת תכיעה היה יכול לכפור כו‬
‫וכל שכשעת הכיעה יכול לכפור ולא‬
‫יהיכ זוזי ממש לא הוי הילך דמשכון‬
‫אינו חשוכ כפירעון ולא הוי הילך •‬
‫ומ״ש כהגה דהא אפי׳ שטר פי׳ אס‬
‫נתן לו עכשיו שטר מקויים ולדעת‬
‫הש״ע דוקא שער שככי־ היה כיד‬
‫המלוה אעפי׳י שהודה כמקצת הוי‬
‫הילך שעיקר סמיכתו מתהילה היה‬
‫עליו מ״ה גם עתה יסמוך עליו אכל‬
‫אכ נתן לו רשות למכור המשכון מיד‬
‫ייקח ממנו דמי הודאתו הו״ל כאלו נתן‬
‫לו המעו׳ מיד ועיין די׳מיומ״ש למכור‬
‫היינו כלא ישות כ״ד וארם כעולם‬
‫אלא ימכור הוא כעצמו כלי רשות כ ״ ד‬
‫ס״ך מ ש אלא שנתחלף לו אע׳יפ וכו‬
‫כתכ הרב ש״ך איירי שנתחלף ונאכד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הכלי של פקיין י סיה אין שכועה‬
‫למודה כמקצת ככופי ככל וכו׳ פי׳‬
‫ומשלם חמשים שנעשה כהס כפין‬
‫ונשכע הסת על חמשיס אחרים כ״כ‬
‫הסמ״ע י סןימי׳ש וי״א שפוטרו‬
‫משבועה פי׳ אכל חרם צריך ואפילו‬
‫לא נתתייכ תחילה רק חים ויש לו‬
‫עד א׳ מסייעו אינו פוטרו מחרם ״‬
‫וכי'כ הרב ש״ך כסי׳ ק כ" א ס״ק ל״ה •‬
‫ומ״ש ויי׳א דה״ה כנשכע עיין סימן‬
‫קליא ס״זשפסק כן כהגה י ומ״ש כהגה‬
‫והפכה על שכנגדו פי׳ איירי כהסת‬
‫צדק‬
‫או כמודה כמקצת או בעד מכחיש‬
‫לנתכע והפכה מדעת ההוגע • ומ״ש‬
‫כהגה אלא מכח מגו דטוען טענה‬
‫אחיית פי׳ כגון המפקיד כשטר לאדם‬
‫א וטען החזי־תי דכאמן כש״ד מגו‬
‫דנאנקו ויש לו עד שהחזיי אינו נאמן‬
‫ועיין כסי׳ רצ״ו ס״כ וקי׳ רצייה וסי׳‬
‫קיא ס " י ס״י מ״ש אס קדם ותפס‬
‫וכו׳ פי׳ אפי׳ כעדים ו־וקא תפס‬
‫מעות וכ״כ כ׳׳ה סי׳ צייו סי״א ש ך‬
‫יסמייע ועיין סי׳ ק״ח ה״ג רכאינש‬
‫בעלמא אי תפס בעלמא אין מנדי!‬
‫אותי וביתומים מנדין אותו כמ״ש‬
‫סי׳ סי״ז י סי״א מ״ש יש מי שאומי‬
‫דאי טעיןלישתכע וכו׳ אע״פ שטענתי‬
‫ספק היא מ״מ כיון ששותפים נשכעי‬
‫כשמת לכך נשכע בנקייח ממש שייך‬
‫וכן הוא דעת רמ״א כהגה אכל כדק‬
‫הכית כחב מ״ש לישתכע היינו חים י‬
‫ומ״ש דאין השבועה מתהפכת וכי'‬
‫ומ״ש לפני זה דיכול הנתכע לומי‬
‫לתוכע השכע רחשי‪ -‬לי ככך אין‬
‫מקרי היפיך אלא כשמהפך אשכנגרי‬
‫איתה שכוע׳עצמה שהיה עליו לישבע‬
‫סמ״ע י ומיייש אכל אס יש כה גלגול י‬
‫אין מהפכין פי׳ אין מהפכין להיות‬
‫פטור מגלגול אכל יש בידן לומר‬
‫לחכייו השבע אתה על העיקר ואני‬
‫על הגלגול או להפך שניהס וכמ״ש‬
‫הטול והמחכי־ כסי׳ ציי ‪p‬־ו וכסי'‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪/‬׳‬
‫ן ה‬
‫ע‬
‫* סע" י סי״ב מ״ש ואס יחזור‬
‫ה‬
‫ז‬
‫הנתבע ויהפוך וכו׳ הטעם דמנתבע‬
‫לתוכע מהפכין כל מה דאפשי־ כשאי!‬
‫הנתכע מחויכ לישכע מן התורה‬
‫ומי׳ ש ואם לא ירצה נפטי• הנתבע‬
‫אכל‬
‫מורה‬
‫הלכות טוען ממק‬
‫אבל מה שכנגדו יכול להטיל עליו‬
‫ת״ס כ״כ הטור י ומ׳יש אס יחזור‬
‫הנתבע שומעין לו עיין סימן פ" כ‬
‫ק״ט י ומ״ש וכשל דכייהס וכו׳ הטעם‬
‫יתקנתא לתקנתא לא עכדינן כע״כ‬
‫ינתכע דהך שכיעה של דבריהם‬
‫הנתבע גופה תקנה היא לתובע‬
‫שישבע כע״כ והשתא דהוא חשוד לא‬
‫י לתוכע תקני שישבע הוא כע״כ‬
‫של נתבע ויטול דכולי האי לא עבדי׳‬
‫אלא א״כ הנתבע בעצמו מצה שישבע‬
‫התוכע ויטול דככר נתיצה דהישות‬
‫י סייט ומ״ש ונהגו להשביע‬
‫כארור כתכ הקמ״ע שצריך להזכיר‬
‫באי־וד שם או כינוי י ס״כ מ״ש הגה‬
‫י ק יש ישות צדיין וכו׳ עיין סי׳ ט״ו‬
‫י סכ׳יךן כיצר אמרת ליתן‬
‫"‬
‫לי וכוי ואם הוא עני כיון שאיני‬
‫יכיל לחזור כו כמ״ש בי״ד סי׳ רני׳ת‬
‫קי״ב משכיעין איתו הסת אם כפר‬
‫שיין ״ ומ״ש כהגה אף שלפי טענות‬
‫התוכ׳צנ וכו׳ עיין סימן ע״ה ס״ח י‬
‫סכ״ו ומ״ש כהר״מ רכקש וכו׳ וטוען‬
‫שנשבע ישבע הסת ודוק' כש״ד ישכע‬
‫ייסת אבל בשבוע׳ דרבנן כגון שותפים‬
‫יפיוצא יקבל חרס לכד דתקנתא‬
‫לתקנתא לא עבדי׳ כ״כ הטור כהדיא י‬
‫סכיח מ״ש אינו נפסל לשבועה פי׳‬
‫ואילך אכל עכשיו נפטר כלא‬
‫שכועה שהרי ככר נשכע על המיתר‬
‫ונפטר כאותה שבוע׳ כ״י ז״ל יסדב‬
‫מ״ש אם הוא פיו ע שיודה וכו׳ כדי‬
‫להוציא הפסק דין מידו דזילותא‬
‫ליתומים וקצי־ הש״ע בלשונו דגם נגד‬
‫היתימים מחרימין אס יודעין שאיני‬
‫ע ב ד‬
‫כ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ס‬
‫מ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ה‬
‫צדק‪:‬‬
‫ז‬
‫פי־וע שישלימי לי י סל״ד התוקע‬
‫כפו לחבירו וכי׳ לא נפטר משכועה‬
‫וכו׳ מיידי די־אוכן תכע לשמעון‬
‫שתקע לו כפו שיפרע לו לומן פ‬
‫מנה ולא פ י ע ו ושמעין טוען שפרעו‬
‫לדינו שצייך לישכע הסת לא יתנצל‬
‫שמעון משבועה זו כאומרו הלא כבר‬
‫תקעתי לך כפי דהוא שכועה לפרוע‬
‫לך לזמן פ׳ ועכר הזמן קמל״ן ראינו‬
‫דומה שבועה א׳ שהיתה קוים זמן‬
‫הפירעון דכשעה שתקע לו כפו לא‬
‫עכר מדי לזו שכוע׳ האתי־ונ׳ שישכע‬
‫לו אחר שעכר הזמן שככי פ‪-‬ע לו‬
‫ראם לא פרעו מוציא שבועת שקר‬
‫מפיו והיינו דוקא שתבעו שתייב לו‬
‫שזולת התקיעת כף היה חייב לו‬
‫שכועה כשתוכעו שעדין לא פרעו‬
‫אבל אם תבעו שתקע לו כפו ליתן‬
‫לו מתנה ועדין לא נתן לו והיא כופר‬
‫או טוען שככר נתן לו לא ת קכר על‬
‫זה ש כי ע׳ כנוכיל התקיעת כף שטוען‬
‫עליי יק״ל י סל״ךן מ׳יש בהגה וזה‬
‫משיכ שככר התזיר לו וכו׳ צי׳ ל שכבר‬
‫החזיק בו ור״ל שהחזיק כמצוה שיחלק‬
‫לעניים כרשות התובע דאל׳׳ך הרי‬
‫כסימן צייה כתכ דהקדש ענ׳יים הוי‬
‫כמי הדיוט סמיע׳ סל״ט מ׳יש בהגה‬
‫יש לו צ״ל שלו‪:‬‬
‫סי׳ פ״ח ס״ף מ״ש אפי׳ לא כפר אלא‬
‫בפיוטה חייכ ואם הם‬
‫כלים אפי׳ אינו שוה פרוטה וכן‬
‫שומרים נמי אם היה כלי אפי׳ כל‬
‫שהוא והא דכתכ פרוטה איידי משום‬
‫דלא תכעו כלים סמ׳׳ע ולדעת ההגה‬
‫והיא העיקר בשומרים אם היה כלי‬
‫בעי׳‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬מורה‬
‫הלכות ט‪1‬ען ונטען‬
‫צדק‬
‫בעי׳ שיהיה שוה פרוטה ולא כעי׳‬
‫כסף רק כממון ש״ך • אכל הרא״ש‬
‫ס״ל ראפי׳ ככלים כעי׳ שיהיה שוה‬
‫פרוט׳ וכשומרי' נקטי׳ כהרא״ש כמ״ש‬
‫כהגה י ס״ה הגה וי״א דכעי׳ כ׳ כסף‬
‫פי׳ תכיעת כסף והשומר יודה לו‬
‫י י ס־׳כ מ״ש תכעו כהוכ‬
‫"‬
‫שנגנכ‬
‫שהפקיד כידו שוה כ׳ כסף אלא‬
‫אביו פי׳ כהוכ שעשה לאכיו ותוכע‬
‫לא‬
‫כשומרים‬
‫או נאנס מידו • ולכ״ע‬
‫ל ל י סכ״ב מ״ש אלא ישלם‬
‫כעי׳ מודה כמקצת וכסוף סי׳ רצייה כל המנה וישכע פי׳ הסת סכ׳ד‬
‫הזר כו הש״ע ופסק כרעת ימ״א וכגון שהרקיבו כפשיעחו עיין סימן‬
‫ז״ל י סיע מ״ש וה״ה היכא דטעין רצ״ו ס״ד מ״ש שש כשם הרכ שייך‬
‫ליה דאית ליה וכו׳ פי׳ המלוה טוען הפך כיה י סכה פטור מש״ד פ‬
‫ללוה אית לי גכך חפץ שעשיתו לי זה הכ׳ שהודה פטור כיון שכשעה‬
‫אפותיקי כמנה שהלויתיך ואתר כך שהודה ככר הודה לו הא׳ והו״ל הילך‬
‫הנתתי אצלך וכתכ הרכ שייך דמלוה שהרי יש כידו דהוא כנגד הודאתי‬
‫אומד שהתנה עליו שלא ישתלם אלא דהכ׳ משא״ך הא׳ דכשעה שהודה‬
‫מגופו רומיא ררישא י סטיו קרם לא הו״ל דכד כלוי־ כיד הכ׳ לא שייך‬
‫הנתכע ואמר שעורים וכו׳ וה״ה כי לומר הילך וכן מוכת מל׳ הטור‬
‫מין א׳ כגון קדם נתכע ואמר מנה סי׳ פ ט סיא סי׳ נתשו״ן נגזל חנוני‬
‫לי בידו וא״צ תוכע שני מנים יש לי‬
‫שכיר ושכנגדו חשוד‬
‫כירך פטור משי׳ד ונשכע הסת ולקמן נחכל כל אלו נשכעין ונוטלין כנק״ח‬
‫סימן ל״כ שאמר שפטור אף מהסס כעין של תורה מיידי כשכעל הכית‬
‫התם אמ״ל החץכע לא הייתי זכור טוען כי־יא לי שפרעתיך אכל אם‬
‫ואתה הזכרתני ולכך הו״ל משיכ אכיד׳ טוען ׳חיני יודע אס פרעתיך‬
‫שייך י סיץ הגה וי״א דכהנך נמי פשיטא דתייכ לשלם ועיין סי׳ ע״ה‬
‫רואין וכו׳ קאי נמי אסעיף ט״ו וגם סי״ט ש״ך י מ ׳ש כהגה כס״כ נשכע‬
‫הש״ע לא פליג אהגה י סי״ן מ״ש כיה ונפטר פירוש הסת ש״ך • ומ״ש‬
‫ומשלם לו שעורים וכו׳ פי׳ דכהא כהגה אכל אם יורשי השכיר וכוי‬
‫ליכא למימר כיון דלא תבעו שעורים עיין סי׳ ק״ת סי יי ״ ס‪ 7‬הגה וי״א‬
‫מתל לו דאיכא למימר דגם הסיכע דאפי׳ כיפר ככל פי׳ שאמד שפיע‬
‫היה לו ספק כשעורים ולכך לא תכע הכל י ומ״ש רמ״א בעל הכית ישבע‬
‫רק חטים‬
‫א לי י סי ׳׳ח מ"ש ש״ד ולשי׳ע ישכע הסת דוקא שכרי‬
‫והייה‬
‫כירך‬
‫לי‬
‫יש‬
‫שמן‬
‫כדים‬
‫עשר‬
‫כשני עדים כ״י ז״ל י ומ״ש הביא‬
‫כדי שמן נמי נימא הכי הפך הרב רהיה שתכעו כל זמנו וכו׳ ל״ד קאמר‬
‫רמ״א דסי׳ל כגירסת הרא״ש וכדי שמן אלא כוונתי שכל זמנו היה בתביעה‬
‫כמו מ‪3‬א כדי שמן ביי ז״צ י ומ״ש‬
‫כהגה לא טענו י‪1‬א הכדים ט״ס נפל‬
‫וצ״ל לא טענו רק השמן ואי הודה לי‬
‫ככרים לא הוי ממין הטענה ולפ״ז‬
‫כדי שמן כמו מלא עשר וכו׳ יכן הוא‬
‫כ ש‬
‫ע‬
‫ה י י ר ש‬
‫ד כ < ז י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫ד ב ר י‬
‫ובחזקה‬
‫מורה‬
‫צדק‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫ובחזקה שלא פרע והיינו שתכעו‬
‫בעדים לסוף הזמן והשיכ לו שיכיא‬
‫אח״ך ושמעו העדים שלא פ י ע ו תוך‬
‫זמנו כזה השכיר נאמן לישכע וליטול‬
‫עונה א׳ אתר סוף זמנו סמ״ע י‬
‫ומ״ש וכן אם הכיא עדי׳ שהיה תוכע‬
‫יהולך עד יום ה׳ פי׳ שתכע ליל ר׳‬
‫ויומו מתנין לשכיר ליל ה׳ ויומו זה‬
‫הכלל בשיעור התביעה מתנין לשכיר‬
‫כאותו שיעור סמ״ע • ס״ך מ״ש‬
‫נשבע כנק״ח פי׳ שלא ילך כפחי נפש‬
‫ימ״ש בסיפא ישבע כ״ה בנק" ח פי׳‬
‫אם שכיו בעייס ותוך ומנו ולכך‬
‫נשבע בנק״ח אפי׳ אמר כ״ה הילך‬
‫כדין שכיר ממש סמ״ע י‬
‫ראוהו‬
‫סי' צ׳ םיא מ״ש וכשיוצא‬
‫שהיו כלים וכו׳ פירוש‬
‫יאו שהיציא כלים ואינם יודעים מה‬
‫הם אם גדולים או קטנים י ומ״ש‬
‫כסמוך ואפילו הערים מכירים קצת‬
‫הכלים פי׳ אלא שאין יודעין כמה‬
‫היו שמא יותר ממה שראר אכל אס‬
‫אין העדים יודעים שהוציא כלים אין‬
‫נאמן כ״ה הפך דברי המפרשי׳ שהכיא‬
‫בי׳ה כסמוך ס״ק יו" ד * וטעם שנשבע‬
‫הסת לפי שמא שלו נטל כמו שנכנס‬
‫כתכ הרמכ״ם קנס הוא דקנסו חז״ל‬
‫לגזלן ולפ״ז אם מת הנגזל לא יקנסו‬
‫כנו־ יתי־יו משא׳יך בשכיר כמ״ש הגה‬
‫סי׳ פ ׳ט ס״ב ש״ך * ומ״ש כין אם‬
‫יאמר כן נכנסתי למשכנך אכל לא‬
‫נטלתי כלום פי׳ שאמר אמת נכנסתי‬
‫למשכנך וחזרתי כי אתר שנכנסתי ולא‬
‫נטלתי משלך כלום אלא שלי הם *‬
‫ומ״ש בין אם יאמר וכו׳ פי׳ קודם‬
‫ה‬
‫שנכנסתי לביתך תזרתי בי ולא נטלתי‬
‫אלא שלי שהיו פקדין אצלך י ס״ן מ׳יש‬
‫וקודם שיכוא לשם ארם אתי וכו׳ פי׳‬
‫אחר כניסה ויציאה של זה קודם‬
‫שנכנס אחריו ארם אחר לתוך הכית‬
‫מנו אותם הכלים העדי׳ וראום נתסרו‬
‫סייא והוא אומר לקוחים הם בידי‬
‫אינו נאמן ונשכע כ״ה הסת וכו׳‬
‫הלשון הפוך והדין הוא שיחזיר לו‬
‫הכלים שלו יאח״ך ישבע הסת אכל‬
‫קידם ככן א״צ לישכע שלא מצינו שוס‬
‫שכועת הסת שנשבע ונועל ש״ך *‬
‫סי״ךי לפיכך מחזיר הכלים לכ״ה ואין‬
‫כאן שכועה פי׳ קידם שהחזיר אכל‬
‫אחר שהחזיר ישכע הסת ״ ומ״ש שאם‬
‫יראו עדים וכו׳ פי׳ בא לתרץ למה‬
‫כס״א נשכע כ״ה כנק׳׳ח קודם התזר׳‬
‫וכאן הסח ואחי־ תזיה ותייץ התם‬
‫החם לא ראו עדים כלים •כעין והכא‬
‫ראו כלים כעין ש ך וכזה מתורץ‬
‫עם ס״ה‪:‬‬
‫סי׳ צ׳א ס׳א כתכ דמ״ר שיש מי‬
‫שכתכ שרי] משנתינו‬
‫אינו אלא כחנוני אכל כשאר שליחות‬
‫וכו׳ י סיפא של ש״ע איירי כחנוני‬
‫כמ״ש וכן אם אייל הלויכי מנה אכל‬
‫כשליח פליגי כ״י "ל * ס׳י אכל אס‬
‫מת החנוני וכו׳ פי׳ ויורשיו אין חייב‬
‫לפיוע להם דאין ארס מוריש שבועה‬
‫לכניו וכן אם מתו פועלים ועיין לעיל‬
‫סי׳ פ״ט וסי׳ ק״ת סי׳יד* ס״ג וי׳יא‬
‫שגס זו היא שכועת הסת פי׳ פועלי׳‬
‫נשכעיס הסת הט׳ כיון שאינו משלם‬
‫כלום עתה לחנוני לפועל היה מתויב‬
‫ודאי וספק לו אם נתפרע סמ׳יע ׳‬
‫־ הגה‬
‫‪,‬׳‬
‫ז‬
‫מורה‬
‫צדק‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫*‪ 1‬י ׳‬
‫הגה נשבע התובע ומט‬
‫הסמ ע שאימי שאם נתחייכישבועה להפטי‬
‫ישבע הסת וש״ך ס נ בנק״ח ועיין וכו׳ פי׳ שיד דכיון דהו־את כעל ייז‬
‫סי׳ שע״ה סייח י ומ״ש נשבע האי כמאה עדי׳ דמי לכך אס י״צה החוכ‬
‫דידע עיין סי׳ ק לי א ס״ז בהגה ״ נשכע כדין שכנגדו נשכע א ל הסת‬
‫ס״ךן מ״ש של כל ארס פי׳ לוה ומ״ש יאמי הנתכע ממ״נ אס אני חשין‬
‫ואפי׳ להוציא מהיתומים קטנים וכו׳ פטוי לגמיי ואס איני חשוד איי ה ף‬
‫השייך כתכ איירי תוך זמנו י יסמ״ע שנשכע ילא אתה יק כי־צוני וגם ס"‬
‫" ‪ 1‬י סיין שבנגדו נ ש כ‬
‫כתכ כיון דיגילים ובסימן ק״ו אין‬
‫רגילים לסמ״ע או אחד זמני לשייך • ונוטל פייוש אפי׳ עד אחד מסיי‬
‫^״ן וי״א דאןי אס הפועלי׳ גם השי׳ ע לתובע ונזחייב נתבע ש״ד והיי*‬
‫חשוד התובע נשבע בנק״ח ולא‬
‫מורה כזה ואין כאן מחלוקת שייך ‪:‬‬
‫סי׳ צ׳יב סיב מי שנשכע לשקר א׳ אמרי׳ היי עד א׳ מסייעו שייך‬
‫ה י א " ש ‪4‬ס״ח מ'ש כתקנת ח נ‬
‫שכועת העדות פירוש‬
‫שהשכיעוהו כית דין אם יודע עדות וניטל עיין מ״ש סימן יצ״ה י פיט‬
‫׳ לאן אפוגס‬
‫להכירו שיעיר ואינו נאמן לומר שכחתי וטוען הלוה ש י ‪-‬‬
‫י טעניגן‬
‫‪. 1‬‬
‫קאי דפוג א ׳‬
‫וכמ״ש הגה סי׳ ל״ד ס״ה שייך י ומיש‬
‫שכועת הפקדון פייוש שנשכע שלא ציה שישגע אלא על שעד דאין י‬
‫הפקיד אצלי ונתכיר שהפקיר אצלו נאמנית קאי דאי טען ישכע התלי [‬
‫וס״ר איייי שיש עדים וכאן איירי יץאי ע" ז וכל כיוצא כזה וכו׳ וס״‬
‫דאין עדים סמ׳׳ע י ומ״ש שכועת שוא דכולהו נשבע הנתבע ויפטי י ו מ "‬
‫י י מודה‬
‫פי׳ שנשכע לשנות היידוע או לאמת וי״א פליג כפוגס • אכל‬
‫הידוע ושכועת שקר היא שנשכע וכי׳ וכסימן פ׳כ סייח פסק חש'^‬
‫על דכי שכשעת השכועה אינו יודע ניטל כלא שכוע׳ וכן הלכה כי״א י י‬
‫שמשקי ונודע אחייך שהוא שקד ׳ מוטל בלא שבועה סמ״ע וש״ך^‬
‫ושבועת ביטוי הוא שנשבע שאכל ‪ :‬״ י שהיי לא טענו טענת ודאי ל י‬
‫ןךאי איני‬
‫דאפי׳ טען קקןכע‬
‫ולא אכל או איפכא כ״כ הסמ״ע •‬
‫ומ״ש ואפי׳ ע כ י על חים שהתרימו נשכע ונוטל כמ״ש היב יבקש דתיתי‬
‫״ • י ׳ ונשבע‬
‫הקהל וכו׳ כפי י״א רמקל כילהכא בעינן וכ״כ‬
‫ה״ה כחרם הקהל שבשעת שכיעה ואחייך באו עיים פי׳ ונשבע החוכ‬
‫הוציא אמת ‪.‬אבל חיס שלי אם עכר ונפטי י ומ״ש ואם נשבע ונטל יחזיי‬
‫" י ~ ״ ס״ד הגה אע״ג לכעל דינו הייני לכל מל כדאית לי‬
‫כבליי‬
‫רעיבר עלי לא תחמיר איני נפסל י עייר שכתכאי כס״ט י ומ״ש כ ה י "‬
‫עיין סי׳ ל״ר סי'ג דהכא שלי לקחו יבקש וכתב ה״ה השוה י־כינו דין זי;‬
‫מיד כעלים מכת לכך איני פסול ליין פסול לעדות מחמת עבירה‬
‫אפילו מדרבנן * סח מ״ש ויש מי לגכי מלקות שויס אבל החשיי‬
‫השבועה‬
‫ע‬
‫ב‬
‫א‬
‫מ י ד ה‬
‫ע‬
‫ב ז הש‬
‫נגי‬
‫כ ש ם‬
‫מ י ם‬
‫פ‬
‫ס‬
‫פי‬
‫עו ו כ ו‬
‫‪r‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫נ‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ש כ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ע‬
‫נ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ז ש ו‬
‫ה‬
‫מ‬
‫פ י‬
‫ע צ‬
‫מורה‬
‫הלנות* וע׳ן ונטען‬
‫השבועה עדין צריך לילך למקום‬
‫שאין מכירין אוחו כמ״ש בסי׳ ל״ד‬
‫סיף ס״י וכן מכואי בדבייי ה״ה שם ‪:‬‬
‫סי׳ צ״נ ס״א והאפטיופוסים • פי׳‬
‫אפי׳ אפטרופוס נשבע‬
‫על כ׳ מעין כלי הודאת פמטה *‬
‫י ע י י ז סי' יייץ סי״ט שכתכ הפך מזה‬
‫יכעי' הודאת פרוטה וכפיית כ׳ מעין‬
‫'ד י ס״ד אעי׳פ שלא נתן לו שכר‬
‫וכו׳ פי׳ דהו׳׳א שאין להשביעו שלא‬
‫תנעיל דלת כפני ג״ח חנם לאהיים‬
‫אכל כשמקכצ שכר לא ימנעו מפני‬
‫השבועה כיון שמקבלים השכר על‬
‫טיתתיס ימויי התייא שלא נתן לו‬
‫שכר מושלם סמ״ע ״ ומ״ש כהגה אין‬
‫חיליק כין אם נושא שכר או לא פי׳‬
‫אין חילוק בין נוטל שכר על שליחותם‬
‫אי לא אינו כשכע כיון דלא נטל בי־יוח‬
‫או בהוצאה י ומ״ש וכן המקכל עיסקא‬
‫אעמ״י שנותן לו וכו׳ פי׳ ל״מ אס‬
‫לא נתן לו שכר דמורי התירא ולכך‬
‫נשכע אלא אפילו נטל שכר מורי‬
‫י ס־׳ן יש מי שאוסר וכו׳ ל״פ‬
‫יתי' כיון דאפי׳ לא סטרו אינו חייכ‬
‫אלא חרם עתה שהוסיף לו הפיטור‬
‫ג*כ פטור אפילו מחרם ואינו יכול‬
‫לגלגל כ׳״י ז׳יל י ס׳׳ט אינו יכול‬
‫להשביעו הסח שכבי חלק פי׳ אבל‬
‫יחרים עליו שלא גזלו ואם חייב לו‬
‫שביעה ממקום אחר יגלגל עליו שלא‬
‫גזלי כמו בסעיף דאחר זה * סי״ב‬
‫וסלה אומר אינו אלא פתות מזה וכו׳‬
‫ימיירי דאינו מודח כמקצת בגין‬
‫שהתובע מודה שקבל חמשים זהובים‬
‫אלא שאומר שחיה לו כשותפות ק‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫צדק‬
‫זהובים נמצא שכשאר לו בשותפות כ׳‬
‫זהובים והנתבע משיבו שלא היה לו‬
‫כה שותפות כי אם תמשים זהובים‬
‫סמ״ע * סיע ולא עוד אלא אם היה‬
‫זה המנה הנשאר ביד שמעון תולקים‬
‫אותו כשוה פי׳ אדלעיל קאי ל״מ דאין‬
‫שמעון משלם תמשים מכיסי אלא‬
‫אדרכא נוטל חמשים ממאה שכירו‬
‫ותמשים שנוטל ראובן ממאה שכיד‬
‫שמעון לא הוי נשבע ונוטל כיון‬
‫ששמעון לזו דה שק׳ י‪1‬ו הם מהשותפות‬
‫הרי הם באלו מונתים כרשות וכתזקת‬
‫שני סמ״ע י סי״ף רכן אם יצא ש ח‬
‫על לוי וכו׳ איילי שהשטר יוצא מיד‬
‫שמעון ואפי יהיה כשטר כתוכ מממון‬
‫השיתפות נפט״־ לוי וכן יוצא מיד‬
‫ראובן ואינו מפורש כו מממון‬
‫השותפות נפטי לוי ואם היו תרתי‬
‫יוצא מיד ראובן ומפורש זהו מ״ש‬
‫רמ״א ועיין ככ״י ולכוש ומ״ש ויתבע‬
‫מלוי כסוף הזמן שאמי זה קאי על‬
‫קכע לו זמן לשנה או לב׳ כנ״ל קאי‬
‫שאמר נפרעתי דכבר‬
‫אבל על‬
‫הודה שאין לוי חייב לו כלום תו אין‬
‫ביד שמעון להדר כגליי ס " י םט״י‬
‫ראובן וכו׳ ע ין סי קע״ו סל״ז ול״ת‬
‫דין זה ושאחייי י סי׳יךן מ״ש בהימ״ר‬
‫וכתב הסמ״ע שנוסת זה הוא העיקר‬
‫שלא ידע ע ד שעת חלוקה עיין בסי׳‬
‫קע״ו סט״ל שכתב כהדיא שלא ידע‬
‫שמעון‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ץ‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫סי׳ צ׳׳ד פ״א אכל שכיד וכו׳ הטעם‬
‫דהקילוס כיון דא״ל‬
‫שכר זה הוא נושא אד< נפשו לכך אין‬
‫מגלגלין אכל כשאר נשבע ונוטל‬
‫מגלגצין‬
‫מורה‬
‫חלכות מוען תטען‬
‫מגלגלין סמ״ע י ‪0‬״ב אין מגלגלין‬
‫אלא כשהנתבע טוען וראי ונתתייב‬
‫שכועה פי׳ על הגלגולים טען וראי י‬
‫ומ״ש ונתתייכ שכועה פי׳ על עיקר‬
‫השכועה הורה כמקצת י אכל אם‬
‫כגלגול טען איני יודע אין מגלגלין‬
‫דומיא רשוטה דטוענת ודאי על‬
‫הגלגול ״ ומ״ש אכל על טענת ספק‬
‫וכו׳ פי׳ כגון חלקו השותפות דמחויב‬
‫חרם סתם לכד אם חיה חייב לו ש ד‬
‫מגלגל עליו אפי׳ שבועת השותפות‬
‫ורוקא זה שיש רגלים וכו׳ אבל כס״ס‬
‫שמ״ד ס״ד פסק ראפי׳ חרם דעלמא‬
‫מגלגלין כש״ד שייך ועיין סי׳ רצ״ח‬
‫ס״כ ראפילו בטוענו שמא וליכא‬
‫רגלים מגלגלי! ס״ג מ״ש אכל אם‬
‫טען עליו התוכע טענח ספק פי׳‬
‫הגלגול עצמו הוא טענה ספק ־ ס׳ד‬
‫אשלם ולא אשכע איירי כש״ד וגלגולי׳‬
‫טענת ודאי הם הסת ס״ןועל טענה‬
‫הא׳ ישבע ויטול הרשוח כידו וכו׳‬
‫וה״ה יהפך גלגול וישכע על טענה‬
‫הא׳ י סיז ואין כאן גלגול פי׳ ומשלם‬
‫אפי׳ הגלגול ועיין כסמ״ע רכך היא‬
‫דעת ה י ל י ס׳ט ויפטר מלישבע‬
‫על הגלגולים אכל מחרימין כפניו‬
‫וכו׳ זה הכלל שלשה חלוק׳ יש כריא‬
‫דתובע ושמא דנחבע כגון דסי׳ ע״ח‬
‫סט׳יו י״א ישבע ש" ד וישבע הסת‬
‫שאינו יודע וי״א ישכע ש״ ד וישלם‬
‫הגלגול י בריא רנתכע ושמא דתוכע‬
‫כגון רסימן צי׳ ג ס״ו יגלגל עליו שמא‬
‫דתוכע ושמא דנתכע כגוןהכא ישבע‬
‫ש״ ד ופטור מגלגול וכסי׳ רצ׳״ת פסק‬
‫דאפי׳ שמא ושמא מגלגלין ש׳* ך ‪:‬‬
‫‪,‬׳‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫ז‬
‫צדק‬
‫סי צ׳ה ס׳׳א הגה ואס התנה וני‬
‫פי׳ דוקא בקנין ועיי!‬
‫סימן ס״ ו ״ ועיין י ׳ ס׳יא ס׳ נ‬
‫וסי יצ״ו ס״ה י ו מ ״ הש״ע אכל‬
‫שכ׳יעת הסת נשכעין והיה שמעת‬
‫המשנה כגון שכועת השותפות אי‬
‫הנועלים נשבעין כל תד לפי רי י‬
‫לא נתקן‬
‫ורוק׳ כשטועכו כריא‬
‫אלא אטענת בריא י ס״ב מ׳יש כהגה‬
‫י״א דמיירי שתכעו במעות של ענכי‬
‫פי תבעו בי׳ גפנים שהפקיד אצלי‬
‫ובצק ותובע ממנו המעות ש ל‬
‫והודה לו לשלם ה׳ וזה דעת הרמכ״ם‬
‫״ בס׳יו וייא‬
‫ז״צ וכייתיה פסק‬
‫ב׳ היא ס׳ הרשכ״א והראכ״ד וזהי‬
‫י״א דרמ׳׳ה ס״ס זה נמצא לרעת הש״‬
‫קילא לנתכע ״ אות של כאד הגולה‬
‫על ריש דברי ימ״ה קאי ורצה לתה‬
‫א ילו באי!‬
‫ליעת תכמי‬
‫צריכין ובצק הטעם כיון שעיקי‬
‫הפקדון כמחובר לקרקע וכו׳ ועיי?‬
‫ס‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ג‬
‫ד ה ס ת‬
‫הם‬
‫ע‬
‫ה ש‬
‫ע‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ש פ ט ר י‬
‫" י ׳ ״ סיג מ ש כהגה היאיל‬
‫יאיק תלוקים כמה קרקע וכו׳ ה‬
‫אם היו חלוקים כמה קרקע מכר היי‬
‫דינו בקרקע וזה לכ׳״ע כמו שתי!‬
‫כ כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ל י י ס׳׳ך ה אומי ל‬
‫"‬
‫ן שאבר‬
‫היו דברים מעולם א‬
‫פטור והרמכ׳ים הילק כין אמר להד"‬
‫ן טען שאבר רכל להר״מ ח י‬
‫עליו בריא‬
‫הסת לפי שטוען‬
‫שמסרו לו וכטוען שאבד פעור שטענת‬
‫התיכע עליו אינה אלא שמא דרילמא‬
‫האמת אתו שאכד וכ*כ המגיד‬
‫וכ״כ כסי ס״י סט״ל ראינו חייכ הסת‬
‫אלא בטענת ודאי ובזה תבין דברי‬
‫כאי‬
‫ר מ‬
‫א‬
‫ש י נ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫ט‬
‫ע‬
‫מ‬
‫יכ‬
‫ו ב י‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ץ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫הלכות טוען ונטען‬
‫הלכות‬
‫באר הגולה ״ ומ״ש כאד הגולה דאי‬
‫כעי אמר אין מסרתו לי ונאבד דפטור‬
‫אפי׳ מהסת ואינו נאמן במגו להפטר‬
‫ימן השבועה לא אמרי׳ עיין ריש סי׳‬
‫צ״ג ס ״ י ס״ן והפסידה והדי הוא‬
‫חייב לשלם פי׳ המזיק בידים תייב •‬
‫סי׳ צי־ ס״א אין נשכעין וכו׳ פי׳‬
‫ש״ד וה״ה רחרש שוטה‬
‫יימיא דקטן דלאו בני דעת נינהו‬
‫יקטן אימעיט דכתיכ איש למעוטי‬
‫קטן י ומ״ש וישכע חשווך> וכיוצא בו‬
‫טענת שמא פירוש דדוקא מש״ד‬
‫אימעטי י ס״ג מ״ש והודה הקטן וכי׳‬
‫עיין סי׳ יל״ה סט״ו • ס״ו הגה מ׳יש‬
‫אכל אין בעלה תייב לשלם בשבילה‬
‫עיין סימן שמ״ו מ״ש הש״ך • והיא‬
‫מצוה גדולה פי׳ שהמקבל צדקה אס‬
‫לא ילוה לא ישאל מהגבאים שיתנו לו‬
‫צדקה יזה עדין לא הגיע לידי כך‬
‫הרמב״ם ז׳׳ל * מ״ש כסעיף ה׳ הר״מ‬
‫רבקש דאם עכר ומשכנו לוקה כתב‬
‫הסמ׳׳ע בסי׳ י׳״ד בשם הרמכ״ם ראינו‬
‫ליקה רק אם נשרף כדין בגר אלמנה‬
‫וודאי אוכל נפש י‬
‫ב‬
‫הלכות נביית מלוה‬
‫סי׳ צ׳׳ז סץ מ״ש ואפי׳ כתוץ ימשכנו‬
‫שלא בשעת החלואה פי'‬
‫אכל בשעת ההלואה שרי אפילו כל‬
‫אוכל נפש וכמ״ש לקמן סי״כ כבגד‬
‫אלמנה ״ ומ׳׳ש ומחזיר אותם בשעת‬
‫מלאכה פי׳ אע׳׳פ שעבר בלאו אינו‬
‫מחזיר אלא כשעה שצריך • ׳ ‪ v‬מ״ש‬
‫זה עובר בשני לאוין פי׳ כמו רחים‬
‫‪0‬‬
‫צדק‬
‫ורכב שעובר כשני לאוין ב״ י ז" ל •‬
‫סייב מ״ש חייכ להחזיר לו פי׳ בשעה‬
‫שצריך * ומ״ש כהגה אכל אם משכנו‬
‫המלוה שאר דכרים פי׳ אינם צריכים‬
‫ללוה כלל אכל אם צריכים כמו כלי‬
‫אוכל נפש * סי״; מוחי לקחתם פי׳‬
‫ומחזיר כשעה שצריך כמ״ש ססי׳יו •‬
‫סי״ד כגר אלמנה מחזירי; ממנו כעיכ‬
‫פי׳ כשעה שצריך ומ״ש אלמנה הסמ״צג‬
‫כתב ה״ה גרושה וש״ך כתכ רוקא‬
‫אלמנה י ומ״ש כהגה וי״א ל״פ ועיין‬
‫ככ״י ז״ל • ומ״ש ואם תודה תשלם‬
‫ואם תכפוי תשכע מיירי דוקא היכא‬
‫דמשכנה כעדים דלית ליה מגו דלקות‬
‫הוא כירי וגם ראוהו את ך כידו‬
‫דלית ליה מגו דהתזרתיו לך סמ׳׳ע י‬
‫סייץ ומניח מטה לישכ עליה ומטה‬
‫ומצע היאוים לו פי׳ אכל הכר נוטל‬
‫כיון דאפשר להיות זולתו אכל מחזיר‬
‫כלילה כמ״ש כסעיף שאחר זה * סי״ט‬
‫אס מת הלוה אינו מתזיר תשיכ לו‬
‫אמר רחמנא ולא ליורשיו אלא יגבה‬
‫חובו ממנו * סכ״א מיש כשמחזיר‬
‫וכו׳ פי׳ המליה ל ל י סב־׳ג מ״ש אלא‬
‫מעבירין אותה ממנו ונותנין לו וכו׳‬
‫פירוש אפילו עליו בתול כיון שהם‬
‫תשוכים מעביר ממנו י ומ״ש הגה‬
‫ושאר צרכי המטה פי כר וכסת וסדין‬
‫דלגכי משכון לוקתם כידו ומחזיר‬
‫כלילה והבא שבא לגכות מנית אותם‬
‫לו ״ ומ״ש היה לו מין אחד מדוכה‬
‫ומין א׳ מועט פי׳ יש לו א׳ ממנו‬
‫דוקא וקמל׳ין שאין לוקחין וכו׳ רש״י‬
‫וטור ״ ומ״ש ואין לוקחין כלום מדמי‬
‫המרובה פי׳ צא יאמר ע ד השתא‬
‫‪/‬׳‬
‫וה‬
‫‪,‬‬
‫דהוה‬
‫דמות גג ‪:‬יית מלוה‬
‫מורה‬
‫דהוה כידי ממין א׳ הרכה אני משאיל‬
‫מהם לאחרים והם ישאילו לי מהמין‬
‫המועט שכירי שאינו מספיק לי מה‬
‫שכירי ולכך עתה שליקחין מן^המיוכה‬
‫ימכיו מהמרובה לקנו׳ לי מן המועט‬
‫שכירי קמל״ן דלא * ומ״ש לא צמרו‬
‫פי׳ האקרים שהיה תורש כהס דומיא‬
‫דחמורו י סכ״ד שאין לאשה מזונות‬
‫אפי׳ למ״ר מזונות דאורייתא הטעם‬
‫דהחורה לא חייכה אותו ליתן מזוטת‬
‫אלא כשיש לו ואז תאכל עמו תהיה‬
‫׳'&איז לו סמי׳ ע •‬
‫כגופו משא״ך‬
‫ומי׳ ש כהגה מיהו פליג י ומ״ש מעות‬
‫נדוניא פי׳ אכל נדוניא כלא״ה אין‬
‫כעל חוב גוכה ממנה ״ ומ״ש כהגה‬
‫ובא את״ך מלוה ישראל לגכות ממנה‬
‫ז ה‬
‫פי י‬
‫‪,‬‬
‫ה ם‬
‫נכסיי ילא‬
‫כד‬
‫י א"סכיה‬
‫ני‬
‫אכל אין כעל תוכ גוכה מכסות אשה‬
‫פי׳ כגון מטה שלה שעשה לה וצכע‬
‫וקנה להן משלו והטעם דכל מהש הקנ׳‬
‫להם הרי הוא כאלו מכרם לאחרים‬
‫ומטלטלין שמכר אין כעל חוכ גוכה‬
‫מהם אפי הקנה לו מטלטלי אגכ‬
‫קרקע ועשה או קנה להם אחר‬
‫הלוא׳ אינו גוכה מהם דמשוסדאחיוני׳‬
‫תקנו שאף מי שכוחכ לכ״ח דיקנה‬
‫לא יקנה מטלטלי משום תקנת השוק״‬
‫סכ״ו הגה וי״א דמ״מ אם עדין‬
‫הנדוניא ברשותה וכו׳ פירוש מעות‬
‫הנדוניא והגה דלעיל סעי׳ כ׳ר אינה‬
‫הלכה ועיין כ״י סי' " י סיר והוא‬
‫בעצמו חייכ למכור והמנהג מה‬
‫שעליו ועל בניו בתול הם שלו אכל‬
‫אין מהדרין לו ‪:‬‬
‫סי׳ צ׳יךן ס״א אם התייב מודה‬
‫צ‬
‫ט‬
‫צדק‬
‫פירוש שלא פרע אלא שטוען‬
‫שמחל לו אכל ו ע ן פלעתי נאמן‬
‫הלוה כמ״ש סי׳ מ״א ס׳׳ד םמ״ע [‬
‫וכתכ עליו שייך ר״ל לא אמרו הואיל‬
‫ולא תבע כמה שטם מחל לו אכל‬
‫אס טען בפי׳ שמחל פשוט רנאמן‬
‫מגו שפרע י ס־; או במקום קייי•‬
‫עיין כסי׳ ק״ו דהיינו בשיעור שיוכל‬
‫השליח לילך אליו ולחזור בג׳ ימים‬
‫ומ״ש המ׳׳א בסמוך ס״ה דאין מתנין‬
‫לו זמן אלא יום או יומים שאני חיז‪°‬‬
‫דמיייי שכב‪ -‬הודיעוהו וגם נתמ לי‬
‫ז י ס״ה כותכין עליו פתיחה‬
‫פייוש כתכ נדוי נקרא פחיחה ו י‬
‫דנקיא כן ע׳׳ש שהוא כתב הא׳ שאחי‬
‫כתכ זה אם לא י פ י ע כותכין מ‬
‫אדרכתא ושומא ואחליטחא וכמ*‬
‫לקמן י ומ״ש תשעים יום פי׳ שלשים‬
‫יום קמאי אמרינן קא טרח דלוזיף‬
‫מציעאי שמא לא אשכת וטרח ומזכן‬
‫בתראי דימרי׳ לוקח גופיה קא‬
‫י ז ס״ן־איני כאלכ׳ידמידכותכין‬
‫אדרכתא האי מיד מיד ממש היא‬
‫ואפי׳ ל׳ יום הא׳אין כותטן לו מאחר‬
‫דסרכ מלבוא לב״ד אבל מיד רסיפא‬
‫לאו דיקא היא אלא ממתינין לי ל‬
‫יום הא׳ כיון שאומר עתה אבוא‪.‬‬
‫לא סרכ מלכוא לכ״ד י ס״ס ששמי‬
‫ן ק ״ ״א וקורבן‬
‫אותו עיין‬
‫ט‬
‫זמ‬
‫כ כ ר‬
‫‪ %‬מ‬
‫ש‬
‫ט‬
‫כ ז‬
‫י‬
‫ח‬
‫י ‪,‬‬
‫ס י מ‬
‫ג‬
‫ס‬
‫שטית פי׳ וכותבין כאדרכתא קרעני‬
‫שטית ׳ ומ״ש וככר ק י ע מ פי׳ שאס‬
‫לא יכתבו ביר כך שמא ישכתי י ל‬
‫‪,‬‬
‫יקרעו‪:‬‬
‫סי׳ ציס ס ׳א וכולל כשבועה זי‬
‫מה• שירוית והמנחה‬
‫שלא‬
‫א‬
‫כ נ‬
‫מורה‬
‫הלבות גבייתמלוה‬
‫סלא ישכע להכא ומאכיל כניו ואשתו‬
‫ונשכע מששה תרשים לששה תרשים‬
‫והיתר אתר מזון אשתו וכניו יתן אותו‬
‫לב״ח וחרם מתדש לחדש ואם נראה‬
‫לי ממון ישכע שהוא של אחרים זהו‬
‫מנהג שלנו י ומ״ש הש״ע ואם נראה‬
‫לו ממין וכו׳ פי' הלוה או שיש לו‬
‫ממין אכל של אחרים ולפי דכריי‬
‫ניאה לו ממון אכל אם ראו בית דין‬
‫הממון אינו יכול לומר החזרתים אי‬
‫להד״מ דכ״ד אם ראו יותר משראו‬
‫‪.‬עדיס ילא א״ש דכלי רמ״א ועיין כסי׳‬
‫ע״כ כסעיף כ״ר ״ ומ״ש כהגה נאמן‬
‫לומר וכו׳ כמגו שהיה נותנם לו פי׳‬
‫ונשכע הסת י ס״ב מ״ש יכופו ללוי‬
‫ליתן החצי לראובן פירוש דודאי צריך‬
‫שמעון לקיים שכועתו רציתנו ללוי‬
‫ומ״מ לוי נטלי ש׳יכ שהרי שעכוד כ‬
‫שוה לכן צריך לחלוק עם ראוכן ״‬
‫‪0‬יג מ״ש כהגה והסרסור או כעל‬
‫החפץ נאמנים כשבועה כתכ כדק‬
‫הכית איירי שטענו לוי כריא שהוא‬
‫של סרסור דאל׳יך תרם היא דצריך ־‬
‫ומ״ש נאמנים כשבועה פירוש אחר‬
‫שיחזיר החפץ יתבענו אח״ך על פה‬
‫לכן ישכע הסת שייך י סיד ונתן כל‬
‫אשר לו לאחר פי׳ דוקא כל אשר לי‬
‫דמוכח להערים מכוון אכל כמחנה‬
‫במקצת לא כ״י ״ ומ״ש וישכע מקכל‬
‫מתנה מן הדין תרם כעי דטענת‬
‫הפק היא אלא הרא״ש התמיר עליו כיון‬
‫שעשה שלא כהוגן ש״ך • אכל הנותן‬
‫איני נאמן כשכועס להוציא מיר‬
‫המקכל מה שאיני מורה כו סמ״ע ״‬
‫וכתב הביי אף אם נתן המתנה לקטן‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫״‬
‫״‬
‫יא‬
‫צדק‬
‫גוכין ממנו ב״י כשם הרשכ״א וד״מ‬
‫י״ד י ומ״ש ואינו מוציא מידם פירוח‬
‫שאכלו ה״ה אם תלשם אפי אם עדין‬
‫לא אכלום וכן הייוח נמי אפילו יש‬
‫כידו אינו נותן ועיין סי׳ קט׳יו' ומ״ש‬
‫הגה מיהו אם נראה צכ״ד יק למתנה‬
‫ימורה עיין כאכן העזי־ סי׳ צ׳ ‪p‬״‪p‬‬
‫ראם כתכ מתנה גמורה ותלוטה וכו‬
‫אינה הכיתה י ס״ן הכותכ כל נכסיו‬
‫וכו׳ דוקא כמ״ש ס״ז‪:‬‬
‫י ׳ ק׳ ס׳יא או אמשכן פי׳ י ך ק ע •‬
‫ס״ב הגה ואפי׳ כא יתכע‬
‫ר״ל יום עיין מ״ש מור״ם סימן י׳יו‬
‫כהגה י סיג אכל אס יאמר איני מצה‬
‫עיין סי' י״ט ס״ג מ״ש שם ‪:‬‬
‫סי׳ ק׳יא ס״א אם יש לו מעות וכי׳‬
‫וכתיכת אשה כמי כ" ח‬
‫ש״ך וע‪-‬ין מ״ש סי׳ ט׳ ס״א ״ ומ״ש‬
‫לא משכעינן ליה אכל מחיימין וכו׳‬
‫ואעפ״י שכסיי׳ צ״ט ס״א כתכ דחזקה‬
‫כל מה שיש לארם הוא שלו עד שיכיא‬
‫ראיה התם לא רצה לשלם כלל אכל‬
‫הכא רוצה לשלם כקרקע וכו׳ ולכך‬
‫י סיד מ״ש כהגה אין‬
‫י י לי‬
‫מוציאין מידם קודם הזמן וכו׳ ל״ר‬
‫דכהלואה אפילו שאין זמן קכועה‬
‫יכול הלוה לומר עדין אני צריך‬
‫המעות והילכך כשאין המלוה מקפיד‬
‫ככך אין מוציאין מלוה כיון דאית‬
‫ליה פסיד׳ללוהדהזי כנכסי׳משועכדי׳‬
‫דאין גוכין כמקום כני הרי י ולכך‬
‫כשמשלם לו מטלטלין סגי משא״ך‬
‫כמעות פקדון שאין יכול הנפקד לומר‬
‫אני צריך הפקמן עוד לזמן ונראה‬
‫לפרש דכרי הרכ כן ש״ך י וכן מ׳יש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫כ ח ר ם‬
‫הכ״י‬
‫הלכות גביית מלוה‬
‫מורה‬
‫הב״י וד״מ ר״ס פ״ו דכלא הגיע הזמן‬
‫פירעון לא כאו אלא צומי רהיכא‬
‫דאית ליה פסידא אין מוציאין קודם‬
‫הזמן אם מרויח לי עתה הזמן והוא‬
‫אומר אני צריך עוד המעוח לאיזה‬
‫זמן וכל כה־ג י ק״ן אלא שנותן לו‬
‫כמו שהתנו וכו׳ האי כמו שהתנו אינו‬
‫ר״ל שהתנה כן כשעת המקת כתנאי‬
‫גמור דא״כ כהלוא׳ נמי כך אלא מייד•‬
‫כדרך התגרים שמוכיים סתויה שיתן‬
‫לו עליה בך וכך מעית וכזה אפילו‬
‫קכע צו זמן לנתינת מעות יהגיע‬
‫הזמן ואין לו מעות צריך לשלם לו‬
‫מעות דוקא ‪:‬‬
‫סי׳ ק׳ב ס״א מ״ש היימ רבקש שאם‬
‫יש ללוה שדה שהיא‬
‫בינונית לכל ארס ואצלו היא עדית‬
‫וכו׳ וה״ה אם יש לו שלשה שדות‬
‫ובינונית שלו היא כעדית דעלמא‬
‫דשמין כשלי כיי "ל י ם״ב טפי‬
‫פורתא שומעין לו הטעם דהא מן‬
‫התורה כך הוא אלא דז״ל עשו לו תקנה‬
‫והוא לא רצה לכך שומעין לו יומ״ש‬
‫כהגה כזולא דהשתא פי׳ שהיא עתה‬
‫מול ועתידה להתייקר ואייל הלוה‬
‫אם חביכה עליך קח אותה כיוקר‬
‫סיד‪ ,‬מ״ש‬
‫דלקמיה אין שומעין לי‬
‫ואינו פורעו אלא מהבינונית פירוש‬
‫• ־ • — • »‬
‫ ־ ‪ -‬י‬‫יאמיי׳ מה שנתרצה לתת עסה עיית‬
‫ח היתה רעתו רק‪.‬מדיגה הב׳ שיש‬
‫לו בשדותיו ממעלה למטה ועתה‬
‫יייי׳י‬
‫ל״‬
‫'י‬
‫י‬
‫שנפסרת עירי עדית ובינונית היא‬
‫כ׳ ״ ומ״ש ב״ה והרמב״ם כתב סתם‬
‫נזקין ובית כבינונית פי׳ קאי כשיש‬
‫לו בינונית וזכורית ואמר הרמכ׳׳ס‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫ב ש י י ח‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ט ה‬
‫צדק‬
‫ז״ל כניזק וכ״ח כבינונית ולכך הקשה‬
‫יכי׳ יתירץ הכ״י איירי כשי לו עדית‬
‫ומכרה ולכך לוקח הבינונית כ״ח‬
‫וטעם שניזק גוכה מבינונית ולא‬
‫טייף עדית כמ״ש סי׳ קי״ע ס״ג י״ל‬
‫דהניח להם הלוקח כני תיי בינונית‬
‫ולכך כי׳ ח נוטל בינונית וכמ׳יש סי'‬
‫קי׳׳א סי׳ז גבי כ״ח וק״ל ג‬
‫סי' ק״ג ס׳יא אם מצאו כה בשומת‬
‫כיד או יותר ובו׳ פי'‬
‫לטוכת הלוה עכיינן אם דבר יה‬
‫יותר משומא לוקחה המלוה כרכי‬
‫זה ואם השומא יותי־ יקחנה בשומא ‪/‬‬
‫מ״ש כהגה צריך שומא והכרזה פי‬
‫י ס״ב מ״ש ג׳ שירדו וכי'‬
‫ל‬
‫פי׳ אכל כ' לאו כלום ועיין כסימן‬
‫קע״י סייח י סין ומ״ש ויי׳א שאם‬
‫ע ב י הזמן וכו׳ יכול למוכרה וצריו‬
‫ג׳ שמאים וא״צ ״ א ילו לא נטל‬
‫רשות מב׳יד וכזה הוא פליגי כאן‬
‫כיון דקרקע הוא דחשוכה יותי‬
‫ס״ט ואם השכיח מחמת‬
‫"‬
‫הוצאה נשכע ונוטל כדין סיורי‬
‫כרשות עיין בסי׳ שע״ה סי׳א וסיר‬
‫או ששמרה וכו׳ פירוש כעל חוכ דידה‬
‫וסימן מנשה ‪:‬‬
‫ס ׳ ק״ד ס׳א מ״ש כין קרקע כי)‬
‫מטלטלי זהו דין תור‬
‫אכל מדיבנן איו כהס קדימה כמ׳׳ש‬
‫לקמן סיג• ימ״ש בהגה יבול ב״ח‬
‫הא׳ לעעין פ״ ״ ״ ן ט ר ו ״אוחי‬
‫יכי׳ י ומ״ש וכ״ז פי׳ דוקא אם גכס‬
‫אכל לכתחילה ס״ל דמוהדם קורם‬
‫ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫י י ם‬
‫ש י ם‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ע‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫׳»•»׳!‬
‫י‬
‫כ‬
‫מ‬
‫"‬
‫ש‬
‫ס י ‪/‬‬
‫׳«׳»‬
‫ג‬
‫' י‬
‫‪j‬‬
‫ס״ב‬
‫ו‬
‫‪ y ijj‬ו »‪v‬‬
‫ין•‬
‫הגה והשוטר‬
‫מעיד עיין סי׳ ק״ה ס״ב וסי׳‬
‫ס״ה‬
‫<‬
‫ז‬
‫הלכות גביית ממה‬
‫מורה‬
‫ס״ה י ומי׳ש כהרמ״ר דשם כחן זכותו‬
‫לקטן כי׳ קאי על הכריזו הקהל וכו׳‬
‫ומפני שלא יפסיד מוקדם כחן חחילה‬
‫י ח י לקטן דלאו כר דינא הוא י‬
‫ס״ד מ״ש אא״כ שמו כ״ד כתכ הש״ך‬
‫לאי ייקא שמו כ״ ד ה״ה לא שמו כ״ד‬
‫אלא נתנו כי׳ ר למאותר כלא שומא‬
‫וה״ה נמי אם תפס המלוה מעצמו‬
‫כלא כ״ד כלא שומא מקיי גכייה י‬
‫יסמ״ע כתכ דוקא שמו כיד • ם״ה‬
‫שמטלטלין חלו היו כירו קודם שלוח‬
‫משניהם פי׳ אם לא כחכ לא׳ דאקני‬
‫אכל כתכ לא׳ דאקני אפי׳ לוה וקנה‬
‫יליה לא׳ הם כמ״ש כס״ז ־ ס״ז מה‬
‫סאני עתיד לקנות משועכד לך וכו׳‬
‫אכל אס לא כתכ לא׳ דאקני משועכד‬
‫לכ׳ אפי׳ לא כתכ לכ׳ דאקני י ומ״ש‬
‫משועבד לא׳ כתכ הרכ כ״י דמשמע‬
‫מדכיי הפוסקים אפי׳ גכה שלא כפני‬
‫? י י ס״י נמצא שם ת״ר חולקים‬
‫נ״מ אס יש לו בינונית וזכורית ועמת‬
‫מתהילה תולקין הבינונית כדין כ״ת‬
‫שגוכה מהכינונית ואחר כך תולקי‪£‬‬
‫י י י ת כיין מי שיש לו עדית וזכורית‬
‫כמ׳יש הש״ע כסי׳ ק״כ ואח״ך תילקי׳‬
‫העל־ית סמ״ע י סט״ן שעלה מזמן‬
‫השטר וכו׳ פירוש מזמן השטר של‬
‫ש מ ע י ז י סייז הדין עם היורשים עיין‬
‫זכ‬
‫ז כ‬
‫סוף‬
‫סי׳ ר פ'י‬
‫‪/‬׳‬
‫סי' ‪ JTP‬סיב מגו דאי לנפשיה זכי‬
‫לתכריה י ׳ ל״מ אס‬
‫קפס ככת אחת שיעור מה שתייכ לי‬
‫ולחכירו דזכה לו ולתכירו אלא אפי׳‬
‫פי'יתפק לחוכ חכירו לחוד ולא לי‬
‫אפייה זכה להכירו מגו וכו׳ עכ״ל הכי י‬
‫פ‬
‫‪V‬‬
‫צדק‬
‫יב‬
‫י*'ל * סיד ויפסיד הלוה ציל המלוה •‬
‫ומ״ש דיכול השחא לקיימו פי׳ וישכע‬
‫כשאין נאמנות כשטר וע״ז קאי דברי‬
‫כ״י שכתכ כאי הגילה ס״ק ל׳ י סיד‪,‬‬
‫מ״ש חייב באחריותו אפי׳ באונס עיין‬
‫בטור מיש וי״א דאינו חייב באחריותו‬
‫הטור דייק כן מלשון הראי׳ש דכתב‬
‫ראם יאמר המלוה לתופס קכל עליך‬
‫אחריו׳ או החזי׳ לי מה שתפסת שומעין‬
‫לו וכו׳ משמע אכל בסתם אינו חייב‬
‫באחריותו עכ״ל הטור מזה מוכת‬
‫דצריכין להגיה יי״״י על תיבת אם‬
‫רכתכ המחבר אחר ה וכן צ״ל ואם‬
‫יאמר הלוה לתופס וקאי איש אומרים‬
‫ונו׳ והיא תסמן הניכי כיכיי המת׳‬
‫והוסיפו והגיהו מור״ם במ״ש וי״א‬
‫וק״ל • אכל הש׳יך כתכ בשם כ״ה‬
‫רבייה והרא״ש לא פליגי וכ״ה איירי‬
‫מן הסתם וחידש היאיש דאם יאמר‬
‫לו וכו׳ אתריות בפי׳ דהייכי שיהיה‬
‫אחייות על התופס כשטר עכ״ל ולפי‬
‫דכרי הש״ך רמ״א פליג על הב״י ז״ל‬
‫וסי'ל כהרא״ש אינו חייב כסתם לדברי‬
‫היב רמ״א י מיש הרא״ש אס יאמר‬
‫וכוי היינו כרי לחייבו באתריות לכך‬
‫כתב רמ״א וי״א דאינו וכו׳ קורם אם‬
‫יאמר כדי לפרש לכ״י ז״צ היינו לתייכו‬
‫כשטר ולרידיה לחייכו כאתריות לבד‬
‫ח י י ס״ן מ יש נפקד‬
‫לפי שהיא‬
‫שתפס בפקרון כתב הסמ״ע ואפילו‬
‫תופס במחום דלית פסידא לבית או‬
‫אין המלוה לפנינו רבתופס בעלמא‬
‫אינו יכול לתפוס ככה״ג מ״מ זה‬
‫שהיה הפקרון תפוס בידו ועומד יכול‬
‫לתפיס בו לטובת המלוח כיון דאץ‬
‫ז‬
‫א י נ י‬
‫י ב‬
‫חייב‬
‫מדרה‬
‫הלכות גכיית ממה‬
‫חייכ לאחרים * ומ״ש כסיפא ומ״מ‬
‫אין כ״ת כאן וכו׳ ר״ל 'אע״פ שמחזיר‬
‫מ״מ מהני לאלו הדברים • וש״ך כשם‬
‫כ״ת כתכ דאיירי דיש פסידא לכ״ח •‬
‫ומ״ש כהגה דאף אם היה מתזירו‬
‫למפקיד הוא היה צריך למלוה לשלם‬
‫פי׳ המפקיד היה צריך לשלם למלוה ‪:‬‬
‫סי׳ ‪ v p‬ס״א ועל כאי כתו פי׳ דכית‬
‫דין שטוענים עבורו הם‬
‫כ״כ י ומ״ש כהגה אכל לא ליורשיו‬
‫פי׳ אם מת הלוה ומצא נכסי יורשיו‬
‫אף על פי שהם תייכיס לפרוע תוכ‬
‫אכיהם מתמת שירשו ממנו ממון‬
‫אחר מ״מ אין גוכה שלא כפניהם‬
‫אכל מה שירשו מאביהם שהוא משועבד‬
‫לב״ח גוכה שלא כפניהם סמ״ע ‪:‬‬
‫סי ק ץ ס״א וכן חייבין לפרוע חוב‬
‫אביהם ממלוה שהיתה‬
‫לאביהם כיד אחרים וה״ה שב״ח יכול‬
‫להוציא מדרכי נתן מביית של כ״ת‬
‫שצו מטלטלי ריתמי שיך י ומ״ש כין‬
‫גכו וכו׳ לאו דוקא קאמר אלא אף‬
‫לא גבו היורשים החוכ אלא הטתו‬
‫שט״ח על לווין שלו הכ״ח מוציא מיד‬
‫היורשים השטיח וגובה כהן דשטרות‬
‫מחשכי כמטלטלין וגובה מהם וכ״כ‬
‫הטור וסמ״ע י ‪.‬סיב מ״ ש הגהות‬
‫אשרי וכו׳ ראוכן וכו׳ פי׳ שחולקים‬
‫המלוה עם היורשים דהמלוה טוען‬
‫בריא שהניח ממון ואינו רוצה להאמין‬
‫לבני משפחה השבועה שלא הניח‬
‫כלום • וש״ך הקשה עליו וכי גרע‬
‫שאתר מותו ממה שהוא חי דאין‬
‫אוסיין ותופסין אותו כיאין לו לכן‬
‫פירש הוא שהיורשים היו מפזרים‬
‫‪,‬‬
‫צדק‬
‫ממון לצורך קבורה ייתי והוא היה‬
‫מעכב שישלימו לו תאילה כמו אס‬
‫רואין אדם מכזבז יעיין סימן ע״ג י‬
‫סיג מ״ש ונותן לו מעות פי׳ וח״ה‬
‫מעלט׳ לעצמו יכו׳ לסלקי סמ״יע סייד‬
‫יורש שמכר כל נכסי אכיו פי׳ קרקע *‬
‫ס׳ה נאמן לגבות מהם בשכועה עיין‬
‫סימן פ״ז ס״ל וסי׳ ק׳ ס״כ • מ׳יש‬
‫כאד הגולה ראם תפס מעי ת בלי‬
‫עדים לא כעי שכועה והוא ככ״י ז״ל‬
‫סימן ק״ת כשם י״י ז״ל ״ סיי הגה‬
‫ועיין סי׳ ע״ח סייג פי׳ דשם נתכאר‬
‫דלא הוי מתויכ לישכע ואיל״מ אלא‬
‫היכא דלית ליה מגו וה״ה הכא אין‬
‫תייכים לשלם אלא כעי׳ שאינו יכול‬
‫לטעון פיעתי כיון שהע״א מעיד‬
‫שהוא תוך זמנו או שלא זזה ידה וכי‬
‫האי גווכא שייך ־ סי׳א אין ב״ת‬
‫מוקדם יכול להוציא מידו פי׳ ואיירי‬
‫דלא שעכדם אגכ קרקע וקמ׳״ל הכא‬
‫דיורשי׳ פטורי׳ ולא הוי מזיק שעבודו‬
‫סי׳ קיח ס׳א ואלו הם דשתייב מודה‬
‫כה וציה כתליו וכו׳ י‬
‫ומיידי דאינו ‪,‬יכול לטעון להשכיע‬
‫יעיין בסימן‬
‫פ‬
‫" א י סיב ומת גוכה‬
‫מהיורשים וכו׳ ומיידי כאתר משלשה‬
‫דרכי׳ ומשוס סיפ׳ נקטיה ראם לא כן‬
‫ששיט׳ דאין גוכין ש״ך• סיג איןגוכין‬
‫מיורשים קטנים פי׳ בין היו בכים או‬
‫אתים או שאר יורשים ואפי׳ אם יש‬
‫להם אפטרופוסים י ומ״ש ואי לא בעי‬
‫לאשתבועי דינו כמו שנתכאר בסי'‬
‫פ״כ פירוש דלא מפקינן מניה אכל‬
‫מניין איתו כמ ש סי ז לקמן כיין‬
‫שהם יתומים י ומ״ש כהגה ופ״ז ס״י‬
‫פי׳‬
‫‪/‬׳‬
‫‪/‬׳‬
‫היפות ג יית ממה‬
‫מורה‬
‫ל ג כ י תפיסה שאין מוציאין בכולם‬
‫אכל כיתומים מנדין ואדם דעלמא‬
‫אין מכדין כ״י ז״ל וסמ״ע ״ אכל שטר‬
‫שאין כו נאמנות אס תפס אין מוציאין‬
‫ן י סייד הוציא על היורשים‬
‫יי^יז‬
‫פי׳ גמלים י ומ׳ש היה נאמן לומר‬
‫החזיתי פי׳ ש״ד • ומ״ש ואס יש ריוח‬
‫טעלים כו יורשי הלוה חלקם פירוש‬
‫אפי׳ לא כלה זמן העיסקא י ס ה‬
‫אכל לא פקדנו אכח לא וה״ה שלא צוה‬
‫ל ע״י אחי סמ״ע * סין מ״ש ואם‬
‫מנוהו ב״ד א״צ לישכע הטעם שודאי‬
‫אביהם לא צוהר שהרי אביהם לא‬
‫״ ע ״ ‪Q‬׳‪ x‬אלא‬
‫מנהו אפטיופוק‬
‫הם נשבעים פירוש והקטן פטיי‬
‫משבועה כיון שיש אחים גדולים הס‬
‫מצאו מה שמצאו • ומ״ש ואס מח‬
‫הקטן וכו׳ פירוש רלא תימא אס היה‬
‫חי היה מודה ואומר נודע לי מפי‬
‫אתרים שאיל משוס אכי שהוא פרוע‬
‫יהיה נאמן לכל הפחות על חלקי‬
‫י ס״ח אם השער יוצא‬
‫מתחת יד זה וכו׳ עיין סי׳ ליו ז׳‬
‫‪0‬״ט אם מת וכאין ציפרע וכית דין‬
‫־ עיענין להם אפי׳ הם גמלים והטעם‬
‫שאם היה אכיהם קייס היה יכיל‬
‫ל^עיז פיעתי להן שהן גדולים כיי!‬
‫שבאים לישכע ר״ל וכל מה שאביהן‬
‫היה יכיל לטעון אנן טענינן להי‬
‫משא״ך כשהלוה חי ולא טען שפיע‬
‫להן עצמן י ם״י י״א שאין יורשיהם‬
‫נשכעים טעמו דס״ל דהא ל־אמרו‬
‫שאין אדם מוריש שבועה לבניו היא‬
‫משום רכל ממון דאין ארס זוכה כי‬
‫כי אם בשבועה לית ליה זכות ביה‬
‫פ י ‪/‬‬
‫מ כ ד י‬
‫ה ם‬
‫ס מ‬
‫ק‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫׳‬
‫ע‬
‫‪4‬‬
‫־ יג‬
‫צדק‬
‫כל זמן שלא נשבע מ״ה כמי אין‬
‫היורש נמי מוייש שכרעה לכניו‬
‫אחריו וי׳׳א ב׳ סי׳ ל רטעס שאין ארם‬
‫מוריש וכוי הוא משוס רעל אכיהם‬
‫היה מוטל לישכע שכועח כריא לא‬
‫נפרעחי ואין היורשין יכולין לישכע‬
‫עליה • משא״ך כזה דיורשין ויורשי‬
‫יורשין •דכולם שכועת שמא היא‬
‫ונשבעים שלא אמי מורישם ששטר‬
‫זה פרוע היא ס " ״ סיי׳ב אם היה‬
‫השער משכונת וכו׳ פי׳ אפילו מק‬
‫הלוה כחיי המלוה גוכה המליה‬
‫מיורשי הלוה כלא שכועה דכיון שהוא‬
‫מוחזק בירו לא תישי׳ לצריי ולכך גם‬
‫אחר שמת המלוה גוכין יורשי המלוה‬
‫כלא שכועה שייך י סי־י יורש קטן‬
‫פירוש של מלוה ־ ומ״ש ע ר שיגדלו‬
‫היתומים פי׳ של מלוה • ומ״ש שוכר‬
‫אחי• מיתת אכיו כיזכ הטור אפילו‬
‫אם לא הגיע זמן השעי כחיי אכיהן‬
‫ואיכא למימי לזה לא הוציא השוכר‬
‫כיון שפיע תוך זמנו וזמן השטי' לא‬
‫הגיע ולכך לא הוציאו שא״כ שהשוכר‬
‫היה אמת היה מראהו לכית דין או‬
‫לכריות לכרי שככר נ פ י ע השער‬
‫שכיד המלוה ולכשיגדלו אם יוכלו‬
‫לפסוק השוכר יגכו שערם ואם לאו‬
‫יקרע שערס סמ״ע י ומ״ש לפי שאין‬
‫מקכלין עדות וכו׳ לשון כדק הכית‬
‫ז״ל וי״ל הא קי״ל מקיימין השטר‬
‫שלא כפני כעל דכר וי״ל דשאכי הכא‬
‫ד‪-‬גלים לדבר כיון שלא הוציא השוכר‬
‫כחיי אביהם שייך י ועיין ס ק״ו ס״ד‬
‫מ״ש שס וסימן מי" ו ס״ה י סי״ז אין‬
‫נפרעין וכו׳ אפי׳ גדולים אלא כשבוע׳‬
‫וקטנים‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‪/‬‬
‫מורה‬
‫הלנות טצ*ת ממה‬
‫וקטנים איירי שגובין מהם לכתוכת‬
‫אשה בשבועה ועיין ריש סימן ק׳ י‬
‫ס״כ הרי הוא מעככ וכו׳ פי׳ כתב‬
‫הכ״י ואם אין שניהם חייכים זל״ז אף‬
‫אס תפס המלוה לא מהני י סכיא‬
‫ואם הם גדולים גוכה כדינו מהעדית‬
‫וכסוף סימן תי״ט חזר השיע ופסק‬
‫כהרמב״ם דאפי׳ גדולים מן הזכורית‪:‬‬
‫סי׳ קיט ס״א כשעת הכנסת פועלי׳‬
‫פי׳ לכיתם וקאי על‬
‫כערב ־ ומ״ש ומודיעין כמה מוצאין‬
‫פי׳ כמה תבואה מוצאין בה ככל‬
‫שנה ושנה • ומ״שישומעין ליורש‬
‫הטעם כי שומא הדרא ואם ירצה‬
‫היורש להחזיר יחזיר דמי השומא‬
‫רוקא אכל כלא שומא צריך להחזיר‬
‫דמי כל התוכ י סיג פתות משתות‬
‫מברן קייס עיין סי׳ רכ״ז סל״ת וסי׳‬
‫רפ״ט' ומי'ש לפי שהלוה לצורך קבורה‬
‫ובו׳ ואפילו מיתומים קטנים ועיין‬
‫סי׳ ק״ד באייה שכתכ כאד הגולה ס״ג‬
‫אף על פי שאין צריכין הכרזה שומא‬
‫בעינן ״ ס״ה היינו כשהורידו לכ״ת‬
‫בשומת כ״ד וכו׳ ומש׳'ל לשון מכירה‬
‫מה שבע״ח גובה אחר שומא והכרזה‬
‫קרי ליה לשון מכירה י ומ״ש אכל ב" ד‬
‫שמכרו וכו׳ היינו לפרוע לכ״ח *‬
‫ומ׳׳ש אין הלוקח יכול לחזור כהם‬
‫אכל מכרן כזול מכרן כטל כשתות‬
‫אם מכרן ב״ ד אכל אפטמפיס דינו‬
‫כמו שליח דלקמן וכמי׳ש סימן רכ״ז‬
‫ס״ל * סין דינו כשאי־ כל אדם כאן‬
‫‪ /‬יי ‪/‬׳ ‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪^V‬‬
‫י‬
‫י‬
‫פסק כי א כ׳ רסי׳ רב ז ם ל ‪:‬‬
‫סי׳ ק׳י ס׳׳א שלא יתבע ליתומים‬
‫עד שיגדלו פירוש ולא‬
‫צדק‬
‫בעינן שלשים יום להכריז * ומ״ש‬
‫נפרעין מהם כתובת אשה ובעינן‬
‫ל׳ יום י ס״ב נןעמא דאין נפ־עין וכו׳‬
‫עיין סי׳ ק׳יז ה״ה י ומ״ש לפיכך אם‬
‫תפס וכו׳ הטעם אמ״י קטנים לאו‬
‫בני מצוה נינהו ולפ״ז אפילי תפס‬
‫וכו׳ ולכך כתב לפיכך וכי׳ י ס ׳ג‬
‫נזקקין לנכסי ערכ פי׳ שמת ליה והנית‬
‫יתומים קטנים ויש למלוה ערכ נפרע‬
‫מן העיב יי‪"1‬כ העיכ חין גוכה מהם‬
‫עד שיגדלו י ס״ה ואם נמצאת גזולה‬
‫וכו׳ דגזל מקכלין שלא כפני כע״ר •‬
‫ומ״ש בהרמ״ר ס ק כ׳ ואם תפס‬
‫מטלטלין והם כעין מניחין ביר שליש‬
‫איירי תפס בערים ויש לו שטר ועיין‬
‫סי ק״ז ס״ה י ומ״ש כס׳ ק׳ ס׳ אך‬
‫השמיט המחכר מ״ש המתכר אעפ״י‬
‫דלעיל סימן מ״ו ס״ה כחכ מקיימין‬
‫שלא כפני כעל דין והוא ש ׳ע ס״ל‬
‫להרא״ש ז״ל דקטן גרע ואין מקיימין‬
‫כפניו ־ אבל הימב״ם ז״ל ס״ל דגם‬
‫קטן מקיימין כפניו כ״כ הרכ כיי י‬
‫ס ׳ו וטען שהיא לקוחה ממורישו וכו׳‬
‫שאין מקכלין עדית וכו׳ עיין סימן‬
‫כ״ח סי״ח יי״ט י ס״ד קטנים שהודה‬
‫מורישם ככתכ ידו וכו׳ ומקיימין‬
‫כתכ ידי עתהועיין סי׳ מ״ו ס״ה י‬
‫ומיש כשי'ע קטנים שהודה וכי׳‬
‫מ־לא חילק כין תוך זמנו לאחר זמנו‬
‫משמע אפי׳ לאחר זמנו י וקשה דבשי׳‬
‫צ א ס" ה כתב דוקא תוך זמנו מהני‬
‫כמ״ש הש״ע ״ וי״ל דהתם לא היי‬
‫מטלטלין והכא שהודה כמטלטלי]‬
‫ידיעיס שהם של פ׳ ורואים עתה שהם‬
‫כידם ידאי לא התזיר וליכא למיחש‬
‫‪/‬׳‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬׳‬
‫שמא‬
‫הלכות גביית מלוה‬
‫מורה‬
‫א לקחו מידו דמטלטלין כרשות‬
‫מאדייהו קיימי וכאלו הם כיד המקכל‬
‫יעיין כסמ״ע וככ״י זי׳ ל וצ״ל דכתב‬
‫יד זה הוא כיד המקכל דאלי׳כ אמרי׳‬
‫לא להשכיע וכו׳ אפיי דש״מ כמ״ש‬
‫י ׳ ״א י ״ ועיין כסי׳‬
‫ימ״א ז׳יל‬
‫י נ " סי״כ וס׳ זה איירי כין כריא‬
‫יכין ש״מ ־ ומ״ש כין מקרקעי כין‬
‫מטלטלין איירי אחר תקנת הגאונים *‬
‫‪ TYO‬אבל אם לוו היחומיס עיין סי׳‬
‫ל" יסי׳ רלי׳ה סט״ו ומיידי שלא הודו‬
‫ק ל ו ן עיית‬
‫ל א‬
‫היתומים‬
‫ש מ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ב ס‬
‫ז‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ב ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו א י ן‬
‫מ‬
‫ב‬
‫פ נ י קטן סמ״ע י ס״‪ $‬בכתב ידי‬
‫לנכית לכי׳ד וכו׳ זה להרא״ש י ל‬
‫ס״ל דאין מקיימין כפני קטן גם‬
‫כחתמוה כחייו דלעיל איירי דנכרין‬
‫לכ״ד התתימות אכל להרמכ״ם דלעיל‬
‫שהיא האמת מקיימין הכל כפני ק ט ן‬
‫ב‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫הרכות נחלות‬
‫רע״ו ס ה הגה אכל עוכר איני‬
‫יורש אמו פי׳ אפילו‬
‫היה בי חיות אחר מיתת אמו כ״ז‬
‫יי" יי ׳־י י ת תחר ‪p‬׳־‪; pp‬ן״! ׳‪ -‬י‬
‫לא יצא לאייר העולם אבל אם יצא‬
‫לאויר העולם חי כרחל ומנתיל‬
‫הימכ״ס וסמ׳יע •‬
‫ס׳ ‪ H P‬סיג י״׳א ואם נולד כשהיא‬
‫גיסס פי׳ נולד כשהיה‬
‫י גיסה וה״ט משוס יכיר אמר‬
‫קיא ואז לא הוי כה הכיה • סייר‬
‫ככיי וכי׳ ונמצא זכר וכו׳ פי׳ דכתיב‬
‫והיה הככור שהיה בן משעת הייה‬
‫דהיינו משעת לידה י ס״ח אכל לא‬
‫העוכר וכו׳ דיולדו כניס כתיכ שנולדו‬
‫‪¥‬‬
‫יזי‬
‫ש‬
‫א ב י‬
‫צדק‬
‫יד‬
‫כחייו י ומ״ש יכן יכו׳ פי׳ ר״ל ל״מ‬
‫עוכר אלא אפי׳ כן שנולד אחר מיתת‬
‫אכיו מיד אינו ממעט וכו׳ י ומ״ש‬
‫הדלרר תו לא הוי הכת אחריו ככור‬
‫לכהן פי׳ רכרי כ״ה רתק שם יוצא‬
‫אתר נפל הוא ככור לנהלה ואינו‬
‫ככור לפריון לפדותו ופירש רש״י ז״ל‬
‫היוצא אחר הנפל שהוציא ראשי הנפל‬
‫חי וכו׳ ולכך אמר הסמ״ע משום‬
‫סיפא דכהן נקט ראשו י סי״א הגה‬
‫אפילו כהישאה מן הספק פי' הכא‬
‫אחריו מאיש הכ׳ נוטל הישאה מאחיו‬
‫שיש כי ספק ואפי׳״ה אינו מועיל‬
‫כלום • ומ״ש מהר״ם שאין סומכין‬
‫על זמן הלידה וכו׳ עיין כב״י ז״ל‬
‫ותבין ‪:‬‬
‫סי' רע״ח סיף מושכיית פי׳ כדבי‬
‫קצוכ ליום או לשכוע‬
‫מחוכרת ששכרו ליתן לו מעבודתה‬
‫חלק שליש או מחצה לפיס תנאו •‬
‫ומ״ש רועה כאפר וילדה פי׳ ככקעח‬
‫מקום מרעה טוכ ונחפטמה שם‬
‫וגם ילדה דאיכא תיחי מיני שכחים‬
‫או זה או זה וע״ז מסיק וכתיב טשל‬
‫כה ונולד פי כ׳ י ס״ו אלא מעלה‬
‫אותי השכח כרמים פירוש נוטל פי‬
‫כ׳ גם כשכת אלא תלק דככורה שמין‬
‫אותו כרמים ונותן היתר להפשוט ואין‬
‫הפשוט יכול לומי לו תן לי חלק‬
‫קרקע כעד השכח אפי׳ יש בו שיעור‬
‫חלוקה ש״ך' ומ״ש ואס מחמת הוצאה‬
‫השביח פי׳ ונטלו ההוצאה מתפיסת‬
‫הכית י ‪ VD‬חצי חלק בכירה אע״ג‬
‫דאין הלכ כסומכוס אלא כרכנן דאמרי‬
‫־״״־־ מ״מ מצינו כמה ענינים‬‫שאמרו‬
‫‪,‬‬
‫מורה‬
‫הלכות נחלות‬
‫צדס‬
‫שאמרו כספק שיחלוקו כ״כ התו׳ • אין מוכי־ין איתי הפך ס׳ הרמכ״ם‬
‫ומ״ש אפילו משכנו כשעה הלואתו‬
‫שהוא כש״ע ‪:‬‬
‫פירוש דכשלמא כשעת הלואה קני סי דה ס״ב הימ״ד זה אחי איני‬
‫משכון כדר״י ולך תהיה צדקה אם‬
‫ייטול עמי‬
‫כאמן‬
‫אינו קונה צדקה מנין אכל כשעת בכחלה צ״ל בחלקו ור״ל אינו נאמן‬
‫הלואה לא קני משכון אלא הט׳ כיון על שמעון ויעול עמו בחלקו דראוכן‬
‫שמוחזק כידו הוי כגכוי ומ^י כיד ס״ג השכיח השתות מאיליו ואח״ך^‬
‫אכיו ולכך אמר אפי׳ וכוי סמ״ע • מת לוי אם שכח מגיע לכתפיה פ‬
‫הגה ומקרי ג״כ מוחזק לגכי לוה פי׳ שכשעה שמת לוי הוא גדל כל צורכי‬
‫אפילו לא מטא זמנו לסלקו כיון ומגיע לכתפיס הרי הוא כרכר אחי‬
‫שהלוה היא שלו עיין ס״י כהגה י‬
‫ואינו כק׳ ע״ש הקרקע ומש״ה חולאי!‬
‫ס״ח ונטל חלק‪ .‬כפשוט ויתיר ככל‬
‫וכו׳ כל אתיו ולפ״ז אין חילוק אס‬
‫הנכסים ואינו וכו׳ דכתיכ לתת לו‬
‫השכת כא ממילא או על ידי טורח‬
‫פי כ׳ מתנה קרייה קר׳ וכמו שמקכל‬
‫סמ״ע׳ סיהצ׳־׳ל ומקצתן לא יורי י‬
‫מתנה אס אמר אי איפשי כה לא קנה‬
‫ס״י מעמירין נכסי האם בחזקת‬
‫וכן ככור אס ויתיר הרי הוא כפשוט •‬
‫יורשיה וכו׳ דכיון דהנכסים כחייה‬
‫ס״טלמי שמיחהכענכי׳וחלק עמהס‬
‫היו כתוקתה אין מוציאין מספק‬
‫כזיתים פי׳ יין הוי כמו זיתים וכיון‬
‫מחזקתה י םייא יחלוקו יורשי האכ‬
‫שלא מיתה כיין ויתיר ככל הנכסים י‬
‫עם יורשי כן הכת וכו׳ אכל כאס‬
‫ס״י ויש מי שאומר ל״פ אכל הפשוט‬
‫וכנה דלעיל אם מת הכן תחי׳ ואחייך‬
‫ס׳׳ל לש״ע דאין יכול לומר איני יורש‬
‫התם אין הכן יורש אמו כקכר להנחיל‬
‫ואיני פורע הפך הראכ״ד ז״ל‪:‬‬
‫לאחיו מן האכ והנכסים הס כחזקתה‬
‫סי׳ רעים ס״ב צ״ ל ואפי׳ היו לבן ולא יצאו מידה אכל כאכ וכן כתי‬
‫בנים וכו׳ י ס״ג לאו אף אם נאמר רכן הכת מת תחילה‬
‫כל כמיניה וכו׳ דאיניש יעלמא אין או תי־ד למעה אם מת האכ תחילה י‬
‫נאמן עליו י ס״ד מיש הרמ״ר מ״מ סי״ב כתוכת אשה וכ״ח עיין ס׳^ס‬
‫כיון שהכירו פי׳ שאומר עכרי ותזר ק״ ד י הגה אפייה חולקין עיין כא״ה‬
‫ואמר כני ומ״ש עוד וסייס שם דכני סי׳ צ׳ ס״ז הפך זה י והרמ״י• ואע״ג‬
‫ממזר פי׳ אם אמר ממזר כני הוא • דלא נשפעה האשה וכו׳ ועיין סי׳ צ׳‬
‫ומ״ש עוד ואמר עליה דלאו כרי הוא ס״ז וריש סי׳ צ״ו בא״ה ככ״ש וכהגה‬
‫סי׳ צי׳ ו ס״ה כא׳יה דאין הלכה כ ן ‪:‬‬
‫פי׳ שזנתה עם אחר וילדתו י ס״ה ואת‬
‫כניו הר״מ גריס כניהס י ס״ו וי״א סי׳ רפ״א ס״א ואמר כשהוא ש״מ‬
‫אי!‬
‫אכל ככריא‬
‫רחולצת וכו׳ קאי על סיפא וי׳יא קמא‬
‫ס״ל חולצת מספק ויורש וי״א כתרא להוסיף כמ״ש כסי׳ה י ומ״ש פלוני‬
‫ס״ל דגם לענין ממון אינו יורש וכ״ע אחי יירשני מכל אחי וכו׳ פי׳ יירשני‬
‫י‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫לכדו י‬
‫הלכות נחרות‬
‫מורה‬
‫<גמ מכלל אחי וזה כאח וכת מהני‬
‫כי! בכתב בין בעפ״י משאי׳ך כסיפא‬
‫מ י יירשני לבדו בעפ״י מהני ובשטר‬
‫עשאו לכנו אפטרופוס כמ׳׳ש סימן‬
‫י ס״י יס״ו ״ ס״ה ולא לאחר‬
‫משאר יורשים פי׳ כלשון ירושה אכל‬
‫כלשין מחנה וכקנין מהני ״ ס״ז לפיכך‬
‫מחלק נכסיו על פיו כשהוא ש״מ‬
‫" כייא י הגה הכותכ לכתו וכי׳‬
‫כחצי חלק זכר פירוש הכת תקח כחצי‬
‫חלק שליקת הזכר‪-‬ומ״ש וכיח וכחוכ‬
‫קיימין וכו׳ פי׳ אעפ״י דאין ב״ח‬
‫יכתיכה גוכין מטלטלין שנתן לאחיייס‬
‫ר מ ״‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫?*‬
‫סקלת השוק ואפילו מקרקעי‬
‫פ כ י‬
‫אס היה כ״ח כע״פ הכא ירושה היא י‬
‫ימ״ש עוד צי־יך ליתן לה ככל אשי‬
‫לי מיהו ג״כ דינו כירושה שגוכין‬
‫תחילה כ״ת וכתוכה מנכסיו כנ״ל‬
‫כיון דנפטי־ו מהחוכ כחלק חצי זכי י‬
‫ימ״ש ההגה שלא יהיה חלק לכתי‬
‫כספיים וכו׳ פי׳ האכ ל ק לכתי מן‬
‫הספרים והלוה האכ לאחרים על‬
‫הספרי׳ שלהם וכ״ח כשעת הלוא׳ לא‬
‫קני משכון ואפי׳ שלא כשעת ההליאה‬
‫לא קנה אלא לקדש כו אשה ולא לכל‬
‫מילי כ״כ מהרי״ו כעל סכרא י‬
‫ילכך הכת יש לה חלק כהם סמי׳ ע י‬
‫‪0‬״י הגה ואת״ך הג׳ ואח״ך הי׳ עיי!‬
‫ס‬
‫ז‬
‫כלכוש פירושו ‪:‬‬
‫סיגץ רפ״ב מ״ש הימ״ר משמע‬
‫׳ ח״ל משמע‬
‫דר״ צ‬
‫יי״ל דאינו נוהג כבור כמורישי‬
‫י ׳ וחפי‬
‫ל‬
‫׳‬
‫אע״‬
‫ו כ ו‬
‫פ‬
‫ד נ י ה ג כ ש ו י‬
‫כ מ י‬
‫י‬
‫ד ש מ‬
‫ש י ? האי טעמא ולא יאמר המוייש‬
‫^יין שאין נוהג כי ככור כשורה אתן‬
‫צדק‬
‫יטו‬
‫ממוני לאחר כי יחוס על זרע היוצא‬
‫ממנו שזה הוא הטעם שאמי בד״מ‬
‫עכ״ל וזהו לכרי כ״ה ‪:‬‬
‫סי׳ רפ״ג ס״א ותנאי מועיל כירושה‬
‫זו פירוש יכול לעקור‬
‫נחלה זו לכן זה וליתנה למי שירצה ״‬
‫ס״ב ישראל שהמיר יורש את קיוכיו‬
‫פי׳ כגון אתיו י ומ״ש ואס ראו כייר‬
‫וכו׳ כתכ מהי־א״י רוקא כשראו דודאי‬
‫לא יחזור לכשרותו ־ ומ״ש כהגה ואין‬
‫יורשיו יכוליןלהוציא וכו׳ יכיון רמומר‬
‫היא נכסיו הפקר וזכה כהן המוחזק‬
‫ומ״ש אע״פ שמת אכיה לאחר שהמיר׳‬
‫וכו׳ פי׳ אפי׳ גדולה אין קוכסין אותה‬
‫ולא ירש הכעל אלא מ י י שמת אכיה‬
‫ידו של כעל כידה והוא יו־רש של אכיה‪:‬‬
‫סי׳ רפ״ד ס״ב אעפ״י שמשיאין אח‬
‫אשתו על פיהם וכו׳‬
‫הט׳ דרוקא גכי נשואי אשה כתחילה‬
‫משוס רחומר׳ שהחמירו עליה כסופה‬
‫דודאי לא תנשא ע ר שתדקדק היטכ‬
‫אם אמת הוא הקול וכמו שהקילו‬
‫מט׳ יה ג״כ להתיר אשה ע״פ ע״א‬
‫או עכר ושפחה כמכואר כא״ה סי״ז‬
‫מה שאין כן בה׳יצאת ממון מחזקתו‬
‫ליחכו ליורשיו והא דהקילו כסמוך‬
‫כנפלו למים שאין להם סוף')ואינך‬
‫דיוררין ע׳יפ לנחלה ואין משיאין ע״פ‬
‫התס ה״ט משוס רככל דכרים אלו‬
‫שחזקתן למיתה לא התמידו גכיהן‬
‫לענין ממון^כל לענין נשיאות אשה‬
‫אדרבא מש״ה החמירו דכיון דל^קתן‬
‫למיתה תסמוך •ע״ז ולא תכדוק תו‬
‫ע״ז אם הוא אמת וכאיסור כרת‬
‫האמור חשו חז״ל טפי שלא הכשא כי‬
‫א^‬
‫‪,‬‬
‫הלכות נחלות‬
‫מורה‬
‫שכפלו לו כירושה מאמו או אביו י‬
‫ס״ז לעולס אין מודידין קרוכ וכו‬
‫מחמת אחי האם וכוי פי׳ כגון כ׳‬
‫אחים מאם א׳ ואחד מהם יש לו אח‬
‫מאכיו והוא ככרי לגכי הקטן האחר‬
‫שאיכו אחיו אפ״ ה אין מורידין אותו‬
‫שמא ימות אחי הקטן מאמו ויאמר‬
‫זהו אתיו מאכ ואלו הנכסים שהם‬
‫תחת ידיהם של אם אחי ואם קטן‬
‫דמתה אמם ואלו הככסים כפלו לחלק‬
‫אתי מאכי של אמו ואני יורשו עי׳ כ‬
‫ונ״ל דה״ג מחמת אתיו מן האם‬
‫של הקטן‪:‬‬
‫אם ע״י בדיקה וחקירה ודרישה מש״ה‬
‫אסרו להנשא עפ״ז י ‪ T D‬סימנים‬
‫מובהקים לאו מוכהקי גמויי׳ קאמר‬
‫דא״כ היו משיאין ג״כ אשתו ע״פ‬
‫וכמ״ש כא״ה סימן י״ז אלא מובהקים‬
‫לאפוקי חוור וסומק או כליו היו כך‬
‫וכך קאמר סמ״ע ‪:‬‬
‫סי׳ רפ״ה סיא שכוי שנשכה ונשמע‬
‫שמת וכו׳ פי׳ כשכוי‬
‫וכורח הוא אנוס ולכך לא צוה אכל‬
‫אם יצא לדעת הו״ ל לצוות וכיון שלא‬
‫צוהלאנית׳ליה* סיב הגה ואח״ךבאו‬
‫אין לו כשכת כלום פי׳ כשלא שמעו‬
‫כו שמת יש לחוש שירכה כפירות סי׳ רפ״ו ס״א הגה ויש מי שחולק‬
‫כזה וק״ל דיכו׳ לתכוע‬
‫ויכתיש הקרקע אם כאמי לו מה‬
‫שאכל אכל ולא יקח כשכח לכך תקנו מוחי חלקו אפי׳ כמה שעט־ שכלה‬
‫חז״ל שןקח גם כשכח כדי שישתדל ייזבי י סיב כר יא שאין תועלת‬
‫ולא יכחיש הקרקע אכל כשמעו כו לקטכי נראה רקאי על ויש מי שתולק‬
‫שמח שהוא שלו וודאי לא יכחיש ועיין כעור שזה לשוט ואמר זה על‬
‫הקרקע ומש״ה אף אם אירע שכא ה״ר ישעיה * ומ״ש אכל גדול וכו‬
‫השבוי השבת שלו זהו לדעת הרא״ש והוא ש״ס עיוך וזה לכי׳ ע ולדיעה‬
‫א התרוש כגדול שיש תועלת וכוי‬
‫אכל הרמכ״ם ס״ל דאין חילוק ביניהם‬
‫וניטל כשבח וזהו דעח הש״ע ז״ל • שרשאי ללכוש כגרים כאים כיותר ועי‬
‫ומ״ש לפי שאין ב״ד מחייכין להעמיד בקי ר״ץ ק״ד ״ ס׳׳ח חייכ להתזירה‬
‫אפכןרופוס לגדולים דכיתומים יש עד שישמחו כו כולם וכו׳ פי׳ כשעה‬
‫מצוה וימצאו כ״ ד אפערופוס משא״ך ש״שאו נשים וישמחו כדרך ששלחו לו‬
‫כעת נישואין ומ״ש אם שמח כמקצחן‬
‫הגדולים אין מצוה ולא ימצאי י ס*ה‬
‫המן ודוקא כתורת וכו׳ פירוש לשמש ר״ל אם מקצת מהם נשאו נשים‬
‫כהם כיצונו הוא דאין מתנין כידי מחזיר אותו תלק שלהם לכר ואפילו‬
‫קרוב פן יאבדו ויפסיד אותו כירו ״ אם יתיצו כל האחים שישלח כל רמי‬
‫אכל יכול להיות וכו׳ וכמ״ש לקמן השושבינות כנשואי א׳ מהם וישמחו‬
‫כס״ז י ס״ו ושמא יא^יק זה האח עמו כולם עכ״׳ז אין לגתויכ לשלוח‬
‫ובו׳ אעפ״י דאין מחזיקין כנכסי קטן אלא לכל א׳ חלקו כנשואין דוקא‬
‫אף אחר שהגריל היינו איש אחר י ומה שישלח לזה שנשא אשה היא‬
‫אכל הכא יטעון הגדול ששלו היה ביניהם כולם מטעם שאמר כיה י‬
‫ומ״ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫מורה‬
‫הלכות נחמת‬
‫צדק‬
‫טז‬
‫ומ״ש הי־מ״ר כתב ה״ה שם פיק טי׳ סי׳ רפ״ח סיא הגה וי״א דגדול ־‬
‫י האחים אין שמין מה‬
‫מהלכות נחלית וכו׳ עד כמ״ש בפ״ז‬
‫מהלכית זכייה וכו׳ ז״ל שם אם נשא שעליי עיין סימן קע״י ס״ט שכתב‬
‫ראוכן כתיל׳ ישלת לי שמעין סכלינית הש״ע ס׳ זו אכל הימכי׳ם סיל דאין‬
‫הלכה כי־״א ילכך השמיעה הש״ע ‪:‬‬
‫ינשא שמעון אלמנה פעור ראובן יכן‬
‫הפך נשא ראובן אלמנה ושמעון כתולה סי‪ ,‬רפיט שיא ירצי לתליק כנכסי‬
‫אביהם פירוש דבר‬
‫פעור יאוכן וה״ה אם ראובן עשה‬
‫משתה בפרהסיא ושמעון בצנעה או שיש בו תלוקה ־ ומ״ש ובורר להם‬
‫בהפך ראובן בצנעה ושמעון בפרהסי׳ החלק היפה עיין סי׳ רכיז סל*ת •‬
‫פעור ראובן שהרי אומר לו ראובן ומ״ש ואם טעו ב״ד בשומא ופחתו‬
‫איני עושה עמך אלא כדרך שעשית שתות פירוש אחר שישומו ב״ד ויהיו‬
‫החלקי׳ שוים ויעשו גורל ולפ״ז הגה‬
‫עמי עכ״ל הרמכי׳ם זי׳ל ‪:‬‬
‫סי׳ ך^ץ סיא וכן אס היתה אשתו לא פליג כ״י וסמ׳יע ״ ומ״ש הלק‬
‫של מת היא היורשת ‪ .‬היפה ר״ל שיהיה להם ג״כ תלק היפה‬
‫*וכו׳ פי׳ כגון ראוכן נשא כת שמעון לאפוקי שיורהו מהגדולים לחלק‬
‫אתיו ויש לשמעון כנות אחיים כלי הפחות דהיינו למעוטי שיהיה חלק‬
‫כנים ומת שמעון תחילה ואחיך מת פחות מתכירו ויעשו גורל ומי שיכוא‬
‫ראוכן כלי יורש ונפלה ירושתו לפני כו י כין טוכ וכין רע יקתנו דשמא‬
‫כטת שמעון כולם עכ״ל ־ ומ״ש או יכוא הרע כקטניס י ומ״ש הגה ואין‬
‫כמת דודיה פי׳ שמת הזקן והנית לכ״ך לתלוק כרכר דשייך כיה גור אי‬
‫איגוד עיין סי׳ קצי׳א סי־ ו ‪:‬‬
‫במת בניו ואשת ראובן היתה א׳‬
‫מהם ויורשת עם במת דודיה ‪:‬‬
‫מורה‬
‫ענינים‬
‫צדק‬
‫א כתב העור דאשה קודמת כין ככתובה כין במזונותיה לפרנסת הכת‬
‫משום ראשה כיח דאב והכת כיח דאתין והתקנה כזה שזוקפין סך‬
‫מה כתוית משכונה שיעול המוציא פירות מספיק למזונות דאלמנה ומגבין‬
‫לה כתובתה אפי׳ •שלא תכעה שאין לה הפסד כגביית כתובתה כיון שהיא‬
‫ניזונת ופייות סכי כתובתה לעצמה מלכד מזונותיה ודידתה וכסותה לפי‬
‫ככוד כעלה כיון שסכי כתובתה כאתריותה אם פיתתו פיתתו לה ואם הותירו‬
‫הוחימ לה והנשאר אחר כתובתה וסכי המשכונה שנזקפו לצורך מזונותיה‬
‫יתלוקו הכנות כשוה ומעשה ירי האלמנה לבנותיה כיון שהיא ניזונת מתנאי‬
‫הכתיבה כיאי׳ סי׳ צ״ה וכו׳ פשוט • וראיתי להרכ כ״ש סימן קי״ג ס״ק י״ד‬
‫שכתב שהבנות יכולין לסלק האלמנה ככתובתה ונפעיין ממזונותיה והכיא‬
‫ראיה ממ״ש מור״ם סימן ק״כ היתה הכתוכה מוקדמת וכו׳ * ואתר המתי׳‬
‫אין הנדון רומה לראיה דשאני כ״ח דהוי שעכודא דאורייתא ררמי אכע״ד‬
‫הוא רדתי לה ממזונותיה שהם תנאי כתוכה ואפי׳ בתיי הכעל קודם למזונות‬
‫האשה אפי׳ למי׳ ד מזונות דאויייתא כמי׳ ש תומ״ש סי׳ צ״ז וע״ש כסמ׳יע‬
‫כ״ש לאחר מיתה דהוי מזונותיה משום ת כ אכל לגכי פיכסת הכת דלא‪.‬‬
‫הוי כ״ת דאב כלל לא מדאוריית׳ולא מת" כ איךיכוליןלאכד זכותה ממזונותיה‬
‫ע" י סילוק הכתובה ועוד דלדכרי היכ כ״ש דמפני פי־נסת הכנות מסלקין‬
‫האלמנה ככתו׳ כדין כי׳ת כ״ש רמסלקי לה מפני מזונותיה דהוי תוכ דאכ‬
‫והא ליתא כמבואר להדיא להרשכ״ץ ע״ש עכ״ל ה׳ זרע יעקכ ש׳ מ״ט ‪t‬‬
‫ב בדין מלוה ע״פ שקודמת למלוה כשטי כמ״ש מרן סי' ק״ד נסתפקתי‬
‫כתשובה אם קודמת גם למשכונה כסתם והראיתי פנים לכאן‬
‫ולכאן ואיני מתליע הדין לא להאי גיסא ולא להאי גיסא וכיון שכן תולקין‬
‫דהו'ל ממון המועל כספק וחולקין ואין כאן מוציא מחכירו כי היכי דלימא‬
‫המע ה זהו משנ״ל כפי קוצר ידיעתי י איכרא את זו ראיתי למהר״ר כצלאל‬
‫כליקועיו שכתב וז״ל וכתב הריכ״ש מכרו קא מיכעיא ליה או משכנו • יש‬
‫מי שתמה מאי האי דמספ״ל לר׳ת כהא שתלה רב לר׳ כ״ש האתין ששעבדו‬
‫מהו אם מכרו או משכנו והיכן מצינו תילוק כין מכייה למשכונה גכי‬
‫משעבדי וצ״ע עיי׳כ נראה מדכרי הריב'ש דמכר ומשכונה שוין הם לגכי‬
‫שעכוד ולהכי הנית הקו׳ כצ״ע ואפשר שסוכר כהרי״ף ז״ל רכל שער שעכוד‬
‫הוא אכל לר׳ האיי רל הותר קשר הקושיא ואין כאן מקום לעיין משום רסכר‬
‫דמלוה עפ״י מוקדמת אפי׳ למשכונה ואפשר דתשיכ פרנסת הכת מלוה‬
‫ע״פואפ ׳ אם מכרו אין מוציאין אם משכנו מוציאין והא דקאמר מיכעיא‬
‫לי משום רפרנסה אינה אפי׳ ת״כ וגרע ממלוה ע״פ אכל אי אמרת כך לי‬
‫מכר כך לי משכונה רכולהו איקיו לקיחות אמאי משכנו תיכעי ליה הא‬
‫אידי ואידי שיעורא חד הוא עכ״ל הרכ ז״ל הנז׳ ש׳ נ״ג ‪:‬‬
‫כדין‬
‫‪/‬׳‬
‫‪/‬׳‬
‫‪,‬‬
‫ענינים‬
‫מורה‬
‫צדק‬
‫טוב‬
‫״ ג כ ר ץ אם ראובן השאיל לשמעון ב׳ נזמי זהב ובהם קבועים כ׳ אבנים‬
‫טובות ונאבדה לו א׳ מהם ונשארה הב׳ כלא כן זוג ושניהם שויכ<‬
‫מאה רימיס ואי לעצמה שאין לה ן׳ זוג אינה שוה כי אם ל׳ וראובן תוכע‬
‫משמעון ע׳ דינרים ושמעון משיכ אין לו לשלם כי אס שלשים כמה ששמו‬
‫‪ j‬הנשארת כי הוא לא אכד כ״א א׳ ואחת לכדה אינה שוה כי אם שלשים ״‬
‫הדין עם מי י תשוכה יש פנים לכאן ולכאן ואני אומר לא כדכדי זה ולא‬
‫‪ i‬כדכרי זה אלא משלם לו נ׳ כיון ששאל ממנו חפץ שוה מאה ואכד חציו נותן‬
‫‪ J‬לו דמי חציו נ׳ שהרי כשעה ששאל ממנו ונחחייכ כאחי־יותן היה שוה כל א'‬
‫\" מהם נ׳ וכשעת יציאתו מן העולם שנאכר והלך לו היה שוה ג״כ נ׳ ואחר‬
‫; שנאכד הפירור הוא שגרם להס פחתיות השומא ולא אמרינן כיון ראם היו‬
‫‪ ,‬ש מ י ן כל א׳ לכדו לא היה שוה כי אס ל׳ שלא א׳ כלכד נתן‪ .‬לו כללא דמלחא‬
‫^ מציעתא בעינן למעכד להו שלא יהיה משאיל פוגם ולא משכית ומנא אמינא‬
‫‪ ',‬לה וכו׳ ה״ נ אע״ג דלא אעד אלא א יא׳ לכדה אינה שוה אלא ל׳ שיימינן יותר‬
‫‪ :‬כיון שהזיקו ע׳ ולה מחייכינן ליה נמי יותר ממה שהזיק ונאמר שישלם לו‬
‫)י ע׳ דהא לאו ע ׳ שקל אלא עכדינן מציעחא מה שהיתה שוה עם כת זוגה‬
‫דהיינו חמשיס זהו משנלע״ד הדכ הנ״ל ש׳ ס״ז•‪J1‬‬
‫‪ .‬י כ ד י ן מצו ה מ״ מ שאמר תנו 'ר׳ זהובים לכתי מנכסי ואמ״ל לכדוכייתה‬
‫או יתר על נדונייתה וא״ל אין ונשתתק ארישא קאי ולנדונייתה‬
‫\ י‬
‫־» קאמר או חסיפא קאי ויתר על נדונייתה קאמר • וכן מצוה מחמת מיתה‬
‫שאמר יעול כני פ׳ מנכסי מאה זהובים ואמ״ל כירושה או כמתנה וא״ל לא‬
‫ונשתתק אסיפא קאיוכירושה קאמר ולא יטול יותר א״ד ארישא קאמר ויעלם‬
‫‪ j‬לכד חלקי כירושה י תשובה אי דמי נ״ד להא דאמרי׳ כפ׳ק דמגילה ענין‬
‫י• עתה באתי על עסקי עתה ע״ש י אלמא ריהושוע שאל הלנו אתה כשכיל‬
‫אם לצרינו כשכיל התמיד וא״ל המלאך לא עתה כאתי ר״ל לא כמו ‪1‬‬
‫התורה‬
‫)•׳שאמרת לכסיף כשכיל המגין מצרות שהם הקרכנות אלא כמ״ש מתחי׳ הלנו‬
‫‪^ i‬מא לאו אסיפא קאי ואעי׳ג דהתם גלי קרא עתה כאתי דאל״ה ארישא קאי‬
‫‪ J‬ליתא דא״כ למה הוצרך המלאך לומר מלת לא לימא עתה כאתי ויקכל יהושע‬
‫־תשוכתו ואמאי איצעריך לומר לא י אלא היא גופה קמ״ל דתשו׳ לא כסתם‬
‫י• סיפא ותני והדר מפרש למילף לעלמא זהו משנ״ל להלכה ולמעשה עד אשר‬
‫‪ J‬יניח לי ה׳ להתיישב כדכר מפי סופרים ומפי ספרים עכ״ד הרכ הנ״ל אמ״ה‬
‫^•" לענ״ד אין מכאן שום יאיה ר י ׳ לא דדכרי המלאך יתפיש כמ״ש הרב שמ״י‬
‫בדרשותיו יעו״ש ‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ I‬ה כ ד י ן ורד והרס שנתלשו כיו*ט אס מותר להריח כהס כלי שיטלטלם‬
‫דטלטול ודאי אסור דמוקצים הם או רילמא דמוקצה איסור הנאה‬
‫‪#‬־‬
‫^ ‪ .‬ח ו א כמוקצה של מצוה תשו׳ וכו׳ למדנו מדבריהם שהמוקצה אינו איסוי־‬
‫הנאה‬
‫!‬
‫‪t‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫‪V‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫מורה‬
‫עניני•‬
‫‪I‬‬
‫צדק‬
‫הנאה אלא איסור אכילה וכיון שכן נראה דורד וחרס שנתלשו במחובר כיו״ט‬
‫או כש׳ והם כיד גוי ומרית כהם התר גמור הוא כיון שאינו מטלטלן ומוקצה‬
‫אינו אסור כנגיעה כעלמא י ואם הכיאו כוי״ט דורון מחוץ לחחום וניכר‬
‫שלא נתלש היום ונסתפקת אם לערכ כעי׳ ככדי שיעשו גמ׳ ערוכה וכו׳‬
‫עכ״ד הרכ הנ״ל‪:‬‬
‫י;‬
‫•(‬
‫‪I‬‬
‫}‬
‫ו בדין כני אדם ששותין מים שרופים ׳קודם הסעודה כדי להמשיך תאות ‪/‬‬
‫האכילה ושתו ולפהו כדגים ומיני כשר להעכיר המרירות השרופי'‬
‫אם יכרך כנ״ר או לא ראיתי להרכ מג״א שעלה ונסתפק אם שתה שיעור ‪v‬‬
‫כרכה אחרונה אם יכרך כיון דקי״ל רפת פוטר שאר משקים אלא שכתב י‬
‫כשם האר״י ז״ל שטוכ לשתוח פחות מרביעית ואם שתה רכיעית וכירך \‬
‫כרכה אחרונה הויא כרכה לכטלה * ואני אומר ע״צ לא אמרה הרכ ז״ל אלא ;‬
‫למקומו ושעתו אכל כמדינות אלו שעיקר שתייתן מיס שרופים ומביאים \‬
‫אותו לפני המזון להמשיך חאות המאכל וכפרט בסעודות גדולות ואפילו \‬
‫בסעודות קטטת הנעשין לאורתים א״א כלי מ״ש דכר מיניה לא מיקרייא ‪£‬‬
‫סעודה * ואתר כתבי ראיתי להרכ כרכי יוסף שכתכ כשם מהרת״ו שפעם ן‬
‫א׳ שתה רכיעית והכיר האר״י ז״ ל כמצחי שלא כירך כרכה אתרונה זו היא ‪1‬‬
‫הנוסחא האמתית ע״ש * ונוסתא מוטעית נזדמנה לאתרונים ז״ל ולכסוף [‬
‫העלה שדעה האר״ י ז״ל שכהמ״ז אינו פוטר אם שחה רכיעיח ודלא כהרכ \‬
‫ט״ז ושאני יין דלפני המזון כמ״ש המג״א משום שבא להמשיך עיש דכרות [‬
‫קרשו ודוק מינה ואוקי כאתרין שכל עיקר הכאה מ״ש להמשיך תאות המאכל \‬
‫הו״ ל כיין שלפני המזון ולכרכה עדיף מיין דיין אינו ממשיך כ״כ כמו מ׳יש יי‬
‫הללו והאר״י ז״ל לא אמרה אלא במשקים שאינם כאיס להמשיך כמים וכיוצא \‬
‫‪1‬‬
‫ודומה לו זהו משנ ל הרב הנ״ל ש׳ י ׳ ‪:‬‬
‫‪,‬׳‬
‫ז בדין שכתב מרן בקצר או״ח סימן ק״ח ס״ג ודל הא דמשלם התפלה‬
‫שהפסיד דוקא כזמן תפלה אכל כשעה שאין זמן תפלה לא עכ״ל‬
‫מדן בב״י ריש סי׳ פ׳׳ט מפרש דין זה שהוא מהרשב״א שכא למעוטי חצי‬
‫שעה ז׳ שאינו לא זמן מנחה ולא זימן שתרית עש״ר ונמשך אחריו מור״ם שם‬
‫כהגה ס״כ וכן נראה דכריו בקצר שכתכ דוקא כזמן תפלה אכל כשעה שאין‬
‫זמן תפלה והשמיט מ״ש הרשכ״א והוא עוסק בתפלתו משמע דלא אתא אלא‬
‫למעוטי זמן שאינו ראוי לתפלה הסמוכה ולא למעוטי ריחק תפלותיו זו מזו‬
‫דמין לא דריש סמוכין ואפי׳ לא נזכר ממנחה אלא בסוף הלילה אתי שהתפלל‬
‫ערכית כצאת הכוככים יכול להשלים כתורת תוכה והיינו טעמא דלא כתכ‬
‫מרן כדין זה יתפלל כתורת נדכה כמו שכתב בזולתה משום דכיון דעדין לא‬
‫הגיע זמן המנתה אסור להתפלל עד אחר המנחה עכ״ד לענייננו הרכ הנ״ל‪:‬‬
‫בדין‬
‫‪i‬‬
‫\‬
‫׳‬
‫־‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫מורה‬
‫ענעים‬
‫צדק‬
‫יח‬
‫ח כדין שותף ששלח לשותף חבירו למכור סחורה פ׳ יטעה בכ״ש אין‬
‫ממכרו ממכר וחיזר שהשותפים שלותין זצ״ז כמ״׳ש העור סי׳ ע״ז‬
‫כשם הרמב״ן ופשוט הוא וקי״ל שליח שטעה ככ״ש מכרו כטל ואף שטוען‬
‫השלית שנמלך כשיתפו כשיירי המכר כיין דהמשלח כופר לא י מ ו עליה אלא‬
‫תי־ם סתם כמ״ש מין סי׳ קפ״א ס*ה עיש ‪:‬‬
‫ט כתבו ככה״ג והש״ך בסי׳ נ״ט ע״ה כשם מהרשד״ם דכמלוה כשטר‬
‫והמלוה והלוה טוענין ספק שניהם זה אומר שמא אינו פרוע‬
‫והלוה אומר שמא פרוע גוכה המלוה כל״ש ודוקא כשער אכל כמלוה ע״פ‬
‫אם כ' טוענין שמא הלוה פעור לפי זה כשלית המלוה שאומר קכלתי דמי‬
‫המליה מהלוח אלא שנגנכו והיורשים טוענין שמא אחר מות אכיהם נתן‬
‫הליה רמי ההליאה ליד שליח יהרי הס כאתרייתי כמ״ש סימן קכ״א יהליה‬
‫טוען שמא קכל השלית הרמים קידם מית אכיהם והשטר כיד היירשיס א״כ‬
‫י״ל כ ספק והשטר קיים פמ״ש וליכא למימר דשאני הכא כדין השליח‬
‫הקכלה ידאית יליתא דככד היכתני כתשי׳ הקידמת כשם מהרשד״ם ימהרש״ך‬
‫כל היכא דפרע ולא פרע כראיי דהיי ס פ ק כפירעין אפי׳ היתה הקכלה‬
‫ייאית וכעיקר הדין דפשיטא להר כמלוה ע״פ ותריייהו מורו כהלואה וספק‬
‫בפירעון דפטור מלשלם לכי מגמגם כזה ממה שהכיא מרן הכ״י סי׳ רצ״א‬
‫כשם תלמידי הרשכ׳א שומר וכו׳ אכל רעת רכינו שהא׳ פעור ואפי׳ הלא‬
‫תוכעו ככרי שנגנבה מהשני שזה טוען איני יודע והו״צ כמנה לי כירך והלה‬
‫אומר איני יודע דפטור ע״ש הרי לס׳ קמייתא אפי׳ כ' ספק שהרי המפקיד‬
‫א"י מה היה לה והשומר נמי מספ״ל ואפי׳ הכי תייכ כיון דברי כתיוכא‬
‫שקכל לשמור והיינו הלויתיך יא״י אם פרעתני והשומר ג כ טוען הלויסני‬
‫יא״י א״פ וגם מאן דפליג התס משום דדאשון נסתלק ולגכי דידיה הו״ל‬
‫כמנה הלויתיך והלה אומר א׳׳י אם הלויתני אכל הכא גם הלוה משיכ‬
‫הלויתני וידי אם פרעתיך כ״ע מורו דתייכ ולדעתי צריך להתיישב כדין זה‬
‫וכ״ש אם תפס המלוה עכ״ר הרכ הנ״ל ש׳ לי׳ג עש״כ ‪:‬‬
‫י בדין פחית מכן עשרים שהגכו לו כי׳ד קרקע כתוכ אכיו אס יכול‬
‫למכור או הוי כקיקע שירש מאכיתיי • פליגי כדין זה הרכ מהר׳יי‬
‫עייאש והרב מהר׳יי נאים ז״ל י שהרי״ע סובר שאין ממכרו ממכר לפי הטעם‬
‫שאמרו משים דמקרבה דעתיה לגבי זוזי דהא לא שללו אלא קרקע שלו‬
‫או שניתן לו במתנה • ומהר״י נאים סובר דממכרו ממכר וסיים וז״ל וכ׳יש‬
‫אם הוא קטן תריף וכ״ש כשמכרו יותר ממה שתגבוהו כ״ד ולא עדיף קרקע‬
‫שהגכו לו כ״ד מקרקע שקנה לו אפטרו׳ שמינוהו כ״ד דהוי שלית כ ד ואפי׳‬
‫קנח ע י כ״ד ובהסכמתם שהרי סתם אמרו שקנה לו אפטרו׳ וכ״ש אם‬
‫מכרו כיותר ממה שהגכו לו כ״ד דקי״ל שומא הדרא ואי אורתה או זכנה צא‬
‫הדרא‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫‪/‬׳‬
‫‪/‬׳‬
‫טורה‬
‫צדק‬
‫ענעיס‬
‫הדרא ואם אתה מבעל מכי' למחר יבואו הבעלים ומחזירים שלהם וגורם‬
‫לו הפסד במאי דכיני כיגי ובייש אם הוא תריף דאיכא למ״ד דמצי למכור‬
‫אפי׳ מה שיורש מאכיו ואע״ג דמרן פסק כהרי״ף והרמב״ם דאפי׳ בקען‬
‫חייף הכו דצא וכו׳ רוקא משום השתתת נחלתי הוא דתקכו אכל זו שלא‬
‫היתה למורישיו כלל לא שייך ישחית נחלתו הנלע״ד כתבתי עכ״ד הרכ הליל‬
‫ש׳ ל׳יד • אמ״ה וכיין שהיא מתלוקת הוי הלוקח מותזק וזכה במקת כנצע״ד ‪J‬‬
‫י א בדין מי שמכר קי־קעי כדי לעלית לא״י אי למקום אתר אם יש כו‬
‫דרב״מ או לא * תשו׳ דכר זה לא נמצא מפירש כדכרי הפוסקים‬
‫א׳ ואתרונים ואולי איפ״ל ליח כיה ררכ״מ משום רקי״ל המוכר מפני זה‬
‫אם נמנע ילא עלה הרי המכר כטל משים דהיי כמוכר על תנאי וקי'ל‬
‫דהמיכר ע״ת אין כי דין בן המצר כמ״ש סי׳ קע״ז אלא שצ״ל דאחר שיגיעו‬
‫למתיז תפצם ייתיישכי שם ילא נשאר מינע כא כעצ המצד יציקח המקת מיד‬
‫הלוקת כרין המוכר ע״ת האמור כרכיי הפוסקים ומזה נתגצגל הרכר לבא‬
‫לרינח דמוכר קרקע כתורת הטכה אי אית כיה רינא דכ״מ והרכ גינת ורדים‬
‫ת׳ימ כלל ו׳ סי׳ ת׳ העלה להלכה דהוי כמוכר ע״ת ולית ביה רדכ״מ י‬
‫והרב מהר״י עייאש כמנהגים ס״ח כתכ דנוהגין מימות הראשונים לדון מיד‬
‫דין המצרנית ולא שנמתין ער שיתליט המכר ללוקת ידלא כהרכ גינת ורדים‬
‫ע״ה יהיים תזרי לדין כס׳ הרב גינת ורדים ואין דנין דינא דכ״מ עד‬
‫שיחליט המכר ללוקח כדין מוכר על תנאי עכ״ד הרב הנ״ל ש׳ ט״ו י שיב‬
‫ש׳ י א שכתכ דכדין העולה לא״י‬
‫אחז״ר״־נגה עלינו אור ס תשו׳‬
‫‪7‬‬
‫‪/‬׳‬
‫לית כיה דרכ״מ מטעמא אחרינא דל״ד ז״ל אפי׳ יגיע למחוז תפצו ליכא‬
‫דרכי מ עיש ‪J‬‬
‫יב בדין ראובן שקנה איזה דבר משמעון והגביהה והניתס והלך להביא‬
‫כתפים מהשוק ונשתהה ונעדר וכיני כיני נגנב אותו דבר •‬
‫אם שמעון הוי ש״ש וחייכ כגנו״א א״ד לא הוו אלא ש״ח ואינו חייכ כ״א‬
‫בפשיעה א״ד אפי׳ ש״ח לא הוי י פליגי מה ׳הרב מהר״י עייאש עם הרב‬
‫מהרי״ן י שהריי׳ע סובר בפשיטות דאפי׳ ש״ח לא הוי בין שקנה המטלטלין‬
‫בהגבהה בין כשכירות מקום י והרכ מהרי״ן סוכר דפשוט דהוי ש״ח וחייב‬
‫בפשיעה כיון שהניתס כבית המוכר ממש ואפשר דהוי ש״ש מהראיות‬
‫שכתבתי כמו האומנין דשומרי שכר הן וטעמא משוס הנאה דקת שכיק‬
‫כ״ע ואומר ליה לדיריה הוי ש״ש והא התם דלא יהיב שכר שמירה אלא שכר‬
‫פעולה ואפי׳ הכי הוי ש״ש כ״ש הכא דודאי מרוית עמו דזכין ולא זכין תגרא‬
‫איקרי וראי בההיא הנאה היי ש״ש עכ״ד הרכ הנז׳ ש׳ ל״ה עש״ב‪:‬‬
‫יג בדין שטר הטבה ובתוך זמן ההטבה נמכר קרקע אחר סמוך לקרקע‬
‫ההטבה מי הוא שנקרא בן המצר אם המוכר קרקע ההטבה‬
‫או‬
‫עגיגים‬
‫מורה‬
‫צדק‬
‫‪ .‬יט‬
‫אי הליקת י כתב הרב מהרי״ן ז״ל דל״ ר למוכר שדהו לפייית אי בזמן‬
‫היוכל יהתס ממילא הדיא דכמשלם שנייא תפוק ארעא וכו׳ וכמשכונה‬
‫נמי משום דזוזי הוא דאית ליה גכיה עיש סי׳ קע״ה אכל הכא מ׳ יימר‬
‫דהדיא ותנאה כעלמא הוא דאית ליה עליה אכל כתוך זמן מכי׳ גמורה‬
‫היא ולי׳ ל למוכר שום זכות כגווה כלל כל ימי מכירתה ואינו זוכה אלא לאתי‬
‫זמן עם הכאת הרמים י ומה שכיתכין כשער ההעכה מעכשיו כי היכי דיחוצ‬
‫הקנין אכל האמת הוא רמכי׳ גמו׳ היא י תדע שכן הוא רהא לוקת אוכל‬
‫פידית ולכסוף גוכה מעותיו ואמאי אוכל פירות הא אגר נער נינהו ול׳יד‬
‫למשכנתא דההם ההרןר הוא משום ככייתא אבל הבא שום גירעון כסף ליכא‬
‫אייו מכי׳ גמו׳ היא ותנאה כעלמא הוא דאית ליה גכיה ולוקח הוי מצרן‬
‫ולא מוכר וכשיגיע זמן ההעכה נמי ותחזור למוכר אין לו ישות להלקו‬
‫מקרקע זה כיון שכשעח המכר לא היה מצ־ן המוכמ כמ״ש כתשו׳ הקודמת‬
‫״‬
‫‪v‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫עכ ד הרכ הנ ל ש ע ל ‪:‬‬
‫יד בדין מי שכגנכו לו כליו וירע שפ׳ הוא שגנכם וכרח מחוץ לעיר‬
‫למדינה פ׳ ושלח ראובן להכירו שכ‪:‬גיר הגנכ להוציא הגניכה מיד‬
‫הגנב ואחייך הוסיף לשלוח עור לוי לשם ופשר עמו ככל מה שיתפוס מהגככ‬
‫יקח שלישו לעצמו וכן היה הלך לוי ומצא שככר הוציא שמעון מהגנב‬
‫הגניבה ואפ״ה לקחם לוי משמעון והכיאם כידו ועמדו למשפע אם יהח‬
‫שליש כמו שהתנה א״ר כיון שלא הועיל כלום לא יקח׳ השיב הרב הנ׳ל‬
‫דהא רמיא למי שפוסק עם אריסו להשקות השרה ובא הנהר והשקה אותה‬
‫דנועל כמו שפסק שהאריס כשותף ואינו כפועל עיש י וה׳ינ דכיתה כיון‬
‫שהתנה עמו לשליש הו״ל כשותס ואע״ג רהאי ידע והאי ידע פסירא רפועל‬
‫האי שותף הוי ונועל כמו שהתנה עמו ורוק עב״ ד ז״ל ש׳ מ״ה ‪:‬‬
‫טו בדין שער ההעכה ומת המוכר תוך הזמן וכשהגיע הזמן עמדו‬
‫היורשים וסלקו ללוקח אס הבכור נועל פ״ש כסרח העודף‬
‫על דמי הפריון אי הוי ראוי או מוחזק י הרב הני׳ל הסיק דהוי מוחזק‬
‫ונועל פ״ש כסרח וכו׳ י וכן הדין לענין סילוק האשה ופדו היורשים הקרקע‬
‫׳של ההעכה שסלקה ידה מעליו ותוכעת האלמנה כסרח העודף על פדיון‬
‫הקרקע באומרה שלא סלקה ירה רק מהמנה שקבל מחלוקת הרין עמה‬
‫דהוי ראוי רזה הוי כממשכן שדהו דאע״ג שסלקה ידה לבעל המשכונה‬
‫מ״מ לא סלקה ידה רק כנגר מעותיו וגובה האשה מה ששוה הקרקע‬
‫יותר על דמי המשכונה עכ״ד ש׳ מ״ת !‬
‫טז בעגין ההיא דסי׳ ר״ת וסי׳ ר״ע וכסי׳ ר״ס תירוץ לב׳ הסעיפים‬
‫הסמוכים זל״ז עיין תי׳ הסמי׳ע ותי׳ השייך והם שני תי׳ של‬
‫הכ״מ כפכ׳יב דמכירה ותי׳ הראשי] הוא לסמ״ע יתי׳ הב׳ לש״ך י ולדעתי‬
‫ברור‬
‫מורה‬
‫צדק‬
‫ענעיס‬
‫ברור דתיתי בעינן אן בקיום המקח מצוי ויצא השער וההיא דקי׳ ר״ח דסגי‬
‫במצוי אף דלא יצא השער מיידי כקטן של חיוב דמתחייכ אדם כדשבל׳יע‬
‫כדאי׳ בקי׳ ס׳ וכ״מ את״כ בפרו״ ד בקי׳ ר״ח מ״ל ונתקיים בקנין דקאמר‬
‫ר״ל באופן המועיל לקנות ע״י דשכל״ע דהיינו שמחייכ עצמו דאע״ג דאין‬
‫אדם מקנה דשבל״ע אדם יכול לתייב עצמו כדשכ״ל ״ גם י״ל דמ״ש דאין‬
‫לו ‪.‬למוכי* היינו פירות גמורים אבל יש לו פי ות המתוקרים תיקון שחל‬
‫עליהם קנין אלא שאקור לפקוק עליהם כמ״ש כיו״ד קי׳ קע״ה דאל״ך ק‬
‫הא פוקק עד שלא יצא השער אין קנין תל עליו וכו׳ עכיל הפרישת • היי‬
‫שלך לפניך דתרתי בעינן יצא השער ומצוי ומ׳״מ נ״ל ברוד דלא כעינן יצא‬
‫השער אלא כדכר שיש לו שער אכל מטלטלין דלעולם אין להם שער היכא‬
‫דמצויין בשוק לקנות וקנו מידו המקח קייס דלא שייך יצא השער כיוןדלעולם‬
‫אין קכע לשער שלהם |ומה שהשיג הש״ך על הקמ״ע כמ״ש וכ״ד המ״מ‬
‫דלא מצא כמ״מ נ״ל דט״ק וצ״ל הכ״מ שכן הוא כפכ״כ דמכי׳ עכ״ד הרכ‬
‫מסרי״ן ז״ל ש׳ ע״ב עש״ב ור״ע וז״ל אבל ק׳ ממ״ש הרמכי‪:‬ם פכ״ד דין י״ג‬
‫האומר לחכירו קרקע ודקלים אני מוכר אפי׳ לא היו דקלים וכו׳ ופקקו‬
‫מק קי׳ ריייו ועיין מ״ש כ״מ ע״ז • והשתא ק״ל ממ״נ כמאי עקיקינן אי‬
‫כשאינם מצוים הדקלים לקנוס כ׳ יכולים לחזור כמ״ש סי׳ ר״ט ואי כמצוי‬
‫ולא יצא השער נמי דינא הכי ואי כיצא השער שניהם אינן יכולים לחזור ואי‬
‫כמצוי ולא יצת השער כרכר שאין לו שער נמי דינא הכי י ונ״ל דהתס כדקלים‬
‫היינו כמקנה לו דכר סתם ולא ייתר לו דכר דלא אמ״ל דקלים אלו אכל‬
‫במה שאירש מאבא ושדה זו היינו כמייתד דכי פלוני אבל כסתם שדה‬
‫לכשאקתנה תהא קנויה לך לכשיקחנה קנויה וזה נ״ל פשוט י ולפ״ז ההיא‬
‫רהפוסק על שער שכשוק דסי׳ ר״ט לא כעינן מצוי כלל אלא יצא השער משום‬
‫רבית דדביע עליה וההיא דסי׳ ר״ת אפי׳ אינו מצוי כלל נקנה מכח הקנין‬
‫כיון דהוי סתם ולא ייתר לו פירות אלא דלא שייך אכל מה אעשה דהרכ‬
‫כ״מ ימאן זה עכ״ד כש׳ הנ״ל‪:‬‬
‫ין ב ד י ן נושא ונותן הנ״ל משם הרכ מהר״י נאיים ז״ל כינותי כספרים‬
‫אתז״ר וראיתי שהרכ מהר״ר שלמה צרוי ז״ל כספר תוט המשולש‬
‫ת״ד ש׳ י״א כאה לו שאלה ע״ז על דכרי מהי״י קארו ז״ל הכ״י שכתכ על‬
‫סטור שנ״ל שככלל דברי הרמכ״ם דכרי הי״מ ושקיל וטרי כזה ומסיק כדכרי‬
‫הכ״י שככלל רכדי הרמכ״ם דכרי הי״מ וז״ל ומי כמוהו מורה לירד לעומק‬
‫דכרי הרמכ״ם רל שלא נ" ל חידוש כרכרי היש מפרשים על דכרי הרמכ״ם‬
‫ז״ל ושככלל דבריו דבריהם משא״ך דעח הטור ז״ל עכ״ד ״ וזה סיוע למ*ש‬
‫לעיל וכן עיקר י וכ״פ הרב שייך סי׳ רכ״ז ס״ק ט׳יו ״ עוד מ״ך שם ה" ל‬
‫כלל העולה משנלע״ד שדין זה דנושא ונותן כאמונה אין כו אונאה ולא‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫מקח‬
‫מורה‬
‫ענינים‬
‫צדק‬
‫ב‬
‫מתח טעית לא למוכר ולא ללוקח ואם נמצא שקרן בדבריו המוכי חייב‬
‫להחזיר ללוקח מה ששיקר בו אפי׳ קנה אותם בזול בייתי* לא יתן אלא מה‬
‫שנתן המוכי־ ולא כפי מה ששם אותם לעצמו ואין לו בית מנוס לומר‬
‫שיחבטל המכר שדין זה יצא משאר המוכרים וקונים לכל דבר ״ ודוקא ביטול‬
‫מקח רדמים ושומא אבל ביטול מקח דמדה ומשקל ומום יש בהם וכך‬
‫מצאתי כתוכ כשם ה‪-‬שיך זיל עכ״ד היכ מהרש״ץ ז״ל הנ״ל י אמר דוד הוא‬
‫הקטן הרי לך שהרכ מהדש"ץ פשיטא ליה דאין חילוק כין אונאה לכיטול‬
‫מקח ואי׳ כ ספיקו של הרכ שייך ס׳יק ט״ו כזה ככר כפשט מהרכ הנ״ל וכן ‪f‬‬
‫עיקר שהכיא ראיות כדורות ע״ז ע״ש כספי־ו הני׳ל ודוק ‪:‬‬
‫יה שייך לת״מ סי׳ פ״כ כדין תוב זה רכית הוא וכוי ראיתי להרכ מהר׳יש‬
‫צרור כספר חוט המשולש ת״ר ש׳ י״כ וז״ל כמצא פסקן של‬
‫דכיים שהמוציא שטר מקויים על חכירו והלה טוען שלקח ממנו רכית‬
‫ורוצה לנכות הרכית ממה שכתוכ כשטר אם המלוה אומר שבהחר נטל כאמן‬
‫בלא שבועה קלה ותמורה לדעת המאייש והרשכ״א והרמ״ה והטור והרמכ״ם‬
‫ומהרי״ק ז״ל שפסק בספרו הקצר כסברתם ואם הוא עומד וצוח איני יודע‬
‫שום דבר אני שטר מקוייס בידי ושקר הוא טוען יגבה השטר ואת״ך יחזור‬
‫ויטעון עליו אס יודה יתזיר ואם כופר ישכע היסת ונפטר עכ״ד הי־ב הנ״ל י‬
‫והסמ״ע והש״ך כת״מ כתכו דהעיקר הוא ראם קורס הפירעון טען הלוה‬
‫חוכ זה רכית הדין הוא כך ראי השיב התוכע להד״מ יטול כלא שכועה‬
‫ואחר שישלם יתבענו אס יודה יתזיר ואם יכפור ישבע היסת ואם השיכ‬
‫הנתכע בהתר לקתתי אזי לא יטול עד שישכע בנקי׳ ח ״ ואס אחי שנפרע‬
‫טען שנטל ממנו רכית אס טען הנתבע שהוא המלוה להד״מ ישכע היסת‬
‫ויפטר ואם טען כהתר לקתתי א״ץ שבועה זהו חורף דכריהס ־ הנך מאה‬
‫דהסמ״ע והשייך כתבו הפך דברי הרב מהרש' ץ זיל ודבריהם עיקר כדמוכת‬
‫מדברי מור״ם כיו" ד סי׳ קס׳יט וכן אנו דנין הלכה למעשה ועיקר נ״ל ‪:‬‬
‫יס שייך לדין אם מת המתעסק תוך זמן שקכעו להם המתעסק וכעל ־‬
‫העסק ע ר שילך המחעסק למצייס ויחזור לגיכ״ה מ״ך להיכ‬
‫הנ״ל שם ש׳ י״ט שמסיק ואזיל דהוי מקרי תוך הזמן ונפרעין יורשי המלוה‬
‫מיורשי הלוה בל״ש ואע״ג דלא נקבע בשטר זמן קכוע חדש או שנה מאתר‬
‫שכתוב כו שילך ויחזור הוי כזמן קכוע וכמו שנראה מדברי הרמב׳ים וזי׳ל‬
‫הנותן מעוח לחכימ לילך למדהי׳י לסחורה וכו׳ אינו יכול לחזור וכו׳ ער‬
‫שילך למקום שהחנו ‪,‬ויחזור וכו׳ שזה כמו שקבעו זמן הוא וכ״כ הטור סי׳‬
‫קכ״ט א־יכ כנ״ד אע״ג שלא קכעו חדשים ושנים ה״ז כמו שקבעו עכ״ד הרב‬
‫הנ״ל ־ מזה ראיה גמורה למה שפסקתי כדין שמכר קדהע אס איתדר ליח‬
‫כמדה״י שפסקתי דהוי כקכע זמן וכמ״ש הרב הנ״ל‪:‬‬
‫שייך‬
‫»‬
‫מודד‪,‬‬
‫צדק‬
‫ענינימ‬
‫כ ש י ו ך לדין קנאה גזלן מנגזל דאמרי׳ שתעמוד כיד הלוקח כי היכי‬
‫דליקוםיכהימנוחיה מ״ך צהי‪-‬ב הנ״ל ש׳ כ״כ וז״ל ודין זה של גזלן‬
‫שהזר וקנאה מהנגזל ראמרי׳ שתעמוד כיד הלוקח אע׳‪/‬י דלא איתמר בגמ׳‬
‫כי׳א בקרקע ה״ה כמטלטלין נמי דינא הכי דלא מצינן הפרש כין גזל קרקע‬
‫לגול מטלטלין רק'לענין ייאוש דכמעלעלין אס נחייאשו הבעלים מהס נקנו‬
‫לגזלן וא״׳ן להחזיר אלא רמים משאיכ כקרקע יאפי׳ נתייאשו הבעלים לעולם‬
‫בתזקת כעליה ^נומדת וכן ג״כ כמעלעלין אס נשתנית המילה שינוי שאינו‬
‫‪ %‬תוזר נקנית לגזלן משיר כ כקרקע אמנם אם הגזילה עומדת כמות שהיא ולא‬
‫נתייאשו הכעלי׳ ממנה כין קרקע כין מעלעלין דינם שוה ולכן אם ראוכן שצת‬
‫‪ .‬ידו כפקרון שמעון ומכרו ללוי ושוב כא שמעון וערער על המכי׳ זו‬
‫ורצה לכעלה וחזר ומכרה _ לראובן שהדין הוא שהמכר קייס כיד לוי מהט‬
‫הנ״ל עכ״ד הרב הנ״ל עש״כ ״ אמ״ה דברי הרב הג״ל מכואריס כדכיי‬
‫מור״ם בהגהותיו ח״מ סי׳ ד״ט ס״ה ע״ש ודוק ‪:‬‬
‫כא בדין שפסק מרן בקצי* סי׳ קע״ה ס׳״א שנים שמכרו שדה בשותפות‬
‫וכו׳ הדין עמו כיון שהוא שותף בו ע״כ מסתפקא לי אי דוקא‬
‫כרוצה לשכור ועדין לא שכי־ א״ד אפי׳ שכר מצי מסלק ליה מחמת שהוא‬
‫שוחף ועדיף ״ וכמצרן עס השוכר רסני׳ע שפסק ראם כא המצרן להוציאה‬
‫מידו אין שומעין לו גם כזה מספקא לי אי דוקא כשככר שכר הוא דל״מ‬
‫מסלק ליה המצרן אכל כרוצה להשכיר ושניהם באים לפנינו יהכינן ליה למצרן‬
‫ירד ליש והביאני לידי ס׳ זה דדין המצרן סנ״ט נקעיה מרן כשככר שכר‬
‫ודין שוחף רס׳ ס״א נקטיה כרוצה להשכיר ותיפשוט מיהא חרא דמצין לדעת‬
‫מרן אפי׳ עדין לא שכר שאין המצרן מעככ דאי מעככ אמאי כשותף דמיירי‬
‫ברוצה להשכיר נקטה מטעם שותף הא אפי מצרך נמי דינא הכי ואמאי‬
‫הוצרך לטעם שותף י אלא ודאי שותף הוא דמעככ אבל מצרן ל״מ מעכב אכל‬
‫כשותף אכתי איכא ספיקא דנימא כעי תרתי טעם שותף ועוד כה שלא‬
‫י היה קשר השכירות ולא מעדיפנן ליה כתיתי או נימא דמצרן אף אי לא שכר‬
‫ושותף אפי׳ שכר י ומסתכרא לי כיון דמצרן דעת הרא״ש והרשכ״א ודעימייהו‬
‫ס״ל דשומעין למצרן והרמכ״ם ודעימיה ס״ל דאין שומעין ״ וכשותף לא‬
‫גילה דעתו הרמכים אמאי מפשינן פלוגתא אתריתי כינייהו והגם דכמצרן‬
‫כמי אם לא שכר ככר מצינן למימר הכי מ״מ כיון דמדכרי מין מוכח דלא‬
‫שנא הכי נקטינן אבל בהא נימא הכו דלא להוסיף עלה * וכאלג זאייר יש‬
‫להם מנהגים מקובלים מזה הלא הם כתובים במנהגי הרב כיהוד״ה ואין‬
‫משם ראיה עכ״ר היכ הנ״ל ‪:‬‬
‫כב בדין ההיא דפסק מור״ם סי׳ קע״א ס״ת וז״ל לא חלקו השותפים ׳‬
‫וכו׳ יכול לומר בסלקי וכו׳ ״ זה ימים‪ .‬ושנים עמדתי על דברי‬
‫מור״•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫מורה‬
‫עדנים‬
‫בא‬
‫צדק‬
‫מור״ס הללו שראיתי שהם הפך ד׳ הישכ״ם סי׳ קל״ט במבואי אצלי באידך בגליון‬
‫ש״ע שלי יכעת נזדמן לידי לשעה ס׳ ז י ע יעקב יראיתי שהרגיש גם הוא במה‬
‫שהרגשתי אני ההדייט יהיצי־ך לחלק כין תשי׳ הישכ״ש הנ״ל לתשי׳ הרשכ״א‬
‫שהיא מקור דכרי מור״ ס הנ״ל יז״ל דלא מיידי הרשב״א אלא כאיפן שכ׳ יכילים‬
‫להשתמש אי ככת אחת אי לשעות ואפי׳ זה נשתמש ככולו או לימים ידועים‬
‫מצי אמר אלי כאת אתה אני הייתי משתמש כתלקי י יי ל י את׳יך תפשתי‬
‫לתשי׳ הישכ״א ה״ה כתיבה בס׳ ת״א סי׳ קמ״א יהאייך כדבר אלא שסיים‬
‫דבל שלא תלקי כשלי היא משתמש יאלי יצה תכירי היה משתמש כי ע״ש י‬
‫נראה פשיט כמי שכחכני כדבר שיכילים שניהס להשתמש אי כב״א אי‬
‫לשעית אי לימים כגין מרחץ מטעמא שכאיחה שעה שנכנס למיחץ יכיל‬
‫שותפו ליכנס עמו ובכית הכר נמי כשאחד גומר מלאכתי יכיל הכ׳ לעשית‬
‫ג״כ מלאכתו אכל כבית ותצר שהם דייה תמידית וא״א לדור כב״א שהרי‬
‫אנו רואין שא׳ מהם מילה כל התצר והכית איך יזכה מן ההפקי בדכר‬
‫שאינו הפקר ועכ״ז פשטן של דכריס כתשו׳ הישב״א מוכיתין דצא שנא כית‬
‫יל״ש מיתץ דהא מקו׳ ישיכ׳ א׳ ככית הכנסת כשזה יושכ זה עומר כחוץ י שוב‬
‫מצאתי להרכ כית דיר חלק תו״מ סי׳ ני׳ה וז״ל דלא אמר הרשכ״א שאינו‬
‫חייב להעלות שכי אלא ברבר שיכולין להשתמש ב' כאי כגון תלל תצר המשותף‬
‫בין שיש כה דין חליקה כין שאין בה שזה משים בי כליו או חבילתו לשעה‬
‫וכשמסתלק זה משתמש כי הב׳ וכן מקים כהי־׳כ זה יישב לשעה ו־כשמסתלק‬
‫יושב בו הב׳ קדם זה ישב בו היוס יקדים הב׳ למחר וישב בו בכי הא אמר‬
‫הישכ״א שאינו חייכ משוס דאיכא טעמא רבה דכשלו הוא משחמש שהרי‬
‫היה יכול הכ׳ לכוא להשתמש שם לעתות שהמקום פנוי א״כ למה יחן לו‬
‫שכר רמאי הנאה הו״ל לזה כרי ליתן שכר אבל בכית או כתנות שא״א לכ׳‬
‫י להשחמש כא׳ שאלו ראוכן רוצה להשתמש כו צריך שמעון להסתלק שנה כנגד‬
‫שנה כמ״ש הימכ״ם ז״ל והיה צריך לשכור לו כמעות מקום אח ועתה‬
‫שנשתמש כל אותם השנים הרוית כל מה שהיה צריך ליתן כמקום אחר צריך‬
‫להבלות שכר או להשתמש כנגדן י ודייק לה הדכ מלשון הרשכ״א ז״ ל שכתכ‬
‫ואלו רצה תכירו היה משתמש כו דמשמע שאין שמוש א׳ מונע שמיש הכ׳‬
‫יע״ש שהאריך והכיא ראיה ממקום אתר ונתה דעתי שכיונתי לדעת קרוש‬
‫ואלו ראה תשו׳ הרשכ״ש שהבאתי לעיל לא היה מסתפק כחלוקה והיה מתליט‬
‫הדבר כבירור כלי שום טעם אתר מ״מ אני אומר שאם כונת הרשכ״א כמו‬
‫שתלק הרב כי״ד הרי טוב ואס לאו שלא נתכוון לכך אע פ שהוא נגד השכל‬
‫והסברא הרי מצאנו להי־שכ״ש הפך זה ובתראה הוא לגבי הישכ״א נקטינן‬
‫כיתיה וחזינן למדן בקצר שהשמיטה ולא פסקה אלמא דלא ס״ ל עכ״ל ש׳‬
‫י״ז * ועיין מ״ש כמ״א הידוע ל י ‪:‬‬
‫בדין‬
‫‪$‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫י‬
‫‪/‬׳‬
‫מורה‬
‫י‬
‫צחיצן‬
‫עניניס‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫יי׳׳‪/‬‬
‫כג בדין הפאטוריס העלה הרב מהרים כן חביב הובאה תשו בגינת ‪i‬‬
‫ורדים ת׳ ת״מ סימן א׳ שאין הפאטוייס תייבין לישב ולשמוד |‬
‫כלילה ואדעתא דהכי משתלתים להם הסתירות להניתם כמקים המשתמר ‪I‬‬
‫כמכהג המקום והו״ל כאלו התכה וגס הרכ גנו ׳ ר הסכים לטעם זה כשם י‬
‫כמה מהאחרוכים ז׳׳ל והס ז״ל לא אמיו י‪1‬א כסתורות עצמם או המשתלתים‬
‫או המתלכשיס תתתס הם שכגככי דלא מקרי ש״ש יפעידים הפאטיייס מגכיכ‬
‫ואכידה אכל אי מכמ סך מה מהסחורות וגכי המעית יבאו ליד הפאטור‪:‬‬
‫והרי הוא יכול להשתמש כהס קמו ליה כרשותיה ואעפ״י שלא נשתמש כהם‬
‫חייכ כאתריותם אפי׳ יגככו כליסטים מזויין ואיכו נפער מאתריותם רק עד‬
‫שילכישם סחורות אתרות ועכ״ז טוכ לפשר כיכיהם עכ״ר הרכ הכי׳ ל ש׳ כ״ ה !‬
‫כד בדין ראוכן שכשא לאה והככיסה לו קרקע ככדונייתה שוה ר׳ ואחייך‬
‫לוה משמעון מכה כשער ואתריו לוה מלוי מכה ומשכן כידו‬
‫קרקע של האשה הכ״ל כסילוק המועיל מיד האשה ומת ראוכן והניח‬
‫אחריי הקרקע הכז׳ ימטלטלין שיה מכה יקרכי למשפט מה יהיה משפטם‬
‫ומעשיהס חשו׳ וכו׳ * כמצא לפ״ז שחולקין שמעון ולוי המטלטלין וחוזר ליי‬
‫וגוכה חשלוס חוכו מקרקע שגכתה האשה מאחיי שסילקה עצמה ממנו‬
‫וחוזר שמעון וטויף ממנו וחוזר לוי וגוכה מן האשה השלים חיכי וחוזרים‬
‫חלילה ע ד שיעשו פשרה כיניהס כמבואר סימן קי״ח וכ״ז שהקרקע מספיק‬
‫לפירעון כתובת האשה אכל אם אינו מספיק היא חולקת עמהס כמטלטלין‬
‫כשוה וכו׳ וחוזר לוי וגוכה ממכה מאחר שסילקה וחוןרים חלילה והוא דלא‬
‫כתכ לה מטא״מ אכל אס כתכ לה כמו שכוהגיןבהלה ארצות היא קידמת‬
‫לפירעון כחו׳ כמושלס והכשאר חרלקין אותו שמעון ולוי ותוזר לוי וכו‬
‫וחוזרין חלילה וכו׳ ואם גכתה האשה קרקע ומטלט׳ וכשבא לוי לגכות‬
‫מהקרקע מכת הסילוק עמדה האשה והגכית לו המטלטלין כי היא רוצה‬
‫כקרקע יותר ועמר לכגדה שמעון ואמ״ל איני רוצה שתגכה ללוי המטלטלין‬
‫כרי ־שתאבד זכותי מהתלילה והיא גם היא אמרה מה לי ולך כיון שפרעתי‬
‫לב״ת י וראיתי להרב סמ״ע סי׳ קי״ח כדין אם שתקת וכו׳ דמצי למימר‬
‫ליה לכי חהדר דהא אין לך הכאה וריוח בחזרתך ומ״ל שתמסי־הו ליד לוקח ב׳‬
‫או לי וכ״מ שאין לו ריוח בחזיתו ל״א אי שתקת וכו׳ עכ״ל סמ׳׳ע • מהכא‬
‫משמע דל מ למימר אי שתקת מטעם דא״ל אידך לכי תהדר הא אי בעי‬
‫מיהדר לא מצי האין־ למימר ליה אמאי תיהדר ותאכד זכותי אע״ג דאית ליס‬
‫פסידאללוקחא׳ דאי לא מיה דר ללוקח ב׳ הרי חוזרים חלילה וכוטל גם‬
‫הוא הלקו והשתא דמהדר מפסיד הכל י הא כמי דכוהה כיון דהאשה רוצה‬
‫לסלק ללוי מעל הקרקע ואדרכא כיחא לה כקרקע משום שבא׳ ופורעת‬
‫משלה ללוי ומפסדת הכל מאין הרגלים לומר דלא מצי למעבד הכי וזה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬׳‬
‫פשוט‬
‫מורה‬
‫עניינים‬
‫צדק‬
‫צב‬
‫פשינו לאפיקי ממאן יפליג עכ״ד היב הנ״ל ש׳ כ׳׳ו‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫כה בדין •נושא ונותן‪,‬כאמונה דאין לו דין אונאה כתב הטורוז׳יל ופירש‬
‫הי־מכ״ם שא״ל תפץ זה ככו״כ לקחתיו וכו׳ ויש מפישיס אפילו‬
‫•!‬
‫§ לא א״ל ככך וכך לקתתיו אלא א״ל תן לי הפץ זה כמו שקנית אותו ואני‬
‫\‪ 1‬מאמינך וכתכ ע״ז מרן ככ״י וז״ל ומ״ש רכינו ויש מפרשים יכו׳ משמע‬
‫‪ J‬לרביכו שהוא פי׳ מחורש ולי נראה דככלל דכרי הרמכ״ם הוא ע״כ׳ והאחרונים‬
‫} השיגיהי כזה י להכ׳׳י הכ״ח יהסמ״ע כ ל פי״ד ימה!־י״ע יכנה״ג כולם כא׳‬
‫כתבו דחידוש גדיל כין הרמכ״ם יהמפישים דלהדמכ״ס כעינן שיזכיר הקרן‬
‫\ קודם גמר הקנין ואז הוי נושא ונותן כאמונה אבל אם לא הזכיר הקרן‬
‫\ קודם גמר הקנין אלא שסמך על אמינתי יאחר שנגמר המקח כא׳ מדרכי‬
‫\ הקנייה אז הזכיי לו סכום הקנין לא תשיכ נישא יכי׳ משים דדמי לאסמכתא‬
‫\ ימצי למימר סכור היגתי שלא נתאניתי אכל עכשיו שנתאניתי איני רוצה‬
‫‪ L‬לקנות יהיי כמי מדד עד שלא פסק רלא קנה אכל המפישיס סיכרים כיין‬
‫]• דהאמינו במה קנה וכ״ה האמת שקנה ככך עדיף ממדד אעפ״י שלא פסק‬
‫־ יי דלא היזכר שימא כלל יתשיכ נישא יכי׳ ״ ומעתה קב דיכא לס׳ הרמב״ם‬
‫\ דקי״ל כותיה ומרן גם הוא העתיק לשוני כעינן שיזכיר סכים המקח קידם‬
‫‪ .'J‬הקגין האל״ה מצי אמר אדעתא רהכי לא לקתתי וכי היכי רלגכי ליקת אמרי׳‬
‫‪ I‬כן לגבי מוכר נמי היכא דלא ירע הקרן מצי למימי־ מה שמכרתי כריות•‬
‫\י ההוא הוא מפני שלא ידעתי קרן כמה הוא וסוכר הייתי שקרני תי־ום למעלה‬
‫|' אכל עכשיו שנתכרר שהקרן מועט איני רוצה כריות שהוא מועט ולא יהכיכן‬
‫} ליה דין נושא וכו׳ ויש לו אונאה שהרי הלוקח והמוכר שוים כדין זה כמו‬
‫שהסכימו האחרונים עכ־׳ד הרכ ז״ל ש׳ כ״ז עש״כ • אמד דוד היא הקטן‬
‫‪ $‬הגם שהאחרונים סוכרים דחירוש גדול כין הרמכ״ם והמפרשים אחר שמרן‬
‫‪ i‬הכ״י ג״ד ככ״י שאין ביניהם שוס חידוש הכי נקטינן דהרמכ״ם זי׳ל מודח‬
‫להמפרשים י ומעתה הפסק של הרכ מהרי״נ הנ״ל אינו הלכה לדידן י ועיין‬
‫לעיל מ״ש כעכין זה משם הרכ מהר״ש צרור וכן עיקר ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫רפואה לחולי הסערה מהמחבר הנ״ל‬
‫י ק ח תמן דלכתירא ג׳נמייא ותמכאיין די סוכר קנדיל וכאס רזית דנווא די‬
‫רכיעית ויקח זנין^דספ׳רזל ויעמלהום פ׳למא חתא יתלקו נפ׳ע‬
‫‪•J‬‬
‫‪4‬י' דייאלהום ולמא יכון שיעור די רכיעית 'ולמא יכו! סכ׳ון וירק האד למינים‬
‫ויכ׳לעהום וילחסלו או ישרכו צכאת ועשייא ‪:‬‬
‫‪.%‬‬
‫עט סופר ע״פ מראכש‬
‫נוסח הגט‬
‫\‬
‫הוא כתוכ י״כ שעין אין לפחות מהן ולא להישיף עליהם‪:‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫כ י ב י ת י נשכת כו״ך ימים לחו׳ פ שנת כו״ך לכיע למגין שאנו מנק כי ‪'i‬‬
‫כאן כמתא מראכש רעל נהי תאנסיפת מותכת אנא פכ״פ העומר‬
‫בכאן כמתא מיאכש הנזכית וכל שום אחין וחניכא ראית לי ולאכהתי ולאתרי‬
‫צכיתי כרעות נפשי כדלא אניסנא ושכקית ופערית ותיוכית יתיכי ליכי‬
‫אכת פכ״פ העומדת היום ככאן כמתא מרחכש הנזכרת וכל שוס אחרן‬
‫ותניכא דאית ליכי ולאכהתיכי ולאתריכי דהוית אנתתי מן קרמת דנא‬
‫וכדו פערית ושכקית ותיוכית יתיכי ליכי די תיהוייין ישאה ושלעאה כנפשיכי‬
‫למהך להתנסכא לכל גכר די חיצכייין ואנש לא ימחא כידיכי מן שמי מן יומא‬
‫דנן ולעלם והרי את מותרת לכל ארס ורן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין‬
‫ואג ת שכוקין וגע פעורין כדת משה וישראל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫<‪:‬‬
‫ר‬
‫פכ״פ עד‬
‫פב״פ עד‬
‫נוסח שליחות הגט‬
‫בפנינו אהי׳כ ככו״ך כש׳ כו״ך לת׳ פ׳ שנת כו״ך לב״ע למנין שאנו מונין‬
‫כו כאן כמתא מראכש רעל נהר פ׳ מותבה מסר פב״פ לפכ״פ גט‬
‫כריתות‪,‬להוליכו לאשתו פכ״פ ומינה אותו כחריקיה להיות שלית ליתנו לה‬
‫ככל מקום שימצאנה וכך אמי לפנינו פכ״פ אני ממנה לפכ׳יפ שלית כתריקי‬
‫ליתן גט זה כיד אשתי פכי׳ פ ככל מקום שימנאנה ותהיה ידו כידי ופיו‬
‫כפי ודבורו כרכורי ועשייתו כעשייתי ונתינתו כנתינתי ונותן אני לו רשות‬
‫לעשות שליח אחר כחריקיה ושליח עושה שליח ושליח אחר שליח עד מאה‬
‫שלוחים אפי כלא אונס עד שיגיע גט זה לידה ותכף שיגיע גט זה לידה מידי‬
‫'או מיד שלוחו או מיד שלית שלותו עד מאה שלוחים תהיה מגורשת כי‬
‫ממני ומותרת לכל אדם והשליחוח שעשה הבעל לשליח פכ״פ היה כקש״ם‬
‫ובחיה והגט שנתמנה עליו שליח חיה נכחכ ונחתם בכו״ ך כש׳ כו״ך לירח‬
‫•פ׳ שנת כו׳יך לכ׳יע למנין שאנו מונים כו בכאן במתא מראכש רעל נהר‬
‫תאנסיפת מותבה והעדים החו׳ בו תם פכ״פ עד ופכי׳פ עד וקנינו בקש״ס‬
‫וכח׳׳ה מיד הבעל פכ״פ שכטל כל המו׳ ומו׳ דמו׳ ומו׳ דנפקי מגי מוי ער‬
‫סוף כל המו׳ ופסול עדיהן עליהן וכל הדברים הגורמים בקיומיהו לכשיתקיימי‬
‫בבד״ץ מעכשיו הם בטלים ומבוטלים והודה בפנינו הבעל שלא מסר שום‬
‫מודעה כשבועה על הגט ועל השליחות ושלא ימסור ומחשש שמא מסר שום‬
‫מודעה על הגט כשכיעה התרנו לו כל שכועה כראוי וגם כפנינו קע״ע‬
‫‪,‬‬
‫הבעל‬
‫עמ סופר‬
‫צג‬
‫הבעל שלא יבטל הגט ולא השליחות ולא יוציא לעז על הגט וגט זה‬
‫שנתמכה עליו פ׳ שליח שיטה שלישית מתתלת במלה פ׳ ומסיימת במלה‬
‫פ׳ שיטה ו׳ מחחלת במלה פ׳ ומסיימת במלה פ׳ ושיטה ט׳ מתתלת במלה‬
‫פ' ומסיימת כמלה פ ונקוד מאחורי הגט על מלה פ׳ כמין סגול ועל מלה‬
‫פ׳ כמין פתת ועל מלה פ׳ כמין זרקא ומה שראינו ונעשה לפנינו לרת׳יפ‬
‫בזמן פ׳ והשוו״ק י‬
‫‪,‬‬
‫נוסח שליח קכלה‬
‫בפניני אה״ב ככו״ך כש׳ כו״ך לירה פ ש׳ פ׳ למניינא די־גילנא לממני‬
‫ביה בכאן כמתא פ׳ רעל נהר פ׳ מותכה איך כאת לפניני האשה‬
‫פב״פ העומדת היום במתא פ׳ וקנינו מידה בקש״מ ובתיה ומינתה בפנינו‬
‫לפכ״פ להיות שלית לקכל גטה מיד כעלה פב׳׳פ ובפנינו אמרה האשה פ׳‬
‫לשלוחה פ התקכלי גיטי מיד פב״פ כעלי וחהיה ידך כידי ופיך כפי ודיבורך‬
‫בדיבורי וקכלתך כקכלתי ותזכי לי כו ויהיה לך רשו״ג לעשות לך שליח‬
‫ושלית אתר שלית עד מאה שלותים כדי שנהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל‬
‫ארם ומה שראינו ונעשה לפנינו ל־־ת״פ כזמן הני׳ל וקיים ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫נוסח שטר שכירות‬
‫הן״ן‪ $‬כקש״מ וכת ׳ה פב״פ והוה״ג שהשכיר לפכ״פ כית או מקום פ׳ או‬
‫חנות פ׳ שבמקום פ׳ לצר ימין או וכו׳ והיא כמקום פ' שככל צד‬
‫או מזרח או מערב ובו׳ ל היוצא ממקום פ׳ בסך כו״ך בחוי׳ח ע״ס חו׳ פ׳‬
‫בסך הנז׳ ומו״מ זכה פב״פ כשכי׳ הנז׳ כ״ז הנז׳ ולא יוציאנו ממקום שיהיה‬
‫בית או חמת כ״ז הכז וקבע״ע אתי־יוח כעו״ט על השכי הטי שעליו‬
‫לסלקו וכו׳ הכל מותזק על המשכיר הנז׳ בכל תסב״ד וככת״ח והכל דלא‬
‫כאס׳ וכו׳ אלא כתי׳ חז״ל ונ״ה בקש״מ וכח״ה מיד המשכיר הנז׳ ע״כ הנז׳‬
‫כזמן פ׳ והשוו״ק ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שטר מקח וממכר‬
‫‪yn‬״‪ y‬כקש״מ וכת׳׳ה פכ״פ והוה״ג שמכר דכר פ׳ לפכ״פ כסך כו״ך ואפי׳‬
‫ירויח הקונה הנז׳ כרכר ההוא סך מה אין למוכר לחזור עליו‬
‫כשחז״ך וכן להפך ח״ו אין לקונה לחזור עליו כשוח״ך על המוכר הנז׳‬
‫הכל מוחזק על הקונה ועל המוכר ככל תסכ״ד וככת׳יח וכתחז״ל ונ ה כקש״ם‬
‫וכח״ה מיד המוכר הנז' והקונה הנז׳ ע״כ הנז׳ כזמן פ׳ והשוו״ק‪:‬‬
‫‪,/‬‬
‫בפגען‬
‫שורת הדין‬
‫אה״כ נשכע פכ״פ שכו׳ ס״ת כנק״חוקאלאלאה ימחיה אמא פהאד‬
‫•‪f‬‬
‫עט סופר‬
‫ס״ת ככי״ל שאין לו תכ״ה לא כסף ולא שוה כסף ול״ז ולא‪ .‬אכט״ו ולא •|‬
‫התכיא ולא הטמון ולא כתן כמתנה לשוא״כ הן עמ'‪1‬ל הן שעמי׳ ל זולתי די‪I .‬‬
‫לאכס עליה וכלי חרש או כלי פ' דוקא והשכו׳ היתה ע ר המכ׳״ה וע״ד '•־!‬
‫כד״ה שכירושלים כלי מימה וכלי תתכולה ולפי שכך נשכע כסיית פכ״פ |‬
‫ה'‬
‫אחר איום נ מ ק ולרק״פ כזמן פ׳ והשוו״ק ‪J‬‬
‫‪,‬׳‬
‫נוסח חרם‬
‫^‬
‫|‬
‫ך ‪£‬י׳ מאיימין על הכשכע ואומרים כזה״ל הוי יודע כאין לתרם תא ידכ׳ל‬
‫פ׳רמ״ח איכרים ושס״ה גידים די כנאדם לאין להפך די חרם הוא‬
‫רמ״ח ודי תא ידאווז עלא לתרס תא ידאווז עלא תורה כאמלא ואליהו הנכיא‬
‫תא יכירח פישמים מא תקכל שי תפלה ריאלי איכעיס יום וחנא פעו׳‬
‫וישי׳ פטו כאין מא גישת פכ״פ ומא עכית לו לא קליל ולא כתיר מיוס‬
‫די תכ׳אלט מעאה עהה״ז וההז״כ והנשכע אומר מא עכיתלו מא‬
‫גישתו ולא כקא ענדי מן דיאלו אפש״ן וילא כדכ ארור הוא ויקול הנשכע‬
‫הכז׳ אמן ויכתכו הסו׳ אה״כ הטלנו ת״ך על פכ״פאתר האיום אן מא עכאלו‬
‫לפכ״פ הנז׳ לא קליל ולאכתיר ולא ג׳שו ולפי שכך הטלנו ת״ך על פ'‬
‫לרח״פ כזמן פ׳ והשוו״ק ‪:‬‬
‫ן‬
‫|‬
‫‪J‬‬
‫‪f‬‬
‫{‬
‫|‬
‫‪i‬‬
‫‪I‬‬
‫(‬
‫‪I‬‬
‫שבועת היסת‬
‫‪j‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫באה״ב נשכע פכ׳יפ שכוי היסת כראוי אחר האיוםוקאלכזה״ל אלאה ימחיה‬
‫אמא פהאד היכל הקודש אן מא עכא צפכ״פ דכר פ׳ ולא ג׳שו לא‬
‫פ׳לקליל ולא כחיר ולא כל מידי דמת״ן והשכו היתה ע״ד המכ״ה וע״ד‬
‫כדי״׳ן שכירושליס כלי מרמה וכלי תחכילה ולפי שכך כשכע פכ״פ השבו׳‬
‫הכז׳ לרת״פ כזמן כו״ךוהשוו״ק ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪i‬‬
‫‪|!'.‬‬
‫‪I‬‬
‫^‬
‫‪f‬‬
‫קיום השטר‬
‫ה^ק‬
‫שערא דא קודמכא אכן כי דיכא ומדאתכרר לנא דדא היא חתי' ־‬
‫ידייהו דהנהו סהדי רחתי׳ לעילא אישדנוהי וקיימנוהי כדחזי ולרח״פ ־‬
‫תמ״ת וקיים‪:‬‬
‫שטר שידוכין ביד‪.‬החתן‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫בסט׳ץ שדך פכ״פ הכתולה פ׳ כתו עם הכחור פכ״פ ותכנס עמו לחופה‬
‫לזמן פ׳ לכן הע״ע כקש״מ וכת״ה פכ״פ שיכניס כתו הנז׳ לחופה |‬
‫לזמן פ׳ עם כןזוגההנז' כלי שועו׳יך ויעניק להיכנדינייתה אלו הכלום ^‬
‫כו״ך ומע״כ כו״ך וא״כ שוע״ך מצד הכתו׳ הנז׳ או מצד אכיה או מאחה ‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫שו״צ‬
‫‪t‬‬
‫—‬
‫י‬
‫שו״צ שבעולם מו׳ימ חיי׳יע אבי הכתו׳ הנז׳ לפו׳יל להבחיי הנז ולב״ך סך‬
‫כי״ך חיו׳יג באח׳יג וכו׳ וכנא״ג וכי ואיז״ס ובו׳ ולא ישב״ש ולא יכו׳‬
‫וכו׳ והכל דלא כאס׳ וכו׳ אלא כתחז״ל ונ״ה כקש״מ ובחייה מיד החייב הכז'‬
‫ע״כ הנז׳ גם על הנא׳ הנז׳ בזמן פ׳ והשוו״ק ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שטר שידוכין ביד אבי הכליה‬
‫הכחוי פכ״פ עם הכתי׳ פכ״פ ייכנס עמה לחיפה לזמן פ׳‬
‫מגיהדך‬
‫לכן הע״ע כקש׳׳מ וכח״ה הכחור הנז׳ שיכנס לחיפה עם הכתו׳‬
‫הנז׳ לזמן הכז׳ כלי איחי״ך יכלי שועו״ך ייזיבלהא פ׳כקד כו״ך וא״כ שוע״ך‬
‫מצד הכחוי הכז׳ אי מאיזה שו״צ שכעילם ולא רצה ליככס עמה לחופה‬
‫מו מ חיי׳׳ע הבחור הנז׳ חו״ג לפו״ל לאכי הכלה הנז׳ ולכי׳ך סך כו״ך באח״ג‬
‫וכו׳ ובנא״ג וכו וכו׳ והכל רלא כא׳יס וכו׳ אלא כתחז״ל ונ״ה כקש״מ‬
‫וכת״ה מיד הכחור הנז׳ ע״כ הנז׳ גם על הנא׳ הכז׳ כזמן פ׳ והשוו״ק ‪:‬‬
‫‪/‬׳‬
‫{‬
‫שטר פיוזביל •‬
‫אה״ב בא לפנינו פב״פ ואמ״ל מיסדני לכיר׳יץ י״ץ כתי״ת שי״ל גגי כל‬
‫ב״ב הן כשער הן כעפיי כדי שנוכל לגבותס מהם כ״ ז שארצה ומי‬
‫שאין לו קרקע מהלוים שלי אני מזכה לו כק״ש אריק וליס״פ תמ״ת‬
‫והי״ז וכן׳ ‪:‬‬
‫שטר שותפות‬
‫‪pn‬״‪ y‬כקש״ מ יבח״ה מיד פב׳׳פ ימיר פכ״פ וההי״ג וחייי׳ע ת ר ג שנשתתפו‬
‫במ״ל הי״ל מהיום יע׳׳ס חי׳ פ׳ יפ׳ הכז׳ הניח לכי״ה סך כי״ך ופי‬
‫חנז׳ הניח לכי׳׳ה או״א וכמש״ל מה׳י׳ש כמל׳ ה;ז׳ וחו״ח ועו״ע ומו״מ‬
‫ואמצי׳ כ יתחלק חכ׳יח אחר שיעול כ״א מהם קרני תרום כככוד ומה שנשאר‬
‫יהחלי׳כ חכ״ח לח״ש וכשם שחו׳ בריות כך וכו׳ ולי״ט שיאי׳ מ לשכנגיו שי״ט‬
‫לט״ח ילשו׳יט שי״כ שור״פ ול״ט מה שהנחת נטלה יל״ט אין‪ .‬השי' וכו׳‬
‫וישמרו אמ״ש כיניהם דלא לאטמורי ודלא לאער״ו וכו׳ כ׳׳א דוקא עד‬
‫שיהי הדכר ע״י שע״ך הלאי׳ה הכל כטל וא״כ שו״ע מצד אח״מ ולא רצו כשו׳‬
‫הנז׳ כ״ז הנז׳ עהא״ו הנז׳ אזי מו״מ חיי׳יע לשכנגדו כסך כי״ך כאח״ג וכי׳‬
‫ובנא״ג יאח״ס קהי״א וכו׳ והי״ז וכו׳ ‪:‬‬
‫שט״ גזוררת‬
‫‪.‬קנעך‬
‫כקש״מ וכח״ה מיד האשה פ׳ אשת פ׳ והוה״ג שעשתה לבעלה הנז׳‬
‫מורית מהיום וע״ת ‪.‬גחו״ר ופטיה אותו מבח״ש ופטרה אותו‬
‫ממזונותיה‬
‫‪I‬‬
‫עט סופר‬
‫ממזונותיה פטו״ג כאו׳ המועיל כפ״ה וכו׳ והכל דלא וכו׳ ונ״ה כקש״מ וכי‬
‫‪; ,‬‬
‫שטר עקדא די יהיז השוכי־‬
‫[‬
‫\‬
‫הן״ןן כקש״ם וכח״ה פ כ״ פ והוה״ג וחי״ע חו״ג שהשכיר החצר פ׳ ב״פ לפכ* ;‬
‫כסך כוי׳ ך בכחו״ח מחו׳ זשא״כ ע״ח חודש פ׳ ולא יוציאנו ממנה ‪.‬׳‬
‫ולא יוסיף עליו כשכירוח הנז׳ כ״ז כפי״א מה יכ׳ייי־ עליה שואד׳יכ כ*ז‪• .‬‬
‫הנז׳ וקבל ע״ע המשכיר הנז׳ אחריוח כעו״ט על השכי׳ הנז׳ שעליו לס״ג \‬
‫כגו״כ עש״ת השכי׳ הנז׳ מו״מ מ״מ עש״כ ומו״מ זכה השוכר הגז' י‬
‫כשכי הנז׳ למכוי ולשכון וליהנות ולעשוח מן השכי׳ הנז׳ כתו״ר הוכ״ך ‪:‬‬
‫כ" ז הנז׳ וחי״ז וכו׳ ‪:‬‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫שטר עקדא די יחיז למשכיר י‬
‫הע״ע פכ״פ והוחי׳ג וחיי״ע חו״ג לפו״ל לפכ״פ סך כו״ך בכחו״ח מחו׳‬
‫זשא״כ וע״ח חי״פ וכשוי׳ה הכע״ה הנז׳ ועכ״ך כאח״ג וכו׳ וכנא״ג י‬
‫וכו׳ ואת״ס תהו״א ולישכ״ש וכו׳ כ״א וכו׳ והתוכ הנז׳ מפאת שהשכיר לו‬
‫החצר פ׳ כסך הנז׳ כ״ז הנז׳ ה״ס ה פ והכל דלא וכו׳ אלא וכו ונ״ה וכו׳ *‪.‬‬
‫שטר אפותיקי‬
‫ח ; ך ע״ע כקש״מ וכח״ה פכיפ והוה״ג שחייכ עצמו חו״ג לפו״ל לפכ״פ‬
‫ולכ״ך סך פ׳ לזמן פ׳ כאחי׳ג וכנאי׳ג והעמיד לו לכטחון החוכ הנז'‬
‫מקום פ׳ כתורת אפוחיקי גמור לענין שאס לסוף הזמן שקכע עמו לא פרע‬
‫לו הסך הנז׳ מעכשיו נחן לו רשוח גמו׳ למכור המקום הנז׳ לפירעון הנז'‬
‫עיי סרסור כיכ או כמעט והפתת וחמותי־ כאתריות החייכ הנז׳ הכל‬
‫מוחזק על התייכ הנז׳ ועכ״ך כאת״ג וכשכ׳׳ן קואג״ט שק״ו וכנא׳יג כשע״ך‬
‫וככל תסכ״ד וכתח״ז ושלא ישכ״ש ולא יורע כש״ז כ״ז היו״ק הכל דלא‬
‫וכו׳ ודלא יכו׳ אלא כהחז״ל ונ״ה כקש״מ וכח״ה מיד התייכ הנז׳ על כל‬
‫הנז׳ וג״כ על הנאמנוח הנז׳ כיום פ׳ ‪:‬‬
‫שטר חוב‬
‫העיד ע״ע כקש״מ וכחיה פכיפ והוה״ג' שנתחייכ חו״ג לפי״ל לפכ״פ‬
‫ולכ״ן סך פ׳ פי־עונם לזמן פ׳ כלי שום איחור ועיכוכ כלל עכשייי‬
‫שמוציא משט״ז מס״ג עספ״א והקי־ן קיים הכל על החייכ הנז׳ ועכייך‬
‫כאח״ג וכשכ״ן קואג״ט שקי׳ ו וכנא״ג כשע״ך לפ׳ ילכ״ך עצ החייכ הנז׳‬
‫ועל כיך כלי לחייכו שוש״ך ואפי׳ ח״ס לק״ה ולא ל״ה וכחסכ״ד וככת״ח‬
‫ולא ישכ״ש ולא יורע כש״ז כ״ז היו׳יק ולא יטעון החייכ הנז שחוכוח‬
‫הגוים‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫עט סופר‬
‫בה‬
‫‪ tl‬כתחז׳׳ל‬
‫הציים קור •נין תחי׳ אלא החוכ ‪ .‬קורס הכל רלא וכו׳ ורלא כטו״ר‬
‫ ונ״ח בקשיים ובח״ה מיד החייב‪ :‬על כל‪ :‬בזמן פי׳ ‪:‬‬‫העי׳ ע״ע בקש״מ ובח׳׳ה פב״פ וחוה״ג שקבל מאת פכ׳'<‬
‫^טר‬
‫סך ‪r‬׳ למתעסק בהם בתורת עשקא גמורה מהיום ועד‬
‫זמן פי׳ וכל מת שירוית המתעסק ‪ :‬במעות‪ :‬וכחלו‪3‬יהן וכחלו‪1‬י חלוביהן‬
‫ובכל עשק ועניין ומשא ומתן ואפי׳ מציאה כר ר יחליקו אותו על האופן‪:‬‬
‫אח־ שימול המתעסק מעח אחת כסף מש‪:‬ר טרחו לכל זמן העסקא וכשם‬
‫שחולקץ בריוח כך חולקץ להפך ב׳מ רלא לאמטויי להו שום !סירה אלא‬
‫יוח וישמור המתעסק‪ :‬אמ״ש ‪:‬‬
‫*שטר מתנה העי׳ ע״ע בקש״ם וכח״ח פב"‪ 2‬והוהג כר״ן ובהשי׳ר כלי‬
‫זכר שים או‪:‬שוכ‪1‬יה בעילם כלל אלא הכל ממנו בלב שלם‬
‫ובנפש ח פיצה ורעה ככונז ומיושבת שנתן לפב׳׳פ כל חלק וזכות שיש לו‬
‫במקיס פי׳ הכל כאשר לכל נתן הנותן ל‪1‬י׳ ‪ :‬מ״ג חתוכה וחלוטה שכ״ו רלא‬
‫להשנאה מינה ודלא ל‪).‬הדר בה לעלמין מ״כ מ״ש מתנה מעכשיו מחים‬
‫ילאחי מיתה מתנה כעץ יפה וגוף בריא מתנה לצמיתות ולחלוטין מתנה‬
‫גלויה ומופרש מת וכך אמייל הנותן‪ :‬כתבו האי מתנה בברא וחתמוה בשוקא‬
‫היכי רלא תהוי כמתנה טמירתא וכמתנת ש״מ רמדרא ומעכשיו סלק הנותן‬
‫עצמי מעל המתנה עצמו ורשותו וזכותו ועצם ורשית וזכות כ״ך ס״ג ולא‬
‫שייר כמתנה לעצמו ולרשותו ולזכותו ולעצם ולי־שות ולזכות ב״ך שום שיור של‬
‫זכות כלל אפי׳ מנע״י ומרכ״ר ומעכשיו זכה פי׳ במתנה ‪ :‬הוא וב״ך לר״ע‬
‫זכיית גמורס וחו׳ג וק״ג לשכון ולהשכין ולהשכיר ולהנחיל ולמכור ולבדח‬
‫ולסתור ולהעכיר ולהחליף ולהוריש ולחתסין ולתת במתנה לכל מי‬
‫שירצה ולעשות ממנה כחפצו ורצונו הוא וב״ך לר׳ע הכל מוחזק על הכוקן‬
‫ועבי ך הכל רלא ונו׳ ורלא וכו׳ אלא כתחז״ל ונ״ס בקשיים וכת״ה מיד הנותן‪:‬‬
‫על כל ‪:‬‬
‫ואם סמקבל קטן ולפי שהבין עריין הוא קטן זיכא לו פי׳ המתנה עי׳ פי׳‬
‫אחד ממנו אס״ב זכייה גמורה כדת וכהוגן ונ״מ הכל רלא וכו׳‪:‬‬
‫מצר א לחיות שקנה פ׳ חצר פ׳ שבמבוי פי׳ מאת פ׳ בסך‬
‫דבר‬
‫דנא‬
‫כי״נ כמש׳יו כשטר המכירה ש‪:‬יד הלוקח ‪ :‬ופי׳ הוא‬
‫המציץ לתצר ‪ :‬ובא לפני כר "ך ותבע מהם שוה׳יר מפאת דיניו 'דבי׳מ לכן‬
‫בראות ברי״ץ תביעתו נכונה גזרו ואמרו שיזכה פ׳ בחחצר ‪ :‬מרינה רב״מ‬
‫" ז וא״כ כמאמר כרי׳׳ץ בזמן פ׳‬
‫‪ V‬שקי‬
‫שהלוקח הוא שלוחו יל‪-‬י‬
‫במקום פי׳ ‪:‬‬
‫המחאה אח״ב בא לפנינו פ׳ ואמ״ל לכתוב לא המחאה על מחצר הידועה‬
‫לו במבוי פ׳ שרר בה פכ״פ ועשה כפכיט המתאח כראוי ואמר‬
‫שהחצר‬
‫(‬
‫י‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫‪z‬‬
‫ע‬
‫כ ר י‬
‫עט סופר‬
‫ב החצר הכי אינה שכורה בידו ולא ממושכנת ולא מכורה כידו אלא הוא דר‬
‫בה בתורת גזלנות ועתיד הוא לתבוע אותו ברץ ול‪1‬י שכך עשח פ׳ חמחאח‬
‫כראוי בפנינו אח״כ כזמן עי׳ ‪:‬‬
‫מ ד או אגוד אחר כמה קטטות ומריבות שעברו כין פ׳ ובין פ׳ על‬
‫עניין חצר שבמבוי פי׳ ועשו בניחס גור איגוד וקנינו‬
‫בקשיים ובח״ח מיד שכל • מי שתעמוד עליו משכירות של גור איגוד שלא‬
‫יחזור בו ועמרח השכירות על כ׳ כס״ ך כו״כ ככל חי״ח וקנינו בקש״ם ובח״ה‬
‫מיד פי׳ שנתחייב חו״ג לפי״ל לפ׳‪ :‬ולב״ך סך כו״כ פרועים בכל חו״ח‬
‫כנז״ל והיה זה ‪:‬‬
‫\‬
‫חליפין לפי שפ׳ יש לו מקום פ׳ כמכוי פ׳ ופ׳ יש לו מקום פ׳ כמכוי פ׳‬
‫מנקרא מ״ש פ׳ ולעת כזאת נתרצו בניחים והחליף כל א׳ ממם עם‬
‫חכירו מקומו בענץ שפ׳ זבח במקוס ׳ תמורת מקום פ׳ ופי׳ זכה כמקום פ׳‬
‫לכן חעי׳ ע״ע כקש״ס וכח״ח האנשים מנז׳ שיקבלו עליהם הנז׳ כלי לנטות‬
‫שוס אחר ממס מכל‪ :‬ימין ושמאל ומעכשיו זכה ב׳ במקום ז״ג וק״ג ח״ג‬
‫לשכון ולהשכין ולהשכיר ולמשכין לכנות ולסתור ולעשות מהמקום ‪ :‬כחפצו‬
‫ורצונו חוא וכ״יך לר״ע מכל מוחזק על פ׳ כאח" ג וכשכ״ן קואג״ט שק״ו‬
‫וכחסב״ד וכתחז״ל ולא יורע כש״ז כ״ז מיו״ק מכל דלא ונו׳ אלא כתחז״ל‬
‫ונייח כקו״ש על כל‪ :‬כזמן פי׳‪:‬‬
‫ביטול חליפין אחר כל מנ ל נתרצו האנש ם ‪ .‬וכיטלו מחליפין בענין‬
‫שחזר פ׳ מקום פ' לפ׳ ומקום פ׳ לפ׳ וסיח זה בקשיים‬
‫וכח״מ מיד מאנשים ‪ :‬שקע״ע ביטול החליפין‪ :‬בלי לעשות לפנות ממנר ימין‬
‫ושמאל ומעכשיו זכמ ‪ : r‬במקום פ׳ ז״ג וח״ג וק ג לשכון ולמשכין בו ולעשות‬
‫ממנו כחפצו ורצונו הוא וב״ך לך״ע מכל מוחזק על פי' כאח״ג כמ״ש ‪:‬‬
‫קבלת עדות כ;כינו אמ׳ב העירו שני ערים כשירים ברע״ג פב״פ ופכ״פ‬
‫וקאלו אץ כאנו חאררין עלא כו״כ ולפי שכף העירו בתע״ג במותב חלתא על‬
‫כ ל ‪ .‬בזמן פי׳ במקום פי׳ לראייה חתמנו פמ תמ״ת וקיים ‪:‬‬
‫'‪£‬טר הודאה בפניט אה״כ מודם פ ״פ בהו״ג וחיי״ע חו״ג לפו״ל‬
‫לפב״פ ולב׳ין סך כו״כ פיעינם לזמן פ עכשו ולא יטעון‬
‫שתובות מגויס קורמים מפל על הח״ב‪ :‬ועב״ן באח׳יג ובנא״ג וכשכ״ן‬
‫קיאג״ט שק׳יו ובנא״ג כםע׳יך לפ׳‪ :‬ולב״ך‪ :‬על החייב ‪ :‬ועב״ך בלי לחיינו‪:‬‬
‫שוש״ך ו א " ח״ס לקה ולא ל״ה ובחסכ״ר וככת״ח ולא ישב״ש ולא יורע כש״ז‬
‫כ״ז מיו״ק סכל רלא ונו׳ ררלא וכו׳ אלא כתחזייל ול י שכך מוימ כמו״ג פ׳ על‬
‫מכל וגם על מנאמנות מנ״ל תהלת ההודיה נ״א כמי חי׳ ההלואמ ואמל״ן‬
‫בתיו וחתמו ותנו ריר ׳ כתכנו וחפ׳‬
‫שטר‬
‫‪s‬‬
‫כ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫כו‬
‫עט סופר‬
‫‪#‬טר מחילה העי׳ ע״ע כקש״ס ובח״ה פב״פ וסוםג כרצון נפשי‬
‫ובהשלמת רעתו שלא נשאר לו על פב׳׳פ שום הביעה וטענה‬
‫[־ ואמירה ולא דין ורבדים ולא ממון ולא נ״מ ולא שבועה ולא ג״ש וא״פ ת״ס הן‬
‫מ^את דבר פ׳ חן מאיזה צר ואופן אחר שבעולם ואם כאולי נסאר לו נגרו‬
‫‪ J‬י שום תביעא וטענה ואמירה ורץ ודברים וממון ונרנות ממון ושבועה ופי׳‬
‫| ; וא^י׳ ת״ס מפאת כ ל ‪ :‬מעתה ומעכשיו מחל לו מחיי גמו׳ מש׳ ע״ה מחי׳‬
‫‪ j‬לו מחי׳ כרת והוגן וכראוי ורחלכה מחיי שאין אחריה ערעור ופקפוק כלל‬
‫|‪ :‬מחי׳ שאץ לטעון נגרה מחיי זו בטיעית היתה וא״פ יחכיר שיש כיד פי׳‬
‫| ' מש״ל פ ׳ ‪ :‬עד סך מה ער‪ ".‬ז הכל ידע ומחל לו מחי׳ גמ׳ והנז׳ הכל מוחזק על‬
‫| ‪ :‬פ ׳ ‪, :‬בכל חשב יד וכת״ח דלא ובו' ורלא וכר אלא כתחז״ל ונ״ה בקש ״ם ובחייה‬
‫מיד פ׳ על כ ל ‪:‬‬
‫]י‬
‫^ ט ר חלוקה <‪8‬ל האחק הן אמת שבאו לפנ״י פכ״פ ואחיו ופכ״פ והורו‬
‫לפנ״י הו״ג כקש״ם ובח״ה ברל״ב כר״ ן‬
‫ובהש״ד בשזאו״ך ביטול כל מ״ו ומ״ו עשה״מ שחלקו בניהם כל מה שיש לחם‬
‫תחת כפת המרום מקרקעי ומטלטלי אגב מקרקעי בכל אופל המועל ומוטל‬
‫על פלוני הנ״ל בחוב של פלוני סך מה ופלוני הנ״ל סך מה לענץ שנתיישו‬
‫לשלם כל אחר מהם כ׳יא מהם ישלים חובי ע״ר ספ׳יא ומעתה ומעכשיו לא‬
‫נ&אר כניסיס שום דכר ולא שוס ממון כן גלוי הן מוסד‪,‬ר ולא שים הפק כל‬
‫אחר על חכירו באומר לו הרי ממון טמון אצלך אלא הכל עשיי ורציו ומקובל‬
‫‪ X‬בספ״י ככל אופן כמועל הן הם הן בניכם הן נשתוחיכ כל אחד זכה בתלקו‬
‫‪ 5‬והפריש עסתו וג״כ כל חיכ שנמשך להם כבעריץ משותבין כל אחר ישלם‬
‫‪. j‬חלקו מחצה לכל אהד ואחר בלי שוס ערעור וכלי שוכ פקפוק וני ה מידם‬
‫בקשיים בת׳׳ח כשי״ת כרל״כ ככל אופן ה‪.:‬יועיל‪ :‬והי״ז‬
‫]‪".‬‬
‫משמנא דסורא מעי׳ ע״ע בקש״ס ובח״ח פב״פ והוח״ג‬
‫‪$& %‬ר‬
‫שקבל מיד כביר כו״כ ונסך מנז׳ משנן לו‬
‫‪' ;-.i‬‬
‫^‪/‬נזבית פ' בחצר פ׳ כמבוי פ׳ מהיום ו ע י זמן *פ׳ בניכוי רביע פלוס לשנמ‬
‫‪ 4‬מ ס כ מ א רסורא כתוך הזמן לא תפרה וליקריו תפומ או תלישך ע״פ הניכוי‪.‬‬
‫‪ %‬׳הדין מסכונא רסורא ‪ .‬שרינמ מכי כמשלם שנין אלין תיפוק ארעא דא כלא‬
‫^<כסף ומעכשיו ;כה פי׳ במשכונה ‪ :‬ובכל הנאותיה בחצר ‪ :‬לשכון ולמשכין‬
‫^ולמשכיר' ולמסכין ולעשות ממנה כחפצו ורצונו הוא וכיין כ׳יז של משך‬
‫^©משכונה ‪ :‬וכל מי שיקום ויערער שוכ ערעור בער המש כונה‪ :‬מן יהימ‬
‫^ ז מ ע ר ע ר ‪ : ,‬יהוו י או גוי בן ובת אח ואחות קמב ורחוק יורש נוחל ומחסין‬
‫?‪$$‬ו*א וכ״ח כשטר ובע״פ ‪ :‬וכסופריס ובעארכות אח״ג על פב״פ ‪ :‬בעל‬
‫|‪$‬גיתי‪ .‬להפיצו ולסלקו ולחריחו‪ :‬מעל המשכונמ משופמ ומנוקח מכל מני‬
‫י י ע ו ד י ה שבעולם ביר פי׳ בעל המעות וביר כ״ן ער שתפרה הכל מוחזק‬
‫^<גל פ׳' ועב״ך כאתי׳ג ובשכ״ן קואג״ט שק״ו ובנא״ג כשעיין לפ׳ ‪ :‬ולב״ן על‬
‫כעל‬
‫;<•‪':‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫׳‬
‫עט סופר‬
‫כעל חמשכונח ‪ :‬ועב״ן כלי לחייבו שוש״ך וא״ע ח״ש לק״ה ולא לה׳ וכחשב״ר ‪r .‬‬
‫וכתחז״ל ולא ישכ״ש ולא יורע כש״ן כ״ ז סיו״ק ח;ל דלא יכו׳ורלא וכו׳ אלא ‪I‬‬
‫‪i‬‬
‫\‬
‫‪i‬‬
‫"‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫כקש״ם מיד כעל חמשכונח ‪\r :‬‬
‫<‪8‬טר מסירה חע׳ ע״ע בקש״ס ובחיה פב״פ יהוח״ג שנתן יא״ק ‪I‬‬
‫לפב״פ ואגבן מסר וחקנה לו השטר בפנינו עם כל |‬
‫זכוה ושעכור ראית ליח כח יכתיב לימ כגויש וכך אמייל קני לך‪ .‬סאי^שטרא [‬
‫עם כל זכות ושעכור ראית כיח רכתיב כגוי אקר שנשבע פכ״פ בשי״ת שלא י*‬
‫ככ״ח מזח השטר כלום ולא יגכח ולא עשה ממנו שוס חתראח ושוס מסירה '‪.‬־‪:‬‬
‫לשום ארם בעולם זולתי מסירה זו הכל רלא וכו׳ ןףלא וכי' ונ׳יא בקשיים י׳‬
‫ובח״מ מיד פ י ׳ ‪ :‬על כל ‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫ר״ת של שטרות‬
‫א‬
‫אה״ב אנו הבאים בחתום‬
‫אבט״ו אכניס טובות ומרגליות‬
‫אפש ין אפילו פמטח של נחושת‬
‫אח ״ך אחור ועכוב כלל‬
‫אר״ק אר‪,‬ע אמות קרקע‬
‫או״א אוקי יא אחת‬
‫אח״מ אח‪.‬״ מהם‬
‫אמ״ש אמונת שמים‬
‫אחייג א כילי חומה גויש‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ב נ י ך בכך וכן‬
‫כקש״ם בקניין שלם מעכשיו‬
‫בחי״ח ככל חורש וחורש‬
‫כשכי׳ בשכייות‬
‫בשחי״ך כשים חזרה כלל‬
‫ב‪:‬ק"ח בי קיטאת חפץ‬
‫י‬
‫יכו׳ל כפנוי לעצמו‬
‫כר״ה כית רין חג־ול‬
‫מה״ל בזח הלשון‬
‫בדי״׳ן בית יין ץ‬
‫דשט׳׳ו בשמן טוב והצלחה‬
‫בעפייי בעל פי‬
‫בק״ש בקנין שלם‬
‫במל׳ במלכתס‬
‫באו׳ באופן‬
‫כפיא בפירוש אתמר‬
‫בגו׳׳כ בגופו ובממונו‬
‫ב״מ בר מנן‬
‫בר״ן ברצון נפשו‬
‫ב *ש״ו במח שכתוב וחתום‬
‫בתע״ג בתורת עירות גמורה‬
‫בהו״ג בהוראה גמורה‬
‫בשזוא״ן בלי שוס זכר ואמרח ^‬
‫מ״‪1‬‬
‫ר*ת של עטרות‬
‫‪ f‬ג'ש גלגול שבועה‬
‫ןי 'גתו״ר שלושח חורשים רצופים‬
‫\‬
‫ר‬
‫ד‬
‫יב״מ רכר מצרה‬
‫ימתין רממתק נכסי‬
‫‪ J‬רא״ק ארבע אמות קרקע‬
‫‪l‬‬
‫ה‬
‫חס׳ הן סגורה‬
‫ח״פ תן פתוחה‬
‫חי״ל הידועה להם‬
‫חלא״ח הא לאו הכי‬
‫היכ״ך הוא וכאי כוחו‬
‫סיו״ק חיותו קיים‬
‫ו‬
‫וחשו״ק והכל שריר ויריד וקייס‬
‫וחדח״ג וחודה הוראה גמורה‬
‫ומו׳ימ ומעתה ומעכשיו‬
‫וקבע״ע וקבל על עצמו‬
‫וככת׳ית וכעצחכלתלמר חכמים‬
‫ינ״ה ונגמר סכל‬
‫ול״ז ולא זהב‬
‫וחשבו׳ והשבועה‬
‫וישר׳ וישראל‬
‫וחהז״ב והיום חזה בכלל‬
‫ומע״ב ומעות כעין‬
‫וא״ב ואם בא‬
‫והי״ז יהיה זה‬
‫יע״ס וונד סוף‬
‫יכמש״ל וכמה שחרויחו לחם‬
‫יחי'ח וחלופי חליפימן‬
‫וע״ושנ ועצק יעניין‬
‫ומר" מ רמשא ומהן‬
‫ואמצ״ב ואפילו מציאה בדיך‬
‫ול׳׳יט ולו יטעון‬
‫*‬
‫ועי׳ ת וער תשלום‬
‫וכשכ״ן וכשעמד כל נכסיו‬
‫וכתח״ז וכרכיי תלמדי תבמיס‬
‫וכששליר ובהשלמת דעתו‬
‫ומת״כר ו מדרישת כף יגלו‬
‫יחי״כ וסיב גמור‬
‫יק״ג וקנין גמור‬
‫וכ״ח וכל תוב‬
‫וכח״ת ובחומרי השבועה‬
‫וע״ר וצל רעת‬
‫ז‬
‫זל״ז זה לזה‬
‫חשב״ר חזוק סופרי בית ירין‬
‫חייו חש ושלום‬
‫ח׳ ך חרס כראוי‬
‫חתי׳ תתמית‬
‫חכ״א חלק כל אפר‬
‫כ״א כל אחר‬
‫כ״ז כל זמן‬
‫כע״וט כל ערעור וטוען‬
‫כאס׳ כאסמכתא‬
‫כת׳ כתתזל'‬
‫כחו״ת כל חוב ותבעה‬
‫כפ״ה כפה הרין‬
‫כחו״ר כחפצו ורצונו‬
‫כעו״ר כטופצי ריצערי‬
‫לב״ע‬
‫ריח שר עטרות‬
‫י‬
‫לכ״ע לכריאת עלמת‬
‫לרח״פ לרייא חתמנו עה‬
‫לשוא״ב‪ .‬לשום ארס כעולם‬
‫לכ ״ס לכיש השותפות‬
‫לח ש לחלקם שוח‬
‫לטייח לו טענת חלקנו ‪.‬‬
‫לה״ג לסלוק גמור‬
‫לר״ע לדורית עולם‬
‫לל״ל לית ליה למהדר‬
‫לק׳׳ח לו קורם חפרעון ולו לאחריו‬
‫י‬
‫מ‬
‫מו״מ מעתה ומעכשיו‬
‫מו״מ מנוקה ומתו פה‬
‫מ ׳מ מכל מני‬
‫מסייג מן סך גדול‬
‫מ׳׳ג מתנה גמורה‬
‫מבי מתנה כרי‬
‫מ׳׳ש מתנה שלימה‬
‫ממ״ח מתנה מחיים‬
‫מש״ פ ממון של פילוני‬
‫מוי מורעי‬
‫מנע״י מנעצת יתר‬
‫מ״ח מן השמים‬
‫מבח״ש מכל בעלי שעליה‬
‫ס״ת ס!ר תורה‬
‫ם״ג םלוק גמור‬
‫ס‬
‫עי ל עיית לשון‬
‫ע״ה על האופן‬
‫ע ך ער נאן‬
‫ע מ״ל על מנת להחזיר‬
‫ע״ר״פל רעת‬
‫עה״הז ער היוכ חזה‬
‫ע״י על ירי שני עיים כשרים‬
‫ע״ת ער תשלום‬
‫עשיית ער שתשאר‬
‫עש״נ ערעור שכעולם‬
‫עשט״ז על שטר זה‬
‫ער״ק ע<־כ קכלן‬
‫עסנחמיו ער סיף כל המודעות‬
‫פ‬
‫פכי׳! פילוני כר פי לוני‬
‫פטי' פטורים‬
‫פטו״ג ! ט ו ר גמור‬
‫קח״וא קודים חפדעון ואחריו‬
‫קוג״ט קרקע ואגכו טלטול‬
‫קע״ע קכל על עצמו‬
‫ש‬
‫שעמ״ל שלו על מנת להח!יד‬
‫שכו׳ שטעה‬
‫שועי׳ ך שוס ענוב כלל‬
‫שו׳צ שוס צד‬
‫שוא״מ שיס אחד מהם‬
‫שו׳׳ט שוס טענה‬
‫שי״כ שיש בא‬
‫בור״פ שים רכר פילוני‬
‫שו״אב שום ארס בעולם‬
‫שק״ו שקנה ושקני‬
‫שב ו שנתן בלבו ודעתו‬
‫ש מ שניב מרע‬
‫שיה״ר שורת הרין‬
‫שפ׳ שפילוני‬
‫שי״ל שכוש לשון‬
‫שוו״ ה שוחר והוצאה‬
‫י־ז‬
‫תכ״ח תחת כפת הממם‬
‫תמ״ת תרי מגו תלת‬
‫דווא‬
‫םגולות ורפואות‬
‫דל‪1‬א לחזאיז ולכל מא המא רהט‬
‫רלחנא די יפרן פלחס בנאדם‬
‫ימליח ללחכוט רלעינין ולבייאץ׳ רי‬
‫יכין פלעין רנד לכארורייא‪ .‬עמלהא‬
‫פשמש *חתא תבייאץ׳ כול»א ‪ .‬ורנד‬
‫מנחא תמנאיין מי •א‪ . ,‬ונור תמי‬
‫דזנזאר ושחקחום ועלגלהום נסי‬
‫טויזנא מזדזא וגללי זהר זוז רלקיע‬
‫רלמא לחלר לפינו ורנד האראך למא‬
‫מנאיין יגלי ערגו עלא הרבדים הנ׳ז‬
‫די פטויזנא ובון תחרי־ך כשי טךף‬
‫דלוח חתא יחנללט מליח ונין דהן‬
‫ביה וידא חבתו ינון קוי קלל פיה‬
‫למא ‪ .‬ומשאין יחכ רהן ביה ישננני‬
‫ויחדרנו וירחן כיה וזה ברוק ‪:‬‬
‫לסעלא קבר אוקייא זריעת‬
‫דמא‬
‫לנשכאס ‪ .‬ונץ אוקייא זרקון‬
‫תמנאיין סננביר וירק נולשי מליח‬
‫ויקצמו עלא שלושה חלקים ‪ .‬ונל‬
‫נהאר יאכל תולות פי מרק לגנמי‬
‫משוה ויתרפה בעה״ו ‪:‬‬
‫די תסוואת בנאד * ו ו במרק םכון‬
‫וכיוצא יקבר מרקת רחבי ובייאר‬
‫לוזה וזרקין ורקחו מליח ‪ .‬ייכלט‬
‫כלסי בזית ולכל‪ .‬ויכקא יעזן פתמניס‬
‫חנז׳ מליח חתא ירזעי צאכון‪ .‬ויעמל‬
‫עלא למודע למחמק פעם אחר פעם‬
‫ויתרפה ־‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫לכאב הראץ קח מיזאן ארכפא‬
‫ווק דלגאתול ויעזנו ויעמלו‬
‫פחאל קרצא עלא רמאגו וינליה חתא‬
‫ייב* עלא רמאגו ואחייך יעאוור קרצא‬
‫אונרא וכן יעשה פעם אחר פעם ב׳‬
‫או גי׳ פעמים ויתרפה ושמעתי שהוא‬
‫ברוק‪:‬‬
‫כדז‬
‫דווא רלהכוט יאגור׳ אוקייא פלפל‬
‫רארקייא סננזניר ‪ .‬ורקהוה‬
‫מליח ויעזנהוכ בי אוכייא רשמן‬
‫ואח״ך יקכר אוקייא עשל ויגלליהא‬
‫ויצ‪1‬יהז ויעמל פיהא הדכייכ הני׳ז‪:‬‬
‫וי עזן נוצשי ויעמל נויראת ויגון יזע ־‬
‫ביהיס ע לא לק ואירא ידר יעמל‬
‫מעא הדברים גדכז׳ אוקייא רי אןיר‬
‫היא טוב מאי ויועל לנזלות ‪:‬‬
‫אחירן ‪ .‬כור למא רלבצל ולמא‬
‫‪Ity‬‬
‫דלפזל ייקבר לחנא וירקהא‬
‫ויטריהא בראן למא יעזנהא וינון‬
‫יעמל עלא ראשו נחאל לחנא תלת‬
‫לייאלי מזו־ייא וישרנה ‪:‬‬
‫םעזלן ינ‪<:‬נ בנא‪-‬ס לזמיעלעללאת‬
‫וכרד‬
‫ולצ־לורא ולבלאגס‬
‫לבולא ואוזיע לנאצרא ואוזע הנוף‬
‫יס־ר ותנקיי׳ז למערא מן לכליזגם‬
‫נרד תום לחמר וקצרו מן לקצור נור‬
‫מני ב אייר וטבכו כרגיל רלחליב‬
‫דלכקר ורטל רלעשל ונץ רטל שמן‬
‫אוקייא פלנל ונץ אוקייא שננזביר‬
‫אוקייא קרפא אוקייא גיזת הרק אוקייא‬
‫סאנוז ועמלהום פי צטלא מקזררא‬
‫וטמלהוס עלא נ*ר מהילא חתא ירוב‬
‫לחליב ושמן ויבקא לעשל ותום וירזע‬
‫מעזון ונטר מנו על* ריק ויברא‪:‬‬
‫צנעת אזוואק ניר להנר ונדרו וניד‬
‫קרידא כגירא תגרן זרירא‬
‫ועמל פיהא םלימאן לתחת ופרק מן‬
‫סלימאן עמל לעשל יאח״ך עמל‬
‫לכרארא רלהנר פוק מן לעסל ואח״ך‬
‫רזע עמל לעסל עי׳ ב פוק מן לברארא‬
‫ושמשלהא ועמל כנאד לקוייא וירןע‬
‫נולהי זאווק צאני ‪:‬‬
‫לקלעי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סגולות ורפו או‬
‫לקלעי ולמזראם ולמוסתאת הווא‬
‫לקזריר‪ .‬לוהרא הווי‪ .‬נחאם‬
‫‪.‬אזוחל הווא רצאץ ‪ .‬אלמרא הווא‬
‫לחריר לעאלאם הווא זרניך‪ .‬עוקאכ‬
‫מחא נסאל־ר ‪ .‬ארוסגאטא חייא‬
‫לחרירא ‪ .‬וכלשון אקר קורי; כעלי‬
‫המלאכה לערוצא ‪ .‬תועאכן סויא‬
‫רמז ‪ .‬אל‪1‬יץ׳ ולעבר לחארכ ו‪-‬יכאק‬
‫ולמכתרר ־הווא זאווק ‪ .‬לבורק סוויא‬
‫ליתרון‪ .‬אלספידר חווא ביא׳ן׳ לוזה ‪.‬‬
‫לחמר אגפססנו חווא לכחול‪ .‬לעקרב‬
‫חייא לככריית‪.‬‬
‫תדויב למעארן כוי למעדן ושחק‬
‫טיאכ רייאלו חתא ישיי‬
‫גברא וכור חויררת ראעי ושחקחא‬
‫ועמל מנהמ חלק• ייחד ושני חלקים מן‬
‫גיראב ללנעדן שחקת‪-‬וכללט מעאהוס‬
‫הוי‪ ,‬ין רכשאיר ועזן כלסי כזכל בקר‬
‫ועז נ חוס מליח וןתא ירזעו בחאל‬
‫לעדן וייבשחוס פשמש חתא ייבשו‬
‫מליח ועמלו בנאד בוצט בוט וצוט‬
‫עליה חתא יתקארא מנו י כאן ועמל‬
‫לעאפייא מן פיק ומן תחת חתא ייזע‬
‫סי זערא צאפייא ודי חכאך תציבו‬
‫פלתי!ת‪:‬‬
‫שאין לה ווסת קח זגב‬
‫לא^ה‬
‫מפרח שהורא ותשרוף‬
‫אותי באש וחקח הא‪:‬ר ותערב אותו‬
‫ביין ישן ותשתה ג״ר ויחי לח ווסת‬
‫קבוע‪:‬‬
‫לסעלא יקבר שער למעיז ויחרקו‬
‫ויכלטו בלמא וישרבו ויברא‬
‫למקשה לילד ברוקח ומכיסה קח ג*‬
‫התיבות של פת יבש דהיינו מלקצרא‬
‫לפוקייא וכהיכ על כל חתיכה וחתיכת‬
‫‪,‬‬
‫אלו צ‬
‫‪.‬מוצאו‬
‫וכפענ‬
‫החת ו‬
‫חתיכי‬
‫ואם <‬
‫ויצא ‪5‬‬
‫אכילד‬
‫לנפ‬
‫לכי‬
‫וירהן‬
‫לחלבי‬
‫רצוף‬
‫ללמד‬
‫תקבר‬
‫ותצפי‬
‫סרואי‬
‫חסגנ‬
‫לחליל‬
‫ללענ‬
‫סנבל‬
‫בלמי‬
‫עמ‬
‫די יכ‬
‫וירק<‬
‫וי‬
‫י‪.‬‬
‫סגורות ״פיאות־‬
‫יי‬
‫יעואםי־לקדחת ב״מ כור כצלא ככירה‬
‫•־• ו‪4‬מחא פלבוגא רלעפאייא‬
‫סחא‪ -‬תטכן מליח וחכם נץ קרעא‬
‫דשראב ועמל פוצט שראכ לכצלא‬
‫חנ׳ז ובייתהא פצמר ופצכאת יש רבו‬
‫ופליל ישיב ג״כ כך יעשה ג׳ לילות‬
‫יכון ישרכ מן שראכ הנ״ז ויברא ‪:‬‬
‫סרבא לסעלא ולסדר רפד סוואין די‬
‫־ קזפור לביר ואוקייא די ערק חוס‬
‫וט&נהום מליח ואת״ך יצפה מאהום‬
‫ויעמל פלמא די יצפה דטל סיקאר‬
‫ל י י ץ ' חתא יתסחר‬
‫י*נ‪$‬וי' י‬
‫יעקא בחאל לעסל ויכון יעטי מנהו‬
‫ללמריץ׳ מגרוף פצכאח ומגרוף פוצט‬
‫נהאר ומגרוף פלעשייח ויתרפה ‪:‬‬
‫דווא לילקירת די יכון פי פוס בנאדם‬
‫קבר תמנאין בארורייא תמנאין‬
‫סב מחרוק תמנאין ורד ודק כולסי‬
‫ויעמלו עלא לקייח ויברא ‪:‬‬
‫עיר אחרת יקבר למצאצא יירקהא‬
‫ייעצר למא רייאלהא ויעמל‬
‫מעאה מא וורץ׳ ‪ 1‬סיראין רלעסל‬
‫צ ‪ 5‬י ם‬
‫ב‬
‫כא‬
‫בט‬
‫וסויאין עש‪:‬ור מרקיק ויכללט כול•‪;:‬י‬
‫ויגון יגסל פמו פעם אח־ פעמים ‪,‬‬
‫ויכרא ‪:‬‬
‫רווא די יצחח לגוף די כנארס יייעיל‬
‫מיכה לתגב מז אנשים כור מן‪.‬‬
‫חב רצסר רטל סכנזכיר יכעאווק‬
‫חלכא כור מ‪:‬הא בזאיייד זהריטללאין‬
‫ונץ איו תלת יטול יטלאין שמן קאייל‬
‫יטל ונץ עסל צא‪1‬י ולחלכא גלליח‬
‫פלמא חתא חגלי ונזלחא תברר אן‬
‫וברלחא ראך למא רי פאס גלאת כן‬
‫תעשה לה חמשה פעמים תכין תגלי‬
‫ותכרל למא ער תשלום ה׳ פעמים‬
‫ואחייך יידשהא •וטחנהא וחי רצאר‬
‫רעבו פלמא חלזא ייטב מליח וייבשו‬
‫וטחנו חתח הווא וטחן סכנזכיר וכללט‬
‫כולסי וטבך פסמן הנז׳ וכעראהא‬
‫כללט לעסל מעא הנז׳ ועקרו בחאל‬
‫למעזון וטכך פי חאזא מזרזא ויכון‬
‫יאנול מנו צבאח ועשייא והאר סי‬
‫ינפע בזאף ללגוף רי מארס ויצחחו‬
‫ריקודיה כזאייד ואמרו שהוא כרוק ‪:‬‬