docסבניה-גבריאל נרי - תזה - המחלקה לתרגום וחקר התרגום
download 
Report Transcription
סבניה-גבריאל נרי - תזה - המחלקה לתרגום וחקר התרגום
אוניברסיטת בר אילן
מתורגמנות בתי משפט מטעם מדינת ישראל:
בחינה ביקורתית של רמת המקצועיות
נרי סבניה-גבריאל
עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך
המחלקה לתרגום וחקר התרגום ,אוניברסיטת בר אילן
רמת גן
תשס"ח2008 ,
2
עבודה זו נכתבה בהנחיית ד"ר רות מוריס
מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר אילן.
3
תודות לכל מי שסייעו למחקר ולכתיבת העבודה .לד"ר רות מוריס ,לפרופ' מרים שלזינגר
ולפרופ' אלדעה וייצמן מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר אילן על ההדרכה,
הסבלנות ,התמיכה והעידוד ברגעים הקשים .תודה למתורגמנים שהסכימו להתראיין והשיבו
ברצון על השאלות הרבות; על שיתוף הפעולה והרצון הטוב ,תודה לאנשי הנהלת בתי
המשפט :כבוד השופט דן ארבל בהיותו מנהל בתי המשפט ,סמנכ"ל מזכירויות ) (2004עמית
קרונברגר ועוזרתו דליה שחר ,מנהלת אגף קלדניות ,תרגומים והקלטות גב' רבקה עובד; וכן
למנהלי חברת 'פרוטוקול' מר דורון כהן ועו"ד ניסן כספי .לאישי ז'אן-לוק ,התומך תמיד ,ואשר
בלי תמיכתו הפעילה לא יכולתי לכתוב עבודה זו .להורי ,דניז ואליהו גבריאל ,אשר הציעו לי
את ביתם כמקלט-כתיבה .וליונתן ,הנותן השראה לאמו.
4
תוכ הענייני
תקציר5 ..........................................................................................................................
מבוא 7 ...........................................................................................................................
פרק :1סקירת ספרות 12 ..................................................................................................
1.1משמעותה של מקצועיות במתורגמנות 12 ..................................................................
1.1.1כישורי תרגום ,קריטריונים לאיכות ותפקיד המתורגמנית 15 .....................................
.1.1.2כללי אתיקה והתנהגות מקצועית 26 ....................................................................
1.2חשיבותה של מקצועיות במתורגמנות בתי משפט 33 ......................................................
1.3תהליכי התמקצעות במב"מ 50 ...................................................................................
1.3.1דוגמה להתחלת תהליך התמקצעות :פרויקט ניו ג'רזי 53 .........................................
1.3.2תהליכי התמקצעות במדינות שונות 54 .................................................................
1.4תיאור המצב בישראל 61 ..........................................................................................
פרק :2המחקר -מתודולוגיה 66 .........................................................................................
2.1שיטת המחקר 66 ...................................................................................................
2.2שדה המחקר ואוכלוסיית המחקר 68 ...........................................................................
2.3מהלך המחקר 71 ....................................................................................................
2.4כלי המחקר 72 .......................................................................................................
2.5בעיות מתודולוגיות ומגבלות המחקר 74 .......................................................................
פרק :3ממצאים 77 ...........................................................................................................
3.1ממצאים מתוך הראיונות77 .......................................................................................
3.1.1רקע אישי 77 ..................................................................................................
3.1.2הכנה לעבודה ובקרת איכות 79 ...........................................................................
3.1.3שכר ותנאי עבודה 83 ........................................................................................
3.1.4גורמים המקשים על העבודה וגורמים המקלים עליה ]125 ,125 ,124 ,41א[ 88 ...........
3.1.5מהלך העבודה 94 ............................................................................................
3.1.6דילמות בתרגום 96 ...........................................................................................
3.1.7דימוי עצמי ,הגדרת תפקידים ותכנון קריירה 107 ....................................................
3.1.8גישת המערכות השונות כלפי המתורגמנים ועבודת המתורגמנות ]119 ................ [108
3.1.9סוגיות בין-תרבותיות 128 ..................................................................................
3.1.10הצעות לשיפורים שהציעו המרואיינים ]131 ...................................... [127 ,23 ,22
3.2ממצאים מתוך סקר שכר של מתורגמני בית משפט במדינות שונות 134 .............................
3.3המכרזים – עמידה בקריטריונים מקצועיים ועמידת הזכיינית בתנאיהם 139 .........................
3.3.1מכרז 139 .............................................................................................. 2003
3.3.2מכרז 143 .............................................................................................. 2007
פרק :4דיון 146 ...............................................................................................................
4.1המתורגמנים147 ....................................................................................................
4.2הזכיינית 151 ........................................................................................................
4.3עורכי הדין 155 .......................................................................................................
4.4השופטים 155 ........................................................................................................
4.5הנהלת בתי המשפט ומשרד החשב הכללי 159 .............................................................
4.6סוגיות נוספות שעלו במחקר 162 ...............................................................................
פרק :5מסקנות וסיכום 166 ...............................................................................................
ביבליוגרפיה 169 ..............................................................................................................
נספחים 180 ....................................................................................................................
נספח א :המלצות 180 ...................................................................................................
נספח ב :טבלת מרואיינים186 .........................................................................................
נספח ג :טופס השאלון 187 .............................................................................................
נספח ד :סטטיסטיקה בסיסית מתוך טפסי הזכיינית 193 .......................................................
נספח ה :ראיון עם עורך הדין ספינרד 194 ..........................................................................
197 ................................................................................................................. Abstract
5
תקציר
בשני העשורי האחרוני התגבשו בארצות רבות פרמטרי המגדירי את הדרישות
המקצועיות בעבודת של מתורגמני בית משפט .פרמטרי אלה ,הנתמכי על ידי מחקרי
אקדמיי ,נמצאו חשובי לצור מת תרגו תקי ,מדויק ומלא ,הנחשב לתנאי לירידה לחקר
האמת ,לעשיית צדק ולהבטחת זכויות האד של תלויי התרגו .הפרמטרי כוללי הגדרה של
תפקיד המתורגמ ,מעמדו ואופ השתלבותו במערכת המשפט ,קודי אתיקה וכללי התנהגות
מקצועית ,הכשרה מקצועית והסמכה ,סוגיות של שכר ,תנאי עבודה ומסלולי קריירה ,סוגיות של
איכות במתורגמנות בתי משפט ,עקרונות לפתרו דילמות המתעוררות במהל התרגו ,סוגיות
בי!תרבותיות ,סוגיות טכניות כגו אקוסטיקה ,מיקו בחלל בית המשפט ושימוש בציוד
אלקטרוני ,וסוגיות הקשורות לתחומי אחריות של הנהלת בתי המשפט ,ספקי התרגו לבתי
המשפט ,השופטי ,עורכי הדי ,המתורגמני עצמ וגורמי אחרי.
עבודה זו מפרטת את הפרמטרי הנזכרי לעיל ומנסה לבדוק באיזו מידה עומדת בה
מתורגמנות בתי המשפט בישראל ,שהמדינה מספקת על פי חוק ,בעיקר בדיוני פליליי .לצור
זה רואיינו שמונה מתורגמני העובדי בבתי המשפט בישראל ,וכ התקיימו שיחות וראיונות ע
שניי מהאחראי על התרגו בהנהלת בתי המשפט וע שני מנהלי של החברה הזכיינית
המספקת את שירותי התרגו .כמו כ נאספו נתוני סטטיסטיי בסיסיי ממקורות שוני.
הנחת המחקר היתה כי יימצא חוסר מקצועיות אצל מתורגמני בית המשפט בישראל .אול
בפועל מצא מחקר זה כי העדר המקצועיות הוא מערכתי .נושא מתורגמנות בתי המשפט אינו
מטופל למעשה על ידי גו" מקצועי כלשהו ,ומחוסר מקצועיות סובלי כל הגורמי העוסקי בו –
כותבי המכרזי לאספקת שירותי המתורגמנות ,הנהלת בתי המשפט ,החברה הזכיינית,
המתורגמני עצמ וא" חלק מהשופטי.
ממצאי המחקר מצביעי על הפגמי הבאי במער המתורגמנות בבתי המשפט :העדר
מודעות לפרמטרי המקצועיי ולסוגיות המורכבות הכרוכות במתורגמנות בתי משפט ,העדר
הגדרה של תפקיד המתורגמ ושל מעמדו בבית המשפט ,העדר הדרכה ,הכשרה ייעודית והסמכה
למתורגמני בית משפט ,שכר נמו ותנאי עבודה ארעיי ובלתי נאורי ,חוסר פיקוח ,מכרזי
שהקשר בינ לבי הצרכי רופ" ,הפרה עקיבה של חלק מתנאיו של מכרז 2003על ידי הזכיינית,
ואי נקיטת אמצעי לשיפור המקצועיות .כמו כ ,ובניגוד למקובל בארצות שונות בעול המערבי,
6
אי המתורגמני מחויבי לקוד אתי כלשהו ,וא" אינ מודעי לעצ קיומ של קודי אתיי
מקצועיי.
מחקר זה מצא שגורמי רבי מתכחשי לקיומה של בעיה בתחו מתורגמנות בתי
המשפט .מחד ,המתורגמני שרואיינו במחקר זה ומחקרי קודמי שנעשו באר' מעידי
ששופטי ועורכי די מביעי אי שביעות רצו מהתרגו .מאיד ,תלונות על איכות התרגו או
מקצועיות של המתורגמני אינ מגיעות להנהלת בתי המשפט אלא לעתי נדירות ,ולפיכ
יכולה המערכת לטעו שהכול כשורה .הבעיות היחידות שההנהלה מודעת לה ה תלונות על אי!
התייצבות מתורגמני ,תקלה חמורה כשלעצמה הואיל והיא גוררת עינוי די ,בזבוז כספי ובזבוז
זמ ,הפרת זכויות הנאשמי ,ולעתי א" הפרת החוק על ידי שופטי ,המנהלי את המשפט ללא
מתורגמ.
לגבי מחקר עתידי ,נושא אפשרי כהמש למחקר זה היא שאלת שיטת הניהול במב"מ :הא
מיקור חו' הוא הדר הטובה לניהול מקצועי ולאספקת תרגו איכותי ,או שמא מוטב להקי
משרד ייעודי בתו הנהלת בתי המשפט ,או מוסד ללא כוונת רווח שיהיה קשור בצורה כלשהי
להנהלת בתי המשפט ,כדי שהכספי המופני כרגע לרווחי הזכיינית יוקדשו לנושאי כגו
הכשרת מתורגמני והסמכת ,פיקוח על עבודת ,ייעול הקצאת המתורגמני ,מניעת בריחת
מוחות והדרכת שופטי ועורכי די באופני העבודה ע מתורגמני .כאפשרות ראשונה למחקר
המש נית א כ להציע מחקר היתכנות שיבדוק את החלופות וישווה ביניה תו בדיקת
פתרונות המיושמי כבר במדינות אחרות.
נושא נוס" למחקר עתידי הוא אימות הממצאי .מחקר זה הוא מחקר איכותני והמדג בו
קט ולא בהכרח מייצג .מוצע לאמת את ממצאיו על ידי תשאול שופטי ועורכי די שצברו ניסיו
רב בעבודה ע מתורגמני ,וכ תשאול תלויי!תרגו שנזקקו לשירותי מתורגמני שמספקת
מדינת ישראל.
7
מבוא
"פתח פי ַל ִא ֵל אל די כל בני חלו"".
משלי ל"א ח!ט
המתורגמנות 1נמנית ע המקצועות העתיקי בעול ,לפי שכבר האד הקדמו קיי קשרי
מסחר ,והדעת נותנת כי מתורגמני היו מרכיב הכרחי במשא!ומת של משלחות סחר ,צבא,
דיפלומטיה ,ובכל מפגש בי תרבויות ולשונות ) .(Toury, 2007המילה "מתורגמ" מקורה במילה
האכדית TRGMאו "תרגמנו" ,המוזכרת לראשונה בכתובי לפני כארבעת אלפי שנה.
במצרית קדומה נקרא המתורגמ "עע" וההירוגלי" שלו נראה כמו פיסת שק ע גדילי ,שריד
לשיטה עתיקה לתקשורת מסחרית בי אנשי שאינ דוברי אותה שפה.
מתורגמנות בבתי משפט )להל :מב"מ( התקיימה בישראל מקדמת דנא .חז"ל ומפרשיה
דנו בפירוט בסוגיות תרגו ,ה בהקשר המשפטי וה בהקשר של קריאה מתורגמת בתורה בבית
הכנסת ,קבעו כללי וסייגי לגבי האופ שבו צרי להתנהל התרגו ,והדגישו את הצור להבדיל
בצורה ברורה בי מקור לתרגו 2.כמו משפטני רבי ) ,(Morris 2007הביעו א" ה הסתייגות
מ ההסתמכות על תרגו בבית הדי והעדיפו כי הדייני יבינו שפות רבות כדי שלא יזדקקו
לשירותי מתורגמ.3
1במשמעותה המודרנית' ,מתורגמנות' היא פעולת התרגום בעל-פה ,והמבצע אותה נקרא מתורגמן .המונח
'תרגום' מתייחס לתרגום בכתב ,והמבצע אותו נקרא מתרגם .עם זאת ,בעבודה זו התיבה "תרגום" כשם פעולה
מתייחסת לתרגום בעל-פה ,אלא אם כן נאמר "תרגום בכתב".
" 2אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה
פסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם) ".תלמוד בבלי מסכת
סוטה שף לט/ב( .ועל זה פירש הרמב"ם" :והקורא קורא פסוק אחד בלבד ,ושותק עד שיתרגם אותו התורגמן;
וחוזר וקורא פסוק שני .ואין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד ] [..אין הקורא רשאי להגביה קולו,
יותר מן המתרגם; לא יגביה המתרגם קולו ,יותר מן הקורא .ואין המתרגם רשאי לתרגם ,עד שיכלה הפסוק מפי
הקורא; ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר ,עד שיכלה התרגום מפי המתרגם .ואין המתרגם נשען לא לעמוד
ולא לקורה ,אלא עומד ביראה ואימה; ולא יתרגם מתוך הכתב ,אלא על פה .ואין הקורא רשאי לסייע לתורגמן,
שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה .והקטן מתרגם על ידי גדול ,ואין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן .ולא יהיו
המתרגמין שניים כאחד ,אלא אחד קורא ואחד מתרגם ".רמב"ם הלכות תפילה פרק יב ,י-יא.
" 3אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי קומה ,ובעלי חכמה ,ובעלי מראה ,ובעלי זקנה ,ובעלי כשפים ,ויודעים
בשבעים לשון ,שלא תהא סנהדרין שומעת מפי המתורגמן ".תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמ' א'.
ההדגשות שלנו ,נ.ס.
8
העול המערבי המודרני הכיר בזכותו של אד העומד למשפט להבי היטב את ההאשמות
נגדו ואת המתרחש באול המשפט ,ולהתבטא כהלכה בפני שופטיו ,ולצור זה להעזר במתורגמ
בשעת הצור .לדוגמה ,בסעי" 6.3של אמנת זכויות האד של מועצת מדינות אירופה נאמר:
4
Everyone charged with a criminal offence has the following minimum rights:
(a) to be informed promptly, in a language which he understands and in
;detail, of the nature and cause of the accusation against him
o
(e) to have the free assistance of an interpreter if he cannot understand or
speak the language used in court.
o
מדינות שונות עיגנו בחקיקה את הזכות לקבל מתורגמ כחלק מהזכות למשפט הוג.
בארצות הברית ,למשל ,נכלל סעי" זה בתיקו ה! 14לחוקה .ג במדינת ישראל המודרנית הכירו
בצור לספק תרגו בבתי המשפט כחלק מתהלי עשיית הצדק ,הירידה לחקר האמת והבטחת
זכויות האד ,ועיגנו אותו בחוק סדר הדי הפלילי נוסח משולב התשמ"ב ) (1982סימ ג'
)פרוטוקול ותרגו( ס"ק 142!140וכ ) 17.7תרגו( .וזו לשו החוק:
.140הוברר לבית המשפט שהנאש אינו יודע עברית ,ימנה לו מתרג או יתרג לו בעצמו.
.141ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית ,או לא בלשו אחרת השגורה בפי בית
המשפט ובעלי הדי ,תתורג בידי מתרג ,ועדות שנמסרה כאמור תירש בפרוטוקול תו
תרגומה לעברית ,א לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישו התרגו בפרוטוקול ישמש
ראיה לכאורה לדברי שתורגמו.
.142שכרו של מתרג ישול מאוצר המדינה ,א לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
החוק מטיל על בית המשפט את החובה לספק לנאש שאינו דובר עברית מתורגמ על
חשבו המדינה וכ לתרג לעברית עדויות הנמסרות בלשו אחרת .אול ,כפי שמציינת שלזינגר
) ,(1993המחוקק שניסח את סעיפיו לא קבע הנחיות מפורטות ליישומו "וכ לא ברור מי ייחשב
מוסמ לתרג ,מה פירושו של 'אינו יודע עברית' ,איזו הכשרה תידרש מ המתורגמני ,מי יפקח
על רמת המקצועית ,באיזו משיטות התרגו בעל!פה 5יועברו הדברי ,וכיצד ,א בכלל ,ישק"
4
Convention on the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms, Council of
Europe, Rome 1950 http://conventions.coe.int/Treaty/en/Treaties/Word/005.doc, accessed
Oct. 07.
5שתי שיטות עיקריות לתרגום בעל-פה :תרגום עוקב ותרגום בו-זמני.
תרגום עוקב ) – (consecutive interpretingהמוען אומר משפט או שניים ,מפסיק לדבר ,והמתורגמן
מתרגם .תרגום עוקב מכפיל את משך השיחה המתורגמת.
יש שני סוגים של תרגום עוקב :תרגום עוקב קצר ) – (short consecutiveהמתורגמנית מסתמכת על זיכרון
לטווח קצר ,ותרגמת את דברי המוען משפט-משפט .המוען צריך לעצור אחרי כל משפט כדי לאפשר
למתורגמנית לתרגם .תרגום עוקב ארוך ) – (long consecutiveהמתורגמנית נעזרת ברישום כדי לאפשר
למוען לתרגם ברצף עד שהוא מביא הגד לידי סיום ,ורק אז היא מתרגמת תוך שיחזור דבריו מתוך רשומותיה.
מתורגמנית מיומנת יכולה לשחזר את דברי המוען בפירוט ובדיוק רב.
תרגום בו-זמני )סימולטני( ) – (simultaneous interpretingהמתורגמן מתרגם בד-בבד עם המוען ,כשהוא
מפגר אחריו בשניות אחדות ,ולכן גם מסיים את תרגומו כמה שניות אחרי המוען .תרגום כזה נעשה בשתי
צורות :בלחשנות או עם ציוד אלקטרוני.
9
הפרוטוקול את נוסח הדברי בשפת המקור .ההחלטות בנושאי אלה נתונות בידי השופט היושב
בדי ,וזה לא בהכרח מודע לכל השלכותיה )הלשוניות והמשפטיות( של התלות במתורגמ ,או
לשיקולי הרלבאנטיי להכרעה בשאלות אלה) ".עמ' .(317
לכ יש להוסי" את העובדה שהחוק מאפשר לשופט לתרג ,על א" שהתרגו אינו נמנה
ע תחומי מומחיותו ולא לש כ הוא יושב בדי .הוראה זו משקפת את הדעה הרווחת 6,שכל
אד הדובר שתי לשונות יכול לתרג ,וכפי שאמר ג'ו לית'" ,ולא היא".
מעיו בקטעי עיתונות נית להתרש ,כי שופטי בישראל מביני היטב את חשיבות
התרגו ומקפידי עליו.
השופט ורדימוס זיילר אמר בראיו" :בעיית התרגו מציקה לי ] [...אני חושב שהמדינה
היתה צריכה לתת שירות של תרגו לאות אנשי המופיעי במוסדות שלטו ובמיוחד בבית
משפט שבו כל האמנות היא אמנות הדיבור והבנת הנאמר .צרי שאות אנשי יהיו מסוגלי ג
להביע את עצמ וג לשמוע את מה שנאמר בזמ אמיתי ובקצב שבו הדברי נאמרי .הדבר,
לצערי הגדול ,איננו כ".
7
השופט סטיב אדלר בהיותו נשיא בית הדי לעבודה חייב את המדינה לספק מתורגמני על
חשבונה ג בבית הדי לעבודה .הוא קבע כי לא ייתכ להגביל מסיבות פרוצדורליות את זכות
היסוד של עובדי זרי לגשת לערכאות שיפוטיות" .הימנעות מהזמנת מתורגמ בהליכי בה
מעורב עובד זר ,שאינו דובר עברית ,פירושה פעמי רבות למעשה נעילת שערי בית הדי בפניו".
8
השופטת מיכל אגמו!גונ דרשה לזמ מתורגמ ג למוצאי שבת ,על א" שהדרישה לכ
מעטה בדר כלל ,כדי למנוע מצב של העדר מתורגמ.
9
השופט יעקב טירקל סבר כי מ הראוי לספק תרגו מטע המדינה ג בהליכי אזרחיי:
"בהליכי אזרחיי )לרבות הליכי בענייני עבודה ,משפחה והוצאה לפועל( ,אי חובה כזאת.
התוצאה היא שזכויותיה של בעלי די שאינ יודעי את השפה העברית עלולות להיפגע .ראוי
לחשנות ) – (chuchotage, whisperingהמתורגמן יושב ליד המאזין ,או מאחוריו ומעט באלכסון ,ומתרגם
באוזניו סימולטנית בקול נמוך או בלחישה.
מתורגמנות עם ציוד – המתורגמנית יושבת בנפרד ,שומעת את דברי המוען )המצויד במיקרופון ובמשדר( דרך
אזניות ,ומדברת לתוך מיקרופון משלה בערוץ אחר .תלויי-התרגום מקשיבים לתרגום דרך אזניות המכוונות
לערוץ הדיבור של המתורגמנית .מתורגמנות מסוג זה נהוגה בוועידות ובכנסים ,אז יושבת המתורגמנית בתוך
חדר נפרד ,או בתוך תא אקוסטי אטום כדי שלא תפריע לשאר הנוכחים ולא תופרע על ידי רעשים חיצוניים.
אולם יש אפשרות לתרגם בשיטה זו גם ללא תא אקוסטי ,אלא עם מיקרופונים ואזניות בלבד )שיטה המכונה
באירופה ,Biduleובישראל 'מזוודה'(.
6כפי שנמצא במחקרו של , John Leethמצוטט אצל ,1995 Edwardsעמ' .175
" 7ורדימוס זילר :צדק בזמן אמת" מאת עו"ד חיים שיבי ,הלשכה מס' 9מרס 1990עמ .10-7
" 8המדינה חויבה לממן מתורגמן בתביעת עובד זר נגד מעסיקו" מאת רותי סיני' ,הארץ'23.6.2002 ,
9מדינת ישראל נגד סברזיין אנדריי ,מ ,007383/01תאריך הדיון.27.1.2001 :
10
שג עני זה יוסדר בחוק 10".אול מנהל בתי המשפט בישראל ד ארבל הורה ב! 2002לנשיאי בתי
המשפט במדינה לא לממ מאוצר המדינה הוצאות תרגו במשפטי אזרחיי .דוברת הנהלת בתי
המשפט הבהירה כי הוראה זו נובעת מאילוצי תקציביי ,הואיל ותקציב התרגו המתקבל
מהאוצר אינו מכסה אפילו את הוצאות התרגו למשפטי פליליי 11.הנמקה כזו מנוגדת לקביעת
השופטת דורנר" :שיקולי של כדאיות תקציבית ותכנונית ,ככלל ,אינ יכולי להצדיק החלטת
מדינה הפוגעת בזכות יסוד 12".ולקביעתו של פרופ' ברק" :שיטת משפט המגינה על זכויות אד
ונותנת לה מעמד חוקתי אינה מוכנה לאפשר פגיעה בזכויות אלה מטעמי של נוחות מנהלית או
חסכונות כספיי גרידא .המדינה אינה יכולה לפגוע בזכות אד מוגנת א בטענה שאי בידה
כספי המספיקי להגנה על אותה זכות".
13
בעניי זה יש לציי ,שכיו ) (2008נהוג להזמי )על פי החלטה שיפוטית( מתורגמנות על
חשבו המדינה בתיקי מסוימי בבתי הדי לעבודה ולמשפחה .כמו כ נמצאת בהכנה הצעת חוק
של חבר הכנסת מיכאל אית שתאפשר הזמנת מתורגמני מטע המדינה ג בתיקי אזרחיי
כאשר תלוי!התרגו 14אינו יכול לממ מתורגמ על חשבונו.
15
עד עתה ,למיטב ידיעתה של הכותבת ,נחקר התרגו בבתי משפט בישראל מעט יחסית:
עבודת גמר אחת לתואר שני על משפט דמיאניוק ) ,(Morris, 1989עבודת גמר אחת לתואר שני על
מתורגמנות בבתי משפט צבאיי )ליפקי ,(2006 ,עבודות סמינריוניות ספורות ,16ומספר מצומצ
של מאמרי .17נתוני סטטיסטיי אי כמעט.
לעומת זאת ,בעול מתפתחת הספרות המחקרית בתחו זה .מתורגמנות בבתי משפט היא
אחד התחומי מהירי!הצמיחה ביותר בשדה התרגו בארה"ב ומחוצה לה ,ואחד התחומי
הפעילי ביותר מבחינת מדיניות לשו .ככל שהחברה האנושית נעשית הטרוגנית וקולטת לתוכה
קבוצות מיעוט ,כ גוברת המודעות לצור לגשר על מחסומי השפה ג בשירות הציבורי ,ובכללו
" 10שוויון בנגישות לשירותים משפטיים" ,יעקב טירקלhttp://www.nfc.co.il/Archive/003-D- 10.1.2002 ,
1054-00.html?tag=21-21-27&au=Trueביקור אחרון :אוגוסט .2007
" 11ארבל :לא נממן תרגום במשפטים אזרחיים" מאת אורי ניר' ,הארץ' .2.1.2002
12בג"צ ,4541/94מילר נגד שר הבטחון ,פ"ד מט) ,94 (4עמ' .144
13ברק ,1994עמ' ,527מצוטט בפסק דין של השופטת מיכל אגמון-גונן ,מדינת ישראל נגד סברזיין אנדריי ,מ
,007383/01תאריך הדיון.27.1.2001 :
14תלוי תרגום ) – (language-dependent, language-handicappedאדם הנזקק לתרגום כדי להבין את
הנאמר או כדי להתבטא .בדרך כלל מתייחס המונח 'תלוי תרגום' לנאשם או לעד ,אך גם תובעים ,עורכי דין,
שופטים ,בני משפחתם של הצדדים ,או כולם יחדיו עשויים להיות תלויים בתרגום .את המונח העברי טבעה
שלזינגר ).(1999
,http://www.miki.org.il/Info.asp?txtItemID=127 15ביקור אחרון מרס .2008בשעת כתיבת עבודה זו,
ההצעה נמצאת בסטטוס "הונחה לדיון מוקדם".
;2002 ,Kramer 16חפר ;2007 ,2005 ,סמרה.2002 ,
17אלבשן ;2004 ,חפר ;2007 ,טננבוים ,תשס"ג; מוריס ;1989 ,Morris ;2007 ,שלזינגר,1999 ,
.2002 ,Kramer ;1989 ,Shlesinger
11
מערכת המשפט ,ולדאוג למשפט הוג ולנגישות לשונית בבתי המשפט ) Gonzáles et al.,
.(1999:15מתורגמנות בבתי משפט היא כיו דיסציפלינה המעוגנת בתיאוריה ,מגובה במחקר
אקדמי ומקצועי ,ע כללי אתיקה והתנהגות מקצועית ,סטנדרטי מקצועיי ,ונהלי מומלצי.
החלוצות בתחו נקיטת מדיניות לשו מסודרת בתחו זה היו אוסטרליה ושוודיה ,א ג
באנגליה ,בקנדה ,בדנמרק ובארצות הברית ,וכ במדינות נוספות ,התרחשו תהליכי במגמת
התמקצעות .יש מדינות שבחרו להקי גופי ציבוריי שיסדירו את נושא מב"מ ,ויש כאלה
שעברו למיקור חו' ולהפרטה ) Ozolins, 2000:28-29וראו להל בסעיפי 1.3.1ו!.(1.3.2
עבודה זו תתמקד בנושא מקצועיות של מתורגמני בתי המשפט בישראל ,ג בהנחה
שאיכות התרגו בעל!פה שמספקת המדינה בהליכי הפליליי תלויה במידה רבה במקצועיות
של המתורגמני .העבודה תסקור את הפרמטרי למקצועיות במתורגמנות בית משפט כפי שה
מסתמני מהספרות ומהפרקטיקה של בתי משפט וארגוני מתורגמני במדינות שונות במערב,
תדו בסוגיות העיקריות הקשורות בתחו זה ,תבדוק את המצב במדינת ישראל בהשוואה
לפרמטרי אלה ,ותשתדל להצביע על אפשרויות עתידיות.
בהתא למגמה הסוציו!בלשנית המסתמנת כיו במדעי החברה ,ננקט בעבודה זו לשו זכר
ולשו נקבה לסרוגי כשמדובר במתורגמני ,ו"המתורגמנית" מופיעה כש!עצ קיבוצי בצד
"המתורגמ" .כל הציטוטי מאנגלית תורגמו בתרגו חופשי על!ידנו.
הק" העבודה לא ִאפשר טיפול בנושאי רבי .לדוגמה לא נדונו ההשלכות המשפטיות
והאדמיניסטרטיביות של נושא המקצועיות ,פסקי די הוזכרו א בחט" ,לא נבדקו רכיבי של
קוגניציה ושל פרגמטיקה בתרגו ,סקירת המדינות היתה מצומצמת ומספר המדינות שנסקרו
קט .לא נסקרו כלל מדינות ששיטת המשפט בה איננה "המשפט המקובל" ) .(Common Lawכ
לא טופלו הסוגיות הספציפיות למתורגמנות לשפת סימני ,ונושאי טכניי כגו שימוש בציוד,
תרגו מרחוק ) ,(remote interpretingסוגיית התרגו הסימולטני בבית המשפט ,ועוד.
12
פרק :1
סקירת ספרות
1.1משמעותה של מקצועיות במתורגמנות
מילו אב שוש מנגיד בי 'חובבנות' ל'מקצועיות' ,שהוא מגדיר כ .1" :שייכות למקצוע
מסוי ,מומחיות במקצוע .2 ,עיסוק בדבר כבמקצוע של קבע"' .מקצועי' מוגדר כ .1" :של
מקצוע ,השיי למקצוע מסוי ,המקנה הכשרה למקצוע מיוחד .2 ,שיש בידו מקצוע מיוחד".
מילו רב!מילי ,המאוחר לאב!שוש ,מרחיב את ההגדרה ל'מקצועי' .1" :ששיי או קשור
למקצוע מסוי .2 ,שנעשה על ידי בעל מקצוע .3 ,שלמד מקצוע מסוי ועוסק בו לפרנסתו.4 ,
שמוסמ ומיומ במקצועו ,שמבצע את מקצועו במומחיות ".הגדרת המקצועיות דומה.
ההתפתחות שחלה בי אב שוש לרב מילי תואמת את ההתפתחות ההיסטורית של המושג ,אשר
יצרה בידול בי "מקצוע" לבי "עיסוק" ,כאשר המקצוע מצטייר כדבר חיובי ,קובע נורמות
ומכתיב כללי ).(Rudvin 2007:50
ההגדרה הקלאסית למקצועיות שכתב פרסו 18מבדילה את המקצוע מההדיוט באמצעות
שלוש תכונות :נייטרליות רגשית ,כ שהמקצוע מתייחס לכל לקוחותיו בצורה שוויונית
)" ,("universalismפעולה לטובת הכלל והתייחסות עניינית )" ,("functional specificityוהגעה
למקצועיות על ידי הכשרה מקצועית ולא כתוצאה מירושה )".("achieved competence
לפי פרידסו
19
ההבדל בי עיסוק לבי מקצוע נית להגדרה לפי המאפייני הבאי של
מקצוע :מומחיות ,הסמכה )תעודה( ואוטונומיה; יחסי אמו בי הלקוח לאיש המקצוע כתנאי
חיוני; וראיית השירות שמספק איש המקצוע כעבודה לטובת היחיד או החברה.
20
מקור המילה מקצוע בשפות האירופיות היא professioהלטינית ,שפירושה להצהיר
בפומבי ,ומושג זה מדגיש את תחושת החובה הציבורית ,הצהרת האחריות כלפי הציבור ,כמו
בהגדרת המקצועיות אצל רדווי ):(Rudvin, 2007
Gaining and maintaining credibility as an occupational group towards the public
and those served.
Parson, 1964, per Wadensjö, 2004.
Freidson 1994, per Rudvin 2007, p. 53.
20להגדרות של מקצועיות במדעי החברה ראו ,www.acmc.ca/professionalism/SocScsLit.pdf :ביקור
אחרון ינו' .2008
18
19
13
אפשר ג להדגיש את ההשקפה כי מקצועיות כרוכה במחויבות לער אידיאולוגי!מוסרי,
כפי שמשתמע מהגדרתו של גאבאר:21
Occupation that requires new entrants to take an oath professing their dedication
to the ideals and practices associated with a learned calling.
רדווי טוענת שמקצועיות אינה ער אוניברסלי או טבעי למעשה התרגו ,אלא נוהג חברתי
תלוי תרבות .לדבריה ,הגדרת המקצועיות תהיה תלויה בשני רצפי עקרוניי בתרבות שבה
מדובר .הרצ" האחד ,אוניברסליות לעומת פרטיקולריות ,קובע איזה משקל יינת לחוקי
ולכללי לעומת התחשבות בנסיבות מיוחדות .הרצ" השני ,גישה מעורפלת לעומת גישה ספציפית,
יקבע באיזו מידה יש הפרדת תחומי בי התנהגות בתפקיד ושלא בתפקיד )כלומר ,א נפגוש את
הבוס במקרה בבר ,הא נטפח על שכמו ונשתה איתו כוסית ,או נמשי להתייחס אליו כאל דמות
סמכות?( )ש ,עמ' .(58!57לדוגמה ,יש ארצות שבה מקצועיות קשורה להשתייכות שבטית או
דתית ,ואז ייחשב למקצוע מי שמסייע לבני קבוצתו להשיג את מטרותיה )עמ' ;(64ואילו
במערב מביני את המקצועיות כמבוססת על מיומנות אישית ויוזמה אישית ,ועל כללי שקובעת
לעצמה הקבוצה המקצועית )עמ' .(54היא מצטטת את טרומפנארס והמד!טרנר ) Trompenaars
,(& Hampden-Turner, 2000אשר מזהי שני אינדיקטורי דומי לגבי התנהגותו של איש
מקצוע :נייטרליות לעומת אמוציונליות ,ו"מרחק הכוח" :הראשו קובע כמה רגשנות מותר
להפגי ,והשני כמה אסימטריה יש ביחסי הכוחות בי הצדדי .שני הקריטריוני תלויי תרבות,
אבל לפעמי יש חילוקי דעות לגביה ג בתו אותה תרבות עצמה )עמ' .(60!59
רדווי ערכה חיפוש אקראי ב'גוגל' ומצאה ששני התחומי שעוסקי באינטנסיביות בנושא
המקצועיות ה רפואה ומשפטי ,וכי המושג מקצועיות מתקשר ע הקריטריוני הבאי ,לפי
סדר שכיחות הופעת :כישורי המבדילי בי מקצוע להדיוט; תשלו בעד השירות; קבלת
הכשרה לעסוק בתחו ,המקנה למקצוע "מיומנות יתרה" ואמינות בעיני הציבור; קבלת אישור
לעליונותו המקצועית של המקצוע מקהילת השווי ,אישור הנשע על נימוקי מדעיי
ורציונליי; התבססות על ערכי מוסר ותודעת שירות )ולא על רווח(.
אב שוש מגדיר את 'מתרג' ואת 'מתורגמ' כ .1" :מעתיק מלשו אל לשו .2 ,חכ
שתרג לארמית או ליוונית את דברי התורה שהוקראו בבית הכנסת" .המילה 'מתורגמנות' אינה
מופיעה אצל אב!שוש ,ורק מתו הדוגמאות נית להבי שמתורגמ מתרג בעל!פה .מילו רב!
מילי ,המאוחר לו ,כבר יוצר בידול בי מתרג למתורגמ' .מתרג' מוגדר כ"מי שמקצועו תרגו
Gabar, 2006 per Rudvin (2007) p. 50.
21
14
של טקסט משפה לשפה ,ואילו 'מתורגמנות' מוגדרת כ"עיסוקו או מקצועו של מי שמתרג משפה
לשפה ,ובעיקר של מי שמתרג בעל!פה או באופ סימולטאני".
לא בכדי מהסס רב!מילי בי "עיסוקו" לבי "מקצועו" בנסותו להגדיר את עבודת
המתורגמ .מאז ומתמיד סבלה המתורגמנות ממעמד מעורפל ומפוקפק במקצת .אנשי הנזקקי
לתרגו אינ אוהבי את תחושת התלות באד זר ,שלפעמי ג אינו "משלה" .המתורגמ
נמצא תמיד בעמדת ביניי בי שני מחנות ,ומעצ עובדה זו הריהו בחזקת חשוד .הוא מחזיק
בידיו מידע רב!ער וכוח רב .תלויי התרגו אינ יכולי לדעת א המתורגמ מתרג כהלכה
ובמדויק ,א הוא מעביר כראוי את המסר שביקשו להעביר .חושדי בו בחוסר אותנטיות ,סילו",
ציטוט לא מדויק ) .(Venuti, 1998:31מפקפקי בנייטרליות שלו ,חוששי שהוא מסתיר דבר!
מה ,אולי א" קושר קשר ע הצד שכנגד .כאשר נכשלת התקשורת ,קל לתלות את האש
במתורגמ .מכא באות התבטאויות שליליות רבות המופנות נגדו ,שהמפורסמת בה היא
,Traduttore Tradittoreלתרג הרי זו בגידה .תלויי!התרגו רוצי היו מעי "דג בבל",
שתוקעי אותו באוז ומביני מיד כל מה שנאמר בכל שפה אחרת .(Adams, 1995) .וולמא
) (Wallmach, 2002מסבירה כי המתורגמנות ,בהיותה חוצה גבולות ,טומנת בחובה את הסכנה
שתביא עמה רעיונות חדשי או תערער על הסדר הקיי ,וכמו כ היא עלולה "להתחפש" לטקסט
מקור ,ועל כ כובלי אותה בקודי מחמירי כדי להגביל את השפעתה.
למתורגמנות אי דימוי של מקצוע .ג'ו לית' מהנהלת בתי המשפט הפדרליי בארצות
הברית הגדיר זאת כ" :רוב האנשי סבורי שא אתה דו!לשוני ,יכול אתה לתרג .למה הדבר
דומה ,למי שסבור שא יש ל שתי ידיי ,יכול אתה אוטומטית להיות פסנתר קונצרטי".
22
וכ כותבת המתורגמנית המכנה את עצמה 'זיקית' ) (Chameleonבבלוג שלה:
Be prepared for the frustration of outsiders (especially those who should know
better as they depend on your services on a daily basis) assuming that anyone with
the most superficial of nodding acquaintances with languages [is] capable of doing
your job. […] Whereas in truth even the perfectly bilingual are less likely to possess
this rarefied aptitude […].
Worse, you are a parasite, an expensive frippery, a drain on taxpayers’ money, a
glorified secretary, a menial to be shunted off to a cheap hotel…23
Leeth per Sanders per Gonzáles et al. 1999, p. 16.
http://redemptionblues.blogspot.com/2006/07/how-to-be-interpreter.html 23ביקור אחרון ספט'
.2007
22
15
כפי שנראה להל ,המטלה הפשוטה לכאורה ,שבה מעבירי מסר משפה אחת לשפה אחרת,
דורשת קשת רחבה של מיומנויות .אחת הראיות לכ נמצאת בדיווח של מיקלסו ) Mikkelson,
:(1997כאשר הונהגו לראשונה בחינות הסמכה למתורגמני בבתי המשפט הפדראליי בארה"ב
) (1980עמד שיעור המצליחי בבחינה על 8.8%בשנה הראשונה ועל 4.7%בשנה השנייה .אחד
הנכשלי פנה לערכאות כדי לערער על תקפות הבחינות בטענה שהוא עובד שני רבות כמתורגמ
בית משפט לשביעות רצונ של הנוגעי בדבר .בית המשפט פסק כי הבחינות ראויות 24.במקומות
שבה התפשרו והנהיגו בחינות הסמכה קלות יותר ,כגו בקליפורניה עבור בתי המשפט של
המדינה ,סבלה עבודת של המתורגמני שהוסמכו מבעיות ידועות ,כגו התנהגות לא!אתית,
שגיאות בתרגו וכיוצא באלה .כשהתגלה הדבר הוגברה בהדרגה דרגת הקושי של הבחינות,
ואיכות התרגו השתפרה בהתא ,אבל אז נוצר מצב שבו איכות עבודת של המתורגמני
המוסמכי לא היתה אחידה ,ולכ לא נית אמו בתעודת ההסמכה .בעיה זו ניסו לפתור על ידי
השתלמויות )ש(.
למעשה ,שיעור ההצלחה הנמו בבחינה אינו צרי להפתיע .במשפטי נירנברג נבחנו 200
מועמדי כדי לבחור את 36המתורגמני הראשוני ,ו! 500מועמדי כדי לספק צוותי
מתורגמני למשפטי נירנברג במלוא ) .(Gaiba, 1998:48בבחינות ההסמכה הכלליות למתורגמני
קהילה הנערכות מטע המדינה בשוודיה )לפני התמחות במב"מ( ,פחות מ! 50%מהנבחני
מצליחי לעבור את השלב הראשו שהוא בחינה בכתב ,ולעלות לשלב השני ,הבחינה בעל!פה ) Idh,
.(2007מתברר ,שלא קל כל כ לתרג ברמה טובה.
1.1.1כישורי תרגו ,קריטריוני לאיכות ותפקיד המתורגמנית
הקריטריוני להגדרת כשירותו של מתורגמ בתי משפט דומי למדי במדינות השונות.
מיקלסו ) (Mikkelson, 2000מסכמת את הספרות בנושא ומפרטת את המיומנויות הנחוצות
למתורגמ כדי לעשות את עבודתו :כישורי שפה )שליטה בשתי השפות ויכולת ניסוח( ,כישורי
ואחזור ,זיכרו )בעיקר אצל מתורגמני בית משפט ,המצ8וי לא
אנליטיי ,יכולת הקשבה פעילה ִ
לדלג על שו מרכיב בטקסט ,כולל היסוסי( ,כישורי תקשורת בי!אישית )למשל ,לצור העברת
מסרי בי שופט משכיל לעבריי בור( ,התנהגות אתית ,כישורי דיבור )דיקציה ,קול ר( ,ידע
תרבותי ,הכרת הנושא.
Seltzer & Torres Cartagena vs. Foley et al., 1980, in Edwards 1995.
24
16
ֶהר 25ועמיתיה שאלו 65מתורגמני קהילה אוסטרליי מה לדעת תכונותיו של מתורגמ
טוב .בי התכונות שמנו המשיבי :ידיעת שתי השפות והכרת התרבות המהגרת ,אובייקטיביות,
כישורי סוציו!תקשורתיי ,אמינות ,אחריות ,יושר ,נימוס וצניעות .פלדווג
26
שאל 38
מתורגמני מקצועיי מגרמניה אותה שאלה ,וה סיפקו רשימה ארוכה של תכונות הכרחיות,
החל מידע לשוני והשכלה כללית וכלה בקול נעי ,ומבריאות טובה וכוח סבל עד תכונות פסיכו!
סוציאליות כמו הופעה נאה ,קור רוח ,אדיבות וגמישות.
קאדרי'' 27השתמשה בשאלו כדי לבדוק את דעת של 200שופטי אוסטרי לגבי כישוריו
של המתורגמ המשפטי הטוב והגדרת תפקידו 133 .שופטי מילאו את השאלו .מבחינת כישורי
המתורגמ ,הקריטריו הראשו במעלה בעיני המשיבי היה "כישורי מתורגמנות" ,במקו השני
"כישורי לשו ותרבות" .כישורי אלה נחשבו חשובי יותר מ"ידיעה בסיסית במשפטי" ו"הכרת
הפרוצדורה וההליכי בבתי המשפט" .השופטי האוסטרי הבחינו בצור לדרוש מתורגמני
בעלי כישורי תרגו .זוהי דרישה שאינה מופיעה במקומות רבי ,כנראה מתו ההנחה המוטעית
שכל אד דו!לשוני יכול לתרג.
לדברי קולי ומוריס ) ,(Colin & Morris, 1996שסקרו את הציפיות ממתורגמני בית משפט
ואת הדרישות מה במדינות שונות ,מתורגמני נדרשי לספק תרגו באיכות גבוהה ולתרג
כמיטב יכולת וידיעת בשני הכיווני ,כלומר לתרג ג לשפה שאינה שפת!הא שלה .מצפי
מהמתורגמנית שתשלוט בשתי השפות בכתב )קריאה( ובעל פה ,כולל הכרת מונחי מקצועיי,
עגות אזוריות ,ביטויי וניבי ,שתהיה לה הבנה בסיסית בנוהל המשפטי ,ושתכיר את הרקע
התרבותי של שני הצדדי.
,NAJITהארגו המקצועי הכלל!ארצי של מתורגמני ומתרגמי בבתי משפט בארצות
הברית 28,מביע עמדה מזווית שונה במקצת ,מעשית יותר .הארגו ד באחד מניירות!העמדה שלו
באיתור מתורגמני לשפות נדירות .במקרה הגרוע ,שבו אי מבחני הסמכה לשפה המבוקשת,
ממלי' NAJITלהעדי" מועמדי העומדי בקריטריוני הבאי :ניסיו במתורגמנות במסגרות
שונות ,רקע "חזק" בשפה הזרה ,שליטה טובה באנגלית )שפת בית המשפט( ,חשיבה מהירה
25
Hearn, p. 61, per Pöchhacker, 2001.
Feldweg, p. 326-378, per Pöchhacker, 2001.
27
Kadric, per Pöchhacker, 2001.
28פרטים על NAJITבאתר הארגון ,http://www.najit.org/about_najit.html :ביקור אחרון מאי .2007
26
17
וגמישה ,הכשרה כלשהי בתרגו או במתורגמנות ,וחברות באגודה מקצועית ) professional
.(association
29
סוגיית האיכות בתרגו בכתב נדונה בהרחבה בספרות של חקר התרגו .אול איכות
ונורמות בתרגו בעל!פה בכלל ,ובתרגו בבתי!משפט בפרט ,טופלו למעשה רק בעשור האחרו,
באר' ובחו"ל .לדברי ואדנשו ,30למעשה אי קריטריוני מוחלטי להגדרת תרגו "טוב" .כל סוג
של פעילות תרגו ,ע מטרות שונות ,סוגיות ,צרכי ,רצונות ומחויבויות שונות ,מציג תביעות
אחרות כלפי המתורגמ.
פשהאקר ) (Pöchhacker, 2001מסביר כי המחקר מכיר בכ ,שפעולת המתורגמנות
מייצרת תוצר כפול :הפקת טקסט ויצירת תקשורת .השירות שמגיש המתורגמ ,להגדרתו ,נמדד
במדדי הבאי ,הבנויי כמעגלי ע חפיפה מסוימת ביניה :אינטראקציה תקשורתית
מוצלחת; אפקט מקביל לכוונת המוע ;31הבעה תקינה בשפת היעד; העברה מדויקת של טקסט
המקור.
במילה "אפקט" כוונתו למטרה הרטורית של המוע ,מה שנקרא במחקר 'הכוח
האילוקוציוני' של ההגד ) ! (Austin, 1962למשל להרגיז ,לפייס ,לאתגֵר ,להביע אירוניה וכ
הלאה .ה"הבעה התקינה" מתייחסת לכ שהתרגו לשפת היעד יישמע טבעי וקביל" .העברה
מדויקת" כוללת ג תרגו השומר על הסגנו והמשלב של המקור ,ובמידת הצור – ג על הנימה
וההנגנה.
מוריס ) (Morris, 2008מצטטת הגדרת איכות של שופטי קנאדי:
Where an interpreter was appointed and it is the quality of the interpretation
provided that is being challenged, it is necessary to determine whether there has
been a departure or deviation from what is considered adequate interpretation.
While the interpretation provided need not be perfect, it must be continuous,
precise, impartial, competent and contemporaneous.32
מרכיב חשוב באיכות עבודתו של המתורגמ הוא ההכשרה המקצועית .הפתיח להסכ
המעג את פעולת ה'קונסורציו'
33
שאחראי להכשרת מתורגמני בית משפט ברמת המדינות
NAJIT's Position Paper, p. 3, accessed Aug. 2007
Wadensjö 2001 per Pöchhacker 2001, p. 287.
31
מוען הוא הדובר שאותו מתרגמים ,נמען הוא האדם שאליו מופנים הדברים .בסיטואציה של תרגום בבית
משפט ,המתורגמן בעבודה זו לא יהיה מוען או נמען.
R. vs. Tran (1994), per Morris, 2008.
29
30
32
33
Consortium for State Court Interpreter Certification, Agreements for Consortium
Organisation and Operation, 1997, updated 2005, in:
ביקור אחרון http://www.ncsconline.org/wc/publications/Res_CtInte_ConsortAgree2005Pub.pdf,
אוק' .2007
18
בארצות הברית )ראו להל בסעי" (1.3.2מבסס את העובדה שמתורגמני שלא קיבלו הכשרה
והסמכה מתרגמי באיכות ירודה ,וכי הדר הנכונה לשפר מצב זה הוא הסמכה:
Audits of interpreted court proceedings in several states have revealed that
untested and untrained "interpreters" often deliver inaccurate, incomplete
information to both the person with limited English proficiency and the trier of
fact. Poor interpreting constrains equal access to justice for persons with limited
English proficiency involved in legal proceedings. Every state that has examined
interpreted court proceedings has concluded that interpreter certification is the
best method to protect the constitutional rights of court participants with limited
English proficiency.
אדוארדס ) (Edwards, 1995מפרטת סוגי אחדי של שגיאות בתרגו :שגיאות מחמת אי
הבנת ההקשר ,מחמת אי הבנת הדיבור )בגלל עגה ,מבטא ,מלמול ,גמגו( ,תרגו לא מלא ,חוסר
דיוק ,משלב לא מקביל ,וכ שגיאות הנובעות מיהירות ,כאשר המתורגמ אינו לוקח ברצינות את
צורת ההתבטאות של המוע ו"משפר" אותה )עמ' .(91יש ג מכשלות שיוצר עור הדי :אינו
מדבר בגו" ראשו ואינו פונה לעד ,מנסח את השאלות בצורה מסורבלת ומסובכת לצור ושלא
לצור ,ומשתמש במבני שלילה כגו "הא לא העדת בפני בית המשפט ש" / "...האי זה נכו ש"...
" /הא לא הלכת לברר ."...קורה ג שמתורגמ נמנע מלתרג כהלכה מתו מבוכה ,למשל
כשהמוע מתבטא בצורה וולגרית ,מתייחס בגסות לשופט ,או אומר אמירה שעלולה להכשיל
אותו!עצמו )עמ' .(94!93
קולי ומוריס ) (Colin & Morris 1996: 23מראות כי איכות התרגו אינה נמדדת רק
במספר הטעויות .מתורגמ עלול להשתמש בשפה מנומסת או פורמלית יותר או פחות מהמקור;
להשמיט היסוסי; לבטל או להוסי" אי!בהירות .העד עלול לשת" פעולה יותר או פחות בגלל
הלשו שבה בוחר המתורגמ להשתמש .מתורגמ לא מיומ עלול להטעות עד .ואילו מתורגמ
מיומ יכול להפנות את תשומת לב בית המשפט לסוגיות בי!תרבותיות ולמנוע אי!הבנות .מתו
הטכניקות העומדות לרשותו ,הוא יבחר בטכניקה הנכונה וישתמש בה בתבונה ,והדבר יזרז את
ההלי ויחסו זמ וכס" .ע מתורגמני כשירי אי ההלי המשפטי נעשה לסיוט ,כפי שקורה
ע מתורגמני לא כשירי.
אול איכות התרגו אינה תלויה רק במתורגמ עצמו ,אלא ג במסגרות שבה הוא עובד
ובאנשי המשתפי עמו פעולה .קולי ומוריס ) (Colin & Morris, 1996אינ מתייחסות כלל
למתורגמ עצמו בפרק שכותרתו "איכות בתרגו" .לדבריה ,למתורגמ אי אפשרות לערו את
דבריו )כפי שעושה מתרג( ולכ טעויות ה בלתי נמנעות ,ג אצל מתורגמ כשיר .אלא שיש לספק
19
למתורגמ תנאי עבודה שיאפשרו לו לעבוד כהלכה :בדיו האור יותר משלושי עד חמישי
דקות יש להעסיק שני מתורגמני שיחליפו זה את זה וינטרו זה את עבודתו של זה; יש לאפשר
למתורגמ להתכונ לדיו ,לרענ את זכרונו במונחי הרלוונטיי ולהכי מונחי שיופיעו בתיק
)ש ,עמ' .(24ג שלזינגר מסבירה עד כמה תלויה המתורגמנית בסביבת העבודה שלה :באיזו
מידה מתחשבי בבקשותיה לגבי הסדרי ישיבה )למשל ,יכולתה לראות שקפי המוצגי באול(;
באיזו מידה מאפשרי לה להעיר על בעיות אקוסטיות ,טכניות או לשוניות ,לבקש מהמועני
להאט את מהירות דיבור ,ולבקש הבהרות )למשל ,לבקש לחזור על מילה או לשאול לאיזו
משמעות של מילה פוליסמית התכוו המוע(; והא היא יכולה לתק את טעויותיה!שלה ללא
בושת פני )שלזינגר .(739 :1990
הנהלת בתי המשפט או קבל התרגו חייבי להבי שה לא יצאו ידי חובת בכ ששלחו
מישהו כדי לתרג בבית המשפט .מוריס ,מיקלסו ,ניסקה 34ואחרי מוסיפי שעל המערכת
להכיר בצור להכשיר ולהסמי מתורגמני ,ולהעסיק על בסיס מצוינות .אומרת מוריס:
When the system fails to acknowledge the need to train, qualify, certify and
recruit according to the principle of excellence, it is condemning itself to lowcalibre interlingual performance which will seriously impair the “tissue of
justice".
הגדרת תפקיד המתורגמ ,א היא קיימת ,עשויה להשתנות מאר' לאר' ולעתי א"
משופט לשופט .הגדרה זו שנויה במחלוקת ומתלבטי בה ה החוקרי וה הגופי הנוגעי בדבר
במערכות המשפט השונות .הגדרה כזו ,א היא קיימת ,עשויה להשתנות מאר' לאר' ולפעמי א"
משופט לשופט .כפי שמסביר אנדרסו:
35
In general, the interpreter's role is characterzied by some degree of inadequacy of
role prescription, role overload and role conflict resulting from his pivotal position
in the interaction network.
נקדי ונאמר כי תקשורת חברתית מתבצעת בצורה טובה יותר כאשר הצדדי מביני את
התפקידי והציפיות של עצמ ושל זולת .המערכת המשפטית מקפידה על הגדרה מדויקת של
הפונקציה שממלאי בעלי התפקידי בה ו'לקוחותיה' .באול בית המשפט נשלטי תפקיד
והתנהגות של אנשי המקצוע והצדדי על ידי הליכי וטקסי פורמליי .הואיל וההלי כולו
מתבצע על ידי דיבור ,אי לתמוה על השליטה התקיפה בתקשורת באול הדיוני :יש כללי
הקובעי מי עושה מה ,למי מותר לדבר ומתי ,למי מותר לו לפנות ,באילו ענייני וכיצד ) Laster
.(& Taylor, 1994:111בדבר תפקידו של המתורגמ יש חילוקי דעות רבי .במחקר האוסטרי של
20
קאדרי'' שהוזכר לעיל )אצל (Pöchhacker, 2001נשאלו השופטי כיצד ה מגדירי את תפקידו
של המתורגמ .ה גילו סובלנות רבה כלפי תרגו בתמצית ,ניסוח דברי השופט מחדש בצורה
פשוטה יותר ,ומת הסברי והבהרות לז'רגו המשפטי 85% .מהמשיבי ציפו שהמתורגמ יסביר
לבית המשפט סוגיות תלויות!תרבות .לעומת זאת ,במחקרו של ג'ו לית' ,אשר ראיי 80אנשי
מתחו מתורגמנות בתי המשפט בארה"ב – שופטי ,נציגי ארגוני מתורגמני ,ראשי תכניות
תרגו בהאוניברסיטאות ,מפתחי בחינות ומתורגמני עובדי ,מצא כי השופטי רצו שהכול
יתורג כפי שנאמר וללא תמצות ,וסברו שאי להתיר למתורגמ לתמצת או לפשט את הטקסט
לרמה שהמתורגמ חושב שהעד יבי .ואילו המתורגמני סברו שזהו תפקיד :לקצר ,לוודא
שתלוי!התרגו הבי ,ולפשט ז'רגו משפטי ) .(per Edwards, 1995:175בהשוואה זו יש להביא
בחשבו את ההבדלי בי שיטות המשפט בארה"ב ובאוסטריה.
תפקידה הבסיסי של המתורגמנית הוא להעביר בנאמנות מסר משפה אחת לאחרת תו
שמירה על נייטרליות ) .(Angelelli, p. 175המתורגמנית נדרשת לתרג כל מה שנאמר בבית
המשפט ושהיה מוב על ידי כל הנוכחי אלמלא השפה הזרה ,במטרה להקל על התקשורת בי
הנוכחי .מעבר להגדרה בסיסית זו הוגדרו במחקר ארבעה מודלי עיקריי לתפקיד המתורגמ
הקהילתי :הצינור השקו" ) ,(conduit modelהעוזר ),(helper model
מגשר השיח
) (communications facilitatorוהמתוו הבי!תרבותי )(bilingual/bicultural mediator
) .(Turner & Brown,1995להל נדו בפירוט!מה בחלק מהמודלי הללו בהקשר של מב"מ:
הצינור השקו :התפיסה המסורתית של תפקיד המתורגמ במערכת המשפט הגדירה אותו
כ"צינור שקו"" ) ,(conduitדהיינו ,מעי מכונה שתפקידה להעביר מסרי משפה לשפה בלי כל
התערבות ,כאילו המתורגמ אינו נוכח ) .(Laster & Taylor, 1994:112במקומות אחרי הוגדר
המתורגמ כ"פומית" ) (mouthpieceשאינו תור מאומה משל עצמו 36או כראי.
תפיסה זו נועדה בי היתר לפתור את בעיית עדות השמיעה ) ,(hearsayהנוצרת בגי נוכחותה
של מתורגמנית .הגדרת המתורגמנית כצינור שקו" פתרה את הבעיה הואיל והיא ,כביכול ,איננה
בבחינת פרסונה .סוגיית העדות המתורגמת כעדות שמיעה טופלה מתו גישות שונות במערכות
שונות )לדיו מקי" ראה ,Morris, 1993עמ' 246ואיל( .בישראל כתב השופט טננבוי אודות
34
Morris 2002, p. 6; Mikkelson 1996; Niska 1995, p. 314.
Anderson 1976 p. 218 per Shlesinger, 1991.
36
Gaio v. R (1960), p. 429, per Fullagar in Laster & Taylor 1994, p. 113.
35
21
סוגיה זו בהקשר של האיסור על הסנהדרי לשמוע עדות מפי מתורגמ )טננבוי ,תשס"ג( .וכ
ניסח את הפתרו שופט בית המשפט העליו באוסטרליה:37
Let it be supposed that there were a machine that itself translated from one language
to another so that one party to a conversation both spoke and heard in his own
language; if such were the case the element that is here relied upon as hearsay
would be absent, and, upon proof of the accuracy of the machine, one party's
account of the conversation would be unobjectionable. In my opinion, Arthur (the
interpreter) like such a machine, was merely a translator.
תפיסת "הצינור השקו"" דורשת שהמתורגמנית תדבר בגו" ראשו בשעת התרגו ,משל
אינה נוכחת ,ושתקפיד על תרגו "מילה במילה" )כפי שהוסבר קוד ,המושג "מילה במילה"
מטעה ומבלבל ,לא ברור א הכוונה היא לתרגו מילולי או לתרגו מלא( .המתורגמנית נדרשת
לתרג את המקור במלואו ובאופ מדויק .תרגו כזה מאפשר ג לנאש למצות את זכותו להבי
במלוא את טיב העדויות והראיות נגדו ,מה שאינו מתאפשר על ידי תמצית ,סיכו הדברי או
תרגו מקוטע.38
חוקרי שפה ותרגו פסלו זה מכבר את מודל הצינור השקו" מטעמי עקרוניי ומעשיי ג
יחד .כדברי ברק!סליגסו ,המתורגמנית "אינה מתמזגת ע רהיטי בית המשפט" ) Berk-Seligson
.(1990מ הבחינה העקרונית מצביעי החוקרי על כ שמודל הצינור השקו" נובע מחוסר הבנה
בסיסית בטיב של השפה והתרגו .וויט 39טוע שגישת הצינור השקו" נובעת מטעות בתפיסת
השפה ,הואיל והיא רואה בשפה קוד ע מסרי שנית להעביר באופ שקו" ללא שינוי.
רובינסו
40
משער כי ההנחיות למתורגמני בית המשפט לתרג מילה במילה נובעות מגישה
"רומנטית" ,המניחה שיש אפשרות לאקוויוולנציה מושלמת בתרגו .הוא א" מייחס תפיסה זו
לגישות קבליסטיות הטוענות כי א אי מתרגמי בדייקנות משמעות למשמעות ,מילה למילה,
אפילו אות לאות ,עלולי לגרו להרס ולחורב .הרמאנס ) (Hermans, 2001מסביר כי השימוש
בגו" ראשו מבוסס על תפיסת שני סוגי הסיפור – מימזיס ודיגסיס – שהגדיר אפלטו
המספר משתמש בגו" ראשו ובכ מטשטש ומעלי
ַ
ב"רפובליקה" :מימזיס הוא סגנו סיפור שבו
את עצמו ,ואילו בדיגסיס משתמשי בגו" שלישי ,המבליט את ישותו הנפרדת של המספר.
מתורגמני משתמשי בתצורת מימזיס ).(Wallmach, 2002
37
Gaio v. R (1960) pp. 432-433, per Laster & Taylor 1994, p. 112.
US ex rel Negron v. State of New York (1970), per Laster & Taylor 1994, p. 114.
39
.ליפקין White, 1990, p. 253, per
40
Robinson, 1991, per Morris, 1995.
38
22
חוקרי אחדי 41מדגישי כי הדרישה לדבר בגו" ראשו הוא ביטוי ללח' על המתורגמני
"להיעל" כאישיות נפרדת .כדי להפיג את החששות מפני חוסר אותנטיות וסילו" ,וכ כדי לפתור
את הדילמה האתית של נאמנות לשני בני!השיח ,משתדלי המתורגמני להצניע את עצמ .ג
הקודי האתיי והמערכות המעסיקות מתורגמני מגַדרי את פעולת בצורה מגבילה ביותר
כדי למחוק את זהות הנפרדת ,והחוקי הנוגעי למב"מ אינ דני כלל בתפקיד המתורגמ
ואינ מזכירי אותו .לחוסר נרא8ת ) (invisibilityזה השפעה מרחיקת לכת כי הוא מתרחב ג
לתחו החברתי :אנשי ש"נעלמי" מבחינה מקצועית נוטי להיעל ג מבחינה חברתית .זו
הסיבה שארגו המתורגמני הבינלאומי AIICכלל בקודי האתיקה ג סוגיות של שכר ,תנאי
עבודה ומו"מ קיבוצי.
מ הבחינה המעשית ,החוקרי המתנגדי לתפיסת הצינור השקו" מערערי על ההנחה כי
מלאכת התרגו היא פעולה נייטרלית חופשייה מהתערבות המתורגמנית .החוקרי הראו כי
המתורגמנית פועלת בתו הקשר חברתי!לשוני מסוי ובתו סיטואציות מורכבות ) Wadensjö,
(1993; Turner, 2001:142וכ מבצעת מטלה מורכבת ורבת פני הכרוכה בקבלת החלטות בלתי
פוסקת ) .(Roy, 1993על המתורגמנית להבי את עיקרי הנושא ,לתוו לשונית בי אנשי בעלי
רקע שונה ואינטרסי סותרי ,והיא פועלת בסביבה שבה מספר המשתני רב .לכ עליה להפעיל
שיקול דעת ולהיעזר בניסיונה ,במקצועיותה ובהכשרתה לצור ביצוע תפקידה ) Colin & Morris,
. (1993:138וכפי שמסבירה ברק!סליגסו ) ,(Berk-Seligson, 1990כדי לתרג תרגו נאמ
חייבת המתורגמנית לפעמי להתערב במהל הדיו ולהשפיע על הקצב ,הסגנו או התוכ .אז
לובש לפתע "הצינור השקו"" סממני של ישות עצמאית) .על מורכות מטלת התרגו ראו ביתר
פירוט בסעי" .(1.2
מוריס ) (Morris 1995:26סבורה כי תפיסת הצינור השקו" נובעת מ הדעה כי פרשנות
) (interpretationהיא נחלת הבלעדית של המשפטני ,ולכ אסור למתורגמנית לבצע פעולה
כזאת אלא להסתפק בתרגו ) ,(translationמילה המפורשת כהעברת תוכ מילולית .לטענתה,
תפיסה כזו של מתורגמני בית משפט ג מאפשרת למערכת המשפטית לגזור גזירה שווה בי
העדות המקורית לבי התרגו ,ובכ לפטור את עצמה מהעיסוק בסוגיית איכות התרגו
) .(Morris, 1993bנעיר כא כי טענה זו עומדת בסתירה לדבריו של השופט האוסטרלי שצוטט
Pym 1992, Chesterman 1997:169, Moeketsi 1999, Wallmach 2002 and others.
41
23
לעיל )עמ' ,(19אשר התנה את תפיסת הצינור השקו" בהוכחת דייקנותה של מכונת התרגו ) upon
".("proof of accuracy of the machine
שלושת המודלי האחרי :העוזר ,מגשר השיח והמתוו הבי!תרבותי ,נוטי להתיר
למתורגמ להתערב בשיחה בי שני הצדדי המתורגמי כאשר טובת העניי דורשת זאת :כדי
להגיש עזרה לתלוי התרגו ,כדי לשפר את התקשורת בי הצדדי או כדי להסביר הבדלי בי!
תרבותיי ,בהתאמה לכל מודל ) .(Wadensjö, 1993מודלי אלה נתקלי בהתנגדות חריפה
בהקשר של בית המשפט ,שבו שומרי הצדדי בקנאות על סמכויותיה ,ומועלית הטענה כי
התערבות המתורגמ הופכת אותו למעשה לעד ,סותרת את קודי האתיקה למתורגמני בית משפט,
ומתקרבת מאוד לכדי עיסוק בסינגור או מילוי תפקיד פעיל בהלי המשפטי ).(Mikkelson, 1998
מצד השני ,התומכי במודלי אלה מצביעי על כ שאי ההתערבות עלול להעלי מבית המשפט
מידע חשוב .לפעמי קורה ,שהלח' לתיוו בי!תרבותי מגיע מבית המשפט עצמו .המתורגמני
נמצאי כא בי הפטיש לסד :א שתקו ,מותחי עליה ביקורת על שלא הסבירו פ בי!
תרבותי ,וא הסבירו ,נוזפי בה על שה "מתיימרי" להסביר דברי לשופט.42
לסטר וטיילור )ש ,עמ' (119!118מספרות על פונקציות נוספות שממלאי מתורגמני ,בי
א מיוזמת ובי א משו שהתבקשו לעשות זאת:
מומחי שפה ) – (Language expertsתפקיד שה ממלאי או מתבקשי למלא בהיות
מודעי למורכבות הלשו.
מסנגרי ) – (advocates to non-English speakersדיו מפורט בסוגיית הסינגור ראו בסו"
רשימה זו.
מסייעי לאנשי המקצוע בקהילה ) – (aids to community professionalsמתורגמני
מוצאי את עצמ מסייעי לעורכי די ולאנשי מקצוע אחרי לספק שירותי פארא!לשוניי
לתלויי התרגו.
מגשרי בי תרבויות ) – (cultural bridgeשתפקיד להסביר גישות והתייחסויות
תרבותיות .יש מתורגמני שסבורי כי חלק מתפקיד הוא להסביר סוגיות תרבותיות כשה
מפריעות לתקשורת ,כשה מעוררות הערות גזעניות או שליליות ,או כשנפגעות זכויותיו של תלוי!
התרגו .הדוגמאות לצור בתיוו תרבותי רבות ומגוונות :מפרשנות לשפת גו" או למילי
בודדות ועד הסבר תפיסות עול שלמות.
24
שומרי ס" ) – 43(gatekeepersמתורגמני מחליטי מה לתרג לפי מה שנחשב בעיניה
רלוונטי ,מה ראוי שיתורג ומה לא.
44
אנג'ללי קוראת לה "ממירי מסרי" ) message
.(converters
שוטרי תנועה ) – (traffic copsהמתורגמני עוצרי את המועני כדי שיוכלו לתרג,
ובסיימ ה מאפשרי לה להמשי את דבריה .ה מבקשי מהמועני להאט את הקצב .ה
מבקשי מה לא לדבר בבת אחת.
סדרני בית משפט :בדרו אפריקה ) (Steytler, 1993:210משמשי המתורגמני ג
כסדרני וכפקידי עזר בבית המשפט ,כלומר מבצעי פעולות כגו הכנסת והוצאת נאשמי ועדי,
הבאת תיקי הדיוני של אותו יו לבית המשפט ,הכנסת נאשמי ועדי ַלאול והוצאת ממנו,
תיוק ,מחיקת הקלטות ישנות ,ועוד כהנה וכהנה ,ואפילו הנפת הדגל בחזית בית המשפט
) .(Moeketsi, 2006ג בישראל משמשי המתורגמני בבתי משפט צבאיי כסדרני ,ותפקיד
כולל קריאה לשופטי ,לסנגורי ,לאנשי התביעה ולנאשמי ,סידור אול בית המשפט והשלטת
סדר )ליפקי 2006 ,סעי" .(5.3.1
המודלי המאפשרי התערבות מתורגמני מדגישי מרכיבי כמו הצור במת חופש!
פעולה מסוי למתורגמ כדי לא לחבל בתהלי התקשורת ,או הפ האנושי שבאינטראקציה בבית
המשפט ,פ שמתעלמי ממנו במודל הצינור השקו" .דוגמה לצור בחופש!פעולה נותנת שלזינגר
) (Shlesinger, 1991:140בשאלה הא יש להסביר שמות של חגי יהודיי ,דמויות
מההיסטוריה והמסורת היהודית ,שמות של מקומות וכיוצא בזה.
כדוגמה לפ האנושי נית להציע את נושא הסינגור השנוי במחלוקת )הסינג8ר כא במשמעות
של אפליה מתקנת ,כלומר מת תמיכה נוספת לאד שמתקשה לסנגר על עצמו ,לא של עבודת
הסנג;ר בבית המשפט( .מתורגמני רבי חשי בצור לסנגר על תלויי התרגו או לסייע לה
בדרכי שונות .קיימת ג ציפיה מצד תלויי!התרגו ,בעיקר במצב הפגיע בבית המשפט ,ובפרט
א המתורגמנית נמנית ע בני עדת או ארצ ,שהמתורגמנית תסנגר עליה .המתורגמנית
אמורה לפצות לא רק על אי ידיעת השפה ,אלא ג על בעיות נוספות כגו השכלה לקויה ,רקע
O'Toole 1993 per Laster & Taylor (1994) p. 122.
43
.O'Barr & O'Barr, 1976, p. 22 per Morris, 2008aאת המונח Gatekeepingטבע פרישברג
) ,(Frishberg 1986:28כמצוטט אצל ,Janzen & Korpinskiעמ' .188
Morris, 2008a, Angelelli, p. 183.
42
44
25
חברתי בעייתי ,וחוסר ניסיו בתו המערכת המשפטית 45.הספרות מספקת דוגמאות רבות לדח"
לסנגר או לבקש סינגור .מוקצי ) (Moeketsi 2000:235מדווחת על נאש שנשאל על ידי השופט
א יש לו עור די .המתורגמנית תרגמה את השאלה כ" :יש ל עור די? בית המשפט מתיר ל
לחפש עור!די משל .א אי ל כס" ,אתה יכול לקבל עור די מהסנגוריה הציבורית8< .".ל
46
מספר על מתורגמנית שתרגמה בכלא שיחה בי כלואה לפרקליטה .בתו השיחה פנתה הכלואה
למתורגמנית וביקשה ממנה להודיע לשלטונות הכלא שהיא זקוקה לתחתוני נקיי.
המתורגמנית היססה לתרג את הבקשה באוזני עור הדי מחשש שתביא את האישה במבוכה.
לאחר מחשבה העבירה את הבקשה ישירות לסוהרת .ליפקי ) (81!80 :2006מצטטת מתורגמ
צבאי שאמר" :ה באי לפה כאילו ה עיוורי ,ה לא יודעי כלו" .בכ נימק את העובדה
שהוא מתעניי במשפחת של הנאשמי ובמצב ,ומסייע לה בשירותי קטני כגו צילו כתב
האישו "להראות לה שאני ב אד" .מתורגמנית בתי משפט מאנגליה בש דיאנה מורג,
שנעשתה אחר כ עורכת די ,מתארת את הקשר הנפשי הנוצר לפעמי בי מתורגמ לתלוי!
תרגו:
While a barrister must maintain and establish a relationship of polite
aloofness with his client, there is almost inevitably a strange, transient
intimacy between interpreter and defendant. This is exacerbated by the fact
that the interpreter stands alongside the accused in the dock and on the
witness stand and repeats his words as they are uttered, using the first person
singular. The result is a curious identification with the defendant, akin to the
actor’s identification with his role. The accused, for his part, nearly always
responds warmly, regarding the interpreter more as a friend and ally than as
a person paid by the prosecution to do a job. After all, in many cases the
interpreter is the only person around with whom he can hold a direct
conversation! It is sometimes hard for him to accept that the interpreter’s
role is other than friend and mentor.47
נושא הסינגור מופיע בהקשר של שדה אחר ,שדה התקשורת האלקטרונית ,אצל הסוציולוג
בורדייה )בורדייה (36-35 :1999הטוע כי הדיוני בפנל הטלוויזיוני הוגני רק למראית עי.
לדבריו ,מנחי הטלוויזיה אינ תומכי במרואייני בלתי מנוסי ,היושבי בפנל אחד ע
מרואייני מנוסי .חוסר התמיכה אינו מאפשר ל'טירוני' לומר את דבר .וכ הוא כותב
]ההדגשות שלנו ,נ.ס:[.
ברור שלא כל בני!השיח ,שמופיעי בתכנית טלוויזיה ,שווי .יש בה מקצועני אולפ ,יש
מקצועני מלל וג אולפ ,ומול חובבי )למשל שובתי ,אשר בשבת סביב המדורה ,ה(...
45
Laster & Taylor 1994, p. 121; Morris, 1999.
Poole, 1993, per Laster & Taylor 1994, p. 123.
47
Morgan (1982), per Morris, 1999.
46
26
ונוצר מצב של חוסר שיוויו קיצוני .כדי לשפר במידת!מה את השיוויוניות ,צרי היה המנחה
לעשות העדפה מתקנת ,זאת אומרת לעזור קצת לחלשי!יחסית ] [...א רוצי שאד ,שאיננו
מקצוע של מלל ,יצליח לומר משהו ] [...יש לתת תמיכה לדבריו .כדי לרומ מעט את מה
שאמרתי כרגע ,אומר שזוהי השליחות הסוקראטית במלוא הדרה .עלינו להעמיד את עצמנו
לשירותו של מישהו שדבריו חשובי ] [...כדי לעזור לו להוליד את דבריו .ואת זאת המנחי
אינ עושי כלל וכלל .לא רק שאינ עוזרי לחלשי ,אדרבא ,במילי פשוטות ,ה רומסי
אות .במאה צורות :לא נותני לה את רשות הדיבור ברגע הנכו ,או שנותני לה את
רשות הדיבור ברגע שה הכי פחות מצפי לו ,מפגיני כלפיה קוצר רוח וכ הלאה.
מבלי לקבוע א בית המשפט הוא המקבילה של הפנל הטלוויזיוני ,תפיסת הסינגור גורסת
כי על מנת לתת לתלויי!התרגו סיכוי הוג ,לא די להעסיק מתורגמנית כשירה ,יש לאפשר לה ג
לסנגר עליה במידת הצור ,בעיקר על ידי תיוו בי!תרבותי ותיוו לשוני .הדבר חשוב בעיקר
כאשר יש הבדל גדול בי הנורמות של תרבות בית המשפט לבי הנורמות הנהוגות בתרבותו של
תלוי!התרגו ) .(Hale,2002, 2004אול המתנגדי טועני כי סינגור עלול לחבל במרכיבי
שוני של הדיו המשפטי ).(Laster & Taylor 1994: 218-222
.1.1.2כללי אתיקה והתנהגות מקצועית
מדינות רבות וארגוני רבי פרסמו כללי אתיקה והתנהגות מקצועית ) professional
,(conductשנועדו לאפשר למתורגמני לעבוד בצורה יעילה ואפקטיבית ,להקל עליה להתמודד
ע דילמות בעבודת ,ולהעניק לה בסיס אחיד .קודי האתיקה עשויי להיות בגדר המלצות
בלבד ,או לחייב את חברי הארגוני שהנפיקו אות .רוב קודי האתיקה הללו דומי זה לזה,
אול לפעמי ה חלוקי בסוגיות חשובות – לדוגמה ,יש כאלה המבוססי על הגדרת
המתורגמ כצינור שקו" ,ואחרי המכירי במורכבות עבודתו ,ולכ מנסי לאפשר לו חופש
פעולה מסוי ומילוי פונקציות נוספות.
אנג'ללי סבורה ) ,(Angelelli, 2000שרבי מכללי האתיקה הללו היו מבוססי על קודי
אתיקה של מתורגמני ועידות ,שהועתקו כמות שה לסוגי תרגו אחרי בלי להביא בחשבו את
ההבדלי מבחינת סביבת העבודה וטיבה .מחקרי שוני הראו זה מכבר שיש פער בי הכללי
בי המציאות שבתוכה פועלי המתורגמני.
48
החוקרי הצביעו על המורכבות בתפקידו של
המתורגמ ,וערערו על מושג הנייטרליות כפי שהוא מנוסח בכללי האתיקה .ה הצביעו על דילמות
אתיות רבות שהמתורגמ נתקל בה בעבודתו :ציפיות לא ריאליות או מנוגדות לכללי האתיקה;
'סילוק' המתורגמ )כמו בדוגמות הבאות מתחו התרגו הרפואי :רופא שמורה למתורגמנית לא
לתרג למטופל; מטופל שמבקש מהמתורגמנית לא לספר לרופא דבר שאמרו לה(; התמודדות ע
48
סקירת ספרות בנושא אצל אנג'ללי ) ,(2000עמ' .178-177
27
דמויות סמכות; דרישה למלא תפקיד של מומחי תרבות ,שעה שמתורגמני אינ בהכרח כאלה;
ציפייה של תלוי!התרבות שהמתורגמ ימלא תפקיד של חבר ,יוע' או עוזר; ניגוד בי התרבות
השלטת לתרבות המהגרת ,כאשר המתורגמ נדרש להקפיד רק על נורמות התרבות השלטת.
49
אנג'ללי נותנת דוגמה של תרבויות שבה נוהגי האנשי להביא למתורגמ סל פירות ,לא כשוחד
אלא לאות תודה .סירוב לקבל את השי יעליב את הנות ,קבלתו סותרת בדר כלל את כללי
האתיקה .וולמא ) (Wallmach, 2002מסבירה כי יישו כללי האתיקה נתקל בקשיי בגלל
עמדתו של המתורגמ כאיש!ביניי ,שיש לו נאמנות חצויה – מחד הוא מחויב להעביר בנאמנות
את דברי המוע ,ומאיד הוא מחויב לוודא שהנמע הבי ,כשלעתי מתעוררת סתירה בי שני
השיקולי הללו.
קולי ומוריס מקדישות בספר פרק של לסטנדרטי מקצועיי 50.ה סקרו מקורות שוני
– הנחיות למתורגמני ,מדריכי ,סטנדרטי של התנהגות מקצועית וקודי אתיקה –
מאוסטרליה ,אנגליה ו!ווילס ,קנדה וארה"ב .התוצאה היא רשימה של ,Best Practicesכללי
מומלצי שהוכיחו את עצמ .להל יפורטו הכללי הבסיסיי המשותפי לרוב קודי האתיקה
שנבדקו:
חיסיו :אסור למתורגמ לגלות מידע ששמע בקשר לעבודתו ,בי א לפני או במהל הדיו,
או ששמע כבדר!אגב בשהותו בבית המשפט ,לשו גור חיצוני ,ולא לשוחח עליו ע הצדדי,
העדי ,הקהל או המושבעי 51.כפי שמסבירה מוריס ,למעשה חובת חיסיו זו נחשבת במשפט
האנגלי ונגזרותיו כשלוחה של חובת חסיו עור די!לקוח מאז משפט דו!בארי בשנת ,1791כאשר
השופט היושב בדי פסק כי המתורגמ אינו אלא כלי ) (organשדרכו הועבר מידע בי הפרקליט
ללקוח ,ויש לנהוג בו כאילו לא היה ש ) .(Morris, 2000בטקסס ,למשל ,אסור להזמי את
המתורגמ להעיד על דברי ששמע בשיחה בי עור די ללקוחו ).(Colin&Morris, 1996:143
נייטרליות ואי משוא פני :אסור למתורגמנית לגלות משוא פני או העדפה ,או להביע
דעות אישיות .כדי להקפיד ג על מראית עי ,עליה להימנע מכל שיחה מיותרת ע הצדדי ,באי!
כוח ,עדי ,נאשמי או צד מעוניי אחר בתו בית המשפט ומחוצה לו .נייטרליות נחשבת לאב
יסוד באתיקה של מב"מ 52.מצגר טוענת שנייטרליות מוחלטת אצל המתורגמנית היא "מיתוס"
49
Angelelli 2000, pp. 187-188.
Colin & Morris 1996, Chapter 7, pp. 137 ff.
51
Colin & Morris 1996, p. 142וראו גם קודי האתיקה של http://www.najit.org/title NAJITושל בתי
המשפט בניו יורק )סימוכין( ובאנגליה )סימוכין(.
52
Schweda Nicholson 1994 per Janzen and Korpiniski, p. 173.
50
28
שאינו עומד במבח המציאות 53.א ינצ וקורפיניסקי עומדי על כ שא" על פי כ ,עליה להתאמ'
לשמור על נייטרליות ולצמצ את משוא!הפני למינימו ).(Janzen & Korpiniski 2005:188
בהמש לסוגיית הנייטרליות ראוי להזכיר מחקרי העוסקי במצבי דחק )(stress
ובטראומה שיניונית שמה סובלי מתורגמני קהילתיי ) .(Shlesinger Y., 2007בתחו
מב"מ הופיעה דוגמה ראשונה לכ כבר במשפטי נירנברג ,ש השפיעו העדויות הקשות על
המתורגמני .דווח על מתורגמני שקפאו ולא יכלו להמשי לתרג ,אחרי נשברו ופרצו בבכי,
בעיקר אנשי צעירי ,או כאלה שהיו בעצמ ניצולי שואה או יהודי .מתורגמני סבלו מסיוטי
לילה ,בעיקר אחרי שצפו בסרטי שצילמו בעלות הברית .(Gaiba, 1998, pp. 80-81) .דיווחי
קודמי הגיעו ממקומות שוני בעול ,לדוגמה מדרו אפריקה בתרגו דיוני ה! Truth
.(Wallmach, 2002) Commissionמתורגמני שעבדו בדרו אפריקה ושמעו עדויות מזוויעות
התקשו להישאר נייטרלי וסבלו מהתמוטטויות ומהתפרצויות אלימות ).(Krog 1998:129
ואלרו!גארסס ) (Valero-Garcés, 2005סקרה ארבעה מחקרי שבדקו נושא זה ומה
עולה ,כי שיעור גבוה מבי המתורגמני נתקל במקרי קשי או מחרידי ,מתקשה לשמור על
נייטרליות ,חש מצוקה בגלל חוסר יכולתו לעזור לאנשי ,וכי לדבר יש השפעות ארוכות טווח
הנמשכות משעות אחדות עד ימי אחדי ,ולעתי גורמות לעזיבת התפקיד .יעל שלזינגר )(2007
חקרה קבוצת מתורגמני שתרגמו בטיפולי פסיכולוגיי לניצולי עינויי ,ובדקה השפעות של
טראומה שיניונית ) (vicarious traumatizationעל המתורגמני .היא לא מצאה שמתורגמני
סובלי מטראומה שניונית יותר מאוכלוסייה רגילה )א כי לא השוותה אות ע מתורגמני
שלא נחשפו לזוועות( ,אול מצאה שה סובלי משחיקה ) ,(burnoutבעיקר כשה עצמ סבלו
מטראומה בעבר וככל שעבדו ע הניצולי זמ רב יותר ).(Shlesinger, Y. 2007:166-167
לדבריה ,הלח' הנפשי נובע ג מהמטלה הקוגניטיבית המסובכת המאפיינת את עבודת
המתורגמנות ,מהתלבטויות בדילמות בתרגו ,מהעדר גבולות ,מהעמידה באור הזרקורי,
מלחצי מכל הצדדי וכ מהתחושה שאי מעריכי את המתורגמני .סוגיות אלה נחקרו
בספרות )ש ,עמ' .(159מתורגמני אינ מקבלי בדר כלל הכשרה שתאפשר לה לעמוד בפני
טראומה שיניונית והשלכה נגדית ).(countertransference
54
Metzger 1999 per Janzen and Korpiniski 2005, p. 188.
Wadensjö 2001, in Shlesinger Y. (2007), p. 159.
53
54
29
הארווי ) ,(Harvey 2003העוסק בתחו התרגו לשפת סימני ,מסביר כי נייטרליות
גמורה איננה אפשרית )אלא במקרי של הפרעות אישיות( ,בעיקר בקרב מתורגמני אשר
אמורי 'להיכנס לנעליו' של המתורג .דיבור בגו" ראשו מחמיר את הקושי .לדבריו שכיח מאוד
למצוא בקרב מתורגמני תחושות זע ותסכול וסימפטומי של טראומה שיניונית .נית לאז
תחושות אלה על ידי הפעלת "מג קוגניטיבי" ,אול אז עלולה להיווצר תגובת!נגד של אדישות.
שתי התופעות פוגעות באיכות התרגו.
ניגוד ענייני :על המתורגמנית להודיע לבית המשפט על כל ניגוד ענייני לכאורה :הכרות
ע אחד הצדדי או העדי ,בני משפחתו או קרוביו; קשר ע אחד מבאי!כוח הצדדי; אינטרס
כספי ,עסקי ,משפחתי או אחר בתיק שבו מדובר או בתוצאות המשפט; גור המגביל את
עצמאותה של המתורגמנית ביחס לאחד הצדדי .ע זאת ,אסור למתורגמנית להפר את החיסיו,
כלומר לגלות פרטי חסויי הקשורי לניגוד הענייני ).(Colin & Morris, 1996:143-144
מדינת שונות קבעו הגדרות שונות ל"ניגוד ענייני" .לדוגמה ,בארצות הברית ,א
המתורגמנית הוזמנה בעבר לתרג באותו עניי )למשל ,בחקירת המשטרה הקשורה לאותו תיק,
או בשיחה בי עור די ללקוחו( אי הדבר נחשב לניגוד ענייני ,א מוטב לדווח עליו .לעומת זאת
באנגליה אסור להזמי את אותה מתורגמנית לשני האירועי ,משו שמתורגמני מועלי
לפעמי על דוכ העדי כדי לספר מה אמר העד בחקירת המשטרה ) .(Morris, 2007הסיבה
להבדל היא האופ השונה שבו נתפסת עדות שמיעה באנגליה ובארה"ב ).(Morris, 1993
תרגו מדויק ושל :המתורגמנית מצ8וה לתרג את הדיבור בשפת המקור לשפת היעד
תרגו נאמ 55תו שמירה על כל מרכיבי המסר המקורי ותו התחשבות בדפוסי התחביריי
והסמנטיי של שפת היעד .עליה לתרג תרגו של ,כלומר לא להוסי" ,להשמיט ,לערו ,לייפות,
לרכ או להסביר ,ג א ההגד נראה מוטעה ,לא ברור או לא רלוונטי .קוד האתיקה של NAJIT
) ,(NAJIT Code of Ethicsהמובא כא כדוגמה ,מפרט הוראה כללית זו :התרגו יישמע טבעי
בשפת היעד ,ולא יהיה עיוות כלשהו של המסר המקורי על ידי תוספות או השמטות ,הסברי או
פרפראזות; יתורגמו כל ַס ָמנֵי ההיסוס ) ,(hedgesהפתיחות השגויות ) ,(false startsהחזרות
והתיקוני העצמיי; יש לחזור על מילי אנגליות ששולבו בשפות אחרות ,וג על מונחי תלויי!
תרבות שאי לה מקבילה ישירה באנגלית ,או שיש לה יותר ממשמעות אחת; יש לשמר את
55דיון על משמעותו של "תרגום נאמן" )אקוויוולנטי( ראו אצל Janzen & Korpiniski 2005:181וכן בפרק
1.1.1לעיל.
30
המשלב ,הסגנו והנימה של שפת המקור; יש להימנע מניחוש; על המתורגמנית ,שלא שמעה או לא
הבינה מה שאמר המוע ,לבקש הבהרות; טעויות תרגו יש לתק ַלפרוטוקול בהקד האפשרי.
המתורגמנית תשתמש בגו" ראשו יחיד ]ובעברית יש להוסי" :ובמי הדקדוקי של המוע[ ,ועורכי
הדי יעשו כמותה ,כאילו המתורגמנית אינה קיימת) .כלומר" :היכ אתה גר?" ולא "תשאלי אותו
היכ הוא גר(".
התנהגות בבית המשפט :על המתורגמ להופיע בזמ ולהתייצב לפני הפקיד האחראי,
להקפיד על הופעה סולידית ומטופחת ,ולהתנהג בהתא לנוהג הפורמלי של בתי המשפט,
להתייחס בכבוד לבית המשפט ולשמור על התנהגות מכובדת 56.על המתורגמ להימנע מהתבלטות,
ולהשתדל לא להביע רגשות .מותר לו לגלות הבנה והשתתפות בצער ,א עליו למנוע מצבי שבו
תיווצר תלות אישית של תלוי!התרגו במתורגמ )ש ,עמ' .(145!144
הגבלת המקצוע :הנורמה המקובלת דורשת כי מתורגמני יגבילו את פעילות לתרגו,
ויימנעו ממת עצות לצדדי או מכל פעילות אחרת שנית להחשיבה כעיסוק בעריכת די
).(practice of law
כמו בנושא הסינגור שנדו לעיל )עמ' 22ואיל( ,הבקשה לתת ייעו' משפטי מגיעה לפעמי
מתלוי!התרגו ולפעמי מהמערכת .לגבי בקשות מתלוי!התרגו מצטטת מוריס )(Morris, 1999
דוגמה של משפט שבעזרתו הצליחה מתורגמנית בתי משפט להיחל' ממצבי כאלה בלי לאבד את
היחס האנושי כלפי תלוי!התרגו" :אני מבינה את המצב של ,אבל אני נמצאת כא רק כדי לעזור
ל לתקשר ע בית המשפט .אי לי הכשרה במשפטי ואני מחויבת לכללי האתיקה של המקצוע
שלי ,שאוסרי עלי לתת ייעו' משפטי ".לגבי בקשות מטע המערכת ,כשאי הנאשמי מיוצגי
על ידי עור די ,מתבקשי המתורגמני לפעמי לייע' או להסביר לה סוגיות משפטיות ,וזאת
על ידי שופטי או עורכי די ) .(Laster & Taylor, 1994:121-122לדוגמה ,באתר אגודת
המתרגמי והמתורגמני של מדינת טנסי ) ,57 (TAPITמוסבר כי ג כאשר הנאש מיוצג
מתבקשי מתורגמני לפעמי להביע את דעת א הנאש הבי את זכויותיו ,או שה
מתבקשי להסביר לנאש מה עליו לעשות ,או "לשבת איתו במסדרו" ולקרוא באוזניו מסמכי
ולהסביר לו ,וכי בקשות כאלה סותרות את קוד האתיקה שמתורגמני טנסי מחויבי לו.
כישורי וידע :המתורגמני נדרשי לשמר ולשפר את מיומנויות התרגו שלה ואת
ידיעותיה .בעניי זה המלי' דו"ח ניו ג'רזי לספק למתורגמני מסגרות אקדמיות מתאימות
56
) Colin & Morris (1996:148וראו הערה 39לעיל.
31
להכשרה מקצועית ולהשתלמויות )המלצה מספר .(4מיקלסו ) (Mikkelson, 1988ממליצה ג
היא שתכנית הלימודי תהיה אקדמית מוכרת ,ותכלול הכשרה בתקשורת בי!תרבותית,
תיאוריה של שפה ותרגו ,סגנונות שיח שוני ,הליכי במשפט הפלילי והאזרחי ,מינוח ספציפי,
אתיקה מקצועית וטכניקות מתורגמנות.
סוגיות מגדר – בתיקי רפואיי ,בתיקי אונס ובתיקי שהיתה בה פגיעה גופנית ,שבה
עלולי עדי לבוא במבוכה בנוכחות מתורגמני בני המי השני ,ממליצות קולי ומוריס להביא
זאת לתשומת לבו של השופט ,כי הדבר עלול להשפיע על תוכ העדות .ע זאת ,מוב שלא תמיד
נית להתאי מי למינו.
תרגו מ הד" :תרגו תו קריאה של מסמכי כתובי ) (sight translationהוא חלק
מתפקידה של המתורגמנית .אול תרגו מיידי מהד" של חומר טכני ספציפי מאוד הכולל מונחי
מקצועיי איננו חלק מתפקידה ,וא תידרש לכ ,עליה להודיע כי ללא התכוננות מתאימה
התרגו אינו מוסמ.
מכשולי לעמידה בקוד האתיקה :חובה על המתורגמנית להפנות את תשומת ליבו של בית
המשפט לנסיבות או למצבי המפריעי לה לנהוג על פי קוד זה ,כולל עייפות ,מחלה ,חוסר יכולת
לשמוע ,או ידע לא!מספיק במונחי מקצועיי ,ולסרב לעבוד במשימות שבה התנאי אינ
מאפשרי בעליל לנהוג על פי קוד אתיקה זה.
כפי שראינו לעיל בסוגיית הסינגור והגבלת המקצוע ,לעתי נתקלי המתורגמני בשופטי
או בדמויות סמכות אחרות ,המציגות בפניה תביעות הסותרות את קוד האתיקה שאליו ה
מחויבי ,ומתורגמ שינסה להתעקש על קוד האתיקה עלול להסתב קשות .בנושא זה מעניי
להזכיר את תיק גראדידג' באוסטרליה .בשלב מסוי בדיו )האזרחי( ,קיבלה המתורגמנית לשפת
סימני הוראה מהשופט לתרג רק את העדויות ,ולא לתרג חילופי הדברי בינו לבי הפרקליט.
הוראה זו מנוגדת לקוד האתיקה האוסטרלי למתורגמני בבית משפט ,הדורש מה לתרג כל
מה שנאמר בחלל בית המשפט ,והמתורגמנית עמדה על דעתה והמשיכה לעבוד .בתגובה הפסיק
השופט את הדיו ואיי עליה בהליכי משמעתיי .הוגשה בקשה לבית המשפט לערעורי כדי
שיפסוק א הוראת השופט מוצדקת.
58
שלושת שופטי הערעור דחו את גישת השופט שישב בדי,
http://www.ccio.org/CCIO-Resources-TAPIT-court%20int.htm, accessed Dec. 2007.
http://www.harvardilj.org/online/106 58ביקור אחרון ספט' .2007
57
32
והדגישו כי על השופט לאפשר למתורגמנית לבצע את עבודתה ,וכי מוטלת עליו החובה לוודא שיש
לנאש אפשרות הוגנת להבי מה מתרחש בבית המשפט כל הזמ.
59
ג בישראל יש לכאורה שופטי שאינ מביני את חובות המתורגמ ,אינ סומכי על
יושרתו וא" אינ מודעי לכללי הבסיסיי של תקשורת מילולית .בתיק אזרחי תורגמה עדות
של מומחה אמריקאי .בשלב מסוי התעורר הצור להוציא את העד מהאול כדי לדו בעניי
שלא נועד לאוזניו .במקו להוציא את העד ,התבקשה המתורגמנית להפסיק לתרג.
המתורגמנית תרגמה לעד את הוראת בית המשפט ,ואז נז" בה השופט על "השיחה הפרטית".
כשהבהירה שרק הסבירה לעד ,ואפילו כמעשה של אדיבות בסיסית ,מדוע היא מפסיקה לפתע
לתרג ,היתה התגובה "את לא צריכה להסביר שו דבר 60".דוגמה המגיעה עד אבסורד מספק
השופט האמריקאי שהקריא פסק!די בקול מונוטוני ונמו .כשהמתורגמנית ביקשה ממנו לבדוק
את המיקרופו ,כי אינה יכולה לשמוע אותו ,השיב השופט" :את לא צריכה לשמוע ,פשוט
תרגמי!"
61
אופ העבודה :קולי ומוריס ) (1996ממליצות כי לפני תחילת הדיו תבקש המתורגמנית
רשות מעור!הדי לשוחח ע העד או הנאש .במעמד זה יוסבר לתלוי!התרגו שעדותו תתורג
וכי כל מה שייאמר יתורג )כלומר ,א הוא רוצה שמשהו לא יתורג ,אל לו לומר אותו( .יוסבר
לו אופ התרגו ותפקיד המתורגמ .המתורגמנית והעד יחליטו על סימ מוסכ שישמש לעצירת
העד כדי להניח למתורגמנית לתרג בזמ תרגו עוקב .המתורגמנית תדרי את העד לא לנהל
עמה שיחות פרטיות אלא להפנות את כל דבריו לבית המשפט .המתורגמנית תברר ע העד א
ייכללו בעדות מונחי מקצועיי .במקרה של דיו טכני או בעל דרישות מיוחדות ,יש לתת
למתורגמנית זמ מספיק וחומר רקע כדי להתכונ ,ולא ,מוטל על המתורגמנית להודיע לבית
המשפט שהיא מבקשת לפסול את עצמה כי אינה יכולה לבצע את המטלה בצורה טובה .תרגו
מטלה שאי המתורגמנית כשירה לבצע נחשב למעשה לא!מקצועי .במקומות ובשפות שבה יש
הסמכה ,מומל' למתורגמני לתרג לשפות שבה קיבלה הסמכה.
במהל הדיו תזדהה המתורגמנית בשמה ובשפות התרגו .היא תשתדל להקל על תהלי
התקשורת בי הצדדי ,א לא תמלא תפקיד עיקרי .המתורגמנית תבהיר סוגיות לשוניות א
תתבקש לכ .א נאמר משפט או מונח שעלול לבלבל את תלוי התרגו ,עליה להודיע על כ לבית
המשפט ,בעיקר כאשר מושג מסוי אינו ידוע בתרבות השנייה ,או כאשר מונח מסוי הוא דו!
Gradidge v. Grace Bros. Pty. Ltd., (1988), per Morris 2003.
60הכותבת נכחה בבית המשפט.
.ביקור אחרון אוק' http://aja.ncsc.dni.us/courtrv/cr38-3/CR38-3Cardenas.pdf.2007
59
61
33
משמעי באחת השפות )לדוגמה you ,באנגלית יכול להיות "אתה"" ,את"" ,את" או "את"
בעברית( .כ תודיע על כל קושי הקשור לדיאלקט או למושגי טכניי.
המתורגמנית לא תחקה את תנועות המוע ,אלא רק את האינטונציה שלו; תתרג משפט!
משפט ותעצור את המוע א לא עצר מעצמו; תדבר לאט ,ובקול ר וברור; היא תאיית שמות
זרי; לא תעזוב את אול המשפט עד שההלי יסתיי פורמלית או עד שתשוחרר מתפקידה והיא
בטוחה ששירותיה אינ נחוצי עוד .יש למתורגמנית זכות להפסקות מנוחה וארוחה.
תרגו עבור הנאש :לדברי קולי ומוריס ,מתורגמ יתרג את המתרחש בבית המשפט
עבור הנאש בשיטת הלחשנות וידבר בקול נמו כדי לא להפריע לשאר באי בית המשפט .א
הנאש מבקש לתמצת לו את הנאמר ,מותר למתורגמ לעשות זאת רק אחרי שהודיע על הבקשה
לבאי!כוח הצדדי ולשופט ,ואחרי קבלת הסכמתו של בית המשפט ,וג זאת רק בשני מקרי :א.
כדי להודיע לנאש מה טיבה של התדיינות פרוצדורלית ,ו!ב .א נשמעת עדות מומחה שבה
הנאש ייטיב להבי א ישמע תמצית ולא א ישמע את העדות המפורטת.
בארצות הברית נמצאות לפעמי שתי מתורגמניות בבית המשפט :מתורגמנית העדי
) (witness interpreterהמתרגמת את העדויות ,ומתורגמנית הדיו ),(proceedings interpreter
המתרגמת עבור הנאש את המתרחש בבית המשפט ,ומאפשרת לו לתקשר ע עור הדי שלו בכל
עת על פי הצור במהל הדיו.
62
פיקוח :ההמלצה בדר כלל היא שפיקוח על עבודת המתורגמני יבוצע על ידי גור חיצוני.
1.2חשיבותה של מקצועיות במתורגמנות בתי משפט
"ר' יהודה אומר המתרג פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסי" עליו הרי זה מחר" ומגד"".
)תלמוד בבלי מסכת קידושי ד" מט/א(
בפרק זה תיבדק השאלה ,מדוע חשוב להעסיק בבתי המשפט מתורגמני מקצועיי ומדוע
לא רצוי לבצע מב"מ על ידי חובבי.
ראשית יש לוודא שהמתורגמ יתייצב לעבודתו .אי!התייצבות של מתורגמ נובעת משלוש
סיבות אפשריות :מישהו שכח להזמי תרגו ,או לא חשב שצרי להזמינו; הגו" המספק קיבל
הזמנה ,א לא שלח מתורגמ; הגו" המספק שלח מתורגמ ,והמתורגמ לא התייצב .במקרה
הראשו יש בעיה מקצועית אצל עור הדי ,השופט או מזכיר בית המשפט ,במקרה השני אצל
, http://www.ncsconline.org/wc/publications/Res_CtInte_ModelGuideChapter6Pub.pdf 62עמ'
,19ביקור אחרון נובמבר .2007
34
הס ָ<ק )משרד מתורגמני המסונ" לבית המשפט או קבל חיצוני( ,ובמקרה השלישי אצל
ַ
המתורגמ .ספק מקצועי יודיע מראש לבית המשפט שאינו יכול לספק מתורגמ ,ולא יעסיק
מתורגמני בעלי מוסר התייצבות מפוקפק; מתורגמ מקצועי יתייצב לעבודתו בכל מחיר או ידאג
למחלי".
כאשר אי מתורגמ ,מתקיי אחד מהתרחישי הבאי:
.1השופט דוחה את הדיו עד למציאת מתורגמ ,והדבר גור לעינוי די ולבזבוז זמנ ומשאביה
של מערכת בתי המשפט ומערכת הכליאה .מקרה קיצוני בתחו זה אירע לאחרונה )אוגוסט (2007
בארצות הברית ,כאשר בוטלו האישומי נגד חשוד באונס ילדה בת שבע ,לאחר שבמש שלוש
לי?רית נדירה שרק 100אל" איש
שני לא הצליחו למצוא עבורו מתורגמ .החשוד דובר ואי ,עגה ֵ
מדברי בה בעול כולו.
63
א החשוד ח" מפשע ,הרי שעבר שלוש שני של עינוי די על לא עוול
בכפו .א הוא אש ,הרי שאנס מסוכ יצא לחופשי ללא עונש ומעמיד עתה בסכנה ילדי נוספי.
.2השופט משחרר את הנאש/החשוד באי מתורגמ 64.זכותו של הנאש למשפט הוג מתנגשת
כא לפעמי ע זכותו של הנפגע לקבל הגנה ,כמו במקרה של החשוד באונס ילדה בת ,12ששוחרר
בגי העדר מתורגמ בהלי המעצר .ע שחרורו – פעמיי ,מאותה סיבה ! שב החשוד למקו
מגוריו באותו מרכז קליטה שבו מתגוררת הילדה הנאנסת.
65
.3השופט מוצא 'מתורגמ' אד!הוק .בהעדר מתורגמ מוצא בית המשפט לפעמי 'מתורגמ'
מזדמ ,כגו עור די ,עובד של בתי המשפט או אד אחר הנוכח באול ,ולפעמי מתרג השופט
עצמו 66.כדוגמה להכרח לבקש תרגו 'אד הוק' ,הנה ציטוט מתו פסק די של השופטת מיכל
אגמו!גונ" :על א" שהמשיב נעצר בשעה 04:00לפנות בוקר ,לא קיבל האחראי על המתורגמני
הודעה כי נדרש מתורגמ לרוסית ,ושוב נאל' בית המשפט להעזר בסנגורית של המשיב כדי
שדבריו יתורגמו לבית המשפט" 67".שוב" ,דהיינו הדבר אירע ג לפני כ.
'מתורגמ' אד!הוק הוא אד שאינו מיומ בתרגו ,אינו בהכרח נטול פניות ,וסובל
מהבעיות הרגילות של מתורגמני לא!מקצועיי .אלבש ) (2004מציג מספר מקרי שבה נעשה
63
; http://www.guardian.co.uk/uslatest/story/0,,-6823667,00.html
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/07/21/AR2007072100660.html
ביקור אחרון אוק' ..2007
64לדוגמה" :שופט שיחרר חרש-אילם ממעצר כיוון שלא חקרו אותו בשפת הסימנים" מעריב.16.1.2000 ,
" 65עולה בת 12שנאנסה ,מוחזקת כעת בהוסטל וממתינה ללידה" מאת שרי מקובר ,מעריב 24 ,באוגוסט
.2001
66לפי עדותו של סמנכ"ל מזכירויות בהנהלת בתי המשפט בראיון עם הכותבת .תרגום על ידי השופט
מתאפשר גם לפי נוסח חוק סדה"פ סימן ג' ס"ק ..." :140ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו".
67מדינת ישראל נגד סברזיין אנדריי ,מ ,007383/01תאריך הדיון ,27.1.2001 :עמ' .5
35
שימוש ב'מתורגמני' אד!הוק ,דהיינו אנשי שהתבקשו לתרג א" על פי שאינ מתורגמני,
ומסביר את הפסול שיש בכ:
ביטוי קיצוני לפגיעה זו עולה מעניי אילדטוב .68באותה פרשה נתבקש בית!המשפט לעצור
את אילדטוב ב ,המשיב .מפאת מצבו הכלכלי ,האחרו ייצג את עצמו .השופט כתב לתו
הפרוטוקול את המשפט הבא" :הדיו מתורג לנאש באמצעות התובע שהוא דובר
רוסית" .69אי צור בקריאה חוזרת כדי להבי את הקפקאיות שבמצב ואת מראית פני הצדק
במערכת המשפט בישראל .התובע )שבמקרה שבו עסקינ הוא מפקח מהמשטרה ,הגו" שחקר
את הנאש( הוא המתרג לשופט את טענות הנאש .אי זו דוגמה חריגה לחוסר האוני
שבו מצויה המערכת כאשר היא נדרשת לשפוט בענייני של אלה שאינ דוברי עברית .כ ג
למשל אירע בדיו לפני בית!די לביקורת משמורת של שוהי שלא כדי בעניינה של מריה
יודלגיס דלגדו .70את דברי המוחזקת במשמורת תרג מספרדית דווקא בא!כוחו של משרד
הפני המייצג את הצד שמבקש את המש החזקתה במשמורת .במקרי אחרי מתרגמי
את דברי המוחזקי חבריה השולטי בעברית בצורה מועטה כשלעצמ 71וכיוצא באלה.
בית!המשפט העליו עצמו עמד על כ במסגרת בג"' פלוניות ,72ש נטע על!ידי מוקד הסיוע
לעובדי זרי כי לא פע נציגי הסרסורי ה המתרגמי את הנשי שה עצמ סחרו
בגופ .במקרה זה קבע הנשיא ברק כי "יש להבטיח ייצוג משפטי הול לנשי דוגמת
העותרות ,יש למנוע מצב – עליו מלי המוקד – לפיו לעיתי קרובות הסוחרי בנשי
קובעי מי ייצג אות בבתי המשפט .יש להבטיח כי זכויותיה של הנשי ושל שאר העובדי
הזרי ,על פי דיני מדינת ישראל לא ישללו מה".
.4הדיו מתקיי ללא מתורגמ .הואיל והחובה לספק מתורגמ בהליכי פליליי מעוגנת בחוק,
אלא א כ השופט מבצע את התרגו בעצמו .נוצר מצב שבו השופט עצמו מפר את החוק ופוגע
בזכויותיו של תלוי התרגו .לדוגמה ,השופט ישראל אקסלרד חייב את הזכיינית המספקת
שירותי מתורגמנות לבתי המשפט )פרטי על הזכיינית ראו להל( לשל הוצאות משפט לנאש,
לאחר שהמתורגמ מטעמה לא הופיע ארבע פעמי לדיוני .השופט קיי את כל הדיוני הללו
ללא מתורגמ.
אני חש בושה גדולה על כ שהמשיב מופיע לדיוני בבית המשפט ,שומע שופט מדבר ,עורכי די
מדברי ,רואה שכותבי פרוטוקול וכל מה שנותר לו לעשות הוא לבהות בפחד באול בית
המשפט כאשר אי לו צל צילו של מושג מה מתרחש סביבו .יש לשי ק' לסיטואציה קשה זו
ואני תקווה שפסיקותי בעניי ילמדו את החברה ]הזכיינית[ שהגיעה העת לעבוד ולהפסיק
73
לזלזל במערכת ובבתי הדי.
כדי לפתור בעיות הנוגעות להתייצבות מתורגמ מציעה ) NAJITלמשל ,במקרה שאי
מוצאי מתורגמ לשפה נדירה( להיעזר ב! 74relay interpretingאו בשירות מתורגמנות טלפוני,
אול א ורק להליכי הראשוניי כגו מעצר.
75
68ת"פ )ב"ש( 4028/98מדינת ישראל נ' אילדטוב בן )לא פורסם) (30.3.1999 ,להלן – עניין אילדטוב(.
69
עמ' 1לפרוטוקול הדיון מיום .30.3.1999
70
פרוטוקול והחלטת בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין מיום ) 28.4.2003כלא מעשיהו(.
71ראו למשל החלטת בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניינו של קו וונקוי מיום 9.3.2003
)כלא מעשיהו( המציינת כי "הדיון נערך בעברית ,בתרגום לסינית של שני חברים של המוחזק".
72בג"ץ 3536/01פלוניות נ' משטרת ישראל ,תק-על ) 412 (2)2001להלן – בג"ץ פלוניות(.
" 73זמן הנגב" ,מס' תיק ,1135/07שם הנאשם :קפאלה דמקה ,תאריך דיון ,11.2.2007 :בית משפט השלום
באר שבע.
74תרגום דרך שפה שלישית .למשל ,מתורגמן אחד מתרגם מסינית לאנגלית ,ומתורגמן שני מאנגלית לעברית.
75
NAJIT's Position Paper: Preparing Interpreters in Rare Languages, 2005.
36
אול בית המשפט הוא מקו מורכב וטעו .מתורגמנית בתי משפט צריכה להכיר את
ההבדלי בי מערכות המשפט במדינות שונות ,להסתגל לנוקשות הפורמלית של ההלי המשפטי,
להתחשב בפערי בי!תרבותיי ,ולתמר בי האינטרסי הסותרי של תלויי!התרגו השוני:
השופטי ,עורכי הדי של שני הצדדי ,הנאשמי ,העדי ,ואפילו בני משפחתו של הנאש
הנוכחי באול ,ושיש לה זכות טבעית )שאמנ אינה מעוגנת בחוק( להבי מה מתרחש בדיו
המשפטי.
נוכחותה של מתורגמנית בבית המשפט מעוררת עוינות ,בעיקר מצד שופטי ועורכי די.
שופטי באנגליה ובארצות הברית ,כפי שמסבירה מוריס" ,אינ אוהבי נוכחות מתורגמני
בבית המשפט שלה" ) (Morris 2007:103משו שהדבר דורש מה לשנות ממנהג ולערו
בצורת ניהול הדיו שינויי שיאפשרו את עבודת המתורגמ .יש בה הרואי במתורגמ את הרע
במיעוטו ,ויש המכירי באי!רצו בתפקידו כמתוו הכרחי ) .(Shlesinger, M. 1991:148מחד,
ה סבורי שתרגו מושל אפשרי ,סברה המתבטאת בדרישה הבלתי אפשרית לתרג "מילה
במילה" ,המתעלמת מהעובדה שהלשו היא רבת!פני ומורכבת .לעתי ה מתייחסי למתורגמ
כאל מומחה לשפה .מאיד ,ה חושדי תדיר במתורגמ שהוא "בוגד" ואינו מתרג כהלכה .לא
נוח לה שאינ שומעי את העדות ישירות מפי המוע ,ה נחרדי א נדמה לה שהמתורגמ
מנסה "לנהל את הדיו" ,ומביעי תסכול מחוסר יכולת לשלוט בתרגו.
בנוס" לכ ,עורכי!די ומתורגמני באי בטענות אלו לאלו .עורכי הדי חושדי
במתורגמני שה מסנגרי על אחד הצדדי או תומכי בו ,שה מתמצתי במקו להעביר את
מלוא המידע ,ושה חסרי!מצפו ונטולי אתיקה .מתורגמני לעומת זאת מותחי ביקורת על
עורכי הדי בגלל אדישות כלפי המורכבות שבשפה ,ויחס חסר!הרגישות וא" הגזעני כלפי תלויי
התרגו 76.המתח בי המתורגמ לעור הדי מחרי" במערכת משפט לעומתית )אדוורסרית( ,שבה
משתדל כל צד להפרי את דברי הצד השני ולהטיל ספק במהימנותו.
לחשדנות הבסיסית כלפי המתורגמ יש להוסי" את המתח הנלווה למצבי גורליי כגו
אלה שאנו מוצאי בדיו המשפטי ,כאשר רכושו ,כבודו ,חירותו ,החזקת ילדיו ולפעמי חייו של
אד מוטלי על כ" המאזניי ,על רקע הדרישה הבסיסית לצדק .לסטר וטיילור מציעות לשפר
את המצב על ידי שינוי הגדרת תפקידו של המתורגמ ,מת הכשרה משופרת למתורגמני והסברה
והשתלמויות למשפטני ).(Laster & Taylor 1994:126
Access Report, 1991, p. 89, per Laster & Taylor 1994, p. 128.
76
37
בשל המצבי המורכבי והמגווני הנוצרי בבית המשפט ,קשה אפילו להנחות את
המתורגמ בכללי!ברזל .ינצ וקורפיניסקי אומרי כי מוטב היה אילו נית היה להגדיר את מידת
הגמישות המותרת למתורגמ בעבודתו אול מסבירי שבעצ הדבר בלתי אפשרי:
In real situations, however, the nature of interaction is that it is infinitely diverse,
and the question of how much flexibility cannot escape this basic fact. But the
facility in shaping an appropriate and equivalent target message comes with solid
training, hard work, diligence […] and respect for both the consumer and the text.77
ומוסיפי כי מקצועיותו של המתורגמ מתבטאת ביכולתו להכיר את כל האופציות
העומדות לרשותו ,ולבחור באופציה המתאימה בכל הגד והגד לפי הנסיבות.
78
בנוס" למתח הכרו בעבודה עצמה ,נוצרי בבית המשפט מצבי טעוני רגשית ונדוני
בה מקרי קשי ,אשר עלולי לגרו לטראומה שיניונית אצל המתורגמני .בעניי זה מדגיש
הארווי ) (Harvey 2003את החשיבות שבהכנה ותמיכה מתאימה שיאפשרו למתורגמני להיות
מודעי לבעיה ולהגיע לאיזו בריא בי אמפתיה לקוגניציה ,וכ ביצוע פעולות מפחיתות עקה כגו
שיתו" עמיתי ,קיצור זמ התרגו ועוד .בעניי זה ממליצה וולמא ) (Wallmach 2002על שילוב
של תדרו ותחקור ,כלומר הכנת המתורגמני לפני העבודה ומת אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי
או הזדמנות ל"שחרור קיטור" אחרי העבודה.
על קשיי אלה יש להוסי" את מורכבותה של משימת המתורגמנות .תרגו בבתי משפט
הוא אחד מסוגי המתורגמנות הקשי ביותר לביצוע ) .(Mikkelson, 2000אי למתורגמנית שהות
להבי לעומק את הנושא ולנסח את דבריה בקפידה .התרגו ה"ראוי" חייב להיות מייד ,ואי
.אפשרות לערו אותו לאחר מעשה .בבית המשפט נדרשת המתורגמנית לתרג תרגו מדויק
ומלא ,הכולל עגה משפטית ,סלנג ,עדויות מומחי ומגוו של נושאי הכרוכי בהכרת מינוח
מקצועי .בעבודה זו היא נתקלת בשורה של קשיי שה חלק מעבודת התרגו .שלזינגר )(1999
נותנת דוגמאות מתו משפט דמיאניוק לקשיי עצמ ,ולפתרונות שנמצאו לה .כדוגמאות
לקשיי היא מזכירה מחסרי רפרנציאליי ,פרגמטיי ודקדוקיי ,הבדלי בקונוטציות ,רב
משמעות ,אירוניה ומילי פוליסמיות ,בעיות של קישוריות ולכידות ,העברת אמצעי פארא!
לשוניי ,ואת הנטייה שיש למתורגמני לתק שגיאות של המועני ,מכוונות או לא.
בהקשר לאמצעי הפארא!לשוניי )הנגנה ,עוצמת קול ,הטעמות ,שפת גו" ,הבעות פני
ועוד( ,לתרגו מדויק ולהמנעות מתיקו טעויות של המוע ,לסטר וטיילור ) Laster & Taylor
Janzen and Korpiniski 2005, p. 185.
Mindess (1999), per Janzen and Korpiniski 2005, p. 171.
77
78
38
(1994:115-117מסבירות כי הללו חשובי במיוחד בחקירה הנגדית בשיטה הלעומתית
)האדוורסרית( ,שבה עורכי הדי מנסי להשיג יתרו עבור לקוח או להצביע על חולשות בעדות,
ובהתא לכ ה מנסחי את שאלותיה )לפעמי תשובה אמיתית או מידע ה הדבר האחרו
שהפרקליט רוצה( .עורכי די משתמשי בשינוי בקצב הדיבור ,בחזרה על משפטי מפתח ,ובלגלוג
על עדי ,ועל המתורגמ להעביר את כול.
בניסיו לוודא שיעשה עבודתו נאמנה ,מקובל להורות למתורגמ בית המשפט לתרג מילה
במילה כל מה שנאמר ,ולפעמי דורשי מה לתרג "תרגו מילולי" ,וכ לתרג קרוב ככל
האפשר לתוכ המקור ולרוחו .הבעיה היא שאלה ה דרישות סותרות .אדוארדס ) Edwards,
(1995:94מפרטת את סכנות התרגו המילולי ,שאינו מעביר את משמעות של פראזות קבועות,
ביטויי אידיומטיי ,ידידי כזב ,פתגמי ,ומחסרי למיניה .כדי לתרג קרוב ככל האפשר
לתוכ המקור ולרוחו ,חייבי המתורגמני לערו שינויי או "דילוגי אינטואיטיביי":
The dilemmas posed by the translation process are difficult under any
circumstances, but court interpreters face a greater challenge because of their legal
and ethical responsibility to provide a verbatim rendition (meaning that no item of
meaning is omitted, including non-verbal messages) or a legal equivalent of the
utterance for the record. They are not allowed to make inferences or assumptions
about the source’s intentions, yet the very nature of interlingual communication
requires that some intuitive leaps be made (Gonzáles et al., 1999:314).
מוריס מסבירה א" היא שמתורגמני בית משפט חייבי לפעמי לשנות את סדר המילי,
להשמיט ,להוסי" ,לנסח מחדש וכיוצא בזה ,דווקא כדי לבצע אותה פעולה עצמה – לתרג קרוב
ככל האפשר לתוכ המקור ולרוחו ) .(Morris, 2008כבר הרמב" יע' למתרגמי לעשות זאת.
וכ הוא כותב:
אזכור ל כלל אחד ,והוא :כל מי שירצה להעתיק ]לתרג[ מלשו אל לשו ויכוו לתרג המילה
האחת במילה אחת ,וישמור ג כ סדר המאמר וסדר הדברי ,יטרח מאוד ותבוא העתקתו
מסופקת ומשובשת ביותר ,ואי ראוי לעשות כ .אבל צרי למעתיק מלשו אל לשו שיבי העניי
תחילה ,ואחר כ יספר ויפרש במה שיוב ממנו העניי ההוא בלשו ההוא ,ויבאר היטב ,ואי
אפשר לו מבלתי שיקדי ויאחר ,ויספר מילה אחת במילות רבות ויספר מילות רבות במילה
אחת ,ויחסר תיבות ויוסי" תיבות עד שיסודר העניי ויבואר יפה ,ויוב הלשו לפי הלשו ההוא
אשר יעתיק אליה) .אגרות הרמב" ,דפוס ליפסיה ,עמ' כ"ז(.
בד בבד חייבי המתורגמני להצמד לטקסט המקור .אפילו הזחה פעוטה ,הנראית חסרת
משמעות ,משנה את פני הדברי ,כפי שהראתה ברק!סליגסו בדוגמת הנימוס ) Berk-Seligson,
,1988:280-281וראו להל בעמ' .(45
39
דוגמה להזחה מופיעה במחקריה של או'באר ואו'באר 79שהדגימו את ההבדל בי סגנו
דיבור 'עוצמתי' ) (powerfulלסגנו דיבור 'חולשתי' ) .(powerlessהסגנו השני מאופיי בפניות
בק ָשרי ריקי ) ,(fillersונמצא שהוא מאפיי את דיבור של נשי
מנומסות ובשימוש ַ
אמריקניות .אד המדבר בסגנו "עוצמתי" נתפס על!ידי השומעי כמשכנע ,דובר אמת ,מיומ,
נבו ואמי יותר מאד המדבר בסגנו "חולשתי".
ג מתורגמני מנוסי העובדי בתנאי טובי עלולי לשגות .שלזינגר ,1990עמ' !740
(739מעירה שהמתורגמני במשפט דמיאניוק נמנו ע הבכירי ,המיומני והמנוסי במתורגמני
ישראל ,אנשי מקצוע שזכו להכשרה טובה .ה ג נהנו מתנאי טובי ומשיתו" פעולה של
המערכת ,כולל תדרוכי לפני תחילת המשפט .וא" על פי כ היו בתרגו תקלות שעלולות להפריע
לעשיית הצדק .שלזינגר מדווחת כי השגיאות השכיחות ביותר היו :שגיאות במספרי )לדוגמה,
29,000תורג ;(92,000תרגו שגוי של מילה הומופונית )בעלת צליל דומה( ,והשמטות )בדר כלל
בגלל מהירות דיבור( .לדבריה ,ככל שהמערכת תעודד יותר את המתורגמני לתק את עצמ
ולדאוג לאינטרסי של התרגו הטוב ,כ יפחת הסיכוי לעיוות!די.
יש ,כמוב ,ג מקרי של תלונות כוזבות או קנטרניות על שגיאות בתרגו .אחת התלונות
הראשונות מסוג זה אירעה במשפטי נירנברג .בווא ובווא ) (Bowen & Bowen, 1985מספרי
שהרמ גרינג קרא תיגר על התרגו בהזדמנויות אחדות א השופטי לא קיבלו את טענותיו.
תוצאותיו של תרגו פגו ,חסר ,שגוי ,או בלתי ברור עלולות להיות חמורות .באר' לא
נחקר נושא זה ,אול במדינות אחרות הוגשו ערעורי בגי תרגו לקוי וחלק התקבלו על ידי
בתי המשפט 80.במקרי אלה הוגשו קובלנות שנעו מהפרת זכויות הנאשמי עד עיוות די של
ממש .להל שתי דוגמאות חמורות שנדונו בהרחבה בספרות:
חוא רמו אלפונסו
חוא רמו אלפונסו מדייטונה בי'' ,פלורידה ,הודה ב! 2006בגניבת תיבת כלי ,עבירה
שעונשה מאסר על תנאי ,ונדה לגלות שהוא נדו ל! 15שנות מאסר בפועל על גניבת משאית רכינה
שמחירה 125,000דולר .לאחר שהוברר שהספרדית של המתורגמנית שסופקה לו היתה ברמת
79
O'Barr & O'barr (1976), per Berk-Seligson, 1988.
80ראו לדוגמה מסמך של - ITB (Interpreters and Translators Branch) Committeeמחלקת מתרגמים
ומתורגמנים באיגוד המקצועי הכללי של בריטניה ) .(GMBמסמך זה דן בבעיות שונות כתוצאה ממיקור חוץ
שאיפשר העסקת מתורגמנים לא מוסמכים בבתי המשפט ,ומצטט מקרים רבים של רשלנות מקצועית
) (malpracticeעד עיוות דין ) (miscarriage of justiceמשנת http://www.interpreters- :2006
, branch.org.uk/index.php?mid=6בקור אחרון אפר' .2007
40
שיחת נימוס ,א לא מספקת לתרגו בבית המשפט ,וכי הנאש לא הבי במה הוא מודה ולא הבי
הרבה ממהל המשפט ,אושר לו משפט חוזר.
81
עיקבל בגו
ב! 1991נשפטה עיקבל בגו בברמינגה ,אנגליה ,על שהרגה את בעלה במכה במוט ברזל.
היא הורשעה ברצח ונדונה למאסר עול .בדיעבד התבררו הפרטי הבאי :בגו הובאה לאנגליה
מפקיסט בגיל צעיר לנישואי שידו ,ובעלה הכה אותה והתעלל בה במש שני .היא היתה חסרת
השכלה ,ולא למדה אנגלית במהל 12שנות שהותה באנגליה .המתורגמ שהובא עבורה ,ואשר
תרג ה בשלבי שקדמו למשפט וה במשפט עצמו ,לא ידע לדבר בניב הפשטו שדיברה בגו.
בעקבות זאת היא לא הבינה את ההסבר על ההבדל בי רצח לבי הריגה בעקבות פרובוקציה על
רקע התעללות ,והודתה ברצח .השופט בבית המשפט לערעורי כתב בהחלטתו על ביטול המשפט:
"נבצר מבינתי להבי כיצד ייתכ ,שאיש לא העלה בדעתו ,מרגע המעצר עד רגע ההרשעה ,שהסיבה
לשתיקתה נוכח שאלות רבות שהופנו אליה ] [...בהזדמנויות שונות ,היתה פשוט שלא דיברו אליה
בשפה שהיא מבינה 82".בגו שוחררה אחרי 5שני בכלא ,והתאבדה זמ קצר אחר כ.
83
בשתי הדוגמאות הללו סופקו מתורגמני לנאשמי ,אול בשל חוסר מיומנות וחוסר
מקצועיות ,לא זו בלבד שלא עשו את עבודת כהלכה אלא ג יצרו מראית"עי של הלי
משפטי תקי .צוות חשיבה שהוק במחוז קולומביה הבריטית בקנדה הגיע למסקנה ,כי זכותו
של הנאש לקבל מתורגמ מאבדת משמעות א נית לו תרגו באיכות גרועה.
84
השופט
או'סאליב מקנדה הסביר כי דרושה נכונות ג מצד הממשלה כדי שהשמירה על זכויות חוקתיות
לא תצטמצ למס שפתיי )ההדגשות של מוריס(:
The practical recognition of constitutional rights requires a spirit on all sides of
wanting to make the Constitution work; it also requires a willingness on the part of
governments not merely to pay lip service to constitutional rights but also the provision of
services, such as competent translators responsible to the judiciary.
מוריס מציינת את ההבדל בי גישת בית המשפט הקנאדי לבי הגישה הסבורה שדי
'לארג' תרגו ,כלומר לספק מתורגמני ,כדי למלא את חובתה הפורמלית של המדינה כלפי
תלויי!התרגו ,בלי לדרוש סטנדרטי לביצוע ).(Morris, 2008
81
http://najit.org/proteus/PDFVersions/Proteus%20Wtr2007w.pdf; Also: Freedom Nearly Lost
in Translation (Jan. 12 2006), Daytona Beach News Journal Online http://www.newsjournalonline.com/special/interpreters/011206.htm.
82
http://www.courts.qld.gov.au/practice/etbb/main_chap6_03.htm.; . Iqbal Begum (1991) 93
Cr.App. R.96.
83
Speaking in Tongues, The Guardian, July 15, 2002.
41
דוגמה נוספת למראית!עי של צדק מספק דו"ח ניו ג'רזי )ראו להל סעי" (1.3.1אשר
מצא כי אסירי דוברי ספרדית מגיעי לעתי קרובות לבתי הכלא בלי לדעת לאיזו תקופת
מאסר נדונו ועל אילו פשעי הורשעו .הדו"ח מייחס תופעה זו לתרגו הלקוי שנית לה בבית
המשפט ).(Final Report:136
מקצועיות חשובה ג מ הטע שלא תמיד יש לבית המשפט כלי לשפוט את איכות
התרגו או לנטר אותו .מבדיקתה המצומצמת של חפר ) (2007נראה כי שופטי בישראל אינ
יודעי לפי אילו קריטריוני להגדיר מתורגמ מקצועי ,אינ מכירי ג את הקריטריוני
שהגדירה הנהלת בתי המשפט במכרז 2003להספקת שרותי מתורגמנות ,ואינ יודעי על פי איזה
קריטריו לשפוט את המתורגמ העומד לפניה )עמ' .(9ג החוק אינו מספק לשופטי הנחיות
בנושא זה .דבריה של חפר תואמי ממצאי ממדינות אחרות ,כגו דו"ח ניו ג'רזי שהעיר כי בידי
השופטי אי סטנדרטי שבעזרת יוכלו לנטר את ביצועיו של המתורגמני ,ואילו עורכי די
מתענייני רק במה שעלול לפגוע במרשיה או לפעול לטובת.
85
פעמי רבות אי בבית המשפט מי שיפקח על התרגו .בעיה זו נית לתאר בכמה מופעי:
.1איש מבאי בית המשפט אינו מבי את שפת התרגו :במקרה כזה ,כמוב ,תלוי בית
המשפט לחלוטי במתורגמנית .הוא יכול לגלות טעויות בתרגו רק כאשר נוצר 'קצר בתקשורת',
למשל כאשר הנמע עונה לשאלה שלא לעניי .אול ג במקרה כזה ,אי לבית המשפט שו דר
לדעת א הבעיה נובעת מהתרגו ,או שאולי הנמע מנסה להתחכ ,להתחמק מהשאלה או
להיתמ.
.2אחד מעורכי הדי מבי את שפת התרגו .במקרה כזה יכול עור הדי לקיי בקרה על
המתורגמנית .אול הואיל והוא איננו נייטרלי ,קשה לבית המשפט לדעת א התנגדותו לתרגו
מסוי נובעת משיקולי ענייניי )תרגו שגוי או לא מדויק( או שהיא מניפולטיבית ,מפני שקל
יותר לפרקליט לתקו" את המתורגמנית מאשר להוכיח את טענותיו .כמו כ לא נבדקה מידת
שליטתו של עור הדי בשפה.
.3השופט מבי את שפת התרגו .ראשית ,השופט אולי מבי את השפה ,א אינו מתורגמ
מקצועי .שנית ,ג א יש ספק ג במידת שליטתו של השופט בשפה ,קשה לשער כי מתורגמ
ירהיב עוז ויאמר לשופט בפניו שבעצ אי הוא מתמצא במידה מספקת בשפה שנדמה לו שהוא
בקי בה.
Task Group on Court Interpreting in British Columbia 1985, per Gonzáles et al. 1999, p.83.
New Jersey Task Force Final Report, p. 126.
84
85
42
ג אופ רישו הפרוטוקול מקשה על בקרת התרגו .כבר ב! 1889העיר בית המשפט
בארצות הברית כי הואיל ובפרוטוקול נרשמת רק השאלה באנגלית ותרגו העדות באנגלית ,ואי
כל תיעוד של תשובות העד בשפת המקור ,לא נית לברר א התרגו היה מדויק:
The Stenographer's minutes contain the questions in English, and the interpreter's
English rendering of the answers, with no means of judging the correct report of
either, as between interpreter and witness."86
בית המשפט העליו בישראל ושופטי שוני הבחינו בבעיה זו בחקירות משטרה ,ודרשו מ
המשטרה בפסקי די חוזרי ונשני לרשו הודעות הנגבות מנחקרי בשפת המקור 87.דרישה זו
עוגנה בחוק סדר הדי הפלילי )חקירת חשודי( ,התשס"ב ! .2002בסעי" :(2)8
לעני שפת התיעוד של חקירת חשוד בתחנה יחולו הוראות אלה:
(1תועדה חקירת חשוד בכתב בלבד ,יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה;
(2לא נית לתעד בכתב חקירתו של חשוד בשפה שבה היא מתנהלת ,תתועד החקירה בתיעוד חזותי
88
או בתיעוד קולי; ואול א התנהלה החקירה בשפת סימני ,תתועד בתיעוד חזותי בלבד... .
יצוי כי סעיפי אלה בחוק מתייחסי רק לעבירות חמורות ,המפורטות ַ?תוספת לחוק.
סמרה ) (2002מצא כי המשטרה התעלמה )ב! ,2002כשהתחיקה היתה עדיי חדשה( מפקודות הקבע
ומהנחיותיה שלה ,א מתו עצלות וא מחמת אי!הפנמה של ההנחיות.
89
כפי שהעירה שלזינגר ) ,(1999בישראל בתי המשפט אינ עומדי בדרישות שה!עצמ
מציבי למשטרה .רוב הדיוני המתורגמי אינ מוקלטי ,אי תיעוד של מקור מול תרגו ,ואי
סימו מיוחד בפרוטוקול לדברי שנאמרו באמצעות מתורגמ .בישראל הגירסה המתורגמת היא
שנרשמת בפרוטוקול ,אול העדות המקורית היא הקובעת ,ואילו התרגו רק מסייע להבנה:
במשפט אייכמ ,למשל ,קבעו השופטי שבמקרה של ספק ,יש לנהוג לפי הגירסה הגרמנית.90.
בספרות ובפסקי די במדינות שונות נטע שיש לשמור תיעוד מוקלט של המקור והתרגו.
91
בחוק מתורגמני בית המשפט של ארה"ב ) United States Court Interpreter Amendment Act,
(1988נוס" סעי" ) 1837(d),(2בנוגע להקלטות דיוני שבה משתתפת מתורגמנית .הגורמי
שלפיה יחליט בר!הסמכא א יש להזמי הקלטה היו כדלקמ :מיומנות המתורגמנית ,הא יש
הסמכה בשפה שבה מדובר ,ובאיזו מידה ההלי מסוב או ממוש ).(Morris, 1993:181-182
86
Rajnowski v. Detroit (1889).
87
ראו לדוגמה השופט שמגר ,ע"פ 875/76בור נגד מדינת ישראל ,עמ' ;794בית המשפט העליון ,בש"פ
2444/92אבוטבול נגד מדינת ישראל; השופטים חשין ,ביניש ונאור ,בית המשפט העליון ,ע"פ ,1746.00
אנטולי ברילב נגד מדינת ישראל.
,http://www.azr.co.il/laws1_29.html 88ביקור אחרון ב.17.10.2007-
89
דורי פינטו-גיל אבריאל 4 :2001אצל סמרה.2002 ,
Morris, 1989 90עמ' 281הערה :25משפט אייכמן ,ישיבה ,103יולי .1961
91
Safford 1977 per Morris, 1993., p. 181 footnote 88.
43
בישראל הגיש מיכאל אית הצעת חוק לחייב תיעוד של הדיוני בית המשפט העליו ג על ידי
הקלטה ,אשר התקבלה בקריאה ראשונה ועברה לדיו בוועדת החוקה ,חוק ומשפט.
92
שלזינגר ) (1990מתווה מאפייני אחדי לבקרת איכות על תרגו בבתי משפט :בקרת
איכות הכרחית ג במערכות חזקות ,וככל שהמערכת חלשה יותר כ מתגבר הצור בבקרה כזאת;
ל'לקוחות' הנהני משירות התרגו אי המומחיות והסמכות להערי את איכותו; בקרת איכות
אינה יכולה להתבצע באופ אקראי אלא צריכה מנגנו; היא נחשבת לתסבוכת נוספת ולהוצאה
נוספת )עמ' .(738!737שלזינגר מציעה לנטר את עבודת המתורגמ על ידי מתורגמ עמית או ַ? ָקר
איכות שזה מקצועו )שלזינגר .(34!33 :1999אול זוהי פעולה מסובכת ויקרה ,כי לא די לדגו את
עבודתו של המתורגמ .במצב האידיאלי צרי לפקח על הדיו כולו ,שהרי טעות גסה אחת עלולה
להספיק כדי לגרו נזק.
מנגנו פיקוח ) (monitoringמעניי הונהג במשפטי נירנברג :המתורגמני עבדו לפי התור
בסבבי של שלושה צוותי :צוות אחד עובד ,הצוות השני בכוננות ,מקשיב לתרגומי ומוכ
להחלי" את עמיתיו במידת הצור ,והצוות השלישי בודק את תמלילי התרגומי של הימי
הקודמי ומשווה אות להקלטות המקור.(Gaiba, 1998, p. 72) .
שיטת פיקוח אחת היא עבודה בצמדי ) :(Team Interpretingבמתורגמנות ועידות מקובל
לעבוד בצמדי ,מתורגמנית אחת מתרגמת והשנייה נחה ,ותו כדי כ מנטרת את עבודת העמיתה
ומסייעת בשעת הצור .בתרגו בבתי משפט בישראל ובמקומות אחרי נהוג שהמתורגמנית
עובדת לבדה ,לפעמי שעות ארוכות ובלי שאיש יפקח על עבודתה .אול מאז אמצע שנות
התשעי ממליצה NAJITעל עבודה בצמדי בדיוני ממושכי 93,ובתי המשפט הפדרליי
בארצות הברית שיש לה משרדי תרגו פנימיי נוהגי להעסיק צמדי מתורגמני בדיו הנמש
מעל לשעה.
94
ברמת המדינות יש בתי משפט המעסיקי צמדי מתורגמני בדיוני הנמשכי מעל
לשעתיי ,אבל הדבר אינו אחיד ומשתנה ממקו למקו 95.בתרגו לשפת סימני ,תרגו בצמד
92
הצעת חוק בתי המשפט )תיקון מס' ) (50פרוטוקול הדיון( ,התשס"ח ,2008באתר של ח"כ איתן,
,http://www.miki.org.il/index.php/archives/30תיעוד אחרון מרס .2008
93
NAJIT's Position Paper on Team Interpreting in the Courtroom,
http://www.najit.org/Documents/Team%20Interpreting_052007.pdf, accessed Oct. 2007.
94על פי תכתובת דואר אלקטרוני עם ננסי פסטינגר ) ,(Nancy Festingerמנהלת משרד המתורגמנים בבתי
המשפט הפדרליים של ניו יורק 22 ,באוקטובר .2007
95
על פי תכתובת אימייל עם איזבל פריימר ) ,(Isabel Framerראש האגודה הלאומית של מתורגמנים
ומתרגמים בארצות הברית 21 ,באוקטובר .2007וכן ראו לדוגמה במדינת טנסי
,http://www.ccio.org/CCIO-Resources-TAPIT-court%20int.htmביקור אחרון פברואר .2008
44
נהוג בחלק מבתי המשפט.
96
עבודה בצמד היא אמצעי מצוי למניעת עייפות ולבקרת טעויות ,כפי
שנמצא במחקרי שוני ).(Vidal 1997
יצוי כי בארצות הברית מותר לצדדי להביא מתורגמ "משלה" ולכ יכול להיווצר מצב
שבו יהיו נוכחי שני מתורגמני – של התביעה ושל ההגנה – אבל הללו אינ מתחלפי ואינ
מסייעי זה לזה.
מוב שאחריות רבה מוטלת על המתורגמ עצמו .עליו ללמוד ,להשתפר ,לאסו" מונחי,
להשתל ,לבקר את עבודתו!שלו ,להתכונ לדיוני ולסרב לעבוד במטלות שבה הוא סבור שאי
ביכולתו לתרג כהלכה) .כנזכר בעמ' 29בסעי" 1.1.2על כללי האתיקה(.
שלזינגר ) (1990מסבירה כי במצב הקיי כיו ,יכולה בעיה או שגיאה בתרגו להתגלות
באחת משלוש דרכי :קצר בתקשורת ,תלונה מאחד הנוכחי ,או גילוי הבעיה על ידי
המתורגמנית עצמה או על ידי מתורגמ עמית.
דוגמה לדר הראשונה ,קצר בתקשורת ,נותנת מוריס ) (Morris, 2008aכאשר היא מספרת
על מצב שנוצר במשפט דמיאניוק ואשר גר לאי!הבנה בי העד לסנגור .בשעת חקירת עד,
השתמש סנגורו של דמיאניוק במילה celebrationכדי לתאר טקס זיכרו .המתורגמנית תרגמה
מילה זו כ"טקס" .לאחר זמ מה קלט הסנגור כי השתמש במילה בלתי הולמת ,וחזר בו באמרו כי
לא היה צרי להשתמש במילה "חגיגה" .למתורגמנית לא היתה ברירה אלא לתרג את דבריו.
העד ,שלא שמע את המילה העברית "חגיגה" קוד לכ ,שאל במבוכה" :איזו חגיגה?"
לגבי הדר השנייה ,תלונה מאחד הנוכחי ,אומרת שלזינגר כי במקרה כזה ,בעיקר
כשמדובר בשפה 'אקזוטית' ,אי לבית המשפט כלי לשפוט א התלונה מוצדקת או לא ,וא
הושמעה בתו!לב או לא .כמו כ ,ככל שהנוכחי ממלאי תפקיד מוגדר פחות בהלי ,כ תהיה
בה פחות תעוזה להתערב בדיו ולהעיר על התרגו.
הדר השלישית היא גילוי הטעות על ידי המתורגמנית עצמה ,או על ידי מתורגמ עמית
הנוכח באול בית הדי .דוגמה לגילוי הטעות על!ידי מתורגמ!עמית מביאה שלזינגר ) ,1989bעמ'
,(31המספרת על הדו!שיח הבא:
?Question: Were there any officers higher than you
.לא Answer:
96על פי תכתובת אימייל עם עו"ד 21 ,Carla Mathersבאוקטובר .2007
45
המתורגמנית שמעה ,hired by youוכ ג תרגמה את השאלה לעברית .עמיתה ששמעה
את המקור והתרגו אמרה בלחישה למתורגמנית העובדת" :הוא אמר ,higherלא ."hiredלפנינו
שגיאה המשנה את תשובתו של העד מ"כ" ל"לא".
לדוגמה ,במשפט דמיאניוק יכלו המתורגמני לעבור על תמלילי התרגומי ולהשוות אות
להקלטות .אחד העדי נשאל מה ראה בהגיעו למחנה הריכוז ,ובתמליל התרגו לאנגלית של
עדותו נרשמה תשובתו כ! .Pigs and masqueradesשלזינגר בדקה את ההקלטה ,ומתברר
שהמתורגמנית תרגמה .Pits and mass graves :הפע המתמלל הוא שלא שמע היטב ,וג לא
הפעיל שכל ישר 97.מכא ג החשיבות הגדולה של אקוסטיקה טובה בבית המשפט.
לא ברור לגמרי מי אחראי על איכות עבודתו של המתורגמ .רבי סבורי כי אחריות זו
מוטלת על השופט .מוריס ) (Morris, 2008מדווחת על דיו עקרוני שהתקיי בקנדה בקשר לתיק
שבו נדו השימוש באנגלית לעומת צרפתית בבתי המשפט של מניט;?ה .השופט שכתב את דעת
הרוב בפסק הדי ,השופט או'סאליב ,מטיל על השופט את האחריות לדאוג לאיכות התרגו" :על
השופט לוודא לשביעות רצונו שמתורגמ בית המשפט מתרג בדייקנות" 98.אול כפי שהראינו
לעיל )עמ' ,(39לא תמיד יש בידי השופט כלי מתאימי לשפיטת התרגו .על כל פני ברור כי
השופטי ,במסגרת אחריות לאיכות התרגו ,ה הגור שצרי להתלונ על תרגו בלתי קביל.
דו"ח ניו ג'רזי מסביר" :ההנחה היא שהמתורגמני עושי את עבודת בצורה סבירה אלא א כ
מתלונני נגד.(Final Report:153) ".
עצ נוכחותה של מתורגמנית משנה את פני הדיו בבית המשפט .הספרות המחקרית
העלתה שורה שלמה של תופעות המתרחשות בבית המשפט כתוצאה מנוכחותה של מתורגמנית
באול הדיוני .ניסקה ) (Niska 1995:306-309נות דוגמאות להתערבות פעילה של
המתורגמנית :בתרגו עוקב היא חייבת לעתי לשלוט בשיח ולתפקד כ'שוטרת תנועי' ,למשל כדי
לווסת את קצב הדיבור של הדוברי או לקטוע את דבריה כדי שתוכל לתרג; בחקירה נגדית
נאל' עור הדי להמתי עד שיתרג את תשובת העד לפני שישאל את השאלה הבאה ,ואינו יכול
לשאול שאלות קצרות ומהירות ,למשל כשברצונו להוכיח שהעד משקר.
97על פי שיחה עם מ .שלזינגר ,אוקטובר .2007
Morris, 2008: "When French is spoken in court the judge must satisfy himself that the
court's translator is translating accurately. The court's translator is there to assist the judge in
fulfilling the court's duty to consider fairly all the legal evidence presented to the court
"including evidence given in the French language.
98
46
במהל עבודת התרגו נוצרי מצבי עדיני וטעוני ,התובעי מ המתורגמנית מיומנות
וידע רב ,ומ השופט הבנה של מהות עבודתה .כשמתורגמנית אינה מיומנת ,בית המשפט עלול
להתקשות להבחי א מסר העד את עדותו בנימה של שכנוע או של היסוס; אינו יכול לעקוב אחרי
הניואנסי ,השינויי בקול ,הזריזות שבה הגיב העד; פעמי רבות הוא מקבל בעצ תמצית
מדברי העד ולא את דבריו במלוא; וזאת בהנחה שהוא מקבל תרגו אמי ולא טקסט שהקשר
בינו לבי המקור מקרי בלבד .אול ג מתורגמנית מיומנת משנה את פני הדברי .המתורגמנית
מתערבת במהל הדיו בעצ האופ שבו היא בוחרת לנסח את תרגומה:
The interpreter will impact the message by the decisions she has made when
constructing the target text, whether she is aware of it or not.99
בזמ חקירה נגדית ,א יש לעד ידיעת!מה בשפת בית המשפט ,הוא מקבל תוספת זמ 'לא
הוגנת' כדי לחשוב ולתכנ את תשובתו ,והפרקליט העור את החקירה הנגדית אינו יכול ללחו' על
העד באותה מידה.
100
לפעמי הצור של המתורגמנית להבהיר דברי מתנגש ע אסטרטגיית
עמימות של המוע .הדוגמה הבאה )כנראה פיקטיבית( לקוחה מתו אחת מסדרות הטלוויזיה
העוסקות בבית המשפט בארצות הברית:
?Lawyer: Do you take drugs
Witness: No.
?Lawyer: Not even aspirin
מהל זה נועד להביא את העד במבוכה ולבלבל אותו ,והוא מבוסס כמוב על כ שהמילה
drugsפירושה ה סמי וה תרופות .בתרגו היה המתורגמ )הכשיר( מתרג כ" :אתה לוקח
סמי?" תשובה" .לא" .ואז "אפילו לא אספירי?" שבעברית היא תגובה לא רלוונטית ומאבדת
לחלוטי את כל האפקט שאליו כיוו הפרקליט .במצב זה אוי למתורגמ מיוצרו ואוי לו מיצרו ,כי
ג א יטרח ויתחיל להסביר כי המילה drugsהיא מילה פוליסמית ,וכי ...עדיי יסכל ,שלא
באשמתו ,את כוונתו של עור הדי.
בשל הלחצי הרבי המופעלי על המתורגמנית בשעת עבודתה ,היא עלולה לבחור
באופציות הפוגמות בדייקנות התרגו .ברק!סליגסו ) (Berk-Seligson 1985:10, 22-23הראתה,
כי תרגו מדוייק כרו בסיכו מסוי .תרגו מדויק של משפטי לא גמורי ,דיבור לא קוהרנטי
או תשובות שאינ ממי העניי עלול לגרו לכ שהתרגו ייראה כתרגו גרוע .תרגו מדויק של
רכיבי לא!אינפורמטיביי עלול להיחשב לבזבוז זמנו היקר של בית המשפט .לפיכ יש
99 Janzen & Korpiniski 2005, p. 185.
47
למתורגמני נטייה לעגל משפטי לא גמורי ,לתק דקדוק לקוי ,להשמיט תיקוני עצמיי
ופתיחות שגויות ,דברי שבגינ לא יועבר הכוח האילוקוציוני של הגדי ) Shlesinger,
.(1991:150-151שוסטר ) (2003מדווחת על אד חירש ענה תשובה שאינה קשורה לשאלה,
והמתורגמ התבייש לתרג "כדי שלא יחשבו שהתרגו שלי לא היה נכו) ".עמ' .(27
מתוק" ידיעת השפות מתפקד לפעמי המתורגמ כמתוו בי תרבויות .101יש מדינות שבה
הוא א" נדרש לעשות זאת על פי חוק או בהתא לכללי האתיקה שנקבעו במדינות אלה )ראו
בסעי" .(1.3.2ע זאת ,העובדה שמתורגמ דובר שתי שפות ומכיר שתי תרבויות )או יותר( אינה
עושה ממנו מומחה לתרבות ספציפית ואי להתייחס אליו כאל כזה.
102
הבדלי בי תרבותיי
נדונו בהרחבה בספרות על ידי סוציולוגי ,אנתרופולוגי ומומחי לעסקי בינלאומיי
) .(Rudvin, 2007:56בקווי גסי מוזכרי ההבדלי בי תרבויות המבוססות על קהילה
לתרבויות המבוססות על אינדיבידואליז; בי מעמד חברתי הנקבע על פי השגי לעומת מעמד
חברתי הנקבע על פי מוצא או השתייכות ,וכיוצא בזה .רדווי מעירה ,כי במקרי רבי לא רק
הנאש משתיי לתרבות שונה מתרבות בית המשפט ,לעתי ג המתורגמ עצמו שיי לשתי
תרבויות ומתלבט ביניה )ש ,עמ' .(63
להל נשתמש בדוגמת הנימוס להבהרת שתי סוגיות :הפערי הבי תרבותיי ,והעובדה
שעצ הכנסת מתורגמנית לבית המשפט משנה את פני הדיו המשפטי .ברק!סליגסו )Berk-
(Seligson, 1988:280-281מסבירה כיצד ,מסיבות שונות ,נוכחותה של מתורגמנית מספרדית
לאנגלית ולהפ משנה את מידת הנימוס המופיעה בדבריה של עדי או בתרגו דבריה .היא
בדקה את השפעת הנימוס על שומעי )מושבעי!דמה בארצות הברית( ומצאה ,כי בבית המשפט,
תרגו מנומס לדבריו של עד מביא לכ שהשומעי מדרגי את העד כמשכנע ,מיומ ,נבו ואמי
יותר .וככל שהשומעי תלויי יותר בתרגו ,כ משפיע הנימוס במידה רבה יותר על שיפוט את
העד )עמ' .(286כלומר ,אפילו הזחה קלה בתרגו )כגו התשובה "לא" המתורגמת כ"לא ,אדוני"(
עשויה להשפיע על דעת של השומעי על המוע .ברק!סליגסו אמנ בדקה את צמד השפות
ספרדית!אנגלית ,א פערי במידת הנימוס ובצורת הבעתה קיימי בצמדי!שפות רבי .שלזינגר
100Filios v. Morland (1963), Justice Brereton, per Morris, 2008.
101מובן שתיווך בין תרבויות יכול להיעשות גם בידי אחרים הנוכחים באולם בית המשפט ,כדוגמת עורכי הדין.
ראו ) .Tremblay (2002) and Byant (2001בהקשר זה עולה השאלה ,כמה מעורכי הדין בישראל מסוגלים
לבצע תיווך כזה ,בעיקר כשמדובר בתרבות האתיופית או התאילנדית ,למשל?
102
Janzen & Korpiniski 2005, pp. 174-175.
48
סיפרה
103
כי בתרגו מאנגלית לעברית ,סגנונו המנומס!לעילא של הסנגור האמריקני במשפט
דמיאניוק היה נתפס על!ידי השומעי דוברי!העברית כהתנשאות ואפילו כלעג ,ועל כ בחרה
המתורגמנית להשמיט מילות!נימוסי רבות בתרגו לעברית .שאלה מעניינת היא ,מה צריכה
המתורגמנית לעשות במקרה ההפו? דהיינו ,כאשר מתרגמי מעברית לאנגלית בבית משפט
אמריקני ,הא ראוי או מוצדק שהמתורגמנית תוסי" מילות נימוס כדי שהמוע לא ייחשב ,שלא
באשמתו ,לגס רוח? הא אז יהיה תרגומה נאמ יותר? הא זהו מעשה התוא התנהגות
מקצועית?
התיוו הבי!תרבותי חורג מ התחו המילולי אל שפת הגו" .א בנימוס עסקינ ,יש
תרבויות רבות בעול שבה דורש הנימוס ,שאד לא יביט בעיניו של אד בכיר ממנו ,אלא ידבר
בהשפלת עיניי ,כמחווה של כבוד כלפי הבכיר .באר' ,למשל ,מנהג זה קיי בתרבות יוצאי
אתיופיה.
104
תיוו בי!תרבותי נדרש ג במקרי של תפיסת מציאות שונה .מתורגמנית רפואית בש
נטלי קלי )(Nataly Kelly
105
סיפרה על מקרה שבו תרגמה בשיחה טיפולית בי אישה דוברת
ספרדית שעברה אירוע מוחי ,לבי קלינאית תקשורת .הקלינאית שאלה שאלות פשוטות
והמטופלת הודרכה לענות תשובות פשוטות לצור שיקו הדיבור .השאלה "ממי את לוקחת
בהשאלה כוס סוכר?" בלבלה את המטופלת לגמרי .במקו להשיב "מהשכנה" ,כמקובל במערב,
הגיבה בתמיהה "למה לי לקחת בהשאלה כוס סוכר?" המתורגמנית הסבירה לקלינאית כי
בתרבות שממנה באה האישה "כוס סוכר" איננה מידה שגרתית במתכוני .על השאלה "מי מגדל
את המזו?" לא השיבה המטופלת "החקלאי" או "האיכר" כצפוי ,אלא "האישה" ,מפני שבתרבות
שממנה באה אי חקלאות אינטנסיבית והאישה היא האחראית על גידול המזו שצורכת משפחתה
והיא העובדת בשדות במשקי חקלאיי .כשתיקנה הקלינאית את שאלתה ל"מי מגדל את המזו
להרבה מאוד אנשי?" השיבה המטופלת ,אחרי מחשבה" ,אלוהי".
דוגמה נוספת לתפיסת מציאות שונה מביאה שלזינגר ) (Shlesinger, M. 1991:149מתו
משפט דמיאניוק :עור הדי האמריקני שאל שאלה על "חור" ."1986מבחינתו ,חור" 1986נמש
מנובמבר 1986עד מרס ,1987ואילו מבחינת העד הישראלי הוא נמש מינואר 1986עד מרס .1987
המתורגמנית היתה מודעת לבעיה א לא העזה להנהיר אותה ,ונגר ל"קצר בתקשורת".
103
בהרצאת אורח במחלקה לתרגום באוניברסיטת וינה ,נובמבר .1999
104
על פי שיחה טלפונית עם האחראי על אתר האינטרנט של האגודה הישראלית למען תרבות אתיופיה,
. http://www.iaej.co.il/hebrew/pages/h_our_culture.htmגם המרואיינים דוברי האמהרית שהשתתפו
במחקר זה אישרו את הדבר )ראו בסעיף .(3.1.9
49
עניי זה ,של תפיסת מציאות שונה ,מופיע ג אצל אלבש ) , (2004הטוע לחוסר יכולתו של
בית המשפט להתמודד ע סוגיות בי!תרבותיות ,ה משו השתייכותו לאליטה החברתית וה
משו חוסר התמחותו בנושאי אלה:
בעניי אילדטוב בא לידי ביטוי מחסו נוס" לזה השפתי ,מחסו הנובע מהפער
התרבותי בי הקודי השכיחי בקרב האוכלוסיות המוחלשות לבי אלה השכיחי בבתי!
המשפט ובקרב השופטי .האחרוני נמני מעצ מינויי ע הקבוצה המייצגת את
נורמות התרבות המארחת בחברה ,106ג כנגזרת מהשתייכות – רוב ככול – לקבוצת
האליטה .107פער זה ,המוכר בספרות המקצועית כ"קונפליקט התרבותי" ,נכו בעיקר לגבי
האוכלוסיות המוחלשות שהיגרו לישראל וטר סיימו את תהלי בוללות )(Acculturation
] [...המשות" לקבוצות אלה הוא שהקונפליקט התרבותי שלה הוא תוצר של חוסר ארגו
חברתי ) (Social Disorderהנובע מתנאי החיי הקשי שלה ביחס לתנאי חייה של שאר
האוכלוסיה .הבולטות מקרב האוכלוסיות המוחלשות בהקשר זה ה אוכלוסיית יוצאי חבר
העמי ואוכלוסיית יוצאי אתיופיה .רבי כתבו על הקשר בי קודי תרבותיי לבי
המשפט 108ועל הקושי להתגבר עליו [...].בית!המשפט על!פי רוב אינו יודע לפצח את הקודי
האלה ,109מה שלעתי מוביל אותו להתעל מה[...] .
תרגו לא מקצועי מחרי את אי האמו במערכות המשפט :דו"ח ניו ג'רזי שיידו להל
)סעי" (1.3.1מצטט את קלגהור ) ,(Claghorn, 1923:122אשר מדגיש את חשיבות התרגו לגבי
הדעה שמגבשי מהגרי על האר' הקולטת .הדברי היו נכוני בשנות העשרי ,כשער קלגהור
את מחקרו ,נותרו תקפי בשנות ה! ,80בזמ פעולתו של צוות פרויקט ניו ג'רזי ,וג היו לא נס
ליח:
For these [linguistic helpers] are the principal media through which the immigrant gets
his first impressions of American justice, his first information about our courts and our
laws. With every social contact in this country the immigrant is building up a trust or a
distrust in our intstitutions, a respect or disrespect for them.
ומחזק את דבריו אלבש ) (2004לגבי ישראל המודרנית:
אסור לשכוח כי האוכלוסיות המוחלשות סובלות לא פע מתסמונת שנית לכנותה" :המשפט
כאויב" .מבחינת ,על רקע הניסיו האישי והקבוצתי שה רכשו בעבר ע מערכת המשפט
בישראל ,להיכנס בשערי אול בית!המשפט זה לא פע כמו "לישו ע האויב" .בהיבט
הקבוצתי ,עסקינ באזרחי המשתייכי על!פי רוב לקבוצות המהוות קהל יעד אלקטורלי
110
להסתה כנגד מוסד שלטו החוק ומערכת אכיפת החוק משיקולי שוני – אידאולוגיי
105מתוך אתר . http://fromourlips.blogspot.com/2007/08/right-answer.html
.Crime and Culture (M. Wolfgang – ed., N.Y., 1968) 106
107
ח' עציוני הלוי מקום בצמרת – אליטות ואליטיזם בישראל ) .70 ,(1997לפי עציוני הלוי "כוללת אליטה
זו את כלל השופטים" )שם ,עמ' .(70כן ראו ח' עציוני הלוי קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל ).(1993
ראו גם א' בן דוד "כוח עליון" מעריב – סוף שבוע ).(19.7.1996
108
ר' שפירא "סימפוזיון :משפט ותרבות – פתח דבר" עיוני משפט כג )תש"ס( ,עמ' ;366-363מ' מאוטנר
"המשפט כתרבות :לקראת פרדיגמה מחקרית חדשה" רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית – ספר
זיכרון לאריאל רוזן צבי ז"ל )מ' מאוטנר ,א' שגיא ור' שמיר – עורכים ,תשנ"ח( ;454מאוטנר )לעיל ,הערה
,(78במיוחד מעמ' .389
109מאוטנר )לעיל ,הערה ,(78עמ' .389ראו גם A. Sarat & T.R. Kearns (1993), “Beyond the
Great Divide: Form of Legal Scholarship and Everyday Life” Law in Everyday life
).(A. Sarat & T.R. Kearns – eds.,
110להשתקפות אידאולוגיה נגדית ראו ,למשל ,י' נייער "תורת המהפכה של אהרן ברק" תכלת ) 3תשנ"ח(,
,11בעיקר עמ' ;35-34א' גורדון "אקטיביזם שיפוטי והדיון שאיננו" תכלת ) 3תשנ"ח( .44
50
ואלקטורליי .111בהיבט האישי ,מדובר בניסיו שנצבר במהל חייה של אות אזרחי ה
כמטופלי על!ידי רשויות הרווחה ,ה כנאשמי בהליכי פליליי וה כנתבעי בהליכי
אזרחיי דוגמת אלה הננקטי לפי חוק ההוצאה לפועל ] .[...הלקח המרכזי שעולה מניסיו
חיי זה ,מבחינת ,הוא שמערכת המשפט נמצאת לכאורה תמיד ע "האויב" שמבקש
להתאנות לה ולפגוע בה :העובדת הסוציאלית המבקשת להרחיק את ילדיה מחזקת;
התובע המבקש לאסור אות והנושה לו ה חייבי כס" .לכ כדי שה יסכימו להיכנס לשערי
בית!המשפט ,הפע כמי שמבקשי את סיועו בהגנה על זכויותיה ,ה צריכי להתגבר על
חרדותיה מ העבר.
לסיכו סעי" זה נית לומר ,כי מתורגמנות בית משפט מאופיינת בקשיי הבאי :מ הטעמי
הבאי :מתורגמנות היא עבודה מורכבת ,ומתורגמ בית משפט נאל' לתמר בי רצונות ושיקולי
רבי ,לפעמי באווירה מתוחה ,כאשר התרגו חייב להיות מדויק ומלא; חיוני לוודא את
התייצבותו של המתורגמ בבית המשפט; תוצאותיו של תרגו שגוי עלולות להיות חמורות ,עד
עיוות די; לבית המשפט אי כלי לשפוט את איכות התרגו ולבצע בקרת איכות ,וקשה לגלות
שגיאות בתרגו ,בי התר בגי אופ רישו הפרוטוקול; עצ הכנסתו של מתורגמ לאול
המשפט משנה את פני הדיו; לעתי יש צור בתיוו בי!תרבותי כדי שבית המשפט יקבל מידע
מלא; תרגו לא מקצועי מחמיר את אי האמו של אוכלוסיות מוחלשות במערכת המשפט
ובמוסדות המדינה .מכל הטעמי האלה ,מ הראוי שמב"מ תהיה מקצועית.
1.3תהליכי התמקצעות במב"מ
מקדמת דנא הובא לבית המשפט אד חסר הכשרה הדובר שתי לשונות כדי לסייע בהבנת
עדות של זרי ...רק בשנות הששי והשבעי הבינו בצפו אמריקה כי ההעדר המוחלט של
112
הב ַניָה כלשהי במב"מ מהווה בעיה.
מב"מ נחשבת כיו על ידי חלק מהחוקרי לסוג של מתורגמנות הקהילתית ) Mikkelson,
(2000ואילו אחרי )(Harris, 1998
113
טועני שהיא ענ" נפרד במקצוע המתורגמנות ,בעיקר
בגלל ההבדל בהגדרת התפקיד .במתורגמנות קהילתית מצפי מהמתורגמ למלא תפקיד פעיל
בשיח ,כולל תיוו בי!תרבותי ,גישור על פערי מידע והבהרת אי!הבנות,
מוגבל לתרגו "היטב ובנאמנות"
115
114
ואילו במב"מ הוא
וכל חריגה מהגדרה זו תיחשב להתערבות בהלי המשפטי
) .(Shlesinger, M. 1991לצור עבודה זו נגדיר מתורגמנות קהילתית או תרגו קהילתי
) (Community Interpretingכמתורגמנות שמטרתה לתוו בי תלויי!תרגו לבי שירות לאזרח,
111לשיקולים אלקטורליים ואחרים ראו א' דיין המעיין המתגבר – סיפורה של תנועת ש"ס )300- ,(1999
.340-333 ,292
112
Repa (1991, p. 599) per Mikkelson, 1997.
113
ראו גם .Roberts 1997, per Harris 1998, footnote 1
114
Shackman 1985:19-20 per Shlesinger, 1991.
115
Kopczynski 1980:43 per Shlesinger, 1991.
51
הנית על ידי המדינה ומוסדות ציבור אחרי .קאר ועמיתיו הגדירו אותה כשירות המאפשר
נגישות שוויונית לשירות ציבורי.
116
המחקר על תהליכי התמקצעות התפתח משנות השבעי של
המאה ! 20ואיל ).(Wadejnsö, 2004:2
התמקצעות איננה בהכרח פעולה תמימה אלא חלק ממאבקי כוח .צרפתי!לרסו )Sarfatti-
(Larsson, 1997סברה כי התמקצעות היא חלק ממאבק בי אינטרסי סותרי של קבוצות
וחברות .ג רדווי ) (Rudvin, 2007מראה כי התמקצעות כרוכה בכניסה מכוונת לשדות
הפוליטיקה ומאבקי התרבות ,מעוררת תהליכי צפויי ובלתי צפויי של גיבוש זהות ומאבקי
כוח ,ומתקשרת ע סוגיות כגו זכויות אזרח ,מדיניות שפה ומדיניות חינו .כ מציינת רדווי כי
בעול המערבי נקבע לפעמי ערכו של אד לפי מקצועו והתנהגותו המקצועית ,ולפיכ
בהתמקצעות יש חשיבות החורגת מתחו העבודה בלבד ,והיא משפיעה על המעמד החברתי ועל
הזהות הקבוצתית )עמ' .(58אקדמאי נוטי לראות בה ער אוניברסלי ולא תלוי!תרבות )ש,
עמ' ,(49והואיל ונורמות מקצועיות וכללי אתיקה נוצרי על ידי מרכזי הכוח של התרבות
השלטת ,ה עלולי להנציח בעיות בגלל הטיה )במקרה זה ,הטיה מערבית( ,או בגלל ניתוק
מהמערכות המקצועיות ומהמוסדות המעסיקי את המתורגמני )ש ,עמ' .(67!66
חוקרי אחרי מתווי את שלביו של תהלי ההתמקצעות במתורגמנות קהילתית ,כולל
מב"מ .לדברי רוברטס
117
) ,(Roberts, 1994השלבי להתמקצעות ה כדלקמ :הבהרת מינוח
)למשל ,קביעת ש והגדרה למקצוע כ שיהיו מוכרי לכול( ,הבהרת תפקידו של המתורגמ ,מת
הכשרה למתורגמני ,מת הכשרה למכשירי המתורגמני ,הדרכת לקוחות )במקרה שלנו,
שופטי ועורכי די( כיצד לעבוד ע מתורגמני ,והסמכה.
מיקלסו ) (Mikkelson,1996מפרטת את השלבי בהתפתחותה של התמקצעות ,ומביאה
כדוגמה את המתורגמנות הקהילתית .כמו במקצועות חופשיי אחרי ,השלב הראשו מאופיי
בהעדר סטנדרטי להכשרה ולעבודה ,חוסר התאגדות ,חילוקי דעות בי העוסקי בו ,אי הכרה
במקצוע בציבור ובקרב הלקוחות ,ותנאי עבודה גרועי .היא מתארת את תהלי ההתמקצעות
כמעגל סגור:
• במערכות המדינה קיימת עוינות כלפי זרי ,סגירות של מערכת המשפט וחשדנות
כלפי מתורגמני.
Carr & al., 1995, per Mikkelson, 1996.
Roberts 1994, per Mikkelson 1996.
116
117
52
• המתורגמני משרתי אנשי נטולי כוח חברתי.
לפיכ:
• מתורגמני מקבלי שכר נמו ,הכרה מועטה ,ורבי מה אינ עובדי במשרה
מלאה ונאלצי למצוא עבודה נוספת,
• כתוצאה מכ אי לה תמרי' להשתל במקצוע ולשכלל את מיומנות,
• תכניות ההכשרה מעטות וסובלות מחוסר מימו,
• המקצוע אינו מוש אנשי מוכשרי ,משכילי ובעלי כישורי דו!לשוניי,
ואינו אופציית קריירה בעיניה,
• הואיל ואי הסמכה ,קשה ללקוחות לדעת מיהו מתורגמ מיומ ,ולכ ה נוטי
לבחור בממעיט במחיר ,בדר כלל שלא בטובת .
• כל זה מוריד עוד יותר את ההערכה כלפי המתורגמ ,ולכ השירות שהוא נות
הוא באיכות ירודה ,מה שמעורר כלפיו חשדנות ,וחוזר חלילה.
התנאי ההכרחי להתמקצעות לדברי טסנג
118
) (Tseng, 1992הוא התארגנות מקצועית:
האגודה המקצועית חייבת לכלול את רוב העוסקי בתחו כדי שתהיה חזקה ומשפיעה .היא
אמורה לתפקד כשדולה ,לעסוק בהסברה ,להכי קוד אתיקה והתנהגות מקצועית ,לאכו" אותו על
חבריה ,לטפל בנושאי של הכשרה והסמכה ,ובסופו של דבר להשתדל לסגור את שערי המקצוע
בפני מי שאינ חברי בה .רדווי ) (Rudvin, 2007:67מעירה ,כי רק קבוצה מגובשת וחזקה תוכל
להציב בהצלחה דרישות מול הממסד או המוסד שמולו היא פועלת .ע זאת ,לפעמי באה יוזמת
ההתמקצעות מ הממשלה או מהנהלות בתי המשפט ,כפי שאירע בארה"ב )ראו להל פרויקט ניו
ג'רזי בסעי" .(1.3.1
מסתמ ,א כ ,המסלול הבא לפי מיקלסו וטסנג :המתורגמני מגיעי להסכמה לגבי
תפקיד ,ומשכילי בהתא את לקוחותיה .אז מזהי את המתורגמני המיומני ,מטפחי
ומכשירי אות .התאגדות מקצועית תסייע לביסוס יחסי עבודה טובי ע הרשויות
המשתמשות בשירותיה .בשלב האחרו – תכנית הסמכה מסודרת כדי שהציבור ואנשי המקצוע
האחרי יתייחסו באמו למתורגמני .טסנג מבהיר כי אי זה תהלי ליניארי ,אלא ספיראלי או
מעגלי ,כשכל שלב משפיע על השלבי הקודמי והבאי .המטרה היא לקבל בסו" התהלי
Tseng, 1993 per Mikkelson 1996.
118
53
מתורגמנות קהילתית כמקצוע חזק ומכובד ,ע גו" ידע מוכר ,תהלי הכשרה והסמכה ,ומתוגמל
היטב פיננסית ואינטלקטואלית כדי שימשו אנשי מוכשרי.
1.3.1דוגמה להתחלת תהלי התמקצעות :פרויקט ניו ג'רזי
אחת הדוגמאות הראשונות להתמקצעות בתרגו בבתי משפט הוא פרויקט ניו ג'רזי ) New
.(Jersey Supreme Court Task Force on Interpreter and Translation Servicesזהו אחד
המחקרי הראשוני ,ואולי המקי" בה ,שנערכו לבדיקת מצב התרגו והמתורגמנות בתו
מערכת משפט כלשהי ,ובגלל חשיבותו נדו בו כא בפירוט!מה .באביב 1982מינה שופט בית
המשפט העליו בניו ג'רזי צוות בדיקה ובו שופטי ,פרקליטי ,מומחי לשפות ,מנהלני,
מתורגמני בית משפט מוסמכי ,ומומחי להוראת תרגו ומתורגמנות ,והטיל עליו לבחו את
שירותי התרגו והמתורגמנות במערכת המשפט של ניו ג'רזי .הצוות עיי בספרות המקצועית,
ער סדרת מחקרי מקיפה ,והגיש ב! 1985דו"ח מפורט ב כ! 300עמודי
119
אשר ד בסוגיות
העיקריות הקשורות בתרגו ,תיאר את המצב הקיי ואת המחקר ,פירט המלצות והציע
סטנדרטי .בדו"ח הסופי סוכמו כשני תריסרי דו"חות מומחי בנושאי הקשורי למב"מ.
הממצא העיקרי של דו"ח ניו ניו ג'רזי קבע כי רמת התרגו שמספק בית המשפט אינה
מאפשרת גישה שוויונית למערכת המשפט ולעשיית הצדק )עמ' .(viiiכל ממצאי הדו"ח סבבו סביב
נושא המקצועיות .לדוגמה ,ממצא מס' 1קבע כי "האנשי המספקי שירותי מתורגמנות בבתי
משפט לא רכשו בדר כלל את הכישורי ,הידע וההכשרה הדרושי ".ממצא מס' 4דיבר על כ
שאי הלי מסודר לקביעת המיומנויות המאפשרות מתורגמנות בבתי משפט ,ועל כ שלא ניתנה
למתורגמני הזדמנות ותמיכה "לפתח את כישוריה המקצועיי על ידי הכשרה והשכלה ,ואי
ה מודרכי על ידי קוד אתיקה כלשהו ".ממצא מס' 5עמד על העדר של הנחיות לגבי ניהול דיו
מתורג ,לגבי תשלו למתורגמני ולגבי ניהול יעיל של שירותי התרגו .ממצא מס' 7טיפל
בגישת של המשפטני והמנהלני ,אשר "אינ רגישי די הצור לחשיבות ולמורכבות של
תקשורת ע אנשי בעלי רקע לשוני ותרבותי מגוו ,ולהגשת שירות אפקטיבי לה".
ג המלצותיו של הצוות נסבו על סוגיות מקצועיות .ההמלצות הנוגעות במישרי למב"מ
מפורטות להל )סעיפי שאינ נוגעי למתורגמנות הושמטו(:
.1לקבוע מה הכישורי הנדרשי ממתורגמ.
.2להקי מנהלת שתטפל בנושא התרגו.
119
& New Jersey Task Force Final Report (1985), see the bibliography under Case Law
Reports.
54
.4להקצות מספר מוסדות ציבוריי להשכלה גבוהה שיספקו הכשרה למתורגמני בית משפט
ולמתרגמי משפטיי וכ לעובדי בית המשפט הבאי במגע ע קהל רב!לשוני.
.5להכיר בצור לספק השתלמויות סדירות למתורגמני נוכחיי ועתידיי.
.6לקבוע קודי אתיקה שיחייבו את כל המתרגמי והמתורגמני במערכת המשפטית.
.8לאמ' סטנדרטי אחידי לגבי ניהול דיוני מתורגמי וחלוקת נטל המימו.
.9לדאוג לניהול יעיל של התרגו ,המתורגמנות ושירותי העזר הרב!לשוניי.
.10לאמ' מדיניות שתמשו למב"מ מספר מספיק של מתורגמני מיומני ,להעסיק אות
ולפעול למע יישארו בתפקיד.
.12להכי תכנית שתיידע את המיעוטי הלשוניי בדבר השירותי העומדי לרשות
בבית המשפט ,ולקבוע הלי לתלונות על ביצועי לא מקצועיי או נגישות לא שוויונית כדי לפתור
בעיות כאלה.
.13ליזו תכניות השתלמות לעובדי בית המשפט שיגבירו את הרגישות לנושא השירות
למיעוטי לשוניי ,כולל הדרכה בטכניקות לעבודה ע מתורגמני בית משפט.
.14להמלי' בפני בתי הספר למשפטי ולשכות עורכי הדי לקיי השתלמויות בנושא.
וה ָתכנ8ת ,מציאת מקורות
הצוות קבע אסטרטגיות ליישו המלצותיו ,כולל בדיקת עלויות ִ
מימו ושיתו" פעולה ע משרדי ממשלה אחרי .הדו"ח של צוות ניו ג'רזי יוש הלכה למעשה,
ובנוס" לכ עורר התעניינות בנושא שהניבה שורת מחקרי דומי במדינות אחרות בארה"ב.
120
1.3.2תהליכי התמקצעות במדינות שונות
במדינות שונות בעול נעשו ונעשי מאמצי למקצע את תחו המתורגמנות בבתי משפט
ולהסדיר את עבודת של המתורגמני על פי כללי קבועי .בעשורי האחרוני התפתחה
מאוד המקצועיות במתורגמנות משפטית .המתורגמנות הוכרה כדיסציפלינה אקדמית וכמקצוע,
נוסדו אגודות מקצועיות ,ונכתבו קודי אתיקה והתנהגות מקצועית ) .(Angelelli, 2006:175כמו
כ גובשו במדינות שונות סטנדרטי מקצועיי והוקמות מנגנוני להכשרה ,הסמכה והעסקה
של מתורגמני בית משפט .ראוי לציו פרויקט אגיס ) ,(Agisשמטרתו להביא לסטנדרטיזציה כלל!
אירופית של ההכשרה והאיכות בתרגו משפטי.
121
אוזולינס ) (Ozolins, 2000:22ממק את
המדינות השונות על רצ" של התקדמות בתחו זה ,שבקצהו האחד נמצאות מדינות שבה
מכחישי את הצור במת שירותי מתורגמנות ,דר מדינות המספקות שירותי מתורגמנות
120לפי תכתובת דואר אלקטרוני עם רוברט ג'ו לי ) ,(Robert Joe Leeמראשי הפרויקט ,אוקטובר .2007
http://agisproject.com/Documents/Aequilibrium.pdf. and Rudvin, 2005, p. 37.
121
55
מאולתרי ) ,(ad hocהמש במדינות שבה יש פתרונות גנריי ,ועד הקצה האחר של הרצ" ובו
מדינות המספקות שירותי מוסדרי וממוסדי הכוללי הכשרה ייעודית והסמכה.
להל ייסקרו בקצרה הסטנדרטי הנהוגי בכמה מדינות מערביות שעשו כברת דר בתחו
זה :ארצות הברית ,אנגליה ,אוסטרליה ,קנדה ,ומדינות סקנדינביה ,הואיל ובה מערכות המשפט
דומות באופיי למערכת בישראל )שיטת "המשפט המקובל" ,(Common Law ,כול מדינות
קולטות הגירה ,ובכול הונהגה מדיניות דומה ,mutatis mutandis ,בתחו המתורגמנות
המשפטית.
ארצות הברית
בערכאות פדרליות
בעקבות "חוק מתורגמני בית המשפט" ) (The Court Interpreters Act, 1978מכירה
החקיקה בארה"ב בחשיבותו של תרגו תקי לעשיית הצדק ,במורכבותה של מטלת המתורגמנות
המשפטית ובצור להגדיר את מינימו הדרישות ממתורגמ בתי משפט .הפקודה מטילה על
המדינה את החובה לספק ללא תשלו מתורגמ מוסמ ) (certifiedלכל אד ,שרמת האנגלית
שלו אינה מספקת כדי להבי את ההליכי ואת העדויות ולתקשר ע פרקליטו וע בית המשפט,
וזאת ה במשפטי פליליי וה במשפטי אזרחיי שבה המדינה היא התובעת ,וכ ובבתי די
לפשיטות רגל ) .(Gonzáles et al., 1999:57החוק מכיר בצור לספק תרגו איכותי וקורא
להסמכת מתורגמני על ידי בחינה אובייקטיבית .הוא מטיל על הנהלת בתי המשפט לקבוע מה
ה הכישורי הדרושי למתורגמ בתי משפט ,ולגייס מתורגמני כאלה על פי הכישורי
שנקבעו ,השכלת ,הכשרת וניסיונ )ש ,עמ' .(58שופטי ,עורכי די ובוררי בהליכי פשיטת
רגל נקראי לעשות שימוש במתורגמני מוסמכי ,וא אינ בנמצא ,למצוא מתורגמ כשיר
) (otherwise qualifiedבכל מקרה שבו לדעת אחד הצדדי מבי את ההליכי ואת התקשורת
ע הפרקליט ובאול המשפט בצורה מוגבלת ) .(inhibitedמותר לנאש לוותר על שירותי
המתורגמ אחרי התייעצות ע עור דינו ואחרי שהשופט יסביר לו את השלכות הוויתור .מותר
לעד או לנאש לבחור לו מתורגמ משלו ,ג א אינו מוסמ ,מלבד מקרי שבה יש סיבה
לחשוד במהימנותו או בכנותו של המתורגמ )ש ,עמ' .(59
חוק המתורגמני מפרט טבלאות שכר למתורגמני לפי ארבע דרגות :חסרי ניסיו ,ניסיו
של שנה אחת ,ניסיו של שנתיי ,ניסיו של ארבע שני .בבתי המשפט הפדרליי יש מתורגמני
56
שכירי במשרה מלאה )לספרדית ,השפה השכיחה( שה עובדי מדינה ,א מועסקי בה ג
פרילנסרי ) (contract interpretersבשכר יו או חצי יו )ש ,עמ' .(60!59
הסמכת מתורגמני פדרליי לספרדית ,נאוואחו וקריאולית של האיטי נעשית על ידי
הממשל הפדרלי באמצעות הנהלת בתי המשפט ) .(Administrative Officeלגבי שפות אחרות
נקבעו קריטריוני ברורי להגדרת כשירות של המועמדי לתרג בבית המשפט.
122
משרד המתורגמני של כל בית משפט )נקרא ברוב המקומות (interpreters officeאחראי
על גיוס מתורגמני ,בדיקת כשירות כאשר אי לה הסמכה ,הדרכת מתורגמני ,שיבוצ
בדיוני ,פיקוח על עבודת ,הכנת רשימות מינוח ,איתור מתורגמני בשפות נדירות והתעדכנות
בסיפרות המקצועית .משרדי המתורגמני של בתי המשפט השוני נעזרי זה בזה ולפעמי ג
בחברות תרגו חיצוניות שעימ יש לה הסכמי.
123
בערכאות המדינה והמחוז
בארה"ב הוק גו" מיוחד להסמכת מתורגמני בית משפט ברמת המדינותConsortium for ,
.State Court Interpreter Certificationהקונסורציו הוק תחילה על יד ארבע מדינות ,וכיו
חברות בו 39מדינות.
124
הוא אחראי על הסמכת מתורגמני בשפה השכיחה ביותר ,ספרדית.
המצב במב"מ שונה ממדינה למדינה בתו ארצות הברית ,וא" ממחוז למחוז בתו אותה
מדינה ,ה מבחינת התחיקה וה בפועל ) .(Gonzáles et al., 1999:71המדינות המתקדמות ביותר
בתחו זה ,והראשונות שחוקקו חוקי בנושא ,ה קליפורניה ,ניו מכסיקו ,וושינגטו וניו ג'רזי.
הבעיות העיקריות ה מחסור במתורגמני מוסמכי ומיומני והעדר מנגנוני מהימני לאיתור
מתורגמני ובחינת .יש מדינות שבה אי דרישה למתורגמני מוסמכי ולכ כל אד הטוע
שהוא דו!לשוני עשוי להתקבל לעבודה )ש ,עמ' .(72!71ברוב המדינות אי מתורגמני!בית
שכירי אלא מעסיקי בה פרילנסרי מכל הבא ליד.
125
לית' ) ,(Leeth, 1985אחרי התדיינות ממושכת ע מנהלני שוני ברמת המדינות ,הגיע
למסקנה כי ממשלות המדינות בארה"ב אינ מוכנות להוציא כס" כדי למשו למקצוע מתורגמני
מיומני ,מסרבות לפתח תכניות הכשרה כדי לסייע למתורגמני הקיימי לשפר את יכולותיה,
, http://www.uscourts.gov/interpretprog/categories.html 122ביקור אחרון אוק' .2007
123על פי נתונים של ננסי פסטינגר ,בתכתובת דואר אלקטרוני מ 12-באוגוסט .2006
124
The Consortium's internet site,
http://www.ncsconline.org/D_Research/CourtInterp/Res_CtInte_ConsortMemberStatesMay07
לגבי הסמכת מתורגמנים וחוק מתורגמני בית משפט בארצות הברית ,ראו להלן בסעיף .pdf.2.2.1
125
Requiem for an Interpreters Office, 2001, http://www.najit.org/proteus/v10n3/lnu.htm.
57
אינ יודעות כיצד לחבר מבחני ראויי; יש כאלה שמסרבות להכיר בקיומה של בעיה כלשהי,
ויש פקידי שסבורי כי שוויו בנגישות לצדק אינו עקרו שצרי להחיל על זָרי.
126
בארצות
הברית כולה היו ,נכו ל! ,2003שלוש או ארבע תוכניות הכשרה למתורגמני בית משפט ,ורק אחת
מה אקדמית.
127
חר" מיעוט תכניות ההכשרה ,ועל א" נסיגות לאחור פה וש ,קיימת מגמה
איטית א מתמדת של התמקצעות והכרה בחשיבותו של תרגו איכותי בבתי המשפט .בשנת
,2007ב! 71%מהמדינות חברות הקונסורציו יש מערכות הכשרה בדרגות שונות ,ו! 13מדינות
דורשות מהמתורגמני המוסמכי השתלמויות חובה מדי שנה .ההכשרה וההשתלמויות
מתבצעות על ידי גופי ציבוריי ,חברות פרטיות ,או תו שיתו" פעולה בי תוכניות אקדמיות
לבי הנהלות בתי המשפט ).(White Paper 2007:11
נראה שברמת המדינה והמחוז תלוי מצב המתורגמנות המשפטית באנשי ספציפיי אשר
תומכי בפיתוח שירות תרגו איכותי ומסודר ,או מכשילי אותו ,כפי שמתברר מהמאמר
"רקוויא למשרד מתורגמני"
128
שבו מתואר כיצד מערכת טובה ואיכותית ,שפותחה על ידי
מתורגמני בית המשפט בתמיכת מנהל בתי המשפט והשופט הראשי באחד המחוזות באריזונה,
התדרדרה ולמעשה חוסלה בהדרגה ע פרישת של השניי ומינויי של אנשי חדשי
תחתיה.
אנגליה
זכותו של תלוי!התרגו להיעזר בשירותי מתורגמ מבוססת על הפסיקה .בעקבות מחקר
נאפילד ) (Nuffield Interpreter Project, 1991אשר גילה מקרי קשי של עיוות די בשל
מתורגמנות פגומה ,נעשה מאמ' למקצע את התחו .הוק גו" ארצי הממונה על רישו
מתורגמני קהילתיי ,בכלל מתורגמני בית משפט NRPSI – National Register of Public
.Service Interpretersבתי המשפט קיבלו המלצה ,א לא חויבו ,להעסיק רק מתורגמני
מוסמכי על ידי NRPSIוכלולי ברשימתה .תחילה היה זה גו" ציבורי בלעדי ,א ע הוצאת
הנושא למיקור חו' ,החלו קבלני המשנה להימנע מלהתקשר ע חברי .NRPSIבמקומ שלחו
126
Leeth, p. 56, per Gonzáles et al. 1999, p. 79.
127
על פי תכתובת אימייל עם , Virginia Benmammanמנהלת תכנית ההכשרה למתורגמני בית משפט
באוניברסיטת צ'רלסטון 20 ,בפברואר .2003
128
Requiem for an Interpreters Office, 2001, http://www.najit.org/proteus/v10n3/lnu.htm.
58
לבתי המשפט מתורגמני לא מוסמכי בשכר נמו יותר ,והללו גרמו ל"תוהו ובוהו" בבתי
המשפט.
129
קוד האתיקה דומה לזה של ארה"ב .אול באנגליה מתירי למתורגמ להתערב כדי
להפנות את תשומת לבו של בית המשפט לאי!הבנה פוטנציאלית .המתורגמ חייב להצהיר על
סיבת התערבותו בשתי השפות ,ורשאי "לבקש הסברי מהאד המוסמ לספק"
130
.האד
המוסמ עשוי להיות השופט או עור הדי ,שיסבירו מושגי משפטיי; העד או הנאש ,שיסבירו
מדוע ה תופסי דבר מסוי באופ מסוי; או המתורגמ ,שאפשר לבקשו להסביר ענייני לשו
ולמעשה להפו אותו לעד מומחה )ש .(132 ,בנוס" לכ מקבלי שופטי ,עורכי די ואחרי
הדרכה בצורת העבודה ההולמת ע מתורגמני בית משפט.
אוסטרליה
באוסטרליה שליש מהאוכלוסייה הוא יליד ארצות אחרות ,ע 80עדות אתניות הדוברות כ!
60לשונות .ע זאת תרבותה מעוגנת בחוזקה במסורת הבריטית ולשפה האנגלית נית מעמד
דומיננטי.
131
זכותו של הנאש למתורגמ אינה מעוגנת בחוק ,אלא מתבססת על פסיקות רבות
) .(Laster & Taylor 1994:77-78באוסטרליה שני גופי מקצועיי בתחו המתורגמנות ,האחד עוסק
בהכשרה ובהסכמה ,ושמו (National Accreditation Authority for Translators and NAATI
) ,Interpretersוהשני ) (AUSITהוא האגודה המקצועית של מתורגמני באוסטרליה ,שבה
חברי ,לפי הערכות ,כשליש מהמתורגמני המוסמכי.
באוסטרליה נדרשי המתורגמני להוכיח את יכולת על ידי עמידה במבחני בני חמש
רמות )מגשר שפה ,מתורגמ מתלמד ,מתורגמ ,מתורגמ ועידות ,ומתורגמ ועידות בכיר( ע"י גו"
הסמכה ארצי .מתורגמני בית משפט נדרשי לעמוד בבחינה לתעודת "מתורגמ" לפחות ,ובתיקי
מסובכי – ברמת מתורגמ ועידות .קוד ההתנהגות המקצועית באוסטרליה דומה לקודי
בארצות אחרות ,א יש בו סעי" מפורש הדורש מהמתורגמ לבצע תיוו בי תרבותי במידת
הצור ).(Mikkelson, 1997
129
טלגרף,27.8.06 ,
. http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml?xml=/news/2006/08/27/nimmi127.xml
130
Ann Corsellis of the Institute of Linguists, author of Non-English Speakers and the English
Legal System: a Handbook to Good Practice for those working in the legal system across
language and culture (Cambridge: University of Cambridge Institute of Criminology, 1995),
personal communication via fax transmission on May 27, 1996, in Mikkelson, 1997.
131
Cunliffe, 1984, per Gonzáles et al. 1999, p. 86.
59
משרד התובע הכללי של ניו סאות' וויילס מוציא לאור חומר הסברה בשפות אחדות עבור
תלויי התרגו בבתי המשפט :כיצד משיגי סיוע של עו"ד ומתורגמ ,הסבר על מבנה בית המשפט
ומה תפקידו של כל נושא!תפקיד בו ,ומספרי טלפו חשובי ).(Gonzáles et al., 1999:91
קנדה
בקנדה יש שתי שפות רשמיות ,כמה שבטי אינדיאניי שהצליחו לשמר את תרבות
ולשונותיה ,והיא מדינה קולטת הגירה .הממשל הפדרלי מעורב ישירות בתרגו המשפטי בנושאי
הגירה ,בקומ' בתי המשפט הפדרליי ועוד .שאר התרגו מבוצע ברמת הממשלות המחוזיות,
וברוב אי חובת הסמכה ,הכשרה ,או תהלי סלקטיבי אחר של מתורגמני .132אונטריו היא
המחוז המתקד ביותר מבחינה זו .במחוז קולומביה הבריטית יש תכנית להכשרת מתורגמני בית
משפט ב! Vancouver Community Collegeובוגריה רשאי לעבור בחינת הסמכה ).(STIBC
) .(Gonzáles et al., 1999:84במחוז הטריטוריות הצפוניות ,שהוא מחוז ענקי ובו אוכלוסייה
דוברת עשרות שפות המפוזרת על שטח גיאוגרפי עצו )כשליש מקנדה ,בחלקה הצפוני( עשתה
הממשלה מאמצי עצומי לקד את הנושא על א" מגבלות תקציביות :במקו תכנית ההכשרה
הממושכת שתוכננה תחילה ,הופעלה תכנית הכשרה מקוצרת בת 6שבועות אינטנסיביי
ואחריה בחינת הסמכה בנויה בצורת משפט!דמה ,שבו נדרשי המתורגמני לתרג עדות
בתרגו סימולטני ועוקב ,וכ לתרג בקריאה מ הד" .פנל הבוחני מורכב ממומחי לתרגו
וממשפטני.(Gonzáles et al., 1999:85) .
בקנדה מותר לנהל דיו בבית המשפט באנגלית או בצרפתית .לאחרונה נחקקו ש חוקי
לטובת זכויות שפה במחוזות שבה יש אוכלוסיות ילידיות גדולות.
133
כתוצאה מכ ,שימוש
במתורגמני הוא עניי שביו!יו בקנדה .התפיסה המשפטית האירופית זרה לתרבות הילידית
של קנדה .לפיכ מוזהרי המתורגמני מראש כי השופטי עשויי לבקש הסברי תרבותיי.
קוד האתיקה קובע ,כמו בארצות הברית ,כי אסור למתורגמ להוסי" ,להפחית או לשנות ,או לנדב
מידע ,וכ נאסר עליו לפרש מושגי משפטיי עבור הנאש .ע זאת ,מתו תפיסה המכונה
"גמישות במסגרת הסדר" ) (freedom within orderניתנות למתורגמני הוראות מדויקות כיצד
להתמודד ע מצבי של תקשורת לקויה בגי פערי בי!תרבותיי ).(Mikkelson, 1998
132
Repa, 1988, per Gonzáles et al., 1999.
Northwest Territories Justice, Manuel des interprètes judiciaires des territoires du nordouest (1993)., per Mikkelson (1997).
133
60
סקנדינביה
בשני האחרונות הגיע למדינות סקנדינביה גל של מהגרי ,בעיקר מהגרי עבודה ,פליטי
ומבקשי מקלט מדיני .ארצות סקנדינביה היו מוכנות לקראתו ,שכ היו בי המדינות הראשונות
שהסדירו את נושא שירותי המתורגמנות הקהילתית לסוגיה .לדוגמה ,בנורבגיה יש הכשרה
למתורגמני קהילה משנת ,1985ובשוודיה הונהגו תכניות הכשרה למתורגמני בשנת ,1968
ובחינות הסמכה בשנת .(Wadensjö, 1998) 1976
בשוודיה יש שני גופי הממוני על הסמכת מתורגמני קהילה ,כולל מתורגמני בית משפט.
על ההכשרה אחראי המכו לחקר המתורגמנות והתרגו של אוניברסיטת סטוקהול ) Institute
.(of Interpretation and Translation Studies, IITSבשפות שבה לא נית למצוא כוח הוראה
אקדמי ,נעשית ההכשרה במסגרות של חינו מבוגרי .במכו מלמדי תכנית מתורגמנות בסיסית
ואחריה התמחויות בתחומי השוני של התרגו הקהילתי ,והלימודי מסובסדי על ידי
ממשלת שוודיה ) .(Colin & Morris, 1996:160-161על ההסמכה ממונה הסוכנות השוודית
לשירותי משפטיי ,פיננסיי ואדמיניסטרטיביי ) (Kammerkollegietותעודת הסמכה ניתנת
על סמ בחינה בת שני חלקי :בחינה בכתב ,שבה יש להוכיח שליטה בידיעת החברה השוודית,
בקוד האתיקה של המתורגמני ובסטנדרטי מקצועיי ,וכ במינוח בשתי השפות של בחינת
ההסמכה )שוודית ושפה נוספת(; ובחינה בעל!פה על ידי משחק תפקידי .המבקשי לקבל
הסמכה בסוג מתורגמנות ספציפי ,כגו מתורגמנות בתי משפט או מתורגמנות רפואית ,חייבי
בבחינה מיוחדת נוספת לכל התמחות .מת ההסמכה תלוי בתעודת יושר .בסו" 2004היו בשוודיה
846תעודות הסמכה תקפות ב! 37שפות )מספר המתורגמני קט מזה ,כי יש שהוסמכו ביותר
משפה אחת( .את התעודה יש לחדש פע בחמש שני ,ולצור החידוש יש להוכיח פעילות
במתורגמנות ).(Idh, 2007
מדינות אחרות בסקנדינביה ,כמו נורבגיה ופינלנד ,עוברות בשני האחרונות תהלי שכלול
של שירותי המתורגמנות בה ,בדר כלל על ידי חיקוי המודל השוודי ) .(Ozolins, 2000בדנמרק,
לדוגמה ,כפופה מתורגמנות בתי המשפט ל"חוק סדרי משפט" ) (Retsplejelovenסעי" 149ס"ק ,1
המדינה מעודדת )א אינה מחייבת( הזמנת מתורגמ מוסמ לאנשי שאינ דוברי דנית .בפועל
כמעט תמיד מוזמ מתורגמ ליתר ביטחו ) .(Nicholson & Martinsen, 1995:260המדינה
מממנת את המתורגמנות בתיקי פליליי ובתיקי שבה מעורב אזרח ממדינה סקנדינבית
אחרת )ש ,עמ' .(261בתחילה נכללו בשירות המתורגמנות רק שפות האיחוד האירופי ,א לאחר
61
מכ הורחבה לשפות נוספות ) .(Ozolins, 2000:24ההכשרה ובחינות ההסמכה נערכות בבתי
הספר לעסקי של דנמרק ,המספקי קורסי במתורגמנות כחלק מתכנית הלימודי .תעודה
ניתנת מטע משרד התעשייה הדני .המוסמכי נכללי ברשימה מיוחדת אשר מועברת לבתי
המשפט ולתחנות המשטרה .א אי ברשימה מתורגמ לשפה הדרושה ,מותר לגופי אלה לשכור
מתורגמ בעצמ .קודי האתיקה דומי לאלה שפורטו לעיל ) Nicholson & Martinsen,
.(1995:261-262
בסקנדינביה זכאי כל הנאשמי הפליליי למתורגמ על פי חוק ,א לא בכל המדינות יש
הוראות בחוק לגבי הכישורי הנדרשי מהמתורגמ ,מה עליו לעשות במצבי מוגדרי ,ומה
מעמדו המשפטי .רק נורבגיה הגדירה את תפקיד המתורגמ בחקיקה ,ולפיה מצ'וֶה המתורגמ
להודיע לבית המשפט על כל אי!הבנה ,ובסו" הדיו מקבל המתורגמ הזדמנות להעיר הערות
נוספות ) .(Niska, 1995בפועל מדווחי מתורגמני על כ שאנשי החוק אינ ששי להתיר לה
לשמש כמומחי תרבות.
134
1.4תיאור המצב בישראל
כאמור ,אי בנמצא מחקרי או מאמרי רבי על תרגו בבתי משפט בישראל .סקירת
הספרות שלהל תכסה את עבודותיה של אלה שכתבו בנושא – כולל עבודות סמינריוניות,
עבודות תזה ומאמרי :מוריס ) ,(Morris 1989, 1998, 2007Hebשלזינגר ) ,(1999ליפקי ),(2006
חפר ) ,(2007 ,2005קרמר ) ,(Kramer, 2002סמרה ) ,(2002שוסטר ) ,(2003ואלבש ).(2004
קרמר ) (Kramer, 2002כתבה עבודה סמינריונית במסגרת לימודי המשפטי שלה .מחקרה
כלל את הממצאי הבאי :הזכיינית אינה ממלאת חלק גדול מהוראות המכרז )אינה מסננת את
המתורגמני לפני העסקת ,אינה מכשירה אות ואינה מסבירה לה חובות אתיקה(;
המתורגמני ה הגור היחיד בבית המשפט אשר חופשי מכל חובה להתנהג בצורה אתית;
המתורגמני אינ יודעי מה דרישות המכרז ,אינ מכירי חוקי אתיקה ,ונוהגי לפי שיקול
דעת או לפי הנחיות השופט היושב בדי; ה מקבלי הנחיות סותרות משופטי שוני ,למשל
לתרג תרגו מלא או לתמצת; אי הנחיות לשופטי כיצד לנהוג במקרה של ערעור על התרגו,
וכיצד לדעת א התרגו טוב; לשופטי יש נטייה לדחות ערעורי על התרגו בהנחה
Falk, S. (1987) per Niska, 1995.
134
62
ש"המתורגמ תמיד צודק")!(; אי תיעוד של העדות המקורית ,כ שלא נית לבדוק את איכות
התרגו; קיי בלבול בקרב המתורגמני לגבי מה שנדרש מה בעבודת; אי רשת מאורגנת של
מתורגמני בשפות השונות ,כ שנית יהיה להגיע אליה במהירות; אי די הגנות מפני ניגוד
ענייני ,לדוגמה ,בירושלי רוב המתורגמני לערבית היו סטודנטי למשפטי ,ואז נוצרה
"ידידות" בינ לבי עורכי די מסוימי ,ואחד מה א" הועסק בתו לימודיו ,לאחר שחדל לעבוד
כמתורגמ ,על ידי עור די שאותו הכיר בעבודתו כמתורגמ; יש מקרי שהמשפט כולו מתנהל
בערבית ,ואז משאירי את עבודת התרגו לפרוטוקול בידי הקלדנית; מתורגמני לערבית סיפרו
לקרמר שה מתקשי לפעמי בעברית ונאלצי להיעזר בשופט )עמ' .(25 ,20!18קרמר מסכמת
את המצב בזמ כתיבת עבודתה במילה "אנרכיה" )עמ' .(4
המחקר שערכה חפר ב! 2005העלה ממצאי דומי .חפר ראיינה 3שופטי )פעילי
ובדימוס( ו! 2מתמחי .התלונה הראשונה שעלתה בשיחת נגעה לאיכות המתורגמני .וכ תואר
המצב לפי חפר :אי ידיעה מספקת של אחת השפות; חוסר דיוק והשמטות בתרגו; המתורגמני
אינ עושי רוש מקצועי ואינ יודעי שעליה למסור את המידע ללא משוא פני ,ובלא
להזדהות ע אחד הצדדי ולפיכ לסל" ,לתק ול"שפר" את דבריו; רמת ההשכלה שלה אינה
מספקת וה אינ מכירי מושגי מקצועיי; תרגו גרוע משפיע על איכות השיפוט ,שכ קשה
להתבסס על דברי שנאמרו מפי העדי והנאש והשופטי נאלצי לשפוט על פי "אינטואיציה".
כמו כ הדבר מסרבל את ההלי המשפטי וגור לקוצר!רוח וייאוש אצל כל המעורבי בדיו עד
שהשופטי מתקשי לשמור על קור!רוח )חפר ,2005עמ' .(9!8
חפר מצאה ג כי הזכיינית אינה עומדת ברבי מתנאי מכרז ) 2003פירוט של תנאי המכרז
ראו בסעי" 3.3בעבודה זו( :רבי מהמתורגמני אינ שולטי בשפה העברית ,איש מה לא עבר
השתלמות ולא קיבל הדרכה כלשהי ,לא קיבל מהזכיינית מילוני מושגי ,אינו מתמחה בתחו
הקשור לתרגו בבתי משפט ,לא התבקש להגיש מסמ המעיד על השכלה ,וג לא נכח בשלושה
דיוני )או אצל חלק ,א" לא בדיו אחד( לפני תחילת עבודת )עמ' .(5
אשר לתנאי עבודת ,מצאה חפר כי כמעט כול מועסקי כקבלני משנה ) ,(freelancersללא
תלוש משכורת וללא תנאי סוציאליי .שכר נמו ,ה אינ זוכי להחזר נסיעות מלא,
ונאלצי למצוא מקור הכנסה נוס" כדי להתקיי .מתורגמני התלוננו כי הזכיינית מתייחסת
לפניותיה בזלזול ,אינה נותנת מענה לבעיות הנוגעות לעבודת ,וגורמת לה להרגיש מנוצלי
וחסרי אוני )עמ' .(6
63
מבחינת הנהלת בתי המשפט מצאה חפר ,כי הפיקוח היחיד על הזכיינית הוא פיקוח פיננסי.
אי פיקוח על איכות ,על עמידה בתנאי המכרז וכיוצא בזה .להנהלת בתי המשפט אי הידע או
הכלי לעשות זאת וג אי אד שזה תפקידו )עמ' .(6
אחת התופעות הבולטות המצטיירת מקריאה במחקרי המועטי יחסית שנעשו על תרגו
בבתי משפט בישראל ,היא חוסר הבנה בדבר מהות תפקידו של מתורגמ .שופטי אינ יודעי
לפי אילו קריטריוני להגדיר מתורגמ מקצועי ,אינ מכירי ג את הקריטריו שהגדירה הנהלת
בתי המשפט במכרז ,2004ואינ יודעי על פי איזה קריטריו לשפוט את המתורגמ העומד
לפניה )חפר ,2005עמ' .(9הדבר מתברר ג מהצטברות של אירועי בודדי :פרקליט נוז"
במתורגמ כאשר הוא שואל את העד שאלות הבהרה )כי לא הבי או לא שמע היטב( ,בטענה שהוא
"מנהל שיחות" ע הנאש או העד )שוסטר ,2003עמ' ;(19שופט מורה למתורגמנית לא לתרג
את המתרחש בבית המשפט ,דבר הסותר את האתיקה המקצועית המקובלת )ש ,עמ' ;(27
מתורגמנית לשפת סימני מתבקשת לתרג רק את עדות האד החירש ,ולא את שאר ההלי,
כנראה משיקולי כלכליי – שוב בניגוד לאתיקה המקצועית )ש ,עמ' ;(19מתורגמני
מתבקשי על ידי המשטרה למלא תפקיד של מדובבי )ש ,עמ' 24ו! ; (28מתורגמ מועלה על
דוכ העדי כעד מומחה כדי להביע את דעתו על רמת השפה של הנאש ,ודבר זה גור לו להסס
למלא את תפקידו ג במצבי לגיטימיי ,למשל כאשר התבקש לתרג בהפסקה בי הדיוני.
הוא סבר שהדבר מסוכ מאחר והוא "לא רוצה לדעת סודות מסדרו .זה חוש" קו הגנה ,ומה יהיה
א יעלו אותי לדוכ?" )ש ,עמ' .(25
מתורגמני אינ מקבלי חומר מראש ואינ יכולי להתכונ .כפי שמעיד עו"ד יוסי
קורצברג ,לשעבר מתורגמ לשפת סימני ישראלית" :לא תמיד יש למתורגמ מושג במונחי
המשפטיי ,אי אפשר להתכונ לפני .קורה מצב שאני לא יודע אי לסמ 'הרואי' מול 'קוקאי'
בעדות של מומחה מז"פ .מה אני אמור לעשות? אי אפשר לעצור ולבדוק את המונח .יש ממש
חרדות לפני הדיו – כל מילה חשובה) ".ש ,עמ' .(23
בישראל אי הכשרה ייעודית למתורגמני בתי משפט .המקו היחיד באר' שבו ניתנת
הכשרה ספציפית למתורגמני בית משפט הוא צבא ההגנה לישראל )ליפקי .(2006 ,ליפקי מסבירה
כי המתורגמני צבאיי עוברי תחילה הדרכה על ידי מתורגמ ותיק ,יושבי באול הדיוני
ורושמי מונחי ,ואחר כ מתרגמי בפיקוחו של מתורגמ ותיק או של קצי המתורגמני )עמ'
.(66בשלב מסוי ה עוברי קורס ב 3שבועות ,שבו מוש דגש על "מהירות שליפה ,אוצר מלי
מתרגלי תרגו סימולטני בשני הכיווני ,מקבלי הסברי על מונחי
ואלתור" .החיילי ַ
64
משפטיי )המרוכזי למענ בחוברת( ומתרגלי ג תרגו בכתב ועובדי במעבדה לתרגו
סימולטני .קצי המתורגמני סיפר כי בפע הראשונה שבה הוקלטו המתורגמני במעבדה ה
"היו מופתעי מאוד לשמוע את עצמ ולראות כמה ה 'מפספסי' בעת התרגו".
135
)דבר זה
מאשש מה שמצאה ברק!סליגסו לגבי אי!יכולת של המתורגמני לשפוט את איכות התוצר.(136
בנוס" לקורס עוברי מתורגמני בית המשפט הצבאי ג השתלמויות בנות שלושה ימי )ליפקי
.(67 :2006
במערכת האזרחית לא מתקיי כיו פיקוח על עבודת של המתורגמני הפעילי בבתי
המשפט .שלזינגר ) (1999מציעה לנטר את עבודת התרגו בבית המשפט לפי העקרונות הבאי:
לתת עדיפות לפיקוח במקרי שבה תלוי!התרגו ממלא תפקיד פעיל ,למשל נות עדות; לתת
עדיפות לשפות 'אקזוטיות' ,כי קשה למצוא מתורגמני מנוסי לשפות כאלה ,וג פוחת הסיכוי
שאחד מהנוכחי באול הדיוני יוכל לשמש כבקר איכות מזדמ; ובגלל סוגיית המימו ,לבחור
באפשרות הפחות יקרה בי שתיי :פיקוח על!ידי מתורגמנית עמיתה או על ידי ַ?קר ).(monitor
נוכח כל הבעיות הללו ,מפתיע להיווכח בהעדר תלונות על התרגו .עורכי די ושופטי אינ
מתלונני בדר כלל על רמת התרגו בפני הנהלת בתי המשפט )להוציא תלונות לגבי אי התייצבות
מתורגמני לדיו( .על העדר תלונות סיפרו חפר ,אנשי הנהלת בתי המשפט ,הזכיי ודובר הנהלת
בתי המשפט.
137
הזכיי רואה בכ הוכחה לשביעות רצונ של השופטי מעבודת המתורגמני,
שכ לדבריו שופט שמשהו מפריע לו לנהל את הדיו "מתפרע .ישר תלונה ישר חיוב הוצאות ,לא
חושבי פעמיי ".לדבריו ,לפעמי שופט מבקש לא לשלוח אליו מתורגמ מסוי "מפני שהוא לא
מסתדר איתו ,אבל אנחנו יודעי שהוא מתורגמ טוב ".כלומר הוא סבור שההנמקה לבקשות אלה
היא חוסר 'כימיה' בי השופט למתורגמ .ואילו חפר מצאה ,כי נראה שהשופטי מקבלי את
פגמי המערכת כהכרח שאי לו תקנה ,ומנסי להתמודד איתו כמיטב יכולת ,סבורי שידיה
כבולות ומגדירי את הניסיו לשנות את המצב כ"חלו באספמיה" .138ג כאשר הגיעה תלונה
בודדת משופט ,הוא סירב להסביר בפירוט את מהות התלונה ,ולכ לא נית היה לערו בירור ע
הזכיינית.
135
139
ליפקין ,2006עמ' .75-74דוגמה לתכנית הקורס בנספחים .15-13
.Berk-Seligson 1990a, per Vidal 1997 136ז'יל מצא שגם המאזינים לתרגום התקשו לשפוט נכונה את
איכות התוצר ).(Gile, 1995
137
מעריב ,16.8.98 ,אצל חפר ,2007עמ' ;7מנהלי החברה הזכיינית ואנשי בית הנהלת בתי המשפט
בראיונות עמם.
138מוריס ,2007חפר .2007
139משיחות לא רשמיות עם החוקרת ,שלא תועדו.2007 ,
65
חלק מבני!שיחנו נטו להמעיט בער מב"מ .שופטת מבית המשפט המחוזי הסכימה לשוחח
עמנו קצרות בטלפו ,וטענה שתרגו בבתי משפט אינו נושא שכדאי לטרוח ולחקור אותו ,הואיל
והתרגו הוא עניי "שולי" בעבודת בית המשפט ,וכי ב! 24שנות עבודתה כשופטת היו מקרי
מעטי של צור בתרגו ,ובמקרי האלה "מסתדרי" .ג הזכיי הגדיר את מב"מ כמרכיב "לא
מרכזי ולא מהותי" בדיו המשפטי ,וא" טע כי "דיו יכול להתקיי ג בלי תרגו" וכי "@ת
]החוקרת[ הופכת שירות משני לדבר שמאפיל על השירות העיקרי".
140
הואיל והנוגעי בדבר – הנהלת בתי המשפט והזכיינית – סבורי כי האחריות על רמת
המתורגמני מוטלת על השופטי )חפר ,(2007:6הרי העדר תלונות מטעה את כל הנוגעי בדבר
לחשוב שאי בעיות.
141
הדבר תוא מה שמצא צוות ניו ג'רזי )ראו לעיל בעמ' .(43
נושא נוס" הקשור להעדר התלונות הוא העדר של ערעורי בגי תרגו .רוב תיקי הדיוני
מארצות הברית ,אוסטרליה ומדינות אחרות ,שבה נדו נושא התרגו בבתי משפט ,ה תיקי
שבה הוגש ערעור על פסק די בגי תרגו לקוי .בישראל לא מצאנו ערעור כזה .הדבר מעיד על
חוסר מודעות ,חוסר אוני או רצו להימנע מטרחה; או על מערכת שאינה מאפשרת לשופטי
להתלונ; או על כ שהתנאי בישראל אינ מאפשרי לערער בגי התרגו ,הואיל והדיו אינו
מוקלט ,וא הוא מוקלט אי הקלטת נשמרת ,ולכ אי כל אפשרות להשוות בי מקור לתרגו; או
לחילופי על ביצועי מצויני של מער המתורגמנות בבתי המשפט על א" שנראה כי אינו עומד
בקריטריוני המקצועיי .לאור מה שנמצא במדינות אחרות )דו"ח ניו ג'רזי ,פרויקט נאפילד
באנגליה( ,האפשרות האחרונה נראית סבירה פחות.
140
בראיון שנערך עמו במשרדו.24.1.08 ,
141חפר ,2007עמ' 5ועמ' ;7סמנכ"ל מזכירויות בראיון החוקרת עמו ;2004 ,מנהל הזכיינית כ' בשיחה
טלפונית.2007 ,
66
פרק :2
המחקר " מתודולוגיה
מתו הספרות עלו שמונה קריטריוני בסיסיי למדידת מקצועיות במב"מ :הכשרה,
הסמכה ,פיקוח ,שכר סביר ,תנאי עבודה מותאמי ,הגדרה של תפקיד המתורגמ ומעמדו בבית
המשפט ,קוד אתיקה והתנהגות מקצועית ,והתאגדות מקצועית .מתו מה שהיה ידוע לחוקרת
לפני עריכת המחקר ,בישראל אי הכשרה ,אי הסמכה ,אי השתלמויות ,השכר נמו ,תנאי
העבודה קשי ,קוד האתיקה שכתבנו לא הוסבר למתורגמני ,ואי התאגדות מקצועית .הנחת
המחקר העיקרית היתה לפיכ ,שמב"מ בישראל סובלת מחוסר מקצועיות ואינה עומדת
בקריטריוני למקצועיות שהתגבשו במדינות שונות בעול בעשרות השני האחרונות .הנחת
המשנה היתה שהמתורגמני העובדי כיו בבתי המשפט לא יכירו את הקריטריוני הללו ,לא
יפעלו לפיה וישגו במעשי שאינ מקובלי כמקצועיי.
2.1שיטת המחקר
בברירה בי מחקר כמותי למחקר איכותני ,נבדקה קוד כל האפשרות למחקר כמותי.
החוקרת סברה שלא נית יהיה לאסו" מדג מייצג בעל תקפות מספקת למחקר כמותי ,וזאת
מסיבות אחדות ,שחלק ודאיות וחלק משוערות :מגבלות הזמ ,הק" העבודה והמשאבי; חשש
לאי שיתו" פעולה מצד הזכיינית ומצד המתורגמני .החשש לאי שיתו" פעולה מצד הזכיינית
התבסס על ניסיונה של החוקרת להיפגש ע האחראי על צוות המתורגמני 142באזור ירושלי.
הוא התנה את הסכמתו בקבלת אישור מהזכיינית על סמ מקרה מהעבר ,שבו ביקשה חוקרת
)אולי חפר( לראיי מתורגמני ,והזכיינית אסרה עליה להתראיי .החשש מחוסר שיתו" פעולה
של מתורגמני קיבל אישוש כאשר מתו שלושה עשר מתורגמני ,שאליה נעשתה פנייה לצור
המחקר ,סירבו חמישה להתראיי.
הבחירה נפלה איפוא על מחקר איכותני .לגבי כלי המחקר ,שתי גישות מקובלות בחקר
התרגו בבתי משפט ,האחת היא על ידי תצפיות ,כמו שעשו ברק!סליגסו ) Berk-Seligson,
,(1988מוריס בעבודת המאסטר שלה ) ,(Morris, 1989הייל ) (Hale, 2004ואחרי .השניה על
ידי התבוננות בהיבטי שוני של המערכת ,כמו שעשתה מוריס בעבודת הדוקטורט ) Morris,
142ראש צוות המתורגמנים הוא האדם המוצב מטעם הזכיינית בבתי המשפט ואחראי על התפעול השוטף של
שירות המתורגמנות במחוזו .ראו להלן הסבר מפורט יותר בתת-הפרק "שדה המחקר".
67
.(1993אנו סברנו כי תצפיות בדיוני בית משפט אינ יעילות במחקר על מקצועיות ברמה כלל!
מערכתית ,הואיל ולא נית לבדוק בתצפיות כאלה את כל מרכיבי שאלת המחקר )שכר ,תנאי
עבודה ,השכלה ,הכשרה ,הסמכה וכו'( ,וכ מפני שיש צור במספר רב מאוד של תצפיות כדי
להגיע להכללות כלשה .לפיכ נבחרה שיטת הראיונות.
חוקרי בשיטות איכותניות ,כפי שמסבירי דנזי ולינקו ),(Denzin & Lincoln, 2000
בודקי נושא בסביבתו הטבעית ומנסי לפרש או להבי תופעות במושגי שהבריות מייחסי
לה .ה מדגישי מצבי ,יחסי כוחות ומבני טקסטואליי .ה משתמשי בכל כלי )כולל
סטטיסטיקה בסיסית במידת הצור( ,אסטרטגיה או חומר אמפירי שבהישג יד ,ובמידת הצור
ממציאי כלי חדשי .בחירת שיטת המחקר תלויה בשאלות שה שואלי ,והשאלות תלויות
בהקשר.
מחקר איכותני משתמש באסטרטגיות אינודוקטיביות במקו להתחיל מתיאוריה ולבדוק
את תקפותה .כלומר ,החוקר מתחיל ממסגרת של רעיונות ,אשר מעלי שאלה או שאלות ,אז
אוס" חומרי אמפיריי הנוגעי לשאלות אלה ,ואחר כ מנתח את החומרי וכותב עליה.
החוקר מרכיב "מונטאז'" של קולות ,נקודות השקפה ,זוויות ראייה ,ותקפות המחקר מתקבלת על
ידי תהלי של הצלבת מידע .הוא מתעניי בהשקפתו של היחיד ,מעדי" תיאורי 'עשירי' ,בוח
את אילוצי היו יו ואת האילוצי המצביי הסובבי את המחקר ,צופה בעול בפעולתו ומעג
בו את ממצאיו .הוא בוח את האופ שבו החוויה החברתית נוצרת ומקבלת משמעות .המחקר
האיכותני הוא הצומת הקריטי שבו נפגשי תיאוריה ,שיטות ,פרקטיקה ,פעולה ומדיניות.
חוקרי בשיטות איכותניות יכולי לבודד אוכלוסיות יעד ,להראות את השפעת של תכניות
מסוימות על קבוצות כאלה ,ולבודד את החישוקי המונעי שינויי במדיניות באותו תחו .כמו
כ ה יכולי לתת פתחו פה לנבדקי ,כ שקול יוכל להישמע.
במסגרת המחקר האיכותני נבחרה שיטת התיאוריה המעוגנת בשדה )(Grounded Theory
ותהלי העבודה שמציעה שרמס ) :(Charmaz, 2000ניתוח הנתוני תו כדי איסופ; תהלי
קידוד ב שני צעדי; שימוש בשיטות השוואה; כתיבת ריכוז ) (memo writingשמטרתו לבנות
ניתוח קונצפטואלי; דגימה לצור עידו הרעיונות התיאורטיי המופיעי במחקר; ושילוב
במסגרת התיאורטית.
68
לאור כל האמור לעיל חובר שאלו חצי!מובנה מפורט למדי .הוחלט לא לנהל את הראיו
במתכונת "השיחה הידידותית" שעליה מדברת צבר ב!יהושע,
143
משו שהסוגיות שצרי היה
לברר ע המרואייני היו ספציפיות ,ובשיחה ידידותית היה חשש שיישמטו או יישכחו שאלות.
הפ ה"פתוח" ) (open-endedשל הראיו נשתמר בעזרת שני אמצעי :על ידי שאלות פתוחות )לפי
הגדרתו של וונגר" 144,שאלות שאינ מאפשרות לחוקר לצפות את תגובותיו של המרואיי( ועל ידי
כ שג בשאלות "סגורות" )כ/לא או בקשה לדרג על סקאלה( התבקש המרואיי לפרט ,והדבר
איפשר לו לפתח את הנושא .החוקרת עודדה את המרואייני לדבר ככל העולה על רוח ,לסטות
מהנושא ,לפתח ,לתת דוגמאות ,לשאול שאלות וכיוצא בזה.
2.2שדה המחקר ואוכלוסיית המחקר
שדה המחקר הוא המערכת השיפוטית בישראל .בכל מה שנוגע למתורגמנות ,הוא מורכב
למעשה משדות!משנה אחדי ,חופפי בחלק :הנהלת בתי המשפט ,הזכיינית ,המתורגמני,
משרד החשב הכללי ,ובית המשפט עצמו על עובדיו :שופטי ,עורכי די ,מזכירי וכדומה .בשדה
המחקר כלולי א כ גופי ממשלתיי ,חברה פרטית ,ויחידי בעלי דרגות שונות של סמכות.
מחקר זה התמקד בשלושה משדות המשנה :בהנהלת בתי המשפט ,בזכיינית ובמתורגמני.
בהנהלת בתי המשפט חלה בתקופת המחקר תחלופה גבוהה .במהל המחקר והכתיבה של
עבודה זו ) 4שני( התחל" שר המשפטי שש פעמי ,מנהל בתי המשפט פעמיי ,סמנכ"ל
מזכירויות פע אחת )ומחליפתו עומדת להתחל" ג היא( ,והאחראית על בדיקת החשבוניות של
הזכיינית פע אחת.
פרטי על מערכת בתי המשפט מסר סמנכ"ל מזכירויות דאז בראיו שנער עמו בשנת .2004
לדבריו ,מערכת בתי המשפט בישראל איננה משופעת באנשי .להערכתו היו בה אז 514שופטי,
75רשמי 2400 ,עובדי מנהל כולל מתמחי 700 ,אנשי משמר שמגיני על מערכת בתי המשפט,
אבל הפעילות היא מול כ! 30אל" עורכי די במדינת ישראל ,למעלה ממיליו ורבע תיקי
שנפתחי כל שנה במערכת בתי המשפט לסוגיה ,כולל המקומיי ובתי!הדי לעבודה )לא כולל
בתי די רבניי( .בנוס" לכ מטפלת המערכת בכשמוני ועדות סטטוטוריות שונות כולל ועדות
חקירה ,ובפרויקטי מיוחדי ,כפי שקרא לה סמנכ"ל המזכירויות ,כגו משפט דמיאניוק .בכל
יו מתבררי במערכת בתי המשפט 8,000עד 10,000תיקי .לדברי הסמנכ"ל ,השופטי
והרשמי עסוקי מאוד ,זמנ דחוק ,וזהו צוואר הבקבוק המקשה על עבודת בתי המשפט.
143צבר בן יהושע ,1990אצל ליפקין עמ' .50
Wengraf, 2001:5 144אצל ליפקין עמ' .50
69
הזמנת תרגו נעשית בהחלטה שיפוטית בלבד .החלטה זו מועברת למזכירות בית המשפט,
והיא מתקשרת ע המתא האחראי על צוות המתורגמני מטע הזכיינית )שייקרא במחקר זה
'ראש הצוות'( .מקרי שלא היה זמ להיער לה מראש ,כגו הבאה דחופה למעצר ,נפתרי על!
ידי ראש הצוות או בפנייה אד!הוק לעובד בית המשפט ,או לאד אחר הנוכח באול המשפט,
שהשופט מבקש מה לתרג .המתורגמ מופיע בתארי ובשעה היעודה באול הדיוני ,מבצע
את עבודתו ,ולאחר מכ מחתי על טופס מיוחד את השופט/הרש ,ולאחר מכ ג את מזכיר בית
המשפט .טפסי אלה נאספי על ידי הזכיינית ,אשר מנפיקה בסו" כל חודש חשבונית ומצרפת
אליה את כל הטפסי ,בתוספת טפסי ריכוז לחודש כולו .לאחר תהלי בדיקה ,שבוצע ב! 2004על
ידי עוזרת הסמנכ"ל ,וב! 2007על ידי מנהלת אג" קלדניות ,תרגומי והקלטות ,מאושרת
החשבונית לתשלו.
את תקציב התרגו )כולל כל סוגי התרגו ,ג בכתב( של מערכת המשפט בישראל הערי
הסמנכ"ל )ב! (2004בי 2,560,000ל! A 3,200,000בשנה .לשאלת החוקרת הביע סמנכ"ל
המזכירויות שביעות רצו מהשיטה הנוכחית ואמר כי היה ממשי בה ג אילו עמד לרשותו
תקציב גדול יותר .בשנת 2005הוציאה הנהלת בתי המשפט ס A 3,269,000בסעי"
מתורגמני,
145
ולאור ההשוואה ע הנתוני שמסר הסמנכ"ל לגבי שנת ,2004נית להניח כי
נתו זה כולל את כל סוגי התרגו ,כולל תרגומי בכתב.
מלבד פרט זה ,לא יכלה הנהלת בתי המשפט למסור בידי החוקרת נתוני אחרי הנוגעי
לתרגו .לדוגמה ,הנהלת בתי המשפט אינה יודעת כמה אירועי תרגו )הזמנות( יש בשנה.
הנתוני של הזכיינית נמסרי כיו ) (2008!2007לממונה על התרגו בהנהלת בתי המשפט על
קבצי 'אקסל' ,אול הנהלת בתי המשפט לא ביצעה ככל הידוע פילוח סטטיסטי כלשהו בנתוני
אלה ,ולכ לא נית לקבל ממנה נתוני סטטיסטיי .כמו כ לא נית היה לקבל את מכרז 2003
בפורמאט אלקטרוני.
שירותי התרגו בבתי המשפט באר' נמסרי על!ידי מכרז לחברות זכייניות ,המטפלות בכל
שירותי התרגו )בעל פה ,בכתב ,וכ פענוח הקלטות של דיוני ותרגומ( .בשנת 1997החליטה
הנהלת בתי המשפט להוציא את נושא התרגו למיקור חו' ,משו שהתקשתה להתמודד ע
המטלה בכוחות עצמה 146.ההנהלה פנתה לחברת 'פרוטוקול' וביקשה ממנה לקחת על עצמה את
מתורגמנות בתי המשפט לתקופת ניסיו ,ולהעסיק את המתורגמני שעבדו קוד לכ בבתי
145
"הרשות השופטת במדינת ישראל ,דין וחשבון לשנת "2005פרק :נתוני התפלגות התקציב ,2005עמ' , 44
, http://elyon1.court.gov.il/heb/info/DochRashut2005.pdfירושלים התשס"ו .2006
146לפי הראיון עם הסמנכ"ל המקצועי.2004 ,
70
המשפט .לאחר מכ החלו להתפרס מכרזי ,עד היו שלושה במספר :ב! ,1999ב! 2003וב!.2007
במכרז הראשו זכו שתי חברות :חברת 'פרוטוקול שירותי משרד' קיבלה את הזיכיו על ירושלי
)כ! 60%מהתרגו בכל האר' ,לדברי הזכיי( ,וחברת 'כפיר אחזקות וניקיו' את הזיכיו על שאר
האזורי .בשני המכרזי האחרוני זכתה חברת 'פרוטוקול' לכל האר' .חברה זו נוסדה בשנת
1988ומתמחה במת השירותי הבאי :רישו פרוטוקולי בהקלדה ובהקלטה ,תמלול
הקלטות ,תרגומי בכתב ובעל פה ,ושירותי עזר בכנסי )הגברה ותרגו( .לחברה סניפי
בירושלי ותל אביב ונציגויות בחיפה ובבאר שבע 147.החברה מעסיקה בי 150ל! 200מתורגמני
על בסיס קבלני ,ומקבלת מבתי המשפט בכל האר' כ! 150הזמנות לתרגו סימולטני בכל יו.
148
כלומר ,לפי 200ימי עבודה בשנה נית לאמוד את מספר ההזמנות בכ! 30,000בשנה ,אול הזכיי
אומד את מספר שעות התרגו ב! 3500!3000בחודש )הזמנה עשויה לכלול יותר משעה אחת( כ
שהנתו הזה אינו ודאי .מאז זכתה במכרז ) 2007לסקירה מפורטת של המכרזי ראו בסעיפי 2.2
הספקית הבלעדית של מתורגמני לכל משרדי הממשלה.
ו!' ,(3.3פרוטוקול' היא ַ
בתחו מב"מ ,החברה מציבה בכל מחוז ראש צוות ,אשר מקבל את ההזמנות ,משב' את
המתורגמני לעבודה ,מפקח על עבודת ,ומטפל בתלונות ובבקשות של מערכת בתי המשפט
במחוז שבאחריותו ,והוא ג ממונה על הכונני )מתורגמני קבועי( היושבי בחלק מבתי
המשפט .הוא מקבל מהמערכת תגובות על עבודת המתורגמני ועושה את עבודת הקישור ,וכ
מעביר הודעות לראשי הצוותי במחוזות האחרי.
אוכלוסיית המחקר היתה מגוונת .בהנהלת בתי המשפט רואיינו הסמנכ"ל המקצועי
למזכירויות ומנהלת אג" קלדניות ,תרגומי והקלטות .מטע הזכיינית רואיינו שני מנהליה,
האחד בשיחה לא רשמית והשני בראיו מקי" .המחקר העיקרי כלל ראיונות ע שמונה
מתורגמני שפרטיה נמסרו על ידי א' ועל ידי ראש הצוות .התברר כי המתורגמני שהסכימו
להתראיי היו כאלה שראש הצוות הגדיר כ"מתורגמני הטובי" .המתורגמני שהוגדרו
כ"גרועי" סירבו להתראיי ,ולכ השתדלה החוקרת לשמור על עקביות באיפיו זה ,כלומר לא
לראיי מתורגמני שהוגדרו על ידי ראש הצוות כ"גרועי" .כמו כ השתדלה לתת ייצוג הול לכל
אחת משלוש השפות העיקריות שבה החליטה להתמקד .היא לא הצליחה בכ לגמרי – בערבית
היו רק שני מרואייני ,באמהרית שלושה וברוסית שלושה.
147לפי אתר האינטרנט של החברה. http://www.protokol.co.il/HTMLs/home.aspx ,
148לפי שיחה עם מנהל הזכיינית כ' ,אוקטובר .2007
71
בסופו של דבר נוצר "מדג נוחות" ) ,(convenience sampleכלומר רואיינו מתורגמני
שהחוקרת הצליחה לקבל את פרטיה ,שהסכימו להתראיי ושהיתה אפשרות לראיינ במסגרת
הזמ המצומצמת של המחקר .כל המרואייני הועסקו על ידי החברה הזכיינית ,וחלק הועסקו
ג אצל הזכיינית שקדמה לה ,חברת 'כפיר' .כול פרט לאחת עדיי עבדו כמתורגמני בית משפט
בזמ הראיו .על מאפייני נוספי של אוכלוסיית המחקר ראו בסעי" " 3.1רקע אישי".
2.3מהל המחקר
ראשית ,יש לציי כי מחקר זה זכה לשיתו" פעולה מצד כל הגורמי שהיו מעורבי בו:
מנהל בתי המשפט ,הסמנכ"ל המקצועי ועוזרתו ,מנהלת אג" קלדניות ,תרגומי והקלטות ,ושני
הזכייני – כול הסכימו להתראיי ,לספק חומרי ולסייע .המתורגמני שהסכימו להתראיי
שיתפו א" ה פעולה ברצו.
מתו הבנה כי יהיה עליה להצטייד באישור רשמי כדי לקבל נתוני ומידע בתו מערכת בתי
המשפט ,פנתה החוקרת בבקשה למנהל בתי המשפט דאז ,ובשנת 2003נפגשה עמו .לפגישה הוזמ
ג ראש מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט .המנהל הסכי לפרוש את חסותו על המחקר
והנחה את עובדי הנהלת בתי המשפט לשת" פעולה ולמסור לחוקרת חומרי לאחר מת
האישורי המתאימי ,וא" מינה איש!קשר בינה לבי עובדי המערכת .בשלב הבא )בשנת (2004
נפגשה החוקרת ,ביחד ע המנחה ד"ר מוריס ,ע הסמנכ"ל המקצועי למזכירויות של מערכת בתי
המשפט ,אשר ,בנוס" לראיו מקי" הסכי למסור לחוקרת את נוסח מכרז התרגו של שנת 2004
בטופס נייר והתיר לה לעיי במסמכי שוני וא" להקליד נתוני; וכ להפגש ע עוזרתו ,הממונה
על נושא התרגו ,שעסקה בבדיקת החשבוניות ואישור.
מסיבות אישיות ומשפחתיות התעכבה כתיבת התיזה ועברו כמעט חמש שני בי שני
הראיונות הראשוני לבי כתיבת עבודה זו בפועל .ע חידוש איסו" החומרי ,בשנת ,2007עמדה
החוקרת בקשר ע מנהלת אג" קלדניות ,תרגומי והקלטות ,שהיתה עתה ממונה על התרגו.
היא לא רואיינה בצורה מסודרת ,אול התקיימו עמה שיחות אחדות לא רשמיות שעיקריה
נרשמו .באותה שנה ,תו כחודש וחצי ,רואיינו מתורגמני בית משפט .בס הכול רואיינו 8
מתורגמני ,שאחד מה היה בעבר מתורגמ ובזמ הראיו מילא תפקיד של ראש צוות .הוא נשאל
ה על עבודתו כראש צוות וה על עבודתו כמתורגמ .במאי 2007התקיימה שיחה בי אחד ממנהלי
הזכיינית ,הממונה על התרגו בהנהלת בתי המשפט והחוקרת .בינואר 2008רואיי המנהל השני
של הזכיינית בראיו מסודר שנמש כשעתיי וחצי .ראיו זה נער תו כדי כתיבת עבודה זו
72
ולאחר שכבר גובשו ממצאי המחקר ,והזכיי נשאל שאלות בהתא .הראיו לא הוקלט לבקשת
המרואיי ,אול החוקרת רשמה את תוכנו בצורה מפורטת.
הואיל ועבודה זו מבוססת על השוואת פרמטרי של מקצועיות המקובלי במדינות אחרות
למצב בישראל ,התעורר צור לאסו" מידע ג לגבי שכר של מתורגמני בתי משפט בארצות אלה
כדי לספק בסיס להשוואה ג בתחו זה .לצור זה נשלחה לאנשי ולגופי שוני ,העוסקי
במחקר או בפרקטיקה של מב"מ ,סדרת שאלות קצרה בה התבקשו למסור כמה משתכר מתורגמ
בתי משפט ,מהו שכר המינימו באותה מדינה ופרטי נוספי .השאלות נשלחו בדואר אלקטרוני
והתשובות הוצלבו ע תשובות אחרות וע מידע הנמצא באתרי אינטרנט .האנשי שאליה
נשלחו השאלות היו מגווני ,רוב חוקרי ידועי!ש בתחו מב"מ ,וחלק מתורגמני מ
המניי .ה נבחרו בהתייעצות ע המנחה של עבודה זו וע ראש המחלקה לתרגו וחקר התרגו
באוניברסיטת בר איל .הנשאלי שיתפו פעולה ,לפעמי א" מעבר למצופה .באוסטרליה ,למשל,
התארגנה מעי "ועדה" כדי לאסו" נתוני ממחוזות אוסטרליה השוני ולהעביר באמצעות אד
שהתנדב לרכז אות.
2.4כלי המחקר
)ראו טופס השאלו בנספח ג(.
המחקר התבסס על ראיו חצי מובנה ,שנער באופ פרטני בשמונה מפגשי ע שמונה
מרואייני .הראיו הראשו )ע א'( שימש כראיו ניסיוני ,בעקבותיו שוכלל השאלו :שאלות
ספורות הוסרו ,שאלות ספורות נוספו ,והוכנסו שינויי בסדר הופעת השאלות .תהלי השכלול
נמש ג אחרי כ ,ע הצטברות ראיונות נוספי.
השאלות התייחסו להבטי שוני בעבודת של המרואייני:
• שאלות הנוגעות לרקע אישי ,ידיעת שפות ,השכלה והכשרה בתרגו.
• שאלות הנוגעות לפ המקצועי ,ה ברמה האישית וה ברמה המערכתית :הכנה לעבודה,
בקרת איכות ,שכר ותנאי עבודה ,וכ שאלה בדבר ניצול יעיל של זמ המתורגמ.
• מעמד המתורגמ ,דימוי עצמי וקריירה :שאלות הנוגעות לתחושות המרואייני ,להערכה
שלה ה זוכי ,כיצד ה מגדירי את תפקיד ,הא ה רואי בעבודת קריירה או עבודה
זמנית וכיוצא בזה.
73
• מהל העבודה ודילמות בתרגו בעל פה :כא נשאלו שאלות מפורטות יותר לגבי אופ
העבודה של המתורגמני ,הדילמות שבה ה נתקלי ,כיצד ה פותרי בעיות שונות ,וכ
שאלות הנוגעות לאתיקה ולהתנהגות מקצועית ולסוגיות בי!תרבותיות.
שאלות אחדות נועדו לבדוק את עמידת הזכיינית בתנאי מכרז .2003
סוגיות רבות טופלו על ידי יותר משאלה אחת ,ה בשאלה ישירה )דוגמה :הא מתייחסי
לעבודת בהערכה המתאימה?( וה כשאלה משנית או כשאלת המש) .דוגמה :הא קיבלת דברי
שבח/תלונות בעל פה או בכתב ,במה מתבטאת ההערכה/אי ההערכה( .השאלות המשניות פוזרו
בתו השאלו וחזרו בניסוחי שוני לצור תיקו".
במהל תקופת איסו" החומרי השנייה ,בי מרס למאי ,2007רואיינו 8מתורגמני בתי
משפט .הראיונות נערכו במקומות שוני לפי נוחות המרואייני ונמשכו משעה עד שעה וארבעי
דקות .תחילה הוסבר למרואיי הרקע הכללי לראיו .נאמר לו שמדובר במחקר בנושא תרגו
בבתי משפט ,וכי הראיו יוקלט ויתומלל ,אול זהות המרואיי תישמר חסויה .המרואייני
התבקשו ג להצביע על פרטי שלדעת עלולי לסייע בזיהויי כדי שיושמטו מעבודת הגמר.
לאחר מכ התבקש המרואיי לענות על חלקו הראשו של הראיו )רקע אישי( .בשלב הבא התבקש
לספר באופ חופשי על עבודתו והתפתחה שיחה .ע מיצויה נשאל המרואיי שאלות מתו השאלו
לפי הסדר .לפעמי ,כאשר הראיו התאר מאוד והמרואיי גילה סימני חוסר סבלנות ,הושמטו
פה וש שאלות מהשאלו .לבסו" ,בשאלה פתוחה ,נשאל המרואיי א יש נושא נוס" שברצונו
לספר עליו ,או "קוריוז" מעניי שברצונו להזכיר .במהל הראיונות שאלה החוקרת שאלות דיבוב
) – (promptingשאלות שהוסיפה במהל הראיו לפי הצור ,לדוגמה כשהשאלה המקורית,
הכתובה בשאלו ,לא הובנה ,כשהתשובה היתה קצרה ולא מלאה ,כשהתעורר צור הפנות את
תשומת לב המרואיינת לפ נוס" בעניי ,כדי קבל דוגמאות ,וכיוצא בזה .היא עודדה את
המרואייני להרחיב את הדיבור על נושאי החורגי מהשאלה הספציפית ,לשאול שאלות ולפתח
שיחה חופשית.
הראיונות הוקלטו במכשיר .MP3מבנה הראיו המובנה!למחצה והשיחות החופשיות הביאו
לכ שתכני התשובות היו מורכבי ומסועפי ,ע סטיות רבות מהנושא הספציפי .הכרחי א כ
היה להקליט ולתמלל את הראיונות כדי שאפשר יהיה אחר כ לשב' כל הגד בנושא המתאי.
כגיבוי רשמה החוקרת ראשי פרקי ג על גבי טופס ריק של השאלו .הקלטת הראיו ע נבדקת
ד' נמחקה בשוגג ,הדבר התגלה מיד בסיו הראיו ,ובעזרת רישומיה שיחזרה החוקרת בו!במקו
את תשובות המרואיינת כל עוד זכרה אות.
74
כדי לשמור על חיסיו ניתנה לכל מרואיי אות שאינה קשורה לשמו ,ומהמחקר הושמטו
פרטי מזהי להוציא מינו של המרואיי ושפת התרגו.
ִתמלול הראיונות נעשה על גבי טופס נקי של השאלו .התשובות לשאלות הוקלדו כל אחת
במקומה ,ודברי שנאמרו בשאלות פתוחות או כשהתפתחה שיחה שובצו במקומות המתאימי.
כאשר התפתחה שיחה חופשית תומללה השיחה במלואה כולל שאלות החוקרת .במקו שהשיחה
סטתה לנושאי שאינ רלוונטיי למחקר ,לא תומללו קטעי אלה בראיו ,ורק נושא השיחה
נרש בסוגריי מרובעי .כמו כ נרשמו הערות על אופ הדיבור של המרואיי )הבעות פני,
צחוק ,היסוס ,שפת גו"(.
תו כדי תמלול נרשמו תובנות בגו" השאלו במעי גירסה מרוככת של שיטת הקידוד
הסלקטיבי .(Charmaz 2000, p. 516) Selective/Focused Coding ,בניגוד לקידוד סלקטיבי
'קלאסי' ,התובנות לא נרשמו בצורה שיטתית בכל הגד והגד ,אלא רק כאשר עלה משהו בדעתה של
הכותבת תו כדי תמלול .כדי להקל על השלב הבא )ריכוז הממצאי ,גירסה חופשית של Memo
(Writingנעשה שימוש בקוד צבעי :שאלות הוקלדו באותיות שחורות ,תשובות באדומות,
נושאי המתייחסי למכרז 2003בכחול ,ותובנות סומנו במרקר צהוב.
לצור ריכוז הנתוני נפתח שוב טופס נקי של השאלו .אחרי כל שאלה נרש תקציר
תשובתו של כל אחד מהמרואייני לפי אותיות הקוד שלה .בסו" הריכוז רוכזו התייחסויות של
המרואייני לנושאי שוני כגו החברה הזכיינית ,השופטי ,עורכי הדי ,עמיתי ,וכ הלאה.
בתו הריכוז נרשמו ,מסומני בנפרד ,נושאי "לדיו" שהיו מעי הנחיות לרעיונות התיאורטיי
שאליה כדאי לקשר סעי" זה בפרק הדיו והמסקנות.
כלי מחקר נוס" היה הסקר שבדק את שכר של מתורגמני בית משפט בארצות שונות ,כפי
שהוסבר בסעי" " ,2.3מהל המחקר" .כלי מחקר שלישי היה בדיקת של המכרזי מ! 2003ומ!
) 2007פרטי בסעי" " ,3.3המכרזי"( .לגבי מכרז 2003נבדקה עמידתה של הזכיינית בתנאי
המכרז.
2.5בעיות מתודולוגיות ומגבלות המחקר
מערכת סגורה :המער השיפוטי הוא מערכת סגורה ,חסויה והירארכית ,שאי לזרי מחו'
לה דריסת!רגל בה ,ולפיכ הכרחי לבצע חלק מפעולות המחקר רק באישור האנשי המוסמכי
מתוכה .לכ כל שלבי העבודה )וכל הפרקי המחקריי( היו תלויי באילוצי המובני במערכת
75
הנבדקת ובנגישות לחומרי ולאישי .היה צור להתקד עקב בצד אגודל ,תו זהירות שלא
לעקו" סמכויות .לדוגמה ,להמתי כחצי שנה עד שנית יהיה לראיי את אחד האישי במערכת
בשל מחלתו .בכל שלב צרי היה לכתוב מכתב ,לבקש ראיו או רשות ,ולהמתי לתשובה שלפעמי
התעכבה זמ רב .ע זאת ,כל עוד נעשה שימוש בצינורות המקובלי לקבלת האישורי
המתאימי ,נענו כל הבקשות בחיוב והמחקר זכה לשיתו" פעולה מצד כל הנוגעי בדבר.
במחקר זה לא רואיינו שופטי משו שקשה מאוד ,א לא בלתי אפשרי ,לקבל רשות
לראיי שופטי .מנהל בתי המשפט בשנת ,2003השופט ארבל ,הסביר בפגישה שקדמה למחקר כי
מערכת בתי המשפט מגינה על השופטי שזמנ יקר ,ולכ דוחה את הבקשות הרבות לשת"
שופטי במחקרי ,ומאפשרת זאת רק במקרי חריגי .הדבר כרו ג בתהלי מסורבל וארו,
שבו יש לקבל קוד כל אישור עקרוני ואחר כ להגיש את השאלו מראש לאישורה של הנהלת בתי
המשפט .לפיכ דעות שופטי ישראלי המופיעות בעבודה זו מתבססות על העיתונות ועל מחקרה
של חפר ) ,(2005ודעות שופטי מחו"ל מתבססות בעיקר על פסקי די.
סירוב להתראיי :מתורגמני שוני שאליה פנתה הכותבת ישירות או באמצעות
מתורגמני אחרי סירבו להתראיי .אחד מראשי הצוותי סירב להתראיי בלי קבלת אישור
מהחברה הזכיינית משו שלדבריו הזכיינית אסרה בעבר על עובדיה להתראיי .החוקרת חששה
לפנות לזכיינית הואיל והזכיינית כבר סירבה לבקשה דומה בעבר .הסירוב להתראיי הוא אחת
הסיבות לכ שרואיינו רק שני מתורגמני בשפה הערבית .בדיעבד ,אחרי השיחה ע מנכ"ל
הזכיינית ,סברה החוקרת שכעת היא יכולה לבקש לראיי מתורגמני באישור ,א שלב איסו"
הנתוני כבר הסתיי.
עיכובי מסיבות אישיות :בגלל סיבות אישיות שונות ,התעכבה כתיבת העבודה למש
כשלוש שני .איסו" הנתוני החל בשנת ,2003!2004נפסק לחלוטי והתחדש בשנת .2007בינתיי
התחל" המכרז ,הופיעו נתוני ממוחשבי ,והתחלפו האנשי שטיפלו בנושא התרגו בהנהלת
בתי המשפט .ע זאת ,לעיכובי האישיי היה ג יתרו .הוא איפשר לחוקרת להשוות את מכרזי
2003ו! 2007ולעקוב אחרי שינויי במהל ארבע השני האלה.
תנאי הקלטה :היה קושי למצוא מקומות נוחי לפגישה ע המתורגמני לצור הראיונות.
חלק מ המקומות שנבחרו התגלו כרועשי מאוד ולעתי נדירות היו ג מילי וחלקי משפטי
שלא נית לפענח מתו ההקלטה בגלל הרעש.
זמ והק :הזמ שמקצה האוניברסיטה לכתיבת עבודות גמר לתואר מוסמ )שנתיי ,כולל
חובות השמיעה( הוא בבחינת סד שאינו מאפשר הרחבה והעמקה ומאל' את החוקרי להתפשר על
76
איכות והק" עבודת .מטע זה רואיינו רק 8מתורגמני ,שאינ מהווי מדג מייצג )למשל,
אינ מייצגי את כל אזורי האר'( .אי נתוני לגבי רמת ידיעת של המרואייני בשפות
הרלוונטיות ,לא נעשו תצפיות על עבודת ואיכותה לא נבדקה .כמו כ ,סקירת המדינות מצומצמת
וחלקית.
77
פרק :3ממצאי
פרק זה מחולק לשלושה חלקי :בחלקו הראשו והעיקרי מפורטי ממצאי מתו
הראיונות ע המתורגמני )להל "המרואייני"( ,בחלקו השני ממצאי מתו סקר שכר בארצות
שונות ,ובחלקו השלישי ממצאי מתו בדיקת המכרזי ועמידת בקריטריוני המקצועיי.
בכותרת כל סעי" ,בסוגריי מרובעי ,רשומי מספריה של השאלות הרלוונטיות לסעי" מתו
השאלו שבנספח ג' .השורות הראשונות בכל סעי" ,באותיות נטויות ,מסכמות את הממצאי
לסעי" זה בלבד.
3.1ממצאי מתו הראיונות
3.1.1רקע אישי
] [2 ,1מכלל המתורגמני שרואיינו ,ארבע היו נשי וארבעה גברי )בכל שפה במדג של
מחקר זה יש נציגות גברית ונציגות נשית( .שניי היו מתורגמני לערבית ,שלושה לאמהרית,
שלושה לרוסית .שני המתורגמני לערבית נולדו באר' ,כל שאר המרואייני נולדו בחו"ל.
יצוי כי גילאי המרואייני נעו בי 24ל! .56ה התחלקו לשתי קבוצות גיל – הצעירי )!28
(24והמבוגרי יותר ) .(54!40א" אחד מה לא היה בגיל הביניי שבי שתי קבוצות אלה ,ונית
לתהות א ממצא זה הוא אקראי או שיש לו סיבות .כל המתורגמני לאמהרית היו צעירי,
וראש הצוות הסביר זאת בכ שקשה למצוא מתורגמני מבוגרי יוצאי אתיופיה בעלי מוסר
עבודה מערבי.
ידיעת שפות ] [15 ,6 ,5 ,4וגיל למידת השפה ][7,8,9
כל המרואייני דוברי יותר משתי שפות .ארבעה דיברו שלוש שפות )עברית ,אנגלית ושפה
נוספת( ,שניי דיברו ארבע שפות ,ואחת חמש שפות .ע זאת ,בבית המשפט מתרגמי כול רק
בצמד שפות ,פרט למרואיינת אחת המתרגמת בשלוש שפות.
המרואייני התבקשו להגדיר את רמת ידיעת בשפות התרגו על הרצ" הבא :שפת א,
טובה מאוד ,טובה ,בינונית ,בסיסית .כל המרואייני הגדירו את ידיעותיה בשתי שפות התרגו
כ"שפת א" או "טובה מאוד" .ג' אמרה ש"תצטנע" ותגדיר את העברית כטובה .ח' הגדירה
תחילה את שתי השפות ברמה של שפת א ,אבל אחר כ נזכרה שהיא צריכה "לטחו" ,כדבריה,
את האמהרית במש חמש הדקות הראשונות "לפני שאני נכנסת אליה" .וזאת משו שאמהרית
היא מדברת רק ע יוצאי אתיופיה אחרי ובבית המשפט .במקו אחר ציינה שהיא אינה
78
"מסתדרת" ע אמהרית כתובה .ו' הגדיר את רמת האמהרית שלו "טובה" ,אבל שתי דקות אחרי
כ אמר "אמהרית למדתי כשהייתי קט .אני לא כל כ יודע אמהרית.".
במסגרת עבודה זו לא נית היה לבדוק את ידיעת השפות של המרואייני ,אול
מהתרשמות בזמ הראיו מרבית היו משכילי ,נבוני ורהוטי .אחד מה דיבר עברית במבטא
בולט שהקשה על הבנת דבריו .אחרת דיברה עברית שוטפת ,אבל במשפטי מקוטעי ,תו דילוג
על מילי רבות או בלי לסיי את המשפט ,ובתחביר שלא תמיד היה תקני.
המתורגמני לערבית נולדו באר' ושפת הלימוד שלה בבית הספר היתה ערבית .אחד מה
גדל בשכונה מעורבת ולכ למד עברית בילדותו ,והשנייה צפתה בתכניות טלוויזיה בעברית וטיפחה
את ידיעת העברית שלה בדחיפת הוריה .המתורגמני לרוסית עלו כבוגרי )בגיל 32 ,22ו!(35
ולמדו לימודי מתקדמי באר' .מתו המתורגמני לאמהרית ,שניי עלו לאר' בגיל צעיר ) 8ו!
(9וכל חינוכ הבית!ספרי נעשה בעברית .השלישי עלה בגיל 18ולמד עברית בפנימייה.
השכלה כללית ] [18 ,17 ,16והכשרה בתרגו ובמתורגמנות ][19
כללית ,רמת ההשכלה של המרואייני טובה .שניי מהמרואייני למדו תכנית כלשהי
בתרגו ,אחת למדה מתורגמנות )א עבדה כמתורגמנית בתי משפט רק בזמ לימודיה( ,וא" לא
אחד מה קיבל הכשרה ייעודית למב"מ.
לכל המרואייני השכלה אקדמית – סיימו תארי או היו סטודנטי בזמ הראיו – מלבד
אחד )א'( ,שהשכלתו היתה תיכונית ומקצועית .ה נשאלו על מידת התמצאות בתחומי שוני
שהוגדרו בשאלו .אחד מה לא נשאל ולכ ג לא השיב:
תחו
משפטי
כלכלה
פסיכולוגיה
רפואה
רפואה משפטית
הנדסה ומקצועות
טכניי
מדעי הטבע
אי ידע
ידע
מסוי
3
3
3
2
3
1
5
2
3
2
5
4
6
ידע רב
4
1
2
טבלה :2התמצאות הנבדקי בתחומי מקצועיי הקשורי לתרגו בבתי משפט
רבי מהמרואייני אמרו כי הידע שלה במשפטי וברפואה משפטית נובע מעבודת
כמתורגמני בית משפט.
79
בתשובה לשאלה על התמצאות בתחומי ידע אחרי ,הזכירו המרואייני ידע בתחומי
רבי ומגווני :סריגה תעשייתית ,כלכלה ,מדע המדינה ,מחשבי ,מנהל עסקי ,סיפרות,
מוסיקה ,פסיכולוגיה ,ציור ,גישור ,היסטוריה ,בריאות הציבורַ ,ס ָ<ר8ת ,ותחומי הומאניי.
מתו 8מרואייני ,שניי למדו תרגו ושלישית למדה מתורגמנות .ד' למדה בקורס תרגו
)ב"עלמא" ,שיעור בשבוע במש שנה( שעליו העידה שהיה מעניי מאוד ,אבל חובבני .א' סיי את
התכנית המלאה של בית ברל )יו אינטנסיבי בשבוע במש שנתיי( .היחידה שלמדה מתורגמנות
)ט'( סיימה תכנית מלאה לתואר שני בתרגו וחקר התרגו בבר איל )יומיי!שלושה
אינטנסיביי בשבוע במש שנתיי( .יש לציי כי ט' ג ערכה במסגרת לימודיה מחקר שכלל
תצפיות בעבודת של מתורגמני בבתי המשפט של חיפה ,ולפיכ הערותיה מבוססות ג על
תובנות מעבודת של מתורגמני אחרי.
האחרי לא למדו תרגו ואחד מה )ו'( סבר שאי בכ צור כי "אי מה ללמוד" .אחד
המרואייני עבד בעבודה קודמת שבה אחד התפקידי היה תרגו ,כ שרכש קצת ניסיו בתרגו
לפני שהחל לעבוד בבית המשפט.
3.1.2הכנה לעבודה ובקרת איכות
הצגת כישורי ] [27ובדיקות בטחוניות ][20
המרואייני לא עברו סינו מסודר לפני קבלת לעבודה .לא כל המרואייני עברו בדיקות
בטחוניות.
מרואיי אחד התבקש להציג תעודת בגרות )כפי שנדרש במכרז ,(2003ואחד התבקש להגיש
קורות חיי .שלושה מרואייני אמרו שלא שאלו אות "שו דבר" )שניי מה בחברת 'כפיר',
אחד בחברת 'פרוטוקול'( .הנותרי נשאלו כמה שאלות בטלפו לגבי רמת השפה שלה.
ארבעה מהמרואייני לא עברו בדיקות בטחוניות .מתוכ אחת )ח'( נשאלה בטלפו א יש
לה תיק פלילי .השני )ו'( עבר בדיקות מקיפות כאלה בחברה אחרת שבה הוא עובד .מתו הארבע
שעברו בדיקות ,שתיי עברו אות לפני תחילת העסקת ,ושתיי במהל העסקת .הבדיקות כללו
מילוי טפסי.
לדברי ראש הצוות ,בשפות השכיחות כל המרואייני עוברי בדיקות כאלה ,אבל בשפות
הנדירות יותר קיי קושי טכני בדבר ,כי האנשי מתחלפי ואי אפשר לחכות לבדיקה הביטחונית
כדי להזמי מתורגמ .לדבריו ,הבדיקות נערכות אחרי תחילת העבודה ,כאשר מחליטי
שהמתורגמ מתאי ושנית להמשי להעסיקו.
80
הכשרה ,הדרכה וחניכה ][32 ,31 ,30 ,29 ,24 ,21
איש מהמרואייני לא עבר הכשרה מטע הזכיינית או הנהלת בתי המשפט .לא ברור
ממחקר זה א המתורגמני עוברי חניכה שיטתית .רק מרואיי אחד קיבל הסבר לגבי חשיבות
שמירת הסודיות .אי הדרכה באתיקה מקצועית .יש הדרכה לגבי התנהגות בבית המשפט ,אול
היא בסיסית ביותר )אי להתלבש ואי לפנות לשופטי(.
שאלת החניכה ) (24הוכנסה לשאלו בשלב מאוחר יחסית ולכ רק שתי נבדקות ענו עליה
)אחת בחיוב – בתקופת 'כפיר' – ואחת בשלילה בתקופת 'פרוטוקול'( .ט' סיפרה ,שהתלוותה לראש
הצוות של 'כפיר' לשלושה דיוני שבה תרג ,ש הקשיבה ואספה מונחי ,ואחר כ תרגמה
בשני דיוני כשראש הצוות נוכח ומנטר את עבודתה .איש מהמרואייני לא הזכיר מיוזמתו
חניכה על ידי ותיקי/על ידי ראש הצוות כאשר נשאל על ההדרכה שקיבל .לעומת זאת ,הזכיי
אומר שכל המתורגמני עוברי חניכה.
שני מרואייני סברו ,אבל לא היו בטוחי ,שהוחתמו על טופס התחייבות לשמירת סודיות
או על סעי" שמירת סודיות באחד הטפסי האחרי .אחת הוחתמה על טופס כזה במסגרת
משפטית אחרת .אחדי מהמרואייני ידעו שיש לשמור על חיסיו מתו ידע כללי ,או מתו
משהו ששופטת אמרה ,ואחת א" אמרה ש"זה מוב מאליו".
ששה מרואייני הודרכו על ידי הכונני אי להתלבש בבית המשפט )"סולידית"( ו/או כיצד
לפנות לשופט )"כבודו/ה" או "אדוני/גבירתי"( .שניי מה לא קיבלו כל הדרכה .ט' העירה כי יש
מתורגמניות שהתנהגות אינה הולמת )"באות ע מחשופי ,לפעמי יושבות ככה ע המחשופי
ליד פושעי"( .ח' ראתה עמיתה מתנהגת בזלזול כלפי תלוי!התרגו ומתרגמת לו בתנוחה שרועה
למחצה ,ושאלה את החוקרת א הדבר תקי" .אי רשימה של אל" בית גימל ,אי צרי
להתנהג?"
א" מרואיי לא קיבל הדרכה באתיקה מקצועית .א' העיר בסרקסטיות" :מי צרי להדרי
אותי?" והוסי"" ,אני לא סת שואל".
בקרת איכות ][26 ,25
אי ניטור של עבודת המרואייני מטע הזכיינית או הנהלת בתי המשפט .ניטור ספוראדי
מתבצע על ידי ראשי הצוותי בשפות שה יודעי ,וכ על ידי שופטי ועורכי די דוברי השפה,
שלא תמיד יש לה המיומנויות לנטר תרגו .לראש הצוות אי מידע לגבי הפרמטרי המקצועיי
לאיכות תרגו ,והוא מערי אותה לפי קריטריוני שהוא עצמו קבע ולפי ניסיונו.
81
ראש הצוות סיפר שהוא נכנס מדי פע לעשות ביקורת בשפות שהוא עצמו דובר .ט' סיפרה
כי בחיפה היו בעבר ביקורות של ראש הצוות ,אבל כיו ראש הצוות אינה דוברת ערבית ולכ אינה
יכולה לנטר את עבודת המתורגמני בשפה זו.
מרואייני רבי אמרו במובלע שהפיקוח על התרגו מתבצע למעשה על ידי שופטי ועורכי
די המביני את השפה שבה מדובר .לא תמיד ה האנשי המתאימי לעשות זאת:
יש אחד ...לא נעי ,שופט די מכובד בבית המשפט המחוזי ,הוא חושב שהוא יודע שפה רוסית
די טוב .בסדר אז הוא שר שיר בשפה הרוסית ,אז מה .הוא מנסה לתק אותי .אני מתייחס
בסלחנות כלפיו] ".צחוק קצר של מבוכה[ )ב'(.
ראש הצוות ,כשנשאל )תו כדי שיחה בשאלה הפתוחה( כיצד הוא יודע מיהו מתורגמ גרוע,
בעיקר בשפות שאינו דובר בעצמו ,השיב כי מתורגמ גרוע הוא:
• מתורגמ שאינו מתרג ברור ואינו מתרג נכו.
• מתורגמ שנגדו יש תלונות.
• מתורגמ שמביע "סימפטיה יתרה ] [...לאנשי".
מאחר לעבודה או לא מופיע כלל(.
• מתורגמ בעל מוסר עבודה לקוי ) ֵ
כשנשאל ראש הצוות מה ה הבעיות העיקריות של המתורגמני בשפות שהוא דובר ,אמר:
(1בוחרי בעצמ מה לתרג ,ולפעמי מדלגי (2 ,התרגו לא מדויק ובעדות זה קריטי(3 ,
מתרגמי מילולית )"מילה במילה"( ולא לפי ההקשר.
לדבריו ,את המתורגמני הפחות טובי הוא נמנע מלשלוח לדיוני הוכחות.
התכוננות לדיו ] [70וקבלת מידע מראש על התיק ][72 ,71
המרואייני אינ מתכונני לדיו ,אלא על רגל אחת לפני תחילתו; הדבר גור לכ שנוצר
קשר בי המתורגמני לבי נאשמי/עדי ובאי!כוח מחו' לאול הדיוני .איש מהמרואייני
אינו מקבל מידע מראש על התיקי וה סבורי כי הדבר אסור עליה.
המרואייני נשאלו אי ה מתכונני לדיו .א' ,ו' ,ו!ח' אמרו שאינ מתכונני.
ב' ,ג' ,ד' ,י' ,ט' מנסי לברר מה הנושא בהגיע לבית המשפט ,לפני תחילת הדיו .ג'
משתדלת לישו היטב ,להתלבש בצורה מסודרת .ד' אמרה שבדיוני שהוזכרו בחדשות ,היא
מבינה מה יהיה הנושא ומתכוננת כמה שאפשר .ט' נכנסת לדיו הרלוונטי לפני שמגיע הזמ
לתרג ,ובזמ שהיא מחכה לתחילת עבודתה היא מקשיבה ורושמת לעצמה מילי ,תאריכי
ומספרי רלוונטיי.
82
החמישה שמנסי לברר פרטי לפני הדיו מדברי ע הצדדי או ע עורכי הדי .ב' ציי
שפע אחת ניסו לפסול אותו מפני שסעד ע הנאש כדי לברר איתו את פרטי התיק .הוא עצמו
לא ראה טע לפג בסעודה ע הנאש א המטרה היא להתכונ לעבודה .לעומת זאת ח' ו!י'
מקפידי לא לקיי שו קשר ע הנאשמי .י' "יושב לבד בצד ,שומע את הסיפור מהעור די
] [...אחר כ ביציאה לא אומר שלו לא כלו ,הול הביתה ] [...לא דיבור יותר מדי".
ד' סיפרה על לח' להוריד את רמת המקצועיות ,בגלל קנאה מצד עמיתי ,בעיקר אלה שה
מתורגמני גרועי ,המפעילי לח' חברתי "להוריד את הרמה" ,כדבריה .לכ היא מדברת ע
הנאש ולא ע עורכי הדי כי "לא טוב להתבלט".
בניגוד למקובל בארצות הברית ,למשל בערכאות הפדרליות ,ש ההתכוננות מראש בעזרת
מידע מוקד ואפילו חומר מהתיק נחשבי לפרקטיקה מקצועית מומלצת ,149איש מהמרואייני
אינו מקבל מידע כזה ,מלבד מספר התיק ,ש השופט ושעת הדיו .א' ,ב' ו!ג' ,נימקו זאת
מיוזמת ,ללא שאלות דיבוב ,במילי "אסור לי" .א' נימק" :אני לא צד ".ב' אמר שלא רצוי
לבקש חומר רקע "קוד כל כדי למנוע את השאלה בדיוק למה אתה צרי .אתה צרי להגיע
ולתרג כמו תוכי ,כמו שאומרי השופטי ".ג' מבקשת לפעמי מעור הדי את כתב האישו.
ולפעמי "כשזה פשע חמור" היא דווקא נמנעת מלקרוא ,כדי שתהיה לה הפתעה "כי זה מסקר
אותי ,ואני לא רוצה לדעת הכול ".ט' מצליחה לפעמי לקבל חומר מהמזכירות א היא מבקשת.
תצהירי מסרבי לתת לה במחשבה שהדבר יטה את התרגו ,ו!ט' סבורה שחשש זה מוצדק.
ט' נתנה דוגמה של טעות בתרגו שנגרמה בגלל חוסר היכולת לקבל מידע מקדי .את
המילה הערבית הפוליסמית 'אל!מחאל' )מקו או חנות( תרגמה כ"מקו" בלי לחשוב כלל שיש
כא בעיה .בסופו של דבר הבחי עור!הדי בטעות והסביר שמדובר בחנות .לדברי ט' ,אילו קיבלה
חומר רקע על התיק היתה הטעות נמנעת .דוגמה נוספת :ט' סיפרה על עדות טכנית מקצועית
שנאלצה לתרג בלי להתכונ ,והתקשתה מאוד .לקראת המש הדיו באותו תיק ביו אחר,
ביקשה וקיבלה חומר רקע )קטלוגי( ובעקבות זאת בדיו השני השתפר התרגו לאי ערו והכול
היו מרוצי.
הזכיי סיפר כי בתיקי אזרחיי נית לבקש לעיי במסמכי מתו התיק ,ויש מתורגמני
שא" מסרבי לעבוד בלי לקבל חומר רקע.
149
For example Edwards, 1995:18; In the UK, http://police.homeoffice.gov.uk/news-andpublications/publication/operational-policing/national-agreement-interpret.pdf?view=Binary, p.
18, accessed Feb. 2008; UCS Court Interpreters Manual and Code of Ethics, p. 15 "Case
Preparation" at http://www.nycourts.gov/courtinterpreter/CourtInterpreterManual.pdf,
accessed Feb. 2008.
83
שאלת דיבוב :אילו יכולת לקבל חומר מראש ,היית מתכונ לדיו?
חלק מהמרואייני נלהבי מאוד לאפשרות להתכונ ,וחלק מתייחסי אליה בהסתייגות
או סבורי שאינה נחוצה.
ב' ,ד' ו!ט' השיבו בחיוב וא" בהתלהבות .א' אמר שיסכי להתכונ ,אבל ידרוש תוספת
תשלו כי זו עבודה נוספת .בזה הביע את הרעיו שעבור עבודה מקצועית יש לשל שכר של איש
מקצוע .שני מרואייני השיבו בשלילה ,בנימוק שאי צור ,כי "אי ל פה שיקול דעת" )ח'(,
ו"כולה אני רק צרי לבוא לתרג וללכת) ".ו'(.
י' לא הבי את השאלה ואמר "אני לא רוצה להיכנס בזה בסקרנות ,בבעיות של אחרי".
אחרי שהחוקרת הבהירה שהמידע הוא לצור התBוננות ,השיב בחיוב ,א עדיי לא הבי את
השאלה ,ואמר שהוא זקוק לחומר כדי להדרי את הנאש בצורה נכונה יותר.
3.1.3שכר ותנאי עבודה
שכר ][56 ,55
השכר בשפות השכיחות הוא מעט מעל שכר המינימו .כל המרואייני סברו ששכר נמו
ואינו הול ,וכי שכר ותנאי עבודת אינ מעידי על יחס של כבוד כלפיה.
שכר של המתורגמני אינו אחיד ונקבע במשא ומת ולפי יכולת להתמקח .כל
המרואייני ,כולל ראש הצוות ,מקבלי שכר לפי שעה .השכר הרגיל ,זה שאינו מושג במו"מ ,הוא
כדלקמ :מתורגמני מ השורה בשפות השכיחות משתכרי A 25!23בשעה ,מתורגמני בכירי
A 28בשעה ,וראש הצוות משתכר A 30בשעה .בשפות נדירות השכר משתנה ,עד A 100בשעה ,ו!
י' סיפר על מתורגמ לסינית המקבל תשלו מינימו של A 200ליו עבודה ,ג א עבד רק חמש
דקות .ט' ,שזכתה להכשרה מלאה במתורגמנות )וכבר אינה עובדת כמתורגמנית( ,השתכרה A 35
לשעה.
המרואייני רואי בשכר צורה של ניצול .א' סיפר כי ימי אחדי לפני הראיו נסע לעיר
מסוימת המרוחקת כשעתיי וחצי נסיעה מביתו כדי לעבוד בשני אירועי תרגו .רצה הגורל,
ובשני האירועי לא היה צור בתרגו :בתיק אחד הגיעו הצדדי להסכ פשרה מחו' לבית
המשפט ,ובשני חלה העד ולא יכול להעיד .א' בילה יו של בנסיעות ובבית המשפט והשתכר
באותו יו A 50ברוטו.
84
עבודה ע תלוש משכורת ][59 ,58
רוב המתורגמני אינ עובדי ע תלוש משכורת ,ולא תמיד מתו בחירה.
תלוש שכר מאפשר לעובד לקבל את הזכויות המינימליות הקבועות בחוק )ראו להל( ,וכ
מעיד על יחסי עובד!מעביד .בשאלת תלושי השכר היו סתירות בי דברי הזכיי לדברי המרואייני
האחרי .הזכיי אמר שרוב המתורגמני לשפה הרוסית עובדי כשכירי ,ולשפה הערבית
כמחצית ,והדבר נקבע לפי רצונ של המתורגמני .לטענתו יש כאלה שעובדי ע שכר גלובלי,
ויש בשכר לשעה .אחרי מעונייני להיות פרילנסרי ,כי ה רוצי תערי" עבודה גבוה יותר
והדבר ג מאפשר לה לעבוד ע עורכי די וחברות אחרות.
לעומת זאת אמר ראש הצוות ש! 90%מהמתורגמני עובדי ללא תלוש שכר ,ושכול
עובדי לפי שעות ולא בשכר גלובלי ,כולל ראש הצוות עצמו .במדג של מחקר זה עבד רק אחד
מהמרואייני ע תלוש שכר .שניי עבדו ללא תלוש מרצונ ,האחד מפני שהיתה לו משכורת
בעבודתו המשנית ,והאחרת משו שהיתה סטודנטית .ב' העיד כי אצל הזכיי הקוד )'כפיר'( כל
המתורגמני עבדו ע תלושי שכר .מדברי שני מרואייני נראה שנית לעבוד ע תלושי שכר
ב'פרוטוקול' ,אבל שאר המרואייני נראו כמי שאינ מודעי לאפשרות זו ,או כמי שעובדי ללא
תלוש בניגוד לרצונ ,וא" הביעו כעס על כ ,בי בשפת גו" בי במילי )י'" :אי תלוש אי כלו"(.
הוצאות נסיעה ,תנאי סוציאליי ,ביטול זמ ותשלו מינימו ][62 ,61 ,60 ,47
כל המרואייני מקבלי החזר הוצאות נסיעה .המתורגמני השכירי מקבלי את
התנאי הסוציאליי המינימליי הקבועי בחוק .ביטול זמ ותשלו מינימו תלויי במשא
ומת בי הזכיינית למתורגמני או במחוז העבודה.
כל המרואייני אמרו שה מקבלי הוצאות נסיעה.
הטבות סוציאליות :מי שעובד ע תלוש מקבל פדיו חופשה ודמי הבראה )והחל מינואר
2008ה אמורי לקבל ג פנסיה( .השכר לשעה נמו יותר משכר של הפרילסרי .מ
הפרילנסרי מנכי ביטוח לאומי בלבד .אי דמי מחלה ,חופשה בתשלו ,הבראה או קר
השתלמות .ג' העידה שבחברת 'כפיר' היו תנאי סוציאליי משופרי.
ביטול זמ הוא תשלו על הזמ שמבזבז העובד בנסיעה לעבודה וממנה 4 .מרואייני )א',
ד' ,ו' ,ט'( אינ מקבלי כל פיצוי על ביטול זמ 3 .מרואייני מקבלי ביטול זמ חלקי .רק י',
שעובד בכל רחבי האר' ונסיעותיו ממושכות ,מקבל ביטול זמ מלא )כלומר ,זמ נסיעה נחשב לזמ
עבודה( .המרואייני שמקבלי תשלומי אלה ציינו שה בבחינת מקרי חריגי.
85
תשלו מינימו הוא סכו מינימלי המשול למתורגמ בכל פע שהוא מתייצב בבית
המשפט ,ג א הדיו בוטל ברגע האחרו או שהמתורגמ עבד פחות משעה.
מהמרואייני מקבלי תשלו מינימו מובטח בכל אירוע תרגו
150
רק שניי
בלי קשר למש העבודה:
האחת )ט'( קיבלה תשלו מינימו בגובה שכר שלוש שעות ,והשני )ו'( מקבל A 60לדיו הנמש
עד שעתיי .ו' הגדיר את עצמו כ"מקרה מיוחד" באזור המרכז ,כי החל את עבודתו בירושלי
וש )בניגוד לאזורי אחרי באר'( מקובל לשל תשלו מינימו לשעתיי הראשונות4 .
מרואייני אינ מקבלי תשלו מינימו 2 ,מקבלי שכר שעה אחת .המרואייני העידו
שתשלו מינימו וביטול זמ תלויי במו"מ ע הזכיינית.
בתקופות הפגרה של בית המשפט )אמצע יולי עד סו" אוגוסט( עובדי המרואייני מעט
מאוד ,בעיקר בדיוני מעצרי או במקרי דחופי .בשבתות ובחגי אינ עובדי ,או שקורה לה
מדי פע לעבוד במקרי דחופי נדירי .אלה שעבדו קיבלו "קצת" )ג'( תוספת תשלו.
שיפור/הרעה בשכר ][65 ,64 ,63
ככלל ,במעבר מהזכיינית הקודמת לזכיינית הנוכחית חלה הרעה בשכר ובתנאי העבודה.
הבטחות להעלאת שכר לא קוימו.
איש מהמרואייני לא קיבל העלאה בשכר .א' שאל "מישהו מעיז לבקש?" ב' ו!ח' ביקשו,
א הזכיינית התעלמה מה .ג' אמרה שלא ביקשה העלאה כי לא מצאה את "ההזדמנות
הנאותה" .י' נמצא במו"מ ע החברה ויעזוב א לא יקבל העלאה.
רוב המרואייני הוותיקי סיפרו על הרעה בשכר ובתנאי במעבר מחברת 'כפיר' לחברת
'פרוטוקול' .ב' הוותיק סיפר כי בחברת 'כפיר' היו העלאות שכר למתורגמני הטובי ,כול היו
שכירי ,והיחס כלפי המתורגמני היו טוב יותר; במעבר מ'כפיר' ל'פרוטוקול' ירד שכרו .ג שכרו
של א' ירד מ! 35ל! A 28לשעה )ע תלוש שכר ,אבל ג ב'כפיר' עבד ע תלוש שכר( .שכרה של ג'
ירד מ! 25ל! A 23לשעה .רק ט' ,זו שקיבלה הכשרה מקצועית טובה במתורגמנות ,הצליחה
להעלות את שכרה במעבר לחברת 'פרוטוקול' .שלושה מהמרואייני לא עבדו ב'כפיר' ולא יכלו
להשוות.
ב' ציי" ,חבל שהמתורגמני הקבועי לא התמרדו כשהורידו לה את השכר .השכר שלה
אז ]ב'כפיר'[ היה יחסית טוב 5000!4000 ,שקל בחודש .אבל ה התקפלו וזהו ".א עקא,
150
אירוע תרגום -הזמנה של מתורגמן לתרגם בבית המשפט בתיק ספציפי ,בין אם התרגום נמשך חמש דקות
או יום שלם .במדינות אחדות כגון אנגליה ,דיון משפטי הנמשך יותר מיום אחד נחשב לאירוע תרגום יחיד
) ,(bookingאבל בישראל נחשב כל יום לאירוע נפרד ומוזמן בנפרד.
86
שמתורגמנית שעבדה ב'כפיר' כאחראית צוות וניסתה להתעקש בעניי שכרה ,פוטרה על ידי חברת
'פרוטוקול'.
151
שני מרואייני )א' ו!ד'( העידו כי בתחילת עבודת הובטח לה ששכר ישופר .ההבטחה
לא קוימה .הזכיי אמר ,כי המתורגמני שעבדו אצל הזכיינית הקודמת אמנ טענו ששכר ירד,
אול הוא אינו מאמי לה כיוו שהוא סבור שטענה זו נבעה מהרצו לקבל שכר גבוה יותר.
הלי התשלו ][59
אי חשבוניות ואי קבלות ,המתורגמני מגישי טפסי חתומי ע"י מזכירי בית המשפט
והשופטי שישבו בדיו .היו תלונות על איחורי בתשלו.
המרואייני מגישי את הטפסי שעליה חותמי השופטי ומזכירי בתי המשפט,
ואליה מצרפי ריכוז של אירועי התרגו שבה תרגמו באותו חודש וחישוב הוצאות הנסיעה.
ה מתבקשי למסור טופס ניכוי מס הכנסה על שכר סופרי .התשלו נעשה בהמחאה מוכרת
למס ע ספח .אי חשבוניות ואי קבלות.
ט' העידה על כמה מקרי של איחור בתשלו .היא א" אמרה כי יש מתורגמני שלא שילמו
לה וה נמצאי בהליכי משפטיי מול 'פרוטוקול' .ח' היתה תחת הרוש שעלולות להיות
"בעיות" ע תשלו המשכורת כי "אי סדר" .לדבריה ,המתורגמני מקבלי את שכר בשוט"
פלוס עשרי .כלומר מגישי את הטופס ב! 20בחודש ,ומקבלי תשלו ב! 20בחודש הבא .כ
שעל א" שהיא עובדת כבר חודשיי ,עדיי לא קיבלה תשלו.
שיבו 3לעבודה ][69 ,68
במחוז שבו עובדי המרואייני ,השיבו' לעבודה נעשה בתחילת החודש לפי יכולת של
המתורגמני לעבוד ,בתוספת בקשות דחופות במהל החודש .אופ ההזמנה תלוי בראש הצוות.
רוב המרואייני עבדו ע אותו ראש צוות ולכ שיטת ההזמנה היתה זהה :תכנית חודשית
הנמסרת ומסוכמת בתחילת החודש ,ואחר כ זימו טלפוני במקרי דחופי )"הקפצות" בלשו
המרואייני( .מרואייני שהכירו כונני אחרי )א' ,י'( אמרו שהדבר תלוי בראש הצוות ,יש
כאלה שעובדי ע תכנית חודשית ויש המזמיני מהיו למחר .לדברי מנכ"ל הזכיינית ,בשפות
השכיחות אי המתורגמני מגיעי בדר כלל לבית המשפט לאירוע תרגו יחיד ,אלא לשני
אירועי או יותר באותו יו .לעומתו אמר א' ,כי בדר כלל הדבר אינו נכו מפני שלעול אי
לדעת כמה זמ תאר המתורגמנות בדיו מסוי.
151
מירי גרשוביץ נגד פרוטוקול שירותי משרד בע"מ ,בימ"ש אזורי לעבודה ירושלים ,עב ,002889/04באתר
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML3.nsf/1EB8CE2E44AB3B0B4225726B0055DD6D
. /$FILE/41077352A75D84BA42257263003687BF.html?OpenElement
87
הזכיינית מחייבת את בתי המשפט למ השעה שצוינה בהזמנה ועד שהמתורגמ מסיי
לעבוד באותו אירוע.
תנאי עבודה :נסיעות ] ,[45 ,44 ,43חדר מתורגמני ] ,[66אקוסטיקה ]80 ,80 ,79א[ ,עבודה
בישיבה/בעמידה ][83
עבודת המתורגמני כרוכה בנסיעות ,מרחק הנסיעה לעבודה משתנה .במקומות רבי אי
למתורגמני ולראש הצוות חדראו פינה משלה .בדר כלל האקוסטיקה באול המשפט סבירה,
וכאשר לא ,יש מיקרופוני ורמקולי .כל המרואייני עובדי בישיבה ליד הנאש כאשר ה
מתרגמי עבור הנאש את הנאמר בבית המשפט ,ובעמידה בתרגו עדות ,אלא א כ העד יושב.
מלבד אחד ,אשר עובד בכל רחבי האר' ,שאר המרואייני עובדי באזור מגוריה' .אזור'
עשוי להשתרע על שטח גדול למדי .אזור המרכז ,למשל ,מוגדר מנתניה עד ראשו לציו .שתיי
עובדות בעיר מגוריה ,ואחת מה אמרה שזהו תנאי לעבודתה" :אני לא נוסעת".
בתל אביב אי חדר המתנה או מקו לשי בו חפצי ,כי בתי המשפט סובלי ש מצפיפות.
המתורגמני ממתיני במסדרו או באול המשפט .בחלק מבתי המשפט בחיפה ,בבאר שבע
ובירושלי אפשר להשתמש בחדרו של ראש הצוות .בחיפה יש ג פינת קפה .בבתי המשפט
הקטני בפריפריה אי מקו המתנה בדר כלל.
חפר ) (2005כותבת ,בהתייחס לבית המשפט בתל אביב" :מיקומה של עמדת הכונני...
בפאתי מסדרונו של אחד האגפי ,בדמות דלפק זנוח ,איננה תורמת לחיזוק מעמד [...] .מיקו
סמלי זה במרחב בית המשפט מעיד יותר מאל" מילי על מוצדקותה של תחושת של
המתורגמני כי המערכת מתייחסת אליה כאל נספח חיצוני בעל חשיבות שולית".
לשאלה א ה שומעי היטב את הנאמר באול ,השיבו המרואייני בחיוב בדר כלל .ע
זאת ,יש מקרי המקשי של השמיעה :אנשי המדברי בקול שקט מאוד; אנשי המדברי
בצורה לא ברורה ,ע גמגו וכו' .ו' ציי שיוצאי אתיופיה בגיל מבוגר מדברי לפעמי תו כדי
תרגו ,ואינ מביני שעליה לשתוק ולהניח למתורגמ לעבוד .ח' ציינה את תקתוק המקלדת
כמפריע לשמיעה .ט' ציינה כי בחיפה האקוסטיקה גרועה ,האולמות גדולי ,רחבי וריקי ,אבל
לדבריה אי קושי לשמוע כאשר עומדי ליד העד.
לפי עדות המרואייני ,אי מיקרופוני באולמות להוציא דיוני מוקלטי ,ואז
המיקרופוני מיועדי להקלטה .י' אמר שאי צור במיקרופוני ,כי האול שקט .ג' העירה:
תשמע היטב .א'
"אני מדברת ברור ובקול ר" בלי להבי שהמיקרופו נחו' ג כדי שהיא!עצמה ְ
88
ו!ט' חולקי בדר כלל מיקרופו ע העד .רק ט' ציינה שבחיפה יש מיקרופוני ורמקולי ,כי
האקוסטיקה גרועה מאוד על א" שמדובר בבית משפט חדש.
לגבי עבודה בעמידה ,יש לציי שהיא אינה מאפשרת רישו; בדיוני הוכחות קורה
שהמתורגמ נאל' לעמוד שעות רבות על רגליו ,ותכופות ג אי לו ,כמו לעד ,דוכ שעליו יוכל
להישע.
3.1.4גורמי המקשי על העבודה וגורמי המקלי עליה ]125 ,125 ,124 ,41א[
שני צמדי שאלות ,ע פער זמ בי צמד לצמד ,נשאלו לגבי קשיי העבודה .בצמד הראשו
נשאלו המרואייני בשאלה ישירה מה מקשה על עבודת בבית המשפט מחד ,ומה מקל עליה
מאיד; בצמד השני נשאלו כגיבוי ממה ה חוששי בבוא לעבוד ,ומה מקנה לה תחושת
ביטחו.
הגורמי המסייעי לעבודת המתורגמ ה :ניסיו בעבודה ,אווירה תומכת באול בית
המשפט ,תכונות אופי מסוימות ,ביטחו בידיעת השפה ,עניי ואתגר אינטלקטואלי ,רלוונטיות
לתחומי עניי אחרי .הגורמי המפריעי לעבודת המתורגמ ה :חשש מטעות בתרגו המוחמר
בגלל אי קבלת חומר רקע על התיק ,ערעורי על התרגו מצד עורכי די וחוסר תמיכה מצד
השופטי ,דיבור לא ברור ,מהיר או מבולבל ,מגע ע אוכלוסייה קשה ואירועי טראומטיי,
קרבה פיזית לנאשמי אלימי ,חולי או במצב נפשי קשה ,דיוני ממושכי ומעייפי ,נסיעות
רבות ,אי סדירות בעבודה ,שינויי ועיכובי ,קושי לזכור תאריכי ומספרי ,ושעמו.
ניסיו וביטחו בידיעת השפה
ניסיו ובקיאות בשפה ה גורמי מקלי .כשנשאלו מה מעניק לה תחושת ביטחו ,ציינו
כל המרואייני את ניסיונ ואת העובדה ש"עד עכשיו הכול היה בסדר" ,כדברי ד' .ו' ציי שמקל
עליו לעבוד בשפות שהוא מכיר היטב .י' ציי את הידיעה "שהעברית של בסדר" כגור מוסי"
ביטחו.
חשש מטעות בתרגו
חשש העיקרי של המרואייני הוא לטעות בתרגו .יצוי כי בעיה זו נית לפתור בחלקה על
ידי מת גישה לחומר מקדי מתו התיק ,כגו תצהירי קודמי ,כתבי אישו או חומר רקע.
המרואייני הביעו חשש להיתקל בנושאי שאי לו ידע בה )א'( ,להיתקל במילה לא
מובנת )ב'( ,לא לשמוע היטב ולטעות כתוצאה מכ )ג'( ,לפרש לא נכו )ד'( ,להזיק לנאש בגלל
טעות בתרגו ,אפילו קטנה )ח'( .ג י' ,שטע שהוא אינו טועה בתרגו )טענה בעייתית כשלעצמה(
ושאי לו חששות ,אמר שאינו רוצה שתהיה טעות בתרגו .רבי מה דיברו על כ שטעות
89
בתרגו כרוכה באי נעימות .ט' אמרה שהחשש לטעות הוא "ברמה המקצועית ".שניי )ג' ,י'(
ציינו בפירוש כי קבלת מידע מראש על הדיו הצפוי מקלה עליה ,וט' ציינה כי כאשר אי מקבלי
מידע על התיק הדבר גורר טעויות בתרגו .בעיות אוקסטיות כגו דיבור לא ברור ,מהיר מדי,
שקט מדי או לא קוהרנטי צוי כגור מפריע על ידי א' ,ב' ,ג' ,ו' .ט' ציינה כאמור את תקתוק
המקלדת כגור מקשה .דיבור ברור ,בקול ר ,ע נרטיב תקי המקל על השמיעה )א' ,ב' ,ג'(.
הקושי לזכור ולתרג תאריכי ומספרי הוא בעיה ידועה אצל מתורגמני ,והוזכר כגור מקשה
על ידי ט' .ג ג' הביעה חשש שלא תזכור פרטי .רוב המרואייני אינ מודעי לאפשרות לפתור
בעיה זו על ידי רישו.
האווירה באול
האווירה באול צויינה על ידי רוב המרואייני כגור מסייע או מפריע .עימותי ע עורכי
די מקשי על המתורגמני ,שופטי תומכי מקלי עליה.
גור מקשה :יחס זלזול כלפי המתורגמ מצד השופט ועורכי הדי ,חוסר אמו במתורגמ,
והתערבות עורכי!הדי "שחושבי שהשפה שלה יותר טובה ומתקני איפה שצרי ואיפה שלא
צרי" )ב'( צוינו כגורמי מפריעי) .ב' ,ד' ,ט'( .ב' הוסי" שככל שיש פחות אמו במתורגמ ,קשה
לו יותר כי הוא עצמו נעשה ביקורתי מדי כלפי עצמו .ט' ציינה שהמתורגמ חשו" לעתי קרובות
למתקפות אישיות מילוליות מצד עורכי הדי ועליו להיות בעל אישיות חזקה שתעמוד בכ .ט' ג
ציינה אי הבנה של מהות התרגו וקשייו ,בעיקר על ידי השופטי ,כגור מקשה.
גור מקל :אווירה טובה באול ,כימיה טובה ע השופטי ועורכי הדי ,עידוד של
השופטי ,ומערכת תומכת שמתחשבת במתורגמ ,צויינו כגור מקל על ידי 6מתו 8
המרואייני )א' ,ב' ,ג' ,ד' ,י' ט'(.
ט' אמרה ש"ברמה המאוד בסיסית" צריכי הנוגעי בדבר )באול המשפט( לשת" פעולה,
לדעת את הכללי ולכבד את עבודת המתורגמ ,למשל לא להתפר' לדבריו באמצע התרגו ג א
ה עצמ יודעי את השפה וכבר הבינו מה נאמר.
מגע ע אוכלוסייה קשה ואירועי טראומטיי
מרואייני סיפרו על עבודה תו מגע ע אוכלוסייה קשה או אומללה ,אירועי טראומטיי
ומחרידי כגו אונס ,רצח וביתור גופות ,וכ התקלות בבעיות בעדה שממנה ה עצמ באי.
חמישה מרואייני )ב' ,ג' ,ו' ,ח' ,ט'( ציינו קשיי הנוצרי נוכח המפגש )ה הפיזי וה
העקרוני( ע אוכלוסייה אלימה וע אירועי קשי כגו אלימות במשפחה ,שתיינות ,אונס ,רצח.
ט' ,ביקשה שישחררו אותה מתרגו במקרי אונס לאחר שני אירועי שתרגמה בה.
90
כשנשאל על סיבות לעזיבת המתורגמנות ,אמר ו' "אני לא רוצה להמשי בזה .זה כל היו
לשמוע צרות ,גירושי ,מכות .בהתחלה זה ממש היה מדכא אותי".
נוספת לכ מצוקה מטעמי עדתיי" :לא ידעתי אי לאכול את הדברי שאני רואה ,שלא
האמנתי שיש אות בעדה שלי" )ח'( .הגור העדתי התבטא ג בצורה פחות מפורשת ,למשל
ברצו שהביעה ד' להרחיב את ידיעותיה בקרימינולוגיה של עברייני רוסי .דוגמה נוספת :כאשר
נשאל י' מה היה עושה כדי לשפר את מצב התרגו בבתי המשפט ,התמקד בתשובתו בשיפור מצבה
של העדה האתיופית בכלל )שיפור העברית ומת הסברה בעל!פה שתפתור לדעתו את בעיית
האלימות במשפחה( .ג אחרי שהחוקרת הבהירה את השאלה ,הוסי" ונצמד לנושא זה ולא השיב
לשאלה.
ח' ציינה ג חוסר תמיכה פסיכולוגית ,ואמרה שאי לה אפשרות לשוחח ע איש על
הדברי הקשי שהיא נתקלת בה )ראו בפרק " ,5דיו"(.
מאיד 3 ,מרואייני )ב' ,ג' ,ט'( אמרו שה דווקא נהני מהמתח הפסיכולוגי ומהמצבי
הטעוני שנוצרי באול בית המשפט .אמר ב':
באמת אני אוהב את זה .עבודה מעניינת ] [...מאתגרת ,ויש לפעמי ג אקש מסוי] .כא
באה שאלת דיבוב מצד החוקרת[ מבחינה אמוציונלית כנראה יותר .בעיקר בצורה הבוטה
ביותר ,רצח ,אונס ,ומקרי כאלה ,ולהיכנס לתו העניי הזה לא רק בתור הצופה אלא בתור
המישהו שמתרג בעצ ,ונמצא באינטראקציה הדוקה לפעמי ע הנאש ,וג ע
המערכת ] [...זה מרתק לפעמי.
בשאלה אחרת דיברו המרואייני ג על סערת הרגשות המתעוררת במהל הדיו .ראו בסעי" ,3.1.5
"הפ הרגשי".
קרבה פיזית לנאשמי אלימי ,חולי או במצב נפשי קשה
ישיבה או עמידה בקרבה פיזית לנאשמי ,וכ חשש מנאשמי אלימי ,היסטריי ,חולי
נפש או חולי במחלות מדבקות הוזכרו על ידי 4מרואייני )ב' ,ד' ,ו' ,ט'( כגור מקשה" .מה
שעוד מפריע זה נאש חולה נפש שמתנהג בהתא [...] .את יושבת ליד נאש שחולה בשחפת ,וא"
אחד לא יודע חו' ממ ,בהנחה שהוא טרח לומר ל ,ואי ל מה לעשות" )ד'(.
ו' סיפר שיש מצבי שבה הוא צרי לתרג עבור שני הצדדי ,ואז הוא יושב בי הבעל
שהכה את אשתו לבי האישה שהתלוננה נגדו ,כול על אותו ספסל.
לפעמי הקרבה הפיזית גורמת לתקריות ,זניחות לכאורה :ט' סיפרה שיש לה הרגל להחזיק
ביד גומייה ולשחק איתה תו עבודה ,ופע אחת לקח הנאש את הגומייה מידיה והחל לשחק בה
בעצמו .הדבר הפריע לה מאוד ,א היא לא ידעה אי לומר זאת לשופט!
91
עורכת הדי דיאנה מורג ,שצוטטה לעיל )בעמ' ,(23מסבירה שהקרבה הפיזית לנאש
מגבירה את נטייתו "להיתלות" במתורגמ ולראות בו ידיד או בעל!ברית .היא מעירה שאולי
מסיבה זו ,יש מערכות משפט )למשל באוסטריה( המקפידות להפריד פיזית בי המתורגמ לנאש.
במערכת המשפט האוסטרית מופרד הנאש ג מסנגורו .אול הפרדה דרסטית מדי מקשה על
הנאש לתקשר ע סנגורו ולהתלונ ,למשל ,על איכות התרגו שהוא מקבל ).(Morris, 1999
התמשכות הדיו ועייפות המתורגמ
ככלל ,מתורגמני אינ מתלונני על עייפות ואינ מבקשי הפסקה ,וא" רואי בקשה
כזאת כבלתי לגיטימית.
התמשכות הדיו לשעות רבות צוינה כגור מקשה ,ג בתשובה מפורשת לשאלה ,וג
במהל השיחות החופשיות ,על ידי כל המרואייני שהזדמ לה לעבוד בדיוני הוכחות .דיוני
מעצרי ,מהיות קצרי ,אינ בעייתיי מבחינה זו.
במתורגמנות ועידות )ג כשהתרגו רק בכיוו אחד ,מקובל לעבוד בזוגות ,כאשר
המתורגמני מתחלפי מדי חצי שעה ,והמתורגמ הנמצא במנוחה מסייע למתורגמ הפעיל בשעת
הצור .הרציונל לכ הוא רמת הריכוז הגבוהה הנדרשת ממתורגמ ,המתרופפת כעבור כחצי שעה,
ומביאה להתדרדרות ברמת התרגו .ברבי מקודי האתיקה ,בעיקר בארצות הברית ,מתבקשי
מתורגמני בית משפט לדווח על עייפות משו שנמצא שהיא פוגעת ביכולת התרגו שלה ) Vidal,
.(1997בישראל נמצא כי בבית המשפט מתחלפות הקלדניות מדי שלוש שעות ,וג הטכנאי
המקליטי את הדיוני מתחלפי .לעומת הסדרי אלה ,מתורגמני בית המשפט עובדי לבד
ברציפות.
יש להבדיל בי שני סוגי עיקריי של דיוני שבה עובדי מתורגמני :מעצרי
והוכחות .דיוני מעצרי ה בדר כלל קצרי ,עד חצי שעה .דיוני הוכחות ממושכי יותר ,ובה
עובדי המתורגמני בדר כלל שלוש!ארבע שעות ברציפות עד ההפסקה הראשונה .יו עבודה
עשוי להתמש עד שמונה שעות .אמר ב'" :אחרי הדיוני האלה כדאי לקחת יו חופש ] [...נורא
קשה .זה מתיש מאוד ".הוא סבר כי מתורגמ אינו יכול לתרג יותר משלוש!ארבע שעות רצו",
וע הפסקות יותר מחמש!שש שעות" .אחר כ זה מזיק לרמת התרגו".
בשאלה על עייפות המתורגמ הזכירו מרבית המרואייני מקרי שבה סבלו מעייפות .ד'
אמרה כי יש מתורגמניות שמתעלפות או מעמידות פני שה מתעלפות כדי לקבל הפסקה .היא
סיפרה על מקרה שמרוב עייפות התחילה לתרג הפו ,לדובר רוסית תרגמה ברוסית" .אז
השופטת הסתכלה עלי ואמרה ,אנחנו סיימנו להיו".
92
כל המרואייני פרט לאחד אמרו ,כי ג א ה עייפי או לא מרוכזי ,ה לא יבקשו
הפסקה אלא א כ המצב קיצוני ממש .א' ו!ד' אמרו שזה לא מקובל ,ו!ד' א" התגאתה בכושר
העמידה שלה" :אני סוס עבודה ] [...אני מחזיקה מעמד ולא מתלוננת ".ג' ציינה שהיא מחזיקה
מעמד כי "אני לא רוצה להיות זאת שמבקשת ] [...אני רוצה להיות כאילו אני לא מתעייפת" .מניע
נוס" לאי!הבקשה הוא הרצו "להרוויח יותר" .ט' אמרה שביקשה פע אחת הפסקה כדי לצאת
לשירותי
אבל להגיד אני עייפה ,לא.
ש :למה לא?
ת :לא ניסיתי ,אבל לא יודעת ,לא נראה לי שזה יתקבל בעי יפה.
ש :בפע שהשופט הבחי שטיב התרגו יורד ,העזת להגיד לו זה משו שאני עובדת ככה
ללא הפסקה ואני עייפה?
ת :לא .כי אי לה את המודעות הזאת .אז אפילו א אני אתחיל להסביר לה אי זה
ולמה זה ...השופט לא מבי למה העור די יכול לדבר שש שעות ואני לא .למה הוא עצמו,
השופט ,יכול לשבת שש שעות ואני לא .למרות שהוא מנמנ...
דבריה של ט' ורתיעת הגורפת של המרואייני מלהודות בעייפות מעלי בזיכרו שאלה
ששאלה מוריס שופט שאותו ראיינה באנגליה :מה תעשה א המתורגמנית תאמר ל שהיא
עייפה? תשובתו היתה" :אגיד לה שבפע הבאה תיש היטב בלילה לפני הדיו".
152
הזכיי הביע
עמדה דומה באמרו שאי אפשר לבקש הפסקה ,מפני שא כל צד בדיו יבקש הפסקה" ,לא יהיה
לזה סו"".
היחיד שאמר כי לא פע הוא מבקש הפסקה בגלל עייפות היה ב' ,וזאת רק מפני ששופט
הסביר לו שהדבר אפשרי" .א אני רוצה להיות מקצוע ,א אני מרגיש לא טוב ,אני מרגיש שאני
לא מרוכז ,אז עדי" לבקש הפסקה .לרענ את עצמי ,לשתות קפה ,ולשטו" פני ,ולהמשי .וא
הוא ]השופט[ בעצמו מרגיש שאני עיי" ,אז כמוב שהוא יסכי ".לדבריו ,השופט נענה בדר כלל
בחיוב ,אלא א כ נותר זמ מועט עד לסיו הדיו .ע זאת ציי ,שהוא מתורגמ ותיק ומנוסה
וכאשר היה טירו לא העז לבקש הפסקה.
הטירוני בקבוצת המרואייני אמרו שאינ מתעייפי .ח' התלוננה על כ שהדיוני
קצרי מאוד ואי לה מספיק שעות עבודה .ו' העיר שהתרגו אינו דורש יותר מדי מאמ' .ייתכ
שמפאת חוסר ניסיונ ה נשלחי בעיקר לדיוני מעצרי ,אול ה לא נשאלו על כ בראיו.
הממצאי בסעי" זה מאששי את דברי וידאל ) (Vidal, 1997על כ שמתורגמני נמנעי
מלדווח על עייפות מתו חשש שלא יזמינו אות לעבוד בעתיד ,או שיראו בעייפות סימ
152משיחה עם מוריס.2007 ,
93
לחולשה ,ועל כ ה מתעקשי לטעו שיש ביכולת לעבוד שעות ארוכות ללא הפסקה בלי שהדבר
יפגע באיכות עבודת.
תכונות אופי
מתורגמנית בתי משפט זקוקה לאופי מסוי.
רבי מהמרואייני ציינו תכונות אופי של עצמ כמסייעות ונותנות ביטחו .כוח עמידה;
כושר הבחנה" :אתה לא תסתב ,אתה לא מישהו שאפשר לסב אותו .אתה מפוכח" )י'(; אחריות
ואכפתיות; יכולת להתגבר על תקלות ,טעויות או "יו רע" בלי לאבד את העשתונות )ב'(.
ראש הצוות ו!ט' פירטו את תכונות האופי הדרושות ממתורגמ :אישיות חזקה ,יכולת
לעמוד על שלו ,יכולת לעמוד במתקפה אישית ובסצינות של עורכי די; דיבור ברור וקול חזק;
זריזות בחשיבה; יכולת התמודדות ע הפתעות; זיכרו טוב; יכולת ריכוז .ראש הצוות ציי כי
ביישנות ואמוציונליות ה מגרעת באישיות של מתורגמני בית משפט .ט' הסבירה ,כי כשעורכי
הדי מתקוטטי ביניה ,צרי המתורגמ לדעת "להוציא את עצמ מהמעגל הזה ופשוט לשבת
ולא לדבר עד שה יסיימו את הוויכוח שלה ואז להמשי בעבודה של ..אבל לדעת מתי לעצור
ולא להיכנס ,לצאת מהמעגל הזה ,מהמשחק הזה ,זה ג כ צרי להיות מוכ לעשות את זה.".
נסיעות ,שינויי ועיכובי
כגור מקשה צוינו נסיעות רבות וקושי להגיע בזמ לדיו ,וכ התנודתיות בעבודה.
עבודת המתורגמני כרוכה בנסיעות רבות.
נניח יש לי יו אחד בצפת ,יו אחד בכרמיאל ,יו אחד בנצרת .אז זה נסיעות .וג זמ .את
יכולה לא להגיע לזמ .למשל לצפת ,כדי להגיע את צריכה לקו בשש בבוקר .יש דיו בבוקר
את צריכה להגיע .ולתפקד [...] .היו פעמי שלא הספקתי להגיע והדיו בוטל) .י'(.
למעשה אי למתורגמני סדר!יו קבוע .ה מוזמני בכל פע לשעה אחרת ובימי
אחרי .לקושי המובנה הזה נוספי ג שינויי ועיכובי של הרגע האחרו .ח'" :הזמינו לתשע
והתחלנו באחת עשרה וחצי".
שעמו ,אתגר אינטלקטואלי ורלוונטיות
שעמו הוזכר כקושי רק על ידי ג' ,בעיקר בענייני פרוצדורליי או כשעורכי!הדי
מתחילי "להתקוטט" .הכרת נושאי מענייני ותרבויות אחרות ועבודה בחברת של אנשי
מענייני צוינו כגור מקל במישרי על ידי ב' ,ג' ו!י' ,אבל הוזכרו בעקיפי ג על ידי מרואייני
אחרי .ח' ציינה כגור מקל את העובדה שהיא עובדת בתחו הקשור ללימודיה.
94
3.1.5מהל העבודה
בסעי" זה נשאלו המרואייני על היבטי שוני הקשורי לפ המעשי של עבודת.
פתיחת הדיו ][74 ,73
שופטי אינ בודקי את כישורי המתורגמני ,ולא תמיד ה מזהירי אות כנדרש.
חלק מהמרואייני נשאלו א השופט שואל אות מי ה או בודק את כישוריה .כול ענו
בשלילה .א' ו!ג' נמקו זאת בכ שכמעט כל השופטי כבר מכירי אות .היתר אמרו ששופטי
שואלי רק א המתורגמ נוכח ,ורושמי את שמו בפרוטוקול.
בתחילת הדיו מקובל להזהיר את המתורגמני כי עליה להתחייב לתרג תרגו מדויק
ומלא כמיטב יכולת ,וַלא ,ה צפויי לעונשי הקבועי בחוק .על השאלה א השופטי
מזהירי אות לפני תחילת העבודה ,השיבו בחיוב א' )מלבד השופטי המכירי אותו( ,ב' ,ד'.
בשלילה השיבו ו' ,ח' ו!ט' .ג' לא נשאלה .שניי מה נשאלו א ה זוכרי באילו מילי מנוסחת
האזהרה .שניה טעו תחילה ודיקלמו את נוסח האזהרה לעדי .ב' תיק את עצמו ,ד' לא.
רצ תרגו באותו תיק ][54
במידת האפשר ,משתדלי לשלוח אותו מתורגמ לכל הדיוני בתיק מסוי .הדבר אפשרי
רק א המתורגמ פנוי.
המרואייני נשאלו א יוזמנו לדיו המש באותו תיק ביו אחר .ח' אמרה שהדבר לא קרה
עד עכשיו .היתר השיבו "לפעמי" ,ושבדר כלל הדבר קורה א השופט מבקש לקבל שוב את
אותו מתורגמ .הדבר תלוי כמוב בכ שהמתורגמ פנוי באותו יו ,שהרי המתורגמני עובדי
כפרילנסרי ואינ מחויבי לשהות בבית המשפט כל יו .ראש הצוות הבי מיד את מהות
השאלה וסיפר שהוא משתדל לשלוח את אותו מתורגמ כי "פשוט המתורגמ הזה הוא מכיר כבר
את החומר ] [...אז אני מנסה לשב' אותו מתורגמ לסידרה של דיוני ".הוא נימק זאת בסיבה
נוספת" :ישנ שופטי שמבקשי לשלוח לה מתורגמ מסוי ,כי יש ביניה מי אמפתיה
מסוימת ] [...וה מביני אותו יותר טוב ,וג למתורגמ יותר נוח לתרג בדיו של שופט מסוי".
תרגו תו קריאה מהד ][84
המרואייני מתבקשי לפרקי לקרוא מ הד" ועושי זאת בלי קושי מיוחד .מתורגמ
אחד היה סבור שעל המתורגמני להימנע מכ.
מתו 6מרואייני שנשאלו שאלה זו ,רק ח' ענתה שלא התבקשה לתרג מהד" .רוב אמרו
שהדבר אינו קשה עליה .ו' מתקשה לתרג מהד" מאמהרית לעברית ,כי יכולת הקריאה שלו
95
באמהרית "לא הכי טובה בעול" .דוגמאות לתרגו מהד" כללו מקרה שבו עדה לא היתה
מסוגלת לחזור בקול ר על מילי גסות שכוונו כלפיה ,ולכ רשמה אות ו!ג' תרגמה מהד" .ד'
התבקשה לתרג מסמכי קצרי או תעודות ,ופע אחת ביקשה ממנה השופטת להישאר אחרי
סו" הדיו ולתרג עבור הנאשמת 30עמודי של עדות.
א' סבור שאסור למתורגמ לתרג מהד" פ יסתב )"לא יראה ]איזה[ פסיק"( ,אלא עליו
לדרוש שיקראו באוזניו את הטקסט והוא יתרג משמיעה.
רישו בתרגו עוקב ][82 ,81
רוב המרואייני אינ משתמשי בטכניקת הרישו ואינ מכירי אותה .יש שופטי
שאינ מעודדי רישו.
רישו ) (note-takingהוא טכניקה המאפשרת למתורגמנית לא להסתמ על זכרונה בלבד,
אלא לרשו ראשי פרקי ולאחר מכ לשחזר את הטקסט לפיה .רישו נלמד בבתי הספר
לתרגו ,והוא מאפשר תרגו עוקב ארו ,כלומר ,המוע יכול להשמיע ברצ" כמה משפטי או
פסקה שלמה ולהשלי רעיו ,תיאור או רצ" מחשבה לפני שעליו להשתתק לצור התרגו.
מתו המרואייני ,רק י' אמר שלפעמי הוא רוש "בדר כלל א אני רואה שהול להיות
משפט שצרי להסביר לו ללקוח שלי ,שהיא ]השופטת[ מסבירה משפטי ארוכי ,אני כותב כדי
לסדר את המחשבה ".כל היתר מתרגמי מהזיכרו .רבי מה אמרו שא ירשמו ,השופט לא
יקבל זאת בעי יפה .ו' אמר" :אי לי זמ לרשו .כל כמה משפטי אני עוצר אותו כדי שאני לא
אפספס חלילה איזה משפט" .ב' ציי שתרגו מהזיכרו מצרי ריכוז רב .ואילו ט' סיפרה כי
שופטי דרשו ממנה לעצור את המוע אחרי כל משפט ולא איפשרו לה להשתמש ברישו:
בהתחלה רציתי לייש את מה שלמדתי במהל לימודי התואר השני ]במתורגמנות[ ,ופשוט
מאוד מבחינת זה לקח יותר מדי זמ וזה היה בזבוז ומיותר ,ובגלל זה אחרי פעמיי כבר
הפסקתי לעשות את זה.
לשאלת המראיינת ,מדוע רישו גוזל זמ רב יותר ,השיבה ט' שאי!רישו מקצר את
התהלי ,כי קיטוע העדות מבלבל את העד ,ואז הוא מקצר בדבריו:
כי העד כבר התבלבל ,הוא לא יודע לא הוא הגיע ,הוא לא יודע מה הוא רצה להמשי .בגלל זה
זה מקצר ] [...זה לא בגלל שה ]השופטי[ רוצי ,אבל בתת מודע ה יודעי שזה מה שהול
לקרות ] [...בעצ ה משבשי את הכול כדי לא לתת לה את התנאי ,והעד שבי כה וכה
מרגיש לחו' ,ונוס" לזה השפה...
הזכיי אמר כי הרישו אסור ,משו שיש בו בבחינת ניהול פרוטוקול מקביל ,ורק לשופט
מותר לנהל את הפרוטוקול .לשאלת החוקרת ,הא בזמ עבודתו כעור די בבית המשפט הוא
אינו רוש לעצמו הערות תו כדי הדיו ,אמר שאי זה היינו ה .הוא העלה השערה ,כי השופטי
שאסרו על ט' לרשו עשו זאת מפני שהיא לא ביקשה מה רשות.
96
שימוש במילוני ][92 ,91
ככלל ,המתורגמני אינ משתמשי במילוני בבית המשפט וסבורי כי שימוש במילו
אינו אפשרי בתנאי בית המשפט ,והוא מעיד על חוסר מקצועיות.
רק י' מביא מילו" ,בתיק" .האחרי אינ מביאי מילוני .לשאלה מדוע ,ענו רוב
תשובות שמה נראה שפתיחת מילו היא בעיניה מעשה לא מקצועי ,ב' אמר" :א" אחד לא יעצור
לי ] [...בפע הבאה יחליפו מתורגמ .יגידו הוא לא מתאי" .לדבריו "פע הבאתי ,עכשיו לא כי
אני יותר בטוח בעצמי" .ג מבחינה טכנית הדבר בלתי אפשרי ,משו שאינ יודעי לעול
באיזה נושא יתרגמו )א'() .מנסיונה האישי של החוקרת ,כאשר התרגו שוט" והמתורגמנית
מבססת את מעמדה כמתורגמנית טובה ,השופט יאפשר לה לפתוח מילו(.
רק ג' אמרה "אבל זה דבר טוב .אני חשבתי לא פע ]שטוב[ שיהיה מילו ] [...כי ראיתי פע
]מתורגמנית[ סינית ,בבית משפט היא עשתה ככה".
3.1.6דילמות בתרגו
נושא הדילמות שבה נתקלי המתורגמני במהל עבודת נדו בהרחבה אצל מוריס
) .(Morris, 1995בסעי" זה נשאלו המתורגמני כיצד ה פותרי דילמות ידועות במב"מ.
המתורגמ לא הבי מילה /לא שמע היטב /אינו יודע כיצד לתרג ][89 ,87
המתורגמני מבקשי מהמוע לחזור או להבהיר ,בדר כלל אחרי קבלת רשות מהשופט.
כל המרואייני השיבו כי ה מבקשי לחזור על המילה הלא מובנת ,או שואלי שאלת
הבהרה .ששה )א' ,ב' ,ג' ,ד' ,י' ,ט'( עושי זאת ברשות בית המשפט ,כלומר פוני לשופט ואומרי
שאינ מביני ,מבקשי רשות לברר את העניי ע המוע ,או מסבירי את הצור בבירור לבית
המשפט .שניי )ו' ו!ח'( פותרי את הבעיה כמיטב יכולת או בדו!שיח ע המוע.
ב' סיפר שלפעמי המוע עצמו מכיר את המונח בעברית ,ג א אינו מדבר עברית .במקרי
אחרי מדובר במילה שהמתורגמ מכיר היטב ,א באותו רגע אינו זוכר את תרגומה .לדוגמה
סיפר ,שפע אחת שכח אי מתרגמי את המילה מנו".
ו' אמר שהוא נעזר באנגלית )א תלוי!התרגו אד צעיר( ,או שהוא נות דוגמאות ,או
מרחיב ,עד שמביני.
ח' שואלת את המוע .במקרה של מחסר לקסיקלי ,היא מסבירה "מסביב".
השוטר היה צרי לתרג את המילה הזאת ,אידיליה ] [...השופטת אמרה לו אי תרגמת את
המילה? ] [...כי אי לה מילה קולעת ,אי לה פירוש קולע ,אבל יש לה פירושי מסביב[...] .
ג בעברית לא נית להסביר אותה במילה קולעת ,אלא מסביב.
97
דו"משמעות ופוליסמיה ][90
המתורגמני מתרגמי לפי ההקשר ולעתי ,על פי שיקול דעת ,מצביעי בפני בית
המשפט על הפוליסמיה.
6מרואייני נשאלו מה ה עושי במקרה שיש מילה בעלת שתי משמעויות או יותר .אחת
)ח'( אמרה שלא נתקלה במצב כזה .כל השאר אמרו שה מתרגמי לפי ההקשר .שלושה אמרו
שה מצביעי על דו!המשמעות בפני השופטי )ג'" :לפעמי" ,י'" :א אי הקשר" ,ב'" :א
מתחיל ויכוח"( .כדוגמה למילה דו משמעית נת ב' את המילה " ְת ִקיפה" ,שאותה נית לתרג
לרוסית בצורות אחדות .ג' הוסיפה" :א אי מישהו ]נוס"[ שמדבר את השפה ,אני אומרת את זה.
] [...חשוב להיות הגו ] [...ולא להחליק את זה ".א' סיפר על מקרה שבו ענה עד לשאלה "לא ,בתל
אביב" והוא חשש שיבינו את התשובה כ"לא בתל אביב" ,ועל כ תרג בזו הלשו" :לא ,פסיק,
בתל אביב".
ד' נשאלה כדיבוב מה היא עושה כשיש ניבי .היא השיבה "א יש מקבילה ואני מצליחה
לשלו" ,אני מתרגמת .א לא אני מסתדרת ".היא סיפרה על מקרה שבו עור!די לא הבי ביטוי
ברוסית ,הוא חשב שפירושו שעה אחת והביטוי פירושו שעה שתי עשרה" .זה חשוב א למשל זה
מתנגש ע השעה שבה התרחש הפשע".
גילוי טעות בתרגו 120 ,120א,ב,ג[
רוב המרואייני יודעי שיש להודיע מיד לבית המשפט כשה מאתרי טעות בתרגו.
י' טע שהוא אינו טועה )טענה בעייתית ביותר( .ב' אמר שהטעויות אינ כה חמורות עד
שצרי להודיע לשופט .שאר המרואייני אמרו שה מודיעי מיד על הטעות ,או שבכוונת
להודיע א יטעו .ה לא ָידעו א נית ואי נית לתק טעות לפרוטוקול לאחר תו הדיו .לגבי
טעות המתגלה על ידי אחרי ,מתורגמני מנוסי יכולי להפגי תקיפות מקצועית מול ערעור על
סמכות כשה סבורי שלא טעו:
היה מקרה שסנגורית ניסתה לתק אותי ,ואמרתי בקול ר לפני השופטת :אני מבקשת לא
להפריע לי .הסמכות תחליט ,אני הסמכות .א אני חוששת שלא שמעתי טוב ,אני נותנת
לסנגורי להכניס מילה .אבל א אני בטוחה שתרגמתי נכו ,אני עומדת על שלי) .ג'(.
המוע שוכח לעצור לתרגו/מדבר מהר מדי ][93 ,92
בנושא זה מתנהגי רוב המרואייני באופ מובהק כ"שוטרי תנועה" ,ובתקיפות יחסית.
לעתי ה בוחרי לתמצת.
98
7מרואייני מפסיקי את המוע א הוא שוכח לעצור ,ומבקשי להאט א הוא מדבר
מהר מדי .ט' סיפרה שהיא עושה זאת על ידי נגיעה בכתפו או בידו של המוע .שלושה מה דיברו
בהקשר זה על נושא השליטה:
בהתחלה קיוויתי שאני אזכור .אחרי זמ הבנתי שאני צריכה לקחת פיקוד :סטופ ,סטופ .זה
לא תמיד עוזר ,ואז מתלונני שהתרגו לא טוב .כי הסנגור שומע ,ואני לא שומעת כי אני
מדברת תו כדי ] [...אני מנסה להיות שאני זאתי שנותנת את הטו .את זה למדתי באמת
מהניסיו .כלומר לא לוותר כי אחרת פשוט יש תרגו לא מדויק )ג'(.
ו' קישר את השליטה ג לנושא האחריות" :אני שולט במצב .כי זה לא משחק ילדי .אני
חייב לתרג כמו שצרי ".לעניי השליטה הוסי" את שמירת הס" :לדבריו הוא עוצר את המוע
"א זה דבר חשוב" .ב' העיר שהוא מפסיק ג עורכי די ואפילו שופטי" ,אבל זה מפני שאני
ותיק ,לא יודע א ]מתורגמ[ מתחיל יכול לעשות את זה".
ד' היתה היחידה שאמרה שלא מתעורר הצור להפסיק את המוע ,כי בדר כלל השופט
מוכרח להפסיקו ממילא ,מאחר שהקלדנית לא מספיקה להקליד .בדיעבד אנו סבורי כי לא
הבינה את השאלה ,שהרי בשעה שהעד מדבר ושוכח לעצור לתרגו ,אי הקלדנית מקלידה כלל
אלא ממתינה לדברי מתורגמנית.
מדבריה של מרואייני אחדי משתמע שבשעת דיבור מהיר ,ה מתמצתי לפעמי.
אול רק ד' ו!ח' אמרו בפירוש שה עושות זאת.
תרגו מדויק ומלא
זוהי הדרישה הבסיסית והכמעט!אחידה ממתורגמני בית משפט בכל קודי האתיקה
שנבדקו .מפאת חשיבותה נבדקה שאלה זו מזוויות שונות ועל ידי שאלות גיבוי רבות.
תוספות ,השמטות ,שינויי והנהרה ]96 ,96א[97 ,
רוב המתורגמני מוסיפי ,משמיטי ,מפשטי ומנהירי ,ג כאשר ה יודעי שהדבר
אסור עליה ,וג כשה טועני שאינ עושי זאת.
תוספות ,השמטות ושינויי אסורי ברוב קודי האתיקה .סוגיה זו טופלה במספר רב
שאלות משו חשיבותה.
בשאלה א המרואייני מוסיפי הסברי כשה סבורי שתלוי התרגו לא יבי ,מתו 6
שנשאלו ,שניי )א' ,ד'( השיבו בשלילה .ד' נימקה" ,אני משאירה לה לשאול ".א' אמר שאינו
מוסי" הסברי" :א הוא יבי ,הוא יבי .לא יבי ,זו בעיה שלו .אני לא צד ".אחרי שהות ,ללא
שאלת דיבוב ,הוסי" שהוא יכול לומר לבית המשפט שהשאלה אינה מנוסחת היטב ,א רק א
לדעתו השופט הספציפי היושב בדי יקבל זאת בעי יפה.
שלושה )ב' ,ו' ,ח'( השיבו בחיוב .ח' שואלת את עור!הדי למה כוונתו ,ואז מפרשת.
99
ב' מתאי את התנהגותו לנמע .כשהוא מתרג עבור נאש הוא מוסי" הבהרות במקו
שנראה לו נחו' .כשהוא מתרג עבור השופט ,הוא מתרג ללא תוספות ומותיר את בקשת
ההבהרה בידי השופט.
כששופטי או עורכי די מדברי בשפה משפטית מקצועית )ז'רגו( ,חצי מהמרואייני
מפשטי את השפה .על שאלה זו ענו בחיוב ארבעה )א' ,ב' ,ו' ,ח'( .ח' אמרה "אני מפשטת את זה.
אני חייבת ] [...כדי שיבי .א העור די מדבר בשפה ממש כבדה ,אני יכולה לתרג את זה
לאמהרית של העיר .זו לא בעיה .אבל אני צריכה שהיא תהיה מובנת בגדול לכל אוכלוסייה של
אתיופי .אז אני מחליפה את המילה הספציפית כ שברור לי שהוא הבי למה היא התכוונה".
כדוגמה נתנה את "צו הרחקה" ,שהיא מתרגמת למשהו כמו "אסור ל להתקרב הביתה" ומדגישה
את האיסור.
א' נת ביטוי להתלבטות בי ההוראה לתרג ללא תוספות והשמטות לבי הצור לפשט
)ההדגשות של החוקרת(" :א אני באמת מבי ,אני מתרג את הדברי בצורה שהוא יבי ,מבלי
להוסי" או לגרוע ומבלי להדרי .בתו הכללי שצרי להיות .וא אני לא מבי אני מבקש שיגידו
עוד פע כדי שאני אבי ".דברי אלה נדמי לכאורה כתרתי דסתרי ,שהרי א הוא מתרג
"בצורה שהוא יבי" ,הרי הוא מוסי" ,גורע וג מדרי.
ג ג' מתלבטת .תחילה אמרה שאינה מפשטת אלא "מאותתת שזה מסוב מדי ,ובדר כלל
שופט מפשט את זה ] [...אני עושה משהו ככה ע שפת גו" .או שאני אומרת לו רק רגע רק רגע ,או
] [...לאט ".אבל במקו אחר בראיו אמרה "ברמה הנמוכה ה לא מביני ] [...וצרי להבי
]להעביר[ לשפה פשוטה".
בשלילה ענו שלושה )ד' ,י' ,ט'( .ד' אמרה "א הוא לא הבי ,שישאל או שיבקש ממני.
לפעמי ה מבקשי להגיד את זה בשפה פשוטה .ואז אני מפשטת .אבל אני מחכה שהוא יבקש".
י' מבקש מעור הדי שיסביר לאט .ט' מתרגמת תחילה כמו שנאמר ,וא רואה שלא הבי,
מפשטת .לדבריה הדבר קורה בעיקר כשעורכי הדי מתווכחי ביניה.
תמצות ]95 ,95 ,94א[
רוב המרואייני מביני שעליה לתרג במדויק" ,לא להוסי" ולא להוריד" כדברי ו'.
חלק ג טענו בתשובה לשאלה שאינ מתמצתי ,אבל אחרי שהנושא נפרט לפרוטות התברר
שבפועל כול נוקטי תמצות .לפעמי הדרישה לתמצת באה מנאש או משופט .מתורגמני
מרבי יותר לתמצת בתרגו בלחשנות לנאש ,הנחשב בעיניה חשוב פחות.
100
לאור חשיבות הסוגייה ,היא טופלה ה כשאלה ישירה )הא אתה מתמצת או מתרג
הכול?( ,וה בשאלות גיבוי אחדות )הא שופטי מבקשי ממ לתמצת?( .כל המועני מתמצתי
בזמ זה או אחר וג עוסקי ב'שמירת ס"' )י' ,למשל ,אמר שהוא מתמצת כש"אי טע להגיד
מילה במילה"(.
תמצות לנאש :רוב התמצות נעשה בתרגו המתרחש בבית המשפט עבור הנאש:
בהליכי פרוצדורליי של בית המשפט; כשיש בי עורכי הדי ויכוחי שאינ קשורי לנושא
המשפט; כשהמוע מדבר מהר מדי; ובהקראת הכרעת הדי על ידי השופט ,בי א מפני שהשופט
מקריא מהר מדי ,ובי א בגי בקשת הנאש עצמו .ג' מבדילה בי תרגו ההלי באוזני הנאש
לבי תרגו עדות" .בס הכול א אני מחמיצה מילה או שתיי כשאני יושבת על יד הנאש
ולוחשת לו לאוז זה לא קריטי בכלל ,כי הוא לא צרי להבי כל מילה ,הוא צרי להבי את
העיקר [...] .מתי זה חשוב ,כאשר עומדי בפני השופטי ויושב סנגור והוא בודק כל מילה[...] .
ש אני ] [...מאוד מקפידה כי באמת כל מילה חשובה ".ג ח' סבורה שמותר לתמצת לנאש:
"אני מתרגמת לו בשורה התחתונה מה העד אומר עליו .אני לא יכולה לרו' ע העד נננננה ,כי ג
הוא לא יבי אותי כי אני הולכת מהר מהר מהר ] [...אני מתמצתת את מה שרלוונטי אליו ואומרת
לו ".בעניי המהירות מזכירה מוריס ) (Morris, 1989מקרה דומה במשפט דמיאניוק ,שבו
הצליחה המתורגמנית לתרג הכול )לאנגלית ,בתרגו סימולטני( ,אבל הסנגור או'קונור לא
הצליח לעקוב אחרי דבריה מחמת מהירות דיבורה ,והתלונ.
תמצות עלול להביא מתורגמני לידי תקלות .ג' סיפרה על נאש יוצא גיאורגיה שהתלונ כי
לא הבי את הרוסית שלה .כשנער בירור הסתבר שהוא השווה את עבודתה ע מתורגמנית
קודמת ,וראה שהקודמת תרגמה לו כל מילה ,ולכ חשש ש!ג' דילגה על דברי חשובי.
תמצות לבקשת שופטי :חמישה מרואייני )ב' ,ג' ,ד' ,י' ,ו'( אמרו ששופטי לא ביקשו
מה לתמצת ,ו!י' הוסי" שהשופטי דווקא רוצי לשמוע הכול ,כל משפט 3 .מרואייני השיבו
ששופטי ביקשו מה לתמצת .א' סיפר שהביע התנגדות להוראת השופט בנימוק שאינו יודע מה
חשוב ומה לא .ט' ,שמקפידה לתרג הכול ,נוכחה לדעת שתכופות השופטי אינ מרוצי מכ
ומתחילי 'לשפ'' את המשפטי ,כי בעיניה התרגו המלא מיותר" .אבל אני לא יכולה לבחור
מה מיותר ומה לא ,אני חייבת להגיד כל מה שנאמר ,אפילו א זה נאמר בצורה הלא נכונה ]הלא
תקינה[".
בתרגו עדות ,מתמצתי בדר כלל רק כשהדוברי מפליגי בסיפורי שאינ ממי
העניי .ו' אמר שבהתחלה היה מתמצת את דבריה של המועני יוצאי אתיופיה ,אבל ע הניסיו
101
למד ו"עכשיו אני מתרג כל דבר ".ח' סיפרה שכאשר יוצאי אתיופיה מפליגי בסיפורי ,השופט
מבקש להחזיר אות לנושא העניי .אבל לפעמי הדבר לדעתה גור עוול ,כי היא סבורה שריבוי
הדיבורי נובע מכ שלא נית לאנשי פתחו פה ראוי לפני כ:
אני חושבת שלא היתה לה הזדמנות להגיד כל מה שיש לה בלב ומה קרה ואי .אז יש לה
ה<ה שלה .ובגלל זה ה ממשיכי לדבר ולדבר ולדבר ] [...כי עכשיו באמת עליתי
מוטיב שאני ֶ
על זה .וזה קרה לי לא פע ולא פעמיי ,באמת.
ש :את חושבת שאנשי יוצאי בהרגשה שלא נתנו לה להביע את עצמ ,לא נתנו לה להגיד
את הכול?
ת :כ בטח .היה לי מקרה כזה [...] .אני יודעת שה רצו להגיד המו דברי ,זה וג היא,
ופשוט לא נתנו לה .פשוט לא.
ש :כי זה לא היה רלוונטי לשאלה הספציפית.
ת :כ.
כשאלת גיבוי לשאלת התמצות ,נשאלו המרואייני א ה מתרגמי היסוסי )"אה("...
או שינוי דעה )"לא .בעצ כ"( .י' לא נשאל שאלה זו 6 .מרואייני )א' ,ב' ,ג' ,ד' ,ח' ,ט'( אמרו
שה מתרגמי הכול .ב' נימק "בהרבה מקרי אי עקביות בדברי העדי ,בטח שאני מעביר את
זה ".ג' אמרה שהיא מתרגמת ג "את חוסר התחביר הזה" .ד' ו!ט' אמרו שה מחקות ג את
האינטונציה של המוע .ו' השיב שאינו מתרג הכול ,שאי צור להקפיד כי "השופטי מביני"
שמישהו היסס .אחר כ הוסי" ,שבדברי העדי אי היסוסי כי עורכי הדי מכיני אות לדיו.
הואיל ותרגו היסוסי אינו מוב מאליו כלל ,יש הביא בחשבו את האפשרות שבשלב זה
כבר הבינו המתורגמני את מגמת השאלות בראיו ,והשיבו תשובות אשר סברו שישביעו את
רצונה של המראיינת.
תרגו שפה גסה ]99 ,99א[
כל המתורגמני מתקשי לתרג שפה גסה או דיבור על איברי אינטימיי ,אול
מתגברי על כ כאשר השופטי מסבירי לה את הצור בכ .יש כאלה הסבורי שה
מתרגמי שפה גסה כלשונה ,א בפועל מתברר שה מרככי אותה.
המרואייני נשאלו א ה מתקני את שפת המוע א הוא משמיע מילי גסות ,קללות
או סלנג .שאלה זו הורחבה על!ידי החוקרת באמצעות שאלות דיבוב ג לעניי דיבור על צנעת
הפרט ,כגו מי ואיברי אינטימיי.
כל המרואייני המתרגמי לאמהרית אמרו שיוצאי אתיופיה אינ מקללי בבית המשפט.
ו' א" פירש זאת" :כל אחד רוצה להיראות הכי תמי שיכול להיות ".י' אמר שלא נתקל בקללות
אבל אילו היה נתקל בצור לתרג שפה גסה ,היה מתקשה בכ.
102
שניי )א' ,ב'( סיפרו שבתחילת הדר התקשו לתרג קללות ודיבור על ענייני אינטימיי,
אבל בעידוד השופטי החלו לעשות זאת .ב' אמר שלפעמי עד היו הוא מתקשה ,ואז הוא אומר
זאת לשופטת .א' סיפר כיצד הסביר לו שופט שצרי לתרג הכול:
אז אמר לי שופט אחד ,שהוא פרש לגמלאות .אמר לי :א' ,אנחנו כמו רופאי .כמו ...צריכי
להגיד הכול .כמו שאתה הול לרופא ,הוא מפשיט אות ורואה הכול .אנחנו צריכי ג .ומאז
אי לי ברירה ,אני אומר את הדברי .הרי זה לא דברי שלי.
מלבד ג' ,שלדבריה ממש נהנית לתרג קללות בבית המשפט ,כל המרואייני האחרי
העידו שה מתקשי בכ .ד' השיבה תחילה שאי שו בעיה והיא מתרגמת .אבל כשנשאלה
בשאלת דיבוב כיצד היא מתרגמת 'זיו' ,אמרה" :אני מתרגמת יחסי מי" ,כלומר בפועל היא
מרככת את המילה הגסה .היא ג סיפרה שיש עור די אחד שלקח על עצמו לתרג את כל
הגסויות והקללות .ט' סיפרה על מבוכתה כאשר עור הדי החל לשאול את העדה ,שהכחישה כי
קיימה יחסי מחו' לנישואי ,פרטי על סימני שוני בגופה .והוסיפה שהמקו היחיד שבו היא
מנבלת את פיה הוא בבית המשפט.
ניגוד אינטרסי ]103 ,103 ,102א[
מחצית המרואייני נתקלו במצב של ניגוד אינטרסי .לרוב לא ברור מה עליה לעשות
במקרה כזה.
לשאלה הא אירע שנתקלו במצב שבו הגיעו לדיו וגילו שה מכירי אישית נאש ,עד או
עור די ,השיבו 4בחיוב )א' ,ד' ,י' ,ו'( ו! 4בשלילה )ב' ,ג' ,ח' ,ט'( .כשנשאלו מה עשו )ובמקרה של
אלה שהשיבו בשלילה ,מה היו עושי במקרה כזה( ,אמר י' "תרגמתי כרגיל והלכתי ".לשאלה א
הודיע למישהו ,ענה כי הודיע לסנגור של הנאש ,והסנגור אמר לו "תתרג וזהו".
א' ,ב' ,ו!ד' )הנמני ע המתורגמני הוותיקי יותר( אמרו שיש להודיע על כ לבית
המשפט .ג' גיששה קצת" :אני מבינה שזה קשור באתיקה וצרי לומר את זה ,כי אחרת זה לא
בסדר .משהו כזה ".ו' אמר שבמקרה כזה יעדי" לא לתרג כלל .ח' היתה מזועזעת מעצ
האפשרות )"אי לי דברי כאלה במשפחה (".כשנשאלה מה תעשה א יקרה ,נראתה אובדת עצות
לגמרי.
ש :אז לא במשפחהֵ Dָ .כ ,מישהו מבית הספר...
ת :אה .לא .שוב ,זה מעיק בגדול ,אבל א זה ֵָ Dכ או זה ,לא ...אולי אני אלווה אותו לאוטובוס,
אני אגיד לו אי הוא יכול להגיע הבית ...כי אני יודעת איפה.
שניי מהמרואייני שנתקלו במקרה כזה אמרו כי הודיעו לשופט .א' סיפר שהשופט שאל
את הצדדי א ה מסכימי שימשי לתרג ,וה הסכימו בתנאי שמישהו דובר ערבית
מהפרקליטות יישב באול ויפקח על התרגו .ה'מפקח' אישר שהתרגו בסדר ועזב את האול
103
בהפסקה .ד' סיפרה שהשופט רש זאת בפרוטוקול ומינה פרקליטה שתשגיח עליה .ד' נעלבה.
"ככה הוא אמר ,להשגיח .אני לא אשכח את זה בחיי".
ניסיונות להטות את התרגו ]105 ,105א[107 ,106 ,
רוב המרואייני נתקלו בניסיונות רבי להטות את התרגו .הוותיקי בה מיטיבי
להתמודד ע ניסיונות כאלה.
2מרואייני )י' ו!ח'( אמרו שלא היו ניסיונות להטות את התרגו .לטענת י' ,זה משו
שהוא מקפיד לא לקיי שו קשר ע הצדדי.
5מרואייני השיבו בחיוב .כל הדוגמאות נסבו על עורכי די ,שניסו לערער על התרגו
ממניעי לא ענייניי .ד' א" אמרה שניסיונות כאלה נעשי "כל הזמ" .דוגמאות כללו עו"ד שטע
כי שפת הא של המתורגמנית איננה רוסית; עו"ד דובר אמהרית שטע כי אי באמהרית מילה
כמו "מסתלבט"; עו"ד שהזדעזע ממה שאמרה העדה שהוא עצמו העלה לדוכ העדי ,ולכ תק"
את התרגו כדי לנסות להוכיח שהדברי לא נאמרו.
המרואייני המנוסי עומדי על שלה .ב'" :יש מתורגמניות שמאוד מתרגשות מזה[...] .
אני לא .בהתחלה הייתי מתרגש כי לא הייתי בטוח שאני יכול לעשות את זה ] [...עכשיו שאני
הוכחתי את עצמי ,שו דבר לא יגרו לי להתרגש".
שלושה מרואייני ענו בחיוב על השאלה א היו נתוני לאיומי ,או ידוע לה על
מתורגמני אחרי שהיו נתוני לאיומי.
א' סיפר על מתורגמ שבינתיי נפטר ,ש"אמרו לו אנחנו יודעי איפה אתה גר ,אנחנו
יודעי הכול עלי ".ט' סיפרה על שני מקרי של תקיפת מתורגמניות :האחת נפגעה ממטרייה
שזרקה קרובת משפחה של הנרצח על הרוצח ,והשנייה הותקפה כי חשבו שהיא מיודדת ע
הנאש ,הואיל וישבה לידו .שני המקרי אירעו בתו אול בית המשפט ,ובשניה הג משמר
בית המשפט על המתורגמניות ,אבל לדברי ט' אפשר למנוע תופעות כאלה אילו היו מבהירי
שהמתורגמנית היא חלק מצוות בית המשפט.
ניצול לרעה של התרגו :ט' סיפרה על מקרי שבה העד שולט בעברית ,אבל עור הדי
מנחה אותו לבקש בכל זאת מתורגמ .המתורגמנית נוכחת בזאת כשהעד משיב עוד לפני
שהספיקה לתרג לו .ג שופטי שמי לב לכ לפעמי" ,אבל אז הסנגור מתחיל להתווכח".
לא רק עדי או נאשמי מנסי לנצל את המתורגמני .הזכיי סיפר ,כי עורכי די
משתמשי לא אחת בנושא התרגו כדי למשו זמ ,לדחות דיוני ולעבות את הטענות של
מרשיה .שוסטר ) (2003מצטטת את יעל קקו ,מתורגמנית לשפת סימני ,המספרת כי קיי
104
לח' מכל הצדדי – ה מצד החירשי וה מצד המערכת ! בניסיו למשו את המתורגמ להיות
צד במשפט .לדוגמה ,שוטרי ניסו להפו אותה למדובבת ומאז היא נמנעת מלהישאר ע הנחקר
לבדה בחדר .סיפור זה קיבל אישוש במחקר הנוכחי:
פע אחת קרה שנכחתי באול והיה נאש ועד ,והפרקליט וג שוטר .ואז ה דיברו ] [...אז
השוטר ] [...או הפרקליט אני לא זוכר ,אומר שב פה באמצע ותגיד לי מה ה אומרי .אמרתי
לו אדוני ,אני מצטער ,אני לא שוטר של ,תביא שוטר דובר ערבית שיישב פה ,שישמע .ייכנס
השופט ,יתחיל הדיו ,מרגע זה אני מתחיל לעבוד ] [...עכשיו אני לא בתפקיד) .א'(
מצבי דחק ) (stressוהפ הרגשי ][101 ,100
רוב המתורגמני מושפעי רגשית מעבודת .מיעוט מנסה לשמור על נייטרליות וניתוק.
לפעמי מדובר בהזדהות ,לפעמי בסלידה ,ולפעמי במעורבות בסערת!הרוחות המתעוררת
בבית המשפט.
ראשית יש לציי ,כי בשאלה הפתוחה הראשונה ,שבה התבקשו לדבר על עבודת ,בחרו כל
המרואייני לדבר על הפ הרגשי של העבודה .דיברו על כ שהעבודה מעניינת ,מעיקה ,על הל
תרבות וכיוצא בזה .המרואייני נשאלו א מתעוררי רגשות במהל הדיו ,כגו הזדהות ע
אחד הצדדי או רגשי תיעוב כלפיו .וא כ ,מה קורה? שניי )ד' ,י'( השיבו בשלילה ,ששת
המרואייני הנותרי השיבו בחיוב.
המרואייני שהשיבו בשלילה הדגישו כי ה נמנעי ממגע מיותר )י'( או מקפידי על נימוס
קורקטי )ד'(.
כל הרגשות ,אני בא נטו ,הכול מנַטרל .לא מזדהה ע א" אחד [...] .מעניי אותי גופו של עניי,
לא צורה של הבנאד) ".י'(
בכל מקרה כשאני מגיעה אני אומרת שלו ,מה שלומ ,אני המתורגמנית .וכשאני מסיימת
אני אומרת תמיד :שלו ,אני מאחלת ל בהצלחה וכל טוב .ג א הוא חלאה) .ד'(
המרואייני שהשיבו בחיוב סיפרו על רגשות עזי המתעוררי במקרי מסוימי בבית
המשפט .ב' סיפר על מקרה שבו נקרא להחלי" מתורגמנית שכמעט התעלפה תו כדי הדיו "מרוב
האמוציות שהתרחשו ש באול ".הוא תיאר במלי חיות את סערת הרגשות בבית המשפט:
היה לי מקרה של אישה שבכתה בזמ התרגו ,כי היא לא רצתה בכלל להעיד והכריחו אותה,
ומקרה חמור ,ו ...ואני ודאי שהרגשתי אמפתיה כלפי האישה הזאת כי היא קורב בעצ בתיק
הזה ,והיא [...]...והיא לא מקשיבה ,ואני ג נמצא בלח' באווירה מאוד מתוחה...
ב' ,ג' ד' ו!ט' סיפרו על ראיית האד שמאחורי העבריי .לדברי ב' ,לפעמי יושבי שעות ע
אד ,והוא דווקא סימפטי ,ומכירי אותו דווקא מהצד החיובי שלו .ויש נאשמי שקרתה לה
תקלה ,אבל בעצ ה אנשי נורמטיבי .ד' העירה" ,את יודעת ,השכירי!חרב האלה שבאו
לרצוח את שוני גבריאלי היו אנשי מאוד נחמדי".
105
ג' סיפרה שיש לה "בעיה ענקית" ,שאינה יכולה לראות אנשי בוכי בלי לפרו' בבכי
בעצמה .הדבר אירע לה פעמיי ,והקלדנית א" הקלידה בפרוטוקול :המתורגמנית בוכה.
ו' ו!ח' העלו את סוגיית הרגשות בהקשר העדתי שהוזכר ג לעיל )עמ' .(89ח' התבטאה
בנושא הזה בהתרגשות רבה :הדבר הראשו שבחרה לספר עליו כשהתבקשה לספר על עבודתה
בשאלה הפתוחה ,אחרי שאמרה שהעבודה מעניינת ,היה להזכיר את ההל שנגר לה כשהתחילה
לעבוד .היא נדהמה לגלות "כל כ הרבה אלימות במשפחה" בעדת יוצאי אתיופיה .שניה אמרו
שהרגשות אינ עניי של הזדהות ,אלא של מועקה:
יש קטעי של אני לא רוצה לראות את הדברי האלה!
ש :זה כואב לראות?
ת :זה כואב ,בטח שזה כואב .אנחנו לא אחוז במדינה הזאת ,אפילו לא אחוז ,אנחנו בקושי
מתאקלמי ,ופתאו לראות דבר כזה בכלא .זה לא ...לא יודעת ...זה מעיק) .ח'(
שאלת המש :הא הרגשות משפיעי על התרגו?
רוב המתורגמני משתדלי לא להניח לרגשות להשפיע על התרגו ,אול בפועל ה
מכניסי שינויי מסוימי בצורת עבודת.
חמישה )א' ,ב' ,ג' ,ד' ,ו'( אמרו שהרגשות אינ משפיעי על התרגו .ב' אמר שבמש
השני נוצרת חסינות .הוא הוסי" ,שא מתורגמ מביע אמפתיה גלויה ,השופט יחשוש שאינו
אובייקטיבי ,וציי גילויי אהדה יתרה כאחת התכונות המציינות מתורגמ גרוע .ו' אמר שרגשותיו
אינ משפיעי על התרגו ,והוסי" שהוא "שונא" שעורכי!די מדברי ביניה על כ שאי לה
חשק לייצג מישהו ,כלומר ה מניחי לרגשותיה להשפיע על עבודת.
לח' רגשי אצל המוע משפיע על האפשרות לתרג כהלכה מסיבות טכניות ,בגלל אופ
הדיבור הבלתי ברור .מתורגמני מנוסי משתדלי להתאי את עצמ ולסייע:
כי הוא מדבר באופ מקוטע ,הוא לא מדבר באופ עקבי [...] .הוא מתחיל ,הוא קוטע את
עצמו ,הוא מתחיל שוב איזשהו משפט ,הוא הול לכיוו אחר ,לפעמי התרגו שלי נשמע,
אני בעצמי לא מבי מה אני מתרג [...] .השופט רואה שאני לא מתרג ברור ,והוא חוזר על
ב@פקט) .ב'(
אות שאלות ,והבנאד לא מקשיב כי הוא נמצא ֵ
ט' השיבה בחיוב על השאלה א רגשות משפיעי על התרגו .היא נתנה שני מקרי
לדוגמה ,וה מפורטי כא:
המתורגמנית שדובבה ילד שנאנס
במקרה זה ריככה ט' את נימת קולה ובכ לא העבירה לילד שנאנס את תוקפנותו של
הסנגור החוקר .הילד החל לראות בה ידידה ,ולמעשה מילאה על כורחה תפקיד של מדובבת:
הייתי בחדר צדדי בווידאו קונפרנס ע ילד אחד שנאנס ,ב תשע .והיה לי מאוד קשה .כי כמו
שאמרתי ל ,אני בדר כלל מנסה לחקות את צורת הדיבור של מי שאני מתרגמת אותו ,אבל
היה לי קשה מאוד לתרג לילד כשהעור די תוק" אותו .לא יכולתי לתקו" את הילד[...] .
ש :ריככת ג את השאלות...
106
ת :לא ריככתי את התרגו ואת השאלות ,אבל צורת הדיבור לא היתה תוקפנית .ומה שהפריע
לי הכי הרבה זה שאחרי שסיימתי את הדיו העור די שחקר בא והודה לי שהיה לי מאוד טו
אימהי .וזה פגע בי כי בעצ אני פה שיבשתי ברמה מסוימת ,הרגשתי ,את העבודה .כאילו לא
עשיתי את העבודה כמו שצרי .כי בעצ הוא תק" ואני לא תקפתי ,וזה גר לילד להרגיש
יותר בנוח איתי ,והוא אמר דברי שאפילו העורכי די ,אפילו השופטי לא ציפו שהוא יגיד.
ש :מה זאת אומרת? הוא אמר דברי לרעתו?
ת :כ .היתה שאלה שהעור די שאל אותו למה הוא כאילו לא הל ואמר להורי שלו שהוא
בעצ נאנס .אז בפע הראשונה ששאלתי את הילד הוא הפ להיות אדו ולא ענה [...] .ואז
שאל אותו עוד פע למה הוא לא אמר ,ואז הוא אמר שהוא פחד [...] .ובפע השלישית הילד
פנה אלי ,הוא כבר לא הסתכל על המצלמה ,ואמר לי אני אגיד ל בכנות ,הוא התחיל לדבר
איתי אישית ,ואמר אני אגיד ל בכנות ,שבאיזה שלב התחלתי לאהוב את זה .ואני הרגשתי
מאוד רע כי הרגשתי שפשוט ירד המחסו ביני ובינו ] [...אני כבר לא מתורגמנית ,כאילו אני
חברה או ידידה שיושבת ומדברת איתו.
מקרה הסלידה הפיזית
במקרה זה חשה ט' סלידה מהנאש עד כדי כ שלא יכלה לסבול את הקרבה הפיזית אליו.
היה משפט אונס של בחור ב 24שאנס אשה זקנה בת .84ואני צריכה לדבר בעצ בגו" ראשו
כאילו שאני עשיתי את זה ,כאילו אני האנס ,והיה לי מאוד קשה ,כאילו ,מבחינה כבר פיזית מאוד
נגעלתי שהתחלתי כבר פיזית להתרחק ממנו .ישבתי ליד הנאש ,התחלתי להתרחק ,באיזשהו
שלב השופט כבר ,הייתי כבר בסו" הספסל ,אז הוא סימ לי בראש לחזור למקו .כי כל כ
נגעלתי ממנו ונגעלתי ממה שאני אומרת ,שכבר לא יכולתי מבחינה פיזית להיות לידו.
ש [...] :את חושבת שהתרגו של הושפע במקרה השני?
ת :אני בטוחה שהצורת דיבור שלו כבר לא היתה ...אני בטח ובטח כבר לא חיקיתי אותו .רק
רציתי להעביר את המידע ולא עניי אותי אי עובר המידע ,באיזה טו .אני רציתי שהמידע יעבור
וזהו.
בעקבות המקרי הללו ביקשה ט' לא לשב' אותה יותר לעבודה בתיקי אונס.
סירוב לעבוד ]114 ,114א[
מתורגמני יסרבו לעבוד בנושאי מסוימי בגלל קושי נפשי ,ובתיקי מסוימי בגלל
הכרות אישית ע הנאש .כ יסרבו לעבוד ע אנשי מסוימי וע קבוצות ספציפיות.
שלושה מרואייני אמרו שלא סירבו לעבוד .היתר סירבו או צפו שיסרבו מהסיבות הבאות:
קושי נפשי לתרג בתיקי אונס :ראש הצוות סיפר על מתורגמנית לשפת סימני שביקשה
)כמו ט'( לא לתרג בתיקי אונס בצורה "חד משמעית" ,ומאז הוא מברר את נושא התיק לפני
פנייה אליה .ג עו"ד קורצברג שרואיי אצל שוסטר ) (2003עזב את המתורגמנות מאותה סיבה.
יחס פוגעני :ב' ו!ד' אמרו שה מסרבי לעבוד ע שופטי מסוימי שעלבו בה .ב'" :היא
לא התייחסה אלי ...בצורה מכובדת ".לדבריו שופטת זו עולבת ג במתורגמני ובאנשי אחרי.
אוכלוסיות שהמגע עמ כרו באי נעימות :ג' ביקשה לא לעבוד בתיקי ע יוצאי גרוזיה.
"ה אלימי וזה ,מדברי ככה ]מימיקה[ ,אמרתי לו ]לראש הצוות[ עזוב אותי עזוב אותי ,חפש
את טינה ,יש לנו אחת ]מתורגמנית ל[גרוזינית ,לא רוצה ע כאלה".
הכרות אישית :ו' יעדי" לא לתרג בתיק שבו יש לו הכרות אישית ע מי מהצדדי.
107
3.1.7דימוי עצמי ,הגדרת תפקידי ותכנו קריירה
ותק בעבודה ][37 ,36 ,34 ,33
הוותק הממוצע בקרב המרואייני הוא כ! 3שני.
א' ,ב' ,ג' ו!ד' עובדי 5!4שני ,ט' עבדה 3שני ,ו' ו!י' כשנה ,ח' פחות משנה .שלושה
מהמרואייני עובדי/עבדו 5פעמי בשבוע )אי פירושו של דבר שה עובדי במשרה מלאה(,
אחת 4!3פעמי בשבוע ,שניי כתריסר פעמי בחודש .ט' ציינה חוסר סדירות" :היו שבועות
שעבדתי כל יו ,והיו שבועות שעבדתי פע או פעמיי בשבוע".
כל המרואייני פרט ל!ט' עבדו עדיי כמתורגמני בית משפט בזמ הראיו .ט' עזבה ברגע
שיכלה אחרי סיו לימודיה באוניברסיטה.
אי אתה רואה את עבודת " קריירה ,חלטורה ,עבודה זמנית ,תחביב? ][37
המתורגמני המבוגרי יותר נוטי לראות בעבודת קריירה שליחות או תחביב ,הצעירי
רואי בה עבודה זמנית.
4מרואייני )י' ,ו' ,ח' ,ט' – הצעירי במרואייני( השיבו כי זוהי עבודה זמנית .י' הוסי"
"זמנית מאוד"; ו' אמר "עבודה זמנית כמוב" .מבי המרואייני המבוגרי יותר אמרו שניי שזו
קריירה )א' ו!ג'( .ד' אמרה שזו שליחות ,וג שאי לה ברירה .שניי אמרו שג א יעזבו ,ישקלו
להמשי בעבודה "בתור הובי" )ב'( ,או כפי שאמרה ג' "הייתי משאירה לעצמי משפטי מענייני
כאלה ַ?מחוזי".
עבודה נוספת ][53 ,52 ,51 ,42
כל המרואייני עובדי בעבודה נוספת או שה סטודנטי .חלק מתרגמי במסגרות
משפטיות נוספות.
כל המרואייני עובדי בעבודה נוספת או שה סטודנטי .ד' ,בתשובה לשאלה א היא
עובדת בעבודה נוספת ,אמרה "בוודאי ] [...כי השכר זעו".
חלק מהמרואייני אינ עובדי בתרגו בכל מסגרת משפטית אחרת מלבד בתי המשפט
בהליכי פליליי .אחרי הזכירו עבודה בבתי כלא ,בתי די למשמורת ,רשות המסי ,מע"מ ,נמל
התעופה ,בוררות וגישור ,מכס ,משטרה ,הפרקליטות ,משרד הקליטה ,וכ בהליכי אזרחיי.
כשנשאלו על תרגו בכתב עבור בית המשפט ,השיב אחד בחיוב ושתיי בשלילה .הרוב אמרו כי
הזדמ לה לעשות זאת פע או פעמיי .שניי )ו' ,ח'( אמרו שאינ שולטי בשפה הכתובה
)באמהרית( .אחד עושה תמלול עבור הזכיינית.
108
סיבות לעזיבה ] [39 ,38וסיבות להישארות ][40 ,35
סיבות שדוחפות את המרואייני לעזיבה ה שכר נמו ללא זכויות סוציאליות ,זלזול
במקצוע ובה כאנשי מקצוע ,מציאת חלופה משתלמת יותר וקושי נפשי להתמודד ע העבודה.
סיבות שדוחפות את המרואייני להתמיד בתפקיד זה ה הנאה מהעבודה ,הנאה מהושטת עזרה
לזולת ,וסיבות תועלתיות כגו קשר ללימודי ,חזרה לשורשי .רוב אמרו שישקלו להישאר א
ייפסק הזלזול בה וישתפרו השכר והתנאי .חלק ציינו את יחסו הטוב של ראש הצוות כסיבה
להישארות.
עזיבה :בשאלה מה יגרו לה לעזוב את העבודה ,הוזכרו הסיבות הבאות:
ארבעה )ב' ,י' ,ח' ט'( דיברו על שכר ותנאי עבודה .י' אמר" :אי אפשר לבסס על זה את
החיי ".ח' הוסיפה שהיא חוששת מבעיות בתשלו השכר ,כי לטענתה הזכיינית לוקה באי!סדר.
ראש הצוות עמד לעזוב מסיבה זו ,וחזר בו כשהוצעה לו משרה כאחראי על צוות המתורגמני
במחוזו .ד' עזבה ,ושבה לעבוד בבית המשפט בלית ברירה ,בעקבות גירושי והתמוטטות עסק.
שלושה )א' ,ד' ו!ט'( דיברו על יחס מזלזל כלפי מקצוע המתורגמנות מצד שופטי ,עורכי די
והזכיינית .א' נת כדוגמה לזלזול את מנהג של השופטי להתיר 'מתורגמני' אד!הוק ,ואת
העובדה שהמתורגמנות איננה נחשבת חלק מהמערכת וכלי לעשיית הצדק) .ראו ג בסעי" .[3.1.8
ג' אמרה שתעזוב א תהיה לה יותר עבודה במשרתה החלופית .כל הסטודנטי אמרו
שיעזבו ע תו לימודיה וברגע שימצאו עבודה במקצוע .ו' אמר שיעזוב כי הוא אינו אוהב את
העבודה בגלל הנושאי הקשי שעולי בה ,וזאת חר" העובדה שהוא אוהב לעזור לאנשי.
הישארות :כל המרואייני שנשאלו על הסיבות להישארות או לחזרה לעבודה בתרגו בתי
משפט )ב' ,ג' ,ד' ,ו' ,ח' ו!ט'( דיברו על ההנאה מהעבודה כסיבה להישאר .לדבריה ,העבודה
מעניינת ויש בה אתגר .רבי נהני מי'אקש' האמוציונלי ומהמצבי הדרמטיי .ראש הצוות
הסביר שהוא נהנה לעבוד ע המתורגמני משו שה אנשי ברמה גבוהה:
א אני מדבר על מתורגמ בבית משפט ,אני כבר מדבר על מתורגמ שהתרגו שלו הוא בשפה
גבוהה ,ברמת שפה .אחרת זה לא מקובל ,לא מקובל במערכת .כי בבית משפט ] [...לפעמי
מזמיני מומחי לחוות!דעת ,צרי להיות בעל ידע רחבה בשפה ,וכמוב האנשי האלה מאוד
מהני .יש לי תענוג לפגוש את האנשי האלה ,זה אחת החוויות בעבודה שלי עכשיו ,בתור רכז,
בתור מנהל עבודה ,שאני פוגש את האנשי .וכמוב מדובר באנשי מארצות שונות ,ע
התרבות אחרת אולי ,ע המנהגי שנפרדי .אותי זה מעניי.
ַ
ג' אמרה שהיא נהנית מעצ עבודת התרגו ,משימוש מוצלח בשפה" .אני אוהבת כשאני
שולפת בקלות ניבי ,ושאני יכולה להשתמש בשפה קצת יותר גבוהה .אז זה נות לי סיפוק ,אני
ממש מקבלת מי התלהבות כזאתי".
109
אחד )ו'( ענה לשאלה זו שהוא נשאר כי הוא נהנה לעזור לאנשי ,א רבי מה דיברו על
כ בהקשר לשאלה אחרת – כאשר נשאלו על תפקידו של המתורגמ.
י' אמר שיהיה מוכ להישאר א יהיו "תנאי הוגני .פנסיה .לשכנע אותי להישאר ש ".ט'
אמרה שתחזור לעבודה זו א "יפסיקו לזלזל בתרגו" .התשובה המפורטת והמורכבת ביותר
ניתנה על ידי ח' :היא ממשיכה בעבודה זו מפאת הנוחות ,כי נית לשלבה ע לימודי )סיבה
מובלעת או מפורשת אצל כל הסטודנטי(; נושא קרוב לנושא לימודיה ,המאפשר לה להכיר את
המערכת המשפטית לקראת קריירה בה; שיפור האמהרית; חזרה לשורשי; העבודה מעניינת;
יחסו הטוב של ראש הצוות.
גאווה מקצועית וכבוד עצמי ][123 ,122
יש בקרב המתורגמני תודעת מקצועיות ,גאווה מקצועית ,שאיפה להתמקצע והקפדה על
כבוד העצמי ,תכופות מתו תחושה שמזלזלי בה ואי מכירי בערכ המקצועי.
ב' ,ג' ו!ד' הביעו גאווה על כ שה נחשבי למתורגמני טובי; ב' ו!ט' דיברו על כ שה
מתיחסי לעבודה בצורה מקצועית; י' ,ו' ו!ח' הביעו גאווה על כ שה מגלי אחריות בעבודת.
י' אמר שהזדהות יתר ע הנאש היא "טעות מקצועית" ,הערה המרמזת על ניסיו לגבש כוללי
מקצועיי .ד' הביעה גאווה ביכולתה להחזיק מעמד ג בתנאי קשי בלי להתלונ.
מרואייני הביעו תחושת כבוד עצמי .ו' סיפר על שופט אשר נוהג לצעוק על באי בית
המשפט .לשאלה א ג עליו צעק שופט זה ,השיב "לא ,עלי הוא לא יצעק .אי דבר כזה ".שני
מרואייני מסרבי לעבוד אצל שופטי אשר עלבו בה .ג' ו!ד' סיפרו אי החזירו לעצמ את
כבוד האבוד מול אנשי במערכת שעשו לה עוול.
בשאלה הפתוחה התפעל י' מיחס הטוב של השופטי ומחוסר ההתנשאות שלה כלפיו,
"מתרג פשוט" .לעומתו התבטאו מתורגמני אחרי על כ שאי מכירי בערכ ,על כ שה
"שקופי" ,לא נחשבי ,אי לה שיקול דעת ,נדרשי לתרג "כמו תוכי" ,והביעו רגשות השפלה
נוכח יחס מזלזל כלפיה .ד' אמרה "אני יודעת שמנצלי אותי בצורה הגרועה ביותר" על א"
ש"ה ]הזכיינית[ יודעי טוב מאוד מה יש לה בידיי".
תפקידו של המתורגמ ]104 ,104 ,86א[126 ,123 ,122 ,
המרואייני הגדירו את תפקיד כ'צינור שקו"' ,אול בפועל ה ממלאי תפקידי
נוספי רבי .ה מודעי לחשיבות תפקיד.
בנושא זה נבדקה גישת של המרואייני לגבי תפקיד וחשיבותו .לא נשאלה על כ שאלה
ישירה ,אלא המרואייני נשאלו א יש למתורגמ תפקיד נוס" מלבד התרגו .בנוס" לכ נשאלו
110
שאלות המש ושאלות גיבוי שפוזרו בתו השאלו :שאלה על הגדרת ה'לקוח' ,שאלה על חשיבות
התפקיד ,הא הוא כרו באחריות ומה עלול לקרות א המתורגמ אינו עושה את עבודתו
כהלכה .כ נוספה שאלת דיבוב שאינה מופיעה בשאלו :הא לדעת עלול לקרות שמישהו יורשע
על לא עוול בכפו בגלל תרגו לקוי?
הגדרת התפקיד 'מתורגמ בית משפט' על ידי המרואייני
הגדרת התפקיד של המרואייני נטתה לתפיסת הצינור השקו" .ה סברו שתפקיד לתרג
בלבד ,ללא פרשנות ,והדגישו את חשיבות הנייטרליות בעבודת .מיעוט סבר שיש לה תפקיד
של גישור בי!תרבותי ושחלק מתפקיד הוא ויסות השיח.
ארבעה )ב' ,י' ,ו' ,ח'( אמרו שתפקיד לתרג בלבד .ב' אמר" :רק לתרג ,להעביר
אינפורמציה וזהו ,בלי פרשנות ".ו' אמר ,בשתי הזדמנויות שונות" :כולה אני רק צרי לבוא
לתרג וללכת" .ח' אמרה" ,התפקיד של זה לא להיכנס ,זה לא להכריע או לעזור או כל דבר
אחר .לעזור כ ,בשפה ".אחר כ נתנה הגדרה מצמצמת ביותר של תפקיד התרגו כאשר אמרה כי
למתורגמ "אי פה שיקול דעת" ולכ אינו צרי להתכונ לדיו .ט' ,כשנשאלה מה היא עושה א
מבקשי ממנה עצה משפטית ,אמרה" :אני יודעת 'לעשות קאט' .אני לא החברה שלו ובאתי
לעשות תפקיד מסוי".
שני מרואייני אמרו שתפקיד להיות גור נייטרלי :י' ,כשנשאל מי הלקוח שלו ,ענה שהוא
מתרג ג לתובע וג לנתבע "כי אני נייטרלי .בשביל זה אני ש" .הוא הסביר ג את הנזק
שבחוסר נייטרליות" :אפשר להזדהות יותר מדי ,הזדהות יתרה .זו טעות מקצועית .שאת עלולה,
בנאד שהוא אש להוציא אותו ]זכאי[ בגלל שאת מכירה את הבת שלו ,יותר לסנגר אותו
בדברי שלא צרי לסנגר עליו .וזה לא התחו של לסנגר ,התחו של זה לתרג נטו וזהו ".א'
אמר" :אני לא צד ,אני לא צרי להתערב ,אני נייטרלי ,אני ב אד חיצוני ,אני בא לתפקיד
מסוי .אפילו לא בנוכחות שופט ,אני לא יושב ליד נאש ,לא מתקרב אליו".
שני )ד' ,ו'( הגדירו את תפקיד כגישור בי תרבויות) .ראו ג בסעי" 3.19על סוגיות בי
תרבותיות(.
שניי ראו את ויסות השיח )"שוטר תנועה"( כחלק מתפקיד :י' אמר ,בתשובה לשאלה א
הוא עוצר מוע ששכח להפסיק לדבר בשביל התרגו" :זה התפקיד שלי ".ג ג' העירה על כ
שתפקידה לעצור את המועני כדי שהתרגו יהיה תקי.
111
תפקידי נוספי
כמעט כל המרואייני ממלאי תפקידי נוספי ,בי במודע ובי שלא במודע ,או שנתקלו
בדרישה למלא תפקידי נוספי :סינגור ותמיכה בחלש כולל ייעו' משפטי והגשת סיוע
פסיכולוגי ,ויסות השיח כולל השתקת דברנות!יתר ,פרשנות ,בירור עובדות ,בירור משמעות,
שמירת ס" ,תמצות ,פישוט ,ותמר 8בי דרישות )לפעמי סותרות( של המשתתפי בדיו
המשפטי.
בשאלה הפתוחה ובתשובה לשאלות אחרות התברר כי המרואייני ,כולל אלה שאמרו כי
תפקיד לתרג בלבד ,ממלאי בפועל פונקציות נוספות ,במודע או שלא במודע; או שה
מתבקשי למלא פונקציות כאלה ,ובדר כלל מסרבי.
סינגור ותמיכה בחלש כולל ייעו' משפטי
המרואייני יודעי כי נאסר עליה לעסוק בעריכת די .א" על פי כ ה מתקשי לעמוד
בפני בקשותיה של תלויי התרגו ,ונעני לפעמי לדח" לסנגר .כמו כ ייתכ כי שופטי
מסוימי מאפשרי סינגור ,וכי מתורגמני בית המשפט מתבקשי לעסוק בעריכת די על ידי נציגי
הסנגוריה הציבורית .למשל ,במקרי שבה הגיע הנאש לבית המשפט בלי לדעת במה
מאשימי אותו ,דבר המעיד על כ שלא זכה לשירותי מתורגמ בשלבי שקדמו לדיו בבית
המשפט.
המרואייני הפגינו מודעות רבה לחולשת של תלויי!התרגו ולעמדת הנחותה .נקודה
שחזרה שוב ושוב בשיחות החופשיות ובשאלות האחרות ,א לא הוזכרה על יד איש מהמרואייני
בתשובה לשאלה הישירה על הגדרת תפקיד המתורגמ )אולי משו שכבר הזכירו זאת בשלב קוד
בראיו( ,היתה שה משמשי ֶ<ה לאנשי "אילמי" .ח' אמרה שהנאש "אי לו ֶ<ה" ,והוסיפה,
"לכל בעיה יש שני צדדי ,וברגע שצד אחד הוא איל ,אז מה ,מה העניי פה?" ו' הביע את ההבנה
שהוא נציגו של המוע כאשר ,כשנשאל א הוא מתמצת וענה בשלילה ,נימק" :אני צרי לחשוב
שאני זה הוא ]המוע[".
פעולות הסינגור כוללות א" מעשי שה בגדר ייעו' משפטי .בשאלה 104נשאלו
המרואייני נשאלו א קרה שעד/נאש/מישהו מהצדדי ביקש מה עצה או עזרה שאינה
קשורה לתרגו ,והתבקשו לתת דוגמאות .רק ח' השיבה בשלילה ,כל שאר המרואייני השיבו
בחיוב .כמעט כל המרואייני העידו כי נאשמי ביקשו מה ייעו' בנושאי משפטיי שוני.
שלושה מה סירבו לייע' :א' ו!ד' הפנו את המבקשי לעורכי הדי שלה )של המבקשי( .ו' נת
למבקש מספר טלפו של עור די שהוא מכיר.
112
שלושה מרואייני העידו שה מסייעי לנאשמי .ג' אמרה "אני יודעת שאסור לי לתת
יעו' משפטי ,אבל בכל זאת פה וש נותנת מידע .או שאני אומרת ,דברו לאט ובקול ר ".ו' סיפר
שלפעמי נאשמי פוני אליו ומבקשי "תגיד לשופט" .ב' סיפר שהוא מייע' לאנשי אי להג
על עצמ ,בהעדר עור די )ההדגשות שלנו(:
אוקי ,אני אגלה משהו שאסור לעשות ,אבל אני בעצמי עשיתי את זה לא פע ,ואני בטוח
שהשופטי ,לפחות אני בטוח ששופטת אחת ] [...ידעה מה אני עושה ] [...נגיד במקרה
ששופטת אמורה לפסול לו רשיו נהיגה .אז היא אומרת ,תגיד משהו שאתה חושב שאולי יכול
לעזור ל .הוא לא יודע מה להגיד ,אז הוא שואל אותי .אז אני מכניס לו את המילי .אני אומר
לו ,תגיד כ וכ .יש ל משפחה? אומר כ .אשת עובדת? אומר לא ,אז תגיד את זה] .הוא[ אומר,
אז תגיד במקומי] .אני[ אומר לו לא ,אז תפתח את הפה ,אני לא יכול להגיד במקומ ,אני צרי
ליצור רוש שאני מתרג.
ש :אי לו עור די שהוא יכול להתייע' איתו?
ת :יש מקרי שהבית!משפט לא מחייב את העור!די .במקרה ] [...שבית משפט לא פוסל את
החופש התנועה ] [...אז זה אנשי שאי לה בעצ ידע ואי לה רקע משפטי .אז הוא לא יודע
מה לעשות ,לא יודע אי להגיד ,אי להג על עצמו ,הוא לא יודע אי להגדיר את עצמו בצורה
שתעזור לו בפני בית המשפט .בזה לפעמי אני עוזר לו.
ב' יודע שזהו מעשה "אסור" ,והוא ג מעלי את מעשיו מבית המשפט ומשתדל ליצור
מראית!עי שהוא מתרג בלבד ,וא" על פי כ הוא חש שיש כא צור לתמו בנאש מ הטע
שהוא טירו במצבי כאלה ואינו מסוגל להסתדר בעצמו .הדבר תוא את הדח" לסינגור
מהספרות .מעניינת כא במיוחד השופטת אשר העלימה עי ממעשיו של המתורגמ,
ִ
המצטייר
אולי נוכח חוסר הגינות מסוימת הנוצרת במצב שכזה.
י' אמר תחילה שהוא אינו עוזר למבקשי ,וסיפר כי נשאל על ידי בעל!די א כדאי לו
להתגרש או ללכת לגישור .הוא סירב לייע' לשואל ,על א" שהיתה לו דעה ברורה בנושא והוא א"
היה סבור שהשואל עומד לעשות טעות איומה .אול כאשר נשאל לגבי קבלת חומר מראש ,אמר
שא יקבל מידע מראש יוכל לעדכ או לכוו את הנאש ,כלומר להסביר לו את פרטי האישו
ולייע' לו שישקול מה לומר בבית המשפט .מדבריו מתברר כי נאשמי מגיעי לבית המשפט בלי
לדעת במה ה מואשמי:
אני אומר לו הנושא הוא כזה ,תחשוב מה אתה רוצה להגיד .נגיד ,אמרו ל שהכית את אשת.
תחשוב מה אתה צרי להגיד .הא עשית באמת נכו ,אולי סת אמרו ומעלילי עלי .תחשוב
מה העובדות.
ש :מתי אתה אומר לו את זה?
ת :בפגישה ]לפני תחילת הדיו[ אני אומר לו ,תשמע אלה העובדות ,זה מה שאומרי עלי .מה
שאתה תגיד תחשוב ,אני לא מתערב בהחלטות של .אני לא אומר .אבל זה עובדות וזה עובדה.
ש :לעזור לו לגבש את המחשבות שלו?
ת :לא .אני אומר לו עובדות .אני אומר לו את העובדות באופ ברור .על מה הוא חשוד ,שלא
יהיה מצב .הלשינו עלי או ...כתוב עלי אתה מתלונ על אשת ,אמרו עלי שהרבצת לה ככה
וככה .מה אתה חושב על זה? אני לא מתערב בהחלטה שלו.
ש :אבל מתי קורה שאתה מדבר איתו? לפני המשפט?
ת :לפני המשפט .הרי אני לפעמי ,מי עובד אית? רק פרקליטי מטע המדינה .אני שואל את
הפרקליט ,על מה הוא מואש? אומר לי הוא ,ככה וככה וככה וככה ,אמרו שהוא הרבי' לאשתו.
אומר לי הפרקליט .אני אומר לו :תשמע ,זה שהזמינו אות היו אתה יודע משהו? אומר אני לא
יודע כלו .הוא לא יודע למה הזמינו אותו .אומר לו תשמע ,אתה ככה וככה וככה ,מה שהעור
די של שמייצג אות יגיד ,ככה תעשה .ברור? זה הכיוו.
ש :שהוא יידע במה מאשימי אותו.
113
ת :בדיוק .שיהיה לו ברור.
ש :מקוד הוא לא ידע במה מאשימי אותו? זאת אומרת הוא מגיע לבית משפט...
ת :כ .לא יודעי לקרוא ,אומרי לו תחתו על זה ,וככה מגיעי למשפט .לא יודע על מה
האשימו אותו .יש מצב כזה .אז אני אומר לו את העובדות ,מה העובדות .לא יותר.
תמיכה פסיכולוגית:
מתורגמני מנסי לעזור למועני מבוהלי או לחוצי.
ג' סיפרה שבמצבי לח' היא עושה מאמ' מקסימלי לא לקטוע את המוע ג א הוא מארי
בדברי בלי לעצור לתרגוֵ " .עד או נאש מאוד נסער או משהו כזה ,אז אני מרגישה שאסור לי,
שפה אני צריכה לוותר לו .זאת אומרת לעשות מאמ' מקסימלי לזכור ,אבל לוותר .כי הוא בלהט,
בסערת רגשות ".והוסיפה הגדרה נאה למורכבות של נושא זה" :איזו ,צרי להיות מאוד
מאוזני ,לא להתערב ולא לפרש ולא שו דבר ,באמת לתרג ,אבל בשו אופ לא להיות מכונה,
כי מדובר בבני אד ,וכשיש מצבי אנושיי להביע אנושיות ".כ סיפרה על הצור של תלויי
התרגו בתמיכה נפשית" :לפעמי עדי מנסי לדבר איתי ,לשפו את הלב ,אני משתדלת שלא,
כי אני יודעת שעורכי הדי לא אוהבי את זה ".לפעמי היא מרגיעה את תלויי התרגו:
אני יושבת על יד רוצח ,משהו כזה ,שדקר אותו שתי עשרה פע ,משהו כזה ,והוא ככה אומר
לי :מה מה מה הוא אומר? אני אומרת תירגע ,תירגע .זה לא התיק של .אז הוא אומר לי:
תסלחי לי בבקשה.
ג ב' סיפר שניסה לסייע לעדה מבוהלת ובוכה" :ניסיתי ג לעזור לה ,כאילו ,אני חוזר פע
אחרי פע באות שאלות ".ט' ריככה את קולה בזמ חקירת ילד )סעי" ,3.1.6עמ' ,(105כי
בחקירת ילד שעבר אונס ריככה את קולה כאשר הסנגור תק" את הילד בשאלות קשות .כשנשאלה
ט' א יש לה תפקיד נוס" אמרה בחיו" ,לפעמי לשעשע את הנאשמי שנמצאי כבר הרבה זמ
בכלא וה רוצי לדבר ע מישהו".
ויסות השיח )"שוטרי תנועה"(
המרואייני מווסתי את השיח ,וע רכישת הניסיו עושי זאת ביתר תקיפות.
המרואייני מבקשי ממועני להאיט את דיבור ,עוצרי אות כדי לפנות זמ לתרגו,
מבקשי שידברו בקול ר ,מבקשי לחזור על מילה שלא שמעו וכיוצא בזה ,ומסבירי לבית
המשפט מה ה עושי .כמו כ ה מעורבי בדי!ודברי ע עורכי די המערערי על נכונות
התרגו.
אצל יוצאי אתיופיה ,חלק מוויסות השיח כרו בהשתקת 'דברנות!יתר' .ח' סיפרה על
נטיית של יוצאי אתיופיה להפליג בסיפורי שבעיני בית המשפט אינ ממי העניי" :אני
מסבירה לו ]לנאש[ שיש שאלה וצרי לענות עליה וזהו .ולפעמי אני ג מסבירה לו שאי לשופט
זמ לשמוע את כל הסיפורי האלה .זה לא קצינת ת"ש ,למע האמת ".היא מספרת כי יוצאי
114
אתיופיה מתחילי לדבר איתה ולספר לה מה קרה באמצע התרגו שהיא מתרגמת עבור .ג ו'
סיפר על כ" :אני או העור די או ב משפחה מנסי להפסיק אותו".
פרשנות
כשה מתרגמי לפי הקשר ,או מתרגמי דו!משמעות או מילי פוליסמיות ,המתורגמני
עוסקי בפרשנות ,לפעמי כשה כלל אינ מודעי לכ .כשנשאלה ממה היא חוששת אמרה ג':
"אני חוששת לטעות ,לפרש לא נכו] ".הדגשה שלנו[.
בירור עובדות
אחת מהמרואיינות נטלה על עצמה לברר עובדה בלתי הגיונית בלי שהתבקשה לעשות
זאת ,תו חריגה מהגדרת התפקיד המקובלת.
היה לי קטע שאמרו לי לשאול מישהי כמה בעלי יש לה .והיא אמרה לי חמש ואחר כ עוד
פע שאלתי אותה את אותה שאלה ביני לבינה ,אמרתי אולי לא הבינה ] [...שאלתי אותה
אחד על אחד מי האבא של הילד הזה והזה והזה ובסו" התברר שהיו בעצ שלושה אבות.
אז קמתי ,אמרתי לשופט אדוני השופט קבל תיקו ,יש ככה בעלי בעצ ולא ככה) .ח'(
בירור משמעות
כשמוזכר מושג בעייתי ,יש מרואייני המבררי ע המוע למה התכוו .לא תמיד ה
עושי זאת בידיעת השופט:
באתיופיה הרי יש המו שפות ] [...השפה שלי למשל היא יותר מהעיר ,היא שפת עיר
שמעורבת ,יש לה מילי קצת באנגלית ג .למשל ניתוח ,באדיס קוראי לזה אופרייש[...] .
אז אני צריכה לתרג את זה יותר בשפה של הכפר.
ש :ואת יכולה לעשות את זה?
ת :כ ,בטח .זה קצת מורכב אבל אני עדיי יכולה .או שלה יש פירוש מסוי משלה של
הכפר למשהו מסוי באר' ,ואז לחקור את זה יותר לעומק ע הבנאד ואז אני מגיעה למה
הוא התכוו.
ש :את שואלת אותו שאלות כדי להבי למה הוא מתכוו?
ת :כ.
ש :ואת עושה את זה ,את אומרת לשופט רגע אני צריכה לברר משהו ,כי בעצ את מנהלת
ש...
ת :לא ,אני לא אומרת לו .זה לא לוקח עד כדי כ זמ שהשופט אומר לי מה קורה .זורק לי
מילה ,אני שואלת אותו מה הכוונה ,אז הוא אומר לי) .ח'(
שמירת ס" )(gatekeeping
מתורגמני מחליטי על דעת עצמ מה חשוב ומה לא חשוב ,מה לתרג ומה לא.
ו' אמר שהוא עוצר דוברי המדברי מהר מדי ,או ששכחו לעצור לתרגו ,כאשר "זה דבר
חשוב" .ח' ,שענתה ב"לא" פסקני ביותר על השאלה א יש למתורגמ תפקיד נוס" ,אמרה
בהזדמנות אחרת כי היא מסננת מתו דברי המוע כל מה שלדעתה אינו עונה לשאלתו של
השופט" :מבחינתי אני עושה את העבודה שלי א אני עונה על השאלה שהשופט שואל אותי ואני
שואלת אותו .זה מה שאמור להיות" .וג להפ ,א היא סבורה שהדבר רלוונטי ,היא מתעקשת
לתרג הכול ג א הדבר אינו לרצונו של השופט" :אבל א זה משהו שכ קשור לתביעה ,אני
115
אגיד אותה בכל מקרה ג א לא ישמעו אותי .כ ,היה לי מצב שהתייחסו רק לשאלה ,אבל אני
רציתי להגיד את מה שהוא אמר ,כי אני אולי מבחינתי חשבתי שזה רלוונטי ".מצד שני ,היא
מודעת מאוד לכ שסינו הוא מעשה מסוכ" :למרות שהוא ]השופט[ אומר לי זה לא רלוונטי ,זה
לא משנה .אבל בכל אופ בשבילי אני רוצה שיֵידע שהיתה טעות פה ] [...אני חייבת בכל מקרה .אני
בכל מקרה לא רוצה להזיק! לא רוצה להזיק לנאש".
כל המתורגמני מסנני מידע כאשר ה מקצרי ,מתמצתי ,מפשטי או עורכי
התאמות .אצל רבי מה קיימת הדואליות שהוזכרה אצל ח' .א' סיפר שכאשר שופט מבקש
ממנו לתמצת ,הוא מסרב" .אני לא צד ,אני לא יכול לתמצת ,אני לא יודע איזה מילה ...מה להגיד
ומה לא להגיד ".כלומר הוא מודע לכ שאסור לו להחליט מה חשוב .אבל כמעט באותה נשימה,
שתי דקות קוד לכ ,אמר שכאשר יש ויכוח על איזו בעיה משפטית ,הוא מסביר לנאש בכמה
מילי במה מדובר ומסתפק בכ" .אבל עניי מהותי שיכול להשפיע עליו ,דברי שהוא הול
להגיד נניח ,אני אומר אות במלוא".
תמצות :מתורגמני מתמצתי בפועל ג כאשר ה סבורי שאסור לה לתמצת .ראו
פירוט בסעי" 3.1.6עמ' 98ואיל" ,תמצות".
פישוט :מתורגמני מפשטי ה על דעת עצמ וה לבקשת באי בית המשפט ,בעיקר
לבקשת שופטי ונאשמי .ראו פירוט בסעי" 3.1.6בעמ' " ,98!97תוספות ,השמטות ,שינויי
והנהרה".
בקשה לצותת :שוטר ביקש מהמתורגמ לצותת לשיחה בי נאש לעד .א' סיפר כי נאש
ועד שוחחו ביניה והשוטר ביקש שיתרג לו מה ה אומרי .הוא סירב )פירוט בעמ' .(100
בקשת מידע שאינו נוגע למשפט :נאשמי מנסי לברר מידע שאינו קשור למשפט באמצעות
המתורגמני .לדוגמה ,סיפרה ט' על נאש שהתחיל לשאול אותה שאלות כגו כמה שוטרי יש
בחו' .היא קמה ויצאה מהאול עד שהדיו התחיל ,ואז חזרה.
תמר 8ותיוו בי רצונות סותרי של באי אול המשפט
רוב המרואייני הבינו כי יש לה 'לקוחות' רבי ,וה מנסי לרצות את כול.
באופ כללי ,המתורגמני קשובי מאוד לבית המשפט ומשני את התנהגות על!פי
איתותי מהשופט היושב בדי .חמישה )א' ,ב' ,ג' ,ד' ,ו!ט'( אמרו שה מתאימי את התנהגות
לשופט .לדוגמה סיפר א' כיצד הוא מחליט א להעיר את תשומת לבו של בית המשפט לכ שעו"ד
שאל שאלה מסורבלת ולא ברורה" :תלוי באיזה דיו ,תלוי במי הצדדי ,תלוי אצל איזה שופט .כי
116
יש שופטי שיקבלו את זה ,ויש שופטי שיראו את זה בעי לא יפה ,יגידו :מה אתה ,מה אתה
מפרש ,אתה לא צד".
לא זו בלבד שהמרואייני מתאימי את התנהגות לשופט ,ה מתאימי עצמ ג
לבקשותיה של הלקוחות .למשל ,ו' מפרש ז'רגו משפטי עבור הלקוח" :א זה מבוגר ,אני צרי
להתאי את עצמי אליו ,והכי חשוב שייצא מהדיו שהוא יבי ] [...יש כאלה שמעדיפי שיקשיבו
]במקומ[ ,קצת קשה לה] ,ה רוצי[ שאני אפרש ".ג ב' דיבר על נאשמי המבקשי לתמצת.
"לפעמי הוא אומר אני כל בלה!בלה אני לא צרי ,אני מכיר את התיק שלי ,תגיד לי תכלעס כמה
אני קיבלתי .כשהוא מבקש ודאי שאני מכבד את רצונו ,אז אני שותק עד שבאמת אנחנו באי
לאות נקודות שהוא רוצה לשמוע אות) ".ב'(.
ו' סיפר דברי המעידי על כ כי נאשמי יוצאי אתיופיה בגיל מבוגר )מעניי שה ו' וה ח'
קבעו ,כל אחד בנפרד ,כי "מבוגרי" בעייתיי אלה ה אנשי שגיל 40שנה ומעלה( אינ
מביני את תפקידו של המתורגמ .למשל ,ה סבורי שמחובתו של המתורגמ לקו ולהגיד
לשופט כל מה שעולה בדעת באמצע ההלי המשפטי ,ה מבלבלי בינו לבי עור הדי ודורשי
ממנו דרישות הסותרות את הגדרת תפקידו ואת דרישות המערכת והנוהל המשפטי .כשאינו נענה
לדרישת ,ה עלולי להאשי אותו שמעל בתפקידו.
ג' סיפרה על התמודדות ע רצונותיה של עורכי הדי .דוגמה אחת נגעה לעורכי הדי
המערערי על נכונות התרגו" ,וה רק מחפשי caseלתפוס את המתורגמנית שהיא לא
מתרגמת טוב .כי הרי אי לה ".caseדוגמה שנייה נגעה לחובה לקטוע את המוע כדי לתרג,
המתנגשת ע האינטרס של עורכי הדי" :עור די רוצה לדבר רצו" ,שא" אחד לא יפריע לו,
ומשפטי ארוכי וע להט ] [...והוא רוצה שמתורגמ יהיה מכונה שתזכור ותתרג נאמנה[...] .
אז לכ אני מרגישה שאסור לי פה לוותר".
כשהתבקשו להגדיר מי ה'לקוח' שלה ,הגבילו שלושה מרואייני )י' ,ו' ,ח'( את הגדרת
הלקוח לנאשמי/לתובעי ולנתבעי) .במקרה או שלא במקרה ,אלה ה המתורגמני הצעירי
והפחות מנוסי וכול דוברי אמהרית( .לשאלת דיבוב של המרואיינת ענה י' שהוא אינו מתרג
עבור עורכי הדי )יתכ שלא הבי וחשב כי השאלה מתייחסת רק לתרגו בלחשנות עבור הנאש(.
ג' ג היא ראתה תחילה רק את המוע כלקוח ,ואמרה שהיא משמשת לו לפה ולכ צריכה
לתרג בנאמנות .לשאלת דיבוב של המראיינת )"מי עוד ,יש ל עוד לקוחות פה?"( השיבה "אני
קשובה לבית משפט [...] .א בית משפט רוצה להכניס משהו ,רוצה להפסיק אותו] [...] ,אני[
בקשר עי ,בקשר אוז ע בית המשפט ,מאוד חזק".
117
יתר המרואייני אמרו שיש לה לקוחות מרובי ,או אמרו ש"כול" לקוחותיה:
הנאש ,העדי ,עורכי הדי והשופטי .כפי שהסביר ראש הצוות )ההדגשות שלנו(:
הלקוח הוא המערכת עצמה ,שג הנאש או עד הוא חלק מהמערכת ,בסופו של דבר .וג
הקהל הנוכח באול הוא ג חלק מהמערכת .וג אמו של הנאש היא חלק מהמערכת ורוצה
לדעת מה קורה .בסופו של דבר אני מתרג למערכת ללא לפרט מי ,לאיזה חלק של המערכת זה
דרוש יותר .כמוב ג לשופט חובה לשמוע ,וג לנאש חובה להתגונ בצורה ברורה .לכ אני
מתרג ואני דורש מהמתורגמני לתרג למערכת ולהביא את האובייקטיביות למערכת עצמה
ולא לצד זה או אחר .להיות מי מוקד כזה באמצע .שכל אחד יחשוב שאני מתרג בשבילו,
שאני לקוח שלו .שהשופט יחשוב שאני הלקוח ,ברגע שכל אחד יחשוב שאני הלקוח שלו ,זו
העבודה הכי טובה שיכולה להיות.
חשיבות העבודה והאחריות המוטלת על המתורגמ
כל המרואייני מודעי לחשיבות עבודת .ככל ששפת התרגו נדירה יותר ,כ גדלה
האחריות המוטלת עליה.
כשנשאלו על חשיבות עבודת ועל אחריות ,אמרו כל המרואייני כי עבודת חשובה או
חשובה מאוד והביעו מודעות לאחריות המוטלת עליה .כשהתבקשו לפרט ,דיברו כול על שני
אלמנטי :ה משמשי פה לנאשמי ,ומאפשרי את ההלי המשפטי ואת עשיית הצדק" .א
אנחנו לא יכולי להבי את הבנאד אנחנו לא יכולי לשפוט אותו) ".ב'(; "בלי מתורגמ א" אחד
לא יודע לייצג את הנאש או מי שלא יהיה) ".ו'( .ג ח' אמרה שאי אפשר להאשי מישהו בלי
לדעת מה הוא רוצה להגיד .ט' אמרה שלאד יש זכות לדעת מה מתרחש סביבו.
ח' ציינה את רגש האחריות כאלמנט המקנה לה ביטחו שעבודתה טובה .מצד שני ,הביעה
ג חרדה מהנזק שהיא עלולה לגרו לנאש" .זה באמת מפחיד אותי .כי אני לא רוצה להזיק לו,
חלילה .א יש פחד ,זה הקטע הזה .כי אני לא רוצה לפגוע בו ,אני לא שמה כדי לפגוע בו .בינתיי
תודה לאל ]זה לא קרה[".
שני מרואייני )א' ו! ט'( הוסיפו ,שהאחריות כבדה יותר ככל שהשפה שכיחה פחות ,ואיש
בבית המשפט אינו מבי אותה ולכ אי כל ביקורת על המתורגמ .כפי שאמר א'" :העבודה הזאת
זה אמינות .אי כלי שיכול לבקר אותי .הכול על המצפו שלי".
מה עלול לקרות א המתורגמ אינו עושה עבודתו כהלכה?
המרואייני העלו שורה של השלכות שליליות לתרגו לקוי ,מהשפעה על התרשמות השופט
מהנאש עד השפעה על תוצאות המשפט וחומרת העונש ,וכ תחושה של תלויי!התרגו שלא
נעשה עמ צדק .ככל שהשפה נדירה יותר ויש פחות סיכוי לבקרת תרגו על ידי הנוכחי באול,
כ גדל הסיכוי לעיוות די ממש.
118
השפעה על תוצאות המשפט
חמישה מרואייני סברו כי תרגו גרוע עלול להשפיע על תוצאות המשפט .ג' אמרה זאת
בזהירות ובהיסוס" :זה עלול להשפיע על פסק הדי ,אני לא יודעת ".ח' אמרה" :זה כ יזיק ,זה
ברור .אני לא יודעת אי ,אבל זה יזיק ".ד' ו!י' חשבו שהתוצאה תהיה עונש חמור יותר .י' אמר,
"זה הרת גורל ,בנאד יכול להיכנס לכלא .או ] [...תרגו לא נכו יכול לגרו לכ שהוא יהיה
בכלא הרבה שני".
ב' הדגיש את ההשפעה על התרשמות השופט מהמוע" .העונש שבנאד מקבל הוא שילוב
של כמה דברי ] [...יש ג מרכיב של הרוש שהוא יצר על שופט מסוי ] [...בהרבה מקרי
השופטי בעצ כותבי את זה בגזר די שאני לא התרשמתי שהחרטה שלו אכ עמוקה[...] ...
אבל ההתרשמות במקרה של בנאד שלא דובר עברית בעצ תלויה במתורגמ) ".ב'(.
הסתבכות בחקירה הנגדית
הסתבכות בחקירה הנגדית היתה נושא שהעלה ו'" .בחקירה הנגדית ,א התרגו לא מדויק
99אחוז ,זה יכול לסב את הענייני .הוא ...מתורגמ ] [...צרי להיות מודע למה שהוא עושה,
שהוא ,הוא זה שהפה של הבנאד .חייב לתרג כל דבר מילה במילה".
תחושה של תלויי!התרגו שלא נעשה עמ צדק
ד' אמרה" :הנאש יוצא בהרגשה שלא נעשה לו צדק .הוא יוצא בהרגשה שלא נתנו לו
להתבטא ,שלא האמינו לו ,שהישראלי ...ומערכת המשפט ...ושהיתה נגדו אפליה מסיבות
עדתיות ".ט' אמרה "אני חושבת שזה ]תרגו גרוע[ לא פייר .הרי מה מנסי לעשות בבית משפט,
לייש רמה מסוימת של צדק .בעצ העובדה שבנאד לא מקבל פה צדק א הוא מקבל תרגו
רע "...ג ח' אמרה שיש מצבי שבה אי מניחי לצדדי להתבטא די סיפוק.
הרשעה של חפי מפשע
ככלל ,ענו המרואייני לשאלה זו בהיסוס .רק אחת )ג'( סברה שהדבר אינו ייתכ ,כי
"מתורגמ ]גרוע[ כזה לא יחזיקו אותו .הוא לא יחזיק מעמד".
ד' ענתה תחילה בשלילה ,ואחר כ שינתה את דעתה" .אני לא חושבת שזה מרחיק לכת עד
כדי כ ] [...זה חשוב א יש פרט כזה שלא מתרגמי נכו ונדמה שהעד סותר את עצמו וחושבי
שהוא משקר ".ו' אמר שהדבר ייתכ ,אבל רק בתרגו של עדויות וחקירה נגדית ,לא בתרגו
בלחשנות עבור הנאש .לדעתו ,בתרגו כזה "ג א לא תרגמתי ,לא הזקתי ולא הועלתי
ַלבנאד" .אול כשהתעקשה החוקרת לשאול א לא קורה שנאשמי מגלי אי!דיוקי או
טעויות כשה עוקבי אחרי הדיו ,הודה שזה קורה "הרבה".
119
ככל שהמרואייני מתרגמי לשפה נדירה יותר ,כ ראו כחמורות יותר את השלכות
התרגו הלקוי .המתורגמני לאמהרית ,שפה שהפיקוח עליה באול המשפט נדיר יותר,
השתמשו בביטויי כמו "השופט עלול להחליט אחרת" )י'(" ,הנאש ישל ביוקר על זה" )ו'(,
"הנאש אוכל אותה" )ח'( .כמו כ נטו יותר להשיב בחיוב ובלי היסוס על השאלה ,א עלולי
להרשיע ח" מפשע בעקבות תרגו לקוי.
ט' ,המתרגמת לערבית ,לאחר שאלות דיבוב רבות מצד החוקרת ,הגיעה תו כדי הראיו
לתובנה על חשיבות הפיקוח:
ש :עלול לקרות שמישהו יקבל עונש חמור יותר בגלל שהתרגו היה גרוע?
ת :לא נראה לי.
ש :עלול לקרות שמישהו יורשע כשהוא ח" מפשע בגלל שהתרגו היה גרוע?
ת :לא נראה לי ,כי יש מספיק אנשי ...לפחות מבחינת השפה הערבית והעברית יש מספיק פיקוח.
ש :וא היית מתרגמת מסינית?
ת :אז זה בעייתי יותר.
ש :את חושבת שזה דבר שעלול לקרות?
ת :כ.
][...
ש :תצאי מתו הנחה שהשופטת לא יודעת ערבית ,ועורכי הדי לא יודעי ערבית.
ת :כ ,זה אחריות יותר גדולה ,ואז אי ביקורת ,ואת בעצ לא יודעת מה מתנהל ומה נאמר .ואז
באמת צרי לסמו על התרגו בצורה עיוורת לגמרי ,ואז כ ,זה עלול להטות את הפסיקה ואת כל
מהל המשפט.
3.1.8גישת המערכות השונות כלפי המתורגמני ועבודת המתורגמנות ][108
המרואייני נשאלו א מתייחסי אליה בהערכה המתאימה ,ולאחר שהשיבו "כ" או
"לא" התבקשו לפרט .בשאלה א מתייחסי אליה בהערכה נחלקו המרואייני לשתי קבוצות
ברורות :כל המתורגמני לאמהרית אמרו שמתייחסי אליה בהערכה הראויה .לעומת ,כל
המרואייני האחרי השיבו בשלילה .אול כאשר בודקי את ההסברי שנתנו המרואייני
לתשובותיה מתברר שכול התייחסו לנושא מבחינה רחבה יותר ,לא רק ליחס כלפיה אישית,
אלא ליחס הכללי כלפי מקצוע המתורגמנות וכלפי המתורגמני כקבוצה .ההיגדי היו שוני לפי
ההתייחסות לארבעה גורמי :הזכיינית ,הנהלת בתי המשפט ,השופטי ועורכי הדי.
היחס מצד הזכיינית
ביקורת קשה נמתחה על הזכיינית ,בעיקר בתחו יחסי אנוש .המרואייני התלוננו על יחס
של זלזול כלפיה מצד הזכיינית ,על חוסר הבנה בטיב עבודת של המתורגמני ,על העסקת של
מתורגמני גרועי .המרואייני אינ רואי עצמ כעובדיה של הזכיינית ואינ מביעי נאמנות
לחברה .לשבח צוי רק ראש הצוות מטעמה.
ביקורת על זכיינית המכרז נמתחה על ידי כל המרואייני בלי יוצא מהכלל ,כולל אלה
שאמרו כי בדר כלל מתייחסי אליה בהערכה ,וכולל אלה שאמרו שהזכיינית מעריכה אות
120
באופ אישי .א" אחד מהמרואייני לא קרא לה בשמה ,כול כינו אותה "החברה" או "הארגו".
ד' ענתה על כל השאלות שנגעו לזכיינית בשפתיי קפוצות ובכעס עצור .לדבריה החברה מתייחסת
בזלזול מוחלט למתורגמני ,ג כשידוע לה שה טובי .המרואייני התלוננו על בעיות
בתקשורת ,ואמרו דברי כמו "אנחנו לא ניגשי למשרדי של 'פרוטוקול'" )א'(" ,אי לי קשר ע
החברה ]מלבד באמצעות ראש הצוות[" )ח'( .כאשר כבר יש קשר ,הוא בלתי נעי :מרואייני
דיווחו על "תלונות בלי סו"" ,ולעול לא מילה טובה; על התמקחות על תשלו ,כשמתורגמ
שיודע להתמקח מקבל תנאי טובי יותר; על צעקות ודיבור בטו "בלתי נסבל" )ד'( ע
המתורגמנית; על חוסר הבנה מוחלט בטיבה של עבודת התרגו :לדוגמה דיווח אחד המרואייני
כי אחד ממנהלי החברה הזכיינית אמר לו "המתורגמ לא רשו בטאבו .אפשר לקחת בנאד
מהרחוב ,כל אחד יכול לתרג"; על חוסר התחשבות מוחלט בבקשות ובבעיות אישיות של
המתורגמני" :כמו המקרה שהבאתי קוד ,שהבחורה לא רוצה לתרג בתיקי אונס .אני לא
לוח' ,אבל בחברה כ היו דורשי ממנה במקומי" )ראש הצוות(; על שהחברה אינה מספקת
לראשי הצוותי ציוד משרדי בסיסי ,כמו פקס ,ונרמז כי הדבר נעשה בכוונה כדי לא ליצור יחסי
עובד!מעביד; על המש העסקת של מתורגמני גרועי; על מת מידע לא מדויק לגבי מטלות,
למשל ,מזמיני את המתורגמ לחצי שעה ,ומתברר שזו עבודה של שלוש!ארבע שעות .לדברי ח',
הדבר נעשה "כי הוא רק רוצה לעשות טוב יופי שלחתי ,ונגמר הסיפור .כדי שהוא לא יקבל את
הקנס"; על יחס של חשדנות ועוינות .איש מה לא הביע נאמנות לזכיינית או תחושה שהוא עובד
שלה" :אני בעצ יכול לעבוד בכל חברה ,זה לא משנה ,תבוא חברה אחרת אני ג כ יעבוד
איתה) ".ב(.
אחת המרואיינות סיפרה ,כי במסגרת היחסי הגרועי בי הזכיינית למתורגמניה,
המתורגמני והכונני מנסי לרמות את הזכיינית ולזיי" את הטפסי ,והזכיינית היודעת זאת
מקזזת מה שעות עבודה ,ג שלא בצדק:
שמתקני את השעות ומזייפי חתימות של שופטי .וג אלה שלא מרמי,
ַ
יש מתורגמני
ה אומרי לה :אתמול הייתי כונ אז תיקנתי ל את השעות .כי אני הדבילית שלא מרמה.
ואז בגלל זה 'פרוטוקול' מורידי לכול שעות באופ גור" ,לאלה שמרמי ולאלה שלא
מרמי [...] .היה אחד שהורידו לו .A 1000וא נזכור שמתורגמ ממוצע מרוויח בסביבות
1800ש"ח בחודש ,אז א מורידי לו אל" ...והוא היה נורא מסכ ,כי הוא איש מבוגר ,והוא
איש דתי והוא ישר.
121
צוי לטובה :ראש הצוות
היחיד שצויי לטובה בחברה הזכיינית היה ראש הצוות שרואיי .רבי מהמרואייני
העובדי באזורו ציינו אותו לטובה במהל הראיונות ,ללא שאלות דיבוב .ה ציינו שהוא מזמי
אות בצורה מסודרת בתחילת החודש ,מוסר מידע מהימ ,וכי ה מוצאי אצלו אוז קשבת .ח'
אמרה שהיא לא מסכימה לקבל עבודה ישירות דר הזכיינית ,אלא רק דרכו ,וא" ציינה שבזכותו
היא ממשיכה לעבוד כמתורגמנית .אמרה ג':
היתה לפניו מישהי ]אחראית צוות[ אחרת .זה יו ולילה .הוא בכבוד ,מקשיב ,משהו כזה ,הוא
אפשר לשת" אותו בדילמות אנושיות ,במשהו שיש בזה ניואנסי עדיני כאלה שקשורי
בחולשות אנושיות ,אפשר לדבר איתו על הנושאי האלה .בזה אני רואה יחס .זה יחס .מביני
אות .או ג רוצי להבי אות ,עושי מאמ' כדי להבי אות.
היחס מצד הנהלת בתי המשפט
בקשר להנהלת בתי המשפט ולבתי המשפט עצמ ,המרואייני הביעו תחושות של חוסר
שייכות למערכת ,אמרו שה זנוחי ואינ באחריותו של איש ,אינ זוכי להערכה ,שמודדי
את עבודת בכס" בלבד ,וכי המערכת אינה שואפת כלל למקצועיות.
התחושה הכללית העולה מתשובות המרואייני היא שהנהלת בתי המשפט אינה מעריכה
את עבודת ,וה אינ חשי כשייכי למערכת בתי המשפט .ראש הצוות שרואיי אמר:
המערכת רוצה לקבל מוצר במחיר זול .אני לא מכיר דבר כזה בא" תחו .אי דבר כזה לקבל
דבר טוב במחיר זול .סביר כ ,לא זול [...] .מכרז ,מי שנות מחיר הכי זול הוא יזכה ,ללא
התייחסות לקריטריוני אחרי כגו איכות המתורגמני ,הא בעלי תעודה ,הא החברה
עושה השתלמויות ,מי זה האנשי האלה בכלל ] [...זה מצביע על יחס לא טוב.
לדברי ראש הצוות ,בהנהלה )"במערכת" ,כדבריו( אי מודעות לגבי מקצוע המתורגמנות;
שופטי מתלונני ,אבל אי ביקורת מקצועית או שיטתית" .אחרת המערכת היתה עוקבת אחרי
השפה ,היתה עושה השתלמויות ,באיכות ...בזה בעצ אני רואה את הזלזול כלפי המתורגמ".
בעיה נוספת היא ההזמנות הדחופות ,מה שהמרואייני מכני 'הקפצות' .ראש הצוות סיפר
שהוא יז ישיבות כדי להסביר שיש שפות בעייתיות שקשה למצוא בה מתורגמני במהירות.
הזכיי אמר שמספר ה'הקפצות' התמעט מאוד מאז שיצא מכרז .2007
א' סיפר שבעקבות "פרשת הקלדניות" ,אשר תבעו וקיבלו מעמד של עובדות בית המשפט,
"ה לא רוצי לדבר איתנו ,לא רוצי להיכנס לעניי שלנו ".פנייה למזכיר הראשי בעניי מסוי
הניבה את התשובה" :אתה לא עובד שלי".
אחד הדברי שמרגיזי אותי זה שמתמחרי את מה שאנחנו עושי .מודדי אותו בכס" .והער
שלו זה לא צרי להתמלא בכס" .א זה חלק מהדיו ואנחנו מדברי על זכות של אנשי ועל
עתיד של אנשי ועל צדק ועל חקר האמת ,א מסתכלי על הדבר הזה בצורה כזאתי ,אז אי
שו טע לתמחר את מה שאנחנו עושי .כי א היינו לוקחי את הכס" לעומת הצדק ,לעומת
האמת וכל הדברי האלה ,האמת והצדק גובר על הכס".
122
שניי מהמרואייני הזכירו מקרי שבה נעשה לה עוול .ה זכו לתמיכת של עורכי!
די וא" של שופטי ,אבל "המערכת" היתה אטומה.
היחס מצד שופטי
לגבי השופטי היו הדעות חלוקות והתפלגו לפי שפת התרגו :ככלל ,המתורגמני
לאמהרית רואי את השופטי באור חיובי יותר ,המתורגמני לרוסית באור שלילי יותר ,דעת
של המתורגמני לערבית משתנה לפי הנושא.
ג מתורגמני שהתייחסו בחיוב לשופטי העירו הערות שליליות לגביה .התלונות כללו
שימוש ב'מתורגמני' אד!הוק; דרישות בלתי אפשריות המוכיחות על חוסר הבנה בתפקיד
המתורגמ ובצרכיו; זלזול במתורגמני; קוצר רוח ,חוסר הקשבה והתעלמות עד כדי אי!צדק;
חוסר הגנה על המתורגמ; וישיבה בחיבוק ידיי בלי לנסות לתק את המצב .כמו כ מצטיירת מ
העדויות תמונה של חוסר אחידות ,כלומר העדר מדיניות אחידה בקרב השופטי כאשר כל אחד
מה עושה כראות עיניו.
באופ מעניי ,ההתייחסות לשופטי התפלגה לפי שפות .המתורגמני לאמהרית שבחו את
השופטי ואמרו כי ה גמישי ,באי לקראת המתורגמ ,לא מתנשאי ,משתדלי להבי את
יוצאי אתיופיה ,מתאימי את עצמ .ח' אמרה" :והשופטי דווקא ]בניגוד לעורכי הדי[ אני
ממש ,כי" לראות אות ,ולדעת שיש שופטי כאלה .וללמוד את הראש שלה ".המתורגמני
לרוסית אמרו שה "שקופי" בעיני השופטי ,וכי יש שופטי שאינ מתייחסי אליה בכבוד.
ע זאת ה זוכרי לטובה כמה שופטי המכירי בערכ וא" שיבחו אות .המתורגמני
לערבית ולרוסית אמרו שיחס של השופטי משתנה משופט לשופט .ט' סברה כי השופטי באזור
חיפה קיבלו הכשרה או הדרכה בעניי התרבות הערבית וה מביני אותה.
קובלנות נגד שופטי התייחסו לתחומי הבאי:
'מתורגמני' אד!הוק :כאשר אי מתורגמ ,השופטי מפקידי לפעמי את התרגו בידי
אנשי דוברי השפה שנמצאי במקרה באול ,עורכי די ,אנשי מהקהל או עובדי בית המשפט,
כולל עובדי ניקיו .א' ראה בכ סימ לחוסר כבוד כלפי מקצוע התרגו .א' סיפר על מקרה שבו
הגיע מצב זה עד אבסורד ,כאשר אסיר לשעבר שימש כ'מתורגמ' אד!הוק לאחד מחבריו:
הוא ]נאש שעבורו תרג א' בעבר[ קיבל את שלו ,קיבל עונש ,חזר לבית המשפט בתור צופה.
ורצו מתורגמ ,לא היה מתורגמ .אמרו :מישהו יכול לתרג? הוא ק .אמר לי ,תרגמתי .אה,
אי הוא אמר לי את זה :כמה קשה העבודה של!
חוסר הבנה של מקצוע המתורגמנות ושל טיבו ,וחוסר סובלנות כלפיו :חוסר ההתמצאות
בטיבה של מתורגמנות מתבטא ,למשל ,בדרישה לתרג "כמו תוכי" )ב'( או באמירות כמו "את לא
123
צריכה להבי ,רק תדברי" )ט'(; שופטי דורשי ממתורגמני להפסיק לתרג ,מתו שאינ
מביני את חובתו של המתורגמ לתרג כל מה שנאמר בחלל בית המשפט; ה 'משפצי'
ומתמצתי משפטי או דורשי מהמתורגמני לקצר .ה מאשימי את המתורגמ כשהמסרי
אינ ברורי ,ועל כ אמרה ט'" :זה עוד משהו ששופטי לא מביני .שא אני מתרגמת וזה
נשמע לא נכו או לא תקי ,זה לאו דווקא מפני שאני לא יודעת להתבטא .לפעמי הוא פשוט
התבטא בערבית בצורה לא נכונה".
נראה שיש בלבול בי תרגו מילולי לתרגו מלא .א' נת דוגמה של שופטת שהזהירה אותו
בתחילת הדיו כי עליו לתרג "מילולית" .בהיותו מתורגמ ותיק ובעל ניסיו ,הביע א' התנגדות
וסיפק לשופטת דוגמה מדוע אינו יכול לתרג תרגו מילולי:
הוא אמר בערבית :הוא נחד מ קלאנסווה .א מתרגמי את זה מילולית יוצא הוא לקח
מקלנסאווה .אבל זה לא נכו ,הוא נשוי למישהי מקלנסאווה .ולכ אמרתי לה אני לא מתרג
מילולית.
לדעת המרואייני ,שופטי לא יתייחסו בחיוב לעיו במילו או לרישו בתרגו עוקב,שה
פעולותת מקצועיות מקובלות; א יש במקרה שתי מתורגמניות באול ,שופטי לא יסכימו
שיתחלפו ביניה לפני ההפסקה )ט'(; כל המרואייני התרשמו ששופט לא יקבל בעי יפה בקשה
להפסקה בגלל עייפות.
התעלמות מהמתורגמנית וזלזול בה
בעצ אני שקופה ,אני לא קיימת ] [...כשאני אומרת לשופט כשאני מתייצבת שלו אדוני,
זה כבר טוב א הוא מחזיר שלו) ".ד'(
יש מרואייני המתייחסי להתעלמות השופטי מה בהבנה" :ברוב המקרי ה לא ,לא
מתייחסי .אי לה זמ להתעניי במתורגמ .זה בסדר ,ה עוסקי בדברי יותר חשובי".
)ב'( .ב' סבור כי השופטי מביני את חשיבות התרגו )לפי הקפדת להזמי מתורגמ ג במקרה
של ספק קל ביותר בידיעת העברית של הנאש( ,אבל אינ מעריכי את המתורגמני.
ט' מבדילה בי התנהגות השופטי לפי מידת שביעות הרצו שלה .דבריה תואמי את
המעגל הסגור שתיארה מיקלסו ,שבו חוסר המקצועיות של המתורגמני גור לזלזול בה
והזלזול גור לחוסר מקצועיות וחוזר חלילה:
כשה לא מרוצי מהתרגו אז ה די מזלזלי ,וה רק רוצי לסיי את הדיו ] [...ואז יש
רמה מאוד גבוהה של זלזול ] [...ה לא מתייחסי בכבוד כלפי המתורגמנית ] [...תדברי כבר,
או מה את מחכה ,למה את נותנת לו לדבר כל כ הרבה זמ .דברי כאלה [...] .היה מקרה
של שופט שסבל מתרגו גרוע אז הוא שמח לקבל תרגו טוב .יש שופטי שכשה רואי
שהמתורגמ עושה את העבודה כמו שצרי ,אז ה מאוד מעריכי את זה ,ואז ה עומדי
לצידו.
124
אי מת "יו בבית המשפט" :מרואייני העידו על תחושת של נאשמי ,וג על תחושת
שלה ,כי כתוצאה מאי השליטה בשפה לא נעשה עמ צדק ,וכי לדבר יש ג השלכות עדתיות.
)ראו אלבש על תפיסת מציאות שונה ,עמ' 47לעיל( .מרואייני סיפרו כי לעתי קרובות
השופטי אינ מאזיני עד הסו" וה קצרי רוח .ח' )שתיארה את השופטי כ"נפלאי"( אמרה
שבמאמציה למנוע מהנאשמי/מהעדי לסטות מנושא הדיו ,לפעמי אי השופטי מניחי
לאנשי לדבר ,ואז המעורבי בדבר יוצאי בתחושה קשה .לדוגמה נתנה מקרה של אלימות בי
שכני ,שבו הוציאה השופטת צו הרחקה לשני הצדדי ,ג לתובעת ,ולא הניחה לה להסביר מה
הביא למריבה ביניה" .אני חשבתי באותו רגע ,היא לא ש כדי להכריע מי צודק ומי לא ".כמו כ
סיפרה ח' כי לפעמי יש בתו המלל הלא!רלוונטי דברי שהמתורגמנית סבורה שכ צרי
לתרג ,אבל "לא מקשיבי לי" .על התחושה שאי לתלויי!התרגו פתחו פה אמרה:
אי לה אי להגיב [...] .היו מצבי שהיא פשוט רצתה שיעו" לה מהפרצו" ,העור די
מהסנגוריה [...] .וא היה לה עברית ,אני אומרת ל ,היא לא היתה מחזיקה מעמד[...] .
באותו רגע נראה לי היא היתה מעיפה את הסנגור.
ד' דיברה על כ שאנשי יצאו בהרגשה שלא נעשה לה צדק כי לא האמינו לדבריה בגלל
פערי תרבות .ט' דיברה על שופטי המנצלי את התרגו כדי להכריח את העד לקצר בדבריו:
בעצ השופטי מנצלי את הנקודה הזאת ,וה משחקי עליה במהל התרגו במיוחד ,בעצ
העובדה שה רוצי לזרז ,כמה שיותר מהר ,ואז מלחיצי מאוד את העד ,ואז הוא מתחיל
לקצר בדבריו .והוא לא מדבר באופ חופשי כמו שהוא רוצה .יכול להיות שאנשי יש כאלה
שאוהבי לדבר יותר מדי ,יכול להיות שבמצב כזה ה צודקי .אבל כשיש למישהו ,לפי דעתי
בדברי מאוד רגישי כמו משפטי רצח או משפטי אונס ,אתה לא יכול להלחי' אנשי לפי דעתי.
אי הגנה על המתורגמ :כאשר עורכי די מערערי על התרגו ,וא" צועקי על המתורגמ,
המרואייני מצפי לכ שהשופט יג עליה .ממילא ,כפי שאמרה ט' ,הוויכוח א התרגו טוב
או אינו טוב הוא "ויכוח שאי אפשר לצאת ממנו .אולי יש פה ניסיו להטות את הנאמר ]ואולי
הביקורת מוצדקת[".
חוסר אחידות :המצב באול המשפט משתנה משופט לשופט ואי כללי ברורי ועקביי
לפיה נוהגי כל השופטי .ב' אמר שמידת הפורמליות תלויה בשופט ,במידה שהוא מכיר יותר
את המתורגמ כ אפשר לחרוג מהמסגרת הפורמלית .ט' אמרה כאשר השופטי עצמ זקוקי
לתרגו ה מתייחסי לצרכי המתורגמ באופ הרבה יותר חיובי .לדוגמה ,כשהתרגו מיועד
לה יקבלו בהבנה את בקשתה של המתורגמנית לקבל הבהרות כשלא הבינה ,א כשאינו מיועד
לה יאמרו שהיא "לא צריכה להבי ,רק לדבר".
חוסר מעש :השופטי אינ עושי דבר בניסיו לשפר את המצב .א' סיפר על שופטת,
שראתה מתורגמנית עוברת במסדרו ,ונזעקה בחרדה לשאול א היא נשלחת אליה כי אינה רוצה
125
לעבוד איתה .כשנשאל א יש תלונות של שופטי וכיצד מטפלי בה ,אמר כי יש תלונות רבות,
והוא אינו יודע כיצד מטפלי בה .ג ראש הצוות סיפר על תלונות רבות ,א תלונות אלה נעצרות
כנראה אצל ראש הצוות מטע הזכיינית ואינ מגיעות להנהלת בתי המשפט .א' הוסי":
זה לב העניי ] [...פע אחת אמרתי לאחת השופטות :את יצרת את העניי הזה ,זה בית המשפט
גר לזה .המצב הזה שאנחנו נמצאי בו ,זה בית המשפט .את לא עושי כלו[...] .
ש :מה היא אמרה?
ת :היא אמרה ,אני אי לי מה לעשות.
הזכיי אמר ,כי התלונות אינ נוגעות לאיכות התרגו ,אלא נובעות מכ שלשופטי
מסוימי אי כימיה ע מתורגמני מסוימי ,ובכ מטפלי.
היחס מצד עורכי הדי
עורכי די ,בעיקר סנגורי ,זכו לקיתונות ביקורת מרוב המרואייני ,כולל אלה שסברו שה
זוכי להערכה מצד עורכי הדי .הביקורת התייחסה לשני תחומי :ביקורת לא עניינית על
התרגו )ראו סעי" " 3.1.5ניסיונות להטות את התרגו"( ,והדעה שעורכי!הדי של הסנגוריה
הציבורית אינ עושי את עבודת נאמנה.
לגבי הטענה שהסנגורי אינ עושי עבודת כהלכה ,סיפרו י' ו!ח' על מקרי רבי של
נאשמי שמגיעי לבית המשפט ואינ יודעי במה ה נאשמי) .ממצא זה תוא את ממצאי ניו
ג'רזי ,ש אסירי הגיעו לכלא בלי לדעת במה הורשעו( .ח' דיברה על נאשמי שאינ יודעי
שה זכאי להיעזר במתורגמ על פי חוק .ו' סיפר שעורכי!הדי מהסנגוריה הציבורית מביעי
לפעמי חוסר רצו לייצג את לקוחותיה ,ה משתדלי פחות ,עירניי פחות ,ושואפי רק
לסגור את התיק.
ח' ,הסטודנטית למשפטי ,היתה ביקורתית במיוחד" :והעורכי!די באמת היו כמו גנו.
לקחת דברי בלי אישור ,לסחוב דברי ,כאילו ,אי כבוד למקצוע .זה באמת מצער אותי [...] .זה
הוריד לי חשק ]לעסוק בעריכת די[ .כי אני רואה אי ה מגיעי ,א זה הלבוש שלה ,א זה
הכבוד שלה ,א זה ...לא יודעת ,אני לא רואה שה מעריכי את המקצוע או מכבדי את
המקצוע בכלל ".כמו כ סיפרה על כ שלפני הדיו ובמהל הדיו ,עורכי!די מהסנגוריה הציבורית
מזעיקי את המתורגמנית כדי שתברר ע תלוי!התרגו פרטי שכבר היו צריכי לדעת.
מתקשרי ע הלקוחות שלה?
ש ]דיבוב[ :אי עורכי הדי ַ
ת :אני לא יודעת .זה באמת מעניי אותי כי היו מצבי שהייתי מגיעה ,והעור די היה אומר
לי לפני שאני נכנסת למשפט היה אומר לי @ת המתורגמנית? אני אומרת כ ,אומר לי בואי
בואי תשאלי אותה כמה שאלות .אז אי הבנת אותה לפני כ? ] [...אני אומרת לו ,עכשיו אתה
רוצה שאני אשאל אותה את השאלות האלה? באמת דברי שה קונקרטי למשפט באותו
יו הוא שואל אותי חמש דקות לפני ] [...זה השיעורי!בית של .אתה אמור לדעת את זה
מלכתחילה ] [...היו ג מצבי כאלה במהל המשפט הוא אומר תשאלי אותה ככה ,תשאלי
אותה ככה.
ש :מה זאת אומרת? מחו' לדיו?
126
ת :בתו הדיו .בזמ שהתביעה היתה מדברת ,אז היה לו את הטיי!אאוט הזה של
הסנגוריה ,אז הוא אמר לי תשאלי אותה לרגע את השאלה הזאת.
ו' סיפר על נאשמי שפוני אליו ומבקשי ש"יגיד לשופט" ,וכאשר הוא מפנה אות לעור
הדי ,מתברר שקשה לה לתקשר איתו .לשאלתי ,כיצד מדברי עורכי!די ע לקוחותיה דוברי
האמהרית לפני תחילת המשפט ,לא ידע ו' לענות .הזכיי היה סבור כי כיו משתדלי למנות
עורכי!די הדוברי את שפת הנאש .מחקר זה אינו יכול לבדוק את דבריו.
ח' ציינה מקרי רבי שבה אי מזמיני מתורגמ בהתייצבות הראשונה בבית המשפט.
"ברגע שיש לו ]לעור הדי[ לקוח אתיופי ,ברגע שיש לו לקוח אתיופי ,הוא צרי לשאול את
השאלה הזאת ,א הוא צרי ]מתורגמ[ או לא".
בעניי ערעורי על התרגו ,התלונה העיקרית היתה מצד המתורגמני לרוסית ולערבית על
כ שעורכי!די )וא" שופטי( דוברי השפה מתיימרי לדעת את השפה טוב מה .למתורגמני
לאמהרית ,מטבע הדברי ,אי בעיה כזאת הואיל ואי עורכי די רבי הדוברי אמהרית .ד'
אמרה שהיחסי ע הפרקליטות מצויני" ,אבל ע הסנגורי קשה ".אחד מה א" צעק עליה,
ומאז אינה מדברת איתו .היא הוסיפה דוגמה:
פע אחת היתה עורכת!די שלא ידעה מהחיי שלה ,שאלה כל מיני שאלות מטומטמות,
אבל ככה היא עשתה רוש על הלקוח שלה שחשב שהיא עושה עבודה טובה .עד שבסו"
השופטת אמרה לה לסתו את הפה ולשבת ולהפסיק להעיר הערות על התרגו ,כי
המתורגמנית עושה פה עבודה מצוינת.
ביטויי להערכה/אי הערכה ][113"109
ככלל ,המרואייני קיבלו שבחי מעטי ותלונות מעטות .בדר כלל הסימני להערכה
אינ מילוליי ואינ מפורשי.
שבחי
בתשובה לשאלה הישירה )הא מתייחסי לעבודת בהערכה – פרט( אמרו המרואייני
שה יודעי שמעריכי אות כאשר שופטי מבקשי לזמ אות שוב לדיוני שלה )א' ,ב' ,ג'
ד'(; כאשר ה מקבלי יחס אנושי )ב' ,ג'(; כאשר שופטי אומרי תודה )ח'( ו"לפי עומק
הקידה"" :אני יודעת שאני טובה ,קוד כל בזה שה זוכרי את הש הפרטי שלי .וג כשאני
פוגשת אות במסדרו ,לפי עומק הקידה אני יודעת שה זוכרי אותי) ".ד'( .ו' אמר שהוא חושב
שהוא זוכה להערכה" ,אבל זה לא כל כ מעניי אותי .לתרג וללכת ,זה הכול ".ט' אמרה שכאשר
שופטי מרוצי מהתרגו ה עומדי לצידו של המתורגמ כשהוא מותק" על ידי פרקליט.
א" לא מרואיי אחד ציי מלכתחילה דברי שבח ישירי כסימ להערכה .אול כאשר נשאלו
במפורש הא נאמרו לה דברי שבח ,אמרו רוב שאכ כ ,אול מעטי ,מלבד א' ששמע שבחי
127
רבי .ו' זכה לדבר שבח רק כאשר לבקשת השופט הסכי להמשי לתרג ,על א" שצרי היה
ללכת.
לגבי דברי שבח בכתב ,ד' ,י' ו!ט' לא קיבלו דברי שבח בכתב .לדברי המרואייני האחרי,
שופטי כתבו דברי שבח לפרוטוקול כשרצו לבקש להזמי מתורגמ לדיו מסוי )א'( ,כאשר
מתורגמ הסכי לבוא באמצע חג הקרב כדי לתרג במקרה דחו" )א'( ,כאשר אחד העדי
התייחס בגסות למתורגמ והמתורגמ לא הגיב לפרובוקציה .בדר כלל דברי השבח נרשמו
בפרוטוקול הדיו ,בנוסח "בית המשפט מודה למתורגמ/ית על ."...ג' סיפרה על תקופה שבה עבדה
ככוננת ,והמזכיר הראשי החליט להחלי" אותה בצורה שרירותית .שופטת התגייסה לעזרתה
וכתבה מכתב המלצה ,ועורכי די דוברי רוסית צירפו את חתימותיה למכתב.
ראש הצוות אמר שלדעתו אי צור לשבח את המתורגמני" .א עושי את העבודה היטב,
טוב ,ובתלונות צרי לטפל".
תלונות על התרגו/המתורגמ
לא קיבלו תלונות :א' ,י' ,ח' .קיבלו תלונות :ב' ,ג' ,ד' ,ו' ,ט' .רוב התלונות באות מהסנגורי,
וג משופטי המבקשי שלא לשלוח אליה מתורגמני מסוימי.
ב' סיפר שעור!די ניסה לפסול אותו כי דיבר ע הנאש ,ואפילו סעד בחברתו )לדברי ב',
עשה זאת כדי לברר ע הנאש מהו נושא הדיו ,והוא לא רואה בכ פסול( .ד' אומרת שכל
התלונות באות מהסנגורי .ו' סיפר שנאשמי עורכי לפעמי השוואות ע מתורגמני אחרי,
או שאינ מביני את תפקידו של המתורגמ ,ומתלונני.
תלונות אינ מניבות בהכרח תוצאות .ד' סיפרה על מתורגמנית שהושלכה מאול בית
המשפט בבושת פני משו שניסתה "לנהל את הדיו" .לשאלה א מתורגמנית זו עדיי מתרגמת
בבית המשפט ,השיבה בחיוב" :ראש הצוות סיפר לי על זה .הוא לא יכול לפטר אותה ,הדעה שלו
לא נחשבת".
ט' ספגה ביקורת בשני מקרי שבה לחצו עליה לתרג לאנגלית שבה אינה שולטת במידה
מספקת ,והיא נכנעה ללח' בניגוד למיטב שיפוטה .היא מאשרת שהביקורת היתה מוצדקת ,משו
שהתרגו לא היה מספק.
א' העיר ,שהעדר תלונות "זה לא ]בהכרח[ בגלל שהמתורגמ טוב .לפעמי אי מי שיבקר
אותו".
128
מעמד המתורגמ בבית המשפט ]119 ,119 ,115א'[
רוב המתורגמני ירשו לעצמ להוסי" תובנות ,בתנאי שיש שופט מאפשר ) .(enablerרוב
מביני שעליה לתא את מעשיה ע בית המשפט ,אול שניי לא היו מודעי לכ .תגובת
השופטי משתנה משופט לשופט.
כדי לברר באופ עקי" את מעמד המתורגמ בבית המשפט ,נשאלו המרואייני א מותר
לה לגשת ולדבר בשקט ע השופט .איש מה לא השיב בחיוב .א' השיב בשלילה מוחלטת,
בהמש למקו אחר בראיו שבו הסביר שהכול חייב להיעשות בגלוי ,לחלל בית המשפט" .לא ,אי
דבר כזה .אני לא ניגש ,לא לצדדי ולא לשופט .אני מדבר בקול ר ,שכול ישמעו .חשוב מאוד
הדבר הזה ".היתר הססו לגבי התשובה ,ואמרו שה חושבי שזה לא מקובל .י' אמר שאי בכ
צור כי "בשביל זה יש עורכי די ] [...זה הנישה שלה" .ט' סיפרה על עמית שהסביר לשופט עניי
הקשור להבדלי מבטא בערבית .היוזמה התקבלה ברצו על ידי השופט.
שאלה 119נועדה לבדוק א מתורגמני מרחיבי את הגדרת תפקיד ומרשי לעצמ
להעיר הערות הבהרה ,להתערב במהל הדיו ,או להצביע על בעיות שצצות מתו התרגו; וא
כ ,כיצד ה עושי זאת .כשנשאלו כיצד בדיוק ה מעירי הערות שאינ תרגו טהור ,אמרו שני
מרואייני שה פוני ישירות אל המוע .חמישה פוני לשופט .הברור וההחלטי מכול היה א':
כל מילה שאני מדבר מחו' לדיו ,כאילו מחו' למה שנאמר ,אני מבקש רשות [...] .אני אומר:
כבודו ,אני רוצה לבקש מהאיש לדבר בקול ר .ואני אומר לו את זה בערבית ואני מתרג מה
שאמרתי לשופט ]כנראה :עבור השופט[ בעברית.
כאשר נשאלו א שופטי מגיבי/יגיבו בצורה חיובית על הערות שיוז המתורגמ כדי
להסביר דברי לבית המשפט ,אמרו שלושה )א' ,ג' ,ח'( שהתגובה חיובית .ב' ו!ג' אמרו שהדבר
תלוי בשופטי .ט' ,שלא ניסתה מעול לגשת לשופט ,ציינה ששופטי ועורכי די אינ אוהבי
להודות בכ שה!עצמ תלויי תרגו" .ה לא מביני את זה כל כ .לא אוהבי להיות
תלויי".
3.1.9סוגיות בי"תרבותיות
] [116בכל תרבות נתקלי המרואייני בסוגיות בי!תרבותיות שונות .א אי מסבירי
סוגיות אלה לבית המשפט ,עלול להיווצר מצב ששופט לא יאמי לתלוי!התרגו שלא בצדק.
המרואייני נשאלו א נתקלו בבעיות הנובעות מהבדלי בי תרבויות .חלק מה הבי מיד
את השאלה ,ולחלק היה צור להסביר מה הכוונה ב"הבדלי בי תרבויות" ולתת דוגמה.
מתשובות המרואייני עולה כי הסוגיות הבי!תרבותיות שונות מעדה לעדה ,כל אחת והבעיות
המיוחדות לה .להל הסוגיות והדוגמאות שהעלו המרואייני:
129
בקהילת יוצאי אתיופיה
ניבי :ח' סיפרה על הצור בהתאמת התרגו ל"שפת כפר" או ל"שפת עיר" ,ועל קיומ של
שפות רבות באתיופיה – אמהרית ,טיגרינית ,קוארה וכו'.
'להגנ'ת' יתרה :כל המרואייני יוצאי אתיופיה דיווחו על נתבעי שאינ מביני שה
מפריעי למתורגמ א ה מדברי אליו תו כדי תרגו; שאינ מביני את כללי ההתנהגות
בבית המשפט .בקטגוריה זו כלולי ג המנהג לספר סיפור רקע של בכל עניי ,והקושי להתמקד
בתשובה קצרה לשאלה.
הבדלי דורות פני"עדתיי :אחד המרואייני הצעירי אמר שהוא מתקשה לתקשר ע
"הזקני" )בני 40ומעלה( מבני עדתו; כמו כ אינו מזדהה ע חלק מאמונותיה )ה'זר' ,ראו
להל( ,שהוא רואה בה אמונות טפלות.
נישוק רגליי :י' סיפר על אישה יוצאת אתיופיה שהיה לה עור די דרוזי שהצליח לחל'
את בעלה מאיזו צרה .מרוב שמחה היא רצתה לנשק את רגליו ,והוא נבהל וברח" .א היה אתיופי
היה מבי אותה ,מנשק אותה ,מחבק אותה".
אנלפביתיות :י' דיבר על כ שאת רוב מקרי האלימות במשפחה אפשר להפחית למינימו
בעזרת הסברה מתאימה ,אול זו חייבת להיעשות בעל פה מפני שרבי מיוצאי אתיופיה
המבוגרי אינ יודעי קרוא וכתוב.
מושג י'זָר' :ו' סיפר כי 'זר' הוא מעי דיבוק ,או ֵשד ,שגור לאד לעשות מעשי .זוהי
אמונה אתיופית שקשה להסביר לבית המשפט וקשה לתרג .הוא נתקל למשל במקרה של
מתורגמ משטרתי שלא ידע אי לתרג 'זר' ,ולכ השתמש בביטוי "ראה שחורות" .הוא עצמו
אינו מאמי ב'זר' ולדעתו ,רק יוצאי אתיופיה שאינ דתיי מספיק מאמיני ב'זר' ,ואילו
במשפחתו!שלו מאמיני באלוהי .הוא סבור שי'זר' משמש את האנשי כדי להתחמק מאחריות
למעשיה .ו' לא יכול היה לומר לחוקרת מהו שימוש לגיטימי ב'זר'.
הסתכלות בעיניי :יוצאי אתיופיה לא יסתכלו בעיני אישה ,או בעיני אד בעמדה בכירה,
כמחווה של כבוד .במשטרה חשבו שאד מסוי שיקר כי לא הסתכל לחוקר בעיניי .למרבה
המזל ,עור הדי היה יוצא אתיופיה ,והוא הסביר זאת לבית המשפט )ו'(.
בקהילה הדוברת ערבית
הבדלי בי ניבי אזוריי :א' הסביר שהמילה "עמיל" פירושה לקוח וג משת" פעולה.
בשטחי פירושה משת"" ,ולכ כדי לתרג באוזני פלשתיני מהשטחי את המושג "לקוח של בנק"
אי לומר "עמיל" אלא יש לומר "ז?8ת".
130
באותו עניי אמרה ט' ,כי הבריות מדברי בניב שונה בקרב ערביי חיפה ,ערביי המשולש,
הבדואי של הדרו ,הבדואי של הצפו .ההבדלי מתבטאי במילי שונות ,וג בצורת ביטוי
אחרת של מילי זהות .מתורגמ לערבית צרי להכיר את הלהג כדי לתרג .לדוגמה סיפרה על
אשה שנעקצה ,והיא )ט'( לא הבינה מה עק' אותה ,כי העדה השתמשה במילה מאזור אחר.
הסתכלות בעיניי :א' מספר שא העדה היא אישה ,וקרוביה נוכחי באול ,הוא לא
יסתכל לה בעיניי.
מקל ברכב :ט' סיפרה שבמגזר הערבי ,בעיקר בכפרי ,נהוג להסתובב ע מקל באוטו.
"שאלו אותו למה יש ל מקל ולמה השתמשת בזה .אז הוא אמר מה זאת אומרת בכל מכונית
תמצא מקל .אז השופט אמר ,במכונית שלי לא תמצא כזה דבר .אז הוא אמר לו ,במכונית של ערבי
תמצא כזה דבר".
בקהילת יוצאי חבר העמי
מיהו אלכוהוליסט :ב' סיפר כי ברוסיה מקובל לשתות כוסית וללכת לעבודה ,ואילו באר'
א נוד" לאד ריח אלכוהול מהפה ,חושבי שהוא שתוי .לדבריו יוצאי רוסיה רגילי לשתות
אלכוהול בכמויות קטנות כל הזמ והדבר אינו נחשב לאלכוהוליז.
חוס שבטו :ג' סיפרה שאצל הגרוזיני והקווקזי ,הכאה נחשבת לשיטת חינו" .ה לא
יודעי מה זה כבוד לילד" .השופטי מביני זאת ,אבל לא מפחיתי בעונש.
תשלו למתורגמ :ג' סיפרה על מתורגמ עמית ,שגרוזיני רצה לשל לו כי הוא תרג היטב,
וכשסרב לקחת באמרו שהמדינה משלמת לו ,כעס הגרוזיני ונעלב .ג ג' עצמה קיבלה שקית
אגוזי מסנגורית מרוצה.
כמו קומוניז :ג' סיפרה על ֵעד שהשווה משהו לקומוניז באמרו "זה כמו קומוניז,
מדברי עליו ולא רואי אותו ".בעיני יוצאי ברית המועצות שחיו במשטר הקומוניסטי זוהי
השוואה שנונה ,אבל השופטי לא הבינו מדוע ג' צוחקת.
גניבה לגימיטמית :ד' סיפרה שברוסיה היה נהוג לגנוב כל מה שאפשר לקחת מאתרי בנייה,
ועולי חדשי שעשו זאת בישראל לא הצליחו להבי בשו אופ מה פסול בזה .בית המשפט לא
הבי אות וה יצאו בהרגשה שלא הקשיבו לה ולא עשו עמ צדק.
מיהו נהג? ד' סיפרה על שופטת שלא האמינה לאד ,לדעת המתורגמנית שלא בצדק ,מפני
שלא הבינה את הרקע ממנו הגיע.
לעד אחד גנבו את המרצדס .זאת המרצדס הרביעית שלו ,יש לו עוד שלוש כאלה במולדביה .הוא
סיפר שהוא נת לנהג שלו יפוי כוח לעשות כל מיני דברי ע האוטו ,למשל להעביר טסט.
והשופטת הסתכלה בו ולא האמינה לו ,אני ראיתי עליה שהיא לא מאמינה לו ,כי היא אמרה
איזה מי דבר זה ,נתת לאד זר יפוי כוח לאוטו? ואני ידעתי שהוא אומר אמת.
131
ש :כי במולדביה זה מקובל?
ת :כ ואני ידעתי מאיזה רקע הוא בא .הוא היה חבר פרלמנט לשעבר במולדביה וש זה ככה.
ש :הוא בעצ היה הנהג שלו?chauffeur ,
ת :הוא היה יותר מנהג .למשל כשהוא היה באר' ,הוא היה מתארח במשפחה שלו וה היו
עושי על האש ביחד .אבל השופטת לא האמינה לו ,והיא לא עשתה איתו צדק ,ואני חושבת שזה
לא בסדר.
הא הסברת את הפער התרבותי לבית המשפט? ][117
התשובות בנושא זה היו מעורבות .ככלל ,מתורגמני ייטו יותר להסביר נושאי בי!
תרבותיי אצל שופט מ@פשר.
א' ,ב' ,ו' ,ו!ח' אמרו שה פוני לשופטי ,מבקשי רשות להתערב ומסבירי סוגיות
תרבותיות מיוזמת .ב' סייג" :אני מסתמ במקרי האלה על הניסיו האישי שלי ע השופטי
האלה ,ע מי כדאי להתעסק וע אלה שלא ".ו' אמר" :אני חושב שכ .כי א אני לא אסביר את
זה ,הוא עלול ...כי ה לוקחי כל מילה למעשה ה רושמי .כאילו הוא אמר את זה .אני חייב
להסביר כל דבר ] [...אני מסביר לשופט שעכשיו אני צרי לפרש משהו".
ד' ו!ט' לא מסבירות מיוזמת .ט' אמרה" :א הוא רוצה הסבר ,הוא יכול לשאול .לא
מתפקידי להוסי" ".ג ג' סבורה שאי זה מתפקידה להסביר פערי תרבותיי ,וג לא ראתה
שה גורמי לקצרי בתקשורת .ד' אמרה כי "בעול האידיאלי זה התפקיד של המתורגמ .זה
מה שאני הייתי רוצה לעשות ".אול במציאות "אני מסבירה רק א השופט מבקש ,או שאני
רואה בעיניי שלו סימ שאלה".
ו' סיפר )בשאלה אחרת( שאחת השופטות קראה לו ללשכתה ובקשה הסברי על התנהגות
אנשי העדה באופ כללי ,כלומר התייחסה אליו כאל מומחה לתרבות יוצאי אתיופיה .לדברי ו',
השופטי מביני את הקשיי של בני העדה ,למשל מתייחסי בסבלנות ללהגנות.
3.1.10הצעות לשיפורי שהציעו המרואייני ][127 ,23 ,22
כל הצעותיה של המרואייני נסבו על נושא ההתמקצעות ,בי א המילה "מקצועי"
נאמרה בפירוש ובי א לאו.
בנושא זה נשאלו המרואייני שתי שאלות :ראשית ,נשאלו אילו נושאי היו רוצי ללמוד
אילו הוצעה לה השתלמות מקצועית; ובסו" הראיו התבקשו לציי פעולה אחת שהיו עושי כדי
לשפר את מצב התרגו בבתי המשפט ,לאחר שאמרו את הדבר האחד ,התבקשו להעלות הצעות
נוספות.
132
הסדרת מעמדו של המתורגמ במערכת בתי המשפט
זה היה נושא שעליו דיברו כל המרואייני בלי יוצא מהכלל ,א במפורש וא במובלע .א'
אמר שצרי "שהתרגו יהיה חלק עיקרי מהדיו ,לא נלווה ,אלא אחד הכלי שבלעדיו אי אפשר
להגיע לחקר האמת"; ב' התאונ על כ שאי הגדרה מסודרת מי יכול להיות מתורגמ בבית
משפט; ג' אמרה שהשופטי חייבי להעניק למתורגמ סמכות בענייני התרגו ,ולא להניח
לסנגורי לתקו" אותו ללא הר"; ד' אמרה שהטיפול במתורגמני צרי לעבור לאחריותה של
הנהלת בתי המשפט; ו' אמר שיש צור במתורגמני מקצועיי במשרה קבועה" ,לא כמוני ועוד
אחרי סטודנטי ש ,בסדר כמה שאנחנו רציניי ,זה לא עבודה שאנחנו מתפרנסי ממנה .א
ימצאו מישהו שיותר מומחה בזה ,שיכול לתרג טוב ;"...ג ח' ציינה צור דומה" ,שזה יהיה דבר
קבוע ,כמו שיש קלדנית ,שיישב אחד מתורגמ ".כשנשאלה במה ישפר הדבר את המצב ,השיבה
שא הנאש יידע שהמתורגמ הוא חלק מהמערכת ,יימנעו מצבי שבה "את צריכה להילח
איתו רק כדי שיענה ל על התשובה ".ו' ו!ח' סברו שמתורגמ במשרה קבועה ימנע להבא מקרי
שבה מגיע נאש לראשונה לבית המשפט ,ואי מתורגמ.
החלפת חלק מצוות המתורגמני
שני מרואייני )א' ו!ד'( הציעו להחלי" חלק מהצוות .ד' אמרה שמתו המתורגמניות שהיא
מכירה רק מחצית טובות והיתר "לא צריכות להיות ש".
העלאת שכר
ראש הצוות אמר כי יש להעלות בצורה דרסטית את השכר ,כדי למשו כוחות טובי
למקצוע ,משו שהמתורגמני הטובי עוזבי בגלל השכר הנמו .כמו כ לאפשר למי שרוצה
לעבוד ע תלוש שכר .לשאלתי ,מה לדעתו יהיה שכר הוג ,אמר כי בשפות השכיחות יש לשל לא
פחות מ! A 40בשעה )תשובה קולעת .ברוב ארצות העול ,כפי שיוסבר להל )סעי" ,(3.2שכר
המתורגמני מתחיל מפי שניי שכר המינימו(; ד' אמרה כי צרי לשפר את השכר והיחס ,אבל
במקביל להיות קשוחי יותר ע המתורגמני ,לעשות השתלמויות ומבחני תקופתיי .למעשה,
העלתה ד' דרישה להתמקצעות :שיפור שכר בתמורה לשיפור איכות.
תרגו במשטרה
אחדי מהמרואייני התייחסו מיוזמת לפגמי חמורי בתרגו בחקירות משטרה.
אני והמתורגמני שלי רואי יו יו מקרי שמגישי נגד בנאד כתב אישו בגלל אי
הבנה בי השוטר לנאש ,בגלל אי ידיעת שפה בחקירה .השופט בדר כלל מזמי עור די
דובר שפה של הנאש ,א זו לא שפה נדירה .ומתקני את הטעויות האלה .יש הרבה
טעויות בחקירות) .ראש הצוות(
133
לפי דבריו של ו' ,אי המשטרה אינה עומדת תמיד בדרישות החוק )חקירת חשודי( מ!2002
ובנהליה!שלה כשאינה מתעדת את העדות בשפת המקור .הדבר מפריע לירידה לחקר האמת:
אחרי אירוע של אלימות בנאד לא יכול להיות מאופס .הוא יכול לזרוק דברי פה וש ,לא
לדייק באירועי ,בפרטי .קורה .לרוב ה יודעי להתחמק מזה .אומרי שהיה קושי בשפה,
אז העדות כמעט לא תופסת.
ש :אי גובי מה עדות? ע שוטר דובר אמהרית? אי זה עובד בדר כלל?
ת :לא .א אי מתורגמ ,מנסי לתקשר אית .העיקר שירשמו.
ש :קורה שאי מתורגמ?
ת :קורה המו .קורה הרבה.
ח' סיפרה על מקרה שבו שוטר דובר אמהרית תרג בחקירה ,ועור הדי ערער על התרגו.
היא התבקשה לתרג לבית המשפט בתרגו חוזר ) (back translationאת המילי שהשוטר תרג
לעברית .והוסיפה כי שוטרי אינ נייטרלי ,ולכ אינ צריכי לתפקד כמתורגמני:
צרי לתת מתורגמ נייטרלי ,לא שוטר.
ש :למה לא ,מה לא בסדר בשוטר?
ת :כי אני לא יודעת ,זה לא נראה לי אתי ,זה לא מסתדר לי .כי השוטר יעשה את זה כאילו...
שוטר בא ,קוד כל הוא בעבודה שלו ,ולכי תדעי מה קרה לו באותו יו בתחנה ,ולכי תדעי מה
קרה לו בסיור ,ולכי תדעי ...כאילו הוא בא ,על הדר ,נראה לי .אבל א יש ש מישהו שבאמת
בא לתרג כמו שצרי ,אחד על אחד כמו שצרי ובלי לפגוע ,שהוא נייטרלי.
הערותיה של ח' תואמות את ממצאיה של ברק!סליגסו )(Berk-Seligson 2000, 2002
בנוגע לשוטרי המועסקי בתפקיד מתורגמני.
הדרכה לשופטי ולעורכי"הדי
ט' אמרה שיש להדרי את השופטי ועורכי!הדי כיצד לעבוד ע מתורגמ.
השתלמויות
רוב המרואייני מעונייני בהשתלמות ומבקשי לכלול בה את הנושאי הבאי :מונחי
שימושיי ,בעיקר במשפטי ,ברפואה משפטית ובסלנג ,וכ מידע על ההלי המשפטי; התמודדות
ע מצבי לח'; תרגול זיכרו; לימודי תרגו.
לשבעה מרואייני הוצגה השאלה בדבר רצונ להשתת" בהשתלמויות .שניי מה )ג' ,ו'(
אמרו שאי צור בהשתלמות ,או הביעו היסוס לגבי הצור בה .ג' לא היתה מוכנה להקדיש זמ
להשתלמות .כאשר נשאלה בשאלת דיבוב א תסכי להשתת" בהשתלמות א הדבר ישפר את
שכרה או את תנאי עבודתה ,אמרה באי רצו" :אולי כ" .נקודה מעניינת היתה שהמרואייני
שסברו כי אי צור בהשתלמות הרבה לדבר על הקושי הפסיכולוגי להתמודד ע מצבי שבה
ה נתקלי בבית המשפט ,א לא העלו בדעת שנית לסייע לה במסגרת השתלמות.
שאר המרואייני השיבו מיד בחיוב .כשנשאלה באילו נושאי תרצה לעבור השתלמות,
היססה ח'" :לא יודעת .אבל אני בטוחה שזה היה מוסי" לי משהו ".היתר ידעו כמעט מיד מה
ירצו ללמוד בהשתלמות.
134
מונחי שימושיי במשפטי וברפואה :מרואייני ביקשו לקבל ידע מסודר לגבי הנוהל
המשפטי הפלילי ,מהל הדיו ,ערכאות שונות ,וכיוצא בזה .א' היה רוצה להיות נוכח בדיו
משפטי בארצות ערב ,כדי לראות באילו מונחי משתמשי ש .בתחומי הרפואה הדגישו נושאי
כמו רפואה משפטית ,ו!ט' פירטה וביקשה בעיקר מונחי הקשורי למעשי רצח ולחבלה גופנית,
ושמות של איברי אינטימיי הקשורי לדיוני אונס.
התמודדות ע מצבי לח' :שניי מהמרואייני ביקשו סדנה שתסייע לה להתמודד ע
סיטואציות פסיכולוגיות הנוצרות במהל הדיוני .ב' סבר שלצור זה כדאי להפגיש את
המתורגמני למעי גיבוש בלתי פורמלי כדי שיוכלו לתמו זה בזה.
נושאי נוספי :תרגול זיכרו )ג'( ,קרימינולוגיה של עבריינות בקרב עולי מרוסיה )ד'(;
סלנג של פושעי )ד'(; לימודי תרגו )ד'( .ד' לא ידעה שיש אפשרות ללמוד לתואר שני בתרגו
בבר!איל ,ומיד הביעה רצו לעשות זאת.
3.2ממצאי מתו סקר שכר של מתורגמני בית משפט במדינות שונות
הנתוני שהתקבלו בסקר הדואר האלקטרוני )ראו בסעי" " ,2.3מהל המחקר"( ,נית
הוצלבו אלה ע אלה וכ ע מקורות מהאינטרנט .הבסיס להשוואה היה שכר המינימו לשעה
)בכל מדינה במטבע שלה( ,ובארצות שבה אי שכר מינימו רשמי ,שכרו של פועל לא מיומ.
במקומות שבה התשלו למתורגמני שונה לפי נדירות השפה ,שימש כבסיס שכר של
המתורגמני בשפות התרגו השכיחות.
בסו" סעי" זה מצויה טבלה המסכמת את המידע שנאס" על פי מדינות .להל פירוט המידע:
ארצות הברית
נכו ל! ,2006שכרו של מתורגמ שכיר ) (Salaried Interpreterבבית משפט פדרלי נע בי
) $50,000דרישת הס" היא 4שנות ניסיו והסמכה פדרלית של מתורגמ בתי משפט ,א יש
הסמכה כזאת לשפה שבה מדובר( ל! $80,000בשנה .השכר עולה ע צבירת הניסיו וההצטיינות.
לש השוואה ,מורה מתחיל משתכר בארה"ב כ! $35,000ומרצה בקולג' משתכר כ!.$70,000
153
153על פי תכתובת דואר אלקטרוני עם ננסי פסטינגר ) ,(Nancy Festingerמנהלת משרד המתורגמנים בבתי
המשפט הפדרליים של ניו יורק 22 ,באוקטובר .2007
135
פרילנסרי ) (contract interpretersמוסמכי משתכרי 44דולר בשעה ,לא!מוסמכי 21דולר
בשעה .לש השוואה ,שכר המינימו הפדרלי עומד על $6בשעה.
154
מתורגמני שכירי בבתי המשפט )הלא פדרליי( של המדינה בארצות הברית ) state
(courtsמתחילי את עבודת בשכר שנתי של 155.$30,000שכר של מתורגמני פרילנסרי נע
בי 25ל! 60דולר בשעה ,ע מינימו מובטח של בי שעה ל! 4שעות ,בדר כלל שעתיי מינימו.
במקומות שבה משלמי על בסיס חצי יו/יו עבודה ,משתכרי הפרילנסרי בי 75ל!150
דולר לחצי יו עבודה )בדר כלל 4שעות( ו! $150עד $360ליו עבודה מלא ) 8שעות( ,כאשר
הממוצע הוא כ!.$250
156
בבתי המשפט המקומיי )מחוזיי או מוניציפליי( השכר נמו יותר
ומשתנה ממקו למקו .לש השוואה ,שכר המינימו ברוב המדינות בארצות הברית נע בי 5ל!
8דולר לשעה.
157
ב! 5בספטמבר 2007פרצה בקליפורניה שביתה של מתורגמני משפטיי מוסמכי .היו
לה שתי טענות – האחת ,שלא קיבלו העלאה בשכר במש מספר שני ,והשנייה ,שהשכר היה
זהה למתורגמני מתחילי ולמתורגמני ותיקי ע עשרי שנות ניסיו ,כ שלא נית היה
לצפות לקידו בבתי המשפט .בתי המשפט סירבו לשת" פעולה ע הסנאטורית שלקחה על עצמה
לחקור את הנושא ,סירבו להודות בתוהו!ובוהו שהשתרר בבתי המשפט בעקבות השביתה ,וטענו
שהענייני מתנהלי על הצד הטוב ביותר בעזרת מתורגמני מחליפי שהוסמכו ב!רגע.
השביתה הסתיימה ב! 16באוקטובר לאחר שסנאטורי הבטיחו לשובתי שידאגו לתחיקה
מתאימה בעניינ.
אנגליה
באנגליה אי מתורגמני בית משפט שכירי ,אלא פרילנסרי בלבד.
158
שכרו של מתורגמ
עומד על מינימו 85ליש"ט ליו ,ו! 110ליש"ט בסופי שבוע ובחגי .מובטח לו תשלו מינימו
על שלוש השעות הראשונות או חלק מה .כ משול לו ביטול זמ ) 7.50ליש"ט לשעה( ,תשלו על
154שכר המינימום לארצות הברית ,ולרוב המדינות שנסקרו ,נכון לתאריך 24ביולי 2007ונלקח מהאתר
. http://www.dol.gov/dol/topic/wages/minimumwage.htmבמדינות מסוימות יכלה החוקרת לתקף את
הכתוב באתר או לתקן אותו בעזרת מידע שנמסר לה מאנשי הקשר.
155
כנ"ל על פי נתונים של ננסי פסטינגר; ועל פי , http://sdnyinterpreters.org/faq.php#faq_28אתר
האינטרנט של בתיהמ"ש בניו יורק.
156על פי נתוני המרכז הארצי לבתי-המשפט של המדינות, NCSC ,
. http://www.ncsconline.org/D_Research/CISurveyResults.html
157
על פי . http://www.dol.gov/esa/minwage/america.htm
158על פי תכתובת אימייל עם אן קורסליס ) ,(Ann Corsellisסגנית יו"ר המועצה של Chartered Institute of
15 ,Linguistsבאוגוסט .2007
136
זמ נסיעה ) 3.75ליש"ט לרבע שעה( ,והחזר הוצאות כולל לינה במלו א העבודה מצריכה זאת.
לש השוואה ,שכר המינימו באנגליה הוא 5.5ליש"ט לשעה.
159
160
אוסטרליה
שכרו של מתורגמ מוסמ בבתי המשפט נע בי 90ל! 135דולר אוסטרלי לחצי יו ) 3שעות(,
מ! 150עד 180דולר ליו של ) 6שעות(.
161
הזמנה שבוטלה יו לפני יו העבודה תפוצה בדמי
שעה א ההזמנה היתה לחצי יו ,ובדמי שעתיי א ההזמנה היתה ליו .דמי ביטול ביו
העבודה ה שכר מלא .שכר המינימו באוסטרליה הוא 13.5דולר אוסטרלי בשעה.
יש מקומות שבה בתי המשפט מעסיקי את המתורגמני ישירות ,א ברוב המקומות
הדבר נעשה באמצעות קבלני!משנה כגו חברות תרגו ,כשבדר כלל בכל אזור יש חברה בלעדית
הקשורה בחוזה ע בית המשפט .פערי השכר מקבל לקבל וממקו למקו עצומי – מ! 25עד
60דולר לשעת עבודה .הקבלנית המשלמת היטב נתונה ללחצי כבדי להוריד את השכר.
קנדה
בקנדה משתכר מתורגמ לא מוסמ 20דולר קנדי לשעה בממוצע 162,ומתורגמ מוסמ 35
דולר קנדי לשעה .שכר המינימו עומד על 8!6דולר לשעה לפי המחוזות השוני .יש תשלו
מינימו על השעתיי הראשונות ,דמי ביטול יומיי לפני האירוע ,החזר הוצאות נסיעה רק מעל
30ק"מ.
דנמרק
בדנמרק אי מתורגמני שכירי בבתי המשפט .מתורגמני מואמני מטע המדינה
משתכרי 511כתרי דניי לשעה או חלק ממנה .מתוגמני בעלי הסמכה א שאינ מואמני
על ידי המדינה משתכרי 341כתרי לשעה ,ומתורגמני לא!מוסמכי 292לשעה .כול
מקבלי כיסוי הוצאות נסיעה ,וכ תשלו של חצי משכר לשעה על זמ הנסיעה .שכר המינימו
בדנמרק שונה בכל מגזר מקצועי .פועל לא מיומ משתכר שכר מינימו של 90כתרי בשעה.
מתורגמני בית משפט מאוגדי באיגוד מקצועי המקיי עבור מו"מ קיבוצי על שכר ותנאי
עבודה.
159
163
על פי טבלה 3באתר משרד הפנים הבריטי ,המפרט את תנאי ההסכם הארצי למתורגמנים משפטיים
באנגליה ובווילס:
=http://commercial.homeoffice.gov.uk/documents/Standardised_FTFI_Terms_and3.pdf?view
. Binary
160על פי הודעת הבי-בי-סי ,החל מאוקטובר http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/6425965.stm .2007
.
161
http://www.ling.mq.edu.au/translation/lmtip_australia.htm .
,http://jobboomcc.canoe.ca/News/2004/01/28/1225417-sun.html 162ביקור אחרון :אוק' .2007
163על פי התכתבות דואר אלקטרוני עם Bente Jacobsenמאוניברסיטת ארהוס ,ספטמבר .2007
137
סיכו ממצאי השכר
שכר בסיסי " בכל המדינות שנבדקו משתכרי המתורגמני לכל הפחות פי שניי משכר
המינימו לשעה ,ובמקומות רבי – יותר ,עד פי 7.5משכר המינימו .במקומות שבה המעסיק
הוא בית המשפט עצמו ,השכר גבוה הרבה יותר ממקומות שבה מועסקי המתורגמני על ידי
מיקור חו' לקבלני משנה.
תוספות " ברוב המדינות נהוג לשל החזר הוצאות נסיעה .יש מדינות שבה מפצי את
המתורגמ על ידי תשלו מינימו )על כל התייצבות בבית המשפט( :בחלק משלמי רק תשלו
בגובה השכר לחצי השעה הראשונה ,בדר כלל לשעתיי הראשונות ,ובמקומות מעטי משלמי
עבור חצי יו המוגדר כ! 3שעות .ביטול זמ הוא פיצוי על זמ הנסיעה ,יש מקומות שבה
משלמי על זמ המתנה ,על ביטול ביו האחרו וכיוצא בזה .ברוב המדינות מתורגמני בית משפט
ה פרילנסרי ,א יש מדינות )למשל ארה"ב ,בעיקר ברמה הפדרלית( המעסיקות ג מתורגמני
שכירי.
ישראל היא המדינה היחידה מהנבדקות שבה משתכרי המתורגמני שכר מינימו .כדי
להגיע לרמה המקובלת במדינות האחרות ,יש לשל לפחות A 40בשעה .יש תשלו על הוצאות
נסיעה וזמ המתנה )כמו על שעת עבודה( .תשלו מינימו וביטול זמ נתוני למשא ומת בי
המתורגמ לזכיינית .דמי הביטול עומדי על שכר שעה אחת.
הסברי לטבלה – בטבלה 1הבאה ,טור השכר כולל רק את השכר הבסיסי ,ללא התוספות.
"שכר מינימו" תק" למדינות שיש בה שכר מינימו ,או שווה לשכר שעת עבודה של פועל לא
מיומ" .שכר מתורגמ" מתייחס לשכרו של מתורגמ פרילנסר )לא שכיר( לשעה" .היחס ביניה"
פירושו היחס בי שכר המינימו לבי שכר מתורגמ.
90
כתרי
6 20
5!8דולר
לפי
מדינה
5.5
ליש"ט
$ 13.5
אוסטרלי
10!6
אירו
$ 8.50
קנדי
7.5אירו
28.50או
יותר
$ **25!60
אוסטר.
30!25
אירו****
$ *25!50
קנדי
אירו!44
55
292!511
כתרי*
6 23"28
פי 6עד
פי 7.3
פי 2עד
פי 5.5
מעט מעל
עד פי .5
פי 2עד
פי 4.5
פי 2.5עד
פי 5
פי 2
פי 3.5עד
פי 7
פי 3עד
פי 8
שעה
ראשונה
נתו
למו"מ
אי מידע
לחצי שעה
ראשונה
לשעתיי
כ
כ
תערי"
לחצי יו
בחלק
מהמדינות
כ
כ
מעל 30
ק"מ
כ
אי מידע
בד"כ כ
כ
כ
לא
כ
כ
לא
כ
בד"כ לא
כ
בחלק
מהמדינות
לא
שכר שעה
מלא
אי מידע
כ
אי מידע
אי מידע
כ
כ
בחלק
מהמדינות
כ***
דמי שעת
עבודה
אי מידע
דמי
שעתיי
כ
אי מידע
כ
כ
בחלק
מהמדינות
אי מידע
מעטי
לא
לא
לא
לא
לא
לא
בחלק
מהמדינות
לא
כ
בחלק
מהמחוזות
אי מידע
לא
כ
בחלק
מהמחוזות
כ
חברה
זכיינית
ביהמ"ש
ביהמ"ש
אי מידע
כ
ביהמ"ש
וקבלני
ביהמ"ש
וקבלני
אי מידע
ביהמ"ש
אי מידע
כ
כ
כ
ברוב
המדינות
ביהמ"ש
לא במוסד
פדרלי
כ
כ
ביהמ"ש
תודה לאנשי שתרמו להכנת הטבלה:
Sam Berner, John Gare, Sandra Hale (Australia), Mira Kadric and Franz Pöchhacker (Austria), Silvana Carr and Michal Schuster (Canada), Bente Jacobsen
(Denmark), Eva Bodom and Mandy Sikkens (Holland), Ann Corsellis (UK), Esther Neblina (USA).
* ההבדל הוא בי מתורגמני מוסמכי ולא מוסמכי ).(certified v. non-certified
** חברות כוח אד משלמות 25!40דולר .השכר הגבוה יותר משול כאשר המתורגמני נשכרי ישירות על ידי מזכירות בית המשפט.
*** בפועל ,כי התשלו ממילא לחצי יו או ליו של.
**** ההבדל הוא בי מטלות פשוטות למטלות מורכבות )כגו עדות מומחה(.
ישראל
דנמרק
הולנד
קנדה
אוסטריה
אוסטרליה
אנגליה
ארה"ב
פדרלי
ארה"ב
מדינות
מדינה
שכר
מינימו
לשעה
6דולר
שכר
מתורגמ
לשעה
*21!44
דולר
25!60
דולר
היחס
ביניה
תשלו
מינימו?
החזר
הוצאות
נסיעה?
לא
ביטול
זמ?
זמ
המתנה?
דמי
ביטול?
יש
מתורגמני
שכירי?
כ
הכשרה
מקצועית?
הא יש
הסמכה?
מי
המעסיק
טבלה :1השוואה בי מדינות " שכר ותוספות שכר למתורגמני בית משפט שאינ שכירי
3.3המכרזי – עמידה בקריטריוני מקצועיי ועמידת הזכיינית בתנאיה
בפרק זה ייסקרו שני המכרזי האחרוני )מ! 2003ומ! (2007וייבדקו שני מרכיבי :באיזו
מידה עוני המכרזי על הדרישות המקצועיות של מב"מ ,והא הזכיינית עמדה בתנאיה של
מכרזי אלה.
3.3.1מכרז 2003
מכרז שירותי תרגו מס' 2.03של הנהלת בתי המשפט" ,אספקת שירותי תרגו במערכת בתי
המשפט".
לפני שנתחיל בדיו בסעיפי המכרז הנוגעי לתרגו ,יצויי כי לדברי הסמנכ"ל נכתב מכרז זה
לאור לקחי שנלמדו מהמכרז שקד לו ,על!ידי צוות של שכלל אותו!עצמו ,את היוע' המשפטי
של הנהלת בתי המשפט ,מזכירי המחלקות השונות ,ואנשי נוספי 164.מידע שונה קיבלה חפר
) ,2005עמ' ,(14ולפיו נכתב המכרז על ידי האחראית להוצאת מכרזי באג" המכרזי שבמחלקת
הרכש של הנהלת בתי המשפט בהתייעצות ע מזכירי בתי המשפט ושופטי שעמ מתייעצי
המזכירי .על כל פני ברור ,כי המכרזי נוסחו על ידי מנהלני ולא על ידי מומחי
למתורגמנות ,לא כל שכ מב"מ.
במכרז 2003זכתה תחילה חברת 'סימול' ,אול כשהתברר לה כי הסכו הנקוב בהצעה
צרי לגל בתוכו ג תשלו עבור ראשי צוות וכונני ,נסוגה מהצעתה .לפיכ זכתה במכרז
המדורגת שנייה ,חברת 'פרוטוקול' .החברה השלישית שהגישה הצעה' ,כפיר' ,ערערה על ההחלטה
לבחור ב'פרוטוקול' אול הערעור נדחה בבית המשפט.
165
במכרז 2003הסעי" העיקרי הנוגע למתורגמני הוא סעי" 4.2.10עמ' (12וזו לשונו:
"4.2.10
164
תנאי ס" הנדרשי מהמתרגמי:
על המתרג לדעת את השפה המתורגמת על בורייה ,ברמה של שפת
.1
א ]ההדגשה במקור[ ,באופ כזה שיוכל לתרג את הנאמר לא רק באופ מילולי אלא
ג את משמעות הדברי על!פי הקשר ,לתרבות ולשפה של אר' המוצא של המורג
]כ במקור[ או המסמ המתורג.
על המתרג להיות בעל ידע כללי בתחומי שוני :מדיניי,
.2
כלכליי ,משפטיי ,פסיכולוגיי ,רפואיי ,על מנת שיוכל לתרג את
הנאמר/הכתוב/המוקלט בצורה אמינה ומדויקת ,קרי :התרגו לא יהיה מילולי
בלבד ,אלא יתייחס למשמעויות הגלומות בהקשרי ובביטויי השוני
שנאמרו/הוקלטו ושאליה התכוו המוע/הכותב.
על המתרג לעמוד בבדיקות בטחוניות כתנאי הכרחי לתחילת
.3
עבודתו[…] .
על המתרג לעבור השתלמות לש הקניית מושגי יסוד משפטיי ע"י
.4
החברה ועל חשבונה.
בראיון עם החוקרת.2004 ,
165א .כפיר אחזקות בע"מ נגד מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט ,עת"מ ,1350/03מחוזי ירושלים,
.http://www.nevo.co.il/Psika_word/minhali/mm03001350-1.doc
140
הנהלת בתי המשפט תהיה רשאית ,במועד שיקבע על ידה ,לערו
.5
בדיקות/מבחני לגבי מידת בקיאותו של המתרג במושגי יסוד אלו".
תנאי הכרחיי נוספי להעסקת מתורגמ ה :מסמ המעיד על השכלה תיכונית מלאה
ותעודת בגרות; שהות מינימלית ורצופה של 5שני בישראל; אישור מהמזכיר הראשי אודות
נוכחות המתורגמ ב! 3דיוני מסוג הוכחות לפני תחילת עבודתו; והמלצות ממעסיקי דומי
בשירות דומה .מצוי שתינת עדיפות לבעלי ניסיו מצטבר.
166
מבחינת האתיקה ,נאסר על עובדי החברה לעסוק ב"כל עבודה או עיסוק אחרי ,אשר לפי
שיקול דעתה של הנהלת בתי המשפט ,אינ עולי בקנה אחד ע מת השרותי למערכת בתי
המשפט" .167נאסר עליה לתת שירותי תרגו "בדיוני בה מופיעי עורכי די המעסיקי
אות ,או שעורכי די המופיעי בדיו עובדי במשרד בו עובדי ג עובדי החברה" .כ נאמר
במכרז "זומ עובד החברה לתרגו בתיק בו מופיע עו"ד בעל קשר אישי עמו ,או שצד בו הינו בעל
קשר אישי עמו ,תודיע על כ החברה למ"ר ]המזכיר הראשי[ תו תיאור הקשר האישי" 168.בנוס"
לכ נדרשה הזכיינית להחתי את עובדיה על הצהרת בטחו ,לתדרכ לגבי שמירת סודיות,
וליידע שאי מילוי ההתחיבות לשמירת סודיות מהווה עבירה לפי סעי" 118לחוק העונשי,
התשל"ז .1977
169
הזכייניות נדרשו לספק "שירותי תרגו אמיני ,מהימני ומהירי" )סעי" 4.1.4עמ' .(11כ
עליה לדאוג שעובדיה "יתנהגו במקו העבודה באופ ההול את מערכת בתי המשפט".
170
עוד
נאמר ,כי הנהלת בתי המשפט רשאית לבצע ביקורת טיב על עבודת התרגו ולדרוש מנות השירות
להחלי" עובד/עובדי מטעמו.
171
לגבי ההחלטה על בחירת הזכיינית נאמר כי "המשקל שיינת
להצעת המחיר במכרז זה יהא 55%ולקריטריוני האיכות יינת משקל של ."45%מתו 45אחוזי
אלה 20% ,נוגעי לכישורי וניסיו של צוות העובדי המוצע ,והשאר מתייחס לניסיונה
וליציבותה של החברה מגישת ההצעה ,ל'רקורד' שלה במערכת בתי המשפט ובמקומות אחרי,
למספר סניפיה ולמאגר המתורגמני הפוטנציאליי שיש לה .172נקבע פיצוי בס A 2,000למקרה
166
מכרז ,2003סעיף , 4.2.11עמ' .13
167שם ,סעיף 4.2.12עמ' .13
168שם ,סעיף 4.2.12ס"ק 3ו4-ב.
169
שם ,נספח ד' למכרז ,סעיף 29ב' ,וג' ,עמ' .36-37
170
שם ,סעיף 4.3.9עמ' .18
171שם ,ס"ק 4.5.1ו ,4.5.2-עמ' .19
172שם ,סעיף 5.2עמ' .21
141
של אי אספקת שירות תרגו מקצועי ואמי ,ו! A 2,000על אי הופעתו של מתורגמ בזמ ]הדגשה
במקור[ או בכלל.
173
עמידת המכרז בפרמטרי המקצועיי :במכרז 2003נעשה מאמ' ניכר להגדיר קריטריוני
לאיכות ולהתנהגות הולמת ,ורוב הסעיפי הולמי את הפרמטרי המקצועיי .ע זאת ,כמה מ
הסעיפי במכרז אינ סבירי או אינ מספקי .למשל ,שהות של 5שני בישראל אינה מספקת
כדי לתרג בתרגו עוקב/סימולטני בבית המשפט ברמה סבירה; המכרז אינו דורש כישורי
מתורגמנות )אלא רק כישורי שפה ,ואי זה היינו ה(; הוא אינו מגדיר מי יקבע כי מתורגמ הוא
כשיר ואי ייקבע הדבר ,השתלמות נדרשת במושגי!יסוד משפטיי בלבד ,ואינו קובע מנגנו פיקוח
על החברה הזכיינית .בשו מקו לא מצוי כי נדרשי מתורגמני מקצועיי.
עמידת הזכיינית בתנאי המכרז :בטבלה הבאה מוצגות בטור הימני הדרישות במכרז ,2003
ואילו בטור השמאלי מצוי א הזכיינית עמדה בדרישות אלה .בהערות מצוי על פי אילו עדויות
נקבעה העמידה בתנאי.
טבלה :3עמידת הזכיינית בתנאיו של מכרז 2003
הדרישה
הא הזכיינית
הערות
עמדה בתנאי זה?
ידיעת שתי השפות על בוריי
חלקית
לאור עדות של שניי )ו' ,ח'( שאינ
שולטי באמהרית כתובה.
ידע כללי בתחומי שוני
כ
ובעיקר במשפטי
לדבריו המרואייני ,הזכיינית לא בדקה את
הידע הכללי שלה; חלק מהידע שרכשו הוא
תוצאה של ניסיו בעבודה בבית המשפט
תרגו לא מילולי בלבד
חלקית
בדיקות בטחוניות לפני
תחילת העבודה
חלקית
נושא זה לא הוסבר למרואייני על ידי
הזכיינית ,וה נוהגי על פי אינטואיציה .ה
בקרב המרואייני וה בקרב השופטי יש
אי!הבנה לגבי משמעות המושג "תרגו
מילולי"" ,תרגו מילה במילה" וכו'.
הכשרה או השתלמות על
חשבו הזכיי
לא
מסמכי נדרשי :קו"ח,
תעודת בגרות
לא
מלבד ד' ,שהתבקשה להגיש קורות חיי,
ומלבד ט' ,אצל הזכיינית הקודמת.
שהות מינימלית ורצופה של 5
כ
הדבר לא נבדק על ידי הזכיינית כשהתקבלו
173שם ,נספח ד' למכרז שירותי תרגום ,2/03סעיף 12א' וב' ,עמ' .31
142
המרואייני לעבודה.
שני בישראל
נוכח ב! 3דיוני משפטיי
לפני תחילת העבודה
לא
המלצות ממעסיקי קודמי
לא
רק ט' ענתה בחיוב ,אצל הזכיינית הקודמת
בשירות דומה
בדיקת עיסוקיו האחרי של
לא
המתורגמ
תדרו על שמירת סודיות
החתמה על טופס התחייבות
לשמירת סודיות
לא
חלקית
הדרכה בדבר התנהגות
הולמת בבית המשפט
כ
התייצבות המתורגמני
חלקית
מת עדיפות לבעלי ניסיו
לא נבדק
לפי דבריה של הממונה על התרגו ,היתה
בעיה קשה של אי התייצבות מתורגמני.
אי אפשרות לבדוק במסגרת מחקר זה .אול
הוותק הממוצע של המרואייני היה 3שני.
לפי מחקר זה ,מתו 14דרישות שהופיעו במכרז עמדה הזכיינית ב! 3דרישות )אחת מה
במקרה ,לא משו שהזכיינית הקפידה עליה( ,עמדה באופ חלקי ב! ,4ולא עמדה ב! 7דרישות.
נית לומר כי על פי ממצאי מחקר זה ,הזכיינית לא עמדה ברוב הדרישות של מכרז .2003ממצאי
אלה תואמי את ממצאיה של חפר ) 2005עמ' .(26חפר מצאה ,כי המתורגמני לא תמיד יודעי
היטב את שתי שפות התרגו שלה ,אינ מקבלי הדרכה במושגי משפטיי ,אינ מתמחי
במושגי מיוחדי לתחומי מסוימי ,אינ נדרשי להראות מסמכי פרט לקורות חיי ,אינ
נוכחי בדיוני משפטיי לפני כניסת לעבודה ,ולא עברו בדיקות בטחוניות.
הזכיינית לא קיימה את ההשתלמות במושגי יסוד משפטיי כנדרש ממנה ,והיא סבורה כי
ליווי על ידי ראש הצוות ונוכחות בדיוני אחדי די בה כדי להכשיר מתורגמני חדשי 174.אול
לפי דברי המתורגמני שרואיינו ,ג זה לא נעשה.
בנוס" לכ ,הנהלת בתי המשפט לא עמדה בתנאי שקבעה היא!עצמה במכרז ,דהיינו קיו
פיקוח על עמידתה של הזכיינית בדרישות המכרז .הפיקוח היחיד שנעשה הוא בדיקת חשבוניות
והטלת קנסות על הזכיינית כאשר מתורגמ אינו מתייצב לדיו.
174
לפי הראיון עם מנהל הזכיינית נ' ,ינואר .2008
143
3.3.2מכרז 2007
מכרז פומבי מרכזי מס' 08-2007לאספקת שירותי תרגו עוקב ותרגו "מרחוק" למשרדי
ממשלה
מכרז זה לא פורס על ידי הנהלת בתי המשפט אלא על ידי משרד החשב הכללי במשרד
האוצר .למכרז הוגשו שתי הצעות )של 'פרוטוקול' ושל 'חבר'( ,וזכתה הזכיינית הקודמת,
'פרוטוקול' .הפע אי מדובר במכרז למתורגמנות בבתי המשפט בלבד ,אלא בכל משרדי הממשלה
בכל האר' לרבות יהודה ושומרו ,אשר מחויבי להזמי שירותי תרגו מהספק הזוכה בלבד
)סעי" .(1.3הוא מפרט רשימה של שפות מקובצות ב'סלי' )סעי" ,(1.4שלכל אחת מה ייקבע
תערי" שונה )נספחי 12ו! .(13הספק נדרש להציע תרגו עוקב לכל אחד מסלי השפות וכ הצעה
נוספת על תרגו מרחוק .יש במכרז )סעי" (17פירוט מסודר של קנסות בגי אי התייצבות מתורגמ
או איחור ,אי מת מענה אנושי בטלפו תו 60שניות ,אי מת מענה משביע רצו לתקלות טכניות
תו שעה ,איחור של טכנאי ואיחורי באספקת ציוד חלופי .סעי" 18מפרט את מספר הפעמי
שבה בעיות בתחומי אלה יהוו הפרה יסודית של ההסכ ועילה להפסקת ההתקשרות.
מכרז 2007עמוס בפרטי טכניי ,אול חסרי בו אלמנטי חשובי:
.1כל הסעיפי המתייחסי לסוגיות האיכות ,האתיקה ,ההכשרה וכיוצא בזה,
שהופיעו במכרז ,2003נעלמו במכרז .2007אמנ יש פירוט של "מרכיב האיכות"
)פרקי 6ו! ,(7אול מרכיב זה מתייחס רק לניסיונה הקוד של החברה המציעה
וליכולתה לספק מתורגמני ,ואי במכרז דרישות כלשה לגבי התאמת של
המתורגמני הללו למקצוע .המידע היחיד הנדרש לגביה הוא הידע בשפות ושנות
ניסיו .הפרמטר המקצועי היחיד שנכלל במכרז הוא ההקפדה על התייצבות
המתורגמני במועד )סעי" .(17
.2אי במכרז פרטי לגבי הק" העבודה המשוער או מספר שעות התרגו שיידרשו .לא
ברור כיצד חברה המבקשת לגשת למכרז יכולה לדעת א המשימה היא לפי
כוחותיה ,ואילו הפתעות צפויות לה בהמש הדר.
.3שפות התרגו מקובצות בחמישה "סלי" שלכל אחד מה התבקשה המציעה לתת
מחיר אחר )סעי" 1.4במכרז( .בסל הראשו נמצאות ארבע השפות הנחשבות
לשכיחות ביותר )רוסית ,ערבית ,אנגלית ואמהרית( ,א חסרות השפות צרפתית
וספרדית ,שהיו בקבוצה יחד אית במכרז הקוד; ואילו שפת הסימני נעדרת
144
לגמרי מהרשימה ,כלומר איננה נמצאת בשו סל.
175
אי קשר בי החלוקה לסלי
לבי המדרג האמיתי של שכיחות השפות כפי שנמצא במחקר זה.
.4המכרז מיועד למת שירותי "לכל משרדי הממשלה" .לא מוסבר הא "משרדי
ממשלה" כוללי מתורגמנות בבתי חולי ממשלתיי ,במשטרה ,בביטוח הלאומי
וכיוצא בזה.
.5המכרז נוסח ויצא מטע משרד האוצר ללא התייעצות ע מנהלת אג" קלדניות,
תרגומי והקלטות ,ובלי שתהיה לה יד או השפעה כלשהי על תוכנו ,צורתו ,או על
בחירת הזוכי.
.6סעי" 4.3קובע כי "המציע סיפק בשנתיי האחרונות שירותי תרגו כדוגמת
השירותי המבוקשי" .בהתחשב בכ שבשנתיי האחרונות היתה 'פרוטוקול'
החברה היחידה שסיפקה שירותי כאלה ,נראה לכאורה שדרישה זו חוסמת את
המכרז בפני חברות אחרות.
.7הזכיינית נדרשת להציג את מנגנוני הפיקוח שיהיו לה על עובדיה וקבלני המשנה
שלה ,אול לא נקבע שו מנגנו פיקוח מטע בתי המשפט.
עמידה בפרמטרי המקצועיי :תנאי המכרז הצטמצמו לכ שהזכיינית חייבת לענות
לטלפו תו פרק זמ מסוי ,לשלוח מתורגמ כלשהו ,ולשל לו שכר מינימו והטבות סוציאליות
על פי חוק .מכרז זה אינו עומד בשו פרמטר מקצועי של מב"מ.
ראוי לבדוק כיצד נבחרה הזוכה במכרז ,2007משו שהזוכה בו היתה כאמור הזכיינית
הקודמת לאחר שהפרה חלק מתנאי המכרז הקוד וא" הוגשה בעניינה שאילתא בכנסת.
176
השאילתא הוגשה בתארי 21ביוני 2006על ידי חבר הכנסת אלי אפללו ,בעקבות דיווח עיתונאי
)ידיעות אחרונות 9ביוני (2006על אד שנשאר במעצר חודש ימי משו שלא נמצא לו מתורגמ.
בתשובתו של חיי רמו ,אז שר המשפטי ,נמסר כי "ביו 7ביוני 2006ניתנה החלטה ,ובה
נקבע שחברת "פרוטוקול" פעלה בצורה בלתי אחראית ומזיקה ,וכי ספק א נית יהיה בעתיד
לסמו על שירותיה" .ע זאת טע השר ,כי זכויות הנאש לא נפגעו משו שבית המשפט נעזר
בעובדי בית המשפט דוברי רומנית .בתגובה לכ אמר חבר הכנסת אפללו:
175סל ראשון :אמהרית ,אנגלית ,ערבית ורוסית; סל שני :איטלקית ,גרמנית ,הולנדית ,ספרדית ,פורטוגזית
וצרפתית .סל שלישי :אוזבקית ,אוקראינית ,בולגרית ,גרוזינית ,דנית ,הונגרית ,יגוסלבית ,יידיש ,יוונית,
לאטבית ,נורבגית ,פולנית ,פינית ,פלמית ,רומנית ,שוודית ,תורכית .סל רביעי :ויטנאמית ,טגלוי )פיליפינית(,
יפנית ,מנדרינית ,נפאלית ,סינית ,קוריאנית ,תאית )תאילנד( .סל חמישי :שפות שאינן מצוינות בארבעת הסלים
הקודמים.
145
אדוני היושב!ראש ,אדוני השר ,אני חושב שבכל זאת נפגעה הזכות של אד שלא מבי את
השפה בכ שלא הגיע ,מכל סיבה ,מתורגמ של חברת "פרוטוקול" .לפחות הייתי מצפה.1 :
שתודיע מעל הבמה הזאת ,שחברה שלא עומדת בהתחייבות שלה לבוא ,ובעקבות זה נמש
מעצרו של אד לתקופה של עוד חודש כיוו שהוא לא הוב ! הייתי מצפה שתודיע מעל הבמה
הזאת שחברת "פרוטוקול" שעשתה את הדבר לא יכולה להמשי לעבוד כמתורגמנית בבתי!
המשפט; .2א בפע הבאה יקרה כדבר הזה ,הייתי מצפה שבית!המשפט לפחות יזכה את
האיש עד שידאגו למתורגמ כדי שידע את זכויותיו ,ולא ישתמשו בעובדת של בית!המשפט,
עובדת ניקיו או מדפיסה ,שהיא לא מתורגמנית מוסמכת .אני חושב שדבר כזה גור עוול
לאנשי.
על כ השיב השר רמו כי "אי!אפשר לעבור לסדר!היו על ההתנהלות של חברת
"פרוטוקול" ,ג לאור החלטת בית!המשפט ,והנושא הזה ייבדק ".איננו יודעי א הנושא אכ
נבדק וכיצד.
עמידת הזכיינית בתנאי המכרז :במסגרת עבודה זו אי באפשרותנו לבדוק א הזכיינית
עומדת בתנאיו של מכרז .2007מכל מקו ,תנאי אלה הצטמצמו כל כ שיהא על הזכיינית
להתאמ' מאוד כדי לא לעמוד בה.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0006841.html#TQL 176באתר הכנסת ,סעיף .189ביקור
אחרון פבר' .2008
146
פרק :4דיו
מחקר זה אישש את הנחת המחקר ,שמב"מ בישראל סובלת מחוסר מקצועיות ואינה עומדת
בקריטריוני למקצועיות שהתגבשו במדינות שונות בעול בעשרות השני האחרונות .ג הנחת
המשנה ,לפיה המתורגמני העובדי כיו בבתי המשפט לא יכירו את הקריטריוני הללו ,לא
יפעלו לפיה וישגו במעשי שאינ מקובלי כמקצועיי ,קיבלה אישוש במחקר זה .אול ,מעבר
לכ ,הממצאי מצביעי על חוסר מקצועיות מערכתית ,או כפי שהגדיר זאת השופט חבש" ,כשל
מערכתי" 177.התנהגות של כל מרכיבי המערכת – הנהלת בתי המשפט ,הזכיינית ,המתורגמני,
חלק מהשופטי ולאחרונה א" האחראי לניסוח המכרז האחרו במשרד החשב הכללי באוצר –
אינה עומדת ברוב הפרמרטרי המקצועיי הייעודיי של התחו .חמור מזה :חלק מהגורמי
במערכת האחראית ,קרי הנהלת בתי המשפט והזכיינית ,אינ סבורי כלל שקיימת בעיה .ה
מרוצי מהמצב ,ולדעת אי צור לנקוט פעולה כלשהי כדי לשנותו.
ואלה הליקויי העיקריי שנמצאו אצל כל הגורמי הקשורי למב"מ :חוסר הגדרה של
תפקיד המתורגמ; חוסר הבנה בטיב עבודתו ,בטיבה של השפה ככלי תקשורת ובכללי האתיקה
המקובלי במב"מ; ידע מקצועי לוקה בחסר; העדר הכשרה והסמכה ייעודיי; העדר פיקוח
חיצוני; העסקה לא נאורה ,בשכר נמו וללא מנגנוני קידו בעבודה; תנאי עבודה המקשי על
עבודת המתורגמני; אי!התייצבות של מתורגמני לעבודה; העדר התאגדות מקצועית
והשתלמויות; בריחת מוחות והפסד עובדי מנוסי; חוסר מודעות לקיומה של בעיית איכות;
וניסוח בלתי מקצועי של המכרזי .עד לאחרונה לא היו למתורגמני כללי אתיקה והתנהגות
מקצועית .חוסר ההתייחסות המקצועית מצד הזכיינית ,מצד השופטי ומצד הנהלת בתי המשפט
מביא לכ שמעמידי מכשולי על דרכ של המתורגמני ומקשי על עבודת המסובכת בלאו
הכי.
בסעיפי הבאי ייסקרו בזה אחר זה הגורמי השוני בשדה המחקר שנבדקו במחקר זה
בניסיו לתאר את מצב המקצועיות וחוסר המקצועיות בכל אחד מה.
" 177כל הזמן" ,30.6.05 ,עמ' .36
147
4.1המתורגמני
המתורגמני שרואיינו הוגדרו על ידי אחרי כ"מתורגמני טובי" .חלק ג היו מנוסי
)כחמש שנות ניסיו( ,רוב היו רהוטי ועשו רוש נבו .ה גילו יכולת ללמוד מהניסיו ומדברי
שהוסברו לה ,התאמצו להיות מקצועיי ולעשות עבודה טובה כמיטב יכולת ,וחלק הצליחו
לנחש או להסיק מה נדרש מה כאנשי מקצוע .אי בידינו מידע על המתורגמני הפחות טובי.
כאמור ,אי בישראל הכשרה ייעודית למב"מ ,אי השתלמויות ייעודיות למתורגמני
הקיימי ,ואי הסמכה .המחלקה לתרגו וחקר התרגו באוניברסיטת בר איל אמנ מציעה
במסגרת לימודי התואר השני ג דיפלומה מקצועית בתרגו בו!זמני ועוקב ,א תכנית הלימודי
אינה בנויה לפי צרכיה הספציפיי של מתורגמני בית משפט .רמת הידע המקצועי בקרב
המרואייני ,שלא קיבלו הכשרה ייעודית במתורגמנות ,נמוכה .הדבר ניכר בהבדל ברמת הידע בי
ט' ,שקיבלה הכשרה בתרגו בעל!פה ,לבי יתר המרואייני ,שלא הכירו מושגי מקצועיי
בסיסיי כמו ההבדל בי תרגו סימולטני לתרגו עוקב ,לא הכירו טכניקות רישו ,וחלק לא
הכירו דרישות בסיסיות בעבודת המתורגמ כגו אופ התרגו ,כללי אתיקה מוסכמי ,ומה ה
חובותיו וזכויותיו של המתורגמ .המרואייני סבלו מחוסר ידיעה על מה שמקובל או לא מקובל
במקצוע מתורגמנות בתי המשפט .לא היתה לה הבנה מסודרת של ההלי המשפטי ,של האתוס
הכללי של המערכת ,לא היתה הגדרת תפקיד ולא היה קוד אתיקה שהוסבר לה כראוי.178
המרואייני מקבלי אמירות של המערכת )"אסור לכ לקבל חומר מראש"( ככזה ראה וקדש,
ואי ביכולת להציב מולה מער של ערכי אלטרנטיביי.
התוצאה היתה חוסר מודעות למעשיה ופעולה בניגוד למוסכמות המקצוע ,וכ פער בי
דימוי למעשה ,שהתבטא בכ שלפעמי ה ידעו את התשובות "הנכונות" לשאלות אתיקה ,א
משאלות גיבוי או בשאלות פתוחות התגלה כי בפועל ה נוהגי אחרת ,בלי להיות מודעי לכ
כלל .למשל ,ה שבו ואמרו ש"אי לה שיקול דעת" כי כ נאמר לה על ידי המערכת ,בשעה
שכל תשובה ותשובה שנתנו מעידה על כ שה מפעילי שיקול דעת ללא הר" .מרואייני אמרו
שצרי "לתרג הכול" ,ואחר כ התברר שה מתמצתי; או שטענו שה מתרגמי שפה גסה
כלשונה ,שעה שבפועל ה מרככי אותה )"יחסי מי" במקו "זיו"(; או שהגדירו את תפקיד
כ"לתרג וזהו" ובפועל מתברר שה ממלאי תפקידי נוספי ,וכיוצא באלה .נית לשער כי
הסיבה לכ היא שהעקרונות המקצועיי לא נוסחו א" פע באוזני המרואייני בצורה
178בעקבות בקשתה של הנהלת בתי המשפט חובר קוד אתיקה כזה על ידנו והופ' בקרב המתורגמני .אול אי לו
ער רב א לא הוסבר למתורגמני הרציונאל שמאחורי סעיפיו וא לא סייעו ביד להבי כיצד לייש את הקוד.
148
תיאורטית ,לא נדונו ,לא ניתנו דוגמאות לאופני השוני שבה נית לייש אות במצבי
שוני ,אלא המרואייני קלטו אות במעומע תו ניסוי וטעיה ,ולכ לא הפנימו אות באמת.
נושא שבו היו המרואייני )פרט ל!ט'( בורי לחלוטי היה נושא הרישו והתרגו הארו
)ראו סעי" 3.1.5עמ' .(94מלבד אחת ,לא היו המרואייני מודעי כלל לצור ולאפשרות לרשו
בתרגו עוקב ,כלי בסיסי ביותר במקצוע המתורגמנות .רישו פותר בעיות רבות שהוזכרו על ידי
המרואייני ,כגו זכירת מספרי ,שמות ותאריכי ,שיחזור משפטי מסובכי ,והתמודדות ע
מועני השוכחי לעצור לתרגו .רישו מונע את ההכרח לנתק את חוט מחשבתו של המוע .הוא
אינו גוזל זמ נוס" ואינו מהווה פרוטוקול חלופי .במקרי שבה עורכי הדי מעונייני בדיאלוג
זריז הלו!ושוב ,שיאפשר לה להפסיק את העד ,כמו למשל בחקירה חוזרת ,יכולה מתורגמנית
מקצועית לעבור מתרגו ארו לתרגו קצר לפי הצור .היעדרו המוחלט של רישו הוא תעודת!
עניות לרמת המקצועיות של המתורגמנות המתבצעת בה.
חוסר המקצועיות גר להתנהגות שאינה תואמת את המקובל בכללי האתיקה וההתנהגות
המקצועית במב"מ .לדוגמה ,יש מרואייני הסבורי בטעות שאסור לה לבקש הפסקה למנוחה,
בניגוד לקביעה 179שחובה על המתורגמנית לבקשה הפסקה למנוחה א היא חשה שעייפותה פוגעת
באיכות התרגו; לא ידעו שהתכוננות לדיו היא חלק מאחריות המקצועית ,סבורי היו שהדבר
אסור עליה ,וחלק א" סברו שאי בכ צור .מרואיינת אחת סיפרה שהיא נמנעת לעתי
מלקרוא חומר רקע כדי "לא לקלקל" לעצמה את ההפתעה .דהיינו ,היא נמנעת מפעולה שעשויה
לשפר את תוצרי התרגו שלה; אחד מה סבר שאסור לתרג טקסט כתוב ישירות מהד",
מלאכה הנחשבת לחלק מתפקידו של המתורגמ; היו בה שלא הכירו מילוני חשובי ,או סברו
שפתיחת מילו בבית המשפט מעידה על חוסר מקצועיות; תרגו לנאש ,בניגוד לתרגו עדות,
נחשב בעיניה לבלתי חיוני וה הרבו לתמצת בו; ודוגמאות נוספות.
בד בבד סבור חלק מהמרואייני שמותר לה לעשות דברי ,שאינ תואמי את כללי
האתיקה המקובלי :אחד מה סבר שתפקידו להדרי את הנאש; אחר סבר שאי פסול בכ
שהוא סועד סעודת צהריי ע הנאש כדי לקבל ממנו מידע על הדיו הצפוי; ורבי מה
מייעצי לנאשמי בענייני שוני ,כולל כאלה שה בגדר עיסוק בעריכת די .יש מתורגמני
המתלבשי ומתנהגי בצורה שאינה הולמת; מתורגמני מסנני את הדברי שה מתרגמי,
מחליטי מה חשוב ומה לא ,מה לתמצת ומה לתרג במלואו ,הא התוכ מספיק חשוב כדי
לעצור את המוע )"שמירת ס""(.
Colin & Morris 1996, p. 148
179
149
ויש נושאי שבה ה מגששי באפלה ,מנחשי ,לומדי מהניסיו ,מסיקי מסקנות
ממשהו שאמרה שופטת ,מתקלה שאירעה לה ,או מתנהגי לפי הטמפרמנט והרגישויות
האישיות" .הרי לא הסבירו לי א" פע ,הכול אני מנחשת מהניסיו ומהאינטואיציה" אמרה ד'.
לכ יש דוגמאות רבות :לפחות אחת המרואיינות לא ידעה כי יש להשתמש בגו" ראשו ולא לומר
"הוא אמר ש ,"...עקרו בסיסי במב"מ ;180נושא החיסיו לא הוסבר לה ,יש בה שסברו
ששמירת הסודיות מובנת מאליה ,ויש כאלה שלא היו מודעי לה כלל; מרואייני התלבטו א
צרי להציג את עצמ ולבר לשלו את הנאש בהגיע לאול המשפט ,ואי לעשות זאת .כ
התלבטו בשאלה מה מותר ומה אסור לומר לנאש או לעד; אחת מה נעלבה בגלל האזהרה שא
לא תתרג כהלכה היא חשופה לעונשי בחוק ,אזהרה לגיטימית שהיא חלק מהנוסח הקבוע של
אזהרת המתורגמ .היא נעלבה ג מכ שכאשר הודיעה לבית המשפט על ניגוד אינטרסי ,אמר לה
השופט שאחת הפרקליטות "תשגיח" על עבודתה .מתורגמ מקצועי לומד את חשיבות ההקפדה על
העדר ניגוד האינטרסי ונית להניח שאילו קיבלה הכשרה מתאימה ,לא היתה נעלבת.
במסגרת עבודת נתקלו המרואייני במצבי שבה התבקשו ,או התנדבו ,למלא תפקידי
נוספי כגו סינגור ותמיכה בחלש כולל ייעו' משפטי ,פרשנות ,ויסות השיח ,בירור עובדות,
ִ<יש8ט ,תמר 8בי רצונות הנוכחי בבית המשפט ,תיוו בי תרבותי ,סינו מידע ,תמצות ,הגשת
סיוע פסיכולוגי ,ודיבוב עברייני .בהעדר קוד אתיקה מנומק שהופנ ,התקשו רבי מה
להחליט מה לעשות ורבי מה התנהגו בניגוד לכללי האתיקה המקובלי .לדוגמה ,המרואייני
יודעי כי נאסר עליה לעסוק בעריכת די .א" על פי כ ה מתקשי לעמוד בפני בקשותיה של
תלויי התרגו ,ונעני לפעמי לדח" לסנגר .כמו כ ייתכ כי שופטי מסוימי מאפשרי סינגור,
וכי מתורגמני בית המשפט מתבקשי לעסוק בעריכת די על ידי נציגי הסנגוריה הציבורית כאשר
הנאש אינו מיוצג .ממצאי אלה תואמי מקרי שהתפרסמו בארצות הברית.
181
תנאי העבודה של המתורגמני קשי :בדיוני הוכחות ה עובדי שעות ארוכות לבד וללא
הפסקה .אי יציבות בעבודת ,היא אינה קבועה ואינה מהווה משרה מלאה ,העבודה כרוכה
בנסיעות ,אי לה משרד מסודר להניח בו את חפציה ,לנוח ,להמתי ,להתכונ או לשוחח ע
עמיתי למקצוע .בתרגו עדויות ה עובדי בעמידה ,גור עייפות נוס" שג מקשה על רישו
)בהנחה שהשופטי יתירו למתורגמני לרשו ,ושהמתורגמני יידעו כיצד עושי זאת( .בתרגו
180על פי מסמכי הנחיות של מוסדות וארגונים שונים למתורגמנים ,וכן .Colin & Morris 1993
http://www.ccio.org/CCIO-Resources-TAPIT-court%20int.htm, accessed Dec. 2007:
"Judges and attorneys still routinely ask the interpreter if the defendant "understands his
rights" or "understands what is going on" or when they tell the interpreter to "explain to him
"that he needs to do x and y.
181
150
לנאשמי ה יושבי בקרבה לא נוחה ליד חשודי ועברייני פליליי ,ואי לה אפשרות
להשתמש באמצעי אלקטרוניי כדי לשמור מרחק וכדי שכל הנוגעי בדבר ייטיבו לשמוע.
האקוסטיקה באולמות אינה תמיד טובה ,ובדר כלל אי מיקרופוני עבור המתורגמ ,העד,
השופט ועורכי הדי.
שכר של המתורגמני נמו ,התוספות הניתנות לה כגו תשלו מינימו וביטול זמ
נתונות למיקוח ,שאחת המרואיינות כינתה בש " ַמסחרה" .רוב עובדי ללא תלוש שכר ולכ
אינ נהני מהטבות סוציאליות כלשה ,והמעטי העובדי ע תלוש מקבלי רק את ההטבות
המינימליות הקבועות בחוק .רוב מתורגמני בית משפט בישראל משתכרי מעט מעל שכר
המינימו A 25!23 ,בשעה .למעשה ,במונחי ריאליי רוב משתכרי רוב הזמ כחצי משכר
המינימו .הואיל ורבי מהדיוני המצריכי מתורגמ ה קצרי ,מתורגמ המשתכר A23
בשעה עובד למעשה חצי יו )שכ אינו יכול לעבוד בעבודה אחרת באותו בוקר( תמורת סכו זה.
ואפילו א נחשיב רק את הזמ נטו שהקדיש לעבודתו בבית המשפט ,בהנחה השמרנית שזמ
נסיעה ממוצע לעבודה באותה עיר הוא חצי שעה ,הרי שמתורגמ שעבד שעה אחת משתכר למעשה
A11.5בשעה ,כחצי משכר המינימו .רק מתורגמני המקבלי תשלו מינימו ופיצוי על זמ
הנסיעה לעבודה )"ביטול זמ"( ,מקבלי שכר מינימו אמיתי ,ועדיי רוב אינו עובד במשרה
מלאה .השכר בישראל נמו בהשוואה למדינות האחרות שנבדקו במחקר זה ,ש מקובל לשל פי
שניי עד פי 7.5משכר המינימו .כמו כ במעבר מחברת 'כפיר' לחברת 'פרוטוקול' חלה
התדרדרות במצב של המתורגמני .לפי דברי המרואייני הוותיקי ,ב'כפיר' עבדו כול ע
תלוש משכורת ,היו תנאי סוציאליי ,היתה הדרכה של ראש הצוות ,היחס היה טוב יותר והשכר
היה גבוה יותר .נוסי" לכ את העובדה שכמעט כל המתורגמני עובדי כפרילנסרי ,וצריכי
לממ בעצמ תשלומי ביטוח לאומי ,פנסיה וכיוצא בזה ,ויוב מדוע רק שניי מהמרואייני
רואי בעבודת קריירה.
במחקר זה הסתמנה אצל המרואייני חלוקה לשתי קבוצות .קבוצה אחת היא
המתורגמני העובדי בבתי המשפט בקביעות ,בעלי הניסיו ,אשר הביעו גאווה מקצועית
והשתדלו מאוד לעבוד בצורה מקצועית כמיטב ידיעת .הקבוצה השנייה היא הסטודנטיי אשר
עובדי בבית המשפט כעבודה זמנית .ג ה השתדלו מאוד לעשות עבודה טובה ,אול לא סברו
שה מקצועיי ,וכול המליצו על העסקת מתורגמני מקצועיי )"לא כמונו" ,כדברי ח'(
היושבי דר קבע בבתי המשפט.
151
אי למתורגמני התאגדות מקצועית שתאפשר לה להשתל במקצוע ולהתייע' ע
קבוצת השווי .דבר זה מקשה עליה להתמודד ג ע סוגיית הלח' הנפשי .המרואייני במחקר
זה התמקדו בחוויות קשות שעברו בבית המשפט כתוצאה מהמגע ע נושאי כגו רצח ,אונס
והתעללות .ה תיארו את הזעזוע שחווה אד נורמטיבי כשהוא נתקל בתופעות הנדונות בבית
המשפט .ב' תיאר את הלחצי שבה עומדי המתורגמני כאשר כל מיני אנשי מהקהל מעירי
הערות על התרגו .מדברי המרואייני אפשר להבי שה נלחצי מהאפשרות שיכירו מישהו
באופ אישי ,וג מהצור לדבר לפעמי בשפה גסה ביותר שאינ מורגלי אליה .חלק מה
החליטו לסרב לתרג בתחומי מסוימי .עו"ד קורצברג סיפר מניסיונו האישי כמתורגמ בתי
משפט )שוסטר" :(2003 ,איזה מקצוע נורא ] [...זו אחריות רצינית מאוד ,אתה יוצא מבית!המשפט
והמוח בוער ל ,זה מצב מאוד מלחי' ] [...מה יהיה א אני אתבלבל?"
המתורגמני אינ זוכי להכשרה מתאימה שתסייע לה להתמודד ע הלחצי הנפשיי
וג אי לה ע מי להתייע' וע מי לשוחח ,הואיל וה מחויבי בשמירת חיסיו .ראש הצוות
ביקש להעביר למתורגמני סדנה לעמידה במצבי לח' כחלק מהשתלמויות מקצועיות עתידיות.
מתורגמני נטולי כישורי גובי מחיר כבד :בזבוז זמנ היקר של השופטי ,סרבול ההלי
המשפטי ועינוי די ,פגיעה בזכויות אד ואזרח ,ונזקי אשר נעי מקצרי בתקשורת ,דר חוסר
יכולת לרדת לחקר האמת ,ועד עיוות די.
4.2הזכיינית
הזכיינית לא עמדה ברבי מתנאיו של מכרז .2003אנו רואי בכ סימ נוס" לחוסר
המקצועיות במערכת בתחומי הנוגעי למב"מ ,וכ להיעדר אכיפה ופיקוח .התנאי העיקריי
שהפרה היו חובת ההתייצבות הסדירה והחובה לבדוק את כישורי המתורגמי ולהכשיר אות.
ממצאי אלה תואמי את ממצאיה של חפר ) (2005המפורטי בסעי" .1.4
אחת הבעיות הקשות במערכת המשפט בישראל היא אי התייצבות של מתורגמני לדיו
המשפטי .הממונה על התרגומי בהנהלת בתי המשפט אמרה שהיא נאלצת לקנוס את הזכיינית
חמש או שש פעמי בחודש על אי!התייצבות מתורגמ .היא העלתה סברה ,כי לעתי נמצא בבית
המשפט מישהו שיכול לתרג אד!הוק ולכ חלק מהאירועי אינ מגיעי כלל לידיעתה.
182
הזכיי הכחיש את הדברי האלה ולדבריו ,מקרי אי!ההתייצבות מעטי מאוד ובחצי השנה
182לפי שיחה בין הממונה על התרגום לבין החוקרת ,אפריל .2007
152
האחרונה לא נקנסה החברה כלל .כ אמר כי כ! 70%מהתקלות נובעות מהעומס הרב על מערכת
בתי המשפט ,וכי האשמי העיקריי באי התייצבות מתורגמ ה מזכירויות בתי המשפט ,אשר
שוכחות להזמי מתורגמ ,או שולחות הזמנה שגויה או לא מדויקת .לדבריו התרגו ,ההקלטה
והתמלול ה האחרוני בשרשרת התיאומי של המזכירות ,שהעדיפות הראשונה שלה היא
להודיע לצדדי .כאשר מבקשי לראות את ההזמנה החתומה על ידי ראש הצוות ,מתברר מי
טעה ,אבל "הכי קל להאשי את הזכיינית".
183
א' לעומת זאת טע כי הסיבה לאי!ההתייצבות
היא ש"החברה ]הזכיינית[ לא משלמת כמו שצרי ,אז אנשי לא רוצי לבוא".
כל אי!התייצבות גורמת לעינוי די ,פגיעה בזכויות האזרח של תלוי!התרגו ,בזבוז זמנ
היקר של השופטי והמערכת ,הוצאות כספיות ועבירות על חוק סדר הדי הפלילי .האחריות
לתופעה זו מוטלת על הזכיינית ג א הדבר אירע באשמת המתורגמ .הואיל והזכיינית היא
בעלת זיכיו בלעדי על תרגו בהליכי פליליי ,אי לצדדי אפשרות להזמי מתורגמ על
חשבונ א אינ מרוצי מהמתורגמ של הזכיינית או שהמתורגמ לא התייצב .הזכיינית נקנסת
שוב ושוב א המצב אינו משתפר .לדברי הממונה על התרגומי ,היא יכולה להביע את אי שביעות
רצונה באוזני הזכיינית ולקנוס אותה ,א מלבד זאת אינה יכולה לעשות הרבה משו שלמעשה
אי חברה אחרת שתחלי" את הזכיינית.
בניגוד לנדרש במכרז ,2003אי הזכיינית מספקת הכשרה ,השתלמויות ,סיוע למתורגמני
או פיקוח נאות :למעשה ,הזכיינית מתפקדת כשירות הזמנות בלבד .היא סבורה שכל אד דו!
לשוני יכול לתרג ואכ ,מקבלת לעבודה כל מי שמתיימר לדעת שתי שפות ברמה סבירה .אי מיו
של המועמדי על סמ כישורי תרגו או אישיות .הזכיינית אינה מדריכה את המתורגמני )מלבד
חניכה קצרה על ידי מתורגמ ותיק או ראש הצוות ,וג זאת ,לפי מחקר זה ,בצורה ספוראדית א
בכלל( .הזכיינית אינה מנצלת את ההכשרה המעטה שקיימת באר' .בצה"ל יש הכשרה ייעודית
בסיסית למתורגמני בית משפט ,והחיילי העובדי בתפקיד זה משתחררי ע שלוש שנות ניסיו
בתרגו ,אול הזכיינית אינה מודעת לכ ואינה מעסיקה את המתורגמני יוצאי הצבא .בשפת
סימני ישראלית )שס"י( יש באר' הכשרה והסמכה מסודרת למתורגמני ,אול איהכשרה
ייעודית למתורגמני בית משפט.
184
הזכיינית אינה חייבת להעסיק מתורגמני מוסמכי לשפת
סימני.
היחסי בי הזכיינית למרואייני המחקר מאופייני ביחסי אנוש גרועי ,כולל עויינות,
חשדנות ,הזנחה וא" הונאה הדדית .המרואייני חשי כעס כלפי הזכיינית ,אינ רואי בעצמ
183
לפי שיחה עם מנהל הזכיינית נ' ,ינואר .2008
153
עובדי שלה ,וטועני שהיא מזלזלת בה ,אינה מתייחסת לבקשותיה ,וכי יש נתק בינה לבינ
ותחושה שאי ע מי לדבר .ממצא זה מאשר את ממצאיה של חפר ) (2005באותו עניי .הזכיינית
אינה תומכת בה במת מונחי מקצועיי ,בהכשרה ,בסיוע נפשי או בפיקוח על עבודת ,וא"
מפריעה לה אקטיבית להיות בקשר ביניה ,185כ שאי ה יכולי לסייע זה לזה בעצה
ובתמיכה .מתורגמני גרועי ממשיכי לעבוד וא" לוחצי על חבריה "להוריד את הרמה" )ד'(.
בתחומי מסוימי הפגי הזכיי ידע מקצועי .הוא הגדיר נכו את הכישורי הנדרשי
ממתורגמ )כישורי תרגו ,חלוקת קשב ,העברת מסרי תרבותיי ,תרגו לא מילולי ,וניסיו
בתרגו בבתי משפט( .הוא הביע רצו ונכונות לממ השתלמויות .הוא מינה רכז ארצי חדש
המצטיי ביחסי אנוש ,כדי לתק את הבעיות שהיו בתחו זה לפני כ .עוד נקודת אור אצל
הזכיינית היתה ראש הצוות שרואיי .הוא השתדל למלא את תפקידו בצורה מקצועית כמיטב
ידיעתו ,וזכה לשבחי גורפי מהמתורגמני הכפופי לו .אחדי מה אמרו שה ממשיכי
לעבוד רק בזכותו .ראש הצוות יז ישיבות כדי לשפר את הממשק בינו לבי בית המשפט ,הזמי
את המתורגמני בצורה מסודרת ומתוכננת ,גילה אמינות ,התאמ' לפקח על איכות התרגו
ולהיות קשוב לצרכי המתורגמני .למעשה הוא מתפקד כמדרי וכבקר איכות חלקי ,ואיז
במקצת את חוסר המקצועיות של הזכיינית .אול כל הפעולות החיוביות האלה נעשו על דעת ראש
הצוות וביוזמתו ,ולא נית להסיק מפעולתו על כונני אחרי .המרואייני שהזדמ לה לעבוד
ע כונני אחרי סיפרו שהמצב אצל שונה.
חלק מהראיות לחוסר המקצועיות של הזכיינית נמצא בדבריו של המנהל נ' שרואיי .הוא
אינו מייחס חשיבות למתורגמנות בהלי המשפטי .לדבריו ,דיו יכול להתקיי ג בלי תרגו.
הוא אמר ש"צרי לקחת הכול בפרופורציה" וכי המתורגמנות היא עניי לא מרכזי ולא מהותי
בדיו בבית המשפט .התמקצעות התחו ,לדבריו ,תביא אותו "לקיצוניות של מקצועיות" ,תסרבל
את הדיו ותארי אותו ,ותנפח שלא לצור את חשיבות הנושא .הוא הביע את דעתו על תפקידה
של הזכיינית במילי" :פרוטקול צריכה להיבח ביכולת הארגו ".דהיינו ,כל עוד ביכולתה לספק
מתורגמני כלשה ,הרי עמדה במבח.
הזכיי השמיע דעות המנוגדות לכל מה שנחקר ונלמד בנושא :הוא טע שאסור למתורגמנית
לרשו ,משו שיש בכ משו רישו פרוטוקול מקביל ,והצדיק את השופטי שאסרו על ט'
184תכתובת אימייל עם נגה וייס מתכנית התרגום לשס"י בבית ברל ,אוקטובר .2007
185
לדברי מנהל הזכיינית כ' ,בשיחה עם החוקרת בחודש מאי 2007בנוכחות הממונה על התרגום מהנהלת
בתי המשפט נדונה האפשרות להכין קורס השתלמות למתורגמני בית המשפט .החוקרת הציעה לערוך את
ההשתלמות לכל המתורגמנים בבת אחת ,אולם המנהל ביקש לערוך את ההשתלמויות בקבוצות קטנות כי הוא
חושש מהתארגנות של המתורגמנים .גם ראש הצוות סיפר כי המתורגמנים אינם נפגשים להתייעצות.
154
להשתמש בטכניקה זו .דבר זה מעיד ,שה הזכיי וה השופטי שבה מדובר אינ יודעי
שרישו הוא חלק מארגז!הכלי השגרתי של כל תרגו עוקב וכי זוהי פעולה מובנת מאליה
במקצוע זה ,שאינה מאריכה כלל את זמ התרגו; שהשכר אינו מרכיב באיכות )כ במקור( וכי
ג ב! A 100לשעה לא ישיג אנשי טובי יותר; שזכויות הנאשמי אינ נפגעות כי יש עורכי די
שמייצגי אות וה יודעי לשמור על זכויותיה; שהשופט יודע יותר טוב מהמתורגמ מה הוא
צרי ,כי לנגד עיניו עומדת יעילות הדיו )בעניי זה נית לשאול ,עד כמה יעיל דיו הנתקל בבעיות
תקשורת בגלל מתורגמ לא מיומ(; וכי העומס המנטלי המוטל על עור הדי גדול יותר מזה
שמוטל על המתורגמ )אנו תוהי כיצד על סמ אילו מדדי ער את ההשוואה ,וא עבד אי פע
כמתורגמ בבתי משפט( .אחרי שאמר שהמדד החשוב ביותר הוא הניסיו ,וכי מתורגמני רבי
עובדי אצל הזכיינית כבר שני ,הודה כי "זה לא המקו לבניית קריירה" .כאמור ,הוותק
הממוצע בקרב המתורגמני שרואיינו היה 3שני ואיש מה לא עבד יותר מ! 5שני ,כלומר ,ג
א יש מתורגמני מוכשרי וטובי ,רבי הסיכויי ל'בריחת מוחות'.
נמצא פער בי דבריו של הזכיי נ .לבי הממצאי בראיונות ע המתורגמני .לדוגמה,
הזכיי תיאר תהלי מסודר ושיטתי של סינו אנשי ,חניכת ,והכנסה מדורגת לעבודה ,ואילו
המתורגמני סיפרו שלא עברו כל סינו ,לא קיבלו הדרכה ו'נזרקו ישר למי' .הזכיי אמר שרוב
המתורגמני עובדי כשכירי ,שעה שהמרואייני סיפרו שרוב המכריע פרילנסרי; הזכיי
טע כי יש העובדי בחברה כשכירי בשכר גלובלי ,המרואייני אמרו שה משתכרי לפי שעות,
כולל ראש הצוות; הזכיי סבר כי מתורגמני בשפות השכיחות לא יעבדו רק שעה ביו כי "תמיד
יש עבודה בבית המשפט" ,ואילו אחד המרואייני הסביר כי מתורגמ מוזמ תמיד רק לאירוע
אחד ,כי לעול אי לדעת כמה זמ תאר המתורגמנות בדיו ספציפי ,ולכ ייתכ מאוד שמתורגמ
יקדיש לבית המשפט בוקר של וישתכר 23ש"ח.
בדבריו נטה הזכיי להאשי את כל העול בהטיה אינטרסנטית .לגירסתו ,המתורגמני
מתלונני נגד הזכיינית כי ה "רוצי יותר" ,שכ זה הטבע האנושי ,וה ג "יושבי ש"
ומסיתי זה את זה; הוא ג אינו מאמי לטענת ששכר ותנאיה הורעו במעבר מ'כפיר'
ל'פרוטוקול' ,טענה הנובעת לדעתו מרצו לקבל שכר גבוה יותר; השופטי מתלונני נגד
המתורגמני "בגלל סיבות אישיות" ,כי "ה לא הסתדרו ע מתורגמ" ,בדר כלל משו
ש"הפריע לזרימה של הדיו" ,א לא בגלל בעיות באיכות התרגו; מנהלת אג" קלדניות ,תרגומי
והקלטות מתלוננת כדי להראות שהיא נוהגת בקשיחות כלפי הזכיינית ועושה את תפקידה
155
נאמנה; ואילו באי!ההתייצבות של מתורגמני אשמה בדר כלל מזכירות בית המשפט ששכחה
להזמי תרגו .הזכיינית ,לעומת זאת" ,לא רחוקה מהאידיאל".
4.3עורכי הדי
עורכי די רבי אינ מסבירי לנאשמי או לעדי מטעמ מה תפקידו של המתורגמ
ואי יתנהל התרגו .כ ,למשל ,אי ה טורחי להסביר ליוצאי אתיופיה מבוגרי שעליה
לשתוק כשמתורגמ מתרג ,וכי כל מה שיאמרו יתורג.
סנגורי מנצלי לרעה את התרגו .למשל ,ה מבקשי להזמי מתורגמ כעילה לדחיית
הדיו; או מרבי לבקר את התרגו ג בצורה לא עניינית ,ומשתמשי במתורגמ כשעיר לעזאזל.
כמעט כל המרואייני דוברי הרוסית )שפה שבה רב הסיכוי שבאול יהיה נוכח עו"ד הדובר את
השפה( הזכירו את התערבות הסנגורי כסיבה הראשונה שמקשה על עבודת בבית המשפט .נית
לשער ,כי הסמכה מסודרת של מתורגמני היתה מבססת את מעמד כאנשי מקצוע ומפחיתה את
בעיית הביקורת הלא!עניינית על התרגו ,והקלטת הדיוני המתורגמי תאפשר לברור את
הביקורת העניינית מהביקורת המניפולטיבית ולאתר עורכי די 'רצידיביסטי'.
עבודה זו אינה בודקת את הפרקליטות ואת הסנגוריה הציבורית .אול יצוי ,שהמרואייני
העידו על מקרי שבה מגיע נאש לבית המשפט בלי לדעת במה הוא מואש .כמו כ דיווחו על
סנגורי ציבוריי שמבררי ברגע האחרו ,ממש לפני הכניסה לדיו וא" במהלכו ,פרטי חשובי
הקשורי למשפט שמתפקיד היה לדעת קוד לכ.
4.4השופטי
המאפיי הבולט שעלה במחקר הוא חוסר האחידות ,כלומר העובדה ששופטי שוני
מביני את עבודת התרגו בצורה שונה ,והמתורגמני נאלצי להתאי את התנהגות לשופט
היושב בדי .מ הראוי לקבוע מדיניות אחידה בתחו זה ולעדכ את השופטי בשיטות שנמצאו
מומלצות לעבודה ע מתורגמני .במדינות אחרות יש מסמכי הדרכה מסודרי המיועדי
לשופטי כדי לסייע לה בעבודת ע מתורגמני )ראו סעי" Reportsבבליוגרפיה(.
כאשר אי מתורגמ ,שופטי רבי מאפשרי ל'מתורגמני' אד הוק לתרג ,או מקיימי
את הדיו ללא מתורגמ .אפילו השופט אקסלרד שצוטט לעיל )עמ' ,(33אשר מתח ביקורת נוקבת
156
על אי התייצבותו של המתורגמ והפגי רמה גבוהה של מודעות לחוסר!הצדק הכרו במצב שבו
אי הנאש יכול להבי מה מתרחש בבית המשפט ,קיי את הדיוני ללא מתורגמ ארבע פעמי
)באותו תיק( לפני שהחליט לקנוס את הזכיינית .מערכת המשפט שולחת מסרי סותרי :מביעי
זע וקונסי את הזכיינית על אי התייצבות המתורגמ מחד ,ומקיימי את הדיו ללא מתורגמ
מאיד.
מתשובותיה של המרואייני למחקר זה עולה כי חלק מהשופטי מראי ג ה סימני
שאינ מביני לכאורה את עבודת המתורגמני )בדומה למצב בקרב שופטי במדינות אחרות,
השוו .(Morris, 2003, 2007רבי מה תופסי את המתורגמ כ"צינור שקו"" ,תפיסה שהוכח
כי אינה עומדת במבח המציאות .מתו עדויות המתורגמני במחקר זה עולה ,כי שופטי
מסוימי מעבירי למתורגמני הוראות כמו "לתרג מילולית" ,או "כמו תוכי" ,או סבורי
שה יכולי לתרג בלי להבי )"את לא צריכה להבי ,רק תדברי"( .חלק מתייחסי בשלילה
לבקשת של המתורגמני לברר מילה או מושג .לעתי דורשי שופטי ממתורגמני להפסיק
לתרג בסתירה לכלל האומר שיש לתרג כל מה שנאמר בבית המשפט .יש בה כאלה שדורשי
מהמתורגמני לתמצת ,וה עצמ מקצרי את הגירסה המתורגמת לפרוטוקול .ה אינ רואי
בעי יפה פעולות מקצועיות כגו שימוש במילוני או רישו בתרגו עוקב .שופטת אחת סירבה
לחתו על הטופס "כדי לחסו כספי ציבור" משו שבסופו של דבר לא היה צור בשירותיה של
המתורגמנית ,א" על פי שהמתורגמנית הוזמנה ,התייצבה ,הציגה את עצמה ונכחה במש כל
הדיו .שופטי מאפשרי ל'מתורגמני' אד!הוק לתרג בהליכי פליליי ,או מקיימי דיוני
ללא מתורגמ וזאת בניגוד לחוק .שופטי מתירי למתורגמני לתרג ג במצב של ניגוד
אינטרסי .המרואייני התרשמו ששופט לא יתייחס בעי יפה למתורגמ שיתלונ על עייפות
ויבקש הפסקה .ה אינ מעזי להעמיד את ההנחה הזאת במבח המציאות ,וייתכ שהרוש
שקיבלו מוטעה ,אול זהו הרוש שנוצר .עייפות המתורגמ גורעת מאיכות התרגו וגוררת
טעויות ).(Moser-Mercer, 2003
דוגמה לאי ההתמצאות בנורמות הנהוגות במתורגמנות משפטית נית לראות בהערתו של
אב בית הדי למתורגמנית במשפט דמיאניוק" :זה שעור!די גיל כועס אני יכול להבי ,אבל מדוע
המתורגמנית כועסת?" )שלזינגר .(1999 ,השאלה מעידה על כ שאב בית הדי לא הבי כי
המתורגמנית חייבת להישמע כועסת א היא סבורה שכחלק מתפקידה עליה להיכנס לנעליו של
המוע ,ולהעביר ג את נימת דבריו.
157
שופטי ממעטי לגַ?ות את המתורגמני כשעורכי!הדי תוקפי אות ,ויש בה
המתייחסי למתורגמני בזלזול .אפשר שהדבר נובע מכ שהשופטי סובלי מחוסר
המקצועיות של מתורגמני רבי ,כפי שעולה מעדותה של ט' )עמ' 122לעיל( .לפעמי אי לשופט
דר לשפוט את התרגו ,והוא אינו יכול לגבות את המתורגמ א אינו בטוח שהמתורגמ הוא
מקצועי ,והוא אינו בטוח ,שהרי אי לרשותו מערכת הסמכה מהימנה.
סוגיות בי!תרבותיות מהוות מכשול לתקשורת אפקטיבית במצבי רבי ,כולל ההלי
המשפטי .אי!הבנה בי!תרבותית עלולה לגרו לבזבוז זמ ולהטיית משפט .לעתי קרובות,
המתורגמ הוא האד היחיד המודע לבעיות אלה ,אול השאלה מה עליו לעשות ע מידע כזה
היא שאלה סבוכה .יש שופטי שאינ מביני שה יכולי ליהנות מיכולת של מתורגמני
מסויימי לספק מידע בי!תרבותי ובכ למנוע אי הבנות מיותרות .נכו שקשה למצוא את
הפורמאט היעיל לכ ,הואיל ואי להניח למתורגמני להתערב במהל הדיו .בעניי זה יש לציי
את הפתרו שנמצא בנורבגיה ,ש ניתנת למתורגמני הזדמנות להעיר הערות בסו" הדיו .שיטה
זו מונעת הפרעה להלי ,ומצד שני מאפשרת למתורגמני להשמיע תובנות במידת הצור.
מעדויות המרואייני מתברר כי במקרי מסוימי ,שופטי ועורכי די אינ מביני שיש
להכניס שינויי בהתנהלות הדיו כאשר נוכחת מתורגמנית ,ואפילו מתורגמנית מנוסה ומיומנת:
להקפיד שלא ידברו שני אנשי בבת אחת; לעצור את הדיבור ולאפשר למתורגמנית לתרג;
להקפיד שהדיבור לא יהיה מהיר מדי ,משו שאז המתורגמנית נאלצת לתמצת ,וא היא מצליחה
לתרג תרגו מלא ,תלוי התרגו אינו יכול לעקוב אחריה בשל המהירות; להבי שמתורגמנית
צריכה מדי פע לברר למה בדיוק התכוו המוע ,או לברר כיצד אומרי מילה מסוימת; לא לבקש
לקבוע את הדיו לשעה מוקדמת כאשר המתורגמנית מגיעה מרחוק ,בעיקר כשמדובר בשפה שבה
אי מאגר גדול של מתורגמני זמיני.
לגבי שופטי הדורשי ממתורגמני להפסיק לתרג ,נית לשאול א השופט רשאי בכלל
לדרוש דרישה כזאת .השופט האוסטרלי בתיק גראדידג' )ראו לעיל עמ' (30השיב לשאלה זו
בשלילה ,פסיקה המשתלבת במקרי נוספי שבה הנטייה היא לתת תפקיד בהליכי משפטיי
ג למשתתפי שאינ משפטני )למשל ,מת רשות לחבר המושבעי לשאול שאלות .(186באותו
עניי ,אד היושב ושומע דיו ער הנוגע לגורלו ,שאסור לו להבי ,יחוש שבטחונו ואמונו במערכת
המשפט מתערערי .מ המחקר עלה ,שאפילו תרגו בתמצית עורר חשדנות כלפי מהימנותה של
המתורגמנית.
186
http://www.moderncourts.org/CJP/Text/Reports/News/jurorturn.htmlביקור אחרון :נוב' .2007
158
שופטי ועורכי די מבצעי לפעמי בקרת תרגו בשפות שבה ה מתמצאי .זוהי חרב
פיפיות :מצד אחד ,ודאי שה מגלי טעויות .מצד שני ,עורכי!די עלולי לתקו" את התרגו
בצורה לא עניינית מתו אינטרס ,ושופטי עלולי לתקו" את התרגו משו ששליטת בשפה
דלה ,ורק נדמה לה שה שולטי בה.
@פשרי .ראשית ,לפי מחקר זה רוב
כמ ֵ
שופטי העושי את מלאכת כהלכה מתפקדי ְ
השופטי מביני את חשיבות התרגו ומזמיני מתורגמ בכל מקרה שיש ספק כלשהו בדבר
שליטתו של תלוי!התרגו בשפה העברית .שנית ,ה מקלי על המתורגמנית ,מניחי לה לעשות
את עבודתה ומשפרי את תפקודה :שופט אחד הסביר למתורגמ שעליו לתרג ג מילי גסות
כי "אנחנו כמו רופאי ,אנשי מקצוע" .אחר הסביר למתורגמ שמותר לו לבקש הפסקה כדי לצאת
לשירותי .שלישית זימנה את המתורגמ ללשכתה כדי שיסביר לה סוגיות שונות הקשורות לעדת
יוצאי אתיופיה ,והבהירה לו בדבריה את חובת החיסיו .שופטי מ ֵגיני לפעמי על מתורגמני
נוכח מתקפות עורכי הדי .יש שופטי המאפשרי למתורגמני להביע את דעת בסוגיות
לשוניות ובי תרבותיות ולהסביר מכשלות ואי!הבנות .כשהשופט אינו עושה זאת ,רוב
המתורגמני שרואיינו לא ינדבו את המידע .כפי שאמרה ד'" ,השופט צרי להראות איכשהו
שהוא רוצה לשמוע .אחרת אני לא מסבירה ".או כניסוחו של ב'" :אני מסתמ על המעמד של
השופט ] [...א הוא צרי להשלי משהו ,אז הוא יבקש ממני ,הוא ישאל ואני אשלי".
ולבסו" ,ואי זה הסעי" הפח8ת שברשימה ,המרואייני העידו כי יחס טוב למתורגמנית
מאפשר לה לתפקד בצורה מיטבית .כשנשאלו מה מקל על עבודת ומה מקשה עליה ,הזכירו רוב
את האווירה באול" ,כימיה ע השופט" )ג'( ,כמקלה או מקשה על עבודת .השופט קובע את
הטו באול:
האווירה באול ,היחס בי גורמי שוני ,שופט ,תובע ,סניגור ,נאש ,בית די ,מתורגמ ][...
כל היחסי בי האנשי האלה באול יוצר אווירה שמאפשרת או לא מאפשרת לעשות את
התרגו תקי) .ב'(
שופטי )וג עורכי די( אינ מתלונני על איכות התרגו בצורה מסודרת .הואיל ומב"מ
בישראל לוקה בחוסר מקצועיות ,אנו מתקשי לחשוב שהסיבה לכ היא איכותו המעולה של
התרגו .אנו תוהי ,כיצד יתכ ששופטי ועורכי די מקבלי עליה ללא מחאה את השירות
הירוד שה זוכי לו .אולי אינ יודעי שנית לקבל שירות טוב יותר .אנו סבורי כי הדגמה
קטנה ,אולי בהשתלמות שופטי ,של אופ עבודת של מתורגמני מקצועיי ,תאיר את עיניה
של שופטינו .בכלל ,הדרכת שופטי בשיטות עבודה ע מתורגמני מסתמנת כחשובה.
159
4.5הנהלת בתי המשפט ומשרד החשב הכללי
במחקר שנער בארצות הברית נמצא כי פקידי הנהלות בתי המשפט ,שנדרשו לפעול לגישור
על הפער הלשוני בי אנשי שאינ דוברי אנגלית לבי בית המשפט ,עשו את המינימו כדי
לצאת ידי חובה ,והשתדלו להקדיש לכ מעט ככל האפשר מזמנ ,מאמציה ותקציביה.
187
נראה שהדבר נכו ג בישראל ! הנהלת בתי המשפט משקיעה בנושא טרחה מינימלית .לאחר
שהוציאה את המתורגמנות למיקור חו' לפני כעשור ,למעשה התנערה מאחריות ,והיא מגבילה את
תפקידה לבדיקת חשבוניות ולקניסת הזכיינית על אי התייצבות מתורגמני .ההנהלה אינה
מעניקה למתורגמני הכרה מקצועית או מעמד של חלק מצוות בית המשפט ,אינה מפקחת על
עבודת ,ואינה מוודאת שהזכיינית עומדת בתנאי המכרז .המתורגמני שרואיינו אינ רואי
בהנהלת בתי המשפט מקו שאליו ה יכולי לפנות בשעה שנגר לה עוול מצד הזכיינית.
ההנהלה אינה מספקת למתורגמני חדר או אפילו פינה ראויה בבית המשפט למנוחה ולהתכוננות.
אי לה מושג מי המתורגמני העובדי בשירותה ,מה רמת השפה שלה ואילו כישורי תרגו יש
לה .הממונה על התרגו הביעה רצו לבדוק זאת ,א לדבריה אי בידה אמצעי מתאימי.
מבחינת תיעוד ,הנתוני היחידי שנמסרו לנו בפורמט אלקטרוני בקשר למב"מ ה
הקבצי שמספקת הזכיינית .הללו לא היו אחידי :לעתי נרשמו התאריכי בשיטה
האמריקאית )חודש ,יו ,שנה( ולפעמי בשיטה האירופית )יו ,חודש ,שנה( .שמות המתורגמני,
ולפעמי שמות השופטי ,נכתבו בצורות שונות )לפעמי ש המשפחה ראשו ,לפעמי הש
הפרטי ראשו ,לפעמי איות שונה( .פירוט עבודתו של מתורגמ בבית משפט אחד נכלל בתיקייה
של בית משפט אחר .אירועי תרגו מחודש אחד נכללו בקוב' של חודש אחר .נתוני מב"מ לא
הוכנסו למערכת המיחשוב של בתי המשפט ,ורישומיה של הכונני היושבי בבתי המשפט אינ
משולבי במחשבי של ההנהלה .ככל הידוע לנו לא נעשה בה כל פילוח .נית להשיג את הנתוני
רק על ידי הגשת בקשה מיוחדת )כרוכה בתשלו( לשופט הממונה על יישו חוק חופש המידע.
לדוגמה ,אי למערכת נתוני זמיני כגו הסכו המדויק ששול בעד תרגו ,כמה מתו זה
לתרגו בכתב וכמה לתרגו בעל!פה ,מה הק" ההזמנות ,ובאילו בתי משפט יש מספר הזמנות
המצדיק הצבת כונ קבוע.
המערכת אינה מאפשרת למתורגמני לקבל מידע על התיק ואינה מקנה לה זכות עיו.
חוסר היכולת הזה מחבל באיכות התרגו ,ומאל' את המתורגמני – אלה מה שתחושת
160
האחריות המקצועיות מניעה אות לנסות להשיג מידע וחומר רקע ! לנהל שיחות מסדרו ע
עורכי די ,נאשמי ועדי ,דבר שעלול לעורר ספקות בדבר הנייטרליות שלה .בנוס" לכ העדר
המידע אינו מאפשר למתורגמי לזהות מראש ניגוד אינטרסי פוטנציאלי ולמצוא לעצמ
מחלי" ,ואז בהופיע לדיו ,ובגלל הצור הדוחק שלא לדחות דיוני ,מבקשי מה לתרג בכל
זאת .נראה כי המערכת סבורה שמתורגמנית יכולה לתרג ביו אחד על סמי ,למחרת על ניתוח
גופה ,ויו לאחר מכ על זיו" מסמכי ,בלי ללמוד מראש מונחי ומושגי רלוונטיי .סוגיה זו,
של זכות העיו ,ראויה לבדיקה מיוחדת .מלבד הצדדי יש זכות עיו ג לשופטי ,לעורכי די,
למתמחי ולעובדי המזכירויות בבית המשפט .נשאלת השאלה ,מדוע מזכירה רשאית לעיי בתיק
ואילו למתורגמנית אסור? ראוי לבדוק איזה נוהל או חוק מקנה למזכירה זכות עיו ,והא נית
להחיל אותו על המתורגמני; איזה שינוי יש לערו במעמד של המתורגמני או בהגדרת
תפקיד כדי שיתאפשר לה לקבל מידע; ומה ההסדרי הטכניי הכרוכי בשינוי כזה ,כגו
הכנסת שינויי בנוסח ההתחייבות לשמירת הסודיות כדי שתכסה ג את המידע הכתוב ולא רק
דברי שנודעו למתורגמ במהל הדיו; א מותר לצל עותקי כדי לתת למתורגמני ,אי
נית לוודא שהצילומי יחזרו לבית המשפט ולא יגיעו לידיי זרות ,וכיוצא בזה.
בעיה נוספת טמונה במכרזי .במכרז 2003היתה התייחסות מפורטת לסוגיית האיכות של
המתורגמני .היא לא היתה מושלמת )למשל ,חסר בה המרכיב החשוב של כישורי מתורגמנות,
שאינ זהי ע ידיעת השפה( ,א נעשה מאמ' לקבוע קריטריוני לאיכות .דא עקא ,שאיש לא
פיקח על יישומ של סעיפי אלה והזכיינית לא עמדה בה .המערכת לא היתה שבעת רצו בגלל
מקרי רבי שבה לא התייצב מתורגמ לדיו .א" על פי כ ,וחר" העובדה שהוגשה שאילתא
בעניינה בכנסת ,זכתה אותה חברה במכרז .2007
מכרז 2007הונפק על ידי משרד החשב הכללי באוצר האוצר ללא התייעצות ע גורמי
מקצועיי בהנהלת בתי המשפט או מחוצה לה .הוא מדגי את התפיסה שהמערכת המנהלית
יוצאת ידי חובתה ברגע שמתייצב מתורגמ כלשהו .סעיפי האיכות נעלמו מהמכרז ,והוא אינו
מתווה פרמטרי כלשה לאיכות המתורגמני ,להכשרת ולכישורי הנדרשי מה ,ואינו
מתייחס לא" לא אחת מהסוגיות שעלו במחקר זה .מלבד הדרישה שהזכיי ישלח מתורגמני
ויספק מענה טלפוני תו מספר מסוי של שניות ,אי הוא מכיל שו קריטריוני נוספי של
איכות שירות .בסעיפי אחרי מופיעי פרטי המעידי על נתק בי הצרכי האמיתיי של
השדה לבי דרישות המכרז .כמו כ ,ע העברת המכרז לידי משרד האוצר ניטלו מידי האחראי
Astiz (1985) p. 56 per Gonzáles et al. 1999 p. 79.
187
161
על הנושא בהנהלת בתי המשפט רוב סמכויותיה ,אי לה עוד שליטה בנוסח המכרז ולמעשה
ידיה כבולות.
מכרז 2007מקי" שירותי מתורגמנות לכל משרדי הממשלה באר' .אמנ הזכיי טוע ,כי
למכרז הארצי יש יתרונות ,שכ הזכיינית יכולה 'לשנע' מתורגמני ממקו למקו לפי הצור,
אול יש מקו לשאול א הפקדת המתורגמנות באר' כולה בידי זכיי יחיד אינה פותחת פתח
לתקלות בעתיד.
יצוי כי למכרז 2007ניגשו רק שתי חברות .188נית לתהות א אי בתנאי המכרז מרכיבי
אשר חוסמי את הגישה בפני מועמדי נוספי .בשיחה ע חברה אחרת המספקת שירותי
מתורגמנות
189
מסרה נציגת החברה ,כי לא טרחה כלל לגשת למכרז משו שתעריפי החברה
הזוכה עומדי על סכו "בלתי ריאלי" .לדבריה ,כדי להשיג מתורגמני סבירי יש לשל לה
A 70לשעה לכל הפחות ,ואילו לדיוני הוכחות מורכבי מוטב להביא מתורגמני מקצועיי שלא
נית להשיג בפחות מ! 250דולר ליו עבודה .כ סיפרה כי יש משרדי ממשלה וגופי ממשלתיי
המסרבי לעבוד ע הזכיינית מחמת איכות התרגו הירודה ,ולכ ה נאלצי לגשת שוב ושוב
לוועדת המכרזי כדי לבקש פטור .היא הוסיפה ואמרה כי לא היה טע לגשת למכרז שכ ידוע
מראש כי במכרזי אלה בוחרי "בחברה שנותנת את המחירי הנמוכי ביותר וע האיכויות
הנמוכות ביותר ".הזכיינית ,לעומת זאת ,מעוניינת לטעו כי לא תוכל להשיג כוחות טובי יותר
בשכר גבוה יותר.
שכר של המתורגמני נמו מאוד .שכר נמו אינו מוש כוחות טובי למקצוע ,והוא
סימפטו לשכירת מתורגמני לשירות המדינה ב"דלת האחורית" ולכ שהמערכת לא הבינה את
מורכבות עבודת ) .(Gonzáles et al.,1999:82ודאי שהמערכת מעוניינת לקיי את השירות הזה
בתקציב נמו ככל האפשר ,אול מוטלת עליה האחריות לוודא כי הדבר אינו מרוק את השירות
מתוכ .המתורגמני מקבלי כשליש מהסכו שמשלמת המדינה לזכיינית לשעה.
נקודה חיובית במער בתי המשפט בישראל היא העובדה ,שהמתורגמני אינ נדרשי
למלא ג תפקידי של סדרני ופקידי!עזר ,כפי שקורה בדרו אפריקה ובבתי המשפט הצבאיי
בישראל.
190
נית לומר ,כי הנהלת בתי המשפט אינה מודעת לחומרת הבעיה .הסמנכ"ל המקצועי
בהנהלת בתי המשפט ,שרואיי בשנת ,2004היה מרוצה מהמצב הקיי וא" סבר שהוא משתפר
188לפי דברי הממונה על התרגום ,אפריל .2007
189
לבקשת הנציגה ,נשמרים הפרטים אצלנו.
162
בעקבות המכרז המשופר שפורס ב! .2003הממונה על התרגו בשנת 2007הביעה חוסר שביעות
רצו ממקרי חוזרי ונשני של אי!התייצבות מתורגמני לדיוני ,אול היא לא סברה שיש
בתרגו בעיות אחרות מלבד אי ההתייצבות .בהעדר תלונות שופטי על איכות התרגו ,אי
למערכת סיבה לחשוב שמער המתורגמנות משובש.
4.6סוגיות נוספות שעלו במחקר
רישו הפרוטוקול
"מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמ ,כדי שלא יאמרו תרגו כתוב בתורה ".תלמוד
בבלי מסכת מגילה לב א.
רבותינו הבינו היטב את הצור להבדיל בבירור בי מקור לתרגו .לעומת זאת
בפרוטוקולי של בתי משפט בעול כולו אי תיעוד לעדות בשפת המקור ,ואי הבדלה בי מקור
לתרגו .בישראל אמנ רשו שיש מתורגמנית באול ,א לא ברור א דבר מסוי שאמר אד
נאמר בעברית או בשפה אחרת ותורג לעברית על ידי המתורגמ ,או תומצת על ידי השופט.
הפרוטוקול הלא!מדויק עובר סינו כפול :של המתורגמ )גרוע או כשיר( ,ושל השופט .בישראל
דיוני מתורגמני אינ מוקלטי אוטומטית ,וג כשה מוקלטי מקבל בית המשפט רק את
התרגו המתומלל ,ולא את המקור ,ואילו ההקלטה המקורית מושמדת אחרי התמלול .לפיכ
במדינת ישראל אי אפשרות לערער על התרגו ולגלות א נעשה בגינו עיוות די .בזכות היכולת
להקליט את העדות המתורגמת בשיטות דיגיטליות חוסכות מקו ,נית כיו לבדוק את
האמיתיות שנאמרו בשפה הזרה ,ולבדוק את התרגו לאנגלית ומאנגלית.
בארצות הברית ,באנגליה ובמדינות אחרות נית למצוא תיעוד רב על ערעורי בגי סוגיות
של איכות התרגו ,ה בשלב החקירה במשטרה וה בשלב המשפט 191באר' לא מצאה החוקרת
ולו ערעור אחד בגי תרגו לקוי .אפשר להתבר בעבודת המושלמת של מתורגמני ישראל,
ואפשר ג לחשוב שהעדר המוחלט של ערעורי כאלה אומר דרשני.
סוגיות באתיקה
נייטרליות :בוויכוח בי תומכי הנייטרליות לתומכי הסינגור יש לזכור כי קודי האתיקה לא
נכתבו על ידי תלויי התרגו ,אלא על ידי אנשי השייכי לתרבות הדומיננטית .מדבריה של
המתורגמני הצבאיי שראיינה ליפקי ) (2006ושל המתורגמני שרואיינו במחקר זה ,מסתבר
שה חשי היטב בצור לתמו בתלויי!התרגו .המרואייני תופסי את תלויי!התרגו
כ"אילמי"" ,אבודי" ,וזקוקי לתמיכה .ה א" נתקלו במצבי שבה אנשי הופיעו למשפט
190
ליפקין .Moeketsi. & Mollema 2006 ;2005
Examples: Santos Adonay Pagoda vs. Commonwealth of Kentucky, and the Alfonzo case
cited above.
191
163
ללא עור די ,או בלי לדעת במה מאשימי אות .בהקשר זה כדאי להזכיר את דברי המרואיי
ב' ,שאמר כי חשוב להיות אובייקטיבי וג ליצור רוש אובייקטיבי כדי שלא יתעורר חשש שאינו
מתרג נכו ,אבל בנקודה אחרת בראיו סיפר שלפעמי הוא מייע' לנאשמי שאינ יודעי אי
לסנגר על עצמ ואינ מיוצגי על ידי עור די .אחרי שאמר זאת קישר את הנושא לאתיקה
מקצועית:
הא זה אסור? בואי נגיד ,מבחינה אתית ומקצועית יכול להיות שכדאי לא לעשות .אבל א
אני כ עושה את זה ואני יודע שהשופטי ,לפחות כמה שופטי שמכירי אותי די טוב
ושאני מכיר אות די טוב לא התנגדו ,וה הבינו מה מתרחש ,אז כנראה יש איזשהו מסגרת,
איזשהו מרווח שאפשר לתמר בו ] [...כמוב זה לא מדובר בעדות ,שבנאד מעיד על משהו,
בטח ובטח לא .אבל במקרה שבנאד צרי להגיד משהו על עצמו כדי קצת לעזור למצבו,
אז ...דברי שה אמיתיי .זאת אומרת אני לא אומר לו שהוא צרי לשקר או להגיד משהו
שזה לא את האמת ,אלא כ אי לגלות את האמת שלו [...] .במקרי כאלה אני לא חושב
שאני חורג מהאתיקה של התרגו [...] .במקרי מסוימי אני חושב שזה לא מזיק למערכת,
וא זה לא מזיק ,אני לא רואה פה בעיה ,לא מוסרית ולא אתית.
ב' זיהה את האזור האפור ,שבו המתורגמ הרגיש והמודע לכשלי המערכת חורג מתפקידו
בצורה מודעת ,ואינו בוחר להתעל מהאד היושב לפניו או לנקוט "ראש קט" .ב' א" מודיע לנו
כי יש שופטי שמשתפי איתו פעולה תו עצימת עי ,כנראה משו שג ה מודעי לכשלי
המערכת .אנו סבורי כי אי להותיר את ההחלטה בענייני אלה בידי המתורגמנית היחידה ,ויש
להגדיר בקודי האתיקה ג סטיות מכלל התרגו הנייטרלי ,או לזהות ולהגדיר במפורש את
הנסיבות שבה תוכל מתורגמנית למלא תפקידי הגובלי בסינגור כשהמערכת כושלת ומכזיבה
את תלוי!התרגו .זהו נושא למחקר ולדיו נפרד ושיטתי ).(Morris, 1993b
ענ" של סוגייה זו הוא הממצא שמתורגמני בית משפט מתבקשי לעסוק בעריכת די על ידי
נציגי הסנגוריה הציבורית או שופטי .כ מתברר ,כי נאשמי מגיעי לבית המשפט בלי לדעת
במה מאשימי אות ,דבר המעיד על כ שלא זכו לשירותי מתורגמ בשלבי שקדמו לדיו
המשפטי .ממצאי אלה תואמי מקרי שהתפרסמו בארצות הברית.
192
דילמת התיוו הבי!תרבותי :כאמור ,השאלה א המתורגמ יכול ורשאי לשמש כמתוו
בי תרבותי נדונה בספרות )לדוגמה (Laster & Taylor 1994 ,וסוגיות בי!תרבותיות הועלו ג
במחקר זה .נשאלת השאלה ,הא מתורגמנית הנתקלת בפער בי!תרבותי אינה צריכה במקרה כזה
ליטול יוזמה ,לפנות לבית המשפט ולהעמידו על הבעיה .א תעשה זאת ,היא מתערבת בדיו .א
לא תעשה זאת ,היא מעלימה מבית המשפט מידע חשוב .מדינות שונות מצאו פתרונות שוני
לדילמה זו )ראו סעי" .(1.3.2יש האוסרות על המתורגמ להתערב בדיו ,יש המתירות זאת ,יש
, http://www.ccio.org/CCIO-Resources-TAPIT-court%20int.htm 192ביקור אחרון דצמ' : 2007
"Judges and attorneys still routinely ask the interpreter if the defendant "understands his
164
)קנדה( שהוציאו הנחיות מדויקות כיצד על המתורגמ להעיר הערות בי!תרבותיות ,ויש )נורבגיה(
שמצאה פשרה לפיה רשאי המתורגמני להעיר הערות בתו הדיו ,כ שה יכולי לשת" את
בית המשפט בתובנותיה בלי להתערב בדיו עצמו .לעתי ,בסו" הדיו עלולי לאחר את המועד
מפני שיש להאיר את עיני הנוכחי מיד כשמתרחשת התקלה .ג בנושא זה יש צור לדו בצורה
מסודרת.
צד נוס" בתיוו הבי!תרבותי נוגע למתורגמני שאינ מזדהי ע חלק מהערכי של
העדה ממנה באו )לדוגמה ,ה'זר'( .יש לחשוש כי במקרה כזה עלול התרגו להיות בלתי מהימ,
למשל במקרי שהמתורגמ מתבייש לתרג.
הצור בדיו מסודר על כללי האתיקה :ממחקר זה עולה ,כי חשוב לקיי דיו משות" ע
משפטני ומתורגמני בחלק מכללי האתיקה המקובלי ,אלה מה הנתוני במחלוקת או קשי
ליישו .לדוגמה ,מתורגמני נדרשי לתרג תרגו מלא ומדויק ג כשה עובדי בלחשנות
עבור הנאש ,אול לעתי הנאש מבקש מה לפשט עבורו את הנאמר .נשאלת השאלה מה
חשוב יותר :שהנאש יבי ,או שיתרגמו לו תרגו מלא? ומה יש לעשות כדי לוודא שהמתורגמ
יפשט נכונה?
ניצול לרעה של התרגו
הטענה ,כי נאשמי מנצלי לרעה את התרגו בכ שה מבקשי מתורגמנית שעה שבעצ
ה דוברי את שפת בית המשפט הושמעה תכופות על ידי שופטי שלא חפצו בנוכחות
מתורגמני בבתי המשפט שלה ,וכ על ידי עורכי די .לדבריה ,התרגו משאיר בידי הנאש או
העד זמ נוס" כדי לחשוב על התשובה שיית .ג עו"ד קורצברג שצוטט לעיל )שוסטר(2003 ,
מספר על מניפולציות של נאשמי שעשו עצמ כלא מביני )עמ' .(27ג גורמי אחרי מנצלי
לרעה את התרגו – עורכי די משתמשי בו כדי לדחות דיוני ,גורמי שוני מנסי להפו את
המתורגמי למדובבי ,וכיוצא בזה.
צוות פרויקט ניו ג'רזי קובע בדו"ח הסופי כי אכ יש נאשמי המנצלי לרעה את האפשרות
לקבל מתורגמ ,כדי להשיג יתרו ,על א" שה שולטי בשפת בית המשפט ,אול זהו מיעוט
שאינו מצדיק התייחסות חשדנית לכל המבקשי מתורגמ )עמ' .(136אול בכל מקרה ,ג אנשי
השולטי בשפה זרה מרגישי בטחו רב יותר בנוכחות מתורגמנית כשאינ מעידי בשפת אמ.
לפיכ אמרו כבר שופטי ,וג חוקרי מתורגמנות ,כי ג א עד משיב על שאלה לפני שתורגמה,
למשל ,אי זו בהכרח ראיה לכ שאי הוא זקוק למתורגמנית באווירה המתוחה ,הטעונה והזרה
rights" or "understands what is going on" or when they tell the interpreter to "explain to him
165
של בית משפט .טענת הנגד המושמעת היא ,שג אנשי ששפת בית המשפט היא שפת אימ
נמצאי במתח בהופיע בבית המשפט ,ומבחינה זו יש שוויו במצב של מקומיי וזרי .על כ
נית להשיב ,שתלויי!תרגו נאלצי להתמודד לא רק ע המתח הרגיל שהופעה בבית המשפט,
אלא ג ע העובדה שזהו בית משפט זר השיי לתרבות אחרת ,וג ע הדחק הכרו בהבנת שפה
שאינה שפת א.
העדר מוחלט של שימוש בציוד אלקטרוני
סוגיית הציוד האלקטרוני לא נדונה כלל בעבודה זו מפאת היקפה המוגבל .אול רבות מ
הבעיות שהועלו במחקר זה ניתנות לפתרו בעזרת הציוד הקיי כיו ,שהוא זעיר ,קל לתפעול,
אינו זקוק לתחזוקה רבה ,ובהיותו דיגיטלי אינו תופס מקו אחסו רב .ציוד כזה ,למשל ,יכול
לפתור את בעיית הקרבה הפיזית לנאשמי אלימי או חולי ,את בעיית האקוסטיקה ,את סוגיית
ההקלטות של דיוני מתורגמני וכיוצא בזה ,וכמוב הוא עשוי לשמש א יחליטו בתי המשפט
לשקול תרגו סימולטני )במקו עוקב( בהליכי מסוימי .אפילו בבית המשפט בחיפה ,שבו כבר
מותק כל הציוד הדרוש באולמות ,אי משתמשי בו .לעניות דעתנו ,השימוש הבלתי מושכל
באמצעי קימי אינו אלא תסמי של חוסר המקצועיות הכללי.
"that he needs to do x and y.
166
פרק :5
מסקנות וסיכו
לא יעלה בדעתה של מערכת המשפט להתיר לאד שלא הוסמ כעור די לייצג אד
במשפט .א לשמש לו לפה ! זאת יכול לעשות כל בר!בי!רב.
במדינות שונות נמצא כי אספקת תרגו ברמה מתקבלת על הדעת חיונית לעשיית הצדק
ולגישה שוויונית למערכת המשפט .כדי לספק תרגו כזה יש צור בשיתו" פעולה מערכתי בי כל
הגורמי המעורבי בתהלי ,כולל התייעצות ע המתורגמני עצמ .למרבה הצער במדינת
ישראל לא זו בלבד שאי שיתו" פעולה כזה ,אלא נראה על פניו שהסדרת הנושא נעשתה ללא
מחשבה תחילה או הבנה מעמיקה של מהות הנושא .מב"מ נתפסה כמעי סרח עוד" ,הכרח בל!
יגונה ,שיש להסדירו כדי לצאת ידי חובה .מצבה העגו של מב"מ לא ישתנה א לא יכיר הממסד
המשפטי בכ שמתורגמנות איכותית ומקצועית היא כלי חיוני לירידה לחקר האמת ולשימורו של
בית המשפט כמקו שבו הכל שווי בפני החוק.
הנהלת בתי המשפט החליטה להוציא את מב"מ למיקור חו' .מדיניות זו הועתקה מעול
העסקי ,ש היא שכיחה למדי והוכיחה את עצמה כבעלת יתרונות מסוימי .אלא שבעול
העסקי בוחרי בקפידה את קבלני!המשנה ,מפקחי על מעשיה ומחליפי אות א נכשלו.
ואילו הנהלת בתי המשפט הוציאה את הנושא מידיה ,ניערה ממנו את חצנה ,ועתה היא מצפה
שיתנהל מעצמו למישרי בלי בקרה או פיקוח.
למעשה ,אי גו" שעליו מוטלת האחריות על מתורגמני בתי המשפט :הזכיינית רואה
כתפקידה היחיד אספקת מתורגמני ,הנהלת בתי המשפט מסתפקת בבדיקת חשבוניות ,ומשרד
החשב הכללי מוציא מכרזי שהקשר בינ לבי המציאות רופ" ביותר ואי מי שיפקח עליה.
במכרזי ג חלה התדרדרות :מקו להשתפר ולהשתכלל ,מסתמ מכרז 2007כמסמ שאינו
דורש מהזכיינית שו דרישות של איכות.
המצב בישראל בסו" העשור הראשו של המאה ה! 21דומה למצב ששרר בארצות הברית
לפני כשלושי שנה .מחקר זה לא בדק איכות התרגו שמספקת מדינת ישראל בבתי המשפט אלא
את מקצועיותו בלבד ,אול הואיל והממצאי בתחו המקצועיות תואמי ממצאי של
מחקרי שנערכו במדינות אחרות ,אי סיבה להניח שאיכות התרגו בישראל טובה מזו שנמצאה
לוקה בחסר במדינות אלה .מער התרגו בבתי משפט בישראל מתנהל בצורה שאינה מעודדת
מקצועיות .נראה שדאגתה העיקרית של המערכת סובבת סביב עצ התייצבות המתורגמ
167
המתחייבת על פי חוק ,ואי היא מקדישה תשומת לב כלשהי לשאלת איכות התרגו; הזכיינית
אינה בוחנת ואינה מכשירה את המתורגמני ,אינה דואגת לשיפור רמת המקצועית ואינה
נוקטת פעולות לשימור הטובי שבה; שופטי מפגיני חוסר הבנה בטיבה של מלאכת התרגו
ובתנאי שיש לספק למתורגמני כדי לאפשר לה לעשות את עבודת כראוי ,וכמו כ אינ
מאפשרי למתורגמני לעשות את עבודת לפי הכללי המקובלי; המתורגמני חסרי הכשרה,
חסרי הסמכה ,מכירי באופ חלקי מאוד את האתיקה המקצועית ואת הכללי שאמורי
להנחות אות ,אי לה מעמד בבית המשפט ,אי בקרה על עבודת ,וה עובדי בשכר לא ראוי
ובתחו שבו אי לה עתיד או קידו; אי אפשרות לערער על איכות התרגו בגלל שיטת רישו
הפרוטוקולי והעדר הקלטות.
המתורגמני שרואיינו ,שרוב המכריע לא זכה להכשרה מקצועית ,ידעו בכל זאת לעמוד
מתו ניסיו על הדילמות המשפיעות על מתורגמני רבי במערכות המשפטיות ,הצביעו על
אילוצי רבי שה מתמרני ביניה ,והגדירו את כשלי המערכת ,שהחליטה להעסיק
כמתורגמני בית משפט עובדי קבל ,כאילו נית לגזור גזירה שווה בי השירות שה מספקי לבית
המשפט לבי שירותי ניקיו .ה מודעי לכ שה מנוצלי ה על ידי מערכת המשפט וה על ידי
הזכיינית .בס הכול ,נראה שה עושי מאמצי לא לעשות עבודת פלסתר ,ותסכוליה
וטעויותיה מובני היטב בהקשר של מערכת המתעלמת מה ואינה מספקת תנאי להצלחה.
מתורגמני מוכשרי שצברו ניסיו עוזבי את בתי המשפט בהזדמנות הראשונה בגלל שכר נמו,
תנאי קשי ויחס מזלזל.
תרגו גרוע מביא לכ שתלויי התרגו אינ יכולי לבטא עצמ בפני בית המשפט ,אינ
מביני כראוי את מהל המשפט ,ותכופות יוצאי בתחושה שנעשה לה עוול; ולכ שבית
המשפט אינו מצליח לברר את העובדות לאשור ומתרש התרשמות מוטעה מנאשמי ומעדי.
במקרי רבי אי תלויי התרגו זוכי אלא למראית!עי של צדק ,וא" גדל הסיכו לעיוות די.
אחת המסקנות ממחקר זה נוגעת לתפקיד המכריע של השופטי בשינוי פני הדברי
כמ@פשרי
ֵ
בתחו זה .ראשית ,השופטי ,ברצות יאפשרו וברצות יחסמו .שופטי אשר יפעלו
) (enablersייצרו באול המשפט שלה אווירה שתעניק למתורגמנית ביטחו לעשות את עבודתה
בצורה מסודרת ,יסודית ,מקצועית ויעילה .שופטי כאלה יוכלו להפיק מהמתורגמנית את מירב
התועלת והמידע ,תו הפרעה מינימלית לניהול הדיו .שופטי חוסמי יטילו אימה על
המתורגמנית ,יציבו בפניה דרישות בלתי אפשריות ,יחבלו בעבודתה ,יהפכו עבודה זו ,המסובכת
בלאו הכי ,לבלתי אפשרית ,ויפסידו תו כדי כ מידע חשוב .שנית ,שופטי יכולי להתלונ.
168
המתורגמני שרואיינו במחקר זה דיווחו על תלונות רבות ,אול ה אינ מגיעות אל ההנהלה,
אולי משו שה מטופלות על ידי ראש הצוות ,או משו שהשופטי אינ רוצי לבזבז את זמנ
היקר בכתיבת תלונות מנומקות ובהפניית להנהלה ,ואולי ה רואי במצב הקיי מעי כוח עליו
או שאינ מייחסי חשיבות לנושא .בהעדר התלונות יכולות ההנהלה והזכיינית לטעו כי הכל
כשורה.
אנו סבורי כי השופטי ה היחידי המסוגלי לשנות את המצב .הנהלת בתי המשפט לא
תשנה אותו ,משו שזהו טיבה כמערכת מנהלתית המעוניינת בעיקר להמנע מטרחה ומהוצאות.
המתורגמני נטולי כוח ,בלתי מאורגני וחסרי מודעות .הזכיינית לא תשנה הרבה ,משו שבאופ
טבעי היא חברה מסחרית שעיקר מעייניה ברווחי הכספיי .השאילתות שהוגשו באר' לכנסת
)שלא היה לה המש( מוכיחות בעליל שחברי הכנסת באר' אינ מסוגלי לטפל בנושא ולשנות
את המערכת .לעומת זאת ,השופטי ה הממוני על עשיית הצדק ולכ מוטל עליה לנקוט
צעדי לשיפור המקצועיות במב"מ .על המערכת להשתנות מבפני ,כפי שמראה הדוגמה של ניו
ג'רזי ,על בסיס יציבות ונכונות לבחו את הסוגיה ולנקוט את הצעדי המתאימי תו שיתו"
פעולה בי כל מרכיבי המערכת .יצוי כא ,כי במדינת ישראל לא מדובר בעשרות לשונות .בעצ,
א תיפתר בעיית התרגו לערבית ,לרוסית ,לאנגלית ולאמהרית ייפתרו 90אחוזי מהבעיה.
מחקר זה היה מוגבל בהיקפו ולא כלל ראיונות ע שופטי .כמחקר המש וכדי לאמת את
ממצאיו אנו ממליצי לערו סקר שביעות רצו בקרב השופטי ,וכ לראיי אנשי מקצוע אחרי
הקשורי במב"מ כגו המזכירי הראשיי בבתי המשפט ,כדי לקבל תמונה מהימנה יותר של
המצב במערכת המשפט הפלילי בישראל .מחקר המש נוס" יכלול בדיקה של איכות עבודת של
מתורגמני בית משפט בישראל ,רצוי על ידי סימולציה מבוקרת של תרגו בבית משפט.
169
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה בעברית
אלבש ,יובל ) ,(2004נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט ,עלי משפט ג תשס"ד ,עמ' ,534!497
http://www.rg-law.ac.il/journal/current.htmביקור אחרו :ספט' .2007
בורדייה ,פייר ) ,(1996על הטלוויזיה ,הוצאת בבל ,תל אביב .תרגו :נרי סבניה!גבריאל.
ברק ,אהר ) (1994פרשנות במשפט :פרשנות חוקתית )כר ג' בסדרה( ,הוצאת נבו ,תל אביב ,עמ' .527
חפר ,שירה ) ,(2005החוליה החלשה ,עבודה סמינריונית ,המחלקה לתרגו וחקר התרגו באוניברסיטת
בר איל.
חפר ,שירה )" ,(2007תיוו לשוני ותרבותי של שירותי חברתיי – מצב התרגו בעל פה במערכת המשפט
בישראל" ,הד האולפ גיליו .91
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/92B80C15-D347-488F-85D2 ,31F0B2A6EC8E/37388/shirahefer_nosebmoked_hed91.pdfביקור אחרו :אוק' .2007
טננבוי ,אברה )תשס"ג(" ,על תרגו ומתורגמני בבית המשפט" ,דעת ,אתר ללימוד הרוח ,גיליו ,103
המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת 'שערי משפט'http://www.daat.ac.il/mishpat- ,
,ivri/skirot/103-2.htmביקור אחרו :אוק' .2007
לוי ,שלמה )תשנ"ט! ,(1999תורת הפרוצדורה האזרחית ,מבוא ועקרונות יסוד ,בורסי הוצאה לאור.
ליפקי ,שירה ) ,(2006נורמות וכללי אתיקה בקרב מתורגמני בבתי משפט צבאיי :בית המשפט יהודה
כמקרה מבח ,עבודת גמר לתואר שני ,החוג לתרגו וחקר התרגו באוניברסיטת בר איל,
,http://www.biu.ac.il/hu/stud-pub/tr/tr-pub/lipkin-mishpat.pdfביקור אחרו :מרס .2008
מוריס ,רות )'" ,(2007מס שפתיי או :מתורגמנות במערכת המשפט בישראל" בתו :עידו בסוק )עור( ,הד
האולפ גיליו ,91הוצאת האג" לחינו מבוגרי ,משרד החינו.
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/92B80C15-D347-488F-85D2 ,31F0B2A6EC8E/37370/ruthmoris_nosebmoked_hed91.pdfביקור אחרו :אוג' .2007
סמרה ,יעקב ) ,(2002גביית הודעות נחקרי בשפות זרות – בעיות ופתרונות ,עבודה סמינריונית במחלקה
לתרגו וחקר התרגו באוניברסיטת בר איל ,לא פורסמה.
צבר ב-יהושע נעמה ) ,(1990המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה תל-אביב ,מוד.
שוסטר ,מיכל ) ,(2003תרגו לשפת סימני – חקיקה ופרקטיקה בעול ובישראל ,עבודה סמינריונית,
המחלקה לתרגו וחקר התרגו באוניברסיטת בר אילhttp://www.biu.ac.il/HU/stud-pub/tr/tr- ,
,pub/schuster-signs.htmביקור אחרו :אוק' .2007
שלזינגר ,מרי )" (1999מתורגמנות עבור נאש תלוי!תרגו כאתגר משפטי ולשוני" ,בתו רינה ב שחר
וגדעו טורי )עורכי( ,העברית שפה חיה ,כר ב' הוצאת הקיבו' המאוחד ,תל אביב.
פסקי די:
אבוטבול נגד מדינת ישראל ,בש"פ ,2444/92ביהמ"ש העליו.
אנטולי ברילב נגד מדינת ישראל ,ע"פ ,1746.00ביהמ"ש העליו.
בור נגד מדינת ישראל ,ע"פ ,875/76ביהמ"ש העליו.
הוועד הציבורי נגד עינויי בישראל נגד משטרת ישראל ושר הפני ,בג"צ 3589/07עמ' .2
כספי נגד מנורה חברה לביטוח ,בימ"ש השלו בירושלי ,א .017369/95
מדינת ישראל נגד סברזיי אנדריי ,מ ,007383/01תארי הדיו.27.1.2001 :
170
.144 ' עמ,94 (4) פ"ד מט,4541/94 בג"צ, מילר נגד שר הביטחו
.002889/04 עב, בית הדי האזורי לעבודה בירושלי, נגד פרוטוקול שירותי משרד בע"מ3מירי גרשובי
Bibliography
Adams, D. (1995) The Hitchhiker's Guide to the Galaxy, Del Rey Publishing, p. 22.
Anderson R. (1976), Perspectives on the role of interpreter, in: Brislin (ed.), Translation,
Applications and Research, Gardner Press, New York, pp. 208-222.
Angelelli, C. (2006), Validating Professional Standards and Codes – Challenges and
Opportunities, in: Interpreting 8(2), John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia, pp.175-193.
Austin, J.L. (1962), How to Do Things with Words, Harvard University Press.
Baker-Shenk, C. (1986), Characteristics of Oppressed and Oppressor Peoples: Their Effect on
the Interpreting Context, in: McIntire, M. (Ed.), Interpreting: the Art of Cross-cultural
Mediation MD: RID Publications, Silver Spring, pp. 59-71.
Berk-Seligson, S. (1988), The Impact of Politeness in Witness Testimony: the Influence of the
Court Interpreter, in: Pöchhacker, F. & Shlesinger, M. (eds.), The Interpreting Studies Reader,
Routledge, London/New York, pp. 278-291.
Berk-Seligson, S. (1990), Bilingual Court Proceedings, in: Levin, J.N. & Walker, A.G. (eds.),
Language in the Judicial Process, New York, p. 155.
Berg-Seligson, S. (1990a), The Bilingual Courtroom, Court Interpreters in the Judicial
Process, University of Chicago Press, London/Chicago.
Berk-Seligson, S. (2000), Interpreting for the Police: Issues in Pre-trial Phases of the Judicial
Process," Forensic Linguistics: The International Journal of Speech, Language and the Law,
7(1) pp. 213-38.
Berk-Seligson, S. (2002), The Miranda Warnings and Linguistic Coercion: The Role of
Footing in the Interrogation of a Limited-English Speaking Murder Suspect, in: Cotterill, J.
(ed.), Language in the Legal Process, Palgrave, London.
Bowen, D. & Bowen, M. (1985), the Nuremberg Trials, Communication through Translation,
Meta 30(1), http://www.erudit.org/revue/meta/1985/v30/n1/002131ar.pdf, accessed Dec.
2007.
Bryant, S. (2001), The Five Habits: Building Cross-Cultural Competence in Lawyers, in:
Clinical Law Review 33 (8), p. 99.
Charmaz, K. (2000), Grounded Theory, Objectivist and Constructivist Method, in: Denzin N.
& Lincoln Y. (eds.), Handbook of Qualitative Research, Second Edition, Sage Publications,
Thousand Oaks, pp. 509-536.
Chesterman, A. (1997), Memes of Translation, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia.
Claghorn, K.H. (1923), The Immigrant's Day in Court, Harper & Brothers, New York, p. 122.
171
Cole, R.W. (1997), The Role of Counsel and the Courts in Addressing Foreign Language and
Cultural Barriers at Different Stages of a Criminal Proceeding, West New England Law
Review 19, pp. 193-194.
Colin, J. & Morris, R. (1996), Interpreters and the Legal Process, Waterside Press,
Winchester, England.
Collados Aís, A. (1998), Quality Assessment in Simultaneous Interpreting: the Importance of
Nonverbal Communication in: Pöchhacker, F. & Shlesinger, M. (eds.), The Interpreting
Studies Reader, Routledge, London/New York, pp. 326-336.
Cook, M. (1995), Interpreting in a Cross-Cultural Cross-Examination: an Aboriginal Case
Study, 113 Int. J. Soc. Lang., pp. 99-110.
Corsellis, A. (1999), Turning Good Intentions into Good Practice: Enabling the Public
Services to Fulfill their Responsibilities, in: Roberts, Carr, Abraham & Dufour (eds.), The
Critical Link 2: Interpreters in the Community, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia, pp.
89-102.
Cronheim, A.J. & Schwartz, A.H. (1976), Non-English Speaking Persons in the Criminal
Justice System: Current State of the Law, Cornell Law Review 61.
De Varennes, F. (1996), Language, Minorities and Human Rights, The Hague/ Boston/
London, Chapter 4.
Denzin, N. & Lincoln, Y. (2000), Introduction: The Discipline and Practice of Qualitative
Research, in: Denzin, N.K. & Lincoln, Y.S. (eds.), Handbook of Qualitative Research,
Second Edition, Sage Publications, Thousand Oaks, pp. 1-28.
Dunnigan, T. & Downing, B. (1995), Legal Interpreting on Trial: A Case Study, in: Marshall,
M. (ed.), Translation and the Law, American Translators Association Scholarly Monograph
Series Vol VIII, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia.
Edwards, A. (1995), The Practice of Court Interpreting, Benjamins Translation Library 6,
John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia.
Freckelton, I.R. (1987), The Trial of the Expert: a Study of Expert Evidence and Forensic
Experts, Oxford University Press, Melbourne.
Gaiba, F. (1998) The Origins of Simultaneous Interpretation: The Nuremberg Trials,
University of Ottawa Press.
Gander, J. & Fox, A. (2004), Supporting Victims of Terror, The Linguist 43 (1), at:
http://www.torturecare.org.uk/files/Fox_2.rtf, accessed March 2008.
Gile, D. (1995), Fidelity Assessment in Consecutive Interpretation: an Experiment, in: Target
7(1), John Banjamins, Amsterdam/Philadelphia, pp. 151-164.
Gonzáles, Vásquez & Mikkelson (1999), Fundamentals of Court Interpreting: Theory, Policy,
and Practice, Carolina Academic Press, Durham.
Guadec, D. (2007), Translation as a Profession, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia.
172
Hajjar, L. (2000), Speaking the Conflict or How the Druze became Bilingual: a Study of
Druze Translators in the Israeli Military Courts in the West Bank and Gaza, Ethnic and Racial
Studies 23(2) pp. 315-322.
Hale, S. (2002), How Faithfully do Court Interpreters Render the Style of non-English
Speaking Witnesses’ Testimonies? A Data-Based Study of Spanish English Bilingual
Proceedings, Discourse Studies 4(1), http://dis.sagepub.com/cgi/content/abstract/4/1/25,
accessed Apr. 2008.
Hale, S. (2004), The Discourse of Court Interpreting: Discourse Practices of the Law, the
Witness and the Interpreter , Benjamins Translation Library 52, Amsterdam/Philadelphia.
Hale, S. (2008) Community Interpreting, Palgrave McMillan, London.
Harris, B. (1998), Community Interpreting – Stage Two, in: Roberts, Carr, Abraham &
Dufour (eds.), The Critical Link 2: Interpreters in the Community, John Benjamins,
Amsterdam/Philadelphia.
Harvey, M. (2003), Shielding Yourself from the Perils of Empathy, Journal of Deaf Studies
and Deaf Education, 8(2), pp. 207-213, at: http://www.michaelharvey-phd.com/, accessed
Feb. 2008.
Hefer, S. (2008), Interpretation in the Israeli Legal System, Proteus XVI (4).
Hermans, T. (2001), Shall I Apologize Translation? Paper delivered in a translation studies
seminar at the University of the Witwatersrand,,
http://eprints.ucl.ac.uk/516/1/Ep_Apologizetrans.pdf, accessed Apr. 2008.
Hofstede, G. (2001), Culture's Consequence: Comparing Values, Behaviors, Institutions and
Organizations Across Nations, 2nd edition, Sage Publications, Thousand Oaks.
Idh, L. (2007), The Swedish System of Authorizing Interpreters, in: Wadensjö, Dimitrova,
Nilsson (eds.), The Critical Link 4: Professionalization of Interpreting in the Community,
John Benjamins, Amsterdam-Philadelphia, pp. 135-138.
Ismail, Aziz El-Nasser (2002), Cultural Awareness and the Arabic Interpreter, Proteus II(I).
Janzen, T. & Korpiniski, D. (2005), Ethics and Professionalism in Interpreting, in: Terry
Janzen (ed.), Topics in Signed Language Interpreting, Theory and Practice, John Benjamins,
Amsterdam/Philadelphia
Kalven, H. (1971), The American Jury, University of Chicago Press.
Kent, S.J. (2007), Why Bother? Institutionalization, Interpreter Decisions, and Power
Relations, in: Wadensjö, Dimitrova, Nilsson (eds.), The Critical Link 4: Professionalization of
Interpreting in the Community, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia, pp. 193-204.
Kopczynski, A. (1980), Conference Interpreting: Some Linguistic and Communicative
Problems, Warsaw University Institute of Applied Linguistics, Poznan.
Kramer, S. (2002), The Court Interpreter: Making Poetry out of Justice, unpublished seminar
paper for the Faculty of Law, Hebrew University of Jerusalem.
Krog, A. (1998), Country of My Skull, Random House, Johannesburg.
173
Laster, K. & Taylor, V. (1994), Interpreters and the Legal System, The Federation Press,
Sydney.
Messier. F. (1999), Alien Defendants in Criminal Proceedings: Justice Shrugs, in: American
Criminal Law Review 36,
http://www.questia.com/googleScholar.qst;jsessionid=LQkPwz1yL2kSM1DvG0LcGHxhxt5t
c9lNykX11KsGqd2pPMrfMrww!-148818131?docId=5001888877, accessed Apr. 2008.
Mikkelson, H. (1996) The Professionalization of Community Interpreting, in: JeromeO'Keefe, M. (ed.) Global Vision: Proceedings of the 37th Annual Conference of the American
Translators Association, American Translators Association, Alexandria, VA, at:
http://www.acebo.com/papers/profslzn.htm, accessed: Oct. 2007.
Mikkelson, H. & Mintz, H. (1997), Orientation Workshops for Interpreters of All Languages:
How to Strike a Balance Between the Ideal World and Reality, in:
http://www.acebo.com/papers/ontario.htm, accessed: Oct. 2007.
Mikkelson, H. (1998), Towards a Redefinition of the Role of the Court Interpreter, at:
http://www.acebo.com/papers/rolintrp.htm, accessed: Oct. 2007.
Mikkelson, H. (2000) Interpreting is Interpreting – Or Is It? At:
http://www.acebo.com/papers/interp1.htm, accessed: Oct. 2007.
Moeketsi, R.H. (1999), Discourse in a Multilingual and Multicultural Courtroom: a Court
Interpreter's Guide, Van Schaik, Pretoria.
Moeketsi, R.H. (2000), The Do's and Don'ts in Court Interpreting: a Functional Approach to a
Professional Code, Language Matters: Studies in the Languages of Southern Africa 31, pp.
222-242.
Moeketsi, R. & Mollema, N. (2006), Towards Perfect Practice in South African Court
Interpreting: a Quality Assurance and Quality Management Model, International Journal of
Speech Language and the Law 13(1) pp. 76-88.
Morgan, D. (1982) The Life of a Court Interpreter, Graya 86, pp. 51-52.
Morris, R. (1989), The Impact of Court Interpretation on Legal Proceedings, unpublished
M.A. Thesis, Communication Institute, Hebrew University of Jerusalem.
Morris, R. (1993), Images of the Interpreter: A Study of Language-switching in the Legal
Process, unpublished PhD for the Department of Law, Lancaster University.
Morris, R. (1993a), Nobs and Yobs – the Provision of Interpreters for Legal Proceedings
Involving High-status Foreigners and Others, in: Picken C. (ed.), Proceedings, XIIIth World
Congress of FIT, Institute of Translation and Interpreting, pp. 356-366.
Morris, R. (1998), Justice in Jerusalem - Interpreting in Israeli Legal Proceedings, Meta 43(1),
pp. 110-118.
Morris, R. (1999), The Gum Syndrome – Predicaments in Court Interpreting, in: Forensic
Linguistics, Special Issue on Legal Interpreting, 6(1) pp. 6-29.
Morris, R. (2000), Madame du Barry, Privilege and the Organ of the Attorney, Proceedings,
in: Legal Translation: History, Theory/ies and Practice, University of Geneva, ASTTI, Bern
174
and ETI, Geneva, pp. 111-124.
Morris, R. (2007), Dies, Attard or Lockerbie? Enlightened and Unenlightened Judicial Views
of Interpreters in English-speaking Legal Systems, in: Pöchhacker, Lykke Jakobsen & Mees
(eds.)., Interpreting Studies and Beyond, a Tribute to Miriam Shlesinger, Copenhagen Studies
in Language, pp. 103-120.
Morris, R. (2008), Missing Stitches: An Overview of Judicial Attitudes to Interlingual
Interpreting in the Criminal Justice Systems of Canada and Israel, in: Shlesinger, M. &
Pöchhacker, F. (eds.), Interpreting: International journal of research and practice in
interpreting 9:2 (forthcoming), pp. 34-64.
Morris, R. (2008a) Taking liberties? Duplicity or the dynamics of court interpreting in: Hale,
S. & Russell, D. (eds.), Studies in Interpretation IV, Gallaudet University Press (in press).
Moser-Mercer, B., Künzli, A. & Korac, M. (1996), Prolonged Turns in Interpreting: Effects
on Quality, Physiological and Psychological Stress, unpublished working paper, University
of Geneva, École de Traduction et d’Interprétation, per Vidal 1997.
Moser-Mercer, B. (2003), Remote Interpreting: Assessment of Human Factors and
Performance Parameters, Joint project. International telecommunication Union (ITU)-École
de Traduction et d'Interprétation, Geneva University (ETI), at:
http://www.aiic.net/ViewPage.cfm?page_id=1125#76 accessed: Nov. 2007.
Nevot, S. (1999), Language Rights in Israel, in: Rabello A.M. (ed.) Israeli Reports to the XV
International Congress of Comparative Law, Jerusalem, pp. 43, 56-60.
Nicholson, N. & Martinsen, B. (1997), Court Interpretation in Denmark, in: Carr, Roberts,
Dufour & Steyn (Eds.), The Critical Link 2: Interpreters in the Community, John Benjamins,
Amsterdam/Philadelphia, pp. 259-270.
Niska, H. (1995), Just Interpreting: Role Conflicts and Discourse Types in Court Interpreting,
in: ATA, Translation and the Law III, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia, pp. 293316.
O’Barr, W. & O’Barr, J.F. (eds.) (1976) Language and Politics, Mouton, The Hague/Paris.
Ozolins, U. (2000), Communication Needs and Interpreting in Multilingual Settings: the
International Spectrum of Response, in: Roberts, Carr, Abraham & Dufour (Eds.), The
Critical Link 2: Interpreters in the Community, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia.
Parsons, T. (1964) Professions, in: Smelser N.J & Baltes P.B. (eds.), International
Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences 12, Pergamon, per Wadensjö, 2004.
Pöchhacker, F. (2000) The Community Interpreter’s Task: Self-perception and Provider
Views in: Roberts, Carr, Abraham & Dufour (Eds.), The Critical Link 2: Interpreters in the
Community, John Benjamins, Amsterdam/Philadelphia.
Pöchhacker, F. (2001), Quality Assessment in Conference and Community Interpreting, in:
Meta, 46:2, pp. 410-425.
Pym, A. (1992), Text and Transfer, Peter Lang, Frankfurt.
Raïnof, A. (2006), Bibliography on Standards, Ethics and Policies,
http://www.najit.org/documents/Biblio_Standards_Ethics_and_Policies.pdf, accessed Feb.
2008.
175
Roberts, R. (1994), Community Interpreting Today and Tomorrow, in: Krawutschke, P. (ed.),
Proceedings of the 35th Annual Conference of the American Translators Association, Learned
Information, Medford, NJ, pp. 127-138.
Robinson, D. (1991), The Translator's Turn, John Hopkins University Press,
Baltimore/London.
Rock, P. (1993), The Social World of an English Crown Court, Oxford Socio-Legal Studies,
Chapter 5.
Roy, C.B. (1993), The Problem with Definitions, Descriptions and the Role Metaphors of
Interpreters, in: Pöchhacker, F. & Shlesinger, M. (eds.), The Interpreting Studies Reader,
Routledge, London/New York, pp. 300-311.
Rudvin, M. (2006), The Cultural Turn in Community Interpreting – a brief analysis of
epistemological developments in Community Interpreting literature in the light of paradigm
changes in the humanities, in: Hertog, E. & van der Veer, B (eds.): Linguistica Antverpiensia,
Taking Stock: Research and Methodology in Community Interpreting, Hogeschool Antwerp,
pp. 21-42.
Rudvin, M. (2007), Professionalism and Ethics in Community Interpreting, the Impact of
Individualist versus Group Identity, in: Interpreting 9(1) pp. 47-69.
Schjoldager, A. (1995), An Exploratory Study of Translational Norms in Simultaneous
Interpreting: Methodological Reflections, in: Pöchhacker, F. & Shlesinger, M. (eds.), The
Interpreting Studies Reader, Routledge, London/New York, pp. 300-311.
Seleskovitch, D. (1978a), Interpreting for International Conferences, Pen & Booth,
Washington, DC.
Seleskovitch, D. (1978b), Language and Cognition, in: Gerver D. & Sinaiko H. (eds.).
Language, Interpretation and Communication, Plenum, New York, pp. 333-342.
Seleskovitch, D. & Lederer, M. (1984). Interpréter pour traduire, Didier, Paris.
Shackman, J. (1985) The Right to be Understood: A Handbook on Working With, Employing
and Training Community Interpreters, National Extension College, Cambridge.
Shlesinger, M.(1989), Monitoring the Courtroom Interpreter, in: Parallèles, Cahiers de
l'Ecole de Traduction et d'Interprétation, Université de Genève (11), pp. 29-36.
Shlesinger, M. (1989a), Simultaneous Interpretation as a Factor in Effecting Shifts in the
Position of Texts on the Oral-Literate Continuum, M.A. Thesis, Tel-Aviv University.
Shlesinger, M. (1990), The Next Step: Quality Control for Courtroom Interpreting in:
Jovanovic, Mladen (ed.), Proceedings of the Twelfth World Congress of the International
Federation of Translators, Prevodilac, Belgrade.
Shlesinger, M. (1991), Interpreter Latitude vs. Due Process, Simultaneous and Consecutive
Interpretation in Multilingual Trials, in: Tirkonnen-Kondit (ed.), Empirical Research in
Translation and Intercultural Studies, Gunter Narr Verlag, Tübingen.
Shlesinger, M. (1997), Quality in Simultaneous Interpreting in: Gambier, Gile & Taylor
(eds.), Conference Interpreting: Current Trends in Research, John Benjamins,
Amsterdam/Philadelphia, pp. 123-131.
176
Shlesinger, M. (2000), Evaluation Issues in Interpreting: a Bibliography, The Translator 6 (2)
pp. 363-366.
Shlesinger, Y. (2007), Vicarious Traumatization Among Interpreters Who Work with Torture
Survivors and Their Therapists, in: Pöchhacker, Jakobsen, Mees (eds.), Interpreting Studies
and Beyond, Copenhagen Studies in Language 35, pp. 153-173.
Shulman, M.B. (1993), No Hablo Ingles: Court Interpretation as a Major Obstacle to Fairness
for Non-English Speaking Defendants, Vanderbilt Law Review 46, pp. 176-178.
Stern, L (1995), Non-English speaking witnesses in the Australian legal context: The War
Crimes Prosecution as a case study, Law/Text/Culture 2, pp. 6-31.
Stern, L (2001), At the Junction of Cultures – Interpreting at the International Criminal
Tribunal for the Former Yugoslavia in the Light of Other International Interpreting Practices,
in: Judicial Review 5 (3) pp.255-274.
Steytler, N. C. (1993), Implementing Language Rights in Court: the Role of the Court
Interpreter in South Africa, South African Journal on Human Rights 9(2) pp. 205–22.
Toury, G. (2007), What Can the Bible Tell Us About Translation in Antiquity? in:
Pöchhacker, Jakobsen, Mees (eds.), Interpreting Studies and Beyond, Copenhagen Studies in
Language, pp. 25-39.
Tremblay, P.R (2002) Interviewing and Counseling Across Cultures: Heuristics and Biases,
Clinical Law Review 9, p. 373.
Trompenaars, F. & Hampden-Turner, C. (2000), Building Cross-cultural Competence: How
to Create Wealth from Conflicting Values, John Wiley, Chichester.
Trompenaars, F. & Hampden-Turner, C. (2002), Riding the Waves of Culture Understanding Cultural Diversity in Business, Nicholas Brealey, London.
Tseng, J. (1992), Interpreting as an Emerging Profession in Taiwan - A Sociological Model,
unpublished M.A thesis, Fu Jen Catholic University, Taiwan.
Turner, G.H. (2001), The Bilingual Bimodal Courtroom: a First Glance, in: Harrington, F.J. &
Turner G.H., Interpreting: Studies and Reflections on Sign Language Interpreting, Douglas
McLean, Gloucestershire.
Valero-Garcès, C. (2005), Emotional and Psychological Effects on Interpreters in Public
Services, in: Interpretation, 9:3, at: http://accurapid.com/journal/33ips.htm, accessed Feb.
2008.
Venuti, L. (1998), The Scandals of Translation, Routledge, London.
Vidal, M. (1997), New Study on Fatigue Confirms Need for Working in Teams, in: Proteus
6(1), at: http://www.najit.org/proteus/back_issues/vidal2.htm, accessed Oct. 2007.
Wadensjö, C. (1993), The Double Role of a Dialogue Interpreter, in: Pöchhacker, F. &
Shlesinger, M. (eds.), The Interpreter Studies Reader, Routledge, London, pp. 354-370.
Wadensjö, C. (1998), Community Interpreting, in: Baker, M. (ed.), Routledge Encyclopedia
of Translation Studies, Routledge, London, pp. 33-37.
177
Wadensjö, C. (2007), Forward: Interpreting Professions, Professionalization, and
Professionalism, in: Wadensjö, Enlund Dimitrova & Nilsson (eds.), The Critical Link 4,
Professionalisation of Interpreting in the Community, John Benjamins,
Amsterdam/Philadelphia.
Wallmach, K. (2002), Seizing the Surge of Language by its Soft, Bare Skull: Simultaneous
Interpreting, the Truth Commission and Country of My Skull, in: Current Writing, Special
issue on Translation and Power, 14(2), pp. 64-82.
Wengraf, T. (2001), Qualitative Research Interviewing: Biographic Narrative and SemiStructured Methods. Sage Publications, London/ Thousand Oaks/New Delhi.
Williams, M. (2001), The Application of Argumentation Theory to Translation Quality
Assessment, in: Meta, 6(2) pp. 326-344, at:
http://www.erudit.org/revue/meta/2001/v46/n2/004605ar.pdf, accessed: Sept. 2007.
Case Law
Filios vs. Morland (1963), S.R. (N.S.W), 331.
Gaio vs. R (1960) 104 CLR 419, High Court of Australia.
Gradidge vs. Grace Bros. Pty. Ltd. (1988), Supreme Court of New South Wales, FLR 414.
R. vs. Iqbal Begum (1991) 93 Cr.App.R. 96.
R. vs. Tran (1994) 2 S.C.R. 951.
Rajnowski vs. Detroit (1889), B.C. & A.R. Co, Supreme Court of Michigan, 41 N.W. 849
(1889).
Seltzer & Torres Cartagena vs. Foley et al. (1980), vs. District Court, Southern district of
N.Y., 80 Civ. 6496 MP, in: Edwards, 1995, pp. 171-183. (Judge Milton Pollack's comments).
Santos Adonay Pagoda vs. Commonwealth of Kentucky, Fayette Circuit Court, 97CR, 2001.
US ex rel Negron vs. State of New York 434 2d 386, 388 (1970).
United States vs. Carrion 488 F.2d 12 (1st Cir. 1973), cert. Denied, 416 US 970 (1974).
Reports, Standards, Codes of Ethics and Professional Conduct, User's Guides, and Internet
Sites
AGIS Project, Aequitas - Access to Justice Across Language and Cultures in the EU:
http://agisproject.com/, accessed Apr.. 2008.
American Bar Association Policy on Legislative and National Issues,
http://www.abanet.org/policy/policies_adopted_ABAhouse_of_delegates06-07.pdf, pp. 7, 48,
accessed Apr. 2008.
ASLIA (Australian Sign Language Interpreters' Association) Code of Ethics.
178
AUSIT (The Australian Institute of Interpreters and Translators Inc.) Code of Ethics
http://www.ausit.org/ethics.
Australian Law Reform Commission (1992), Multiculturalism and the Law, Report no. 57,
Canberra.
Black, Robert QC & Ferguson Ian, The Lockerbie trial site:http://www.thelockerbietrial.com,
accessed July 2007.
Commonwealth Attorney-General's Department (1991), Access to interpreters in the
Australian legal system, Canberra.
Court Interpreting: View from the Bench,
www.ncsconline.org/wc/publications/Res_CtInte_StateCrtJV20N1ViewFromTheBenchPub.p
df, accessed Apr. 2008.
Garber, Nathan (2000), Across Languages Translation & Interpretation Service, Standards of
Practice, London, Ontario (Canada), http://www.acrosslanguages.org/, accessed April 2008.
Hemlin, Isabelle & Mesa, Anne-Marie (1996). Code of Ethics of Cultural Interpreters. Service
aux communautés linguistiques et ethnoculturelles, Montreal.
Hewitt, W. (1995), Court Interpretation: Model Guides for Policy and Practice in the State
Courts, National Center for State Courts (NCSC), accessed Aug. 2007 in:
http://www.ncsconline.org/wc/publications/Res_CtInte_ModelGuideTitlePagePub.pdf.
How Judges Can Promote Flawless Interpretation, Southern District of New York Interpreters
Office, http://sdnyinterpreters.org/index.php?page=HowJudgesCanPromote.html, accessed
Apr. 2008.
Institute of Linguists. Code of Conduct of the National Register of Public Service Interpreters.
United Kingdom, 1995.
Keijzer-Lambooy, H. & Gasille, W.J. (eds.) (2003), Aequilibrium: Instruments for Lifting
Language Barriers in Intercultural Legal Proceedings, EU project JAI/2003/AGIS/048, ITV
Hogeschool voor Tolken en Vertalen, Utrecht,
http://agisproject.com/Documents/Aequilibrium.pdf, accessed Apr. 2008.
Mackintosh, Jennifer: The AIIC Workload Study – Executive Summary at:
http://www.aiic.net/viewPage.cfm/article659 Accessed Feb. 2008.
NAATI (National Accreditation Authority for Translators and Interpreters), Ethics of
Interpreting and Translation - A Guide to Professional Conduct in Australia.
NAJIT (National Association of Judiciary Interpreters and Translators) Code of Ethics and
Professional Responsibilities http://www.najit.org/ethics.html
NAJIT's Code of ethics and recommendations for quality court interpreting,
http://www.najit.org/title, accessed Aug. 2007.
NAJIT's Position Paper: Preparing Interpreters in Rare Languages, 2005:
http://najit.org/Documents/RareLanguages200609.pdf, accessed Sept. 2007.
179
National Agreement on arrangements for the use of interpreters, translators and language
service professionals in investigations and proceedings within the criminal justice system, as
revised 2007 (United Kingdom):
http://police.homeoffice.gov.uk/news-and-publications/publication/operationalpolicing/national-agreement-interpret.pdf?view=Binary, accessed Oct. 2007.
New Jersey Task Force (1985), Equal Access to the Courts for Linguistic Minorities, Final
Report of the New Jersey Supreme Court Task Force on Interpreter and Translation Services.
Ninth printing, 2001.
New South Wales Community Relations Committee: http://www.crc.nsw.gov.au, accessed
Sept. 2007.
Professionalism CEA Guidelines (2006) by the State Bar of Georgia, at:
http://www.gabar.org./related_organizations/chief_justices_commission_on_professionalism/
professionalism_cle_guidelines/ , accessed May 2007.
Southern Wisconsin Interpreting and Translation Services, http://www.swits.us/, accessed
Apr. 2008.
Telephone interpreting service in the USA:
http://www.uscourts.gov/ttb/may02ttb/telephone.html, accessed Aug. 2007.
Terms and Conditions for individuals providing face-to-face interpreting services (Her
Majesty's Courts and Crown Prosecution Services, United Kingdom), 2007:
http://commercial.homeoffice.gov.uk/documents/Standardised_FTFI_Terms_and3.pdf?view=
Binarymm, accessed Oct. 2007.
The Courtroom Interpreter: A User’s Guide and Checklist, adapted from an article by Judge
Lynn W. Davis, Utah Bar Journal 9 (February 1996):26.
http://www.ncsconline.org/wc/publications/Res_CtInte_StateCrtJV20N1CrtRmInterpPub.pdf,
accessed Apr. 2008.
White Paper on Court Interpretation: Fundamental to Access to Justice (2007), by the
Conference of State Court Administrators,
http://cosca.ncsc.dni.us/WhitePapers/CourtInterpretationFundamentalToAccessToJustice.pdf, accessed Mars 2008.
Young, Keys (1994), Quarter Way to Equal-A Report on Barriers to Access to Legal Services
for Migrant Women, Women's Legal Resource Centre, Sydney, 1994.
180
נספחי
נספח א :המלצות
חפר ) (2005ביקשה מהשופטי שראיינה הצעות לשיפור המצב .להל הצעותיה:
השופטי הציעו להביא אנשי המביני את שתי השפות ברמה גבוהה ,שיידעו לתרג
דברי במשמעות הנכונה בהקשר נתו ,ולא באופ מילולי היוצר משמעות סתומה וחסרת קשר,
הגוררת אי הבנות אי ספור; על המתורגמ לדעת מינוח ומושגי מיוחדי לתחומי הנידוני;
חשוב מכול ,על המתורגמני לעבוד מתו נקודת מבט אובייקטיבית ,מבלי לנקוט צד ומבלי
להטות את הדברי .השופטי הציעו לזמ לעבודה בבית המשפט בוגרי של בתי הספר לתרגו.
שופטי צייינו כי יש ליידע את המתורגמ על אילו נושאי עליו להתכונ לפני הדיו מבחינת
המינוח המקצועי .אחת השופטות הציעה כי המתורגמני יזומנו לתרג על פי תחו התמחות.
כול הסכימו כי המתורגמ חייב לדעת את המינוח המשפטי הננקט בדיוני ,ואת תפקידו האתי
כמתורגמ ,וכ ,כי יש ללמד את המתורגמני נושאי אלה לפני כניסת לעבודה .לבסו" המליצו
להקצות מקו מיוחד באול בעבור המתורגמני כדי למנוע מה סבל בשל התנאי הפיזיי
ועמידה במש שעות ארוכות ,וכמו כ כדי שלא יושפיעו מקרבה הפיזית אל העד; ה סברו כי עצ
עמידת על דוכ הנאשמי לצד הנאש עשויה לגרו לה תחשות הזדהות ולהטיית הדברי.
הוצע לשפר את האמצעי הטכנולוגיי ,וכי לפחות יינת למתורגמ מיקרופו משל עצמו) .חפר,
עמ' .(9!10
מיקלסו ) (Mikkelson, 1988ממליצה לבית המשפט לאפשר למתורגמני מקצועיי
שיקול!דעת מסוי ,למשל להתערב באופ דיסקרטי כשה מבחיני בקשיי תקשורת בי!
תרבותיי ,ולקבל אות כמומחי בתחומ – שפה ותקשורת בי תרבותית .על משפטני לקרוא
המלצות של מתורגמני .כמו כ היא ממליצה לשפר את מודעות של המשפטני למורכבות
שבתהלי המתורגמנות ולכלול בתכנית הלימודי של בתי הספר למשפטי יחידה שתטפל
בתקשורת בי!תרבותית ובעבודה ע מתורגמני .שופטי שהתמנו לתפקיד זה!מקרוב יש
להדרי בדבר האופ שבו יש לנהל דיו שנוכחי בו מתורגמני .ג דניג ודאונינג ) & Dunnigan
(Towning, 1995:108תומכי בהדרכה לשופטי ולעורכי הדי:
It is crucial that the courts not apply a mechanical model to the role of legal
interpreters. They are more than instruments for communicating across linguistic
boundaries. They are professionals who cannot function well unless judges, lawyers
and other courtroom personnel have some appreciation of what interpreting
181
involves and are prepared to collaborate fully in the process of making justice
available to those who are language handicapped.
שלזינגר ) (1999מציעה לקיי דיו מקדי בלשכת השופט להבהרת הלי התרגו וצרכי
המתורגמנית; להקליט את כל הדיוני המתורגמני ,להבדיל בי קטעי בפרוטוקול שנאמרו
בשפת בית המשפט לבי קטעי מתורגמי על ידי סימו בצבע אחר או שינוי גופ; ולנטר דיוני
מתורגמי.
182
המלצות לטווח הקצר
.1
מעמד המתורגמ :לקיי דיו בהשתתפות משפטני ,מנהלני ואנשי תרגו
במעמד של המתורגמני ובזכויותיה; להנפיק למתורגמני תגי זיהוי ברורי
שידגישו את מעמד כחלק מצוות בית המשפט.
.2
אי התייצבות :במקרי שהזכיינית אינה מוצאת מתורגמ לאירוע ספציפי או
לשפה מסוימת ,לחייב אותה להודיע על כ בעוד מועד ,ואז להתיר למערכת בתי
המשפט להזמי מתורגמ פרטי או מסוכנות אחרת על חשבו הזכיינית.
.3
חומר רקע :לאפשר למתורגמני לקבל מידע על הדיו – כגו כתב אישו או
הצהרה בכתב של העד ! בעיקר לפני תרגו עדות ,ולבנות הלי שיאפשר לה
לבקש ולקבל חומר כזה ,אולי אחרי שיחתמו על הצהרת סודיות .יש לעודד את
המתורגמני להתכונ לדיוני.
.4
שפת סימני :בהעדר הסמכה ,לחייב את הזכיינית להעסיק מתורגמני בעלי
תעודת הסמכה ובעלי ניסיו מוכח בלבד .רצוי ליצור קשר ע מכללת בית ברל או
ע מוסד אחר המכשיר מתורגמני לשס"י לצור הוספת יחידה על תרגו בבתי
המשפט לתכנית הלימודי.
.5
מתורגמני צבאיי :ליצור קשר ע שלטונות הצבא ולברר אפשרות להעסיק
חיילי משוחררי בוגרי הקורס הצבאי במתורגמנות ובעלי ניסיו במתורגמנות,
אחרי סינו .יש לשקול חיוב הזכיינית לתת לה קדימות בקבלה לעבודה.
.6
תובנות המתורגמנית :לבדוק דרכי שונות שיאפשרו למתורגמנית להעביר לבית
המשפט תובנות לשוניות ובי!תרבותיות בלי להתערב במהל הדיו עצמו.
.7
הסדרי ישיבה :לבקש מ השופטי להורות למתורגמנית לשבת מאחורי הנאש,
ליד כתפו ,ולא לידו .דבר זה ימנע קרבה פיזית לא נוחה וא" פגיעה במתורגמני,
ויאפשר למתורגמ לתרג תו שהוא מביט אל המועני .בזמ תרגו עדות ,יש
לאפשר למתורגמני לשבת כדי שיוכלו לרשו ,ג א הדבר מצרי מת רשות
לעד לשבת.
.8
אקוסטיקה :לבדוק את מצב האקוסטיקה באולמות ,ובמידת הצור להוסי"
מיקרופוני ע רמקולי ,לעד ,למתורגמ ,אבל ג לפרקליטי ולשופטי .יש
183
לזכור שמתורגמ סימולטני שומע פחות טוב ,הואיל והוא מדבר בד!בבד ע המקור
ועליו לשמוע אותו מעל קולו!שלו.
.9
שופטי :לקיי ימי עיו המיועדי למשפטני ,שופטי כעורכי די ,כדי להדריכ
בשינויי שיש להכניס באופ ניהול הדיו כדי למטב את עבודת המתורגמ.
.10
עזרת עמיתי :לכנס מפגשי בי המתורגמני כדי לאפשר עזרת עמיתי ,פריקת
לחצי ,התייעצות ושיתו" במינוח .נית לשקול הקמת פורו אינטרנט.
.11
חניכה :לחייב את הזכיינית לחנו את המתורגמני החדשי .החני ייכנס ע
החונ לשלושה דיוני בשפה שבה הוא עתיד לתרג ,יצפה בעבודת
החונ/המתורגמ ,ירשו לעצמו מונחי ויקבל הסברי .בדיוני הראשוני
יתרג החני בהשגחת החונ .נייר העמדה של NAJITממלי' כי החונ ידרי את
המתורגמ החדש בהליכי בית המשפט ,יית לו טרמינולוגיה ספציפית ,ישוחח אותו
על אתיקה והתנהגות ,ויבח את יכולתו לקלוט מידע חדש ולהגיב על בעיות
אפשריות.193
.12
רישו :לאחר שילמדו המתורגמני לרשו ,יש לבקש מ השופטי לאפשר לה
לעשות זאת במידת הצור .רישו אינו מארי את זמ התרגו ופותר בעיות של
זיכרו .הרישו מחייב מת רשות למתורגמ לשבת בשעה שהוא עובד.
.13
המכרזי :לנסח את המכרז הבא לאחר התייעצות ע האנשי הרלוונטיי
בהנהלת בתי המשפט ,ע מתורגמני בכירי וע הכוחות האקדמיי
והמקצועיי הקיימי באר' .כדאי לבדוק את תנאי הס" של המכרז ולוודא שאינ
חוסמי גישה לספקי אחרי.
NAJIT's Position Paper: Preparing Interpreters in Rare Languages, 2005, p. 1.
193
184
המלצות לטווח הארו
.1בדיקת מצב :לבדוק את רמת שביעות הרצו של השופטי מהתרגו ,ותדאג להלי
שיביא לידיעתה כל תלונה של שופט.
.2בניית מער מיו ,סינו ,הכשרה מקצועית ,הסמכה והשתלמויות :לשפר את מיו
המועמדי על ידי מבחני שליטה בשפה ,בדיקת כושר ביטוי ,בדיקת כישורי תרגו
והתרשמות מאישיות; לבדוק את רמת התרגו של המתורגמני הקיימי על ידי
מבח מתאי ,ולהחלי" את אלה שלא יעברו את מבחני הסינו; לפתוח קורסי הכשרה
למועמדי לתרג בבתי המשפט; לשקול אפשרות לקבוע בחינות הסמכה למתורגמני
בית משפט או למתורגמני משפטיי בכלל ,על פי שפות; השתלמויות למתורגמני
שיעברו את מבחני הסינו.
.3שיתו" מידע :לפתוח פורו או אתר אינטרנט שבו יוכלו המתורגמני להתייע' זה ע
זה ,לשת" את עמיתיה ברשימות מינוח שאספו ,ולדו בנושאי אתיקה.
.4שכר :להעלות את שכר של המתורגמני במידה ניכרת כדי למשו כוחות טובי
למקצוע ולמנוע 'בריחי' של מתורגמני מנוסי .יש לקבוע סול שכר על בסיס ותק
והצטיינות ,או הסמכה א תהיה כזו בעתיד ,ולכפות אותו על הזכיינית.
.5נוחות מינימלית :להקצות למתורגמני חדר ע פינת קפה ,מד" מילוני ,ותא פרטי
ננעל למתורגמני הקבועי.
.6תמיכה וייעו' :יש לאפשר למתורגמני הרוצי בכ לדבר על חוויות קשות שה
עוברי בבית המשפט ,אולי על ידי שיחה קבוצתית תקופתית.
.7הקלטות :להקליט את כל הדיוני המתורגמי ולשמור את ההקלטות )ולא את תמלול
בלבד( כדי שיימצא בידי בית המשפט תיעוד של העדות בשפת המקור ,וכדי שנית יהיה
לבדוק את רמת התרגו.
.8בדיקת האפשרות להעביר את נושא המתורגמנות למלכ"ר :בארצות הברית ובמקומות
אחרי נמסר נושא ההסמכה למלכ"רי שהוקמו במיוחד לש כ על ידי הנהלות בתי
המשפט .הניהול השוט" של המתורגמנות נעשה על ידי משרד מיוחד בתו בתי המשפט.
יש לבחו את השאלה הא העברת נושא המתורגמנות למלכ"ר או לעמותה ,או למשרד
מקצועי בתו הנהלת בתי המשפט ,תאפשר למערכת לקבל שירות איכותי ומקצועי יותר
בלא להגדיל את התקציב הקיי .כיו עומד שכר של מתורגמני לשפות השכיחות על
185
A 23בשעה לעומת A 60שמשלמת הנהלת בתי המשפט .פער זה נית לנצל למת סינו,
הכשרה והדרכה למתורגמני ולהגדלת שכר כדי לשמור עליה בתו המערכת.
.9שימוש בתרגו סימולטני בחקירה נגדית :בעתיד ,כאשר מתורגמני בית המשפט יהיו
מסוגלי לתרג סימולטנית ברמה מקצועית ,נית יהיה להשתמש בציוד טכני כדי
להחלי" את שיטת התרגו מעוקב לסימולטני ,לפחות בחקירה הנגדית .תרגו
סימולטני יאפשר לעור הדי החוקר לקבוע את קצב החקירה ואת אופייה ,ויקצר את
מש הדיו.
.10פתרונות טכניי :סוגיית השימוש בציוד טכני והמעבר לתרגו סימולטני במקו
תרגו עוקב לא נידונה בעבודה זו והיא נושא לעבודה נפרדת .היתרו העיקרי במעבר
מתרגו עוקב לתרגו סימולטני הוא קיצור ניכר בזמ הדיו ,דהיינו חסכו בזמנ
היקר של השופטי .הבעיה העיקרית היא שקשה למצוא מתורגמני מיומני
המסוגלי לתרג סימולטנית ברמה טובה.
186
נספח ב :טבלת מרואייני
הטבלה הבאה מפרטת את מספרי הקוד של המרואייני במחקר ,שפות התרגו שלה בבית
המשפט )מלבד עברית( ,גיל בזמ הראיו ומש הזמ שבו עבדו כמתורגמני בית משפט בזמ
שנערכו הראיונות )אפריל!מאי .(2007שמות המרואייני נשמרו חסויי.
שפות תרגום
בביהמ"ש
מלבד עברית
ערבית
אות קידוד
42
5שנים
ב'
רוסית
46
5שנים 10 ,חודשים
ג'
רוסית ,פולנית
52
5שנים
ד'
רוסית
54
4שנים
ו'
אמהרית
24
שנה
ח'
אמהרית ,טיגרינית
26
חודשיים
ט'
ערבית
27
3שנים
י'
אמהרית
40
פחות משנה
א'
גיל בזמן הראיון
ניסיון בעבודה
בזמן הראיון
בתפקיד ראש צוות
187
נספח ג :טופס השאלו
בכחול :שאלות הבודקות עמידה בתנאי מכרז 2003
הסבר פתיחה :ראיון זה נערך לצרכים סטטיסטיים ,לא יצוינו שמות והפרטים האישיים שאני שואלת לא יוזכרו
ספציפית .להזמין הרחבה על כל נושא ,שאלות וכו'.
תאריך ומשך הראיון:
שם הקובץ :מתורגמן ואות
פתיח – שאלות אישיות וידיעת שפות
1גילך
2מין:
ז נ
3באיזו ארץ נולדת?
4איזו שפה/אילו שפות דיברו בבית הוריך?
5אילו שפות את/ה דובר/ת?
6באילו שפות אתה מתרגם בבית המשפט?
7מתי עלית לארץ ובאיזה גיל?
8לשפות העיקריות :היכן למד ,באיזה גיל
9מהי שפת הלימודים/ביה"ס שלך?
10האם ביקרת בארץ דוברת השפה השנייה?
כן
לא
11אם אתה מסכם את כל השהות שלך בארצות דוברות שפה ב' ,כמה זמן גרת/ביקרת /בארץ השנייה?
12באיזה כיוון נוח לך יותר?
13ספר לי קצת על עבודתך כמתורגמן בבית המשפט )שאלה פתוחה(
14כמה שנים אתה נמצא בישראל ברציפות?
פחות מ5-
5או יותר
15איך היית מגדיר את ידיעת השפות שלך?
שפה א' :ברמה של שפת אם
טובה מאוד
טובה
בינונית
בסיסית
שפה ב' :ברמה של שפת אם
טובה מאוד
טובה
בינונית
בסיסית
שפה ג' ושפות אחרות:
16מה השכלתך?
תיכונית אקדמית מקצועית
יסודית
17האם יש לך ידע בתחומים הבאים )הקף בעיגול(:
משפטים לא
קצת
כלכלה
לא
ידע סביר
קצת
ידע טוב אני מומחה בתחום
ידע סביר
פסיכולוגיה
לא
קצת
ידע סביר
רפואה
לא
קצת
ידע סביר ידע טוב
הנדסה
לא
קצת
ידע סביר
מדעי הטבע
לא
קצת
ידע סביר ידע טוב
רפואה משפטית לא
קצת
ידע טוב
אני מומחה בתחום
ידע טוב
אני מומחה בתחום
אני מומחה בתחום
ידע טוב
ידע סביר
18האם יש לך ידע בתחומים/במקצועות אחרים?
אני מומחה בתחום
ידע טוב
כן
באילו?
19האם למדת תרגום?
כן
לא
היכן?
20האם עברת בדיקות בטחוניות?
כן
אני מומחה בתחום
לא
אני מומחה בתחום
לא
188
לפני שהתקבלת לעבודה ,או אחרי?
לפני
תוך כדי
אחרי
אילו בדיקות?
21האם עברת הכנה/השתלמות כלשהי מטעם "פרוטוקול" או מטעם בתי המשפט? כן לא
אם כן ,איזו השתלמות? כמה זמן נמשכה ומה כללה?
22האם היית רוצה לעבור השתלמות אם היו מציעים לך?
לא
כן
23ואם כן באיזה נושא?
24האם נשלחת להתלמד עם מתורגמן ותיק?
25האם הגיע מישהו מטעם הנהלת בתי המשפט לבדוק את עבודתך/את הידע שלך?
כן
לא יודע .
לא
26האם הגיע מישהו מטעם 'פרוטוקול' לבדוק את עבודתך/הידע שלך? כן
אם כן ,כמה פעמים בדקו את עבודתך?
אף פעם לא
לא יודע
לא
פעמים
27אילו מסמכים/המלצות התבקשת לספק כאשר התקבלת לעבודה?
תעודת בגרות
המלצות ממעסיק קודם
קורות חיים
שום דבר
28באילו עיסוקים אחרים אתה עובד?
29האם הוסברה לך חשיבות שמירת הסודיות?
כן
לא
30האם הוחתמת על טופס התחייבות לשמירת סודיות? כן
לא
לא זוכר
31האם קיבלת הדרכה כיצד יש להתנהג בבית המשפט? כן
לא
לא זוכר
לא זוכר
מה אמרו לך בקשר להתנהגות הולמת בבית המשפט?
32האם קיבלת הדרכה באתיקה מקצועית של עבודת המתורגמן?
כן לא
שאלות על קריירה
33האם אתה עדיין עובד כמתורגמן בבתי משפט?
כן לא
34אם לא ,מתי התחלת ומתי עזבת?
35אם לא ,האם בכוונתך לחזור לעיסוק זה?
כן
אם לא תהיה לי ברירה
לא
36כמה זמן אתה עובד/עבדת בתרגום בבתי משפט?
פחות משנה
1-3שנים
4-5שנים
5-10שנים
יותר מ 10-שנים
37איך אתה רואה את עבודתך בתרגום בבתי המשפט? ) קריירה ,חלטורה ,עבודה זמנית ,תחביב?(
מדוע?
38אם זמנית ,מתי בכוונתך לעזוב את העיסוק הזה?
39אם תחליט לעזוב ,מה תהיה הסיבה העיקרית שבגללה תעזוב את המקצוע?
40האם אתה נהנה/נהנית מעבודתך כמתורגמן בבתי משפט?
נהנה מאוד
שונא את זה אבל אין לי ברירה
זה בסדר
41מה הדבר שהכי קשה לך בעבודת התרגום?
מה הדבר שהכי מקל עליך בעבודת התרגום?
ניצול זמנו של המתורגמן
42האם הוזמנת לתרגם גם במסגרות משפטיות אחרות? )למשל בתחנות משטרה ,בבתי דין צבאיים ,בבתי
סוהר ,בהתייעצויות עם עו"ד ,במשטרת ההגירה(
כן
43היכן אתה עובד בדרך כלל?
44היכן אתה גר?
45כמה זמן לוקח לך להגיע לעבודה?
46כמה פעמים בחודש בממוצע אתה עובד בבית משפט?
לא
איפה?
189
47האם אתה עובד כשבתי המשפט בפגרה? במה?
48האם לפעמים אתה כונן? מתי?
49האם יצא לך לעבוד בשבת ,בחגים?
50האם קיבלת תוספת תשלום?
51האם אתה עושה גם תרגומים בכתב עבור בתי המשפט?
52מאיזו סיבה? לא ביקשו ממני
אני לא רוצה
מעט
לא
הרבה
אחר
53האם אתה עושה במקום אחר תרגומים בכתב? תרגומים בע"פ?
54אם הדיון המשפטי נמשך ביום אחר ,האם תוזמן לדיון ההמשך ,או שיוזמן מתורגמן אחר?
אף פעם
תמיד
לפעמים
שכר
55על איזה בסיס אתה מקבל שכר? לפי שעה
לפי חצי יום/יום עבודה משכורת חודשית
56מה שכרך ברוטו לשעה /לחצי יום /ליום /לחודש?
57האם אתה מקבל שכר שונה על כוננות?
כן
58האם אתה מקבל תלוש משכורת?
כן
לא
לא
59אם לא ,האם אתה מגיש חשבון או חשבונית?
60האם יש החזר הוצאות נסיעה?
חשבון
כן
רק מעבר למרחק מסוים )איזה?(
לא
61האם משלמים לך על זמן הנסיעה )ביטול זמן(
חשבונית
כן
חלקית
לא
62האם יש תנאים סוציאליים אחרים? )דמי הבראה ,חופשה בתשלום ,פנסיה( .כן
לא
אילו תנאים סוציאליים? האם מנכים/משלמים לך ביטוח לאומי?
63האם קיבלת העלאה במשכורת במהלך שנות עבודתך?
כן
64האם חלה הרעה במשכורת/בתנאי העבודה במהלך שנות עבודתך?
כן
65האם הובטחה לך העלאה במשכורת? עם הוותק אולי?
כן
לא.
לא
לא
תנאי עבודה
66האם בבתי המשפט יש למתורגמנים חדר המתנה או מקום לשים את חפציהם?
67האם אתה מקבל ארוחת צהריים? כן
כן
לא
לא
68מה הפרוצדורה שבאמצעותה מזמינים אותך לבית המשפט? בטלפון?
69כמה זמן מראש?
70איך אתה מתכונן לדיון?
71האם אתה מקבל מראש מידע על התיק ,חומר כתוב? תמיד
מבקש
לפעמים
אף פעם
כשאני
אסור לי – אני לא צד
72האם ניסית פעם לבקש חומר?
כן
לא
73האם השופט שואל אותך מי אתה ,מה הכישורים שלך? האם הוא מנסה לבדוק את ידיעותיך בשפות?
74האם בית המשפט משביע אותך/מזהיר אותך לפני תחילת העבודה? כן
תמיד
אף פעם
בד"כ
לא
לפעמים
74א באילו מילים?
75אילו הסכימו לתת לך חומר מראש ,היית מתכונן לדיון? כן
לא
)בתשלום נוסף(
76בדיון הנמשך יום שלם ,יום ארוך ,הרבה שעות ,כמה זמן אתה מתרגם ברציפות בדרך כלל עד שיש הפסקה
למנוחה?
שעה
שעתיים
שלוש שעות
חצי יום
77אם אתה עייף ולא מרוכז ,האם אתה מבקש מהשופט הפסקה?
כן
לא
78האם קרה לך פעם שהשופט הושיב אותך בינו לבין הקלדנית?
כן
לא
190
79בד"כ אתה שומע היטב את הנאמר באולם?
בד"כ כן
80האם יש לפעמים מיקרופונים באולם המשפט?
בד"כ לא
לא
כן
לא כל כך
בד"כ לא
בד"כ כן
ורמקולים?
80א כשיש מיקרופונים באולם ,האם לך עצמך יש מיקרופון?
כן
81בתרגום עוקב ,האם אתה רושם או מתרגם מהזיכרון?
לא
רושם
בד"כ כן
בד"כ לא
מתרגם מהזיכרון
82מה אתה רושם?
83האם אתה מתרגם בישיבה או בעמידה?
84האם התבקשת לתרגם מתוך דף?
בישיבה
כן
בעמידה לפעמים כך ולפעמים כך
לא
84א פרט
85האם קורה שנוכחים שני מתורגמנים באולם המשפט? כן
לפעמים
לא
)באותה שפה ,או בשפות שונות?(
85א ואם כן ,מה עושה המתורגמן השני?
דילמות תרגום
86עבור מי אתה מתרגם? מי תלוי בתרגום שלך?
87אם לא שמעת היטב דבר מה ,מה אתה עושה?
מנחש
אחר
מבקש שיחזרו /שואל שאלת הבהרה
88במקרה כזה ,האם אתה מדבר ישירות אל הדובר ,או פונה לשופט?
89אם נאמרת מילה שאינך יודע מה פירושה ,מה אתה עושה?
עוקף אותה
אומר שאיני יודע מה פירושה
מפסיק את הדיון ובודק במילון
90אם נאמרת מילה שיש לה דו-משמעות ,מה אתה עושה?
מסביר שיש מילה דו-משמעית
בוחר במשמעות שנראית לי הגיונית ומתרגם
מבקש לדבר עם השופט בצד
91האם אתה מביא מילונים לאולם המשפט?
כן
לפעמים
לא
91א מדוע?
92אם הדובר שוכח לעצור בשביל התרגום ,האם אתה מפסיק אותו?
לא
כן
בד"כ השופט דואג לי
אחר
93אם מישהו מדבר מהר מדי ,האם אתה מפסיק אותו? כן
לא
סיבה
94האם אתה מתרגם תמיד כל מה שנאמר ,או שלפעמים אתה מתמצת?
מתרגם הכול
בד"כ מתמצת
לפי הצורך
95האם קרה שהשופט ביקש ממך לתמצת?
כן
לא
95א ומה קרה?
96אם השופט או עורך הדין מדברים בשפה משפטית מקצועית ,האם אתה מפשט את השפה עבור הלקוח
תלוי-התרגום? כן
לא
תלוי
96א מדוע?
97כשהדובר מהסס ,לא בטוח ,אומר דברים כמו "אה ...נדמה לי ש ...רק שנייה " ....או חוזר בו )לא .בעצם כן(,
האם אתה מתרגם גם את ההיסוסים או מדלג עליהם?
מתרגם
מדלג
98אם לדעתך השאלה אינה מנוסחת באופן ברור ,אתה יודע שככה הוא לא יבין ,האם אתה מוסיף הסברים?
כן
לא
99אם מישהו מדבר במלים גסות ,מקלל או מדבר בסלנג ,האם אתה מתקן אותו כדי שיישמע יפה יותר?
מתקן
מתרגם בדיוק
191
99א דוגמה :נגיד שהוא משתמש במילה זיון.
100קורה שמתעוררים אצלך רגשות במהלך הדיון? למשל ,הזדהות עם אחד הצדדים או תיעוב כלפי אחד
הצדדים?
לפעמים
לא ,אני שומר על נייטרליות
הרבה פעמים
101אם כן ,מה אתה עושה? האם זה מפריע לתרגום?
102האם הגעת פעם לדיון וגילית שאתה מכיר אישית מישהו מהצדדים ,עד ,נאשם או עו"ד?
כן
לא
102א אם כן ,מה עשית?
שום דבר
אמרתי זאת לשופט
אמרתי ל...
רשם בפרוטוקול
ביקש שיחליפו אותי
103א אם אמרת לשופט ,מה עשה השופט?
אחר
שאל את הצדדים אם הם מתנגדים שאמשיך לתרגם
104האם קרה שעד /נאשם /מישהו מהצדדים ביקש ממך עצה או עזרה שאינה קשורה לתרגום? כן
לא
104א מה עשית?
105האם קרה פעם שניסו להשפיע על התרגום שלך? כן
לא
105א פרט
106האם קרה פעם שהיית נתון לאיומים מצד מישהו? פשע מאורגן? כן
לא
107האם אתה יודע על מתורגמן אחר שקרה לו אחד מהנ"ל?
מעמד המתורגמנית
108האם אתה חושב שמתייחסים אליך בהערכה המתאימה? כן
לפעמים
לא
108א פרט
109האם שמעת דבר שבח על עבודתך מעו"ד או משופט או עד או פקיד בה"מ?
לא
כן
110האם שופט/עו"ד וכו' כתב עליך דבר שבח?
כן
לא
111האם שמעת תלונות על עבודתך מעו"ד או שופט או מאחד הצדדים?
כן
לא
111א גם לא בהתחלה ,כשהיית טירון?
כן
112האם הוגשה תלונה בכתב/תלונה לפרוטוקול על עבודתך?
לא
כן
לא
113האם אתה יודע על תלונות נגד מתורגמנים אחרים? אפשר בלי שמות כן
לא
114האם אי פעם סירבת לעבוד בתיק מסוים?
לא
כן
114א אם כן ,מאיזו סיבה?
115האם מותר לך לגשת לשופט ולהסביר לו משהו בשקט ,שהאחרים לא ישמעו?
לא
כן
לא יודע
אולי מותר ,אבל איני מעז
116האם נתקלת במקרים שבהם נוצרו אי-הבנות כתוצאה מפערים תרבותיים? )דוגמה :להסתכל בעיניים.
דוגמה נוספת :מנהגים ,דברים שמקובל/לא מקובל לעשות(.
כן
לא
117במקרים כאלה ,האם הסברת את הפער התרבותי לבית המשפט? כן
לא
118אם כן ,איך עשית זאת?
הפסקתי את הדיון והסברתי
ניגשתי לשופט אחרי הדיון
הפסקתי את
הדיון וביקשתי לדבר עם השופט שלא לפרוטוקול
119אם אתה פונה לשופט מיוזמתך כדי להעיר הערה ,האם בד"כ הוא מגיב בצורה חיובית או שלילית?
חיובית
שלילית
יש כאלה ויש כאלה
119א אם שלילית ,מה אמר השופט?
120אם גילית אחרי מעשה שטעית בתרגום ,האם אתה אומר זאת לבית המשפט?
120א אם גילית תוך כדי הדיון
כן
לא
192
120ב אם גילית אחרי שהדיון נגמר
לא
כן
120ג איך ומדוע?
דימוי עצמי
121איך היית מגדיר את תפקידו של המתורגמן?
122האם אתה חושב שעבודתך חשובה?
כן
לא
פרט
123האם אתה חושב שעבודתך כרוכה באחריות גדולה?
כן
לא
פרט
124האם אתה בא לעבודה בחששות? בתחושת ביטחון?
125אם בתחושת ביטחון ,ממה נובע הביטחון?
125א אם בחששות ,ממה אתה חושש?
126מה הדבר הכי גרוע שעלול לקרות כשהמתורגמן אינו מתרגם נכון?
127אילו יכולת לשנות דבר אחד במערכת בתי המשפט שקשור לעבודת התרגום ,מה היית משנה?
128האם אתה יכול לספר לי על קוריוזים ,מקרים מעניינים שקרו לך?
סיום
129יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לי?
דברי תודה .אם תיזכר בעוד משהו ,זה האימייל שלי.
193
נספח ד :סטטיסטיקה בסיסית מתו טפסי הזכיינית
הואיל ומחקר זה אינו כמותי ,נעשה בטפסי הזכיינית פילוח סטטיסטי בסיסי בלבד ,רק כדי
לברר סדרי גודל .בממצאי שלהל ,המונח "אירוע תרגו" מציי הזמנה של מתורגמ לדיו בבית
המשפט ,בי א התרגו נמש חמש דקות או יו של.
שפות התרגו השכיחות ה ערבית ורוסית .נבדקו שלושה חודשי מייצגי .בחודשי
אלה ,בכל בתי המשפט בירושלי ובתל אביב ,היו בערבית 1527אירועי תרגו ,וברוסית 434
אירועי .אחריה לפי הסדר :אנגלית ,78אמהרית ,53צרפתית ,27שפת סימני ישראלית ,14
רומנית ,10ושאר השפות ע פחות מ! 10אירועי תרגו )ב! 3חודשי ,כלומר ,כ! 3אירועי בחודש
בממוצע( .בס הכול היו בחודשי שנבדקו 2184אירועי תרגו ,כלומר ממוצע של 728אירועי
בחודש .הואיל ופגרת בתי המשפט נמשכת קצת פחות מחודשיי ,נית להערי שיש כ!7,300
אירועי תרגו בשנה בתל אביב ובירושלי בלבד.
מתוכ 2184אירועי 90%) 1961 ,לער( היו ברוסית ובערבית.
הרוב המכריע של אירועי התרגו התבצע בבתי משפט השלו והמחוזי בשתי הערי.
בי הממצאי התמוהי – ברישומי הזכיינית מופיעה מתרגמת ל"הודית" .שפה כזאת אינה
קיימת .תושבי הודו דוברי שפות רבות בניבי רבי ,מתוכ 15שפות לאומיות המוכרות על ידי
חוקת הודו .השפה הרשמית היא הינדי ,ושפת העבודה הרשמית היא אנגלית 194.אצל הזכיינית יש
ג מתורגמני ל"סינית" .נית להניח שמדובר במנדרינית ,השפה השכיחה ביותר בסי ,ולא ברור
מה קורה לתלויי!תרגו הנזקקי לקנטונזית ,וו ,מי ,האקא או כתריסר שפות אזוריות אחרות
הדבורות בסי על ידי מיליוני בני אד.
195
, http://www.oclc.org/languagesets/educational/languages/india.htm 194ביקור אחרון אוק' .2007
http://www.chineselanguage.org/content/index.php?c=book&id=180 195ביקור אחרון אוק' .2007
194
נספח ה :ראיו ע עור הדי ספינרד
31ביולי 2007
במהל מחקר זה רואיי עור הדי אלכס ספינרד במשרדו בתל אביב ,על סמ הכרות
אישית .ראיו זה לא תוכנ כחלק מהמחקר מלכתחילה ,ועו"ד ספינרד בוודאי אינו מייצג אלא את
עצמו ,אול החוקרת העריכה כי יוכל להוסי" תובנות למחקר ,הואיל והוא דובר חמש שפות ויש
לו ניסיו של 30שנה בתחו דיני העבודה ,ולדבריו עבד פעמי רבות בדיוני מתורגמי .סיבה
נוספת היה המחסור במחקרי הכוללי ראיונות ע עורכי די העובדי ע מתורגמני .החוקרת
סברה שמ הראוי לדגו אפשרות זו .הראיו היה פתוח ,ללא היעזרות בשאלו או בקווי מנחי,
ואר כשעה.
תלונות בנושא איכות המתורגמני ומקצועיות היו העניי הראשו שהעלה המרואיי.
כשנשאל א פגש במהל הקריירה שלו מתורגמ טוב ,אמר )לאחר מחשבה ארוכה( כי בכל שנות
עבודתו במערכת המשפט הישראלית פגש מתורגמנית טובה פע אחת ויחידה ,והיא לא סופקה על
ידי בית המשפט .הוא נתקל ב'מתורגמני' אד!הוק שאחת מה היתה עובדת ניקיו בבית המשפט
)א כי לדבריו היתה מוכשרת ביותר ולמדה מהר מהניסיו( ,ובמתורגמני ממוצא עיראקי שלא
הבינו את הערבית הפלסטינית .היו מקרי של מתורגמני שהתלוננו על שהמתינו יותר מדי זמ,
התווכחו ע השופט על שכר באמצע הדיו ,הסבירו את העד לשופט ,התחילו לתחקר בעצמ את
העדי ,היו מוטי לטובת אחד הצדדי או ראו את עצמ כדובריו של העד .במקרה שהיה בכ
צור ,לא נית היה להתייע' במתורגמ כמומחה לשפה .ובדר כלל התבצע פשוט תרגו גרוע,
לפעמי עד כדי כ שהשופט או עור הדי נאלצו לתרג בעצמ.
עו"ד ספינרד הסביר כיצד מחבל תרגו גרוע בעבודתו:
למשל א אני רוצה ללגלג ,ללעוג לעד ,והתרגו מעד או אפילו מוריד את הלגלוג ,זה לא טוב.
זה לוקח ממני אמצעי חקירה מאוד חשוב [...] .שאני מנסה ללחו' על העד ,להגביר קצב,
והמתורגמ הוא קובע את הקצב והוא מחליט שהוא לוקח את הזמ שלו] ,זה[ עוזר לעד .שאני
תופס את העד בסתירה ] [...לפעמי יש סתירה ,ואני רוצה להשאיר את הדברי ולא לתת לו
להסביר .קרה לי פע אחת ,אני לא אשכח ,שמתורגמ ,נדמה לי בערבית ,היתה סתירה ,העד
אמר משהו ואחר כ אמר משהו אחר ,ואז המתורגמ אמר :אבל קוד אמרת כ וכ .זה הרס
את כל הקטע .אבל מה אני יכול לעשות ,כבר אמר את זה [...].כל השיטה שלנו המשפטית שהיא
שיטה אדוורסרית מבוססת על יכולת של צד אחד להבי ,ולהטיל ספק בצד השני .כאשר אי
את זה ,זה אוטומטי גור לעוול .גור לאי!משפט.
195
הסוגיה השניה שהועלתה נגעה לבעייתיות בשיטת רישו הפרוטוקול באר' ,ובהקשר זה
הוזכרו שלוש בעיות:
הפרוטוקולי אינ מדויקי :שופטי מרבי לתמצת ולנסח מחדש לפרוטוקול ,ולכ
קריאת הפרוטוקול אינה משקפת את הדיו ואי אפשר "לחיות מחדש" את הדיו ,אלמנט חשוב
בעבודתו של העו"ד .בנוס" לכ עלול הדבר למנוע את הירידה לחקר האמת:
לפעמי ה ]השופטי[ כותבי מה שה רוצי ,ול תערער על הפרוטוקול שה כותבי ,וזה
נורא ,ושופט שהוא נגד פשוט יכתיב את הפרוטוקול כמו שהוא רוצה .וכול אומרי לא לא
לא אבל זה מאה אחוז קורה כל הזמ וזה נורא .אני כל כ מתוסכל מזה ]] [...זה[ מעצי את
הכוח של השופט ,זה הופ אותו משופט לקאדי בכיכר העיר ,שאי משפט ] [...אני חושב שזה
טוב מאוד א לשופט לא תהיה סמכות להכתיב לקלדנית מה לכתוב .מקסימו הוא צרי
להגיד שלדעתו צרי להיות ,וזה צרי להופיע כדעתו בפרוטוקול.
לדבריו ,יש לדיוק בתמלול חשיבות מיוחדת לא רק משו שהוא מסייע לעו"ד במילוי
תפקידו ,אלא ג מפני שהוכח במחקר ) ,(Kalven, 1966ששופטי יכולי לזהות אמירת שקר על
פי טקסט כתוב בלבד ,בתנאי שה מקבלי לידיה פרוטוקול מדויק.
כשיש תרגו ,המצב גרוע עוד יותר ,אומר עור הדי המרואיי ,שכ הטקסט עובר סינו
כפול :של המתורגמ ושל השופט.
בפרוטוקול שאינו מדויק ,לא ברור מי אמר מה ובאיזו שפה .לדוגמה נת עור הדי מקרה
שבו הפלוגתא נסבה סביב השאלה א אד מסוי יודע עברית במידה מספקת כדי להבי את כתב
הוויתור שעליו חת.
אני אמרתי ,אתה אומר שאתה מוותר על כל זכויותי .ואז הוא אמר מה זה
זכויותי? ואז מישהו אמר טרבייסה .זה לא מופיע ]בפרוטוקול[ ] [...זה מופיע כאילו
הוא עונה על השאלה.
כלומר בפרוטוקול לא צוינה העובדה שהמילה "טרבייסה" תורגמה עבור העד על ידי מישהו
מהקהל ,וג לא מופיעה השאלה "מה זה זכויותי" ,ולכ לא נית היה להוכיח שהוא אינו מבי
מילה כמו 'זכויותי'.
דיוני מתורגמי אינ מוקלטי :בהעדר הקלטה של הדברי שנאמרו בשפת המקור ,אי
אפשרות לערער על התרגו בדיעבד .בנוס" לכ קיי קושי להוכיח הגדי פארא!לשוניי ,כגו
אירוניה .עור הדי סיפר על מקרה שבו נאמר ההגד "כ ,אני איימתי עלי" .צד אחד טע שזוהי
הודאה ,והצד השני טע שהדבר נאמר בסרקז )כ בטח ,אני איימתי עלי( .לא נית היה לקבוע
זאת בהעדר הקלטה .לדבריו ,ניסיו להקליט דיוני בבית המשפט של רמלה הופסק ,כנראה
משיקולי עלות.
196
הנושא השלישי נסב על השאלה הא צרי לספק מתורגמ ג לנאשמי או עדי דוברי
עברית ,אבל לא כשפת א .עור הדי העיד כי כל האנשי שפגש רוצי להעיד בבית המשפט
בשפת אמ:
כול ,כול ,ג אלה שיודעי קצת עברית ,כשה יודעי שיש אפשרות ]לקבל מתורגמ[,
ממש ה רצי לזה .מאוד שמחי .ואני יכול להבי אות .מדובר באנשי ,אפילו א ה
הרבה שני באר' ,שזו לא שפת אימ וזה מצב נורא לחו' ,מדאיג ,ולהעיד בעברית בשביל זה
מאוד מפחיד.
197
Abstract
Over the last two decades, many legal systems have formulated professional standards
regarding the work of court interpreters, in many cases supported by academic
research. These standards have been found to be instrumental to the provision of apt,
accurate and complete interpretation, considered a prerequisite for truth finding and
justice, and for safeguarding civil rights and due process for the language-dependent.
They include definitions of interpreter role, interpreter status and the interpreter’s
integration in the legal system, codes of ethics and professional conduct, issues related
to remuneration, working conditions, career paths and quality requirements in court
interpreting, training and certification, principles for the resolution of interpreting
dilemmas in courts, inter-cultural issues, technical aspects such as acoustics, location
in the courtroom and the use of electronic equipment, and the division of
responsibility between court administrations, interpretation-providing agencies,
judges and other actors.
This paper examines whether the court interpreting provided by the State of Israel as
mandated by law in criminal proceedings complies with the aforementioned
standards. Eight working interpreters were interviewed, and discussions and
interviews were conducted with two officials in charge of court interpreting in Israel's
national Court Administration (Administrative Office of the Courts), and with two
managers of the tender-winning agency. In addition, data were collected from the
Court Administration and from experts and colleagues in various countries.
The study hypothesized that the interpreters currently working in Israel's court system
would be found to be unprofessional, i.e. their practices would not conform to the
above standards. However, findings showed that unprofessionalism seems to be
198
systemic. Court interpreting in Israel is not handled by any professional body. Across
the board, court administrators, authors of tenders, tender winners, interpreters and
judges are unfamiliar with professional standards, unaware of the complex issues
involved in court interpreting, and do not take any measures to improve
professionalism.
Findings point to the following deficiencies in Israel's court interpreting: insufficient
awareness and professional know-how as explained above; no clear definition of
interpreter role and status; no professional training; no certification and no mentoring
for court interpreters; low wages, precarious working conditions and employment
insecurity; almost no monitoring by the Administration; consistent infringement of
many of the requirements in the 2003 tender by the tender-winning agency; a
problematic 2007 tender in which all requirements pertaining to interpreter
qualifications were removed, leaving the Court Administration with its hands tied.
Contrary to the accepted practice in advanced Western countries, Israel’s court
interpreters are not bound by a code of ethics and until recently were not even aware
of the existence of such codes in their profession.
Many in Israel’s court system deny that there is any problem with the professionalism
of interpreters, or understate it. The interpreters interviewed for this study stated that
many judges and lawyers have expressed dissatisfaction with the interpretation
provided by the courts. Complaints about quality, however, rarely reach the Court
Administration, enabling the system to claim that all is well. The only complaints the
Administration has expressed awareness of relate to interpreters not showing up, a
serious problem in itself as it entails a waste of the courts' time and money,
infringement of the rights of the accused, and violation of the law by judges who
proceed to conduct trials in the absence of an interpreter.
199
Regarding future research, one topic worthy of investigation is related to the most
appropriate and efficient method for the management of court interpreting: Is
outsourcing the best way to obtain professional quality interpreting? It might be
preferable to establish an in-house interpreters office or a non-profit organization
under the auspices of the Court Administration, so that funds which are currently
pocketed by the franchisee as profits could instead go to financing interpreter training,
certification and monitoring, efficient case scheduling, preventing a brain drain (good
interpreters leaving at the first opportunity), and training for judges and lawyers in
how to work optimally with interpreters. The first proposal for future research in this
area would be a feasibility study comparing alternatives.
This being a qualitative study with a small, unrepresentative sample, it is proposed
that its findings be verified by further study, involving interviews with judges and
lawyers experienced in working with interpreters.
200
Bar-Ilan University
Court Interpreting in Criminal Judicial Proceedings
in Israel: a Study in Professionalism
Neri Sévenier-Gabriel
Written under the supervision of Dr. Ruth Morris
Submitted in partial fulfillment of the requirements for a Master's Degree
in the Department of Translation and Interpreting Studies, Bar-Ilan University.
Ramat-Gan, Israel
October 2007
201
