מזכר 31 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל

‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫פתח דבר‬
‫ספטמבר ‪ 2011‬תשע"א | גליון ‪| 31‬‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬אנטישמיות ודמוקרטיה‬
‫נח פלוג‬
‫ז"ל‬
‫לודז' ‪ - 1925‬ירושלים ‪2011‬‬
‫דבר נשיא הכבוד של מרכז הארגונים‬
‫על שותף לדרך‬
‫הכרתי את נח פלוג ז"ל מקרוב ב‪ 50-‬השנים האחרונות‪ .‬לנח‬
‫היו תכונות וכישורים שהפכו אותו למנהיג מלידה‪ .‬לא מנהיג‬
‫של נאומים‪ ,‬אלא של חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מקיף‪.‬‬
‫מצעירותו היה מנהיג של בני גילו וכבר בגטו לודז' היה מראשי‬
‫תנועת הנוער הקומוניסטית‪ .‬בהמשך התאכזב מן הקומוניזם‪,‬‬
‫עלה ארצה עם משפחתו הצעירה והשתלב בפעילויות‬
‫ציבוריות אחדות‪.‬‬
‫נח למד כלכלה באוניברסיטה‪ ,‬עבד ככלכלן באגף התקציבים‬
‫באוצר‪ ,‬בכנסת וייצג את מדינת ישראל בשוויצריה ובגרמניה‪.‬‬
‫עם שובו ארצה חזר לפעול כאיש ציבור מובהק למען ניצולי‬
‫השואה בארץ ובכלל‪ .‬הוא ייסד יחד עמי ועם ניצולים אחרים‬
‫את מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וכיהן בו‬
‫כמזכיר כללי בעשור הראשון וכיו"ר בהמשך‪ .‬בתפקידיו אלה‬
‫הוביל את המרכז להישגים מובהקים‪ ,‬כגון השגת פנסיה‬
‫חודשית מגרמניה לכל ניצול שואה בארץ ומחוצה לה‪.‬‬
‫המרכז שינה את המעמד החברתי של ניצולי השואה בארץ‬
‫מן הקצה אל הקצה‪ .‬בעשורים הראשונים לאחר הקמת‬
‫המדינה התג "ניצול שואה" לא נחשב למשהו שיש להתגאות‬
‫בו‪ .‬פעילות המרכז ושל נח בפרט‪ ,‬שינתה את המצב לחלוטין‬
‫וכיום גם אנשים שלא היו כלל תחת שלטון נאצי‪ ,‬אך סבלו‬
‫במלחמה‪ ,‬קוראים לעצמם בגאווה "ניצול שואה"‪.‬‬
‫כשהספדתי אותו בבית העלמין התכוונתי לתאר לא רק את‬
‫הישגיו של נח ואת אישיותו הנוחה והנעימה‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫את זוגיותו הנפלאה עם רעייתו‪ ,‬דורותה‪ .‬התחלתי לדבר אך‬
‫המילים נעתקו מפי‪ .‬הוא היה בעל יוצא מגדר הרגיל ואב‬
‫למופת לבנותיו‪ .‬חבריו הרבים אהבו אותו ונהנו להיות בקרבתו‪.‬‬
‫כיו"ר המרכז היה דוברם הרשמי של כלל ניצולי השואה בארץ‬
‫וכיו"ר ועדת אושוויץ הבינלאומית היה דוברם הראשי של‬
‫הניצולים מכל חלקי תבל‪.‬‬
‫בפגישה עם נשיא גרמניה בירושלים‬
‫הישגו הבולט ביותר היה יוזמתו לדרוש וגם להשיג פנסיה‬
‫חודשית שוטפת מגרמניה לכל ניצול שואה שעסק בעבודת‬
‫כפייה במחנות ריכוז‪ .‬לפני כן שולם להם רק תשלום חד פעמי‬
‫זעום‪ .‬פנסיה חודשית שולמה עד אז רק ליוצאי גרמניה ולאלה‬
‫השייכים לחוג התרבות הגרמנית‪ .‬במסגרת זאת (סעיף ‪,)2‬‬
‫מקבלים כיום כשבעים אלף איש פנסיה חודשית‪ ,‬בנוסף לאותם‬
‫כארבעים אלף שקיבלו בעבר אך אינם איתנו יותר‪ .‬הסכום‬
‫השנתי הכולל שמשלמת גרמניה מגיע כיום לכ ‪ 350‬מליון‬
‫דולר‪ .‬מראשית הפעלת התכנית ועד היום שילמה גרמניה כ‪3.8-‬‬
‫מיליארד דולר יותר‪ ,‬סכום שהוא גדול בהרבה מכל שאר סוגי‬
‫הפיצויים האחרים יחד באותה תקופה‪ .‬זהו הישג אדיר‪ ,‬ויבורך‬
‫נח על יוזמתו ועל ערנותו המדינית בזיהוי הזדמנות זו עוד לפני‬
‫איחוד גרמניה‪.‬‬
‫הלוואי שיהיו לנו עוד מנהיגים כמוהו‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך!‬
‫משה זנבר‬
‫‪2‬‬
‫דבר המערכת‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫פתח דבר‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫ספטמבר ‪ 2011‬תשע"א | גליון ‪| 31‬‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬אנטישמיות ודמוקרטיה‬
‫לכתו של נח פלוג‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬הכה את כולנו בתדהמה ועצב‬
‫רב‪ .‬ידענו אומנם שהיה מאושפז‪ ,‬אך סירבנו להאמין שניפרד ממנו כה‬
‫מהר‪ .‬הסתלקותו מאיתנו השאירה אותנו לא רק אבלים‪ ,‬אלא גם מול‬
‫אתגרים לא פשוטים‪.‬‬
‫לא יהיה קל להיכנס לנעליו המאוד גדולות של נח‪ .‬גם לא יהיה פשוט‬
‫להתוות את המהלכים והדרך שבהם צריך המרכז לצעוד‪ .‬מותו של פלוג‬
‫הוא תום עידן‪ ,‬ואחריו יש לפנות לדרכים חדשות שרוח הזמן והמציאות‬
‫מכתיבים‪.‬‬
‫בגיליון הנוכחי של "מזכר" בקשנו להביא‪ ,‬לצד הכתבות והמדורים‬
‫הרגילים‪ ,‬מעט מהמחשבות והדעות של חברים על הימים הבאים‪ .‬לצד‬
‫אלה בקשנו להביא בפניכם תמצית הדברים שהשיג מרכז הארגונים‬
‫בהנהגתו של פלוג‪ ,‬ורשמים של אנשים שעבדו איתו‪.‬‬
‫בכל שנותיי בפעילות הציבורית‪ ,‬לא נתקלתי באדם שזכה לכל כך הרבה‬
‫אמון‪ ,‬כבוד ויקר מכל מי שפגש בו‪ .‬יהיו אלה ראשי מדינות‪ ,‬עמיתים או‬
‫חברים מן השורה‪ .‬חובה עלינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬ללכד את השורות ולאמץ את‬
‫צוואתו הרוחנית נח פלוג ז"ל‪ .‬בעיני צוואה זו גורסת בראש וראשונה‬
‫מנהיגות‪ ,‬הגינות‪ ,‬צניעות ואחריות אין קץ‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫זאב שוורץ‪,‬‬
‫סגן יו"ר המרכז‪,‬‬
‫ויו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬אנטישמיות ודמוקרטיה‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים וותיקים‬
‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬
‫צבי גיל‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬
‫אמיל בוטה ‪ ,12‬ירושלים‬
‫טל' ‪02-6231737‬‬
‫יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ‪ :‬זאב שוורץ‬
‫עורך ראשי‪:‬‬
‫אורי ארזי‬
‫עורך‪:‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אלי ולק‬
‫יעל מור חיים‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫אורלי פיינברג‬
‫עיצוב קונספט‪:‬‬
‫באדיבות קרן גילרמן הראל‬
‫תמונת שער אחורי‪:‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫נח פלוג‬
‫ז"ל‬
‫לודז' ‪ - 1925‬ירושלים ‪2011‬‬
‫צילום השער‪ :‬פלאש ‪90‬‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫‪4‬‬
‫אחרי לכתו‪:‬‬
‫ללא נח‬
‫‪8‬‬
‫אדם של מעשים‬
‫‪9‬‬
‫עתידו של העבר‬
‫‪12‬‬
‫רמה אחת מעל כולם‬
‫‪16‬‬
‫פלוג‪ ,‬אושוויץ והרצון הטוב‬
‫‪19‬‬
‫לצאת לדרך חדשה‬
‫‪20‬‬
‫דברים לזכרו‬
‫‪22‬‬
‫המלחמה הכפולה של יהודי יוגוסלביה‬
‫‪26‬‬
‫נס התינוקות בקאופרינג‪-‬דכאו‬
‫‪30‬‬
‫הפתרון הסופי נוסח רומניה הפשיסטית‬
‫‪32‬‬
‫דויד‪-‬הורודוק העיירה שלי‬
‫‪34‬‬
‫מדור משפטי‬
‫‪36‬‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ועד מנהל חדש למרכז הארגונים‬
‫בישיבה חגיגית‬
‫האסיפה‬
‫של‬
‫הכללית שנערכה‬
‫לפני פטירתו של‬
‫נח פלוג‪ ,‬הוא נבחר‬
‫ע"י הנהלת הארגון‬
‫פה אחד להמשיך‬
‫בכהונתו כיו"ר‬
‫מרכז הארגונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתקבלה הצעתו למנות‬
‫שבעה סגנים ליו"ר‪ ,‬ולהזרים דם חדש על ידי מינוי‬
‫של מספר חברים בני הדור השני לוועד המנהל‪.‬‬
‫סגני היו"ר הנבחרים הם‪ :‬אלכס אורלי‪ ,‬יו"ר‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב‪ ,‬ומוסטי וילקי; אורי חנוך‪,‬‬
‫יו"ר העמותה להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג‪,‬‬
‫קאופרינג‪ ,‬דכאו; אברהם גרין‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי‬
‫זגלמביה; זאב שוורץ‪ ,‬יו"ר התאחדות עולי‬
‫רומניה; מאיר כחלון‪ ,‬יו"ר הארגון העולמי של‬
‫יוצאי לוב; רומן יגל‪ ,‬יו"ר ארגון חיילים ופרטיזנים‬
‫נכי המלחמה בנאצים ואברהם רות‪ ,‬יו"ר ארגון‬
‫פלטפורם ישראל‪.‬‬
‫חברי הנהלה הנבחרת הם‪ :‬גדעון אקהאוז‪ ,‬יו"ר‬
‫הועד המרכזי ליוצאי אוסטריה; צבי מיתר‪ ,‬יו"ר‬
‫עמותת יש ‪ -‬ילדים יתומים ניצולי שואה; ג'קי‬
‫ארואטי‪ ,‬יו"ר אחוד עולי בולגריה; משה ניסנבאום‪,‬‬
‫יו"ר ארגון נכים נפגעי הנאצים; נתן שטיינר‪ ,‬יו"ר‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה; מרדכי הראלי‪,‬‬
‫יו"ר ארגון עובדי כפיה תחת שלטון הנאצים; אלי‬
‫ולק‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי לטביה ואסטוניה; משה‬
‫העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי‬
‫יוון בישראל; ברוך שוב‪ ,‬יו"ר ארגון הפרטיזנים‪,‬‬
‫לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל;‬
‫גיטה קויפמן‪ ,‬יו"ר עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל; מרים שוסטר‪ ,‬יו"ר ארגון‬
‫עזרה לניצולי השואה; אברהם שרנפולסקי יו"ר‬
‫ארגון חזית הכבוד; שמואל סורק‪ ,‬יו"ר דורות‬
‫ההמשך; אלעזר שטרן‪ ,‬יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי‬
‫השואה; לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קרקוב ואריה‬
‫ברנע‪ ,‬יו"ר "עמך"‪.‬‬
‫חוק חדש‪ :‬גם ניצולים המקבלים פיצויים‬
‫מגרמניה יהיו זכאים לסיוע מהמדינה‬
‫ועדת שרים לחקיקה אישרה תיקון עוול היסטורי שהפלה בין ניצולי השואה‪,‬‬
‫ומעתה‪ ,‬גמלת הסיעוד תוענק ללא קשר לקבלת רנטה חודשית מגרמניה‬
‫ועדת השרים לענייני‬
‫חקיקה אישרה ביום‬
‫א' ה‪ 11.7.11-‬הצעת‬
‫חוק המאפשרת‬
‫קבלת גמלת סיעוד‬
‫לניצולי שואה ללא‬
‫קשר לגובה הקצבה‬
‫(הרנטה) החודשית‬
‫שהם מקבלים‪ .‬על‬
‫עושה צדק‪ .‬ח"כ כץ‬
‫פי הצעת החוק‬
‫של ח"כ חיים כץ‪ ,‬יופסק הנוהל לפיו הקצבה‬
‫החודשית שמקבל ניצול מגרמניה תיחשב‬
‫כחלק ממכלול הכנסותיו‪ .‬ההצעה עברה לאחר‬
‫שבתחילה התנגדה לה ועדת השרים לחקיקה‪.‬‬
‫עד לקבלת החוק‪ ,‬חלק מהניצולים‬
‫המקבלים‪ ‬קצבאות מגרמניה לא עמדו בתנאי‬
‫הזכאות לגמלת סיעוד‪ ,‬לאחר שזו חושבה‬
‫כחלק מסך ההכנסות שלהם‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד‬
‫לניצולי שואה אחרים‪ ,‬המקבלים באופן קבוע‬
‫קצבאות ממשרד האוצר‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי מתוך‬
‫ארבעת סוגי הקצבאות שמקבלים הניצולים‬
‫‪4‬‬
‫בישראל‪ ,‬שתיים אינן נחשבות חלק מהכנסתו‬
‫החודשית של הניצול‪ ,‬בעוד השתיים האחרות‪,‬‬
‫להם זכאים כ‪ 56-‬אלף ניצולים‪ ,‬נחשבות הכנסה‬
‫חודשית ומונעות מהם לקבל שעות סיעוד‪.‬‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬ואולי לא‪ ,‬אי הכללתן של‬
‫שתי הקצבאות הראשונות נעשתה בעקבות‬
‫דרישת ממשלת גרמניה‪ ,‬אשר בקשה למנוע‬
‫כל פגיעה בניצולים בעקבות קבלת הקצבה‪.‬‬
‫לאחר ההצבעה אמר ח"כ כץ‪" :‬אני מודה‬
‫לממשלה על החלטתה החשובה ומקווה‬
‫לקדם במהירות האפשרית את הנושא בוועדת‬
‫העבודה והרווחה בכנסת‪ ,‬על מנת לסיים את‬
‫ההליך עד לתום המושב הנוכחי"‪ .‬גם השר יוסי‬
‫פלד‪ ,‬בירך על אישורה של ההחלטה‪ ,‬ואמר כי‬
‫"גרמניה החליטה לפצות חלק מהאנשים‪ ,‬בין‬
‫אם הם שהו במחנות ריכוז או בין אם הם ניצלו‬
‫מהשמדה‪ .‬זה מביש‪ ,‬שעד היום מדינת היהודים‬
‫הכניסה את ידיה לכיסיהם של ניצולי שואה‬
‫אלו‪ ,‬וקיזזה מסך הכנסותיהם‪ .‬זה אבסורד שבו‬
‫ממשלת גרמניה מפצה חלק מניצולי השואה‬
‫ומדינת היהודים לוקחת‪ .‬אישור ההחלטה יבטל‬
‫חלק מאפליה זו"‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עידו ארז ‪Ynet‬‬
‫הפגנה של‬
‫עובדי הוסטל‬
‫לניצולי שואה‬
‫נגד ההפרטה‬
‫עשרות עובדי ההוסטל לניצולי‬
‫שואה בפרדסיה הפגינו נגד כוונתו‬
‫של משרד הבריאות להעביר את‬
‫הפעלת המקום לקבלני משנה‪.‬‬
‫בהסתדרות אומרים‪" :‬המדינה‬
‫מתנהגת בחזירות כלפי העובדים"‪.‬‬
‫ההוסטל בפרדסיה הופעל בעבר על ידי‬
‫בית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון"‪,‬‬
‫המספק לו שירותי הסעדה‪ ,‬וגינון‪.‬‬
‫לפני מספר שנים הועבר הטיפול בו לידי‬
‫עמותה בשם האגודה לבריאות הציבור‪,‬‬
‫והוא מופעל באחריותה תחת פיקוח של‬
‫משרד הבריאות‪ .‬כזכור‪ ,‬לאחר שפרצה‬
‫שערוריית ההוסטלים לפני כשלושה‬
‫חודשים‪ ,‬התקבלה החלטה במשרד‬
‫הבריאות להוציא מחדש מכרז להפעלת‬
‫ההוסטלים לקבלני משנה‪ ,‬ובפועל נדחתה‬
‫הדרישה להחזירם לאחריות המדינה‪.‬‬
‫מרכז הארגונים דרש מרוה"מ למנוע‬
‫את ההפרטה ולהחזיר את האחריות על‬
‫ההוסטלים למדינה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬כאשר‬
‫הסתבר לעובדים שהמכרז החדש יוצא‬
‫לדרך‪ ,‬החליטו לקיים הפגנה בשיתוף‬
‫ההסתדרות במרחב השרון‪" .‬הולכים‬
‫להעביר את המוסד לקבלנים שישלמו‬
‫שכר מינימום לעובדים"‪ ,‬טען יו"ר מרחב‬
‫השרון בהסתדרות משה סמיה‪" ,‬לא יתכן‬
‫שמוסד כזה‪ ,‬שמטפל בניצולי שואה‪ ,‬לא‬
‫יופעל על ידי משרד הבריאות"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫האוצר תכנן‪ :‬סיוע לרשויות מתקציב ניצולי השואה‬
‫משרד האוצר ביקש לממן תוספת של ‪ 182‬מיליון שקל לרשויות מקומיות שנקלעו לקשיים מכספי הקרן לניצולי השואה‪.‬‬
‫ועדת הכספים החליטה לעכב את הביצוע ודרשה מקור חלופי‪" :‬הכסף הזה אמור לשמש לרווחת הניצולים ולא את‬
‫הרשויות המקומיות"‪ .‬נציג האוצר בתגובה‪" :‬מדובר בעודפי תקציב"‪ .‬למעלה מחודשיים עברו והכסף עדיין לא הועבר‬
‫ועדת הכספים‬
‫עיכבה ביום ג'‬
‫ה‪ 14.6.11-‬את בקשת‬
‫משרד האוצר לממן‬
‫תוספת בסך ‪281‬‬
‫מיליון שקל למענקי‬
‫האיזון של הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬משום‬
‫בעד הניצולים‪ .‬ח"כ גפני‬
‫שהמשרד ביקש‬
‫לממן את התוספת מכספי הקרן לניצולי‬
‫השואה‪ .‬מענקים אלה ניתנים לרשויות מקומיות‬
‫על מנת לאזן את הגירעון בתקציביהן‪ .‬בתגובה‬
‫להחלטה אמר נציג האוצר בדיון‪ ,‬יונתן בר סימן‪-‬‬
‫טוב‪" :‬מדובר בעודפי תקציב שלא נוצלו והאוצר‬
‫נוהג כך גם בין גם משרדים אחרים בהעברות‬
‫תקציביות מעת לעת"‪.‬‬
‫ח"כ משה גפני‪ ,‬יו"ר הוועדה‪ ,‬דחה את הנימוק‬
‫ואמר כי מדובר בצעד שאינו מתקבל על הדעת‪.‬‬
‫"אנחנו מנסים להעביר חוקים נוספים לרווחת‬
‫ניצולי השואה אך נתקלים בהתנגדות האוצר‬
‫בטענה שאין לכך כסף והנה מתברר כי בתקציב‬
‫ניצולי השואה יש מעל ‪ 281‬מיליון שקל כביכול‬
‫מיותרים"‪ .‬גפני אמר כי התוספת לרשויות‬
‫ראויה‪ ,‬אך דרש מהאוצר לממן אותה ממקור‬
‫תקציבי חלופי‪ .‬לדבריו‪" ,‬לא ייתכן שנממן‬
‫זאת מתקציב הקרן לניצולי השואה‪ ,‬הכסף‬
‫הזה אמור לשמש לרווחת הניצולים ולא את‬
‫הרשויות המקומיות"‪.‬‬
‫לאחר ישיבת ועדת הכספים הוציא‬
‫האוצר הודעה האומרת כי מקור התקציב‬
‫שנועד לתוספת לרשויות המקומיות‬
‫במסגרת מענקי האיזון אינו מתקציב‬
‫לא מנוצל שמיועד לניצולי השואה‪.‬‬
‫"העברת תקציב זה התאפשרה בשל הקדמת‬
‫מועד תשלום דמי הבראה משנת ‪ 2011‬ל‪2010-‬‬
‫על ידי משרד האוצר והרשות לזכויות ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬במטרה להקדים תשלומים לניצולים‪.‬‬
‫תקציבה של הרשות לזכויות ניצולי השואה לא‬
‫נפגע אף לא בשקל אחד‪ ,‬גם לאחר העברת סעיף‬
‫תקציבי זה‪ ,‬וכל ניצולי השואה יקבלו את מלוא‬
‫הסכומים שלהם הם זכאים מתוקף החוק"‪.‬‬
‫‪ ‬לדברי יו"ר הקרן‪ ,‬אלעזר שטרן "אכן אין‬
‫ברשות הקרן את הכספים הנדרשים כדי לכסות‬
‫בקשות שנבדקו על ידי הקרן ונמצאו צודקות‪.‬‬
‫מדובר ב‪ 71-‬אלף ניצולי שואה‪ ,‬עוד משנת‬
‫הכספים הקודמת‪ .‬אני עדיין מקווה שממשלת‬
‫ישראל תמצא את המקורות הכספיים כדי‬
‫להעביר לניצולים את הכספים המגיעים להם"‪.‬‬
‫אבל למרות זאת‪ ,‬למעלה מחודשיים עברו‬
‫והכספים לא הועברו עדיין לידי הקרן לרווחה‪.‬‬
‫שטרן פנה למשרד האוצר יותר מפעם אחת‪,‬‬
‫ותמיד נדחה בלך ושוב‪ .‬הפגישה האחרונה‬
‫שנועדה להתקיים בעניין בסוף חודש אוגוסט‬
‫נדחתה ‪ -‬עד לסגירת הגיליון לא נמסר על‬
‫קיומה או על העברת הכספים ע"י האוצר‪ .‬‬
‫ליטא תפצה יהודים על אובדן רכוש בשואה‬
‫הפרלמנט בליטא אישר ב‪ 21.6 -‬הצעת חוק לפיה הקהילה היהודית תפוצה בגין רכוש קהילתי שנלקח בזמן הכיבוש‬
‫הנאצי והכיבוש הסובייטי במדינה‪ .‬על אף שחלק מהרכוש הוחזר‪ ,‬ארה"ב וארגונים יהודיים בינלאומיים לחצו במשך‬
‫שנים על וילנה להגיע להסכם בנושא‪.‬‬
‫בתום מו"מ שנמשך‬
‫שנים‪ ,‬תעביר ליטא כ‪25-‬‬
‫מיליון דולר לקרן לפיצוי‬
‫הקהילות שרכושן נגזל‬
‫ע"י הנאצים והולאם ע"י‬
‫הקומוניסטים‪ .‬חלק גדול מרכוש הקהילות‬
‫שנגזל‪ ,‬נותר בידי הממשלה‪ ,‬לאחר שליטא‬
‫הכריזה על עצמאותה ב‪ ,1991-‬בעקבות‬
‫התמוטטות ברית המועצות‪ .‬תשלומי הפיצויים‬
‫ישולמו במשך עשר שנים‪ ,‬וחלקם יוקצו‬
‫לשחזור ושיקום אתרים חשובים של מורשת‬
‫יהודית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬למעלה ממיליון דולר‬
‫יוענקו ישירות לניצולי שואה במצוקה מליטא‪.‬‬
‫"באמצעות החוק הזה אנו מביעים את רצוננו‬
‫הטוב ואת הבנתנו לטרגדיה שהקהילה היהודית‬
‫סבלה בזמן השואה"‪ ,‬אמר ראש ממשלת ליטא‪,‬‬
‫אנדריוס קוביליוס‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬הממשלה‬
‫תזרים ‪ 125‬מיליון ליטאס (‪ 51.93‬מיליון דולר)‬
‫לקרן מיוחדת בין השנים ‪ 2013‬ו‪ .2023 -‬שלושה‬
‫מיליון ליטאס נוספים ישולמו ישירות לניצולי‬
‫שואה ב‪.2012-‬‬
‫‪ ‬ארגון הקהילה היהודית בליטא‪ ,‬הארגון היהודי‬
‫הגדול ביותר במדינות הבלטיות‪ ,‬בירך על הצעד‪,‬‬
‫אך לא ללא הסתייגות‪" .‬תמכנו בחקיקה הזו‪,‬‬
‫מפני שזה מה שהמדינה יכולה להרשות לעצמה‬
‫בשלב זה"‪ ,‬אמרה פאינה קוקליאנסקי‪ ,‬סגנית יו"ר‬
‫הארגון המונה ‪ 3,000‬חברים‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬המו"מ בין הקהילה לממשלה נמשך‬
‫מאז ‪" .2002‬החשוב הוא לא סכום הכסף המדויק‪,‬‬
‫אלא שהעיקרון הוכרע"‪ ,‬הוסיפה קוקליאנסקי‪.‬‬
‫לפני השואה מנתה האוכלוסייה היהודית‬
‫במדינה ‪ 220‬אלף בני אדם וקיימה מרכז יהודי‬
‫תרבותי משגשג ופורה‪ .‬עיר הבירה וילנה‪,‬‬
‫שבה התרכזו רבים מהיהודים‪ ,‬אף נודעה בשם‬
‫"ירושלים דליטא"‪ .‬למעלה מ‪ 90-‬אחוזים‬
‫מיהודי ליטא נרצחו בשואה‪.‬‬
‫‪ ‬הרב אנדרו בייקר‪ ,‬הממונה על נושאים יהודיים‬
‫בוועד היהודי האמריקאי‪ ,‬שהיה מעורב מקרוב‬
‫במשא ומתן הממושך‪ ,‬בירך על הצעד‪" .‬יש‬
‫להודות על כך שהפרלמנט של ליטא וראש‬
‫הממשלה קוביליוס‪ ,‬סוף סוף הביאו לסיום‬
‫מוצלח של החקיקה הזאת שהייתה תקועה זמן‬
‫רב" אמר‪ ,‬והוסיף כי "העיכוב באישור החוק נבע‬
‫מחששות ממשלת ליטא בהקשר של סוגיות‬
‫פוליטיות מקומיות ומכך שהצעד עלול לעורר‬
‫התנגדות של גורמים פופוליסטיים ואנטישמיים"‪.‬‬
‫סכום הפיצויים שהוסכם‪ ,‬הוסיף בייקר‪ ,‬נמוך‬
‫מכפי שקיוו מלכתחילה‪ ,‬כשקוביליוס נכנס‬
‫לתפקידו ב‪ 2008-‬והבטיח לקדם את החקיקה‬
‫בעניין הפיצויים והשבת רכוש‪ .‬ואולם המשבר‬
‫הכלכלי העולמי הביא לכך שאושרה הצעה‬
‫מרוככת‪ ,‬לפיה ישולמו פיצויים בשווי ‪30%‬‬
‫מהערך הממשי של הרכוש‪" .‬גם ניצחון זה הושג‬
‫במאבק קשה"‪ ,‬אמר בייקר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ניצולים מצטרפים למחאה החברתית‬
‫צילום‪ :‬דרור עינב‪ ,‬וואלה‬
‫מספר ניצולי שואה הקימו בשדרות רוטשילד‬
‫בת"א "אוהל צהוב" שנועד להביע הזדהות‬
‫עם‪ ‬המחאה הציבורית על מחירי הדיור ויוקר‬
‫המחיה‪ .‬מקימי האוהל מבקשים גם לקרוא‬
‫למשרד האוצר להעביר לניצולי השואה את‬
‫הכספים שלטענתם חייבים להם‪" .‬ניצולי שואה‬
‫רבים חיים בבושה ולא חיים בכבוד"‪ ,‬אמרו‬
‫נציגי האוהל‪.‬‬
‫מקימי "האוהל הצהוב" עיטרו אותו במספר‬
‫שלטים האומרים‪" :‬משואה לתרומה"‪" ,‬האוצר‬
‫מפקיר את ניצולי השואה" ו‪"-‬פתרונות עכשיו‬
‫כי לניצול השואה אין זמן"‪ .‬אחת הניצולות‬
‫במקום‪ ,‬בתיה רפפורט‪ ,‬אמרה כי "המחאה‬
‫מבטאת משהו עמוק בחברה ‪ -‬של קושי‪ ,‬של‬
‫עוול‪ ,‬של חיים לא בכבוד"‪ .‬לדבריה "לאזרחים‬
‫מגיע לחיות בכבוד‪ .‬הגיע הזמן לטפל בבעיה של‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬להפסיק להקים ועדות ולהפסיק‬
‫עם הסחבת והביורוקרטיה"‪.‬‬
‫סטודנטים צעירים שנכחו במקום אמרו‪:‬‬
‫"אנחנו מעריצים אתכם שבאתם לכאן כדי‬
‫להזדהות איתנו‪ .‬לנו יש זמן להמתין לתוכניות‬
‫כלכליות‪ ,‬לכם לצערנו אין את הזמן הזה‪ .‬הזמן‬
‫של ניצולי השואה אוזל‪ .‬אנחנו מודים לכם‬
‫מאוד שהגעתם‪ ,‬אפילו אם זה למספר שעות"‪.‬‬
‫יוקם אתר הנצחה ללוחם היהודי‬
‫במלחמת העולם השנייה‬
‫הממשלה אישרה פה אחד את הקמתו של אתר‬
‫להנצחת הלוחמים היהודים במלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬על פי התכנית האתר יוקם בסמוך לאתר‬
‫ההנצחה "יד לשריון" בלטרון‪.‬‬
‫עלות הקמת האתר היא ‪ 32‬מיליון ‪ ,₪‬מחצית‬
‫במימון ממשלתי ומחצית ממקורות חיצוניים‪.‬‬
‫על פי ההחלטה שהתקבלה ב‪ ,17.7.11-‬האתר‬
‫יוקם תוך שלוש וחצי שנים‪ .‬על מנת לעמוד‬
‫בזמנים וביעדים התקציביים‪ ,‬הופקד על יישומו‬
‫של הפרויקט צוות שרים בראשות השר יוסי‬
‫פלד ובהשתתפות שרת הקליטה סופה לנדבר‪.‬‬
‫התקציב הממשלתי הכולל של הפרויקט‬
‫עומד על ‪ 16‬מיליון ‪ ₪‬שיאוגמו במשרד ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬על פי החלוקה הקבועה בהחלטת‬
‫הממשלה‪ .‬להלן יתרת תקציב הפרויקט הנדרשת‬
‫להשלמתו‪ ,‬ואשר טרם אוגמה במשרד ראש‬
‫הממשלה‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪ .‬משרד הבינוי והשיכון ‪ -‬מיליון ‪ ₪‬לשנת‬
‫‪.2012‬‬
‫ב‪ .‬משרד הביטחון ‪ -‬מיליון ‪ ₪‬בכל אחת‬
‫מהשנים ‪( 2014-2012‬סה"כ שלושה מליון ‪.)₪‬‬
‫ג‪ .‬משרד הפנים ‪ ₪500,000 -‬בכל אחת‬
‫מהשנים ‪( 2013-2012‬סה"כ מיליון ‪.)₪‬‬
‫ד‪ .‬המשרד לקליטת העלייה ‪ ₪ 250,000 -‬בכל‬
‫אחת מהשנים‪( 2013-2012-‬סה"כ חצי מיליון ‪.)₪‬‬
‫ה‪ .‬משרד התרבות והספורט ‪ ₪ 250,000 -‬בכל‬
‫אחת מהשנים ‪( 2013-2012‬סה"כ חצי מיליון ‪.)₪‬‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ציין שהוא‬
‫רואה חשיבות רבה בהקמת האתר הזה ובהקמת‬
‫אנדרטה אחרת‪ ,‬בנתניה‪ ,‬לציון ניצחון הצבא‬
‫האדום על הנאצים‪" .‬העם שלנו עמד לפני סכנת‬
‫כליה והתגייס‪ .‬הוא היה מוכן להקריב והקריב‬
‫הרבה מאוד‪ .‬אנחנו ננציח ונזכור את האנשים‬
‫האלה שבגלל הקרבתם אנחנו כאן"‪.‬‬
‫מקווים שיעזור‪ .‬השר פלד‬
‫נושא התקומה‬
‫בפגישה עם‬
‫השר הפלד‬
‫‪ ‬‬
‫השר יוסי פלד‪ ,‬שעוסק בין השאר בנושא‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬נפגש בסוף חודש יולי עם‬
‫נציגות של ניצולי השואה לדיון בסוגית‬
‫"התקומה"‪ ,‬הפרויקט של תרומת ניצולי‬
‫השואה למען הקמת המדינה וביסוסה‪.‬‬
‫בפגישה השתתפו משה זנבר‪ ,‬יו"ר ההנהלה‬
‫הציבורית של הפרויקט‪ ,‬צבי גיל‪ ,‬יוזם‬
‫הפרויקט ומרכזו‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬יו"ר עמותת‬
‫"עופות החול" אשר מפיקה סרטי תעודה על‬
‫תרומת הניצולים‪ ,‬והבמאי והמפיק הוותיק‬
‫מיכה שגריר‪ ,‬האחראי על הפקות העמותה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בפגישה הועלו גם התוכניות שבוצעו‬
‫וגם אלו שנמצאות בצנרת וקשה להוציאן‬
‫לפועל בשל העדר משאבים‪ .‬בין השאר‬
‫הוזכרו ההפקות המתוכננות על "הבריחה"‪,‬‬
‫על המלחין הנודע‪-‬חתן פרס ישראל‪ -‬אנדרה‬
‫היידו‪ ,‬ופרוייקט "דורי דורות" שבמסגרתו‬
‫נכדים מראיינים את סביהם על הרקע שלהם‬
‫ובעיקר על עשייתם כאן במדינה‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫המדינה תגדיל סבסוד המסעות לפולין‬
‫שר החינוך הציג תוכנית לפיה המדינה תגדיל את הסבסוד לבני נוער משכבות חלשות המעוניינים להצטרף למסע‬
‫לפולין‪ .‬התוכנית מעוררת תקווה בקרב הנוגעים בדבר‪ .‬לדברי מנהלת אחד מבתי הספר "עכשיו נוכל להתעסק יותר‬
‫בהכנה למסע ופחות בחיפוש מלגות וריצה אחרי כספים"‬
‫מערכת החינוך קיבלה בשמחה את הודעת‬
‫משרד החינוך על הגדלת הסבסוד לתלמידים‬
‫המעוניינים לנסוע לפולין במסגרת משלחות‬
‫בתי הספר שפורסמה ב‪ .25.7-‬יושב ראש‬
‫המועצה לשלום הילד‪ ,‬יצחק קדמן‪ ,‬הגדיר את‬
‫התוכנית כ"צעד בכיוון הנכון"‪ ,‬אך גם קרא לשר‬
‫החינוך‪ ,‬גדעון סער‪ ,‬לעשות צעד נוסף‪ ,‬ולאפשר‬
‫לתלמידים לנסוע לפולין מבלי לשלם כלל‪.‬‬
‫על פי התוכנית שהוצגה בוועדת החינוך של‬
‫הכנסת‪ ,‬מדי שנה יוקצו ‪ 50‬מיליון שקל לסבסוד‬
‫הנסיעה של תלמידים לפולין לפי קריטריונים‬
‫סוציו‪-‬אקונומיים‪ .‬הצעד נועד לשנות את‬
‫המצב הקיים‪ ,‬שבו רוב התלמידים במשלחות‬
‫לפולין באים מרקע כלכלי מבוסס יחסית‪.‬‬
‫במשרד החינוך מצפים שהתוכנית תביא לגידול‬
‫משמעותי במספר המשתתפים במשלחות‬
‫שיזכו לסבסוד ממשלתי ‪ -‬מאלפים בודדים‬
‫כיום לכ‪ 40-‬אלף‪.‬‬
‫"מדובר בתוכנית יפה אך לא מספקת‪ ,‬כי עדיין‬
‫יהיו תלמידים רבים שיצטרכו לממן כ‪30%-‬‬
‫מעלות המשלחת ולעמוד בתשלומים המגיעים‬
‫עד כדי אלפיים שקלים"‪ ,‬אמר קדמן‪" .‬בעבור‬
‫משפחה במצוקה מדובר בהוצאה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫זה המקום לקרוא לשר החינוך לעשות צעד‬
‫נוסף קדימה‪ ,‬ולאפשר את הנסיעה לפולין ל"עשירוני טיפוח"‪ ,‬כמפורט בטבלה‪:‬‬
‫כתוכנית חינוכית הפטורה מתשלום"‪.‬‬
‫‪ ‬יו"ר הנהגת ההורים הארצית‪ ,‬אתי בנימין‪ ,‬סבסוד משלחות לפולין‬
‫גובה הסבסוד‬
‫מדד הטיפוח‬
‫בירכה גם היא על התוכנית‪" .‬בשל עלות‬
‫משלחת המסע לפולין הוא הפך מסע לילדי‬
‫‪ 70%‬הנחה‬
‫‪9-10‬‬
‫עשירים בלבד‪ .‬אני מקווה שכעת‪ ,‬בעזרת‬
‫‪ 45%‬הנחה‬
‫‪7-8‬‬
‫המימון הממשלתי החדש‪ ,‬יוכלו גם ילדי‬
‫‪ 30%‬הנחה‬
‫‪5-6‬‬
‫עניים ומעמד הביניים לצאת למסע ונוכל‬
‫להתחיל לצמצם את הפערים בין העשירים‬
‫ללא הנחה‪ ,‬אלא על פי‬
‫‪1-4‬‬
‫לעניים‪ ,‬לפחות בנושא חשוב זה של משלחות‬
‫החלטת ועדת חריגים‬
‫תלמידים לפולין"‪.‬‬
‫יו"ר ועדת החינוך של הכנסת‪ ,‬ח"כ אלכס מילר‪ ,‬כיום עומדת עלות‪ ‬הנסיעה לפולין על כ‪5,500-‬‬
‫בירך אף הוא על סבסוד המשלחות לפולין‪ .‬שקל לתלמיד‪ .‬לפני כשלוש שנים עמד הסבסוד‬
‫"‪ 70‬שנה לאחר הזוועות‪ ,‬מהוות המשלחות השנתי על מיליון שקלים בלבד‪ ,‬ולפני כשנתיים‬
‫לפולין נדבך חשוב בהבנה ובזיכרון של השואה עלה הסבסוד לחמישה מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫והגבורה‪ ,‬ולכן כל צעד שיגדיל את מספר כעת הוא יגיע לגובה שיא‪ .‬סגן יו"ר מועצת‬
‫התלמידים שיזכו לחוות את החוויה הזו וימנע התלמידים הארצית‪ ,‬איתי כהן‪ ,‬תלמיד כיתה‬
‫י"ב מתיכון "עומר" אמר בתגובה לתוכנית‪:‬‬
‫ביטולים מסיבות כלכליות ‪ -‬הוא מבורך"‪.‬‬
‫"בתור מי שכבר היה בפולין אני חושב שזה‬
‫‪ ‬‬
‫נפלא שיותר תלמידים יוכלו לחוות את החוויה‬
‫סבסוד לפי חלוקה לעשירונים‬
‫על פי התוכנית‪ ,‬יקציב משרד החינוך ‪ 53‬מיליון המדהימה הזו‪ .‬השואה היא חלק מההיסטוריה‬
‫שקל לסבסוד ואילו מרכז השלטון המקומי יהיה של עם ישראל‪ ,‬ולמשלחות לפולין יש השפעה‬
‫אחראי להעברת שאר הסכום‪ .‬המודל החדש חשובה על עיצוב הערכיות והלאומיות של‬
‫ימיין תלמידים על פי מצבם הכלכלי‪ ,‬ושיוכם החברה הישראלית"‪.‬‬
‫בזקסנהאוזן יתחילו לגבות דמי כניסה‬
‫הנהלת אתר מחנה הריכוז זקסנהאוזן עוררה את זעם הקהילה היהודית בגרמניה‪ ,‬לאחר שנודע על כוונתה לדרוש תשלום‬
‫עבור כניסה וסיור מודרך ביד הזיכרון‪.‬‬
‫מחנה זקסנהאוזן הוקם ב‪ 1936-‬והיה מהמחנות‬
‫הראשונים שהקימו הנאצים‪ .‬יותר מ‪ 200-‬אלף‬
‫מתנגדי המשטר נכלאו במקום‪ ,‬ועשרות אלפים‬
‫מצאו בו את מותם‪ .‬בדומה לרוב המחנות‬
‫בגרמניה‪ ,‬הפך גם מחנה זקסנהאוזן לאתר זיכרון‬
‫ומוזיאון‪ ,‬שמבקרים בו כ‪ 400-‬אלף איש בשנה‪.‬‬
‫עד כה הייתה הכניסה אליו‪ ,‬כמו לאתרים אחרים‬
‫בחינם‪ ,‬והיא מומנה בידי ממשלת גרמניה‪.‬‬
‫הנהלת האתר החליטה לגבות את דמי‬
‫הכניסה ממורי הדרך והמדריכים במקום‪ ,‬ולא‬
‫מהמבקרים עצמם‪ ,‬כדי להימנע מאי נעימויות‪.‬‬
‫מהקרן המפעילה את האתר הובהר כי התשלום‬
‫ייגבה רק מאלה שיצטרפו לסיורים המודרכים‪.‬‬
‫דיטר גראומן‪ ,‬מראשי הקהילה היהודית‬
‫בגרמניה‪ ,‬אמר בתגובה כי הכניסה לאתר‬
‫ההנצחה צריכה להישאר ללא תשלום‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫"גביית דמי כניסה על ביקור באתר חותרת‬
‫תחת ההסכמה הכללית הרווחת בגרמניה‬
‫כיום‪ ,‬לפיה אין להטיל שום הגבלות על הציבור‬
‫בכל הקשור ללימוד ההיסטוריה ומשמעות‬
‫הרדיפות בגרמניה"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫ללא נח‬
‫בני משפחה‪ ,‬שרים‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬ראשי ארגוני ניצולי השואה בישראל‪ ,‬בכירי האוצר‪ ,‬חברים ומכרים –‬
‫כולם באו ללוות את נח פלוג בדרכו האחרונה בבית העלמין בקרית ענבים‬
‫| אורי ארזי |‬
‫"הנריך‪ ,‬כפי שקראתי לך ב‪ 50-‬השנים מאז‬
‫הכרנו‪ ,‬באתי להיפרד כחבר וגם ככלכלן שעבדת‬
‫איתו שנים‪ .‬כחבר בעל היסטוריה דומה לשלך‬
‫מתקופת השואה‪ ,‬ובדרכנו המשותפת בהגנה‬
‫על זכויות הניצולים במשך ‪ 25‬שנה"‪ .‬כך פתח‬
‫את דברי ההספד בקול נשנק‪ ,‬נשיא מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬משה זנבר‪" .‬היית כשמך ‪ -‬נח; נעים‬
‫הליכות‪ ,‬כולם אהבו והעריכו אותך‪ .‬לא היו לך‬
‫אויבים או שונאים למרות שהיית איש ציבור‪.‬‬
‫כל הציבור העריך ואהב אותך‪ .‬היית אדם‬
‫טוב ובעל למופת לדורותה‪ .‬ביחד חייתם מאז‬
‫הכרתם כשהייתם בתיכון‪ .‬היית אבא טוב''‪.‬‬
‫זנבר העלה בדבריו את מאבקיו של פלוג‬
‫להשיג פנסיה לכל ניצול שואה‪ ,‬ולא רק ליוצאי‬
‫גרמניה‪" .‬ב‪ 88-‬באת עם רעיון‪ ,‬לאחר שהיו לך‬
‫מגעים עם ממשלת גרמניה‪ ,‬להקים את מרכז‬
‫הארגונים כארגון גג‪ ,‬במטרה אחת‪ :‬להשיג‬
‫פנסיה לכל ניצול‪ .‬בסופו של מאבק ניתן סיוע‬
‫במסגרת קרן סעיף ‪ .2‬עד כה כ‪ 100-‬אלף איש‪,‬‬
‫מהם ‪ 75‬אלף שעדיין בחיים‪ ,‬קיבלו ‪ 60‬אחוז‬
‫מכספי הפיצויים מגרמניה‪ .‬כחבר‪ -‬אני גאה‬
‫בהישגיך ובתרומתך לניצולי השואה‪ ,‬כיו"ר‬
‫המרכז‪ ,‬כנשיא ארגון אושוויץ הבינלאומי‬
‫וכדובר ראשי של ניצולי השואה בעולם בפני‬
‫נשיאים‪ ,‬ראשי ממשלות ובתקשורת העולמית''‪.‬‬
‫"נח היה צדיק בדורותיו‪ ,‬נח פלוג היה צדיק‬
‫מוחלט בדורנו"‪ ,‬ספד השר לשעבר‪ ,‬רפי איתן‬
‫שעמד בראש מבצע חטיפתו של אייכמן‪.‬‬
‫"הכרתי את נח כשהייתי פוליטיקאי‪ .‬נח החדיר‬
‫‪8‬‬
‫בי את העוולות שנגרמו לניצולי השואה‪ .‬מאז‬
‫עבדתי איתו עד השבועות האחרונים‪ .‬היו‬
‫לו תכונות ייחודיות‪ .‬הוא היה דבק במטרה‬
‫ובמהות‪ .‬הוא ידע לדבר עם כל אחד בגובה‬
‫העיניים‪ :‬עם החבר ששרד את השואה‪ ,‬ובמו"מ‬
‫עם שר האוצר הגרמני ושר המשפטי הפולני‪.‬‬
‫הוא היה יצירתי בצורה בלתי רגילה‪.‬‬
‫ב‪ 2007-‬הוא עמד בראש המאבק מול‬
‫ממשלת ישראל וגיבש עמנו את ההסכם‬
‫שעשה צדק היסטורי עם הניצולים‪ .‬על מעשיו‬
‫הרבים למען ניצולי השואה הוא ייזכר לדורות"‪.‬‬
‫"באתי לכאן לדבר על נח פלוג האדם‪ ,‬החבר‬
‫ולא על נח איש הציבור''‪ ,‬אמר בדמעות אייזן‬
‫רומק חבר ילדות שגר עם נח בשכנות ושרד‬
‫עמו את השואה‪" .‬כשנפגשנו אחרי המלחמה‬
‫במטהאוזן‪ ,‬שקלת ‪ 38‬ק"ג‪ .‬חשבנו מה עושים?‬
‫לאן הולכים? אמרת לי‪' :‬אני הולך ללמוד'‪.‬‬
‫היינו באותה חבורה מבית הסטודנטים שדאגה‬
‫להיפגש מאז ועד היום ב‪ 9-‬במאי בכל שנה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות זה היה במעלה החמישה‪.‬‬
‫נפגשנו ושרנו שירי ילדות בפולנית ביידיש‬
‫ובעברית‪ .‬נח היה חבר של כל אחד וזכר את יום‬
‫ההולדת של כל אחד‪ .‬הייתה לו נפש הומאנית‪,‬‬
‫הוא דאג לכל אלה שעבדו במחנות כפייה גם‬
‫אם לא היו יהודים‪ .‬הוא היה אדם עם שאר רוח‪.‬‬
‫אין אנשים כאלה היום''‪.‬‬
‫"בשם זאב בילסקי ובשמי‪ ,‬כמי שעומדים‬
‫בראש השדולה למען ניצולי השואה באנו להביע‬
‫את כאבנו הגדול"‪ ,‬אמר ח"כ זבולון אורלב‪" ,‬מותו‬
‫מהווה אבידה גדולה מאד לכם בני המשפחה‬
‫ולעם ישראל כולו והניצולים בתוכם‪ .‬היו לו‬
‫זכויות לא רק בטיפול ברווחת ניצולי השואה‬
‫אלא בלימוד השואה‪ .‬הוא הציב מראה ובדרכו‬
‫הנעימה והתרבותית‪ ,‬אמר לנו‪' :‬תראו איך אנחנו‬
‫נראים מול ניצולי השואה'‪ .‬לפני ‪ 23‬שנים תוכנן‬
‫ביקור ראשון של שר ישראלי בפולין‪ .‬זבולון המר‬
‫ז"ל ואני‪ ,‬כצברים‪ ,‬התחברנו לנח בפעם הראשונה‬
‫כשהיה אמור להתלוות אלינו למסע‪ .‬כך נבנו‬
‫היסודות למסעות לפולין‪ ,‬כדי שבני הנוער‬
‫והחיילים יחזרו לארץ כישראלים טובים יותר‪.‬‬
‫כולנו חיילים בשדולה של נח פלוג‪ .‬נח הוא אחד‬
‫מ‪ 33 -‬ניצולים שנפטרים מדי יום‪ .‬נח‪ ,‬השארת לנו‬
‫צוואה ומורשת‪ ,‬להשלים ומהר את כל מה שצריך‬
‫למען הניצולים והנצחת השואה ומורשתה''‪.‬‬
‫"בשמי ובשמן של אמי ואחותי‪ ,‬אדבר על נח‬
‫שהיה אבא‪ ,‬סבא‪ ,‬בן זוג"‪ ,‬ספדה הבת ענת בשם‬
‫המשפחה‪" .‬אמא ואבא היו שותפים וחברים‬
‫מאז גיל ‪ ,19‬קודם בפולין‪ .‬הם עשו זאת ברוח‬
‫של אופטימיות ואהבת אדם"‪.‬‬
‫ענת סיפרה על הרוח החיובית ואהבתו של נח‬
‫לבני המשפחה‪" :‬הוא תמך בבחירות שלנו‪ ,‬לא‬
‫שפט והעניק לנו הרבה חופש עם הומור טוב‪ .‬היו‬
‫לו קשרים טובים גם עם ארבעת נכדיו‪ .‬הוא לקח‬
‫אותם למסע בפולין‪ ,‬וחשוב היה לו להראות להם‬
‫לא רק את הרע אלא גם נופים ואנשים טובים"‪,‬‬
‫אמרה והוסיפה כי הוא הנחיל להם לקחים‬
‫אוניברסאליים והומאניים מהתקופה ההיא‪.‬‬
‫''אבא‪ ,‬תחסר לנו מאד ותישאר בליבנו לעד''‪.‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫אדם‬
‫מעשים‬
‫של‬
‫נח פלוג‪ ,‬יושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬הלך לעולמו בגיל ‪ .86‬בנוסף להקמת‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬היה גם נשיא ארגון אושוויץ הבינלאומי‪ ,‬סגן נשיא ועידת‬
‫התביעות‪ ,‬חבר הוועד המנהל של "יד ושם" ויקיר העיר ירושלים‪.‬‬
‫הוא פעל ללא ליאות למען רווחתם וזכותם לתמיכה נפשית של חבריו ניצולי השואה‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫הוביל מאבק ציבורי שנחל הצלחה רבה‪ ,‬כדי שניצולי השואה יוכלו לסיים את חייהם בכבוד‬
‫| אורי ארזי ועמרי מריאן |‬
‫העובדה שאין היום בישראל ניצולי שואה‬
‫שצריכים להחליט האם לקנות אוכל או תרופות‪,‬‬
‫נזקפת לא מעט לפעילותו של נח פלוג‪ ,‬שהיה‬
‫נציגם של הניצולים בראש המו"מ עם ממשלת‬
‫ישראל ושימש להם כפה‪" .‬נח ‪ -‬כשמו כן הוא"‪,‬‬
‫כך אומרים מאות מכריו ומוקיריו‪ .‬כמי שעמד‬
‫בראש ‪ 52‬ארגונים‪ ,‬והיה חבר בשורה של‬
‫עמותות וארגונים למען ניצולי השואה‪ ,‬היתה לו‬
‫היכולת להציב מטרות ולהשיגן בעבודת צוות‪.‬‬
‫כזו המשלבת עקביות ופרגמאטיות המשולבת‬
‫בדרכי נועם וביחס של כבוד לזולת‪.‬‬
‫פלוג נולד בעיר לודז' בפולין‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬בהיותו ילד‪ ,‬הצטרף למחתרת‬
‫הנוער בגטו לודז'‪ .‬מאוחר יותר היה אסיר במחנות‬
‫אושוויץ‪ ,‬גרוס‪-‬רוזן ומטהאוזן‪ .‬ב‪ 1944-‬חוסל‬
‫גטו לודז׳‪ ,‬ופלוג נשלח בטרנספורט לאושוויץ‪.‬‬
‫בסלקציה בשערי אושוויץ נשלח לעבודה ולא‬
‫להשמדה‪ ,‬ובמשך כמה חודשים חפר בונקרים‬
‫תת־קרקעיים‪ .‬בפברואר ‪ 1945‬צעד באחת‬
‫מצעדות המוות למחנה מאטהאוזן באוסטריה‪.‬‬
‫יום לפני שחרור המחנה על ידי הכוחות‬
‫האמריקאיים ברחו הגרמנים‪ .‬האסירים‪ ,‬ופלוג‬
‫בתוכם‪ ,‬השתלטו על המחנה והרגו ‪ 52‬שומרים‬
‫ומשתפי פעולה‪.‬‬
‫ביום השחרור‪ ,‬במאי ‪ ,1945‬היה פלוג בן ‪20‬‬
‫ושקל ‪ 38‬קילוגרם‪ .‬הוא נשלח לבית הבראה ובתוך‬
‫שישה שבועות הוסיף למשקלו ‪ 24‬קילוגרם‪.‬‬
‫לאחר שהבריא‪ ,‬שב לביתו בלודז׳ וגילה שאף‬
‫אחד מקרובי משפחתו לא שרד‪ .‬באותה שנה‬
‫נישא לדורותה לבית טוגנדרייך‪ ,‬אף היא ניצולת‬
‫אושוויץ‪ ,‬והשניים חזרו ללמוד בבית הספר‬
‫התיכון בעירם כדי להשלים את בחינות הבגרות‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1958‬קיבלו בני הזוג אשרת יציאה‬
‫מפולין ועלו לישראל‪ .‬שניהם סיימו לימודים‬
‫אקדמאיים‪ :‬נח בכלכלה‪ ,‬דורותה ברפואה‪ .‬לזוג‬
‫שתי בנות וארבעה נכדים‪.‬‬
‫תחילת הדרך‬
‫פלוג עבד בשירות הציבורי במשך ‪ 30‬שנה‪:‬‬
‫כלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר‪,‬‬
‫יועץ כלכלי לוועדת הכספים של הכנסת‪,‬‬
‫קונסול ישראל בציריך ויועץ כלכלי לשגרירות‬
‫ישראל בבון‪.‬‬
‫לאחר פרישתו מהשירות‪ ,‬ולמרות העובדה‬
‫שלא היה לו בתחילה מעמד רשמי‪ ,‬ראה פלוג‬
‫לעצמו חובה מוסרית להתגייס להגנה על‬
‫זכויות ניצולי השואה‪ .‬פלוג הבין שכדי להשיג‬
‫את מטרותיו עליו לבסס את הפעילות במישור‬
‫הציבורי הוולונטרי ‪ -‬ולא הממלכתי‪ ,‬וכך‬
‫להעלות מחדש לסדר היום את התביעה כלפי‬
‫גרמניה לשלם פיצויים‪.‬‬
‫הוא היה זה שהגה את הצורך בהתארגנותם של‬
‫ניצולי השואה בישראל‪ .‬הוא סבר שאסור להשלים‬
‫עם המצב שבו ממשלת גרמניה אינה משלמת‬
‫רנטה חודשית לניצולי השואה שלא נולדו‬
‫בגרמניה ושאינם שייכים לחוג התרבות הגרמנית‪.‬‬
‫בראיון שנתן למוסף מעריב סיפר פלוג על‬
‫תחילת מעורבותו בענייני הזכויות של ניצולי‬
‫השואה‪" .‬כשהייתי באגף התקציבים של‬
‫האוצר בראשית שנות ה‪ 70-‬סיפר לי פנחס‬
‫ספיר בסוד שהגרמנים העבירו באמצעות נחום‬
‫גולדמן‪ ,‬יו״ר הקונגרס הציוני העולמי‪ ,‬הצעה‬
‫לשלם לממשלת ישראל כמה מאות מיליוני‬
‫מארקים כפיצוי עבור כל הניצולים שישראל‬
‫קלטה מאז שנת ‪ ,1956‬אחרי חתימת הסכם‬
‫השילומים‪ .‬בתמורה לכך דרשו הגרמנים‬
‫מהממשלה שתצהיר על סיום כל התביעות‬
‫נגדם‪ .‬אמרתי לספיר שלדעתי אסור לחתום‬
‫על מסמך שכזה כל עוד יש ניצול שואה אחד‬
‫בחיים‪ .‬כמה ימים לאחר מכן הוא חזר אליי‬
‫ואמר ׳אני מגיע עכשיו מפגישה עם חלק‬
‫מהשרים אצל גולדה‪ .‬רובם היו מוכנים לחתום‪,‬‬
‫אבל אני לא נתתי להם׳"‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫המשך מעמוד ‪9‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬באמצע שנות השמונים העלו‬
‫באוצר הצעה להטיל מס הכנסה על הרנטה‬
‫החודשית שמקבלים ניצולי השואה מגרמניה‪.‬‬
‫פלוג‪ ,‬שהיה אז היועץ הכלכלי בשגרירות בבון‪,‬‬
‫נכח בפגישה עם נציגי ממשלת גרמניה‪ .‬הוא‬
‫העדיף לשתוק וקיווה שהגרמנים יפילו את‬
‫ההצעה ‪ -‬וכך אומנם קרה‪ .‬שר האוצר דאז‪,‬‬
‫משה נסים‪ ,‬לא פסל את הרעיון‪ ,‬אבל מסתבר‬
‫שזה לא כל כך פשוט‪ .‬בהסכם השילומים‬
‫נקבע במפורש שכספי הפיצויים יהיו פטורים‬
‫ממס‪ .‬הנספח הכלכלי של ישראל בבון התבקש‬
‫לבדוק את האפשרות לשנות את ההסכמים‬
‫ולבטל את הפטור‪ .‬״אם השר שלך ישלח אליי‬
‫בקשה רשמית נשקול זאת בחיוב״‪ ,‬השיב שר‬
‫האוצר הגרמני והוסיף "אבל אם וכאשר נסכים‪,‬‬
‫אנחנו נגבה את המס ולא אתם״‪ .‬היוזמה נגנזה‪.‬‬
‫והיה גם אותו מקרה שבו קיבל פלוג פנייה‬
‫מקבוצה של תאומי מנגלה‪ ,‬אשר ביקשו שנציג‬
‫של השגרירות ישתתף בפגישה שיועדה להם‬
‫עם אנשי ממשל גרמנים‪ .‬פלוג ביקש רשות‬
‫מהשגריר להשתתף בפגישה‪ ,‬אך נענה לדבריו‬
‫בשלילה "הוא אמר שממשרד האוצר ביקש ׳לא‬
‫להתערב׳‪ .‬כששאל למה‪ ,‬הסבירו‪" :‬אם הם יקבלו‬
‫יותר ‪ -‬אנחנו נקבל פחות׳״‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההשקפה‬
‫המקובלת בשירות המדינה הייתה שהניצולים‬
‫מתחרים במדינה על כספם של הגרמנים‪.‬‬
‫לאחר ששב לארץ מגרמניה פרש‪ ,‬כאמור‪ ,‬פלוג‬
‫משירות המדינה ועבר לסייע לניצולים‪.‬‬
‫מקימים את מרכז הארגונים‬
‫הרעיון להתארגנות של ניצולי השואה‬
‫ממזרח אירופה בישראל צמח במפגשים בין‬
‫נח פלוג ומשה זנבר במהלך ‪ .1987‬פלוג העלה‬
‫את הרעיון‪ ,‬לפיו אסור להשלים עם המצב שבו‬
‫ממשלת גרמניה אינה משלמת רנטה חודשית‬
‫לניצולי השואה שלא נולדו בגרמניה ושאינם‬
‫שייכים לחוג התרבות הגרמנית‪ .‬הוא הציע‬
‫לזנבר‪ ,‬ששימש אז כנשיא כבוד של הפדרציה‬
‫העולמית של יוצאי הונגריה‪ ,‬לכהן כראש‬
‫ארגון‪-‬הגג החדש שיוקם‪ .‬זנבר‪ ,‬ניצול שואה‪,‬‬
‫מבכירי המשק הישראלי‪ ,‬הכיר את פלוג כבר‬
‫בשנות ה‪ ,60-‬כשכיהן בתפקיד הממונה על‬
‫התקציבים במשרד האוצר ופלוג היה אחד‬
‫הרפרנטים באגף‪ .‬השניים הסכימו על המהלך‬
‫ופלוג נטל על עצמו את האחריות הארגונית‬
‫לפעילות‪ .‬הרעיון עבר מספר גלגולים עד‬
‫שקיבל צורה של ארגון גג למספר ארגוני‬
‫ניצולים שפעלו בישראל מזה שנים‪.‬‬
‫הרקע למהלך היתה האכזבה מאי פעילותה‬
‫של ועידת התביעות באותה תקופה‪ .‬בתחילה‬
‫חשבו היוזמים על הקמת גוף יהודי‪-‬עולמי‬
‫אשר ייצג את כל נרדפי המשטר הנאצי‬
‫היהודיים‪ ,‬אולם לנוכח מספרם הגדול של‬
‫ארגונים שכאלה‪ ,‬הובן שעדיף כי ארגון הגג‬
‫ייצג את ציבור ניצולי השואה בישראל בלבד‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1987‬הוחלט על הקמת גוף חדש‪:‬‬
‫"ועד התביעות של ארגונים יהודיים יוצאי‬
‫מזרח אירופה"‪ .‬זנבר נבחר כיו"ר ונח פלוג‬
‫כמזכ"ל‪ .‬לתפקיד סגן היו"ר נבחר‪ ‬יצחק ארצי‪,‬‬
‫הוא היה זה שהגה את הצורך‬
‫בהתארגנותם של ניצולי‬
‫השואה בישראל‪ .‬הוא סבר‬
‫שאסור להשלים עם המצב שבו‬
‫ממשלת גרמניה אינה משלמת‬
‫רנטה חודשית לניצולי השואה‬
‫שלא נולדו בגרמניה ושאינם‬
‫שייכים לחוג התרבות הגרמנית‬
‫מראשי התאחדות עולי רומניה‪ ,‬חבר כנסת‬
‫לשעבר‪ ,‬ממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית‬
‫וסגן ראש עיריית תל אביב באותה תקופה‪.‬‬
‫להנהלה המצומצמת הראשונה נבחרו גם‬
‫נציגים של התאחדויות שונות‪ :‬סטפאן גראייק‪,‬‬
‫אריה גוילי‪ ,‬מוריס רביב ועו"ד ר‪.‬ל‪.‬פרנקו‪ .‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1989‬נקבע השם‬
‫הפורמאלי‪" :‬ועד התביעות של ארגונים יהודיים‬
‫יוצאי מזרח אירופה‪ ,‬מרכז אירופה והבלקנים"‪.‬‬
‫ארבע שנים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 11.11.1993-‬שונה‬
‫שם הארגון לשמו הנוכחי‪" :‬מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה בישראל"‪ .‬משה זנבר היה‬
‫לדמות מרכזית בהתארגנות זו‪ ,‬והדבר הומחש‬
‫כאשר נבחר לכהן כיו"ר מועצת המנהלים של‬
‫הבנק הלאומי לישראל‪ .‬במשך שבע שנים‬
‫שימש זנבר בתפקיד הרם ובמקביל פעל‬
‫כנציגם המובהק של ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫פלוג סבר שראוי כי ניצולי השואה ייצגו‬
‫את האינטרסים שלהם באופן ישיר‪ ,‬ולא דרך‬
‫אפוטרופוסים המדברים בשמם‪" .‬לא בשמנו‬
‫ולא בלעדינו"‪ ,‬ניסח זאת פלוג‪ .‬בין השאר דרש‬
‫שלניצולים יהיה ייצוג בוועידת התביעות כנגד‬
‫גרמניה שדיברה בשמם אך לא אפשרה להם‬
‫ייצוג במוסדותיה‪.‬‬
‫מרחיבים את הפעילות‬
‫ב‪ 1987-‬נמנה עם מקימי ארגון "עמך" ‪ -‬המרכז‬
‫הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי‬
‫השואה ובדור השני"‪ .‬ארגון זה מעניק לניצולים‬
‫סיוע יחיד במינו‪ :‬טיפול נפשי בידי מומחים‪,‬‬
‫שהתמחו בסיוע לנפגעי טראומה מתמשכת‬
‫בגיל זקנה‪ ,‬ומועדונים חברתיים עבור ניצולי‬
‫השואה‪ .‬פלוג כיהן כמשנה ליושב ראש עמך‬
‫והמשיך לתרום לארגון זה כפעיל מרכזי‪.‬‬
‫פלוג וחבריו הקימו ב‪ 1994-‬את הקרן לרווחת‬
‫ניצולי השואה בישראל‪ ,‬שנותנת שירותים‬
‫חומריים ישירים לניצולי השואה הנזקקים‪.‬‬
‫קרן זו מהווה את הארגון הגדול בישראל‬
‫שדואג לשעות סיעוד לניצולים קשישים‪,‬‬
‫עזרים כגון משקפיים‪ ,‬מכשירי שמיעה‪,‬‬
‫פרוטזות‪ ,‬טיטולים ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היה ממקימי איל"ר ‪ -‬ארגון יהודי‬
‫להשבת רכוש שנשדד מהעם היהודי על ידי‬
‫הנאצים ועוזריהם על מנת לפעול להשבת ‪85‬‬
‫אחוז מהרכוש היהודי שלא הושב עד כה‪.‬‬
‫פלוג הוביל גם מאבק כדי שהמשאבים‪,‬‬
‫שיועדו לסיוע לניצולי השואה יגיעו ליעדם‪.‬‬
‫לאחר מאבק ממושך‪ ,‬קיבל מרכז הארגונים‬
‫ייצוג בוועידת התביעות‪ ,‬ופלוג צורף לוועדת‬
‫המשא ומתן עם גרמניה‪ .‬השותפות עם וועידת‬
‫התביעות הביאה להגברת המאמצים להשגת‬
‫הסדר חדש עם ממשלת גרמניה למען ניצולי‬
‫השואה שלא זכו לפיצויים בכלל‪ ,‬או זכו‬
‫לפיצויים סמליים בלבד‪.‬‬
‫כניסת מרכז הארגונים לוועידת התביעות‬
‫הביאה להשגת ‪ 10‬מיליארד מארק לטובת‬
‫הניצולים‪ .‬סכום חסר תקדים זה מתייחס‬
‫לביצוע הסדרים במסגרת קרן סעיף ‪ ,2‬קרן‬
‫מזרח אירופה וקרן המצוקה‪ ,‬כמו גם לפיצויים‬
‫לעובדי הכפייה והשבת הרכוש ללא יורשים‬
‫בשטחה של גרמניה המזרחית‪ ,‬וכן להסדרים‬
‫שנעשו עם שווייץ‪ ,‬אוסטריה ומדינות מערב‬
‫אירופה‪ .‬זאת ועוד ‪ -‬פלוג וחבריו העלו תרומה‬
‫מכרעת להגנה על זכויותיהם של עובדי כפייה‬
‫לשעבר‪ ,‬ולהעמדת סכומי כסף ש"קפאו"‬
‫בקופותיהם של בנקים שוויצרים ושל קרן‪-‬‬
‫ג'נרלי לרשות הניצולים‪.‬‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בראשותו‬
‫של פלוג התפתח כקבוצת לחץ שהעמידה את‬
‫עניינם של ניצולי השואה על סדר היום הציבורי‬
‫בישראל‪ .‬במרוצת השנים נעשו ביוזמת המרכז‬
‫תיקוני חקיקה שנועדו להבטיח את זכויותיהם‬
‫‪10‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫והצלחותיו‪ ,‬נרשמה פגיעה בתדמיתם של‬
‫ניצולי השואה‪ .‬בחלקים גדולים של הציבור‬
‫נוצרה סטיגמה שגויה‪ ,‬לפיה מרבית ניצולי‬
‫השואה הם נזקקים ועניים‪ .‬למרות הצער‬
‫והשכול‪ ,‬מרבית ניצולי השואה הצליחו‬
‫לשקם את חייהם‪ ,‬להקים משפחות ולהשתלב‬
‫בחברה הישראלית כאנשים יצרניים ותורמים‬
‫למדינת ישראל‪".‬‬
‫של הניצולים‪ .‬לא כל היוזמות עלו יפה‪ ,‬אבל‬
‫אלה שצלחו היו משמעותיות‪ :‬תיקונים בחוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים והגמשת הקריטריונים‬
‫והשוואת קצבאות נרדפי הנאצים לקצבאות‬
‫הלוחמים בנאצים‪ .‬המשמעות היתה השלשת‬
‫מספר מקבלי הקצבאות מאוצר המדינה‬
‫והאטת השחיקה בקצבת נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫עיקרי ההישגים של מרכז הארגונים‬
‫מול הממשלה‬
‫עם הקמתו העלה מרכז הארגונים את סוגית פיצויים לניצולי השואה‬
‫לסדר היום הציבורי‪ ,‬גם בישראל וגם מול גרמניה אחרי איחודה‪.‬‬
‫בתום מאבק שהגיע לשיאו בקיץ ‪,2007‬‬
‫מונה פלוג לעמוד בראש צוות המשא ומתן‬
‫של ניצולי השואה מול הממשלה‪ .‬הוא הסביר‬
‫לנציגי המדינה כי בכוונתו לנהל איתם דיאלוג‬
‫למען הניצולים‪ .‬בדיונים‪ ,‬שאותם ניהל בתבונה‬
‫ובאחריות‪ ,‬הצליח בדרכו המיוחדת וביחד‬
‫עם חבריו‪ ,‬לשכנע את ממשלת ישראל כי יש‬
‫לסייע לניצולי השואה מהר ככל האפשר‪ ,‬כדי‬
‫ששנותיהם האחרונות תהיינה טובות ככל‬
‫האפשר‪ .‬הוא הביא את הממשלה להבין גם את‬
‫הצורך להעניק לניצולי השואה הכרה והוקרה‬
‫על תרומתם להקמת המדינה ולביסוסה‪.‬‬
‫אישיותו המיוחדת אפשרה את סיום המאבק‬
‫בדרכי נועם‪ ,‬עד לגיבוש ההסדר החדש בקשר‬
‫לסיוע של המדינה לניצולי השואה‪ .‬פלוג זכה‬
‫להכרה והוקרה על פעילותו למען הניצולים‬
‫כשקיבל את האותות הגבוהים ביותר מנשיא‬
‫פולין ומנשיא גרמניה‪ ,‬כמו גם את אות יקיר‬
‫ירושלים ואות עמותת אומ"ץ‪.‬‬
‫בפגישותיו עם מנהיגי אירופה ובנאומיו‪,‬‬
‫הביא כבוד לניצולי השואה ולמדינת ישראל‪.‬‬
‫הוא ייצג את עמדת ישראל ואת חששנו מפני‬
‫האנטישמיות העכשווית‪ .‬הוא נבחר לשמש‬
‫כנשיא ארגון אושוויץ הבינלאומי‪ ,‬ובכך היה‬
‫לישראלי הראשון העומד בראש ארגון זה‬
‫אשר מייצג שרידים מ‪ 14-‬מדינות‪ ,‬יהודים‬
‫ובני עמים אחרים ודואג בין השאר לשימור‬
‫המוזיאון במקום‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬היה שותף מוביל של העם‬
‫היהודי במאבק להשבת ‪ 85‬אחוז מהרכוש‬
‫היהודי שנשדד בתקופת השואה ולא הוחזר‬
‫לרבות חפצי יודאיקה ואומנות שנשדדו‪.‬‬
‫מדובר ברכוש המוערך ב‪ 300-‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫ראוי לסיים בקטע מדברים שכתב‪" :‬במשך‬
‫שנים נאלצנו להשקיע בפעילות למען הגנה‬
‫על זכויות הניצולים‪ ,‬להשבת כספם ורכושם‪,‬‬
‫ולמתן תנאים הולמים על מנת שיוכלו לחיות‬
‫בכבוד את שארית חייהם‪ .‬לצד מאבק זה‬
‫‪ ‬השתלבות ניצולי שואה בועידת התביעות‪.‬‬
‫‪ ‬קצבאות במסגרת קרן סעיף ‪ .2‬עד כה שולמו ‪ 3.8‬מיליארד דולר לניצולים‪.‬‬
‫‪ ‬תשלומים חד פעמיים מגרמניה לעובדי כפייה במחנות ריכוז‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת עמותה פרלמנטארית בכנסת למען ניצולי השואה‪ ,‬זיכרון השואה ומורשתה‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות בכנסת ישראל שהובילה לשורה של תיקוני חקיקה‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות להקמת שדולה בכנסת להגנה על זכויות ניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬שותפות בהקמת ועדת החקירה הפרלמנטארית לאיתור רכוש יהודי‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת החברה לאיתור והשבת נכסי נספים בישראל‪ .‬אותר רכוש בסכום של‬
‫למעלה ממיליארד ‪.₪‬‬
‫‪ ‬שותפות במאבק בהגנה על זכויות ניצולי שואה ב‪ ,2007-‬הקמת וועדת חקירה‬
‫בראשותה של שופטת בית המשפט לשעבר דליה דורנר וניהול המו"מ עם ממשלת‬
‫אולמרט‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת ‪ 2.5‬מיליארד ‪ ₪‬מהממשלה לסיוע לניצולים נזקקים‪.‬‬
‫‪ ‬סל הטבות והנחה משמעותית בתרופות לניצולי שואה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדלת תקציב קרן הרווחה בלמעלה מ‪ 200-‬מליון ‪.₪‬‬
‫‪ ‬הגדלת כספי הסיוע ל"עמך" לסיוע לעזרה נפשית‪.‬‬
‫‪ ‬חברות מרכז הארגונים בוועדה המתמדת של משרדי הממשלה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬הכרה ממשלתית במרכז הארגונים כארגון יציג‪.‬‬
‫‪ ‬הגברת המודעות לתרומת הניצולים להקמת המדינה וביסוסה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫עתידו של העבר‬
‫כל גוף ציבורי הרוצה להבטיח את המשך קיומו לא יכול לחיות על עברו‪ .‬הנסיבות משתנות וגם היעדים‬
‫בהתאם‪ .‬ההתרפקויות על העבר הן טובות לזיכרונות‪ ,‬אך אינן יכולות לשמש מצע לפעילות שוטפת תוך‬
‫התעלמות מן המציאות המשתנית‪ ,‬אחרת גוף ציבורי זה יתעוות ובסופו גם יעלם כגורם ציבורי‬
‫| ראול טייטלבאום |‬
‫עתידו של מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫חייב להתאים עצמו לנסיבות ולתקופה חדשים‪,‬‬
‫במיוחד אחרי החלל שהותירה הסתלקותו של נח‬
‫פלוג‪ ,‬מי שהגה את הקמתו ויחד עם משה זנבר‪,‬‬
‫היה מייסד המרכז לפני כמעט ‪ 25‬שנים‪ .‬היו‬
‫מספר גורמים מיוחדים שהשפיעו על הקמתו‬
‫של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫אז‪ ,‬ועל ההצלחות בפעילותו מאז ועד היום‪.‬‬
‫דומני שהגורם הראשון היתה העובדה‬
‫שבמחצית השנייה של שנות ה‪ 80-‬של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬וועידת התביעות‪ ,‬הגוף שהוקם עוד‬
‫בסוף שנות ה‪ 50-‬כנציג העם היהודי לקראת‬
‫המו"מ עם גרמניה (וגם עם אוסטריה)‪ ,‬מיצה‬
‫את עצמו‪ .‬מערכת הפיצויים לניצולי השואה‪,‬‬
‫גם בגרמניה וגם בישראל‪ ,‬על עיוותיה הרבים‪,‬‬
‫כבר עוצבה‪ .‬גם המשאבים העצמיים של‬
‫וועידת התביעות‪ ,‬שממשלת גרמניה המערבית‬
‫הכירה בה כיורשת של נכסים יהודיים ללא‬
‫‪12‬‬
‫יורשים בשטחה‪ ,‬מוצו כמעט לחלוטין‪ .‬כמעט‬
‫ואי אפשר היה להגיש תביעות חדשות כלפי‬
‫גרמניה המערבית‪ ,‬לבד מהקמת קרן מצוקה‬
‫שהופעלה אז‪ .‬המנגנונים של וועידת התביעות‬
‫הלכו והצטמצמו עד למשרד קטן בניו‪-‬יורק‬
‫עם מספר פקידים‪ .‬היה נראה כי פיצויים‬
‫לניצולי השואה ירדו מסדר היום הציבורי‪.‬‬
‫בישראל עצמה פעלו מספר ארגונים של‬
‫ניצולי השואה ולוחמי גטאות‪ ,‬פרטיזנים‬
‫והמחתרות האנטי‪-‬נאציות‪ ,‬שהיו מפוצלים‬
‫וחלשים למדי‪ .‬חלק גדול מארגונים אלה היו‬
‫מסונפים למפלגות ותנועות פוליטיות וממילא‬
‫עסקו בעיקר בסוגיות פוליטיות‪ ,‬כמו יחסים‬
‫עם גרמנים וכדומה‪ ,‬ולא כל כך בסוגיות כמו‬
‫זכויות ניצולי השואה והפיצויים‪.‬‬
‫אלה היו פני הדברים כאשר חזר נח פלוג‬
‫לארץ בתום שליחותו הדיפלומטית כנספח‬
‫כלכלי וחקלאי בשגרירויות ישראל בשווייץ‬
‫ובגרמניה‪ .‬בגרמניה הוא למד על העיוותים‬
‫במערכת הפיצויים לאלה ששרדו את השואה‬
‫וגם על התנאים הפוליטיים במערב גרמניה‬
‫שאולי מאפשרים לעלות את הסוגיה מחדש‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬באמצע שנות ה‪ ,80-‬התעוררה בגרמניה‬
‫עצמה מחדש בעיית הפיצויים לנרדפי‬
‫הנאצים‪ .‬ונערכו שורה של דיונים בבונדסטאג‬
‫הגרמני בסוגיה זו‪ .‬מסקנתו המעשית היתה‬
‫שצריך לאחד את כל הארגונים של ניצולי‬
‫השואה בישראל ולפתוח במערכה ציבורית‬
‫לחידוש הדיונים על פיצויים‪ .‬הוא נפגש עם‬
‫משה זנבר‪ ,‬נגיד בנק ישראל לשעבר‪ ,‬ששימש‬
‫באותה תקופה יו"ר הבנק הלאומי‪ .‬ויחד נרתמו‬
‫למשימה זו‪ .‬אליהם הצטרף גם יצחק ארצי‪,‬‬
‫חבר כנסת לשעבר‪ .‬לבסוף הוקם הגרעין‬
‫המייסד של מרכז הארגונים‪.‬‬
‫משימתם הראשונה היתה שניצולי השואה‬
‫יתקבלו כחברים מלאים בוועידת התביעות‪.‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫כלומר‪ ,‬שנציגי מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה בישראל ונציגי ארגון דומה של ניצולים‬
‫שהוקם בארה"ב ‪" -‬הכנס האמריקאי של ניצולי‬
‫השואה"‪ ,‬יתקבלו לוועידת התביעות‪ .‬זו הוקמה‬
‫בזמנו ע"י ד"ר נחום גולדמן‪ ,‬כגוף שאיגד בתוכו‬
‫ארגונים יהודיים‪ ,‬אשר מול גרמניה דיבר בשם‬
‫העם היהודי‪ ,‬לרבות בשם ניצולי השואה‪.‬‬
‫אך אף אחד מהארגונים היהודיים שהרכיבו‬
‫את וועידת התביעות‪ ,‬לא יצג את ניצולי‬
‫השואה ישירות‪ .‬מאמץ זה להתקבל לוועידת‬
‫התביעות לא היה פשוט וקל ונמשך מספר‬
‫שנים‪ .‬ראשי וועידת התביעות אז לא התלהבו‬
‫ממהלך זה‪ .‬סיסמתם של נח פלוג‪ ,‬משה זנבר‬
‫וחבריהם היתה "לא בשמנו ולא בלעדנו"‪.‬‬
‫לבסוף אחרי לחצים רבים‪ ,‬לרבות התערבותה‬
‫של ממשלת ישראל דאז‪ ,‬נציגים של מרכז‬
‫הארגונים והארגון האמריקאי המקביל של‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬התקבלו למוסדות המרכזיים‬
‫של וועידת התביעות‪ .‬הם היו מיעוט במוסדות‬
‫וועידת התביעות (וגם היום הם מיעוט)‪ ,‬אך‬
‫הכניסו רוח חדשה בפעילותו של גוף זה שהלך‬
‫וגוועה‪ .‬הדבר בא בזמן‪.‬‬
‫תחילת המאבק‬
‫עיתוי הקמתו של מרכז הארגונים היה‬
‫מושלם‪ .‬שכן‪ ,‬באותה תקופה עצמה התרחש‬
‫אירוע היסטורי‪ ,‬דרמטי‪ .‬הגוש המזרחי‬
‫התמוטט וגרמניה המזרחית התאחדה עם‬
‫גרמניה המערבית‪ .‬אלה הצדיקו הערכות‬
‫מצב אופטימיות של פלוג וזנבר‪ .‬בנסיבות‬
‫חדשות אלה אפשר היה להעלות מחדש‬
‫את סוגיית הפיצויים לניצולי השואה שעד‬
‫אז נפלו לתוך החורים הגדולים של מערכת‬
‫הפיצויים שעוצבה ולא זכו לשום פיצוי‪ .‬לכך‬
‫הצטרפה העובדה ששערי ברה"מ נפתחו‬
‫ולישראל הגיעו בעשור שיבוא‪ ,‬כמיליון עולים‬
‫חדשים משם‪ ,‬ביניהם קרוב ל‪ 170-‬אלף אנשים‬
‫שבהגדרה רחבה ניתן לראותם כניצולי שואה‬
‫ולא זכו לפיצויים כלשהם‪.‬‬
‫ביוזמתם של פלוג‪ ,‬זנבר וראשי מרכז הארגונים‪,‬‬
‫שזה עתה התקבל לוועידת התביעות‪ ,‬החלה זו‬
‫במגעים עם נציגי גרמניה המאוחדת בשלבים‬
‫הראשונים של איחודה‪ .‬באוקטובר ‪ ,1990‬לאחר‬
‫שהושלמו מסמכי האיחוד הבסיסיים של‬
‫גרמניה‪ ,‬ובלחץ של וועידת התביעות ונציגי‬
‫הניצולים בתוכה וכן בלחץ הממשל האמריקאי‪,‬‬
‫פורסם ניספח לחוזה איחודה של גרמניה‪.‬‬
‫בסעיף שני של נספח הבהרות זה נאמר‪:‬‬
‫מפגש של מרכז הארגונים עם ראשי ועידת התביעות בישראל‬
‫"הצדדים בחוזה האיחוד ( של גרמניה) הביעו‬
‫את כוונתם‪ ...‬להעניק פיצוי צודק לקורבנות‬
‫המשטר הנאצי בגין נזקים חומריים"‪ .‬כמו‬
‫כן צוין שממשלת גרמניה המאוחדת תנהל‬
‫סיסמתם של פלוג‪ ,‬זנבר‬
‫וחבריהם היתה "לא בשמנו ולא‬
‫בלעדנו"‪ .‬לבסוף אחרי לחצים‬
‫רבים‪ ,‬לרבות התערבותה של‬
‫ממשלת ישראל דאז‪ ,‬נציגים‬
‫של מרכז הארגונים והארגון‬
‫האמריקאי המקביל של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬התקבלו למוסדות‬
‫המרכזיים של וועידת התביעות‪.‬‬
‫הם היו מיעוט במוסדות וועידת‬
‫התביעות (וגם היום הם מיעוט)‪,‬‬
‫אך הכניסו רוח חדשה בפעילותו‬
‫של גוף זה שהלך וגוועה‬
‫מו"מ עם וועידת התביעות על הסדרי פיצויים‬
‫חדשים לאלה שלא קיבלו עד אז שום פיצוי או‬
‫זכו לפיצוי מזערי‪ .‬סעיף זה במסמך ההבהרות‬
‫לחוזה איחוד גרמניה היווה בסיס לאותה "קרן‬
‫סעיף ‪ "2‬וקצבאות לניצולי השואה ששולמו‬
‫ממנה‪ .‬הוקמה גם קרן גרמנית מיוחדת למזרח‬
‫אירופה עבור אלה שנשארו להתגורר בארצות‬
‫ברה"מ לשעבר‪.‬‬
‫התביעה המקורית‪ ,‬שגרמניה המאוחדת‬
‫תשלם רנטה חודשית לכל ניצולי השואה שעד‬
‫אז לא זכו לפיצויים ושהדבר יעוגן בחקיקה‬
‫גרמנית מיוחדת‪ ,‬לא התקבלה‪ .‬נציגי גרמניה‬
‫סירבו בתוקף לעגן מערכת פיצויים חדשה‬
‫בחקיקה מיוחדת‪ .‬בהתחלה הם גם סירבו‬
‫לשלם קצבה חודשית‪ ,‬אלא רק פיצוי חד פעמי‬
‫מקרן חדשה שהסכימו להקים‪ .‬אחרי מו"מ‬
‫די מייגע‪ ,‬הוסכם על תשלום קצבה חודשית‬
‫מוקטנת מקרן סעיף ‪ 2‬לאלה שלא קיבלו עד‬
‫אז פיצוי כזה מכל מקור אחר‪ .‬בניגוד לרנטה‬
‫גרמנית מקורית שהותנתה בשיעורי נכות‬
‫ובהשתייכות לחוג התרבות והלשון הגרמנית‪,‬‬
‫לקבלת קצבת סעיף ‪ 2‬נקבעו קריטריונים‬
‫אחרים‪ ,‬שרירותיים למדי‪ :‬שהות של חצי שנה‬
‫לפחות במחנה ריכוז או שנה וחצי בגטאות‬
‫או בתנאי מסתור‪ .‬קצבה זו הותנתה במבחן‬
‫ההכנסות שהוגמשה עם השנים‪ .‬היא לא‬
‫היתה נתונה להעברה ליורשים‪ .‬בסופו של‬
‫דבר רבבות של ניצולי השואה ש"נפלו בין‬
‫הכיסאות" בעבר ועמדו בקריטריונים אלה‪ ,‬זכו‬
‫לקצבת סעיף ‪.2‬‬
‫בשלב מאוחר יותר הושגו פיצויים חד‬
‫פעמיים מגרמניה לעובדי כפיה יהודיים‬
‫ולא יהודיים שהועסקו במפעלים גרמניים‬
‫בתקופת מלחמת העולם השנייה ולא זכו עד‬
‫אז לשום פיצויי‪.‬‬
‫ההישג הגדול הנוסף של מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה בראשותו של נח פלוג‪ ,‬היה‬
‫כלפי ממשלת ישראל‪ ,‬בתקופתו של אולמרט‪.‬‬
‫בעקבות הפגנות ולחצים הוקמה אז בפעם‬
‫הראשונה בתולדות ממשלות ישראל‪ ,‬וועדת‬
‫חקירה ממלכתית ‪ -‬וועדת דורנר‪ .‬חלק גדול‬
‫מהמלצותיה יושמו הלכה למעשה בעקבות‬
‫פעילותה של וועדה מיוחדת בהשתתפות‬
‫נציגי הממשלה ונציגי מרכז הארגונים‪,‬‬
‫כאשר נח פלוג משמש רוח חיה בפעילות זו‪.‬‬
‫אחד ההישגים החשובים של פעילות זו היה‬
‫שמספר מקבלי קצבאות חודשיות על פי חוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים הישראלי‪ ,‬גדל במידה רבה‬
‫וגם גובה קצבאות ישראליות אלה הושווה‬
‫המשך בעמוד ‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫המשך מעמוד ‪13‬‬
‫ל‪ 75-‬אחוזים של הרנטה הגרמנית‪ .‬הישג‬
‫נוסף היה שניצולי השואה בארץ זכו לתרופות‬
‫בהנחות גדולות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעקבות מו"מ שנתי בין‬
‫נציגי וועידת התביעות ונציגי ממשלת גרמניה‬
‫הושגו מדי פעם מספר תיקונים שוליים‬
‫נוספים במערכת הפיצויים של ניצולי השואה‪.‬‬
‫אך אם לערוך סיכום היסטורי בפעילות זו‪,‬‬
‫כשני שליש מאלה ששרדו את השואה נפטרו‬
‫בטרם זכו לפיצוי כלשהו‪ .‬ואולם‪ ,‬בעשרים‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬מאז איחודה של גרמניה‪,‬‬
‫במעורבותם הישירה של מרכז הארגונים‪ ,‬נח‬
‫פלוג ומשה זנבר‪ ,‬הושגו שורה של תיקונים‬
‫חלקיים ומאוחרים במערכת פיצויים מעוות זו‪.‬‬
‫על חברות ואחריות משותפת‬
‫עם נח פלוג היתה לי היכרות וחברות אישית‬
‫רבת שנים‪ .‬זו החלה כאשר פלוג שימש כיועץ‬
‫כלכלי של וועדת הכספים של הכנסת ואני‬
‫ככתב כלכלי בכנסת של "ידיעות אחרונות"‪.‬‬
‫הקרבה בינינו נבעה גם מן העובדה ששנינו‬
‫שייכים לדור שתודעתו עוצבה בתקופת‬
‫השואה ומלחמת העולם השנייה‪ .‬היינו‬
‫נפגשים לעתים קרובות ומקיימים שיחות‬
‫נפש בינינו‪ .‬אחר כך‪ ,‬כאשר חזר משליחותו‬
‫הדיפלומטית מחו"ל‪ ,‬יצא לגמלאות‪ ,‬והחל‬
‫במאמץ נמרץ להקמתו של מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה בארץ ‪ -‬ליוויתי מאמץ זה‬
‫גם כחבר וגם כעיתונאי‪ .‬מה עוד שבעצמי‬
‫הייתי פעיל באחד מאותם ארגונים של ניצולי‬
‫השואה והלוחמים בנאצים‪.‬‬
‫באמצע שנות ה‪ 90-‬פנה אלי נח והציע לי‬
‫לכתוב חוברת על תולדות הקמתו של מרכז‬
‫הארגונים ומאבק הניצולים בארץ‪ ,‬והעמיד‬
‫לרשותי את הארכיון של מרכז הארגונים‬
‫בירושלים‪ .‬אחרי ששקלתי את הצעתו‪ ,‬אמרתי‬
‫לנח שאני מסכים עקרונית‪ .‬אולם‪ ,‬ברצוני‬
‫להרחיב את הנושא למחקר מקיף על תולדות‬
‫הפיצויים לניצולי השואה בכלל ובתוך המחקר‬
‫הזה אכלול פרק מיוחד על מרכז הארגונים‪.‬‬
‫כעבור זמן קצר נשלחתי לשמש ככתב "ידיעות‬
‫אחרונות" בגרמניה והתחלתי לאסוף חומר‬
‫בארכיונים שם למחקרי‪ .‬גם בעת שהותי בבון‬
‫הייתי נפגש מדי פעם עם נח שהגיע במסגרת‬
‫המשלחת של ועידת התביעות למו"מ עם‬
‫נציגי משרד האוצר וממשלת גרמניה‪ .‬הייתי‬
‫גם מדווח ל"ידיעות אחרונות" על שיחות אלה‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1996‬פרסמתי כתבה גדולה ב"ידיעות‬
‫‪14‬‬
‫אחרונות" תחת הכותרת‪" :‬הקרב האחרון‬
‫לפיצויים" (ידיעות אחרונות‪.)20.9.1996 ,‬‬
‫הכתבה נפתחה במשפטים אלה‪'" :‬אתם‬
‫מצפים לפתרון ביולוגי‪ .‬אתם רוצים שכולם‬
‫ימותו יותר מהר' ‪ -‬הטיח נח פלוג באוזני בני‬
‫שיחו הגרמניים בבון‪ .‬מאז ראשית השנה‬
‫מנהלים נציגי וועידת התביעות היהודית מו"מ‬
‫עם ממשלת גרמניה על התיקונים האחרונים‬
‫בהסדרי פיצויים לניצולי השואה שעדיין לא‬
‫קיבלו תשלומים מגרמניה‪ .‬פלוג מייצג בועידת‬
‫התביעות את ארגוני ניצולי השואה בישראל"‪.‬‬
‫משפט זה של נח היה גם השראה לספרי‬
‫"הפתרון הביולוגי ‪ -‬שערוריית הפיצויים‬
‫האישיים לניצולי השואה"‪ ,‬אותו השלמתי‬
‫אחרי שובי משליחותי העיתונאית בגרמניה‬
‫וצאתי לגמלאות מ"ידיעות אחרונות"‪ .‬הספר‬
‫פורסם גם בארץ וגם בתרגום בגרמניה‪ .‬נכלל בו‬
‫גם פרק מיוחד על הקמת מרכז הארגונים תחת‬
‫הכותרת "לא בשמנו ולא בלעדנו"‪ .‬משפט שגם‬
‫הוא נלקח מדבריו של נח פלוג בדיונים עם‬
‫נציגי וועידת התביעות לקראת קבלת המרכז‬
‫הארגונים לחברות מליאה בוועידת התביעות‬
‫שנערך בראשית שנות ה‪.90-‬‬
‫בשיחה האחרונה שהייתה‬
‫לי עם פלוג‪ ,‬העלה רעיון של‬
‫הקמת מועצה למרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה‪ ,‬בנוסף‬
‫לגופים המנהלים כיום את‬
‫המרכז‪ .‬לפי גישתו היה צריך‬
‫לקבץ במועצה זו את ניצולי‬
‫השואה הפעילים בארגונים‬
‫שונים‪ ,‬כדי לסייע לדור הצעיר‬
‫שיירתם בניהול ענייני היום‪-‬‬
‫יום‪ .‬היה ברעיון זה של ביטוי‬
‫לחוכמתו הרבה ולרגישותו‬
‫למגמות המתפתחות בצמרת‬
‫מרכז הארגונים‬
‫מחקרי ייוחד להיבטים החומריים של‬
‫השואה ולמערכת הפיצויים לאלה ששרדו‪.‬‬
‫הפרק האחרון של מחקרי "סיכומים ולקחים"‬
‫הוקדש להיבטים אוניברסאליים ולקחים‬
‫יהודיים‪ .‬ומסקנתו היא שהכסף לא יענה על‬
‫הכל‪ .‬ספרי מסתיים במשפט של הלל הזקן‪.‬‬
‫כך גם הסתיים המנשר של ניצולי השואה‬
‫לאחר פגישת עבודה עם הקנצלרית אנגלה מרקל‪ .‬פלוג‬
‫שהוקרא ע"י חברי צבי גיל בסיום הכנס‬
‫הבינלאומי של ניצולי השואה שנערך ביד ושם‬
‫בירושלים‪.‬באפריל ‪" :2002‬מן הכנס הזה ב''יד‬
‫ושם'' בירושלים יוצאת לעולם קריאתו של‬
‫הלל הזקן‪ :‬מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך‬
‫ואידך זיל גמור! זהו המסר שלנו לאנושות‪ .‬זאת‬
‫המורשת לדורות הבאים‪".‬‬
‫לכנס ב''יד ושם''‪ ,‬שמרכז הארגונים היה‬
‫שותף ביוזמה לקיומו‪ ,‬באו ניצולי שואה‬
‫מישראל וגם ניצולי השואה מחו"ל‪ .‬הוא‬
‫נערך בימים קשים‪ .‬עימות הדמים הישראלי‪-‬‬
‫פלשתינאי היה בשיאו (אינתיפאדה)‪ .‬היו‬
‫שהציעו לבטל אותו‪ .‬אך הוא התקיים למרות‬
‫הכל‪ .‬יחד עם צבי גיל ואנשי ''יד ושם''‪ ,‬הייתי‬
‫בצוות שהכין את הנוסח של מנשר הסיום‪.‬‬
‫המנשר הזה לא היה מסמך פוליטי אלא‬
‫מסמך רעיוני‪ .‬ראשון מסוגו שחובר בשם‬
‫ניצולי השואה‪ .‬במנשר באה לידי ביטוי‬
‫גם המגמה להוציא את ניצולי השואה מן‬
‫הדימוי רב השנים שפעילותם קשורה בעיקר‬
‫לפיצויים חומריים להם הם זכאים‪" .‬אנחנו‬
‫דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים ‪-‬‬
‫נאמר במנשר ‪" -‬בעוד שנים לא רבות לא‬
‫יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיכול להעיד‬
‫(אישית)‪ ....‬יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר‪,‬‬
‫תמונות וסרטים ועדויות ניצולים‪ .‬או אז יהפוך‬
‫זיכרון השואה מגורל כפוי החתום בבשרינו‬
‫ובנשמתנו‪ ,‬לייעוד היסטורי שעל האנושות‬
‫ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת‬
‫בו תוכן ומהות"‪ .‬במנשר שהוקרא אז בסיום‬
‫הכנס בבקעת הקהילות‪ ,‬צוין כי למרות כל‬
‫הסבל שחוו‪ ,‬ניצולי השואה לא הפכו "לשונאי‬
‫אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים‪ .‬הם בחרו‬
‫בחיים ותרמו לחברה בישראל ובמדינות‬
‫ההגירה השונות שאליהם הגיעו‪ .‬מרבית ניצולי‬
‫השואה באו לישראל ‪ -‬מדינת העם היהודי ‪-‬‬
‫וגם לחמו להקמתה‪ ,‬היה זה עבורם לקח קיומי‬
‫אחרי לכתו‬
‫מהשואה‪ .‬ביסודותיה של מדינת ישראל הונחו‬
‫לא רק זכרם של שישה מיליון בני העם היהודי‬
‫שהושמדו‪ ,‬אלא גם הלקחים ההיסטוריים כדי‬
‫שלא תשנה עוד שואה‪ .‬ומקור הכוח ליצירת‬
‫עולם טוב יותר‪"...‬‬
‫עם הפנים לעתיד‬
‫ראשי מרכז הארגונים פלוג וזנבר‪ ,‬נתנו אז‬
‫את ידם ותמיכתם ליוזמה להקמת המועצה‬
‫הציבורית של פרויקט תרומת ניצולי השואה‬
‫להקמת המדינה וביסוסה‪ ,‬והיו בין ראשיה‪.‬‬
‫מדובר היה בפעולה שנועדה לעודד ולתמוך‬
‫במחקרים ובאיסוף תיעוד על תרומתם של‬
‫ניצולי השואה בהיבטים שונים של חייהם‬
‫בישראל‪ .‬השלב הבא היה הקמתה של עמותת‬
‫"עופות החול" שהחלה בהפקת סרטים‬
‫תיעודיים על תרומת ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬זה צריך להיות הכיוון העיקרי של פעולת‬
‫מרכז הארגונים בשנים הבאות‪ .‬נח פלוג רשם‬
‫זאת במסר בכתב שהשאיר‪ .‬במאמר מערכת‬
‫שכתב בגיליון קודם של "מזכר"‪ ,‬שהוקדש‬
‫לתפקידם של ניצולי השואה בהקמת המדינה‬
‫וביסוסה‪ ,‬כתב נח פלוג‪" :‬במשך שנים נאלצנו‬
‫להשקיע בפעילות למען הגנה על זכויות‬
‫הניצולים‪ ,‬להשבת כספם ורכושם‪ ,‬ולמתן‬
‫תנאים הולמים על מנת שיוכלו לחיות בכבוד‬
‫את שארית חייהם‪ .‬לצד מאבק זה והצלחותיו‪,‬‬
‫נרשמה פגיעה בתדמיתם של ניצולי השואה‪.‬‬
‫בחלקים גדולים של הציבור נוצרה סטיגמה‬
‫שגויה‪ ,‬לפיה מרבית ניצולי השואה הם נזקקים‬
‫ועניים‪ .‬למרות הצער והשכול‪ ,‬מרבית ניצולי‬
‫השואה הצליחו לשקם את חייהם‪ ,‬להקים‬
‫משפחות ולהשתלב בחברה הישראלית‬
‫כאנשים יצרניים ותורמים למדינת ישראל‪".‬‬
‫גם הכותרת של מאמר מערכת זה שפלוג‬
‫כתב היתה אופיינית "משארית הפליטה‬
‫לכוח בונה"‪.‬‬
‫אחרי שסקר במאמרו את חלקו של מרכז‬
‫הארגונים ביוזמות שונות שנועדו להבליט את‬
‫תרומתם של ניצולי השואה ועל הצורך לקיים‬
‫מחקר אקדמאי מעמיק שיעסוק בתרומתם‬
‫האדירה של ניצולי השואה בכל תחום מחיי‬
‫המדינה‪ ,‬סיכם פלוג את מאמרו במשפטים‬
‫הבאים‪" :‬את הפרק הזה ואת הלקחים שדורות‬
‫ההמשך יכולים להפיק ממנו ‪ -‬חובה עלינו‬
‫לספר‪ ,‬חובה עלינו לעשות כל שביכולתנו‪,‬‬
‫כדי שבמערכת החינוך בישראל יאמצו אותו‬
‫אל ליבן ויהפכו את נושא התרומה לתקומה‬
‫לנושא מרכזי בתוכניות הלימוד‪ .‬כמיליון‬
‫מצאצאנו חיים היום במדינת ישראל החופשית‬
‫והדמוקרטית‪ .‬זהו קודם כל ניצחון הרוח על‬
‫החומר‪ ,‬ניצחון התקווה על הייאוש‪ .‬גם צאצאנו‬
‫ממשיכים את הדרך‪ .‬בראש צה"ל‪ ,‬זרועות‬
‫הביטחון‪ ,‬האקדמיה‪ ,‬המשפט‪ ,‬הבריאות‪,‬‬
‫התרבות ובשאר התחומים החשובים‪ ,‬ניצבים‬
‫בני הדור השני והשלישי ‪ -‬ועל כך גאוותנו‪ ".‬זה‬
‫היה מסר שהותיר נח פלוג‪.‬‬
‫אין ברירה אלא "לקפוץ" מעל‬
‫דור המייסדים ו"להעביר את‬
‫הלפיד" לדור השני של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬לילדנו‪ .‬עליהם ליטול‬
‫על עצמם את ההנהגה‪ .‬ניצולי‬
‫שואה מזדקנים יעשו צעד‬
‫אחורה וימסרו בתהליך מסודר‬
‫את ההגה לדור הבא‬
‫צו השעה‬
‫כיום‪ ,‬ובמיוחד עם הסתלקותו של נח פלוג‪,‬‬
‫שהיה הגורם המרכזי להתלכדותו של מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬הגיע הזמן לבחינה מחודשת יסודית‬
‫לכיווני הפעילות של מרכז הארגונים‪ ,‬מבנהו‬
‫והרכב הנהגתו‪ .‬אם הבחינה הזאת לא תעשה‬
‫כראוי‪ ,‬קיימת סכנה מוחשית שתוך מספר‬
‫שנים מרכז הארגונים יחדל להתקיים ויעלם‬
‫מן הבמה‪.‬‬
‫אני מבקש להצביע על שני גורמים מרכזיים‬
‫לסכנה זו‪ .‬גורם אחד הוא גורם אובייקטיבי‪.‬‬
‫אלה ששרדו את השואה וחיים עדיין‪ ,‬מרביתם‬
‫כבר בגיל מתקדם מאוד ונכנסו לעשור‬
‫השמיני לחייהם‪ .‬פשוט הטבע עושה את שלו‬
‫והם מזדקנים והולכים‪ .‬והגיל עושה את שלו‪.‬‬
‫ניצולי שואה לא מתרבים אלא להפך‪ .‬קצב‬
‫הסתלקותם מעולמנו הולך וגובר‪ .‬שיעור‬
‫התמותה של ניצולי השואה הוא כ‪ 8-‬אחוזים‬
‫לשנה ועוד יעלה בשנים הקרובות‪.‬‬
‫הגורם השני‪ ,‬לסכנת ההעלמות של מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬הוא גורם סובייקטיבי‪ .‬יש סימנים‬
‫מדאיגים של יריבויות אישיות ומריבות‬
‫פנימיות בצמרת המרכז‪ .‬מידיעה אישית אני‬
‫יכול לומר‪ ,‬שאלה הדאיגו מאוד את נח פלוג‬
‫בשנים האחרונות לחייו‪ .‬מצב זה אף הורע‬
‫אחרי פטירתו של נח‪" .‬מלחמות הירושה"‬
‫האישיות אף גברו‪ .‬ומרוב "מלחמת ירושה"‪,‬‬
‫לא יישאר מה לרשת‪ .‬מרכז הארגונים עלול‬
‫להתדרדר לגוף ריק מתוכן ציבורי‪ .‬המצב‬
‫שנוצר הוא קריטי‪ .‬אם רוצים שמרכז הארגונים‬
‫ימשיך להתקיים חייבים להעביר את הלפיד‬
‫לדור צעיר‪.‬‬
‫היה טבעי שהנהגת מרכז הארגונים תעבור‬
‫למי שהיו בתקופת השואה ילדים‪ .‬גם הם‬
‫כבר אינם אנשים צעירים ורובם גמלאים‪ .‬אך‬
‫למרבה הצער‪ ,‬הם מפולגים ביניהם ונתונים‬
‫במריבות אישיות קשות‪ .‬יש מספר גופים‬
‫נפרדים המאגדים בתוכם את מה שמכונה‬
‫"ילדי השואה"‪ .‬גוף אחד כזה חבר במרכז‬
‫הארגונים‪ .‬גוף אחר הוא מחוץ למרכז‪ ,‬ואין‬
‫שום סימן ממשי שהם מסוגלים להתאחד‬
‫ולפעול ביחד בתוך מרכז הארגונים‪ .‬במצב זה‬
‫אין ברירה אלא "לקפוץ" מעליהם ו"להעביר‬
‫את הלפיד" לדור השני של ניצולי השואה‪.‬‬
‫לילדנו‪ .‬עליהם ליטול על עצמם את ההנהגה‪.‬‬
‫וניצולי שואה מזדקנים יעשו צעד אחורה‬
‫וימסרו בתהליך מסודר את ההגה לדור הזה‪.‬‬
‫בגופים המנהלים של מרכז הארגונים יש כבר‬
‫נציגים של הדור השני הזה של ניצולי השואה‪.‬‬
‫בשיחה האחרונה שהייתה לי עם נח פלוג‪,‬‬
‫לפני שנפל למשכב ממנו לא קם‪ ,‬הוא השמיע‬
‫באוזני מחשבות כאלה‪ .‬בין היתר‪ ,‬העלה רעיון‬
‫של הקמת מועצה למרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬בנוסף לגופים המנהלים כיום את‬
‫המרכז‪ .‬לפי גישתו היה צריך לקבץ במועצה‬
‫זו את ניצולי השואה הפעילים עדיין בארגונים‬
‫שונים ובעלי ניסיון חיים עצום כדי לסייע לדור‬
‫הצעיר שיירתם בניהול ענייני יום‪-‬יום‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪ .‬היה ברעיון זה של נח פלוג ביטוי‬
‫לחוכמתו הרבה ולרגישותו למגמות השליליות‬
‫המתפתחות בצמרת מרכז הארגונים להן היה‬
‫ער מאוד‪.‬‬
‫צריך לקחת עצה חכמה זו של נח פלוג‬
‫וליישמה בפועל‪ ,‬אחרי תקופת מעבר קצרה‬
‫יחסית‪ .‬ולתקופת מעבר זו יש לבחור באדם‬
‫בעל יוקרה ומעמד אישי שירגיע את הרוחות‬
‫הסוערות וישים קץ ל"מלחמת ירושה" חסרת‬
‫תוחלת‪ .‬כאדם מתאים לתפקיד זה אני רואה‬
‫את משה זנבר‪ ,‬נשיא כבוד של מרכז הארגונים‪,‬‬
‫אשר בשנים האחרונות יצא מן הפעילות‬
‫המעשית במרכז‪ .‬עליו יהיה למסור את הלפיד‬
‫לדור השני‪ .‬אחרת‪ ,‬מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה בישראל‪ ,‬יציר כפיו שלו ושל נח פלוג‬
‫המנוח‪ ,‬עלול לרדת לטמיון ולהיעלם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬
‫"רמה אחת‬
‫מעל כולם"‬
‫מעטים האנשים שניהלו בארץ מערכת יחסים כה אינטנסיבית‪ ,‬שעיקרה מו”מ על זכויות הניצולים‪,‬‬
‫כמו רענן דינור‪ ,‬מנכ”ל משרד רוה”מ בימיו של אהוד אולמרט‪ .‬בשיחה עמו הוא מצייר את פלוג כאדם‬
‫חכם‪ ,‬שקול‪ ,‬רציני שיודע להשיג בנועם מה שעשרה אחרים לא השיגו בזעקות שבר לפניו‪.‬‬
‫“הוא הציג לנו סטנדרטים חדשים של דיון”‬
‫| עמרי מריאן |‬
‫ממשלת אולמרט‪ ,‬הממשלה ה‪ 31-‬של‬
‫ישראל‪ ,‬עשתה לא מעט בתחום של המו”מ‬
‫והדיאלוג לצורך בירור עמדות מול החברה‬
‫האזרחית‪ ,‬כולל מפגש עם עמותות וארגונים‬
‫שונים‪ .‬במאי ‪ 2006‬מתחיל תהליך שמובילה‬
‫הממשלה אשר מביא ליצירת השולחן העגול‬
‫במשרד רוה”מ ‪ -‬ביטוי למפגש קבוע עם‬
‫המגזר השני (פילנתרופים) והשלישי (עמותות‬
‫וארגונים)‪ .‬לשולחן זה מגיע נח פלוג בראש‬
‫קבוצה של עם נציגי ארגונים של ניצולי שואה‬
‫‪16‬‬
‫ופוגש שם את רענן דינור‪ ,‬אז מנכ”ל משרד‬
‫ראש הממשלה‪.‬‬
‫לדברי דינור‪ ,‬הוא מגיע לשולחן הדיונים “עם‬
‫סטנדרטים של מו”מ שלא היו מוכרים קודם‬
‫לכן במסדרונות השלטון‪ .‬עם רמת שיח גבוהה‬
‫ביותר גם במונחים מקצועיים ‪ -‬רמת מוכנות‬
‫לדיון ותרבות דיבור”‪ .‬לדברי דינור‪ ,‬הנושאים‬
‫תמיד נקבעו מראש והועלו על שולחן‬
‫הדיונים‪ ,‬אם ע”י הממשלה ואם ע”י מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬מבלי שצד אחד יפתיע את השני‪.‬‬
‫במקרים שנציג זה או אחר של אחד הארגונים‬
‫ביקש לחרוג ממסגרת הדיון המוסכם בלהט‬
‫הרגשות ‪ -‬פלוג ידע לרסן אותם בנועם‪.‬‬
‫סטנדרטים שכאלה הביאו להישגים‪ .‬הם‬
‫העמידו אתגר בפני הממשלה ופלוג‪ ,‬לדברי‬
‫דינור‪“ ,‬ידע להנהיג חבורה שהיה מה ללמוד‬
‫ממנה‪ .‬לא תמיד זה היה קל‪ .‬לפעמים נשמעו‬
‫התבטאויות רגשיות קשות שלא קל היה לנו‬
‫לשמוע מפי אנשים שידעו כל כך הרבה סבל‪,‬‬
‫אך פלוג ידע תמיד לשמור על טון מכובד”‪.‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫רגשות‪ .‬כשהסערה חלפה‪ ,‬הוא ענה לכולם‬
‫באדיבות ואיפשר את המשך הדיון בשקט‪ .‬גם‬
‫אני לעיתים הערתי לנציגי הממשלה כאשר‬
‫התבטאו באופן שחשבתי ללא מכובד”‪.‬‬
‫“דבר מופלא שהיה לפלוג‪,‬‬
‫היא היכולת להתנהל ברמת‬
‫שקיפות שכזו ובהגינות‬
‫מוחלטת‪ .‬אני לא זוכר גורמים‬
‫אזרחיים אחרים שעשו‬
‫זאת באותה רמה שנגזרו‬
‫מהסטנדרטים שלו ”‬
‫גם הטיעונים שהושמעו היו ברמה גבוהה‬
‫בד”כ מספר דינור‪“ .‬כשהרגיש שמי מהנציגים‬
‫אינו טוען ברמה הנדרשת ‪ -‬ידע לעצור אותו‬
‫באדיבות ולהציע ‘לבדוק את הנושא פעם‬
‫נוספת’ לקראת הישיבה הבאה‪ .‬ואכן‪ ,‬במפגש‬
‫הבא הובא העניין לדיון סדור ומסודר”‪.‬‬
‫פלוג ידע גם לקבוע סדרי עדיפויות נכונים‬
‫לטעמו של דינור‪“ ,‬וזה בהחלט לא היה פשוט‬
‫לאחד את השורות כאשר כל ארגון וארגון יש‬
‫לו את ענייניו הוא‪ .‬העובדה שנציגי הממשלה‬
‫עמדו מול קבוצה שכזו‪ ,‬השפיעה על הדיונים‬
‫והאופן שבו הוצרכו להתכונן אליהם‪ .‬לנח‬
‫היתה יכולת מופלאה להקשיב‪ .‬גם לנציגי‬
‫הממשלה וגם לחבריו שלא תמיד חשבו כמוהו‪.‬‬
‫מעולם לא התרגז ‪ -‬גם כשנשמעו לעיתים‬
‫בקולי קולות דעות קיצוניות שנבעו מסערת‬
‫הובילו את המהלך מול פלוג‪ .‬אולמרט ודינור‬
‫דינור‪ ,‬שעמד בראש אינספור ועדות מטעם‬
‫הממשלה וניהל מו”מ עם שועלים ותיקים‬
‫לא מפסיק להתפעל מפלוג‪“ .‬דבר מופלא‬
‫אחר שהיה לפלוג‪ ,‬היא היכולת להתנהל‬
‫ברמת שקיפות שכזו ובהגינות מוחלטת‪ .‬אני‬
‫לא זוכר גורמים אזרחיים אחרים שעשו זאת‬
‫באותה רמה שנגזרו מהסטנדרטים של פלוג‪.‬‬
‫הוא התברך גם ביכולת ‘להיכנס לנעליים‬
‫של הצד השני’‪ .‬בחדר שררה לעיתים אווירה‬
‫מתוחה‪ ,‬בוודאי במהלך הדיונים הראשונים‪,‬‬
‫אחרי ההפגנות הסוערות של הניצולים שלא‬
‫היו קלות לעיכול‪ .‬נח מעולם לא השתמש‬
‫בסחיטה רגשית מול החבורה שישבה מולו‪,‬‬
‫למרות שהיה קל מאוד לגלוש לשיח רגשי‪.‬‬
‫נציגי הארגונים דיברו לעיתים בדם ליבם‪ ,‬אך‬
‫הוא ידע להחזיר את הדיון למסלול הענייני‪.‬‬
‫אני מודה על הזכות שהייתה לי לשמש יחד‬
‫איתו כיו”ר לוועדה המשותפת”‪.‬‬
‫על הישגים ורגישות‬
‫בסיומו של המו”מ‪ ,‬היו לפלוג הישגים‬
‫אדירים בשמונה פרקים‪ ,‬כולם פרי הזנחה או‬
‫היעדר טיפול של ממשלות ישראל לדורותיהן‪,‬‬
‫והוא מצליח להביא את אולמרט לקבל החלטה‬
‫היסטורית ‪ -‬הממשלה לוקחת אחריות על ‪600‬‬
‫צילום‪ :‬לשכת העיתונות הממשלתית‪.‬‬
‫אלף ניצולים שנפלו בין הכיסאות ושמעולם‬
‫לא קיבלו דבר מאף אחד‪“ .‬עשינו שם סדר‬
‫חדש”‪ ,‬אומר דינור בגאווה מוצדקת‪ ,‬ומפרט‪:‬‬
‫• מחודש נובמבר ‪ ,2007‬מורחבות הזכויות מעבר‬
‫לגמלה החודשית על ידי מתן שורה של פטורים‬
‫והטבת נלוות למי שהוגדרו כיוצאי מחנות‪.‬‬
‫• ניתנו מענקים לניצולי שואה נזקקים והגדלנו‬
‫פי ארבע את המענקים המשולמים להם‪.‬‬
‫• התקבלה החלטה על הכרה במרכז הארגונים‬
‫בארגון יציג ‪ -‬מה שקרה בפועל רק לאחרונה‪.‬‬
‫• הוגדל סל השירותים הניתנים במסגרת הקרן‬
‫לרווחה‪ ,‬והקצבה גדלה כבר ב‪ 2007-‬מעשרה‬
‫המשך בעמוד ‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫המשך מעמוד ‪17‬‬
‫לעשרים מיליון ‪ ,₪‬ב‪ 2008-‬למאה מיליון‬
‫ומשנת ‪ 2009‬למאתיים מיליון ‪ ₪‬כל שנה‪.‬‬
‫• לצורך העברת מידע שוטף וברור על זכויות‬
‫הניצולים‪ ,‬הוקם במרכז למיצוי זכויות‪ ,‬וכמו‬
‫כן הוחלט על מענקים כספיים גם לארגונים‬
‫השונים כדי שיוכלו לתפקד באופן יעיל‪.‬‬
‫• הישג לא פחות חשוב הוא‪ ,‬לדברי דינור‪,‬‬
‫הקמתה של הוועדה המתמדת בראשותם של‬
‫יו”ר מרכז הארגונים ומנכ”ל משרד רוה”מ‪,‬‬
‫שמתכנסת באופן קבוע כדי לברר סוגיות‬
‫שונות הנוגעות למצב וזכויות הניצולים‪.‬‬
‫אך לאורך כל המו”מ ריחפה כעננה כבדה‬
‫מעל שולחן המו”מ שאלת הטיפול בקבוצת‬
‫העולים מבריה”מ לשעבר שהיתה מורכבת‬
‫מאוד לדברי דינור‪ .‬מסוף שנות ה‪ 90-‬הגיעה‬
‫ארצה מסה גדולה של עולים מחלק זה של‬
‫העולם‪ .‬חלקם טען כי יש להכיר בו כניצול‬
‫שואה‪ ,‬למרות שלא ישבו במחנות או בגטאות‪.‬‬
‫“לטענתם‪ ,‬די היה בכך שהם ברחו מפני‬
‫הנאצים וסבלו בשל כך סבל רב” אומר דינור‪,‬‬
‫“אך לנו היה קשה לקבל טענה זו‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫העובדה שלא חיו באותה תקופה תחת השלטון‬
‫הנאצי‪ .‬כל השוואה בין הראשונים לאחרונים‬
‫נראתה לנו בעייתית מאוד”‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬נשאלה גם השאלה המוצדקת‪,‬‬
‫‘ומה על יהודים שברחו מרדיפות בארצות‬
‫ערב‪ ,‬מדוע הם אינם זכאים להכרה דומה?’‪.‬‬
‫לדברי דינור “זה היה אחד הנושאים הכאובים‬
‫והרגישים ביותר לדיון שהסעירו את הרוחות‪,‬‬
‫בוודאי את אלה של אנשי מפלגת ישראל‬
‫ביתנו‪ .‬לכן בסופו של דבר התקבלה החלטה כי‬
‫הממשלה לא תטפל באלה שברחו ‪ -‬אך כן תטפל‬
‫בקשישים וחולים והם יקבלו תוספת חודשית‬
‫של ‪ 500‬ש”ח‪ .‬פלוג הסכים להצעה לאחר‬
‫חיבוטי נפש קשים‪ .‬וכדי שלא לומר לאף אחד‬
‫כי לא סבל‪ ,‬יצרנו את מפעל ‘ההכרה וההוקרה’‪,‬‬
‫אליו יכול להצטרף כל מי שהגיע לבריה”מ‬
‫לשעבר כשהוא נמלט מאימת הנאצים”‪.‬‬
‫ולסיום השיחה עמו בוחר דינור להדגים את‬
‫ייחודו‪ ,‬תבונתו ורגישותו של פלוג בדברים‬
‫הבאים‪“ :‬בעקבות פרסום המלצות ועדת‬
‫דורנר‪ ,‬החליטה הממשלה לאמץ אותן במלואן‪.‬‬
‫הוועדה הגדילה את הסכומים שמקבל כל‬
‫ניצול‪ .‬אכן הישג ראוי‪ .‬אך פלוג‪ ,‬בתבונתו‬
‫‪18‬‬
‫אולמרט‪ :‬בזכותו של פלוג תוקן עוול הסטורי‬
‫את נח פלוג ז״ל הכרתי בשנות השבעים‪ .‬הייתי‬
‫חבר כנסת צעיר והוא היה יועץ כלכלי לועדת‬
‫הכספים בכנסת‪ .‬התקופה הייתה שונה לחלוטין‬
‫מזו שבה אנחנו חיים היום‪ .‬הכנסת‪ ,‬עדיין הייתה‬
‫פחות מתלהמת ויותר אינטימית‪ .‬מספר העוזרים‪,‬‬
‫היועצים והיחצנים היה מועט‪ .‬לחברי הכנסת לא‬
‫היו עוזרים אישיים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬יועץ מקצועי‬
‫לוועדה‪ ,‬היה אדם מרכזי‪ ,‬שרבים מחברי הכנסת‬
‫נשאו את עיניהם אליו‪.‬‬
‫נח פלוג הזמין התייחסות של כבוד והערכה‪ .‬הוא‬
‫היה צנוע‪ ,‬מקצועי ידען ולא טרחן‪ .‬הוא רצה לעזור‪ -‬ולא כפה את נוכחותו‪ .‬מהר מאוד‬
‫היה לאיש מרכזי בועדת הכספים של הכנסת‪ .‬ובהכרח גם לאחד האנשים המשפיעים על‬
‫הכלכלה הישראלית‪.‬‬
‫הוא מיעט לדבר על עברו‪ ,‬אף שהיה לו קשה להסתיר‪ ,‬והוא גם לא ניסה‪ ,‬את הרקע‬
‫שממנו בא‪ .‬שנותיו בועדת הכספים‪ ,‬הטביעו חותם על דפוסי הפעילות בכנסת ורבים ואני‬
‫בתוכם‪ ,‬נהנינו להאזין לעצותיו ולהיעזר בניסיונו ובתבונתו‪.‬‬
‫אחר כך‪ ,‬הפליג למחוזות אחרים‪ ,‬בשירות החוץ של ישראל בשוויץ וגרמניה‪ .‬גם שם‬
‫למדו להעריך את יכולתו‪ ,‬הבנתו העמוקה בעניינים כלכליים בכלל ובצרכים הכלכליים‬
‫של ישראל במיוחד‪ .‬מששב משליחויותיו‪ ,‬עסק במסירות נפש במצוקת ניצולי השואה‪,‬‬
‫שהיה אחד מהם‪.‬‬
‫בהיותי ראש ממשלה‪ ,‬החלטתי לתקן עוול היסטורי ולפצות את ניצולי השואה כפי‬
‫שנגזר מהסכמי השילומים שעשתה ממשלת ישראל בעבר‪ ,‬עם ממשלת גרמניה‪.‬‬
‫הארגונים של ניצולי השואה היו זקוקים למנהיג ופנו אל נח פלוג‪.‬‬
‫במשא ומתן עם הממשלה ייצג פלוג את כל הארגונים‪ .‬הוא לא היה לבד ‪ -‬אך היה הבולט‬
‫והמוביל‪ .‬כדרכו‪ ,‬שמר על מתינות‪ ,‬על אווירה טובה ועל תרבות התנהלות שעוררה כלפיו‬
‫וכלפי שולחיו הרבה רצון טוב‪ .‬בילינו שעות ביחד‪ ,‬בחדרי הדיונים‪ .‬לבסוף‪ ,‬גם הגענו‬
‫להסכמים שחתמו פרשה עגומה של הזנחה והתנכרות שאפיינו את ממשלות ישראל‬
‫בעבר כלפי ניצולי השואה‪ ,‬במשך שנים רבות‪.‬‬
‫פלוג היה הנושא והנותן האידיאלי‪ .‬בזכותו‪ ,‬הגיעו להסכם‪ .‬אלפי אנשים מבוגרים מאוד‬
‫זכו לשעות חסד בגללו‪ .‬הוא לא היה זקוק לתמיכה שהציעה הממשלה‪ ,‬ולכן הייתה לו גם‬
‫עוצמה וגם אמינות בדרך שבה ניהל את המאבק הציבורי והמשא ומתן‪.‬‬
‫לא ידענו שלא נותרו לו אישית עוד הרבה שעות חסד‪ .‬ליבו‪ ,‬שנשא מצוקות‪ ,‬זיכרונות‬
‫קשים וצלקות מימי נעוריו ־ כשל‪ ,‬טרם זמן‪.‬‬
‫נזכור את נח בהערכה‪ ,‬בכבוד ובתודה!‪.‬‬
‫אהוד אולמרט‪,‬‬
‫ראש הממשלה לשעבר‬
‫ואנושיותו הרבות כל כך‪ ,‬ידע קודם לכך‬
‫להילחם למענם של אלה שלא קיבלו דבר‪.‬‬
‫ולכן לטעמי‪ ,‬ההחלטות שהתקבלו ב‪2007-‬‬
‫בממשלת אולמרט‪ ,‬ולא מעט בזכותו של‬
‫פלוג‪ ,‬היו החלטות היסטוריות לתיקון עיוותים‬
‫שנגרמו לכל ניצול באשר הוא‪.‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫פלוג‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬זגלמביה‬
‫והרבה רצון טוב‬
‫רגישותו של פלוג היתה לשם דבר‪ .‬כיו"ר ארגון אושוויץ הבינלאומי היה רגיש לעניינים הנוגעים למחנה‪.‬‬
‫לאחר שנפטר‪ ,‬נזכר אברהם גרין במחווה שנעשתה‪ .‬כל כך פשוטה וכל כך חשובה‬
‫לפני מספר שנים הוזמנתי על ידי נח פלוג ‪-‬‬
‫יו"ר הנשיאות העולמית של אושוויץ‪ ,‬לישיבת‬
‫הנשיאות שהתקיימה בירושלים‪ .‬מספר ימים‬
‫אחרי הישיבה‪ ,‬בתאריך ‪ ,24.12.2007‬שלחתי‬
‫אל מר פלוג מכתב בו הודיתי לו על ההזמנה‬
‫ואף כללתי פרטים על מצבם של יהודי‬
‫זגלמביה‪ ,‬לאור קרבתם לאושוויץ‪.‬‬
‫אושוויץ ‪ -‬בפולנית ‪ ,OSWIECIM‬בגרמנית‬
‫ ‪ - AUSCHWITZ‬מחנה ריכוז והשמדה‪ ,‬הגדול‬‫מבין כ‪ 2000-‬מחנות ריכוז ומחנות העבודה‬
‫של הנאצים והמחנה הגדול ביותר למטרת‬
‫השמדת העם היהודי באמצעות המתה בגזים‬
‫(מתוך האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬יד ושם‪,‬‬
‫כרך א'‪ ,‬עמוד ‪ .)41‬הקורבנות הראשונים לרצח‬
‫ההמונים בבירקנאו היו יהודים משלזיה (מתוך‬
‫האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬בעמוד ‪.)53‬‬
‫כשמדובר על יהודים משלזיה‪ ,‬הכוונה ליהודי‬
‫זגלמביה‪ ,‬הנמצאת במחוז שלזיה עילית‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 20.4.2011‬פרסם אלכס דורון‪ ,‬באתר‬
‫האינטרנט של 'מעריב'‪ ,‬מאמר על אושוויץ‪,‬‬
‫המסתמך על מחקר שערך חוקר פולני‪ ,‬ובו‬
‫הוא כותב‪ ,‬בין היתר‪" :‬הסמל האולטימטיבי‬
‫של יום הזכרון השנתי לשואה‪ .‬מילה נרדפת‬
‫למפלצתיות‪ ,‬לרוע שטני‪ ,‬לזוועות ולאימה‪.‬‬
‫'הפלנטה האחרת'‪ ,‬קרא לו הסופר ק‪ .‬צטניק‬
‫(יליד זגלמביה ‪ -‬א‪.‬ג‪' .).‬התופת בו שלט‬
‫המוות‪ .‬יצירה של בני אדם‪ ,‬שמטרתה הייתה‬
‫אחת‪ :‬לשלול צלם אנוש ולחסל ‪ 1.5‬מליון‬
‫גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬קשישים וילדים רק בשל היותם‬
‫יהודים'"‪.‬‬
‫ההסטוריה האנושית ארוכה היא‪ ,‬הרבה‬
‫מעבר לחיי אדם‪ .‬ניתן להניח כי רוב המחנות‬
‫המכתב לפלוג‪ .‬הבעת תודה‬
‫השונים ‪ -‬מחנות עבודה‪ ,‬מחנות ריכוז ואפילו‬
‫מחנות השמדה‪ ,‬יסגרו משך הזמן‪ ,‬ואולי‪ ,‬פה‬
‫ושם‪ ,‬ישארו מצבה או אנדרטה במקום‪.‬‬
‫לא כך לגבי אושוויץ‪ .‬אני סבור כי על אושוויץ‬
‫להשאר‪ ,‬לעולמי עלמייא‪" ,‬זכר לחורבן יהדות‬
‫אירופה"‪ .‬עלינו ‪ -‬מדינת ישראל ויהדות העולם‪,‬‬
‫לעשות הכל‪ ,‬ואם יש צורך ‪ -‬גם השתתפות‬
‫בהוצאות‪ ,‬כדי שכך יקרה ‪.‬‬
‫גם יש מקום‪ ,‬לדעתי‪ ,‬שגדולי הרבנים ומנהיגי‬
‫היהדות בעולם‪ ,‬יכתבו מגילת איכה נוספת‬
‫בה יאמר‪" :‬איכה עמד העולם מנגד‪ ,‬ידע‪ ,‬ראה‬
‫ולא עשה דבר‪ ,‬כשרצחו שישה מליון יהודים‬
‫באירופה ‪ -‬גברים‪ ,‬נשים וטף‪ ,‬הרסו והחריבו‬
‫את כלי הקודש שלהם ובזזו את רכושם"‪.‬‬
‫* הכותב הוא יו"ר ארגון יוצאי זגלמביה‬
‫‪19‬‬
‫אחרי לכתו‬
‫לצאת לדרך חדשה‬
‫גיליון זה של "מזכר"‪ ,‬עומד בסימן פטירתו של נח פלוג‪ ,‬מי שהיה יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בישראל‪ ,‬ואיש רב פעלים בכל הקשור בשרידי השואה ובבעיותיהם‪ .‬בדרך כלל מנהיגים‪,‬‬
‫בכל רמה ובכל עמדה ציבורית‪ ,‬משאירים חותם על המוסד שבראשו הם עמדו‬
‫ובמקרה של פלוג הם גם מסמלים תקופה‬
‫| צבי גיל |‬
‫הסתלקותו של נח פלוג מזירת החיים‪ ,‬היא‪ ‬גם‬
‫צומת חשובה לגבי עתיד המוסד שבראשו עמד‬
‫והמורשת של הציבור אותו ייצג‪ .‬כאשר פלוג‬
‫שימש כמזכיר כללי של מרכז הארגונים בשנת‬
‫‪ ,1988‬מספר‪ ‬שרידי השואה (להבדיל מניצוליה)‬
‫עמד על יותר מרבע מיליון‪ ,‬אפשר ‪300,000‬‬
‫ורוב הארגונים החברים בו היו פעילים בכול‬
‫המובנים‪ .‬עם הסתלקותו‪ ,‬מספר‪ ‬השרידים‪,‬‬
‫אלה ששרדו את הגטאות ומחנות המוות‪,‬‬
‫הוא‪ ‬לפי האומדן ‪ 80,000‬ואילו מספר הניצולים‪,‬‬
‫כולל אלה שהצליחו להימלט לברה"מ לשעבר‪,‬‬
‫הוא קצת למעלה מ‪ .200,000-‬אולם‪ ,‬בכול‬
‫הקשור למורשת הניצולים המכונה " עתיד‬
‫הזיכרון"‪ ,‬זאת ‪ ‬יציבה ועומדת‪ .‬והכוונה לא‬
‫רק לחקר ותיעוד השואה‪ ,‬כי בנושאים אלה‬
‫יש עוד מוסדות‪ ,‬אלא בעיקר לאזכור המודגש‬
‫כלפי דורות ההמשך‪ ,‬בפרט‪ ,‬והציבור הישראלי‬
‫בכלל‪ ,‬של העשייה האדירה של אותם ניצולים‪,‬‬
‫הוריהם וסביהם‪ ,‬למען המדינה שבה נולדו‬
‫ולה תרמו בכל התחומים‪ .‬לנושא זה הקדשנו‪,‬‬
‫כזכור‪ ,‬את ה"מזכר" הקודם‪ .‬מספרם של צאצאי‬
‫השרידים הוא יותר ממיליון‪ ,‬ציבור גדול למדי‬
‫במדינה הקטנה שלנו‪.‬‬
‫בפתח אותו גיליון שהוקדש לנושא תקומה‪,‬‬
‫עשייתם של הניצולים להקמת המדינה‬
‫ולביסוסה‪ ,‬כתב פלוג מאמר שכותרתו‪:‬‬
‫"משארית הפליטה לכוח בונה"‪ ,‬בו עמד על אי‬
‫אלה תרומות בולטות של הניצולים כיחידים‬
‫וכקהילה‪ ,‬והתפקיד שמילא מרכז הארגונים‬
‫בהעלאת הנושא‪.‬‬
‫משום כך יש חשיבות רבה‪ ‬שדור זה יקבל‬
‫לידיו את הדגל בכל הקשור בפן הזה של‬
‫הניצולים‪ ,‬לרבות תיעוד והנצחה‪ ,‬פעילות‬
‫נמרצת לחקיקת חוק ניצולי השואה‪ ,‬שהתקומה‬
‫היא חלק ממנו‪ ,‬לגיוס משאבים למימושה‪,‬‬
‫וכן השתתפות פעילה במוסדות השונים של‬
‫הניצולים‪ ,‬ובראש וראשונה במרכז הארגונים‬
‫‪20‬‬
‫של ניצולי השואה‪ .‬אפשר ובבוא הזמן המרכז‬
‫ישנה שמו ל"מרכז מורשת ניצולי השואה"‪,‬‬
‫וזאת מורשת שצריך לטפחה‪ .‬הדעת נותנת‬
‫כי המוסדות הקיימים מעוניינים בכך‪ ,‬שכן‬
‫קיום המרכז אינו מטרה לעצמה‪ ,‬אלא אמצעי‬
‫לתכלית שאותה הזכרנו‪.‬‬
‫לדעתי אין אינדיקציה טובה יותר מאשר‬
‫התיעוד והבמה הניתנת להבטים השונים של‬
‫השואה וזכרונה‪ ,‬בכתב העת "מזכר"‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ .‬עצם הופעת "מזכר" היתה הסימן‬
‫הראשון לכך‪ .‬בשלהי ‪ 1997‬עם פרישתי מרשות‬
‫השידור לאחר ‪ 35‬שנות שרות בו‪ ,‬פנה אליי נח‬
‫פלוג ואמר לי כי הגיע הזמן שלאחר עיסוק‬
‫של שנים במדיה‪ ,‬אתפנה לעסוק קצת בנושא‬
‫הניצולים‪ .‬את נח הכרתי מתקופת היותי גם‬
‫דובר רשות השידור ואח"כ מנהל חטיבת‬
‫החדשות בטלוויזיה‪ ,‬כאשר הוא שימש כיועץ‬
‫לוועדת הכספים של הכנסת‪ .‬וועדה זאת היא‬
‫שקבעה את תקציב הרשות‪ ,‬גובה האגרה‬
‫וכיו"ב‪ .‬לפלוג הייתה השפעה ניכרת על דיוני‬
‫הוועדה‪ ,‬וטבעי שאנו‪ ,‬בכירי הרשות‪ ,‬נציג בפניו‬
‫את הצרכים שלנו כשרות שידור ציבורי‪ .‬אגב‬
‫לימים התברר כי נח גם שייך לענף המשפחתי‬
‫של דודי‪ ,‬ממשפחת בלושטיין‪ ,‬אחת המשפחות‬
‫העשירות בפולין‪ .‬ככה שבאותה פגישה לא‬
‫היינו זרים זה לזה‪.‬‬
‫לעשות למען הנשמה‬
‫אם זכרוני שמור איתי‪ ,‬סיפרתי לנח כי כבוגר‬
‫האוניברסיטה במדעי מדינה‪ ,‬עשיתי את‬
‫ההכרות הראשונה עם תולדות הדמוקרטיה‬
‫באמצעות אותו שוק אתונאי מפורסם ‪-‬‬
‫"האגֹור ָה"‪ ,‬אשר שימש כזירה לסיג ושיח של‬
‫העם היווני‪ .‬מבקר קבוע באותו שוק היה גדול‬
‫הפילוסופים היווניים‪ ,‬סוקרטס‪ .‬האיש בבגדיו‬
‫המרושלים רגיל היה להסתובב ב"אגורה"‬
‫ולהתעניין בשלומם של האנשים‪" .‬איך הפרנסה‪,‬‬
‫איך המשפחה‪ ,‬מה עשית לביתך" ועוד כהנה‬
‫וכהנה‪ .‬ואז‪ ,‬כאשר קיבל את התשובות על כל‬
‫השאלות‪ ,‬שאל את השאלה האחרונה ‪" -‬ומה‬
‫עשית לנשמתך?"‪.‬‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫נוסד בשנת ‪ 1988‬ואני ידעתי פחות או יותר כי‬
‫המרכז השקיע את מירב המאמצים כדי להטיב‬
‫חומרית את מצבם של ניצוליי השואה ‪ -‬ויש לו‬
‫קבלות‪ .‬אולם‪ ,‬המוסד הזה לא עסק במה שאני‬
‫כ"בחור החדש בשכונה"‪ ,‬ראיתי ככורח ‪ -‬בפן‬
‫הערכי‪ .‬מחד‪ ,‬המשמעות הערכית והמוסרית‬
‫לעולם ולעם היהודי כמורשת ניצולי השואה‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬ההיבט האופטימי של הניצולים שבאו‬
‫לכאן ועזרו להקים את המדינה‪ ,‬לשקם את‬
‫המשפחות שנספו‪ ,‬ולסייע בכול התחומים בחיינו‪.‬‬
‫בעוד שבהיבט הראשון עשינו כמיטב חלקנו‪,‬‬
‫לצרוב זאת בתודעת העולם (פחות מדי לטעמי‬
‫בזירה הפנימית)‪ ,‬הרי בפן האחר‪ ,‬פן התקומה‪,‬‬
‫דבר לא נעשה כדי לרשום את הפרק הפנומנאלי‬
‫הזה בדברי הימים של המדינה והעם‪.‬‬
‫נח פלוג שמש אז כמזכ"ל המרכז ואילו משה‬
‫זנבר היה היו"ר שלו‪ .‬גם את זנבר הכרתי‪ ,‬כפי‬
‫שהכירוהו אנשי תקשורת אחרים‪ ,‬מתקופת‬
‫היותו נגיד בנק ישראל‪ .‬שוחחתי על כך גם‬
‫איתו‪ ,‬והוא הצטרף לפלוג במאמץ לרתום אותי‬
‫לפעילות‪ .‬הדרך הראשונה הייתה צירופי לוועד‬
‫המנהל של מרכז הארגונים‪ ,‬שהוא המוסד‬
‫הקונסטיטוציוני העליון של ארגוני השואה‬
‫בארץ‪ .‬המרכז היה מורכב בעיקר מנציגים של‬
‫ארגונים של יוצאי ארצות שונות או אפילו ערים‬
‫שבהן היו קהילות גדולות כמו יוצאי העיר לודז'‬
‫בפולין‪ .‬אני לא ייצגתי איש זולתי ולכן‪ ,‬עצם‬
‫הכנסתי לגוף כזה‪ ,‬של תריסר אנשים שכל אחד‬
‫מייצג אינטרסים של הארגון שלו‪ ,‬היה בו מן‬
‫החידוש‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬שום גוף‪ ,‬בייחוד של‬
‫וותיקים‪ ,‬לא שש לצרף לשורותיו מישהו שאין‬
‫כל ערובה שישתייך לקונצנזוס‪ .‬אולם סמכותם‬
‫אחרי לכתו‬
‫של זנבר ושל פלוג‪ ,‬והיכרותם של כמה מחבריו‬
‫את עברי המקצועי בארץ ואת עברי "שָם"‪,‬‬
‫באמצעות ספרי "גשר של נייר" שראה אור שנה‬
‫לפני כן ‪ -‬התקבלתי כחבר שלא מן המניין‪.‬‬
‫תחילתו של רעיון‬
‫גם בשל עברי העיתונאי‪ ,‬וגם מתוך היכרות‬
‫האופי של דיונים בגופים וולונטריים של‬
‫מוסדות ציבור מסוג זה‪ ,‬ידעתי שהבל פה‬
‫בקידום רעיון הוא לא הכלי המתאים‪ ,‬גם עם‬
‫העבר כולל את היותי שדר‪ ,‬כלומר גם מדָב ֵר‬
‫ברדיו‪ .‬אנשים אלה‪ ,‬עם כל התבונה‪ ,‬ניסיון‬
‫החיים‪ ,‬ופעילות בזירה הציבורית‪ ,‬יודעים איך‬
‫מתחילים לדון בסעיף על סדר היום‪ .‬איש לא‬
‫יודע לאיזה מרחק יפליגו לאחר שנפתח הדיון‪.‬‬
‫החכמה של היו"ר היא לשמש נתב‪ ,‬כדי להחזיר‬
‫את הספינה הזאת למעגן בצורה החלקה ביותר‪,‬‬
‫גם זה לוקח זמן וסבלנות‪ .‬המנטרה שלהם היא‬
‫שאם אתה מדבר אתה קיים‪ ,‬ובדיבורים אין‬
‫גבול לרעיונות נעלים‪ ,‬לביצועים קלים‪ .‬מי שלא‬
‫מגמגם קל לו לדבר‪ .‬גם מסיבה זאת החלטתי כי‬
‫המשכיל בעת ההיא יידום‪ .‬מכאן‪ ,‬אם העליתי‬
‫נושא כמו הצורך בביטאון לניצולי השואה‪,‬‬
‫הדיון יכול היה בנינוחות לגלוש לנושא של‬
‫מכשירי שמיעה לנזקקים‪ .‬אולם זנבר‪ ,‬בחכמתו‪,‬‬
‫ידע כאמור להחזיר את הדיון לנושא המהותי‪,‬‬
‫אני כאמור חשבתי על כלי ביטוי לא בדברת‬
‫אלא בכתובים‪ ,‬כלומר הוצאת ביטאון של מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה אשר בו יינתן‬
‫ביטוי לא רק לנושאים שעל הפרק בתחומים‬
‫של פיצויים‪ ,‬תמיכה בניצול הנזקק ועוד‪ ,‬אלא‬
‫גם בתחום הערכי‪ .‬מה יש לנו‪ ,‬כמוסד שמייצג‬
‫את ניצולי השואה בארץ‪ ,‬לומר לא רק לעצמנו‪,‬‬
‫אלא לציבור בארץ ובעולם ולמוסדות השלטון‬
‫והציבור כאן בארץ‪ .‬וזה‪ ,‬הסתבר לי‪ ,‬הרבה יותר‬
‫קשה מאשר להתקבל כחבר במועדון הזה‪.‬‬
‫בראש המתנדבים ל"הסברה"‪ ,‬בכלל ולביטאון‬
‫בפרט‪ ,‬עמד מנכ"ל המרכז דאז שי צ'ילאג‪,‬‬
‫שהיה ניצול שואה אף הוא‪ .‬מי שאחראי על‬
‫ניהול המרכז וכספיו‪ ,‬חשש מהוצאות מיותרות‪,‬‬
‫לדעתו‪ .‬יתר על כן ‪ -‬הוא טען‪ ,‬והיו לו תומכים‬
‫מקרב חברי הוועד המנהל ‪ -‬שכוחו של המרכז‬
‫הוא בהעדר פניות פוליטיות‪ ,‬וביטאון כזה עלול‬
‫לשמש חרב פיפיות‪ .‬גם חברים בוועד המנהל‬
‫שהיו קרובים לתקשורת כמו יצחק ארצי‪ ,‬היה‬
‫הססן בתחילה‪ ,‬אך תמך בניסוי‪.‬‬
‫מן הראוי לציין כי מרכז הארגונים אמנם‬
‫התנתק מן הזיקה למפלגות‪ ,‬שפעם היו הפטרונים‬
‫של כול מיני קהילות בעבר‪ ,‬או מה שנקרא‬
‫ישיבה בנושא חקר ותיעוד תרומת הניצולים ב‪ , 25.6.2002-‬מימין‪ :‬אבנר שלו‪ ,‬שי צ'ילאג‪ ,‬נח פלוג‪ ,‬משה זנבר‪ ,‬צבי גיל וישי עמרמי‬
‫"לאנדסמנשאפטים"‪ ,‬ועל פי מרכזי המפלגות נהג‬
‫הארגון שהיה בחסותם‪ .‬אבל מרכז הארגונים היה‬
‫קשור בכל זאת בטבורה של הממשלה‪ ,‬ולממשלה‬
‫ולכנסת יש עניין רב בציבור בוחרים מקרב ניצולי‬
‫השואה‪ .‬מכאן ההליכה על בהונות‪ ,‬נכון יותר‬
‫רחיפה‪ ,‬בכל הקשור למתן ביטוי שעלול להתפרש‬
‫כביקורת כנגד השלטון או מפלגה וכיוצא באלה‪.‬‬
‫מי שהתייצב בעוז מאחורי הרעיון היו היו"ר זנבר‪,‬‬
‫המזכ"ל פלוג‪ ,‬יו"ר ארגון יוצא ליטא‪ ,‬עו"ד יוסף‬
‫מלמד וחבר הוועד המנהל זאב פקטור‪ ,‬לימים יו"ר‬
‫קרן הרווחה לניצולי השואה‪ .‬הוא גם זה שהציע‬
‫לי את השם "מזכר" שנראה לי מאוד‪ .‬מחוץ לוועד‬
‫המנהל קיבלתי תגבור מראול טייטלבאום שאותו‬
‫הכרתי כעיתונאי וכפרשן חברתי כלכלי‪ .‬ראול‬
‫שהכיר את הוועד המנהל היה קצת ספקן‪ ,‬אבל‬
‫הוא גיבה את הרעיון‪ .‬העיתונאי הוותיק נפתלי‬
‫לביא‪ ,‬בשעתו יועץ התקשורת של שר הביטחון‬
‫משה דיין ‪ -‬היה ניטראלי‪.‬‬
‫לידה והתבגרות‬
‫ככה נולד "מזכר"‪ .‬אבל לאחר שראיתי את‬
‫ה"רך" קצת נרתעתי בעצמי‪ ,‬שכן הוא נראה‬
‫לי כאיזו גרסה מחודשת של עיתון "הצפירה"‪,‬‬
‫ובלשון המעטה אינו מת ָאב ֵן‪ .‬שכן מלכתחילה‬
‫הוגבל התקציב לכדי מינימום‪ .‬מה שיצא היה‬
‫איזו מתכונת של איגרת מודפסת‪ .‬המאבק‬
‫לשנות את הפורמט היה גם הוא מפרך למדי‪.‬‬
‫אבל השיפור המתמיד שחל הן בתוכן והן‬
‫בצורה‪ ,‬גיבשו את התמיכה בכתב העת‪ .‬במצב‬
‫הזה החלטתי שהפורמט יהיה מעוצב כמגזין‬
‫מודרני כפי שהוא נראה כיום‪ .‬לאורך כל הדרך‪,‬‬
‫נח פלוג‪ ,‬שייחס חשיבות לתקשורת‪ ,‬נמנה עם‬
‫התומכים הנלהבים ב"מזכר"‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש סיפוק רב מן העובדה‬
‫ש"מזכר" שבימים אלה חוגג את ה"בר מצווה"‬
‫שלו‪ ,‬שימש במה לדיונים ולרבי שיח‪ .‬הועלו בו‬
‫מאות נושאים כמו אנטישמיות‪ ,‬דה לגיטימציה‬
‫של ישראל‪ ,‬הימין החדש‪ ,‬לקחי השואה‬
‫האוניברסאליים‪ ,‬זילות השואה בעולם ובארץ‪,‬‬
‫הכנסייה הקתולית והשואה‪ ,‬חסידי אומות‬
‫העולם‪ ,‬העולם הערבי והשואה ורכוש יהודי‬
‫במזרח אירופה‪ .‬גם במזכר האחרון נדון הנושא‬
‫והובעה בו אכזבה עמוקה על עמדת ממשלת‬
‫פולין בעניין‪ .‬לצערי‪ ,‬ראש ממשלת פולין דונלד‬
‫טוסק‪ ,‬לא קורא את מזכר‪ .‬אולם מנהיגים‬
‫ישראליים‪ ,‬גם אם אינם קוראים את כתב העת‪,‬‬
‫מכירים את הבעיה ולא עושים מאומה‪ .‬אבל‬
‫ביטאון מרכז הארגונים אסור שירד מסוגיה‬
‫זאת‪ ,‬כול עוד יש ניצול שואה אחד בחיים‪,‬‬
‫שלמשפחתו היה רכוש בפולין או במקום אחר‬
‫במזרח אירופה‪.‬‬
‫"מזכר" גם מביא קטעים רלוונטיים מן‬
‫העיתונות העולמית‪ ,‬אמנות‪ ,‬תרבות ספרות‪,‬‬
‫תרומת הניצולים ועוד‪ ,‬ועוד ‪ -‬נושאים שיש‬
‫בהם גם מידע שוטף וגם חומר רפרנטאטיבי‪.‬‬
‫וכמובן מידע על זכויות הניצולים‪ ,‬כתובות‬
‫ודרכי תקשורת בכול נושא שקשור לצרכים‬
‫היומיומיים של הניצולים‪ .‬כתב העת גם מעוצב‬
‫כהלכה‪ .‬אני עדיין מצר על כך‪ ,‬שבהגדרת‬
‫צרכים‪ ,‬מצד אלה שמת ַקצבים את המרכז‪,‬‬
‫(עכשיו המשרד לגמלאים)‪ ,‬חָס ֵר הצורך הערכי‬
‫רוחני אשר דרוש לניצולים ולצאצאיהם מלבד‬
‫הצרכים החומריים‪ .‬אני מצר על כך כאשר אני‬
‫שומע שכל הוצאה של "מזכר" חדש היא דרך‬
‫ייסורים‪ .‬אני מניח שלא מתוך רוע לב‪ ,‬אלא‬
‫בשל אזיקים ביורוקראטיים אלקטרוניים‪ .‬אבל‬
‫בכל מקרה כל עוד הוא מופיע ‪ -‬סימן שהוא‬
‫קיים‪ .‬גם אם יבוא הזמן והוא יפסיק להופיע‬
‫מסיבה זאת או אחרת‪ ,‬הוא כבר שייך לתיעוד‬
‫של ניצולי השואה כאן במדינה‪ ,‬שבהקמתה הם‬
‫היו שותפים מלאים כפי שהיו בהתפתחותה‪.‬‬
‫מכל מקום גיליון זה של "מזכר" שבו מוקדש‬
‫זכרו של נח פלוג‪ ,‬לפחות מבחינתי‪ ,‬מהווה מעין‬
‫סגירת מעגל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫דברים לזכרו‬
‫חם‪ ,‬חכם ולא כוחני‬
‫הכרתי את נח לפני כ ‪ 23‬שנים בעת שממשלת פולין הזמינה‬
‫לראשונה שר ישראלי לביקור ממלכתי מעבר למסך הברזל‪.‬‬
‫באותה שנה כיהנתי כמנכ"ל משרד הדתות תחת השר זבולון‬
‫המר ז"ל‪ .‬הפולנים בחרו בנו כיוון שלא רצו להזמין שר ממפלגת השלטון‬
‫או שר הנחשב כבכיר‪ .‬חיפשנו אישיות המכירה את פולין‪ ,‬את תרבותה‪,‬‬
‫את אתריה שתוכל לתרגם את השפה הפולנית ושתלווה אותנו בביקור‪.‬‬
‫מכל הבירורים שעשינו עלה שמו של נח ז"ל‪.‬‬
‫הביקור הממלכתי הראשון בפולין של שר ישראלי בהדרכתו של נח‬
‫ז"ל היה חוויה רגשית עמוקה‪ .‬חזרתי ממנו יהודי טוב יותר וישראלי‬
‫טוב יותר‪ .‬ספגנו‪ ,‬המר ז"ל ואנוכי‪ ,‬מהדרכתו של נח ז"ל את מוראות‬
‫השואה לכל רבדיה‪ .‬ביקור זה הניח את היסודות לפרויקטים הקשורים‬
‫בשואה שקבע השר המר ז"ל כשחזר להיות שר החינוך והתרבות‪ .‬מסע‬
‫התלמידים לפולין "את אחיי אנוכי מבקש" וחובת לימודי שואה בהיקף‬
‫של ‪ 30‬שעות שנתיות בחינוך העל יסודי‪.‬‬
‫מכאן נקשרו דרכינו‪ .‬בכל מגוון תפקידי‪ :‬מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬יו"ר‬
‫ועדת החינוך והתרבות בכנסת ה‪ 15 -‬ושר הרווחה בכנסת ה‪ .16 -‬בכנסת‬
‫ה‪ 17-‬בכהותני כיו"ר הועדה לביקורת המדינה‪ ,‬היה לי חיבור עמוק עם‬
‫נח ז"ל‪ ,‬כדי להקים את הועדה הממלכתית לבדיקת מצבם של ניצולי‬
‫השואה (ועדת דורנר)‪ .‬בזכותו של פלוג התגייס הרוב הדרוש להקמת‬
‫הועדה‪ ,‬אף שהממשלה התנגדה להקמתה‪ .‬אין ספק כי המלצות הועדה‬
‫הממלכתית ויישומן היוו ציון דרך משמעותי בשיפור מצבם של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬נח ז"ל היה עמוד השידרה היציב והקבוע כדי לשכנע את‬
‫הממשלה לבצע את ההמלצות‪.‬‬
‫בכנסת הנוכחית (ה‪ )18 -‬ביקש ממני להקים ולעמוד בראש השדולה‬
‫הפרלמנטרית לניצולי השואה‪ .‬תחילה סירבתי כי הייתי עמוס משימות‬
‫ציבוריות‪ .‬הוא לא ויתר‪ .‬התניתי לו תנאים קשים‪ :‬שישיג את הסכמת‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬יו"ר הכנסת‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬השר לשעבר רפי איתן וסגנית‬
‫השר לאה נס הממונה על המשרד לאזרחים ותיקים‪ .‬בנוסף ביקשתי‬
‫שיגייס את הסכמתו של ח"כ זאב בילסקי לחלוק עמי את ראשות‬
‫השדולה‪ .‬לא חלפו ימים רבים ונח בישר לי כי יש תשובות חיוביות לכל‬
‫תנאיי‪ .‬לא נותרה לי ברירה וקיבלתי על עצמי את בקשתו של נח ז"ל‬
‫לעמוד בראש השדולה‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות עבדנו באינטנסיביות במסגרת השדולה‪ .‬למדתי‬
‫להכיר מקרוב את יכולת מנהיגותו המופלאה של נח ז"ל להוביל ‪52‬‬
‫ארגוני ניצולי שואה‪ ,‬להביאם להסכמה על מטרות ויעדים משותפים‪,‬‬
‫ולאחד אותם במאבקים ממוקדים‪ .‬נוכחתי בדרכו השקטה‪ ,‬החכמה‪,‬‬
‫הנבונה והמיוחדת להפעיל את כח השכנוע במקום כח המרפקים‪,‬‬
‫להשתמש בנימוקים ובטיעונים עניינים במקום לעשות פוליטיקה‬
‫ותרגילים ציבוריים‪ .‬התוודעתי למעמדו הציבורי המיוחד‪ ,‬לאמון הרב‬
‫שהוא זוכה לו מכל גורמי השלטון ולהערכה הרבה והעמוקה שחולקים‬
‫לו כל הגורמים הקשורים לניצולי השואה‪ .‬מותו הוא אבדה כבדה‬
‫להמשך המאבק למיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה ולזכרון השואה‪.‬‬
‫מורשתו היא צוואה לכולנו להמשיך בדרכו‪.‬‬
‫תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ויהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫ח"כ זבולון אורלב‬
‫יו"ר השדולה הפרלמנטרית לניצולי השואה‬
‫‪22‬‬
‫תודה לחבר ומורה‬
‫נח פלוג חברי ומורי הלך לעולמו והותיר עצב רב בליבי‪.‬‬
‫פגשתי את נח לראשונה לפני כעשור והתרשמתי עמוקות‬
‫מאדם נעים הליכות‪ ,‬מרשים‪ ,‬בעל יכולת‪ ,‬כשרון וידע כה רבים‬
‫בנושאי ניצולי שואה‪ .‬הוא לקח אותי תחת חסותו ולימדני רבות על‬
‫חייהם של ניצולי השואה בארץ‪ .‬תחומי עבודתו ופעילותו ללא לאות‬
‫הביאו להגשמת רבים מחלומותיו וחזונו ‪ -‬זכיתי ששיתף אותי‪ ,‬ועל כך‪-‬‬
‫תודתי לו לעד‪.‬‬
‫נח המופלא שבכל תפקידיו‪ ,‬רבים ככל שהיו‪ ,‬פעל ללא מנוח וזכה‬
‫להישגים מרשימים והצלחות רבות בכל תחום‪ .‬הישגיו החלו עוד בעת‬
‫שירותו בשוויץ ובגרמניה בעת שהעלה את הרעיון המיוחד ‪ -‬תשלום‬
‫פיצוי אישי לכל ניצול שואה ולא רק לאלו שקיבלו על תרבות גרמנית ‪-‬‬
‫הישג אדיר!‪ .‬בזכות בקיאותו הרבה ופועליו לאורך השנים‪ ,‬הוטבו חייהם‬
‫של ניצולי השואה בהטבות רבות לאורך השנים‪ .‬כל אלו נזקפים לנח‬
‫פלוג‪ .‬דרכו זו ‪ -‬מהווה השראה עבורי‪ .‬נלקח מאיתנו אדם ומנהיג ענק!‪.‬‬
‫כולנו‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬נרגיש בחסרונו עוד שנים רבות‪ .‬אמשיך דרכו ‪-‬‬
‫באמונתו‪ ,‬בחזונו ובנחישות‪ -‬ובכך אעמוד בציפיותיו‪.‬‬
‫אלכס אורלי‪,‬‬
‫סגן יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫יו"ר ארגון יוצאי ז'ולקיב ומוסטי וילקי‬
‫איש מוסר‬
‫את הנרי נח פלוג הכרתי אישית רק שנים אחרי המלחמה‪,‬‬
‫בעת ביקורי הראשון במדינת ישראל בשנת ‪ ,1963‬והרי נח היה‬
‫כאן כבר כמה שנים‪ .‬אך היו לנו חברים משותפים אשר אף פעם‬
‫לא נטשו אותו‪ ,‬והוא מעולם לא נטש אותם במחשבה או בפעולה‪ .‬אני‬
‫מתכוון בעיקר למריאן טורסקי וללוציאן דוברושיצקי‪ ,‬אסירים לשעבר‬
‫של גטו לודז' ואסירי בירקנאו‪.‬‬
‫קשה לי מאד עם העובדה שהעולם שלנו‪ ,‬עולם הערכים המשותפים‬
‫וההיסטוריה המוסרית התדלדל מאד היום‪ ,‬עם מותו של הנריק נח פלוג‪ .‬כל‬
‫עוד אני חי אשתדל להזכיר את פעילותו המתמשכת למען ישראל‪ ,‬האיחוד‬
‫האירופאי והעולם‪ ,‬יחד עם תפקידו ופעילותו בארגון אושוויץ הבינלאומי‬
‫אשר הוקם על ידי ממשלת פולין הדמוקרטית ופועל מאז ‪.1990‬‬
‫אני חש כאב ואבל יחד עם אשתו‪ ,‬משפחתו והחברים של נח פלוג‪ .‬אני‬
‫מאמין כי זכר חייו ופעילותו תשאר חיה לא רק ב"יד ושם" אלא בעוד‬
‫מרכזים המוקדשים להיסטוריה‪ ,‬בפולין ובארצות הברית‪ ,‬ובראש וראשונה‬
‫בין אנשים בעלי רצון טוב אשר ימשיכו את פעילותו של הדור שלנו‪.‬‬
‫פרופ' ברטושבסקי‪,‬‬
‫יו"ר ארגון אושוויץ הבינלאומי‪,‬‬
‫חסיד אומות העולם‪ ,‬ואזרח כבוד של ישראל‪,‬‬
‫שר החוץ הפולני לשעבר‬
‫הבין את הצורך בהתחדשות‬
‫לא הכרתי את נח פלוג לפני עשרות שנים ולא נלחמתי יחד‬
‫איתו בעד זכויות הניצולים‪ .‬נפגשנו לראשונה רק בשנת ‪2003‬‬
‫כאשר הצטרפתי לפעילות במרכז הארגונים כנציג איגוד יוצאי‬
‫לטביה ואסטוניה בישראל‪ .‬התפלאתי לראות אדם לא צעיר אשר מצליח‬
‫דברים לזכרו‬
‫להחזיק ארגון מסורבל ולעיתים מסוכסך במסגרת של פעילות תקינה‬
‫שוטפת‪ ,‬ובו בזמן ממשיך להלחם על זכויות הניצולים‪ .‬להבדיל מחברים לא‬
‫מעטים ב"מרכז הארגונים" הבין פלוג את החשיבות של הרחבת השורות‬
‫ומה שלא פחות חשוב ‪-‬חשיבות של צירוף כוחות צעירים‪.‬‬
‫אני נולדתי בשלהי מלחמת עולם השנייה אך עומד בראש עמותה‬
‫שרבים מחבריה הם ניצולי השואה או נפגעי השואה (פליטים)‪ .‬לכן‬
‫אני משקיע מזמני וממרצי להנצחת זכר השואה וקורבנותיה‪ .‬נח פלוג‬
‫הבין שהמשך הפעילות של ה"מרכז" יהיה בידי "הצעירים" בני ‪,70-60‬‬
‫במיוחד בתחום ההנצחה‪ .‬לכן קירב אותי לפעילות בהנהלה ודאג באספה‬
‫הכללית האחרונה בה השתתף‪ ,‬לצרף אותי ואת לילי הבר להנהלה‪ .‬הוא‬
‫גם סייע לי להשתתף במאבקים להחזרת רכוש יהודי בלטביה‪.‬‬
‫רק לאחרונה נודע לי היקף פעילותו הציבורית ובמיוחד בתחום זכויות‬
‫הניצולים‪ .‬אמשיך בפעילותי הציבורית בהתנדבות לרווחת נפגעי‬
‫השואה והנצחת זכר הקהילות שהוכחדו‪ ,‬כאשר הדוגמה של נח ‪ -‬תמיד‬
‫כנגד עיניי‪.‬‬
‫אלי ולק‪,‬‬
‫יו"ר ארגון יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫בין שועי עולם‬
‫נדיר למצוא אדם כמו נח בעל תכונות של אהבת הזולת‪ ,‬אוזן קשבת‪,‬‬
‫נועם הליכות‪ ,‬פשרן במובן החיובי של המילה‪ ,‬מנהיגות ובעיקר חברות‪.‬‬
‫מאז שחרט על דגלו "עזרה לניצולים" הוא לא נח ועבד ללא לאות‬
‫להגשמת מטרה זו‪ .‬הוא ניהל את מרכז הארגונים בחכמה וברגישות‪.‬‬
‫למרות שכיהן במוסדות ובועדות אין ספור‪ ,‬היתה דלתו פתוחה לפני כל‬
‫אחד שרצה להשיח את לבו‪ .‬מצבם של ניצולי השואה הוטב לעין ערוך‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬קרנינו עלתה‪ .‬לא עוד ניצול שואה מושפל‪ ,‬אלא אדם‬
‫שתובע ומקבל את זכויותיו‪.‬‬
‫שועי עולם התייחסו אליו בכבוד ומלאו את בקשותיו‪ .‬באירועים‬
‫הרשמיים‪ ,‬שלחלקם הייתי עד‪ ,‬כשהקהל היה לבוש במחלצות ‪ -‬בלט‬
‫נח בלבושו הצנוע‪ ,‬אבל תמיד הזמינו אותו לשבת ב"כותל המזרח"‪.‬‬
‫לא הייתה משימה לטובת הניצולים שנח לא מילא אותה‪ .‬איתרע מזלי‬
‫וזכיתי לעבוד במחיצתו; והיתה זו זכות מיוחדת‪ .‬היה לי הכבוד והעונג‬
‫להכיר את דורותה שתיבדל לחיים ארוכים שהייתה תמיד עזר כנגדו‪ .‬אני‬
‫משתתף בצערה ושולח תנחומים לה‪ ,‬לבנות ולכל משפחת פלוג‪.‬‬
‫אורי חנוך‪,‬‬
‫יו"ר העמותה להצבת יד לזכר קורבנות‬
‫לנדסברג‪,‬קאופרינג‪,‬דאכאו‪.‬‬
‫תמיד זכר את האדם הבודד‬
‫הכרתי את נח פלוג‪ ,‬שהיה בעל וסב‪ ,‬וגם עבורנו היה כאב‪.‬‬
‫האב של ניצולי השואה בישראל‪ .‬התרשמתי מאוד ממידת‬
‫מעורבותו האישית בטיפול ובקידום העניינים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫למרות שאני מכהן כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל פחות‬
‫משנה‪ ,‬פגשתי את פלוג מספר פעמים בביתו ובמשרדו אבל תמיד‪ ,‬גם‬
‫מעבר לאותן הפגישות‪ ,‬הרגשתי שיש לי כתובת עתירת ניסיון‪ ,‬בעלת‬
‫ידע מקצועי ומעמד ישראלי ובינלאומי‪ ,‬הנכונה לסייע בידי בכל עת‬
‫בעצה ובמעשה‪.‬‬
‫המיוחד בנח היה שהוא ידע להיפגש עם שועי עולם‪ ,‬אבל גם לזכור‬
‫את האדם הבודד ואת מצוקתו ולדאוג לכולם‪ .‬עבור ניצולי השואה‬
‫בישראל‪ ,‬אלה שחיים על פני האדמה ואלה שמתחתיה‪ ,‬ועבורנו הדור‬
‫השני והשלישי‪ ,‬ייזכר נח פלוג כמי שניצל מאותה תופת וידע לאסוף את‬
‫כל הכוחות בעולם מתוך אכפתיות‪ ,‬גאווה ודאגה לניצולי השואה‪ ,‬למען‬
‫נזכור כולנו עד דור אחרון‪.‬‬
‫אלעזר שטרן‪,‬‬
‫יו"ר הקרן לרווחה‬
‫הערכה ויקר‬
‫דמותו של נח פלוג ז״ל מזדקרת במלוא הדרה בקרב הציבור של‬
‫שרידי השואה‪.‬‬
‫קרמו עור וגידים וקרבו העצמות זו אל זו ואף עמדו על רגליהם‬
‫רבים מהאורים המוצלים מאש‪ .‬אך רוח אין בהם‪ .‬שחה קומתם‪ ,‬נפלה‬
‫רוחם ולא נמצאו להם תעצומות הנפש להשתחרר מאימי העבר‪.‬‬
‫בולטת‪ ,‬אפוא‪ ,‬אישיותו של נח ע״ה אשר שרד את המבול של דם ואש והמרות‬
‫עשו והקדיש מעייניו‪ ,‬מרצו ועתותיו להקל על סבל אחיו ששרדו כמוהו‪.‬‬
‫נח פלוג כיוסף בשעתו‪ ,‬הכריז ואמר‪ :‬״את אחי אני מבקש!״‪ .‬פעילותו‬
‫רבת השנים במרכז ארגוני ניצולי השואה‪ ,‬במוסדות ״יד ושם״‪ ,‬בועידת‬
‫התביעות ובארגונים נוספים‪ ,‬הייתה קודש לניצולים ולשיפור מעמדם‬
‫ותנאי חייהם‪.‬‬
‫גם עיסוקיו הרבים בתחום ההנצחה ‪ -‬יעמדו בזיכרון האומה לעד‪.‬‬
‫חבל על דאבדין ולא משתכחין‪ ,‬מי יתן לנו תמורתו‪.‬‬
‫הכותב בדמע‪,‬‬
‫הרב ישראל מאיר לאו‪,‬‬
‫יו"ר מועצת ״יד ושם״‬
‫מורשת של מסירות‬
‫נח פלוג היה מנהיג חברתי יוצא דופן‪ .‬כך הכרתיו לאורך‬
‫השנים‪ ,‬ועל כך הערכתי אותו מאד‪.‬‬
‫את מנהיגותו הקדיש נח לטובת קבוצה מיוחדת‪ ,‬אליה היה‬
‫מסור בכל מאודו‪ :‬ציבור ניצולי השואה‪.‬‬
‫לניצולים וליקיריהם‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪ ,‬התמסר נח לחלוטין מאז פרישתו‬
‫לגמלאות‪ .‬להם ולהבטחת זכויותיהם הקדיש את יתרת חייו ואת כישרונותיו‬
‫המרובים‪ :‬ראיה רחבה‪ ,‬תובנה עמוקה‪ ,‬התמדה ומרץ‪ ,‬זיכרון פנומנאלי‪.‬‬
‫את תכונותיו השכיל נח למזג ולכוון לכלל עשייה אפקטיבית‪ ,‬מול מציאות‬
‫מורכבת ומאתגרת‪ ,‬במעשיו ּת תכליתית האופיינית למי שחווה בעצמו את‬
‫מוראות השואה‪ ,‬ושרד אותם‪ .‬הוא הטיב לזהות מה‪ ,‬מתוך המכלול הרצוי‪,‬‬
‫הנו בר‪-‬השגה‪ ,‬ובו הוא התמקד ללא לאות ‪ -‬עד שהשיגֹו‪.‬‬
‫לשם כך נח נדרש‪ ,‬והצליח‪ ,‬להרכיב ולהוביל קואליציות מגוונות של‬
‫גופים ובודדים אשר חיבורם לא היה תמיד טבעי‪ ,‬ואף פעם לא היה‬
‫פשוט‪ .‬במקביל הלך והצטיין כמי שמצליח לפנות למקבלי החלטות‪,‬‬
‫ולגייס מהם משאבים ניכרים עבור הניצולים‪ .‬על רקע זה יש להעלות‬
‫על נס את פועלו במסגרת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫נח היה איש מפתח בייסוד המרכז‪ ,‬והיה זה אך טבעי שיעמוד בראשו‬
‫לאחר פרישתו של משה זנבר מתפקיד יושב הראש‪.‬‬
‫נח הכיר בנחיצותה של הנצחת השואה בעידננו ‪ -‬במדינת ישראל‪ ,‬בעם‬
‫היהודי ובקרב עמי העולם‪ .‬הוא הבין‪ ,‬והרבה להבהיר לאחרים‪ ,‬לא רק‬
‫שזיכרון השואה הוא צוואתם של הנספים ושליחותם של הניצולים‪ ,‬אלא‬
‫שנגזרות מכך פעולות מהותיות ומתמשכות בנוגע למשאבים ולפעולות‬
‫המשך בעמוד ‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫דברים לזכרו‬
‫המשך מעמוד ‪23‬‬
‫של ממשלות וארגונים‪ .‬לא פעם העיר שמעמדם הציבורי של הניצולים‪,‬‬
‫בכל העולם‪ ,‬נגזר במידה רבה מטיבה ועוצמתה של ההנצחה‪ .‬לפיכך הוא‬
‫ביקש להשתלב בעשייה של יד ושם‪ ,‬כחבר ההנהלה והוועד המנהל שלנו‪.‬‬
‫בתום כברת דרך ארוכה ומשמעותית שעברנו יחדיו‪ ,‬נח יחסר לי אישית‪.‬‬
‫הוא יחסר לציבורי ניצולים בישראל ובעולם‪ ,‬לידידיו המרובים‪ ,‬ובוודאי‬
‫למשפחתו‪ ,‬אותה הוא אהב מעל לכל‪ ,‬ואליה היה תמיד נאמן‪ .‬נח פלוג‬
‫מותיר מאחוריו מורשת של מסירות‪ ,‬נחישות והתמדה‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫אבנר שלו‪,‬‬
‫יו"ר הנהלת יד ושם‬
‫בזכות גילוי הלב והאנושיות‬
‫אנו זוכרים היטב את פגישתנו הראשונה עם נח פלוג ז"ל בשנת‬
‫‪ 1999‬במשרד ועידת התביעות בפרנקפורט‪ ,‬יחד עם המנהל‬
‫דאז‪ ,‬קרל ברוז'יק ז"ל‪ .‬זה היה לרגל מפגש מומחים שנערך‬
‫בבוכנוולד‪ ,‬על מנת להעריך את מספרם של עובדי הכפיה האמורים‬
‫להכנס למסגרת הקרן הגרמנית "זכרון‪ ,‬אחריות ועתיד"‪.‬‬
‫לא היה מי שדיבר באופן מרשים יותר‪ ,‬אוטנטי ועם עוצמה‪ ,‬בשמם‬
‫של ניצולי המחנות והגטאות כמו נח פלוג ז"ל‪ .‬הוא ידע על מה הוא‬
‫מדבר‪ .‬הוא סבל מכל הזוועות בגטו לודז'‪ ,‬במחנה אושוויץ‪ ,‬בגרוס רוזן‪,‬‬
‫במאטהאוזן ובצעדות המוות‪ .‬מאז‪ ,‬נפגשנו עם נח ואשתו דורותה כמה‬
‫פעמים בשנה‪ ,‬בדרך כלל בברלין‪ ,‬וישבנו יחד עד שעת לילה מאוחרות‬
‫כדי להכין את הפגישה של מחר‪ .‬בנוגע לאינטרסים של הניצולים ‪ -‬נח‬
‫שכח מהשעה והעייפות‪.‬‬
‫נקשרנו מאוד לנח ולדורותה‪ ,‬בעיקר בשל גילוי הלב המפעים שלהם‬
‫ובשל אדיבותם ואנושיותם ‪ -‬איך שני הניצולים האלה הצליחו לדבר‬
‫אתנו‪ ,‬הגרמנים‪ ,‬בגובה העיניים‪ .‬אנו אסירי תודה להם‪.‬‬
‫התפעלנו מהקרבה שהקרין הזוג פלוג‪ .‬קשה לדמיין אותם האחד‬
‫בלי השני‪ .‬כל מי שידע איך הם הבטיחו אחד לשניה‪ ,‬אחרי השחרור‪,‬‬
‫ששום דבר ואף אחד לא יוכל להפריד ביניהם‪ ,‬התרשם עמוקות מהקשר‬
‫האמיץ הזה‪.‬‬
‫תמיד יהיה מקום בלבנו עבורך נח‪.‬‬
‫קונרד מטשקה וקריסטיאנה ריי‪,‬‬
‫ועידת התביעות‪ ,‬גרמניה‬
‫מחזיר כבודה של המדינה‬
‫הכרתי את נח כבר בשנות השמונים‪ ,‬כשהחליט לצלול למים‬
‫העמוקים של הפעילות הציבורית‪ .‬מן השיחה הראשונה נקשרה‬
‫נפשי בנפשו‪ ,‬משום שהבחנתי מייד ‪ -‬כאחרים ‪ -‬שלפניי "סבא‬
‫טוב"‪ ,‬איש נח (כשמו) לבריות‪ ,‬אדם רודף שלום‪ .‬מאוחר יותר הבנתי‬
‫שאינני צריך להרשות לחזות הנעימה הזו להטעות אותי‪ :‬נח היה מנהיג‬
‫ויוזם‪ ,‬לא ידע מכשול‪ ,‬היה עקשן גדול‪ ,‬ואמנם הצליח להשיג בעבור ניצולי‬
‫השואה בישראל הכרה וזכויות ששום אדם אחר לא הצליח להשיגן‪.‬‬
‫זכר השואה רבץ על נח בכל שעות היממה‪ .‬החוויה הבלתי‪-‬נתפסת הזו‬
‫עיצבה את עולמו‪ ,‬ואולי הוא בנה את חייו בדור האחרון על הנחת יסוד‬
‫אופטימית ויוזמת גם כמענה מסוים לחוסר‪ -‬האונים של אז‪.‬‬
‫שלא כאחרים‪ ,‬נח תרגם את הזיכרון גם לחובה מוסרית להכיר בזולת‬
‫ולעזור לו‪ :‬ביהודים יוצאי צפון‪-‬אפריקה שהיו שותפים לסבל בשואה‪,‬‬
‫בנרדפים ונרצחים בהמון בארצות אפריקה‪ ,‬בילדי עובדים זרים בישראל‬
‫העומדים בפני סכנת גירוש‪ .‬הוא היה לא רק מנהיג של דורשי זכויות‪ ,‬אלא‬
‫‪24‬‬
‫גם מנהיג מוסרי‪ .‬נח העלה תרומה גדולה מאוד לארגון עמך מאז ייסודו‬
‫ועד הימים האחרונים ממש‪ .‬אנו זוקפים לזכותו הישגים רבים שלנו‪.‬‬
‫לרעיה דורותה ולכל המשפחה אני מבקש להבטיח שארגון "עמך"‬
‫יזכור את נח תמיד‪ .‬אני מצדיע לזכרו‪.‬‬
‫אריה ברנע‪,‬‬
‫יו"ר עמך‬
‫‪ ‬‬
‫חובת הדור השני‬
‫הכרתי את נח פלוג ז"ל לפני כחמש שנים‪ ,‬במסגרת תפקידי‬
‫כיו"ר ארגון יוצאי קרקוב בישראל‪ .‬נח ביקש ממני‪ ,‬כבת לניצולי‬
‫שואה שעברו את הגיהינום של אושוויץ‪ ,‬להשתלב בפעילות‬
‫במרכז הארגונים של ניצולי שואה‪ .‬זכורה לי במפורש בקשתו כי עלינו‪,‬‬
‫ילדי הניצולים וצאצאיהם‪ ,‬מוטלת החובה להמשיך בפעילות להנצחת‬
‫השואה והמורשת של אבותינו‪ ,‬לצד הסיוע לניצולים במיצוי זכויותיהם‬
‫תוך שותפות פעילה במאמצים להשבת הרכוש היהודי השדוד‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נח ראה לנכון לממש מחדש את מטרותיה של העמותה‬
‫המאחדת את כל הארגונים והעמותות של יוצאי פולין‪ ,‬אשר נסגרה בשנת‬
‫‪ 2006‬בשל קשיים‪ .‬נח פעל ללא לאות להקמתה של התאחדות יוצאי פולין‬
‫בישראל‪ ,‬במטרה לאחד ולאגד את פעילותם של כל הארגונים של הערים‬
‫והעיירות של יוצאי פולין אשר עדיין פעילים בישראל‪ .‬את המשימה הוא‬
‫הטיל עלי‪ ,‬וביקש ממני לשמש כיו"ר ההתאחדות‪.‬‬
‫לשמחתו של נח‪ ,‬לפני כשנתיים הוקמה העמותה‪ .‬זו שמה לה למטרה‬
‫לפעול גם למען פעילות תרבותית‪ ,‬חברתית וכלכלית לצד פעילות‬
‫הנצחה והנחלה של מורשת יהדות פולין על ערכיה ההיסטוריים‬
‫והרוחניים בפעילות בישראל ובפולין‪.‬‬
‫פלוג‪ ,‬שראה את הצורך להעמיק את תודעת השואה והגבורה בכלל‪,‬‬
‫ואת השואה והגבורה של יהדות פולין בפרט‪ ,‬אמר כי הקמת עמותה‬
‫זו תוכל לחדש את הפעילות להשבת רכוש יהודי בפולין שהולאם או‬
‫הופקע‪ .‬מטרה נוספת שלקחנו על עצמנו מתמקדת בפעילות למציאת‬
‫פתרון הולם לבתי הקברות היהודיים בפולין‪.‬‬
‫נח‪ ,‬שהיה מנהיג בדרכו המיוחדת‪ ,‬הפקיד בידנו את החובה להמשיך‬
‫את מטרתם של המייסדים ‪ -‬ניצולי השואה‪ .‬חבריי ואני נעשה הכל כדי‬
‫למלא את מורשתו של נח פלוג ז"ל‪.‬‬
‫לילי הבר‪,‬‬
‫יו"ר התאחדות יוצאי פולין‪,‬‬
‫ויו"ר ארגון יוצאי קרקוב‬
‫דוגמא והשראה‬
‫בצער רב שמעתי את הידיעה על פטירתו של נח פלוג‪ ,‬אשר‬
‫שימש משך שנים רבות כסגן נשיא ועידת התביעות‪ .‬חדשה‬
‫עצובה זו‪ ,‬נגעה מאוד לליבי וללב עמיתי במשרד האוצר הגרמני‪.‬‬
‫היתה לי הזכות לפגוש ולהכיר את מר פלוג לפני יותר מעשר‬
‫שנים‪ ,‬כשהיה חבר בצוות המו"מ של ועידת התביעות‪ .‬האופן המרגש בו‬
‫תיאר את סיבלו האישי ונכונותו להושיט יד לפיוס‪ ,‬ישארו תמיד בזכרוני‬
‫ובזכרון עמיתי‪ .‬בפעילותו חסרת הלאות כנציג ניצולי השואה‪ ,‬הצליח‬
‫פלוג להשיג כה הרבה עבור חבריו שכמוהו סבלו כל כך במהלך השואה‪.‬‬
‫הוא ישאר בזכרוננו‪ ,‬גם הודות לקרן "זכרון‪ ,‬אחריות ועתיד"‪ ,‬שהקים‪.‬‬
‫הדוגמא שנתן תמריץ את כולנו בעבודתנו בהשראתו ולזכרו‪.‬‬
‫ד"ר קורט בליי‪,‬‬
‫סמנכ"ל קשרי חוץ ומשפט‪,‬‬
‫משרד האוצר הגרמני‬
‫דברים לזכרו‬
‫היועץ שלי‬
‫קווים משותפים היו למר נח פלוג ז"ל ולי‪ .‬שנינו מאותו הרקע‬
‫ ילידי‪ ‬לוד'ז ‪,‬פולין‪ .‬בתקופת המלחמה עברנו כמעט אותו‬‫מסלול‪ ,‬גטו לוד'ז‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬בהמשך לכיוונים שונים‪ ,‬ובסוף הם‬
‫הצטלבו‪.‬‬
‫‪ ‬בארץ‪ ,‬במשך שנים רבות פעלתי במחיצתו של‪ ‬נח‪ ,‬וכך למדתי להכיר‬
‫את האדם מקרוב‪ .‬ניתן היה לדבר עמו בגובה העיניים והוא התעניין‬
‫רבות בענייני תאומי מנגלה‪ ,‬שבראש ארגונם אני עומדת‪ .‬לא פעם‬
‫התייעץ אתי‪ ,‬והראה הבנה רבה בבעיות‪.‬‬
‫‪ ‬בשליחותו הופעתי באירועים חשובים‪ .‬הוא סמך עלי וידע שלא‬
‫אאכזב אותו‪ .‬וכך היה‪ .‬אין צורך לומר עד כמה הוא הקדיש את זמנו‪,‬‬
‫מרצו והידע שלו למען ניצולי השואה‪ ‬בכל תפקידיו‪.‬‬
‫‪ ‬הלך לעולמו איש יקר ועניו ‪,‬שיחסר לנו מאד‪ .‬יהא זכרו ברוך ‪!.‬‬
‫יונה לקס‪,‬‬
‫יו"ר ארגון תאומי מנגלה‬
‫צדיק בדורותיו‬
‫בתורה נזכר אדם אחד בלבד אשר נשא את השם נח‪ ,‬ועליו נאמר‬
‫"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ .‬נח בן למך בן מתושלח היה‬
‫דור עשירי לבריאת העולם וכבר אז היה העולם רווי שחיתויות‪,‬‬
‫"כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"‪ .‬ה' רגז וחשב להרוס את‬
‫כל אשר ברא‪" ,‬אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה"‪.‬‬
‫אבל ה' הוא אל רחום וחנון ולכן‪ ,‬מחד ‪ -‬הביא מבול על העולם‪,‬‬
‫אך מנגד‪ ,‬הוא ביקש לקיים את הבריאה ולהמשיך אותה‪ .‬לכן בחר בנח‬
‫כדי שיבנה את התיבה ‪ -‬תיבת נח‪ ,‬אשר באמצעותה ימשכו החיים‪ .‬למה‬
‫דווקא נח? שכן "ונח מצא חן בעיני ה'"‪ ,‬בשל צדיקותו ותמימותו‪ .‬לכן‬
‫נבחר לתפקיד המכובד והחשוב‪.‬‬
‫כמו נח המקראי‪ ,‬גם נח פלוג יכול להיחשב כצדיק‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬כשכל‬
‫אחד דואג לעצמו ולביתו‪ ,‬תרם נח מסגולותיו והשקיע את זמנו‪ ,‬מרצו‬
‫ולעתים אף את כספו‪ ,‬משך עשרות שנים‪ ,‬בפעילות למען ניצולי השואה‪.‬‬
‫הוא פעל למענם אצל הממשלה‪ ,‬בכנסת ובמוסדות נוספים בישראל‪,‬‬
‫ומחוץ לישראל ‪ -‬בארצות אירופה השונות כגון גרמניה‪ ,‬אוסטריה‪,‬‬
‫צ'כיה‪ ,‬פולין‪ ,‬ובמיוחד בועידת התביעות בניו יורק‪ .‬בפעילויותיו אלה‬
‫השיג נח הישגים רבים ומשמעותיים למען הניצולים‪ .‬ניצולים רבים‬
‫מקבלים פיצויים או שיפרו את תנאיהם הודות לפעילותו של נח‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות פעל נח רבות בועדת אושוויץ המורחבת ואף נבחר כיושב‬
‫ראש ועדת אושוויץ הבינלאומית‪.‬‬
‫התארים בהם נשא נח‪ ,‬ובכלל זאת יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬תרמו להישגים‬
‫הרבים אותם הוא השיג‪ .‬ואולם יותר מכל השיג נח את הישגיו בזכות‬
‫נועם הליכותיו והידע הרב שהיה לו בתחומים השונים בהם פעל‪.‬‬
‫הכרתי את נח לפני למעלה מעשרים שנה‪ ,‬ומאז נמצאנו בקשר‪,‬‬
‫תחילה בהתאחדות יהודי פולין ובהמשך כחברי הוועד המנהל של מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬כחברים בוועדות השונות וגם עקב פעילותו להחזקת מחנה‬
‫אושוויץ‪ ,‬נושא הקרוב לליבי‪ .‬במיוחד אהבתי והתרשמתי מהשיחות‬
‫האישיות הרבות שקיימנו בינינו‪ ,‬בהן למדתי על פעילויותיו הרבות‬
‫והמגוונות של נח‪ ,‬ואף הכרתי את נח האדם‪.‬‬
‫מעטים כמותו הכרתי בכל פעילותי הציבורית‪ ,‬הנמשכת עשרות שנים‪.‬‬
‫נח יחסר לי מאוד‪.‬‬
‫היה אדם ואיננו עוד‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫אברהם גרין‪,‬‬
‫יו"ר ארגון יוצאי זגלמביה‬
‫מבחין בין טפל לעיקר‬
‫היכרותי הישירה עם נח היא קצרה והחלה לפני כארבע שנים‬
‫כאשר לקחתי על עצמי לטפל בנושא ילדי השואה‪ .‬כבר מתחילת‬
‫היכרותנו התברר לי שנח כשמו כן הוא‪ .‬איש נעים הליכות‪ ,‬מהיר‬
‫וחריף מחשבה המבחין בין טפל לעיקר‪ .‬לא תמיד ראיתי עימו דברים עין‬
‫בעין‪ ,‬אך תמיד מצאתי אוזן קשבת והכול התנהל באווירה טובה ומתוך כוונה‬
‫לפתור אי הבנות‪.‬‬
‫ללא ספק שאישיותו הקרינה מנהיגות שקטה החותרת להשגת מטרות‬
‫שישרתו את ציבור ניצולי השואה‪ .‬הליכתו מאיתנו תשאיר ללא ספק‬
‫חלל אשר יהיה קשה למלאותו‪.‬‬
‫יוחנן רון‪,‬‬
‫יו"ר ילדות אבודה‪,‬‬
‫יו"ר ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬
‫לזכרו של נח פלוג‬
‫עצוב להיות בלי נח‪ .‬עצוב לי כאדם‪ .‬נח‪ ,‬אתה עשית לא רק‬
‫דברים גדולים והטבת עם כל ניצולי השואה‪ .‬למרות עיסוקייך‬
‫הרבים היית גם איש של האדם הבודד‪ .‬כאשר פנו אליך ניצולים‪,‬‬
‫מעולם לא דחית אף אחד‪ ,‬דאגת שרות המזכירה שלך תפנה אלי‬
‫בכדי לעזור לניצול שפנה ומתגורר באזור הצפון היכן שאני גרתי‪ .‬בכלל‬
‫היית אדם נפלא‪ ,‬רגיש‪ ,‬נעים הליכות וצנוע‪ ,‬ובדרך המיוחדת והשקטה‬
‫שלך הצלחת להשיג ולדאוג לכל הצרכים של ניצולי השואה‪.‬‬
‫אתה חסר לי ובשבילי תישאר האדם המושלם‪ ,‬מופת ומודל לחיקוי‪.‬‬
‫מרים שוסטר‪,‬‬
‫יו"ר ארגון עזרה לניצולי שואה‬
‫זכה לציון גבוה ממנהיגי העולם‬
‫כיושבת ראש עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות בישראל‪,‬‬
‫עבדתי עם נח פלוג עשור שנים‪ .‬כחברת הועד המנהל במרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬הייתי נציגת הניצולים דוברי הרוסית במו"מ עם‬
‫ממשלת ישראל לעניין הכנת חוק סיוע לניצולי השואה‪ .‬הייתי‬
‫מלאת כבוד‪ ,‬הערכה והבנה לדרך בה התייח אל הבעיות אותן הציגו ניצולי‬
‫השואה‪ .‬הייתה לו דרך מיוחדת לשכנע אנשים ‪" -‬שיטת פלוג"‪ :‬בשקט‪ ,‬בדכי‬
‫נועם‪ ,‬ללא סכסוכים וטונים גבוהים‪ ,‬אך ברור ונחוש בדעתו להשיג את מטרתו‬
‫לטובת הניצולים‪.‬‬
‫נח אשר הכיר מקרוב את בעיותיהן של השכבות החלשות בארץ‪ ,‬ואשר היה‬
‫לו יחס מיוחד לניצולי השואה יוצאי בריה"מ לשעבר‪ ,‬הצליח לשכנע את ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬את שר האוצר ואת שאר הפקידים‪ ,‬בכך שחוק ההטבות לניצולים‬
‫נזקקים הוא באמת דבר נחוץ ביותר‪ .‬הזמן עובד לרעתנו ויש למהר‪ .‬החוק‬
‫התקבל בשנת ‪ 2008‬ובעקבותיו אלפי ניצולי השואה התחילו לקבל הטבות‪.‬‬
‫פעילותו של נח פלוג קיבלה ציון גבוה אצל מנהיגי ישראל‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פולין‬
‫ומדינות אחרות‪ .‬כל מי שעבד איתו‪ ,‬כל מי שהכיר אותו מקרוב‪ ,‬ירגיש בחסרונו‬
‫של האדם הצנוע הזה‪ ,‬אדם שהקדיש את חיו למאבק בעד זכויות שורדי‬
‫השואה‪ .‬הלך לעולמו אדם נבון‪ ,‬הגון‪ ,‬ישר‪ ,‬טוב לב ומנהיג גדול‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫גיטה קויפמן‪,‬‬
‫יו"ר עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות‬
‫‪25‬‬
‫שיכתוב ההיסטוריה‬
‫פרטיזנים מקדונים בביטולה‬
‫המלחמה הכפולה‬
‫של יהודי יוגוסלביה‬
‫עם התפרקותה של יוגוסלביה מתנהלת שם מעין "מלחמת אזרחים על הזיכרון ההיסטורי" ונבנים‬
‫מיתוסים מסולפים חדשים‪ .‬היוצרות התהפכו‪ :‬משתפי הפעולה היו ל"מצילי האומה" ואילו הפרטיזנים‬
‫היו ל"רוצחי עמם ופושעים"‪ .‬הפאשיזם שוב מרים ראש ואיתו גם האנטישמיות‪ .‬חלקם של הפרטיזנים‬
‫היהודים במלחמה נמחק‬
‫| ראול טייטלבאום |‬
‫בטכס הפתיחה של תערוכה בשם "הטרגדיה‬
‫של ‪ "KRAGUJEVAC 1941‬הוזמן לדבר הסופר‬
‫היהודי‪-‬יוגוסלביה איוון איווני (‪, )IVAN IVANJI‬‬
‫בעצמו ניצול בוכנוואלד‪ .‬הוא סיפר כי בקושי‬
‫נאם וכמעט פרץ בבכי‪ .‬מדוע?‬
‫ב‪ 20 -‬וב‪ 21-‬לאוקטובר ‪ 1941‬ריכזו שני‬
‫גדודים של וורמאכט הגרמני ‪ 2,300‬תלמידים‬
‫בני ‪ 16‬ומעלה‪ ,‬ומורים של הגימנסיה העירונית‪,‬‬
‫ורצחו אותם בהוצאה המונית להורג‪ .‬זאת לא‬
‫היתה טרגדיה של היהודים‪ ,‬אלא טרגדיה של‬
‫הסרבים‪ .‬איווני הזדעזע‪ ,‬משום שבתערוכה‬
‫שהוצגה בבוכנוואלד והוכנה ע"י מעצבים‬
‫והיסטוריונים שבאו מבלגרד‪ ,‬לא הוסבר‪,‬‬
‫מדוע בעצם‪ ,‬הוציאו חיילי הוורמאכט להורג‬
‫אלפי צעירים סרביים ומוריהם‪ .‬הסיבה היתה‬
‫מדיניות של "תג מחיר" אותה הנהיגו הכובשים‬
‫הנאציים בסרביה‪ ,‬החל מקיץ ‪ 1941‬בו החלה‬
‫לפעול תנועת הפרטיזנים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫על כל חייל גרמני הרוג הוצאו להורג ‪ 100‬בני‬
‫ערובה‪ ,‬ועל כל חייל גרמני פצוע הוצאו להורג‬
‫‪ 50‬בני ערובה‪ .‬מדיניות נאצית זו של הוצאות‬
‫המוניות להורג‪ ,‬בוצעה בקפדנות עד קיץ ‪.1942‬‬
‫אגב‪ ,‬כך חוסלו גם כמעט כל הגברים היהודים‬
‫של בלגרד וסרביה‪ .‬בתקופה זו חוסלו גם רוב‬
‫הנשים והילדים היהודים של סרביה‪ ,‬שרוכזו‬
‫במבנים של היריד הבינלאומי סיימישטה ליד‬
‫בלגרד‪ .‬הקורבנות היהודיים נחנקו במשאית‬
‫ניסוי מיוחדת שהובאה מגרמניה‪ .‬לתוך תא‬
‫סגור הוכנס צינור הפליטה של המשאית‪,‬‬
‫וזו הסתובבה ברחובותיה של בלגרד‪ ,‬עד‬
‫שכולם מתו‪ .‬הקורבנות נקברו בקברי אחים‬
‫בסביבה‪ .‬היה זה ניסוי שקדם להפעלת תאי‬
‫הגזים במחנות ההשמדה בפולין ‪ -‬אושוויץ‪,‬‬
‫טרבלינקה וחלמנו‪.‬‬
‫כל זה קרה בסרביה שהייתה תחת כיבוש‬
‫צבאי גרמני ישיר‪ .‬אבל‪ ,‬הגרמנים מינו ממשלה‬
‫סרבית של משתפי פעולה ובראשה העמידו‬
‫את הגנרל מילאן נדיץ' (‪ ,)MILAN NEDIC‬שר‬
‫ההגנה בממשלת יוגוסלביה בין שתי מלחמות‬
‫העולם‪ .‬זו הפעילה משטרה וכוחות עזר‬
‫סרביים שסייעו לכובשים הנאציים במלאכת‬
‫הרצח‪ ,‬גם של הסרבים וגם של היהודים‪.‬‬
‫הסופר הזדעזע גם כאשר נודע לו כי באותה‬
‫גימנסיה בקראגוייבץ‪ ,‬שתלמידיה ומוריה‬
‫נרצחו באכזריות‪ ,‬מוצבת עתה תמונתו של‬
‫אותו נדיץ'‪ ,‬משתף פעולה סרבי‪ ,‬שנמנה בעבר‬
‫הרחוק עם תלמידיה‪ .‬ועוד יותר הזדעזע‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מן ההנמקה המקובלת בחוגים‬
‫מסוימים בסרביה של היום‪ :‬הקוויזלינג הסרבי‬
‫הזה נחשב ל"בן דגול של העם הסרבי שעשה‬
‫מעשים טובים והציל רבבות סרבים‪ ."...‬כל‬
‫זאת‪ ,‬בשעה שעזר לכובשים הנאציים לרצוח‬
‫רבבות של בני עמו ושל יהודי ארצו‪.‬‬
‫שיכתוב ההיסטוריה‬
‫מנהיג הפרטיזנם‪ .‬הגנרל טיטו‬
‫נדיץ' גם זכה בתקופת שלטונות של‬
‫מילושביץ'‪ ,‬אחרי התפרקותה של יוגוסלביה‬
‫בשנות ה‪ ,90-‬לטיהור שמו‪ .‬ב‪ 1993-‬פורסם‬
‫בבלגרד ספר על "‪ 100‬הסרבים גדולים"‪,‬‬
‫בו התנוסס גם שמו של מילאן נדיץ'‪ .‬גם‬
‫האקדמיה למדעים של סרביה כללה אותו‬
‫בין הסרבים המפורסמים‪ .‬לטובה‪ ,‬כמובן‪ .‬עוד‬
‫בשנת ‪ 2006‬הוצבה תמונתו של ה"קוויזלינג"‬
‫הסרבי הזה באולם ההיסטורי של ממשלת‬
‫סרביה בבלגרד‪ ,‬בין תמונותיהם של כל ראשי‬
‫הממשלות שכיהנו בעבר‪ .‬לאחר שעובדה זו‬
‫פורסמה‪ ,‬התפתח דיון ציבורי ובלחץ דעת‬
‫הקהל הוסרה התמונה ב‪.2009 -‬‬
‫גם הקרואטים מסלפים‬
‫מגמה דומה ניכרת בסרביה גם ביחס לקולונל‪,‬‬
‫דרז'ה מיכאילוביץ‪ ,‬ותנועת הצ'טניקים שלו‪ .‬אין‬
‫להשוות בין נדיץ' למיכאילוביץ'‪ .‬בעוד שנדיץ'‬
‫היה ראש ממשלה שמונה על ידי הכובשים‬
‫הנאציים‪ ,‬מיכאילוביץ' ותנועתו הוקמו‬
‫במוצהר כתנועת ההתנגדות נגד הכיבוש‪ ,‬ועל‬
‫רקע זה אף מונה כ"שר ההגנה במולדת" של‬
‫ממשלת יוגוסלביה הגולה בלונדון‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬במחצית השנייה של ‪ ,1941‬ביצעה‬
‫תנועתו של מיכאילוביץ' מספר פעולות חבלה‬
‫בסרביה נגד הכובש‪ ,‬ואף שיתפה פעולה לזמן‬
‫קצר עם תנועת הפרטיזנים של טיטו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בהמשך‪ ,‬לאורך מרבית שנות המלחמה‪ ,‬לא‬
‫לחמו מיכאילוביץ ותנועתו נגד הכובשים‪,‬‬
‫אלא שיתפו פעולה עם ממשלו של נדיץ'‪ ,‬עם‬
‫הגרמנים ובמיוחד עם האיטלקים‪ .‬הם ריכזו‬
‫את עיקר לחימתם נגד תנועת הפרטיזנים של‬
‫טיטו במסגרת מלחמת האזרחים העקובה מדם‬
‫שהתנהלה בשטחה של יוגוסלביה בתקופת‬
‫המלחמה‪ .‬עובדה היא שלקראת סוף ‪,1942‬‬
‫בריטניה‪ ,‬שבתחילה תמכה במיכאילוביץ‪,‬‬
‫העבירה את תמיכתה לטיטו והפסיקה לתמוך‬
‫בו‪ .‬הדבר צוין במפורש בזיכרונותיו של‬
‫צ'רצ'יל‪ .‬ואולם‪ ,‬חרף עובדה זו‪ ,‬בסרביה עצמה‬
‫הוקמו מצבות לזכרו של מיכאילוביץ שהוצא‬
‫להורג אחרי המלחמה כבוגד‪ ,‬ותמונותיו‬
‫מתנוססת במקומות ציבוריים רבים‪ .‬וגם‬
‫הוא נכלל‪ ,‬כמובן‪ ,‬ברשימה של "‪ 100‬הסרבים‬
‫הגדולים"‪.‬‬
‫מבחינה יהודית‪ ,‬תנועתו של מיכאילוביץ‬
‫היתה ביסודה תנועה לאומנית סרבית‪,‬‬
‫ובפרסומים של יחידותיה השונות אפשר‬
‫למצוא גם פרסומים בעלי נימה אנטישמית‪.‬‬
‫רק לקראת סוף המלחמה פרסם מיכאילוביץ‬
‫כמה הצהרות בעלות נימה חיובית יותר כלפי‬
‫היהודים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בשורות תנועתו נמצאו‬
‫רק כתריסר יהודים‪ ,‬ביניהם גם רופאו האישי‬
‫ואשתו‪ ,‬שהתלוו למטהו הראשי‪.‬‬
‫אבל איני רוצה לקפח את חלקה של‬
‫קרואטיה העצמאית במלאכה זו של סילוף‬
‫ההיסטוריה‪ .‬אנטה פאבליץ (‪ ,)'Pavelic‬מנהיג‬
‫תנועת ה"אוסטשים" הרצחנית‪ ,‬עמד בראש‬
‫"המדינה הקרואטית העצמאית" הפשיסטית‬
‫בחסות גרמניה הנאצית‪ .‬אחרי פירוקה‬
‫של יוגוסלביה בשנות ה‪ ,90-‬היה למבטאה‬
‫המרכזי של שאיפת העם הקרואטי לעצמאות‬
‫ מעין "אבי העצמאות הקרואטית"‪ .‬והרי‬‫עובדה היסטורית שלא ניתנת לערעור היא‬
‫שמשטר "האוסטשים" הקרואטיים בראשותו‬
‫של פאבליץ'‪ ,‬היה משטר רצחני האחראי‬
‫לרציחתם של מרבית יהודי קרואטיה ושל‬
‫רבבות רבות של הסרבים‪ .‬פאבליץ'‪ ,‬יחד‬
‫חבריו בצמרת אז‪ ,‬היו כולם פושעי מלחמה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עם התפרקותה של יוגוסלביה וכינונה‬
‫של הרפובליקה הקרואטית החדשה‪ ,‬זכו‬
‫לרהביליטציה‪ .‬רחובות בערי קרואטיה הוסבו‬
‫לשמותיהם של פושעים אלה וכתביהם‬
‫פורסמו מחדש‪.‬‬
‫נדיץ' זכה אחרי התפרקותה‬
‫של יוגוסלביה בשנות ה‪,90 -‬‬
‫לטיהור שמו‪ .‬ב‪ 1993-‬פורסם‬
‫בבלגרד ספר על "‪ 100‬הסרבים‬
‫הגדולים"‪ ,‬בו התנוסס גם‬
‫שמו‪ .‬ב‪ 2006 -‬הוצבה תמונתו‬
‫בין תמונותיהם של כל ראשי‬
‫הממשלות שכיהנו בעבר‬
‫נשיאה הראשון של קרואטיה אחרי‬
‫התפרקותה של יוגוסלביה‪ ,‬פראניו טוג'מאן‬
‫(‪ ,)Tudjman‬השתתף בתנועת הפרטיזנים והגיע‬
‫לדרגת גנרל בצבאו של טיטו‪ .‬ולמרות זאת‪,‬‬
‫מתוך גישה לאומנית קרואטית אמר בפברואר‬
‫‪" :1990‬המדינה הקרואטית העצמאית‬
‫(הפשיסטית ר‪.‬ט‪ ).‬לא היתה רק מדינה‬
‫'קוויזלינגית' או 'פשע פשיסטי'‪ ,‬אלא גם ביטוי‬
‫לשאיפות ההיסטוריות של העם הקרואטי‬
‫למען מדינה עצמאית‪ ."...‬בתוך כך‪ ,‬גם מזער את‬
‫מספר הקורבנות היהודיים בקרואטיה והואשם‬
‫בהכחשת השואה‪ .‬בספר שכתב בראשית שנות‬
‫ה‪ 90 -‬ושראה אור בקרואטיה במהדורות רבות‪,‬‬
‫טען טוג'מאן כי היהודים עצמם השתתפו‬
‫ברציחת היהודים במחנה הקרואטי הידוע‬
‫‪27‬‬
‫המאבק על התודעה‬
‫ז'נדרמים אוסטאשים‬
‫לשמצה יאסנובאץ' (‪ .)Jasenovac‬מחנה ששמו היו לפושעים והפושעים לקורבנות‪.‬‬
‫רשום לדיראון עולם בין מחנות ההשמדה‬
‫באוהל יזכור ביד ושם בירושלים‪.‬‬
‫בתקופת שלטונו של נשיא‬
‫זאת ועוד‪ .‬בתקופת שלטונו של טוג'מאן נהרסו‪ ,‬קרואטיה‪ ,‬טוג'מאן‪ ,‬נהרסו ‪2,962‬‬
‫לפי נתונים של איגוד הלוחמים האנטי פשיסטיים מצבות ופסלים לזכר פרטיזנים‬
‫של קרואטיה‪ 2,962 ,‬מצבות ופסלים לזכר וכ‪ 3,000-‬מצבות נפגעו והוזנחו‪.‬‬
‫פרטיזנים‪ ,‬גיבורי המלחמה נגד הנאצים‪ ,‬ועוד‬
‫כ‪ 3,000-‬מצבות נפגעו והוזנחו‪ .‬שמות רחובות שמות רחובות שנשאו את‬
‫בערי קרואטיה שנשאו את שמותיהם‪ ,‬שונו‪ .‬שמותיהם שונו‪ .‬שמה של הכיכר‬
‫שמה של הכיכר המרכזית בזגרב‪ ,‬בירת קרואטיה‪ ,‬המרכזית בזגרב הוסב מ"כיכר‬
‫הוסב מ"כיכר קורבנות הפשיזם" ל"ככר גדולי קורבנות הפשיזם" ל"ככר גדולי‬
‫קרואטיה"‪ .‬בקונצרטים פומביים שרו שירים קרואטיה"‬
‫שפיארו את האוסטשים הפשיסטיים‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬יהודים יוצאי יוגוסלביה לשעבר‪,‬‬
‫המלחמה על ההיסטוריה‬
‫חייבים להלחם נגד מגמות אלה יחד עם‬
‫כל אלה הם ביטויים ל"רביזיוניזם היסטורי"‪ .‬היסטוריונים חשובים בארצות אלה עצמן‪.‬‬
‫מגמה זו של סילוף ההיסטוריה של מלחמת צריך לציין כי בשנים האחרונות גם בסרביה‬
‫העולם השנייה ומתן הכשר למשתפי פעולה שאחרי מילושביץ'‪ ,‬וגם בקרואטיה שאחרי‬
‫מקומיים עם הנאצים‪ ,‬בולטת בקרואטיה טוג'מאן‪ ,‬שונתה אווירה ציבורית זו‪ .‬הגילויים‬
‫ובסרביה כמו גם בארצות אחרות של מזרח של הרוויזיוניזם ההיסטורי לא נעלמו אומנם‬
‫ומרכז אירופה‪ .‬במקדוניה ובסלובניה התופעה לחלוטין‪ ,‬אך כבר מתפרסמים מחקרים וספרים‪,‬‬
‫בולטת פחות‪ .‬הרביזיוניזם ההיסטורי הזה ויש גם הצהרות של ראשיהן‪ ,‬המציינים בחיוב‬
‫מבקש לחסל את האתוס החשוב כל כך של את הפרק המפואר של המאבק האנטי‪-‬נאצי‬
‫המלחמה האנטי‪-‬נאצית בארצות אלה‪ .‬עם בתולדות עמיהם‪.‬‬
‫התפרקותה של יוגוסלביה מתנהלת שם מעין כחלק ממגמות רביזיוניסטיות אלה‪ ,‬גם תנועת‬
‫"מלחמת אזרחים על הזיכרון ההיסטורי"‪ .‬הפרטיזנים ביוגוסלביה היתה יעד להשמצות‬
‫העבר האנטי נאצי נמחק ונבנים מיתוסים וסילופים‪ .‬האתוס האנטי‪-‬פשיסטי שאפיין‬
‫מסולפים חדשים‪ .‬היוצרות התהפכו‪ :‬משתפי את תנועת ההתנגדות ביוגוסלביה בתקופת‬
‫הפעולה וה"קוויזלינגים" היו ל"מצילי האומה" מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הפך במדינות שירשו‬
‫ואילו הפרטיזנים שלחמו נגד הנאצים ועושי את יוגוסלביה לא רק ל"בלתי אופנתי" בשיח‬
‫דברם‪ ,‬היו ל"רוצחי עמם ופושעים"‪ .‬הקורבנות הציבורי‪ ,‬אלא גם הוקע כאנטי‪-‬לאומי‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫יוגוסלביה ‪ -‬ארץ לא קיימת שהייתה פעם‪.‬‬
‫נותרו רק זיכרונות היסטוריים‪ .‬עבור חלק‬
‫זיכרונות טובים‪ .‬עבור אחרים ‪ -‬זיכרונות‬‫רעים‪ .‬יש המנסים לשכתב את ההיסטוריה‪.‬‬
‫על מלחמת הפרטיזנים מתנהלים שם בשני‬
‫העשורים האחרונים מחלוקות וויכוחים‬
‫סוערים בעלי אופי לאומני מכל הצדדים‪.‬‬
‫לניגודים הלאומיים היו שורשים היסטוריים‬
‫בהתפתחות ההיסטורית השונה של עמי‬
‫יוגוסלביה‪ ,‬ואלה החריפו מאוד בתקופת‬
‫הדמים של מלחמת העולם השנייה‪ .‬גם ‪45‬‬
‫שנות החיים המשותפים במסגרת הפדרציה‬
‫היוגוסלבית לא העלימו את הניגודים‬
‫הלאומיים האלה‪ .‬בסופו של דבר יוגוסלביה‬
‫התפרקה על פי קווים לאומיים‪.‬‬
‫ובתוך כל אלה משתלבת המגמה להתנער‬
‫מיוגוסלביה של טיטו ומתנועת הפרטיזנים‬
‫שבראשה עמדו הקומוניסטים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עובדה היסטורית היא שהתפתחות‬
‫תנועת הפרטיזנים ביוגוסלביה בתקופת‬
‫מלחמת העולם השנייה וההתנגדות נגד‬
‫הכובשים ועושי דברם המקומיים‪ ,‬היתה‬
‫בהיקפים שלא היה להם אח ורע בשום מדינה‬
‫אחרת באירופה הכבושה‪ .‬תנועת הפרטיזנים‬
‫של טיטו צמחה בשנות המלחמה לצבא‬
‫של ממש‪ ,‬מכ‪ 80 -‬אלף לוחמים בסוף ‪1941‬‬
‫ל‪ 800 -‬אלף לוחמים בראשית ‪ .1945‬תנועת‬
‫הפרטיזנים ביוגוסלביה ייחודית הן מבחינת‬
‫היקפה והן באופן ניהולה‪ .‬מדי פעם הוכתה ‪-‬‬
‫ותמיד קמה מחדש‪ ,‬מחוזקת‪ ,‬למרות אמצעי‬
‫דיכוי אכזריים ביותר שנקטו הכובשים‪ .‬החל‬
‫מהמחצית השנייה של ‪ 1941‬ועד ראשית‬
‫‪ ,1945‬לא היתה תקופה שחלקים שונים של‬
‫יוגוסלביה‪ ,‬ולעתים שטחים נרחבים ביותר‪,‬‬
‫לא היו משוחררים ונתונים לשליטת תנועה‬
‫זו‪ .‬לא היתה תנועת התנגדות אחת באירופה‬
‫הכבושה‪ ,‬שהעסיקה כוחות כה גדולים של‬
‫צבא הכיבוש הנאצי ובנות בריתו‪ ,‬כמו תנועת‬
‫הפרטיזנים של טיטו‪.‬‬
‫כדי להלחם בתנועת הפרטיזנים‪ ,‬החזיקו‬
‫הגרמנים בשטחה של יוגוסלביה בסוף ‪.1943‬‬
‫‪ 25‬דיוויזיות‪ ,‬הבולגרים החזיקו שש דיוויזיות‬
‫וההונגרים שלוש‪ .‬יחד עם משתפי הפעולה‬
‫המקומיים לחמו נגד הפרטיזנים ‪ 630‬אלף‬
‫חיילי האויב‪ .‬בקרבות נגד הפרטיזנים נהרגו‬
‫בכל תקופת המלחמה כ‪ 450 -‬אלף חיילים של‬
‫צבאות גרמניה ובנות בריתה‪ .‬באותה תקופה‬
‫המאבק על התודעה‬
‫נהרגו בקרבות אלה ‪ 305‬אלף לוחמים פרטיזנים‬
‫ועוד כ‪ 400-‬אלף נפצעו‪ .‬נתונים אלה מעידים על‬
‫היקף תנועת הפרטיזנים ביוגוסלביה שפעלה‬
‫בעוצמות שונות בכל חלקי הארץ‪ .‬זו היתה‬
‫התנועה היחידה ביוגוסלביה הכבושה שהייתה‬
‫רב‪ -‬לאומית והורכבה מבני כל עמי יוגוסלביה‪.‬‬
‫גיבורי החייל‬
‫הכוח המניע היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬האתוס האנטי‪-‬‬
‫נאצי (או האנטי‪ -‬פשיסטי‪ ,‬ביטוי שהיה מקובל‬
‫אז)‪ ,‬ששולב בשאיפה המסורתית‪ -‬היסטורית‬
‫של עמים אלה לחירות מכובש זר‪ .‬אתוס אנטי‪-‬‬
‫נאצי ופשיסטי זה‪ ,‬אפיין בכלל את המלחמה‬
‫נגד גרמניה הנאצית ובנות בריתה‪ .‬בלי האתוס‬
‫הזה אי אפשר להבין כלל את משמעותה של‬
‫מלחמת העולם השנייה ואת ייחודה‪.‬‬
‫כ‪ 6,000-‬יהודים נטלו חלק‬
‫במחתרת ובתנועת הפרטיזנים‪.‬‬
‫‪ 11‬מהם קיבלו את התואר‬
‫העליון של "גיבורי עמי‬
‫יוגוסלביה"‪ .‬למעלה מ‪150 -‬‬
‫זכו לעיטור החשוב "ראשוני‬
‫הלוחמים ‪ - "1941‬פי עשרה‬
‫ממשקלם בכלל האוכלוסייה‬
‫ראובן דפני‪ ,‬יליד זאגרב ולימים דיפלומט‬
‫ישראלי בכיר וסגן יו"ר ''יד ושם''‪ ,‬היה בתקופת‬
‫המלחמה הבכיר מבין הצנחנים הארץ ישראליים‬
‫שצנחו בשטח המשוחרר ופעל ליד מטות של‬
‫יחידות פרטיזנים גדולות‪ .‬בעדותו‪ ,‬אותה מסר‬
‫למוסדות הלאומיים בארץ עם שובו מהשליחות‬
‫ביוגוסלביה‪ ,‬בנובמבר ‪ 1944‬אמר‪:‬‬
‫"זוהי תנועה אשר קשה למצוא מלים כדי‬
‫לשבחה‪ ...‬זוהי תנועה אשר קמה מכלום‪ ...‬את‬
‫נשקם ואת בגדיהם כבשו הפרטיזנים מידי‬
‫האויב‪ ...‬אלה אנשים שאינם לוחמים לשם‬
‫פרסטיז'ה‪ .‬קיימת מטרה אחת ‪ -‬להשמיד‬
‫את האויב‪ ...‬ארגונם למופת‪ .‬בכל שטח שהם‬
‫משחררים‪ ,‬הדבר הראשון שהם עושים זה‬
‫טלפון‪ ,‬השני ‪ -‬בית ספר ואחר כך עיתון‪...‬‬
‫מיד מתחילים לבנות‪ "...‬דפני סיים את עדותו‬
‫בתחזית מעניינת‪" :‬אין כל ספק שיוגוסלביה‬
‫(אחרי המלחמה) לא תהיה קומוניסטית או‬
‫בולשביסטית‪ .‬אולם‪ ,‬המפלגה הקומוניסטית‬
‫תהיה השולטת‪."...‬‬
‫ובכן‪ ,‬בתנועת פרטיזנים זו השתלב חלק‬
‫מיהודי יוגוסלביה‪ .‬במיוחד הצעירים שבהם‪ .‬מי‬
‫שהצליח לשרוד ולהימלט ממלאכת השמדת‬
‫היהודים שבוצעה ע"י הכובשים הנאצים‬
‫במהלך כשנה וחצי הראשונות של הכיבוש‪ .‬כ‪-‬‬
‫‪ 6,000‬מבין יהודי יוגוסלביה נטלו חלק בתנועת‬
‫המחתרת האנטי‪-‬נאצית ובתנועת הפרטיזנים‪.‬‬
‫כ‪ 1,500 -‬מהם נפלו בקרב‪ .‬אם לוקחים בחשבון‬
‫את החלק הבוגר יותר של יהודי יוגוסלביה‬
‫שיכלו בכלל להשתתף בפעילות זו‪ ,‬הרי מגיעים‬
‫למסקנה ש‪ 15-‬אחוזים מיהודי יוגוסלביה‬
‫בגילים המתאימים‪ ,‬נטלו חלק במלחמה נגד‬
‫הנאצים בצורותיה השונות‪ .‬זהו שיעור כמעט‬
‫חסרת תקדים בקרב היהודים בארצות אחרות‬
‫של אירופה הכבושה‪.‬‬
‫במלחמת פרטיזנים זו גילו גם היהודים‬
‫גבורה עילאית ותרמו תרומה איכותית‬
‫למאבק‪ .‬הם נמנו על מארגני ההתקוממות‬
‫והמחתרת האנטי‪-‬נאצית בחבלים שונים של‬
‫יוגוסלביה‪ .‬היו ביניהם מספר מפקדים אגדיים‬
‫של יחידות הפרטיזנים‪ ,‬מפקדי בריגאדות‬
‫ויחידות פרטיזנים מובחרות וקומיסרים‬
‫פוליטיים‪ .‬הם היו גם מייסדים וראשי השירות‬
‫הרפואי של הפרטיזנים‪ ,‬קציני מודיעין וכו'‪.‬‬
‫שניים מיהודי יוגוסלביה היו חברים במטה‬
‫הפרטיזנים העליון ובוועדה הצבאית העליונה‬
‫של המחתרת האנטי‪-‬נאצית‪ .‬משורות יהודי‬
‫יוגוסלביה יצאו ‪ 11‬בעלי התואר העליון של‬
‫"גיבורי עמי יוגוסלביה"‪ .‬למעלה מ‪150-‬‬
‫יהודים זכו לעיטור החשוב של "ראשוני‬
‫הלוחמים ‪ ,"1941‬על השתתפות בהתקוממות‬
‫מיומה הראשון ‪ -‬שיעור העולה פי עשרה‬
‫ממשקלם בכלל אוכלוסייתה של יוגוסלביה‪.‬‬
‫‪ 14‬מן הלוחמים היהודיים הגיעו לדרגת גנרל‬
‫בצבא הפרטיזני‪.‬‬
‫ועוד קו ייחודי שאפיין את חלקם של יהודי‬
‫יוגוסלביה במלחמה נגד הנאצים‪ :‬כמחצית‬
‫מכל הלוחמים היהודיים בשורות הפרטיזנים‬
‫היו יוצאי ספרד‪ .‬דבר זה נבע‪ ,‬כמובן‪ ,‬מן‬
‫ההרכב העדתי המיוחד של יהדות יוגוסלביה‬
‫והבלקנים‪ .‬מן הראוי לציין עוד‪ ,‬כי היהודים‬
‫לחמו לא במסגרת יחידות פרטיזנים יהודיות‬
‫נפרדות‪ ,‬אלא כחלק מתנועת הפרטיזנים‬
‫הכללית‪ .‬הם היו מפוזרים בין יחידותיה השונות‪,‬‬
‫אם כי היה ניסיון אחד להקים גדוד פרטיזנים‬
‫יהודי אחרי כניעתה של איטליה בספטמבר‬
‫‪ .1943‬ועוד נתון מאלף‪ :‬מבין כ‪ 82 -‬אלף יהודי‬
‫יוגוסלביה מלפני המלחמה‪ ,‬הושמדו בתקופת‬
‫השואה כ‪ 82 -‬אחוזים‪ .‬במשך ארבע שנות‬
‫המלחמה נפלו בשורות הפרטיזנים כ‪ 30 -‬אחוז‬
‫פרטיזניפ בכניסה לזגרב‬
‫מקרב היהודים שהצטרפו אליה‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬סיכויי ההישרדות וההצלה‬
‫של היהודים שהצטרפו לתנועת הפרטיזנים‬
‫היו גדולים כמעט פי שלושה לעומת אלה שלא‬
‫הגיעו אליה ‪ -‬למרות כל הקשיים והקרבות‬
‫העקובים מדם שהתנהלו‪ .‬מבין כ‪ 15-‬אלף‬
‫מבין כ‪ 82-‬אלף יהודי יוגוסלביה‬
‫הושמדו כ‪ 82-‬אחוזים‪ .‬במשך‬
‫ארבע שנות המלחמה נפלו‬
‫בשורות הפרטיזנים כ‪ 30-‬אחוז‬
‫מקרב היהודים שהצטרפו‬
‫אליה‪ .‬סיכויי ההישרדות של‬
‫היהודים שהצטרפו לפרטיזנים‬
‫היו גדולים כמעט פי שלושה‬
‫לעומת האחרים‬
‫יהודי יוגוסלביה ששרדו את השואה‪ ,‬ניצלו‬
‫כשליש בהיותם בשורות הפרטיזנים‪ ,‬ואם‬
‫לוקחים בחשבון את היהודים שמצאו מקלט‬
‫כפליטים בשטחים ששוחררו ע"י הפרטיזנים‪-‬‬
‫שיעור זה מתקרב לחצי‪.‬‬
‫סיכויי ההישרדות של אותם יהודים‬
‫יוגוסלביים מועטים שניצלו בתקופת השואה‬
‫היו טמונים‪ ,‬במידה רבה בהצטרפותם‬
‫לתנועת הפרטיזנים שהתפתחה בארצם‪.‬‬
‫"כ‪ 15-‬אלף יהודים שנותרו בחיים ושרדו את‬
‫פשעי הגרמנים ביוגוסלביה צריכים להודות‪,‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬לעובדה שהצטרפו לפרטיזנים‬
‫ולחמו באופן פעיל נגד הכיבוש הגרמני של‬
‫הארץ‪ .‬רבים ניצלו משום שנמלטו לשטחים‬
‫שהיו תחת כיבוש איטלקי‪ ,‬ואחרי כניעתה‬
‫של איטליה‪ -‬הלכו לפרטיזנים‪ ".‬הערכה זו‬
‫השמיע ד"ר מירוסלאב דמאיו (‪)Demajo‬‬
‫מהמוזיאון היהודי בבלגראד‪ ,‬הפועל במסגרת‬
‫האיגוד של הקהיליות היהודיות בסרביה‬
‫(קודם יוגוסלביה)‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫שבעת המופלאים‬
‫נס התינוקות‬
‫בקאופרינג ‪ -‬דאכאו‬
‫סיפור מופלא על לידתם של שבעה תינוקות במחנה הריכוז קאופרינג ‪ -‬דכאו במהלך‬
‫החודשים האחרונים של המלחמה‪ ,‬הונצח בסרט דוקומנטרי שזכה בחודש מאי השנה‬
‫במקום השני בפסטיבל סרטים דוקומנטאריים בלאס וגאס‪ ,‬אך עדיין לא נרכש להקרנה‬
‫על ידי אחת מרשתות הטלוויזיה בישראל‬
‫| אורי חנוך* |‬
‫ג'ורג'‪ ,‬ג'וסי‪ ,‬לסלי‪ ,‬מריקה‪ ,‬אגנס‪ ,‬יהודית וסוזי‪,‬‬
‫בילו את החודשים הראשונים של חייהם‬
‫בקאופרינג ‪ -‬דכאו‪ 50 ,‬ק"מ מערבית למינכן‪.‬‬
‫לפני כמה שנים התחלו לבצבץ שמועות על‬
‫ילדים שנולדו בקאופרינג ‪ 1‬בדכאו‪ .‬יוצרות‬
‫הסרט‪ ,‬אווה גרוברובה ומרטינה גבז מצ'כיה‬
‫החליטו לצאת למסע חיפושים‪ .‬לאט לאט‬
‫הגיעו לכל הילדים בקצוות תבל‪ ,‬והטלוויזיה‬
‫הגרמנית החליטה לממן את הפקת הסרט‪.‬‬
‫השתיים‪ ,‬שעלו באקראי על הסיפור המופלא‬
‫הלכו בעקבות האמהות‪ ,‬ששתים מהן עדיין‬
‫חיות בסלובקיה ובקנדה‪ .‬התינוקות שהם‬
‫עכשיו בני שישים וחמש חיים בהונגריה‪,‬‬
‫סלובקיה ניו יורק וקנדה‪ .‬רק אחת מהם‪ ,‬חנה‬
‫קליין‪ ,‬מתגוררת בארץ‪ ,‬בקריית ים ליד חיפה‬
‫‪30‬‬
‫והיא סבתא לששה עשר נכדים‪.‬‬
‫התינוקות נולדו לשבע נשים הונגריות‬
‫שניצלו בדרך נס‪ ,‬אחרי ששרדו את הסלקציה‬
‫באושוויץ והגיעו כעובדות כפיה למחנות אלה‪.‬‬
‫נשים הרות אלה שרדו ברעב ותת תזונה וילדו‬
‫ללא כל ציוד רפואי‪ -‬שבעה תינוקות בריאים‪,‬‬
‫בסיועו של רופא יהודי‪ .‬על אף התנאים הקשים‬
‫שהיו באותם מחנות‪ ,‬בקור של עשרים מעלות‬
‫מתחת לאפס‪ ,‬עטופים בסחבות ומכוסים‬
‫בכינים‪ ,‬שרדו ונשארו בחיים כל התינוקות‬
‫‪ ‬שני בנים וחמש בנות‪.‬‬‫אף אחד מאתנו לא יכול‪ ‬היה לדמיין‬
‫שבמקום הנורא שבו מתו אנשים בכל רגע‪,‬‬
‫יכול היה להיוולד אפילו תינוק אחד‪ ,‬והנה‪-‬‬
‫פה נולדו שבעה תינוקות‪ .‬כנגד כל הסיכויים‪,‬‬
‫נשארו בחיים האמהות וגם ילדיהן‪ .‬מפקדי‬
‫המחנה היו אנשי אס‪.‬אס אכזריים וסדיסטיים‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬פיקח במיוחד בשם דפנר‪ ,‬אמר‬
‫לעצמו "את המלחמה כבר הפסדנו‪ ,‬נראה איך‬
‫נציל את עצמנו"‪ ,‬כך אני מתאר לעצמי‪ .‬ואז‬
‫החליט לא להרוג את האמהות‪ ,‬אלא לאפשר‬
‫להן ללדת ועל ידי זה לקנות את חייו‪ .‬הוא ידע‬
‫שהאמריקאים לא יחוסו עליהם‪ ,‬ואכן בזכות‬
‫מכתב חתום בידי הנשים קיבל רק שלוש שנות‬
‫מאסר ‪ -‬והוא היה הרי רוצח כמו כל האחרים‬
‫שנדונו לתליה‪.‬‬
‫הסיפור כולו נודע לנו רק לפני שנה‪ .‬לא ידענו‬
‫על קיומם בזמן שהותנו במחנה‪ .‬הסתבר‪ ,‬כי‬
‫כשהחלו בוכים‪ ,‬דחפו להם סמרטוט מהול‬
‫במי סוכר כדי להרגיעם‪ .‬כשעברנו בקרבת‬
‫מקום‪ ,‬אף פעם לא שמענו בכי‪ .‬אלו היו נשים‬
‫מהונגריה שהגיעו ככל הנראה למחנה כשהן‬
‫כבר הרות‪.‬‬
‫הימים היו ימים של סוף שנת ‪ ,1944‬חורף‬
‫קר באופן מיוחד ובמחנה החוץ של דכאו‪,‬‬
‫קאופרינג היה המצב ללא נשוא‪ .‬בהתחלה היו‬
‫‪ 1000‬איש שגוועו ומתו לאט לאט בעבודת פרך‪,‬‬
‫במכות‪ .‬את התשושים לקחו ברכבות לאושוויץ‬
‫לתאי הגזים‪ .‬אבי‪ ,‬שרגא חנוך ז"ל‪ ,‬היה ביניהם‪.‬‬
‫בדרכן חזרה הביאו הרכבות מאושוויץ אנשים‬
‫חדשים‪ .‬יש להניח שאנשים אלה‪ ,‬כשהפכו‬
‫תשושים הוחזרו שוב להמתה באושוויץ‪.‬‬
‫מה שקרה בעצם‪ ,‬שהלידה התבצעה בתנאים‬
‫בלתי אפשריים‪ ,‬ולכן הלך אותו דפנר והביא‬
‫גינקולוג שמצא במחנה הגברים שיעזור להן‬
‫מאוד מוצל ללוחמים‬
‫ללדת‪ .‬הלידות התרחשו לאורך החודשים‬
‫האחרונים לפני גמר המלחמה בסוף אפריל‬
‫ותחילת מאי ‪ .1944‬רוב הנשים הצליחו להניק‪,‬‬
‫ולאחת מהן שלא יכלה להניק‪ ,‬דאג לאספקה‬
‫של חלב משומר‪ .‬בחור ליטאי אחד בשם דוד‪,‬‬
‫היה מעביר כל לילה מזון לנשים מתחת לגדר‪.‬‬
‫הייתה שם קאפו שכונתה "לובה‬
‫הצהובה" שהייתה אכזרית‬
‫מאוד‪ .‬אך למרות זאת‪ ,‬הביאה‬
‫לשבע האמהות תנור לחמום‪.‬‬
‫עבר נאצי אחר‪ ,‬הכה אותה‬
‫מכות רצח וזרק את התנור‪.‬‬
‫כששכבה מתבוססת בדם‬
‫אמרה‪" :‬אל תדאגו‪ ,‬אביא לכם‬
‫תנור אחר"‬
‫הקאפו הטובה‬
‫היתה שם קאפו שכונתה "לובה הצהובה"‬
‫שהייתה אכזרית מאוד‪ .‬אך למרות זאת‪ ,‬הביאה‬
‫לשבע האמהות תנור לחמום‪ .‬עבר נאצי אחר‪,‬‬
‫הכה אותה מכות רצח וזרק את התנור‪ .‬כששכבה‬
‫מתבוססת בדם אמרה‪" :‬אל תדאגו‪ ,‬אביא לכם‬
‫תנור אחר"‪ .‬ואכן לאחר שהתאוששה‪ ,‬הביאה‬
‫תנור אחר‪ .‬בתום המלחמה החליטה לטייל‬
‫בארץ‪ .‬הדבר נודע לדב שילנסקי ז"ל‪ ,‬שהיה‬
‫גם הוא במחנה‪ ,‬והוא החליט להגיש נגדה‬
‫תלונה במשטרה על פי חוק עשיית דין בנאצים‬
‫ועוזריהם‪ .‬היא נעצרה ונשפטה לשלושה‬
‫חודשי מאסר‪ .‬אחר כך גורשה תוך התחייבות‬
‫שלא לחזור ארצה לעולם‪ .‬אנחנו כמובן מאוד‬
‫שמחנו אז‪ ,‬לפני שנודעו לנו כל הסיפור הזה על‬
‫האמהות והעזרה שהושיטה להן‪ .‬ככל שאנחנו‬
‫יודעים‪ ,‬היא גם לא הזכירה בעת החקירה את‬
‫העזרה שהגישה ליולדות‪ .‬כל זה התגלה רק‬
‫לפני שנה במהלך הטקס השנתי המתקיים ב‪1-‬‬
‫במאי‪ ,‬בדכאו‪ ,‬לציון יום השחרור‪ .‬כששמעתי‬
‫את הסיפור‪ ,‬חיפשתי את שילנסקי ואמרתי לו‬
‫"טעינו"‪ .‬הוא שמע אותי ואמר "אני לא יכול‬
‫להמשיך‪ ,‬אני חולה"‪ .‬למחרת הוא מת ‪ -‬אבל‬
‫הוא הספיק לשמוע שלובה היתה גם מלאך‪.‬‬
‫לקראת סוף אפריל ‪ 45‬הוחלט לפנות את‬
‫המחנה‪ .‬רוב האסירים הצטוו לצאת לדרך‬
‫ברגל לכיוון טירול‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬בפקודתו של‬
‫הימלר‪ .‬התשושים והחולים הועלו על רכבות‬
‫לדכאו‪ ,‬ועמם גם שבע האמהות על ילדיהן‪ .‬אני‬
‫הייתי כל כך תשוש‪ ,‬שהחלטתי לעלות לרכבת‬
‫ואמרתי לעצמי "יהיה מה שיהיה"‪ ,‬למרות‬
‫שידעתי כי רכבת תמיד מובילה למוות‪.‬‬
‫מרים רוזנטל‪ ,‬אחת האמהות שעדיין חיות‪,‬‬
‫היתה כה תשושה‪ ,‬עד כי בדרך לרכבת הציע‬
‫לה זקיף גרמני שהלך לידה לקחת את הילד‬
‫כדי לעזור לה‪ .‬היא הסכימה‪ .‬הוא הלך לידה‬
‫עד הקרון שם החזיר לה את התינוק‪ .‬הרכבת‬
‫התחילה לנסוע לכיוון דכאו‪ .‬ליד שוואבהאוזן‪,‬‬
‫הפציצו אותה האמריקאים משום שלידה‬
‫חנתה רכבת נשק גרמנית‪ .‬התבקשנו להתפנות‬
‫לחורשה הסמוכה‪ .‬לאחר מכן הועלו העצירים‬
‫לרכבת אך אני ניצלתי את ההזדמנות כדי לברוח‪.‬‬
‫הנשים ישבו עם התינוקות בקרון האחרון‪.‬‬
‫הרכבת הגיע לדכאו שם הייתה מגיפת טיפוס‬
‫איומה שהפילה המוני חללים‪ .‬התינוקות‬
‫ואמהותיהם נשארו באורך פלא בחיים‪ .‬כעבור‬
‫שלושה ימים הגיע הצבא האמריקאי ואחיות‬
‫טיפלו בהם‪ .‬כל אחת מהן פנתה לדרכה‪.‬‬
‫אחת לקנדה‪ ,‬אחת לניו יורק ואחת הגיעה גם‬
‫לישראל‪ .‬הילדה‪ ,‬חנה קליין שמה‪ ,‬היא כיום‬
‫כבר סבתא ל‪ 16-‬נכדים‪ .‬מרים רוזנטל הגיעה‬
‫חזרה להונגריה שם היא פוגשת בבעלה‬
‫ששוחרר גם הוא בחיים מהמחנה‪ .‬היא אומרת‬
‫לו "בלה‪ ,‬בלה‪ ,‬אתה לא מכיר אותי‪ ,‬זה התינוק‬
‫שלך"‪ .‬הוא פשוט לא היה יכול להאמין‪ .‬הם‬
‫נסעו לקנדה‪.‬‬
‫הסרט היה תגלית מרעישה לא רק עבור חלק‬
‫מהילדים‪ ,‬ולא רק חוויה רגשית עצומה עבורם‪.‬‬
‫הוא נגע ללב כל מי מאיתנו שהיו במחנה זה‪.‬‬
‫יש אחווה בין הניצולים לקבוצה שלנו‪ .‬אנחנו‬
‫מתייחסים אליהם כמו לילדינו ואני מתכנן‬
‫להביא את כולם ארצה‪.‬‬
‫צריך לראות כדי להאמין‬
‫מריקה נובקובה בת ה‪ ,65-‬הדמות המובילה בסרט‪ ,‬שגדלה בעיירה הסלובקית דונסקה‬
‫סטרדה‪ ,‬מעולם לא הבינה מדוע בתעודת הלידה שלה נכתב שנולדה בקאופרינג‪ ,‬כפר‬
‫בבוואריה‪" .‬זה לא הגיוני‪ ,‬אבל אמא סירבה להסביר מדוע"‪.‬‬
‫אימה של מריקה‪ ,‬אווה פליישמנובה‪ ,‬הסכימה בסופו של דבר‪ ,‬לאחר כל שנות ההסתרה‪,‬‬
‫לספר מול המצלמות על מה שקרה‪ .‬היא מתארת את זוועות המלחמה‪ ,‬איך ניצלה בנס‬
‫מתאי הגזים באושוויץ‪ ,‬ומספרת על המעבר לקאופרינג ‪ ,1‬שם ילדה את בתה‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫שמרה את הסיפור בסוד בגלל האנטישמיות בסלובקיה‪.‬‬
‫"כילדה‪ ,‬דמיינתי שנולדתי ביער"‪ ,‬מספרת מריקה‪" .‬אמא שלי סיפרה לי שהיה מאוד‬
‫קשה שם ושהם סבלו התאכזרות קשה‪ ,‬אבל לא ממש ידעתי מה היה המקום הזה בכלל"‪.‬‬
‫יוצרות הסרט לקחו את מריקה למסע דרך תחנות הייסורים של אמה ‪ -‬לגדר באושוויץ‪ ,‬אל‬
‫העיר הגרמנית אוגסבורג שבו נשים שימשו כעובדות כפייה במפעל הנשק‪ ,‬ולקאופרינג ‪.1‬‬
‫אמה של מריקה נבדקה פעמיים על ידי יוזף מנגלה‪ ,‬רופא המוות מאושוויץ‪ .‬הוא צבט‬
‫את חזה כדי לראות עם יצא חלב‪ ,‬ולהחליט אם תישאר בחיים או לא‪ .‬איכשהו הצליחה‬
‫לכווץ את ביטנה והוא לא שם לב שהיא בהריון‪ .‬זה היה הנס הפרטי שלה‪ ,‬משום שהיינריך‬
‫הימלר‪ ,‬ראש הס"ס‪ ,‬היה נחוש בדעתו להשמיד את כל הילדים היהודים‪.‬‬
‫מרים רוזנטל‪ ,‬משתתפת אחרת בסרט‪ ,‬בת ‪ ,87‬בקושי יכולה להביא את עצמה לדבר מול‬
‫המצלמה‪ .‬התיאור שלה את שנות המלחמה היה הפעם הראשונה שדיברה שוב גרמנית‬
‫לאחר שעזבה את גרמניה‪ .‬היא ובעלה‪ ,‬אף הוא ניצול שואה‪ ,‬בנו חיים חדשים לבנם‬
‫ולעצמם בטורונטו‪ .‬זוועות העבר עדיין ניכרים במרים‪ ,‬אשר לעתים קרובות פורצת בבכי‬
‫כשהיא מדברת‪.‬‬
‫הסרט מתאר לא רק את הזוועה‪ ,‬לא רק את הנס‪ ,‬אלא גם ‪ -‬ואולי בעיקר‪ -‬את הקושי‬
‫שאתו מתמודדים האמהות וילדיהן בשאלות של זהות‪ ,‬גילוי‪ ,‬הסתרת האמת והעננה‬
‫הרובצת על משפחות ניצולים וילדי הדור השני‪.‬‬
‫* הכותב הוא יו"ר העמותה להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג‪ ,‬קאופרינג‪ ,‬דאכאו‬
‫‪31‬‬
‫‪ 70‬שנה לשואת טרנסניסטריה‬
‫ז'נדרמנים מפקחים על יהודים מגורשים בדרכם‬
‫לטרנסניסטריה‪10.06.1942 ,‬‬
‫יחיאל איווניר עם קבוצת חברי תנועת המזרחי‪,‬‬
‫ברהומט פה סירט‪1932 ,‬‬
‫יהודים לפני גירוש על גדת הדנייסטר‬
‫"הפתרון הסופי"‬
‫נוסח רומניה הפשיסטית‬
‫השמדת היהודים בטרנסניסטריה בוצעה תוך שיתוף פעולה מלא בין הנאצים לשלטון הפשיסטי של‬
‫הגנרל יון אנטונסקו ותנועת "הלגיונרים"‪ .‬תחילת מבצע "ברברוסה" ביוני ‪ ,1941‬היה גם האות להפעלת‬
‫מערך ההשמדה ההמונית ברומניה‬
‫| אל"מ (מיל‪ ).‬יצחק ילון |‬
‫עם תום מלחמת העולם הראשונה (סוף‬
‫‪ ,)1918‬סופחו לרומניה השטחים הבאים‪:‬‬
‫מהונגריה ‪ -‬טרנסילבניה ובאנאט; מבולגריה ‪-‬‬
‫דרום דוברוג'יה; מרוסיה ‪ -‬בסרביה ומאוסטריה‬
‫ בוקובינה‪ .‬בתחילת מלחמת העולם השנייה‬‫נקרעו מרומניה בסרביה וצפונה של בוקובינה‪,‬‬
‫שאותן סיפחה לעצמה ברית‪-‬המועצות (‪28‬‬
‫ביוני ‪ ;)1940‬צפון טרנסילבניה סופחה‬
‫להונגריה (סוף אוגוסט ‪ )1940‬ודרום דוברוג'יה‬
‫סופחה לבולגריה (‪ 7‬בספטמבר ‪ .)1940‬קריעת‬
‫חבלי ארץ אלה מרומניה‪ ,‬העלתה לשלטון‬
‫את הגנרל יון אנטונסקו יחד עם תנועת‬
‫ה"לגיונרים" האנטישמית והאכזרית‪ .‬המלך‬
‫קרול השני גורש‪ ,‬ובנו מיהאי הומלך במקומו‬
‫ב‪ 6 -‬בספטמבר ‪ .1940‬את זעמם על אבדן‬
‫השטחים שפכו הרומנים על ראש היהודים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ראש הממשלה אנטונסקו‪:‬‬
‫"אני מבקש מכם‪ ,‬היו חסרי‬
‫רחמים‪ .‬אין כאן מקום‬
‫להומניטאריות מתקתקה‬
‫וחסרת שחר‪ ...‬אני מצדד‬
‫בהגירה כפויה של כל היסוד‬
‫היהודי מבסרביה ומבוק‬
‫ובינה‪ ...‬אם יש צורך בכך‪,‬‬
‫השתמשו במכונות ירייה"‬
‫האנטישמיות פשטה ברחבי המדינה כולה‪.‬‬
‫יהודים גורשו מהכפרים אל הערים הסמוכות‪,‬‬
‫רכוש יהודי הוחרם‪ ,‬תלמידים יהודים לא‬
‫הורשו עוד לבקר בבתי‪-‬ספר ממלכתיים‪,‬‬
‫מפעלים הוחרמו‪ ,‬יהודים הוצאו מהאיגודים‬
‫המקצועיים (רופאים‪ ,‬עורכי דין ומהנדסים)‪,‬‬
‫אחרים נזרקו מרכבות‪ ,‬הוכו ונשדדו ורבים‬
‫נהרגו‪ .‬בדורוהי‪ ,‬ביאסי‪ ,‬בבוקרשט ובמקומות‬
‫נוספים פרצו פוגרומים‪.‬‬
‫כתוצאה מאלה‪ ,‬ומן הפחד מפני מה שעוד‬
‫עלול לקרות עברו אז אלפי יהודים לבסרביה‬
‫ולצפון בוקובינה‪ ,‬אשר זה עתה סופחו לברית‬
‫המועצות‪ .‬כל אלה היו רק מבוא לשואה‪ ,‬אותה‬
‫חוללו הרומנים לאחר מכן‪ .‬בתחילת "מבצע‬
‫ברברוסה" ביוני ‪ ,1941‬כבשו גרמניה ורומניה‬
‫את בסרביה ואת צפון בוקובינה‪ .‬מנהיגי רומניה‬
‫‪ 70‬שנה לשואת טרנסניסטריה‬
‫דאז‪ ,‬המרשל אנטונסקו וראש ממשלתה מיהאי‬
‫אנטונסקו‪ ,‬יחד עם חברי ממשלה אחרים‪ ,‬נתנו‬
‫פקודות לצבא ולז'נדרמריה הרומנים תחת‬
‫הסיסמה "ניקוי השטח‪ .‬להיפטר מיהודים‬
‫וקומוניסטים"‪ .‬ראש הממשלה אנטונסקו‬
‫הגדיל ועשה בישיבת הקבינט מה‪ 8 -‬ביולי ‪1941‬‬
‫באומרו‪" :‬אני מבקש מכם‪ ,‬היו חסרי רחמים‪.‬‬
‫אין כאן מקום להומניטאריות מתקתקה‬
‫וחסרת שחר‪ ...‬אני מצדד בהגירה כפויה של כל‬
‫היסוד היהודי מבסרביה ומבוקובינה‪ .‬יש לגרש‬
‫אותם מעבר לגבול‪ ...‬איני חושש שמא תשפוט‬
‫אותנו ההיסטוריה כברברים‪ .‬אם יש צורך בכך‪,‬‬
‫השתמשו במכונות ירייה‪ .‬ואני אומר כי החוק‬
‫אינו קיים''‪".‬‬
‫ועדת היסטוריונים רומנית‪-‬‬
‫ישראלית‪" :‬רומניה אחראית‬
‫ליותר מעשי רצח של יהודים‬
‫בשואה מאשר כל מדינה אחרת‬
‫פרט לגרמניה‪ .‬רומניה ביצעה‬
‫רצח עם נגד יהודים‪ .‬העובדה כי‬
‫חלק מיהודיה שרד‪ ,‬אינה משנה‬
‫מציאות זאת"‬
‫הפקודות בוצעו במלואן‪ .‬בימים הראשונים‬
‫ניתנה יד חופשית לאוכלוסייה המקומית‬
‫לשדוד‪ ,‬לבזוז ולהרוג יהודים‪ ,‬כאשר הצבא‬
‫והז'נדרמריה נוטלים בכך חלק‪ .‬יהודים נשדדו‬
‫והוכו‪ ,‬בנות ונשים נאנסו‪ ,‬רבים נרצחו במקום‪,‬‬
‫ואלה שנותרו בחיים גורשו ונדדו לכיוון נהר‬
‫הדנייסטר‪ .‬הם צעדו ברגל מאות קילומטרים‬
‫בחום הקיץ‪ ,‬רעבים‪ ,‬חולים ותשושים‪ .‬החיילים‬
‫הרומנים ירו בכושלים בהליכה‪ ,‬אחרים גוועו‬
‫מרעב‪ ,‬ממחלות ומתשישות‪ .‬חלקם הגיעו‬
‫לידינץ ולמחנות זמניים אחרים‪.‬‬
‫לאחר שהייה של כשישה שבועות במחנות‬
‫הזמניים נמשך הגירוש לכיוון טרנסניסטריה‪.‬‬
‫כ‪ 150-‬אלף מיהודי בסרביה ובוקובינה נספו‬
‫בשלושת החודשים יולי‪ ,‬אוגוסט וספטמבר‬
‫‪ 1941‬על אדמות בסרביה וצפון בוקובינה‪ .‬גם‬
‫את ניצולי הפוגרומים מצפון בוקובינה שהיו‬
‫תחת שלטון סובייטי‪ ,‬וכן יהודי דרום בוקובינה‬
‫ומחוז דורוהוי (שלא היו תחת שלטון סובייטי)‬
‫גרשו הרומנים לטרנסניסטריה‪ ,‬חבל ארץ‬
‫בין נהרות הדנייסטר והבוג‪ ,‬שאותו העבירו‬
‫הגרמנים לשליטת רומניה‪ .‬כ‪ 195-‬אלף יהודים‬
‫ז'נדרמים רומנים ואזרחים משתפי פעולה‪ ,‬במהלך גירוש יהודי העיירה בריצ'בה לטרנסיסטריה‪ .‬בראש שיירת המגורשים‬
‫נראה הרב דב‪ -‬בערל יחיאל‪ .‬סרביה‪ ,‬רומניה‪1941 ,‬‬
‫"הרפסודה עם המגורשים על נהר הדנייסטר"‪ .‬ציור של שלמה שוורץ‪ ,‬יליד צפון בוקובינה‬
‫גורשו החל מאוקטובר ‪ 1941‬לטרנסניסטריה‪,‬‬
‫מהם נספו שם כ ‪- 145‬אלף ועוד כ ‪- 180‬אלף‬
‫יהודים מקומיים‪ ,‬עד שהשטח שוחרר במארס‬
‫‪ 1944‬ע"י הצבא האדום‪ .‬על גירוש זה נכתב‬
‫רבות ועוד ייכתב‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ 2004‬פורסם דו"ח "ועדת‬
‫ההיסטוריונים הרומנית ‪ -‬ישראלית" בראשותו‬
‫של פרופ' אלי ויזל‪ .‬השתתפו בה ‪32‬‬
‫היסטוריונים ואנשי ציבור מארה"ב‪ ,‬רומניה‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬גרמניה וצרפת‪ .‬בדו"ח נקבע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫כי "רומניה אחראית ליותר מעשי רצח של‬
‫יהודים בשואה מאשר כל מדינה אחרת פרט‬
‫לגרמניה‪ .‬רומניה ביצעה רצח עם נגד יהודים‪.‬‬
‫העובדה כי חלק מיהודיה שרד‪ ,‬אינה משנה‬
‫מציאות זאת"‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫יוצאים לצעדת החיים בעקבות צעדצ המוות‬
‫העיירה שלי‬
‫בדויד‪-‬הורודוק נרצחו כ‪ 7,000-‬יהודים‪ ,‬ביניהם כמעט כל יהודי המקום‪ 300 .‬שנים של היסטוריה‬
‫מקומית נמחקו באחת‪ .‬אחרים הגיעו מהאזור או ממרכז פולין‪ ,‬כשהם נסים מפני צבאות‬
‫גרמניה המתקדמים מזרחה‪ .‬נחמה בן ש"ך‪-‬בן פורת‪ ,‬חזרה לשם עם בנה ונכדיה‪ ,‬והיא שופכת‬
‫מעט אור על העיירה שלה ועל מה שהיה‬
‫אבא שלי חזה את הנולד‪ ,‬ובשנת ‪ 1934‬עזבה‬
‫משפחתנו ‪ -‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬אחותי חיה ואני‪ -‬בת‬
‫השש‪ ,‬את דויד‪-‬הורודוק‪ ,‬ועלינו לארץ ישראל‬
‫להגשים חלום ציוני‪ .‬הסתובבנו בעיירה שלי‬
‫כשהיא ריקה מיהודים‪ .‬אך איך היא נראתה‬
‫כשחיו בה יהודים? על פניו נראתה כמו היום‬
‫ בתי עץ קטנים מכוסים ברעפי עץ או קש;‬‫בחצרות הבתים ‪ -‬לול‪ ,‬רפת‪ ,‬גינת ירק‪ ,‬ועצי‬
‫תפוח‪ ,‬אגס ודובדבן‪ .‬ובכל חצר באר מים ממנה‬
‫שואבים את המים לתוך מיכלים לשימוש‬
‫יומיומי בבית פנימה‪ ,‬ובית השימוש בחצר‪.‬‬
‫אחרי ימים גשומים הרחובות הבלתי סלולים‬
‫הופכים לשלוליות בוץ ולא לחינם קוראים‬
‫לאזור "אזור הבלוטס" ‪ -‬שפרושו שלוליות‬
‫בוץ‪ ,‬וזה בנוסף לביצות הקיימות‪.‬‬
‫אך יש גם קיץ בעיירה שלי ‪ -‬אם כי גם‬
‫אז יורד לעיתים הגשם‪ .‬התירס‪ ,‬העגבניות‬
‫והמלפפונים צומחים‪ ,‬והילדים משחקים בחוץ‬
‫כמו כל ילדי העולם‪ .‬ילדים ונוער טובלים‪,‬‬
‫שוחים ושטים בסירות הנקראות "לוטקס"‬
‫בנהר ה'הורין' החוצה את העיירה‪ .‬עם בוא‬
‫החורף קופא הנהר ואת השוחים מחליפים‬
‫המחליקים על הקרח‪ .‬פה ושם חצוב פתח‬
‫הסגור בפקק קרח‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לדוג‬
‫‪34‬‬
‫את דגי הפלוטקס מהנהר‪ .‬וכל העיירה שלי‬
‫מכוסה אז בלובן השלג‪ .‬עם בוא האביב‪ ,‬עת‬
‫הפשרת השלגים‪ ,‬מוצפים רחובות העיירה במי‬
‫הנהר‪ ,‬והתנועה בה אפשרית רק על ידי שיט‬
‫בסירות‪ .‬למרות השמחה באביב המיוחד ‪ -‬יש‬
‫גם הסובלים ממנו‪ .‬אלה הם היהודים הגרים‬
‫בבתים שאליהם לא מובילות מדרגות והמים‬
‫חודרים פנימה‪.‬‬
‫ומי גר בבתי העיירה שלי? משפחות יהודיות‬
‫שהיוו כ‪ 40%-‬מכלל האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫אחינו היהודים שאותם אנחנו מספידים‪ ,‬הובילו‬
‫את כלכלתה של דויד‪-‬הורודוק‪ .‬סוחרים‪ ,‬בעלי‬
‫מלאכה‪ ,‬מובילי עצים בזרם הנהר‪ ,‬מפעילי‬
‫התחבורה בעגלות וחברים פעילים במכבי האש‬
‫העסוקים כל השנה בכיבוי שריפות הפוקדות‬
‫את העיירה לעיתים קרובות‪ .‬ויש אפילו יהודים‬
‫החברים במוסדות העיירה‪ .‬לכאורה‪ ,‬על פני‬
‫השטח‪ ,‬נראים היחסים בין אחינו היהודים‬
‫ותושבי המקום תקינים לחלוטין‪ .‬אך המציאות‬
‫הוכיחה את אשר הוכיחה‪ ,‬ועצם העובדה שאנו‬
‫עומדים היום במקום הזה ‪ -‬מצביעה על עומק‬
‫השנאה המושרשת אלינו‪ .‬בעיירה שלי יש‬
‫רבנים ותלמידי חכמים‪ ,‬וישנם חמישה בתי‬
‫כנסת להכיל את מגוון הזרמים‪ .‬החסידים‬
‫והמתנגדים‪ ,‬החרדים‪ ,‬הדתיים והמסורתיים‪,‬‬
‫ואפילו החילוניים פוקדים את בית הכנסת‬
‫בחגי ישראל‪.‬‬
‫בחג החנוכה עומדות חנוכיות דולקות על‬
‫אדני חלונות הבתים‪ ,‬לבשר כי חג אורים לנו‬
‫היום‪ ,‬והילדים שמחים לקבל מעות חנוכה‪.‬‬
‫בט"ו בשבט או "חמישוסר"‪ ,‬כפי שקוראים‬
‫לזה בעיירה‪ ,‬אוכלים‪ ,‬או ליתר דיוק טועמים‬
‫מהתמרים‪ ,‬החרובים והתאנים ושרים שירי חג‬
‫בעברית‪ .‬בפורים מתחפשים קטנים כגדולים‬
‫ומחלקים משלוח מנות בין תושבי העיירה‪,‬‬
‫בלי לדלג על העניים‪ .‬לקראת חג הפסח‬
‫נראים הורים וילדים ובידיהם ארגזים עשויים‬
‫מנצרים‪ ,‬מרופדים בסדינים צחורים כשפניהם‬
‫אל המאפיות לקבל את מנת המצות שהזמינו‬
‫לחג‪ .‬בל"ג בעומר חוגג הנוער‪ ,‬היוצא עם חץ‬
‫וקשת מחוץ לעיירה אל הטבע‪ .‬כך חגגו בעיירה‬
‫שלי את חגי ישראל‪.‬‬
‫חינוך ציוני בעברית‬
‫החינוך שמאז ומעולם עומד בראש סולם‬
‫העדיפויות של המשפחה היהודית‪ ,‬לא מאבד‬
‫מחשיבותו גם כאן‪ .‬אין הבדל בין בנים ובנות‪.‬‬
‫החל מהחדר הישן בו מלמדים ביידיש‪ ,‬עבור‬
‫מסע אל עבר העבר‬
‫אל החדר המתוקן בו מלמדים בעברית‪ ,‬וכלה‬
‫בביה"ס העברי שהוקם בשנת ‪ 1917‬והחזיק‬
‫מעמד רק שנתיים בגלל גישת השלטונות‬
‫המתחלפים לבקרים לנושא החינוך היהודי‪.‬‬
‫בראשית שנות ה‪ ,20 -‬עם הפיכתה של הציונות‬
‫לתנועה מוכרת‪ ,‬נרקם חלום לחזור ולייסד בית‬
‫ספר עברי‪ .‬ואכן‪ ,‬שנת ‪ 1924‬משמשת ציון דרך‪,‬‬
‫כאשר בעיירה נפתח בית ספר עברי השייך‬
‫לרשת "תרבות" שהקימה בתי ספר וגימנסיות‬
‫בפולין ובליטא‪.‬‬
‫יש לי הזכות להיות בתו של ראובן מישלוב‪,‬‬
‫פעיל ציוני יליד דויד‪-‬הורודוק‪ ,‬שהיה בין‬
‫היוזמים להקמת בית הספר ומנהלו בין‬
‫השנים ‪ ,1924-1930‬אז נסע לגרמניה ללימודים‬
‫אקדמאיים‪ .‬מאז הוקם בית הספר חל שינוי‬
‫בחיי העיירה‪ .‬שינוי שאפשר לכנותו פלא‪ .‬הכל‬
‫מתייחסים לביה"ס כאל היכל‪ .‬היכל לתרבות‪,‬‬
‫היכל לחינוך‪ .‬עוברות אך שנים מעטות‬
‫וביה"ס הופך לגולת הכותרת של רשת בתי‬
‫הספר "תרבות" הקיימים‪ ,‬וזאת בזכות הישגי‬
‫התלמידים וניהול ביה"ס‪.‬‬
‫יש שנים בהם לומדים בביה"ס ‪ 700‬תלמידים‬
‫המשמשים גם כמפיצי השפה העברית‪ .‬תנועת‬
‫"בני יהודה" (ע"ש אליעזר בן יהודה מחייה‬
‫השפה העברית) משמשת כחוד החנית להפצת‬
‫השפה‪ .‬חבריה נשבעים לדבר רק עברית‪.‬‬
‫עברית בבית‪ ,‬עברית ברחוב‪ ,‬ועברית אפילו‬
‫עם התושבים הלא יהודים‪ .‬לא מעט קוריוזים‬
‫קורים בגלל דבקותם שלא להפר את השבועה‪.‬‬
‫ביה"ס משמש גם כבית היוצר לכל תנועות‬
‫הנוער‪ .‬השומר הלאומי‪ ,‬הנוער הציוני‪ ,‬בית''ר‪,‬‬
‫השומר הצעיר ועוד‪ .‬הקופסא הכחולה של‬
‫הקרן הקיימת לישראל ובולי הקרן קיימת‪ ,‬הם‬
‫חלק בלתי נפרד מהווי ביה"ס‪ .‬כולם שותפים‬
‫לאיסוף תרומות והפצת הבולים כשהכסף‬
‫משמש לגאולת אדמות בארץ ישראל‪.‬‬
‫העברית נשמעת ברחוב באופן הטבעי‬
‫ביותר‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪ :‬יוסף ברץ‪ ,‬חבר‬
‫דגניה א'‪ ,‬מגיע כשליח מארץ ישראל‪ ,‬וכשהוא‬
‫נוכח בתופעת השפה העברית המדוברת‬
‫בפי כל ‪ -‬הוא נדהם ואומר‪" :‬נדמה לי שאני‬
‫מהלך בשבילי דגניה קיבוצי"‪ .‬בביה"ס נלמד‬
‫הכל בעברית‪ ,‬ופולנית נלמדת כשפה זרה‪.‬‬
‫המקצועות הקשורים לתרבות פולין נלמדים‬
‫אף הם בפולנית‪ .‬בנוסף לצד הלימודי בעל‬
‫הרמה הגבוהה מושם דגש גם על הצד‬
‫החינוכי‪ -‬ערכי‪ .‬כל הפעולות מופנות בכוונה‬
‫בור ההריגה‬
‫ברורה להכנת הנוער לעלות לארץ ישראל‬
‫ולהיות שותף פעיל בבניית הארץ‪ .‬מסירות‬
‫המורים היא ללא גבול‪ ,‬והמורים המגיעים‬
‫מערים גדולות אינם מפסיקים להתפעל‬
‫ולשאול איך הצליחו בעיירה קטנה להקים‬
‫מערכת חינוך כזו‪.‬‬
‫ילדים להורים מעוטי יכולת‪ ,‬שאין ביכולתם‬
‫לשלם את שכר הלימוד ‪ -‬אינם נשארים מחוץ‬
‫לכותלי ביה"ס‪ .‬העזרה ההדדית והתמיכה‬
‫בנצרכים מוכיחות את יעילותן‪ .‬תלבושת‬
‫אחידה מונהגת כדי לטשטש את הפער בין‬
‫המעמדות הקיימים בכל חברה אנושית‪.‬‬
‫כשבני העיירה שהרחיקו לארה"ב מגיעים‬
‫לביקור‪ ,‬הם מתרשמים ומתרגשים למראה‬
‫עיניהם ותורמים ביד נדיבה להקמת מבנה‬
‫נאות לביה"ס השוכן במבנים עלובים‪ .‬כך הופך‬
‫ביה"ס לילד הטיפוחים של כל תושבי העיירה‪.‬‬
‫בוגרי ביה"ס ממשיכים את לימודיהם‬
‫בגימנסיה "תרבות" שבפינסק או בוילנא‪ .‬עם‬
‫גמר לימודיהם שם‪ ,‬עולים צעירים רבים לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הן במסגרת ההכשרות והן כסטודנטים‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬המכירה‬
‫בתעודת הבגרות של בוגרי הגימנסיות‬
‫העבריות‪ .‬ביה"ס פעל במתכונתו עד היום‬
‫בו הוחלף השלטון ב‪ 1939-‬והשפה העברית‬
‫נאסרה להוראה‪ .‬רק שנה אחת פעל ביה"ס‬
‫תחת השלטון הסובייטי ובהתאם להוראותיו‪.‬‬
‫עם תום אותה שנה נסגר המוסד המופלא‬
‫שפעל‪ ,‬לימד וחינך ילדים יהודים במשך ‪16‬‬
‫שנה‪ .‬את אשר עלה בגורל בני העיירה שלי מאז‬
‫פרוץ המלחמה ב‪ 1939-‬ועד ‪ 1941‬כתוב בדמם‬
‫על דפי ההיסטוריה של המאה העשרים‪.‬‬
‫וכיום בדויד‪-‬הורודוק‪ ,‬ממשיך נהר‬
‫ההורין לזרום ואוניות הקיטור משייטות‬
‫עליו ומשמיעות צפירות כבימים ימימה‪.‬‬
‫הציפורים חוזרות מדי ערב ללינת לילה על‬
‫העצים שבחצרות הבתים ‪ -‬אך הבתים ריקים‬
‫מיהודים‪ .‬פעם היו כאן יהודים ואינם עוד‪.‬‬
‫אנו באנו לגיא ההריגה של בני עיירתנו לומר‬
‫בקול רם שאנחנו זוכרים את מה שהיה כאן‬
‫בדויד‪ -‬הורודוק ואת מי שהיה כאן ואיננו עוד‪.‬‬
‫וידע העולם שלא נשכח ושלא נסלח‪.‬‬
‫הכל התחיל במאה ה‪17-‬‬
‫דויד‪-‬הורודוק הוא יישוב עתיק‪ .‬על‪-‬פי‬
‫המסורת נוסד היישוב בידי הנסיך דויד‬
‫מנסיכות טורוב‪ .‬שמו של היישוב נזכר‬
‫לראשונה במאה ה‪ .14-‬ראשיתו של היישוב‬
‫היהודי במקום היתה כנראה בשנות החמישים‬
‫של המאה ה‪ ,17-‬כלומר‪ ,‬לאחר גזרות ת"ח‪-‬‬
‫ת"ט‪ .‬במשך המאה ה‪ 18-‬נשאר היישוב היהודי‬
‫קטן‪ ,‬ואילו במאה ה‪ 19 -‬הוא גדל מאוד‪ ,‬יחד עם‬
‫גידול האוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫לאחר מהפכת ‪ 1917‬הוקמו ועד ציוני וסניף של‬
‫"פועלי‪-‬ציון"‪ ,‬ונפתח בית‪-‬ספר עברי‪ .‬בבחירות‬
‫לאסיפה המכוננת היהודית שנערכו באותה‬
‫שנה‪ ,‬הצביעו ‪ 740‬איש עבור רשימת ההסתדרות‬
‫הציונית ו‪ 620-‬לרשימת פועלי‪-‬ציון‪ .‬מלבד‬
‫זאת התקיימו בחירות לקהילה הדמוקרטית‪.‬‬
‫הנבחרים להנהגת הקהילה המשיכו גם לאחר‬
‫המשך בעמוד ‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫מסע אל העבר‬
‫המשך מעמוד ‪35‬‬
‫מכן בפעילותם הציבורית בקהילה ובעירייה‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1918‬נכנס הצבא הגרמני לדויד‪-‬‬
‫הורודוק והעיירה צורפה לאוקראינה‪ .‬כעבור‬
‫זמן מה עזבו הגרמנים ובמקומם באה כנופיה‬
‫אוקראינית שהציגה את עצמה כיחידה מצבאו‬
‫של פטלורה‪ .‬כעבור זמן קצר עזבו גם אלה‬
‫והעיירה נשארה ללא שלטון מרכזי‪ .‬השלטון‬
‫היה בידי העירייה וזו‪ ,‬יחד עם האזרחים‪,‬‬
‫מנעה התפרעויות ופוגרומים‪ .‬בימי הכיבוש‬
‫הבולשביקי הראשון התנגדו התושבים‬
‫להחרמות שעשו השלטונות וכעונש הוציאו‬
‫הבולשביקים להורג שני נוצרים ויהודי אחד‪.‬‬
‫בנוסף לכך הם החרימו את כל מלאי המזון‪,‬‬
‫ההלבשה וההנעלה‪ .‬השלטון הפולני שבא‬
‫לאחר מכן הוציא להורג יהודי‪ ,‬בתואנה שהיה‬
‫פעיל בולשביקי‪ .‬בחול‪ -‬המועד סוכות ‪1921‬‬
‫חזרו הפולנים‪ ,‬לאחר הכיבוש הבולשביקי‬
‫השני‪ ,‬ואתם הבאלאחובצים (חיילי הגנרל הרוסי‬
‫"הלבן" 'בולאק‪ -‬באלאחוביץ)‪ .‬אלה האחרונים‬
‫שהו בדויד‪ -‬הורודוק כמה שבועות‪ ,‬במהלכם‬
‫בזזו‪ ,‬אנסו ורצחו כמה יהודים‪ .‬הם גם קיבלו‬
‫סכום של ‪ 100,000‬רובל‪ ,‬שהטילו בתור כופר‪.‬‬
‫תחילת הסוף‬
‫ב‪ 19-‬בספטמבר ‪ 1939‬נסוג הצבא הפולני‬
‫לגדה המערבית של הנהר הורין ופתח בקרב‬
‫יריות עם יחידת הצבא הסובייטי‪ ,‬שעברה את‬
‫הגבול בהתאם להסכם מולוטוב‪ -‬ריבנטרופ‪.‬‬
‫הקרב היה קצר והסובייטים נכנסו לדויד‪-‬‬
‫הורודוק‪ .‬שישה קומוניסטים יהודים הצטרפו‬
‫לשלטון המקומי‪ ,‬אך הוחלפו עד מהרה‬
‫בפקידים שבאו מן המזרח‪ 10 .‬צעירים יהודים‬
‫פעילים בתנועות נוער ציוניות הצליחו לעבור‬
‫לליטא העצמאית דאז‪ .‬לדויד‪ -‬הורודוק הגיעו‬
‫פליטים רבים ממרכז וממערב פולין והתיישבו‬
‫בה‪ .‬הממשל הסובייטי התחיל לפתח את‬
‫המקום שנקבע לשמש כבירת נפה‪ .‬בית‪-‬הספר‬
‫העברי הוסב למוסד ששפת ההוראה בו יידיש‬
‫ותוכנה סובייטי‪.‬‬
‫באמצע פברואר ‪ 1940‬נאסרו ‪ 13‬יהודים‪,‬‬
‫אמידים ועסקנים‪ ,‬והוגלו לצפון רוסיה‪ .‬שמונה‬
‫מהם נשארו בחיים לאחר המלחמה‪ ,‬השאר‬
‫מתו בגלות‪ .‬יהודים אחרים‪ ,‬שסכנת המאסר‬
‫וההגליה ריחפה תלויה מעל ראשם‪ ,‬עזבו את‬
‫דויד‪ -‬הורודוק והתיישבו בעיירות אחרות‪ .‬ב‪22-‬‬
‫ביוני החל גיוס לצבא האדום‪ ,‬אך הוא התנהל‬
‫באי‪ -‬סדר מוחלט ורוב המתייצבים שוחררו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫עד ה‪ 27-‬ביוני לא ניתן היה לעבור את הגבול‬
‫הפולני‪-‬סובייטי הישן מזרחה‪ .‬הפקידים נצטוו‬
‫לחזור לעיירה ולהמשיך לתפקד עד הרגע‬
‫האחרון‪ .‬ב‪ 5 -‬ביולי עזב הממשל הסובייטי את‬
‫דויד‪ -‬הורודוק‪ ,‬אך הגרמנים לא נכנסו לעיירה‬
‫מיד‪ ,‬מפני שהיא שכנה בצד דרך המלך‪.‬‬
‫לאחר כיבוש לאחווה ומיקשביץ' שלחו‬
‫יד לזכר בני העיירה‬
‫לפני שנה עמדנו אני‪ ,‬נחמה בן ש"ך ‪-‬‬
‫בן פורת‪ ,‬ילידת דויד‪ -‬הורודוק‪ ,‬בתם של‬
‫סימה וראובן מישלוב‪ ,‬אף הוא יליד דויד‪-‬‬
‫הורודוק‪ ,‬ויחד איתי בני אהוד ונכדיי אבנר‬
‫ואמנון‪ ,‬מול האנדרטה שהוקמה לזיכרון‬
‫עולם למעשה הזוועה שבוצע על אדמה‬
‫זו‪ .‬צעדנו אליה באותה דרך בה צעדו בני‬
‫משפחותינו אל מותם‪ .‬זקנים‪ ,‬גברים‪,‬‬
‫נשים וטף הובלו הנה ונרצחו בדם קר על‬
‫ידי הנאצים ועוזריהם‪ ,‬שונאי היהודים‬
‫מימים ימימה‪ .‬הם נקברו באדמה זו עליה‬
‫עומדת האנדרטה‪ ,‬ועליה עמדנו אנחנו‪.‬‬
‫וכך הפכה האדמה המקוללת לקדושה‬
‫כשהיא רוויה בדם אחינו הטבוחים‪.‬‬
‫דויד‪ -‬הורודוק‪ ,‬העיירה שלי‪ ,‬בה נולדתי‬
‫ובה גדלתי עד שהחלו לנשוב רוחות‬
‫המבשרות את הרע מכל‪.‬‬
‫לפני שנה‪ ,‬במלאת ‪ 69‬שנים לאקציה‬
‫הראשונה ו‪ 68-‬שנים לאקציה השנייה‪,‬‬
‫נערך בעיירה דויד‪ -‬הורודוק מסע שארך‬
‫ארבעה ימים‪ .‬השתתפו בו‪ 100 ‬איש ואישה‪,‬‬
‫צאצאי ילידי העיירה‪ 80 .‬מישראל (ביניהם‬
‫צאצאי ילידי סטאלין אשר ערכו אזכרה‬
‫נפרדת)‪ ,‬ו‪ 20-‬צאצאי דויד‪ -‬הורודוק מקנדה‬
‫וארה"ב‪ .‬בי"ז באב צעדנו במסלול ההולכים‬
‫לבור ההריגה‪ ,‬שם נערך טכס מרשים‬
‫וחנוכת אנדרטה לזכר הנטבחים‪ ,‬בנוכחות‬
‫אנשי הממשל הבלרוסי‪ ,‬שגריר ישראל‬
‫ורבים מבני העיירה‪ .‬את קבר האחים ואת‬
‫המצבה תכנן האדריכל ליאוניד לוין‪ ,‬יושב‬
‫ראש הקהילה היהודית בבלארוס‪.‬‬
‫תושבי המקום הנוצרים משלחת אל ראשי‬
‫הממשל הצבאי הגרמני בפינסק והגרמנים מינו‬
‫את נציגיהם לעירייה ולמשטרה המקומית‪.‬‬
‫בראש שני הגופים הועמדו שני שונאי ישראל‬
‫נודעים‪ .‬הממשל החדש הטיל על היהודים את‬
‫החובה לשאת את אות ההיכר היהודי המיוחד‬
‫וגזירות נוספות‪.‬‬
‫האוכלוסייה בדויד‪-‬הורודוק מנתה ב‪1941-‬‬
‫‪ 9,851‬איש‪ ,‬מתוכם ‪ 2,832‬יהודים‪ .‬ביום השבת‪,‬‬
‫ט"ז באב תש"א (‪ 9‬באוגוסט ‪ )1941‬פרסם‬
‫ראש‪ -‬העיר צו שחייב את כל הגברים היהודים‬
‫מבני ‪ 14‬ומעלה להתייצב למחרת לעבודה עם‬
‫מעדרים‪ .‬ביום ראשון‪ 10 ,‬באוגוסט‪ 1941,‬הובלו‬
‫הגברים שהתייצבו אל מחוץ לעיירה ושם‪ ,‬ליד‬
‫בורות שהוכנו סמוך לכפר חינובסק‪ ,‬נרצחו‬
‫כולם‪ .‬את האיסוף וההובלה של היהודים וגם‬
‫את השמירה על מקום ההרג ביצעה המשטרה‬
‫המקומית‪ ,‬ואילו את הרצח עצמו עשתה יחידת‬
‫אס‪.‬אס‪ .‬מחטיבת הפרשים מספר ‪.1‬‬
‫השוטרים המקומיים שדדו את הקרבנות‬
‫והתעללו בהם בדרכם האחרונה‪ .‬מן הטבח נצלו‬
‫רק שני ילדים והם הצליחו להגיע אחר‪-‬כך אל‬
‫הפרטיזנים‪ .‬הנשים והילדים גורשו מן העיירה;‬
‫גברים שהסתתרו ביניהם הוצאו בידי השוטרים‬
‫המקומיים ונרצחו במקום‪ .‬המגורשים נדדו‬
‫בתנאים נוראיים‪ ,‬שכן הממשלים המקומיים‬
‫סירבו לקבלם‪ .‬תוך קשיים עצומים הצליחו‬
‫כמה מאות להסתדר אצל קרובים בלאחווה‪,‬‬
‫בסטולין‪ ,‬בוויסוצק ובסארני‪ .‬הרוב נאלצו‬
‫לחזור לדויד‪ -‬הורודוק ובראשית שנת ‪1942‬‬
‫הוכנסו לגטו‪ .‬עבודת הכפייה‪ ,‬ההתעללויות‬
‫והרעב גרמו לתמותה רבה‪ ,‬שכן רוב תושבי‬
‫הגטו היו נשים וילדים רכים‪.‬‬
‫ב‪ 9-‬בספטמבר ‪ 1942‬היו בגטו ‪ 1,263‬נפשות‬
‫וביניהן רק ‪ 30‬גברים‪ .‬למחרת‪ ,‬ב‪ 10-‬בספטמבר‬
‫‪ ,1942‬הובלו יושבי גטו דויד‪ -‬הורודוק למקום‬
‫שבו נרצחו שנה קודם לכן הגברים וכ‪1,100 -‬‬
‫נורן למוות‪ .‬בערך ‪ 100‬איש הצליחו לברוח‪.‬‬
‫חלקם הצטרפו ליחידות פרטיזנים סובייטיות‪.‬‬
‫פעמיים תקפו יחידות אלה את דויד‪ -‬הורודוק‪,‬‬
‫כשפרטיזנים בני העיירה הולכים בראש‪.‬‬
‫בפעולות אלה נהרסה תחנת‪ -‬החשמל ונענשו‬
‫משתפי‪ -‬פעולה‪.‬‬
‫י"ז באב‪ ,‬הוא יום השנה של קהילת דויד‪ -‬הורודוק‬
‫בבלרוס‪ ,‬לשעבר פולין‪ .‬מדי שנה נערכת אזכרה‬
‫במועדון של יוצאי העיירה או ליד האנדרטה לקדושי‬
‫הקהילות בחולון‪.‬‬
‫מדור משפטי‬
‫תיקוני חקיקה ופסקי דין‬
‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬
‫תיקון לחוק הביטוח הלאומי –‬
‫קצבאות בגין רדיפה‬
‫ב‪ ,3.8.2011-‬עבר בכנסת בקריאה סופית‬
‫תיקון לחוק הביטוח הלאומי העוסק‬
‫בקצבאות בגין רדיפות הנאצים‪ ,‬שאין לקחת‬
‫אותן יותר בחשבון לצורך קביעת הזכאות‬
‫לגמלת סיעוד‪ .‬תיקון החוק הזה קובע כי‬
‫לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא‬
‫יובאו בחשבון הקצבאות שלהלן‪:‬‬
‫‪" .1‬קצבה כאמור בפסקאות (‪)1‬‬
‫עד (‪ )3‬להגדרה "קצבה בשל רדיפות‬
‫הנאצים" שבחוק הטבות לניצולי שואה‪,‬‬
‫התשס"ז–‪ ;" 2007‬דהיינו הקצבאות הבאות‬
‫המפורטות באותו החוק‪:‬‬
‫(‪" )1‬קצבה חודשית המשולמת על ידי‬
‫הרפובליקה הפדראלית של גרמניה בשל‬
‫רדיפות הנאצים‪ ,‬בהתאם לחוק הפדראלי‬
‫לפיצויים (‪ - ")BEG‬דהיינו‪ ,‬הקצבה הניתנת‬
‫מגרמניה עקב נזקי בריאות כתוצאה מרדיפות‬
‫הנאצים‪ .‬רבים מכירים אותה כ"קצבה ממגדל‬
‫שלום" על שם הלשכה לפיצויים אישיים‬
‫מחו"ל הממוקמת באותו בניין והמטפלת‬
‫בניצולים המקבלים קצבה זו‪.‬‬
‫(‪" .)2‬קצבה חודשית המשולמת לפי ההסכם‬
‫עם גרמניה" ‪ -‬לפי חוק ההטבות לניצולי‬
‫שואה שאליו מפנה אותו תיקון חוק חדש ‪-‬‬
‫"ההסכם עם גרמניה" מוגדר כהסכם שנחתם‬
‫בין ועידת התביעות לגרמניה בשנת ‪.1992‬‬
‫דהיינו‪ ,‬המדובר בקצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של‬
‫ועידת התביעות ‪ -‬קצבה המשולמת אחת‬
‫לשלושה חודשים שגובהה כיום ‪ 300‬אירו‪.‬‬
‫(‪" .)3‬קצבה חודשית המשולמת על ידי‬
‫מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים‬
‫ועוזריהם" ‪ -‬דהיינו‪ ,‬כל קצבה בגין רדיפות‬
‫הנאצים המשולמת על ידי מדינה חוץ‬
‫מישראל; כגון הקצבה המשולמת על ידי‬
‫הולנד בגין נזקי בריאות מתקופת מלחה"ע‬
‫השנייה (‪ ,)WUV‬הקצבה המשולמת על ידי‬
‫צרפת למי שאחד מהוריו נספה עקב מעצרו‬
‫בצרפת או גירושו מצרפת בתקופת השואה‪,‬‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫‪" .2‬קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק‬
‫בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו‪,‬‬
‫כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי‪,‬‬
‫אשר התקבל בגרמניה ביום ‪ 20‬ביוני ‪- "2002‬‬
‫דהיינו‪ ,‬הקצבה הסוציאלית שניתנת על ידי‬
‫גרמניה בגין עבודה בגטו שניצולי שואה‬
‫רבים החלו לקבל לאחרונה‪.‬‬
‫מועדים ותקרת הכנסה לזכאות‬
‫לגבי מועד תחילת הזכאות לפי שיטת‬
‫החישוב החדשה ‪ -‬נקבע כי באופן עקרוני היא‬
‫אמורה לחול על גמלת הסיעוד המשולמת החל‬
‫מיום פרסום אותו תיקון לחוק‪ .‬ואולם‪ ,‬חשוב‬
‫לציין כי לגבי ניצולי שואה שכבר מקבלים‬
‫גמלת סיעוד חלקית ‪ -‬נקבע כי הוראות החוק‬
‫החדשות יחולו עליהם רק "החל ב‪ 1-‬בחודש‬
‫שלאחר היום שבו המציא למוסד אישור בדבר‬
‫קצבה חודשית המשולמת לו על ידי מדינת חוץ‬
‫בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כאמור‬
‫בסעיף ‪(224‬ד)(‪ )3‬לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה‬
‫[דהיינו‪ ,‬הקצבאות שפורטו לעיל]‪ ,‬או החל ב‪1-‬‬
‫בחודש שלאחר תום ‪ 90‬ימים מיום התחילה‪,‬‬
‫לפי המוקדם‪" .‬‬
‫לכן‪ ,‬מומלץ לפנות במהירות האפשרית‬
‫לביטוח הלאומי עם אישורים של קבלת אותה‬
‫הקצבה מהקצבאות שפורטו לעיל‪ ,‬שאם לא‬
‫כן‪ ,‬תוכר הזכאות לגמלת הסיעוד המלאה‬
‫רק כעבור ‪ 90‬יום מיום הפרסום‪ .‬גם בהודעה‬
‫שפורסמה ב‪ 27.7.2011-‬על ידי ועדת הכנסת‬
‫שאישרה את אותו החוק נאמר‪" :‬ניצולים אשר‬
‫יפנו בעצמו למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת‬
‫הגמלה ויימצאו זכאים לה‪ ,‬יקבלו אותה מיידית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי יפעל לאתר‬
‫ביוזמתו ניצולי שואה שיהיו זכאים בעקבות‬
‫החוק לגמלת סיעוד‪ ,‬והם יקבלו את הגמלה תוך‬
‫שלושה חודשים‪.‬‬
‫לגבי תקרות ההכנסה לזכאות לגמלת סיעוד‬
‫מלאה או חלקית ‪ -‬לפי האמור באתר הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬החל מ‪ 1.1.2011-‬תקרת ההכנסה‬
‫לגמלת סיעוד מלאה ליחיד הינה עד ‪8,307‬‬
‫ש"ח לחודש או עד ‪ 12,641‬ש"ח לזוג; ואילו‬
‫תקרת ההכנסה לגמלת סיעוד מופחתת של‬
‫‪ 50%‬הינה בין ‪ 8,307‬ש"ח עד ‪ 12,461‬ליחיד ובין‬
‫‪ 12,461‬ש"ח עד ‪ 18,691‬ש"ח לזוג‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי תקרות ההכנסה הללו מתעדכנות מעת לעת‬
‫וניתן לעיין בהן באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫ניצולי שואה שבעקבות התיקון גמלת‬
‫הסיעוד שלהם תגדל מגמלה חלקית לגמלה‬
‫מלאה של ‪ 150%‬או ‪ ,168%‬יהיו עשויים להיות‬
‫זכאים לתוספת של ‪ 9‬שעות סיעוד מהקרן‬
‫לרווחה במימון ועידת התביעות‪ .‬על פי פרסומי‬
‫הקרן‪ ,‬החל מה‪ 31.7.2011-‬עברו משרדיה לבית‬
‫צרפת שברח' תובל ‪ 5‬בתל אביב‪ .‬אולם מספרי‬
‫הטלפון והפקסימיליה כמו גם שעות הקבלה‬
‫והכתובת למשלוח מכתבים אליה (ת‪.‬ד‪7197 .‬‬
‫ת"א‪ )64734 ,‬נותרו ללא שינוי‪.‬‬
‫חוקים נוספים‬
‫חשוב לציין כי למרות שהתיקון מפרט רק‬
‫קצבאות שואה מחו"ל‪ ,‬ישנם חוקים נוספים‬
‫הקיימים מזה מספר שנים הקובעים שגם‬
‫תשלומים מסוימים הניתנים בישראל בגין‬
‫רדיפות הנאצים אינם יכולים להילקח בחשבון‬
‫לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד‪:‬‬
‫המשך בעמוד ‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫מדור משפטי‬
‫המשך מעמוד ‪37‬‬
‫‪ .1‬הקצבה החדשה מישראל ליוצאי מחנות‬
‫וגטאות (המדובר כיום בקצבה חודשית של כ‪1,100-‬‬
‫ש"ח צמוד‪+‬כרטיס נטען של ‪ 600‬ש"ח לחודש)‬
‫איננה אמורה להחשב לצורך קביעת הזכאות‬
‫לכל גמלאות הביטוח הלאומי‪ ,‬כולל גמלת סיעוד‪,‬‬
‫לפי סעיף בסעיף ‪(8‬א)(‪ )2‬לחוק הטבות לניצולי‬
‫השואה שלפיו משולמת אותו הקצבה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיוע הניתן לניצולים נזקקים על ידי‬
‫החברה להשבת נכסי נספי שואה (המדובר כיום‬
‫בסכום הניתן אחת לשלושה חודשים והמסתכם‬
‫ב‪ 6,000-‬ש"ח בשנה) ‪ -‬אינו אמור להיחשב‬
‫לצורך קביעת הזכאות לכל גמלאות הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬כולל סיעוד‪ ,‬לפי סעיף ‪(75‬ב) לחוק‬
‫נכסים של נספי שואה לפיו ניתן אותו הסיוע‪.‬‬
‫בכל הנוגע לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫ממשרד האוצר שמקבלים אותה עשרות אלפי‬
‫ניצולי שואה שעלו לישראל עד ‪ - 1953‬בהודעה‬
‫שפורסמה על ידי הועדה שאשרה את התיקון‬
‫לקריאה סופית ב‪ ,27.7.2011-‬נאמר כי "יו"ר‬
‫עמותת כן לזקן‪ ,‬נתן לבון‪ ,‬ביקש מחברי הוועדה‬
‫להיטיב גם עם ניצולי שואה המקבלים קצבאות‬
‫ממדינת ישראל‪ .‬ח"כ כץ [יוזם הצעת החוק ויו"ר‬
‫הועדה] השיב לו‪" :‬לא תמיד ניתן לתקן הכל בבת‬
‫אחת‪ .‬לו היינו כוללים סעיף כזה‪ ,‬משרד האוצר‬
‫היה מתנגד לחוק והטיפול בו היה אורך זמן רב‪.‬‬
‫בזמן זה היו הולכים לעולמם ניצולים רבים אשר‬
‫יכולים לקבל גמלה כבר עכשיו"‪.‬‬
‫פסקי דין חדשים‬
‫ב‪ 1.8.2011-‬ניתנו בבית המשפט השלום בתל‬
‫אביב מספר פסקי דין לגבי ניצולי שואה שעלו‬
‫לישראל עד ‪ 1953‬ומקבלים קצבה ממשרד‬
‫האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬להלן‬
‫מבחר מפסקי דין אלו והנושאים בהם עסקו‬
‫שעשויים להיות רלבנטיים גם לניצולי שואה‬
‫אחרים מקבלי אותה קצבה‪.‬‬
‫‪ .1‬ניצולים שיש להם בעיה של הכרה באירוע‬
‫מוחי ובמחלת עורקים פריפרית חסימתית עקב‬
‫רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫פסק הדין (ו"ע ‪ 1202-01-11‬רז נ' משרד האוצר)‪,‬‬
‫עסק בניצול שואה מהמעגל השני שהיה בגיל‬
‫צעיר יחסית בסיום השואה (יליד ‪ )1940‬והוכר‬
‫בגין ‪ 40%‬על נכות נפשית‪ .‬הוא הוכר בגין מחלת‬
‫לב איסכמית בשיעור נמוך של ‪ .1/4‬תביעתו‬
‫למשרד האוצר להכרה במחלות נוספות‪ ,‬כולל‬
‫אירוע מוחי והפרעה חסימתית בזרימת הדם‬
‫בצוואר וברגליים‪ ,‬נדחתה בנימוק כי אין קשר‬
‫בין המחלות האלו לבין רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫בית המשפט קבע כי "יש להכיר במחלת‬
‫העורקים הפריפרית החסימתית שהיא סיבוך‬
‫של טרשת העורקים כנכות מוסבת‪ .‬כך גם יש‬
‫להכיר באירוע המוחי כנכות מוסבת מטרשת‬
‫העורקים‪ ".‬יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי פרופ'‬
‫שני‪ ,‬העמוד בראש הועדה לבדיקת הקשר בין‬
‫מחלות מסוימות לרדיפות הנאצים‪ ,‬כתב לפני‬
‫מספר חודשים כי "בקרוב תהיה הכרה בחלק‬
‫מהמקרים בסיבוכים של‪ :‬שבץ מוחי (‪)Stroke‬‬
‫והפרעות קצב לב‪" .‬‬
‫‪ .2‬הכרה כנזקק\נצרך גם בניצול שואה שעובד‬
‫למחייתו‬
‫פסק הדין (ו"ע ‪ 29476-10-10‬סגלי נ' משרד‬
‫האוצר) עסק בניצול שואה שעבד מספר‬
‫חודשים בשנה וטען שההכנסה החודשית‬
‫הממוצעת שמספקת לו עבודה זו איננה‬
‫מספיקה לו למחייתו‪ .‬תביעתו של אותו ניצול‬
‫שואה לתגמול נזקק נדחתה על ידי משרד‬
‫האוצר מבלי ביצוע מבחן הכנסות ולפי פסק‬
‫הדין "מה שעומד מאחורי החלטת הדחייה היא‬
‫העובדה שהעורר עובד עדיין למחייתו ומשתכר‬
‫מפעם לפעם‪".‬‬
‫בית המשפט בדק את הגדרת "נזקק" (ניצול‬
‫שואה שנכותו המוכרת פחות מ‪ )50%-‬לפי‬
‫החוק וקבע כי ‪" -‬בהחלטת הרשות היא מפנה‬
‫להגדרת "נזקק" שבסעיף ‪ ,1‬כאשר‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫בסעיף ‪ 1‬אין הגדרת "נזקק" וההגדרה מופיעה‬
‫דווקא בסעיף ‪(4‬ג)(‪()1‬א)‪ .‬על פי ההגדרה שבאותו‬
‫הסעיף אין כל מקום לבחון האם הנזקק מסוגל‬
‫להשתכר למחייתו אם לאו‪ .‬כל מה שנזקק צריך‬
‫להוכיח הוא את שיעור נכותו‪ .‬לאחר מכן יש‬
‫להפעיל כמובן את מבחן ההכנסות‪".‬‬
‫לגבי "נצרך" (ניצול שואה שנכותו המוכרת‬
‫‪ 50%‬ומעלה) קבע בית המשפט כי "גם אם‬
‫היתה נערכת בדיקה על פי הגדרת "נצרך" כי‬
‫אז עולה בבירור שהעורר לא עבד כעובד שכיר‬
‫‪ 12‬חודשים בשנה כמקובל בעבודה של עובד‬
‫שכיר‪ ,‬שאז ניתן לקבוע כי הוא היה "מסוגל‬
‫לעבוד למחייתו""‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי "הערר מתקבל כך‬
‫שאנו קובעים שהעורר עומד בהגדרת "נזקק"‪.‬‬
‫כעת על הרשות לבחון את זכאותו של העורר‬
‫לתגמול נוסף על פי מבחן הכנסות‪ ".‬יש לציין‬
‫שאם אותו ניצול יוכר לתגמול נזקק הוא יהיה‬
‫עשוי לקבל סיוע נוסף מהחברה להשבה של‬
‫‪1,500‬ש"ח לרבעון ופטור מלא על תרופות‬
‫שבסל החל מהשנה הנוכחית‪.‬‬
‫‪ .3‬דחיית ניצולה שברחה מגרמניה והפנייתה‬
‫לפתיחה מחדש של התיק שנפתח לה בעבר‬
‫לפיצויים מגרמניה‬
‫פסק הדין (ו"ע ‪ 57768-11-10‬רוזנברג נ' משרד‬
‫האוצר) עסק בניצולת שואה שהייתה תושבת‬
‫קבע בגרמניה‪ ,‬שכמו רבים מיוצאי גרמניה‬
‫ברחה ממנה לאחר עליית הנאצים‪.‬‬
‫למרות שהיא עברה רדיפה מוכרת ועלתה‬
‫לפני ‪ ,1953‬בית המשפט דחה את תביעתה‬
‫כיוון שהסכם השילומים בין גרמניה וישראל‪,‬‬
‫שבעקבותיו נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים; לא‬
‫מנע ממנה להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי‬
‫בריאות מגרמניה‪.‬‬
‫בית המשפט ציין גם את פסיקתו של בית‬
‫המשפט העליון (פסק דין הרץ)‪ ,‬שקבע שגם‬
‫אם אותם ניצולים לא הגישו תביעה לפיצויים‬
‫מגרמניה עקב גילויה המאוחר מחלתם עקב‬
‫הרדיפות ועקב העובדה שלא יכלו להגיש יותר‬
‫תביעות חדשות לגרמניה החל מ‪ ;1970-‬מי‬
‫שהיה תושב קבע בגרמניה איננו יכול להיות‬
‫זכאי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מכיוון שבאותו המקרה אותה ניצולה‬
‫הגישה בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬תביעה לפיצויים‬
‫מגרמניה אשר נדחתה‪ ,‬מכיוון שלא הצליחה‬
‫להוכיח את נזקי הבריאות‪ ,‬בית המשפט הציע‬
‫לאותה ניצולה "לפנות לגרמניה בניסיון לפתוח‬
‫את התיק שלה שהסתיים בהחלטת דחייה‬
‫מחוסר ראיות ולא לגופם של דברים‪".‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי במידה ואותם ניצולים שנפתח‬
‫עבורם בעבר תיק בגין נזקי בריאות מגרמניה‪,‬‬
‫יצליחו להוכיח את נזקי הבריאות עקב הרדיפה‬
‫(בד"כ קל יחסית להוכיח כיום נזקים נפשיים‬
‫עקב השואה) ‪ -‬יוכלו לקבל קצבה גבוה יותר‬
‫מזו שמקבלים מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים‪ .‬מומלץ גם שיבדקו האם הם יכולים‬
‫להוכיח שהם סבלו מאותה מחלה שנים רבות‬
‫לפני כן‪ ,‬ואז הם יהיו עשויים להיות זכאים גם‬
‫לתשלום רטרואקטיבי גדול עבור אותן השנים‪.‬‬
‫הנחות לתרופות וציוד רפואי‬
‫לאור העובדה שעדיין לא ניתן לקבל מענקים‬
‫אישיים מהקרן לרווחה עבור הוצאות חיוניות‬
‫עבור תרופות ומכשירים‪ ,‬יכולים ניצולי שואה‬
‫הזקוקים להוצאות חיוניות לנסות ולהיעזר‬
‫בתוכניות חדשות נוספות‪ ,‬אשר יכולות לסייע‬
‫להם לגבי הוצאות חיוניות אלו‪:‬‬
‫הנחה\פטור על התרופות שבסל הבריאות ‪-‬‬
‫מיועד לאוכלוסיה של ניצולי שואה נזקקים‬
‫המקבלים קצבה ממשרד האוצר וקרן סעיף‬
‫מדור משפטי‬
‫‪( 2‬ולאחרונה גם מקבלי הקצבה מגרמניה)‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬יש זכאות‪ ,‬החל מהשנה‪ ,‬להנחה‬
‫על כל התרופות שבסל לפי חוק ביטוח בריאות‬
‫ללא שום קשר למחלות שהוכרו להן בגין‬
‫השואה‪ .‬הנחה של ‪ 55%‬מההשתתפות העצמית‬
‫לניצולים עד גיל ‪ 75‬והנחה של ‪ 60%‬לניצולים‬
‫מעל גיל ‪.75‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬מקבלי גמלת נזקק ממשרד‬
‫האוצר או השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי‪,‬‬
‫זכאים החל מהחודשים האחרונים גם לפטור‬
‫מלא על תרופות אלו במימון החברה להשבת‬
‫נכסי נספי שואה‪ .‬מקבלי קצבאות אלה‪ ,‬שעדיין‬
‫אינם מקבלים את הנחה\פטור זה‪ ,‬צריכים‬
‫לברר האם הם רשומים ברשות לזכויות ניצולי‬
‫השואה (בטל' ‪ )03-5682651‬והאם היא העבירה‬
‫את שמם לקופת חולים שלהם‪.‬‬
‫השתתפות ברכישת מכשירי שמיעה מסל‬
‫הבריאות ‪ -‬החל משנת ‪ ,2011‬כל הזקוקים‬
‫למכשירי שמיעה מעל גיל ‪( 65‬כולל כל‬
‫הניצולים המקבלים או שאינם מקבלי קצבה)‪,‬‬
‫עשויים להיות זכאים למימון של ‪ 3,000‬ש"ח‬
‫מקופות החולים אחת ל‪ 3-‬שנים לרכישת‬
‫מכשירי שמיעה‪.‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מה‪23.1.2011-‬‬
‫בנושא הרחבת סל שירותי הבריאות‪ ,‬קובע‬
‫כי גובה התקצוב של מכשיר השמיעה לבני‬
‫‪ 65‬ומעלה‪ ,‬עלה מ‪ 851-‬ש"ח בלבד ל‪3,000-‬‬
‫ש"ח‪ ,‬לצורך רכישת מכשירי שמיעה‪ .‬הכל‪,‬‬
‫בהתאם לקבוצות מכשירים שתקבענה והיקף‬
‫השתתפות עצמית ישתנה בהתאם‪ .‬כמו‬
‫כן נקבע‪ ,‬כי עד שתפורסם שיטת הזכאות‬
‫המפורטת יינתן ההחזר בגובה של ‪ 3,000‬ש"ח‬
‫למכשיר‪ ,‬אחת לשלוש שנים‪ .‬את טופס הבקשה‬
‫לחוזר ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות‪.‬‬
‫ניצולים המעוניינים לקבל מידע נוסף לגבי‬
‫זכאות זו ולגבי השתתפות נוספת שהם עשויים‬
‫להיות זכאים לה בהתאם לביטוחים המשלימים‬
‫במידה ויש להם‪ ,‬צריכים לפנות לקופת החולים‬
‫שהם מבוטחים בה‪.‬‬
‫טיפולי שיניים ‪ -‬ישנן מספר תוכניות‬
‫המיועדות לניצולי שואה לגבי טיפולי שיניים‪,‬‬
‫אשר מתוכן ניצולי השואה יכולים לבחור את‬
‫האופטימאלית מבחינתם‪ ,‬הן מבחינת העלות‬
‫והן מבחינת המיקום שבו ניתן לקבל את‬
‫הטיפול‪:‬‬
‫‪' .1‬יד שרה' התחילה להפעיל בשנה שעברה‬
‫תוכנית סיוע לכלל ניצולי השואה‪ .‬מדובר‬
‫בהנחה של ‪ 80%‬מהמחיר‪ ,‬כאשר ההטבה לכל‬
‫פונה הינה עד ‪ 6,000‬ש"ח‪ .‬כמו כן ניצולי שואה‬
‫יכולים להתחבר למוקד המצוקה של יד שרה‬
‫חינם‪ ,‬לאחר תשלום פיקדון של ‪ 150‬ש"ח‬
‫שיוחזר במלואו בגמר השימוש‪ .‬מידע נוסף על‬
‫תוכניות אלו ניתן להוריד מהאתר של 'יד שרה'‪.‬‬
‫‪ .2‬ניצולים המקבלים קצבה יכולים לבדוק‬
‫האם הם עשויים לקבל השתתפות גבוהה יותר‬
‫במסגרת התוכנית של "העמותה למען בריאות‬
‫הפה" במימון החברה להשבת נכסים של נספי‬
‫שואה‪ .‬לקבלת פרטים נוספים ‪ -‬טל'‪1-700- :‬‬
‫‪.50-24-24‬‬
‫‪ .3‬הקרן לרווחה מפעילה מזה מספר שנים‬
‫תוכנית סיוע לכלל הניצולים הנזקקים בשיתוף‬
‫ההסתדרות לרפואת שיניים‪ ,‬שטופס פנייה‬
‫לתוכנית זו ניתן להוריד מאתר הקרן‪.‬‬
‫לתביעה יש שיניים‬
‫ב‪ 27.6.2011-‬התקבל פסק דין חדש בבית‬
‫המשפט השלום בחיפה לגבי ניצולת שואה‬
‫שהפגימות בחלק בשיניה הוכרו בעבר והיא‬
‫ביקשה הכרה בפגיעה גם ביתר שיניה אשר‬
‫רובן נעקרו בשנים האחרונות ומשום כך היא‬
‫נזקקת לתותבות (ו"ע ‪ 1149-03-11‬אליצור נ'‬
‫משרד האוצר)‪.‬‬
‫למרות שאותה ניצולה טענה שהמצב של‬
‫יתר שיניה‪ ,‬שלא הוכרו בעבר‪ ,‬נגרם עקב‬
‫תנאי המחייה הקשים שמהם סבלה בתקופת‬
‫השואה‪ ,‬הרופא מטעם משרד האוצר קבע כי‬
‫אין קשר בין אובדן השיניים הנוספות לבין‬
‫השואה‪ .‬כמו כן היא גם לא הביאה כל תיעוד‬
‫בדבר הטיפולים ומועדיהם לאורך השנים וגם‬
‫לא חוות דעת מבוססת להוכחת הקשר הסיבתי‬
‫בינם לבין השואה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי למרות זאת‬
‫לא ניתן להתעלם מכך שהפגימות בחלק‬
‫משיניה הוכרו בעבר לא בשל מכה או אירוע‬
‫ממוקד אלא בגין תנאי מחייה‪ ,‬וכי יש להניח כי‬
‫הקשר בין השואה לפגימות ביתר שיניה דומה‬
‫לפגימות בשיניים שהוכרו בעבר‪" .‬שיניו של‬
‫אדם מתפתחות באופן ובמועדים דומים ויש‬
‫להניח כי השפעת התנאים על מקצת השיניים‬
‫לא צריכה להיות שונה בהרבה מהשפעתה על‬
‫שאר השיניים" נכתב בפסק הדין‪ ,‬אשר קבע כי‬
‫בשל כך יש להכיר גם בפגימה ביתר השיניים‬
‫של הניצולה שטרם הוכרו בשיעור של ‪,50%‬‬
‫בגין הרדיפות בשואה‪.‬‬
‫ביהמ"ש מגן על זכויות היורשים‬
‫ב‪ 19.5.2011-‬ניתנה החלטה חדשה בבית‬
‫המשפט השלום בתל אביב‪ ,‬המתירה ליורשים‬
‫של ניצולים לקבל תביעה לקצבה מהאוצר‬
‫אשר הוגשה על ידי הניצול שנפטר לפני‬
‫שהרדיפה ממנה סבל הוכרה בחוק‪.‬‬
‫הרקע להחלטה זו מקורו בעובדה כי עשרות‬
‫אלפי ניצולים שעלו לישראל עד ‪ 1953‬ושלא‬
‫הוכרו בעבר‪ ,‬הפכו להיות זכאים לקצבה‬
‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫הדבר התאפשר בעקבות החלטות של בית‬
‫המשפט ומשרד האוצר שהכירו ברדיפות אלה‬
‫רק בשנים האחרונות‪ .‬בין אלה נמנים‪ :‬הכרה‬
‫בגירושים ברומניה ובולגריה החל משנת ‪,1995‬‬
‫ההכרה בתוניסאים תחת כיבוש גרמני החל‬
‫מ‪ ,2008-‬ההכרה בעוצר ברומניה ובולגריה החל‬
‫מ‪ 2009-‬והכרה אוטומטית ב"הלכת הפחד"‬
‫לגבי יוצאי לוב החל מ‪.2010-‬‬
‫בחלק גדול מהמקרים נקבע‪ ,‬כי הזכות לקצבה‬
‫קיימת ממועד הגשת התביעה הראשונית ‪ -‬גם‬
‫אם הוגשה לפני ההכרה באותה רדיפה‪ .‬בשני‬
‫מקרים הקביעה אינה תקפה‪:‬‬
‫‪ .1‬יוצאי לוב המבקשים לקבל זכאות ממועד‬
‫התביעה הראשונית עבור התקופה שלפני ‪2010‬‬
‫עדיין צריכים להוכיח כי ברחו גם עקב הפחד‬
‫מרדיפות הנאצים ולא רק בשל ההפגזות‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שהוכרו כזכאים בגין עוצר‪ ,‬ואשר נושא‬
‫התשלום הרטרואקטיבי לגביהם נמצא עדיין‬
‫בדיון בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫בית המשפט עסק בשאלה האם היורשים של‬
‫אותם ניצולים שהיו זכאים לקצבה מיום הגשת‬
‫התביעה ונפטרו לפני ההכרה‪ ,‬יכולים להמשיך‬
‫בהליך בכדי לקבל את התשלום שהיה מגיע‬
‫לאותם ניצולים מיום הגשת התביעה שלהם‬
‫ועד מותם‪ ,‬וכן לקבלת קצבת אלמן\ה לפחות‬
‫שלוש שנים לאחר מכן‪ .‬בהחלטתו החדשה‬
‫הסתמך בית המשפט‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על פסק‬
‫דין של בית המשפט העליון (בג"ץ הירשזון)‪,‬‬
‫אשר קבע כי קצבה זו ממשרד האוצר איננה‬
‫רק קצבה סוציאלית‪ ,‬אלא יש לה מעמד של‬
‫זכות קניינית‪ .‬הקביעה נסמכת על כך שמדינת‬
‫ישראל "הפקיעה" את זכות אותם ניצולים‬
‫לפיצויי עבור נזקי הבריאות לפי חוק הפיצויים‬
‫גרמני במסגרת הסכם השילומים שחתמה עם‬
‫גרמניה‪.‬‬
‫בית המשפט הסתמך גם על פסק דין נוסף של‬
‫בית המשפט העליון (הלכת ארלזוב)‪ ,‬אשר קבע‬
‫כי תשלום רטרואקטיבי ממועד הגשת התביעה‬
‫המשך בעמוד ‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫מדור משפטי‬
‫המשך מעמוד ‪39‬‬
‫מהווה פשרה ראויה בין תשלום רטרואקטיבי‬
‫ממועד הנרדפות (כפי שנהוג בדרך כלל לגבי‬
‫פיצויי נזיקין והפקעה); לבין תשלום מכאן‬
‫ולהבא (כפי שנהוג בדרך כלל לגבי קצבאות‬
‫סוציאליות)‪.‬‬
‫בית המשפט קבע‪ ,‬כי זכאותו של הניצול‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שהגיש בקשה‬
‫מוצדקת לקצבה‪ ,‬לא תקופח אם נפטר בטרם‬
‫הוכרה זכאותו לפיכך יוכלו יורשיו לממשה‪.‬‬
‫כמו כן נקבע‪ ,‬כי "זכות זו לא התפוגגה בשל‬
‫טעתה של הרשות המוסמכת [הרשות לזכויות‬
‫ניצולי שואה שבמשרד האוצר]‪ ,‬אשר לא‬
‫הכירה בה מלכתחילה; ואין בכך כלום אם טעות‬
‫זו התבררה רק בחלוף מספר שנים‪ ,‬בעקבות‬
‫פסק דין שהכריז על כך‪ .‬מטעם זה זכאי 'נכה'‬
‫לתגמול למפרע [רטרואקטיבי] ממועד הגשת‬
‫הבקשה הראשונית; אפילו נקבעה זכאותו‬
‫לאחר הליכי ערעור שארכו שנים רבות‪".‬‬
‫לסיכום קבע בית המשפט‪ ,‬כי "זכאי עזבונו‬
‫של 'נכה' [היורשים של הניצול הזכאי] לתגמול‬
‫שה'נכה' היה זכאי לו עד פטירתו‪ ,‬לרבות‬
‫התגמול שהשאירים זכאים לו לפי סעיף ‪11‬א‬
‫בחוק; אפילו נתבררה הזכאות בהליך של ערר‬
‫או ערעור אשר נוהל לאחר פטירת ה'נכה' על‬
‫ידי יורשיו‪".‬‬
‫התגמול שהוזכר על ידי בית המשפט‬
‫שהשאירים זכאים לו לפי סעיף ‪11‬א לחוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬הינו קצבה שניתנת‬
‫לתקופה של ‪ 3‬שנים מסוף החודש שבו אירעה‬
‫הפטירה לבן זוגו של הניצול הנכה (כולל יודע\ה‬
‫בציבור); ואם לא נותר בן זוג בחיים‪ ,‬אז התגמול‬
‫ניתן למשך שנה בלבד לבן משפחה המוגדר‬
‫לפי החוק‪.‬‬
‫סעיף זה קובע‪ ,‬גם כי אם הניצול שנפטר היה‬
‫זכאי לתגמול נזקק\נצרך במשך תקופה של‬
‫שלושה חודשים לפחות‪ ,‬בן הזוג עשוי יהיה‬
‫לקבל קצבת שאירים לכל ימי חייו לפי מצב‬
‫הכנסותיו כל עוד לא נישא שנית‪.‬‬
‫התקבל ערעורם יורשי ניצולה‬
‫מלוב‬
‫בית המשפט המחוזי הפך החלטה של בית‬
‫משפט השלום‪ ,‬אשר דחה את הערר לפני שנה‬
‫בנימוק שבטופס התביעה של המנוחה לא‬
‫צוינה כל בריחה‪ ,‬והפחד שהיא סבלה ממנו‬
‫איננו מספיק בכדי להוות רדיפה מוכרת לפי‬
‫החוק‪.‬‬
‫פסק הדין החדש ניתן ב‪ 16.6.11-‬על ידי בית‬
‫‪40‬‬
‫המשפט המחוזי בחיפה לגבי תביעה שהגישו‬
‫יורשים של ניצולה מלוב‪ ,‬שהלכה לעולמה לפני‬
‫מספר שנים לאחר שהגישה תביעה לקצבה‬
‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫מכיוון שהיא נפטרה לפני אפריל ‪ ,2010‬המועד‬
‫שרק ממנו הוחלט על ידי משרד האוצר להכיר‬
‫אוטומטית ברדיפה של יוצאי לוב לפי הלכת‬
‫הפחד‪ ,‬לא נותר ליורשיה אלא לנסות להוכיח‬
‫את רדיפתה בבית המשפט בכדי לקבל את‬
‫התגמולים שהיו מגיעים לה מיום הגשת‬
‫תביעתה ועד ליום פטירתה‪.‬‬
‫אם נותר בן הזוג בחיים‪ ,‬ניתן גם לקבל תגמול‬
‫שאירים לשלוש שנים‪ ,‬או שבן הזוג עשוי‬
‫לקבל אותה לכל החיים לפי מבחן הכנסה‪ ,‬אם‬
‫הוגשה התביעה לפחות שלושה חודשים לפני‬
‫פטירתה של הניצולה עצמה בקשה להכיר בה‬
‫גם כנזקק\נצרך‪.‬‬
‫בית המשפט השלום דחה את הערר לפני‬
‫שנה‪ ,‬בנימוק שבטופס התביעה של המנוחה‬
‫לא צוינה כל בריחה‪ ,‬והפחד שהיא סבלה ממנו‬
‫איננו מספיק בכדי להוות רדיפה מוכרת לפי‬
‫החוק‪ .‬בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה‪,‬‬
‫וקבע כי יש לקבל את ערעור היורשים‪ ,‬מכיוון‬
‫שבריחה איננה מהווה את העילה היחידה‬
‫היכולה להיות מוכרת במסגרת 'הלכת בפחד'‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫בהחלטתו זו התבסס בית המשפט על פסק דין‬
‫טייר מאפריל ‪ ,2010‬שבעקבותיו החליט משרד‬
‫האוצר להכיר אוטומטית בהלכת הפחד לגבי‬
‫יוצאי לוב; שבו קבע בית המשפט במפורש כי‬
‫"יש להטעים כי 'הלכת הפחד' אינה מקנה עילת‬
‫נרדפות רק למי שברח ממקום מושבו מפחד‬
‫הרדיפות‪ ,‬בהתאם ליישומה השכיח; אלא גם‬
‫למי שסבל נזקים בשל 'מתח מרבי וקיצוני'‬
‫שהיו מנת חלקו עקב האלימות הנאצית‪ .‬דומה‬
‫כי חלופה זו לא זכתה לתשומת‪-‬לב מספקת‪".‬‬
‫האלים‪ ,‬אלא גם כאשר נגרם הנזק בגין הפחד‬
‫של הקורבן מפני אותם מעשים אלימים‪.‬‬
‫מקרים טיפוסיים של הפעלת "הלכת הפחד"‬
‫היו נזקים‪ ,‬שנגרמו עקב ניסיונות התאבדות‬
‫מתוך פחד כאמור או עקב בריחה מאלימות או‬
‫מחמת מתח מרבי וקיצוני" (ר"ע ‪ 217/83‬שוהם‬
‫נ' הרשות מיום ‪.)20.3.1986‬‬
‫בפסק הדין החדש קבע בית המשפט המחוזי‬
‫כי "במקרה שבו לא היתה בריחה עקב מעשה‬
‫אלימות נאציונל‪-‬סוציאליסטי‪ ,‬עדיין יש לבדוק‬
‫האם מתקיימת עילת נרדפות בגין קיומו של‬
‫פחד אשר בה לידי ביטוי ב'מתח מרבי וקיצוני'‪.‬‬
‫בעניינינו‪ ,‬סבורים אנו‪ ,‬שגם אם המנוחה‬
‫לא ברחה ממקום מושבה (ואף לא נטען כלל‬
‫כאילו ברחה)‪ ,‬הרי אין בכך כדי לשלול ביסוסה‬
‫של עילת נרדפות על פי הלכת הפחד‪ ,‬וזאת‬
‫מחמת 'מתח מרבי וקיצוני'‪ .‬כל אלה באו לידי‬
‫בטוי בכך שהמנוחה ומשפחתה חיו תחת חשש‬
‫ופחד מפני הגרמנים עקב השמועות על כך‬
‫שהגרמנים עומדים להשמיד את כל היהודים;‬
‫רישום בעלה של המנוחה לצורך לקיחתו‬
‫למחנה עבודה ופחד הילידים מפני החיילים‬
‫הגרמניים‪ ,‬המאיימים‪ ,‬ואף מכים‪.‬‬
‫"כל אלה הביאו לידי כך שהמנוחה ומשפחתה‬
‫החליטו להסתתר בכל מקום אפשרי‪ ,‬וכאשר‬
‫הגרמנים היו בסביבה הם (כלומר המנוחה‬
‫ומשפחתה) התחבאו בעליות הגג‪... .‬‬
‫על יסוד כל המפורט לעיל‪ ,‬אנו מחליטים‬
‫לקבל את הערעור‪ ,‬לבטל את פסק דין של‬
‫הוועדה [ועדת העררים שבבית המשפט‬
‫השלום] ולהכיר בזכותה של המנוחה לתגמול‬
‫על פי החוק (שישולם ליורשיה על פי דין)‬
‫לתקופה שמאז הגשת תביעתה עד מועד‬
‫פטירתה‪".‬‬
‫שאלה של הגדרה‬
‫עילת ה'מתח המירבי והקיצוני'‪ ,‬שאכן לא‬
‫זכתה עד היום לתשומת לב מספקת כדברי‬
‫בית המשפט‪ ,‬הוכרה עוד לפני כ‪ 25-‬שנה על ידי‬
‫בית המשפט העליון בישראל כנובעת מפסיקת‬
‫בתי המשפט בגרמניה‪ .‬בית המשפט העליון‬
‫קבע אז כי "בתי המשפט הגרמניים הכירו‬
‫בכך‪ ,‬שקיים קשר סיבתי מספיק (‪ADAEQUATE‬‬
‫‪ )KAUSALITAET‬בין הנזק לבין מעשי האלימות‬
‫הנאציונאל‪-‬סוציאליסטיים‪ ,‬לא רק במקרים‬
‫שבהם נגרם הנזק במישרין על‪-‬ידי האמצעי‬
‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות מידע והגברת‬
‫מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי‬
‫להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬או‬
‫תחליף להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או‬
‫הימנעות מהם‪ .‬המידע להלן איננו כולל את מלוא‬
‫היקף הסוגיות המשפטיות‪ ,‬או הנסיבות האישיות‬
‫השונות שהיו רלבנטיות להחלטות אלו ואשר‬
‫עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות‬
‫של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות‬
‫המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך‬
‫על מידע זה‪ .‬המחבר אינו נושא באחריות כלשהי‬
‫כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל‬
‫הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫רדיפות הנאצים את יהודי תוניסיה ‪ | 1943-1942‬אנדרי הטל‬
‫הספר‪ ,‬מאת אנדרי הטל‪ ,‬מתעד את האירועים הטראגיים שפקד את אוכלוסיית יהודי תוניסיה בעת הכיבוש הנאצי שהחל‬
‫בחטיפה המונית של יהודים לעבודת כפייה‪ .‬בספר סקירה היסטורית של מלחמת העולם השנייה שהביאו לפלישת הצבא‬
‫הגרמני לאדמת תוניסיה; תיאור הרדיפות שעברו יהודי תוניסיה וסבלם מהכובשים הנאצים; סקירה על תולדות הקהילה‬
‫היהודית עתיקת היומין מהמאה שלאחר חורבן הבית השני ועד סיום הפרוטקטורט הצרפתי‪ .‬בספר גם רשימת מחנות‬
‫הכפייה‪ ,‬תמונות נספים ועדויות חדשות של ניצולים‪ .‬אנדרי הטל עלה לארץ ב‪ 1951-‬לאחר פעילות ציונית חלוצית בתוניסיה‬
‫ושליחות להכשרה חקלאית בצרפת‪ .‬הוא בוגר המכון לשלטון מקומי‪ ,‬מדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫תומי | לתומי ליום ההולדת השלישי בטרזין‪ 22 ,‬בינואר ‪ | 1944‬בדז'יך פריטה‬
‫בנובמבר ‪ 1941‬הגיע בדז'יך פריטה לגטו טרזיינשטט‪ .‬נוסף על ציוריו המחתרתיים הכין פריטה לבנו‬
‫תומי‪ ,‬שכמעט לא הכיר את החיים מעבר לחומה‪ ,‬אלבום ‪ -‬מתנה ליום הולדתו השלישי‪ .‬זה לצד‬
‫זה משמשים באלבום הצבעוניות העליזה והאופטימיות עם סמלים ותכנים המלמדים על מציאות‬
‫החיים בגטו‪.‬‬
‫מהדורה צ'כית‪/‬אנגלית‪/‬עברית‬
‫קפה הבוקר בריח העשן | על מפגשם של היישוב והחברה הישראלית עם השואה וניצוליה| דינה פורת‪ ‬‬
‫הספר מאגד בתוכו מאמרים של דינה פורת בנושא המפגש הטעון בין היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל והמדינה הצעירה‬
‫ובין ניצולי השואה‪ .‬כיצד ומתי הבינו בארץ שהשמדה שיטתית מתחוללת באירופה? האם עשה היישוב כל שהיה ביכולתו‬
‫כדי להציל את היהודים? כיצד ראו מנהיגי היישוב את שארית הפליטה? מה היה היחס כלפי הניצולים במדינת ישראל‬
‫הצעירה ומדוע השתנה היחס הזה בהמשך הזמן? מתי התפתחה ההיסטוריוגרפיה הישראלית על השואה? המחברת‬
‫מנסה לשפוך אור על השאלות הללו ועל אחרות ולהעמידן בהקשרן ההיסטורי על סמך חומר רב היקף‪.‬‬
‫בשיתוף הוצאת עם עובד‬
‫הדורות הבאים ‪ -‬איככה ידעו? | לידתו והתפתחותו של חקר השואה הישראלי | בעז כהן‬
‫הספר משרטט לפני הקורא תמונה לא ידועה של תהליך התפתחות חקר השואה הישראלי ושל הכוחות החברתיים והתרבותיים‬
‫שהשפיעו על עיצוב דמותו‪ .‬המחבר מתחקה אחר צעדיו הראשונים של מחקר השואה משלהי שנות הארבעים ועד להתגבשותו‬
‫כתחום מחקר אקדמי בפני עצמו בסוף שנות השבעים‪ .‬הוא מתאר את הניסיונות הראשונים לקיים מחקר היסטורי של השואה‬
‫ואת האישים שהיו מעורבים בכינונו‪ ,‬את הפולמוסים הציבוריים שהתעוררו סביבו וכן את הקמתם של יד ושם ובית לוחמי‬
‫הגטאות‪ .‬הספר מציע גישה אחרת להערכת המקום שתפסו ניצולי השואה בחברה הישראלית בראשיתה ושופך אור חדש על‬
‫מעורבותם ותרומתם הפעילה לחקר השואה והנצחתה זמן רב לפני משפט אייכמן‪ .‬בצד אלה מובאת בספר הערכה מחודשת‬
‫בנוגע להתקבלות השואה וניצוליה בשיח הציבורי הישראלי‪ .‬זהו מחקר היסטורי וחברתי הפונה לקורא המתעניין בשואה‬
‫ובמקומה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הישראלית בראשיתה בפרט‪.‬‬
‫היכון לקראת חירות! | רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג | אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ |‬
‫עורך‪ :‬זאב מנקוביץ‬
‫שני מסמכים נדירים שנכתבו בעצם ימי השואה בעברית בידי חברי ארגון ברית ציון שרדו את תלאות המלחמה והשחרור‬
‫והופקדו בארכיון יד ושם‪ .‬האחד הוא אלמנך שכתבו בגטו קובנה חברי גדוד "מעפילים"‪ ,‬נערים ונערות כבני שש־עשרה‪,‬‬
‫והאחר ביטאון שכתבו חברי הארגון שנכלאו במחנה קאופרינג ‪ .1‬ארגון ברית ציון קם בקובנה עוד בימי הכיבוש הסובייטי‬
‫של העיר‪ ,‬והוא חרת על דגלו את השאיפה לאחדות ציונית‪ ,‬את המאבק לכינונה של מדינה יהודית ואת בכורתה של‬
‫העברית‪ .‬לעיני הקורא בניצוץ ובאלמנך נגלים חיי הרוח של צעירים וצעירות הנתונים בצבת הברזל הנאצית אבל סיסמתם‬
‫היא "היכון לקראת חירות!"‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה‪ - .‬ישראל‬
‫ניצולי שואה הולנדים‬
‫‪09-7469606‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪,715 .‬‬
‫רעננה ‪43104‬‬
‫אחוד עולי בולגריה‬
‫‪03-7314145‬‬
‫‪03-6810024‬‬
‫שד' ירושלים ‪ 63‬יפו‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706‬‬
‫‪03-5408602‬‬
‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬
‫ת"א ‪67016‬‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476‬‬
‫‪03-6951310‬‬
‫ת‪.‬ד ‪23574‬‬
‫ת"א ‪61234‬‬
‫‪03-6964812‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫איגוד יוצאי קהילות מרכז‬
‫קהילות אירופה (צנטרה)‬
‫‪02-6233225‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫רח' המלך ג'ורג' ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪7440 .‬‬
‫ירושלים‬
‫"אלה"‪-‬מרכז לסיוע נפשי‬
‫חברתי ליוצאי הולנד‬
‫‪03-6910921‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫יגאל אלון ‪,157‬‬
‫חדר ‪,941‬‬
‫ת"א ‪67443‬‬
‫ארגון נכי רדיפות הנאצים‬
‫‪03-6296707‬‬
‫‪03-6298478‬‬
‫פינסקר ‪ 2‬קומה ב'‪-‬‬
‫חדר ‪218‬‬
‫ת"א ‪63322‬‬
‫ת‪.‬ד‪4460 .‬‬
‫ת"א ‪61043‬‬
‫ארגון הפרטיזנים לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪03-5270231‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫טלפקס‬
‫‪03-5273564‬‬
‫ארלוזרוב ‪102‬‬
‫ת‪.‬ד‪16146 .‬‬
‫ת"א ‪62097‬‬
‫ברוך שוב‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אברהם ביבר‬
‫ארגון וותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫טלפקס‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רח' הארבעה ‪8‬‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫ת"א ‪64739‬‬
‫רומן יגל‪-‬נשיא‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪42‬‬
‫שד' דוד המלך ‪1‬‬
‫תל אביב ‪64953‬‬
‫מרטי הרשלר‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ג'קי ארווסטי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סמיביץ מיכאל‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יעקב בראש‬
‫מיקי קנטור‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלי וולק‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬זאב גולדשמיט‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מלמד יוסף‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פרופ' מאיר שוורץ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אורי קלרמן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גדעון פייפר‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אברהם כץ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אהרון מאורציו‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת ארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫‪03-5614411/2‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רח' הארבעה ‪8‬‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫ת"א ‪64739‬‬
‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬
‫‪03-5270919‬‬
‫טלפקס‪:‬‬
‫‪03-5270919‬‬
‫רח' ברזני ‪ 3/20‬ת"א‬
‫גרין אברהם‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יצחק גרינגראס‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב‬
‫ומוסטי וילקי‬
‫‪050-5231091‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫הרקפת ‪1‬‬
‫נס ציונה‬
‫יו"ר‪ :‬אורלי אלכסנדר‬
‫ארגון יוצאי לודז'‬
‫‪03-5241833‬‬
‫‪08-9700806‬‬
‫‪03-5248137‬‬
‫‪03-6083544‬‬
‫דיזנגוף ‪158‬‬
‫ת"א ‪63461‬‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד ‪17209‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪69051‬‬
‫ארגון עובדי כפייה תחת‬
‫שלטון הנאצים‬
‫‪03-6390070‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫רומן יגל‪-‬נשיא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צבי ברגמן‪-‬יו"ר‬
‫עו"ד אורי ויזנברג‪-‬יו"ר‬
‫דור ההמשך‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לילי הבר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬דוד רייזר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רח' השרון ‪21‬‬
‫ת‪.‬ד‪36188 .‬‬
‫תל אביב ‪61361‬‬
‫מרדכי הראלי ‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫רמת גן‬
‫רח' ביאליק ‪125‬‬
‫מיכה חריש‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יקי לב‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫רח' לוינסקי ‪68‬‬
‫ת"א ‪66855‬‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫רח' נועם אלימלך ‪9‬‬
‫בני ברק (לידי שמואל)‬
‫ארגון ניצולים דתיים‪-‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬
‫י‪-‬ם ‪91711‬‬
‫משה העליון‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬משה מצא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב שמואל הלפרט‪-‬יו"ר‬
‫משה מושקוביץ‪ -‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬שמאי קינן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המשך בעמוד ‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת ארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫‪03 6134969‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪138‬‬
‫רמת גן ‪52602‬‬
‫בניין בית דוד‬
‫קומה ג' חדר ‪315‬‬
‫ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫טלפקס‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-6473807‬‬
‫רח' ארנון ‪12‬‬
‫תל אביב ‪63455‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫היכל יהדות ווהלין‬
‫כורזין ‪10‬‬
‫גבעתיים ‪53583.‬‬
‫אברהם ביבר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬בריק בוריס‬
‫ארגון עזרה לניצולי שואה‬
‫‪04-8628210‬‬
‫‪04-8662057‬‬
‫רח' ירושלים ‪13‬‬
‫חיפה ‪33132‬‬
‫שוסטר מרים‬
‫סגן‪-‬ברגר נפתלי‬
‫בית לוחמי הגטאות על שם‬
‫יצחק כצנלסון‬
‫‪04-9958020‬‬
‫‪04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי ‪25220‬‬
‫אלי גונן‪-‬יו"ר‬
‫רמי הוכמן‪-‬מנכ"ל‬
‫דור ההמשך של יוצאי מקדוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6523863‬‬
‫הברון הירש ‪7‬‬
‫קרית משה‬
‫י‪-‬ם ‪96148‬‬
‫אור ציון ישי‪-‬יו"ר‬
‫ס'‪-‬משה טסטה‬
‫דורות ההמשך‪-‬נושאי מורשת‬
‫השואה והגבורה (ע"ר)‬
‫‪02-6443822‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6443822‬‬
‫ת‪.‬ד‪,22127 .‬‬
‫ת"א ‪61221‬‬
‫שמואל סורק‪-‬יו"ר‬
‫הארגון הארצי של אסירי‬
‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬
‫‪02-6255131‬‬
‫‪02-5660340‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6255131‬‬
‫רח' שץ ‪5‬‬
‫י‪-‬ם ‪94267‬‬
‫מוטקה ויזל ‪-‬יו"ר‬
‫הארגון העולמי של יהודים‬
‫יוצאי לוב‬
‫‪03-5336268‬‬
‫‪03-5333456‬‬
‫‪08-9235827‬‬
‫רח' הגולן ‪ 4‬אור יהודה‬
‫הארגון של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪8425 .‬‬
‫ראשל"צ ‪75183‬‬
‫יעקב זילברשטיין ‪-‬יו"ר‬
‫הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815‬‬
‫רח' לוי יצחק ‪6‬‬
‫ת‪.‬ד‪16457 .‬‬
‫ת"א ‪61164‬‬
‫גדעון אקהאוז‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬ליאו ליסטה‬
‫ארגון נכים נפגעי הנאצים‬
‫‪44‬‬
‫‪03-6136097‬‬
‫‪03-6134971/2‬‬
‫משה ניסנבאום‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אלימלך מלמד‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוחנן רון‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר כחלון ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬בנימין דורון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת ארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫העמותה להצבת יד לזכר‬
‫קורבנות לנדסברג‪-‬קאופרינג‪-‬‬
‫דכאו‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫הזורע ‪69‬‬
‫כפר שמריהו‬
‫‪( 46910‬אורי)‬
‫חנוך אורי‪-‬ו"ר‬
‫סגן‪-‬אבא נאור‬
‫משה טסטה‪-‬יו"ר‬
‫אליעזר שטרן‪-‬יו"ר‬
‫מנכ"ל‪ -‬רוני קלינסקי‬
‫‪09-9584037‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫הפדרציה העולמית של‬
‫הקהילות הספרדיות‬
‫‪02-6523971‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6523971‬‬
‫המשוררת רחל ‪10‬‬
‫י‪-‬ם ‪96348‬‬
‫הקרן לרווחת לנפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪03-6968294‬‬
‫קפלן ‪17‬‬
‫ת‪.‬ד ‪7197‬‬
‫תל אביב‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5172792‬‬
‫‪03-5162172‬‬
‫ביאליק ‪45‬‬
‫רמת גן ‪52461‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫‪03-6916115‬‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫אבן גבירול ‪76‬‬
‫קומה ‪1‬‬
‫תל אביב ‪64162‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה‬
‫לשעבר‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪050-3556842‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫רח' אלנבי ‪108‬‬
‫תד‪2705 .‬‬
‫ת"א ‪61026‬‬
‫התאחדות עולי רומניה בישראל‬
‫‪03-5466502‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫אלכסנדר ינאי ‪3‬‬
‫תל אביב ‪62382‬‬
‫"חזית הכבוד"‬
‫אלכסנדר‪:‬‬
‫‪054-5260036‬‬
‫אברהם‪:‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫‪02-6254649‬‬
‫עולי הגרדום ‪,221/4‬‬
‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬
‫י‪-‬ם ‪91120‬‬
‫‪net.il.012@Avrom31‬‬
‫"יד לעד בית" העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫ניר גלים ‪79245‬‬
‫יהודה פרנקל‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אריאל בריח‬
‫עלומים‪-‬אגודה ישראלית של‬
‫ילדים שהוסתרו בצרפת בימי‬
‫השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫עמק רפאים ‪,43‬‬
‫ת‪.‬ד‪728 .‬‬
‫י‪-‬ם ‪91072‬‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח מורשת‬
‫יהדות רודוס‪-‬דור ההמשך‬
‫‪02-6417589‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6417589‬‬
‫פנחס חברוני‬
‫‪118/54‬‬
‫ירושלים ‪96633‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתן שטיינר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אלפרד וייספלר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר גל‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יוסף בר יואל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה בן‪-‬שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬מרים אביעזר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב שוורץ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬שלמה אברמוביץ'‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלכסנדר ברמן‪-‬יו"ר‬
‫ס'‪-‬אברהם שרנפולסקי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מריו סריאנו‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬עזרא טל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת ארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫צבי מיתר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יוסי לוי‬
‫עמותת יש ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫‪08-9316971‬‬
‫‪08-9316972‬‬
‫ת‪.‬ד ‪1357‬‬
‫רחובות ‪76112‬‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫(י‪.‬ב‪.‬י‪).‬‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪( 02-6223022‬לציין‬
‫עבור י‪.‬ב‪.‬י‪).‬‬
‫ת‪.‬ד‪2947 .‬‬
‫ירושלים ‪91028‬‬
‫זייפמן סלי‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬מירי אופן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת ניצולי היהודים ממחנה‬
‫הריכוז זקסנהאוזן בישראל‬
‫‪08-9442455‬‬
‫‪08-9392908‬‬
‫קיבוץ נען ‪76829‬‬
‫ת‪.‬ד‪11655 .‬‬
‫ת"א ‪611216‬‬
‫צור יעקב‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אמי ארבל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל (ע‪.‬ר‪).‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫טלפקס‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪866 .‬‬
‫קרית מוצקין ‪26108‬‬
‫גיטה קויפמן‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬דוד טורבקין‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫רח' העליה ‪ 46‬א'‬
‫ת"א ‪66062‬‬
‫סמירטה גרוסמן‪-‬יו"ר‬
‫עמית‪-‬העמותה למורשת‬
‫יהדות טוניסיה‬
‫‪09-8622808‬‬
‫טלפקס‬
‫‪09-8622808‬‬
‫‪09-8332953‬‬
‫רח' מקדונלד ‪26‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 1738 .‬נתניה‬
‫שמעון הררי‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אנדריי הטל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמך‬
‫‪02-6250634‬‬
‫‪03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫‪09-7666031‬‬
‫הלל ‪,23‬‬
‫ירושלים ‪94581‬‬
‫אריה ברנע‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דן ולדמן‪-‬מנכ"ל‬
‫פלטפורם ישראל (ע"ר)‬
‫יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד' יהודית ‪10‬‬
‫תד‪57271 .‬‬
‫ת"א ‪61572‬‬
‫ברוך ברטל‪-‬יו"ר‬
‫גזבר‪-‬ז'אק ריכטר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין ‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪38935‬‬
‫אלי לונטל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪03-6421662‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫הקוממיות ‪38‬‬
‫ת"א ‪69011‬‬
‫יונה לקס‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אפרים ריכנברג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תאומי מנגלה‬
‫‪46‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' אמיל בוטה ‪12‬‬
‫טלפון‪02-6231737 :‬‬
‫פקס‪02-6222743 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.survivors-holocaust.org :‬‬
‫‬
‫הקרן לרווחה לניצולי השואה‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קפלן ‪ 64734 ,17‬ת‪.‬ד‪ 7197 .‬טלפון‪03-6090866 :‬‬
‫פקס‪03-6968294 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬
‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬
‫רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬
‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬
‫פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪/http://ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬
‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬
‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬
‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬
‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב הארבעה ‪ ,8‬ת‪.‬ד‪ ,29254 .‬מיקוד‪65251‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬
‫לניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬
‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬
‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬
‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬
‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬
‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬
‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪/http://www.hashava.org.il :‬‬
‫יד ושם‬
‫מופקד יד ושם על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה‪,‬‬
‫הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים‬
‫והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים‪,‬‬
‫הספרייה‪ ,‬בית הספר‪ ,‬המוזיאונים ועל ידי הכרה בחסידי אומות‬
‫העולם‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,3477 .‬מיקוד‪91034 :‬‬
‫טלפון‪ ,02-6443400 :‬פקס‪02-6443443 :‬‬
‫שרותי יעוץ ומידע‪ :‬טלפון‪ ,02-6443712 :‬פקס‪02-6443669 :‬‬
‫ארכיון‪ :‬טלפון‪ ,02-6443720 :‬פקס‪02-6443719 :‬‬
‫פרויקט איסוף שמות קרבנות השואה‪ :‬טלפון‪02-6443470 :‬‬
‫פקס‪02-6443409 :‬‬
‫הנצחה והסברה‪ :‬טלפון‪ ,02-6443570 :‬פקס‪02-6443569 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.yadvashem.org :‬‬
‫‪47‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל‬
‫בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬
‫ פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫ פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬