מה שהיה - קיבוץ שדות ים
Transcription
מה שהיה - קיבוץ שדות ים
סיפורים מהספר העתידי " בין שדות – וים " ב' ממפעל השיש – לאבן קיסר מאת :רותי הראל הצטרפתי למעבדה של המפעל לאחר 71שנות עבודה בגיל הרך ,ומתוכם שנתיים בריכוז הגיל הרך ,פגש אותי מנחם הררי ,שארגן את צוות ההקמה של מפעל השיש ,והיציע לי להצטרף לעבודה במעבדה ,שהייתה בניהולו של מיקי בורומיל ,ובהדרכתו של פרופ' משה נרקיס מהטכניון .הצוות הראשון שהתגבש לעבודה במעבדה כלל את טל וגמן ,רותי הראל צאלה ניר וכמובן את מיקי בורומיל. היציקה לפי המתכונים הראשונים שלנו – לא צלחה עם המעבר מ"פתיתי השיש" לפי המתכון של חב' ברטון – לחומר הסיליקה נוצרו בעיות חדשות בדחיסת המוצר .אנחנו הבנו שחסר לנו עוד פרמטר בכדי להתאים את הסיליקה לטכנולוגיה של המוצר .בהדרכתו של פרופ' נרקיס חיפשנו תוסף נוסף ,והתוסף שהוא היציע אכן הביא לתוצאה טובה יותר ,אך לא מושלמת .הרגשנו שזה הכיוון ,אך לא הדרך! בהברקת -רגע של פרופ' משה נרקיס הצלחנו לייצר את המוצר המוצלח של אבן קיסר מאז ועד היום באחד הימים הרבים של הניסיונות וברגע של הברקה -היציע משה נרקיס לערבב את החומרים הנוזליים בשני שלבים :בשלב ראשון לערבב את הפוליאסטר עם התוספים ובשלב שני לערבב את כל החומר הנוזלי עם החומר החולי. ההצעה הייתה ספונטנית וברגע של הבהרה -ואנחנו הבנו שזה הכיוון ,כי זה עוקף בעיות רבות בייצור ,וניגשנו לביצוע . היינו מתוחים מאד לתוצאות עד שהמוצר "התבשל בתנור" ,ועד שליטשנו את האריח ידנית ,כפי שנהגנו ללטש בניסיונות המעבדה .התוצאה המוצלחת של המוצר שקיבלנו מהשיטה החדשה של הערבוב בשלבים ,ליוותה אותנו בהרגשה של התרחשות "נס". ואכן זה היה אחד מ"הרגעים המכוננים" ,שהביא אותנו לייצר את המוצר המוצלח של אבן קיסר מאז ועד היום. עד היום אנחנו משתמשים בחומרים החוליים הקוורץ והסיליקה ובתוספים שהוכיחו את עצמם - כבסיס ליציקה בהתאמה למטרות השונות של אופי המוצר תוך שינוי בצבעים ובמתכונים ובצורות שונות של ערבובי הגלם.. פיזזנו על גבי המשאיות לקבלת דגימות מדגמיות של המוצר העבודה במעבדה היתה מגוונת וקשה .זה כלל בדיקות מדגמיות של כל חומרי הגלם לקראת הייצור החדש ובדיקות מדגמיות של כל התוצר לאחר הייצור. * חלק מהעבודות היו קשות במיוחד כמו לפזז על גבי המשאיות ולפתוח את הרצועות המתוחות של הברזנט בימי החרף * בדיקות מעקב הקשייה בכדי שהתוספים יעבדו לפי הנדרש .בדיקה זו הייתה משאירה צריבות וכוויות בזרועות (אז לא שמענו עוד על בטיחות בתעשייה ). . . * כמו כן היה עלינו לנפות את החולות שהגיעו מהמחצבה ,ובעוד צליל הניפויים מלווה אותנו 42 השעות של היממה * .בדיקות חוזק המוצר * ליווי של בקרת האיכות * הכנה מנות התאמת פיגמנט לפי הזמנת אנשי השטח ,שהתקינו את השיש במטבחים * עזרה בהדבקת הדוגמאות לספרים להפצה ועוד. בניית מחלקת "עיצוב המוצב" בין כל העבודות המגוונות התחלתי לפתח סיפור אהבה לצבע ,חיבור זה ליווה אותי בהמשך שנים ארוכות בעבודתי .בהמשך גם פיתחתי מיומנות של הבנה לאבן ולצביעתה ,והוא הפך להתמחות שלי בענף זה . עד היום -לאחר שנים רבות של עבודה בתחום אני נרגשת מאוד לאבן חדשה, והבנה לאן אני יכולה לקחת אותה . שנים רבות תפקדתי לבד כמחלקה של עיצוב המוצר ,ולפני שלוש שנים במסגרת ההתפתחות והגדילה של המפעל הצטרפו אלי :מור קירשנר מעצב מוצר מפרדס חנה וליאת בוסקילה - כטכנולוגית שלנו ,ולהם אני מעבירה את כל הידע שרכשתי במשך השנים. יחד אנחנו חותרים לעצב ולפתח דגמים חדשים בכדי למשוך את רצון הלקוחות מהארץ ומחו"ל לקנות את המוצרים שלנו ,וכל זאת ע"י יצירת קולקציות שנתיות כפי שזה מתפתח באופנה. שקידה על פיתוחים ומגוון הצבעים יחד עם השיווק והמכירות אנו שוקדים על פיתוחים ,שיביאו לביטוי את רצונות הלקוחות הרבים שלנו ברחבי העולם ,ואפשר לראות שיש התאמה מעבר לצבע ולטקסטורה גם השפעה רבה של אקלים ,כלכלה ,ודינמיות של השתנות בעיצוב. אני מבקשת לציין שהמוצרים העשויים מקוורץ או סיליקה – הם במקורם ללא פיגמנט .מה שקבע את הצבע של המוצר הראשוני היו התוספים ,והם היו הגורם לכך שצבע המוצר נראה כקרטון חום או לבן אפרורי. את ההצלחה בצביעת המוצרים בצבעים שונים קיבלתי כאמור -תוך ניסויים לאורך שנים. לזה אין שום בית ספר או מקום להתמחות בו ,ורק עבודה רצופה ורבת שנים הביאה לתוצאות היפות של המוצר. הקמנו צוות של מעצבים בינלאומיים ורישום פטנטים בשנים האחרונות – נוסף להשתתפות שלנו בתערוכות הבינלאומיות ,הקמנו צוות של מעצבים בינלאומיים השייכים לחברות השיווק שלנו באוסטרליה ,ארצות הברית ,קנדה ,סינגפור ,ישראל, והולנד .אנחנו נפגשים פעם פעמיים בשנה ל"סיעור מוחות" וחיזוי המוצרים העתידיים. לאחרונה מתמיד מפעל "אבן קיסר" לרשום פטנטים. כבר נרשמו עד היום חמישה פטנטים על עיצובים ופיתוחים הנעשים אצלנו במחלקה ,והם מקבלים על כך הגנה בינלאומית. היתה לי הזכות להיות שותפה לחזון של הקמת מפעל "אבן-קיסר" אישית ,במבט לאחור הרחוק -עם כל הזעזועים והמשברים שוברי הנפש של הרבה מחברי הקיבוץ - אני חושבת ,שהקמנו יצירת מופת המפרנסת עשרות משפחות ,ותמשיך לפרנס אותנו בכבוד. לי הייתה הזכות לפתח תחום שהוא פורץ דרך ,וגם הזכות לעבוד עם אנשים שכל אחד בתחומו היה איש חזון -כך שיש לנו במה להתגאות ולהוריש לדורות הבאים. סגירת בית הספר בבית מאת :שלומית גלבוע בתחרות על מיקום בית הספר האזורי – זכתה עין כרמל אי שם בסוף שנות ה ,08הלך והתבהר לנו שלא נוכל יותר להחזיק בי"ס מקומי בבית .משרד החינוך יצא בתכנית של "איגום משאבים" ,שמשמעותו :הקמת בתי ספר אזוריים בישובי המועצות האזוריות .נכנסנו ל"תחרות" בין עין כרמל ,מעגן מיכאל ושדות ים -על קביעת מיקומו של בי"ס אזורי אצלנו בשדות-ים .לא הצלחנו לשכנע ,ועין כרמל זכו. באסיפה אני מסבירה את ההכרח במעבר לבית ספר אזורי - ואימי מולי – מקשיבה בעיניים דומעות . . . הגעתי לאסיפה בחורף ,7997בה הוצגה התמונה והדרישה להחליט על מעבר לבי"ס אזורי בעין כרמל וסגירת ביה"ס היסודי בשדות ים. (הילדים מכתות ז' עד י"ב כבר למדו אז ב"בית הספר המשותף" במעגן מיכאל) .אני – בתפקיד רכזת חינוך – מציגה את הרציונל * :בי"ס מקומי קטן * הולך ופוחת מספר המורות שלנו * משרד החינוך לא יתקצב יותר * ושדות ים במצבה – לא תוכל להחזיק בי"ס בבית. מולי – אימא שלי ,מקשיבה בעיניים דומעות ,איך הבת שלה מציעה לסגור את ביה"ס שהיא הקימה, פתחה בו את הכתה הראשונה ,לימדה בו עפ"י שיטת סגל – עם טיולי טבע ,פינת החי וקבוצות מעורבות גיל בלמידה,וחברת ילדים מפוארת . . . שמשון זועק על חיסול החינוך הימי ואני מהראש נואמת והבטן מתהפכת . . . שמשון זועק על חיסול החינוך הימי .חברה אחרת מדברת על ניתוק הקשר הבלתי אמצעי לבית- לקיבוץ -לשדות ים .אני ממשיכה בנימוקים מהראש ,ומהבטן – מבטיחה לעצמי לשמור בכל הכוח והיצירתיות על החינוך הימי ,על דרכים לשמירת הקשר לבית הקיבוצי. האצבעות הורמו .הוחלט על מעבר לבי"ס אזורי בעין כרמל – לימים "כרמל וים". אני ממשיכה להיאבק על לימודי ימאות ,שחייה ,שייט על החינוך המשלים ,השתלבות בעבודה בענפים ובמבצעים חברתיים במשק. בכל שנותיי במערכת החינוך ,נאבקתי ,ועדיין נאבקת על שעורי ימאות ,לימוד שחייה ושייט לכל ילד בשדות ים ,שכן – שפת הים היא "שפת האם שלי" ,ולטעמי – של כל ילד בשדות ים .כך גם נשמר הקשר עם הבית באמצעות מערכת החינוך המשלים ,ההשתלבות בעבודה בענפים ובמבצעים חברתיים במשק. ולסיכום :המשכתי ואני ממשיכה לחפש את הדרכים הנכונות לזמנים המשתנים.